אשר בנחל חלק קה

אעזרקמו תלא כד בנחל על־לדי רק העולם, ןה את לעבר וכבד קעזה אשר צרות, הךבה כי השמחה, מצות אל שיגיע כדי עצמו, להכריח וצריכים שמחה, ׳ T : • V ) - - • ' t v t • T ־ I ״T T T V - V T ־־ :T ( אחר שנמשזד האדם, של טבע כי אליה, לזכות קשה הכי העבודה זו עצמו להכריח ההכרח ולכן לעצבות, מושכו ן־זה הזמן, ומקרי פגעי בשמחה. להיות • : : • : T t t :-: t t : P“* •« — T :״ השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תלא. כד ה׳תשנ״ז. לו1פ? י״ב ,n?K לסדר מזצאי־שבת־קן־ש להברך, השם בעץרת T : T T •• ■ * : *.* T* יאיר. נרו ...ידידי אל וברכה שלום עם לשמיח צריך ואתה השבת, ק׳דם מכתבך את קבלתי לנכון חלציך. יוצאי מכל רב נחת לך שןהיה הקדוש־ברוך־הוא, יעז־ר בנך, תוכל אולי חזרה, ... נוסע בלןלה ראשון שביום לי, נדמה ״ארך שהספר שמעתי כי מהדפוס, שןצאו הספרים את לי לקזלח הצבעונית, הכריכה עם להפליא ןצאו ןכו׳, טובה״ ״פתסה אפלם״, הוא בב־קר שני ביום חבלת, ברכת את ןכן עמו, לשלח ךאה ולכן לך. שלש מה כל עמו לשלח ונא כאן, להלה כבר כבר זה ובאפן תפלין, ענלן כל את לגמר משתדל אני עכשו סדור לסדר רוצה מאד מאד ואני אור׳, ׳יוצר בךכת עד לסדר תוכל • : T נפלא. הרבים, מן־כות גדול דבר עוד אין כי כזאיד, מאד .לאמץ חזק רק ־־■:.•• T ־־ V T הזכיות. כל על שעולה השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל

אעזר תלג כד — תלכ כד בנחל ל,מז תלב. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ב ו?צא, לסדר מוצאי־שבת־קךש ?סברף, השם בעזרת T ; T■ י T - V •* יאיר. 1נר ... אל וברכה עזלום מכתבף. את קבלתי ן1לנכ אבל להסחתן, צריך קזהוא אה1ר אני אחד מצד בנף, אודות עד גדו^ה אחריות וזו וכו/ נלדותי מאד מאד עדין הוא עזני מצד ללדים עזני עזחתנו עזלומנו, מאנעזי מאחד פעם עזעזמעתי כמו מאיד, — I . — ׳ ■ך ■ך . . . • V T T ׳ • I • : •• T . . . . . . הזוג ולבסוף עזנה, כעזעזים לפני היה זה צעיר, בגיל עזלומנו מאנעזי יותר מבץבזת עזהיא אמר הוא גפרורים, בעבור התקוטטו הצעיר זה אחד עזמצד אף ועל־כן ...התגךעזו ולבסוף וכו׳, גפרורים מדאי אם עזני מצד אבל וכו׳, עזמור עזןהןה צעיר בגיל נו1לחח טוב מאד גפרורים קפסת בקזביל אעזר להעזמר, צריכים ...ןלדותי עדלן הוא זה ועל בחעזבון, זה את לקחת וצריכים ... ועזלום חס ל^ךעזו, לא וכו׳. עזלו מהללדות עזלצא מחכה, אני לי תעזלח מכתבים, הךבה לף שולח שאני פעם בכל מהיום פעמלם. לשלח אצטרך שלא כדי קבלת, למי רשימה השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל תלג. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ב ויצא. לסדר מ^אי־שבת־קךש והברך, השם בעזרת שתחלה. ... אל רב שלום הקדוש־ברוך־הוא יעזר אבלים, נחום בבךכת אותך לנחם באתי ציון אבלי שאר בתוך אותם שלנחם ישראל, עם את המנחם וירושלים.

ל מ ח אעזר תלד כד בנחל עזיסד אבא לך היה לאל, עזתהלה מאד, מאד לשמח צדיכה את ןכות 1וז תמיד, בעדכם תגן הזאת הן-כות אשד כל־כך... נשגב מפעל ! • TTV — I — T T T • • T ; * - • • ' T : : לתפס שזכה מה דק מהאדם? נשאד מה דואים כי גדולה, מאד תחזקי וכן עצמך, את לחזק ךאי ועל־כן העולם. בןה טובות נקדות T - : • t • • T: ** * ( V T I : - T T ; ׳ •• : ” : - : והשגחה אמונה דבודי אתן תדבדי ותמיד שלומנו, אנשי נשות את אביך, נשמת לעלוי להיה שזה יעזד, והקדוש־בדוך־הוא פרטית, T - T T השלום. עליו • - T - I* TT:-: T t : P t המאהל לך ברכה והצלחה מן... השמים תלד. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ב ויצא, לסדר מוצאי־שבת־קדש ?תברןי. השם ??זרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : T TV : : * : • - V - • • : Itt * T ״• ; יאיר. נרו ... 1מא רק מדבר שאתה אתך, שדברתי בשעה שמחתי גדולה מה בכם מכניס שאני עמלי, מכל חלקי ןה !לך אמר מה אמונה. דבורי וריק, הבל הכל החכמות, כל אחר כי לתברך, בו פשוטה אמונה הן הכונות וכל מחיר, בכל הקדוש־ברוך־הוא אל לחזיר וצריכים אמונה רק להיות צריכים המצוות, בקיום והן בתורה והן בתפלה ולהוריע לידע הוא, ברוך סוף האין אור עצמו על להמעזיך פשוטה, ומהוה כןחיה ןתברך והוא כלל, לתברך בלעדיו אין אשר ולהודע, עצם הם מדבר, חי, צומח, ןדומם, כלה, הבריאה כל את ומקים הךבה כל־כך זה על שחוזרים ןאף ןתברך, אליקותו חיות עצמיות ׳ •• t t -------T: • : “ : T • , * ’ • • T ! • ! T T • ' • T : מחדש, פעם בכל להתחיל אלא להתיאש, אסור זאת כל עם פעמים, אורות עצמנו על להמעזיך שנץכה יעזיר, והלןדוש־ברוך־הוא שלומנו אנשי עם לדבר צריך אתה הה צחצחות, אורות עליונים, : - שרק ורגע רגע כל אשר פרטית, והשגחה אמונה דבורי רק היקרים ) • - I •,•: •• • T : - : T T : T •.•“ : ' • T - •/ VT t P *.* “ ־

אעזר תלה כד קמטבנחל מי אעזרי תדידית, ע?»ה מצות מלןימים מזה, ן־חועזבים מדברים לנצח. לו טוב ואז יתברך, בו החיים בחי דבוק להיות ^ כ ה העזמלם... מן והצלחה ברכה לף המאחל תלה. כד ה׳תשנ״ז. פ?לו י״ב ויצא, לסדר מוצאי־שבת־קדש רןי,3לת השם כעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה קזלום T : T T : T TV : : * : • ” V - * • : T Pt• ־ T ־• I יאיר. נרו ... מאד : : •־ ־ I V ! : - I : T : • : - ׳ T T * V T T ותברח ^!זבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ראה - I : T ־• T צריך אתה מחנך, להיות זוכה קזאתה ובפרט והעצלות, מהעצבות : - ׳ - - ׳ ! : * T V - T V T T . I צריך י;ךךאל, נקזמות את לחנך קזזוכה מי כי מאד, מאד בזה ל;ךמח כל סוף כי אקזתך, את לחזק ךאה וכן בע>מחה, מאד מאד להיות אפקזר קזאי כונה, ב!ה לי וקז ובודאי לטובה, לתהפך הכל סוף הכל לך אסביר ואז במחניכם, אדזלה ובקרוב הכתב, פני על להביאה וכו׳. אמונת ספורי להם ותספר ךזכמים, אמונת בללדים תחדיר העקר מאד גדול דבר זה אקזר לתברך, אליו לבבם את ותמעזיך צדיקים, מאד. במקזנה, במקרא, כסדרן, קזעורים לעצמך לקבע ךאה תא נא כי זה, בלי אחד יום לך לחסר ואל ערוך. ובקזלחן במדרקז, בגמרא, T V : T T ־ ׳ I■ ^ ^ - ך .. .. ץ. . — כל לו טוב ואז בזה קזחזק מי אקזרי זה, רק מהאדם? יקזאר מה V T T I * T■ יהימים. העזמלם... מן והצלחה בךכה לך המאהל

לב אעזר תלו כד כנחל תלו. כד ה׳תשנ״ז. פ?לו י״ג ו?שלח, לסךר ראשון יום ?תפרף, השם בעזרת T : T T V ” T• יאיר. נרו ... אל וברכה לזלום הטוב לעזמ׳ע מחתי1ע מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון ועזום ללדיף, מכל נחת לב קזתתה הקדוקז־ברוך־הוא, יעזר ממך, אותך. לקזבר יוכל לא קזבעולם ךבר אל להתקרב זכית אלזר על חלקך נעם על מח1לע ראה ונא נא T : T I : : • . * - - - : • •• I I *.* - ; - T * T : • : It •*V בזה מח1לע לנו וראוי ז״ל. רבנו בלי עוקזה הלית ומה ז״ל, רבנו תהלה עזבבלת תךאה, ובכלל א^צתך. את לל^מח ךאה וכן מאד. מאד ובהורי הלקרים, בהוליך ק;חהtע תכניס וכן מחה,tע עזל אוירה תמיד לתברך, אליו בתשובה לחזר זכיתם שאתם אף על הלקרים, אשותך זאת כל עם זה, מכל ךחוקים עדלץ והם לתברך, מצוותיו את ולקלם לצבחמורות החמורה היא ואם אב כבוד מצות ב/ פרשה רבה, (דברים * *״T T " • ־ ; ״ ־T V■ ־J^ ""׳: t • ״ t ' ttt ׳ ד), סימן קזניכם תקזתךלו ועל־כן מאד. מאד בה להזהר וצריכים ברבים, שמלם שם לתקדעז ךעל־לךי־ןה ואם, אב כבוד מצות לקלם בתשובה, חץרו לא עללן שלו וההורים בתשובה, שחזר מי אפלו כי T T I- I • - : * ••T T•• ואם. אב כבוד מצות לקים עליו שהוא ותדע לתברך, מציאותו אמתת בעצמך תכניס העקד צומח, ודומם, כלה, הבריאה כל את ומקלם ומהוה מחלה לתברך שחושב מי אעזרי יתברך, אלקותו חיות עצמיות עצם הם מדבר, חי, הימים. כל לו טוב ואז תמיד, בזה • T T - T : ׳ • T *.* T שמדברים ודבוד דבוד כל אשד לסברך, עמו לדבד ךאה ונא נא ואין לתאד שאין כזו, הצלחה נ?חית, הצלחה זו — יתברך עמו והפתח השער היא התפלה כי ז״ל, רבנו אצל הלסוד וזה כלל, לשער לתברך אליו להכנס פד) סימן ב׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, בני־אךם היו ואם ; סזקים היו לסברך, עמו שמדברים והשיחה הדבור מעלת יוךעים על שעובר בא ומזה מזה, יודעים אינם בני־אדם רב אך תמיד, בזה T •.* T י • T - I I •• T T •• T•.••'*.•• • :

אעזר תלז כד בנחל קנא עצמו את לחזק עזז-וכה מי ואעזרי אשרי ועל־כן שעובר. מה אחר כל לתברף הוא כי ילהידע, ולהודיע לידע בו:־תברף, פשוטה באמונה מדבר, חי, צומח, ודומם, כלה, הבריאה כל את ומקים ומהוה מחיה בכל זה על לחזר וצריכים לתברף, אלקותו חיות עצמיות עצם הם מה יהיה שבעולם, בריה משום להתפעל ולא מחדש, ויום יום V • : ׳ T V T T : • : » • : ־ • • : י T •• T T ואם לתברף, ממנו הכל סוף כל סוף כי שיהלה, איך ולהלה שלהלה ליא ומאומה וכו׳, זה אחר או וכר, זה אחר לרוץ צריף למה כן טוב יותר ו׳)? סימן ז״ל(^יחות־הר״ן, רבנו ברברי מובא כי בלדו, להלה את מדבק שאדם ולגע רגע כל אשר הקדוש־ברוף־הוא, אל לברח עשה. מצות בזה מקלם הוא לתברף, בו עצמו במקרא, קזעור ללמד יום בכל לעצמף לקבע ראה ונא נא קטע ואפלו רלקא, כסרךץ ערוף, בשלחן במדרש, בגמרא, במשנה, ד), קמד. (תהלים עובר כצל למינו כי מא׳ד, ולקר טוב גם־כן — אחד ומרגליות, טובות אבנים ולא זהב ולא כסף לא לאדם לו מלוין ואין שאינו מי אשרי י). ו. בלבד(אבות טובים ומעשים ומצוות תורה אלא ״ V • ״ . - V י ■ך / TV T : • • • - : • T • T T - T : ׳ V V ; ; - T : V T T - : הימים. כל לו טוב ואז העולם, בזה כלל עצמו את מטעה השמלם... מן והצלחה ברכה לף המאחל תלז. כד ראשון יום לסברף, השם בעץרת ו^טלח, לסדר י״ג ??לד ה׳תשנ״ז, לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T ! T TV : • : • - I V - • • : TT• > •T : T ; • T - T •* • T׳ : יאיר. נרו ... הימים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, ואפלו שבעולם, אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ראה תדבר ותמיד לתברף, אליו עצמף את תמקזיף קקזים, הכי במצבים ןשאר ומה עובר, כצל ןמינו סוף כל סוף כי לתברף, ממנו רק הדבורים וכן לתברף, ממנו מרבדים שאנו הדבורים אלו רק מאתנו? העולם בזה לעשות לאדם יש מה באמת כי ;יתברף אליו שמדברים משפחתו, ועם ילדיו, ועם אשתו עם מידעיו, כל עם לדבר או — T • ״ - ; : • • ! ׳ •T•.. : T ׳ ' : •T T!

