פותח שערים

‫‪1‬‬ ‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬

‫תוכן עניינים‬

‫מבוא‬

‫פרק א‪ .........................................................................................................‬א‬

‫גודל המעלה והחיוב של לימוד תורת הנסתר‬

‫פרק ב ‪..........................................................................................................‬ח‬

‫טענות המונעות לעסוק בתורת הנסתר והמענה עליהן‬

‫פרק ג‪...........................................................................................................‬יז‬

‫ההקדמות והביאורים והמפתחות הנצרכים קודם העסק בתורת הנסתר‬

‫שער א ‪ -‬שער הכ��ים‬

‫פרק א‪ .......................................................................................................‬מט‬

‫ביאור ענין כינויי השמות והתוארים הגופניים והגשמיים הנזכרים לגבי הבורא‬
‫יתברך ולגבי הספירות והמלאכים‪.‬‬

‫פרק ב ‪ ........................................................................................................‬נה‬

‫הדברים הגשמיים הם רמז ודוגמא לאורות רוחניים‪ ,‬והפעולה הגשמית שאנו‬
‫עושים היא כלי לעורר ולהמשיך את אותו האור הרוחני שאליו רומזת אותה‬
‫הפעולה הגשמית‪ .‬והדברים הגשמיים הם ענף המשתלשל משורש רוחני‪.‬‬
‫והשמות של כל הדברים הם למעלה בשורשם במקום קודש העליון ואחר כך‬
‫כשיורד ומשתלשל ממקום קודש זה אזי נקרא כל חבל ההשתלשלות באותו‬

‫השם ההוא בהשאלה‪ ,‬ובענין צלם ודמות‪.‬‬

‫פרק ג‪.........................................................................................................‬סב‬

‫מהי מהות ומציאות הנפשות‪ ,‬השכלים‪ ,‬המלאכים‪ ,‬הספירות‪ ,‬ושאר‬
‫הרוחניים‪ .‬ומהו דבר גשמי ומהו רוחני‪ .‬ומהו ההבדל שבין השגת מהות לבין‬
‫השגת מציאות‪ .‬והטעם שכינו המקובלים את הספירות בשם "אורות" ובשם‬

‫"רוחניים" ובשם "שכליים"‪.‬‬

‫פרק ד ‪........................................................................................................‬עב‬

‫סתרי התורה המוסתרים בדברי חז"ל ובתנ"ך‪.‬‬

‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬ ‫‪2‬‬

‫פרק ה ‪........................................................................................................‬עח‬

‫בענין "הצמצום" המוזכר בכתבי האר"י ז"ל‪ ,‬וביאור הכוונה האמיתית הנסתרת‬
‫בזה‪ ,‬ובענין המחלוקת האם הצמצום הוא כפשוטו או לא‪ ,‬וביאור ענין הצמצום‬

‫איך הוא בכל אדם ובכל זמן‪.‬‬

‫פרק ו ‪ .........................................................................................................‬פו‬

‫בענין השיטות השונות של המקובלים שיש אומרים שדברי הזוהר והאר"י ז"ל‬
‫הם בדרך רמז ומשל על ענין נעלם ונסתר שהסתירו המקובלים בדרך משל‬
‫גשמי דברים נסתרים הרומזים על נמשל רוחני‪ ,‬והכוונה האמיתית והפנימית‬
‫היא על הנמשל הרוחני ועל רמז של דרך ועצה מעשית בעבודת ה'‪ ,‬ומאידך‬
‫יש אומרים שדברי הזוהר והאר"י ז"ל הם כמשמעם וכפשוטם אלא שהוא נעלם‬
‫בתכלית ההעלם איך שהם ומה שהם‪ ,‬ולדעתם עיקר גודל מעלת לימוד הקבלה‬
‫היא לדבר הכל באצילות ולהשתמש רק באותן הדברים והלשונות אשר דיברו‬

‫ונאמרו בזוה"ק ובדברי האריז"ל‪ .‬במה נחלקו‪ ,‬ובמה כולם מודים‪.‬‬

‫פרק ז ‪ ........................................................................................................‬קה‬

‫ביאור ענין הבנת הנמשל הרוחני על ידי המשל הגשמי‪ ,‬ובענין אלו שטועים‬
‫לחשוב שהמשל הגשמי דומה ממש לנמשל הרוחני‪.‬‬

‫פרק ח ‪ .......................................................................................................‬קט‬

‫ביאור ענין הלשונות הנזכרים בדברי המקובלים לגבי ה' יתברך ש"נמנע" ממנו‬
‫לעשות איזה דבר או "הוכרח" או "הוצרך" לעשות איזה דבר‪.‬‬

‫פרק ט‪ .......................................................................................................‬קיג‬

‫בענין תיקוני התשובה על ידי תעניות וסיגופים המבוארים בספרי המוסר‬
‫ובכתבי האר"י ז"ל‪ ,‬יבואר מה עניינם ולמה לא נזכרו בדברי הגמרא והראשונים‪,‬‬
‫ושבדרך כלל אין לנהוג בזה בזמנינו מפני שהגופות חלשים ויכול להזיק לגוף‬
‫וגם לביטול תורה שאז יש אומרים שלא רק שאינו מועיל אלא אף נקרא חוטא‪,‬‬
‫ובענין המנהג בזמנינו לפדות התעניות בצדקה‪ ,‬ולהרבות בתורה ובגמילות‬
‫חסדים כתיקון על העבר‪ ,‬ובענין הבעלי תשובה שבזמנינו שהם כתינוקות‬
‫שנשבו לבין הגויים ודינם כאנוסים‪ ,‬ובענין מה שעכשיו עיקר התיקון הנפש הוא‬
‫רק בתפילה ביגיעה ובכוונה ובמסירת נפש ממש‪ ,‬וזה מועיל עכשיו כמו תעניות‬
‫ועוד יותר‪ ,‬ובענין המעלה הנפלאה והעצומה של קבלת בזיונות שגילו הצדיקים‬

‫שהיא התשובה המעולה ביותר ועיקר התשובה‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬

‫פרק י ‪ .......................................................................................................‬קכו‬

‫אף שהנבואה פסקה‪ ,‬ונאבד אפר הפרה‪ ,‬ועליית הפרדס נשתכחה‪ ,‬והקבלה‬
‫המעשית נאסרה ‪ -‬אך רוח הקודש שורה בכל זמן ובכל מקום‪ ,‬וכל אדם יכול‬

‫לזכות אליו‪ .‬ומהו רוח הקודש‪ ,‬ומהם התנאים להשגתו‪.‬‬

‫פרק יא‪.....................................................................................................‬קלד‬

‫בכל זמן ומועד מימות השנה מתעוררת וחוזרת המציאות הראשונה שהיתה‬
‫באותו הזמן מעת בריאת העולם‪ ,‬וכל מי שחושק ורודף לקבל את זו המציאות‬
‫יזכה לקבלה כפי עוצם הזדככות חומרו‪ .‬ובחינות אלו הם בכל אדם ובכל זמן‬

‫בכל שנה ושנה‪ ,‬וגם בשאר ימות השנה בכל יום ויום‪.‬‬

‫פרק יב ‪ ....................................................................................................‬קמא‬

‫הכללים והיסודות של רבותינו ז"ל מיוסדים על קבלה ומסורה אלהית אמיתית‬
‫ונצחית‪ ,‬וכל חכמת העולם כלולה בתורה‪ ,‬ודברי רבותינו ז"ל מלאים בכל מיני‬
‫חכמה ומדע וידיעת סתרי הטבע באופן עמוק ונפלא‪ ,‬ומאידך הכללים‬
‫והיסודות של חכמי הטבע של אומות העולם עלולים לסתירה ולחורבן מפני‬
‫שהם מיוסדים על פי השערת השכל‪ ,‬וגם דבריהם האמיתיים הם רק חיצוניות‬

‫החכמה והמדע‪.‬‬

‫שער ב ‪ -‬שער הנפשות‬

‫פרק א‪ ......................................................................................................‬קסז‬

‫מהו חומר ומהי צורה‪ ,‬ובענין החומר והצורה הראשונים הנקראים בלשון‬
‫התורה תהו ובהו‪ .‬וכל הנבראים הגשמיים מורכבים מחומר וצורה‪ ,‬והנבראים‬
‫הרוחניים הם צורה בלא חומר‪ .‬וחכמי העמים אינם יודעים מאומה בנבראים‬
‫הרוחניים‪ .‬וביאור ענין הנבראים המורכבים והפשוטים‪ ,‬ומהו רצון "פשוט"‬

‫הנזכר בדברי המקובלים‪.‬‬

‫פרק ב ‪ .....................................................................................................‬קעא‬

‫בענין כח הדומם‪ ,‬נפש הצומח‪ ,‬נפש החי‪ ,‬נפש המדבר ונפש איש הישראלי‪,‬‬
‫ובענין ד' היסודות אש רוח מים עפר באופן כללי‪.‬‬

‫פרק ג‪ ......................................................................................................‬קעה‬

‫נגד ד' היסודות עפר מים רוח אש נבראו הדומם צומח חי מדבר‪.‬‬

‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬ ‫‪4‬‬

‫פרק ד ‪ .....................................................................................................‬קעט‬

‫כל הדברים עשויים מעירוב כל הד' יסודות‪ ,‬ולבסוף נפרדים מהם הד' יסודות‬
‫וחוזרים לשורשם‪ ,‬וכיצד הוא אופן פרידתם‪ .‬ובענין העצם "נסכוי" שאינה‬
‫מתכלה ועל ידה יקום הגוף בתחיית המתים‪ .‬ובענין טבע הנפש היסודית‬

‫שמתכלה בלא קיום המצוות‪ ,‬ובענין נצחיות הנפש הקדושה‪.‬‬

‫פרק ה ‪ ......................................................................................................‬קפג‬

‫מהו "היולי"‬

‫פרק ו ‪ .......................................................................................................‬קפו‬

‫בענין מה שלכל המדרגות השונות ולכל העניינים יש אמצעי ביניהם‪.‬‬

‫פרק ז ‪ ......................................................................................................‬קפט‬

‫נפש הצומח הנקראת נפש הטבעית‪ ,‬וכוחותיה‪ ,‬ונפש הצומח שבחי‪ ,‬ונפש‬
‫הצומח שבאדם‪.‬‬

‫פרק ח ‪ .....................................................................................................‬קצב‬

‫עשרת הכוחות שבנפש החי ‪ -‬התנועה‪ ,‬החושים‪ ,‬כח המשיג והזוכר שבמדמה‪,‬‬
‫והמעשיי והמדיי שבמעורר‪.‬‬

‫פרק ט‪......................................................................................................‬קצד‬

‫בענין כח המדמה שהוא פנימיות החושים‪ ,‬ואין לו יכולת לצייר ולדמות דברים‬
‫רוחניים אלא רק גשמיים‪ ,‬ויש לו יכולת להרכיב ולהפריד החושים‪ .‬ובענין‬
‫שלימות כח המדמה שבאדם הנקרא כח המשער‪ .‬והטעמים שנקרא כח‬
‫המדמה בשם "מדמה"‪ .‬ובענין מה שעיקר אחיזת הקליפות הוא על ידי כח‬
‫המדמה‪ ,‬וכח המדמה הוא הממוצע בין גשמיות לרוחניות‪ .‬ובענין האיסור‬

‫לעשות פעולות על מנת לקבל תשובות מכח המדמה‪.‬‬

‫פרק י ‪ ...........................................................................................................‬ר‬

‫נפש החי שבאדם‪ .‬ובענין ב' בנות לוט שהן ב' כוחות של יצר הרע שעל ידיהם‬
‫הרשעים ממלאים תאוותם‪ .‬ובענין מה שבנפש האדם יש נפש הדומם ונפש‬
‫הצומח ונפש החי ואף על פי כן היא נפש אחת‪ ,‬וכן בגוף האדם יש בחינת‬
‫דומם צומח וחי ואף על פי כן הוא גוף אחד‪ ,‬וההבדל שבין הנפש להגוף בענין‬

‫זה‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬

‫פרק יא‪........................................................................................................‬רג‬

‫בענין הנפש שיש לכל בני האדם הנקראת נפש המדברת ונפש השכליית ונפש‬
‫העיונית ונפש היסודית ונפש שפילה ונפש הבהמית‪ .‬וההבדל שבין השכל‬
‫העיוני לכח המדמה‪ ,‬וההבדל שבין השגת מציאות רוחנית שיכול השכל להשיג‬

‫לבין השגת מהות רוחנית שאין השכל יכול להשיג‪.‬‬

‫פרק יב ‪.......................................................................................................‬רט‬

‫מקום משכן הנפשות וזמן כניסתן באדם‪ ,‬ובענין מה שאין השגה בנפש על ידי‬
‫השכל האנושי‪.‬‬

‫פרק יג‪.......................................................................................................‬ריב‬

‫היכן נמצאת הנפש בעת השינה‪ ,‬מהי מהות החלום‪ ,‬ממה נעשה החלום‪ ,‬מהו‬
‫חלום שוא ומהו חלום אמיתי‪ ,‬ובענין פתרון החלום‪.‬‬

‫פרק יד ‪ .....................................................................................................‬רטז‬

‫בענין המשוגע מפני מרה שחורה‪ ,‬והמשוגע מפני כניסת רוח רעה ודיבוק‪ ,‬ומהו‬
‫הסימן לדעת אם הוא משוגע מרוח רעה ודיבוק או משוגע מדבר אחר‪ ,‬ומהו‬

‫הסימן לדיבוק טוב ורוח הקודש‪.‬‬

‫פרק טו‪......................................................................................................‬ריח‬

‫קורות הנפש אחרי הפטירה מהעולם הזה ואחרי הקבורה בעפר הארץ‪ ,‬השכר‬
‫של תענוגי העולם העליון‪ ,‬עולם הנשמות שלאחר הפטירה והעולם הבא‪ ,‬ענין‬
‫התועלת של התבוננות ביראת העונש‪ ,‬ובענין עונשי הגוף והנפש לאחר‬

‫הפטירה‪ ,‬ועונשי הכרת למיניהם וטהרת וכיבוס הנפש מכתמי העוונות‪.‬‬

‫שער ג ‪ -‬שער הספירות‬

‫פרק א‪......................................................................................................‬רלה‬

‫שמות הספירות‪ .‬ובענין ב' מיני הספירות ‪ -‬עצמות וכלים‪.‬‬

‫פרק ב ‪......................................................................................................‬רלט‬

‫עיקרי האמונה תלויים באמונה במציאות הספירות‪.‬‬

‫פרק ג‪.........................................................................................................‬רמ‬

‫הטעם שנקראות הספירות בשם "ספירות"‪ ,‬והטעם שמספר הספירות הוא‬
‫"עשר"‪.‬‬

‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬ ‫‪6‬‬

‫פרק ד ‪ ......................................................................................................‬רמג‬

‫ציורי הספירות וסדר עמידתן‬

‫פרק ה ‪ ......................................................................................................‬רמו‬

‫הצינורות שבין הספירות‬

‫פרק ו ‪ ......................................................................................................‬רמח‬

‫ג' ספירות הראשונות ‪ -‬כתר חכמה ובינה‪ .‬בענין הכתר שאין השגה בו‪ ,‬והוא‬
‫לשון המתנה‪ ,‬ובחינת תשובה‪ ,‬והוא עומד בפני המוחין כמו מחיצה ומעכב‬
‫אותם מרדיפתם להשיג אור האין סוף ברוך הוא‪ .‬ובענין ל"ב נתיבות חכמה‪.‬‬

‫ובענין נ' שערי בינה‪ ,‬ושער הנו"ן של הטומאה‪.‬‬

‫פרק ז ‪ .......................................................................................................‬רנה‬

‫חלקי המוח הנזכרים בדברי במקובלים‪ ,‬ובענין ספירת הדעת‪.‬‬

‫פרק ח ‪......................................................................................................‬רסב‬

‫ספירות החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד‬

‫פרק ט‪ ......................................................................................................‬רסו‬

‫ספירות נצח הוד יסוד‬

‫פרק י ‪.......................................................................................................‬רסח‬

‫ספירת המלכות‪ ,‬שהיא בחינת אמונה‪ .‬ומהי מלכות דקדושה ומהו להיפך‪.‬‬
‫ובענין נסירת המלכות והשלמתה ובנייתה בבחינת פרצוף שלם‪ .‬ובענין מאמר‬
‫חז"ל על מיעוט הירח שהוא מעמקי עמקי סודות התורה מענין פגימת הלבנה‬
‫ומילואה ותיקונה אשר רוב סודות הקבלה תלויים בזה‪ .‬ובענין יחוד קודשא‬
‫בריך הוא ושכינתיה ‪ -‬שורש הדעת והאמונה‪ .‬ובענין האמונה בחינת "ידיעה"‪,‬‬

‫ואמונה בבחינת "הרגשה"‪ ,‬ואמונה בבחינת "הכרה"‪.‬‬

‫פרק יא‪......................................................................................................‬רעז‬

‫בענין מה שבכל דבר יש בחינת עשר ספירות‪ ,‬ובחינות עשר ספירות על דרך‬
‫עשר כוחות שבאדם עצמו‪.‬‬

‫פרק יב ‪.....................................................................................................‬רפה‬

‫עולמות מושכל מוטבע מורגש‪ ,‬ועולמות החסד הדין והרחמים שבספירות‪.‬‬
‫ובענין מה שנמצא בזוהר ובספרי המקובלים שמיוחסים גווני צבעים ידועים אל‬

‫כל ספירה וספירה‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬

‫פרק יג‪ .....................................................................................................‬רפט‬

‫בענין הצחצחות שהן הספירות הנעלמות בשורש כל השורשים‬

‫פרק יד ‪.....................................................................................................‬רצב‬

‫ביאור הכוונה הפנימית האמיתית והנסתרת שבדברי האר"י ז"ל בענין האור‬
‫המקיף את הכלי והאור הפנימי שבתוך הכלי‪ .‬ובענין הווית הכלי על ידי הכאת‬
‫האור המקיף בפנימי‪ .‬וביאור ענין הכלי והאור פנימי ומקיף שבספירות‪ .‬ובענין‬

‫שכל מקיף ופנימי שאצל האדם‪.‬‬

‫פרק טו‪ ........................................................................................................‬ש‬

‫ביאור הכוונה האמיתית והנסתרת של המקובלים בהזכירם לגבי הספירות‬
‫מעלה ומטה‪ ,‬עליה וירידה‪ ,‬ימין ושמאל‪ ,‬פנים ואחור‪ .‬ובענין מה שהאמת הוא‬

‫בחינת פנים‪ ,‬ובכל הדברים שבעולם יש בחינת פנים שהוא עיקר הדבר‪.‬‬

‫פרק טז‪.....................................................................................................‬שיא‬

‫ענין עיבור ולידה וזכר ונקבה שברוחניים העליונים הנזכרים בדברי המקובלים‪.‬‬

‫שער ד ‪ -‬שער העו�מות‬

‫פרק א‪ .......................................................................................................‬שיז‬

‫בענין שמות העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה‪ .‬ורשימה חקיקה חציבה‬
‫עשיה‪ .‬ובענין ההשתלשלות מרוחני לגשמי וסדר המדרגות זו על גבי זו ‪ -‬אש‬
‫רוח מים עפר‪ ,‬דומם צומח חי מדבר והמלאכים‪ .‬ובענין מעלת האדם אפילו על‬

‫המלאכים כאשר יגביר נשמתו על חלקי חומרו‪.‬‬

‫פרק ב ‪......................................................................................................‬שכו‬

‫בענין העולמות הנקראים עולמות האין סוף‪ ,‬סוד המלבוש הנעלם‪ ,‬והדרושים‬
‫הנקראים בשם "דרושי המלבוש" שאינם נזכרים בספר הקדוש עץ חיים ובכל‬
‫כתבי הקודש הנדפסים המיוחסים למהרח"ו ז"ל‪ .‬ובענין עולמות עקודים נקודים‬

‫וברודים‪ .‬ובענין האומרים שיהיו שבע שמיטות בעולם‪.‬‬

‫פרק ג‪ ......................................................................................................‬שלב‬

‫העולם הוא כדמות אדם גדול‪ ,‬והאדם כדמות עולם קטן‪ .‬ובערך מסוים הרי‬
‫כל העולמות הם גם פה ממש‪.‬‬

‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬ ‫‪8‬‬

‫שער ה ‪ -‬שער המ�אכים‬

‫פרק א‪.....................................................................................................‬שמא‬

‫בענין מה שאפשר למלאכים להיראות לבני אדם‪ ,‬ומה הטעם שהם נקראים על‬
‫שם הספירות‪ ,‬ומה הטעם שהם נקראים "מלאכים"‪ .‬ובענין מיני המלאכים‬
‫ועבודתם ושירתם‪ ,‬ובענין מעלת הניגון והשירה של שירי דביקות לה' יתברך‪,‬‬
‫ומעלת השמחה‪ .‬ובענין מה שפעולות ה' יתברך נעשות על ידי המלאכים ועם‬
‫כל זה רק הוא לבדו יתברך עשה ועושה ויעשה לכל המעשים כולם מן העולם‬

‫ועד העולם‪.‬‬

‫פרק ב ‪........................................................................................................‬שנ‬

