אשר בנחל חלק קה

אעזרקצו תעה כד בנחל חככ?ים, תלכ?ידי ללדים הברית, בקןדקזת וטהורים קןדועזים לילדים מהם. נחת רב ותתי חככ?ים, תלמידי וחתנים ליל בכל מדברים שאנו השיחות על לחזר שתוכלי ןוה7מ אני טובות. מדות ת?ןנו ועל־ןדי־זה ששי, ■ - T - I- T T : - : TT: I t השמים... מן והצלחה ברכה לד המאהל תעה. כד ה׳תשנ״ז. כקילו י״ח דשלח, לסדר ש1אךכ־שכת־ק ?הכרך, כעזרת I * : • : : ״ T : T T : T TV • V - • • • T t לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום יאיר. נרו ... הרב הימים, כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, •T ” - t ' - T - T : * T: * • : • t ' ; ותחדיר שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחוק ךאה שתאמין, האמונה תקף ועל־לדי בו!תברך, פשוטה אמונה בעצמף ועיני ודעתף מחף שןפתחו תזכה כלל, לתברך בלעדיו אין אשר לנגד שןתבטל הלנו בשר. בעיני אלקות לראות שתץכה עד שכלף, הקדוש־ברוך־הוא, את רק כלל תראה ולא העשלה, גשכ?יות עיניף חי, צומח, ודומם, כלה, הבריאה כל את ןהמקל;ם והמהוה המחלה בגשמיות לף !ךחיב וזה לתברך, לאלקותו כסא הם מדבר, הדעת לחלישות ובא בדעתו, נופל אדם באסת כי וברוחניות; מסך עושה הוא על־לךי־זה חוטא, כשאדם כי מאד, מאד גדולה לתברך. כ?מנו עצמו את מנתק וכשאדם לתברך, לבינו בינו המבדיל ונשבר ובלבולים, הדעת וחלישות ספקות מיני כל לו באים אז לתברך, אליו .רח1ב כשאדם תכף־ומלד אבל וכו׳, וכו׳ וכו׳ לגמרי אליו לבבו נם7 אשר כל את ולספר ולשיח י5לד שזוכה ובפרט הזה, העולם מגשמיות עצמו את מנתק הוא על־לדי־זה לתברך, ודבקות וחיות חיו אור עליו ונכ?שך הוא, ברוך סוף באין ונכלל שמו. לתברך הבורא תלחים אנחנו כי גדולות, לישועות צריכים אנחנו באמת

אעזר תעו כד בנחל ל צ ז אליו עצמנו את עזנמסר על־ידי־זה ודלקא לתברף, בלדו רק ועומדים הבריאה כל את ומקלם ומהוה מחלה לתברף הוא אעזר ונלע לתברך, לתברף, ממנו גם־כן ןה בחירה, מבעל עלינו עזעובר מה ואפלו כלה, ברכה עלינו ותמעזך י), צ, (הקלים אלן פ^עלי כל לתפךדו על־לדי־זה •*T ״ - T T : T : - : ידינו. הtמעע בכל והצלחה והעזגחה אמונה בדבורי הכולל אבךכי את לחזק ךאה ונא נא חקדועז־ברוןד־ עמף ה1עזלעק נגלים חנסים את תךאה ואז פרטית, הוא. * - T - (• T T : - : TT: I: העצמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תעו. כד ה׳תשנ״ז. לו9פ י״ט ולשלח, לסדר מוצאי־שבת־קד־ש לתברך, השם ?עזרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה ^סלום T V T : T T : T ־ : : * : • T •• V ־ הקדועז־ברוף־ !;עזר הפדיון, כסף עם מכתבף את קבלתי לנכון ברוחניות גדולה הרחבה לף ותהלה הדינים, כל ממף קזימתקו הוא, בריאה תחלה ואקזתף מעזמחות, בעזורות לי חספר ותמיד ובגקזמיות, וכו׳. בקלות הכל על ותעביר הזהיךנו ז״ל רבנו כי אקזתף, את מאיד ולנקר לכבד ףאה העקר הא^זה את ולנקר לכבד מאיד מאיד רסד), רסג, סימנים שיחות־הר״ץ, (עלץ נגלים נסים תףאה זה עזבץכות הקדועז־ברוך־הוא, אל מקןוה ואני באהבה בלחד תחיו אתם אם כי הקדועז־ברוך־הוא, עמף קזלע^יה בזה העקר כי ברוחניות, ובין בגקזמיות בין תפסידו ליא גדולה, T T T-:-: T ואהבה. ואחדות עזלום העולם מה עליף קזעובר יודע קזאני ואף בעזמחה, להיות ףאה תא נא עם הדעת, וחליעזות ומכאובים קטנות ףסורים, צרות — עזעובר T צריך אדם אלא בעצבות, ולהיות בדעתו לפיל עצה זה אין זאת כל •• 1 V •• T : “ : • I ׳ : ־־■ : : ־ V T T T T • I

קצח אעזר תעז כד בנחל תעבר העזמחה ובןכות בעזמחה, ת1להי מאמצים מיני כל ת1לעעז בגעזמי. ובין ברוחני בין — לכל ךפואה היא השמחה כי הכל, על השמלם... מן והצלחה ברכה לף הב;אחל תעז. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ט ד^זלח, לסדר מזצאי־שבת־קד־ש לחברך, השם ב^זרת : : ־ : * ■־ ■י T : T T ; T V • V — • • : Itt לי היקר ידידי אל רידדפו יגיעו סלה טוב רכל וברכה ם1של • T ״ ; יאיר. נרו ... מאד — ממף הטוב לשמע שמחתי וגדל מכתבף, את קבלתי לנכון כלל. לשער ואין לתאר אין : : • י:־ I: : ־ * : T - : - - T T לף כראי וכר, וכר והבלבולים זרות המחשבות כל אורות את עליה ולומר עב, סימן א׳, חלק בלקוטי־מוהר״ן, יום בכל ללמד מהבעןה הךבה מדברת הז-ו התורה כי שבלקוטי־תפלות, התפלה עליף. שעובר מה כל על להתגבר איף עצות תמצא ושם שלף, V T TI*•. : TI•.. ! T • I : : V ** ־ : T : T שיש טובה ונקדה נקדה כל עם עצמף את להחיות ראה ונא נא בכל להתחזק צריף אתה אדרבה, בדעתף, לפל עצה זו ואין בף, * • V ז • T : ׳ T T • V T T • : : T • •• T T • •• ;נסים תראה ואז דבר, משום להשבר ול׳א שבעולם, אפנים מיני הקדוש־ברוף־הוא. ?נמף שיעשה נלים1נ עצמו את להכניס צךיף אדם היקר! לדידי לף, אמר מה — V T T T : T T : ־ ! מעצמו, נעשה אינו קטן ודבר גדול שדבר ולידע פרטית, בהשגחה ׳ * — T T : T ^ * J . _ ■ך . — . - TV שהכיל איד יודע היה אדם ואם העליון, המאציל בהשגחת הכיל אלא T V : I : • ׳ T T T■ ך V- * ׳ T T ” : V V : : - T: • T T • TV T ׳ V : * T “ I * כי שבעולם, אפנים מיני בכל עצמו את מחיה היח יתברר, ממנו מכניס שאדם וכפי שבור, להיות שלף ומה לתברף, ממנו הכיל להתחזק ךאה ועל־כן בחליו. מאיד מצליח אז אלו, ידיעות בעצמו וברוחניות זכות, לכף עצמף את ךתדון קזבעולם, אפנים מיני בכל ז״ל רבנו בדברי כמובא טובות, נקדות בעצמף תמצא (לקוטי־מוסר״ן. רפב), סימן א׳, חלק עמף שעושה גדולות, הךחבות תמצא ובגשמיות

אעזר תעח כד בנחל לצט ז״ל רבנו בדברי כמובא הקןדועז־ברוך־הוא, א׳, חלק הר״ז,1)לקוטי־מ קצה), סימן לאדם, נצרכות מאיד מאיד תורות הן האלו התורות ועזתי עזהקןדועז־ברוך־ ההךחבות עם עצמו את להחיות צריך בגעזמיות עזיש טובות נקדות ?נם להתחזק צריכים וברוחניות עמו, עושה הוא מאיד. זו!צליח בדרך הולך אם ואז בו, ׳ - - ן ••T ביום, דקות חמש על־כל־פנים יתברך עמו לדבר ראה ונא נא :T : • • T- I - T T •T הקדוש־ברוך־הוא. ?נמך שיעשה נגלים נסים תךאה ועל־לדי־זה השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תעח. כד ה׳תשנ״ז. פ?לו י״ט ויקזלח, לסדר מו^אי־שבת־קדש ?תברך, השם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : T V T • - I : : * V - • • : T t• ( TI : •T ; 't■ T *• * T־־ יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, — ממך הטוב לשמע שמחתי וגידל מכתבך, את קבלתי לנכון כל לטוב לבבי בפנימיות חקוק אתה כי כלל, לשער ךאין לתאר אין - T > . הימים, ואין בך, שיש טובה ונקדה נקזיה כל עם ע?מך את לחזק ךאה בשמחה, לחיות נפקזף את למסיר צריך אתה אדרבה להישבר, עצה זו את פורצת השמחה כי שבעולם, הטובות לכל אותך תביא והשמחה כי השמחה, מדת על נפשו את למסר צריך ואךם ההדרים, כל מאיד קשה אבל ^בוהה, והכי עליונה הכי המדרגה היא השמחה כל תעשה ועל־כן העצבות, אחר שנמשך אדם של וטבע להשיגה, כי אשתך, את תשמח וכן בשמחה, להיות שבעולם פעלות מיני אמרו הקדושים חכמינו ו:): השנה (ראעז משמחה׳, בעלה — ׳אשה תלך ואם אשתך, את ולחזק ולעודד לשמח החוב מנח עליך ועל־כן שבעולם דבר ושום תתחזק, רק העקר דךכך. מאיד תצליח זו, בדרך אותך. לשבר יוכל ליא

אעזר תעט כד בנחל ת1דק חמעז על־כל־פנים לתברף, אליו לדבר עצמף את הךגל כזו, הצלחה הוא לתברף, עמו עזמךבךים ולבור דבור כל אישר ביום, כל על שעוברים ה?ןשים הנסיונות כי כלל, לשער ואין לתאר עזאין אחד כל על עובר כי ונורא, איום זה פשוטה, באמונה ואדם אדם הךבה כל־כך צרות, הךבה כל־כך הדעת, חלישות הךבה כל־כך שמדבר בזה אבל ממנו, מנוס אבד כאלו לו ^נדמה עד ןסוךים, עליו, שעובר מה כל את יתברך לפניו ומספר ומשיח לתברך, אליו דךכו. !צליח על־לדי־זה שאני תפלתי לעזמע לשראל, תפלות השומע הקןדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכך שתצליח בעדך, ומתפלל מב?ןש השמלם... מן והצלחה פרכה לך המאהל תעט. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ט ולשלח, לסדר מ^אי־שבת־קדיש לתברף, השם בעזרת שתחלה. ... אל רב שלום מתפלל תמיד ואני אצלכם, מסתדר שהכל מקןוה, מאד מאד אני לדיכם, מעשה בכל והצלחה ברכה שפע לכם שלחלה עליכם, ומבקןש שמחים תמיד ךשתדזיו בנקל, ובנותיכם בניכם את לגדל ותזכו ועליזים. אל עצמך ולהמשיך להתחזק, מאד להשתדל ראי תא נא עלי זאת כל ?נם שעובר, מה עללך שעובר יודע שאני ואף השמחה, ילדים ?נם לך עזר הקדוש־ברוך־הוא לאל, שתהלה לך, להגיד להתחזק, לך ראוי מאד מאד ובזה וכר, וכר סמודים ילדים בריאים, סוף כל סוף זאת כל ?נם לכם, קשה שזה מרחוק מבין שאני ןאף כשלגדלו. מהללרים נחת לראות ותזכי הטי׳בי לבוא הרע אחר ממנו ולבקש לתברך, אליו לרבר עצמך את הךגילי תא נא שהךרך לנו, גלה ז״ל רבנו כי צריכה, שאת מה כל את לתברך

אעזר תפ כד בנחל רא כל יתברך ממנו תבקןעזי ועל־כן העצות, כל על עולה 1הז ןהעצה הקןדועז־ברוך־ עמך עזיע^ה נ^לים נסים תךאי ואז צריכה, ^את מה הוא. ״ ה^נזמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל T! *.*TT. ך- . — . ן . _ . . ך . ך תם. כד ה׳תשנ״ז. לו9פ י״ט ,n^nVt ל סןי ש1צאי־ש?ת־ק1מ זתכרך, השם כעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה קזלום I : • : : ־ ־ T : T T I T V T V - • ■ : T t : “ T• יאיר. נרו ... מאד לבוא אמךתי לזאת מכתב, ממך קבלתי עזלא רב ץמץ זה אליך: אלו בקזורותלם אין כי עזבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ראה ונא נא I • ** ׳ V : : ” I : T: •• • T T • V T T : - •* ( ־* : T : T ברוחניות עזעובר מה עליך קזעובר ואף בדעתו, לפל עצה זו כל את מנסים כי יתברך, ממנו ^הכל תרע, זאת כל עם ובגקזמיות, : ׳ T T I : * Pt • T • • V V • : - ; I - T ועזום מעמד, להחזיק עזזוכה מי ואעזרי ומרים, קעזים בנסיונות אדם : * “ T T V T T אותו. לשבר יוכל לא שבעולם דבר כי יתברך, בו פשוטה אמונה הילדים עם ללמיד ראה ונא נא T: T : - * :* **: T: * V T I T : • T “ I• ' מה כל לקבל טובים כלים הם כי הךבה, ללמיד ןכולים הילדים עם פרטית, בהשגחה הקדוש־ברוך־הוא שסבב ךןען עמם, שלומדים את הפעל אל מכיח להוציא צריך אתה אז מלמד, תהיה שאתה V V* V * T ; — T V; • V “ T I : “ T T ן י T T V העבודה הקדושה הזו של גלוי אמונה, בילדים ובאמת כפי שאדם ״ ” י־ V ; • T T V , T: וי־* • V T : T * T !־י:״ החיים, כל להם נשאר זה קטנים, בילדים פשוטה אמונה מכניס רבנו מ־שה הקדושים, האבות את טוב בציור להם כ^מצירים ובפרט תנאים וכן יתברך, בעבורו נפשם את שמסרו איך והנביאים, הם קטנים, כשהם הללדים כי והצדיקים, והגאונים !אמוראים ותךאה הקידעז, עבודת שעבודתך תרע, ולכן מאד, מאד קולטים גדול, בשפע פתסה לך תהיה סוף כל שסוף ותךאה ןה, את לנצל

רב אעזר תפא כד בנחל העקןר ב,1הט יבוא הרע אחר סוף כל סוף כי להתבלבל, תצטרך ולא גדול כי הזיעת, חליעזות עזום לה תהיה עזלא אעזתף את לחזק ךאה עזלא דבדים הךבה ויעז גדולה, בכונה והכל להועזיע, ורב אדוננו היה עזהכל תבינו אז היום, וכעזיבוא עדין, מזה לדבר יכולים : T לטובה. העזמלם... מן והצלחה ברכה לף המאהל תפא. כד ה׳תשנ״ז. לו9פ י״ט ה^זלח, לסדר מוצאי־שבת־קן־ש וה^רך, השם ?עזרת עזלום רב עזתחןה. ... אל עזדבר ולידע יתברך, בו פעזוטה באמונה עצמך את לחזק ךאי העליון, המאציל בהעזגחת אלא מעצמו, נע^ה אינו קטן ודבר גדול 1איז לך תהוה עזליא עזכן ומכל הדעת, חליעזות לך תלוןה וקזלא היום דבוא צדק, בסקזבון הכל כי וקזלום, חס טענה, איזו או קקזןה אל תחזרי סוף כל סוף כי תתןאעזי, אל נקר7ה מזה, לדבר עזאוכל טעמים כמה מפני ככה עזוחוה כדאי עתה לעת רק וכו׳, עבודתך מובנים. טעמים וכמה בכלל, גנוזים : • • J T — ; T : T • T* דבורי עזלומנו אנעזי נעזות עם ותדברי מעמד, החזיקי תא נא סוף כי מן-ה, עזןצמח הטוב את תךאי ואז פרנזית, וחעזגחה אמונה נכלל הוא אמונה, דבורי לדבר עצמו את מךגיל כעזאדם סוף כל נם7 לדבר עזבעולם פעלות מיני כל תעעזי לכן הוא, ברוך סוף באין גם־כן לך תדזוה ןעל־לדי־זה אותן, ותחןקי אמונה, דבורי חנעזים ז״ל רבנו עזאמר כמו התחזקות, :כו) סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, עצה תעעזי על־כן אחרים, נם7 לדבר עזהוא על־לדי המיחין. לגדלות לבוא לך גם להלה ועל־לדי־זה אחרים, עם לדבר עזבעולם פעלות מיני כל טוב. העזמלם... מן והצלולות ברכה לך המאהל

אעזר תפב כד בנחל רג תפב. כד ה׳תשנ״ז. פסלו כ״א וי^זב, לסןר עזני יום לתפרך, השם כעזרת tt - • • : V • TV T : T T : T ־ ־ : : • : I לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום • T• ־ ! יאיר. 1נר ... מאד T : T * T T •* : - - I V T ; • •* : V * : - ( • I T I כבר הראעזונה הקזאלה על מכתביף. קזני את קבלתי לנכון אדם רכב בלי כי וכר, לכב לקנות לף קזכלאי בטלפון, לף עניתי רכב. תקנה כן ולכן וכר, ךכר מבני־אדם טובות וצריכים רגללם, בלי לף להודות בפי מלים קזאין לי, תאמין להצדיק״, ה״נר אודות את לי ותקזלח פעמןם, זה את קזהךפסת עמלי, ית1'שעע הלזסד על קבלתי, התמונות בלןלה, ראשון ביום לכאן שנוסע חמי דרך זה לך ש^ש חלקך, ואבזרי אעזריך פלאים, פלא משהו להפליא דצאו הרבים. בץכות צרות הךבה עלי שעובר שבור, מאד מאד אני אלו בןמים ז״ל רבנו בדברי אלא להתחזק לי אפשר ואי ומרירות, דסוךים ׳בצר פסוק: על שפךש קצה, סימן א׳, חלק בלקוטי־מוהר״ן, דברי על־פי וכן הצרות, בתוך הרחבות למצא שצריכים לי׳, הרחבת למצא שצריכים רפ״ב, סימן א׳, חלק בלקוטי־מוןהר״ן, ז״ל רבנו בגשמיות ;להתנהג צריכים וכך חיותי, כל וזו טובות, נקדות בעצמו בתוך הךחבות למצא לי׳, הךחבת ׳בצר התוךה עם להתחזק צריכים ׳אזמרה התורה: עם עצמו את להחיות צריך וברוחניות הצרות, ׳־:— :T T V ! •T •T • ׳־ ׳” ; T סוף לא שזה ולדעת טובות, נקדות בעצמו למצא בעולי׳, לאלקי ובןה גוי, עשנו ולא ל^לאל, מן־רע נבראנו השם, ברוך כי העולם, מאד. עצמו את להחיות צריכים נמך7 שלעשה נגלים נסים תלאה ואז ותמשיך, ואמץ, חזק רק הקדוש־ברוך־הוא. השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל

רד אעזר תפג כד בנחל לספר בקןעזר ומה מדפיס, אתה מה דו״ח לי לעזלח ךאה הברית״. ״עזמירת עזני, יום עזהיום לי, תאמין להתם, מהבא לחנכה נסיעתי אודות וכר. עזליעזי ביום ל-הןה מה יודע א‘ל אני ועדלן תפג. כד ה׳תשנ״ז. פסלו כ״א מ^ב, לסןר שני ם1י להברןד, השם ^עזרת עזלומנו אנעזי ובנות נעזי לכל סלה טוב וכל וברכה עזלום ״ : ״ ; - ! •• ! T : T T : T TV : T עליהן!עורה הול״ה ברסלב״, ״עיר ב!בנאל הגרים ברסלב״ ״חסידי ותמיד. עזכעתו הולכות עזאתן מעומתות, בעוויות לעזמ׳ע עומס אני מאיד מאד מרבה. בהצלחה עולדזלה הקןדועז־ברוף־הוא, יעזר סנכה, מסבת לערף הבנות עם עועוות עזאתן החוגים על לכן להודות בפי מלים אין לחן ריעז מצליחות, עוהבנות עזומע עואני חיותי כל זו הצהרלם, אחר אנעוי נעוות כל את מבקעו אני לכן פעלה, לעותף ורצון חעוק הבנות, את לחנך או להעופיע כח איןה רק לה עו!עו מי קזלומנו כל והן וכר, רקורים הן ןכר, נגינה הן — אותן ללמד עותתנדבנה להן ףה!ה ועליזות, קומחות תה!ינה עוהבנות העקר פעיליות, מיני אני כי שמחתי, כל וזו הצהרלםי אחר לחוגים לבוא וחשק רצ^ז ממש. בנותי הן כי מהן, נחת לראות רוצה ״חנכה לכלכן !תן הקדוש־ברוך־הוא עומס״, נחת רב וסרוו מ!לדיכם. - - T - 1• T T : - : T T : VT המאהל לכם ברכה והצלחה מן... השמים

אעזר תפה כד — תפד כד בנחל רה תפד. כד ה׳תשנ״ז. פכזלו כ״א וישכ, לסךר שני יום לתברף. השם בעןרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום T : T T : T V T : : • : • “ V - ’ • : T t• [ ! •• T• יאיר. נרו ... מאד קזתמקזיף אותף, ולעודד ולעורר לחזק רציתי מאד מאד כל ותעשה מזה, למעלה אין אשר ז״ל, רבנו ספרי הפצת בעבודת את ותעורר בעולם, ז״ל רבנו ספרי שיופצו שבעולם, פעלות מיני . •• I ־ זה. על שלומנו אנשי הקדוש־ברוך־ בשביל שתעשה אותך, מבקש אני מא־ד מאד עם באמריות כל־כך תלך ואל וכו׳, ביתך בתוך ותרן ותהיה הוא, כל את ותקום וכו׳, ו^י' זכות לכף אותה תדון אדרבה ןכו׳, אשתך וכו׳. לגביה לקום אותך מצוה שהתורה מה T. » ך .ך « I ״ .. .ך . , . _ ■ן בחור הוא מארגנטינה, הוא מוצאו אליך, בחור מפה שלחתי מאיד מאיד חחוה ... של שהבת חושב ואני חסידי, בחור מאד, טוב ., _ _ . . . ■ך ביניהם להפגיש יכול אתה אם ועל־כן הזה, הבחור בשביל טובה 7 . V ״ ״ • : ” : T T( . “ מחכח זה את להוציא כשןכולים שכן ומכל וחשב, רבה למצוה — מז-ה. למעלה אין — הפעל אל אחוה באהבה, ב!חד אשתך עם לחיות ךברי את תקום תא נא מקפידים מאד מאד למעלה כי אותה, לצער לא מאד ןתשמר ורעות, כאלו. דברים על — : T • T•• חשמלם... מן והצלחה ברכה לך חטאחל תפה. כד ה׳תשנ״ז. פסלו כ״א דשכ, לסדר שני יום לתפרף, ו׳שם פעזרת שתחיה. ... אל רב שלום

רו אעזר תפו כד בנחל והן רים1לה הן מכתב עזלחתי וגם מכתבף, את קבלתי לנכון צה1ר מאיד מאד אני כי אליהן, עזשןף מה רק לבנות ותקךאי לבנות, שמעתי כי עז, וביתר שאת ביתר תתרחב הצהרלם אחר שהפעילות תצליחי. שבאמת הקדוש־ברוך־הוא, יעזר מרבה, בהצלחה שהיא שלקחת לי, שיש שמחתי גידל את ולשער לתאר לכולה את אין ואת גדולה, הכי בךצינות הצהרלם אחר החוגים של הענלן את שלא בנותינו, על לשמיר צריכים אנחנו סוף כל סוף כי מאיד, עוזרת •** T - T - - • : :T T - : T : "־ : לידי מביאה הבטלה כי כלום, לעשות בלי הרחובות על תסתובבנה ז״ל כמאמרם הבנות, על לשמיר ביותר וצריכים וכו׳, וכר שעמום ה׳): סימן יא, פרעה רבה, <במךבר שהבנות מלמד בבנות, — ״ולשמךף״ הצהרים, אחר בחוגים עסוקות תהיעה שהן ובזה שמירה, צריכות מהכל. שמורות תהלינה הן בזה • ; - ;T ; • T • • ' - I. ”: • ■7.. . . . . _ך .ך בגשמי בין לכיל, רפואה היא השמחה כי לשמח, ראי ונא נא לחן לעשות הבנות בענלן לנו עוזרת שאת זה ובזכות ברוחני, ובין וגם בריאה, שתהלי הקדוש־ברוך־הוא לך יעזיר הצהרלם, אחר חוגים טוב. ותךגישי בריאה תהלה שלך הבת • “ T - (• T T : - : T T : I t השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תפו. כד ה׳תשנ״ז. כסלו כ״א וישב, לסדר עני יום ערך,1ל העם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום : : * : * ־” T : T T : T TV V ■ T IT * - ־ : : •• T* יאיר. נרו ... מאד הטוב לשמע שמחתי מאיד ומאיר מכתבך, את קבלתי לנכון דעזיר שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאה משמחות. בשורות תמיד ותתבשר שתשמע הקדוש־ברוך־הוא,

אעזר תפח כד — תפז כד בנחל רז הבלןר, על ד1ע ליעודם למסרם נחוצים מכתבים כמה תקןבל פה עזנלןלעתי הצרות כ?כל לצאת הקןדועז־ברוף־הרא אל מלןוה ואני אליהן• ואעזרי גדול, אחד נסיון הם העולם בזה החיים עזכל איף■ ךאה ז״ל, רבנו עזל העמק הלמוד כל וזה מעמד, להחזיק קזז-וכה מי קזבעולם. זיבר מעזום לה^זבר ול׳א להתחזק איף דרף קזמלמדנו העזמלס... מן והצלחה ברכה לף המאהל תפז. כד ה׳תשנ״ז. כסלו כ״א ו«שכ, לסןר עזני יום ותפרןי, העזם בעץרת עזתחוה. ... אל רב עזלום מכתבך. את קבלתי לנכון הקדועז־ אל מקוה !אני קזלך, הבן עם עבודה הךבה לי ועז הךבה לכם דהוה לטובה, הכל לתהפך סוף כל עזסוף ברוך־הוא, טוב. בעל־הבלת ולהלה להתחתן, ויוכל ממנו, נחת העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל תפח. כד ה׳תשנ״ז. זיחנפה א׳ ולשכ, לסדר שעזי ליל לתברף, השם בעזרת • It T - • • : V : : * : • - TV T : T T : T לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום יאיר. נרו ... הימים בל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, ■T •* • T - T : • T ; • • ! • t ' : תורה מהחדו^י התחזקתי מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון תורה. חדועזי לחדעז תזכה ^תמיד הקדועז־ברוך־הוא, לעור ^לך, ואנו הקדועזים, החנכה בימי עכעזו עומדים אנחנו הנה

רח אעזר תפח כד בנחל אחאי דרבי ת1בעזאלת ואיתא הבלת, פתח לד על ת1הנר את מדליקים עם ובעל־הבלת בע)מאל !חנכה בלמיץ מזהה עזתחלה כדי גא!ץ, הוא מזוזה ס!ד הנה כי הקעזר, לומר ולעז באמצע, מצלצת ציצית אחד, הול״ה הוא אלהינו עזהול״ה מגלים, אנחנו כי המחין, המעזכת החוץ את לקעזר מהבית, לציאה ובעת לבלת כניסה בעת לץכר ועלינו עזום אין אעזר לכלם, ולפךסם לגלות לחוץ, הפנים ואת לפנים : T : • • : T ' V T V : - - :׳ T T : * T - I v I זה עזכל הוא, גמור אלקות לכל והכל כלל, יתברד בלעדיו מציאות מזוזה. סוד : T הקדועז בזהר ואיתא ש.): ג׳ ( ח ל ק מ׳ו׳ת׳, ז׳ד אותיות מ׳ז׳ו׳זי׳ת׳ נקראים בחליהם וךעזעים המות, את מסירים מזוזה מצות על־ידי כי אפלו הצדיקים ולהפף יתברןי, בו דבקים אינם הם כי מתים, הוא, ברוך סוף באין דבוקים תמיד הם כי חיים, נקראים במיתתם לתברך, מציאותו אמתת את ומפךסמת מגלה מזוזה מצות ועל־כן הוא הכל אעזר לגלות לחוץ, הפנים ואת לפנים החוץ את ומקעזרת כי מאל1בע חנכה נר מדליקים ולכן הלחיד, ךעזות עולם, עזל לחידו T : • T J T : * T-: “ T : : ׳ ׳ T V V I I * TT I יון, קלפת עזזה דוחה, עזמאל בסוד אחרא, סטרא דמותא סטרא עזם ךאל״tלע באל׳הי חלק לכם ״אין לומר עזגןרו ב׳, פרשה רבה, (בראעזית ה׳), סימן את ולקעזר להכניעם, כדי בעזמאל דיקא מדליקים ולכן עזהיא הלמין, אל לתברף, ממנו האדם את דוחה עזהיא העזמאל ציציותיו עם ובעל־הבית הלןדועז־ברוף־הוא, אל האדם את מקרבת עזמלם נוטה כעזלמה אור ״עוטה הוא הציצית סוד כי באמצע, כיריעה״ ,p קד, (תהלים עזהוא הציצית, באור עצמו את מעטף עזאדם האין אור הוא כלו העולם כל כי וביה, מניה דלבועזא קמצא כהדין עצמו, את לצמצם וההכרח בריאה, עזום עזלף ולא הוא, ברוף סוף ז״ל רבנו בדברי כמובא אלקות, הוא הצמצום גם אבל (לקרגזי־מוהר׳ץ. ס ח, סימן א׳, חלק אורות, הם הכלים גם כי אור, הוא הלבועז עזגם מ ■אלtהע ואת השמאל אל הלמין את כעזמקעזרים דלקא זוכים ולזה תבות; ראעזי מ׳עז׳י׳ח׳ לעל-כן מעזיח, גלוי יהיה הה הלמין, אל יתברר בלעדיו אין אעזר יגלה הוא כי עז׳מאל, ח׳נכה ל׳מין מ׳זוזה אורות, גם־כן הם להכלים אורות, גם־כן הוא הלבוש !אפלו כלל, a :o JI

אעזר תפט כד רטבנחל ומגיע לה1עזע מי אם כי אנועזי, ב^כל להבין אפעזר אי זה ודבר מלאף למדרגת כא); סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, לבו עזשם מי אשרי הקבלה. בחכמת גדול עקר הם כי אלו, דברים אור אל I T : T • •• * - : ׳ “ • T : t------ I T T ובפרט שבעולם, אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ךאה ונא נא לף. יעזר והקדוש־ברוןד־הוא שמח, תהןה החנכה בימי עכשו אנשי עם לדבר תמשיך וכן ללדיף, מכל נחת ר־ב לתות שתץכה זיבר זה כי שבת, מוצאי בכל ותתקבצו ותעודדם וסחזקם שלומנו מאד. גדול שמח... חנפה לך המאחל תפט. כד ה׳תשנ״ז. זיהנפה א׳ וישב, לסדר ששי ליל ן?ברף, השם בעזרת ־ )T T ־־ * * : T ; T T : T V T : : • : • - V לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום • T י־ : יאיר. נרו ... מאד גדולה, בהתמדה ללמד התחיל ןאיר, נרו ... בנף לאל, תהלה שיחשיך יעזר והלןדוש־ברוך־הוא ממנו, נחת לי דש חלל, ועושה T T : • - : ׳ - • T : T - ״ - : V V - • : י T I הוא התמדתו וכפי ש״ס, פעמים כמה שיסים רוצה מאד ואני כך, אל מקוה ואני מאד, גדול עקשן הוא כי ןה, את להראות לכול בלבנאל. ולגור שיוך. עמו ל?שות הקדוש־ברוך־הוא לי שלש הטוב הכרת גידל את ולשער לתאר לכול אתה אין כי חוצה, החכמה מעלנות בהפצת בקדשים מתעסק שאתה אליך, את ולפךסם לגלות אלא העולם זה אל באתי לא כי חיותי, כל זה צרות הךבה כל־כך בחלי עלי שעבר ואף בעולם, ז״ל רבנו דעת עם וכו׳, וכו׳ שונאים הךבה כל־כך לעצמי וקניתי ומךירותי ויסוךים להדפיס העולם בזה שלי האחרון היום עד אפסיק לא אני זאת כל לכל הגנוז אורו את ולפךסם לגלות ז״ל, רבנו אור את ולהפיץ את יוידע שאני אתה, ובפרט לי, שעוזר מי ואשרי כלו, העולם

אעזר תצ כד בנחל הכרת גדל את ל^ער ואין לתאר אין עבורי, לף נפעז המסירות אליף. לי הטוב אפעזרות ועז אם ןאיר, נרו ״. אחיף נם7^ תדבר רציתי מאד דוחק ... לאל תהלה כי בית־הכנסת, בדן בעבור עזליעז ... ^יוציא עליהם הפעלתי כי עזליעז, עם !עץרו הם וגם תכניות, עזאכניס עכ^ו תבקעז ולכן ןאיר, נרו ... ומר׳ עזליט״א, ... מהרב גדול מאד לחץ את לבנות רוצה מאד מאד אני כי בןה, לי ^יעזר אחיף את גם : V : • T י • I T T : ■ • • ־ V ׳ T ; - T - • : תהיה ואז בתים, עזם לבנות עזמתחילים לפני עכעזו, בית־המדרעז מפריע עזאני לנזען יוכלו הם כי תורה, דין פי על אפלו התנגדות לי העכו״ם. בחקי עזכן ומכל להם, :-•• •• : תמיד ותהיה עזבעולם, אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ראה : • : ׳ i V : : “ I : T : •• • t T • V T T • V T תתה סוף כל ^סוף הקדועז־ברוך־הוא, אל מקוה ואני ועזמח, עזעז חלציף. יוצאי ומכל ןאיר, נרו ... מבנף נחת רב עזמח... חנפה לף המאחל תצ. כד ה׳תשנ״ז. דחנפה א׳ וישב, לסדר עזשי ליל למברך, השם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום T t T T : T V T *"■ V “ * • : T Pt• י T• י : יאיר. נרו ... מאד נזרדותי מרב אף פעמים, כמה כבר מכתבף את קבלתי לנכון להעזיבף. הפנאי לי הןה לא תעזבר ואל עזבעולם, אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ראה ולא מעמד לההזיק איף ז״ל רבנו עזל הלמוד כל זה כי דבר, מעזום T T T •,* : T *,• : T *,* T — •• *.• •.*; *.* • •• T * : צרות העולם בזה ואחד אחד כל על עובר באמת כי להעזבר, וזה מילדיו, הה מאעזתו זה — ומכאובים קטנות ולסורים, T T ) ״ י : : : - ״ /• : י V : • I T : י T : *.* • : •• י T T • - : אדם אין וכו׳, וכו׳ מעצמו וזה מקרוביו, וזה משכניו, וזה מפרנסתו, ז״ל רבנו עזאמי וכמו לקובל, ^לא חלק (לקוטי־מוהר״ן, ב׳, קיט): סימן

אעזר תצא כד ריאבנחל להיה אם כי ם,1גיהנ 1א גן־עךן 1א אלא הזה, לם1ע עזאין כנךאה ולהלה ממלט, כלא ולהלה ,1עצמ ויבטל לתברףי בו החלים בחי דבוק בערבות מתענג הוא אז הוא, ברוך סוף האין אל וכ?בטל בטל הבא עולם טעם ומךגיעז לתברך, עזו עזכינת זיר לדירות נעימות הגיהנום, מרירות את טועם הוא זה, את לו עזאין ומי הזה, בעולם .......................... ג ■י ” : ׳ : T T T T - V : • T ; מאד לו ומר וצר גיהנום, מרורי עזבעה הזה בעולם עור עליו ועובר את לנו המגלה ;ת,5הא הצדיק אל להתקרב צךיכים ועל־כץ החלים. גרול ודבר כלל, יתברך בלעדיו קזאין ואיך לתברך, מציאותו אמתת וזה העליון, המאציל מהקזגחת אלא מעצמו, הtנעע אינו קטן ןדבר את ופךסמו גלו הדור, צדיקי היו קזהם קזהחקזמונאים החנכה, סוד לון, קלפת את להכניע הצליחו ועל־לדי־זה לתברך, מציאותו אמתת קזנןכה ז־ברוך־הוא,2הקדו^ לעזר הזה. היום עד נמקזך עזלהם והאור לבבנו. בתוך הזה האור את להמקזיך מח...1ע חנפה לף המאחל תצא. כד ה׳תשנ״ז. דחנכה א׳ זב,5וי< לסדר ששי ליל לתפרך, השם כעזרת לי חלקר לדידי אל ולרדפו לגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום לאיר. נרו ... חלמים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, ואני בלבבי, חקוק קזאתה איך ולעזער לתאר לכול אתה אין כל־כך טרדותי אך ממך, הטוב לקזמע יום כל על ומחכה מצפה צרות הךבה עלי ועובדים ובגקזמיות, ברוחניות הללו בעתים כ?רבות ז״ל, רבנו בדברי רק עצמי את להחיות במה לי ואין ולסורים, א', חלק בלקוטי־מיהר״ן, התורה עם עצמי את מחלה אני בגקזמיות הלני לי״, הךחבת ״בצר פסוק: על ז״ל רבנו עזפרעז קצה, סימן מחלה אני וברוחניות הךחבות, לכ?צא צריכים חצרות בתוך קזאפלו קזאדם רפב, סימן א׳, חלק בלקוטי־מיהר״ן, התורה עם עצכ?י את כי זכות, לכף עצמו את ולדון טובות, נקדות בע?מו tלחפע צריך a :o JI

ריב אעזר תצב כד בנחל צריכים האלו התורות עזתי עם ובאמת טוב, בו יעז בוזיאי עזהוא איף חייו. למי כל עצמו את לחזק והודאה, תודה היא חנכה נדן7 כל 1הלקר ידידי לף, א־מר מה חנם החסד על להקןדועז־ברוך־הוא והודאה תודה לתת צדיך עזאדם הן הטוב על להסתכל עצמו את !חיל אדם ואם עמו, עזעעזה יתן אז אותו, מזכה עזהקןדועז־ברוך־הוא ברוחניות, והן בגעזכ?יות עזעוסק מי אעזרי ופסיעה, פסיעה כל על לפניו!תברך והודאה תודה תמיד בתודה. והודאה T T : T ; • T נחת רב לךוות ותןכה מזלך, לך לאיר הקדועז־ברוך־הוא מילדיך. ...aty;n חנפה לך המאהל תצב. כד ליל ל^ברף, השם ^ןרת ששי ה׳תשנ״ז. דךונפה א׳ ו;שב, לסדר לי היקר ידידי אל וידדפו יגיעו סלה טוב וכל ובדכה עזלום • V - * ■ : T IT ■ : • : : ־ T : T T : T TV : ' T: T : * T - T •• • T•יאיד. נדו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, ממך. לעזמע ^מדזתי מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון לא עצמכם את ותעזמדו וכר, חבל חכל !ה וכר, העזדוך אודות עזהקדועז־בדוך־הוא בטוח, ואני לכם, עזטומנים פח בעזום לפל סבלנות. ?דיכים רק טוב, עזדוך לבתך !זמין : י _ . . . .ך. .. ■ך. ״ .. T T • :הם מאד, פה מצליחים יאיר, נרו ו... יאיר, נרו ... לאל תהלה T : T T : - : : • T : - V (:T : * : •*־ TJ בכל לסים זוכים והם מאד, גדולה בהתמדה ללמד עצמם את לקחו הקדועז־ אל מקוה ואני ויותר, גמרא דפים עזמונים כעזבעים יום נחת. רב מלזם עזתךוה ברוך־הוא, היא עבודתך וכל עזבור, תה!ה ואל בעזמחה, תה!ה נקר7ה לגלות המטנפים, במקומות אפלו !תברך אלקותו את להכניס

אעזר תצג כד בנחל ריג V : V T * : — T ־ : T V : * T ~ : » — V ; ״ I ־ : הבריאה כל את ומקים ומהוה מחיה יתברך קזהוא לכלם ולפרסם ” : ; ; • T ׳ J ; * • — • • _ T TV T 7 ^ על מאד מאד תעזמר אבל עזבעולם, בדיה משום תפחד ואל כלה, הימים. כל לף ב1ט ואז עצמך, את תצמצם בבלת שלף, השלום־בית מתגעגע מאד מאד אני כי יאיר, 1נר ל... מכתב תקבל פה לאבוד. וקזלום, חס שילך, רוצה לא ואני ממנו, הטוב לקזמע - ״ I T T - : שמח... חנפה לף המאהל תצג. כד ה׳תשנ״ז. דחנכה א׳ וישב, לסדר ליל יהברך. השם בעזרת t T - • • : V • : : I * • : TV T : T T : ־־ T לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום : •• T• יאיר. נרו ... מאד לראות ועל־כל־פנים ממף, הטוב לשמע נכספתי נכסף כמה זה -T - : • *!-:*):• T T. . • ידיך. כתיבת את שלף השלום־בלת בענ!ן הצטעךתי מאד ב!בנאל בביתי בהיותך ב!חד, שתסתךרו הקדוש־ברוף־הוא, את בקשתי והרבה וכר, וכר !חד, אתכם הזמין הקדוש־ברוף־הוא אם להתגרש, עצה זו ואין שכן ומכל להחגרש, לכם אסור ולכן השמ!ם, מן זוג שאתם סימן T : “ I - T T V : * • ! •* T T ׳ • ־ : - TV כי סבלנות, רק העולם בזה צריכים כאלו, מחשבות לחשב שאסור כל על עובדים כי כלל, העולם זה את לעבר אפשר אי סבלנות בלי אדם אשר כאלו, ומרירות ףסודים צרות מיני כל ואחד אחד מאד, גדול סבלן להיות ךאה ועל־כן ומכאובים, צער מרב מתפוצץ בחייף ♦ תצליח ועל־לדי־זה חמש על־כל־פנים יתברך, אליו לדבר עצמך את הרגל ונא נא T : t « * • — V T T •T» •*1־־ : T*• T-I•* -' עצמך את תךגיל ואם וכר, וכי׳ קשה לא וזה הךבה, לא וזה דקות, חמש עוד לדבר חשק לך אז!חןה לתברף, אליו לדבר דקות חמש דקות.

אעזרריד תצד כד בנחל והוא כלל, לתברך בלעדיו אין אעזר בעצמף, תסדיר העקןר זה ובעזביל כלה, הבריאה כל את ומקןים ומהוה מחיה לתברך ״ ^ y • . y • • • פה לגלות כדי והחמרי, הגעזמי העולם זה אל הנעזמה נעזלחה *W Y Y — ; • . T ; • : ** : “ וזו יתברף, לו דירה ולעעזות יתברף, אלקותו את העעזן־ה בעולם עד לרוחניות, הגעזמיות את להפך — יעזראל בר כל עזל ה^זליחות זתברך, אלקותו חיות רוחניות רק !ךגיעז ולא ןעזמע ולא יךאה עזלא I t “ V T V ׳• : T : • - T ׳ V - T : T ; — - : כי ראל,1יע בר לכל עזיך זה אלא גדולה, מדרגה עזזו תחעזב ואל ומתעטף קזלו, הציצית ואת עזלו התפלץ את לוקח כעזןהולי חיות באור רפת1נע עזנעזמתו כזה, אור עליו נמעזך בהם, ומתעטר הרוחניות, את ומסתךת מעלמת הגעומיות אך וכו׳, וכו׳ ודבקות חיו הגדול האור את מכסה הקטנה המטבע כי א׳. חלק לקוטי־מוהר״ן, (עין קלג), סימן ועזם הזאת, הנפלאה בתורה עכקזר קזתעין מאד, טוב והןה V T T T T - •• I T ־־ V T : • T * : צחצחות, אורות מלא כלו העולם עזכל איך נפלאות נוראות תראה I י התורה על תחזר האלקות... את ומסתיר מעלים ומה אלקות, גלוי - J : T - : * I : ׳ • T : ״ V : • I • ובגעזמיות. ברוחניות לך יועיל וזה פעמים, הרבה הלאת הןמים. כל לך טוב ואז ביתך, עזלום על לקזמר ךאה ונא נא עזמח... חנכה לך המאחל תצד. כד דחנפה א׳ פסלו, פ״ה ויעזב, לסדר עךב־עזבת־קךעז עזעזי ם1י ל^ברך, העזם בעזרת ה׳תשנ״ז. אנעזי כלליות אל ולךדיפו עיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום ברסלב״, ״עיר בובנאל הגרים בלסלב״, ״חסידי הלקרים, עזלומנו • ״ ■ך. ■ך . . V : ־ V; *• ־ TT -:T TT : It וצוקה צרה מכל ויצילם ויעזמרם תמיד, קזכינתו יקזרה עליהם הוי״ה ידיהם, מעעזה בכל והצלחה ברכה להם וישלח ומחלה, עע ומכל אמן. הקדושים, החנכה בימי עכשו אנחנו הנה הלקרים! ולעי אחי סימן ב׳, חלק לנו(לקוטי־מוהר״ן, גלה ז״ל ולבנו הודאה, למי הם אשל

אעזר תצד כד רטובנחל על־ןדי־זה להקןדועז־ברוף־הוא, יותר מודה ^אדם מה עזככל ב׳), לתת עצמכם את את התילו ולכן ויותר, יותר אליו מסקרב הוא T : T : T “ I T It— J T T : T — ׳ תודה והודאה^ להקדו2ז־ברור־הוא על כל פרט ופרט, בחיים I - I ׳ T V T - T V • • T T T ״ . ״ . . . - . רק הן לאדם, קזיקז הצרות כל כי לבכם, לכם יתרחב ועל־ידי־זה כ^בא ואפלו וכר, הקדוקז־ברוף־הוא על טענות לו קזיש ב;נלל ^הקדוקז־ברוף־ החסד את וקזוכח וכר, בטענות בא הוא בתפלה, תודה, לו נותן אינו הוא ועל־כן וכר, עכ^ו עד עמו ע^ה הוא . . . עצמו את מרגיל היה אדם אם אבל ממרמר, הולד אדם זה ובקזביל y y . ..^ . | y ׳ y■ ך . y - : V■ - . . ך ■ך לתת על כל דבר תודה והודאה, להקדוקז־ברוף־הוא אז היה נתרחב TT t ' I T It - : TT : T T T T - “ T עצמכם את הךגילו ולכן צךיף. ^הוא מה כל לבקעז ןכול והןה לבו, V :* T i ' t T T - I T I t - : TT I T • • T לתת תודה והודאה להקדוקז־ברוד־הוא על כל, דבר ואז תראו את הקדוקז־ברוף־הוא. עמכם שיע^ה נגלים הנסים כי תודה, לחבר גם לתת שצריכים איך ללמ׳ד, אדם צריך ומזה תודה, לו תן טובה לך עשה אדם אם כי טובה, כפוי להיות אסור T : : • t • • ' TT TT: I T • • I t' V V לתת — בעולם שיש יקרה הכי המעלה וזו הטוב, הכרת בכלל שזה * : - - T ” T T T ! - ׳ - - T : • t I t V.. Tתודה. אחד תודה לתת הללןרה במדה מאד עצמכם את הךגילו ולכן תודה, לתת בבלת ולהתחיל אחד, שבכל הטוב את ולמצא לשני, אדם ואם תודה, ועידו תודה, שלתנו כזו בצורה הללדים את ולחנך את לרגיל אז דבר, כל על תודה לזולתו להגיד עצמו את מךגיל הבא עולם לךגיש ואז תודה, להקדוש־ברוך־הוא גם לומר עצמו V — T T בעולם. הזה : T : T : * T : T - - : : V V ׳ V T * t I • : • גדולים עקרים אלא בעלמא, דברים סתם שז-ה תחשבו אל • : ׳ T V T ... - T : • T T ----- . _ ~ : • ‘ אחד כל וכר, בוכים כלו העולם אנשי שכל רואים אנחנו כי בחיים, y y . . י . . _ | .. וכר, כלו העולם מכל יותר חסר לו כאלו וכר, חסרונו על צועק • y . .. .. y ׳ עצמו את מתיל אדם אם אבל וכר, טובה כפוי הוא ןה ובשביל אשה לו שנתן ופרט, פרט כל על להקדוש־ברוך־הוא תודה לתת * T ' : : • t * • ! • - T T • - T - T T t : ' t I וכך דבר, כל על תודה יגיד הוא לבני־אדם גם אז וכר, וכר וילדים חנכה. של העמק הלמוד כל וזה אוהבים, לעצמו יקנה הוא a :o JI

אעזררטז תצה כד בנחל ואהבה, אחדות ביניכם עזתדזוה נפעזכם, את למסר ךאו ונא נא הקןדועז־ אין כי לעזני, אחד בין הסתות עזום להיו עזלא ות??זמרו לחברו. אחד בין עזנאה סובל ברוף־הוא להתיעז עזתץכו הגנוז, האור את לכם לאיר הקןדועז־ברוך־הוא יוכל לא עזבעולם דבר ועזום יתברד, מציאותו אמתת את תמיד T : • • : “ * V * T - ׳ ; T T V T T - T : - : V V : • V : - ; - ׳ V : V • : עזיהיה ותעזתדלו זולתכם, את מחו1תע ואדרבה אתכם, לעזבר ה^זבורי כל את ות^מחו ותבזיחו מחה,1ע עזל אוירה תמיד ביניכם אדם כעזרואים כי המצוות, כל על ועולה גדולה הכי המצןה וזו לבי ולךבר ולעוךדו ולאמצו אותו, ולבדח מח1ולע לחזק צךיכים עזבור, תמיד. בזה עזעוסק מי אעזרי והתחזקות, נחומים דברי לבו על עזלום... ועזבת מח1ע חנפה לכם המאחל תצה. כד זיחנפה א׳ לו9פ פ״ה דעזב, לסךר ערב־עבת־קד־ע עעזי יום ?הברך, ה<£זם בעזרת ה׳תשנ״ז. לי הלקר לדידי אל ולךדפו לגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום ' : t* T ; • T - T •• • T : * :־ * יאיר. נרו ... הרב הימים, כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, — ממף הטוב לעזמע עזמחתי וגדל מכתבף, את קבלתי לנכון כל לטוב לבבי בפנימיות חקוק אתה כי כלל, לעזער ואין לתאר אין — T• הימים. באמונה העקר עזבעולם, אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ךאה והוא לתברד בלעדיו אין אעזר ולהוךע, ולהודיע לידע פעזוטה צומח, ודומם, כלהי הבריאה כל את ומקלם ומהוה מחיה לתבךך עזתכניס וכפי לתברך, אלקותו חיות עצמיות עצם הם מדבר, חי, לגמרי. ומוחף שכלף יתברר כן הזו, הקדועזה האמונה את בעצמף הוא ןה על והטעם אז׳י9ל1׳ העזבי?: בפרעזת לומר ויש הקדועזים חכמינו אמרו כי עזלעזלת, לו:) טה1)ס פסוק על לט, (ברא^זית

אעזר תצה כד רחבנחל עזנךאתה וגו־/ מלאכתו״ ות1לעע הבןתה ויבא הזה כהיום ״ולהי יא): עזלעזלת עזהוא עצמו את עזראה העו ןכו/ אביו עול דיוקנו דמות לו אברהם, ןה סבו ואבי לצחק, זה ךסבו יעקב, הוא אביו כי הלחוס, מלחוס תץכ׳ר עזתמיד לו, להורות דלקא, בקזלעזלת הטעם ךעל־כן לצחק אברהם, בני כלנו ובאמת זהצילו.2 >מה הה שלף, האבות או רע איזה לעשות ושלום, חס ללדינו, כשבא ולכן הם, ויעקב שאנו הלחוס, בשלשלת עצמנו את להזכיר עלינו ושלום, חס עברה, אני ׳ולמאן׳, ללצרנו לומר ראוי ךעל־כן ויעקב, לצחק אברהם, בני הלחוס. משלשלת אנחנו כי בשלשלת, הוא והטעם רוצה, לא — הלכות שלומנו אנשי עם לומד שאתה בזה !לף אמר מה T ״ ; ״ . _ . ״ T. ,. - ך״ T . _ I מכל יותר ההלכות על הזהירנו ז״ל רבנו כי מזה, למעלה אין יותר שתוכל מה כל בהלכה אותם למלא תראה ועל־כן הלמודים. ~ * * : “ •• V : * I : ־ *• T ״ :- •T T T ־־ V - ** ברסלב״, ״קהלת שלנו שהקהלה לעזר, והקדוש־ברוף־הוא ויותר, אנשי כל את ולעודד לעורר וצריכים ההלכה, על־פי רק תתנהג ׳ : : • T • t v V - •* • T T : ' • •שעור חשוב מאד מאד כי ההלכה, שעורי אל שיבואו שלומנו, — ;״׳י T T ההלכה. וצריכים תפלה, הךבה רק עצה שאין לי, תאמין בוןף, אודות תשומת־לב רוצה הבת לפעמים כי עליה, לךח־ק ולא עלן להעלים ההנאה כל וזו ממנה, מתעצבנים שההורים רואה והיא כזו, בצורה • •••־ I T T T!• ־::• T : T “ : - T T •,•• אחרת. בדרך זה את מקבלת לא והיא תשומת־לב, רוצה היא שלה, צריכים בחנוך ועל־כן משנים, דברים עושה שהיא על־לדי רק בספלה, ולהךבות ממנה, עלן להעלים המלך, כשלמה חכם להיות לבקש וצריכים הקדוש־ברוך־הוא, את רק לנו אין באמת כי ונתה טובים, לילדים שנןכה לתברך, ממנו הללדים על ולהתחנן נחת. רב מהם T T “ : - ■• T T •..-: P - שלום... ושבת שמח חנפה לף המאחל

אעזדריח תצז כד — תצו כד בנחל תצו. כד דחנפה א׳ פסלו, פ״ה ויעזכ, לסןר אךכ־עזבת־קדעז עזעזי יום יחברך, העזם בעזרת ה׳תשנ״ז. עזתחיה. ... אל רב עזאם עליכם עובר מה לי מספר ובו בעלןד, מכתב את קבלתי לנכון אלא עזבורים, תהיו שאל אתכם, ולעודד לחזק עלי ועל־כן מבתכם, הנרות, הדלקת בעת את ובפרט לתברך, אליו ובק^ה בתפלה תךבו לך עזןהיו עזליש, בדמעות ןתברך ממנו הךבה ותתחנני תבק^זי : - ״ : T V • T * I “ V V - : • ־ ׳ * * T ; הנרות, הדלקת בעת מתפללת עזאעזה התפלה כי טובים, ילדים -1 י ״ - T לך עזןהיו יום, בכל בתפלה תךבי וכן מאד, בעזמןם ומרצה מקבלת על־ןדי־זה לתברך, לפניו שתקזפכי הדמעות ובץכות טובים, ילדים : • : •T: * • T - י- T• • • : תוכלי אם נעים ומה טוב ומה טובות, ולבנות טובים לבנים תזכי ולהתחנן ולבקש יום, בכל תהלים ^אומרות הנעזים אל להצטרף ולישועות לנסים מסגלת תהלים אמירת כי טובים, ןלדים על אז גדולות. שאני תפלתי לשמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא נחת רב ותךוו טובים, ללדים לכם שללזיו עליכם, ומתפלל מבקש מהם ♦ T T - : — ••T T > T _ שלום... ושבת שמח חנכה לך המאחל תצז. כד זיחנפה א׳ פסלו, כ״ה ולשב, לסדר עךב־שבת־קדש ששי יום ?הברך, השם בעןרת ה׳תשנ״ז. לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום I • : • : : ״ T : T T : T TV V - * • : T t יאיר. נרו ... מאד

אעזר תצח כד בנחל ריט אתי, תדבר הועדה אל נגעז ^אתה לפני תף1א אבקןעז כ;אד מאד האךריכל, לי עזעזלח בתכנית ךעזנולים תקונים כמה ת11לעע יעז כי ביום לועדה תלף אל ןעל״כן הבנה. אי וכן ם1מק בןבוז פעזוט וזה קדם, אתף לדבר צריך אני כי עזני. ליום זה את תדלזה אלא ךא־שון, דברים. כמה ולשנות ; - - T : T• עזליעזי, או עזני יום עזעד להקדוש־ברוך־הוא, מקוה מאד אני והקןדוש־ברוך־הוא לועדה, זה את להריץ ותוכל גמור, למה עוהכל תכף־ומלד אני עזמה, להיות צריף אני ואם חנכה, נס אתנו יעשה ואני לכול, עזאתה במה להןדרז תךאה אתה דק חנכה, אחר בא ההוצאות. כל את לף אעזלם T T - : - T T ; ״ - עזלום... ועזבת שמח חנפה לף המאחל I תצח. כד דה^נפה א׳ פ?לו, פ״ה זב,5וי< לסלר ?רב־עזבת־קךש עז^זי יום לתברף, העזם ??זרת ה׳תשנ״ז. תחלה. ... אל דב עזלום מכתבך. את קבלתי לנכון עזאת לי, שלש השמחה גדל את ולעזער לתאר לכולה את אין עזל חדש דור להקים בחלים לי הולך זה כי הבנות, את מחנכת כלל, והשכלות חכמות שום בלי לתבדף בו מאמינים להודים רק לבקשו הם צריכים עזהם דבר וכל העזני, נם7 אחד חסד ולעשות הבנות, את לחנך לי עוזרת עזאת בזה ולכן הקדוש־ברוף־הוא, את גדולה. הכי וההתחלקות החיות אצלי זה בןכות כי עזבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאי נקר7ה עזמו, וחועזבי העזם יךאי לילדים תזכי הבנות, בתוך מעזקיעה עזאת : • : : • ) : T : • : T וביראה. בתורה דבוקים ויהיו

אעזר רכ תפלי אל ונא נא תצט כד בנחל הולך ןה כך כי הדעת, עצמו. את לחזה עזזוכה חליעזות עזרם לך תהיה ולא כלל, תך מי ואעזרי לדידות, ופעם עליות פעם I - T T - T T ״ - מח...tע וחנכה עזלום עזבת לך המאהל t •* - תצט. כד דחנפה א׳ פסלו, פ״ה דשב, לסןר עךב־עפת־קד^צ ע<£זי יום לתפרך, העזם ?עזרת ה׳תשנ״ז. t T - * * : V • TV T : T T : T - • : ־ : : I לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וכרכה עזלום : •• T• יאיר. נרו ... מאד לחיות עזבעולם אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאה פתסה לך תחיה עזבקרוב עזלמה, באמונה מאמיץ ואני בעזמחה, עזבעולם, דבר מעזום תעזבר ולא מעפ>ד, תחזיק רק העקר בעזפע, עזל חעזעודים אל עצמך את לצרף תוכל אם נעים, ומה טוב ומה וחתפלה חתורה רק מאתנו? פעזאר מה סוף כל סוף כי ... הרב עובר כצל ימינו כי יום, בכל חוטפים עזאנחנו והמצוות קמד. (תהלים ד). חקדועזים חכמינו וךרעזו ב׳) סימן צו, פרשה רבה, (בראשית כצל ל׳א : יוצא אדם והנה פה אדם הפה באויר. חפורח צפור כצל אלא כתל, והמצוות התורה רק מאתנו? פעזאר מה ןעל־כץ וכו׳, וכו׳ מפה עזל הקזעור אל לפעם מפעם לברח ךאה ולכן ולקים. ללמד עזנץכה תמיד. דךכך עזתצליח לך, יעז־ר והקדועז־ברוך־הוא ... הרב אליך, לי עזיעז האהבה גדל את ולעזער לתאר ןכול לא אתה ותץכה פרנסה, לך תחסר עזלא בגדלתך, לראות מצפה מאד ואני ןצדיקים. קדועזים עזןהיו מילדיך, נחת רב לתות - T T - T T - : עזמח... וחנכה עזלום עזבת לך המאהל - ״ I

אעזר תק כד בנחל רכא תק. כד זיחנפה א׳ פקילו, כ״ה וי^ןזב, לסדר ?גרב־עזפת־קז־^ס עז<סי ם1י יסברך, ה^ןום באזרת ה׳תשנ״ז. תחיה. ... אל רב ם1עזל מכתביך. כל את קבלתי ן1לנכ עזאת חנם החסד על לך ת1ד1לה בפי מלים אין י לך אמר מה ת,1הבנ את מחנכת עזאת עז־ברוך־הוא,1הקד ועם עמי הtע1ע אמרו הקדועזים !חכמינו יט:): (סןסדרין חברו בן את המלמד ׳כל 1ז כי לדעת, עליך ולכן ילדו׳. כאלו הכתוב עליו מעלה רה,1ת T■ ך • י - -TT - T I: • T; T “ I t*- I אלא בפתסה, מעןרה סתם לא זה וחנוך גדולה, מאד אחריות רצה לתברך עזהוא לתבוך. ךצונו את הפיעל אל מהכח להוציא בתחתונים דירה ית1נעע עזתחןה טז), נשא (תןחומא את לחנך וצריכים הקדועז־ברוך־הוא, בעזביל בלבם מקום עזןהיה כזו, בצורה הןלדים מיני בכל אתם ול^חק סבלנות, הךבה הךבה צריכים ןה ועל לסברך, מציאותו אמתת את בהם להחדיר שנזכה עד משחקים, אמרו הקדושים שחכמינו הבנות, ובפרט לג:): (שבת דעתן ׳נשים וצריכים הבנים, מחנוך קשה יותר הבנות חנוך ולכן עליהם׳, קלה דבורי הךבה אתן לדבר רק העקר אליחן, גדולה מאד סבלנות הליצנות, את מהם ולהוציא צדיקים, ךספורי פרטית והשגחה אמונה גם רןחמנות שני מצד אבל הבנות, כל את לקלקל לכולה אחת ובת ׳ T TV T — ; י* . T V V • T ; T • ״ ; T •• I ; ״ ־" ״ ־־ שבעולם, סבלנות מיני בכל אתה ללכת צריכים ולכן הזו, הבת על אמונה בהם להחדיר העקר וכו׳, וכו׳ דעתה כפי אתה ולשחק עקרון לעצמם לוקחים המחנכת או המחנך ואם לתברך, בו פשוטה מה מדברים ורק לתברך. מציאותו אמתת את ולפךסם לגלות אחד על־לדי־ןה צדדי. ענלן ובפרט דבר, לשום מתלחסים ולא לדבר, שלש אלא כלום, לשמע צריכים לא !המחנכת המחנך כי מצליחים, הם שמו, לתברך הבורא וךבקות וחיות זיו אור ולהשפיע לחנך a:oJI

רכב אעזר תק כד בנחל והמחנכת המחנך ולכן הרע. כל נעזרף אז ןתברך, ממנו וכעזמדבךים חזקים וכ^הם לחברך, בו פ^זוטה באמתה בעצמם לחיות צריכים את להעביר לכולים הם על־לדי־זה לחברך, בו פעזוטה באמתה הוא אז עזקבל, ב^פע חזק כ^המעזפיע כי למעזפעות, גם המסר גדול. בעזפע למעזפעים להעזפיע לכול זיבר ועזום ^בעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאי ולכן והקדועז־ברוך־הוא חזקה, לחיות צריכה את אותך, לעזבר יוכל לא אותך. יעזב לא בןדאי אם וכר, חמדרעזה ^ל חבנות עם ללמד אם ^^אלת אודות צריך ךאל1לע בר כל כי מאד, גדולה מצוה זו — ץמן רק לך ל^ז לעעזות עזלכולים גדולה הכי חצדקה וזו באמתה, חבדו עם לדבד דוצה עזח^ני ובפרט באמונה, ח^!זני עם כשמדברים — חזה בדור אז אמונה, דבורי לעזמיע ורוצה לתברך, מציאותו אמתת את לךאות להם. לחעזפיע מצוה מה לב ^מים כ^לא רק הוא והמחנכת המחנך הצלחת עקר וכמו לקבלו, ממילא ואז להשפיע, רק צריך אני וכר, אומר השני אותו וכששאל אנשים, עם שלדבר ז״ל, למוחךנ״ת ז״ל רבנו שאמר רבנו לו ואמר ענה עליו, שעובר מה יודע לא אני ז״ל: מוחךנ״ת מן-ה שרואים ז״ל, מוחךנ״ת ואמר תדבר, אתה לך, אכפת מה ז״ל: ובודאי לדבר, צריכים רק השני, על עובר מה לחתלחס צריכים שלא חתנלא׳, ח׳בעל הקדוש הרב על דומה ספור לש ךכן מקבל, ההוא עבורו, שלתפלל ממנו בקשו תלמידיו אז שמע, לא זקנתו שלעת שיש מה לשמע, צריך אני מה ואמר: ענה שלמה. רפואה לו שתהיה V : • V : T : T T T ; T. ך ־ . —. .ך . I* * V - ׳ . אני מה אז לי, אכפת לא להגיד לכם שלש מה אומר, אני להגיד לי רק צריך אני בחנוך, גדול לסוד וזה ...לשמע? צריך להשפיע מה ממני, מתלוצץ שההוא לליצנות, להתלחס צריך לא ואני בי, שלש זה את ותקבלי הליצנות, תתבטל ממילא האמונה. תקף על־לדי כי בחנוך. תצליחי ואז גדול, ליסוד שמח... וחנכה שלום שבת לך המאהל - T - >T X - 1 •..” T T- a:oJI

אעזר תקא כד בנחל רכג תקא. כד ךד!נפה א׳ פסלו פ״ה דעזב, לסדר ארב־עזבת־קןעז עז^זי ם1י ?תברןי, עזם ה בעזרת ה׳תשנ״ז. : * : : V לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום T : T T ! T TV : • - ־ • - T It : ' T : T : * T - T ■■ • T■ יאיר. נרו־ ... הימים פל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, — ממף הטוב לקזמע מחתי1ע ן־גדל מכתבף, את קבלתי לנכון כלל. לקזער ואין לתאר אין להיות קזבעולם אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ראה : *• : - ** ) V : ( : ! - T : •• • t T * V T T: • בע1,מחה כי הע1מחה מרחבת את דעת האדם ברוחניות, וגקזמיות V V V : “ T J • “ * ' t •T : T T T - - : • :7 מי כי הצעירים, באברכים מחהtהע את להחדיר מאד מאד ןתקזתדל מאד הוא קזני ומצד מחה,1ע בו יעז אחד מצד צעיר, בגיל קזמתחתן לחזקם עליך ועל־כן לסתדר, ואיך יהיה ן־איך ןה.ןה מה מפחד הדבורים כל את לבם על ולדבר מחם,1ולע ולעוךדם ולאמצם על הזמן את לבזבז מאד סבל כי הזמן, הוא ועכקזו ^ה, קזעזמעת מאנעזי כמה עם יום בכל לדבר עצמך את תךגיל וכן קזטיות, אתה כי התחזקות, גם־כן לך תחיה אתם, עזתדבר ובזה קזלומנו, ךאל1ןע כל ובאמת מוצא, לא ואתה לדבר, מי עם חבר p;3n?!tr ועל־ודי־ןה אנעזים. כמה עם יום בכל לדבר צריכים ולכן ןחברים, מהקדועז־ברוך־הוא הךבה לדבר צריך אדם כי מאד, מאיד מצליחים לפעל על־כל־פנים זולתו, אצל לפעל לא זה ואם ז״ל, רבנו ובעצות ז״ל ךבנו בדברי כמובא אצלו, קפד), סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, כי •• T T : * : ' * * ; T • T • ♦ T • * : • T T T ' יעזר, האור לפני בא חוזר האור ולפעמים חוזר, ואור יקזר אור יעז פרטית, והקזגחה אמונה דבורי דק אחד כל עם לדבר ךאה ועל־כן ועל־ידי־זה אחד, מאף תפחד ואל דקך־עזה, עזות לך ועזתהלה דךכך. תצליח t 1:- T - T ן -v:• ' • T ־ : • • ! T * t |דף כל כי הקדועזה, בתורה גדול מתמיד להיות תראה העקר : T T לקזער ואין לתאר קזאין כזו, הצלחה נצחית, הצלחה היא גמרא • - : T T : •• I - : ׳ * : • T T T V •• I : T:

אעזררכד תקב כד בנחל גמרא, דפים עזהססךנו חבל כמה נךאה אז למעלה, וכעזנגיע כלל, בחבל הזמן את ובזבזנו גמרא, דפים הךבה ללמד לים1ןכ הלינו כי וריק• ל1גד ועקןר כלל זה כי לא^זתף, עוכתבתי במכתב תסתכל מעזפע, ולא מ^זפיע להיות צךיך לעזראל בר כל ובאמת למעזפיעים, • T : ” 1 **V תמיד. דרכו יצליח ועל־ידי־זה :I - T T - T T — ע וחנכה עזלום עזבת לף המאחל tמח... תקב. כד ה׳תשנ״ז. דחנפה ד׳ נר פסלו, פ״ח מקץ, לסךר שני יום ל^ברך, השם ב^ןרת עזתחלה. ... אל רב עזלום הארך. מכתבך את קבלתי לנכון הצער גדל את ולעזער לתאר לכולה לא את לך, אמר מה אצלי חעזובה את כי עללך, עזעובר מה מכל לי עזלעז נפעז נמת1והע מה ומכל הקעזה בצערך מצטער אני מאד ומאד בת, כמו ממעז בעזום אותך מלעץ איני זאת כל עם וכו׳, וכו׳ מבעלך עללך עזעובר יודע עזאני ןאף ןסבלנית, ופקחית חכמה תהיי להתגרעז, ואפן פנים עזטיות המון עועזה הוא כי מאד, מאד המצב לך כואב כך עזבין עזהמציאות ואף ןכו׳, המציאות עם לדויות צךיכים אבל ועזגיאות, V •*.:••* T T T : ׳ • T ־ * T T עזבעולם פעלות מיני כל תעעזי זאת כל עם מאד, מרה היא כי וכו׳, תלכי אל וכו׳, וכו׳ מאד מאד עצמך על ותעזמרי להתחזק, ומתי לבית, מחוץ עזלעזב חועזב הוא כי נגדך, לו עזלעז הנעזק זה ופקחית, וזכמה תדזלי ןעל־כן ןכו׳, הבלתה לבוא וכו׳ לו עזלתחעזק וכו׳. עצמך על ותעזמךי תאמיני אחר, במקום לגור עזתצאי תנאי אתך עועזה עזהוא בזה טומן עזהוא עזחת בור בזה רואה אני אבל לי, אכפת לא מצדי לי, אל ועל־כן בעולם, מקום בעזום לסתדר ולא מסכן, הוא כי לך,

אעזר תקג כד בנחל רכה T — T • P T ■* . ׳ T T : T T ^ — :— * ־t ־ דה1ועב דירה לך יש פה כי לבדח, כזה לדבר מחשבה אפלף תכניסי כאלף. מחשבות תחשבי אל אז תלכי? ןאיפ׳ה ןכו׳, מסדרת כי אותך, לשבר יוכל לא שבעולם דבר ושום ואמצי, חץקי ק1 לעבור צךיך העולם בזה אחד וכל לתברך, ממנו הכל סוף כל סוף ואינו מעמד, להחזיק שזוכה מי ואשרי שלו, והגלים המשברים את • : T נשבר. טוב ואז שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאי העקר • T - T I t הימים. כל לך שאני תפלתי לשמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא לבסוף. לסתדר שהכל בעדך, מבקש I T T • • - : -שמח... חנפה לך המאחל t - ״ תקג. כד ה׳תשנ״ז. דךזנפה ד׳ נר כסלו, כ״ח מקץ, לסךר שני יום ?הברך, השם בעזרת שתחלה. ... אל רב שלום הארך. מכתבך את קבלתי לנכון הפעוטון, מנהלת להיות עצמך על שקבלה לען !לך אמר מה מבינה שאת כפי לעשות צךיכה ן־את לדלך, תחת הן העובדות כל אזי וכו׳ לאכל או לישן שבאה מי כי טובה, לא ומי טובה כן מי — לעבד, צריכים לעבודה כשבאים כי בבלת, זה את שתעשה וכר, התינוקות. חשבון על לא וכפרט ואפן, פנים בשום להתרשל ואסור להוציא, שצריכים מבינה שאת מי את להוציא כרגע תהססי אל ואז הבא, בשבוע אצלכם לוויות הקדוש־ברוך־הוא אל מקוה אני שלצאו. אלו מקומות את למלא כדי לדבר, שצריכים מי עם אדבר בעבודת להתערב ךשות שום לה אין וכו׳, המבשלת אודות

רכו אעזר תקד כד בנחל למטפלות פקדה נותנת כעהיא ^דולה תצפה לדעתי וזו המטפלות, להתערב ולא זהי וזהו במטבח לעבד צריכה היא להתנהג, איך נית.7מעזמ חד לה להגיד צריכים וזה אחר, דבר בעזום מאד מאד עזטח ןה עזיחיו, ... מעזפחת עזל!ד העזטח אודות ביתכם ולהיה גדול, בנלן עזם עזתבנו הקןדועז־ברוך־הוא, ויעזר טוב, לחכמים. !עד בית ״ ך .ך . . . . . ■F T • •• • T : I - V I :T T : ־ : בעזמחה, להיות עזבעולם אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ראי • ! ־ : V T T : ׳ : ** : - : - T T V יוכל לא עזבעולם דבר ועזום עזלומנו, אנעזי נעזות את ותעזמחי לעעזות זוכה עזאדם טובות הנקדות עזאלו לי, ותאמיני אותך, לעזבר אנחנו הנה קצרים, כל־כך החלים כי ממנו, עזנעזאר מה ןה בחליו, עזזכינו זה רק מאתנו? י-עזאר ומה וכר, מפה יוצאים מעט ועוד פה T.............T - • ׳ : • * ! - : : • T - I V V את ולעודד לחזק זוכים !אנחנו טובים, ומעעזים מצוות לתפס ׳ * . . -J - ״ .ך J . ; , המצוות, כל על העולה המצוה w לי, תאמיני יעזראל. נעזמות V : • - T T T - T • - I r T ״ J T - . ״ ״ . ״ ; צרות — עזעובר מה עליו ועובר עזבור, יעזראל בר איזה כעזרואים ׳ T T - V " T זו אותו, ומעזמחים ומעודרים ומחזקים ומכאובים, קנזנות ויסורים, לחזק הזו הקדועזה בעבודה תמעזיכי !על־כן גדולה. הכי המעוה על תסתכלי ךאל עזלומנו, אנעזי נעזות את ולשמח ולעולד ולאמץ דמים ועזפיכות עלבונות עזתקבלי ואפלו שבעולם, בתה שום ולעודד לחזק תמעזיכי את זה, על תסתכלי אל וכר, וכר ובזיונות כל על עולה הזו המצוה אעזר עזלומנו, אנעזי נשות את ולשמח קטנות ואחד אחד כל על עובר הרבים, בעוונותינו כי המצוות, ולחזק מעמד להחזיק עזזוכה מי ואשרי ומכאובים, הדעת ווזלישות אחרים. את I T T ״ - שמח... חנפה לך המאחל t ** - תקד. כד ה׳תשנ״ז. דחנכה ד׳ נר כ?לו, כ״ח מ?ןץ, לסךר שני יזם זברף,1ל השם בעזרת שתחיה. ... אל רב שלום

אעזר תקה כד בנחל רכז לעזמע ^מחתי מאד ומאד הארך, מכתבך את קבלתי לנכו־ן אזתן. מחנכת עזאת ואיך ומכתתך, ממך הטוב עליהם, לדלג יכולות עזהבנות דבדים הךבה יש התפלה, אודות : ! - - ׳ T • t I t I : T : • : ( * * : T V ושמונה המאורות וברכת דזמרה, ופסוקי קרבנות הוא העקר כי הךבה אתן תלמלי והשאר לשבח, ועלינו לציון, ובא ואשרי עשרה, בעולם הולך אדם מדות ובלי האדם, של הלסוד הן המדות כי מדות, וכן יום, ליום הנוגעות הלכות אתן תלמדי וכן והדמיון, התהו פרשת אתן ללמד — כלם ועל וכו׳, וכר וחגים שבת הלכות T “ - T T T : ••V - - T • ־־ V : * ׳ - השבוע. פרשת בכל שיש טובות המדות את ולהוציא השבוע, T : T-: : • • : T It : V: V T : T : ־ T - י : ׳ Vואת יתברך, בו פשוטה באמונה מאד חזקה להיות ראי ונא נא שבשמלם, אבינו את רק לנו שאין לבנות, גם תעבירי הזה המסר החסד מצות על ולעודד ולעורר אליו, להתפלל רק צריכים ואנחנו הבנות בחנוך שתצליחי לך, יעזר והקדוש־ברוך־הוא לזולת, לעזר T T - V T T - T : • ־ ־ I T • •• T I --- יחד. גם הבא ובעולם הזה בעולם אתן להתפאר שנוכל לא שבעולם דבר ושום בעצמך, חזקה מאד מאד תהלי ונא נא מא׳ד מאד ואני להושיע, ורב אדוננו גדול כי אותך, לשבר יוכל נעשה ואז אצלכם, חבא בשבוע לחיות חקדוש־ברוך־הוא אל מקוה הלמוד, תנאי את לשפר איך עצות באריכות ונדבר מורות, אספת ללמד. ומה שאני תפלתי לשמע לשראל, תפלות השומע חקדוש־ברוך־הוא ונתבשר תשמע חל-לך, למי כל שתצליחי בעךך, ומבקש מתפלל תמיד. משבחות בשורות T T ״ _ שמח... חנכה לך המאחל t I- תקה. כד ה׳תשנ״ז. דחנפה ד׳ נר פסלו, פ״ח מ?ןץ, לסלר שני יום ?ספרך, השם כעזרת שתחיה. ... אל רב שלום

רכח אעזר תקר כד בנחל עזאת איך לעזמע ^מחתי מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון לך נעזר בלמודים, חלל עושה את ואיך הבנות, כל עם מסתדרת את ותחזיקי חברותלך, כל בעיני חן שתמצאי הקדוש־ברוך־הוא, אחת ותעזרו טובות, ומדות הלכות ותלמדו בלחה אתן עצמך לבקש עצמך את תתילי ותמיד בחלים, מצלחת תהלי ואת לשנלה, ברוחני, בין בגשמי בין צךיכה שאת מה כל לתברך ממנו : V ־ T T : T ־ : ־ ־ : I *•טוב רק לך ויהיה בשלום, העולם זה את לעבר תוכלי ועל־ידי־זה V V : • : ׳ V t I( - בחלים. I T T ״ - שמח... חנכה לך המאהל t •* - תקר. כד ה׳תשנ״ז. דחנ$ה ד׳ נר פסלו, כ״ח מקץ, לסדר שני יום לה?ךך, השם פ^זרת שתחלה. ... אל רב שלום הטוב לשמע שמחתי ק?אד וטאד מכתבך, את קבלתי לנכון שתמיד חקדוש־ברוך־הוא, לך נעזר מתחזקתי שאת ואיך ממך, להתחזק. תוכלי את להשפיל שאסור כמו כי עצמך, את תשפילי אל ונא נא בר עבודת לחיות צריכה ךזו עצמו, את להשפיל אסור כך אחרים, גם ולעודד ולאמץ ולחזק אחדים, את ולשמח לעודד — לשראל את לשנא אסור כך אחדים, את לשנא שאסור כמו כי עצמו, את טוב מאיד מאיד לך להלה סוף כל סוף אישר לדעת, צריכה ואת עצמו, שלקרה ממה להתבלבל לך כדאי ךל'א חנם, דאגות תךאגי אל בחלים, תצליחי ועל־לדי־זה היום, את לתקן איך לחשיב טוב יותר מחר, בחלים. מאיד מאיד ממנו ולבקש הקדויש־ברוך־הוא, אל לדבר עצמך את הךגילי טוב והלה ברוחני, ובין בגשמי בין — צךיכה שאת מה כל לתברך

אעזר תקז כד רכטבנחל ולדבר בני־אדם, עזם עזאין במקום להתחבא יכולה את אם מאד, והבן רעהו אל איעז לדבר כא^ר לתברף אליו שיחתך כל את ולפרש מיני מכל ותבךחי כלל, והשכלות חכמות שום בלי אביו, אל מי אשרי ליצנות, מאוסה מאד הקדוש־ברוך־הוא אצל כי ליצנות, הלמים. כל לו טוב ואז לתברך, בו פשוטה באמונה שחזק שמח... חנפה לך המאחל תקז. כד ה׳תשנ״ז. זיד!נ$ה ד׳ נר פסלו, כ״ח מקץ, לסדר קזני יום והברך, הקזם בעזרת עזתחלה. ... גבלת אל רב עזלום טרדותי מרב אך שבוע, לפני עוד ביבנאל להיות בדעתי היה * ! - : • : T- * • T -T : T V - T •־: ':"T :אני אבל פיה, ונשארתי נתעכבתי הללו, בעתים עלי שעברו וצרותי אסדר ואז אצלכם, לחיות הבא בשבוע הקדוש־ברוך־הוא אל מקוה המקוה• עזל העדן כל את עזיש הזכות גידל את ולשער לתאר לכולה את אין !לך אמר מה ובזה וכו׳, בטהרה שלומנו אנשי נשות כל את מזכה עזאת בזה לך שאת בטוח, אני כי ךצוני, את הפעל אל מהכח להוציא לי עוזרת הקדוש־ברוך־הוא, יעזד עקרות, המון לפקדי הןה הטהרה שבמקום בשורות ונתבשר נשמע ותמיד בחלים, טוב לנו להלה שתמיד לחתן נוכל מאד ובקרוב מילדלך, נחת הךבה לך ןשלחלה משמחות, מהכל. שמורה תהלה שהיא באפן עזתחלה, ... את גם עזאני תפלתי לשמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא טוב. רק לך ולהלה בחלים, שתצליחי בעדך, ומתפלל מבקש I T T - שמח... חנפה לך המאחל t ~ ״

אעזר תקט כד — תקח כד בנחל תקח. כד ה׳תשנ״ז. זיסנפה ד׳ נר פסלו, פ״ח מקץ, לסלר שני יום ל^ברןי, הקזם בעזרת עזתסיה. ... אל רב ם1עזל ממך. ב1הט לעזמע תי1ז^מל ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון : T V: V T TV • T T:T . ״ . ך ■I . . . בו פעזוטה באמונה ^טבעולם אפנים מיני בכל להתחזק ראי הקדועז־ברוך־הוא, אל תדבךי פנאי, לך קזיקז ובקזעה יתברך, V T ! - : ) • V - T I “ T : • T ׳ • : - * - : ; • T : - : • *• שמבקשים התפלה כי צריכה, שאת מה כל יתברך אליו ותספרי לזכר, ועליך הכל, על עולה זה להקדוש־ברוך־הוא, ומתפללים ״ V -! I. ך ^ ^ .. . T V • ״ . - I ; 7 , _ T : ׳ V T T I ואז בזה, שחזק מי אשרי תפלה, רק כלום העולם בזה לנו אין אשר הימים. כל לו טוב T - T• I T T - שמח... חנפה לך המאחל t - ״ תקט. כד ה׳תשנ״ז. זיחנפה ר נר טבת, ראש־חלש מקץ, לסדר ךביעי יום לתברף, השם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ״ T : T T : T TV : : • : ■ — V — • • : T It ןאיר. נרו ... מאד ממך הטוב שומע שאני שמחתי וגדל מכתבך, את קבלתי לנכון לטוב לבבי בפנימיות חקוק אתה כי כלל, לשער ואין לתאר אין — • T ״׳ T הימים. כל לחיות שבעולם אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאה על כי בשמחה, להיות קשה מאד שמאד יודע, שאני ואף בשמחה, אומר הזה, העולם כי שעובר, מה עובר העולם בזה ואחד אחד כל T - V ״ . T V T : V T T ” ׳ V ־ T T • ׳ **

אעזר תקט כד רלאבנחל ז״ל רבנו קיט), סימן ב׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, אין כי גיהנום, עולם הוא ל^^ראל כעזבר ובאמת הבא, עולם או גיהנום או אלא הזה, עולם ברוך סוף האין לגבי עצמו את ומבטל לתברך, בו דבוק להיות זוכה אז אלקות, רק ומךגיעז אלקות, רק ועזומע אלקות, רק ורואה הוא, מךגיעז אז זה, מכל קזעזוכח מלד אבל לגן־עדן, החיים לו נתהפכים העולם, בזה עצמו את לחזק קזז-וכה מי אקזרי הגיהבום, מךירות את ועולום. חס בגיהנום, לפל לא חזוק הךבה צריכים כי תסתכל ואל בעךף, עוטוב מה לךאות צריך קזאתה תזכיר תמיד ז״ל רבנו אותנו עזלמד העמיק הלמוד וזה אחד, אף על לחלק (השמטה ב׳) הפסוק על כד): לג. (יחזקאל אבינו עזאברהם אברהם׳, היה ׳אחד V - ־ T | ׳ ! I- ! V ־י T T T : — V T T : — T T T V • אף על הסתכל עזליא ׳אחד/ בבחינת הקדועז־ברוף־הוא את עבד ורואה הוא, ברוך סוף באין עצמו את מדבק קזאדם ברגע כי אחד, אחד. אף את צךיף אינו הוא אז אליקות, רק ומךגיעז אליקות, רק תחזיק — חבר מצאת אם לעצמף, עזטוב מה תמיד תסתכל ולכן רבנו אצל גדול עקר הןה זה כי רעהו, אל איקז תדברו ומחד בו, . . . ז״ל מאמרם את תןכיר זכור ה): ב, (אבות אם למד׳, הבלעזן ׳ליא עם להעזאר חכמה לא זו כי תקזאל, תכף־ומלד ספקות, אילו לף .יעז כדי לעזאיל, תכף־ומלד וצריכים עמלק, בגמטמה זה ספק כי ספק, עזלומנו, אנעזי עם מחד להיות תראה ותמיד מרירות, בו תכנס עזליא לעצבים. לו נוגע ןה נפרד, אדם אם לבסוף, כי להפרד, אסור כי ״אוצר בספר כסדרן יום בכל עזעור לעצמף תקבע לדעתי, ויחלה לדיף, מעעזה בכל ןהצלחה ברכה לף לביא תה הקונטרסים״, דבוק תמיד להיות עזתןכה לבבך, את ויאמץ ויעודד ויחזק אותף הלמים. כל לו טוב ואז בזה, עזחזק מי אעזרי לתבדך, בו החלים בחי עזמח... הנפח לוי המאחל a:o JI

רלב אעזר תהי כד בנחל תקי. כד ה׳תשנ״ז. זיסנפה ו׳ נר טבת, ר^ןש־חדש מקץ, לסדר רביעי יום לתברך, השם ??זרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה קזלום : : * : * ־ T : T T : T V T V - ־ • : PTT • ■ T ״ : יאיר. נרו ... מאד התחזקות, הךבה העולם בןה צריכים • היקר לדידי לף, אמר מה איך מאד חזוק צריכים זה על לבינה, עזבינו בדברים ובפרט אתה טוב, עזדוך לך ונתן לך, עזר הקדועז־ברוך־הוא אם להתנהג, בעצמך תכניס אם ועזלום, חס אבל, עזמח, מאיד מאד להיות צריך : • ' t - T T- * I :-• •t-!•:-:' גם ולהמעזיך ומתחתיו, תחתית בעזאול לפל יכול אתה אז מרירות, אעזתך, את לעזמח ךאה ועל־כן ועזלום. חס תחתית, לעזאול אותה — ׳אעזה ו:): השנה (לאש ז״ל כמאמרם מאד, גדולה מצוה זו כי • : - T : T“ : ' : i-TT ׳ - T T* T -: t אמר, ז״ל ומוהרנ״ת לעזמחה. החוב עליך ועל־כן מחה׳,1מע בעלה :-: t ״ _ «I t v I :-: - t T לחטף עזאריכים כג), סימן ב׳. ח<ק אמר(לקוטי־מוןזר״ן, ז״ל עזרבנו עזמה האעזה, על סובב זה ביותר הקזנזחה, תוך אל והאנחה הלגון את צריך והבעל ןהעצבות, המרירות אל נמעזכת כלל בדרך עזהאעזה העזמחה, תוך אל אעזתו את למשך עזבעולם פעלות מיני כל לעשות החוב עליך ר^־כן עזבורה. תדזןה עולא נפעזה את ולעודד ולחזק היא לבסוף אחרת כי ראשונה, בעזנה ובפרט אעזתך, את לשמח ממך. מבקש שאני מה תץכר וזכור לגנזרי• לך תברח נפשך את תכןסר אלא בעיניך, קלים אלו דברים להיו אל תא נא לכף אשתך את לדון ותשתדל גדולה, ובפשיטות בחמימות לקלמם עליה תכביד ואל ידיך, מעשה בכל והצלחה ברכה תראה ואז זכות, הקדוש־ אל מקוה ואני יפים, דבורים אתה תדבר אלא דבר, שום : ■ ך . . . ■ך . : T T ' v t I -l v V - t עם אדבר אני ואז לשראל, בארץ הבא בשבוע להיות ברוך־הוא הקפיד ז״ל שרבנו איך ולדוע שתפךדו. חבל כי באריכות, שניכם מביא ובפרוש רסד); רסג, סימן שיחות־הר״ן, (עין שלום־בלת על מאיד אותם לעקר הנעורים בני על עצמו את לקח הסמ״ך־מ״ם כי שם, a:oJI

אעזר תקיא כד בנחל רלג כי אעזתף, כבו־ד על מאד ותעזמר פ?ןח, תהיה ולכן תם.1א ולעזבר ולעו־דד לחזק מכרח והבעל חלעזים, עצבים לה יש אשה כלל בדרך אשתו. את ולשמח תקים אשה, שתפסיד לך חבל אליך, ומתחנן מבקש אני ונא נא I : V : • T ־־ T - T T • ; V T ׳ I “ •-:* .* •• : הימים. כל ובבא בזה טוב לך יהיה ואז לך, אומר שאני מה שמח... חנפה לף המאחל תקיא. כד ה׳תשנ״ז. זיחנפה ו׳ נר טבת, ראש־חד־ש מקץ. לסדר רביעי יום יתברך. השם בעןרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום י : • ” T : T T : T TV • I : V - • • : T It ; T: T ; *T - T •• • T*יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, בצעךך מצטער אני מאד ומאד הארך, מכתבך את קבלתי לנכון כל לדעתי, אבל ובגשמיות. ברוחניות עליך שעובר ממה הקשה העצבות מחמת רק זה עליך, שעוברים והמרירות והיסורים הצרות פעלות מיני כל לעשות צריך האדם כי אותך, שתופסת והעצלות לו יש מה עם יודע שלא ואפלו בשמחה, תמיד להיות שבעולם • • ׳- • T — T J י־ T T T V VT — . . r — . . כל על עולה הזו השמחה כי גוי״, עשני ״שלא בזה ישמח לשמח, מאמין אני אלא גוי, לא אני השם, ברוך שהוא, איך השמחות, אליו נפשי את למסר ומזמן מוכן ואני לתברך, בו שלמה באמונה לשראל. בר כל רוצה זה דבר כי לתברך, הךבה ותבקש בחוץ, ותצא לתברף. אליו לדבר עצמך את הךגל לתברך אליו לדבר תמיד רגיל ותחלה השמחהי מרת על יתברך ממנו בשמחה״, להיות זכני עולם, של ״רבונו זו: נקרה על רק ולבקש זכני עולם, של ״רבונו תמיד״, לשמח זכני עולם, של ״רבונו וכו׳ הרעת״ ולישוב הרעת להךחבת זכני עולם, של ״רבונו לרקד״. אדם ותרגיש מגלותך, תצא כן שמחה, בעצמך שתכניס וככל וכו׳, בלעדיו אין אשר יתברך, בו להאמין אמונה באמת כי לגמרי. אחר

רלד אעזר תקיא כד בפחל •:T-P ; t : - : : ' T - ; T : T T t* • :' ולית לם,1הע ת1רוח ובכל ולמטה למעלה והוא כלל, יתברך עצם הם מדבר, חי, צומח, ודומם, כלל, ביה תפיסא מחעזבה אלו, לריעות בעצמו עזמכניסים כפי לתברך, אלקותו חיות עצמיות ׳ • ״ : • T V •* I V * • T TT■ ד : : ומרה צרה בעת לפנות מי אל איז אשר רואים כי שמחים, נעשים אז שבעולם פעלות מיני כל תעשה ועל־כן הקןדוש־ברוך־הוא, אל רק עמף שיעשה נגלים הנסים את תךאה ואז בשמחה, רק להיות הקדוש־ברוך־הוא. בןה, חזק וכשתהלה בתפלה, והן בשמחה הן ואמץ חזק העקר באמת כי הטבע, מך.ךך למעלה נסים נגלים, נסים לך שלהיו תךאה אלא והשגחה, אל־קות הוא הטבע גם לש נסים ולש נגלים, נסים זה הטבע כי נסתר, נס זה אבל אחד, נס זה הטבע כל נסתךים, לאדם נךמה כי אל־קים, גימטךלה שלש הוא הטבע גם אבל טבע, אבל אלקות, לש לתברך, אליו תשוקה מךגיש שאדם נגלים נסים לחזק ךאה ועל־כן לתברך, אליו לילך הנפש בכלות משתוקק והוא T • V T T ! - : : ׳ I : T: •• • t T T V T T - יוכל לא שבעולם דבר ושום שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לגמרי. אחר אדם תהלה ואז אותך, לשבר יום בכל ללמד כסדךן, קזעורים לעצמך לקבע ךאה ונא נא פרשת לסלם תןכה ששי יום שעד בא־פן התךגום, עם ורש״י חמש למעלה אין אשר רש״י, פרוש עם תךגום ואחד מקרא שנלם השבוע שמלם. ללךאת זוכים על־ידי־זה כי מזה, אחר פרק ותאמר משניות, הךבה לגרס עצמך את תךגיל וכן חלדה. מיני מכל הנפש את מזככות המשניות כי פרק, וכמה כמה הןה המכתב את שתקךא אותך, אבקש ךנא נא נעימות ערבות תתיש ואז השמחה, וקדת על תעבד והעקר פעמים, אל השומע אשרי שמו, לתברך הבורא דבקות חיות זיו לדידות - T T - V T T * T : ׳ •• *• T : הימים. כל ובבא בזה לו טוב ואז אלו, דברינו שמח... חנפה לך המאהל a:o JI

אעזר תקיב כד בנחל רלה תקיב. כד ה׳תשנ״ז. זיחנפה ו׳ נר טבת, ראש־חן־ש מקץ, לסדר ךביעי יום לסברף, השם בעזרת לי הי?ןר לדידי אל ולךךפי יגיעו סלה טוב וכל ובךכה עזלום יאיר. נרו ...1מא * T ־- : מכתבף. את קבלתי לנכון כי חזוק, הךבה צריכים העולם בזה !הלקר לדידי לף, אמר מה ואקזרי ומכאובים, קטנות ולסורים, צרות ואחד אחד כל על עובדים ׳ : ״ : • T T • T י * T T T I : - : • T - העולם כל כי דבר, זום2מ^ נעזבר ואינו מעמד, להחזיק עזז-וכה מי אלא עצמו, את להחיות אפקזר ואי ומדים, קקזים נסיונות מלא הזה הבעל־קזם־טוב תלמידי ספרי כל י א^ו ז״לי רבנו קזל הלמודים עם קזל הצנור דרך לעבר צריכים הם אלקות, גלוי קזהם זי״ע, הקדועז אקזר כאלו, וגלים מקזבדים ואחד אחד כל על עובדים כי ז״ל; רבנו רבנו קול הקדועזות בעצות אלא עצמו, את להחיות במה לו אין ואנחנו עזלחם, מה להם להלה אחלת, אומדים עזאחדים ואף ז״ל, ז״ל. מוהךנ״ת קזלמדנו כפי ובפעזיטות בתמימות נלך לכול אתה אם ךעל־כן ללבנאל, מגיע אני קוני ביום הנךאה כפי לתן ומי נעים, ומה טוב מה ביתי, את לנקות לאיר, נרו ל... לומר לעזועות לךאות מתחיל אני כי בלחד, אתכם לגור לבוא אזכה קזכבר ךכו׳ בית־המךרעז בענלן עמנו עושה שהקדוש־ברוך־הוא גדולות לעזר אחרינו, רודפים שהם ךכו׳, ןכו׳ חנכה נס ממש ן־כו׳, ?דלן ןה את להחזיק צריכים אבל וכר, שלתבצע הקדוש־ברוך־הוא מהצניעות. לפה לך אין כי בסוד, האין באור עצמך את להךביק ךאה !הלקר לדידי לך, אמר מה את ותשיח ותצא יתברך. מפ;נו דק תחשב ותמיד הוא, ברוך סוף ומקלם ומהוה מחלה לתבדך הוא כי לדעת, ועליך לתבדך. אליו לבך עצמיות עצם הם מדבר, חי, צומם, ודומם, כלה, הבריאה כל את a:o JI

אעזררלו תקיג כד בנחל את לץכ׳ר תמיד ואז ^מח, תמיד לחיות וצריך לסברך. אלקותל חיות הלמים. כל לו טוב ואז בזה, עזחזק מי אעזרי זה, “ T T f X — שמח... חנכה לך המאהל תקיג. כד ה׳תשנ״ז. דחנפה ו׳ טבת, ראש־חלש מקץ, לסדר שלישי ם1י לחברך, פעזרוז — V V : * V : : ־ : * ” T : T T : T TV נצח. שיחיו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום מכתבכם. את קבלתי לנכון לכם לחלה לא אחרת כי להתפשר, אלא ברךה, לכם אין לדעתי, להפסד. שללך לשראל ממון על וחבל כלום, והקדוש־ברוך־ בשמחה, תמיד לחיות עצמכם את תחזקו העקר בןה לנו אין באמת כי בחלים, טוב רק לכם שלהלה לכם, לעזר הוא בעצמו מכניס שאדם וכפי חקדוש־ברוך־הוא, את רק כלום העולם מרת על חךבה לעבד צתכים ולכן בשמחה. תמיד הוא אלו, לריעות אהבה בבלת שלחלה בבלת, להתחיל והעקר ושלום, ואהבה השמחה • • : ” T ! ׳ T ; מצליחים. ואז ושלום, שבעולם פעלות מיני כל תעשה יאיר, נרו ... אתה ונא נא T : T י" T T •• T * V T : ** * TV יום לנגדו לש העולם בזה ויום יום כל כי ךללמד, בכולל לשבת ללמד חזה בעולם למטה פה הזה ביום זוכה וכשאדם למעלה, t T' T T V : ' t T- T T T• : ־־: ' ------ “ T מהעולם, יוצא וכשאדם תורה, הבא בעולם תלמד נשמתו אזי תורה, ** ** ־ * ־ T V ! ׳ • T : • T T T — T 7 V יום, מאיזה חסר הוא מה רואה הוא ואז הימים, כל לפניו באים t T T — י I * : T : T ־ • : T — V • I * 1 ! הימים את להחזיר יכולים לא כבר אבל מצטער, כל־כך הוא ואז כד, (בראשית פסוק על קע:) ג׳ (חלק הקדוש בזהר מובא ובאמת סזרה, ־י הימים, כל עם בא שהוא בימים׳ ׳בא בימים״, בא זקן ״ואברהם א): ..ך . .ך ״ *I T T T ( | ‘*T ” T ' * T : T :־ _ . ך . 7 • : I T : V T T T T ׳ — : ״ T - — : • לתפס אתה גם ראה ועל־כן שלם, יום אצלו היה ויום יום כל כי - T : T מעריב, מנחה, שחרית, וצהרים, ובקר ערב בצבור תפלה יום בכל I ״ . . . I״ T ״ ; ■ך '■: t t _ ׳ ' - : - • עצמו על ממשיך זה במדן, מתפלל שאדם העברה עצם אשר

אשר תקיד כד בנחל רלז בכל ולחטף לל,1בכ להיות ךאה וכמו־כן גדולים, ךרסמים חסדים במךרש, והן בגמרא, הן במעזנה, הן במקרא, הן — למודים יום עזזוכה ומי עולמות, אךבעה כנגד הם אלו למודים אךבעה אשר אור עצמו על ממעזיך האלו, שעורים האךבעה את יום בכל ללמד אצילות, עולמות: מהאךבעה שמו יתבךך הבורא ודבקות וחיות היו T•:' :* T : '־ * T עשיה. יצירה, בריאה, שלומנו, אנשי נשות את ולשמח לשמח ךאי תחןה, ... ואת בנאמנות, זה את תעשי הללדים, חנוך של הקדושה בעבודה ובפרט אין כי עבודה, לשם ולא נשמה, עם להיות צריכה במעון עבודה כי ןה את לעשות צריך במעון, שעובד מי אלא וכר, וכר פךנסה לי סוף כל סוף כי זה, בשביל נשמתו כל את למסר הלנו נשמה, נם7 וצריכים וטהרה, בקדשה שנולדו וטהורים, קדושים ילדים הם Tt : T ; T • : V ׳ : • • : י: * •I • : • ׳ : • ״ • ׳ T _ ״ - J ״ : ׳ •T:••• * TV י ״ V T • V ; • - T ישראל, עם של העתיד והם נאמנים, בתים יבנו הם כי אותם, לטפח צדיקים כבר להיו הם כשלגרלו איך עליהם להקזתכל כבר וצריכים קדוש צדיק איזה מהם מאחד לצא לא אם יודע, ומי וצדקניות, : T לנצח. לו טוב ואז זה, אל לב ששם מי אשרי מאד, עד ונורא •• V V * ״ ׳ . - V T : ׳ -T T V שאני תפלתי לשמע ישךאל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא משמחות. בשורות תמיד שיבשרו בעךכם, ומתפלל מבקש *I ,, השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאחל " •T־־־ VT : T T— ; TTJ תקיד. כד ה׳תשנ״ז. דחנפה ו׳ טבת, ראש־חד־ש מ?ןץ, לסלר ךביעי יום לסברך, השם בעזרת t T( • T *.* T : T T : T ־ - • * : *.* : : * : • לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום לאיר. נרו ... מאד שהתחלת שמח אני מא׳ד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון םאר מאד מאד אני כי תשנ״ד־תשנ״ה, של הכתב־לד את לתקתק

רלח אעזר תל,יד כד בנחל עליהם עזעזמךתי מכתבים, הךבה כל־כך מאתנו אבדו איך מצטער עכעזו עד תשכ״ד ןחנכה ערב לכתיב שהתחלתי מאז עיני, כבבת כמה אבדו אחת בפעם ופיה אחד, מכתב ממני נאבד שלא כמעט ומכתב מכתב כל כי צער, מאיד מאיד זה על לי ויש מכתבים, אלפי V ) T : (־ : V V : ׳ • * ; • T * : * V V : ~ • : T • : שלקחתם זה ולכן בדיו, וליא לבבי דם ועם נפש במסירות נכתב עדלז שיכולים ממה להציל המכתבים כל את להעתיק עצמכם א?שי מכל מאיד מאיד בקשתי כי נעים, ומה טוב מה — להציל אלי. חזרה זה את שיביא אלו משנים מכתבים לו שיש מי שלומנו ןהי רק — ממני ?שאר מה סוף כל סוף כי להדפיסם, שנוכל באיפץ •• • V V V T T T V : V T : ) ׳ - : T : • - T : • עם ישראל עם כל את נחיה ופה העליון, בעולם אהיה כבר אני האלו. הספרים - : T • T•• - T הזכות גידל על שבעולם אפנים מיני בכל להתחזק צריך אתה T * I•■-:*; Til : - • t T - ; ״ _ T T ״ * נשאר מה סוף כל סוף כי בשמחה, רק תמה ותמיד לך, ש?ש •• T T T * T •* V Y • - I T : * T גדולה הכי המצוה זו כי לשני, עוזר שהוא העזר ליא אם — מהאדם מצער שאדם מזו, נדולה עברה אין ולהפך לשני, עוזר כש?הוךי — למה ועל־לדי־זה לשני, שעוזר מי ואשרי אשרי ועל־כן השני, את * T : ״ *י : T ״ T V נצחים. ולנצח ובבא בזה טוב לו לי, שכתבת האךןרונה ההצעה טוב ךזכי נראה לי הרכב, אודות לא והדלק המשפחה, כל בו תכנסת וכר, לשוק לצא שעכשו תכף V V V • T T “ ): • - ; T : * ־ T ׳ : : T It רכב על־כל־פנים לקנות כדאי אפשר אי אם אבל וכר, וכר יקר לןטן, כי מישהו, אצל !כב לווים אזי נסיעה, לעשות צריכים ואם אחת. בפעם המשפחה כל את לקחת אצלכם מצוי לא זה הרי כבר ואני בצהרלם, שני ביום לשראל לארץ אגיע הנךאה, כפי להלה אז שעד להקדוש־ברוך־הוא, מקוה ואני שבת, אחר עד אשאר ״שמירת־הברית״. ספרי את לך כי ואשתך, אתה — בשמחה להיות עצמך את תחזק העקר אתם בעולם, גוךמים אתם מה ולשער לתאר לכולים לא אתם a:oJI

אעזר תקטר כד בנחל רלט הספרים כל יוצאים ומעזם בירועזלים, פנה באיזו בחדר יועזבים . . . . . . . y . T _ F • T * : T : - T• מאד. מאד לעזמח לכם ראוי ובןה כלו, העולם כל את ומחיים העזמלם... מן והצלחה ברכה לף המאחל תקטר. כד ה׳תשנ״ז. דחנפה ו׳ טבת, ראעז־חדיש מקץ, לסךר עוליקוי ם1י להברך, הקזם בעןרת לי הי?ןר לדידי אל ולךדפו עיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום נצח. עזיחיה ... כןאד עזאתם מחתי1ע מא׳ד ומאד מכתבכם, עזני את קבלתי לנכון כזו, בצורה ללכת תמעזיכו אם ובאמת זה, את זה ומכבדים מחיםtע — בחןים גדול לסוד וזה בחליכם, מאעזךים חלים לכם להיו ואחד העזני, את מבין ואחד זה, את זה מכבדים והא^זה כעזהבעל אילו כעזלעז תכף־ומלד כי בעזלום־בלת, הלסוד זה לעזני, לעזר רוצה הבלת, את שהורס הרס זה ושלום, חס מדיבות, או דעות חלוקי בכעס לחיות לכולה לא למין שלד וכמו אחד, גוף הם ובעלה אשה למין, לד על בכעס להיות לכולה לא שמאל לד וכן שמאל, לד על להלה שאחד שלף ולא אחד, גוף — ואשה איש לחיות צריף כף לעזר ואחד חשני, את לכבד אחד אדרבה, אלא חשני, על בכעס כזה ומבלת בלשראל, נאמן בלת בונים זה לסוד על ודלקא לחשני, בבלת מריבות שומעים חללדים אם כי מצלחים; ללדים יוצאים לשמר חשם וכי/ וכו׳ ומדיבות קטטות שכן ומכל דעות, וחלוקי כבר תראו ולכן בעיתיים. גדלים הילדים וכו׳, וכו׳ ישראל עמו את ־ ׳ I T ! ” I “ * J T . * ** : * y y . . . y . . . ) T ביניכם לחלה לא פעם שאף כזו, בצורה שלכם חבלת את לבנות ותתים תהיו אלא דעות, חלוקי ביניכם לחיו לא פעם ואף וכוח, בחליכם. מאד מאד תצליחו על־לדי־זה רדלקא לשני, אחד לותר כשחבעל כי לשני, אחד ותעןרו חשני את אחד תשמחו ונא נא I ; •• י Ivv - • T T T V : T V ־ : ־ T * T ׳ I - T ״ הוא וכמו־כז בשוה, שוה השכר עם מתחלקת האשה בתורה, עוסק עם מתחלקת חיא אז ללמד, שיוכל כדי לבעלה, עוזרת כשהאשה a:oJI

רמ אעזר תקטז כד בנחל בעצמם ^מכניסים הז-וג אעזרי עתפים, עזני נעזבים הם כי ,1ךת1ת החיים כל זאת כל עם פעזוטים, דבךים ^הם אף הזה, הלמוד את : • ׳ T : T T T - : • ׳ V ••T • : - * ׳ T V : • 1שמ כי שמה, שרויה השכינה שלום, שיש בבית כי בזה, תלוים שלום הקןדוש־ברוך־הוא של י), (עבת נמצא וכשהקןדוש־ברוך־הוא T : ׳ - : T : - T- ך ׳ ­ ׳ : • • T • t I( V - t­ שהקדוש לזכר, תמיד והעקר בבית, מצויות הברכות כל אז בבית, וכתיב ושומע, מסתכל ברוף־הוא יג): ד, (עמוס מה לאדם ״ומגיד הדין ליום לו מגלים לאשתו איש בין קלה שיחה שאפלו שחו״, ה:), חגיגה (ע!ן פרטית, והשגחה אמונה דבורי רק לדבר כלאי ועל־כן רהקדוש־ברוך־ שטיות, כזתם מלדבר שמחה ושל אהבה של דבורים בשמחה שהתחלתם וכשם בחיים, שתצליחו לכם, יעזר הוא הכי ותחיו ובאהבה, בשמחה החןים לכם ימשכו כן ובאקבה, בחייכם. מאשרים למלוה ללכת אפשר אם שבת, מוצאי שבכל רציתי מאד מאד את שתחזיקו רוצה אני כי שיחיו, ואשתו ... הדב אצל מלכה ב!חד. הצעירים האברכים עצמכם השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאחל ־ — VT : T T : - : T T — )■ X תקטז. כד ה׳תשנ״ז. זיךןנכה ר׳ טבת, ראש־חן־ש מקץ, לסדר ךביעי יום למבךך, השם ?עזרת נצח. ש?חיו ... אל ולרךפו עיעו סלה טוב וכל וברכה שלום הטוב לשמע שמחתי מאד ומאד מכתבכם, את קבלתי לנכון זה כי חשני, את אחד ומכבדים ועליזים, שמחים שאתם איף מכם, על״לדי רק העולם. זה את לעבר אפשר אי כי גדול, לסוד אצלי מיני כל ותעשו השני, את מכבד שאחד וכבוד, ואןזבה שמחה לחשני, יעזר ושאחר נדולה, באזזבה להיות תמיד שבעולם פעלות , _ . . ■ך _ .. V : T T ׳ • T : : נרו ... הרב אצל תתאספו שבת מוצאי שבכל רציתי, מאד ומאד ״ .ך- .... וב!חד ביחד, עצמם את !חזיקו עזהאברכים צה1ר אני כי יאיר, a:oJI

אשר כד תקיז בנחל רמא ערף אין אשר ז״ל, מרבנו אתכם ידבר והוא הזמירות, את תזמרו .לזהV T ” ־ V T ! V T T T * ־י* P ; ׳ • T •• t ובקרוב יאיר, נרו ...הרב את לשאל יכול אתה השאלות כל את T : ׳ I- .. I T T . -׳ .. T •• - T • . * : • ' • T • I - T “ ואז קבלה, ויקבל אלו, בהלכות בקי יהיה יאיר, נרו ... הרב גם ותקןמו ב!חד, עצמכם את תחזיקו העקר אותו. גם לשאל תוכל שמקים ומי מלאך, בורא — מצוה שמקים מי כל כי מצוות, הךבה שומרים והם מלאכים, של כתות כתות בורא — מצוות הךבה לשמח הוא המצוה ועקר במצוות, ה3שמך מי אשרי ועל־כן אותו, להתנהג יכולים צעיר שזוג איך דגמא ולהראות ישראל, בר כל את . . T ״ T .. I : : ׳ ־• T : ־ - T. T I : - T הקדושה. התורה על־פי וספךתי שדבךתי מה כל את עכשו רואה ןאיר, נרו ... אתה שהיו אלו כל בחןים, עכשו לך מועיל שזה איך שנים, זה עמכם וכר, אתם נעשה מה בקולי, לשמע רצו ולא בעיניהם דןכמים וכר שעובר מה עליהם ועובר וכר, וגלמודים שבורים מסתובבים בקשתי אני אעשה? אני מה אבל עליהם, גדולה ורחמנות וכר, ועל־כל־ לריק, הלכו הללו והדבורים וכר, וכר והתחננתי ודברתי מכלם, צוחקים עכשו בלבם, הדבורים שנכנסו אלו אצל פנים אותך. יעזב לא בודאי והקדוש־ברוך־הוא לשמח, ךאה ועל־כן . - T - 1• T T ; — : T T : VT השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאחל תקיז. כד ה׳תשנ״ז. דחנפה ו׳ טבת, ראש־חז־ש ןץ,5מי לסדר ךביעי יום ?תברך, השם ב^זרת נצח. שיחיו ... אל ולרדפו לגיעו סלה טוב ן־כל וברכה שלום הטוב לשמ׳ע שמחתי מאד ומאד מכתבכם, את קבלתי לנכון להקדוש־ מלןוה אני כי לכתב, שתמשיכו רוצה מאד ואני מכם, פנאי. לי לחלה רק אם לכם, לענות ברוך־הוא בלבנאל, הבא בשבוע לחיות להקדוש־ברוך־הוא מקוה אני

אעזררמב תקיח כד בנחל האברכים עזכל מבקןעז, כןאיד אני עתה לעת באריכות, נדבר ןעזם ןתאכלו יאיר, נרו ... הרב אצל שבת מוצאי בכל לתלןבצו הצעירים אתכם. וי^מח ויעודד לחזק והוא מלכה, מלוה שם ואם לפה. כתב לף לש כי לכתב, להתחיל לאיר, נרו ... ראה להתפרנס לכול אתה הזמן במעזך אז סת״ם, לכתב עצמף את תתיל אחד מקום על לעזבת עזתוכל ... טוב יעזוב לף עזלחלה העקר מזה, לדעת, צריך אתה במלמדות וגם תצליח, איך תךאה ואז עזעות, כמה לא אז סבלנות, אין אם כי לללדים, סבלנות מאד הךבה עזצךיכים כמו סבלנות, הךבה צריכים קטנים ללדים עם כי מלמד, לחיות כדאי - ! I . . . - T■ ך r - - T ״ V T ! T : - • T *.**.* : וצער נפעז עגמת הרבה כל־כך אחר אליכם, סבלנות לי עזהיתה כל־כך בלעזיבה, פה קרה מה יודע עזאתה כמו לי, עזנגךמו ולסורים מרת ללמד צריכים אתם גם כמו־כן וכו׳, וכו׳ ולסורים צרות הרבה אתה כמו הפסידו, ל־א — בקולי עזעזמעו אלו כל ובאמת הסבלנות, אותי, צלתו ולא בעיניחם חכמים עזהיו ואלו והתחתנתם, וחבריך וכו׳ ירוקים ורצוצים עזבותם מסכנים, גלמודים מסתובבים עכעזו וכו׳. ; עזאני תפלתי לעזמע לעזראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. דרככם עזתצליחו בעךכם, ומתפלל מבקש t t ; VT י■־ • 1• TT:-» השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל תקיח. כד ה׳תשנ״ז. דחנהה ו׳ טבת, ראש־חדש מק;ץ, לסדר ךביעי יום לתברך, השם בעזרת T : T T ! T TV : : • : • - V. • . נצח. שיחיו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום בינכם ועזתהלה העזני, את אחד לכבד עצמכם את לחזק ראו בכל והצלחה ברכה תראו ואז תריבו, לא פעם ואף גדולה, אהבה מוצאי־שבת־קךש עזבכל רוצה, אני מאד ומאד לדיכם. מעשה הצעירים עזהאברכים רציתי כי לאיר, נרו ... ה.רב אצל תתאספו

אעזר תקכ כד — תקיט כד רמגבנחל ואני פה, עז^מעו הדבוךים כל את ולזכרו ולצליחו, מעמד !סזיקו העקןר שדבךנו. מה זוכר אתה שעדלן להקןדוש־ברוף־הוא, ןוה7מ ואז צעיר, בחור שהלית בעת שהתמדת כמו בתורה להתמיד תמעזיף הלמים. כל לף טוב השמים.״ מן והצלחה ברכה לכם המאהל VT : T T : - : T T - (• T• - תקיט. כד ה׳תשנ״ז. דחנפה ו׳ טבת, ראש־חז־ש מקץ, לסדר רביעי יום לתברך, השם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום I - ־ ־ : T : T T ; T TV : : * : • - V T t . T ! . . . . ^ T : • T - T •• • T• יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, מלוה תעשה שבת מוצאי שבכל אותך, מבקש אני מאיד מאיד רוצה מאיד ואני אברכים, אךבעה היום לנו ונוספו בביתך, מלכה וב?ךט הקדושות, ומשיחותיו ז״ל רבנו מדברי הךבה אתם שתדבר ונכון וטוב השנים. כל שדבךנו זוכר שאתה והשיחות הדבוךים כל כי השבת, אסרי בא ואני בלחד, האברכים את להסזיק מאיד הדבר ואז ז״ל, מוהךנ״ת של הקדושה בהלולא אתכם להיות רוצה אני דבר חה השנה, כל של מלכה המלוה של ההוצאות את לכם אשלם ריאש בעיניך אתה קטן ואם עצמך. את תחזק רק נחוץ, מאיד מאיד : TV T • *• - : I • T T T T - •• T : • ” : * השם בעבודת אחד כל עם לדבר צריך אדם אתה. ישראל שבטי דךכו וצליח עלץדי־זה ודוקא אחד, מאף להתפעל ולא ותברך. תמיד. השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל תקל. כד חנכה״ ״זאת טבת ג׳ מקץ, לסלר ערב־שבת־קויש ששי יזם לתברף השם בעזרת ה׳תשנ״ז.

א^זר רמד תל,ב בד בנחל לי הי?ןר ידידי אל ולךדפי עיעי סלה טוב וכל וברכה עזלום ולזרח• לאיר נרו ... ר׳ מאד, עזבו חנכה״, ״זאת הזה הקןדוש ביום עומדים אנחנו הנה T T •/ : I -: • ׳ T * T . _ I - : : - ! * • / . T -•/- t­ שהקדוש בטוח אני השנה, בראש שהתחלנו התקונים כל נחתמים נקלעת. שאליה מהצרה אותף יוציא ברוך־הוא לף, שנךאה ואף כלל, רוחף לפל שאל אותף, ולעודד לחזק עלי עליך זאת! תאמר אל ממך, ותקרה מנוס אבד כאלו ושלום, חס טובה לך לעשה ובודאי מאד, מאד גדול הוא ז״ל רבנו כח כי לדעת, מעמד. להחזיק ךאה העקר לחד, גם וברוחניות בגשמיות רכל אתך, שקורה מה שכל היטב, שתתבונן לך, להוליע עלי פעם לשבר רוצים וכו׳, קנונלא זה וכו׳, וכו׳ אתך שמסבבים מה עכשו שקולה בתשובה החזרה גל עם כי פעילותך, את ולתמיד אחת בני אחינו בין פרטיות ובפרטי הקדושה, באלצנו ובפרט בעולם, מעלה לעלות שלכם האךגון של האפשרות אזי הנזפךדים, ישראל את יודעים והם מזה, ויותר וכו׳, מאד רחוק להגיע ויכולים מעלה, מבקש מאד מאד אני ולכן אותך, לשבר רק רוצים הם ועל־כן זאת, בללה משום תפחד ואל בריסך, חזק להיות מאד שתשתדל אותך, ובפשיטות בתמימות לתברך אליו לדבר עצמך את הלגל שבעולם. שם שאין מקום, לאיזה לברח ויום יום כל בזה רגיל ותחלה גמורה, ותדע, בה, רגיל שאתה בלשון יתברך ממנו ותבקש בני־אדם, T T • I T • / : • /! לו מעיקים כי מאר, מאיר לו ומר וצר גרול, בצער נמצא שכשארם ----- ׳ • : T T I I• • : השמלם כל לתברך, אליו בורח הוא אם אז וכו׳, וכו׳ אותו ומצעלים רק לך ברח !בטלן תהלה אל הלקר, לדידי ועל־כן, לפניו. פתוחים ותהלה יתברך, עמו צרותיך כל את ותשיח ותספר ןתברך, אליו ז״ל, רבנו לנו שגלה מה שלה מחדש, פעם בכל לבוא בןה עקשן הקדוש־ברוך־ עמך ש^עשה נגלים נפזים תךאה על־לדי־זה ובודאי הוא. a:oJI

אעזר תקב כד בנחל רמה העזדורים וכן בתעזובה החזרה גל עם עכ^זו לף, ל!עץ עלי פלאי נפלאות עועזים הם ספרדים, מרצים על־ידי עזרבם החדעזים, עזל גל להיות עזמתחיל הספרדים, לעןךאל בני אחינו בין פלאות . ז T T . . T - אומר עזאני מה היטב היטב זכר יתקרבו. וכלם בתעזובה, החזרה . .ך . ■ך|. . . . . . ״ ״ ־ : - •V• ־ ןבוא הרע אחר סוף כל קזסוף תךאה ואז מאד, תתחזק ועל־כן לף, ואני מטה, מטה יפלו עןונאיף וכל מעלה, מעלה תעלה ואתה הטוב, ??>דאלי בארץ מחפכה פיה קזתהיה יום, ןבוא קזעוד בזה, בטוח קזהכל חבךף, וכיח כחף את לנצל ךאה ולכן לטובה, תחיה והמחפכה קזמו, וברוך הוא ברוך המקום קוליחי ואתם לתברך, ממנו הוא לעעזות, לכולים ^רק מה לעעזות ותקזתדלו קזליט״א, ... את ותצלתו אלא הבא, הזמן עד לחכות לא הארץ, בכל וכו׳ והךצאות כנסים - T I T - I -I V ׳ I T : • V • : . . . . : • • - *• ׳ - ויעזמח עינינו יראו קזתצליחו, איך תראה ואז תעמולה, תעשו כבר • •• : T • . . . - •• T : • T - I יתברך. בישועתו נפשנו ותגל לבנו מועיל זה בית־המךרש בשביל פועל שאתה מה לאל, תהלה נרו ... ואת לאיר, נרו ... את יותר עוד להלחיץ צריכים אבל מאד, שזכות סזקה, הבטחה לך מבטיח אני זה ובשכר וכו׳, וכו׳ לאיר לנו לש כי שעות, ךארבע עשרים פתוח ךלהלה שלקום הבית־מךרש זאת ומלבד ערב, וכולל היום, כל כולל יום, חצי כולל חצות, כולל לכתב הכל תורה, ולומדים אנשים בבית־המדךש בקביעות יושבים ואני בזה, גדול חלק לך שלהלה הקדוש־ברוך־הוא, לעזר לזכותך, נסים תךאה ואז לנו, מלעזר תךף שאל לפניך, ומתחנן מבקש מאד הקדוש־ברוך־הוא. נמך7 שיעשה נגלים שאני תפלתי לשמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא בשורות לי ותבשר תמיד, דרכך שתצליח בעךך, ומתפלל מבקש משמחות. - ״ T T - T T - : - - ) :־ * שמח... וחנכה שלום שבת לך המאחל a:oJI