הנב אעזר תלז כד בנחל בסלד לסברף. אליו 1בעצמ עזידבר או לתברך, ממנו כא): י, (דברים כזה, בטול אל לבוא צךיף האדם הלנו אללןיך, והוא תהלתף ׳הוא מציאותו אמתת את רק דבר שום !ךגיש ולא ישמע ולא לךאה שלא והקטנות החשך בתקף אפלו ואז דבורו, כל לדזיות צךיף הה לתבוך, המחיץ. לו לאירו ואל בלדיף, עצמך את לקחת הלקר! לדידי אהובי, ךאה, ן־לכץ ועוד כאז אנחנו הנה עובר, כצל ימינו כי דבר, משום שבור תהיה : . . . .. -ך , ^ ■ך -ך , -ך ״ I : ------ ’ t I: עצמו את לבלבל כדאי קצר זמן ובשביל מכאן, יוצאים אנדונו מעט אמר ז״ל ורבנו ! ? בלבולים עם סא), סימן ב׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, כי — אותף שואל אני ולכן שעה. רבע כמו הם שנה השבעים כל T- ך . . , _ .ך - .. -ך . -ך .ך I . .. . I בשביל וכו׳? הדעת בחלישות להיות כדאי שעה רבע בשביל האם V - T T : * - : T: וכו׳? שבור להיות כדאי שעה רבע שלומנו אנשי עם לעךבית מנחה בין יום בכל ללמד ךאה המזכה מעלת כי מזה, גדול דבר עוד אין אשר ״לקוטי־מוהר״ן״, חכמינו שאמרו עד כלל, לשער ואין לתאר אין — הרבים את הקדושים פז.): (יומא ןדו׳, על בא חטא אין הרבים, את המזכה ׳כל לתברף, אליו שמקךבם הרבים, את שמזכה מי ואשלי אשלי ןעל־כן V : - T T T V V; V ׳ • I - T : • T •• T V T • V ״ ־ : בזה פגם אדם באמת כי יתברך; אליו שישובו לבם אל ומדבר כדי לעשות, צליך סגופים וכמה תעניות כמה יודע ומי העולם, לתבלך, אליו אחלים מקלב שהוא ובןה ושחת, פגם אשר את לתקן שקרה מה כל על גם־כן הקדוש־ברוך־הוא לו מוחל על־ןדי־זה לתבלך. אליו יהודים לקלב כדאי ולכן עמו. השמחה גדל את ולשער לתאר ןכול אתה הנה שיש לי, שיש אשר ״לקוטי־מוהל״ן״, בלבים ללמד שןכול מדרשנו, בבית אבלך להקדוש־ברוך־ והודאה תודה לתת צליכים כי הזה, ללמוד עלך אין ״ - — T * : T V • : - “ •* T T V T - I T V רבנו נשמת את לנו שהוריד לנו, שנתן המתנה על יום בכל הוא להגיד מכרח ואני ז״ל, לבנו בלי עושים הןינו ומה העולם, בזה ז״ל לעזיר צליכים !אנחנו אורו, במליא לתגלה עכשו רלקא ז״ל שלבנו לף, בזה. חלק לו שיש מי אשלי בהתגלותו, a:oJI

אעזר תלח כד קנגבנחל סוף כל ף1ס כי בי, תפח חדעזים חיים וממעז לי, לכתב ךאה - : ׳ t It t t : t t t :' • t : t t ) •* V - : — :מעצמו, הtנעע אינו קטן ודבר גדול ודבר פרטית, בהעזגחה הכל זו אבל זה, את להבין ןכול אינו עזאדם ואף יחברף, ממנו אלא מלבר, חי, צומח, ודומם, הוא, גמור אלקות לכל הכל כי המציאות, הוא. ברוך סוף האיץ גלוי לגבי לבו^צ הם העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תלח. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ג וישלח, לסדר ראשון יום זהפרך, השם בעזרת עזתחוה. ... אל רב עזלום ״נר מדרעזת בענ!ן מתלןדמת את איך לעזמע, רציתי אד9 מאד * • ־ : ־ : t t :-: t t : • : * t : ' vt It t -: * j * )t * t ' - : t במעזצה והצלחה ברכה תראי ואז בזה, חזקה תהיי העקר מלכה״, ׳ •T T T T : * ••t • ( Tומרים, קעזים נסיונות מלא כלו העולם כל כי לדעת, עליך להתקשר או ושלום, חס ןתברך, ממנו להסנתק הוא הנסיון ועקר לפנלך. מה ךאי ולכן יתברך. בו דבוק ולהיות לסברך, אליו עצמו רגע וכל קצךים, כל־כך העולם בזה האדם של החלים סוף כל סוף אור עצמו על ממשיך הוא בזה לתברך, ממנו מדבר שאדם ולקה לקרב קזז-וכה מי ובפרט קזמו, לתברך הבורא ודבקות וחיות חיו הקדוש בזהר כמובא מזה, גדול יותר דבר עוד אין אחךים, (תרומה קכ חס; זיף שמחזיק מי אשרי דחלבא׳, בלדא דאחיד מאן כל ׳זכאה הקדוש־ לך נתן אשר ולען בתשובה, שמחזירם הלנו החלבים, בידי והרצון החשק את תעץבי אל לכן בזה, לעסק ורצון חשק ברוך־הוא ישראל, נשמות לקרב כשזוכים — לקר מאיד לתברך אצלו כי הזה, מה עליהן עבר הרבים, בעוונותינו אישר ישראל, בנות ובפרט אל אותם לקרב צריכים ןעכשו שטמאו, במה אותן שטמאו שעבר, אם ולכן כלים. מדזם ולעשות שמו, לתברך הוא ברוך המקום

ל,נד אעזר תלט כד בנחל בזה, להמעזיך ראי כאלו, הנפעז כחות לך נתן עז־ברףך־הףא1ה?ןד ידיך. מעעזה בכל והצלחה ברכה תראי ואז פעלה כל סוף כל ף1ס כי כרגע, דעתך תחלעז אל ונא נא ׳ T T •• t I t - • ! • v t t v ופעלה עזאדם עועזה בעזביל, הקדועז־ברוך־הוא עזום דבר אינו t *., I • את לזכות עוז-וכה מי אעזרי רעזום, הכל יתברך אצלו כי לריק, הולך T I * - T : t v ' * - T בו. תלויה הרבים זכות עזאז הרבים, העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל : •-:*:' t ! ־1-T - • T V - • * ! : * פעלת ומה עעזית מה דו״ח לי רלעזליח מכתב, לי לכתב ראי T • T I t V : V ! ׳ V■ י תודה. אסיר לך ואהיה בזה, תלט. כד ה׳תשנ״ז. לו1פק י״ג וי^זלח, לסןר ן1לאש יזם ?סברף. השם בעזרת עולהיו. ... אל ולךדפו לגיעו סלה טוב לכל וברכה עולום הלדת על ולבבית חמה טוב״ ״מזל בךכת לכם לאחל באתי יוצאי ומכל ממנה, נחת רב ^תתו הקןדו־ש־ברוך־הוא, לעזר הבת, סלציכם. - I T T : - - : T T■ ך y . T וההצלחה הברכה כל כי ביניכם, לריב לא תשתדלו ונא נא : • * - T - T - : T - : T ; T T : ״ I V : T - I וההבנה והכבוד והשלום האהבה מדת כפי רק תלויה בביתכם כי ביניכם, שלהיו הדדית יז.): (סזטה שכינה — זכו ואשה ׳איש אתם ועל־כן לשלום. חס אוכלתך, אש — זכו ליא ביניהן, שרולה הבנה ביניכם שתהלה שבעולם, פעלות מיני כל לעשות צריכים לביא לזה השני, רגשות את אחד ולכבד לשני, לעזר לאחד הךרית, מאשרים. הכי לתהיו לריכם, מעשה בכל להצלחה ברכה לכם T : T • ! - : : ׳ T : • V T • V : • V ' * . * • ־" ביניכם, שמחה של אוירה שתהיה מאד, תשתדלו ונא נא עם עליהם, ומענות טענות לכם שלש לאף המשפחות, את ותכבדו

אעזר תמ כד בנחל קנה אעזר ותךעו לתברך, 1ב דבוקים תהיו אתם פקחים, תהיו ואת כל כל את ומקים ומהוה מחיה לתברך הוא כי כלל, לתברןד בלעדיו אין חיות עצמיות עצם הם מדבר, חי, צומח, ודומם, כלה, הבךיאה הוא לתברך, בו קזזיבוק וכ?י ממעז, וכלא הבל והכל לתברך, אלקותו t v ' : • : • T ״: - ; - ״ . .. ■ך . גדלות לו יעז אלא וכר, פעוטים דברים על מסתכל אינו כבר כלל, ביניהם ומךיבות מחלקת ואין המעזפחות, ;נם ומעזלים המחין, מסעזבות לו אין כבר לתברך, בו דבוק להיות עזז-וכה מי כי לעזמס וזוכה המעזפחות, בין עזלום לעעזות זוכה אלא קטנוניות, אעזרי מאד, ונורא גדול העזם קדועז עועזה בזה כי המעזפחה, כל את ■ך . . _ .ך .ך . ׳ .ך T ״ ׳ : V • P - T: ברבים. עזמלם עזם לקדעז עזזוכה מי * - T - 1• T T : - : T T : VT העזמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל תמ. כד ה׳תשנ״ז. פ?לו י״ג ו?שלח, לסדר ן1ראש יזם להכרןי, וזשם כעזרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום V : : • : ’ — TV T : T T : T •* י• ■ אמךתי ולכן אהף, דבךתי לא ןכן ךאיתיף, עזלא רב ץמן זה אלו: בעזורותלם אליף לרוץ כי לדעת, ועליף לתברך. אליו לדבר עצמף את להךגיל ךאה V T T * : ׳ T T T T : • - V ; P ! PT T - - : חוטא, כעזאדם כי ק־שה, מאד לד תהיה הזאת העבודה בהתחלה עזכתוב כמו לתברך, לבינו בינו מחיצה בונה הוא :ב) נט, (לשעלה ״כי וכעזאדם וגר, אלהיכם״ לבין בינכם מבדלים היו עונתיכם אם לו נדמה עזבהתחלה ואפלו לתברף, אליו לדבר עצמו את מךגיל כל ו;נם אותו, צריף אינו אחד ואף אותו, ־שומע אינו אחד עזאף מה כל לתברף לו ומספר ןכר, וכר דבור אחר דבור מדבר הוא זאת זה, בדבר עקעזן לחיה אם עצמו, את זוכר עזהוא מאז ;נליו עזעבר האמונה את לבנות ומכה המחצות, כל כ?מנו לךדו הזמן במעזך אמר ז״ל רבנו באמת כי ;הקדועזה כב) סימן אמונה, אות (ספר־המדות, :

קנו אקזר תט כד בנחל ׳הפעזע עזל האדם מכניס כפירה; לאדם׳ ובזה עזאדם מרגיל את* ־ T T T T * : * : “ T T T V “ V ׳ V • * T T V V T הקןדוקזה. האמונה את נה1ב על־ןדי־זה לתברך, אליו לדבר עצמו ההרים, בין ולטיל לצאת ל1ןכ ן־אתה בןבנאל, גר שאתה ןען ולכן ולבקןש לתברך, אליו לדבר ןכול אתה כך ובין וזך, צח אויר ולשאב לך תבנה על־לדי־זה לתברך, אליו שתדבר וככל נפשך, על ולהתחנן אמון לך להיה אז באמונה, חזק וכשתהיה הקדושה, האמונה יותר : ׳ • V T T V V V: V ׳ : T Vi •• T T V : - : : I אמונה לו יש כשאדם בזה, תלוי זה באמת כי וכו׳, בעצמך בעצמו גם אמונה לו וש אז בהקדוש־ברוך־הוא, חלק (לקוטי־מוהר״ן. סא); סימן א׳, ויודע ןתברך, בו באמונה מאד מתחזק שאדם בזה כי שהוא עצמי, בטחון בו מכניס זה כלל, לתברך בלעדיו אין אשר את בונה הוא ועל־ןדי־זה הקדוש־ברוך־הוא, את רק לו שאין רואה ! -עצמו. חזק ותהןה בך, שנדבקו והעצלות מהעצבות תצא ונא נא - משניות, פרקים כמה תגרס יום בכל הינו יום, בכל משניות באמירת • : T : •׳ T : T I T - : • T ; T ! • תתחיל מזה, למעלה אין — משניות פרקים ח״י לגרס תוכל ואם את שתסים עד וכו׳, פאה מסכת תתחיל וכשתסים ברכות, מהתחלת נקזים, תתחיל אז מועד, וכשתסים מועד, תתחיל ואז ץרעים, סדר כל תתנהג ןכך טהרות, ואחר־כך לןדשים, ואחר־כך נזיקין. ןאחר־כך לטהר ךןה משניות, פרקים הךבה יום בכל שתגרס חליך, למי כל ולא אותי לצלת ךאה ונא נא חלדה. מיני מכל נפשך את ויזכך T Vi ״ - . « T- _ ך -ך . 7 ״ _ -ך -ך ״ .ך j . בזה לנו יש מה כי הבא, בעולם ולא הזה, בעולם ל־א — תתחרט למי כי הקדושה, התורה ואת הקדוש־ברוך־הוא את רק העולם? באךיר הפורח צפור כצל פוךחים שנותינו וימי הבל, חלינו (?ראקזית ב׳). סימן צט, פרקזה רבה, אליי לדבר דבורים יום בכל לתפיס ךאה ולכן הלמים. כל לך טוב ואז משניות, פרקים כמה וכן לתברך, לא מאד ותשמר אשתך, את ולשמח לשמח ךאה — כלם ועל וכמעט זה, על מקפידים מאד בשמלם למעלה כי אשתך, את לצער רחמנא אשתו, את כשמצער רק הוא האדם של הכשלון שעקר על הץהירנו ז״ל ורבנו אקזתך, בכבוד לשמר ךאה ועל־כן לישץבן, a:oJI

אעזר תמב כד — חמא כד בנחל קנז מה^ל תר1י זה רסד), רסג, סימנים ת־הר״ן,1)ק>יח כל את עזיקןים מי א^זרי • T T - T : ׳ V הימים. כל 1ל ב1ט ואז זה, העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תמא. כד ה׳תשנ״ז. לו9פ י״ג דשלח, לסלר ראשון יום לתפרך, השם כעזרת עזתלזלה. ... אל רב עזלום ת1נקד בעצמך ותמצאי מחה,1בע להיות עצמך את לחזק ךאי צרות עללך עזעובר ואף וכר, וכר כלל רוחך את תעזבןי ואל טובות, זאת כל עם ובספקות, בבלבולים מאד ואת ובגקזמיות, ברוחניות טוב עוד אין אעזד יתברך, אליו יום בכל לדבר עצמך את תךגילי -- ״ •• I “ T ! • T ׳ •* : - V J . - ״ • : - V : * V T T • על־ידי־זה יתברך, אליו לדבר עצמו את מרגיל כעזאדם כי מזה. ולפנים. ^ני להכנס וזוכה מהו, מזדכך עזלומנו, אנשי נשות את ולשמח ולעודד ולאמץ לחזק ראי כי התחזקות, גם־כן לך תהיה אחרים, עם תדברי שאת ועל־לדי־ןה בעצמו. מתחזק הוא על־לדי־זה אחרים, את מחזק כשאדם שלומנו, אנשי נשות אל תצטךפי אם נעים, ומה טוב מה ברכה תמשיכי תהלים, האמירת ובזכות בעךב, תהלים שאומרות מי אשרי הכל, על עולה תהלים אמירת כי ביתך, בתוך וחצלחה * T V T > T T V תמיד! בזה שחזק • - T - (- T T : - : TT: I t השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תמב. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ג וןשלח, לסלר ראשון יום ?הברך, השם בעזרת שתחיה. ... אל וברכה שלום

קנח אעזר תמג כד בנחל אחר הפעילות עוברת איך דו״ח לי ^תכתבי רציתי, מאד ??אד בחיים לי הולכת הצהרלם, אחר לבנות הפעילות באמת כי הצהרים, מביאה והבטלה זמה, לידי מביאה הבטלה כי עסוקות, תהיעה עזהן קזעמום לידי נט.) (כתבות כל עם הבנות את להעסיק צךיכים ולכן ; לא ושלום, ^חס ?די הצהרזם. אחר ומשחקים תעסוקות מיני וכו׳. כלום מהחלונים ללמדו ולא הךחובות, על תסתובבנה א^ר לתברך, בו ?שוטה באמונה עצמך את לחזק ךאי תא נא כלה, הבריאה כל את ומקלם ו?ןהוה מחלה הקדוש־ברוך־הוא לתברך, אלקותו חיות עצמיות עצם הם מדבר, חי, צומח, ודומם, העליון, מהמאציל אלא מעצמו, נעשה אינו קטן ודבר גדול ודבר מסתרי שהכל תךעי הךבה, כל־כך מבעלך סובלת שאת בןה ולכן שלש ומה באהבה, הכ׳ל את לקבל צךיכה ואת וכו׳, הבריאה נסתרות לתברך, אליו ולהפציר ולבקש ולהתחנן להתפלל רק הוא בלדלך, חס רי^^זיזיii מחשבות תחשבי ואל לטובה, המצב שלתהפך הוווג בודאי זה עמו, אותך זוג הקדוש־ברוך־הוא אם כי ושלום, וכו׳ שעובר מה עללך עובר ולכן וכו׳, וכו׳ לסלון צריכים ורק שלך, לך נעזר הבנות. בחנוך עצמך את שתכניסי בזה ולדעתי, וכו׳, השמחה וכפי לטובה, אללך לשתנה שבעלך הקדוש־ברוך־הוא, ודי אללך, בעלך מצד להלה כן לבנות, שתךאי שמחות והפנים : ” • T לחכימא. אנשי נשות בין ואסבה שלום שלהלה מאד, תשתדלי ונא נא הקדוש־ברוך־הוא ואז ביניחם, מריבות שום להיו ולא שלומנו, השמים. מן והצלחה ברכה עללך למשיך השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל תמג. כד ה׳תשנ״ז. ה?זלו י״ג ^שלח, לסדר ראשזן יזם לתכרך, השם כעזרת שתחיה. ... אל רב שלום

תמג כד א עו ר מכתבך. את קבלתי לנכון קנטבנחל מחה,1בע להיות עזבעולם אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאי I - T : • V * t v ' T T V T י : T • - : י : • • • : : ״ : תכניסי ותמיד יתברך, ממנו אלא עזבעולם, כריה מעזום תחעזבי ואל לתברך והוא כלל, ןתבךך בלעדיו מציאות עזום אין אקזר בעצמך, מדבר, חי, צומח, ודומם, כלה, הבריאה כל את ומקים ומהוה מחיה עצמך את עזתכניסי וככל לתברך, אלקותו חיות עצמיות עצם הם תמיד קזתד;לי עד מזככת. לנפקז תןכי על־ןדי־זה זו, במחקזבה הקדועז־ברוך־הוא את רק דבר עזום תךצי לא וכבר ןעליזה, מחה1ע בעצמו. ■ך . T העזכחה העולם אצל אמר: ז״ל רבנו כי מהעבר, תעזכחי ונא נא T ” - V T T : • - T - ״ _ . י T T ״ ״ . . . . להתעלות אפעזר אי עזכחה בלא כי מעלה, הוא אצלי אבל חסרון, כבר מעזהו, עזעבר עזתכף־ומלד הךרך, ואצלי ובגעזמיות, ברוחניות גדולה טובה ועצה ךרך הוא זה וענלן כס; סימן ׳[,nimt-n.n?;)עזכחתי רבים בלבולים לאדם קזלקז מרב כי לתברך, ה^!זם בעבודת מאד I - T V - : : ׳ : • T V V T - : * ־ T : ----------- : • : עזעבר את ובפרט וכו׳, וכו׳ ועבר קזחלף ממה מאד הדעת וערבוב העבר, את תמיד לקזכח העצה עקר וכו׳, וכו׳ עזעבר מה בחיים עליך מעלה. מעלה להתעלות תצליחי ועל־יךי־זה את ותחפעזי זכות, לכף ואחת אחד כל את לדון ךאי ונא נא בו דבוקה ותהלי טוב, רק ךאי1ו לאז ואחת, אחי עזבכל הטוב עזלומנו אנעזי נעזות אל להצטרף יכולה את אם ונא נא •• : •• I ־ : I V ״ T I T ! : - • T : • : T אמירת כי מאד, גדולה מעלה W יום, בכל תהלים עזאומרות יתברך אליו להכנס העזער את ולפתח לתעזובה, כןסגלת תהלים עג), סימן ב׳. חלק (לקוטי-מוהר״ן, ״יום יום בכל לומר עזז-וכה מי אקזרי - ׳ V: V I * T T : • ! I • T ; - : T : T T ‘ - : * • ׳ * ■ : עזבוע, בכל לסימם חלקים לעזבעה נחלקים התהלים כי תהלים״, את מחלקות שלומנו אנשי נשות זאת מלבד בעצמך, י1תעע הה נסים מביאה תהלים אמירת כי מאיד, גדול דבר חה ביניהן, התהלים נסים. רואה — תהלים באמירת שרגיל ומי לאדם, a :o JI

הס אעזר תמד כד בנחל הזאני ^פלתי לעזמע ךאל,tזה תפלות העזומע הקןדוהז־ברוף־הוא תמיד. דךכף עזתצליחי בעדך, ומתפלל מבקהז - T ״ העזמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל T P: TT : - : T T* P• - תמד. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ג ת^זלח, לסדר ראשון יום יתברך, השם ב¥ןרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום P • : • : : ־ T ; T T : T V T • V - • * : T t : •• T• יאיר. נרו ... מאד אנהזי אלו כל הול סדהזה, ךהזימה הפקס דרו לי להזלח ךאה את וכן הזלהם, הטלפון מספר עם בןבנאל הגרים הןקרים הזלומנו נחוץ. מאד זה את צךיף אני כי הולהם, דאר התבת V : : - I : T : : - *• להיות הזבעולם אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ראה P T * V T T • I :״ • t דסורים צרות מיני כל עליף הזעובךים יודע הזאני ואף בהומחה, אחר נמהוך הולך הטבע כי וכו׳, וכו׳ מאד הובור ואתה ומכאובים, הקדוהז התנא אמר כבר זאת כל עם העצבות, כב): ה, ( א בו ת ׳לפום T׳־:׳־ הנפלא בספר ומובא הוכרו, כן האדם הזל הצער לפי אגרא׳, צערא T׳־! ׳ •ץ- ץ- T־•: צערא ^פום הזה התנא מאמר נאמר ביותר אהזר ילעץ״, "?לא העצבות, אל הזנמהזף הזלו הזהטבע מי כי ההומחה, מרת על אגרא׳ ךאה ועל־כן הוכרו. זה — בשמחה להיות 1^זל הטבע את ומהפף ושמחה, ערוד הךבה צריכה אשתף כי אשתף, את ולשמח לשמח לשמח מאד תהותךלו ולכן וגלים, משברים הףבה בחייכם ועברתם על רק תמיד ותסתכל ץכות, לכף כלם את ותדון השני, את אחד רבנו כי שמחה, לף ןביא בעצמו חה ואחד, אחד בכל שיש הטוב לנו גלה ז״ל רפב), סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, לדון צריף אדם אשר צריף וכן טובות, נקדות בעצמו למצא וצריף זכות, לכף עצמו את תלוי הה טובות, נקרות באחרים ולמצא זכות, לכף אחרים את לדון נקרות בהם ומוצא ץכות, לכף אחרים את דן הזאדם כפי בזה, את משמח שאדם וכפי טובות, נקרות בעצמו למצא כף טובות,

אעזר תמה כד בנחל סא7 ואז זו, בדרף ללכת תשתדל ועל־כן בעצמו, לשמח כף — אחרים הלמים. כל לף טוב תהלה ותמיד שלומנו, אנשי עם יום בכל לרקד תשתדל העקר לפות, פנים בסבר ותקבלו שלומנו, מאנשי אחד אל טובה מלה לף אל שנמשכים בני־אדם דךך כי אוסף, ייאהבו שכלם איף תךאה ואז וכו׳, וכו׳ עליהם שעוברים ויסורים צרות מתוף והעצלות העצבות •• T T •• T T - V T T I — — • : : ׳ - : T V I אחד ואף וכו׳, וכו׳ בחיים צרה איזו עליו תעביר שליא אדם אין כי כי וכו׳, וכו׳ זה את להגיד מתבלש והוא וכו׳, וכו׳ מזה יודע לא א): לב, (תהלים לספר נעים ליא זה חטאה׳, כסוי פשע נשוי ׳אשרי ״ : • - V ׳ T I - V I ׳ ־י - T T : • • פנים עם הולף כשאדם ועל־כן וכו׳, עמו שקורה מה אחד לכל T * : V : • : ׳ 1 : • ---------- ׳ - T וכאלו עלי, בכעס כאלו שהוא חושבים אז וכו׳, וחמוצות זועפות רוח, וךעות הבל הכיל ובאמת וכו׳, וכו׳ עלי מחשבות חושב הוא T T T “ : • f־ V ׳ • : • T ״ - ; T T X ״ - ! ׳ I "ועל־כן ויסורים, צרות הרבה כל־כף עליו עובר מסכן, הזה האדם T ־ ־ : ** I V T V : — ׳ T : ׳ I •• V T V T •* : V T * T ואז יפות, פנים בסבר אחד כל את ותקבל אחד, כל את לשמח ראה אוהבים. הךבה לעצמף שתקנה איף תךאה השמלם... מן והצלחה פךכה לף הק;אחל תמה. כד ה׳תשנ״ז. הסלו י״ג ח׳?זלח, לסךר דאשזן ם1י ?תברך, השם ב^זרת ... היקר האברף אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום t T - ! • • ! - T V •־ I TV t : t t : t T• יאיר. נרו מכתבף. את קבלתי לנכון כף כי קלמא, של בןרע להפקד שתץכו עליכם, אתפלל בודאי את שמץכיר בשעה ובפרט חברו, על לתפלל שאחד מצוים, אנו זולתו. עם לעשות צריף שאדם חסד וזה בעדו, שלתפללו עצמו - T T * V T T • : T •* :־ I V : : - I : T : ** : להשבר לא שבעולם אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ראה עליף, שעובר מה לף כואב מאיד שמאיד יידע, ^אני ואף דבר, משום

הסב אעזר תמה כד בנחל הזלף, התפלין את הזתבד׳ק ב1ט היה לדעתי, וכר, מההפלה ובפרט נרות ארבעה תךליק עזאעזתף מאד, טוב ה^ה וכן ביתף, מזוזות ךכץ הךבה תבקןעז הנרות הךלל!ת ובעת דת, הזמן הזל נרות ועזני חלב, הזל י . - I■ -ך . - ... .^.ן - . .ך . .ך , . _ . « .ן. _ מאד הנרות, הדלקת בעת מבקהזת קזהאעזה התפלה כי בנים, על • - T - V V I*•. : מרצה ומקבלת. בעזמים T : - T האמונה כי יתברר, בו פקזוטה באמונה להתחזק ראה אתה ״ : I ( ־ • V: V T : T : • T - I • ׳ T! V T • ; ” • עד הקדוקזה, האמונה את בעצמו להכניס וצריכים בנים, גימטריה T T : • ׳ • * ־ : - : - ׳ J : - V T: V T - I I T על זיבר כל על להסתכל ע?מו את קז!ךגיל הןנו זה, עם קזוחיה ואף לפנים, החוץ את ולהפך הזה, הדבר את המחיה אלקות החיות מה לץכר עליך ממך, תקוה אבדה כאלו לך נךמה מרירות קזמרב וחסד טוב ׳אך :0 כג, (תהלים פסוק על זי״ע הבעל־קום־טוב עופרקז P V : T T - : • * : * : “ : ' t - T * ׳ : • * T • T ! : • * לפעמים כי ימים׳, לא־רך הוי״ה בבית ועזבתי חיי, ימי כל ירדפוני t t t מה להבין יחכם אעזר האיעז זה מי כי טובתו, מה יודע אינו האדם .. _ _ t : - : • T • • *.* ׳ t­ ז • T- : ך - *• T * T T *• V - T * T ובורח רעה היא עזהטובה חועזב אדם פעמים הרבה כי טובתו, זה טובתו עזהלתה ממה ובורח פנים, ולא ערף ופונה הזו, מהטובה צריכים לזיאת בעדו, טוב מה אמתית לריעה יוירע אינו ■ כי באמת, הגנוז והחסד עזהטוב חלי׳, למי כל לךדפוני וחסד טוב ׳אך לבקעז ואני למים׳, לאך־ך הול״ה בבית ׳ועזבתי חלי, למי כל אחרי לךךפו הם למים, לאריכות אץכה ועל־לרי־לה לתברך. עמו תמיד אעזב בעצמי יום את עזמקללים כזו, למרירות באים עזבני־אדם רואים כי הלנו מחמת והכל למימי קצור להם ולעז להם, ומרור מר יום וכל הולדם, ומרמלנים חועזבים הם ולכן לתברך, מציאותו אמתת מהם עזנעלמת האדם אם לא־כן נגדם, הקדועז־ברוך־הוא כאלו דמיונות לעצמם ו׳), סימן א׳, חלק (לקוטי־מזהר״ן, אהי״ה עזם סוד עזהוא בתעזובה, חתר מיני בכל להתחזק הלקר! לדידי ראה. ולכן מגלותו. לצאת זוכה אז הטוב על מאד לעזמח עזמחה הוא ההתחזקות ועקר עזבעולם. אפנים מה י:): בתרא (בבא ז״ל וכמאמרם אעזתף, את לעזמח וראה בך, עזלעז מעותיו לפזר אומר: אליעזר דבי זכרים? בנים לו ויהיו אדם לעעזה ךאה ועל־כן מצוה. לךבר אעזתו לעזמח אומר: להועזע ר׳ לענלים, וקלמים. חיים בנים לךאות תןכה עוד זה ובץכות עזניהם, את לקלם a :o JI

אעזר תמה כד קסגכנחל ודבור דבור כל אעזר לסברך, אליו לדבר עצמף את התל העקןר עזאין כזו, הצלחה נצחית, הצלחה הוא לתברך, עמו עזמדבךים ואדם כלל, לתברןי בלעדיו אין באמת כי כלל; לעזער ןאיץ לתאר עזזה ליעזזבץ, רחמנא בעזבילו, רע ומה בשבילו טוב מה יודע אינו ואפלו רוצה, הוא מה יודע שאינו האדם על שעובר הדעת בלבול שלא כשרואה וכר, וכר נשבר הוא — רצוץ איזה כבר לו כש!ש אל לדבר עצמו את מךגיל אדם אם אבל וכר, וכר לו הולך רעהו אל איש לדבר כאשר ובפעזיטות, בתמימות הקןדוש־ברוך־הוא ע^יו, וירחם שלחום לתברך ממנו ומתחנן ומב?ןש אביו, אל והבן לתברך אליו להכנס והפתח זה פד); סימן ב׳, חלק הר״ן,1)לקוטי־מ ובפשיטות בתמימות לתברך עמו הךבה לדבר עצמך את התל ולכן ותספר יח1ותע בני־אדם, שם שאין למקום פעם מדי ןתלך גמורה, שיעשה נגלים נסים תךאה ןאז יתברך, אליו לבבך עם אשר כל את הקדוש־ברוך־הוא. עמך מבלי יום לך לחסר ואל כסדרן, בקזעוךים עצמך התל תא נא את תסים שבת־קד־ש שעד בא׳פן התךגום, עם ןרש״י חמש למוד t t v : tI : • * “ : T T T - : • •* - ■ ׳: • - : ־,.I - שלחן ועל־פי רש״י, פרוש עם תרגום ואחד מקרא שנים הפרשה הגר״א, נהג ןכן ואילך, דאשון מיום כבר להתחיל לכולים ערוך הלמוד אשר משניות, בלמוד תךבה ןכן שמלם, ללךאת סגלה ןהיא פרקים ח״י יום בכל לומר שז-וכה מי ואשרי הנפישי את מזכך הזה עולמין. בחי לאח־ז זוכה שהוא משניות, שעור לעצמך תקבע וכן כסךרן, מךא31 בלמוד תתמיד וביותר שעל ערוך, שלחן למוד — כלם ןעל השבוע, בפרשת רבה במדרש וצריכים הלמודים, מכל יותר ז״ל רבנו הןהירנו הפוסקים למוד מאד. מאד בזה חזק לחיות שאני תפלתי לשמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא לי ותבשרו קלמא, של בזרע שתפקדו בעדכם, ומתפלל ק!בקש משמחות. בשורות השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל a :o JI

ל,סד אעזר תמו כד בנחל תמו. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ג וישלח, לסדר ראשון יום ?הברך, השם ב?זרת עזתחיה. ... אל רב עזלום מכתבך. את קבלתי לנכון הצער גדל את ול^ער לתאר יכולה לא את לך! אמר מה ^את ממה הקעזה בצערך לי עזיעז הכאב ג ^ את נפעז, והעגמת עליך, וירחם ^ןחוס להקדועז־ברוך־הוא, בוכה אני וממעז סובלת, נקלעת. שאליה מהצרה אותך ויוציא אותך, ולשמח ולעודד ולאמץ לחזק באתי זאת כל עם האדם של הח?ים כי להשבר, עצה זו אין כי מעמד, שתחזיקי : • • ״ : מה העולם בזה אחד כל על ועובר ומרים, קשים נסיונות מלאים t I * T T : •• - ׳ * T V T : V T ־־ אחד ולכל וכו׳, וכו׳ ומכאובים קטנות ולסורים, צרות — ^זעובר ומזה טוב, יותר הולך לזולתו וכאלו טוב, יותר לשני כאלו נדמה ,בא שאדם יותר נשבר וכו׳, וכו׳ באמת הצרה שלך שאליה נקלעת י !־ * : : T V ” V I T V TT — V V! V ! ; T ; • *• T T V T אבל אותו, לאשפז צריכים היו ולדעתי, מאיד, גדולה צרה זו — ׳ : TT : T I ’ *:-t“: ' T הוא סוף כל סוף כי אותו, מעריכה מאד שאת אותך מבין אני לדךדר שכך מפחד, מאד אני אבל הללרים, של האבא והוא בעלך, אינו שהוא שלו, גדולה הכי הצרה כי וחבל, ויותר, יותר מצבו לכול הלה הוא פעלה, משתף הלה הוא אם כי פעלה, לשתף רוצה את שמךגיעות תרופות, לש היום כי תרופות, על־לדי להתרפא אינו שהוא הבעלה, עקר זה אבל לכו׳, הדעת את ומלשבות העצבים, ולדבר לשדלו תךאי הבלתה, בא כשהוא ולכן פעלה, לשתף רוצה הקדוש־ברוך־הוא ובודאי תרופות, ולקח רופא אל שילך לבו, על מזור לו ולמצא הרופא, למין על שיעמד ךפאל, מלאך את לשלח ■ך . ■ך . מאד מחלה זו נפשית, בעיה של מחלה כי למחלתו, ותרופה r - , T V : T T : T - ׳ • : - רבנו אמר וכבר לרפא, מאד קשה פעלה שתוף בלי אבל חמורה,

אעזר ת מז כ ד בנחל לסה ז״ל סז), סימן (קזיחות־הר״ן. צים1ר לזלא כאלו, אנלזים לזל הבעיה 1לזז להסרפא. יכו־לים לא ז5ןעל' החכמי את ללזמע קןשים, הכי במצבים אף תשברי ואל מעמד, החזיקי ונא נא ותהזי הטוב, על רק הקדוש־ברוך־הוא אל מקוה מאד מאד ואני ואמצי חזקי ןלדזך בשביל חזקה, אמא להיות צךיכה את כי ןחזקה, טוב. יבוא הרע אחר סוף כל וסוף מאד, הקדוש־ברוך־הוא אל מקוה !אני קצר, מכתב לו שולח אני פה אותי. ישמע ואולי פן השמים... מן והצלחה ברכה לד המאחל PT : T T : - : T T - (• T• - תמז. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ג דשלח, לסדר ראשון יום לתברןז, ה<סם בעזרת T • T T * T V T • “ V ** T• יאיר. נרו ... אל יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום שאדם ברגע כי בסוף, שןקרה מה מראש ןדעתי י לף אימר מה שקרה, מה קרה כבר אך טוב, סימן לא כבר זה מבני־אךם, מבדד ז״ל, רבנו שם שכתב מה סז, סימן בשיחות־הר״ן, ללמד ךאה אך חמור, חכי למצב כשהגיע אפלו כלם, את לרפאות שןכולים מאד, אותך אבקש ולכן פעלה. לשתף רוצה אינו שהוא הבעןה, ותחזר עצביך, את לך שתךגיע תרופה לך לתן והוא רופא, אל שתלך זו חמודים, ללךים ותלתם לקרה, אשה שתעגן חבל כי עצמך, אל להיות בושה יותר וכו׳, העצבים בשביל תרופות לקחת בושה לא וכו׳, רוחניות רואה אתה כאלו מהדמיון תצא וכו׳, בךחובות זרוק להיות כשלכול — הוא הצדיק שלמות עקר כי ע?מך, אל תחזר ולמטה למעלה סח), סימן ב׳, חלק (לקוטי־מוסר״ן, ומלם אש נקרא שן-ה סמלם, את מבטלת ואש האש, את מכבים מלם כי הפכים, שני — חכמינו כי הוא, שמים׳ ׳איש שנקרא ומה וכו׳, בשול על־ידי אמרו הקדושים ח): א, בל א טית ( ר ט ״ י אש שם על שמלם? נקרא למה

קסו אעזר תמח כד בנחל •* ------ • T : I • : T T T V : V • • » . - אעז — יחד הפכים עזני להחזיק ל1יכ כעזאדם מזה, אים1ר ומים, הצדיקים, ומבחרי גדולי מלתת ןזו עזמלם׳, ׳אי־ש הוא ומלם, עליהם עובד זאת כל עם בהקדוש־בדוף־הוא, דבוקים עזכל־כף מעמד. ומחזיקים ולסורים צדות הךבה כל־כף I V T • • : ••V - V : ׳ - : - T * - : : T : • •• אני אדרבה וכר, שנאה איזו עליף בלבי שיש כרגע תחשב אל חלים לחיות ןתתחיל ביתך, אל קזתחזר רו?ה !אני מאיד, אותך אוהב ערוך. והעזלחן התורה לרך על־פי נולמלים, לא אני כי לך, לכתיב מה מלה כל לי קעזה עזמאיד לי, תאמין וכר, בךמיון עזנכנס מי כי לבך, תוך אל הלבךים לכנסו אם י^דע מחו את לסלק עזזוכה מי אשרי וכר, אותו להוציא קעזה מאיד . .ך . ! - I ואז האמת, הצדיק את לצית וזוכה לגמרי, ובינתו וחכמתו ודעתו . .ן . .ך 7 _ J T: V V ״ . ״ . T : ׳ V . - - I הימים. כל ובבא בזה לו טוב T T השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל : I: TT I : “ T T - (• T• - תמח. כד ה׳ת שנ״ז. פסלו ט״ר וי^זלח. לסלר עליעזי יום לתברך. ה ע ם בעזרת קזתחלה. ... אל רב עזלום מכתבך. את קבלתי לנכון כי וכר, למותר אך ןה עזכתבתי, מה על אחור אני אם לדעתי, א^ בפ;ציאות וכר, עזלך את אומרת ואת עזלי את אומר אני זה על לחור צריכה את למה אז אותך, פטךתי עזאני וליא התפטךת, T “ “ י ? פעם כל להיות עזאסור לי, תאמיני וכר, הדעת חלישות אודות רבנו אל מקירב עזאני עזנה ואחת נים7אךב לי זה כי הדעת, בחלישות בעולם, ז״ל רבנו אור את מפיץ עזאני עזנה עזלשים לי וזה ז״ל, גזמא שום בלי ראעזי, משערות שונאים יותר לי עזיש לי, ותאמיני

אעזר תמח כד בנחל קסז ולא בה,1ט להם עזע?&יתי אלף דו?ןא הם עזלי נאים11הע ועקןר כלל, תחת רעה לי עזלמו ף1ובס ת׳ עד מא׳ להם עזרתי אלא בה,1ט סתם :T T ' V T T VT — — •• I— — .. בותר עכעזו מתחיל ואני מתואעז, לא אני ךאף־על־פי־כן ןכר, בה1ט ולפךסם לגלות בחל-ים לי לף1וה וכו׳, יום בכל וכן עז, ובותר ;^את ?חוה מה לי אכפת ןלא כלו, העולם לכל ז־ברףך־הףא2הקןדו^ את אמתת את ולפךסם לגלות רק אוזרת, כונה עזום בזה לי אין אתי, את לעצמי הtעוע אני כי ז״ל, רבנו לנו עזגלה כפי ?תברך, מציאותו לזה תעזלום עזום אין אז טובה, לי ה1עע ז״ל רבנו אם החקזבון, כל את למלא לעעזות? לכול שאני הפעוט התשלום ומה וכו׳, הטוב. למודו עם כלו העולם T T- • • הפסוק את לזכר צריכה את י ס : טו, (עזמואל־א׳ אתה קטן ׳אם כתוב וכן אתה׳, ?שראל שבטי ראש בעיניך פטים1ז2 >)ו, יד): בכסף ׳לך כתות לכם וש ובעלך שאת לי, תאמיני ישראל/ את והושעת זה הנה מכחותיכם, יודעים לא אתם אך ךחוקים, לקרב מותר משהו של היומי ״השעור השורות: בין שכותב מ... מכתב קבלתי היום איך ישרות ועצות נפלאים דבורים מיני בכל אנשים מחיה ... הרב T : : • T •• P■ . . . . • • : ד . • T - : - V-; T להוסיף. מה אין כאלו דבורים אחר לדעתי, הזה׳/ בעולם להסתדר ... ״הגברת השורות: בין כותבת שהיא מ... מכתב היום קבלתי וכן ששניכם איך רואה את אז אותי״, ומעולדת ומחן-קת נהדלת היא אחד. מאף תתפעלו ואל תמשיכו ולכן לאנשים, עוןרים בכל ושךפו וחנקו שהךגו בעולם, שואה שעברה אסרי תךאיי זה אם לשךאל, מעמנו שליש לישץבן, רחמנא משנות, מיתות מיני ובפרט לשראל, כלל של ובנלן מנלן רב לארץ עלו מספיק, הלה לא * T T T : ' • - : T • T I T •• t ' t :•- ..... רוחנית שואה ועשו הארורים, הרשעים אלו ובאו המזרח, עדות בני בלבנאל פה זה את רואים ואנחנו וכו׳, מעט מתי נשאךנו כי מכלם, ארץ כל את למלא נפשנו את למסר עכשו עלינו אז וכו׳, וכו׳ בךלה משום להתפעל ולא לתברך. בו פשוטה אמונה עם לשראל אנו מה וכו׳, וגדופים חרופים עלבונות, שסובלים ואפלו שבעולם, ישראל ארץ כל את למלא צריכים אנחנו זה, על להסתכל צריכים מאד מאד הם הספרדים ישראל בני ואחינו הקדושה, האמונה עם . . .. . _ ■ך . - .. ■ך . . ... ״ ■ך . ׳ ■ך | _ -ך ... ■ך

הסח אשר ת מ ח כד בנחל אי כי להפליא, זה שלהם התמימות כי ש־ברוף־הףא,1להקןד קןרו־בים אנחנו ולכן התמימות, מדת על־לדי אלא לאמונה, להגיע אפשר ננוח לא אנחנו ב!בנאל, פיה התחלנו ואם נפשנו, את למסר צךיכים שזה ואף הגליל״, של ״לרושלןם ןבנאל את שנעשה ער נשקט, ולא יתגשם. שזה לך מבטיח אני כחלום, נךאה והחלישות המרירות גידל את ולשער לתאר לכולה לא את שלש דמים !השפיכות הבץיונות גדל ואת וכו׳, וכו׳ לי שלש הדעת ?!רובים הכי מאלו וממי? ... דל?ןא בלבנאל ומאיפה? וכו׳, וכו׳ לי כחות יותר צובר אני אלא נשבר, לא אני זאת כל עם וכו׳, אצלי ולכן תורה. מקום הזה המקום את שאעשה עד אנוח לא ואני הנפש, בלבי חקוקים שניכם י לי תעזרו — בעלך ואת אותך מבקש אני כבר אצלי אתם מאתמול״, אתכם מכיר לא ״אני הלמים, כל לטובה I • I : • • : • T : • T - T : - ׳ • T - *• ־־ • T הימים, כל לטוב לבבי בפנימיות חקוקים ואתם שנים, גבי על שנים V ׳ • : כמו מאד, מאד אתכם אוהב ואני בלבי, מיחד מקום לכם ויש : ׳ ! : T V t I : T . . , 7 ** . - V : V זאת. יודע שהקדוש־ברוך־הוא ותעשי בלדלם, עצמך את תקחי אלא בטלנית, תהלי אל ועל־כן תעשי ואם מלכה״, ״נר המךרשה של הבנות בין גדולה התעוררות מאות לפה שלבאו המושך, כ־ח קז?הלה איך תךאי אז טובה, פךסמת V : ' •T -J 7 ך - . .ן חלום, לא וזה נשים, חמשים הפחות לכל להעסיק ותצטרכי בנות, רצון. רק צריכים ה׳רב להיות צריך שהוא הסמ״ך־מ״ם, רשעות את ךאי בחנם ולא הארורים, הךשעים לשרות שהוא איך המקומי׳, ובנלן מנלן רב את להעביר בקלות כל־כך לכלו הארורים שהרשןנים היו הרע־בנים אלו כל כי לישןבן, רחמנא הדת. על לשראל מכלל I ^ ^ I . • — .. ^ ^ ^ _ ,, 7 T * : * •• ׳ V : T T : גב... לו נותנים כלם הזה, הרשע שהסמ״ך־מ״ם איך תראי בעזרתם, קדש להיות שצריכים אלה צחוק, לאותו אוי אבל מצחיק, וזה הוא במי זוכרת לא את האם שחיתותו, על גב לו נותנים הקדשים ׳ * l T: • I T T : T - T־T V : - T T V V ׳ : : • וכו׳, לטבל ללכת תוכלנה שלא בנשים, היתה נקמתו כל נקם?! אנחנו זאת כל עם וכו׳, מ... גב לו ולש וכו׳, פךעה גזרת ממש a:oJI

אעזר תמט כד קסטבבחל להתפעל ולא נעזמות בין אמונה ולהמעזיף להתחזק צךיכים ןכו׳. עזלומנו מאנעזי לא ואפלו אחד, מאף :• אנעזים, אלפים מעזבעת יותר העזנה לאעז על באים לאל, תהלה ׳ • T T-: •* T-: •T —־־ •T T ' * * t בכל 'שמפיצים והספרים מהקונטרסים ליא אם באים? הם ומהיכן ״ - V ׳ • T T - T : : • : : ■ T --- : * ׳ T T צומח ומזה כלה, השנה כל וזורעים חורשים אנחנו כי כלו, העולם זאת כל עם ... באים הם מזה שלא שיגידו יודע ואני ןקרות, נשמות אפריקה, דרום ועד הףחוקה, אוכזטרלןה עד נוסע מי המציאות, זו הארץ, בכל מדברים לא וכבר ארצות־הברית, ועד אירופה, ועד : - : בעולם מקום אין כמעט הקונטרסים, עם ולרחבה לארכה קזחורשים T : T : T : T “ • I T : - ! "־ ׳ : t I T את שמפיצים שלי השליחים שם יהיו קזליא להודים, עזל קבוץ שלעז ונפרסם נגלה אנחנו כלום, לסמ״ף־מ״ם יועיל לא וזה הקונטרסים, מאיד מאד אני ועל־כן כלו, העולם לכל הקדוקז־ברוף־הוא את : : . 7. ן .ך .ך I J■ ך -.ך) בו עצמכם את שתךביקו טוב ויותר לי׳ קזתעןרי אתכם מבקש ,יתברר ותשכחו, מהעבר ואז תראו הצלחה גדולה. בחיים• T 1 ' T T V " : : • l ' 1 - T I :־-: T : T T — — • וחראי תפסיקי, ואל מלכה״, ״נר המדרשה על פךסימת תעשי הקדוש־ברוף־הוא. עמף שיעשה גדולות, לשועות השמלם... מן להצלחה ברכה לף המאחל תמט. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט״ו ו??זלח, לסךר שליעזי יום לןגברף, השם ??זרת T לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום : T T : T V T ~ ־ T( * : : V - • • : T ; •• T* יאיר. נרו ... מאד שאתה איף שמח אני מאיד ומאד מכתבף, את קבלתי לנכון עצמף. את משמח T : * T T : ( T T V : • T ; T • ׳ ” : ” : V ־* : ׳ שלומנו שאנשי והלואי הענינים, בכל חזק תהיה ונא נא T־; t I : • : • ־ : • t t : t:- TT : T גדולה הצלחה היתה ואז וענין, ענין בכל אותי מציתים היו היקרים V T T - ; באנו לא אם וכו׳, וכו׳ בטענות באים שהיו ולא שלנו, לקהלה T • ׳ : : T : ־ * I - T v t: '

