פותח שער א -שער הכ��ים שערים קלא
אין בדור נשמה קטנת הערך כמוה ,והוא הגביה אותה �מע�ת התנא הקדוש רבי
שמעון בן יוחאי ,וכתב עוד ש�פי זה מובן שאפי�ו אדם שיש �ו נשמה קטנה מאוד
מ�כות דמ�כות דעשיה יש �ו כח ע"י מעשיו �הגביה נשמתו עד אין חקר.
ובשבחי הר"ן סכ"ז מובא שרבינו מוהר"ן מברס�ב הקפיד מאוד ע� א�ו האנשים
שסוברים שעיקר מע�ת הצדיק והשגתו שזוכה הוא מחמת שיש �ו נשמה
גבוהה מאוד ,ואמר ש�א כן הדבר א�א העיקר ת�וי במעשים טובים ויגיעות ועבודות,
ואמר בפירוש שכ� אדם שבעו�ם יכו� �זכות �מדרגה הגבוה ביותר ,עכ"ד .וע"ע בענין
זה ב�יקוטי ה�כות ה�' ברכות השחר ה"ג ס"ו.
ועיין בדבריו הקדושים והנוראים ש� רבי חיים ויטא� בספרו שערי קדושה בח"ג שער
ח שביאר הנהגת הבא �התקדש בזמננו בדרך קצרה מאוד ,ובח�ק ד שם שביאר
אופני השימוש בהשגת רוח הקודש .וע"ע �קמן בשער ז פ"ה ס"ח בשם ר' פנחס קוריצר
זצ"� שכ� הענין ש� ע�יית נשמה והעניינים הקשורים �זה ,אין הם דברים קשים
�השגה ,וכו�ם הם מושגים ש� ביטו� הקשורים �ספירת החכמה ,עיי"ש( .ועיקר הכ�
הוא זיכוך המידות עד הקצה האחרון ,ו�סג� מעשים טובים ע� פי התורה כ� מה
שאפשר �ו ,והאמונה הש�ימה ב�בבו כפי קב�תינו מאבותינו ומב�י �ערב את הדעת
מדעות הפי�וסופים� ,כן אחי תהיה זהיר בש�וש א�ו שהם מידות מעשים ודעות -כי
זה כ� האדם הש�ם ,ואזי תזכה �כ� הכבוד הזה ונחה ע�יך הרוח ממרום וקדוש כאשר
עם �בבך.
אמנם יש הבד� בין המצוות �מעשים -כי �גבי המידות צריך שיסיר ויזכך את כו�ן
ויקנה בנפשו הופכן וכמו שכתב רבי חיים ויטא� )בס' שערי קדושה שער ג ח"ג( "�ענין
המשכת רוח הקודש כיון שיש פגם בכ� מקום שיהיה אינו יכו� שימשך כ��" ,ועוד
כתב )שם שער ד( "וצריך �זכך את כו�ם" .אמנם �גבי המעשים צריך �קיים כ� אדם רק
מה שאפשרי �ו וכמו שכתב )שם( "ואחר כך יזהר �קיים כ� מה שאפשר בזמן הזה
מרמ"ח מצוות עשה".
וטעם החי�וק הוא כי המידות כו�ן הן בבחירת האדם והרשות בידו �בחור בזה כי
המדות כו�ן הן בבחירת האדם והרשות בידו �בחור בזה כי הם דברים
המסורים א� ה�ב ,אב� במעשה המצוות �או כ� אדם זוכה �קיים כו�ן מפני ש�א כו�ן
מזדמנות �כ� אדם כחפצו ,כי אם אין �ו בן איך ימו� את בנו וכדומה �זה הרבה ,א�א
צריך רק �קיים כ� המזדמן �ידו ו�הדר תמיד אחר כ� מצוה חדשה שאפשר �ו
�עשותה והשאר יאירו בו מעצמן ועו�ים �ו מן המנין �הש�ים את נפשו הע�יונה
בעבור העירבון ,כי כ� ישרא� ערבים זה �זה.
שערים פרק י פותח קלב
וכן הוא גם �גבי מה שאמרו חכמים )נדרים �ח" (.אין הקב"ה משרה שכינתו א�א ע�
גיבור ועשיר וחכם ועניו" -שב�י ספק אין הכוונה בתנאי שיהיה "חכם" שידע את
כ� התורה כו�ה וגם את כ� החכמות ,כי גם זה אינו ביד האדם ובבחירתו ,כי התורה
ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ואפי�ו מי שנאמר ע�יו )מ�כים א ,ד( "ויחכם מכ�
האדם" אמר )קה�ת ז( "אני אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ,ואפי�ו משה רבינו שער
החמישים ננע� �ו ,ו�כן ב�י ספק שהכוונה היא שצריך שידע תורה וחכמה רק כפי
שאפשר �ו בטבעו �השיג עד שיקרא חכם ונמנה בין חכמי דורו ואף אם ימצא בדורו
יותר גדו�ים ממנו בתורה ובחכמה.
)ז( ובאמת א�ופי ומיודעי אם תשמע �קו�י איעצך ויהי א�הים עמך -תהיה אתה
עובד ה' הנכבד והנורא ש�א ע� מנת �השיג רוח הקודש דוקא ,א�א תמים תהיה
עם ה' א�היך ואהבת את ה' א�היך בכ� �בבך ובכ� נפשך ובכ� מאודך ,והיו הדברים
הא�ה כדי �עשות נחת רוח �יוצרך ב�בד �תקן שורש המצוות במקום הע�יון כי צורך
גבוה הן ,ואין חסיד א�א המתחסד עם קונו ,ור' מאיר אומר )ברכות יז" (.אשרי אדם שגד�
בתורה ועמ�ו בתורה ועושה נחת רוח �יוצרו" ,אף הוא היה אומר )אבות פ"ו( "כ� העוסק
בתורה �שמה זוכה �דברים הרבה" -כ�ומר רק �שמה ב�י שום פניה ,ו�כן איש
חמודות �א ת�חץ עצמך �השיג רוח הקודש ו�א תכוין בא�ו המצוות ותאמר ב�בבך
ע� ידי זה אני אמ�וך ע� כ� בני דורי בהשגת רוח הקודש ,איתי א� ואוכ� ,ארדוף אחר
מדרגה זו ו�א אשיב עד אשיגנו דוקא ,כי זה הדבר ב�תי ישר בעיני א�הים.
וגם אם �א תכוין �השתרר ע� בני דורך ו�התכבד בעיני הבריות א�א רק בפני עצמך
-גם זוהי פניה אף שהיא דקה מן הדקה� .כן אחי החביב �דברי הקשיבה �אמרי
הט אזניך וקח נא את עצתי ש�א תהיה רודף אחר הכבוד הזה ו�א תכוין �זה דוקא,
אך שמע בקו�י ותכין �ך הדרך המגיע �מע�ה הגדו�ה הזאת וסוף הכבוד �בוא מעצמו
)ספר הברית ח"א מ"א פ"א ,ח"ב מ"ז פ"א ,מ"ט פ"ג ,מי"א פ"א-ה ,ז ,ח(.
וכעין זה כתב בס' סור מרע ועשה טוב )מהדו"ח עמ' צג( "והנה כן תראה אחי איך �הזהר
ו�מדוד עצמך �הזדככות חומרך ו�כ� תנועה �תורה ו�תפי�ה ו�דבקות אהבה
באמת במסירות נפש �י"י בכ� �בך ,וסוף הרוח הקודש מעצמו יבוא �ך .כאומרם ונהנין
ממנו עצה ותושיה .ת�מוד �שמה וסוף הכבוד �בוא .ואתה א� תכוין �שום דבר ,רק
שתיגע עצמך �תורה ו�עבודה ו�גמי�ות חסדים �שבור כח החומר הגס וכח היצר
בעצות היעוצות �נו בבירור הזדככות חומרך� ,מען �א יתח�ף �ך ח"ו רוח ברוח אחר.
וכ� זה תראה בשערי הקדושה ובפרט פרק ז' מח�ק ג' שער ד' ,עיין שם ותראה נפ�אות
י"י א�הינו ברוך הוא וברוך שמו" ,עכ"�.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קלג
)ח( ובספר ים החכמה )תשס"ו ,עמ' רב( כתב "והנה עד �זמן שהבעש"ט גי�ה אורו עיקר
הדרך בעבודת ה' היתה -קצרה ,היינו בחינת בינה-יגיעה ,ואחר כך ארוכה
בבחינת החכמה ,כידוע �יודעי ח"ן שבחינת אבא-חכמה נקראת ארוכה ,ובינה-אמא
נקראת קצרה ,דהיינו שאמרו שיהודי הרוצה �היכנס בשערי הקדושה צריך קודם כ�
�התייגע יומם ו�י�ה בסור מרע ואחר כך בעשה טוב ,וכמו שכ� הספרי מוסר מבארים
באריכות הדרך �קנות את כ� המידות טובות ואיך �עקור כ� המידות הרעות ,וכן
כותב ר' חיים ויטא� בשערי קדושה ,שמתחי�ה צריך יהודי �תקן כ� מידותיו ו�שרש
כ� הרע מקרבו ,ורק אז יוכ� �היכנס �קדושה ו�הגיע �דבקות בה"י.
וזה נקרא קצרה וארוכה ,מפני שקודם כ� צריך יגיעה רבה יומם ו�י�ה בסור מרע
ובעשה טוב -בחינת ה"בינה" יגיעה )קצרה( ,וע� ידי כן יכו�ים �הגיע �דבקות
אמיתית � -בחינת ה"חכמה" )ארוכה( שהיא נקראת כ"ח-מ"ה ,ומהותה היא הביטו�
�ה"י .ו�כן הדרך בעבודת ה' שהייתה עד הבעש"ט הק' היא קצרה וארוכה ,קצרה -
מפני שמי שזוכה �התייגע במסי"נ בתורה ובמצוות ויש �ו סייעתא דשמיא ,אזי במשך
זמן קצר יכו� �הגיע �דבקות אמיתית בה"י ,וארוכה כי באמת כח היצר הרע גדו�
מאוד ,ואפי' כשאדם רוצה �התייגע בעבודת ה' ,הוא מפריע ומפי� אותו כ� הזמן.
ובדורנו השפ� כ� כך ברוחניות ובגשמיות ,שאין את הכוחות כ"כ �הי�חם עם היצר
הבוער בקרבינו תמיד -חידש הבעש"ט את הדרך הזאת שנקראת ארוכה
וקצרה ,היינו ש�פני כ� היגיעות בעבודת ה' ,מתחי�ים �עבוד את ה"י עם הידיעה
שהכ� א�וקות -בבחינת החכמה שהיא בחינת המנוחה ,שמביא �אדם מנוחת הנפש,
כי כשיודע האדם שאין עוד מ�בדו נמשכת ע�יו מנוחת הנפש ,וממי�א אחר כך נק�
�ו �התייגע בכ� עבודת ה"י .היינו שבתחי�ה צריכים �עסוק ב"ועשה טוב" ,וזה ע� ידי
שיהיה מקושר �מקור הטוב -שהוא הקב"ה כמ"ש "טוב ה' �כ�" )תה�ים קמה( וכמו
שאמר המגיד הק' ממעזריטש שהשי"ת נקרא טוב ,וזהו שכתוב )דברים ו( "שמע ישרא�
ה' א�וקינו ה' אחד" ,שמע ישרא� -מ�שון דע והתבונן ,שיהודי צריך �התבונן שה'
א�וקינו ה' אחד ,וצריך כ� העת �התבונן בכך תוך כדי ה�ימוד והתפי�ה ,וכן כ� היום
כו�ו מתי שיכו� -רק בנקודה הזאת ,ומשם יקב� את הכח הרוחני �התייגע בעבודת
ה' יתברך ,כמ"ש )חבקוק ב( "צדיק באמונתו יחיה" ,עכ"ד ,עיי"ש באריכות.
)ט( ועוד כתב )שם עמ' שמו( שיש תפיסת הרוחניות בדרך ה"אין" ,ויש גם דרך �השיג
הרוחניות בדרך ה"יש" ,עיי"ש מה שביאר בזה .וכתב עוד שכאשר יש �צדיק רוח
הקודש אז מכיון שמקורו ב"אין" בבחי' המחשבה� ,א תמיד מתקיים בדיוק כפי
מחשבתו ,אב� נבואה בהיות שהיא �א במחשבה א�א בדיבור ,ודיבור הוא יותר בבחי'
שערים פרק יא פותח קלד
ישות ממחשבה מכיון שהוא כפעו�ת הפה� ,כן תמיד נבואה היא אמת �אמיתה ,וכמו
כן באורים ותומים ,שכ� מה שנתג�ה מהם �א נפ� מדבריהם ארצה )וכאן המקום �באר דבר
שרבים טועים בו והוא מה ש�פעמים שוא�ים �צדיק איזה דבר ואומר שכך וכך יהיה ו�א תמיד נתקיימה דיבורו והעו�ם
חושבים שזה פגם באותו הצדיק ח"ו ואין הדבר כן רק היות שהיום אין רוח הקודש ממש א�א רק בחינה ש� רוח הקודש
שהיא בחי' מחשבה כנ"� �פיכך הדבר שאמר הצדיק יכו� �השתנות �פי הזכות ו�פי מצב הדור ואין �טעות בדבריו
שהם בגדר נבואה שחייבת �התקיים ,שזה שייך רק אצ� נביאי האמת והצדק ו�א שייך בימינו בעוה"ר( עכ"ד ,עיי"ש.
ועוד כתב בספר ים החכמה )תש"ע עמ' תכז( שהיום יש הרבה טועים מהו המושג רוח
הקודש ,כי כשאדם קצת מופשט יש �ו איזה ידיעה ממציאות נע�מת אף אם
הוא גוי או שאינו שומר תו"מ ,ו�כן יש נופ�ים �היות מנחש ומכשף ,ונדמה �אנשים
שזה רוח הקודש ,והוא מחמת שמעו�ם �א �מדו מהו ענין רוח הקודש באמת ,ואם
בא איזה שוטה או גוי ,או שומר תורה שאינו בקדושה ,אם יש �ו איזה ידיעה מדברים
נע�מים ,אי"ז נקרא שהוא בע� רוח הקודש כ�� .הרי יש גם רוח טומאה ,וכמה מיני
רוחות שיש בעו�ם .משא"כ רוח הקדושה היא דרגא גבוהה מאוד .וכ� אדם צריך
שיבדי� בין קודש �חו� ש�א �ערבב בין זה �זה.
ויתרה מזאת יש הטועים מאוד רח"� �ומר שכיון שסוף סוף הכ� יתהפך �א�קות א"כ
אין נזהרים כ"כ ממכשו� וחטא ,וזה ק�יפה נוראה .כי מוכרח בודאי �התיירא
מאוד מן החטא ,ו�הבדי� בין הקודש �חו� ,עכ"ד.
פרק יא
בכ� זמן ומועד מימות השנה מתעוררת וחוזרת המציאות הראשונה שהיתה באותו
הזמן מעת בריאת העו�ם ,וכ� מי שחושק ורודף �קב� את זו המציאות יזכה
�קב�ה כפי עוצם הזדככות חומרו .ובחינות א�ו הם בכ� אדם ובכ� זמן בכ� שנה
ושנה ,וגם בשאר ימות השנה בכ� יום ויום.
)א( הנה מבואר בכתבי האר"י ז"� בפע"ח )בשער מקראי קודש פ"ג( שענין המועדים
וראש חודש וחנוכה ופורים הוא התנוצצות אורות הע�יונים בזמנים הא�ה
�פי הזמן .ועוד מבואר שם )בשער ר"ה פ"א( שהדברים חוזרים בזמנם בכ� השנה
�מציאות הראשונה.
ובספר יסוד האמונה )קונטרסים �חכמת אמת סי' רכג( ביאר שהכוונה שבכ� זמן מימות
השנה מתעורר מה שהיה מעת בריאת העו�ם באותו הזמן ,וכגון שב�י� פסח
מתעוררים אותם האורות הגדו�ים שנמשכו ב�י� יציאת מצרים ,וכן בזמן מתן תורה
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קלה
בחג השבועות מתעוררים אותם האורות הגדו�ים שנתג�ו בשעת מתן תורה במעמד
הר סיני ,א�א שאין אנו יכו�ים �קב�ם ו�השיגם כי אז נזדכך חומרם וגופם ש� כ�
ישרא� עד שהגיעו �מדרגת הנבואה ,אב� אין ספק שכ� מי שחושק ורודף אחר השגת
התורה מאוד ויכוון את עצמו בהתאמצות רבה �קב� שפע רב והשגה מן אותם האורות
המתעוררים בחג השבועות שהוא זמן מתן תורה -אין ספק שכפי עוצם הזדככות
חומרו יוכ� �קב� השגה חדשה ש�א ידע והשיג עד עתה ,וזהו דומה אצ�ו קצת �קב�ת
התורה מחדש.
והנה ידוע )עיין ע"ח שכ"ב פ"א( שב�י� יציאת מצרים הוצרך הקב"ה )עיין �עי� פ"ח מה שנתבאר
בענין הנזכר בדברי המקוב�ים ש"הוצרך" ה' יתברך �עשות איזה דבר( �המשיך ו�הוריד אורות
גדו�ים עצומים ונפ�אים בבת אחת ש�א בהדרגה חוץ �דרך הטבע כדי �הוציאם
מתוקף טומאת מצרים שהיתה חזקה מאוד מאוד מכיון שאז היו ישרא� משוקעים
במ"ט שערי טומאה ואם היו נכנסים בשער הנו"ן ש� הטומאה שהיא ק�יפה חזקה
מאוד הכו��ת כ� המ"ט שערי טומאה אזי היו משוקעים שם �עו�ם ח"ו ו�א היתה
�הם תקומה ח"ו ,ו�כן המשיך הקב"ה ש�א בהדרגה אורות עצומים ונפ�אים בבת
אחת כדי �הח�יש תיכף הק�יפה החזקה ההיא כדי �הוציא את ישרא� משם ,ומאחר
שיצאו ישרא� ממצרים חזר הדבר �כמו שהיה � -המשיך �הם האורות ההם בהדרגה
מעט מעט ,וזהו שאנו ממשיכים ע"י ספירת העומר במ"ט ימים מה שהיה נמשך ב�י�
פסח במעשה הסדר ב�בד.
והנה עיקר כוונת יציאת מצרים היתה כדי �תת �הם את התורה ,ובכ� יום ממ"ט ימי
הספירה יצאו משער אחד משערי הטומאה ונכנסו �שער אחד ממ"ט שערי
הקדושה עד שביום המ"ט יצאו מכ� המ"ט שערי טומאה ונכנסו �מ"ט שערי קדושה
ואז היו מוכנים �קב� את התורה.
ובאמת גם אנו כ� ישענו וחפצנו במ"ט ימי הספירה �התרוקן מעט מעט ממ"ט שערי
טומאה כדי �הכנס �מ"ט שערי קדושה כדי שנזכה �קב� שפע השגה בחג
השבועות שהוא זמן מתן תורה ,ו�פיכך אנו אומרים גם עתה בתפי�ה "את יום חג
השבועות הזה זמן מתן תורתינו" -שאין הכוונה ע� מתן תורה שכבר היה בימי משה
א�א הכוונה שאף עתה הוא גם כן זמן מתן תורה מחדש �אותם החושקים �קב�ה ,כי
אותם האורות הע�יונים שנתעוררו בשעת מתן תורה מתעוררים גם עתה ,וב�בד
שימצא מי שמוכן �קב�ם ,עכת"ד.
)ב( וב�יקוטי ה�כות )ה�' פסח ה"ז ס"ה( כתב "מבואר בכתבים )פע"ח שער חג המצות פ"א(
ענין תוקף הנס ש� פסח ,וכן נמשך הארת תוקף הנס הנורא הזה בכ� שנה ושנה
שערים פרק יא פותח קלו
בכ� פסח ופסח .והענין בקיצור ,שאז היו המצרים ,שהם הק�יפות ,נאחזין בהם מאוד
מאוד ,עד שאם היו האור והמוחין יורד �הם בהדרגה כסדר כמו שיורד בכ� השנה
כסדר בהדרגה� ,א היה אפשר �הם �צאת בשום אופן ,כי היו נאחזין הק�יפות בהם
ביותר ,ע� כן עשה השם יתברך עמהם נס נפ�א ונורא ,שהאיר אור גדו� ונורא מאוד
פתאום בפעם אחת ש�א בהדרגה וש�א כסדר ,כי ב�י� פסח בתחי�ת ה�י�ה יורדין
בפעם אחת כ� המוחין דגד�ות ראשון וגד�ות שני וקטנות ראשון ושני ש�א בהדרגה
וש�א כסדר ,מה שאין כן בכ� השנה שאין מקב�ין המוחין ב�י�ה כי אם ביום ,וגם ביום
צריכין �קב�ם בהדרגה כסדר ,ועכשיו חמ� ע�ינו השם יתברך חמ�ה גדו�ה ומאיר
ע�ינו כ� המוחין ב�י�ה בפעם אחת ש�א בהדרגה וסדר ,וע� ידי זה דיקא אנו נגא�ין,
כי ע� ידי האור הגדו� הזה נתבט�ין הק�יפות ואנו יוצאין מג�ות מצרים וכו' עיי"ש".
)ג( ועוד כתב ב�יקוטי ה�כות )שם סט"ז( שבחינת פסח ויציאת מצרים הוא בכ� אדם
ובכ� זמן בכ� שנה ושנה ,וגם בכ� יום ויום יש בו בחינת פסח ויציאת מצרים ,וע�
כן צריכין �הזכיר יציאת מצרים בכ� יום ,כמו שכתוב )דברים טז( "�מען תזכור את יום
צאתך מארץ מצרים כ� ימי חייך" ,כי כ� ההרהור וההתעוררות הע�יון הבא מ�מע�ה
ע� כ� אדם בכ� יום ויום זהו בחינת ההארה ש� יציאת מצרים ,שהוא הארה ע�יונה
ש�א בהדרגה קודם אתערותא ד�תתא כראוי.
כי זה הדבר נעשה בכ� דור ובכ� שנה ובכ� יום בכ�� ובפרט ,כי השם יתברך מסבב
עם האדם בכמה סיבות �החזירו בתשובה �זכותו �חיי עו�ם הנצחי .והכ�� ,מה
שהשם יתברך שו�ח ע� האדם מתחי�ה התעוררות עד שמתחי� �התעורר בתשובה
ו�י�ך בדרכי השם ,זהו בחינת יציאת מצרים ,שבא ההארה מ�מע�ה ש�א בהדרגה
ב�י התעוררות תחתון כראוי ,וכ� זה כדי שיצא מג�ותו הקשה ,אב� אחר כך
כשמתחי� �י�ך בדרכי השם ,אחר כך נוט�ין ממנו ההארה הזאת ומניחין אותו שי�ך
בעצמו בהדרגה כסדר מיום א� יום ,וצריך אחר כך התחזקות מחדש.
וע� כן אין תוקף כתחי�ת החסידות ,מחמת שאז מת�הב בהת�הבות גדו� מחמת אור
התעוררות הע�יון שבא ע�יו ,אב� העיקר הוא שאחר כך כשנסת�ק ממנו זה
האור הע�יון ומניחין אותו שי�ך מעצמו שאז יתגבר �התחזק בעבודתו יתברך מיום א�
יום בהדרגה כסדר )וכמובא המש� בשם הבע� שם טוב זצוק"� כמו תינוק כשמתחי� �י�ך שבתחי�ה מו�יכין
אותו ואחר כך מניחין אותו שי�ך בעצמו ,כן בתחי�ה מע�ין את האדם �מע�ה ממדרגתו ומסייעין אותו מאוד בעבודת
ה' ,ואחר כך מנסין אותו שי�ך בעצמו -עיין ספר צפנת פענח פר' בש�ח ,וקדושת �וי פר' שמות( שזהו ענין פסח
וספירת העומר ,שבתחי�ה בא באור מ�מע�ה ואחר כך נסת�ק וצריך �י�ך �ו מעצמו
בהדרגה עד שיזכה �קב� הקדושה שהוא בחינת קב�ת התורה בשבועות )וע"ע ב�יקוטי
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קלז
ה�כות ה�' חו� המועד ה"א ס"ג שזהו גם כן בחינת יום טוב וחו� המועד ,כי בתחי�ה מע�ין אותו �בחינת קדושה
גדו�ה בחינת יום טוב ,ובאמת הוא �מע�ה ממדרגתו ,ואחר כך מש�יכין אותו ומנסין אותו כנ"� ,וזה בחינת חו� המועד
שהוא בחינת נוגה ששם עיקר המ�חמה ,ואחר כ� זוכה �נצח במ�חמה ו�עמוד בנסיון וזה בחינת יום טוב שבא אחר
חו� המועד ,שזכה �קדושת יום טוב ע� ידי נצחון המ�חמה ,עיי"ש(.
וגם ביום אחד בעצמו נעשה זאת ,כי בכ� יום ויום באין הרהורי תשובה אפי�ו �רשעים
גמורים ,וא�ו הרהורי תשובה והתעוררות ע�יו הבא מ�מע�ה בכ� יום ויום ,שזהו
בחינת הכרוז הע�יון דכריז בכ� יומא )כמו שכתוב בזוה"ק ח"ג קכו .וח"ב ק� (:וכמובא )עיין ספר
תו�דות יעקב יוסף פר' ראה( ,וכ� זה היא הארת יציאת מצרים שבא ההארה מ�מע�ה ,ומי
שזוכה �המשיך עצמו �אור האמת יכו� �זכות �תשובה ע� ידי זה ,עכ"ד.
והנה באור הגדו� הזה אין �נו שום תפיסה כ�� ,רק ע� ידי התג�ות האור הגדו� הזה,
ע� ידי זה מתעורר הנפש בהתעוררות גדו� �עבודתו יתברך בהשתוקקת נמרץ
מאוד ,כי אף ע� גב דאיהו �א חזי מז�יה חזי )מגי�ה ג ,(.וע� כן צריכין �צאת ממצרים
בחפזון גדו� ,בבחינת )שמות יב( "כי גורשו ממצרים ו�א יכ�ו �התתמהמה וגם צדה �א
עשו �הם".
כי בחינה זו ישנה בכ� אדם ובכ� זמן ,כי כ� אחד ואחד כ� זמן שהוא משוקע בתאוות
והב�י עו�ם הזה זה בחינת ג�ות מצרים כידוע ,ויש אנשים שהם משוקעים מאוד
בטומאת מצרים בגי�ו�י החטאים והעוונות רחמנא �יצ�ן ,ומחמת שהוא משוקע
בתועבותיו מאוד מאוד ,ע� כן אי אפשר �הוציאו משם בשום תוכחה ומוסר כי כבר
נתקשר בשטותים וחטאים ש�ו כ� כך עד שאי אפשר �הוציאו משם בשום פנים אם
ירצו �דבר �ו תורה ומוסר �פי מדרגתו ,אב� ה' יתברך חושב מחשבות �ב� ידח ממנו
נידח ,וע� כן הוא יתברך שו�ח �ו �פעמים התנוצצות גדו� והתעוררות גדו� ב�יבו
שישוב �ה' יתברך ,שזהו בחינת כרוזא ד�עי�א כידוע.
וצריך האדם שיחוס ע� נפשו ותיכף כשבא ע�יו התעוררות �תשובה ,תיכף ומיד
ימהר �המ�ט ע� נפשו וא� יסתכ� �אחוריו כ�� ,בבחינת )בראשית ט( "מהר
המ�ט ע� נפשך וא� תביט אחריך ,בחינת )מש�י ה( "אורח חיים פן תפ�ס" וכו' .מחמת
שהוא משוקע בשטותים וב�בו�ים ותאוות כ� כך ,ע� כן תיכף כשמתחי� �חשוב איך
ומה ובאיזה אופן יברח מתאוותו ובאיזה דרך יזכה �תשובה וכו' ,בודאי יחזור �אוו�תו
חס וש�ום מחמת שהוא משוקע ומבו�ב� מאוד מאוד ,ע� כן בתחי�ת התעוררות
התשובה צריך �ברוח מיד שמתעורר וא� יביט �אחוריו כ�� יהיה איך שיהיה יחוס ע�
נפשו ויברח בחפזון ממה שהוא צריך �ברוח )�יקוטי ה�כות ה�' גי�וח ה"ג סי"ב .וע"ע שם בה�'
ערובי תחומין ה"ה ס"ג-ו שביאר שעיקר הבחירה ע� אמונה נמשך מבחינת יחוד הע�יון שאינו נפסק �עו�ם המבואר
שערים פרק יא פותח קלח
בכוונות האר"י ז"� בפרי עץ חיים שער הק"ש ,שמשם נמשך הארה והתעוררות ב�ב האדם שמודיע ב�בו התנוצצות
א�קותו יתברך ,שבא ע� �ב האדם הבנה והכרה �הבין האמת שיש ש�יט ומוש� שעיקר התכ�ית �האמין בו יתברך
ו�בקש פניו תמיד ,ובזה ת�וי עיקר הבחירה ש� האדם ,וביאר גם את ענין הארת האמונה הזאת כשהיא נמשכת
בעו�מות הע�יונות שהם המ�אכים והשרפים וכו' ,וגם כשהיא נמשכת �אומות העו�ם ,עיי"ש באריכות(.
)ד( ועיין בכוונות ספירת העומר �האר"י ז"� )בסוף פרק ו( בפרטיות בכ� �י�ה ו�י�ה,
ותראה גוד� השינויים שבכ� יום ויום ,והכ�� שבכ� השבע שבועות שהם ארבעים
ותשעה ימי הספירה אנו מקב�ים בכ� יום ויום מוח מיוחד ,כי עתה אנו מקב�ין המוחין
בהדרגה ובמידה בכ� יום ויום ,אב� אין מקב�ים אותם כסדר ,רק כמו שקיב�נו אותם
ב�י� ראשון ש� פסח ש�א כסדר ,רק שאז קיב�נו כו�ם בחפזון ברגע אחת ,אב� עכשיו
מקב�ין אותם בהדרגה ובמידה בכ� ימי הספירה ,אב� ש�א כסדר ,כי מקב�ין מוחין
דגד�ות קודם מוחין דקטנות ,עיי"ש השינויים הנפ�אים ,כגון ביום ראשון ש� שבוע
ראשון מקב�ין גד�ות א' דאבא ,וביום שני גד�ות א' דאמא ,וביום ש�ישי קטנות ב'
דאבא ואמא ,וביום רביעי גד�ות שני דאמא ,וביום חמישי קטנות א' דאבא ואמא ,וביום
שישי רשימו דגד�ות ב' דאבא ,וביום שביעי עצמות דגד�ות ב' דאבא ,ובזה נש�ם
שבוע ראשון .והכ� נכנס בבחינת מוח החכמה ,שהוא כ�� שבוע הראשונה ,ואחר כך
בשבוע שני מקב�ין כ� א�ו המוחין ונמשכין �מח הבינה וכו'.
וכ� א�ו הבחינות הם בכ� אדם ובכ� זמן ,כי אף ע� פי שאין יודעין ביאור הכוונות
�עומקן ,אב� אף ע� פי כן זה אנו יודעים ומאמינים ,שכ� א�ו הבחינות נעשין
ונמשכין בכ� דור ודור בכ� שנה ושנה ,בכ� אדם ואדם �פי בחינתו .כי כ�� כ� המוחין
והחכמה והשכ� הוא �דעת ו�הכיר את הבורא יתברך ,שזה עיקר הדעת ,עיקר קב�ת
התורה ,כמו שכתוב )דברים ד( וידעת היום והשבות א� �בבך כי ה' הוא הא�קים וכו',
כי ע� ידי כ� מצוה ומצוה ,וע� ידי כ� דיבור ודיבור מעסק התורה ,זוכין �המשיך ע�
עצמו דעת ושכ� �התקרב א�יו יתברך ,ו�הכיר אותו יתברך ,שזה עיקר התכ�ית.
וזה כ�� כ� כוונות האר"י ז"� ,שרובם ככו�ם הם �המשיך מוחין ,היינו שכוונת כ�
המצוות הוא �המשיך מוחין ודעת ע� כ� אדם שיזכה �הכיר את הבורא יתברך
בע�מא דין ובע�מא דאתי ,כפי בחינתו ,וע� ידי כ� מצוה ומצוה נמשך כח ושכ� מיוחד
�דעת ו�הכיר אותו יתברך בבחינה זאת ,כי �תבונתו אין מספר ,וכפי היחוד שגורמים
�מע�ה כן נמשך ע� האדם שפע הדעת שיזכה �הכיר אותו יתברך.
ובימי הספירה ,שאז צריכין �צאת מטומאת מצרים שנתאחזה בהם מאוד ,ע� כן
צריכין �קב� המוחין ש�א כסדר כמבואר בכוונות .וכנגד כ� מוח שצריכין �קב�
בכ� יום ויום בפרטיות ,כמו כן יש כנגדו ק�יפה הקודמת �פרי ,וצריכין �התגבר
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קלט
ו�השתד� �שבר הק�יפה ,שהם כ�� כ� המניעות והב�בו�ים והטעיות והדחיות ,ו�ידע
ו�האמין שדיקא ביום הזה יכו� �התקרב �השם יתברך �פי בחינתו ,ואם תדרשנו ימצא
�ך ,ותזכה �מצוא הטוב שבזה היום דיקא ,כי �ית יום ד�ית בה טוב ,כמו שאיתא בזוהר
הקדוש )פר' נשא דף קכג( "וכ� יומא אית �יה גדר מ�בר ד�א יעו� כ� בר נש �ההוא טוב,
כגון חושך דכסיא �נהורא" וכו' ,ע� כן צריכים �ידע שמה שנדמה �האדם כאי�ו היום
אי אפשר �ו �התפ�� בכוונה ,ו��מוד ו�עסוק בעבודת השם ,זה נמשך רק מהחושך
שקדם �אור ,שנמשך מפגם הצמצום )עיין בשער ג פ"י ס"ב בענין פגם הצמצום והמידה שהוא בחינת
מ�כות עיי"ש ,וב�יקוטי ה�כות ה�' פקדון ה"ד ס"ב כתב "כשתעיין היטב בכוונות תראה שעיקר התיקון בכ� יום הוא
בבחינת מ�כות שבכ� מידה ומידה עיי"ש היטב בכוונות המבוארים בפרטיות בכ� �י�ה ו�י�ה בסוף פ"ז משער ספירת
העומר"( שנמשך מהגדר מ�בר שיש ע� הטוב שבכ� יום ,ומשם באים כ� הטעויות
והדחיות ש� כ� אדם ,שבכ� יום נדמה �ו כאי�ו היום הזה אינו כ�ום ,כאי�ו אינו מימי
חייו ,כאי�ו היום אי אפשר �התקרב �השם יתברך כ�� ,כאשר נמצא זה ברוב בני אדם,
שאינם מפקחים ע� דרכיהם היטב ,בפרט כשיש �ו איזה סיבה ומאורע �טוב או �היפך
ח"ו ,שאז היום מתב�ב� אצ�ו �גמרי ,עד שרוב ימיהם כ�ים בזה �הב� ו�ריק רחמנא
�יצ�ן ,כגון ביום זה הוא יריד ויומא דשוקא ,וביום זה צריך �חשב חשבונותיו ,ובזה
היום יוצא �דרך ,ובא�ו הימים הוא בדרך נע ונד ומטו�ט� ,ובזה היום בא מן הדרך,
וצריך �הרים המשאוי מע� העג�ה ,ו�סדר הסחורה ו�ח�קה כראוי וכו' ,וביום זה
מזדמן �ו איזה מריבה וקטטה עם אחד ,וביום זה נקרא ע� איזה סעודה ,וכיוצא בזה
ביטו�ים וב�בו�ים שונים בכ� יום ויום עד שכמעט בכ� יום נמצא בו ביטו� וב�בו�
גדו� ,ואפי�ו בשאר הימים שאין בו מאורעות כא�ה ,נדמה �ו גם כן ע� פי הרוב בכ�
יום כאי�ו היום הזה אינו כ�ום.
וכפי השינויים הגדו�ים שבין המוחין כמו כן יש שינויים רבים בהגדרים והמחיצות
שיש ע� כ� יום ויום ,כי "את זה �עומת זה עשה א�קים" ,ומזה תבין מא�יך
שמשם נמשכין כ� מיני הדחיות והב�בו�ים שבאין ע� האדם בכ� יום ,עד שנדמה
כאי�ו זה היום אינו יום מימי חייו ,כי בזה היום יש בו סיבה זו ,ועיכוב זה ,וב�בו� וכו'
וכו' ,כי הכ� נמשך משינויים הגדו�ים שיש בין הימים ,כי יכו� �היות שאף ע� פי
שבימים הקודמים התפ�� קצת ,והיה �ו איזה ניחא קצת ,אב� עכשיו קשה ביותר ,כי
יכו� �היות שהימים הראשונים היו בבחינת מוחין דגד�ות אצ�ו ששם אין אחיזת
החיצונים שהם המניעות כ� כך ,אב� עכשיו צריך �קב� בחינת מוחין דקטנות ו�פעמים
הוא בחינת קטנות א' ,שהוא קטנות יותר ,וגם יש קטנות דקטנות ששם הסטרא אחרא
נאחזת ביותר ,וע� כן נדמה �ו שקשה �עמוד כנגד המניעות שבזה היום ,אב� באמת
שערים פרק יא פותח קמ
צריך �האמין שבודאי גם בזה היום יש בו טוב ,רק שצריכין �שבר הגדר כפי אותו היום
כדי �זכות �הטוב שבזה היום דיקא.
כי אף ע� פי שבכ�� ישרא� אין מקב�ין המוחין ש�א כסדר כי אם בפסח ,ואחר כך
בימי הספירה ,אב� תמיד מקב�ין כסדר ,אך כבר מבואר שמה שמוכרחין אז �קב�
ש�א כסדר הוא מחמת גוד� אחיזת הסטרא אחרא שהיא זוהמת מצרים שמחמת זה
ההכרח �קב� המוחין ש�א כסדר כנ"� ,וע� כן כשהאדם אינו נקי מעוונותיו וצריך
�שוב בתשובה אזי הוא גם כן בבחינת יציאת מצרים ואזי הוא צריך גם בשאר ימות
השנה �קב� המוחין ש�א כסדר ,כפי בחינת יציאתו ממצרים ,דהיינו מזוהמת עוונותיו,
וכמו כן באים ע�יו שינויים �אין מספר עד שבכ� פעם נדמה �ו שעתה אי אפשר בשום
אופן �עבוד את השם יתברך ,וכ� זה בא משינוי המוחין הבאין בכ� יום ,שכמו כן הם
התפשטות הגדרים והמחיצות שע� כ� יום ויום כנ"� ,וע� כן צריכין �חזק את עצמו
בכ� יום ויום כפי אותו היום.
ואם �פעמים משתטחים כנגדו מאוד מאוד עד שאי אפשר �ו בשום אופן �התפ��
כראוי ,אף ע� פי כן צריך �ידע ו�האמין שגם היום הזה הוא יום ,והוא מנוי וספור
בימי חייו ,ואם אי אפשר �התפ�� כראוי בשום אופן בזה היום ,ישתד� �עשות בו
עבודה אחרת ,כגון ��מוד יותר או �עסוק במצוות וגמי�ות חסד או �ומר שאר תחינות
ובקשות ושיחה בינו �בין קונו וכיוצא ,כי השם יתברך רצה �זכות את ישרא� �פיכך
הרבה �הם תורה ומצוות ,וברוך השם יש �נו במה �החיות את עצמנו בכ� יום ויום
בכמה מיני �ימודי התורה הקדושה ,ובכמה וכמה מיני מצוות וכו' ,והעיקר שישתד�
ש�א יטעה ח"ו שהיום הזה בט� והו�ך ,כי צריך �חשוב בכ� יום שאין �ו כי אם אותו
היום �בד ,בחינת "היום אם בקו�ו תשמעו" )�יקוטי ה�כות שם ס"ו וס"ח עיי"ש באריכות(.
)ה( ובשו"ע הרב )סי' א מהדו"ת ס"ח( כתב שעת רצון ש�מע�ה ויחודים הע�יונים
שבקריאת שמע ותפי�ה וזמן כניסת השבת ויו"ט הוא �מע�ה מגדר המקום
והזמן ,רק שמאיר �מטה �כ� מקום ומקום זמנו הראוי �ו ,וזהו גם כן הטעם ששורה
קדושה ע�יונה בחו"� ביו"ט שני ש� ג�ויות ,עכ"ד.
וב�יקוטי ה�כות )ה�' ערובי תחומין ה"ה ס�"ט( כתב "אף ע� פי שקדושת שבת באה
מ�מע�ה ב�י אתערותא ד�תתא שע� ידי זה עו�ין כ� העו�מות �מע�ה
ממדרגתן ,אף ע� פי כן ע�ית כ� אדם ואדם הוא כפי המקום והדרגא שזכה בשעת
כניסת שבת ,כפי ההכנה והקדושה שקידש והכין את עצמו בששת ימי החו� ,כמבואר
בכתבים )עיין פע"ח שער השבת פ"א(.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קמא
כי �מש� מי ש�א זכה בחו� כי אם �נפש דנפש דעשיה ,אזי בשבת כשבא ע�יו תוספת
שבת אף ע� פי שנמשך האור מ�מע�ה ב�י אתערותא ד�תתא בשבת וזוכה �ע�ות
�מש� �עו�ם האצי�ות ,אינו זוכה גם שם �קב� הארה כי אם באיזה מדרגה התחתונה
באצי�ות ,וכן כ� אחד ואחד כפי מדרגתו .אב� הצדיק הגדו� שזכה גם בחו� �נשמה
דאצי�ות ,אזי זוכה בשבת �ע�ות �מע�ה �מע�ה מאצי�ות בתכ�ית מע�ה הע�יונה,
כי יש עו�מות שהם �מע�ה �מע�ה הרבה מאצי�ות כמובא בכתבים )עיין בענין זה �קמן
שער ד פ"ב( ,וכן �מע�ה �מע�ה ,וכ� מי שהוא בכ�� ישרא� ,בודאי מקב� איזה הארה
מתוספת שבת ,אב� כ� אחד מקב� תוספת קדושת שבת כפי הכנתו בחו� בבחינת מי
שטרח בערב שבת יאכ� בשבת" ,עכ"�.
ובכתבי האר"י בספר טעמי המצות )פר' קדושים ,מצות שכר שכיר( כתב "הנה הכתוב אומר
'ביומו 'תתן 'שכרו ,ר"ת שבת ,כי כ� המצות שאדם עושה באמצע שבוע,
או אם קורא תורה הרבה ,אז יש �ו אפי�ו בחו� ,תוספת קדושת שבת ,כ� מה שיכו�
עפ"י כ��ות בני אדם �השיג בתוספת שבת ,כמ"ש רשב"י ע"ה ,כי ת"ח בימי חו� יש
�הם נפש שיש �ע"ה בשבת .נמצא כי השכר שהש"י נותן �ת"ח העוסקים בתורה ,או
מקיימים המצות ,הוא נמש� �שכיר מקוה �פע�ו ,והוא שיש �ו שכר שכיר ביום ההוא
אפי�ו בחו� שיש �ו תוספת קדושת שבת ,ו�כן נרמז שבת בר"ת ,גם הכוונה ע� השכר
הניתן �אדם בימי חו� ,הוא מצטרפת עם שאר תוספת קדושת שבת הבאה מא�יה
בשבת כנודע ,וע"כ ב' תוספת הא�ו ניתנים א� האדם ביום שבת .נמצא כי פריעת שכר
שכיר הזה הוא ביום שבת� ,כן נרמז שבת ,בסוד מי שטרח בע"ש יאכ� בשבת ,עכ"�,
ועיי"ש עוד בענין זה.
פרק יב
הכ��ים והיסודות ש� רבותינו ז"� מיוסדים ע� קב�ה ומסורה א�הית אמיתית
ונצחית ,וכ� חכמת העו�ם כ�ו�ה בתורה ,ודברי רבותינו ז"� מ�אים בכ� מיני
חכמה ומדע וידיעת סתרי הטבע באופן עמוק ונפ�א ,ומאידך הכ��ים והיסודות
ש� חכמי הטבע ש� אומות העו�ם ע�ו�ים �סתירה ו�חורבן מפני שהם מיוסדים
ע� פי השערת השכ� ,וגם דבריהם האמיתיים הם רק חיצוניות החכמה והמדע.
הנה שנו חכמים )סוף פ"ה דאבות( "בן בג בג אומר הפך בה והפך בה דכו�א בה ובה
תחזי וסיב וב�ה בה ומינה �א תזוע שאין �ך מדה טובה הימנה" ,ופירש רבנו
יונה "הפך בה" -חזור ע� דברי תורה ,שכ� חכמת העו�ם כ�ו�ה בה ,עכ"�.
שערים פרק יב פותח קמב
ובמדרש )שוחר טוב פי"ט( "א"ר שמוא� בר אבא מכיר אני חוצות הרקיע כשם שאני
מכיר חוצות נהרדעא ,וכי שמוא� ע�ה �רקיע ,א�א ע� ידי שיגע בחכמתה
ש� תורה �מד מתוכה מה שיש בשחקים".
ובב"ר )פכ"ו סי' ד( מובא שפי�וסופוס אחד ביקש �ידע כמה זמן �וקח �נחש �הו�יד
וגי�ה �אחר עמ� ש� שבע שנים שזהו משך הזמן ,ור' יהושע ידע זאת מיד ע�
ידי התורה עיי"ש ,וכעין זה מצינו עוד הרבה �גבי כ� מיני ידיעות וחכמות.
ובספר הברית )ח"א מ"כ פ�"ב( כתב שבתורה מרומז הכ� -כ� הדברים וכ� החכמות
שבעו�ם ,אפי�ו חכמת הרפואה ותכסיסי מ�חמה ועניני דרך ארץ וכן כ�
הסודות הנע�מים אשר בגבהי מרומים ,ועיי"ש כמה דוגמאות.
וידיעות רבותינו ז"� בסתרי הטבע ובכ� חכמה ומדע הן באופן עמוק ונפ�א אשר כ�
חכמי �ב המה ראו כן תמהו ,והא �ך כמה מיני מקורות מדברי רז"� אשר
מראים את גוד� בקיאותם בכ� מיני חכמות ,וא�ו הן:
א .חכמת האנטומיא ופיזיו�וגיא -ידיעת ח�קי הגוף טבעם
ופירוקם .וחכמת הכירורגיא -המדע �רפאות ע� ידי ניתוחים בגוף.
א .בספר שערי התורה והחכמה )עמ' כח( הביא את דברי המשנה באה�ות )פ"א מ"ח(
שמאתים וארבעים ושמונה אברים באדם -ש�ושים בפיסת הרג� ,ששה בכ�
אצבע ,עשרה בקרסו� ,שנים בשוק וכו' וכו' וסיים שמזה נראה שהיו בקיאים בכ�
האיברים הנמצאים באדם ,ועיין שם עוד ביאור רחב בענין חכמה זו ע� פי מאמר חז"�
בברכות )סא .(.ועיין בספר הכוזרי )מאמר רביעי סי' כט�-א ,ובכוזרי שני ויכוח רביעי סי"ח(.
ב .ובספר ים החכמה )תשס"ח עמ' ק�( הובא מעשה שבאו �פני האדמו"ר הרש"ב זי"ע
מחב"ד ואמרו �ו שמצאו החוקרים שמקום זיכרון האדם הוא בסוף המוח ,ו�כן
כשרוצה האדם �הזכר מגביה ראשו ,וכשרוצה �העמיק ו�הבין מרכין ראשו .פתח הרבי
בכתבי האדמו"ר האמצעי ,והציג �פניהם את הדברים כתובים ומפורשים ממנו זי"ע.
ויתמהו איש א� רעהו ,וכי האדמו"ר זי"ע רופא או מדען היה ,ומנין נודעו �ו הדברים
ה��ו שנתג�ו �חוקרים בשנים האחרונות ב�בד ,ופירש �הם שכ� א�ו הדברים נודע
�ו ע� ידי שמביט בעו�מות הע�יונים ומכיר בזה מבנה האדם המכוון כנגדם .וכיו"ב
מה שנודע �חוקרים אך �פני כחמישים שנה שמוח הימין הוא חכמה והשמא� הוא
בינה ,דבר מפורש וידוע א�פי שנים קב�ה )וע"ע בענין זה �קמן שער ג פ"ז(.
ג .ובענין חכמת הכירורגיא שהיא ענף בחכמת הרפואה איך �רפאות ע� ידי ניתוחים
בגוף -ידיעת חז"� בחכמה זו הפ�יאה את חכמי זמננו ,כי חכמה זו �א הכירוה
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קמג
הקדמונים וכ� תורת הרפואה הכירורגית היתה מוגב�ת בריפוי פצעים ע� ידי סמים
וסממנים ,והידיעה איך �הוציא העובר מבטן אמו ע� ידי חיתוך הבטן נתג�תה אצ�
חכמי הרופאים רק �פני כארבע מאות שנה )כמובא בספר הת�מוד ומדעי התב� שער ג ענף �ג(
ומאידך בדברי חז"� במשנה )נדה מ (.שנכתבו �פני קרוב �א�פים שנה נזכר ניתוח זה
בפשיטות ונקרא "יוצא דופן" ופירש שם רש"י "ע� ידי סם נפתחו מעיה והוציאו את
העובר �חוץ ונתרפאת".
וכן מובא בגמרא )ב"מ פג (:מעשה אודות ניתוח שבוצע בגופו ש� רבי א�עזר בנו ש�
רשב"י ,וזה �שון הגמרא שם "אשקיוהו סמא דשינתא ועיי�והו �ביתא דשישא
וקרעו �כריסיה" ע"כ .ויש במאמר זה ש�ושה מיני פ�יאות – פ�א אחד ע� עצם ידיעת
עשיית ניתוח ש� פתיחת הבטן זמן רב כ� כך קודם שנתג�ה אצ� חכמי רופאי האומות
וכנ"� ,ופ�א שני שמבואר שם שהניתוח נעשה �אחר שהשקוהו סם שינה ,והוא פ�א
מכיון שאצ� חכמי הרפואה ש� האומות ידוע שההרדמה הראשונה נעשתה ע� ידי
רופא אמריקני �פני קצת יותר ממאה חמישים שנה )ראה ספר תורה מן השמים ח"ו עמ' (17
ואי�ו דברי חז"� הנ"� שבהם נזכר שעשו הרדמה קודם הניתוח היו �פני כא�ף ושמונה
מאות שנה .והפ�א ש�ישי הוא שמבואר בדברי הגמרא שעשו את הניתוח ב"ביתא
דשישא" -כ�ומר בית שעשוי משיש ,והיינו כדי ש�א תיכנס הרוח ותביא עמה חיידקים
שיכו�ים �גרום �מח�ות ,וכמו שפירש רש"י בכתובות )עז :ד"ה �ביתא( שביתא דשישא
היינו "ש� שיש -כ�ומר מקום שאין רוח שו�ט שם" עכ"� ,והפ�א בכך הוא שהידיעה
ע� גרימת מח�ות ע� ידי חיידקים נתג�תה רק �פני כ 150-שנה ורק אז התחי� המושג
ש� "סטרי�יות" ,וכמבואר בהרחבה �קמן )ס"ט סק"ב ,עיי"ש(.
ד .ובספר מעשה איש )ח"ג עמ' ר�ד ,ר�ה( הביא מעשיות ע� חו�ים שהרופאים �א מצאו
�הם רפואה והחזו"א שירטט �רופאים באופן מדוייק את הדרך והאופן �נתח
ו�רפאות ,עיי"ש )עמ' ר�-ר�ג( כמה מעשיות מעין זה.
והגר"ש ואזנר )שו"ת שבט ה�וי ח"י סי' יג( נשא� מאין שאב מרן החזו"א ידיעתו המדהימה
בעניני רפואה ,והשיב שברור אצ�ו שזה מכח �ימוד תורה �שמה שמבואר
במשנה אבות )פ"ו( שאחד הסימנים ש�ומד �שמה הוא שמג�ים �ו רזי תורה -כ�ומר
סודי התורה שאי אפשר בשכ� האנושי �עמוד ע�יהם ,מכ� מקום מג�ים �ו במתנה
מן השמים ,ונוסף �זה שהיה �ו �חזו"א זצ"� חוש מיוחד מעצמו בחכמת הניתוח
וביסודי הטבע ,והכ� נמשך מכח התורה ,ומצינו כן בקדמונים )הרמב"ם והרמב"ן ושאר גדו�י
הדורות( שהיו רופאים ממש ,ובעיקר זהו ע� ידי מה ששאבו ממעייני התורה שנתקדשו
חושיהם ע� ידה ,עכ"ד.
שערים פרק יב פותח קמד
והגרי"י קניבסקי היה אומר )הובא בס' מעשה איש ח"א עמ' רי( שפסקי החזו"א בעניני רפואה
�א היו ע� פי רוח הקודש א�א פסקי ה�כה �אמוד כמה אחוזי סיכון יש
בניתוח עצמו �עומת סיכויי ההח�מה ,וכמה יש בזה סיכון חיי שעה �עומת ריוח חיי
עו�ם ש� יותר מי"ב חודש )והנידון נעוץ בסוגיית הגמרא בע"ז כז ,(:וע� ידי דביקותו בתורה זכה
שכיוון �אמיתה ש� תורה וכשפסק שיש �נתח -הניתוח הצ�יח ,עכ"ד.
ה .וידוע מאמרו ש� רבינו ר' דוב בער ממעזריטש )עיין ס' פאר ישרא� פר' בש�ח ,שפע חיים מכתבי
תורה ח"ב עמ' שסד ,דור דעה פ"ג( שעם כ� רופא הו�ך מ�אך �רפאות את החו�ה ,ועם
רופא גדו� הו�ך המ�אך רפא� בעצמו .וכן מובא בשם החזו"א )ס' מעשה איש ח"ג עמ' ר�ד(
שאצ� פרופסור גדו� ומומחה -רפא� המ�אך בעצמו עומד ע� ימינו �תמכו .וכן מקוב�
מרבינו מוהר"ן שאם כבר הו�כים �רופא יש ��כת א� הרופא הכי גדו� )הובא בספר אשר
בנח� חכ"ד עמ' רכח עיי"ש(.
ו .ובענין חכמת האנגיאו�וגיא שהיא ידיעת העורקים והורידים והגידים )והיא ח�ק מחכמת
האנטומיא( עיין פרק גיד הנשה שע� יסוד חכמה זו נבנו הה�כות מדיני הגידים השונים,
וכן פ�וגתת ר"י ורבנן )בחו�ין ריש פ"ב( אם צריך שישחוט את הוורידין ,ובפרק בהמה
המקשה מדיני צומות הגידין .ועיין עוד בענין זה בספר כוזרי שני )שם(.
ועיין בספר "ע� השחיטה" שהוכיח את יתרון השחיטה בצואר ע� הדקירה בעורף,
וכתב שידיעת הבהמה הנשחטת תכ�ה במהרה אחרי אשר הורק כ� דמה ע�
ידי חיתוך הוורידין ,וכ� התנועות שתעשה �אחר מכן הן ב�א ידיעה א�א הן
רעפ�עקס ,כי היא משו��ת הרגש ,ובכ� הפירכוסים אשר תפרכס �א תחוש כ� כאב.
משא"כ הבהמה שדוקרים אותה בעורף אף כי תיפו� כרגע ע� הארץ ב�א כ� תנועה
ויהיה נדמה שאין בה רוח חיים ,אך עם כ� זאת האמת היא שידיעתה �א הסתתרה
ועודנה חיה ותחיש ותרגיש את מכאוביה ,שהרי אם מעבירים �פני עיניה אצבע היא
עוצמת בכ� פעם עיניה וגם היא �וכחת �חם ובשר כאשר נותנים �ה.
ב .אסתיסאו�וגיא -תורת כ�י החושים.
א .הנה החמישה חושים שבאדם שהם חוש הראות ,חוש השמע ,חוש הריח ,חוש
הטעם וחוש המישוש -אם כי כבר גי�ו חכמי הטבע את הגורמים המסבבים את
הראיה ואת השמיעה וכו' וע� ידי זה חיזקו ברפואות את החושים אם נח�שו ,וכן ידעו
�הזהיר את בני האדם מ�עשות דברים אשר יכו�ים �הזיק ו�הח�יש את החושים -עם
כ� זאת אחר כ� זה בא חכם גדו� ומפורסם "די -באא רימאנן" פרופסור �תורת
פוזיו�וגיא בהאוניברסיטה הבר�ינית )הובא בספר הת�מוד ומדעי התב� �הגרי"א קאמע�האר עמ' כח(
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קמה
ואמר :האויר רועד ,ג�י הקו� מתנועעים ,עור התוף שבאזני מזדעזע -ואני שומע.
האיתור רועד ,ג�י האור פוגעים באישון עיני ,עור הרשת מזדעזע -ואני רואה .נשימה
ק�ה נושבת בעור בשרי -ואני מרגיש ממש .קטורי איזה חומר עו�ים באפי -ואני מריח.
�שוני נוגעת באחד החומרים -ואני טועם .ומפני שאני רואה שומע ממשש מריח וטועם
-אם כן הנני הנני! מה נעשה פה? כ� המאורעות החומריים שבמראה הזה �וא גם
ידענו אותם �כ� פרטיהם ודקדוקיהם �א יבארו �נו את הדבר איה מקור ההרגשה
הזאת ,בג�י האור? בג�י הקו�? אב� מה הוא אור השמש מב�י עין רואה? מה הוא
קו� הרעם מב�י אוזן קשבת? ומה היא כ� המציאות כו�ה כ� עוד שאינה עוברת דרך
הנקודה המפו�שת ש� איזה אני? חושך ודומיה אין ואפס ,ואם כן אך בי הוא החזיון
-כ�ומר בעצבי ,אב� איה איפה מקור ההרגשה ,איך תו�ד ע"י התנועה המיכניית,
ואיזה יחס יש בין החזיונות הא�ה ,השונים זה מזה עו�ם מ�א? זאת �א יגיד �נו שום
צירוף הנדסי שבעו�ם" ,עכ"ד.
ב .נמצא שאף ע� פי שהמדע כ� הזמן מג�ה דברים חדשים אב� �מעשה הגי�ויים
ש�הם הם רק �גבי המציאות החיצונית הגשמית ש� איזה דבר ,מה שאין כן �גבי
החיות הפנימית האמיתית ש� אותו הדבר וטעם טבעו וסיבת בריאתו -בזה
המחקרים והמדענים וכ� חכמי האומות אינם יודעים מאומה) .וע"ע �קמן שער ב פ"א סי"ד
שבכ� חכמי העמים ובכ� מחקריהם עם רוב עיונם – אין אף אחד מהם יודע משהו בברואי מע�ה הרוחניים ובעו�מות
הקדושים הע�יונים ,ואפי�ו בשמים ש� עו�ם העשיה הם השיגו רק שמץ ממנו ורק את ח�קו התחתון ב�בד שהוא
הרקיע השישי מ�מע�ה �מטה שבו הג�ג�ים והכוכבים והמז�ות ,וגם בזה רבו אצ�ם המח�וקות והספיקות מפני
שהם חסרים מן המסורה(.
וכמו שכתב ב�יקוטי ה�כות )ה�' חזקת מט�ט�ין ה"ה ס"ב( שחכמותיהן ש� המחקרים אפי�ו
מה שמשיגים �פעמים איזה אמת -הכ� נקרא חכמות חיצוניות ,וכמו �מש�
שמשיגים בחכמתם שהעו�ם הוא כדורי או שטבע האויר מתפשט ובורח ע� ידי חום
האש וכיוצא בזה ,הם משיגים רק את הדבר כמו שהוא -כ�ומר שנודע �הם האמת
שהאויר בורח ומתפשט מפני האש וע� ידי זה עושים כמה כ�ים ותחבו�ות נפ�אות,
אב� טעם הדבר מדוע הוטבע כך באויר -זה נע�ם מכ� החכמים הא�ו מאוד ,כי טעמי
הטבע נע�מים מכ� החכמים ,וע� כן נקראת כ� חכמתם "חכמות חיצוניות" ,כי
בפנימיות אינם יודעים דבר.
אב� באמת בכ� הדברים שבעו�ם יש רזין נפ�אים ,כי כ� דבר מקב� חיות מחכמת
התורה שמ�אה רזין ,כי הארבעה יסודות אש רוח מים עפר שהם בחינת דומם
צומח חי מדבר שהם כ�� הבריאה הם בחינת ארבע אותיות שם הוי"ה ברוך הוא
שערים פרק יב פותח קמו
בחינת טעמים נקודות תגים ואותיות וכו' ,ויש טעם נפ�א וכמוס �כ� דבר ודבר מפרטי
הטבע ,כי באמת אין שום טבע כ�� ,כי הטבע מתנהגת בחכמתו יתברך בהשגחה
נפ�אה רק שהשם יתברך הע�ים זאת מדעת הבריות בשבי� הבחירה ,כי עיקר הבחירה
ת�ויה בזה שאין רואים ההשגחה באתג�יא ויכו� הטועה �טעות שיש טבע חס וש�ום,
אב� אנו בני ישרא� קדשנו במצוותיו והבדי�נו מן הטועים ונתן �נו תורת אמת ע� ידי
משה רבנו ע�יו הש�ום וע� ידי צדיקיו האמיתיים שפרשו �נו התורה כפי קב�תינו
מחכמי המשנה והת�מוד �ידע ו�האמין שהכ� בהשגחה פרטית והקדוש ברוך הוא
ברא את העו�ם ומנהיגו בכ� עת בחכמה נפ�אה בהשגחה פרטיית ע� ידי אותיות
התורה הקדושה שבהם ברא ומנהיג הכ� בנפ�אותיו הנוראות ,וע� כן בכ� דבר
שבעו�ם בכ�� ובפרט יש בו רזין עי�אין ,אך מחמת שכ� זה נע�ם מהעו�ם מאוד
מחמת גשמיות עכירות מעשיהם שע� ידי זה נתעכר השכ� ,ע� כן אין שום אדם יודע
מה נעשה בעו�ם בכ� עת ,וע� כן העיקר הוא אמונת חכמים אמיתיים שהם צדיקי
אמת ששברו את גופם �גמרי עד שזכו �השיג רזי עו�ם עד שכ� מעשיהם ודיבוריהם
יש בהם רזין נפ�אים ואינו פשוט כ�� ,כי הם יודעים מה שעושים ומדברים ,ו�א כמו
המון עם שעושים ומדברים ואינם יודעים כ�� פנימיות מעשיהם ודיבוריהם עד היכן
הדברים מגיעים ,עכת"ד.
ועוד כתב )עיין שם בה�' פו"ר ה"ג סי"ז ,יט-כא� ,ג�-ד( "כי זה דרכם כס� �מו" )תה�ים מט( ש�
המחקרים והפי�וסופים -שמחקרים חקירות גדו�ות וחכמות רבות בכ� ענייני
הבריאה ,כגון במהות והתבנית ש� כ� פרטי הדומם צומח חי מדבר ,ובכ� אחד מד'
היסודות מהו הכוח ש� כ� אחד ואחד ,ועריכת אבריהם וכ� פרטי כוחותיהם
וסגו�ותיהם ורפואותיהם וכו' ,וכן במהות הקו� ,מהו קו� ,וכ� פרטי חי�וקי הקו�ות
וערכיהם וצרופיהם ,ואיך �עשות כ�ים �כוון בהם קו�ות הנגינה ,וכן בשאר כ�
החכמות שהמציאו כ�ים רבים �תוע�ת העו�ם וכו'.
אב� כ� חקירתם וחכמתם היא בענייני העו�ם הזה העובר כהרף עין ,ומה יתרון �אדם
בכ� זה "ומה ישא מכ� עמ�ו שיעמו� תחת השמש" )קה�ת א(" ,ו�א תשבע עין
�ראות ו�א תמ�א האזן משמוע" )שם ח( אפי�ו בחוש הראות והשמע הפשוט שיש �כ�
אדם ,כי יש �אדם כעס ומכאובות הרבה מחוש הראות שיש �ו בטבעו מה שמתאווה
�מותרות הרבה הרוצים �הטרידו מן העו�ם ח"ו ,מכ� שכן שאין צריך �חפש עוד אחר
כ�ים חדשים בתחבו�ות העו�ם הזה כדי �הרבות כבודו וממונו ,ואפי�ו אם ימציא
חכמה גדו�ה -אין שטות גדו�ה מזו ,מאחר ש�א יצ�יח עי"ז בעו�ם הנצחי ,כי רובם
ככו�ם נעשים אפיקורסים גדו�ים ואחריתם עדי אובד בעו�ם הזה ובעו�ם הבא.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קמז
וע� כן ישרא� עם קדוש אין חוקרים כ�� בעניינים הגשמיים שאינם מוכרחים �הם,
רק שמים כ� מגמתם �דבק את עצמם בא�הים חיים ע� ידי קיום התורה
והמצוות ,והם עוברים ע� כ� החכמות ,כי הם יודעים החכמה האמיתית והנצחית
שהיא האמונה הקדושה ,שיודעים ומאמינים שכ� העו�ם ומ�ואו דומם צומח חי
ומדבר מראש ועד סוף הם וכ� אשר בהם וכ� כוחותם עם כ� דקדוקיהם ופרטיהם -
הכ� כאשר �כ� ברא ה' יתברך בכוחו הגדו� והוא מחיה את כו�ם בכ� עת ובכ� שעה,
וכו�ם נבראו בשבי� האדם השפ� הזה כדי שידע זאת באמונה ש�מה כדי שיעסוק כ�
ימיו �דבק את עצמו בה' יתברך המחיה את כו�ם ע� ידי עסק התורה והמצוות.
וזאת החכמה שהיא האמונה האמיתית שיודעים שה' יתברך ברא הכ� -היא עו�ה
ע� כ� החכמות ,ובאמת גם כ� הצמצום הנ"� ש� הח�� הפנוי הוא רק במח
ובדעת ,ש�א יוכ� המח והדעת �השיג בחכמה א�הותו יתברך א�א רק ע� ידי אמונה
ב�בד ,ומזה נמשכות כ� הקושיות ש� המחקרים שאי אפשר �ישבן כי הן נמשכות
מבחינת הצמצום ש� הח�� הפנוי ששם אי אפשר �מצוא א�הותו בחכמה ושכ� א�א
רק ע� ידי אמונה ב�בד ,ואם איש אמונות אתה וחפץ באמת ,תבין ותשכי� מע�ת
האמונה העו�ה ע� כ� החכמות כו�ן.
ומי שנמשך אחרי חקירות וחכמות ש� זה העו�ם הוא חסר �עו�ם ,מאחר שאינו
מקשר כ� החכמות והחיות �ה' יתברך שהוא עיקר הש�מות ,כי אין ש�מות א�א
רק �ה' יתברך ,ומי שיודע ממנו יתברך דהיינו ע� ידי אמונה ש�מה ,אזי הוא כ�ו� בו
יתברך ויש �ו גם כן את כ� הש�מות ,אב� כשסותם אזניו ואינו שומע את עצם הקו�
הישר א�א רק את הקו� החוזר הנמשך מחמת הצמצום ש� הדעת וכנ"� שהוא בחינת
חיסרון כביכו� דהיינו מה שה' יתברך חיסר וצימצם א�הותו וטובו וגוד�ו מבחינת
המקום ש� הח�� הפנוי ,ע� כן הוא מ�א חסרונות תמיד.
כי באמת רק קטני השכ� שאינם בקיאים בטיב העו�ם סוברים שא�ו האנשים
ההו�כים בשרירות �יבם בדרכים ה��ו ש� המחקרים יש �הם את כ� העו�ם הזה
וחיים בנחת ,אב� מי שיש �ו מוח בקדקודו ובקי בהם ובדרכיהם הוא יודע מעוצם
מרירות חייהם שהם מ�אים כעס ומכאובות יגון ואנחה כ� ימיהם ,ואין �הם שמחה
אמיתית שתהיה מגיעה �ח�ק מא�ף ממעט השמחה שיש �פחות שבישרא� בכניסת
שבת וכיוצא ,א�א רק �הפך כ� ימיהם כעס ומכאובות ותמיד חסר �הם ריבוי
תאוותיהם �אין קץ ,שיהיה המ�בוש תפור כרצונו דיקא בכ� הדקדוקים והפרטים
שהוא רוצה ,ושיהיה �ו כמה מ�בושים שונים המוכרחים �ו �פי דעתו ,מ�בוש �בוקר
כשקם ממיטתו ומ�בוש בעת יציאתו �שוק ומ�בוש �צהריים )ומ�בוש �תוך הקבר אינו חושב
שערים פרק יב פותח קמח
כ��( ,ובפרט בענייני הדירות וכ�י הבית שהכ� יהיה ע� פי חכמה עד שמחמת זה רבו
צרכיהם מאוד עד שמוכרחים �הפ�יג עצמם �מרחקים והם כ� ימיהם נעים ונדים יומם
�א ינוחו ו�י�ה �א ישקוטו ,וסוף כ� סוף נעשים בע�י חובות עד ששכיח אצ�ם הרבה
שממיתים עצמם בידיים בקנה שריפה או בסכין מחמת ריבוי תאוותיהם שרדפו כ�
ימיהם ו�א השיגום.
משא"כ אנשי ישרא� אפי�ו א�ו שרודפים אחר משא ומתן ו�הוטים אחר העושר ו�א
שברו תאוות עו�ם הזה והב�יו ,אעפ"כ מאחר שיש �הם אמונה עכ"פ
ומתנהגים בדרכי אבותינו אשר מעו�ם ,א�ו האנשים אע"פ שגם הם יש �הם הרבה
דאגות מריבוי הצטרכותם אעפ"כ יש �הם חיות ושמחה קצת בשבתות וימים טובים
וכיוצא ,ומקוים �ה' שיטיב עמהם �הבא וחושבים ע� אחריתם קצת וכו' ,מכ� שכן
היראים המסתפקים במועט כדי חיוני בצמצום ,מכ� שכן וכ� שכן הצדיקים האמיתים
אשר פנו עורפם �גמרי מתאוות העו�ם הזה והב�יו ומקשרים עצמם כ� ימיהם �חי
החיים ,שהם זוכים �עיקר החיים באמת ,חיים אמיתיים שאין בהם שום חיסרון.
ג .ו�גבי הרגשת הגוף בחום ובקור כתב בספר הברית )ח"א מ"ו פ"ב( שאם תקרר ידך
הימנית בש�ג ותחמם ידך השמא�ית �פני האש ,ו�אחר מכן תכניס את שני ידיך
יחד �תוך מים פושרים �כמה רגעים -אזי תרגיש שידך הימנית נתחממה וידך
השמא�ית נתקררה ,והסיבה �כך היא מפני שטבע האש �התרחק מדבר שהוא חם
ושבע מ�ב�וע עוד ח�קי אש ,ו�קרב עצמו א� הדבר הקר ביותר ,ו�כן ח�קי החום
שהיו ביד השמא�ית )שנתחממה בפני האש וכנ"�( יצאו ורצו �תוך המים הקרים מהיד
השמא�ית ,ומן המים יצאו ורצו �דבק עצמן ביד ימין אשר היא קרה יותר מהמים.
וזהו הטעם שאסרו חז"� )משנה שבת פ"ד מ"א( �טמון במ�ח ובחו� ,ש�כאורה זהו פ�א
שהרי המ�ח הוא קר מאוד עד שאם ישימו מ�ח במים יתקררו ע� ידי זה המים
ביותר ,וכן החו� הוא קר כדרך טבע יסוד העפר ,ואם כן אינו מובן מדוע אסרו �הטמין
במ�ח וחו� ואמרו שהוא משום שהם "מוסיפים הב�" )וכמבואר בשו"ע סי' רנז ס"ג "א�ו הם
דברים המוסיפים הב� וכו' ומ�ח וסיד וחו�" עיי"ש( .אמנם �פי הנ"� )ש"טבע האש �התרחק מדבר שהוא חם
ושבע מ�ב�וע עוד ח�קי אש ,ו�קרב עצמו א� הדבר הקר ביותר"( אפשר �הבין זאת ,והיינו שהחום
שבקדירה הו�ך ומתחבר במ�ח ובחו� ואז הקדירה קרה והמ�ח והחו� חמים ,ואחרי
זה שב החום מן המ�ח והחו� א� הקדירה ומחממה ,ובשובו ש� החום א� הקדירה
מושך את עצמו עם עוד ח�קי חום אחרים עמו שהם ח�קי האש הגנוזים במ�ח ובחו�
בטבעם הראשוני -וע� ידי זה מוסיפים המ�ח והחו� הב� וחום.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קמט
ו�פי זה מה שאסרו חז"� ההטמנה בתבן וזגין ומוכין ועשבין דוקא בעת שהן �חין
ודוקא שהן �חין מחמת עצמן )עיין מ"ב סי' רנז סקי"ט ש�מעשה נח�קו הפוסקים אם דוקא �חין
מחמת עצמן( -אות היא שחז"� ידעו בחכמת הטבע עד �הפ�יא ,מ�בד מה שמרגיש בע�
נפש המרגשת במקומות אחרים בש"ס מרוב ידיעות חכמינו ז"� בסתרי הטבע ,ומה
עמקו בתבונות ויתרון דעת החכמה בשאר כ� החכמות אשר כ� חכמי �ב המה ראו
כן תמהו ,עכת"ד.
ג .אנתרופו�וגיא -ידיעת האדם.
א .ה�כות גדו�ות ורבות בנויות ע� יסוד חכמה זו ,כמו סימני נערות ובוגרות ,סימני
איי�ונית ,טומטום ואנדרוגינוס ,סריס אדם סריס חמה ,פצוע דכה וכרות שפכה,
סימני חרש ושוטה ,המפוזרות במס' יבמות כתובות בכורות ונדה בכ� פרטיהם
ודקדוקיהם עד �הפ�יא ,וכמו שכתב בספר "אגרת בקורת" מהגאון הריעב"ץ ז"� עדות
הרופאים ע� בקיאות חז"� בענין זה.
ב .ודברים א�ו היו נע�מים מחכמי הטבע הקדמונים ,עד שגם ע� האנדרוגינוס שדיברו
חז"� אודותו התחי�ו המתחכמים �פקפק בזה ,וכמו שכתב בספר תפארת ישרא�
)ע� המשנה בשבת פי"ט מ"ג( שאנדרוגינוס יש �ו זכרות ונקבות וכשמו כן הוא כי "אנדרו"
ב�שון יון איש ו"גינוס" אשה ,וחדשים מקרוב כתבו המתחכמים שמין האנדרוגינוס
אינו בנמצא כ�� ,ופיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר �כתוב הכחשה ע� דבר המפורסם,
ועיני ראו ומ�תי בעצמי י�ד כזה ,עכת"ד .ובספר גימטריאות )�רבי יהודה החסיד פר' בראשית
ס"ד( כתב )בראשית א( "זכר ונקבה" הוא בגימטריא "אנדרוגינוס" .ובב"ר )ח,א( נאמר
שבשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון בראו אנדרוגינוס ,הדא הוא דכתיב
"זכר ונקבה בראם" ע"כ .ובשנים ש�אחר מכן נתפרסמו עובדות כיוצא בזה בעיתונים
ונתפרסם הדבר ע� מציאות האנדרוגינוס ואז בושו וגם נכ�מו ושמו יד �פה ,ועיין
בשו"ת שבט ה�וי )ח"ו סי' קמט ובח"ט סי' רסז( נידון ה�כתי �גבי מקרה שארע באנדרוגינוס
שנו�ד בזמנינו שהרופאים רצו �הופכו �נקבה.
ג .ובתרגום יונתן פירש את השסועה בע�ת שתי ראשין ותרין שדראין ,ובגמרא )מנחות
�ז (.מובא מעשה ע� י�ד בע� שתי ראשים �ענין הנחת תפי�ין ופדיון הבן,
והמתחכמים �א רצו �האמין בזה ,אמנם אחרי אשר בספרי חוקרי הטבע החדשים כבר
נמצאו סיפורים ממקרים כא�ו אזי נוכחו �דעת כי �חז"� כ� רז �א אניס �הם מרזי
העו�ם והטבע ,והשתוממו �ראות שגם מה שכתבו בספרי הטבע החדשים ע� דבר
חידוש גדו� בטבע התאומים שהאחד מרגיש בכאב השני -גם דבר זה �א נע�ם מחז"�
שערים פרק יב פותח קנ
שאמרו במדרש רבה )שמות פ"ד( א"ר ינאי מה התאומים ה��ו אם חשש אחד בראשו
חבירו מרגיש ,ע"כ.
ד .אסטרונומיא -חכמת התכונה ,ואסטרוגנוסיא -ידיעת תמונת
הכוכבים ומעמדם ברקיע )והיא ח�ק מחכמת האסטרונומיא(.
א .ע� יסודי חכמה זו בנויים מאמרי חז"� ש� תקופות דמר שמוא� ור' אדא )עיין עירובין
נו .וברמב"ם ה�כות קידוש החודש פ"י ובמפרשים שם( ,וחשבון המו�דות והעיבורים וקביעות
מועדים שע�יהם אמרו חז"� )שבת עה" (.כ� היודע �חשב בתקופות ומז�ות" וכו' עיי"ש.
וגם דיני בין השמשות )שבת �ד� ,ה( מחי�וקי היום וה�י�ה ,ומאימתי התח�ת היום )עיין
פסחים צד (.ועד כמה הוא יום ומאימתי �י�ה )עיין רפ"ק דברכות( וכמה משמרות ב�י�ה )עיין
שם ג.(.
ב .והגר"י זאמושץ כתב )בפירושו �ספר רוח חן פ"א( שבסיפרו ארובות השמים ביאר דרכי
התכונה החדשה עם כ� מופתיה וטענותיה ומשם יושקף איך יאירו הרבה מאמרי
חז"� אשר היו נפ�אים בעינינו עד כה עד שהאגדות והמדרשות התמוהים בעניני
התכונה �א ב�בד שהם מבוארים �דעת האחרונים א�א שעוד חכמי האומות עצמם
יש מהם שהביאו ראיות �דבריהם מדברי חז"� מאותן התמוהות עצמן ,עיי"ש .ועיין
בשו"ת תשב"ץ )ח"א סי' קג-קט ,וח"ב סי' ק�ד ,וח"ג סי' רטו-רטז( בביאור סוגיות הש"ס
בחכמה זו.
ג .ובמס' ברכות )�ב (:חישבו חז"� את הכוכבים �משמרותיהם ברקיע בשמותיהם
ואמרו "אמר �ה הקדוש ברוך הוא �כנסת ישרא� בתי י"ב מז�ות בראתי ברקיע וע�
כ� מז� ומז� בראתי �ו ש�שים חי� וע� כ� חי� וחי� בראתי �ו ש�שים �גיון וע� כ�
�גיון ו�גיון בראתי �ו ש�שים רהטון וע� כ� רהטון ורהטון בראתי �ו ש�שים קרטון
וע� כ� קרטון וקרטון בראתי �ו ש�שים גסטרא וע� כ� גסטרא וגסטרא ת�יתי בו
שס"ה א�פי רבבות כוכבים כנגד ימות החמה ,וכו�ן �א בראתי א�א בשבי�ך" וכו'.
וע� הפ�גת חז"� זו במספר הכוכבים עד �אין מספר היו א�ו המושבעים �שיטת
אריסטו ודעותיו )ע"ע בענין אריסטו �קמן שער ו פ"ז( מ�ג�גים ע� דברי חז"� כי �דעת
אריסטו כ� סכום מספר הכוכבים הוא א�פים וארבע מאות ,אמנם �אחר מכן ביט�ו
את השערות אריסטו וקיימו את דברי חז"� כי ע� ידי כ�י הבטה נוכחו �ראות במסי�ת
הח�ב �בדה יותר מק"ס מי�יוני כוכבים עומדים.
ד .וכן ע� אודות כוכבא דשביט וזיקים שהזכירו חז"� )ברכות נח (:פירשו ההו�כים אחרי
דעות אריסטו שאינם א�א אידים העו�ים מן האגמים ומתעים את עין הרואה כאי�ו
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קנא
הם בשמים והכחישו את דברי חז"� ,וכן הכחישו את מה שאמרו חז"� )ר"ה יא" (:נט�
שני כוכבים מכימה והביא מבו� �עו�ם" .עד שנת תקס"ג שנפ�ו אז ביום אחד יותר
מש�וש מאות אבנים �עיני מאות אנשים בכפר �אנג�א אשר בצרפת והמיתו את
הכומר ואנשים רבים ובהמות והרסו כמה בתים ,וכאשר בחנו את האבנים ראו ש�א
נמצא כמותם בכ� הארץ כ�� ,והם הנקראים "מיטיור שטיינער" ,ואז הוכרחו �כפור
בהשערות אריסטו ובממש�ת הב�ים והודו �דברי האומרים שכוכבי שביט וזיקים הם
כוכבים נופ�ים ונשברים ,ובמקומם �מע�ה אינם כ"כ עבים ומגושמים ,אמנם כאשר
נופ�ים בתנועה מהירה מאוד ע� האויר המקיף את הארץ כמגן נו�ד חום עצום עד
שמתכווצים ומצטמצמים �התגשם �אבני ברז� ממש קטנים וגדו�ים והם הזיקים,
וקרוביהם הם כוכבי שביט וככ� פרטי דברי חז"�.
ה .והנה מפורש בתורתינו הקדושה שיש מים מע� �רקיע וכמו שכתוב )בראשית א(
"ויעש א�הים את הרקיע ויבד� בין המים אשר מתחת �רקיע ובין המים אשר
מע� �רקיע" ,ובמדעי האסטרונומיה �א האמינו �כך שיש מים מע� �רקיע בח��,
אך �אחר שגוש קרח שמשק�ו 30,000טון התנגש בכדור הארץ במרכז סיביר �פני
קצת יותר ממאה שנים אזי חקרו ע� זה וגי�ו שגוש הקרח הענקי הזה הינו ח�ק קטן
מכוכב השביט אנקה ,וגם גי�ו שיש בח�� עוד מי�יארדי כוכבים המכי�ים כמויות
קרח עצומות )וכמובא בהרחבה בספר תורה מן השמים ח"ו עמ' 8-10ע� פי האנציק�ופדיה המוסמכת ביותר
בנושא חקר הח�� שנקראת אט�ס קיימברידג'(.
ו .וכן ע� דרך זו היו כמה וכמה דברים שהיו מוח�טים אצ� חכמי הטבע והתכונה ש�
אומות העו�ם �דבר ברור כשמש ו�בסוף הם בעצמם סתרו את כ� מה שהח�יטו,
וכמו שכתב בשו"ת רב פע�ים )ח"ב סי' א( ,וביאר שהטעם �זה הוא משום שכ� דבריהם
בנויים ע� יסודות המיוסדים ע� פי השערת השכ� ,ויסוד המיוסד ע� פי השערת השכ�
אע"פ שתמצאנו הכרחי הוא ע�ו� �סתירה ו�חורבן כי יתכן שיתחדש אחרי זה איזה
ידיעה שכ�ית שנע�מה מן הראשונים שבנו בנין ע� יסוד אשר יסדו בשכ�ם ומחמת
כן נסתר כ� הבנין אשר בנו ,ו�כן כבר כמה בנינים הם בנו סתרו ובנו ,זה בונה וזה
סותר כבנין פיתום ורעמסס.
ומה שאנו רואים שחכמי התכונה מגידין ומודיעים ע� העתיד שאומרים שבשנה
פ�ונית במקום פ�וני יתראה כוכב אחד ,וכן ע� �קות השמש והירח ו�אחר מכן
רואים אנו שככה יהיה באמת כמו שהגידו והודיעו -הנה דע שחכמת התכונה היא
חכמה ופ�יאה אשר כ��יה נמסרו מן השמים �אדם הראשון ו�נח ושם ועבר והאבות
הקדושים וזרעם ,והיו מתחכמים בה הרבה והיתה חכמה זו אצורה וגנוזה אצ� ישרא�
שערים פרק יב פותח קנב
ומהם �קחו חכמי האומות חכמה זו וכ��יה וע� חכמה זו שהיתה בתחי�ה ביד ישרא�
ב�בד אמר הכתוב "כי היא חכמתכם ובינתכם �עיני העמים וכו' ואמרו רק עם חכם
ונבון הגוי הגדו� הזה" ,ו�אחר ש�קחו ו�מדו חכמי האומות חכמה זו יגעו וטרחו בה
הרבה ונתחכמו בה ונתמעטה דור אחר דור מישרא� ש�א נתעסקו בה הרבה ,וע� ידי
אותם הכ��ים והיסודות ש� חכמה זו שנמסרו מן השמים �אדם הראשון ונח ושם
והאבות יש דרך מוצא �ידע �קות השמש והירח מתי יהיה ויש דרך מוצא גם �דעת
מה שעתיד �התג�ות כוכב זה במקום זה וכיוצא בזה ,והוא דבר אמת כי מוצאו הוא
מכ�� ויסוד אמת המסור מן השמים בחכמה זו ש� התכונה ,אך ע� מה שמחדשים
חכמי התוכנים בחכמה זו מדעתם בגובה ושיעור וסדר מה�כם וטבעם ותנועתם וענינם
-אין �הסמיך ו�הח�יט את זה ,כי אפשר שהם שוגים בהשערת שכ�ם ,עכת"ד.
ז .והנה בעו�מינו עו�ם העשיה יש שבעה רקיעים ,והרקיע הששי )מ�מע�ה �מטה( נקרא
"רקיע" ,ובו החמה וה�בנה והכוכבים והמז�ות )כמבואר בחגיגה יב ,(:וברקיע זה יש
עשרה ג�ג�ים שהם בחינת עשר ספירות שבו ,וא�ו הם:
הג�ג� הע�יון נקרא ג�ג� השכ� שהוא הרקיע עצמו ,והג�ג� השני נקרא המקיף שהוא
היומי ע� שם שהוא מקיף בכ� יום ממזרח �מערב היפך תנועת כ� הכוכבים,
כי תנועת כ� הכוכבים במסי�ותם היא ממערב �מזרח וזה הג�ג� היומי מג�ג� את
כו�ם עמו ממזרח �מערב היפך תנועתם ,ו�כן נראים השמש והירח והכוכבים כאי�ו
הם הו�כים ממזרח �מערב ,ודומה הדבר �זבוב ההו�ך ע� האופן �איזה כיוון והאופן
מתהפך ומתג�ג� �כיוון השני ומו�יך ומביא הזבוב עמו .ואין בג�ג� היומי הזה �א כוכב
ו�א צורת כוכב.
אמנם מה שנקרא ג�ג� "המקיף" או ג�ג� "היומי" וכנ"� -אין דעת חכמים נוחה מזה,
רק חכמים פי�וסופים הקדמונים קראו אותו כך ,כי באמת גם הג�ג�ים ש�
כוכבי ה�כת �א נבראו בעבור שהכוכבים י�כו בם ויהיו שומרים משמרת הקפתם �ב�
יצאו מגבו�ם ,כי �א איש א� שיצטרך �תחבו�ות כא�ה ,כי הכ� עבדיו וכו�ם עושים
באימה רצון קונם ,א�א הם נבראו �תכ�ית אשר �א נודעת �נו ,וכמו שאין אנו יודעים
את התכ�ית ש� ג�ג� השכ� הנ"� שהוא רוחני וודאי ,כי הוא רקיע עצמו ועומד קבוע
ואין בו �א כוכב ו�א דבר ,רק יודעים אנו שג�ג� השכ� נותן כח בשמש ובירח
ובכוכבים כו�ם �פעו� פעו�תם ע� ידי ג�ג� היומי .וכ� הכוכבים עצם תנועתם היא
ממזרח �מערב ו�א ע� ידי היומי ,וכ� מה שהוא �מע�ה מן היומי הכ� רוחני ואין שם
בחינה גשמית כ�� ויכ�א הגשם מן השמים משם ו�מע�ה )ו�מע�ה מג�ג� היומי אין שום בחינת
מקום כ�� כי שם מתחי� עו�מות רוחניים ,וידוע שהרוחניים אינם תופסים מקום כ�� ועיקר א�א עניינם ומהותם ש�
הרוחניים הוא שכ�ים פשוטים שכ� גבוה מע� שכ� ,עיין בענין זה �עי� פ"ג(.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קנג
והג�ג� הש�ישי נקרא ג�ג� המז�ות ובו קבועים כ� הכוכבים הקיימים המאירים
ושאינם מאירים המתח�קים �י"ב צורות הנקראים י"ב מז�ות הידועים ששמם
ע� שם צורתם ,דהיינו ט�ה שור תאומים סרטן אריה בתו�ה מאזניים עקרב קשת גדי
ד�י דגים )ובאמת יש עוד �"ו צורות משני צידי חגורת המז�ות כך שיש סה"כ מ"ח צורות וכנזכר בשו"ת חוות יאיר
סי' ריט ,ועיי"ש עוד מה שביאר בענין המז�ות הג�ג�ים והכוכבים ,וע"ע בספר הגור�ות ובספר התכונה �רבי חיים
ויטא� דברים נוראים ונפ�אים בענייני המז�ות והכוכבים ובכ�� עניני חכמת התכונה(.
ותחת ג�ג� המז�ות הנ"� אשר בו הכוכבים הקיימים יש ז' ג�ג�ים אשר בכ� ג�ג�
כוכב אחד ,וא�ו הז' כוכבים שבשבעת הג�ג�ים נקראים שבעה כוכבי '�כת'
ע� שם שהם 'הו�כים' סביבותם )באמת ידוע שכ� הכוכבים נעים ,רק שמשום שכוכבי ה�כת קרובים א�ינו
יותר �כן תנועתם ניכרת יותר מזו ש� הכוכבים שמחוץ �מערכת השמש הידועים בכינוי כוכבי 'שבת' -ראה
אנציק�ופדיה �בית ישרא� ערך כוכב �כת( ושמם )מ�מע�ה �מטה( שצ"ם חנכ"� -כ�ומר שבתאי,
צדק ,מאדים ,חמה ,נוגה ,כוכב )המכונה כיום "מרקורי" -ראה שם(� ,בנה .וכ� אחד משבעת
כוכבי ה�כת יש �ו מ�אך שהוא נפשו )ראה שמותם בע"ח שער קיצור אבי"ע פ"ח(.
ח .והנה חז"� הזכירו רק שבעה כוכבי �כת ,וכך היה ידוע גם אצ� חכמי הגויים ,עד
שבשנת תקמ"א �א�ף השישי מצא אחד מחכמי אנג�יה ע� ידי כ�י מחזה גדו� עוד
כוכב �כת אחד �מע�ה מכוכב שבתאי וקרא �ו "אוראנוס" ,ע"כ דברי ספר הברית
)ח"א מ"א פ"א-ב ,ופ"ה( ,והוסיף )שם פ"ב( שבאמת יש עוד הרבה כוכבי �כת �מע�ה מכוכב
אוראנוס וגבוה מע� גבוה מה שעדין �א השיג אותם חוש הראות ו�א שזפתם עין איש
ע� ידי שום כ�י מחזה ,ויתכן שבדור הבא יתג�ו עוד כוכבי �כת ע� ידי שיהיו �הם
כ�י מחזה יותר טובים )ובאמת כדבריו כן היה -ש�אחר מכן מצאו גם את כוכב ה�כת הנקרא "נפטון" ,ו�אחר
מכן בשנת התר"צ מצאו גם את כוכב ה�כת הנקרא "פ�וטו" כידוע ,ומובא באנציק�ופדיה �בית ישרא� שם( ובאמת
חכמי ישרא� הקדמונים כו�ם ידעו מהם והשיגו אותם � -א בעין בשר ו�א ע� ידי כ�י
א�א ע� ידי ההופעה ורוח הקודש או ע� ידי מסורה מאבות העו�ם.
והטעם ש�א הזכירו אותם וגם �א את הג�ג�ים ש�הם הוא משום שכוכבי ה�כת
ש�מע�ה משבתאי אינם פוע�ים בארץ ש�נו א�א רק מעט ו�עתים רחוקות
ובדברים פרטיים ,ו�א כמו ז' כוכבי ה�כת התחתונים שהם משבתאי ו�מטה
ש�היותם קרובים �ארץ הם פוע�ים בארץ אשר אנחנו נמצאים ע�יה ונודעת וניכרת
פעו�תם תמיד.
כי השמש והירח פוע�ים בכ� הצמחים וכמו שכתוב )דברים �ג( "וממגד תבואות שמש
וממגד גרש ירחים" )ופירש שם רש"י שהחמה ממתקת הפירות וה�בנה יש פירות שהיא מבש�תם וא�ו
שערים פרק יב פותח קנד
הם הקישואים והד�ועים( ,וכן שאר חמשת כוכבי ה�כת ידוע שהם פוע�ים בכ� הארץ ובכ�
צאצאיה שהם הז' מיני מתכות שהם הדומם ,וכן פוע�ים בצומח בחי ובמדבר .ומה
שהזכירו את ג' הג�ג�ים הע�יונים הנ"� הוא משום שג�ג� המז�ות בו קבועים כ�
הכוכבים המאירים �ארץ ב�י�ות ,ו�כן נזכרו -בעבור פעו�תם �האיר ,וכנאמר )בראשית
א( "ואת הכוכבים ,ויתן אותם א�הים ברקיע השמים �האיר ע� הארץ" .וג�ג� היומי
הוא גורם את כ� הפעו�ות ,וג�ג� השכ� הוא הנותן כח בכו�ם �פעו� פעו�תם ,ו�כן
נזכרו עשרת הג�ג�ים א�ו ו�א יותר ,וכן ז' כוכבי �כת ו�א יותר ,עכ"ד.
ט .ודעת חכמי ישרא� )זו�ת רב אחא בר יערב בפרק מי שהיה ורשב"י בב"ר פ"ו שהסתפקו בזה ,והסתפקותו
ש� רשב"י היתה קודם כניסתו �מערה �התבודד בבית המדרש הנע�ם ,כי �אחר יציאתו משם כבר קרן עור פניו
מרוח הקודש ש�בשתו וכ� רז �א אניס �ו ונהירין �ו שבי�י דאצי�ות ,מה גם דברים שבעשיה( שהג�ג� הוא רוחני
וקבוע ב�י תנועה ,והמז�ות וכוכבי ה�כת הם גשמיים והם חוזרים ופורחים מתנועעים
ומסתובבים כ� אחד סביבות הג�ג� הרוחני ש�ו ,וע� סביבותיו שב בחוק וזמן אשר
שם �ו הבורא יתברך .וכן ג�ג� היומי הוא במציאות והוא רוחני וקבוע במקום אחד ב�י
תנועה אף שאין בו שום כוכב )ספר הברית שם פ"ה .וע"ע בענין הג�ג�ים �קמן שער ג פ"א ס"ד(.
ה .אסטרוסטתיקה -חכמת מהות הכוכבים.
בספר קסת סופר )�רבי אהרן מארקוס ,דף טו (:כתב שהראשון אשר חידש חכמה זו היה
נער עברי מארץ פו�ין ושמו הירש� ואומנתו כ�י זמר וכשהיה כבן י"ד ה�ך
�הגובר בשנת ה' תק"ב ומשם ה�ך ��ונדון ו�מד אומנות השחזת כ�י הזכוכית והמיר
דתו רחמנא �יצ�ן והכין כ�י זכוכית גדו�ה אשר כמוה �א נהיתה שע� ידה רואים עמקי
הרקיע ,ונתג�ו ע� ידי זה עו�מות חדשים ,כי הזמן גרם ובכ� עושה הקדוש ברוך הוא
ש�יחותו ונעשה ראש �אצטגנונים והראה שהיו כמה מיני מצבים �גרמי השמים כמו
שיש מדרגות מדרגות �סוגי המינים שיש בארץ ,ויש ערפ�ים ויש טבעות ויש כדורים
ויש מת�הטים ויש מתכבים ויש מאירים ויש חשוכים.
ובזאת תראה את עומק דברי חז"� )פסחים ב (.שדרשו כבר בזמנם שיש כוכבים מאירים
ויש כוכבים ב�תי מאירים ,ואמנם כאשר ראה רש"י שהוא כדבר תמוה בעיני
הדורות אזי אחז כדרך רב שאמר במספר שבת )עה" (:מי�תא דאמרי אימא בה מי�תא
ד�א �יתו דרי בתראי ו�יחכו ע�י" והמתיק הדברים עיי"ש ,אב� �אחר שנתג�תה
החכמה החדשה הנ"� רואים שדברי חז"� צודקים כמשמעם וחיים וקיימים שבאמת כן
הוא שיש כוכבים שאינם מאירים ,עכת"ד ספר קסת הסופר.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קנה
ו .אסטרו�וגיא -חכמת השפעת הכוכבים והמז�ות ע� האדם
א .עיין במס' שבת )קנו( בענין פעו�ת הכוכבים והמז�ות ע� האדם .ועיי"ש שי"א ש"אין
מז� �ישרא�" ,ופירש רש"י "דע� ידי תפי�ה וצדקה וזכות משתנה מז�ו �טובה".
ומאידך במ"ק )כח (.נאמר שם ש"חיי בני ומזוני �א בזכותא ת�יא מי�תא א�א במז�א
ת�יא מי�תא" )כ�ומר אריכות חייו ש� האדם ,מספר י�דיו ,וסיפוק מזונותיו � -א בזכות האדם ת�וי הדבר א�א
במז�ו ת�וי הדבר( ,וביארו התוספות )שבת שם ד"ה אין( שאין זה סותר את הנ"� ש"אין מז�
�ישרא�" ,כי שאף שבני חיי ומזוני ת�וי במז� אב� מ"מ ע� ידי זכות גדו�ה משתנה
המז� ,עיי"ש.
ב .ובס' �שם שבו ואח�מה )ספר הכ��ים הקדמה יג( כתב שמה שאמרו )בשבת קנו .ובכ"מ( "אין
מז� �ישרא�" -הכוונה היא רק שאין מז� מכריח ע�יהם ,כי באשר שישרא� הם
מתנהגים תמיד בהשגחתו ובהנהגתו הפרטית יתברך שמו אשר ע� כ� אחד בפרט.
ו�כן אין המז� מכריח ע�יהם כ�� ,ואפשר שיתהפך ע�יו ההנהגה �טובה ,הגם שהמז�
מורה ע�יו �רעה ח"ו.
ומה שאמר ר' חנינא )שבת קנו (.יש מז� �ישרא� ,ור' יוחנן אמר אין מז� �ישרא� -שניהם
הם דברי א�הים חיים ,כי �עו�ם הנה יש מז� מיוחד �כ� אחד ,א�א שבישרא�
הנה אין המז� מכריח ע�יו ,ויוצא �פעמים מהוראות המז�.
וענין יסוד המז�ות מה שנתייסד כ� אחד בהמז� ע� בני חיי ומזוני )כנ"�( ונתייסד ע�יו
ההנהגה בזה מעת �ידתו עד סוף כ� ימי חייו ,ומשונה בזה כ� אחד מחבירו,
הנה כ� ענין הוראת המז�ות ,כ� זה הוא רק מהנהגתו הנע�מה יתברך שמו והוא
מכבשי דרחמנא אשר �א נתג�ה כ� זה �שום בריה .והוא גם כן סוד הנע�ם דצדיק
וטוב �ו צדיק ורע �ו ,אשר משה רבינו ע�יו ע"ה ביקש ע� זה ואמר הודיעני נא את
דרכיך ,ואמר ר' מאיר )ברכות ז (.כי �א ניתן �ו בקשתו בזה ,ואמר �ו הקב"ה וחנותי את
אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם ,אע"פ שאינו כדאי ואינו הגון ,ונעשה כ� זה גם כן
מסיבת המז� ,עכ"ד ה�שם שבו ואח�מה ,עיי"ש בהרחבה.
ג .וברבנו בחיי )ע� התורה פ' וי�ך( כתב שידוע הוא שקבע הקדוש ברוך הוא ברקיע
מה�כות הכוכבים ונתן �הם כח �פעו� פעו�ות בשפ�ים והם במה�כם מועי�ים
ומזיקים בעו�ם הזה ,והכ� ת�וי במז� ,שהרי חכמי הת�מוד ז"� �א היו מבט�ים
ומכחישים פעו�ה זו א�א היתה ביניהם �חכמה מפוארה ,ובפירוש אמרו במ"ק )שם(
"חיי בני ומזוני �א בזכותא ת�יא מי�תא א�א במז�א ת�יא מי�תא" ,והביאו ראיה �זה
מרבה ורב חסדא ששתיהם היו חכמים וצדיקים ואעפ"כ היה הבד� גדו� ביניהם בענין
חיי בני ומזוני ,שהרי רב חסדא חי תשעים ושתים שנה ורבה רק ארבעים שנה ,ובביתו
שערים פרק יב פותח קנו
ש� רב חסדא חגגו שישים חתונות ומאידך בביתו ש� רבה התייסרו בשישים מקרים
ש� שכו� ,ובביתו ש� רב חסדא היו מאכי�ים סו�ת חיטים �כ�בים ו�א היתה נצרכת
ומאידך בביתו ש� רבה היו מאכי�ים �חם שעורים �בני אדם ו�א היה נמצא מספיק.
וזוהי ראיה גמורה שחז"� מודים בחכמה הזאת.
אמנם אף שה' יתברך נתן �כוכבים כח בעת יצירתם �הועי� ו�הזיק ו�פעו� בשפ�ים,
אב� עם כ� זאת כחו יתברך ע�יון ע� הכ� ובידו �השפי� הגבוה ו�הגביה
השפ�� ,קיים את הנגזר ו�הוסיף ע� הנגזר ו�גרוע ממנו ,וכן בשנות האדם מקריב ימי
חייו א� העת שנגזרה וממ�א אותן שנאמר )שמות כג( "את מספר ימיך אמ�א" ,ומאריך
אותן יותר מהנגזר וכמו שנאמר �גבי חזקיהו )ישעיה �ח( "הנני יוסיף ע� ימיך חמש עשרה
שנה" ,ומקצר אותן מהנגזר וכנאמר �גבי אחזיהו בנו ש� אחאב מ�ך ישרא� שח�ה
וה�ך �דרוש בעבודה זרה וקיצר את ימיו שנאמר )מ�כים ב ,א( "יען אשר ש�חת מ�אכים
�דרוש בבע� זבוב א�הי עקרון המב�י א�הים בישרא� �דרוש בדברו �כן המטה אשר
ע�ית שם �א תרד ממנה כי מות תמות" ,ופסוק זה מעיד שהיתה סיבת מיתתו שדרש
בעבודה זרה ,שאם נגזרה ע�יו מיתה מתחי�ה מה בא הנביא �הודיעו .ומשום שהכ�
כרצונו ש� הקדוש ברוך הוא �כך נקרא "שדי" -ע� שם שמשדד המערכה ומנצח
אותה ,והכ� �פי השכר והעונש.
וביאור מאמר חז"� הנ"� "חיי בני ומזוני �או בזכותא ת�יא מי�תא א�א במז�א ת�יא
מי�תא" הוא שבא �הודיענו כמה גדו� כח התפי�ה ,כי כח ה' יתברך ע�יון
ע� הכ� ובק�ות יכו� �בט� את הכח הגדו� שמסר �כוכבים )וגם חכמי התכונה החוזים בכוכבים
מודים בכך שהקדוש ברוך הוא הוא הכ�� ומערכת הכוכבים היא הפרט ,והכ�� גדו� מן הפרט ויכו� �בט� כחו( ובכ�
מה שנגזר במקרי האדם מכח המערכה אפשר �ו �אדם �בט�ו בזכותו ב�א תפי�ה
וב�א צעקה כ�� א�א ע� ידי שידאג ויצטער ב�בו וכענין שכתוב )תה�ים קמה( "רצון
יראיו יעשה" -כ�ומר שהוא ממ�א משא�ות �יבם ב�א שישא�ו כ�� .אב� בש�ושה
הענינים הנ"� שהם חיי בני ומזוני צריך תפי�ה וצעקה ,וזהו שאמר )שם( "ואת שועתם
ישמע ויושיעם" ,ועם התפי�ה ינתנו �ו ,שכן מצינו שניתנו ש�ושתן בזכות התפי�ה -
הבנים �רח� שנאמר )בראשית �( "וישמע א�יה א�הים ויפתח את רחמה" ,החיים �חזקיה
שנאמר )ישעיה שם( "שמעתי את תפ�תך הנני יוסיף ע� ימיך חמש עשרה שנה" ,והמזונות
�א�יהו וא�ישע ,שכן מצינו בהם שנתרבו �הם המזונות וניצו�ו מן הרעב .ומפני זה
העירו אותנו החכמים בש�ושה ענינים א�ו הת�ויים במז� והודיעונו שיצטרך בהם
ריבוי תפי�ה כדי �בט� את כח המז� ,עכת"ד.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קנז
ובספר עתים �בינה )מאמר יג( כתב שאמנם כן הוא שהכוכבים הם פוע�ים פעו�תם
כ� אחד בזמנו שיהיה זה נו�ד במז� טוב וזה במז� רע חס וש�ום" ,או�ם קב�ה
יש אצ�נו מהצדיקים והחסידים והמקוב�ים אשר היו �פנינו מזמן ארוך שבחירת האדם
גוברת ע� כו�ם" ,עכ"ד ,ועיי"ש שהאריך בזה.
ז .אטמוספירו�וגיא -ידיעת האוירים המקיפים את הארץ.
א .ידיעת האוירים המקיפים את הארץ הוא �ימוד ערוך ברחבו ובהיקפו בקרב חכמי
תב� ,אב� ברובו הוא בנוי ע� השערות ודמיונות ,כי מי ע�ה השמים וירד ,ומי
ע�ה ע� במתי עב �ראות �דעת את האוירים הדקים שמ�מע�ה שאין בכח חושי
האדם �השיגם .או�ם הקדמונים מחכמי ישרא� שהיו קרובים א� הקב�ה והמסורה
דיברו אודות האוירים �מע�ה ,ואמרו שהמ�אכים שרפים וחיות ואופני הקודש
מקומם בשמים )עיין חגיגה יב ,(:והנפשות האויריים הם השדים ורוחות )עיין ברכות ג .פסחים
קי .חו�ין קה.(:
ב .והנה במס' סנהדרין )קט( נאמר "אויר מגד� משכח" ,וזה מראה עד כמה ירדו חז"�
�סוף דעתה ש� חכמה זו ,כי רק �פני כמאה וארבעים שנה )שנת תר�"ח( נתג�תה
ידיעה זו �עיני חכמי התב� ע� ידי אדם אחד שפרח במגד� האויר )כעין כדור פורח( וסיפר
שבהגיעו עד רום 4000מטר באויר הרגיש שהשכחה מתגברת ע�יו וכח האויר העביר
ממנו דברים רבים שהיו עד אז קבועים בזכרונו )הובא בספר הת�מוד ומדעי התב� שער ג ענף טו(.
ג .והנה �פני קרוב �מאתים חמישים שנה המציא אדם בשם בנימין פרנק�ין )שהיה מדען
וממציא ,ותמונתו הונצחה ע� שטר המאה דו�ר( דבר הנקרא "כ�יא-ברק" -שהוא מוט ברז�
המגן ע� הבית מפגיעת ברק באמצעות משיכת הברק א�יו ,והוא הגיע �המצאתו זו
�אחר שגי�ה שהברק הוא התפרקות חשמ�ית )ראה ספר תורה מן השמים ח"ו עמ' ,26
ואנציק�ופדיה �בית ישרא� ח"ה ערך ברק( .אמנם באמת המצאה זו נזכרה כבר בדברי חז"� �פני
כא�פיים שנה בתוספתא )שבת פ"ז ה"י ע"פ המנחת בכורים והמנחת יצחק שם( שמבואר שם
שמותר �הניח ברז� בין האפרוחים כדי ש�א יזיק �הם הברק ,ואין בזה איסור ש� "דרכי
האמורי" מכיון שכן הוא הטבע ש� הברז� – �משוך א�יו את הברק ,ו�כן אין בזה
איסור ש� דרכי האמורי כי איסור זה הוא דווקא בעשיית דבר שאין בו שום תוע�ת
והסבר ע� פי דרך הטבע )עיין גמרא שבת סז(.
ח .ארוסטתיקה -תורת שיווי המשק� ש� גופים אוויריים.
א .חכמה זו ש� ידיעת שיווי המשק� ש� האוויר והגופים האוויריים חדשה היא אצ�
חכמי האומות ,מה שאין כן אצ� חכמי ישרא� ,כי הנה מפורש בתורתינו הקדושה
שערים פרק יב פותח קנח
שיש �אוויר כובד ו�רוח משק� ,וכמו שכתוב )איוב כח( "�עשות �רוח משק�" וכו',
ופירש המ�בי"ם שיסוד האוויר יש �ו משק� וכובד וע� ידי זה יע�ו האדים �גבו�
העבים ע� ידי כובד האוויר התחתון אשר משק�ו כבד מן האדים הק�ים.
ב .וכן כתב בספר הברית )ח"א מ"ז פ"ג( בשם המקוב�ים שהם אמרו שיש �אויר כובד
ו�רוח משק� ,וציין שכך כתב המהרח"ו במבוא שערים )שער ה ח"א פ"ט( בזה ה�שון
"בחינת האויר הוא נשק� ע� ידי משק� ובחינת המים נמדד ע� ידי משורה" )והרבה ספרים
העתיקו דברי ספר הברית הא�ו אמנם בספר מבוא שערים המצוי אצ�נו כתוב אותו ה�שון אך במקום המי�ה "אויר"
כתוב "אור" ,וכן בהמשך שם כתוב "ונתחי� בענין ה'אור' הנשק� ע"י המשק�" ,וכנראה שהיה �בע� ספר הברית
גירסא אחרת .ובספר ערכי הכינויים המיוחס �רמ"ז ח"א אות מ"ם סעיף רפו שכתב שמשק� הוא מסוד החכמה
ומשורה מסוד הבינה ומדה בסוד הדעת ,והם בסוד "אויר" מים רקיע .ובספר ערכי הכינויים ש� רבי יעקב צמח
ת�מיד מהרש"ו באות א ס�"ג כתב אמ"ר ר"ת אויר מים רקיע עיי"ש(.
ג .ובשו"ת רב פע�ים )ח"ב סי' א( כתב שכ� הפי�וסופים הקדמונים מי�או פיהם שחוק
ע� הדבר הזה וטענו שאם יש �אויר כובד ו�רוח משק� איך יתכן שכ� ח�� העו�ם
מראשו ש� האדם ועד �רקיע מ�א אויר ואין האדם מרגיש בכובד ש�ו אפי�ו משהו,
ואיך יתכן שהרוח עוברת ע� גוף האדם ומנשבת ע� פניו ואין האדם מרגיש במשק�ה,
וכ� השומע טענה זו היה נראה �ו שהיא ברורה כשמש ואין ע�יה תשובה .אך סוף
דבר אחר כמה דורות הודו הפי�וסופים בעצמם שיש �אויר כובד ו�רוח משק� �אחר
שנתחדשו אצ�ם כ�ים חדשים שע� ידם יכו�ים �שאוב את האויר מתוך כ�י ח�ו�
שבהכרח יש בו אויר ,והם שק�ו הכ�י בהיותו פתוח כשהוא מ�א אויר וחזרו ושק�והו
אחר ששאבו את האויר ממנו ומצאו הפרש במשק� ובע� כרחם הודו שיש �אויר כובד
ו�רוח משק� כי אי אפשר �הכחיש את חוש הראות מפני קושיא שיצאה ע� פי הסברא,
ואז התחכמו �תת טעם מוסבר איך יתכן שאין האדם מרגיש בכובד האויר שהוא מפני
שברא הקדוש ברוך הוא באויר כח המושך וכו' )וכמבואר בהרחבה בספר הברית שם פ"ג-ה,
ואכמ"� .וע"ע בענין זה �עי� פ"ג ס"ב(.
ט .אטיא�וגיא -תורת סיבות המח�ות.
א .המדע העוסק �חקור אחרי הסיבות המסובבות את החו�אים המכונה בשם
אטיא�וגיא עדין �א גי�ה הרבה במקצוע זה ,וכ� מה שגי�ה הוא רק השערות
וסברות אב� �א ידיעות ברורות – כך הח�יטו חכמי הרפואה בעצמם – אך דבר
ברור הוא שהמח�ות באות �סיבת מזונות רעים ,דירה סרוחה ,עמ� ויגיעה רבה ,או
ירושה מ�ידה.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קנט
והנה הרבה דברים גי�ו חז"� במקצוע זה ,ואנו עוברים ע�יהם בשעת ה�ימוד ב�י
תשומת �ב כ�� ,וכגון מה שאמרו "עמוד החוזר מביא את האדם �ידי הדרוקן"
)ברכות כה - (.כ�ומר שכאשר האדם מתפנה מצרכיו הגדו�ים אם יחזיר �גופו הצואה
�אחר שכבר נעקרה ח�קה �צאת – זה מביא חו�י הנקרא הדרוקן שגורם �ביטנו
�התנפח )עיין רש"י שם ד"ה הדרוקן ,ורש"י והרא"ש בתמיד כז :ד"ה עמוד( .וכן אמרו שאכי�ת קמח
שעורים גורמת �תו�עים במעיים )ברכות �ו .ע"פ רש"י שם ד"ה קוקיאני( ,וכן אמרו שעשרה
דברים מביאים את האדם �ידי תחתוניות )טחורים( וכו' )שבת פא .ע"פ המתרגם שם( .ובמדרש
תנחומא )פ' חיי שרה( אמרו שמפני ארבעה דברים הזקנה קופצת ע� האדם – מפני
היראה ,ומפני כעס בנים ,ומפני אשה רעה ,ומפני המ�חמות ,וי�פי �ה מקראי עיי"ש.
ובספר הברית )ח"ב מ"ב פ"ה( כתב ע� הכעס שהוא נתהוה באדם מתנועה גדו�ה בין
העצמים מבו�ב�ת וב�י סדר ויע�ו �מח ויחממו אותו והוא סכנה עצומה
�גוף ,כי הנסיון מעיד שכ� כעס מושך אחריו חו�י רע ,כי שתי א�ה )הכעס והחו�י(
קשורים זה בזה והמה משו�בות ,ו�כן חו�ה נוח �כעוס ,עכ"ד .וכן ע� דרך זו אמרו
חז"� עוד הרבה דברים.
ב .ובענין המח�ות המתדבקות מאיש �איש – הנה כיום ידוע שיסוד החו�אים הרעים
המתדבקים הם יצורים קטנים ,והתג�ית הראשונה ש� מיקרוסקופ מדויק שבו ניתן
�הבחין ביצורים מיקרוסקופים חיים כמו חיידקים היתה רק �פני כ 349-שנה )שנת ת"�(
שאז בנה המדען ההו�נדי אנטון ון �בנהוק את המיקרוסקופ הנ"� ובש� תג�יתו זו
נחשב הוא �אבי המיקרובו�וגיה )ראה אנציק�ופדיה �בית ישרא� חי"ד ערך מיקרוסקופ(.
והידיעה הוודאית שיש קשר בין יצורים זעירים א�ו �בין מח�ות שונות התחי�ה רק
�פני כ 150-שנה ,ומי שקידם יותר מכ� את ענין זה היה איש המדע
הצרפתי הידוע �ואי פסטר שהנהיג את שיטת החיטוי בבתי החו�ים �שם השמדת
המזיקים הב�תי נראים ה��ו ,ועד אז היו משתמשים באותה סכין ניתוחים �ניתוח
חו�ים במח�ות שונות והתמותה עקב ההידבקות היתה רבה ואיש �א קישר בין הסכין
מ�את החיידקים השונים �בין מות החו�ה המנותח ,ומאז שהנהיג פסטר את החיטוי
בשעת הניתוחים הצטמצם מאוד אחוז הנפטרים �אחר הניתוח )ובעקבות המחקרים הנ"�
גי�ה עוד פסטר שניתן �השמיד את החיידקים המזיקים שבח�ב באמצעות חימומו ,ותה�יך זה מכונה עד היום בשם
"פסטור" ע� שם ממציאו �ואי "פסטר" הנ"� -ראה ספר תורה מן השמים ח"ו עמ' ,18ואנצק�ופדיה �בית
ישרא� ח"כ ערך תברואה(.
מאידך בדברי חז"� שנכתבו �פני קרוב �א�פיים שנה כבר מבואר דבר זה בפשיטות,
וכמו שכתוב במסכת דרך ארץ רבה )פ"ט ,ונפסק בשו"ע או"ח סי' קע סט"ז( "�א
שערים פרק יב פותח קס
ישתה מהכוס ויתננה �חבירו מפני סכנת נפשות" ,וטעם הדבר מבואר בספר צוואת ר'
א�יעזר הגדו� )הובא בט"ז שם סק"ח( "כי שמא יש �ו איזה חו�י בתוך גופו ויצא רוח מפיו
�אותו שיור" ,עכ"�.
וכן מבואר בדברי הגמרא )שנכתבה �פני כ 1600-שנה( בנדרים )מא (:שהחו�י הנקרא "בורדם"
)כ�ומר בור-דם ,והוא חו�י שמק�ח דם מ�מטה( נקרא כך משום שהוא כמעיין הנובע ,ופירש
רש"י )שם ד"ה מפני( שהוא "קופץ מזה �זה" ,וביאר הבן יהוידע )שם( שנראה שרש"י דימה
חו�י זה �חו�י הדבר שכתוב �גביו )דברים כח( "ידבק ה' בך את הדבר" – שהוא חו�י
המדבק ב"מ .וכן מובא בספר הת�מוד ומדעי התב� )שער ג ענף כד( שכוונת רש"י �מח�ה
המתדבקת מזה �זה.
ועוד מובא בגמרא )ע"ז כח (.שאמר שמוא� שפצע שנוצר ממכת ברז� יש בו סכנת חיים
ו�כן מח��ים ע�יו את השבת עיי"ש ,וע� פי זה נפסק בשו"ע )או"ח סי' שכח ס"ז(
"מח��ין שבת ע� כ� מכה שנעשית מחמת ברז�" .והנה קודם שנודע ע� מציאות
החיידקים וגרימתם �מח�ות )�פני כ 150-שנה וכנ"�( אינו מובן �מה "כ� מכה שנעשית
מחמת ברז� יש בה סכנת חיים" ,אמנם כיום ידוע שמצויים בח�ודת הברז� חיידקים
הגורמים �מח�ת הצפדת )טטנוס( וכניסתם א� הגוף באמצעות אפי�ו פצע קטן עשויה
�היות קט�נית )מובא בס' בתורה מן השמים שם עמ' .(20
ומובא עוד בגמרא )ב"מ קז :ע"פ רש"י שם ד"ה הכ�( שאמר שמוא� האמורא שכ�
החו�אים ותוצאות המיתה באים ע� ידי נשיבת הרוח עיי"ש ,והעירו ע� זה
חכמים וסופרים )עיין ספר הת�מוד ומדעי התב� שער ג ענף כד( שהיא השקפה עמוקה ובהירה
החודרת ויורדת א� עמקי סתרי הטבע היוצאת מפי איש החי �פני קרוב �א�ף חמש
מאות שנה קודם גי�וי המיקרוסקופ )הנ"�( שע� ידו ניתן �הבחין ביצורים מיקרוסקופים
חיים כמו חיידקים.
ובהצפירה )שנת תרנ"ג ג�יון �ז ,צד ,הובא בהת�מוד ומדעי התב� שם( הובא שהד"ר פרענקי� כתב
שדבר אחד ישנו בעו�ם אשר גם בהיותו מזוהם ואי נקי �א ימאסו בו בני
אדם -ה�א המה שטרי כסף ,שמרוב החמדה �שטרות א�ה �א נשים �ב כמה גדו�
כחו ש� שטר כסף �העביר ו�הדביק מח�ות שונות ,שהרי רבבות ידים אחזו בו ורבבות
אצבעות מיששוהו ו�כ�כוהו ברוק ש� פיות רבבות האנשים ההם ,והחכם אאסטא
מצא ע� שתי שטרות א�ף ותשע מאות מיקראבים שונים אשר הרכיבום בגוף עכברים
ומתו אחרי כ"ד שעות .וזה מקרוב מת בווין הסוחר ספר מספחת שצמחה במהירות
נפ�אה ע� שפתו התחתונה ואשר הרעי�ה את כ� דמו ,ובדקו הרופאים ומצאו כי הוא
מנה אז סכום שטרות רבים ,וירטב אצבעו בשפתו ונדבק בו הרע� ,עכ"ד הד"ר הנ"�.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קסא
והחדשות שהביא בדבר הרע� בשטרי כסף זהו דבר ה�כה המפורשת כבר זמן רב
קודם �כן ,וכמפורש בשו"ע )יו"ד סי' קטז ס"ה ,ומקורו בת�מוד ירוש�מי תרומות פ"ח( "צריך �יזהר
מ�יתן מעות בפיו" ,וביאר הש"ך )שם סק"ג בשם הר"ן( שהטעם הוא "מפני שיד הכ�
ממשמשת בהן ויש מהם חו�ים וזוהמתן דבקה בהן ואותה זוהמא קשה �אדם כשנותנה
�פיו" ,עכ"�.
ג .והנה �אחר שהומצא הכ�י שנקרא מיקרוסרופ ניתן �ראות בחוש שבטיפת זרע ש�
האדם או ש� בע�י חיים בעודה בחמימותה יש בריות קטנות מאוד כדמותו וצ�מו
ש� הבע� חיים או האדם המזריע והם חיים ומתנועעים אנה ואנה בתוך הטיפה .ובזאת
תדע מה מאוד נאמנו כ� דברי חז"� ואיך כ� דבריהם אמת וצדק כמפי נביאים ממש
אפי�ו בדברים הרחוקים מן השכ� ו�א יצויר בו ,וזה תראה מהפ�גת החטא ש� שז"�
בזוהר ויחי )ריא (:שנאמר שם "�ית �ך חובא בע�מא ד�א אית �יה תשובה בר מהאי",
ובפרשת ויקה� )ריד (:הוסיף �פרש בזו ה�שון "והני מי�י כד �א עבד תיובתא ש�ימתא
דאיהי אתחזיא �חפיא ע� כ� עובדוי" עכ"� .ובת�מוד הפ�יגו מאוד בחטא זה עד
שאמרו שהוא כשופך דמים וכמובא במס' כ�ה )פ"א( "כ� המוציא שז"� כאי�ו הורג
את הנפש" ,ומאמר זה היה רחוק בעיני המתפ�ספים מבני עמנו ההו�כים אחר רוחם
ש� הפי�וסופים הקדמונים אשר �א ידעו מהכ�י הנ"� והיה �הם הרבה קושיות ע� זה
כי סברו שבאותה השעה היא רק �יחה ש� המח ב�בד והוא עדין חומר ב�א צורה,
אב� כעת שנראה בחוש העין ע� ידי הכ�י הנ"� בריות בצ�ם אדם חיים מתנועעים
אנה ואנה בתוך הטיפה -מה נורא הדבר מאוד ונוע תנוע נפש הרואה או השומע דבר
זה ,וכ� משכי� ישפוט בצדק שראוי �היות גדו� עוונו כעוון שופך דמים ממש והשכ�
יחייב שעוונו אף יותר קשה כי יתכן שהרג שנים אם יזדמן שהיו תאומים וגם כאשר
הנהרג הוא קרובו ש� הרוצח והרגו בזדון ע� תאוות נפשו עוונו עוד יותר גדו� )ספר
הברית ח"א מט"ז פ"ג ,ועיי"ש עוד בגנות עוון זה והש�כותיו ,אמנם הוסיף �באר שבאמת כבר קיימו וקיב�ו כ� עדת
ישרא� שאין דבר עומד מפני התשובה עיי"ש ,וכן כתב בספר טהרת הקודש במאמר פתח התשובה פ"ג "הגם שיש
תנא בזוה"ק שסובר שאין מועי� תשובה �פגם הברית ח"ו ,בודאי �או ה�כתא הכי ,כי בזוה"ק גם כן מובא כמה פעמים
שמועי� גם �פגם הברית תשובה ,וכן אפי�ו עבד עבודה זרה מועי� �ו תשובה ,וכן הסכימו כ� המקוב�ים הקדושים
ראשונים ואחרונים וכ� ספרי היראה ,ואין שום הוה אמינא שבעו�ם בשום ספר ח"ו ש�א יועי� תשובה ע� איזה חטא,
כי בודאי מועי� ומועי� ,רק ה�ואי שיעשה אדם תשובה כראוי ,כ� העו�מות וכ� הברואים ע�יונים ותחתונים מנשקים
כפות ידיו ורג�יו" ,עכ"� .ובענין תיקוני התשובה המבוארים בספרים הקדושים וכיצד יש �נהוג בזה �מעשה בזמנינו
עיין �עי� פ"ט(.
שערים פרק יב פותח קסב
י .חכמת הבקטיריו�וגיא -תורת הריקום והשירוץ והתהוות ש�
הבע�י חיים.
א .ע� יסוד חכמה זו נוסדו ה�כות גדו�ות בש"ס ,עיין במס' חו�ין )סז( �ענין שירוץ
מיני תו�עים ,וע"ע שם )סד( �ענין ריקום הביצים ,ובמס' תמורה )�א� (.ענין
התרקמות האפרוח מהביצים.
ב .והנה דעת חכמי ישרא� שיש בריות הנוצרות ��א פריה ורביה ,וכגון הבריה שנזכרה
במשנה )חו�ין קכו" (:עכבר שחציו בשר וחציו אדמה" ,ופירש שם רש"י שהוא מין
עכבר שאינו פרה ורבה א�א מעצמו נוצר מאדמה כאשפה המשרצת תו�עים ,עכ"ד,
והרמב"ם כתב בפירושו �משנה הנ"� שהוא ענין מפורסם מאוד ואין מספר �רוב
המגידים �י שראו זאת במו עיניהם אע"פ שמציאות בע"ח כא�ה הוא דבר מתמיה,
עכ"ד .והאפיקורסים �יג�גו ע� זה ואמרו שאין בריה כזו במציאות כ�� ,ו�אחר מכן
נמצא בספר שחיבר חכם אחד מפורסם בחכמי האומות ושמו �ינק שכתב )בספרו הנקרא
"אור ווע�ט" -והובא בספר הת�מוד ומדעי התב� שער ג ענף כד( שנמצא בריה כזאת בארץ מצרים
במחוז טהעבאיס ונקרא העכבר ההוא ב�שון מצרים דיפוס יאקי�וס ,וב�"א
שפריננגמויז .ועיין עוד בענין זה באריכות בספר הברית )ח"א מי"ד פ"ח(.
יא .אקוסטיקה -תורת צ�י�י ופעו�ת הקו�.
א .ע� יסוד חכמה זו בנויות כמה ה�כות בש"ס ,וכמו �דוגמא במס' קידושין )כד (:תני
רמי בר יחזקא� תרנגו� שהושיט ראשו �אויר כ�י זכוכית ותקע בו ושברו מש�ם
נזק ש�ם )וכעין זה איתא גם בב"ק יח .(:וכמובן ש�א ע�ה ע� דעת ה�ומדים ה�כות ה��ו
שעיסקם בזו השעה בה�כה הבנויה ע� יסוד ענף מענפי החכמות והמדעים שהוא
חכמת האקוסטיקה שמתענינים בה כ� חכמי תב�.
והנאורים שבקרבנו או�י עוד יביטו ע� �ימודי ה�כות ה��ו כע� עסק בדבר בט�
שאין �ו אחיזה בעו�ם המציאות וע� ה�ומדים העוסקים בה�כות ה��ו
יביטו כע� בט�נים ומב�י עו�ם ,ו�א ידעו שחכמי אומות העו�ם מתפ�אים הפ�א ופ�א
ע� חכמת חז"� בזה ,וכמובא בספר ג�י�ת ארץ )עמ' ק�א הע' ט( שקיב� מכתב ממורה
��ימודי הטבע שביקש שיודיעו ממה שנמצא אצ� חז"� אודות הכח שיש �קו� �פוצץ
כ�י זכוכית כי קרא בספר �ימודי הטבע שדבר זה כבר היה נודע �חכמי ישרא� עוד
בימים הקדמונים ,והשיבו שאמנם כן הוא שגם חכמה זו היתה בידי חז"� ו�קחו ממנה
רק מה שיש נפק"מ �דינא והיא הה�כה הנ"� שבמס' קידושין.
פותח שער א -שער הכ��ים שערים קסג
ב .וגם הה�כות שבמס' ר"ה )כז" (:התוקע �תוך הבור או �תוך הדות" וכו' בכמה
חי�וקי דינים -מיוסדים הן ע� יסוד חכמת האקוסטיק .וכן מה שאמרו שם שאף
ששני קו�ות אינם נשמעים ביחד אב� מקרא מגי�ה מכיון שחביבה היא נשמעת אפי�ו
בעת שקוראים שתי מגי�ות ביחד -זה יובן ע� פי יסוד חכמת הנפש שהורו חכמים
שאם אין נפשו ש� אדם מקובצת היטב �קב� הרגשת איזה ראיה או שמיעה או
מחשבה אזי �א יראה ו�א ישמע ו�א יחשוב ,וע� דרך מש� שכאשר שר צבא מדבר
עם חיי�ו בתוך רעש המ�חמה מעניני נצחון אזי אף שסביב �ו יצא קו� רעש גדו� ונורא
הרבה מאוד יותר מקו� דבריו עם כ� זאת ישמע חיי�ו בעת ההיא את קו� דברו ו�א
את קו� הרעש ,כי נפשו מרוכזת ומ�אה רק מרעיון הנצחון היוצא מתוך דברי שר צבאו
ו�כן �א תוכ� הנפש בעת ההיא �הרגיש גם את הכרת השמע היוצאת מקו� רעש
המ�חמה ,וכן הוא תמיד ,וראה שאמרו זאת חז"� עוד בימיהם �גבי המגי�ה וכנ"�.
ג .ועיין בכריתות )ו (:שאמר ר' יוחנן "כשם שהדיבור רע �יין כן הדיבור יפה �בשמים".
ועיין במס' שבת )סו (:ובמג"א )או"ח סי' קנה( בענין פת שחרית שהתבואה צריכה
�התגד� הרחק מן הישוב ש�א יגיע א�יה קו� קריאת התרנגו� ,וכן �גבי העשב הנקרא
קשרי פועה -ש�א שמע קו� פרז�א וקו� תרנגו�א וקו� נגר ,עיי"ש.
ד .והחוקר הגדו� א�כסנדר פאן הומבא�ד כ� ימיו נצטער �דעת מפני מה קו� משק
המעיינות שבין ס�עי ערבות אפריקא נשמע ב�י�ה יותר מביום אף ע� גב שאין שם
שום נפש חי )כי במקום שיש בע�י חיים הרי קו�ם מפריע מ�שמוע קו� אחר( ,עד אשר נודע �ו ע� פי
בחינות רבות שסיבת שמיעת הקו� הוא זרם ג�י האויר ההו�ך ועובר ממקום מו�דתו
ומכה ע� עור התוף שבאוזן השומע ,וכשהאויר נח ושקט עוברים הג�ים בדרך ישרה
ואיש �א יפריעם ב�כתם משא"כ ביום שהאויר נע ונד ע� ידי קרני השמש המנסרים
בתוכו הן מרעידות את ג�יו ש�א כדרכם וע� ידי זה �א יוכ�ו עוד �הגיע א� עור התוף
באותו החוזק שניתן �הם בהיוו�דם .ומה שנצטער ע�יו זמן רב ה�א אמרו חז"� כבר
במי�ים קצרות )יומא כ" (:מפני מה אין קו�ו ש� אדם נשמע ביום כדרך שנשמע ב�י�ה
-מפני ג�ג� חמה שמנסר ברקיע כרחש המנסר בארזים".
ועיין עוד בספר הת�מוד ומדעי התב� בשער ג' שהביא קי"ב ענפי מדע שחז"� היו
בקיאים בהם והאריך בזה ,ואכמ"�.
פותח שער ב -שער הנפשות שערים קסז
שער ב -שער הנפשות
פרק א
מהו חומר ומהי צורה ,ובענין החומר והצורה הראשונים הנקראים ב�שון
התורה תהו ובהו .וכ� הנבראים הגשמיים מורכבים מחומר וצורה ,והנבראים
הרוחניים הם צורה ב�א חומר .וחכמי העמים אינם יודעים מאומה בנבראים
הרוחניים .וביאור ענין הנבראים המורכבים והפשוטים ,ומהו רצון "פשוט"
הנזכר בדברי המקוב�ים.
)א( הנה יש שני מיני חומר וצורה:
א .חומר וצורה טבעיים -וכגון חומר הצומח שהוא גוף העשב או גוף האי�ן וגשמיותו,
והצורה ש� צומח זה היא הכח הטבעי שבו ,כ�ומר מה שהוא גד� זן ומו�יד )עיין
בענין זה �קמן פ"ז(.
ב .חומר וצורה מ�אכותיים -וכגון סכין שחומרו הוא ברז� ,וצורתו היא המבוקש ממנו,
כ�ומר החיתוך שהוא פעו�ת הסכין.
כי דבר המושג בחוש הראייה כמו תמונת העשב וציבעו ,תואר האי�ן וציורו ,תבנית
הסכין ותמונתו – כ� זה נקרא תואר ותבנית ואינו נקרא 'צורה' ,א�א 'צורה' הכוונה
הדבר המבוקש מהדבר המ�אכותי )וכגון פעו�ת החיתוך המבוקשת מהסכין וכנ"�( או עצמותו ש�
הדבר הטבעי )וכגון מה שהצמח גד� זן ומו�יד וכנ"�(.
)ב( ונמצא שה'צורה' ש� כ� דבר היא אינה דבר המושג בחוש הראות א�א היא דבר
המושג בעין השכ� ב�בד )ו�א כמו ב�שון המדוברת בזמנינו שרגי�ים �ומר 'צורה' ע� תואר ותבנית
המראה הגשמי הנראה �עיניים ש� איזה דבר ,וכגון מה שאומרים ע� איזה דבר גשמי שיש �ו צורה יפה או צורה עגו�ה
או מרובעת וכדומה .וע"ע בענין זה בדברי הרמב"ם בה�כות יסודי התורה פ"ד ה"ז-ט( .וככה הוא גם
כשאומרים ע� האדם שהוא 'מדבר' -אין הכוונה ע� פניו ואיבריו א�א הכוונה ע�
השכ� והחכמה והבחירה שבו ,וכשאומרים 'צורת החי' הכוונה ע� הנפש המרגשת
שבו ,וכשאומרים 'צורת הדומם' הכוונה ע� הכח המרכיב את ד' היסודות שבו
ומחזיקם יחד.
)ג( ובהבינך ענין הצורה תבין גם את ענין החומר ,כי הנה כאשר תסור הצורה ישאר
החומר ,וכגון שאם קהה הסכין עד שכבר אינו חותך הוא כבר �א נקרא סכין ,א�א
שערים פרק א פותח קסח
הוא חומרי ב�בד – כ�ומר שהוא חומר הברז� .וככה גם בדבר טבעי -אם יעדר כח
השכ� וההכרה מן האדם המדבר אזי הוא כבר �א אדם וכ� הנשאר בו הוא רק חומרי,
ואף שעדין נשארה �ו נפש החי וכ� כוחותיה וכן נפשו הצומחת וכ� כוחותיה וכן כח
הדומם שבו -בכ� זאת הוא כבר �א נקרא 'אדם' או 'מדבר' אע"פ שנפש החי שנשארה
בו היא צורה אמיתית בחי וכן נפש הצומח שנשארה בו היא צורה אמיתית בצומח וכן
כח ההרכבה שבו הוא נפש אמיתית ש� הדומם.
)ד( וכך הוא גם בבע� חי -שנפש המרגשת שבו היא צורתו האמיתית אב� נפש
הצומח ונפש הדומם שבו היא חומרו אע"פ שנפש הצומח היא צורה אמיתית אצ�
הצומח וכח הדומם הוא צורה אמיתית ש� הדומם .וכן כך הוא גם בצומח -שאם יעדר
ממנו נפש הצומח מה שנשאר ממנו הוא חומרו ב�בד אף שהוא צורה אצ� הדומם.
וכך גם הדומם -שבהעדר כח הדומם ממנו שהוא הכח המעמיד ההרכבה שבו וכנ"�
אזי ישאר חומרו ב�בד שהם הד' יסודות שנפרדו ושבו כ� אחד �מקומו.
)ה( וע� ידי דברים א�ו תבין היטב מה שאמרו המקוב�ים שבאצי�ות הרוחניים
הקדושים אשר בעו�מות הע�יונים נעשים מכ�ים ש� עו�ם הע�יון במדרגה
אורות ועצמות בעו�ם אשר �מטה ממנו במדרגה ,וכדאיתא בספר עץ חיים )שער קיצור
אבי"ע פ"י( "דע שבכ� עו�ם יש חומר וצורה שהם עצמות וכ�ים א�א שהכ�ים ש� עו�ם
הע�יון הם אור וצורה בערך עו�ם ש�מטה ממנו ,עכ"� .ובזו�ת מה שנתבאר �עי� �א
תבין דבריהם ,אב� תאמין )ספר הברית פתיחה ס"ג-ה(.
)ו( והנה הד' יסודות אש רוח מים עפר הם הורכבו מחומר וצורה אשר ברא א�הים
קודם �הם )עיין בענין זה �קמן פ"ב ס"א( ,והם נקראים חומר וצורה הראשונים ,וחומר
זה נקרא ב�שון יון "היו�י" )ענין "היו�י" מבואר בהרחבה �קמן פ"ה( ואמרו המקוב�ים שבתחי�ה
נברא זה החומר הראשון ב�י שום צורה ,ונקרא ב�שון התורה "תוהו" מ�שון "תוהה"
– כי אין ניכר מה הוא והאדם תוהה בו ומשתומם ע�יו ו�א יוכ� �ציירו בדעתו ,ואח"כ
נבראה הצורה הראשונה ונתחברה בחומר הראשון ואז נקרא "בוהו" ,שהיא מי�ה
המורכבת מהמי�ים בו -הוא ,כ�ומר בו ניכר מה הוא.
וכמו שכתוב בעץ חיים )שער קיצור אבי"ע פ"י( "חומר הארץ נקרא תהו כי אין ניכר בו
ציור מה ענינו עד שיורכב ,ואחר שקנה הצורה שהוא הנפש נקרא החומר
והצורה יחד בשם בהו ,ואז נתהוו הד' יסודות אש רוח מים עפר בחומר וצורה ואז נקרא
בוהו יחד שניהן ,כי בהיות חומר הארץ �בד ב�י צורה נקרא תהו" ,עכ"�.
)ז( וכמו שבראשית הבריאה קדם החומר הראשון �צורה הראשונה ,כך נשאר גם
בטבע הדומם צומח חי מדבר שנבראו מן היסודות – שהחומר קודם �צורה בין
פותח שער ב -שער הנפשות שערים קסט
במורכבים המ�אכותיים )וכגון שבסכין החומר שהוא הברז� קודם �צורת הסכין כ�ומר �יכו�ת פעו�ת החיתוך
וכנ"� ס"א( ובין במורכבים הטבעיים ,שהרי הד' יסודות קדמו בזמן �דומם צומח חי
מדבר ,וכאמור במקראי הקודש אשר בפרשת בראשית.
)ח( והנה אנו משיגים בהשגה חושית )כ�ומר באחד מחמשת החושים הגשמיים( רק מהות ש�
דבר המורכב מחומר וצורה ,וכ� מורכב אין צורתו יכו�ה �עמוד בעצמה ב�א
החומר כמו שהחומר אינו יכו� �עמוד בעצמו ב�י שום צורה .וכגון שהצורה ש� הסכין
אינה יכו�ה �עמוד ב�י ברז� )שהרי ה'צורה' ש� הסכין היא הדבר המבוקש מהסכין – כ�ומר פעו�ת החיתוך
וכנ"� ,והיינו רעיון פעו�ת החיתוך ,ומכיון שהצורה ש� הסכין היא אינה דבר גשמי המושג �חוש הגשמי א�א היא רק
דבר המושג �שכ� שמבין את רעיון החיתוך ,ממי�א בשבי� �חתוך בפוע� צריך גם את חומר הברז� הממשי( ,וכן
הברז� גם הוא �אחר שקהה עד שכבר אינו חד מספיק בשבי� �חתוך )שאז נעדרה ממנו
'צורתו' שהיא פעו�ת החיתוך וכנ"�( אי אפשר �ו �היות ב�א שום צורה א�א נשארת �ו צורת
הדומם שהיא הכח המעמיד את ד' היסודות שיש בברז� וכן בכ� דומם.
)ט( וכ� זה הוא במין 'המורכבים' שהוא סובב את כ� הנמצאים הגשמיים שהם
הג�ג�ים והכוכבים ,הד' יסודות ,והדומם צומח חי מדבר .אמנם יש מין אחר
הנקרא 'פשוטים' שהוא סובב את כ� הנמצאים הרוחניים וכו�� את כ� השכ�יים
אשר המה צורות הפשוטות שב�י חומר וכגון המ�אכים והנפשות והעו�מות
הקדושים הע�יונים.
)י( ומין הפשוטים הרוחני אינם גשמיים ואינם מחוברים �גשמיות ,אמנם יש בהם
בחינת חומר שהוא דק מן הדק עד שגם בחינת חומרם הוא רוחני מאוד ,וכמו
שכתוב בעץ חיים )שער קיצור אבי"ע פ"ח( "ונחזור �ענין המ�אכים כי גם הם חומר וצורה
א�א שחומרן זך מאוד" ,עכ"�) .ובספר �קוטי תורה ביחזקא� ד"ה והחיות כתב "דע ,כי האדם מורכב
מחומר וצורה ,וכן כ� העו�מות ,וכן כ� המ�אכים .דכתיב וגויתו כתרשיש ,ואע"פ שאינו גוף ,תהיה גוף �גבי נשמתו,
כחומר �גבי צורה ,עכ"� עיי"ש(.
ונמצא שאין במציאות צורה פשוטה באמת אחד �בדו ב�י שום צד בחינת הרכבה
כ�� בכ� הנבראים זו�ת הבורא יתברך שהוא צורה פשוטה אחד באמת והוא
העצם שאין צריך שינשא ע� דבר אחר ,ובכ� זאת נקרא המין הרוחני 'פשוטים' מפני
שהם פשוטים במאוד �עומת מן המורכבים בחומר עב וגו�ם מגושם ונרגש.
)יא( ובאמת גם הג�ג�ים והכוכבים והד' יסודות אע"פ שהם נקראים מורכבים וכנ"�,
אב� כנגד הדומם צומח חי מדבר הם נקראים פשוטים ,כי �ד' יסודות יש רק
הרכבה אחת מהחומר והצורה הראשונים )עיין בענין זה �קמן פ"ב ס"א( והכוכבים והג�ג�ים
אין הרכבתם יותר מהם ,משא"כ הדומם צומח חי מדבר שההרכבה רבה בהם שהרי
שערים פרק א פותח קע
יש בהם גם את כ� הרכבת הד' יסודות וגם גשמיהם עב ביותר ,ו�כן הם נקראים
מורכבים ,והכוכבים והג�ג�ים והד' יסודות נקראים פשוטים בערך וביחס א�יהם.
)יב( וכן תדין בכ� מקום שנזכר "פשוט" – שאינו ע� דרך האמת א�א הוא ע� דרך
ההשא�ה ובערך הדבר היותר מורכב ממנו ,כי פשוט הכוונה אחד ,וב�שון
חכמים )ר"ה �ג" (:פשוטה �פניה" – שהכוונה ע� התקיעה שהיא קו� אחד שאינו מורכב
מקו�ות רבים ו�א כמו השברים או התרועה ,והוא מ�שון )ויקרא ו( "ופשט את בגדיו"
– כ�ומר כ� יתר ע� אחד משו�� ומופשט ממנו.
וע� פי זה תבין את �שון הזהב ש� המקוב�ים שאמרו ע� רצון הבורא יתברך "רצון
פשוט" או "רצונו הפשוט" ,והיינו שהכוונה רצונו "האחד" ,כי רצונו ש� בשר ודם
אינו אחד א�א הוא מורכב או מרצון זו�תו .ע� דרך מש� ראובן מדבר עם שמעון כי
כך ע�ה במחשבה �פניו וברצונו �דבר עם שמעון והוא מדבר א�יו ,אב� כשנסת�ק
שמעון בט� רצונו ש� ראובן ,ו�פי זה נמצא שרצונו מורכב עם שמעון או מכח פנימי
בו המכריחו .ואף שנראה �אדם שזהו מרצונו ב�בד אב� באמת זה אינו כך שהרי בסור
הכח המכריחו אשר בפנימיותו גם הוא �א ירצה ,ע� דרך מש� כשהאדם רוצה �אכו�
מאכ� טוב וערב זה רק מכח פנימי המוטבע בטבעו �היות רעב ומתאווה תאוה ,שהרי
בסור התיאבון ממנו בעת שהוא שבע אזי כ� אוכ� תתעב נפשו ומתוק אצ�ו הוא �מר
ואינו מתאווה א�יו ואינו רוצה בו כ�� ,ו�פי זה נמצא שרצונו מורכב מכח פנימי
המוטבע בו.
וככה הוא כ� רצון בכ� נברא -שהוא מורכב מרצון ש� זו�תו או מכח פנימי המוטבע
בו המכריחו �רצות אותו הדבר ,מה שאין כן רצון הבורא יתברך שאינו מורכב
א�א הוא אחד באמת ,וע� כן נקרא ב�שון המקוב�ים "רצון פשוט" ,ובזו�ת מה
שכתבנו �א תבין זאת בדברי המקוב�ים.
)יג( וכ� מין הפשוטים הנ"� שסובב את כ� הנמצאים הרוחניים כגון המ�אכים
והנפשות והעו�מות הקדושים הע�יונים – אינם משתנים כ�� ,אב� מין
המורכבים יש מהם שאינם משתנים כמו הג�ג�ים והכוכבים ,ויש מהם שמשתנים
תמיד כמו הדומם צומח חי מדבר אשר המה הווים ונפסדים ומשתנים תמיד ,והד'
יסודות שבו הם אמצעיים בטבע זה בין הג�ג�ים והדומם צומח חי מדבר מפני שח�ק
מה מהם �אחר זמן מרובה משתנה מזה �זה ובסימוכין זה �זה כמו ח�ק האויר הסמוך
�מים שנעשה באורך הזמן מים וכן �היפך ,וכן הוא בכ� היסודות )כמבואר ברמב"ם ה�' יסודי
התורה פ"ד ה"ה(.
פותח שער ב -שער הנפשות שערים קעא
)יד( ובכ� חכמי העמים ובכ� מחקריהם עם רוב עיונם – אין אף אחד מהם יודע משהו
בברואי מע�ה הרוחניים ובעו�מות הקדושים הע�יונים ,ואפי�ו בשמים ש� עו�ם
העשיה הם השיגו רק שמץ ממנו ורק את ח�קו התחתון ב�בד שהוא הרקיע השישי
מ�מע�ה �מטה שבו הג�ג�ים והכוכבים והמז�ות ,וגם בזה רבו אצ�ם המח�וקות
והספיקות מפני שהם חסרים מן המסורה והמקוב�ות )ספר הברית פתיחה ס"ז ,י ,יב-יז ,וח"א
מ"א פ"ב(.
וכעין זה כתב בספר שיחות הר"ן )סי' רכה( בשם מוהר"ן שבמקום שחכמת הפי�וסופיא
מסתיימת -שם מתחי�ה חכמת האמת שהיא חכמת הקב�ה ,כי הפי�וסופים
�א חקרו כי אם עד הג�ג�ים ,ומשם ו�מע�ה אין יודעים מאומה ,וגם בהחכמות
שמהג�ג�ים ו�מטה גם כן הם נבוכים מאוד ברובם ככו�ם כידוע �הם בעצמם .וחכמת
הקב�ה מתח�ת במקום שמסתיימת חכמתם ,דהיינו מהג�ג�ים ו�מע�ה ,כי כ� עו�ם
העשיה עם הג�ג�ים בכ�� כו��ת חכמת הקב�ה בתיבה אחת שהיא עו�ם "העשיה",
וכ� חכמת הקב�ה היא מעשיה ו�מע�ה שהוא יצירה ובריאה ואצי�ות �מע�ה �מע�ה
וכו' ,וגם בעשיה בעצמה בפנימיות העשיה דהיינו רוחניות העשיה -אין �פי�וסופים
שום ידיעה כ�� ,אב� חכמת הקב�ה מדברת רק משורש העשיה ברוחניות ומשם
ו�מע�ה )ובספר הברית ח"ב מ"א פ"ו כתב שבזכרנו "עו�ם העשיה" הכוונה בעיקר ע� בחינת השמים דעשיה ,כי
בחינת הארץ ש�נו שהוא ד' יסודות המוגשמים שבעשיה הוא גוף העו�מות כו�ם ,עכ"ד( ,ונמצא שבמקום
שמסתיימת חכמתם ש� המחקרים משם מתח�ת חכמת הקב�ה ,עכ"ד.
וכן אמר גם הגר"א )הובא בספר כתר ראש סס"א( "שממקום שמסתיים חכמת הפי�וסופיא
משם ו�מע�ה מתחי� חכמת הקב�ה".
פרק ב
בענין כח הדומם ,נפש הצומח ,נפש החי ,נפש המדבר ונפש איש הישרא�י ,ובענין
ד' היסודות אש רוח מים עפר באופן כ��י.
)א( הבורא יתברך ברא בתחי�ה חומר אחד פשוט וכן צורה פשוטה אחת ,וחיברם
יחד וצר בהם ד' יסודות הנקראים אש רוח מים עפר ,ואחר זה �קח הבורא יתברך
את א�ו הד' יסודות ועירבם יחד ,ויקח ח�ק היותר גרוע שבתערובות וברא ממנו
תחי�ה הדומם שהם המיני מתכות ואבנים טובות הנמצאות בארץ ,ושם בהם כח אחד
המחזיק אותם והמעמידם ע� עניינם �ב� יתפרדו הד' יסודות שבהם ויחזרו �שורשם
-וזהו כח הדומם )וכח זה הוא הגורם חיבור עירוב והמזגה ש� כ� הד' יסודות עד שמפסיד כ� אחד מד'
שערים פרק ב פותח קעב
היסודות את צורתו וע� ידי זה אינו ניכר במין הדומם �א אש ו�א רוח ו�א מים ו�א עפר -ספר יסוד האמונה עמ'
פה( .ומשום שזה כח הדומם אינו מוסיף חידוש מ�בד העמדת ההרכבה ש� אותו הדבר
ע� כן אינו נקרא בשם "נפש" א�א רק בשם "כח" �בד.
ואחר כך �קח עוד מתערובת ד' היסודות הנ"� ח�ק שהוא יותר יפה מן הח�ק הנ"�
אשר יצר בו את הדומם ,וברא ממנו הצומח שהוא כ� דשא ועשב הארץ
והאי�נות וכ� הניצנים ,ושם בהם בתחי�ה כח המחזיקם והמעמידם ע� עניינם שהוא
כח הדומם וכנ"� ,והוסיף בהם גם נפש הצומחת שיש בה ג' כוחות שהם :א .כח הזן
– כ�ומר מזונו והשפעתו .ב .כח המגד� – כ�ומר מה שצומח בו ונעשה מכמות קטנה
�גדו�ה .ג .כח המו�יד – כ�ומר מה שמזריע זרע שהוא דומה �ו וכיוצא בו בצ�ם דמות
תבניתו )וע"ע בענין כוחות א�ו �קמן פ"ז(.
ואחר כך �קח עוד מתערובת ד' יסודות הנ"� ח�ק שהוא יותר יפה מן הח�ק אשר
יצר בו את הצומח וברא בו את החי שהוא כ� אשר נשמו באפו וכ� החיים,
ושם בו בתחי�ה כח הדומם הנ"� המחזיק בו יסודותיו ,ושם בו גם את נפש הצומח
עם כ� חוקותיה וכוחותיה ,שהרי גם מי שיש בו רוח חיים צריך �מזון ו�גידו� ו�הו�יד
בדומה �ו ,והוסיף ע�יו גם את נפש החי שבה כמה כוחות שהם :א' .התנועה' – כ�ומר
מה שמתנועע ממקום �מקום ב' .ההרגש' בה' חושים אשר המה ראיה שמיעה ריח
טעם מישוש ג' .המדמה' ד' .הזוכר' ה' .המעורר'.
ואח"כ �קח מתערובת ד' יסודות הנ"� את הח�ק היותר יפה שבה ויצר בה את האדם
הנקרא 'מדבר' ,ושם בו כח הדומם המעמיד יסודותיו ואת נפש הצומחת בכ�
כוחותיה והרגשותיה ,והוסיף ע�יו גם את נפש המדבר ובה כח הדעת והשכ� והבחירה
וכיוצא בא�ה כוחות רבות ונכבדות )ספר הברית פתיחה ס"ב ,וח"א מי"א פ"ב( .ו�קמן פ"ז-יא
יתבארו בעזרת ה' יתברך עניינם ש� "כוחות נפש הצומח והחי והמדבר בהרחבה.
)ב( וכ"ו דורות �אחר בריאת העו�ם בהנח� ע�יון גויים בהפרידו בני אדם יצב גבו�ות
עמים �מספר ע� ידי שרים אשר ח�ק �הם ,ויעקב בחר �ו יה ישרא� �סגו�תו –
�קח �ו גוי מקרב גויים �היות �ו �ממ�כת כהנים וגוי קדוש ,כי בו חשק �היות �ו
�א�הים וקרא את שמו א�הי ישרא� ,ומ�בד נפש המדברת הבאה מן הד' יסודות אשר
בכ� בני אדם הוסיף אז בישרא� נפש הע�יונה הבאה מן השמים דעשיה ומעו�מות
יצירה בריאה ואצי�ות.
ואין הבד� בין הגוף ש� בן אדם מישרא� �בין הגוף ש� שאר הגויים ,אך הבד� רב
יש בנפשו ,כי בעבור האדם הישרא�י נאמר "נעשה אדם בצ�מנו" -כי שורשו
באדם הע�יון היושב ע� הכסא אשר �כבודו נברא �שרתו ו�ברך בשמו .ושורש הגר
פותח שער ב -שער הנפשות שערים קעג
הוא בנוגה שהוא פעם חו� ופעם קודש אב� בפנימיות נוגה ,מה שאין כן שורש שאר
בני אדם המדברים שהם החיצוניות נוגה.
וא� תתמה איך נתווספה יצירה �אחר כ"ו דור �מעשה בראשית ,כי באמת �א נגמרה
כ� בריאת שמים וארץ עד ששי בסיון בעת שקיב�ו ישרא� את התורה ע� הר
סיני וכמו שנאמר )במדרש תנחומא פר' בראשית( שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה
בראשית ואמר �הם אם ישרא� מקב�ים את התורה מוטב ואם �או הריני מחזיר אתכם
�תוהו ובוהו )ספר הברית ח"א מי"א פ"ו .וע"ע בענין נפש הע�יונה �קמן פ"ד ס"ו ופי"ב(.
)ג( והנה הדומם צומח חי מדבר כו�ם הורכבו מד' יסודות )הנקראים ב�שונם "ע�עמענטע"(
שהם אש רוח מים עפר ,והד' יסודות הורכבו מחומר וצורה אשר ברא א�הים
קודם �הם ,והם נקראים חומר וצורה הראשונים ,וחומר זה נקרא ב�שון יון "היו�י" )ענין
"היו�י" מבואר בהרחבה �קמן פ"ה( ,ואמרו המקוב�ים שבתחי�ה נברא זה החומר הראשון ב�י
שום צורה )מהו חומר ומהי צורה נתבאר �עי� פ"א( ונקרא ב�שון התורה "תוהו" מ�שון "תוהה"
– כי אין ניכר מה הוא והאדם תוהה בו ומשתומם ע�יו ו�א יוכ� �ציירו בדעתו ,ואח"כ
נבראה הצורה הראשונה ונתחברה בחומר הראשון ואז נקרא "בוהו" ,שהיא מי�ה
המורכבת מהמי�ים בו – הוא ,כ�ומר בו ניכר מה הוא ,וכמו שכתוב בעץ חיים )שער
קיצור אבי"ע פ"י( "חומר הארץ נקרא תהו כי אין ניכר בו ציור מה ענינו עד שיורכב ,ואחר
שקנה הצורה שהוא הנפש נקרא החומר והצורה יחד בשם בהו ,ואז נתהוו הד' יסודות
אש רוח מים עפר בחומר וצורה ואז נקרא בוהו יחד שניהן ,כי בהיות חומר הארץ �בד
ב�י צורה נקרא תהו" ,עכ"� )ספר הברית פתיחה סי"ד(.
)ד( והד' יסודות הם בחינת כדוריים זה תוך זה אדוקים ודבוקים זה בזה עד שאין מקום
פנוי ביניהם ,והזך שבהם כו�� ומקיף את היותר עב ממנו ,ו�כן יסוד האש שהוא
הזך שבכו�ם הוא מקיף את הרוח ובתוכו המים ובתוכו העפר )אמנם באמת עתה אין המים
מקיפים את העפר ,ורק בתחי�ת הבריאה הם היו מקיפים את העפר ,וכדי שתתיישב הארץ ו�א תהיה תוהו ובוהו
הוצרך הבורא יתברך �ומר יקוו המים מתחת השמים א� מקום אחד ותראה היבשה ,שהיתה מכוסה עד אותה שעה
במים מכ� צדדיה -ספר יסוד האמונה עמ' פד(.
וטבע העב הוא �רדת �מטה ,והמטה שבעיגו� ובכדור הוא מרכזו שהוא המקום
הרחוק ביותר מן המקיף שמכ� צד .והעפר הוא העב מכו�ם והמים אשר ע�יו
זך ממנו והאויר זך יותר והאש זך מכו�ם.
)ה( והאש היסודי אשר �מע�ה מיסוד האויר �דעת הקדמונים הוא אינו גס ועב כמו
האש אשר איתנו ,א�א הוא אויר זך וחם מאוד ,ו�כן הוא אינו שורף את כ� מה
שבתוכו וגם אינו חוצץ בפני הירח והכוכבים מ�ראות אותם ב�י�ה.
שערים פרק ב פותח קעד
והרוח שנקרא "אויר" הוא האויר הנח ו�א הנד כ�ומר �א הרוח המנשבת ,והאויר
השוכן איתנו ומקיף את כדור הארץ מכ� צד מסביב ועו�ה �מע�ה עד קרוב
�בערך 12קי�ומטר הוא אינו זך ונקי מכיון שהוא מ�א מאדים וקיטורים �חים ויבשים
העו�ים מן הארץ ומהמים ומכ� הצומח והחי ,ו�מע�ה משם מתחי� אויר זך ונקי וצח
מאוד והוא עו�ה עד יסוד האש .והאויר הנ"� שעד בערך 12קי�ומטר הוא נקרא
"עיגו� הנשימה" משום שהוא ראוי ומוצ�ח �נשימת בע�י החיים משא"כ האויר
ש�מע�ה ממנו �רוב זכותו ודקותו הוא ב�תי ראוי �נשימת בע�י חיים )וכ� האויר המקיף
את כדור הארץ ומפריד בינו �בין הח�� מכונה "אטמוספירה" כידוע(.
ויש אויר "המחכים" והוא בארץ ישרא� )כמבואר בב"ב קנח .(:ותמהני ע� א�ו אשר היכו�ת
בידם �דור בארץ ישרא� ואינם דרים בה ,שהרי אם היה נמצא ארץ אשר אוירה
מעשיר ב�י ספק שהיו נוסעים והו�כים �שבת בארץ ההיא.
)ו( והחום או הקור שבכ� אחד מהיסודות הוא מחמת תנועת הכוכבים אשר �מע�ה
מהם ,וכיון שטבע התנועה המהירה הוא �הו�יד חום �כן יש חום מופ�ג �יסוד
האש -כי הוא סמוך �כוכבים ,ונמשך ממנו גם יובש מופ�ג כי כ� חום מו�יד יובש,
ומאידך העפר שהוא מרוחק מאוד מהג�ג�ים והכוכבים יש �ו קור מופ�ג ונמשך ממנו
גם כן יובש מופ�ג.
והמים והרוח שהם אמצעיים אין בהם יובש א�א רק �חות ,אך הרוח �חותה חמה
כיון שהיא קרובה �אש ,והמים �חותם קרה כיון שהם קרובים �ארץ .ותתבונן
איך ה' בחכמה יסד ארץ -שבין שני יסודות הפכיים סידר הבורא יתברך יסוד אחר
אמצעי ביניהם ,שהאויר שבין האש והמים מצד היות בו החום יתקרב א� האש ומצד
היות בו �חות יתקרב א� המים ,וככה הוא גם יסוד המים שבין הרוח והארץ.
)ז( ואין בטבע הד' יסודות תנועה סיבובית כמו הג�ג�ים וגם �א תנועה טבעית כמו
הצומח ,אמנם נמצא בהם תנועה טבעית בכך שאם יש דבר המכריח אותם �היות
במקום כ� שהוא ו�אחר מכן סר מהם זה הדבר המכריח אזי תיכף יתנועעו �שוב
�מקומם בתנועה ישרה שהיא הדרך הכי קרובה �חזור �מקומם .וכמו האבן שכאשר
היא נמצאת באויר ע� ידי דבר המכריחה �היות שם -תיכף ומיד בסור ממנה אותו
הדבר המכריחה אזי תשוב א� העפר בדרך ישרה ,והמים בהגיעם א� הארץ ימשכו עד
שיגיעו �מים אחרים במקום מדרון �מקום שהנח�ים הו�כים ושבים א� הים שהוא
מקורם ,וככה גם טבע האש � -היות מועפת �מע�ה �מקומה הטבעי ,וכן טבע האויר
בהיותו תחת המים ע� ידי דבר המכריחו �היות שם -שבסור זה הדבר המכריח אזי
יע�ה ויבוא �מע�ה ,שהרי אם תקח כ�י מ�א אויר ותשקיענו בתוך המים תיכף �אחר
פותח שער ב -שער הנפשות שערים קעה
שתעזבנו הוא יע�ה �מע�ה בסיבת האויר אשר בתוכו )ספר הברית ח"א מ"ה פ"ג ,מ"ו פ"א,
מ"ז פ"א-ב(.
)ח( וזה כ�� גדו� בכ� מקום -שכ� בחינה כ�ו�ה מכ� הבחינות ,ואף ע� פי כן יש �ו
בחינה בפני עצמו ,ואפי�ו בנג�ות הוא כן כגון ארבעה יסודות שכ� אחד הוא כח
בפני עצמו ,שהעפר קר ויבש ,והאש חם ויבש וכו' ,וכ� אחד כ�ו� מכו�ם ,ואף ע� פי
כן העפר הוא כח בפני עצמו והאש כח בפני עצמו ,מכ� שכן בכ� חכמות הקב�ה
כמבואר בכתבי האר"י ז"� ומובא בדברינו )�יקוטי ה�כות ה�' הודאה ה"ו ס"ה(.
וזהו יסוד והקדמה כ��ית בכ� ספרי הקב�ה ,כי אף ע� פי שאנו אומרים שזה בחינת
חסד וזה גבורה וכו' ,אב� גם חסד כ�ו� מכ� הספירות ,וכן גבורה ,וכן בכ�
הבחינות והשמות והעניינים המוזכרים בספרי קב�ה כידוע .וזכור כ�� זה ,כי יצטרך
�ך מאוד בכמה מקומות )שם ה�' גנבה ה"ד ס"ו(.
פרק ג
נגד ד' היסודות עפר מים רוח אש נבראו הדומם צומח חי מדבר.
)א( נגד יסוד העפר נברא הדומם ,ו�כן הוא המגושם ביותר .ובכ�� הדומם הן
המתכות והאבנים טובות שמוצאן בעפר וטבעם בעפר ,והן ז' מיני מתכות וי"ב
מיני אבנים טובות ,הז' מיני מתכות הן זהב ,כסף חי ,עופרת ,כסף ,נחושת ,ברז� ,בדי�,
וכ� הקודם בסדר זה הרכבתו יותר מעו�ה וח�קיו יותר דבוקים ואחוזים ו�כן הוא יותר
כבד במשק� .והי"ב אבנים טובות הן האמורות בפרשת תצוה אשר הם אודם פטדה
וברקת נופך ספיר ויה�ום �שם שבו ואח�מה ותרשיש שוהם וישפה ,ושאר אבנים
טובות נכ��ות הן בא�ו וצבען מורכב מא�ו הצבעים .והחו� והעפר וסתם אבנים אינם
בכ�� הדומם א�א הם יסוד העפר עצמו �ח�קיו.
ויש בהם בחינת טוב ורע בין בחומרן ובין בצורתן )מהו חומר ומהי צורה נתבאר �עי� פ"א(,
הטוב הוא הח�ק המובחר שבהן והרע הוא ח�ק הפסו�ת שבהן ,כי גם האבנים
טובות אינן מאירות תיכף בעת שמוצאים אותן א�א יש ע�יהן כותנות עור עב וחשוך
שהיא הפסו�ת שבהן שצריך �הסיר ע� ידי מ�אכה ,והפנימיות שבהן הוא המאיר
והטוב שבהן ,וכן הוא גם במתכות.
)ב( נגד יסוד המים נברא הצומח ,ו�כן הצומח גוד� ע� כ� מים ומחייתו במים ,ויש �ו
תנועה טבעית כמים ,כ�ומר שיש �צומח תנועה בכמות ובאיכות – בכמות הוא
מה שצמח קטן הכמות מתפשט �מע�ה �ד' רוחות ונעשה גדו� הכמות ,ובאיכות הוא
שערים פרק ג פותח קעו
מה שהפרי או העשב בהיותו בוסר הוא מר וכשנתבש� כ� צורכו נשתנה �שבח
ומתמתק ,וזהו בטבעו ו�א ברצונו ,כמו המים שתנועתם שנמשכת ממקום גבוה �נמוך
היא בטבעם ו�א ברצונם.
ויש בו טוב ורע בין בחומרו ובין בצורתו – הטוב שבחומרו הוא הח�קים שמועי�
�אוכ�ם ,והרע הוא הח�קים שמזיק �אוכ�ם .והטוב והרע שבצורתו הוא
�רפואות וסגו�ות �הועי� או �הזיק.
)ג( נגד יסוד הרוח נברא החי ,ו�כן החי נצרך �נשימת הרוח ויש �ו תנועה שהו�ך
ממקום �מקום כרוח המנשבת והו�כת ממקום �מקום ,רק שהרוח הו�כת בטבעה
והחי הו�ך ברצונו.
ויש בחי טוב ורע בחומרו ובצורתו -בחומרו הטוב הוא בריאותו וחוזקו ש� גוף החי
והוא המועי� �אוכ�ו ,והרע הוא מה שממנו יתעוררו תח�ואיו והפסדו והוא
המזיק �אוכ�ו .ובצורתו ונפשו הטוב הוא המדות הטובות שנמצאות בבע�י החיים כמו
הרחמים ע� י�דיהם ,כי גם התנין מניק גוריו והסוסים עושים חיכוך בשיניהן סוס
בחבירו במקום ש�א יכו�ים �הגיע ו�חכך בעצמם .והרע שבצורתם ונפשם הוא
המידות האכזריות שבהם � -השחית ו�טרוף שאר בע�י חיים.
)ד( נגד יסוד האש נברא המדבר – הוא האדם ,ו�כן האדם מושך עצמו �מע�ה בקומה
זקופה כאש ואינו נמשך �מטה כבע�י חיים ההו�כים ע� ארבע או ע� גחון ,ו�כן
גם החום טבעי באדם הוא רבה שזה מורה �אש.
ויש בו טוב ורע בין בגופו שהוא חומרו ובין בנפשו שהיא צורתו ,הטוב שבחומרו הוא
בריאות גופו וחוזקו ,והרע שבו הן הד' מרות :שחורה ,ירוקה ,אדומה �בנה –
המו�ידות את תח�ואי הגוף .והטוב והרע שבנפשו הן המידות הטובות והרעות )ספר
הברית ח"א מי"א פ"ב-ה(.
ובספר �יקוטי ה�כות )ה�' גז�ה ה"ה סכ"ט( כתב שמכיון שהאדם שהוא המדבר עיקרו
מיסוד האש ,ע� כן עיקר ש�מות הדיבור הוא בחינת אש ,בחינת )תה�ים קמה(
"וגבורתך ידברו" ,והגבורות הם בחינת אש ,וכ� עבודת האדם היא בענין הבחירה,
שזה מע�תו ,שבשבי� זה נברא� ,סור מהרע ש� היצר הרע המסית ,ו�משוך עצמו
�הטוב �היצר הטוב.
כי כ� התאוות והמידות רעות בחינת אש ,כי "מהאש יצאו" ,כי אף ע� פי שהאדם
כ�ו� מכ� הארבעה יסודות שמהם כ� המידות והתאוות כמובא )עיין ספר שערי קדושה
ח�ק א שער שני ,ו�יקוטי מוהר"ן סי' ד ס"ח .ובספר ים החכמה תשס"ו עמ' רטו כתב "שיסוד האש הוא כנגד אות
פותח שער ב -שער הנפשות שערים קעז
יו"ד שם ש� הויה ,כי יו"ד היא בחי' חכמה ,בחי' אור ,וטבע האש �י�ך �מע�ה ,ו�כן הח�ק הרע שנמשך מבחינה זו
מביא את האדם �התגאות ו�הרגיש גבוה ,וכ� מי שמפריע �ו מיד הוא כועס ע�יו .וה"א ראשונה ש� שם הוי"ה הוא
כנגד יסוד המים ונקרא בינה ובחי' המים גורמת �ח�ק הרע �רצות תענוגים ,שהמים מצמיחים כ� התענוגים כמו
אי�נות ודשאין וכדומה .ואות ו' היא נגד יסוד הרוח שהוא כנגד זעיר אנפין ,והח�ק הרע שבו גורם �אדם הו��ות
ו�יצנות והתפארות ודברים בט�ים .וה"א אחרונה היא כנגד יסוד העפר כנגד בחי' מ�כות שהיא עו�ם התחתון שהוא
עו�ם העשיה ,והח�ק הרע שבו גורם �אדם עצ�ות ועצבות" ,עיי"ש( ,אב� הכ� מהאש שבאותו היסוד.
כי כ� יסוד כ�ו� מכ� הארבעה יסודות )וכנ"� פ"ב ס"ח( ,והמדבר כ� הוויתו מיסוד האש
שבאש שבארבעה יסודות כמובא ,כי עיקרו נברא �הכיר הבורא יתברך ע� ידי �בו
ודעתו ,וידיעת ה' יתברך הוא בחינת אש ,בבחינת )דברים ד( "כי ה' א�קיך אש אכ�ה
הוא" .כי הדעת והשכ� הוא כמו נר דו�ק ,בחינת )מש�י כ( "נר ה' נשמת אדם" וכו',
וה�ב הוא בחינת נר ד�וק ,ושם בבחינת ה�ב עיקר הבחירה ,כי האש שב�ב בוער �כ�
התאוות ,ובפרט �תבערת המדורה וכו' )עיין �יקוטי מוהר"ן סי' יט ס"ג( ו�היפך הוא בוער
מאוד עד �ב השמים �השם יתברך ,וגם זה אינו טוב בש�מות ,כי הוא חוץ מהמידה.
וע� כן כ� התיקון ע� ידי התורה שניתנה באש ,שהיא מצמצמת האש בשתי הבחינות
)כמבואר שם בסי' עח(.
)ה( ועוד כתב בספר �יקוטי ה�כות )ה�' ברכות הראיה ופרטיות ה"ה ס"ו( שעיקר החיות היא
כשהארבעה יסודות מתנהגים במזג השווה ,כי כ� הבריאה כו�ה מ�אה נצחונות,
כי הכ� נברא מארבעה יסודות שהם אש רוח מים עפר ,שכנגדם הם דומם צומח חי
מדבר )כמובא בספר עץ חים שער קיצור אבי"ע פ"י "בכ� עו�ם נבראו בו ד' מיני נבראים והם דצח"ם ,והם כנגד
ד' יסודות שבכ� עו�ם"( ,וכו�ם הם הפכיים זה �זה ,כי זה קר וזה �ח ,זה חם וזה יבש וכו'
כמובא ,אב� עיקר קיום הבריאה הוא דיקא ע� ידי הרכבתם יחד במזג השווה.
כי כ� הדברים מורכבים מארבעה יסודות וכ� אחד מהיסודות מתגבר בכוחו �ב�י
�התבט� �גמרי נגד חבירו ,כי אם יתבט� �גמרי ,אם כן יהיה חסר מהדבר יסוד
אחד ויתבט� מציאותו ,אב� אף ע� פי כן ח�י�ה שהיסוד יתגבר יותר מדאי ,רק
�התגבר בכוחו כפי המידה שצריך �יתן באותו הדבר באופן שיתמזגו כ� הארבעה
יסודות במזג השווה .כגון יסוד האש שבחי צריך �התגבר ו�נצח ש�א יתבט� נגד יסוד
המים שבחי כדי ש�א יתקרר החי וימות ,אב� ח�י�ה �ו �התגבר יותר מדאי ,כי אז גם
כן יתבט� הבע� חי וימות מריבוי החמימות .וכן בכ� הארבעה יסודות שבכ� הדברים,
כי השם יתברך ברא כ� הבריאה בשבי� הנצחון דקדושה.
כי זה ידוע שהכ� נברא בשבי� האדם ,ועיקר מע�ת האדם ע� הכ� ,אפי�ו ע�
המ�אכים ,היא מה שהוא בע� בחירה ,ועיקר הבחירה היא בחינת נצחון ,כי זה
שערים פרק ג פותח קעח
עיקר מע�ת הבחירה מה שיש מתנגד שרוצה �מונעו מדרך החיים שהם התאוות
והמידות רעות והמונעים והמסיתים וכו' שרוצים �הטותו מדרך האמת ,והוא מתגבר
כנגדם �נצח אותם ,שע� ידי זה שגבה מע�תו וזוכה �מה שזוכה אם יזכה �עמוד
בנצחון מ�חמה הזאת .וע� כן מחמת שהכ� נברא בשבי� זה ע� כן ברא השם יתברך
כ� הבריאה מפעו�ות משונות מאוד ,וכו�ם כמנצחים זה את זה וכנ"� ,אב� עיקר
קיומם כשהנצחון הוא כרצון הבורא יתברך שהטביע בהם הנצחון במזג השווה באופן
שיתקיימו ע� ידי הנצחון דיקא כשהוא במזג השווה וכנ"� ,אב� תיכף כשאחד
מהיסודות עובר הגבו� ומנצח יותר מדאי אזי נחרב הדבר ,כי מזה בא כ� החו�את
רחמנא �יצ�ן כידוע.
והכ� הוא רמז �אדם שהכ� נברא בשבי�ו ,שידע שצריך �התגבר בנצחון גדו� כ�
ימיו ,אב� הנצחון צריך �היות באמת �אמיתו בשבי� השם יתברך בשבי� קיום
העו�ם שעומד ע� התורה ועבודה ,וגם �א שיהיה �ו ח"ו נצחון ש� שקר בשבי� כבוד
ותאוות עו�ם הזה שזה הנצחון הוא הריסת העו�ם ח"ו .וע� כן אפי�ו מי שנראה �ו
שכוונתו א� האמת שרוצה בנצחון בשבי� �גמור איזה מצוה או דבר שבקדושה ,אף
ע� פי שבזה צריכין �היות חזק מאוד ,אף ע� פי כן צריך �הסתכ� היטב ש�א יגיע
חורבן והריסה ח"ו ע� ידי זה ,כי שנאוי המח�וקת וגדו� הש�ום ,ע� כן צריכין �השתד�
�מעט במח�וקת בכ� מה דאפשר אף ע� פי שנדמה �ו שחו�ק �שם שמים ,מכ� שכן
וכ� שכן שצריך �הסתכ� ע� עצמו אם כוונתו �שם �שמים ,כי )סנהדרין כו" (.ה�ב יודע
אם �עק� אם �עק�ק�ות".
וע� כן כשרואין את חבירו שחביב ע�יו זה יקר מאוד מאוד וכ� התורה ת�ויה בזה,
כמו שכתוב )ויקרא יט( "ואהבת �רעך כמוך" ,ואמר רבי עקיבא זה כ�� גדו� בתורה
)תורת כהנים שם( .כי כ� בני אדם משונים בדעותיהם זה מזה כמו שאמרו רז"� )ברכות נח,(.
והכ� מחמת בחינה הנ"� ,שהשם יתברך ברא הכ� בשינויים רבים �אין קץ וכ� אדם
דעתו משונה מחבירו .ובקדושה צריכים כ� הבחינות הנ"� שכתבנו �ענין התמזגות
הארבעה יסודות ,כי כ� המידות והדעות ש� כ� אדם הוא כפי התגברות היסודות שבו
שמהם כ� המידות כמובא ,שמי שמתגבר בו ביותר יסוד זה הוא חזק באותה המידה
ודעתו נוטה �זה ,וחבירו �היפך וכו' .ובקדושה מי שכוונתו א� האמת צריך בודאי
�היות חזק מאוד בדעתו ובמידותיו הטובים שבחר �ו ובהדרך הישר שבחר �ו ,ו�ב�י
�הניח את עצמו �התנצח ח"ו משום אדם.
כי צריכין �היות עז כנמר בעבודתו יתברך כידוע ,אב� אף ע� פי כן צריכין ש�א יהיה
הנצחון יותר מדאי ש�א יהיה שונא �חבירו בשבי� שאינו מתנהג בדרכו ,ויתנהג
פותח שער ב -שער הנפשות שערים קעט
עם חבירו במזג השווה ,דהיינו שאף ע� פי שצריך �היות חזק מאוד בדרכו הטוב ,אף
ע� פי כן יסתכ� ע� חבירו גם כן בעין טובה וישתד� �מצוא בחבירו גם כן איזה טוב
באופן שיהיה �ו אהבה עם חבירו ו�א יהיה �ו עין רעה בחבירו ח"ו ,ואז יכו� �קב�
רמזים טובים �עבודתו יתברך מכ� אדם שבעו�ם שיפגע בו ,בבחינת )תה�ים קיט( "מכ�
מ�מדי השכ�תי" וכו' ,כי אינו מתיירא שחבירו ח"ו ידיחו מן האמת שב�בו ח�י�ה ,כי
הוא חזק בדעתו ובדרכו הטוב מאוד כראוי ,אך אף ע� פי כן אין עינו רעה בחבירו
ואוהב את חבירו גם כן ,אף ע� פי שאינו הו�ך בדרכו ,כי או�י הוא צריך �י�ך באותו
הדרך שבחר �ו ,כי או�י �פי שורש נשמתו צריך �י�ך בדרך זה" ,עכ"ד ,ועיי"ש עוד
בענין זה.
פרק ד
כ� הדברים עשויים מעירוב כ� הד' יסודות ,ו�בסוף נפרדים מהם הד' יסודות
וחוזרים �שורשם ,וכיצד הוא אופן פרידתם .ובענין העצם "נסכוי" שאינה מתכ�ה
וע� ידה יקום הגוף בתחיית המתים .ובענין טבע הנפש היסודית שמתכ�ה ב�א
קיום המצוות ,ובענין נצחיות הנפש הקדושה.
)א( כ� הדומם צומח חי מדבר נבראו ממיזוג ועירוב כ� הד' יסודות עד ש�א ניכר
בהם אש או רוח או מים או עפר בפני עצמו ,אך הגופים שגובר בהם יסוד האש
כמו הבע�י חיים יראה בהם החום �מרבה ,והגופים שגובר בהם יסוד העפר כמו
האבנים יראה בהם היובש �מרבה ,וכן תקיש �כו�ם.
)ב( וכ� המחובר מן הד' יסודות נפסד �בסוף -אפי�ו הזהב והספיר שהם היותר
חזקים שבכ� הנמצאים הגשמיים בכ� זאת �בסוף יפסדו ויחזרו �ד' יסודות
מקצתו אש ומקצתו מים ומקצתו רוח ומקצתו עפר ,כ�עומת שבא כן י�ך.
)ג( כיצד הוא הפירוד ש� ד' היסודות -בדומם הוא כאשר יפרד כח ההרכבה מן
הדומם )עיין בענין זה �עי� פ"ב ס"א( בהשפי� המ�אך הממונה ע� הדומם ההוא ויפרד
משורשו הע�יון אזי נתפרד הדומם מהרכבתו וזוהי מיתתו.
ומיתת הצומח היא בהעדר ממנו נפש הצומחת הטבעית ונפסד בה כח הזן והמו�יד
והמגד� )עיין בענין כוחות א�ו �קמן פ"ז( בהשפי� המ�אך או המז� הממונה ע� אותו
הצמח בהיפרדו משורשו הע�יון.
וככה היא מיתת הבע� חי -בצאת נפשו החיונית בהשפי� המ�אך הממונה ע� אותו
החי בהפרדו משורשו הע�יון ,ותיכף בצאת נפשו החיונית מתבט�ת הנפש מן
שערים פרק ד פותח קפ
המציאות �גמרי כי קיומה הוא רק עם הגוף ומתבט�ת היא כמו הגוף ושניהם מתפרדים
ח�קיהם וחוזרים �ד' יסודות ,כי נפש החי באה מן הארץ כמו שנאמר )בראשית א( "תוצא
הארץ נפש חיה �מינה" ,וא� עפר תשוב -כמו שנאמר )קה�ת ג( "ורוח הבהמה היורדת
היא �מטה �ארץ" )ו�כן אין בשחיטת הבהמה שום עונש והקפדה כי אין בה הפסד רוח ונשמה א�א רק החזרת
ח�קי היסודות א� מקורם -עסיס ופרדס רימונים שכ"ד פ"י(.
ואפי�ו השדים מתים כבני אדם וחוזרים א� היסודות אשר �וקחו משם ,אמנם יש
בהם שמאריכים ימים רבים מאוד והם המ�כים שבהם והמפורסמים
כאשמדאי וכדומה �ו ,אמנם קב�ה בידינו �עת כזאת שכבר מת אשמדאי ונתמנה אחר
ע� מקומו.
וככה מיתת האדם -בהיחשך מז�ו ושורשו �מע�ה ותצא נפשו מגופו ואזי כ� ח�קי
גופו מתפרדים ומתח�שים ונפסדים וחוזרים א� הד' יסודות הנקרא ארץ כמו
שכתוב )קה�ת יב( "וישוב העפר ע� הארץ כשהיה".
ונשאר ממנו רק עצם אחת קטנת הכמות ורבת האיכות שנקראת "נסכוי" ,ואו�ם
"�וז" שם העצם �ראשונה ,והיא העצם הע�יונה מחוט השדרה או סמוך �ו
מ�מע�ה ,ועצם זו חזקה בטבעה ובסגו�תה עד שאי אפשר �ה �התבט� )כמו שאמרו
במדרש ויקרא רבה פר' יח ,א( שכבר ניסו והיכו ע�יה בפטיש ונשבר הפטיש והיא �א נשברה,
וגם �א תאכ�נה האש ואין הכ�יון שו�ט בה ,והטעם �כך הוא מפני שהיא אינה נהנית
ואינה ניזונת משום אכי�ה ש� האדם מ�בד מסעודת מ�וה מ�כה במוצאי שבת שאז
שאר כ� העצמות וח�קי הגוף אינם נהנים כ�� בעבור שכבר שבע האדם ממזון ג'
סעודות ואז רק עצם זו �בדה אוכ�ת ושבעה ודשנה ,וכיון שאדם הראשון נוצר בערב
שבת ונתגרש מגן עדן בערב שבת נמצא שעצם זו �א אכ�ה מעץ הדעת שגרם המוות,
וע� כן עמד הטעם בו והוא חי וקיים �עו�ם ,וכן סעודה זו כנגד דוד המ�ך חי וקיים
והוא בסוד "שומר כ� עצמותיו אחת מהנה �א נשברה" – כ�ומר כ� העצמות
הנשברות עתידות �היבנות ע� ידי עצם זו ש"�א נשברה" )וע"ע ממע�ת סעודה זו בדברי
הפוסקים באו"ח סי' ש( .וע� ידי עצם זו יקום כ� גוף בתחיית המתים ו�כן "נסכוי" בגימטריא
"קום" ,אמנם הרשעים אשר �א יקומו בתחיית המתים יכ�ה ויפסד בהם אפי�ו זו
העצם ,וזה ברצון הא� בדרך פ�א.
)ד( והנפש הקדושה ש� האדם ורוחו נשאר נצחי וקיים �עד �עו�ם ושב א� השמים
�מקומו ,וכמו שכתוב )קה�ת יב( "והרוח תשוב א� הא�הים אשר נתנה" ,וממקום
שבא �שם ישוב כי היא באה מן השמים כנאמר )בראשית ב( "ויפח באפיו נשמת חיים",
�א אמר "וישם" באפיו א�א "ויפח" באפיו -וכ� הנופח מעצמותו נופח כביכו� ,כי
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
פותח שערים
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
פותח שערים
- 1 - 50
- 51 - 100
- 101 - 150
- 151 - 200
- 201 - 250
- 251 - 300
- 301 - 350
- 351 - 400
- 401 - 450
- 451 - 487
Pages: