פותח שער א -שער הכ��ים שערים פא
דעתו הצמצום יובן דוקא כפשוטו ,והביא מש� ע� זה שאינו העדר כבוד כ� כך
כשנאמר שהמ�ך משגיח מח�ונו ע� דבר �כ�וך ,כמו שהוא העדר כבוד כשנאמר ח"ו
שהמ�ך עצמו בתוכו ,ומי שמע�ה בדעתו שאין הצמצום כפשוטו הוא פוגם בכבוד קונו
בחושבו שעצמותו יתברך נמצא אף בגשמיים השפ�ים הב�תי נכבדים ואף כניבזים
ח"ו ,עיי"ש.
אך בספר יסוד האמונה )הקדמה הגדו�ה סי' כד( תמה תמיה גדו�ה ע� דברי בע� היושר
�בב ,שהרי אחד מעשרה טענות ש� השומר אמונים היא שאם נאמר ח"ו
שהצמצום יובן כפשוטו אם כן יהיה האין סוף תופס מקום ח"ו )כמ"ש בשומר אמונים דף מ"ם
ע"א עיקר הט' ,ויכוח שני סי' �ה ,עיי"ש( ,אב� אם נאמר שהצמצום אינו כפשוטו אם כן אין סוף
אינו תופס מקום כ��.
ואם כן איך יאמר בע� היושר �בב שגנאי הוא �ומר שהמ�ך בתוך ה�כ�וך ,ה�א
הגנאי הזה הוא דוקא �דעת בע� היושר �בב באמרו שהאין סוף הוא תופס
מקום ,אב� אם נאמר שהצמצום אינו כפשוטו והאין סוף אינו תופס מקום כבר סי�קנו
הגנאי הזה אפי�ו מרוחניים התחתונים מאוד ,ק"ו בן בנו ש� ק"ו באין סוף הע�יון
)וכמבואר �עי� פ"ג שהרוחניים הם עניינים שכ�יים פשוטים ואינם תופסים שום מקום ,עיי"ש( .והנה אין �רוחני
שום התערבות ונגיעה בדבר הגשמי כמו ה�כ�וך ,זו�ת בהתפשט הרוחני בגשמי
�תוע�ת הגשמי כמו הנשמה בתוך הגוף ,עכ"ד ,ועיי"ש שהשיב בהרחבה ע� כ�
טענותיו ש� בע� היושר �בב מ�בד ע� טענה אחת ש�גביה כתב שהיא הטענה היותר
חזקה ש� בע� היושר �בב אמנם גם ע�יה השיב.
ובספר שם משמעון )פירוש ע� ספר ע"ח �המקוב� ר' שמעון אהרן אגסי ז"� מבגדד ,דף ד( כתב �גבי
מח�וקת המקוב�ים הנ"� שבין בע� השומר אמונים �בין בע� היושר �בב
שאף שפשט דברי האר"י ז"� מורה שהצמצום הוא כפשוטו וכן הבינו גם כ� המקוב�ים
שקדמו �בע� השומר אמונים וכמו שנראה מדבריהם ,אמנם הטענה הח' והט' ש� בע�
השומר אמונים שאם הצמצום הוא כפשוטו נמצא שהאין סוף ברוך הוא הוא בע�
כמות ומקום ח"ו הן טענות חזקות ואמיתיות שאי אפשר �הנידן ,ואע"פ שבמקום גבוה
כזה קצר מצע שכ� אנושי �הח�יט ומה גם �ח�וש השכ� כמוני אך מ"מ כשאני �עצמי
יותר נראה �י �ומר שהצמצום אינו כפשוטו א�א ע� דרך מש� ומ�יצה ,דכ� החכמה
היא מיוסדת ע� דרך מש� ודמיון ואינה כפשוטה ,וצריך האדם �הפשיט גשמיותה
מע�יה ו�הבין הפנימיות שבה ,וב�או הכי נמי �י ההדיוט תמוה ע� הרבנים ז"� הנ"�
�מה העמיקו עיון חקירתם ע� ענין הצמצום �בד ו�א שמו �ב �הבין מה שכתוב
"שנאצ�ו הנאצ�ים וכו' היה אור ע�יון פשוט 'ממ�א' כ� המציאות" וכו' -שאי אפשר
שערים פרק ה פותח פב
�ומר שהכוונה �"מי�וי" כמותי כי �פי זה נמצאת אומר שהאין סוף ברוך הוא הוא בע�
כמות ח"ו והרי �כ� בע� כמות יש בהכרח גבו� וסוף וזה אי אפשר כ�� ,א�א ע� כרחך
צריך �ומר שהכוונה �"מי�וי" כוחי ,כ�ומר שכוחו הב�תי בע� תכ�ית היה ממ�א כ�
המציאות ואין מקום פנוי וריקני חוץ ממנו ,וכיון שהמי�וי היה כוחי אם כן גם הצמצום
שהוא אח"כ הוא צמצום כוחי ו�א כמותי ח"ו ,ומן המוקדם נבין המאוחר ,עכת"ד.
ובספר �שם שבו ואח�מה )ח�ק הביאורים א ,דרושי עגו�ים ויושר הקדמה �ענף ב( כתב "הנה
בענין הצמצום והקו אשר גי�ה האריז"� בדבריו אשר �פנינו ,חקרו בזה כמה
קדושי ע�יון אם הוא כפשוטיה או שהוא רק בדרך רמז ומש� ע� ענין נע�ם ונסתר
אשר אין �נו השגה בזה ,ויש מהם שהטי�ו חומר איסור גדו� �ומר שהוא כפשוטיה",
עכ"� ,ועיי"ש ש�אחר מכן הזכיר את המח�וקת הנ"� שבין בע� השומר אמונים
הקדמון �בין בע� היושר �בב ,וכתב שבעיניו דברי בע� היושר �בב צודקים �מאוד,
עיי"ש טעמו באריכות.
ועיין עוד ביאורים בענין סוגיא זו ש� האם או כפשוטו או �א והשיטות השונות שבזה
בספר ים החכמה )תשס"ח אוצ"ח שער העיגו�ים פ"ה( ובספר דברי יעקב קב�ת הגר"א
)�רבי יעקב עדס ,ח"ב ,בביאור הגר"א �ספרא דצניעותא ב�יקוטים דף �ח בענין הצמצום(.
)ו( ובספר התניא )�יקוטי אמרים פ"ג( כתב "הנה השכ� שבנפש המשכ�' שהוא המשכי�
כ� דבר נקרא בשם חכמה כ"ח מ"ה ,וכשמוציא כוחו א� הפוע� שמתבונן בשכ�ו
�הבין דבר �אשורו ו�עמקו מתוך איזה דבר חכמה המושכ� בשכ�ו נקרא בינה ,והן
הם אב ואם המו�ידות אהבת ה' ויראתו ופחדו ,כי השכ� שבנפש המשכ�ת
כשמתבונן ומעמיק מאוד בגדו�ת ה' איך הוא ממ�א כ� ע�מין וסובב כ� ע�מין וכו�א
קמיה כ�א חשיב ,נו�דה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו �ירא
ו�התבושש מגדו�תו ית' שאין �ה סוף ותכ�ית ,ופחד ה' ב�בו ,ושוב ית�הב �בו
באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה �גדו�ת אין סוף
ב"ה" ,עכ"� ,עיי"ש.
ובספר ים החכמה )תשס"ו ,עמ' רכג( ביאר �גבי מה שכתב "כשמתבונן ומעמיק מאוד
בגדו�ת ה' איך הוא ממ�א כ� ע�מין" ,היינו שהאריז"� אומר שהבורא צימצם
אורו האין סוף ,וברא העו�מות בח�� הפנוי ,והמשיך קו אחד מאור אין סוף וע� ידו
מאיר בכ� העו�מות כ"א �פי מדרגתו ,וכן הוא אצ� האדם בחינת הנשמה שמחיה
אותו ,וכן בכ� דבר בעו�ם רואים שהוא �א רק חומרי ב�בד א�א יש דבר שמחיה אותו,
ואפי' בצומח ודומם יש חיות כנודע ,ובחי' זו נקראת "ממ�א כ� ע�מין" -שהריבונו ש�
פותח שער א -שער הכ��ים שערים פג
עו�ם הוא מחיה הכ� .ואדם בעיקר צריך �התבונן בזה בחיות ש� עצמו -שחיותו היא
אור ה' יתברך ,והתבוננות בזה מביאה את האדם �אהבה עצומה �ריבונו ש� עו�ם ,כי
מרגיש בהתח�ה רק קצת חיות ש� ה' וככ� שהוא יתקרב יותר �ה' יתברך ירגיש יותר
האור ש� ה' יתברך.
ו"סובב כ� ע�מין" ,פירוש הדבר הוא ע� פי דברי רבינו האריז"� בריש ספר עץ חיים
שמסביב �מקום שה' יתברך כביכו� צימצם אורו נשאר אור שסובב כ�
המציאות ,ובע� התניא מסביר שמה שאנו אומרים שה' יתברך צימצם עצמו הוא רק
בגי�וי ,אך בהע�ם כ� המציאות כו�ה היא א�קות ובחי' זו נקראת סובב כ� ע�מין,
וממי�א זה מביא יראה עצומה �אדם מה' יתברך ,שיודע שבאמת הריבונו ש� עו�ם
נמצא בכ� מקום ,ואז �א מרגיש יותר הריחוק מהקדוש ברוך הוא ,כי יודע שכאן,
במקום שנמצא כעת ישנם כ� המדרגות בעו�ם ,והיא בחינת החכמה שהיא המים
שמכבים את האש שהיא בחי' בינה בחי' האהבה וההשתוקקות.
וכ� זה אדם יכו� �התבונן ו�מצוא גם אצ� עצמו ,כמו שהבעש"ט מביא בשם הרמב"ן
שיהודי צריך �חשוב בעת התפי�ה שישנו אור גדו� )ו�א שיחשוב ח�י�ה שיש �מע�ה איזה
ציור ש� אור( שמסובב אותו עד שיזדעזעו איבריו ,אך אחר כך צריך �כ�ו� בזה גם את
האהבה �ה' וההשתוקקות כדי �המשיך יותר אור בהתג�ות.
"וכו�א קמיה כ�א חשיב" ,היינו שמגיע כבר �דרגת הדעת שהוא מידת התמידות
והקביעות במוח ,והוא כ�שון הרמב"ם )ה�כות תשובה פ"י ה"ג( "שיאהב את ה'
אהבה גדו�ה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' יתברך ונמצא שוגה
בה תמיד כאי�ו חו�ה חו�י האהבה שאין דעתו פנויה וכו' בין בשבתו בין בקומו" וכו'.
היינו שהצדיקים הגדו�ים הגיעו �מדרגה גבוהה שבשכבם ובקומם ובכ� עת דבוקים
בה' יתברך ,וממי�א כ�� �א מרגישים צורך �התבונן שה' סובב כ� ע�מין וממ�א כ�
ע�מין וכו' ,כי מרגישים שאין כ�ום בעו�ם רק מציאות ה' יתברך ,וזוכים ע� ידי זה
�מדריגת )במדבר יג( "ארץ אוכ�ת יושביה" ,שהאמונה אוכ�ת אותו )עיין �יקוטי מוהר"ן סי'
קכט( עכ"ד.
)ז( ועוד כתב בספר ים החכמה )תשס"ח עמ' קיב( ש�גבי אופן כניסת אור א"ס א� תוך
הח�� ע"י הקו נתבאר בע"ח )י"א ע"ד( וז"� "והנה בהיות אור הא"ס נמשך בבחי'
קו ישר תוך הח�� הנ"� �א נמשך ונתפשט תכף עד �מטה ,אמנם היה מתפשט �אט
�אט" ,ש�א נכנס כ� האור במדרגה אחת ,א�א נכנס �אט �אט במתינות ,ועי"ז נעשו
ריבוי ושינוי מדרגות ,וכמבואר בהמשך.
שערים פרק ה פותח פד
ו�גבי כניסת הקו א� תוך הח�� �אט �אט ע"ד העבודה כתב :כ� איש ישרא� הוא
מרכבה �כ� העו�מות ,ועד"ז כאשר עוסק בעבודת השי"ת ,נכנס בו אור ותענוג
א�וקי בכ� גופו ,מראשו ועד סוף רג�יו ,א�א שאין חשים בזה א�א הצדיקים הגדו�ים.
ואף ע� פי כן ,מאחר וכ� דרגה ברוחניות כו��ת כ� הדרגות כו�ם� ,כן אף האדם
הפשוט כו�� כ� המדרגות ,ויכו� �הבחין בשעת התפי�ה ,הרגשה ש� קשר עם השי"ת
�פי דרגתו ,ושיש �ו דבקות עם השי"ת ,והוא מתענג ע� ה' בבחי' "אז תתענג ע� ה'"
ממש ,ונכנס �הרגיש אור הבורא ית"ש מדרגה �דרגה עוד ועוד בתפי�תו .ואם היה
מתפ�� היטב ובדבקות האמיתי �השי"ת ,היה כ� גופו מתחי�תו ועד סופו מתבט�
�אור הא�וקי ,והיה מרגיש אור ה' בכ� רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו ,עד שהיה נכנס כו�ו
�תוך התפי�ה .א�א שכניסת האור אינה ברגע אחד ,שבתחי�ה זוכה �מדרגה א' בחי'
כתר ,ואחר כך �חכמה ו�בינה וכו' ,שבתחי�ה נעשה ראשו בחי' מרכבה ומרגיש אורו
ש� השי"ת ,ואחר כך כ� גופו עד שמרגיש האור והדבקות אפי�ו ברג�יו .וכן אי'
מהמגיד הק' ממעזריטש ,שכאשר האדם שב בתשובה ש�מה באמת �אמיתו ,תכסה
זיעתו אפי�ו את פוזמקאות רג�יו .וכ� זה ע"ד כניסת הקו �אט �אט א� תוך הח��.
)ח( וב�יקוטי ה�כות )ה�' נדה ה"ב ס"ב-ו( ביאר שהצמצום ש� הח�� הפנוי הוא צמצום
כ� השכ�יות והחכמות עד שנשאר רק כח האמונה שהוא הכח �האמין בהאמת
אע"פ שאינו מבין הדבר בשכ�ו ,ורק ע"י כח זה אפשר �הכירו יתברך ו�ידע ממנו ,ורק
ע"י כח זה מתקיימים העו�מות.
כי תחי�ת הצמצום הוא בחינת מ�כות כידוע ,כי אע"פ שמ�כות היא המידה
האחרונה אעפ"כ �מע�ה בתכ�ית המע�ה עיקר ההתח�ה היא מבחינת מ�כות
הנע�ם באין סוף כידוע �מבינים ,שמשם התח�ת הצמצום בשבי� בריאת העו�ם ,כי
סוף מעשה במחשבה תחי�ה בבחינת )ישעיה מד( "אני ראשון ואני אחרון" " -אני" הוא
בחינת מ�כות כידוע.
והכ�� הוא שתחי�ת הצמצום הוא בחינת מ�כות ,ומ�כות היא בחינת אמונה כידוע,
והיינו כשה' יתברך רצה �ברוא את העו�ם הסתכ� בחכמתו הקדומה שאי
אפשר �השיגו יתברך בשום חכמה ובשום שכ� ובשום תבונה בעו�ם ,וע� כן �א היה
אפשר �ברוא העו�ם עד אשר צימצם ופינה א�הותו יתברך כביכו� ,היינו שבחכמתו
הנפ�אה צימצם חכמתו כ� כך עד אשר סי�ק החכמה והשכ� �גמרי ,עד שנשאר
המקום כביכו� פנוי מכ� השכ�יות והחכמות שהן עצמות א�הותו יתברך ,ו�א נשאר
מן השכ� כי אם כח האמונה -שברא כח בעו�מות ובנבראים שיהיה �הם שכ� ודעת
�האמין בו יתברך ב�י שום שכ�.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים פה
ובאמת זה הצמצום הוא פ�א גדו� ,כי בדבר שמבינים בשכ� אין צריכים �האמין
ואינו נקרא אמונה ,ועיקר האמונה היא במה שאין מבינים בשכ� ,ואם כן
מהיכן יבוא �דעת שיאמין בזה ,אך באמת היא נפ�אות תמים דעים שברא כח בשכ�
האדם שיהיה �ו כח �צמצם ו�ס�ק דעתו ו�האמין באמונה �בד ע� ידי כח הרשימו
שנשאר בהדעת אפי�ו �אחר הסת�קות הדעת ,כי אף ע� פי דאיהו �א חזי מז�יה
חזי ,כי אף ע� פי שאינו מבין הדבר בשכ�ו אף ע� פי כן מבין שראוי �ו �האמין,
עכת"ד עיי"ש )וע"ע בענין הצמצום ב�יקוטי ה�כות ה�' פריה ורביה ה"ג סי"ז ,יט-כא� ,ג�-ד ,ובה�' תפי�ת
המנחה ה"ד ס"א-ג ,ח(.
ועיין בספר �יקוטי מוהר"ן )סי' מט ס"ד( שמוהר"ן ביאר את ענין הצמצום המבואר בזוהר
ובכתובים איך הוא בכ� אדם .וב�יקוטי ה�כות )ה�' מנחה ה"ז סכ"ב( כתב "צריכין
�הבין מרחוק ,מי שיש �ו �ב �הבין מדעתו בכתבי האר"י ז"� ובזוהר הקדוש ובספרי
מפרשיהם ובספרים שיצאו בדורות א�ו ,שכ� סודות הקב�ה הכ� נאמרו ע� בחינת
צ�ם א�הים שנברא בו האדם ,וכ� הצמצומים ש� בחינת ח�� הפנוי הכ� נעשה עם
כ� אדם בכ� זמן כפי מדרגתו".
ועוד כתב )שם( "וכ�� הדברים המבוארים �ענין הצמצומים ש� תחי�ת הבריאה �ג�ות
א�קותו יתברך הוא שבתחי�ה צימצם האור ואחר כך התחי� �המשיך איזה
בחינת אור ואחר כך חזר האור �מקומו והשאיר רק איזה רשימו ,כי �א היה אפשר
עדין �סבו� זה האור ,ואחר כך חזר והמשיך עוד הפעם איזה בחינת אור בצמצום חדש
נפ�א וחזר והע�ימו ש�א יהיה ריבוי אור ,וחזר והמשיך האור בדרך נפ�א וכו' וכן כמה
פעמים ,שזה בחינת סוד הטהירו עי�אה וטהירו סתם וכו' ,ועו�ם המ�בוש שקיפ�
האור וכו' עד שנעשה בחינת ח�� הפנוי וכו' ,ואחר כך המשיך אור המ�כים ו�א יכ�ו
�קב� האור ונשברו ומתו וכו' עד שהתחי� עו�ם התיקון וכו' ,והכ� בשבי� האדם".
ו�אחר מכן כתב "וא�ו הצמצומים בעצמן שצמצם עצמו השם יתברך בצמצומים
נפ�אים שונים כנ"� כדי �ג�ות א�קותו יתברך ,כו�ם בהכרח שיעברו ע�
האדם ,כי כו�ם �א היה כי אם בשבי� האדם שהוא יתקן הכ� ע� ידי אתערותא
ד�תתא דיקא .כי כ�� הצמצומים הם מה שהשם יתברך מראה ומאיר פניו קצת ,ואחר
כך מסתיר אותו וכן כמה פעמים בכמה בחינות שונות"
ועוד כתב )שם( "וכ� זה נעשה בכ� דור בכ� אדם ובכ� זמן הכ� בשבי� הבחירה ,כי
ע� ידי זה עיקר הבחירה ע� ידי התג�ות וההע�מה" ,עכ"� עיי"ש.
שערים פרק ו פותח פו
פרק ו
בענין השיטות השונות ש� המקוב�ים שיש אומרים שדברי הזוהר והאר"י ז"� הם
בדרך רמז ומש� ע� ענין נע�ם ונסתר שהסתירו המקוב�ים בדרך מש� גשמי דברים
נסתרים הרומזים ע� נמש� רוחני ,והכוונה האמיתית והפנימית היא ע� הנמש�
הרוחני וע� רמז ש� דרך ועצה מעשית בעבודת ה' ,ומאידך יש אומרים שדברי
הזוהר והאר"י ז"� הם כמשמעם וכפשוטם א�א שהוא נע�ם בתכ�ית ההע�ם איך
שהם ומה שהם ,ו�דעתם עיקר גוד� מע�ת �ימוד הקב�ה היא �דבר הכ� באצי�ות
ו�השתמש רק באותן הדברים וה�שונות אשר דיברו ונאמרו בזוה"ק ובדברי
האריז"� .במה נח�קו ,ובמה כו�ם מודים.
)א( הנה נתבאר �עי� )פ"ה( בענין הצמצום אשר גי�ה האריז"� שנח�קו בזה גדו�י
המקוב�ים אם הוא כפשוטו ,או שהוא בדרך מש� ורמז ע� ענין נע�ם ונסתר
שהסתירו המקוב�ים בדרך מש� גשמי דברים נסתרים הרומזים ע� נמש� רוחני
והכוונה האמיתית היא ע� הנמש� הרוחני .ויש צדיקים שגי�ו שכ� הצמצומים ש�
בחינת ח�� הפנוי הכ� נעשה עם כ� אדם בכ� זמן כפי מדרגתו ,עיי"ש.
ובאמת שמח�וקת זו היא �או דוקא �גבי הצמצום ,א�א היא �גבי כ� התוארים
והכינויים הגופניים והגשמיים הנזכרים בדברי הזוהר והאר"י ז"� ,ויש בזה
נפקא מינה גדו�ה �כ� דרך הבנת ו�ימוד תורת הנסתר ועבודת השם ,ויש �הבין ע�
מה נח�קו ,ומאי נפקא מינה ,ובמה כו�ם מודים.
כי הנה גם האומרים שהכ� כפשוטו ואינו מש� ורמז ,בודאי מודים הם שאין הכוונה
כפשוטו ממש בגשמיות ,שהרי האומר שהוא כפשוטו בגשמיות ח"ו נופ� בכמה
שיבושים וסתירות ש� רוב עיקרי האמונה ,וכמבואר באריכות בספר שומר אמונים
הקדמון )ויכוח שני סי' �ד�-ט עיי"ש .וע"ע �עי� פ"ג ס"ב מהי ההגדרה ש� דבר גשמי(.
ובספר התניא )�יקוטי אמרים פ"ז( כתב "מכאן יש �הבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם
ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"� והבינו ענין הצמצום
המוזכר שם כפשוטו שהקב"ה סי�ק עצמו ומהותו ח"ו מהעו�ם הזה רק שמשגיח
מ�מע�ה בהשגחה פרטית ע� כ� היצורים כו�ם אשר בשמים ממע� וע� הארץ מתחת,
והנה מ�בד שא"א כ�� �ומר ענין הצמצום כפשוטו שהוא ממקרי הגוף ע� הקב"ה
הנבד� מהם ריבוא רבבות הבד�ות עד אין קץ אף גם זאת �א בדעת ידברו מאחר שהם
מאמינים בני מאמינים שהקב"ה יודע כ� היצורים שבעו�ם הזה השפ� ומשגיח ע�יהם
וע"כ אין ידיעתו אותם מוסיפה בו ריבוי וחידוש מפני שיודע הכ� בידיעת עצמו הרי
כביכו� מהותו ועצמותו ודעתו הכ� א'" ,עיי"ש.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים פז
והנה בודאי שגם כו�ם מודים שיש דברי מש� בדברי המקוב�ים ,וכמפורש בדברי
האר"י ז"� )ע"ח סוף ענף ד ,ושער ההקדמות דף ה .ובהגוב"י שם אות א כתב "הקדמה זאת היא יקרת
הערך וכו'"( שכדי �שכך את האוזן �כשיוכ� האדם �הבין הדברים הע�יונים הרוחנים
ב�תי נתפסים ונרשמים בשכ� האנושי �כן ניתן רשות �דבר בבחי' ציורים ודמיונים
כאשר הוא פשוט בכ� ספרי הזוהר ,וגם בפסוקי התורה עצמה כו�ם כאחד עונים
ואומרים בדבר הזה וכמו שאמר הכתוב "עיני ה' המה משוטטים בכ� הארץ"" ,עיני ה'
א� צדיקים"" ,וישמע ה'"" ,וירח ה'"" ,וידבר ה'" ,וכא�ה רבות ,וגדו�ה מכו�ם מ"ש
הכתוב "ויברא א�הים את האדם בצ�מו בצ�ם א�הים ברא אותו זכר ונקבה" וכו' ,ואם
התורה עצמה דיברה כך גם אנחנו נוכ� �דבר כ�שון הזו ,עם היות שפשוט הוא שאין
�מע�ה א�א אורות דקים בתכ�ית הרוחניות ב�תי נתפשים שם כ�� ,וכמו שאמר
הכתוב "כי �א ראיתם כ� תמונה" וכא�ה רבות .ואמנם יש עוד דרך אחרת �המשי�
ו�צייר בה הדברים הע�יונים והם בחינת כתיבת צורת אותיות ,כי כ� אות ואות מורה
ע� אור פרטי ע�יון ,ודבר פשוט הוא שאין �מע�ה �א אות ו�א נקודה א�א גם זה דרך
מש� וציור �שכך את האוזן .והן ציור האדם )כ�ומר הכנויים והתוארים הגופניים והגשמיים( והן
ציור האותיות -שניהם מוכרחים בכדי �הבין את ענין האורות הע�יונים ,וכאשר תראה
ספרי הזוהר בנויים ע� שתי בחי' הציורים הא�ה ,עכ"ד.
ועוד מובא בשער ההקדמות )דרוש ב' בענין אדם קדמון( בזו ה�שון "כבר ידעת כי אין �נו
רשות �עסוק קודם האצי�ות י"ס ו�א �דמות שום צורה ודמיון כ�� ח�י�ה וחס,
אב� מן הי"ס ו�מטה אפשר �דבר בדרך מש� ודמיון ו�כן אף אם נדבר באיזה קצת
מציאו' ציור �מע�ה מן הי"ס אינו א�א ע� צד ההכרח כדי �שכך את האזן" ,עכ"�
)וע"ע בע"ח ריש שער אח"פ(.
אמנם גם א�ו שאומרים שהדברים הם בדרך רמז ומש� ע� ענין נע�ם ונסתר בודאי
מודים הם שאין הכ� אך ורק מש� ,שהרי מפורש בדברי האריז"� ש"פשוט הוא
שאין �מע�ה א�א אורות דקים בתכ�ית הרוחניות ב�תי נתפשים שם כ��" וכנ"� )וע"ע
�קמן שער ו פ"ז ס"ב בענין המחקרים והכופרים האומרים ע� המעשיות שבתורה שהם מרמזים רק ע� הנמש�
והצורה ,ואפי�ו ע� המצוות המעשיות המפורשות בתורה הם מפרשים שהן מרמזות רק ע� שכ�יות וחכמות ש�הם,
וכופרים כפשוטו �גמרי(.
ונמצא שבסוגיא זו ישנם חי�וקים דקים ,וצריך �עיין ו�ברר ו�הבין �מעשה מהן
השיטות השונות ש� גדו�י המקוב�ים בענין זה כ� אחד כפי דרכו ,ומאידך
מהן הדרכים ש� הטועים והכופרים בענין זה שיש �התרחק מהן.
שערים פרק ו פותח פח
)ב( והנה בספר ים החכמה )תשס"ח ,עמ' סד-סה( הביא את דברי האר"י ז"� הנ"� )בע"ח
שם( וכתב שביאור הענין הוא כי וודאי אין כ� דרך �חשוב ו�הרהר מהשי"ת ומכ�
מציאות רוחנית שהיא ,שאין כ� השגה בו ית' ואף �א בעו�מות הע�יונים הרוחניים,
ואין כ� ציור אשר יציירנו הדמיון ,ו�א כ� דרך אשר יכי�נו הרעיון ,וכ� ציור הנתפס
בדמיוננו אינו יתכן �היות המציאות האמיתי ח"ו.
וכיון שרצה השי"ת שיהיה �נו הנבראים השגה בו ,כדי שנהיה דבקים בו עי"ז ,נתן
�נו רשות ודרך �הדבק בו ית"ש ,ע"י הרהור ומחשבה באותיות השמות
הקדושים ,כמו בשם הוי"ה ב"ה ושאר שמות ,ועי"ז נהיה דבקים בעצמותו ית' ,אע"פ
שאין השמות הק' מציאותו האמיתית ,ואינם א�א אותיות גשמיות הנכתבות בהגשמה.
ועוד דרך נתן �נו ,שאפשר יהיה �הרהר ו�חשוב ע"י מש� ש� אור פשוט ,כגון
שתחי�ת הכ� היה כ� המציאות אור פשוט שאינו גשמי ח"ו ,וכ� המש�ים
כיו"ב .וכ� זה אינו א�א �היות �נו התפסה במחשבה ובציור הדמיון ,שנוכ� �חשוב
ממציאות האמיתית ע"י מש� זה ,שחושבים במש� האור שהוא סובב את הכ� ,ועי"ז
מציירים במחשבה איך שהשי"ת מסבב הכ� )כן איתא מהרמב"ן ומהרמ"ק .ואיתא ברבינו יונה ,כי
המתבונן באוא"ס שאורו ש� השי"ת נמצא בכ� מקום ועי"ז מעורר המציאות האמיתי שהשי"ת נמצא בכ� מקום ,אע"פ
שהאור הוא גשמי ,מ"מ כיון שיודע כי אין דמיון בין האור הגשמי ובין האור ש� השי"ת הרוחני ,אין איסור בדבר,
והוא נחשב כמו שמות הקדושים .ואע"פ שמ�ביש הרוחני בבחינת אור שהוא גשמי ,מ"מ מאחר וע"י ה�בשה זו יכו�
�הע�ות בדמיונו ובשכ�ו מציאות האוא"ס עם הרחקת הגשמיות ממנו ,מותר ,שמוח האדם צריך �איזה ציור בדמיונו
כדי �הע�ות הדברים במחשבתו ,ואינו יכו� �צייר בדמיונו א�א ציורים גשמיים� ,זאת הותר דרכים א�ו ש� שמות ואורות
ב�בד �חשוב בהם ,עם הידיעה שאין �מע�ה האורות או השמות שמחשב בהם .אמנם בשאר ציורים מציורי העו�ם הזה
�א הותר �חשוב אפי�ו עם הידיעה שאין �ציורים א�ו בע�יונים .נמצא ,שבכ� יום בשעת קריאת שמע ,כשיתבונן בפירוש
המי�ות שהשי"ת א�קינו הוא אחד ואין שום דבר מב�עדו ית"ש ,וכמו קודם הבריאה היה הכ� אוא"ס כן הוא עתה,
וכ� הנבראים אינם א�א א�וקות ,אין �חשוב בהם עצמם שהם א�וקות בציור ש�הם עתה ,ואף �א בציור ש�הם באופן
המופשט ,א�א בציור ש� אור שהוא אין סוף ,ובאופן המופשט מכ� גשם(.
ואע"פ שגם במש�ים א�ו צריך �הפשיט הגשמיות מהם ,ו�חשוב באור שהוא ב�י
גבו� ,ו�ידע כי אין �מע�ה �א אותיות ו�א אורות ,מ"מ ,ה�כה �משה מסיני
שבב' דרכים א�ו ב�בד מותר �חשוב ,ו�ה�ביש ב�בושים גשמיים א�ו בחינות
המציאות הרוחנית ,אך מש�ים אחרים �א הותרו �חשוב ו�ה�ביש הרוחניות בהם,
אפי�ו באופן ש� הפשטת הגשמיות מהם.
וברמח"� )וכן אי' מהרמ"ק( מבואר הטעם שכ� ספרי הקב�ה נאמרו בדרכים א�ו ש�
אורות וש� שמות ,שכן הוא רצון השכינה �הג�ות �נביאים ו�בע�י רוה"ק,
ובדרך זו ישיגו העו�מות הע�יונים ויתדבקו בהם.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים פט
ובאופן ההתקשרות והדבקות ע"י דרכים א�ו ,נאמרו ב' מש�ים ,מענין דרך
התקשרות האדם �חבירו .הא' ,שם האדם ,שאפשר �התקשר עמו ע"י שמו,
כגון מי ששמו ראובן ,ע"י שקוראים �ו בשמו ראובן ,מתקשרים א�יו .וודאי אין
מציאותו ש� האדם מי�ת 'ראובן' ,א�א שמו ב�בד הוא ,ואעפ"כ ע"י שיקראו אותו
ראובן ,יענה .וכן כאשר מזכירים או מע�ים במחשבה שם 'ראובן' ,אפי�ו מי שאינו
מכירו מתקשר עמו עי"ז במחשבה .נמצא כי שמו ש� אדם הוא אמצעי ודרך �התקשר
עם האדם עצמו ע� ידו.
וכמו כן כשמזכירים או מציירים במחשבה אותיות שם הוי"ה ב"ה ,או שמות ע"ב ס"ג
מ"ה ב"ן וכד' ,אע"פ שאין א�ו האותיות המציאות הע�יונה ח"ו ,מ"מ בדרך זו
מתקשרים ומתדבקים באותם הבחינות ,וכ� שם ושם הוא דרך התג�ות שע� ידה ניתן
�היות דבוק א�יו ית' באמת.
והמש� הב' ,ההתקשרות עם הנשמה ע"י הגוף .שכאשר ידבר איש א� רעהו ,או
אפי�ו כאשר רוצה �התקשר עמו בקשר נפשי אמיץ וחזק ,הכ� הוא ע"י גופו,
שמדבר עם גופו ,ומכיר את גופו ,ורק עי"ז מתקשר עימו .האמנם שאין הדיבור ו�א
הקשר הנפשי עם עצם גופו ש� האדם ,שהרי גופו ב�א חיות ונשמה אינו כ�ום ,והרי
הוא כמת ,ואין ההתקשרות א�א עם נשמתו וחיותו ,ואעפ"כ באמצעות הגוף הנג�ה,
נעשה התקשרות עם החיות הפנימיות .וכן אופן ההתקשרות עם כ� הבחינות
הע�יונות ,אע"פ שאין מחשבתנו תפיסא בהם �השיג עצמות האורות ה��ו ,וכ"ש שאין
כ� מחשבה תפיסא בעצמותו יתברך ויתע�ה ,עכ"ז הדרך �התקשר עם עצמותו ית'
ממש ,היא באמצעות גי�וייו שהם שמותיו הקדושים ,ודי �נו בשמות הק' �התקשר
א�יו ית' באמצעותם.
וכ� א�ו הגי�ויים נג�ה השי"ת �נביאים ו�צדיקים הגדו�ים ,ע"י מידתו הנקראת
שכינה ,שהיא שורש התחתונים ,ועניינה בחינת הגי�וי� ,ג�ות מאורו יתברך מעט
מן המעט ,שנוכ� �הדבק בו ית"ש .וכ� גי�ויים א�ו הנזכרים בספרי הקב�ה ,כגון
עו�מות א"ק ואבי"ע ,השיגו הנביאים הצדיקים הגדו�ים בפוע� ,א�א שישעיה הנביא
השיג בעו�ם הבריאה ,כ�ומר שהשיג דרך עו�ם הבריאה כ� א"ק ואבי"ע ,ויחזקא�
הנביא בעו�ם היצירה ,והאר"י הק' בעו�ם העשיה ]כדאי' מהגר"א ז"�[ ,דהיינו שהשיגו
הצדיקים �פי מדרגתם ,כ� בחינות א"ק ואבי"ע דרך אותם העו�מות הנ"� .וכ� עיקר
�ימוד הקב�ה ותכ�ית עניינה ,אינה א�א שישיג הנאצ� את בוראו וידבק בו ,ע"י שמות
וכינויים ש� כ� בחינה ובחינה כפי הנזכר בדברי רבינו האר"י ז"�.
שערים פרק ו פותח צ
)ג( והנה כתב הרמ"ק )בספר אור נערב ח"ג פ"א( "צריך שיהיה מורג� בפ�פו� בעומק כדי
שיהיה מורג� ויוכ� �הפשיט המאמרים מהמש�ים ובזה יגיע א� המכוון בחכמה
זו" ,עיי"ש.
ובמאמרי אדמו"ר הזקן )ענינים עמוד שי"ח( כתב "הבעש"ט היה מתרעם ע� ה�ומדי
קב�ה ואינם יודעים �הפשיט הגשמיות" ,עיי"ש.
ובספר הברית )ח"ב מאמר י"ב פ"ה בשם היעב"ץ( כתב שכ� דברי האר"י ז"� בעץ חיים
ושאר הספרים בעניינים כא�ה ,כו�ם יש בהם אמת ואינו אמת -כ�ומר
שכפי מה שהבין אותם האר"י ז"� והדומים א�יו הם אמת ,אך כפי מה שאנו מבינים
אותם הם אינם אמת ,כי כ� האמור בכתבים ובספרים הוא רק הנג�ה ש� הקב�ה
ואינו אמת ,ורק הנסתר ש� הקב�ה הוא �בדו האמת ,ואת זה הנסתר אי אפשר
�כתוב בשום ספר ,עכ"ד.
ועוד כתב בספר הברית )ח"א מ"ד פי"ד( שיש אשר אין �ו חפץ בנסתרות באומרו שכ�
הכתוב במעשה בראשית ובמעשה מרכבה בזוהר ובכתבי האר"י ז"� ובדברי
הקדמונים אינו א�א מש� ומ�יצה א� הכוחות הנמצאים באדם ,וכגון שפרצוף �אה
ורח� הם כח היראה וכח האהבה הנמצא באדם ,פרצוף זעיר אנפין הוא כח מדות
ההתפארות באדם ,וכן כו�ם ע� דרך זה -הכ� �בוש חיצון מש� ומ�יצה ,ומעתה �פי
זה אין �נו עסק במש� ומ�יצה א�א בנמש� ופנימיותה וזאת תורת האדם ,ואם כן �פי
שכ�ו יתה�� איש בהם.
אך באמת אינו כן א�א נהפוך הוא -שהכוונה היא ע� הסודות העמוקים ורזי רזין אשר
�א שזפתו עין -הוא הפנימיות והעיקר ,ומה שנמצא דוגמתו בכוחות האדם הוא
בהכרח ע� כי בצ�ם א�הים עשה את האדם -והוא החיצוניות ,ו�א כיוונו ע� זה בזוהר
והאר"י ז"� כ�� ו�א ע�ה ע� �יבם בעת כותבם הסודות ההם ,אמנם כיון שכ� דבריהם
דברי א�הים חיים �כן בסגו�ת עצמם יעשו רושם כחומר חותם �מטה בעו�ם קטן -
הוא האדם.
אב� המוציא משמעותם ש� הסודות שבזוהר והאר"י ז"� ומעמידם ע� דברי נג�ה
הרי הוא כמוציא פשטי התורה ודברי המצוות מידי משמעותם ומעמידם ע�
דברי נסתרות ,אפי�ו שיהיה מדברים המביאים את האדם א� היראה והאהבה ,כי
אף שהתורה כשמספרת בתחתונים רומזת גם בע�יונים וכן כשמדברת בע�יונים
רומזת גם בתחתונים ,בכ� זאת עיקר הוראתה הוא מה שנראה ממשמעותם ש�
הדברים כפי מה שהם.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים צא
)ד( ובספר סור מרע ועשה טוב )מהדו"ח עמ' עט( כתב "דבר אשר השכ� משיג בעניני
א�קות ,מצומצם זה בשכ�ו וקרוב הוא �הגשמה .ע� כן אחי ,הזהר והזהר מן
החקירות והמש� בענין א�הות �הסביר א� השכ� האנושי ,אם �א מן הרב אשר
ידעת כי הוא �ומד פה א� פה עם א�יהו או עם נשמת שאר צדיקים .וע� שאר העם
המוש�ים מש� ,יהיה מי שיהיה ,הרחק מזה כי ע� שכ� האנושי הוא וקרוב �טעות.
וכבר אמר ש�מה בחכמתו חוח ע�ה ביד שכור ומש� בפי כסי�ים ,ובגמרא כשמדמה
�פעמים מ�תא �מ�תא משנינן הא �א דמיא א�א �הא .ואיך תדמה במש� שע� פי
שכ�ך ,ד�מא �א דמיא המש� א� הנמש� ,כי באורות ע�יונים ]נוסח אחר :באורות
רוחניים[ צריך �היות קו�ע א� השערה ו�א יחטא .ע� כן תהא נזהר מ�קב� הסברה
בדרך מש� וחקירה כי אם מבע�י רוח הקודש המקוב�ים פה א� פה כמו רבותינו
בע�י המדרש והבעש"ט נב"מ ות�מידו מוהר"ר דוב בער וחביריו היו מוחזקים דעיי�ו
ונפקו ,ו�א כמו שנתפשט בדור הזה בענין החכמות והסברות בדרך מש� .וכן קיב�תי
ממורי" ,עיי"ש באריכות.
ובהוספות מהרצ"א )שם סקצ"ו( הוסיף "�התבונן הדברים הנאמרים באורות )ע�יונים(
רוחניים �מש� מש�ים ודאי אסור ,רק �האמין שכך הוא ברוחניות דבר
שאינו מושג רק בשמות וצירופים ,אב� אם כ� זה נראה �י שבהיפך אין איסור ,ואדרבא
זאת עיקר החכמה �עבודה �התבונן ענין הנאמר ברוחניות �השיג מציאות בזה גם
בעו�ם הזה ,ובפרט באיש הישרא�י ,כגון שיש ברוחניות חס"ד גבור"ה כנגד זה יש
מציאות המידות באדם ירא"ה ואהב"ה ,וכן בכ� ענינים תמצא טוב טעם ודעת .ועיין
בעץ חיים בענין מידת הכתר דברי מרן מהרח"ו ז"� ,ותראה שדברי נכוחים .ועיין בספר
הקטן תומר דבורה �הרמ"ק ז"� ,כ� הי"ג מידות ש� מי א� כמוך �התנהג בהן �דרכי
העבודה ,וע� זה נאמר בפסוק תמשי�הו )�שון מש� ודמיון( במעשי ידיך .רשמתי כ� זה
ש�א יטעה המעיין וישאר נעור וריק מן החכמה .והשם יתברך יהיה בעזרינו" ,עכ"�.
)ה( ומובא בכתבי יד קודשו ש� הגה"ק מקאמרנא )הובא בספר שומר אמונים מבוא השער הע'
�ז( שפעם אחת שא� מרן א�וקי הבע� שם טוב את האר"י מפני מה דיבר הסודות
כך באתג�ייא ו�א בדרך עבודה ,והשיב �ו שאם היה חי עוד שתי שנים היה הכ�
מתוקן ,עכ"ד) .וע"ע �עי� בפתיחה פ"ג ס"ד בענין ביאור דברי האר"י ז"� ע� פי דברי הבעש"ט ז"� וע� פי
דברי רבינו מוהר"ן ז"�(.
)ו( ובספר הכשרת האברכים )�רבי ק�ונמוס ק�מיש שפירא מפיאסעצנא ,מבוא השערים פ"ד( כתב
"ו�מה זה נכריח עצמנו �ומר ע� כ� עניני קדושת א�קות הנאמרים בתורה ודברי
נבואה ,בת�מוד וזוהר הקדוש שרק מש� ומ�יצה ורק דברי הסברה הם �נו ,מפני שגם
שערים פרק ו פותח צב
איברי האיש ושאר עניני העו�ם כן נקראים ,ו�מה זה �א נאמר שאמיתיים הם ובאמת
מדרגות א�ו כך הן וזה שמם גם במרום וגם �מטה ,ה�א גם העו�ם הזה ועניניו קדושים
הם ,א�קות ומיני מדרגות במ�א כ� הארץ כבודו ,ובכ� הד' עו�מות הקדושים מדרגות
וח�קי קדושה א�ו נמצאים ,ובשמותם כא�ו נקראים ,והאם בשבי� ש�איש גשמי נדמה
העו�ם והאדם �גשמי ישתנו �היות באמת גשמיים עד ש�א נוכ� �קרוא את עו�מות
הע�יונים בהם" ,עכ"�.
ועיי"ש שהאריך בזה ,ו�אחר מכן כתב "ומעתה �ימוד הקב�ה �א נשתנה ע"י
החסידות ,רק מתראה היא במראה החסידות� ,א מש� ומ�יצה הם ענינים
הגבוהים רק באמת כן הם ,ו�א במרום ב�בד הם ,רק גם בעו�ם הזה ,אף באיש
נמצאים ,עד שכש�ומדים ספרי קב�ה מצדיקי החסידים ובפרט ספרי המגיד הגדו�
וספרי ת�מידו זקני הקדוש המגיד מקוזניץ זצוק��"ה ,רואים הרבה פעמים שמדבר
בקודשו בענינים גבוהים שבקב�ה שבמרום ושבאדם גם יחד� ,א בדרך מש� ,אף אינו
אומר שכעין זה איתא באדם ,רק הכ� במאמר אחד מדברים בקודשם ,כאי�ו האדם
במרום ,וכ� עו�מות הע�יונים באדם ,וגם אמרו בקודשם ע� המשנה דע מה �מע�ה
ממך -אם תרצה �דעת מה �מע�ה ,ממך תוכ� �דעת ,כי במרום ואצ�ך הכ� חד ,אף
את הפסוק מבשרי אחזה א�קי המורג� בספרי הקב�ה �באר ענינים גבוהים ע"י מה
שהאדם מוצא בקרבו ,איבריו ,מידותיו וכו' ,גם כן �א בדרך מש� צריכים �הבין ע� פי
חסידות ,רק הוא הוא כנ"�" ,עכ"� עיי"ש.
ובספר ט� אורות )שחיבר רבי יעקב מאיר שפי�מאן ז"� אבדק"ק בוקרעשט ,ח�ק ראשון פ"א ס"א( כתב
"מניין יהיה כח האדם הגשמי �הבין דברים הפשוטים הרוחנים אם �א מחמת
שידוע שנשמת האדם הוא ח�ק א�קי ממע� ובנשמת האדם וכוחותיה נכ�� מכ�
הבחי' והאדם ד�מטה הוא הרשימו מהע�יונים ותחתונים ונשת�ש� מעו�ם �עו�ם עד
שבא �דמות אדם התחתון� ,כן �ו�א מה שאנחנו משיגים בענין האדם ד�מטה �א
היה �נו שום השגה ותפיסה בדברים הע�יונים כי איך נשכי� ונדע במה ש�א נוכ� כ��
�צייר ב�בנו ,אך ע"י הנשמה וכוחותיה והשת�ש�ות הארותיה בהגויה אז נוכ� �הבין
קצת ע"ד הדמיון כמש"� בהפתיחה כי נפשיט הדבר מהגשמיות בכ� פעם יותר ויותר
כמו שנודע שבכ� עו�ם היותר ע�יון נתמעט יותר הגשמיות ,והבן.
וקב�נו אזהרה זאת ש�א נתחי� �חקור כ�� באורות הע�יונים עד שנבין מקודם ענין
זה בהנשמה ואז נפקח עיני שכ�ינו �ע�ות ממדריגה �מדריגה ו�א נכש� ,ו�כן
בכ� פעם קודם שנכתוב ענין חדש בסודות הע�יונים נקדים בכ� פעם �הבין זה הענין
בהנשמה ,ואפי�ו בענין הנשמה אכתוב בהדרגה �אט �אט את הק� הק� תחי�ה כדי
פותח שער א -שער הכ��ים שערים צג
�הרגי� את המעיין קצת �הבין ברוחניות וכדי שידע המעיין �איזה מקום קו�ע הענין
ההוא �כן אכנה כוחות הנשמה והגויה בשמות ש� הספירות דהא האמת הוא שמי
שמקדש נשמתו וגופו אז הם המרכבה �הספירות הנג�ות מרכבה �כתר וכו' כנודע
אב� ח�י�ה �ך �דמות עדיין ו�חקור �מע�ה כ"ז ש�א ת�מד הכ� והזהר ש�א תחטא
אך מקודם תראה �הבין היטב בהנשמה ואח"כ תמצא בהחיבור הנמש� איך �הבין
�מע�ה" ,עכ"ד עיי"ש.
)ז( והנה מובא בשם הרא"ש מאמצי�או ז"� )במכתב שנדפס בספר דרך תבונות( שהגר"א אמר
שכתבי האר"י ז"� כו�ו רק מש� ,ואמר שהרמח"� ידע את הנמש� ש� כתבי האר"י
ז"� ,ואמר עוד שהיה איזה משך זמן שהיה סובר שגם רבי חיים ויטא� ז"� �א הבין
עומק כוונת האר"י ז"� )בנמש�( ואחר כך ראה במקום אחד שניכר שידע רבי חיים ויטא�
את הנמש� א�א שהסתירו מאוד ,כך אמר �י דודי הגר"ח מווא�זין ז"� ,ואמרתי �ו
כנראה שכיון רבינו ע� דברי האיגרת ש� רבי חיים ויטא� הנקרא "מאמר הפסיעות"
)נדפס בסוף ספר חסד �א�פים דפוס אמסטרדאם ,ומובא בכתבי האר"י ז"� בשער מאמרי חז"� מדרש רבה בראשית
מג( ,והשיב �י בפנים צהובות -כן הדבר שכיון ע� האיגרת הזו ,ורבינו הגר"א אמר ע�
עצמו ברוך השם גם אנכי יודע הנמש� ,עכ"ד) .ועיין בשו"ת וישב הים ח"ב סי' יד הע' ב מה שפירש
בכוונת הגר"א באימרתו הנ"� ,אך עיין בספר ייראוך עם שמש בענף ו ס"א ,ובעין השמש שם סק"י ,וע"ע בענין זה
בספר ים החכמה תשס"ח עמ' פ ,ואכמ"�(.
וכתב הגר"ח מווא�זין )ת�מיד הגר"א ,בספר נפש החיים שער ג פ"ז( "ומודעת שכ� דברי
האריז"� בנסתרות מש� הם" ,עכ"� ,ועיי"ש מה שביאר בענין הצמצום.
וכן מובא בדברי הגר"א )ב�יקוטים שבסוף ספר ספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א( "�כן אנו מדברים
דרך מש� ואינן מבינים כ��" ,עיי"ש.
)ח( ובספר שערי רמח"� )בהקדמה �מאמר הויכוח עמ' �ו�-ז( כתב "ו�ו�י הרב הקדוש האריז"�
גי�ה �נו שערי אורה ברוח קדשו ,כבר נשתכחה ממנו החכמה �גמרי ,וגם עתה
אחרי שנתע�ה צדיק יסוד עו�ם �מנוחתו ונע�מה החכמה דור אחר דור ,עד שנשארו
דבריו ועניניו כדברי הספר החתום ,בכמה קושיות וסתירות הנמצאות בדברי הרח"ו
ז"� .ואשר קשה יותר הוא ,כי הבנת הדברים בכ��ם -סתום וחתום מאד ,כי הוא
ז��ה"ה סתם דבריו הרבה ,ו�א רצה �פרש בכתב ,ונו�ד מזה -שהקוראים בדבריו
�קחו אותם ע� פשוטם ושטחיותם ,ואין זו הבנה כ�� .כי נקרא שאין בידינו א�א שמות
ענינים שצריך �זכור אותם כמפתח ש� ספרים .כי כאשר ידענו שיש כ� כך ספירות,
ושיש כ� כך פרצופים ,ושיש כ� כך עו�מות ,ושהם מת�בשים זה בזה ,ושיש כ� כך
ע�יות וירידות ,ואין אנו יודעים מה הכוונה בכ� הדברים הא�ה ומה ענינם -נמצא
שאין זו ידיעה כ�� ,א�א זכרון ש� גירסא ,אך ב�א שום סברא.
שערים פרק ו פותח צד
והרח"ו עצמו כך הזהיר בפירוש במאמר פסיעות ואמר ז"� :אמנם �א יחשוב הקורא
בביאורי זה כי יוכ� �הבין כמגע השבו�ת דרוש הזה כו�ו ,כי א�ף שנים אי�ו
חיה � -א יתחי� אפי�ו בהתח�ת הקדמה אחת ,עכ"� .ואמנה בהשאר החכמה כך
ערומה ,דברים סתומים ב�י הבנה ,נו�ד מזה רעה אחרת -שחכמים גדו�ים עזבוה בקרן
זוית ,כי מטבע החכמים �בקש הבנה מיושבת ו�דעת הדברים בעומקם ו�א �התרצות
במ�ין בע�מא ,ובראותם שאין בדברים הא�ה מה שימ�א תאוותם ,אמרו �מה מב�ה
זמננו במה שאי אפשר �נו �השיג .ואחרים הרעו יותר ,כי �א די שמאסו בה ,א�א
שדיברו ע�יה סרה ,בחשוב אותה כפתיות שקיב�ו ע�יהם בני אדם �התקע בדברים
גסים וב�תי מתקב�ים" ,עכ"ד ספר שערי הרמח"� ,עיי"ש באריכות.
וכעין זה כתב רבי יהודה �ייב ה�וי אש�ג "בע� הסו�ם" )בהקדמת חיבורו "פי חכם" ,והובא
גם בתחי�ת ספר ת�מוד עשר הספירות ,וע"ע בענין זה בספר "הסו�ם" מאת הרב אברהם מרדכי גוט�יב,
בפ"ד( �גבי �ומדי הקב�ה שבירוש�ים בזמנו ,וזה �שונו" :אחרי ב�ותי במדינת פו�ין
בעיר וארשא סגור ומסוגר בד' אמותי ,דבר �א היה �י עם חשכת סביבותי ,היתה �י
עדנה ,ונתישבתי בירוש�ים עיה"ק תובב"א .וכבואי פה עם הבריות ראו ראיתי בעוני
עמי ,עניות הדעת ושחוק הכסי�ים ע�ה ע�י כקו� הסירים תחת העיר �שקץ ו�רמש
ע� נשמת בית מאוינו ,מדברים סרה ע� ה' וע� תורתו וע� עמו קו� גדו� שבחכמת
הקב�ה כו�ה אין כאן בינה ודעת וסברה כ�� וכ�� ,א�א המה קיבוץ ש� מי�ות ושמות,
�א מש� ו�א נמש� רק דברים ככתבם ,וזכות הוא �פטפט פטומי מי�ים בדברים
ככתבם באמונה ש�ימה שהם דברים קדושים ,שבזה יוש�ם ע�ינו כוונת הבריאה,
וכשיתרבו העוסקים בהדברים ככתבן באמונה ש�ימה מיד ייתא מ�כא משיחא כי
יוש�ם בזה כ� התיקון ותו �א מידי ח"ו.
עד שפגשתי את המפורסמים שבהם ,המה אנשים שכבר כי�ו שנותיהם ע� ה�ימוד
בכתבי האר"י וזוהר ,והצ�יחו שכ� ספרי האר"י שגורים בפיהם עד �הפ�יא ושם
�הם כקדושים שהיו בארץ ,ושא�תים אם �מדו אצ� רב שהיתה �ו השגה בפנימיות
הדברים ,וענו �י -חס מ�הזכיר ,אין כאן שום פנימיות זו�ת דברים ככתבם מסורים �נו
ותו �א מידי ח"ו .ושא�תים אם הרח"ו ז"� השיג פנימיות הדברים ,וענו �י -ודאי �א
השיג יותר ממה שאנו משיגים .ושא�תים ע� האר"י ז"� עצמו ,וענו �י -ודאי �א ידע
פנימיות יותר הימנו כ�ום ,וכ� מה שידע מסר �ת�מידו הרח"ו ז"� וכן הגיעו אצ�ינו.
וצחקתי מאד ע�יהם ,דא"כ איך נתחברו הענינים ב�ב האר"י ז"� ב�י שום הבנה ודעת,
וענו �י -אשר חיבור הענינים קיב� מפי א�יהו ז"� ,והוא ידע הפנימיות באשר הוא
מ�אך .וכאן שפכתי חמתי ע�יהם כי אפס בי כח הסב�נות �עמוד אצ�ם.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים צה
והנה בראותי אשר שטותם זה מצא שורשים כמעט בכ� העוסקים בחכמה זו בזמן
הזה ,אוי �אזנים שכך שומעות" ,הגם �כבוש את המ�כה עמי בבית" ,וכבר שפך
הזוהר הקדוש מרה ע� כחש החטאים בנפשותם �ומר שאין סודות פנימיות בתורה,
כמו"ש בפ' "וירא" דאם אורייתא אתי �אחזאה סיפורין ודברי הימים הרי נמצא ג"כ בין
יתר האומות סיפורים ודברי הימים כא�ה ,ואמרו ז"� שהמה מקצצים בנטיעות דנוט�ין
מ�כות ב�חודוי ע"ש .ומה היו אומרים בע�י הזוהר בראותם תרבות אנשים חטאים
הנ"� �הכחיש שאין שום חכמה וסברא בדברי הזוהר וחכמת האמת עצמם ,שברזין
דאורייתא עצמם אומרים שאין שם דעת וסברא מגו�ה בעוה"ז ,א�א פטומי מי�ים
בע�מא ,הרי באו �כבוש השכינה הקדושה ח"ו בבית המ�ך פנימה ,אוי �הם כי גמ�ו
רעה �נפשותם .וחז"� אמרו שהתורה הקדושה מקננת �פני הקב"ה -עשאוני בניך שיר
בבתי משקאות וכו' ,והמה אפי�ו דמות שיר אינם עושים מהתורה רק דיבורים
מבהי�ים �כ� שומע וכדי בזיון וקצף ,ועוד מבקשים שכר כפנחס באמרם שבאמונה
ש�ימה המה עושים ,וע�יהם הכתוב אומר "יען נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני
ו�בו רחק הימני" שזהו סיבת החורבן דבית ראשון ,ועדיין השטן מרקד ביננו דוקא
בעקבתא דמשיחא שהוא זמן תכ�ה דרזין דאורייתא ,וקנאת ה' צבאות באה כאש
בעצמי �א תכבה אשר מסבתה נתהוה בקרבי התעוררות �ג�ות את השמ�ה בשיעור
כזה אשר ידעו שיש חכמה בישרא� ,עכ"� עיי"ש.
ובס' ים החכמה )תשע"א ,עמ' תקפז( כתב דתכ�ית העסק בתורת הקב�ה כדי �הבין מתוך
כ� פרט ופרט המתבאר בתורת הקב�ה דרכי העבודה היוצאים מהפרט ההוא,
דב�או הכי כבר כתב הגה"ק מראדזין במאמר עין התכ�ת )דפו"י עמ' ,264הוצאת ירוש�ם
תשמ"ג עמ' רסב ,בהנמ"ח עמ' תט"ז( דאותם ה�ומדים קב�ה בדרך הפשט ש�א ע� דרך
החסידות והפנימיות ,הנה "דרך המקוב�ים הפשטנים שדברי הקב�ה הם בעיניהם )�א
ע�ינו( כמכונה מ�אכותית הסובבת כפי הערכתה באופני הסובב וג�ג�י התנועה ,ואין
שמים �ב �הבין כי כ� דברי הקב�ה הם דברי תורה שנצרכים �כ� נפש מישרא� �הבין
ו�השכי� �שמוע ��מוד ו��מד �שמור �עשות ו�קיים ,וכדאיתא בש"ס )חגיגה דף יד(:
אף בעניניה הגבוהים גבוה מע� גבוה אמרו חכמינו ז"� יש נאה דורש ואין נאה מקיים,
אב� אתה נאה דורש ונאה מקיים" ,עכ"�.
)ט( והנה בספר �שם שבו ואח�מה )�רבי ש�מה ע�יאשאוו זצ"�( חו�ק וסובר ד�א כדעת
הרמח"� )כמפורש בדבריו �קמן( וגם �א כשיטת החסידות )כמובא בספר "מבחירי צדיקיא"
שהוא ספר ש� מאמרים ואגרות רשמים וזכרונות מאת הרב יוסף �יב זוסמן זצ"� ,וזה �שונו שם בעמ' קעג "בענין
ה�שם זצ"�� ,א הי' כ� כך פשוט בכ�� ,בודאי ש�א הי' תמים דעים עם הרב ז"� ,שכן הוא הי' מתנגד חריף �שיטת
שערים פרק ו פותח צו
החסידות וכו' ,גם התנגד מאד �שיטת הרמח"� זצ"�" ,עיי"ש באריכות( ,וגם �א כדעת השומר אמונים
הקדמון )וכנ"� פרק ה' ס"ה �גבי הצמצום שסובר ה�שם שבו ואח�מה כדעת היושר �בב שהצמצום כפשוטו וד�א
כדעת שומר אמונים הקדמון ,עיי"ש(.
והא �ך �יקוט מדברי ה�שם שבו ואח�מה בענין זה:
בח�ק הביאורים )ח"א דרושי עגו�ים ויושר הקדמה �ענף ב ס"א( כתב שכ� הענינים דשיעורי
קומה כו�ה הנאמר בתורה )כמו "ותחת רג�יו כמעשה �בנת הספיר"" ,כתובים באצבע א�הים",
וכיוצא בזה הרבה( ובדברי הזוה"ק והאר"י ז"� -אינם בבחינת מש� וגיזום כ�� או בבחינת
מראה הנבואה �בד כמו שנמצא באיזה ספרי אחרונים ,א�א שהם הכ� כמשמען
וכפשוטן ממש ,א�א שהוא נע�ם בתכ�ית ההע�ם איך שהם ומה שהם ,ואינו מושג
אמיתת כ� א�ו העניינים א�א רק �ו �בדו יתברך שמו ,כי הוא �בד מכיר את עצמו
יתברך שמו ,ואין זו�תו משיג אותו מאומה כ�� ,וכמו שאמרו בזוה"ק )פ' ש�ח קנט .עפ"י
מהרח"ו( שעו�ם האצי�ות אינו מושג א�א רק �עצמו יתברך שמו ,ואם כן הרי אינו נופ�
החקירה שם כ�� �חקור בזה מה שהם ואיך שהם.
וכן אמר האריז"� מפורש שהם אורות דקים בתכ�ית הרוחניות ב�י שום תפיסה כ��
)וכנ"� ס"א( ,והרי �נו כי �א אמר האריז"� שהם מש� כ�� או רק במראה נבואה
כ�� וכמו שנמצא בדברי המתחכמים והמבהי�ים ,א�א שאמר שהם אורות דקים
בתכ�ית הרוחניות ב�י שום תפיסה בהם ,והרי �נו עכ"פ כי הם כמשמעם וכפשוטם
ממש ככ� הנאמר בכ� דבריו בע"ח ובכ� שאר ספרי האריז"� הכ� מפורש באר היטב,
וכ� דברי האריז"� הרי הם עצמם דברי הרשב"י בהאדרות וספרא דצניעותא ,וכן הוא
נודע מכמה מקומות בזוה"ק דכ� דברי הרשב"י הם באתג�ייא ו�א בחידות וכמו
שנאמר במרע"ה פה א� פה אדבר בו )וכמ"ש בזוהר פר' אחרי מות עט .ופר' ש�ח שם ,ובאד"ר ק�ב:
ובכ"מ כנודע( ,וכבר האריך בזה הש�"ה הקדוש בהקדמת תו�דות אדם )בהמאמר הנקרא בית
אחרון בית נאמן( ,והאריך שם בענין היעודים והתוארים הנאמרים בתורה ,ומבאר שם
בדברי חכמה וחן שאינם במש� כ�� ו�א במראה כ�� א�א שהם כמשמען וכפשוטן,
הכ� באמיתתן ,עכת"ד ה�שם שבו ואח�מה ,עיי"ש.
ועוד כתב בס' �שם שבו ואח�מה )שם ס"ב( שעיקר גוד� מע�ת �ימוד הקב�ה �דבר
הכ� באצי�ות ו�השתמש רק באותן הדברים וה�שונות אשר דיברו ונאמרו
בזוה"ק ובדברי האריז"� כי בזה מעורר באותן הדברים �מע�ה שיתפשטו ויתג�ו
ושייצאו מהע�ם א� הגי�וי ו�הוסיף בהם אור ע"י היחוד דאור א"ס שבהם" ,עיי"ש
מקורותיו ,ו�אחר מכן כתב שכ� זה הוא �א כמו שנהגו איזה מקוב�ים שבדורינו
�ה�ביש כ� ענייני דסתרי ע�יונים בהנהגת עו�ם הזה ,והעמיקו והרחיבו דברים בזה,
פותח שער א -שער הכ��ים שערים צז
כי גם אם נתן �הם שכיוונו באיזה דברים �נכון ,אך עכ"פ אין זה �ימוד הקב�ה כ��,
כי עיקר �ימוד הקב�ה הוא �עסוק ו�דבר רק �מע�ה באצי�ות ובאותן ה�שונות
שדיברו בהן הרשב"י והאריז"� ,כי הם כו�ם ע� אמיתתן ,ואין �הם דיבורים ו�שונות
אחרים כ��.
ו�א כמו שחושבים איזה מקוב�ים שבדורינו שכ� דברי האריז"� הם רק ע� דרך מראה
הנבואה או בבחינת מש� ,ואמרו שכ� �שון דברי האריז"� הם רק בחיצוניות
דהקב�ה ו�א בפנימית ,ו�פי דעתם הפנימית דהקב�ה הוא אותן ההסברים שנותנים
�פי דעתם ,וכ� אותן הדרושים הנפ�אים והנוראים הנזכר בדברי האריז"� בפרצופי
ע�יוני ע�יונים אשר �מע�ה �מע�ה הם מ�בישים הכ� בתה�וכות דהנהגה אשר
בעו�ם הזה ,ח�י�ה וח�י�ה �הע�ות זאת ע� הדעת ,כי הוא ח"ו כמכחישים כ� סתרי
ע�יונים ח"ו וח"ו.
ומה שאמרו בענין החיצונית והפנימית ,הן אמת שישנו פנימיית ופנימיית �פנימיית,
וכבר כתבו בשם הגר"א ז"� שאמר שגם בכ� דברי האריז"� ישנם את כ� הד'
ח�קי פרד"ס ,ע� דרך כ� ח�קי התורה שהם כו�ם בפרד"ס )כמובא בש�הי ספר מרג�יות התורה
ח"ב בשם הגר"א שאפי�ו בזוהר ובכתבי האר"י ז"� יש בהם פשט רמז דרוש וסוד .ובספר ייראוך עם שמש ענף ב ס"ג
כתב כי ע� דרך שהתורה כ�ו�ה מארבעה ח�קים שסימנם פרד"ס ,פשט ,רמז ,דרוש ,סוד ,כן הוא בכ� פרט מן
הארבעה ,שכ� אחד מן הארבעה כ�ו� בפרטותו מארבעה ח�קי פרד"ס דהפרט ההוא ,ונמצא כי ח�ק הסוד אף הוא
כ�ו� בפרטותו מארבעה ח�קי פרד"ס ,פשט שבסוד ,רמז שבסוד ,דרוש שבסוד ,וסוד שבסוד .ובכ��ותם נח�קים ארבעה
ח�קי הסוד הנזכרים �ש�ושה בחינות -פשט ,דרוש ,כוונה ,וכאשר כתב מהר"ם פאפירוש ז"� בהקדמתו �ספר עץ
חיים כי "מהרח"ו ז"� כ� מה שהיה שומע היה כותב� ,פעמים פשט� ,פעמים דרוש ,ו�פעמים כוונה" .ורוב ככ�
העניינים המתייחסים �ח�ק הדרוש קיבצם מהרח"ו ז"� תוך הספרים המיוסדים ע� עניני הדרושים כדוגמת שער
הפסוקים ,שער מאמרי רז"� ,שער מאמרי רשב"י וכיוצא בא�ו .ורוב ככ� העניינים המתייחסים �ח�ק הפשט דסדר
השת�ש�ות העו�מות והפרצופים קיבצם מהרח"ו ז"� תוך הספרים המיוסדים ע� כגון זה כדוגמת שער ההקדמות,
אוצרות חיים ,אדם ישר ,וכיוצא בא�ו ,ושוב קיבצם מהר"ם פאפיראש ז"� בספר עץ חיים .וכן רוב העניינים המתייחסים
�ח�ק הכוונה קיבצם מהרח"ו ז"� תוך הספרים המיוסדים ע� עניני הכוונות כדוגמת שער הכוונות ועו�ת תמיד ,ושוב
קיבצם מהר"ם פאפיראש ז"� בספר פרי עץ חיים ,עכ"ד ספר ייראוך עם שמש ,עיי"ש בהרחבה .ומובא בספר שא�תות
מאת הגר"ח מווא�אזין "ואמר שדרך האריז"� �פרש הזוהר בחריפות ,ודרך רבו הגר"א ז"� �פרש ע"ד פשט
המאמר" עכ"� .ובספר ייראוך עם שמש ענף ו ס"ד הביא בשם הגה"ק בע� מחבר ספר תו�דות יצחק שרבינו הקדוש
האר"י ז"� זכה �גי�וי ח�ק הרביעי מהתורה שהוא הסוד וכו' ,ורבינו הגר"א ז"� זכה �ג�ות ח�ק הש�ישי מהתורה
והוא ח�ק הרמז ,והוא כמו פשטיות הסוד עיי"ש(.
שערים פרק ו פותח צח
וזהו מה שנמצא כמה פעמים בזוה"ק שאמרו רזין דרזין וכו' ,הרי �נו שישנם באמת
פנימית �פנימית בכמה פנים ,אמנם כ� אותן הפנימית הם גם כן רק עפ"י אותן
ה�שונות והדיבורים שהשתמשו בהם הזוה"ק והאריז"� וכמו שאנו רואין בכ� אותן
הרזין דרזין הנמצא בכמה מקומות בזוה"ק שהם גם כן רק אותן הדברים ובאותן
ה�שונות אשר בהאדרות והספד"ץ ,וכ� ההסברים אשר נותנים הם �פי דעתם בא�ו
הדברים הם כו�ם אינן כי כ� א�ו הדברים אין �הם השגה �שום בריה ,וע� זה נאמר
כי גבהו שמים מארץ כן גבהו וכו' )ישעיה נה( ואין שום השגה ותפיסה �אותן עניינים
מאומה �שום נברא איך שהם ומה שהם כ�� ,והוא ע� דרך שנאמר כי �א יראני
האדם וחי.
ומכ� שכן הוא שח�י�ה וח�י�ה �הע�ות ע� הדעת ו�ומר שהוא רק מש� בע�מא,
כי האומר כן הוא בעיני כמכחיש כ� חכמת הקב�ה בכ��ה ח"ו ,וראוי �התרעם
ע�יהם יותר ממה שהתרעמו כמה קדושי ע�יון ע� החוקרים שהוציאו כמה מעשיות
וסיפורי התורה מפשטן �גמרי כנודע ,כי הם �א נגעו א�א רק באמיתת אותן הסיפורים
פרטים �בד ,אב� אותן האומרים שדברי האריז"� הם מש� בע�מא הרי הם מכחישים
חכמת הקב�ה בכ��ה �גמרי ח"ו ,עכת"ד ,עיי"ש.
ו�גבי מה שנמצא �פעמים בדברי האריז"� עצמו שאמר שהם דרך מש� )וכנ"� ס"א(,
וכן �גבי המובא בשם הגר"א שכ� כתבי האר"י ז"� כו�ו רק בדרך מש� )וכנ"�
ס"ז( עיין ב�שם שבו ואח�מה )שם ס"ד וס"ו( מה שביאר בזה ע� פי דרכו ושיטתו.
ו�גבי הרמח"� כתב ה�שם שבו ואח�מה )ספר הדע"ה ח"א דרוש ה סי' ז ס"ח( "הנה הגם
שספרי הרמח"� ז"� הם יקרים �מאד ויש בהם רוב פנינים וזהב מופז הרבה,
וכ� ספריו אשר בידינו עד היום )שהוא ר"ח אדר תרנ"ח( הם כמעט כו�ם נתחדשו וניתנו
�דפוס ע� ידי השתד�ותי וסבתי ,והגם ש�א זכיתי ��מוד את ספריו ו�א הסתכ�תי
בהם א�א מעט מן המעט ,עכ"ז ד�יתי ממנו איזה יסודות הנוגע �עיקרי החכמה ,ויהא
זכרו �ברכה �חיי עו�ם בכ�� כ� קדושי ע�יון אשר עם ה' א�הי"ם.
עכ"ז הנני אומר שכ� מה שהרכיב הרמח"� ז"� את דברי הזוה"ק והאריז"� בחזון
הנבואה וע"ד שכתוב וביד הנביאים אדמה ,והעמיס ע�יהם מראות ודמיונות,
הנה אין דעתי נוחה מזה כ�� ,כי �א השתמיט שום אחד מהראשונים והאחרונים
�ומר כזה ,ואין דברי הזוה"ק והאריז"� סוב�ים את דבריו בזה כ��" ,עכ"� ,ועיי"ש
עוד בענין זה.
ועוד כתב )שם( "וביותר בח�ה נפשי מדברי איזה מקוב�ים שבדורינו שהעמיקו בדבריו
ז"� יותר מדאי וכ� חפצם ותשוקתם �סבב את כ� ה�ימוד ותורת קודש הקדשים
פותח שער א -שער הכ��ים שערים צט
הזה הכ� רק ע"פ דרכי הרמח"� ז"� ,והעמיקו בזה הרבה יותר ממה שכוון הוא עד
ש�קחו סתרי ע�יונים קודש קדשים שברום גבוהים ומכנים אותם בסבובי תה�וכות
ההנהגה שבהעו�ם הזה ,וכאי�ו שאין �מע�ה ח"ו שום דבר א�א רק מה שהשיגו הם
בתה�וכות הנהגה ש�פי דעתם ,וח�י�ה ח�י�ה �הע�ות זאת ע� הדעת �כ� מי אשר
בשם ישרא� יכונה ,והוא רק מדרך החוקרים המתפ�ספים אשר �א נגה ע�יהם אור
הקב�ה כ�� ו�א ידעו מגי�וייו יתברך שמו" ,עכ"� ,עיי"ש בהרחבה.
)י( ובקונטרס "ארי במסתרים" )�הגר"ש דב�יצקי ,עמ' טז( כתב ששיטת בע� ה�שם שבו
ואח�מה בתפיסת מושגי הקב�ה ואופן העברתם והשמעתם �אחרים היתה קרובה
ברוחה וכמעט אחידה עם שיטת גדו�י מקוב�י הספרדים מדור דור שהינה המשך
�שיטת הראשונים ,עכ"� ,עיי"ש.
אמנם כתב בע� ה�שם שבו ואח�מה )במכתב אשר ש�ח �ידידו אחד מהגדו�ים בנג�ה ובנסתר ,והובא
בתו�דותיו שבריש ספרו �שם שבו ואח�מה ח�ק הביאורים( "ראה ראיתי שגדו�י חכמי
הספרדים יהי נועם הע�יון ע�יהם ס�ה ,מחזיקים את תורת מהרר"ש הקדוש שרעבי
זי"ע �תורת האר"י הקדוש ע� דרך תורה שבע"פ ע� תורה שבכתב .אמנם אני בדעתי
�א כן עמדי ,כי מה שנוגע בדברי הרב הקדוש מוהר"ש )שרעבי( זי"ע הנה אני אומר כן
כי הן אמת שכמה דבריו מדבריו הקדושים הם יסודות ועיקרים בעומק תורת האר"י
ז"� אשר ב�עדם אי אפשר �עמוד ע� האמת -אך דרכו בכ�� הוא פנים אחד בתורת
האר"י ז"� ,ואפשר �הבינם גם כן היטב �פענ"ד גם בפנים אחרים ,כי כמה פנים �תורה
ואין הכרח �הבינם רק עפ"י דרכו בקודש ,ומה גם כי דרכו בקודש הוא חריף ועמוק
מאוד מאוד ו�או כ� מחא סבי� דא ואפשר �הבין גם כן בדרך אחר יותר פשוט ויותר
נק� וכמו שבחנתי וראיתי בכמה מקומות אשר חנני ה' בהם" ,עכ"�.
וכעין זה מבואר בדברי רבי יהודה פתיה )בהקדמה �ספרו בית �חם יהודה( וזה �שונו" :ב�א
ספק אפי�ו הרש"ש ז"� עצמו בתחי�ת �ימודו בעץ חיים הוא היה �ומד דברי
הרב ז"� כפשוטן ב�בד ,עד שזיכהו ה' אחר כך והיה עומד ע� אמיתותן ש� דברים.
ו�כן אין �תמוה עם אפרש בכמה מקומות כפשט דברי הפרק ההוא ואניח את כבוד
דברי הרש"ש ז"� במקומו .כי �א כתבתי פירוש זה כי אם �מתחי�ים ב�ימוד עץ חיים,
ו�א �חכמים שכבר מ�או כריסם מחכמת האמת" עכ"�.
והנה בספר פרי חכם )ח"ב איגרת דף קיא( כתב בע� הסו�ם �גבי שיטת הרש"ש ז"� שהיא
"כנגד כ� המחברים עד היום" עיי"ש .אמנם עיין בספר ייראוך עם שמש )עמ'
רמד( ש"פשוט וברור כי המסורת המקוב�ת ביד חכמי הספרדים בירושת"ו ה�א היא
שערים פרק ו פותח ק
מיוסדת ע� פי דרכו הקודש דמרן הרש"ש ז"� ות�מידיו אחריו" ,ובעמ' רמב כתב
ששמע מרבו הגרי"מ מארגנשטערן שהמעיין בעין אמת בדברות קדשו דבע� הסו�ם,
בעיניו יראה כי כמה וכמה מיסודות משנתו מיוסדים ע� עומק דברי מרן הרש"ש ז"�,
א�א דאיהו ז"� פ�יג ע�יה דמרן בכמה פרטים ,מיהו בעיקרי יסודות החכמה ינק
דובשא וח�בא מתורת אמת דמרן הרש"ש זי"ע ,עיי"ש.
ובקונטרס "ארי במסתרים" הנ"� )בעמ' כ-כא( העיר שישנם כא�ו שמשום מה הוציאו
קו� בדותא שכאי�ו השיטה הספרדית שהיא שיטת הקדמונים ב�ימוד
קב�ה היא אינה א�א קריאה בע�מא ��א שום הבנה ,וכ�ומר �ימוד שטחי ,כמעט ��א
תוע�ת .וכנראה שמפיקי הקו� הזה ש�צערנו כבר קנה שביתה באיזה מקומות ,כרכו
ביחד את �ימוד הקב�ה עם הקריאה בצורת גירסא בע�מא בזוה"ק הנהוגה בעיקר בין
הספרדים ,ושהיא באמת �רוב קריאה ��א הבנה או עם הבנה שטחית ביותר� ,פחות
�חוגי המוני העם .וע� ידי הוצאת קו� זה נרתעים א�ו הרוצים �קרבה א� המ�אכה
ו�גשת ��ימוד הקב�ה� ,היות מבני היכ�א דמ�כא� ,טעום מעץ החיים ו�חיות ו�שבת
בצי�ו .וממי�א מנסים א�ו הרוצים �התחי� ב�ימוד� ,התחי� תיכף ומיד א�יבא
דריקניא בשיטת ההסברים אם כפי שיטה זו או אחרת ,דבר שתחי�תו וסופו כש�ון
חרוץ וידיעה שטחית מבו�ב�ת ביותר ��א כ� סדרים�� ,א כ� הצ�חה או �פחות
בהצ�חה מדומה שאינה �מעשה ו�א כ�ום.
וא�יבא דאמת ,השיטה הספרדית שהיא שיטת הקדמונים ושגם רבנו )בע� ה�שם שבו
ואח�מה( דרך בה היא דרך �ימוד שאפשר ��ומדה ו�עסוק בה בדרך �מדנית
ביותר וכו��ת קושיות תירוצים חי�וקים ישובי שיטות ובירורי שיטות ,ממש ממש
כבח�ק הנג�ה ש� התורה הקדושה .עדים �כך עשרות הספרים שנתחברו ע� כתבי
האריז"� והרש"ש בדרך זו ע� ידי גדו�י הדורות .ועד �כך הוא גם רבנו בספריו
הגדו�ים והעמוקים שנכתבו כו�ם בדרך ושיטה זו אם כי בהרחבת יתר במידה ידועה.
והרוצים �הצ�יח ב�ימוד הקב�ה ו�ע�ות מע�ה מע�ה ,צריכים ראשית כ� �התחי�
ב�ימודם בדרך הפשטנית הזו ,וכמובן עם כ� הניצו� המירבי ש� כשרוני
ה�ימוד הפ�פו� החי�וק והבירור שחוננו בהם איש איש כפי תכונותיו וטבעו .ואחר
ה�ימוד באופן כזה במשך ימים ושנים �פי סדר נכון וטוב ושינון מרובה ,וסידור הדברים
והסוגיות עד כמה שידם מגעת ,אז יכו�ים �גשת גם �ח�ק ההסברי� ,סג� �עצמם
שיטה ידועה כפי נטייתם או �קחת מכ� השיטות גם יחד ובזה תהיה ההצ�חה מ�אה,
עכ"ד עיי"ש) .ו�עי� בפתיחה בפ"ג נתבארו מיני ההקדמות והביאורים והמפתחות הנצרכים קודם העסק בתורת
הנסתר ,ומיני הדרכים והשיטות השונות ,עיי"ש(.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קא
)יא( והנה כתב הרש"ש )בס' נהר ש�ום דף �ד ע"ב( "וראיתי מה שכתבו מע�ת כבוד תורתם
ע� ענין עבודת ה' שקצרתי במקום שהיה ראוי �הרחיב מעט הדיבור ,אמת הוא
כי �כתחי�ה קצרתי בו יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו בזה המקוב�ים שקדמו
כי רבים ח��ים הפי�ו וחי�ו� כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם כי כ� דבריהם �א
ע� פי התורה הם ואינם מיוסדים ע� האמת ומהם יצאו אבות ומאבות תו�דות הריסת
יסודי התורה ח"ו ה' יכפר ,וכ� זה �א ש�מדתי בדבריהם ח"ו א�א שפעם אחת
הוכרחתי בע� כרחי �עיין בדף אחד שכתוב בו קיצור מה שכתבו בענין זה וכמעט
שקרעתי בגדי �ראות דברים אשר �א כן ע� ה' ,ה' יכפר.
וכבר מי�תי אמורה �הם כי עידי בשמים כי כ� עסקי ו�ימודי אינו רק בדברי האר"י
ז�ה"ה ות�מידו מהרח"ו ז"� �בדם וב�עדם אין �י עסק בשום ספר מספרי
המקוב�ים ראשונים ואחרונים ואפי' בדברי שאר ת�מידי האר"י ז"� �א �מדתי
וכשיזדמן �פני דבר מדבריהם אני מד�גו ,כי ע� כן איני כמזהיר א�א כמזכיר� ,מען ה'
א� יהי �כם מגע יד בדבריהם ובפרט בענין זה השמרו �כם פן יפתה �בבכם א�א כ�
�ימודם �א יהיה א�א בעץ חיים ובספר מבוא שערים ובח' שערים המפורסמים שכו�ם
דברי א�הים חיים .ואני קיצרתי בענין זה כ� מה שאפשר ,כי יראתי פן יפ�ו דפים א�ה
ביד מי שעדיין �א �מד דברי האר"י ז"� כראוי ויחשדני ש�מדתי בספרים אחרים ,ו�א
כן הוא כאמור ,ו�כן קיצרתי בו ופזרתי בהקדמה" ,עכ"�.
ובספר ייראוך עם שמש )ענף ב ,עין השמ"ש ס"ב( כתב שכ� היודע פרק בדברי הימים יבין
מעצמו דכוונת קודשו דמרן הרש"ש בדבריו ה��ו מוסבת ע� כת ש"ץ
והכתות הדומים �ה ימ"ש ,שהמה אכן טעו בעיקרי האמונה והיחוד וכו' עיי"ש )וע"ע
בענין כת זו �קמן שער ו פ"ח( .ועוד כתב שהכי פשיטא �יה �רבו הגרי"מ מארגנשטערן
ש�יט"א וכן קיב� מזקני המקוב�ים דאף אינהו הוי פשיטא �הו שכוונת מרן הרש"ש
בדבריו הנ"� מוסבת ע� כת ש"ץ ימ"ש שספריהם היו מצויים בעת ההיא ,והמה עיקר
טעותם בענין זה דז"א הוא אין סוף שע� זה הסוד משתעי מרן הרש"ש בדבריו דהכא,
וע�יהם אכן יוצדק �ומר שכתביהם מ�אים דברי חירוף וגידוף עד שכמעט שיש �קרוע
ע�יהם ,ובהם מצינו כי מאבות יצאו תו�דות הריסת יסודי התורה רח"�.
ועוד כתב )שם( "והוצרכנו �הודיע זאת ,הואי� ושמענו �אחד שהע�ה בדמיונו דמרן
הרש"ש ז"� כיון בדבריו א�ו הנזכרים �תורת מרן הבעש"ט הק' ות�מידיו נבג"ם,
ישתקע הדבר ו�א יאמר ח"ו ,כי ה�א כ� בר בי רב דחד יומא יודע ש�א יתכן כזאת
איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא ,איבעית אימא קרא -ה�א מרן הרש"ש
שערים פרק ו פותח קב
נתקטר בחד קטירא בשנת תק�"ז ,ובעת ההיא עדיין �א נדפסו ספרי החסידות ,וממי�א
מן הנמנע �ומר שכיון בדבריו �ספרי החסידות אחר שהמה �א היו כ�� �מראה עיניו
הטהורות .ואיבעית אימא סברא ,הא אדרבה ,כ� הבא בשערי תורת החסידות יודע
ועד דאמיתות בירור האמונה והיחוד בתכ�ית הבירור נתבאר בהרחבה דייקא בתורת
החסידות" ,עיי"ש.
ומ�בד זאת מצינו שגדו�י חכמי הקב�ה אף שי�בו את תורת מרן הבעש"ט עם
תורת מרן הרש"ש ז"� ,וכמובא שם )בעין השמש ס"ה( �גבי הספר ט� אורות
)שחיבר רבי יעקב מאיר שפי�מאן ז"� אבדק"ק בוקרעשט( "וכ� קור'א במדב'ר בספר הקדוש הנזכר
יעמוד משתומם מרוחב דעתו והדר קדושתו ועוצם עיונו ,בהיותו מש�ב בחכמה
ובעומק תורת מרן הבע� שם טוב עם תורת מרן הרש"ש ז"� ,תרוויהו כחדא בחדא
מחתא כאשר יע�ה האופן בתוך האופן עד שנעשים �אחדים כתפוחי זהב במשכיות
כסף ,עיי"ש.
וכמו שכתב בהקדמה �ספר ט� אורות )בח�ק הראשון( "וכמה מפתחות פתחו �י רבותי
אחר השתפך נפשי �פניהם ,ורוב הדברים הבנתי מתוך כתבי הקודש בע�י
רוה"ק ת�מידי הבעש"ט זי"ע ,כי מי ש�ומד בדבריהם ויודע �איזה מקום שקו�עים
הדברים יראה בעיניו ו�בבו יבין איך שרוב מפתחות החכמה הוא בספריהם הקדושים,
וע� כ� זאת �א באתי עד קצהו עד שה�כתי �ארצות המערב ושם מצאתי כתבי יד
ש� הקדוש ר' שמוא� וויטא� בנו ש� הקדוש מהרח"ו ז"� ,וספרן ש� הקדוש המפורסם
רבינו ש�ום שרעבי נ"ע ,ומצאתי חן אצ� ת�מיד ת�מידו אשר �א הע�ים ממנו
ההקדמות הראשונות וצרפתי דבריו עם דברי המחברים ראשונים ואחרונים ,ואז
השגתי כטיפה מן הים מתיקות עריבות ידידות החכמה הקדושה הזאת ואמרתי האח
חמותי מצאתי אור" ,עכ"�.
ובריש הספר ט� אורות הנ"� מובאות הסכמות שקיב� �חיבורו מכמה מגדו�י הדור,
וביניהם מרבי חיים פ�אג'י ז"� אבדק"ק איזמיר שכתב "רב הוד והדר ,הרב
המופ�א בנג�ה ובנסתר ,ארי שבחבורה ,רב גובריה ורב חי�יה ,כ� רז �א אניס �יה,
מופ�א שבסנהדרין בכתם אופיר �א יסו�ה ,מוה' יעקב מאיר נ"י עד זקנה ושיבה ,וצדיק
זה בא �בית מ�ונינו וחזיתיה �ר' מאיר את כ� נאות יעקב כי ש�ם הוא וש�ימה משנתו
מרגניתא טבא כאשר ראיתי מחנה א�קים עו�ים מן הארש ע�יונים �מע�ה דברים
היוצאים מפום רבנן תקיפי ספרדים ותקיפי אשכנזים המה נותנים �ו את השבח �שם
טוב ו�תהי�ה" ,עיי"ש) .וע"ע בספר ייראוך עם שמש ענף ד ס"ב שהביא מקורות �כמה מחכמי וחסידי בית
א� שהיו עוסקים בתורת ת�מידי הבעש"ט(.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קג
והגר"י כהנא ת�מידו המובהק דהגרי"א חבר זיע"א )בהקדמתו �ספרו תו�דות יצחק ח"ג עמ'
יא( דימה שכוונת מרן הרש"ש ז"� בדבריו א�ו היא �ספר משנת חסידים וספר
חמדת הימים ,אך בספר ייראוך עם שמש )שם( דחה דבריו ,כי אף שבתשובת הרש"ש
�חכמי המערב )בס' נהר ש�ום דף �ג ע"ג( תמה ע�יהם "איך כת"ר משגיחים ע� דברי ספרי
שאר המקוב�ים כגון חמדת הימים ומשנת חסידים וכיוצא ,שדבריהם מעורבים
ומיוסדים ע� שאר ת�מידי הרז"� אשר �א סמך ידו ע�יהם" ,מיהו מה שאמר �ה�ן )דף
�ד ע"א( "שפעם אחת הוכרחתי בע� כרחי �עיין בדף אחד וכו' וכמעט שקרעתי בגדי"
)וכנ"�( -ודאי �א קאי ע� הספרים הנזכרים ,שהרי עד כאן �א אמר ע�יהם א�א
שדבריהם מעורבים עם דברי שאר הת�מידים ,אך �א שחס וש�ום יש בהם דברים
אשר �א כן שיש �קרוע ע�יהם ח"ו ,באופן שנראה ששגגה היא שיצאה מ�פני הש�יט,
ובודאי כוונת מרן במה שאמר דכמעט שקרע בגדיו הוא ע� אותה הכת הנזכרת שר"י,
ומה שהזהיר מ��מוד משנת חסידים וחמדת הימים הוא �סיבה אחרת ,באשר דבריהם
מיוסדים ע� שאר ת�מידי האריז"� אשר �א הבינו דבריו בתכ�ית ,ומפני כך אין �סמוך
ע�יהם סמיכה מע�ייתא) .ובס' ייראוך עם שמש שם סי"ט הביא דעת כמה חכמים שכתבו שהרש"ש חזר בו
מהאיסור ��מוד בספר משנת חסידים ,ועיי"ש עוד בענין זה בהרחבה(.
ובספר אחד הביא משם חכם וצדיק אחד זצ"� דמרן הרש"ש כיון בדבריו א�ו �ספרי
הרמח"� ,ואו�ם גם זאת ישתקע הדבר ו�א יאמר ח"ו כמובן �כ� בר דעת,
וכ"ק מרן הגה"צ ש�יט"א כשראה דברי הספר הנזכר נחרד ונזדעזע עד עומק נפשו
ואמר כי אוי �נו שכך ע�תה בימינו שיע�ה ע� דעת אדם �ומר דדברי מרן הרש"ש
הנזכרים "כמעט שקרעתי בגדי �ראות דברים אשר �א כן ע� ה'" ,מוסבים ע� ספרי
אדוננו הקדוש הרמח"� אשר קדושת ספריו מפורסמת דמטי עד צית שמיא ,וכבר יצא
קום בכ� הארץ ,והוסכמו מפי כ� הקדושים אשר בארץ ומפי כ� יחידי וצדיקי הדורות,
עכת"ד ס' ייראוך עם שמש ,עיי"ש בהרחבה.
והנה בשו"ת רב פע�ים )�הגרי"ח בע� הבא"ח ,בח"ג סוד ישרים סי' ד( מובא שאחד הקשה כיצד
יתכן שכתב הרש"ש שכ� �ימודו הוא רק בדברי האר"י ז"� ומהרח"ו בע"ח
ומב"ש ושמונה שערים ואין �ו שום עסק בשאר ספרי המקוב�ים )וכנ"�( ,הרי רואים אנו
שיש הקדמות חדשות בדברי רבינו הרש"ש שאין מפורשים בדברי רבינו האר"י ז"�.
והשיב �ו הגרי"ח שנאמן הוא רבינו הרש"ש ש�א חידש שום דבר מדעתו או מספרי
קב�ה אחרים �הוסיף דבר אחד ע� דברי רבינו האר"י ז"� ,ברם הוא שידד עמקים
בדברי רבינו האר"י ז"� ו�קח כ��ים אשר נתפרשו �הדיא בדברי רבינו האר"י ז"�
שערים פרק ו פותח קד
והמהרח"ו ועוד הוסיף �מצוא ו�הכריח מדברי רבינו האר"י ז"� כ��ים אחרים אשר
�א נתפרשו �הדיא אך הם מוכרחים ב�י שום תפונה ,וע� פי כ� זה יסד ובנה רבינו
הרש"ש את כ� הבנין ש�ו ,עכת"ד )וע"ע בענין זה בספר ייראוך עם שמש ענף ב( .ונמצא �פי זה
שכ� דבר שברור שיסודו הוא מהאר"י ז"� נחשב הוא ממש מהאר"י ז"�) .וע"ע בענין זה
בס' פסקי ה�כות סי' ב הע' � 132גבי חידושים בה�כה ע� פי טעם הסוד(.
)יב( והנה מובא בשם הרבה מגדו�י המקוב�ים שהאר"י ז"� חזר �עו�ם בעיבור תוך
הרש"ש �ג�ות אשר סתם בראשונה ,ומה שנזכר בשער הג�גו�ים )סוף הקדמה ט"�(
שאמר האר"י ז"� קודם הסת�קותו �ישיבה ש� מע�ה כי "אם תזכו אבוא א�יכם
וא�מדכם" וכו' עיי"ש -נתקיימה הבטחתו זאת שבא בדברי הרש"ש ז"� ,ועיין בספר
ייראוך עם שמש )ענף ג ס"ג( שהביא מקורות �זה בהרחבה .ועוד מובא שם שמקוב�
מפי חסידי קדישי דק"ק בית א� תכב"ץ ,דרשב"י ות�מידיו היו עשרה ,ונשמותיהם באו
ברבינו האר"י ות�מידיו שמנו יחד עשרה ,ואותם עשרה באו במרן הרש"ש וחבריו.
ורבינו התורת חכם זכה �ניצוץ נשמת מהרח"ו ז"� ,ו�כן תמצא ששמותיהם שוים,
עיי"ש מקורות �כ� זה.
אמנם בספר פרי חכם )ח"ב איגרת דף קיח( העיד רבי יהודה �יב אש�ג "בע� הסו�ם" ע�
עצמו שהוא זה שזכה �עיבור נשמת האר"י ז"� ,ו�א זכה בה אדם אחר מעת
פטירת האר"י ז"� ,וזה �שונו" :ותדע נאמנה ,שעדין �א היה מזמן האר"י ז"� עד היום
הזה ,מי שיבין שיטת האר"י ז"� ע� שורשו ,כי היה ביותר ק� �השיג מוח גדו� וקדוש
פי שנים ממש מהאר"י ז"� ,מאשר �הבין את שיטתו ,שש�טו בו ידים רבות ,מבע�
השמועה והכותב הראשון ,עד המסדרים האחרונים ,בו בעת שעוד �א השיגו הדברים
ע� מכנם בשרשם הע�יון ,שכ"א היפ� ובי�ב� בדברים .והנה ברצון ע�יון ית' ,זכיתי
�עיבור נשמת האר"י ז"�� ,א מפני מעשי הטובים ,א�א ברצון ע�יון ,שנשגב גם ממני
עצמי� ,מה נבחרתי אנכי �נשמה נפ�אה זו ,ש�א זכה בה אדם מעת פטירתו עד היום,
ו�א אוכ� �האריך בענין זה מפני שאין דרכי בזה �דבר בנפ�אות" ,עכ"� עיי"ש) .וע"ע
בספר ייראוך עם שמש שם בעין השמש סק"י שהביא עוד כמה מקורות �גבי כמה צדיקים מגדו�י הדורות שהועד
ע�יהם שזכו �עיבור נשמת האר"י ז"� .וע"ע �עי� בפתיחה פ"ג ס"ד 3-שנתבאר שסדר השת�ש�ות תורת הנסתר הוא
ע� ידי חמישה יחידי הדורות ,ו�כאורה הוא תימה ,שה�א כמה צדיקים מצינו שהעידו ע� עצמם שזכו �עיבור נשמת
האר"י ושהמה המשיכו תורת הנסתר ,עיי"ש מה שנתבאר בזה(.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קה
פרק ז
ביאור ענין הבנת הנמש� הרוחני ע� ידי המש� הגשמי ,ובענין א�ו שטועים �חשוב
שהמש� הגשמי דומה ממש �נמש� הרוחני.
)א( הנה "חכם ומבין מדעתו" הנזכר בגמרא )חגיגה יג (.פרושו שהוא יכו� �ברוח מבינתו
ו�ע�ות ו�ד�ג מגשמות המש� �רוחניות הנמש� ,ו�א �הבין הנמש� ע� דרך
הבנת המש� ממש בדרך גסה ,ואז )שם( "מוסרין �ו ראשי פרקים" -כ�ומר שמסבירים
�ו הענין במש� שהוא ראשי פרקים ב�בד ,והוא יע�ה מהגשמי א� הרוחני בדי�וג
�הבינו בדרך דקה רוחנית בהתבוננות ה�ב ב�בד.
כי הנמש� הרוחני אפשר �הבין רק ב�ב ובעיני השכ� במחשבה ב�בד ,כי )קה�ת ב(
"החכם עיניו בראשו" ,ו�א כמו הכסי� שהוא )שם( "בחושך הו�ך" ,כי �הכסי� אין
עיני שכ� א�א רק עיניים גשמיות ,ואור השכ� אינו מאיר �ו ו�פיכך נחשב ש"בחושך
הו�ך" ,כי אף שרואה בעין הגשמית אעפ"כ אור עיניו הגשמי נקרא חושך בערך אור
השכ� ,כי אור השכ� הוא אור זך ונקי מה שאין כן הראיה בחוש הגשמי ישנה גם
בבהמה והיא ראיה גסה ועבה.
וכיון שהכסי� עני בדעת ואין �ו התבוננות כ�� �ד�ג בשכ�ו ו�ע�ות בשכ�ו מן
המוגשם א� הרוחני� ,כן הוא מדמה את הנמש� �מש� ממש ,כי �כסי� נראית
ראיית עיניו הגשמית יותר ברורה מעיני השכ� וי�עג וישחק שנסביר �ו הנמש� הרוחני,
כי הכסי� הוא עיוור בעיני שכ�ו ויש �ו רק את החוש הגשמי.
ואביא �ך מש� נאה שמתוכו תבין מהו ענין הדי�וג מהמש� הגשמי �נמש� הרוחני,
מש� �ספן אחד שרצה ��מד ו�הרגי� את בנו הקטן במ�אכת הספינות ו�א
היה יכו� �הו�יכו �ספינה שע� הים ו��מדו שם ו�הראותו כ� כ�י הספינה ופעו�תם
ומעשיהם משום שהדרך א� הים היתה רחוקה והבן היה עדיין קטן.
מה עשה -מי�א גיגית גדו�ה ורחבה מאוד עם מים ,ועשה ספינה קטנה משעוה ועשה
גם את כ� כ�י הספינה משעוה כ�ומר התורן והוי�ון ושאר הכ�ים ,ואמר �בנו דע
שכמו שאתה רואה כאן את הספינה וכ�יה א�ו שעשויים משעוה -כמו כן הוא בספינה
האמיתית ש� הים ,א�א שהציור שאתה רואה כאן הוא בתכ�ית הקטנות ,כי המים
שבגיגית אף שהם כדמות הים אב� באמת הגיגית היא כ�י קטן והמים שבה מועטים
ו�א כמו המים שבים שהם המון מים רבים כי הים גדו� ורחב ועמוק ,וכן הספינה שכאן
היא עשויה משעוה והיא קטנה ו�א כמו הספינה שבים שהיא עשויה מעצים והיא
גדו�ה מאוד ,וכן התורן שכאן עם עמודי הוי�ון הוא משעוה ו�א כמו בספינה האמיתית
שערים פרק ז פותח קו
שהוא עשוי מפשתן ,ומעתה התבונן בני מאוד איך יצוייר ב�בך הציור ש� הספינה
הגדו�ה שבים.
והבן ההוא היה משכי� ותמה ע� �שון אביו -מה שייך כאן ענין התבוננות �הבין
הנמש� שהוא הספינה שבים ,ה�א הנמש� דומה ממש �מש� ,כי אף שאינם
שווים בחומר שהרי במש� הוא מחומר השעוה ובנמש� הוא מעץ ופשתן ,אך כמו
שאני רואה כאן בחוש הראיה את הציור ש� המש� שהוא הספינה ש� השעוה -כמו
כן כבר חקוק בדמיוני ציור הנמש� שהוא הספינה הגדו�ה שע� הים שהיא ממש
בדמות ציור ותבנית המש� ש� הספינה הקטנה משעוה ,ואיזו התבוננות שייך כאן
בדבר שהוא מושג �חוש ו�כח הדמיון ,הרי התבוננות אינה שייכת בדבר שהחוש יכו�
�השיגו א�א התבוננות שייכת רק בדבר המושג ע� ידי השכ� ב�בד -שאז צריך �ע�ות
ו�ד�ג בשכ�ו מן המש� הגשמי א� הנמש� הרוחני )ס' יסוד האמונה עמ' קמד -קמו .ועיין �עי�
פ"ג שנתבאר מהו דבר גשמי ומהו רוחני ,ועיין �קמן שער ב' פי"א בענין ההבד� שבין השגת מציאות רוחנית שיכו�
השכ� �השיג �בין השגת מהות רוחנית שאין השכ� יכו� �השיג(.
)ב( ובשו"ת רב פע�ים )ח"ג סוד ישרים סי' א( כתב גם כן כעין מש� זה �גבי נמש� אחר,
וזה תוכן דבריו �עניננו :מש� �רב חוב� שרצה ��מד את בנו את חכמת המ�אכה
ש� רב חוב� ע� ידי שהביא קערה מ�אה מים ואמר �ו שזהו הים הגדו� ,ואז �קח
שפופרת ש� ביצה ומחטים ושערות ושעוה ועשה מהם כדמות הספינה וכ�יה ואמר
�בנו שזוהי הספינה וכ�יה ו�ימדו את ענייני כ�י הספינה ,ואז �קח כף ועירבב את המים
שבקערה ואמר �בנו שזוהי רוח סערה ,ועירבב את המים יותר בחוזקה עד שניתקו
ונפ�ו איזה ח�קים מהספינה ,ו�ימד את בנו איך �תקן את זה ,ואז הפסיק �ערבב המים
ואמר �בנו שנח הים מזעפו והמ�חים ה�כו �ישון ,ואז בישר אותו האב �אשתו שכבר
נתחכם בנה ונקרא עתה בשם רב החוב� ,אך באמת הבן �קוצר דעתו חושב שא�ו
המים שבקערה ומה שבתוכה זהו באמת הים הגדו� והספינה הגדו�ה אשר אביו רב
החוב� מוש� בה ומה�ך בה.
ומש� זה הוא נמש� ע� מי שח�ש השכ� בח�ק הנג�ה ש� תורתינו הקדושה והוא
�ומד את דברי האר"י ז"� כמו אותם אנשים הפשוטים ש�ומדים את ספר
הזוהר והתיקונים אחת בשנה ואדרות הקדושות ארבעה פעמים בשנה והשגתם במאה
שנה שווה עם השגתם בפעם הראשונה ,והוא אינו מכיר את ערכו א�א חושב עצמו
שנעשה מקוב� מוסמך.
אך כ� איש חכם ומבין יודע כי באמת הסודות ש� עו�מות הע�יונים הם ים גדו� ונורא
שאין �הם סוף ותכ�ית ,ואי אפשר �שום נברא �השיג אפי�ו ח�ק אחד מא�ף א�פי
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קז
א�פים וריבי רבבות מהם ,וכמו שכתב רבי חיים ויטא� )שער הכוונות דרושי פסח דרוש יב( ע�
סוד אחד מענין קריעת ים סוף "הסוד הזה צריך �הע�ימו ,אם מפאת עצמו ואם מפני
שאין אנו יודעים אמיתתו אפי�ו טיפת גרגיר ש� חרד� מן הדרוש ההוא" עכ"� ,וע�
כן צא וחשוב בשאר סודות אחרים וכ� שכן בסודות עניינים רבים ,א�א שמורינו הרב
המחבר ספר עץ חיים כדי �הראות �בני אדם את מי הים הגדו� והנורא הביא שיעור
שני קבים מים והניחם בתוך הקערה -שהיא הספר הקדוש הזה שקראו בשם "עץ
חיים" ,ועשה שבעה היכ�ות דוגמת שבע ספינות גדו�ות ההו�כות ב�ב הים הגדו�
והנורא ,והניחם והעמידם תוך הקערה שהיא הספר הקדוש עץ חיים וכנ"� ,שהוא קטן
הכמות ורב האיכות ,ואין השגת כ� אדם שווה בהם כי כ� אחד משיג כפי כח שכ�ו
וכפי המ�מד אותו.
והנה בודאי רב החוב� שבמש� הנ"� יודע שהקערה היא �א באמת הים הגדו� ויודע
ששפופרת הביצה היא �א באמת הספינה הגדו�ה ,רק שבנו �קוצר דעתו חושב
שכך הוא ממש -שהקערה ושפופרת הביצה הא�ו הן באמת הים הגדו� והספינה
הגדו�ה אשר אביו רב החוב� מוש� בה ומה�ך בה .וכן הוא בנמש� -כ�ומר שאותו
איש פתי הטועה בדמיונו ב�ימוד סודות התורה אשר הובאו בעץ חיים וחושב שהן
כפשוטן וצביונן וע�יהן אין �הוסיף ו�באר יותר וחושב שהאר"י ז"� כיוון בדבריו כמו
אשר עו�ה במחשבתו ש�ו -זה האיש הפתי טועה כמו שטעה אותו בן קטן ש� הרב
חוב� במש� הנ"�.
ומה שנזכר במש� הנ"� ש�קח רב החוב� כף ועירבב בחוזקה בקערה עד שניתקו ונפ�ו
איזה ח�קים ,וכאשר הפסיק �ערבב ונחו המים אמר �בנו שנח הים מזעפו
והמ�חים ה�כו �ישון וחשב הבן �קוצר דעתו שכן הוא ממש -זהו נמש� �אשר יקרה
�איש הפתי שב�ומדו בעץ חיים �פעמים יתקשה בגוף הדברים ואחר כך ימצא �פי
דעתו יישוב �קושייתו ,ובאמת אין בקושייתו ממש ואין ביישובו טעם ,כי בספר עץ חיים
ומבוא שערים ושער ההקדמות יש כמה וכמה דרושים וכמה וכמה הקדמות ארוכות
וקצרות שנראות ח�וקות זו מזו וסותרות זו �זו ,ובאמת אין שם �א סתירה ו�א מח�וקת
א�א כאן מדבר במקום אחד וכאן במקום אחר ,וגם יזדמן ש�בחינה אחת קורא אותה
כאן בשם מ"ה וכאן קורא אותה בשם ב"ן ,כאן קורא אותה "אבא" וכאן "מ�כות",
וכאן קורא אותה בשם "פרצוף" וכאן בשם "ספירה" ,כאן קורא אותה בשם "עצמות"
וכאן בשם "כ�ים" ,וה�ומד ב�א �ב מבין ו�א ירד �עומק הדברים אם יבוא �פרש
בדעתו איזה דבר בעניינים א�ו מוכרח שיבוא �ידי טעות ,עכ"ד.
)ג( והנה מבואר בכתבי האר"י ז"� )במבוא שערים ש"ו ח"ב פ"א( שהכ�ים הם בחינת הדין
שערים פרק ז פותח קח
המגבי� את החסד ש�א יתרבה ,כמו הכ�י המגבי� את המים ש�א יתפשטו החוצה,
וזה עיקר פירוש מי�ת "כ�ים".
ועוד מבואר בדברי האר"י ז"� )בשער ההקדמות הקדמה ד ,ו( שאף הכ�ים ש� הספירות הם
רוחניים ,א�א שמשום שהאורות שבתוך הכ�ים הם יותר רוחניים ודקים מהכ�ים
�כן בערך וביחס �אורות שבתוך הכ�ים נקראים הכ�ים בשם "כ�ים" ,עכ"ד.
והנה כבר נתבאר )�עי� פ"ג( שהאורות הע�יונים דהיינו הספירות -הם אור השכ�
עמוק עמוק מי ימצאנו ומי ישיגם עיי"ש .וע� פי זה תוכ� �הבין גם את ענין
מהות הכ�ים הרוחניים ,כי הנה כשהרב רוצה �הסביר �ת�מיד איזה ענין שכ�י עמוק
ונע�ם מהת�מיד אזי בהכרח יסביר �ו הרב את אותו הענין ע� פי איזה מש� ודוגמא
הידועים ומושגים �אותו הת�מיד ,ומתוך הדוגמא והמש� ישיג הת�מיד את הנמש�
שהוא יותר עמוק מן המש� ,ו�פעמים המש� הוא גם כן ענין שכ�י א�א שהנמש� הוא
יותר עמוק ויותר דק מן המש�.
והמש� מכונה בשם "כ�י" משום שע� ידי המש� נתפס הציור השכ�י ש� הנמש�
בשכ� הת�מיד ,וכמו שהמים נתפסים ע� ידי הכ�י ,ונמצא מבואר שהמש�
הוא הכ�י והנמש� הוא האור שבתוך הכ�י.
והנה אף שהנמש� הוא אור שכ� דק ועמוק וכנ"� ,אף ע� פי כן אותו הנמש� הוא
מתהפך גם כן �מש� כ�פי נמש� יותר דק ועמוק ממנו ,וכמו שכתוב בכתבי
האר"י ז"� )מבוא שערים שם פ"י( "בכ� עו�ם יש בו חומר וצורה שהם עצמות וכ�ים ,א�א
שהכ�ים ש� עו�ם הע�יון הם אור וצורה בערך עו�ם ש�מטה ממנו" ,עכ"�.
וכמו שהנמש� מתהפך �מש� כ�פי הנמש� היותר דק ועמוק ממנו ,כ�ומר בערך
וביחס �אור דק ממנו -כן מתהפך גם המש� �נמש� בערך וביחס �שכ� הגס
יותר ממנו ,עד שהשכ� הגס ממנו יהיה מש� �שכ� הדק ממנו.
וב�א המש� �א היה יכו� הת�מיד �השיג מהנמש� אפי�ו משהו ,וע� ידי המש� יכו�
�השיג מהנמש� ,אב� אף ע� פי כן �עו�ם אי אפשר שיושג ע� פי המש�
והדוגמא כ� הנמש� ע� בוריו כמו שהוא במציאותו האמיתית בעצם -שכ� ברור
ועמוק ,א�א רק מעט מהנמש� מושג בשכ� הת�מיד ע� פי המש� ,ואותה הבחינה
המועטת המושגת �ת�מיד ע� ידי המש� -היא �בדה מ�ובשת בכ�י היטב ,כ�ומר
במש� ,והעודף מהנמש� שהוא אור ושכ� יותר דק אינו מושג �ת�מיד ע� ידי המש�
כי הכ�י שהוא המש� אינו יכו� �הכי� ו�סבו� בתוכו האור הרב ההוא.
ובחינה זו ש� האור והשכ� היותר דק שאינו מושג �ת�מיד ע"י המש� נקראת בשם
"אור מקיף" -שהוא מחוץ �כ�י ,והבחינה המועטת המושגת �ת�מיד ע"י
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קט
המש� נקראת בשם "אור פנימי" -שמצומצמת ומ�ובשת היטב בתוך הכ�י ואותו הכ�י
יכו� �סבו� בתוכו את אותה הבחינה המועטת) .וע"ע בענין אור מקיף ואור פנימי בהרחבה �קמן
שער ג' פי"ד(.
)ד( והנה האור �מען חשקו �התג�ות �היות מושג� ,כן מאצי� הוא את הכ�י והדוגמא
�מען יושג �מי ש�מטה ממנו אפי�ו מעט מזעיר עפ"י הדוגמא ,כי ב�א הדוגמא
�א היה מושג ממנו כ�� �גמרי ,כי אי אפשר �ח�ק ו�הפריש ממנו שיעור מועט מהאור
בכדי שיוכ� �היות מושג ,כי האור הרוחני הוא אחדות פשוטה וש�מה כי הוא אור
אחד -שכ� עמוק ,אב� הכ�י גורם הבד�ה והפרשה מן האור הרב שיהיה אור מועט
בכדי שיוכ� �היות מושג ,ובאמת גם �אחר ההבד�ה וההפרשה ש� הכ�י �א משתנה
באמת האור הגדו� משיעורו א�א רק �גבי הת�מיד נראה כאי�ו נתח�ק ונפרש ממנו
שיעור מועט.
וע� דרך מש� כמו שח�וש הראות אינו יכו� �הביט באור השמש מפני שהוא אור
גדו� זך בהיר ומבהיק מאוד ,ואין אפשרות �הבדי� ו�הפריש מאור השמש הגדו�
שיעור אור מועט בכדי שיוכ� �השיגו ח�וש הראות ,א�א שמים מסך ודרך המסך
מתמעט אור השמש עד שח�וש הראות יכו� �הביט באור ויכו� �הנות ממנו.
והנה באמת אור השמש �א נשתנה ונתמעט מכפי שהוא א�א המסך הוא זה שגרם
המעטת האור בעיני המקב� שהוא האדם ח�וש הראות ,וזוהי עיקר התוע�ת
הגדו�ה והחכמה ש� המצאת הכ�ים והמסכים �המעטת האור .וכמו כן המש� שהוא
הכ�י )וכנ"�( -הוא ממעט את האור הגדו� ונשאר ממנו שיעור מועט בכדי שיוכ� �השיג
הת�מיד ,ואעפ"כ באמת �א נשתנה האור הגדו� משיעור רק ש�גבי הת�מיד נראה
כאי�ו נתח�ק ונפרש שיעור מועט וכנ"� )ס' יסוד האמונה עמ' קסט-קע(.
פרק ח
ביאור ענין ה�שונות הנזכרים בדברי המקוב�ים �גבי ה' יתברך ש"נמנע" ממנו
�עשות איזה דבר או "הוכרח" או "הוצרך" �עשות איזה דבר.
)א( הנה מצינו שכתבו המקוב�ים ע� איזה דבר וענין שנמנע מהבורא יתברך �עשותו,
או "הוכרח" או "הוצרך" הבורא יתברך.
אמנם בספר שומר אמונים הקדמון )ויכוח ראשון סי' מה( מבואר שכ� מה שנמנע מציאותו
זהו אינו חסרון בחוק הבורא יתברך אם �א יפע�נו ,עיי"ש .וכן כתב בספר שפע
שערים פרק ח פותח קי
ט� )שער ראשון( שכ� מה ש�א יצוייר מציאותו �שכ� א�א אדרבא השכ� יחייב מניעות
מציאותו והעדרו ואפיסותו -הוא דבר נמנע ,ואינו חסרון בחוק הבורא יתברך אם �א
יפע�נו ,ובספר יסוד האמונה )עמ' קפד הגה"ה הע' קט( ביאר שכוונת השפע ט� היא שכיון
שכ� הבריאה היא בדרך שכ� �כן מצדינו אי אפשר �נו �השכי� שני הפכים בנושא
אחד ,אב� מצד הבורא יתברך ברוך הוא בודאי שאין שום מניעה.
וכמבואר בספר בית יעקב )�הרה"ק מאיזביצא בפתיחה יג ,ב( שצריך �האמין באמונה ש�מה
שאין דבר נמנע מהבורא יתברך ,וגם דעת האדם היא תמיד ביד ה' יתברך,
שכמו שאנו מבינים בשכ� הזה ובידיעתנו ובהשגתנו הזאת שיש �נו שאי אפשר �שני
הפכים �היות בנושא אחד -כן יכו� �חדש �נו דעה ושכ� אחר והשגה אחרת שנשכי�
ונבין ונדע בידיעה גמורה שאפשר �היות שני הפכים בנושא אחד ובזמן אחד.
ומצינו שאמרו )מגי�ה י (:שהארון אינו מן המידה ,וכן אמרו באבות )פ"ה מ"ה( עומדים
צפופים ומשתחווים רווחים -ואף שזה מן הנמנע והפוך מן השכ� שיכנס דבר
גשמי בגשמי אחר ו�א יתבט� אחד מהם.
וכ� ההתחדשות והשמות והכינויים הם רק מצד הבריאה אב� מצד הבורא אין שום
חי�וק מקודם הבריאה �אחר הבריאה ,כי באמת החי�וק שבין מה שבכח �מה
שבפוע� הוא רק מצידנו הנפע�ים והנעשים מה שח�ק �נו ה' יתברך השגה כזו ,וכך
סידר �נו ה' יתברך והעריך אותנו -שאם ירצה האדם �הוציא מן כחו �פעו�תו זה
צריך �היות דרך פעו�ה ועשייה וצריך �עבור דרך גבו�ים וזמן ומקום ,אב� מצד הבורא
יתברך אין שום חי�וק בין מה שהוא בכח �מה שהוא בפוע� ,עכת"ד.
)ב( ובספר א�ימה )�הרמ"ק ,עין כ� הארץ תמר א פי"ט( כתב "הא�וה הע�יון שאין מע�ה
�מע�ה ממע�תו וסוף העי�וי הוא ,כי כאשר תתע�ה כ� סוף עי�וי הוא אין סוף
ואין עוד ,ורוממותו רוממות שאין רוממות �מע�ה ממנו בענין שכאשר ידומה שום
מע�ה -היא מע�ה �מטה ממע�תו ,שאנו מחוייבים �תת �ו כ� רום וכ� תכ�ית מע�ה,
ואם היות שהחוקרים אמרו שהנמנע אינו גנאי -ח"ו רחמנא �יצ�ן מהאי דעתא ,שאין
נמנע מצידו שאם כן יגבר ע�יו הנמנע" ,עיי"ש.
ובחיי מוהר"ן )השמטות סי' תז( מובא שאמר מוהר"ן ש�פי דבריהם המוטעים ש�
המחקרים אין הקדוש ברוך הוא יכו� �שנות בריה ק�ה אפי�ו זבוב וכו' -כ�
כך נבוכו ונתעו בשיטות חכמתם ,ומה שכתוב בספריהם "וכי אפשר שיהיה נעשה
מהמשו�ש מרובע?" ,אמר �גבי זה מוהר"ן "אני מאמין שהשם יתברך יכו� �עשות
מהמשו�ש מרובע ,כי דרכי השם נע�מות".
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קיא
)ג( ובספר עסיס רימונים )ש"ב פ"ו( כתב שאין �שאו� �מה המאצי� האצי� עשר
ספירות ו�א פחות או יותר ,מפני שכוונת המאצי� ברוך הוא בבריאת העו�ם הזה
שיהיה בע� תכ�ית וכ�ה ואבד ,ו�סיבה זו "הוכרח" האצי�ות ,כי ע� ידי שיתאצ�ו
הנאצ�ים והמדרגות ישת�ש�ו מדרגה אחר מדרגה ממאצי� �נאצ� ומנאצ� �נברא
ומנברא �נוצר ומנוצר �נעשה )עיין בענין זה �קמן שער ד פ"א( -יגיעו המדרגות א� ההפסד
והכ�יון ,ועתה איך יאמר חומר �יוצרו �מה כך ו�א כך ,שהרי הוא ראה בחכמתו ש"אי
אפשר" �נבראים �הגיע �תכ�ית ההויה וההפסד אם �א יהיו במספר עשר ,כי אם היו
פחותים מעשר היו מקורבים א� המקור עד ש�א היה שו�ט בהן ההפסד.
וכיון שהמאצי� ברוך הוא מידתו �השפיע ו�הטיב �זו�תו ,ו�היות שרצה �הטיב א�
הנבראים �השפיע א�יהם ממדותיו� ,כן ראה �האצי� האצי�ות הזה ו�ג�ות עיני
הנבראים גדו�תו כדי שיהי' ניכר ומושג �נבראיו ע� ידי האצי�ות ,וזהו ממידת טובו
היות רצונו �ג�ות רוממתו א� השפ�ים �השיגו �כן "הוצרך" �האצי� החכמה וכן
מחכמה א� הבינה עד המ�כות כי שם השגת רוממות המ�ך.
והמש� בזה א� ניצוץ השמש הנכנס דרך הארובה א� הבית ומרוב בהירותו אין איש
בבית יכו� �הביט בו כי רב הוא עד ש"הוצרך" �עשות שם עששית גדו�ה
ביותר כדי שיהיה האור מושג �א�ו שעומדים בבית ויהיה �הם תוע�ת מהאור ו�א
יוזקו מרוב בהירותו ותוקפו ,ואף ש�אחר עששית אחת נמתק האור ונסתר ונע�ם קצת,
אך עם כ� זאת עדין �חו�שת העומדים בבית הוצרכו א� מסך שני וש�ישי ,ואם ימעטו
המסכים הנצרכים אזי אור השמש יחשיך עיני הרואים מרוב אורו ויזיק ,וכן אם ירבו
המסכים אזי יחשיך האור ו�א יושג מתק האור ו�א יהנו ממנו ביותר בהיר שאפשר.
ועוד כתב )שם פ"ז( שאין �שאו� �מה �א היו ח�קי המדרגות הנמצאות יותר או פחות
ממה שהיו או �מה �א ברא הבורא עו�ם יותר גדו� או יותר קטן ממה שנברא,
וזוהי פתיות גדו�ה �שאו� זאת שהרי תכונת העו�ם ומדרגותיו הוא ע� מציאות וסדר
ש�ם ומשובח שהיה באפשר בסדר המדרגות מהע�יונה שאפשר במציאות עד
התחתונה שאפשר במציאות ,אם בגבו� ואם בתכ�ית ואם בגשמיות.
וע� כ� פנים הוצרכה מציאות הספירות כי אם �א היה בינו ברוך הוא ובין העו�ם גדר
הספירות �א היה אפשר �עו�ם מפני פחיתותו �היות מתנהג ע� ידי האין סוף אם
�א שיע�ה העו�ם במדרגות ברוחניות ,ו�ענין זה כבר האצי� הספירות ואין זו הכוונה
א�א הכוונה היא �ג�ות האצי�ות והא�והות ו�א �הע�ימו ,וגי�ויו הוא ע� ידי ירידת
המדרגות עד הבחינה התחתונה ,עכ"ד.
שערים פרק ח פותח קיב
ובדברי הפרדס והעסיס רימונים בשער ח )פ"א( מבואר שאף שבכ� ספירה וספירה
יש כח �פעו� כ� הדברים והופכם ואם כן בספירה אחת היה יכו� �הברא
כ� הדברים אך אעפ"כ "הוצרכו" �היות י' ספירות כדי שיוכ�ו הנבראים �השיג
ו�יהנות מאור שפע הא�הי הגדו� והנורא ,כי �השגת הא�הות הוצרך הגי�וי הזה עד
עשר גי�ויים זה �מטה מזה כדי שע"י כך יוכ�ו הנבראים �השיג קצת מידיעת רוממות
המאצי� ,ומ�בד זה האמת היא שאע"פ שבכ� ספירה כח הכו�� הפכיים רבים אך עם
כ� זאת �כ� שם האין סוף ב"ה סדר וחק וזמן וגבו� ותחום וסגו�ה ופעו�ה מיוחדת
א�יה כדי ש�א ישתמשו בעירבוביא ו�א ישנו את תפקידם "והכ� �צורך ו�תוע�ת
הנבראים כאשר גזרה חכמתו ברוך הוא" ,עיי"ש.
)ד( ו�גבי המובא בספר עץ חיים )היכ� א שער א ענף ג דרוש עגו�ים ויושר( ש"�א יכ�ו הכ�ים
�התהוות עד שיסת�ק האור �גמרי" ,ביאר בספר �שם שבו ואח�מה )ח�ק הביאורים,
עיגו�ים ויושר ענף ג סי"א( "הנה הגם שאין מנוע �פניו יתברך שמו ,אך באשר כי כ� הענין
הצמצום הנה היה �המציא את חוק הטבע בהעו�ם ,וחוק הטבע הוא מיוסד בחיוב
ואפשר ונמנע כי מחייב ענין א� ענין וכן מונע ענין א� ענין ,וזהו שאמר כי �א יוכ�ו
�התהוות הכ�ים עד שיסת�ק האור �גמרי ,כי כן הוא ע� פי חוק הטבע שרצה �ייסד
ע� ידי הצמצום ,שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך ,ו�כן היה ההכרח �ס�ק
מתחי�ה את האור דא"ס �גמרי ועי"ז נעשה כ� הגבו� ומידה וכח החושך והעביות
שהוא כ� בחינת גוף וכ�ים" )כמבואר שם בענף ב ס"ג(.
וסיים "וכן הוא ע� דרך זה כ� מה שתמצא נזכר בדברי הרב ז"� ענין צורך והכרח,
הכוונה הוא בכו�ם ע� פי החוק דגבו� ומידה אשר נתייסד בכ� העו�מות כו�ם
ע"י הצמצום .וזכור זה הגם שפשוט הוא" ,עכ"�.
ובספר ים החכמה )תשס"ז ,עמ' פה( הביא את �שון ע"ח )דף י"א ע"א( "�פי שהנה הוא
ית' 'מוכרח' שיהיה ש�ם בכ� פעו�ותיו וכוחותיו ובכ� שמותיו ש� גדו�ה
ומע�ה וכבוד" וכו' עיי"ש ,וכתב ע� זה ש�שון "מוכרח" אינו מובן ,כי מי יכריחו ח"ו.
וביארו בספר ט� אורות )עיין בספר ט� אורות ח�ק ראשון פ"א ס"א( וברמח"� ,שמאחר ורצה כן
הרי רצונו הוא המכריחו .כ�ומר� ,אחר שרצה שיהיו שמותיו ש�מים ,הרי רצון זה גופא
מכריחו ,והכרח זה עצמו אינו א�א �פי שרצה בכך ,עכ"ד ,ועיי"ש עוד מה שביאר בזה.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קיג
פרק ט
בענין תיקוני התשובה ע� ידי תעניות וסיגופים המבוארים בספרי המוסר ובכתבי
האר"י ז"� ,יבואר מה עניינם ו�מה �א נזכרו בדברי הגמרא והראשונים ,ושבדרך
כ�� אין �נהוג בזה בזמנינו מפני שהגופות ח�שים ויכו� �הזיק �גוף וגם �ביטו�
תורה שאז יש אומרים ש�א רק שאינו מועי� א�א אף נקרא חוטא ,ובענין המנהג
בזמנינו �פדות התעניות בצדקה ,ו�הרבות בתורה ובגמי�ות חסדים כתיקון ע�
העבר ,ובענין הבע�י תשובה שבזמנינו שהם כתינוקות שנשבו �בין הגויים ודינם
כאנוסים ,ובענין מה שעכשיו עיקר התיקון הנפש הוא רק בתפי�ה ביגיעה ובכוונה
ובמסירת נפש ממש ,וזה מועי� עכשיו כמו תעניות ועוד יותר ,ובענין המע�ה
הנפ�אה והעצומה ש� קב�ת בזיונות שגי�ו הצדיקים שהיא התשובה המעו�ה
ביותר ועיקר התשובה.
)א( הנה בספר התניא )איגרת התשובה פ"א-ג( ביאר שבאמת מצות התשובה מן התורה
היא עזיבת החטא ב�בד ,דהיינו שיגמור ב�יבו ב�ב ש�ם �ב� ישוב עוד �כיס�ה
�מרוד במ�כותו יתברך ו�א יעבור עוד ע� מצות המ�ך חס וש�ום הן במצות עשה והן
במצות �א תעשה ,וזהו עיקר פירוש �שון תשובה � -שוב א� ה' בכ� �בו ונפשו �עובדו
ו�שמור כ� מצוותיו ,ו�א כדעת ההמון שחושבים שהתשובה היא התענית.
ואפי�ו מי שעבר ע� כריתות ומיתות בין דין שגמר כפרתו היא ע� ידי יסורים ,הכוונה
שהקדוש ברוך הוא מביא ע�יו יסורים כאשר תשובתו רצויה �פניו יתברך
בשובו א� ה' בכ� �בו ונפשו מאהבה שאזי באתערותא ד�תתא וכמים הפנים וכו' יש
גם אתערותא ד�עי�א �עורר האהבה וחסד ה' �מרק עוונו ביסורים בעו�ם הזה ,ואין
הכוונה �תעניות ויסורים שהאדם מקב� ע� עצמו ,ו�כן �א הזכירו הרמב"ם והסמ"ג
שום תענית כ�� במצות התשובה א�א רק את הוידוי ובקשת המחי�ה.
ומה שמתענים ע� כ� צרה ש�א תבוא ע� הציבור הוא אינו משום תשובה א�א הוא
בשבי� �בט� הגזירה שנגזרה ,וכמו שכתוב במגי�ת אסתר )פ"ד( שאסתר ביקשה
�הטי� תענית כדי �בט� גזירת המן .ומה שכתוב בספרי המוסר ובראשם בספר
הרוקח וספר חסידים הרבה תעניות וסיגופים �עובר ע� כריתות ומיתות בית דין וכן
�מוציא שז"� שחייב מיתה בידי שמים ודינו כחייבי כריתות �ענין זה – זהו כדי �הנצ�
מעונש היסורים שנגזר ע� האדם מ�מע�ה חס וש�ום וגם כדי �זרז ו�מהר גמר כפרת
נפשו וגם מפני שאו�י אינו שב א� ה' בכ� �בו ונפשו מאהבה א�א מיראה )וכנ"� שדוקא
ששב א� ה' מאהבה אזי מעורר האהבה וחסד ה' �מרק עוונו ביסורים בעו�ם הזה .ובספר חרדים פס"ה כתב שמי
שיתעסק בתורה ובמעשים טובים זה יגן ע�יו מיסורין ומיתה וכמו שאמרו חז"� ע� בני ע�י שכיון שעסקו בתורה
שערים פרק ט פותח קיד
וגמי�ות חסדים האריכו ימים כי בט�ה הגזירה מע�יהם ש� חי�ו� ה' ,ואם מגן מהמיתה ק� וחומר שמגן מפני
היסורים עכ"ד ,וכעין זה מובא �קמן ס"ה בשם הגר"א ש"ע� העבר יותר טוב מכ� הסיגופים �עסוק בתורה
ובגמי�ות חסדים ובזה יכופר עוונו"(.
)ב( וכ� זה הוא רק �ענין הכפרה ומחי�ת העוון -שע� ידי שעשה תשובה ש�ימה
נמח� �ו �גמרי מה שעבר ע� מצות המ�ך ואין מזכירים �ו דבר וחצי דבר ביום
הדין �עונשו ע� זה חס וש�ום בעו�ם הבא )וכמבואר ברמב"ם ה�כות תשובה פ"א ה"ג "בזמן הזה
שאין בית המקדש קיים ואין �נו מזבח כפרה אין שם א�א תשובה ,התשובה מכפרת ע� כ� העבירות ,אפי�ו רשע כ�
ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין �ו שום דבר מרשעו" ,עיי"ש ובפ"ב שביאר איזו היא תשובה גמורה ,ומה
שכתב שם בס"ב "ויעיד ע�יו יודע תע�ומות ש�א ישוב �זה החטא �עו�ם" עיי"ש ,ביאר בספר טהרת הקודש במאמר
תשובה פ"ג שהכוונה "עד שיעיד ע�יו יודע תע�ומות שקב�תו זאת היא אמיתית ב�י תרמית ושקר ,כי �א �פניך חנף
יבוא ,ואין מי שיכו� �העיד ע� עמקות ואמיתות ה�ב רק הבורא עו�ם ברוך הוא וברוך שמו ,ועי"ז העדות ש� הבורא
נמחק ונתבט� כ� מיני מקטריגים" עיי"ש( אמנם כדי שיהיה �רצון �פני ה' ומרוצה וחביב �פניו
יתברך כקודם החטא �היות נחת רוח �קונו מעבודתו � -שם כך היה צריך �הביא קרבן
עו�ה אפי�ו ע� מצות עשה ,וכמבואר בזבחים )ז (:שעו�ה מכפרת ע� מצות עשה והיא
דורון �אחר שעשה תשובה ונמח� �ו העונש .וכאדם שסרח במ�ך ופייסו ע� ידי
ש�יחים ומח� �ו המ�ך ואף ע� פי כן �אחר מכן שו�ח �מ�ך דורון ומנחה כדי שיתרצה
�ו �ראות פני המ�ך ,ועכשיו שאין �נו קרבן ,התענית היא במקום קרבן כנאמר בברכות
)יז� (.גבי תפי�ת המתענה "שיהא מיעוט ח�בי ודמי שנתמעט כאי�ו הקרבתי �פניך".
ו�כן מצינו כמה תנאים ואמוראים שע� דבר ק� היו מתענים הרבה )כמובא בחגיגה כב :ובמ"ק
כה .ובירוש�מי ביצה פ"ב ה"ח עיי"ש ,וכהנה מצינו רבות(.
וע� יסוד זה �ימד האר"י ז"� �ת�מידיו ע� פי חכמת האמת מספר הצומות �כמה
עוונות וחטאים אף שאין בהם כרת ו�א מיתה בידי שמים וכמו שע� הכעס קנ"א
תעניות וכדומה .אכן כ� תיקוני התשובה המפורשים בהאר"י ז"� הם רק �גבי אדם
חזק ובריא שאין ריבוי הצומות מזיק �ו כ�� �בריאות גופו וכמו בדורות הראשונים,
אב� מי שריבוי הצומות מזיק �ו שאפשר שיכו� �בוא �ידי חו�י או מיחוש חס וש�ום
כמו בדורותינו א�ו – אסור �ו �הרבות בתעניות אפי�ו ע� חטאים שעונשם כרת
ומיתת בית דין א�א רק כפי אשר ישער בנפשו שבודאי �א יזיק �ו כ�� ,כי אפי�ו בימי
התנאים והאמוראים מי ש�א יכ� �צער עצמו ו�סבו� התענית ואף ע� פי כן היה
מתענה היה נקרא חוטא ואפי�ו אם היה מתענה ע� עבירות שבידו וכמו שפירש רש"י
)תענית יא .ד"ה נקרא( �גבי מי שמתענה ויכו� �סבו� התענית שנקרא קדוש "שמתוך כך
מתמרקין עוונותיו שמתענה" -שמשמע מזה שמי שמתענה ואינו יכו� �סבו� התענית
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קטו
נקרא חוטא אף ע� פי שיש �ו עוונות ,וכדאיתא בגמ' בזבחים )ז" (.שאין �ך אדם
מישרא� שאינו מחויב עשה" וכו' ,עכת"ד בע� התניא.
אמנם הט"ז )בסי' תקע"א סק"א( סובר שדברי רש"י הנ"� הם דוקא �גבי המתענה משום
פרישות שאז אם יש �ו עוונות הם יתמרקו ע� ידי זה אך מי שידוע �ו שחטא
חייב �התענות .וכעין זה כתב המג"א )שם( ש�א מדובר ע� העוונות הידועים �ו כי
ע�יהם אפי�ו ת�מיד חכם חייב �התענות ואפי�ו �א יכו� �סבו� התענית -א�א אם
כן יבוא �ידי סכנה ע� ידי התענית שאז בודאי אינו רשאי �התענות וכד�קמן .ובא"א
)שם( דייק מדברי רש"י שכתב שהעוונות "מתמרקין" -שמשמע מזה שמדובר ע� אותם
העוונות שהיסורים ממרקין וגומרין ,ובמ"ב )שם סק"א וסק"ב( ביאר שהכוונה רק ע�
העוונות שמתענה משום תשובה ע� העוונות שאדם דש בעקביו )כ�ומר ע� עבירות ק�ות
שאין אדם מחשיבם – עיין רש"י ושפתי חכמים ע� דברים ז ,יב( אב� ע� העוונות הידועים המבוארים
ברוקח ובכתבי האר"י ז"� כמה ימים צריך �התענות ע�יהם – בזה צריך �התענות
אפי�ו אם אינו יכו� �סבו� התענית והיא תח�יש כוחותיו ,אך הוסיף שכ� זה דוקא
אם אין בזה חשש סכנה שאז בודאי אינו רשאי �התענות.
ובספר דרך פיקודיך )בהקדמה( כתב "יש חבי�י חבי�ות ראיות שעיקרי התשובה הם
רק ב�ב ,חרטה עזיבה קב�ה כנ"� ,ונוסף �זה נצטוינו מן התורה �התוודות
בפה פרטי כ� חטא ועון כמבואר ברמב"ם ה�' תשובה ,אב� התענית והסיגופים הם
ענפי התשובה וחז"� קיב�ו ברוה"ק כ� העינויים ה��ו כמה יעשה האדם �כ� חטא
ועון בכדי �הסיר מע� גופו ונשמתו הכתמים שקיב�ו מכ� חטא ועון ו�בט� המ�אכים
המקטרגים שנבראו מהעבירות .ונ"� עוד שגם א�ו הקצבות שקצבו חז"� �כ� חטא
ועון מן הסתם דיברו �מי שיש בו כח �סבו� ב�י שיתבט� מהתורה ועבודה אב� �א
�מי שאין בו כח .ותדע דהרי עונש מ�קות �"ט הם מן התורה ,ואעפ"כ היה צריך
אומדנא אם יש בו כח �סבו� ובאם אמדוהו �פחות היו פוחתין �פי קוצר כחו .והשכ�
ג"כ ישפוט זה כי הח�ש יסתגף בתענית יום אחד יותר מגיבור עריץ במאה ימים,
היאומן כי יסופר שיהי' קצבת ימי התענית שווה בשניהם ,ה�א התורה דרכי' דרכי
נועם" ,עכ"� עיי"ש.
)ג( וכתב הבה"� )שם ס"א ד"ה ת"ח( שכתב הש�"ה בשם ספר חרדים )פס"ה( שמצא
בספרי האר"י ז"� בספר אחד כתב יד שכ� מה שתמצא בסיגופים וכו' זהו רק �מי
שאין עמ�ו בתורה אב� מי שתורתו אומנותו ויודע דעת ויראת ה' �א יח�ש ו�א יתבט�
מ�ימודו ,אך יום אחד מן השבוע יתרחק מבני אדם ויתבודד בינו �בין קונו ויתקשר
מחשבתו בו כאי�ו כבר עומד �פניו ביום הדין וידבר �א� יתברך כאשר ידבר העבד
א� רבו ובן א� אביו ,והעתיקו את זה האחרונים ,עכ"ד.
שערים פרק ט פותח קטז
ובספר סור מרע ועשה טוב )מהדו"ח עמ' נ( כתב "הנה בדור הזה אין אדם בארץ שיוכ�
�סגף עצמו בתעניות ,כי �תעניות צריך פרישות גדו� במדבריות ויערות
ומערות ,כמו שמצינו הבע�י זוהר שהיו הו�כי מדבריות בהרים בטורי קרדו ,במקומות
אשר ממש �א עבר בהם איש ,והוו פרושי מדברא ,כמו הסבא דפרשת תצוה .וכ� ספר
הזוהר מ�א מזה ,פ�וני ופ�וני התנאים הוו אז�י באורחא עא�ו �מערתא .ופשטו עצמם
במדבריות מן כ� עניני עו�ם ,והמשיכו ע�יהם רוח הקודש בשירות ותשבחות דדוד
מ�כא ,ובתורה הפנימית ה�כו מעו�ם �עו�ם ,כמו שכתב בשער הקדושה .צא ו�מד
מפרישות רשב"י וחבריו ,רשב"י ור' א�עזר בנו קנו עצמות ש�ימות פנימיות בהירות
במערתא דטשו ביה י"ג שנין ,אזי השיג יותר מכ� החברים ,והגדי� ונעשה רב �חבריו
הקדושים �ר' יהודא בר א�עאי ראש המדברים ,ו�חמוי ר' פנחס בן יאיר קדוש ע�יון
כדאיתא במסכת שבת .וכן מעשה דרבינו האר"י ז"� פרישות היה �ו כנודע מספר עמק
המ�ך .ובימינו אבותינו ספרו �נו ממעשיות דהבעש"ט ז"� קודם התג�ותו פרישותו
במדבר בהרים .וכ� ספר הזוהר ממש נעשה במדבר.
היוצא �נו מזה כי באמת השגת החכמה �א מתעניות וסיגוף )ב�בד( בא ,ו�א התענית
הוא העיקר א�א הפרישות והבדידות ,והתענית הוא רק סניף ,מעצור �רוחו
�הח�יש כח הרע המוטבע בו ר"� מתאוות הגופנית ,ומראה בזה גוד� מסירת נפש
במעשה מופרש מעניני התאוה ,ומקריב קרבן נפשו �ה' כדאיתא בזוהר שמות ,אמנם
העיקר �השגה היא הפרישות ,וכן הדין �תשובה� ,א כמו שדימו בני אדם המנוערים
מכ� חכמה.
והנה המתענה אם �א יפרוש עצמו א� מקום אשר �א יראה ,ו�א יתערה עם איש הן
בדיבור והן במעשה ומסגף עצמו ,בודאי יו�יד �ו יותר מידות רעות ,כי התענית
עוד יעורר ע�יו דינים ח"ו" ,עיי"ש.
ובספר התניא )שם פ"ג( כתב שמי שיש חשש שתזיק התענית �בריאות גופו והוא גם
בע� תורה -חוטא ונענש כפ�יים ע� כך שמתענה ,כי מ�בד מה שחוטא הוא
בכך שיש חשש שיזיק �בריאות גופו וכנ"� הוא חוטא גם בכך שמחמת ח�ישות
התענית �א יוכ� �עסוק בתורה .א�א מהי תקנתו -יתן צדקה במקום התעניות .ואף
שתע�ה פדיית הצום �סכום גדו� שהוא יותר מחומש מנכסיו אין �חשוש משום מה
שאמרו בכתובות )נ (.שאין �בזבז יותר מחומש מנכסיו �עניים כדי ש�א יצטרך בעצמו
�בריות ,כי כיון שעושה זאת כדי �פדות נפשו מתעניות וסיגופים אין זה פחות מרפואת
הגוף ושאר צרכיו שבעבורם האדם מבזבז יותר מחומש מנכסיו ,וסיים שכיון שמספר
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קיז
הצומות המוזכרים בתיקוני התשובה רבו במאוד מאוד �כן נהגו עכשיו כ� החרדים
�דבר ה' �הרבות מאוד בצדקה מחמת ח�ישות הדור שאין יכו�ים �צער עצמם כ� כך
בתעניות ,עכת"ד.
וכמובא ברמ"א )סי' תקסח ס"ב( שיש אומרים שאם מצטער הרבה בתעניתו יכו�
�פדותה בממון ,עכ"ד .ושיעור ממון זה כתב הרמ"א )סי' ש�ד סכ"ו( שהוא "יב
פשיטים" ,ומבואר בשו"ע )שם סכ"ח( שהוא שני ש�יש משיעור ס�ע ש� תורה ,ובספר
מדות ושיעורי תורה )פ�"א ס"ב( כתב שבימינו נוהגים �חשב כ� ס�ע כ 19.2-גרם כסף
צרוף ,עיי"ש .ו�פי זה נמצא ששיעור "יב פשיטים" הנ"� שכתב הרמ"א הוא �מעשה
12.8גרם כסף טהור .אמנם במ"ב )שם סקפ"א( כתב שהעשיר יתן יותר הכ� �פי עושרו
שהרי טעם הפדיון הוא ששקו� צער הממון כנגד צער התענית.
ובכה"ח )סי' תקסח סקב"ן( כתב שהמנהג עתה �תת �פדיון תענית �כ� יום דמי סעודת
היום ,והכ� �פי האדם כמה יהיה ערך �סעודתו -כנגדה יתן צדקה �עניים,
עכ"ד .ובשו"ת רב פע�ים )ח"ג או"ח סי' �ה( כתב שפדיית התעניות בצדקה �מי שאנוס
ואינו יכו� �התענות הוא דבר המפורש בדברי גאוני עו�ם ובודאי אשר תיקנו ויסדו
הוא רצוי ומקוב� �פני ה' יתברך ,וכבר נצטווינו בתורה "ע� פי התורה אשר יורוך" וכו'
ואין �ומר שזה נאמר ע� הראשונים דוקא שהרי אמרו יפתח בדורו כשמוא� בדורו
ובודאי גם האחרונים ז"� כוונתם �שם שמים ורוח ה' דיבר בם ומי�תו ע� �שונם,
ובפרט דאנא עבדא הסברתי �ענין זה הסבר ועשיית סימוכין מדברי רבינו האר"י ז"�
עצמו ,עיי"ש) .וע"ע בענין התעניות ושיעור פדיון תענית בזמנינו בשו"ת ים החכמה סי' יב(.
)ד( ודעת הגרש"ז אויערבך )ס' ה�יכות ש�מה תשרי-אדר פ"ד סק"ג( שהתעניות והסיגופים
שהזכירו הפוסקים בשם הרוקח וכן מה שכתב הרמ"א )סי' ש�ד סכ"ו( �גבי תעניות
משום חי�ו� שבת או פדייתן בממון -מסברא היה נראה שהכוונה רק �מי שעבר בזדון
ובשאט נפש וכמו שכתב בשו"ת הרמ"א )סי' �ז( שהרוקח בסדרי התשובה כיון רק א�
"המורדים והפושעים אשר עוזבים דרכם �שוב אב� �א א� השוגגים והאנוסים" ,אך
אין זה נראה מ�שון הרמ"א הנ"� בסי' ש�ד ,ובפרט שגדו�י האחרונים הרחיקו �כת
�חייב בזה גם ע� שוגג בדרבנן )עיין מ"ב שם סקע"ח( אף ש�דעת הנתה"מ )חו"מ סי' ר�ד( אין
חייבים כ�� בתשובה ע� שוגג דרבנן )כמו שכתב שם במשפט האורים סק"ג שבאיסורי תורה אפי�ו אוכ�ו
בשוגג צריך כפרה ותשובה �הגן ע� היסורים ,מ"מ באיסור דרבנן אין צריך שום כפרה וכאי�ו �א עבר ,עיי"ש ראייתו(.
או�ם אף ע� פי כן בנוגע �בע�י תשובה שבזמנינו שהם גם בע�י דעת -נראה שכיון
שמסתבר שתעניות וסיגופים אינם קבועים כ�� �כ� אדם וגם �א בכ� הדורות
והזמנים� ,כן בזמנינו צריכים �ומר �כ� השבים באמת מדרכם הרעה שהם חייבים
שערים פרק ט פותח קיח
�האמין באמונה ש�ימה שהקדוש ברוך הוא מוח� וסו�ח �כ� השבים א�יו באמת אף
ב�א סיגופים ,וגם יחד עם צערם ע� העבר הם צריכים גם �הודות ו�ה�� �ה' שנתן
�הם �ב מבין �שוב א�יו באמת ,עכ"ד.
)ה( ובשו"ת שבט ה�וי )ח"ד סי' נה( מובא שהגר"ש ואזנר נשא� �גבי בע� תשובה אחד
שזכה �חזור בתשובה ו�שקוד ע� ד�תי התורה והיראה תוך ד' אמות ש� ה�כה
וכבר בנה בית וזכה �בנות שנו�דו בקדושה והוא בן כו�� בירוש�ים וידוע �מדקדק
במצוות ומייגע עצמו ע� התורה ,והגר"ש ואזנר נתבקש �סדר �ו תשובת המשק� היות
ועד גי� י"ח �א שמר כ�ום כי הוא נו�ד במשפחה הרחוקה מהדת �גמרי ו�א ידע
מאומה ואכ� נבי�ות וכו' ואכ� גם ביוה"כ וחמץ בפסח וכו' וכו'.