‫בענין ז' היכלות שבקדושה ושבטומאה‪ ,‬והדינים שדנים המלאכים את בני‬
‫האדם‪ ,‬ובענין הצדיקים שאינם תחת המלאכים אלא מעליהם וברשותם לשנות‬
‫המערכות והטבעים‪ ,‬ובענין חנוך ואליהו שזכו למעלת המלאכים‪ ,‬ומעלת‬
‫האבות בהיותם מרכבה לשכינה ולעצמי הספירות‪ .‬ובענין הצדיקים שנעשים‬

‫לבחינות שרפים ובחינת שם משמות קודש‪ ,‬וכמלאכים הנקראים אופנים‪.‬‬

‫שער ו ‪ -‬שער הק�יפות‬

‫פרק א‪......................................................................................................‬שנט‬

‫כמו שיש צד קדושה וטהרה וצדקה ויושר וטוב ‪ -‬כן יש גם צד קליפה וטומאה‬
‫וקטרוג ולא טוב‪ .‬ובאמת אין דבר רע יורד מלמעלה‪ .‬והטעם שנבראו הקליפות‬
‫ויצר הרע‪ .‬והקליפות בפני הקדושה כקוף בפני אדם בסדריהן ופעולותיהן‪ ,‬וכמו‬
‫שיש י' ספירות שבקדושה כך יש י' ספירות בקליפה‪ .‬ובענין ג' קליפות הטמאות‬

‫וקליפת נוגה‪ ,‬ועל שם מה נקראות "קליפות"‪.‬‬

‫פרק ב ‪.....................................................................................................‬שסח‬

‫הקדושה היא אור השכל שהוא ענין השכלת והשגת האמת‪ ,‬ומאידך הקליפה‬
‫היא מחשיכה בפני אור השכל וההשגה‪ ,‬ובה שורש השקר והקושיות‪ ,‬ועל ידי‬
‫שהאדם יגע מאוד ומתיש כח חומרו אזי הוא משבר בזה את כח הקליפות‬

‫ומתגלה אליו אור התירוצים ומתחזק כח הקדושה‪.‬‬

‫פרק ג‪ ........................................................................................................‬שע‬

‫בענין תיקון העולם על ידי העלאת הניצוצות שיש בכל דבר‪ .‬ועל ידי כבישת‬
‫היצר בעשיית מעשה טוב או בהמנעות מרע בין במחשבה ובין בדיבור ‪ -‬עי"ז‬

‫‪9‬‬ ‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬

‫מוציא ניצוצי הקדושה מתוך הקליפה וגורם להחליש את היצר‪ ,‬ואותו ניצוץ‬
‫קדוש שהוציא מהקליפה מתחבר עם נשמתו ונדבקת נשמתו בקדושה יתירה‪.‬‬
‫ובענין שבירת הכלים ומיתת המלכים הנזכרת בדברי המקובלים‪ .‬וביאור הענין‬
‫שעל ידי שבירת כלים נמשך כל התאוות והמידות רעות וכל מיני הטעויות‬

‫והמבוכות של כל באי עולם הרחוקים מהשם יתברך‪.‬‬

‫פרק ד ‪......................................................................................................‬שפג‬

‫בענין מה שבכל דבר שאדם לובש או אוכל או משתמש יש שם ניצוצין קדושים‬
‫השייכים לשורש נשמתו‪ ,‬ואם הולך באמונה של השגחה פרטית אזי מזדמנים‬
‫לו תמיד ניצוצי קודש שהם משורש נשמתו‪ .‬ובענין ההשגחה הפרטית שיש בכל‬

‫הנבראים והעניינים שבעולם‪.‬‬

‫פרק ה ‪ ......................................................................................................‬שפז‬

‫בענין קליפת עמלק‪ .‬שורש עמלק בדעת דקליפה והוא מבלבל את ישראל בענין‬
‫האמונה‪ ,‬ומה הדרך להתגבר עליו‪ .‬ולמה גזר הבורא ב"ה על עמלק השמדה‬
‫וכליון בכל הדורות יותר מפרעה וסיחון ועוג ולבן ומדין ומואב ובלעם ויתר‬
‫הרשעים שרצו לעקור זרע עם הקודש ח"ו‪ .‬ובענין בחינת טיפת עשו וישמעאל‬
‫שאין להם שום תיקון‪ ,‬וזה בחינת כל האיסורים שבתורה‪ .‬ומהו ההבדל שבין‬
‫קליפת פרעה לקליפת המן עמלק‪ .‬ועמלק הוא בחינת קליפת הערלה הגמורה‪,‬‬
‫כי הוא כפר בעיקר‪ ,‬ואינו מודה בתפילה כלל והוא מטעה לב האדם שאין‬
‫התפילה מועלת חס ושלום‪ .‬וקליפת הפריעה היא בחינת קליפת ישמעאל‬
‫שמטעה לב האדם להתרשל בתפילה מחמת כי כבר שמע השם את תפילתו‪.‬‬

‫ועשו ממונה על הכעס ועל ידו מפסיד העשירות‪.‬‬

‫פרק ו ‪ ......................................................................................................‬שצד‬

‫קליפת בלק הוא בחינת חכמי הטבע שמראין בחכמתם המוטעת שהכל על פי‬
‫הטבע‪ .‬ובלעם הוא בחינת שורש חכמת הטבע‪ ,‬שהיא קליפה טמאה כל כך‬
‫שרוצה להסתיר ולהעלים נפלאות נוראות ונשגבות שמבוארים באתגליא‬
‫ובאתכסיא בכל התורה‪ ,‬ועל כן נקרא בלעם ‪ -‬שרוצה 'לבלוע' ולהעלים‬

‫ולהסתיר הכל‪.‬‬

‫פרק ז ‪ ..........................................................................................................‬ת‬

‫בענין אריסטו אשר הביא בעולם הרבה כפירה ברוחניות ואמונה רק במורגש‪.‬‬
‫ובענין גודל האיסור ללמוד דברי הפילוסופים‪ ,‬ובענין אלו שנמשכו אחריהם‪.‬‬

‫ותולדותיו של אריסטו‪ ,‬ומה היה בסופו‪.‬‬

‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬ ‫‪10‬‬

‫פרק ח ‪ .......................................................................................................‬תיג‬

‫בענין כת שבתאי צבי ימ"ש‬

‫שער ז ‪ -‬שער האותיות והשמות‬

‫פרק א‪ ......................................................................................................‬תיט‬

‫באותיות התורה הקדושות יש פנימיות ורוחניות וחיות והעלם‪ ,‬והלומד עניני‬
‫התורה בכוונה שהם דברים אלהיים שנעלם ממנו עוצם פנימיותם יועיל לו‬
‫אפילו אם אינו מבין ואינו זוכר הלימוד‪ .‬ובענין העסק בצירופי אותיות התורה‪.‬‬
‫ובענין מה שבאותיות התורה נבראו כל העולמות וכל יצורי עולמים ובכל טעם‬
‫נקודה ותג ותנועות גנוזים סודות נעלמים‪ .‬ובהשתלשלות העולמות נשתלשלו‬
‫בלי שיעור עד שנצטיירו אלו האותיות שלפנינו‪ ,‬וכשאנו מנענעין באלו‬
‫האותיות מתנענעין העולמות בלי שיעור וחקר‪ ,‬וכל אחד לפי קדושתו ככה יכול‬
‫לגרום תנועות והתעוררות עליונים על ידי האותיות הקדושות הללו‪ .‬וכל אחד‬
‫יכול לקבל בחי' הרוח הקודש שנמצא בתורה"ק בבחי' מקיף‪ ,‬על ידי שמאמין‬
‫ומרגיש בגודל מעלת עסק התורה‪ ,‬שלומדים לכבוד השי"ת‪ ,‬ומאמין שכל אות‬

‫מאותיות התורה היא גילוי אלקותו‪.‬‬

‫פרק ב ‪ .....................................................................................................‬תכה‬

‫ענין הצירוף‪ ,‬התמורה‪ ,‬הגימטריא והנוטריקון‪.‬‬

‫פרק ג‪ ......................................................................................................‬תכח‬

‫טעם כינוי המאציל בשמות "מחויב המציאות"‪" ,‬אין סוף"‪" ,‬סיבת כל הסיבות"‬
‫ו"עילת כל העילות" וכיוצא בזה‪ .‬ובענין מה שהוא ושמו אחד‪.‬‬

‫פרק ד ‪.....................................................................................................‬תכט‬

‫ההבדל שבין שם "יקוק" לשאר השמות‪ ,‬והטעם ששם זה נקרא שם המפורש‬
‫ושם העצם ושם המיוחד‪.‬‬

‫פרק ה ‪ .....................................................................................................‬תלב‬

‫בענין כוונת השמות הקדושים בתפילה ובמצוות‪ ,‬ושהעיקר הוא רק לכוון‬
‫פירוש המילות כפשוטו ולהבין הדברים בכוונת הלב‪ ,‬ולומר את האותיות‬
‫והתיבות של התפילה בכל נפשו ורוחו ונשמתו‪ .‬ובענין המובא לומר שאנו‬
‫מכוונים שהתפילה ולימוד התורה והמצוות יהיו על דעת הצדיקים‪ .‬בענין‬
‫החלק שבתורת הקבלה הנקרא "יחודים"‪ .‬ובענין מה שאין מספיק ללמוד בספרי‬

‫‪11‬‬ ‫שערים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פותח‬

‫הקבלה באופן גשמי בלבד אלא הקבלה השלימה היא גם ענין של הכרה‬
‫רוחנית‪ ,‬והקבלה היא אור מסוים שהוא בבחי' סוד‪ ,‬ולכן כל זמן שאין להאדם‬
‫מושג באור הרוחני של הקבלה אז אין זה נקרא שיודע קבלה בשלמות‪ ,‬וביאור‬

‫דרכים לזכות לקבל את האור הזה של הקבלה‪.‬‬

‫פרק ו ‪.......................................................................................................‬תסג‬

‫ביאור הענין שכל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא‪ .‬ובענין השמות‬
‫הנזכרים בזוהר ובספרי הקבלה כמו שם ע"ב ושם מ"ב ושם כ"ב וכיוצא בהם‪.‬‬







‫מבוא שערים א‬ ‫פותח‬

‫מבוא‬

‫פרק א‬

‫גוד� המע�ה והחיוב ש� �ימוד תורת הנסתר‬

‫)א( הנה כתב רבי חיים ויטא� )בהקדמתו �שער ההקדמות( "עוון אדם הראשון בעץ הדעת‬

‫טוב ורע הוא ש�א בחר �התעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקב�ה‪ ,‬וזהו עצמו‬
‫עוון הערב רב האומרים �משה דבר אתה עימנו ונשמעה בעץ הדעת טוב ורע וא�‬
‫ידבר עימנו א�קים פן נמות בסתרי תורה‪ ,‬כסברת הטועים קצת בני תורה אשר בזמנינו‬
‫זה המוציאים שם רע ע� חכמת האמת חיי עו�ם ואומרים שכ� מי שמתעסק בה ימות‬
‫בקצרות שנים חס וש�ום‪ ,‬ו�כן שברו ה�וחות הראשונות מסטרא דעץ חיים ונתנו �הם‬
‫מסטרא דעץ הדעת טוב ורע משנה שפחא דמטרוניתא וגרם איבודא דחורבן בית א'‬
‫וב' וג�ות האחרון המר והארוך אשר אנו בעוונותינו הרבים עד דיתובון בני ישרא�‬
‫בתיובתא וביקשו את ה' א�קיהם �הכירו ו�יודעו ברזי תורה וידעו את מי הם עובדים‬

‫ומי הוא מ�כם"‪.‬‬

‫)ב( ובמדרש מש�י )פר' י( היה ר' ישמעא� אומר אוי �ה �אותה בושה אוי �ה �אותה‬

‫כ�ימה וכו' בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה וכו' בא מי שיש בידו ב' סדרים‬
‫וכו' בא מי שיש בידו ה�כות וכו' בא מי שיש בידו תורת כהנים וכו' בא מי שיש בידו‬
‫ה' חומשי תורה וכו' בא מי שיש בידו אגדה וכו' בא מי שיש בידו ת�מוד וכו' והקדוש‬
‫ברוך הוא אומר �ו בני הואי� ונתעסקת בת�מוד‪ ,‬צפית במרכבה צפית בגאות ש�י‪,‬‬
‫שאין הנאה �י בעו�ם א�א בשעה שת�מידי חכמים יושבים ועוסקים ומביטים ומציצים‬
‫ורואים והוגים המון ת�מוד הזה ‪ -‬כסא כבודי היאך עומד וכו' חשמ� היאך עומד וכו'‬
‫ברק היאך עומד וכו' כרוב וכו' וגדו�ה מכו�ם מצפרני ועד קדקדי וכו'‪ ,‬וכי �א זה הוא‬

‫הדרי זה הוא גדו�תי זהו הדר יופיי‪ ,‬שבני מכירין את כבודי וכו' עיי"ש‪.‬‬

‫וכתב ע� זה מהרח"ו )שם( "הרי מבואר בפירוש אף בדברי התנאים שאין האדם יוצא‬

‫ידי חובתו �גמרי בעסק המקרא והמשנה והאגדה והת�מוד ב�בד‪ ,‬א�א הוא‬
‫מחוייב �עסוק בכ� יכו�תו בסתרי תורה ובמעשה מרכבה‪ ,‬כי אין הנאה �הקדוש ברוך‬
‫הוא מכ� מה שברא בעו�מו‪ ,‬רק בהיות בניו �מטה עוסקים ברזי התורה �הכיר גדו�תו‬
‫ויופיו ומע�תו‪ ,‬כי בפשטי התורה ובסיפוריה ובדיניה ובמצוותיה בהיותם כפשטם אין‬
‫בהם שום היכר וידיעה �ידע את בוראם יתברך‪ ,‬אדרבא יש בהם מצוות וחוקים שאין‬

‫שערים‬ ‫פרק א‬ ‫פותח‬ ‫ב‬

‫הדעת סוב�ם‪ ,‬וכ� אומות העו�ם מונין את ישרא� ואומרים �הם וכי מה התורה הזאת‬
‫אשר צוה א�היכם אתכם‪ ,‬דברים שנראין כחידות ומש�ים‪� ,‬יקח קרן פרה ו�תקוע בו‬
‫ביום ראש השנה‪ ,‬ואתם אומרים שעי"כ שטן הרוחני המקטרג הע�יון מתערב וכיוצא‬
‫מדברים א�ו כמעט רוב מצוות התורה‪ ,‬ובפרט פרטי דיניהם אין השכ� סוב�ם‪ ,‬ואם כן‬
‫היכן הוא הדר התורה ויופיה וגדו�תה‪ .‬ו�א עוד א�א ש�א נברא האדם א�א כדי‬
‫שי�מוד חכמת הקב�ה א�א שצריך שיהיה גופו נקי בתחי�ה ע� ידי המצוות המעשיות‬

‫שכ� תכ�יתן �דבר זה‪ ,‬עכ"ד עיי"ש‪.‬‬

‫)ג( ובהקדמה �ספר ט� אורות )שחיבר רבי יעקב מאיר שפי�מאן ז"� אבדק"ק בוקרעשט‪ ,‬וע"ע בענין‬

‫חיבורו זה �קמן שער א פ"ו סי"א( כתב "וטרם ירידת הנשמה מעו�מה‪ ,‬בברית השבועה‬
‫הוקמה‪� ,‬דבק נפשו בחכמת הקב�ה המפוארה והרמה‪ ,‬כדאיתא בזה"ק פ' תרומה‪ ,‬כי‬
‫היא הנותנת �האדם ש�ימות‪ ,‬וב�עדה נמש� כבהמות‪ ,‬ידה הגדו�ה והחזקה והרמה‬
‫מע�ת הנפש והרוח והנשמה‪ ,‬וברצות הנשמה �שוב א� מקומה הרמתה אין פותח‬
‫ב�תי אם קיימה שבועתה‪ ,‬ואז מסירה שמ�ת שביה מע�יה‪ ,‬וככ�ה תעדה כ�יה‪,‬‬
‫והחכמה תחיה בע�יה‪ ,‬ומי אשר ירשיע נפשו כקוץ וחוח‪ ,‬ו�א יאבה �התדבק בחכמת‬
‫הקב�ה בכ� עוז וכח‪� ,‬א יאבה ה' ס�וח ו�א יע�ה נשמתו �ריח ניחוח‪ ,‬ע� אשר חי��ה‬
‫ברית השבועה והתעודה‪ ,‬ומוכרחת �בוא בג�גו� בפחד ורעדה כדאיתא בזוה"ק פ'‬
‫פקודי‪ .‬תעיין בספרי המקוב�ים שכו�ם כאחד יעידון ויגידון שכ� העונשים והצרות‬
‫ואריכת הג�ות הכ� הוא מסיבת עזיבת �ימוד החכמה הקדושה הזאת" עכ"�‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫ובספר מעין גנים )פ"א סק"ה‪� ,‬רבי צבי א�ימ�ך שפירא זצוק"�‪ ,‬בע� ספר בני יששכר‪ ,‬הוספות מהרצ"א‪,‬‬

‫ועוד( כתב "ואומר אני ה�ואי ש�א היו מקי�ין גדו�י הדור ב�ימוד החכמה‬
‫הקדושה‪ ,‬וה�ואי היו מ�מדים דרך �ת�מידיהם �עסוק בחכמה ה�זו אזי בודאי �א היה‬
‫שום הרמת ראש �חכמות החיצוניות והיו כ� החכמות נדחים מפניה כמו שנדחה‬
‫החושך מפני האור‪ ,‬אך שעוונותינו גרמו שגם כמה וכמה מצדיקי הדור סגרו את ד�תי‬
‫החכמה בפני פרחי כהונה ואמרו ש�א י�מדו עד שיהיו בע�י מדריגה ורוה"ק‪ ,‬והנה‬
‫עבור זה נשארנו ערומים מן החכמה הקדושה ונתגבר בעוה"ר חשיכות החכמות‬

‫החיצוניות הכסי� בחושך הו�ך‪ ,‬ובמהרה בימינו ויאמר א�הים יהי אור ויאר �נו"‪.‬‬

‫)ד( וכן מצינו הרבה גדו�י ישרא� שדיברו בענין זה‪ ,‬וכמו שכתב הגרי"ח )בע� הבא"ח‬

‫בספרו דעת ותבונה‪ ,‬בפתיחה ראשונה( "ישמע השומע ויבין המשכי� את אשר חכמים‬
‫הגידו‪ ,‬ואשר הזהירו והודיעו �כ� איש ישרא� �גשת א� הקודש בעסק סודות התורה‬
‫הקדושה ונסתריה עץ חיים היא �מחזיקים בה‪ ,‬וכבר דיברו בענין זה כמה גדו�י ישרא�‬
‫ראשונים ואחרונים בראיות ברורות וחזקות בחיוב העסק וה�ימוד הקדוש הזה ע� כ�‬

‫מבוא שערים ג‬ ‫פותח‬

‫ת"ח מישרא�‪ ,‬ואין צורך �הביא פה כ� דבריהם ה�א המה כתובים בספריהם כיד ה'‬
‫הטובה ע�יהם"‪ ,‬עכ"�‪.‬‬

‫)ה( ובמדרש שוחר טוב )מש�י פ"י( נאמר ש�אחר שנפטר האדם מהעו�ם הזה שוא�ים‬

‫אותו מה �מד‪ ,‬ושוא�ים אותו צפית במרכבה צפית בשיעור קומה וכו' ואם �או‬
‫אזי מש�יכים אותו �נהר דינור‪ .‬ובספר ה�יקוטים )דף ג( ביאר שאף שמצינו שיש �מע�ה‬
‫בגן עדן מארי מקרא ומארי משנה וכו' אמנם אם היה כח בנשמתו �השיג כ� הנזכר‬

‫ו�א טרח �השיג אזי מוכיחים ומייסרים אותו ע� זה‪.‬‬

‫ובספר אבן ש�מה )הערות פ"ח ס"כ( מובא שפעם נסע הגר"א ע� יד בית אחד שנשמע‬

‫שם קו� שיר ונכנס אחד מת�מידיו �שם וראה שפוקר אחד הו�ך במחו� עם‬
‫נכריות‪ ,‬ואמר הגר"א שגם הרשע הזה סופו �תת דין וחשבון ע� ש�א עסק במעשה‬
‫מרכבה‪ ,‬אך כמה ת�אות יעברו ע�יו וכמה צירופים יצטרך �יצרף עד שיע�ה �זו‬

‫המדרגה ש�א יחסר �ו רק צפיית מרכבה‪.‬‬

‫)ו( ובשו"ע הרב )יו"ד ה�כות ת"ת פ"א ה"ד( כתב "אמרו חכמי האמת )עיין בדברי האר"י ז"�‬

‫בהקדמה �שער המצוות( שכ� נפש צריכה �תיקונה �עסוק בפרד"ס )כ�ומר בפשט רמז דרוש‬
‫סוד( כפי מה שהיא יכו�ה �השיג ו�ידע וכ� מי שיכו� �השיג ו�ידע הרבה ונתעצ� ו�א‬
‫השיג וידע א�א מעט ‪ -‬צריך �בוא בג�גו� עד שישיג וידע כ� מה שאפשר �נשמתו‬

‫�השיג מידיעת התורה‪ ,‬הן בפשטי הה�כות הן ברמזים ודרשות וסודות"‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫וכן כתב בספר הברית )ח"ב מי"ב פ"ה( בשם האר"י ז"� שמי שהיה יכו� ��מוד הפרד"ס‬

