אשר בנחל חלק קטו

8 תכן הענינים כז פד..............................................................................עד מכתב כללי לאנ׳עזי שלומנו היקרים, בו יבארם גדלת יוסף הצדיק שהןה נוטר הברית, וזכה להארות את השכינה במצרים, בכן יץהירם לשמיר על חנוך הילדים אשר הם בבת עינינו, ולקים עצות רבנו ז״ל — שמחה והתבודדות, ולהשתדל משך כל היום לעסק בהתבודדות, ובין כך לומדים תורה ומקימים מצוות, ואוכלים וישנים, כי מהרגע שקמים עד שהולכים לישן, כל הזמן לדבר אליו יתברך, כדגמת יוסף הצדיק ששם שמים הןה שגור על פיו, וזהו: "ויךא אדוניו כי ה׳ אתו", תרחיק מן השנאה והקנאה, אשר תוצאותיהן הרות אסון, והעקר להתאחד באחדות אחת באהבה ובשלום, אשר זה קרוב הגאלה. כז פה..............................................................................פה מכתב כללי לאנשי שלומנו הגרים בדבנאל, בו ישבח הקהלה הנפלאה שזכו להקים, ובה אחדות ואהבה יוצאים מן הכלל, ומחנכים את הילדים לאמונה ויראת השם, ויבקשם להמשיך הלאה לדאיג לשגשוג הקהלה על טהרת הקיךש, ולעשות הקפות שניות ברןחבת "היכל־ הקדש", ולא להתקרב ולהתערב עם הסמ״ך־מ״ם הרשע ומקום מושבו וכו׳, אנו דבקים בהשם ובתורתו ובצדיק האמת, וכך נצליח דרכנו. 2קפיד על פלונית שנטלה כסף בעבור העבודה, ולא עשתה מאום. כז פז פז יבקש את הנמען ואשתו לקחת את נהול אולם השמחות, אשר בזכותם הכל עומד על מקומו כראוי. כז פח פח ןפליג במעלת היום הקדוש "הושענא רבא", ויודה לנמען על עץרתו בטפול המקרה, ויבקשו למציא איש שיהיה ממנה על תחזוקת "היכל־ הקדש, ולתקן ולסדר כל מה שצריך. כז פט..............................................................................פט חהיר הנמען לעורר את אנשי שלומנו שיעשו הקפות שניות ברחבת "היכל־הקידש", ולא יגשו אל הסמ״ך־מ״ם הרשע, חס ושלום, ויתפלל על נפילת הטמאה ועלית הקדשה.

תכן הענינים 9 כז צ..................................................................................צ יתנץ אודות עשית איזו תמונה וכו׳, וכץ בענין משפחה אחת שבנה מזיק לסביבה, הכיצד לשרש את הקוץ. כז צא..............................................................................צא יתפלא על הנמען שלא ראה אותו זמן ארך, ויבךכו ברב נחת, ויורהו לשמר על בנו כבבת עין. כזצב ****...*«♦**.♦♦♦.«.**.*.»*«♦.*«**.* צא יאחל "מזל טוב" להלדת הבת. ויורה להתחזק במדת השמחה, ולקרב את נשמות ישראל אליו יתברך. כזצג צב יעורר על הפצה וקביעת עתים לתורה. כז צד ***.******.*....*.**«*****..*♦♦.*«* צג יבקש את הנמען לקבל את תחזוקת מבנה "היכל־הקדש", ויודה לו על עץרתו עד כ׳ה. כז צח .**.******..««•.***.**..**.*•**•♦♦. צג יעורר על נקדת השמחה וקביעת עתים לתורה, ודבקות הבורא יתברך שמו. כז צו ..............................................................................צד יחזק על התמדת התורה הקדושה שעורים כסדרן, ולהזהר מאיד בכבוד האשה. כז צז ..............................................................................צה יאחל "מזל טוב" על הלז־ת הבן, ויורה על שלום־בית, ואף פעם לא לריב ביניהם, ובפרט שהילדים צריכים לקבל דגמא אישית חיובית מן ההורים. כז צח .............................................................................צה יבאר לנמען ש_רק הוא ואשתו אחראים על אולם השמחות ןכו׳, ואף אחד שלא יתערב בזה, ויורה לתקן את הנצרך. ולא להתבלבל משום דבר. כז צט................................................................................צז יחזק שלא לפל בחלישות הדעת, כי עבודת החנוך הבנות אין למעלה

10 תכן הענינים הימנה וחשובה היא אצלו יתברך לאין ערך. רבהיר, כי ידבר עם הכתה על גנות מדת הליצנות ולרתק ממנה כמטחוי קשת. בז ק צד מכתב לכל המלמדים של התלמוד־תורה, בו יבהירם, כי על המחנך בעצמו להיות מחנך, ןאז יוכל להשפיע על הילדים, הינו המלמד צחך להיות גדוש באמונה ולהתפלל בצבור ולהקפיד על קלה כבחמורה, וכך יוכל להופיע על התלמידים. בז קא צד יפליג במעלת הקונטרסים היקרים מפז ומפנינים, אשר מקרבים את המון־עם לצור מחצבתם, ועל־כן על העוסקים במלאכה להעךיך עבודתם הנשגבה, ויברכם בזכות זה ברב נחת מכל יוצאי חלציהם. כז קב..............................................................................צט יבאר מעלת הספר "קדשת ישךאל" אשר הוא מציל נפשות ממען, ויצטער שאין לו עכשו כמות ספרים, אשר ןכול הןה להפיצם בין נשמות ישראל. כז קג.....................♦ ♦ ♦ ..................................... P יחזק ויאמץ הנמען, כי איש צבור צריך התחזקות עצומה על כל צעד ושעל. כז קד............................................. ♦ P יברך הנמען שנכנס לגור ביבנאל, ויחזקו על שמחה והפצה וקביעת עתים לתורה ושיחה בינו לבין קונו. בז קד קא יעורר על הדבקות בחי החיים בו ?יתברך, לידע שהכל לכל עצם עצמיות חיות אלקותו יתברך, וכל היסוו־ים שאדם סובל, הם מחמת חסרון אמונה, ושאינו מכניס את הבורא יתברך בתוך תוכו, ואל זה זוכים על־ידי רבוי שיחה בינו לבין קונו. כז קו קב יתנה צערו, על שישנם הורים שאינם משתפים פעלה עם צות המחנכים והמנהל, ובפרט שדיקא ולדיחם הם בעןתיים וגורמים מה שגוךמים בתלמוד תורה וכו׳, ויעורר על אחדות ויאהבה בין אנשי שלומנו ולךאות לעזר בכל דבר ודבר.

תכן הענינים 11 to קז קג יצפה לרחמי שמים, להנצל מן הךשעים המציקים ומצךים, ובעבדם ועקב מלשינותם נסגר לעת עתה אולם השמחות, ויתנה צערו הגדול. to קח קד מכתב כללי לכלליות אנשי שלומנו היקרים, בו יבארם מעלת רבנו ז״ל וחשיבות הדבור ממנו ומעצותיו הקדושות, ומה ממשיכים את רבנו ז״ל אלינו. ויעורר עתה בראשית השנה, להקפיד על למוד ׳שנים מקרא ואחד תרגום׳ בכל יום, ולהתחזק מאד באמונה, ויבאר המלה: בראשית לשבת, ויורה על קדשת השבת ושמירתה ולשמח בה, ולהקפיד על שלש הסערות, אשר בזה מתכפרים כל העוונות וזוכים לעשירות, — ירא שבת, כי בשבת נופלת יךאה על האדם, ולכן אומר רבנו ז״ל, אשר מי ששובת עם הצדיק בשבת, כאלו התענה שבע פעמים משבת ויעורר על חנוך הילדים, ושמירה עליהם, כי הדור מסכן מאד, ואשרי ההורים השומרים על ילדיהם לידע עם מי מתחברים וכו׳, כי ההפקרות גדולה, ויבקש להתאחד באחדות אחת, כי על־ידי בית־הכנסת אחד שיתאחרו בו כל הנסחאות נזכה לגאלה, ואין זו מליצה כלל. to קט .............................................................................קיא יבקש שלא לעשות שום שנויים עד בואו, כי זהו עתה עמן גורלי מאד. to קי ..............................................................................קיא יוכיח הנמען, שאין ברצונו לעזר לגמד האולם־שמחות, ועוד מביש את המתרים, ובפרט שבנו גורם סבל גדול בישיבה, ואף פעם לא בקשו לו לשלם שכר למוד וכדומה. יחזק ויאמץ, כי גדול אדוננו ורב להושיע. כז קיס יבקש לשמע חדשות בענין אולם השמחות, וללחץ על הצבע לסים את צביעת העמודים. to קיג קיג יורה למנהלת בית־הספר להתחזק באמונה, כי "איש אמונות רב ברכות", ובודאי לבסוף הכל ןשתנה לטובה.

12 תכן הענעים ןאחל לזוגות הצעירים עזהתחתנו פרנסה ברוח, והרחבה בגעזמיות וברוחניות. כז קטו......*.**♦. יבקעו לסדר התקלה בדירתו, עזנוטף עזם מיפי ויחיה עצמו עם דבור מוהרנ״ת ז״ל: "וירא את המקום מרחוק", הינו אף עזעכעזו רואים הכל מרחוק, אך לבסוף תהיה יבנאל עיר ואם ביעוראל. כז קטז ............................................................................קטו יורה להתודע מהעורך־דיץ כדת מה לעע1ות, וכן להזהר מאד מן הנחעו וכו׳, ויתנצל עזהצרך לרוץ לתפלת מנחה, ולכן לא הספיק להתקעזר. כז קיז .............................................................................קטו יבקעו לבדק התקלה בדירתו, עזפןטפטף עזם מים ולתקן הנצרך, ויודה להעזם יתברך עואנו זוכים לידע מרבי נורא ונפלא כזה. כז קיוז........**קטז יורה לחזק את אנעזי עזלומנו, כי הנה כבר קרובים ליעזועה, ולכן עתה צריך להתחזק מתר עזאת ולא לפיל ברוחנו. בז ***.«••***** ...... יורה לחזק את אנעזי עזלומנו היקרים, ובאמת על כל אחד עובר צרות ויסוו־ים, אך החכמה לחפעז את הטוב עזבכל דבר, ולא להתלונן. כז קב..............................................................................קיז יעורר להחזיק מעמד בכל מה עזעובר עליו, ויברך את הנמען עזלא ןצטו־ך להגיע לטובות בני־אדם, ויקים בו: "עזמחנו כימות עניתנו", ויעוררו ללמד בכל יום קונטרס מ״אוצר־הקונטרסים", ומה טוב ללמד את !ה ברבים, ולהחיות עוד אנעזים, כי כל קונטרס נכתב בדם ולא בדיו, ולכן הדבורים בו מאלפים ומרתקים, ומחיים נפעז עיפה. כז קכא............................................................................קיח יורה להמעזיך ללמד עם התלמידים יראת עזמים והתמדת התורה, ודבורי אמונה וספורי צדיקים, אעזר זה מועזך את לבם, ולהחדיר בהם חעזק לסים את העז״ס קדם הבר־מצוה, אעזר אמר רבנו ז״ל עזזה ממעזיך צלם אליקים על האדם.

תכן הענינים 13 ישראל — כשמחזיק מ:עמד ואינו נשבר. כז קלא ......................................................................... קכד כז קכב קיט יורה להקים בית נאמן בישראל, ולא להותר לבד, ויאחל ויברך. כז קכג**.**...**.**«.****... קט יודה לנמענים שמאךחים בביתם זוג צעיר שאין לו היכן להיות, ויורה לחזקם ולעוךדם, ומכות זה יןכו לכל טוב כל הימים. כז קכר קב יודה לנמענת שמסיעת בבשול סעדת ההלולא של אמו, עליה השלום, ויורה לחזק ולשמח את כל הנשים, ויאחל ויברך. כזקכה קכ יולה להתחזק ולחזק את שאר הנשים ולעודדן ולשמחן. כז קכו* .****♦.****.**».♦»♦♦♦**********«* קכא יודה לנמענת על עןרתה בבשול לסעדת ההלולא של אמו, עליה השלום, ויברכה בכל מלי דמיטב. כז קכז .......................................................................... קכב יודה לנמענת על תרומתה למען בנית האולם, ויורה להעביר את הכסף לגבאי הצדקה שלו. כז קכח ......................................................................... קכב יבאר אשר אחר הרע ןבוא הטוב, ועקר הטוב הוא נחת מהילדים, ויאחל ויברך. כז קכט............................................................................קכג ןרגיל לדבר אליו יתברך, ולהתאזר במדת הסבלנות ובפרט בבית, ולראות לכבד ולבקר את האשה, אשר בןכותה כל העשירות. כז קל *****..*****....*.*....******....* קכד יעורר על שמחה ולהתחזק במצבים הקשים שעוברים, כי זו מעלת בר דךגיל לשיח בינו לבין קונו, אשר היא הצלחה נצחית, שאין לתאר כלל, ואם היו בני־אדם יודעים מעלת התפלה והתבודדות, לא היו פוסקים מן-ה לרגע.

14 תכן הענינים כז קלב קכח יבאר לנמענת, שאם תעשה את הבר־מצוה ביבנאל — יוכל להשתתף, ואודות התנוך העקר לתקן ולנהג בשתוף פעלה עם ההנהלה. כזקלגקכו ןבאר, אשר בזה העולם צריכים הךבה התחזקות, נכח כל הצרות והיסוחם שעוברים, והעצה לבוא לגז־לות המ׳חין — להאכיל את אחרים, לחזקם ולשמחם. כז קלד .... ייעץ בעמן חלוקי דעות עם השכנים, ................................ קכז להגיע לפשרה אצל רב, והעקר להתחזק ךל־א להשבר כלל, כי אחר הרע יבוא לבסוף הטוב. * כזקלתקכז יבקש להודיעו אם תקנו את ההגהות בקונטרסים ששלח, ויודה על כל העןרה בהדפסת ספריו הקדושים. כז קלו....***.*..«*.»**.*****.***.*«♦... קכח יצטער בצער הנמען שנמצא בבית־חולים, ויאחלו רפואה שלמה, תרגילו להתבודד אליו יתברך, אפלו חמש דקות, אשר כל דבור הוא הצלחה נצחית, שאין לתאר כלל. כז קלו קכט יודה לנמען על החסד שעושה עמו, ויבקשו לארגן אברכים שיסעו לחיפה, רךבו שם בהפצה. כז קלח .........................................................................קכט יורה לתלות את המכתב כללי ו״תוך הנחל" בלוח המודעות, תביע שאיפתו על אהבה ואחדות בין אנשי שלומנו, ואיש את רעהו יעזרו. כז קלט ♦♦♦♦♦♦.♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦ קל יבקש לשמע את הקורות, ואם עאו להפצה מרכזת וכו׳. כזקמ קל יבאר, אשר בזה העולם צריכים זזמוץ התחזקות, ואז מקבלים על־ידי התמדה בספרי רבנו ז״ל ומוהרנ״ת ז״ל. כז קמא קלא זפליג במעלת הכרת הטוב, ויורה לחלק בבתים "בךכת הבית" עם תמונות של חכמי ישראל ןכו׳.

תכן הענינים 15 כז קמב ......................................................................... קלב ימסד רפואה שלמה לאב, ויאחל הךחבה בגשמיות וברוחניות. כז קמג ....................................................................... קלב יודה לנמען שהתנדב לנגן בסערת ההלולא של אמו, עליה השלום, ויברכו בפתסה בשפע, ושתמיד ישמח את נשמות ישראל. כז קמה .*•.**.•••**.***•*•***.*•••*.*•.**קלג יועץ לנמען בעדן ההסעות למס׳ר את זה לאחר וכו׳, ושהוא יתמקד על נהול אולם השמחות. בז קמה ................................................... קלד יאחל "מזל טוב" להלדת הבן הבכור, ויאחל ריב נחת. כז קמו.......................................................................... קלד וזמין את הנמען ומשפחתו לסעדת ההלולא של אמו, עליה השלום. כזקמז קלה יחזק מאד על מדת השמחה אשר מרחבת את הדעת, ויבאר, אשר החיים מלאים נסיונות, והעקר להיות דבוקים בו יתברך, ךלא להתבלבל משום בתה כלל. כז קמח .........................................................................קלה יחזק מאד שלא לפל בחלישות הדעת, ויאחל רב נחת מהבנותי ךיו.ךה להשתתף בשמחות של נשות אנשי שלומנו ולשמח אחךים. כז קמט ...........................................................................קלו מכתב לכלליות אנשי שלומנו הגרים בובנאל, בו יעוךרם לחלק "ברכת־הבית" לתושבי המקום, ולעשות חוגי בית וכו׳, ולהשמר מא׳ד מפרודים ומפלוגים. כזקנ קלז יודה על ההלואה, ויאחל ויברך הרחבה גדולה ובריאות. כז קנא ..........................................................................קלח יחזק על מדת הסבלנות, ואשרי מי שבורח אליו יתברך מכל הבלי העולם הזה, ומה שישאר מאתנו לנצח, זה רק מצוות ומעשים טובים. כז קנב ..........................................................................קלח יאחל בריאות השלמה בזכות הצדקה והחסד.

16 הכן הענינים כזקנג קלנז יורה לתלות המכתבים על לוח המודעות, ויודה על סדור הדירה ונקיונה, ויאחל בעבור זה. כז קנד קלנז יבאר, אשר החיים קשים מאיד, ועקר גדלת בר ישראל, ׳שיכול להחזיק מעמד, ואינו נשבר כלל. ייעץ לעשות תפלין אצל סופר ירא שמים הנזהר בטבילת מקוה, ושהןה אצל ציון רבנו ז״ל. כז ק^ו •••♦••••••••♦♦*••••••♦•*•.••♦♦♦♦י• קס^א יבאר, אשר סוף הכבוד לבוא, ועל־ידי שמחזיקים מעמד בכל התלאות, זוכים לקטף פרות ערבים. כז קנז...........................................................................קמב .יזמין את הנמען עם תלמידיו לסעדת יום ההלולא של אמו הצדקת, עליה השלום, ויאחל בשורות טובות. כז קנח ..........................................................................קמב יבקש לאךגן אוטובוס מאשקלון על מנת להגיע לסעדת ההלולא של אמו הצדקת, עליה השלום. כז קנס קכג יספר את סדר יומו, וייעץ בעמן הבר־מצוה היכן לע^תה. כז קם............................................................................ קמג יבקש לשחרר את הגברת ... כדי שתוכל לגמר את הכנת הוילון בשלחן הכבוד וכו׳. כז קסא..........................................................................קמד יבקש לדעת מה קרה בעמן השלטים, מבטיח שיךאג לתשלום. מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו יבאר מעלת התמימות שהפליג בה רבנו ז״ל, ומוהךנ״ת ז״ל אמר, שהכל הוא ןכול לחקות אצל רבנו ז״ל, אך מי יודע אם ןצא ידי חובת התמימות. ויתנה מאד את השנאת חנם שישנה, אשר בעבדה משליכים אדם לכלא על לא עול בכפו, עד

תכן הענעים 17 שמשיח צדקנו מתמהמה ואינו בא בעבור זה, ובאמת כל זה מעשה שטן, כי יהודי זה יעו בכיחו לפרסם את רבנו ז״ל, ועל־כן הסמ״ך־מ״ם עיניו לטש ופיו חרק לבטלו ולהכניעו. כז קסג............................................................................קנד יבאר, אשר הכל לטובה, ומאתו יתברך לא תצא הרעות ן־כו/ ואודות החובות — על־ןדי הפצה מרכזת יוכלו לכסותם וכו׳. כזקסד קנד מכתב כללי לנשות אנשי שלומנו, בו יבארן, שמעתה ואילך כל יום ראשון ימסו־ להן שעור בהלכה ובפרשת השבוע ובהשקפה וכו׳, על מנת לחזק את יהדותן ולעוררן באמונה ויראת שמים. כז קסה............................................................................קנה יורה להשמר מרופאי אליל, שעלולים לקלקל יותר מאשר לתקן, וישלח רפואה שלמה לבת. כז קסו ............................................................................קנו ישבח הנמען שנטל על עצמו את עבודת החנוך, ויורהו ללמד עם התלמידים חמש ןו־ש״י עם התרגום כל יום, וכן משניות וגמרא וכו׳, ויודה לו על שמצי-תו ועושה ךצונו. כז קסז ............................................................................קנז יבאר חובתנו לדבק עצמנו בהשם יתברך, ולידע שהכל בהשגחה ולטובה ממנו יתברך, והעקר להחזיק מעמד ךל־א להשבר כלל. כז קסה ***.«.*****.******..***♦♦.«♦....*.קנה ישבח הנמען שמקבץ את בני הנעורים לדבר עמהם בעבודת השם יתברך והלכות. כז קסס ***•*****♦.««*..♦.♦♦*♦♦*****.*.**.קנה מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו יעוררם על תפלה והתבודדות ואחדות ולשמר מאד על החיק, ולהחזיק עצמם בןחד, ולשמח על הזכות שנפלה בחלקם — מצות פדיון שבויים, אשר זה סימן שאנו בפלטין של אמת. כזקעקסג ורגיל לשיח בינו לבין קונו, אשר זה יסוד הצלחת האדם, וככל שמתגבר לדבר אליו יתברך, כן מצליח בחיים.

18 תכן הענינים ^0ןTO •***•**«♦««**■♦**•****«»«♦***♦»*** 7 יזהיר מאד לא לשמע תכניות של חילונים, רק להתחזק ביראת שמים, ולומר בכל יום, ׳יום תהלים׳. קסד ♦»««*****««*•-»**♦»***♦*«♦**•»***♦ to ?!7^0 מכתב כללי לנשות אנשי שלומנו, בו יבארן יסודות הקהלה, עזהן: אמונה וחסד, וילמדן הלכות נטילת ת־ים ־שחרית, וקדם הסעדה, ואחר עשית צרכיו ונטילת צפרניו, אשר בזה זוכים להשפעת קדשה וטהרה, וכן יבאר כמה עדנים מפרשת השבוע — תולדות, מגדלת אברהם אבינו, שרדה היהודי הךאשון, שגלה ופרסם את הבורא יתברך שמו בעולם, ומסר נפשו בעבורו יתברך, וכבר אז לצערנו, היו ליצני הדור שהתלוצצו ממנו, וכן סובב בכל דור ודור, שכל צדיק הדבוק בו יתברך, זה לעמת זה עומד כנגדו סמ״ך־מ״ם !חבורתו ומתלוצצים ממנו. וכן ידבר מגדלת רבקה אמנו, שבאה ממשפחה של ךשעים, ומקומה ה!ה בין אנשי בליעל, ואף־על־פי־כן שבה בתשובה, ולא למדה ממעשיהם, הרי זה מוסר השכל חשוב בעבורנו. ןכן יבאר באר היטב, אשר אין לנו בזה העולם אף אחד רק הבורא יתברך שמו! ורק ממנו נדבר ואותו יתברך נפךסם, ועלינו להיות גאים בקהדותנו ובצניעותנו, ולא להתפעל מאף אחד. כז קעג ............................................................................קסז יורה שלא להתעסק עם אלו השןכים אל ... ולא למסר שום מידע, והשם ותברך בודאי לא ועזבנו וישמע תפלתנו. כז קעד ............................................................................קסז יבאר ךצונו, שהבחורים ותחילו ללמד מסכת תענית, כי באמת כשאדם חוטא, עליו להתענות הךבה תעניות, ואין לנו הפחות לזה, ולכן טוב ללמד המסכת להיות בקי בזה. ווךגיל לקנות את מדת הסבלנות. כז קעה..........................................................................קעט יועץ שלא להכנס עם התושבים בדין ודברים, אלא לדבר עמהם רק דבורי אמונה, וכך !תבטלו הקלפות והמשחיתים. כז קעו.............................................................................קם יועץ אודות אחד הילדים שמפריע לכל הכתה, שלא להכניסו, וחבל מאיד שאביו אינו משתף פעלה, ומעמידו על הדרך•

תכן הענינים 19 כז קעז..........................................................................קפא י?עץ בענין טפול עונים, ויודה על העזרה, ויאחל ויברך. כז קעח .........................................................................קפא יתנה צערו, שההורים אדישים לחנוך ?לדיהם, ויועץ לשתות ביצים רכות לרפוי הקול, והעקר לדבר אליו יתברך, אשר כל דבור הוא הצלחה נצחית. כז קעט ......................................................................... קפב יברך את הנטענת על שעוזךת לבנין בית־המקדש, ויאחל לה אשר ושמחה. כז קפ קפג יורה להמשיןד לחזק את אחרים, ובפרט את הבנות הצעירות, קזתדענה הדרך הנכונה, ו?ךגיל לדבר אליו ?תברך, אשר אין למעלה מ!ה. כזקפא קפה יאחל רפואה שלמה לבת, ויבקש לתלות את המכתבים על לוח המודעות. כז קטב .....*••.....********..«.******** קפה מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים הגרים בןבנאל, בו סהירם על "ונשמרתם מאיד לנפשותיכם", שכל אלו האברכים הצעירים שיש להם .רכב, שיזהרו מאד בנהיגה, ואוי לו למי שנוהג שלא כחיק, אשר עובר על "לא תךצח". כזקפג קפה יתאכזב מאלו שהשיבו רעה תחת טובה, ויורה להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך. כז קפה .......**.*..****..•***.**.***.*«.קפו יתנה צערו, שההורים אדישים לחנוך הילדים, אשר ןה העקר ויסוד הכל. כז קפה ........................................................................... קפז יבקש למסיר לתלמידים, שמי שלא יתנהג כראוי, ליא יקחנו ללמד אצלו, ויורה למלמד לקבל על עצמו להתמיד במקזרא ובמשנה ובגמרא. בז קפו ........................................................................ קפה יאחל רפואה שלמה לבן, ויורה להתחזק מאיד, כי גדול אדוננו ורב להושיע.

20 תכן הענעים יבקש להקפיד על תפלה במנץ ולמוד חמש ורש״י עם התרגום בכל יום, ועל־ידי־זה זוכים להצלחה גדולה. to קפח קפס יורה להיות בשמחה ולהתפלל במנץ, אשר זו סגלה לפרנסה, וללמד הלכות נדה אצל ... אשר הץ הלכות חמורות מאד וכו׳. כז קפכז *.♦••♦*♦♦.•••♦••**י♦••♦♦♦♦••♦•.♦♦• קצ מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים הגרים בןבנאל, בו יוכיחם על שמתנכלים למנכ״ל המוסדות, ואינם מעריכים עבודתו ומסירות נפשו, שאין לה מתחרה, ויבארם מאמציו וגידל היגע והיזע שעמל וטורח בעבור בהול המוסדות ומערכת החנוך. קצ ..*****«.* ****.***.*****..•««**.•. קצב יבאר, אשר העקר בזה העולם הוא התחזקות, ואי אפשר להגיע לזה. אלא על־ןדי שמחזקים אחרים. כי מנסים את כל אדם בזה העולם, והכלל והעקר להחזיק מעמד ולא להשבר, ובודאי עוד עיעו ןמים טובים, שנזכה לחזות בנעם ה׳ ולבקר בהיכלו. כז קצא............................................................................קצג יוכיח הנמען שיךאה לשלם חובותיו, על מנת למנע את הצו פנוי, ןאין זה משחק ילדים כלל. כז קצב.......................................................................... קצד יבקש את הנמען לשלם החובות בעתו, ולא להגיע לאי נעימות וכו׳. שהערבים יצטרכו לשלם במקומו, חס ושלום. כז קצג..........................................................................קצה יוכיח הנמען על ש?הץה ערב לפלוני, הזהירו שלא לשנות כן להבא, ויחזקו על שמחה ןהךבקות בו יתברך. כז קצד •*****«..*«*****♦♦*«♦..♦*«♦.**...*קצו יבאר, אשר חיי האדם קצרים מאד, ומה שנשאר ממנו, זה רק מצוות ומעשים טובים, והדבור והשיחה שמדברים אליו יתברך, אשר אין למעלה מזה. כז קצה............................................................................קצז יודה לנמען שמדפיס את ספריו הקדושים, ויאחלו שגם ןלדיו ומשיבו

תכן הענינים 21 להדפיס דור אחר דור. ויפליג במעלת הספר "קדשת ישראל", אשר מציל נפשות ממען. בז קצו ..........................................................................קצח יבאר, אשר כל החיים הם נסיון אחד קשה, ואשרי מי שמחןיק מעמד, ואינו נשבר כלל, ובזה העולם אדם צריך לעביר על גשר צר מאד, והכלל שלא להתפחד כלל. בזקצז ....•*••••.. ר יקרה, שהכל אצל הנמען על הצד הכי טוב, וימסיר לו דרישת שלום מן הבן, שלומד ומתנהג טוב, ררגיל לדבר אליו יתברך, כי אין לנו בזה העולם אף אחד, רק הקד^ז־ברוך־הוא. כז קצח..............................................................................ר יבאר, שעל האדם להתבודד לפניו יתברך. ולשפך לפניו שיחו, ויתן משל על כך. כזקצט ***.♦»****..**..*.***♦♦*******♦♦** דא יבקש לשלח שנית את המכתב. היות שהפקס אינו טוב, ויורה להתחזק באמונה פשוטה. כז ר **..«.*****♦♦♦♦♦«*♦♦♦♦♦.*♦********** רב יבאר לנמענת החפצה שבנה ןבוא ללמד אצלו, שאם הבן ישתולל ולא יתנהג כראוי, ישלחנו בחזרה. בזרא .,*..*.*****»»♦♦»*«*******«**«»«♦♦. רב ישבח הנמען שעוסק בהפצת אור רבנו ז״ל, ויתנה צערו שרואה שנוי לרעה בין הבחורים, ואינו יודע מדוע. מכתב כללי לנשות אנשי שלומנו, בו ילמדן מהלכות ראש־חיךש, ואשר זהו החג שנתנו לאשה מתנה, ועליה למלא את אשר החסירה, וחשיבות עשית סעדה בריאש־חדש, אשר זו סגלה לילדים ולהצלחה עמחם, הפליג בכיחותיה של האשה, ולמה יכולה להגיע, ובפרט אם היא חכמה ויודעת היאך לנהג בכל פרט ופרט, ומה להגיב. ויעורר על עמן הצניעות באשה, אשר זה היסוד, ומוסר השכל מפרשת השבוע, פרשת ויצא, אשר רבקה רצתה שבנה יעקב יקח אשה מיחסת וצדיקה, ויראת שמים, ומעלת התפלה שבזכותה זכתה לאה להיות בחלקו של יעקב,

22 תכן הענינים וזה הפור בהצלחת התנוך — להרבות בתפלה ובקשות ותחנונים בדמעות שליש על הצלחת הילדים. בז דג...... דכא יורה על התאריך לחתנה, והעקר להתחזק ולא להתבלבל כלל. בז דד ..♦**♦.*«♦****«♦♦***.*«.*******.«.* דבב יורה להתחזק ולא להשבר משום דבר, ועקר הפסיון - שנעלם ונסתר מן האדם אמתת מציאותו יתברך, אך באמת בכל צרתם לו צר. בזדד?דבב ררחיק מן המחלקת אשר היא כאש שורפת, והעקר להו־בות בשמחה בין נשרת אנשי שלומנו. בז דו ..****. ♦*****♦♦*****.»*.**.»**.♦*.**רכג יורה לעשות את סעדת ראש־ח׳ד־ש ב״היכל־הקו־ש", ולארח את כל הגשים, ובזכות זה תזכה הנמענת לפרי בטן. בז רז.................................................................................רכג יבאר, אשר אסור להכות ילדים, אלא היסוד בחנוך סבלנות, ושוב סבלנות, ורק על־ידי־זה מצליחים. בזדהרבד יורה, שאם נקרית לפניו נסיעה — שיסע, ויאחל הצלחה בנסיעה, וכיחות הנפש בלתי רגילים, ויודה על החסד שעשו עמו. TO רט ****«*****«»•***•******•***♦******♦ יחזק על מדת השמחה, כי הבעל־דבר עמל קשה לשבר את כל אחד, ואשרי המחזיק מעמד. בז די .................................................................................רבו יורה להחדיר בעצמה ובאחרים אמונה פשוטה, אשר זה העקר בזה העולם, וכן להרבות בשמחה, אשר היא תועלת בגשמי וברוחני. בז ריא.................... רכז יתגץ אודות שדוך, ויאס׳ר לילך למקום השתתפותו של הסמ״ך־מ״ם, אשר הוא רשע מרשע, ויאחל יציאה מן החובות והרחבה בכל. בז דבי••..•••**..**.*.*.*...«.**.**«.*.* רכח ןפליג במעלת ההדפסה וגדל זכות המךפיסים, שמוציאים לאור ספרים

תכן הענעים 23 המחיים נפש כל חי, ריבו־כם בץכות זה בר׳ב נחת דקדשה, ילדים יךאי השם וחושבי שמו, בנין רבנן וחתנותא רבנן. בז דיג •**♦*««**.**♦..*♦ ♦«♦♦♦♦♦♦♦♦*.*♦♦♦♦♦ דל העקר לבטל עצמו לגמרי אליו יתברך, ואז נמתקים ממנו כל הדינים, כי כל מה שהולך לאדם שלא כסדר, רק מפני גאות וגדלות, אבל כשמבטל עצמו אליו יתברך, אז הולך לו כסדר. בז דיד •.....*••«• ..*.***. .**««..***««♦.*. רל יחזק על התמדה בתורה הקדושה, ובפרט בגיל צעיר, אשר הלמוד נקלט היטב, וישאר אתו כל ימי חייו. בז רטו ............................................................................ רל ידרבן להתמיד בש״ם עד שיזכוז לסימו עד הבר־מצוה, ובזה ממשיך על עצמו צלם אלקים, וכן יורה על התמדה ב״ספר־המדות". בז רטז .......................................................................... רלא ינחם הנמען שעברו עליו בזיונות ושפיכות דמים, שהכל לכפרת עוונות, ואם הןה אדם יודע לאיזו מדרגה זוכה על־ידי כל הגרופים, הןה שש ןשמח על נעם חלקו. בז ריז **♦....**♦•«..**.*♦..**.*.**♦.*♦.*♦ דלג ןבאר לנמען, שלא קבל כסף מאף אחד, ושיראה לברר את הדבר, ויורה לקבע עתים לתורה, ולקזאל כל שאלה בהלכה את ר׳... כי אסור לסמך בזה על עצמו, אשר הדברים הללו הם בכריתות. ועל כלם — להיות תמיד בשמחה, ולהךבות בשיחה בינו לבין קונו. בז ריח דלד ןבאר, אשר קללת חנם לא תבוא, ואין לפחיד מזה, והעקר להיות בשמחה, ולשמח את אחרים, אשר אין מצוה גדולה מזו. בז דיגז ****** ...... דלד מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו יבקשם להיות באחדות ובאהבה, ולשמר מאד על כבוד הזולת. בז רב............................................................................ דלה יתנה צערו על המחלקת שישנה, שצריכים לבדח ממנה כמו שבוךחים מאש•

24 תכן הענינים כז רכ^^ רלו יודה לנמענים על עזרתם, ויורה להיות בשמחה על גדל הזכות שלהם, ויברך ויאחל. כזרכב רלז יבאר אישר חיי האדם מלאים נסיונות, ועקר החכמה שלא לאבד את העשתונות, ולא לשכיח ממנו יתברך אפלו בתכלית הגשמיות. כז רכג רלח יחזק מאיד על מדת השמחה אשר בלעדיה אי אפשר להחזיק מעמד, וזו המצוה הכי גדולה. כז רכר ♦.*«.*«. .*♦.*...•♦♦*.***.««..**.** רלט יבקש הלואת הנמען, ויאחל לו הרחבה בפךנסה ושפע דקדשה. כז רכר! ר?^כז יורה לנמען לממן הדפסת איזה קונטרס על שבת, וזו זכות הרבים לדורי דורות. כזרכו רלט מכתב כללי לנשות אנשי שלומנו, בו יבארן חשיבות סעדת "מלוה מלכה", ואסור להקל בה, והיא מצלת את האדם בגשמיות וברוחניות. כז רכז ♦.♦..*.♦.*.«.****«....***.*.♦.*.**« רגו יבקש את הנמען לשמש ברב של מוסדות החנוך, ומדי פעם לתן דרשות הן לבנים והן לבנות, דברי מוסר והתחזקות, ויאחלו ויברכו. כז רכח רנו מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים הגךים בןבנאל, בו יתנה גדל צערו מךשעת הסמ״ך־מ״ם, שהוא טמאה גדולה, אשר עיניו לטש ושניו חרק כנגד כל דבר שבקד־שה, ויבקש את אנשי שלומנו להחזיק מעמד באחדות אחת, ועל־ידי־זה בודאי נץכה לבנות מבנאל בתים לרב. כז רכט ♦♦♦*..♦..*.***.*..*****♦*****•..**רנח יו.ךה בעמן לצאת לשבת עם בנות הכתה, ויחזק שלא לפל על אף העלבונות והשפיכות דמים, ולהתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ולהחדיר בבנות הרבה אמונת חכמים, אשר היא היסוד בעם ישראל. כז רל ***..*.♦♦*«.***.•♦♦.♦.*********♦♦*♦רנט יורה כמה הנחיות טכניות, ולבדק אם תלו את המכתב הכללי בלוח

תכן הענינים 25 המודעות, ולעשות מזה העתקים לכל הנשים וכר, ויזהיר על תפלה במתן, אשר אין למעלה מזה. כז רלא .........................................................................רס יקוה לבורא יתברך שמו לעביר על כל המשברים והגלים, ולראות כבר אור בקהלה. כז רלב.. ........................................................................רס ןבאר, אשר כל זמן שאדם אינו חפץ בשום בחה רק בו יתברך, אז הכל ןשר אצלו, וטוב ונעים לו, ולכן העקר לךאות הטוב אצל כל אחד, ואז נודף ממנו ריח גן־עדן. כז רלג .......................................................................... רסא יולה, שלא להתפעל מדברי בקו־ת, כי אין מנוס ממנה, והעקר להתחזק באמונה פשוטה ולהמשיך לעשות טוב, והקדוש־ברוך־הוא תיליח דךכו. כז רלד ............................................................................רסב יודה לנמען שנטל על עצמו משימה לשמש כרב המוסדות, ויורה לו לטיל את המושכות וכר, ולחזק עצמו במדת השמחה. כזדלהרסג יברך את הנמען שיחוס וירחם עליו השם יתברך, תמתיק ממנו כל הדינים, ויהיה בן חולין, ויורהו להתמיד בלמוד התורה הקדושה, כי אין לך בן חולין, אלא מי שעוסק בתורה. כז רלו ♦♦.*****..«*****•♦♦♦♦♦.«♦.♦♦*♦.*.♦* רסד יולה לנערה צעירה לקחת עצמה ביתם בקנית מדות טובות וכר, ויחזקה על אמונה פשוטה, שבעבדה עובלים על כל המשכלים בחיים. כז רלז ♦♦»♦♦.*****.*«****♦♦*»♦♦..•**.*♦.* רסה יאחל "מזל טוב" לארוסי הבת, ויבלך על ריב נחת משאר הילדים, ועעץ אודות עשית הבר־מצוה לבן פדבנאל עם ההלולא של מוהלנ״ת ז״ל וכר. כז רלח .........................................................................רסו יבלך בחור שעומד להתאלס, ועעץ אודות תאליך לחתנה, ויחזק על מדת השמחה, והתחלה חדשה בהצלחה.

26 תכן הענינים כז דל0ד0^ ימס׳ר דריעזת עזלוים מהבן הלומד אצלו, ויאחל רב נחת. בו דס? .................................. רסח יחזק על שמחה, ולשמח את בני המשפחה, אישר ב!ה נותנים כיח להמשיך, וכן לילך ולשמח את הבריות, אשר בזה מחיים נפשות. כז רמא..........................................................................רסט ישבח הנמען שנטל על עצמו עבודת החנוך, ומחדיר בתלמידים אמונה פשוטה בו יתברך, ויבארו שאין להתפעל משום בחה כלל, וגדול אדוננו ורב להושיע, ובודאי יךאה נסים נגלים שיעשה עמו הבורא יתברך שמו. כז רמב .................................... ער יודה לנמען ששולח לו בכל פעם ספךים חדשים שןצאו לאור, ויחזקו מאיד על מדת השמחה, אשר היא רפואה לכיל בין בגשמי ובין ברוחני. כז רכ?ג רעא יחזק הנמען שלא _יךגיש ךגשות אשמה ונקיפות מצפון עקב התאנה שקךתה. ויקןוה שישוב לעצמו להתמיד בתורה הקדושה. כזרכ?ררעג ןשלח למדפיסים את הפתגמים, ויבקש לידע אם תקתקו את המכתבים ששלח. כז רמה ........................................ רעג יעורר את הנמען ביום הלךתו להמשיך להפיץ ביתר שאת וביתר עז, אשר אין עריך לזכות הדו, ויברכו בלב נחת ויחזקו הרבה מאד. כז רמו .*****«***♦♦*.***..**.*.♦*****.«..*רעד יעורר להשתמש עם האוצרות שנתן לנו רבנו ז״ל — יךאת שמים והתחזקות והנהגות ישרות איך לעביר את זה העולם בשלום. כז רמז***..*.»..♦♦.....«.******.***....«» רעו יחזק מורה על התקוממות תלמידותיה, והעקר לילך בדרך של סבלנות, ולא לאבד עשתונות. כז רמה ..**•••»••••..*.••*.•.♦**»»»*«».*♦רעז ימסיר דרישת שלום מהבן הלומד אצלו, ויועץ היאך לנהיג עמו וכו׳,

תכן הענינים 27 חניך לנער על פי דרכו, והעקר צךיך להתפלל הךבה על ילדים טיהיו מצלחים בתורה ויראת טמים. כז רמט .........................................................................רעח מכתב לכל תלמידות בית־ספר "בית פיגא", בו יוכיחן על התנהגותן, ויולה להן לנהג בדרך ארץ ובמדות טובות. בז רב לעת יבקש לתלות את "תוך הנחל" על לוח המודעות, וכן לשליח המכתבים ליעדם. כז רנא ..........................................................................לעט מכתב כללי לנשות אנשי שלומנו הגרות ביבנאל, בו יבארן הלכות חנכה והדלקת נרות, וךשעת היונים שכל מגמתם היתה לעקר את האמונה הקדוטה, וכן ןביא מוסר הטכל מפרטת הטבוע — ויטב, טאל יטנה אדם בנו בין הבנים וכו׳, אטר מן-ה נעטית קנאה ןטנאה ושאר מריבות, ויפליג במדת הסבלנות אשר היא העקר בחיים, לכבש כעסו, אטר זהו הגבור האמתי,. ובספר "אלך אפים" כלולים כל עניני הסבלנות לפרטיה, ואטלי הלומדו ומציתו לפרטיו, אטר כל חייו יטתנו לטובה. כז לנב...........................................................................לצט יעודד הנמען טליא יודאט מכל העדן, אלא הכל יחזיר לקךמותו. כז לנג ................................................ שא יטמח בשמחת הנמען טיעטו את השבת בר־מצוה פדבנאל, ויהיה טתף בשמחתם. כז לנד טזא יבאר, אטר חיי האדם מלאים נסיונות קטים ומרים, ןאטלי המחזיק מעמד. כז לנה •••♦.•••••••••••••• טזב יוכיח הנמען, טהולך לטביר טדוך, אטר גדול הענט על כך, ויציע את עזרתו לפטרה בין הצדדים ולוטב את האי הבנות. כז לנו .............................................................................שב יבקט את הנמענת לטוב לעבודת החנוך, באקזר יט לה גיטה מיחדת לתלמידות, ויאחל לה בזכות זה ברכה וזרע טל קןמא.

28 תכן הענעים כז רנז..............................................................................שג יעורר מאד להזדרז בענק, כדי להתגבר על מניעות הסמ״ך־מ״ם, ועעץ בענין האבנים המשלבות. כז רנח.............................................................................דש ןמנה את הנמען להיות אחראי על בית־המדרש והאולם לבדק מה צריכים לתקן ולנקות, ויחזקו ויעודדו. כז רנט.............................................................................שה יחזק על מדת השמתה, והשיחה בינו לבין קונו. כז רם ..............................................................................שו מכתב כללי לאנשי שלומנו ה!קךים הגרים ב!בנאל, בו ןעוךרם לקחת הזמרת לשמחות את אחד מאנשי שלומנו, שעושה עבודה נפלאה. כז רסא ........................................................ שו !בקש לחיות !חד באחוה ורעות, ואיש את רעהו ;עזרו וכר. כז רסב .........................................................................שז !אחל ךפואה שלמה והריון קל, ןהעקר לא להכנס בלחצים, והכל !עמר בנקל. כז רסג.............................................................................שח יחזק שלא להשבר כלל, והעקר להיות בשמחה אשר היא ךפואה לכל ויסוד ההצלחה. כז רסד .........................................................................שט ןעורר על שלום־בית ולחיות כזוג יונים ממש, ויורה על תפלה והתבודדות והתמדת התורה הקדושה. כז רסה .........................................................................שי יאחל בךכת "מזל טוב" להלדת הבן, ויורה לשלום־בית. כז רסו........................................................................... שיא יעורר על שמחה, אשר היא השראת השכינה, ובבית שהשכינה שורה — הברכה מצרה. כז רסז........................................................................... שיא ימסיר דרישת שלום מהצלחת הבן בלמודיו, ויבאר, אשר הילדים הם העינ!ם של האדם, וצריך לשמר על חנוכם כבבת עין.

תכן הענינים 29 כז רסח............................................................................שיב יורה ללמד התורה בלקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן עו, ששם מדבר רבנו ז״ל, שאסור להיות בבחינת צמאון, אלא תמיד להךגיש את הקדוש־ ברוך־הוא וכו׳. בזרסטשיג יורה לכבד זה את זה, כי שלום־בית זה העקר, וזה יסוד ההצלחה, וכץ להךבות בשיחה והתבודדות, אשר אין למעלה מזה. כז ער ץבאר, אשר רק זו העצה להצליח עם ץלדים — להךבות בתפלה עליהם, ואין עצה אחרת. כז רעא ..................................................................... שטו יאחל לבחור שהצטרף לישיבה — ברכה והצלחה, ויורהו להתמיד בתורה הקדושה, ולנצל הזמן הץקר. כז ערב .......................................................................שטז יורה לבחור צעיר להתמיד בתורה הקדושה, ולהקפיד על תפלה בממן. כז רעג................................... עזיז יורה להתחזק בכל מיני אפנים, ולא לתת לפגעי הןמץ לפגע בו ולהפילו, כי אשרי מי שזוכה להחזיק מעמד. כז רעד ......................... שיז יחזק מאד על נקדת השמחה והאמונה הקדושה, ןלגרס הךבה משניות וגמרא, אשר מזככים את הנפש מכל מיני הלדה. כז ערה .......................................................................שיח יאחל בךכת "מזל טוב" להלד־ת הבת, ויאחל ויברך, ויורה על כבוד והבנה הדדיים, ולכבד את ההורים. כז רעו ..........................................................................שיט יאחל "מזל טוב" להלדת הנכדה, ויחזק שלא להשבר כלל בזה העולם, כי גדול אדוננו ורב להושיע. כז רעז ..........................................................................שיט ידוח להורים על מצב בנם ברוחניות, ושיש מקום לשפוד, כדי שיוכל להמשיך להחזיקו בץשיבה, ויקוה שיתהפך הכל לטובה.

30 תכן הענינים מכתב כללי לנשות אב^זי שלומנו, בו ידבר מאב מלאכה: הגוזז, האסור בשבת, וכן מפרשת השבוע פרשת מקץ, מענין חלום פרעה המרמז על הגויים הרבים כדגמת פרות שמנות ובריאות, המאימים על עם ישראל המעטים, שהם בחינת פרות רעות ודקות בשר, אך הקדוש־ברוך־הוא מצילנו מידם, ולבסוף הטוב מנצח את הרע, וכן .יפליג במעלת אמונת חכמים, שאף פךע‘ה הגיע למסקנה, אשר יוסף הוא איש אלקים, ןזיאת — לאחר שפתר לו יוסף את החלום, וכן למדים עוד מן הפרשה את העדן שאמרו האחים זה לזה: "אבל אשמים אנחנו", שבשעה שבאה על האדם צרה, לא יאמר שזהו מקרה, אלא הכל ממנו יתברך, וצךיך לפשפש היטב במעשים. ויעורר עוד על ענין החנוך, אשר זה כל מהות חנכה, וכדי להגיע לשלמות החנוך, צריכים תחלה לחנך את עצמו, ולהיות דגמא אישית חיובית, שהילדים ילמדו מן ההורים היאך לנה׳ג. בז רעט שלג יבאר אשר רק על־ידי התמדת ספרי רבנו ז״ל זה אשר עזרו כל השנים, ועל ת־ם החזיק מעמד בכל המצבים, והנה חלפו עד כ׳ה שלשים ואךבע שנים מאז שהחל לכתב שו״ת "אשר בנחל", אשר נכתב בדם לבו, כן יבקש מן הנמען, שיךאה להתחזק בכל התלאות, כי גדול אדוננו ורב להושיע, וימי חנכה הם ןמי הודאה, להודות ולהלל ולשבח את הבורא יתברך שמו על כל הנסים שעשה עמנו. כז רם ................................................................... שלד עעץ בעמן נתי_נת שם לתינוק, להתרחק מכל מיני שמות בדדים וכו׳. כז רפא ....................................................................... שלה יודה לפניו ןתברך שיש לנו רבי נפלא כזה, המחזקנו ומוליכנו בדרך הישרה, ועעץ בעמן הגמ״ח של הכלים וכו׳. כז רפב ....................................................................... שלו יאחל ךפואה שלמה לנמען, ועעץ בעמן מועד לחתנה. כז רסג .......................................................................... שלו עעץ בעמן מועד לחתנה, ויבאר, אשר אדם צריך תמיד לבדח אליו יתברך, ואז טוב לו לנצח.

ּתִ ּקּון הַ ּכְ לָ לִ י ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי וט ֹטוב ֹלו ֹ מַ ר ז ֹ את לִ פְ נֵ י אֲ מִ ירַ ת הָ עֲ שָׂ רָ ה מִ זְ מורִ ים: ֲהֵר ִיני ַמְ ק ּש ֹ ֵׁ ר עַ צְ מִ י בַּ אֲ מִ ירַ ת הָ עֲ שָׂ רָ ה מִ זְ מו ּ רִ ים אֵ לּו לְ כָ ל ּהַ צ ּ ַ ד ִ ִ יק ּ ים הָ אֲ מִ תּ ִ י ֹ ִ ים שֶׁ בְּ דו ּרֵ נו ּ , ו ּ לְ כָ ל הַ צ ּ ַ ד ִ ִ יק ּ ים הָ אֲ מִ תּ ִ י ֹ ִ ים שׁ וכְ נֵ י ְ עָ פָ ר ק ֹדו ּ שִׁ ים אֲ שֶׁ ר בָּ אָ רֶ ץ הֵ מ ּ ָ ה, ו ּ בִ פְ רָ ט לְ רַ בֵּ נו ָּ הַ ק ֹדו ּ שׁ , צַ ד ִ יק ֹ יְ סו ֹ ד עו ֹ לָ ם, נַ חַ ל נו ֹ בֵ עַ מְ קו ּ ר חָ כְ מָ ה, רַ בֵּ נו ּ נַ חְ מָ ן בֶּ ן פֵ יגֶ א, זְ כו ֹתו ּ יָ גֵ ן עָ לֵ ינו ּ , שֶׁ ג ּ ִ ל ּ ָ ה ת ּ ִ ק ּון זֶ ה. ְל ּכו ּ נְ רַ נְּ נָ ה ל ּ ַ יְ יָ נָ רִ יעָ ה לְ צו ּ ר יִ שְׁ עֵ נו ַ : נְ קדְ ּ ֹ מָ ה פָ נָ יו בְּ תו ֹ דָ ה בִּ זְ מִ רות ֹהִ ים: ְ גָּ ֹדול עַ ל כָּ ל אֱ ל ֹ נָ רִ יעַ לו: כִּ י אֵ ל גָּ ֹדו ּ ל יְ יָ ומֶ לֶ ך ֹאמַ ר זֶ ה: ֹקודֵ ם ּשֶׁ י ּ ַ תְ חִ יל ת ּ ְ הִ ל ִ ים י ֲהֵר ִיני ּמְ זַ מ ּ ֵ ן אֶ ת פ ֹ ִ י לְ הו ֹדו ּת ו ּ לְ הַ ל ּ ֵ ל ו ֹ לְ שַׁ בֵּ חַ אֶ ת בּ ורְ אִ י. לְ שֵׁ ם ְ ּ הו ּא ושְ כִ ינְ תֵּ ּה ּ בִּ דְ חִ ילו ּ ו ּ רְ חִ ימו ּ עַ ל יְ דֵ י הַ הוא ּ יִ חו ּ ד קודְ שָ א בְּ רִ יך טָ מִ יר וְ נֶ עְ לַ ם בְּ שֵׁ ם כָּ ל יִ שְׂ רָ אֵ ל. ְ: אָ מַ רְ תְּ ֹ לַ יְ יָ אֲ דנָ י טז. מִ כְ תָּ ם לְ דָ וִ ד שָׁ מְ רֵ נִ י אֵ ל כִּ י חָ סִ יתִ י בָ ך ָ ְ : לִ ק ֹדו ּ שִׁ ים אֲ שֶׁ ר בָּ אָ רֶ ץ הֵ מָ ה וְ אַ דִ ּ ירֵ י כָּ ל אָ תָּ ֹ ה טובָ תִ י בַּ ל עָ לֶ יך ְ נִסְ כֵּ יהֶ ם מִ דָ ּ ם ּ חֶ פְ צִ י בָ ם: יִ רְ בּ ו עַ צְּ ֹבו ּ תָ ם אַ חֵ ר מָ הָ רו בַּ ל אַ סִּ יך ּו ּ בַ ל אֶ שָ ֹ ׂ א אֶ ת שְׁ מו ִ תָ ם עַ ל שְׂ פָ תָ י: יְ יָ מְ נָ ת חֶ לְ ק ֹ י וְ כוסִ י אַ תָּ ה ְ ּ גֹו ּ רָ לִ י: חֲ בָ לִ ים נָפְ לו לִ י בַּ נְּעִ מִ ים אַ ף נַ חֲ לָ ת שָׁ פְ רָ ה עָ לָ י: ּתֹומִ יך ְ ֹ אֶ ת יְ יָ אֲ שֶׁ ר יְ עָ צָ נִ י אַ ף לֵ ילות יִ סְּ ּרו ֹ נִ י כִ לְ יותָ י: שִׁ וִ ּיתִ י יְ יָ אֲ בָ רֵ ך לְ נֶ גְ דִ ּ ּ י תָ מִ יד כִּ י מִ ימִ ינִ י בַּ ל אֶ מֹוט: לָ כֵ ן שָׂ מַ ח לִ בִּ י וַ יָּ ֹ גֶ ל כְּ בודִ י

ּכָל ִלי ּת ּק ּו ַ ן ה ְ זט ִ *( אחר אתה סתר לי - צריך להפסיק מעט )עיין בלקו"מ ח"א סי' ריג( ֹא תִ תֵּ ן ֹ ֹ א תַ עֲ ז ֹ ב נַפְ שִׁ י לִ שְׁ אול ל ֹ אַ ף בְּ שָׂ רִ י יִ שְׁ כ ּ ן לָ בֶ טַ ח: כִּ י ל ָ ֹ לִ רְ או ּ ת שָׁ חַ ת: תֹו ֹ דִ יעֵ נִ י ארַ ח חַ יִ ּ ֹ ים ש ֹ ׂ בַ ע שְׂ מָ חות אֶ ת חֲ סִ ידְ ך ָ נֶ צַ ח: ָ ֹ נְ עִ מות בִּ ימִ ינְ ך ּפָ נֶ יך לב. ּ לְ דָ וִ ד מַ שְׂ כִּ יל אַ שְׁ רֵ י נְ שׂ ו ּ י פֶ ּ שַׁ ע כְּ סוי חֲ טָ אָ ה: אַ שְׁ רֵ י אָ דָ ם ֹ ֹ א יַ חְ ש ֹ ׁ ב יְ יָ לו ּ עָ וֹן וְ אֵ ין בְּ רו ֹחו רְ מִ יָּה: כִּ י הֶ חֱ רַ שְׁ תִּ ּ י בָּ לו עֲ צָ מָ י ל ְ לְ שַׁ דִ ּ י ָ ּ נֶ הְ פַ ך ּ בְּ שַׁ אֲ גָ תִ י כָּ ל הַ יֹו ֹ ם: כִּ י יומָ ם וָ לַ יְ לָ ה תִּ כְ בַּ ד עָ לַ י יָ דֶ ך ֹא כִ סִּ יתִ י אָ מַ רְ תִּ י ָ וַ עֲ וֹנִ י ל ֹ בְּ חַ רְ ב ַ נֵ י ק ּ יִ ץ סֶ לָ ה: חַ טָ ֹ אתִ י אודִ יעֲ ך ֹאודֶ ה עֲ לֵ י פְ שָׁ עַ י לַ יְ יָ וְ אַ תָּ ּ ה נָ שָׂ אתָ עֲ וֹן חַ טָ ֹ אתִ י סֶ לָ ה: עַ ל זאת ָ ֹ לְ עֵ ת מְ צא רַ ק לְ שֵׁ טֶ ף מַ יִ ם רַ בִּ ים אֵ לָ יו ּ יִ תְ פַ לֵּ ל כָּ ל חָ סִ יד אֵ לֶ יך ֹא יַ גִּ ּ יעו: אַ תָּ ה סֵ תֶ ר לִ י*( מִ צַּ ר תִּ צְּ רֵ נִ י רָ נֵּי פַ לֵּ ט תְּ ֹסובְ בֵ נִ י סֶ לָ ה: ל ָ עֵ ינִ י: אַ ל תִּ ּהְ יו ּ כְּ סוס ְ אִ יעֲ צָ ה עָ לֶ יך ְ ּ זו תֵ לֵ ך ָ בְּ דֶ רֶ ך ָ ֹ וְ אורְ ך אַ שְׂ כִּ ילְ ך ָ: רַ בִּ ים ֹב אֵ לֶ יך ֹ כְּ פֶ רֶ ד אֵ ין הָ בִ ין בְּ מֶ תֶ ג וָ רֶ סֶ ן עֶ דְ יו ֹ לִ בְ לו ְ ם בַּ ל קר ֹ מַ כְ או ֹ בִ ים לָ רָ שָׁ ע וְ הַ בּ ו ֹ טֵ חַ בַּ יְ יָ חֶ סֶ ד יְ סו ּ בְ בֶ נּו ּ : שִׂ מְ חו ּ בַ יְ יָ וְ גִ ילו צַ דִ ּ ִיק ּ ים וְ הַ רְ נִ ינו כָּ ל יִ שְׁ רֵ י לֵ ב: מא. לַ מְ נַ צֵּ ֹ חַ מִ זְ מור לְ דָ וִ ד: אַ שְׁ רֵ י מַ שְׂ כִּ יל אֶ ל דָ ּ ֹ ל בְּ יום רָ עָ ה יְ מַ לְּ ּ טֵ הו ּ יְ יָ: יְ יָ יִ שְׁ מְ רֵ הו וִ יחַ יֵּ ּהו ּ וְ אֻ שַׁ ר בָּ אָ רֶ ץ וְ אַ ל תִּ תְּ ּ נֵ הו בְּ נֶפֶ שׁ ֹא ּ יְ בָ יו: יְ יָ יִ סְ עָ דֶ נּו עַ ל עֶ רֶ שׂ דְ ּ ֹ וָ י כָּ ל מִ שְׁ כָּ בו הָ פַ כְ תָּ ֹ בְ חָ לְ יו: אֲ נִ י ֹ ּ אמְ רו רַ ע לִ י ְ ֹ : אויְ בַ י י אָ מַ רְ תִּ י יְ יָ חָ נֵּנִ י רְ פָ אָ ה נַפְ שִׁ י כִּ י חָ טָ אתִ י לָ ך ּ מָ תַ י יָ מו ֹ ת וְ אָ בַ ד שְׁ מו ֹ : וְ אִ ם בָּ א לִ רְ או ֹ ת שָׁ וְ א יְ דַ בֵּ ר לִ בּ ו ְ יִ קבָּ ץ ֹ אָ וֶ ן לו ּ יֵ צֵ א לַ חו ּ ץ יְ דַ בֵּ ר: יַ חַ ד עָ לַ י יִ תְ לַ חֲ שׁ ו ֹ כָּ ל ש ּ ׂ נְ אָ י עָ לַ י יַ חְ שְׁ בו ֹ ֹ א יו ּ סִ יף לָ קום: גַּם רָ עָ ה לִ י: דְ ּ בַ ר בְּ לִ יַּ ּ עַ ל יָ צו ֹ ק בּ ו וַ אֲ שֶׁ ר שָׁ כַ ב ל ֹ אִ ישׁ שְׁ לומִ י אֲ שֶׁ ר בָּ טַ חְ תִּ ֹ י בו ֹ אוכֵ ל לַ חְ מִ י הִ גְ דִ ּ ֵ יל עָ לַ י עָ קב:

ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי זי וְ אַ תָּ ִ ה יְ יָ חָ נֵּנִ י וַ הֲ קימֵ נִ י וַ אֲ שַׁ לְּ ֹ מָ ה לָ הֶ ם: בְּ זאת יָ דַ עְ תִּ י כִּ י חָ פַ צְ תָּ ָ ֹ ֹ א יָ רִ יעַ א ּ יְ בִ י עָ לָ י: וַ אֲ נִ י בְּ תֻ מִ י תָּ מַ כְ תָּ בִּ י וַ תַּ צִּיבֵ נִ י לְ פָ נֶ יך בִּ י כִּ י ל ֹ ֹ הֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל מֵ הָ עו ֹ לָ ם וְ עַ ד הָ עולָ ם אָ מֵ ן וְ אָ מֵ ן: ְ יְ יָ אֱ ל ֹ לְ עו ּ לָ ם: בָּ רוך ֹ ֵ ג עַ ל אֲ פִ יקי מָ יִ ם כֵּ ן מב. לַ מְ נַ צֵּ ֹ חַ מַ שְׂ כִּ יל לִ בְ נֵ י קרַ ח: כְּ אַ יָּל תַּ עֲ ר ֹהִ ים לְ אֵ ל חָ י מָ תַ י ֹהִ ים: צָ מְ אָ ה נַפְ שִׁ י לֵ אל ָ אֱ ל ֹג אֵ לֶ יך נַפְ שִׁ י תַ עֲ ר ֹהִ ים: הָ יְ תָ ה לִּ ֹ י דִ מְ עָ תִ י לֶ חֶ ם יומָ ם וָ לָ יְ לָ ה ֹאָ בו ּ א וְ אֵ רָ אֶ ה פְ נֵ י אֱ ל ָ: אֵ לֶּ ּ ה אֶ זְ כְּ רָ ה וְ אֶ שְׁ פְ כָ ה עָ לַ י ֹהֶ יך ֹ בֶּ אֱ מ ּ ר אֵ לַ י כָּ ל הַ יֹום אַ יֵּה אֱ ל ֹ ֹ הִ ים בְּ קו ֹ ל רִ נָּה וְ תודָ ה ְ אֶ דַ ּ דֵ ּ ם עַ ד בֵּ ית אֱ ל ֹ נַפְ שִׁ י כִּ י אֶ עֱ בר בַּ סָּ ך ֹהִ ים ֹ הָ מו ֹ ן חוגֵ ג: מַ ה תִּ ּשְׁ תֹוחֲ חִ י נַפְ שִׁ י וַ תֶּ ֹ הֱ מִ י עָ לָ י הוחִ ילִ י לֵ אל ֹ ּ הַ י עָ לַ י נַפְ שִׁ י תִ שְׁ תֹוחָ ח עַ ל כֵּ ן ֹ כִּ י עו ֹ ד או ּדֶ נּו ּ יְ שׁ ו ֹעו ּת פָ נָ יו: אֱ ל ָ מֵ אֶ רֶ ץ יַ רְ דֵ ּ ֹ ן וְ חֶ רְ מונִ ים מֵ הַ ר מִ צְ עָ ר: תְּ ֹהום אֶ ל תְּ ֹהום אֶ זְ כָּ רְ ך ָ ּ עָ לַ י עָ בָ רו ֹ : יומָ ם יְ צַ וֶּה ָ וְ גַ לֶּ יך ָ כָּ ל מִ שְׁ בָּ רֶ יך ֹקו ֹ רֵ א לְ קו ֹ ל צִ נּורֶ יך ּ יְ יָ חַ סְ דֹו ּ ובַ לַּ ֹ יְ לָ ה שִׁ ירו ּ עִ מִ י תְּ פִ לָּ ה לְ אֵ ל חַ יָּ ֹ י: אומְ רָ ה לְ אֵ ל סַ לְ עִ י ְ ֹ בְּ לַ חַ ץ או ֹ יֵ ב: בְּ רֶ צַ ח בְּ עַ צְ מותַ י לָ מָ ה שְׁ כַ חְ תָּ ּ נִ י לָ מָ ֹ ה קדֵ ר אֵ לֵ ך ָ: מַ ה תִּ ּשְׁ תֹוחֲ חִ י ֹהֶ יך ּ חֵ רְ פו ֹ נִ י צו ּ רְ רָ י בְּ אָ מְ רָ ם אֵ לַ י כָּ ל הַ יֹום אַ יֵּה אֱ ל ֹ ֹ הִ ים כִּ י עו ֹ ד או ּדֶ נּו ּ יְ שׁ ו ֹעת ּ נַפְ שִׁ י ומַ ה תֶּ ֹ הֱ מִ י עָ לָ י הוחִ ילִ י לֵ אל ֹהָ י: ּפָ נַ י וֵ אל ֹ ּ חַ שָׁ אול וַ יִ ּ ּ שְׁ מְ רו אֶ ת נט. לַ מְ נַ צֵּחַ אַ ל תַּ שְׁ חֵ ת לְ דָ וִ ד מִ כְ תָּ ם בִּ שְׁ ל ֹ ּהָ י מִ ֹ מִ תְ קומְ מַ י תְּ שַׂ גְּבֵ נִ י: הַ צִּילֵ נִ י ֹ הַ בַּ יִ ת לַ הֲ מִ יתו: הַ צִּ ֹ ילֵ נִ י מֵ איְ בַ י אֱ ל ּ ֹמִ פ ּ עֲ לֵ י אָ וֶ ן ו ֹ מֵ אַ נְ שֵׁ י דָ מִ ים הו ּ שִׁ יעֵ נִ י: כִּ י הִ נֵּה אָ רְ בו ּ לְ נַפְ שִׁ י יָ גו ּרו ֹ ּ א חַ טָ ּ אתִ י יְ יָ: בְּ לִ י עָ וֹן יְ רו ּצו ֹ ן וְ יִ כּ ו ּ נָ נו ּ עורָ ה ֹא פִ שְׁ עִ י וְ ל עָ לַ י עַ זִ ים ל ֹ ִ הֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל הָ קיצָ ה ֹ ֹ הִ ים צְ בָ אות אֱ ל ְלִ ק ּ רָ אתִ י ורְ אֵ ה: וְ אַ תָּ ה יְ יָ אֱ ל ֹ לִ פְ ק ּ ד כָּ ל הַ גֹויִ ם אַ ל תָּ ֹח ֹ ן כָּ ל ב ּ ּ גְ דֵ י אָ וֶ ן סֶ לָ ה: יָ שׁ ו ּבו ּ לָ עֶ רֶ ב יֶ הֱ מו

ּכָל ִלי ּת ּק ּו ַ ן ה ְ חי ִ **באמרך אל אלהים תכוון המילוי כזה: אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם ֹ כַ כָּ לֶ ב וִ יסו ּ בְ בו ּ עִ יר: הִ נֵּה יַ בִּ יעו ֹ ן בְּ פִ יהֶ ם חֲ רָ בו ֹ ת בְּ שִׂ פְ תותֵ יהֶ ם ָ ֹ כִּ י מִ י ש ׁ מֵ עַ : וְ אַ תָּ ה יְ יָ תִּ ֹ שְׂ חַ ק לָ מו תִּ ּ לְ עַ ג לְ כָ ל גֹו ּ יִ ם: עֻ זֹו אֵ לֶ יך ֹהִ ים יַ רְ אֵ נִ י ֹהֵ י חַ סְ דִ ּ ַ י יְ קדְ ּ מֵ נִ י אֱ ל ֹהִ ים מִ שְׂ גַּבִּ י: אֱ ל ֹ אֶ שְׁ מרָ ה כִּ י אֱ ל ָ ֹ וְ הו ֹ רִ ידֵ מו ֹ בְ ש ׁ רְ רָ י: אַ ל תַּ ּ הַ רְ גֵ ם פֶ ּ ן יִ שְׁ כְּ חו ּ עַ מִ ֹ י הֲ נִ יעֵ מו בְ חֵ ילְ ך ּ מָ גִ נֵּנו ֹ אֲ ד ּ נָ י: חַ טַ ּ את פִ ֹ ימו דְ ּ ֹ בַ ר שְׂ פָ תֵ ימו וְ יִ לָּ ּ כְ דו ֹ בִ גְ או ּ נָ ם ומֵ אָ לָ ה ֹ ֹ הִ ים משֵׁ ל ּו ּ מִ כַּ חַ שׁ יְ סַ פֵ ּרו: כַּ לֵּ ה בְ חֵ מָ ה כַּ לֵּ ֹ ה וְ אֵ ינֵמו ּ וְ יֵ דְ עו כִּ י אֱ ל ֹ בְּ יַ עֲ ק ּ ב לְ אַ פְ סֵ י הָ אָ רֶ ץ סֶ לָ ה: וְ יָ שׁ ו ּבו ּ לָ עֶ רֶ ב יֶ הֱ מו ֹ כַ כָּ לֶ ב וִ יסו ּ בְ בו ָ ֹ ּ א יִ שְׂ בְּ עו וַ יָּ ּ לִ ינו: וַ אֲ נִ י אָ שִׁ יר עֻ זֶּך ּ עִ יר: הֵ מָ ּ ה יְ נִ יעו ֹ ן לֶ אֱ כל אִ ם ל ָ כִּ י הָ יִ יתָ מִ שְׂ גָּ ּ ב לִ י ו ֹמָ נו ֹ ס בְּ יום צַ ר לִ י: עֻ זִ ּי ֹ וַ אֲ רַ נֵּן לַ בֶ ּ קר חַ סְ דֶּ ך ֹהֵ י חַ סְ דִ ּ י: ֹהִ ים מִ שְׂ גַּבִּ י אֱ ל ָ ּ אֲ זַ מֵ רָ ה כִּ י אֱ ל אֵ לֶ יך ֹהִ ים עז. לַ מְ נַ צֵּ ּ חַ עַ ל יְ דו ּתו ֹ ן לְ אָ סָ ף מִ זְ מו ֹ ר: קולִ י **אֶ ל אֱ ל ֹ ֹ הִ ים וְ הַ אֲ זִ ין אֵ לָ י: בְּ יו ֹ ם צָ רָ תִ י אֲ דנָ י דָ ּ רָ שְׁ תִּ י ָ וְ אֶ צְ עָ ק ֹ ה קולִ י אֶ ל אֱ ל ֹהִ ים ֹ ּ א תָ פוג מֵ אֲ נָ ה הִ נָּחֵ ם נַפְ שִׁ י: אֶ זְ כְּ רָ ה אֱ ל יָ דִ י לַ יְ לָ ה נִ גְּרָ ה וְ ל ּ וְ אֶ הֱ מָ יָ ה אָ שִׂ יחָ ה וְ תִ תְ עַ טֵ ּ ף רוחִ י סֶ לָ ה: אָ חַ זְ תָּ ֹ שְׁ מֻ רות עֵ ינָ י ֹ ּ א אֲ דַ בֵּ ר: חִ שַׁ בְ תִּ ֶּ י יָ מִ ים מִ ק ֹ דֶ ם שְׁ נו ֹ ת עולָ מִ ים: אֶ זְ כְּ רָ ה נִפְ עַ מְ תִּ י וְ ל נְ גִ ינָ תִ י בַּ לָּ ּ יְ לָ ה עִ ם לְ בָ בִ י אָ שִׂ יחָ ה וַ יְ חַ פֵ ּ שׂ רו ֹ חִ י: הַ לְ עולָ מִ ים יִ זְ נַ ח ֹ ֹ סִ יף לִ רְ צו ֹ ת עו ּ ד: הֶ אָ פֵ ס לָ נֶ צַ ח חַ סְ דֹו גָּ ֹ מַ ר א ֹ מֶ ר לְ דר ֹא י ֹאֲ דנָ י וְ ל ֹוָ ד ֹ ר: הֲ שָׁ כַ ח חַ נּו ָ ת אֵ ל אִ ם ק ֹ פַ ץ בְּ אַ ף רַ חֲ מָ יו סֶ לָ ה: וָ א ּ מַ ר חַ לֹותִ י :ָ ֹ הִ יא שְׁ נו ֹ ת יְ מִ ין עֶ לְ יו ֹ ן: אֶ זְ כּ ו ּ ר מַ עַ לְ לֵ י יָ ה ֶּ כִּ י אֶ זְ כְּ רָ ה מִ ק ּ דֶ ם פִ לְ אֶ ך ָ ֹ ֹ הִ ים בַּ ק ּ דֶ שׁ דַ ּ רְ כֶּ ך ָ אָ שִׂ יחָ ה: אֱ ל ָ ּ ו ֹ בַ עֲ לִ ילותֶ יך ּ וְ הָ גִ יתִ י בְ כָ ל פָ עֳ לֶ ך :ָ ֹהִ ים: אַ תָּ ֹ ה הָ אֵ ל ע ֹ שֵׂ ה פֶ לֶ א הודַ עְ תָּ ּ בָ עַ מִ ים עֻ זֶּך מִ י אֵ ל גָּ ֹדול כֵּ אל ָ ֹ ּ הִ ים רָ אוך ָ ּ מַ יִ ם אֱ ל ָ ֹ בְּ נֵ י יַ עֲ ק ֹ ב וְ יו ּ סֵ ף סֶ לָ ה: רָ אוך גָּאַ לְ תָּ ֹ בִּ זְ רו ּ עַ עַ מֶ ך ּמַ ּ יִ ם יָ חִ ילו אַ ף יִ רְ גְּ ּזו ֹ תְ ה ֹמו ֹ ת: ז ּ רְ מו ֹ מַ יִ ם עָ בו ֹ ת קו ּ ל נָ תְ נו ִ שְׁ חָ קים

ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי טי ָ בַּ גַּלְ גַּ ּ ל הֵ אִ ירו ִ בְ רָ קים תֵּ בֵ ל רָ גְ זָ ה ָ יִ תְ הַ לָּ ּכו ֹ : קול רַ עַ מְ ך אַ ף חֲ צָ צֶ יך ֹא ָ ל ָ ְּ בְּ מַ יִ ם רַ בִּ ים וְ עִ ק ֹבותֶ יך ָ ּ ושְׁ בִ ילְ ך וַ תִּ רְ עַ שׁ הָ אָ רֶ ץ: בַּ יָּם דַ ּ רְ כֶּ ך ֹן: ָ ֹ בְּ יַ ד משֶׁ ה וְ אַ הֲ ר ֹנ ּ דָ עו ֹ : נָ חִ יתָ כַ צּ ּ אן עַ מֶ ך ֹ ֹ הִ ים אֲ ד ֹ נָ י מָ עון אַ תָּ ה הָ יִ יתָ לָּ ּנו ֹ בְּ דר צ. תְּ פִ לָּ ֹ ה לְ משֶׁ ה אִ ישׁ הָ אֱ ל ֹוָ דר: בְּ טֶ רֶ ם הָ רִ ים יֻ לָּ ּדו וַ תְּ ֹחו ּ לֵ ל אֶ רֶ ץ וְ תֵ בֵ ל ו ֹמֵ עו ֹ לָ ם עַ ד עולָ ם אַ תָּ ה אֵ ל: תָּ ֹ שֵׁ ב אֱ נושׁ עַ ד דַ ּ ּ ֹ כָּ א וַ ת ּ אמֶ ר שׁ ו ּבו בְ נֵ י אָ דָ ם: כִּ י אֶ לֶ ף ָ ֹ כְּ יו ֹ ם אֶ תְ מו ֹ ל כִּ י יַ עֲ ב ּ ר וְ אַ שְׁ מורָ ה בַ לָּ יְ לָ ה: זְ רַ מְ תָּ ם שָׁ נִ ים בְּ עֵ ינֶ יך ֹ ֹ ף: בַּ בֶ ּ ק ֹ ר יָ צִ יץ וְ חָ לָ ף לָ עֶ רֶ ב יְ מולֵ ל ּ שֵׁ נָ ה יִ הְ יו ֹ בַּ בֶ ּ קר כֶּ חָ צִ יר יַ חֲ ל ָ ָ ּ נִ בְ הָ לְ נו: שַׁ תָּ ֹ ה עֲ וֹנ ּ תֵ ינו לְ נֶ גְ דֶּ ך ָ ּ ובַ חֲ מָ תְ ך ּ וְ יָ בֵ שׁ : כִּ י כָ לִ ינו ּ בְ אַ פֶ ך ָ כִּ לִּ ּ ינו ּ שָׁ נֵ ינו ֹ כְ מו ָ ּ : כִּ י כָ ל יָ מֵ ינו ּ פָ ּנו בְ עֶ בְ רָ תֶ ך ּ עֲ לֻ מֵ נו ֹ לִ מְ או ּר פָ נֶ יך ֹ ֹ ת שְׁ מונִ ים שָׁ נָ ה ֹ הֶ גֶ ה: יְ מֵ י שְׁ נו ּ תֵ ינו ּ בָ הֶ ם שִׁ בְ עִ ים שָׁ נָ ה וְ אִ ם בִּ גְ בור ָ ָ ּ וכְ יִ רְ אָ תְ ך ֹ וְ רָ הְ בָּ ם עָ מָ ל וָ אָ וֶ ן כִּ י גָ ז חִ ישׁ וַ נָּעֻ פָ ה: מִ י יו ֹ דֵ עַ ע ּ ז אַ פֶ ך ָ ֹ : לִ מְ נו ּ ת יָ מֵ ינו ֹ כֵּ ן הו ּ דַ ע וְ נָ בִ א לְ בַ ב חָ כְ מָ ה: שׁ ובָ ה יְ יָ עַ ד עֶ בְ רָ תֶ ך ָ ּ ונְ רַ נְּנָ ה וְ נִ שְׂ מְ חָ ה ָ ּ : שַׂ בְּ עֵ נו ֹ בַ בֶ ּ קר חַ סְ דֶּ ך מָ תָ י וְ הִ נָּחֵ ם עַ ל עֲ בָ דֶ יך ּ בְּ כָ ל יָ מֵ ינו ּ : שַׂ מְ ּחֵ נו ֹ כִּ ימו ּ ת עִ נִּיתָ נו ֹ שְׁ נו ּ ת רָ אִ ינו רָ עָ ה: יֵ רָ אֶ ה אֶ ל ֹ ּ הֵ ינו ּ עָ לֵ ינו ָ ֹ עַ ל בְּ נֵ יהֶ ם: וִ יהִ י נ ֹ עַ ם אֲ דנָ י אֱ ל ָ וַ הֲ דָ רְ ך ָ פָ עֳ לֶ ך עֲ בָ דֶ יך ּו ּ מַ עֲ שֵׂ ה יָ דֵ ינו ֹ כּ ו ּ נְ נָ ה עָ לֵ ינו ּ ו ּ מַ עֲ שֵׂ ה יָ דֵ ינו ֹ כּ ו ּ נְ נֵ הו: קה. ֹהו ּדו ִ לַ יְ יָ ק ּ רְ או ֹ בִּ שְׁ מו ֹ הו ּ דִ יעו ּ בָ עַ מִ ֹ ים עֲ לִ ילו ּ תָ יו: שִׁ ירו ֹלו ּ זַ מְ ּרו ֹ לו ּ שִׂ יחו ֹ בְּ כָ ל נִפְ לְ או ּ תָ יו: הִ תְ הַ לְ לו ָ בְּ שֵׁ ם ק ֹ דְ שׁ ו יִ שְׂ מַ ח ְ לֵ ב מְ בַ קשֵׁ י יְ יָ: דִ ּ ּ רְ שׁ ו ּ יְ יָ וְ עֻ זֹו ְּ בַּ ק ּשׁ ו פָ נָ יו תָּ ּ מִ יד: זִ כְ רו ֹ נִפְ לְ אותָ יו ֹ אֲ שֶׁ ר עָ שָׂ ה מ ּ פְ תָ יו ו ּ מִ שְׁ פְ ּ טֵ י פִ יו: זֶ רַ ע אַ בְ רָ הָ ם עַ בְ דֹו ֹ בְּ נֵ י יַ עֲ קב ֹ ּ הֵ ינו ּ בְּ כָ ל הָ אָ רֶ ץ מִ שְׁ פָ ֹ טָ יו: זָ כַ ר לְ עולָ ם ּ בְּ חִ ירָ יו: הוא יְ יָ אֱ ל ֹ בְּ רִ יתו דָ ּ בָ ר צִ וָּ ּ ה לְ אֶ לֶ ף דֹו ּ ר: אֲ שֶׁ ר כָּ רַ ת אֶ ת אַ בְ רָ הָ ם ו ּשְׁ בו ֹ עָ תו

ּכָל ִלי ּת ּק ּו ַ ן ה ְ כ ִ ָ לְ יִ שְׂ חָ ק: וַ יַּ ֹ עֲ מִ ידֶ הָ לְ יַ עֲ ק ֹ ב לְ ח ֹ ק לְ יִ שְׂ רָ אֵ ל בְּ רִ ית עו ֹ לָ ם: לֵ אמר לְ ך אֶ תֵּ ֹ ן אֶ ת אֶ רֶ ץ כְּ נָ עַ ן חֶ בֶ ל נַ חֲ לַ תְ כֶ ם: בִּ הְ יו ּ תָ ם מְ תֵ י מִ סְ פָ ר כִּ מְ עַ ט ֹא ּ וְ גָ רִ ים בָּ ה: וַ יִ ּתְ הַ לְּ ּכו ּ מִ גֹו ּ י אֶ ל גֹו ּ י מִ מַ מְ לָ כָ ה אֶ ל עַ ם אַ חֵ ר: ל ָ הִ נִּיחַ אָ דָ ם לְ עָ שְׁ ק ּ ם וַ יֹוכַ ח עֲ לֵ יהֶ ם מְ לָ כִ ים: אַ ל תִּ גְּ ּעו בִ מְ שִׁ יחָ י וְ לִ נְ בִ יאַ י אַ ל תָּ ּ רֵ עו: וַ יִ ּ ְק ּ רָ א רָ עָ ב עַ ל הָ אָ רֶ ץ כָּ ל מַ טֵ ה לֶ חֶ ם שָׁ בָ ר: ֹ שָׁ לַ ח לִ פְ נֵ יהֶ ם אִ ישׁ לְ עֶ בֶ ד נִמְ כַּ ר יו ּ סֵ ף: עִ נּו ֹ בַ כֶּ בֶ ל רַ גְ לו בַּ רְ זֶ ל ְ ֹ בָּ אָ ה נַפְ שׁ ו ֹ : עַ ד עֵ ת ב ֹ ּ א דְ בָ רו ּ אִ מְ רַ ת יְ יָ צְ רָ פָ תְ הו: שָׁ לַ ח מֶ לֶ ך וַ יַ תִּ ּ ירֵ הו ֹ מ ּ שֵׁ ל עַ מִ ים וַ יְ פַ תְּ ּחֵ הו ֹ : שָׂ מו ֹ אָ דו ֹ ן לְ בֵ יתו ּ ו ֹמשֵׁ ל בְּ כָ ל ִק ֹ נְ יָ נו ֹ : לֶ אְ ס ֹ ר שָׂ רָ יו בְּ נַפְ שׁ ו ּ ו ֵזְ קנָ יו יְ חַ כֵּ ם: וַ יָּ ֹבא יִ שְׂ רָ אֵ ל מִ צְ רָ יִ ם ְ ֹ וְ יַ עֲ קב גָּר בְּ אֶ רֶ ץ חָ ם: וַ יֶּ ּ פֶ ר אֶ ת עַ מֹו ֹ מְ אד וַ יַּ ּ עֲ צִ מֵ הו מִ צָּ רָ יו: הָ פַ ך ֹן אֲ שֶׁ ר ֹ לִ בָּ ם לִ שְׂ נ ּ א עַ מֹו ֹ לְ הִ תְ נַ כֵּ ל בַּ עֲ בָ דָ יו: שָׁ לַ ח מ ּ שֶׁ ה עַ בְ דֹו אַ הֲ ר ְ ֹ בָּ חַ ר בּ ו ּ : שָׂ מו בָ ם דִ ּ ֹ בְ רֵ י א ֹתו ּ תָ יו ו ֹמ ֹ פְ תִ ים בְּ אֶ רֶ ץ חָ ם: שָׁ לַ ח חשֶׁ ך ְ אֶ ת מֵ ימֵ יהֶ ם לְ דָ ם וַ יָּמֶ ת אֶ ת ֹ ּ א מָ רו אֶ ת דְ ּ ֹבָ רו: הָ פַ ך ְ וְ ל וַ יַּחְ שִׁ ך ֹב דְ ּ גָ תָ ם: שָׁ רַ ץ אַ רְ צָ ם צְ פַ רְ דְ ּ עִ ים בְּ חַ דְ רֵ י מַ לְ כֵ יהֶ ם: אָ מַ ר וַ יָּ ֹבא עָ ר ְ כִּ נִּים בְּ כָ ל גְּ ּבולָ ם: נָ תַ ן גִּ ֹ שְׁ מֵ יהֶ ם בָּ רָ ד אֵ שׁ לֶ הָ בות בְּ אַ רְ צָ ם: וַ יַּך גַּ ּ פְ נָ ם ותְ אֵ נָ תָ ם וַ יְ שַׁ בֵּ ר עֵ ץ גְּ ּבולָ ם: אָ מַ ר וַ יָּ ֹבא אַ רְ בֶּ ה וְ יֶ לֶ ק וְ אֵ ין ְ כָּ ל ּ ּ אכַ ל פְ רִ י אַ דְ מָ תָ ם: וַ יַּך ֹ ּאכַ ל כָּ ל עֵ שֶׂ ב בְּ אַ רְ צָ ם וַ י ֹ ּמִ סְ פָ ר: וַ י ֹבְּ כו ֹ ר בְּ אַ רְ צָ ם רֵ אשִׁ ית לְ כָ ל או ּ נָ ם: וַ יֹוצִ יאֵ ם בְּ כֶ סֶ ף וְ זָ הָ ב וְ אֵ ין ֹ בִּ שְׁ בָ טָ יו כּ ו ּ שֵׁ ל: שָׂ מַ ח מִ צְ רַ יִ ם בְּ צֵ אתָ ם כִּ י נָפַ ל פַ חְ דָ ּ ם עֲ לֵ יהֶ ם: ְ וְ אֵ שׁ לְ הָ אִ יר לָ יְ לָ ה: שָׁ אַ ל וַ יָּבֵ א שְׂ לָ ו וְ לֶ חֶ ם ּפָ רַ שׂ עָ נָ ן לְ מָ סָ ך ּ שָׁ מַ יִ ם יַ שְׂ בִּ יעֵ ם: פָ ּ תַ ח צור וַ יָּ ּזו ּבו ּ מָ יִ ם הָ לְ כו בַּ צִּ ּיֹות נָ הָ ר: כִּ י זָ כַ ר אֶ ת דְ ּ ָ בַ ר ק ֹ דְ שׁ ו ּ אֶ ת אַ בְ רָ הָ ם עַ בְ דֹו ּ : וַ יֹו ּ צִ א עַ מֹו ֹ בְ שָׂ שׂ ון בְּ רִ נָּה אֶ ת בְּ חִ ירָ יו: וַ יִ ּתֵּ ֹ ן לָ הֶ ם אַ רְ צו ּת גֹו ּ יִ ם וַ עֲ מַ ל לְ אֻ מִ ּ ים יִ ירָ שׁ ו ּ : בַּ עֲ בור ֹ ֹ תָ יו יִ נְ צ ּרו ּ הַ לְ לו ּיָ ה: ּ יִ שְׁ מְ רו ָּ חֻ ק ֹ יו וְ תור

ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי אכ קלז. ֹ עַ ל נַ הֲ רו ּ ת בָּ בֶ ל שָׁ ם יָ שַׁ בְ נו גַּ ּ ם בָּ כִ ינו ּ בְּ זָ כְ רֵ נו ּ אֶ ת צִ יֹון: ֹ עַ ל עֲ רָ בִ ים בְּ תו ּכָ ה תָּ ּ לִ ינו ֹ כִּ נ ֹ ּרו ּ תֵ ינו ּ : כִּ י שָׁ ם שְׁ אֵ לו ּנו ֹ שׁ ו ּ בֵ ינו דִ ּ בְ רֵ י ְ נָ שִׁ יר אֶ ת שִׁ יר ֹ שִׁ יר וְ תו ּ לָ לֵ ינו ּ שִׂ מְ חָ ה שִׁ ירו ּ לָ נו ּ מִ שִ ּ ׁ יר צִ יֹון: אֵ יך ְ ּ יְ רושָׁ לִָ ם תִּ שְׁ כַּ ח יְ מִ ינִ י: תִּ דְ בַּ ק יְ יָ עַ ל אַ דְ מַ ת נֵ כָ ר: אִ ם אֶ שְׁ כָּ חֵ ך ֹאשׁ ֹ ּ א אַ עֲ לֶ ה אֶ ת יְ רושָׁ לִַ ם עַ ל ר ֹא אֶ זְ כְּ רֵ כִ י אִ ם ל ֹ לְ שׁ ונִ י לְ חִ כִּ י אִ ם ל ֹ שִׂ מְ חָ תִ י: זְ כ ֹ ר יְ יָ לִ בְ נֵ י אֱ דו ֹ ם אֵ ת יו ּ ם יְ רו ֹ שָׁ לִָ ם הָ א ּ מְ רִ ים עָ רו ּ עָ רו ְ ְ אֶ ת גְּ ּמולֵ ך ֹ עַ ד הַ יְ סו ּ ד בָּ ה ּ : בַּ ת בָּ בֶ ל הַ שְ ּ ׁ דודָ ה אַ שְׁ רֵ י שֶׁ יְ שַׁ לֶּ ם לָ ך ְ אֶ ל הַ סָּ לַ ע: ּ ּ אחֵ ז וְ נִפֵ ֹ ץ אֶ ת עלָ לַ יִ ך ֹ שֶׁ גָּמַ לְ תְּ ּ לָ נו: אַ שְׁ רֵ י שֶׁ י קנ. ּ הַ לְ לו ּיָ ה ּ הַ לְ לו ָ אֵ ל בְּ ק ֹ דְ שׁ ו ּ הַ לְ לו ּהו ִ בִּ רְ ק ּ יעַ עֻ זֹו ּ : הַ לְ לו ּהו ֹב גֻּ ֹדְ לו ּ : הַ לְ לו ּהו ַ בְּ תֵ ק ֹ ע שׁ ו ּ פָ ר הַ לְ לו ּהו ֹ ּ תָ יו הַ לְ לו ּהו כְּ ר ּ בִ גְ בור ֹ בְּ נֵ בֶ ל וְ כִ נּו ּ ר: הַ לְ לו ּהו ֹ בְ ת ּ ף ו ֹמָ חו ּ ל הַ לְ לו ּהו ּ בְּ מִ נִּים וְ עוגָ ב: ּ הַ לְ לו ּהו ּ בְ צִ לְ צְ לֵ י שָׁ מַ ע הַ לְ לו ּהו ּ בְּ צִ לְ צְ לֵ י תְ רו ֹ עָ ה: כ ּ ל הַ נְּשָׁ מָ ה תְּ הַ לֵּ ּ ל יָ ה ּ הַ לְ לו ּיָ ה: לאחר סיום המזמורים יאמר שלושה פסוקים אלו: מִ י יִ תֵּ ן מִ צִּ ּיֹו ּ ן יְ שׁ ו ּ עַ ת יִ שְׂ רָ אֵ ל בְּ שׁ ו ּ ב יְ יָ שְׁ בו ּ ת עַ מֹו ֹ יָ גֵ ל יַ עֲ קב ּ יִ שְׂ מַ ח יִ שְׂ רָ אֵ ל: ו ּ תְ שׁ ועַ ת צַ דִ ּ ִיק ּ ים מֵ יְ יָ מָ עוזָּם בְּ עֵ ת צָ רָ ה: וַ יַּעְ זְ רֵ ם יְ יָ וַ יְ פַ לְּ טֵ ם יְ פַ לְּ ֹ טֵ ם מֵ רְ שָׁ עִ ים וְ יו ּ שִׁ יעֵ ם כִּ י חָ סו ֹ בו: ספר קדוש זה נדפס לעילוי נשמת מור אבינו היקר והאהוב עמנואל חיים הכהן בן יוסף ז"ל ת.נ.צ.ב.ה