אשר בנחל חלק קטו

רצו אשר כז תא בנחל והפצתי?! ואותו זקן שצעק עלי איפה החסידים שלך, הובילו אותו סעודית. ורציתי לגשת אליו, ולומר לו: הנה אתה רואה את אלפי החסידים! והוא נפטר אחר־כך, במיתה משנה. כל אלו שחתמו עלי — שני־שליש מתו במיתה חטופה, עוד השבוע נפטר אברך צעיר, והשאיר שלשה־עשר יתומים, ואחד קבל התקפת לב ןשוכב בבית־חולים, גם־כן חתם עלי. מה זאת אומרת לחתם על בן אדם?! צריכים לבקש הרבה את הקדוש־ברוך־הוא, שלא לחתם על אף אדם, כי כל המגביה r *על חברו נקרא רשע, מהי הגבהת יד? שחותמים עליו — זו הרמת מ*. אני מכרח לומר לכם, שלא פגעתי באף אחד, אם מישהו אינו רוצה להסתכל בספר — שלא יקרא, אבל לחתם וכו׳?! וזהו דבר תמוה, אשר הנה יוצאים בכל יום כל מיני עתונים נגד התורה וכו׳, כל מיני זהום ותעוב, ואין על זה פוצה פה ומצפצף, ואני כתבתי ספר מלא אלקות, על זה אתם צריכים לצאת נגרי?! פגעתי במישהו?! אתם לא רוצים לקרא — אל תקראו, אבל למה הצרכתם להתקומם כנגדי ולהכפיש את שמי?! ועברו מאז עשרים ושתים שנה. ואם אין זה מספיק, הגעתי לןבנאל, ופה פגשתי את הסמ״ך־מ״ם בכבודו ובעצמו! לגבי מה אני מספר ספורים אלו: אלא יש לי ספר "ארך אפום", ששלמתי עליו את חיי; כי מאז התחילו עלי מריבות, אבל זכיתי לןכות כזו, שבכל ההסטותה לא זכה אף אחד לזה. כי מי שבקי בספרים יודע, אשר כשבעל המחבר חי, לכל היותר מדפיסים ספרו בשלש ארבע חמש מהדורות וכו׳, אבל להדפיס יותר משבעים מהדורות בחיי המחבר — זה לא הןה בהיסטוףה. ואל תחשבו שבמהדורה היו עשרה ספרים או מאה וכו׳, אלא חמשת אלפים, עשרת אלפים, ןעשרים אלף וכו׳ וכו׳ עתקים. ופעם כשהךפסתי בעשרים אלף עתקים, אמר לי המךפיס שהןה חסיד חב״ד: איך אתם מכניסים עצמכם לחוב כזה?! אתם תתקעו עם הספרים ויותרו במחסן וכו׳; כי אדם מדפיס בדרך כלל במהדורה — אלף ספרים וכו׳, וגם זה אורך ןמן עד שיפיצם. והנה שירפס ספר בעשרים אלף עתקים, וכבר הדפס במהדורה שבעים, ואזל הכל

אשר כז רנא בנחל רצז — הרי ץה דבר פלא, פלאי פלאות! ואם היו לי כאן עוד מאה אלף עתקים — הןה אוזל. ולמה זכיתי לזה? מפני הבץיונות ןהשפיכות דמים ‘שהיו מנת חלקי. ומפני מה אני מספר לכם כל זאת? משני טעמים: א. תראו למה זוכים על־ידי בזיונות, אם שופכים דמו של פלוני, תראו למה מזכהו הקדוש־ברוף־הוא. ב. הספר "ארך אפים" מדבר הרבה מסבלנות; כי בחיים צךיכים סבלנות רבה, לא הולף תמיד כפי שרוצים, ואסור להשבר. הבעל צריף להיות סבלן לאשה והאשה לבעל, ןכן להתאזר בסבלנות של ברזל לילדים, כי סוף כל סוף אלו ןלדיכם, על־כן אין להתאכזר כלפיהם, הלא רק הם ישארו מכם. אני מכרח לומר לכם, אנשים מבחוץ מתחזים שהם ידידים שלכם, אבל הם יהיו ראשונים לקבר אתכם חיים. ותשננו את ז‘את היטב. אדם זר - הי1ם הוא רעף, וכאשר יוציא ממף את כל הכסף, למחר יבעט בף ולא ןכיר בף. אבל הילדים שלכם — הם ידיו נאמנים לכם, ולכן תרחמו עליהם. בפרשת שבוע שעברה למדנו, שהסמ״ף־מ״ם בעט ביעקב, "וירא כי לא יכול לו", ראה שאינו יכול לנצח את יעקב, "ויגע בכף ירכו". אומר הזהר )חלק א׳ קעא.(, דיות שראה שאיננו יכול להתגבר על יעקב, אזי נתן לו מכה בילדים. וזה מה שקורה היום; הילדים הם שלכם, תרחמו עליהם. אתם יודעים איזו מסירות נפש יש לי לןלדיכם, ממש מסירות הנפש, ולמה אינני אומר מסירות הגוף, הלא עלי לףא‘ג שילכו לישן, לאבל, יתלבשו כראוי, יהיו נקדם וכו׳, אשר כל אלו צרכי הגוף? אלא אני יכול בזמן הזה ללמד, לכתב עוד ספרים, ואינני עושה זיאת, אלא דואג בעבורם, על־כן אני מוסר נפשי ורוחניותי ממש, העקר שיחץרו אליכם מצלחים בגשמיות וברוחניות. אני רוצה לראות את הנחת מהם. ואני רוצה שגם הבנות תץכינה לזה, אבל צריכים להתחיל עם החנוף בבית. ת_רחמו על הילדים, תתבוננו היטב מה קורה בעולם, אם אין מחנכים את הילדים, והם גדלים הפקר, סופם, שמסתובבים עם עגילים, רחמנא לצלן, משוטטים בקצוות תבל, וההודים יושבים ובוכים, והנה מודיעים להם מהשגרירות וכדומה, שבנם שב באלונקה ןכו׳. זהו

רחצ אשר כז תא בנחל החנוך הכפרני, שהחדירו הערב־רב, אבל, ברוך השם אצלנו זה אחרת; על־כן עזרו לי לחנך את הילדים. הנה משפחה אחת שהיתה גרה ביבנאל, ושמחנו שנפטךנו מהם, ?צאו לתךבות רעה, שנים מהילדים למדו אצלי בתחלה, ונתתי למישהו ללמדם וכו׳. ולאחד מהם אמךתי: תשמר, כי סופך רע ומר יהיה, ואחד סים בבית־סיהר, ואחד בבית־משגעים, השם ישמר, ושניהם לא הגיעו עדין לגיל תשע עשרה, וכל חבריהם התחתנו, ברוך השם, ובחלקם כבר .נעשו אבות, וחלקם ממתינים, ברוך השם... למדים מכאן, שאם לא תופסים את הילדים בץ-מן, אם לא שומרים עליהם, תךאו מה יכול להיות?! על־כן עזרו נא לי, ול־א לעשות אנךרלמוסיה מכל טעות, כי מלמד ?כול לטעות, מורה יכולה לטעות, והורה ?כול לטעות, ן?לד ?כול לשגות, אבל עליכם לידע שטעות לעולם חוזרת. לזיאת, אבקש אתכן מאיד, תראו מעתה לקבל על עצמכן, שתה?ה ביניכן אהבה גדולה, תעזרו זה לזה, אני רוצה מא׳ד שפעם בשבוע יה?ה לכן ליל שמחה, אבל עליכן לזכיר היטב, שסוף כל סוף אנו גדים פיה חוץ לישוב, וכל כונתנו היתה לחנך את הילדים, שלא יךאו את הזבל שקורה בע?רות הגדולות: בבני־ברק, באשדוד, בירושלים, שהביאו גויים וגויות וכו׳, ולכן הולך לי בחיים לחתנם בגיל צעיר, ואני מכרח לומר לכם, שכל הילדים שלמדו אצלי שנתים שלש, הם מבשלים להתחתן נפשית וגופנית, והם מפתחים בשכלם ובנפשם יותר מילדים בני עשרים; על־כן אל תפריעו לי, רק השתדלו לעזר בחנוך, ויה?ה לכם נחת גדול, מי שרוצה להתעקש — זו בע?ה שלו. אני רוצה לעשות את שלי. תחזיקו עצמכן מחד באהבה ובאחוה, ואשה תעזר לרעותה. פעם בשבוע תעשו ליל שמחה, ולספר ספורים מצדיקים ולשמח את כלן. ןהדבר החשוב ביותר — ששום אשה לא תחסר, אם אתן רואות שאיזו אשה נעדרת, תבדקו מה ולמה, אולי קרה משהו, ונדמה לה שאין רוצים בה, והיא מנדית וכו׳. על־כן השתדלו שתצא מעצמה ותשתתף גם־כן. אם תלכו בצורה כזו, אינכן מתארות איזה נחת רוח תעשינה להקדוש־ברוך־הוא. מובא בזיהר להר חדש, פרשת נח(:

א׳עזר כז רנב בנחל רצט על־ידי בי כנישתא חדא - אם יש בית־הכנסת אחד, שיש בו אהבה ואחדות, בזכותו, תחיה הגאלה. אני מק.וה להקדוש־ברוף־ הוא, שהבית־הכנסת הץ-ה יהיה פדבנאל. לזיאת אני מאד מבקש אתכן, תךאו להשתדל מאד בכל מיני אפנים שבעולם, לעזר לי לבנות את בית־המךרש, אשר ממנו תח.יה הגאלה. אם לא קשה לכן או לבעליכן, לכל הפחות בשני וחמשי לצאת להפצה מרכןת להפיץ את הקונטרסים, שעם ישראל צמאים מאיד להם עכשו, או ללכת עם הגרלות, שאמרתי לכן, חצי תקחו בשביל פרנסה, וחצי תתנו לבית־המדרש, כי אנחנו מכרחים מה שיותר מהר לבנות את בית־המדרש, שבזה תלדה ה^אלה. הקזלש־ברוך־הוא יעזר, שנזכה להגיע ליום המיחל לעם ןשראל ולכל העולם כלו, על־ידי התגלות השכינה בעולם. הקדוש־ברוף־הוא השומע בתפלות ישראל, ?שמע בתפלתי שאני מבקש, שתצליחו בחייכן, שן־היה ל?ן נחת מפל ץלדיכן. המאהל לכן ברכה והצלחה מן השמים... כז דנב. בעזרת השם יתבלך, יום ראשון לסדר וי^זב, י״ז כסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל אהובי תלמידי ... נרו ןאיר. מאד נשברתי מכל מה שקורה, ולא נחתי עד שצלצלתי לאחותה של ... תחיה, ופשוט היתה אי הבנה בין כלכם, ונתתי לה מנה אחת אפים שלא יתעךבו יותר, כי אני לוקח על עצמי הכיל, ולכן אל תרדאש כל־כף מהר מכל העסק וכו׳, אני מקוה, שהכיל ?חזיר כמו שהוא, ועל כגון זה אמרו )שבת קל.(: ליכא כתבה דליא _רמןא ביה תיגרא, וגם אצל ... אחיף הןה ןכול לקרות פצוץ כזה, אף ... נרו ןאיר, הןה לו שכל, כי ... נרו ןאיר בא, ואמר שאינו רוצה קיטרינג בשום פנים ואיפן, ןאחיף התחיל להתעקש, ואמרתי לו: בשביל כמה שעות לא כדאי להתקוטט, תחןה ותרן, וכן עשה, והכיל

ש אשר כז רנב בנחל על נכון, חסדי ה׳ יתברך קנו כבר רהיטים, .יש לו דירה, ןהכיל מסדר, אל תהןה שבור. מה אמר לך! החיים מלאים נסיונות קשים ומרים, ואי אפשר להנצל מזה, רק כשבורחים אליו יתברך. חסדי השם יתברך, שיש לנו למודים כאלו, עצות והדרכות כאלו, העולות על הכל, אוריתא דעתיקא סתימאה. מה אתה חושב, אני מלקק דבש?! עוברים עלי כל מיני דינים קשים ומרים, אך אני יודע איך להסתדר, קמים עלי כל מיני לצים ומדבךים נגדי, באים ומתלוצצים ממני ושופכים את דמי וכו׳, מצעךים אותי בלי סוף אפלו בתוך הד׳ אמות שלי, עם כל זיאת רק בהקדוש־ברוך־הוא בטחתי, כי עוד מעט אני כבר חוזר ואני מה, ולמה כדאי לעשות עסק מכל ספור, הן אמת שפיה ושם אני נותץ למתנגדי מה שמגיע להם, אבל זה רק כדי שלא יוכלו לתפס נשמות תמימות בקורי העכביש שיורקים מפיהם הטמא. ולכן עלי לצאת מפעם לפעם בכותבת הגסה וכו׳, אבל אין לי עסק עם ךשעים ארורים. זכור תזכיר כמה שמעת אצלי במשך הזמן שהיית אצלי, זכור תץכיר כמה עזךת לי לתקתק מכתבים וספךים וכו׳, ולבסוף תשכח הכל?! זה עקר מעלת בר ישראל, שאינו שוכח ממנו יתברך. מה אמר לך! אם היו לי התלמידים שלמדו אצלי לפני שנים, היו יכולים לךשים מכל שבת מה שמדברים אצלי בשלש הסעדות — בעך־ב ובביקר ובמנחה — ממש ספר שלם, אבל כבר התחתנו ואין לי מי שיךשים, על כל זה נחמתי — מה שאני מדבר ברבים ועושים מזה קונטרסים, זה ישאר ממני, ותהלה לאל, אני משאיר לעולם ירשה נפלאה, אשרי מי שיהיה לו חלק בירשה הזו, אשרי מי שידפיס איץה חלק מספרי שו״ת "אשר בנחל", ואז בודאי יךאה ישועה. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... למען השלום ךאה להגיע, והכיל יסתדר על הצד הכי טוב.

אשר כז רנג — כז רנד בנחל שא כז תג. בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר וישב, י״ז כסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... תחיה. לדעתי, לא כדאי לךשים כלום, ךכך לא יהיה לאף אחד מה לדבר וכו׳, אני מאיד שמח, שבעזרתו יתברך שמו תעשו את השבת לפני הבר־מצוה — שבת שירה בץבנאל, וכך אהיה שתף בשמחתכם. היום בתשע בערב יהיה השעור לנשים, ורציתי שתתקתקי את השעור, ויעזיר הקדוש־ברוך־הוא שנצליח. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז רנד. בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר וישב, י״ז פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ירירי... נרו ןאיר. לנכון קבלתי במוצאי־שבת את מכתבך. דבךתי עם ... נרו ץאירי ואמר לי, שאם נתץ או נבטיח ל... הערבי איזה סכום, הוא יץדרז לעשות מה שבקשו, ולדעתי כדאי, כי ברגע שיש לנו התר לזה, ריאש המועצה אינו ץכול לעשות שום דבר, כי אם נשאיר את זה כך, מי יודע מה .ילד יום, ואני לא מאמין בהבטחת ראש המועצה כרגע. מה אימר לך! החיים מלאים נסיונות קשים ומרים, אשרי מי שמחזיק מעמד. אתמול שמעתי כל־כך הךבה אסונות, רחמנא לצלן, שהלב נשבר מריב צרות ישראל, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שייאמר למלאך המשחית הרף, ושזלך לעבד אצל כל שונאי ישראל.

שב אשר כז תה - כז תו בנחל אני מקךה שהנשים קבלו את המסר, כי הארכתי בךרשה, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שתךןה אהבה ואחדות ביניהן. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז רנה. בעולת השם יתברך, יום ראשון לסדר וישב, י״ז כסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... ו... שיחיו נצח. מאיד מאד אני מתפלא עליכם, איך אתם לוקחים על עצמכם אחריות כל־פך גדילה לשבר שדוך? האם אינכם יודעים שעל דבר זה .?ש עונש בשמים? אחר שמקבלים קדן בין בחור ובחורה ומתאךסים למזל טוב, איך ןכולים לשבר את השדוך ? ! ובפרטיות כשיש אי !הבנות, צריכים לןשר את כל הספקות, ובשביל זה אני פה רק לעזיר לכלכם, האם את לא זוכלת, אשר גם על ... בעלך דברו, ורצו לשבר את השדוך, ותהלה לאל, הוא בעל מצין ולמופת, ולדעתי, עשיתם שטות גדולה, ואתם צריכים לתקן מה שקלקלתם, אני מקוה להקדוש־ברוך־הוא, שכל האי !הבנות יסתדרו, והכיל לתהפך לטובה. המאהל לכם ברכה והצלחה מן השמןם... כז רנו. בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר וישב, י״ז בסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... תחיה. מאיד מאיד רציתי שתכנסי בתוך עבודת החנוך, כי כל ההורים רוצים אותך דוקא, וכלם מפליגים בעבודת החנוך שלך, והגישה שלך עם הכתות הנמוכות, ולכן מה טוב ומה נעים, אם תכנסי בעבודת החנוך, ובזכות זה תראי ברכה, זרע של קימא, כי

אשר כז רכז בנחל שג כשמחנכים נשמות ישראל, ד^קדוש־ברוך־הוא מוריד נשמות קדושות למחנך, אשרי מי שעוסק בחנוך .ילדי ישראל, ויתברך מפי אל עליון. המאהל לכם ברכה והצלחה מן השמים... כז רנז. בעזרת השם יתברך, יום שלישי לסדר וישב, י״ט כסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וץךךפו אל ידידי ודקר לי מאד ... נרו ןאיר. לנכון קבלתי את מכתבך עם הדו״ח וכו׳. נסיתי להתקשר אליך כמה פעמים, ואף אחד לא ענה. בעמן... צריכים להזדרז מאיד מאיד, ואסור לחכות כרגע ממש, ולדעתי צריכים לשלם וכו׳, כי עדיף לשלם משיסגיר לנו לגמרי, כי הוא רשע מרשע, ובפרט שהסמ״ך־מ״ם עומד תחת !ה, לא כדאי בשום פנים לתת את ההזדמנות, לכן צריכים להזדרז כבר עכשו בעמן ה... בעמן השקים שחזרו וכו׳, .יש אנשים שאני לא ןכול לעשות לחם שום דבר וכו׳, אבל ... לו אין תרוץ להתחמק, כי .יש אצלי הבן שלו, ועוד מעט ןבוא גם הבן השני, לא נורא אם הוא ישלם את הכסף, ופיה תקבל מכתב בשבילו. אודות תקוץ אבנים משלבות וכו׳, בודאי זו חצפה גדולה לבקש ממך כסף וכו׳, אני מקרה לכתיב לו מיד, ןהכיל יסתדר על הצד הכי טוב, אבל אני מאיד מבקש אותך, שתעמיד על זה שיתקן את הדבר, כי פשוט תלך לאבוד כל ההשקעה. גם ... בא אלי בטענות עליך, שרוצה שתתן את אולם השמחות בעבור התלמוד תורה, אמו־תי לו שיפנה אליך. והוא אומר שאתה

דש אשר כז רנח בנחל מבקש כסף, אמרתי לו כך צךיך להיות, ואם הוא דוקא רוצה, שיגבה אצל כל ההוךים את הכסף, וכך יהיה כסף לשלם בעבור האולם, כי כל דבר צךיך להיות עם חשבון ועם סדר. ראה להתחזק בכל מיני אפנים שבעולם, וכל הכבוד לך, שאתה עומד חזק, כי רק כך יהיה לנו אולם שמחות, בעזרת השם יתברך. הכפל הדבר, ראה לעשות כל מיני מאמצים שבעולם, שהערבי יעביד על העדן הנ״ל, כי בלי זה יכולים לסגר לנו בלי רחמנות, לא כדאי להיות נאיבי, אלא כדאי להץדרז בזה. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... פה תקבל כמה מכתבים, ותמסיר אותם לחגדם, ותרשם לי אם קבלת את זה. כז רנח. בעזרת השם יתברך, יום ךביעי לסךר וישב, כ׳ כסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ?דידי הןקר לי מאד ... נרו ןאיר. מאד מאיד אבקש אותך, אם אתה יכול לתקן את האבנים משתלבות, ואני אשלם לך כמה שמגיע לך, כי פשוט אם נתן שיתפרק, אז הכל יתפרק. ושלמתי על זה הון תועפות יותר מששים אלף דולר, לכן אני מאיד מבקש אותך, שתשתדל לתקן את זה מה שיותר מהר. ובכלל רציתי מאד למנות אותך, שתהיה אחראי על כל הבדן, הן הבית־מדרש והן האולם בקומה שלישית, ותמיד לבדק מה

אשר כז רנט 33חל שה צךיכים לתקן או לנקות, ותקבל משכרתך שלמה, באיפן שיהיה לך גם פרנסה. נא ונא ראה להתחזק בכל מיני אפנים שבעולם, כי גדול אדוננו ורב להושיע, ואני מקוה להקדוש־ברוך־הוא, שהכל יסתדר, ובקרוב מאד נשמע ונתבשר אצל בנך וכלתך בשורות משמחות. בנך הקטן שאצלי, צריך הרבה התחזקות שיו־צה ללמד, וצריכים לךחיף אותו וכו׳, ואם דוחפים אותו, הוא לומד טוב וכו׳. המאהל לך פרכה והצלחה מן השמים... כז רנט. מנזלת השם ?הפלך, יום רביעי לםך1 וישב, כ׳ כסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו וירדפו אל ידידי הן-קר לי מאד ... נרו ןאיר. לנכון קבלתי את מכתבך, ומאד מאיד שמחתי לשמע הטוב ממך, ואני מאד רוצה שתעשה את הבר־מצוה של בנך בעת שאני עושה את סעדת ההלולא של מוהרנ״ת ז״ל ביום שני בלילה, ואז ןבואו כל אנשי שלומנו מאשדוד. נא ונא ראה להתחזק בכל מיני אפנים שבעולם להיות בשמחה, ותמשיך את עצמך תמיד אל הקדוש־ברוך־הוא, והקדוש־ברוך־הוא בודאי לא יעזב אותך. מה אימר לף, ידידי הןקר! החיים כל־כך קצרים, שאי אפשר לתפיס אותם בשום פנים ואפן, אלא על־ידי שיחה בינו לבין קונו, שאדם מדבר אל הקדוש־ברוך־הוא, ועל־כן אשרי האדם שמדבר בכל יום אליו יתברך, ואז טוב לו כל הן־מים. הקדוש־ברוך־הוא השומע תפלות ישראל, ישמע בתפלתי שאני

שו אשר כז רס - כז רסא מחל מבקש ומתפלל בעדך, שתצליח דךכך, ותמיד תבשר לי בשורות משמחות. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז רס. בעזרת השם יתברך יום רביעי לסךר וי^ב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה וגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומנו היקרים, "חסידי ברסלב", הגרים מבנאל "עיר ברסלב", הר״ה עליהם ושרה שכינתו תמיד. באתי לבקש את כל אנשי שלומנו, היות שנמצא בינינו אברך וקר ר׳ ... נרו ואיר, שעל כל שמחה שהיא בחנם מנצלים אותו ולוקחים אותו וכו/ וכשבא ארוע רציני, אזי מזניחים אותו ולוקחים כלי זמר מבחוץ, בשעה שהוא עושה עבודה בדיוק כמו תזמדת מבחוץ, ועל־כן זו עולה גדולה שעושים לאברך הזה, לדעתי, צךיכים לקים בו מצות )חיקרא כה, לז<: "וחי אחיך עמך", ואני לא יודע למה צךיכים להביא ולשלם לבעלי מנגנים מבחוץ הון תועפות? בשעה שהוא לוקח פחות, וגם־כן עושה אותה מלאכה נהדרת, משמח אלקים ואנשים. הקדוש־ברוך־הוא ?ש.ךה את האחדות והאהבה בינינו. המאהל לכם ברכה והצלחה מן השכדם... כז רסא. בעץרת השם יתברך, יום ךביעי לסדר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום רב אל ... תח,יה. לנכון קבלתי את מכתבך הארך, ומאד מאד נשבר לבי בקרבי

אשר כז רסב בנחל שז מהצער ועגמת נפש שנגרם לך, ואני מאיד מקרה להקדוש־ברוך־הוא שהכל יסתדר, כי באמת צריכים לחיות ביחד בשלום ובאהבה, ולא לקנא אחד בשני, אדרבה צריכים להיות עזר אחד לשני, וזה מה שאני לומד אתכם כל הזמן, ומי יתן, שנזכה לקהלה קדושה כזו, שאחד יעזיר לשני, ואחד לא יךקיר את השני, אשר זו מדה מאיד מגבה, יעזיר הקדוש־ברוף־הוא, שהכיל יסתדר על הצד הכי טוב. הקדוש־ברוך־הוא, השומע תפלות ישראל, ישמע בתפלתי שאני מבקש ומתפלל בעדך, שתצליחי דרכך מאיד. רציתי מאיד, שגם בנך יצטרף תבוא ללמיד כבר עכשו כשאני בא לארצנו הקדושה בעוד שבועןם, שהוא קחזיר אתי. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמןם... כז רסב. בעזרת השם ?תברך, יום רביעי לסדר וי^וב, כ׳ כסלו ה׳תשנ״ט. שלום רב אל ... תהיה. לנכון שמעתי מה שעובר עלדך, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא שתהיה לך ךפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף, ושתעברי את ההריון בקלות ותלדי בנקל. נא תא ראי להחזיק מעמד, ולא להכנס בלחצים, אף שאני יודע שדה מאיד מאיד כואב לך, וזה הולך על העצבים כל מה שאת סובלת, עם כל זיאת יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שתעברי את הכל בקלות, ותבשרי לי תמיד בשורות משמחות. הקדוש־ברוך־הוא השומע תפלות ישראל, ישמע בתפלתי שאני מבקש ומתפלל בעדך, שתהיה לך ךפואה שלמה, תשמע ונתבשר בשורות משמחות אצלכם. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמןם...

שח כז רסג בנחל כז רסג. בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ירירי היקר לי מאד ... נרו יאיר. לנכון קבלתי את מכתבך, ומאד מאד נישבךתי לשמע את כל מה שעובר עליך וכו׳ וכו׳. הנה שלחתי מכתב חחף לכל אנשי שלומנו, ואני מקוה מאד להקדוש־ברוך־הוא, שיעשה פעלה גדולה, כי בודאי עושים לך עולה גדולה מאד, שלא לוקחים אותך, ואני אשתדל מאד לתקן את העולה, כי פיה מדברים מאחדות כל היום, ולבסוף אף אחד אינו מקים. נא ונא ראה לחזק את עצמך בכל מיני אפנים שבעולם, ואף שאני יודע שהחיים קשים ומרים, אבל זה עובר על כל אחד, העקר צריכים להתחזק בכל מיני אפנים שבעולם ולא להשבר, כי זו $־לת בר ישראל, שמחזיק מעמד ואינו נשבר, ועקר ההתחןקות הוא על־ידי שמחה, שצריכים לעשות כל מיני פעלות שבעולם להיות רק בשמחה, כי השמחה היא ךפואה לכל — בין בגשמיות ובין ברוחניות, וכל אלו ששמחים תמיד — הם מצליחים, וכמו שאמר רבנו ז״ל )ספר־המדות, אות שמחה, חלק ב׳, סימן א׳(: "מי ששמח תמיד, על־ידי־זה הוא מצליח״; ולכן אם אתה רוצה הצלחה בחיים — ךאה לשמת, ואף שאני יודע שבשבילך להגיע לשמחה זו ממש מסירות נפש עד מאיד, עם כל זאת כדאי וכדאי למסיר את נפשו בעבור מדת השמחה, כי חבל מאיד לחיות את החיים כל־כך מרוחם, ולהיות שבור ורצוץ ולהסתובב ממרמר. נא ונא תעשה בכל פעם התחלה חדשה ולא להשבר משום דבר, ואז דיקא תצליח דרכך תמיד.

אשר כז רסד בנחל שט אני מקלה להקדוש־ברוך־הוא, שהכל יסתדר על הצד הכי טוב, ונשמע ונתבשר אצלכם בשורות משמחות. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז רסד. בעולת השם ?תברך, יום רביעי לסדר וישב, כ׳ ?סלו ה׳תשנ״ט, שלום וברכה וכל טוב סלה .יגיעו וירדפו אל ... ו... שיחיו נצח. לנכון קבלתי את מכתבכם, ואת גידל שמחתי לשמע איך שאתם מסתדרים — אין לתאר ואין לשער כלל, כי אתם שניכם חקוקים בפנימיות לבבי לטוב כל הן־מים. נא ונא הרגילו את עצמכם לחיות כמו זוג יונים, שלא יהיו ביניכם שום פרודים ושום אי הבנות, אדרבה תעשו כל מיני פעלות שבעולם שיהיה ביניכם רק שלום ואהבה ואחדות, ןעל־ידי־זה תצליחו בחייכם. נא ונא אל תליבו ביניכם, אדרבה, תלאו אקר ולכבד אחד את השני, ועל־ידי־זה תצליחו בין בגשמיות בין ברוחניות, והקדוש־ ברוך־הוא יתן לכם פרי בטן. מאיד מאיד אבקש אתכם, שתלמדו ביחד בכלך "אוצר־שלום־ בית", לזה יעזיר לכם מאיד מאיד בעמן השלום־בית שלכם, העקר הבלחו מכל מיני מליבות ומחליקות, ועל־ידי־זה תצליחו דרככם. נא תא ... נרו ןאיר, לאה להלגיל את עצמך לדבר בכל יום אליו יתברך, אשר הדבור שמדבלים אל הקדוש־ברוך־הוא, הוא הצלחה נצחית, הצלחה כזו שאין לתאר ואין לשער כלל, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שתמיד תהןה חזק בעבודה הקדושה הזו. מלבד זאת לאה להתמיד בכל יום ללמד מקלא חמש ורש״י

שי אשר כז רסה בנחל עם התרגום ופרשת השבוע, באפן שבכל שבוע תזכה לסים את פרשת השבוע שנים מקרא ואחד התרגום עם פרוש רש״י ז״ל, אשר דבר זה הוא מאד מאיד מסגל ליךאת שמים ולפרנסה ברוח, ובני־אדם מזלזלים במצוה היקרה הזג ךאה לגרס הרבה פרקים משניות בכל יום כסדרן, ועל־ןדי־זה תצליח דרכך. נא ונא החזק מעמד, ושום דבר שבעולם לא ישבר אותך. אני מקוה להקדוש־ברוך־הוא לךאותכם בעוד כשבועים, ואז נדבר באריכות. המאהל לכם ברכה והצלחה מן השמים... כז רסה. בעזרת השם ?חברך, יום רביעי לסדר ויעזב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ... ו... שיחיו נצח. באתי לאחל לכם ברכת "מזל טוב" חמה ולבבית על הלךת בנכם היקר, יעזיר לכם הקדוש־ברוך־הוא, שתזכו לגדלו ולחנכו בקלות, תהיה לכם הרבה נחת ממנו ומכל יוצאי חלציכם. העקר ךאו לעשות התחלה חדשה, ןלחיות מחד בשלום ובאהבה, ואחד יעזיר לשני, וזה היסוד בשלום־בית — לעזיו* אחד לשני ולא לריב, ושלא יהיו ביניכם אי הבנות, ואני מבקש להקדוש־ברוך־הוא, שתמיד ימה לכם שלום ואחדות, ןעל־ידיץה תצליחו בין בגשמיות ובין ברוחניות. המאחל לכם ברכה והצלחה מן השמ?ם...

אשר כז רסו - כז רסז בנחל שיא כז רסו. בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו וירדפו אל ... ו... שיחיו נצח. באתי לאחל לכם בךכת "מזל טוב" חמה ולבבית על הלדת בנכם, הנזיר הקדוש־ברוך־הוא, שתזכו לגדלו* ולחנכו בנקל עם שאר הילדים, ותךוו ריב נחת. נא ונא ראו להתחזק בכל מיני אפנים שבעולם להיות בשמחה, כי השמחה היא השראת השכינה, ובבית שהשכינה שורה — שם הברכה מצחה, ולכן תעשו כל מיני פעלות שבעולם להיות רק בשמחה ואהבה, ולעודד אחד את השני, ועל־ידי־זה תצליחו בחיי נשואיכם. נא ונא תעשו כל מה שאתם יכולים לעזר אחד לשני, ועל־ידי־זה תראו ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם. המאהל לכם ברכה והצלחה מן השמים... כזרסז. בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסךו־ וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו דרדפו אל ... ו... שיחיו נצח. באתי לבשר לכם בשורה משמחת, שבנכם ... נרו ןאיר, מתמיד בלמודים ומתעלה, פיה ושם .יש לי קצת בעיות, אבל אני מקוה

שיב אשר כז רסח בנחל להקדוש־ברוך־הוא, שהוא יתבגר מאיד, ויהיה לכם הרבה נחת ממנו. נא תא ךאו להתחזק מחד, כי עכשו הילדים מתחילים לגדל בלי עין הרע, ותהיה בר־מצוה אחר בר־מצוה, בעץרתו יתברך שמו, אזי יש עליכם אחריות יותר גדולה בעדן החנוך, כי סוף כל סוף הילדים הם העינים של האדם, ואתם צריכים לעשות כל מיני פעלות שבעולם לראות שיהיה ביניכם תמיד שלום ואהבה, ועל־ידי־זה הילדים יגדלו תצליחו בחייהם. המאהל לכם ברכה והצלחה מן השמןם... כז רסח. בעזרת השם ?תברך, יום רביעי לסןיר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ... נרו ןאיר. לנכון קבלתי את מכתבך, ומאד שמחתי לשמע הטוב ממך. העקר ךאה להיות בשמחה, כי השמחה היא הרפואה לכל — בין בגשמיות ובין ברוחניות, ואם אדם תמיד שש ושמח, הוא לא בבחי_נת צמאון, והייתי מיעץ לך, שהלמד בלקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן ע״ו, את המאמר שגלה לנו רבנו ז״ל על הפסוק: "ויהי אחר הדברים האלה", ותאמר את התפלה על התורה הזו, ואם תתנהג ככה בכל יום ללמד את התורה הזו, ולומר עליה את התפלה בלקוטי־תפלות, אז במשך הזמן תזכה לישועה גדולה מאד, כי שם מדבר רבנו ז״ל, שאסור להיות בבחינת צמאון, אלא אדם צריך תמיד לראות ולהרגיש את הקדוש־ברוך־הוא, ואז יהיה בחינת שבע, אני מקךה להקדוש־ברוך־הוא, שתצליח דךכך תמיד. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים...

אשר כז רסט בנחל שיג כז רסט. בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה עיעו וירדפו אל ... ו... שיחיו נצח. לנכון קבלתי את מכתבכם. אני מאד מאד מקוה להקדוש־ברוך־הוא, שהכל מסתדר אצלכם. נא ונא לאו לכבד אחד את השני, כי הולך לי בחיים שיהיה לכם שלום־בית, כי סוף כל סוף הייתי השלכן אצלכם, ועשיתי כל מיני פעלות שבעולם שתתחתנו, ולכן אני מאיד מבקש אתכם, שאל תבישו אותי, חס ושלום, אם לא יהיה ביניכם כבוד הדדי, מכל שכן, חס ושלום, שתגיעו, חס ושלום, חס ושלום, לגרושיץ, ישמלכם הקדוש־ברוך־הוא מכל מיני צרות, לזאת תנסו לעשות כל מיני פעלות שבעולם, שיהלה ביניכם שלום ואהבה, ועל־ידי־זה תצליחו דרככם בין בגשמיות ובין ברוחניות. אני מאיד מאיד מבקש אתכם, שתכבדו ותיקרו אחד את השני בלצון רבנו ז״ל )שיחות־הר״ז, שיחה רסג, רסד(: ראוי לכם ללמיד את שתי השיחות האלו, וזה יסוד גדול בחסידות בלסלב. ואל לטעה אתכם יצלכם, כאלו, חס ושלום, צריכים להתגרש ולהפלה אדרבה, לאו להחזיק בהלכות, והקדוש־ברוך־הוא בודאי לא יעזיב אתכם. אני מקלה להקדוש־ברוך־הוא, שהכיל יסתדר, והכיל ןבוא על נכון. נא תא הרגילו את עצמכם לדבר אליו יתברך, כי אין עוד דבר יותר גדול מלה, שמדבלים אל הקדוש־ברוך־הוא, כי סוף כל סוף מה .יש לאדם ? כלום, רק את הקדוש־ברוך־הוא, וחבל על כל יום

שיד אשר כז ער בנחל ויום שלא מדברים אליו יתברך, החיים כל־כך קצרים, וחבל על כל יום ועל כל שעה ועל כל רגע שעובר בלי לדבר אליו יתברך, ולכן אני מאד כ?א'ד מבקש אתכם, הרגילו את עצמכם שניכם תמיד לדבר אל הקדוש־ברוך־הוא, ואז טוב לכם כל הימים. המאהל לכם ברכה והצלחה מן השמים... כז ער. בעזרת השם יהברך, יום רביעי לסדר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום רב אל ... תחיה. לנכון קבלתי את מכתבך, ומאד מאד שמחתי לשמע איך שאת מתחזקת באמונת חכמים, ואין את מתבישת להגיד מה שיש לך להגיד, וכן ראוי שיהיה. מה א׳מר לך! צריכים הרבה התחזקות, ובפרט במעון, מה לעשות שהסמ״ך־מ״ם מתגבר עלינו בכל מיני מסירות וכו׳ וכו/ ואין עוד עצה אחרת — רק לבקש מאבינו שבשמים, שןחוס וירחם עלינו, ושיתרחב לנו בגשמיות וברוחניות, ושיהיה לנו כבר מבנה קבע בעבור המעון. תמשיכי להתפלל בעבור הילדים, כי רק זו העצה מה העולם, לבקש תמיד ממנו יתברך, כי אין לנו עצה אחרת רק תפלה ובקשה. עם בנך ... ברוך הוא וברוך שמו, הכל בסדר, אבל עם הבן השני... צריך עוד הרבה להודשב וכו/ וכו/ עד שיוכל להיות פיה, ואני מקךה להקדוש־ברוך־הוא, שסוף כל סוף הכל יתהפך לטובה. העקר ראי להמשיך להתפלל, כי רק זו החרב שיש מדינו, לבקש מהקדוש־ברוך־הוא כל מה שאנחנו צריכים.

אשר כז רעא בנחל שטו הקדוש־ברוך־הוא השומע תפלות ישראל, ישמע בתפלתי, שאני מבקש ומתפלל בעדך, שתצליחי דךכך תמיד. המאהל לך כרכה והצלחה מן השמים... כז רעא. בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה .יגיעו וירדפו אל הבחור היקר לי מאד ... נרו יאיר. לנכון קבלתי את מכתבך, ומאד מאיד שמךזתי לשמע, שנכנסת ללמד בישיבתנו החדשה פדבנאל, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שתצליח פיה מאיד מאד, ואני מקוה להקדוש־ברוך־הוא, שתתחתן בעזרתו יתברך שמו. העקר הוא למוד התורה הקדושה, וצריכים לךאות לא לבלות את הזמן היקר, כי חבל על כל יום ויום שעובר בלי כלום, כי כל יום ויום הוא יום חדש, ואשרי מי שמנצל את הימים שלו, ואז טוב לו כל הימים. נא ונא תעשה כל מיני מאמצים להתמיד בלמוד בקיאות כסדרן, משניות ללמד בכל יום ח״י פרקים, גמרא לכל הפחות שבעה דפים, שלחן ערוך מחבר רמ״א על־כל־פנים חמשה סימנים, ואת הלמוד הזה תלמד הךבה בגךסא, כדי שתהיה לך בקיאות בתורה, מלבד זה ראוי לך ללמד מסכתא אחת בעיון, ועל־ידי־זה תצליחו. ךאה לנכון, שאל יחסר לך, יום אחד מבלי ללמד פרשת השבוע חמש ורש״י עם התרגום, שהיא מצוה גדולה מאיד. ועל

שטז אשר בז ערב בנחל כלם — ראה ללמד הךבה בספרי רבנו ז״ל, ואז טוב לך כל הימים. ךאה להךגיל את עצמך לדבר אל הקדוש־ברוך־הוא, ועל־ידי־ זה תצליח דרכך תמיד. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז ערב. בעזרת השם ?תברך, יום רביעי לסדר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו ויחיפו אל הבחור ... נרו ןאיר. לנכון קבלתי את מכתבך, ומאד מאד שמחתי לשמע הטוב ממך, שנכנסת ללמד בישיבתנו, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שתצליח אצלנו מאד, ותזכה להתחתן מה שיותר מהר. העקר ראה להתמיד מאד ללמד בגרסא מקרא, משנה, גמרא ושלחן ערוך בכל יום ויום, חיק בל יעבר, וחבל על כל יום ויום שעובר בלי כלום, כי בכל יום ויום אפשר לקנות אוצרי אוצרות, אם לא מטעים את עצמם, וכמאמר רבנו ז״ל )שיחות־הר״ן, סימן נא(: "העולם הז-ד; מטעה אותנו מאד", העזקר שאנחנו צךיכים לשמר מאד, שלא ?טעו אותנו בץה העולם. ךאה להתפלל במדן בכל יום, כי אין דבר גדול מזה. הקדוש־ברוך־הוא השומע תפלות ישראל, ישמע בתפלתי שאני מבקש ומתפלל בעךך, שתצליח דךכך תמיד. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים...

אשר כז רעג — בז רעד בנחל שיז כז רעג. בעזרת השם יתברך, יום ךביעי לסדר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו ריךזיפר אל לדידי היקר לי מאד ... נרו לאיר. לנכון קבלתי את מכתבך, ומאד מאיד שמחתי לשמע הטוב ממך. ןאין זו עצה להשבר מכל דבר, אדרבה, עקר גדלת בר ישראל רק להתחזק, ולא להשבר משום דבר שבעולם, ובזה נמדדת גדלת בר ומקרי הזמן יפגעו בך, ישברו חפילו אותך לנוקבא דתהומא רבה, עליך לזכיר, שהחיים לא קלים, ואשרי מי שזוכה להחזיק מעמד, ישראל, אשרי מי שחזק בזה, ואז טוב לו כל הלמים. אם לצאו אילו ספךים חדשים — ךאה לכתב לי, ואני מקדה להקדוש־ברוך־הוא להיות כמה למים באךצנו הקדושה, על סעדת ההלולא של מוהרנ״ת ז״ל, ואז תביא לי את כל הספךים. אם היית יודע את מעלת המדבר אליו יתברך, היית מתמיד בזה מאיד מאיד, ןלכן ךאה לדבר אל הקדוש־ברוך־הוא, כי אין לאדם אף אחד בעולם רק הקדוש־ברוך־הוא, ועל־כן אשרי מי שחזק בזה, ואז טוב לו כל הלמים. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז רעד. בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר וישב, כ׳ פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה לגיעו וירדפו אל ... נרו לאיר.

שיח אשר כז ערה בנחל לנכון קבלתי את מכתבך. ךאה להתחזק בכל מיני אפנים שבעולם להיות בשמחה, כי השמחה היא ךפואה לכל — הן ברוחניות והן בגשמיות, ןאסור להיות עצלן, ואסור לעזב את עצמו, אדרבה אדם צריך לקחת את עצמו תמיד בןדים, ולא לפח׳ד משום בהה כלל, אלא להיות חזק באמונה פשוטה בו יתברך, לידע ולהודיע ולהודע, אשר הוא יתברך מחיה ומהוה ומקים את כל הבךיאה כלה, ודומם, צומח, חי ומדבר הם עצם עצמיות חיות אל׳קותו יתברך, וככל שאדם מכניס בעצמו ידיעות אלו, כן הוא מצליח בחיים. לזאת תקח את עצמך בידיך, ןשום דבר שבעולם לו יוכל לשבר אותך. נא ונא תתחיל התחלה חדשה, לגרם בכל יום הךבה פרקים משניות, וכן הךבה דפים גמרא, וזה מזכך את הנפש מכל מיני חלדה, יעזר הקדוש־ברוך־הוא, שתזכה להתעלות ברוחניות ובגשמיות גם _יחד. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז ערה. בעזרת השם יתברך, מוצאי־שבת־קדש לסדר וישב, כ״ג פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... ו... שיחיו נצח. באתי לאחל לכם בךכת "מזל טוב" חמה ולבבית, על הלדת הבת תחיה, יעזיר הקדוש־ברוך־הוא, שתגדלו אותה לתורה ולחפה ולמעשים טובים, ויהיה לכם גדול קל. חכמינו הקדושים אמרו >בבא בתרא קמא.(: בת תחלה סימן ןפה לבנים, יעזר הקדוש־ברוך־הוא, שיהןה לכם באמת קל בגשמיות וברוחניות גם יחד, ותכבדו אחד את השני, וביתכם יהיה משכן

אשר כז רעו — כז רעז בנחל שיט לשכינת עזו יתברך, ותתנהגו בדרך ארץ גדול, ותכבדו את שני ההווים, ויהיה לכם טוב כל הימים. המאחל לכם ברכה והצלחה מן השמןם... כז רעו. בעץרת השם יך!ב_רך, מוצאי־שבת־קדש לסדר וישב, כ״ג פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... ו... שיחיו נצח. באתי לאחל לכם ברכת "מזל טוב" חמה ולבבית, על הלד־ת הנכדה לבתכם ... תחןה, יעזו* הקדוש־בתך־הוא, שתתו ר־ב נחת דקדשה ממנה ומכל יוצאי חלציכם. העקר בזה העולם רק להתחזק, ולא להשבר משום בתה כלל, כי גדול אדוננו ורב להושיע. חסדי השם יתברך, שיש לנו רבי גדול, שהוא מפנה אותנו רק להקתש־בתך־הוא, כץ יעזר הקדוש־ברוך־ הוא, שנזכה לחז׳ר אליו תמיד בשמחה עצומה, והוא יתברך ישמרנו. המאחל לכם ברכה והצלחה מן השמים... כז רעז. בעזרת השם ?תברך, מוצאי־שבת־קדש לסדר וישב, כ״ג פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... ו... שיחיו נצח. באתי לאחל לכם בךכת "מזל טוב" חמה ולבבית, על הלדת הנכדה אצל בנכם ... נרו ןאיר, יעזו• הקתש־ברוך־הוא, שתתו ריב נחת דקדשה ממנה ומכל יוצאי חלציכם. לאחרונה .יש לי בעןה עם בנכם ... נרו ןאיר, והבעןה מתחילה

שב אשר כז רעח בנחל להתרחב וכר, ואני מאיד חושש, שאצטרך לשלח אותו הביתה, ולכן מה טוב שאתם תדברו אתו, ולהכניס בו קצת יראה וכר. הקדוש־ברוך־הוא יעזיר, שהכל יתהפך לטובה. המאחל לכם ברכה והצלחה מן השמים... כז רעח. בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר מקץ כ״ד פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה וכל טוב סלה מיער ויךדפו אל כלליות נשות אנשי שלומנו היקרים, "חסידי ברסלב", הגרים ביבנאל "עיר ברסלב", הול״ה עליהן לשרה שכינתו תמיד, ולשמרן דצילן מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהן. אמן. חסדי השם יתברך, שאני זוכה שוב לכתב לכן דבורים הכוללים: הלכה, פרשת שבוע והשקפה. הלכה השבוע נדבר מהלכות גוזז. מלאכת גוזז בשבת זהו אב מלאכה, אסור לגזיז שום דבר בשבת; כי בזמן המשכן, הלה זה אב מלאכה, שהצרכו לקחת צמר מכבשים, ולעשות ממנו את יריעות המשכן, על־כן זהו אב מלאכה שאסור לעשותו בשבת. ובזה נכללים כל מיני עניני גוזז השלבים לענלננו; אסור לגזיז שערות, ואפלו לתלש שערות, אשר זה בכלל גוזז, וזהו אסור חמור בשבת. מטעם זה גם־כן אסור להסתרק במסרק, שעשוי להסיר את השערות בץמן סרוקו, ולדעת הרבה פוסקים, זהו אסור מן התורה. רק במברשת רכה, שלהא בטוח שליא עשולה להסיר שער, בה מתר להבו־יש השערות, אבל אם המברשת קשה ועלולה לתלש שערות — אסורה. כמו־כן אסור לגזיז צפתים, ואם גוזזים את הצפךנים בכלי, חלב משום גוזז. ואפלו שאינו צךיך

אשר כז רעח בנחל שכא את השערות והצפרדם, עם כל זאת חיב מן התורה, כי על־ידי הגזיזה מתיפה גופו, ונחשבת מלאכה הצריכה לגופו. כמו־כן אסור להוךיד יבלת מהגוף — הכל בכלל תולדות גוזז. בענין הצפתים יש בני־אדם הךגילים לבסיס אותן, ודבר זה אסור לעשות בשבת, אשר _ןהו אסור מלאכה מדאוריתא. ובני־אדם אינם שמים על לב ואינם נזהרים בזה, ובפרט מי שרגיל לכסיס את צפתיו, עליו לידע שגם בשבת עלול לעשות כך, כי לא ימלט שיפסח על ההרגל הץ־ה בשבת, ועל־כן ראוי לו להמנע ולהגמל מן ההךגל הרע הזה גם בששת ימי החל, כדי שלא ןבוא לידי עברה בשבת. מספרים בשם החזון־איש, שראה פעם פלוני הכוסס צפרניו בשבת, ןתכף־ומןד צוה להוריד את היין מהשלחן, כי אמר שזהו מחלל שבת, ועל־כן גורם שיהיה היין יין נסך, כל־כך חמור הןה בעיניו הכוסס צפרניו בשבת. אשה שצריכה לטבל בליל־שבת, עליה לתקן את הצפרנים קידם שבת, כי בשבת אסור לקצץ בשום פנים ואפן, ואם שכחה, עליה לנקות מאיד מתחת לצפךנים, שלא יהיה שום חציצה, כי הלכלוך שתחת הצפרנים הוא חציצה בטבילה. ולכן ראוי שלא תשכח האשה קידם השבת לקצץ צפרנים. ואם כבר מדברים מענין הצפתים, כדאי לדעת, אשר כתוב בכתבי האך״י ז״ל, אשר על הצפךנים מנחת ושורה טמאה גדולה, ולכן צךיכים להזהר מאיד תמיד לקצץ את הצפרנים, שלא יהיו לו צפרנים גדולות. ואשה ןהודיה, עקר החן והתפארת שלה, כשהולכת בצניעות, ואחת ממדות הצניעות — שלא לילך בצפרנים ארכות בשום פנים ואיפן, ומכל שכן וכל שכן שלא תצבע את צפרניה, כי זוהי פריצות ?דולה מאיד, ומה גם שהצבע חציצה בעת הטבילה, ואין מי שיתיר את זאת• תהו מנהג גויים לצביע את הצפרנים, ןאיננו מתאים תאה לבת ישראל כשרה. ואם כבר מדברים מהצניעות בצפרנים, נזכיר, אשר כמו־כן צריכים לשמיר בענין צניעות בכלל, ולהשמר מאיד מאיד לא לחקות

שכב אשר כז רעח בנחל שום אפנה של הגויים, אשר בשביל זה אנחנו יהודים, ועושים בכל יום ברכה להקדוש־ברוך־הוא: "שלא עשני גוי", כי ברוך הוא וברוך שמו אנחנו עם ישראל נבדלים מהגויים, ואין לנו מה להתביש בזה, אדרבה י זו עקר גד־לתנו והתפארותנו! לזאת צריכים להזהר מאד בכל דבר השןך לצניעות, ולא לחקות את אמות העולם, כגון: צפךנים ארכות וצבועות וכו׳, כי מלבד זאת אשר זהו מנהג גויים, ואסור לנו לחקותם, צךיכים לדעת אשר .יש בזה חציצה בטבילה, ואז, חס ושלום, כל הטבילה אינה שוה כלל וכלל. כי כאשר הצפתים ארכות, קשה לנקותם, וזוהי חציצה, ולא עלתה לה טבילה, ועובךים על אסור כךיתות החמור מאיד. ועל־כן צריכים להז-הר בדבר זה מאיד. ואם כבר מדברים מצניעות בכלל, אזי אומרת הגמרא )עזבת קט(: רב חסדא אמר לבנותיו: תמיד תשתדלנה לנהג בצניעות לפני בעליכן, כדי שלא תתגנינה בפניהם; .ישנם הךבה דברים שהאשה צךיכה להצניע מבעלה, כדי שלא תתגנה עליו. ואחד מהדברים אמר להם: כשגבר נוקש על הדלת, אסור לשאיל: מי זה? אלא: מי זאת? כי אשה צריכה להךגיל עצמה, שאסור לה לדבר עם גבר אחר. ועל־כן כשנוקשים על הדלת, שתשאל: מי זאת? וכך יהיה מךגל בפיה; כי זה דבר מגנה מאד, כשאשה נשואה מדברת עם גבר. זו פרצה הקוראת לגנב, וצריכים להז-הר מאיד בעדנים אלו. אשת איש אסורה לדבר עם גבר, ולגבר אסור לדבר עם אשת איש. ויש בזה אסור חמור מאיד. מכל שכן שלגבר אסור לקרא את שם אשת איש בשמה. מי הוא שיקרא לאשת חברו בשמה?! אשר דבר זה מביא אחר־כך לקלות־ראש, והקלות־ריאש מביאה אחר־כך, רחמנא לצלן, להךבה קלקולים. לזאת צךיכים לשמיר מאיד מאיד על מדת הצניעות מאה לבת ישראל כשרה. היוצא מדברינו, שבת ישראל צריכה להיות צנועה — הן בלבושה, הן בגופה, הן בדבורה והן במעשיה, וזה החן והייפי של בת ישראל.

כז רעח בנחל שכג פרשת השבוע — פרשת מקץ נדבר משלש נקרות שנוציא מפרשת השבוע: א. חלום פרעה )בראעית מא, p" : והנה מן היא׳ר על׳ת שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר וגו׳. והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מךאה ודקות בשר וגו׳, ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאות"; הפרות הרעות בלעו את שבע הפרות הבריאות. והחלום השני: "שבע שבלים עלות בקנה אחד בךיאות וטבות, והנה שבע שבלים דקות ושדופית קדים צ־מחות אחריהן, ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות" וגו׳. מה אנו לומדים מהחלום הזה, ואיך שיך לגבינו? אלא אם נתבונן היטב, מה שעבר על ישראל אלפים שנות גלות, נוכל להבין את הדברים, ויתבהרו לנו היטב; נתחיל מהיונים שהיו דבים, ורצו לעקר את נשמות ישראל מהקדוש־ברוך־הוא, ועשו כל מיני מאמצים שבעולם להשכיח את התורה מעם ישראל. גץרו עליהם כל מיני גזרות, שאשה לא תוכל לטבל, שאסור להתחתן בטרם חיים ק׳דם לכן עם הגויים, רחמנא לצלן, שלא ישמרו שבת, שלא יקימו מצות מילה, ושלא יהיה קדוש החדש. כל אלו הגזרות הן מעקרי היהדות, ורצו לשרש יסודות אלו מנשמות ישראל. והם היו הרב, באו מאות ואלפי חןלים, אשר היו פי־עשרה מכלל נשמות ישראל שגרו בארץ ישראל. ואף־על־פי־כן הקדוש־ברוך־הוא עשה נס, שנפלו .רבים בה־ מעטים. שזה מרמז על שבע הפרות הבריאות שנבלעו על־ידי שבע הפרות הדקות והצנומות. שבע השבלים הבריאות והטובות נבלעו על־ידי שבע השבלים הדקות ושדופות קדים. עם ישראל, אומדים חכמינו הקדושים )תנחומא ע?!ס, הם המעט, ובשביל זה הקדוש־ברוך־הוא אוהב אותם. "כי אתם המעט״ _ שממעיטים עצמכם בפני אמות העולם. הטבע של יהודי, שהוא צנוע, אינו דוחף עצמו, אינו מפרסם עצמו, חי בצניעות, בצמצום. אין לו עינים גדולות כגוי. אף־על־פי־כן מעט היהודים, אם הם מחזיקים בתורה ובמצוות ואינם מתפעלים מה_רבים, מאמות

שכד אשר כז רעח בנחל העולם, לבסוף אמות העולם נופלים בידיהם. וכף קרה בימי היונים, שרצו רק להכניע את נשמות ישראל, ולעקר את היהדות, ולבסוף נפלו רבים מד מעטים, טמאים מד טהורים, וכן נמשך במשך כל שנות הגלות, שנשמות ישראל, אף שהיו מעטים והגויים היו רבים, אף־על־פי־כן עם ישראל הכניעו אותם. והקדוש־ברוך־הוא הבטיח לנו: לא תירא מהם! אל תפחדו מהם, כי אני אכניע אותם בפניכם. אבל על זה צריכים אמונה חזקה בבורא עולמים - להאמין שהוא יתברך נמצא פה אתנו ואצלנו, ואין לנו מה לפחד, כל זמן שאנחנו נקים את מצוותיו יתברך, נלמד את התורה הקדושה, ונחנך את ילדינו, שגם הם ילמדו תורה, שגם הם יקימו את המצוות, אזי אין לנו מה לפחד מהגויים האלה. אף שהם רבים ואנחנו מעט, אף־על־פי־כן אין לנו מה לחשש ולירא. ואף שנךאה כגןמא — כיצד נוכל פעם להתגבר עליהם ? ! אך כבר כתוב בתורה )דבךים ז, יז(: "כי תאמר בלבבך, רבים הגויים האלה ממני, איך אוכל להורישם, לא תירא מהם, זכור תזכיר מה עשה הח״ה אליקיכם במצרים" וגו׳. ועל זה מ_רמז חלום פךע‘ה, שאף שאנחנו בגלות תחת פרעה — פה _רע מלך מצרים, עם כל זאת אין לנו מה לפחד, כי אם נחזיק במצוות, בתורה, אזי נץכה להתגבר על הרבים. וראינו את זאת במשך כל שנות הגלות בראי ההסטוחה, שתמיד קמו אמות העולם בכלליות ובפרטיות, ורשעי ישראל ערב/רב בפרטי פרטיות, וגץרו גזרות על עם ישראל, אבל אם החןיקו עצמם מחד ולא התפעלו, לבסוף התגברו עליהם, והכניעו אותם, אף שהיו מעטים, אבל הרבים נפלו מד המעטים. אנחנו ערים גם ביבנאל, שיש לנו עסק עם קץ, טמא מטמא; בתחלה, גזר עלינו גזרה של מקוה, סגר את המקוה, והקדוש־ברוך־ הוא עשה אתנו נסי נסים, שזכינו לבנות מקוה משלנו במחתרת. ואומרים חכמינו הקדושים )נדה לא.(: אין בעל הנס מכיר בנסו; וזה מה נס בתוך נס, שבנינו מקוה במחתרת, אשר דבר כזה אין היום בכל ארץ ישראל ובכל העולם. היו ברומה מקואות במחתרת, אבל כיום — אין דבר כזה. ושלמנו על זה בדמים — תךתי משמע,

אשד כז רעח בנחל שכה שעלה לנו הון תועפות, רגם נבנה במסירות נפש הכי גדולה. ר׳... נרו ןאיר, אבד את הפרנסה רק בשביל זה, כי היוני, ימח שמו, מסר אותו. אף־על־פי־כן בנינו מקרה במסירות נפש, ובשביל זה המקרה הץ-ה מסגל, שכל אשה עקרה שתטבל בו — תפקד בז_רע של קימא. ובפרט אם תתפלל בעת הטבילה. וכן גזר עלינו לא לחתן את הילדים סמוך לפרקם, ומסר אותנו בכמה מסירות, אבל, ברוך הוא וברוך שמו איננו שואלים אותו, הוא חשב שיוכל להכשיל את בנותינו, אבל הקדוש־ברוך־הוא עזר לנו, שאין הולך לו, ימח שמו וזכרו. כמו־כן נתק מאתנו את השבת, לא הןה ערוב, עד שהקדוש־ ברוך־הוא עזר לנו, והחלף הממשל, ובתוך יומים הןה ערוב, אחר שיותר משנה לא הןה ערוב, שץ-ה אסור שבת החמור מאד — להוציא ולטלטל לרשות הרבים בלי ערוב. והרשע הזה נטל מאתנו את הערוב. וכן לגבי קדוש הח׳דש — שזה עמן של אמונת חכמים, ועשה מזה ליצנות, ומתלוצץ מצדיקים ומכל הקדוש לעם ישראל. ואם־כן זוהי דגמא חיה, שגם היום מתגברים יונים כאלה, שהוא ה^ון שלנו ב_יבנאל, שצריך להיות הרב המקומי, והוא ירן בעלמא, א$ר גזר עלינו את הגזרות הללו. והקדוש־ברוך־הוא עזרנו ונצחנו וננצח. והקדוש־ברוך־הוא יעזר שכלם ינצחו את היונים הללו שבכל מקום, העוקדים את האמונה מנשמות ישראל. ועל זה מ_רמןת פרשת השבוע, שאף שאלו הרשעים עכשו פרות שמנות, פרות בריאות, ואלו הצדיקים והכשרים ועמך ישראל הם בחינת פרות רעות מךאה, דקות בשר, אבל לבסוף הם יאכלו אותם ןיבלעום; הינו הרע יפיל כנגד הטוב, ולא יועיל לרע שום דבר. ב. אנחנו לומדים בפרשת השבוע עמן של אמונת חכמים. פךע‘ה אמר ליוסף )בראעזית מא, לט-מ<: "אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת, אין נבון ןחכם כמוך, אתה תהןה על ביתי, ועל פיך ישק כל עמי" וגו׳. למדים מכאן, אשר הךבה פעמים, אדם שומע דברי תורה, חדושין דאוריתא, דרשות מחכמים, עצות מהצדיק, אשר מנהיג אותו בדרך אמת, בדרך קל ושמח, אזי לכל הפחות

שכו אשר כז רעח בנחל תודה שץ־הו הצדיק, הלא תוכח שרק ממנו אתה שומע דבוךים אלו ולא מאחרים, אחךים אינם מחזקים אותך כך, ואינם מלמדים אותך כך, אך .יש פגם אמונת חכמים. פרעה — אחרי ששמע את כל החרטומים שפתרו את חלומו ןל‘א נתקבל אצלו, עד שבא יוסף ופתר את חלומו באפן הזה שנתקבל על לבו, אזי הודה — "הנמצא כזה איש אשר רוח אליקים בו", ומכרח להיות שאתה הוא זה, כי רק אתה גלית דבר זה. הןה אחד מאנשי שלומנו בשם ר׳ ישראל מעיר קארדון — שהיא עןרה בגאליצןה, ונקבר בבית העלמין הישן בטבחה. כשהוא נתקרב אל חסידות ברסלב, הןה ץה בדרך פלא גדול. הוא מצא בגניזה בין ה׳שמות׳ כמה דפים מספר "עלים לתרופה", שהם מכתבים של מוהרנ״ת ז״ל. באחד המכתבים כותב מוהרנ״ת ז״ל לבנו ר׳ יצחק: תתחזק, כי השם יתברך אתנו, עמנו ואצלנו, ואל תפחד כי עמנו אל׳קים. אני מכרח לקצר, כי המשטרה מחכה עלי בחוץ לעצר אותי. זהו תכן המכתב — מכתב קצר. והוא ראה את המכתב, אזי התפעל מא׳ד — איך ןכול להיות, אדם שהמשטרה מחכה מחוץ לביתו לעצרו, ויש לו עדין כח ומ‘ח וסבלנות לחזק את בנו?! מכרח להיות שהוא איזה חדוש! ור׳ ישראל אף פעם לא שמע מי זה ברסלב ומה זה וכו׳, אזי החל לחק׳ר, עד שגלו לו אנשים: יש באומן הציון של רבנו ז״ל, ויש חסידים כאלו שנוסעים אל הציון, אשר רבנו ז״ל הבטיח שמי שיבוא לשם, וי׳אמר את העשרה מזמורי תהלים, יעשה לו את התקון הנצחי. אזי קבל על עצמו לנס־ע — ונסע. וכך נתקרב לדעת רבנו ז״ל. מחמת שנתעורר על־ידי כמה עמודים מהספר ״עלים לתרופה״ — מכתבי מוהךנ״ת ז״ל, ובפרט מהמכתב הקצר הזה שחזק אותו בעת שהמשטרה רצתה לעצרו. אזי נסע אל הרב מטשהרין, שהןה איש מורם מעם, חסיד ברסלב, תלמידו של מוהךנ״ת ז״ל, וחבר ספר "פךפראות לחכמה", והוא פרוש על "לקוטי־מוהר״ן", והחל לדבר עמו מה ן-ה חסידות בךסלב. היות שהרב מטשהךין הןה מתמיד גדול, אמר לו: איני יכול הרבה לדבר אתך, אבל מחתני גם תלמיד של

אשר כז רעח מחל שכז מוהךנ״ת ז״ל, ושמו ר׳ מ־שה ברסלבר, אזי תלך אליו ותדבר אתו. הוא כבר יגלה לך מה זו חסידות ברסלב. וכן הוה. הלך אל ר׳ מ"שה. ור׳ מ"שה דבר אתו הךבה הךבה, כי היה תלמיד מוהךנ״ת ז״ל, וגלה לו נפלאות מגדלת הצדיק, ומה אדם יכול לןכות כשז-וכה להיות מקרב אל הצדיק. ותכף כשר׳ ישראל שמע גדלת הצדיק, קם ונסע למדינה אעךת לצדיק אחר מפרסם בעולם, ואצלם המנהג, שאין שומעים כלום ואין רואים כלום, אינם מדברים, ואינם אומרים תורה, ור׳ ישראל שנתלהב כל־כך לשמע גדלת הצדיק, הנה כאן אינו שומע כלום, אזי היתה לו חלישות הדעת גדולה, וחזר חזרה לרוכדה, ובא בטענה אל ר׳ מ־שה ברסלבר, תלמידו של מוהרנ״ת ז״ל, ואמרו: שמעתי אצלכם כל־כך הרבה מגדלת הצדיק, ומה יכולים לזכות על־ידי הצדיק, ומה יכולים לשמע על ידו. ואיזו התחזקות הצדיק נותן לאנשיו, הנה הייתי אצל צדיק, ולא שמעתי ולא ראיתי כלום. ענה ואמר לו ח משה ברסלבר: אתה גרוע מפרעה. שאלו: מדוע? ענה ואמר לו: כשפךעיה שמע מיוסף פתרון לחלומו שהעיק לו מאיד, והןה שבור ממנו, כמו שכתוב )בראשית מא, ח(: "ותפעם רוחו", ואומר רש״י, שרוחו מקשקשת בתוכו כפעמון, שפחד מאיד מן החלום. עד שבא אל יוסף, ויוסף גלה לו נפלאות, אז אמר לו )שם, פסוק לט(: "אחרי הודיע אליהים אותך את כל זאת, אין חכם ונבון כמוך". אם אתה ןכול לגלות ךבךים כאלו, מכרח להיות שאתה הוא זה הצדיק. מדוע, אם־כן, אתה בורח למקום אחר?! אם שמעת פיה דבורים כאלו, מדוע אתה בורח למקומות אחרים?! למדים מכאן, מהי אמונת חכמים, אם אדם שומע פיה דבורים כאלו, שאינו שומע בשום מקום בעולם, ומתחזק בתוך המעךבילת שלו; כי כל אחד מאתנו חולם חלומות כאלו המבלבלים אותנו, השוברים אותנו, העוקדים אותנו מדעתנו, והנה נמצא הצדיק שיכול לפתיר לנו את החלום, ופותר לנו את הבעיות בן־רך לא דרך, מתלבש בכל מיני לבושים, כדי לעזיר לנו, אזי אסור לנו לבריח ממנו. ג. אנו לומדים בפרשה זו, שאחרי שהשבטים יךדו למצרים,

שכח אשר כז רעח בנחל ויוסף צער אותם מאיד, כי כתתו של יוסף היתה שיחזרו בתשובה, וכתוב )עזם מב, כא(: "ויאמרו איש אל אחיו, אבל אשמים אנחנו, על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו, על־כן באה אלינו הצרה הזאת". למדים מפיה, שבשעה שבאה על האדם איזו צרה, לא ייאמר שזהו מקרה, כי אין טבע ואין מקרה ואין מזל, כל אשר קורה עם האדם, יש בזה חשבון צדק ממנו יתברך, הכיל בחשבון צדק. אם קורה משהו, צריכים לפשפש תכף־ומןד במעשים, אם קורה משהו בבית, צריכים לפשפש — מדוע מגיע לי דבר כזה, אולי עשיתי משהו לא טוב, לא יתכן שבא לפתע פתאים. הגמרא מספרת )ברכות ה:(, ש_רב התא היו לו אךבע־מאות חביות יין, שהיתה זו עשירות גדולה, וכל החביות נהפכו תעשו לחימץ, ןתכף־ומן־ד פשפש במעשיו, וחשב: כיצד יתכן שיעשה לי הקדוש־ברוך־הוא דבר כזה, מה עשיתי?! עד שנתגלה לו, שג_רם שיהיה לו חלק באיזו זננבה. וחזר בתשובה, ונתהפך חזרה החימץ ונעשה ןין. כך אנו צריכים לעשות תמיד כשקורה משהו, לא לןר‘ק את האשמה זה על זה, אלא לומר כאחי יוסף: "אבל אשמים אנחנו"; אנו עשינו משהו לא טוב. אם קרה לנו מקרה כזה, משהו איננו בסדר, אם .ילד נדרס אצלנו, משהו לא כשורה בקהלתנו, אם קרה שפעמים היתה התנגשות בין רכב למשאית בקהלתנו, ובנס בשני המקרים ןצאו חיים, עלינו לומר: "אבל אשמים אנחנו". משהו איננו בסדר אצלנו, משהו אינו הולך כפי שצריך, משהו איננו כשורה, ועלינו להתחיל לפשפש במעשינו. אנו רואים שאחר־כך צעקו האחים ביניהם: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצ_רת נפשו בהתחננו אלינו ןגו, ויען ךאובן איתם לאמיר, הלוא אמךתי אליכם לאמיר אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש". חטאנו עם הילד, משהו איננו בסדר עם הילדים שלנו, אם משהו קרה בינינו ונךו־ס ןלד, והיו שתי תאנות מחרידות, שבשני המקרים היתה התנגשות בין רכב למשאית, תצאו חיים, אזי עלינו לפשפש במעשינו, משהו לא בסדר, ועלינו לתקן את זאת מה שיותר מהר.

אשר כז רעח בנחל שכט הדבר הראשון לראות, אולי מחמת שאין בינינו אהבה, והשנאה שוכנת תדיר בינינו, כמו שהאחים שנאו את יוסף, אזי עלינו לתקן דבר זה. ודבר שני: אל תחטאו בילד, משהו חסר בחנוך עם !לדינו, אין מחנכים את חולדים כפי שצריך. רבנו ז״ל אומר בספר חמדות )אות בנים. סימן סד(: צריך ללמד את התינוק דרך ארץ מנעוריו, צריכים ללמד דרך ארץ לתינוק כשהוא עדין קטן. ואומרים חכמינו הקדושים )סכה נו:(: שותא דינוקא או ךאבא או דאמא; מה שהילד מדבר, זהו מה ששמע בבית, אם הולד מדבר נגד הצדיק בתלמוד תורה, אם הבת מדברת נגד הצדיק בבית־ספר, סימן שהבן או הבת שמעו את זאת בבית, כי המלמדים והמורות מחנכים את הבנים והבנות באמונת חכמים, ואיך יתכן שבן או בת ידברו נגד הצדיק?! סימן ששמעו את זאת בבית, האב נכנס בעצבים, אזי דבר על הצדיק, ראל !בוא ויספר שוש לו אמונת חכמים. כשהאשה רו$ת ולפתע מדברת על הצדיק, ומוציאה לבחוץ עצביה וכו׳. ולכן אל תספרו שוש לכם אמונת חכמים, חולדים מגלים את פךצופכם האמתי _ אם אמונת חכמים טבועה בלבכם, אם לאו. ולכן עלינו לומר: "אבל אשמים אנחנו", עלינו לתקן משהו, שאמונת חכמים שלנו תהוה בשלמות, ואם תהיה לנו אמונת דזכמים, ממילא תהיה לנו אמונה בהקדוש־ברוך־הוא, אבל אם אין אמונת חכמים, אין אמונה בהקדוש־ברוך־הוא. כמו שכתוב >עןמ1ת יד, לא( "האמינו בה׳ ובמשה עבדו", אם מאמינים במ"שה עבדו, אז "האמינו בה"׳. על־כן צריכים לפשפש היטב במעשינו, מה קורה בתוך הקהלה שלנו — האם .יש אהבה בינינו?! האם מחנכים את הילדים שלנו כפי שצריך?! השקפה עתה נדבר קצת מהשקפה בחנוך. חנכה נקרא על שם חנוך. חנכה זהו חג של חנוך, שמחנכים את הילדים שתחזיקו בתורה ובמצוות, במדות טובות ובדרך ארץ. ועקר החנוך — להתחיל לחנך את עצמו; אי אפשר לבקש את הילדים שיהיו בסדר ויתנהגו כדבעי, בשעה שהאבא רחוק מלהיות

של אשר כז רעח בנחל בסדר. האב מנבל את פיו, מקלל, מדבר על הקדוש־ברוך־הוא, מדבר על הצדיק, לא הולך להתפלל במנין, אוכל כל אשר בא אדו, אינו מסתכל על הכשר ןכו׳. מה אתם רוצים מהבן שלכם, שיהיה אחרת מהאבא?! זה מה שראה אצל אביו. כשהאמא מסתובבת בלי גרבים, ושערותיה מגלות, מנבלת פיה, מקללת, מדברת דבךים מגנים, מדבךת נגד הקדוש־ברוך־הוא ונגד הצדיק, מה אותן רוצות, שבנותיכן תהיינה שונות מכן?! הן מחקות אתכן. כיצד הולך הפתגם: ׳התפוח אינו נופל רחוק מהאילן!׳ חנכה — זהו הזמן של חנוך. אנחנו מךליקים נר בבית, כמו שכתוב )מעולי כ, כז(; "נר הר״ה נשמת אדם"; אנחנו מדליקים את הנשמה שלנו עם האור של הקדוש־ברוך־הוא. אנחנו מדליקים את האור של נשמתנו באור אין סוף ברוך הוא וברוך שמו. מאירים את נשמתנו עם אמונה. והמצוה להךליק על פתח ביתו, כמו ‘שאומר רבנו ז״ל )לקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן יס, 'שפתח ביתו של האדם זה פתח הפה שלו, שאדם צריך להדליק את הנר של חנכה, את האור אין סוף בפה שלו, שזהו פתח ביתו, שאנחנו צריכים מאד לשמר על דבורינו, לא לדבר כל העולה על רוחנו; לשמר מא׳ד לא לדבר לשון־הרע, רכילות וליצנות; לשמר מאד לא לקלל ולנבל את פינו, שזהו יסוד החנוך, שנר חנכה צריך להיות על פתח ביתו, על פתח הפה שלנו. היכן פתח הבית? הפה. ואם אנו נקדש את פינו, שהילדים בבית ישמעו רק דבורי אמונה, דבורי השגחה פרטית, דבורי אהבה, דבורי שלום ואמונת חכמים, ץה ישפיע גם על ילדינו. אנו רואים, שבחנכה עם ןשראל התגברו על היונים. מה היתה קלפת ןון? כל כונתם היתה רק לעקר את עם ישראל מהאמונה. )בראעזית רבה ב, ה: "ןח־שך על פני תהום״ _ זו מלכות ןון, שהחשיכו עיניהם של ישראל. ואמרו: כתבו לכם על קרן השור, שאין לכם חלק באלקי ישראל. צוו לחקיק על הקרן, שכל תינוק יראה מלים אלו: אין לכם חלק באל־קי ישראל, רחמנא לצלן. ולהחדיר בו כפירות ואפיקוךסות. שכך אומרים חכמינו הקדושים )עזבת לה:(,

אשר כז רעח בנחל שלא שבשופר, בקרן, היו משתמשים למלא בו מים, והתינוקות היו שותים ממנו כמבקבוק. רצו שכשהתינוק עדין קטן ועודו שותה מבקבוק, כבר יהןה חקוק עליו: אין לכם חלק באלקי ישראל; ןהקדוש־ברוך־הוא עזרנו, שעל־ידי הצדיקים, הכ׳הנים, שהיו בדור ההוא, הכניעו את היונים האלו. וזה שיך בכל דור ודור, שהיונים והמתיונים רוצים לעקר את עם ישראל מהאמונה הקדושה, אבל הצדיקים בגדל כחם — לוחמים נגדם. ולזאת עלינו מאד להתחזק באמונת חכמים, ולהתקרב אל הצדיקים האמתיים. חסדי השם יתברך, שזכינו להתקרב אל רבנו ז״ל ואל תלמידיו הקדושים בכל דור ודור, ןהם מכניסים בנו התחזקות, איך להתחזק ולעבר את החיים. הם מוסרים נפשם בשבילנו, שנזכה לגדל דור חדש, ילדים נקיים מחטאים ועוונות, ילדים שמורים מכל רע. עלינו לסלק דעתנו, ולהאמין להם, שבודאי יודעים מה שעושים. ומה אנו רואים? בדיוק להפך, אנו משתמשים עם החכמות שלנו, ונפגמת לנו אמונת חכמים, ויש לנו קשיות על החכמים. וכך אנו, רחמנא לצלן, מחנכים את ילדינו, שיחיו להם קשיות על הצדיק, אזי מה אנו רוצים, כיצד עךלו אחר־כך הילךים?י לכן אבקש אתכם מאד, היות שעתה ימי הנכה, אשר הם ןמי חנוך, צריכים להכניס עצמנו יותר ויותר בחנוך ילדינו — בנינו ובנותינו. ותכף־ומיד כשיש איזו עולה, יש לתקנה ולא לחכות. זכרו היטב, אשר הילדים שלנו הם העינים שלנו, ואסור להתרשל. צריכים לחקר בשבע חקירות ובשבע דרישות עם מי הילדים משחקים. יצאנו למךבר, כדי לא לפג־ש את הרע ןהזזזמה קזבעןרות הגדולות. פעם אחת בא אלי אב שגר בבני־ברק, והתלונן, אשר בנו תמיד אמר לו, שהולך לבית־הכנסת זה או אחר, ברוך השם, בן פו_רת יוסף, ?ש בכל ךחוב כמה וכמה בתי כנסיות, והאב האמין לבן, ועתה תפס את הדבר, שלא הלך כלל לבית־הכנסת, אבל מאחר מדי. הילד כבר גזז את פאותיו, ונוטל סמים, השם ישמר, ועושה מעשים מגנים, לא עלינו. ןכן ןדוע על בנות, שלמדו

שלב אשר כז רעח בנחל במוסדות חנוך חרדיים, ולא עלה על הדעת מה ומי ואימת, להיכן הן הולכות?! עם הן מסתובבות, ואל מי מתחברות?! ועתה נתברר שהבת ברחה עם ערבי, רחמנא לישןבן, והמשפחה באה לבכות אצלי: מה עושים. והנה במשפחה אחרת בת התקלקלה באיפן הזה או אחר וכו׳ וכו׳, אשר כל המקרים הללו ידועים לי, מחמת שבאו אלי ההורים, ומי יודע כמה מאות כאלו .יש, שאין לנו משג. אזי ברחנו למדבר כאן לןבנאל, כדי לגדל ילדינו, ובודאי צריכים גם פה רחמים, כי צריכים רחמים בכל העולם כלו. אבל פה לכל הפחות יוךעים ההפרש בין הדתיים והחילונים, ןיודעים היכן יכולים הילדים להתחבר והיכן לאו. אבל הנה גם כאן אנו רואים, שישנם הורים אדישים כל־כך, ואין אכפת להם שילדיהם יתחברו לחילונים. על־כן אבקשכם ואזהיר חד משמעית אותם ההורים, אשר לא אכפת להם — אם לא יקחו את ילדיהם בידיהם, אין להם מה לעשות במוסדות שלנו. לא נתן . שהילדים שלנו, שאנחנו מוסרים נפשנו פשוטו כמשמעו בעבורם, כדי שיהיו קדושים וטהורים מכל הבחינות, שיתחברו עם חילונים, בשום פנים ואפן. ןאם אחד לא ישמיר על בניו ובנותיו, אזי אין לו מה לעשות במוסדותינו. ימי הדונכה הם ימי חנוך, אזי עלינו לחנך את הילדים, תמיד לחקר עם מי מתחברים ולמי הולכים, ולא להאמין להם, אלא להסתכל אחורי גבם, ואף שזה קשה, מוטב שקשה עתה מאשר אחר־כך יה.יה מאחר מדי, ונשבר את הראש ונקרע לבבנו. הקדוש־ברוך־הוא השומע בתפלות ישראל, ישמע בתפלתי, שאני מבקש ומתפלל בעד כלכם, שתהיו בריאים ושלמים, חהיה לכם נחת מהילדים, ותזכו לגדל אותם בקלות, ולחנכם באמונה פשוטה בו יתברך, בקיום המצוות, ועל־ידי־ץה נצליח דרכנו. המאהל לכן ברכה והצלחה מן השמים...

כז רעט בנחל שלג כז רעט. בעזרת השם יתפרך, יום ראשון לסז־ר מקץ, כ״ד פסלו ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ידידי היקר לי מאד ... נרו יאיר. לנכון קבלתי את מכתבך המלא צעקות וכו׳. מה אימר לך י עכשו ערב חנכה נעשה ל״ד שנים מאז שהתחלתי לכתיב את שו״ת "אשר בנחל", מערב חנכה ה׳תשכ״ד עד עכשו ערב חנכה ה׳תשנ״ט, ורבות עבר עלי בשנים אלו, אשר לא נתן לספר כלל, עם כל זיאת זכני הקדוש־ברוך־הוא להתמיד הךבה בספרי רבנו ז״ל ומוהרנ״ת ז״ל, וזה מה שעמד לי כל השנים עד עכשו, ולולא ספרי רבנו ז״ל ומוהרנ״ת ז״ל, מי יודע מה המי לי. חסדי ה׳ יתברך, לא הטעיתי את עצמי אף שעברה עלי עניות ודחקות שנים על גבי שנים, והיו זמנים, שבק"שי רב הןה לי אכל לתת לילדי, עם כל זיאת החזקתי מעמד, וברחתי אל תוך ספרי רבנו ז״ל, ולכן מאחר שגם עליך עובר מה שעובר — צרות ויסוךים, מרירות ומכאובים, ךאה להתחזק בכל מיני אפנים שבעולם, ואל תפיל בדעתך כלל, כי גדול אדוננו ורב להושיע, ואתה צךיך לזכיר, שאת כל אחד מנסים בזה העולם בנסיונות קשים ומךים, ןעל־כץ אשרי מי שמחזיק מעמד. מה אימר לך י את כל המכתבים שכתבתי מאז ערב הנכה ה׳תשכ״ד עד היום הזה ערב חנכה ה׳תשנ״ט, המכתבים נכתבו עם דם לבי ולא עם דיו, כאשר ןעיד עלי הקדוש־ברוך־הוא, ומריב הצער והיסוךים והעגמת נפש והשברון לב ו־המךירות וההרפתקאות שעברו עלי ברוחניות ובגשמיות, שקמו עלי אנשי בליעל וכו׳ וכו׳, עם כל זאת אני מתחזק רק בהקדוש־ברוך־הוא, כמו שכתוב אצל דוד המלך )שמואל-א׳ ל, 0" :ויתחזק דוד בהד״ה אליקיו", אחרי שעבר עליו מה שעבר, שקמו עליו כלל ישראל בציקלג וכו׳, הוא

שלד אשר כז רם בגחל לא נפל בדעתו, אלא התחזק בהר״ה אל׳קיו, וזה למוד לכל הדורות, שכשעובר על בני־אדם צרות ויסוחם, מחרות ומכאובים, עקר העצה רק לבריח אל הקדוש־ברוך־הוא להחזיק מעמד, ולזאת אני מאד מאד מבקש אותך, ךאה לחזק את עצמך, וכן תחזק את שאר אנשי שלומנו, כי גדול אדוננו ורב להושיע, ובודאי תבוא גם ישועתך — אם לא תפל בדעתך, ובפרט עכשו, שנכנסים ימי חנכה הקדושים, שהם ימי הודאה, במובא בדברי רבנו ז״ל )לקו־טי-מוהר״ן, חלק ב׳, סימן ב׳(, שצחכים להודות ולהלל ולשבח ולפאר את הבורא יתברך שמו על כל הנסים והנפלאות שעשה עמנו וכן יעשה עמנו גם עכשו. ולזאת ךאה להרגיל את עצמך לתן תודה והודאה להקדוש־ ברוך־הוא, שתחלה לאל, יש לך ילחם בחאים ואשה בריאה, זה חסדו יתברך חסד חנם, ואם תלך בדרך זו תמיד — להודות להלל ולשבח את הקדוש־ברוך־הוא על הטוב שנתן לך, אז תראה אל אילו טובות גדולות עוד תבוא בזה העולם, אני מקוה להקדוש" ברוך־הוא שתתחזק, ושום דבר בעולם לא ןשבר אותך, ואז תצליח דרכך תמיד. נא ונא הךגל את עצמך לדבר אליו יתברך, כי רק זו העצה בעתים הללו — לבדח אל הקדוש־ברוך־הוא, ולדבר אליו יתברך. המאחל לך ברכה והצלחה מן השמזם... כז רפ. 3עץרת השם ?ת3רך, ליל א׳ דחנפה ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... ו... שיחיו נצח. באתי לבקש אתכם, שאל תוסיפו שום שם של הערב־רב, כגון: אור לי ןכו׳, וכדומה כל מיני שמות: טל, שחר, כוכב וכו׳, כי כל הסבל שהנשמה והגוף סובלים, זה רק מפני שמות בדויים כאלו,

אשר כז רפא בנחל שלה ואם היו נןהךים לתן רק שמות אחר צדיקים וצדקניות, היו הנשמות מאד מצליחות, ולכן ראו לשמיר בדבר זה, כי הוא נחוץ מאד. המאהל לכם כרכה והצלחה מן היזמים... תנו כבר שם, והתינקת תבריא, בעזרתו יתברך שמו. כז רפא. בעזרת השם יהכרך, ליל א׳ רחנפה ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ידידי... נרו ןאיר. לנכון קבלתי את מכתבך. מה אמר לך י את גידל הצער והעגמת נפש שאני עובר — זה רק הקדוש־ברוך־הוא יודע, בכל יום צרות חדשות, אבל חסדי השם יתברך, שיש לנו רבי נפלא, שמחזק אותנו ומוליכנו בדרך הישרה המוליכה אליו יתברך. אודות שכתבת מהגמ״ח של הכלים וכו׳, טוב מאד, שדבךת עם בני ... נרו ןאיר, בודאי טוב אמרת, אין שני טבחים במטבח אחד, או שמנדב הכל לאולם או כלום, אין דבר כזה כפי שהוא מציע, ותעמד על זה חזק, אתה לא צךיך שתפים בשום פנים ואפן. ושלום ל... תחיה, לנכון קבלתי את מכתבך, לדעתי כל מה שיכולים לתקן בחנוך, או מה שיכולים לפאר בחנוך הילדים שלנו, זה דבר טוב ונפלא מאיד. המאהל לכם ברכה והצלחה מן השמלם... נא לתלות את זה בלוח המודעות, שיתלה זמן רב, לכל הפחות עד שאני בא בעוד עשרה ןמים.

שלו אשר כז רפב — כז רפג בנחל כז רפב. בעץרת השם יתברך, יום שני לסדר מקץ, כ״ה פסלו א׳ דחנפה ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ידידי... נרו יאיר. לנכון קבלתי את מכתבך. חזק ואמץ מאד, כי זה שאתה לא מרגיש טוב עכשו, זה רק משנוי עתים וכו׳, ומאד מצוי שאדם .יחלה, וגם אני עכשו מאד מצנן, ןצריך רפואה שלמה, ישלח הקדוש־ברוך־הוא לשננו ךפואה שלמה. אודות הכלים וכו/ טוב מאד עשית, כי מי צריך את זה לגמרי, אין שתפות בצבור. ובעדן החתנה ביום ךביעי, ההכרח לי ללכת אל החתנה של ... כי הבטחתי לו, ועל־כן מה טוב ש... נרו ןאיר, יעשה את חתנתו ביום ראשון, כי אחרת לא אוכל להיות בשמחתו. המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים... כז רפג. בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר מקץ, כ״ה פסלו, א׳ דחנפה ה׳תשנ״ט. שלום וברכה אל ... נרו ןאיר. לנכון קבלתי את מכתבך. בעדן ןמן החתנה שלך, אם תעשה את זה ביום ךאשון, אוכל להשתתף בשמחתך, כי ביום ךביעי הבטחתי כבר מזמן להחתן... נרו ןאיר, להופיע שם, וכן אני נוסע אחר־כך חזרה לחו״ל, ולכן

אשר כז רפג בנחל שלז איעצך, שתתחתן ביום ךאשון, ולא כדאי להתבלבל מכל זה, העקר להדביק מחשבתך בו יתברך. ץכ‘ר כמה שאני מדבר אתכם מץ־ה שהאדם צריך לבדח תמיד אליו יתברך, ואז טוב לו לנצח, אשרי מי שמצית את רבנו ז״ל, ואז טוב לו כל הימים. המאהל לך ברכה והצלחה מן השמים... בךיך רחמנא, שזכנו לסים את כל החבור הנפלא הזה, והוא כךך קט״ו יזכנו השם יתברך לסדר עכשו לדפוס את כרך קט״ז להגדיל תורה ולהאדירה. אנא ה׳ הושיעה נא, אנא ה׳ הצליחה נא.

הכן הענינים ‘ חלק קט״ו פתח דבר ...........................................................................ג הקרמה ח בזיחיא מכתב כללי לנעות אנעי עלומנו, בו יודיען על קיום מנין ב״היכל־ הקרע" בדאע תענה, עתוכלנה לעמ׳ע תקיעת עופר גם־כן, ויחזקן לנצל את ימי דאע הענה הקדועים לתפלה ובקעה, וגדל זכותן עמאפערות לבעליהן להיות אצל רבנו ז״ל באומן. כז י10**.»*♦♦*♦♦*..**.*•*.**.....»•....*** יב יפליג במעלת הנסיעה לציון רבנו ז״ל לראע הענה, ויתנה צערו וגדל יסוריו, אך מחיה עצמו בזה עיע לו חלק בכל הקבוץ הקדוע עמגיע, הודות לקונטרסים המופצים בכל קצוות תבל. ויקוה לראות נסים ונפלאות יותר מתמיד, ועהכ׳ל ?תהפך לטובה. כז כ ***.*♦*.*♦*♦»♦♦«.♦*♦*•*♦»♦♦.♦♦*♦«.♦** יג ופליג במעלת הזוכה לחיות על ציון רבנו ז״ל בדאע הענה, אער עם מקבלים את התקון, וכל זמן עאדם מלבע בגוף געמי, אינו ןכול לתאר את המעלה הזו, ויודה לנמען על עזרתו בעבור האולם עמחות, ויברכו ויאחלו. בז בא יד יחזק על מדת העמחה והדבור אליו יתברך, אער אין למעלה מזה. בז בב toו יורה עלא להכניס לבית־המדרע את פלוני המוציא עם רע, עד עיעעה תעובה. ויחזק ויעודד לקראת הענה התרעה להתבודד לפניו יתברך, ולקבע עעורים כסדרן בכל חלקי התורה הקרועה. בז בג ........................................................................... טז יאחל בךכת "מזל טוב" על הלך־ת הבת, ויעורר על עלום־בית וזזבנה הדךית, וקביעת עתים לתורה.

2 תכן הענינים יעורר לחטיף בכל יום שעורים בתורה הקדושה, קצת מכל למוד, ולהךבות בשיחה והתבודדות. יורה שליא לפחד מדברי הרופאים, אלא לידע כי גדול אדוננו ורב להושיע, ןהעקר להתחזק מאיד, ויאחל ךפואה שלמה. כד ♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦ יקוה להדפיס השנה הךבה ספרים חדשים, הפליג במעלתם ובייפי הדפסתם, ויחזק את המדפיס מאיד, ויגלה רצונו שהספרים ידפסו פעם אחר פעם, עד שימלאו את כל העולם כלו. ןפליג במעלת הזוכה להיות על ציון רבנו ז״ל, וישבח הנמען שזכה לזה עם ילדיו, ויאחלו, שימלאו משאלות לבו לטובה. כזכח כא מכתב כללי לאנשי שלומנו הגךים בןבנאל, בו יבארם, גידל ץכותם שזכו להיות בציון רבנו ז״ל בראש השנה, ויבקשם עתה קידם יום הכפורים לרצות את הזולת, ולמחיל זה לזה, כי אחרת אין יום הכפורים מכפר, ויעורר על הפצת הקונטרסים, אשר מחןים נפשות ממש. יאחל "מזל טוב" להלדת הנכדה, ויבקש את עזרת הנמען ויאחלו♦ כז ל ........««*.***♦*..«***♦•*.*******«**כג יעורר על שלום־בית והבנה הדדית בין בני הזוג, וכשיש אןהבה, יש אחדות הבורא ןתברך שמו, והעקר להרבות בתפלה והתבודדות לפניו יתברך, אשר זו הצלחה נצחית. כז לא................................................................................כג יאחל על הצלחה בלמודים, והעקר להיות בשמחה ולבריח מן הדאגות. כז לב ...****.....*****♦» כה יורה לשמיח ולהכניס עצמו בתוך השמחה, אשר זו עקר ההצלחה בחיים, ויחזק שלא תחלש דעתו על שלא זכה להיות באומן לראש השנה, כי הכל מאתו יתברך. והעקר להךבות בתפלה והתבודדות לפניו יתברר

תכן הענעים 3 יאחל "מזל טוב" להלד־ת הבן, וייעץ לקראו, על שם הסבא, אשר זה בכלל כבוד אבי ויעורר לבקר ולכבד את האשה, ולתן לה הלבה תשומת לב, אשר זה סוד ההצלחה. כז לד ***♦♦**.*.♦♦..*..♦.**«****«•.*******כז מכתב המלצה להכנסת חתן ןכלה. כזלדכז יודה לנמען שנכנס בעבי הקורה לעןרו, ויברכו מפי אל עליון. כז לו...............................................................................כח יקוה לקחת את בן הנמענת ללמד אצלו, ויורה שלא לדאג. כז לז...............................................................................כח יורה לסים את הכנת הקונטרסים לדפוס, וכן להמשיך את פרוש הסדור. כז לח כט יבקש עזרת הנמען אודות הלואה, ויאחל שנה טובה. כז לט..............................................................................כט יודה להשם יתברך על כי "בצר הרחיב לנו", ואולם השמחות עומד על תלו, ובודאי יעזיר השם יתברך הלאה. יבאר, אשר בזכות הבץיונות והעלבונות מתכפר הכל, ויאחל נחת מכל הילדים. כז מא............................... ל יולה להתחזק במדת השמחה, אשר היא עקר ההצלחה. כז טכ .**.«**♦.*..*****♦♦.♦♦*'***.«.....*. לא מכתב כללי לאנשי שלומנו הגלים פדבנאל, בו יחזקם לקראת יום הכפולים, על אהבת הבליות, ולהתרחק מליב ומחלקת, ולעזיר זה לזה, ולהתפלל בעדו, שןבוא לגור עמהם. כז טג לב יורה על שלום־בית, ולהתחזק באמונה פשוטה, ולדבר עם הזולת מהאמונה הקדושה, ולהתמיד בלמוד התורה הקדושה.

4 תכן הענינים כז כ?ר לג מכתב כללי לנעזות אנעזי עזלומנו ביבנאל, בוי יעוררן להתפיס זו עם זו, ולעזר זז לזר, אעזר זה קרוב הגאלה. כז ג?ה לר יפליג במעלת המקום "!בנאל", איעזר בו אפעזר לגדל ןלדים קדוחים וטהורים, ולכן אעזרי מי עזגר עזם, ולרב טוב יץכה. כז מו ... לה יורה למדפיסים לעזלדז עזוב את הקונטרס "יום הכפולים", כי לא ןצא ברור. כז מז ♦ ♦ ♦ יודה על מעזלוח האתרוגים, ויאחל עזנה טובה. כז כ?ה ..........**.*...**..*♦.*•*♦**«**.« לה ןפליג בהדפסת הספר "אעזר בנחל", ויורה להןדרז עם הוצאתו לאור, כי הוא מתנה קזנתנו הבורא, ומי שידפיס אפלו כרך אחד — תהןה לו יעזועה. כזכ^טלו יורה על עזלום־בית והבנה הדדית, ויאחל עזנה טובה ולבדי הפצת אור רבנו ז״ל. כז נ...................................................................................לז ימסו־ דליעזת עזלום מהבן, אעזר מצליח מאד, ויאחל רב נחת. כזגאלז ןעולר על עזלום־בית, ולעזמר על הזמן ה^קר להתבודד לפניו יתברך. כזגב לה יורה לא להתבלבל כלל בעמן הןלדים, ולתן תודה והודאה לפניו יתבלך, ובזכות זה יזכו ליעזועות. כז גג*...«♦.*..»*..*♦*»*♦****»*«*♦******♦ לט יעורר לבקעז ולהתחנן בכל יום מלפניו יתברך על הצלחת הילדים, כי תפלה זו מתקבלת בעזמןם. כז גר...••*••..**•*..•»*•.♦*♦**«♦****••*♦♦ יורה על עזלום־בקת, אעזר זה סוד ההצלחה־

תכן הענינים 5 כז נה מ ןעו־רר לחיות יחד באהבה ובאןחוה ובךבנה הדדית, אשר בזה מהוים דגמא חיובית לןלדים. כז נו •♦♦♦••••••••••*♦♦ מא יעורר על למוד התורה הקדושה בכל יום שעורים כסדרן, איעזר אין למעלה מזה. בז נז.. מב יורה לקביע עתים לתורה, איעזר בץכות זה ישפיע עליו הקדוש־ברוך־הוא פרנסה בשפע גדול. כז נח ............................. מג יחזק בענין תפלה והתבודדות, אשר אין לתאר גדל ההצלחה של המשיח בינו לבין קונו. כז נט ...........................................................................מג יעורר על מצות כבוד אב ואם וקביעת עתים לתורה. כז ס ................................. מד יאדול בךכת השנה, שתמיד יהיה אור ושמחה בבית, והעקר שישתדלו לא לריב ביניהם, ולהרבות בהבנה הדדית, איעזר זה סוד ההצלחה. כז סא..............................................................................מה יחזק על מדת השמחה, אשר היא ךפואה לכל. כזסב מו יעורר לדון זה את זה לכף ץכות, ולהישמר מעברות, ועל־ידי־זה יתברכו מפי אל עליון. ויורה על הדבקות בו ןתברך, ושיחה בינו לבין קונו, אשר אין דבר גדול מזה. כז סג כ?ו יבאר, אשר אנו תלויים רק בו יתברך, וכל מה שהוא יחברך רוצה, כך חדה, ועלינו לבטל דעתנו ושכלנו אליו יתברך. כז סד מז יבקש לתקן את החשמל בבית־המדרש, ובפרט שזה לפני שבת, ואי אפשר בלא ץה.

6 תכן הענעים יבאר, אשר העקר צריכים לזכיר ממנו יתברך כל רגע ולא להסיח דעת כרגע, ולהתמיד בתורה הקדושה. to סו • כ?ח יבאר גידל הערכתו למשפחת הנמען, ורצונו שןשובו לבנאל, וכן רצונו ושאיפתו בהצלחת בנם שלמד אצלו שנים. TO TO•••י••..•♦*•••••••••.•••••♦•••...•..♦ נ מכתב כללי לאנשי שלומנו הגרים ביבנאל, בו יבקשם לשמח כל חג הסכות, וכל לילה לעשות שמחת בית השואבה בסכה אחרת וכו׳, וכן לראות להפיץ בימי חל המועד, היות שעם ישראל נוהרים לבקורים באתרי הארץ, ואפשר לגלות ולפרסם להם את דעת רבנו ז״ל. toסחנא יורה לנמען לקחת התחזקות מהספר "לקוטי־עצות" המשלש, אות סכות, ויספר אודות הספרים שעומד להוציא "ח־ק נתן" על המועדים, ו״סכה שלמה" — מעדני החג. ויעורר לנצל הזמן הןקר בלמוד התורה הקדושה, ויתנצל שאינו יכול לקבלו ללמד אצלו עתה, כי אין מקום. toסשנס יורה על התמדת התורה הקדושה, אישר רק זה נשאר לאדם לנצח. to? נ ננ מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו יבארם מעלת מצות סכה, שהקדוש־ברוך־הוא לנו לצל ומסכך עלינו, ויעורר על קדשת שבעת הנרות: האןנים, העינים, הח־טם והפה, ושלום־בית אמתי, להיות ותרנים זה לזה, ולהסתכל בעין טובה זה על זה, וללמד ספרי רבנו ז״ל, אשר הם עמק עמק מי ומצאנו. toעא ...*♦♦♦.«***♦•..**•** סו יורה לחוג את החג בשמחה עצומה, ובפרט מי שזכה להיות אצל ציון רבנו ז״ל בראש השנה, אין מעלה גדולה מזו, ויחזק על התבודדות ושיחה בינו לבין קונו. TO *.♦♦♦*.*♦♦..**♦♦.****...**......**»» עסTO יברך ויאחל ברכה והצלחה, בזכות הרמת קרן התורה דיקא אצל אחינו בני ישראל מעדות המזרח.

תכן הענינים ר כז עג . . ...........סז יולה לנמען על עזרתו הלבה, ויאחלו ויברכו בזכות זה כז עד . .. סח יבקש לדוח מי הןה בסעדה, והעקר שלא להתבלבל מאחלים, ולילע, שכל ההתחלות קשות. כז עה.............. .. סט ןחז-ק להאמין בהשגחה פרטית, ויבקש לדעת את הנעשה .. סט מה, ומה היינו עושים בלעדיו. בז עז •♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦ יודה לנמען על עזרתו, רביע שמחתנו שאנו זוכים לילע מלבי נפלא כז עז................. .. ע יאדול לנמען נחת הלבה בןכות העזרה שמסיע בהקמת אולם השמחות. כז עח................................................................................ע יבלך את המדפיסים, שיזכו השנה להדפיס המון ספלים, והזכות הזו תאיר עליהם תמיד. כז עט ♦ . עא יעולר על הפצת הספר הנפלא "קדשת ישראל", אשר היא ץכות הלבים גדולה מא־ד, להציל את בני הנעולים מכל מיני לע. כז פ . יעו־רר מאד על עזלום־בית וכבוד הא^וה, אשר בזכות זה הברכה מצויה בבית כז פא .. ♦ * עב יבאר בעדן אולם השמחות היאל לנהלו וכו׳, ויולה מאד על העץרה בענ:ן• כז פב .. .. עב יורה בענין המשל בנית בית־המדרש, ולהעמיד את האדריכלית על המקום וכו׳. עג אנשי שלומנו. כז פג ........................................................................... י יבקש לילע אודות תקוץ הלצפה וכו׳, ומה היו תוצאות השיחה עם