והשיב �ו הגר"ש ואזנר שאף שבשו"ת נוב"ק )או"ח סי' �ה( מחמיר שצריך גם סיגופים
ותענית אפי�ו �מי שעוסק בתורה וכן כתב גם בראשית חכמה שצריך גם
סיגופים ותענית ,אך ע� פי המובא בסה"ק ישמח משה )ח"ג ,יא( שמי שעשה כ� ימיו
עבירה ונשתקע בה ובאחרונה כשעשאה נתחרט וה�ך וטב� ובכה בכיה רבה בחריטה
ועזיבה �גמרי ש�א יעשה יותר -מוח�ין �ו ,ואף ש�גבי מי שעשה עבירה רק פעם אחת
�א די �ו בזה א�א צריך תשובת המשק� שיסבו� צער כנגד ההנאה שהיתה �ו ,אף
ע� פי כן במקרה זה שנשתקע בעבירה והיה רגי� בה מאוד -אין �ך תשובת המשק�
גדו�ה מזה שזובח יצרו ונחשב �ו הצער נגד ההנאה.
והנידון ש�נו ק� וחומר הוא מזה שהרי הגה"ק הנ"� מדבר �גבי מי שידע שחטא א�א
שנשתקע בעבירה אחת ואם כן כ� שכן תינוק שנו�ד מהורים חי�ונים �גמרי
ו�א ידע כ�ום מדת תורתינו הקדושה ונשתקע ב�א יודעים בכ� עבירות שבתורה,
והוא כעין תינוק שנשבה בין הגויים או נו�ד שם ש�י"א בשבת )סח( נקרא אונס ,ואם
כן כאשר אחר כך שעבר ע�יו רוח טהרה והרים עצמו משאון מצו�ת החטאים עד
שזכה ��כת ממדריגה �מדריגה עד הגיעו �שבת באה�ה ש� תורה ו�ייגעה בה
�העמיד בית קדוש בישרא� ו�דקדק במצוות ו��חום �מענם -הא גופא נחשב
�תשובת המשק� גדו� מאוד ע"פ דברי הגה"ק הנ"� ,עיי"ש.
)ו( והגר"מ שטרנבוך )בספרו דת וה�כה עמ' כג( כתב ששמע ע� מעשה באחד שהציעו
�בתו חתן ת�מיד חכם מופ�ג מאוד עם יראת ה' טהורה אב� הוא בן הנדה ר"�,
ובמקומו הציעו �ו אחר שהוא בן תורה שאינו דומה �ו כ�� בתורה ויראה אב� הוא
ממשפחה כשרה ב�י פקפוק ,ושא�ו את החזו"א מי עדיף והשיב החזו"א שבן הנדה
שפגום היינו שנדבק בו מזוהמא וטומאת נדה וע� כן צריך כיבוס והגע�ה ,אב� �ת�מיד
חכם גדו� הנ"� התורה והמעשים כבר טיהרו וגיע�ו אותו �גמרי ,והן אמת שאם היה
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קיט
בשורשו טהור היה עומד היום במדריגה פי כמה אב� מ"מ גם עכשיו הוא עו�ה הרבה
ע� האחר ,ו�כן ייעץ שאף שהוא בן הנדה הוא עדיף והבטיח שיזכה �בנים טובים
וצדיקים ממש ,עכ"ד.
וכן כתב �גבי זה בתשובות והנהגות )ח"ב סי' תרכז( שפשיטא ב�י צ� ש� ספק שאם
בבע�י עבירה נכנס הטומאה עמוק בכ� האיברים ה�א התורה כאש �טהר
כדאיתא בברכות )כב (.שדברי תורה כאש ,וע� כן בבן תורה יש �יבון ויצאו כ� המידות
הרעות שישתרשו בו ומתקדש בקדושת התורה שאין כמוהו ,וח"ו �הרהר שנשאר בו
מטומאת בית אבות ,כי ברגע שבע� תשובה מקב� ע� עצמו עו� תורה אזי הכ� פורח
והו�ך והוא ככ� ישרא� ,אך סיים ש�מעשה יש �דון בכ� מקרה �גופו ואין �דיין א�א
מה שעיניו רואות ,עיי"ש.
ועוד כתב )בספרו ה�כות הגר"א ומנהגיו עמ' ר�א( שהגר"ח מוו�זין הראה בזוהר הקדוש שאף
שאין תשובה �חטא פגם הברית א�א ביסורים קשים כמיתה -אך קב�ת עו�
תורה מועי�ה ,עכ"ד) .וע"ע בענין זה �קמן פי"ב ס"ט סק"ג(.
)ז( והגרי"י קניבסקי כתב )בס' קריינא דאגרתא סי' סט( ש�גבי ענין תיקוני התשובה שהאריכו
המקוב�ים כבר כתב הגר"א )במש�י ,והובא בס' אבן ש�מה פ"ד ס"כ( ש�ענין תשובה צריך
שני דברים -תיקון ע� העבר ו�הבא ,וע� העבר יותר טוב מכ� הסיגופים �עסוק בתורה
ובגמי�ות חסדים ובזה יכופר עוונו ,וע� �הבא העצה היא שישים יראת ה' ע� פניו וכו',
עיי"ש .ועוד כתב הגרי"י קניבסקי )שם סי' סח( �אחד שצם תעניתים ,שהוא נבה� מכך
שהוא מתענה ושזה דרכי היצר �בט�ו מתורה ,כי בזמנינו המסגף גופו אי אפשר ש�א
יזיק ��ימוד התורה ש�ו ושעה אחת ש� �ימוד חביב אצ� הקדוש ברוך הוא יותר מא�ף
תעניות ,וכבר מבואר בספרים הקדושים שת�מיד חכם אסור �התענות וכמבואר
בגמרא )תענית יא ,(:עכ"ד.
ובכה"ח )סי' קנה סקי"ב בשם אור צדיקים( כתב שקיב�נו שמי שיחשוק בתורה כ� כך עד
שיום ו�י�ה �א יחשוב בדברי עו�ם השפ� הגשמי א�א חשק ה�ימוד -
בודאי ב�תי ספק שישיג מע�ה נפ�אה ש�א יצטרך �תענית וסיגופים ,עכ"ד.
)ח( ובספר ארחות רבינו )מהדו"ח ח"ה עמ' קמה-קמז( הביא כמה עובדות ע� רבותינו גדו�י
הדורות ש�מדו מתוך עניות גדו�ה ו�א היה �הם צרכי מאכ� או מ�בוש הכרחיים,
וכגון בע� הטורים והמג"א והפמ"ג והשאגת אריה ,וע� ידי יגיעתם מתוך עוני ודחק
גד�ו וצמחו גדו�י התורה עמודי ההוראה ,עיי"ש דברים נפ�אים ,והוסיף שכך היה גם
אצ� הגרי"י קניבסקי -ש�מד תורה בעניות גדו�ה ומתוך חוסר �חם פשוטו כמשמעו,
שערים פרק ט פותח קכ
וגם �אחר שהיה כבר גדו� הדור כשהיה צמא היה ניגש �ברז ושותה רק מים מהברז
ו�א היה שותה משקאות אחרים אפי�ו �א תה.
אך סיים "ואם תאמר אתה הבן תורה שכיון שע� ידי עוני כזה גד�ו וצמחו גדו�י
התורה עמודי ההוראה אם כן אנהג גם אני כן בזמן הזה ,כמו שכתוב באבות פת
במ�ח תאכ� ומים במשורה תשתה ואחי' חיי עני כדי �זכות בכתרה ש� תורה – א�
תאמר כן וא� תעשה כן ,כי דורינו דור ח�ש גופים ח�שים ,ובהרבה דברים מקי�ים הן
בצומות ש� חינוך �יוה"כ והן בצומות ש� תשובה ש� בע� הרוקח ,וכן בתשובת
הרשב"א שת"ח �א יצום כיון שעוסק בתורה וכהנה רבות ,כי דור ח�ש אנחנו ,ואדרבא
מצוה �חזק גופינו במאכ�ים טובים כדי שנוכ� ��מוד ,וגדו�י הדור נגזר ע�יהם עניות
ודוחק קיב�ו את הדין באהבה ו�א הפריע �הם ��ימודם ,ואדרבא הי' עזר �הם
בהתפתחות ,גופם הי' חזק �א כגופינו הח�ש" .ועוד כתב "ומה שהדורות יורדים
הגופות נהיים ח�שים ,ע� הגופים ש�נו כבר אמרו הגדו�ים שח�שים המה ,וצריך
�חזקם במאכ�ים מזינים ופירות ,כמו שאמר מרן )החזו"א( ו�א �הסתגף ואז המח יפע�
בתורה ,אב� �א �האכי� את הגוף תענוגות כי אז כח התורה תעזבך ,כי אין �ו מקום
במקום מגושם כזה" ,עיי"ש) .וע"ע בענין שבירת התאוות בס' פסקי ה�כות סי' א ס"ו(.
)ט( אמנם בספר טהרת הקודש )בפתיחה( כתב שאף שאין הקב"ה בא בטרוניא עם
בריותיו ואין מצווין �ו �אדם �עשות יותר מכוחו ומה שאין ביכו�תו �עשות
בשום אופן ו�המית עצמו בסיגופים אשר אין בכוחו �סבו� ,אב� צריך �זה שיקו�
גדו� ש�א ישטה בעצמו ,כי �פעמים מראה �ו היצר שהוא ח�ש ואינו כן ,כי �רוץ
ו�רדוף אחרי הב�י העו�ם אינו ח�ש ומתאמץ ברוב כוחו וחי�ו ועוד ביותר )ועיין שם
שביאר באריכות שיש ה' מיני כתות ש� בני אדם שטועים ע� ידי טענות שונות ש�א �עסוק בתשובה ובתיקון נפשם(,
ובפרט שיש כמה דרכים ק�ות אשר גם הח�ש שבח�ושים ח"ו אפשר �ו �עסוק בהם
ו�חפש תיקון נפשו אם רוצה באמת ,וע� כן חיבר חיבורו זה הנקרא "טהרת הקודש"
-כדי שימצאו בו תיקון �נפש בעזרתו יתברך �א ע� ידי צומות ותעניות אשר אי
אפשר �דור הח�ש הזה עוד א�א ע� ידי תיקונים השווים �כ� נפש ,בסדר תפי�ה
ובסדר הצדקה ובסדר סיגופים ק�ים ,עכת"ד ,עיי"ש באריכות) .וע"ע כעין זה בספר סור
מרע ועשה טוב בהוספות מהרצ"א סקכ"ד(.
ובקונטרס הצוואה )הובא בסיפרו שומר אמונים מאמר פתחו שערים פי"ט( כתב "ועכשיו בדור
השפ� ובדור הח�ש אין �נו כח �התענות ו�סגף נפשינו ,כי גופינו ח�שים,
שהיה צריך �נו �התענות א�פי א�פים ורבי רבבות תעניתים ע� עוונותינו הרבים,
כמבואר בשער רוח הקודש �האר"י ז"� ,ובתיקוני תשובה מהרוקח ,ובראשית חכמה,
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קכא
ובספרי הרמ"ע מפאנו ,וכדומה �הם מהצדיקים ,הרבה תעניתים ב�י שיעור ע� עוונות
פרטיות המבואר שם ,וכ� שכן ע� עוונות ש�א נתג�ו תיקונם מרבינו האר"י ז"� ,ש�א
נתג�ה רק מעוטא דמעוטא ,אשר אם היינו מתענים ומסגפים נפשינו כ� ימי חיינו �א
היה מספיק אפי�ו ע� קצת מן הקצת �כפרת עוונותינו הרבים ,ה�א הראשונים
הקדושים אשר סיגפו נפשם בתעניות משבת �שבת ובסיגופים נוראים בג�גו� ש�גים
בחרו�ים ובשקים ובתעניות ובג�ות �כפר עוונותיהם אשר היו מעט מזעיר כטיפה מן
הים נגד עוונותינו הרבים ונגד מה שנצרך �תיקון נפשינו מג�גו� זה וכ� שכן הנשאר
מג�גו�ים הקודמים ,ו�א נשאר �נו רק שיור התפי�ה הזאת �כפר עוונותינו ,אשר
מבואר בספה"ק דרך אמת אשר עכשיו עיקר התיקון הנפש רק בתפי�ה ביגיעה
ובמסירת נפש ממש ,וזה מועי� עכשיו כמו תעניות ועוד יותר ,אם הוא באמת בכוונה
ובמסירת נפש" ,עיי"ש.
ועיין עוד בענין זה בספר טהרת הקודש מאמר כניסה �תשובה )פ"א-ב( .ועיין עוד שם
במאמר טהרת המחשבה )פ"י( בשם ספרי ת�מידי הבעש"ט זיע"א שעבודת
השמחה היא דרך ארוכה וקצרה מאוד ,וגי�ה הבעש"ט הקדוש שמה שאדם צריך
�טרוח בסיגופים שונים ובתעניות כמה וכמה שנים וזמנים ,אם יתמיד וירגי� עצמו
בעבודת השמחה יכו� �השיג זאת בזמן קצר ב�י שיעור ,עיי"ש.
)י( ומעשה נורא כתב רבי יהודה פתייה )בספר מנחת יהודה פר' יחזקא� סי' �ז ,וספר הנשמות
מספרות עמ' נד( ,שבשנת התרפ"ג בא א�יו זקן אחד ואמר �ו שהוא בא ע� כ�תו
בחיי בנו ,ואינו יכו� �עשות תעניות וסיגופים ,ושא� אותו רבי יהודה פתייה האם הוא
יכו� �התענות �פחות יום אחד �י�ה ויום ,והשיב �ו אותו זקן שהוא יכו�.
ועיי"ש סדר התענית והתיקון שעשה �ו ,ו�בסוף כתב "והנה אחר ב' שנים נפטר אותו
זקן ,וראיתי אותו בח�ום שעומד בב"ד ש� מע�ה ונסתכ�ו בו וראו אותו שהוא
בע� תשובה רק ש�א עשה תשובה כי אם ע� אשת איש �בד ו�א גם ע� איסור כ�תו,
�א דיברו עמו דבר ע� איסור זה ,והוא בעצמו באין אומר ודברים נכנס בחדר אחד
שבצד חצר הב"ד והחדר ההוא חושך ואפ�ה ואין בו אפי' מחצ�ת �ישב ע�יה ,והוא
נכנס �שם וישב �ו ע� ברכיו בזווית החדר ההוא ,והב"ד הגביהו עיניהם �מע�ה ותיכף
ומיד ירדו ג' מ�אכים מהרקיע ש�מע�ה מהב"ד ,ואותן המ�אכים הם נקראים רופאים
גדו�ים הבקיאים בחכמת הניתוח ונכנסו �חדר אצ� הזקן וסגרו הד�ת ועשו �ו ניתוח
בהגיד ש�ו והסירו משם את החו�דה והפגם הנעשה בגיד וריפאו אותו �גמרי ויצאו,
ע"כ ראיתי.
שערים פרק ט פותח קכב
ומזה ידע האדם את יקר תפארת התשובה כמה היא גדו�ה ,כי הצי�ה זקן מכמה
מאות שנים שהיה ראוי �היות נידון בכף הק�ע ,ומכמה שנים שהיה ראוי �היות
מגו�ג� בדצח"ם )דומם צומח חי מדבר( ואחר ג�גו�ו בדצח"ם היה נכנס �גיהנם ,כי דין גיהנם
הוא בא אחר ג�גו�י הדצח"ם ,כמ"ש בשער הג�גו�ים הקדמה כ"ב דכ"ב ע"ב ,וכמו
שנעתיק דבריו בסמוך ,ו�כן אמרו רז"� שיפה שעה א' בתשובה ובמעשים טובים
בעוה"ז מכ� חיי העוה"ב" ,עכ"� רבי יהודה פתייה.
)יא( והנה רבינו הק' האר"י ז"� והרמ"ק ז"� כתבו שיותר מועי� קב�ת הבזיונות
מאחרים יותר מכ� מיני סיגופים שבעו�ם ,והגם כשאדם מסגף עצמו �כפרת
עוונותיו וכ� שכן בשבי� אהבת בוראו בודאי מע�תו ביתר שאת ,אעפ"כ הבזיון מזו�תו
הוא יותר מועי� מכ� מיני סיגופים אם מקב� באהבה ,כמו שאמרו האר"י ז"� והרמ"ק
ז"� שאם היו יודעים טובת הבזיונות היו מחפשים זאת בשווקים וברחובות )ס' שומר
אמונים מאמר השגחה פרטית פ"ט ,וע"ע בענין זה בס' טהרת הקודש מאמר תשובות סגו�יות פי"ז(.
ומובא בספר קו� בוכים )ת�מיד הרמ"ק ,ע� הפסוק באיכה ג" � ,יתן �מכהו �חי ישבע בחרפה",
במהדו"ח עמ' קנא-קנב( שהרמ"ק היה אומר שבכ� התשובות שבעו�ם המעו�ה
שבכו�ן �מרק החטאות והזדונות והפשעים היא סבי�ת הע�בונות והחירופים
והגידופים ,והיא מעו�ה יותר מכ� מ�קויות וסיגופי תעניות שבעו�ם ,כי אם יסגף
עצמו ב�בד אזי יח�ש ויבט� מדברי תורה �מאן ד�א אפשר �יה ונקרא חוטא ,וכן
במ�קויות וכיוצא ,אמנם במידה זו )הנ"� ש� סבי�ת הע�בונות והחירופים והגידופים( תאכ�
ותשתה ותעבוד והעוונות מתכפרים.
ומבינתך חד� כי הגע עצמך שיאמרו �ך תרצה שיבוא �ך הפסד ממון או נפי�ת
בתים ,תשיב �א ,ואם יאמרו �ך תרצה �קב� ע�יך מיתת בנים תשיב ח"ו
א�א אתה ה' תשמרם ,ואם יאמרו תרצה שיכך ה' בשחפת ובקדחת בקרירי וחמימי,
מיד ירוץ �בך ותשיב רחמנא �יצ�ן ,וכן אם יאמרו �ך ע� המיתה וע� הגיהנם וע�
הג�גו�ים הרעים ,ע� הכ� תשיב ח"ו ,אם כן תאמר �י בחייך החטאות והעוונות
והפשעים שחטאת והעוית ושפשעת ופגמת במע�ות הרמות בעשי"ה ויציר"ה ובריא"ה
ואצי�ו"ת כפי מחצב נשמתך מיום היותך ע� האדמה במה יכופר ,והזקן הכסי� בכ�
יום רודף אחריך עד החרמה כי אין �ו מ�אכה אחרת ומעו�ם �א נצחני א�א בע�
מ�אכה אחת קרינא ביה והסאה הו�כת ומתמ�אה ותרדמת ה' נפ�ה ו�א תיעור
משנתך ,ואם גברו חטאתיך �טעום טעם ביאות אסורות �י�ה ויום �א ישבותו
מחשבותיך ,ומכ� עבירה נעשה קטיגור ועו�ות אגודות מוטה ומקטרגים כמ"ש ז"� יורד
ומשטין עו�ה ומקטרג ,והדיין הקדוש והישר אזניו קשובות �קו� קטרוגיהם ו�א יתנו
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קכג
דמי �הם עד שיבוא עבד מ�ך הכושי וחרבו ש�ופה בידו ויאמר איש הדמים המ�ך
דבר ע�ה א�י ההרה וגופך רדה והשכבה את ער�ים ,מאי איכא �מימר מה תשיב ע�
תוכחתו� ,כן זאת העצה היעוצה מאת ה' צבאות יצאה �אמר )איכה שם( "יתן �מכהו
�חי ישבע בחרפה" כמדובר ,ובזה א� יזניחך א�הי"ם �עו�ם ,וזהו )שם פסוק �א( "כי �א
יזנח �עו�ם אדני" ,עכ"�.
וכן מובא בספר שערי קדושה )�רח"ו ,ח"א ש"ו( "ואם עיני שכ� �ך היה �ך �חפש מי
שיצערך כי חיים אתה מבקש �ך" ,עכ"� .ועוד מובא )שם ח"ד ש"ב( שכתב הרב ר'
יצחק דמן עכו ז"� מפי הרב ר' משה ז"� ,ת�מידו ש� ר' יוסף גיקטי�יא ז"� ששמע מפי
רבו ור' יוסף הנזכר כי האיש אשר ידבנו �בו �תקן מדותיו ו�ישר דרכיו ומעשיו ו�רדוף
אחר הענוה בתכ�ית הש�מות� ,היות ע�וב ו�א עו�ב ,שומע חרפתו ואינו משיב -מיד
תשרה ע�יו השכינה ,ו�א יצטרך ��מוד מבשר ודם ,כי רוח א�הים ת�מדנו.
ועוד מובא )שם( מעשה באיש אחד שהיה מתענה רוב הימים ועושה כמה צדקות
ומשיא כמה יתומות ,אב� היה רודף אחר השררה ,ובא אצ� המתבודדים
שהגיעו �מע�ת הנבואה ,ואמר �גדו� שבהם אדוני בחסדך הודיעני טעם זה � -מה
אחר שעשיתי כ� מעשים טובים הא�ו �מה �א זכיתי �מדרגת הנבואה �אמר עתידות
כמוך ,אמר �ו קח �ך כיס מ�א תאנים ואגוזים ות�הו ע� צוארך ו�ך א� רחוב העיר
בפני גדו�י העיר ונכבדיה ,וקבץ נערים ואמור �הם הרוצה שאתן �ו תאנים ואגוזים יכה
אותי בידו ע� צוארי ואחר כך ע� �חיי ,ואם תעשה כן פעמים רבות שוב א�י ואני
אדריכך בדרך השגת האמת ,אמר �ו אדוני איך יתכן זה �איש נכבד כמוני ,אמר �ו
גם דבר זה גדו� בעיניך ,אין זה א�א הדרך הק�ה שתצטרך �עשות אם תרצה שנפשך
תראה אור האמת ,מיד עמד וה�ך �ו בפחי נפש.
ועוד מובא שם )ח"ד ש"ג( שאם יזכה �סוד ההשתוות יזכה �סוד ההתבודדות ,ומאחר
שיזכה �סוד ההתבודדות יזכה �רוח הקודש ,ומזה יזכה �נבואה -רצוני �ומר
שיתנבא ויאמר עתידות.
ובפירוש סוד ההשתוות אמר �י הרב ר' אבנר ז"� כי בא איש חכמה �אחד מן
המתבודדים וביקש ממנו שיקב�הו �היותו מן המתבודדים ,אמר �ו ברוך
אתה בני �ה' ,כוונתך טובה ,אמנם הודיעני אם השתווית או �או ,אמר �ו רבי תבאר
דבריך ,אמר �ו אם שני בני אדם האחד מכבדך והשני מבזה אותך ,אם הם שווים
בעיניך או �או ,אמר �ו �א אדוני ,כי מרגיש אני הנאה ונחת רוח מן המכבד אותי וצער
מן המבזה אותי ,אב� איני נוקם ונוטר .אמר �ו בני �ך �ש�ום ,כי כ� זמן ש�א נשתווית
עד אשר �א תרגיש נפשך בכבוד המכבדך ו�א בבזיון המבזך אינך מוזמן �היות
שערים פרק ט פותח קכד
מחשבתך קשורה בע�יונים �שתבוא �התבודד ,אמנם �ך ותכניע עוד �בבך הכנעה
אמיתית עד שתשתווה ואז תוכ� �התבודד.
וענין ההשתוות תבוא מסיבת דיבוק המחשבה בהשם יתברך ,הנקרא 'סוד
ההתדבקות'� ,פי כי דיבוק מחשבתו בהשם יתברך הוא מסבב א� האיש ההוא
ש�א יסתכ� במה שמכבדין אותו ו�א בבזיונם ,עיי"ש.
וב�יקוטי מוהר"ן )סי' ו ס"ב( כתב "ועיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק",
ו"שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים ,ו�א ידקדק ע� בזיון כבודו",
וב�יקוטי תפי�ות )שם( כתב "וזכני �היות מן הנע�בים ואינם עו�בים שומעים חרפתם
ואינם משיבים ,ו�מק��י נפשי תדום ,וע� כ� מיני בזיונות וחרופים וגידופים שאשמע
מאיזה אדם שיבזה אותי ,אדום ואשתוק �ו".
ובקיצור �יקוטי מוהר"ן )שם ס"ב וסי"א( כתב שעיקר התשובה ע"י ענוה -שהאדם צריך
�שום עצמו כאין כמדבר �דוש ו�א ישגיח כ�� ע� המח�וקת ובזיונות
שמבזים אותו ,א�א רק יחזיק במידת השתיקה ויהיה מן השומעים חרפתם ואינם
משיבים ע"י שירגיש שפ�ותו וקטנותו ופגמיו המרובים ויבין שבודאי ראוי �ו �סבו�
הבזיונות הבאים א�יו ,ובזה הוא ממעט הדם שבח�� השמא�י שב�ב וזובח יצרו הרע
ועי"ז זוכה �כבוד א�הי ו�ח�ק טוב �עו�ם הבא ,וזהו עיקר תשובתו ותיקונו ע� כ�
העוונות ,עכת"ד.
)יב( והנה הנ"� בשם הרמ"ק "שבכ� התשובות שבעו�ם המעו�ה שבכו�ן �מרק
החטאות והזדונות והפשעים היא סבי�ת הע�בונות והחירופים והגידופים" ,וכן
הנ"� בשם מוהר"ן שזהו "עיקר התשובה" וכו' � -כאורה אינו מובן ,שהרי מצות
התשובה מן התורה היא עזיבת החטא ב�בד ,ובש"ס וברמב"ם נזכר שמצות התשובה
היא הוידוי ובקשת המחי�ה וקב�ה �עתיד )עיין בהרחבה ברמב"ם בה�כות תשובה( משא"כ
קב�ת בזיונות �א נזכר כ�� ,ואם כן מנין שקב�ת בזיונות היא בכ�� תשובה ,ועוד �ומר
שהיא התשובה המעו�ה שבכו�ן ועיקר התשובה וכנ"�.
וכעין זה התפ�א בספר ביאור ה�יקוטים )סי' ו( �גבי דברי מוהר"ן הנ"� ,וכתב "ומשה
רבינו בעצמו יודיענו מזה בתורתו בפרשת התשובה ,ואיך נע�ם ונתע�ם עד
הנה הודעת ההכרח והעיקר שבה שהיא הדמימה ע� הבזיונות כמובא בפנים ,ופ�יאה
השניה הוא בעצם הענין אשר �כאורה נמצא התשובה והתיקון בדבר כזה שאינו ת�וי
בהחוטא והפושע עצמו ,אשר בהתעוררותו והזדרזו �תקן מה שעיוות מוכרח �התעכב
עד שיהיה �ו בזיונות".
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קכה
ותירץ "ואו�י כפי ביאור מוהרנ"ת ז"� בדה"ק תבין מרחוק שזה דבר הכתוב והתוודו
את עוונם ,וכן חיוב הווידוי ביום התשובה והכיפורים ,כי כ� פירוש הווידוי
הוא שהאדם יבזה ויחרף את עצמו ,ויבוש ויתבייש �פני השם יתברך בהתוודותו
חטאתי עויתי וכו' עד שבאמת יהיה נשפך דמו בקרבו ,כי �פי זה מבואר היטב דה"ק
בעשיית תשובה ע� תשובה ,שבריחוק ה�ב �א יתבייש ו�א יזכה כ�� �תיקון הח��
שב�ב ,ומי יאמר" וכו' ,עכ"� ,עיי"ש.
והיינו שבאמת במצות התשובה מהתורה כ�ו� ענין הבזיונות ע� ידי הוידוי .ומ�בד
זאת הרי ע� ידי הדמימה ע� הבזיונות נתמעט הדם שבח�� השמא�י שב�ב
ששם מדור היצר הרע )כמבואר ב�יקוטי מוהר"ן שם( וממי�א ע� ידי זה �בו יותר זך וטהור
מפניות בשעת הוידוי ,ועושה תשובה ע� התשובה הראשונה שעשה קודם �כן
שהתוודה כשהיה �בו פחות זך וטהור מפניות )עיין ספר �יקוטי מוהר"ן שם ס"ג(.
ומ�בד זה י"� שמכיון שמ�בד התשובה ש� וידוי ובקשת מחי�ה וקב�ה �עתיד הרי
יש עבירות שע�יהן אין מתכפר כפרה גמורה עד שיבואו ע�יו יסורים ,ויש
שמתכפר כפרה גמורה רק שימות )עיין יומא פה :ורמב"ם שם פ"א ה"ד( ,ונתבאר �עי� שקב�ת
בזיונות מועי�ים יותר מכ� הסיגופים והתעניות ,אם כן י"� שהמקב�ם חוסך מעצמו
יסורים שהיו עתידים �בוא ע�יו �כפרת עוונותיו .וכן מובא בסנהדרין )ז" (.טוביה דשמע
ואדיש ,ח�פוה בישתיה מאה" ,ופירש רש"י "אשריו ששומע חרפתו ושותק ומרגי� בכך
ואדיש ,כמו דדש דש )גיטין נו ,(:ה�כו �הם בשתיקתו מאה רעות שהיו באות ע�יו ע�
ידי התגר" ,עכ"�.
וכעין תירוץ זה תירץ הרב יהודה פתייה )בספר מנחת יהודה פר' יחזקא� סי' �ז ,ובספר הנשמות
מספרות עמ' נה( �גבי מה שיש �הקשות את אותה קושיא גם ע� ענין התעניות
הנזכרות בדברי האר"י ז"� )שער רוח הקודש תיקון טז-כב( שצריך �התענות ע� החטאים ימים
קצובים וכגון שהבא ע� אשת איש צריך �התענות 325ימים והבא ע� הזכור צריך
�התענות 233ימים וכדומה ,ש�כאורה כ� אדם יפ�א ע� חיוב תעניות א�ו שהרי �א
הוזכרו בש"ס ובגדו�י הפוסקים הראשונים ,ותירץ שנראה �ענ"ד שענין תעניות א�ו
הם ח�ף ותמורת היסורים הראוים �בוא ע�יו אחרי שובו בתשובה ,ורבינו האר"י ז"�
ראה וידע כי כפי שיעור הפגם הנעשה ע� ידי החטא כך הוא שיעור היסורים הראויים
�בוא ע�יו אחרי שובו בתשובה ,ו�כן נתן מספר תעניות כפי שיעור הפגם ההוא ,עיי"ש
בהרחבה בענין זה.
ועמוד והתבונן אחי ,כמה נפ�אה מע�ה זו ש� קב�ת בזיונות בשתיקה ובאהבה,
שיש בה תוע�ת עצומה בין בעו�ם הזה ובין �עו�ם הבא ,וע� ידי ההתבוננות
בזה ,אזי כאשר יזדמן נסיון ש� קב�ת בזיון יהיה ניתן �התחזק ו�התמודד יותר עם
שערים פרק י פותח קכו
הנסיון בעזרת ה' יתברך ,ואף �שמוח שמחה גדו�ה בזה ,וממי�א הרבה ממרירות
החיים תתהפך �מתיקות ,בין בעת הנסיון ש� הבזיון וכ� שכן �אחר מכן בהרגשת
הטהרה וקרבת א�הים ,וכן בעצם התמורה ש� יסורים א�ו תמורת יסורים אחרים
ח"ו בזה ובבא.
)יג( ובספר פרי חכם �רבי יהודה �יב אש�ג "בע� הסו�ם" )ח"ב איגרת דף עה( מובא
שאחד כתב �ו "מכיר אני בשיעור גדו� עד אין ערך ,כמה שאני צריך �סיגופים
חיצונים �תקן את החיצוניות ש�י" ,עכ"ד.
והשיב �ו בע� הסו�ם "אומר אני ,שאין אתה צריך �סיגופים ,ואין אתה צריך �תקן
את החיצוניות .ומי �מד אותך תורה חדשה זו ,אין זה כי אם שאינך דבוק עמי
כמקדם ,וע� כן אתה שומר כרמים זרים" .דע �ך כי אין �ך עוד ידיד נאמן בכ� עו�מך.
ואני איעצך ,ש�א תתקן כ�� את החיצוניות ש�ך ,א�א רק את הפנימיות ש�ך .כי רק
הפנימיות ש�ך עומדת �קב� תיקון .ועיקר מה שהפנימיות מתק�ק�ת מחמת ריבוי
החטאים ,הוא הזוהמא ,וסימנו הוא ,הישות והגאות .והזוהמא הזאת ,אינה מתיראת
מפני כ� מיני הסיגופים שבעו�ם .ואדרבא היא אוהבת אותם ,מחמת שהישות והגאות
מתרבים ומתחזקים ע� ידי הסיגופים .או�ם אם אתה רוצה �מרק החטאים ממך יש �ך
�עסוק בביטו� הישות ,במקום הסיגופים .דהיינו שתרגיש בעצמך ,שאתה השפ�
והגרוע ביותר מכ� באי העו�ם .וצריך �ימוד והשכ�ה מרובה ,כדי �הבין זאת .ובכ�
פעם צריך �נסות עצמו ,אם אינו משטה ומרמה עצמו ,ומועי� גם כן �השפי� את עצמו
בפוע� �פני חבירו .אכן צריך �הזהר ש�א ישפי� עצמו ,א�א מאנשים כשרים ,וע� כן,
אם ירצה �עסוק בזה בפוע� ,יוכ� �בט� עצמו �פני החבריא ש�נו ,ו�א �פני זרים ח"ו.
אב� מוכרח �דעת נאמנה ,שהוא הגרוע והירוד מכ� בני העו�ם ,כי כן הוא האמת",
עכ"� עיי"ש.
פרק י
אף שהנבואה פסקה ,ונאבד אפר הפרה ,וע�יית הפרדס נשתכחה ,והקב�ה
המעשית נאסרה -אך רוח הקודש שורה בכ� זמן ובכ� מקום ,וכ� אדם יכו� �זכות
א�יו .ומהו רוח הקודש ,ומהם התנאים �השגתו.
)א( "תנו רבנן משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומ�אכי נסת�קה רוח הקודש
מישרא�" )סנהדרין יא ,(.אמנם אין הכוונה ע� מה שאנו קוראים "רוח הקודש" ,א�א
הכוונה ע� הנבואה -כי גם הנבואה נקראת רוח הקודש משום שהנבואה באה �אדם
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קכז
ע� ידי שיושפע ע�יו רוח ממרום וקדוש ותנח ע�יו הרוח מהא� הקדוש וכמו שנאמר
)במדבר יא( "ויהי כנוח ע�יהם הרוח ויתנבאו ו�א יספו" ,אב� ההופעה הא�הית אשר
�מטה מנבואה במע�ה מה שאנו קוראים "רוח הקודש" �א יוחד �זה מקום ו�א זמן
א�א זה נוהג בין בארץ ישרא� ובין בחוץ �ארץ בכ� דור עד עו�ם וכנאמר בתנא דבי
א�יהו "מעיד אני ע�י שמים וארץ בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה ,הכ� �פי
מעשיו רוח הקודש שורה ע�יו" ,ו�א הגבי� שום מקום ושום זמן.
וכן היו כמה צדיקים בימי הגאונים וגם אחרי כן שהיו בע�י רוח הקודש אפי�ו בחוץ
�ארץ ,רק ההבד� הוא שבחוץ �ארץ הרוח הקודש אינה בתמידות וקבע אפי�ו
ע� הראויים �ה אב� בארץ ישרא� היא בתמידות ,וכמו שמצינו �איש א�הים קדוש
האר"י �וריא ז"� ששרתה ע�יו רוח הקודש כמה פעמים במצרים אך �אחר מכן שבא
�ארץ ישרא� �א פסקה רוח הקודש ממנו כ� הימים.
וכתב רבי חיים ויטא� )שערי קדושה שער ז ח"ג( "והנה באזנינו שמענו ובעיננו ראינו יחידי
סגו�ה השיגו �מדרגות רוח הקודש בזמנינו זה והיו מגידים עתידות ומהם בע�י
חכמה �א נתג�ית בדורות שקדמו א�ינו".
)ב( ופירוש הדבר ש"פסקה הנבואה" היינו שאין עוד אורות עו�ם הבריאה ומכ� שכן
אורות עו�ם האצי�ות מתג�ים כ�� )וע"ע בענין הנבואה בהרחבה בספר הברית ח"ב במאמרים
ו-י( ,ונשאר רק רוח הקודש שהוא המשך אורות עו�ם היצירה עצמו ב�בד וזה נקרא
ב�שון חכמים ע�יית הפרדס וכמו שאמרו )חגיגה יד" (:ארבעה נכנסו בפרדס" ,ובו היו
משתמשים אנשי כנסת הגדו�ה ור' נחוניא ור' ישמעא� ור' עקיבא וגם רבים וכן ש�מים
אחריהם כ� הימים שהיה בידם אפר פרה עד זמן אביי ורבא שנאבד אז אפר פרה ו�כן
�א נשתמשו מאז ואי�ך גם בע�יית הפרדס ונשתכחו הידיעות וה�ימודיות הנצרכות
�זה כ�ומר ההשבעות ע� השוערים �עבור דרך הפתחים והשערים והיחודים
והתפי�ות הנאותים �זה.
ומן אז וה�אה התחי�ו הגאונים �השתמש בשמשי עו�ם העשיה ב�בד שמושי רבא
ושמושי זוטא הנקרא קב�ה מעשית ,ובהיותו עו�ם השפ� שבכו�ם וגם כי
המ�אכים שבו מיעוטם טוב ורובם רע כי בזה העו�ם הרע מרובה מן הטוב ומתערבים
יחד � -כן אין בו השגה כ�� שתהיה כו�ה אמת וטוב ,כי אי אפשר �השיג בו את הטוב
�בדו א�א רק מעורב טוב עם רע אמת עם שקר ,ורובו רע ושקר.
)ג( ו�מעשה בזמנינו אסור �השתמש בקב�ה המעשית כי הק�יפות מתדבקים מאוד
באדם העוסק בהשבעות ופעו�ות �החטיאו מפני שמכריחן בע� כורחן ע� ידי
ההשבעות ,ו�כן מפתין אותו ומטין אותו �דרכים �א טובות ומג�ים �ו ממש�ת שדים
שערים פרק י פותח קכח
וענייני הב�י עו�ם הזה במ�אכת הא�כימיה וסגו�ות ורפואות או מגידים �ו ענייני
משיח �ב�ב�ו.
והאר"י ז"� ות�מידו רבי חיים ויטא� ז"� הזהירו מאוד ע� זה ,ומ�בד זאת גם כ� דרכי
ההשבעות הע�ימו אותן הראשונים ואין אנו בקיאים בהן ,וכ� מה שנמצא
כתוב בספרים מן קב�ה מעשית וההשבעות ופעו�ות בכתב או בדפוס -רובם ככו�ם
משובשים הכ� הב� אין בם מועי� ,וגם כמה מהראשונים בעצמם שיבשו אותם בכוונה
כדי ש�א ישתמשו בהם ,וכמו ספר ברית מנוחה וספר רזיא� וכדומה ,וכן בתיקוני זוהר
)תיקון סו( הזהיר ע� זה מאוד עיי"ש .ומ�בד מה שמטמא נפשו ויורש גיהנם מחמת
השימוש בקב�ה מעשית יש גם קב�ה בידינו שיהיה עני או יח�ה או ישתמד הוא או
זרעו ,וכמובא בסוף ספר חסידים ובספר ברית מנוחה.
)ד( אמנם כ� המקדש עצמו �חזות בנועם ה' א� יתייאש עצמו מן הרחמים ,כי אף
שהנבואה פסקה ,ונאבד אפר הפרה ,וע�יית הפרדס נשתכחה ,והקב�ה המעשית
נאסרה ,אך רוח הקודש �א נתע�ם ו�א נמנע מ�התג�ות א� כ� הראויים והמוכנים
א�יו עד סוף ימי עו�ם וכנ"�.
ודע שבדרך כ�� נח�ק הרוח הקודש �חמש מדרגות זו �מע�ה מזו ,וא�ו הן
ממטה �מע�ה:
א .הוא הח�ום -שיראה בח�ומותיו עתידות וחכמות וסודות )ע"ע בענין הח�ום �קמן שער
ב פי"ג(.
ב .נקרא מגיד -והוא מ�אך אחד שנברא ע� ידי עסקו בתורה או ע� ידי איזה מצוה
שעושה ,וכמו שאמרו חז"� )אבות פ"ד( "העושה מצוה אחת קונה �ו פרק�יט אחד"
-כ�ומר שנוצר ממנה מ�אך אחד קדוש.
ואם הוא עוסק במצוה ההיא תמיד ובה�כותיה בכ� פרטיה �שמה ובכוונה או עוסק
בתורה ההיא �שמה ובכוונה כדי �עשות נחת רוח �יוצרו ב�בד ב�י פניה ומשנתו
קב ונקי ב�י שיבושים -אזי מתג�ה א�יו �פעמים אותו המ�אך ומ�מדו סודות התורה
ומדריכו בדרך ישרה וכ� דבריו אמת וצדק ,אך אם עסק בתורה או במצוה ההיא
�שמה ויש בה איזו פניה או ש�מד את אותה התורה בשיבושים או שעסק במצוה
ההיא �שמה וש�א �שמה ויש בה איזו פניה או ש�ומד את אותה התורה בשיבושים
או שעסק במצוה ש�א כה�כתה בכ� פרטיה -אזי יש תערובת רע באותו המ�אך מעט
או הרבה כפי אותה הפניה או השיבושים או חסרון פרטי ה�כות המצוה ,וכן בדבריו
יש תערובת שקר מעט או הרבה כפי רוב הרע שבמ�אך.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קכט
וגדו� המ�אך הנוצר מן התורה מן הנוצר מהמצוה ,וגדו� הנוצר מהקו� מהנוצר
מהדיבור וש� הדיבור מהנוצר מן ההב� .ויש מגיד מעו�ם העשיה והוא
הנוצר מהמצוות ,ויש מהיצירה והוא מעסק התורה ,ויש מהבריאה והוא מכוונת
התורה והמצוה .והבחינה שמסר �נו האר"י ז"� �חקור בה את המגיד אם הוא כו�ו
טוב או מעורב טוב ברע היא �התבונן אם מאמת כ� דבריו ,וגם כ� דבריו הם כדת
התורה שבכתב ושבע� פה ,וגם יודע �באר רזי התורה וסודותיה -שאז ראוי �האמין
בדבריו ו�בקש תורה מפיהו ,אך אם נפ� אחד מהתנאים אזי אין �האמין בדבריו
וא� תפן א� ח�ומותיו ,וכפי ידיעתו בסודות התורה נוכ� �דעת ערך מע�תו ,וכמובא
בספר הג�גו�ים.
ג .הוא שיע�ה במע�ות שורשי נשמתו שיש �ו בעו�מות הע�יונים עד שמגיע
�שורשו הע�יון המתוקן שבאדם דנשמות ושם מדבק במחשבתו את שורשו
�אותה נקודת הספירה מאדם דספירות ששורשו נאחזת שם ,והוא מייחד ומע�ה
הספירות דשם זו א� זו עד אין סוף שבתוכם ,והוא מושך משם אור ושפע בחזרתו
ומגיע ע� עצמו אור ע�יון משורש נפשו הע�יונה )עיין בענין זה בהרחבה בספר הברית ח"ב מ"ח
פ"ו( וזהו רוח הקודש גמור.
ד .שע� ידי חסידותו ופרישותו מתג�ה א�יו א�יהו הנביא זכור �טוב ומ�מד �הועי�
אותו ומג�ה �ו סודות וסתרי תורה ,וכפי רוב חסידותו כן ירבה �התג�ה א�יו וכן
יוסיף �ג�ות �ו סודות מסוד ה' ותורתו.
ה .הוא שזוכה שמתג�ה א�יו איזו נשמה מהצדיקים הראשונים הקדושים אשר בארץ
וכבר חיו בימי קדם ונפטרו ,אם מאותם שהם משורש נשמתו או מזו�תם רק מפני
שעוסק באיזו מצוה או תורה כמו שהיה רגי� אותו צדיק ,וכאשר אחד מא�ו שכבר
מתו מתג�ה �אדם ומ�מדו סודות התורה זהו יותר מכ� שאר המדרגות שברוח הקודש
והיא המע�ה החשובה שבכו�ן ,והזוכה �זה זוכה �דעת רזין טמירין עד �הפ�יא ,והכ�
�פי מעשיו ש� אדם רוח הקודש שורה ע�יו .עד כאן חמש המדרגות ממטה �מע�ה
בדרך כ��.
)ה( ומ�בד כ� זאת יכו� האדם �השיג גם כן �הבין את שיחת העופות ,כי גם עוף
השמים יו�יך את הקו� שמכריזים �מע�ה ע� ענייני עו�ם הזה ,ובעפיפתם
חותכים את האויר ומשמיעים קו� הכרוז ,ויש מהם שקו� הכרוז מתערב בקו�ם והם
בצפצופם משמיעים אותו .וכפי מין העוף המשמיע כן הוא הכרוז שדרכו �השמיע
�טובה או �רעה ,וכגון העורב שהוא אכזרי ועוף רע -גם בשורותיו רעות ,והיפך הדבר
ביונה וכדומה.
שערים פרק י פותח קל
ואין בע� חי קטן או גדו� שאינו מג�ה סודות ומגיד עתידות ,ויכו� האדם במעשיו
ובמידותיו הטובות �השיגם ו�הבינם ,ו�א שבע�י החיים יודעים איזה דבר או
אפי�ו חצי דבר א�א שהאדם הקדוש מבין ומביט בהם ובסימניהם ומאזין ומקשיב �קו�
צפצופיהם וע� ידי זה יודע.
ומה שיש כמה בני אדם מד�ת עם הארץ שיודעים אם הגשם עתיד �בוא או �א ע�
ידי סימני בע�י חיים ושאר הנבראים -זהו רק ע� ידי חכמות הטבע וסימנים
הנעשים בטבע )ראה בספר הברית ח"ב מי"א פ"ו כ� מיני דוגמאות �זה( ו�א במה ש�מע�ה מהטבע.
וגם השוטים והקטנים מודיעים עתידות ,וכמו שאמר ר' יוחנן )ב"ב יב" (:מיום שחרב בית
המקדש ניט�ה נבואה מן הנביאים וניתנה �שוטים ו�תינוקות" ,אמנם זה בא
מהארה א�הית והם בעצמם אינם יודעים מאומה ,אב� הנבונים ישכי�ו.
ואני הו�ך רכי� מג�ה סוד ב�חישה �אחי חביבי ,וזהו -שאם ראה תראה י�דים קטנים
משחקים באיזה חצר או רחוב שכאי�ו נושאים ע� גבי הכתף איזו מיטה שע�יה
מת ,כ�ומר שנושאים איזה עץ וע�יו דבר מה או י�ד אחד מן החבורה ועונים ואומרים
שזה מת -אזי תדע שבאותו חצר או רחוב יהיה באמת בר מינן ו�יעג� קאתי ,וכן אם
צחקו הנערים כאי�ו מצי�ים רכוש מד�יקה ובורחים מן השריפה -נאמנה תדע שכן
יהיה באותו מקום או באותה שכונה ,ודעת �נבון נק� �הבין דבר מתוך דבר.
)ו( ודע �ך אחי וראש שאפי�ו כמשה רבינו ע�יו הש�ום יכו� האדם �השיג ע� ידי
מעשיו ומידותיו הטובות חוץ מנביאותו ש�א קם כמוהו) .וכמו שכתב הרמב"ם בה�כות
תשובה פ"ה ה"ב שכ� אדם ראוי �ו �היות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם ,ואין �ו מי שיכפהו ו�א גוזר ע�יו ו�א
מי שמושכו �אחד משני הדרכים ,א�א הוא מעצמו ומדעתו נוטה �אי זו דרך שירצה ,עכת"ד.
וכן מבואר בדברי האר"י ז"� בשער הג�גו�ים הקדמה א "כי כ� אדם יכו� �היות
כמשה רבינו ע"ה אם ירצה �זכך מעשיו" עיי"ש .ובספר הג�גו�ים פי"א מובא בזו
ה�שון" :ובזה תבין שיש כח ביד האדם שיוכ� �היות כמשה רבינו ע�יו הש�ום אף ע�
פי שנפשו שפ�ה ממנו מאוד" עכ"�.
וכן כתב בס' מאור עינים בפ' קדושים שאף ש�א קם נביא עוד בישרא� כמשה -
בנביאות �א קם ,אב� יכו� �היות כ� אחד שיבוא �מדריגת משה בצידקתו,
וכמבואר במדרש רבה )בראשית נו ,ז( שאין �ך דור שאין בו כמשה.
ומובא בספר אגרא דפרקא �הרה"ק בע� בני יששכר בסכ"ט ,והובא גם בבעש"ט ע�
התורה פר' בראשית במקור מים חיים ס"ק קמב שהבעש"ט אמר ע� הרב
הקדוש מורינו הרב יצחק מדראהביטש שנתנו �ו מן השמים נשמה קטנה אשר כמעט
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
פותח שערים
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
פותח שערים
- 1 - 50
- 51 - 100
- 101 - 150
- 151 - 200
- 201 - 250
- 251 - 300
- 301 - 350
- 351 - 400
- 401 - 450
- 451 - 487
Pages: