אשר בנחל חלק פח

פח' חלק פח'

פח'

04-8881785 04-6738333 054-2107256 Nerlehazadik@ Gmail.com 052-6353888 נר להצדיק נר להצדיק פייבוקס נר להצדיק בנק: לאומי )10 ) סניף: 970 מס‘ חשבון: 4940326 חפשו אותנו בגוגל: "נר להצדיק" להזמנת ספרים וחוברות חינם לחלוקה לזיכוי הרבים, ולצפייה בעשרות סיפורי ניסים מרגשים, חיזוקים מהצדיק ועוד... ָּכ ִל מי שֶׁ ַיְד ִּפ ֵ יס א ֶיז ֵה חֶל ִק מ ִּס ְפֵרי ֲ"אשֶׁ ַּ ר בַּנַח ּ ל" אוֹ "שׁ ו ְּ "ת בֶר ְסֶלב", - ְ ּת ְהֶי ְ ה לוֹ י ּשׁ וָע ְּ ה בַמה שֶׁ ָּצִריך ִ ָּבֵנ ַ י, ח ּיֵ ּ י, ו ְמ ֵזוֹ נ ְ י, וָאַמר שֶׁ ּהו ָא חָזק ְּבִד ּב ּו ֶ ר זה, ַּ"בַח ּנוִנ ָ י נ ְ א ו ִתְר ּאו ".ְ ְו ִתָו ְכ ּחו ִ א ֵם א ֶ ין ז ָּה כך )שיחות מוהרא"ש חלק א עמ' כג'( פרטי בנק www.Mefitz.co.il

ְ ִ ׂ "ש ֹ יחו ֹת מ ֲוהָר ׁא"ש ֶ " חֵ ל ִ ׂ ק א‘ ש ׁ ֶ יחָ ה: "אֲ שר בַּ נַּחַ ל"( ֹ )מִ תּ וך ׁ ֶ מַ ה זֶ ה ”אֲ שר בַּ נַּ חַ ל“?

ד ׁ ֶ מַ ה זֶ ה ”אֲ שר בַּ נַּ חַ ל“?

ה ׁ ֶ מַ ה זֶ ה ”אֲ שר בַּ נַּ חַ ל“?

ו ׁ ֶ מַ ה זֶ ה ”אֲ שר בַּ נַּ חַ ל“?

ניתן להשיג את הספר הקדוש הזה ועוד שאר ספרים ״קרן הדפסה והפצה חסידות ברסלב״ יבנאל 04-6708356 .טל 054-2287882 .נייד הדפסה: כתר הוצאה לאור בע״מ 02-6557822 .טל ירושלים גרפיקה ועימוד: יצחק ישראל יוקר 054-6554554 כריכה הרב אברהם אוחיון

ח ֶּפ ּ תַ ח ד ָ בָ ר

י ַה ּקְ ד ָ מָ ה

אי ַה ּקְ ד ָ מָ ה

בי ַה ּקְ ד ָ מָ ה

גי ַה ּקְ ד ָ מָ ה

די ַה ּקְ ד ָ מָ ה

ספר בנחל אעזר פח פרוי V V י תקא. י״ט ה׳תשנ״ג. טבת כ״ז וארא, לסדר ךביעי ם1י יסברך, העום ב^זרת יאיר,נרו־ אל וירדפויגיעוסלה טוב וכל וברכה עזלום * X ** V : : * : * “ X V X I X X : X — ממף הטוב לעזמע ?^מחתי וג׳דל מכהבף, את קבלתי לנכוץ כלל. לעזער ו־איץ לתאר איץ כל את nistrm בשמחה, להיות עצמף את לחזק ךאה ואיץ לתאר איץ — אחךים לשמח הזוכה האדם ומעלת בר־ישראל, את לשמח שבעולם אפנים מיני בכל השתדל ועל־כז כלל. לשער לף !עזר ב!בנאלי וגר זוכה שאתה ובפרט אחךים, ולשמח עצמך שיותר מה ותתחתז זוגף, בת את למצ׳א שהןכה הקדוש־ברוך־הוא, לגור בקביעות כבר ותשאר בישראל, נאמץ בית ו־תבנה מהר, מזה. למעלה אין אשר בץבנאל, דבור כל אשר יתברך, עמו יום בכל להתבודד עצמך את הךגל כזו, הצלחה נצחית, הצלחה הוא — יתברך עמו שמדברים ו־דבור עוד אין ב!בנאל, הטבע בחיק ובפרט כלל, ולשער לתאר שאין בץבנאל. כמו להתבודדות מסגל כל־כך מקום bre*^lev\ xo.il

אעזר תקב י״ט בנחל ם1י בכל לומד שאתה כותב, שאתה בזה שמחתני מאד ומאד הלכה. גם שתלמד הלןדוש־ברוןי־הוא, לף ועזר משניות. תתבי;ש ואל התושבים, כל בין ובנאל״ ״אור את להפיץ ךאה לעת הם כי המקום, לתושבי ב;נקןר ש^ך ובנאל״ ״אור כי אחד, מאף כלם את להחזיר וצריכים חלוניים, הרבים, בעוונותינו עתה, ביניהם שמפיצים על־ידי בתשובה אותם להחזיר ובנקל בתשובה, והשגחה אמונה בדבורי וגדוש מלא שהוא ובנאל״, ״אור את T T .. .. ״ — — . . ( . . ך . ך _ , •T :חדש, יבנאל״ ״אור שיצא פעם בכל ועל־כז שמים. ויראת פרטית מן מאד מאד יגדל ושכךף התושבים, בין זה את להפיץ תךאה השמים. שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוף־הוא תמיד. רךכף שתצליח בעדף, ומתפלל מבקש החיני. וממש שבוע, בכל מכתב לי לכתיב ךאה השמים... נ?ן והצלחה ברכה לף המאהל תקב. י״ט ה׳תשנ״ג. טבת כ״ז וארא, לסדר רביעי יום יסברף, השם בעזרת X : X X : T V T : : • : * “ V - • • : T t• (לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד • T •• : לי שיש נפש ועגמת צערי וגידל מכתבף, את קבלתי לנכון — בביתף וגרופין דורופין בץיונות, עליף שעובר הקשה, מצעךף לי שתבשר הקדוש־ברוף־הוא, לף זעזיר כלל, לשער ואין לתאר אין משמחות. בשורות ואחד אחד כל על עובר העולם בזה !היקר ידידי לד, אימר מה t x I : - X ׳ - • • : X V : X V X - •• X X V : I ופרט פרט כל על חזוק וצריכים סוף, אין עד רמרירות מרירות יודע שאני ואף 'שבעולם, זיבר משום בדעתו לפיל ואסור בדויים, bre*^lev\ xo.il

אשר תקב י״ט בנחל יג בזה כי לדעת, עליף זאת כל עם בעולם, קשההכי הדברשזה V V “ T T t * ~ It. ך .ך *.* « - - T■ ( ך .ך . י . T V אליך בתשובה לחזיר שרוצה מי ובפרט בר־ישראל, כל נתנסה לסביל שצ-ריף מאיד, מאיד ומרים קשים בנסיונות אותו מנסים יתברך, ואם אותו, ודוקריס רע, זיבר כל עליו 'שמדברים וגדופין, חרופין תישובתו. עקר זה — זיבר משום מתפעל ואינו מעמה מחזיק עלי שעבר מה לך מספר הייתי אם 1ה;קר ידידי לך, אימר מה יכול ודם בשר איך ומשתומם, מרעיד עומד היית חיי, בימי כבר TT TTI ”* • 'T ך : • •• . . . ..־ * ! העניות והמכאובים, הצער והגרופין, החרופין כל־כך לסביל התחזקתי זיאת כל ;נם הרעיון, על מבהיל עלי, עברו ש_רק והרחקות יום שבכל להתחזק? ךכידזי הצלחתי סוד מהו באמת כי חוי, ימי כל יתברך, אליו ובכיתי וצעקתי בני־אדם, שם שאין פנוי למקום רצתי שבתחלה ואף ביומו, יום מרי התנהגתי וכך עלי, וירחם שןחוס זיאת כל ;נם אותי, שצ-ריך מי ואין אותי, ששומע מי שאין לי, נדמה לפניו ולהתחנן לבקיש יום בכל ובאתי תפלה, על גדול עקישן הייתי עברו ןכן ויותר, יותר להתחזק אחר־כך זכיתי ועל־ידי־זה יתברך, ועל־כן מעמד. הד!זקתי זיאת כל ;נם וכר, וכר וירידות עליות עלי לעצמך וברח לך אלא בטלן, להיות ליא ךאה גם־כן אותך אבקש אליו שיחתך כל את ותפרש בני־אדם, ישם שאין פנוי, למקום עליך וירחם שןחוס יתברך, אליו קולות בקולי ותצעק י ס?י ה תגיע. יישועות אילו אל מישתומם תעמיד ואז לך, ףרחיב מכרח אני בןבנאל, שבניתי הבנק על היטב היטב נא התבונן ובקשות, ובתפלות בךמעות מרוחה שלא אבן שאין לך, להגיד פלאות, פלאי גמור בנס נבנה ןהכיל יתברך, לפניו ובכיתי שבקשתי הזה. הבדן על יסתכל — בנס שנבנה בדן לךאות רוצה אדם ואם נס, בתוך נס גם־כן זהו הדירה, את להשיג שזכית זיאת גם ולדעתי, *T T T TV I : t •: V — T :- It t I העכוב כל מה? אלא תפלתך. את שמע והקדוש־ברוך־הוא עוד לשמע רוצה שהקדוש־ברוך־הוא הדירות, כל שמתעכבות בחוץ לך אלא !בטלן תהיה אל ועל־כן ממך, בקשות ןעוד תפלות ממנו ותבקש יתברך, אליו קולות בקולי ותצעק ההריםי בין לטיל לך ויהיה מביסוי הדינים כל ושימתקו עליך, וירחם שןחוס bre*^lev\ xo.il

יד אעזר תקג י״ט בנחל V : T T T T •• V ׳ : • T T T ־ I ־ : ” י . - , איזה היה בימיו אעזר לספר, רגיל היה ז״ל ומוהרנ״ת עזלום־בית, V ׳ I T - • הקניטה שאשתו פעם ובכל שלום־בית, 1ל היה שלא גדול, צדיק .ן .ן T : ׳ - . ---- V : * : • I * T שיחוס יתברך, מלפניו והתחנז ובקש יתברך, אליו ברח אותו, .ן .ן . ז J ״ . . ״ J . _ T T V: ** ־ I “ - T ״ - זה, דבר עעזה אתה גם ועל־כז שלום־בית. לו שיהיה עליו, וירחם בשלום הקדוש־ברוך־הוא נמך7 שיעשה נגלים נסים תךאה ואז שהורס מה וזה מהביל, גרוע היאוש כי ביאוש, תפיל אל העקר . 7. - - _ . ... ן ״ •• V ־־ V: מה עשה ועל־כן מחייך, מתיאעז כל־כך שאתה לגמרי, אותך לכף אחד כל את לדון ותשתדל עצמך, את לשמח — שתעשה בכל שתדבר מאיד, טוב והןה שלומנו. אנשי עם הךבה ותדבר זכות, מאיד. הרבה ממנו ותקבל ןאיר, נרו ... תלמידי נם7 קצת יום שאני בתפלתי ישמע ךאל,tיע תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכך שתצליח בעדך, ומתפלל מבקש השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקג. י״ט ה׳תשנ״ג. טבת כ״ח וארא, לסדר ןזמישי יום יתברך, השם בעזרת שלומנו לאנשי וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום X : X T : T V T *“ J** : : : • !שרה עליהם הד״ה שלמה״, ״בית ישיבת בחורי הורי היקרים, ׳ ־ ך—•— — ״ « ־ ך - ך | • ־ ך ־ ך . ־ ך ומחלה, נגע ומכל וצוקה צרה מכל ויצילם וישמרהם תמיד, שכינתו ידיהם. מעשה בכל והצלחה ברכה וישלח אשתו נם7 אחד כל לבוא שתשתדלו אתכם, אבקש מאיד מאיד ראשי שני נם7 זה במוצאי־שבת־קידש שיתקי;ם ההודים אספת אל •* ■ך. .. . . ן _7. ך. .. . ן _ — עצות לטכס כדי יאיר, נרו ... והרב יאיר, נרו ... הרב הישיבות: !לדיכם, נם7 בלמודים ולהצליח הקדשה, גבולי את להךחיב איך מאיד וזה הפרק, על העומדים נושאים כמה ועוד המדות, את ולשפר bre*^lev\ xo.il

אעזר תקד י״ט בנחל טר עזבת צאי1במ יתקןבצו הכלל מץ צא1י בלי ךים1הה עזכל נחוץ, מאד יועץ. ברב ותעזועה הזה, • — X — (• T T : — : T T : V T העזמים... מן והצלחה ברכה לכם המאחל תקד. י״ט ה׳תשנ״ג. טבת כ״ח וארא, לסור סמישי יום ימברך, השם בעזרת T : T T: T V T *“ V : T * אנעזי כלליות אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום הגרים ״היכל־הקדעז״, תלמידי ברסלב״, ״חסידי הילןרים, עזלומנו ריעזמרם תמיד, עזכעתו לשרה עליהם הון״ה ברסלב״. ;ניר ״בןבנאל והצלחה ברכה וישלח ומחלה, נגע ומכל וצוקה, צרה מכל ויצילם : XX: X — : — — V X . •l x : X X X ׳* T X : — ידיהם. מעשה בכל שיש שמחתי גדל את לעזער ואין לתאר אין !היקרים ורעי אחי עזלומנו, אנעזי מהצלחת משמחות בשורות לעזמע זוכה עזאני לי, עזלי, הנחת־רוח זה כל אעזר אצלכם, ר״עזם עושים עזרברי ואיך עוד אליו ונצטךפו העזתפר, ותיקין עזהמנץ איך לעזמע זוכה עזאני מאד, מאד רצה ז״ל רבנו סוף כל סוף כי עזלומנו, מאנעזי הךבה לבוא יכולים עזלא אלו כל ועל־כל־פנים הותיקין, תפלת עזנתפלל וכן עזמונה, בעזעה התפלה מדן את ןחסירו לבל ותיקין, לתפלת ולרקיד עזלש, בעזעה — בןחד עזלומנו אנעזי כל עזיתפללו מנחה עזבתוך לשמח, במה לנו .יש לאל, ותהלה שמחה, עזל רקוךין אז מה ואחד אחד כל על עזעובר והקטנות והרחקות העניות תקף זאת כל ;נם וכר, הסמ״ך־מ״ם עזל קסתות ן־אחר־כך וכר, עזעובר X * : * * V V : * X : X • I : - X : X * לבנים, תלמוד־תורה להקים גדולה הכי נפש במסירות זכינו לאנעזי וכולל חמד. לבחורי קטנה ויעזיבה לבנות, ובית־ספר • : V ׳ X V X X ' : : - : * x l • • X V ׳ ״ : שיכולים כזה, חלוני מקום מאד, מאיד לשמח לנו ראוי בזה שלומנו, ילמדו עזילרים וכן בעךבית, ומנעים ב^זקרית, מנעים עזם להיות עזי;ש הנחת־רוח גדל את לעזער ואין לתאר אין תורה, עזם לא פעם עזאף הקדועזה, באךצנו ;ניר כי מזה, להקדוש־ברוך־הוא bre*^lev\ xo.il

אעזרטז תקד י״ט בנחל I t - •• T ׳ • : : T T : T ׳ : - : T : • V : T V מעים1וש נכנס, וזה בא זה המקום, סוער ועכשו תורה, שם למדו וקן עם היקרים שלומנו אנשי שמסתובבים רואים וכץ תורה, קול יהודי, חץ עם מסתובבים והילדים בצניעות, הולכות והנשים ופאות, !עזר להקדוש־ברוף־הוא. לגרם שיכולים הנחת־רוח עקר זה את לפתיח ונץכה הקדשה, גבולי שנךחיב הקדוש־ברוף־הוא, מאנשי רבות משפחות עוד ויתוספו הגילאים, לכל רה1התלמוד־ת בית־ את לבנות ונתחיל תלו, על יגמר והבדן בקרוב, שלומנו נחת־רוח זו ואצלי מאד, מאיד לשמיה לנו ראוי ובןה ל,1הגד המדרש להקדוש־ מקןה אני כי משמחות, בשורות מכם תמיד לשמיע גדולה ,ברווד־הוא שלכל אחד ואחד מאנשי שלומנו תהיה לו פרנסה T T : - V : * •* i ...... T V I T V T • V ׳ I T אבל ובקטנות, בצמצום הכיל עך!ץ עתה שלעת ואף בשפע, נסים ויום יום בכל רואים אנו וכאשר מאיד, גדול הקדוש־ברוף־הוא ובכל יום בכל חדשים נסים עוד לךאות נןכה כן וךןדשים, נגלים שאני בזה מאיד, מאיד גדול נחת־רוח לי גוךמים אתם וממש שעה, ב!חד עצמכם את מחזיקים שאתם איף משמחות, בשורות שומע להשני, עוזר שאחד אחת, משפחה כמו ורעות, אחוה באזזבה, חלוני, במקום גרים אנחנו סוף כל סוף כי להיות, ראוי כף ובאמת שתשתדלו עצמנו, על מאיד מאיד ולשמיר !חד, להתאחד ועלינו אמונה דבורי אז ולדבר שבת״, ״ענג שבת ליל בכל לעשות תתועתה הנשים וכץ שבת, בשמחת ב!חד ולשמיח פרטית, והשגחה _.ך ..ך - ' : • T : :l V : T - T:־•* T כמו ממש רעותה את תחזק ואשה בשבוע, פעמים הפחות לכל לשמיר צריכים וביותר להשני. עןר אחד כל שיהיה אחת, משפחה דבר על כי דובריהם, ומי מתחברים הם מי נם7 לףאות הילדים, על כל סוף כי מאיד, מאיד עליהם ולשמיר פקיחא, עין לשים צריכים זה מאיד מאיד לשמיר צריכים ואנחנו שלנו, העינים הם הילדים סוף להבנות, והן להבנים הץ החוגים, את לחזק כלאי ולכן עליהם, של ברוח ויבלו שיתקבצו!חד, הלמודים, אחר שהילדים ולהשתדל • — T T שמים. ויראת תורה שהוא שבט, חידש ריאש נכנס הנה !היקרים ורעי אחי ונא, נא V : T — — : •* — — : ׳ T : T I : * •* * * T t V ׳ מוהת״ת אשר דדוע, שמאי, בית כלברי — לאילנות השנה ריאש bre*^lev\ xo.il

אעזר תקד י״ט בנחל עזבט חיד־עז ראעז בערב הי?ןךים עזאמנו אנעזי אצל לנסיע התחיל ז״ל עזהיו היכן הקןבוצים לכל ז״ל רבנו עזל ההסתלקות אחר הךאעזון את קזיחזיקו ולעודדם, ולאמצם ולעוךרם לחזקם עזלומנו, אנעזי עזם לחזקכם גם־כן אלו בעזורותים באתי ועל־כן ב!חד. עצמם עזלומנו מאנעזי אחד וכל ב!חד, עצמכם את עזתחזיקו ולעודדכם, הקבועים העזעוךים מלבד מסבתא איזו עמו ללמ׳ד חבר לעצמו יקח טור רמב״ם, ותקונים, זהר מדרעז, גמרא, מעזנה, במקרא, לו עזיעז עזי-קבע חבר, אץה עם עזעור לו עזיהיה וכר, וכו׳ ערוף ועזלחן וכבר המח. את מחדד זה חבר עם למוד כי מסבתא, איזו לעצמו אלא נקנה חבר אין תשעו): רמז פנחס, עלקוט הקדועזים חכמינו אמרו חבר׳, לף ׳וקנה ו): א, (אבות הקדועז התנא ואמר קעזיין; בקעז.יי לחדוד מועיל וזה ןחד, עמו וללמ׳ד טוב, חבר לעצמו לקנות עזראוי כי מזה, למעלה אין — ביום גמרא דף ללמד אפעזר ואם המחין, יתברף הבורא ודבקות וחיות וזיו אור האדם על ממעזיך גמרא דף עזמו. היקרים עזלומנו מאנעזי ואחד אחד עזכל וךצוני, חפצי מאד מה יזכה הפודים עזביום באפן בעצמו, מגלה מסכת ללמ׳ד עכעזו !תחיל ואת מגלה, מסכת בפורים לסים עזנה בכל כדרכנו סיום, לעעזות כי בגרסא, אפלו לעצמו אחד כל ללמיד יכולים הזו המסכתא ליךאת מאד מסגלת הזו המסכתא וכן המןקעמלק, למחית מסגלת עזזוכה מי נעים ומה טוב מה ן־על־כן ;מצדיקים כמובא — עזמןם . _ .ך J T • V : T - : * * : “ : V V • • • ^ לעצמו מגלה מסכת ללמ׳ד להתחיל עזבט בריאעז־חדעז עכעזו כבר הפורים. חג ביום לסימו עזיזכה באפן בגרסה, T T • T .״ י ■ד J ״ . J . . _ ך ) . .ך להיות עזבעולם אפנים מיני בכל עצמכם את לחזק ראו העקר ^ • כזה, אמת מרבי יוךעים אנו לאל, תהלה כי, ועליזים, עזמחים תמיד T , T - ״ _ . _ . _ r ״ .ך .ך . , . .ך , _ עועזים היינו ומה אותנו, ומשמח המחיה רבי כזה, ונפלא נורא רבי ובפרט העתיד, על תקוה בכם תכניס והשמחה ז״ל. רבנו בלי איז אעזר יתברף, אליו לדבר לבכם יתרחב השמחה רבוי שעל־ידי T . I T : - V • T T V V • T T T ההרים, בין לצאת עצמו את ירגיל שאדם מזה, גדול דבר עוד ויבקש ביתו, נפשות ועל נפשו על יתברף ממנו ולהתחנן ולבקש bre*^lev\ xo.il

אעזריח תקה י״ט בנחל — עלת1פ שהפלה מה כי צדיןז, שהוא ופרט פרט כל יתברןז ממנו בתפלה ךגילים הייתם ואם לפעל, יכול אינו שבעולם זיבר שום נגלים נסים רואים הייתם קונו, לבין בינו וציירוה והתבודדות ז״ל רבנו לנו גלה בפרוש כי הקדוש־ברוןז־הוא. עמכם שיעשה מ): סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, את משנה והתפלה כך, מחיב הטבע התפלה כי הטבע, ושדוד המערכות שדוד היא התפלה כי הטבע, הקדועזים חכמינו ואמרו נגלים. נסים לאדם ממשכת טוב (שוחר ק׳) תחלים שנאמר: שמח, לבך יהא ומתפלל, עומד עזאתה בשעה שבא כמו לאדם מחהtע עוד אין כי בשמחה״, ה׳ את ״עבדו זתברך, אצלו ונתקבלת נשמעת התפלה כי ותברך, אליו ומתפלל נמתקים בצבור, ומתפלל לבית־הכנסת, לבוא מא׳ד כשנזהר ובפרט T T T : * T ׳ • ( : ־ ״ T : . . - T : T ״ . נכנס אדם :n) שם הקדושים חכמינו ואמרו הדינים. כל ממנו והקדועז־ברוך־ תפלתו, ולוחש העמוד אחר ועומד לבית־הכנסת, הקבוע, במקומו ויושב לבית־הכנסת, שנכנס מי אקזרי מאזין, הוא את ומדבק זייקא, הסדור מתוך הקדוש־ברוך־הוא אל תפלתו ולוסש שהקדוש־ברוך־הוא בטוח, יהןה לבו נכון עזאז ןתברך, בו עצמו תפלתו. את זקזמע בעבורי, שיתפללו שלומנו, מאנקזי ואחד אחד כל את אבקש ולגור לבוא ואזכה והיסוךים, והצרות מהחובות לצאת שאזכה ותקותי. וךצוני חפצי זה כל אשר ב!חד, עמכם ולהתגורר • - T - (• T T : - : TX: VT השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל תקה. י״ט ה׳תשנ״ג. טבת כ״ח וארא, לסךר חמישי יוים יחברך, השם בעזרת t : t t : t V T V— **: Ixx• לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, • T ** • T - T : * T : T , הטוב את לשמע שמחתי מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון bre*^lev\ xo.il

אעזר תקה י״ט בנחל יט אני אישר התלמידים, ;נם ללמד עצמף את מחזק שאתה ואיך ממך, ת1פר שמו, יתברך בעזרתו שנךאה להלןדוש־ברוך־הוא, מקוה הוךים אספת מסדר שאתה מאד וטוב האלף. מהאילנות טובים שיש מה להם ותאמר ההוךים, פעלה;נם ותשתף הזה, שבת למוצאי מאד, מא׳ד זה על ולדח׳ק פעלה, שתוף שיהיה ה;נלןר לומר, לך זמן אחר עד וחצי שעה עוד ללמד יכולה השניה הכתה גם ולדעתי, “•T ״ ; ־" T J T ן • T T T♦ צריכים רק בגךסא, משניות לבד אפלו ללמד יכולים והם מעךיב, פקוח. איזה להם שיהיה להשתדל, כל סוף כי שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאה הנה כי חלמת, שלא מאיד, מאיד ונפלאים נוראים דבךים תךאה סוף מאיד, הךבה בכה וחשגה השגה כל אחר ז״ל שרבנו יוך;נים אנחנו T T V - : V T : * • - T : T • : T : שלומנו אנשי בעיני פליאה והיתה עמו, שמים ומבכה בוכה והיה ״ ’ • • זוכים ״איך ואמר: 'שהתאנח ז״ל, רבנו של הנהגתו על מאיד מאיד את וישאל שלומנו, מאנשי אחד העז אחת ופעם ו הודי?!״ להיות זוכים ״איך :ובוכה מתאנח ז״ל 'שרבנו איך שישמע בשעה ז״ל רבנו רבי, ״היתכץ, מאיד, ונפלאה נוראה תורה שגלה אחרי יהודי״, להיות ואמר ענה יהודי׳״? להיות זוכים ׳איך — כאלו דבךים שתיאמרו ועכשו כזו, השגה בכלל שי:ש ודעתי ליא קידם ״הליא ז״ל: דבנו לו יותר השגה עוד שיש בטוח אני כזו, השגה אצלי כשנתחדשה , — T : T T T “ • : V T : “ : • * , * : בעצמי שאני לי, תאמין ל;ננענו, כמו־כץ לזה״. זוכה שאיני גדולה, והנה כזה, ובחץ בפאר דצא חזה, הבנ:ץ הךחבת על חלמתי לא וצפיתי קויתי ולא חלמתי שלא דבר לי הךאה חקדויש־ברוך־הוא ״בית ישיבת משכן יהיה הזה שבבדץ ישכן וכל ישכן ומכל כלל, הוא עדין שעכשו אמת הץ חמד, בחורי שם וילמדו שלימה״, לנו תהןה שעוד למרחוק, ומביט וצופה רואה אני אבל בקטנות, אבל כחלום, נךאה זה שדבר ןאף בחודים, מאות של גדולה ישיבה שמו. יתברך בעזרתו ונתגשמו חלמנו, חלומות חרבה ותבקש שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאה על־כץ דבורי בתלמידים ותחדיר צריך. שאתה מה כל יתברך ממנו חךבה bre*^lev\ xo.il

אעזר תקר י״ט בנחל עז־1הקןד בפתסה וגם מהם, נחת הךאה ד1וע עזמים, ויךאת תורה ויתרחב ודם, בשר לטובות תצטלך שלא מאד, לף !ךחיב ברוך־הוא תצטרך ולא משלף, דירה בית לך ויהיה ברוחני, ובין בגשמי בין לך ובשכנות. בשכירות לגור השמים... מן והצלחה בךכה לך המאהל תקר. י״ט ה׳תשנ״ג. טכת כ״ח וארא, לסדר חמישי ירם יוזפרך, השם פעזרת — : * • V “* ־•־T V : :־ ד ־ ד T • ן -ד-ד לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד * T •• : למטבחון וכן למעלה, לכהה מנורות שתקנה רציתי, מאד מא׳ד ותכף־ומן־ד אור, שום שם ואין לרצף, עכשו הולכים כי ולשרותים, על להם ויבשלו שם, יאכלו שהתלמידים רציתי הךצוף אחר וכן הךחובות, על ולהסתובב לבדן חוץ לצאת יצטךכו ולא המקום, הזו והזכות תורה. שם שילמדו כתה, עוד שם להכניס בדעתי .יש : T • ' •T T ; : ' T I T . T : ־V , את ויברכו הילדים, שם וייאכלו הורה, וילמדו המקום, את שתאיר להפקד ותןכו אשתך, וחשבון חשבונך על תחשב הקדוש־ברוך־הוא עמך שןעשה נגלים נסים הךאה שעוד בטוח ואני קן־מא. של בזרע שהרכבת האורות שני על לך שהבטחתי כפי הקדוש־ברוך־הוא, כמו אךבע... שהם שתים שמו, יתברך בעןרתו ויה.יה בכניסה, של שמאלי לצד לי שתןמין רציתי וכן כפולות. שהן המנורות ןשמיענו והקדוש־ברוך־הוא דבר, אותו גם־כן שמה ולהךכיב הבית, משמחות. בשורות תמיד השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל bre*^lev\ xo.il

אעזר תל,ז י״ט בנחל כא תקז. י״ט ה׳תשנ״ג. טבת כ״ח וארא, לסדר תמיעזי ם1י לתפרך, השם בעזרת לי הילןר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום T : T T : T V T : • : • - J V* • : יאיר. 1נר ... ר׳ הינ?ים, כל לטוב לבבי בפנינ?יות צמוד מאד, עזאתה איך ת,1מחtמע לעזמ׳ע מאיד מאיד בעיות, יםtועוע צעירים עדין עזהם אמת הץ התלמידים. עם מצליח והיגיעה הטךחה עזכל להקןדועז־ברוך־הוא, מלן!ה אני אבל סוף כל סוף כי מעזתלם, זה — בסם מכניס עזאתה נפעז והמסירות — עמהם עזלומדים ומה הקןדועז־ברוך־הוא, בני יע>ראל, נערי הם ויתנו יגדלו האלו האילנות כי הקןדועז־ברוך־הוא, עזל ךצונו זה עךבית, אחר עד הילדים את להחזיק טוב ה^ה גתי,7לד יפים. פרות קזבעזעה ואפלו בךחובות, יסתובבו עזליא בערך, וחצי עזעה עוד הינו אני ולכן טוב, גם־כץ — מעזניות יגךסו רק עךבית תפלת עד הזו T T — ' T T • • T • : T : V• . * : . י הולכים כעזאתם על־כל־פנים או עזעה, עוד להעזאר אפעזר אם מציע אחר עד כך כי מאיד, טוב הזה עליהם, קזי-עזמיר מיעזהו את לבקעז ומה העזגחתנו, תחת יהיו קזעה, עוד הכיל סך עזהיא עךבית, תפלת זה ודבר בצבור, יתפללו וכך עךבית, מתפללים ליא הם קזבבית גם מאיד. טוב הוא הורים אספת יםtעוע עזאתם איך לקזמיע שמחתי מאיד מאיד בהצלחה הכיל שיעביר זעזיר, והקדוש־ברוך־הוא הן־ה, במוצאי־שבת הישיבה להצלחת ולפעיל לעשות, מה ביניכם עצה ותטכסו רבה, T V T “ ( : קטנה. שלנו המטבחון את יגמרו מעט שעוד להקדוש־ברוך־הוא, מקוה אני אלא מהב^ין, לצאת בכלל יצטךכו ליא הילדים ואז השרותים, וגם . V T : T T : * : ׳ T T T • להם. גדולה טובה תהיה וזו שמה, ישארו שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא bre*^lev\ xo.il

כב אעזר תל,ט י״ט — תקח י״ט בנחל מילדיכם, נחת רב ותךוו דךככם, שתצליחו בעדכם, ומתפלל מבקןש הישם. יךאי תלמידים ולהקים ךה,1ת להרביץ ותץכו • — X — I * X X : — : X X : V T השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל תקח. י״ט ה׳תשנ״ג. טבת כ״ח וארא, לסךר חמיעזי ם1י יתברך, השם בעזרת X : x t : T V T *“ V — * • : x x I• לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד • X •* : שלמה״, ״בית ישיבת של ההורים על שתלחץ רציתי מאד מאד מצפים הם המלמדים פשוט כי הן־ה, לחדש למוד שכר שישלמו ההורים שכל בבית־המדרש, תכריז וכץ פתסתם, עקר זה כי אה, מקוה אני הודים. לאספת שיבואו הכלל, מן יוצא בלי הישיבה של בכל עצמך את לחזק ךאה העקר יסתדר. שהכל להקדוש־ברוך־הוא, עכשו עד הקדוש־ברוך־הוא עמך שעשה וכמו שבעולם, אפנים מיני הקדוש־ברוך־הוא לך שןךחיב נסים, הךבה תךאה עוד נגלים, נסים בשורות תמיד ולהשמיע לשמע ונץכה ןחד, גם ובגשמיות ברוחניות משמחות. השמים... נ?ן והצלחה ברכה לך הנ?אחל תקט. י״ט השם בעזרת ?תןרך, ה׳תשנ״ג. טבת ב״ח וארא, לסדר חמיטי יוים ןאיר. נרו ... אל ולרדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום את שתתלה להורים, מכתב ועוד כללי מכתב רצוף תקבל פ׳ה הפעלות את שיעשו לעזר, והקדוש־ברוך־הוא המודעות, לוח על זה צריכים ובודאי שלנו, לישיבה גדול עתיד רואה אני כי הנכונות, על להם ויבשלו המטבחון, גמור כשיהיה ובפרט כהות, להשקיע bre*^lev\ xo.il

ר1אע תקי ט י״ בנחל כג את לסדר עזתוכל מלן.ףה, אני מאד. גדולה יעזועה תדויה זו המקום, פרוטה כל על חבל כי זה, את לפרק יצטךכו קזלא כדי העזער, תעזתדל וכן גדולים, ובנסים נפעז במסירות ממש לי שבאה ופרוטה : T V T T - • T * : • V V *• : • : * • : I• אחר־כןז שיוכלו כדי התאורה, את למעלה שיךכיב ... על לדחק נם7 תכף־ומןד שיתחילו להקדוש־ברוך־הוא, מק.וה אני וכן לרצף, לרןחמים תפלתנו את ישמע והקדוש־ברוף־חוא הארון־ק־דש, ולוציז• השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תקי. י״ט ה׳תשנ״ג. טבת כ״ט וארא, לסדר עךב־שבת־קךש שעזי ם1י לתברך, העזם בעזרת T : T T : T V T : : • : • - V : לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ♦ •• T• יאיר. נרו ... מאד הוזמהמהתי ן־לא וחשתי מכתביך, את עכשו קבלתי לנכון לך. לענות לא מאיד מאד הקדושים חכמינו הץהירונו כבר 1לך א־מר מה דבךים שומע שאני הךאשונה, הפעם לא וזו ןכו׳, לשון־הרע לקבל את הןהךתי וכבר אומרם״, ״בשם שאומךים וכר, וספורים כאלו ״בשם אות שכותב, השיחות בספר שיכתבם ןאיר, נרו ... ר׳ ידידי כי בךןה, לשום ןאמין אל — בפרוש מפי שמע שלא מי אומרו״, ונפל הצטעךתי, מאיד מאד כי זו, הקדמה לך והקדמתי שקר. הכיל בשמי. כאלו דבךים לך שאומרים בהיר, ביום כרעם בעיני הדבר ימיני, T ממש והיית הןמים, כל לטוב לבי בתוך חקוק אתה הלא שבעולם, בריה לשום ספרתי שלא פרטיים, דברים לד וספרתי : I: T: *T : • : * . * ' *•T . T T הייתי רק דבר, שום אצלי ראית לא השם, ברוך שעות, נמי7 ןשבת יושב ישראל, צרות שעות גבי על שעות בסבלנות ושומע יושב —:—:T : • T T *• — — T T ׳ •• : •• ולכל לאשתו, איש בין לרעהו, איש בין שלום ועושה בסבלנות ןשנתי, ולא אכלתי לא בלבי, מקום לו י.ש ומסכן ואמלל שבור bre*^lev\ xo.il

כד אעזר תקי י״ט בנחל ייאמרו ולבסוף הזמן, כל אצלי והיית ראית כאשר כמשמעו, פשוטו עומד כבר כף אם לף! אימר מה וכו/ שאמרו מה עליף בשמי ׳ - V T : - T T T I ״ . ״ - - - ־ V .ך .ך את מסרת פשוט אתה פיה, קורה מה להשיב מה יודע איני העולם, בשמי כאלו דבךים וייאמרו יבואו ופתאים וכו׳, בעבורי נפשף הקדוש־ברוף־הוא אף ונתקבל, שנשמע עד וכזב, שקר של המצאות העלמה והפוכו, עולם לךאות שיוכלו נפלא, באיפץ עולמו את מנהיג וגוזל, גונב הסמ״ף־מ״ם זה הנה הבחירה. בשביל והכיל וכרי וגלוי .. 7 - ׳ J : .. T T V T * : * : - - T T ליא, ומה וילדיו, אשתו — נפשו שמסר אדם והנה וסובא, זולל שאינו הסמ״ף־מ״ם ולבסוף ישראל, לילדי הנוף בית להקים בשביל כספים, וגורף מצליח אשר הוא וגונב, מלשין רק דבר, שום עושה ומסר עשה שכן מי — ולהפוף שלו, הבנק סשבון את וממלא וכן הבחירה, פלאי מנפלאות זה וכו׳, וחובות בצרות מנח נפשו, האמת, את ומסתירים שמכסים איף העולם, מפרטי פרט בכל הוא סובלין המצב, בשפל נמצאים יתברף בו הדבקים ושלמים יראים נים7רש וכרי לשון־הרע בעלי עולם הקלי ואלו וכו׳, וגדופין חרופין כל על־פי הבחירה, מצד הוא זה כל וכו׳, הגיבה על יושבים נואפים מה עלי ולומר אותף, גם להטעות ןכלו איף מבין אני הקדמות אלו .שאמרו : T V לוקח אני אם לאחור״, ״חזרה דבר אין אצלי לף! אימר מה והקדוש־ברוף־הוא הסוף, עד הולף זה דבר, איזה על עצמי את ידירי שהוא מישהו על אומר אני אם צעד, אחר צעד לי עוזר אחר־כף שיהיה אפלו הסוף, עד הולף ןה לבבי, בפנימיות הצמוד על קעלה איף ממני, חלק שנעשית אתה, ובפרט וכו׳, שיהי.ה מה מים, זה שדם חושב, אתה מה ליום, לולה בן ממף להתהפף הדעת יום היה וליא ונפש, בלב עמי קשור היית הליא !להחליפו? שיכולים * י : י V V T ** : • * (T T • T ׳ • T T יום מדי שלשה גם ולפעמים שנים, או אחד מכתב לף אכתיב שלא מבין איני בינינו, פרוד לעשות נים7ףש אילו יוכלו ולבסוף ביומו, כאן! קורה מה יכול היה מה יודע מי אחרת כי לי, שכתבת מאיד מאיד היטבת . T : - X V : : T * * ־ V V . ״ T T T מאז הלא נהוג, כאשר עלי בף שהכניסו מהלשון־הרע להיות bre*^lev\ xo.il

אעזר תקיא י״ט כהבנחל לצלן, רחמנא ונאבד, חלף ממני שחלק מתיש אני מיבנאל, שהלכת הסמ׳׳ך־מ״ם של הסבל ;נמי בןחד סבלת הלא כמשמעו■, פשוטו מסכים איני היום ן־עד כןה, זיבר להיות ל1ןכ ואיך מתנגדי, ושאר רע, חלום כמו הכל עדין ואצלי מןבנאל, ונסעת אותי שעזבת בכלל זמן של עדן רק זהו אצלי ןבנאל, את עזבת שבאמת מאמין שאיני I v t : • • : v * T ד ־” * * ! ד ־ T T מטעמים יבנאל שוה לא בלעדיך אצלי כי שב, אתה והנה קצר, גבי על שנים של ידידות להסליף יכולים ואיך ;נמלי, אשר כמוסים חקוק אתה הלא וכר, וליצנות וךכילות לשון־הרע בשביל שנים מה יהיה שבעולם, ואפן פנים בשום מלבי תצא ולא לבי, ך1בת עזיה.יה♦ איני — כמוך נאמן הב1א עוד לי .יש שאם לך, אמר אחד דבר דע•1י את מצאתי כשרק השבת, כניסת קידם בזריזות כתבתי זה כל הכניסו לך שגם איך ומצטער, ורועד מפעם לבי נעדין מכתבך, מגיעה שבת מעט ד1וע הזמן, קצר מחמת אבל עלי, ן־הךע1לש ואתה תלך, לא ממני כי באךיכות, לך אכתיב ד1וע אקצר, — אצלנו דה1עב דבר, שום לך יועיל לא לןבנאל, מהר שיותר מה תחזיר ד1ע בגליל. גם תמצא כזו לקצר. ההכרח הןנ?ים. כל וטובתך שלומך רש1הד תקיא. י״ט ה׳תשנ״ג. טבת כ״ט וארא, לסלר עךב־שבת־קדש ששי יוים יתברך, השם בעזרת תחיה. ... אל רב שלום לכם יו;נילו וליא בןבנאל, לגור זךים1ח שאתם לך, ךיע1לה עלי ובפרט בחייכם נסיונות הךבה כבר שעבךתם אמת תרוצים, שום אם באמת וכר, והחובות הדירה ב;נדן בןבנאל שקרה מה לאחרונה bre*^lev\ xo.il

אעזרכר תקיב ט י״ בנחל מ!עץ הייתי לא הדירה בעדן לף1ה מה ל!צת רק לי מספר הןה בעלך הכסף עם אקזר ... של בהזיירה אחת פרוטה אפלו להשקיע אותו לקחי וה׳ נתן ה׳ שהוא איף וילה, לבנות יכולים הייתם שהשקעתם הבזיונות כל אחר אם עכשו, אותך שואל אני מברך, ה׳ שם יהי אתם מה בשמים אתכם שואלים היו אם שעבךתם, זימים והעזפיכות מינן, בר חס־ועזלום, ילד, איזה מכם עזיקחו ״עליף רוצים: שעבךתם״, זימים והעזפיכות הבץיונות את לעבר או חס־ועזלום, עולם, עזל ךבונו ״לא, ואומדים: וצוהלים קופצים הןיתם בודאי בריאים״, יעזארו וילדי ובעלי אני ה׳ וברוך עזעבר, מה עזעבר מוטב והקדוש־ברוך־הוא ב!בנאל, לגור חוןךים עזאתם לך, ני7תך ועל־כן T : “ ** *• • : ** : *. • — T ׳ T V • T T * V T V — : * ) מהכלל יוצא בלי שלומנו אנשי כל משלכם, טובה דירה לכם יזמין עזם. לנו חסרים ואתם עזם אתכם רוצים אקצר. אלינו עזנכנס השבת כזרדות מחמת הן-מים... פל וטובת?ם עזלומכם הדורש תקיב. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט חדש ראש וארא, לסךר מוצאי־שבת־קז־ש ימברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... מאד לי היקר ידידי אל וברכה שלום • T •• : * It T - • • : V T T : T אך ערב־שבת־קדש, עוד לעזלח רציתי עזכתבתי המכתב את עכעזו שולח אני על־כן מחבר, הןה לא הפקס הנךאה כפי אצלנו. מוצאי־עזבת־ק׳דש ומי בעזמי, לך עזאמרו הלשון־הרע על גדול בצער אני עדין לעצמו, עד האמת עזהוא איך על־כל־פנים יאמרו, עזעוד מה יודע עזלו. את לומר אחד לכל קשות י.ש ךהנסיון הבחירה ומצד לי, חסר עזאתה ואיך בלבבי, צמוד עזאתה איך יודע היית אם עועזה הסמ״ך־מ״ם הנךאה וכפי אליך, אהבתי מריב מעזתומם היית יצלח, לא עזהוא לי, תאמין וכר, ופרורים מחליקת לעשות עזלו את bre*^lev\ xo.il

אעזר תקיג ט י״ בנחל כז רבנו זיעת את ונפךסם ונגלה ז״ל, רבנו עזם על ;גיר נקים אנחנו כי T : * “ V : - * • T T T : ־ T T T - - I בעולם, עכעזו עזי-עז הדמיונות כל אף על כלו העולם בכל ז״ל דסמנא עזקר״, עזל ״דמיונות ;גם בני־אדם את מבלבלים עזסתם עזום עזאין עד ונפול, ירוד כל־כף הדור הרבים, בעוונותינו ליעזזבן, תעעזה לבסוף אעזר הזאת, הקלפה נגד לצאת עזי-וכל קומה״ ״עזעור הקלפה את כבר והכךתי תהיה), לא (הייה ךאלtיע נעזמות בין הרס ז״ל רבנו עזאור מקוה, אני אבל לןבנאל, כעזנכנסו תכף־ומןד הזיאת להכירו כלו העולם כל את ויכב״ש בעולם, מאיד ויתפעזט יתגבר מאד... רבה באהבה ׳עזלומף הדורעז תקיג. י״ט השם בעזרת לוזפרך, ה׳תשנ״ג. שבט ראיש־חךש ןארא, לסדר מוצאי־שבת־קז־ש היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה 'שלום ...לי PTT - * * : V : : • : * - TV T : T T : T יאיר. נרו • T מכתבף. את קבלתי לנכון הייתי אף העזבוע, כל לף לכתיב רציתי באמת !לף אימר מה אחיף ;גם עזעות גבי על עזעות ממש ביומו יום מדי מאיד מאיד עסוק וכבר מאיד, מאיד ךציני מעזהו הןה כי עזלום־בית, לעשות וגיסתף העזבוע באמצע בעצמי אני וכבר חס־ועזלום, להתגרש, אמורים היו הולכים והם המעשה, אחר עזכבר וראיתי הן-דים, את הגבהתי לעצמי: ואמךתי כלל, לישין ןכילתי לא לילה ובאותו להתגרש, האחרון הנסיון יה.יה וזה להתגרש״, ׳^מה קנטרס אחבר אם־כן מה זה הנךאה וכפי לשניהם, תתתי זה, את סןמתי ותכף־ומןד עזלי, עזמאיד אף לף, לכתיב הפנאי הןה ליא ןה מכל ועל־כן אותה, עזהחןיר בקעזר. להיות רציתי מאיד כמו בדיוק תעשה וכר, לילף צךיף עזאתה ב;גנןן עכעזו bre*^lev\ xo.il

כח אעזר תקיג ט י״ בנחל בתמימות והכל וכו/ תמיד אליף באה שאמף ותאמר לף, שאמךתי הזה, מהעל אותןז יוציא והקןדוש־ברוןד־הוא חכמות, שום בלי אין דאס און חכמות, שום קןיין נישט מאך העקןר לגמרי, ותפטר בעסער. בתף כי גיסתך, עם לגמר לךאות צךיכין בוראי השרוך, אודות את וכן וכר, רוק הוא באמת אם לברר קידם צךיכים אך וכר, בגרה זה את שיגמרו השני, בעיני אחד חן מוצאים הם ואם שלו, המרות לחכות. ואסור בת עם כי לחכות חבל כי טוב, בכי מספר ואת ,37 מספר את קבלתי לא עדין ןבנאל״, ״אור אודות כל להךפיס מוכן הוא מאד, חבל וזה להדפיס, מסךת לא עדין 47 ןמים כשלשה הפחות לכל לו לתת צריך אתה אך לו, שתתן מה להךאות ןכול הייתי לא כאן גם כי גדולה, בזריזות וזה עבודה, ימי שבועים, עברו כבר 37 מספר שיצא מאז והנה מהר, יותר זה את י . - : : T V T T ; • T : T T•• בכל יהיה זה שכך חושב הוא ועל־כן אחד, עוד לו הבאת ולא הציון עדן כי טבת, חידש על שישאר 47 מספר לדעתי, חידש. הוא אבל מבין, שאתה כפי תעשה ועל־כן לטבת, עוד שן־ך והמכתב לו. שתתן מה כל להךפיס מוכן שלך, הדסקות את היטב מבין אני מאד, מאד ואמץ סזק דק כל על לך לשלם יתרו שבת על בבואי יתבדך, בעזרתו ואקוה, בו לגלות נפלא כלי הוא כי שיפסק, וחבל לך, חיב שאני העתונים שלא טוב גם עם. להמון פשוטה אמונה — ז״ל רבנו דעת את מאד. טובות הן כי ... של הכתבות את תקצר כבר רציתי מאד כי בךרשות־מוהרא״ש, ממשיך שאתה אקוה ג׳. חלק להדפיס לתשובה... המחכה bre*^lev\ xo.il

אעזר תקטו י״ט — תל,יד י״ט בנחל כט תקיד. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ראש־חךש וארא, לסדר מויצאי־שבת־קךש לתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וברכה עזלום • T ** V T T : T להעזיבף. יכלתי לא לכן עזבת, עדין כעזהןה המכתב את קבלתי י . . - . : • - - • It t - : T It ׳ V : - T • T T Vלהם אסור עזהילדים חזקה, תקנה לעשות צריכים לדעתי, בהמון תקנו כבר הזו והתקנה הודים, בלי למקוה לבד ללכת לצלן. רחמנא ר״ע, מכל ילדינו את נעזמ׳ר ועל־ידי־זה יעזיבות, הותיקין תפלת קידם עוד מהעזנה מתעורר כעזאתה תכף־ומןד עזבת־קידש מוצאי עדין אצלנו כי אליף, אצלצל ואז פקס, עזלח ארך. את היום לקנות ךאה אותך, אשיג לא זיאת בכל אם ןה כי למעלה, להךכיב כדי התאורה, סלקי וכל הפלורוסננזים לצאת, בכלל יצטךכו ולא עזם, לאכל עזיוכלו כך התלמידים לטובת בחוץ. עזהחילונים בעת ובפרט סכום חהו כסף, שום לי אין זה בךגע פשוט התכנון, אודות בעזבוע ובפרט כאן, לגמ׳ר ק׳דם התכנון, עם עדין חכה ועל־כן גדול, נזעזקים. עזהוצאת בחדש, לראשון כסף לגיס צריך אני זה הכניסה. עזער את היום יסדר ש... מקוה אני הדורש רבה. באהבה ד תקטר. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב׳ בא, לסלר ראשזן יוים לתברך, השם בעזרת ןאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום “ V : : * : • — T • • T : T T : T bre*^lev\ xo.il

אעזר תקטז ט י״ בנחל עזתכף־ומיד מחתי,1ע מאד ומאיד מכתבף, את קבלתי לנכון הזה הקנטרס כי;נם להתגרש״, ״למה קנטרס את לתקתק התחלתם הקנטרס ובןכות לצלן, רחמנא פחת, פי אל מלרדת משפחח הצלתי ד1ע לחבר בדעתי נסכם ועל־כן השבוע, קרה וזה התגךשו, לא הזה הקדוש־ברוך־הוא. לי יעזר זה, נושא על קנטרסים כמה חמי, אל לגשת תוכל אולי ,37 מספר ;נתון קבלתי לא עדין מה משתדל אני חושב, אני כך מחר נוסע הוא כי ;נמו, ולשלח שרבו, כמו רבו נזךדותי אבל חדשים, ספרים להכין מהר שיותר מכל רואה אני כי ספךים, שיותר מה שיהיה משתדל אני מאד ומא׳ד אלו רק לשאר לא וכר, עלי שמדברים הלשון־הרע ומכל הליצנות להתבלבל. ולמה מה ךעל־כן וכר, יקבע וזה קובע זה ורק הספדים, שיהיה עולמו, את הקדוש־ברוך־הוא ברא כך לך! א׳מר מה לי תאמין ךהנסיון. הבחירה בשביל והסתרה העלמה בבחינת הכל כמה מלפני היו הקנטרסים״ ״אוצר או בנחל״, ״אשר ספרי אם דבוא האמת, בעין שמסתכל למי נפלא חרוש גם־כן הןה דורות, הספרים ועשו ריקא אז וכר, למעלה להיות כבר כשאןכה היום מא׳ד מאד ויתמהו ךכר, גדולה ומהפכה התעוךרות האלו הקדושים ו כ ר?! חולקים היו ןה על — אותך, ופיל לא שבעולם דבר ושום מאד, מאיד ואמץ חזק רק מקומות. מךאה להכניס ה;נקר הקנטרס, על אשתך תגובת את תכתיב לתשובה... המחפה תקטז. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב׳ פא, לסדר ךאשוין יוים לתברך, השם בעזרת ואיר. נרו ... מאד לי חוקר ולידי אל וברכה שלום לך לכתב שרציתי בעת ממש מכתבך, את עכשו קבלתי לנכון bre*^lev\ xo.il

אעזר תקיז ט י״ בנחל לא בטל דינא בת אידחי דאידחי כיון מלן.וה ואני וכר, היום ל!ךה מה דינא צח.), (סנסדריז יתברןז. 1בעזךת יתבטל, והכל ,1יתר פרעזת חמיעזי ביום להגיע להלןדועז־ברוךהוא מל!וה אני יכולים ועל־כץ לחזיר, מכרה אני ותכף־ומיד ביבנאל, עזבת ת1ולעזב ממנו נחת להךבח הלןדועז־ברוןי־הוא לף יעזיר חלאלןה, אז ותtלעע P v t -: : T • חלציף. יוצאי ומכל נלפסו ולא ונעזארו ת1כתב עזעזלחת להיות ל1יכ זה דק,1צ אתה • • • T — T: — T V :• T V ' l " T — 1ב להמעזיך נפלא כלי הוא כי עזתמעזיןז, מל!וה אני טעם, מאיזה ז״ל. רבנו ר1א ךאה עזחסר, התורות עזל הקןסטות כל את ;נמי להביא מל!וה אני לא, ואם מקומות, מךאי להכניס תוכל ואם לף, עזיעז היכץ עד לסדר מאיד. יפה יוצא ת1מקומ מךאי עם ספר כי לזה, מוכן .. .אזי לטובה, יתהפך הכיל סוף כל עזסוף ה,1מל! ואני !אמץ, ןחזק רק בחיים מקנא איני אבל גדולים, נסים לו היו אחיך עזגם לי ותאמין והכל רע, מכל הקדועז־ברוך־הוא יעזמרהו עלינו, לא לו, שיעז לטובה. יתהפך תמיד... עזלומך הדורעז תקיז. י״ט ה׳תשנ״ג. ב׳'שבט פא, לסך־ר ראשון ם1י יתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... מאד לי היקר לידידי סלה טוב וכל וברכה עזלום . . . • .J■ T T : X ך .. ליי תאמין לטובה, יתהפך עזהכיל להקדועז־ברוך־הוא, אק!ה תר1י ואפלף עשרה, עזעז בגיל בחוךים ;נם ת1רב צרות היו לי עזגם וtונעע ונתבארו עבר הכיל ף1ולבס זוכר, עזאתה כמו מבגךים ;נם אך יעזתנו, וכך המכתב תם1א רר1עזיע מקוה אני וכר, בני־אדם עזר הקדועז־ברוך־הוא לאל, ותהלה סבלנות, הךבה צךיכים זיאת כל bre*^lev\ xo.il

לב אעזר תקיח י״ט בנחל הטוב, למודו על־ידי סבלנות המחלק ז״ל מרבנו יודעים שאנו לנו, היא הזאת שהתורה קנ״ה, סימן א׳, חלק בלקוטי־מוהר״ן, וכמובא רק כלל, להתקים אי־אפשר הזאת התורה ובלי בחיים, גדול יסוד עמף שיעשה נגלים נסים תךאה עוד כי מאיד, מאד ואמץ חזק מקוה אני ברוחניות, ובין בגשמיות בין — הקדוש־ברוןז־הוא כמשמעו, פשוטו ברסלב״, ״עיר תהיה שכאן להקדוש־ברוןז־הוא, כי יתברןז, בעןרתו יתגשם, הסלום אבל כחלום, נדמה שעכשו ואף לביתי, באו כלם רק ,47 בךחוב הבנןן על חלמתי שלא זוכר עוד אני הקודם, הבדן על ואחר־כף ןבנאל, על בכלל שעךתי לא ואחר־כף נסים לךאות הקדוש־ברוף־הוא יעזר ועוד הן-ה, הבנןן על שכן ומכל בית־ספר וכן פרכזית, במבנה תלמוד־תורה ענקי, בית־מדךש נגלים לבנו. וישמח עינינו יךאו פרטי, במבנה השמים... מן והצלחה ברכה לף המאחל תקיח. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב׳ כא, לסדר ךאשוין יוים ?מברך, השם בעזרת לי הן-קר ולידי אל וילדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד • T •* t כל על לף להודות בפי מלים אין ה:-קר! ידידי לף, א־מר מה כמשמעו, פשוטו נפשף, את שמסךת בזה עמלי שעשית חנם החסד התקונים, וכל המטבחון את וכן למעלה החדר את לבנות לי ועזךת רק לי, שועזר מי אין סוף כל סוף כי מאיד, מא־ד אותף מעריף ואני לדון שכלאי בטלפון, עמף דבךתי ובאמת לי, לעזר התנדבת אתה הלבה עליו שעוברים ... ובפרט ןכות, לכף ואחד אחד כל את הכנסה הבטחת את ממנו שלקחו מזה יודע אינו אחד ואף משברים, התקוטט פעם אם ועל־כן כלום, בלי ונשאר לאמי, הבטוח ואת אותי הצלת שפשוט תלע, אבל שלו, הלחץ מחמת רק הןה זה עמף, זה. על תודה אסיר לף ואהיה מאד, מא־ד לי ועזלה bre*^lev\ xo.il

אעזר תקיט י״ט בנחל לג .וה1מל אני ף1ס כל ף1ס כי ביותר, עצמף את לחזק ךאה לף ותהיה ביבנאל, מפעל איזה להקים עזנוכל להקדועז־בתך־הוא, על ר־אעז לף וי־ש חרוץ, בחור אתה לאל, תהלה כי, בשפע. פתסה תצליח. יתברןז ובעץרתו הכתפים, זיבר משום בדעתף תפל ואל עצמף, את לחזק ראה רק מילדיף, נחת רב שתך!ה לף, !עז׳ר ךהקדוש־ברוך־הוא שבעולם, מהם. נחת רב ותתה אמתיים, ןחכמים תלמידי ושיגדלו ובןכות במנין, ובקר ערב להתפלל עצמף את לחזק ךאה ונא נא לף שתלזיה שבמנין, זיבר לף שיהיה הקדוש־ברוף־הוא, לף יעזיר זה חכמינו אמרו כןי כי בף, לנגע יוכל לא אחד ואף בשפע, פתסה הקדושים ז.): (גטין לבית־המדרש, ולהעריב להשכים שנץהר מי מאד בזה חזק תקיה ועל־כן תחתיו, נופלים השונאים כל על־ןדי־זה הימים. כל לף טוב ואז זייקא, במנין וב׳קר ערב ולהתפלל לבוא מא׳ד נים.7נ ומה טוב מה ... הרב של לשעור להצטרף גם אפשר אם נמף7 ייטיב והקדוש־ברוף־הוא עצמף, את לחזק ךאה נקר7ה נמי.7 שהיטבת כמו השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל הקיט. י״ט ה׳תשנ״ג. עזבט ב׳ בא, לסךר ראשון יום יסברך, השם בעזרת תלזןה. ... אל רב שלום לשמע שמחתי מאיד ומאיר מכתביך, שני את קבלתי לנכון והדחקות הצרות בתיקף עצמך את מחזקת שאת איך ממך, הטוב ובגשמיות. ברוחניות עליך שעובר מאיד מאיד שן-ה יודע שאני ואף הסבלנות, במדת להתאזר ךאי במדת להתאזר מאמצים מיני כל תעשי זיאת כל נם7 לך, קשה bre*^lev\ xo.il

לד אעזר תקיט י״ט בנחל ותמעזיכי בסבלנות, אלא בית להנהיג אי־אפשר כי הסבלנות, הצלחת ועל בעלך הצלחת על יתברך אליו ולבכות להתפלל ותבקןשי תדבךי שאת ולבור לבור כל אשר ותאמיני, ותלעי היללים, ובין כך שבין ואף כלו, העולם בכל ןבל7ונת נשמע — יתברך ממנו לדעת, עליך זיאת כל עם דבר, שום רואה ולא שומעת לא את כך . ך | _ . ---- .ך . .ך.ך 7. ך , ----------------------------------- 7 ונת?ןבל, נשמע — יתברך ממנו שמבקשים ולבור לבור כל כי — ובקשה תפלה של הזו הקדושה בעבודה להתחזק לאי ועליכן כל לך טוב ואז עליך, וירחם שןחוס יתברך לפניו למעות לשפך שהאשה התפלה נם7 מתחשבים מאל בשמים למעלה כי הןמים, שבעולם פעלות מיני כל לעשות לאי ועליכן ומבקשת, מתפללת לכבוד נר ולהלליק יוחאי, בר שמעון רבי התנא לכבוד נר להלליק וירחם שןחוס יתברך, ממנו אז ולבקש הנס, בעל מאיר רבי התנא תלאי ואז ישתנה, שבעלך יתברך, אליו ותפלה שיח ותשפכי עליך, ואם הקדושיברוך־הוא, עמך שיעשה הנסים גידל את סוף כל סוף שתפלתם ואיך והבקשה, התפלה ממעלת יולעים בני־אדם היו לאי ועליכן תמיד, בזה עוסקים היו למעלה, ונתקבלת נשמעת תפלה של הזו הקדושה בעבודה מאד מאיד ולהתאזר להתחזק - It x הימים. כל לך טוב ואז ובקשה, ': t It T - T• שאני בתפלתי ישמע ישלאל, תפלות חשומע חקדושיברוךיהוא ברוחניות, ובין בגשמיות בין — שתצליחי בעדך ומתפלל מבקש בזהר ומובא מחיללים, והן מבעלך הן נחת חלבה תלוי ועוד והיתה האלץ, ועם בור איזה נם7 אשה התחתנה אחת שפעם חקדוש, תלמיד נם7 שהתחתנה חשבה כי מאיד, מאיד גדולה נפש עגמת לה את שמע וחקדוש־ברוךיהוא יתברך, לפניו הלבה ובכתה חכם, יתברך, לפניו מקוה אני ועליכן לטובה, נשתנה וחכיל תפלתה, ואז התפלה, בעבודת חזקה להיות ראי העקר לטובה. ישתנה שחכיל “־: •” T ; ' T :״־”: ”ITT • » • ; PT*T T: * ״ : בעלך באמת כי הקדושיברוךיהוא, עמך שיעשה נגלים נסים תלאי למד, ליא הוא חנלאה כפי אך טובות, מדות לו .יש טובה, נשמה הוא לכף מאיד אותו לדון תשתדלי ולכן שעובר, מה עליו עובר ועליכן ישתנה. חכיל זה ובןכות זכות, bre*^lev\ xo.il

אעזר תקכ י״ט בנחל לה לם,1עזבע אפנים מיני בכל עצמף את לחז-ק ךאי הזיבר, הכפל מנו,1של אנשי ת1נש נם7 תמיד ותדברי בשמחה, להיות ובפרט אשרי ועל־כן שעובר. מה עובר ואחד אחד כל על כי אותן, ותחז-קי שאר את ולאמץ לחז-ק — הז-ו הקןדושה במצוה שעוסק מי ואשרי מחז-קת. תהיי את גם זה ובזכות אנשים, שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוןז־הוא ברוחניות. ובין בגשמיות בין שתצליחו בעדןי, ומתפלל מבקש |־ד ־ד־ד:— : ;T — I* T T• ־ השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקב. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב׳ פא, לסדר ראשון ם1י יוזברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום V : : * : • ” TV T : T T : T •* ד• ■ ההתחזקות על לך חן ותשואות מכתבך, את קבלתי לנכון f T X : : V •: • T • ' x : — TV :־*:I ׳ מאד מאיד יקר הוא התחזקות, של ודבור דבור כל כי שכתבת, בעיני. או האמת צדיק — ז״ל מוהךנ״ת כון מה על שאלתך אודות והיכן ז״ל, רבנו על סובב זה מאד, נפלאה במעלה הגדול צדיק האמתיים, שלומנו אנשי על סובב זה אמתיים, צדיקים שמזכיר והם כרגע, יתברך ממנו רעתם מסיחים ואינם יתברך, בו הדבוקים יתברך, ממנו הךבה לבקש צךיכים אך האמתיים, השם העובלי וכו׳ העולם נתהפך הרבים, בעוונותינו כי, אותם, למצ׳א שי-זכה וכר. וכר שרוי מ״שה והיכן שרוי אהרן היכן נים7יוך ואין וכר, למעלה אין — בעולם ז״ל רבנו אור את מפיץ שאתה אודות פתסה, לך תהיה זה שבזכות גם ומה הברית, תקון בשביל מזה שלום־ לך יהיה ועל־ידי־זה לאשתך, הכסף כל את לתן ותשתדל אמתי. בית bre*^lev\ xo.il

אעזרלו תקכא י״ט בנחל עצמך את ותךגיל יתברך, בו עצמך את לדבק ךאה תא נא — יתברך 1נמ7' שמדבריס ודבור דבור כל אישר יתברך, נמו7 לדבר ואשרי כלל, ולשער לתאר שאין כזו, הצלחה נצחית, הצלחה הוא • * ! - : ' X : •* - : ** X : I •* V T X X : - ' * : * X X : - אשר כל את ולספר ולשוח לדבר הזו, הקדושה בעבודה שחזק מי הימים. כל לו טוב ואז יתברך, אליו לבבו עם : x * • X : • X : ' | — x X — X• הלמוד כי משניות, פרקים כמה יום בכל לומר עצמך את הךגל ואמיץ חזק ותקיה חלדה, מיני מכל הנפש את ומטהר מזכך משניות הימים. כל לך טוב ואז הזו, הקדושה בעבודה השמים... נזן והצלחה ברכה לך המאהל תקנא. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב׳ בא, לסדר ךאשון יוים יסברך, השם בעזרת X : X X : T V T : : • : * “ V - • • : X x I• לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, • X •* * T - X : * X : * * : * T ׳ : שיש ממה נפש ועגמת צערי וגידל מכתבך, את קבלתי לנכון כלל. לשער ואין לתאר אין — בבית ויסורים צרות לך למוד הוא ז״ל רבנו של הלמוד כל !הן־קר ידידי לך, אימר מה עמיק עמיק, בהתחזקות כי עובר על כל אחד ואחד בזה העולם צרותX X X V : X V : X V X — *• * I : : * : I X X בר גדלת ועקר בביתו, ובפרט הדעת, וחליישות וקטנות ויסוךים X • •• X T : • : • : ׳ V • - P - X ״ X : דבר משום יתיאש ולא יפיל ולא מעמד, שיחזיק הוא, ישראל ותהיה ילדיך, ואת אשתך את ולשמח לשמיה ךאה אתה שבעולם, מאיד, מאיד גדול סבלן להיות צריכים העולם בזה כי גדול, סבלן ואי־אפשר הסבלנות, מדת בלי העולם זה את לעביר ואי־אפשר יתברך, בו האמונה תיקך על־ידי אלא הסבלנות, מדת אל להגיע עצמו את ולבטל הוא, ברוך סוף באין לגמרי עצמו את להדביק שאין ולהולע, ולהודיע ולידע הוא, ברוך סוף אין אל לגמרי לגמרי לחקיק וצריכים הוא, גמור אליקות לכיל והכיל כלל, יתברך בלעדיו bre*^lev\ xo.il

אעזר תקכא י״ט בנחל לז ורבנו כלל, ןתברך בלעדיו איץ אעזר זו, ידיעה היטב היטב בדעתו אמר ז״ל נג): סימן הר״ץ, ת1&?)יח ?ןטץ, דבר הוא אמונה העולם אצל :— T V : * : V T T T T : : T * — V •• לו עזי-עז מי אמר: ובפרועז מאיד. גדול דבר הוא אמונה אצלי אבל מאיד מרודים חייו אזי אמונה, לו עזאין ומי חיים, חייו אזי אמונה, עזעובר מה עליו עזעובר בעזעה יודע, אמונה לו עזיעז מי כי מאיד, הלןדועז־ וכר, וכו׳ ומכאובים הדעת חלישות ויסודים צרות — עצמו את ומחזק עוונות, כפרת וזו לבסוף, ;נמו ייטיב ברוך־הוא ועל־כן לבריח, מי אל לו אין אמונה, לו שאין מי אבל בעצמו, בזה לאדיכות אותף שהביא האמונה במדת ביותר עצמף את לחזק ךאה בלקוטי־ התורה את יום בכל שתלמד מאיד, טוב והןה אפים. מלקוטי־תפלות, התפלה עליה ותיאמר קנ״ה, סימן א׳, חלק מוהר״ן, ישראל, בארץ זוכים שזה אפים, אדיכות מ;נדן ז״ל רבנו מדבר ושם בארץ לגור זוכה אתה לאל, ותהלה אמונה, הוא ישראל ארץ כי בשמחה, להיות בפעם פעם מדי עצמף את לחדש לף וראוי ישראל, ישראל, בני אחינו כל יעשו ומה ישראל, בארץ להיות זוכה שאתה את להסיות לף ראוי ועל־כן ישראל. בארץ עדין לגור זוכים שאינם מספדים, שלומנו ואנשי ישראל, בארץ גר שאתה מאיד, מאיד עצמף את מעמיד הןה ישראל, באךץ הולך כשהןה נחמן, בר׳ אברהם שר׳ והשיב איך״? גיי ״ווי עצמו: את שואל והןה בפעם, פעם מדי עצמו איך?״ זיטץ ״ווי פעם: בכל הןה וכן ישראל״... ארץ ״אין לעצמו: שהוא בעצמו להחדיר רצה כי ישראל״... ארץ ״אין לעצמו: והשיב בידיעה פעם בכל עצמו את לחדש צדיכים ובאמת ישראל. בארץ אפים לאדיכות זוכים ועל־ידי־זה ישראל, בארץ שגדים לידע זו, : * I - - T •* *.* - T Tעליו. שעובר מה כל על אפו להאריך אדך צריכים זה על אשתו, ;נם אברך על שעובר מה ובפרט שעור לעצמך תקבע שגם מאיד, טוב והןה הכלל, מן יוצא אפים צריכים שרק ה;ננעים מכל מדבר ששם אפים״, ״ארך הנפלא בספרי הךבה צריכים במצבך ובפרט האשה, עם הוא מהם ואחד סבלנות, — : T סבלנות. את ותחדש עליך, שעובר ממה כלל בדעתך תפיל אל ונא נא bre*^lev\ xo.il

אשרלח תקכא י״ט בנחל תדבר וכן עז, וביתר עזאת ביתר ללמד ותתחילו שלף, החברותא אלו כל על תסתכל ואל יתברף, השם מעבודת הנעורים בני לב על אחד כל ילכו ! ? ולהם לנו מה אלו, מדבוךים שמתלוצצים הלצים ה^קדוש־ברוף־ אל רק עצמנו את נדבק !אנחנו לו, שבחר 1דךכ כפי מהפח האדם את להוציא — ז״ל רבנו של הלמוד כל זה כי הוא, ולהחזירו נפלאים בקשונזים ולקשטו וכר, וכר לשם שנפל ןקוש ז״ל מרבנו מאיד ונפלאה נוראה עצה לנו שיש ובפרט יתברף, אליו **T** T ••V T : • I — T : • T ך— •[•■ שמדברים ודבור דבור כל אשר יתבדף, עמו לדבר הדבור ענ!ץ — ולשער לתאר שאין כזו, הצלחה נצחית, הצלחה היא יתביוי עמו ויום, יום בכל יתבדף עמו להתבודד עצמף את זירגל ועל־כץ כלל, מאד טוב גם־כץ דבורים כמה דק ו א ^ו זה, דבר על קבוע ותהיה לבקש תתחיל כבר ביתף, מפתח יוצא שאתה בשעה הינו מאיד, ומכעס אסורות ומשמיעות אסורות מראיות שתנצל יתבדף, ממנו ורכילות לשוץ־הרע שהוא אסורים, מדבורים שכן ומכל וקפדות, אחד אף לנו אין באמת כי יתברף, בו דק עצמף את והדבק וליצנות, מי ואשרי א^זרי ועל־כץ הקדוש־ברוף־הוא, רק — העולם ב!ה דרכו. את ואז!צליה יתבדף, בו פשוטה באמונה עצמו את שמכניס והלילות, הימים עלינו שעוברים איף ראה !היקר ידידי אהובי, השם בעבודת דבורים, לדבר שזכה מה דק מהאדם? נשאר ומה לדבר הץ — הז־ו" הקדושה בעבודה חזק להיות ראה ועל־כץ יתברך ותאמצם, ותהזקם ותעוררם יתברך, השם מעבודת הנעורים בני עם שאתה משעה יתברך עמו שתדבר והן ז״ל. דבנו דעת על־פי שילכו ששם דרך כבדת לך י.ש למקוה, הולך שאתה עד ביתך, מפתח יוצא בית־המדרש עד ומהמקוה יתברך, אליו דבורים לדבר ןכול אתה ןכול אתה הבית עד ומבית־המדךש יתבדך, אליו לדבר :כול אתה עצמך את התל הולך, אתה ש.רק מקום בכל וכץ יתבדך, אליו לדבר ויסורים צרות מיני מכל תנצל ועל־ידי־זה יתברך, עמו לדבר בזה כי מהבל, שמור ותדז.יה בעולם, שיש נאוף של ארסיים ואוירים מהכקי, נצולים על־ידי־זה יתברך, עמו לדבר עצמו את שמתילים • T — T T : “ T T —: — I T T . . הימים. כל לו טוב ואז הזו, הקדושה בעבודה שחזק מי ואשרי bre*^lev\ xoil

אעזר תקכב ׳ט בנחל לט עזאני בתפלתי יישמע ישראל, ת1תפל מע1הש הקןדוש־בתך־הוא לי לכתיב עצמף את ותךגיל דךכך, שתצליח בעדף, ומתפלל מבקש **•— : T — T T : T V T : • תחיני. וממיש שבוע, בכל אחד מכתב השמלם... מן והצלחה ברכה לף המאחל תקכב. י״ט ה׳תשנ״ג. עזבט ב׳ בא, לסךר ן1רא־ש יוים יתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום • T •• V : : * : • - T V T : T T : T ושמונים מאה סך על הטשעק עם מכתבך את קבלתי לנכון ממך עזימתקו הקדויש־ברוך־הוא, לך ןעזיר הספדים, להדפסת דולר הקדושים, הספדים בהדפסת תמיד להשתתף ותזכה הדינים, כל בך. תלתה תהיה הדבים וזכות הדבים, את ומזכה זוכה ותהיה הבלבולים כל כי השמחה, במדת ביותר עצמך את לחזק דאה מריב בו נכנסת ועצלות העצלות, מחמת דק הם האדם, על שעובדים בו עצמו את מדבק הוא על־ידי־זה ושמח, שש וכשאדם עוונותיו, ״עיז כי הקדויש־ברוך־הוא, אל האדם את מביאה השמחה כי יתבדך, במקומו״ וחדוה כס, טז, א׳ הימים (דברי מי ואשרי אשרי ועל־כן מעלה. מעלה נתעלה ןעל־ידי־זה תמיד, עצמו את שמשמח י T . T : ״ - . . . . .ך _ .ך . .ן יתבדך נמו7 יום בכל לדבר השתדליות מיני כל תעשה ונא נא • : ־ : I . / T • : • V. . . - ך. .ך - עמו שמדברים ודבור דבור כל כי דקות, עשרים על־כל־פנים כלל, ולשער לתאר שאין כזו הצלחה נצחית, הצלחה היא יתבדך, - I ) T ״ T: ־־ - ) V T T • ״ : הזו. הקדושה בעבודה שחזק מי ואשרי שאתה יתבדך, ממנו יום בכל לבקש עליך וכר, העבודה בעדן ומה וכר, אותך שמונע מה כל יתבדך לו ותספר מזה, לבריח רוצה לו תספר לכיל הכיל וכר, אותך מבלבל ומה וכר, אותך מעכב שום תעזיב אל ואתה ביומו, יום מדי בזה רגיל ותהיה יתב_רך, שאתה יתבדך לו ולספר מהקדוש־ברוך־הוא, תבקש דק מעשה, bre*^lev\ xo.il

מ אעזר תקכג י״ט בנחל ^:ז־ברוןז־1עזהקןד מה תךאה ואז בה,1ט תר1י לפתסה להחליף רוצה את למסר 1עצמ את להךגיל צריף האדם באמת כי עמף. !עעזה הוא יתברף, 1הסכמת בלי אדם שום ולא!עשה יתברף, אליו לגמרי עצמו הזו הקןדושה בעבודה עצמו את שמךגיל מי ואשרי אשלי ועל־כן נגלים הנסים תךאה ואז יתברף, אליו שיחתו כל את ולפרש לדבר הקןדוש־ברוף־הוא. עמף שיעשה ומטהר מזכך משניות למוד כי משניות, בלמוד עצמף את התל תיל תהיה אם מאד מאד דפה וטוב חלדה, מיני מכל הנפש את בעלמא האמירה אשר כסדךן, משניות פרל!ים כמה יום בכל לומר בן!עקיב שאשר תלפיות, במללש ומובא הנשמה. את מזככת גם־כן להכנס 1מניח אינו משניות, שלמד ומי גיהנום, של פתחו על יושב מהפסוק רמז הביא והחיד״א שם. :p מט, (בראעזית שמנה ״מאשר שמנ״ה גיהנום? של פתחו על יושב אשר דיקא למה לחמו״, חזק להיות ךאה שהוא איך על־כל־פנים והבן. משנ״ה, אותיות המיחין. את לף יזכך וזה משניות, באמירת תפלתי, את ישמע ישראל תפלות השומע הקדוש־ברוף־הוא תמיד ונתבשר ונשמע דךכף, שתצליח בעדף ומתפלל מבקש שאני משמחות. בשורות השמים... מן והצלחח ברכה לף המאחל תקכג. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב׳ פא, לסדר ראשוין ם1י זברך,1י השם בעזרת ... היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום It x — V *“ TV T: t t . T יאיר. נרו • T מכתבף. את קבלתי לנכון צריכים זה בדורנו כי פשוטה, באמונה עצמף את לחזק ראה ולהודע, ולהודיע לידע פשוטה, באמונה מאד מאד להתחזק bre*^lev\ xo.il

אעזר תקכג ט י״ בנחל מא וצריכיס פרטית, בהעןגחה 1למ1ע את מנהיג ש־ברףןז־הףא1עזהקןד יתברןז, 1ב פשוטה אמונה לו שתהיה זו, נקןזיה על הךבה לעב׳ד ברכות״ רב אמונות ו״איש כ), כח, (מעלי זוכים האמונה תל!ף ןעל־ידי מרבות. ולברכות טובות להשפעות מאיד מאד הץהירנו ז״ל רבנו כי תדע ערוך, שלחן למוד אודות הלמודים מכל יותר הינו מהכל, יותר ערוך שלחץ למוד על (עיחות כט), סימן הר״ן, שעורים לעצמנו שנקןבע מאד, רצה ז״ל שרבנו אף ובתקונים בזהר במרדש, בגמרא, במשנה, במקרא, יום בכל כסךרן ךאה ועל־כן הלכה, למוד על הדגיש ביותר זאת כל עם וכו׳, וכר מחבר הךבה ללמ׳ד פשוט אחד שעור שעורים: שני לעצמך לקבע פעמים, וכמה כמה ערוך שלחן חלקי ד׳ לעבר שתץכה כדי רמ״א, ערוך השלחן ואחר־כך יוסף, בית טור ללמד ניון,7ב אחד ושעור לרשם ^אי טוב וזה ההלכה, את לעצמך ותברר המגנים, נם7 שיזכ׳ר ןכרון, באדם מכניס וזה וסימן, סימן מכל הסכום את לעצמך V : • T •• : : * : I , . T ׳ *• V T T ־ T • לברר כדאי ועל־כן בזכרונו, לו נשאר זה כותב, שאדם מה כל כי מה הזכרון את ולךשם וסימן, סימן מכל ההלכה את לעצמו שבאחרונים. האחרון עד שהוציא כי יום, בכל גמרא דף על קבוע שתהיה מאיד טוב זיאת מלבד החי-ים בספר ומובא מאיד, עליון באור הנפש את מאיר גמרא דף ץצ״ל): מפראג המהר״ל (מאחי מ׳יכאל, ג׳בריאל, תבות: ראשי גמר״א מלאכי האךבעה אלו גמרא, ללמיד שזוכה מי הינו א׳וריאל; ר׳פאל, . . .ך רע. מכל אותו שומרים שמירה - T: * • הסדור מתוך בהתלהבות להתפלל ךאה — הכיל על והעולה וקריאת ברכת־המזון ואפלו חצות, מעריב, מנחה, שחרית, דיקא ומוסיף מעורר זה כי דיקא, הסדור מתוך תיאמר המטה שעל שמע כל את ולספר ולשוח לדבר עצמך את הךגל — כלם ועל להכונה. הצלחה הוא ודבור דבור כל אשר יתברך, אליו לבבך נם7 אשר כלל. ולשער לתאר שאין כזו, הצלחה נצחית, נתים7ב כי השם, יךאי נם7 עצמך את לחבר ךאה — כלם ועל bre*^lev\ xo.il

מב אעזר תקכד י״ט בנחל מיני מכל ולבריח השם, יךאי עם רק 1עצמ את לחבר צךיכים הללו האדם את ומקרר החיים, את הורס רק זה כי עכשו, הבאה ליצנות | “ T ~ T T “ t T * V . ׳ _ ״ .. .ך ■ך ■ך ״ •ך(.. ואז השם, יךאי של קבוצה למצא שזוכה מי ואשרי שמים, מיךאת . T — X הימים. כל לו טוב השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תקכד. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב׳ בא, לסךר לאעזון יום יסברך, השם בעזרת t : t t : t V T * “ V — • * : x x I• לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום מאד יאיר. נרו איף ממף, הטוב לשמע שמחתי וגידל מכתבף, את קבלתי לנכון T : X T : : - ־ - V V : • - X - •* X ־ : . T חוצה החכמה מעינות בהפצת ישראל עם את ומזכה זוכה שאתה שתמיד הקדוש־ברוך־הוא, לף ןעזיר כלל, לשער ואין לתאר אין — לעציר יוכל ליא שבעולם דבר לשום הזו, הקדושה בעבודה תעסיק הךבה לבקש וצריכים הכל, על עולה הרבים ןכוי באמת כי בעדף, הרבים ןכות אשר הרבים, ממזכי תמיד חלקו שיהיה יתברך, ממנו ברוחניות. ובין בגשמיות בין בעדו תגן בתמימות האברכים עם לדבר יום בכל עצמך את לחזק ךאה ז״ל רבנו כי להתביש, ממה לך ואין ז״ל, רבנו מעצות ובפשיטות X '* - * X : • T T X־ : . T העולם נברא בשבילנו להתביש, לנו יש מה נפתלי: לרבי פעם אמר רטס, סימן מזהר״ן, (חיי אסור ישראל שבר זו, ידיעה בו להחדיר ורצה •T T * : * ״; ♦ ; T ♦ ■ T : • " V T ^ * י . . . T V X T - : “ X T : I : Tבכל להתחזק לו ראוי אדרבה שבעולם, בריה משום להתביש לו העולם את מנהיג שהקדוש־ברוך־הוא ולידע שבעולם, אפנים מיני בר לכל הזיאת האמונה את להמשיך ועלינו פרטית, פרטי בהשגחה ובפשיטות בתמימות בזה שעוסק מי ואשלי אשלי ועל־כן ישראל, ובפרט יפנה, אשר בכל דךכך את תצליח ואז חכמות, שום בלי תגלה אדרבה כלל, להתביש ממה לך אין הלמוד, סדר של העדן פועלים, שלך שהדבורים רואה ואתה ואחד, אחד לכל זה את bre*^lev\ xo.il

אעזר תקכה י״ט מגבנחל וכוחים בעזום תכנס אל פעם אף ואתה לדבר, להמשיך ךאה ועל־כץ עצותיך אמתת את להם לגלות רק שבעולם, בתה שום עם זיךכף. את תצליח ועל־ידי־זה ז״ל, רבנו של הקדושות הולך כשאתה ותמיד בקביעות, יום בכל עצמך להתבודד ךאה נמצא האדם כלל בדרך אז כי יתברך, 1נמ7 הךבה תדבר בדרך, - - V T : * : ־ ״ T T : ' T T - :בזהר מובא וכן השכינה, אל להתחבר לו ראוי ואז שבור, במצב הקדוש פ.): (ח״ג ומתפלל ךה,1בת עוסק אם בךרך, נמצא כשאדם על כשהולכים ולכץ בו, שורה השכינה על־ידי־זה יתברך, אליו לבד. לא אתה פעם אף וככה זתברך, נמו7 להתבודד כדאי הדרך, שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא משמחות. בשורות תמיד לי ותבשר בעדך, ומתפלל מבקש באךצנו יתרו בפרשת לשבות להקדוש־ברוך־הוא מקוה אני זו. לשבת גם־כץ שתבוא רציתי מאד ומא׳ד הקדושה, השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקכה. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב׳ בא לסדר ראשון יום ?תברך, השם בעזרת ״בית ישיבת תלמידי אל יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום , T : T T. _ — ך ״ .ך . . . . * : - T T • T V "׳ : לנצח. יאיר נרם שלמה״, וקבלתי הורים, אספת היתה במוצאי־שבת־קידש בלילה אתמול חד הישיבה את לסגר ברעתי ונסכם שלילי, מאיד מאיד דו״ח הולך כי פללתי, זה על ולא וקויתי, צפיתי זה על לא כי נית,7משמ ז״ל, רבנו שם ממקדשי שיהיו כאלו, תלמידים להקים בחיים לי שאתם ובמה בהתנהגותכם, ועל־כן יחללוהו, חס־ושלום, ולא ארץי דרך שום ובלי מדות, שום בלי מאיד, חמור ממש זה מתנהגים על מצטער מאיד מאיד ואני הישיבה, את לסגיר לי ההכרח ועל־כן פעמים הךבה כל־כך אתכם הןהךתי לעשות?! מה אך כך, bre*^lev\ xo.il

מד אעזר תקכו י״ט בנחל למסיר לי ולמה מה רעל־כן בקולי. קזמעתם לא ולבסוף והבטחתם, קזתהיו קויתי כי מציתים, אעכם כקזאתם והבל רוח על נפעזי את רציתי חילוני, במקום גדים אתם סוף כל סוף אמתיים, השם עובדי t - •* T : T T T : : ” : : I * V T - T׳ I : המקום, לתושבי יפה ולדגמא ולמופת לאות שתהיו הפחות לכל עובדי ל׳א שאתם רק לא ולבסוף מתנןזגים, ישיבה שבחורי איך כפרועים ממש מתנהגים אתם אלא ז״ל, רבנו של כךצונו השם המרץ כל את להכניס ובמקום וכר, וכר ובשובבות אבנים בץריקת בתפלה כיחות ולהכניס ב״ספר־המדות״, בלמוד משניות, בחזרת משמעית, חד בדעתי נסכם על־כן מתפך?נים, אתם — והתבודדות בטבךוה. ללמד וסעברו הישיבה, את לסג־ר החדש... במקום הצלחה לכם המאהל תקנו. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב׳ פא, לסדר ךאשוין יום יוזפרך, השם בעזרת אנשי כלליות אל ויךדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום הגרים ״היכל־הקךש״, תלמידי בךסלב׳/ ״חסידי היקרים, שלומנו וישמרם תמיד, שכעתו ושרה עליהם הד״ה ברסלב״, עיר ב״ובנאל והצלחה ברכה וישלח ומחלה, נגע ומכל וצוקה צרה מכל דצילם ידיהם. מעשה בכל יתברך אצלו כי רעהו, את איש לכבד ךאו !היקרים ורעי אחי חכמינו ואמרו רעהו. את מכבד שאחד הכבוד חשוב מאד מאד הקדושים טס: פלק נתן, דרבי (אבות יהיה כך כבודו, את שרואה כשם רע שם שיצא רוצה האדם שאין וכשם חברו, כבוד את רואה אדם של כבודו על רע שם להוציא שלא רוצה אדם יהי.ה כך כבודו, על כבוד מךבים אתם ובזה השני, את אחד לכבד תשתדלו ולכן סברו; את אחד לכבד שנץכה יתברך, מ^נו הךבה לבקש וצריכים שמים. חברו, בקלון להתכבד לא מאד מאיד עצמו את ולשמר השני, הקדושים חכמינו שאמרו בס: פרק חגיגה, (ירושלמי בקלון המתכבד bre*^lev\ xo.il

אעזר תקכו י״ט בנחל מה שכן, כל לא למים1ע חי:י ד1בכב הבא, לם1לע חלק 1ל אין ,1סבר בית־ כי ,1זולת את אחד לכבד צריכים בבית־הכנסת שכן ומכל לכבד שם צךיכים ולכן השכינה, משכן הם ובית״המדרש הכנסת בזה השני, את אחד שמכבדים בזח כי השני, את אחד מא׳ד מאיד הקדושים חכמינו ובאמת יתברןז, 1ד1כב עצמם על שהמשיכו מגלים אמדו תתנה): רמז תהלים, (!לקוט אין בביתו, עלוב ללזיות האדם צךיך את להךגיל שצריכים הינו הקדוש־בדוךהוא, של בביתו לומד צריך מכל עוונות, כפרת הכיל כי להגיב, ולא בביתו עלבונות לסבל עצמו בית־המדרש שהוא הקדוש־בדוך־הוא, של בביתו שכן וכל שכן ולא עלבונות לסבל שצריכים לומד צריך אין שם ובית־הכנסת, ולכן יתברך. ממנו ונפלאה נוראה בהשגחה הכיל כי להשיב, ישכן ומכל חברו, את אחד לכבד היקרים! ורעי אחי תשתדלו, ערוך בשלחן וכמובא המקום. את שתכבדו קנא), סימן חיים, (ארח כגון: ריאש, קלות בו נוהגים שאין בית־המדרש, קדשת ממעלת שאסור שכן וכל שכן ומכל וכר, בטלה ושיחה והתול שחוק שהפונה אף דברים, ולמכיר ולתן לשא בבית־המדרש, שוק לעשות מאיד מאיד לשמיר צריכים בבית־הכנסת אבל שמים, לשם היא אברהם במגן ומובא הקדוש־ברוך־הוא. של ביתו הוא כי בכבודו, סעיף (עזם ל!טץ ט׳), כך כדי עד ;שם עי;ן מךקיקה, נןהר הןה והאריז״ל ןריד לעשות שכן וכל שכן וכל בו, רקק שליא בית־המדרש, את כבד אם גדול, זלזול זה ובבית־הכנסת, בבית־המדרש דישוקא ויומא בתוך לא אבל נשים, בעץרת זה את שימכרו משהו, למכיר רוצים שיריה מאיד, מאיד להזהר צריכים ישם כי ובית־המדריש, בית־הכנסת הוא כי המקום, את לנקות דד כתף ששם מי ואשרי נקי, המקום לומרים שהילרים לדעת, צריכים ואתם הקדוש־ברוך־הוא. של ביתו בבית־ גדול ארץ בדרך מתנהגים ההורים אם מההורים, דגמא בטלים ודברים מליצנות עצמם את ושומרים ובבית־המדרש, הכנסת הילדים גם אזי התורה, קריאת ובאמצע הוזפלה באמצע ושיחה מאיד מאיד ראו ועל־כן ממילא. מובן וההפוך ההורים, את קו1ןד של ביתו שהוא ובית־־הכנסת, בית־המדרש קדשת על לשמיר כי השני, את אחד ותחזקו זה, את זה ותכבדו הקדוש־ברוך־הוא, bre*^lev\ xo.il