אשר בנחל חלק פח

צו אעזר תקסג י״ט בנחל אני — הכיל על והעולה להתחזק. כלנו עזנןכה יעזר, ברוף־הוא לצמיתות כבר לגור לבוא עזאןכה בעלי, עזתתפללו אתכם, מבקש ב!בנאל♦ השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תקסג. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ה׳ בא, לסדר לביעי יוים ילברל, השם בעזרת ןאיר. נרו ... אל וירדפו !גיעו סלה טוב וכל וברכה שלום השגעונות עם שתפסיקו שם, בהיותי נמכם7 דבךתי כבר הנה והנה יותר, תקלל שלא לי, הבטיחה אשתף ובפרט הקללות, של האחרונה, האזהרח את לכם נותן הנני ועל־כן השבועה, את הפלתם מאיד, מאיד מר לכם יהיה והזלזולים, הקללות עם תפסיקו לא אם עליו נהפכות הקללות לישזבן, רחמנא זולתו, את שמקלל מי כי אות ב״ספר־המדות״, מביא ז״ל ורבנו לישןבן, דסמנא ילדיו, ועל ריע את מלאה וזה התיהו, מעולם בא בקללה, שתיל מי כי קללה, ועכשו מ... אתכם זלקו מכם, מספיק כבר לנו הןה ועל־כן מדותיו. אתם אתכם, רק אחד אף עם עסק לנו ואין ל!בנאל, פיה לנו באתם פעם עוד אני ועל־כן מפשע, חפים אנשים ולילה יומם מקללים שאני רק ליא והזלזולים, הקללות את תפסיקו לא אם אתכם, מץהיר איף תלאו אלא לגמרי, בתחומי תבואו ליא שבכלל אתכם, אגרש אתה אם אהלים, יקלל יהולי שאדם זו דלף איזו לכם, יהיה מר סוף הדלת לפני לעמיד אבל אחר, לבית־הכנסת לף אתו, משתוה ליא גם ומה בכם, נכנס ושגעון שטות ריח פיה שיש סימן זה ולצריח, עם שמסבב מי רק לקלל אפשר אי כי ;אתכם מסובבות שהקלפות הפעם זו לשוב, שוב אתכם מץהיר אני ועל־כן אחלא. וסטלא קלפות לקלל, מפסיקים שאתם פקס דלף בכתב לי תתנו לא אם האחרונה בפני. יותר תבואו ושלא לגמרי, אתכם מגרש אני דיאר, פקס דלף בכתב לי כותבים לא אתם אם האץהלה הכפל bre*^lev\ xo.il

אעזר תקסד י״ט בנחל צז אתכם, עסק שום לי אין אז שלכם, השטילת עם מפסיקים שאתם כי אתכם, קשרים מיני כל שינתקו שלומנו, אנשי את אזהיר ואני בזיון זהו התנהגותכם כל כי ומטרפים, נים7כמשג מתנהגים אתם חלוני, במקום נמצאים אנחנו זיתיים, ליהודים אלא לברסלב, רק לא חרדית אשה והנה ופאות, זקן עם יהודי נךאה איף מסתכלים והם אף יהודים אצל זו! היא דרך איזו ולילה, יומם ומקללת עומדת ביניכם, קלפה איזו פה שיש כנךאה מקללים, ואם קללו, לא פעם שוב ואני לבערה, שיכולים זמן כל הזאת הקלפה את תבערו ועל־כן — ןדכם בחתימת פקס לי תשלחו תכף־ומן־ד אתכם, מזהיר ושוב אתי עסק שום לכם אין לא, ואם מלקלל, שתפסיקו ואשתך, אתה יותר. והנהגה שלהם החנוך שלומנו, אנשי נם7 העסק כל ובכלל אכפת ולא אפכם, את תכניסו אל עליכם, ולא עלי מטל זה שלהם מתחילים אתם אתם, מתחילים אתם ואם מתנהגים, הם איך לכם הכלל, מן יוצא בלי ךצוני, כפי מתנהגים כלם הם כי אתם, ולא אתי ועל־כן ךצוני, תגר נגדי הולכים אתם רק ךצוני, כפי מתנהג אחד כל מאד ואני השמים, מן תענשו ענוש כי אתכם, מזהיר אני פעם שוב יכולים יתברך אצלו כי שלמה, בתשובה שתחזרו אתכם מבקש מאד יומם יהודים ומקללים שעומדים ברגע אבל בתשובה, לחזר תמיד . ך : • —. — ■ T ׳ —: T • : • : 1“ : • : V “ V T T עליכם. יפיל ה׳ אף שחרון תדעו ולילה, המכתב, על לי תחתמו ותכף־ומן־ד בקולי, שתשמעו מקוה, אני מתחךטים. שאתם בפקס לי ותשלחו מהירה... לתשובה המחכה תקסד. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ה׳ בא, לסד־ר ךביעי ם1י יןנפךך, השם בעןרת יאיר. נרו ... אל שלום bre*^lev\ xo.il

צח אעזר תקסה י״ט בנחל והאם שיגמר, ... על להישפך אוכל איןי קבלתי, מכתבף את לעבד יוכלו לא הרצפים הלא התאורה, את לגמר כדאי לא באמת המדרגות את גם בחשבון לקחת האם מסכן. זה ואם־כן אור, בלי ! ? נשים העזרת של * T “ : V T V מסכן, מאיד מאד זיבר זה על... שמפךסמים הפךסומים ב;ננןן ויכולה ממש, שורפת באש משןחקים כי תופס, אינו אחד ואף כף בין על־כל־פנים לצלן... רחמנא רוחנית, בשואה להסתים ותפלה יתברף, בו פישוטה אמונה שהוא ז״ל, רבנו דבר מתפךסם שיתהפך הקדוש־ברוך־הוא יעזיר קונו. לבין בינו ושיחה והתבודדות — : T לטובה. הכל ... כך התאורה, עמיר זיאת בכל אולי הנ״ל, ב;ננןן לי לכתב נא לרצף. עמיר והרצף קעבד לתשובה... המחכה תקסה. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ה׳ בא, לסךר רביעי יוים יתברך, השם בעזרת X : X X : T V T V - * • : Ixx•* : • נרו ... מאד לי היקר ידידי אל סלה טוב וכל וכרכה שלום יאיר. • T זה הקונטרסים״, ״אוצר הספר את קבלתי ממש זה ברגע עכישו אני יספר, כי .יאמן לא ובשכלול, בפאר והדור, בייפי מהכלל יוצא גדולה ופעלה רעש תעשה הקונטרסים״ ״אוצר שהכזדךה בטוח הקונטרסים את ללקט הרעיון כל ובעצם ופלא. הפלא ממש בעולם, האלו הקונטרסים ובודאי פלאים, פלאי נפלא, משהו זה אחד, בכרך תתגלה בזה ז״ל, רבנו אור בהתגלות כי האמתית, הגאלה הם הם להמשיך שתוכל ןעזיר, הקדוש־ברוך־הוא בעולם, שרי מלכות !עשה זה פעלות אילו לך להסביר מלים אין כרך, אחר כרך להוציא שהולך גדול ״משבר הרבים, בעוונותינו רואה, אני כי בעולם, bre*^lev\ xo.il

אעזר תקסו י״ט צטבנחל הבל עזל ת1מ1הפךס כל על־ידי ליצלן״, רחמנא ישראל, לעם לקרנת אבל כאן, משחקים אש 1באיז שיתפ׳ס מי שאין ופלא הבלים, הבלי הספרים אלף לבסוף אבל טעמים, מכמה עכשו בשקט לישב עלינו בישועתו נפשנו ותגל לבנו וישמח עינינו יךאו הפעלה, את ןעשו !ן־אשריכם אשרינו בזה, חלק לכם שיש אתם ובפרט, יתברף. רבנו דעת ותתגלה י^דאלי עם את ישמר הקדוש־ברףף־הוא ז״ל, רבנו אצל כמו !התחזקות נעם עוד אין אשר בעולם, ז״ל אליו וק ןחז׳ר והאדם הקדוש־ברוף־הףא, את _רק לגלות שרוצה ולא מהנךזיפים שנהןה מוטב שכתבת, כפי תעשה אל ונא נא ימיננו. על עומד והקדוש־ברוף־הוא מהרודפים, הישמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל הפעם, עוד לי תשלח אולי קבלתי, ל׳א הבנק חשבון דף את מא׳ד. מא׳ד לי נחוץ כי תקסו. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ר בא, לסדר ןחמיעזי יום יתברך, השם בעזרת תחןה. ... אל רב שלום בשורות לשמע שמחתי מא׳ד ומא׳ד מכתבך, את קבלתי לנכון שעורים בהךצאת שלומנו אנשי נשות את מחזקת שאת איך טובות, עליך באמת כי מזה. למעלה אין אשר ז״ל, רבנו עצות מעניני T ־ V — T V T : V X : V X X • : T *• * Tצרות מיני כל עוברים העולם בזה ואחד אחד כל על אשר לדעת, כי מקומו, את מכיר אדם שאין מפני הבעןה ועקר ובעיות, ויסורים ואחד אחד שכל מנת על בריותיו כל את ברא הקדוש־ברוך־הוא t v : t v t v - : - T * : X V T X ( X (X - עץ האדם כי אילן, כדגמת פרות ופרי פרות ויוציא ויצמח, יגדל יוצא ואחר־כך וכר, גךעין שנוטעים עץ כמו נדמה האדם השדה. bre*^lev\ xo.il

אעזר תקסו י״ט בנחל מחים1וצ גדלים ועליהם עלים, והענפים ענפים, מוציא והעץ עץ, יכולים הגךעינים עם אחר־כך האלו הפרות אעזר נפלאים, פרות בר בכל שיעז הנפש כיתות כלל וזה אילנות. הךבה עוד להצמיח ולהביאו העולם כל את להפך יכול ואחד אחד כל אשר ישראל, * T T V : T V T V “t ” T I ־ י T : T T T V • מאד מאיד ז״ל רבנו הץהירנו ועל־כן יתברך. אליו חלק (לקוטי־מוהר״ן, ה׳), סימן א׳, ואם העולם׳, נברא ׳בעזבילי לומר: אחד כל עזצ-ריך העולם, בתקון עת בכל ולעין לךאות עלי בעזבילי, נברא העולם ל1ןכ אינו אחד אף ומזה בעבורם. ולהתפלל העולם, חכזרון ולמלא בעזבילי לומר אדם כל ׳חן־ב היא: בגמרא עזם הלשון כי להתחמק, נברא העולם שכל לומר, ישראל בר כל על חוב זה העולם׳. נברא * : T : • - T - V T T T ״” T : • T T T V נמצא, בעזבילי, נברא העולם ואם בעזבילי, שיש הנפש כחות לי לאדם עזאין החסרון? מה אך העולם. את לתקן הכלל מן יוצאים ןכול עזהוא מה עזאפלו עד מתרעזל, עזכל־כך עד בעצמו, אמון על לדבר הךבה צריכים ועל־כן עושה, אינו גם־כן הוא לעשות, לדעת ךאי ועל־כן עצמו, עם להתחיל צריכים וקדם עצמי. בטחון הנפש מכחות שיש אנעזי לנשות הרצאות לתת תתבןעזי ואל בך, נעזיר והקדוש־ברוך־הוא חמש, עם תתחילי אדרבה, עזלומנו, להתפחד ליא העקר וכו׳, וכו׳ עשרים ואחר־כך עשר, עזתב־אנה להיות לתרים יכולה את אם הדבר וכן ולדבר, הצבור לפני לעמיד . .ך .ך .ך ״ ׳ T . .. ( - . . ״ • T • T אל מהכיח יוציא שהאדם הבחירה, מחקי זה כי אדרבה, מורה, מאיד, מאיד גדולים הנפש כיחות לכם .יש ובאמת רצונו. את הפיעל לקחת ךאו ועל־כן ןה, את נצלתם לא פעם אף אך בעלך, והן את הן ועדין.?ש טרי, הכיל עדין ב!בנאל כאן אמת הן בידיכם. עצמכם את עזיצמחו יהיה הסוף אבל וזריעה, חריעזה עזל עבודה המון עוד לנו מאיד. מאיד נפלאים פרות פיה כבר רוצה אני כי הןמים, כל עזבורים ולבי עיני כעזלעצמי, אני אך הקדועזה, באךצנו ולהעזתקע ולבוא הזו, המרה מהגלות לצאת הךבה עוד צריך אני ואולי ממני נבצר עדין וסבות, נזעמים מכמה מקוה ואני עכעזו, עד לי עזר והקדוש־ברוך־הוא תפלות. הךבה חיי. ימי כל לי דעזיר דחזיר לי, עזיעזיר להקדוש־ברוך־הוא bre*^lev\ xo.il

אעזר תקסז י״ט בנחל קא לא לי ז״ל, רבנו דעת את מגלה רק אני אמד, עזאני מה כל את ולפךסם לגאת רק זיבר, שום צה1ר לא ואני דבר, שום אכפת שאזכה יתץ, ומי דבורי. כל זה קטב ועל בעולם, ז״ל רבנו זיעת רבנו של הלמוד באמת כי לנצח. לי טוב ואז תמיד, בזה להמשיך ששם מי ואשרי ואשרי ישראל, נשמות כלל את להציל ^כול ז״ל כפול יה.יה שכרו ואז לזה, לעז־ר שכם ומטה וכר, לסבל שכמו ;נם שקולה מה רואים שאנדזנו הזה, בדור ובפרט בשמים, ומכפל T ** : “ * T T * : V : • * ׳ • : ׳ T V : T V T מרירות ויסורים, צרות הרבה כאכך שעוברים ואחד, אחד כל פשטות על נלחמים, הקדושה האמונה עצם ועל ומכאובים, האמונה צריכים מלחמה גדולה להשאר, בה ועאכז עלינו להפיץT : •* T I ׳ •* - : I * T •• T • : T : T T ! * * * : T V: T הכהות. כל ;נם זה את שאמנו, אנשי נשות את ותשמחי בשמחה, להיות להתחזק ךאי בינך ושיחה התבודדות לך תהיה רק אם אחד, מאף תתבישי ואל אמץ בך יכנס אז הקדוש־ברוך־הוא, לפני ולשוח לדבר קונך, לבין שאמנו. אנשי נשות את ולאמץ לחזק ותוכלי עצמי, ובטחון תפלתי את ישמע ישראל, תפאת השומע הקדוש־ברוך־הוא בגשמיות בין לכם ויךוח בחייכם, שתצליחו בעדכם, מתפלל שאני לטובה. יתהפך והכל ברוחניות, ובין * : ־ - • T V T : T X — — T • : : • • • •תחייני. וממש שבוע בכל אחד מכתב לי לכתב ראי • - X - \ - T T : - : TT: lx השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקםז. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ו׳ בא, לסדר חמיעזי יוים יסברך, השם בעזרת • ■נ־־נ־ו ־ • * : X : X T : X V T : : • : • “ V לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שאם יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, •X •• * X — X : • X : **:• X' : מכתבך. את קבלתי לנכון bre*^lev\ xo.il

קב אעזר תהסח י״ט בנחל ת1להי לם1עזבע אפנים מיני בכל עצמןז־ את לחז-ק ךאה לך, מציע הייתי מיחדים, הנפעז ת1כח בך יעז ולדעתי, בעזמחה. עזל תלמידים עזלמה״, ״בית מיעזיבת ב׳ כתה עזל עזהתלמידים היות עזום עליהם אץ עךבית, אחר עד אךבע מעזעה יאיר, נרו ... ר׳ ותתחיל עליהם, הפקוח את תקח עזאתה מאד טוב היה אולי פקוח, של ספורי־מעעזיות עם זה את ותטבל ז״ל, רבנו דברי אותם ללמד אותם עזתקח גם, ומה ארץ. ובדרך והתחן-קות מוסר וךברי צדיקים, כי לך, טוב גם־כץ יהיה וזה העזגחה. תחת עזידזיו וכך להתבודדות, מפחד, אתה כי עזבך, הנפעז כהות את להוציא לאט לאט תוכל כך לדעתי, ועל״בץ מבגךיםי עם ללמד עצמי ובטחון אמץ עזום לך ואין תזכה ועל־ידי־זה ספוךים, ולספר אתם, לדבר הזו הכתה עם תתחיל מעזעה כי בןלדים, זה את ותעזקיע בך, הגנוז הטוב כל את להוציא עליהם. תעזגיח ואתה העזגחה, עליהם אין עךבית אחר עד אךבע וזה הזו, במעזימה להצליח עזתץכה לך, ןעזר והקדועז־ברוך־הוא לכלם. והן להורים, והן לילדים, והן לך, הן — תועלת יהיה לעזניכם כי.יעז לך, נוגע גם זה לדעתי, לאעזתך. מכתב כתבתי בןבנאל. פה ז.ה את להוציא יכולים ואתם עצומים, כיחות עזאני בתפלתי יעזמע יעזראל, תפלות העזומע הקדועז־ברוך־הוא דרככם. עזתצליחו בעדכם, ומתפלל מבקעז העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תקסח. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ו׳ בא, לסדר חמיעזי ם1י יתברך, השם בעזרת : : * : * ־ ■י V■ י ג T : T T • V - • • : t It לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום יאיר. נרו ... מאד אודות מה לי ותכת־ב בלילה, עזני ביום חוז.ר אני הנךאה כפי בנף• bre*^lev\ xo.il

אעזר תקסט י״ט בנחל קג העזער את לי לסדר יכול אתה אם אותך, אבק־ןעז מאד מאיד היתה וזו טוב, מסגר אתה כי זה, את להגביה לביתי, בכניסה לך אהיה זה, את לי לסדר יכול אתה אם ובכן העזנים, כל עבודתך עזער את לנו שיפתח !עזר, והקןדוש־ברוך־הוא מאיד, תודה אסיר להיות כבר ונזכה ולרצוץ, לרחמים תפלותינו ותתקןבלנה השמים, יסתדר שהכל להלןדוש־ברוך־הוא, ה1מקן אני כשךים. אנשים רב תרוה וכן שיחיו, ו... ילדיך... משני נחת רב ותרוה בישיבה, ילדיך. מכל נחת I V — — * T : ד • בקןרוב. ממך לשמע אקןךה השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקסט. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ו׳ בא, לסלר חמיעזי יום לתברך, השם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום X : X X : T V X : : * : * - V - • * : iTT• יאיר. נרו ... מאד • T * שעור, אץה לעצמך ללןבע תוכל אם אותך, אבקש מאד מאד אפלו כי מאד, טוב הןה שלומנו, מאנשי אחד קטן;נם שעור אפלו _ .ך ^ I . . _ למעלה כי מזה, למעלה אין תורה, ביום שעה חצי רק שלומדים 7 X . : - : ׳ ״ . ■ך . _ . I .. אפשר אם ועל־כן הקדושה, התורה למוד חשוב מאיד מאיד בשמים - X : : * — T — • X:- XI — : I , , T למוד כי מאיד, טוב הןה — שעה חצי אפלו ... ידידנו ;נם ללמיד V X X X ״ : X - האדם. את מעשר התורה הפלורוסנט את להךכיב ןכול אתה אם אותך, אבקש מאיד מאיד כבר. לרצף שיוכלו אור, שילזןה באיפן ובכתה, במטבחון למעלה ממך. משמחות בשורות תמיד לי !שמיע הקדוש־ברוך־הוא השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל bre*^lev\ xo.il

אעזרקד תקע ט י״ בנחל תקע. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ו׳ בא, לסךר חמיעזי *ם1י לוזברף, השם בעזרת • V - * • : ITT * : * : : ־ T : T T : T V T לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום יאיר. 1נר ... מאד ב1הט לשמע שמחתי מאד ומאד מכתבף, את קבלתי ן1לנכ ממנו נחת ר־ב ותרוה בריא, שיהיה הקדוש־ברוך־הוא יעז־ר מבנף, בקלות, ההריון את ותעביר בריאה, תהיה אשתף וכן הילדים, ומכל את תקחו שקבלתם, והגדופין החרופין והבזיונות, הקללות אודות אף זיאת כל עם בשקט, שיהיה סדרתי כבר אני עוונות, לכפרת זה זה את תקבלו ועל־כן יצמח, זה מאיפיה לדעת יכולים לא פעם כי ושמח, שש ואני ומגדפים, מחרפים אותי וגם עוונות, לכפרת עוונות לכפרת שיהיה עוונותי, על להתענות צריף איני לאל, תהלה והגדופין. והחרופין הבזיונות בכל אשתדל ואני ןה, על מצטער אני מאד מאד החוב, אודות כזה. דבר עושה הוא איף — מוסר לו להטיף אפנים מיני עמו ותלמד ... הן־קר ידידנו את תקח אם נעים, מה טוב מה חי׳, איש מ׳בן והלכה יעקיב׳ ׳עין כגון: אגדה, דברי ביום שעה חצי חברותא לף שתהיה לעצמף, לף הן — מצוה בזה תקים וממש חכמינו שאמרו חז״ל, ואגדות יעקב׳ ו׳עין חי׳ איש ׳בן בלמוד הקדוקזים עקב): פרשת (ספרי התמד — קונף את להכיר ףצונף כי וחזוק, עדוד צריף הוא פעזוט כי לו, טוב עזיהיה והן באגדה; גדולה מצוה תקים ממעז עמו, שתלמד ובזה למד, לא פעם אף הוא אם נעים, ומה טוב מה ועל־כן טובה; מאד נשמה הוא כי מאד, לקזניכם, ׳שנוח אימתי אתו, ללמד ביום עזעה חצי לקביע ןכול אתה שי.קזפע לתורה, עתים הקביעות בזכות לף יעזיר והקדוש־ברוף־הוא bre*^lev\ xo.il

אעזר תקעא י״ט בנחל ל,ה ותהיה מחות,tמע בע>ורות רק לי רtותבע והצלחה, ברכה לזפע עליך T T : - : T T : - V I V T ׳ - • I : • • * * * הבא. ובעולם הזה בעולם בקלזר עמי תמיד העזמים... מן והצלחה ברכה לף המאחל תקעא. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ד בא, לסדר חמישי יוים יתברך, השם בעזרת T : T T ; T V T * • : : • : • - לי הןל,ר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה לזלום ןאיר. נרו ... מאד הטוב מ־ע0 עזמחתי מאיד ומאיד מכתבף, את קבלתי לנכון תהיה ואל עזבעולם, אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ךאה ממך. • • * . . . T • T T : T . * V •* P V : • V כל סוף קזיהיה, מה ויהיה לזיהיה איך יהיה כלל, דבר מעזום עזבור כי הקדועז־ברוך־הוא; עמנו הtעזןעע נגלים הנסים את תךאה סוף והןחסדים הטובות את רק ורואים בנסיסי רק חיים אנחנו באמת רחמים. מלא חסד, מלא הוא כי עמנו, עועזה קזהק־ןדועז־ברוך־הוא גמורים והרחמים החסדים את עלינו הקדוקז־ברוך־הוא ןמלזיך • Tתמיד. רtבעע ללמד מתחילים הם אם לדעתי, היעזיבה, סדר אודות — אחת עד מעע>ר כי הפסקה, בכלל צריכים לא באחת, וגומרים אחר וכן הפסקה?! צריכים הם ולמה עזעות, עזל־ש הכיל סך זה לא גם־כן הם שליש, בשעה מתחילים שלך בשעור אם הצהרןם, שבני ובפרט בעיות. הךבה יפת־ר וזה מנחה, עד הפסקה צריכים להקדוש־ברוך־הוא, מקךה ואני גדולים, יותר כבר שלך השעור זה. את לבצע שנוכל ועל אותך. לשביר יוכל לא שבעולם דבר ושום ואמץ, חזק רק חזק. מאיד מאיד להיות צריכים זה bre*^lev\ xo.il

אשרקו תקעכ י״ט בנחל תמיד ונתבעןר שנשמע !עזר, הקןדוש־ברוך־הוא תחיני. וממש באריכות, הדאר דרןז מכתב לי ותכת־ב משמחות, השמים... נ?ן והצלחה ברכה לף המאהל מלן.וה אני שבט, חדש בעבור צ׳ק לך שלחתי השבוע בתחלת שלד. הריאר בתבת זה את תקבל יומים יום תקעב. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ו׳ בא, לסדר חמישי ם1י יתברך, השם בעזרת לי ה!קר ידידי אל ויךדפו !גיעו סלה טוב וכל וברכה שלום נרו!איר. ... ר׳ מאד, יתהפןז והכל מסתדר, שהכל לה^קדוש־ברוךהוא, מקוה אני כהות הךבה וצריכים ?!שים, הם הילדים שעדין אמת הן לטובה. תלמידי יגדלו הם סוף כל סוף כי משתלם, זה אבל בהם, להכניס היטב. היטב בן־דים אותם לתפס רק צריכים גדולים, חכמים לא באחת, וגומרים בעשר ללמד מתחילים הם אם לדעתי, אם וכן הפסקה, צריכים לא שעות שלש כי הפסקה, בכלל צריכים הפסקה, צריכים לא הם שלש עד אז שתים, בשעה חוןרים הם שעולים״חצי עד כלל בדרף לוקח וזה מנחה, מתפללים הם ובשלש ידידי יכנס ארבע ובשעה שעה, חצי עוד אתם לומדים ואתם שעה, אני כי עסוקים, הילדים יהיו ובןה עףבית, אחר עד אותם ויתפיס ... ברחובות. לגמרי שיסתובבו רוצה לא עם מאד מאד להצליח שתץכה לף, יעזר הקדוש־ברוף־הוא תה!ה רק אותף, לשבד יוכל לא שבעולם דבר ושום התלמידים, bre*^lev\ xo.il

אעזר תל,עד י״ט — תל,עג י״ט בנחל קז !עזר, עז־ברףןז־הוא1וה^קד מנו,1עזל אנשי את ותשמח בשמחה, שמחה. עם מסבבים תמיד שנה!ה השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תקעג. ט י״ ה׳תשנ״ג. שבט ו׳ בא, לסדר חמישי יום יתברך, הישם בעזרת תחיה. ... אל רב שלום מכתבך. את קבלתי לנכון הכדורים, עם תמשיכי רק כלל, תפחדי ואל תיךאי אל ממנו ותפטרי לגמרי, הגדול שיתבטל !עז׳ר, והקדוש־ברוך־הוא בריאה. ותהיי לגמרי, אותה, שיבדק רופא אל אותה לקחת כדאי הבת, אודות שאני תפלתי את ישמע ישראל, תפלות השומע והקדוש־ברוך־הוא ותמי בריאות, שתיכן שתה!ינה הבת, ובעד בעדך ומתפלל מבקש רק ותחידי בריאה, וסבתא בריאה אמא ותהיי הילדים, מכל נחת רב ברכה והצלחה. בביתכם : T T : - ! T T : ״ : V T T : • : I V : “ T • : T ^ ^ מהבית. הראשית בכניסה המזוזה את לבדק מאד טוב היה השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תקעד. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ו׳ בא, לסדר ןחמי'שי יום יתברך, השם בעזרת • * • ג • X: XT; x TV לי ה!קר ילידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד * X •* ; המדרגות, את גם שיגמר ... על מאד חזק לעמד ךאה לדעתי, כלול לא זה שבאמת תגיד מ!חד, תשלום זה על מבקש שהוא ואף bre*^lev\ xo.il

קח אעזר תקעד י״ט בנחל את ת1לךח מתחילים אם כי עכשו, זה את שעמיר אבל הבית, בתוך תחזיר לא פעם שאף יודע אתה לשבוע, ומשבוע ליום מיום זה שני את קצת להגביה וכן עתה, שיגמר עליו תלחץ ולכן אותו, זמין. מצד העמודים בכיחך לך הךצאה, לך שיש ובעת מאיד, חזק להיות ךאה וק . . T : . . . . V T : ~ : T T ; T • פרטית. והשגחה אמונה דבורי ותדבר ישראל, את והושע זה להגיד :כול אתה וכר, . . .בעדן הטלפון דרך שדבךנו מה ואודות בכלל עתונאים עם אבל בכתב, לא אבל דעתי, את שלומנו לאנשי לך שובטיחו ואפלו ופוסזים, ריקים סתם הם כי להתעסק, כלאי לא אתם, להתעסק בכלל כלאי ליא וכר, ילכלכו שלא ש:בטיחו, מה והקדוש־ברוך־הוא פרטית. והשגחה אמונה דבורי לדבר רק עלינו בדךכנו. שנצליח :עזיר לסגיר משהו לסדר יכולים אם אתכם אבקש מאיד מאיד ומה טוב מה מהר, שיותר מה המךתף את פיגא״ ״בית בבית־ספר מוכנה ליא היא כי ןה, את אשלם ואני ליום, פועל לקחת וטוב נעים, וחבל שעשיתם, הביוב שלי הצנור את לכסות וגם זה, את לעשות אנחנו גמור, שן-ה שבתע ואומרת ... עם דבךתי כי יום, כל על ישראל. ממון על וסבל דשיון, לקבל יכולים הצ׳ק שמו יתבוך ובעזרתו לו, ששלמת !ען ... על לךחיק ךאה להתחיל שנוכל כדי מהר, שיותר מה הבלטות את ש:ביא יעביר, שמה. לאכול יוכלו ^זהילדים לרצף מאיד רציתי לשדם, אותם ותמסיר מכתבים, כמה תקבל פיה שאו ליא בכלל שהילדים באפן השרותים, ועם המטבחון עם לגמיר הפסקות צדיכים ליא בכלל הם אשר החשבון, את עשיתי כי מהבנ:ן, גם־כן שלש עד שתים ומשעה הפסקות, צדיכים לא אחת עד מעשר ירצה ש... מקוה ואני צדיכים, לא גם־כן ואחר־כך צדיכים, לא bre*^lev\ xo.il

אעזר תקעה ט י״ בנחל ל,ט לה,1גד עלת1ת תהיה 1וז עךבית, אחר עד אךבע משעה תם1א לשמר ספורים. להם ויספר תם1א שילמד השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל לדוח. ראה תקעה. י״ט ה׳תשנ״ג. עזבט ו׳ בא, לסדר חמיעזי יום יתברך, העזם בעזרת * *• : : • : • ־־ T : T T : T TV ״בית תלמידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו . . .ר׳ של הכתה ב/ כתה שלמה״ * T •• V T : • X ׳ * — אחרי אבל לא, או חישיבה את לפתח אם הססתי מאד מאד אבל שוב. פתחתיה לזה, אותי זיחפו שלומנו אנשי ושאר שחהוךים כי בשבילי, גדולה נפש מסירות היתה שזו לכם, לחגיד חהכלח כונתי כל והנה מאיד. גדולה נפש מסירות זו — ישיבה להחזיק חיות מצ-^י אני לזיאת ושלמים, יראים צזייקים להיות תןכו שלבסוף לחקדוש־ברוף־הוא מקךה ואני שמונה, בשעה לתפלה באים שאתם אתם התפלה ואחר שמים. וביךאת חסדור מתוך מתפללים שאתם עשר, חשעה נעשה כבר מתחילים, שאתם ועד לאכיל, הולכים צהרים, ארוחת לאכיל הולכים שאתם אחת, עד עשר משעה על־כן חפסקה צךיכים לא שעות לשלש כי חפסקה, צךיכים לא אתם צהרים, ארוחת אחר שתים משעה חוןךים כשאתם ואחר־כך לגמרי, אז להתאורר, גם־כן ץמן לכם ו.יש זיקות עשךים קח1ל כלל שבדרך T ״ .ך ״ . _ -ך . ^ ^ ^ * I • } ועד מנחה, תתפללו וכן שלכם הרבי עם שלש שעה עד תלמדו וחצי שלש בשעה למעלה ותעלו שעה, חצי כבר זה שמסתובבים • T * - V T V — T T : T T • * • • “ אצלכם יכנס אךבע ובשעה ארבע, שעה עד שלכם הרבי עם ותלמדו חזוק, דבורי ;נמכם וידבר עךבית, תפלת עד אתכם יהיה והוא ...ר׳ ומאיד לכם. גדולה חצלחה תה.יה וזו ז״ל, רבנו ספרי ;נמכם וילמד מבקש אני וכן ;נמו. פעלה שתשתפו כלכם את מבקש אני מאיד bre*^lev\ xo.il

אעזר תקעו י״ט בנחל • T V £ :• T : *t ' כלל, ת1ב1ברח בבו1יסת עזלא מהתלמידים, אחד כל את ומץהיד ןאל אחרתי חנות לאיזו 1א מכלת לאיזו להכנס לא עזכן ומכל תצליחו. ובזה היעזיבה, אל אופנים עם תבואו בעזרתו ואני אותי, עזתציתו להק]דועז־ברוף־הוא ןוה7מ אני תתחילו הע^קר שתךצו, מה ילןרות מתנות לכם ןנה7א שמו, יתברןז טוב ולרב ארץ, ררןז לכם ושידזיה וללמד, ךציניים ילדים להיות תזכו. שבועים, בערןי מעט שעוד להקןדוש־ברוןז־הוא, ןוה7מ ואני לא כי במפזבחון, לאכל כבר ותוכלו למעלה, הךצוף גמור יהיה הבדן. בתוף־ תהיו אלא בכלל, הבדן את שתעזבו רציתי שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקןדוש־ברוף־־הוא ותקןנו ובמרותיכם, בלמודיכם שתצליחו בעדכם, ומתפלל מבקןש שאני מה כל אל משמזנית חד אותי שתציתו נקןר7וה טובות. מרות לטובתכם. רק הוא הכל אשר אתכם, מבקש השמלם... מן ן־הצלחה ברכה ם5ל המאחל תקעו. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ז׳ בא, לסךר עךב־שבת־קדש שעזי יום יהברך, העזם בעזרת אנשי כלליות אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום הגרים ״היכל־הקדש״, תלמידי ברסלב״, ״חסידי הלקרים, שלומנו וישמרם תמיד, שכינתו לשרה עליהם הול״ה בר?ןלב״, עיר ב״לבנאל והצלחה ברכה !י^לח ומחלה, נגע ומכל וצוקה צרה מכל ולצילם אמן. ידיהם, מעשה בכל אפנים מיני בכל עצמכם את לחזק ךאו היקרים! ורעי אחי ן״ל רבנו הזהירנו מאיד מא־ד כי בלחד, עצמכם את להחזיק שבעולם להסתלק אומן ?ניר אל לנס־ע ברסלב מ?ניר וכשלצא זה. רבר על ״אם הלשון: בזו היקרים שלומנו לאנשי ואמר ענה ולעילא, לעילא bre*^lev\ xo.il

אעזר תקעו ט י״ בנחל ל,יא וזה אליכם״; אותי להמשיך תוכלו עוד ב!חד, עצמכם את תחזיקו כ;!דוע באומץ, להסתלק נוסע שהוא לבטח 1בץךע ,V׳1 רבנו אמר אצלנו. עצמם את מחזיקים היקךים שלומנו אנשי אם איך מזה, רואים עלינו ועל־כץ ביננו. ז״ל רבנו נשמת אור את ממשיכים הרי בץחד, ןכות, לכף השני את אחד לרוץ שבעולם פעלות מיני כל לעשות אותנו לנתק הרוצה הסמ״ך־מ״ם חסתת נגד מא־ד מאד ולשמר הסמ״ך־מ״ם בטול וץנקר ביננו. פרודים ולהכניס חיותנו, משרש ובשעה ישראל. נשמות ביץ שיש ואחרות האהבה על־ידי ריקא הוא שום איץ על־ידי־זה בוחר, עצמם את מחזיקים ישראל שנשמות הוא ועל־כץ זאת, יו ^ והסמ״ך־מ״ם להם. יכולים ולשוץ אמה לאמות י.ש ועל־ץדי־זה ץשךאל, נשמות ביץ פרודים פעם כל עושה t t * : t t T■'־־:־״ • • t t :* t I •* — : 1 * • • * מעצמנו, להתחיל עלינו ועל־כץ לצלן. רחמנא עלינו, שליטה העולם ץדוץ ואחד ורעות, ואחוה אהבה תהיה אצלנו שעל־כל־פנים לךאות שהוא ואילץ, אילץ כל את להעזקות וצךיכים זכות. לכף חברו את שכתוב כמו ישראל, נשמות טס: כ, (דבךים השדה״. עץ האדם ״כי אילנות; להשקות יהיה שלכם שהעברא לבניו, צואה הניח והחכם הפתסה ;נקר אבל גם־כץ, אחרות בפתסות לעס׳ק יכולים אתם ת1אילנ להשקות ץהיה שלכם מהחגר), ג׳ מעע;ה ספורי־מעשיות, (עי;ץ אשר שאתם שלומנו, אנשי את שהץהיר ז״ל, רבנו על סובב הזה החכם יהיה שלכם הפתסה ;נקר אבל אחרות, בפתסות גם לעסק יכולים בהם להחדיר ישראל נשמות את להשקות הינו אילנות, להשקות היסוד ןה אשר יתברך, אליו ולקךבם יתברך, בו פשוטה אמונה אך ישראל. נשמות וצומחים גדלים על־ידי־זה ודיקא וה;נקר. את להשקות מניחים אינם הסמ״ך־מ״ם שלוחי והרוחות השלים בבחינת סביב, עגול לעשות אלא עצה שום ואיז האילנות, (ההלים •• I T • T ׳ T * - T *.* T ט): פט, שהיא סביב, עגול לעשות שצריכים סביבותיך״, ״ואמונתך ״ . , .ן . ^ ״ / _ • T ״ T _ ולדבר ביננו. להכנס הסמ״ך־מ״ם יוכל שלא סביבנו, בצורה חומה ועל־ידי חברו, את אחד ולחזק פרטית, והשגחה אמונה לבורי רק שלים שום לנו יוכלו לא על־ידי־זה באמונה, חזקים בעצמנו שנהיה bre*^lev\ xo.il

יריב אעזר תל,עז ט י״ בנחל ולגדלם האילנות, את להשקות נזכה ואדרבה, כלל. ורוחות ׳ : - : T V I V : * T . . T : ־ : T • T . מאד ונעימים מתוקים פרות יוציא ואילן אילן שכל עד ולטפחם, אותם, להשקות כשזוכים ישראל, נשמות על סובב זה שכל מאד, וצומחים גדלים הם גם על־ידי־זה פשוטה, אמונה בהם ולהחדיר בדור ובפרט עבודתנו, להיות צריכה וזו ילר^יז• אילנות ונעשים כי לבטלם, אפשר ואי באדם, שנדבקו שגעונות מיני כל אשר הזה, . . I■ ך - V ־ ■ד ■י * T . . T : V הסמ״ד־מ״ם אשר ז״ל, רבנו לנו גלה אשר האמונה על־ידי אם על־ןדי רק מהם, להפטר אפשר ואי שגעונות, מיני כל באדם מדביק כלל, ןתב_רך בלעדיו אין אשר יתברך, בו להאמין האמונה, ^קף הקדועז בעסק לעסק שזוכה מי אשרי הוא, גמור אלקות לכל והכיל ןשראל, נשמות כלל שהם האילנות, את להשקות הזה ןהנורא והאלקות אלקות הכל אשר יתברך, בו פשוטה אמונה בהם ומחדיר יתברך, אליו לבריח רק העולם, בזה אחרת עצה שום ואין הכל, הוא מנוס בית זה ורק יתברך, אליו לבבו עם אשר כל את ולשוח ולדבר הןמים. כל לו טוב ואז הזו, הקדושה בעבודה שחזק מי אשרי שלנו, • - T - 1• T T : - : T T : VT השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאחל תקעז. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט ח׳ בא, לסדר מויצאי־שבת־קד־ש לתברך, השם בעזרת ... ומרת מר אל ויךזיפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום עזיחיו. חתנכם. מכתב את קבלתי לנכון דברי ולפי השדוך, את לגמיר מתעקשים שכלכם מאחר והנה לה; ותן עבדך שחרר — בגרה בתך קיג.): (פסחים הקדושים חכמינו את שישחרר כך כדי עד בתו, את להשיא זה על החמירו כל־כך לשון־הרע רק הוא שהפל אומרים, אתם כאן שכן ומכל וכו׳, עבדו שניהם אם ולכן וכר. הבחור על שהוציאו ושקדים לבה והוצאת הורים בתור ואתם משתפת, שפה ביניהם ו.יש זה, את זה רוצים bre*^lev\ xo.il

אעזר תקעח י״ט בנחל ל,יג ץ1ממע עזתתבךכו בךכתי, את וצויתי ועל־כן בסדר, שהכל אים1ר ב,1ט בכי השדוןי את ותגמרו ב,1ט ובמזל טוב בסימן הברכות משמחות. בשורות לי ותבשרו • - T — 1 • T T : — : T T : V T המאהל לכם ברכה והצלחה מן... השמים תקעח. ט י״ ה׳תשנ״ג. שבט ט׳ בשלח, לסדר ן1ראש ם1י יתברך, השם ב^זרת שלומנו אנשי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : X V T : : • : * — V** : “ ב״ןבנאל הגרים ״היכל־הקז־ש״, תלנ?ידי ברסלב״, ״חסידי הילןדים, ו!צילם וישמרם תנ?יד, שכעתו ישרה עליהם הון״ה ברסלב״, עיר T: T T : - : TT: X-:- -V X• lx : XX * X בכל והצלחה ברכה וישלח ומחלה, נגע ומכל וצוקה צרה מכל אמן. ידיהם, מעשה אהבה, במזית ביותר עצמכם את לחזק ךאו !היקרים ורעי אחי כשיש כי אהבה, ביניכם שתשרה ביותר, ותשתדלו ורעות, אחוה הסמ״ך־מ״ם עבודת נקר7 ןעל־כן השכינה. השראת שם .יש אהבה, שאם יודע, הוא כי ישראל, נשמות בין פרורים לעשות רק היא י X : X : X —: “ X : — X : • : • ) * * X. • • T בין ובפרט ישראל, נשמות בין ורעות אחוה אהבה שרויה היתה ענין כל כי לגמרי, אותו ועוקרים מבטלים היו הצדיק, תלמידי לגלות — העליונה המדרגה בתכלית אלקות גלוי רק הוא הצדיק כבודו ונתרבה שמתגדל וככל יתברך. מציאותו אמתת את ולפרסם הסמ״ך־מ״ם ונתעקר ונתבטל ונתכסה ונסתר נעלם כמו־כן יתברך, אמתת את ולכסות ולהסתיר להעלים דיקא הוא כהו כל כי לגמרי, את ולפךסם לגלות כשזוכה ז.ה לעמת זה ועל־כן יתברך, מציאותו אי אבל לגמרי. מתבטל הוא על־ןדי־זה יתברך, מציאותו אמתת T ; V T T V X , • ; T : • ־י V : T • : V אהבה, מדת על־ידי אלא העולם, לזה השכינה את להוריד אפשר : “ * : • . • ) • • •־־X X X X X X : - V X • •V * מדת אבינו אברהם החדיר ועליכן אבינו. אברהם של מדתו שהיא שעל־ידי־זה עד להקדוש־ברוך־הוא, שקרב אנשיו בין אהבה (ספרי הקדושים חכמינו שאמרו וכמו יתברך. אלקותו בהם נקלטה bre*^lev\ xo.il

אעזרהיד תקעח ט י״ בנחל ואתחנן): ןזוי״ה את ״ואהבת אל׳לןיך/ ת1הבךי כל על אהבהו בעולם, אהבה מדת החדיר אבינו אברהם כי אביף; כאברהם המאמין באמת כי ;הקןדוש־ברוך־הוא את כלם אהבו ועל־ידיץה ובכל כלל, יתברף בלעדיו מציאות שום אין אשר יתברך, בו האמתי אל לגמרי ומבטל בטל והוא עולם, של אלופו שם ותנועה תנועה שהם מאחר הבךיות, כל את י׳אהב תמיד הוא הוא, ברוך סוף אין שזה ופרוד, שנאה באיזו להיות בכלל שיך ומה יתברך, ממנו נבךאו האמת, הצדיק של עבודתו כל ועל־כן והאפיקוךסות. הכפירות הבריות, בין אהבה להחדיר רק הוא אברהם, בחינת שהוא הסמ״ך־ זה לעמת וזה השכינה. את מורידים ממילא שעל־ידי־זה על־ילי־זה יתברךי מציאותו אמתת את ומכסה ומסתיר מעלים מ״ם ״הפרד רק הוא כ׳חו כל כי ישראל, נשמות בין פרודים גורם הוא אמתת את ולכסות ולהסתיר להעלים מצליח הוא בזה כי ומשל״, כאלו ישראל, נשמות בין שמפרידים ברגע בו כי לתברך, מציאותו שאני מגלה זה השקר, הוא אחרים ואצל האמת, שרויה אצלי רק בין מפריד שאני על־ידי דיקא מושל? אני ואיך למשל, רוצה — ושליחיו הסמ״ך־מ״ם עבודת זו וזו לאחרים, ישראל נשמות אותם עוקר הוא ועל־ןדי־זה ישראל, נשמות בין פרודים לעשות נקדה על מאד נפשו את למסר צריכים ועל־כן מהקדוש־־ברוך־הוא, ודילןא ישראל, נשמות בין ורעות אחוה אהבה, שתהיה זו, של הלמוד כל וזה בעולם. השכינה את להוריד נוכל על־ידי־ןה ולהמליך יתברך, בו הפשוטה האמונה את רק להחדיר — ז״ל רבנו לזה? זוכים ואיך בעולם. זיבר שום ולא הקדוש־ברוך־הוא, את רק מצד ישראל בר כל לאה־ב הינו אמתית, ישראל אהבת שיש על־ידי חיות עצם שהוא מצד רק וכר, אותי אוהב שהוא מצד ולא נשמתו, הקדושים חכמינו ואמרו יתברך. אלקותו כו): פרק רבה, אלןהו דבי (תנא מבקש אני מה בני, לןשראל: הקדוש־ברוך־הוא להם אמר כך בזה כי זה, את זה ומכבדים זה, את זה אוהבים שתהיו אלא מכם? בעצמו על־ידי־זה ישראל, נשמות עצמם את ומכבדים שאוןזבים להוריד — ז״ל רבנו עבודת כל וזו בעולם. השכינה את מורידים " ( t : • : ■T V י ; T T T . ך .־ T *• אליו, להתקרב שזכינו ז״ל, רבנו תלמידי ואנו בעולם. השכינה את bre*^lev\ xo.il

אעזר תקעח י״ט בגחל ל,טו רבנו דעת את ולפךסם לגלות נפעזנו את למס־ר — הזה החוב מנח מעזום להתפעל ולא ^דולה, הכי נפעז במסירות כלו העולם בכל ז״ל צךיכים שאנו אצלנו, להיות צךיןז הךאשון והזיבר שבעולם. בךיה רבנו אור את בעצמנו להכניס t V׳ על־ידי ואיך? היטב, היטב ועל־ידי" ורעות, אחוה באןזבה, מאחדים ונהיה בעצמנו, שנתאחד כלו. העולם בכל ז״ל רבנו אור את להחזייר להצלים נזכה זה מעצותיו ותדברו !חד, שבת בכל להתאסף תשתדלו ועל־כן ז״ל רבנו הפליג שאז שבת, בליל הן — V !׳רבנו של הקןדושות נשמות עם וחד להתאסף הזוכה ישראל, בר במעלת מאיד מאיד נוראה הארה מאירה שבת בליל כי יתברך, ממנו ולדבר ןשראל, : • : T T ** — ! T : ; : • T T T*• : 1 : T בשבת כמו־כן בעולם. גדולה התעוררות אז יש וגם מאיד, ונפלאה מספורי־מעשיות ולדבר להתאסף צריכים גם־כץ התפלה, אחר בביקר אשר נסתרות, וסתרי דרזין ןרזין עתיק בחינת שהם ז״ל, רבנו של נפלא. מאיד מאיד הוא דבךים, של מפשוטן שיוצא השכל המוסר של שלישית סעדה דרעוין רעוא בעת להתאסף צריכים וביותר וחד להתאסף וכדאי שבךצונות, רצון בעולם מאיר שאז שבת־קיד־ש, ייאמר רעהו את ואיש ז״ל, רבנו מדברי אז ולדבר שלומנו, אנשי ופרט פרט כל על ונפלאות נוראות עצות לעצמם ויוציאו חזק, ושבת, שבת בכל בוחד שמתאךןדים ועל־ידי בחיים, שצריכים כי החיל; ימי בששת העולם זה את לעביר כיח להם וש על־ידי־זה קטנות ויסורים, צתת — שעובר מה ואחד אחד כל על עובר באמת אחד כל ולקבל בשבת־קיךש, להתאסף וכשזוכים הדעת, וחלישות נקזית גם נתעוררת על־ידי־זה הרב, נקזית על־ידי חברו, נקדת את כמובא עצמו, לס: סימן א׳, חלק הר״ן,1)לקוטי־מ שיש: נקדות מהשלש נקדות השלש על־ידי ודיקא עצמו. ונקזית החבר נקדת הרב, נקזית להיות תשתזילו ולכן לבו. על השרויות החרפות כל מבטלים האלו, שאינו ומי שבת־קידש, בכל להתאסף — זה בדבר חזקים מאיד מאיד אנשי של מקבוץ רחוק שגר כגון: בשבת־קידש, להתאסף ןכול במוצאי־שבת־קיד־ש קבוץ שיעשו ישתדל על־כל־פנים שלומנו, ״היכל־ תלמידי שכל מאיד, מאיד רצוני כי מלוה־מלכה, בסעזית bre*^lev\ xo.il

קטז אשר תקעח י״ט בנחל צאי־1במ ועל־כל־פנים בשבת־קדש, ועיר עיר בכל יתאספו הקלש״ וזה ז״ל, רבנו מדברי הךבה וידברו מלוה־מלכה, ויעשו שבת־קךש, אחד כל על עובר באמת כי השבוע; לכל הלב את ומאמץ מחזק וכשרק השבוע, כל על התחזקות צריף והוא שעובר, מה ואחד טוב וכן השבוע. לכל זיבוךים אז.יש וחד, ומדברים וחד מתאספים לדבר או הךצאה לתן בכיחו שו-ש שלומנו, מאנשי אחד שכל מאיד ז״ל רבנו אור את כי זה, בעבור נפשו את שי-מסיר אחרים, עם ברןה משום להתפעל וליא כלו, העולם לכל ולפרסם לגלות צריכים שהסמ״ך יודע, שאני אמת, היום. חובת נפלה עלינו כי שבעולם, רוצה שרק מי כי ובחינה, בחינה כל על מאיד מאיד עלינו אורב מ״ם ־ ־ - ״ - T T ׳ • : T T T . . . V : •* ־ . מיני כל עליו עוברים בעולם, ז״ל רבנו דעת את ולפרסם לגלות זיאת כל עם וגדופים, חרופים וקטרוגים, מחלקת ויסורים, צרות T T ; • " * •T I * * * Z T T ♦ * T X — י הזו, במלחמה מוכנים להיות וצריכים מלחמה, שזו לדעת, עלינו במלחמה. מנצח הוא אז הלב, באימץ מאיד מאיד חזק וכשאדם על נפשו את למסיר באדם שיש והחזוק הלב אימץ כפי תלוי והעקר נפש. ובמסירות לב באימץ תלוי נקר7ה כי ןצליח; ואז זו, נקזיה שאור ומי ז״ל, רבנו דעת את ולפרסם לגלות כלכם ראו ועל־כן בעולם, ז״ל אורו את להפיץ שישתדל בקרבו, חשוב ז״ל רבנו הוא ואם הזה, והנורא הקדוש העסק את להרחיב איך עצות ויטכס קבוץ, אל מקבוץ שיסע נעים ומה טוב מה — הרצאה לתן ןכול |t * t ' : ‘ T T . T העקר וכר, וכר לשכונה ומשכונה לעיר, ומעיר מושב, אל וממושב יתגדל ועל־ידי־זה בעולם, ז״ל רבנו דעת את ולפרסם לדרש את לגלות רק הוא ז״ל רבנו של ננ!ן7 כל כי רבא, שמה ויתקדש רק העולם, בןה תכלית שום שאין ואיך יתברך, מציאותו אמתת נשמות בין זה את להחדיר שזוכה מי אשרי ןתברך, נמו7 לדבר . T T - T : ׳ ״ T • : הימים. כל לו טוב ואז ישראל, בלקוטי־ התורה על־פי הרבה דברנו זו קידש שבת בליל עת, בכל בעצמו לפשפש צריך שאדם ל״ח, סימן א׳, חלק מוהר״ן, העולם בזה התכלית עקר באמת כי ;יתברך בהשם דבוק הוא אם שום שאין ולהודע, ולהודיע לידע יתברך, בו עצמו את להדביק bre*^lev\ xo.il

אעזר תקעח י״ט בנחל קיז וצריכים הוא, גמור אליקות לכל והכל כלל, יתברןי בלעדיו מציאות יתברןז ךא1הב בדבקות אוחז הוא היכץ תמיד בעצמו ולבקעז tלחפע יכולים העולם בזה כי עצמו, את מטעה הוא ואולי ופץ עזמו, בו הדבקות בענין הוא הטעות ועקר מאד. מאד עצמו את להטעות יתברןז, בו זיבוק כבר הוא כאלו עצמו את יטעה שלא הינו יתברך, לא שעדין פעם, בכל ידע אלא מדרגה, לאיזו הגיע כבר וכאלו בעצמו, ולפשפש ולבקש לחפש תמיד צריכים ועל־כן כלל. יודעים הינו תפלין; הוא דבקות של והסימן יתברך. בהשם זיבוק הוא אם הקדושים חכמינו אמרו כי יב.): (שבת כל בתפלין למשמש אדם חי-ב אחת, אןכרה אלא בו שאיץ — ציץ מה מציץ, וחימר קל ושעה שעה תפלין ממנו, דעתו יסיח שלא תמיד״, מצחו על ״והיה :תורה אמרה הכיהן כי וכמה; כמה אחת על — הךבה אץכרות בהץ שיש — להוי״ה״, ״קדש זה: על כתוב והיה ציץ, עם מלבש היה גדול דעתו יסיח שלא תמיד״, מצחו על ״והןה :הקדושים חכמינו ודרשו כמה אחת על הוא, ברוך הד״ה שם הינו מצחו, על שמנח ממה סוד הם והתפלין דעת. להסיח לו אסור תפלין, עם שהולך מי וכמה הקדושים חכמינו שאמרו כמו המיחין, קנג.): (שבת ראשך על ״ושמן להגיע זוכה ואיך הדעת, סוד הוא ושמן תפלין, אלו — יחסר״ אל ממנו דעתו יסיח שלא התפלין, של מחיץ שהוא כאלו, למיחין זכה ואם תפלין, מניח הוא אם וימשמש יפשפש תמיד אלא יתברך, הדבור את שקעלה על־ידי אלא לזה, לבוא אפשר אי לדבקות? דבורו, את ולטהר לקדש עצמו את מתיל כשאדם הינו ויתקנהו, לדבר לא שנןהר שכן ומכל רוחו, על העולה כל מדבר ואינו כי עליו; שורה שהשכקנה סימן זה וליצנות, ורכילות לשון־הרע למחךפו ולשתיק לדים כשזוכה — ישראל בר גדלת נמדדת בזה שום מדבר ואינו הזה, עולם הבלי מכל לשתיק וזוכה וכר, ולמבז-ו השכינה שאור סימן זה תועלת, שום בהם שאין בטלים, דברים ישראל בר ועל־כן המיחין. שהוא התפלין, סוד שן־ה אותו, מסבב מי לא־כן עליו, והמיחין שההפלין סימן הדבור, לקדשת שזוכה הוא בני־אדם, על חובות מחפש תמיד שהוא דקיץ, מסטרא שהוא כל כי בשר, לכל וסוף קץ לעשות שרוצה בשר׳, כל ׳קץ מבחינת bre*^lev\ xo.il

אעזרקיח תקעח י״ט בנחל ן— 'T TTJ V T — • T T T — רק הוא האדם, על שבאים והרעות והמלשינות והיסורים הצרות ומחפש ישראל, בר כל על תמיד לדבר עצמו את שהפקיר מחמת שזה זכות, לכף אחד אף את זין ואינו עליהם, הרע את רק תמיד ישראל, בר כל של הרע אחר תמיד חפש שהוא קין, של חטאו היה * )“ V : V T T ׳ *• * /• T — — • T ־ T : • “ T V ׳ 1 בקין שכתוב מה שזה התפלין, בו האיר לא ועל־ידי־זה ד, (בלאעזית טס: על־ידי לעדן זכה עזלא פרוש עדן״, קדמת לוט בארץ ״ויעזב ד׳לא ק׳ךקפתא תבות: ראשיי ק׳ךמ׳ת׳ וזה התפלץ, באור עזפגם ת׳פלין מ׳נח יז:), השנה (לאש חוב וראה הפסלת, את הביא הוא כי המיה לו עזןאיר לץכות עזרוצה ישראל בר כל ועל־כן אחד, לכל את לעזמר עליו יתברך, בו זיבוק יהיה עזתמיד תפלין, בבחינת מדבר ואינו זיבורו, את שומר הוא אם — לזיבקות סימן וזה זיבורו. ועוברות מאד, מאיד לו עזקעזה ואף עזמים. ויךאת תורה זיבורי רק כל נם7 עצמו, מצד ונפילות הזיעת ותלישות וידידות קטנות עליו ומגלה מורה בעצמו זה אמונה, דבורי אחדים נם7 מדבר הוא זאת התפלין. באור מאיר ומיהו יתברך, בו ומזככת ברורה אמתה לו שיש שהן הפה, מוצאות חמעזת כנגד עזהן הגבורות, מחמש בא והדבור סוד עזזה שמיאל, עזבןד אצבעות חמש ב): קו, (תהלים ימלל ״מי עזכתוב כמו הדבור, נעשה גבורות עזעל־ידי ה׳״, גבורות קמה, (שם יא): T בחינת עזהיא מהגבורות, בא הדבור כי ידברו״, ״וגבורתך כתיב זה וביעזביל הפה, מוצאות ה׳ כנגד אצבזנין חמש שמאל, תפלין עזל פרעזיות באךבע יג, (שמות ןדך על לאות לך ״והןה :ט) צדיך קידם וגו׳; בפיך״ הד״ה תודת תהיה למען עיניך בין ולןכרון כנגד עזהן שמיאל, עזבןד אצבזנין חמש עזהן ןדך, על אות להיות יוצא מעזם אעזר הפה, מוצאות חמעזת נגד עזהן גבורות, החמש אז ןדך״י על לאות ״והןה בחינת: עזהוא לזה וכעזזוכה הדבור. יתברך, מציאותו אמתת את תמיד לזכיר ץכה עתיך״, בין ״ולןכרון שזה יתברך, מתורתו תמיד לדבר נקר7ה אבל התפלין. סוד עזהוא ואחד אחד כל עם ןדבר עזתמיד בפיך״, הד״ה תודת תדזן־ה ״למען — יתברך בו דבוק עזהאדם הסימן וזה עזמים, ויךאת תורה דבורי התורה את ומלמד בתורה, ועוסק יתברך, ממנו רק תמיד מדבר אם *.• T : T T ׳ . ״ - TV “ 1 • • ׳ 1 • T T : - T T : כי ״והיה בפרשת וכן ״קדש״, בפרשת כתוב זה שכל לאחרים, bre*^lev\ xo.il

אעזר תקעח ט י״ קיטבנחל /1וג עיניף״ ביץ ת1טפ1ולט ידף על ת1לא ״והיו (עם): כתוב יביאך״ חמש — ידך על ת1א עזהוא הדבור, את לתקןץ צריך קדם גם־כן עזל t בפרעזת הוא ן־כן למ׳חין. וץכה ואחר־כך מ■אל,tע ״עזמע״ ח): ו, (דברים ביץ לטוטפות והיו ידך על לאות ״וקעזךתם המיחיץ. אל זוכים ואחר־כך הדבור, את לתקן צריכים קידם עעיך״, שמוע״ אם ״והןה בפרשת הוא וכץ יח): יא, (דברים דברי את ״ושמתם והיו .ידכם, על לאות אותם וקשרתם נפשכם, ועל לבבכם על אלה על אות לקשר קדם צריכים תמיד הןנו עיניכם״, בין לטוטפות גבורות חמש כנגד הפה, מוצאות ןזמשת שהם הדבור, הןנו ןדכם, סוד שהם עעיך״, בין ״לטוטפות זוכיץ ואדור־כך שמאל, שב!ד לדבקות זוכה כן דבורו, את ומטהר מקדש שאדם כפי התפלין; — זו נקרה על הרבה לעב׳ד צריכים ועל־כן שמו. יתברך הבורא או יתברך ממנו רק לדבר רגיל ושיהי.ה הדבור, את ולטהר לקדש ויגלה מהקדוש־ברוך־הוא, רק ידברו בני־אדם הינו יתברך, אליו אליו רק תמיד ידבר בעצמו והוא הקדוש־ברוך־הוא, את רק להם אל להגיע יץכה על־ידי־ז.ה ודיקא קונו, לבין בינו בשיחה יתברך (ועוד יתברך. בו רק דבוק תמיד ויה.יה התפלין, שהוא המ׳חין סוד הנחל"). ״תוך בספר דדפס כדךכנו, גדולה אריכות היתה הךבה דברנו מעשיות״, ״ספורי בעת רבא בקדושא ב^קר ועני מבערגיר הספור של מהסוף י׳), (מעעה ז״ל רבנו מדבר ששם ״אחר־כך שם: למעין כמובן צדקנו, משיח גלוי נפלאות מנוראות היא בהכרח כי אמצאה? היכן הכתב לי למה הבחור, אותו אמר והשיב חיי. ימי כאן אבלה זאת? לי ולמה מלך, איזה אצל עכשו t שהבחור הינו ותשאנה״, ותלך הכתב לך הא לה: ואמר הכתב לה — ; t : t — T •* t I : — T • * * • : I*: TVT V - T ־ : מאיד מאיד קרובים כבר שהם שאף ישראל, נשמות כלל על מרמז את כבר להם ו.יש בעצמה, קיסר הבת עם מדברים והם הסוף, אל מבינים ולא רואים ליא הדעת, חלישות מרב זיאת כל ;נם בןד, הכתב הכתב, את לה שמחזירים עד כזה, ב.יאוש ונופלים מדברים, מי ;נם כי בעצמם, מאמינים לא בני־אדם בחוש רואים כי התורה. שהיא יתברך, ממנו ומרחקם אותם הורס אשר וזה עצמי, בטחון לסם אין bre*^lev\ xo.il

אעזרל,כ תקעח י״ט בנחל יש אשר יודע והיה בדעתו, ואמיץ חזק ישראל בר בל היה אם כי *• V I T X *• T * • - T T T : - * י : ־ : ׳ : T T *• ־ ־ : יתברןד אליו להתקרב גם־כן ויכול הכלל, מן יוצאים הנפש כהות בו • - X X : ׳ : : X X X•* - : * I - V ׳ X 1 : * מחזיר היה ולא מאיד, מאיד זה על מתעקש היה אז תורה, וללמיד התורה אחר לרוץ נפשו את מוסר היה ואדרבה הכתב, את לה X V : - x - : - : ' x X X *• V X f - - - X ישראל, בר כל אצל להיות צדיןו כן כי ןתברך, ואןחריו הקדושה ואפלף אותו, לשביר יוכל לא שבעולם זיבר ושום גדול, עקשן שיהיה שנמצא במצבים הכי קשים, בעולם ליא יעזיב את, עצמו אלא אדרבה X — : — X V : “ V “ t ” X X * I X * —: • X — — X : * V ואפלף הקדושה, תורה ללמיד שבעולם אפנים מיני בכל ישתדל ' x X : • X X V *XX: ••• x : קונו, לבין בינו בשיחה הוא וכן הבנתו, כפי ילמד מבין, שאינו ואפלו יתברך, אחריו ולבקש לחפש נפשו את ימסיר שכל־כך ואיפן פנים בשום ןחןיר לא זיאת כל עם אותו, צךיכים שאין שרואה כזו, עקשנות לו .יש אם ואז בדךכו, ןמשיך אךרבה אלא הכתב, את ובפרטי ובפרטיות בכלליות סובב וזה ענןנו. אל ןבוא בודאי הוא יכול הוא אז עליו, שעובר מה כל על ואמיץ חזק וכשאדם פרטיות, X x ' x x •* V ־ X - ( • ־ ־ : I x x X X *.*: ׳ X I• V X — - X *• : X •*. : • •• X • I ׳ ..• : X : X : * X I X • ׳ * : הבת את וישא פרטית, וגאלה כללית גאלה שלמה, בגאלה להגאל והנפלא הנורא הספור את ז״ל רבנו וכשסים השכינה. שהיא קיסר שלכל איך הספור, בסוף כמובא מהגאלה, ךמזים הךבה דבר הזה, אחד נתגלה בצורה אחרת, וכר ומשם יצאו כל הקלקולים, בעולם • I I I • - X I X X י X : X - : * X V - *.••.• : ׳ • X X וכר גדול חךבן שגךמו מה בעולם שגךמו שקר, המשיחי כלל שהם מה כל לישראל ןגיד ״משיח ז״ל: רבנו ואמר ענה שם; עין ךכר, *.* X : • - - X : •* X X - X */ X : V X * • I X : • • • X ׳ בפרט״; מישראל ואחד אחד כל על ויום יום בכל ישראל על שעבר משיח את שישאלו הךאשון הזיבר לומר, תילים שלומנו אנשי והיו עצות לי לתן ןכול אינו ואם וכר, עלי עובר מה ןבוא: כשבא צדקנו משיח, אינו שהוא סימן לשם, שנפלתי והחשך מהבור לצאת איך ז״ל רבנו אם לומר, רגיל הןה ז״ל ומוהת״ת וכר, שקר סתם שזה : * : X •• X ־־ X : X V : X V X “ - X V ״ ך . _ _ . - - .ך ׳ בכל ואחד אחד כל על שעבר מה כל לישראל יגיד שמשיח אמר, שעובר, מה ואחד אחד כל על שעובר סימן פרטיות, בפרטי יום פרט כל על עצות מיני כל האמתי.ישנם משיח אצל אשר ובודאי כל נפש להחיות דבורים לו וי.'ש אחד, כל על שעובר ממה ופרט הנחל״). ״תוך בספר דדפס כדךכנו, גדולה אךיכות היתה חי(ועוד bre*^lev\ xo.il

אעזר תקעח י״ט בנחל קכא הר״ז,1בלקףטי־מ ךה1הת על־פי הךבה דבתו שלישית בסעזיה אל ״ביא השבוע מפרשת ז״ל רבנו מדבר ששם ס״ד, סימן א/ חלק 1רחמנות מחמת יתברןז השם כי לבו״, את הכבדתי אני כי פךעה, X X V X X • ' X X J —: — “ X X T — * : בריאת היה לא ואם רחמנותו•, ת1לגל רצה כי לם,1הע את ברא V t V ״ • : ( ׳ * V X X - : V - X - * ׳ X X מציאות שום אין באמת כי רחמנותו; מראה היה מי על העולם, כל את ומקים ומהוה מחיה יתברך והוא כלל, יתבדך בלעדיו חיות עצמיות עצם הם מדבר, חי, צומח, ודומם, כלה, הבריאה חסד, מלא יתברך והוא הוא, גמור אלקות לכל הכל יתברך, אלקותו אך ורחמים, חסד _רק הוא האדם, עם שנארע מה וכל רחמים, מלא סוף, אין כלו הןה הבריאה בשעת באמת כי לזה, זוכה אינו האדם אור הכל כי דבר, שום שם לברא שן-ך לא אור, רק שיש ובמקום ושם הפנוי, סחלל את ןעשה עצמו, את צמצם ועל־כן סוף, אין בלעדיו אין באמת כי הינו ןאןן, י.ש לומר וההכרח הבריאה, היתה נמצא לא ששם מקום שיש לומר בכלל שןך ולא כלל, יתברך אמתת מקום בכל שיש — /יש׳ בחינת שזה הקדוש־ברוך־הוא, לומר צריכים הפנוי, החלל של הצמצום מחמת אך יתברך, מציאותו ובאמת וכו׳, אלקות אין ששם — ׳אין׳ בחינת מסןמים במקומות כלל, יתברך בלעדיו אין הלא כי כזה, דבר להגיד יכולים איך והספקות הקשיות כל נמשכים משם הזה, הפנוי מהחלל ועל־כן בו מאמין האדם אם באמת כי האדם, על שעוברים והמרירות עבריים, נקראים ישראל עם זה ובשביל הכל. על עובר הןה יתברך, כי לדעת, וזוכים הפנוי, סחלל כל את אמונה על־ידי עוברים שהם להם ואין כלל, יתברך בלעדיו אין כי היש, נמצא שם האין בתוך דינים עליהם שעובר ואפלו כלל, יתברך עליו וספקות קשיות שום ; t שזו עולם. של אלופו נמצא שם גם ז׳את כל עם ויסורים, וצרות — T ; * T V T« ואפלו יתברך. עליו קשיות שום שואלים שאינם ישראל, עם מעלת יודעים, הם זאת כל עם מךצונם, הפוך בדיוק להם שהולך שרואים יתברך בלעדיו אין כי הכל, הוא והאלקות הוא, גמור ^ קו ת שהכל ואף כלל, גמו7 קשה אין שאלות, לשא־ל אפלו שן-ך מה ועל־כן כלל. הפנוי, החלל את מהפכים שאז לגמרי, להפוך גמו7 שמתנהגים שאינם והאפיקוךסים, המינים לא־כן אלקות, י.ש שם שגם ורואים bre*^lev\ xo.il

קכב אעזר תקעח י״ט בנחל מיני כל אלים1ש ועל־כן ,1הז הזיעת את מבינים ואינם משיגים כפיריות לידי ובאים פלים1נ הם ומשם זתברך, עליו וספקות קשיות אשר בעולם, ת1הקלפ את מךבות עזהן ליעזזבן, רחמנא גמורות, משם נמשכות כל המחלקת והמריבות בין כל אחד; ואחד כי באמת V V: V • t v : t v T J •• * : “ : P V “ T T : * T * T T הרי כי ,1כל העולם בכל ואחרות ואהבה שלום ת1להי ראוי היה T : * T “ : — : T : t T T •*. ׳ • *•—: זה, את ומקים ומהוה ,1כל העולם כל את ברא הקדוש־ברוף־הוא שי-ןי מה ועל־כן מדבר, חי, צומח, בדומם, מלבש יתברך והוא החלל מצד אלא זה אין ומריבות, מחלקת ת,1מלחמ אילו שתהיעה ת1להי צריכה בוראי ישראל, נשמות בין שכן וכל שכן ומכל הפנוי, פרורים שום בכלל ת1להי צריכים היו ולא ורעות, אחוה אהבה, בכפירות שנופלים עד רעות, החלוקי אלו כל באים ומאין ומסל׳קת. נעשה הכיל וכר? ת1הבנ ואי ומריבות מחלקת פרודים, רסות,1ואפיק י V V T T : T: ״ ־ I * V ״ ־ : T T - T % בשלום, העולם זה את לעבר רוצה מי ועל־כן הפנוי. החלל על־ידי או ספקות אילו 1אצל יהיו שלא הזה, הפנוי בחלל יתפס ושלא שהוא משה, בחינת שהוא האמת, הצדיק אל להתקרב עליו ת,1קשי פה־רע, — ?רעה קלפת שהיא הפנוי, החלל ך1בת להכנס ל1ןכ הוא הוא, גמור אל־קות שהכיל שמאמין מי באמת כי הרע; הדבור רע, שום ידבר ליא פעם ואף פיו, דבורי על מאיד מאיד ישמר מה כי הפנוי, סחלל את בעצמו בורא הוא רע, כשמדבר ותכף־ומן־ד _רע, מדבר אם ועל־כן ;נמצא כשהקדוש־ברוך־הוא רע לדבר שן־ך מלך פה־רע שזה יתברך, עליו וספקות קשיות מלא שהוא סימן ?רעיה״, אל ״בא משה: אל הקדוש־ברוך־הוא אמר ועל־כן מצרים, לו אמר אלא ?רעיה״? אל ״לך כתיב: לא למה המ?רשים: ולקרקו ב!חד, עמלי לבוא צריך אתה הפנוי בהחלל הקדוש־ברוך־הוא: לעביר אפשר אי כי עמי, בןחד ביא — ?לעיה״ אל ״ביא בחעת שזה הדבר ואותו הקדוש־ברוך־הוא, עם כשהולכים רק הפנוי החלל את בו דבוקים להיות כשזוכים אם כי העולם, זה את לעביר אפשר אי על־ידי אלא הקדוש־ברוך־הוא, אל להתקרב אפשר אי אשר יתברך, וידפס כדרכנו, גדולה אריכות היתה (ועוד משה בחינת אמת, צדיק הנחל״). ״תוך בספר bre*^lev\ xo.il

אעזר תל,עט י״ט בנחל דכג אפנים מיני בכל עצמכם את לחז-ק ךאו היל!ךים! ורעי אחי אעזר ותדעו בלבכם, היטב אלו זיבורינו את ותחקקו עזבעולם, כי אחת, בשבת שזיבךנו ממה עמודים מאה ד1ע להךחיב יכולים היא תורה וכל ימצאנו, מי עמק עמק עמקים, הם ז׳׳ל רבנו זיברי זיברי ןז1בת עצמו את שיכניס מי ואשרי אשרי ועל'?ז אחרי מךשם תקינה ועל־ידי־זה אחךים, עם והן עצמו ;נם הן וילמד ז״ל, רבנו אור את להחזייר וה;נקר בשלום. העולם ז.ה את לעבר איך עצות לו משום תתפעלו ואל גדולה. הכי נפש במסירות בעולם ז״ל רבנו מי אשרי שיהיה, איך ויקיה שןהיה מה יהןה שבעולם, בךןה הןמים. כל לו טוב ואז ודעתו, לבו בתוך אלו דבוךים את שמכניס השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל VT: TT:— : T T — (* T•— תקעט. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסדר שני יום לוזברך, השם בעזרת T ; T T : T TV : : * : • “ V • : לי הן-לר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... מאד * T •* : מכתבך. את קבלתי לנכון שכן ומכל אחד, אף על לדבר לא מאד מאיד לשמר צךיכים לבסוף אך טובים, דבךים השנים כל במשך עשו שבאמת עליהם, ז״ל, רבנו שאמר וכמו ממש. שטות ורוח דמיון בהם נכנס וכר, ושגעון שטות רוח כשר לאיש הרע היצר מדביק שלפעמים ודבר לגמרי״, אחר ב;ננןן ןב־א ״משיח וךעות־רוח, שגעון הוא הכיל V T T V • : T - T - : * ־ : T . I . • T • אפלו חבל ועל־כן סתרים. המגלת את שראה למי וברור ידוע זה יפל, ממילא הוא אותו, לעז־ב צךיכים הולך כששכור זה, על להגיב הקדושים חכמינו אמרו כן לב.), (שבת בןה עצמך להחיות צךיך אתה מכל שיצא נפלאות תךאה עוד ז״ל, רבנו ספרי את מדפיס שאתה זה. bre*^lev\ xo.il

קכד אעזר בנחל תקפ י״ט השמים.. מן והצלחה ברכה לף המאהל תקפ. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסדר שני יוים יתברך, השם בעזרת t: ־ד־ד :■ד • I■ ד־ד — : * * V■*.* ”• י לי הילר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ןאיר. נרו ... הןמים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, בצעךף מצטער אני מא׳ד ומא׳ד מכתבף, את קבלתי לנכון ■ ד * — ■ך T־ ׳ • : ־ ■ ! * עלי ואת כל עם ובגשמיות, ברוחניות עליף שעובר ממה הקשה הצער, אל כל־כף־ עצמף את להמשיך דרך זו אין כי אותך, ל!עץ אןזךיו נמשך הצער — הצער אחר הנכ^שך כל כי קטן עד1מ רעז״י (עין כז); על־ידי אם כי אפשר ואי מהצער, לברה לךאות צךיכים ועל־כן ז״ל רבנו לנו שגלה והנפלאה הנוראה העצה א׳, חלק (לקוטי-מוהר״ן, קצה), סימן הצרות בתוך שאפלו לי״, הךחבת ״בצר פסוק: על בדרך עצמו את שמךגיל מי ובאמת הךחבות; לעצמו למציא צךיכים כי הקדוש־ברוך־הוא, עמו שעושה ונפלאות נסים יךאה אזי זו, ויום, יום בכל ואחד אחד כל עם ונפלאות נסים עושה יתברך השם .T X: TV: TV T • X:•: ** . » T י יום שבכל נסיך ״ועל בתפלה: פעמים שלש אומךים שאנו כמו הטוב וצהרים, ובקר ערב עת שבכל וטובותיך נפלאותיך ועל עמנו קוינו מעולם כי חסדיך, תמו לא כי והמרחם רחמיך כלו לא כי שמסתובבים העולם, בזה שקורה מה מתבוננים כשרק ובאמת לך״, אינם ואף־על־פי־כן ןכו׳, וכו׳ יחוס ובעלי כשרונות בעלי בחורים מסתובבים וכן מאד, מאיד החיים להם ומךים ןווגם, את מוצאים ילדים להם ואין שנה חמש־עשרה או עשר כבר שהתחתנו אברכים מי ולבסוף וכו׳, וכו׳ ממש גיהנים זה שללזם והחיים וכי׳י וכר׳ ילדים. לו נתן והקדוש־ברוך־הוא זוגו, בת את למצא זכה שבאמת י . . X V V ״ I : V V V . T T T : — X ־־ •• מהילדים האדם על שעובר אמת, הן זה. את להעריך ןכול אינו הוא הרחבות, גם־כן הצרות בתוך למצא יכולים זאת כל עם שעובר, מה bre*^lev\ xo.il

תקפ ט י״ בנחל ל,כה הךבה צךיכים בוזיאי יתהפןז, הכיל י^דלו כעזהילדים ף1ס כל ף1ס כי ען־ברוןד־הוא,1להקןד מקוה ואני הילדים, הצלחת על ת1תפל הךבה ד1וע לטובה, יוזהפכו ^דולים, עזובבים עכעזו עזהם עזלף עזהילדים צךיך עזאתה מה אך התורה, בתוך עזלהם המרץ כל את יכניסו את לקחת הילדים, על רק ת1רק המעז יום בכל לבקע! הוא לעשות של 1״ךבונ גדולה: בעקשנות רקות חמש ולצעיק בידך, השעון קדושים הברית, נוטרי השם, יךאי ילדים לי שיהיו לי תעזיר עולם, ת1מר בעלי אךץ, דרך בעלי שה,1הקד ךתך1ת לומדי וטהורים, גדולה, בעקשנות דקות חמש יום בכל תתפלל כך וכו׳, וכו׳ טובות״ נגלים נסים תךאה ואז פעמים, כמה זה את תעשה היום ובמשך בשביל מתפלל שאדם התפלה כי הקדוש־ברוך־הוא, נמך7 שיעשה I: ־ ■ז־ ״ V V - T : • - T : • T • : : : •*.י T T : חכמינו לנו ספרו וכבר בשמים. מקבלת מאיד מאיד היא ילדיו, ירא שהןה אחד, בכיהץ מעשה :יח) פלק לבה, אליהו לבי (הנא הקדושים בסתר, עושה הלה עושה, שהלה טובים מעשים וכל בסתר, שמים •T . ך . ך—. . . ך *T : T . . . . —— *ך נקבות, וארבע זכרים ששה — אחת מאשה בנים עשרה לו והיו ומלחך רחמים, ומבקש ומשתטה, מתפלל הלה ויום יום ובכל T •* * : T X . . . -: *• ״ .. .ך V X ״ : י T T • : דבר ולידי עברה לידי מהם אחד יבוא שלא כדי עפר, בלשונו : X : x : x : x X X T • ; ; X : : עד שלישית, ולא שניה ולא שעה אותה יצתה ליא ואמרו: מכער. מבבל, ישראל את לדו על הקדוש־ברוך־הוא והעלה עץרא, שבא כיהנים שראה עד לעולמו, ההוא הכיהץ נכנס ולא נמהם,7 הכיהץ ואותו ואחר־כך שנה, המשים עד בניו ומבני מבניו כהונה ופרחי גדולים ״בטח :ג) לז, (ההלים אומר הכתוב ועליו עולמו, לבית כיהן אותו נכנס עד״ עדי בהול״ה ״בטחו :0 כו, (יקועיה וכתיב טוב״, ועשה בהול״ה עולמים״, צור הוי״ה ביה ״כי שנאמר: שלו, העולמות בשני — (ירמיה אומר הוא וכץ לעולם, יבושו לא באמת בשמו הבוטחין וכל לבקש ךאה ועל־כן וגו׳, בהול״ה״ יבטח אשר ה^בר ״ברוך :0 יז, X T: — T • : ' ! • , • ״ . ך . ך — : * T :מאיד הילדים, על מתפלל שאדם והתפלה ילדיך, על ויום יום בכל כלל. זה דבר לך בנקל יהיה ואל בהצלחתו, מסגלת מאיד אהובי, ךאה, ידידי בזה כי מאיד, מאיד עצמך את לחזק !הןקר כל על שעובר מה ובפרט ויום, יום בכל חדש חזוק צךיכים העולם bre*^lev\ xo.il

אשר קכו תקפ י״ט בנחל הן הדעת, וסלישות ןטנות7 ויסוךים, ת1צר — יום בכל ואחד אחד כחרס נשבר האדם ועל־ידי־זה וכר, וכר מאחרים וחץ מעצמו שבעולם פעלות מיני כל לעשות צריכים ועל'?ז וכרי וכר הנשבר אחרים, את ולאמץ לחזק הוא החזוק ועקר עצמו. את ולאמץ לחזק ז״ל רבנו שפרש וכמו חזוק. גם־כן לו יהיה ועל־ידי־זה (לקוטי־ קס סימן א׳, חלק מוהר״ן, פסוק על א): לב. (תהלים אל משכיל "אשרי אחרים, את שישכיל — העצה המדזיז, בקטנות שנופל מי זיל״, נעים, ומה טוב מה ועל־כן להתחן-קות. יבוא הוא גם ועל־ידי־זה מעדן הרבה עמם ותדבר היקרים, שלומנו אנשי עם תתועד אם חזוק. גם־כן לף יהיה ואז אותם, ותחזק יתברך, השם עבודת טובות, נקדות בעצמך ולמצ׳א ןכות, לכף עצמך את לדון ךאה ועל־ידי־זה ואצלך, עמך אתך, נמצא שהקדוש־ברוך־הוא ותדע ז״ל רבנו בדברי כמובא ןכות, לכף חוב מכף תצא באמת רפב); סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, היקרים, שלומנו אנשי ואמרו לי״, הרחבת ״בצר התורה עם עצמו את להחיות צריכים שבגשמיות לאל־קי ״אזמרה התורה עם עצמו את לחזק צריכים וברוחניות בגשמיות בין האלו התורות בשתי עצמם את מחיים ואם בעודי״, חזוק. לאדם י.ש על־ידי־זה ברוחניות, ובין הנפש את מזככת אשר ותקונים, ז׳הר באמירת להרבות ךאה ויום יום שבכל עצומה, קביעות לעצמך ותעשה חלדה, מיני מכל אבות, ממסכת אחד פרק ותאמר התורה, בךכת תאמר קם, כשאתה פרק שלישי, וביום ב׳, פרק שני וביום א׳, פרק ראשון ביום הינו ז־הר, דף תאמר ואחר־כך ןמים, הששה כנגד פרקים ששה וכר, ג׳ אחרת בצורה היום לך ןאיר ואז יום, בכל קבוע ח־ק תעשה ובןה המטה, שעל שמע קריאת כבר שאמךת אחרי השנה וקידם לגמרי. ושלום חס יכשל, שלא להאדם, שמירה שהוא תקונים, דף תאמר דף ובלילה זהר דף בבקר לומר — בקביעות כך תתנהג ואם וכר, זאת ומלבד בנפשך. גדולה הארה תתיש הזמן במשך אז תקונים, מעורר בדהר הלמוד כי בז־הר, כסדרן שעור עוד לעשות לך כדאי הנפש, את המזכך הזהר בלמוד מאיד מאיד הפליג ז״ל ורבנו מהשנה. bre*^lev\ xo.il

אעזר תקפא י״ט קכז בנחל דפים חמ^זה ם1י בכל עזי־אמר תעזובה, לבעל תקוץ נתן ז״ל והאר״י והר. מאד ומאד יתרו, פרעזת על הקדוקזה באךצנו להיות אקוה אצלי. ותתאכסן שתבוא רציתי השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תקפא. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסדר שני ם1י יתברך, השם בעזרת תחןה. ... אל רב שלום מכתבך. את קבלתי לנכון אם נ;נים, ומה טוב מה וכר, שובבים שהם הילדים אודות על שבת־ק׳דש לכבוד נרות מדליקה כשאת פעם בכל תבקשו :*“*.*•»• “ י •י •T •:— *T:— — T — TV*T :הילדים, הצלחת על מתפללת שהאשה התפלה כי הילדים, הצלחת לעמד קבוע ח־ק לעצמך תעשי ועל־כן בשמים, ומרצה מקבלת מאיד כשזוכים ובפרט הילדים, על בתפלה ולהאריך הנרות, הדלקת בעת של והחומות המחצות כל את שוברת זו תפלה כן, גם אז לבכות שהיא הנשים, תפלת במעלת מאד מאיד הפליג ז״ל ורבנו בתל. לבכות מהשבוע, ז־את עשי ועל־כץ בשמים. ומרצה מקבלת מאיד הזמן ובמשך הילדים, הצלחת על הנרות הדלקת בעת פעם בכל לטובה. שנוי תךאי שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא ותה.יה בךיאים, כלכם שתהיו הילדים, ובעד בעדך ומתפלל מבקש לכם פרנסה. בשפע T T : - V T השמים. מן ן־הצלחה ברכה לך המאהל bre*^lev\ xo.il

קכח אעזר תקפג י״ט — תקפב י״ט בנחל תקפב. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ פעזלח, לסדר שני יוים יתברך, השם בעןרת יאיר. 1נר ... אל וירדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום — ממף הטוב לעזמע ;^מחתי וגידל מכתבך, את קבלתי לנכון כלל. לעזער ואין לתאר אין בעיות, שום תעשה ואל מהר, שיותר מה להתחתן ךאה לדעתי, לבנות שתןכה לך, יעז־ר והקדוש־ברוך־הוא בטלפון, שדבךנו כמו בישראל. נאמן בית יתרו. פרשת בשבת־קדש אצלי שתשבות חפץ, אני מאד מאיד שאני בתפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכף שתצליח בעדך, ומתפלל מבקש השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקפג. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסדר שני יוים לדברך, השם בעזרת לי הןקר ידידי אל וירדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ןאיר. נרו ... הןמים כל לטוב לבבי בסנינזיות צמוד מאד, אני פעם ובכל מכתבך, את פעמים שלש כבר קבלתי לנכון בןדי. עולה אינו הדבות נזךדותי מריב אך לך, לכתיב רוצה כל על לך להודות בפי מלים אין !הןקר ידידי לך, אימר מה לו מביא שאתה ןאיר, נרו ... ר׳ ידידנו עם עושה שאתה החסד ובפרט החדשים, הספרים הדפסת בעבור שיתךמו תוךמים .T J • ׳ t t : — * t :־־ t : ”: . . . מה ישראל עם על לישץבן, דחמנא עובר, הזה בדור כי הקונטרסים, bre*^lev\ xo.il

אעזר תקפג י״ט בנחל קכט J T . — — : —“:ך— ״ ? ״ T T : “ • : T T ר1ד כלל. הגזמה עזום בלי ההפלגה ר1וד המבול דור ממען עזעובר, T : • •• T “ * V * : ״ ו י - . . ך ״ .ך .ך .ך _ _ במה נכעןלים יעןראל בני עזנערי עד נאוף, מלא העולם כל המבול ודור וכו/ וכו׳ לישןבן רחמנא החרדים, בין ואפלו שנכשלים, שאין עד ואפיקוךסות, כפירות מלא כלו העולם כל הפלגה לישזבן, רךןמנא בגלוי הקןדוש־ברוך־הוא נגד לדבר מתבישים - : T T * V T T :״ • T : ״ J - ״ . . ״ .ך I ״ _ . לגלות — שבעולם אפנים מיני בכל נפשנו את למס׳ר עלינו ועל־כן אך גדולה, הכי נפש במסירות בעולם ז״ל רבנו דעת את ולפךסם וצריכים הדפסה, על נפשו מוסר ממש ... ר׳ שןדידנו יודע, אתה ברוחני. ובין בגשמי בין — שבעולם אפנים מיני בכל לו לעזר מנדבים אשר אנשים וכן ןבע,7 להוראת אנשים להתרים — בגשמי שאתה כמו גבוה, לצרך זה ופרוטה פרוטה כל כי ספרים, להדפיס V — T י • ’T :T : T : T V : v ( t יודע. בעצמך נפשך את ותמס׳ר ז״ל, רבנו בדרכי ביותר עצמך את לחזק ךאה רבנו דעת את ולפקסב לגלות bn קבועים שעורים ותקבע בעולם, כי מניעות, ןה על ובודאי.יש ז״ל, מרבנו עמהם לדבר אנשים עם מניעות זה על באות ז״ל, רבנו עם וקשור ^ ו י שרק קטן דבר כל נפשך, את למסר קאה ועל־כן מבחוץ, והן מבית הן רבות שעושים קטן דבר כל כי שתצליח, לך ןעז׳ר והקדוש־ברוך־הוא * •T T T - : : T - ' ' * - T V I ״ _ . . . הסמ״ך־מ״ם כי בשמים, מאד מאיד גדול דבר הוא ז״ל, רבנו בשביל קטרג כבר לעולם, יציאתו קידם ועוד ז״ל, _רבנו את מאיד מאיד שונא לו: אמרו ועל־כן לעשות, מה לי אין תצא, הזו הנשמה אם ואמר: וכר, עצה לעצמך ומצא צא ואתה לרדת, מכרחה הזיאת הנשמה “ : V V T T T : - T T ׳ - : I ! : ” : T ! •• T ״ T : מעשיות בספורי זה כל כמובא והעכביש), מהץ-בוב ז/ (מעשה שם; עין ברבים לומד שאתה הערן גידל את ולשער לתאר ןכול אתה ועל־כן ברבים תורה למוד מעלת כי בשמים, כפול ושכרך ז״ל, רבנו ספרי הקדושים חכמינו שאמרו עד כלל, לשער ואין לתאר אין ו.), (מגלה מחכים כלנו והשתומם, וךאה עמיד בית־המקדש. בדן גם שדוחה ברבים, תורה ולומדים כשיושבים זיאת כל עם בית־המקדש, לבדן עמיד בית־המקדש. את לבנות ללכת צריכים ואין הכיל, על עולה זה אלו. דברים על והשתומם bre*^lev\ xo.il

קל אעזר תקפג י״ט בנחל נשבר, אתה ם,1ושל חס אם, כי כלל, ביאוש תפל אל ונא נא ׳ .T . l T V ;-;. t T * T : T : T T T . - :״ להאדם לה1גד בה1ט פעמים הרבה כי מלמעלה, שהכל לדעת עליך ומהעולם הז-ה מהעולם באמת עצמו מתיאש שהוא עת לו כשבא . . T : • V T ״ ־ : T T *• V - T T *• V V: V מאד, דעתו המסלישים רבות צרות לו יש הזה בעולם כי הבא, בעולם גרוע שאין ורואה הבא, מעולם גם מתןאש ועל־ידי־זה דעת בר הוא אם ואז הבא, עולם לו יהיה לא כבר ובודאי כמותו, במציאות בטל להיות הגשמיות, להתפשטות אז לבוא ןכול באמת, את שמבטל מי ןא7די כי עליו, שמאיר הקןדוש־ברוך־הוא אור מגדל בסוד ה^לימ, אין עליו מאיר אז אין, לבחינת שבא עד לגמרי, עצמו השכינה, עם אז מתןחד וממש עןרי״, ןבויא ״מאין א): קכא, (תהלים השם בלתי מציאות שום שאין שלמה, באמונה כשהוא זה וכל שמןם, לשם נפשו וכל יתברך, להשם נפשו שופך והוא יתברך, ןר!7הן ידידי אהובי, ךאה, ועליכן זאת. למדרגה לבוא ןכול והוא אותך, לשבד יוכל לא שבעולם דבר ושום בןדיך, עצמך את ללןחת ואמץ מזק ועליכן העולם. בזה האדם את שמנסים הנסיונות אלו כי שיהיה תשתדל רק כלל, בדעתך תפל ואל עליך, שעובר מה מכל אז בבית, ואחוה אסבה כשיש כי אשתך, ובין בעך ואהבה שלום שרדה שכינה ואשה ׳איש יז.): (סוטה בסוד בבית, שורה השכינה שיהיה מאמצים מיני כל לעשות ךאה ועליכן י׳ה׳; בסוד ביניהם׳, לגלות חוךין בן תהיה סוף כל סוף ועליידייזה ביניכם, שלום רק בעולים. ז״ל רבנו דעת את ■ך ■ך — - — - בגמרא, במשנה, במקרא, כסדרן שעורים לעצמך לקבע ךאה • T - T T : ' T : • : הימים. כל לך טוב ואז במדרש, דעת אחדים עם ללמד ךאה אלא כרגע, עצמך תעזב אל ונא נא אני ספורים אילו יודע היית ואם גםיכן. לך טוב ואז ז״ל, רבנו V I V : V T T ־ ” : * : . T -T T . העולם בזה שקורה מה ונשתומם נבהל היית יום, בכל שומע עכשו, ובפרט לגמרי, לגמרי ןרוד הדור ואיך הרבים, בעוונותינו וכו׳, וכו׳ ודמיונות בלבולים מיני בכל האדם בני את שמבלבלים במסירות ז״ל רבנו אור את להפיץ צריכים אנו זה לעמת זה ועליכן דרכנו. את נצליח עלילדייזה ודיקא גדו׳להי הכי נפש bre*^lev\ xo.il

אעזר תקפה י״ט — תקפד י״ט בנחל קלא שאני בתפלתי ישמע ישראל תפלות השומע הקןדוש־ברוך־הוא דךכף• שתצליח בעדף, ומתפלל מבלןש :־־*** T - ׳ - T V T : T T : • : * * : תחיני. וממש שבוע, בכל אחד מכתב לי לכתב ראה השמלם... מן והצלחה ברכה לך חמאחל תקפד. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסךר שני יום לתברןי, השם בעןרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום • T ** V T T ; T בצעךך מצטער אני מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון חקשה תלך אם לדעתי, ז׳את כל עם אשתף, נם7 עליך שעובר ממה יותר, תפעל אז ץכות, לכף ותדונה לבבות, וקרוב אקבה של בדרך יותר פועלים הדדית, והבנה אהבה בדרך האשה עם כשהולכים כי : • T T T - T - I V V : T • T • * : V : חמורים. בעוונות רק נכשלים שאז וךציחה, בכעס שהולכים ממה תפעל ובודאי נ־עם, בדךכי אשתך נם7 ללכת ךאה לדעתי, ועל־כן, לטובה. יתהפך הכיל ואז סבלנות, נקר7ה הזמן, במשך השמים... נ?ן והצלחה ברכה לך המאהל תקפה. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסךר שני יום יוזברך, השם בעזרת לי הן-קר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : T V T : : • : • - V• : ןאיר. נרו ... חןנ?ים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד נ?אד, לך, אמר מה ידידי עצמו את לחזק צריכים העולם בזה !חןקר • * • > • T : - - V * - V T : T T T : T : שעוברים והקטנות ההסתרות מגדל רגע ובכל שעה ובכל יום בכל • T . . T V T - • T : - ( * •• • : t T T - חלישות עובר ואחד אחד כל על כי הכלל, מן יוצא בלי אדם כל על ז״ל רבנו ובאמת להתנהג. איך יודע ואינו ובלבולים, וספקות הדעת bre*^lev\ xo.il

?ולב אעזר תקפה י״ט בנחל בכל שגם איף העולם, שבזה הפנימית הנקזיה את לנו מגלה המשגיח, מךצון משגה הכל והיסוךים, !־העניות והקטנות ההסתרות יתברף, ממנו הכל אלא חלילה, מקרה !־גדול קטן זיבר שום ואין כמובא תורה, מוצאים אז ההסתרה, את וכשמגלים (לקוטי־מוחד״ן, נס; סימן א׳, חלק דעת על־ידי רק לגלות זוכים הזו ההסתרה ואת באמונה לידע יתברך, מציאותו אמתת את המגלה שהיא ז״ל, רבנו — קטן !־דבר גדול ודבר מקרה, תנועה שום שאין ומזככת, ברורה !־להיות להתבלבל מה לך אין לדעתי, ועל־כן, יתברך. ממנו הכל באין לגמרי להכלל שתןכה לך, נעזר הקדוש־ברוך־הוא בספקות. את להשיג איך - אחד רצון רק יד.יה ךצונך וכל הוא, ברוך ף1ס רצונו מבלעדי אחר רצון שום תךצה ולא הקדוש־ברוך־הוא, ךצון לרצונך אחרים ךצון שיבטל כרי ךצונו, מפני ךצתך בטל יתברך. ב, (אבות ולא הוא, ברוך סוף באין ומבטל בטל כשתהי.ה ואז .0 העליון. הרצון אל תבוא אחר, רצון שום תךצה וכמה כמה עמך וךבךתי לך כתבתי שכבר בדברי חוזר והנני תורה וללמיד שקטה בפנה לישב בןבנאל, הוא מקומך - פעמים כי לאחרים, הקדושה תורה ללמ׳ד וכן רבה, בהתמדה הקדושה ללמדה מנת על תורה שלומד זה הוא חסד תורת מט:), (סוטה וזה לאחדים. תורה ללמד כשזוכים - יתברך אצלו חשוב מאיד מאד ואז להשקותו, רק וצריכים וזרוע, חרוש לשדה תןכה בןבנאל וכאן נפלאים. ופרות צמחים שיגדלו איך תךאה רבנו שם על עיר לבנות רוצה אני אחרת, כונה שום לי אין נפש ובמסירות בפעילות שנה שלשים של מהנסיון יורע ואני ז״ל, ז״ל, רבנו בשביל לעשות צריכים שרק קטן דבר שכל גדולה, הכי שעובר הספקות וגידל וכר, וכר ברזל כחומות מניעות זה על באות אחד יום משה ׳הוסיף בבחינת: כלל, לשער ואין לתאר אין - הצדיקים של הנסיון שזה ז״ל, רבנו לנו שגלה וכו׳, וכו׳ מרעתו׳ קצ) סימן א׳, חלק לקוטי־מוחר״ן, (עץ לגמרי עצמך את לבטל ךאה העקר ; ואז כלל, אחרים ךצונות לך ידיו !שלא הואי ברוך סוף האין אל יתברך, בו לגמרי עצמו את שמבטל מי כי בחי:יך; רךכך תצליח bre*^lev\ xo.il

אעזר תל,פו י״ט בנחל קלג בטוח, דךןי על הולך והוא לבלבלו, יוכל לא עזבעולם זיבר עזום ומבלבל מבהל יהיה בודאי אחךים, ךצונות לו יעז עדיץ אם לא־כץ רבנו בדברי ומובא לגמרי. עצמך את לבטל ךאה ועל־כץ וכר, וכר עצמו את לבטל זוכים איך נב): סימן א׳, חלק (לקוטי-מוהר״ן, ז״ל והוא הוא? ברוך סוף באין לגמרי ומבטל בטל עזיהיה עד לגמרי, מי אעזרי יתברך. אליו לצעק והתבודדות, תפלה ךבוי על־ידי טוב ואז עזם, הנאמר כל עזמקים מי ואעזרי ואעזרי זה, את עזמקים T ־ T • הימים. כל לו עזאני בתפלתי יעזמע יעזראל, תפלות העזומע הקדועז־ברוך־הוא תתחרט, ולא אותי תצית סוף כל עזסוף בעדך, ומתפלל מבקעז בדעתך תפל אל כך ביץ ה;נקר ל;ננעיך, לבוא עזתזכה איך ותךאה אותך. ןעז־ב לא בודאי והקדועז־ברוך־הוא כלל, העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקפו. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסדר שני יום ןתברך, השם בעזרת T : T T : T TV : : • : • “ V : לי הן-קר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וכרכה עזלום : ** T■ יאיר. נרו ... מאד מיני בכל עצמך את לחזק ךאה הןקר! ידידי לך, אמר מה אפנים, עזבעולם ותמיד יהיו לפניך הדבורים עזזכית לעזמע אצלנו: T TV * T T ׳ : T * T V • • - I V T : : * • T • • • תתרחק עזליא יתברך, ממנו הךבה ותבקעז עזנים, וכמה כמה והנפלאה הנוראה התורה את עזתלמד מאד וטוב מ״היכל־הקדעז״, כתות אילו לדבר ז״ל רבנו מךבה עזעזם ״היכל־הקידעז״, הזאת (עין ועזלום חס יתרחק, ולבל ב״היכל־הקדעז״, להעזאר צךיכים לכל הזאת התורה את ללמד לך וטוב ;נט) סימן א׳, חלק לקוטי־מוחו״ץ, מ״לקוטי־תפלות״, התפלה עליה ולומר בעזבוע, אחת פעם הפחות מי באמת כי ומתוקים; ערבים נזעמים מיני כל בה תךגיעז ואז אמתיים היים מךגיעז ז״ל, רבנו ספרי ללמד עצמו את עזמרגיל bre*^lev\ xo.il

קלד אעזר תקפז י״ט בנחל ז״ל, רבנו בספרי ללמיד שמךבה מי ואעזרי אשרי ועל־כן ונצחיים, • T - T T : הימים. כל לו טוב ואז השנה, עם והן הקימה, עם הן — מסדיר להיות ךאה ונא נא השעורים עם והן בני־אדם, עם הדבור עם והן האכילה, עם והן במשנה, במקרא, יום בכל ללמד לעצמף שתקבע שלף, כסדרן ת^י ח אז הסדר, בעדן ואמיץ חזק תהיה ואם במדרש; בגמרא, אפשר ואי שמסדר, כמי האדם בחיי הצלחה עוד אין כי דךכף, ממנו לבקעז הךבה שצריכים ובקשה, תפלה על־ידי רק לסדר לבוא ואי הדעת, ישוב על־ידי בא הסדר כי מסדר, להיות עזיזכה יתברף, בינו ו^יחה תפלה רבוי על־ודי אם כי הדעת, ליעזוב לבוא אפעזר טוב ואז ןתב_רף, אליו יום בכל עצמו שמתבודד מי אעזרי קונו, לבין • T - T הימים. כל לו השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תקפז. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסדר שני ם1י יתברך, ה'שם בעזרת לי הן-קר ידידי אל וירדפו !גיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ןאיר. נרו ... הן־מים ?ל לטוב לבבי בפנימיות צמוד נזאד, יעזר דולר, מאה בסף הצ׳ק עם מכתבף את קבלתי לנכון כל ממף ויתבפזלו הדינים, כל ממף עזימתקו הקדוש־ברוף־הוא את ותגדל ברוחניות, ובין בגשמיות בין — להצליח ותזכה הצרות, נחת. הףבה מהם ותרוה והחסידות, התורה דףכי על־פי ילדיף האמונה כי פשוטה, באמונה עצמף את לחזק ףאה העקר קטן דבר וכל יתברף, השם בלתי מציאות שום שאין מאמין, שאדם בגשמיות בין — בחירה בעל אותו שמצער היסורים אף וגדויל שלו, ומתן משא ועושה לאמנותו, ויורד פתסתו, אחר שרודף בבעל שגם וכשמאמין תורה, על־פי שלא שלו, הסוחרים ולוקח bre*^lev\ xo.il

אעזר תקפח י״ט בנחל הלה אי יתברך, מפיו עזיצא לא ואם יתברך, נו1ךצ הוא עזם — בחירה גדול, בדבר ולא ל!טץ בדבר לא — אותו עזיצער נברא לעזום אפעזר לעזמו ויולה הוא, ברוך סוף אץ אל לגמרי ויתבטל באהבה, וילןבל ומלך הדינים, כל ממנו ימתקו אזי נצחים, ולנצח לעד עזמו הגדול מה כל ברוחניות וכץ יתברך. אורו וזיו נעימות עליו ץעזרה עליון בדעתו עזמכניס מי על־כץ יתברך. ממנו עזהכיל .ידע עליו עזעובר אור עליו ומאיר הדינים, כל ממנו נמתקים על־ידי־זה אלו, ידיעות < . « . י V V . T נ ” : T. V T : “ T * ׳ T T — ~ : הצלחת ;נקר זה יתברך, בו והמזככת הברורה האמונה כי ההצלחה, * • • * ־ •TTT : T בעצמו עזמכניס מי אעזרי יחד, גם וברוחניות בגעזמיות האדם *T T— T״ ' : ;• הימים. כל לו טוב ואז אלו, ידיעות עזאני בתפלתי יעזמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכך עזתצליח בעךף, ומתפלל מבקש העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקפח. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסלר שני ם1י יתברןי, השם בעזרת T : T T V •• T: • ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום לבך את שופך אתה בו אעזר האריך, מכתבך את קבלתי לנכון וכו׳. וכו׳ עליך עזעובר מה מכל המר כמה הלפסתי וכבר יריעות, המח יקצרו — להעזיבך והנה בהם לעין לך וכדאי וכו׳, אלו מ;ננןנים המדברים ערך, יקרי ספרים עזמדבר אפים״, ״ארך הנפלא: הספר ובפרטיות לך, ןעזיר וזה הךבה, • T T : * T •V : - T •* - : V* * ............. • *** “ עכשר ועד פלא, בדרך נכתב הזה והספר סבלנות, שלי הענינים מכל מי ואעזרי כלו, העולם בכל ונתפעזט עתקים, ברבבות כבר נלפס ישראל״, ״קדעזת הספר וכן יןכה. טוב לב אל ואז דדפיסו, שןחז־ר מפגם לצאת איך נפלאות עצות אלף־בית, סדר על־פי עזנתןסד מי כל אעזר בנחל״, שו״ת ספרי הכיל על והעולה הברית. bre*^lev\ xo.il

קלו אעזר תקפט י״ט בגחל הספר כי !קזועה, יךאה ועןלום, חס צרה, בעת אחד כרך עז!ךפיס הנעוךים. בני עזל הכסופין גדל על־ידי עליון, בחסד נתחבר הזה מוהת״ת רק אעזר ״לקוטי־הלכות״, בספרי להתמיד ךאה העקר רבי׳ן, הייליגען רעם גיהאט ארויס האט ער ז״ל, רבנו את הבין ז״ל הךבה לחזר ז״ל, רבנו בספרי בקי להיות עזצ-דיכים לומר צריך ואין ״ספר־המדות״, ״ספורי־מעעןי-ות״, ״לקוטי־מוהו״ן״, על מאד ממען, לעזונו על עזגור עזיהיה עד ״חיי־מוהו״ן״, ״עןיחות־הר״ן״, סדרי עזעזה תנ״ך, הלמודים: לכל גדול ורצון חעזק בך ןכניס וזה וספרי המדרעןים, כל תוספתא, ירועזלמי, בבלי, — עז״ס מעזנה, וכר ערוך ועזלחן טור רמב״ם, הפוסקים: ספרי וכל והתקונים, הזהר וכר. ותפלה תורה רק — העולם בזה תכלית עזום עזאין לך, ודע מעעןיות. מצוות קיום ועזמהת השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקפט. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסדר שני יזם לספרך, השם בעזרת ויזרח. ןאיר נרו ... מאד לי הן-קר אל וברכה שלום מכתבך. את קבלתי לנכון כי אליה, עריך אין אשר השמחה, במרת עצמך לחזק ךאה מי יבחר, הבוחר ולכן הטמאה, זוהי ועצבות הקדשה, זוהי מחהtע : ־ ■ : ו ׳ • • f‘״• T I “ “ T ^ • ״ -שמח תמיד הוא אזי בהקדשה, תמיד להיות ורוצה שכל לו שי:ש הוא אזי בטמאה, ושורה מסכן, שהוא ומי אחדים, את ומשמח ואז בשמחה, תבחר בטלן! תזקיה אל ולכן וכרי ומדכא ממךמר באנפין ולהיות לחיך אלא צךיכים ולא הקדשה, בתוך כבר אתה ז״ל רבנו בדברי כמובא הצדיק, פני בפניך יתראו שאז נהורין, קנג), סימן א/ חלק (לקוטי־מזסר״ץ, (פנים נהודין אנפין שעל־ידי bre*^lev\ xo.il

אעזר תל,צ ט י״ בנחל קלז באין נכלל הוא הצדיק הרי כי הצדיק, פני בפניו נתראים ת)1וחקtע מי אשרי כרגע, יתברןז ממנו 1דעת מסיח ואינו הוא, ברוך ף1ס הזולת. את לשמח כה1ז וכן תמיד, ששמח השמלם... מן והצלחה ברכה לף המאהל תקצ. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסךר שני ם1י יתברך, השם בעזרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום T •• V T T : T * : • : ־ מכתבך. את קבלתי לנכון מה עובר אחד כל על כי וכר, קלים לא החי-ים !לך אמר מה וכר, נשמתו שדש כפי ואחד אחד כל את ומנסים וכר, שעובר צרתו. בעת יפנה מי אל לךאות פעם בכל זי״ע, מןימנוב מקדיל מנחם רבי הקדוש הרב הפסוק עם התחיל תורה, לומר כשפתח כט): לא, (משלי פתחה ״פיה • - T I T : - - ׳ T : T “ : V V : - T • • ^ : כגחלי תורה דברי אמר ואחר־כך לשונה״, על חסד ותורת בחכמה יתברך. אליו גם־כן נתלהב דבריו, שומע שהןה שמי עד אש, כפי תורה אומר יתברך בו הדבוק צדיק אשר להבין, ועליך עושים ךבריו ולכן בזה, שאוחז כפי וכר, מדרגתו כפי נשמתו, שרש יתברך, בו דבוק שהוא סימן וזה דבריו, השומעים בלבות רושם כשדבריו נשמעים ונכנסים בתוך לבות השומעים. דבריו T T : • : “ • I : * T : • : • T : • T T : V : הדורש רבה... באהבה י bre*^lev\ xo.il

קלח אעזר תקצב י״ט — תקצא י״ט בנחל תקצא. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסדר שני יוים יתברך, השם בעזרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה עזלום - : • : • X •• V T T ; X מכתבןז. את קבלתי לנכון הךבה לגר־ס ךאה רק דבר, מ^נזום להעזבר עזאסור הכלל, עסוק, תמיד תלז.יה ואז דיקא, כסדרן ותקונים וזהר וגמרא משניות מרב משתגע ואדם (שגעון), שעמום לידי מביאה הבטלה כי זיבר. שום עושה שאינו שעמום, לשמר מאיד הזהירנו ז״ל רבנו כי לישון, לף — עיף אתה אם ואמר השנה, זמני על קי): סימן (שיחות־הר״ן, השנה מועילה ביותר ןכול ואז בניחא, שלו המיחין אזי טוב, ןשן אדם אם כי לאמונה, שלו המ׳חין ואם עצומה, ובתשוקה רבה בהתמדה תורה ללמ׳ד לישון ללכת ךאה ולכן זיבר. לעשות ןכול אינו אזי וכר, מבלבלים או עצלות מצד יהיה שלא תשמר רק וכר. עיפות מךגיש כשאתה וכר. שעמום מאד... רבה באהבה שלומף הדורש תקצב. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסךר שני יוים ?תברך, השם ב;נןרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום • X •• V X X : X הקדוש־ברוך נעזר הפדיון, כסף עם מכתבף את קבלתי לנכון עליון. פלא על־ידי הדינים כל ממף שימתקו הוא, אמר ז״ל רבנו תקלט): סימן (חיי־מוהר״ן, לתן למי לו הןה אם בזה אחד כל על עובר באמת כי ויום, יום בכל נותן הןה פדיון, bre*^lev\ xo.il

אשר תקצב י״ט בנחל קלט ולכן לה,1גד בסכנה לם1הע בזה נמצא ואדם בר,1שע מה העולם ( T ׳ : : T T - : T T V : T : * T T : T V ״ ׳ X T ־ לפדיון, כסף יום בכל לתן לו ראוי ולכן מרבים, לרחמים נצרף הוא שלא ברוחניות, היא הסכנה עקןר כי שיצילהו. יתברף לפניו ויתפלל - ״ •* T • העולם כל שעכשו ואפיקורסות, כפירות של מחשבה איזו בו תכנס V : - T T T T ׳ : T T V : * : V • I ברעיונות נתפסו כלם כמעט הרבים, בעוונותינו מזה מלא הזה״ החיל את לי עשה ןדי ועצם ״כחי מינות של ובמחשבות יס, ח, (ךבךים מקרה טבע, הכל כאלו יתברף, ממנו עצמם ועוקרים ועוד בתפלה, מזלזלים זה ובשביל וכו׳, גבר זיאלים וכל ומזל, אשר וכר, וכו׳ אותף שומע אינו אחד אף כאלו תפלה, על חולקים תפלה וכל פה, כל תפלת שומע יתברף הוא כי גמורה, כפירה זה כל ונתקבלת, נשמעת — יתברך אליו ומתחנן מתפלל שאדם ותחנה התקונים כפי הכל וכו׳, לחכות צךיכים ופעם תכף־ומןד פעם תפלה ורק פועלת תפלה שרק ברור, זה אבל לתקן, צךיכה שנשמתו לצלן, רחמנא מנאוף, ואפיקוךסות? כפירות באה ומהיכן מצלת, ואפיקוךסות, וכפירות מינות נכנסה בו וכו׳, בןמה ששטוף אדם מלאים הךחובות כל ושחץ, נאוף מלא היום כלו העולם כל ולכן ולכן וכו׳, קצו הגיע מעט שעוד רואה הסמ״ף־מ״ם חןזמא, פךיצות ז״ל רבנו בדברי כמובא וכו׳, וכהו זהמתו כל את מוציא (לקוטי- רמב): סימן א׳, חלק מוסר״ץ, אנפין אךיך י.ש רקדשה, אנפין אךיך כנגד מסתובב שרק מקום כל רקדשה אנפץ אךיף הינו אחרא, זיסטרא רסטרא אנפץ כן שאין מה יתברך, מציאותו אמתת אלקות, רואה יתגלה הגאלה בעת ולכן נאוף, רק רואה שמסתכל מקום כל אחרא, פנימיות אל־קות, רק יךאו לא וכו׳, ריחידה יחידה סוד לכלם ךא,0א ךסטךא אנפץ רק רואים הגאלה קדם עכשו אבל הבריאה, רחמנא נאוף. וזדןמת פריצות רואה רק אתה פונה שאתה מקום כל באים ועל־ידי־זה אסורות, בראיות נכשלין ובני־אדם לצלן, ז״ל כמאמרם ואפיקורסות, לכפירות יב:) ת1)בךכ פסוק על טו, (במדבר לט): — לבבכם״ ״אחרי עיניכם״, ואחרי לבבכם אחרי תתורו ״ולא ולכן בזה, תלוי זה כי נאוף, זה — עיניכם״ ״ואחרי מינות, זו ולא בנאוף לא יכשל שלא חךשים, רחמים ויום יום בכל צריכים כל ממנו שימתקו פדיון, על יום בכל ולתן ואפיקוךסות. בכפירות bre*^lev\ xo.il

קם אעזר תקצד י״ט — תקצג י״ט בנחל אמר ז״ל ררבנז הדינים. רסה), סימן א/ חלק (לקוטי־מויהר״ן, זה עזצדלןה צריף ועכוזו וכר/ לחוץ הלןד־שה את המשיף הוא כי לנאוף, תקון לתן יום בכל חזק תהיה ולכן ;שם עין בפנים, הקדשה את להמשיך עשר קומה לכל עשר ועוד ק״ן העולה פדיון, על פרוטות ק״ס הפרטית, השגחתו עליו ןמשיך ועל־ידי־זה בו, שנמצאות ספירות משחיתים. מיני מכל וינצל מאד... רבה באהבה שלומך הדורש תקצג. ט י״ ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסדר שני יוים יסברך, השם בעזרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום - . . ; . T ** V T T : T מכתבך. את קבלתי לנכון להושיע, ורב אדוננו גדול כי דבר, משום תפהד אל ונא נא והבעל־שם־טוב וכר, הטוב ןבייא הרע אהר סוף כל סוף ובודאי נעשה שיהיה הרע, את לןזפ׳ך שצריכים אותנו, למד זי״ע הקדוש בחסד עולמו את מנהיג הקדוש־ברוך־הוא באמת כי להטוב, כסא דבר רק וצריכים צדק, בחשבון והכל ובמשפט, בצדק וברחמים, תמיד. יתברך אליו כמים לבו לשפ׳ך — אחד מאד... רבה באהבה שלומך הדורש תקצד. ט י״ ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בעזלח, לסדר שני יוים יסברך, השם בעזרת ויזרח. יאיר נרו ... אל וברכה שלום . . T ” V T X : T מכתבך. את קבלתי לנכון אהר תרוץ אל אתה וכר, אליך ןבוא לך שיצטרך מי לך, דע bre*^lev\ xo.il

אעזר תקצה י״ט בנחל קמא שכתוב 1כמ מספיק, להקדוש־ברוך־הוא יש וזהב כסף אחד, אף ח): ב, (חגי יודע איני ולכן צבאות״. זזד״ה נאם הזהב ולי הכסף ״לי X X X * X:*. . ! X r l x X : • ) • X X — X X : ׳ — למה אתה צדיד להיות כל־כד מבהל ומבלבל מכל דבד, וכר מה גדול. בכבוד אליף ןבוא אליף ששןף שיעשה נגלים נסים תךאה ואז יתברך, אליו רק לך ברח אתה יתברך, אליו עצמו מבטל שאדם כפי כי הקדוש־ברוך־הוא, עמך ישועה. חזרה לאדם ממשיך יתברך הוא כמו־כן X : X X X X X I * ; - I - X : • ( *• : רבה... באהבה שלומך הדורש תקצה. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י׳ בשלח, לסך־ר שני יום לוזברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום • X •* V X X : X מכתבך. את קבלתי לנכון להושיע. ורב אדוננו גדול כי מאיד, ואמץ חזק רק של בעל־הבית הוא הקדוש־ברוך־הוא כי תזכר, וגם זכור אליו להתפלל זה שצךיכים מה רק כלל, לפחד מה ואין העולם, פועל, אינו בעולם זיבר שום פועלת, שתפלה מה כי יתברך, כרגע, עצמו לעזב לא התפלה, עדן על גדול עקשן להיות וצריכים להתןאש ולא וכר, ותחנות בקשות מיני בכל ולהתחנן לבקש רק שיחה כל אשר לדעת, עליך וכר, כלום רואים לא כך שבין אפלו X X X X X X X X : X V X X • : ותפלה עושה רשם גדול בכל, העולמות ואם היה האדם יודע מה אפלו האדם כי מלהתפלל, מפסיק הןה לא פועלות, שלו התפלות מתיאש אינו אם וכר, שעשה מה כבר ועשה וכר, גרוע הכי שיהיה : - V : * V • X י : •• X • : ״ • ׳ : X X : X - V X X משג לו אין נפשו, על ןתסנונים ברחמים שמבקש ובקשה, מתפלה הדינים. כל ממנו וממתיק בשמים, למעלה פועל זה מה ובפשיטות, בתמימות ז״ל רבנו את שמצי;ת האיש אשרי ולכן bre*^lev\ xo.il

קמב אעזר תקצו י״ט בנחל יתברך, לפניו 1ל שמעיק מה כל את ושופןז ויום, יום בכל ומתבודד ובלבד ת.1למ1הע בכל למעלה רם1ג ז-ה מה ולשער לתאר שאין .ילד כמו גמורה ובפשיטות בתמימות נכון, לב אמת, בלב שיהיה .1ךצונ הtשיעע אביו את ומבקע! שבוכה קטן הדורש מאד.. רבה באהבה תקצו. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י״א בעזלח, לסדר עזלישי יום יתברך, השם בעזרת ויזרה. יאיר נרו ... אל וברכה שלום - : • : * T •• V T T : T מכתבף. את קבלתי לנכון אשר בדעתך, תכניס תמיד שלמה, שמים ביךאת ואמץ חזק רק עליף, ומביט צופה והוא נמצא, בלעדיו ואין נמצא ןתברך השם כי מחשבותיף, על ומביט דבוךף, את ושומע מעשיך, את ורואה זה את תכניס אם ואז זיבר, שום להסתיר אפשר אי יתברך ממנו השם בעבודת רמות למדרגות להגיע תזכה אזי בדעתך, תמיד וזה לך, מ.רמז שהקדוש־ברוך־הוא הךמןים כל את ותבין יתבדך, לנו מגלה ז״ל שדבנו מה נד), סימן א', חלק (לקףטי־מו!זר״ן, צךיכים אשר לכל שהכל איך דאתי, בעלמא לזכר והעקר הזכרון, על לשמר t T T T T V — “ T' ־ ; T T T T T V T f העולם, שבראת אחר ואתה העולם, שבראת קידם אתה כי אל׳קות, עצמו מצמצם והקדוש־ברוך־הוא הכל, .זה .ואלקות אלקות, זה הכל אליו להתקדב ךמזים לאדם ושולח תכלית, אין עד סוף מאין דבור במחשבה, עצמו מצמצם הקדוש־ברוך־הוא כבןכול כי יתברך, סוד שזה וכר, ךמןים לו ומרמז בחינתו, כפי אדם לכל ומעשה מדבקים דק אם עכשו, גם לץכות שיכולים והרוח־הקדש, הנבואה אליו לגמרי ו.ישותו מהותו כל את ומבטל יתברך, בו לגמרי עצמם שעל כל על מציאותו אמתת ומךגיש ושומע רואה הוא אז יתברך, הצדיקים מרתת שזוהי דדוע ופסיעה. פסיעה כל על ושעל, האמת והצדיק יתברך, בו ומבטלים בטלים לגמרי שהם הגבוהים, bre*^lev\ xo.il

אעזר תקצז ט י״ בנחל קמג עזגם נו,1כמ ערך ולפחותי ללןטפים גם ת1לזכ צה1ר ז״ל, רבנו עזהוא הךבה להתמיד עלינו ולכן כאלו. ומדרגות לגלויים נזכה אנחנו ובפרועז ממעז, פינו על עזגור עזי-היה עד ״לקוטי־מוהר״ך/ בספרו הגאלה, אתחלתא הוא ״לקוטי־מו׳זזר״ן״ ספרו אשר לנו, גלה ולכן הךבה, בזה שנלמד חפץ הוא בעולם, נמצא שכבר ומאחר מציאותו אמתת בעצמו ומכניס אלו, זיבךים אל לב ששם מי אשרי יזכה הנצחי טוב רב ^ ואז ז״ל, רבנו דברי על ושוקד יתברך, להגיע♦ השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תקצז. י״ט ה׳תשנ״ג. שבט י״ב בשלח, לסדר ךביעי יוים יתברך, השם בעןרת יאיר. נרו ... אל וברכה שלום X ג X V X X • מכתבך. את קבלתי לנכון בר־מצוה בחורי עם ללמד שצךיכים הךאשון שהדבר לך, דע היטב בקיאים שיהיו כל קידם ולמעשה, לעבדא ערוך שלחן הךבה ראוי ואחר־כך חייהם, ימי כל יצטךכו זה את כי הפלין, בהלכות ראוי הבר־מצוה לפני בודאי יום, יום של הזזלכות שאר שילמדו שידעו כדי צעיר, מגיל עוד ערוך״, שלחן ״קצור הךבה ללמ׳ד להם דפים שני עמהם מללמד נחוץ יותר עוד וזה יהודי, מתנהג איך להם נשאר זה לקטנים, שמחדיךים מה כי ותוספות, רש״י גמרא ברור. וזה חייהם, ימי כל ערוך בשלחן עין לסעדה, ןדים נטלת בעדן קנח, סימן חיים, (א:רח ט׳): סעיף חןב ןדים בנטלת המזלזל שכל ןדים, בנטלת להזהר צךיך נדוי ו׳); משנה ה׳, פלק ת,1עדי (עי:ן עניות לידי ובא סב.), שבת (עי:ן ונעקר העולם מן ד:); טה1ס (עין מימי ויום יום כל צךיך יהודי כל זה ודבר נעשה ידים בנטלת המזלזל שכל גם ומה חמור, כל־כך וזה חייו, “ X ׳ : X ( X X V ׳ - - X V - ״ • : • X . • X bre*^lev\ xo.il

קמד אעזר תקצח י״ט בנחל תבות: ראעזי — י׳דים נ׳טלת ע׳ל זיךשו: ךשומות ךשי1וד עני, בזה מזלזלים הנעוךים ובני עני, נעשה — בזה מזלזלים אם ע׳נ׳י׳, ובעיני ידעו, מהיכן ןדים, נטלת ח׳מר את למדו לא אם כי מאד, בעיניהם ק]ל שהןה שבע־עשרה, שש־עשרה בגיל בחודים ראיתי מסכת עמהם למדו ובןשיבה ביהדות, יסודי זיבר שן־ה ןדים, נטלת עמהם ללמד לא למה להיות, צךיןז זה מה למנהל וכשהעךתי כלים, אגדל שאני רוצים, אתם מה בהצפה: לי ענה יהודי, להיות איף קךם עצומים... לומדים להיות צךיכים שלי בישיבה סבתות... בישיבה כזה... מכאיב לצחוק אוי אחד עמוד רק אפלו ישיבה בחורי נם7 ללמד כדאי לדעתי ולכן שלחן בלמוד להךבות הזמן ושאר בשבוע, ותוספות רש״י גמרא יהודי. להיות צריף איך הלכה שידעו כדי ערוך, השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תקצח. י״ט השם בעזרת יסברך, ה׳תשנ״ג. שבט י״ב בשלח, לסדר רביעי יום יאיר. נרו ... אל וברכה שלום • T ** V T T : T מכתבך. את קבלתי לנכון להושיע. ורב אדוננו גדול כי זיבר, משום בלחץ תכנס אל רק אמרו הקדושים חכמינו :0 ג, (אבות אשנה, כשאפנה תאמר ואל . T T . . TV • T V - - T : T T T J כז־את, נשמה אתה אולי — תפנה לא שמא ופרשו תפנה; לא שמא יהיה לא ועל־ידי־זה וכר, שיעבר מה עליה דעבר יךזיפוה, שתמיד שאתה מה ויום יום כל לחטף תצטרך ולכן ללמד, פנאי פעם אף לך ז״ל רבנו שפרש וכמו הרבים, טךדות מתוך לחטף ןכול (לקוטי- רפד) סימן א׳, חלק מוהר״ן, ז״ל מאמרם על־פי לא.), (שבת את ששואלין שכתוב כמו גזלה, לשון הוא קבע לתורה׳, עתים ׳קבעת האדם: כג): כב, (משלי האדם את ששואלין הינו נפש״, ק׳בעיהם את ״וקבע bre*^lev\ xo.il

אעזר תקצט י״ט בנחל קמה ךה,1לת עתים מהץ גזל אם בעסקיו, טרוד שהיה הץ-מץ מץ גזל אם אדם לכל כי ונצחי, אמתי ב1ט לךזטף צךיכים הטרדות כל ןי1מת כי ״שמא לץכיר, צךיכים זאת כל נם7 וכר, יום כל על שונים תרוצים י.ש ניל7יו ולא תפנה, לא פעם שאף כזה אדם אתה אולי תפנה״, לא לןצת תורה, איזה תחטף הדחק מתוף בהכרח רק דבר, שום לף וכר. וכר הלכה מדרש, גמרא, משנה, מקרא, X ׳• : X T - : ' T : : : •T T ! ' : *x l ׳ הדורש רבה... באהבה י1 תקצט. י״ט ה׳תשנ״ג. שכט י״ג כעזלח, לסדר חמיעזי ם1י לתכרף, השם פעזרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום • T V : : * : * - X V X : X X : X מכתבף. את קבלתי לנכוץ צריכים אתכם? קורה מה רב, זמץ כבר אותף ראיתי לא אני נביא על־ידי־זה ורק בשמחה, להתחזק הךבה כל־כף העולם בזה לכם שחסרה סימץ זה אלי, באים לא אתם ואם הגאלה, את את רק חיינו, ומה אנחנו מה כי אלי, באים הייתם אחרת השמחה, ושמה אותו, ונושמים אתו, וחיים צריכים אנחנו הקדוש־ברוף־הוא שכתוב כמו שמח, רק כז): טז, ה^מים־א׳ (דברי במקומו״, וחךוה ״עז ותחזקו תתחזקו ולכץ שמחה, רק נמצאת הקדוש־ברוף־הוא אצל כתיב וכץ בשמחה, רק להיות התלמידים כל את יב): נה, (ישעיה ״כי ישראל עם שמחה, על־ידי רק מה^ות נצא אנחנו תצאו״, בשמחה על״ידי ואיף? אותם, לעורר צריכים ואנחנו נלפוץ,7ב עכשו הם וליא אתכם, רואים ולא יותר, באים לא שאתם קורה, מה שמחה, שאתם לטובה, סבות סבב הקדוש־ברוף־הוא אבל מכם, נים7שומ מציע הייתי אני הבץ, נדץ7ב מכתב עכשו כתבתי אתי, בקשר תהיו ישאר שלא יהודי, נפש להציל צריכים פשוט כי אותו, שתקחו הצדיק שבויים. בפדיון לעס־ק שנזכה הלואי מאד, והבל בבית־ס־הר, שבויים, בפדיוץ ץמיו כל עסק זי״ע מסאסוב ליב מ״שה רבי הקדוש bre*^lev\ xo.il