‫ו�א �מד אזי צריך �בוא בג�גו� ממש‪ ,‬והוסיף שבפרט נזר התורה שהיא חכמת‬
‫הקב�ה אשר רוב העו�ם פורשים ממנה באומרם במה שהורשית התבונן ואין �ך עסק‬
‫בנסתרות‪ ,‬ובאמת מי ש�א טעם טעם חכמה זו �א ראה מאורות מימיו והו�ך בחושך‪,‬‬

‫ואוי �הם �בריות מע�בונה ש� התורה הזאת‪.‬‬

‫ואנו מחוייבים ומושבעים ��מוד זאת החכמה האמיתית )כמבואר בזוהר פר' תרומה קסא‪,(:‬‬

‫ובזכות וכח ה�ימוד הקדוש הזה נצא מן הג�ות )כמבואר ברעיא מהימנא פר' נשא קכד‪,(:‬‬
‫וגדו� שכר �ימוד הזה יותר משאר כ� התורה וכ� המצוות )כמבואר בזוהר פר' חיי שרה ק�‪,(:‬‬
‫ואם עסק בחכמה זו אזי �אחר יציאת נשמתו מגופו פוטרין אותו מכ� דינים )כמבואר שם‬
‫ק�ב‪ ,(.‬והעוסק בחכמת הקב�ה �דעת רזי התורה וטעמי המצוות ע� פי סוד נקרא בן‬
‫�הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא מתפאר בו ברקיע )כמבואר בתיקוני זוהר וברעיא מהימנא(‪.‬‬
‫ומאידך מי ש�א עסק בחכמת האמת ו�א רצה ��מוד אותה אזי בשעה שנשמתו רוצה‬
‫�ע�ות בגן עדן דוחין אותה משם בבזיון )כמבואר בזוהר שיר השירים( ואפי�ו יש בידו כ�‬

‫שערים‬ ‫פרק א‬ ‫פותח‬ ‫ד‬

‫המעשים הטובים שבעו�ם השרפים בע�י שש כנפים שורפים את נשמתו בכ� יום ויום‬
‫)כמבואר בזוהר פר' פקודי( והשר הגדו� הממונה ע� זה נקרא יופיא"� כי הוא בגימטריא‬

‫קב�"ה‪ ,‬עכ"ד ספר הברית‪.‬‬

‫וכתב רבי חיים ויטא� בשער הג�גו�ים )הקדמה �ו( "ושא�תי �ו שיודיעני מי הוא‬

‫נשמתי‪ ,‬ו�א רצה �באר כ� הפרטים‪ ,‬אמנם אמר �י דרך כ��ות ענין זה‪ ,‬כי‬
‫תחי�ה הייתי אני‪ ,‬הרב ה"ר וידא� די טו�ושא‪ ,‬בע� ספר מגיד משנה‪ ,‬ונקרא שמו‬
‫כשמי עתה‪ .‬ואחריו הייתי בג�גו� איש אחד‪ ,‬ושמו ר' יהושע סוריאנו‪ ,‬והיה אדם עשיר‬
‫וזקן ובע� צדקה‪ ,‬ומשכים ומעריב בבתי כנסיות ובתי מדרשות‪ .‬ואחריו הייתי גם כן‬
‫בג�גו� בבחור אחד‪ ,‬ושמו אברהם בחור בן י"ג שנה‪ ,‬ונפטר בשמת י"ד‪ .‬ואחריו באתי‬
‫עתה בג�גו� בפעם הזאת‪ ,‬ונקרא שמי חיים‪ ,‬בשם הראשון דון 'וידא�' בע� ספר מגיד‬
‫משנה‪ ,‬ואמר �י שמה שהוצרכתי �התג�ג� עתה היה �סיבת שבג�גו� אחר מן‬
‫הקודמים א�ו �א הייתי מאמין הרבה בחכמת הזוהר‪ ,‬וכפי דבריו הבנתי שהיה‬
‫כשהייתי בג�גו� מגיד משנה‪ ,‬ו�א רצה �ג�ות הענין‪ ,‬ואמר �י כי הענין שאני צריך‬
‫�תקן עתה בג�גו� זה הוא �עסוק בחכמת הזוהר‪ ,‬ואמר �י כי �פי שבהיותי בג�גו�‬
‫בע� מגיד משנה הייתי מעיין גדו�‪ ,‬וחריף בחכמת העיון‪ ,‬ו�כן אינני חפץ עתה מאוד‬

‫�טרוח בחכמת העיון"‪ ,‬עכ"� עיי"ש‪.‬‬

‫ועוד מובא בשם האר"י ז"� )בספר הג�גו�ים פ"ד( שיש בני אדם "שכ� חפצם ועסקם‬

‫בפשטי התורה‪ ,‬ויש שעוסקים בדרש‪ ,‬ויש ברמז‪ ,‬ויש בגימטריאות‪ ,‬ויש בדרך‬
‫האמת‪ ,‬והכ� כפי מה שע�יו נתג�ג� בפעם הזה‪ ,‬שכיון שהש�ים פעם אחת בשאר‬

‫עניינים אין צריך �ו בכ� ג�גו� �עסוק בכו�ם" עכ"�‪.‬‬

‫ובספר שבט מוסר )פ"א סי"ג( הביא את דברי האר"י הנ"� וכתב �אחר מכן "וא� תביט‬

‫ותשגיח �דברי המתנגדים ע� מה שחשקת �עסוק בתורה בגמרא או בפשט‬
‫או בדרוש וכו'‪ ,‬באומרם �ך‪� :‬מה אתה מוציא ימיך בפרט זה ש� תורה ו�א בפרט זה‪,‬‬
‫משום שע� מה שחשקת ��מוד‪ ,‬ע� דבר זה באת �עו�ם‪ ,‬ואם תשים דעתך �דבריהם‬
‫‪ -‬יכריחוך �התג�ג� בזה העו�ם פעם אחרת‪ ,‬ו�עבור נפשך בחרב חדה ש� מ�אך‬
‫המוות ו�טעום טעם מיתה‪ ,‬ו�כן �א תשמע �דברי המשחית נפשך הזה‪ ,‬כי דע שהשטן‬
‫מת�בש בא�ו האנשים‪� ,‬דאוג ו�הצטער ו�הכאיב נפש ה�ומד ועוסק בתורה בח�ק‬
‫שאיותה נפשו �עסוק‪ ,‬כדי �הבדי�ו משם‪ ,‬ש�א יש�ים נפשו ע� מה שבא �הש�ימה‪,‬‬
‫ו�הצריכו בג�גו�ים אחרים"‪ ,‬עכ"� )ועוד כתב שם בסי"ד "וכשם שבדבר שחושק יותר האדם ��מוד משם‬

‫יבין שע� דבר זה נתג�ג� �הש�ים‪ ,‬כך צריך האדם שידע שורש נשמתו ומהיכן נמשך וע� מה בה �תקן ו�הש�ים‪ ,‬כמו‬

‫שאמר בזוהר שה"ש ע� הגידה �י שאהבה נפשי וגו'‪ ,‬וכדי שיבין‪ ,‬יראה באיזה מצוה תקיף יצרו יוצר �בט�ה ‪ -‬יתחזק‬

‫מבוא שערים ה‬ ‫פותח‬

‫בה �קיימה‪ ,‬כי בודאי ע� מצוה זו נתג�ג�‪ ,‬וכדי ש�א יש�ים חוקו‪ ,‬מנגדו יצרו �בט�ה ו�הוציאו מן העו�ם בידים‬

‫ריקניות" עיי"ש(‪.‬‬

‫ובס' אע�ה �תמר )עמ' נב( מובא ששא�ו את מרן החזו"א ז"� אם ראוי ��מוד כפי‬

‫הדרך שכתב בשו"ע הגר"ז )עיי"ש בה�' ת"ת פ"ב( והשיב מרן ז"� שמי שכך שורש‬
‫נשמתו שי�מד כן‪ .‬וכשנאמרו הדברים �פני הגרח"ק ש�יט"א ביאר שכוונת מרן ז"�‬

‫הוא �מי שמרגיש בנפשו הנאה וחשק בצורת �ימוד זו שי�מד כך‪.‬‬

‫)ז( אמנם כתב הרמ"ק )בספר אור נערב ח"ג פ"א( "אין ספק שאין ראוי �אדם �יכנס בחכמה‬

‫זו אם �א נשא אשה ויטהר מחשבתו‪ ,‬וא� תשיבני מכמה ש�מדו קודם �זמן זה כי‬
‫�א כ� הדעות שוות‪ .‬עוד צריך �הגיעו �פחות �שנת העשרים כדי שיגיע �פחות �חצי‬
‫ימי הבינה‪ ,‬ואף אם יש שפירשו עד שיגיע האדם �שנת המ' אין דעתינו מסכמת בזה‬

‫עמהם והרבה עשו כדעתינו והצ�יחו‪ .‬ועם כ� זה הכ� �פי טוהר ה�ב" עיי"ש‪.‬‬

‫ובכה"ח )סי' קנה סקי"ב( כתב שאסור ��מוד ספרי קב�ה �מי שריק מ�ימוד בפוסקים‪,‬‬

‫וכן �מי שאינו נשוי‪ ,‬ונשוי דוקא מבן עשרים ומע�ה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ובס' שומר אמונים )הקדמון ויכוח ראשון סכ"ט‪� ,‬א( כתב ש�א כ� אדם חייב �דעת ו�הבין‬

‫רזי התורה‪ ,‬שהרי רז"� אמרו שצריך �הסתירם ואין מוסרים סתרי תורה א�א‬
‫�צנועים‪ ,‬אב� מ"מ הת�מידי חכמים חייבים הם �טרוח �השיג אותם שהרי אמרו‬
‫במדרש שוחר טוב "אמר ר"י בא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקב"ה �דון העו�ם‬
‫וכו' וכיון שת�מידי חכמים באים �פניו אומר �הם כ�ום עסקת בתורה וכו' בא מי שיש‬
‫בידו ת�מוד הקב"ה אומר �ו הואי� ונתעסקת בת�מוד‪) ,‬האם( צפית במרכבה‪ ,‬צפית‬

‫בשיעור קומה" וכו'‪.‬‬

‫הרי שכ� ת�מיד חכם שהגיע �מדרגת העיון בת�מוד מחויב הוא ��מוד סתרי תורה‪,‬‬

‫והמתרש� ואינו משתד� �דעת אותם עתיד הוא �יתן את הדין )ובזוהר שה"ש דף ח‬
‫האריכו �באר הידיעות שחייב כ� ת"ח �דעת אותם עיי"ש( ואם מת ב�א ידיעה אזי אפי�ו יש �ו‬
‫מעשים טובים אינו זוכה �כנוס א� עו�ם הפנימי הע�יון שהוא עיקר עידון הנשמות‬

‫כידוע �יודעים‪.‬‬

‫אמנם אין כוונת הזוהר �ומר ש�א יזכה �עו�ם הבא כ�� ח"ו‪ ,‬א�א הענין הוא שיש‬

‫בעו�ם הבא מדרגות ע�יונות מאוד ומי ש�א זכה �אותן הידיעות �א יוכ�‬
‫�יכנס בהן‪ .‬וזהו שאמרו "מפקין �יה מכ� תרעין דההוא ע�מא" וכנ"�‪ ,‬והיינו כי מאותו‬
‫עו�ם ב�בד הוא דמפקין �יה אב� י�ך �מקום הראוי �ו �פי ערך מעשיו וזה פשוט‬

‫עיי"ש‪ .‬וע"ע בענין זה בספר דעת ותבונה )�הגרי"ח בע� הבא"ח‪ ,‬בריש הפתיחה הראשונה(‪.‬‬

‫שערים‬ ‫פרק א‬ ‫פותח‬ ‫ו‬

‫)ח( וכתב רבי מנחם מענכין )בהקדמתו �ספר עץ חיים( "הגם שכתר תורה הוא מופקר �פני‬

‫כ�‪ ,‬שכ� מי שנוט�תו הו�מתו‪ ,‬אמנם ידוע הוא כי זה הוא רק בח�ק הנג�ה �בד‬
‫שבזה כו�ם שוים בחיובה‪ ,‬אב� �א כן בסתריה וצפוניה שהוא כ� ח�ק חכמת האמת‪,‬‬
‫הנה �א ניתן הח�ק הזה �א �נערים ו�א �שוטים ו�א �בורים ו�א �ריקים ומכ� שכן‬
‫�רשעים חס וש�ום דהרי �כך נקראת בשם סתרי תורה כידוע ‪ -‬שמסתרת את עצמה‬
‫�פני כ� הרחוקים ממנה‪ .‬וזה הוא באמת הסיבה מאת ה' מה שבספר העץ חיים דנורא‬
‫ה�זו נסדר בתחי�ה כמה פרקים ודרושים אשר היו ראויים �הכתב באמצע או בסוף‪,‬‬
‫כי הוא ע� דרך נעו מעג�ותיה �א תדע וכדי �הרחיק את הרחוקים ש�א יטו� את השם‬

‫כ� מי שרוצה‪.‬‬

‫אמנם באשר שראינו שבכ� דור ודור וכמעט בכ� שנה ושנה מתג�ית החכמה הזאת‬

‫ביותר‪ ,‬ובפרט בעתים ה��ו אשר זכינו תהי�ה �א� יתברך �ספרי החסיד‬
‫�וצאטי ז"� וכן �כמה ספרי קודש העומדים �משמרת הקודש ו�הסיר ו�הרחיק כ�‬
‫ח�את מחשבה רעה וזרה חס וש�ום‪ ,‬ו�זאת מצאנו עצמינו כמותרים ומצווים �דחוק‬
‫את עצמינו ו�הראות בכ� האפשרי איזה דרך ישכון אור שיכנסו בה כ� הראויים �חזות‬
‫ו�ראות באור ה'"‪ ,‬עכ"�‪ .‬ו�אחר מכן ביאר מהו הסדר אמיתי והמכוון ש� הספר עץ‬

‫חיים עיי"ש‪.‬‬

‫ויש בזה תוע�ת גדו�ה שהרי ב�י ידיעת הסדר האמיתי קשה �הבין את הספר עץ‬

‫חיים‪ ,‬וכמו שכתב בספר שיחות הר"ן )סי' רכה( שאחד שא� את מוהר"ן אם אפשר‬
‫�ידע חכמת הקב�ה ב�י תעניתים ומקוואות‪ ,‬והשיב שאפשר כי היא חכמה‪ ,‬ומה‬
‫שקשה �הבין ספר העץ חיים הוא מחמת ש�א נכתב כסדר עיי"ש )ומ�בד ידיעת הסדר‬

‫האמיתי‪ ,‬יש עוד כמה דברים המע�ימים את החכמה‪ ,‬ויש עוד כמה מיני הקדמות וביאורים ומפתחות הנצרכים �הבנת‬

‫דבריו החתומים והסתומים ש� האר"י ז"�‪ ,‬וכמבואר בהרחבה �קמן פ"ג ס"ג‪-‬ד(‪.‬‬

‫)ט( ואיתא בזוהר הקדוש )ח"ג קמא( מאן דעיי� ו�א נפיק טב �יה ד�א אברי‪ ,‬וביאר רבי‬

‫חיים ויטא� )בסוף ההקדמה �עץ חיים( שפשט הדברים הוא שהנכנס ��מוד את חכמת‬
‫הקב�ה צריך שידע �צאת בש�ום כ�ומר ש�א ישאר �ו �אחר ה�ימוד מבוכות‬
‫וספיקות‪ ,‬אב� אם הוא מובטח שאם יראה �ו כמה ספקות ודברים תמוהים אזי יאמר‬
‫ב�בו שמה שאינו משיג הוא מחסרון שכ�ו ו�א שח"ו יש בדבר עצמו פקפוק ‪ -‬זה האיש‬
‫מצוה ��מוד עמו‪ ,‬והאיסור הוא רק �מי שחושב ע� עצמו שהוא חכם גדו� ואין העדר‬

‫מצדו שאז הוא יכו� �בוא �כפירה ח"ו עכת"ד‪.‬‬

‫ובספר יסוד האמונה )עמ' �ג‪�-‬ז( הוסיף שאדם כזה שרואה קושיא שאינו יכו� �תרצה‬

‫בשכ�ו וחושב משום זה שאין שום תירוץ בעו�ם ע� קושייתו ואינו רוצה‬

‫ז‬ ‫שערים‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫�ת�ות זאת בחסרון ידיעתו כי הוא חושב שאין חכמה �מע�ה מחכמתו ‪ -‬אדם כזה‬
‫אם יקשה �ו איזו קושיא בעיקרי האמונה ו�א ישיג תירוץ ע� קושייתו יבוא �כפור‬
‫בעיקרי האמונה‪ ,‬ונמצא שמדה רעה זו תגרום �ו �היות כופר עריץ ו�א יהיה �ו ח�ק‬
‫ונח�ה עם ישרא� ובא�הי ישרא�‪ .‬וזהו עיקר גדר האמונה ‪ -‬שנאמין בדברים המקוב�ים‬
‫מן החכמים הקדושים והנביאים האמיתיים אף ע� פי ששכ�ינו האנושי מחייב היפוך‬

‫הדברים ההם עכת"ד‪.‬‬

‫)י( ובספר חיי מוהר"ן )סי' תקכו( כתב שאיש אחד שהיה עוסק ��מוד בספרי קב�ה עמד‬

‫�פני מוהר"ן‪ ,‬ובאמת �א היה ראוי ��מוד קב�ה והוכיח אותו ש�א י�מוד קב�ה‪,‬‬
‫ואמר �ו קב�ה בגימטריא נואף‪ .‬ושוב שמעתי מאחד שהיה מדבר עם איש אחד והיה‬
‫אותו האיש קוב� �פניו שאין �ו �ב היינו שאין �ו התעוררות ה�ב �תפי�ה ועבודה‪,‬‬
‫והשיב �ו רבינו ז"� שזהו בשבי� ש�ומד קב�ה‪ ,‬כי )מש�י ו( "נואף אשה חסר �ב"‪ ,‬וקב�ה‬
‫בגימטריא נואף‪ .‬וכ� זה �מי שאין ראוי �זה‪ ,‬אב� �כמה אנשים הזהיר בעצמו שי�מדו‬
‫קב�ה‪ ,‬וצריכין �התפ�� �ה' יתברך שיו�יכו בדרך האמת אם ��מוד קב�ה ואם �חדו�‪,‬‬

‫עכ"ד‪ .‬וע"ע מעשה בענין זה בספר שיחות הר"ן )סי' רמט(‪.‬‬

‫)יא( ומסופר מהרה"ק ר' א�יעזר בנו ש� הרה"ק מקומארנא‪ ,‬בעודו נער‪ ,‬שהיה רואה‬

‫את אביו הק' עוסק הרבה ב�ימוד הקב�ה‪ ,‬והתחי� אף הוא �השתוקק עד מאוד‬
‫��מוד חכמת הקב�ה‪ .‬ויח� פני אביו ��מוד עמו ו�א אבה‪ ,‬ויתחנן �ו ו�א הועי�‪ ,‬שכן‬
‫היה דרכם ש� אדמור"י קמארנא שיש �עמו� כ� אחד בעצמו �השיג‪ .‬פעם א' בהפצירו‪,‬‬
‫נעתר �ו אביו הק' והזמינו ��מוד עמו �מחרת קודם התפי�ה‪ .‬בבואו‪ ,‬פתח בדבקות‬
‫נפ�אה ועצומה בתחי�ת ע"ח‪ ,‬בריש שער הכ��ים‪" :‬כשע�ה ברצונו ית"ש �ברוא את‬
‫העו�ם‪ ,‬כדי �היטיב �ברואיו‪ ,‬ויכירו גדו�תו‪ ,‬ויזכו �היות מרכבה �מע�ה‪� ,‬הדבק בו‬
‫ית'"‪ ,‬והפסיק מעט‪ ,‬ואמר �ו‪ ,‬די בזאת‪ ,‬זו היא עיקר חכמת הקב�ה‪ ,‬ואידך פירושא היא‪,‬‬

‫זי� גמור‪ .‬ו�א יסף ��מוד עמו עוד‪.‬‬

‫ואכן חכמה קדושה זו היא חכמת הדבקות‪ ,‬וכ� ה�ימוד בה הוא אך כדי שנדע איך‬

‫�עבוד את השי"ת כראוי‪ ,‬וכמ"ש האדמו"ר מספינקא בשם הרה"ק מצאנז זי"ע‬
‫עה"פ "כבוד א�קים הסתר דבר‪ ,‬וכבוד מ�כים חקור דבר"‪ ,‬ופירש‪ ,‬כי הרוצה �ידע‬
‫הנעשה בעו�מות הע�יונים כדי �דעת כבוד א�קים גרידא‪ ,‬הסתר דבר מפניו‪ .‬אך אם‬
‫רצונו ב�ימוד חכמה זו כבוד מ�כים‪ ,‬היינו האיך �המ�יך שמו ית' ע�יו ו�קב� עומ"ש‬
‫ע� עצמו‪ ,‬חקור דבר‪ .‬כי ענין �ימוד החכמה הקדושה הזאת היא כדי �הדבק �מע�ה‬
‫�היות מרכבה �ו ית'‪ .‬וכדאי' בהקדמת מהר"י צמח �ע"ח )דף ה' ע"ב( וז"�‪" ,‬כי גי�וי‬
‫חכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא כדי שיהיה �ו מגן עתה �אחוז ב�בב ש�ם באבינו‬

