אשר בנחל חלק פח

קצר אעזר תרנב ט י״ בנחל כי שבת, מחלל שבנר מאד לך שקןשה לבעלך, מר1ל עליך 4 —׳ T־" • *•J | י - — ••ן T T V T רחמנא שבת, חלול על־ידי רק הן לאדם עזבארת הצרות כל באמת מחלול עזמגיע הענש גידל את יודעים בני־אדם היו ואם לישץבן, מקבלים סוף כל סוף כי הרין, מאימת ונפחדים נךעדים היו שבת, • T ; “■ “:־ * ־ד V T :־ ד . , מקזמעית חד להגיד צריכה את ועל־כן העולם, בזה עוד העינעז את בביתך. שבת מחלל שבנו מאד לך עזקשה לבעלך. הדלקת ובעת שבת־קדש, לכבוד נרות בהדלקת להךבות ךאי קזהאשה התפלות כי ילדים, על יתברך ממנו הךבה תבקעזי הנרות בשמים. ומרצות מקבלות מאד הנרות, הדלקת בעת מבקשת קונטרסים, שלשים המכילים ספרים שני רצוף תקבלי פיה לכם נעזר הצדקה ובזכות לצדקה, כסף תמורתם לשלה ותךאי הצרות. מכל לצאת הקדוש־ברוך־הוא השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרנב. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חלש ב׳ תרומה, לסדר שני יום זתברל, השם בעזרת • )V — • • : X X■ “ * : * : : י T . X T “ * V לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד • T *• : הקדוש־ברוך־הוא ןעז־ר המעות, עם מכתבך את קבלתי לנכון הדינים. כל ממך שימתקו כי החיק, עם תסתבך שלבל מאד, מאד אותך מןעץ הייתי באךצות־הבךית כאן ובפרט רזחמנות, בלי בבית־סהר לשבת יכולים בבית־המשפט להסתדר ןכול אתה אם ועל־כן חמור, מאד מאד זה כדאי לא כי תכניתך, את תשנה אז לא ואם נעים, ומה טוב מה — מאד מאד זה על הקפיד ז״ל ורבנו ברור. וזה החק, עם להסתבך החיק. עם להסתבך לא bre*^lev\ xo.il

אעזר תרנג ט י״ בנחל קצז ותךבה מעצמך, ותצא להיות עצמך את לחזק ךאה בכל ולהפיצם ז״ל, רבנו ספרי את להדפיס 'שנזכה כדי ^דקה, .1כל העולם T T להתענות, שצריך מי כי תענית, מסכת בלמוד להתמיד ךאה כ׳חות לנו אין אלו ת1בדור כי תענית, מסכת ללמ׳ד לו טוב במסכת להתמיד שזוכה מי נעים ומה טוב מה ועל־כן להתענות, תענית. ןעב׳ר ולא ח׳ק יתברך נמו7 יום בכל עצמך להתבודד ךאה ביומו. יום מדי דקות עשךים על־כל־פנים לך טוב ואז משניות, פרקים ח״י יום בכל להתמיד ךאה וכן * T — T הימים. כל שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא הןמים. כל דךכך שתצליח בעדך, ומתפלל מבקש השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרנג. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חךש ב׳ תרומה, לסדר שני יום יתברך, השם בעזרת T : T T : T V T : : * : • - V . לי הןקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ןאיר. נרו ... הןמים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד. בזה לי שגרמת השמחה ג'ךל את ולשער לתאר ןכול אתה אין יקרה נפש הוא באמת כי ... נם7 יום בכל ללמ׳ד עצמך את שלקחת הבטלה ועל־ידי־זה אתו, לומד אינו אחד אף אבל מא־ד, מא׳ד ־שעמום לידי מביאה נט:), (כתבות גדולה יותר מצוה לך אין ועל־כן ןעז׳ר יום, בכל נמו7 לומד ואתה בןדיך, אותו שלקחת מזו תשתדלו וכן בלמודים. נמו7 להצליח שתןכה הקדוש־ברוך־הוא, בכל שמתפלל מי אשר הותיקין, תפלת יום בכל להתפלל שניכם bre*^lev\ xo.il

קצח אעזר תרנד ט י״ בנחל ךאה ועל־כן ארך, ם1וי ם1י כל כי ימים, אךיכות 1ל יש ותיקין, יום ואז להפצה, בןחד תצאו בפעם פעם מדי וכן עמו, ללמד להמשיך שתזכו ברוחניות, שפע שכן ומכל בגשמיות, שפע גם לכם יכנס עצות כי אמונה, וגלוי יתברך השם עבודת מעדן אחךים עם לדבר רבנו דעת את לגלות וצךיכים כלו, העולם לכל תרופה הן ז״ל רבנו , T T T : • • ־ : * * : * : T T V T שבעולם. בריה משום להתפעל ולא כלו, העולם בכל ז״ל שאני בתפלתי ישמע ןשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא דךככם. שתצליחו בעדכם ומתפלל מבקש השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרנד. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר דראש־חז־ש ב׳ ?רומה, לסדר שני יום י?ברך, השם בעזרת תלו.יה. ... אל רב שלום ואין בית־הספר, בעדן להמשיך ביותר עצמך את לחזק ךאי את מז-ה ומעט הזה, העדן גדל את לך ולגלות לפרש בפי מלים ואנחנו לנו, שיעזר מי אין סוף כל סוף כי מרחוק, תביני בעצמך אנחנו ועל־כן הקדוש־ברוך־הוא, אל רק תלויות שעינינו רואים, !עזר, והקדוש־ברוך־הוא זה, בעדן מאד מאד להתחזק צךיכים T T — T T “ I*T: “ V:•: T • • , l : — . . • • . . . הבאה בשנה להקים גם ונזכה הקדשה, גבולי את להךחיב שנץכה • T • - T : T : - הגילאים. לכל תורה תלמוד ורב אדוננו גדול כי שבעולם, בך!ה משום תפחדי אל העקר !כול יתברך הוא רק כי יתברך, אליו רק תלויות ועינינו להושיע, לנו. לעזר השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל bre*^lev\ xo.il

אעזר תרנה י״ט תרנה. י״ט בנחל ל,צט ה׳תשנ״ג. אדר ב׳ ?רומה, לסך־ר שליעזי יום יתפרך, השם בעזרת אנעזי כלליות אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום • • ■י : T : T T : T V X : : • : * - V ברסלב׳/ עיר ב״יבנאל הגרים ברסלב״. ״חסידי הילןךים. עזלומנו צול!ה, צרה מכל דצילם ויעזמרם תמיד, 1עזכעת !שרה עליהם הו!״ה אמן. ידיהם, מעשה בכל והצלחה ברכה וישלח ומחלה, נגע ומכל בחירש עכשו מאיד מאיד לשמיה ךאו !הילןךים ורעי אחי כל את מכם ותךחיקו יום, בכל לךקיד מאיד מאיד ותשתדלו השמחה, הטוב, !בוא הרע אחר סוף כל וסוף והמרירות, והעצלות העצבות פרט בכל נגלים נסים הלןדוש־ברוף־הוא עמנו שיעשה איף ותךאו ישועתן חידש והנסים, השמחה חידש הן־ה, בחיד^^ז ובפרט ופרט, נל!דת על נפשו את למסיר וצריכים ישראל, עם של והצלחתם כל עם שעובר, מה ואחד אחד כל על שעובר אמת הן השמחה. בשמחה, להיות — השמחה מזית על נפשו את למסיר צריכים זיאת מאיד יתברר אצלו כי הכיל; על עולה זה אשר אחרים, את ולשמח כי ישראל. נשמות את לחזק זוכה ישראל כשבר חשוב מאיד צרות — שעובר מה ואחד אחד כל על עובר הרבים, בעוונותינו ובמרירות בדכאון שורה אחד וכל ,והרפתקאות מרירות ויסורים, ומלחזק מלשמח — מזו גדולה יותר מצוה עוד לף ואין גדולה, איזה שרואים בשעה גדולה, הכי הצדקה 1וז ישראל, נשמות את ולעודדו, ולחזקו לשמחו צריכים ובעצבון, בףכאון שרוי ישראל בר יתברף. אצלו חשוב מאיד וזה הקדושה. בתורה להתמיד שזוכים על־ידי הוא השמחה ועקר (וילןךא הקדושים חכמינו ואמרו ב׳): סימן ל׳, פרישה רבה, ״שבע תלמוד, משנה, מקרא, שמחות: בחמש שבענו — שמחות״ שאדם מזו, גדולה יותר שמחה עוד לף אין כי ואגדות; תוספתא ישאר ליא סוף כל סוף כי הקדושה, התורה בלמוד להתמיד זוכה •*XXX X X — ' I — * X , — P X . X X• * • בזה ללמיד שזכה הקדושה התורה למוד רק דבר, שום מהאדם וכל הקדושה, התורה בלמוד ביותר להתמיד ףאו ועל־כן העולם. bre*^lev\ xo.il

אעזר תרנו ט י״ בנחל בגמרא, במאזנה, במקוא, כסדרן שעףךים 1לעצמ ןבע7י ואחד אחד מכל ובתקונים, ובזהר ז״ל, רבנו בספרי ערוך, בשלחן במדרעז, מאתנו. עזישאר מה זה סוף כל וסוף ךלןצת, ןצת7 אפלו ושעור שעור ז״ל מאמרם היטב חכרו בשמחה. רק עזיהיה והעקר תנחומא, (כ?ךךש שמיני): פרשת היום ששמח מי כל לא לאדם, ממתנת העזמחה אין ועליזים, שמחים להיות מאד מאיד תעזתרלו ועל־כן למחר; שמח ז״ל, רבנו עזל כךצונו הותיקין תפלת להתפלל תשתדלו וכן לכם יהיה ויום יום שכל הןנו ןמים, אריכות לכם תח.יה ועל־ןדי־זה לו אזי.יש מקזים, עזיותר מה להתפלל כשזוכים כי מאד, ארך יום העקר בעסקיו, ולעסיק ולשמיח הקדושה, התורה ללמוד אריך יום XXT V ך • •* — — — . ■ . X X V X .X האדם את עזובר הפחד כי שבעולם, דבר משום להתפחד ליא והכלל עמו לדבר עצמו את מתיל וכעזאדם ברוחני, ובין בגשמי בין מעזום מתןרא ואינו מפחד שאינו עצמי, בטחון בו נכנס יתברך, השמחה, במרת הן עצמכם את לחזק ךאו ועל־כן שבעולם, בתה והתבודדות תפלה בעדן והן אחרים, את ולשמח שמח רק להיות אחד אף שעל־ידי־זה קונו, לבין בינו ועזיחה בתפלה להךבות — תורה ללמיד — הלמוד בהתמדת והן לכם, יוכל ל־א בעולם עצמכם על תמשיכו שעל־ידי־זה רבה, ובשקידה בהתמדה הקדועזה יתברך, חכמתו היא הקדושה התורה כי הוא, ברוך סוף האין אור אשרי יתברך. חכמתו בתוך עצמו את מכניס תורה, לומד וכשאדם . . » X V ׳ : X - X X • הימים. כל לו טוב ואז זיאת, כל את שמקים מי העזמים... מן והצלחה ברכה לכם הכ?אחל X : , X X : — : X X * f “ X• — תרנו. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ב׳ תרומה, לסדר שלישי יום יוזברך, השם כעןרת • V - * • : X X 1■ * : • : : י V■ י■ ג X . X X לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד • X ** : לשמיע שמחתי מאיד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון הטוב bre*^lev\ xo.il

אעזר תרנו ט י״ בנחל רא ךפואת שלמה, ךפואה לף שתלזיה ש־ברףך־הוא,1הקןד יעז׳ר ממף. ולא ברוחניות, ובין בגשמיות בין לף ויתרחב הגוף, וךפואת הנפש כי לןבנאל, מהר שיותר מה לחזיר שתזכה ה;נקןר לבךיות. תצטרף . . *•:” T "T T•: • : : T •*X T — חפצים שלומנו אנשי כל לאל, תהלה כי מאיד. מאיד לנו חסר אתה אחד כל על לף שהןתה רחמנותף גידל את כי שתחזיר, מאיד מאיד T T ״ . I _ . ״ 7. ך ״ . .ך ״ .ך . .ך , _ .ך ״ ז ״ . ״ . _ ״ I V T דבר, לשם עדין זה ואחד, אחד לכל שעזרת שלומנו, מאנשי ואחד הבריות, על המרחם כל לב:): (ביצה הקדושים חכמינו אמרו וכבר הקדוש־ברוף־הוא, ןעזיר אבינו; אברהם של מזךעו שהוא בןדוע שיותר מה ולחזיר וךצונף, חפצף הפיעל אל מכיח להוציא שתזכה מהר♦ ואל עליף. שעובר מה מכל ביותר עצמף את לחזק ךאה ונא נא כי שלו, הנסיונות לו י.ש ואחד אחד לכל כי כלל, בד;נתף תפיל יפנה מי אל לךאות אחךים, נסיונות ;נם ואחד אחד כל את מנסים את להמשיך ומרירותו דחקותו מתוף זוכה האדם ואם צרתו, בעת בזה ה;נק־ןר כי לו; שעוזרים עד משם זז אינו אז יתברך, אליו עצמו ;ננעי כל אשר לידע יתברך, אליו לגמרי עצמו את לבטל העולם כל :סג.) ת1)בךכ הקדושים חכמינו שאמרו וז.ה יתברך. בןדו רק תלוי שעובר בשעה הינו פתסתו; לו כופלים בצערו, שמןם שם המשתף T T T : T : - : T T * * : • • - י מאיד, מאיד לו מעיקים והחובות בפרנסתו, וצרות דחקות האדם על שם ומשתף יתברך, מציאותו אמתת את תוכו בתוך ממשיך והוא המאמין כי פמסתו; לו כופלים בעצמו על־ידי־זה בצערו, שמים אלופו שם ותנועה תנועה ובכל כלל, ןתברך בלעדיו שאין האמתי, ) - : •* V - : • T T V - :׳ T t ־ • ” ■י מאיד. עד גדול שפע עליו נשפע על־ידי־זה דיקא עולם, של דךכך תצליח ועל־ידי־זה יתברך, אליו רק לבדיה ךאה ולכן דבר. שום לך .יחסר וליא וברוחניות, בגשמיות בחירש עכשו ובפרט בשמחה, להיות עצמך את תחזק ונא נא על־כל־פנים הקדושה התורה בלמוד מאיד חזק ותהיה השמחה, זיף לישין, הולך שאתה לפני זיהר תקוני ודף קם, כשאתה בביקר זיהר גמרא, ודף משניות, אחד פרק השבוע, מפרשת ורש״י חמקז קצת bre*^lev\ xo.il

רב אעזר תרנז י״ט בנחל ז״ל כמאמרם בשפע, פתסה לף תהיה ועלץדי־זה תנחומא, (מדרע פרעת כי תעזא): ומתעשר ךה,1הת מן 1פךנסת — בתורה העוסק כל תתמידו אם שלומנו: מאנשי לכמה הבטיח ז״ל ורבנו ומצליח; את שמצית מי אשרי ;עשירים נעשים תלזיו הקדושה, תורה בלמוד : ' ־ ־T- T T• ־ ״ הימים. כל לו טוב ואז ז״ל, רבנו נפש והמשיבת החיות גדל את ולשער לתאר לכול אתה אין עם מצנן עכשו נמצא אני גם כי מכתב, לי ששלחת בי, שהכנסת השמים. מן שלמה ךפואה הקדוש־ברור־הוא לי ישלח חם, השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תרנז. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ב׳ מרומה, לסדר שלישי יום יתכרך, השם כעזרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום V T T : T ״ T * קבלתי. לנכון מכתבף את לעשות יכולים שרק מה לי, תאמין הסמ״ך־מ״ם, אודות כלל. ולשער לתאר שאין כזו, טמאה זו להפילו, כדי לעשות צריכים מקבל יום לאור גנב ממש כזה, הרין עוות שיעשו פלל ומי מלל מי זיהו רק דין. פסק שום הוציאו ל׳א כלל בושה ובלי מבית־רין, התר מיפה ונקבל פעם, עוד לנו יקקאו אז וכשיצטרכו בקש... אותנו שחיתות שיש האמנתי ל׳א !הן־קר ליי!דירי תאמין נגדנו. דין ופסק יהודים יום בכל הרבים, בעוונותינו שנהרגין, פלא האם ועכשו כזו, בשעה הזה, הגדול והענש העוין מה בשביל ומחפשים מפשע, חפים ואמרו הקדושים, חכמינו לנו גלו שבפרוש ח): ה, ת1 )א ב באה חרב אמרו וכן הרין; עוות ועל הרין ענוי על לעולם לג.): (שבת בעוון רחמנא וכרי .רבה ובזה חרב הרין וקלקול הרין ועוות הרין ענוי ומה טוב מה — להפילו לעשות יכולים שרק מה ועל־כן לצלן; נעים. bre*^lev\ xo.il

אעזר תרנח י״ט בנחל רג עזאביא עד הצ׳ק, את עזיחדק ... את לדחות אפץ איזה יעז האם הפנאי לי היה ולא ח׳ם, ;נם שוכב שאני ימים, ^ ה זה כי מזמן, לו שלא כמו התשועה, ולה׳ בו, ואין ריק והכיס הכסף, את להשיג להבא. גם ןעזבני לא כן עכשו, עד אותי עזב יגמרו אם כי למעלה, הקומה כל את כבר לרצף כדאי לא האם !תחיל הפעם עוד ןכו׳, חול משאית;נם ןביאו ואחר־כך הפתוח, את T : • • : — : • V T —- :T — : T ׳ t t : t t : I t t •* להכנס אבק ועפר בכל, מקום וחבל שתתלכלכנה האבנים t • :I הכל. את גמרנו וכך המשתלבות, ממך... לשמע המקוה תרנח. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ג׳ ?רומה, לסדר ךביעי יום י?פרך, השם בעזרת תחיה. ... אל רב שלום להשתלמות שהלכתם שמחתי ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון נשים, עוד מלעורר מזה למעלה אין המשפחה, טהרת ב;ננןן כאן לנו .יש לעשות, מה אך המשפחה, בטהרת נץהרות שתהןינה לילך לא הנשים את דריח ןסית שהוא ומריח, מסית בןבנאל לא כז.ה דבר כזה, מרשע לנו אוי לצלן, רחמנא ברור, וז.ה למקוה, ובתי גוךמים מיני מכל גב לו ו.י.ש ״רב״, הנקרא אחד יספר, כי יאמן ואם המשפחה, מטהרת ישראל נשות את ןפךיע הוא ודיקא רינין, T X T T V:•.. : T T x ' T T - - X — I : — ז יכך לעשות, מה אך גדול, רעש היה בעולם, מפרסם זה רבר היה המתחלל יתברך, שמו חלול גידל על !שמים שמו עכשו. המצב הוא - - X : - X X - * - V : • : • x - l. לפךסם מתפחד ואיני רע־בנים, הנקראים ןשראל ךשעי על־ידי : • : — X X Vכזה. וגנב שחיתות בשביל ״טהרת־הבית״ קנטרס לחבר מבקשת שאת אודות טהרת, המשפחה באמת רציתי כבר כמה פעמים לחבר כמה X T : • - - x : X ׳ X . • X : X - X : * * X V V: V שלנו שהקונטרסים ןען אך ז״ל, רבנו רעת על־פי כאלו, קונטרסים bre*^lev\ xo.il

אעזררד תרנט ט י״ בנחל . . ■ ך ! J T ” X T V ** T * * : *“: * : 'צנוע, אינו זה ודבר הנעורים, לבני גם ומגיעים ם,1מק לכל הולכים שלף, ההתעוךרות על־ידי עכשו אבל זה, מכל עצמי מנעתי לכן קונטרס יהיה וזה להפיץ, לנשים רק זה את וימסרו לחברם, אשתדל וכו׳, וחברותיה שכנותיה בין תפיץ אחת שכל לנשים רק צנוע את לחזק וכן שבעולם, אפנים מיני בכל עצמף לחזק ךאי העקר לנו שתהיה בןבנאל, כאן גדול עתיד רואה אני שלומנו, אנשי נשות שלומנו. אנשי נשות את לחזק רק צריכים להפליא. גדולה קהלה השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תרנט. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ג׳ וזרומה, לסדר ךביעי ם1י יתברך, השם בעזרת תחיה. ... אל וברכה שלום X: XX V : • V מכתבף. את קבלתי לנכון לבית־הספר, הרשיון עדן סדר לא עדין אשר מצטער, אני מאיד וצריכים לחדש, הראשון מתקרב שהנה ובפרט יום, כל על חבל משכורות. פעם שוב לשלם אף מזה, גדול דבר אין המשפחה, לטהרת בית חוג אודות X - I I T - T ״ - . . . ״ X ״ המקום תושבי את ומדיח מסית הסמ״ף־מ״ם הרבים, בעוונותינו העקר המשפחה, טהרת !חזיקו לא שהם כלל אכפת לא ולו נגדנו, לעשות?! מה המציאות. זוהי לצלן, רחמנא אלינו, תביאנה שלא קוציו. את ויכלה הכרם בעל ןבוא צריף זה וכמה זה, את לבצע יכולים איף מנות, משלוח אודות לעלות?! נסי, דבר ממש הוא עניננו כל כי מאיד, עצמף לחזק ךאי נקר7ה ומוליכנו עלינו משגיח הקדוש־ברוף־הוא הטבע, מדרף למעלה ששום המציאות, זו הליא במדבר, ישראל עם כמו נסי, באיפן ממש bre*^lev\ xo.il

אעזר תרם י״ט בנחל רה ברזל ת1מ1כח כנגדנו עומדים אדרבה לנו, לעזר רוצה אינו גורם ן־אף־על־ וכר, ומעכבים מונעים רק הם וכלם הכלל, מץ יוצא בלי והקדועז־ברוךהוא גדולה, הכי נפעז במסירות ממלזיכים אנו פי־כן •* T • : T * : — — T — ' T *• נגלים. נסים ממעז פסיעה, אחר פסיעה לנו עוזר תמיד. דךכנו שנצליח לנו, יעזיר הקדוש־ברוךהוא *“ T — 1• T X : — : TT: Px השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרם. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ג׳ זןנרומה, לסךר ךביעי ם1י יתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום • X ** V • — X V X : X X : X מכתבך. את קבלתי לנכון ועל־כן עמודים, 96 — צ״ו להיות צךיך הכללי׳ ה׳תקון הנה ךאה ועל־כן הן-ה, כמספר בדיוק זה יותר, צדיך אתה מה מבין איני צדיך. אתה מה פעם עוד לי לכתב עסק של העדן ג׳דל את לפרש בפי מלים אין !לך אמר מה היום ןבוא אבל ובדחקות, בשפלות הכל שעכשו אף הדפסה, מאיד, עד גדול רעש ףעשה בעולם, מאיד ז״ל רבנו דעת שתתפךסם גדול שבר ןעשה שלי ״הספר אשר בפרוש, ז״ל רבנו שאמר כמו בעולם״ שנב), סימן (חיי־מוהו״ן, והקפאון הח״שך את שישבר הינו שלאט איך בחוש, ורואים בעולם. עכשו השורה וכו׳ הנורא והקיר ראו שלא כזה, צמאון ממש הספדים, אחרי משתוקקים העולם לאט שעובר מה אחד כל על עובר הרבים, בעוונותינו כי דורות, הךבה רק צדיכין ועל־כן עיפה, נפש על קדים כמים הם והספדים וכו׳, והקדוש־ברוך־הוא וכו׳. זעם ןעביר עד עכשו עצומה התחזקות שלו. החסרונות את ימלא להשיב אפשר ואם מהנעשה, דו״ח ולקחת ... אל להתקשר ךאה bre*^lev\ xo.il

רו אשר תרסא ט י״ בנחל האבנים את כשיעשו כי למעלה, האולם את ל^-ף כוון על ועפר, חול משאית נם7 פעם ד1ע ללכלכן חבל בחוץ, משתלבות ותדוח. לו תשאל התמונות. את קבלתי לא ^עדין השמים... מן והצלחה ברכה לף המאחל תרסא. י״ט ךביעי יום יוזברף, השם בעזרת לסךר ג׳ תרומה, אדר ה׳תשנ״ג. ״בית ישיבת תלמידי אל יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום . . . . - ״ . - T ״ T : T T : T ׳ . •• ש?היו. בימאל שלמה״ להיות הזה החדש את לנצל ךאו השמחה. חידש הוא עכשו V T — •* T : V • * “ : T — T P ־ I ־ •T V T : * : מהסמ״ד־ שסבבונו וחיסורים הצרות כל אף על שדכינו בשמחה, ישיבה, היתה לא פעם שאף במקום קדושה, ישיבה להקים מ״ם : : * T ( : - T V T T : : *.* T - T• * - כי בשמים. חשוב מאד מאד זה דבר אשר הקדושה, תורה ולומדים חכמינו שאמרו עד הקדושה, התורה למוד חשוב מאד יתברך אצלו הקדושים יז): סימן ר, פרעזה רבה, השירים (שיר שהשרה מקום כל להתמיד ךאו ולכן שכינתו; השרה — תורתו הקדוש־ברוך־הוא בקיאים שתהיו עד ומגלה, פודים הלכות בלמוד ביותר עכשו חכמינו אמרו אשר יום, בכל הלכה בלמוד תרבו וכן בהלכה, הקדושים כח:): (נ^גלה שהוא לו מבטח יום, בכל הלכות השונה כל מכל יותר הלכה למוד על ביותר הזהירנו ז״ל ורבנו ;הבא עולם בן הלמודים. השמים... נזן והצלחה ברכה לף המאהל bre*^lev\ xo.il

אעזר תרסב י״ט בנחל רז תרסב. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ה׳ וזרומה, לסדר ערב־שבת־קךש 'ששי ם1י לתברך, השם בעזרת T : T T : T TV : : * : * — V : T ** : “ • אנשי כלליות אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ברסלב״. עיר ב׳^בנאל הגרים ברסלב״. ״חסידי הי?ןרים, שלומנו צרה מכל דצילם ולשמרם תמיד. שכינתו לשרה עליהם הול״ה ידיהם. מעשה בכל והצלחה ברכה וישלח ומחלה. נגע ומכל וצוקה. T —; — “ V T ׳ : ~ V • * : — X : T T : — : T T ׳ • I t : אדרי בחיד־ש עכשו עצמכם את לחזק ךאו !הילןךים ורעי אחי החידש כי בשמחה. להיות ותשתדלו תסיס, ישועות המלא חידש מהמן הקדוש־ברוף־הוא הצילנו בו אשר השמחה. חרש נקרא הזה V T T - T V - ׳ ״ V T T - : V : * - T ׳ T T T — להם לעשות שרצה ומה ישראל, עם את לכלות שרצה הרשע, רע לעשות צורר איזה כשקם ודור, דור בכל הוא כמו־כן לו, עשו העולם. מן ונכחד יא^זייי ^ל שמתהפך — הסוף ישראל, לנשמות לשראל עם על שקמו אלו כל הדורות, כל במשף ראינו זה לדבר לקום. לכלו שלא כזו, מפלה נפלו לבסוף לחיד, בין רבים בין — שאמרה כמו בלחד, ישראל נשמות שהתאחדו על־לדי הוא להכיל שגלתה הלנו טז), ד, הלהודים״(אכזתר כל את כניס ״לף המלכה: אסתר שבתוף הסתרה בתוף הנמצאת השכינה, בחינת שהיא המלכה אסתר אמתת שתתגלה אפשר שאי נס, סימן א׳, חלק (לקוטי־מוחר״ן, הסתרה לחד שי-תאחדו על־לדי אלא מאיד, לנפלא נורא באור יתברך מציאותו לחד, מתאלזדות ישראל כשנשמות תכף־ומלד כי ישראל, נשמות להמן שהלתה מה לזה להם. לכולים לא ללשון אמה שום על־לדי־זה הרשע מפלה כל־כף, גדולה דיקא על־ידי ששמעו בקול, אסתר « ג I: : t v — It : - ' t : I t t t t — ttt לכול על־לדי־זה לדלקא לחד, שהתאחדו המלכות, — השכינה שהיא ךאו, ללכן הצורר. המן את ולהפיל להכנ^ האמת הצדיק מךךכי עצמכם את להסזיק מאיד מאיד עצמכם את לחזק !הלקךים לרעי אחי זכות, לכף השני את אחד ללדון חזק, ייאמר רעהו את לאיש בלחד, אחדות כשלש כי כלל, הסמ״ך־מ״ם לכם יוכל לא על־לדי־זה ודיקא אחוא להסטרא קלפה שום להם תוכל לא אז ישראל, נשמות בין bre*^lev\ xo.il

אעזררח תרסב י״ט בנחל בזה עצמכם, לאחד שתשתךלו בזה ולכן ולהפילם. להכניעם בךןה שום לכם תוכל ולא ברוחניות, ובין בגשמיות בין — תצליחו ומתנות לרעהו איש מנות ״משלוח מצות היא זה שכל שבעולם, T T V ׳ V T V * * ־ - : • T . ; ״ - T לאביונים״ כב), ט, (אסתר שצ-דיכה והאןזבה, החבה גדל את להורות מנתו ןתן וזה לזה, מנתו ןתן שזה עד ןשראל, נשמות בין להיות לזה ז.), (מגלה כל את שהפילה ביניהם, האהבה גידל על מורה זה V T ׳ • : V V ' X ־־ V •• •• X — : — X V ׳ T V T • * V יולד על־ידי־זה ודיקןא ביניזזם, ומחיצה הפרש שום בלי המחיצות מן־ה רואים לגמרי. המן־עמלק ונתבטל העליונה החכמה אור עליהם עצמם את מחזיקים אם ישראל, נשמות בין האהבה מעלת ג'ךל את - J T. .ך .. ״ ■ ך _ ( ׳ ■ ך נתלה הוא אדרבה ולהפילם, להכניעם יכול אינו אחד אף אז ביחד, הקדושים חכמינו אמרו ולכן מפלתו. רואים וכלם העץ, על כא): תקוץ (תקוני־זיהר, אור את שמדמה הינו כפלים, יום הוא פולים היום הוא שאז יודעים אנו אשר הכפולים, יום לאור הפולים חג לקטלג לשות שום להשטן אין הזה ביום כי השנה, כל של המבחר ןעזלאל נעזמות על כ.), מא1)י להשטן לעזות אין הפולים ביום כמו־כן עזאדם הבינה, מאירה עזאז הכפולים, יום דרף על והוא לקטלג, כל מתענים אז כי יתבלף, מציאותו באמתת עצמו להתבונן זוכה בגדים עם והולכים הזה, עולם אל עזןכות עזום לו ן־אין היום, בבית־המלרעז, לק יועזבים היום כל ממש, כמלאכים ונדמים לבנים, ביום כן עזאין מה החרות, עולם הבינה, סוד עלילזם מאיר אז ושתיה באכילה מתר אז כי החכמה, אור מאיר אז הפורים, ־ * T ״ - * T : T ׳ * T • : T * T T T מדלגת אל להגיע זוכים יתבלף בו ודבקות אור מלב אף ובעזכרות, על־ידי אז כי מלדכי, לברוף המן ארור בין ןדע דלא עד הבטול, לחברו נותן עזאחד כף כדי עד ישראל, נעזמות בין עזיעז אהבה גדל גלל על־ידי ללעהו, איש לאביונים ומתנות מנות ומעזלוח מתנות החכמה, אור עליהם מאיר על־ידי־זה ביניהם, עזיש ואחדות אהבה הכפולים. ביום עזבאים המדלגה אותה אל להגיע זוכים וגם־כן ביניכם עזתהיה עזבעולם, פעלות מיני כל לעשות לאו ועל־כן אחד ותדונו חזק, ייאמר לעהו את ואיש ולעות, אחוה אהבה, לק רבה, בשמחה הפולים יום את ותקבלו ןכות, לכף העזני את bre*^lev\ xo.il

אעזר תרסג י״ט בנחל רט איש ת1מנ ״משאח מצות ותקי-מו המקום, תדשבי כל את ותשמחו את ת1למח נזכה על־ידי־זה ודיקא נים״,1לאבי ״ומתנות לרעהו״ שנזכה הגנוז, ר1הא עלינו ויאיר הסמ״ןי־מ״ם, — המץ^עמלק יתברך. בו דבקים תמיד להיות המאהל לכם ברכה והצלחה מן... השמים ״ T — 1 • T X : — : X X : V X —* תרסג. ט י״ ה׳תשנ״ג. אדר ה׳ ^רומה, לסדר ת־קךש3¥ךב־ש עזישי יום יתפרך, השם פעזרת והנעלה, היקר אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום • • • V : : * : * - X V X : T X : X ןאיר. נרו . . .עלינו ען זכותו חכמה, מקור נובע הנחל מימי שותה מכתבך. את קבלתי לנכון בעדן מחץ;קנו שאתה ההתחץ-קות על רבה תודה !לך אמר מה עדין אשר מצטער, אני מאד מאיד שני מצד אך הקדושים, הספדים את ומדיחים שמסיתים עד חזקים, כל־כך חנם והשנאת הקנאה העינים את יפתחו כבר מתי הקדושים. בספךים להסתכל לא אחדים יום שבכל העולם, בזה קורה מה ולהבין לךאות ן־ישתךלו בני־אדם, זהום תעוב שקוץ עתוני פסולים, ספרי ולדבבות לאלפים נתפסים אין זה ועל וכר, וכר ואפיקודסות וכפירות תועבה ותמונות ערם, על ואין ומדיבות, מחליקת מלאים העתונים כל כי שידבר, אחד אף אמונה דבורי שמדבדים ספדים על ו_רק ומצפצף, פה פוצה זה ליא ומסיתים ומדבדים ככלבים, נובחים זה על פרטית, והשגחה לי ותמחיל מהם. סודחת והזהמה שהטמאה בשעה בהם, להסתכל עצמו ומתבודד להתבודדות, שזוכה מי באמת כי הזה, הבטוי על זיבר, מאין.ה אותו למנע שתוכל בךןה לשום שןך לא אז יתבדך, עמו מיחו את ומזככת אמתי, הדעת ישוב באדם מכניסה ההתבודדות כי בלי ישראל בר כל את שאוהב אמתי, ישראל אוהב ונעשה וד;נתו, יתברך, אליו האדם את מדבקת ההתבודדות כי מהכלל, יוצא מהקטנות יוצא הוא יתבדך, עצמו;נמו מתבודד כשאדם ותכף־ומןד bre*^lev\ xo.il

אשר תרסג י״ט בנחל האדם על־פי־רב כי וכו/ וכר באדם שנטבעו וכר, וכר והצמצומים : : V : : • T T T * - . : T T T ד1וכב כסף מאחדים להוציא איף היא מחשבתו וכל אנוכי-ות, מלא *• V ׳ T T T : T T : ׳ : T : * : • לו: שאומד הדאיה, ועליו כלום, מזולתו לו אכפת ולא וכר, וכר כן זה את תלמד, לא וכאן תלמד כאן תלך, לא וכאן תלך כאן וצמצום מ_קטנות בא .זה שכל וכר, ךכר תלמד לא זה ואת תלמד, החי-ים בחי שזיבוק מי כי זולתו, על להשתלט דוצה שאדם המחין, בדוך סוף באין להכלל אלא אחרת, מסשבה שום לו ואין יתברך, בו ישראל עם כל את לקרב ורוצה ישראל, בר כל את אוהב הוא הוא, **I t ; V : *• T ; • “ T ־־ : * T 4 T V ובאיזו לומד, הוא ספךים מאילו לו אכפת לא וכבר יתברך, אליו את לדבק רק הוא העקר הולך, הוא מקום ובאיזה הולך, הוא דרך ולקנות הקדושה, בתורה וללמד וללמד הוא, ברוך סוף באין עצמו וקטנות צמצום שום לו אין כבר ואז הקדושה, בתורה ידיעות וזה שקדים הם אחדים ומקומות הנכון, המקום אצלי שרק המיחין, כל את ומאמץ ומחזק שמעורר ז״ל, רבנו רעת כל וזו ברור. שזוכה מי ועל־כן יתברך. אליו עצמם שי-תבוךדו מקרביו, תכליתו על חושב שתמיד הינו ונצחית, אמתית להתבודדות על מסתכל הוא אדרבה אחד, במקום מצמצם אינו הוא הנצחית, מקום אצל רואה הוא אם ותכף־ומןד ואחד, אחד כל שאצל הטוב אבל מהרע, שנסתלק או הרע, את לו מאיר שהוא או אז רע, אחד מקטנות לישץבן, רןזמנא בא, זה אחדים, אצל רע ולחפש ללכת ורוצה להשתלט, רק שרוצה ומהאנוכי-ות המחץ, ומצמצום הרעת הגלות נובע ומשם ז״ל, רבנו רעת הפוך לגמרי ןה הכסף, את רק רוצה אחד שכל שנה, אלפים זה סובלים שאנו הזה, והארך המר שקר וזה אחדים אצל ולא אצלי, תה.יה העקר זולתו. על להשתלט קבל ועל־כן הקדוש־ברוך־הוא, אצל להיות צריכים העקר כי גמור, שאמרה. ממי האמת את את לנצל ךאה ז״ל, רבנו אל להתקרב שזכית מאחר ונא נא ותפרש יתברך, ;נמו להתבולד עצמך את ותךגיל שלך, הן־קר הזמן תזכה ועל־ידי־זה יתברך, אליו לבבך ;נם אשר וכל שיחתך, כל את הקדושים הספדים שכל תךאה ואז יתברך, בו להכלל באמת bre*^lev\ xo.il

אעזר תרסג י״ט בנחל ריא אל מוליכות ומתפלה ומתורה עזמים ומיךאת מאמונה המדבךים בכל כילtולהע להבין מפתח הוא ז״ל רבנו ספר ועל־כן אחת, דרך ספר או זה ספר תלמד אל — אותך עזןסית ומי עזבעולם, הספךים יו,tבמעע היטב היטב תעין ואם דורעז. הוא עצמו עזכבוד תדע זה, פעם ועוד כסף, פעם ועוד כסף רק היא מהותו עזכל איך תךאה ליעזזבן, רחמנא ישראל, מנשמות כספים ולגז׳ל לגנב — כסף בלי בתכךיכים נקבר חמת כי ;כלום בלא העולם מזה יוצן< ולבסוף ושנים, ןמים חבךיות את שמטעים הוא פנים באילו ועל־כן כיסים... וכר. וכר כלום בהם אין מאומה ולבסוף ואתה ז״ל, רבנו אל להתקרב שזכית מאחר חןקר! ילידי ולכן. לך מה כאלו, גלויים נפלאות מנוראות כזה, אמת מרבי יודע ותתמיד ןתברך, אליו עצמך את לדבק רק מעתה ךאה להתבלבל; ״לקוטי־מוהר״ן״, ז״ל רבנו של והנורא חקדוש בספרו ביותר שתהןה עד חקדושות, ושיחותיו ו״ספר־חמדות״ ו״ספורי־מעשיות״, • • V T ״ - ״ - )•*V : T • : T • • ׳ T * I T V - T כשהוא אלא ז״ל, רבנו שם על להקרא אפשר אי כי ממש, בהם בקי לבלבל ןכול אינו אחד אף ואז ממש, בעל־פה ז״ל רבנו בספרי בקי יכולים ז״ל, רבנו בספרי בקי האדם שאין ןמן כל כי אותו, בקי כשאדם אבל לגמרי, ולרחקו ולהשליכו ולחפילו לחטעותו רק האמת? ומהי האמת. את לךאות זוכה הוא אז ז״ל, רבנו בספרי מלהתקרב אותו למנע רוצה כשאחד ותכף־ומןד חקדוש־ברוך־הוא; וכר, וכר אליל רופא והוא ^ז?ולז שהיא ידע להקדוש־ברוך־הוא, • • • : ־ : T T V T : ; T T T : חדעת, לןשוב שזוכה מי בעצמו, באדם מאיד מאד תלוי זה ודבר לקבל ןכול הוא אדרבה, אלא אחד, במקום לצמצמו שןך לא סוף אין אל להתקרב חפנימית, חנקדה היא העקר מקומות, מחךבה מאחר ועל־כן יתברך. אליו להתקרב רק ולהשתדל הוא, ברוך דבוךים לי כותב שאתה עד מ׳חך, תפתה מעצמך, לצאת שזכית יכולים כי להקדוש־ברוך־הוא, והודאה תודה לתן צךיך אתה אלו, T - . י ו . T- . I J. ך * : • V T T • : : עלי, ישתלט וההוא המתין, בקטנות שנה שבעים העולם בזה לחיות וכר, וכר חמקל אחר שהולך חזה כעור אחריו אלך אני שגם דחשב היא ז״ל רבנו עדן כי מזה, חהפך בדיוק הוא ז״ל רבנו דבר וכל bre*^lev\ xo.il

ריב אעזר תרסג י״ט בנחל ולהשכיל להבין הלב את ולפתח העעים, את לפתח בעצמה, הגאלה עצמו את לדבק כשזוכים ותכף־ומן־ד הוא. ברוף סוף האין בדזארת שרק ובתע ישראל, בר כל אוהבים אז הוא, ברוף סוף באין לגמרי שאין יודע אני האמת, אצלו שרק וחושב עלי, להשתלט רוצה אחד כבר לעז־ב הן-קר! ידידי ךאה, ועל־כן ממנו, גדול יותר שקרן לף • : ־:-: *: : T- T T T : **. משנה, מקרא, רבה: בהתמדה ללמ׳ד ותתחיל השטיות, כל את ונסתר נגלה ךתוספתות, בריתות ואגדות, הלכות מדרש, גמרא, ושמח שש ותהיה ןתברף, עמו עצמף ותתבודד ריקא, כסדרן ועל־ידי־זה וילדיףי אשתף את ובפרט ישראל, בר כל את ותשמח . . י . T V י : ■־ T T V ■־ T T V העולם כדגמת הזה העולם את ותעבר העולם, בזה ררכף תצליח מיני מכל ובורח ז״ל, רבנו בספרי להתמיד שזוכה מי אשרי הבא, .P ; “ “ * I T: • T ;t : • : • T — — רגליו תחת מצודה פורסים והרשעים השקרנים שאלו מחלקת, טס, סימן ב׳, חלק בלקוטי־מוהר״ן, (כמובא מתפאדים הם הךשעים שאלו וכר. וכר כלל בהם שאין בהתפארות בעצמם מאיד בקדבי נשבר לבי כי הדיף, כל־כף לף שכסבתי לי, תמחל ישראל, בר את ומדיחים מסיתים ךשעים נמצאים שעדין מאיד, אלא זה אין יתברף, מציאותו אמתת את המגלים מספדים שיתרחקו וכר. וכר ומעשיהם מעלליהם רע ואז יתברף, עמו עצמף ותתבודד יום, בכל בשמחה להיות ךאה בו החיים בחי שדבוק זה אדרבה, מחלקת, שום כאן שאין תךאה מהחולקים עצמו מגן רק הוא אחד, אף על חולק אינו הוא יתבדף, אוהב הוא אדרבה אחד, אף על חולק אינו בעצמו הוא אבל עליו, היא מחשבתם כל עליו שחולקים אלו אלא ישראל, בר כל את ולמה ולמה רבים? אתם ולמה מה אותם: תשאל אם כי אנוכיות, t t : t t : •t v - ttj - t ־ . יש ומה וכר, וכר אותו מנידים אתם האם וכר, וכר ואימת ואיך איף תדאו שלהם, התרוצים את כשתשמעו אז וכר, וכר אתו לכם המובא אמל׳ף״, ״אנא ולכבוד, לכסף רק יורד הה שקר, שהכיל באין ומבטל שבטל מי אבל פ״ב, סימן ב׳, חלק בלקוטי־מוןזר״ן, ןבואו שכן מפחד אינו הוא רבר, שום רוצה ואינו הוא, ברוף סוף ילמדו שלא או ספריו ילמדו שכן אצלו, ןבואו שלא או אצלו bre*^lev\ xo.il

אשר תרסד י״ט בנחל ריג 1מציאות אמתת את ת1לגל רק צה1ר הוא ,1ל אכפת מה ספריו, יתברר לכל העולם. כלו T T T : I - T : * להקדוש־ מקוה ואני לפניף, מה היקר! ידידי ךאה, על"?ז1 תפלה הךבה על־ודי אמתי, הדעת ישוב לף יהיה שאם ברוך־הוא, היכן ותשכיל תךאה אז ז״ל, רבנו בספרי רבה ושקידה והתבודדות האמת. השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תרסד. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ה׳ תרומה, לסדר עךב־שבת־קךש שעזי יום יוזברך, העזם בעזרת תחןה. ... אל רב שלום הגם לבעלף, מכתב עכשו וכתבתי מכתבך. את קבלתי לנכון נמצאים שעדין איך לי, כואב מאד מאיד אבל חךיף, קצת שהוא גורם זה דבר אשר זה, על ומזה זה על מזה לדבר ומדיחים מסיתים את לגלות היא ז״ל רבנו דעת כל באמת כי הגלות; אךיכות את האדם את לגלות ולא הגלוי, בתכלית יתברך מציאותו אמתת שבעים רק העולם בזה חי האדם כי שקר, הוא זה שכל הפרטי, לוי ההכרח ואחר־כך י), צ, (תהלים שנה שמונים בגבורות ואם שנה, איזה ולפךסם לגדל שן־ך מה ועל־כן ברור. וזה העולם מן-ה להסתלק I : ׳ T T • *• ־ : ־T T V T V - T - - t אליל, ממנו לעשות שיך ומה ימות, לבטח שהוא בשעה אדם, אמתת את רק ולפךסם לגלות הוא ז״ל רבנו דבר כל ועל־כן אמתת את ומפךסמים כשמגלים ותכף־ומןד יתברך, מציאותו אני כי לגמרי, אחרים חיים כבר החיים כל אז יתברך, מציאותו אליו ישראל בר כל את לקרב רוצה ואני ישראל, בר כל את אוהב שכל חלקכם, ואשרי אשריכם ועל־כן ודם, בשר אל ולא יתברך, הקדוש־ברוך־הוא. אחר לחפש רק היא מגמתכם גם שיכת התבודדות וכר, שואלת שאת השאלות אודות bre*^lev\ xo.il

אעזרריד תרסד י״ט בנחל בה1ח היא תפלה אעזר שים,1הקןד סכמינו לנו גלו בפרוש כי לאשה, צךיך לא וזה להקןדוש־ברוך־הוא, להתפלל חיבת שהאשה לאשה, צריכה שהיא מה פעם ובכל אחת, תפלה אפלו אלא שעה, להיות התפלה שלמות ע.קר זה אשר ש־ברוך־הוא,1מהקןד תבקןש היא צריף שהוא מה כל יתברןז אליו ויבקןש יבוא שאדם וההתבודדות, אביו, אצל רחמיו את מעורר אז אשר מאביו, לבקןש הבא בן כדגמת כלל, עריך באין מכן ויותר כמו־כן מבקןש, שהוא מה לו נותן ואביו ממנו ומבקןש אליו, ומדבר הקןדוש־ברוך־הוא אל בא ישראל כשבר מבקןש. שהוא מה כל לו ונותן ליי עוזר הקןדוש־ברוך־הוא לו, שיתן במעלת מאיד מאד הפליג ז״ל שרבנו ובפרט לאשה, גם שןך וזה בשמים. ומרצה מקבלת מאיד האשה שתפלת ואמר, הנשים, תפלת לאשה. שיכת גם והתבודדות תפלה ועל־כן תלעו וכר, ההורים עם לישין רוצה שהילד ששאלת, ואודות שןכול ומי ילדים, ולחנך לגדל איך נפלאה דרך לנו גלה ז״ל שלבנו הינו ילדיו, עם מאיד מאיד מצליח הוא ז״ל, לבנו של זו בדרך ללכת כמאמר ולפנקם, אותם לנשק גם אסור אבל ילדיו, את להכות אסור ולא נשיקה [ליא פאטש קיין נישט און קוש קיין נישט ז״ל: לבנו הילה את ומפנקים שנושקים כפי בזה, תלוי זה ובאמת סטירה], מנשקים לא אם אבל לו, להלביץ כבר צליכים ואז מתפרע, הילד הילד כמו־כן לו, להלביץ צליך לא אז אותו, מפנקים וליא אותו ההווים, עם ולא יישן, ושמה שלו, המטה לו שיש לדעת, צךיך בליא. ילד יגדל ועל־ידי־ןה את לדון צליכים וכר, הפנימי מהלע ששאלת השאלה אודות וכמו טובות. נקדות לק תמיד בעצמו ולמציא זכות, לכף תמיד עצמו נקדות למציא צליכים כן באהלים, טובות נקדות למציא שצליכים צליכים כן ישראל, בר את לאהיב שצליכים וכמו בעצמו, טובות עצמו. את לאהיב הענןן וכר, מנזפחת עם ריאש כסוי בעדן שואלת שאת ואודות הקדוש הזיהר כך: הוא קכה:) (ח״ג שנלאה אשה על מקפיד מאיד bre*^lev\ xo.il

אעזר תרסד י״ט בנחל רטו V T • T - T T T * : ״ : ( : T V ־ ־ :T ־ I ׳ ־ t ת1עזנרא האעזה על א1תב קללה בפרועז: עזאמרו עד לחוץ, ערה1ע האעזכנזיות אצל ולכן מא׳ד. גדולה פךיצות והיא בחוץ, עדותיהtע אין כןה ובא־פן מטפחת, עם הולכות והן להסתפד, עזנוהגות .יעז כלל, עזעדות דואים אין הראעז, עזיתגלה אפלו כלל, העזעד דואים הפזפרדיות אצל אבל פאה, עם לילף מהאעזכמיות עזנוהגות וי.עז כי עדות,1מהע תחליק עזהמנזפחת ימלט לא צעיף, עם הולכות עזהן עדות1הע את דואים ואז עדות,tמהע ומחליקה מעזי היא המנזפחת הזה במקרה נכךית, פאה עם ללכת הנוהגות אלו ועל־כן בחוץ. את עזמכסה העזערות, על כובע כמו היא נכךית פאה כי עדיף, נכרית, פאה עם ללכת אסור עזום אין ועל־כן לגמוי, העזערות את רואים עזלא לגמוי, ערות1הע את מכסה נכרית הפאה אדרבה גדולה קללה זוהי הקדועז, הזהר רברי לפי אעזר בחוץ, ערות1הע עם ללכת אסור עזום אין ועל־כן בחוץ. ^יה1ערוtע עזנךאות לאעזה •* T T : * : V Tברור. וזה נכרית פאה אמו, את לבקר י.לף בעלף האם חמותף, בעדן עזעזאלת ואודות אלמנה, כעזהיא ובפרט אמו, את לבקר עזהולף הבן ואעזרי אעזרי עזפעם ומצפה ומחכה לבד, יועזבת גלמודה, אעזה לעצמף תתארי ובזה יום, בכל עזיטלפן נעים, ומה טוב מה ועל־כן מבנה. תעזמע ועל־כל־ אמו, את לבקר יסע לפעם ומפעם אם, כבוד מצות יק.ים אם. כבוד עזל גדולה מצוה והיא יום, בכל יעעזה אחד טלפון פנים עזאני בתפלתי יעזמע ךאל,1יע תפלות העזומע הקדועז־ברוף־הוא וסלזיו ז״לי רבנו אל להתקרב באמת עזתזכו בערכם, ומתפלל מבקעז עזום תעזמעו ולא יעזראל, בר כל את ותאהבו יתברך, בו דבוקים נעזמות לקרב רק עזבעולם, בךןה עזום על ומדון ומחלקת ריב יתברך. אליו ךאל1יע T T : VT : ־: - T - 1• T T• - העזמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל bre*^lev\ xo.il

רטז אעזר תרסו י״ט — תרסה י״ט בנחל תרסה. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ה׳ זןגרומה, לסדר ערב־שפת־קדש ששי ם1י לוזברך, השם בןנןרת : : • : • ־ T I T T : T V T( • V - * * : T t לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד הטוב לשמיע שמחתי מאד ומאד קבלתי, לנכון מכתבף את ממף. היסוד היא השמחה כי בשמחה, להיות עצמף את לחזק ךאה : T • t I t — — ־ •* ׳ - ״ V T T T : T : * ־ •* - • : - : V ) להצליח זוכה כן ושמח, שש שאדם וכפי ז״ל, רבנו בדעת והעקר השמחה מדת כפי תלויה האדם של ההצלחה עקר כי דרכו, את ׳ * •־( T T V T T T : T . - . . J T : - - חכמינו כי אשתף, את ולשמח לשמח ךאה ועל־כן בו, שיש אמרו הקדושים ו:): השנה (ראש תעשה ועל־כן משמחה; בעלה אשה אשתף. את ותשמח בשמחה, רק להיות שבעולם פעלות מיני כל שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוף־הוא שום לף .יחסר ולא דךכף, תמיד שתצליח בעדף, ומתפלל מבקש .דברT T השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תוסר. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ה׳ תרומה, לסךר ערב־שבת־קדש ששי יום יוזפרף, השם בעזרת תחןה. ... אל רב שלום הטוב לשמע שמלזתי מאד ומאד מכתבף, את קבלתי לנכון שיה.יה הקדוש־ברוף־הוא, יעז־ר בת. ללדת שזכית ובפרט ממף, יכולים ובעלף את אין בנקל. אותה ותגדלי טוב, ובמזל טוב בסימן ויותר כילדים ממש לבבי בתוף חקוקים אתם איף ולשער לתאר bre*^lev\ xo.il

אעזר תרסז י״ט ריזבנחל 1פעזוט בעבוךכם, נפעזי את מסךתי העזנים כל סוף כל סוף כי מזה, ונתן טוב. ובמזל טוב בסימן שהתחתנתם שראיתי עד כמשמעו, כל אתם ועל־כן בריאים, ןלדים שני הקןדוש־ברוף־הוא לכם ששכחתי כרגע תחשבו ואל מאד, מאד לשמח ךאו לכן שמחתי, עליכם, לה^קדוש־ברוף־הוא מתפלל תמיד אני אזירבה מכם, העולם. בזה טוב רק לכם ויהןה בדךככם, שתצליחו והלןדוש־ברוף־ הבךיאות, היא השמחה כי מאד, לשמח ךאו דךככם. ותצליחו שלכם, לדירה להכנס בקרוב לכם !עזר הוא * ” T — )• X T : — : XX: VX השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל תרסז. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ה׳ רגרומה, לסךר ערב־עזבת־קךש ששי יוים לרברך, בעןרת־השם יאיר. נרו ... אל וברכה שלום • X •• V T X : X את לקריא היקרים, שלומנו לאנשי כללי מכתב רצוף הקבל פה הדעת התלישות מגדל משג לף אין שבת׳, ׳עינג בעת שבת בליל זה עד כזה, דין ;נוות להיות ןכול איף העסק, מכל לי שיש והצער XV X — • : * “ X V * : ” V X X' : ׳------ V X X X XX החמור, שבת בחלול הרבים את שמכשיל בשעה זכאי, יצא שהרשע !עזיר הצדק. את לו נותנים וכלם וכו׳, טרפות שמאכיל בכשרות, וכן ונזכה משמחות, בשורות לשמע נןכה שכבר הקדוש־ברוף־הוא המוסדות. כל עם בשלמות ברסלב״ ״עיר ולבנות בןדוד, לגור ;גם לדבר תוכל ואם לבנק, ששלחתי מכתב העתק הקבל פיה אכניס שני ביום כי ... של הצ׳ק את לי !חזיר שלא הבנק, מנהל יותר מזמן להפקיד שאסור החיק כאן כי קבלה, לו ואשלח כסף עוד וביום חלקים, לשני לחלקו הצרכתי ועל־כן דולר, אלפים מעשרת שלא הצ׳ק, !חזר שלא לבקש נא ועל־כן כאן, סגור הכיל ראשון מה נפש, מסירות של דבר עכשו עשיתי ושלום, חס ה׳, חלול יהיה bre*^lev\ xo.il

ריח אעזר תרסח י״ט בנחל המר מהגלות לצאת כבר עזנזכה הקןדוש־ברוןז־הוא, !עזר לעשות, הזה• לשלם צריכים כי לבית־ספר, הךשיון את לקןבל להשתדל נא למעלה. הךצוף בשביל ... אצל היום תל!נה וכן למורות, משכורות השמים... מן והצלחה ברכה לף המאחל תרסח. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ז׳ ^צ.ןה, לסדר ן1ךאש ם1י יסברך, השם ב^ןרת שיחיו. ו... ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : T TV : : • : * “ V : V: * בצעךכם מצטער אני מאיד ומאד מכתבכם, את קבלתי לנכון וכר. וכר בכם ואין בכם שחושדים ממה — ■ד צבור, בצרכי שעוסק מי כל כי לדעת, עליכם !לכם אמר מה .ך ״ . ך ״ . 7■ _ _ ך . I . . ״ . .ך 7. . . . כל עליהם ומדברים וכר, וכר ופטפוטים חשדות מיני כל עליו !ש ואפן פנים בשום להתפעל אסור זאת כל עם וכר, וכר אסור דבר V T • T ( * * ־ : : • : T T T T : : ׳ • T באמונה, צבור בצרכי לעס־ק מתניו שחוגר מי כי בעולם, אחד מאף עברו כבר שעלי לי, תאמינו הסוף. עד נפשו את למסר צריף הוא ואם יספר, כי !אמן לא אשר כאלו, וגלים משברים ויסורים, צרות הייתי לא עלי, שדברו והפטפוטים הדבורים לכל לב שם הייתי לי עזאין דרף, עצמי על לקחתי אני וכר, וכר זה הוא כי מצליה הפעל אל מהכ׳ה להוציא רוצה אני ואם הקדוש־ברוף־הוא, את _רק T T* י V T T T 7 • “ ״ : • T ׳ - *• ” ■ : * I V בעולם, אחד אף עם להתחשב לי אסור ז״ל, רבנו בשביל דבר איזה אהד בדעתי ונכנס וכר, וכר ומבין יודע שאני כפי לעשות עלי רק מאהר מאד, מאיד אתכם לבקש באתי ולכן וכר, וכר התבודדות להתפעל לכם אסור הכולל, בצרכי לעסיק עצמכם על שלקהתם עסק לו !ש נגדכם, מפטפט שתמיד זה ובפרט שבעולם, בתה משום על אותו אעמיד שאני היום, דבויא שלומנו, מאנשי אחד כל נם7 משום כרגע הדעת חלישות לכם שתהיה אסור ועל־כן המקום. bre*^lev\ xo.il

אעזר תרסח י״ט בגחל ריט לעס׳ק להמשיך נפשכם את למס׳ר צךיכים אתם לם,1שבע בךיה שלא ומי ן,1תקןנ לכתב אשתדל אני בןדאי הכולל בעמן בפעלתכם, אם בכולל, ללמ׳ד מחן־ב אינו הוא מהכולל, שיצא בזה, לעמיד יוכל שלא קונצים, מיני כל עושה ואם הזמנים, בלוח לעמיד ןכול אינו ובכלל לעצמו. רק אחד לאף טובה עושה אינו הוא בכולל, ילמד עם שילמד באיפן בכולל, ךציני כולל ריאש איזה להביא מאיד רציתי זכות זו אץירבה ושלום, חס תשברו, אל ועל־כן היום, כל התלמידים בעצמו וזה ןפה, כל־כף כולל שהקמתם שעשיתם, מאיד גדולה הלכה ה׳, פרק ברכות, (ירוקזלכזי הלןדושים חכמינו שאמרו כמו תורה, שאתם בןה הינו בהורה; כעוסק צבור בצךכי העוסק כל א׳): צבור שהצךכי שכן ומכל תורה. בעצמו זה צבור, בצךכי עוסקים ןפה, כל־כף כולל הקמתם שאתם הינו התורה, בשביל ןה שלכם סוף כל סוף אבל ובעיות, צרות הךבה כל־כף י.ש שבהתחלה בוראי סוף. כל סוף גדולה מפלה תהיה להסמ״ף־מ״ם כי זה, על נתגבר הכולל, עם תפסיקו ואל כלל, עצמכם את תבלבלו אל ונא נא אני יפרח. עוד שלנו שהכולל להקדוש־ברוף־הוא, מקוה אני זמן הינו הבא ובץ־מן הכולל, לתלמידי כללי מכתב לכתיב אשתדל ללזתים יצטרף בכולל, ללמיד שרוצה אחד וכל תקנון, נעשה הקיץ, : ׳ V - V ׳ V ” - : * t I : T : T T T Tלכם אסור אבל ומענות, טענות אחר־כף לו שיהיו ולא זה, על הקדושים חכמינו אמרו כף כי עליכם, לבני־אדם שיש מזה להשבר ןחיד אדם ואין קשה, צבור של משאוי ח׳): סימן א׳, פרעזה רבה, (דברים רבנו משה שהרי לכם, תדעו בעצמו; צבור של משאוי לישא ןכול T - ׳ • * : ” T 1 V * T T T T - •• T V : “ : בעצמו צבור של משאוי לשאת יכול היה לא הנביאים, כל של רבן ובדיוק רבנו, מ׳שה של רבא ההלולא יום הוא והיום ;שם עין וכר, מהנהגת להתפטר רוצים שאתם המכתב את מכם קבלתי היום V T • • T T - ׳ •* ׳ T V I t - V * : T ־ - הרבים, את וזכה זכה ישראל, של רבן מ־שה על תסתכלו הכולל, ליא ואף־על־פי־כן בפנים, פנים הקדוש־ברוף־הוא עם שדבר משה — ׳ T . . _ך ■ ך . ך . ך * ״ : . . . — ( T T T •• V ואפר עפר ריתמי יתמי ואנן צבור, של משאוי לישא יכול היה מאחר זיאת כל עם ועל־כן נוכל, כן שאנחנו הרעת על הןעלה ממש, ׳ .ן . .ן] T •• T V V ׳ - - * : • T : - : * * . * : להתפעל ולא קדימה, ללכת עלינו ז״ל, רבנו בשביל כבר שהתחלנו bre*^lev\ xo.il

רכ אעזר תרסט ט י״ בנחל מדעתכם, הזאת המחשבה את ציאף1ת ולכן לם,1שבע בדיה משום T ~ ' T. ך _ ״ . I■ . . ך . 7. ך .ך ״ בודאי והקןדוש־ברוף־הוא באמונה, צבור בצךכי תעסקו אזירבה שים1הקד חכמינו שאמרו 1וכמ שכךכם, את לכם ישלם ב): ב, ת1)אב ותכף־ שמים; לשם עמהם עמלים יהיו הצבור, עם העמלים וכל ואני הקדוש־ברוף־הוא. 1ל עוזר שמים, לשם שעוסק מי ומיד טוב. רק לכם וידזיה מחובותיכם, תצאו סוף כל שסוף בטוח, שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוף־הוא וברוחניות, בגשמיות דךככם שתצליחו בעדכם, ומתפלל מבקש תמיד. משמחות בשורות רק לי ותבשרו • - T - 1 • T T : - : T T : VT השמים... מז והצלחה ברכה לכם המאחל תרסט. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ז׳ ?צוה, לסדר ראשון יום יהפרך, השם כעזרת I • : • : : ־ T : T T : T V T • V ~ * * : T t לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום נובע הנחל מימי שותה הימים, כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד נ?אד, יאיר. נרו ... חכמה מקור • X ” T : T I : אפנים מיני בכל עצמף את לחזק היקר! ידידי אהובי, ךאה, V X X • T V I T • ׳ - • : ׳ - ״ - V : I t V: V V V עוברים ז״ל, רבנו אל באמת שמקרב מי לדעת, עליד כי שבעולם. מאחדיסי והן מעצמו הן — וקטנות הדעת חלישות מיני כל עליו הוא ז״ל רבנו אור באמת כי וכו׳; וכו׳ אותו לשבר שמשתדלים נעלם הןה ז״ל, מוהת״ת לולי אשר מאיד, מאיד ונפלא ני׳רא אור • * T : — X X : “ X : X : X X X * V ” T הפרטי השגחתו גדלה מאיד ומה העולם... מכל הזה האור לגמרי אלי, צלצלת והנה המכתב, בכתיבת כאן אוחז אני הנה פרטית, לכתיב להוסיף יש מה יודע ואיני שדבךתי, מה עמף דבךתי וכבר חקוק שישאר כדי שורות, כמה עוד לרוץ אמךתי זיאת כל עם לף, ״היכל־ לבנות הוא ז״ל רבנו דבר לדורות...), וכן תמיד אצלף בלקוטי־מוהר״ן כמובא הקדש״, נט), סימן א/ (חלק לבקש צדיכים אף שמקרב, האנשים אלו של הרע אותו ןפיל שלא יתברף, ממנו הךבה bre*^lev\ xo.il

אעזר תרסט י״ט בנחל רכא בדברי כמובא רע, גם יהיה יהיה, לא עזרק שהיכן ברור, זה ודבר ז״ל רבנו ה׳), סימן הר״ץ,1)לקףטי־מ תבות: ראשי הוא צבור אשר נחללוים הם צבור, י.ש שרק היכן ו׳ך׳שעים, ב׳ינונים צ׳דיקים רק ולהחזיק אלו, את לזרק שןף לא ךעל־כן האלו, חלקים לשלשה — הצבור שלמות עקר כי צבור, נקרא לא זה כי אלו, את שאין תפלה כל ועל־כן וךשעים, בינונים צדיקים זחד כשמתןחדים הקטדת, אצל וכן תפלה, תפלתו אין ישראל, פושעי מתפלת בה • : V : : T ״ .ך .ך ׳ ■ך I■ — . . ך . * V * T t “ T ובלי חלבנה, ביניהם היה במקדש, גדולה הכי העבודה שהיא זיבר משום להשבר אסור ועל־כן קטרת, היתה לא הקטרת חלבנה r : T : * : T —ך ” — . . מאד, ונפלא נורא אור הוא ז״ל רבנו אור אם אדרבה שבעולם, ז״ל, רבנו דעת את ולפךסם לגלות נפשו את מסר ז״ל ומוהת״ת אחדים עם לדבר היכל־הקדש, לבנות להתחיל צדיף אתה גם אתם ולדבר הןלדים, את לקחת צדיך ואתח יתברך. השם בעבודת את ממשיכים הספודים כי ספודים, להם ולספר ז״ל, רבנו דבודי אל התקדב שהוא אמר, ז״ל רבנו וגם הקדוש־ברוךהוא. אל הלב וכן צדיקים, ספודי ששמע ספודים על־ידי רק הקדוש־ברוךהוא וכן יתברך, השם מעבודת עמהם ותדבר ךציניים, אנשים תתפס מעבודת רק שלומנו אנשי נשות עם לדבר נפשה את שתמסיר אשתך בדעת לפיל לכם ואסור תצליחו. ועל־ידי־זה שמים, ויךאת השם חוג סביבותיכם לבנות צךיכים אתם אדרבה שבעולם, זיבר משום תצליחו. על־ידי־זה ודיקא יתברך, השם עבודת רוצים שרק כזה, מאות לך להאדיך ןכול הייתי הן-קר! ידידי לך, א־מר מה שיש מה בטלפון אתך הארכתי וכבר בןדי, הזמן אין אך עמודים, שלומנו מאנשי הךבה שעוד יודע אני בכתיבה. באתי ורק להאדיך, הךבה מזה סבלתי בעצמי אני וגם לכם, שיש הזו מהבעןה סובלים לי, שאמר ז״ל, יצחק לוי מר׳ בפרוש שמעתי אחת שפעם עד מאד, התבטא כך — ממש החיות גן הוא שם ב... בבית־הכנסת אשר ואף ז״ל, רבנו עם שם ומדבר עומד אני סים: ואף־על־פי־כן, לפני, I T ״ ״ אז, ואמר וכו׳, וכו׳ נמר עלי קם דב, עלי קם ארי, עלי קם שהנה t I T ’ • “ t I T “ T ׳ - t ׳ T - T ! ׳ : : ״ במציאות הוא שכך לך אומר אני אבל השמות, את לך אגיד לא הן bre*^lev\ xo.il

רכב אעזר תרע י״ט בפחל וכר, וכר ודיב ונמר אךי פעם בכל עלי עז^קמו החיות, גן — תמיד. הוא וכך ז״ל, רבנו דברי רעז1וד עומד אני ואף־על־פי־כץ להתפעל לא — הזאת הנקזיה את לקןבל מאיד מאד התחזקתי ומאז לדבר נפשי את למסיר רק עלי לץ, ומשום שבעולם בךןה משום וזה הסוף, עד לסימו צךיך אני זיבר, איזה התחלתי ואם ז״ל, מרבנו עזעדין ליי כואב מאיד אמת הן זיבר. שום לסמ״ך־מ״ם יו;ניל לא מקים אני אך לבוא, עדין ואיפן פנים בשום לי אפשר ואי בגלות, אני :0 כב, (בראעזית מרחוק, רואה שאני מרחוק״, המקום את ״דךא המר מהגלות לצאת שאץכה ישועתי, יום גם ןבוא סוף כל שסוף לבנות ונןכה הקדושה, באךצנו ולהתןשב לבוא ואזכה הזה, ועוד לבית־ספר, ובדן תורה לתלמוד ובדן הגדול בית־המדרש מאיד, מאיד להתחזק צךיכים עתה ולעת וחסד, צדקה מוסדות כלל, בדעתך תפיל ואל עצמך, את להזק הןקר, ילידי ךאהי ועל־כן הןמים. כל לך טוב ואז עצמך, את לחזק לאה אדרבה, שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכך את שתצליח בעדך, ומתפלל מבקש הישמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרע. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ז׳ וזצוה, לסדר דאשוין יום יתברך, השם בעזרת I * : * : : ־ T : T T : T V T • V - * • : T t לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד • T : — ממך הטוב לשמע שמחתי וגידל מכתבך, את קבלתי לנכון לבבי בפנימיות מאיד חקוק אתה כי כלל, לשער ואין לתאר אין אנשי של גדוד מקים אתה לאט שלאט ובפרט הןמים, כל לטוב שאתה התועלת גידל את רואה ליא אתה שעכשו אמת הן שלומנו. לךאות לו קשה העדנים, שבתוך ומי העדנים, בתוך אתה כי עושה, הפ;נילות. את רואה הוא בחוץ, שעומד מי אבל המציאות, את bre*^lev\ xo.il

אעזר תרע ט י״ רכגבנחל I t T T * : V T T : T — — J — . . T , r _ ^ Vt V ובאמת, תדע שהילדים האלף אף פעם לא היתה להם שמירה כל־כך לףי תדע ועל־כן ז״ל. רבנו דעת תם1א שילמדו ובפרט חזקןה, רק צריכים מאיד, הךבה אצלם ובו׳ וכר ופועל ופועל פועל שאתה עמהם לדבר העקר תצליח. ובודאי ז״ל, רבנו מזיבר עמהם לדבר איד ארץ, ווו ד ושמחה והתבודדות תפלה מענין הךבה הךבה אף ז״ל רבנו שאצל ואיך אךץ, ד.לד היסוד היה ז״ל רבנו שאצל גדו׳ל ארץ בדיד קצת ולקח עבר אחד כל רק שירים, חטפו לא פעם הדעת ישוב שהוא והתבודדות, תפלה של הענין כל וכן מאד, מאד על־ידי־זה ודיקא בעולם, הוא היכן עצמו את מןשב שאדם אמתי, הקדושה בעבודה מאיד מאיד ואמיץ חזק לחיות וצריך מצליחים. שימשיכו העקר נפלאות. נוראות אצלם תלאה עוד ובודאי הזו, כתיבה, של מחברת לכם שתהיה מאיד טוב כי החדושים, את לכתיב בןמן כי עסוקים, אותם וסזיק הה שלומדים, ההלכות על שיכתבו את לכתיב להם שתתן כדאי וכן שובבים. יהיו לא ההלכות, שיכתבו כתיבה, שילמדו גם ומה עסוקים, יהיו וכך השעור, של התמצית לכתיב, יוכלו שלומנו שאנשי ז״ל, מוהת״ת רצה מאיד מאיד אשר השני. את אחד לחזק כך אחר שצריכים דבר זה כי לןבנאל, פיה שבאת חלקף, ניעם על מאיד לשמיח לאה ונא נא לך ןעזיר סוף כל סוף אבל שמם, מדבר הוא עדין שעכשו ואף לגור תצטרך ולא שלף, דירה לבית שתץכה הקדוש־ברוך־הוא, אני כי בתלמידים, להלבות ותזכה בביתך, לק ובשכירות, בשכנות הלבה עוד ונכניס פנימן־ה, פיה שנפתח להקדוש־ברוך־הוא, מקוה סבלנות, לק צליכים ז״ל. לבנו לדבר חזק מ ^ ר ויהןה תלמידים, דלכנו. נצליח ךעל־ידי־זה מדבר שאתה ובפרט ופרט, פרט כל על מאיד מאיד לשמיח לאה שבת־קיךש בכל ללמיד בזה, להתמיד תלאה שלומנו, אנשי עם תלבר וכן שלומנו, אנשי כל עם גדולה בעקשנות ״לקוטי־הלכות״ את ותקבל יתבלך, השם בעבודת שלומנו מאנשי אחד עם יום בכל לבנו שם על עיר להקים רוצה אני כי נקדתך, את יקבל והוא נקדתו, סוף כל שסוף לי, תאמין אבל חלום, כמו נלאה שן־ה ואף ז״ל, bre*^lev\ xo.il

רכד אעזר תרעא י״ט בנחל אפנים מיני בכל להתחזק רק צךיכים אנחנו יתגשם, החלום ועל־ידי־זה אותנו, לשבר יוכל לא שבעולם דבר ושום שבעולם, •* : — : T : • — T TV T T T T V ׳ : V דךכנו. נצליח שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא הךבה להקים ותזכה דךכך, שתצליח בעדף, ומתפלל מבקש האלו שהתלמידים תךאה ועוד ז״ל, לרבנו שלם גדוד תלמידים, הקדושה, התורה בלמוד דתמידו עצמם, להתבודד לילה בכל יצאו ותגל לבנו, ףשמח עינינו יךאו ז״ל, רבנו של הלמוד דרך וסדר יתברך. בישועתו נפשנו השמלם... נ?ן והצלחה ברכה לך המאהל תחיני. וממש פעם, בכל מכתב לי לכתב ךאה תרעא. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ח׳ תצרה, לסדר שני יזם יהפרך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום • T • • V T T : T שיותר מה הבנין גמר את לזרז ךאה וכן מאיד, עצמך לחזק ךאה עם לכל נגלים נסים עושה הקדוש־ברוך־הוא לאל, תהלה מהר, חמשת עוד בבנק הפקדתי היום בפרנזיות. ולי בכלליות ישראל הקדוש־ברוך־הוא לי ןעז׳ר ... של הצ׳ק את לכסות כדי דולר אלפים זה ששלחת, הכנסיות בתי של התוכניות החובות. מכל שאצא וחבל כנסיות, בתי בבנית מתמצא אינו ש... רואה ואני נפלא, משהו הרשע. הסמ״ך־מ״ם של בעטיו והכל לנזמיוץ. שן־רד הכסף כל על הדין, ;נוות בעבור נפשי פנימיות עד מזעזע אני שעדין לי, תאמין תהיה הפחות שלכל ב;נתון, זה דבר לפךסם יכולים שלא וחבל דולר אלף אךב;נים עושה שהסמ״ך־מ״ם בןבנאל, היום שיחת מאיד מאיד לי שכואב לי תאמין בןבנאל... שלו המוסדות בעבור bre*^lev\ xo.il

אעזר תרעא י״ט בנחל רכה נפצעו אחךים נה1ועזמ מפעזע חפים יהודים עזני נךצחו ם1הי הלב, הביא מה ב^זביל אחד וכל ,1שמ ימח ערבי, מאיזה ל!שה (עזבת מפרש חז״ל מאמר כחים1וש הזה, הרע את ש־ברוך־הוא1הקןד • T * T V T — T T t : * • ' 1 — : T ••בדיני וברק צא עליו, ת1בא רבות שצרות דור ראית ״אם קלט.): ,ישראל שכל פרענות שבאה, לעולם לא באה אלא בשביל דיני • : *•• T V T T T — ׳ T T T T V T : *•. T V ** T * : כי יאמן לא מפ;ךשת, גמרא ופשטים, פלפולים שום בלי ישראל״; הרין. את כל־כך שיעותו השם, יךאי להיות שצ-דיך בית־רין יספר, עצמי, לנחם ןכול לא ואני מאד, מאד זה זיבר לי שכואב לי, תאמין לומר יכולים היו וכר, כבוד או וכר, כסף רוצה הייתי אם מילא חנוף כשרות, המשפחה, טהרת !הרות: סתם אבל בזיבר, נוגע אני תלם, על להעמיד בישראל רב כל שחןב זיבךים שבת, ושמירת את לו ונותנים ההפף, בדיוק עושה והוא זה, בעבור נפשו ולמסר נשפך זה ובשביל לשמים, עד שצועק הרין, עוות ממש זה הצדק, . . . ך ״ - כל־כך לאחרונה שומעים הרבים, בעוונותינו כמים, ישראל רם : • ׳ - •T ״ _7 . _ _T-:-T T It בא מי בשביל לב שם אינו אחד ואף מתים, צעירים אנשים הךבה תהלים אומרים בתשובה, להתעוךרות כנוסים עושים הזה, הרע לב שם אינו אחד ואף להקןדוש־ברוך־הוא, ומתחננים ובוכים את שמעותים מפקדים, ישראל רעי — הזו הצרעת נגע מי בשביל הקדושים. חכמינו שאמרו כמו הצרות, כל באות בשבילם הרין, הרבים, בעונותינו כי זה, בעבור קונטרס להבר עכשו ברעתי ו.יש אךבע בשכונתנו היו לבד ואתמול צעירים, אנשים מתים לאחרונה T :T—׳ • V * • T ׳ * *T T : • t I 'בתים שהניחו צעירים מאנשים עלינו, לא לצלן, רחמנא לויות, הזו?! המרה הצרה באה מי בשביל שואל: אחד וכל ילדים, מלאים : * • * : T : ' * T V T * * : * ** T T - T T “ T T“ בישראל, שיש הרין עוות מחמת — לב על שם אינו אחד ואף — בדם״ נגאלו כפיכם ״כי קלט.): (קזבת אמרו הקדושים חכמעו הרעים, סופרי אלו — בעון״ ״ואצבעותיכם הרעים, אלו הרעים. עוךכי אלו — שקר״ דברו ״שפתותיכם חז״ל ממאמרי שלם קונטרס למלא ןכול אני לך! אמר מה I : •t t : • t - - : • t ׳ - : • - - •• T :' • t**I t• * עלינו ולכן ;הדינים אלו גורמים מה הקדוש, וזהר ומדרשים בגמרא זה — קם וכשזה ולהאדירה, תורה ולהגדיל ולבנות לבנות רק bre*^lev\ xo.il

רכו אעזר תרעב י״ט בנחל יךאו אחראי דסטרא מלכות תפל דלןך־עזהי מלכות כעזתתגלה נופל, יתברך. בי׳שועתו נפשנו ותגל לבנו, וישמח עינינו זה. את ולהרכיב התאורה את לקנות ראה הדורש תרעב. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ח׳ תצלה, לסד־ר שני ם1י יתברך, השם בעזרת יאיר. נרו . ..ידידי אל וברכה שלום * T •* * * I V T T : T קבלתי. לנכון מכתבך את אשלח בלילה דפים, עשרה שחסרים הכללי׳, ה׳תקון אודות V , — r ; T ; T * : * T T • י ** • J I T T — : י 1 1 אותיות שיצא ואפילו לצרפו, נגינה״ מיני ״עשרה קונטרס: לך עמודים. בעשרה ןה את תכניס קטנות ואל ז״ל, רבנו ספרי הדפסת בעבודת מאד מאד ואמץ ןחזק רק מתניו וגר שח מי סוף כל סוף כי שבעולם, בךןה שום על תסתכל יתברך, מציאותו אמתת את המגלים כאלו, קדושים ספרים להדפיס ולעכב למנע שיעשה מה דעשה ישקט, לא שהסמ״ך־מ״ם בןדאי הן וכו/ ובלהקות בעניות והן וכו/ הדעת בחלישות הן — ןפה... יותר לעשות יכולים בבקרת, הן וכו/ ובמריבות במחלוקות שרק ופתויים הסתות מיני וכל ועכובים, מניעות מיני כל וכדומה ז״ל רבנו דבר לאל, תהלה כלל, זה על להסתכל אסור להיות. יכול להתפעל אסור ועל־כן ןחיד, לשום שן-ך ולא הכלל, נחלת הוא עלינו שיהיה, מה ויה.יה שיהיה איך יהיה שבעולם, בךןה משום ואסור בעולם, ז״ל רבנו דעת את ולפרסם לגלות היום חובת נפלה t - •*- - - V ־־־ ” t : t בשם עצמם המתקךאים מאלו אף בךןה, משום להתפעל לנו לטש הסמ״ך־מ״ם שעיני איך בחוש, רואים ולהם; לני מה ברסלבר, bre*^lev\ xo.il

אעזר תרעג י״ט בנחל רכז ולמה מה ועל־כז כבושה, ובשנאה בקנאה עלינו חרק ושניו :X T X:•: T : I * : • * X ׳: * — X X —ן T : להתפעל. יוצאים הספרים הק׳דש. עבודת בעבוךתף ותמשיך סזק סזק X X I X V - — • : T • •* * “ : • : .... X בישועתו לבנו וישמח עינינו יראו פאר, ממש רב בהדור יפה כל־כך ורב אדוננו גדול כי תחת, ואל תירא ואל ואמץ, חזק רק יתברך. להושיע. השמים... מן והצלחה ברכה לך ה??אחל תרעג. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ט׳ וגצוה, לסדר שליעזי ם1י יתפרך, השם פעזרת שיחיו. ו... ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום X: XX : X V X : : * : * “ V : V * I לי ותבשרו וישועות, ךפואות נם7 הקדוש־ברוך־הוא לכם ןעזר משמחות. בשורות תמיד ז״ל רבנו ספרי כל את להדפיס הנפש כ׳חות לכם שיהיו נקר7ה : • X V : X : X • - : • - X : • : - I ״אוצר כרכים שלשה עוד W רשימה עוד לך ^ ח תי רב. בהדור תוכל אם לדעתי, זה. את אשלים — שחסר ומה הקונטרסים״, נים,7נ ומה טוב מה — הוספות בלי כך הכללי׳ ה׳תקוץ את להדפיס וכץ ישרות״, ״הנהגות את תכניס עמודים, כמה להוסיף צךיכים ואם התפלה ועליה קמ״א; סימן א׳, חלק מלקוטי־מוהר״ן, התורה את ואם הברית, מתקון מדברים הם אשר פ״ה; תפלה מלקוטי־תפלות, כי זו, לתורה הנחל׳ ה׳שפת את זה אל אצרף מקום, עוד .יחסר הקונטרסים״. ב״אוצר כבר יכנס נגינה״ מיני ״עשרה הקונטרס נם7 בקשר לחיות ךאה ןבנאל״?! ״אור את כבר הדפיסו האם וכן מאשדוד שלומנו לאנשי טוב״ ״מזל בףכת כל את וימסיר ... אנשי לכל קשר שיה.יה רציתי כי נתון.7ה לעורך למס־ר כדי מןבנאל, נתון.7ה נם7 שלומנו bre*^lev\ xo.il

רכח א^זר תרעה י״ט — תרעד י״ט בגחל להתפעל ולא וכו/ ולהדפיס להדפיס מאיד מאד ואמץ חזק רק קזבעולם. בךיה מאף מחה...1וע בריאות לכם המאחל הכללי׳• ה׳תקוץ בעדן לי לכתיב נא תרעד. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ט׳ תצוה, לסדר שליעזי ם1י לתפרך, השם בעזרת תחיה. ... אל רב שלום מכתבך. את קבלתי לנכון השןך זוגך בן את למציא שתזכי הקדוש־ברוך־הוא, לך ןעזיר בךתית. תהיי ולא נשמתך, לשירש היא השבת כי עליך, תשמיד השבת ואז שבת־קידש, לשמיר ךאי ןשראל של זווגן ח׳), סימן יא, פרעזה רבה, (בראשית שזוכה מי ועל־כן בנקל. זוגו בת את מוצא על־ידי־זה בשמחה, שבת־קדש לשמיר שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא משמחות. בשורות לי ותבשךי שתצליחי, בעדך ומתפלל מבקש * — T — I* T T : — : T T : I t השמים. מן והצלחה ברכה לך המאחל תרעה. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ט׳ תצרה, לסךר שלישי ם1י יתברך, השם בעזרת תחןה. ... אל רב שלום מכתבך. את קבלתי לנכון bre*^lev\ xo.il

אעזר תרעו י״ט בנחל רכט כלל, עצובה תהיי ואל ב^^מחה, רק ת1לךזי עצמך את לחז-ק ךאי זוגך. בן את למצא תזכי הע>מחה ובזכות היא העזבת כי עליך, תעזמ׳ר העזבת ואז עזבת־ק׳דעז, מר0 ךאי הזווג. את למצ׳א כים1ז עזבת, עזמירת ועל־ידי יעזראל, עזל זוגן בת ואז עזבת־קהעז, לעזמר לם1עזבע ת1פעל מיני כל תעעזי ועל־כן זוגך. בן את למצא ותץכי עליך, תעזמר העזבת עזאני בתפלתי יעזמע יע>ךאל, תפלות העזומע הקדועז־ברוך־הוא זוגך. בן את מהר עזי-ותר מה למצ׳א עזתצליחי בעדך, ומתפלל מבקעז T • t I : “ • : * - T • בררנית. תהיי אל העקר העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרעו. י״ט ה׳תשנ״ג. אןר ט׳ תצוה, לסדר שלישי יום יתברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וברכה עזלום * T ** V T T : T מכתבך. את קבלתי לנכון רע, מכל אותך יעזמרו התפלץ ואז כעזרות, תפלין להניח ךאה לחיים זוכה — כעזרות תפלין המניח כל כי בדךכך, ותצליח (מנחות מד.), ןדיו. מעשה בכל והצלחה ברכה עליו ונמעזכת מציאות שום אין אעזר ותדע יתברך, בו עצמך את לדבק ךאה כל את ומקים ומהוה מחיה יתברך והוא כלל, יתברך בלעדיו חיות עצמיות עצם הם מדבר, חי, צומח, ודומם, כלה, הבריאה בן תהיה כן הזה, הענןן את בדעתך עזתכניס וכפי יתברך, אל־קותו והצלחה ברכה תךאה ואז אחד, מאף תפחד אל ה;נקר ממש. חוךין ןדיך. מעשה בכל העזמים. מן והצלחה ברכה לך המאחל bre*^lev\ xo.il

אעזררל תרעח י״ט — תרעז י״ט בנחל תרעז. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ח׳ זזצ^ה, לסדר עזליעזי ם1י יוזכרך, השם כעזרת יאיר. 1נר ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה טלום T V T : T T : T ־ : : * : * T •* V * מכתבף. את קבלתי ן1לנכ דבר ועזום בחיים, עקר היא והסבלנות סבלן, להיות ךאה תף.1א לעזב׳ר יוכל לא עזבעולם לנפעזף. ע1מךג תמצא ועזם ז״ל, רבנו בספרי להתמיד ךאה ןתבךןד, עמו ויום יום בכל עצמף להתבודד ךאה ונא נא אעזרי ןחד, גם ובגעזמיות ברוחניות דךכף את תצליח ועל־ידי־ןה לנצח. לו טוב ואז יום, בכל עצמו להתבודד עזז-וכה כ?י העזמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תרעח. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ט׳ זזצוה, לסדר שליעזי יזם לתברך, השם כעזרת שיחיו. ו... ... אל ויךזיפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום מכתבכם. את קבלתי לנכון !עזר הנשואין, לרגל טוב״ ״מזל בךכת אתכם מברך אני הנה בית ותבנו טוב, ובמזל טוב בסימן שיהיה הקדוש־ברוך־הוא, לכם חכמים צדיקים בנים ובני בנים להוליד ושתזכו בישראל, נאמן השם. ויךאי • — T — » • X T : “ : T X : V T j — השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל bre*^lev\ xoil

אעזר תרפ י״ט — תרעט י״ט בנחל רלא תרעט. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר ט׳ תצרה, לסך־ר שליעזי ם1י יתברך, השם בעזרת תחיה. ... אל רב ם1של מכתבןז. את קבלתי לנכון נירה,7צ די עדין את כי לחכות, זמן עוד לך י.ש נתי,7לד תתחתנו ואז שתתבגךי, הזמן במשך לך ןעז־ר והקדוש־ברוך־הוא טוב. ובמזל טוב בסימן את לכבד להשתדל וכן זכות, לכף ההורים את לדון עליך שהוא ואם, אב כבוד חשוב מאיד מאיד יתברך אצלו כי ההורים, שבחמורות מהחמורה ב׳). סימן ר, פרישה רבה, (דבךים שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא ועליזה. שמחה תמיד שתהיי בעדך, ומתפלל מבקש השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרס. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י׳ רצוה, לסדר רביעי ם1י לתברך, השם בעזרת ןאיר. נרו ... אל יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום TV X : x T; X הקצה, אל מקצה שיהיו התמונות מכתבך, את קבלתי עכשו מאיד. ןפה שיצא מקוה ואני נפלא, רעיון זה התמונה על והאותיות מבני להוציא איך בר־אש להם י.ש זה רק צדקה, להוסיף צריך אינך תהלה צדקה. יתן כבר ממילא ז״ל, רבנו ציון אל שבא מי כסף, אדם ז״ל, רבנו דעת את ולפרסם לגלות איך — שלנו הר־אש כל לאל, • • i - : I •• X V T X X ״ ׳ וכר, מעלי ךלא מאינשי וגדופין חרופין סובלים כך שבין ואף נחמתי, כל זו זיאת כל נם7 וכר, כמים דמי ששופכין עלי, ובפרט bre*^lev\ xo.il

רלב אעזר תרם ט י״ בנחל ז״ל רבנו דעת את ולפךסם לגלות רק אחרת, כתה עזום לי עזאין * I V T - : T : - ׳ T T מגמתי. כל זה ורק בעולם, עזמחה מרב הלילה וכל היום כל לךקד לכם ראוי !לך אימר מה הימים לנו יעברו סוף כל סוף כי להדפיס, זוכים שאתם במה האלו והספדים למעלהי נהיה וכבר וכו׳, והחךשים והשבועות פעמים וידפסו דחזרו ידפסו כ׳חות, הךבה ?ל־כך בזה שהשקעתם איזה אלי טלפן והיום כלוי העולם כל את ויחיו מספר, אין ״שלום הקונטרס את שאדפיס לפני, והתחנן ובקש גדול, פסיכיאטר הקונטרס עם חולים מאות מרפא הוא כי אנגלית, בשפה בביתך״ מחמת אך לבני־אדם. עוזרים הספרים כל גם שכך בטוח ואני הזה, נעם על עצמכם לחזק ךאו ולכן ונסתר. נעלם הכל והנסיון, הבחירה עמכם שיעשה נפלאים דברים הראו סוף כל וסוף חלקכם, הקדוש־ברוך־הוא. בןבנאל. ויקרא פרשת בשבת לשבות מקוה אני בריה משום תחת ואל תירא ואל עצמך, לחזק רק תא נא להושיע. ורב אדוננו גדול כי שבעולם, שסובלין, נפש והעגמת והבץיתות הדעת החלישות לי, תאמין עושה הקדוש־ברוך־הוא אחר מצד אך כלל, ולשער לתאר אין .זה ובדחקות בעניות ספר ועוד ספר עוד נדפס הנה ממש, נגלים נסים חזקו לכן וכו׳. ובלבולים חובות כלל, ולשער לתאר שאין כזו, עוד תוכל ואשתך שכךכם, על תבואו בא כי מאד, מאד ואמצו ספרים. המון להכין השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל ברגע לו, נחוץ ז.ה כי באנגלית, המכתב אודות התקשר ... האם להדפיס רוצה אני כי אלי, תשלח — התמונות מהדפוס שיצאו הגון סכום לי הבטיח הוא כי ... של שמו הכנסת האם כאן. אנגלית הכללי׳. ׳הקרן בעבור הכסף את לך יתן אזי ידפס, ואם לך, לתן bre*^lev\ xo.il

אעזר תרפא י״ט דלגבנחל תרפא. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י׳ תצ<:ה, לסדר ךביעי יום יתברך, השם בעזרת T : T T : T V T : : * : • - V - * • : T T* ( לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וכרכה שלום יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לכבי בפנימיות צמוד מאד, •T •• * T — T : *T: *•:• t ' : מכתבף. את קבלתי לנכון אך נפלאים, זיבךים והם הספר, עזל בהקדמה הסתכלתי באמת v : T • : — : t • ' T T T V : T■:• : י גלויים ובפרט להדפיס. אפישר דבר כל לא כי להדפיסם, אפשר אי כמאמרם סכנה, פישוט כאלו, ט): ג, (אבות ז״ל מרבים שמעשיו כל *•*. T ^ — X X — : ' t t — t ' • * T י ■T — V T : מחכמתו — חכמתו, מתקימת וכל שחכמתו מרבה ממעשיו •• — X : X X : X * : ־־V V l ׳ : T : * T ; X : T V X ממעשיו. מרבה חכמתו בחינת הוא והספר מתקי;מת; חכמתו אין לף חדל ועל־כן וכו׳, וכו׳ בדכאון אותך שמפיל מה זה ועל־כן תבין ומרחוק הקונטרסים, את להפיץ נפשך את למסיר ךאה רק מזה, ובגשמיות, ברוחניות עלי שעובר ומה סובל, שאני מה ותשכיל משום מתפעל איני זיאת כל עם ויסוךים, צרות ומךיבות, מחלקת X X V X : • בריה. שבעולם תבלבל ואל שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לשמח ךאה אחד כל עם לדבר עצמך את תךגיל רק כלל, בךןה משום עצמך את בזה כי דךכך, את תצליח ועל־ידי־זה פרטית, והשגחה אמונה דבורי מצליחים בזה פרטית, והישגחה אמונה דבורי אחךים עם שמדבךים בךןה כ?שום להתפעל לך ואין ברוחניות, ובין בגשמיות בין .שבעולם X X V שאני בתפלתי ןשמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכך שתצליח בעדך, ומתפלל מבקש השמים... מן והצלחה כרכה לך המאהל תחיני. וממש בשבוע, אחד מכתב לי לכתיב ךאה bre*^lev\ xo.il

אעזררלד תרפב י״ט בנחל תרפב. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י׳ תצוה, לסדר ךביעי יוים לוזברך, הישם בעןרת • V - • • : X X I • : * : : ־ T : X T ; T V T לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום יאיר. נרו ... מאד • T : בצעךף מצטער אני מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון לך קזראוי להימעך, עלי זאת כל נם7 עליך, עזעובר ממה הקשה בתך את לחתן שזכית להקדוש־ברוך־הוא, והודאה תודה לתן לחתן שתןכה הקדיש־ברוך־הוא, לך יעזיר טוב, ובמזל טוב בסימן ילדיך. כל את I V T : T רוצים אינם אם מהם, להתפעל צךיך לא אתה הזיןךים, אודות לך אסור באמת כי להם, תשלם אל לתקן, שצריכים מה לתקן נתך,7בד כל־כך לפל לך ואסור שבעולם, בךןה משום להתפעל תשבר ואל שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאה אדרבה ומרים, קשים נסיונות מלאים האדם של החיים כי דבר, משום • I t : • T T T V ך . ך . — — . . 7 •T כרגע, עצמך את לעזב לך ואסור מעמד. להחזיק שזוכה מי ואעזרי ועל־כן רבא, דתהומא לנוקבא תפול עצמך, את שתעזב בזה כי ואז שבעולם, בךןה משום תתפעל ואל בןדיך, עצמך את תקח תמיד. ד ^ ך את תצליח חז־וק לך יהיה ועל־ידי־זה הקדושים, בספרים לעי;ן ךאה ונא נא חייך. ימי כל עצמך את לחזק ותמה תמיד, השמחה כי השמחה, אל רק עצמך את להמ׳עזיך ךאה נקר7ה עצמו את למסיר כל־כך וצריכים ז״ל, רבנו בלעת נקר7וה היסוד היא ז״ל ומוהת״ת שמחה. מלא תמיד שיהיה עד השמחה, מדת על ביראה, רק שאתה שמ;נתי שלומנו: מאנ׳שי לאחד פעם אמר הוא העקר אלא ז״ל, מרבנו קבלתי כך לא אני פרום, שקוךאים שמחה, הוא נקר7ה כי אויך, פרום און פריילאך נאר בשמחה, להיות bre*^lev\ xo.il

אעזר תרפג י״ט רלהבנחל עזאין עד הזמן, ומקרי מפגעי מךים כל־כך האדם עזל החיים כי בחיים, מצליח הוא מ'ח,1לע עזזוכה ומי מ'ח,1לע רק אחרת עצה ואז עצמו, את ומחזק ומחיה כלל, עצמו את מבטל עזאינו מי אעזרי T — T • הימים. כל לו טוב עזאני בתפלתי, יעזמע ךאלtיע תפלות העזומע הקדועז־ברוך־הוא הן־מים. כל טוב אך לך ויהיה דךכך, עזתצליח בעדך, ומתפלל מבקש השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרפג. ט י״ ה׳תשנ״ג. אדר י׳ תצןה, לסדר ד׳ ךביעי יום לתברך, השם בעץרת T : T T : T TV : : * : * - V • • : TT »לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד * T •• : את תמשך ואל בשמחה, להיות ביותר עצגן;ך את לחזק ךאה לגמרי, האדם את הוךסות והעצלות העצבות כי העצבות, אל עצמך מרירות ויסוךים, צרות מיני כל עליך שעוברים יודע שאני אמת הן אפנים מיני בכל עצמך את לחזק עליך זאת כל ;נם ומכאובים, את תצליח ואז השמחה, מדת אל רק עצמך את ותמשיך שבעולם, תמיד. דךכך אנחנו כי מהר, שיותר מה לןבנאל לןחז־ר תשתדל ונא נא תחיה, ... אשתך את מבקש אני ןכן מאד, מאד אותך צריכים אתכם צריכים אנחנו כי מהר, שיותר מה לןבנאל לחזר תשתדלי T : tמא׳ד. מאיד שם בגמרא במשנה, במקרא, יום בכל להתמיד ךאה ונא נא : • : T י T T * T •• : : - ״ • * V V : T T T עולמות, ארבעה כנגד הם אלו שעורים הארבעה כי ובמדרש, מהארבעה חיו וחיות אור עצמו על ממשיך ללמדם, זוכה כשאדם עולמות. bre*^lev\ xo.il

אשררלו תרפד י״ט בפחל כשאתה ז׳הר דף ם1י בכל ללמד ךאה הנצחית, בתף1ט למען רע. מכל תף1א ישמיד וזה לישן, הולך כשאתה תקונים ודף קם השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרפד. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י׳ וזצוה, לסדר ךביעי יוים יוזברך, השם בעזרת T : T T : T V T : : • : * ” V - * * : T t I• לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד • T ** : מכתבך. את קבלתי לנכון בנך. הלדת על ב1ט ובמזל טוב בסימן אותך מברך אני הנה בקלות, ולהחכימו ולגדלו לחנכו שתץכה הקדוש־ברוך־הוא, ןעזיר חלציך• יוצאי ומכל נחת רב ממנו ותרוה החיות על תמיד ותסתכל יתברך, בו עצמך את להדביק ךאה ז״ל רבנו אותנו צוה באמת כי דבר, בכל שיש אלקות (ללןוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן שיש החיות על דבר כל על להכזתכל עצמנו שנךגיל א׳), כלה, הבריאה כל את ומקים ומהוה מחיה יתברך הוא כי דבר, בכל יתברך, אלקותו חיות עצמיות עצם הם מדבר, חי, צומח, ודומם, הזו, הקדושה בעבודה עצמו את שמכניס מי ואשרי אשרי ועל־כן : הימים. כל לו טוב ואז T T - T* מאד, מאיד לשמיר! ועלינו הקדושים, הפורים ימי באים עכשו דרכנו נצליח ועל־ידי־זה עלאה, החכמה אור עצמנו על ולהמשיך ברוחני. ובין בגשמי בין - • V ׳ T : T T י : - T : * : • ” ־ : *• ! שלבל ויום, יום בכל הקדושה התורה בלמוד להתמיד ךאה V :— ׳ T T : * T : ׳ T • : ׳ TV( : * • * T י : IV אשר מדרש, גמרא, משנה, מקרא, מלמוד אחד יום לך יחסר ? • T T T : - T V V : ** *• T * * הארבעה למודים האלו הם כנגד הארבעה: עולמות, אצילות T T : - T T T : - •* T V • *' T T V • * ׳ : T ׳ • : T ׳ • • : T שעורים מארבעה אחד שעור לומד וכשאדם עשיה, יצירה, בריאה, bre*^lev\ xo.il

אעזר תרפה י״ט בנחל רלז כח תן1ונ מאד, עד נפלא ר1א 1עצמ על ממעזיןז על־ידי־זה האלו, ז״ל רבנו בדברי כמובא עזבו, הרע היצר את לעזבר טוב להיצר א׳), סימן א׳, חלק הר״ן,1)לקוטי־מ וכעזאדם מעזגע, הוא עברה בעל כי עזמתמיד מי אעזרי עזלו, העזגעונות את עזובר הוא תורה לומד לך אין כי הקןדועזה, התורה אל רק ובורח הקדועזה, התורה בלמוד הזאת. התורה רק עזיור תפלתי את יעזמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא לי ותבשר יום, בכל רךכף עזתצליח בעדך, ומתפלל מבקש עזאני משמחות. בשורות תמיד העזמים... ג?ן והצלחה ברכה לך המאחל תרפה. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י׳ תצוה, לסדר ךביעי ם1י יתברך, השם בעזרת לי הןקר ידידי אל וירדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום יאיר. נרו ... מאד * T ** : להיות עזבעולם אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאה בשמחה, להיות עזתץכה יתברך, ממנו יום בכל ותבקש בשמחה, לךפואה תץכה השמחה עזבזכות לך, !עזיר והקדוש־ברוך־הוא לךפואה תזכה אעזתך וכן הגוף, וךפואת הנפש ךפואת עזלמה, נחת רב לרוות ותזכה דמיה, טפי ובכל וגידיה באיבריה שלמה * * . * : * : T V T •• • T : X V * : T *,* T : T •* : מילדיך. ונאי נא ידידי אין כי ותיקין, יום בכל להתפלל העזתרל !הןקר על־ידי־זה ותיקין, מתפלל כעזאדם כי הותיקין, מתפלת טוב עוד תעזתרל ועל־כן לו. ארך ויום יום עזכל הינו ןמים, אריכות לו .יש לך, !עזר והקדוש־ברוך־הוא ותיקין, יום בכל להתפלל מאיד מאד ך׳ל כמאמרם היום, כל שמחה אצלך תפסק ^ א תזכה, זה עזבןכות bre*^lev\ xo.il

רלח אעזר תרפו י״ט בנחל ט:): (ברכות כל מפומיה חוכא פסק לא לתפלה, גאלה שסמך מי ם.1הי- עתים לקבע שבעולם אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ךאה ללמד ב1ט חבר איזה לעצמך תקח אם נעים, ומה ב1ט ומה ךה,1לת הימים. כל לך ב1ט ואז כסךרן, שעור יום בכל עמו שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הףא בגיל לחתנם ותזכה מילדיך, נחת ריב לךוות שתץכה בעדך, מבקש נחת. רב מהם ותרוה צעיר, ודף בבקר, קם כ׳שאתה זהר דף יום בכל ללמד תשתדל ונא נא גדול יסוד והוא מהתחלה, ותתחיל לישן, חולך שאתה לפני תקונים ותתחיל וברוחניות בגשמיות שמירה לו שיהיה האדם, לשמירת ועל־ידי־זה ^מרא, דף ביומו יום מדי תמשיך וכן מההתחלה, תמיד. דךכך את תצליח השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרפו. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י׳ תצ.וה, לסדר ךביעי יום יתברך, העזם בעזרת T : T T : T V T *“ V — * * : T t• (לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וכרכה שלום יאיר. נרו ... מאד • T •• : הטוב לשמע שמחתי מאיד ומאיר מכתבך, את קבלתי לנכון ממך. עליך שעובר מה כל על תסתכל ואל גדול, סבלן להיות ךאה ברוך סוף אין אל לגמרי עצמך את תבטל אלא וברוחניות, בגשמיות זיךכך. את תצליה ועל־ידי־זה הוא, ועל ז״ל. מרבנו להתורע שזכינו מאיד, מאיד לשמיח לנו ראוי bre*^lev\ xo.il

אעזר תרפז י״ט בנחל רלט ךאה ועל־כץ ז״ל, רבנו עזם על כאן;ניר לבנות זוכים עזאנו — כלם אברך איזה עם עזעור לקןבע לך וכדאי מאיד, מאיד זה ;נם מ■חtלע ... הןקר ידידנו את תקןח אם נ;נים, ומה טוב ומה עזלומנו, מאנעזי • י T • - * T T•* V * • T T * :בעין או בהלכה או עזעור איזה 'שעה חצי יום בכל עמו ותלמד ;נם יום בכל לדבר לך טוב ובכלל לשניכם. טובה תהיה וזו ןעקב, עזלומנו. מאנעזי אחד ;נמדי, עזעשית החסד ^דל על לך להודות בפי מלים אין הקןדוש־ברוך־הוא, ןעז׳ר התאורה, את לשלם הכסף את לי עזהלוית כי אעזתך, את מאיד מאיד ול!לןר לכבד וךאה תמיד, בבית לך שןאיר ואתה ילןךה, מתנה לך נתן הל!דוש־ברוך־הוא קןדועזה, ניעזמה היא הזיאת. המתנה את חשוב מאיד מאיד להחזיק צךיך עזאני בתפלתי ייעזמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכך עזתצליח בעדך, ומתפלל מבקש העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תרפז. ט י״ ה׳תשנ״ג. אדר י׳ ^צוה, לסדר ךביעי יום יתברך, השם בעזרת תחיה. ... אל רב עזלום !עזיר והקדוש־ברוך־הוא בשמחה, להיות עצמך את לחזק דאי היא העולם בזה ה;נקר כי בךיאה, תהיי השמחה עזבזכות לך, בביתכם, שמחות רק 'עזתהיינה ןעזיר והקדוש־ברוך־הוא שמחה, בדךכך, ותצליחי בקלות, עזלומנו אנישי ןלדי את לחנך ותוכלי רואיך. כל בעיני חן ותשאי העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל bre*^lev\ xo.il

רמ אעזר תרפח י״ט תרפט ט י״ בנחל תרפח. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י׳ תצוה, לסדר ךביעי יום לתברך, השם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T l T T : T V T • ” V — ITT* יאיר. נרו ... מאד * T ** : עליהי מתפלל ואני בתף, שלום את לדעת רציתי מאיד מאד כ?כל נחת רב ותתו עליכם, וירחם יחוס שהק־ןדוש־ברוך־הוא משמחות. בשורות תמיד לי ותספרו !לדיכם, כי יתהפך, הכל סוף כל סוף כי עצמך, את לחזק ךאה ונא נא סוף כי וברוחניות, בגשמיות ומר ח״שך כך כל לך יהיה לעולם לא לטובה. הכל ויתהפך הטוב, יבוא הרע אחר סוף כל בתפלתי, ישמע ושראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכך שתצליח בעדך, ומתפלל מבקש שאני השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרפט. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י׳ תצוה, לסז־ר ךביעי ם1י לתברך, השם ב?גזרת X . T X , T V T : : * : * ” V - * * : T t I* לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד * X ** : איך לי ותספר ןדך, כתב את לךאות ??שתוקק אני מאיד מאד לי, שיש השמחה גדל את ולשער לתאר ןכול אתה אין עליך. עובר תפלת היתה ז״ל רבנו אצל כי הותיקין, תפלת להתפלל קם שאתה ותיקין. יתפללו שלומנו שאנשי ורצה מאד, מאיד גדול דבר הותיקין עם יום בכל ללמד שעור לעצמך תקבע אם נעים, ומה טוב ומה בלי שעוברים הטובים הןכ?ים על חבל כי שלומנו, מאנשי אחד bre*^lev\ xo.il

אעזר תרצ י״ט רמאבנחל התורה למוד בלי שעובר ויום יום כל כי הקדושה, התורה למוד J - . . T ״ ״ T. ך . י .ך I. _ , ך _ בשום להשיבה אפשר שאי כזו, אבדה נצחית, אבדה הוא הקדושה, הזה היום את לנצל וצךיכים יום, הוא ויום יום כל כי וא־פן, פנים ךבו1ד היא אשר יתברך, ;נמו לדבר קונו, לבין בינו בשיחה הן — ז״ל רבנו בךברי כמובא משיח, של חלק (לקוטי־מוהר״ץ, א׳, ב׳), סימן מזון היא התורה אשר הקדושה, התורה בלמוד להתמיד והן ז״ל רבנו בדברי כמובא תשמתא, מזונא הנשמה, חלק (לקוטי־מוחו״ץ, ח׳) סימן ב׳, עם הן — כסדרן שעור לעצמך לקבע ךאה ועל־כן ; אחד מכל מךרש, גמרא, משנה, מקרא, יום בכל שתלמד עצמך, ללמ׳ד לעצמך שתקבע והן הקצת, קצת אפלו ןעב׳ר, ולא חיק שעור ותךאה יתברך, השם בעבודת ;נמו ותדבר שלומנו, מאנשי אחד ;נם אשה לך שנתן הקדוש־ברוך־הוא, עמך שעשה נלים1נ הנסים את לנצל ךאה ועל־כן לך, נתנו השמים מן טובה מתנה ממש כזו, יקרה כשאדם כי שמים, וליךאת לתורה הזו המתנה את מאיד מא׳ד ללמד דכול וטהורות, קדושות מחשבות כבר לו אזי.יש מתחתן, V : - ״ T T - ״ * V V ״ I : - TT: T : T השנה את לנצל שזוכה מי ואשרי אשרי ועל־כן בטהרה. תורה טוב ואז הקדושה, התורה בלמוד ולהתמיד החתנה, אחר הךאשונה • T — T הימים. כל לו תחיני. וממש לי, לכתב ךאה תא נא השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תרצ. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י׳ וזצוה, לסדר ךביעי יום יסברך, השם בעזרת שלמה״ ״בית תלמידי אל יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום • * _ ״ . _ X : X X : T V X נצח. שיחיו לנו גלה ז״ל שרבנו הפוךים, חג אל עצמכם להכין ךאו עד), סימן ב/ חלק (לקוטי-מוהר״ץ, עין מפורים, ההתחלות כל שהיום לך עשה אשר את ״זכור פרשת בשבת לשמע ותשתדלו שם, bre*^lev\ xo.il

רמב אעזר תרצא ט י״ בנחל קןריאת תעזמעף וכן ךיתא,1מךא מצות היא אשר עמלק״, זה אל לרדת ״כדאי מצדיקים: מובא אשר וביום, בלילה המגלה בפורים״; מגלה קריאת בחיים אחת פעם לשמע בשביל העולם לקים תזהרו וביותר המגלה, קריאת מעלת בעצומה גבוהה כל־כף ומכל לילדים, גם חוב הוא אשר לרעהו״, איש מנות ״משלוח מצות הפורים, בחג מאד מאיד תשמחו — כלם ועל בר־מצוה. בני שכן ןכיתם לאל, ותהלה מאהבה, התורה קבלת וןמן כפורים יום שהוא הקדוש־ בעזר בןבנאל, כאן ישיבה לכם והיתה הח;רף, זמן שעבר וליפי, לפאר הבדן ויגמר בתלמידים, גבולנו שיתרבה ברוף־הוא, הדעת, בהרחבת שתלמדו שמח... ופורים שלום שבת לכם המאחל תרצא. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י״א תצוה, לסלר חמיעזי יום יסברף, השם בעזרת • V •• T■ י־ יאיר. נרו ... אל שלום תפלת להתפלל לבוא משתדל שאתה שמח, אני מא־ד מאיד זוכים ותיקין תפלת על־ןדי כי מן־ה, למעלה אין אשר הותיקין, זכים. למ׳חין וזוכים ביותר, ארף הוא יום שכל ןמים, לאריכת בלמוד קביעות לקב׳ע שזכית אצלי השמחה — כלם ועל הלכה למוד מעלת כי הכיל, על עולה זה אשר ברבים, רמב״ם מבדן יותר גדול הוא כי כלל, לשער ואין לתאר אין זה — ברבים ברבים. התורה למוד מעלת גדולה כף כדי עד בית־המקזיש, זכאה כי ... ידידנו אחר לרוץ שתשתדל נעים, ומה טוב מה וכו׳ חן-בא בתר דרריף מאן ב׳ חלק (זהר ולאמצו, לחזקו לקרבו קכח)י והוא וכו׳, שעובר מה עליו עובר אך מאיד, מאיד יקרה נפש הוא כי דעזיר גמיר, לו אומרים במצוה המתחיל ועל־כן חזוק, הרבה צריך bre*^lev\ xo.il

אעזר תרצב י״ט רמגבנחל לף שיתרחב ביחד, 1עמ שתלמד זה, בזכות הקןדוש־ברףך־הוא לף וברוחניות. בגשמיות שמח... ופודים שלום שבת לף המאחל תרצב. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י״א ?צוה, לסךר ןחמישי ם1י ידפרך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל יגיעו וכרכה שלום * T ** V * — T T : T כ.ךןז ותוציא הקןדושים, הספדים את להדפיס ואמץ חזק דק ״אוצד מספרי וכץ בנחל״, ״אשר שו״ת מספרי כרןד אחר גומר אני ועכשו טוב, מכל המנצר אוצר הוא אשר הקונטרסים״, עוד גם להשלים ואשתדל החיים״, ״אוצר של הקונטרסים כל את הקדוש־ברוך יתן המועדים״. ״אוצר יהיה למען קונטרסים, כמה גמר ש... אקוה מוהרא״ש״, ״דרשות כ.ךןז עוד להדפיס שנוכל הוא, יוכל לא שבעולם דבר ושום ואמץ, חזק נקר7ה הספר, רב כבר מחית בעצמו זה ז״ל, רבנו ספרי הדפסת כי ותדע אותף, לשבר למחות נןכה כמו־כן ז״ל, רבנו ספרי להדפיס שנךבה כפי עמלק, מבתי הדין נוות7ו והשקדים הדמיונות כל ואת מהעולם עמלק את עלינו כלל, שמים יךאת שום בלי הגויים, כעךכאות שפוסקיץ דינין גמורה, ובפשיטות בתמימות יתבדןי מציאותו אמתת את לגלות דק כלל. !עזבנו לא והקדוש־ברוןז־הוא נצליח. ועל־ידי־זה שמח... ופודים שלום שבת לף המאהל לי לשליח ךאה מאיד, טוב רעיון זה לקונטרסים, התמונות את לאור. כשי;צא ומןד תכף bre*^lev\ xo.il

רמד אשר תרצג י״ט בנחל תרצג. י״ט ה׳תשנ״ג. אסתר תענית אדר י״א תצ.ףה, לסךר סמישי יוים יוזכרך, השם פעץרת אנשי כלליות אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום : T * : * : : ־ T : T T : T V T * - V ״ : ברסלב׳/ עיר ב״ובנאל הגרים בלסלב״, ״חסידי הילןרים. שלומנו ומכל וצוקה צרה מכל ויצילם וישמרם שכינתו, עליהם ישרה הוי״ה . . ך .״ • T * IT : T T T ...... -:V : - T T ידיהם. מעשה בכל והצלחה ברכה וישלח ומחלה, נגע זו, בשבת עכשו מאד מאד לשמח ךאו היקןךים! ורעי אחי כשבר דיקא כי עמלק״, לף עשה אשר ״זכור פך־שת שקוךאים בדוה משום מתפעל ואינו קדימה, והולןד ושמח שש ישראל היונק המן־עמלק קלפת כי עמלק, זכר נמחה בעצמו בזה שבעולם, ,מהסמ״ך־מ״ם כל ענינו הוא לקרר את, האדם ולהחליש את רעתו — •V • : T T T V "(T : T : * T •• I V T •* ששמחים ובזה ישראל, מנישמות פרודים ולעשות ולהפחידו, עוזר ואחד ב!חד, סערה ועושים !חד, עצמם ומתאחדים ועליזים הסמ״ןז־ שהוא המןלעמלק, קלפת נמחית על־ידי־זה ר!קא להשני, הפורים, כל תשמחו וכן השבת־ק׳דש, כל לשמח ךאו ועל־כן מ״ם. תפלת אחר תכף־ומיד שלש בשעה מדרשנו בבית יחד סערה ותעשו ז״ל מאמרם בשלמות ותקימו מנחה, ז:): (מגלה לבסומי איניש ח!ב צריך שאדם הינו מךרכי; לברוך המן ארור בין !דע רלא עד בפורן־א הוא, ברוך סוף באין לגמרי עצמו את לבטל כזה, בטול אל לבוא הינו מךרכי, לברוך המן ארור בין דזפרש שום אצלו יהיה שלא עד כהות נתנו והנסיון הבחירה בשביל והחמרי הגשמי הזה העולם כי גלוי ;נם הבא ועולם המן״, ״ארור שהוא להסמ״ך־מ״ם, עצומים אל להגיע צריך ואדם מךרכי״, ״ברוך שהוא הגלוי, בתכלית אלקות גנוז שם גם המן, ארור בתוך הדה, בעולם גם אשר כזה, בטול רוצה הקדוש־ברוך־הוא כי יתברך, ממנו הכיל כי עולם, אלופו והמסית הסמ״ך־מ״ם רשעות על״ידי מעמד נחןיק איך אותנו לנסות יתברך, אליו נברח רק ואם וכר, ומדיח תתבטל על־ידי־זה דיקא bre*^lev\ xo.il

אעזר תרצד י״ט בנחל רמה והחלישו־ת והבלבולים והכפירות הספקות שהם המץ^עמלק, טמאת הוא. ברוך סוף באין להכלל ונץכה והמרירות, והעצבות הדעת, בשמחה מאיד מאד תשמחו רק !בטלנים תהיו אל ונא נא T V T T : T : * : •־ :T * ) • : אדרבא שבעולם, בריה משום תתבי-שו ואל ברחובות, ורקודים הסמ״ך־מ״ם. המןרעמלק שיתביש להתביש, ממה לנו אין ואזירבא, עד מאיד, מאיד ונורא עליון רצון עת הוא שבפורים תשכחו אל וגם הקדושים חכמינו שאמרו פרק מגלה, (ירושלמי א', ד׳): סלכה מי כל כל שבפורים, הצדיקים, ופךשו לו; נותנים — לטיל ןדו שפושט מקבל; — יתברך ממנו ומתחנן ומבקש שואל ישראל שבר מה ובקשה, בתפלה לעסיק גם תשת^ו בטלנים! תהיו אל ועל־כן : • T V T T T • - : * ׳ ” T : - “ T I V • : ביום מתפלל שהאדם התפלה כי היום, אור קידם עוד בלילה ובפרט גם ועל־כן שמבקש. מה כל ומקבל ונתקבלת, נשמעת — הפורים יתברך, אליו ולהתחנן ולהוךפלל לבקש ידיכם את תניחו אל בזה לגמרי. ויתבטל הסמ״ך־מ״ם, שהוא הרשע, המן רעת את ולהעביר התפלה ובץכות השני, את אחד ולשמח שמחה, מרב לךקיד וכן ערבות עלינו ולהמשיך עולם, בגאלת להגאל נזכה והשמחה, יתברך. אליקותו חיות זיו ידידות נ;נימות שמח... ופורים ומברך שלום שבת לכם המאהל תרצד. י״ט ה׳תשנ״ג. אדר י״א !ה,1תצ לסדר חמישי יום ?תברך, השם בעזרת יאיר. נרו ל... שלום * T • • : T דיקא, המודעות לוח על לתלותו ךאה כללי, מכתב תקבל פיה כי המקוה, אל בואם מדי שלומנו אנשי כל זה את שיקראו כדי שיתפללו שלומנו, אנשי את מאיד ותבקש התחזקות, צריכין כלם לשלם, וצריכים כספים ל;וה מאיד, דק חבל על הולך אני כי בעךי, ״;ניר לבנות רק לעציר, ליא אותי דוחף רוחני ומרץ כיח איזה אך ברורה באמונה מאמין אני אבל כחלום, נךאה שזה ואף !ברסלב״ bre*^lev\ xo.il