פותח שער ד -שער העו�מות שערים שלא
ואחר כך יש דרגה הש�ימה שמקב� כזה אהבה וחשק ותאוה �אהבת ישרא� עד
שרוצה �יכ�� כו�ו בנשמות כ�� ישרא� ,וזהו עו�ם העקודים ,הנקרא ב�שון
חסידות חב"ד "אורות דתוהו בעו�ם התיקון" שהיא עו�ם התיקון ,שעו�ם העקודים
הוא שכ� האורות נכ��ים באחד כמו אדם הראשון �פני החטא שהיו אצ�ו כ� נשמות
ישרא� בגוף אחד ,וכעי"ז כשיע�ו בני ישרא� �דרגה זו יהיו כ� כך מאוחדים שיהיו
כו�ם כמו נשמה אחת גדו�ה בריבוי כ�ים ובריבוי גופים )ויש דרגה יותר גבוהה ועמוקה ,שהיא
הפתיחה האמיתית ש� המ"ם ,שנהיה הפתיחה והאהבה וההתכ��ות גדו�ה כ� כך עד שעבודת השני נחשב ממש כמו
עבודה ש�י ,שאני א"צ �עשות כ�ום א�א שע"י האהבה וההתכ��ות בשני נחשב כ� עבודת השני �עבודה ש�י ,ובדרגה
זו אין תשוקה �השני ,שנכ��ים כ� כך באין סוף עד שיש אחדות עמוקה בין יהודי �חבירו כאחד ממש וא"א �ח�ק �ב'
הבחנות ,והיו יותר אחדות מאיחוד הגוף והראש שהם סו"ס ב' הבחנות ,משא"כ בהנ"� הוי אחד ממש ,ואכמ"� -ס'
ים החכמה שם הע' ק�א(.
והנה המניח תפי�ין מעורר סוד הכתר ,כדאי' בפתח א�יהו שהתפי�ין בבחי' כתר
המ�ך )שהוא הכתר שע� רישיה דז"א כביכו�( ,וממי�א ע� ידי הנחת תפי�ין נפתח בחי'
אור הגאו�ה שת�ויה בכתר ,ונפתחים אורות גדו�ים ש� אהבה )שהגאו�ה ת�ויה באהבה רבה,
וכדאי' מהבעש"ט הק' זי"ע ,שקאי בין ע� אהבת ישרא� שמבט�ת שורש הג�ות ש� השנאת חינם ,ובין ע� אהבת ה'
)שת�ויים זב"ז( שמעוררת ומג�ה האהבה �בני ישרא� כמים הפנים א� הפנים ,ובבחי'
ומביא גוא� �בני בניהם �מען שמו באהבה -שם הע' ק�ב( ,וכידוע כשנפתח עו�ם
האהבה הרי צריך שמירה ש�א יהא מזה ח"ו יניקה �חיצונים �אהבות רעות )בבחי'
ישמעא� שיצא מאברהם -אהבה דק�י' מאהבה דקדושה( ,ו�כן המניחים תפי�ין צריכים �יזהר ביתר
שאת מאהבות רעות ,שהיות שנפתח עו�ם האהבה ונכנס �עו�ם היחוד יש �יזהר ש�א
יהא ח"ו אחיזה �חי' מזה ,עכ"�.
)ח( והנה מובא בכתבי האר"י ז"� )מאמרי רשב"י ע� האדרא רבא דף ק�ה" (.טעות אחד נפ�
בפי קצת המקוב�ים כמו ספר הקנה וספר בע� התמונה האומרים כי שבע
שמיטות יהיו בעו�ם ,וכ� שבעה א�ף שנה הם שמיטה אחת ,וכבר עברה השמיטה
ראשונה ואנחנו עתה בשמיטה הב' הרומזת א� ספירת הגבורה ,וכיוצא בזה האריכו
בדברים אשר �א כן ,ועתה אודיעך כי אין �האמין בדברים הא�ו וסיבת מי שהביאם
�ידי טעות הזה" ,עיי"ש .וכן מובא בספר חיי מוהר"ן )�התרחק מחקירות סי"ח ,והשמטות �סי'
תכד( שבענין השמיטות שיש בספרי המקוב�ים שסוברים ענין זה אמר מוהר"ן שאינו כן
עיי"ש .וע"ע בענין זה בספר �שם שבו ואח�מה )ספר הדע"ה ח"ב דרוש ג ענף ז(.
שערים פרק ג פותח שלב
פרק ג
העו�ם הוא כדמות אדם גדו� ,והאדם כדמות עו�ם קטן .ובערך מסוים הרי כ�
העו�מות הם גם פה ממש.
)א( הנה באדם יש ארץ ושמים ,כי הטרפש המפסיק בין אברי נשימה ובין אברי
המאכ� �בדם ,הוא הרקיע הנטוי ע� הארץ� .כן �מע�ה הן כ� אברים הרוחניים:
ה�ב ,והריאה ,והמוח ,וכיוצא .ו�מטה כ� אברי הגשמיים החומריים .נמצא האדם ,חצי
הע�יון נגד שמים ,וחצי תחתון נגד הארץ.
כי האדם עו�ם קטן הוא ,ואמר הכתוב נעשה אדם בצ�מנו וגו' ,כי בצ�מנו הוא בחי'
נשמה ,שהיא נקרא אדם ,כמ"ש ע� בשר אדם �א ייסך .והגוף אינו אדם א�א בשר
אדם .ומ�ת נעשה ,אמר ע� הגוף ,שנעשה מחומר העו�ם הגשמי .וכמו שהמ�אכים
כשבאים �עו�ם הזה עו�ם התחתון ,מת�בשים )בגוף( בעו�ם הזה החומרי� ,כן אכ�ו
בבית אברהם .כן נשמת האדם ,מת�בשת באויר עו�ם הזה� ,כן אמר נעשה �שון רבים.
כי ע"י שמת�בשת הנשמה שהיא מאתו יתברך ,באויר העו�מות ,אמר נעשה אדם,
נעשה ��בוש בעו�ם העשיה אדם שהיא הנשמה ,ויהיה בצ�מנו שהוא הרוחניות
המ�אכים ,כדמותינו ,שהוא הת�בשות שמת�בשות באויר עו�ם הזה כשבאים כאן.
הרי שיש בזה האדם ב' בחינות :אדם ע�יון ,שהוא הנשמה .ואדם התחתון ,שהוא
הגוף ,הרי ב' מיני אדם זה תוך זה )כתבי האר"י ז"�� ,יקוטי תורה פר' בראשית ע� הפסוק "ויש�חהו ה'
א�קים מג"ע �עבוד את האדמה אשר �וקח משם"(.
)ב( ובס' שומר אמונים הקדמון )ויכוח ראשון ,סס"ב-סה( כתב "שא�תיא� :מה מאד תמהתי
ע� שמו ש� הנאצ� הראשון שנקרא אדם קדמון ,כי איך יכוון �תאר בשם "אדם"
הנגזר "מהאדמה" ,א� הע�יון מהות אחד עם האין סוף .ועוד שאם הוא "קדמון" ,נמצא
שאין �ו התח�ה וראשית ,ודבר זה אין �הע�ותו ע� �ב שיהיה שום נמצא קדמון זו�ת
האין סוף יתברך שמו.
יהוידע :מה שנקרא בשם אדם קדמון ,אינו משום שאין �ו התח�ה וראשית ,א�א
מפני שהוא קודם �כ� שאר הנאצ�ים ,כמו שכתב הרב ז�ה"ה בסא"י ענף
ד' .ובענף א' כתב וזה �שונו "ואמנם אצי�ות אדם קדמון הזה ,ומכ� שכן שאר
העו�מות שתחתיו כנזכר ,היה �הם ראש וסוף ,והיה �הם זמן התח�ת הוייתם
ואצי�ות" עכ"� ,הרי בהדיא כי אפי�ו אדם קדמון היה �ו זמן התח�ת הויתו.
ומה שהקשית �דעת מדוע מתארים אותו בתואר "אדם" ,שהוא שם נגזר "מאדמה".
�א קשיא ,כי שם אדם נאמר ע� הנשמה ,אב� הגוף הוא �בוש אדם ,כדכתיב
"עור ובשר ת�בישני" וגו' וכדאיתא בזוהר פרשת יתרו דף ע"ו א' ע"ש .ועוד ,כי אפי�ו
פותח שער ד -שער העו�מות שערים שלג
גוף האדם הוא רומז �עניינים ע�יונים וסודות נסתרים ,וכמ"ש שם בסוף דף ע"ה
"דקב"ה סדר בבר נש כ� דיוקנין דרזין עי�אין דע�מא ד�עי�א ,וכ� דיוקנין דרזין תתאין
דע�מא ד�תתא ,כ�א מתחקקא בבר נש דאיהו קאים בצ�ם א�הים" וכו'.
ומטעם זה נקרא האדם עו�ם קטן ,ו�כן א� תתמה אם אנו מתארים א� העו�ם הע�יון
הראשון בתואר אדם .ודע כי גם עו�ם האצי�ות נקרא אדם דאצי�ות ,ועו�ם
הבריאה נקרא אדם דבריאה ,ועו�ם היצירה נקרא אדם דיצירה ,ועו�ם העשיה נקרא
אדם דעשיה ,כמו שכתוב בתיקונים דף קי"ד .נמצא ,דכ� עו�ם ועו�ם הוא סוד צ�ם
דמות אדם ,ו�א דמות מצד העצם והתבנית ,א�א מצד הפעו�ות ,וכ� זה פשוט �יודע
סוד שיעור קומה.
שא�תיא� :אדכרתן מ�תא דכ� ימי נצטערתי ע�יה ,כי �א יכו�תי �ה�ום דברי רז"�
במה שאמרו שיש שיעור קומה �יוצר בראשית ,ו�כן �א תמוש מזה ,עד
שתפרש �י כוונתם היטב.
יהוידע :שנינו בפרקי היכ�ות "אמר ר' ישמעא� �פני ת�מידיו ,אני ור' עקיבא ערבים
בדבר הזה ,שכ� מי שיודע שיעור קומה ש� יוצר בראשית מובטח �ו שהוא
בן העו�ם הבא ,וב�בד שהוא שונה אותו במשנה בכ� יום ויום" ע"ש .והנה דבר פשוט
הוא ש�א ע�ה בדעתם זכרונם �ברכה �ייחס שיעור ומדה �א�וה חס וח�י�ה ,אב�
באמת אמרו רב שרירא גאון ורב האי גאון בנו בתשובה שהשיבו �חכמי פאס שאין
הדברים הא�ו כפשוטם ,א�א הרי הרים ש� צפוני חכמות גדו�ות ת�ויים בהם ,וכמו
שהובא �שון זה בספר תורת העו�ה ח"ב פ"ב ,כי בודאי ידיעת סוד שיעור קומה
בפרטות ,היא היא ידיעת כ� חכמת הקב�ה.
אמנם דרך כ�� אודיעך עניינו ,ובתחי�ה צריך אתה �דעת ,כי הוא דבר מוסכם מכ�
החכמים ,שהעו�ם הוא כדמות אדם גדו� ,והאדם כדמות עו�ם קטן ,ויפה כתב
רבנו אבן עזרא בפרשת תרומה "שהיודע סוד נשמתו ומתכונת גופו ,יוכ� �דעת דברי
העו�ם הע�יון ,כי האדם כדמות עו�ם קטן ,והוא היה סוף ברייתו בארץ ,וסימן �דבר
בגדו� הח� ובקטון כ�ה" ע"ש .ועיין גם כן במה שכתב בפרשת כי תשאב ענין שיעור
קומה ,וכן בסוף ספר יסוד מורא .גם הרב המורה כתב דכ� העו�ם בכ��ו נקרא שיעור
קומה ,ובשם זה כינה הפרק ע"ב מח�ק ראשון מהמורה המתחי� דע כי זה הנמצא
בכ��ו הוא איש אחד וכו' ,והאריך שם �המשי� ענייני האדם ואבריו� ,ענין העו�ם
וח�קיו ,ושהא� יתברך הוא נשמה �עו�ם ,כנשמה בגוף האדם ע"ש ,נמצא דשיעור
קומה ש� יוצר בראשית �פי דבריהם עניינו הוא כ� העו�ם אשר הוא דמות קומת
האדם ,והוא קשור עם הבורא יתברך שמו אשר הוא סוד נשמת העו�ם.
שערים פרק ג פותח שלד
והנה כיוצא בזה ממש הוא עניינו אצ� המקוב�ים ,א�א שהם פירשו דהוא שיעור
קומה רוחנית ,דהיינו כי האין סוף ע� ידי אדם קדמון הוא מקושר בעו�ם
האצי�ות כנשמה בגוף ,ועו�ם האצי�ות בכ��ו הוא שיעור קומה דמות אדם אחד ,כי
כמו שגוף האדם הוא שיעור קומה שנבראו בו אברים כדי צורך פעו�ותיו ,כגון אבר
שבו יראה ,ואבר שבו ישמע ,וידבר ,ויריח ,ויקח ויתן ,ויעשה ,ויה�ך ,ויהרהר ,ויכעוס,
וירחם ,וכ� שאר הפעו�ות שבאדם ,כמו כן האדם הנאצ� הוא שיעור קומה וכוחות
רוחניות ,כדי צורך הפעו�ות �הנהגת הנמצאים כו�ם ,ואין שום ספירה או בחינה ש�א
יהיה צורך פעו�ה ,כי יש בזו מה שאין בזו ,ותפע� ספירה זו מה ש�א תפע� זו.
וכמו שבאדם עיקר הפעו�ות תהיינה ת�ויות בנשמה ו�א באברי הגוף ,כי �א תהיה
פעו�ת היד ת�ויה בחומר היד ,שהרי כמה וכמה יש �הם ידים ואין �הם כח
פעו�ותה מפני שאין החיות והנשמה מתפשטת ביד ההיא ,אם כן נמצא עיקר הפעו�ה
ת�וי בנשמה המאירה ביד ההיא ,כמו כן הוא הענין בספירות שהם כדמיון גוף א�
הנשמה ,שהוא האין סוף המאיר בהם ונותן �הם כח �פעו� דבר ותמורתו ,וכמו
שבאדם שינוי הפעו�ות ת�וי באברים ו�א בנשמה ,כי נפש היד ונפש העין אחת היא
מב�י שינוי ,ועם כ� זה אין פעו�ותם שוות ,א�א הפעו�ות משתנות כפי מציאות
האבר ,שהעין פעו�תו הראיה ,והיד פעו�תו המישוש וכיוצא ,כמו כן באדם הנאצ�,
השינויים אינם מצד הנשמה ,כי אם מצד הכ�ים והספירות ,ואפי�ו בהם אין השינוי
בעצם ,א�א בערך הת�בשם בעו�ם הבריאה ,והבריאה ביצירה ,והיצירה בעשיה ,וע�
ידיהם יפע� השינוי.
הרי �ך ביאור סוד שיעור קומה ,שהכוונה היא �ומר דכוחות הפעו�ות וההנהגת
הא�הית המתג�ות בעו�ם האצי�ות הם כדמות אדם אחד ע� דרך מש� ,ובו
מת�בש הבורא ע"י אמצעות אדם קדמון ,כנשמה המת�בשת בגוף .וע� ידי זה
ממציא הנמצאים ומשפיעם ומנהיגם בשיעור ובמדה ,וגם עו�ם הבריאה הוא שיעור
קומה שניה ,דהיינו �בוש שני �הנהגה ,וכן יצירה ועשיה ,כי כ� העו�מות הם דמות
וחותם זה מזה ,כדאיתא בזוהר )פר' יתרו דף פ"ב ב'( "תאנא כגוונא ד�עי�א אית �תתא
מנייהו ,וכן בכ�הו ע�מין כ�הו אחידן דא בדא ודא בדא" וכו' ,הרי שכ� העו�מות
הם דפוס וצ� זה מזה ,וכ� הנמצא בעו�ם התחתון ,כמו כן ישנו בעו�ם הע�יון באופן
רוחני ומשובח.
וזה �שון הרמב"ן )בפר' בראשית( "ודע והאמן כי גן עדן בארץ ,וכן עץ החיים ,ועץ הדעת,
ומשם יצא הנהר ויפרד �ארבעה ראשים הנראים �נו ,כי "פרת" בארצנו ובגבו�נו,
ו"פישון" הוא ני�וס מצרים ,כדברי הראשונים ,אב� כאשר הם בארץ כן יש בשמים
פותח שער ד -שער העו�מות שערים שלה
דברים יקראו כן והם �א�ה יסוד וכו' ,כ� א�ה דברים כפו�ים ,הג�וי והחתום בהם
אמת" ,עכ"� .וכמו כן הארבע יסודות אש רוח מים עפר שבארץ ,ישנם אפי�ו בעו�ם
האצי�ות ,כי החסד הוא יסוד המים ,גבורה יסוד האש ,תפארת יסוד האויר ,והמ�כות
יסוד העפר ,וכיוצא בזה הוא בבהמות ,חיות ,ועופות ,ומתכות ,וכ� דבר� ,כ� יש שורש
ויסוד �מע�ה ,וזה טעם האסור והמותר ,הכשר והפסו� ,הטמא והטהור ,וכמו שכתוב
כ� זה בפרטות בספרי המקוב�ים ,וזי� קרי בהם אם אתה חפץ �דעת זאת החכמה ,כי
�השכי�ך עניינם ע� רג� אחד אי אפשר ,אב� צריך זמן רב ,ושקידה בספרים ,וסייעתא
דשמיא" ,עכ"� ס' שומר אמונים הקדמון.
)ג( כידוע מהאר"י הק' שיש בכ��ות ה' עו�מות הכו��ות כ� סדר השת�ש�ות ,וסדרם
מ�מטה �מע�ה ,עשיה ,יצירה ,בריאה ,אצי�ות ,א"ק )ונרמזות בד' אותיות הוי"ה ובקוץ
הע�יון שמע� היו"ד(.
ואי' מהמגיד זי"ע ,שאף שאין �נו השגה בעו�מות הע�יונים ,בכ"ז בבחינה מסוימת
צריך �ידע ש�א �רחק את העו�מות ,שאף שאנו באמת רחוקים מהעו�מות
הע�יונים ,בכ"ז בערך מסוים הרי כ� העו�מות הם גם פה ממש )שבכ� דרגא ודרגא אף עשיה
דעשיה מתח�קת �עו�מות א"ק ואבי"ע ,וכ� אחד בכ� מקום שהוא צריך �התע�ות בסדר המדרגות עד שיגיע �בחי'
א"ק הפרטית ש�ו� ,דבקות בה' אחד �פי מדרגתו ,שזה נקרא שהגיע �קוצו ש� יו"ד �פי בחינתו(.
והפשט בזה ,שהנה כשאנו מסתכ�ים ע� העו�ם אנו רואים מציאות ש� גשמיות,
והגשמיות ש� העו�ם היא מציאות ש� חושך ,שמרחיקה את האדם
מהבורא ,ש"עו�ם" מ�שון הע�ם והסתר ע� הא�קות )עיין פי' רש"י קה�ת ג'-י"א(.
וכשאדם מתחי� �הרחיק את עיניו מהמציאות הגשמית ,ומתחי� �התפ�� ו�עבוד
את ה' ,הרי בעצם בזה מתחי� ומצייר ציור חדש �כ� הגשמיות ,שבתחי�ה
הרי הכ�ים וה�בושים ש� העו�ם הזה הם כ�ים מאוד מגושמים ,ואין מג�ים את האור
הא�קי אשר בתוכם ,אך כשנכנסים �בית הכנסת �התפ�� ,הרי איתא בחז"� )ברכות ח'
ע"א( שיש �הכנס שיעור שני פתחים ,והביאור הפנימי בזה הוא ,שכשנכנסים �ביהכנ"ס
הרי בתחי�ה רואים גשמיות ,רואים אנשים גשמיים ,והראיה הגשמית הזאת מפריעה
מאוד �אדם בעבודת ה' יתברך ,וכמו שאמר הרה"ק הר"ר בונם מפשיסחא זי"ע
שהדרך שע"י זכה �התקרב �השי"ת ,היתה ש�א חשב מאנשים ,ורק חשב מהקב"ה
שהוא ממ�א כ� המציאות ,וע� אנשים הסתכ� כאי�ו שהיו אי�נות ,וכן אי' ב�יקוטי
מוהר"ן )בהשמטה ש�פני �קו"ת( ע� הפסוק "אחד היה אברהם" ,שאחד ההפרעות הכי
גדו�ות בעבודת ה' יתברך המה אנשי העו�ם המב�ב�ים ,שכ� הזמן טרודים וחושבים
אודות הבנ"א ,וכשנכנסים �ביהכנ"ס מתחי�ים �חשוב מאדם פ�וני וא�מוני ,וזה
מב�ב� את כ� התפי�ה והתורה.
שערים פרק ג פותח שלו
ו�כן צריך �יכנס שיעור ב' פתחים ,היינו קודם כ� �יכנס בפתח הבהכנ"ס ,שהוא בחי'
תיקון עו�ם העשיה ,ע"י שמקב� עומ"ש אף שקשה �ו ,שרק עכשיו קם מהשינה
ואין �ו עדיין שום אור ,בכ� זאת מקב� ע�יו יראת הש"י באמונה פשוטה ובקב�ת
עומ"ש ונכנס �ביהכנ"ס �עבוד את הש"י ,ומתחי� �התפ�� ברכות השחר וקרבנות
וכו' ,וכופה את כ� הב�בו�ים שיש �ו מכ� הסובב אותו ומכניע אותם.