‫שערים‬ ‫פרק ב‬ ‫פותח‬ ‫ח‬

‫שבשמים‪ ,‬כי באותן הדורות הרוב היו אנשי מעשה וחסידים ומעשים טובים היו מצי�ין‬
‫אותן מפני המקטרגים ועתה רחוקים משורש הע�יון כמו השמרים בתוך החביות מי‬
‫יגן ע�ינו אם �א קריאתנו בחכמה זאת הנפ�אה והעמוקה‪ ,‬ובפרט ע"ד שכתב הרב ז"�‬
‫שהנסתרות נעשו עתה כמו נג�ות‪ ,‬כי בדור הזה מוש� הזנות ומ�שינות ו�ה"ר ושנאה‬
‫שב�ב ונתפשטו הק�יפות באופן שמתבייש האדם �נהוג דברי חסידות וה' יגן ע�ינו‬
‫וימחו� �עונינו אכי"ר"‪ ,‬עכ"�‪ .‬והוא טעם בריאת העו�ם‪ ,‬וכדאי' בשער הכ��ים‬
‫בתחי�ת ע"ח בטעם בריאת העו�ם‪�" ,‬היטיב �ברואיו ויזכו �היות מרכבה �מע�ה‬

‫�הדבק בו ית'"‪.‬‬

‫ואין ניכרים דברים א�ו מיד ובנק�‪ ,‬כי הוא עמוק מכ� עמוק‪ ,‬ובתחי�ת �ימוד הקב�ה‬

‫אין מובן כיצד ידיעת כ� הספירות והצדדים מביאים �דבקות בהשי"ת‪ ,‬ו�כן כתב‬
‫מהר"י צמח‪ ,‬שצריך ��מוד עוד ועוד עד שזוכים �פתיחת שערי החכמה הק' ו�דבקות‪.‬‬
‫וצריך כח המתינות ��מוד יום ועוד יום‪ ,‬וכמו שביאר בזוה"ק הפסוק הנאמר באברהם‬
‫אבינו "ואברהם זקן בא בימים"‪ ,‬שבא עם הארת כ� הימים‪ ,‬ובהמשך הזמן יזכה �ג�ות‬

‫ע� ידי החכמה הזאת גי�וי אור ית"ש‪.‬‬

‫והנה בטבעו ש� כ� אדם‪ ,‬אם ירצה ואם �או‪� ,‬חקור בזה �דעת ע� מה ברא השי"ת‬

‫אותו ואת כ� העו�ם‪ ,‬ומה תכ�ית כ� זה‪ .‬חקירה זו אינו נותנת �ו מנוח‪ ,‬שיש‬
‫בקרבו בחי' רוחנית פנימית הנקראת יחידה שבנפש‪ ,‬המקושרת עם הבוי"ת‪,‬‬
‫ומשתוקקת עד מאוד �דעת ידיעה זו‪ ,‬והיא שדוחקת בו �דעת תכ�ית עבודתו בעו�ם‪,‬‬

‫ותכ�ית קיום התורה והמצוות )ס' ים החכמה תשס"ז‪ ,‬עמ' עז‪-‬עח(‪.‬‬

‫פרק ב‬

‫טענות המונעות �עסוק בתורת הנסתר והמענה ע�יהן‬

‫הנה כתרה ש� תורה שהיא פנימיותה הנקרא חכמת הקב�ה ‪ -‬מונח הוא בקרן זוית‪,‬‬

‫אין דורש ואין מבקש ואין שוא� בש�ומה‪ ,‬ואיכה ישבה בדד כ�ה נאה וצנועה זו‬
‫טובת מראה ואיש �א ידעה‪ .‬ומצינו טענות שונות ומשונות המונעות ממנה‪ ,‬אמנם‬

‫באמת �כ� טענה וטענה יש מענה‪ ,‬וא�ו הן הטענות והמענות‪:‬‬

‫)א( בספר הברית )ח"ב מי"ב פ"ה( כתב שיש מחכמי הפשט הבורחים ממנה באומרם‬

‫"הנג�ות �נו והנסתרות �ה' א�קינו"‪ ,‬ובאמת שהאומר די �נו בנג�ות איני רוצה‬
‫בנסתרות ‪ -‬טב �יה ד�א איברי בע�מא‪ ,‬וכמבואר בתיקונים )תיקון מג( "טב �יה ד�א‬
‫אברי בע�מא ו�א י�יף ההיא אורייתא דבכתב ואורייתא דבע� פה" עיי"ש‪ .‬וכתב בע�‬

‫מבוא שערים ט‬ ‫פותח‬

‫ספר ויקה� משה שכוונת מאמר זה שבתיקונים הוא �באר את גוד� העוון ש� אותם‬
‫האנשים הגורמים מניעה �אותם הרוצים ��מוד חכמת הקב�ה בסברות טענותיהן‬
‫המזויפות‪ ,‬וזה �שונו )דף י‪" (.‬חמת ה' מ�אתי וקנאת ה' צבאות קנאתי‪ ,‬והמכש�ה הזאת‬
‫איננה תחת יד ההמון ב�בד‪ ,‬אך יד הסגנים והחכמים המתחכמים בדעתם במרד‬
‫ובמע� הזאת‪ ,‬ו�א זו ב�בד שמואסים בידיעת הא�הות א�א אף זו שהתחי�ו �בזות‬
‫ו�גנות החכמה הזו‪ ,‬בחושך י�כו ובחושך שמם יכוסה ע� שפערו פיהם ואמרו ידינו‬

‫רמה בנג�ה מה �נו �חכמה הזאת די �נו בפשוטי התורה‪ ,‬עכ"�‪.‬‬

‫והרב כסא מ�ך פירש )בתיקונים שם‪ ,‬והובא בהקדמה �ספר בית �חם יהודה( וזה �שונו בקיצור‪:‬‬

‫וטב �יה ד�א אברי בע�מא ו�א י�יף ההיא אורייתא וכו'‪ ,‬שאם היה עם הארץ‬
‫יותר טוב �ו‪ ,‬כי אינו פוגם אם אינו �ומד קב�ה‪ ,‬כי אין �טיי� בפרדס קודם שימ�א‬
‫כריסו בשר ויין‪ ,‬אב� מאן דאו�יף תורה שבע� פה עונשו כ� כך גדו� אם �א י�מוד‬
‫קב�ה‪ ,‬ואדרבא פוגם ב�ימודו )כמבואר בשער הג�גו�ים סוף הקדמה יז יעו"ש( וטב �יה ד�א י�יף‬
‫�ה כי אחזר ע�מא �תהו ובהו‪ ,‬שהוא סוד שבירת הכ�ים שמגביר הק�י' ועושה הנהר‬
‫והגן יבשה‪ ,‬דמנע הטפת רזי תורה מהם‪ .‬ומי שיכו� �קנות �ו רב שי�מדהו קב�ה‪ ,‬או‬
‫חבר‪ ,‬או מתוך הספרים‪ ,‬ומתרש�‪ ,‬גורם אורך ג�ותא‪ .‬ובפירוש אמר א�יהו �רבי שמעון‬
‫בתיקונא שתיתאה דבהאי ספר הזוהר יתפרקון מן ג�ותא כד אתג�ייא בדרא בתראה‪.‬‬
‫כי �ימוד הזוהר בגירסא בע�מא בונה עו�מות‪ ,‬כ� שכן אם יזכה ��מוד ו�הבין פירוש‬
‫מאמר אחד‪ ,‬יעשה בו תיקון �מע�ה בשעה אחת מה ש�א יעשה ב�ימוד הפשט שנה‬

‫תמימה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ובספר הברית )שם( הביא מקורות מדברי חז"� �גוד� המע�ה והחיוב ש� �ימוד תורת‬

‫הנסתר‪ ,‬ו�אחר מכן כתב "ואתה אהובי ואבי ראה גם ראה מכ� דברי חז"�‬
‫הנזכר מה רב טוב השכר הצפון �בע�י הקב�ה וכמה גדו� העונש מי ש�א עסק בחכמה‬
‫זו‪ ,‬וא� תפן �קחת ראיה מגדו�י התורה בע�י הנג�ות ש�א רוצים �עסוק בחכמה זו‪,‬‬
‫כי דברי חז"� במדרש ובזוהר שזכרנו נאמנים ובטוחים יותר מגדו�י הדור הזה"‪ ,‬עכ"�‪.‬‬

‫)ב( ויש מהם שאומרים "עדין �א מ�אתי כרסי" ‪ -‬ו�א ידעו שגם עד זקנה ועד שיבה‬

‫אי אפשר �בני אדם �מ�אות כדבעי מבשר המי�ואים ויין ש� הש"ס ע� כ� גדותיו‬
‫כי רב הוא‪.‬‬

‫ויש אומרים "עדין איני בן ארבעים �בינה" ‪ -‬והמה �א התבוננו שרוב גדו�י‬

‫המקוב�ים אשר מימיהם אנו שותים נסעו מזה העו�ם קודם ארבעים שנה‪,‬‬
‫והאר"י ז"� בכבודו ובעצמו ע�ה �מרום קודם ארבעים שנה )שם ח"א מ"ד פי"ד‪ .‬וע"ע בענין‬

‫זה �עי� פ"א ס"ז(‪.‬‬

‫שערים‬ ‫פרק ב‬ ‫פותח‬ ‫י‬

‫ובספר פאר יצחק )פכ"א ס"ג( הובא בשם רבי יצחק אייזיק זצ"� )האדמו"ר מזידיטשוב(‬

‫שאמר שיש אמנם חרם קדמונים ש�א ��מוד סתרי תורה עד שימ�א קודם‬
‫את כרסו בש"ס ופוסקים‪ ,‬וכיון שכן איך אנו �ומדים חכמת הקב�ה‪ .‬אב� ה�א אמרו‬
‫רז"� )ע"ז טז‪ (:‬א"ר תנחום בר חני�אי �עו�ם יש�ש אדם שנותיו ש�יש במקרא ש�יש‬
‫במשנה ש�יש בת�מוד‪ ,‬והקשה בגמרא ומי ידע כמה חיי‪ ,‬ומשני כי קאמרינן ביומי‪,‬‬
‫רצ"� שי�מוד האדם בכ� יום ויום ש�יש במקרא ש�יש במשנה וש�יש בת�מוד‪ .‬וסיים‬
‫רבי יצחק אייזיק זצ"�‪ :‬וכן אנחנו נוהגים גם בנוגע �חכמת הקב�ה‪ ,‬אנו ממ�אים קודם‬
‫כ� את כרסינו בכ� יום ויום בש"ס ופוסקים ואח"כ אנחנו עוסקים בסתרי תורה‪ ,‬כי‬
‫�המתין בכ�� עד שימ�א האדם את כרסו בש"ס ופוסקים מי יודע כמה יהיו שנות חייו‪,‬‬

‫וע"כ הכוונה �כ� יום ויום בפרטות‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ובספר ים החכמה )תשס"ו‪ ,‬עמ' סז( כתב שיש כמה שיטות בדבר כמה צריך �יתן מזמנו‬

‫��ימוד הנג�ה והנסתר‪ ,‬דאי' בגמ' )קידושין �‪� (.‬עו�ם יש�ש אדם שנותיו ש�יש‬
‫במקרא ש�יש במשנה ש�יש בת�מוד‪ ,‬ונח�קו כיצד נחשב �ימוד הקב�ה‪� .‬דעת בע�‬
‫התניא נכ�� בש�יש במקרא‪ ,‬ו�כן ס"� דבימות החו� מותר ��מוד קב�ה ש�יש מזמנו‪.‬‬
‫ו�דעת הרש"ש נכ�� בש�יש בת�מוד‪ .‬ויש שיטות רבות אחרות בזה‪ ,‬זה מרבה וזה‬

‫ממעט‪ ,‬מ"מ �כו"ע צריך ��מוד אף נג�ות התורה בכ� יום‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫)ג( ויש אנשים שאינם רוצים �עסוק ב�ימוד זה כי פוחדים פן יפ�ו ברשת ההגשמה‬

‫כי ראו בספרי הקב�ה כ� הענינים מוגשמים‪ ,‬וכגון שיש עשר ספירות �א פחות‬
‫ו�א יותר‪ ,‬והת�בשות‪ ,‬ואורות וכ�ים ושברי כ�ים‪ ,‬צינורות‪ ,‬וזיווגים‪ ,‬קטנות ויניקה‬

‫וגד�ות וכדומה‪.‬‬

‫אמנם באמת אי אפשר ��מוד ו��מד בזה העו�ם את הסודות הרוחניים העומדים‬

‫ברומו ש� עו�ם הע�יון א�א דוקא בדברים וענינים גשמיים מכיון שהדברים‬
‫יוצאים מפה גשמי ונכנסים �אוזן גשמית ונכתבים בקו�מוס גשמי ע� נייר גשמי‪ ,‬ו�כן‬
‫יצטרך כ� ענין רוחני �התעטף ו�הת�בש תוך איזה ענין גשמי‪ ,‬כי אין גשם בארץ אשר‬
‫אין �ו דוגמא �מע�ה בעו�ם הע�יון שהרי העו�ם הזה הוא חותם ודפוס כ� העו�מות‬
‫הע�יונים‪ ,‬בפרט האדם באדמה כי "בצ�ם א�הים עשה את האדם" ומבשרו יחזה‬
‫א�וה‪ ,‬וכמו שהנשמה הרוחנית מת�בשת בגוף גשמי אשר ידמה �ה ברמ"ח איברים‬
‫ובזו�תו אי אפשר �ה �התקיים בזה העו�ם ‪ -‬כך אי אפשר גם �סודות הע�יונים �בוא‬

‫ו�התג�ות בזה העו�ם מב�י כסות ו�בוש חיצון‪.‬‬

‫ו�א יזיקו מי�ות הגשמיים �חכם אשר בדעתו תיכף �הסיר ו�הפשיט החומריות‪ ,‬שאז‬

‫ימצא הפנימיות ויבין דבר מתוך דבר בשמחה רבה ויתענג עם רוב נועם ויופי‬

‫שערים יא‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫קדשי קדשים התוכיות‪ ,‬ומי שמתיירא מה�בוש והכסות הגשמי �א יוכ� �השיג �עו�ם‬
‫את הפנימיות הנחמדים מפז‪.‬‬

‫ואם תרצה �ברוח מהגשמיות צריך שתברח מ��מוד תורה שבכתב ע� ידי משה מפני‬

‫שהיא תגשים מאוד את הבורא באומרה וירד ה'‪ ,‬ויע� ה'‪ ,‬וינחם ה'‪ ,‬וירח ה'‬
‫וכדומה �זה הרבה‪ ,‬וגם צריך שתברח מקיום כמה מצוות בתורה מפני ששורשם‬
‫גשמיות וע� יסוד הגשם ניבנו כמו מצות שבת ששורשה ויסודה מהכתוב "כי ששת‬
‫ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כ� אשר בם וינח ביום השביעי"‪,‬‬

‫ו�פי דבריך ח�י�ה �ך �שמור את יום השבת כדי ש�א תיפו� בהגשמה‪.‬‬

‫אמנם באמת ח�י�ה מ�חשוב שהבורא יתברך עשה מ�אכה בששת ימים והיה עייף‬

‫מן המ�אכה וינח ביום השביעי‪ ,‬א�א תאמין כי �א ייעף ו�א ייגע בששת הימים‬
‫ואף �א ביום השביעי כי "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כ� צבאם"‪ ,‬ותקב� שבת‬
‫בשמחה ובפנים יפות ו�א תרחיק את קב�ת השבת מיראת ההגשמה‪ ,‬וכן אחי הדבר‬
‫ממש בענין �ימוד הקב�ה שאף ש�בך יהגה אימה מההגשמה אעפ"כ �א תבעתך וא�‬

‫יעצרך הגשם מ��ומדה )ספר הברית ח"א מ"ד פי"ד(‪.‬‬

‫ובספר �שם שבו ואח�מה )ח�ק הביאורים ח"ב‪ ,‬שער העקודים פ"ג ס"ה( כתב "הנה בדרך דיבור‬

‫ואמירה וסיפור דברים שהוא בדרך �ימוד מותר ומצוה �השתמש בכ�‬
‫הכינויים ה��ו באצי�ות ו�דבר בהם בכ� האפשרי ככ� מה שנמסר �נו בדברי האריז"�‬
‫שכו�ם הם דברי הרשב"י בהזוה"ק‪ ,‬וכן הם מפורשים כו�ם בשיר השירים שהוא קודש‬
‫קדשים‪ ,‬וכן הם מכוונים גם כן בכ� תורה שבכתב שהוא בתורת משה עצמו‪ ,‬והם כ�‬
‫המי�ות וה�שונות המגשמים אשר נ�או כ� חכמי �ב הפשטנים גם מראשוני ראשונים‬
‫�מצוא פשר �הדברים �העמידם ע� נכון בדברים המתקב�ים ע� ה�ב‪ ,‬ואין אחד מהם‬
‫ש�א נכנס בדוחקים גדו�ים בכמה פרשיות התורה שאין �ה תואר והדר �פי פשוטן‪,‬‬
‫וכמ"ש בחו�ין )ס‪" (:‬הרבה מקראות שראויין �שרוף והן הן גופי תורה"‪ ,‬ומה גם בטעמי‬
‫המצוות רובן ככו�ן ובפרט בענין שעיר המשת�ח ופרה אדומה ומצות יבום וח�יצה‬
‫וטהרת מצורע‪ ,‬וכן כ� פרטי מעשה המשכן ובגדי כהונה וחינוך ה�וים וכמה פרשיות‬
‫כיוצא בזה אשר ננע� השער �פני כ� הפשטנים כו�ם מ�כנוס בזה כ��‪ ,‬ואם נמצא‬
‫בדברי אחד מהם איזה טעם בזה ה�א נראה בע�י� שאינם רק �שכך את האוזן ואין זה‬
‫כוונה העיקרי שבהם כהראוי �תורתינו הקדושה‪ ,‬והרי מוכיחים הדברים בעצמן שיש‬
‫בכו�ם כוונה פנימית המכוונים א�יו יתברך שמו שהוא �א ע� פי פשוטן הנראה ו�א‬
‫ע� פי דרך המחקר הבנוי ומיוסד ע� שכ� אנושי‪ ,‬ואין כ� הדברים ה��ו מיושבים‬
‫ונכונים וישרים �מוצאי דעת א�א רק ע� פי יסוד חכמת האמת אשר בזוה"ק והאריז"�‬

‫כי ע� פיהם הם כו�ם מתיישבים ע� ה�ב והדעת ומתוקים מדבש ונופת צופים‪.‬‬

‫שערים‬ ‫פרק ב‬ ‫פותח‬ ‫יב‬

‫ומי ש�א טעם טעם עץ החיים �א טעם טעם חיים מעו�ם‪ ,‬ומי ש�א הסתכ� ו�א ראה‬

‫את דברי הזוה"ק �א ראה זוהר אור תורה מימיו‪ ,‬הן אמת שח�ק הנג�ה מתורתינו‬
‫הקדושה הוא קודם �כ� ואשרי מי שזוכה �זה �דרוך במעג�ותיה ו�העמיק בעמקים‪,‬‬
‫מח�קם יהא ח�קינו ומגור�ם גור�ינו‪ ,‬אך עכ"ז הנה הוא רק עד דרך פרוזדור �טרק�ין‬
‫וע� דרך חדרים החיצונים �הפנימי‪ ,‬כי היכ� המ�ך הפנימי הוא רק ח�ק סתרי תורה‬
‫שהוא דברי הזוה"ק והאריז"� אשר כ� דבריהם הוא רק באצי�ות עצמו אשר שם הוא‬

‫עיקר מקומו‪ ,‬ר"� גי�ויו ש� מ�ך מ�כי המ�כים הקב"ה"‪ ,‬עכ"� עיי"ש‪.‬‬

‫ובספר ים החכמה )תשס"ח עמ' ק�ב( כתב שנהגו ש�א �הזכיר במפורש 'אדם קדמון'‬

‫במקום רם ונשא אשר כמוהו‪ ,‬א�א בראשי תבות‪' :‬א"ק'‪� ,‬רוב קדושתו‬
‫וגדו�תו‪ ,‬מ�בד �צורך עצם ה�ימוד‪� ,‬הכיר בחינה זו‪ .‬או�ם בשאר העו�מות והספירות‬
‫נכון יותר �ומר שמם בש�מות‪ ,‬ש�א בר"ת‪ .‬מ�בד פרצוף נוק'‪ ,‬שיש בזה משום ענין ש�‬
‫כבוד �ומר בר"ת‪ .‬וי"א דאף פרצוף ז"א ראוי �הזכיר בר"ת‪ ,‬ש�א ישמע בפרצופים‬
‫הע�יונים �שון קטנות וחסרון מוחין כביכו�‪ .‬וטעם הדבר עפ"י הזוה"ק ועפ"י האריז"�‬
‫שכאשר מזכירים שמות הבחינות בפוע� ב�א ר"ת מביא תיקון גדו� בעו�מות‬
‫הע�יונים‪] .‬והמנהג �הזכיר עוד בחינות כגון ישסו"ת וכד' בר"ת‪ ,‬נשתרש ממקוב�י‬
‫הספרדים‪ ,‬שעסקו בתורת הנסתר בין אנשים פשוטים ש�א היו ראויים �הבין כוונתם‪,‬‬

‫והזכירו בר"ת[‪.‬‬

‫)ד( ויש אנשים אשר יפחדו וייראו מ�געת ב�ימוד זה פן יפ�ו ברשת כת שבתאי צבי‬

‫ימ"ש שת�ו עצמם בזוהר הקדוש‪ .‬אך באמת בדורות א�ו שכבר נתג�ה ק�ונם‬
‫ונתפרסם סירחונם בכ� העו�ם וגם המירו כ� כת זו דתם ויאבדו מתוך הקה� ויתערבו‬
‫בגויים‪ ,‬ואין זכר �מו אפי�ו בגויים אשר באו שמה כי אבות הטומאה כבר ספו תמו‬
‫והבנים �תו�דותם בגויים נתגד�ו כשאר הגויים‪ ,‬ו�כן כעת אין פחד כ�� שמא יפו�‬

‫ברשת כת זו ימ"ש )וע"ע בענין כת זו �קמן שער ו פ"ח(‪.‬‬

‫ומ�בד זאת אין מקום בזוהר ובספרי הקב�ה האמיתית ש� האר"י והרמ"ק ז"� �טעות‬

‫בזה‪ ,‬כי הטועים בזה �א טעו בזה ה�ימוד א�א ת�ו עצמם במספרים שאמרו‬
‫זו התיבה גימטריא שבתי וזו גימטריא צבי‪ ,‬ובאמת הב� ותהו הוא כי בכ� פסוק‬
‫שבתורה תוכ� �מצוא כ� חשבון וגימטריא אשר תרצה מטוב ועד רע אם תקריב מספר‬
‫האותיות אחת �אחת‪ ,‬ותורתינו הקדושה מקור חיים ותורה �נו דרך ה' בדרך טוב וישר‬
‫וכ� תיבותיה ונתיבותיה ש�ום ושאנן מפחד ואין �מו מכשו� ופתח ופח ומקום תק�ה‬

‫ח�י�ה )ספר הברית שם(‪.‬‬

‫שערים יג‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫ובאמת כ� משכי� ישר �א יוכ� �סבו� גוד� העיקשות והעקמימות ש� פירושיהם‬

‫ש� זאת הכת במאמרי הזוהר והתיקונים ע� פי הקדמותיהן כי מ�בד מה‬
‫שהקדמותיהן בעצמן הן כפירות גדו�ות מ�בד זה גם �שון הזוהר אינו סוב� אותן‬

‫כ�� ועיקר‪.‬‬

‫אמנם באמת בתחי�ת �ימודו �א יפ�יג עיונו בספר הזוהר שהרי הוא ספר סתום‬

‫וחתום ו�כן קרוב מאוד �טעות בדבריו כי רק מעט מן המעט ממנו יש �ו‬
‫משמעות ידועה ומפורסמת ומפני כך יערב �ב הכופרים �תקוע הקדמותיהן המזויפות‬
‫והשקריות בסתימות �שון הזוהר והתיקונים‪ ,‬אב� בכתבי האר"י ז"� אין שום חשש כ��‬
‫ועיקר �בוא �ידי תק�ה ח"ו כי דבריו הם מבוארים מאוד �משכי�ים ואינם סוב�ים כ��‬
‫פירושים זרים‪ ,‬ובאמת שמעתי מכמה מגידי אמת שהכופרים הנ"� מעו�ם אינם �ומדים‬
‫בכתבי האר"י ז"� אפי�ו שורה אחת כיון שדבריו מכחישים מאוד את הקדמותיהן‬

‫המזויפות והכוזבות )ספר יסוד האמונה �רבי ברוך קאסובר עמ' א‪-‬ב(‪.‬‬

‫)ה( ובספר סור מרע ועשה טוב )מהדו"ח עמ' י‪-‬יד( כתב "והנה רבים מהחברים מתייראים‬

‫�נפשם �עסוק בעץ חיים �טיי� בפרדס הגן ש�א יארע �הם כמעשה אחר ח"ו‪,‬‬
‫ובפרט בראותם מה שהזהיר מהרח"ו ז"� בעצמו בהקדמת עץ חיים‪ ,‬וזה �שונו בקיצור‪:‬‬
‫ועיקר מגמתו בידיעת החכמה הזאת יהיה �בער קוצים מן הכרם‪ ,‬כי �כן נקראים‬
‫העוסקים בחכמה זו מחצד"י חק�"א‪ ,‬ובוודאי שיתעוררו הק�יפות נגדו ח"ו �פתותו‬
‫ו�החטיאו‪� ,‬כן יזהר ש�א יבוא �ידי חטא אפי�ו שוגג‪ ,‬ש�א יהיה �הם שום שייכות בו‪,‬‬
‫�כן צריך כו'‪� ,‬כן צריך �פרוש עצמו מבשר ויין כ� ימות השבוע‪ ,‬וצריך הזהרת סור‬
‫מרע וכו'‪ .‬עיי"ש כמה תנאים ואזהרות שיתבארו בעזרת השם �הבא אי"ה‪ ,‬אשר �או‬
‫כ� אדם זוכה �קיימם‪ ,‬ובפרט בדור הזה הח�ש מכובד הג�ות‪ ,‬ומי יקרב �גשת את‬

‫הקודש פנימה‪.‬‬

‫דע �ך אחי ידיד נפשי הקורא נעים‪ ,‬אמת שהעוסק בחכמה זו מתגרים בו החיצונים‬

‫ומבקשים �החטיאו ח"ו‪ ,‬אחר שכ� מגמתו �בערם מן הכרם כנ"�‪ .‬גם כתב האר"י‬
‫ז"� בשער היחודים שזה היה הסיבה אשר מן אותם שנכנסו �פרדס �א יצאו בש�ום‬
‫א�א רבי עקיבא‪ ,‬כי נתגרו בהם במצו�ות ים‪ ,‬עד כאן‪ .‬אמנם שמע בקו�י איעצך ויהי‬
‫א�הים עמך‪ ,‬א� תמנע בשבי� הפחד �כנוס בעסק החכמה‪ ,‬כי מה נפש חיותך אשר‬
‫אתה בעו�ם‪ ,‬אם ח"ו אין בך חכמה ומדע אין חייך חיים‪ .‬והכתוב אומר ראה נתתי‬

‫�פניך את החיים‪ ,‬ובחרת בחיים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫ועוד כתב )שם עמ' טו( "אמנם אחי‪ ,‬כ��ן ש� דברים‪ ,‬האזהרות הנאמרים שם בראש‬

‫עץ חיים מחויב כ� בר דעת ובע� נפש �התאמץ ו�קיים אפי�ו ב�א העסק‬

‫שערים‬ ‫פרק ב‬ ‫פותח‬ ‫יד‬

‫בחכמה זו‪ .‬אב� שמע נא ידידות נפשי‪ ,‬כ� הדברים נאמר בהן אחר כוונת ה�ב הן הן‬
‫הדברים" עיי"ש‪.‬‬

‫וכתב מהרח"ו )שם( "ואם איותה נפשו �בוא בחדרי החכמה‪ ,‬יקב� ע�יו �גמור ו�קיים‬

‫כ� מה שאכתוב‪ ,‬ויעיד ע�יו יוצר בראשית ש�א יבוא א�יו שום היזק �א בגופו‬
‫ו�א בנפשו תחת רודפו טוב"‪ ,‬עכ"�‪ .‬ובספר סור מרע ועשה טוב )שם( הביא �שון‬
‫מהרח"ו זו ו�אחר מכן כתב "והנה זה הוא עצה היעוצה ש�א י�מוד ויעסוק בזאת‬
‫החכמה �מען יוכ� �השיג השגה או רוח הקודש או מראות הנבואה‪ ,‬אב� עיקר �ימודו‬
‫כדי �גמור ו�קיים כ� הכתוב בספר‪ .‬והנה אם תראה שמדבר באורות ע�יונים ברקיע‬
‫השמים‪ ,‬דע כי עיקר החכמה �גמור ו�קיים‪� ,‬יקח ממנו מוסר ועבודת השם‪ ,‬כמו‬
‫שיתבאר �הבא בעזרת השם יתברך‪ ,‬ואז יעיד ע�יו יוצר בראשית ש�א יגיע א�יו שום‬

‫הייזק ו�א שום פגע רע‪ ,‬אב� יכנוס בש�ום ויצא בש�ום"‪ ,‬עכ"�‪.‬‬

‫ובהוספות מהרצ"א )סקי"ח( דייק מ�שון הנ"� שכתב מהרח"ו "יקב� ע�יו" שנראה‬

‫�פי זה שבודאי �א ימתין מ�עסוק בחכמה עד שיקיים כ� הכתוב שם‪,‬‬
‫וגם יש כמה וכמה אנשים ח�ושים שאי אפשר �הם �קיים כ� האזהרות כ� ימיהם‪ ,‬וכי‬
‫ס�קא דעתך שאותם אנשים ח�ושים שאי אפשר �הם �פרוש מבשר ויין כ� ימות‬
‫השבוע מחמת ח�ישותם ס�קא דעתך שיבט�ו עסק אמיתיות החכמה הקדושה אשר‬
‫זה כ� האדם‪ ,‬והכתוב קמצווח וידעת היום והשבות א� �בבך כי ה' הוא הא�קים‪ ,‬ודוד‬
‫המ�ך הקדוש ציוה �בנו החכם דע את א�קי אביך ועבדהו‪ ,‬ועיקרי ידיעות אמיתיות‬
‫יחוד הקדוש הוא ע� ידי החכמה הקדושה ה�זו‪ .‬וכן שארי האזהרות כשאי אפשר �ו‬
‫�קיים מחמת מניעות היאומן כי יסופר שבשבי� זה יתבט� כ� ימי חייו מעיקר העבודה‪.‬‬

‫אב� עיקר העבודה הוא �דעת �קב� ע� עצמו �קיים הכ� בעת האפשרי‪� ,‬זה צריך‬

‫אומד ש�א יונה את עצמו ו�א יפתהו יצרו �ומר �ו שאי אפשר �ו �קיים‪ ,‬ובכ�‬
‫דרכיך דעהו‪.‬‬

‫ועוד נראה �י בדבריו הקדושים שאמר ואם אות"ה נפשו �בוא בחדרת החכמה‪,‬‬

‫שהכוונה שבודאי מן הצורך שי�מד החכמה מפי סופרים וספרים כאשר תמצא‬
‫ידו‪ ,‬אב� אם איותה נפשו �בוא בחדרים הפנימיים‪ ,‬היינו שיתג�ו �ו שכ�יות עמוקים‬
‫ופנימיות רזים הסתומים הטמונים בתוכה‪ ,‬צריך �קיים וכו' כ� הכתוב �חיי"ם‪ ,‬ואז יהיה‬
‫כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק‪ .‬זה מה שנראה �י‪ ,‬והשם יתברך יודע‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וע"ע‬
‫ביאורים �דברי מהרח"ו הנ"� בספר סור מרע ועשה טוב ובהוספות מהרצ"א‪ ,‬וכן בספר‬

‫ים החכמה )תשס"ו‪ ,‬בהקדמה ��ימוד הקב�ה(‪.‬‬

‫שערים טו‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫)ו( ובספר יסוד האמונה )עמ' ב‪-‬ה( כתב שיש נמנעים מ��מוד את כתבי האר"י ז"�‬

‫משום שחכמה זאת מדברת ע� דברים רוחניים כמו הספירות שבעו�ם האצי�ות‬
‫והמ�אכים שבעו�ם היצירה וכדומה‪ ,‬וכיון ששכ�ינו מ�ובש בגוף שהוא חומר עכור‬
‫ומסך מבדי� בין שכ�ינו �דברים המושכ�ים אצ�ינו ואין אנו יכו�ים �השכי� מהות‬
‫אמיתת הרוחניים ע� בוריים כפי מה שהם באמת א�א רק ע� ידי מש� ודמיון ש�‬
‫דברים גשמיים שממנו נשכי� הרוחניים ע� ידי הפשטת ק�יפת הגשמיות מהמש�‪ ,‬ו�כן‬
‫כ� דברי האר"י ז"� מדברים רק בדרך מש� �שבר את האוזן‪ ,‬וכיון שברוב הפעמים‬
‫הכוונה וההבנה האמיתית ש� הנמש� היא נע�מת מאוד ואינה מובנת ‪� -‬כן נסוגו‬
‫אחור מאות וא�פי אנשים באומרם שאי אפשר �שום אדם אפי�ו �גדו� שבגדו�ים‬
‫�הבין את אמיתת חכמת הקב�ה ע� מתכונתה ו�מה נתייגע �חינם‪ ,‬ואפי�ו אם יזכך‬
‫האדם את שכ�ו במאוד מאוד אף ע� פי כן �א יוכ� �הבין את עצם הכוונה הנירצית‬
‫בדברי האר"י ז"� כי מי ע�ה בשמים וידע �ג�ות �נו מהות הרוחניים‪) .‬וע"ע בענין זה �קמן‬

‫שער א' פ"ו ס"ח(‪.‬‬

‫אב� באמת מעתה אין שום חשש כ�� שיצמח ח"ו תק�ה ע� ידי �ימוד החכמה‬

‫הזאת וגם אין שום טענה �היות נסוג אחור ‪ -‬כי תהי�ה ושבח �א� חסד הטוב‬
‫והמטיב �רעים ו�טובים שגמ� ע�י חסד נפ�א ואמיץ במאוד מאוד והשפיע ע�י את‬
‫השגת מהות הרוחניים בתכ�ית מה שאפשרי �היות מושג בשכ� אנושי המת�בש‬
‫בחומר עכור וגס‪ ,‬ובעזרת ה' יתברך ע� ידי ההקדמה שחיברתי אשר בם הסברתי‬
‫מהות הרוחניים ‪ -‬ע� ידי זה יובן עצם הכוונה הנירצת במש� ש� כמה מאמרים‬
‫עמוקים מאוד‪ ,‬ויובן אף �חכמים פשוטים‪ ,‬ואף שאין שום אדם רשאי �חדש עניינים‬
‫חדשים בדברי החכמה הזאת מסברתו בשיקו� דעתו‪ ,‬ויש �האמין בחכמה זאת רק‬
‫במה שמקוב� ממקוב�ים נאמנים וחסידים אנשי מעשה המפורסמים בחסידות‬
‫ופרישות‪ ,‬אשיב אני שבאמת הדברים שאכתוב הם חדשים וגם ישנים‪ ,‬כי באמת כ�‬
‫הספרים הקדמונים יעידון ויגידון שכדברי הוא האמת וניכרים דברי אמת �בע�י שכ�‬

‫ישר ו�א �עיקשים ומעקשים‪.‬‬

‫ורוב הפעמים אסביר ע� פי מש� בעזרת ה' יתברך‪ ,‬ואין הכוונה �השוות ו�דמות‬

‫ממש הנמש� �מש� כי באמת בדברים רוחניים אי אפשר שיהיה המש� דומה‬
‫�הנמש� בכ� צד שהרי המש� הוא גשמי והנמש� הוא רוחני‪ ,‬א�א עיקר תוע�ת‬
‫המש� הוא כעין שבי� ומבוא א� השכ� האנושי �הבין בשכ�ו את אותו ענין הרוחני‬
‫שמתחי�ה �א ידע ו�א היה �שכ�ו שום תפיסה בענין הרוחני ההוא‪ ,‬והמש� מורה‬
‫דרך �שכ� האנושי באיזה דרך ובאיזה ענין ישכי� הענין הרוחני ההוא‪ ,‬כי �אחר‬
‫שנביא המש� אזי השכ� האנושי עושה את ש�ו ומשכי� בדקות השגתו ומפשיט‬

‫שערים‬ ‫פרק ב‬ ‫פותח‬ ‫טז‬

‫ק�יפת הגשמיות מהמש� ו�אחר שמשכי� הנמש� ע� בוריו אזי מש�יך המש� כי אינו‬
‫צריך �ו עוד‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ובספר שערי היחוד והאמונה )�הגה"ק מוה"ר אהרן ה�וי ז"� מסטראש�יע ת�מיד הגה"ק בע� התניא‪,‬‬

‫בפתח ומבוא השערים( כתב "ובודאי �א היתה כוונתו ש� האר"י ז"� ות�מידו הרב‬
‫חיים וויטא� ז"� שיהיו הדברים כהוויתן בסתימתן‪ ,‬אם כן מהו זה שביאר בהקדמתו‬
‫שגי�וי החכמה בדורות האחרונים הוא שמחה �פני הקב"ה‪ ,‬והיא המגנת ע�ינו‪ ,‬ומה‬
‫הואי� בגי�וי הזה‪ ,‬אשר הוא ז"� סתם מכ� אשר היו �פניו‪ ,‬והסתירם בכמה הסתרות‬
‫�המשי�ם בגוף גשמי‪ ,‬כידוע �כ� באי שעריו‪ ,‬א�א ודאי היתה כוונתו הקדושה ע�‬
‫ביאור דבריו הקדושים בדורות הא�ו‪ ,‬והראיה שגזר אומר ש�א יג�ו את חיבורו הקדוש‬
‫עד אחר מאה שנים‪ ,‬וכן היה שהיה סתום כמה דורות‪ ,‬עד שהאיר הוי"ה את אור‬
‫ישרא� וקדושו‪ ,‬ה�א הוא עיר וקדיש מן שמיא נחית‪ ,‬הקדוש הא�קי מורינו הרב רבי‬
‫ישרא� בע� שם טוב ז"�‪ ,‬והוא התחי� �באר דבריו הקדושים‪ ,‬ברוח קדשו אשר הופיע‬
‫ע�יו מן השמים‪ ,‬אשר נג�ה א�יו א�יהו זכור �טוב‪ ,‬וגי�ה תע�ומות החכמה הזאת‪,‬‬
‫ואיזן וחיקר ותיקן מש�ים הרבה‪ ,‬מבחינת התקשרות הנפש עם הגוף‪ ,‬כמו שכתוב )איוב‬
‫יט( ומבשרי אחזה א�וה‪ ,‬והוא ז"� הח� �הושיע את ישרא�‪ ,‬ועשה אזנים �קופה‪� ,‬קרב‬
‫א� השכ� במציאות טעם ודעת שיהיה בו קצת תפיסה והבנה‪ ,‬בכדי שיהיה יוכ� העובד‬
‫�עבוד עבודתו תמה ע� פי ביאור דבריו הקדושים הא�ו‪ ,‬ו�היות נתפס יחודו יתברך‬
‫ב�ב כ� אחד ואחד כ� חד וחד �פום שיעורא די�יה‪ ,‬ו�קשר נפשו ביחודו יתברך‪,‬‬
‫�היות מטפס ועו�ה מטפס ויורד בהתקשרות העו�מות א�יו יתברך" עכ"�‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫ובהוספות מהרצ"א )ע� הספר סור מרע ועשה טוב‪ ,‬סקצ"ה( כתב "עיין היטב בדברי הרב נ"י‬

‫העמיק �הרחיב הדיבור �באר אופן המי�ות הגשמיות הנזכרים בדברי מרן‬
‫האריז"�‪ .‬הנה הגם שנאמנו דבריו מאוד במה שפירש שבזו�ת ה�בשת הענין במי�ות‬
‫הא�ה �א היה באפשר �השיג מכוון דרכי העבודה מב�י אחיזה באיזה ענין מושכ�‬
‫שיגדרנו השכ�‪ ,‬ובשבי� זה �א יקשה �נו �מה המקוב�ים הקודמים דיברו ב�שונות‬
‫אחרים‪ ,‬כגון ספר הבהיר ובע�י המדרש ובע�י הזוהר דיברו ב�שונות אחרים‪ ,‬והגאונים‬
‫ב�שונות אחרים‪ ,‬והקנה ב�שון אחר‪ ,‬ומרן האריז"� בכינויים אחרים‪ ,‬כי הכ� הו�ך א�‬
‫מקום אחד‪ ,‬רק כ� אחד ה�ביש את המושכ�ות בענין מושכ�ו בעו�ם הזה‪ ,‬והמתבונן‬
‫יפשיט הגשמיות‪ .‬וכאשר תתבונן כ� זה תבין דברי ת�מידי הבעש"ט ז�ה"ה סובבים‬
‫ע� המרכז וקוטב הזה" עכ"�‪ ,‬עיי"ש )וע"ע �קמן פ"ג ס"ד בענין מיני ההקדמות והביאורים שזכו �השיג‬

‫�ג�ות ו��מד גדו�י ישרא� במשך הדורות כ� אחד כפי ענינו ובחינתו(‪.‬‬

‫שערים יז‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫פרק ג‬

‫ההקדמות והביאורים והמפתחות הנצרכים קודם העסק בתורת הנסתר‬

‫הנה עד עתה נתבאר גוד� המע�ה והחיוב שבעסק תורת הנסתר‪ ,‬וגם נתבארו‬

‫טענות המונעות מ�עסוק בה והמענה ע�יהן‪ ,‬אמנם באמת גם א�ו שכבר‬
‫יודעים ומבינים את המע�ה והחיוב ש� העסק בתורת הנסתר וגם אין �הם את‬
‫אחת מהמניעות הנ"� ואדרבא אף חושקים הם �זאת החכמה ומנסים �עסוק‬
‫בה בקדושה ובטהרה וקוראים ושונים ומעיינים בה ומנסים �הבינה ‪ -‬הרבה‬
‫מהם נסוגים �אחור �אחר זמן מועט ומתייאשים ממנה‪ ,‬מפני שהנ�מד סתום‬

