— פתח קל\"ד - מצבי עמידת נוקבא —שמאהיותה נוקבא שורש של התחתונים, לכן כל עבודתם היא בה, לתקןאותה כדי שהיא תוכל להתברך מז\"א בעלה, ובשביל שעל ידה תבאאחר כך ברכה גם לתחתונים, כי לפי מה שהיא ניתקנת על ידיהתחתונים ומזדמנת להזדווג עם ז\"א, כך יהיו מאירים כל אורות,העליונים והתחתונים (פתח נ\"ב), בסוד (אבות ג, ט\"ו) \"הכל לפי רובהמעשה\", והיינו שהכל תלוי במעשה התחתונים, במה שהם מתקניםאת נוקבא.והנה היא נבנית בכמה סדרים ותיקונים, שכולם הם חוקי הנהגהשעל פיהם נעשית עבודת התחתונים, אמנם כיון שכל בנינה הוא מז\"א,לכן נאמר שנוקבא ניתקנת על ידו, בכל אותם דרכים המוכנים לה,שנותנים מקום ומציאות לכל עניני עבודת התחתונים.ואע\"פ שפרטי עבודה הם רבים, מ\"מ כולם נכללים בג' מצביםִ עיקריים שיש לנוקבא בהתקנה מז\"א, א) כאשר היא עומדת עמו אחורבאחור מתחת חזה שלו, ב) כאשר היא עומדת פנים בפנים מתחת חזה,ג) וכאשר היא עומדת בפניו כנגד כל קומתו, והנה כפי ערך מעשההתחתונים, כך עולה ויורדת נוקבא בג' מצבים אלה, שהכינה להמחשבה העליונה, שהם מספיקים לכל מה שצריך להשלמת כל תיקוןהבריאה עד לעתיד לבא.
— פתח קל\"ה - סוד אחור באחור ונסירה —שמבפתח קל\"ה - סוד אחור באחור ונסירה[סוד אחור באחור הוא התלהטות גבורות שעומדות באחורי ז\"אובאחורי נוקבא, בהתדבקם ביחד, שאז א ּ ִָ ין לפנים של ז\"א ונוקבא שוםפעולה ושליטה, כי אינם פונים להאיר זה לזה, ועל ידי התלהטותההיא של שני אחוריים שלהם מתגבר השפע שצריך לבא בכל אופןלעולם, וצריכים הם נסירה, שענינה נתינת כל גבורות לנוקבא, ובמקוםזה יושלם הזכר בסוד החסד, בשביל שאחר כך יוכל למתק ולתקן מכחזה גם את נוקבא]כבר נתברר (פתח ע\"ו) שלכל פרצוף יש פנים ואחור, פנים הם בחינתאורות המאירים כלפי מי שמקבל אותם, ואחור הם אורות שאינםמאירים למי שעומד שם, כי הנה לכל מדריגה (ספירה) יש שני מצביםאלה, פנים ואחור, להאיר או לא להאיר, להאיר בסוד חסדים, ושלאלהאיר בסוד גבורות.ולפי זה כשאומרים שזו\"ן עומדים אחור באחור, ר\"ל שבחינותהבלתי מאירות שבז\"א ושבנוקבא, שהם גבורות העומדות באחוריָ הפרצוף, מתחברות ומתלהטות ביחד, שאז אורות של פּנים לא שולטיםולא מאירים, ואין זו\"ן משתפים פעולה ולא מסייעים זה לזה כלל,ונמצא שהנהגת עולם יוצאת אז מחיבור שני דינים, דין של זכר ודיןשל נקבה, והרי היא הנהגת דין קשה.והוא סוד של אדם הראשון וחוה שנבראו בתחלה אחור באחור,שלא ראו זה את זה, ולא היו פונים להאיר זה לזה ולהתשלם ביחדבסדר נכון של חיבור והשפעה, והיתה זאת דמות אדם שאינה מתוקנת,
— פתח קל\"ה - סוד אחור באחור ונסירה —שמגשהמאציל הוציא אותה בראשונה, כי כוונתו היתה להראות את כלצדדי ההנהגה, ובתחלה בבחינת חיבור שאינו שלם בסוד הדין.ואחר כך בא הקב\"ה להבדיל אותם זה מזה, שיהיה חסד של זכרלבדו, ודין של נוקבא לבדו, בשביל שיחזרו ויתחברו שוב כבר בחיבורשלם, פנים בפנים, בסוד הזיווג, שעושה הכרעה ראויה בין חסד לדין,להיות שניהם בהסכמה אחת, בסוד \"אלו מיימינים ואלו משׂמאילים\",שכל זה היה חסר במצב של אחור באחור וכנ\"ל.ואולם אפילו במצב אחור באחור צריך שיהיה שפע מתפשט בעולם,כדי שהוא לא יחרב, אלא שאין זה שפע מתוקן, כי כל אורות עומדיםבסיתום, שאין זכר ונקבה מגלים את אורותיהם זה לזה, ואין כח לשפעההוא רק לקיים את הנבראים בצימצום, ולהנהיגם בבחינת שליטת הדין.אבל שפע המתוקן הוא כאמור רק במצב של פנים בפנים, כאשרזכר משפיע לנקבה בדרך הזיווג, שאז נמשך שפע אליה מכל חלקיוכחותיו של זכר, מראשו ועד רגליו, בגילוי גמור, וכל זה ניתןבשלימות לנוקבא, שמקבלת ממנו הכל בלי לאבד אפילו טיפה ממנו.והנה בשביל להגיע למצב הזה של פנים בפנים צריך לעשות נסירהבין שני אחוריים שלהם, שאז מה שבתחלה היתה ביניהם התלהטותשל דינים בלבד, בלי תיקון וגילוי כחותיהם כראוי, עכשיו צריךלהשלים חסרון זה, וזה שבאים או\"א ומפרידים נקבה מזכר, בתת להאת כל הגבורות, של עצמה ושל זכר, לפי שורשה שהוא הדין,ובהשלים את זכר על ידי חסדים חדשים לפי שורשו שהוא חסד, באופןשכל אחד מהם משתלם מעתה בבחינתו כדי שיוכלו לגלות את כלכחותיהם כראוי, ואחר כך הם מתחברים שוב ביחד, הפעם פנים בפנים,בשלימות גמורה ובהסכמה אחת, בסוד מתקלא (פתח י\"ד, נ\"ב, נ\"ט, ע',קכ\"ה).
— פתח קל\"ה - סוד אחור באחור ונסירה —שדמוזה מה שעושים או\"א, שהם לוקחים אחוריים של ז\"א ונותנים אותםלנוקבא, עד שנמצאת היא כללות כל הדינים, שלה ושלו, וכנגד זהמקבל ז\"א אחוריים חדשים יותר ממותקים, שאפילו הם נחשבים עתהכחסדים ביחס לגבורות הראשונות שהיו באחוריים שלו מקודם.כי אכן מטעם זה נתחברו זו\"ן בתחלה אחור באחור, ואע\"פ שכלבחינת אחוריים היותם גבורות שייכת לנוקבא, מ\"מ גם ז\"א היהמשתמש באחורים שלו בטרם שניתקן כראוי בבחינת חסד, בסוד \"צורילדך תשי\", שכחו היה תש כנקבה, כי באמת גם שורש ז\"א הן גבורותשל אימא.וכמו שזה נתברר בענין מלכין קדמאין (פתח נ\"ב), בסוד \"הכל היהמן העפר\", ואמרו חז\"ל אפילו גלגל חמה, שהוא ז\"א (עפ\"ר הם ה'גבורות של אימא, שהם סוד מנצפ\"ך, בגימ' פ\"ר, וע' הם ע' נצוצות דניקודֱִֹ ֵ אלהים של שם יהו\"ה שיש באימא, עיין אדיר במרום עמ' י\"א), וזהו חומרתפגם שעושים בני אדם, שבחטאם מחזירים את זו\"ן אחור באחור, להיותשניהם בבחינת נוקבא.וכאשר בגדלותו מתגלים כל בחינות חסד של ז\"א, אז הוא מניחאת גבורותיו לנוקבא ומתחזק בבחינת זכרות שלו על ידי חסדים חדשיםשמקבל מאבא לפי שורשו במ\"ה, דרך קו ימין, ואז מוכן הוא להנהיגאת עולם כפי מדתו, ולהזדווג עם נוקבא כראוי, כדי למתק את דיניםשלה, ולהביא על ידה שפע מתוקן לתחתונים.כלל הענין, ראשית זו\"ן הן גבורות של אימא, שלשניהם יש אזבחינה נוקבית, ואין לז\"א כח כזכר, כי תש כחו כנקבה, ואז יש פחדלעשות זיווג, והיינו להמשיך שפע בסדר נכון, כדי שלא יאחזו בוהחיצונים, שיונקים מן הגבורות, ולכן בהכרח שיעמדו אז זו\"ן אחורבאחור, וכל אורותיהם נמצאים בסיתום, ולא יש ביניהם רק התלהטותבעלמא.
— פתח קל\"ו - שלימות הזיווג —שמהעד שבאים או\"א ומנסרים אותם, ומשלימים את נוקבא להיות לבדהבסוד גבורות, ואת זכר להיות כולו בסוד חסדים, ומעתה אחרי שז\"אנשלם לפי מדתו יש לו כח למתק גם את נוקבא בחסדים שלו בסודהזיווג, וכדלקמן (פתח קל\"ו).פתח קל\"ו - שלימות הזיווג[סוד הזיווג הוא שליטת היחוד העליון, כי אז מתדבקים כלי זכר וכלינקבה ביחד להחשב כאחד ממש, וכמו שבפנימיות הם כבר תמיד אחד,וזה שנאמר \"והיו לבשר אחד\", והנה הזיווג מתחיל מנשיקין, שהםחיבור רוחא ברוחא בסוד הפנימיות, שעומדת כאמור תמיד בסודהיחוד, ואחריה נמשכת גם החציוניות. אך אין כל זה נעשה עד שז\"אונוקבא ישתלמו כל אחד לפי ענינו, ז\"א שיהיה שלם בכל מוחותיו,שעל ידי זה באמת כל פרצופים העליונים מתקשרים בו להעטירובמוחין, ונוקבא שתהיה שלימה בכל תיקוניה על ידי התחתונים, שאזהם גם כן כולם מתקשרים בה, כי לפי שלימות ההכנה של ז\"א ונוקבא,כך תהיה שלימות הזיווג, להיות או בסוד ישראל ורחל, או בסודענפיהם, שהם כמה בחינות זכרים ונקבות שמשלימים את זו\"ן בזיווגם]כבר נתפרש במקום אחר שזיווג הוא בסוד \"וישׂם פיו על פיו ועיניועל עיניו\", שהוא חיבור שלם של כל אברי זכר עם כל אברי נקבה,שהוא סוד של יחוד העליון, שבו חוזרים חסד ודין להיות אחד, בסוד\"ה' הוא האלקים\", אשר מכאן יוצאות כל ההשפעות.והנה כל זיווג הוא ענין תיקון של רשימו (שהיא בחינת נקבה)שניתקנת בשליטת קו אין סוף (בחינת זכר) בה, בהסיר מרשימו את
— פתח קל\"ו - שלימות הזיווג —שמוכל רע, וחזרתו לסוד יחודו של הקו (פתח ל', ועיין בפתח ס\"ג וס\"ד שזכרממשיך בזיווג את הנהגת הקו בסוד מ\"ה, ונוקבא ממשיכה בזיווג את הנהגתרשימו בסוד ב\"ן), כי הרע שכלול ברשימו הוא שגורם לפירוד (פתח ע\"ג).וזאת היא כוונה תכליתית של כל הזיווג, לעשות חיבור במקוםששייך פירוד, שנאמר \"והיו לבשר אחד\", להיות אחד אפילו בחיצוניות,בסוד בשר, כי הפנימיות היא אחד תמיד, שעומדת בסוד היחוד, מהשאין כן בשר, שאינו נעשה אחד ממש, ורק כאשר הוא נמשך אחרהפנימיות, ונדבקים זו\"ן בדביקות בשר האפשרית, אז נחשב כאילו גםבחיצוניות הם נעשים אחד.ומסיבה זאת מתחיל כל זיווג מזיווג הנשיקין, שהוא חיבור שלםשנעשה בסוד הפנימיות, רוחא ברוחא, שהוא חיבור כפול, רוח זכרבנקבה, ורוח נקבה בזכר, שאז מתעורר כח היחוד, בסוד השוואתמשפיע ומקבל, כי נמצאו שניהם משפיעים ושניהם מקבלים.מה שאין כן זיווג יסודות, שרק זכר משפיע ונקבה מקבלת, ולכןעושים אז על כל פנים דביקות בקירוב בשר, כדי שגם זיווג יסודותשבחיצוניות ידמה במה שאפשר ליחוד שלם, בהקדים לו את דבקותרוחין דנשיקין בסוד הפנימיות.ואולם לא שייך זיווג אלא רק לאחר שז\"א ונוקבא ישתלמו כל אחדכראוי לו, כי כשם שהעלם היחוד שנעשה בתחילת הבריאה גרם לכלחסרונות שבעולם (פתח ד'), כך גם לא יכול היחוד להתגלות (על ידיזיווג) עד שיתוקנו בתחלה כל חסרונות שקדמו לו, בין שהתיקון באמכח מעשה התחתונים, ובין, כאשר אין כח בתחתונים, הכל ניתקן מכחרצון העליון.והנה שלימות של ז\"א הוא במה שיקבל מוחין דגדלות, כי השלימותהיא הפך מחסרונות, וכשם שבזמן השבירה חסרו לו המוחין, אשר עלידיהם היא כל הנהגה והשפעה (פתח נ\"א, ק\"א, קי\"א), כך גם בתיקון
— פתח קל\"ו - שלימות הזיווג —שמזעכשיו צריך שיקבל הוא את מוחין, ובאמת גם כל פרצופים העליוניםצריכים להיות מקושרים בז\"א בשעת זיווגו עם נוקבא, לאחר שכולםהם סוד המשפיע, כי אע\"פ שעבודה עצמה לא שייכת למעלה מזו\"ן,מ\"מ מצד היות העליונים מעטרים את ז\"א במוחין שלו וממשיכים לושפע עליון, בזה מגיע ענין עבודה גם להם.וכן נוקבא צריכה להשתלם מקודם בבחינתה, כי היותה שורש שלתחתונים שמקבלים ממנה, לכן תיקונה הוא גם כן על ידם, וכיון שכלתחתונים הם ענפים שלה אשר בלעדם היא אינה שלימה, לכן צריכיםהם להכלל בה ממש בשעת הזיווג (פתח ל\"ח, קל\"ז).והנה לפי שלימות ההכנה הנזכרת שנעשית בזו\"ן, זכר בבחינתהמשפיע, ונקבה בבחינת המקבל, כך ממש תהיה שלימות הזיווגשייעשה ביניהם, ולא כל הזמנים שווים בזה, כי לא באים לז\"א מוחיןתמיד בכח אחד, ולא נקשרים התחתונים בנוקבא תמיד בדרך אחד,ולפי זה ישתנו הזיווגים במעלתם ובחשיבותם, וזה שמצינו שמלבדזיווג עיקרי שהוא בין ישראל לרחל, יש עוד כמה זיווגים, בין יעקבולאה וכו' (פתח קי\"ז, קי\"ח), שכולם הם ענפים של זו\"ן וטפלים להם,ובאים להשלים בעד זו\"ן לפי שעה ובמה שאפשר בזיווגם.
— פתח קל\"ז - השכינה ניתקנת —שמחפתח קל\"ז - השכינה ניתקנת על ידיענפיה שנכללים בה בשעת הזיווג[מן השכינה מתפשטים כל עולמות התחתונים, שבהם נמצאים כלעניני העבודה, שנעשית על ידי מלאכים ונשמות בני אדם, עבודתהמלאכים היא להוציא את גזירת השכינה מכח לפועל, ועל הנשמותמוטל לעבוד את השי\"ת בבחירתם, וכיון שהשכינה תלויה בעבודתם,לכן היא אינה שלימה וראויה לזיווג אלא כאשר כל ענפיה יהיו כלוליםבה, ונמצא שזיווג זו\"ן נעשה מכח כל העולמות כשהם מתוקנים,העליונים שנכללים בז\"א, והתחתונים שנכללים בנוקבא]כבר נתברר (פתח י\"א, כ\"ו) שהשכינה היא שורש לכל עניניהתחתונים, אשר העיקר בזה הוא ענין של עבודה שנמסרה בידם, שהיאעבודת תיקון השכינה עצמה, ולכן אין השכינה נשלמת אלא על ידיהם.ויש שני סוגי התחתונים, המלאכים והנשמות של בני אדם, עבודתהמלאכים היא להביא את פעולות השכינה לידי מעשה, ועל ידי זהממילא גם פעולות של כל ספירות העליונות, כי כך רצה ית' שלאתפעל השכינה בעצמה, אלא שיהיה זה בהדרגה על ידי שלוחים שלה,שהם כעבדים שאין להם הבחירה, ולעומתם הנשמות עושים את עבודתהבחירה בתיקון השכינה וכל הבריאה כולה.וכיון שהתחתונים הם ענפי השכינה, וכמו חלק שלה ממש, לכן היאאינה שלימה בשביל שתוכל להזדווג עם ז\"א, אלא כאשר כל ענפיהיהיו כלולים בה, אלא שדרכי התכללות של מלאכים ושל נשמות
— פתח קל\"ז - השכינה ניתקנת —שמטבשכינה הם שונים, כי תלוי זה בענין מעשיהם ובתולדות היוצאות מהם(פתח קל\"ח).וכאשר כל זה נשלם, אז נעשה זיווג בין ז\"א לנוקבא, שבו מתחבריםכל העולמות, העליונים והתחתונים, כי בז\"א נכללים כל העליונים בסודהמפשיע (פתח קל\"ו), ובנוקבא נכללים כל התחתונים בסוד המקבל,וכיון שכל הנמצאים נתחברו ביחד בחיבור שלם, מתגלה עליהם יחודהעליון של המאציל עצמו ששולט בשעת הזיווג.וגם בזמן הזה כל זיווג הוא גילוי אחד מן היחוד, וכאשר יושלמוכל זיווגים הנצרכים לתיקון כל הבריאה במשך שית אלפי שנין, אזיתגלה היחוד בכל כחו על כל הנמצאים, וישלוט באופן שכבר לא יהיהלו העלם, ויהיה התיקון שלם לעולם ועד.
— פתח קל\"ח - סדר הזיווג —שנפתח קל\"ח - סדר הזיווג[בהיות נוקבא נכללת מכל עולמות התחתונים, אחרי שהם כבר ניתקנובכל תיקוניהם כראוי, ב ִהפרד מס\"א, והיותם עומדים בסדר נכון, כולםמקושרים זה בזה, אז היא מזדמנת לפני ז\"א כדי להתחבר עמו.ובתחלה הוא נותן בה כח אחד שנקרא 'רוחא דשביק בה בעלה', שעלידו היא תוכל להעלות מיים נוקבין (מ\"ן), שהם חלק שלה בשפעהמתחדש על ידי זיווג בעולם, יהיה זה גילוי אור חדש, או תיקון אורשנתקלקל מקודם, או החזרת אור שנתעלם למעלה, אמנם את מ\"ן הזההיא תעלה באמצעות נשמות של צדיקים.וכנגד זה מגביר ז\"א מים דכורין (מ\"ד) שלו, שהם חלקו בשפעהמתחדש, ואז מתחברים מ\"ד ומ\"ן ביחד, ומחיבורם נולד שפע חדש,ומאז הוא נמסר למשרתים, כדי להתפשט על ידיהם בכל העולמות,עד שיגיעו לעולם העשייה, להתגשם שם ממש ולצאת לפועל גמור]זיווג הוא תשלום, ובאמת הוא תכלית של כל העבודה, וזהו סדרשלו, החל מהכנה הראשונה ועד גמר כל המעשה:וכבר נתברר (פתח קל\"ז) שנוקבא היותה שורש של כל עולמותהתחתונים (בי\"ע), לכן אינה שלימה אלא כאשר הם בתחילה יתקשרוביניהם בכל דרכי קשר המוכנים להם, ואחר כך יחזרו ויוכללו כולםבנוקבא, והנה אחד מדרכים אלה של הקשר הוא ענין היכלות (כי ישז' היכלות בכל עולם מעולמות בי\"ע, ועיקרם הם בבריאה ששם נעשהחיבורם עם השכינה), שדרך היכלות עולים כל העולמות מלמטהלמעלה, ובכך נקשרים זה בזה, עד שנמצאים כולם עומדים בהיכל
— פתח קל\"ח - סדר הזיווג —שנאקודש הקדשים דבריאה, ששם נמצאת השכינה, ואז נקשרים ונכלליםכולם בה כענפים בשורש להחשב עמה כאחד (עיין קיצור הכוונות עמ'כ\"ב).אמנם בשביל שכל עולמות יוכלו להכלל בשכינה הם צריכים להיותמתוקנים בעצמם מקודם, ואלה הם שני תיקונים עיקריים שנעשים בהם:ִ א) קודם כל צריכים הם להפרד מאחיזת ס\"א, שהרי בבי\"ע יש טובורע (פתח ל\"ט, מ\"ו), מכיון שמלבד אלקות נמצאים כאן גם הנפרדים(פתח מ\"ג), מה שאין באצילות, שהיא כולה אלקות, ולכן לא שייך בהרע כלל (ואע\"פ שיש קליפה גם כנגד אצילות, מ\"מ אינה עומדת שם אלא ירדהלמטה, עיין בפתח ל').והרי הרע הוא שמונע את ענפים מלהתחבר עם שורש, וזהו באמתפירוד יחידי האמיתי שהרע יכול לגרום, ולכן בבוא עת הזיווג צריכיםלהעביר את ס\"א מכל עולמות בי\"ע, כדי שלא יהיה דבר מונע אתהתקשרותם בשכינה (וגם כדי שלא ינקו החיצונים מן השפע שיתחדשעל ידי זיווג בחזרתו לבי\"ע).ב) ואחרי שהרע נפרד מכל העולמות, צריכים הם להתקן בסדר טובונכון שראוי להם, שהוא ענין התקשרותם זה בזה וכנ\"ל, עד שכולםיוכללו בשרשם בשכינה, בסוד המרכבה [כי בשעת קבלת שפע צריכיםכל העולמות להיות מחוברים עם השכינה, באופן שישמשו לה ככסא,והיא תהיה רוכבת עליהם, ולאפוקי שלא יהיו אז כל העולמות במקומםלמטה, ועיין בגנזי רמח\"ל עמ' רנ\"ט].והנה כאשר השכינה ניתקנה בשני תיקונים אלה, נחשב שהמקבלמוכן לקבל, ועדיין הוא רק תיקון מצד העולמות והמלאכים שבהם[בסוד חיצוניות, אבל תיקון מצד הנשמות בסוד הפנימיות יהיה עודבהמשך].
— פתח קל\"ח - סדר הזיווג —שנבואז מזדמנת נוקבא לפני ז\"א ומבקשת ממנו את ההשפעה, בסוד\"ואל אישך תשוקתך\", כי היא זו שמעוררת אותו ואת כל ספירותהעליונות להשפיע לה, והיינו שמעוררת בהם רצון ושמחה על ידי עצםזה שהיא מתוקנת ומוכנה לקבל מהם, שזה גורם לגילוי כל אורותיהםופתיחתם, כי באמת המשפיע חפץ להשפיע תמיד, והכל תלוי בהכנתהמקבל.ִ ואז ז\"א מתחבר עם נוקבא, בתחלה על ידי נשיקין, להעשות שניהם'אחד' ממש בסוד הרוח והפנימיות, ואחר כך מתחבר גם בחיצוניותעל ידי זיווג יסודות, להחשב 'אחד' כמה שאפשר גם מצד חיבור בשר(פתח קל\"ו).ומכאן ואילך מתחיל ענין של השפעת ז\"א, כי הנה כל ספירותנמצאים בבנין תמיד, אך ההשפעה היא שמתחדשת בהם, ובשבילשתתקיים השפעה כראוי צריכים זו\"ן להתקן מקודם, נוקבא על ידיהתכללות בה כל עולמות התחתונים, וז\"א על ידי שיקבל מוחיןדגדלות, שרק מכחם נעשית השפעה הראויה ומתוקנת (פתח קל\"ו).ואולם כדי שז\"א ישפיע לנוקבא, צריך שיהיה עוד תיקון אחד מצדנוקבא, שהוא התעוררות נשמות בני אדם, וכדלהלן.אלא שגם בשביל זה נצרכת נוקבא לעוד הכנה אחת, והוא שינתןבה כח אחד כדי שהיא תוכל לאסוף אליה את הנשמות ההן, והנה כחזה נקרא 'רוחא דשביק בה בעלה', שז\"א נותן אותו לה בביאה ראשונה,שעל ידי זה באמת נשלם כלי יסוד שלה, אשר מעתה היא יכולהלהעלות את מ\"ן על ידי הנשמות, וכדלהלן.ואולם מ\"ן עצמו הוא חלק שלה בשפע המתחדש בעולם, מה שהיאממשכת, כי הנה בכל שפע יש חלק של זכר ושל נקבה, ושורש דברזה הוא גבוה מאד.
— פתח קל\"ח - סדר הזיווג —שנגכי הנה חומר שממנו נעשו כל הנבראים הוא גבורות שנמצאות ביסודנוקבא, שהוא עצמו שורש הדין שנתגלה ברשימו, כי כבר נתברר (פתחכ\"ו, ל') שמקום שנעשה על ידי הצימצום נקרא רשימו, והוא סוד מלכותאור אין סוף, שהיא בחינת נוקבא שנתהווה בחלל, אשר בה נתגלהענין של דין, שהוא סוד גבורות שיש ביסוד נוקבא, הנקראים מ\"ן שלה,שהוא כאמור חומר שממנו נעשו כל הנבראים, בסוד \"הכל היה מןהעפר\" (פתח נ\"ב), ולעומת זה קו אין סוף שנכנס ברשימו הוא בחינתמ\"ד של זכר שירד אל נוקבא, ועל ידי שניהם נעשתה כל הבריאה.ָָ ועל דבר כיוצא בו אמרו חז\"ל 'משל לקדירה של חלב, כיון שנופללתוכו טיפה של מסו מיד הוא מקריש', הרי מכאן שעיקרו של וולדבא מחלב, ומסו אינו רק מעמיד (מחמיץ ומגבש את חלב לעשותוגבינה, והיינו שהוא נותן צורה לחומר), וכן הוא בעניננו, כי שורש שלחומר שממנו נעשו כל הנבראים, הן גבורות, שהוא הדין הנזכר, אשרמלבד פעולות שהוא עושה בבחינת הדין, יש לו גם מציאות היותוחומר שממנו נעשים כל תולדות בנבראים.וכגון אנו אומרים שמן הדין יצא אש, וכן מן הדין יצא זהב, כיבבחינת מציאותו כחומר כל דברים הנזכרים נעשו מן הדין, וכמושמחסד יצאו מים וכן כסף, והיינו נמי מחסד בבחינת חומר [כי גםחסד בא מרשימו, ככל הספירות, ולכן יש לחסד בחינת חומר,וכדלהלן], וזהו כאמור מלבד פעולות שדין וחסד פועלים בנבראים.ואמנם כל הנבראים בנוים משני חלקים, ממ\"ה וב\"ן, בב\"ן נכלל כלענין של חומר שמקבלים הנבראים בסוד רשימו, ובמ\"ה נכלל כל עניןשל קו אין סוף שנכנס ברשימו לתקנו, ונמצא שכל נברא בנוי משניהםבשוה, חציו מב\"ן שנותן בו חומר, וחציו ממ\"ה שנותן בו צורה [וזהומלבד שגם מ\"ה משתתף בחומר של כל נברא, שהוא לובן שנותן אבאבוולד יחד עם אודם שנותנת אימא בוולד, וכבסמוך, ועיין בפתח ס\"ג].
— פתח קל\"ח - סדר הזיווג —שנדולפי זה נוקבא היא סוד גבורות, שהן חידוש חצי כל הנבראים מצדב\"ן, שהיא ממשיכה להם את חומר בסוד רשימו, ולעומת זה זכר,אע\"פ שגם ממנו בא לנבראים חצי החומר, שהוא לובן צד מ\"ה שלהם,מ\"מ עיקר פעולתו בנבראים שונה מפעולת נוקבא, כי הוא נותן צורהלחומר של נוקבא, על ידי שממשיך להם ענינו של קו אין סוף, כיב\"ן ומ\"ה הם כמו חלב ומסו במשל הנזכר.והנה חומר זה, שהוא סוד ב\"ן הבא מנוקבא, הרי הוא מצד עצמוחשוך מאד, וזהו כאשר הוא לבדו, שאז הוא גורם רק לקילקול ולרוגז,אבל כאשר הוא מתוקן על ידי מ\"ה בבחינת קו אין סוף, אז ב\"ן גורםלתיקון ולשמחה.ונחזור לעניננו, כי ביסוד של נוקבא צריך שיהיו ה' גבורות, שהםשרשי כל הנבראים מצד החומר שלהם וכנ\"ל, וכאשר שורש זה נתעוררכראוי, אז נמצא שהמקבל עומד ומבקש חסד מזכר המשפיע, בסודמ\"ד שלו, ואולם כדי שיתעורר שורש של נוקבא כראוי, שהן הגבורות,והיינו כדי שהיא תוכל להעלות את מ\"ן שלה (שהן ה' גבורות שביסוד),היא צריכה לקבל מקודם כח אחד מזכר, הנקרא 'רוחא דשביק בהבעלה', שהוא נותן לה בביאה ראשונה, שגם רוח זה הוא סוד גבורות,כי כל מה שבנוקבא הוא בבחינת גבורות והדין.ונמצא שאע\"פ שנוקבא מעוררת רק חידוש חצי של כל הנבראים,שהוא צד ב\"ן שלהם, אך מזה עצמו באה התעוררות לכל נבראיםהמקבלים לגבי המשפיע שלהם, ונמצא שאע\"פ שהיא פעולה פרטית,מצד ב\"ן לבדו, מ\"מ זה נוגע לכלל כולו, והיינו שזוהי כל התעוררותשל הנבראים שבאה מצד ב\"ן, והתעוררות הזאת הוא ענין העלאת מ\"ןשל נוקבא, שהוא כאמור חלק שלה בשפע המתחדש בעולם (ה'גבורות), והוא שמחדש את צד ב\"ן בנבראים החדשים, או שמקיים אתב\"ן בכל נבראים שכבר נמצאים בעולם.
— פתח קל\"ח - סדר הזיווג —שנהוהנה מה שמתחדש בנבראים כעת באופן פרט, לפי זה מתחדשתהנהגה כללית בכל העולמות.והנה חידוש שפע זה יכול להיות או המשכת אור חדש ממש שעדייןלא בא בעולם וכנ\"ל, או תיקון איזה אור שנתקלקל ונפל לקליפות, אוהחזרת איזה אור שנתעלם למעלה בגלל חטאי בני אדם כדי שלא יאחזובו הקליפות (כמו זיהרא עילאה של אדם הראשון, שהם חלקיםהעליונים של נשמתו, שנסתלקו ממנו ולא נפלו לקליפות).כי הנה אם היה העולם הולך בדרך התיקון, אז תמיד היו מתחדשיםבו רק אורות חדשים, שהיו מוסיפים מעלה וחשיבות לכל הבריאה, ואזנוקבא היתה ממשיכה לנבראים את חצי ב\"ן שלה בבחינת אורותחדשים, לתת להם תוספת כח ועילוי.אך כיון שהדברים הלכו בדרך הקילקול, והרבה מן האורות ומעלותשהיו בעולם כבר נאבדו, ושלטו בהם הקליפות, אם כן צריך קודם כללהוציא אותם מן הקליפות, ולחזור ולתקנם כבראשונה, ונמצא שכלזיווגי זו\"ן בזמן הזה באים לתקן את המקולקל, ובכל יום ניתקניםדברים אחרים, עד שיחזור העולם למצב שהיה לו לפני חטא אדםהראשון (ואחר כך יחזור גם למצב שהיה לו לפני השבירה, עיין בדעתתבונות עמ' רע\"ח), וכל זה הוא מצד ב\"ן, שהוא שורש לכל דבריעולם מצד חומר שלהם, בסוד גבורות שיש ביסוד נוקבא.והנה את העלאת מ\"ן הזה, שהם כאמור ה' גבורות שנקבצים ביסודשלה, עושה זאת נוקבא מכח נשמות של צדיקים, כי ענין התחדשותהשפע הוא מעיקר ההנהגה שנעשית בסוד פנימיות של עולמות, ולכןמגיע דבר זה ביחוד לנשמות, וכאשר נוקבא מאספת אליה את הנשמות,שכבר נולדו ממנה, והיינו ליסוד שלה (שבו תמיד נשאר שורש של כלהנשמות שנולדו), והם מתנוצצים שם, הרי זה גורם למה שימשכו אליהמלמעלה ה' גבורות בסוד מ\"ן שלה.
— פתח קל\"ח - סדר הזיווג —שנווכאמור כדי שהנשמות יתאספו ביסוד שלה, צריכה היא לקבל מקודםאת רוחא דשביק בה בעלה (כי ידוע שבכל בן שנולד יש חלק מההוארוחא, ולכן יש לו כח לאסוף אליה כל נשמות שכבר נולדו), נמצאשהתקבצות מ\"ן עצמו, שהן ה' גבורות, ביסוד שלה והתעוררותו לקראתבעלה נעשה בכח הנשמות, כי היותם פנימיות של הנהגה, לכן עלידיהם נעשה חידוש המשכת השפע וכנ\"ל.[ועיין בשערי רמח\"ל (פחו\"ד סי' צ\"ב-צ\"ד, עמ' רכ\"ו) דכתב שכחחידוש השפע נמשך לנוקבא דרך מוחין שלה מלמעלה, ובהתחלה כחזה מתפשט יחד עם המוחין בכל אברים שלה ומקבל מהם את השפעתםלפי מדריגת נוקבא ומדת התעוררותה, ושוב חוזר כח ההוא ומתקבץבמוח, אשר ממנו כבר יורדת טיפה זרעית ליסוד שלה, שהם ה' גבורותהמחודשות לפי מדריגת נוקבא, שבהן עצמן נכללים חלקי ב\"ן הראויםכעת להתקן, כי יחד עם התעוררות נשמות עולים ליסוד שלה איזהחלקי ב\"ן מן הקליפות, ולפיהם נעשית התעוררות במוחין שלה,שחוזרים שוב ליסוד שלה עם טיפה זרעית בבחינת גבורות המחודשותלפי התעוררותה, וזהו ב\"ן המחודש שעומד להתקן כעת, שהוא חלקשל נוקבא בשפע המתחדש, ועדיין דבר זה צ\"ת]ואחרי שנוקבא מעלה את מ\"ן, שהוא כאמור בחינת ב\"ן וגבורות,שהוא מחצית שלה בשפע המתחדש, אז כנגד זה מוריד זכר את מ\"דשלו, שהוא בחינת מ\"ה וחסדים, מחצית שלו בשפע, כי בדיוק לפיחלקי ב\"ן שנתעוררו ועלו מצד נוקבא על ידי הנשמות, כך נותן להזכר את חלקי מ\"ה, ומשניהם נולד הוולד, שהוא עצם השפע שנתחדשכעת בזיווגם.[ומבואר שם בשערי רמח\"ל שגם לזכר נמשך מ\"ה יחד עם מוחיןחדשים מלמעלה (מזיווג או\"א), ומתפשט מ\"ה ההוא יחד עם המוחיןגם כן בכל אבריו ונשפע מהם, ושוב מתקבץ במוח שלו, וממנו יורדתטיפה זרעית ליסוד שלו, אלא שזכר אין זקוק לנשמות ולא לרוחא
— פתח קל\"ח - סדר הזיווג —שנזהנזכר בשביל שיתעורר ויעלה את מוחין שלו לאו\"א כדי שהם יזדווגווימשיכו לו מ\"ה יחד עם מוחין חדשים כנגד חלקי ב\"ן שעלו על ידינוקבא].ולאחר שהשפע כבר נולד צריך הוא להמסר למשרתים כדי שעלידיהם הוא יתפשט בכל עולמות בי\"ע, וגם לזה יש סדר ידוע, שתלויבאותם היכלות שהזכרנו למעלה, כי השכינה בעומדה בהיכל העליון(בקדש קדשים דבריאה) שהיא כאמור רוכבת שם על המשרתים (וסודשל כל עניני מרכבה הזאת והיכלות מבואר היטב בספר ברית המנוחה),אז נמשך ממנה שפע הנולד אל המשרתים שעומדים תחתיה בהיכלותההם.וגם אצל משרתים עצמם יש סדר מדריגות שהשפע משתלשל ויורדדרכם מלמעלה למטה עד שמגיע לעולם העשייה, ששם הוא מתגשםויוצא לפועל ממש, כי תכלית של כל הילוך השפע הוא להגיע לעולםהתחתון להיות בבחינת המעשה, וענין שפע זה הוא לידת גופיםחדשים, או חידוש איזה עניני הנהגה, הכל לפי ענין השפע ומעלתו.ברוך ה' לעולם אמן ואמןכי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו.חלקי ה' אמרתי לשמור דבריך.ת ו ש ל ב \" ע