ואח"כ צריך �יכנס פתח נוסף ,היינו שצריך �ע�ות מעשיה �יצירה ,והוא ע"י שיצייר
ציור ותמונה חדשה �עו�ם ,שכשנכנסים יותר עמוק �תוך התפי�ה צריך
�צייר אור חדש ו�א �היות מונח בחושך ש� אותו העו�ם ,שכשמסתכ�ים ע�
האנשים וע� הבריאה כמו שהם בבחי' גשמיות ,הרי זה נקרא ח"ו בחינה ש� "רע
עין" ,והתמונה הזאת היא מפריעה �אדם ש�א יוכ� �התפ�� כראוי ,ו�כן צריך �צייר
תמונה חדשה �הסתכ� ע� כו�ם ב"טוב עין" ,כאי�ו שכ� הנמצאים בביהכנ"ס הם
רק נשמות כמו בעו�ם הע�יון ,ובזה מזככים את הציור הגשמי שמסביב ,ומפסיקים
�ראות ציורים גשמיים המרחקים מהש"י ,ומתחי�ים �ראות רק ציורים שמקרבים
�א�קות ,שכ� הנבראים המה גי�ויים ש� א�קות ,וכ� הבריאה משוררת �הש"י ,כמו
שאומרים בפסוד"ז בכ� הפסוקים ,ובזה עו�ים מעשיה �יצירה ,וזו העבודה מ"ברוך
שאמר" ואי�ך.
ואח"כ אפשר �ע�ות בברכת יוצר אור בע�יה נוספת �עו�ם הבריאה ו�ברוא מציאות
חדשה �גמרי בבחי' בריאה יש מאין ,ו�התחי� �הרגיש הגדו�ה והמע�ה ש�
בנ"י ,וכידוע מהבעש"ט הק' ומ�יקוטי מוהר"ן )עיין �קו"מ יז א( והברדיצ'בער רב זי"ע,
שזה עבודה עצומה �התבונן בגדו�ה והמע�ה ש� בנ"י ,הן בכ��ות והן בפרטות,
במע�ה ש� כ� יחיד ויחיד שמכירים.
והנה �פני שעו�ים מעשיה �יצירה ,אין �יכנס �עבודה הזאת ש� התבוננות המע�ות
הפרטיות ש� בנ"א ,כי זה ע�ו� �הפי� את האדם �קנאה וח�ישות הדעת
וכדומה ,ו�כן בתחי�ה העבודה היא ש�א �הסתכ� כ�� ע� בנ"א ,א�א �צייר ציור שכ�
העו�ם הוא אור וכו�ם בבחי' נשמות העובדות את הש"י ,בבחי' ביטו� �א�קות בבחי'
אין ,ורק אחרי שהגיעו �ציור הזה ש� יצירה שכ� העו�ם הוא אור ,וכ� העו�ם הוא
כבוד ה' בבחי' "יוצר אור" ,אפשר �ע�ות �בריאה ,שהבריאה היא "ובורא חושך"
בבחינת "חושך דקדושה" ,שזה בחי' "יש" דקדושה ,שפירושו ששם אפשר כבר
�התבונן במע�ה ש� בנ"י ,איך שהם מ�ובשים בגופים גשמיים ,ו�חשוב בפרטיות איך
שכ� יהודי עובד את הש"י בעבודה אחרת ועושה נח"ר מיוחדת �הש"י ,וענין זה נכ��
בעבודת המ�אכים שמתארים בברכת יוצר אור שאומרים קדוש וברוך וכו' ,ש�כאו'
פותח שער ד -שער העו�מות שערים שלז
יש �הקשות וכי מי מאתנו ראה את עבודת המ�אכים ,ואיך נעורר את �יבנו בעבודת
המ�אכים ש�א ראינו ,א�א העצה היא שיש �צייר במוחינו את עבודת הצדיקים שזכינו
�הכיר ,וכן את עבודת הצדיקים מדורות הקודמים שקראנו ושמענו עבודתם הקדושה,
שהיו בבחי' מ�אכים ושרפים ,ו�קב� מזה התפע�ות ,ומזה אנו מקב�ים ציור ואחיזה
ותפישה והתפע�ות מעבודת המ�אכים הע�יונים.
והמ�אכים וחיות הקודש ש� עו�ם הבריאה הם בבחי' יש דקדושה ,שעבודתם הוא
בבחי' מידות היינו אהבה ויראה והתפע�ות בקו� רעש גדו� ש�
התנשאות ויש דקדושה ,ובעו�ם הזה דוגמתם היא עבודת הצדיקים ,בבחי' ועמך כו�ם
צדיקים ,שכ� יהודי יש �ו עבודה �הש"י העושה נח"ר �מע�ה ,ומג�ה באופן פרטי
כבוד הש"י ,כ� אחד �פי דרגתו ,שעובד את הש"י עם גופו הגשמי ומתגבר ע� התאוות
גשמיות וכו' ,ו�ומד ומתפ�� ועושה מעש"ט הרי בזה מג�ה את הש"י מתוך החושך
דוקא ,שזהו נח"ר גדו�ה �מע�ה ,יתרון האור מן החושך דוקא ,וזהו בחי' חושך
דקדושה )ס' ים החכמה תשס"ו עמ' רמח-רנ ,ועיי"ש עוד בענין זה(.
פותח שער ה -שער המ�אכים שערים שמא
שער ה -שער המ�אכים
פרק א
בענין מה שאפשר �מ�אכים �היראות �בני אדם ,ומה הטעם שהם נקראים ע� שם
הספירות ,ומה הטעם שהם נקראים "מ�אכים" .ובענין מיני המ�אכים ועבודתם
ושירתם ,ובענין מע�ת הניגון והשירה ש� שירי דביקות �ה' יתברך ,ומע�ת
השמחה .ובענין מה שפעו�ות ה' יתברך נעשות ע� ידי המ�אכים ועם כ� זה רק
הוא �בדו יתברך עשה ועושה ויעשה �כ� המעשים כו�ם מן העו�ם ועד העו�ם.
)א( הנה הרמב"ם ע"ה האמין שענין מראה המ�אכים א� אברהם אבינו ע"ה וכיוצא
בהם שהיה זה במראה הנבואה ,מפני שהאמין שהמ�אכים הם דקים בתכ�ית
הדקות רוחניים ב�תי מתגשמים )ועיין פרדס רימונים שכ"ד פט"ו מה הקשה ותירץ הרמב"ם בעצמו ע�
זה ,וכן מה הקשו הבאים אחריו ע� דעת הרמב"ם בזה ונדחקו בכמה עניינים �יישב ו�א ע�ה בידם(.
ואנו אין �נו א�א קב�ת הרשב"י ע"ה שפירש )בזוהר פ' וירא דף קא( שאפשר א� המ�אכים
�התעבות ו�התג�ם באויר ויסודות העו�ם הזה ו�היראות �זכי המידות
והצדיקים זכי הראות )וע"ע �עי� שער ב פ"א ס"י שמין הפשוטים הרוחני אינם גשמיים ואינם מחוברים
�גשמיות ,אמנם יש בהם בחינת חומר שהוא דק מן הדק עד שגם בחינת חומרם הוא רוחני מאוד ,וכמו שכתוב בעץ
חיים שער קיצור אבי"ע פ"ח "ונחזור �ענין המ�אכים כי גם הם חומר וצורה א�א שחומרן זך מאוד" .ובספר �קוטי
תורה ביחזקא� ד"ה והחיות כתב "דע ,כי האדם מורכב מחומר וצורה ,וכן כ� העו�מות ,וכן כ� המ�אכים .דכתיב
וגויתו כתרשיש ,ואע"פ שאינו גוף ,תהיה גוף �גבי נשמתו ,כחומר �גבי צורה ,עכ"� עיי"ש(.
וגם �מדנו מהזוהר )שם( שהמ�אכים יודעים בעו�ם הזה ובענייניו רק מה שיימסר �הם
�דעת איש ע� עבודתו וע� משמרתו וזו�ת זה אין �הם ידיעה בעו�ם ,ו�כן הוצרכו
�שאו� )בראשית יח( "איה שרה אשתך".
ועוד �מדנו בתיקונים שיניקת המ�אכים �פעו� הפעו�ות היא מספירות שונות כפי
שינוי הפעו�ות מספירות ידועות והן פוע�ים כפעו�ת הספירות .והם נקראים ע�
שם הספירות כמו גבריא� שנקרא כך ע� שם הגבורה ,וחסדיא� ע� שם החסד
ואהביא"� ע� שם החסד הנקרא אהבה ,וכן ע� שם כ� שאר הפעו�ות.
והטעם �זה הוא מפני שעשר מאורות מתפשטים מבריאה א� היצירה וע� ידי אותם
המאורות הפעו�ות נפע�ות ,ומעשר מאורות א�ו היא התפשטות בריאת
שערים פרק א פותח שמב
המ�אכים -ו�כן מכונים המ�אכים ע� שם הספירות וע� שם פעו�ת הספירות )פרדס
ועסיס רימונים שם(.
)ב( ובספר �שם שבו ואח�מה )ספר הדע"ה ח"ב דרוש ג ענף יג( כתב שיש מ�אכים שמתג�ים
�בני אדם ויש שאינם מתג�ים �בני אדם א�א רק בבחינת השגה ושכ� ו�א בחוש,
והם נתג�ו �הרשב"י ז��ה"ה וזיע"א בעת שחיבר את התיקונים ,וזהו שאמר שם
בתחי�תו ו�כ� מ�אכיא באתכסיא ובארח שכ� ,ור"� שגם אותן המ�אכים אשר הם
אינם מת�בשים ואינם מתג�ים בחוש א�א רק בהשגה ושכ� הנה גם הם התג�ו �ו
�הרשב"י ז"� בהשגתו בעת שחיבר את התיקונים עיי"ש.
ויש מ�אכים אשר אין שמם משתנה �עו�ם )וכמ"ש הרב בדרושי מ"ן ומ"ד דרוש ד'( והם כ�
השרי מע�ה אשר אין שמם משתנה )וכמ"ש בזוה"ק ויקרא ב :ובמדרש ב"ר ר"פ עח( והם
מיכא� וגבריא� ורפא� וכיוצא בהם כ� השרי מע�ה הממונים ע� כ� דבר ודבר ,וכגון
יורקמו שר הברד )פסחים קיח ,(.ממונה ע� הכרזה אכרזיא שמו ,זגזגא� רב סופר במרום
)דברים רבה סוף ברכה( ,והם רבים מאוד וכמ"ש )איוב כה( "היש מספר �גדודיו" .אב� כ�
הש�וחי מטה הנה משתנה שמם �פי ש�יחותם )כמ"ש בב"ר פר' עח ס"ז(.
ונודע הוא כי המ�אכים הם עשרה מינים ,וכמ"ש בזוה"ק )פ' בא מג (.שהם :מ�אכים,
ארא�ים ,שרפים ,חיות ,אופנים ,חשמ�ים ,א�ים ,א�הים ,בני א�הים ,אישים
)וכתב הרמב"ם בה�כות יסודי פ"ב ה"ז ששינוי שמות המ�אכים הוא ע� שם מע�תם עיי"ש ,וע"ע ברמב"ם שם ובגר"א
בביאורו �אגדות שכתבו שיטות שונות �גבי שמות עשרה כתות המ�אכים ,ועיין בענין זה בספר �שם שבו ואח�מה בספר
שם דרוש ד ענף ה(.
ויש מ�אכים שאינם ש�וחים כ�� א�א הם שרי מע�ה הממונים ע� כוחות כ� הבריאה
כו�ה בפרטות ובפרטי פרטות ,וע"ד שאמרו )ב"ר פר' י ס"ז( "אין �ך כ� עשב ועשב
שאין �ו מז� ברקיע שמכה אותו ואומר �ו גד�" וכו'.
וכן יש מהם שממונים ע� שירות ותשבחות ,וכמ"ש בפ' וישב )קפח (:שבכ� רקיעא
ורקיעא אית ביה כמה שמשין ממנין �שמשא �יה �קב"ה וכו' מנהון משמשא
בש�יחותא דמריהון ואתפקדן בע�מא ע� כ� עובדיהון דבני נשא )והם הממונים ע� כ� שכר
ועונש שבעו�ם הנפשות וכן בכ� הנהגת עוה"ז וכמבואר בהיכ�ות בראשית ופקודי ובכ"מ( ומנהון דקא משבחין
�יה ואינון אתפקדן ע� שירתא וכו' עיי"ש.
וענין השיר הוא כי עי"ז הם ממשיכים גי�וי אור יחודו יתברך שמו שהוא החיות
והשפע �כ� העו�מות כו�ם והוא עבודת המ�אכים וכ� צבא מרום ,כי ע� ידי
השיר והדביקות �הקב"ה נמשך הגי�וי דאור היחוד שהוא החיות דכ� העו�מות .וזהו
גם כן מ"ש רז"� )חו�ין צא (:ש"אין מ�אכי השרת אומרים שירה �מע�ה עד שיאמרו
פותח שער ה -שער המ�אכים שערים שמג
ישרא� �מטה" ,כי משום שתכ�ית השירה הוא �המשיך גי�וי אור יחודו יתברך שמו
בהעו�מות וזה אי אפשר א�א רק ע"י ישרא� שנמשך נשמתם מאורו עצמו יתברך שמו,
וכמ"ש בזוהר הקדוש )אחרי מות סב (:דהא אינון אתאחדון �עי�א �עי�א ,אב� המ�אכים
הם רק מחיצונית העו�מות ו�כן אי אפשר �הם ב�א ישרא� ,אך ע"י ישרא� נעשה
התכ�ית משירתם גם כן באופן נע�ה מאוד משום שהם טהורים וקדושים וזכים
ומצוחצחים מאוד משא"כ בני אדם �מטה.
וע� כ� פנים הוא כי כ� המ�אכים הם עובדים עבודתם תמיד ו�כך נקראו בשם
"מ�אכים" ,שהוראתו הוא "מ�אכה" ופעו�ה ,כי הרי הם פוע�ים תמיד ,ופעו�ות
כ� אחד אשר פוע� הוא עצם מציאותו .וכן הוא הוראת מ�אכים ע� שם ש�וחים )עיין
ב"ר פר' עח ס"ג "מ�אכים -א�ו ש�וחי בשר ודם ,רבנן אמרי מ�אכים ממש"( כי כ� פעו�ה הוא סיבה
וש�יח �תכ�יתו ,ומשום שכו�ם הם משרתיו עושי רצונו ואינם מכוונים ע� עצמם כ��
א�א רק �עשות רצון קונם שהוא �המשיך תכ�ית פעו�תם אשר נמצאו ושו�חו �זה
והם תמיד במ�אכתם וש�יחותם אשר ממנו יתברך שמו ,ר"� שכוונתם הוא תמיד
�עשות רצונו יתברך שמו� ,כך נקראו בשם מ�אכים.
)ג( ומובא בסה"ק ברית מנוחה וביתר המקוב�ים הראשונים איך כ� עבודת המ�אכים
וצבא מע�ה ,שכו�ם משבחים ומרננים �פניו יתברך בשירה וזמרה ובגי� ורנן ,באש
�הבות אש ובכ�ות נפשם ,ביראה גדו�ה ובאהבה� ,שמח ו�עשות רצון קונם ברוך הוא
וברוך שמו �עד.
�כן כתבו הספרים שמה שהתינוק אוהב הניגון ומשקיטין אותו בכך מגו בכייתו זהו
מפני שנפשו מורג�ת בקו� נגינה ד�עי�א ,ומרגשת עוד הניגון טרם נת�כ�ך
בחטאיו ,ואח"כ נשכח ממנו.
וכן נהגו הקדמונים פרושי מדברא שהיו מתבודדים ביערות ובמערות ומדבריות והיו
משבחים ומנגנים �פני ה' בשירי דוד מ�כנו ,ובשירות ש� חשק ואהבה ורצון
�השם יתברך ,כי היכ� הניגון הוא מהיכ�ין הקרובות א�ינו ,ועו�ה והו�ך עד רום
ההיכ�ין ואפשר �פתוח בזה צינורות ד�עי�א ו�המשיך ברכאן קדישין.
ומובא מרבינו הקדוש ר' פנחס מקאריץ זי"ע שאם רבים מזמרין ומשבחין ביחד,
מכריתין בזה הרבה ק�יפות וחיצונים.
ואין �ך דבר בעו�ם שיהא מסוג� �עורר השמחה ואהבה �ה' יתברך כמו הניגון,
�שורר שירי דביקות �ה' בינו �בין קונו ,ובפרט מי שירגי� עצמו בזה יראה פ�אות
בהתבודדות עם קונו.
שערים פרק א פותח שדמ
והוא בכ�� מצוה )דברים ו( "ואהבת את ה' א�היך" ,כמובא בספר החרדים )במצוות
הת�ויות ב�ב( "דרך החושק �שורר ,וכיון שאהבת יוצרנו נפ�אה מאהבת נשים,
האוהב אותו ב�ב ש�ם ישיר �פניו יתברך ,כאשר שרו משה ובני ישרא� ומרים ודבורה
ויהושע ובני קורח ודוד וש�מה ברוח הקודש ,כמה דאת אמר )תה�ים מה( משכי� שיר
ידידות ,וכתיב שיר השירים אשר �ש�מה �מ�ך שהש�ום ש�ו ,וכתיב )שם קה( שירו �ו
זמרו �ו ,וכתיב )מש�י ה( באהבתה תשגה תמיד ,פירש הראב"ד דהוא נמי �שון שיר כמו
שגיון �דוד ,ובתוקף החשק בו יתברך הראשונים גם האחרונים שרו �פניו ,ר' יהודה
ה�וי ור' יהודה החסיד ור' אברהם ן' עזרא וחבריהם זצ"� ,עכ"� הקדוש.
ותראה מ�שון ש� א�ו הקדושים שכ� עבודת הצדיקים היה מעו�ם �שיר ו�זמר �פניו
יתברך �עורר אהבתו יתברך שמו ויתע�ה ,ובזה פתחו כ� הצינורות ד�עי�א,
ונמשך ע�יהם אור מקיף זיו השכינה הקדושה ,ועי"ז מתגעגעין ומשתעשעין בשמחות
וגי� זיו השכינה ואורה )ספר שומר אמונים מאמר צה�י ורוני פ"ב(.
וב�יקוטי ה�כות )ה�' פו"ר ה"ג סט"ז( כתב "ידוע שהשם יתברך מרומם ומנושא �מע�ה
מכ� המחשבות ,כי �ית מחשבה תפיסא ביה כ�� ,רק השם יתברך מגוד�
רחמנותו שרצה �היטיב �נבראיו �הטעימם מזיו טעמו ,ו�הודיעם מא�הותו יתברך
שמו ,ע� כן צימצם עצמו כביכו� בכמה וכמה צמצומים �אין תכ�ית ,עד אשר הכניס
השגת א�הותו ב�ב הצדיקים שבכ� דור ודור ,כמו האבות הקדמונים וכן כ� הצדיקים
האמיתיים בכ� דור ודור שכו�ם זכו ע� ידי עבודתם האמיתית �השיג השגות א�הות
דרך כמה צמצומים ,וכ� זה הוא בחינת שמיעה ,כמו מי ששומע קו� המדבר והמשמיע,
אב� אי אפשר �ראותו ,וכמו שכתוב במתן תורה )דברים ד( "קו� דברים אתם שומעים
ותמונה אינכם רואים זו�תי קו�" ,עיי"ש.
ועוד כתב )שם( "וזה בחינת מה שהארכנו �עי� בענין מע�ת קדושת הניגונים שישרא�
מזמרים בשבי� התקרבות �השם יתברך ,כי הניגונים הם בבחינת עשרה מיני
נגינה ,שהם כ��יות כ� התפי�ות ושירות ותשבחות וכו' ,כ��יות הקו�ות דקדושה,
שהם בבחינת חוש השמיעה ,שעיקר דבקות ישרא� �השם יתברך הוא ע� ידי זה
כנ"� ,ויותר ממה שכתוב כאן ,מובן �כ� אחד ואחד� ,כ� חד כפום מה דמשער
ב�ביה ,מע�ת נעימת הניגון ,כמה גדו� כוחו �עורר ו�המשיך את האדם �השם
יתברך ,כי "�גדו�תו אין חקר" ,ואי אפשר �דבר מגדו�תו יתברך כ�� ,רק כ� חד
כפום מה דמשער ב�ביה" ,עיי"ש.
ועיין בספר ים החכמה )תשס"ו ,עמ' שיד-שטו( ביאורים �גבי 'שמיעה רוחנית' ,וכתב
"והמש� בזה הוא שכאשר האדם מתפ�� �ריבונו ש� עו�ם שיזכה �הבין איזו
פותח שער ה -שער המ�אכים שערים שמה
סוגיה בגמ' ,ואז מתדבק עם השי"ת ע� ידי דרך החקיקה ,אז כאשר זוכה ומרגיש את
האור הא�וקי ,יתכן ש�פעמים תיפו� אחר כך במחשבתו מחשבה נוספת המאירה ע�
בקשתו הראשונה ,כמו �מש� אם תהא �ו מחשבה שניה שכדי �הבין אותה הסוגיא
צריך �עיין גם באיזה ספר מסוים ,יתכן שזאת המחשבה מגיעה מההארה ש� אור
העונג שהשיג )עיין בענין "החקיקה" ובענין "אור העונג" �קמן שער ז פ"ה ס"ח( ,ו�כן �מעשה היא
תשובה מן השמים �בקשתו הראשונה.