‫וחתום בעבורם‪.‬‬

‫והרבה פעמים הסיבה �כך היא מפני שאין את ההקדמות הנצרכות‪ ,‬ובאמת שמב�י‬

‫ההקדמות הנצרכות מ�בד מה שהנ�מד יהיה סתום וחתום אפשר אף �בוא‬
‫�ידי כפירה ושיבוש בעיקרי האמונה‪ ,‬מה שאין כן כשיודעים את ההקדמות הנצרכות‬
‫ו�ומדים בסדר ובאופן הראוי אזי בסייעתא דשמיא אפשר �זכות ע� ידי זה �הבין את‬

‫הנ�מד באופן הראוי והנכון‪ ,‬ו�זכות �דבקות בה' יתברך‪.‬‬

‫והא לך ליקוט בענין סדר הדברים וההקדמות הנצרכות‪ ,‬מגדולי המקובלים במשך‬

‫הדורות‪:‬‬

‫)א( הנה בספר הברית )ח"ב מי"ב פ"ה( כתב שבדורות הקדמונים שהיו בא�ף החמישי‬

‫היו שערי חכמה זו סגורים ומסוגרים ו�כן �א היו אז מקוב�ים א�א רק מעטים מי‬
‫שזכה �גי�וי א�יהו הנביא‪ ,‬והיה כ� היום דוה בגזירות ושמדות וצרות ו�א ניתנה רשות‬
‫מן השמים �עסוק בה א�א רק �אדם אחד מא�ף והשאר שרצו �כנוס בחכמה זו היו‬
‫מסתכנים בנפשם‪ ,‬מה שאין כן בא�ף השישי הזה שנפתחו שערי אורה ושערי רחמים‬
‫כי הוא קרוב �עת קץ הימין ושמחה ש� מצוה ונחת רוח גדו� כעת בעיני ה' �התפרסם‬

‫שם כבוד מ�כותו �עו�ם ועד‪.‬‬

‫ובפרט כעת שנדפסו כ� כתבי האר"י ז"� )והטעם שנקראו בכמה ספרי אחרונים בשם "כתבי" האר"י‬

‫ז"� או בשם "כתבים" מבואר בספר �שם שבו ואח�מה בהקדמות ושערים‪ ,‬הקדמה �שער הפונה קדים‬

‫שזהו משום שרבו שנים וה�כו דורות אשר �א נדפסו והיו בכתובים ב�בד‪ .‬ועיין בדברי החיד"א בספר שם הגדו�ים‬

‫מערכת ח אות י‪ ,‬כב‪ ,‬ע‪ ,‬ק ובמערכת ק שביאר באריכות את סדר השת�ש�ות כתבי האר"י ז"� ושמותם( אשר פתח‬
‫�נו שערי תורה שהיו סתומים וחתומים בא�ף עזקין מימות עו�ם וכ� דבריו דברי‬
‫א�הים חיים ע� פי א�יהו הנביא זכור �טוב וברשותו גי�ה מה שגי�ה ואין �נו מכשו�‬

‫שערים‬ ‫פרק ג‬ ‫פותח‬ ‫יח‬

‫ו�א שום סכנה כעת כמו בניג�ות ממש‪ ,‬וכמו שכתוב בהקדמת מבוא שערים )הנקרא‬
‫רנו �יעקב( ש�ו�א החכמה הזאת עתה אין אנו יכו�ים �עמוד בג�ות המר הזה‪ ,‬אב�‬
‫החכמה הזאת היא �נו עזר וסעד‪ ,‬בפרט ע� פי מה שכתב האר"י ז"� שהנסתרות בזמן‬

‫הזה הם כמו נג�ות‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ובספר ט� אורות )ח�ק ש�ישי‪ ,‬בפתיחה( כתב "והנה כבר האריכו כ� חכמי הקב�ה‬

‫האחרונים ובפרט בהקדמת ספר הקדוש ויקה� משה איך שמאריכים בראיות‬
‫ברורות איך שכ� מה שהיה מחויב �הסתיר הסודות וש�א �ג�ותם כי אם �יחידי‬
‫סגו�ה זה היה בימים הראשונים אמנם עכשיו בא�ף הששי אדרבה הוא עון פ�י�י �מי‬
‫שמונע את עצמו מ�ימוד התורה האמיתית הזאת וכ� אריכות הג�ות והשמדות‬
‫והצרות הכ� הוא עבור מניעת �ימוד חכמת הקב�ה ומחויב ומצוה �כ� אחד מישרא�‬
‫החפצים ומשתוקקים ובוערים ב�בם ג�ות השכינה ורוצים בהתג�ות כבוד מ�כות‬
‫שמים שיעסקו בכ� כוחם ב�ימוד הזה ע"ש באריכות ותסמר שערות בשרך כמה פוגם‬

‫העון הזה"‪ ,‬עכ"� עיי"ש‪.‬‬

‫ובספר �שם שבו ואח�מה )ספר הדע"ה ח"א סי' ג ס"ד( כתב שמה שמבואר בזוה"ק )וירא‬

‫קיז‪ (.‬שבשנת ת"ר )כ�ומר שנת ‪" (5600‬יתפתחון תרעי דחכמתא �עי�א" וכו' ‪-‬‬
‫הכוונה שמאז ניתן רשות �כ� המשתוקקים �הדבק בא�הים חיים ו�התעסק בחכמת‬
‫האמת �כנוס ו�יטו� את השם כראוי )וכ� מי שיעמיק בזה ישכי� וימצא‪ ,‬ו�א היה כ� זה קודם שנת‬

‫ת"ר כי אז היה עדין סתום וחתום‪ ,‬א�א רק �יחידי סגו�ה �בד‪ ,‬כן שמעתי בשם הגאון החסיד ר' ישרא� ס�אנטער‬

‫ז"�( עכ"ד‪.‬‬

‫ובספר �קוטי אמרים )אגרת הקודש דף קמב‪ (:‬כתב "כ� חכמת הקב�ה היתה נסתרה‬

‫בימיהם ונע�מה מכ� ת�מידי חכמים כי אם �יחידי סגו�ה ואף גם זאת בהצנע‬
‫�כת ו�א ברבים כדאיתא בגמרא )עיין חגיגה יא‪ :‬יג‪ (.‬וכמו שכתב האר"י ז"� דדוקא בדורות‬

‫א�ו האחרונים מותר ומצוה �ג�ות זאת החכמה"‪.‬‬

‫ובחיי מוהר"ן )סי' תיט( כתב "יש כמה דברים שהם בתחי�ה סוד ואחר כך אינו סוד‪,‬‬

‫כגון קצת סודות הקב�ה‪ ,‬שקודם רבי שמעון בר יוחאי והאר"י ז"� היו א�ו‬
‫הדברים בסוד גדו� ו�א היו מדברים מזה כי אם בסוד גדו� מאוד‪ ,‬ואחר כך בימי רבי‬
‫שמעון בר יוחאי והאר"י ז"� שוב �א היה סוד והתירו �ג�ות הסוד קצת‪ .‬וכן יש כמה‬

‫וכמה דברים שהם עכשיו סוד ואחר כך בימים הבאים �א יהיו סוד"‪.‬‬

‫)ב( והנה אף שהאר"י ז"� "פתח �נו שערי תורה שהיו סתומים וחתומים בא�ף עזקין‬

‫מימות עו�ם" וכנ"� ‪ -‬אך עם כ� זאת גם דבריו חתומים וסתומים ב�א ההקדמות‬
‫הראויות‪ ,‬וכמבואר בדברי רבי חיים ויטא� וזה �שונו )פע"ח שבדמשק מכת"י‪ ,‬ונדפס בהקדמה‬

‫שערים יט‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫�ע"ח( "ומרשב"י עד הראב"ד ז"� היתה החכמה הזאת הו�כת מפה א� פה וא�יהו ז"�‬
‫נג�ה א�יהן �קצת מהחכמים עד הרמב"ן‪ ,‬ומהרמב"ן ז"� עד מורי ז�ה"ה �א היה מי‬
‫שישיג חכמה זו ע� אמיתתה כמוהו‪ ,‬כי היה יודע במשנה ות�מוד ואגדות ומדרשות‬
‫ע� כ� דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס ומעשה בראשית ומעשה מרכבה בשיחת עופות‬
‫ובשיחות דק�ים ואי�נות ועשבים בסוד כי אבן מקיר תזעק‪ ,‬וש�הובי פחמים ובשיחת‬
‫מ�אכים‪ ,‬והיה מדבר ברוחות מהג�גו�ים רוח טוב ורוח רע‪ ,‬והיה מכיר בריח הבגדים‬
‫כמו אותו ינוקא דפרשת דברים‪ ,‬ובעופות א�מים‪ ,‬ומביא נשמת אדם באותו חי ומדבר‬
‫עמו כ� צורכו וחפצו ואח"כ מסירהו‪ ,‬והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף ובבתי‬
‫הקברות ובע�ותן בכ� ערב שבת �גן עדן‪ ,‬והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעו�ם‬
‫הבא והיו מג�ין �ו רזי תורה‪ ,‬וגם היה יודע חכמת הפרצוף ושרטוטי הידים ופתרון‬
‫ח�ומות ע� אמיתתם‪ ,‬ובג�גו�ים ישנים וגם חדשים‪ ,‬והיה מכיר במצח אדם מה מחשב‬
‫ומה שח�ם ומה פסוק קרא בע�יית נשמתו �גן עדן ב�י�ה‪ ,‬והיה מ�מד פי' שורש‬
‫נשמתו והיה קוראו במצחו זכויות ועבירות שחישב‪ ,‬והיה נותן �כ� אחד ואחד תיקון‬
‫]עוונם ו�חברים נתן �הם יחודים �כ� אחד[ כפי הבחינה המיוחדת א� שורש נשמתו‬
‫האחוזה בשורש ש� אדם הראשון‪ ,‬והיה יודע כמה טעויות נפ�ו בספרים‪ ,‬והיה יודע‬
‫�הכות בסנוורים‪ ,‬והיה יודע כ� מה ששנו החברים‪ ,‬והיה מ�א חסידות ודרך ארץ וענוה‬
‫ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו‪ ,‬וכ� מידות טובות ומעשים טובים היה בו‪ ,‬וכ� זה‬
‫היה יודע בכ� עת ובכ� שעה ורגע‪ .‬וכ� החכמות הא�ו תמיד היו מונחים בחיקו ועיני‬
‫ראו ו�א זר‪ .‬וכ� זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו אחר התעסקו ימים רבים בספרים‬
‫ישנים גם חדשים בחכמה זו‪ ,‬וע�יהן הוסיף חסידות ופרישות טהרה וקדושה‪ ,‬וזהו‬
‫הביאו �ידי רוח הקודש והיה א�יהו ז"� נג�ה �ו תמיד וכו' ואי�ו באתי �כתוב כ� אשר‬

‫קב�תי ממורי ז�ה"ה �א יספיקו כ� עורות אי�י נביות וכו'‪.‬‬

‫וסיים "אמנם ברצוני �הע�ות ע� הספר 'קצת מהקדמות הכרחי מאוד מה שהורשתי‬

‫�כתוב‪ ,‬ואף גם בקיצור נמרץ כמציץ מן החרכים'‪ ,‬וקראתיו שם הספר 'עץ‬
‫חיים' ע� שמי וע� שם החכמה אשר טועמיה חיים זכו ואכ� ממנו וחי �עו�ם שכו�ו‬

‫ארוך"‪ ,‬עכ"�‪.‬‬

‫וכעין זה כתב רבי חיים ויטא� בהקדמה �חיבורו 'שערי קדושה' שבחיבורו זה יבאר‬

‫סתרים ש�א שיערום הראשונים אשר היו �פניו‪ ,‬כי קיב�ם מפי איש קדוש‬
‫מ�אך השם צבקות האר"י ז�ה"ה‪ ,‬אמנם "�היותם רזי עו�ם ותע�ומות סתרים הוא‬
‫אג�ה טפח ואכסה א�פים אמה‪ ,‬ואפתח בדוחק שערי הקדושה כמחט סדקית"‪ ,‬ומי‬

‫שיהיה ראוי יזכה �הכנס �פני ו�פנים עכת"ד עיי"ש‪.‬‬

‫שערים‬ ‫פרק ג‬ ‫פותח‬ ‫כ‬

‫ועוד כתב מהרח"ו )במאמר פסיעותיו ש� אברהם אבינו( "כי �א אוכ� �הרחיב פה ו�שון‪ ,‬כמו‬

‫שהזהירו חגיגה י"א ב' ו�א במרכבה ביחיד א�א אם כן וכו'‪ ,‬ו�א יחשוב הקורא‬
‫בבאורי זה כי יוכ� �הבין כמגע השיבו�ת בכ� הדרוש כו�ו‪ ,‬כי אי�ו חיה א�ף שנים‬
‫פעמים �א יתחי� אפי�ו בהתח�ת הקדמה אחת‪ ,‬וענין זה אינו כענין המקומות שדיברו‬
‫חכמים דרך גוזמא‪ ,‬כי התורה רחבה מני ים וע� כ� קוץ וקוץ תי�י תי�ים ש� ה�כות‪,‬‬
‫וא� יחשוב המעיין כי הוא מבין ב�תי הקדמות הצריכות א� החכמה‪ ,‬וירצה �הגביה‬
‫כבודו ע� כבוד התורה ח"ו‪ ,‬בחשבו כי כשיעור אורך שכ�ו כך שיעור אורך מדת‬

‫תורתינו וכו' עכ"�‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫ובשעה"כ )דרוש י"ב דפסח‪ ,‬דף פ"ו ע"ב( כתב "ואין מקום �האריך בזה‪ ,‬כי הדברים נודעים‪,‬‬

‫וכ� מה שיסתיר האדם הסודות מ�ג�ותם �מי שאינו ראוי הוא משובח‬
‫ומכובד בפמ�יא ש� מע�ה‪ ,‬והעושה היפך מזה מכניס עצמו בסכנה עצומה וכו'‪ ,‬ו�כן‬
‫הסוד הזה צריך �הע�ימו אם מפאת עצמו ואם מפני שאין אנו יודעים אמיתתו אפי�ו‬

‫טפת גרגיר ש� חרד� מן הדרוש ההוא" עכ"� עיי"ש‪.‬‬

‫ובספר �שם שבו ואח�מה )ספר הכ��ים כ��י התפשטות והסת�קות כ�� ט"ז ענף א( "נודע הוא‬

‫שכ� דברי האריז"� הם כו�ם דברי א�הי"ם חיים המסורים �משה מסיני‬
‫א�א שמדבר בקצרה מאד וכ� דיבור ממנו הוא ככוכב אחד שהוא מקיף את כ�‬

‫העו�ם כו�ו"‪.‬‬

‫)ג( ונמצא מפורש שכ� מה שגי�ה רבי חיים ויטא� הן בספר עץ חיים והן בספר שערי‬

‫קדושה ‪ -‬הוא רק בקיצור נמרץ‪ ,‬וממי�א ה�ומד דבריו ב�א הקדמות וביאורים �א‬
‫יבין דבריו ויהיו חתומים וסתומים בעבורו‪.‬‬

‫וע"ע �עי� )פ"א ס"ח בשם רבינו מוהר"ן( שמה שקשה �הבין את ספר העץ חיים הוא מחמת‬

‫ש�א נכתב כסדר )ורבי מנחם מענכין בהקדמתו �ספר עץ חיים ביאר מהו הסדר אמיתי והמכוון ש�‬
‫הספר עץ חיים עיי"ש(‪.‬‬

‫ומ�בד זאת יש עוד כמה דברים המע�ימים את החכמה וכמו שכתב בספר ט� אורות‬

‫)ח�ק שני בדף השער( וזה �שונו‪" :‬נודע דרכו הקודש ש� רבינו רח"ו זצוק��ה"ה כי‬
‫מ�בד אשר הע�ים החכמה הא�קית בדרך חידה ומש� גשמי שכבר העמדנו הדבר ע�‬
‫מכונו בח�ק הראשון במה שיש די �כ� משכי� �הראות �השרים את יופיה כי הכ�‬
‫הוא אורות נע�מים ב�י שום גשמי כ��‪ ,‬זו�ת זה יש עוד שני דברים המע�ימים‪ ,‬חדא‬
‫כי פיזר ענין אחד �כמה מקומות וכתב בכ� פעם מעט עד שאין אדם יודע �חבר הענין‬
‫במה שמפוזר �מקומות אין מספר עד שאין אדם יודע ענין אחד באמיתות כי כש�ומד‬
‫כאן שוכח מה ש�מד במקום אחר‪ ,‬והשנית כי אפי�ו כשיזכור וידע �חבר הענין מדרוש‬

‫שערים כא‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫�דרוש �קבץ הנפרדים‪ ,‬הנה �א יש ענין ש�א יהיה נסתר מדרוש �דרוש בכמה סתירות‬
‫עד שיקוץ המעיין ח"ו בחייו"‪ ,‬עכ"�‪.‬‬

‫ובס' ים החכמה )תשע"א עמ' תקסח( כתב "הנה רבים מה�ומדים שאינם דורשים אחר‬

‫פנימיות הדברים א�א �ומדים בדרך פשט ועיון נופ�ים בכמה מבוכות‪ ,‬הן מצד‬
‫הבנת עומק המושג ‪ -‬דכמעט בכ� דרוש �א ימ�ט ש�א ימצאו בו סתירות וחי�ופי‬
‫שמועות‪ ,‬וכ� כיוצא בזה כמה מיני ערכין ישנם כאשר יע�ה האופן בתוך האופן �א‬
‫ראי זה כראי זה‪ ,‬והן מצד קוצר המשיג ‪ -‬דכיון שרבינו האר"י ז"� המשי� העניינים‬
‫הע�יונים �גוף האדם בדרך מבשרי אחזה א�וה‪ ,‬איכא �מיחש פן ושמא יבוא ה�ומד‬
‫�גשם הענינים הרוחניים גבוה מע� גבוה‪ ,‬ויותר מזה ע�ו� �יפו� בכמה טעויות דק'ה‬
‫מן הדק'ה בעומק עניני היחוד דת�יין בכחוט השערה ומטי עד צית שמיא במקום‬
‫שאין הפב יכו� �דבר והאוזן �שמוע וכו'‪ ,‬וכ� הנוגע בהם �עון פ�י�י יחשב �ו רח"�"‪,‬‬

‫עכ"� עיי"ש‪.‬‬

‫והנה זכינו שכמה מגדו�י ישרא� גי�ו כ� מיני הקדמות וביאורים‪ ,‬ומסרו �נו מפתחות‬

‫הנצרכות �הבנת דבריו החתומים והסתומים ש� האר"י ז"�‪ ,‬ופתחו �נו את‬
‫שערי החכמה והקדושה‪ ,‬כ� אחד כפי עניינו ובחינתו‪ ,‬וע� דבריהם מיוסד חיבור זה‪.‬‬

‫ובאמת כו�ם נצרכים‪ ,‬כי יש כמה מינים וסוגים ש� הקדמות וביאורים ומפתחות‬

‫הנצרכים ‪ -‬כי יש הקדמות הנצרכות כדי ש�א יבואו �ידי כפירה ושיבוש‬
‫ביסודות האמונה הקדושה‪ ,‬ומ�בד זאת צריך גם �הבין את פירושם ועניינם ש�‬
‫המושגים והכינויים הנזכרים בדברי המקוב�ים‪ ,‬וכן את הכ��ים והיסודות שע�יהם‬
‫בנויים דבריהם‪ ,‬וגם יש כ� מיני סוגי דרכים בביאור דברי האר"י ז"�‪ ,‬הן בפשט והן‬
‫בעומק והן ברמז בדרכי עבודת ה'‪ ,‬ובאמת כו�ם נצרכים וכו�ם אהובים‪ ,‬ו�א ע� אחד‬
‫המ�אכה �גמור ו�העביר את כ� סוגי ומיני ההקדמות והביאורים והמפתחות הנ"�‪.‬‬

‫וכמו שכתב הרמ"ק )אור יקר זוהר פקודי סי' יג( "מפתחות החכמה ומה גם חכמת הסוד‬

‫אינה נמסרת בידי אדם אחד‪ ,‬שכ� אחד ואחד יש �ו ח�ק בתורה ומה שפותח‬
‫זה אינו פותח זה‪ ,‬שאי אפשר �יגע בח�קו ש� חבירו‪ ,‬ו�זה הרודף אחר סודות התורה‬

‫�הת�מד מכ� אדם ממש רודף אחר המפתחות כדי שיהיו נפתחות" עיי"ש‪.‬‬

‫וכמבואר בספר חסד �א�פים )עין הקורא נהר כא( שהתורה בתפארת ובה סוד ישרא�‬

‫שהם ס' ריבוא‪ ,‬וכ� נשמה ונשמה יש �ה בחינה ידועה בתורה שאי אפשר‬
‫שתתג�ה ע� ידי זו�תה א�א רק אותה נשמה יכו�ה �ג�ות את אותם הסודות‪ ,‬וכ� עוד‬
‫אותה נשמה �א גי�תה את אותם הסודות אין הקדוש ברוך הוא מג�ה את אותם‬

‫שערים‬ ‫פרק ג‬ ‫פותח‬ ‫כב‬

‫הסודות �צדיקים כ��‪ ,‬מ�בד �משה רבינו ע�יו הש�ום שאפי�ו מה שת�מיד ותיק‬
‫עתיד �חדש בתורה נאמר �משה‪ ,‬א�א ש�א ניתן �ו רשות �ג�ות‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ובספר יסוד האמונה )עמ' ק�ט‪-‬קמ( ביאר זאת ע� פי מש� �ארבעה אנשים ‪ -‬ראובן‬

‫שמעון �וי ויהודה‪ ,‬ראובן �מד רק את חכמת הדקדוק‪ ,‬ושמעון רק את חכמת‬
‫הרפואה‪ ,‬ו�וי רק את חכמת התכונה‪ ,‬ויהודה �מד רק תשבורת‪ ,‬ואין �שום אחד מהם‬
‫ידיעה כ�� במה ש�מד חבירו‪ ,‬הנה א�ו האנשים אף ע� פי שכ� אחד מהם הוא חכם‬
‫�בב וזך השכ� ומהיר ברוחב דעתו ויש �ו הבנה צ�ו�ה וזכה וברורה מאוד‪ ,‬עם כ�‬
‫זאת אינו יכו� �חדש איזו השכ�ה והמצאה במה ש�מד חבירו כי אין �ו שום ידיעה‬
‫בזה‪ ,‬אב� במה ש�מד יכו� �השכי� היטב המצאות שכ�יות חדשות ו��מדם �אחרים‪,‬‬

‫הרי ש�המצאה ההיא יש אפשרות �התג�ות �אחרים רק ע� ידו‪.‬‬

‫וכמו כן הוא בכ� נשמה ‪ -‬שהח�ק שיש �ה בתורה אין אפשרות שיתג�ה ע� ידי אחר‬

‫א�א רק ע� ידי אותה הנשמה‪ ,‬כי זה הסוד אינו מענין עצמותה ואינו מענין‬
‫השגתה ש� נשמה אחרת‪ ,‬כי אם נאמר שהנשמה האחרת גם כן יכו�ה �השיג את זה‬
‫הסוד אם כן השגתן שווה ועצמותן שווה‪ ,‬ואם עצמותן שווה הרי אינן נקראות בשם‬
‫שתי נשמות א�א בשם נשמה אחת‪ ,‬כי במה יבד�ו זו מזו �היות שתיים‪ ,‬ו�כן אי אפשר‬
‫שיתג�ה זה הסוד א�א רק ע� ידי אותה הנשמה שזה הסוד מתייחס א� עצמותה‪,‬‬
‫כ�ומר שע� ידי אותה הנשמה מתג�ה זה הסוד שהוא עצמותה ממש‪ .‬ואף שהנשמה‬
‫הגבוהה בודאי תוכ� �השיג את הסוד שגי�תה הנשמה הנמוכה ממנה אב� עם כ�‬
‫זאת אותו הסוד נקרא ע� שם אותה הנשמה הנמוכה‪ ,‬כי זה הסוד נתן �ה הקדוש ברוך‬
‫הוא בתורת מתנה ואין �ה שום ח�ק אחר‪ ,‬אב� �נשמה הגבוהה ממנה יש ח�ק אחר‬

‫יותר טוב והוא סוד עמוק יותר‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫)ד( ומשום כך נקרא חיבור זה בשם פותח שערים "הש�ם" ‪ -‬ע� שם שהוא מיוסד‬

‫ובנוי ע� כ� מיני הח�קים הנ"� ש� סוגי ההקדמות והביאורים שזכו �השיג �ג�ות‬
‫ו��מד גדו�י ישרא� במשך הדורות כ� אחד כפי ענינו ובחינתו‪ ,‬ונמצא אם כן שאין‬
‫כאן רק ח�ק וסוג אחד ש� הקדמה וביאור א�א דבר ש�ם המורכב מכמה מיני ח�קים‪.‬‬

‫ועתה נפרט קצת את עניינם ומקורותיהם ש� א�ו מיני הקדמות וביאורים‪:‬‬

‫‪ .1‬הרמ"ק ‪ -‬צריך ��מוד את קב�ת הרמ"ק ויסודותיו קודם התח�ת ה�ימוד בכתבי‬

‫האר"י ז"�‪ ,‬וכמו שכתב רבי מנחם מענכין )בהקדמתו �ספר עץ חיים( "ח�י�ה וח�י�ה‬
‫�התחי� �ימודו מהספר הקדוש והנורא עץ חיים �האר"י ז"� כי יגיענו חס וש�ום הפסד‬
‫וב�בו� מאוד‪ ,‬א�א י�מוד מתחי�ה קב�ת הרמ"ק והיינו הספר עסיס רימונים שהוא‬

‫קיצור הפרד"ס והוא ספר טוב מאוד מאוד" עיי"ש‪.‬‬

‫שערים כג‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫ובספר כתר ראש )ס"ס‪ ,‬נוסח ריז"ס( כתב בשם הגר"א שטוב ��מוד את קיצור הפרדס‬

‫רימונים‪ .‬ועוד מובא שם )סס"א( בשם הגר"א ש"ממקום שמסתיים קב�ת‬
‫הרמ"ק משם ו�מע�ה מתחי� קב�ת האריז"�"‪ .‬ובסוף ספר תוספת מעשה רב כתב‬
‫שב�ימוד קב�ה היה נוטה אחר הרמ"ק‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ומובא בספר שא�תות מאת הגר"ח‬
‫מווא�אזין "ואמר שדרך האריז"� �פרש הזוהר בחריפות‪ ,‬ודרך רבו הגר"א ז"� �פרש‬

‫ע"ד פשט המאמר"‪ ,‬עכ"�‪.‬‬

‫בספר החזיונות )יום ר"ח חשון ש�"ג‪ ,‬ובהנמ"ח הוצאת שובי נפשי עמ' ק�ט( מובא שהעיד מהרח"ו‬

‫שראה בח�ום �הרמ"ק והשביעו שיגיד �ו האמת בענין אופן �ימוד חכמת‬
‫הקב�ה בעו�ם הנשמות‪ ,‬אם הוא ע� פי דרכו או דרך מורי )האר"י( ז"�‪ .‬ויאמר �ו שתי‬
‫הדרכים אמת‪ ,‬אמנם דרכי הוא ע� דרך פשט א� המתחי�ים בחכמה‪ ,‬ודרך רבך היא‬
‫פנימית ועיקרית‪ ,‬וגם אני עתה �מע�ה איני �ומד א�א בדרך רבך‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וע"ע בענין‬

‫זה בספר ייראוך עם שמש )עמ' שעח‪-‬שפא(‪.‬‬

‫ובשו"ת ים החכמה )סי' ד ענף ג ס"ז( הביא את דברי ספר החזיונות הנ"�‪ ,‬וכתב �אחר‬

‫מכן שכיוצא בזה מובא בספר שבחי האר"י דביום שנפטר הרמ"ק אמר‬
‫�ת�מידיו "שאיש אחד יקום אחרי ויאיר עיניכם בחכמת הקב�ה‪ ,‬והגם שתבינו שהוא‬
‫חו�ק ע� דברי‪ ,‬אין זה אמת כי הכ� אחד‪ ,‬א�א �פי שבימי וכו' כתבתי דברי בסיתום‬
‫גדו� בבחינת ספירות‪ ,‬אב� אחרי מותי וכו' ויפרש האיש דבריו בבחינת פרצוף"‪.‬‬
‫ובהגהות הרמ"ז �אוצרות חיים )אות ב'( כתב כי הרמ"ק ז"� התחי� "�דבר בסוד‬
‫הפנימיות בחכמת האמת‪ ,‬אב� כיון שהיה נשמתו מעו�ם התוהו וכו' �א דיבר כי אם‬
‫מסוד הנקודות ב�בד‪ ,‬דהיינו בחיצוניות ש� הפנימיות‪ ,‬ו�כן אין �נו שום עסק ע� פי‬
‫דרכו‪ ,‬כי העיקר הוא בבא התיקון שם מ"ה החדש‪ ,‬והוא סוד הפנימיות ש� הפנימיות‪,‬‬

‫כי משם היה שורש הרה"ק עט"ר האר"י ז�ה"ה"‪.‬‬

‫ויש �הבין כ� א�ו הדברים �מאי כוונתם‪ .‬ואמנם הענין יובן בהשים א� �ב דקוטב‬

‫ההפרש בין דרך �ימודו דרבינו הרמ"ק בהבנת קב�ת הראשונים �דרך �ימודו‬
‫דרבינו האר"י בהבנת קב�ת הראשונים‪ ,‬דהרמ"ק דרכו בכ� מקום שמוצא שתי דעות‬
‫הנראות כסותרות‪ ,‬דרכו �הפריד הדעות ו�אפושי פ�וגתא בינייהו‪ ,‬וכאשר יראה‬
‫המעיין �כ� אורך ספר הפרדס שבדרך זה דרך המחבר‪ ,‬ואו�ם רבינו האר"י נקט בדרך‬
‫הפוכה‪ ,‬דדרכו בכ� מקום �מצוא נתיב המאחד בין הדעות באופן שכ� הדעות נכונות‬
‫וכו�ם �דבר אחד מתכוונים א�א שכמה בחינות הם או שאין שני נביאים מתנבאים‬

‫בסגנון אחד וכיו"ב‪.‬‬

‫שערים‬ ‫פרק ג‬ ‫פותח‬ ‫כד‬

‫ו�הבין עומק הענין יש �הקדים כ�� גדו� בענין ריבוי המח�וקות והשיטות הנמצאות‬

‫הרבה בכ��ות תורת הקב�ה‪ ,‬ד�כאורה מצד היות חכמת הקב�ה חכמה‬
‫א�קית רוחנית המופשטת �גמרי מכ� ציור גשמי וכ� ענינה אינו א�א השגת א�קות‬
‫בדרך ראיה וצפייה במרכבה‪ ,‬כיצד יתכן היות בה מח�וקות וריבוי שיטות‪ ,‬דדבר זה‬
‫�א יתכן א�א בענין הנוגע �סברת השכ� ו�א בדבר הת�וי באובנתא ד�יבא ובמראה‬
‫ההשגה הנראה במוחש �בע�י ההשגה בבחינת 'תא חזי'‪ ,‬וכמבואר בספר הזכרונות‬
‫�הגה"ק מוה"ר צדוק הכהן הגדו� מ�וב�ין )דף �' ע"ג ו�ה�ן באורך( "כ� המאמרים שבספר‬
‫הזוהר ומאמרי האר"י ז"� וכו'‪ ,‬אמרום מצד השגת הראייה ע� דרך הנביאים‪ ,‬כמובן‬
‫שכ� ספרי האר"י ז"� אינם מהשגת השכ� כספרי האחרונים המסבירים דבריו רק מעין‬
‫מראה יחזקא� במרכבה וכו'‪ ,‬שהדבר ידוע שהוא ]רבינו האר"י[ �א המציא �ו מש�ים‬
‫�ה�ביש דבריו וכו'‪ ,‬אב� כ� השגותיו היו דרך צפייה במרכבה‪ ,‬והוא ראה כ� המראה‬
‫הזה כדרך שראה יחזקא� המרכבה ו�א היתה צריכה �פתרון‪ ,‬כי הפתרון בדרך הסברא‬
‫שיבין כ� שומע אינו בכ�� סתרי תורה וכו'‪ ,‬אב� הדברים היו מובנים א�יו באמת כמות‬
‫שהוא ע� פי ידיעת היחוד האמיתי וכו'‪ ,‬ודבר זה אי שאפשר כ�� ��ומדו וכו' רק מי‬
‫שהוא זוכה �היות חכם ומבין בדעתו �הסתכ� באובנתא ד�בא ו�ראות במרכבה ממש‬
‫כרואה בעניו‪ ,‬ושישיג �א בדרך שמיעה וכו' רק שישיג בעצמו"‪ .‬ומעתה מה מקום יש‬

‫�ריבוי המח�וקות אשר בתורת הקב�ה‪.‬‬

‫ואמנם אמיתות הענין הוא‪ ,‬דאכן כ� המח�וקות השרשיות המצויות בחכמת הקב�ה‪,‬‬

‫אינן מתייחסות �עצם ההשגה‪ ,‬א�א �אופן ה�בשת ההשגה והתפסתה בגדרי‬
‫אותיות השכ�‪ ,‬ד�היות עצם ההשגה ראיה רוחנית מופשטת �גמרי מחומריות‪ ,‬הנה‬
‫כדי שתהיה נתפסת בכ�י השכ� בהכרח �הפשיטה מעצמיותה ו�ה�בישה ב�בושים‬
‫חיצוניים ד�בושי אותיות השכ�‪ ,‬ומעין המבואר בע"ח שער א ענף ד )ח"א דף י"ד ריש ע"ג(‬
‫עיי"ש‪ .‬ובגדרי ההתפסה באותיות השכ� ימצאו דרכים ואופנים שונים כאשר יע�ה‬
‫האופן בתוך האופן‪ ,‬דכ� נביא וצופה מפרש �ה כפי אחיזת שורש נשמתו בשמים ממע�‬
‫וכפי דרכי עבודתו‪ ,‬ו�סיבה זו נגזר ההפרש אשר בין יורדי המרכבה‪ ,‬שעם היותם כו�ם‬
‫צופים בשווה‪ ,‬אינם כו�ם מתנבאין בסגנון אחד‪ ,‬א�א כ� אחד מפרש כפי כ�י שכ�ו‬
‫וכפי שורש נשמתו‪ .‬ואו�ם כ� עיקר ההפרש אשר ביניהם אינו א�א בבחינת חיצוניות‬
‫ההשגה שהיא בחינת הו"ק �בד‪ ,‬כ�ומר באופן התפסת עצם ההשגה וה�בשתה‬
‫באותיות השכ�‪ ,‬אך בבחינת פנימיות ההשגה שהיא בחינת הג"ר‪ ,‬דהיינו עצם ההשגה‬
‫טרם הת�בשותה בכ�י החומר‪ ,‬ודאי דכו�ם �דבר אחד מתכוונים באין הפרש כ��"‪,‬‬

‫עכ"ד שו"ת ים החכמה‪ ,‬ועיי"ש עוד בענין זה‪.‬‬

‫שערים כה‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫ובספר מגיד דבריו �יעקב )�יקוטי אמרים �המגיד הקדוש ממעזריטש‪ ,‬בהקדמה מאת ת�מידו המקוב�‬

‫הק' הר"ש �וצקער( כתב "הרב הקדוש האר"י ז�ה"ה בהיותו צריך �הרחיב ביאור‬
‫כ� דבר דבור ע� אופניו בפרטי פרטיות כ� עו�ם ועו�ם בפני עצמו‪ ,‬ומדה נכונה‬
‫המכונה בשם פרצופים‪ ,‬אשר הם דרושים נחמדים וארוכים מאוד אשר יכ�ה הזמן וכו'‪,‬‬
‫כאשר מבואר בהקדמת ספר הקדוש עץ חיים‪ ,‬שהוא רק ראשי פרקים כמציץ מן‬
‫החרכים‪ ,‬ומג�ה טפח ומכסה א�פים אמה‪� ,‬א היה יכו� עוד �הרחיב הדיבור בהרחקת‬
‫ובהפשטת הגשמיות ממנו יתברך‪ ,‬ומה גם ש�א היה �ו מן הצורך‪ ,‬כי גי�ה זאת רק‬
‫�ת�מידיו הקדושים שהיו כבר ממו�אים חכמה ובינה יתירה ו�מדו דעת מספריו‬

‫הקדושים ש� הא�הי מוהרמ"ק ז�ה"ה"‪.‬‬

‫ובספר ערכי הרמ"ק )בהקדמה עמ' סג( כתב שישנן א�פי א�פים יסודות אשר �א‬

‫זכינו שיתג�ו �נו ע� ידי האריז"� ות�מידו קדוש ה' המהרח"ו ונמצאו רק‬
‫בכתבי הרמ"ק‪.‬‬

‫ועיקרי יסודות האמונה והפשטת הגשמיות �א נמצא כמעט בכתבי האריז"� כי �א‬

‫היה צורך �זה‪ ,‬כי עמדו �פניו קדושי ע�יון‪ ,‬שהאריכות בזה היה �מותר‪ ,‬רק‬
‫כ"פ מוזכר אזהרה �א �הגשים‪ ,‬אב� השכ�ת הענין איך זה בעיקר בכתבי הרמ"ק‬
‫ובעיקר בספרו הק' א�ימה‪ ,‬וע� זה הזהירו כ� חכמי �ב גדו�י המקוב�ים �הכנס‬

‫�טרק�ין רק אחרי שיהיה ממו�א בכתבי הרמ"ק‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ועוד כתב )שם עמ' מה( שכ� גדו�י עו�ם חרדו �קראת הרמ"ק והיה מכונה בפיהם‬

‫"החכם הש�ם המקוב� הא�קי"‪ ,‬ובספריו הקדושים הזכיר וביאר הרבה חכמות‬
‫שכבר נשתכחו מן העו�ם‪ ,‬כי ידו הק' ש�טה בכ� חמודי עו�ם ו�א �חינם מוכתר‬
‫בכ� הדורות בשם החכם הש�ם‪ ,‬וא�ו הן קצת מן החכמות שמפוזרות בספריו הק'‪:‬‬
‫בריש כ� חכמת היד והשרטוטין‪ ,‬חכמת הפרצוף‪ ,‬חכמת ניתוח האיברים צורתם‬
‫ופרקיהן‪ ,‬חכמת הח�ון‪ ,‬חכמת היער‪ ,‬חכמת ירידת כח הכוכבים �מטה‪ ,‬חכמת‬
‫הט�מסאות‪ ,‬חכמת מצרים‪ ,‬חכמת עופות הטמאים‪ ,‬חכמת הצפורניים‪ ,‬חכמת העור‪,‬‬

‫חכמת עזרא הסופר‪.‬‬

‫ועיין באור יקר )פר' שמות סי' ח כרך ז דף נז( בענין כוכבא דרהיט וחכמות הכוכבים‪ ,‬וכתב‬

‫בסוף‪ :‬וכבר נשכח מן העו�ם חכמת פרטים א�ו‪ ,‬וכן ע� הרבה חכמות‬
‫שהשתמשו דורות הקודמים והגיע עי"ז �כפירות‪ ,‬וכתב ע�יהם שברוך השם שנשתכחו‬
‫מן העו�ם‪ ,‬עכ"ד ס' ערכי הרמ"ק‪ .‬ועיי"ש עוד )בהקדמה( בענין תו�דות הרמ"ק וספריו‬

‫וחכמתו הקדושה‪ ,‬ואכמ"�‪.‬‬

‫שערים‬ ‫פרק ג‬ ‫פותח‬ ‫כו‬

‫‪ .2‬הבע� שם טוב ‪ -‬בספר נוצר חסד )�הגה"ק מקאמרנא‪ ,‬פ"ו מ"ו( כתב "שארית ישרא�‬

‫וגדו� בנביאים מרן א�קי קודש הקדשים מורינו ורבינו הרב ישרא� בן א�יעזר בע�‬
‫שם טוב‪ ,‬בע�ה דמטרוניתא שזכה �הע�ות המ�כות עד כתר שם טוב רישא ד�א‬
‫אתיידע אשר זכה ע"י אמונתו בא�הים ודבקות נפשו בהשם יתברך �תכ�ית אמת ב�י‬
‫שום דבר‪ ,‬שנעשה ע� ידו ניסים כמו �רבי חנינא בן דוסא אותן דברים מבהי�ים �א‬
‫נראה ו�א נשמע מימות התנאים‪ ,‬ורבו המובהק היה אחיה השי�וני הנביא‪ ,‬ודיבור קטן‬
‫מדבריו הוא מעיין החכמה הקדמה אמיתית �כ� כתבי מרן האר"י‪ ,‬והיה מ�א חכמה‬
‫ויראת חטא ואמת וחסידות וענוה ושפ�ות הרוח אין ממש‪ ,‬ורוח הקודש ושכינה שורה‬
‫ע�יו בקביעות‪ ,‬ברגע קטן צפה בכ� ההווה והיה �ו השגות ע�יות נשמה וע�יות פרדס‬
‫השגה ממש ש� ר"ע וחבריו וגי�וי א�יהו‪ ,‬והיה מייחד בכ� תנועה קטנה יחודים נוראים‬
‫והוא אשר העמיד אותנו ע� רג� אמת ב�ימוד כתבי האר"י ובדרכי השם ובאמונה ובכ�‬
‫המידות טובות שבעו�ם‪ ,‬וה�ואי שאזכה �היות עפר ואפר תחת כפות רג�יו"‪ ,‬עכ"�‪.‬‬

‫ועוד מובא בכתבי יד קודשו ש� הגה"ק מקאמרנא )הובא בספר שומר אמונים‪ ,‬מבוא השער הע'‬

‫�ז( שהחזן ש� הבעש"ט )שהוא היה אחד מת�מידיו ושא� פעם את הבעש"ט מה יהיו מעשי ואמר‬

‫�ו חזן‪ ,‬ואמר אין אני יכו� �נגן‪ ,‬ואמר הבעש"ט אני אקשר אותך בעו�ם הניגון‪ ,‬ו�א היה בעו�ם מנגן כמוהו עיי"ש(‬

‫סיפר �הר"ר א�ימ�ך מ�יזענסק ע� הבעש"ט איך עשה ע�יות נשמה בהקיץ וב�י זעזוע‬
‫בכ� העו�מות �צפות בכ� חדרי תורה ומרכבה‪ ,‬וכשהיה אומר ה�� הגדו� ע� כ� פסוק‬
‫מהשיר �א אמרו עד שראה את המ�אך ושמע נעימות שיר ש�ו ואמר עמו ביחד‪ ,‬ואיך‬
‫היה קדושתו ופרישותו נורא מאוד מיום היו�דו ואיך היה מדבר עם נשמות הצדיקים‬

‫ועם א�יהו זכור �טוב ובפרט עם מרן א�קי האר"י שהיה שכיח אצ�ו בכ� שעה‪.‬‬

‫ופעם אחת שא� מרן א�וקי הבע� שם טוב את האר"י מפני מה דיבר הסודות כך‬

‫באתג�ייא ו�א בדרך עבודה‪ ,‬והשיב �ו שאם היה חי עוד שתי שנים היה הכ�‬
‫מתוקן‪ ,‬וסיפר עוד מע�ת נשמתו והגוף מונח דומם ואיך היה מדבר עם משיח ועם‬

‫רעיא מהימנא ומה היה תשובתיהם א�יו‪.‬‬

‫והיה בקי במעשה בראשית ובמעשה מרכבה ובכ� התורה כו�ה‪ ,‬ובשיחות כ� בריה‬

‫ובריה ושיחות מ�אכי השרת‪ ,‬והיה מ�א אהבת ויראת השם יתברך וכ� מידות‬
‫טובות חסידות וענוה ואהבת ישרא�‪ ,‬ואמר ע� זה רבינו א�ימ�ך הנ"� שכ� המדרגות‬
‫שנכתבו ע� מרן האר"י הכ� היה �מרן הבעש"ט ועוד יותר‪ ,‬א�א שזה שנכתב ע� מרן‬

‫האר"י הוא כטיפה מן הים ממה שהיה �ו באמת‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וע"ע �עי� סוף פ"ב‪.‬‬

‫ובספר ט� אורות )שחיבר רבי יעקב מאיר שפי�מאן ז"� אבדק"ק בוקרעשט‪ ,‬בהקדמה �ח�ק הראשון( כתב‬

‫"וכמה מפתחות פתחו �י רבותי אחר השתפך נפשי �פניהם‪ ,‬ורוב הדברים‬
‫הבנתי מתוך כתבי הקודש בע�י רוה"ק ת�מידי הבעש"ט זי"ע‪ ,‬כי מי ש�ומד בדבריהם‬

‫שערים כז‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫ויודע �איזה מקום שקו�עים הדברים יראה בעיניו ו�בבו יבין איך שרוב מפתחות‬
‫החכמה הוא בספריהם הקדושים"‪.‬‬

‫ובסוף הח�ק הראשון כתב "דע אחי המעיין שכ� מה שכתבתי בח�ק הראשון הוא‬

‫המפתח וההבנה �הבין אח"כ הסתירות בע"ח כמ"ש בחה"ש דברי הע"ח בכ�‬
‫ענין ותראה איך במה שכתבתי בח"ר ימצא התירוץ וההבנה �כ� דבריו מתוקים מדבש‬
‫ונופת צופים ותזכה �אור באור החיים �כן איעצך אחי שתחזור ע� כ� מ"ש בח"ר עד‬
‫שיהי' שגורה בפיך כי באם תשכח דיבור אחד אזי יחסר �ך ההבנה בדרוש אחד בע"ח‬
‫ו�א תבין א�א שיבושים �כן תשמע �עצתי בזה ואז תבין דעת קדושים מ"ש בעץ החיים‬

‫כי ממנו תוצאות חיים"‪.‬‬

‫ובח�ק הש�ישי )בפתיחה( כתב "ויען אשר ראיתי שעדיין �א יצאתי ידי חובתי כי‬

‫הע�מתי עדיין הרבה עד שיפו� כמה ספיקות וב�בו�ים בדברינו שם �כן‬
‫הוספתי �חבר ח�ק הש�ישי שעי"ז יתג�ה שערי אורה �הבין הדברים"‪ ,‬עכ"�‪.‬‬

‫ובח�ק הרביעי )בהקדמה( כתב "אח"כ ראיתי שעדיין קצרתי במקום רבות )כמו שבאים א�י‬

‫בכ� פעם שא�ות מחכמי הרזין( ואני קצרתי מפני היראה ש�א �היות הו�ך רכי� מג�ה‬
‫סוד ואיחוב קמי שמיא ח"ו‪ .‬אמנם עתה נחמתי ובאתי �שנת א"� תי"רא �פ"ק וראיתי‬
‫כי העת גורם �פאר ו�הדר זאת החכמה ו�ברר היטב האמונה האמיתית מהספיקות‪,‬‬
‫�כן הוספתי �חבר ח�ק הרביעי הזאת ובשם מהדורא בתרא יקרא �חזור ע� כ�‬
‫הש�שה ח�קים הראשונים שעי"ז יתג�ה שערי אורה �החפצים באמת‪ .‬בית יעקב �כו‬
‫ונ�כה באור ה'‪ ,‬ויהיה יכו� �ידע בספרי מה ש�א ידע אפי�ו אם י�מוד בא�ף ספרים‬
‫כי הכ� הוא משם טמיר ונע�ם‪ ,‬כי אני השפ�‪� ,‬בד השי"ת יודע עבודתי זה ש�שים‬
‫שנה שקבצתי הדברים אפשר מחמש מאות ספרים כמו שהודעתי את הדברים כבר‬
‫בהקדמת ט� אורות ח�ק ראשון ו�א עשיתי מאומה כי קמחא טחיני טחנתי‪ ,‬רק במה‬
‫שקבצתי וצ��תי מים עד ים �חבר את האוה� �היות אחד וד' היה בעוזרי כי א�הים‬
‫יבקש הנרדף אבן מאסו הבונים היתה וגו' כי �א נחתי ו�א שקטתי וגו' ‪ -‬יהי שמו הגדו�‬
‫מבורך וגו' אשר ראה בעניי ו�א בעבור מעשי עשה עמי החסד הגדו� הזה כי אני יודע‬
‫שפ�ות ערכי כו' א�א �מען שמו הגדו� הטוב ומטיב �רעים ו�טובים והוא את דכא‬

‫ושפ� רוח"‪.‬‬

‫וע"ע �קמן )שער א פ"ו סי"א( שהמחבר ספר ט� אורות הנ"� שי�ב בחכמה ובעומק את‬

‫תורת מרן הבע� שם טוב עם תורת מרן הרש"ש ז"� )וע"ע שם בסי"ב בשם הרבה מגדו�י‬

‫המקוב�ים שהאר"י ז"� חזר �עו�ם בעיבור תוך הרש"ש �ג�ות אשר סתם בראשונה‪ ,‬ומה שנזכר בשער הג�גו�ים בסוף‬

‫הקדמה ט"� שאמר האר"י ז"� קודם הסת�קותו �ישיבה ש� מע�ה כי "אם תזכו אבוא א�יכם וא�מדכם" וכו' עיי"ש‬

‫‪ -‬נתקיימה הבטחתו זאת שבא בדברי הרש"ש ז"�(‪.‬‬

‫שערים‬ ‫פרק ג‬ ‫פותח‬ ‫כח‬

‫וכן מצינו שי�וב זה בספר בנערינו ובזקנינו )שחיבר רבי אשר זאב וורנר ז"�‪ ,‬אב"ד עיה"ק טבריה‬

‫בדור האחרון ש�פנינו( שכתב )בח�ק הנסתרות סי' כא( "והעיקר ‪ -‬בכדי �הכנס בתורת‬
‫הקב�ה ‪ -‬צריכים יראת שמים‪ ,‬ו�התאחד באחדות עד כמה שאפשר �אדם‪ ,‬ואני �כן‬
‫�קטתי כ� ידיעותי מתורתו ש� הרש"ש ז"� ותורתם ש� ת�מידי בעש"ט זי"ע שאצ�ם‬

‫קדמה יראתם �חכמתם והיו קדושים ממש מתאחדים באחדות"‪.‬‬

‫ועוד כתב )בהקדמה �ספרו טעם זקנים‪ ,‬והובא בספר משנת שמחה שחיבר בנו רבי שמחה בונם ורנר‪ ,‬עמ' כג‪-‬כד(‬

‫"אחרי חזרי �ארצה"ק עבדתי עבודה רבה כמה שנים �עבור ע� כ� השמונה‬
‫שערים ש� האר"י הק' זצ"� וספר רחובות הנהר ונהר ש�ום �הגה"ק רבי ש�ום שרעבי‬
‫זצ"�‪ ,‬ורוב דבריהם �א זכיתי �הבין ו�מדתי כמה ספרי קב�ה וגם שמה �א מצאתי‬
‫מנוח �נפשי עד שנכנסתי �ספרי ת�מידי הבעש"ט בהרבה הרבה ספרים ומצאתי את‬
‫אשר אהבה נפשי‪ ,‬ואף ש�א מזכירים ברוב מקומות את דברי האר"י הק' ז"� רק‬
‫אומרים רעיון ומפרשים פסוקים ומאמרים‪ ,‬הביאו �י אורה כאור ברקים שתיכף נפ�‬
‫ברעיוני שביאור זה מבאר מאמר זה מהאר"י הק' ומאמר זה מאמר זה‪ ,‬ורכשתי �י הרבה‬
‫ידיעות וגי�ויים אחרי עבודה ש� כמה שנים‪ ,‬וראיתי שיורדים כ� הקושיות שעמדו‬

‫גדו�י ישרא� וכו' עיי"ש‪.‬‬

‫ובספר ים החכמה )תשס"ו‪ ,‬עמ' שכט( כתב שמובא בשם בע� התניא שהדרך ש�‬

‫הבעש"ט הק' היא דרך חדשה בהבנת כתבי האר"י ז"�‪ ,‬ושהיא דרך כ� כך‬
‫עמוקה עד שאי אפשר כמעט �הע�ותה ע� הכתב‪ .‬והביאור בזה הוא שמרוב עוונותינו‬
‫�א זכינו שנשיג באמת כ� דרך הבעש"ט הק' דהיינו שתרד תורתו א�ינו �גמרי‪,‬‬

‫ונשארנו רק עם כמה ספיחים‪.‬‬

‫ע� כ� פנים בכ��ות דרך הבעש"ט אינה ענין ש� אורות מקיפים או פנימיים שהם‬

‫בחינות חכמה ובינה‪ ,‬א�א ענין ש� השראה שהיא בחי' כתר‪ .‬והנה �הגיע �זה‬
‫�א צריך �היות דוקא בע� מדרגה‪ ,‬כי ענין ההשראה הוא דרך ש� הת�בשות‬
‫בכ�ים החיצוניים‪ ,‬מה שאין כן דרך האורות היא ענין יותר עמוק ש� כניסת האורות‬

‫בכ�ים הפנימיים‪.‬‬

‫והנה הבעש"ט גי�ה יסוד גדו� בענין ההשראה‪ ,‬ובעצם הוא יסוד היסודות ש� כ�‬

‫כתבי האר"י ז"� וש� כ� התורה‪ .‬ונשתד� �באר הענין במקצת אף ע� פי שמה‬
‫שנוכ� �הסביר בס"ד הוא רק משהו דמשהו מזה הענין‪ ,‬עכ"�‪ .‬והמשך דבריו הנפ�אים‬

‫מובאים �קמן בשער ז' )פ"ה ס"ט(‪.‬‬

‫ועוד כתב )תשע"א‪ ,‬עמ' תריח( שאמר הגה"ק אדמו"ר מוהרש"ב )תורת ש�ום עמ' ‪(172‬‬

‫"דהעו�ם סובר דחסידות הוא ביאור ע� קב�ה‪ ,‬וזהו טעות‪ ,‬כי קב�ה הוא ביאור‬

‫שערים כט‬ ‫מבוא‬ ‫פותח‬

‫�חסידות"‪ ,‬ור"�‪ ,‬דהעו�ם מדמה דהחסידות אינה א�א ביאור �באר עומק תורת‬
‫הקב�ה ע� פי מש�ים דבחינת הנפש וע� דרך עבודה וכו'‪ ,‬ואמנם א�יבא דאמת הנה‬
‫כ� זה אינו עיקר עצמות ומהות תורת החסידות כי אם בחינת התוע�ת שהביאה‬
‫החסידות �ענין �ימוד הקב�ה‪ ,‬ואו�ם עצמות תורת החסידות היא גי�וי נע�ה ונשגב‬
‫מזו הבחינה‪ ,‬דהיא גי�וי מחודש הנמשך מפנימיות עתיק שהוא רד�"א והיא הארת‬
‫התורה ד�עתיד �בוא‪ ,‬ונמצא כפי זה דההיפך הוא הנכון‪ ,‬דהקב�ה היא ביאור ע�‬
‫חסידות‪ ,‬ר"�‪ ,‬דהקב�ה היא השער �הכנס ע� ידו �נקודת העצם דתורת החסידות‪,‬‬
‫דע� ידי �ימוד הקב�ה ע� פי דרך החסידות‪ ,‬והיינו בדרך עבודת הנפש‪ ,‬יזכה �היות‬

‫מטפס ועו�ה �נקודת העצמות דתורת החסידות שהיא היחוד דרד�"א‪.‬‬

‫והן הן דברי הגה"ק מהרצ"א )בהוספות מהרצ"א �ספר סור מרע ועשה טוב מהדו"ח סק"ו( "שקב�נו‬

‫מרבותינו שהתנוצצות ה�זה מהנשמות ש� עו�ם התיקון היו מתנוצצים בכ� דור‬
‫ודור משנת ש�"ה ואי�ך‪ ,‬ועדיין רוב העו�ם היו מגששים באפי�ה‪ ,‬ורבו ע� החכמה‬
‫ה�זו מעוררים ונוקפים‪ ,‬וכמה מהמתעסקים בחכמה �א היו יודעים איך �עסוק‬
‫בשכ�יות החכמה �יקח ממנה דרך עבודתו יתברך שמו‪ ,‬ובאו �ידי הגשמה וכו'‪ ,‬עד‬
‫אשר ש�ח השי"ת �נו �מחיה נשמת הקדוש ע�יון הבעש"ט זצוק"� נבג"מ‪ ,‬הוא האיר‬
‫עיני העו�ם האיך �עסוק במושכ�ות ו�יקח מהחכמה עבודה ש�ימה ותמה‪ ,‬כאשר‬
‫יתבונן המשכי� בדברי ת�מידיו אשר ה�בישו את עניני החכמה בשכ� הנפש‬
‫המשכ�ת‪ .‬וידוע תדע כי �א יובנו דברי ת�מידי הבעש"ט ז�ה"ה בספריהם אם �א �מי‬
‫שעוסק בחכמה הקדושה‪ ,‬ויראה דבריהם רחבים מני ים ועו�ה �שמים שיאם‪� ,‬הבין‬

‫ע� ידי החכמה עניני עסק העבודה באמת ובתמים"‪.‬‬

‫ו�האמור רצונו �ומר‪ ,‬דע� ידי �ימוד הקב�ה באופן ש�ומד כדי �הבין ע� ידם עניני‬

‫העבודה‪ ,‬זוכה �היות מטפס ועו�ה �שמים שיאו עד היחוד דרד�"א שהוא‬
‫נקודת העצם דתורת החסידות‪ .‬וכן מובא בדברי הגה"ק מפיאסעצנא הי"ד )בספרו מבוא‬
‫שערים פ"ד דף כ"ד ע"א( כי תורת החסידות בכ�� "אדוקה ומאוחדת היא בקב�ה עד שאי‬

‫אפשר �הבין תורת הבעש"ט ב�עדה"‪.‬‬

‫‪ .3‬רבינו מוהר"ן מברס�ב ‪ -‬הנה מובא בספר חיי מוהר"ן )סי' רעט( שאמר מוהר"ן‪" :‬מן‬

‫רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬שהיה חידוש כמפורסם‪ ,‬היה העו�ם שקט עד האר"י ז"�‪,‬‬
‫היינו שמרבי שמעון בר יוחאי עד האר"י ז"� �א נתג�ו חדשות כמו שנתג�ו ע� ידי רבי‬
‫שמעון בר יוחאי‪ ,‬עד שבא האר"י ז"�‪ ,‬שהיה חידוש כמפורסם‪ ,‬והוא גי�ה חדשות‬
‫�גמרי‪ ,‬ש�א נמצא מי שיג�ה חדשות כא�ה עד האר"י ז"�‪ .‬ומן האר"י ז"� עד הבעש"ט‬
‫ז"� היה גם כן העו�ם שקט ב�י חידוש‪ ,‬עד שבא הבעש"ט ז"� שהיה חידוש נפ�א‬

‫שערים‬ ‫פרק ג‬ ‫פותח‬ ‫ל‬

‫וגי�ה חדשות‪ .‬ומן הבעש"ט ז"� עד עתה היה גם כן העו�ם שקט ב�י חידוש כזה‪ ,‬והיה‬
‫העו�ם מתנהג רק ע� פי ההתג�ות שגי�ה הבעש"ט ז"� עד הנה‪ ,‬עד שבאתי אנכי‪,‬‬
‫ועתה אני מתחי� �ג�ות חדשות נפ�אות �גמרי וכו'"‪ ,‬עכ"�‪ .‬ובספר שיח שרפי קודש‬
‫)ח"ג סי' ת�ה( מובא שאמר מוהר"ן "שממנו כבר �א יהיה עוד חדשות עד משיח צדקנו"‪.‬‬

‫ובספר ים החכמה )תשע"ג‪ ,‬עמ' מח( כתב שע� פי דברי רבה"ק ה��ו‪ ,‬וכן ע� פי מה‬

‫שהיה מקוב� בידו בקב�ה מפה �אוזן‪ ,‬כתב הגה"ק מוה"ר אברהם במוה"ר‬
‫נחמן מטו�טשין ז"� )בס' כוכבי אור שיחות וסיפורים ס�"ח‪ ,‬וביאור ה�יקוטים סוף סי' כב( דסדר המשכת‬
‫התורה �עו�ם נמשך ע� ידי חמישה יחידי הדורות‪ ,‬שאותם בחר השי"ת �המשיך‬
‫ו�הוריד ע� ידם גי�וי חדשות בעו�ם‪ ,‬דתחי�ה ניתנה התורה ע� ידי משה רבינו ע"ה‪,‬‬
‫ואחר כך "בירידתנו �זה הג�ות האחרון וכו' הקדים השי"ת רפואה �מכה שנתעורר‬
‫רבי עקיבא וכו' עד שנתייחד בו אחר כך ת�מידו רבי שמעון בר יוחאי שנמצא בו פי‬
‫שנים מרוחו‪ ,‬כי הוא שניתן �ו רשות �הוציא ע� פני תב� התורה שבנסתר‪ ,‬שהוא מצד‬
‫שער הנו"ן דקדושה‪ ,‬כי היה בו מנשמת משה‪ ,‬ועתה ע�ה יותר‪ ,‬והתפאר באידרא )זוהר‬
‫ח"ג ק�"ב‪ (:‬ומשה �א ידע וכו' ואנא ידענא‪ ,‬ואע"פ שמרוב ק�קו�י הדורות נסתתרה אחר‬
‫כך תורתו בעצמה כמה מאות שנים‪ ,‬אב� בכ� זאת גמר השי"ת �הוציאה שנית מתערה‬
‫והסתרתה‪ ,‬עד שבאה וירדה אחר כך נשמתו ברבינו האריז"�‪� ,‬התחי� ו�ג�ות יותר‬
‫תורה שבנסתר‪ .‬ואחר כך ברבינו ישרא� סבא הבע� שם טוב ז"�‪ ,‬והוא המשיך‬
‫בעבודתו‪ .‬ומזרעו הקדוש נשמת מורינו ורבינו רבי נחמן זצ"�‪ ,‬כי תורותיו ומעשיותיו‬
‫הן הן סתרי תורה ופנימיותה הנמצאים מצד שער הנו"ן והמוכרחים �גאו�תנו‬
‫הנצחית"‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וע"ע בענין זה בס' כוכבי אור )שם ס�"ו ו�ה�ן‪ ,‬ובח�ק חכמה ובינה בהקדמה‬
‫ובסמ"ד ו�ה�ן(‪ ,‬וביאור ה�יקוטים )ח"ב סי' עא ס�"א(‪ .‬ושורש הדברים בדברי רבינו האריז"�‬

‫בס' ה�יקוטים )פר' ואתחנן ע� הפסוק ויתעבר ה' בי( עיי"ש‪.‬‬

‫ועוד כתב בס' ים החכמה )תשע"א עמ' תרב( שא�ו החמישה יחידי הדורות הצד השווה‬

‫שבכו�ם שהמה המשיכו �עו�ם את תורת הנסתר )דאי�ו סדר השת�ש�ות מסירת ח�ק‬
‫הנג�ה שבתורה הוא באופן אחר(‪ ,‬ואינון חמישה המה כנגד חמש בחינות נרנח"י שבפרטות‬
‫תורת הנסתר‪ ,‬דברדת משה מן ההר א� העם �א נתג�ה ע� ידו א�א ח�ק הנפש‬
‫שבתורת הנסתר‪ ,‬ובבואו שנית בסוד נשמת רשב"י המשיך וגי�ה את ח�ק הרוח‬
‫שבתורת הנסתר ש�מע�ה מח�ק הנפש‪ ,‬ו�בתר הכי בבואו בש�ישית בסוד נשמת‬
‫רבינו האר"י המשיך את ח�ק הנשמה שבתורת הנסתר‪ ,‬ובבואו בפעם הרביעית בסוד‬
‫נשמת מרן הבעש"ט הקדוש המשיך את ח�ק החיה שבתורת הנסתר‪ ,‬ובבואו באחרונה‬

‫בסוד נשמת רבה"ק המשיך את ח�ק היחידה שבתורת הנסתר‪.‬‬