אשר בנחל חלק פח

?זמו אעזר תקצט י״ט בנחל ״שלא הברכה: את כשאמר בב?ןר יום שבכל מספר, זאת כל עם ושאלו כלום׳/ כבר צךיף לא ״אני ךאמר: היום, כל רקןד גוי״, עשני בין מסתובב אני כן, ״כן, אמר: לכם?״ .יש זה ורק ״רבי, אותו: ואומר יום, בכל רוקד אני אז הם, אכזריים אילו רואה ואני הגויים, T T : ' T T T T T : • :־T T . T .עוסק היה ימיו וכל עצומה״, בשמחה גוי׳ עשני ׳קזלא הברכה: את את לקחת חסד לעשות יכולים אתם אם ולכן שבויים. בפדיון I , . ׳ tttt כל־כןז היה לא הוא אם כי שמחה, העקר אותו, ולשמח הזה הבחור טוב, .ילד הוא קזלו. השטויות את לו באות היו לא ומדכא, ממךמר אצלכם, אותו תקחו ולכן הסתבף, מסכן, אבל טובה, נשמה לוי רבי הקדוש הצדיק על מספר אתכם. ןשמח והקדוש־ברוף־הוא הדור׳, ׳פאר ז״ל: רבנו אצל נקרא שהוא זי״ע, מבאךדיטשוב יצחק כחזן מתפלל שהןה היתה, זיךכו הקדוש־ברוןז־הוא, עזל התפלין כשגמר גוי״. עשני ״עזלא הברכה: את החסיר ופעם העמוד, לפני ברכה״. החסךתם ״רבי, ואמר: פ^נזוט, יהודי אליו נגע! הברכות, את ענה גוי״. ניtעע ״שלא ואמר: ענה החסרתי?״ ברכה ״איזו ושאל: מאד מאד הייתי היום, אור קדם כקזקמתי בבקר ״היום ואמר: ואמרתי שקפצתי עד ממני, ותקוה מנוס אבד כאלו לי ונדמה שבור, החסרתי, ל:א ולכן שלי, החיות כל וזו גוי׳ עשני ׳שלא הברכה את לוי רבי כמו קדוש צדיק אם מזה, רואים ;כשקמתי״ זה את אמרתי זי״ע צדק הצמח הקדועז הצדיק אשר זי״ע, מבארדיטשוב יצחק במה לו אין הזכות, היכל חדש, היכל בשמים בנה שהוא אמר כמה אחת על גוי״, עשני ״קזלא הברכה נם7 רק עצמו את להסיות עשני ״קזלא :ויום יום כל להתחזק צריכים כמונו, ערף קטני וכמה ולא ראל,tיע מז.רע בראנו הקדוש־ברוף־הוא לאל, עזתהלה גוי״, תתבטל שכבר קעז־ר והקדוש־ברוך־הוא הארצות, כגו.יי גוי עשנו ישראל. עם קזל הי׳פי ויתגלה וישמעאל, וtעע קלפת בכל והצלחה ברכה שפע לכם !משיך הקדוש־ברור־הוא בתלמידים. גבולכם ו!רבה זיבר, עזום לכם .יחסר ולא ידיכם, מעשה להקדוש־ יהודים שתקרבו ןה בץכות לכם, להגיד מכרה אני כי חזרה, שלכם הילדים את יקרב הקדוש־ברוף־הוא ברוך־הוא, bre*^lev\ xo.il

אעזר תר ט י״ בנחל ל,מז הילדים את מסזידים ואם עז־ברוךהוא,1הלןד ת1ובנ בני כלנו אנחנו את לנו מחזיר הוא אז עזבשמים, האבא אל ש־ברוך־הוא1הקןד של תךאו ולכן אלינו, שלנו הילדים ללן.ךב תלמידים, תר1וי תר1שי מה ןזר״ז,1)לקוטי־מ מר1א ז״ל ורבנו אמונה. זה ה;נלןר כי אמונה, ולהפיץ ולבקןש לחפש תמיד וצריכים אמונה, הוא נלןר7ה ה׳): סימן ב׳, חלק מאמיזי הוה אדם אם כי באמונה, אוחזים אנחנו איפ׳ה בעצמו תמיד הכל, זה ואליקות אליקות ז.ה והכיל כבודו, האךץ כל שמלא - . ׳ ״ T. ך T את מהפכים אנחנו הזה, בעולם להפסיד לנו יש מה כי שמח, היה T T ״ V ־ T - : I: : . . . • V V •* - I T - T , . . . . X * ־ * . * ' : T T אחד, הכיל באמת כי הבא, עולם גם־כז זה את ועושים הזה, העולם העולם שבראת קידם ״אתה :בתפלה ביקר בכל אומדים שאנחנו כמו X V * l I T It - ' T X X T T V * X - : ואתה משבראת, העולם״ הקדוש־ברוך־הוא ימתיק מכם כל. הדינים השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תר. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ט״ז ?תרו•, לסדר ךאשון יוים ?תברך, השם בעזרת תחןה. ... אל רב שלום מכתבך. את קבלתי לנכון את מבין אני בשמחה, להיות שתתחזקי אותך, מבקש מאיד אני אבל לך, שיש הדעת התלישות את לך, שיש נפש והעגמת הצער הקדוש־ברוך־ אל יום בכל לדבר עצמך את תךגילי אם אשר תץכךי, להגיד עצמך את תרגילי וכן הלב, ואת המית את לך יפתח זה הוא, ימי שבעת כמו סלקים לשבעה נחלקים התהלים כי תהלים׳, ׳יום כל ומסו;ם תהלים׳, ׳יום יום כל שאומר מי אשרי ולכן השבוע, ישועות. הךבה כל־כך לך ומשיך וזה התהלים, ספר את שבוע מאיד, מאיד כואב שזה אף שתתחזקי, אותך מבקש מאיד אני ;נם שלך, הצער את יודע אני כי לך, שכואב ממה יותר כואב ולי לעביר, הצרבת את תקונים אילו יודע מי וכו׳, הגורל זה זיאת כל bre*^lev\ xo.il

קמח אעזר תרא י״ט בנחל וידזיה החסרון, את לך !שלים שה^קדוש־ברוך־הףא אותך, מברך אני הילדים, את ושי־אהב אותך שיעריך בעל מהשמים, טוב זווג לך לבקש תילה ותהיי תפחדי, אל רק טוב, הכי הצד על !סתדר והכל רק להיות — כלם ועל שלך. האם בשפת הקדוש־ברוך־הוא את היטב היטב זה את ותכניסי בשמחה, השמלם. מן והצלחה ברכה לך המאחל תרא. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ט״ז ?סרו׳, לסלר ראעזון יוים יספרך, השם בעזרת ולזרח. לאיר נרו ... אל וברכה שלום מכתבך. את קבלתי לנכון מר1א ז״ל רבנו ז׳): סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, לה1לח סגלה הציצית על אסתכל אני אם השאלה: נשאלת הציצית. על להסתכל אומר ז״ל רבנו :ככה הוא הפרוש אלא ? ךפואה לי תהיה בזה שלי, כס, סימן ב׳, חלק (לקוטי־מזהר״ן, שכל אומדים, הרופאים חכמי שגם כי עצבות! מחמת רק זה לאדם, שבאים רעים והחלאים המחלות ברגע מחלה, שום 1ל היתה לא פעם אף שמה, תמיד ה:ה אדם אם כל אותו תופסות אז ובמרירות, בעצבות בדכאון, נכנס שאדם לעצמו: ואומר הציצית, על להסתכל זוכה כשיהודי ולכן המהלות. על שכתוב הקדוש־ברוך־הוא, של במצוות פ־ה? מלבש אני במה זה לט): טו, (במדבר חכמינו זה על ודוךשים אותו״ ״וךאיתם הקדושים ב׳): חלבה א׳, פרק ת,1בךכ (ירוקזלמי וראיתם השכינה, זרי אותו השם, ברוך שמה: אדם אז הקדוש־ברוך־הוא, על תסתכל אותו, אני ולכן אותו. מרפאת הז-ו והשמחה ציצית, עם הולך יהודי, אני ציצית, עם ותלך הציצית, על שתסתכל תמיד, אותך מבקש מאיד שאין לגמרי, בטוה אני שלמה. ךפואה לך ישלח והקדוש־ברוך־חוא וכר, כימותרפןח שום צריך ל־א ואתה ממך, תלך הבלוטה כלום, לך bre*^lev\ xo.il

ר1אע תרב י״ט בנחל ל,מט תק!ח רק לגמרי, בךיא תהיה אתה וכו/ ת1תתפ שום צךיןז לא אתה תתיאש. ואל בידיף עצמך את תהיה עוד בךיא, תהיה שבאמת לף, יעזר ש־ברוף־הוא1הקד את רא1שק מטמטם ושאף תדאג, אל רק בךיא, וסבא בךיא, אבא לא אתה תף,1א יפחידו ולבל דעתך, את יחליש שלא פא,1ר עצמו מהם. להתרחק צריכים ובכלל אומרים, שהם מה אל לב לשים צריף את חסל הוא המדינה שבכל מלף, פעם שהיה אמר, ז״ל רבנו להסתכל ולא להתחזק, צריף אתה ולכן בני־אדם. שייאשו הרופאים יעקב׳, ׳עין יום כל שתלמד ןעזיר, והקדוש־ברוף־הוא אחד. אף על בגשמיות ךפואה ןביא וזה פעמים, כמה כבר לף שאמךתי כמו שמח. תהיה רק וברוחניות, צריף לא תפחד, אל זכר. שום לף ישאר שלא ועבר בודאי זה והקדוש־ברוף־ ,תתחזק רק ככה, שלמה ךפואה לף תהיה אשפוז, אף על תסתכל ואל שמדו, רק ותהיה שלמה, ךפואה לף ישלח הוא .אחדT V השמים... מן והצלחה ברכה לף המאחל תרב. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י״ז ?מרו, לסלי שני יום ימברף, השם בעזרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום : * T •• V T T : T מכתבף. את קבלתי לנכון בכל להתחזק התחזקות, רק צריכים העולם בזה !לף אמר מה אותף. ישבר שהסמ״ף־מ״ם לתן ולא שבעולם, אפנים מיני שזוכה האדם, של הץ־כות ג׳דל את לתאר אין לף! א־מר מה מיני מכל הנשמה את מזכף שזה משניות, פרקים הלבה לגר׳ס ויאמרו שיגךסו שלומנו, מאנשי לכמה תקון נתן ז״ל ורבנו חלדה. bre*^lev\ xo.il

קנ אעזר תרג ט י״ בנחל ם1י בכל משניות פרקים ח״י קפה), סימן ת־הר״ן,1עזיח (עין תכניס ולכן כל לף טוב ואז האלו, מהכמה ותהיה שלף הראש את אתה גם — T• הי-מים. תף,1א תכבש שהעצבות תתן ואל עצומה, בשמחה תהיה רק בינף שיחה על־ידי זוכים וזה בדעתף. מןשב להיות תשתדל העקר שקבלנו המתנה 1וז שלו, האם בשפת יתברך עמו לדבר קונף, לבין !הזאת המתנה את שמקבל מי אשרי ז״ל, מרבנו ךה,1הת בךכת אמירת אחר ת1אב פרק יום בכל ללמד טוב מה חכמינו מוסרי כמו מוסר ד1ע אין כי מוסר, בלמוד חובתו ןצא וכך שיסים כדי החידש, סדר כפי משלי פרק ללמד טוב וכן הקדושים, בו וכניס וזה משליי ספר חדש ובכל ת,1אב מסכת שבוע כל ההקך־מות על־פי לפן שו כשיץכה ובפרט ךרות,1והתע התחזקות זי״ע. חכמה ר1מק נובע מהנחל שקבלנו הןמים... כל שלומך הדורש תרג. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י״ז ,1ןתר לסךר שני יום יוןנברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום V T T : T ״ T • מכתבך. את קבלתי לנכון רבנו אצל העקר להושיע. ורב אדונני גדול כי מאד, ואמץ חזק ך־בר. שום לו חסר לא כבר שמח, שאדם ברגע כי שמחה, הוא ז״ל שהעצבות נותן ןאינו ןשמח, שש תמיד שהוא מי אשרי ולכן אותו. יתפסו והדכאון ״שמחה״ אחרא, הסטרא זהו ״עצבות״ בןדך: תקח זה כלל בקדשה או נמצא, אתה צד באיזה תבחן בזה ולכן הקדשה, זוהי כמו אמונה, רק עצה אין נאוף, תאוות בך בוערות ןכר, להפוך או bre*^lev\ xo.il

אשר תרד י״ט בנחל קנא ז״ל רבנו שאמר לס: סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהך״ץ, שמ״ע אמירת • • : “ : I T ׳ T T -: ” T :V-: TT V T * : מלכות״ו כבו״ד ש״ם ברו״ך אח״ד, הוי׳׳ה אלקינ״ו הוי״ה ישרא״ל ז״ל הךנ״ת1מ ומבאר וע״ד, לעול״ם הלכה עזמע, קריאת ת,1)לקוטי־חלכ ה׳), נקי יהיה זה הרי באמונה, תמיד מתחזק אדם אם אמונה, שזו תזכר, גם חכור יתברןז. ממנו האדם את שעוקר נאוף, של ךבב מכל יתברך בלעדיו אין אשר בעצמו מכניס ישראל כשבר תכף־ומןד הךבה לדבר עצמף ותךגיל תתחזק, רק ולכן מהכל. נצל אזי כלל, לקרר לף ןעזיר וןה לבבף, נם7 אשר כל את לפניו ולספר יתברןז, נמו7 בף. שבוערת נאוף תבערת את שלף במצב הקדושה, התורה אל לף ברח — כלם ועל T T T : T T T V ( - : ” . . ׳ ״ ־ T ” * “ V V מאה ״תענית״ מסכת תסים וכר, וכר הרבה כל־כף כבר שחטאת מכל אותף יטהר וזה ובגךסה, אמירה בדרף אפלו ואחת פעמים בף. שנדבקו והלכלוף הזבל שלמה... זזשובה לף המאחל תרד. י״ט ה׳תשנ״ג. קזבט י״ז יתרו, לסךר עזני יום יתברך, העזם בעזרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום * T •• V T T : T מכתבף. את קבלתי לנכון שום שאין איף רעתף, בתוף תציר ותמיד יתברף, בו הדבק ןאיר כן זה, בדבר מחשבתף תקף וכפי כלל, יתברף בלעדיו מציאות ןעשה שהקדוש־ברוף־הוא גדולים נסים ותךאה הכבוד, מלף עליף נמף.7 מאד. רבה באהבה שלומך הדורש bre*^lev\ xo.il