לע אעזר תנ כד בנחל אצל הן לם1בע רית1^ק מה׳שחיתות ללדינו את להציל אלא לןבנאל פךצופם נתגלה לפנינו כי מספיק, כבר החלונים אצל והן הזיתןים לחנך כזה קדוש לחנוך שזכינו שכן וכל שכן ומכל כר, וכר האמתי : • V • : “ “ *••P! * T ! T : TT: T ! T ••.I: • *• ! ** T V שיהיו הברית בקדשת ולשמרם ובטהרה בקדשה ובנותינו בנינו את V : T ׳ • : הכל. על עולה כבר זה טהורים, לתברך, ממנו שהכל ותדע לתברך, בו עצמך את להךביק ךאה לתברך, אליו שמדברים ולבור דבור כל אשר יתברך, אליו ותדבר כלל. לשער ואין לתאר שאין כזו, הצלחה נצחית, הצלסה הוא מלבי גים7יוך שאנחנו גורלנו, נעים ומה חלקנו. טוב מה אשלנו ז״ל. לבנו בלי עושים הלינו מה כזה, ונפלא נורא לבי כזה, אמת יום אין כי קשה, מאד קזזה ואף מגמתנו, כל להיות ?ליכה ולזה החיים, זה זאת כל עם וכר, וכר משנות צרות עלינו יעברו שלא ׳ - T V • ׳ : T •• T. סוף כל סוף כי טובות, נקרות אילו יום בכל לתפס שזוכה מי אשלי יום, בכל לומדים שאנחנו חמש הפסוקים אלו לק מאתנו, לשאר מה ואלו גמרא, השורות ואלו יום, בכל גולסים שאנחנו המקזניות ואלו לך טוב ואז עצמך, את לחזק לאה ולזאת ?ייך* ז0^ל5 ההלכות הימים. כל T “ T• השמלם... מן והצלחה בלכה לף חמאחל ליעודם. ןה את למסר דחופים מאד מכתבים תקבל פה תב. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט״ו וישלח, לסלר ;צליעזי יום לסברל, השם בעזרת החלה. ... אל רב שלום מכתבך. את קבלתי לנכון הלבה כל־כך בחלים עללך שעברו מאחר אותך. אבקש מאד מה יותר, תסבלי שלא ןכר, ןכר נורא סבל ןסבלת ןכר ןכר אכזבות

אעזר תנא כד העאבנחל ׳ I : * : I : T* •• • T T * V T T : : ■ T • - : T ״ T : ועליזה, עזמחה להיות עזבעולם אפנים מיני בכל להתחזק ראי ולבז לפתח ... לגברת תעץרי וכן במעון, מאד ותעןרי פזיזה, תדוןי ואל טוב בחור תמצאי זה ובזכות בתעזובה, חוזרות לבנות מדרקזה פה •:TT: T : • : T : • ' V * ; ; • T בחור כל על לקפץ פזיזה תלזלי אל רק וכו׳, נפעז ועדין שמלם וירא שהש לפי טוב מקזהו תמצאי ואז סבלנות, רק וכו׳, לך שמציעים נשמתך• תתאכסנו — טובות מדות בעלת היא אם הבחורה, אודות ------- - - . .7 . ------- ^ ב!חד. יעזר, והקדוש־ברוך־הוא באריכות, יותר לי לכתב ךאי בחייך. שתצליחי : - : T T - (• T - ( _ ״ השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל t I ; t t• - תנא. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט״ו וי^זלח, לסדר ^זליעזי יום לתברך, השם בעזרת תהוה. ... אל רב שלום הטוב לשמע שמחתי מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון תעבירי זה ואת ?תברך, בו פשוטה באמונה מאד להתחזק ךאי כי אמונה, דבורי רק ביניכן תדברו ותמיד שלומנו, אנשי לנשות גם מהקדוש־ברוך־הוא, רק ש?דברו הנשים בין להרגיל רוצה אני חיים לא אנחנו מהקדוש־ברוך־הוא, רק אחרים דבורים אין אצלנו פה באנו זה ובשביל שמו, ?תברך הבורא בלעדי אחרים ח?ים שום מהקדוש־ברוך־הוא, לדבר רק לישוב חוץ מבדד למקום ל?בנאל אחד, מאף תפחדי ואל מהלןדוש־ברוך־הוא רק במעון ותדברי תמיד. דךכך שתצליחי לך, יעזר והקדוש־ברוך־הוא • “ T - I* T T : - ; T T : I t השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל

ל ע ב אעזר תנב כד בנחל תנב. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט״ו ו?שלח, לסדר ^זליעזי יום להפרך, השם ??זרת תחיה. ... אל רב ם1לזל לזכל וכר, המעון על פתוחה עןן לך לזתהןה רציתי, מאיד מאיד תטפלנה היטפלות תבעזל, המבעזלת עזלו, ךה1המע על יעמיד אחד באמונה. ולזיעבדו מריבות, ובלי צעקות בלי עזצ-ריך, כמו בללדים ׳ . ..(.ך •T: T:־• - : •T : I :•העובדות, בין לבבית אוירה חמה, אוירה להכניס מאיד טוב ובכלל עזןבואו תלונות, אילו יעז אם מעזמעית, חד להם להגיד צריכה ואת אל תבוא והמטפלת ... מטפלת אל תבוא המבעזלת ^'א אללך, עזהכיל ותךאי הבןת, בעלת עזמה תהןי את אלא ... אסרת מטפלת - T • : ! : ׳ - T להיות צריכים ואנחנו קטנה, קהלה אנחנו כי מנוחות, מי על יבוא I • T : I ; • • , . I --I - ׳ את להעסיק לכולה את ואם ומריבות, מחלקת בלי מאחרים, מאיד כי נעים, ומה טוב מה — עכעזו עזהתחתנו הצעירות הנעזים אלו הבנים את לחתן רוצה מאיד ואני אותן, לעודד מאיד מאיד כדאי עזמסתובבים איך במדינה, עזקורה מה ךאי לפךקם. סמוך והבנות ומה העזני, את אחד מוצאים ולא ורוקות, דוקים ורבבות אלפים יודעים בעצמם והם הקדויש־ברוך־הוא רק עכעזו? עד עליהם עבר לגדלו קזלנו 'עזהללדים רוצים ואנחנו וכר, נאוף מיני כל ןכר, ׳שהדבור גדולה, תעמולה תעשי לזאת וטהרה, קדשה של באוירה T ׳ T ־ V T : T - ■ *..P: V - 1־ * TT: T : T דבורים לנו אין אמונה, דבורי רק לחלה עזלומנו אנעזי נשות בין כלם עם כך לדבר וצריכים מהקדויש־ברוך־הוא, רק — אחרים מתועזבי ובפרט אחד, מאף להתבלעז וליא לפחד וליא גלי, בריש הקדוש־ברוך־הוא, בני אנחנו מהקדוש־ברוך־הוא, לדבר רק המקום עזאנחנו הלמוד וזה לתברך, ממנו רק אחד מאף מפחדים ליא ואנחנו גם מתמלאים אמונה, עם מתמלאים כעזהם בללרים להחדיר רוצים בהקדוש־ מאמין עזאדם כפי בזה, תלוי זה כי עצמי, בטחון עם כיחות. לעז לו עזגם בעצמו, מאמין כן ברוך־הוא, a:oJI

אעזר תנג כד בנחל העג לעזר לה1יכ רק עזאת במה המזסדזת, בכל לי לעזר ךאי ונא נא סךעזים חיים וממעז תעץדי, — לעזר יכולה רק עזאת תחום ובאיזה סוף כל סוף ... מעזפחת עזגם מקוה, מאד מאד ואני בי, תנפחי עכעזו ץמן, של ענין רק ןה בטוח, אצלי וזה ליבנאל, גם־כן!עברו לא שאני יום ואין שלהם, הבת את לשדך רוצה מאד מאד אני טוב. חתן למצא שיזכו זה, על מתפלל T בין ואמונה שמחה של אוירה שתהיה מאד, תשתדלי ונא נא : T * ! - : * I ) T V : • T V: V T: • ־־ V ! * V ׳ פה ננצח, בןדאי ואנחנו מריבות, יהיו שלא שלומנו, אנעזי ןשות סבלנות. רק צריכים *-T - I* T T : - : TT: I t המאחל לך ברכה והצלחה מן... השמים תנג. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט״ו ד<ןזלח, לסדר שלישי יום ל^ברך, השם בעזרת לי ה^קר ילידי אל וללדפו יגיעו סלה טוב וכל ו?ךכה שלום : •• T• יאיר. נרו ... מאד חטוב לשמע שמחתי מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון שתתמיד הקדוש־ברוך־הוא, לעזר תורה, לומד שאתה איך ממך, הימים. כל לך טוב ואז ביומו, יום מדי הקדושה התורה בלמוד : • - T : - I T : ' : ” • T : I t “ T• ואתה לאט. לאט ללמד רק אחד, מאף להתבלבל צריך לא אתה לשמח צריך ואתה ••• אסדיד רץ איני אחד אף כי למהר, צריך לא תמיד. דךכך תצליח ועל־לדי־זה בך, שלש קטנה נקדה כל עם כל אשר לתברך, אליו ותדבר יתברך, בו דבוק תהלה תא נא כזו הצלחה נצחית, הצלחה הוא לתברך, עמו שמדברים ודבור דבור ואז זה, אל להגיע שז-וכה מי ואשרי כלל, לשער ואין לתאר שאין הימים. כל לו טוב T - T• העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל

העד אעזר תנה כד — תנד כד בנחל תנד. כד ה׳תשנ״ז. כ?לו ט״ו ״ו?^זלח״, לסדר שלישי ינם יתברןי, השם בעזרת יאיר. 1נר ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה הזלום T V T : T T ; T ־ : : • : * V ב1הט לעזמיע מחתי1ע מאד ומאד מלתבף, את קבלתי לנכון מתחזק. עזאתה ואיך ממך, רק אחר דבר אין העולם בןה היקר! לדידי לך, אמר מה ׳ T TV T T: -- T : : - V ־ ׳ ) •• ” ! • • : : - : • I עזבעולם, אפנים מיני בכל עצמו את לחזק וצריכים התחזקות, הוא ההתחזקות ?נקר הלמים. כל לו טוב ואז בןה, עזחזק מי ואבזרי עזלומנו אנעזי עזאר את ולעןמח עןמח להיות צךיך ואתה העןמחה, בך. ישליש טובה ונקרה נקרה כל עם שאני תפלתי ישמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. רךכך שתצליח בעךך, ומתפלל מבקש השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תנה. כד ה׳תשנ״ז. כסלו ט״ו משלח. לסדר שלישי יום ?תברןי, השם בעזרת הגדים ברכזלב״ ״חסידי שלומנו אנשי נשות כל אל רב שלום ולשמרם תמיד, שכינתו לשרה עליחם הול״ה ברסלב״. ״עיר בלבנאל רוחה ברכה ן־לקזלח ומחלה, נגע ומכל וצוקה צרה מכל ולצילם אמן. לדידןן, מעשה בכל להצלחה עצמכן את שתןחזקנה מכן, אחת כל את מבקש אני מאיד מאיד אחת תרכלנה ושלא וכר, קבוצות קבוצות ביניכן להיה ושלא בלחד, על אחת ושלום, חס ססתות, יחיו עזלא שכן ומכל השנלח, על להחדיר רק היא מגמתנו וכל מאיד, מאיד גדול עוין זה כי השנלה,

אעזר תנה בד בנחל קעה לתברף. 1ב פעזוטה אמונה לנו ^תהיה לתברף. מציאותו אמתת את צדיקים, וספורי פרכזית והקזגחה אמונה דבורי רק לדבר ךאינה ולכן לנו אין הכלל, מן יוצא בלי הלזניה, את אחת ותעודתה ותחזקנה קהלה פה לבנות שמם למדבר באנו כלנו אנחנו !כתות כתות פה ;--- ■ד • T T : : • ” P : ־ : T T; *-, וטהרה. קדשה על־פי ובנותינו בנינו את לחנך קדושה, להוציא לי שתעזתה מכן, ואחת אחת כל את מבקש אני לזאת את אחת תאשמנה ואל וךצוני, חקזקי כל את הפעל אל מהכח יש ולכלכן מצלחות, וכלכן טובות ןכלכן אהובות כלכן כי הקזניה, לי לעזר נקר7ה שתעשו מה תעשו ולכן חכלל, מן יוצאים כחות וטהרה, בקדשה ובנותיכן בניכן את לחנך הפעל אל מהכיח להוציא וכל ביניכן, שרדה שמחה של אוירה שתהןה מאד, תשתדלנה וכן שלומנו, אנשי נשות בין שיש חקזעודים אל להצטרף שןכולה אשה להצטרף גם שןכולה מי שכן וכל שכן ומכל חלקה, ןאשרי אשריה סוף כי מזה, נלה7למ אין — תהלים ב!חד ולומר תהלים* חברת ^ יום בכל צריכים ואנחנו חקדוש־ברוך־הוא, את רק לנו אין סוף כל לא רע, דבר שום ושלום, חס לנו, יקרה שלא חדשים, רחמים ויום ׳ T T T ׳ I T - ׳ T - T ’ * V : • vl T וכר, רעים וחלאים מחלות בחוץ ששומעים וכמו מחלה, ולא נגע אתנו, שעושה חנם החסד על להקדוש־ברוך־הוא להודות עלינו פרודים. בינינו לעשות שרוצה היצר, אחר להמשך לנו ואסור מאד ואני גדולה, באהבה ב!חד עצמכן את תחזקנה תא נא נגד אחת שנאה או הסתות אילו ןשלום, חס יש, אם מקפיד, מאד שיש מספיק כזה, דבר לסבל ןכול אינו וחקדוש־ברוך־הוא השניה, צריכים אנחנו כי אצלנו, פה לא אבל הגדולות, בעןרות כןה דבר לרעותה. תעזר ןאשה אחת, משפחה כמו ב!חד לחיות לה יש מה לי תכתיב מכן ואחת אחיז שכל רציתי, מאד מאיד לבנות רק — מגמתי כל זו כי בקהלתנו, לשפר לכולים ומה להגיד, נש?ת.1מש קהלה מאמצים מיני | ל שתעשינה מכן, ואחת אתיז כל את מבקש אני a:oJI

ל ע ו אעזר תנו כד בנחל אתכן לגור לבוא ואץכה ןחובותי, מצרותי כבר עזאצא עלי, להתפלל ביבנאל. ב!חד ־”T•■־ TT:“ : TT: IVT * I — העצמים... מן והצלחה ברכה לכן המאהל תנו. כד ה׳תשנ״ז. פקזלו ט״ו וי^זלח, לסדר שלישי יום לתברך, השם בעזרת עזתהןה. ... אל רב עזלום הארך. מכתבך את קבלתי לנכון מזה לי עזיעז מחה1הע ג׳דל את ולעזער לתאר יכולה את אין לך ןעזיר הצהרלם, אחר חוגים להן ה1עוע ואת בבנות, מטפלת עזאת ועל־ידי־זה זה, את ותנצלי הנפעז, כהות ;נם הקדועז־ברוך־הוא מאד. מאד תצליחי : - : ־ * : • I ״ T : V : י T V• : •• • ־ ; - : ועזל מחהtע עזל אוירה עזלומנו אנעזי נשות בין להכניס צריכים מבקש מאד מאד ואני השניה, ;נל אחת תרכלנה ושלא אחדות, המעון בעדן ובפרט לכולה, רק שאת כפי בןה שתתךמי אותך, והסכסוכים ןכו׳ הלחצים את שתוריד שתחלה, ... נבלת תדברי;נם ביניהן. ןאהבה אחדות של רוח רק ושלהלה במעון, ןכי׳ הבנות, את להעסיק שבעולם מאמצים מיני כל תעשי ונא נא שהן הבנות, כל את לקחת לכולה את אם טוב, הלה ולדעתי, מאד זה את תקשטנה הן ךכך הבנים, של הקראונים את תקשטנה חה לפות, תמונות מיני כל ;נם הבנים, של הגן ובפרט לפה, מאד ספוק. בהן לכניס והקדוש־ברוך־הוא עליך, שעובר מה בכל מעמד תחזיקי אותך. יעזב לא בודאי ולעשות וקזמחה, אמונה דבורי רק הנעזים עם לדבר צריכים רק אלא אחרים, דבורים לדבר ל׳א שבעולם פעלות מיני כל

אעזר תנז כד בנחל העז ה^דוהז־ברוך־ את רק העולם בזה לנו אין כי מהקדוהז־ברוף־הוא, וכר, וכר קזניה ובכל דקה ובכל רגע בכל אותו צריכים ואנחנו הוא, לדבר ולמה מה על ועל־כן חןים, הזום לנו אין לתברף בלעדיו כי נצליח ועל־ןדי־זה מהקדועז־ברוך־הוא, לדבר טוב יותר קזטיות, תמיד. דךכנו העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל - J .. - It: TT : - : T T - (• T■ - תנז. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט״ו מעזלח. לסדר שליעזי יום לתפרך, השם בעזרת V : * V V T T : T עזתחיה. ... אל וברכה הזלום t : • : : • T T V * T T : . T J' . . ן - . . מחה,1בע להיות הזבעולם אפנים מיני בכל להתחזק ראי מעט קזעוד הקדועז־ברוך־הוא, אל מקרה ואני בעלך, את ותשמחי הבןת. לחנכת אליכם לבוא ואץכה עזלכם, הדירה תגמר אחדות ועל עמחה על אוירה עלומנו אנעי נעות בין תכניסי על אחת וךכילות הסתות עום ךעלום, חס להיו, ועלא אהבה, ועל רוצה אני כי כןה, דבר קורה אם לי כואב מאד מאד ןה כי העדה, אני ולכן חסד, ועל אןזבה על מבססת במינה, מיחךת קהלה לבנות לי. עתעזרי אותך, מבקע מאד מאד סוף כל סוף כי יתברך, ממנו רק העולם בןה לדבר מה לנו אין : -----: It - t : - V t : TT t : t : ' I - t :• t : : :----- אנחנו דקה ובכל רגע ובכל עעה ובכל יום ובכל יתברך, בידו אנחנו •• - : ׳ V V T T: ־ ” * T אליו מקערים להיות עלינו ועליכן העולם, זה את לעזב מוכנים 1 T ״ * T • : : ״ T דךכנו. נצליח על־ידי־ןה !דיקא תמיה עאני תפלתי לעמע לעראל תפלות העומע הקדוע־ברוך־הוא תמיד. עתצליחי בעדך, ומתפלל מבקע העמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל It: TT : - ; T T - ( • T* -

ל ע ח אעזר תנח כד בנחל תנח. כד ה׳תשנ״ז. הקולר ט״ו וישלח, לסדר שלישי ירם ?^רף, השם בעזרת צלום ^וברכה אל. ... צתחיה ^V : • V V T T : T מא־ד ומאד מכתבך, את קבלתי מכתב, לך כתבתי קזכבר אחר קהלתנו. קזל הדו״ח את לעזמע ?^מחתי באמת אבל לך, להודות צךיך לא קזאני כותבת עזאת אף : • ׳ V T T אין הכלל, טובת עזהיא כזו, טובה ובפרט טובה, לי ה1עוע כעזאדם V * T : T T T ׳ V ! - - • T J ׳ פעם. עוד לך מודה אני ולכן לך, להודות מלים העתקים, מזה קזתע?^י ורציתי לנעזים, כללי מכתב כתבתי כתות הנעזים בין עזןהןה רוצה לא אני כי הנשים, בין זה את ולחלק ה־שנןה, את תסית לא ושאחת ביניהן, מחלקת תהיה ושלא כתות, I • T • •• I - ! • : - V : ! - : ׳ * T : : ! • • • : ! •.. ותתרבה תגדל קהלתנו מעט ועוד מאחדים, להיות צריכים אנחנו כי ותגל לבנו ףשמח עינינו יךאו וכו׳, וכו׳ ופי^עשרה פי־סמשה איך תךאי אבל כסלום, נךאה שזה ואף לתברך, בישועתו נפשנו תלזןה זו דירות, פה לבנות שיתחילו ברגע כי לתגשם, שהחלום » V T T T • * * : ! “ : T • עליה ליבנאל מכל. הארץ - J יותר. ותקבלי קצת עוד ^חכי בבני־ברק, שלך הדירה אודות מאד ורציתי כללי, מכתב עכשו להן כותב אני המעון, אודות נחוץ מאד !ה כי המעון, מעובדות אחת לכל זה את שתמסדי וכו׳ מתח עם לעבד ןכולים לא כי ביניהן, אחבה של אךירה שתהןה העדן כל ןפה לא זה ובכלל השניה, את תמסר שאחת ומסירות, הזה• מאד. שתצליחי לך, יעזר והקדוש־ברוך־הוא מאד, תתחזקי רק T T : - : T T i I t המאחל לך ברכה והצלחה מן... השמים

אעזר תם כד — תנט כד בנחל לעט תנט. כד ה׳תשנ״ז. כסלו ט״ו משלח, לסךר ;?זלישי מ1י ?תברף, השם ב^ןרת לזלום וברכה אל ... נר1 .יאיר •T •• V T T • T מתמיד לזאתה מח,1ע אני מאד ומאד מכתבך, את קבלתי ן1לנכ תבוא הבר־מצוה אחר לזתכף־ומיד מקוה, מאד ואני בלמודים, הץ המדות כי ב״ספר־המדות״, תתמיד העקר ביעזיבתנו, ללמד לו מוךדין בה מודד קזאדם ובמדה האדם, קזל הלסוד ח.), (סוטה ובלזביל הכל, על עולה המדות, תקוץ עזל הענלן הלה ז״ל רבנו ואצל אותך מכה מצוה. בר לפני עוד קזלו המדות״ ״ספר את דובר הוא ןה ב״ספר־המדות״. להתמיד קזתןכה הקדולז־ברוך־הוא, ןה כי מלזניות, הךבה גורס לזאתה ללזמע, נהניתי מאד וכן חלדה. מיני מכל הנפלז את ומטהר מזכך קזן־ןני הפלתי לקזמע לע>ךאל, תפלות זומע2הל הקדולז־ברוך־הוא תמיד. דךכך שתצליח בעדך, ומספלל מבקלז העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תם. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט״ו וישלח, לסדר שלישי יום לתברף, השם בעזרת מאד לי יקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום T ; T T : T TV * • : %• : : • : • ~ T It; * * Tיאיר. נרו ... — ממך הטוב לעזמע מחתיtע וגדל מכתבך, את קבלתי לנכון כלל. לקזער ן־אין לתאר אין מאד זה כי וכו׳, מךאות על עזמועז לקבל להמקזיך ךאה העקר מוצאי בכל לקבצם ךאה וכן החדקזים, לזוגות ובפרט נצרך, מאד

קפ אעזר תסא כד בנחל V T : ׳ -ן , _ , .ך _ T : - T : - - Pt זיבאו2 ?ואחזקם ואעודדם אעוררם ואני מלכה, מלוה לסעדת עזבת אליף. ת1נ1נסי מלאים החיים כי בשמחה, תמיד תהיה רק ונא נא ולכן שמח, שהוא השמחה רק מהאדם? ישאר ומה ומרים, קשים . . ך ״ — ׳ יT *| T... ך.ך.ך ״ ■ך ..ן . . - ' . . ך שבעולם פעלות מיני כל שתעשה תף,1א מבקש מאיד מאד אני : • ! י: T : ׳ • : - : V : • I : T T T נ T •וברוחניות. בגשמיות דבר בכל לף יועיל וזה בשמחה, להיות העזמלם... מן והצלחה ברכה לף המאהל תסא. כד ה׳תשנ״ז. פ?לו ט״ו ד^זלח, לסדר שלישי יום ל?ברך, השם ב?זרת - • : • : I V לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום P - ־ • : T : T T : T TV • T T : T• יאיר. נרו ...1מא חבל כי ... ואת ... את בןתם לוקח עזאתה שמח אני מאד מאיד הצהרלם אחר אותם לוקח שאתה בזה ולכן לאבוד, שללכו מא־ד לפני ללמדו עזהם רוצה מאד ואני ברכה, עליף תבוא להפצה, • • : • T V V T ~ t V V I t - t V “ * - - T: t למוד מבלי אחד יום להם יחסר שלא כף ... הרב אצל הצהרים שרוכים לחם למצא הקדוש־ברוף־הוא אל מקוה !אני התורה, חכולל אצל שללמדו חצהרלם לפני ךברי, את לקלמו הם אם טובים, להפצה. אתף ללכו הצהרלם ראחר ... הךב עזל שמחה, הוא העקר כי בשמחה, ביותר עצמף את לחזק ךאה הכי הדבר הוא שמחה כי עזמחה, בעבור נפשו את למסר וצריכים T T : • T T TV T T T T ׳ T ׳ • ־1 T T T קשה, לאדם כי קלות לאדם כל עבודות, שבעולם אבל שמחה באה V It ןאשרי שמחה, עבור נפשו את למסר וצריכים נפש, במסירות לאדם I • *• I T • T T ׳ V • : — I - T • דבר. משום נשבר ואינו מעמד, שמחזיק מי תחלף ותמיד עזלומנו, מאנעזי אחד כל את לשמח ףאה ונא נא גלל את ולשער לתאר לכול לא ואתה עזלום, לו ותקדים אחד לכל אומרים הקדועזים חכמינו ?י הזו. הזכות קיא:): ת1?)תב המלבין ׳טוב

אעזר תסב כד קפאבנחל לזולתו מחיך עזאדם בזה כי חלב/ ממשקהו יותר לחברו עזנלם חלב כוס לו נותן שהוא ממה שלה יותר זה שלום, לו ומקןדים לשתות. אקזר לתברך, אליו ותדבר לתברך, עמו עצמך להתבודד ךאה כל על וחבל הקןדוש־ברוך־הוא, את רק אלא העולם בזה לנו אין להיות ראה הקדוש־ברוך־הוא, עם מדברים לא שאנחנו ויום יום T I ; . _ , . , -״ t I■ ך ; . « . . . • T - T I: T : ' v t ) t T J הימים. כל לך טוב ואז בזה, חזק מאד השמלם... מץ והצלחה ברכה לף המאהל תסב. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט״ו דשלח, לסדר קזליעזי יום זתפרך, השם בעזרת T : T T : T TV : : * : ■ - V •• T• יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ... הרב של הכולל אצל יום חצי עזתלמד רוצה אני כ;אד מאד תקבל כי הלקר, הזמן את תבטל אל וכן וכד, בךחובות תסתובב ואל כי מאד, וחבל קזדוך למצא מאד קשה לך להלה ואחר־כך רע, שם השם, את לאבד צךיך אתה ולמה טוב, שם להם לש עזלך האחים אז להפצה, הצהרלם אחר אותך לוקח עז... שמח מאד אני ולכן אצל תהלה הצהרלם לפני יום עזבכל לעבר, ולא חק לעצבך תעשה ותצא מנחה תתפלל ואחר־כך אחת, עד מעשר ... הרב עזל הכולל .להפצה T T — כלילא ״לניקותא כי וזבר עזלך, הלקר הזמן את לבץבז לך ןחבל אתה ועכעזו צעיר״, כשעדלן הפרח ייפי ״עקר קנב.): (שבת ךוךזיא״ הלקר. הזמן את לבטל צריך אתה ולמה מאיד, להצליח לכול העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל

דפב אעזר תסד כד — תסג כד בנחל תסג. כד ה׳תשנ״ז. פקזלו ט״ו וישלח, לסדר שליעזי יום ?הברך, השם בעזרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום • T •• V : : • : * “ TV T : T T ! T עזל הכולל אצל יום חצי עזתלמד אותף, מב?ןעז אני מאד מאד ״כי בעזטיות, עזלף הזמן את עזתבלה חבל כי אחת, עד רtמעע ... יומו״ בא עכ^זו אפעזר והגוף והומה, הולך הזמן ז״ל רבנו של ( שי ר בלקוטי־מוהר״ץ), ההקןד־מה אחר סופרות, לכתיב ת׳עזתדל הצהתם ואחר אותי, תצית ואם ןה, את תנצל עזליא וחבל ןפה, כתב לך יעז כי את תבלה ואם טוב, עזדוך לך למציא אוכל ואני טוב, עזם ת?ןבל פעלות מיני כל תע^ה ולכן עזלך, העזם את מאבד אתה הזמן, עזל הכולל אצל תלמד הךאעזון יום חצי — אותי לצית עזבעולם לך, יעזיר והקןדועז־ברוך־הוא תכתיב, העזני יום וחצי ... הרב תמיד. דךכך עזתצליח העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תסד. כד ה׳תשנ״ז. כ?לר ט״ר ו?שלח, לסדר שלישי יום ?חברך, השם בעזרת לאיר. נרו ... אל ולךדפו לגיעו סלה טוב לכל וברכה עזלום עזלעז נפעז והעגמת הצער גידל את ולעזער לתאר לכול אתה אין מי כל לאל, תהלה כי בשמחתך, לךאות מאיד מאיד רציתי כי לי, בלי כלום, בלי עזתסתובב וחבל והתחתן, זכה אצלי, פיה עזלמד אצל עזתכנס לך כןלעץ הליתי ועל־כן ןכו׳, ןכו׳ תורה בלי עבודה, עזם תקבל וכך אחת, עד מעעזר עזעות עזלעז ... הרב עזל הכולל ולמציא לבוא מאיד עזבל!רוב להקןדועז־ברוך־הוא, מקוה ואני טוב,

אעזר תסה כד פפחל קפג הרב עזל לכו־לל לבוא חזק תהיה אבל עזתתחתן, כדי טוב, קזדוך לף לף יץמין והקדועז־ברוף־הוא לדזפצה, תצא הצהרלם אחר ובפרט ... אחד. מאף טובות לעזום תצטרף ולא עזפע, העזמלם... מן והצלחה ברכה לף המאהל תסה. כד ה׳תשנ״ז. ככלו ט״ו ויעזלח, לסדר ^;זלי^זי יום יתברך, השם בעזרת ה״/ ״בךפת במעון המטפלות בל אל וברכה עזלום העזנןה, את אחת שתכבךנה כלכן, את מבקש אני מאד מאד I V •• •• : • V : T : : • ! ׳ T V T T : V: V T : ביניכן יהיו שלא מאד ותשמרנה בנאמנות, העבודה את ותעשינה מגנה, מאד זה ודבר מסליקת, שונא הקדוש־ברוף־הוא כי וכוחים, ב!חד. להשתוות לכולות לא שעובדות תלונות, אילו לכן ןש ואם תחלה, ... ?ברת היא שלכן המנחלת בעצמה. דין לעשות לא אבל אליה, זה את תבאנה : - : T ׳ T •* T V V *• V T T - J * -I התינוקות עם בעדינות שתלכנה אתכן, מבקש מאד מאד אני עבודה זו כי וכו׳, עליהן להעמיס ולא עליחן לצעק ולא ךכו׳, לכולה שלא ומי נשמה, עם להיות צריכה זו ועבודה מאד, קדושה למסר ולא ךכו׳, להתוכח ולא וכו׳, לצעק לא האלו, בתנאים לעמד עבודה לעצמה שתחפש ךכו׳, לריב ולא וכו׳, השניה את אחת תעזר ואשה הדדית, באהבה!הבנה לחיות צריכים במעון כי אחרת, כ!נהלת. לנו לש לה ובשביל לשנלה, אחת פקדות לתן א‘ךל לךעותה, לסתדר. והכיל אותי, שתצלתו מאד מקוה אני T T : - : T T : VT• - •1 - T ״ השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאחל

קפד אעזר תסז כד — תסו כד בנחל תסו. כד ה׳תשנ״ז. ככילו ט״ו ו?שלח, לסדר שלישי ם1י לתכרף, השם בעזרת t T TV T : T T : T ־ : ; • : * V : ־ - * I לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום : *• T• יאיר. נרו ... מאד יאיר. נרו ...מידידנו הספרים את קבלתי לנכון י־ T כל כי יפים, כל־כך ספרים ראיתי ל־א עוד לד! א־מר מה ! *I t : • • t כל את להדפיס עזתוכל לתץ מי להפליא, ןצאו ספךים העזל׳שה : - T לדורי הרבים זכות וזו יפה, מאיד מאיד זה כי כזו, בצורה הספרים * : T T * ׳ V : : T V : : ״ T ־• : • - דורות. שיש מה לגמר תךאו תשל״ו, משנת בנחל״ ״אשר חלקי אודות יכולים שאתם כרכים כמה ולכן עכשו, טרוד מאיד אני כי בידכם, : * V V • T : T - I *• T ־ ׳ : • T : - T ׳ : V : V : הוספות. בלי שהוא כמו נעים, ומה טוב מה — להדפיס השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תסז. כד ה׳תשנ״ז. פכלו ט״ו ולשלח, לסדר שליעזי יום לתברך, השם בעזרת ... היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום i V : : • : • ~ TV T : T T : T • • ־־ TT> • T י• יאיר. נרו הטוב לשמע שמחתי מאיד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון ממך. לעבד שנכנסת שמחתי, גידל את ולשער לתאר ןכול אתה אין ילדים עם אשר לדעת, צריך ׳שאתה מה העקר תורה, בתלמוד ליא שכן ומכל עליהם, לצעק ואסור מאיד, גדולה סבלנות צריכים V T V V T * • ! • T ׳ •* - : - : T : . - T • • ! ׳ להם ולספר גדולה, בעדינות ללכת צריכים ילדים עם כי להכותם,

אעזר תסח כד כנחל הפה וזכי ת1ד1מהעב !ה ךאל1לע ילדי את לחנך כי צדיקים, ספורי הךבה !תמיד ב!ה סק1קוע מי אעזרי עזות,1קד מאד מאיד אני לל,1בכ הצהרלם לפני מד1ל שאתה בזה גם מקרה, מאד ואני מאד, שתצליח הקדוש־בדוך־הוא ויעזד שמח, ... הרב של לל1הכ אצל מךים1של אלו שכל לסדר, נוכל שבקרוב • : T T * : : : - I חדשית. תמיכה יקבלו עתים רתגנב׳ שלף, הזמן את ותנצל בטלן, תהלה אל העקר - : ׳ T - T T : ׳ T • : ׳ V ; ” : I TV ) : • • • ; t גמרא, משנה, מקרא, למוד בלי אחד יום לף יחסר ואל לתורה, T VV T T : - T V • * ״ ״ : T T T I - ־I T * I * עולמות, הארבעה כנגד הם אלו למודים הארבעה אשר מדרש, I T T V י ! T - T T • T V “ * 1 : - הימים. כל לו טוב ואז בזה, שחזק מי ואשרי T I - V • : I ; - I ־ - T T ׳ V • : : • עם שיתבודדו ההר, על הילדים את להוציא לף כדאי בו פשוטה אמונה צךיכים כי דקות, כמה אפלו הקדוש־ברוך־הוא רק בעולם, אחד אף את לנו אין באמת כי קטנות, מגיל עוד לתברף את מבקש שתמיד מי ואשרי בעצמו, הקדוש־ברוך־הוא את צריף. שהוא דבר כל הקדוש־ברוך־הוא השמלם... מן והצלחה ברכה לף המאחל תסח. כד ה׳תשנ״ז. ??לו ט״ו ו?^?זלח, לסךר ^?זליעזי יום לסברך, השם ?עזרת תחלה. ... אל רב שלום ממף. הטוב לשמע שמחתי ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון מקוה _ואני שתחלה, ... לגברת כתבתי כבר וכר, המעון אודות טוב. הכי הצד על ןה את תסדר שהיא להקדוש־ברוף־הוא, באהבה בלחד ותחיו בעןמחה, לחיות מאד תשתדלי העקר

לפו אעזר תסט כד בנחל כעזאחד — ואיןtהנע הצלחת סוד זה כי לעזני, אחד ןתעץרו נדולה, לעזני. עוזר • - T - I* T T : - : T T : I t העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תסט. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט״ו ו?שלח, לסךר ^זלישי יזם ל^פרך, השם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה לזלום I ־ - T ; T T : T V T I : : ■ V — ■ ■ : T t ־ ןאיר. נרו ... הןמים כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, אחד מצד !היקר ןדידי לך, א־מר מה מכתבך. את קבלתי לנכון וכו׳ והמרירות והןסוךים נפלז והעגמת הצער על לי כואב מאד מאד V T - V T : - T V - ״ * • ׳ T T - V I V T • : V י ׳ : רואה קזאתה קזכתבת קזני ומצד עזנים, כמה זה עליך קזעוברים וכו׳, האלו מהמלים בעצמו, הקדוקז־ברוך־הוא את רק אחד אף לך קזאין לעזוב לאדם לעז אם סוף כל סוף הלא !לך אמר מה כי מאד. נהניתי את רק אחד אף העולם בןה לאדם עזאין ומבין רואה הדעת, וזו יתברך, אליו עצמו מתבודד והוא בעצמו, הקדועז־ברוך־הוא אליו עזנבוא ז״ל, רבנו לנו עזגלה והתבודדות תפלה עזל המעלה וכן לתברך, לפניו עזיחנו את תעזפך נמורה, ובפעזיטות בתמימות לתעזובה׳ מסגל ׳תהלים כי תהלים, באמירת נךבה חלק (לקוטי־מזהר״ן, עג), סימן ב׳, כזגורים עזהיו ה^זערים כל את פותחת תהלים אמירת וכן לעויעז העזלך והפתח והעזער האות אל אותו ומקעזרת מלפניו, את להדפיס עזכתבת מה לי נךאה מאד ולכן עזם; עלן נעזמתו המדברים קוננזרסים עזלעזה לזה ולצרף קטן בפוךמט התהלים מן ״פתסה קונטרס קלה״, ״פתסה קונטרס עזהם: מפתסה, האלו קונטרסים העזלעזה כי הפתסה״, ״בךכת קונטרס העזמלם״, להעזיג אחרת עצה קזאין איך פךנסה, מענלן הךבה לדבר מךבים זיבר עוד קזאין והיות לתברך. אליו עצמו את לדבק רק פתסה, . T ״ .T T T , . 7. ך _ ״ J ( , / ; הקדועזים חכמינו עזאמרו כמו עניות, כמו האדם את עזעזובר (קזמות a:oJI

אעןר תסט כד לפזבנחל יד): סימן לד, פרעזה רבה, לזהוא מי לזכל העניות, מץ קןלזה מדה לך איץ באף וכאלף עזבעולם, לסורים כל בו דבוקים כאלו בעניות, מדקדק ז״ל רבותינו ואמרו תורה. לזבמלזנה הקללות כל עליו רבה, ת1)עזמ יר): סימן לא, פרעה מצר ועניות אחר מצר לסורים כל נתקבצו אלו ובעוונותינו העניות, קלזה כך כדי עד ;לכלם מכרעת העניות אחד, וךצוצים, ולזבוךים פתסה בלי היום אנלזים מסתובבים הרבים, יסורים לזילזנם יודעים ואינם וכו׳, העולם סוף זה כאלו להם ונדמה • • T T T I V • : V T V : ׳ T : V V * : : • : : • • V ׳ * T : • : T T * : T - T ׳ עזמחה, בליא לזרוי — זה2אל בלא זרוי2הל כל כי מזה, גדולים יותר וכו׳ בךכה בלא טובה, בלא סג.), (יבמות מחלות נם7 חולים ולעז זה ובעזביל וכו׳, מלסורים ומתפתלים חולים בבתי עזעזוכבים לרב הצלה ממעז זה מפרנסה, המדברים האלו קונטרסים העזל׳שה T T !-• • ! - ! - "t t ' v - T - T T: I •• T T I - - I - • : ” : T : T ׳ : T “ • T : V V I ׳ T T ! •• אתה אם ולכן וכסף, פרנסה על רק מדברים ככלם רבם כי בני־אדם, והקדוש־ האלו, קונטרסים העזלעזה בצרוף תהלים תדפיס רוצה, עזלך. הצרות מכל אותך יוציא ברוך־הוא כדאי לא ויכן באנגלית, נךפס לא פעם אף אפלם״ ״ארך הספר המלך עזדוד כמו להדפיס צריך תהלים כי באנגלית, תהלים להדפיס ןה. את כתב t I••. ! t I•.. : T * P ! : - V I ״ T V •* ־ : : T • It שיש טובה ונקדה נקדה כל עם עצמך את לחזק ראה העקר את המזכה ׳וכל הרבים, את ומזכה זוכה אתה לאל, ותהלה בך, לרו׳ על בא חטא אין הרבים יח), ה, ( א בו ת עזקמים לפה, כולל לך לש כי מ?ה, למעלה אין אעזר מקדעזנו, ;^ריר לד על ועומדים בחצות, באיןה אז עזם, לא אם כי חצות, תקוץ לערך טוב הכי המקום עזם וכו׳, הגלגול מסור זה עליך, עזעובר מה עזכל בטוח ואני ? כץ מקום T • : *• ! ״ ׳ ^ ^ ^ V T — — — It נשמות גלגולי שיש משפטים, פרשת הקרוש בזהר מובא אשר נם7 מהם, אחר אתה הרבים, ובעוונותינו וכו׳, מר סבל עזסובלים רואה הוא אם אדרבה, אלא כרגע, בלעתו עזלפל אסור זאת כל בזכות יותר לעסק עליו עליו, ומתפעזנזים מתגברים עזהלסורים ------- - V V ; ־ T : T T ־־ ׳ י־ P : “ T • • — T הצער גדל את ולשער לתאר יכול לא אתה לך, אמר מה כי הרבים. : T T לי זה פרטיות, ובפרטי ובפרטיות בכלליות לי שיש נפש והעגמת : - V V V : * • ••T : • * T : * • T : ״ T • V ׳ • ׳ T - - : • T T - : שהיה זוכר לא ואני ז״ל, רבנו אל מקרב שאני שנה, ואחת ארבעים V r ! • -I t V T T - . •• י - ״ - V a:o JI

לפח אעזר תע כד בנחל ברחתי עשיתי? מה אבל ומחלקןת, מךיתת בלי טו־ב אחד יו־ם לי עסקתי היסוךים, עלי שהתגברו וככל הקדוש־ברוף־הוא, אל תמיד להיה כבר אתי שלהלה מה לעצמי: אמךתי כי הךבים, בזכות יותר את ולפךסם לגלות צריך אני וכו׳, וכו׳ לי אכפת ולא וכו׳, וכו׳ אם או וכו/ הבא עולם לי להלה כן אם בעולם, הקדוש־ברוך־הוא : ־ ־ : • • T * l ׳ : V • T - T : •ולפרסם לגלות צריך אני לי, אכפת לא וכו׳, הבא עולם לי יהיה לא להדפיס גדולה ץכות זו ועל-כן בעולם, לתברך מציאותו אמתת את המדברים קונטרסים השלשה נם7 בקטן שהדפסת התהלים את :־־־■* V : ׳ T T • - : ״ V : • : • T ישראל. נשמות את ינחם וזה מפרנסה, טובה ונקרה נקרה כל עם עצמך את להחיות ךאה הדבר, הכפל הלמים. כל לך טוב ואז בך, שלש ־1 - י - י ־ t t : - i t t : I : השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל תע. כד ה׳תשנ״ז. לו1כק ט״ז ו?שלח, לסדר ךביעי יום יתברך, השם בעזרת T V •• T• יאיר. נרו ... אל שלום מקרה אני וכץ אותו, ן־תקתקתם השעור את ששמעתם אקוה לי שלש צרותי על על נוסף אעשה, מה כי מדאי, חריף הלה שלא וזה בלבנאל, וחסתות פרודים להתרקם גם מתחיל ומחוץ, מבלת מדאי. חריפים היו לא שהדברים ואקךה מאד, לי כואב תאמר ל... תהלינה שהבנות בית־ספר, למנהל שלגיד לאיר, נרו את שתתקתקו ואקרה השבוזני, לשעור שבע בשעה בךיוק מוכנות זה• עובר כצל למינו כי מאד, ואמצו חץקו רק ד), קמד, (ההלים ואין

אעזר תעא כד ?פטבנחל V : : •T - T : T ״ T• 1 TTT — I••. " I I ובכל ?זבת בכל טף1?זח ת1ב1ט הנקזיות אלו רק האדם מן נ?זאר T T : - T * ־ - : ׳ לו. א?זרי ויום, יום ובכל ?זבוע ה?זמלם... מן והצלחה ברכה לף המאהל תעא. כד ה׳תשנ״ז. לו1פק י״ז ו?^}זלח, לסדר חמישי יום לתכרך, השם כעזרת אנעזי כלליות אל ולךדפו לגיעו סלה טוב וכל וברכה ?זלום בךסלב״, ״עיר בלב?אל הגרים ברסלב״, חסידי • -ך. -ך , , T T V : ” V -;T TT : t I וצוקה צרה מכל ויצילם ויעזמרם תמיד, ?זכינתו י?זרה עליהם הוי״ה אמן. לדיהם, מעז^ה בכל והצלחה ברכה ולעזלח ומחלה, נגע ומכל הל?ןרים עזלומנו באחדות ביותר עצמכם את לחזק ךאו הלקךים! ורעי אחי עובר, כצל למינו סוף כל סוף כי מזה, טוב עוד אין א?זר ובאהבה, * * ; F ** * ^ T •• ״ — •* -ך ״ . T TV : — ויסורים צרות מיני כל ?זעובר, מה עובר ואחד אחד כל ועל כי ןכות, לכף ה^ני את אחד לדון צריכים ךעל־כן ךכו׳, ומכאובים T V T * - V •• T • •• T V T *.* : : ־ TV I אחד ואף וכד, ?זלו צרות עזל החבילה את לו י?ז מאתנו אחד כל בעיותיו את מספיק ל?ז אחד לכל ןכד, לקזני להציק מתכון אינו בעיניו לקר מאד מאד זה א^ר לקזני, אחד לעזר תךאו ועל־כן ךכד, זה והחסד הצדקה מדת כי ל^ני, אחד עוזרים כעזלהורים יתברך רק הלתה הבריאה וכל מהכל, יותר לסברך בעיניו לקר כ!אד מאד זכינו לא ואם ה^ני, עם אחד לקזראל נ?זמות ^יעעזו החסד בזכות ׳ — T T • ;------; : V : * V ; T T T *% T T T V-------* 1 I בתור פה אנחנו על־כל־פנים כזה, דבר כלו העולם בכל ?זיהיה עדין להחזיק צריכים ז״ל רבנו תלמידי ברסלב״, ״חסידי מאחדת קהלה ולאמץ לחזק ל?זני, אחד למחל לחברו, אי?ז ולעזר בלחד עצמנו את ה?זני. את אחד ול^מח ולעודד אלו ללדיכם, אלו סוף כל סוף כי ?זלנו, למוסדות לעזר תךאו סוף כל סוף כי לפה, בעין ?זלקזתתפו למוד, כרt ?ל?זלם ?זצריכים ?זאין לקזתמט לא ד1אול ו?זאף ללדינו, ב?זביל לךא׳ג מחלבים אנלזנו a:oJI

?ןצ אעזר תעא כד בנחל וכו/ ללדיו את לחנך צךיף כף וכו/ לאכל צךיף עזהוא כמו ךכו/ לו לחנוך לדאג חלב אחד כל כף וכו/ יום בכל לאכל חלב עזהגוף וכמו והבנות, הבנים בחנוך לנו לעזר ךאו ועל־כן וכו׳, יום בכל ילדיו צריכים כף עינו, איעזון על עזומר עזאדם וכמו עזלנו, העינלם עזהם ותעץרו עזכם עזתטו כפי בכם, תלוי זה אבל ללדינו, על לעזמ׳ר המורות. ועם המלמדים עם פעלה ותעזתפו תחלה מעט ועוד לבנים. לפה פנה לנו לעז לסבדף, העזם חכזדי וטהרה, בקדעזה ללדינו את לחנך ךנוכל לבנות, גם פנה אותה לנו חלים, באלקיס ואמונה אלקות, רק דבר עזום לעזמעו ולא לךאו עזלא עזל חהמא טמאה ןה מה לךעו עזלא צעיר, בגיל אותם לחתן ונלכה עזאינו עזמי צדיקים, בעזם עזמובא ךתךעו ליעזץבן, רחמנא נאוף, לצלן, רחמנא מהם, לסב׳ל לבסוף ללדיו, עבור למוד עזכר מ׳עזלם ; . - ״ ” T - V - V * ------------- ( . חיבים. עזאתם מה לעזלם תעזרו ועל־כן מאד עכעזו סובלים יעזראל עם ברבים, צערי לכם להודיע עלי ולרחבה לאךכה מאד מאד התפעזטו המסיון כי לעזראל, בארץ מאד ךעועזים ךכו׳, מינים ספרי מליוני וממלאים הקדועזה, אךצנו בכל ובעוונותינו ליעזץבן, רחמנא ןרה. לעבודה חבל לכלוך עזל תעמולה T - הרעה, במצודתם נלכדים תמימים יעזראל נשמות המון הרבים, • I:• : • T:■ * • : *•T :* •TT TTT ׳ את ולהפיץ נפעזנו את למסר חיום״ חובת נפלה ״עלינו ועל־כן בכלים ז״ל ומוחת״ת ז״ל רבנו דברי תמצית עזהם חקונטרסים, אתם ולדבר לעזראל, נעזמות אל לצאת וצריכים שונים, מכלים עזהולף ןעזראל בר עזל חןה השכר וגידל לתברף, בו פשוטה אמונה כלל, לעזער ואין לתאר אין לתברף, אליו לשראל נעזמות את להחזיר לחציל כדי נפשו המוסר להורי עם מתפארים מאד בעזמלם כי • V ! — T T T ־ T TV • V T • I : ׳ T • ! • ; אבינו אברהם שהוא לחשב צריף מכם אחד וכל ישראל, נשמות מוטל מכם אחד כל על ועל־כן למאמינים, ראש עזהלה חזה, עזבדור אל ללכת חקרועזה, מהאמונה ברבים ולךר־ש נסיעות לנסע החוב דבורי אתם ולדבר כזפרים, להם ולהפיץ מעזפחות, ולבקר בתים T - : • * T V : * • : : ׳ * V T : - : T T : T :לכם יצמח — רוחניות תזרעו ״ואם פרטית, והעזגחה אמונה a:o JI

אעזר תעב כד כנחל קצא לי, תן1שנ מי ״כל אמר: ז״ל רבנו כי היטב, זאת חכרו גשמיות״. מש0 שנץכה בזה ועל־כן נותן״, אני מקבל שאני ממי לו. נותן אני חןב ישאר לא ז״ל רבנו הקןדושים, ספריו את ונפיץ ז״ל. רבנו את T : T • : - : • ובגשמיות. ברוחניות לנו אוירה ביניכם שתהןה שתשתדלו אתכם, אבקש מאד מאד — - י :■TV : • •T:'T ! - T : *אחד ושלום, חס יש, ואם טוב, רוח במצב תהיו ותמיד שמחה, או בעצבות או דאגה באיזו מנח או וכר, ^זביי שלומנו מאנשי גדולה, חכי המצוה וזו ולעוךדו ■ לחזקו לשכ?חו, ךאו וכר, בךכאון ) T : י T : • • * : T * • I V : • - T ובמקום השמחה, תשרה תמיד שבמחננו לראות צריכים אנו כי שורה השכינה אין כי שרויה, השכינה שם — שרויה שהשמחה V ! * - T : T T T־ : • T : t •' מצות על נפשכם את תמסרו ןעל־כן ע>מחה, שיש במקום אלא • ׳ - TV T t It : * ־T I * - * T •־ :TTT ׳ •T־ * : אחד כל על כי לאדם, קשה הכי המצוה היא השמחה כי השמחה, לו וקשה ומכאובים, קטנות ולסורים, צרות — שעובר מה עובר ועל־ללי ■ ולשמחוי חזק, יאמר רעהו את איש ולכן מחה,tבע להיות דךכנו. נצליח זה לנמכם להיות שאזכה בעלי, שתתפללו אתכם, אבקש מאד מאד T • : • T - ׳ • * T ״ : T . - - בתפלה. תלוי הכל כי הקדושים, התנכה ימי כל ביחד שלום... שבת לכם המאחל תעב. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ז ו?^זלח, לסךר חמיעזי יזם לתברף, העזם ?עזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : T TV * - I : : • V - • ■ : T t• ( • T •• ׳ : יאיר. נרו ... ר׳ מאד, שאוכל כדי עושה, שאתה המאמצים כל על לף להודות באתי מבקש מאד מאד ואני שלי, השטח על בית־המךרש את לבנות

קצב אעזר תעב כד בנחל הצרות כל על תעבר !ה ובזכות בהעזתךלות, 'שתמעזיך תך1א T : - I V T ! שעוברות עליף. עכשו אפנים מיני בכל להתחזק צךיך אתה ן היקר לדידי לף, אמר מה מקנאה בא הכל סוף כל סוף כי אחר, מאף תפחר ואל ^בעולם, רק ולא גדלה, ^קהלתכם איך לךאות לכולים לא הם כי נאה,1וק מהקהלות תהיו כזו, בצורה תמקזיף אם אלא המפה, על ^עלו אותף, שרודפים הךדיפות כל סוד וזה לשראל, בארץ הגדולות בא ואני חלקף, מנת הם אשר והגדופים, והחרופים והעלבונות ויהי איעצף, אלא דבר, משום תשבר ואל חזק״, ״אחי, לף: ואומר הם לאל, ותהלה לדתלים, תחנות כמה עכשו שלש לעץ עמך, אלקים לב לו לש ומי העךב־רב, של חמתם ועל אפם על פלאות, עושים ■ך| י ״ T אשר הספרדים? ישראל בני מאחינו יותר קדוש, לב טהור, J V: ־ • -T : “ •• T : *• • : ״ _ ״ ״ שחוזרים הךאשונים הם ולכן להפליא, היא שלחם התמימות דבר, משום תשבר ואל מעמד, תחזיק לך, אומר אני ולכן בתשובה. אל אותך, ומשמיצים וגדופים חרופים עכשו סובל שאתה ואף לתברך, בו פשוטה באמונה עצמך את תכניס רק זה, לכל לב תשים תנועה ובכל כלל, יתברך בלעדיו אין אשר ולהודע, ולהודיע לידע נעשה אינו קטן ודבר גדול ודבר עולם, של אלופו שם ותנועה ןהןסודים הצרות אלו וכל העליון, מהמאציל הכל אלא מעצמו, תחזיק אם סוף כל וסוף אותך, לזכך כדי זה עכשו, עובר שאתה תחשב ואל תגדל, לאט שלאט איך תךאה אז תשבר, ולא מעמד עכשו, בתשובה החוץדים מספר עךך כפי כי באספמןה, חלום שזה ולעשות הנכונים, האנשים את תגיס רק אליך, לבסוף לצטךפו כלם בארץ, היום שקורית הצביעות את רואה אני כי וכר, פעילות כבר אלו אחד מצד עצמותיהם, לשד עד הספרדים את שמנצלים איך אבל בעבורם, אותם רוצים אלו שני ומצד בעבוךם, אותם רוצים צריכים, הם שלהם הקולות את רק בשבילם, עושה אינו אחד אף פעוטון, מוסדות, לנו יש לאל, שתהלה בזבנאל, זה את רואה ואני שני לבנות, בית־ספר לבנים, תורה תלמוד לבנות, וגן לבנים, גן משלש־ יותר היום המונה נער כבר לנו זש השם, ברוך כוללים,

אעזר תעב כד בנחל הצג אנחנו דירות, לבנית פתח לפתח רק ואם לךבו, כן ללדים, מאות מיני בכל עצמך את לחזק ךאה ולכן קזתבנה, דירה כל ממלאים מאד עזמאד יודע, שאני ואף שבור, תחלה ואל שבעולם, אפנים לא שהקןרוש־ברוך־הוא תזכיר, זכור אבל בלחצים, לעמיר לף קישה תיל ותהלה יתברך, בו פשוטה באמונה תתחזק רק אותך, יעזיב אביו, אל והבן רעהו אל האיש לדבר כאשר יתברך, אליו לדבר ויוציאך עליך, וירחם שלחום להקדוש־ברוך־הוא, ותתחנן הקןדוש־ברוך־הוא. נמך7 שיעשה נגלים נסים ךאה1ו ואז הזו, מהצרה את לסגיר דקות חמש יום בכל ׳גונב׳ הלית אם מאיד, טוב והלה לדבר ביום פעמים כמה זה את ולעשות צני?י חדר באיזה עצמך תךאה ואז צךיך, שאתה מה כל ממנו ולבקש הקדוש־ברוך־הוא, אל כמו תושע, — הזו הצרה מתוך דלקא כי מזה, לצאת שתץכה איך הקדושים חכמינו שאמרו כ׳) תהלים ב,1ט עזזחר (מךרעז הקדוש־ ׳אמר : והם אויסי ומבקשים ללשראל, צרה קזמגעת בשעה ברוך־הוא, T T T • V T ! ׳ T V : “ : • * : • : * • אותם׳, עונה אני שעה ובאותה עמהם, כבודי בכבודי, משתפים ותדבר צרותיך, בתוך הקדוש־ברוך־הוא את לשתף ךאה לעל-כן וכמאמרם גדולה, לשועה לך שתהלה איך תךאה לאז לתברך, עמו ז״ל א׳): הלכה ט׳, פרק ברכות, (יתעזלמי ליא צרה, אדם על באה ׳אם בלבד׳; להקדוש־ברוך־הוא אלא לגבריאל, ללא למיכאל ליא לצוח עצמך את לתסגיר דקות, חמש יום בכל ל׳תגניב׳ פקח, תהלה ללכן ואפלו לתברך, אליו לבך את ותספר תשיח לשם חדר, באיזה אינו אחד לאף אותך, שומע אינו אחד שאף לך לךמה שבתחלה לדבור דבור ישכל תדע, לך, לעזיר רוצה אינו אחד לאף אותך, צךיך שאין כזו, הצלחה נצחית, הצלחה הוא — לתברך עמו שמדבדים השפע להמשכת הכלי היא התפלה כי כלל, לשער לאין לתאר לס, סימן א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ן, בלה שחזק מי אשרי ! לבוא. הכבוד סוף כי דבר, משום תישבר לאל לתתחזק, חזק חזק השמלם... מן להצלחה ברכה לך המאהל a :o JI

?;צד אעזר תעג כד בנחל תעג. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ז ו?^ןזלח, לסךר חמישי ם1י לתכרןד. השם כעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה קזלום T : T T : T TV : ; * : • - V i - - • Itt• : ׳ T : T : • T - T • T• יאיר. נרו ... הימים פל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, — ממף הטוב לקזמע לשמחתי וגדל מכתבף, את קבלתי לנכון כלל. ל^ער ואין לתאר אין לא דבר ךקזום ^בעולם, אפנים מיני בכל עצמף את לחזק ךאה התחלה פעם בכל ותtלעע עצמף את ותךגיל אותף, לקזבר יוכל בהתחדקזות יום בכל ^ןהןה הקדומה, התורה בלמוד הן — חד^ה בכל קזןהןה עךבית, מנחה, קזחךית, הקבועות בתפלות יהן חדקזה. פעם בכל קזתתחיל והתבודדות, בתפלה והן חדקזה, בהתחדקזות יום איקז להיות רוצה אני ׳מעכקזו ותאמר: הקדועז־ברוף־הוא, אל לדבר הקדועז־ברוף־הוא, אל בא כקזאדם ז״ל, רבנו לנו הורה כך כי כ^ר׳, ” T : “ T T T T : V T T “ ; ־ V: * ־ ~ הסוד היה וזה חדעזה׳, התחלה עכקזו ותtלעע רוצה ׳אני לו: ׳'אמר I ■“V • T T : T : • ( • T V : T ~ ־־ — — T : י־ V עזבכל מספר, אין פעמים לנו גלה כאקזר ז״ל, רבנו הצלחת קזל ־"”־ התחדקזות, היה ז״ל רבנו קזל הענין וכל חדשה, התחלה עשה פעם T T־ ־ : T T: ״ T T ; ' T T ; * It y TT ׳־ ׳ • : ׳ ־ : עצמו על שאמר כמו רמז): סימן (חיי־מוהר״ן, לא בעולם כמוני ׳חרוש דבר שכל ההתחדשות, על סובב שזה שלומנו, אנשי ופךשו הןה׳, בלקוטי־הלכות, באריכות כמובא חדשה, התחדשות הוא ז״ל רבנו ראשון, מיום הבעטליר של המעשה על־פי ה׳, הלכה תפלין, הלכות וכו׳ וחכים עיק אני עדלן זקן. שאני ואף כלום, זוכר שאינו שאמר, אשרי וכו׳, מי לשבר. לא פעם אף ואז זו, בדרך שהולך רבנים אצל קזמוש לקבל הולך שאתה שמח, אני מאד מאד לאברכים נצרך מאיד מאד כי וכו׳, מךאות בשביל מבהקים. התחתנו. שעכשו הצעירים, הצעירים האברכים את ולשמח לעודד ולאמץ לחזק ךאה

אעזר תעד כד קצהבנחל אברכים״, ״אגדת אחת, אגדה ביניכם ףtותעע התחתנו, עזעכעזו : T - •• T T ׳ ; - : : : T : ־~ : T : - V מלכה, מלוה סעדת בצותא רת׳אכלף עזבת, מו־צאי בכל רתתקבצו מהשיחה אז ותדברו הזו, הסעדה עזל בהוצאות אעזתתף ואני פעם בכל להתחדש עזתץכו באפן אצלי, עזעזמעתם והדבורים עוכל ואמר, פעם עזהתבטא ז״ל, מוהת״ת אמרת וידועה מחדש, עזאז ראשונה, בעזנה אביר בעזביל אלא ןצא, לא ה״לקוטי־הלכות״ או יתברך העזם בעבודת להעזאר אם יודע ואינו ספקות, מלא הוא לבינה עזבינו דברים בעזביל אעזר ז״ל, מוהת״ת אמר ן־כן וכו׳, ליא • : ׳ * T T T • I - *• - : T : T • • I •• T : V וכפי שחבר, כמו ״לקוטי־הלכות״ פעמים כמה עוד לחבר צריך היה ומדבר !חד עזמתקבץ מי אעזרי ולכן עזעובר, מה עובר הנךאה ) ׳ • • T . . . . - J. ך . _ -ך . .^. T ׳ - .. - ״ טוב ועל־כן צעירים, אברכים ארבעה כבר לכם ויש ז״ל, מרבנו ב!חד. עצמכם את עזתחזיקו מאד העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תעד. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״ז ו^טלח, לסדר מ^?זי0 יום לתכרך, השם ^זר ת עזתחלה. ... אל רב עזלום — ממך הטוב לעזמע שמחתי וגידל מכתבך, את קבלתי לנכון חנוך בעזביל נפעזך מוסרת עזאת ובפרט כלל, לשער ואין לתאר אין בפי מלים אין !לך אמר מה פשוטה. אמונה בהן ומחדירה הבנות, דור להעמיד — רחעזקי וךצוני חיותי זה כל כי לך, להודות אליו!תברך, עזמדברים דור חכמות, שום בלי בו!תברך מאמינים עזלא דור עצומה, בשמחה !תברך מצוותיו את עזמקלמים דור לי עוזרת ואת הקדוש־ברוך־הוא, את רק אחד, אף את מכירים ןעל־כן עזלי, החיות עזלי, הלב עזלי, העינים עזהן הבנות, את לחנך ןה. על לך חן תשואות ן־תחדירי עזלי, הבנות על עזתעזמרי אותך, מבקש מאד מאיד אני תץכי ןה עזבץכות לך, מבטיח ואני בו!תברך, פשוטה אמונה בהן