אשר בנחל חלק קטו

מו אשר כז סב — כז סג ב3חל כז סב. ?עז_רת השם ?הברך, יום חמישי לסדר האזינו, מחרת ירם הכפורים, עזם ה׳ ]י[ ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ... ו... נרו־ יאיר. באתי לאחל לכם שנה טובה ומתוקה, שנה שיהיה לכם פרי בטן, רק שתגורו ביחד באדזבה ובהבנה הדדית, ואיש את רעהו ייאמר חזק, כי כשהבעל ואשתו שמחים ?חד, ואוהבים זה את זה, אז הקדוש־ברוך־הוא מביא ביניהם ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, ולכן ךאו מאיד לדון אחד את השני לכף זכות, ולשמר מכל מיני עברות, חס ושלום, ועל־ןדי־זה תתבךכו מפי אל עליון. נא ונא ... נרו ?איר, ראה לדבק את עצמך באין סוף ברוך הוא, ותדבר בכל יום עם הקדוש־ברוך־הרא, אשר אין עוד דבר גדול מזה, שאדם מדבר אליו יתברך בשפת האם שלו, ואף שבהתחלה זה בא לאדם מאד קשה, כי נדמה לו כאלו אין במקומו הקדוש־ברוך־הוא. ולכן תעשה כל מיני מאמצים שבעולם להחדיר בעצמך אמונה פשוטה בו ?תברך, ראז תחיה ח?ים נצח?ים, חיים ערבים ומתוקים, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם, ןאז טוב לו כל הןמים. נא תא רק תדבר אל הקדוש־ברוך־הוא, ןעל־ןדי־זה תצליח דרכך תמיד. המאהל לכם ברכה והצלחה מן השמים... כז סג. בעץרת השם יתברך, יום ששי עךב־שבת־קךש לסדר האזינו, מחרת יום הכפורים, שם ה׳ ]ה[ ה׳תשנ״ט.

אעזר כז סד בנחל מז שלום וברכה אל ... נרו ואיר. מאיד מאד רציתי לשמע מה נתחדש בכלליות בענוץ הבניה ןכו׳, ומה התחדש בענין החוב של הרב ... נרו ואיר, מה מאד נשבר לבי בקרבי, שנסתבכתי בחובות כאלו, ואיני יודע איך לצאת מז-ה, ואני עיני רק אליו יתברך, כי אנחנו רק בידיו יתברך, כל מה שהוא רוצה כך יהיה, ועלינו רק לבטל את דעתנו ושכלנו אליו יתברך, וכל זה התחז-קותי עכשו, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שהכל יהיה לטובה. המצפה לשמע ממך... כז סד. בעזרת השם יתברך, יום ששי ערב־שבת־קדש לסדר האזינו, מחלת יום הכפולים, שם ה׳ ]ה[ ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ידידי... נרו יאיר. שמעתי שהחשמל בבית־המדרש התקלקל, ו... נרו יאיר, דבר עם ... נרו ואיר, שיתקשר אל חברת חשמל, ואיני יודע מה קרה הלאה, אולי תברר אצל ... כי ... נסע היום לשליחות חשובה בשבילי ובשביל הקהלה. נא לברר בעדן החשמל, כי הנה נכנסו שבת וחג, ואיך יתכן שליא יהוה חשמל בבית־המדרש. המצפה לשמע מ$ך... אני מקוה, שמסרת את המכתבים, היום יהיו לי עוד מכתבים כמעט לכל אנשי שלומנו.

מח אשר כז סה — כז סו בנחל כז סה. בעץרת השם ?תברך, יום ששי עלב־שבת־קדש לסדר האזינו, שם ה׳ ]ה[ ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה אל העיק וחפים ... נרו יאיר. לנכון קבלתי את מכתבך. בענץ מה שאתה מבקש התחזקות והתעוררות לחג הסכות וכו׳, תהלה לאל, יש לנו שפע של דבורים שדברנו בעבר, שיחות ?קרות ותורות נפלאות שכבר נדפסו — תקרום משם ותתחזק. העקר שצריכים לזכיר ממנו ?תברך, ולא להסיח דעת כרגע, ועל־ידי־זה תצליח דךכך. עכשו בגיל צעיר ראה ללמד הךבה תורה, כי מה שלומךים בגיל צעיר, ץה מה שנשאר לאדם לכל דוךו, ועל־כן תתמיד מאד בלמוד התורה הקדושה, ואז תצליח דךכך תמיד. ומחמת טרדות השבת — עלי לקצי♦ המאחל לד שבת שלום... כז סו. בעזרת השם יתברך, יום ששי ערב־שבת־קךש לסדר האזינו, שם ה׳ ]ה[ ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו ויךדפו אל ... ו... נרו ?איר. מאד מאיד שמחתי לשמע שאתם חוגגים את החג ב?בנאל, ולהפך — אין אתם יכולים לשער את גדל הצער והעגמת נפש שיש לי, שיצאתם מעננאל, כי סוף כל סוף מה רציתי? רק את הטוב בשביל ?לדיכם, ולבסוף אתם לא רוצים את הטוב הזה, ואני לא יודע למה, השקעתי בבנכם ... נרו ?איר, ממש מסירות נפש, ואני

אשר כז סו בנחל מט אוהב אותו אהבת נפש, כאשר תשאלו אותו, ומאד מאד הצטעךתי שנסע מכאן וכו׳, עם כל זיאת עדין אני מחכה ומצפה לראות בשמחתו, אם רק תעזרו לי לסים במה שהתחלתי, הרי הוא למד פה כמה שנים. נא ונא ראו לפקיח את העינים מה קורה בץה העולם ואיך שצריכים לשמר את הילדים, הדור פרוץ לגמרי פרצה אחר פרצה, רחמנא לצלן, ועל־כץ צריכים להחדיר בילדים אמונה ברורה ומזככת, ותחלה לאל, אין לנו במה להתביש מהחנוך שלנו ביבנאל. נא ונא ראו להתחזק יחד לחיות בשמחה, כי כל הצרות וחיסורים והבעיות שלכם זה מחמת שאתם נמשכים אל העצבות ומרה שחורה, ואתם רוצים דבר שלא הןה עוד ןכו׳ וכו׳, כי באמת אם אדם מבטל את עצמו לגמרי לגבי האין סוף ברוך הוא. ואינו רוצה שום דבר רק את הקדוש־ברוך־הוא בעצמו, על־ידי־זה הוא מצליח דךכו. ועל־כן אני מאיד מאד מבקש אתכם. ךאו להחדיר בכם אמונה פשוטה בו ןתברך, ולהתחזק בכל מיני אפנים שבעולם, ןעל־ידי־ץה תצליחו דךככם. נא ונא ראו להיות בכל הג הסכות ץמן שמחתנו בשמחה עצומה, וזה וךחיב לכם בגשמיות וברוחניות, ותרוו ריב נחת מכל יוצאי חלציכם. אני מקוה להקדוש־ברוך־הוא לבוא מיד אחר חג הסכות, ולראות אתכם שם, ןעל־כל־פנים אני מאיד רוצה שתהיו מבנאל ולעזר לי, ויש לי הךבה מה לדבר אתכם, ובפרט אודות החתן שלכם, שכדאי לעשות ביניהם שלום־בית, ושלא ןבוא, חס וחלילה, לגרושין, הס ושלום, הס ושלום, כי מה כבר יהיה? יהיו לכם בץיונות ושפיכות דמים, ומה יהיה הלאה?! ובפרט שהיא מעברת וכו׳ וכו׳, ולכן אני מוכן מאיד לעזר לכם בעדן עשית שלום־בית.

נ אשר כז סז בנחל נא ונא תסלקו את חכמתכם המדמה, ותתחזקו באמונת חכמים, ואז תראו נסים נגלים שיעשה עמכם הקדוש־ברוף־הוא. המאחל לכם עזבת שלום... כז סז. בעןרת השם יתברך, יום שעזי עלב־שבת־קךעז לסדר האזינו, מחרת יו־ם הכפולים שם ה׳ ]ה[ ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומנו הלקלים, "חסידי בלסלב", הגרים בענאל "עיר בלסלב", הוי״ה עליהם ושלה שכינתו תמיד. מאד מאד אבקש את כל אנשי שלומנו היקלים, שתשמחו כל חג הסכות, שהוא זמן שמחתנו, ותשתדלו שבכל לילה תליה שמחת בית השואבה אצל סכה אחרת מאנשי שלומנו הןקלים, ותשתדלו כלכם לבוא, כי זה עקר הנצחון שלנו, שנהןה רק בשמחה ובאךבה ובאחדות, כי סוף כל סוף אנחנו בני משפחה אחת גדולה, ועוד מעט כלכם תשתלכו אחד עם העוני, ואז ממילא תהיו כלכם משפחה אחת גדולה. וראוי לכם לשמח מאד מאד בשמחת החג, שזכינו להבלאות מזרע ישראל, חכינו לבנות סכה ולהכנס בסכה, ולאכיל שמה וכו׳ וכו׳, ולקים את מצות בולאנו יתבלל שמו וכו׳ וכו׳, וכץ לשמח מאד, שתהלה לאל, היינו אצל לבנו ז״ל בראש השנה, אשר בפרוש גלה לנו, שראוי לנו לשמח כל השנה בשמחה זו. אני מאד מקלה להקדוש־ברול־הוא, שבליל לביעי י״ז תשרי, תעשו אחר עלבית את סעדת ההלולא של רבנו ז״ל באחת מהסבות הגדולות, ואז אדבר אתכם באליכות מדברי רבנו ז״ל. ומאד מאד רציתי שהן הגבלים והן הנשים יתקבצו, כי .יש לי הלבה מה לומר לכם ולספר לפניכם, ואני מקוה תכף־ומןד אחר חג הסכות לבוא במחניכם.

אשר כז סח בנחל נא היות שבתל המועד מתקבצים בירושלים רבבות ךבב1ת אנשים, היה טוב מאיד, שאנשי שלומנו יסעו ביחד עם משפחותיהם לעלות לירושלים, ולהפיץ בהפצה מרכזת, כי נךפסו עכשו עשךים ושנים קונטרסים חדשים נפלאים מאיד, וזה יעזיר קידם כל לפתסתכם, וכן שהמשפחה תצא לטיול בחל המועד, והעולה על הכל — שיכנס שפע בעבור }מר האולם־שמחות, שנתנו טשעקים זיחרים ל... נרו ןאיר, ואין במה לכסות אותם. לכן מאיד מאיד הייתי רוצה, מי ש_רק יכול להצטרף אל ההפצה המרכזת — תבוא עליו ברכה, ובזה תחנכו את נשותיכם רלדיכם להפיץ את ספרי רבנו ז״ל, כי סוף כל סוף במה אנחנו יכולים לשלם חזרה לרבנו ז״ליי כי אם על־ידי הפצת מעינות החכמה חוצה, כי בהכרח לקרב עכשו את כל נשמות ישראל אל דעת רבנו ז״ל, לגלות לכלם את האמונה הפשוטה בו יתברך, אשר אין למעלה מזה. נא ונא ראו לעזר אחד לשני, אשר זה אצלי יסוד גדול, ויעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שנשמע ונתבשר תמיד בשורות משמחות. אל תניחו את העצבות והעצלות להכנס בכם, ובפרט בימי חג הסכות, ןמן שמחתנו, אשר אם אדם שש ושמח כל ימי חג הסכות, ובפרט שזוכה להיות בצלא דמהימנותא להכנס בתוך הסכהי יהןה בטוח, שיהןה שמור ממזיקים כל השנה, אשרי מי שמכניס דבורים אלו, ואז טוב לו כל הןמים. המאחל לכם שבת שלום וחג שמח... כז סח. בעזרת השם יתברך, יום ששי עךב־שבת־קדש לסדר האזינו, שם ה׳ ]ה[ ה׳תשנ״ט. שלום רב וכל טוב סלה אל העיק וחכים ... נרו ןאיר. לנכון קבלתי את מכתבך, ואודות שאתה מבקש התחזקות לחג הסכות, תהלה לאל, .יש לנו שפע של דבורים, ךאה לעין בכל

נב אשר כז סט בנחל השיחות ובדבורים שכבר נדפסו, ותחיה לף התחזקות רבה, ובפרט בלקוטי־עצות המשלש, אות סכות, תמצא שם ךבךים נפלאים מאד מאיד, ואני מקדה להקדוש־ברוך־הוא לסדר עכשו שני ספךים על חג הסכות: "חיק נתן" על המועדים, וכן ספר "סכה שלמה", אשר שם מדבר באריכות גדולה מעניני החג. ראה לנצל את הזמן שלף, ולחרבות בלמוד התורה הקדושה, כי רק זה מה שאדם לוקח אתו. ובפרט בימי הנעורים, אם לומדים בהתמדה — זה מה שנשאר על כל החיים. אודות שאתה כל־כף מבקש שאתה רוצה ללמד פיה וכו׳ וכו׳, מה אימר לף! פיה לומדים רק אלו שגרים בענאל, והם ברמה אחרת מהרמה שלף בלמודים, ועל־כן לא שיך שתבוא לפיה וכו׳, ובפרט שעכשו אין לנו מקום כלל, אני מקוה שהחירף הזה נכנס בבדן חדש, אז נדבר כבר מעדן זה. הקדוש־ברוף־הוא השומע תפלות ישראל, ישמע תפלתי שאני מבקש ומתפלל בעדף, שתצליח דו*כף תמיד. המאחל לף שבת שלום... כז סט. בעזרת השם יתברך, מויצאי־שבת־קדש לסדר האזינו, שם ה׳ ]ו[ ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל הבחור היקר לי מאד ... נרו ןאיר. מאיד מאיד אני מתגעגע אליף, ועל־כל־פנים לראות את כתב ק־ף, רציתי מאיד, שתכתיב לי איפה אתה לומד וכו׳ וכו׳, ךאה להתחזק מאיד מאיד, ותלמד בהתמדה את התורה הקדושה, כי סוף כל סוף זה מה שנשאר מהאדם, כמו ששמעת אצלנו זה ןמים ושבועות, חדשים ושנים וכו׳, ולכן ראה לנצל את הזמן הןקר שלף, כי ״ינקותא כלילא דוחיא" )שבת קנב.(, עקר ייפי הפ_רח — כשהוא עדין בצעירותו, והקדוש־ברוף־הוא יעזיר לף, שתצליח דךכף תמיד.

אשר כז ע בנחל נג אני בא ליבנאל שבוע אחר חדש חשון, ומאד רציתי שתשבות אז פדבנאל. המאחל לך פרכה והצלחה מן השמים... כז ע. בעזרת השם יתברך, מוצאי־שבת־קדש לסךר האזינו, שם ה׳ ]1 ]ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומנו היקרים, "חסידי ברסלב", תלמידי "היכל־הקדש" די בכל אתר ואתר, הח״ה עליהם ישרה שכינתו תמיד, וישמרם ויצילם מכל צרה ומפל צוקה, מפל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, אמן. אחי ורעי היקרים! הנה אנו עומרים עתה לפני חג סכות, סכות זה חג שנקרא ז־מץ שמחתנו יותר מכל החגים, מדוע? כי סכה זה צלא רמהימנותא, צל של אמונה, אנו נכנסים בתוך חסכה כמו שאנחנו, עם הבגדים, עם הנעלים, עם הכובע, אפלו שהבגדים מלכלכים, חס ושלום, הנעלים מלכלכות, אנו נכנסים כל כלנו בסכה, וזו השמחה הכי גדולה. ואין עוד מצוה שאדם יכנס עם הגוף הגשמי והחמרי, ןהלבושים הצואים ןהמלכלכים כמצות סכה. לכן סכה היא המצוה הגדולה ביותר. ודיקא על סכה נאמר )ישעיה ד, 0" :וסכה תהיה לנו לצל", הסכה זה הצל של עם ישראל. ואומר רבנו ז״ל )לקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן כא(: סכה לשון שסכה ברוח־הק׳דש, מה ן-ה רוח־הק׳דש? אדם זוכה למ׳ח מזכך; וברגע שנזדכך המח שלו, אז הוא מבין דבר מתוך דבר, מבין דברים שאחרים אינם ןכולים להבין, שזה נקרא רוח הבא מן הקידש. דירי לכל אחד ןש רוח, הינו .יש לו רצונות כל אחד כפי ענעו, אבל שלמות הרוח צריך להיות רוח של קדשה וטהרה, לא רוח של טמאה ולא רוח ךחובית. ואי אפשר להגיע לרוח־הקד־ש, אלא כשמקדשים את השבעה נרות: העינים, האץנים, החיטם והפה.

נד אשר כז ע בנחל כשאדם מזכך את עיניו ומסתכל רק על הקדוש־ברוןז־הוא, שומר על אזניו לשמע רק בקול דברי חכמינו הקדושים, מתחזק באמונת חכמים, ושומר עצמו מכעס. והוא סבלן, וכץ שומר את פיו, על־ידי־זה .יש לו מ׳ח נקי. אבל אם לאו, כבר מ׳חו נפגם, ואם אין לו אמונת צדיקים — נפגמות עיניו, ואם אין לו סבלנות ואךיכות אפים — פוגם באפו, ואם פוגם בדבורו ומדבר לשון־הרע, רכילות וליצנות — נפגם מחו, כי כל אלו השבעה נרות תלויים במח, כפי שמקדשם, כמו־כן .יש לו מח נקי. הינו שמתבונן איך כל הבריאה כלה זה אלקות, והקדוש־ברוף־הוא מסכך עלינו, שזו מצות סכה, שאנו עושים מהחוץ פנים. כי באמת אנו יוךעים, שברשות הןחיד, מי בעל־הבית? מי שגר בפנים, ובחוץ זוהי רשות הרבים; הינו רשות היחיד — רשות יחידו של עולם, שאדם יכול יותר לשמיר את עצמו, כי גר לבד, ןאין לו היכן להסתכל, אלא על הקירות, אין לו מה לקלא _רק בספרים שבאמתחתו, אין לו על מי להיות בכעס, כי אין אף אחד בבית, אין לו עם מי לדבי* ל^ז הרעי רכילות וליצנות, כי הוא לבד. נמצא, שהבית 1הי רשות היחיד, רשות יחידו של עולם, שהשכינה עמו, ברגע שנמצא בחוץ, זה רשות הרבים, ףשות הסטרא אחרא, כבר רואה פריצות, כבר שומע ליצנות, אשר עקר הטמאה זה הליצנות, ולכן _רבנו הקדוש, שחבר את המשנה, אמר לבניו: אל תדורו בשכנציב, משום דליצני הוו ומשכו לף בליצנותא )פסחים קיב:(; שהזהירם לבל יגורו בעיר המלאה ליצנים, שעלולים להשפיע עליהם בטמאתם וכו׳. וכן בחוץ .ישנם אנשים המכעיסים אותו, אזי נעשה בכעס, וכן יש לו עם לדבר כל דבר אסור, אזי. רחמנא לצלן, עוקר עצמו מהקדוש־ברוך־הוא, וזה נקרא רשות ה_רבים. וכתוב )בראעזית ב, יז(: "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", הקדוש־ברוןד־הוא רוצה שנתחתן, אשר זו המצוה הראשונה, על־כן צריכים לגור עם האשה בבית. ובדרך כלל איש זה חסד ואשה זה גבורה. אומר רבנו ז״ל )לקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן

אשר כז ע בנחל נה פ׳(, שעקר עולמות השלום — כששני הפכים מתאחרים בחד, כי אם שניהם חסד — אין ריב, אם שניהם גבורה — אין ריב, ץה ברגז וזה ברגז,. זה בכעס וזה בכעס, שניהם — או רק טוב, או רק רע. ואימתי עדך ריב? כשאחד חסד ועוני 1פבוךה ךכו׳, ההוא ותרן והיא אינה ותרנית, אז עדך ריב. ואם עושים שלום, זה עקר השלמות, כששני הפכים בנושא אחד מתאחדים, אז עוררה השכינה. והאשה היא השכינה. וכמו שספר רבנו ז״ל )חיי־מוןזר״ן, סימן תסג(, שבימי אברהם, היתה השכינה שרה, בימי יצחק, היתה השכינה — רבקה, בימי יעק־ב — היתה השכינה רחל ןלאה. וס?ם רבנו ז״ל, שאצל כל אחד ןאחד !הו כך, שאשתו היא השכינה, וכעדש שלום בתוך הבית, אז השכינה שורה בבית, כי איש ואשה זכו — שכינה שררה ביניהם )סוטה יז.(, אצל האיש .יש י׳ ואצל האשה .יש ה׳, ובדחד: י״ה — המיחין. כשנמצאים בתוך הבית, .יש לנו עינים, מה צריך לעשות עמהן ? לא להיות צרי עין. לבעל אסור להיות צר עין על אשתו, ולאשה אסור להיות צרת עין על בעלה, וצריכים לפךגן זה לזה, להסתכל בטוב עין. כגון: היא צריכה בגד רבו׳, יךאה לדאג לה, חסר לה שאר צרכים — ידאג לה לשפע רב, ותמיד ?שפיע שפע טוב וכו׳. וכן האשה — בעלה רוצה ללמ׳ד תורה — תתן לו, רוצה לעשות מצוות — תתן לו, שיהיו טובי עין זה לזה. וכן עם האזנים — לשמע זה לזה, היא מתאנחת, כואב לה משהו — לשמע אותה, .יש לו מה לספר ולומר, עליה לשמעו. החטם — אף פעם לא להיות בכעס, ולאמץ את מדת הסבלנות. הפה — רק לדבר דבורים טובים, שאחד יחזק את השני. ןאם תשימו לב, הפה יכולים להשתמש בו לטוב או להפך, יכולים לדבר רק דבורי אהבה ושמחה, לעודד ולחזק זה את זה, האזנים מבינים בהן זה את _ץה, שומעים בהן זה את ןה» העירם מסתכלות זה על זה ברחמנות, הכעס, האף — או שאדם ברציחה וכל דבר קטן מעצבנו, או שהוא

נו אשר כז ע בנחל סבלן גדול, אם אדם קונה לעצמו מדות טובות אלו, הבית שלו נעשה ךשות היחיד, רשות יחידו של עולם, וזו הספה שלו. לכן על הספה כתוב )סכה ט.(: תשבו כעין תדורו, כי הספה נקראת סכת שלום, אנו יוצאים בחוץ. ועושים מהחוץ פנים. הולכים לחצר, שזו רשות הרבים, ושם בונים את הספה, ושם אוכלים וישנים, כדי לגלות שגם בחוץ הקדוש־ברוך־הוא נמצא. ואם אדם הולך בצורה כזו, אז היכן שהולך בכל העולם, הוא מסכך עם סכה, ענני כבוד, לכן הצדיקים היכן שהולכים — השכינה עמןזם, כי הם מסבכים עם הסכה, והקדוש־ברוך־הוא שומרם. ולכן הם זוכים לרוח־הקדש, רוח הבאה מן הקדש. ולהפך, חס ושלום, ךשעים שרחוקים מכל זה, מסכנים, ובבית אחד מסתכל ברע עין על השני: מדוע את צריכה בגד וכדומה, למה או1 אוכלת כל־כך הרבה וכו׳. והיא: למה אתה הולך לכולל ללמד וכו׳, זה נקרא רע עין, שאחד מסתכל על השני בעין רעה, במקום לשמיע צעקותיה ואנחותיה ולעזד לה, או במקום לשמע כאבו, אין מענין את איש מסבל רעהו. כמו־כן הם עצבנוים, ומכל שכן שמגביהים ןדים וכו׳, אשר אומרים חכמינו הקדושים )סנהדרין נח:(: אף־על־פי שלא הכהו — נקרא רשע וכו׳, ומכל שכן על אשתו, זו עברה ךכי גדולה להגביה ןדים, ובעבור ןה אין לאדם פךנסה, כמאמרם ז״ל )בבא מציעא נט.( אוקירו לנשןכו כי היכי דתתעתרו; ורבנו ז״ל הקפיד על זה מא׳ד מאד, ואמר )לקו־טי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן סט(, שעקר הכסף והפרנסה בא לאדם בזכות אשתו. וכן הדבור, כשאדם שומר על דבורו ומדבר ופה עם אשתו, אין דבר ופה יותר מזה, ועל זה מסמלת הסכה, ןץה נקרא רוח הבאה מן הק‘ךש, ואם ובנו את הבע! בצורה כזו — וצליחו בחן־ים, ויהיו וזכי מאשרים בחיים. ודבר זה אנו לומדים ב״היכל־הקדש". חסדי השם יתברך כל מה שאנו לומדים, אנו לומדים מספרי רבנו ז׳׳ל, ואין שום דבר שאנו מוצצים מהאצבעות וכו׳, אלא ספרי רבנו ז״ל הם נר לרגלינו.

אעזר כז ע נז יש לנו, ברוך השם, "לקוטי־מוהר׳ץ", שזה הספר שרבנו ז״ל הקפיד מאד ללמדו, ואמר )חיי־מוהר״ן, סימן שמט(, שיכולים להיות בעל תשובה גדול על־ידי הספר שלו, ואמר, שמי שיעסיק בספרו הקדוש בלי קנטור ונצחון, ויסתכל בו באמת, בודאי יהיו נפתחים כל קשיות גידי לבבו, וכל אחד מכרח לקנות את הספר שלו, ומי שאין לו במה לקנות, שימכיר כר תחת לראשו. ומי שאין לו כר, ימכיר ספרים אחרים ויקנה ספרו. כל־כך רצה רבנו ז״ל, שנלמד את ספרו, ואמר )חיי־מוהר״ן, סימן שמס, שהספר שלו הוא אתחלתא דגאלה, וצריכים ללמיד הרבה בספרו, עד שיהיה בקי בו. ואמר )חיי־מוהר״ן, סימן שמז(, עהנל־ידי הספר עזלו* יכו־לים להיות בעל מידו גדול, בעל השגה גדולה, כי .יש בספרו עמקות מאיד מאיד גדולה. ובאמת מי שמרגיל עצמו ללמיד "לקוטי־מוהל״ן", רואה שהספר הזה הוא ספר מפתח לכל חכמת הקבלה, ומי שרוצה להבין בחכמת הקבלה, בספרי הזהר והתקונים, ב׳רעןא מהימנא׳, ב׳ספרא דצניעותא׳, מי שרוצה להיות בקי בספרי האר״י ז״ל, ואפלו בלמוד העמיק, עמק עמיק מי ימצאנו של הבעל־שם־טוב הקדוש זי״ע ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, מכרח שיהיה לו המפתח, שהוא ה״לקוטי־מוהר״ן". ופעם אמר רבנו ז״ל )חיי-ממזר״ן, סימן שמג(: אם לא הןה הספר הזה "לקוטי־מוהר״ן" יוצא בעולם, הןה לו ספר אחר. עכשו שןצא הספר הזה, כבר לא צריכים ספר אחר, כי רציתי כמה פעמים לעשות הלכות פסוקות על השלחן ערוך, לבאר כל דין ודין בהלכה פסוקה וכו׳, הינו שרבנו ז״ל רצה לעשות ספר של הלכה, כי רבנו ז״ל הןה בקי בשלחן ערוך ןשר והפוך, ואמר )שיחות־הר״ן, סימן עס: עד שבני־אדם מתאספים סחד לתפלה ועד שמתעטפים בטלית וכו׳ ןכו׳, אני לומד אךבעה דפים שלחן ערוך; כי בדרך כלל עד שמתפללים לוקח זמן, זה הולך למקוה, זה חוזר, ועד שמניח תפלין, עד שמתעטף בטלית וכו׳, רבנו ז״ל כבר הןה מספיק ללמד אךבעה דפים שלחן ערוך, כל־כך הןה מתמיד. ואמר רבנו ז׳׳ל, שהוא למד כשררה צעיר שלש פעמים את השלחן ערוך: פעם אחת

נח אשר כז ע בנחל למדו כסךרן עד שןדע כל דין ודין, פעם שדה למד תדע מהיכן נמשכת כל הלכה והלכה, מאיזה מקום בבבלי, ירושלמי, רמב״ם, טור ושאר ראשונים יוצאת ההלכה. פעם שלישית למד תדע סודות של הלכה והלכה. למדים מכאן איך רבנו ז״ל הקפיד כל־כך על הלכה, אשר עוד לא הןה צדיק בעולם מאז שנתחבר העזלחן ערוך, שיקפיד כל־כך על אנשיו שילמדו שלחן ערוך, עד כדי כך שאמר רבנו ז״ל )טיחות־הר״ן, סימן כט(, שכל יהודי מחןב ללמיד בכל יום שלחן ערוך. ובאמת אנו יודעים, שמי שרוצה להקרא חסיד ברסלב, צריך שיהיו לו שני דברים: ללמד שלחן ערוך, ולהתבודד אל הזקדוש־ ברוך־הוא. ואלו שני היסודות בחסידות ברסלב, ואמר רבנו ז״ל, שהוא רצה לעשות ספר הלכות פסוקות, לברר כל דין ודין בהלכה פסוקה, או לכתב מי מהפוסקים הלכה כמותו, אבל תכף ומיד כשןצא ה״לקוטי־מוהר״ך אמר, שלא צריכים את זאת, ומדוע? אלא אם לומדים "לקוטי־מוהר״ן" הךבה מאיד, זוכים לברור וזכוך המדמה, שאני בעצמי יודע עם מי ומה ההלכה. למדים מכאן מהו "לקוטי־מוהר״ן", ספר הספרים, עד כדי כך, שאמר רבנו ז״ל )חיי־מוהל״ן, סימן שמח(, שבתורה שלו .יש עמקות, עמיק עמק מי ןמצאנו, ומה שנכתב בלשונו צריכים לך?ןךק בו כמו במקרא, אפלו שרואים שהוא מדבר כפול, צריכים לדעת שיש לו בזה כונה לדקדק פה כמו שמדקדקים במקרא. ואמר )חיי־מוהר״ן, סימן שמב(: הבעל־ דבר ןכול לחפות ולכסות את העינים מאיד על הספר שלו, כי אם הבעל דבר והסטרא אחרא לא היו מעלימים ומסתירים את התורה שלו, זה הןה מנפץ את כל המניעות והשקר, כי תורות רבנו ז״ל מעוךרות מהשנה. ובאמת מי שרוצה לךאות את רבנו ז״ל ומקרב אליו, זה תלוי רק בדבר אחד — כפי שלומד ספרי רבנו ז״ל, עד שהוא בקי בהם בעל־פה ןשר והפוך, כמו שאמר )לקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן קצב(, שפניו, שכלו ונשמתו וחכמתו הם בתוך הספר. ואמר )חיי־מוהר״ן, סימן שסה(: מי שלומד ספרו "לקוטי־מוהר״ן", חושב שגם בזיהר וגם בכתבי האר״י ז״ל מרמזים דבריו, ואינו יודע

אשר כז ע בנחל נט #בדבריו כלולים כל הזהר וכתבי האחי ז״ל. למדים מכאן מה זה "לקוטי־מוהר״ן", איזו זכות צךיכים להבין את הספר הדה #הוא ק‘ךש קדשים. ורבנו ז״ל אמר פעם, #ב#מים לומדים בכל יום ויום את התורות #לו עם פרוש אחר. תתארו לעצמכם מהם ספרי רבנו ז״ל. מה זה "לקוטי־ מוהר״ן״! ואנו צריכים להיות #מחים במא׳ד מאד, #אנו מאמינים ב״לקוטי־מוהר״ן", ויודעים מהו הספר הץ-ה, #על־ידי הספר הזה נפתח המרו להרגיש את הקדוש־ברוך־הוא, כי בלי למוד "לקוטי־ מוהר״ך, אדם אף פעם לא ידבר אל הקדוש־ברוך־הוא, ןאם אדם אינו מדבר אל הקדוש־ברוך־הוא, אף #יהןה למדן גדול מאד, והוא מתפלל ומקים מצוות. אף־על־פי־כן הוא ןשן. כמו #אומר רבנו ז״ל )לקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן ס׳(: .יש בני־אדם #ישנים את ימיהם, אף #לומדים ומתפללים ומקימים את המצוות — זה בחינת שנה, כי אם אדם אינו מדבר אל הקדוש־ברוך־הוא בשפת האם #לו, מסכן, מיחו ישן. כמו #אדם ישן הוא חולם חלומות, מדמין דמיונות. חלומות ורודים, #חוךים, אבל זה חלומות בעלמא. ומסכנים בני־אדם #חולמים כל ימיהם, כי כמה חי אדם בזה העולם ? ! הבה לא נטעה את עצמנו, אומר דוד המלך )תהלים צ, י(: "ימי שנותינו בהם שבעים #נה, ואם בגבורות #מונים #נה", יותר מזה אדם מסכן, כבר אינו מתפקד, זה לא נקרא חיים, ואם אדם אינו לומד תורה, אינו מקים את המצוות, אזי מה #וים חיים כאלו?! שבעים #נה אדם חי. ועל זה אומר חוני המעגל )תענית כג.(: מי איכא ךניים שבעים שנין?! איך אדם ןכול לישן שבעים #נה?י מה נקראת שנה ? אם אינני ןכול לדבר אל הקדוש־ברוך־הוא, סימן #המיח #לי ן#ן. ואף #אני לומד תורה, אני מחבר ספךים בהלכה, אבל המ׳ח ן#ן. אף #אני מקים מצוות, אפלו #אני מתפלל את השלש תפלות: שהרית, מנחה ומעריב, אבל זה מלא דמיונות ומח#בות זרות, כי כל זמן #אדם אינו מדבר אל הקדוש־ברוך־הוא בשפת האם #לו, אינו מרגיש את ד^קדוש־ברוך־הוא #נמצא פיה

ס אשר כז ע בנחל אתי, עמי ואצלי, ומה שאני רואה - אני רואה אליקות, ומה ׳עזאבי שומע — אני שומע אליקות, היכן שאני הולך — אני דורך על אליקות, סימן שהוא ןשן. ולכן רבנו ז״ל מעורר מהעונה, ומי שלומד יותר לקוטי־ מוהר״ן, הוא נתעורר יותר מהעונה, ומסבב עם סכך, שזו בחינת סכה. "הפורש סכת שלום עלינו", הקדועו־ברוך־הוא מסוכך עלינו, ואנחנו אוהבים זה את ץה ועוזרים זה לזה, מןקךים זה את זה, זה נקרא ׳סכת שלום׳. ולכן אומרים חכמינו הקדושים )סכה כז.(: כל עם ישראל יכולים לצאת בסכה אחת, כי סכה זה סוד עול אחדות, מאחדת את כלל נשמות ישראל. וזהו הלמוד העמק של רבנו ז״ל - לאחד את עם ישראל ולא להפריד ביניהם. ולכן אומר רבנו ז״ל )לקוטי־מלהר״ן, חלק א׳, סימן קעא(, כתוב )דניאל יב, ב(: "ורבים מישני אךמת עפר ןקיצו, אלו לחיי עולם ו־אלו לחךפות ולדךאון עולם"; הינו כשמתגלה דרך חדשה בעבודת השם יתברך, ישנם שני סוגי אנשים: סוג אחד — מתחילים ללכת עם התורות, עם ההנהגות שלמדו, ומתלהבים מאיד עם הספר, ואומרים: אקה ספר פלא הואי כל סודות התורה נמצאים בו ךכו׳, אין זה סתם ספר, אלא ספר הספרים, שפותח לי מחשבתי, שאבין את כל התנ״ך, כמו שאומר רבנו ז״ל )ימי מחהךנ״ת, חלק א׳, סימן עב(, שעם כל תורה ןכולים לעביר את כל התנ״ך, ששה סדרי משנה, את כל בבלי, ירושלמי ןתוספתא ואת כל ההלכות. ןאחד מתלמידי מוהת״ת ז״ל _ הרב מטשהרין, חבר ספר "נחת השלחן", ן־שם פרש את ה׳אירח חיים׳, ׳יורה דעה׳, ׳אבן העזר׳, על־פי תורה אחת ב״לקוטי־מוהר״ן", ואם אמר רבנו ז״ל, שיכולים לפרש את כל התורה כלה על־ידי תורה אחת שלו, בודאי זה אפשרי, ןה_רב מטשהרין הראה זיאת. ישנם אנשים שלומדים ספרי רבנו ז״ל, והולכים בדרך רבנו ז״ל, ומאיד מתלהבים, ויש סוג שני, שהולכים להתגרות עם אחרים: אינך יודע מה אתה מדבר, אני יודע רכו׳, אתה שקרן וכו׳, ומתגרים עם בני־אדם. אומר רבנו ז״ל, שזה פרוש הפסוק: "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, כשמתגלה הצדיק בעולם עם ספרו, הךבה אנשים

אעזר כז ע בנחל סא מתעוררים מהשנה, אבל אלו לחיי עולם - הולכים עם זה ומחיים עצמם בזה, ואלו לחרפות ולדראוץ עולם, שהולכים לחרף בני־אדם ולהתריס בהם שאינם יוךעים. ולכן מאחר שזכינו להתקרב אל רבנו ז״ל, באו נהיה מהכתה הזו של "אלו לחיי עולם", נלך עם התורות של רבנו ז״ל, ולא נשים לב מה שאחרים מדבךים. אנו זכינו לידע מרבנו ז״ל, זכינו להיות אצל רבנו ז״ל בריאש השנה, זכינו להתיש את הניעם והזיו שבכל תורה ותורה מ״לקוטי־ מוהר״ן", כי לכל אחד מאנשי שלומנו יש לו תפיסה והשגה ברבנו ז״ל, אחרת לא הןה עוזב את משפחתו, אשתו וילדיו לבוא לאומץ, אין זה דבר קל כלל ועקר, השנה היו שנים־עשר אלף אנשים, ורצו לנסיע עוד כחמשת אלפים איש, ולא היו מטוסים, וזו עבדה ולא חלום, ולא בחנם שהס״מ השתגע תצא מדעתו. כי ידוע ש_רבנו ז״ל ספר לנו ב״ספורי־מעשיות" )מעשה ז׳( מהזבוב והעכביש, שקידם שןרךה נשמתו לזה העולם, צעק הס״מ: אם הנשמה הזו תרד, אין לי מה לעשות. ואמרו לו: הנשמה הזו מכרחה לרךת, ואתה תמצא עצה. וזוהי כלל המחליקת על רבנו ז״ל. אבל .רבנו ז״ל אמר )חיי־מוקל״ן, סימן רכט(: נצחתי ואנצח, לא יועיל לאף אחד, רבנו ז״ל כובש את העולם, אם כן רוצים ואם לא רוצים, ואשרי העוזר לזה, שאור רבנו ז״ל יתפשט בעולם, ואוי לו לאדם שעוצר את הזרם. הנה ראינו לנגד עינינו מה שקרה בחידש אחד, חידש אלול, שנעשתה התעוררות כזו לבוא לרבנו ז״ל, ושם רבנו ז״ל התפרסם בעולם, שזה מאה תשעים שנה לא היתה פךסימת כזו, ולהפך — הערב־רב לא ההינו לגלות מפיהם כבר מאה שנה את זממם. שהרי ןדוע, שריאש הערב־רב, שם ךשעים יךקב, רצה שלבסוף כלל ישראל ןמירו את דתם, רחמנא לישזבן, וזה כתוב בכתביו ומדפס שם. ומסכן, ממנו לא נותר זכר, ובנו השתמד, ובת אחת התאבדה, ובת שמה לבסוף השתגעה, וסימה בבית חולי נפש, ולא נותר מהמשפחה מאומה, ושמה נותר לשמצה ולדראון עולם, ובמשך

סב אשר כז ע בנחל שנים רבות לא ההינו לגלות בפיהם מה יש בלבם, ןהם הצליחו לדאבוננו, להעביר מליונים יהודים על הדת, ולהורידם ב?ךאת שמים, שיחיו חיי הפקר והוללות ]ומי עזר להם? ה׳רע־בנים׳, במו הסמ״ך־מ״ם ביבנאל, ישנם עוד כאלו, והוא האלוף שבהם, שהמקרה אינו מקוה, הכשרות אינה כשרות, החנוך אץנו חנוך, ממילא הצליחו ןכו׳[. אבל בחךשים האחרונים, התחיל לגלות מפיו פתוח, שרוצה לעשות מהפכה חילונית, חס ושלום, אין יותר שבת, ישנה תחבורה צבוחת, אין יותר כשרות, אין יותר חנוך ןכו׳ וכו/ והנה קבל מנה אחת אפים: מהפכה ערבית. רצה שהכבישים יהיו פתוחים בשבת, והנה הכבישים סגורים גם בימי החל, רצה חנוך שבשירו את השירים של משורר אנטישמי, עכשו שחם שירים עךביים, קבל מדה כנגד מדה. ולכן אין לנו להתפעל מכל זה, אנו מאמינים בהקדוש־ברוך־הוא, ומוסרים נפשנו אליו. ובפרט שעזרנו הקדוש־ברוך־הוא, ואנו זכינו להתקרב לרבנו ז״ל, זו השמחה שלנו, אף שבא קשה מאד לחיות באומן, אבל קבלנו את כל התקונים מרבנו ז״ל. ואמר רבנו ז״ל )חיי־מוהר״ן, סימן תר(, שהרבה צדיקים לא מבינים אותי, למה דיקא ראש השנה אצלי חשוב מהכל. והמשיך: יש עלי הךבה קשיות, אז תהיה עלי עוד קשןה. ברוך השם אין לנו שום קשיות, ויש לנו תענוג, שהיינו אצל רבנו ז״ל באומן, ואנו מוכנים להמליך לילך לרבנו ז״ל באומן עד שתהיה הגאלה, ואז תהיה תחית המתים, ו־כל הצדיקים ןקומו. אבל עד אז נלך אצל ציון רבנו ז״ל, ונעשה תעמולה הכי גדולה לילך אל ציון רבנו ז״ל בראש השנה, כי אנו מאמינים ברבנו ז״ל, ומחיים עצמנו עם הלמוד של רבנו ז״ל, ואנו שמחים עם רבנו ז״ל ןשרים: "בך רבנו נגילה, בך רבנו תשמחה". יש בני־אדם שאינם מבינים, זה מח׳סר יריעה, כי לא כל דבר מבינים, יש אדם שהוא בקי בהלכה, יודע את כל ההלכה, אבל בקבלה איננו מבין. אין לו שום משג בזה, אין זה חסרון של האדם, רק אין זה מהתחום שלו, יש אדם שבקי בקבלה אבל איננו בקי בהלכה. אין ץה התחום שלו, הוא מתמצא רק בקבלה, וכך כתוב

אשר כז ע בנחל סג מהאך״י ז״ל, שכל אחד ילמד מה שלבו חפץ, כי אם אחד נמשך לקבלה, סימן שבגלגול קידם למד נגלה, ועתה ר^ה ללמד* נסתר, ואם אחד נמשך לנגלה שילמד זאת וכו׳ וכו׳, וכץ בכל חלקי התורה. היה אצלי אתמול אברך, שעוד לא ראיתי בדור הדה אברך שבקי בהלכות מקואות כמהו, ויודע את כל השיטות מהךאשוץ שבראשונים עד האחרון שבאחרונים, הוא התמחה בתחום הץ-ה, ואין זיאת אומרת שאין אחר המתמחה יותר ממנו בהלכות שבת, יש לי ספרים מאבלך שחבר כמה וכמה ספרים מענינים מאיד על הלכות שבת, וכפי שאני רואה איך שהוא מנתח הלכות בהלכות שבת, אני רואה שאין כדגמתו בקי בהלכות שבת, ובכל פרט ופרט מהלכות שבת יש לו שאלות ותשובות. למלים מכאן, שגם בהלכה כל אחד בקי בתחומו, וכמו־כן כל אחד בתחום שלו גדול מאיד, ואינו ןכול להכנס בתחום זולתו. כפי שרואים אצל רופאים, ישנו רופא ממחה לב, בא אליו אדם עם שבר ברגל, לא שןך שיטפל בו, כי אין זה התחום שלו וכו׳, ואף שיודע את תפקוד הלב היטב וכו׳, אבל איננו בקי בשברים וכו׳ ברגלים וכו׳. או רופא אורטופד וכירוג וכו׳, איננו לכול להיות בקי בבעיות עי_נים או אף, איזן גרון וכו׳. וכן יש רופא ממחה על עינים, אופטיקאי — זה התחום שלו, ןבוא אחד עם בעיות לב, וליא יוכל לסיעו, וכן הלאה וכן הלאה. כמו־כן .ישנם המון צדיקים, הלבה תלמידי דזכמים, כל אחד מתמחה בתחום שלו. רבנו ז״ל נשלח אל זה העולם להציל את הדור מכפירות ואפיקורסות, מתאות נאוף, הוא מנקה את האדם ומחדיר בו אמונה, ומכניס בו תשוקה, שאדם ילמד תורה ויקים את המצוות ויחזר להקדוש־ברוך־הוא בתשובה. ולכן אם שומעים התנגדות על רבנו ז״ל, צךיכים לדון לכף זכות, ולדעת את הדבור של רבנו ז״ל, שהתבטא: העולם אומרים שגדול בתורה אי אפשר לו לעשות בעצמו טעות, ואם עשה טעות, כבר איננו גדול בתורה. אומר רבנו

סד אשר כז ע בנחל ז״ל: לאו, אני אומר אחרת, גדול בתורה גם־כן יכול לעשות טעות, ואם עשה טעות, לא נעשה ?!ל שב_קלים ופחות גדול בתורה. זה מה שלמד אותנו רבנו ז״ל. ועלינו להתחזק באמונת חכמים, לכבד ולבקר את חכמי ישראל, ובלגע שנפרץ את הגדלים וננבל את הפה, רחמנא לצלן, על גדולי התורה, אז תמה האמונה וכל היהדות. כי כל היהדות תלתה באמונת חכמים. כמאמרם ז״ל )מכילתא בקזלח( על הפסוק )עמלתיד, לא(: "ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו", אם במשה האמינו, בה׳ לא כל שכן? אלא אי אפשר להגיע לאמונה בהזקדוש־ברוף־הוא אלא על־ידי חכמי ישראל. ולכן יהולים צליכים להתחזק באמונת חכמים. .ישנם הרבה לברים שאיננו מבינים, אומר רבנו ז״ל )לקדטי־מוהר״ן, חלק ב׳, סימן בב(: כמו שיש קשיות על הקדוש־ברוך־ הוא, כל יש קשיות על הצליקים; על הקדוש־ברול־הוא יש לכל אחד קשיות, למה אין לי פרנסה, למה אני רוק וכו׳, חבלי שוטה יותר ממני ולא יצלח, ןהתחתן ויש לו פלנסה ויללים וכו׳, ואני חכם גדול ראין לי פלנסה וכו׳ לכו׳, כל אחד עם ה׳למה׳ שלו. אומר רבנו ז״ל, כל כל אדם .יש לו קשיות עליו יתברל, כי אתה טפה סרוחה והקדוש־ברול־הוא אין סוף, סים רבנו ז״ל ואמר: אשלי אדם שאין לו קשיות, ויודע "צליק ה׳ בכל לרכיו וחסיד בכל מעשיו". כמו־כן על הצליקים, בודאי .יש עליהם קשיות אבל אשלי האדם שאין לו קשיות, ויודע שצליל להאמין בקול חכמי ישראל, ובזה תלתה אמונת חכמים, כי אם, חס ושלום, נלבר על גדולי ישראל, ילדינו לא יבחינו תתחילו ללבר על דור קדם, ונכדינו ילברו כבר על כמה דורות קידם, עד שהנינים, חס ושלום, יכפרו בכל, וכל קרה במאה השנים האחרונות, ההחילו המשכילים הארולים לצחק מהרבנים, והבנים שלהם צוחקים, רחמנא לצלן, מהכל. ולכן עלינו להתחזק באמונת חכמים, שזה סוד מצות הסכה,

אשר כז ע בנחל סה שכלנו נכנסים בסכה אחת, כמאמרם ז״ל, עוכל עם ישראל יכולים לצאת בסכה אחת, ועקר השלמות לשבת ביחד בסכה אחת. וכף אומרים חכמינו הקדושים )ברכות נח.(: כשם שפךצופיהם שונים כך דעותיהם שונות; יש בעולם חמשה וחצי בליון אנשים, כל אחד .יש לו פרצוף אחר ךכו׳, כך .יש לכל אחד דעה שונה. אבל עקר השלמות שיתאחדו כלם באחדות הפשוט, בהקדוש־ברוך־הוא. ;עזר הקדוש־ברוך־הוא שנזכה כלנו להכנס בסכה בשמחה עצומה, ולךאות שהסכה שלנו תהיה סכת שלום, וניאהב זה את זה ולא יהיו לנו שום קשיות וספקות — לא על עצמנו, כי אסור לשנא את עצמו כמו שאסור לשניא את חברו. וידון כל אחד את עצמו ואת אחרים לכף ץכות, וישמר אותנו הקדוש־ברוך־הוא בזכות מצות סכה, רגן על עם ישראל, ויקים )עזמות טו, טז(: "תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך יךמו כאבן", ויפלו בני עשו ובני ןשמעאל; כי בני ישמעאל מראים בגלוי מה הם מסגלים, ובני עשו מחפים בהסתר, ושניהם רשעים ארורים, וכמו שאמר רבי שמעון בר יוחאי: הלכה היא מדוע שעשו שונא ל;עק־ב )ספרי בהעלותך ט, י(; וראינו במו עינינו בשואה, איך הגויים הךשעים שרפו וחנקו והרגו במיתות אכזריות את עם ישראל, וכל אמות העולם סביב שמחו בלי יוצא מן הכלל; ולכן כלנו צריכים לשוב בתשובה שלמה ולאהב זה את זה, ובןכות זה נזכה לגאלה במהרה ממינו, אמן ואמן! הקדוש־ברוך־הוא יתן לכלכם חג שמח, ואבקש מאנשי שלומנו היקרים תעזרו זה לזה לבנות סכה, הרי לילדים אין תלמוד תורה, אז תעודדו אותם לילך ולעזיר לאחרים ךכו׳, זה ןמא סכך, זה קרשים וכו׳, אשר זו מצוה גדולה לעזר איש לרעהו, ובזה אנו מךאים להקדוש־ברוך־הוא דגמא חיה איך אנו אוהבים את כל בר ישראל, ןעושים חסד עם הבריות, ובזכות זה נזכה לגאלה השלמה. המאחל לכם ברכה והצלחה מן השמים...

סו כז עא בנחל כז עא. בעז.רת השם יהבדך, י1ם לאשון ?.לב דוג הסכות ה׳תשנ״ט. עזלו׳ם וברכה וכל טוב סלה יגיעו דרדפו אל ןדידי היקר לי מאד, ר׳... נרו ןאיר ויזרח. באתי לאחל לך חג שמח, יעזיר לך הקדוש־ברוך־הוא, שתחוג את החג אתה ובני ביתך וכל יוצאי חלציך בשמחה עצומה, ותחלה לאל, יש לך במה לשמיח, שיש לך זכות כל־כך גדולה, במה שאתה מחזיר עטרה לישנה מאחינו בני ןשראל מעדות המזרח, שחוזךים ומתקרבים אל המקורות, ולא בחגם שכל־כך מחרפין ומגדפין אותך וכו׳ וכו׳, אבל עליך לדעת, כי זכותך גדולה בשמים, כי על ידך תקא נצולין רבבות רבבות נשמות יקרות, ואני מק.וה להקדוש־ ברוך־הוא, שנזכה להחזיר את כל אחינו מעדות המזרח בתשובה, ויבנו ביתם על דעת תורתנו הקדושה, ולא ירחק היום, שיתקים דבר זה בשלמות במלא מובן המלה, שכל אחינו בני ישראל מעדות המןרח וחןרו בתשובה שלמה, כי הם מאיד מאיד קרובים אליו יתברך, על־ידי התמימות והפשיטות שנטבעה בהם מטבעם, כי האמונה הקדושה אינה סובלת חכמות וכו׳, ולכן ראה להתחזק מאיד מאיד, ותהיה בשמחה עצומה, ואל תפחד משום בתה שבעולם, כי גדול אדוננו ורב להושיע. ומאחר שזכית להיות אצל ציון רבנו ז״ל בריאש השנה הקדוש והנורא, עליך לדעת, אשר שום בתה שבעולם לא תוכל לעשות לך דבר, ואפלו שירצו להפחיד אותך, זה הכל הבל ותק, רק תתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ותךגיל את עצמך לדבר אליו יתברך, כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, כי באמת אין שום מציאות בלעתו יתברך כלל, והוא יתברך שומע תפלת כל פה, ותהיה חזק בשיחה בינו לבין קונו, ותךאה נסים נגלים שיעשה עמך הקדוש־ברוך־הוא.

אשר בז עב - כז עג בנחל סז הכפל הדבר, ךאה לשמח מאד על ץכותך, שזכית שיש לך חלק הכי גדול בהחזרת עטרה לישנה. הקדוש־ברוך־הוא, השומע תפלות ישראל, ישמע בתפלתי שאני מבקש ומתפלל בעךך ובעד אשתף וילדיך, שתהיו שמורים מהכ׳ל, ותהיה לכם ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם. המאחל לך חג שמח... כז עב. בעזרת השם ןתברך, יום ראשון ערב חג הספות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו וירדפו אל גאון הגאונים, הרב ... שליט״א. באתי לאחל לכבודו חג שמח, ;עזר הקדוש־ברוך־הוא, שתהיה לכם בריאות שלמה, ותזכו להרבות חן־לים בתורה, ולהמשיך לבנות את התורה, ולהחזיר :עטרה לןשנה לכל אחינו בני ישראל מעדות המזרח, אשר הזניחו אותם כל השנים, בעוונותינו הרבים, וכבודו הרם הוא היחיד בדור הץ־ה, שעליו שמו את המשימה הקדושה הזו. ןמשיך הקדוש־ברוך־הוא עליכם ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם, ותזכו לךאות במו עיניכם איד שךבבות רבבות וכו׳ מבשמות ישראל, חוזרים בתשובה שלמה אליו יתברך, עד שכל עם ישראל ןחזרו אל המקורות, ויקימו את המצוות. המאחל לכם חג שמח... כז עג. בעןרת השם יתברך יום א׳ ערב חג הספות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ידידי היקר לי מאד ... נרו ןאיר.

סח אשר כז עד בנחל ןדוע, אשר האךיז״ל בערב חג הסכות נתן הךבה צדקה, ןאמר, שאז הוא הזמן הכי מסגל לזה, אין מלים בפי להודות לך על כל הךוסד חנם שעשית עמדי, שלקחת לשלם את ההלואה שלקח ... נרו ןאיר, ומשכן את הרכב שלו, אני מקךה שתוכל להבלים את זה עד אז. מה אימר לך! בזכות המצוה של גמילות חסד שעשית עמדי, הנזיר הקדוש־ברוך־הוא בשפע כפול, ותוכל לעשות כל־כך הךבה צדקה, עד שישאר גם לסלק את החוב הזה. הקדוש־ברוך־הוא השומע תפלות ןשראל, ישמע בתפלתי שאני מבקש בעד כל משפחתך, שתזכו לראות דור ישרים יבירך, ונחת־רוח דקדשה מכלם. המאהל לך ברכה והצלחה וחג שמח... כז עד. בעזרת השם יהברך, יום ראשון ערב חג הסכות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... נרו ןאיר. אני מק.וה, שנעשתה התעוררות ממה שדבךתי בעמן שבקשת אותי לעורר את אנשי שלומנו, נא לדוח מי הןה בסערה, ואיך היתה ההתעוררות. אין מלים בפי להודות לך על כל מה שאתה עושה בשבילי. נא ונא לא להתבלבל מכל מה שאומרים וכו׳, כל ההתחלות קשות, אני מקוה שתעביר על הכיל, ךאה לדוח בעמן הרצפה — האם מתקנים. המאהל לך חג שמח...

אשר כז עה — כז עו בנחל סט כז עה. בעזרת השם יתברך, ירם דאעזו־ן ערב חג הספות ה׳תשנ״ט. עזלרם ל... נרו יאיר. ראה לחזק עצמך בכל מיני אפנים, כי גדול אדוננו ורב להוגיע, ותוכר אשר הקדוש־ברוך־הוא, מנהיג את העולם בהשגחה פרטי פרטית. נא לדוח מה הענינים ןכו׳, ו־האם פגשת את מישהו וכו׳ וכו׳, כי אני צריך לדעת כל פרט. המאחל לך חג שמח... כז ער. בעזרת השם יתברך, יום ראשון ערב חג הספות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... נרו יאיר. אין מלים בפי להודות לך על כל החסד שעשית עמדי בהשגת הלואה, כדי שלא תהיינה לי בושות, בעוונותינו הרבים, יעזר הקדוש־ברוך־הוא בץכות זה, שיתרחב לך בגשמיות וברוחניות. מה אמר לך, ידידי היקר! עלינו לשבח לאדון הכל, שאנו זוכים לדעת מרבי אמת כזה, וזכינו להיות אצלו בראש השנה, ומה היינו עושים בלי רבנו ז״ל?! יעזר ד^קדוש־ברוך־הוא, שישפע עלינו מהאור הגנוז הזה, ונזכה להכנס בצלא דמהימנותא. המאחל לך חג שמח...

ע כז עז — כז עח בנחל כז עז. ?עזרת השם יתברך, יזם לאשזן עלב חג הספזת ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ידידי... נרר יאיר. באתי לברך אותך ואת כל משפחתף בחג שמח, יעזיר לף הקדוש־ברוף־הוא, בץכות שאתה עוזר לי בהקמת אולם השמחות בתכלית היפי, שתהיינה תמיד שמחות בתוף ביתכם, ותזכה לבנים תלמידי חכמים, .וחתנים תלמידי חכמים, ותרוה רב נחת מכלם. המאחל לף חג שמח... פיה תקבל שני מכתבים למסד ליעדם, ואני מקרה ש... יעשה עמי חסד, וישלם את החוב הזה, כי החובות הורסים לי את הבריאות, נוסף על כל צרותי המרבות. כז עח. פעזלת השם יתפלך, יזם לאשזן עלב חג הספזת ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... ו... ש?דזיו נצח. באתי לאחל לכם חג שמח, יעזו* לכם הקדוש־ברוף־הוא, שיהיו לכם ימי שמחה, ןהו־בה נחת מכל יוצאי חלציכם, שתזכו לךאות תמיד בשמחתם. הקדוש־ברוך־הוא יעז־ר, שהשנה תוכלו להךפיס המון ספךים חדשים, והזכות הדו תאיר עליכם תמיד, כי מעלת זכות הרבים — אין לתאר ואין לשער מעלתה בשמים. אני מקוה, שאת כל הספרים ״קד־שת ישראל״ ןפיץ ... נרו ןאיר,

אשר כז עט — כז פ בנחל עא ותוכלו להךפיס מהדורה חדשה להפיצם כאן עם התקון שאמרתי לף♦ המאחל לכם חג שמח... כז עט. בעזרת השם יתברך, יום ראשון ערב חג הסכות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ידידי... נרו יאיר. מאיד אבקש אותך, שתעשה התעוךרות בין המפיצים להפיץ את הספר הקדוש והנפלא "קדשת ישראל", והיא זכות הרבים גדולה מאיד מאיד, בפרטיות בין הבחורים, שהם סובלים הרבה מאיד, בעוונותינו הרבים, ואין מי שירחם עליהם, בימי חיל המועד כלם עולים לירושלים, ובפרטיות אצל הרב ... שליט״א, שבאים לקבל את פניו אלפי אנשים, כדאי להפיץ שמה, עם ההסכמה שיתן לך ... נרו ןאיר. המאחל לך חג שמח... כז פ. בעזרת השם יתברך, יום ראשון ערב חג הסכות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... נרו ןאיר. פיה תקבל שני מכתבים נחוצים למסיר ליעדם, ותצליח בדךכך. העקר ראה לכבד את אשתך, ואז יהיה ברכה והצלחה מצחה בתוך ביתך, כמו שאמרו חכמינו הקדושים )בבא מציעא נט.(: אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו !תכבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו[.

עב אשר בז פא - כז פב 3נחל הקדוש־ברוך־הוא יעזיר לך, שתהיה לך תמיד עשירות בגשמיות וברוחניות גם יחד. המאחל לך חג שמח... כז פא. מנןרת השם ןתברך, יום ראשון ערב חג הספות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... תחיה. אודות שאת כותבת בענין ילדים וכו/ כנראה שאני צריך לפרש את עצמי על כל פרט ופרט אחרת לא מבינים, אולם שמחות משכירים לבעל שמחה, הוא משלם כפי המנות שהזמין, אם הוא רוצה להזמין ילדים ולשלם בעבורם — זה העדן שלו, כמו בכל אולם, לא יכולים לאסיר שלא יכנסו ילדים, מה שאין כן סתם ילדים, זה בודאי שאין נותנים להכנס, זה בכלליות אצל כל שמחה. שאלתי היא רק כשאחד אין לו כסף, ורוצה לשכיר את האולם, והוא עיא את האיכל שלו, האם שיך דבר זה. אין מלים בפי להורת לף על כל הגמילות ווסד שעשית בשבילי, ישלם לך הקדוש־ברוך־הוא משכרתך שלמה ממנו יתברך. רציתי מאיד, שהאולם יהיה על רמה גבוהה, ושוב נשאלת השאלה, מה יה.יה בשבת שיש טיש, איך זה יסתדר?! על כל זה תחשבו ואקבל את עצתכם. המאחל לכם חג שמח... כז פב. בעזרת השם יתברך, יום ראשון ערב חג הספות ה׳תשנ״ט. שלום אל ... נרו ןאיר.

אעזר כז פג בנחל עג לדעתי, ראוי לך לנזף היטב ב... מה היא בורחת, כשהיא לקחה את כל הכסף מראש, ועריץ לא גמרה את כל העבודה ? תמשך אותה אץה הפסד יה.יה לה שבורחת לפני גמר בית־המדרש, שאז לא נקח אותה. אודות שלקחת בעצמך דגמא — מה טוב ומה נעים, כי לדעתי, יש לך טעם הרבה יותר טוב מ... שהיא סתם עובדת עלינו. בענין שרק עשרה אנשים תרמו וכו׳, אני רואה איך שבני־אדם מוכנים רק לנצל אותך עד לשד העצמות, לא אכפת להם מהזולת כלום, ובפרטיות אלו שיש להם ילדים הלומדים אצלי, שזה בא לי מאיד מאז* קשה, ובפרטיות ... וכו׳, הם בכלל לא ילדים קלים וכו׳, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שנזכה לגמיר את זה בזמן. נא ונא להזמין בשמי את ... עם כל התלמידות שלה, להלולא של אמי, עליה השלום. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז פג. פעץרת השם ןת3רך, יום ראשון עלב חג הספות ה׳תשנ״ט. שלום אל ... נרו יאיר. האם ... בא לתקן את הךצפה ? וכן מה בקשר השיחה שדברתי עם אנשי שלומנו, האם זה הביא תוצאות, הלא יכול לגשת אל ... ולומר לו, אם חברו הטוב ... נתן 900 ש״ח גם הוא יכול לתת, כי .יש לי הרבה עגמת נפש מבנו, והולך לי מאיד קשה וכו׳. נא לדוח לי חדשות. המאהל לך חג שמח...

עד אשר כז פד בנחל כז פד. בעזרת השם ?תברך, יום W ערב־שכת־קד־ש, חל המועד ספות ה׳תשנ״ט. שלוים וברכה וכל טוב סלה .יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומנו הןקרים, "חסידי ברסלב". תלמידי "היכל־הקךש" די בכל אתר ואתר, הוי״ה עליהם ושרה שכינתו תמיד, וישמרם ויצילם מפל צרה ומכל צוקה, מכל נגע ומחלה. וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, אמן. אחי ורעי היקרים! חסדי השם יתברך, שאנו זוכים הלילה להתקבץ וחד ולדבר דברי רבנו ז״ל, שאין ערך אליו, ובפרט הלילה הזה, שהוא האושפיזא של יוסף הצדיק. איזו זכות היא זו להתקבץ בצותא. כי אנו עדים מה שקורה עכשו, שישמעאל שהוא פרא אדם, הוציא את כל זממו על קבר יוסף הצדיק דיקא, כי הוא מאד מפחד מיוסף הצדיק, שהוא סמל קד־שת הברית. יוסף הצדיק הוא היסוד אצל עם ישראל. ואומרים הכמינו הקדושים: אלמלא יוסף הצדיק הןה יורד קדם למצרים, לא הןה לעם ישראל שום קיום במצרים. יוסף הצדיק על־ידי קדשתו, זכה לקדש ד׳ אמותיו, והוא ודיקא הוא בדד את כל המשפחה בארץ ג־שן. ושם בנה יהודה ישיבה ולמדו תורה, ובנו את כלל ישראל. וכן יציאת מצרים וקריעת ים סוף היתה רק בזכות יוסף, כמו שאומרים חכמינו הקדושים )מדרעז עדחר טוב קיד( על הפסוק )תהלים קיד, ג(: "הןם ראה הנס", מה ראה? ארונו של יוסף ראה. יוסף הצדיק על־ידי שדדה נוטר הברית, הוא זכה להשרות את השכינה גם במצרים, ולא הועיל למצךים לטמא את נשמות ישראל. והנה אנו מתאספים עתה בספירת יוסף, באושפיזא של יוסף הצדיק, אשר את המדה שלו לקח רבנו ז״ל, ועמה רוצה רבנו ז״ל לגאל את עם ישראל; כי אצל רבנו ז״ל הןה היסוד — תקוץ היסוד, תקוץ הברית. רבנו ז״ל מאיד הקפיד לחתן את הילדים בגיל צעיר

אשר כז פד פנחל עה מאד. רבנו ז״ל לא רצה שיתקרב אליו רוק, כי מי שעלין רוקי רחמנא לישזבן, מחו מלא הרהורים רעים, הרהורים של נאוף, וקשה וכבד לו לקבל את דברי רבנו ז״ל, כמובא בדבריו ז״ל )לקוטי־מוהו־״ן, חלק א׳, סימן לו(: וזה כלל גדול, שאי אפשר לתפ׳ס בדברי הצדיק אם פוגמים בברית, רחמנא לצלן. וגם אברך שכבר התחתן, ויש לו ילדים, הוא צריף* רחמים רבים, שיהיו לו מחין נקיים, שישמר על עיניו, על אזניו, על חטמו ופיו, שאלו השבעה נרות: עימם, אזנלם, שני נחירי החיטם והפה, כמובא בדברי רבנו ז״ל )לקוטי־מ1הך״ן, חלק א׳, סימן כא(; על אחת כמה וכמה דלק או רוקה, הם מסכנים. ועלינו לדעת, אם התורה הקדושה אומרת )בראקזית ב, יח(: "כי לא טוב היות האדם לבדו״, זהו זה! אדם לבד זה לא טוב, הוא איש רע ובליעל, כי על חטא פגם הברית, "כי השחית כל בשר דרכו" וגו׳, נאמר )בלאקזית לח, ז<: "ויהי ער רע בעיני ה׳", ואמר רבנו ז״ל )קזיחות־הר״ן, סימן למט(, שהחטא המגנה הזה של פגם הברית, עושה את האדם איש לע ובליעל, והוא תמיד עצבני ובכעס. ולכן בחור לוק או בחורה לוקה, קשה להם מאד לקבל דבלי לבנו ז״ל. לזה הןה היסוד אצל לבנו ז״ל להתחתן בגיל צעיר, כדי לשמיר את הילדים. והנה אנו ערים לגדל הפריצות שנעשתה בין נשמות ישראל, על־ידי ההפקרות שמשתוללת עכשו בחוץ, ועושה פרצות בין נשמות ישראל. אשר אומרים חכמינו הקדושים )סנהדרין מה.(: אין היצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות. הנשים הולכות בפריצות נוראה, וזה מה שגורם לנעלי ישראל לפגים בפגם הברית, וזה מה שגולם, שכל־בך הלבה דם נשפך בישראל. כי כשיש גלוי עריות, אזי למלאך המשחית נתנה לשות. אבל אנו מבקשים מהקדוש־ ברוך־הוא: בץכות יוסף הצדיק, שהלילה האושפיזין שלו, ובזכות כל הצדיקים הקדושים, שהיתה להם מדת יוסף, ובפרט בץכות לבנו ז״ל, שזכה בשלמות אל מדת יוסף, שהקדוש־ברוך־הוא ילחם ?בר על עם ישראל, שלא ישפך דם נקי.

עו אשר כז פד בנחל אבל אנו מצדנו צריכים מאיד מאד לגדר את הענין הזה. ראשית — חנוך הבנים ןהבנות צריף להיות בראש מעינינו. ואל תקחו את זיאת בנקל, ז־אל תחשבו: הבן שלי הוא משהו מיחד. או הבת שלי מיחדת במינה וכדומה, לא ול׳א! בנקל יכולים להתקלקל, רחמנא ליישזבן. לזאת היו פקחים, ראו עם מי בניכם ובנותיכם מתחברים, וברגע שתראו שהבנים והבנות יש להם חברים או חברות מקלקלים ןכו׳, תכף־ומיד תפסיקו את המגע אתם, ןתעמדו על דבר זה חזק, ואל תזלזלו בזה, כי אתם עוקרים את עיניכם, הילדים הם בבת עיניכם, וכפי שרואים, אשר אם רק גךגר עפר קטן נכנס לעין, כבר אדם דומע ואינו יכול לךאות בעין, כך ויותר מכן אם רק נקדה אחת נכנסת בבן או בבת מרוח הזמן, רחמנא לצלן, כמה נזק גורמת. ולכן אני מאיד מבקש ומתחנן לכל אנשי שלומנו, אם אתם רואים אפלו רק .ילד אחד מקלקל, אל תניחו את ?ניכם להתחבר אליו בשום פנים ואיפן, אם אתם רואים בת אחת מקלקלת, אל תתנו לבנותיכם להתחבר אליה בשום פנים ואפן, ואל תקחו דבר זה בנקל, כי אתם שורפים אותם ממש. וזו עבודה זרה של מלך, שהעבירו את הילדים דרך האש. כי אם לוקחים בנקל דבר !ה, תדעו שאתם שורפים את ילדיכם באש. חסדי השם יתברך, אנו■ מתקךבים אל הקדוש־ברוך־הוא על־ידי רבנו ז״ל, אשר מחזקנו, מעודדנו ומשמחנו, ומורה לנו דרכים איך להתחזק במצבים הכי קשים, אשר אין בית שלא תחןה שם איזו צרה וכו׳, אבל הודות השמחה של .רבנו ז״ל, ההתחזקות של רבנו ז״ל, זה מה שמחןיק אותנו, ומעודדנו להיות בשמחה, ולשמח את האשה והילדים. ועקר עצת רבנו ז״ל היתה תפלה — לדבר הךבה להקדוש־ ברוך־הוא. אדם צריך להרגיל עצמו הו־בה לדבר אליו יתברך. רבנו

אעזר כז פד בנחל עז ז״ל אמר )לקוטי־מוהר״ן, חלק ב׳, סימן צו(: אני רוצה שיהיה לכם כל היום התבודדות, אבל היות שקשה לצוות אתכם על זה, אזי הלואי שתךגילו עצמכם לדבר אל הקדוש־ברוך־הוא שעה אחת ביום. ומה זאת אומרת לדבר כל היום אל הקדוש־ברוך־הוא, הלא צךיןז להתפלל שחרית, מנחה, עךבית וחצות, צריכים לקים מצוות, ללמד תורה, צריכים לעסק במשא ומתן, לפרנס את האשה והילדים, צריכים לאכל, לשתות ולישן, ומה זה, אם־כן, לדבר אל הקדוש־ ברוך־הוא כל היום? וכן אומרים חכמינו הקדושים, שרבי יוחנן אמר )ברכות כא.(: הלואי יתפלל אדם כל היום? אלא הכונה היא, שרבנו ז״ל רצה להךגילנו, שתמיד נדבר אל הקדוש־ברוך־הוא, מהרגע שפוקחים את העינים בבקר, עד הרגע שעוצמים אותן והולכים לישן, תמיד נךבר אליו יתברך, ובאמצע נתפלל שחרית, מנחה וערבית, ותקון חצות, אשר הן תפלות מסדרות, שסדרו אנשי כנסת הגדולה, ואין זה סותר אה שמתבוךרים ומספרים לפניו יתברך כל העובר עלינו, כל הךהור רע שחולף במיחנו מתפללים ומבקשים: ויבונו של עולם, תצילני מהרהור רע, משמיעה רעה, מזיבור מגנה וכו׳ וכו׳, ומספרים לפניו יתברך ומתודים ומבקשים שיצילנו. וזה נקרא שרצה רבנו ז״ל, שנדבר כל היום אל הקדוש־ברוך־הוא, ובתוך כך מקימים מצוות, לומדים תורה, בתוך כך אוכלים וישנים ולומדים תורה — זה רצה רבנו ז׳׳ל מאתנו. וזו היתה מדתו של יוסף הצדיק. חכמינו הקדושים אומרים על יוסף הצדיק )מדרש תנחומא וישב ח(: יוסף מתפלל להקדוש־ברוך־הוא על כל דבר ודבר שהןה עושה, והןה אדוניו רואה אותו מלחש בפיו, ךהיה אומר לו: מה אתה אומר? ומשיב לו: מברך אני להקדוש־ברוך־הוא. אומר אדוניו: מבקש אני לךאותו. אמר לו יוסף: הרי חמה שהיא אחד מהשמשים שלו, ואין אתה יכול להסתכל בה, ואיך אתה ןכול להסתכל בכבודו?! אמר לו הקדוש־ ברוך־הוא: חייך, בשביל כבודך, שאני מתגלה אליו; מפני שאמרת דבר כזה למצרי, אני מתגלה אליו. והיכן מתגלה הקדוש־ברוך־הוא למצרי המזהם הזה, שר הטבחים, קצב? אלא כתוב )בראשית לט, ג(:

עח אשר כז פד בנחל "_ויךא אדוניו כי הוי״ה עמו", אומר _רש״י: עזם שמים שגור בפיו; יוסף הצדיק תמיד דבר אל הקדוש־ברוך־הוא. . ולכן אנו, שזכינו להתקרב אל רבנו ז״ל, ואנו לומדים ספרי רבנו ז״ל, אנו מתאחדים בחד. ואבקש את כלכם, אל תחיו בטלנים! תדברו עם כלם רק מהקדוש־ברוך־הוא, אין לנו דבורים אחרים רק הקדוש־ברוך־הוא, תדברו עם נשותיכם ועם בלך־יכם רק מהקדוש־ ברוך־הוא, תדברו עם השכנים ועם כל אחד ואחד מהקדוש־ברוך־ הוא, כי עכשו מכרחים לגלות את הקדוש־ברוך־הוא לכל העולם כלו, וזה בצילנר מפגם הברית. וזו היתה מדתו של יוסף, שהלילה זהו האושפיזין שלו. וזו הןתה מדתו של רבנו ז״ל, שזכה לקימה בתכלית השלמות, שאין שלמות אחריה. לזיאת אגיד לכם, למה הן־שמעאלים הוציאו את כל זממם על קבר יוסף ? כי ישמעאל ועשו מפחדים מאד מאד, שהנה זכותו של יוסף תגן על עם ישראל, וכלם בחדרו בתשובה שלמה. אבל לא יועיל להם כבר. על־כן אבקשכם, את כלכם, הבה ונלמד מה קרה עם יוסף. יוסף הצדיק — אחיו שנאו אותו, עד כך כך, שהשנאה גךמה שעם ןשראל ןךדו למצחם, וסבלו סבל גדול. כל גלות מצחם נתגלגלה רק על־ידי האחים ששנאו את יוסף. ודבר זה עלינו להבין היטב, ובפרט בחג הסכות, שנקרא סכה שלמה, סכת שלום, נתבונן היטב למה שנאה בכולה להביא. כשאחד שונא את זולתו. רחמנא לישץבן, תראו מה יכולות להיות התוצאות, שאחים ירצו להרג את אחיהם, ואם לא מצליחים, משליכים אותו לבור ומוכרים אותו. ךאו מה הגלות שאנו שררים בה, כל הצרות באות לנו _רק מחמת שאנו שונאים זה את זהי ואין אחדות ואין אהבה, כל אחד ממו”מר על זולתו, כאלו ההוא עשה לו משהו, במקום לחשב: הלא חטאתי בפגם הבחת, אזי הקדוש־ברוך־הוא מביא לי כלב שינבח עלי; וכמו שאומר רבנו ז״ל )לקרטי-מו־הר״ן, חלק א׳, סימן נ׳(, שהעזי פנים הם הכלבים הנושכים את בני־אדם. וכמו שכתוב )יקזעןה נו, יא(:

אשר כז פד בנחל עט "והכלבים עזי נפש", אם יש צער ועגמת נפש ממישהו שהוא חצוף ככלב, כמאמרם ז״ל )עזמו־ת רבה, פרשה מב, סימן ט׳(: כלב חצוף שבחיות; אז ב־או נשוב בתשובה. ובאמת כל הגלות שעם ישראל יךדו למצרים הןתה רק מחמת ששנאו את יוסף, וראו והתבוננו אל מה שנאה יכולה להביא. למה לא נלמד לקח הלילה, שהוא האושפיזין של יוסף הצדיק, מה גורמת שנאה. והנה כלם מדברים מהכל, ואף אחד אינו מדבר מנקדה זו של שנאה וגןענות, שאיש שונא את רעהו, והבה לא נרמה את עצמנו. ואם צריכים לשוב בתשובה שלמה, אנו צריכים להיות הראשונים. כי רבנו ז״ל הוא המגלה את האמונה, הוא המגלה לנשמות ישראל את הקדוש־ברוך־הוא, ואם נמצאים בין אנשיו כאלו השונאים איש את רעהו, בודאי אין להם שום שיכות לרבנו ז״ל, ואפלו שקוראים את עצמם על שמו, אם .יש גזענות ביניהם, שם לא נמצא רבנו ז״ל, כי היסוד אצל רבנו ז׳׳ל — לאהב את כלל נשמות ישראל, ורוצה להשיב את כלם בתשובה. והנה אנו רואים בחדש האחרון, איזו פךסימת .יש לרבנו ז״ל, איזו התעוררות .יש לדבר רבנו ז״ל, אשר לא נמצא כזאת מעולם. ןלכן ראשית, עלינו לשרש את הקנאה ןהשנאה מלבנו. ואבקש את אנשי שלומנו, שבמחננו לא תהןה קנאה ושנאה. ואם מישהו אינו מסגל לזה — שילך למקום אחר. הלא רבנו ז״ל אמר )חיי-מוהר״ן, סימן שיט(: אעשה מכם כתות כתות, ובבךסלב ןשנן כתה כזו וכתה כזו וכו׳, כל מיני כתות, ההכרח להכריז ולהודיע: בכתה שלנו לומדים לדבר אל הקדוש־ברוך־הוא, לגלות ולפךסם את הקדוש־ ברוך־הוא, להיות שמח, לקרב יהודים, להפיץ את אור רבנו ז״ל, זו הכתה שלנו! אנו נמלא את כל העולם כלו עם אור רבנו ז״ל, ולא יועיל לשום כלב שינבח עלינו, אינני מתפעל משום דבר! כך אני מלמד בכתה שלי, בד׳ אמות שלי, שזה הד׳ אמות של רבנו ז״ל, כמו שאומר רבנו ז״ל )לקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן נט(, שהצדיק בונה ״היכל־הקדש״, וזה ״היכל־הקד־ש״ שלנו! ולכן אבקש — כל מי ששןך אלינו, שלא יהא לו שום חלק בגזענות! אצלנו מאחדים

פ אשר כז פד בנחל כלם: אשכנזים וספרדים, אין אצלנו אפליות, אצלנו מתפללים כל הנסחאות בתוך בית־הכנסת שלנו, כמו שיהיה בבית־המקדש. לזאת אבקשכם מאיד, נא ונא ךאו שבחדר ובכתה שלנו, תהיה אחדות ואהבהי י?ןי שאינו יטול לעמי לוהי יעשה לי טו5ה וילך. אם אתם זוכרים, לפני תקיעת שופר בקשתי מכלם: מי שיש לו איזו שנאה וקנאה בלב על זולתו, שיעזב את המקום, ישנם עוד מנינים, אם אתה שונא איזה ןהודי — תצא מכאן. אצלי אוהבים כל יהודי ויהודי, אצלי כל המפלגות .זהו שקר אחד גדול! זהו דור ההפלגה. לא אנוח ולא אשקיט עד שאמלא את כל העולם כלו עם אליקות, הקדוש־ברוך־הוא יתן לי את החיים. וכאשר אצטרך לצאת מזה העולם. אניח תלמידים שימשיכו בדבר זה. וזו הצואה שלי: אני רוצה שכל תלמיד מ״היכל הקדש" ידבר תמיד מאלקות, דךפיס ספרי רבנו ז״ל, הפיץ את הספךים הקדושים. כי מה הם אלו הספךים שזכני הקדוש־ברוך־הוא להךפיס? כי קבלתי כל־כך הךבה עלבונות, בזיונות ושפיכות דמים, אזי נתן לי הקדוש־ברוך־הוא מתנה — פרוש על "לקוטי־מוהר״ן", על "ספורי־מעשיות", על "ספר המדות", על תורה ומועדים ןאגדות חז״ל, על סדור, הגדה של פסח, ועוד הרבה ספךים, שמפךשים את דברי רבנו ז״ל בלשון עממית, שכלם יוכלו להבין דברי רבנו ז״ל. לכן אבקש את כלכם בלשון צואה: תמשיכו רק בזה — להדפיס את הספדים, ןעוד פעם להךפיס ולהךפיס, ולהפיצם בכל חלקי העולם! !ואין ןכות יוצךים על הספדים שלי, אין ׳כל הזכיות שמורות׳, כל הרוצה להךפיסם — שידפיסם[. ברוך השם, .יש לנו קרן הךפסה "היכל־הקן־ש", אשרי מי שיעזיר לזה, בקרן הזו חד־פסנו, ברוך השם, את כל ספרי רבנו ז״ל בתכלית היפי: "לקוטי־מוהר״ן", "ספורי־מעשיות", "ספר המדות", "שיחות־ הר״ן" ו״חיי־מוהר״ן", ועתה אנו באמצע להךפיס כל סךרת "לקוטי־קלכות", וצריכים לצאת עוד כשבעה כרכים. אשרי מי שיש לו חלק בזה שיגמר ה״לקוטי־חלכות", אשר אי אפשר להבין דברי רבנו ז״ל אלא על־ידי דברי מוהךנ״ת ז״ל.

אשר כז פד בנחל פא והנה הזקדוש־ברוך־הוא זכנו, עזקרן הךפסה "היכל־הק־דש" לפני ראש השנה כבר הךפיס כרך אחד מ״שפת הנחל", פרוש על ה״לקוטי־מוןזר״ן", ועכשו מכינים את הכרך השני. רציתי כןא‘ד שכל אנשי שלומנו יעזרו, ומי שיכול להוסיף עוד ועוד הוראות קבע — אשרי לו ואשרי חלקו! כי אנשים צמאים לספךים אלו, לחוברות אלו, וזה גם יעזיר לקרן הךפסה "היכל־הקדש", וגם יקבלו את הספךים בחנם, בכל ח‘ךש נשלח להם את הספרים קזיצאו באותו ח‘ךש, וברוך השם, בכל ח‘ךש יוצאים ספךים רבים, והצמאון עז, ואין להשיגם. ברגע שנךפסים כמה אלפי ספךים כבר אוזלים. הנה מכל המהדורה הראשונה של ״שפת הנחל״ — לא נותר אחד, וכבר מדפיסים שוב. והנה מדפיסים את הסדור "עת רצון״ — הן לאשכנזים והן לספרדים, עם הסכמות נפלאות, וזהו סדור מיחד במינו, שאפלו מי שאבד חשקו להתפלל, רק יעבר על הפרוש הדה, ומעצמו ותחיל להתפלל, ולכן אשרי האדם שזוכה לתן צדקה תמיד על הדפסת ספרי רבנו ז״ל. ומי מדפיס עוד ספךים כל־כך ןפים כקרן הךפסה ״היכל־הקדש״ ? ! אבל ההכרח לי לומר לכם ולחדר על זה פעם אחר פעם: הכתה שלנו היא בבחינת הקומנדו, הולכים בחזית הךאשונה, ואינם מפחךים מאף אחד, נכנסים בתוך האויב, ומפיצים את אור רבנו ז״ל. ואל תחלשו כרגע, כי כל אלו שבאו לציון רבנו ז״ל לראש השנה, שהיו קרוב לשנים־עשר אלף איש, מי גרם לזה? אתם מפיצים יקרים! שזהפצתם כל־כך הךבה ספרי רבנו ז״ל, ונעשתה תעמולה גדולה, עד שהבאתם כל־כך הךבה אנשים. כי כך נעשה בךבר רבנו ז״ל — אחד מעורר את זולתו, וזולתו את זולתו, עד שנעשית פרסמת גדולה. לסמ״ך־מ״ם לא יועיל מאומה! אנו נעשה כל אשר ביכלתנו לגלות ולפךסם את רבנו ז״ל, רבנו ז״ל אינו מצמצם בשום מקום מסים, אלא הוא מתנה לכלל ישראל, ואף אחד לא ישטה בכם.

פב אשר כז פד בנחל ושוב אבקש, שבכתה עולנו "היכל־הקידש" לא ימצא עזרם אחד השונא את זולתו. ואם יש מישהו שאינו יכרל לעמיד בזה, ישנן עוד כתות, שילך לשם, ויזכה אותם עם הגזענות שלו והשנאה שמבעבעת בקרבו ןהדעות הכוזבות שלו. ואני חוזר על זה שוב .ומניח צואה, כי איני יודע אימתי אצא מזה העולם: "היכל־הקידש" קידש קדשים, אנו נאמנים לרבנו ז״ל, אנו לומדים סךר־ךךך־הלמוד של רבנו ז״ל, אין אצלנו קונצים! כל שיחה מה״שיחות־הר״ן" — זהו זה! לא יעזיר לאף אחד, ןכן השיחות ב״חיי־מוזהר״ן׳/ אלו השיחות שקבלנו ממוהת״ת ז״ל, ועלינו לציתן! ואל ייאמר פלוני: לא, איזה זקן עם גבנת אמר שליא ללמד כך וכו׳, הלא אותו זקן אינו יותר מהיצר הרע שנקרא ׳זקן וכסיל׳. ןאומר רבנו ז״ל )לקוטי־ממהל״ן, חלק א׳, סימן א׳(, שהיצר הרע מאיד מפחד מלמוד תורה, כי התורה שוברת אותו. לכן מתלבש במצוות, העקר לא ללמד תורה. אנשי שלומנו היקרים! מה אתכם?! תלמדו בכל יום חמש עלתכם - סימן, שמם, חמשה סימנים וכו׳. זה מה שי^זאר מכם. ןרש״י עם התרגום, לסים בכל שבוע את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ללמיד בכל יום משניות פרק אחד, שנים או שלשה וכו׳ ככל יכלתכם, וכן דף 1פמךא או שנים וכו׳, וכן שלחן ערוך כסדרן כפי כמו שאומר התנא הקדוש רבי יוסי בן קסמא )אבות ו, י(: אין מלוים לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומךגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד; תדברו אל הקדוש־ברוך־הוא, שזה מה שאמר אליהו הנביא )תנא דבי אל^הו, פרק טס: לפי שכל המךבה שיחות ותפלות, הם המלוים אותו עד שמגיע לבית עולמו; זה מה שמלוה את האדם לנצח, רק תורה ותפלה. ודבר זה לומדים בכתה שלנו: "היכל־הקך־ש", ואינני מעדן שיכנסו שועלים קטנים מחבלי כרמים. ועל זה צועקים בהושענא רבה: "הושענא כרם מתלעת הושענא"; שלא ירחשו בכרמנו תולעים שיחלישו דעתכם. ועל כלם אבקשכם, תשמרו על ולדיכם, כי הילדים הם בבת עיניכם, אל תתנו שהם יתחברו עם ילדים רעים, אל תתנו שבנותיכם

אשר כז פד בנחל פג תתחברנה לחברות מקלקלות, היום התפשט נאוף, סמים, אלימות, למה לכם את זאת? י ואל תאמרו שאין לכם זמן, כי בנפשכם הוא. וכי אתם מפקירים את ילדיכם שיפלו בים הסוער?! עתה !ה הנסיון הקשה ביותר - לגדל ילדם, אף אחד בעולם איננו בטוח מה יהיה עם בנו או בתו, אוי להורים שיצטךכו למריט שערות ראשם, שהבן או הבת נהרסו ויךדו מהדרך. אל תעוף בשמים, אל תעצים עינים, אל תנפנף בידים, אלא יהא מנח כל הראש והמיח דחושים שלך בחנוך ילדיך, תחנך יותר טוב את ילדיך, וזה נקרא שאתה עף בשמים, אבל כל מיני דמיונות — לסגר עינים ולעוף וכו׳, זה הזיות בעלמא. אנו יוךעים, שמוהרנ״ת ז״ל מסר נפשו בעבור חנוך ילדיו. ודרכו היתה לילך לישן מקדם, אבל קידם שהלך לישן, המתין לילדיו במסירות נפש הכי גדולה, שבשובו מהחדר, ורצה לראות שהם נוטלים חלים, ומבךכים בךכת־המזון בךרך ארץ, וקוראים קריאת שמע על המטה. ואמר, שעבודת חנוך הילדים, היתה אצלו השובה כעבודת תקוץ הצות. ךאף שהיתה אצל .רבנו ז״ל עבודת תקון חצות ק'ךש קדשים, ןאצל מוהךנ״ה ז״ל דה תקון הצות עבודה קדושה מאיד, אף־על־פי־כן אמר, שחנוך ילדים חשוב אצלו כתקון חצות, כל־כך שמר עליהם. וכן מוהרנ״ת ז״ל דה מכניס אורחים גדול מאיד. עם ישראל תמיד דתה להם המדה הזו של הכנסת אורחים, באו אוךחים לבית־הכנסת, כל אחד תפס אורח, ומוהרנ״ת ז״ל חכה לאורח האהרון, דנו אותו אחד שדה בזוי ומבזה, לבוש קרוע ובלוי, ואף אחד לא הזמינו, אותו הזמין מוהךנ״ת ז״ל. ופעם לקח אורח שנדף ממנו ריח _רע, לבש בגדים מטנפים, ריר נזל על זקנו וכו׳, ודה מעורר שאט נפש לעמיד על ןדו, ובנו של מוהךנ״ת ז״ל — ר׳ יצחק, לא רצה לשבת לח־ו. ומוהת״ה ז״ל סטר על לחיו, שיאות לשבת במקומו לק־ האודה וכו׳, והיות שמוהךנ״ת ז״ל ספר כל אשר ענעיו לרבנו ז״ל, אזי ספר לו את הספור הזה, שדה אירה בזוי, שעורר שאט נפש וכו׳, ובנו לא רצה לשבת לןדו וסטר לו.

פד אשר כז פד בנחל וחשב שרבנו ז״ל יעודדו בזה, ענה ואמר לו רבנו ז״ל: ילד, מכים אותו?! ואני רוצה שבאמת תקח אורח טוב, שתוכל לדבר עמו דבורי אמונה. ומה אנו למדים משיחה זו? שרבנו ז״ל הקפיד מאיד קידם לשמר על ילדינו, ןל'א להזמין אורח בזוי הביתה, שהילד יברח לבחוץ וכו׳, אלא קידם לקחת את הילדים, שהם ישבו בשלחן, ולא להכותם וכו׳. ולהביא אורח שיכולים לדבר עמו דברי אמונה ויראת שמים. למדים מכל זה מהי דעת רבנו ז״ל, ומה רוצה מאתנו. פעם אחת בא איזה אדם ונכנס לישיבתי, וגרם בטול תורה לבחורים, הלך בכובע קרוע, בבגדים בלויים וכו׳, ונזל ריר מפיו וכו׳, וב_קשתיו שילך מפיה תכף־ומןד. והלך. שאלו אותי הבחורים אחר־כך: אולי הןה זה אליהו הנביא? עניתי להם: אם הקדוש־ ברוך־הוא רוצה להךאותני את אליהו הנביא, יךאני אותו לבוש בבגדים מסדרים, נאים ונקיים. וזיאת אני רוצה להבהיר היטב לכל אנשי שלומנו: בד׳ אמות שלנו "היכל־הקיךש" צריכים לשמיר מאיד שלא יכנס שום משגע ותמהוני בבלויי סחבות, מסמם וכו׳, אין זה עדן שלנו. אנו איננו המקום לגמילת סמים. ואני כופל וחוזר על זה: בשום אפן אינני רוצה, שבד׳ אמות שלנו, בכתת "היכל־הקידש" יהיו מסממים, אךחי פרחי, שילכו לכתות אחרות, בכתה שלנו לא יהיה כזאת בשום פנים ואפן! אצלנו שומרים על חנוך הילדים מכל משמר. אם יש בן או בת מקלקלים, תשמרו מךך1ק מהם, ו־אל תהיו תמימים. אין לנו אלא דברי רבנו ז״ל! אנו תלמידי רבנו ז׳׳ל • אין לנו כלום בעולם רק את רבנו ז״ל! הוא נותן לנו דעת ושכל, ומגלה לנו איך להתקרב להקדוש־ברוך־הוא, ומעודד ומחזק ומשמח אותנו. לזאת אבקש מאיד את אנשי שלומנו היקרים! עתה בלילה של האושפיזא של יוסף הצדיק, הבה נקבל על עצמנו אהבה ואחדות, שזה יהיה התקון של השנאה ששנאו את יוסף, אשר גרם לכך, שהישמעאלים, ימח שמם וזכרם, חזךסו את קברו, אבל בודאי לא ןכלו לגע ביוסף. ובזכות יוסף הצ-ריק, נזכה להגאל, וכמו שהגאלה

אשר כז פה בגחל פה הראשונה היתה בזכות יוסף, ?מו שאומרים חכמינו הקדושים )מדרעז עזוחר טוב קיד(: הים ראה וינס, מה ראה? ארונו של יוסף. כך הגאלה האחרונה תהיה בזכות יוסף. יעזר הקדוש־ברוך־הוא *שבזפה כבר לראות במו עינינו בגלוי שכינה. המאחל לכם מועדים לשמחה, וברכה והצלחה מן השמים... כז פה. כעזרת השם יתפלך, יום ראשון הושענא ר3א ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו ויךדפו אל ,כלליות אנשי שלומנו היקרים, "חסידי בלסלב", הגרים ביבנאל "עיר בלסלב", הח״ה עליהם ישלה שכינתו תמיד. חסדי הקדוש־ברוך־הוא, שאנחנו אוחזים כבר ביום הקדוש והנורא הץ-ה, יום חלקת הפתקאות, ובודאי יהיה לכל אחד ואחת מאנשי שלומנו היקרים פתקא טבא, ושנה טובה ומתוקה. ביום הקדוש והנורא הזה, אמרתי לבוא אליכם בשורותים אלו. חסד־י השם יתברך, שהגענו למה שהגענו, והקמנו קהלה ןפה מאד מאד, שאין לנו להתביש משום קהלה בעולם, הן האחדות והאןזבה שבינינו, והן החנוך, שבמסירות נפש אנחנו מחנכים את הילדים באמונה פשוטה בו יתברך, וכן הולך לי בחיים לחתן את הילדים בגיל צעיר, למען לא .ידעו מה זה חטא. אנא, אני מבקש מכל אחד ואחת מאנשי שלומנו היקרים, תעץרו לי במה שאתם רק יכולים לעדר, כדי שנוכל לפתח את הקהלה מתר שאת ומתר עז, שהשנה הזו תהןה לנו שנה פו!ץה בקהלה. אני מציע לכל אנשי שלומנו היקרים, שהשנה תעשו את ההקפות שניות ברחבת "היכל־הקידש", עם תזמרת ובצניעות,

פו אשר כז פו בנחל ןתשמחו מאיד על נעם חלקכם, על אעזר בנחל שם חלקכם וגורלכם, וזכיתם כלכם לחיות אצל ציוץ רבנו ז׳׳ל בראש השנה הגדול והנורא. אנחנו לא צךיכים להתערב בכלל עם הסמ׳׳ך־מ״ם, ימח שמו, הוא ממילא יפיל נפילה אחר נפילה, לא כדאי לנו לג׳עזת שמה, אנחנו צךיכים להתאחד ?חד, ולעשות אצלנו שמחת הקפות שניות, ורק לחשב את טובת קהלתנו ואת טובת ילדינו, וזה צריף להיות בראש מעענו. אני מאיד מאיד מבקש את כל אחד ואחת מאנשי שלומנו בלי יוצא מן הכלל, שאל תכנסו בדיץ ודברים ובוכוחים עם אנשי המקום, בעדנים הקווים במושבה, זה לא עיא לנו תועלת כל אלו הוכוחים וכו׳, אתם צךיכים רק לענות לכלם מלים אלו: "לנו .יש מנהיג, ומה שהוא יחליט — כך נעשה"; וזה יכניס חשיבות גדולה בין תושבי המקום, שיךאו שאנחנו מאחדים, ויש לנו אמונת חכמים, וכך נצליח דרכנו ביתר שאת וביתר עז. הקדוש־ברוך־הוא השומע תפלות ישראל, ?שמע בתפלתי שאני מבקש ומתפלל על כלכם, שתצליחו דרככם, ויה?ה לכם אך טוב כל הימים. המאחל לכם חג שמח ופחקא טבא... כז פו. בעזרת השם יוזברך, יום ראשון הושענא רבא ה׳תשנ״ט. שלום רב אל ... תחיה. לנכון קבלתי את מכתבך. ואני מאיד המום מהצעד שלך, שאת מתחמקת מעבודתך וכו׳, לאחר שכבר לקחת שני שליש מהכסף, זאת אומרת אלפים דולר, ועדין לא עשית אפלו חצי עבודה.

אשר כז פז בנחל פז לדעתי, תחשבי פעמים על הצעד שלך, כסף לקחת, ועבודה לא עשית. אני מקוה שתחזרי לעבודתך. המאחל לך תשובה שלמה... כז פז. בעזרת השם יתברך, יום ךאשון הושענא ויבא ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ... ו... שיחיו נצח. קבלתי היום מכתב רצוף פה של ... ואני שולח לה חזרה מכתב, ואני רוצה שהעבירו אותו אליה. זו חצפה גדולה ממנה, שלקחה שני שליש, ועדין לא עשתה אפלו הצי עבודה וברחה, ישלם לה הקדוש־ברוך־הוא כגמולה. מה אמר לכם! אני רוצה שרק שניכם תהיו בנהול האולם שמחות, כי אני מכרח להגיד לכם, שתהלה לאל, העזרת נשים כל־כך מסדרת זה רק בזכותכם, יעזר הקדוש־ברוך־הוא, שהאולם שמחות יהיה תחת בהול שלכם בלבד, ואני עומד על זה מאד מאיד, ואני מקרה להקדוש־ברוך־הוא, שתהיה לכם גם פרנסה מזה, כי אני לא רוצה שיה.יה בחנם, עוד נדבר את הפרטים, אבל אל תפחדו מאף אחד, תעמדו חזק, כי אני אמסיר לכל אנשי שלומנו אשר הנהול של האולם־שמחות הוא רק על־ידי משפחת ... ולכן אין לכם מה לדאיג. אין מלים להודות לכם על כל המסירות נפש שאתם מוסרים בעבורי, כי סוף כל סוף למי אני בונה את האולם שמחות? רק לילרים של אנשי שלומנו, ואני רוצה לךאות בשמחתכם, יעזו• הקדוש־ברוך־הוא, שאץכה לךאות בשמחת אנשי שלומנו, ואתברך מפי אל עליון, ובפרט ביום הזה, שאני צריך ישועות גדולות,

פח אשר כז פח בנחל שהקדוש־ברוך־הוא ימתיק ממני את כל הדינים, ואזכה לבוא ו־לגור ביבנאל, ונשמע ונתבאר באורות משמחות. המאחל לכם חג שמח... מאיד רציתי, שהדוח לי אם גמרו את הרצוף באולם־השמחות, וכן בענין המדרגות לכניסת בית־כנסת, אם הרצף עשה משהו. כז פח. בעזרת השם ?תברך, יום ראשון הושענא רבא ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו וירדפו אל ידידי היקר לי מאד ... נרו ואיר. לנכון קבלתי את מכתבך, ומאד שמחתי לשמע הטוב ממך. היום הץ-ה יום עליון ונורא מאיד, יום שמחלקים את הפתקאות, יעזו* הקדוש־ברוך־הוא, שתהיה לך שנה טובה ומתוקה, הרבה נחת מילן־יך, ואני מקוה להקדוש־ברוך־הוא, שהכיל ןסתדר, ואתה ואשתך תזכו לראות בנים ובנות מבניך ומבנותיף. אין מלים להודות לך על כל מה שאתה עושה כל השנה, בעבור טפול במקוה, יעזיר לך הקדוש־ברוך־הוא, שתתברך מפי אל עליון. מאיד אבקש אותך, אם תוכל לדבר עם כמה מאנשי שלומנו היקרים, שימנו איזה איש, שיהיה ממנה על תחזוקת המבנה "היכל־הקיךש", כי מתחיל להתפורר פיה ושם, ואין בעל־הבית שישמר על זה. מאיד טוב לקחת איזה אדם וכו׳, אברך צעיר מאבךכי אנשי שלומנו, ולשלם לו אפלו קצת, רק שישמר איפיה שצריכים לשמר וכו׳, ויבדיק איפה שצריכים לבדק וכו׳, איפיה שצריך תקוץ וכו׳.

אשר כז פט בנחל פט פה תקבל כמה מכתבים נחוצים, ותמסיר אותם ליעדם עוד בימי החג. כדאי להץמין את האברך ... נרו ןאיר, עם הלהקה, שיבוא בהקפות שניות, ותשלם לו, כי רציתי מאד שאנשי שלומנו יעשו את ההקפות השניות ברחבת "היכל־הקדש" דיקא, כי לא רציתי שיתעסקו עם הסמ״ך־מ״ם, ןמח שמו וזכרו, אין לנו שום עסק אתו, אנחנו צריכים רק להתעסק עם אנשי שלומנו, ולךאות לבנות ולפתח את הקהלה שלנו. המאחל לך חג שמח... כז פט. בעזרת השם ?תברך, יום ראשון הושענא רבה ה׳תשנ״ט. שלום רב אל לדידי היקר לי מאד ר׳... נרו ןאיר. מאד מאד אבקש אותך, שתעורר את כל אנשי שלומנו, שיעשו את ההקפות שניות ברחבת "היכל־הקדש", ושלא יגשו לגמרי אל הרשע מרשע הסמ״ך־מ״ם, ימח שמו, כי אנחנו לא צריכים להתעסק אתם בכלל, אנחנו צריכים לךאות רק לבנות את הקהלה שלנו, ואני מקוה להקדוש־ברוך־הוא, שהיום הזה שהוא יום הדין והנורא, יום חלקת הפתקים, שיצא דיננו לאור, ושתהיה להסמ״ך־ מ״ם מפלה גדולה מאד, ויפל נפילה אחר נפילה, ויעז׳ב אותנו כבר, ויסתלק מעלינו לגמרי. הקדוש־ברוך־הוא השומע תפלות ישראל, ישמע תפלתי שאני מבקש ומתפלל בעךף, שתהיה לך פרנסה בשפע, ולא תצטרך לטובות של בני־אדם. המאחל לך חג שמח...

צ אשר כז צ בנחל כז צ. בעזרת השם יתברך, יום ראשון הושענא ר3ה ה׳תשנ״ט. עזלו־ם וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ידידי היקר לי מאד ... נרו ןאיר. לנכון קבלתי את מכתבך. ראה להתחזק בכל מיני אפנים שבעולם, ואתה תדבר עם הנחש וכו׳ כמו שדבךנו, לא כדאי להכנס עכשו בעמות אתו, הכי טוב לבלבלו מאד מאד, שיחשיב עד הרגע האחרון שאנחנו הולכים אתו. ראיתי את המכתב שקבל האברך ... מהרב ... שליט״א, הה מכתב מאיד מאיד יפה, טוב מאיד שתעשה את התמונה שהוא מברך אותך מצד אחד ואת המכתב מצד שני, ואת זה לשליח לכל תושבי המקום בעוד שבוע, וכן מה טוב ומה נעים שתסע אתו תכף־ומןד אחר החג אל הרב... שליט״א, והוא יתן לך המלצה ותמונה, שמצד אחד תדפיס את המכתב ובצד השני את התמונה, איך שמברך אותך וכו׳, ואני מאיד מקוה, שנצליח מאיד, ובאמת אצל הקדוש־ברוך־ הוא הכל יכול להיות, עלינו רק להתחזק בכל מיני אפנים שבעולם. בעמן הבן וכו׳, אתה צריך לעשות כמו שאתה מבין, אנחנו לא יכולים להפקיר את הילדים שלנו בשביל ילד אחד וכו׳, ולא יכולים להפקיר את אנשי שלומנו בשביל משפחה אחת. בקשתי שלא תהיינה הקפות שניות בקרבת הסמ״ך־מ״ם, ימח שמו, אלא שיהיה ב״היכל־הקידש" עם התןמ;ךת של ... נרו ןאיר, וכדאי לשלם לו, וכך יהיה שמח בין אנשי שלומנו. המאחל לך חג שמח...

אשר בז צא כז צב בנחל צא כז צא. ?עזרת השם יתברך, יום ראשון הו־עז^נבא רבא ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ידידי היקר לי מאד ... נרו ןאיר. היום הוא יום קדוש ונורא, שבו מחלקים את הפתקאות, באתי לאחל לף "פיתקא טבא", שהקדוש־ברוף־הוא יתן לף הךחבה, שנץכה להתבשר כל השנה בשורות טובות, אני מקוה להקדוש־ ברוף־הוא, שכל הבית שלף ישתנה לטובה, ותהיה לף שנה טובה ומתוקה. מאד הןה פלא בעיני, שלא ראיתי אותך כל הראש השנה, שלא נכנסת אלי, עם כל זיאת דנתי אותף לכף זכות, שבודאי היית טרוד על הציון של רבנו ז״ל. העקר שיחפיף לף הקדוש־ברוף־הוא שנה טובה ומתוקה, ותךץה רב נחת מבנף ומחתנף, נרו ןאיר, שהוא אברף ןקר מאיד, והוא צריף קצת הדרכה, ןהקדוש־ברוף־הוא יעזיר, שאני אךריך אותו, ןיח.יה לף רק נחת ממנו, וכן משאר כל יוצאי חלציף. ךאה לשמיר מאיד על הבן ןחיד שלף כמו ששומךים על בבת עיז♦ המאחל לף פתקא טבא... כז צב. בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר בראשית, אסרו חג ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה מיעו וירדפו אל ... ו... שיחיו. לנכון קבלתי את מכתבכם עם הבשורה המשמחת שנולדה

צב אשר כז צג בנחל לכם בת למזל טוב, יעזיר הקדו#־ברוף־הוא, #תרוו ריב נחת מבתכם ומכל יוצאי חלציכם. נא ונא ראו להתחזק בכל מיני אפנים #בעולם להיות אף ב#מחה, ולא להסתכל על #ום ברלה #בעולם. הנה נכנס חרף אר־ך, ויש המוץ עבודה לקרב את נשמות ישראל אל הקדו#־ברוך־הוא, ועל־כן תקחו את עצמכם בידכם, ות#כחו מהעבר, ותעשו כל אחד מאתכם פעלות לקרב את נשמות לשראל אל הקדוש־ברוף־הוא, ואשר זה היסוד בדעת רבנו ז״ל. יעזו■ הקדוש־ברוף־הוא, #אזכה לךאות בהצלחתכם ובשמחתכם כל הימים. המאהל לכם כרכה והצלחה מן השמים... כז צג. בעזרת השם ?תברך, יום רביעי לסדר כראשית, אסרו חג ה׳תשנ״ט. #לום וברכה וכל טוב סלה לגיעו וירדפו אל לדידי היקר לי מאד ... נרו לאיר. מאד מאד אבקש אותך, #הנה נכנס חרף אריך, #תעשה כל מיני מאמצים לצאת לצדקה ותצליח מאיד, וביא נעשה #תפות ןכו׳ עם רבנו ז״ל וכו׳, כדי #אוכל לשלם את ה#ל#ים אלף #קל ל... כי סוף כל סוף הכסף הלף לברן אולם־השמחות, יעזיר הקדוש־ ברוך־הוא, #יכנס לף שפע כזה, #נוכל לשלם את כל החוב מה #יותר מהר. נא ונא ראה להתחזק, ותךאה לקבע עתים לתורה, כי סוף כל סוף מה נ#אר מהאדם ? רק התורה #הוא לומד. המאהל לף ברכה והצלחה מן ה#מלם...

אשר כז צד — כז צה בנחל צג כז צד. בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר בראשית, אסרו חג סבות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה !גיעו וירדפו אל ידידי היקר לי מאד ... נרו יאיר. לנכון קבלתי את מכתבך. מאד מאיד רציתי, שתקבל את התחזוקה על המבנה של "היכל־הקידש" לשמיר מאד שלא להזניח את הבמן, ואם יעז דבר שצריך תקוץ — לתקן את זה וכו׳, ולדעתי, אתה ןכול לקחת מכספי צדקה, ואני אדבר הץ עם ר׳ ... נרו ןאיר, והן עם ר׳ ... נרו ןאיר. אין מלים בפי להודות לך על כל החסד שעשית אתי עד עכשו, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שתעזיר לי תמיד. פיה תקבל כמה מכתבים, ותמסיר אותם ליעדם. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז צה. בעז.רת השם ?תברך, יום רביעי לסדר בראשית, אסרו חג ספות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ידידי הןקר לי מאד ... נרו ןאיר. אין מלים בפי להודות לך על כל החסד שעשית עמדי בעמן ההלואה, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שבקרוב מאיד נוכל לסלק לך את כל ההלואה שלויתי, ןיתרחב לנו בין בגשמיות ובין ברוחניות, ויהיו רק שמחות בין אנשי שלומנו תמיד. נא ונא ראה להיות בשמחה, ותשמח את אנשי שלומנו

צד אשר כז צו בנחל היקרים. ותקבע עתים לתורה, כי מה נשאר מהאדם — אם לא התורה הקדושה, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שתהיה דבוק בחי החיים בו יתברך, ותמיד תמשיך על עצמך אור היו וחיות ודבקות הבורא יתברך שמו. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז צו. בעזרת השם ?תברך, יום רביעי לסדר בראשית, אסרו חג ספות ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו וירדפו אל ... נרו ןאיר. מאד מאיד אבקש אותך, ראה לקחת את עצמך בקץך, הנה נכנס חרף ארך מאד, ךאה לקבע שעורים בכל יום במקרא, במשנה, בגמרא ובמדרש, כי האךבעה למודים האלו הם כנגד הארבעה עולמות, אשרי אדם שזוכה לגמר בכל יום את האךבעה שעורים האלו, ואז טוב לו כל הימים. מאד מאד אבקש אותך, ךאה לשמר על כבוד אשתך, ואל תזלזל בכבודה, אלא תךאה לעזיר לה ולהיות אתה תמיד בקשר, ואל תניח אותה לבד אפלו יום אחד, כי דבר זה הוא אסור בתכלית האסור, ואני מקרה מאיד שתעשה רצוני, שהוא רצונו יתברך, ובפרט בשנה ראשונה, צריך מאיד מאיד לשמיר לא לעזיב את הבית בלי ךשות אשתו. אני מאיד מקוה להקדוש־ברוך־הוא, לבוא בעוד פחות משבועים, ו־אז נדבר באריכות. העקר תחזק את עצמך בכל מיני אפנים שבעולם, אבל ךאה לשמיר על הזמן היקר ותעשה לעצמך סדר כסדרן בכל חלקי התורה הקדושה, ותצליח מאיד. המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים...

אשר כז צז - כז צח בנחל צה כז צז. בעזרת השם ?תברך, יום רביעי לסדר בראשית, אסרו חג ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו וירדפו אל ... ו... שיחיו נצח. באתי לאחל לכם בךכת "מז׳ל ט1ב" חמה ולבבית על הכנסת בנכם בבחתו של אברהם אבינו, יעזיר הזקדוש־ברוך־הוא, שתתו רב נחת דקדשה ממנו ומכל יוצאי חלציכם. ךאו לעשות עכשו התחלה חדשה, ותשתדלו מאיד, שיהיה ביניכם שלום־בית ואהבה והבנה הדדית, ואחד יעזיר לשני, בלי תרוצים וכו׳ וכו׳, וזה רצונו של הקדוש־ברוך־הוא, ותמחלו אחד לשני, כי אין זו תכלית להסתובב במחלקת ומחבות, שסתם מכלה את הבחאות ואת הכיח, ובפרט שהמשפחה גדלה ןהילדים גדלים, ומה הם צריכים לךאות איך ההווים רבים ביניהם, לכן ךאו לעשות שלום ביניכם, ואף פעם שלא תהיינה ביניכם מחבות, כי זו בושה וחרפה, שהילדים צריכים לךאות איך ההוחם רבים ביניהם. יעזו■ הקדוש־ברוך־הוא, שיהיה לכם רק טוב בחייכם, ואז טוב לכם כל הןמים. המאחל לכם ברכה והצלחה מן השמים... כז צח. בעץרת השם יהברך, יום רביעי לסדר בראשית, אסרו חג ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו ויךדפו אל ידיח הןקר לי מאד ... נרו ןאיר. לנכון קבלתי את מכתבך רק חצי ךכו׳, ומאיד שמחתי לשמע דו״ח על מה שקורה אצלכם, וזה מאיד מחיה אותי, כל דו״ח