קנב אעזר תרו ט י״ — תרה ט י״ בנחל תרה. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י״ח יתרו, לסךר עזליעזי יום ותברך, השם בעזרת יאיר. 1נר ... אל וברכה עזלום • X •• V T T : T מכתבף. את קבלתי לנכון ז״ל כמאמרם לישן, לך - עיף אתה אם בןדף, קח זה כלל ו׳) סימן ט׳, פרעזה רבה, (בראשית פסוק על לא): א, (בראשית ב1ט ״והנה אמרו הרי היא, טובה שנה וכי השנה, זו מאד״, עא:): (סנהדרין שנה דשץי מתעע שאדם מתוך אלא לעולם, וטוב נים7לךש טוב — לסגף עצה זו אין ולכן תורה, הךבה ללמד דכול קם הוא על־ידי־זה בשנה. ממעט שגם־כן סוס, כמו מסתובב שאז שנה, עם עצמו ואז לנוח, לך ~ מתעע שאתה תכף בןדיך, עצמך קח ועל־כן ז״ל רבנו ואמר חדשים, מ׳חין עם תקום קי): אות יחות־הר״ן,1)ע ביותר שן-שן, כיון שלו, הקדושה האמונה את לבנות השנה מועיל ולא אותי תצית הקדושה. האמונה אצלו נתחדשת על־ידי־ןה שנה מעוט ומחמת שלך, העצבים על לשמ׳ר צךיך אתה כי תתחרט, מאד. מתוחים שלו העצבים מאד... רבה באהבה שלובזף הדורש תרו. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י״ח יתרו, לסךר שליעזי יום יתברך, השם בעזרת ויזרח. ןאיר נרו ... אל וברכה שלום מכתבך. את קבלתי לנכון ואמר .יאוש, על מאד מאד הןהירנו ז״ל שרבנו לך, דע עח): סימן ב׳, חלק (לקוטי־מוחו״ן, והנה כלל; בעולם י.אוש שום אין bre*^lev\ xo.il

אעזר תת י״ט בנחל קנג מובא זי״ע) התניא מהבעל אמ'ר, (לקוטי־תורה רד1י — תר1בי ה1הגב דכל : הבאות רעות ובמדות בכעס יותר עכור, עזגופו דמי יותר, למטה מאחר נמצא, וכר, יותר גבוהה נעזמתו עצם הרי וכר, הגוף מצד סימן ברע, כל־כף עזקוע עזאתה וכר, כאלו ידידות עליף עזעוברות רוצה בעצמו עזהסמ״ף־מ״ם בחנם לא ולכן מאיד, גבוהה שנשמתך לסזר ולהשתוקק לכסיף ואמץ ןחזלן ולכן וכר, לגמרי אותך לבלע שאתה יתברך לו לומר רגיל שתהיה נפש, מסירות עד יתברך אליו שבנפש יחידה הארת כפי באמת כי ןתברך, אליו נפשך למסיר מוכן נפש המסירות כיח על־ידי גשמיים, ב;ננעים גם יתברך לןחדו הוא .ך . . . . ■ך . . .ך . . - . . 7■ . . ך , . _ ■ך ״ ■ך ״ נפרד להיות יכול אינו נשמתו מצד כי ישראלי, בר כל אצל שגנוז כלל• בלחץ תכנס ואל בטלן, תהיה אל ולכן יתברך, מאליקותו לך שנדמה זה אפלו שבעולם, בךןה בשום תקנא אל ה;נקר זה כל וכר, גבוהות למדרגות זכה וכבר ממך, גדול יותר שהוא והוא העליונים, בעולמות שרשו כפי נולד אחד כל כי גדול, דמיון ׳ • V T T X : T * : T T V T : • ׳ : I • : T שזוכה ומי הזולת, על להסתכל ולא דןקא, נקזיתו את להוציא צריך ךשות בךןה לשום ואין הוא, ברוך סוף באין נכלל הוא הרי לזה, את למציא מאיד ואמץ חזק ולכן מאיד. עד לי ברור וזה בו, לגע האהבה הינו עולם״, ״אןזבת פרוש וזה האךציות, שבתוך האליקות וכר, ובלבוש בגוף שמלבש אף עולם, מעניני שלקוחה באליקות גדול. דמיון הכל יתברך, אליקותו את ומסתיר המעלים הדורש רבה. באהבה ל תרז. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י״ט יוזרו, לסדר ךביעי יום יסברך, השם בעןרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום • X • • V X X : X מכתבך. את קבלתי לנכון אמר כך כי שבעולם, בךןה בשום לקנא שאסור שתדע, צךיך bre*^lev\ xo.il

אעזרקנד תרח י״ט בפחל הקןדועז התנא ה): ו, ת1)אב כי רים,tע עזל ל^לחנם תתאוה ׳ואל נשמתו, שרש כפי כחו, כפי מחדש אחד כל משלחנם/ גדול שלחנף בו התלויות הנשמות מספר וכפי השפל, העולם זה אל 1יךיךת כפי מחדש בעל או ספר, מחבר בעל בשום לקנא איץ ולכן וכו׳, מהזולת יתבלבל ולא בחינתו, כפי לחדש צךיןז אחד כל חדושים, מה פשונזים, כדברים שנךאה אפלו חדושיו, עם ישמח רק כלל, שלו. זהו ז? הדורש מאד. רבה באהבה ל תרח. י״ט ה׳תשנ״ג. קזבט י״ט ,1יתר לסדר ךביעי ם1י יתברך, השם ב^ןרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום : * T •• V T T : X מכתבף. את קבלתי לנכון אחרים, לשמח ותשתדל תמיד, בשמחה להיות ואמץ חזק רק זה ובזכות אחרים, יהודים מלשמח גדולה יותר מצוה עוד אין כי ז״ל רבנו שאמר וכמו שמחה. תהיה לף גם חלק (לקוטי־מוהר״ן, א/ קפד), סימן אזי הזולת, עם שמדברים בזה חוזר, ואור ןשר אור שיש _רבה מצוה וזו אחרים, את תחזק תמיד ולכן אליו. חוץרים הדבורים שעובר, מה בני־אדם על שעובר אלו, בדורותינו בפרטיות מאיד, הזולת, את לחזק רבה מצוה ולכן וכו׳, חלשים עצבים לכלם ו.יש כונתף וכל וכו׳, חושבים או אומרים שאחרים מה על להסתכל ולא אשר ןהודים, לשמח יהודים, לברך שמןם, לשם רק להיות צריכה יהודי ״להחיות ז״ל: רבנו שאמר וכמו בשמים, חשוב מאיד מא־ד זה תגדל וזכותו תמיד, בזה שעוסק מי אשרי ולכן פשוט״, זיבר זה אין בשמים. השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל bre*^lev\ xo.il

אעזר תרט י״ט בנחל קנה תרט. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י״ט ,1יו;נר לסלר ךביעי ם1י יוןנברף, השם בעזרת : * I X X — V T X : T קזלום וברכה אל היקר לי מאד מכתבף. את קבלתי ן1לנכ ויזרח. יאיר נרו וזו יתברןז, ממנו רק לחשב תמיד צךיך שהאדם זכ׳ר, וגם זכור התכלית שבשבילה ירדה נשמתו אל זה, העולם להפזז את כל • *.* • : - - X T V V X I • X I X X • I ׳ T V I חי, צומח, בדומם, שיש המצוות כלל שזה רוחניות, אל הגשמיות ממנו נפרד זיבר שום ואין יתברך, בלעדיו זיבר שאין לידע מלבר, עצם לגבי לבוש זה וכר, ושומע רואה שאתה מה כל כי יתברך, שהאדם וככל הדבר, זה בתוך המלבש יתברך אלקותו חיות עצמיות שבשביל הנצחית, תכליתו אל בא הוא כמו־כן בזה, עצמו מכניס מחלקי חלקו את ולהגביה להעלות זוכה וכן נשמתו, ןךדה זה אשרי ולכן עליון. וןווג יחוד וגורם נשמתו, לשרש השן־ך העולם מדרגה אל להגיע כוסף על־כל־פנים וכן זו, מדרגה אל שבא מי ז״ל רבנו ואמר זו, כא): סימן א׳, חלק הך״ן,1)לקףטי־מ עליו שישפע כדי זה על יתברך, מציאותו אמתת את תמיד שיךגיש אלקי, שפע והפה, הח׳טם האזנים, העינןם, נרות: השבעה את לקדש צךיכים בריאה, אצילות, עולמות: האךבעה כנגד והם המ׳חין, כלי שהם ולהתיגע לעבד צריך האדם בזה, זה תלויים והם עשיה, יצירה, X * I ׳ • —: X ׳ •,* • : •• : X ׳ X X X X • ( — — שבה המלכות נגד העשןה, עולם נגד שזה הדבור, שמירת על הךבה הראשון התנאי זהו הדבור ולכן העולמות, וכל הספירות כל עוברים בהשגת החכמה, העליונה וזה בא מאד מאד קשה לאדם, לשמיר כי X I X — — X : * ׳ — : * X X X v i x : : X v : x : v x כמו אחרים עם בקשר להיות 1ל וההכרח בני־אדם, בין נמצא האדם וזה הדבור, על לשמיר מאיד מאיד קשה ולכן וכר, וכר וילדיו אשתו כא): יח, (מעולי הדבור. כפי תלוי הכיל כי הלשון״, בןד וחיים ״מות התנא שאמר תה כב): ה, ת1)אב לפום הינו אגרא״; צערא ״לפום בכך, מה של דבורים מדבר אם השכר, וכן הצער כן פיו, כפי — bre*^lev\ xo.il

דנו אעזר תרט י״ט בנחל פה נבול ליצנות, ךכילות, ן־הךע,1לש אסוךים: זיבוךים שכן מכל כשמדבר כן שאין מה ךכר, רבות ורעות צרות לעצמו גורם וכר, גם ומזכה יתברך, אורו סביבו מאיר הוא הזולת, עם אמונה זיבורי ותפלה, תורה דיבורי לדבר כשזוכה שכן ומכל וכר, אחךים את על ומאיר יתברך, עזו שכינת זיו להכזשכת כלי נעשה שעל־ידי־זה בהשגת גדול הכי היסוד ולכן יתברך. אורו סביבו ועל עצמו בהדבור, תלוי שמו, יתברך הבורא דבקות — העליונה החכמה הכיל. כבר תלוי שבו T : T“ שהוא החטם, זהו — זה על לשמר צךיך שאדם השני הדבר שזה וכר, וךציחה וקפדות כעס והוא אנפין, זעיר היצירה, עולם נגד - " 1 : T - : T - - T : T VT:T :- :* It tגדול סבלן להיות — העליונה החכמה בהשגת גדול יסוד גם־כן לידע באהבה, הכיל ולקבל עליו, שעובר מה כל על אפו ולהאריך נעשה אינו קטן ודבר גדול דבר כי כלל, יתברך בלעדיו שאין x It t t : t t t • ' t : I - x j * x x : * ! • • V( •* “־:V אז זה, דבר אדם וכשידע העליון, המאציל בהשגחת אלא מעצמו, תמיד אלא וכר, ובעצבנות בכעס ןהיה ולא בלחץ, יכנס לא פעם אף פנים נהודין, באנפין שרוי ויהיה בשמחה, הכל עליו ויקבל יחיך עצמו לשמיר וכשץכה רואיו, כל בעיני חן וישא ועליזות, שמחות בכעס, יהיה לא וכן רוחו, על העולה כל לדבר ליא הדבור, מפגם יזכה דיקא אזי עליו, עובר אשר כל על גדול סבלן יהיה אלא שהכיל איך הבךיאה, מפרטי פרט מכל הפנימי קול את שישמע נסתרות. וססרי דךזין רןין לו ויתגלו יתברך, אליו לשוב אותו קורא ז״ל רבנו שאומר וכמו נב): סימן ת־הר״ז,1יח1)ע צועק הדבךים מכל יתברך והוא יתברך, אליו האדם את וקורא יתברך, השם כבוד לזה. הזוכה אל נסתרות סתרי נפלאות נוראות כזגלה אליקותו אמתת את רק רואות שעיניו זוכה הוא ואחר־כך ז״ל רבנו שאמר כמו כיל, מעין ונסתר נעלם ןה ודבר יתברך, מד): סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהך״ן, עליונים זיבךים תמיד רואות העינים שרואה מה שיתפיס מי שאין עד כל־כך, במהירות הולך זה אך כזאיד, עם שמתחיל מי אשרי ולכן וכר, ךשות להם שנותנים אלו רק וכר, לדבר שצ-ריך אפלו אמונה, דיבורי רק תמיד ומדבר הזיבור, קך־שת bre*^lev\ xo.il

אעזר תרט י״ט בנחל קנז דבורי דבריו בין מערב תמיד הוא זאת כל עם וכו/ עסקןיו בעדן באנשים תשובה הךהורי ומכניס השכינה, את ךיד1ומ אמונה, שכתוב כמו גויים, אפלו זיבריו, ששומעים ג): צו, (תהלים ״ספרו אף הוא על־ידי־זה הדבור, ללןך־שת כשזוכה וכן כבודו״, בגויים ומכל אפים, אךיכות לו ותהיה וכר, ובקןפדות בכעס יהיה לא פעם חיוך יהיה ותמיד זיעתו, בליחה ויל.יה ובליחה, צחוק ןעשה דבר אל רוחניות לקשר יזכה על־ילי־ןה דיקא ואז נהולין, אנפץ פניו על העולמות. בכל עליון יחוד ויגרם גשמיות, כי וכר, לרקיע שתעלה מנת על היא המלרגה שזו תחשב ואל דבריו ומקים האמת, הצליק את מצית שרק ישראל בר כל זה. לכל לזכות ןכול הוא הקדושים, יתברך עמו ללבר עצמו שמלגיל מי אשלי לך! אמר מה אמר אשר קונו, לבין בינו ושיחה התבולדות נקראת שזו בקביעות, ז״ל רבנו חלק (לקוטי־מוהר״ן, ב׳, כה), סימן מהכ׳ל, עליונה מעלה שזו כאלו שעשועים עלו ל׳א שעלין כאלו, גדולים שעשועים וגולם ז״ל לבנו ואמר עולם. מימות חלק (לקוטי־מוסר״ץ, ב׳, ק׳), סימן שכל עבודה על־ילי אלא מדלגתם, אל להגיע זכו ל׳א הצליקים גדולי לק וכר, שזכה למה זכה שהוא עצמו, על אמר וכן הז׳את. הקדושה יתבלך, עמו תמיד וללבר לשיח — הזאת הקדושה עבודה על־ילי תפלה על־ילי לזכות יכולים מה אל בצעירותו יולע הןה אם ואמר: בסגופים עצמו מסגף הןה לא קונו, לבין בינו ושיחה והתבודדות את מענה הןה ול׳א נערותו, בימי עצמו שסגף וכו׳, ומלים קשים עצמנו על לקבל ל׳א מאד הןהירנו ולכן ותעניות. צומות עם גופו האלבע הןנו הקדושים, חכמינו שתקנו אלו מלבד תעניות שום צומות. סלקנו, נעם על מאד מאד לשמח לנו ראוי לך! א׳מר מה ולהתמיד אותו, לצית עלינו ולכן ז״ל. לבנו של בחלקו לפל שזכינו ״ספולי־מעשיות״, ״לקוטי־מוהל״ן״, הקדושים: בספריו ביותר ״שיחות־הל״ן״ בספלי: אשר הקדושות ושיחותיו ״ספר־המדות״, bre*^lev\ xo.il

קנח אעזר תרי ט י״ בנחל ״לקוטי־ בספרי להתמיד צךיכים — כלם ועל הר״ך/1ו״חיי־מ דע1י הוא ורק ז״ל, רבנו את הבין ז״ל מוהת״ת רק כי ת״,1הלכ : • : - : ׳ * T •* V : T T ! - I הקדושות תיו1עצ את בנו ולהחדיר שים,1הקד דבריו את לפרש T V T : - I והצפון. הגנוז טוב רב אל שנזכה עד ולמעשה, לעברא השמים... מן והצלחה ברכה לף המאחל תרי. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ׳ יוזרו ■, לסדר סמיישי ם1י ילנברך, השם בעזרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום — : • : • T •• V T T : T מכתבף. את קבלתי לנכון ז״ל, רבנו את תצית לא למה ן־כו׳, עליף שעוברות הצרות בעדן שאמר קמט): סימן א׳, חלק (לקוטי־מזהר״ץ, הלנו פדיון, כמו זה חצות כמו מועיל וזה חצות, תקון סדר לילה בכל לומר עצמו להךגיל של הפתח פתוח אז כי גדול, הכי פדיון שזה עוד ן־לא פדיון, דינים בתי הכ״ד כל בו הכולל העליון הבית־רין הר״ן,1לקוטי־מ (עין רטו), סימן א׳, חלק בטלן! תהיה אל ועל־כן הכיל; לפעל ויכולים ותוריד חצות, תקון סדר את לומר עצמף להךגיל ךאה הזה מהלילה וכר, ישראל צרות על השכינה, גלות ועל נפשף גלות על דמעות דמתקו בעצמו, הכבוד מלך עליך דאיר אורך, כשחר יבקע ואז הדינים. כל ממך אם כי וכר, בזה מזלזלים בני־אדם אבל קל, כל־כך זה והנה V T V T T t ' * - T ” TT-:- • : T * : ־ - את לומר עצמו מרגיל אחד כל היה בשמים, מעלתה יודעים היו זה. ז״ל נחמן בר׳ אברהם ר׳ הלקוטים׳), ׳באור ספר המחבר (בעל הןה לילה בכל שיאמרו לקחו, שומעי ואת תלמידיו את מעורר תמיד זה העולם, בזה חוטף שאני חצות כל עצמו: על ואמר חצות. במעלת תמיד והפליג תקותי. זו הנצחי, חלקי זה שלי, החיות bre*^lev\ xo.il

אעזר תריא י״ט קנטבנחל הזמן הוא אז ודיקןא ת,1ךןצ תקףן סךר את לילה בכל לומר הזוכה עצמם לבטל ויכולים יעזנים, כלם כי יתברף, עמו להתבודד ןקןר הכי ז״ל רבנו בלבדי כמובא יתברך, אליו בעזלמות אז חלק (לקוטי־מוהר״ן, נב), סימן א/ בסוד למטה, נמצאת ה^זכינה דיקןא ואז יט): ב, (איכה נכח נמצא יתברך הוא אז כי הד״ה״, פני נכח לבך כמים ״שפכי t t t מאד. רב בגלוי הוא ברוך הוי״ה שם ומאיר ריקא, האדם - : t I I - :״ • •• ' : - • : T T t השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תריא. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ׳ יתרו, לסדר למיקזי ם1י לתברך, השם בעזרת T : T T V •• T — : • : • ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום מכתבך. את קבלתי לנכון עכשו לצאת רק אחלת, עצה אין לדעתי, וכר, שכתבת בעדן ידוע, השבת. מקדשת המדברים קונטרסים עם גדולה הפצה עם T T - - -••.I:• • * • : : I • T : TT-: רוחנית, מהפכה עשו הקדוש־ברוך־הוא, שןכני שהקונטרסים מי אשרי ולכן עצומה. התחזקות משם קבלו בני־אדם ולבבות מוהת״ת צואת היתה זו אשר הרבים, ןכוי למען בהפצתן שיעסיק הלשון בזו ואמר ולעילא, לעילא הסתלקותו לפני ןמים כמה ז״ל לאנשי שלומנו היקרים שעמדו לפני: מטתו ״העברה שלכם צריךt : ״* - •• : I • T V T V T : T T • ** : • : T V • I כזו התרשלות שיש מאחר ולכן חוצה״, מעינותיך ןפוצו — להיות הקונטרסים כל את להפיץ להתחיל ונכון ראוי שבת, בעניני לקבץ שאץכה הקדוש־ברוך־הוא, ויעזיר שבת, מקדשת המלבלים זה את ולקרא האלף־בית, סדר על־פי קונטרסים ושנים עשלים ׳ T - -־ ־ T : T * T : T : • T T “ T T * l :־ : • צריך אתה העם. שכבות בכל ולהפיצם ולהדפיסם השבת״, ״אוצר היליעה חסרון אבל וטהולים, קדושים הם ישראל שעם ללעת, שבת, מלשמיר אותם שמרשל מה זה השבת, קלשת עיצם ממעלת bre*^lev\ xo.il

קם אעזר תריב ט י״ בנחל ה^זבת, מקןדשת חדשים קו-נטרסים עכשו להדפיס לי עזד ולכן בף. תלדה תהיה הרבים ןכות אשר הרבים, ממזכי להיות ותןכה השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תריב. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ״ג משפטים, לסדר ראשון יום יתברך, ה'שם בעןרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום — : • : • T •• V T X ; X מכתבף. את קבלתי לנכון אל קס: (סנהדריז אמרו הקדושים סכמינו אשר שתןכ־ר, צריך צריך אדם הזיאגה. התה גבוךים אנשים כי בלבך, ךאגה תכניס הפחד כל ממנו יוליד וזה ןתברך, בו פשוטה באמונה להתחזק בטחון בו מכניס זה יתברך, בו באמונה שחזק מי כי והזיאגות, אחד• מאף מתפחד אינו כבר וממילא עצמי, פחד, אות המרות, בספר ותעין שתלמד נים,7נ ומה טוב מה רבנו ^זהשיג גבוהות והשגות עצות והן לקים, שתוכל מה כל ותקי;ם ש״ספר־המרות״ שתדע, ךצךיך מהאדם. הפחד את להוריד איך ז״ל ז״ל רבנו ^השיג גבוהות השגות מלא ספר אלא לקוט, סתם לא זה ­״ספר כל על רחב פרוש לי יש לאל, ותהלה שהשיג. במקום ״ X X ׳ ** • T - T X • : • • V I X : פעם, לאור להוציאו שאןכה הקדוש־ברוך־הוא יתן המרות״, ראה ולכן מרה. כל על הדבור את להלהיב המרות״, ״באורי ונקלאו כל על יתברך ממנו ותבקש פחד, אות על פעמים וכמה כמה לחזר ממך. הפחד את תוליד ועל־ידי־זה לקימה, שתןכה ומרה מרה שם מובא והנה לב): סימן פחד, ת1א (ספר־המדות, למוד על״ןדי לעצמך תעשה ולכן מפהד; נצל — סעזיה בשעת השלחן על תורה תנצל ועל־ידי־זה אכילה, בעת ספר באיזה לעין או ללמד קביעות וכך הסעזיה, בעת ןעקיב״ ״עין לומד הןה ז״ל שיק המהל״ם מפהד. X X היה סערה בכל כי יעקב״, ״עין ספר כל את שנה בכל לסים זכה : - •* : X X X V T •* V •* I I • : ׳ X : X X X bre*^lev\ xo.il

אעזר תריג י״ט בנחל קסא על בספר לעין סעדה בכל עצמי התלתי ואני עזנים, 1א קןטע לומד מוסר, מספרי והן חסידות, מספרי הן אחר, מחבר מבעל התורה אחד כל יאחז ספךים, הךבה על לעב׳ר זכיתי השנים במשןד וכןז יתבטל וכך הסעדה, בעת ספר באיזה ולעין ללמד וכלאי דלכו, הפחד. ממנו שכתוב מה תזכ׳ר תמיד זאת כל ?נם ג׳): סימן ב׳, חלק ('שם, מי להיות לא להתחמק צריכים כי פקח; הוא — הצרה מן שבורח ודו״ק. כלל, לפחה יצטרך לא ועל־ןדי־ןה ביש, עסק בשום מערב השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל הדיג. ט י״ ה׳תשנ״ג. שבט כ״ג משפטים, לסדר ן1ךאש ם1י יוזברך, השם בעןרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום • T ** V T X : X מכתבך. את קבלתי לנכון אמר ז״ל שלבנו שתלע, צליך מט), סימן ב׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, באלו פעם עוד עובר כשאדם — היא השלמה התשובה ש?נקר השטיות את לעשות חוזר ואינו וכר, בתחלה שם שתה המקומות מעמד, תחזיק ולכן וכר. התשובה ?נקר זהו וכר, עכשו עד שעשה . . 7 _ . , _ ן -ך . 7. ך .ך ״ ■ך .ך . . . .ך . - . ואם להושיע, ורב אדוננו גדול כי שבעולם, דבר משום תשבר ואל את ל?נשות לחזה לא עצמו על ומקבל באמת, בתשובה חוזר אדם מקבלו. הקדוש־ברוך־הוא אזי שעשה, השטיות אמר עוונם, את והתודו דבלים, ודוי זה התשובה ש?נקר וזכה, שמתולים שמיד הקדוש־ברוך־הוא, Tp מקבלם אני כלנים תורת (עין בחקתי); והקדוש־ברוך־ יתבלך, לפניו להתודות עצמך התל ולכן שלך. העבר כל על לך ימחל הוא השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל bre*^lev\ xo.il

אלזרל,סב תריד י״ט תרטו י״ט בנחל תריד. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ״ד משפטים, לסךר שני ם1י יתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וברכה לזלום • T ** V T T : T מכתבך. את קבלתי לנכון עזבעולם זיבר ולזוט בלחץ, תכנס שאל אותך, מבקש מאד אני אמתה, לאדם כשאין הזיחק, זה הלחץ אותך, להלחיץ יוכל שלא כשאדם תכף־ומןד אבל תמידי, בלחץ נכנס הוא אז לצלן, רךןמנא בלעדיו אין אשר ועד, ויודע יתברך, מציאותו אמתת בלעתו מכניס )t (t t t : t tt • *׳ t : •*t : t t :-: - : ' t : I- יתברך, כלל והכל בהשגחה פרטי, פרטית כי דבר גדול ודבר קטן t :• : ) ׳ T T - - • V T . -J ״ ך . _ . .ך _ _ - .־:־ 7 : - V החיים כל אז העליון, המאציל בהשגחת אלא מעצמו, נעשה אינו נלחץ ואינו הלעת, ישוב לו ויש אחרת, בצורה כבר הולכים שלו ומשיח יתבלך, אליו לק בא הוא ;נמו, שקורה מה וכל דבר, משום — .ך . ■ך ״ בפרטי עליו עובר אשר כל את ומספר יתברך, אליו רק לבבו כל את I■ ך . . ■ך .. •• V *• T T : • T: ־ V T ׳ I_ הכיל ובאמת טוב, לחבר שמספר מי כמו יתברך, לפניו פרטיות מי אשרי יתבלך, השם את לק אחד אף לאדם אין כי גדול, למיון אחרת בצורה כבר שלו.ילכו החיים כל ואז בלבבו, זה דבר שמכניס לגמרי• השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרטו. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ״ד משפטים, לסלר שני יום יסברך, השם בעזרת T : T T V ** T — : * : * ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום והבכיות הצעקות כל ;נם מכתבך את קבלתי לנכון וכר. עליך שעובר מה כל I V T *• V : T ־ על ^ך. bre*^lev\ xo.il

אשר תרטז י״ט בנחל קסג ותעי;ז בנחל״, ״אשר בשו״ת שעור לעצמך תל!בע !לך אמר מה לצאת איך והדרכה עצה לך לתן וזה מכתבים, בהךבה יום בכל T ** T : - X V I t - - מהפח יקוש שנפלת. אליו ן,1והךכא והמרירות העצבות אל עצמו להמשיך לא העקןר אלידי• ערך אין אשר השמחה, נקרת על רק תבקש תמיד מאד.. רבה באהבה להדורש תרטז. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ״ד משפטים, לסךר שני יום יתברך, השם בעןרת X : T X V •* X — : • : * ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום מכתבך. את קבלתי לנכון עצומה בשמחה להיות ורק בקלות, הכל את לקהת צריך אתה ולאמץ להדק בכ׳חו י.ש אשר כזה, מרבי יודע שאתה חלקך, נ׳עם על ראוי ולכן מתמים, גבהי רום עד ולהעלותם והנפולים, היתרים כל להקתש־ברוך־ להודות טוב כןה, לרבי מתנגד שאינך לשמח, לך זה. על הוא ״נעם הקדוש הספר במעלת מאיד הפליג ז״ל שרבנו ןדוע, הןה המחבר בעל אבל מדרגות, כלו שהספר שאף ואמר, אלימלך״, אלעזר רבי בנו כתב תורתו שדברי דדוע מהספר. גדול יותר הרבה השלחן, על והניחו אביו, שאמר מה כשכתב שבת אהר ופעם זי״ע, וראה הרבי רבי אלימלך זי״ע את, הכתבים ושאל את בנו לאזשא: X : — V I V V * V: * “ * ~ X X T * ׳ : V V X : V “ X ענה זיאת), אמר (מי גיזאגט? דאס האט ווער מחבה): כנהו (כך • : — X • — T. • X X X X — : T : — T ' * X ' X — “ X : חשבתי הרבי: אביו ענה בשבת. זיאת אמרת אבי, אתה, ואמר: שכון זי״ע, אלעזר .רבי הבין ואז זאת. אמרו ושרפים שמלאכים שכתב וכמו הצדיקים, מדרגות מלא הזה הספר ובאמת אביו. לדעת בספרו זי״ע מקאמתא אייזיק יצחק רבי הקדוש הרב מצוותיך, (נתיב לב): אות התורה, שביל הוא כי שןשיגנו, מי אין אלימלך״ ״נעם ספר bre*^lev\ xo.il

ל,סד אשר תריז י״ט בנחל וכן מעשיו, לפי טעם אחד כל אף־על־פי־כן גדולות, מדרגות כלו בספרו הוא ברא^זית) הברכה (היכל כלו אלימלך״ ״נעם הקןדוש ספר t ) * T : - -I T P T ' T“ : • • ׳: • : T V T אחד דבר להבין תזכו אם למא׳ד, עד עמק עמ׳ק הצחצחות, צח אור קטע ותקח פעם, מדי בו שתעין מאד, טוב ולכן שם; עין מזיבריו, ואז ז״ל, רבנו של ההקדמות על־פי ותפךשו זה, על ותתבודד אחד מה ואל צדיק, מדרגת זה מה ותשכיל ותבין מאיד, מאד לך ןאיר ישראל. בר של השאיפה צךיכה ןרוד כל־כך תהיה ואל מעצמך, וצא בןדיך, עצמך את קח ולכן העולם בזה העקר כי זיך, ביי גיפאלין אזוי נישט זיי בדעתך, ונפול שפךשו כמו לשתיק, צךיך מהךבקות וכשנופלים הדבקות, הוא הפסוק את הצדיקים :p קלא, (תהלים אם ודוממתי״, שויתי לא ״אם לנגדי ״שויתי — יתבדך ממנו לחשיב זו במדרגה מחזיקים לא ממךרגתג יפיל שלא כדי לשתיק, צריכים אזי תמיד״, הןמים... כל וטובתך שלומך הדורש תריז. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ״ה מקזפטים, לסךר עזליעזי יוים יתברך, השם בןנןרת T : T T V •• T — : • : * ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום מכתבך. את קבלתי לנכון פשוטה באמונה ואמץ חזק דבר, משום ^ ת ך ת^ל אל דק כי הןמים, כל לך טוב ואז יתבדך, בו :p כח, (משלי אמונות ״איש ודבנו הברכות. כל עצמו על ממשיכים אמונה על־ידי ברכות״, דב ואמר פשוטה, אמונה על הךבה הץהירנו ז״ל לג): סימן (שיחות־הר״ץ, It • T • : V T ’ I T It t t t v : t t t •* : v •• הוא העקר אצלי אבל קטן, דבר הוא האמונה העולם בני אצל חכמות שום בלי בפשיטות להאמין — אמונה ועקר האמונה; בתכלית פשוט מאמינים, והנשים שהילדים כמו כלל, והשכלות bre*^lev\ xo.il

אשר תריח ט י״ בנחל הסה ת1המךרג לכל להגיע כים1ז אמונה על־ידי אשר לף, ודע הפשיטות. שער שהיא המלכות, מרת ךרך לעביר צריך הכל כי שבעולם, הנבואה אל נכנסו לא הנביאים שגם אמר, ז״ל ומוהךנ״ת האמונה, שכתוב כמו האמונה, ידי על אלא א): א, (יחן?ןאל ה׳שמים ״נ׳פתחו השער שז-ה א׳מ׳ו׳נ׳ה׳, תבות ראשי א׳ליקים״, מ׳ךאות ו׳אךאה הכל. הפותח הדורש מאד... רבה באהבה תריח. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ״ו ??שפטים, לסדר ךביעי יום יתברר, השם בעזרת ויזרה. יאיר נרו ... אל וברכה שלום — : * : • T •• V T T : T מכתבך. את קבלתי לנכון אף ״הלקוטי־מוהר״ך/ את להדפיס הולך אני עכשו הנה זיאת כל ;נם פעמים, מעשר למעלה הספר את להדפיס כבר שזכיתי ואמר, דדפס, דחזיר ןדפס שלו שהספר מאיד, רצה ז״ל שרבנו ןען עוד להדפיסו רוצה אני ולכן דגאלה, אתחלתא זהו בספרו שהלמוד ;נמהם שיהיה לבחורים טוב שיהיה כדי רכה, בכריכה והפעם פעם, ״הלקוטי־ את לסים כמנהגנו החידש לימי מחלק זה וכן תמיד, ז״ל, רבנו של הגנוז אורו עצמנו על ולהמשיך חידש, כל מוהר״ן״ לנו גלה בפרוש אשר קצב), סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, פניו, אשר עד הךבה בזה לךןז'ר וצריכים הספר, בתוך גנוזים ונשמתו שכלו זכות היא כי להדפיסו, לי שתעזיר ורציתי בעל־פה. שגור שיהיה : T■ — . : ך מאיד. גדולה הרבים השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל bre*^lev\ xo.il

לסר אשר תרכ י״ט — תריט י״ט בנחל תריט. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ״ו מקזפטים, לסלר ךביעי ירם יתברך, השם בעזרת T : T T V ** T “ : * : • ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה ־שלום מכתבף. את קבלתי ן1לנכ T * T • : ׳ V T * V : • T * • : : T “ ' ( :כל 1ל נמחלים מילה, ברית בעת שנמצא מי שכל לף, דע מילה, ברית בעת כח1נ להיות שמשתדל מי אשרי ולכן עוונותיו, הכל, לו ונמחל נמצא, — הברית מלאך שהוא הנביא, אליהו שאז ובפרטיות הכל, לפעל ויכולים בשמים, גדול רצון עת הוא ואז מילה. ברית בעת לבוא שנזהר מי אשרי וישועות, ךפואות .יש ולכאן, לכאן פוסקים י.ש תפלין, 1ןניד שהסנדק בעמן והנה מילה, ברית בעת הפלין עם להיות לא מקפידים מאד שהיו צדיקים שלא וי.ש ברית, אות מאיר עכשו הרי כי הפלין, באות לפג־ם לא כדי את מוריד אישית אני מריבות, זה על לעשות אין ולכן הקפידו, צבי״, ״עטרת בעל זי״ע מז-יךטשוב הרבי נכדי אנחנו כי התפלין, הפלין. עם סנזיק להיות שלא מאד, מאד זה על מקפיד הןה והוא לכל י.ש כאלו, מדברים להתבלבל לא לך, כותב אני פעם ושוב לסמך. מה על שיטה הדורש רבה... באהבה תרב. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ב״ו משפטים, לסלר ךביעי ירם ירברך, השם בעןרת לנצח. ויזרח יאיר נרו ... אל וברכה שלום T : T T V -* T : * VT- מכתבך. את קבלתי לנכון אסור חברים״, לאדם ״אין לך: שאמרו מה זכיר לך! אמר מה bre*^lev\ xo.il

אשר תרכא י״ט בנחל קסז אין תןז,1א לחזק רוצה אחד מילא בעולם, אחד באף להאמין וכמו אדם, בן בשום לבטח אסור מזה, יותר לא אבל מזה, למעלה V : - : * T ׳ : V * “ T ׳ T T I * T ׳ : - : V ואמר הנביא, יךמןה שקלל ה): יז, (יךמ:ה יבטח אשר הגבר ״ארור בץ בשום לבטח לא לשמר מאד מאד צךיכים ולכן וגו׳, באדם״ כי אדם, יג): ס, (ההלים סודות לגלות אסור אדם״, תשועת ״שוא עליך, להתהפך יוכל מחר כי שיהיה, מי יהיה אדם בן לשום פרטיים הטלפון, על מדבר כשאתה מאחר, יהיה וכבר לכלם, הכל את ויגלה יוכל שלא מעות ויהיה אותך, שמקליטים בחשבון לקחת צךיך אתה דךכך• הצליח וכך מחייך, פרט כל על מאד מאד שמר ולכן לתקן. צריך, שאתה קטן דבר וכל יתברך, עמו לדבר רק עצמך הךגל דךכך. על בטוח תלך ואז יתברך, עמו תת!עץ הדורש מאד. רבה באהבה ר תרכא. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ״ז משפטים, לסדר דןמיעי יום יו;גברך, השם בעזרת • : • T : X T V ” T : ־ ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום מכתבך. את קבלתי לנכון וזה שבעולם, דבר משום להשבר ולא להתחזק, מכרה אתה - X : X : • :”: י ו ״ • : X ״ • T X V X X ׳ : V כל ;נם להתמודד איך — ז״ל מרבנו שקבלנו העמיק הלמוד כלל, יתברך בלעדיו מציאות שום אין באמת כי בחיים; הקשיים לבוש זה מדבר, חי, צומח, דומם, כי הוא, גמור אלקות לכיל והכיל סוף האין האור וכלים, אורות וזהו הוא, ברוך סוף האין לגבי לקשרם וצךיכים מדבר, חי, צומח, דומם, שנקראים בכלים מלבש שזה ה׳ארץ״, ו׳את ה׳שמים א׳ת אליקים ברא ״בראשית שזהו ןחד, עקר זהו כי טוב, כמספר העולה א׳ה׳ו׳ה׳, העולם בךיאת של שם את שמגלים הינו !הד, גם וגשמיות רוחניות כשמקשרים — הטוב בכלים, אורות חבור שזה הגשמיות, בתוך וגנוזה הטמונה הרוחניות bre*^lev\ xo.il

קסח אעזר תרכב י״ט בנחל את להכיר וצריכים ,1לנשמת לבוש 'שהוא האדם, גוף הוא וכמו־כן סוד שזה די?ןא, הגוף ף1מת הנשמה כס: יט, (איוב אחזה ״מבשרי יתברך, אלקותו ולהתיש לראות ייידלי הגיף מבשר שדי?ןא ?ן״,1אל שזה :0 נח, (יעזעיה ז״ל רבנו בדברי כמובא תתעלם״, לא ״ומבשרך כב), סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, רוחניות, ת1לרא צריכים שמהגשמיות שבכל נסתר, זהו ונשמע נגלה, זה נעשה ונשמע׳, ׳נעשה סוד וזה ז״ל רבנו אמר ןה ועל נסתר, ויש נגלה יש דבר חלק (לקוטי־מוסר״ן, א׳), סימן א׳, החלק הינו דברי בכל שיש השכל על להסתכל שצריכים ההי״ת בין וקשור חבור שזה הבריאה, מפרטי פרט בכל שיש אלוק הדבור, אל המיה־מחשבה המלכותי ובין החכמה הינו הנו״זי לבין חכמינו שאמרו וזה חן, עליו ימשך ואז וחזק, אמיץ בקשר הקדושים מט.): (סכה שמים, יךאת לו שיש בןדוע חן, לו שיש מי כל ועל עצמו, על השכינה את ומוריד גשמיות, אל רוחניות מקשר כי לו! אשרי כלו, העולם כל השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרכב. י״ט ה׳תשנ״ג. עזבט כ״ז משפטים, לסךר חמישי ם1י יתברך, השם בעןרת T : T T V •• T - : • : • ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום מכתבך. את קבלתי לנכון : ; • : • T “ : T — : T לשמר שגלה, תורות וכמה בכמה הזהירנו מאיד מאד ז״ל רבנו לנשמתו, לבוש והיא מאיד, גבוהה המחשבה כי מהךהור, עצמו שזה לצלן, רחמנא רעים, מהרהורים עצמו לישמיר צריכים ולכן y T T t ; : t J : V T : t * T T T • f העולמות, בכל מאיד מאיד ופוגם העליון, משרשו האדם את עוקר כי כא): סימן א׳, חלק (לקוטי־מוסד״ן, כל שם — חושב שאדם במקום רק ולחשיב מחשבתו, מיח על לשמיר מאיד מאיד צריכים ולכן ;האדם ואמר יתברך. אצלו להיות יזכה וכך יתברך, ממנו חלק (לקוטי־מוזזר״ן, מט): סימן א׳, הן רעות ומחשבות טוב, הי;צר הן טובות מחשבות bre*^lev\ xo.il

אעזר תרכג ט י״ בנחל לסט לנו גלה ולכן מ־ח־מחעזבתו; כפי תלוי הכל כי הרע, היצר לס, סימן א׳, חלק ןזר״ן,1)לקףטי-מ כי פעזוט, ר1א הוא יתברןד עזהשם אם הצןר, הוא האדם רק והטוב, הרעות תצא לא יתברך מאתו ייפי על מסתכל ותמיד ובנעימים, בטוב חייו כל את מציר האדם ; ״ T - T V : ־ : * * : ד • ■T T X י • • • ” P׳”T X ; • X“־ ; T־״:־ — , / ^ ^ מאד עזלו החיים על־ידי־זה יתברך, וחסדיו רחמיו ועל העולם, על מסתכל ורק משחור, עזחור העולם את מציר אם ולהפוך ןפים, T#X, X “ ; “ • T V• * ^ , - ך - ך ? חכמינו אמרו ולכן וחטאים. רעים עזלו החיים כל אזי הרע, הקדושים תתקמב) רמז דבךים, עלקוט הפסוק על ז): ב, (בראקזית ״דצר מכחול לו נותנים הצןר, הוא האדם הינו צןר, לשון האדם״, את שאינו הבךית, בתקון אוחז הוא אם חייך, את ותצבע וצב;נים, והוא ובנ;נימים, בטוב דוןיו את מציר אזי ך;נים, הןהוךים מהךהר שכן מכל בבךית, פגום הוא אם אבל בנעם, הבלו חיי ימי את חי ימי את מציר אזי ומבלבל, מב־הל שלו המיה אזי בבךית, כשפוגם תלוי הכ׳ל כי מאיד, מאיד החיים לו ומךים ובצרות, בצער הבלו חיי תביא ואל רעים, מהךהוךים עצמך לשמיר ךאה ולכן האור. ציור כפי נשמתך, את פוגם שן-ה ושלום, חס רע, הךהור שום אל עצמך ומרים רעים הם הבלך חיי ימי כל ואז גדול, ח־שך עליך וממשיך קצבו אחד כל אשר לדעת, צריך אתה כי לך, חבל וכל־כך מאיד, עד ושנותיו ןמיו את ??בלה אזי שכל, לו י.ש אם וכר, שנים וכך כך לו תורה אלא טוב ואין ובנעינ?ים, בטוב יט:), זרה דה1)עב שפ;תנ?יד חי והוא יתברך, בו נשכ?תו את וכ?ךביק חקדושה, חתורה בלמוד הןנ?ים. כל לו טוב ואז הבא, העולם כדגמת הזה בעולם X X “ V X X - T . T T חשכ?ים... מן והצלחה ברכה לך חמאחל תרכג. ט י״ ה׳תשנ״ג. שבט כ״ז משפטים, לסדר חמישי יזם לתברך, השם בעזרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום : * : X• ״ V T X : X נ?כתבך. את קבלתי לנכון bre*^lev\ xo.il

יהע אעזר תרכג ט י״ בנחל עליך, בר1־שע מה בכל חיב בעצמך אתה לדעתי, 5 לף א־מר מה הקןדושים סכמינו אמרו כך כי ח.): (סוטה אלא שולט הרע יצר אין ואמרו ת;1א1ר שעעיו במה ה׳): הלכה א/ פרק ברכות, (ןרוקזלכ?י ליבא ומובא דחטאה, סךסורץ תרי ועעא א׳): סימן (טור והלב רואה העין להסתכל שתלך תך1א מבקן־ש מי וכו׳; גומרים הtהמעע וכלי חומד, אתה על־ורי־זה אשר וכר, נאוף בספרי או המטנפים במקומות זרע הוצאת — פגם־הבךית לירי ובא הרע, היצר את עליך מגביר צריך שהאדם הטהרה, יסוד הם העעים שמירת הרי וכר, לבטלה שום על להסתכל לא להשמר ולהזהר מאד, מאד עעיו על לשמר וכר הזה והלכלוך מהזבל כלך ולכן לעברה, אותו שמחמם דבר הוצאת 'של חמורות מעברות שמור שתלזיה איך תךאה ואז וכר, הקדושים חכמינו שאמרו לבטלה, זרע יג.): (נרה זרע המוציא כל יכול טפה מכל כי ובנותיו, בניו את הורג כי מיתה, חיב — לבטלה איך מגרלת, ןכוכית עם ןרע של טפה בכל רואים וזה ולד• להוצר כשמוציא ולכן וכר, ותלים דרים גוף ר־אש עם שלם ולד שם שיש מיתה, וחיב רוצח פ־שוט והוא ילדיו, את הורג הוא לבטלה, ז_רע שמסתכל על־ירי לאדם בא זה וכל לצלן. רחמנא גמורה. רציחה וזו הוצאת לירי 'שבא עד וכר, בשרו ומתחמם וכר, תועבה בתמונות אמר ז״ל ו.רבנו לצלן. רחמנא לבטלה. ז.רע א׳^סימן חלק (לקוטי־מוהר״ן, קמא), קלפות מןצ-רים לבטלה, שהוציא הטפות הברית פגמי שאלו — מטתו אחר אחריו והולכים אותו מסבבים והם ומשחיתים, אפשר אי זה וכר, לו שיש הבושות וגירל העולם, מן-ה כשיוצא אמרו הקדושים וחכמינו וכר. כלל ולתאר לשער ו.): (ברכות אלמלא מימינו אותו מסבבות שהקלפות איך לךאות, לעין ךשות נתנה לעמר ןכול הןה לא ומשחיתים, קלפות אלפי ומשמאלו ךבבות. בושה שום בלי ובבוז בגאוה מסתובבים אדם בני ורואים בפניהם, יתברך. בו הדבוקים צדיקים נגד לדבר פניהם מחציפים ועוד וכר, ומשחיתים קלפות רבבות רבבות כמה יודעים אינם בעצמם והם ז_רע הוצאת של הזה המגנה החטא על־ירי כי אותם. מסבבים לבעל וסימן לצלן, רחמנא לריב. ומשחיתים קלפות בורא לבטלה. שכתוב כמו פנים, עז הוא אם — בברית ופוגם שפגם מי עברה bre*^lev\ xo.il

אעזר תרכד י״ט בנחל ל,עא כא): נה, (תהלים חכמינו ואמרו בךיתו׳/ חלל בעזלמיו ידיו ״עזלח הלןדועזים ז;): (תענית על עזבא בידוע פנים, עזות בו שיעז מי כל חמום, לידי בא 1ןאינ עיניו, על עזשומר מי אשרי ולכן איש; אעזת יהיה ועל־ידי־ןה בבךיתו, יפגים ולא וכר, לבטלה זרע יוציא ולא הם בברית, עזפגמו אלו כל כי לף, ודע וכר. בגדולות ילןי ולא ענו, פשוט עזהם עד וכר, מהם נוטף הגאוה וריח וכר, גדולים גאותנים ־ T : • T - : - *• * T T : - T : T : הבעל־עזם־טוב ואמר הסרוחה. גאותם מרב ומט׳רפים משגעים קידם ולכן וכר, גאוה עלץדי אלא מעזתגע, אדם עזאין זי״ע, הקןדוש ועל־ידי־זה וכר, תועבה ותמונות ולכלוך בזבל מלהסתכל כלך כבר ילכו עזלך החיים כל ואז ענו, ותהיה הבךית, לעזמירת תזכה לגמרי. אחר אחר באפן אין אם האמת, על תודה ואז האלו, הדבוךים את בלבך תמיס צודק. אני העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרכד. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט כ״ז משפטים, לסדר חמיעזי יום לתברך, השם בעזרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום : * : • T ” V T T : T מכתבך. את קבלתי לנכון עד הקדועזה, התורה מלמוד גדול דבר עוד אין אעזר לך, דע הקדועזים ןחכמינו עזאמרו כך, כדי הלכה ד׳, פלק הישנה, ריאש (ירושלמי ח׳): לא כאלו עליכם אני מעלה תורה, על עליכם עזקבלתם כיון קביעות לעצמך ותקבע בןדיך, עצמך את קח ולכן מימיכם; חטאתם I : ; * T -:t t ־־, •I■ ד -Tf * * . , במעזנה, במקרא, עזעור יעבר ולא חיק ויום יום בכל ללמד חזקה ז״ל וכמאמרם האדם, של העשירות עקר שזהו בגמרא, קכ.): (שבת , » T T T V T I ;“־ • T T • ־ ”T T • : V V ^ מקרא, בןדו עזאין זה ושמלה, לחם לא בו עזאין ריקם, וביתי אמרו וכן גמרא; מעזנה, יט:): זרה לעבודה ןמיו את אדם יעזלש לעולם bre*^lev\ xo.il

לעב אעזר תרכד י״ט בנחל מי אשרי ולכן בגמרא; שליש במשנה, שליש במלןרא, שליש - התךגףם, עם השבוע מפרשת ורש״י חמש ןךא,7מ יום בכל שלומד שסכמינו תךגום, ואחד ןךא7מ שנים שבוע בכל שי-סים באפן אמרו הקןדושים ח.): (ברכות עם פרשיותיו אדם ישלים לעולם י: •” •T * T X T X T • ןמיו לו משלימים הצבור, עם פרשיותיו המשלים שכל הצבור, ולכן בזה, מזלץלים אדם ובני ןמים; לאריכות סגלה וזו ושנותיו, נחטפים צעירים שאנשים עלינו, לא אסונות, הרבה כל־כר קורים ערוך בשליחן נפסק וכבר וןמנם, עתם בלא מהעולם סימן חיים, (א'רח ג׳): סעיף רפה, המשנה וכסב הצבור, עם נקרא ואילך ראשון מיום ומסגל מאיד, גדול זיבר וזה הגר״א, נוהג הןה שכך (עזם), ברורה שעור לעצמו שעושה מי אשרי וכן ולרוח־הקידש. שמים ליךאת גם או בךטנורא הרב פרוש עם בעיון אחד פרק יום בכל במשניות, ואשרי משניות, פרקים הךבה כסדרן לגר־ס אחד ושעור הרמב״ם, להנשמה, תקון שזה משניות, פרקים ח״י יום בכל לומר שיץכה מי ז״ל למוהמ״ת ובתוכם שלומנו מאנשי לכמה תקון נתן ז״ל ורבנו משניות פרקים ח״י יום בכל לומר — קפה), סימן עזיחות־הר״ז, (עין יום בכל שגורס זה של להנשמה הן־כות את לשער ואין לתאר ואין נעוריו בימי עוד עצמו להתיל וצריכים משניות, פרקים ס״י ויום בעסקי עסוק יהיה שכבר אפלו סן־יו, ימי כל !משיך וכך .זה, על ורואים מן־ה. !פסיק לא אז גם וכר, בטולים מיני ושאר וכר, פתסה משעמם ומסתובב וכר, החשק כל לו נופל אזי מתבגר, כשאדם פרקים ח״י לסטיף תיל שיהי.ה עצמו ש!ךגיל בזה אבל וכר, לו יתן וזה שלו, הפנאי שעות בעת עסוק ידז!ה תמיד אזי משניות, כמו לתת, צריכים לה וגם וצמאה, ךעבה הנשמה כי נפשי, ספוק ז״ל רבנו שאמר כג); סימן ת־הך״ן,1)עזיח יום בכל שאוכל מי אשרי ומתלבש תהלים, מץמורי כמה אחר־כך ושותה משניות, פרקים כמה דף ללמ׳ד שזוכה מי ואשרי אשרי — כלם ועל במצוות, עצמו מזה, למעלה שאין וכר, ותוספות רש״י פרוש עם ליום גמרא גמרא דף ללמד מח!ב ישראל בר שכל העמודים״, ״ווי בספר ומובא בסגל להצטרף גדול זיבר וזה יום, בכל תפלין הנחת כחיוב ביום ויום יום בכל לס!ם חיוב עליו יה!ה שכף היומי, דף לומדי חבורת bre*^lev\ xo.il

אעזר תרכד י״ט בנחל ד,עג ךא1ונ נפלא דבר וזה אחר, דף כבר 1ב יעז יום כל כי גמרא, דף בקיאות, למען כסדרן בעז״ס כסדרן לגרס כדאי זאת ומלבד מאד, עזזה ואחת, פעמים מאה עליה ולחזיר מסכת, 1לעצמ לקחת ועוד עזעור יום בכל ללמד צךיף — כלם ועל מסכת׳/ הבא ״עולם נקרא עזלחן חלקי אךבעה כסךרן פעזוט אחד עזעור ללמד וראוי בהלכה, ערוף והעזלחן יוסף בית טור בעיון אחד ועזעור רמ״א, מחבר ערוף אימר מה העזקל/ ו׳מחצית זהב׳ ו׳טורי אברהם׳ ׳מגן המגנים: עם מהו לאדם לומר יכולים בחי.יף, תךאה עולמף כף, הלמד אם י לף : T • ׳ : • • T T T T T V ~ : ' : T v להמיס אפעזר אי אבל וכו׳, זה דבר לאדם להסביר יכולים טוב, ועוד תורה, מבלעדי אדוךת תכלית עזום אין כי ודעת, שכל באדם עזעור יום בכל לחט־ף זוכה האדם אם מדברים לא וכבר תורה, פעם יום בכל לומר תשובה לבעל תקון נתן עזהאךיז״ל ובתקונים, בזהר ועל לקימם, עזזוכה מי אשרי וזהר, ז־הר תקוני דפים סמעזה ויום ו!חז'ר מזה, למעלה עזאין ז״ל, רבנו בספרי עזעור לעצמו לקבע כלם וה״ספורי־ ה״לקוטי־מוהר״ן״ הן פיו, על עזגור עזיהיה עד עליהם עזב״עזיחות־ הקדושות שיחותיו ן־הן ו׳׳ספר־המדות״, מעעזיות״ בהם עזבקי מי אעזר ב״לקוטי־הלכות״, והן וב״חיי־מוהר״ן״, הר״ן״ V •• I . . T ׳ T — T T X — V^ •* — — לנו וראוי מהם, טוב אין אשר הזה, בעולם הבא עולם טעם טועם לא אבל ז״ל, רבנו אל ולהתקרב להתודע עזזכינו מא׳ד, מא׳ד לשמח להקדוש־ תודה נותן עזתמיד התבטא, ז״ל ומוהת״ת בנזלן, להיות עד בתורה, עזעוךים הךבה כל־כף לו נתן ז״ל עזרבנו ברוף־הוא, מהם. לסשב אפלו ןמן לו ואין מתנגדיו, עם להתוכח זמן לו עזאין אמתי, חסיד׳ ׳ברסלבר נקרא זה זאת, עזמקים מי !לף אמר מה יתברף עמו לדבר עצמו להךגיל הוא היסודות יסוד אעזר וכמובן ובפעזיטות בתמימות אביו אל והבן רעהו ^ איש ידבר כאעזר את עזפוקח ומהרגע יתברף, ממנו רק יבקש עזצךיף, מה וכל גמורה, לדבר רק רגיל יהיה לישן, לף1עזה עד מהעזנה, העזכם בבקר עיניו ז״ל רבנו אמר וכבר כלל, והעזכלות חכמות שום בלי יתברף עמו כה), סימן ב׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, גדולה מעלה היא עזההתבולדות בכל גדולים שעשועים מעלה יתברף, עמו מדבר עזאדם ובזה מהכל, bre*^lev\ xo.il

העד אעזר תרכה י״ט בנחל ואמר עולם. מימות כאלו הזעשועים עלו לא שעדין העולמות, ק׳), סימן ב׳, חלק (לקוטי־מוהר׳ץ, אל הגיעו שלא ספרו, הצדיקים שכל זו. הנהגה על־ידי רק — הגבוהה מדרגתם .I - T : T T- ״- : T T J הזו, הקדושה בעבודה עצמף תתיל בטלן! תהלה אל ולכן תדבר העולם, בזה ותסע תלך שדק מקום ובכל אליה, ערך אין אשר לומר, צריך ואין יתברך, בו דבוק תמיד תהיה וכך יתברך, עמו מנחה, שחךית, תפלות: השלש את להתפלל חזק להיות שצריכים הסדור ומתוך דבורו אל 1מחשבת ולקשר ריקא, במנ:ן — מעךיב רצון עת הוא שאז חצות, תקון סדר לילה בכל לחטף וכן רןקא, תהלים !אמירת בתפלות שמךבה מי אשרי וכן בשמים, גדול כמובא לתשובה, שמסגל עג): סימן ב׳, חלק (לקוטי־מו!זר״ץ, אמירת ת1הא ואל השער אל האדם את ומקשרת לתשובה, מסגלת תהלים נשמתו. לש!־ש השןכים כי זאת, כל את ותקי;ם שכל, לך שיהיה הלואי !לך א־מר מה יראו ואז העולם, זה את עוץבים אנחנו מעט ועוד עובר, כצל ןמינו וכר. שלא מי ובין זאת כל שקי:ם מי בין הוזפרש מה השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרכה. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר חדש דראש א׳ (;!רומח, לסךר ן1ךאעז יום לרפרך, השם בעזרת נרו!איר. ... אל וירדפו !גיעו סלה טוב וכל וברכה שלום !עזר בלמודים, מתקדם שאתה איך לךאות שמחתי מאיד מאד ותצליח. בלמוד היטב עצמך את להכניס שתןכה הקדוש־ברוך־הוא, תתעמק וכן משניות, בלמוד ביותר להתמיד ךאה העקר ועל־ירי־זה הרבי, את תשאל עליך, שיקשה מה וכל בהלמוד תצליח. bre*^lev\ xo.il

אשר תרכז י״ט — תרכו י״ט בנחל קעה לי. לכתב ךאה השמים. מן והצלחה ברכה לך המאהל תרנו. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר זיראיש־חךש א׳ תרומה, לסדר ראשון יום יתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ^ • S : • : * - T V T : T T : T כי הלמוד, בתוך עצמך את ותכניס בלמוד, להתמיד ךאה דוךדא כלילא עקותא קנב), (שבת בגיל כשעדין הוא הפרח י־פי נלןר7 בלמוד, עצמך את שתכניס הזמן הוא עכשו ועל־כן ניר;7צ הסדור ך1מת בכונה להתפלל תשתדל וכן דךכך. תצליח ועל־ידי־זה התפלה. באמצע תדבר ולבל ךילןא, השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרכז. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חךש א׳ תרומה, לסדר ראשון יום יתברך, השם בעזרת ןאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ~ •— TV T : X T ; T התורה בלמוד ותתמיד מרותיך, את שתת?ןן רציתי מאד מאיד עצמך את להכניס צריך רק ואתה טוב, ראש לך י.ש כי הקדושה, בכונה תתפלל וכן רךכך. את תצליח ועל־ידי־זה הלמוד, בתוך לך. ןעזיר והקדוש־ברוך־הוא דיקא. הסדור מתוך מכתב. לי לכתיב ראה השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל bre*^lev\ xo.il

א^זר קעו תרכט י״ט — תרכח י״ט בנחל תרכח. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ךראש־חך־ש א׳ תרומה, לסדר ראשון יום יוזברף, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל ויךדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום בלמוד ביותר ותתמיד הלמוד, בתוך עצמך את להכניס ךאה הרבה, חז־ד חז־ד בישיבה לומדים שאתם הלמוד וכן ??שניות, רבוי על־ידי הוא בלמוד ההצלחה עקןד כי תצליח. ועל־ידי־זה תדבד ואל ןא,7זיי הסדוד מתוך בכונה תתפלל כמו־כן החזרה. התפלה. באכ?צע השנ?לם... נזן והצלחה ברכה לך הנזאחל תרכט. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר זיראש־חךש א׳ וזרומה, לסדר ראשון יום יונברף, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל ויךדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום כ?אד עצכ?ך את ותשמר הלמוד, בתוך עצכ?ך את להכניס ךאה לחבריך, ותכ?ח־ל סבלן, תהיה רק אחד, אף עם להתקוטט לא כ?אד באמצע תדבר ואל זייקא, הסדור ??תוך לד?תפלל תשתדל וכן לי. לכתב וךאה התפלה. הש??ים... ??ן והצלחה ברכה לך הנ?אחל תרל. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ךראש־חדש א׳ תרומה, לסדר ראשון יום יתברך, השם בעזרת ןאיר. נרו ... אל ויךדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום הלמודים על הךבה תחזר וכן ??שניות, בלמוד להת??יד ךאה ההצלחה עקר כי דךכך, תצליח ועל־ידי־זה בישיבה, לומד שאתה bre*^lev\ xo.il

אעזר תרלב י״ט — תרלא י״ט בנחל קעז הסדור. מתוןז בכונה להתפלל ותעזתדל החזרה, ךבוי כפי היא העזמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תרלא. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ךראש־חךש א׳ ותרומה, לסךר ואישון יום יתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום T V T : X T : X ־ : : * : * X •• V * יהיה מעזניות ובלמוד הקןדועזה התורה בלמוד להתמיד ךאה ותתפלל הלב, את ומטהר מזכך מעזניות הלמוד כי תמיד, חלקך לא עצמך את ותעזמר לגמרי, אחר ותךגיעז הסדור, מתוך בכונה התפלה. באמצע לדבר העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרלב. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר זיראיש־הךש א׳ ותרומה, לסדר ראשון יום יותברך, הישם בעזרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום • X •• V : : * : • “ X V X : X X : X הקדוש־ ןעזר לטובה, שנוי אצלך לךאות שמךזתי מאד מאד כדי משניות, הךבה ותלמד מעלה, מעלה תמיד שתעלה ברוך־הוא, תדבר ולא דיקא, הסדור מתוך תתפלל וכן כשר. איש להיות שתןכה התפלה. באמצע השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תדלג. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר זיראש־הךש א׳ תרומה, לסךר ראשון יום יותברך, השם בעזרת לי הי-קר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום bre*^lev\ xo.il

י״ט א^זר קעח תרלג בנחל יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, •T *• • X — X : • X : T ' : : I V : : ~ I : T: •• • X T * V X X : * : : • X בשמחה להיות שבעולם אפנים מיני בכל עצמף את לחז-ק ראה שבזכות לף, !עזר וה^קדוש־ברוך־הוא השמחה, בחדש ובפרט התלמידים; נם7 להצליח ותזכה ולעתף, לבף לף יתרחב מחה,1הע הוא אחרים, את שמחזק מי למחזקים, אלא מחזקים אין באמת כי צריכים שובבים, שהם תלמידים, נם7 ובפרט חזוק, בעצמו צריך כל נם7 מאיד, קשה שזה יודע אתה ב!בנאל כאן ובפרט חזוק, הךבה נמהם,7 מצליח שאתה איך טובות, הנקרות על רק תמיד תסתכל ז־את להם י.עז לאל, תהלה ועכשר וכר, כלום לכאן שבאו קידם היו הם כי אבל הדעת, חלישות מהם לך י.ש כך שבין ואף יריעות, הךבה מסתכל אני כי נחת, הךבה מהם תךאה סוף כל שסוף לי, תאמין בהם. שהשקעת וההשקעה ההצלחה גלל את רואה אני מבחוץ, רק הוא הדבקות ועקר יתברך. בו עצמך את לדבק ךאה העקר בשמחה. להיות שבעולם פעלות מיני כל שתעשה שמחה, על־ידי אמר ז״ל ורבנו חלק (לקוטי־מוהר״ץ, א׳, סימן שכל יודע כשאדם ד׳): ״V X X - : I - : :י J _ . X - X י ״ T . ״ -ך T . מקבל כשאדם הינו ;הבא עולם בחינת זה לטובתו, הם מאירעותיו X - X X X : X ” ' X X X - X X X ־ : * V בעולם הבא העולם את מרגיש ממש הוא לטובה, עליו הבא כל את אליו ומזכיר !תברך, אליו יותר עצמו מותר שאדם מה וכל הזה, ךאה על־כן דךכו. מצליח על־ידי־זה עליו, שעובר מה כל יתברך יתברך, ממנו שהוא ותרע עליך, שעובר מה כל נם7 להסכים הזה. בעולם הבא עולם תרגיש ועל־ידי־זה : V * : “ X “ X X X — V עמהם ותשיר התלמידים, את ולשמח לשמיח ךאה ונא נא רבנו ודבורי שמים ביךאת הךבה נמהם7 ותדבר המשמחים, נגונים ועל־ידי־זה החבר, נקדת ותקבל שלומנו, אנשי נם7 תדבר וכן ז״ל, דךכף♦ תצליח שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא בעדך. ומתפלל מבקש אדר. חלש בעבור שקל חמש־מאות היום לך שלחתי bre*^lev\ xo.il

אשר תדלה י״ט - תרלד י״ט קעט בנחל השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תרלד. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חז־ש א׳ ף:רומה, לסדר ראשוין יום לתכרך, השם פ^זרת T : T T : T V T : : * : * “ V — * * : T T I• לי היקר ידידי אל וידדפו יגיעו סלה טוב וכל ובדכה שלום מאד . . .ר׳ יאיר. נרו * T •• : הדו״ח את לשמע שמחתי מאד ומא׳ד מכתבף, את קבלתי לנכון ביותר. עמהם שתצליח הקדוש־ברוןז־הוא, לף ןעז׳ר מהתלמידים. להסתכל — התלמידים עם ללכת צךיכים שכןי צודק אתה ובאמת ממש באים הם כלל בדרןי כי בהם, שיש טובות הנקדות על רק עבודתף להמשיך ךאה ועל־כן ידיעות, הךבה להם .יש והיום מאפס, דךכף. את להצליח לך !עזיר והקדוש־ברוך־הוא הק׳ךש, עבודת התלמידים, את שמח השמחה, בחדש מאד לשמח ךאה ועל־ידי־זה וסבלנות, שמחה של אוירה רק שתה.יה לךאות ותשתדל דךכך. את תצליח שאני בתפלתי ישמע ישראל תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא וחובותיך, צרותיך מכל לצאת שתץכה בעךך, ומתפלל מבקש ותצליח. תשכיל — תפנה אשר ובכל דרכך, את ולהצליח השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרלה. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חדש א׳ סרומה לסדר ראשוין ם1י לתברך, השם בעזרת • *V - * * : T T * : • : : ־ T : T T : T V T לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, : ״T •• • T - T : * T : • • : * T• מכתבך. את קבלתי לנכון bre*^lev\ xo.il

קפ אעזר תרלה י״ט בנחל אחרת, עצה שום אין העולם בזה הן?ןר! ידידי לף, א־מר מה והי-סףךים והמדידות הצרות כל כפי כי עצמו, את לשמח רק וההרפתקאות שעוברים על, האדם אי אפשר להתקים כלל אלא P T : — I : — ־־T V X : •*(— : * : T : V • T X T — • : V מרב בשמחה להיות לף וכבד שקשה ואף השמחה, תקף על־ידי מי-לדיף והן מאשתף והן מעצמף הן — ובלבוליף ויסוריף צרותיף צרות עובר ואחד אחד כל ועל וכר, וכר משכניף והן מחבריף והן "1“ : * : V T — * — — X I V T X׳ • *X : V X X * ׳ העולם, בזה להתקי-ם רוצה אתה אם לדעת עליף זאת כל עם כאלו, שמח, שאתה כאלו עצמף את שתעשה השמחה, מדת על־ידי רק זה V : ~ ־ד V : * : X : ׳ V: V *• X : X V * X ״ _ .ך רבנו לנו שגלה גדולה עצה וזו לשמחה, באמת תבוא ועל־ידי־זה ועל־ידי־זה בשמחה, הוא כאלו עצמו את לעשות צריך שאדם ז״ל, אל כל־כך עצמו את למשך עצה זו אין כי אמתית, לשמחה ןבוא מועד אחריו(רעז״י נמשף הצער הצער — אחר הנמשך כל כי הצער, עליך שעובר אמת הן ממךמרי להיות כל־כך לך מה ןעל־כן כס; קןטן עצמך את להמשיך עצה זו אין זאת כל עם ןכר, ןכר שעובר מה ז׳את עשה ןעל־כן ח?יך, כל את תכלה על־ידי־זה כי הצער, אל והיום ז^רי ?לי יהיה שבביתך ותשתדל בשמחה, רק להיות זמר, כלי מהךבה שכלול טיפ על־ידי בקלות זה את להשיג יכולים !עלה באמת הה שמחה, של אוירה ביתך בתוך שתהיה ותשתדל רבנו ובאמת אותך. שסבב מהמיצר שתצא ודעתך, כיסד את דגביה — V : X • — “: •־־ X “ : : • : •x : ' x גדול יסוד שהוא ואמר השמחה, מדת על הזהירנו מאד מאד ז״ל וצדיכים בשמחה, להיות — ברוחניות והן בגשמיות הן האדם בחיי ואחד אחד כל עם תמיד ולדבר השמחה, מדת על נפשו את למסר * : V - : ־־ : • - - * X ׳ ״ X V : T V T • * X לשמחה, שיץכה יתברך ממנו יבקש ןכן השמחה, מדת על מענ!ן לדבר הךבה צדיכים כי שמחה, לידי !גיע באמת ועל־ידי־זה .. ״ - X X - * • X V •* : - ** X T • : ׳ J X — * שעובר מה בני־אדם על שעובר הללו בעתים ובפרט שמחה, את לעביר אפשר אי אשר ומכאובים, ידידות ויסידים, צרות מיני כל ותברח זאת, עשה ועל־כן השמחה. תקף על־ידי אם כי העולם, ןה ואף היקדים, שלומנו אנשי עם ןתשתתף לשמיה, ןתתחיל מעצמך, לך בא זה 'שגם תדע ןכר, ןכו׳ עליהם וספקות קשיות לך שי;ש דן היית שמח, היית אם כי אותך. שסבב והעצלות העצבות ממדת ב!חד ותשתתף שס^א וטוב זכות, לכף ואחד י0א ?ל את bre*^lev\ xo.il

אעזר תרלו י״ט בנחל קפא זה דיבר צריכים העולם בזה כי תע^מחו, וב!חד עזלומנו, אנקזי עם עזלומנו אנעזי תקןנו זה ובעזביל !חד, מוח1ולע ב!חד, להתאחד I - :t : * V : X T - - T • : T - T : ־ * תפלות: מהעזל׳ש תפלה כל אחר ויום יום בכל אשר היקרים, אמר ז״ל ורבנו ב!חד, ברקוד הולכים מעריב, מנחה, שחרית, י׳), סימן א׳, חלק (לקוטי-מזסר״ן, כפים והמחאת רקודין שעל־ידי להתפלל לבית־הכנסת לבוא תשתזיל ?ז”על1 דעיםז ממתיקים !מתקו ועל־ידי־זה שלומנו, אנשי עם ב!חד ולרקד תפלות, השלש מה וכל בשמחה, להיות ותשתדל שמחה, הוא העקר הדינים. ממף הקשיות וכל לף. יוכל לא אחד אף על־ידי־זה בשמחה, שתהיה העצבות מךןמת רק הוא עליף, שעוברים והמרירות והספקות צרותיף, מכל להנצל רוצה אתה אם ועל־כץ אותף, שסבב והדכאון אי אשר יתברך, בו עצמף את ותדבק בשמחה, להיות רק ראה בשמחה, רק להיות ותשתדל שמחה, על־ידי רק לזה, להגיע אפשר צרותיף. מכל תנצל באמת ועל־ידי־זה שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוף־הוא צרותיף מכל ותצא דרכף, שתצליח בעדף, ומתפלל מבקש באמת. השמחה מדת אל ותגיע ומרירותף, השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרלר. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חדש א׳ וגרומה, לסדר ן1ךאש יוים יתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ...ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום • X ״ : * * V : : • : • “ X V X : X X : X איך מדבריך, התתשתי מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון רבנו של הדרך על־פי יתברך אליו לחזר משתוקק כל־כך שאתה אמתי הדעת ישוב אחר באמת ה!קר! ידידי לך, אמר מה אלקות לכל והכל כללי יתברך בלעדיו מציאות שום שאין רואים, bre*^lev\ xo.il

קפב אעזר תרלו ט י״ בנחל כל את ולפר^גז יתברף, אליו לדבר עצמו את עזמךגיל מי הוא, גמור ואין הבל, לכל עזהב־ל איף רואה בעצמו הוא יתברןז. אליו עןיחתו הקןלפה מחמת רק זהו טבע, עזזה עזחועזבים ומה כלל, טבע עזום . . . ך— . הקדועז־ברוך־הוא ברא כך כי הבריאה, את עזמכסה אחרא והסטרא .ך—,— ׳ • T V T :*.* —It T T — T I T I אמתת גלדה תהיה אחד מצד הינו וסתום, גלוי עזיהיה הבךיאה, את בעזביל ונסתרת ונעלמת סתומה תהיה אחד ומצד יתברך. מציאותו ומקים הקדועזה, תורתו את לומד עזאדם ועל־ידי והנסיון, הבחירח את מעצמו מוךיד הוא לאט לאט על־ידי־זה יתברך, מצוותיו את אמתת עזהוא הגלויים, אל עזבא עד וההסתרות, וההעלמות הכסויים האמונה, תיקף אל ןדן על להגיע המצוות כלל וזה יתברך. מציאותו עזכתוב כמו פס: קיט, (תהלים המצוות כל אמונה״; מצותיך ״כל צריכים להביא את האדם אל, אמונה ותכף ומיד כעזיעז לאדם : * * : V : T • I V *• : T V: V T T T V * T ״ T T T דרך רק .יעז דרכים, אין כבר אז יתברך, בו ומזככת ברורה אמונה עזמבטל זה ועל־כן הקדועז־ברוך־הוא. אל לילך הזירך והיא אחת, אצלו כי וךעות־רוח, הבל הכיל וכר, וכר אלו דרכים או אלו דרכים התורה, דרך — והיא אחת, דרך רק י.עז דרכים, עזן־ך לא יתברך בלמוד עצמו את להכניס עזזוכה מי ולכן ונעימה. קלה דרך והיא עזלחן יותר עזלומד מה וכל עזמים, ליךאת להגיע זוכה ערוך, עזלחן ברכזלב חסידות סובבת זה קיטב ועל יךאה. לידי להגיע זוכה ערוך, ערוך העזלחן את ולקים ערוך, עזלחן למוד על מאיד לדקדק — סימן כל לקי;ם עזיץכה יתברך ממנו ולבקעז ובפעזיטות, בתמימות הוא אז ערוך, העזלחן את לקים זוכה כעזאדם ותכף־ומןד וסימן. הקדועז־ברוך־ את להשיג איך רק אחת, ך.ךך הן הךרכים עזכל רואה להכניס הן־קרו ידידי ךאה, ועל־כן בעזלום. העולם את ולעבר הוא, עד ערוך, עזלחן הךבה ותלמד ערוך, עזלחן בלמוד עצמך את ללמד הוא העזלמות עקר כי לומד. עזאתה מה כל את לקים עזתזכה ולקים. ולעשות לעזמד וללמד, הצרות כל כי בשמחה, מאיד להיות תעזתדל — כלם ועל מי ובפרט האדם, על עזעובךים וההךפתקאות והמרירות והיסוךים ממעזיך ז.ה וכו׳, וכו׳ רעות והכזתכליות הבךית בפגם כבר עזנכעזל bre*^lev\ xo.il

אעזר תרלז י״ט בנחל הפג מיני כל ת11לעע צךיכים ועל־כן והמרירות. העצבות אל 1ת1א על־ידי־ מח,1וע וכעזאדם מחה,1בע רק להיות קזבעולם פעלות ^מחה,7ב להיות תשתדל ולכן בשלום. העולם זה את עובר זה כי הקדוש־ברוף־הוא, אותף שיזכה וילדיף אשתןל את ותשמח במקומו״ וחתה ״עיז השכינה, השראת היא בבית השמחה (דברי־ כס, טז, הימים־א׳ יוצא על־ידי־זה יותר, שמח שהאדם מה וכל ״ V - : י ״ _ ״ .ך .ך ■ך ■ך - .ך . ׳ \ ׳ • T ־ וכו׳ אותו ומבלבלים שמבהלים והבלבולים והמרירות מהספקות את לף תרחיב והשמחה בשמחה, להיות רק ראה ועל־כן ׳וכו׳. שמו. יתברך הבורא לדבקות להגיע ותץכה והלב, הדעת וכל יתברך, אליו לדבר עצמך את להךגיל ךאה— כלם ועל מציאות שום אין כי יתברך, ממנו רק תבקש צריך, שאתה מה אליו לדבר עצמו את מתיל שאדם וכפי כלל, יתברך בלעדיו השמחה כי בשמחה, להיות וזוכה לבו, מזדכך על־ידי־זה יתברך, לזה להגיע אפשר ואי הוא. ברוך סוף באין הדבקות מחמת היא בזה, רגיל שתהי.ה קונו, לבין בינו שיחה רבוי על־ידי אלא בשלום. העולם זה את תעביר ועל־ידי־זה שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד לי ותבשר תמיד, דךכך שתצליח בעדך, ומתפלל מבקש משמחות. בשורות לקצר. ההכרח עכשו כי עוד, לך אכתיב בקשר, תהיה אם השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרלז. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חךש א׳ וזרומה, לסדר ראשוין יוים לתברך, השם בע:זרת • V - • * : T T I * : * : : ־ T : T T : T %* T לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום • -ך »• * יאיר. נרו ... מאד הטוב לשמע שמחתי מאיד ומאיד מכתבך, את קבלתי לנכון bre*^lev\ xo.il

אעזרקפד תרלח ט י״ בנחל ממך. היא הסבלנות כי הסבלנות, במדת תר1בי עצמך את לחזק ךאה t ~ ~ ~ t עובר העולם בזה כי האדם, ובחיי ז״ל רבנו בדעת והעקר היסוד :T*T. |7■ך.ך. ך ; - • * ” ־ * * ■ך ״ •ך בכל הדעת ותלישות ונפילות ידידות מיני כל ואחד אחד כל על ועל־כן הסבלנות, במזית ביותר עצמו את לחזק וצריכים ויום, יום על תעביר זה ובץכות הסבלנות, במדת ביותר עצמך את לחזק ךאה הכיל. מונע שום על תסתכל ואל ז״ל, רבנו אור את להפיץ ךאה כי הקדוש־ברוך־הוא, ;נמך הtשיעע נגלים נסים תךאה ואז ומעכב, מקרב הקדוש־ברוך־הוא יתברך, אליו יהודים שמקךבים בץכות החכמה מעינות בספצת שעוסק מי ואשרי אשרי ועל־כן אליו, אותו Tחוצה. ולאמצו, לחזקו שלומנו מאנקזי אחד ;נם יום בכל לדבר ךאה הימים. כל לך טוב יהיה ועל־ידי־זה השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרלח. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חךש א׳ תרומה, לסדר ראשון יום לספרך, השם בעזרת אנשי כלליות אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : T V T *“ V : T* * : — • בכל די ״היכל־הקדש״ תלמידי ברסלב״, ״(חסידי הלקרים, שלומנו מכל ויצילם וישמרם תמיד, שכעתו !שרה עליהם הול״ה ואתר, אתר מעשה בכל והצלחה ברכה וישלח ומחלה, נגע ומכל וצוקה צרה :■ד T T : It* T V-:- -T: TT:-: TT אמן. ידיהם להיות ביותר עצמכם את לחזק ךאו היקרים! ורעי אחי היא השמחה כי השמחה, חידש שהוא הזה בחדש ובפרט בשמחה, השמחה, מדת על ביותר נפשו את למסיר וצריכים החרות, עולם כי כלל, העבר על להסתכל וליא ןחךשה, התחלה פעם בכל לעשות bre*^lev\ xo.il

אעזר תרלט י״ט בנחל קפה T T T “ : V X — X ׳ ״ — ( T X V V •* V “ I העבר את כר1ז שהוא מחמת רק הן האדם, על ת1בר1שע הצרות כל שמסבבים והמרירות והיסוךים מהצרות חושב רק ותמיד שלו, שש כשאדם תכף־ומיד אבל מהגלות, חלק הוא זה שכל אותו, הוא על־ידי־זה יתברך, אליו רק ומסתכל סופית, אין בשמחה ושמח כל את לשכה ראו ולכן ברוחני. ובין בגשמי בין דךכו את מצליח העבר, שלכם ותעשו בכל פעם התחלה, חדשה ודיקא על־ידי־זה X X — ; X X : — — — X • ’ V T V X X V ׳ : ” : x( ־ : V ד׳): סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהך״ן, ז״ל רבנו לנו גלה ובאמת תצליחו. מעין היא הבחינה זאת לטובתו, הם מארעותיו שכל יודע כשאדם יודע שאדם מזה גדול יותר הבא עולם עוד לכם אין כי ;הבא עולם X - X ׳ ) “ • X - X V X ״ X X V V • X ״- הכיל ברוחניות, ובין בגשמיות בין עליו שעובר מה כל אישר ועד, ובטוב בשמחה עליו בא אשר כל את לקבל וצריכים יתברך, ממנו בכל בודאי רק כלל, הרע יצא לא יתברך מאתו אשר ולידע לבב, * ״ ׳ V *• X X X X - V X : - : X - מי אשרי לטובתו, והכיל עולם של אלופו גנוז שם עליו שעובר מה מריב שעכשו ואף לטובה, הכיל אשר לידע זו, ידיעה בעצמו שמכניס מנוס אבד כאלו לו נדמה והךפתקאות ףסורים ומרירות צרות ומכאובים, צער מריב בחן־יו אור יראה לא כבר וכאלו ממנו, ותקוה תנועה ובכל כלל, יתברך בלעדיו שאין לידע עליו זיאת כל עם X T : • X - l : X : ' X : T״ ( * :V ״ - X x T . . X : ■ : X - - • . . X : ׳ X X - V X : הכי במצבים אפלו להתיאש ואסור עולם, של אלופו שם ותנועה את ולשמח זמר, כלי ולשמיע מאיד, לשמיה להשתדל רק גרו;נים, בתוך יתברך מציאותו אמתת את ולהמקזיך אחרים, ואת עצמו X * : X X ׳: - : X V : • V ” : “ l x. • . . . - ״ מי אישרי לחרות. לצאת יזכה על־ידי־זה ודיקא ויסוריו, צרותיו ועושה שלו, העבר כל את ועזוכח לבו, בתוך אלו דבורים שחוקק לגדלות לחגיע יןכה על־ידי־זה ודיקא חדשה, חתחלה פעם בכל אקזרי מאיד, ונפלאה נוראה בהארה עליון מלך עליו דאיר המ׳חין, X ״X J! - . . . _ בבא לו ואשרי בזה לו השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל VT : X X : - : X X - (• X. - תרלט. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר זיראש־חךש א׳ חרומה, לסךר ךאשון ם1י יחברך, השם בעזרת bre*^lev\ xo.il

א^זר קפו תרמ י״ט בנחל T : T T ; T V T •“ V — * * : T t (לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וכרכה שלום יאיר. נרו ... מאד ממף. ב1הט לשמיע שמחתי ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון להיות שבעולם אפנים מיני בכל עצמך את לחז-ק ךאה ובין בגשמיות בין — לכל ךפואה היא השמחה כי בשמחה, T T : ׳ • T - ״ V X * ״ ״ : * T ; כל לו טוב ואז תמיד, ששמח מי ואשרי אשרי ועל־כן ברוחניות, • T ־־הימים. עמו שמדבךים הדבור כי יתברך, אליו לדבר עצמך את הךגל יתברך. אליו האדם את מקשר יתברך השמים... נ?ן והצלחה ברכה לך המאהל תרמ. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר זיראש־חךש א׳ ן:רומה,1 לסדר ראשון יום יתברןד, השם בעזרת X : T X : T V T *” V — X It• לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וכרכה שלום יאיר. נרו ... מאד • T : לי, שיש השמחה גדל את ולשער לתאר ןכול אתה אין ואתם ןאיר. נרו ... את חברותא לעצמך לקלזת שאתה ששמעתי את לתאר ןכול אתה אין כי חיותי, ן־זו שמחתי זו ב!חד, לומדים איזה לך שיהיה וחכיתי, צפיתי ותמיד אליך, לי שיש האהבה גדל באמת כי ברוחניות; שתתעלה מנת על עמו ללמד שתוכל טוב, חבר שכבר לשמע, מאיד שמחתי וכן עצומים. הנפש כהות לך .יש ותיקין שמתפלל מי אשר ותיקין, תפלת להתפלל לבוא התחלת בעבודה להמשיך ךאה ועל־כן בנקל, פךנסה לו שתה.יה לו מבטח ותךאה ותיקין, תפלת להתפלל ביקר בכל לקום — הזו הקדושה הקדוש־ברוך־הוא. עמך שיעשה ונפלאות הנסים ואני שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לשמח ךאה העקר bre*^lev\ xo.il

אעזר תרמכ י״ט — תרמא י״ט בנחל קפז עליף, שעובר המצר מכל תף1א שיוציא להלןדוש־ברוןז־הוא, מל!וה מילדיף. נחת ריב ותמה לף, יתרחב ד1וע שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות חשומע חלןמש־במןז־הוא זיךכף. שתצליח עליף, ומתפלל מבלןש חשמים... מן וחצלחה ברכה לף חמאחל תרמא. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חךש א׳ וןנרומה, לסךר ראשון יום יתברך, השם בעזרת תחיה. ... אל רב שלום הטוב לשמיע שמחתי מאיד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון להשתנות מתחיל לאל, תהלה שבעלך, ששמעתי ובפרט ממך, ותיקין, מתפלל וכן בחברותא, מד1ל שהוא גם ומה לטובה, עוד שהוא לחקדוש־ברוך־הוא, מקוה ואני חלקכם. ואבזרי אשריכם לכם ותהיה מחילדים, נחת חךבה ותךוו גדול, חכם תלמיד יהיה אמרו חקדושים חכמינו כי לחזקו, ךאי העקר בשפע. פתסה (תנא ט׳): פלק רבה, אלי;הו לבי בעלה. ךצון העושה כשרה? אשה איזוהי שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות חשומע חקדוש־ברוך־הוא תמיד. יךככם1 את שתצליחו בעדכם, ומתפלל מבקש חשמים... מן וחצלחה ברכה לכם חמאחל תרמב. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר זיראש־חךש ב׳ ותרומה, לסלר שני יום יתברך, השם בעזרת T : T T : T V X : : * : * - V : לי חןקר לדידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום לאיר. נרו ... חלמים כל לטוב לבבי בפנינ?יות צמוד מאד, נמצא שאתה שמחתי, מאיד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון bre*^lev\ xo.il

קפח אעזר תרמב י״ט בנחל להטעותף; יכולים ואין ז^כל, לף יש לאל, ותהלה בןבנאל, חזרה והיית עליוי עבדו החיים כל עצמאי, שתהיה הזמן הג^ באמת כי וזה עצמאי. תה.יה שכבר הזמן הגש עכשו אחר, של שליטה תחת של הלמוד כל וזה עצמאי. יהיה שאדם ז״ל, רבנו של הלמוד כל רק אחד אף העולם בזה לו שאין .ידע שאדם התבודדות, מהקדוש־ רק יבקש צריף שהוא מה וכל בעצמו, הקדוש־ברוךהוא I V * : ׳ T » T . V T X : — *• T T “ : T tקשה במצב נמצא הוא בזולתו, בוטח שאדם ברגע כי ברוף־הוא; ושלום, וחס לו, לעזר שיכולים לו נדמה כי מאד, מאיד לקלקל לו, - - - V - : • X T T X : : ־ X I - : X . . . . , ,הדעת לאדם כשמתגלה הינו הגאלה, וזו יתברד, ממנו הכיל ובאמת צרותיו. מכל נגאל על־ןדי־זה הקדוש־ברוךהוא, רק לו שאין הזו, יתברך שהוא הזו, הדעת את יקבלו כלו העולם כשכל ובכלליות צדקנו, משיח על־ידי הגאלה, תהיה זו משלה, בכיל ומלכותו מלך האדם, בדעת חקוק הזה העדן שאין ץמן וכל ויגאלנו, ןבוא שביא ועל־כן עליו. לעביד ןכול אחר פעם בכל כי בגלות, נמצא הוא עדין חזרה נמצא ואתה בןדיך, עצמך את שלקחת שמחתי מאיד מאיד הכיל הכיל סוף כל שסוף להקדוש־ברוך־הוא, מקךה ואני בןבנאל. ועד בית יהןה וביתך משלך, וילה לך ותהי.ה לטובה, יתהפך שלומנו אנשי כי ביתך, בתוך שבת׳ ׳ענג פעם בכל ותעשה לחכמים, מאיד. מאיד אותך אוןזבים את לדבק זוכה כשאדם הרע, עין של העדן כל אודות ובאמת יתבדך, אצלו דק עצמו את ומחביא הוא, ברוך סוף באין עצמו שאינו מי דק הוא הרע עין כי הרע, עין בכלל שןך לא על־ידי־זה יתברך, אליו מסתכל כשאדם תכף־ומן־ד אבל יתבדך, אליו מסתכל אצלו כי דבא, באידוא מובא וכן עליו. הרע עין שן־ך ליא בכלל אז סוד שהוא דדחמא, עינא אחת, עין דק כבןכול, לו, י.ש יתבדך את מבטל כשאדם הינו כלל, דין שום אין ששם קדישא, עתיקא משום עצמו את מבלבל ואינו הוא, ברוך סוף אין אל לגמרי עצמו לעשות תוכל לא בךןה שום אז יתבדך, בו בוטח דק שבעולם, דבר והטוב. הרע לו — : X X לנוח זמן עכשו שתקה מאיד טוב הןה לדעתי, אשתף, אודות bre*^lev\ xo.il

אעזר תרמג י״ט בנחל ירפט ךפואה לה יעזלח באמת עז־ברףך־הףא1והלןד שארע, מה שארע אחר V * : X : • : ׳ T : *• בריאה. ותהיה שלמה, - T t:•: :• • • : ' T : • - • T : T רפואה הוא השמחה כי בשמחה, להיות ראה הדבר, הכפל אשתף. את ותשמח לכל, אשר יאיר, נרו ... היקןר ןדידנו ;נם ללמיד ךאה — כלם ועל V - T ־ V V - T *• ־ : ** X X : T - 1 *• עמו, לומד שאתה הז-ו, המעלה ג׳דל את ולשער לתאר יכול אתה איז כמה למד לא שבועים, אצלף שלמד שמאז בפרוש, לי אמר הוא כי ;נם לומד שאתה הרבים, זכוי נל!ךא זה מה לפניף, שלף הרי שנים, לף טובה ותעשה יום, בכל ;נמו ללמ׳ד להמשיף ךאה ןעל"?ז אחרי וליא בשפע, פךנסה לף שתהיה לף, !עז׳ר והקןדוש־ברוף־הוא לו, וכן הינו בךןה, שום של שליטה תחת תהיה שלא ה;נקןר לבךיות, תצטרף כל וזה בעצמו. הקןדוש־ברוף־הוא רק עליף, ישלט לא אחד שאף רק לנו שאין לדעת, שצךיכים תלמידי, כל ;נם לומד שאני הלמוד זו, והכרה ידיעה אל בא שאדם וברגע בעצמו, הקדוש־ברוף־הוא אז נגאל מכל. צרותיו X X X • X : • X השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תרמג. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חךש ב׳ תרומה, לסדר שני יוים יתברך, השם בעזרת תחיה. ... אל רב שלום להקדוש־ מקוה אני לף, שקרה מה לשמע הצטעךתי מאיד מאד יעבר והכל בךיאותף, ותתחזק הךבה, עכשו שתנוחי ברוף־הוא וילה, ממש משלכם, דירה בית לף יהיה סוף כל וסוף בשלום, ולא בביתף, שמחות ולעשות שלומנו, מאנשי הךבה לארח ותוכלו שלא הזמן הגיע לדעתי, שבעולם. בךןה משום עצמף את תבלבלי תמיד, לידע דק שבעולם. בךןה משום עצמף את תבלבלי שיש לכם המוליכים זדים השפעת תחת להיות צךיכים לא ואתם משלכם, דרף bre*^lev\ xo.il

<הצ אעזר תרמד י״ט בנחל כל־כך אתם ואם שלו, הזירך את לו יש אחד כל שולל, אתכם כל אדרבה, אחךים?! ממקומות להתבלבל לכם מה פה, מרצים שרק מי ועם בחברתך, ועליזות שמחות מאד שלומנו אנשי נשות ללכת לך ולמה מה ועל־כן אותך, מעריכות מאיד מאיד הן רבךתי, וכר, אותך מעריכים שלא שכן ומכל וכו׳, אותך שמשפילים למקום הבית בהנהגת כדגמא עליך שמסתכלים במקום להיות טוב יותר מאד. אותך ומעריכים ולהודיע לידע יתברך, בו פשוטה באמונה עצמך את לחזק ךאי יודע ומי פרטית, בהשגחה והכל כלל, יתברך בלעדיו שאין ולהודע, עצמך את לחזק ראי ועל־כן לתקן. צריכה היית ואימת ומי מה ובפרט בשמחה, הוא ההתחזקות עקר כי שבורה, תהיי ואל ביותר, היא השמחה אשר לנו, גלה ז״ל ורבנו השמחה, בחדש עכשו להקדוש־ מקוה ואני ברוחניות, ובין בגשמיות בין — לכל ךפואה לרב ותןכי ושלמה, בריאה עכשו ותהיי ןעביר, שהכל ברוך־הוא, בדרכיהם. דצליחו ויצמחו יגדלו והילדים מהילדים, נחת השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרמד. ט י״ ה׳תשנ״ג. אדר דראעז־חך־ש ב׳ רומה,1ף לסלר שני יום לתברך, השם בעזרת תחיה. ... אל רב שלום אין ממך, הטוב לשמ׳ע שמחתי וגדל מכתבך, את קבלתי לנכון תוכלי שתמיד הקדוש־ברוך־הוא, נעזר כלל. לשער ואין לתאר משמחות. בשורות לי לבשר ך־בר משום בדעתך תפלי ואל ביותר, עצמך את לחזק ךאי להיות ךאי העקר וכר, שילז.יה מה ויהיה שיהיה, איך יהיה שבעולם הקדוש־ברוך־הוא, את צריכים אנחנו סוף כל סוף כי ביהדות, חזקה ןמינו, וארך חיינו הם כי לחיות, אפשר אי הקדוש־ברוך־הוא ובלי bre*^lev\ xo.il

אעזר תרמה י״ט בנחל קצא ץ1חעזב על ם1ועזל חס יהיה עזל׳א תעעזי, עזאת מה כל ועל־כץ ללןי;ם עצמך את להכניס תר1ן־י תר1י להצליח ךאי אךרבה ה!הדות, תמיד. להתעלות תןכי ועלץדי־זה יתברך, מצרותיו את מעזתפת ע>פה לכם ןיעז כסדר, הולך הכל אם חבחור, בעניץ את לברק ךאי העקר טוב, בכי זה את לגמר תךאו העזני, עם אחד ביותר להתחזק ותעזתזילי המרות, הוא האדם עקר כי שלו, חמדות חקדוש־ברוך־הוא את תניחי ואל יתברך, בו פשוטה אמונה עם ^ מונ ה חזק שאדם בזה כי תצליחי, עלץדי־זה ודיקא לרגע, תמיד. מצליח הוא עלץדי־זה יתברך, בו פשוטה שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות חשומע חקדוש־ברוך־הוא ותמיד בחייך, ותצליחי טוב, כל לך שיחיה בעדך, ומתפלל מבקש ועליןה. שמחה תהיי השמים... מן וחצלחה ברכה לך חמאחל תרמה. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ךראש־חך־ש ב׳ (;נרומה, לסךר שני יום לתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום V T X : T ״ X . מכתבך. את קבלתי לנכון לאךצנו ז״ל רבנו את להעביר לאחרונה שנתעורר אודות רק להטמן הןה ז״ל רבנו של שךצונו ןדוע כבר וכר, הקדושה שעל יודעים, שאנחנו ובפרט בזה, להתוכח מה אין ועל־כן באומן, כמו יהיה ממילא נושאיו״, את נושא ״הארון נאמר: ז״ל רבנו למסר רק עלינו שבעולם. בךיה שום לו תוכל ולא רוצה, ז״ל שרבנו להתבלבל ולא בעולם, ז״ל רבנו רעת את ולפךסם לגליות נפשנו את T T V T : * • T T משום רבר ומשום בריה. שבעולם חיסור זה אשר יתברך, עמו יום בכל עצמך להתבודד ךאה bre*^lev\ xo.il

לצב אעזר תרמו י״ט בנחל בתפלה תר1בי 1עצמ את להכניס וצריכים ז״ל, רבנו בדעת ןבל7ל זוכה כן ותברך, עמו עצמו מתבודד עזאדם וכפי והתבודדות, לד טוב ואז יום, בכל עצמו להתבודד שזוכה מי אשרי ז״ל, מרבנו * T - T הימים. כל השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרמו. ט י״ ה׳תשנ״ג. אדר זיראש־חדש ב׳ זרומה,1 לסדר שני יום יהברך, השם בשרת . T -T • T : • : • 1 V - • • : t t• ( לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד • T *• : איך לשמע שמחתי מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון בן באמת שתהיה הקדוש־ברוך־הוא, ןעז׳ר וכר, אותך שפטרו לחזק ךאה העקר ודם. בשר מתנת לידי להגיע תצטרך ולא חורין, ונקזיה נקזיה כל עם עצמך את ותשמח בשמחה, להיות עצמך את ז״ל. רבנו לנו שגלה כמו בך, שיש טובה שעה על־כל־פנים בחברותא לומד היית אם נעים, ומה טוב מה T T* T : - : • * T ” T T • XT בין טוב מאד מאיד זה בחברותא ללמד כי ןאיר, נרו ... עם אחת ברוחני. ובין בגשמי היא השמחה כי בשמחה, להיות עצמך את לחזק רק העקר ז״ל. רבנו בדעת גדול יסוד אשר יתברך, עמו לדבר עצמך את להךגיל ךאה — כלם ועל מזה. למעלה אין שאני בתפלתי ישמע ישךאל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תהיה סוף כל וסוף חי;יך, ימי כל שתצליח בעדך, ומתפלל מבקש בשכנות. לגור תצטרך ולא משלך, דירה לך השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל bre*^lev\ xo.il

אעזר תרמח י״ט — תרמז י״ט בנחל לוצג תרמז. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ךראש־חךש ב׳ תרומה, לסדר שני יום יתברך, השם בעזרת תחיה. ... אל רב ם1של מכתבןד. את קבלתי לנכון !עזר למזל־טוב, הבן הלדת לךגל בךכתי את מצוה והנני יתברןז, בתורתו ולהחכימו ולחנכו לגזילו שתץכו הקדוש־ברוןז־הוא הברית ונוטר צדיק יהיה אחיו וכן ולמדן, הברית ונוטר צדיק ויהיה גדול. ולמזין שיש בבית כי ממריבות, מאיד מאד עצמכם את תשמרו ונא נא יתברר למענו לעשות צריכים ועל־כן אחרא, הסטרא עזם מריבות פרנסה לכם תבוא זה ובץכות להעזני, אחד ותרן ולהיות לריב לא T T : ׳•: I- T T T T T T T - T * • - -־ ) ׳ * ”V :מצא רלא השלום, בזכות רק לאדם באה הפרנסה עקר כי בשפע; חעזלום׳ אלא ברכה המחזיק כלי הקדוש־ברוךהוא ג׳), ןצין7)ע בעזלום, ורק אך להיות עזבעולם פעלות מיני כל לעשות תעזתדלי • T - T V T T : הימים. כל לכם טוב ואז עזאני בתפלתי יעזמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברור־הוא תמיד. דרככם עזתצליחו בעדכם, ומתפלל מבקש T — I* T T : — ; X X : V X המאהל לכם ברכה והצלחה מן... השמים תרמח. ט י״ ה׳תשנ״ג. אדר זיראש־חךש ב׳ ?רומה, לסדר שני יזם יתברך, השם בעזרת נרו!איר. ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T V : : • : • - X V X : X X : X — ממך הטוב לעזמיע שמחתי וגידל מכתבף, את קבלתי לנכון כלל. לעזער ואין לתאר אין bre*^lev\ xo.il

קצד אשר תרמט י״ט בנחל ומזכןי מטהר ת1מעזני למוד כי ת,1מעזני בלמוד להתמיד ךאה הימים. כל לף ב1ט ואז בזה, ואמיץ חזק ותהיה חלזיה, מיני מכל לדבר עצמף את ותךגיל בשמחה, תמיד להיות ךאה ונא נא את ומטהר מזכך יתברך עמו שמדברים הדבור כי יתברך, אליו ולא בביתך לא תריב שלבל ממחלקת, עצמך את ותשמר הנשמה, ~ : * T בישיבה. שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא גדול. שמים ירא ותהיה דךכך, שתצליח בעדך ומתפלל מבקש השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרמט. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראיש־חדש ב׳ תרומה, לסךר שני יום יתפרף, השם בעזרת X : X X : T V■ ז■ : : * : * ” • V - * * : T x I לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד * X ״ : בחדש ובפרט בעזמחה, לדזיות ביותר עצמך את לחזק ךאה אצל היסוד זה אשר יתברך, עמו לדבר עצמך את ותךגיל השמחה, מקרב להיות תזכה שבאמת לך, !עזר והקדוש־ברוך־הוא ז״ל. דבנו ז״ל לדבנו ההתקךבות עקר כי כלל, חכמות שום בלי ז״ל דבנו אל וכן הקדועזים, בספריו להתמיד ובפעזיטות בתמימות דק היא אחרים. את ולחזק בעזמחה, ולהיות יתברך עמו עצמו להתבודד וברוחניות. בגשמיות דךכך תצליח ועל־ידי־זה ובפרט שלומנו, מאנשי אחד עם יום בכל לדבר תשתדל ונא נא מאד חבל כי שלך, הכהות כל את תכניס זה ועל הנעורים, בני עם ז״ל, רבנו דעת את לקבל טובים כלים הם באשר בטל, .ילכו שהם הנעורים, בני במעלת הפליג מאד מאד ז״ל ורבנו תמימים, הם כי ספורים, להם ותספר יום, בכל הנעורים בני עם לדבר ךאה ועל־כן ־ . . הימים. כל לך טוב ואז ז״ל, רבנו דעת על־פי ותחנכם -------- ’־ • •X־ x » : x - : ' bre*^lev\ xo.il

אעזר תרנא י״ט — תרנ י״ט בנחל לצה עזאני בתפלתי יעזמע ךאל,tיע ת1תפל מע1היעז הקןדויעז־ברוןז־הוא עזלם גדוד לגדל ותזכה דךכף, עזתצליח בעדף, ומתפלל מבקעז ז״ל. לרבנו העזמים... מץ והצלחה ברכה לף המאהל תרנ. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראעז־חךש ב׳ וזרומה, לסךר שני יום יתפרך, השם פ^זרת תחיה. ... אל רב שלום אותן ותעוךךי שלומנו, אנשי נשות נם7 הךבה לדבר ךאי אשר יתברך, בו פשוטה אמונה בהן ותחרירי אותן, ותאמצי ותחזקי חזק שאדם וככל פשוטה. אמונה — ז״ל רבנו בדעת היסוד זה טובים יותר אחךים חיים אין כי החיים, נ.קר7 זה פשוטה, באמונה ועל־כן חיים. חןיו — באמונה עצמו את שמכניס מי כי מאמונה, שלומנו, אנשי נשות בתוך הקדושה האמונה את להמשיך ךאי הן באמת כי לסן; וגם לך גם ניל7יו הה אותן, ותאמצי ותחזקי מה ואחת אחת כל על עובר כי מאיד, מאיד גדול חזוק צךיכות כל לו טוב ואז לזה, לתרים שןכול מי ואשרי אשרי ועל־כן שעובר, ” T* הימים. תחייני. וממש מכתב, לי לכתיב ךאי השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרנא. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חךש פ׳ וןנרומה, לסלר שני ם1י לתפרך, הישם פעזרת תהיה. ... אל רב שלום מכתבך. את קבלתי לנכון bre*^lev\ xo.il