אב� כאשר האדם אינו יודע �שים �ב �אותן ההארות ואותן התשובות ,אז נשארות
אותן המחשבות בבחי' מ�כות ,דהיינו בנפש ,ועדיין �א נעשה ענין הע�יה
בש�ימות ,כי יתכן ש�פעמים אחרי הע�יה מקב� תשובה ממקור ע�יון ,וצריך
�השתמש גם בספירת הבינה שענינה הוא התבוננות וההבנה ,כדי �הבין זה המסר,
ובחינה זו שבבינה נקראת שמיעה ,דהיינו שמיעה רוחנית" עכ"� ,ועיי"ש עוד באריכות.
)ד( ובספר חרדים )בהקדמה �מצוות( הביא שרבינו הקדוש האר"י ז"� גי�ה �איש סודו
שכ� מה שהשיג שנפתחו �ו שערי החכמה ורוח הקודש הוא בשכר שהיה שמח
בעשיית כ� מצוה שמחה גדו�ה �אין תכ�ית )וע"ע בענין זה בשער המצוות בהקדמה ס"ט(.
ומיום שנתג�ה רבינו הבעש"ט ז"� בעו�ם הוא התחי� �ג�ות עבודת השמחה ביתר
שאת וביתר עוז ,כפי שקיב� מפומא דרבו המובהק אחיה השי�וני הנביא שהיה
מתג�ה א�יו תדיר )כמובא בספר תו�דות יעקב יוסף פר' ב�ק "אחיה השי�וני שקיב� ממשה רבינו ע"ה ,והיה
מיוצאי מצרים ,ואח"כ מבית דינו ש� דוד המ�ך ע"ה ,והיה רבו ש� א�יהו הנביא ,ורבו ש� מורי ז�ה"ה"(.
ומבואר בספרי ת�מידי הבעש"ט זיע"א שעבודת השמחה היא דרך ארוכה וקצרה
מאוד ,וגי�ה הבעש"ט הקדוש שמה שאדם צריך �טרוח בסיגופים שונים
ובתעניות כמה וכמה שנים וזמנים ,אם יתמיד וירגי� עצמו בעבודת השמחה יכו�
�השיג זאת בזמן קצר ב�י שיעור )ס' טהרת הקודש מאמר טהרת המחשבה פ"י עיי"ש(.
וכשאדם רוצה �שמוח בעבודת ה' תיכף רוצה הבע� דבר �עשותו �בע� תשובה,
ומכניס ב�בו עצבון עבירות ,ונראה ונדמה בעיניו כאי�ו השמחה היא
עבירה גדו�ה� ,כן גי�ה הבעש"ט הקדוש אוזני ת�מידיו והנמשכים אחריו שהשמחה
אינה עבירה ח"ו ,רק ע� ידי שמחה נעשה אדם בע� תשובה ממש ,ונתהפך �בבו
מבחינת �ב אבן �בחינת �ב בשר כידוע �דורשי ה' )ס' שומר אמונים שם פ"ה(.
ומעשה היה שבא פעם אחד חד מחכמי הדור �הה"ק הר"ר שר ש�ום זי"ע הרבי
הראשון מבע�ז ,ובצאתו ממנו אמר שהוא ראוי מצד גדו�ת נפשו ותורתו
�השיג מדרגות גדו�ות ורמות ,רק מצד העצבון שב�בו נמנעו ממנו כ� המדרגות )ס'
טהרת הקודש שם פי"ג(.
שערים פרק א פותח שמו
ומי יכו� �שער ו�ספר אפי�ו אפס קצת מח�ק א�פי א�פים ורבי רבבן גוד� מע�ת
השמחה בה' ,אשר רוב צדיקי ות�מידי בעש"ט וחסידי קדמאי זכו �מדרגתם
בעיקר בשבי� זה ,כי זה שורש הגדו� �בוא �אהבת ישרא� כידוע ונרגש ,כי כמו �מש�
כשהמ�ך בשמחה אז מצוה �התיר כ� האסורים ומח� �כ� הפושעים כנגדו )כידוע
מנימוסי מ�כות וממ�כים הקודמים( ,וככה אם אדם בשמחה אז מח� �כ� בר ישרא� ,ומקב�
בסבר פנים יפות �כ� אחד ומסביר פנים �כ� אחד ,ואינו נושא הקפדות ותרעומות
ב�ב ,ומתנוצץ תמיד חיות דקדושה ביותר וביותר )שם פי"ב(.
וב�יקוטי מוהר"ן )ח"ב סי' כד( כתב "והכ�� ,שצריך �התגבר מאוד בכ� הכוחות �היות
אך שמח תמיד .כי טבע האדם � -משוך עצמו �מרה שחורה ועצבות
מחמת פגעי ומקרי הזמן ,וכ� אדם מ�א יסורים ,ע� כן צריך �הכריח את עצמו בכח
גדו� �היות בשמחה תמיד ו�שמח את עצמו בכ� אשר יוכ� ,ואפי�ו במי�י דשטותא.
אף שגם �ב נשבר הוא טוב מאוד ,עם כ� זה הוא רק באיזו שעה ,וראוי �קבוע �ו איזה
שעה ביום �שבר �בו ו�פרש שיחתו �פניו יתברך ,כמובא אצ�נו ,אב� כ� היום כו�ו
צריך �היות בשמחה .כי מ�ב נשבר בק� יכו�ין �בוא �מרה שחורה ,יותר מאשר יכו�ין
�יכש� ע� ידי שמחה ,חס וש�ום� ,בוא �איזה הו��ות ,חס וש�ום ,כי זה קרוב יותר
�בוא מ�ב נשבר �מרה שחורה".
וב�יקוטי ה�כות )ה�' נפי�ת אפים ה"ד ס"ה( כתב "ואיתא בדבריו הקדושים שאי אפשר
�היות בשמחה כי אם ע� ידי מי�י דשטותא דיקא ,שעושין עצמן כשוטה
ומשמחין את עצמן במי�י דשטותא ,כי מחמת שטבע האדם נמשך אחר עצבות מאוד,
כי כ� אדם מ�א יסורים ויגונות כידוע �כ� אחד ואחד ,ע� כן צריכין �הכריח את
עצמו בכ� הכוחות �היות בשמחה ,ועיקר השמחה אי אפשר �היות כי אם ע� ידי
מי�י דשטותא".
ועוד כתב שם "וזהו הענין מה שהיו נוהגין כ� הצדיקים הגדו�ים המפורסמים שהיו
בימינו שע� פי רוב היה �הם אנשים שהיו כמו בדחנים ,והיו עושים �פניהם כ�
מיני צחוק ושטות כמפורסם ,והכ� בשבי� שמחה ,כי אין דבר מזיק �עבודת ה' כמו
העצבות ,כמובא בכ� הספרים הקדושים .ומגוד� מרירת וצרות הג�ות המר הזה בגוף
ונפש וממון אי אפשר �היות בשמחה כי אם ע� ידי מי�י דשטותא דיקא כנ"� .וזה
בחינת מי�י דבדיחותא שהיו נוהגים התנאים ואמוראים הקדושים קודם ה�ימוד כדי
�בוא �שמחה ע� ידי מי�י דבדיחותא שהם מי�י דשטותא דיקא .וזהו בחינת מה
שכתוב בזוהר הקדוש )ויקרא דף מז (:שרב המנונא סבא הוה מסדר קמי חבריא פרקא
דמי�י דשטותא ,היינו כנ"�".
פותח שער ה -שער המ�אכים שערים שמז
)ה( והנה בספר �שם שבו ואח�מה )ספר הכ��ים ,הקדמה ס"ז( כתב שיש במ�אכים כמה
חי�וקי מדרגות בעבודתם ,והוא ע� דרך שמצאנו חי�וקי מדרגות בעבודת
הצדיקים אשר בעו�ם הזה ,כי יש מהם שהם קדושים העומדים �פני ה' תמיד ,בתורה
ועבודה יומם ו�י�ה תמיד �א יחשו ,כרשב"י וחבריו ,וכמה מדרגות בזה גם כן בענין
התורה ובענין העבודה ,אם �עצמו אם בזו�תו כ� אחד �פי כשרונו ו�פי שורש נשמתו.
ויש מהם עוסקים בענייני העו�ם גם כן א�א שמקיימים בעצמם בכ� דרכיך דעהו ,וכ�
מעשיך יהיו �שם שמים ,וגם בהם כמה מדרגות וכמה מינים בשימושם ועבודתם ,אם
בצורכי כ��יים או פרטיים ,וכן יש בהם אשר כ� כשרונם הוא רק �שמש זו�תם.
והנה ע� דרך זו הוא גם כן בהמ�אכים המוני מע�ה ,כי הנה הם במדרגות רבות אין
חקר ,והם ח�וקים בעבודתם ,כי הנה ישנם ארא�ים ומ�אכים ,חשמ�י זוהר,
עירין קדישין ,תקיפי שרפים ,א�ף א�פים ורבי רבבן ,העומדים בחדרי המרכבה וכ�
עבודתם הוא רק �המ�יכו ו�העריצו ו�הקדישו �מ�ך מ�כי המ�כים הקדוש ברוך הוא
ב�י הפסק רגע אחד )עיין זוה"ק ויצא קנט .ובכ"מ(.
והנה הם נהנין מזיו השכינה אם בקרוב או ברחוק כ� אחד �פי מדרגתו ,ובזה הם חיים
וקיימים וכן בזה הם מתחדשים תמיד בכח ועוצמה �היות עבודתם ב�י הפסק.
וישנם גם כן כיתות מ�אכים �אין מספר אשר עיקר עבודתם הוא בשימושי אותו
העו�ם ,בכ� עו�ם ועו�ם שהם )וכמ"ש בזוה"ק בהיכ�ות בראשית פקודי( והם גם כן א�פי א�פים
ורבי רבבן ,וע"ד שאמרו )חגיגה יג ,:ע� הפסוק בדניא� ז( נהר דינור נגד ונפק וגו' א�ף א�פים
ישמשוני' ,ר"� �הנהר דינור� ,כ� הפעו�ות והשימושים הנעשה ע"י הנהר דינור )עיין
זוה"ק ויקה� ריא.(:
וכן ישנם כמה מ�אכים �אין מספר אשר עיקר עבודתם הוא �שמש �צדיקים ,וכמ"ש
כי מ�אכיו יצוה �ך �שמרך בכ� דרכיך וגו' ועד"ז המ�אכים המ�וין �אדם )כמ"ש
בשבת קיט .(:וכן )בתנחומא פר' ויצא סי' ג ובסוף פר' משפטים( עשה אדם מצוה אחת מוסרין �ו
מ�אך אחד ,מצוות הרבה מוסרין �ו מ�אכים הרבה.
וכן יש כמה רבבן מ�אכים אשר הם ממונים ע� עניני בני אדם וע� ידיהם הוא כ�
הקמיעות ושימושי השמות.
והנה הגם שכו�ם הם מקב�ים ע�יהם עו� מ�כות שמים ומפארים ומעריצים
ומקדישים ,וכמו שיסדו שבח נותנים �ו כ� צבא מרום תפארת וגדו�ה וכו' אך
בעיקר עבודתם הוא כמה מדרג' ,ובכ� מדרגה כמה פרטים �אין מספר וכמבואר כ�
זה בברייתות דפרקי המרכבה ושימושי המ�אכים .ועכ"פ הוא כי הנה ישנם בעבודת
המ�אכים כמה מדרגות ,עכ"ד עיי"ש.
שערים פרק א פותח שמח
ועוד כתב ב�שם שבו ואח�מה )שם סי"ד( שיש א�פי רבבן מ�אכים קדושים שהם תמיד
במ�חמה גדו�ה עצומה עם הס"מ וחיי�ותיו ,והם ביגיעה גדו�ה בזה ,וכ� מצוה
ומעשה טוב דישרא� היא �הם חיי רוחם ושמחתם בזה אין �שער ,כי רק זה הוא כ�
כ�י זיינם .אמנם הנה גם זו�ת זה ח"ו הנה �א כ�ו רחמיו בכ�יון ח"ו ,ונמשך �זה
הרחמים מ�מע�ה בזוהר אורו יתברך שמו �המ�אכים קדושים �עמוד במ�חמה בזה
כדי ש�א יוחרב העו�ם ,ונעשה כ� זה בסוד מה שאמרו )ברכות ז (.מנין שהקב"ה מתפ��"
וכו' )ועיין בזה במאמרי רשב"י �האריז"� דפוה"ח תרנ"ח דף כ"ד :וכ"ה ד' ע"ש .וע"ע בספר מנחת יהודה �רבי
יהודה פתייה פר' עקב שכתב שראה צדיק אחד שאמר �ו את ענין סדר הבירור הנעשה ע� ידי עסק התורה והתפי�ה
והמצוה וגם הראה זאת �עיניו ,ומזה הוא הבין איך עסק התורה והמצוות והתפי�ות הם מ�אך המוות ממש �ק�יפות,
עיי"ש דברים נפ�אים ונוראים(.
)ו( אמנם גם זו�ת עבודת המ�אכים אשר בזה הנה הם גם כן א�פי א�פין ורבי רבבן
המשמשים בכ� צורכי העו�ם ועניני בני אדם והיינו �המשיך את אורו ושפעו
יתברך שמו ,המאיר ומתג�ה תמיד �צורך פעו�ת כ� המעשים ,כי הרי הוא �בדו
יתברך שמו עשה ועושה ויעשה �כ� המעשים כו�ם מן העו�ם ועד העו�ם ,וע� זה
הנה הוא מאיר ומתג�ה באורו ושפעו �צורך פעו�ת כ� המעשים תמיד ,ובאשר כי
מעת החטא דעהד"ע וה�אה עד זמן התיקון העתיד אין העו�ם יכו� �קב� את אורו
ושפעו עצמו ב�תי �בוש ,כי אורו יתברך שמו הוא אש שורף כ� עכירות והזוהמא וכן
גם כ� חומר וגשם ,ע"ד שכתוב כי �א יראני האדם וחי ,ו�זאת הנה נת�בש אורו ושפעו
ב�בושים ומסכים ,והם כ� מ�אכים המוני מע�ה שהם נעשים מסכים ו�בושים �זה,
ונעשה מעתה כ� הפעו�ות אשר �צורך ההנהגה תמיד ע"י מ�אכים המוני מע�ה ,כי
הנה מת�בש אורו ושפעו אשר �כ� פעו�ה ופעו�ה הנה מת�בש בהמ�אכים כהנשמה
בהגוף ונעשה מעתה כ� הפעו�ות רק ע� ידיהם והם המשרתים �זה �העשות כ�
פעו�ותיו יתברך שמו ,רק ע� ידיהם ,וע"ז נאמר ברכו ה' כ� צבאיו משרתיו עושי רצונו,
ופשוט הוא כי הוא יתברך שמו אינו צריך �משרתים כ�� ,אך הסיבה �זה הוא רק
מסיבת החטא דעהד"ע שאין העו�ם יכו� �קב� ו�סבו� את אורו ב�תי �בוש .וזו�ת
החטא וקודם החטא הנה היה עומד �העשות כ� הפעו�ות והמעשים כו�ם ע� ידי
הקב"ה בעצמו וכמו שנעשה כ� הבריאה כו�ה רק ע� ידי עצמו יתברך שמו ,ב�י שום
עוזר עמו במ�אכתו כ�� ,עכ"ד.
ועיי"ש עוד בהקדמה הנ"� ש� ה�שם שבו ואח�מה בענייני המ�אכים בהרחבה,
ובסוף כתב "עד כאן הגיע דברינו בהדרוש הזה שהוא מדבר בכ�� מציאות
המ�אכים וכ� צבא מרום ,הכוונה בהם ,וסיבתם ,ותכ�יתם וכן קישורם ויחודם עם
פותח שער ה -שער המ�אכים שערים שמט
העו�ם הזה והאדם .והנה כתבתי כ� זה בתואר הקדמה �הספר ,הגם שהוא אינו
מעיקר הספר כ�� ,אך באשר ש�א ע�ה בידי �עשות הקדמה �הספר כחפצי בו כי
כש� כחי ,וכהו עיני �מאוד ,עד שקשה �י אפ"י �כתוב מי�ה אחת ,וגם הדרוש הזה
כתבתי אותו בת�אה רבה ,וסדרתיו ע� ידי זו�תי ,ע� ידי נכדי הי�ד כמ"ר יוסף ש�ום
ש�יט"א )זה "נכדו הי�ד" היינו הגרי"ש א�ישיב זצ"� כידוע( בן בתי מרת חיה מושה תחי' והעמדתי
אותו ,במקום הקדמה �הספר ,יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עו�ם מסוף העו�ם ועד
סופו ברוך ומבורך שמו ש� חי העו�מים מן העו�ם וע� העו�ם אמן ואמן".
)ז( וב�יקוטי ה�כות )ה�' ש�וחין ה"ג ס"ה( כתב "עיקר כח הבחירה הוא ע� ידי שיש בחינת
ש�יח ,שהוא בחינת מ�אך שנקרא ש�יח ,שהוא בחינת מט"ט ,שמשם אחיזת עץ
הדעת טוב ורע ,שהוא בחינת הבחירה כידוע ,כי עיקר כח הבחירה הוא ע� ידי הטבע,
כי אם �א היה העו�ם מתנהג כי אם בהשגחה �בד תמיד� ,א היה בחירה כ�� ,רק
עיקר הבחירה הוא ע� ידי שרואין שיש דרך הטבע בעו�ם ,ע� ידי זה יש מקום �טעות
חס וש�ום� ,מי שרוצה �צאת ו�עקור עצמו מחי החיים ,כי באמת צריכין �האמין שגם
הטבע בעצמה היא השגחה ,ובפרט שכבר זכינו �ראות השגחתו יתברך ושינוי הטבע
בכמה אותות ומופתים שעשה השם יתברך עמנו ביציאת מצרים וקריעת ים סוף וכו'
וכו' ,וכן בכ� דור ודור ,וגם עכשיו מי שרוצה �הסתכ� ע� האמת רואה שינויים גדו�ים
ונפ�אות רבות בכ� עת שאי אפשר �הבינם ע� פי הטבע כ�� ,אם �א יד ה' עשתה
זאת ,כי באמת אין שום טבע בעו�ם ,כי הטבע בעצמה הוא השגחתו ,כי הוא ברא את
הטבע והוא יתברך מנהיג הטבע כרצונו ,והטבע הוא רק בבחינת ש�יח ,בחינת מ�אך
ששם אחיזת הטבע כידוע .וע� כן הטב"ע בגימטריא א�הי"ם שהוא בחינת מ�אך
כידוע ,וכמו שכתוב )בראשית כח( "מ�אכי א�הים".
ועוד כתב ב�יקוטי ה�כות )שם ה"ד ס"ה( "כי באמת ה' יתברך מנהיג עו�מו בעצמו
בהשגחתו הפרטית בכ� עת ,ואפי�ו כששו�ח איזה מ�אך �עשות איזה דבר,
בכ� מקום שהמ�אך הו�ך �שם השם יתברך בעצמו גם כן שם ,והיה יכו� �עשות
הדבר בעצמו ,כמו שהוא �בדו ברא את כ� העו�ם בעצמו ב�א סיוע המ�אכים כ��,
כמו שדרשו רז"� )בראשית רבה פר' א ס"ד( ע� פסוק "נוטה שמים �בדי רוקע הארץ מי
אתי" ,כי המ�אכים �א נבראו עד יום שני ,כדי ש�א יאמרו מיכא� מתח בדרום וגבריא�
בצפון ,וכמו שברא את כ� העו�ם �בדו ב�א המ�אכים כן הוא יתברך יכו� �הנהיג
עו�מו �בדו ב�י ש�יחות המ�אכים" ,עכ"� ,עיי"ש באריכות.
שערים פרק ב פותח שנ
פרק ב
בענין ז' היכ�ות שבקדושה ושבטומאה ,והדינים שדנים המ�אכים את בני האדם,
ובענין הצדיקים שאינם תחת המ�אכים א�א מע�יהם וברשותם �שנות המערכות
והטבעים ,ובענין חנוך וא�יהו שזכו �מע�ת המ�אכים ,ומע�ת האבות בהיותם
מרכבה �שכינה ו�עצמי הספירות .ובענין הצדיקים שנעשים �בחינות שרפים
ובחינת שם משמות קודש ,וכמ�אכים הנקראים אופנים.
)א( דע ש�מע�ה במציאות אויר זך יש ז' היכ�ות זו �מע�ה מזו וזו �פנים מזו ,ודרך
כ�� היכ�ות א�ו הם עצמיים רוחניים מתנוצצים �כמה מיני חשמ�ים חיות אופנים
אשר הם ממונים איש ע� עבודתו ופעו�תו וע� הנהגת והשפעת העו�ם השפ�.
וכנגד ז' היכ�ות שבקדושה יש גם ז' היכ�ות בטומאה ,והם זה �מע�ה מזה וכו�ם
עצמיים חשוכים מתנוצצים �כמה מיני מ�אכי חב�ה ומזיקים ובהם סוד
גיהנם הע�יון ובתוכם דנים ועונשים את נשמות הרשעים הנכרתים ונדחים מתוך
היכ�ות הקדושה.
וכנגד ז' היכ�ות א�ו ש� הטומאה יש ז' מיני יצר הרע המקב�ים כח מא�ו הז' היכ�ות,
ו�כן נקרא יצר הרע בז' מיני שמות .וכנגד ז' היכ�ות א�ו יש ז' מדורות בגיהנם
התחתון שבהם נידונים החוטאים מצד העונשים הנמשכים ע�יהם מתוך גיהנם הע�יון
רחמנא �שזיב כ� בר ישרא� מהם אמן )עסיס רימונים שכ"ו פ"א(.
ושמותם ועניינם ש� ז' ההיכ�ות הנ"� שבקדושה ושבטומאה מבוארים בזוהר
הקדוש )פ' פקודי( ובפרדס הקדוש )שכ"ד פ"א-ט ושכ"ו פ"א-ז( עיי"ש דברים
נפ�אים ונוראים.
)ב( והנה ענפי היצירה הם קדושים וטהורים ו�כן נתעב ונמאס בעינם פעו�ת החב�ה
�דון ו�העניש הרשעים והנשמות המטונפות �טהרם מטינופם כדי �קרבם
�עבודתו יתברך ,ו�כן הוצרך �המציא את ענפי העשיה והק�יפות ומ�אכי חב�ה שיהיו
רצועה �ה�קות כפסק הדיינים שהם המ�אכים הקדושים ,וכאשר יורו הדיינים כן יעשו
השוטרים שהם כוחות העשיה.
ו�כן כ� זמן שהצדיק שומר נשמתו האצו�ה או הבריאה �א יהיה תחת שו�טנות
ומשפט מ�אכי היצירה מפני שמדרגת נשמתו �מע�ה מהם ואדרבא הוא מקור
השפע ע�יהם וכו�ם יונקים ממנו ומשפיע �משרתים ומבט� עבודתם �מי שרוצה עד
שברשותו �שנות המערכות והטבעיים וכענין "שמש בגבעון דום" וכן "מי שאמר �שמן
ויד�יק יאמר �חומץ ויד�יק".
פותח שער ה -שער המ�אכים שערים שנא
אב� כאשר יטה האדם עצמו מדרכי התורה אזי תסת�ק ממנו הנשמה ואור הע�יון
ותרד תחת שו�טנות מ�אכי היצירה ויסת�ק מע�יו אור ההשגחה הע�יונה
וישאר ביד אור השגחת בע�י היצירה ,ואע"פ שעיקר האור כו�ו מ�מע�ה אעפ"כ אינו
דומה זה �זה ,מש� א� ניצוץ השמש העובר דרך עשישיות שכ� אחת ואחת יותר עבה
ועכורה מאותה ש�מע�ה ממנה שאע"פ שבעצם האור �א יהיה שינוי כ�� אך עם כ�
זאת �א ידמה מקב� האור ע"י העששית הראשונה הזכה �מי שמקב�ו ע"י העששית
השניה היותר עבה וק� וחומר �מקב� מאותה עששית עכורה וחשוכה.
וכן הוא ענין המ�אכים -כי האור הע�יון מתג�ה בהם ע� דרך האור המת�בש בהם
ומאותו האור הוא כוחם ורוחם ,ומשום זה נקראים המ�אכים איברי הא�והות ,כי
האור ההוא מתפשט �כמה ניצוצות ומת�בש בכ� מ�אך ומ�אך ,מש� �עששית גדו�ה
הדו�קת בתוך הבירה ובה ח�ונות דקים והאור עובר דרך הח�ונות ומת�בש בצינורי
הח�ונות ומאיר �בירה ,שאין ספק שהניצוצות והאור הכ� ענין אחד ורק מפני ריבוי
הח�ונות הוא מתח�ק �ניצוצות רבים ואם נתייחדו הח�ונות נתייחד האור.
וזה טעם היחוד א� ההיכ�ות בסדר התפי�ה -כדי שיתייחדו אחד �אחד ,וזה כח
גדו�ת היוצר -שיתייחדו האיברים הגשמיים ע"י הנשמה המתפשטת בהם,
ומבשרינו נחזה הענין הזה כי אע"פ שהנשמה אינה עצם המתח�ק �ח�קים אמנם בערך
הגוף המחו�ק �ח�קים היא כן מתח�קת �ח�קים ,ובאומרנו "איברי הנשמה" זה יתייחס
בערך התפשטות הנשמה באיברים שבגוף ,וכן יתייחסו גם במ�אכים שהם האיברים
הע�יונים א� האור המתפשט בהם.
וע� פי זה יובן כמה מע�ת הנשמה השורה ע� הצדיק גדו�ה ע� מע�ת המ�אך ,כי
המ�אך הוא גוף מד' יסודות פשוטים מתקרבים א� המקור והאור השופע ע�יהם
הוא העיקר ,ונשמת הצדיק היא עיקר האור המתפשט והמת�בש בתוך המ�אך,
ונמצא שערך המ�אך בייחס א� הנשמה הוא כערך הגוף בייחס א� הנשמה ,א�א
שזה עשיה וזה יצירה ,ובודאי זה ענין גדו� ומפתח גדו� בענין המ�אכים )פרדס ועסיס
רימונים שכ"ד פי"א(.
)ג( והנה �אחר שנתבאר שמע�ת האדם הצדיק גדו�ה ממע�ת המ�אך אם כן יש
�הסתפק מה הרויחו חנוך וא�יהו בכך שבהיותם צדיקים מכ� בני דורם זכו
�מע�ת המ�אכים )כמבואר �גבי חנוך בספר ההיכ�ות ו�גבי א�יהו בזוהר פ' ויצא דף קנא ,והובא בפרדס
רימונים שם פי"ב(.
וי"� שנשמת חנוך ע�תה �מקום הנשמות שבגן עדן הע�יון כשאר כ� הצדיקים ו�א
נגרע ממע�תו כ�ום ,א�א שרוחו שהיה �ה �עמוד בגן עדן ש� מטה כשאר כ�
שערים פרק ב פותח שנב
רוחות הצדיקים העומדות שם -היא שזכתה �ע�ות ו�היות מ�אך ושר הפנים �היות
בריכה �קב� השפע היורד מהכסא �השפיע ע� ידו שיח�ק �כ� שאר המ�אכים ו�כ�
שאר העו�מות התחתונים.
וגם גופו הגשמי ממש הוא שנהפך ��פיד אש משא"כ בשאר הצדיקים שמתפשטים
מהגוף ומהגשמות והגשם כ�ה בעפר ורוחם מת�בשת ב�בוש אחר כדמות גופו
ובאותו �בוש ישתמשו בגן עדן ש� מטה ,וחנוך גופו ורוחו כאחד נהפך �רוחני וע�ה
�מע�ה �היות מ�אך קיים �עד ונשמתו ע�תה �מע�ה א� מקומה.
והטעם שזכה חנוך �זאת המדרגה הוא מפני שזכה �ירש נשמה הע�יונה שהפסיד
אדם הראשון ע"י חטאו שחטא ו�כן זכה �ירש מקומו ומע�תו ש� אדם
הראשון )פרדס ועסיס רימונים שם ,וע"ע בענין זה בפרדס שם(.
וכענין חנוך כן הוא גם בא�יהו א�א ש�א היה ענין א�יהו כש� חנוך ממש ,כי חנוך
רוחו וגופו כאחד ע�ו �מע�ה ונהפך גופו ��פידי אש ,אב� א�יהו נתפשט רוחו
מגופו ונת�בש ב�בוש אחר וע�ה �מע�ה וגופו הראשון נשאר גנוז בסערה וכשהוא
יורד �מטה �עשות ש�יחות הוא מת�בש בו ,ובו יהיה מתראה �בני אדם )כמו שנתבאר
בזוהר ויקה� קצז(.
)ד( וראוי שנשא� �מה אבות העו�ם אברהם יצחק ויעקב וכן משה �א השיגו מע�ה
זאת ש� המ�אכים ,וי"� שמע�ת האבות בהיותם מרכבה �שכינה ו�עצמי
הספירות היא גדו�ה ממע�ת המ�אכים ,כי נשמת הצדיק שזוכה �היות מרכבה תיעשה
היכ� �שכינה -שבה תת�בש השכינה עם עצם מעצמי הספירות עד שתיעשה בריכה
�מקור השפע המשת�ש� מהספירה ההיא עד שע� ידה ישאבו ויקב�ו מהשפע ההוא
כ� המ�אכים וכ� העו�מות התחתונים עד שנשמתו תיעשה צינור א� השת�ש�ות
השפע השופע מהשכינה �כ� העו�מות ,וכ� זמן שהשכינה תמצא צדיק בעו�ם שראוי
�זה אזי �א תת�בש במט"ט ,ומזה נראה שהוא יותר רצוי ממרכבת מט"ט ,ומע�ה זו
נמצא �זוכה בו בין בעודו בחיים ובין �אחר מותו והיא מע�ה שאין �מע�ה הימנה.
)ה( ונמצא מכ� הנ"� ד' בחינות בענין זה -בחינה א' הקטנה מכו�ן היא בחינת
המ�אכים ,ובחינה ב' גדו�ה מהראשונה היא בחינת הצדיקים ,ובחינה ג' היא
בחינת הרכבת המ�אכים והצדיקים והיינו בחינת מט"ט וא�יהו ,ובחינה הד' היא בחינת
האבות וכ� אותם שהם מרכבה וצינור א� עצם הספירות אפי�ו בגופם )פרדס ועסיס
רימונים שם פי"ג(.
וב�שם שבו ואח�מה )ח�ק הביאורים ,שער העקודים פ"א סי"א( כתב "יעקב אבינו ע"ה זכה
�היות מרכבה א� כ�� האצי�ות ונקרא האצי�ות ע� שמו ,וע� דרך רח�
פותח שער ה -שער המ�אכים שערים שנג
שהיא מרכבה �השכינה הקדושה ונקרא השכינה ע� שמה" ,עכ"� ,ועיי"ש עוד בענין
זה בהרחבה.
ובספר שומר אמונים )מאמר שכר ועונש פ"ה( כתב שיש היכ�ות ע�יונות בגן עדן הע�יון
שזוכים �זה הנשמות שעבדו את בוראם בחיות ו�א בעצ�ות ובעצבות ובמרה
שחורה ,וא�ו שעבדו את בוראם בחיות ובשמחה ובהת�הבות א�ו מכניסים אותן
�היכ�ות עו�ם היצירה אשר היכ�ות ד�תתא אין �הם ערך כ�� �היכ�ות ד�עי�א,
ו�פעמים בעידן רצון גם הנשמות ש�א זכו מצד מעשיהם �היות שרויות שם עו�ות
�פעמים בעיתות רצון �א�ו ההיכ�ות �פי מדרגתן.
ו�מע�ה מזה יש היכ�ות בעו�ם הבריאה �א�ו הנשמות שעבדו את בוראם ביראה
גדו�ה במסירת נפש ב�י �יאות ,ואינהו נעשו ונתהוו �בחינות שרפים.
ועוד יש צדיקים גדו�ים ונוראים שהתפשטו נפשותיהם מגשמיותם בעודם בעו�ם
הזה ,א�ו עו�ים בעו�ם האצי�ות )ויהי רצון שנהיה אסקופה תחת רג�יהם ש� הקטן ש� הצדיקים
האמיתיים( וכן עו�ים תמיד מדרגא �דרגא מתענוג �תענוג מזיו �זיו מהדר �הדר.
ויש צדיקים אשר נעשה נשמתם בבחינת שם משמות קודש )כמובא בספר מדרש פנחס
סצ"ג עיי"ש(.
ובספר ים החכמה )תשס"ח עמ' קכג( כתב שהמ�אכים דעו�ם העשיה הרוחני נקראים
אופנים ]שעו�ם העשיה הזה השפ� הוא עשיה דעשיה ,שהוא בתוך בטן
הנחש ,בתוך הק�י' ,ויש עו�ם העשיה הרוחני שם ישנם מ�אכים קדושים ,כן ביאר
הרש"ש[ ,וא�ו המ�אכים יש �הם יראה גדו�ה מהשי"ת ,עד ש�רוב הרגשת הדבקות
וההשתוקקות ש�הם ,כביכו� מסתובבים ומתהפכים בדרך אופנים ועיגו�ים .וע"ד מ"ש
ודוד מכרכר בכ� עוז ,דאי' במדרש ש�רוב השתוקקות היה מהפך ומסובב עצמו בדרך
עיגו�ים .וכן ת�מידי הרה"ק ר' אברהם קא�יסקער היו מהפכים עצמם בצורת עיגו�
בדרך ה�יכתם ברחובות וכן בשעת התפי�ה �רוב אהבת ה' ויראת ה' ו�רוב
השתוקקות ש�הם שמרגישים שרוצים �התקשר �השי"ת ואין באפשרותם ,ונעשו
כמ�אכים הנקראים אופנים.
)ו( ובספר �יקוטי ה�כות )ה�' מי�ה ה"ה סכ"ד( כתב שכ� דבר יש �ו מ�אך הממונה ע�יו,
כי אפי�ו כ� עשב ועשב אמרו רבותינו ז"� )עיין ב"ר פר' י ס"ז( "אין �ך כ� עשב ועשב
שאין �ו מ�אך המכה אותו ואומר �ו גד�" ,מכ� שכן כ� מיני בע�י חיים ,שהם גבוהים
יותר מצמחים ,בודאי כ� בריה ובריה ,מכ� שכן כ� מין ומין ש� בהמה חיה ועוף ,יש
�ו מ�אך ושר ממונה ע�יו ,שמשם מקב� חיותו כפי טבעו ,נמצא שטבע ש� כ� דבר
מתנהג ע� ידי המ�אך הממונה ע�יו.
שערים פרק ב פותח שנד
וזה שאיתא בספרים ש'א�הים' בגימטריא הטבע' ,כי א�הים בחינת מ�אך שנקרא
א�הים במקרא .שהטבע מתנהגת ע� ידי המ�אך הממונה ע� כ� דבר� ,הנהיגו
בטבע זאת שיש �אותו הדבר ,והמ�אכים הם שכ�יים כידוע )עיין בענין זה �עי� שער א פ"ג(,
וכמו שמבואר בהתורה חדי רבי שמעון סי' סא ,והם מקב�ים שכ�ם מגבוה מע� גבוה,
עד שמקב�ים מאחדותו יתברך ,ששם הכ� באחדות ב�י הבד�.
וע� כן הצדיק גבוה מהמ�אכים ,כי גם במ�אכים כתיב )יחזקא� א( "והחיות רצוא ושוב"
ע� שעו�ים ומתנשאים בכ� פעם �שאוב חיותם ,שהוא הדעת ,מהיחיד קדמון
יתברך ,והם שואבים דעתם שהוא חיותם משם ברצוא ושוב ,וע� ידי זה הם מחיין
ומנהיגים כ� דבר שהם ממונים ע�יו ,אב� המ�אכים אינם בע�י בחירה ,והם מוכרחים
�קב� ו�שאוב החיות בכ� פעם כפי התמנותו ,כפי מה שצריך �המשיך חיות �אותו
הדבר שנתמנה ע�יו ,ואינו יכו� �שנות בעצמו כ�� ,אב� האדם הצדיק שהוא בע�
בחירה יכו� �בט� עצמו מחיזו דהאי ע�מא בבחירתו ,ואזי עו�ה �מקום שעו�ה ונכ��
בו יתברך ,ויכו� �שאוב משם תורה בכ� פעם ,שהיא החכמה והדעת שמחיה ומקים
ומנהיג את כ� העו�ם ,כי באוריתא ברא קודשא בריך הוא ע�מא ,ואזי יכו� �המשיך
החיות �כ� המ�אכים ו�כ� הדברים המתנהגים ע� ידם כרצונו ,כפי התורה והדעת
ששואב מהביטו�.
וע� כן האדם גבוה מהמ�אכים ומוש� ע�יהם ,ויכו� �נהוג העו�ם כרצונו .וזה בחינת
הנס ש� דניא� שכתב רבינו ז"� שהיה ע� ידי שהיה יודע טבע האריה וכו' )וזה
�שון ספר המידות ,דעת ח"ב ס"א" ,דע כי �כ� העו�מות ו�כ� נברא יש �ו קומה מיוחדת ובנין מיוחד� ,מש� מין
האריה -קומתו נבד� ממין הצאן ,הן בכוחו והן בבנין איבריו ]והן בקו�ו[ ,וכן במין האריה ]בעצמו[ יש הבד� בין כ�
אחד ואחד ,וכן בכ� הנבראים ההבד�ים הן כו�ם רמוזים בתמונת האותיות ובצרופיהם ,והזוכה �הבין את התורה יוכ�
�הבין רמיזות כ� ההבד�ים שבין כ� הנבראים וגם ידע התאחדותם ,היינו ראשיתם ותכ�יתם ,כי בראשית ובתכ�ית הם
באחדות ב�י הבד�" .ובס"ב שם כתב "דע� ,פי גוד� ידיעת התורה וטבעי העו�ם ,כן נמסר ונשתעבד העו�ם תחתיו.
ו�פיכך היו נכנעים האריות תחת דניא� ,כי דניא� היה חכם גדו� ,וכ� רז �א אניס �יה ,והיה יודע טבע האריה ,והטבע
מתנהגת בידיעת התורה ,והיא תחת יד הידיעה"( ,היינו כנ"� ,שהיה מבט� את עצמו באור האין
סוף בכ� פעם והמשיך משם דעת התורה שמשם כ� כח וחיות והנהגת האריה שהוא
טבעו ,כי גם המ�אך שהוא השכ� המנהיג את האריה בטבעו ,הוא יונק ומקב�
מאותיות התורה ,שהוא הדעת )וכמו שכתוב בספר המידות שם ס"א שכ� הנבראים מרומזים באותיות
התורה וכנ"�(.
וזה בעצמו בחינת )דניא� ו( "א�הי ש�ח מ�אכה וסגר פם אריותא" וכו' ,היינו כי זה
המ�אך בעצמו שמנהיג את האריה בטבעו ,אותו ש�ח הקדוש ברוך הוא �סגור
פותח שער ה -שער המ�אכים שערים שנה
פיהם ,כי זה המ�אך הוא בחינת שכ� פרטי שמנהיג האריה בטבעו ,אב� דניא� בעוצם
צדקתו זכה �שאוב דעת גבוה ממנו ,שכ� דעת המ�אך ,שהוא שכ� פרטי הזה שממונה
ע� האריה ,הוא מקב� ויונק ממנו ,ע� כן בודאי היה דניא� מוש� ע�יו וע� כן נכנעו
האריות �פניו ,עכ"�.
ועוד כתב )בה�כות ברכות הראיה ופרטיות ה"ד ס"ג( "וע� כן הצדיק יכו� �עשות מופתים
וניסים בעו�ם ו�שנות הטבע ,כי עיקר תאוות הגוף שיש �האדם רצון ותאוה
�דבר גשמי כנגד רצון הנשמה ,זה נמשך מחמת כח הטבע שנתן השם יתברך .כי כ�
הרצונות והתאוות ש� הגוף הם מכח הטבע ,כי טבע זה האדם שאוהב בשר וטבע ש�
זה האדם שאוהב ח�ב וכיוצא בזה שאר הרצונות ש� הגוף שכו�ם כפי טבע ש� כ�
אדם ,והטבע היא עיקר בחינת השינויים ,כי כ� השינויים שבעו�ם באדם ובזמן ובמקום
וכו' כנ"� ,כו�ם הם בחינת טבע שמשם בחינת קור וחום וכו' ,וכן שינוי המקומות
ורצונות בני אדם שמשונים ,שהכ� כפי הטבע שנתן השם יתברך בעו�ם באדם ובזמן
ובמקום ,ועיקר הטבע שברא השם יתברך מתנהגת ע� ידי ג�ג�י הרקיע כידוע שעיקרם
נבראו בשבי� זמן כמו שכתוב )בראשית א( "והיו �אותות ו�מועדים ו�ימים ושנים" ,שע�
ידם כ� השינויים שבטבע האדם והזמן והמקום ,וזה הצדיק שמשבר רצון תאוות גופו
�גבי נשמתו ,ומבט� רצונו מפני רצון השם יתברך ,נמצא שמבט� כח הטבע שמשם
רצון תאוות גופו כנ"� ,וע� כן ע� ידי זה יש �ו כח �שנות הטבע בעו�ם ו�עשות ניסים
ונפ�אות בעו�ם".
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שנט
שער ו -שער הק�יפות
פרק א
כמו שיש צד קדושה וטהרה וצדקה ויושר וטוב -כן יש גם צד ק�יפה וטומאה
וקטרוג ו�א טוב .ובאמת אין דבר רע יורד מ�מע�ה .והטעם שנבראו הק�יפות ויצר
הרע .והק�יפות בפני הקדושה כקוף בפני אדם בסדריהן ופעו�ותיהן ,וכמו שיש י'
ספירות שבקדושה כך יש י' ספירות בק�יפה .ובענין ג' ק�יפות הטמאות וק�יפת
נוגה ,וע� שם מה נקראות "ק�יפות".
)א( "גם את זה �עומת זה עשה הא�הים" )קה�ת ז( ,שכמו שיש צד הקדושה והטהרה
והצדקה והיושר וטוב -כן יש גם צד הק�יפה שהיא הטומאה הרצוצה שהיא
הקטרוג ומצידה המשטין ומעוות את האדם מדרך הישר א� דרך �א טוב ,ועו�ין
ומקטרגין ע�יו ומטמאין אותו כי טמא הוא וטמא יקרא וטומאה ירדפו )פרדס רימונים
שכ"ה פ"א(.
וכ� מיני הש�מויות שבעו�ם הם בסטרא דקדושא בעצם וכגון שכ� וחכמה ובינה
ודעת וחיים ושמחה ואור וזכרון ועונג והגבורה ומתיקות ושעשוע וענין הו�דה
והשקט ובטח ושאנן והתפארת והטבה והרחמים והחנינה והחמ�ה והמחי�ה והיכו�ת
והרצון והשפעה -כ� א�ו ודומיהם הם בקדושה בעצם .והיפך כ� א�ו הוא בעצם
דסטרא אחרא שהוא הטפשות )וכמו שכתוב בקה�ת ד "מ�ך זקן וכסי�"( והמוות והחושך
והשכחה והעצבות והיסורין ומרירות ודאגה ושערוריה וב�בו� והעדר הו�דה )כמו שכתוב
בזוהר ח"ב דף קג א� אחר אסתרס ד�א עבד פירין( ואכזריות והקטרוג וח�ישות והעדר היכו�ת
והכיעור והכעס והזעם והרע והעדר השפעה ,וזכור היטב כ� זה.
ומי שסטרא דקדושה גובר בו מכונה בכ� מיני הש�מויות ,וההיפך בהיפך ,וכמו
שארז"� )ברכות יח( צדיקים אפי�ו במיתתם קרויים חיים ורשעים אפי�ו בחייהם
קרויים מתים.
והצדיק שורה ע�יו השכינה כי מסתמא הוא שמח בח�קו -שהיא הנשמה מסטרא
דקדושה אשר שם הוא מקור השמחה ו�כן מוצאת השכינה מקום �שרות
ע�יו ,ומצא מין את מינו וניעור .אב� במקום שיש עצבות אין השכינה שורה ,כי היא
שורה רק מתוך שמחה ש� מצוה )כמבואר בשבת �.(:
שערים פרק א פותח שס
והוא ענין ה"קדושה" הנאמר בכ� מקום בבני אדם שהיא השמחה והשעשוע הרוחני
בעבודת הא�וה והוא ענין דביקות והת�הבות ,והוא ענין הקדושה גובר בו אז.
וזהו גם כן ענין "קדש עצמך במותר �ך" שנזכר בגמרא )יבמות כ (.וברמב"ן )ויקרא יט( ,כי
מי שהוא דבוק בה' יתברך ומת�הב �בו �עבודתו אזי כ� תאוות העו�ם כאין נגדו ואינו
מחשיב אותן �כ�ום וממי�א פורש עצמו אפי�ו מן המותר �ו.
וכיון שש�ימות השמחה היא בסטרא דקדושא בעצם וכנ"� �כן מי שנתוסף �ו נשמה
יתירה בשבת הוא שמח במאוד מאוד שמחה רוחנית כמו ענין דביקות וה�הבות
ו�א שמחה גשמית שאדם שמח בתענוגי המאכ�ים השמנים והמתוקים וביינות טובים
או בעונג המשג� )יסוד האמונה קונטרסים �חכמת האמת סי' �ו�-ח(.
)ב( ובספר ים החכמה )תשס"ח עמ' פא-פב( כתב שהטומאה אף היא בנויה ע� פי ענייני
הסוד ,ע"ד "זה �עומת זה עשה הא�וקים" ,א�א שעיקר בין הקדושה והטומאה,
שהקדושה היא ביטו� האמיתי ,והטומאה אפי' כשהיא בביטו� �עו�ם היא בבחי' יש.
וענין היש ש� הטומאה ,שסבורה �ומר היות והכ� אינו א�א הבוי"ת א"כ הרי הנבראים
הם עצמם הבורא ויש �הם כח וממש�ה בעו�ם .וז"ש פרעה הרשע "�י יאורי ואני
עשיתי" ,וכי שוטה היה �ומר כן ,א�א שסבור היה שהאדם אשר מבט� עצמו �גמרי,
והגיע �הכרה שאין עוד מציאות זו�תו ית' ,נעשה הוא עצמו ח�ק הבוי"ת .ומאחר וכן
הוא ,נחשב אף הוא גדר בורא ,והוא עשה היאור וכו' .וביכו�תו �הח�יט אם יש�ח את
בנ"י ממצרים אם �או .וכ"ז מחמת הטעות ,ש�א הבין כי אין סתירה �ומר שאין מציאות
זו�תו ית' ועכ"ז הנברא אינו א�א נברא.
וזהו החי�וק שבין הקדושה והטומאה ,בסוד ייחודא עי�אה וייחודא תתאה שקיב�
משרע"ה מהשי"ת בהר סיני� ,השיג כי אמנם שמע ישרא� ה' א' ה' אחד ,ואין
עוד זו�תו ,עכ"ז הנברא ממ�יך �השי"ת בדרך בשכמ�"ו ונשאר בגדר מרכבה .וזהו
ש�ימות ההטבה האמיתית שנכ�� הנברא במאצי� באופן ש� מרכבה ,ואי"ז סתירה
�אחדות כסברת דור ההפ�גה שאמרו ונעשה �נו שם� ,היות הנאצ� נקודה ש� מאצי�
ח"ו .ואפי' הצדיק האמת שנכ�� בייחודא עי�אה ממש ,ומצד זה צדיק גוזר והקב"ה
מקיים ,עכ"ז נשאר הוא בבחי' ו"ק �גבי דרגה ש�מע�ה ממנו ,כאשר ידוע בעומק
הקב�ה שאין סוף �עו�מות ,ו�עו�ם אינו א�א ו"ק כ�פי ג"ר דמדרגה הגבוהה ממנו.
וזו היתה הטעות ש� ימ"ש וש� כ� הטועים הגדו�ים ,שכאשר השיגו ש�ימות הביטו�
א�יו ית' עד היכן מגעת ,נכנסו בסברא זו יותר מדאי וסברו כי יש �עבוד אף
�הנברא ,ו�א ידעו כי �עו�ם קדושתי �מע�ה מקדושתכם ,ואין נעשה הנברא עצמות
הבורא ח"ו .ו�כן אמרו כי כ� הטועים היתה טעותם ע"י גאוה ,כי מה שסבורים כי הם
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שסא
עצמם נעשים אחד עם הבורא מחמת רוב הביטו� ש�הם �השי"ת מתוך ההכרה כי
אין עוד מ�בדו ,וחושבים שהם ממש הבוי"ת ,זו גאוה עצומה בדקות אשר רשעים
יכש�ו בם ,עכ"� עיי"ש.
)ג( והנה כ� הנמצאות נשת�ש�ו מד' יסודות הע�יונים הזכים והדקים והטהורים
)עיין בענין זה �עי� שער ד פ"א ס"ז-ח( ואם כן מאין יצאו הק�יפות והטומאות והיכן
היו קודם יצירתן .והתשובה �כך היא שאף שבאמת אין דבר רע יורד מ�מע�ה כי
�מע�ה הדברים דקים תכ�ית הדקות ,אמנם בהתעבות הדברים וירידתם בסדר
מדרגות הנאצ�ות הוכרח היות הדבר נפרד אוכ� מתוך אוכ� ויתהווה שם פסו�ת,
מש� א� מזון הדגן המנוקה מכ� פסו�ת שכאשר יאכ� אותו האדם �א ימ�ט ש�א
יתהווה ממנו במעיו פסו�ת ,וכי נאמר שבעת שאכ�ו האדם אכ� את אותה הפסו�ת
ח"ו ,א�א שמפני התג�ג�ות המזון מעיכו� �עיכו� המצטרך �התברר עי"ז אח"כ
נתהווה הפסו�ת.
וזהו גם כן מש� א� טיפת הזרע המשת�ש�ת ממח האדם ממקום היותר נקי וש�ם
שבו וכאשר יתרקם ברחם האישה יתברר הוו�ד ויתהווה ממנו דברים מזוהמים,
וכי יע�ה ע� הדעת שהדברים המזוהמים ההם היו במח האדם ח"ו ,א�א שמצד
השת�ש�ותו ממדרגה �מדרגה נתהווה הוו�ד מהטוב והמובחר ,ומהמותרות נתהווה
הפסו�ת ההיא )פרדס ועסיס רימונים שם(.
)ד( והנה מאחר שמדרגות המציאות משת�ש�ות מעי�ה �ע�ו� וכ� ע�ו� מוקף
מעי�תו ,אם כן �פי זה יש �הסתפק וכי כ� טוב וכ� שפע שישפע בעו�ם הזה
יבוא דרך הק�יפה והטומאה ח"ו ,וכן הנשמה בעת ע�ייתה אע"פ שהיה חסיד וכי
יוכרח שית�בש קודם בטומאה ויטמא שם קודם ע�ותו �מע�ה ח"ו -זהו בודאי אינו
מן האמת ומן הנידון ,ועוד המן שהיה יורד �ישרא� איך נאמר שהיה עובר דרך שם,
וכן התורה וע�יית משה �מרום וע�יית א�יהו.
ובענין זה היינו מתב�ב�ים בהתרת הספק עד האיר ה' עיני שכ�ינו במאמר מספר
הזוהר )ויקה� רט ,ותרומה קמא( שמתבאר משם שבאויר ארץ ישרא� אין דבר סובב
ואפי�ו אמה אחת כי אם הרקיע המתע�ה �מע�ה �קב� מתחת כסא הכבוד ,וכ�
הע�יונים היורדים מן השמים או העו�ים -כו�ם עו�ים ויורדים דרך ארץ ישרא� .וזהו
שאמר הכתוב )בראשית כח( "וזה שער השמים" ,כ�ומר שער �היכנס ,משא"כ בשאר
המקומות שיש ק�יפות מבדי�ות ומחיצות )איכה ג( "סכות בענן �ך" וכו' ח"ו ,ואוויר
ארץ העמים מטמא ואוויר ארץ ישרא� מטהר ואוירא דארץ ישרא� מחכים -כי אין
הק�יפות שו�טות בה כ�� .ואפי�ו �אחר חורבן הבית -כי אע"פ שהחורבן מצד
שערים פרק א פותח שסב
הק�יפה ודאי אם כן נראה שש�טה הק�יפה בארץ ישרא� ,אך באמת הק�יפה ההיא
היא אותה ק�יפה דקה מצד הקדושה �הגן מפני הק�יפות ש�א יתפשטו .ומפני שכ�
הדברים הקדושים יורדים ועו�ים דרך ארץ ישרא� �כן הנבואה שורה רק בארץ ישרא�
)פרדס ועסיס רימונים שם פ"ב(.
)ה( והטעם שנבראו הק�יפות והתוע�ת בכך -אין �ומר שהוא כדי �העניש
החוטאים ,שהרי כ� עצם העונש סיבתו היא מפני החטאים שגורם היצר הרע
והרי הק�יפה היא יצר הרע ,ואם �א היה הק�יפה �א היה היצר הרע ו�א היו חוטאים
שצריך �הענישם.
א�א דע כי הטעם שנבראו הק�יפות ברצון הבורא הוא מפני שהעו�ם והנבראים
הוצרכו �היות מקב�ים מזונם ופרנסתם מכח הדין והצדק והיושר ,ואם היו כו�ם
כמ�אכים ב�תי בחיריים במעשיהם היה העו�ם ב�תי נשכר ע� פעו�תם מפני שהיו
מוכרחים בפעו�תם כמ�אכים ,ו�כן הוצרך �היות האדם בע� בחירה מורכב מיצר
הטוב ויצר הרע שאם ירצה בטבעו �הטות א� הטוב אזי יצר הרע ישטינו �הטותו א�
הרע ,ואם ירצה �הטות א� הרע אזי יצר הטוב יוכיחנו וייסרהו ויזכירו בדברי בוראו
באופן שיקב� שכר ע� הנטייה א� אחד מן הקצוות אם טוב ואם רע .ובשבי� �תת
�איש כדרכיו וכפרי מע��יו הוצרך �היות צד הטומאה העבד הרע �ייסר הרשע כדי
רשעתו במספר )פרדס ועסיס רימונים שם פ"ג ,ועיי"ש עוד טעמים שהוצרך יצר הרע(.
)ו( והנה מובן במאמר הזוהר בפ' פנחס )דף רכז( ומעוד מאמרים אחרים רבים
שהק�יפות הן ש�וש מ�בד עוד ק�יפה אחת המתקרבת א� הקדושה שהיא
ק�יפת נוגה ,ומאידך מבואר בדברי הרשב"י ועוד מפרשים שהק�יפות הן עשר כנגד
עשר ספירות ומפורשות וידועות הן בשמותן )בענין שמותן ועניינן ש� הי' ספירות שבק�יפה עיין
בפרדס רימונים שכ"ה פ"ד-ה(.
ונמצא אם כן קשה -שבמקום אחד נאמר שהק�יפות הן י' ובמקום אחר נאמר שהן
ג' או ד' .ובשבי� �תרץ שא�ה זו ו�הבין היטב את ענין הק�יפות צריך שנדע
שהק�יפות הן �פני הקדושה כקוף �פני אדם בסדריהן ופעו�ותיהן ,וכמו שהקוף �פני
האדם עושה כ� מעשה האדם דרך �עג רוצה �הידמות ואינו נדמה -כן הטומאה
והק�יפה עושה כמעשה הקדושה ,וכמו שצד הקדושה מושך נשמות ושפע ומזון �כ�
הנבראים המשת�ש�ים ממנו -כן צד הק�יפה מושך חיות ושפע ומזון �כ� הנבראים
המשת�ש�ים ממנו )וזה טעם האיסור וההיתר הטמא והטהור ,כי הטמאים משת�ש�ים מצד הטומאה
והטהורים מצד הטהרה(
וכן כמו שבקדושה הג' שהם חסד דין ורחמים נכ��ים בי' ספירות -כן גם הג'
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שסג
שבק�יפה יש �הם י' ספירות שבק�יפה ,כי כמו שהאצי�ות נכ��ת בג' קוים -קו החסד
קו הרחמים וקו הדין ,כך גם הטומאה נכ��ת בחסד דין ורחמים� ,א חסד ממש א�א
חסד כתרגום ש� חרפה שהוא "חיסודא" ,והרחמים רחמי רשעים אכזרי ,והדין אין
צריך �ביאור כי הוא רצועה בישא �ה�קות הרשעים ,וגם הוא עיוות הדין.
וכן בענין הגוונים � -בן משם �בן הארמי ומשם זקן כסי� זקן אשמאי ,וכן ירוק סימן
�עבירה הדרוקן ,וכן אדום "מן האדום האדום הזה" )ע"ע בענין הגוונים �עי� שער ג פי"ב
ס"ג( ,וג' הגוונים הא�ה הם נגד ג' גוונים קדושים שבקשת ,וג' ק�יפות א�ו הן נגד ג'
גוווני העין )כמבואר בתיקונים תיקונא �ז דף עח( ,וג' גווני העין הם ג' אבות וכן ג' גווני הקשת
הם נגד ג' אבות -שהם אבות �חס"ד די"ן ורחמי"ם ,אדו"ם �ב"ן ירו"ק.
וסוד מציאות ג' הק�יפות הכו��ות כ� ענפיהן הוא כדמיון ק�יפות האגוז ,א�א
שבסדר הגוונים נתח�פו מן הקדושה -כי בקדושה הירוק באמצע �הכריע בין
החסד והדין והרחמים משא"כ בק�יפה שכו�ם עזים בע�י קטטה ב�י ש�ום ואינם
רוצים בהכרעה )ו�כן נבד�ו קרח ועדתו ש�א רצו בהכרעתו ש� משה רבינו ע"ה ונפ�ו �גיהנם( ו�כן שם
הגוון הירוק אינו באמצע א�א בחוץ כדרך שבק�יפות האגוז.
)ז( והכוחות ה��ו נקראים "ק�יפות" משום שהם מקיפים וסוככים וחופים ע� מדרגת
הקדושה כמו המח מהאוכ� הפנימי שבפירות המוקף מהק�יפות החופות אותו.
והן כעין ג' הק�יפות המסוככות ע� מוח האגוז -ק�יפה הירוקה וק�יפה ה�בנה
המתקשה ועוד ק�יפה אחת שבין הק�יפה הקשה �אוכ� ,ותחת ג' ק�יפות א�ו
יש עוד ק�יפה רביעית מתדבקת א� המח המתדבקת א� הקדושה ,ואמרו בזוהר
שהיא האויר והיא כמעט בקדושה והיא מה שבין טהור �טמא שהוא בינוני ,ואף שאין
אויר באגוז בין הק�יפה הדקה �מח האגוז אב� כאשר תיבד� הק�יפה הדקה מהמח
ש� האגוז אזי יהיה אויר קצת ,או כאשר היא �חה שנוחה אז �התפרק אזי יש הבד�
קצת ביניהם.
וע� ג' הק�יפות נאמר )מ�כים א ,יט( "�א ברוח ה' �א ברעש ה' �א באש ה'" ,אמנם
"בקו� דממה דקה" נאמר בה ה' ,וזהו שנאמר )יחזקא� א( "ונוגה �ו סביב ומתוכה
כעין החשמ�" -דהיינו המח ,כי הק�יפה הזאת הרביעית מתקרבת א� הקדושה ביותר,
ו�כן �פעמים הרשב"י ע"ה אינו מזכיר אותה עם שאר הג' ק�יפות ,ואינה נכ��ת בי'
מדרגות הטמאות )פרדס רימונים שם פ"ד-ה ,ז ,ועסיס רימונים שם פ"ד-ו(.
ודע שאין �שום ק�יפה וכוחות הטומאה וענפיהם שום מבוא ואחיזה וקורבה א�
הקדושה �א בעו�ם האצי�ות ו�א בעו�ם הבריאה א�א רק בעו�ם היצירה שהוא
עו�ם המטטרון סביב �ו רשעים יתה�כון )פרדס ועסיס רימונים שם פ"ו(.
שערים פרק א פותח שסד
)ח( ובספר התניא )�יקוטי אמרים פ"ו( כתב שהק�יפות הן נח�קות �שתי מדרגות זו �מטה
מזו ,המדרגה התחתונה היא ש�וש ק�יפות הטמאות ורעות �גמרי ואין בהם טוב
כ�� ,ונקראו במרכבת יחזקא� רוח סערה וענן גדו� וגו' ,ומהן נשפעות ונמשכות נפשות
כ� אומות ועובדי גי�ו�ים וקיום גופם ,ונפשות כ� בע�י חיים הטמאים ואסורים
באכי�ה וקיום גופם ,וקיום וחיות כ� מאכ�ות אסורות מהצומח כמו ער�ה וכ�אי הכרם
וכו' ,וכמ"ש בעץ חיים )שער מ"ט פ"ו( ,וכן קיום וחיות כ� המעשה דיבור ומחשבה ש�
כ� השס"ה �א תעשה וענפיהן )כמ"ש שם סוף פ"ה( עכ"�.
ובספר ים החכמה )תשס"ו ,עמ' ר�ד( ביאר ש"רוח סערה" היינו שכאשר יהודי רוצה
�התחי� �עבוד את ה' יתברך אזי החטאים שעבר ח"ו גורמים �ו �"רוח
סערה" אשר עניינו ב�בו� עצום כמו רוח סערה ש�א מניח �יהודי �חשוב מה' יתברך
ו��מוד ו�התפ�� והוא שקוע כו�ו בעבירות ,ורק כשעושה תשובה ע� חטאיו יכו�
�התחי� �חשוב מה' יתברך.
אך יש מע�יו עוד מסך -והוא ק�יפה שנקראת "ענן גדו�" ,והיינו שאפי�ו כשמתחי�
�חשוב מהריבונו ש� עו�ם ו�עובדו אין �ו חיות והוא כהו�ך בחושך כמי שנמצא
בתוך ענן גדו� שמכסה האור.
ומע�יו יש עוד מסך -והוא ק�יפה שנקראת "אש מת�קחת" ,ועניינו שיש �אדם
הת�הבות גדו�ה כמו אש ונראה �ו שהוא כו�ו נקי �שם ה' אך הוא באמת
מעורב בק�יפה כי עדיין מעורבת בו גם כן הת�הבות אחרת כגון שכועס וצועק ע�
כו�ם ונמצא בכ� העת במצב ש� אש.
וכשעושה יותר תשובה מגיע �ק�יפת נוגה ,ואף ע� פי שעדיין �א זכה �קדושה
בש�ימות אך הוא יוצא מהעבירות החמורות ,רק שמוחו �א תפוס עדיין
רק בעבודת ה' .וכשעושה יותר תשובה מגיע �קדושה ממש ,היינו שרוצה רק עבודת
ה' ומתרחק אפי�ו מדברים בט�ים וכו' .ו�כן צדיקים תמיד חששו שמא עדיין הם
נמצאים בק�יפת נוגה כי גם שם ישנו אור גדו� ויש שם קצת קדושה ואפי�ו אם יש �ו
התעוררות בתפי�ה וב�ימוד יתכן שעדיין הוא נמצא בנוגה.
והסימן �דעת אם הוא יצא מנוגה הוא אם יש �ו אהבת ישרא� בש�ימות ואין �ו
טענות ע� אנשים ,ויש �ו הכנעה אמיתית .וארץ ישרא� מסוג�ת מאוד
�צאת מק�יפת נוגה ו�הרגיש אור ה' ,וקדושת ארץ ישרא� נמצאת תמיד אפי�ו בזה
הזמן כמו שכתוב )דברים יא( ארץ אשר וכו' עיני ה' א�היך בה מרשית השנה עד
אחרית שנה" .ויהודי שנמצא בארץ ישרא� יכו� �הגיע �יראה עצומה שירגיש כעומד
�פני המ�ך ,משא"כ חוץ �ארץ שנקראת ארץ העמים -ששם שורה הטומאה
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שסה
שמשכחת את מציאות ה' יתברך ,מכ� מקום אפי�ו בחו"� יכו� יהודי ע� ידי שיחשוב
כ� הזמן מהריבונו ש� עו�ם � -טהר המקום ו�הידבק בה' וע� ידי כך �הכין את
הענין ש� עתידה ש� ארץ ישרא� �התפשט בכ� הארצות כו�ם .וה�יקוטי מוהר"ן
אומר שכמו שאסור �השיח דעת בשעה שמניח תפי�ין כך אסור �השיח דעתו
מקדושת ארץ ישרא�.
ואם אדם אוכ� מאכ�ות אסורות הוא מ�ביש את עצמו בג' ק�יפות הטמאות ח"ו.
והרמב"ם כותב באגרותיו מה שרואים שהרבה יהודים עוזבים רח"� את דרך
התורה זה משום שנגע�ו במאכ�ות אסורות.
וכן מצינו במצוות מי�ה ב' ענינים :מי�ה ופריעה .מי�ה הוא כנגד הג' ק�יפות
הטמאות ,דכשחותכים את בשר הער�ה נותנים �י�ד הכוח שיוכ� �התגבר ע� ג'
ק�יפות הטמאות ,והפריעה הוא שחותכים העור הדק והוא כנגד ק�יפת נוגה ,שהוא
פחות עב מג' ק�יפות הטמאות ,וע� ידי הפריעה נותנים בו הכח �הע�ות כ� עניני
העו�ם הזה המותרים �קדושה ,והתורה אומרת )ויקרא יט( "ש�וש שנים יהיו �כם ער�ים
�א יאכ�" ,והם כנגד ג' הק�יפות הטמאות ו�הם אין תיקון כ�� ,ובשנה הרביעית יהיה
כ� פריו קודש הי�ו�ים �ה' ,והוא כנגד ק�יפת נוגה שיש �פירות תיקון ע� ידי שמע�ה
אותם �ירוש�ים ,היינו שיכו�ים �הע�ות אותם �קדושה שהיא בחינת ארץ ישרא�
בחינת ירוש�ים עיה"ק ,עכ"ד.
)ט( ועוד כתב )שם עמ' שכח( "וצריך �דעת ,שכאשר האדם עושה תמיד רצון גופו ,היינו
שאוכ� כ� מאכ� שנקרה �פניו מכיון שגופו מתאווה א�יו ,הוא בבחי' ירידה �ג'
ק�י' הטמאות.
וביתר עמקות ,הענין הוא ,שבכ� פעם שעו�ה �עו�מות הע�יונים ,ראשית כ� צריך
�עבור את ג' הק�י' הטמאות ואחר כך יכו� �היכנס �בחי' העו�מות הע�יונים.
והנה ידיעת ענין זה הוא יסוד חשוב מאוד בענין הע�יות ,שידע שתמיד כדי �ע�ות
בעו�מות ,צריך �עבור בש�ב הראשון דרך שם.
והנה כאשר יחזקא� הנביא זכה �נבואה ,קודם כ� הגיע �ק�י' שנקראת רוח סערה,
ואחר כך �ק�י' ענן גדו� ,ואחר כך �אש מת�קחת ,ואחר כך מגיעים �ק�י' נוגה.
ו�כן כשהאדם מתחי� �התפ�� מתחי�ות המחשבות הזרות �ב�ב� אותו ,והנה
מחשבות גרועות מאוד כמו עבודה זרה או קנאה ,באות מכח ק�י' הראשונה
שהיא רוח סערה ,המסעירה את האדם ו�א נותנת �ו �ע�ות .וכאשר האדם זוכה
�דעת שא�ו המחשבות הם �בושים ,ומתגבר ע�יהם ,אז �פעמים אחר כך נכנסים �ו
מחשבות אחרות ש� תאוות או ניאוף ר"� וכדומה ,רק שהם �א כ� כך מסעירים את
שערים פרק א פותח שסו
האדם כמו הק�י' הראשונה ,א�א הם יותר מחשיכים ומעכבים ,והם בחינת הק�י'
השניה שהיא פחות קשה ,הנקראת ענן גדו� .אב� �פעמים ,אדרבא ,בג�� שזו בחינה
דקה יותר יכו� האדם �התב�ב� מא�ו המחשבות יותר מהק�י' הראשונה ,מכיון
שהראשונה הדבר ברור שהיא �א טובה ,בהיותה ע"ז ממש .ואחר כך בש�ישית ישנה
ק�י' אש מת�קחת ,והיא מה שהאדם מרגיש בכבוד עצמו במה שהוא עושה ואיך
שמתנהג ,והיא בחי' ישות וגאוה והרגשת גד�ות ,וזו הק�י' הדקה ביותר ,אב� מצד שני
היא המסוכנת ביותר מחמת דקותה ו�כן יותר קשה �צאת מזו הק�י' הש�ישית.
והנה ג' הק�י' הא�ו הם כנגד הקנאה והתאוה והכבוד .והנה מי שמשים �ב �עבודתו,
יראה בהכרח שכ� עבודת ה' וכ� מצוה שעושה עוברת דרך ג' ק�י' הא�ו,
�פעמים בקצרה ו�פעמים בארוכה ,אב� כאשר האדם יכיר בא�ו הק�י' וישתמש
בשמות הק' שכנגדם ,יוכ� �צאת משם יותר מהר ובנק�.
אב� צריך �דעת ,כי הגאוה הכ��ית היא הק�י' הטמאה ביותר והיא הק�י' הראשונה
בבחי' רוח סערה ,והיא ע"ז ממש ,ואינה דומה �ק�י' הכבוד שמרגיש בעצמו
בשעת המצוה שהיא רק הק�י' הש�ישית בחי' אש מת�קחת .וסימן �בדוק את עצמו,
שאם הוא מרגיש השפ�ה כאשר חבירו מתע�ה ,אזי ידע שא�ו המחשבות ש� פגיעה
בכבוד עצמו הם בחי' ע"ז ממש בחי' רוח סערה.
והתיקון �זה הוא ע� ידי שהאדם ירגיש דביקות בה' ,ויצייר במחשבתו גדו�ת ה' וכי
ה' ממ�א כ� ע�מין והוא מקושר א�יו ע� אף היותו כ� כך קטן ושפ� ,וע�
ידי זה ישיג את שורש הענווה ויוכ� �צאת מכ� בחי' הגאוה.
והנה ענין ק�י' נוגה הוא ענין אחר ,והוא שכאשר התגבר כבר ע� ג' ק�י' הטמאות,
אזי אחר כך ,כאשר מרגיש איזה אור רוחני ,צריך �ה�חם ש�א יהנה מזה האור
א�א ירגיש בו רק א�וקות� .מש� ,אם אוכ� ושותה ,וכנודע שבכ� אכי�ה ושתיה ישנם
ניצוצות אור א�וקי )עיין בענין זה �קמן פ"ג סי"א( והוא מכוון ש�א �הנות בגשמיות ונ�חם
בזה ,זו העבודה היא בחי' התגברות ע� ק�י' נוגה .מה שאין כן המ�חמה עם ג' ק�יפות
הטמאות היא בסוד ברית מי�ה ,כריתת הרע הגמור )שהוא בחי' ער�ה( בפוע� ממש ,ו�א
רק ענין ש� התגברות או בירור ,השייכים �ק�י' הדקה ש� נוגה .וצריך גם �דעת שבכ�
עו�ם ישנה הבחינה הפרטית ש� הג' ק�י' הטמאות הנ"� וק�י' נוגה ,א�א שהם יותר
בדקות� ,פי דרגת כ� עו�ם ועו�ם ,עכ"�) .וע"ע בענין ג' ק�יפות הטמאות וק�יפת נוגה בספר �יקוטי
ה�כות ה�' ער�ה ה"ה ס"ב ,ד ,ובה�' מי�ה ה"ד ס"ט ,ובה�' פו"ר ה"ג ס�"ה ,ובה�' גז�ה ה"ה סכ"ג-כד ,כט,
ובה�' נזיקין ה"ד סכ"ח ,ובה�' ש�וחין ה"ה סכ"ג-כד(.
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שסז
)י( ובספר ט� אורות )ח�ק ראשון פ"ד ס"ג-ה( כתב "נודע מ"ש מהרח"ו ז"� בשערי הקדוש'
ש�כ� איש ישרא� יש �ו שתי נשמות שהם שתי נפשות נפש אחת מצד ק�יפת
נוגה .כי הק�י' נח�קים �שתי מדרגות זו �מטה מזו ,המדריג' התחתונ' הם ש�שה
ק�יפות רעות וטמאים �גמרי )גם בזה יש ח�וקים שכ� מה שיורד גובר הרע והטומאה יותר אך בדרך כ��
כו�ם טמאים( וע� ידיהם נשפעות ונמשכים כ� נפשות בע"ח ומדברים הטמאים וקיום
גופיה' וחיות כ� המאכ�ות האסורות והצומח האסורה והתהוות וחיות כ� מעשה
דיבור ומחשבה האסורים וכ� חיותם הוא מבחי' אחוריים דקדושה ע"י ריבוא רבבות
מדריגות בהשת�ש�ות העו�מות עי�ה וע�ו� וצימצומים רבים מאוד עד שנמתמעט
כ"כ האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שיכו� �התצמצם בבחי' ג�ות תוך אותו
הנפרד �החיותו ו�קיימו מאין �יש ש�א יחזור �היות אפס כבתחי�ה )ופי' בחי' אחוריים הוא,
דידוע שכ� בחי' המצאה וחיותה ש� הסט"א הוא מפני שרצה השי"ת שיהי' עבודה כדי שיהי' הטבה ש�ימה �הנבראים
כמש"� בפ"י ,ועבודה א"א �היות ב�א בחירה ,והבחירה א"א �היות עד שיהי' שני דרכים שווין טוב ורע �מט' שבאם
ירצה האדם �בחור ברע שיהי' יכו� .והנה אמיתות הרצון הוא טוב אב� הרצון ע� הרע אינו רק בבחי' ההכרח כי א"א
ב�א"ה ,ועיקר הכוונה הוא שיתגבר האדם ע� הרע ו�בט�ו כדי שיקב� ע"י עבודתו הטבה ש�ימה ו�כן נקרא בחי'
אחוריים כאדם המנשק בהכרח �שונא ש�ו שאינו מרצונו האמיתית רק תנועת השפתי' �בד כמש"� בפ"ג וכן כמו אדם
הנותן מתנה �שונאו שמש�יכו �ו �אחר כתיפו ומחזיר פניו ממנו משנאתו אותו ,כך ברוחניות נקרא אחוריים עם מה
שאינו מפנימות הרצון ,ונקרא פנים מה שבא מפנימית הרצון שהוא כ� הסיטרא דקדושה אשר חפץ ה' �השפיע
�בריותיו ,אב� הסט"א כ� הכוונה בהמצאה הוא כדי �הפך חשוכ' �אורה ואין אמיתית הרצון בהם כ�� כמ"ש מזה
�קמן פ"י ע"ש(.
אמנם נפש החיונית המ�בשת בדם הנפש הישרא�י וכן נפשות כ� בע"ח הטהורי' וכ�
מאכ�ים המותרים וכן קיום כ� מדו"מ )מחשבה דיבור ומעשה( ש� דבר הרשות שאין
בו שום צד איסור הכ� נשפע ונמשך דרך מדריגה הע�יונה שבק�יפות שהוא ק�י'
רביעית הנקראת ק�יפת נוג' שהוא בחי' ממוצעת בין ש�ש' ק�יפת הטמאים ובין בחי'
האחרונה שבקדושה ו�כן ק�י' נוגה פעמים שהיא נכ��ת בש�שה ק�' הטמאות
ו�פעמים עו�ה ונכ��ת בקדושה דהיינו כשהטוב המעורב בה נתברר מן הרע .כמו ד"מ
כשאוכ� בשרא דתורא ושותה יין מבושם וכיוצא מהדברים המותרים וכוונתן �עבודת
השי"ת ע"ד שנתבאר באו"ח סימן ר�"ב ע"ש )ומכש"כ מי שבא בסוד ה' ואינו מכוון כ�� �הנאתו
ואוכ� עפ"י כוונת האכי�ה( אזי נתברר חיות ש� הבשר והיין וכיוצא שהי' נשפע ע"י ק�י' נוגה
ועתה עו�ה �ה' כעו�ה וכקרבן בסוד מי נוקבא המתבאר �קמן בח"ש סודה וכיוצא
בזה בכ� דבר רשות ש� מחדו"מ .אך מי שהוא בסובאי בשר וזו��י יין �מ�אות תאותו
הגשמי אז עי"ז יורד החיות שבהם ונכ�� �פי שעה בהרע שבש�שה ק�י' עד שמיישב
את עצמו והו�ך בכח ההוא �עשות איזה מצוה אז יוכ� �הע�ות אותם ,כי בשבי� זה
שערים פרק ב פותח שסח
נקרא דבר המותר מחמת שאינו נקשר ונאסר בידי הק�יפות משא"כ כשאוכ� דברי'
האסורים ממש אזי הכח ההוא נאסר ונקשר בידם ממש אם �א ע"י תשובה.
ונפש השני שבאיש הישרא�י הוא ח�ק א�קי ממע� )ויש בזה פרטים רבים ,ועיי"ש מה שביאר
בזה .וע"ע בענין נפש הע�יונה שבאיש הישרא�י �עי� שער ב פ"ב ס"ב ,ופ"ד ס"ו ,ופי"ב( .והנה זה
�עומת זה עשה הא�קים דכמו שנפש הא�קית כ�ו�ה מעשר בחינות שהם בכ�� שכ�
ומדות וש�שה �בושין מחדו"מ כמ"ש בפ"ב ככה הנפש דסט"א כ�ו�ה מעשר כתרין
דמסאבותא שהם שבע מדות רעות והשכ� הנח�ק �ש�שה וש�שה �בושין דמדו"מ
בגדי צואה .וכמו ששני מ�כים נ�חמים ע� עיר אחת שכ� אחד רוצה �כבשה ו�מ�וך
ע�יה בחזקה ו�הנהיג יושבי' כרצונו שיהי' כו�ם סרים �משמעתו בכ� אשר יגזור
ע�יהם ,כך השתי נפשות הא�קית והחיונית נ�חמים זה עם זה ע� הגוף הנקראת עיר
קטנ' ,שנפש הא�קית חפצה ורצונ' שתהא היא �בדה מוש�ת ע� הגוף וכ� האברים
יהי' סרים �משמעת' בט�ים אצ�ה �גמרי ושיהי' הגוף כו�ו מרכבה א�יה �בדה ו�א
יעבור זר בתוכה דהיינו הת�ת מוחין שבראש יהיה ממו�אים מחב"ד שבנפש הא�קית
שהוא חכמת ה' ותורתו ובינתו �התבונן יומם ו�י�ה בגד�ות ה' ו�הו�יד מהם ע"י
הדעת כ� המדות טובות היינו האהב' ויראה במוחו ופחד ה' ואהבתו ב�בו בהתפע�ות
ממש כרשפי ש�הבת �היות נכספה וכ�תה נפשו בתשוקה גדו�ה ו�התדבק בהשי"ת
בכ� �ב ונפש �אתכפיא �סט"א ו�הפכה �טוב )כמ"ש בפ"ה מזה( �היות נכ�� בהקדוש'
וש�שה �בושין דמחדו"מ כו�ם יהיה ממו�אים ממחדו"מ שבקדושה תורה ומצות
ו�היות דבורו כ� היום ו�י�ה בתורה ובתפי�ה .אך נפש הסט"א רצונה וחפצה �היפך
ועיקר הכוונה הוא �התגבר ע�יה ו�כבשה ובזה יזכה �כ� טוב".
פרק ב
הקדושה היא אור השכ� שהוא ענין השכ�ת והשגת האמת ,ומאידך הק�יפה היא
מחשיכה בפני אור השכ� וההשגה ,ובה שורש השקר והקושיות ,וע� ידי שהאדם
יגע מאוד ומתיש כח חומרו אזי הוא משבר בזה את כח הק�יפות ומתג�ה א�יו
אור התירוצים ומתחזק כח הקדושה.
)א( הק�יפות הן בתכ�ית ההיפוך מן הקדושה כידוע ,וכשנבין מהות הרוחניים
הקדושים עי"ז נבין בהיפוך גם את מהות הק�יפות.
והנה את מהות הרוחניים הקדושים נוכ� �הבין מכח ענין אחד רוחני הנמצא בנו
שהוא ההארה השכ�ית הנמצאת אצ�נו ,כ�ומר שאנו משכי�ים המצאות
שכ�יות מתוקות ועמוקות ,ומן ההארה הזאת נשכי� את עצם האור -שההארות
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שסט
השכ�יות ש�נו נובעות וצומחות מן עצם האור ההוא המבהיק הרבה יותר מבהיקות
הארת שכ�נו ,וכמו שאנו רואים באור הגשמי שעצם אור השמש מבהיק הרבה יותר
מבהיקות הארת השמש הזורחת ומתפשטת ע� הארץ )וע"ע בענין מהות הרוחניים בהרחבה �עי�
שער א פ"ג(.
והיינו כי כמו שבאור הגשמי יש היפוך שהוא החושך -כמו כן באור הרוחני יש גם
כן היפוך שהוא חושך רוחני ,ואור הרוחני הוא אור השכ� -שהשכ� מאיר
�אדם וע"י כך משכי� כמה השכ�ות ,וזוהי עצמות הקדושה ,כי כ� ענין סטרא
דקדושא הוא ענין השגה ,ומאידך הסטרא אחרא שהיא הק�יפה היא מחשיכה בפני
אור השכ� וההשגה ש�א יוכ� �השכי� השכ�ות ע� אמיתתן מפני שהשכ� ש�ו נעכר
ומבו�ב� מפני הק�יפה שמעורבת בשכ�ו וע� ידי כך אין השכ� ש�ו צ�ו� וזך ,והוא
כמו שמערבים שמרים גסים ועכורים ועבים בתוך משקה צ�ו� שאז המשקה הצ�ו�
נהיה עכור.
וכשהשכ� אינו צ�ו� א�א הוא מבו�ב� אזי אינו יכו� �הבין ו�השכי� השכ�ות
ע� אמיתתן ונראה �אדם ע� היפוך האמת שהוא האמת וע� האמת
נראה �ו שהוא שקר ,כי זוהי דרכה ש� הסטרא אחרא � -הטות את האדם מדרך
האמת �דרך השקר ,ומפני זה שורש השקר הוא בסטרא דק�יפה ושורש האמת הוא
בסטרא דקדושה.
)ב( והנה �פעמים איזה ענין שכ�י �א יוכ� �התבאר באר היטב מפני שיקשה ע�יו
קושיות עצומות ועי"ז יהיה נח�ש אותו הענין השכ�י אע"פ שבאמת מציאותו ש�
אותו ענין הוא אמיתי ,וזהו מפני שע� אותן קושיות ישנם תירוצים אמיתיים א�א
שהאדם �א השכי� עדין את אותם התירוצים ו�כן אותן הקושיות חמורות אצ�ו מאוד.
וזהו גם כן ענין מציאות הק�יפה החונה סביב �קדושה ומכהה אור התירוצים ש�א
יתג�ו וע"י כך יח�ש כח הקדושה ,אב� כשהאדם יגע מאוד ומתיש כח חומרו
אזי הוא משבר בזה את כח הק�יפות ההן ואזי מתג�ה א�יו אור התירוצים ומתחזק
כח הקדושה.
וזה שכתוב בתיקונים )דף יא( שהקושיות אינון מסטרא דק�יפות ,שהק�יפות אינון חפיין
ע� מחא דמ�גאו עיי"ש .ו"תירוץ" הוא �שון שבירה )כמו שכתוב בשופטים י ,נג "ותרץ את
ג�ג�תו" ופירש המצודת ציון ש"ותרץ" הוא מ�שון רציצה ושבירה( והיינו שמשבר הק�יפות )ס' יסוד האמונה
עמ' רסו-רסט(.
וכמובא בכתבי האר"י ז"� )שער המצוות פר' ואתחנן( "ראיתי �מורי ז�ה"ה מתגבר כארי
בכח בעת שהיה עוסק בה�כה עד שהיה נ�אה ומזיע זיעה גדו�ה ,ושא�תי
שערים פרק ג פותח שע
את פיו מדוע טורח כ� כך ,והשיב �י כי הנה העיון �שבר הק�יפות שהם הקושיות
שיש בה�כה ההיא שאין מניחים �אדם �הבין אותה ,ו�כן צריך האדם �טרוח ו�התיש
כוחו אז ,כי �כן נקרא התורה תושיה -שמתשת כוחו ש� העוסק בה ,ו�כן ראוי �טרוח
ו�התיש כוחו בהיותו עוסק בה�כה" ,ועיי"ש עוד בענין זה.
פרק ג
בענין תיקון העו�ם ע� ידי הע�את הניצוצות שיש בכ� דבר .וע� ידי כבישת היצר
בעשיית מעשה טוב או בהמנעות מרע בין במחשבה ובין בדיבור -עי"ז מוציא
ניצוצי הקדושה מתוך הק�יפה וגורם �הח�יש את היצר ,ואותו ניצוץ קדוש
שהוציא מהק�יפה מתחבר עם נשמתו ונדבקת נשמתו בקדושה יתירה .ובענין
שבירת הכ�ים ומיתת המ�כים הנזכרת בדברי המקוב�ים .וביאור הענין שע� ידי
שבירת כ�ים נמשך כ� התאוות והמידות רעות וכ� מיני הטעויות והמבוכות ש�
כ� באי עו�ם הרחוקים מהשם יתברך.
)א( אמר ה' יתברך ויתע�ה )דברים �( "ושבת עד ה' א�קיך ושמעת בקו�ו וכו' אם יהיה
נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' א�קיך ומשם יקחך" ,ובספר טהרת הקודש
)בהקדמה( כתב שאחת מההבטחות שה' הבטיח �נו כאן היא שע� ידי תשובה יקבץ ה'
נדחינו מארבע כנפות הארץ אשר רומז �ניצוצי הקודש שנתפזרו בכ� העו�ם מה
שמוט� ע� כ��ות ישרא� �הע�ות ו�ברר ,ועד השיעור המשוער בעיני יוצר ובורא כ�
עד ביאת גוא� צדק במהרה בימינו אמן ,שזה היה תכ�ית ג�ותן ש� ישרא� � -הע�ות
א�ו הניצוצי קודש ,עיי"ש) .ועיין בספר ט� אורות ח�ק ראשון פ"ה ס"ג-ד שכתב מש� ,ו�אחר מכן כתב
"והבן מאוד המש� הזה כי בזה תבין הרבה סודות בענין הברורים והמ"נ שאין �ג�ות הדברי' בספר מפורש אך מתוך
הדברים אם בע� נפש אתה תבוא ע� סודם" ,עיי"ש(.
)ב( והנה כתבו חכמי הקב�ה שבין במעשה טוב ע"י כבישת היצר ובין בהעדר מעשה
הרע ע"י כבישת היצר -עי"ז מוציא ניצוצי הקדושה מתוך הק�יפה.
והיינו כי אם אין ניצוץ קדוש בתוך הק�יפה אזי אין �ק�יפה שום חיות וקיום כ�� )עיין
מבוא שערים ש"ו ח"ב פ"א( ומאידך כ� מה שניצוצי הקדושה מרובים בתוך הק�יפה
אזי הק�יפה ההיא הו�כת ומתחזקת מאוד ומתגברת ע� האדם �החטיאו ,וזהו צער
מופ�ג �ניצוצי הקדושה שבק�יפה שהרי רצונם וחפצם ש�א יחטא האדם ,אך הק�יפה
הבו�עת אותם היא כובשת אותם בכח וביד חזקה �החטיא את האדם ע� ידי כוחם.
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שעא
וכ� מי שכובש את יצרו ומח�ישו אזי תיכף שאפי�ו רק עו�ה במחשבתו �כבוש את
יצרו אזי כבר מתחי� �הוציא ניצוץ הקדושה מבתוך הק�יפה ,כי כ� הניצוצין
במחשבה מתבררים )עיין זוהר ח"ב רנד( ,וכשפוע� ממש המצוה ההיא או שישב ו�א עבר
עבירה אזי נח�ש כח היצר ,וכשנח�ש כוחו ודאי יצאו ממנו ניצוצי קדושה -וזוהי
ח�ישות כוחו.
ואותו הניצוץ הקדוש שהוא מוציא מן הק�יפה מתחבר עם נשמתו וע"י כך נשמתו
נדבקת בקדושה יתירה ממה שהיתה בתחי�ה .וזהו הטעם ש� מצוה גוררת
מצוה וכן �היפך שעבירה גוררת עבירה )ס' יסוד האמונה קונטרסים �חכמת אמת סי' רכה(.
)ג( ומבואר בדברי האר"י ז"� )פע"ח שער התפי�ה פ"ז( שכוונת כ� התרי"ג מצוות ובפרט
תפי�תנו היא �הע�ות ניצוצי הקדושה מתוך הק�יפות שנתערבו בהם מעת
שבירת הכ�ים ,עיי"ש.
ומי שמשכי� היטב את גוד� המרירות שיש �ניצוצי הקדושה בהיותם בשביה בתוך
הק�יפות ,איך �א יחמו� ע�יהן �פדותם מן השבי המר ,ומה גם שכאשר מע�ה
אותם מתוך הק�יפות הם עו�ים בסוד מ"ן ואח"כ יעשה מהם מוחין חדשים �אורות
הע�יונים וגורמים היחוד ש�מע�ה ,ונמצא שעי"ז מוציאם מאפי�ה �אור גדו� ומשעבוד
�גאו�ה ,והמוחין ה��ו שוהים במקומם רק יום אחד ו�אחר היום ההוא עו�ים �מע�ה
�מע�ה ומזדככים מאוד עד שעו�ים �מדרגות נפ�אות מאוד.
והנה הניצוצות ההם בהיותם בתוך הק�יפות יש �הם צער כפו� -אחד המרירות שיש
�הם בפוע� ,והצער השני הוא שמקווים �אור ואין ,והם מצפים או�י ימצא מי
שיוציאם משם ויוכ�ו �ע�ות �מדרגות נפ�אות וכנ"� ,ובודאי שמש�מים הם גמו�
נפ�א �אותו אדם המוציאם משם ומשפיעים �ו שפע מופ�ג.
ודע ש�א זו ב�בד שע"י המצוות והתפי�ות יכו� �הוציאם משם א�א אף גם אם ישב
אדם בדד וידום וישים ע� �בו גוד� מרירות צערם ויצטער בצערם צער מופ�ג
מחמימות חמ�תו ע�יהם ,ע"י הצער ההוא מוציאם משם ,כי �פעו�ות הרוחניות צריך
�הת�בש בכ�ים רוחניים שהם המחשבה והשכ� והחמ�ה.
וידוע שהניצוצות ההם הם אחים �נו ,כי משורש אחד נחצבנו -מסטרא דקדושא,
וכ� ישרא� גם כן בני מ�כים הם )שבת סז (.ש� ז' מ�כין קדישין )שער הכוונות דרושי
תפי�ת השחר דרוש ג דף פט(.
)ד( וכשיגמרו כ� הניצוצות �ע�ות מתוך הק�יפות ושוב �א יהיה �ק�יפות שום חיות
וישארו מתים גמורים אזי יבוא משיח וכמו שארז"� )יבמות סב" (.אין בן דוד בא עד
שערים פרק ג פותח שעב
שיכ�ו כ� נשמות שבגוף" ,והק�יפות נקראות גוף )עיין זוהר ח"ב קטז וספר ה�יקוטים כי תצא דף
רפז( -שב�י ניצוץ קדושה הן כגוף מת ,ואם היו כ� ישרא� צדיקים גמורים היו מוציאים
במהרה את הניצוצות הקדושים ההם והיה משיח גם כן במהרה בא וכמשארז"�
)סנהדרין צח (.ע� הפסוק )ישעיה ס( "בעתה אחישנה" )ס' יסוד האמונה שם סי' רמג(.
)ה( ומבואר בדברי האר"י ז"� )פע"ח שער התפי�ה פ"ז( שכפי ערך הניצוצות המתבררים
ע"י אותה התפי�ה -כך יהיה אז ערך המוחין שימשיך בז"א ובמה ש�מע�ה
מהם ,עכ"ד.
וביאור הדבר הוא שבדורות הראשונים בחסידותם היה �הם כח �הוציא ניצוצות
גבוהות מאוד ,דהיינו הניצוצות ש� הראש או ש�מטה מהם ,ובכ� עת ועת
הדורות הו�כים ומתמעטים ונשאר �פי כוחם �ברר ניצוצות שאינן גבוהות כ� כך
דהיינו אותן הניצוצות שהן בערך כח המבררים.
ואם כן נמצא שבכ� יום המוחין הם יותר גרועים מש� אתמו� ,ואף שבאמת ראוי
�התמרמר ע� גריעות המוחין ש� כ� יום מש� יום הקודם �ו אב� מ"מ יש גם יתרון
ומע�ה עתה ע� הימים הראשונים ,כי בימים הראשונים אע"פ שהמוחין היו חשובים
מאוד אב� מ"מ הק�יפה היתה אז חזקה מאוד מכיון שהיו �ה הרבה ניצוצי קדושה
משא"כ עתה ,כי מאז ועד עתה נתבררו הרבה ניצוצות קדושות מאוד בכ� יום ויום
וממי�א בכ� יום הק�יפה נח�שת ,והיינו שהק�יפה היא היא המחשכת בפני ההשגה
)וכנ"� פ"ב( וכ� מה שהיא נח�שת אין �ה כח �החשיך כ� כך )ס' יסוד האמונה שם סי' רמד(.
אמנם �גבי התגברות הק�יפה ע� האדם אדרבא מבואר בדברי האר"י ז"� שבדורות
האחרונים הק�יפה והרע גוברת מאוד מאוד עד אין קץ ו�א כמו בדורות
הראשונים ,וכמו שכתב רבי חיים ויטא� )שער הג�גו�ים הקדמה �ח ,ומובא גם בשבחי רבי חיים ויטא�(
"פעם אחת שא�תי �מורי ז"� איך היה אומר �י שנפשי היתה כ� כך מעו�ה )כנזכר בשער
הג�גו�ים שם( והרי הקטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד שאין אני מגיע �עקיבו,
ואמר �י דע �ך כי אין גדו�ת הנפש ת�ויה כפי מעשה האדם ,רק כפי הזמן והדור
ההוא ,כי מעשה קטן מאוד בדור הזה שקו� בכמה מצוות גדו�ות שבדורות אחרים ,כי
בדורות א�ו הק�יפה גוברת מאוד מאוד �אין קץ מה שאין כן בדורות הראשונים ,ואי�ו
הייתי בדורות הראשונים היו מעשי וחכמתי נפ�אים מכמה צדיקים הראשונים" ,עיי"ש.
ובספר שומר אמונים )מבוא השער פ"ב( הביא דבריו והוסיף "ואם כן מה נענה בדור
הזה אשר עם כמה א�פים ורבבות מדריגות נתקטן הדור מאז ועד עכשיו,
בוודאי הוא חשוב מקצת העבודה גבי קודשא בריך הוא בזמן הזה מאוד מאוד ב�י
שיעור" ,עכ"�.
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שעג
וב�יקוטי ה�כות )ה�' מנחה ה"ז ספ"ט( כתב "רוב הנשמות ש� דורות א�ו שהם בחינת
עקבות משיחא ,כמובן בכתבי האר"י ז"� ,ובאמת הם נשמות גבוהות
ועצומות מאוד רק שנפ�ו וירדו מאוד כמבואר מזה הרבה בספר הג�גו�ים" עיי"ש .ועוד
כתב )ה�' שבת ה"ז סמ"ג( "עתה הוא בעקבות משיחא בחינת רג�ין ששם אחיזת הסטרא
אחרא והק�יפות מאוד ,וע� כן צריכין �ידע שעתה בדורות הא�ו כשמתגבר האדם
בתנועה ק�ה �שוב �השם יתברך הוא יקר אצ� השם יתברך הרבה מעבודות גדו�ות
ש� דורות הראשונים ,וכמובא כ� זה בכתבי האר"י ז"� ובדברי הבע� שם טוב ז"�
ובפרט מדברי אדמו"ר ז"�" ,עכ"�.
ונמצא שמצד אחד בכ� יום הק�יפה נח�שת יותר מבחינת מה שהיא פחות מחשכת
בפני ההשגה ,ומצד שני במשך הדורות מתקטנות המדרגות ש� בני האדם
והק�יפה והרע גובר יותר ,ו�כן ככ� שהדור יותר מאוחר אפשר �השיג יותר בק�ות,
וגם מעשה קטן נחשב ככמה מצוות שבדורות הראשונים ,ובתנועה ק�ה �שוב �השם
יתברך הוא יקר אצ� השם יתברך הרבה מעבודות ש� דורות הראשונים וכנ"�.
ועוד כתב )שם ה"ו סכ"ג( בשם האר"י ז"� שהנשמות הקדושות הגבוהות מאוד מאוד
ע� פי רוב באים דוקא ע� ידי טיפת עם הארץ ,כמבואר דרוש זה באריכות
בכתבי האר"י ז"� בכמה מקומות )עיין שער הג�גו�ים הקדמה �ח ושער הפסוקים איוב סי' א( שזה
ענין יציאת אברהם מתרח ורבי עקיבא וכו' עד שמבואר שם שגם נשמת משיח יבוא
דיקא מבחינות כא�ו ,עכ"�.
וב�יקוטי מוהר"ן )סי' �ז ס"ז( כתב "ידוע שהנפשות הנכבדות ]הנעשקות[ בתוך
הטיק�א האמור בזוהר )סבא משפטים דף קיג ובשאר מקומות( בק�יפות נוגה,
וק�יפות נוגה רוצה שישתקע שם הנפש ,אזי היא נותנת אותם בתוך טיפת זיווגו ש�
עם הארץ ,כדי שיתטנף הנפש ההיא ביותר ,נמצא שבני עמי הארץ הם נפשות יקרות
א�א שהם כציפורים האחוזות בפח ,מאין אנו יודעים הדר תפארתם ,א�א ע� ידי
תורתם ,כשאנו רואים שהם ת�מידי חכמים ,בידוע שיש �הם נפש יקרה" ,עיי"ש.
וב�יקוטי ה�כות )ה�' ברכות השחר ה"ג ס"ד( כתב "כשרואה שהיצר הרע והתאוות וכו'
מתגברים ע�יו מאוד מאוד ונדמה �ו שקשה �שברם ,צריך �ידע שבודאי
אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עמו ,ובודאי אם �א היה �ו כח �שבר �א היה השם
יתברך מגרה בו יצר הרע כזה רק אדרבא ידע בנפשו כשרואה שיש �ו יצר הרע גדו�
כזה שבודאי נפשו היא נפש יקרה וקדושה מאוד מאוד בשורשו ,וע� כן מתגברים ע�יו
כ� כך ,כי כ� מה שהנפש יקרה וגבוהה ביותר מתגבר ע�יו היצר הרע ביותר )עיין גמרא
סוכה נב.(:
שערים פרק ג פותח שעד
ועוד כתב )שם ס"ה( "אין זה דרך הענוה האמיתית שיחזיק את עצמו �רשע גמור חס
וש�ום ,ו�הקטין מע�ת נפשו הקדושה ,רק אדרבא צריך �ידע ו�האמין שנפשו
בשורשה היא גדו�ה ויקרה וגבוהה מאוד מאוד ,וא�פי א�פים ורבי רבבות עו�מות ב�י
שיעור ת�ויים בה ,וכמו שאמר רבינו ז"� שאם היו מהפכין את האדם היו רואין שבכ�
גיד וגיד מגידי האדם ת�ויים א�פי א�פים ורבי רבבות עו�מות ,וכמבואר בשאר ספרים
מגוד� מע�ת האדם שהוא בחינת צ�ם א�קים ,ואפי�ו נפש הפחות שבפחותים ש�
ישרא� גם כן גבוה מאוד מאוד ,מכ� שכן וכ� שכן נפשות ש� בני תורה ,ובפרט אותן
שיש �הם שכ� גדו� ,כי כ� מה שהשכ� גדו� ביותר הנשמה גבוהה יותר ,כמו שאמר
רבינו ז"� כי הנשמה היא השכ�" עכ"� ,עיי"ש באריכות.
)ו( והנה מובא בכתבי האר"י ז"� )ספר ה�יקוטים תה�ים נ'( שכ� המעשים טובים שאדם
עושה בעודו רשע או התורה ש�ומד -אין צריך �ומר שאינו נותן כח בקדושה
א�א אדרבא מוסיף כח בק�יפה ,וע�יו נאמר )תה�ים שם( "ו�רשע אמר א�הים מה �ך
�ספר חוקי" ,כ�ומר שאתה מכניס דברי קדושה בתוך הק�יפה ,ובזה מוסיף ע� חטאתו
פשע וגדו� עוונו מנשוא ,וכשחוזר בתשובה מוציא אותו הכח שנותן בתוך הק�יפה
ומכניס בקדושה ,וע� זה נאמר "חי� ב�ע ויקיאנו" וכו' ,וזה נקרא תשובה -שתשוב
דברי הקדושה �מקומה ,ושכרו כפו� ומכופ� שמכניע הק�יפה בהוציאו את הקדושה
מתוכה ונותן כח א� הקדושה בהכניסו �תוכה .ובזה יובן מה שאמרו רז"� "זדונות נעשו
�ו כזכויות" ,עכ"ד.
ובספר שומר אמונים )מאמר פתחו שערים פי"א( כתב שהאדם ע� ידי עוונותיו גורם �הוריד
ניצוצי קודש �חיצונים וזה עיקר פגם וקב�ת העונש ע� כ� תורה ומצוות ש�א
�שם שמים בפניות ושקרים וחניפות ,וכן כ� זמן ש�א תיקן עוונותיו יש בכח �חיצונים
�חטוף תורותיו ומצוותיו ,וכמובא בסה"ק ראשית חכמה )שער התשובה סוף פ"ב עיי"ש( ,וזה
ענין ע�יות וירידות הניצוצות הקדושות ,עכ"ד.
)ז( וב�יקוטי ה�כות )ה�' ברכת הריח ה"ד סמ"ה( כתב שאיתא בכתבי האר"י ז"� בכוונות:
והביאנו �ש�ום מארבע כנפות הארץ וכו' שבכ� מקום בעו�ם שאחד מישרא�
נדחה �שם בג�ות בארבע כנפות הארץ ,נחשב כאי�ו כ� ישרא� ג�ו �שם ,וע� ידי זה
מברר ניצוצות משם ,וע� ידי זה באין �ארץ ישרא� ,עיי"ש באריכות ,שזהו סוד מה
שישרא� מפוזרין עכשיו בג�ות במקומות הרחוקים מהקדושה מאוד.
והנה זה הענין הוא דבר נסתר ונע�ם מאוד ואי אפשר �הבינו ,כי אנו רואים שבמדינות
הרחוקים מישיבות ישרא� כמו במדינות מאסקווע ,נדחו �שם יהודים מועטים,
ודרים בין הרבה עכו"ם יהודים מתי מעט ,עד שיש עירות הרחוקים יותר ,שאין נמצאין
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שעה
שם ישרא�ים כי אם אחד או שנים בעיר גדו�ה .והנה אנו רואים בעינינו שרוב א�ו
היהודים הדרים במקומות כא�ה רובם ככו�ם אינם צדיקים כ�� ,וה�ואי היו בינונים,
כי הם רחוקים מאוד מהשם יתברך ואי אפשר �האריך בזה ש�א �דבר ע� איזה
מישרא� ח"ו ,כי גם "פושעי ישרא� מ�אים מצוות כרימון )ברכות נז .(.ואם כן אין אפשר
�הבין זאת ,שע� ידי אנשים כא�ו יתבררו הניצוצות מעמקי הק�יפות כא�ו ,אב� באמת
היא נפ�אות תמים דעים ואי אפשר �הבין זאת ,עכ"ד עיי"ש.
ועוד כתב )שם( שזה סוד ג�ות ישרא� בכ�� ,ובפרטיות הנפי�ות ש� כ� אחד ואחד
שזהו עיקר הג�ות ,כי כ� מה שנופ� �מקום נמוך ורחוק מהקדושה יותר יש �ו
שם איזה עבודה ונחת רוח �עשות �השם יתברך ,מה שאינו זוכה �זה אפי�ו צדיק
גדו� ,וע� ידי זה מע�ה כ� הניצוצות והקדושות שנפ�ו �שם �מקום הטמא הזה ,כי יש
כמה וכמה ניצוצות הקדושות שנפ�ו משנים קדמוניות הרבה �עמקי עמקי הק�יפות
מאוד מאוד ,ומחמת שמונחים ביון מצו�ה בעמקי תהומות מאוד מאוד בודאי אין מי
שיכנוס �שם �הע�ותם .וע� כן כשמזדמן אדם שחטא עד שנפ� �שם ח"ו ,תיכף
כשמזכיר את עצמו בהשם יתברך ונתעורר �עבוד את השם יתברך באיזה עבודה
בע�מא שהוא יכו� �עשות שם �פי מקומו הנמוך ,אז מתדבקים בו כ� א�ו הניצות,
ומע�ה אותם משם ,ובזה עושה נחת רוח ותענוג �השם יתברך ב�י שיעור.
וזה בחינת היהודים הנדחים בארבע כנפות הארץ ,במקומות הרחוקים מישרא� ,כי יש
שם ניצוצות מא�פים שנים שמונחים שם בג�ות וצער גדו� מאוד ,שאם היו
מריחים שם ריח בע�מא ש� ישרא� היו מחיין עצמן מאוד ,וע� כן תיכף שנכנס �שם
איזה ישרא� בע�מא אפי�ו פושעי ישרא�' ,אף ע� פי שחטא ישרא� הוא' ,ואף ע� פי
כן שם ישרא� נקרא ע�יו ,אזי תיכף כשא�ו הניצוצות הקדושים מריחין ריח ש� ישרא�
הם מתעוררים ומתדבקים בו ,ואף ע� פי שעדין אי אפשר �הם �ע�ות מחמת שזה
האיש בודאי אין �ו כח �הע�ותן ,וע� כן ע� פי רוב נופ� ע� ידם יותר ,מחמת ריבוי
הק�יפות הנאחזין בא�ו הניצוצות כידוע ,אף ע� פי כן מאחר שע� כ� פנים מחזיק עצמו
בדת ישרא� ואינו ממיר דתו �גמרי ח"ו ונקרא ע�יו שם ישרא� ,זה בעצמו יקר מאוד
בעיני השם יתברך ,ויש �השם יתברך תענוג ושעשוע גדו� מזה עד שסוף כ� סוף יע�ה
זה האיש משם ,ויע�ה עמו כ� הניצוצות הנ"� משם ,וע� ידי זה יתקן כ� חטאיו מאחר
שע� ידו דיקא ע�ו הניצוצות הא�ו מה ש�א היו יכו�ין �ע�ות ע� ידי שום איש כשר
שבעו�ם ,כי מי היה נכנס �מקום טמא ומ�וכ�ך כזה" ,עכ"� עיי"ש באריכות.
)ח( ובספר טהרת הקודש )מאמר פתח התשובה פ"ד( כתב שאם בר ישרא� ח"ו מתחי� �ירד
מטה �עבור פי ה' ו�מרות רצונו יתברך ו�עבור ע� מצוותיו אז ח"ו נמסר עי"ז �ידי
שערים פרק ג פותח שעו
החיצונים ,וכ� תורתו ומצוותיו שעשה ופע� כו�ם נופ�ים �ידיהם ,ו�בד מזה כ� בר
ישרא� בעו�ם ת�ויים בו שמות הקדושים ונשמות וניצוצי קודש הרבה הן מצד שורש
נשמתו והן מצד ערבות והן מכח עיבור הנשמות שבו ,וכשנופ� ח"ו נופ�ים כו�ם �ידי
החיצונים ונעשה חושך ואפי�ה בכ� המקומות ,בח�ק שאחוז בקדושת הספירות
הקדושים הע�יונים ,ובעו�מות ובנשמות ובשורשים ובמ�אכים ובניצוצי קודש הת�ויים
בו ,ו�היפך נמשך מזון וחיות וכח גדו� �כתות החיצונים שונאי ה' ומתפרנסים ע� ידו
א�פים ורבבות כתות והמונים מהם ב�י שיעור.
וא�ו המונים מסבבים תמיד את נפשו רוחו ונשמתו וכ� גופו מבית ומחוץ ,ושומרים
ומצפים �עת הגיע הצ�חתם �החטיא את בר ישרא� במחשבה דיבור ומעשה
ש� תרי"ג מצוות דאורייתא ומפי הקב�ה ומדרבנן ,ושומרים �מצוות ש� זה האיש
�חטוף אותם ח"ו או �ינוק מהם כפי כוחם ,ועוד שומרים ומצפים תמיד ע� פרידת
נפשו מגופו �נקום נקמתם ,כי המה רשעים אורבי דם ואורבי נפשות ח"ו ,ואוי �מי
שנפ� בידיהם ח"ו ,כי כ� עבירות כשעובר ח"ו בורא ע� ידן בריות רעים וכתות חיצונים
חדשים ב�י שיעור וחקר המתפרנסים ע� ידו ,והמה שמחים עמו ומשתעשעים עמו עד
צאת נשמתו מגופו ,ואז מתהפכים א�יו �אויבים ושונאים ונוקמין בו נקמות גדו�ות
ונוראות ,וא�ו האוהבים נעשים �ו שונאים אכזרים רוצחים בכ� מיני פורעניות
ואכזריות שאפשר בעו�ם ,כי המה מקור הרשע ומקור האכזריות ורציחה ,אוי �מי
שנופ� בידיהם.
ואם בר ישרא� נותן א� �בו �שוב א� ה' תיכף מרגשת נפשו אשר היתה ישינה עד
עכשיו בשינה מתוקה ומתעוררת משינתה ,ובזה הרגע נתעורר כח נשמתו אשר
בשמים ממע� אשר היתה נוחה ושקטה זה זמן וזמנים מ�השפיע כח הקדושה �מטה ,כי
עיקר נשמתו ש� אדם בשמים ושמי השמים ואין בעו�ם הזה א�א רק ניצוץ נשמה משורש
הע�יון ונתעורר בזו השעה ומעורר גם כוחות ד�עי�א ו�עי�א ,כי גם שורש נפשו
ש�מע�ה יש �ו עוד שורש �מע�ה �מע�ה גבוה מע� גבוה ,ונתעוררים הספירות
הקדושות ,וניתן תיכף רשות �שמהן קדישין ו�נשמות ו�מ�אכים �ירד �מקומות
החיצונים ברעש גדו� ונורא ,ונופ� ע�יהם פתאום פחד ובה�ה ,וזה "תפו� ע�יהם אימתה
ופחד בגדו� זרועך ידמו כאבן" ,ואז מגוד� פחדם בורחים ומתטמרין בנוקבא דתהומא
רבא ,ואז בזה השעה בורחים ועו�ים מהם כמה ניצוצין ונשמות אשר היו נשקעין ע� ידי
זה האדם ,וגם עו�ים עמו נשמות אחרות מאנשים אחרים ,כציפור הנמ�ט מפח יוקשים
ואחוזים בה גם כמה ציפורין ועופין אחרים ,וככה בכ� פעם ע"י התמדת תשובתו מע�ה
עמו ניצוצי קודש ונשמות עד שבהמשך הזמנים ושנים בעסק התשובה אחר תשובה זוכה
שמע�ה כ� הניצוצי קודש שיש �ו בכ� המקומות ושנפ�ו בידי החיצונים.
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שעז
ועוד כתב בספר טהרת הקודש )שם( אחי אהובי ,אפי�ו נפ�ת �מקום שנפ�ת ,ועשית
מה שעשית ,וגרמת �מה שגרמת ,א� תתייאש ח"ו ,כי הקב"ה רחום וחנון ואמר
)יחזקא� י"ח( "כי �א אחפוץ במות המת וגו' והשיבו וחיו" ,וכתיב )שם( "החפוץ אחפוץ
מות רשע נאם ה' א�קים ה�א בשובו מדרכיו וחיה" ,אדרבא יותר מה שירד ופגם,
אח"כ בשובו א� ה' יש בכוחו �הע�ות נשמות וניצוצין ממקום עמוק יותר אשר �א
אפשר �הגיע �שם �שום איש אחר� ,מדרגות תחתוניות כא�ו ,רק מי שח"ו הגיע מז�ו
שנפ� בידי סטרא אחרא �מקומות שפ�ים ונבזים מאוד ואח"כ בהתנחמו ועוסק
בתשובה בכ� כוחו אז מוציא עמו בכח התשובה הרבה נשמות נפו�ות ונידחות
שעו�ים עמו ,ותפי�ות נידחות אשר נידחו מכמה מאות שנים ו�א היה �הם ע�יה
בשום פנים.
כאשר ידוע �נו שסיפר צדיק אחד קדוש מהקודמים ,שהיה מעשה בימי הבעש"ט ז"�
מבע� תשובה אחד רשע גמור בעיר קראקא ,ואמר הבעש"ט זי"ע שע� ידי
תפי�תו הראשונה ש� זה הבע� תשובה הע�ה עמו תפי�ות פסו�ות מחמש מאות שנה,
וזה מבהי� הרעיון כי אפי�ו תפי�ות ש�א היו בכוחו ש� האריז"� והבעש"ט הקדוש
וכ� הקדושים �הע�ות ,הע�ה זה הרשע גמור שחזר בתשובה ,עכ"ד.
ומובא בזוהר )בראשית קכט( "זכאה אינון מאריהון דתשובה דהא בשעתא חדא ביומא
חדא ברגע חדא קריבין �גבי קוב"ה מה ד�א הוה הכי אפי�ו �צדיקים גמורים
עכ"� ,ודיבורים א�ו מבהי�ים הרעיון שבע� תשובה יש בכוחו �עשות ברגע אחת מה
ש�א יכו� הצדיק גמור �עשות בהרבה שנים )ס' טהרת הקודש שם פ"ג(.
)ט( והנה עיקר מ�אכתנו בעו�ם היא �תקן העו�מות וניצוצי קודש שנפ�ו ונשמות
הנידחות שנקראים בכ�� ע� שם "שבירת כ�ים" ,ויש בזה סודות גדו�ות ורבות
ועצומות בכתבי האר"י ז"� ובמקוב�ים הראשונים ואחרונים ,והפוגם בפגם הברית גורם
ח"ו מחדש שבירת כ�ים ויכו� �הרוס ח"ו מה שבנו העו�ם מכבר מאות וא�פי שנה,
אוי ואוי �זה הפוגם מי שיודע א�ו הדברים עד היכן מגיעין )שם מאמר פגם היסוד פגם ע(.
וב�יקוטי ה�כות )ה�' ברכת הפירות ה"ה ס"א( כתב "כי זה כ� האדם ,שנברא בשבי� זה,
�בקש אחר אבידות ,שהם בחינת הניצוצות הנפו�ין שהם בחינת נאבדים
ונדחים שצריך כ� אדם �השתד� מאוד �בקשם ו�חפשם כ� ימי חייו ,ובפרט אם כבר
חטא ופגם כפי מה שפגם ,ובפרט פגם הברית שע� ידי זה חזר ואיבד בעצמו אבידות
הרבה ,כמובן שם )ב�יקוטי מוהר"ן ח"ב סי' פח( שעיקר האבידות הוא ע� ידי תאוות ,ועיקר
ע� ידי פגם הברית שמשם נמשכין כ� הנדחים ונאבדים ,וצריך כ� אחד �חוס ע� חייו
שערים פרק ג פותח שעח
�חפש ו�בקש מאוד אחר האבידות הא�ו ,וכשיבקש ויחפש היטב בודאי ימצא ,כי
יגעתי ו�א מצאתי א� תאמין.
וזה עיקר התשובה ע� העוונות כמו שכתוב ושבת עד ה' א�היך וכו' אם יהיה נדחך
בקצה השמים משם יקבצך ה' א�היך ומשם יקחך ,וכתיב ובקשתם משם את ה'
א�היך ומצאת כי תדרשנו בכ� �בבך ובכ� נפשך ,וכתיב אם תבקשנה ככסף
וכמטמונים וכו' אז תבין יראת ה' .כי צריכין �בקש ו�חפש מאוד מאוד אחר דרכי
הקדושה ,כי כ� מה שהאדם רחוק מהשם יתברך הוא מחמת האבידות הנ"� ,שע� ידי
זה הוא הו�ך ותועה כשה אובד ואינו יכו� �מצוא דרך החיים ,כמו שכתוב תעיתי כשה
אובד וכו' וכתיב הייתי ככ�י אובד וכו' �קחת נפשי זממו" ,עכ"�.
)י( והנה כתב הראב"ד )בפירושו �ספר יצירה פ"א מ"ח( שאם יתאמץ החוקר �חקור ע�
מה שאין בדעתו יכו�ת �השיג אזי אפי�ו מה שהיה בכוחו מקודם �כן �השיגו
יח�ש ו�א יוכ� �השיגו ,וע� דרך מש� אדם שיש בכוחו �ישא שני כיכרים ו�א עוד
-אם יתאמץ זה האדם וירצה �הוסיף ע� משאו עוד חצי כיכר אזי יח�ש ו�א יוכ�
�ישא אפי�ו שני כיכרים שהיה בכוחו �ישא בתחי�ה עכ"ד ,ודבר זה כתבוהו הרבה
חכמים בספריהם.
והנה הרוחניים הם עצמים שכ�יים )עיין בענין זה �עי� שער א פ"ג( וע� פי זה יתבאר גם ענין
שבירת הכ�ים ומיתת המ�כים הנזכר בדברי במקוב�ים ,כי כשהשפיע המאצי�
ע� הכ�ים ש� עו�ם התוהו אור גדו� מאוד יותר ממה שיש ביכו�תם �סבו� ,דהיינו
שהשפיע ע�יהם אור שכ�י עמוק מאוד יותר מדי מה שאין בכח שכ�ם �השיג
ו�השכי� ,עי"ז נח�ש כוחם שהיה �הם בתחי�ה �השיג ש�א יוכ�ו �השיג אח"כ ,וזהו
ענין השבירה והמיתה ש� הכ�ים ההם ,כי עיקר החיות ש� הרוחניים הע�יונים הוא
ענין השגה והשכ�ה ,וכשנח�ש כח שכ�ם הרי נתמעט חיותם ,ו�כן זה נקרא מיתה
ושבירה )ס' יסוד האמונה עמ' רמט(.
)יא( וב�יקוטי מוהר"ן )סי' עה( כתב "בשעת בריאה נפ�ו עו�מות �מטה )ע� ידי שבירת
כ�ים כידוע( ,והעו�מות הן בחי' אותיות ,ונתפזרו �כמה ניצוצות .וע� ידי הע�את
מ"נ ש� תורה ותפי�ה ,נעשה צירוף מהנצוצות והאותיות ,ונעשה עו�ם .וזהו בחי'
ש�ום ,כי קודם שמכניס א�ו הניצוצות והאותיות תוך דיבורי תורה ותפי�ה ,אין �הם
שום צירוף וחיבור והם בבחי' שברים ומח�וקת ,כי כ� ניצוץ מתגבר ע� חבירו"
ועוד כתב )שם( "ע� כן צריכין �דבר רק דיבורים קדושים ו�א דברים אחרים ,כדי
�הע�ות הניצוצות הנ"� �תקן כ� העו�מות .כי עיקר הבריאה היתה ע� ידי
דיבור ,כמו שכתוב )תה�ים �ג( בדבר ה' שמים נעשו ,וע� ידי השבירה נפ�ו ניצוצות בכ�
פותח שער ו -שער הק�יפות שערים שעט
הדברים ,במאכ� ובמשתה ובמ�בוש ובכ� התענוגים שבעו�ם ,כי התענוג שיש בהדבר
שאוכ� ושותה וכיוצא בזה הוא מהניצוצות שנפ�ו �שם ,והניצוצות הם אותיות" ,עכ"�
עיי"ש )וע"ע בענין זה שם סי' נד ס"ג ,וב�יקוטי ה�כות ה�' ברכת הפירות ה"א(.
ועוד כתב בספר �יקוטי מוהר"ן )סי' צד( "ואמרו רז"� )סנהדרין �ז( חייב כ� אדם �ומר
בשבי�י נברא העו�ם ,וחייב �תקנו .ומהו התיקון ,הענין הוא כך ,שיראה שיע�ה
כ� הניצוצות שבכ� דבר ,והניצוצות הם אותיות ,נמצא מע�ה אותיות ,והאותיות
נעשים דיבורים ,וע� ידי הדיבור נשפע רב טוב �ישרא� .אך כיצד יכו�ין �הע�ות
ניצוצות �השם יתברך ,העצה הוא כך ,כשיסתכ� בדבר מה ,תיכף יאמין באמונה
ש�ימה שיש בדבר הזה אותיות וניצוצות" ,עכ"� עיי"ש.
ובצעטי� קטן )�הרה"ק א�ימ�ך מ�יזנסק ,סט"ו( כתב "ויכוון כשהוא אוכ� דבר מה או שותה
דבר מה ,שהטעם שהוא מרגיש בפיו בשעת �עיסה ובשעת גמיעה היא
פנימיות הקדושה וניצוצות הקדושה השורה במאכ� או במשקה ההוא" ,עיי"ש.
ומובא בספר אורחות רבותינו )ע� סדר צעטי� קטן שם( "המגיד הקדוש ר' יחיא� מיכ�
מז�וטשוב זי"ע הזיר עצמו מאכי�ת גבינה .פעם ח�ה וקם בנו הצדיק ר' מרדכי
ונסע א� הרה"ק ר' פנחס מקוריץ זי"ע ,ש�א בידיעת אביו ,כי היתה מח�וקת בין ר'
מיכ�י ובין ר' פנחס ,ונסע �בקשו שיתפ�� �רפואת אביו .וכשהגיע ר' מרדכי א� הרה"ק
ר' פנחס מקוריץ� ,פני שנתן �ו ש�ום ,אמר �ו הרה"ק ר' פנחס :אני יודע �מה באת,
כי אביך חו�ה ,אמור �אביך ,שיקב� ע� עצמו �אכו� גבינה ויתרפא ,כי הגבינה ע�תה
�מע�ה וטענה שמזמן שאביך אינו אוכ� גבינה אין בארץ מי שיתקן אותה ,ע� כן פסקו
�מע�ה שאביך יח�ה עד שיקב� ע� עצמו �אכו� גבינה" עכ"� ,ועיי"ש באריכות.
)יב( והנה במעשה הנורא ש� הבע� תפי�ה הנדפס בספר סיפורי מעשיות ,מבואר שם
שהמ�ך עם אנשיו היו עשרה שהם המ�ך והמ�כה ,הבת מ�כה והתינוק ,המ�יץ
והאוהב הנאמן הממונה וכו' ,וב�יקוטי ה�כות )שם ס"א-ג ,יג( כתב שהם בחינת עו�ם
התיקון ,ומי שיש �ו עינים �ראות יכו� �הבין מעט שסוד מעשה זה נוגע בענין מיתת
המ�כים ושבירת כ�ים ותיקונן ,וכ� מה שאנו מוצאין בהמעשיות הוא רק רמז בע�מא,
פחות מטיפה מן הים ,ואפי�ו במקום שהשם יתברך בעזרנו �כוון האמת ,היינו שזה
אמת שגם ענין זה נרמז בסוד המעשיות ,אב� סוד גוף המעשה בעצם רחוק ונשגב
מאוד מדעתנו ,כי גאו המים נח� נובע אשר �א נוכ� �עבור בו.
אב� ע� כ� פנים זה מובן בביאור שם שמרומז בענין המעשה הזאת מענין שבירת כ�ים
ותיקונן ,והם עשרה בחינות כנגד עשר ספירות אשר בהם היה השבירה והפגם
והביטו� ,כמבואר בעץ חיים )עיין שער שבירת הכ�ים פ"ב מ"ת( שאף ע� פי שהשבירה �א
שערים פרק ג פותח שפ
היתה כי אם בבחינת שבעה מ�כים אב� אף ע� פי כן גם בש�וש ראשונות היה בחינת
פגם וביטו�.
וע� ידי שבירת כ�ים משם נמשכין כ� התאוות והמידות רעות וכ� הטעויות והמבוכות
ש� כ� באי עו�ם הרחוקים מהשם יתברך ,שכ� אחד נתעה ע� ידי תאוותיו
שהתעו אותו �דעות זרות כזביות .שזהו בחינת כ� ענייני השטות והטעויות ש� כ�
הכתות המבוארים שם )במעשה ש� הבע� תפי�ה הנ"�( שכו�ם נתעו ונבוכו מאוד מאוד ע�
ידי תאוותיהם הרעות ,כי זאת הכת נתעו מדעה �דעה ומסברא �סברא עד שאמרו
שעיקר התכ�ית הוא כבוד ,והיה �הם סברות גדו�ות והוכחות ע� זה שעיקר התכ�ית
הוא כבוד ,וכת אחרת נתעו ואמרו שעיקר התכ�ית הוא רציחה וכו' והיה �הם גם כן
סברות רבות ע� זה ,וכיוצא בזה שאר הכתות ,וכ� אחת היה �הם סברות רבות ע�
טעותם עד שאפשר באמת �טעות בהם ,כמו שאמר רבינו ז"� )שם בסיפורי מעשיות( שאינו
רוצה �ג�ות כ� הסברות שיש �כ� כת וכת ,כי יש �הם כ� כך סברות שאפשר �טעות
בהם באמת.
וכ� זה נמשך משבירת כ�ים הנ"� ,שהם בחינת המידות הע�יונות הקדושות ש�א
יכ�ו הכ�ים �קב� אורם ,וע� ידי זה נשברו ונפ�ו הכ�ים �מטה �מדור הק�יפות,
עד שנתהפך אצ�ם כ� המידות טובות מהיפך א� היפך והפכו דברי א�קים חיים עד
שנעשה אצ�ם סברות �היפך מן האמת .והכ� מחמת הניצוצות קדושות ש� המידות
הע�יונות שנפ�ו בהם ,שע� ידי זה נתאחזו בה הק�יפות ומקב�ים מהם כח �הפוך את
האמת �שקר גמור מעין אותו האמת ,בבחינת 'כ� שקר שאין בו אמת בתחי�תו אינו
מתקיים בסופו' )עיין סוטה �ה.(.
כי כ� כת וכת מהכתות הרעות הנ"� שהיו �הם סברות בדויות וכזביות �היפך מן
האמת ,כ� זה נמשך בשורשו מאיזה צד אמת בשורשו ובמקומו ,אב� אצ�ם
נתק�ק� זה האמת ונתעו ע� ידי זה �דעות זרות מאוד ,כ� אחד מעין אותה המידה
שנפ� אצ�ם ע� ידי בחינת השבירה.
�מש� הכת שאמרו שעיקר התכ�ית הוא כבוד ,והיה �הם הוכחות וסברות רבות
ע� זה ,זה הטעות נמשך מנפי�ת הכבוד דקדושה ,כי יש כבוד דקדושה שהוא
כבוד השם יתברך וכבוד תורתו הקדושה וצדיקיו האמיתיים ,שכ� העו�מות נבראו
בשבי� זה הכבוד כמו שאמרו רז"� )יומא �ח' (.כ� מה שברא הקדוש ברוך הוא בעו�מו
�א בראו א�א �כבודו' ,שנאמר )ישעיה מג( "כ� הנקרא בשמי ו�כבודי בראתיו יצרתיו
אף עשיתיו" ,וכמבואר בכמה תורות בדברי רבינו ז"� שכבוד דקדושה הוא שורש כ�
הבריאה וכו' .ומחמת שכבוד דקדושה הוא שורש כ� הבריאה שנברא בשבי� כבוד,
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
פותח שערים
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
פותח שערים
- 1 - 50
- 51 - 100
- 101 - 150
- 151 - 200
- 201 - 250
- 251 - 300
- 301 - 350
- 351 - 400
- 401 - 450
- 451 - 487
Pages: