אשר בנחל חלק קה

צו אשר שפ כד בנחל שם. כד ה׳תשנ״ז. לו1פ? ג׳ ת,1לד1ת לסדר המישי יום לתברך, השם ב^זרת t לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום : T T : t V T *“ V - t It יאיר. נרו ... מאד מכתבף. את קבלתי לנכון את מקבץ שאתה איך ממך, הטוב לשמע שמח אני מאד ומאד ךאה ולדעתי, שמים, ביךאת אתם מדבר ואתה הצעירים, האברכים V : - T ־ : V • T: ־ ־ T V •* I - : V • ׳ T : T • ״ ־ : מלכה״ ״מלוה אתם שתעשה כדאי שכן ומכל יום, בכל אתם לדבר גם לצרף לף וראוי ןאיר, נרו ... אברך עוד ןבוא מעט ועוד ב!חד, •: • i ------------ * ׳ T: ־ : :: - - : T T T V T צריכים ואנחנו מאד, מאד גדול דבר זה והצותא האחדות כי אותו, ולהפיח ז״ל, מרבנו יום בכל ולדבר בןה, חזקים מאד מאד לחיות חלים. רוח בהם רעיון זה וכו׳, חשם ילא דין אצל וכו׳, שמוש לקבל אודות ׳ S T *׳ ' • ” T ;• T: T :*t הצעירים, האברכים ובפרט בעיות, הרבה לנו תפת׳ר אתה כי נפלא, שמוש ולקבל בזה, להתמיד לאה ן־על־כן הוראה, מורה צריכים הם דרכך. את !צליח וחקדוש־ברוך־הוא וכו׳, ומלאות וכו׳, כתמים על בלעדיו!תברך שאין להאמין באמונה, עצמך את תחזק העקר ודומם, חבליאה כל את ומק!ם ומהלה מחיה !תברך והוא כלל, הה יתברך, אלקותו חיות עצמיות עצם הם מדבר, חי, צומח, את להטעות !כול אדם כי היטב, היטב בעצמו לחחדיר צליכים בטוח, לבו!ה!ה נכון אז באמונה, עצמו את כשמחזק אבל עצמו, אותו. !שבד לא דבר ששום חשמ!ם... מן וחצלחה ?רכה לך חמאחל

אעזר שפא כד בנחל צז שפא. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ג׳ תולדות, לסדר המישי יום לתפרך, השם בעזרת T לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה קזלום ; T T ; T TV • - י ; V : : ־ : * ־ • )T t : •* T• יאיר. נרו ... מאד לתפס יכול ואיני יומלם, כבר אתף בק^ר להיות מנסה אני אתי, להתקדר רוצה אתה ^גם ^לף, הפקס את קבלתי וכן אותך, חו<;סקז מאד מאד ^הסמ״ך־מ״ם וכנךאה אותי, תופען לא ואתה בו... ^!כו זיבךים ^נבצע מחלט, זה קזלהם והחלטה בג״ץ יקז לדעתי, הבית־ספר, אודות : T ----״ - I : - : T T V T V V? ת^אתה להבנות להיות צריך המלחמה עקר רק לעעזות, מה ואין T T - T : T T T V • : - T V * ׳ ־ : ־ ־ ״ : * : I T ־ רוצה הנחקז ... מרקזע קזהרקזע קזמעתי כי המתנ״ס, במבנה עכקזו הוא אם כי ואפן, פנים בקזום לו נתן לא וןה מ^ם, אותן להוציא אבל המקומי, בית־הספר למבנה נכנסים הם אז מ^ם, אותם מוציא ןכולים אנחנו כי להסתבך, וחבל לצאת, צריכים הבנים הנךאה כפי עם כמו'שדברתי פשוט, כל־כך לא ןה כי הקראונים, את גם לקבל העורך־דין. הדירות. בענ!ן קשר אתך ליצר שבת לפני עוד מקוה אני ותחטיף שלומנו, א?שי את ותשמח בשמחה, להיות ךאה העקר הצלחה הוא ורבור דבור כל אשר לתברך, אליו לדבר דקות כמה היו בני־אדם ואם כלל, לשער ואין לתאר שאין כזו, הצלחה נצחית, הי-ום. כל בזה עוסקים היו לתברך, אליו המדבר מעלת את יודעים השמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל

אעזרצח שפב כד בנחל שפב. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ד׳ תולדות, לסדר ת־קךש3עךב־ש ש^זי יום לתברף, השם מזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה קזלום I : : ־ : ־ - T ; T T : T V T V “ ■ - : T t• : •• T- יאיר. נרו ... מאד י T : - I* • - * : TT * ; • ׳ : • : - - : • : ־ • * וכו/ המציאות על להסתכל צריכים !היקר ידידי לר, אמר מה צריכים זאת כל עם וכר, ומרה רעה המציאות פעמים קזהרבה אף • :• j : .. T * T T T T : T | -״ - גדול, מקזגה עעזו וכר, יועיל לא וזה בעינלם, המציאות על להסתכל ---- : ׳ • T • * : T t T • : • V 1 --- - I : : - : * - לדעת צריכים זאת כל עם וכר, יקר במחיר זה על מקזלמים ואנחנו הרעות, תצא לא ןתברך ומאתו ןתברף, ממנו הכל — קזעבר מה כי I - T T : • : T T T T : - J T : - ---: מאד. עד ונפלאה נוראה ובהעזגחה לטובה הכל בודאי כי אותם ולסדר המלמדים, כל את לקבץ עכקזו צךיף קזאתה מה שבועים כל לעשות צריף אתה וכן שלו, הכתה תהןה איפה אחד כל ולעדכן הבנות, בשביל והן הבנים בשביל הן — הוךים אספת הפקר יהיה שלא ותלמידה, תלמיד מכל ופרט פרט כל על אותם ” : • T : • ־ T - T : T : T • T I ׳ V * I V V•• ן : וכר, שלנו בקהלה טרור תחת לחיות מכרחים לא אנחנו יותר, אינטרסים בשביל שלנו הנער את לקלקל צף־כים לא !אנחנו ללדינו. בשביל שטוב מה להסתכל שנתחיל הזמן הגיע עצמיים, מאד לדזיות ולכול וטהורים, קדועזיט להיות צריכים שלנו חללדים !כר, חחלונים עם מע׳ךבים נהלה שלא כדי לתברף, ממנו שהכל לתן, ומי הללרים, את מחנכים ושמה ללשוב, חוץ יושבים ואנחנו ולא ללשוב, חוץ שלהיו הבנות, בשביל כזה מוסד לנו לחלה שגם שלנו הללרים את לחנף נץכה וכף אחד, אף של הזבל את יראו - T : “ ׳ T : T: TT • : | מגמתנו. כל להיות צריכה זה ק־טב ועל ובטהרה, בקדשה •* I V V • : T : • T I על להקתכל צריכים תמיד סבלניים, לחיות ךאר ונא נא שרוצים כמו מתוקה כל־כף חיא המציאות תמיד ולא המציאות, V I • - V V V T T - : : - • T : - ” ) • : : י המבנה את לעזב שהצרכנו כזה למצב הגענו כבר אם ועל־כן וכר, יהיו הבנים כל שעכשו עצמנו, את נחלה על־כל־פנים המקומי, a:oJI

אעזר שפג כד בנחל צט חזק לעמד צךיכים אנחנו אבל תורה, התלמוד והן הגן, הן ביחד, לנו לבנה ^הוא עד במתנ״ס, פיה ת^אתה עךלן להבנות מאד, אתנו יע^ה הוא ואם זה, את נקבל — נתעק^^ז ואם קךאונים, אני אבל המקומי, המבנה לתוך הבנות את נכניס אז וכו׳, חכמות ^דבךת כמו אתו יחה1בע תמקזיך ^אם להקדועז־בדוך־הוא, מקוה גדול, אחד ^קד זה פוליטיקה ^ל הענלן כל נצליח, — היום אתו : ׳ “ T T ------ : • I : • • t T ! - ; T ! T י • והלאה מהיום דאה לזאת פוליטיקאים, לא אנחנו לאל, ותהלה דךכף ^תצליח להקדועז־בדוך־הוא, מקוה ואני להתנהג, איך לדעת מאד. המודות, את והן המלמדים, את הן ולחזק להתחזק ךאה : * ׳ : : : • • V • T T • • I : “ ׳ • ודי מבפנים, הסתות תהיינה עזל׳א מאד, מאד לעזמד וצדיכים ­•ו • - :לחכימא. קדה. מה בפדטיות דו״ח לי לכתיב דאה : “ • : • - • ; T - • It t גם העתק תמסיד תחלה, ...גבךת ותקתקה העזיחות את לדעתי, קזלהן. הכתות עם יילמדו המורות, לכל וגם המלמדים, לכל עזלום... עזבת לך המאחל שפג. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ד׳ תולדות, לסדר ?ךב־שבת־קךש ששי יום לתברך, השם בעזרת נצח. עזלחיו ... אל ולךדפו לגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום אל מקוה אני לפות, מאיד מאיד והן העזיחות, את קבלתי לנכון העזיחות, את לסדר כך תוכלו והלאה ^מהיום הקדועז־ברוך־הוא, ערך. לאין הדבים ץכות ן־זו הגה, הךבה לי לחלה ^ליא באפן ״עזמידת־הבדית״, בספר חסר עמודים כמה לי להודיע ונא נא ןה. את לכם הוסיף אז מכתבים, עזני או מכתב להוסיף צריכים ואם חנם החסד גידל על לכם להודות בפי מלים אין !לכם אמר מה

אעזר שפד כד בנחל הדתי ומה עזלי, הספךים את מדפיסים עזאתם עמלי, עו?^ים שאתם בעוונותינו כי דור, בעוד תתגלה הזו והץ־כות בלעדיכם?! עושה לשראל, עם לתחזקו איף יודע ומי מטה, מטה יורד הדור הרבים, גם וכר, צחוק עכשו נלאה שזה ואף האלו, הנזפךים על־לדי לא אם שלו, ה״לקוטי־הלכות״ את וכתב נלדף, הלה ז״ל כשמוהת״ת • י I T ■ : T : V V : T ׳ : - : T • T T - T רואים האחרונות, שנים במאה ועכשו וכר, בחנם סתם שזה חשבו ה״לקוטי־הלכות״, עם התחזקו ישראל, ולבבות אלפים קזאלפי איף I -:׳ T *• T : - ' • - T - T Pt t: T 11 וכר, וכר ורצוץ שבור כל־כף הדור עכשו הרבים, בעוונותינו אבל לשלאל, נשמות בין פרצות עושים והתאדות והפריצות וההפקרות עממית, בלשון נמל, יותר עוד ז״ל רבנו דבר את להוליד שצליכים הכי את גם לקרב כדי יותר, פשוטה בשפה קונטרסים, בלשון הקדוש־ברוף־ נעזר הקונטרסים, וןה הקדוש־ברוף־הוא, אל לרודים בןה. להצליח שנץכה הוא, ספר בענלן תכף־ומלד לי שתכתיב הקדוש־ברוף־הוא, אל אקוה זה. את להדפיס רוצה מאיד אני כי ״שמירת־הבלית״, ואם המכתב, את לקחת בא לאיר, נרו ... חחתן אם לי תכתיב לדודו. זה את מסר שלום... שבת לכם המאהל שפד. כד ה׳תשנ״ז. פ?זלו ד׳ תולדות, לסדר ?.רב־שבת־קךש ?תברך, השם ??זרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : T TV V- ITT יאיר. נרו ... מאד אדבר לאשון שביום וכנלאה שלף, המכתב את קבלתי לנכון באריכות. עמף ׳ T T : • - ־ : - .. . y T : T V I T T V v t וכר, הפה את שפתחו בזה גדול נזק לנו גרמו הדבר, תמצית

אעזר שפד כד בנחל לא את מלזלמים אנחנו עכעור ןכו/ בית־הספר כל את עוצךיכים עואמרו אין אבל לטובה, הכל ובודאי העום, מאת הכל אך הקןלזה, המחיר T — * T • T : — : T־־ ■T : • * , T * T — • • T T ••;תעזארנה והבנות הבנים, על־כל־פנים לצאת מכרחים אנחנו בררה, T T החלטת כבר עזיעז מאחר וכר, מעזלהם קראונים לנו שיבנו עד שמה ■ך. ■ך|.ך ■ן■ V * I ׳־ .. .ן• .. . ׳ . T - - V : • • T- : - לריב, מה ואין לעשות, מה שאין העוךכי־דינים, כל אומרים הבג״ץ, יהיו הבנים הפחות לכל כך הכל. את נאבד אנחנו אחר־כך כי . • : t - V — : : ־• ־ T “ T - T : I t I t - - I : • T : •*, מסדרות תהיינה הבנות שגם מקוים, ואנחנו נפרד, במקום מסדרים V - - T • T : T• 1־ : : : ־ T : • t למחנה מחוץ שנהןה גדולה, טובה לנו תהיה וזו נפרד, במקום - T: T - TT: T ; T •..I: • T V * T V I ־ : : ־ “T I : ׳ • • ־ טהרת על ובטהרה בקדשה שלנו הילדים את נחנך וכך החלונים, הזבל את לךאות יצטךכו ולא מבחוץ, עךבובים שום בלי הק׳דש, וכר. וכר ה!ער חיות כמו שחןים החלונים, של לכבש רוצים אם חכמולוג, להיות שאסור איך לנו מךאה זה שמתפוצצים ומי חזקים, ועצבים גדולה סבלנות צריכים משהו, אצלנו, קרה וכך כשלון, יהןה רק הוא הסבלנות, את ומאבד עצביו, • צרות — שגרם מה לנו גרם וזה וכר, הפה את פתחה אחת אשה T - T ־ T — - T : T V V : : V T ־ TV- כל את עכשו תסית לא שהיא מאד, לשמר וצריכים וכר. ולסורים לטובה שנוי כבר לש לדעתי, ... בית־הספר נגד להתקומם האמהות כמה שתוך להקדוש־ברוך־הוא, מקוה ואני הבנות, בין גדול אנחנו אבל מיחד, חנוך תקבלנה הן כי אותן, נכיר לא שבועות מאד לכן ןמן. קצת לקחת צריך הה וכר, העברה של בשלב עכשו דבר, מתוך דבר ותבין הענעים, בכל שתתערב אותך, אבקש מאד רוצים״, שמקבלים מה כל ךל־א מקבלים, שרוצים מה כל ״לא של הענלן את בלדיך שלקחת ונס סבלנות, רק העולם בזה צריכים T T » _ V * V V ־ T T ; ׳ • I" T ׳ • - כל היו אחר, מישהו זה את לוקח היה אם מאד, חבל כי הדירות, - T בענין לעניננו נחזר על־כל־פנים וכר. ומבטלות בטלות התכניות : • : T - : T T ; • : - • T - : * : **I וכח חזקים עצבים צריכים ואנחנו והתלמוד־תוךה, הבית־ספר נמצאים שאנחנו זה עצם ואפן. פנים בשום להשבר לא בתל, כלל, עליסם תסתכל אל ועל־כן לגמרי. אותם שורף זה ב!בנאל, בתה משום להתפעל ולא בשלנו, ולהמשיך ללכת צריכים אנחנו סזק העקר אותנו. יעזב לא בודאי והקדוש־ברוך־הוא שבעולם, a:oJI

הב אעזר שפה כד בנחל מאד נצליח ךעל־לדי־זה ל,1לכ הזאתה במה ... לר׳ ותעזר ואמץ, דךכנו. והקןדוהז־ברוף־הוא קורה, מה בדיוק לי הזתכתב ק?א־ד, רציתי נכון. על לבוא והכל ךאהזון, ביום אתף לדבר הזאזכה יעז׳ר, ההסכמה הזנסכם, אצלנו הזהבנים יוצאים אל הקראונים והבנות t )t - V • : • T - V V - : * V T T : ׳ T - : • T ! - - וכר. במתנ״ס נהזארות החמומי כל את לההזקיט הזצךיכים אותף, מבקהז אני פעם ועוד כי לתעךבו, ולא בהזקט הזיחיו וכר, וכר עצבים על הזסובלים מח, קדהזה על־פי והבנות הבנים הללדים את לחנןז רק מגמתנו כל I ־ T T T T I * T V Vl --- : ׳ T: TT : דבר. מתוף דבר הזתבין אקוה וטהרה, עזלום... עזבת לף המאחל שפה. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ד׳ תולדות, לסלר ששי יום ?הברף, השם ??זרת T : - •• ; ... - It ביבנאל הגרים היקרים, עזלומנו אנעזי כל אל וברבה עזלום ■ T - ׳ • T : T T.. אמן. תמיד, דךכם ר!צליח לעזמרם ה הול״ בךסלב״. ״עיר בלחד במוצאי־הזבת־קךהז להתאסף כלכם את אבקהז כ!אד מאד נמצאים. אנחנו בו המצב את לכלם לכזביר והוא ... ר׳ עם במוצאי־ הזלו הכתה את לאסף מלמד הזכל מבקהז, אני גם ראהזון ביום להכנס צריכים איפה בדיוק לחם ולסביר הזבת־קךהז, בבקר. כללית. באספה דאהזון ביום עמכם לדבר מקוה ואני הזלום... עזבת לכם המאחל

אעזר שפו כד בנחל קג שפו. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ה׳ תולדות, לסדר מ^אי־שבת־קדש לתברף, השם בןנןרת עזתחיה. ... אל רב עזלום מתפלא אני מאד מאד ומאד הארך, מכתבך את קבלתי לנכון וכר, בעיטה קבלת כאלו בסגנון לי עזכתבת המכתב כל ועל עללך התחננתי כמה אותך, בקעזתי כמה הזו, הלעזון את מבין לא אני תעזבי עזאל בעלך, עם כעזהיית בחלרי וחצי מעזעתים יותר לפנלך את ועכעזו בפנים, הפטוךין את לי זרקת ולבסוף בית־הספר, את למה מתפלא מאד מאד אני החוצה?! בעיטה לך קזנתנו לי, אומרת מאחורי מדבךים כאלו כותבת, עזאת העדן כל ובכלל !כך תדברי בדמיונות, חי אדם אם וכר, וכר בכלל לי ברור לא זה ?ךלך, הגב , .ך . . . ■ך | -ך , y. _ . . . . ך .ך ד ומרורים מרים חלים לו להיו עזלו עזהחלים לך, להגיד מכרח אני • : ׳ : : : אדם כל על בודאי אדם, כל חובת ידי לצאת יכולים ולא מאד, מאיד : ' T - **: • * T T t - ---- T T T את לקבל מכרח הוא צבור, בצךכי עועוסק מי ובפרט בק־רת, לעז מךאה המציאות כי רוצה, לא הוא אם או רוצה כן הוא אם הבקרת, ולכן וכר, ןכר בקרת עליו תהלה תמיד צבור, בצךכי עזעוסק עזמי I T T - • T I I T : • T T T ! ” T * : T : T : • ׳ אבק להריח מוכן להיות עליו צבור, בצרכי להכנס מתניו עזחוגר מי את יודעת ואת צבור, בצךכי להכנס לו כדאי לא אחרת וכר, שרפה זאת. פטרו כאלו לי, עזכתבת מה עם עצמי את להךגיע לכול לא אני ואפן פנים בשום רצית עזלא היטב יודעת שאת בעזעה אותך, ואת שבולים, כמה לעשות צריכים עזהיו הזמן הגיע בודאי להמשיך, פטךת את אותך, עזפטרו אומר לא זה וכר, וכר לזה מוכנה הלית לא להמעזיך. רצית ולא עצמך, את כל את אישית תקחי למה יודע לא אני האספות, בענלן עכעזר אספת עזבוע כל לעשות צריכים אנחנו בודאי כי עזעושים, האספות את לראות צריכים ואנחנו באויר, ועומדים תלולים אנחנו הורים, a:oJI

אעזרל,ד שפו כד בנחל באמצע או־תנו עזבת ואת הפקר, תלכנה עזלא בנותינו, עזל העתיד מבין לא אני ועל־כן עועזים. מה לבד להתמודד עלינו ולכן הים, (כלעזונך), בעיטה לך נתנו כאלו ^זלך, המכתב עזל הסגנון כל את כאלו בטענות, לבוא עוד עכעזו רוצה ואת הים, על אותנו עזבת את - : T : : - T - - t : - : ' T : - T T : • T דם, ועזותת עזבור עזלך והלב שלוי הגב תחת אספות ים1עוע מה כל על חועזבת עזאת בעועה פעם, בכל כמלם יוךדות והדמעות בקןעזתי הרי האלו, המלים את מבין לא פעזוט אני (כלעזונך), עז?ןךה אותנו תשאירי ואל אותנו, תעןבי ^זאל בעלך, לפני והתחננתי אותך, זרקנו כאלו כזה, מכתב לי תכתבי ולבסוף העבודה, באמצע פה, קורה מה להבין מס^ ולא מבין לא אני עללך, ??דברים וכאלו • : V T ׳ • I T _ . - - ״ .ן ״ . . . . -ך .ך יכולים לא זמוסד2 ^ולתמיד, אחת פעם העינים את תפתחי לא למה תכ?שיכי, — ביומו יום כ?די לכ?נחלת להתחנן שצריכים כך, להוליך וכר, פעכ?ים מאה לא אם אותך בקשתי וכר, וכר תכ?שיכי תכ?שיכי, כ?אד כ?אד אני ולכן בית־הספר, את תעזבי עזאל השנים, במשך לבקש צריכה ואת כותבת, שאת הכ?בתב סגנון כל על כ?תפלא זכות, לכף אותך דן ואני ??תבטאת, שאת הבטולים על כ?אד סליחה יודעת, שאת בשעח כןה, דבר לי תכתבי למה פלא גבי על פלא אבל עללך, בקרת עושה אינו אחד ואף כ?מך, כ?דבר לא אחד שאף סתם שהן ראיתי כי פטךתי. — דברו שכן מורות השתי אלו אדרבה את שתעץבי והתחננתי בקשתי כ?מך אבל וכ?ענות, טענות כ?חפשות שפעם אחת, עוד עם בפקוח להיות צריך זה אבל ותכ?שיכי, הכל המסלקת והליצנות, והךכילות הלשון־הךע את נפסיק ולתכ?יד אחת זו לבנותינו, לדאג נתחיל שכבר הץמן הגיע וההסתות, והכ?ריבות בפנים, הפטורין את לי הרקת ... את שצרפתי שלי, הכונה הלתה לך ויש בוכה?! עכשו את למה אז ואפן, פנים בשום רצית לא t ; • t •t Iv 't t t :-:- t T t I וכר... גרשת כאלו טענות נפש והעגמת דכ?ים ןהשפיכות הבץיונות את להבין צריכה את בשביל רק ??בית־הספר, לצאת הצרכנו שלחרפתנו סובל, שאני פעם ןעוד לכר, פה פליטת בשביל רק פעם ןעוד ןכר, פה פליטת עכשו כי לטובה, שהכל מאכ?ין אני אבל לכר, פה פליטת בשביל רק a:oJI

אעזר שפו כד בנחל הה מהם, מבזידים ונהיה ןךאונים,7 עם הנוף מערכת לבנות גם לבנו הקךעז. טהרת על הזלנו והבנות הבנים את לחנף ונוכל אתם פעזוט כי וכר, במקום לא הן קזכתבתם, התלונות גם לארץ, עזמלם בין ועומדים תלולים נמצאים אנחנו מצב באיזה רואים לנו טךקה עולנו מנהלת עוהלתה ז׳את ואפלו אחד, מאף עזר לנו אין הכל, עם להתמודד צריכים ואנחנו לבד, בחוץ ן־נעזאךנו הדלת, את ממך, הבהרה רוצה ואני פיה! קורה מה מבין לא אני כן ועל לבקעז צריך אני כמה מתכונת? את למה מעזמעית חד לי עזתבהירי !כך להנהיג לכולים לא קהלה וכר, עזתעזארי לפנלך ולהתחנן אותך דבר, מתוך דבר עזתביני הקדועז־ברוך־הוא, אל מקוה אני ■ך t I _ ׳ . _ ■ך : I ; - ! * • לי, תאמיני חועזבים... עזאחרים מה כל־כך לחעז־ש כבר ותפסיקי תהלינה של׳א בלת אין שלו, הצרות של החבילה את לש אחד שלכל ש9נ עגמת הן ירחקות, עניות של הן שלום־בלת, של הן בעיות, שם הדמיון רק מהשני, חושב אינו אחד ואף צרות, שאר הן הילדים, עם • : I “ • : V : • : T T T T T V •• חושבים רק כאלו לו ונדמה נוספות... שעות האדם אצל עובד ממנו. מדמלנים רק וכאלו ממנו, שאני תפלתי ישמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא בלדלם, היטב ה״מךרשה״ את שת?ןחי בעךך, ומתפלל מבקש תצליחי. וכודאי התעךבות, שום בלי לבד ןה את ותוליכי . - T - )• T T : - : t t : I t השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל עד הוא כי לבעלך, הזה המכתב את שתךאי רוצה, מאיד אני שתשאדי אללך, והתחננתי ובקשתי בחדרי, שלשבתם השעות לכל רק הליתי אם ואפלו וכר, ךכר מי את זרק ומי המנהלת, להיות - : : T T tt - t| T*: T ותחנה בקשה אחר כזה, בזיון לי מגיע היה לא גם פשוט, סנדלר באים לעוד לכר, לכר ההפך מחליבזים ולבסוף לחצי, שעתלם של שתכתבי הלתכן לכר, לכר בעיטה לך נתנו כאלו בטענות כך אחר להי־שר?! ההגינות איפה כאלו, מלים

קו אקזר שפח כד — שפז כד בנחל שפז. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ו׳ ו?צא, לסדר ראשון יום לחכרף, השם ב?זרת יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום • T •* V : : * : * “ T V T : T T : T מכתבף. את קבלתי לנכון עובד ^אתה עבולסף את מעריל מאד מאד אני !לף אמר מה עצם כי מזו, גדולה יותר מצוה אין אעזר בית־המךך?£ז, בנקיון הכל, על עולה ןה תורה, מקום בית־המדרעז, מנקה קזאתה העבדא מפני רק כזה, לבן זכה רעז״י עזל עזאביו לספר, תמיד רגיל ואני כר1ע מקבל קזאתה אף ועל־כן בית־המךרעז, את לנקות נןהר קזהןה לף חן ותעזואות הכל, על עולה הרוחני כר1הע זאת כל עם חדקזי, זה• על לקזועות תלאה ואז בל^מחה, תמיד ותהלה ואמץ, חזק רק הקדועז־ברוף־הוא. עפ?ף שיע^ה‘ נדולות השמלם... מן והצלחה ברכה לף המאהל שפח. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ו׳ ר־:צא, לסלר ראשון יום ךף,3לה השם ??זרת שתחיה. ... אל רב שלום מכתבך. את קבלתי לנכון שמחה תהלי ותמיד בךיאה, שתהלי הקדוש־ברוך־הוא, ל?זד שלומנו, אנשי נשות את ותשמחי ותאמצי ותעודדי ותחזקי ועליזה, הקדוש־ברוך־הוא. עמך שלעשה גדולות לשועות תךאי ןה ובןכות צדקה הךבה לתת שתוכלי שפע, לך לתן הקדוש־ברוך־הוא

אעזר שפט כד בנחל לוז :-: t - ת,1הצדק כל על עולה הזו הצדקה אעזר ז״ל, רבנו ספרי להדפסת י :-••• - -•* I : -t It - T - T : - t י וקימים. חיים לבנים זוכים הרבים זכרי ובזכות הרבים, ץכוי זה כי • “ T - 1■ T T : - : T T ; I t המאהל לך ברכה והצלחה מן... העזמים שפט. כד ה׳תשנ״ז. לו1פק ו׳ ויצא, לסדר ראשון יום וסברך, השם גץרת7ב t לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום : t t : t v t •- V - t It• ! 'T: *•!* T : •T- T *• •T•יאיר. נרו ... הימים פל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, חכמים, באמונת הךבה להתחזק קותךאה אותך, לבקקו באתי לעסק צריכים הקלקול אחר ה,1עוע עזאני מה יודע קזאני לי, ותאמין לף קויקן לי, ספר והוא ןאיר. נרו ... עם מקךם וךבךתי בתקון, נקלענו קואליו המצב איך בליוק לו וספלתי וכר, הדעת חליקוות תופס אינו אחד ואף וכר, לנו לטובה קויצא הכל, את הפכתי וכר, וכר. לבנות הבית־ספר ן:ענ!ן לנו לקלה ועוד לני. קרו נסים אילו חמום להיות צליכים לא בסבלנות, הלבה להתאזר עכ^ו צליכים צליכים ואנחנו דןזקים, הלבה לנו גלמו מח הסמומי אלו כל כי מח, נגלים נסים תךאה ואז גדולה, בסבלנות לחכות ולהבא מכאן לעומר הקדוש־ברוך־הוא. עמנו שיעשה יתבטל ושהסמ״ך־מ״ם ןכר, שיעשו מה יעשו שהם עתה לעת לשועות ללאות נזכה ןאז תפלותינו, כל שהן מהר, שיותר מה גדולות. הקדוש־ברוך־הוא אל מקוה ואני אשתף, את לחזק לאה תא נא באש כך, להחזיק טוב דזכי עתה לעת תחזר, ואחר־כך קצת, שתנוח t t t * : ' t “! ' t : T•• V: ' ״1•• * • : t - ׳ בין שנוי רואים כבר לאל, תהלה אבל, הרוחות, שירגעו עד נמוכה, מיני כל אתה גם תעשה ולכן לי, מדוחות שהבנות וכפי הבנות, לתהפך שהכל לאשתך ולהגיד הרוחות, את להלגיע שבעולם פעלות לטובה.

ל,ח אעזר שצ כד בנחל צריך ומלמד לתברף, אליו יום בכל להתבודד תעזכח אל ונא נא עזלו. הכתה עם הצלחה לו עזתחיה בב'?ןד, יום בכל להתבודד — עזלומנו אנ^י בין ^הןה אחד, מלמד על עזמספךים (וגמעתי אני היום ועד ד׳, בכתה ^לי המלמד עזהןה ז״ל, מלמד יעקב ד׳ ^נה, ואחת חמעזים אחד פלא דבד וזה אתנו, ^למד מה זוכד זוכד, אני עדלן הנגון את ואפלו אתנו, ^למד מה בדיוק קזאזכד ועד ב׳, ועזמואל א׳ ועזמואל עזופטים, להוקזע אתנו ^למד ואיך בא מאלץ בעיני פלא והלה במוחעז, הלמוד כל את דואה אני היום בקזמו, קזלומנו מאנעזי אחד לי ספר עזנה ךים1עע לפני אך ןה,5 ךלר עמו ומתבודד מתפלל והיה היום, אור קדם לקום דרכו עזהיתה • •* ! • T T : ׳ - V T : T : - t I vl : • ״ ״ ^ - .ך. ■ך ^ . ז .ך . T T : V I V V • ׳ T - I אינו עזהוא עזיום לומר, רגיל והיה חסיד, ברסלבר היה כי יתברך, והלתה הזה, ביום מצליח אינו הוא לכתה, נכנס ^הוא לפני מתבודד - T * : ־: • : T \ בנפרד). תלמיד כל על להתפלל דרכו קזעכקזו חו^ב !אני המלמדים, כל את ולעודד לחזק ךאה מאד. נצליח — צנוע במקום מבדדים שנחלה חשמלם... מן והצלחה ברכה לך חכ?אחל שצ. כד ה׳תשנ״ז. לו9פ ו׳ דצא. לסדר ראשון יום לתפרך. השם בעזרת שתחלה. ... אל רב שלום שום לך תהלה שלא אותך, ולשמח ולעודד לחזק באתי מאמין ואני עוונות, לכפרת הכיל את ותקבלי חדעת, חלישות וכר, מאמינה את על־כל־פנים או וכר, מבינה שאה שלמה, באמונה T ' T “ • : “ V T • ! ' : • • T T - ' * * T : - T : ־־ V עכשו הבנות לאל, תהלה וכר, שעשיתי מה ושידעתי לטובה, שהכל שכשלרגעו חקדוש־ברוך־הוא, אל מק.וה ואני מתקדמות, מאיד מאד הצד על לסתדר והכל להוראה, החזדי לתבדך, חשם בעזרת הרוחות טוב. הכי

אעזר שצא כד בנחל קט עללף בר1עזע יו־דע עזאני ואף מחה,1בע ת1לךזי תתחזקי תא נא מעלת נ?ןר7 זה וכו/ וכו׳ ובלבולים הדעת סליעזות — עזעובר מה עליו שעוברים קןשים הכי במצבים להתחזק שזוכה לשראל, בר גדולות ישועות תךאי סוף כל וסוף להתחזק, ךאי ולכן בחיים, בקלות, ההךיון את ותעברי הקדוש־ברוך־הוא, עמך שיעשה בחיים. טוב רק לך ושןהיה • - t I : T T : - : T T• 1 - T ״ השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל שצא. כד ה׳תשנ״ז. כסלו ו׳ ויצא, לסדר ראשון יום ?סכרך, השם עןרת9 שתחיה. ... אל רב שלום לא את מןה, לי שיש השמחה וגידל מכתבך, את קבלתי לנכון לטוב לבבי פנימיות בתוך חקוקה את כי כלל, ולשער לתאר ןכולה ושהקדוש־ברוך־הוא בשבילך, הטוב את רק רוצה ואני הימים, כל שמח, בלת חם, בלת בלשראל, נאמן בלת תבני את שגם לך, לעזר בחלים. מאשרת הכי ןתהלי הבנות את לחנך אלא וכו׳, בית־סיהר לא זה בית־הספר, תכלית כגון: בסיסלים, דברים הבנות את וללמד ךהלךאה, התורה דךכי על המדות כל וזה וכו׳, בחברה להסתדר ואיך ובשול, תפירה עכישו לש אצלנו לאל, ותהלה בבית־הספר, שלומדים והלמודים תהלינה שלא מהבנות, הלחץ את מורידים שאנחנו חדשה, מערכת והתורה חובה, לחיות צריך לא דבר שום כי כל־כך, לחוצות שלום׳ נתיבותיה וכל נעם דךכי ׳דרכיה הקדושה יז), ג, (משלי וכל שיהיה כזה, בחנוך הבנות את לחנך שלנו בית־הספר של המגמה זה אחד אף כי יום, יום חלי נם7 להתמודד איך החלים לכל כיח להן באמונה מתחזקים אם אבל וכו׳, ךכו׳ עליו מחכה מה יודע אינו הקדוש־ברוך־הוא, את רק לנו אין אשר ויוךעים יתברך, בו פשוטה לתברך, ממנו רק מבקשים וברוחניות בגשמיות שצריכים מה וכל

אעזר שצב כד בנחל מ■חtלע ךאי ולכן החל-ים. את לעבר לים1יכ הזל, האמונה תקןף על־ידי מאיד מאד ואני במהננו, ת1להי עזזכית חלקף, נ־עם על מאיד מאד מאשרת אותף לראות רוצה רק ואני בעזמחתף, גם לךאות בקוה שאני תפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא מאיד, ותצליחי ועליזה, שמחה תהיי שתמיד בעדך, ומתפלל מבקש משמחות. בשורות לי ותבשךי •-T-I* T T : - : TT: I t המאהל לך ברכה והצלחה מן... השמים שצב. כד ה׳תשנ״ז. כקולו ו׳ ויצא, לסדר ראשון יום לתפרך, השם בעזרת ״חסידי פלגא״ ״בית לבנות בית־ספר תלמידות בל אל רב שלום חן, עליכן ולמשיך הקדוש־ברוך־הוא, לשמךכם בלב?אל, ברסלב״ בחליכן. ותסלחנה שרק מי הכלל, מן יוצא בלי הבנות כל את אבקש מאיד מאיד אחר שלומנו אנשי נשות לנו שסדרו החוגים אל שתצטרף לכולה, שאני שלי, רוח הנחת שזה לכלכן, להגיד מכרה ואני הצהרלם, משתפרות שאתן בשתחות, ובשורות טובות תגובות ומקבל שומע לדעת, צריכות אתן בצניעות. הכיל על ןהעולה טובות, ?מדות מסממים מיני כל שמסתובבים הפקר, של בדור היום חלים שאנחנו ואתן וכו׳, לישץבן רהמנא ואפיקורסים, כופרים מיני וכל וכו׳, מוכנים קדושים עם ישראל אנלזנו כי מלזם, מרחק להחזיק צריכות אוהבים מאיד מאיד מאיד אנחנו כי לסברך, בשבילו נפשנו את למסר בשום הקדוש־ברוך־הוא את נעזב ולא הקדוש־ברוך־הוא, את הצהרים• אחר בחוג לומדים ׳שאנחנו הלמוד וזה מחיר, שתשתדל ספרנו, מבית בת כל את מבקש מאיד מאיד אני לזאת שתהלינה והגדולות הקטנות. על תשמיתה והגדולות לחוגים, לבוא

אשר שצג כד בנחל קיא אתכן להיה שהקדוש־ברוף־הוא תץכו, ןה ובץכות לקטנו־ת, סמל T• תמיד. אל להכנס והפתח השער ןה כי בתפלה, מאד מאד תזהמה הקןדוש־ברוך־הוא. V T V • • T ־ T P * - - • ; • T : ! לה שמעיק מה כל לי תכת׳ב ובת בת שכל רציתי מאד מאד משמחות. בשורות מכן אחת מכל לשמע רוצה ואני לה, מציק או השמלם... מן והצלחה בךכה לכן המאהל שצג. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ז׳ דצא, לסןר עזבי יום לסברך, השם ב^זרת אנשי כלליות אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום - * V : T ’ : * : : ־ T : T T : T TV ברסלב״, עיר ב״לבנאל הגרים בלסלב״, ״חסידי הלקרים, שלומנו .ך. V • : T : ־ V: •* ־ TT -:I . • ״ . . . T J t tt : t וצוקה צרה מכל ויצילם וישמרם תמיד, שכינתו ישרה עליהם הוי״ה אמן. לדיהם, מעשה בכל והצלחה ברכה ולשלח ומחלה, נגע ומכל T T • V T T■ . . . :ך . I■ , ; . . . _ ך| . _ _ . — — שבעולם אפנים מיני בכל להתחזק ראו היקרים! ורעי אחי בהקןדוש־ היטב היטב עצמנו את להךביק וצריכים בשמחה, לדזיות בהשגחתו הבל האלו, בלמים אתנו שקרה מה כל כי ברוף־הוא, ןה כי להבין, לכול אינו שאדם דבלים ולש פרטית, הפרטי לתבלף אנחנו ן־כו׳, ןכו׳ שקרה מה שקרה מאחר זאת כל עם השכל, נגד לא עליון ו״מפי בהשגחה, שהכל פשוטה, באמונה להאמין צדכים הרעות״ תצא לח); ג. (איכה רבלים רק יוצאים לתברף ממנו הינו מאד אני ולכן ןה. את לקבל כלים לדזיות צליכים אנחנו אף טובים, בלחד, עצמכם את תחזיקו הלקלים, שלומנו אנשי את מבקש אתנו, עושה שהוא הטוב לאת הקדוש־ברוף־הוא, על רק ךתחתכלו אמר ז״ל ולבנו ד׳): סימן א׳. חלק ןזר״ז.1)לקרטי-מ שכל יודע כשאדם ״ . . ן . ך כי הבא; עולם מעין היא הבחינה ואת לטובתו, הם מארעותיו ..ך« 'T - T . . ן .. . _ , . . ן והכל ממני הכל אתו שקורה מה שכל יידע, כשאדם

ל,יב אעזר שצג כד בנחל עדלן ^הוא ^אפלו הבא, לם1ע מעין היא הבחינה זיאת בה,1לט .ך .ך , T : •רעזעים ועקרבים, נחעזים המלא והחמרי, הגעזמי העולם בזה נמצא ----------------- ־ •P :־ : •T :׳ - . ן . . •T: ' * : ־: T v l• • t t : t .ז._. חיות רוחניות את להמעזיף יכו־ל כבר הוא זאת בל עם ארורים, • V T ; T - T T T V : I * ׳ ד ■־ I * : :V אם זוכים, זה ולכל הבא. עולם כדגמת העולם בזה יתברך אלקותו בו פקזוטה באמונה עצמם את ומכניסים החכמות, את מעזליכים לדעת, עליכם סוף כל סוף כי בהעזגחה, ^הכל ויוךעים לתברך, ז״ל מאמרם את ולזכר ז:): (חלין מלמטה, אצבעו נוקף אדם ״אין ״ • V T אינו אדם קטנה באצבע אפלו מלמעלה״, עליו מכריזים כן אם אלא I - ־ : - T T : - : • T T T • : ׳ V : - : t - T” ואמרו העליון. המאציל בךקזות אלא מכה, מקבל נח.): (?רכות ״אפלו הביובים, על קזממנה זה [אפלו ליה״ מנו קזמיא מן גךגיתא ריקז ואמרו מנוי], מהקזמלם הוא גם לח.): (יו ? א ובמקומך לקראוך ״בקזמך נוגעת מלכות ואין לחברו, ^מוכן במה נוגע אדם אין יוקזיבוך, • • : • T : - ! V : T ! י T י • • : • : - ׳: : VV I י ואמרו נימא״, כמלא אפלו חברתה במלכות ט/ פרק שביעית, (ירו שלמי א׳): הלכה [אפלו מתצרא״ לא קזמיא מבלעדי קלילא צפרא ״אפלו -:-י • I : tt T T י: • • 'T : - * T - : T • גברה כל־כך לתבוך], ךקזותו בלי במלכרת נתפש לא קטן צפור קטנה צפור ואפלו הביוב, על שממנה זה שא^ו לתבווי השגחתו ומכל פרטית, הפרטי לתברך בהשגחתו רק כלום, אתם קורה לא ומצוות, תורה שומרי להודים של קדושה עדה עם שקורה מה שכן הקדוש־ברוך־הוא, את רק דבר שום רוצים שלא קדושה קהלה צעיר, בגיל אותם לחתן הקיךש, טהרת על הללדים את לחנך ורוצים אחת על וכו׳, וכר עברות זה מה הברית, פגם ז-ה מה לךעו שלא לתברך בהשגחתו רק מוזנןזגים שהם כלל, עךך באין ךכמה כמה t (t V * ** ׳ : T • T : T — ״ T : •• T • • V T — ; מכרח אלו, בימים אתנו שקרה מה לב ששם ומי פרטית, הפרטי תחלש אל ועל־כן לתברך. ממנו והכל לטובה. שהכל להודות הלתה ו?אלו וכר, אחור נסגנו כאלו אתכם לסיתו ואל כלל, דעתכם עכשו שאנחנו שמחתנו, זו הצלחתנו, זו אדרבה וכר, מפלה לנו שלא לגמרי, נפרד במקום הם עכשו שלנו והללדים מבדרים. יכולים אלא זבל, ושום זהמה ושום טמאה שום לךאות צריכים לחנך אותם עכשו בקדשה. ובטהרה TT: T : T •-.I: • T ! - T I •* “ : י ״ TT T ״ י .. -ך -ך. _ 7 ״| . ״ _ ״ ; - ירשתנו, יפה ומה גורלנו, נעים ומה חלקנו, טוב מה אשרינו a:oJI

אעזר שצד כד בנחל קיג על מאד מאד מ■חtלע לכם וראוי ז״ל, רבנו עזל 1בחלק לפיל עזזכינו ז״ל. לרבנו מתקןךבים הלינו לא אם ים1עוע הלינו מה כי חלקנו, נעם y . , . y _ y y)y 7 . y y ״ - ״ ;-------- חרדיות, מעזפחות עם לאחרונה עזקרה מה לכם גלוי בוראי אין אנחנו לאל, ותהלה לצלן, רחמנא רעה, לתךבות לצאו עזהבנות בנינו את לחנך עזנץכה הקדועז־ברוך־הוא, לעזר אתם, עסק עזום לנו : * •• : .•־I T : T: TT וטהרה. בקד^נזה ובנותינו • - T - 1• T T ! - : T T : VT העזמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל שצד. כד ה׳תשנ״ז. כקולו ד ו?צא, לסדר שני יום ?הברןי, השם בעזרת עזתחלה. ... אל רב עזלום לכל עזלעז נפעז והעגמת הצער את לך להסביר בפי מלים אין עם אתכם זכה הקדועז־ברוך־הוא וכו׳, נפרדתם אעזר על המשפחה לפניכם, העולם וכל צעיר, זוג עדלץ אתם סמוךים, ללדים שלישה לתקזי מה הךבה לו ולש בקרת, עליו שלש (אף מקסים בעל לך לש בעל הוא טוב, בעל הוא עתיד), הוךסים לא !ה בשביל זאת כל עם כל כי לו, למחל צךיכים טעיות שעשה ואף מסור, בעל הוא אוהב, \ -ך -ך • V Y טעיות). עושה מאתנו אחד אמרו הקדושים ןחכמינו צ:): (ג טין ראשונה, אשתו המגרש כל המןבח רק פתאים מה ואמךתי: ךמעות, עליו מוריד מןבח אפלו הכיור או הארון או השלחן או המנורה לא למה ךמעות, מוריד אמרתי, אלא המןבח? רוקא למה בית־המקרש, כלי ושאר וכו׳, ועכשו עלי, הביאו קרבנות מספיק וצועק: בוכה רלקא שהמזבח כשזוג הקךבנות ומי קךבנות... עוד צריך לא אני מתגךעזים, כשזוג טענות לך שלש אף ולדעת, להתלשב עליך הללדים! כ?תגךשים? האדם שהרי הכיל, את לתקן לכולים לדעתי אשר בעלך, על ומענות ׳ : TV T J ** T T : T • •• ׳ : T - T • אחד וכל כלל, בעולם יאוש שום אין כי להשתנות, יכול גרוע הכי

אעזרהיד שצד כד בנחל והם הללדים. גרוהזין? בעת בל1ס ומי חסרונותיו, את לתקן לכול נעשית מסגךשים ההודים אם פה, קורה מה מבינים לא הם מסכנים, אלי שבאו לך, ניר7לה לכול ואני החלים, כל הללדים על צלקת היום וער שנתגךשו, מהורים ובחורות בחורים שנה שלשים במשך • : I ״ - : V IV V 1 T “ - חמור מעשה עושה שאת לפני להתישב ראי ועל־כן אצלם. הצלקת V T ־ T : ־ V : • : • ־ • • שבעים הכל סך חי? אדם כמה עובר, כצל ימינו הליא להתגרש, כזה י "T V : • : T. ך.. . . . .. . . . - T T T - - I _ 7 וכבר שנה׳, שבעים בהם שנותינו ׳ימי צ׳): שכתוב(תהלים כמו י שנה T•• T T •* T : • : V ** : • ; T י : - - ; • - T : • : להתגרש?! עכשו כדאי האם שנה, וחמש שלשים משנותיכם עברו ״ : • . - V • : • : ■ ־ ׳ ־ : - T T ׳ - * : * T T V • T T שאדם שנים כמה בשביל שנה, לשבעים להגיע נזכה אם יורע ומי יסבלו הילדים הלא להתגרש?! כדאי — העולם בזה עוד נשאר I ! * * T : - "T I • : T T V : T : ־ • : כמו ללרים הם אחרים, ללדים הם שללדלך תחשבי ואל החלים, כל T ; - T * ׳ T • - V V T •• V . י : • T • • י מתגרשים, או ביניהם, רבים שההורים להם שכואב הילדים, כל הללדים, על תחוסי עצמך, על תחוסי ועל־כן ן,5לי^?זן א39לח הוא לגמרי, לשתנה שבעלך לך, מבטיח _ואני בעלך, עם ןתשלימי הוא טוב, בעל הוא לאל, תהלה כי צריכה, שאת מה כל לך לתן ואף אותך, שמסיתים הסתות לשום תשמעי ואל זהב. לב נם7 בעל כך לך אמר שהוא בעלך, על טענות מיני כל לך שלש •יודע שאני כל וכו׳, לפה לא אללך דבר והוא וכר, כך עללך צעק והוא וכו׳, לתקן לכול אדם כל אבל ובישר, בצדק הכל ומענות, טענות מיני את לתקן מוכן עכשו שהוא מאד, מקוה ואני שלו, הטעיות את כל תעשי ועל־כן חדש, דף אתך להתחיל מוכן להוא שלו, העבר ותתחילו נלך,7ב אל תחזרי ואות אללך, לחזר שבעלך לכולה, שאת מה הררית, הבנה של חלים אהבה, של חלים אמתלים, חלים לחיות ביניכם. לשרה והקדוש־ברוך־הוא זה שהתחתנתם, הקדוש־ברוך־הוא שסבב מאחר היטב, תזכרי רוצים כן אתם אם להשאר, לכם וההכרח אחת, נשמה שאתם סימן מחגרקזים, אתם אם ןשלום, חס ואפלו, תצים, לא אתם אם או להפרד תוכלו לא השני... את אחד תפגשו פעם עוד העליון בעולם כל סוף הלא העולם, בןה להפרד לך כדאי מה אז מהשני, אחד נשארים אתם פה, מתגרשים אתם ואם השמלם, מן זוג אתם סוף a:oJI

אשר שצה כד הטובנחל TV ׳ ••V : • : “ : “ T: * ־ ־ - I ״ - : TV : - : T אלא להתגרש, הזו השטות את תעשי אל ועל־כז למעלה... אחד ערב ואני מתוקים, חיים לך שיהיו לך, מבטים ואני אתו, תשלימי זה• על • J • ; - T • V ׳ ״ T J T I : • . , - - T - שאני תפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא משמחות. בשורות לי ותבשךי שתצליחי בעדך, ומתפלל מבקש • - T - 1• T T : - : T T : I t השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל שצה. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ז׳ דצא, לסדר שני יום לסברף, השם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : T TV : : • : • ” V - • • ! T It יאיר. נרו ... מאד הקדוש־ אל מקוה מאד !אני אשתך, עבור מכתב תקבל פה אמר ז״ל רבנו באמת כי השני, אל אחד שתחץרו ברוך־הוא, רסה), סימץ א׳, חלק (לקוטי־מוהר״ז, וכשיוךדים אחד, הם הזוג שלמעלה • •• T : - הורים מזוג באה וזו אלו, הורים מזוג בא זה מתפצלים, הם למטה : V T : * ־ ׳ •• • • • * I T T שאתה נמצא אחד, הם בשמלם למעלה אבל לשךכם, וצריכים אחר, לא אתם אם או רוצים כן אתם אם ואפלו אחת, נשמה ואשתך ושלום, חס אתם, אם ולכן אחת, נשמה אתם בשמלם רוצים, V • T —; T ׳־ S — S T ׳ T V T T • ׳ • ; T • ; אותה תשארו אתם למעלה דבר, שום לכם יועיל לא פה, מתגרשים להתגרש! והבל שטות סתם וזה להתגרש?! לכם למה אז נשמה, אשתו, נם7 לריב עצה זו אין ןכות, לכף השני את אחד לדון צריכים שחושב וברגע מהקדוש־ברוך־הוא, לחשב רק תמיד צריך אדם הכי שאקזתו ויודע השטיות, מכל שוכח כבר מהקדוש־ברוך־הוא, מן הקדוש־ברוך־הוא לו שנתן המתנה והיא ןפה, והכי טובה הקדוש־ברוך־ אל מקוה ואני אתה, להשלים ךאה ועל־כן השמים. יסתדר. שהכל הוא

הטז אעזר שצו כד בנחל שום לכם יועיל לא השמלם, מן זוג אתם גט, תתן אל לדעתי, להתגרש. ולא עצמך על לרחם ךאה ולכן !רבר הטוב אחד, אף על אחראי לא אני י לף אמר מה ןכו׳, ...אודות מצית אינו הוא אבל !אשריך — לו לעזר רוצה אתה יעשה, בעיניו אותי. השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל שצו. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ד ויצא, לסךר שני יום ?^ברןי, השם ??זרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום : * ־ T : T T ; T V T : • I V - • • : T t I יאיר. נרו ...1מא ןמן לי הןה לא אבל פעמלם, זה מכתבך את קבלתי לנכון טךדותי. מרב לך לענות . * T • t הן האדם של הדאגות כל כי שמח, תמיד להיות תראה העקר I : • V. ך ■ ך . ) T : - T V T T T . ז - ז״ל רבנו אומר שמח, אינו שהוא וברגע שמח, אינו שהוא מפני י׳), סימץ ב׳. חלק (לקוטי־מוסך׳ץ, מחשבתו את להוליך ןכול אינו הוא אותו, רודפים כלם כאלו בדמיונות חי והוא רוצה, שהוא להיכן שלו שהמחשבה הלנו חורין, בן נעשה שמח, שאדם ברגע אבל אותיות ״בשמחה״ אשר וזה מהקדוש־ברוך־הוא, רק חושבת ״מןחשבה״ סז.), דף (תקדני-והר. להוליך לכול הוא אז שמח, כשאדם כי שמח, מאד להיות תךאה לזאת רוצה, שהוא כפי שלו המיח את שלשה לךק׳ד אומר אני אבל עצמך, לבין בינך אפלו יום בכל ותךקד : I“• :־ T : “ : • T • • T ; * T • • - : • T J T T ־ * •”: T: '“ואתה האמתית, השמחה לך חסרה כי ... מהרצפה למעלה טפחים ולא חורין, בן תחלה ןעל־לדיץה גדול, בכח יום בכל לרקד צריך רק לחשב צריך אתה לחשב, אסור מעצמך וגם אחד, מאף תחשב להיות צריכה והשמחה דךכך, תצליח ואז מהקדוש־ברוך־הוא, גם לחשפיע שתוכל שמחה, חךבה כל־כך לך שתהלה חזקה, כל־כך

אעזר שצז כד בנחל קיז בעלה ׳אעזה ו;): השנה (ראש אמרו ה^דועזים חכמינו כי לאעזתף, את ותבדח מח1תע וכן אעזתף, את צךיף אתה לכן מ^^מחה׳, לא ... אותם niat ?*?נודניק ךתהןה עזלומנו, מאנעזי ואחד אחד כל נודניק להיות צריף אתה בזה ורק בעזמחה, קזןהיו עד אותם תעז־ב עד אותו, תעזב ולא עזלומנו, מאנקזי ואחד אחד כל את לעזמח ... אותף, יאהבו עזכלם איך תךאה ואז קזלו, הפנים על חיוך עזתךאה V V ( ! ״ T : : ; " V T T • ׳ : • V ** T V T ־ ־ • :י• החבילה את יעז אחד לכל כי ממרמרים, מאד עזהם אדם בני דרך כי אדם בא ואם אחרים, עול בצרות מענןן אינו הוא עזלו, צרות עזל ז״ל רבנו אמר זה בעזביל מצליח. על־לדי־זה אותו, ומעזמח העזם בעבודת האדם את ׳כעזתחזק ד): סימן אהבה, ת1א (ספר־המדזת, מאנעזי אחד כל את לחזק ךאה ולכן אותך, יאהב הוא לתברך, V - T ׳ V ! : - : I • ; T T: ־־ - : ׳ V : • I : • T ״ : עזאתה חדעזה, עזליחות לעצמך ותעעזה בעזמחה, עזיהיו עזלומנו תצליח. ובזה עזלומנו, אנעזי את לעזמח נוךניק להיות צריך - • : T ' T - T T : *״ _ - . ך . . ך על־ידי לפעל יכול אתה ומה עזמחה, זו מה יודע היית אם עצמך את תמסיר ולכן מחיך. תמיד והלית עזמח, תמיד הלית עזמחה, חורין בן ןתהלה הבלבולים, כל את ממך יוריד חה בעזמחה, להיות אמתי• העזמים... מן והצלחה ברכה לך הכ;אחל לכול אתה החלל, אודות לכן ההקך־עזה, עזל הנסח את תקבל פה ךצונם. את תקלם ההורים, עזל הרצון !ה אם כי כך, לכתיב שצז. כד ה׳תשנ״ז. כסלו ז׳ ויצא, לסלר שני יום ?מברך, השם בעזרת לי הלקר לדידי אל ולדדפי לגיעי סלה טוב לכל וברכה עזלום ; •• T• יאיר. נרו ... מאד זה את להךאות צריך אתה ולדעתי, הכתבה, את קבלתי לנכון

ליח אעזר שצח כד בנחל ת,1בבנ מלזקיעים אנחנו מה עזידעו באפן מנו,1עזל מאנעזי אחד לכל ת1ר1המ ?נם להפגעז תמשיף אתה בעיניחם, חככ?ים להיו ושלא אף כי נצליח, על־לךי־זה ודןקןא תן,1א ולעודד ולחזק לפעם, כ?פעם בק׳רת, ייאהבו שאנשים בעולם כזה זיבד אין בקו־ת, אוהב אינו אחד אמר ז״ל רבנו כי כט): סימן א׳, חלק הך״ן,1)לקוטי־מ חפצים הכל ׳טוב מעדן אינו אחד אף אבל לשמ׳ע, רוצה אחד כל טובה מלה לשמע׳, בדיוק מהמורות אחת כל עם ותדבר בחכמה, לך ולכן בקרת, לשמ׳ע המלמדים. ;נם מדבר שאתה כמו את ותעשה ןכו׳, אותך שלמדתי כמו תדבר הנחש ... עם גם להקדוש־ברוך־הוא מקוה ואני וכו׳, אותך שלמדתי כמו המשחק אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאה העקר נגלים, נסים שנךאה לטובה. לתהפך שהכל להקדוש־ברוך־הוא, מקוה ואני שבעולם, השמלם... מן וה?לו־וה ברכה לך המאחל שצח. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ז׳ ויצא, לסדר שני יום ?ספרך, השם מז ר ת שתחלה. ... אל רב שלום הטוב לשמע שמחתי מאד ומאד מכתבך, את קבלתי לנכון כשאשה כי בעלך, את ותשמחי בשמחה, להיות להתחזק ךאי שמחה, האשה גם שמח וכשהבעל שמח, הבעל גם — שמחה אז שמחים, וכשהילדים שמחים, הללדים — שמחים וכששניחם רק להיות — אצלך להתחיל מאד מאד תשתדלי ולכן שמס, הכל ןאמר, מהכול, יותר השמחה מדת על הקפיד ז״ל ךבנו כי בשמחה, T“ 1 T T T ׳ • T T T T ; • ! • V ; •־V לשמח, לאדם קל בא לא כי נפשו, את למסר צריך אדם שמחה ש^ על שעובדים רההךפתקאות והמדידות ךהיסודים הצרות מלב כי נפשו את למסר צריכים ןעל־כן חעצלות. אחר נמשך הוא חאדם,

אעזר שצח כד ליטבנחל השמחה ף1לת והאנחה ן1היג את לספס סימן ב׳, חלק הר״ן,1)לק(־טי־מ כג). ששם השמחה״, ר1״מק הנפלא בספר יום בכל ללמד לף וראוי השמחה. ממעלת מדבר : • V T T T • ׳ I V T T T “ ־ : ־ : ־ • • T יהיו כלו העולם שכל אפלו בעולם, אחד אף על להסתכל אסור צריף אני אחד, אף על להסתכל צריך לא אני ממני, טובים יותר את אתקןן וכשאני עצמי, את לתקןן צריך ואני עלי, רק להסתכל מתקן!, לא שאני זמן וכל מתקן, להוה כלו העולם כל ממילא עצמי, לא סעולם (יאלו סעו^ם על ?'הסתכל לא אבל מתקן, לא העולם אז תתחילי העקר ולכן !לא ... העולם על טענות לי ?ש וממילא מתקן, אסור כך אחר, את ?ישנא שאסור כמו — ותץכרי ממך, לחשב צריך אדם אלא עצמו, את לשנא דרך זו אין כי עצמו, את לשנא טובות נקרות בעצמו למצא רפב), סימן א׳, חלק (לקוטי־מזהר״ן, תשכחי אבל חסרון, הוא שכחה העולם אצל אמר: ז״ל ורבנו העבר. את מאד גדולה מעלה היא שכחה אצלי כ ס; יחה1ק ת־הר״ן.1)שיח ולכן ״ * T ! * ־ ־ ~1 : • : : • ------׳ V T T - ; • V T V T T V T I * ותזכרי שלך, העבר כל את לשכיח שבעולם מאמצים מיני כל תעשי את והיום בשמחה, להיות צריכה את והיום מחדש, נולדת שהיום הללדים, את קישמח עריכה את והיום בעלך. את לשמח צריכה בצורה תחלי ךאם שלומנו, אנשי נשות את קישמח צריכה אח והיום כשאדם כי כלל, עבר לך אין שעבר, מה תשכחי רק תצליחי, אז כזו או שנה או חידש לפני או שלשום או אתמול היה מה חושב תמיד T *• • V T T V * : • : V T T נעימים לא דברים בהךבה נזכר כי לשבר, הוא ןכו׳, וכו׳ בללדותו T ן T : V V ׳ : ----- ׳ “ : T T T T T ; - • : - I וכן מצליח. הוא אז חדשה, התחלה פעם בכל כשעושה אבל וכו׳, בהתחדשות לביא עריכים הצדיק, אל כשבאים — ז״ל רבנו אמר אצלו באו לא פעם אף כאלו חדשה סב) סימן א׳, חלק (לקוטי־מזחר״ן, ; ^ ^ ^ ^ של דרכו היתה וזו חדשה. התחלה פעם בכל לעשות והעקר והכלל V״ : T — :T T “ : T T ; T ; T “ 5 ז״ל רבנו אמר זה בשביל ז״ל, רבנו של החדוש הלה ךזה ז״ל, רבנו רמז) סימן (חלי-מוןזר״ן. ופךשו הלה. לא בעולם עדלן כמוני חדוש : תמיד שצריכים ההתחדשות, מדת על סובב שזה שלומנו, אנשי מאיד. עד תצליחי אז כזו, בצורה תחלי ואם להתחדש. השמלם... מן והצלחה בךכה לך הטאחל a:oJI

הכ אעזר ת כד — שצט כד בגחל שצט. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ז׳ וי!צא, לסדר שני יום ל^ברף, השם פ^ץרת עזלום וברכה אל ... נר1 .יאיר •T •• V T T : T הליתי ולא היום, כל טרוד הייתי אך מכתבך, את קבלתי לנכון ע?קזו. רק אותו מצאתי לא ולכן כלל, בחדךי דולר, אלפלם סף אחד כל ט^עקים, ה0קז ... עם היום ^לחתי אחד כל דחולים, והם ?ךם, איזה לכתיב לכול המךפיס פתוח, הט^עק מאיד ואני מזמן, כמו וזה 'שבועות, לשישה הכיל סך שבועות, לשני ״שמירת־הברית״, ספד את לי להדפיס נא ממך. זה את שיקח מקןוה ^הכיל אקוה מהמלכידת״, ״ברח מהביץ״, ״צא קונטרס: ולהוסיף נכון. על יחלה השמלם... מן והצלחה ?רכה לך המאהל ת. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ח׳ ויצא, לסדר שלישי יום ?הברך, השם ב^זרת שתחלה. ... אל רב שלום להמנהל שתחלה ... גברת 'ששלחה השיחות את 'שמסךת אקךה •* T• יאיר. נרו ... מכמה שמעתי כי במעון, קורה מה לדעת רציתי מאיד מאיד איך בעיני פלא וזה הקטנים, על שצועקת ... על תלונות אמהות זו חנוך ךגילה, עבודה לא זו ״חנוך וכר, במעון עובדת בכלל היא זאת מה מצליחים״, אז ורק הנשמה, עם לעביד צךיכים נשמה, מבין לא אני ישליש? שנתלם בני תינוקות קטנים על לצעיק אומרת

אעזר תא כד כנחל דכא סבלנות צריכים כאלו בגילאים ןא7דן במעון? עובךת בכלל היא איף במעון. תעבד דזל׳א לה, דזאין ומי בחל, דזל לבף. תעזומת אל זה את עזתקחי ןוה7א לפי ובמוסדות בקןהלה קו.ךה מה לי עזתכתבי מאד, רציתי עינלך• מךאה --T-I• T T : “ : TT:I t העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תא. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ח׳ ויצא, לסדר שלישי יום וסברך, השם בעזרת V : * V V T T ; T דזלום וברכה אל. ... דזתחיה בתור במעון עובדת עזאת עזעזמעתי התפלאתי מאד מאד אסור בעזבילך, לא זה עולדעתי עזנה, לפני אמךתי הלא מטפלת, ובבית־ספר, בחדר הגדולים על אפלו בכלל, קטנים ילדים על לצעק לכפר. לא אשר עול, זה קטנים קטני נגר אבל צעקות, נגר אני מכרה אני עליהם, צועקת שאת עללך, מתלוננים הודים כמה עזל;לף — לכול שאינו מי לפעוטון, גישה לא שז-ו לך, להגיד את למסר וצריכים נשמה״, זה חנוך עבודה, לא זו ״חנוך הבלתה, חנוך. בעבור הנשמה בפעוטון צעקות שי;ש מאכזב מאד ואני ממך, לשמע המצפה קטנים. ללדים על השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל

אעזרקכב תג כד — תב כד בנחל תב. כד ה׳תשנ״ז. כנזלו ח׳ דצא. לסדר ^}זלישי ם1י ?הכרך, השם פ?זרת T : T T V •• T• יאיר. נרו ... אל וברכה עזלום רציתי מאד מאד כי אליו, תתלן^זר ... בבית עכ׳עזו נמצא הכסף בכלל זה אשר ״שמירת־הברית״, ספרי אלפים שלשת להדפיס V ! I V : ״ T : - T - T I ” I - V * : i T - זכותכם את ולשער לתאר יכולים אתם ואין ממש, נפשות הצלת ובלבולים וטרדות עניות שעוברת אמת, הץ הרבים. בץכוי בשמים אלו כדאי סוף כל ן־סוף וכר, לעולם חי אינו האדם אבל וכר, של ובלבולים לסורים מאשר וכר, והבלבולים והלסוךים הצרות כזו. ץכות לנו שלש אשרינו והבליו. הזה עולם הבלי השמלם... מן והצלחה ?רכה לף המאהל תג. כד יום ?תברך, השם בעזרת שלישי ה׳תשנ״ז. כסלו ח׳ ולצא, לסךר לאיר. נרו ...ללילי אל ו?ךכה שלום אשתו? ושל ... של ובפרט המכתבים, כל את קבלת האם בבית־ספר. וכן תורה בתלמוד חלשות מה לדוח לאה בקדשה ילדינו את לחנך שנזכה יעז׳ר, הקדוש־ברוך־הוא בהם נחדיר רק אדרבה וכר, לחץ שום עליהם לשים ובלי ובטהרה, שדבוק מי אשלי העולם, בןה העקר זה אשר ומזככת. ברורה אמונה לתברך. בו השמלם... מן והצלחה ?לכה לף המאהל

אעזר תד כד בנחל ל,כג תד. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ח׳ ויצא, לסדר ^זלישי יום לתברך, השם ?עזרת שתחיה. ... אל רב ם1של לקים שהתחלת שמחתי מאיד ו?;איד מכתבף, את קבלתי לנכון הקדוש־ יעזיר מלכה״. ״נר לבנות המךרשה אודות למעשה, סלכה מאות פיה ל^שיך ותובלי מפלגת, הצלחה לף שתהלה ברוף־הוא, י T : - T T T V I - TT : • T * : : : ״ V: V V * ׳ T בתשובה, לחזרה בארץ עכשו גדולה התעוררות יש באמת כי בנות, את תעשי, שרק קטנה פעלה כל ולכן ברסלב, לחסידות ובפרטיות תפעלי• ... הרב של בבדן במכתבךי מציעה שאת ההצעות שתי אודות נךאה כך וזה אתך, מסכים אני וכו׳, חסרונות שם שיש כותבת, את T • : • ׳ V V • V - “ T T - 1 • T •• ־ : ! ' :V T : דירה לשכיר השניה, ההצעה את אותי מושכת ויותר שכתבת, כמו בעןרתו ואחר־כך קטנה, קבוצה שהן ץמן כל הבנות, בשביל פרטית עכשו טוב וכן לשם, לעביר לכולים אתם הבנות, כשתתיבינה לתברך, — ; • 'T T V : * V; T״ :” T T ;״־: 'T T V :ליא כדאי פרטי, בבית שיהיה ההתחלה, בשלב הינו זה, בשלב וכו׳, צרות לעשות לכול הוא וכו׳, אותך למסיר שליא הריב, את לעורר יועיל וליא וכו׳, לקפץ לעשות לכול הוא פרטי, בבלת זה אם אבל T T דבר. שום לו מלשראל, אחת ש5נ הכ?קי;ם כל כי עצמך, את לחזק ראי ןנא נא מלא עולם קלם כאלו יא.), בחרא (בבא את שעברו בנות היום, ובפרט קדושות, נשמות והן וכו׳, וגלים משבךים עליהם ועברו וכו׳, הצבא ומחפשים השרשים, אל להזיר רוצות כל־כך כל־כך טהורות, נשמות ובפרטיות מאיד, מאד אתן תצליחי ולדעתי, וכו׳, וכו׳ ןהשקפה ךרך ולכול בתשובה, חוזרות בנות לה לש כי ... הגבלת עם בקשר תהלי לשאיל ובן בלבנאל, כאן לפנימלה בנות כמה תשלח שהיא להיות אני אשר בבת־לם, בנות נם7 חזק קשר להם שלש ... משפחת את ■ ! T ״ ׳ ״ בתשובה. חזרה בעבור התעוררות שם שיש אישית, יודע T-: - : : * TT

קכד אעזר תה כד בנחל עזאני תפלתי ל^זמע ךאל,1לע ת1תפל מע1העז עז־ברוך־הוא1ה?ןד עצמך את ותכניסי מאדי מאד תמיד דךכך עזתצליחי בעדך, מתפלל ה1עזיעע נלים1נ נסים תךאי ואז הזל, עזה1הקןד ךה1בעב 1וךב 1דאעז עז־בדוך־הוא.1הקןד עמך העזמום... מן והצלחה ברכה לך המאהל תה. כד ה׳תשנ״ז. לו1פק ח׳ ויצא, לסדר שליעזי יום ?תברך, השם בעזרת t T - * * : V • T V T : T T ; T ־ : : • : * I לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה ם1עזל : •• T* יאיר. נרו ... מאד מכתבך. את קבלתי לנכון נפעז, מסירות פעזוט זה לך, עז^זלחתי הטעזעקים !לך אמר מה כך, כדי עד ןכו׳, במכלת לקנות אפלו לפךטה, פרוטה לי אין כי בדרך לפרע קזבועות קז^זה עזתוך נפעז, ?;סירות עעזיתי זאת כל עם ״קזמירת־הבךית״, הנפלא הספר את מאיד מאד צריך אני כי ןי.ךך, לא זה מחפכה איזו ולקזער לתאר לכול אתה עזאין הרבים, ץכוי קזזה טרוד, עזאתה יודע עזאני ןאף והטרחה, הלגיעה וכדאית כאן, לעעזה עזהספר בחלים, לי הולך כי מאמצים, מיני כל תעעזה זאת כל עם מהר. עזיותר מה ויופץ יל?R הזה הךקזעים רקזעות את ורואים אמת, הכל בוראי הציון, אודות הארורים הךקזעים של החתימות כל עכשו איפה כי ומתנגדי, את ביניהם לשברו שהם זאת כל עם ןכר, לכו׳ והתלעזים והזקנים V : i : * • - T T T : ------ T V I V ׳ : T V ״ T ׳ העולם כל את למלא רק צריכים אנחנו ^נו, העסק לא זה הראש, !בזה שחזק מי אשרי לתברך, בו ומזככת ברורה אמונה עם כלו ?גם בלחד ממך מכרכים ספרים המון עוד לקחת מקוה מאד אני ואסר־כך אלפים• שלשת אצלך מךפיס שאני ״שמירת־הברית״, ספר

אעזר תז כד — תו כד קכהבנחל צריף לא ואתה חוב, עזום לף יחיה עזלא כף הכל, את לף אעזלם עכעזו. עד עזעזלמתי כמו אעזלם אני המעזלוח את וגם לדאג, ״ . T * I-: T • - !לא פעזוט כי לדבר, לנו יצא עזלא מאד חבל ... לאחיף תגיד T■ . ך .ך-ך בביתי. הליתי העזמים... מן והצלחה ברבה לף המאחל תו. כד ה׳תשנ״ז. כסלו ט׳ ולצא, לסדר ךביעי יום לתברך, השם בעזרת T : T T V •• T• יאיר. נרו ... אל וברבה עזלום אותף? עזבקןעזתי המכתב את מסךת האם מה לרעת רציתי מאד מאד כי לאיר, נרו ... עם דבךת והאם לבנות. רוצה עזאני בית־המךרעז ב?ננ!ץ קורה ״אעזר את להכין הקורה בעבי 'שכתבת'שנכנסת בןה לי, תאמין שאני עמלי, מכל חלקי זה כי אותי, החלה מאד זה לדפוס, בנחל״ מאד וסבל תשכ״ד, משנת ואברכים בחורים עם כבר מתכתב כבבת עליהם עזומר אני אעזר בקלץ, מכתבים אלפי כמה שאבדו באהלף ״אגורה של חיותי כל וזו ממני. שלשאר מה זה רק כי עיני, עולמים״ ה) סא, (תהלים הקדועזים. חכמינו כדרעזת — השמים... מן והצלחה ברכה לף המאחל תז. כד ה׳תשנ״ז. ??לד ט׳ ולצא, לסךר רביעי יום לתברך, השם ?עזרת נצח. שלחיו ... אל ולרדפו לגיעו סלה טוב לבל וברבה שלום שמתחתנת בתכם חתנת על טוב״ ״מזל ברכת לכם לאחל באתי

הכו אעזר תח כד בנחל ובעת טוב. ובמזל טוב בסימן עזלהןה הקןדועז־ברוף־הוא, יעזר היום, וכץ בביתי, עזלמה ביעזועה להפקד עזאץכה עלי, גם תבקן־שו רצון הוא שגם יעזר, שהקןדוש־ברוף־הוא ןאיר, נרו ... בנכם על תבקןשו V : - : * : - : • V : • : ׳ • T : T I : V • : מחתכם.1בע לשמח ויזכה זווגו, את מאר בקרוב ימצא שעושה גמורים והרחמים החסרים גרל על תתחזקו רק ונא נא I - V —, - T ! • T * : • - V V : ־ ” T : T הוא לתברך שהשם לדעת צריכים ואתם הקדוש־ברוך־הוא, עמכם צריכים ואנחנו מבינים, לא שאנחנו דברים הרבה ויש הרחמן, אב I : ** T • V : ** - ׳ T T - T I - : ------ ׳ • : I: : • • ----- דךכנו. נצליח על־לדי־זה ודלקא לתברך, בו פשוטה באמונה להתחזק שאני תפלתי לשמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוף־הוא מהזוג נחת רב ותךוו בקלות, יעב׳ר שהכל בעךכם, ומתפלל מבקש הן־ה. השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל VT : T T : - : T T - (• T• - תח. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט׳ וקנא, לסךר רביעי יום לתברף, השם ?נזרת0? t לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ; t t : t V T I ־ • • V — • * : T t לאיר. נרו ...החתן מאד, לף וכדאי חפתף, יום על טוב״ ״מזל בךכת לף לאחל באתי ז״ל רבנו דברי את לץכר תקפו) סימץ (חלי־מוהר״ז, מאמרם על שאמר ז״ל טז:): (כתבות ולדלג לרקד זוכים איך הכלה׳, לפני מרקדין ׳כיצד • : “ - - T ־ חדשה, התחלה ותתחיל הכל, את שתשכח הכלה, לפני שקרה מה - V - : • V ׳ V t I t T T T T 7 : ' - : ־ ־ : • V T ־ I *• ־־ ! T - ! T ־ T T I *., : T • I * כל תעשה ועל־כן עוונותיו. כל על לו מוחלין חפתו ביום חתן כי תשכח ואל שמחתך, ביום שמח להיות שבעולם פעלות מיני בנלן שלהלה לתברך, ממנו תבקש החפה ןתחת מהקדוש־ברוך־הוא, לחכמים, ועד בית ביתך דהלה וכו׳, נחת רב ותתה עדי־עד, ואתם הדרית, !הבנה אהבה ביניכם תהלה שתמיד מאד, ותשתדל

אעזר תט כד קכזבנחל סבלן תדזןה רק עליה, הקול את תרים אל פעם ואף בחןים, שתפים דךכף. שתצליח לף יעזר רהקדוש־ברףך־הףא בערינרת, ותלך t במקרא, יום בכל ללמד כסדרם, שעורים לעצמך תקבע ונא נא ; t : • י - :-:: ׳ I : • : • • t T1 ( : • : t ■ך .ך , . 7. ך . . . כנגד הם האלו למודים האדבעה אשד במדדש, בגמדא, במשנה, ^ . J ״ ״ . .. .. T■ . . ך T■ - , ך ״ ׳ האלו, מהשעורים בחייך אחד יום לך ןחסד ואל עולמות, האךבעה שמו. לתברך הבורא ודבקות וחיות חיו אוד עליך ימשך זה ובזכות שאני תפלתי לשמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא ותבנה טוב, ובמזל טוב בסימן לחפה שתכנס בעךך, ומתפלל מבקש לנצח. קלמא של קשר ולהלה בלשראל, נאמן בלת השמים... מן והצלחה ברכה לך המאהל : I : T T : - : T T - (• T• - תט. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט׳ דצא, לסךר רביעי יום לתפרך, השם בעזרת שתחלה. ... הכלה אל רב שלום T •*” : * It — T — T ; T — * יום על ולבבית חמה טוב״ ״מזל ברכת לך לאחל באתי בקלות יעבר שהכל הקדוש־ברוך־הוא, יעזר חתנתך, יום שמחתך, קשורים ותהיו חךדית, והבנה אהבה ביניכם ותשרה וחסחתני. החתן את מאחדת החתנה כי השני, את אחד ותכבדו תמיד, ביניכם ”: ־ t ! ' T T*.. T : •t TT- : T ( T I יעזר והקדוש־ברוך־הוא דבר. לכל שתפים אותם ועושה והכלה, ותמיד אחד, במקום נדלה1ו תורה לחכמים, ועד בית ביתכם שלחלה כלל. ממנו דעתך תקזיחי ואל הקדוש־ברוך־הוא, את תזכרי כי זלת, שמן של ושנלם רגילים נרות אךבעה להדליק תתחילי ; T : •*,״ *T : T* - :T - : ' • It T I יאיר והקדוש־ברוך־הוא חכמים, תלמידי לבנים מאיד סגלה זו בשמחתכם. תמיד לךאות ואץכה לתברך, אורו בביתכם השמים... מן והצלחה ברכה לכם המאהל VT : T T : - : T T - (• T- -

אעזרקכח תיא כד — תי כד בנחל תי. כד ה׳תשנ״ז. לו9פ ט׳ דצא, לסדר ךביעי ם1י ברןי,9 ?השם ?זרת9 לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה קזלום I : • : : ־ ־־ T : T T : T TV - V - • • : T t : •• T• יאיר. נרו ...1מא על קזתקזמר הפ?עזלחת, כעזתבוא 'שהיום רוצה, אני מאיד מאיד וכר, להזיק לכולה יתרה מלה כל כי אתם, מדבר ׳שאתה איך דבוךף לבנות, המודה פנה עוד זה צריכים, שאנו מה העקר ושלום, חס זה את לךחיק שליא בית־המךרש, בענלן ןכץ בעדינות, אתם ותדבר ־ : ׳ :T 1 ־ - T - T T V V : T T - ; שיבטיח ואף וכר, מתיק וחלום פרח עורבא שזה החדשה... לשכונה I V : * “ ־ יבנה שם כי שלי, השטח על דלקא ללחיץ רוח... הכיל — הבטחות האשורים. את שאקבל רק חדשים, כמה תוך בודאי יאיר, נרו ... ר׳ של החתנה אל הלילה הולך אתה אם *• T : - ׳ • T •• I : - - T V - T V בעניץ פעם ועוד פעם עוד אתו תדבר לאיר. נרו ...ר׳ את שם תפגיש הץ-מן. הוא עכשו כי שלי, בית־המדרש שאני תפלתי לשמע ישראל, תפלות השומע הקדויש־ברוך־הוא עליך, שעובלת והקטנות מהלהקות שתצא בעךף, ומתפלל מבקש בהלים. טוב רק לך ולהלה השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תיא. כד ה׳תשנ״ז. פסלו ט׳ ויצא, לסן־ר רביעי יום לסברך, השם ?¥ץרת לאיר. נרו ...לדידי אל ולרדפו לגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום ו... ... וכן ... השטח על היום בלבנאל בקרו ששמעתי כפי הן ותשואות נפרד, מקום הבנות לבית־ספר לבנות שצריכים וסכמו בזה. ^השתדלת השתדלותך על לף

אעזר תיב כד כנחל ל כ ט בית־המדךעז, בנית בענין תף,1א מב?ןעז מאד מאד אני אף עזהוא bv זודים,2הא^ כל כבד עזהיף פדטית, אדמה עזלי, זטח2ה^ • • ׳ V • ׳ T : T T ‘ ׳ T T T : T V ־ V ־ ־ T T ! — •• ״•* : T V T • * V V * ’ : I נמוק, עזרם בלי זה את הפיל זע,2מד^ דשע שהוא המו־עצה ודאש שיבנה מבטיח ש... ואף עץרתף, את צריך מאד מאד אני זה ועל ת1להי ל1ויכ אמת, 1שז להיות יכזל נפרדת, שכונה ברסלב לחסידי בית־המדרש בנית אל קשור לא זה זיאת כל עם מתק... ם1חל שזה V V t I • T V It V : • - " - • : T מיני כל עצמי על ןקבלתי לי, שתעזר צךיך אני זה ועל שלי, בשטח ותענית בתפלה משמעית, חד לף, אעזיר אני — לי תעזר אם קבלות, • : - : - • ו י - : - י T : * T : T T : * • - : - T : T T : - 'ואני לי, תעזר ונחליף, בא בצרה, נמצא ואני בצרה נמצא אתה וכו׳, אלף שדברי מקוה, מאד מאד אני להפסיד?! לף יש מה לף, אעזר I : • ; T י • T : ״ • י • T : • • : • I : •• * -: V אל יכנסו וכו׳, דיו עם ולא דם עם לבבי, מפנימיות לף כותב שאני ... אם זדיעתי, מיטב כפי הזה, החסד את עמדי ותעשה לבף, תוך ואת ימים, כמה בתוך האשוךים את לקבל יכול אני ... אצל לתעקש שאר או כסף אחד מאף מבקש לא ואני בעצמי, בונה אני הבניה • T * I : •.• • T T T י : T T -:״ - : ׳ T I -יספר כאשר היה, שכבר אשור צריך אני פשוט וכו׳, הנאה טובות יאיר. נרו ...ר׳ לך לך תהיה ןה שבץכות איך ותראה ריקם, פני תשיב אל ונא נא לקרא שבית־המךךש שנתלם, לפני לך הבטחתי לעוד גדולה, לשועה האשור את לקבל שאוכל שביכלתך, מה כל תעשה תא נא שמך, על אחת. אגורה אפלו אחד מאף צךיך לא ואני בית־המדרש, לבנלת השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תיב. כד ה׳תשנ״ז. כסלו י׳ ויצא, לסלר חמישי יום ?הברך, השם בעזרת לי הלקר ללילי אל ולרלפו לגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום • •- T• יאיר. נרו ... מאל שאתה לך, להודות בפי מלים אין • הלקר ללילי לך, אמר מה לי הולך כי והבית־ספר, התלמוד־תוךה בעבור נפשך את מוסר a :o JI

אעזר תיב כד בנחל רוצה אני זה קטב ועל הקדעז, טהרת על הילדים את לחנך בחיים והעזגחה אמונה דבורי רק עזידברו שלנו, המוסדות את לנהל שאנו אלקות ה^וי רק מאתנו? ישאר מה סוף כל סוף כי פרטית, הקדוש־ברוף־ רק בעולם אין כי לילדינו, והן לעצמנו הן — מגלים זה מהקדוש־ברוף־הוא, עצמו את עוקר שאדם ובךגע בעצמו, הוא כמו ממנו לבדח וצריכים צביעות, והכל שקר שכלו מךאה ובבנות בבנים שתחדיר קןא־ד, מאד רוצה אני ולכן מאש. שבוךחים התלמידים, כל עם לומד שאני הלמוד שזה טהורה, שמים לךאת רק מציאותו אמתת את ומפךסם ש^גלה ז״ל, דבנו של הלמוד שזה יתברך לכל אחד. ואחד t v : t v T : ( - T : • הבנות אל מדבר אני ששי ליל שבכל ןען אותך, אבקש לזאת ההעתקים, את תקח ולכן השיחות, את ומתקתקים שיחות, כמה השבוע כל זה את שןלמדו למורות, והן למלמדים הן זה את ותמסד דבורי רק הם ודבורינו, שיחותינו כל כי והתלמידות, התלמידים עם • T : T T : - : T V: אמונה והשגחה. פרטית - : ׳ T T * V T T :־ T : T ** “ : : I V : : - I : T ואל שבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ראה ונא נא את מחנכים שאנחנו בזה לאל, תהלה כי ןכר, וכו׳ שבור תהןה למי כי מאתנו, שישאר מה רק ןה הקדושה, באמונה לשראל נשמות מפה, יוצאים אנחנו מעט לעוד פה אנחנו הנה חבל, הם חלינו בו הקדושה האמונה את רק בנו להכניס צריכים אנחנו ועל־כן בפרשת וכן ללמד, צךיכים שאנחנו הלמוד תכלית וזו לתברך. איך עצות להוציא צריכים יום, בכל לומדים שאנחנו השבוע להתחזק באמונה, הקדושה כי השנה מחלקת ומסדרת כפי פרשיות • : T P : — T V! T I ” - I ׳ - • T - • : V V •*. : IV V : T T • להתחזק• איך אלו לדורותינו השכל מוסר להוציא וצריכים השבוע, דבר, משום נתף7ד תחלש לאל מאד, חזק להיות ךאה לנא נא המרירות אף על לנו, שלש ההצלחה גדל את רואים אנחנו כי עלינו. שעוברת השמלם... מן להצלחה בךכה לך המאחל a :o JI

אעזר תיג כד בנחל קלא תיג. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י׳ ו?צא, לסדר חמישי יום לוזפרך, ה<?זם ??זרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה קזלום I : • : : ־ - T : T T : T TV V - • • : T t : •• T• יאיר. נרו ... מאד א^ר על לף להודות בפי מלים אין !היקר ידידי לף, אמר מה - T ( : * ״ T - בו פקזוטה אמונה בהם להחדיר ראה הבנים, בחנוך עוסק אתה I - 1 ׳ • ן T V: V T : T* ןסוד הן המדות כי ״ספר־המדות״, הךבה נמהם7 ותלמד לתבדך, כי בעל־פה, הכללי׳ ׳תקוץ לומר ןלמדו ^הןלדים וכן האדם, T T T • : * T : *• T : “ : * V : - T• : : • * רגילים יהיו קזהילדים וטוב להכל, מסגלים האלו מזמורים רה1העע V V ! ״ T T T V T V - ׳ • : • T T T _ . _ זה את קזידעו תבוא, קזלא צרה כל על מזמורים, העעזרה באמירת קזוטף זה את לומר היוכלו צדיקים. בקברי וביותר בעל־פה, T - V - I בעל־פה. ממען עמו עצמם להתבודד ההר על הילדים את לקחת ראה ונא נא • T T : - •• T ־־ •V : - T י -— T TI T ־שלנו הלמוד כל זה כי הקדוש־ברוך־הוא, את להם ותגלה ןתברך, אתנו עשה והקדוש־ברוך־הוא לתברך, בו פשוטה אמונה רק — שום לנו ואין לגמרי, האלו נים7מהךש נבדלים אנחנו שעכשו חסד, אמונה עם הללדים את פה לחנך ןכולים אנחנו ועל־כן אתם, עסק פשוטה אמונה בילדים להחדיר שזוכה מי אשרי לתברך, בו טהורה הימים. כל לו טוב ואז לתברך, בו שבעולם דבר ושום לתברך, עמו יום בכל עצמך להתבודד דאה ברוחניות שעובר מה עליך שעובר אפלו אותך, לשבר יוכל לא יוכל לא בעולם דבר ששום להתחזק, ראה זאת כל עם ובגשמיות, • ׳ T T TT V ' P ••“ ! * : •*: T ~ הכתה את לשמח מאד ותשתדל בשמחה, תהיה רק אותך, לשבר שתמיד באפן ללדיך, ואת אשתף את לשמח מאד תשתדל לכן שלך, ביתך. בתוך שמחה של אוירה תה.יה השמלם... מן והצלחה ברכה לך ה?ןאחל

הלב אעזר תיד כד בנחל תיד. כד ה׳תשנ״ז. פקזלו י׳ ויצא, לסדר סמיעזי יום ?הפרך, ה^זס בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב ובל וברבה קזלום P : : ־ : • ־ T : T T : T V T V — * • : T t יאיר. נרו ... מאד גדל כי לבבי, בפנימיות צמוד אתה !היקר ןדידי לף, אמר מה מאד ואני כלל, לקזער ואין לתאר אין — אליף לי קזיקז האהבה עזאתה הקדוקז־ברוך־הוא, אותך עזזכה !עץ תף,1א מבקקז מאד כל על עולה הזו המדרגה אקזר רבן, בית של התינוקות נם7 מלמד עוד אין באמונה, לשראל נשמות את לחנך שזוכה מי כי המךרגות, הדבורי לא אם — מאתנו לשאר מה סוף כל סוף כי מזה, גדול דבר ילדינו לבין וביננו חברינו, לבין וביננו עצמנו, לבין ביננו אמונה מלאים והחלים רוחי וךעות הבל הכל סוף כל סוף כי ותלמידינו, ממנו וחושבים שמדבךים וךגע רגע ובכל ומדים, קקזים נסיונות בחי דבוק להיות צריך אדם כי תלירית, עשה מצות מקימים לחברך, מה תעשה ועל־כן לרגע, ממנו דעת להסיח ולא יתברך, בו החלים מפעם אותם ותוציא אמונה, רק הללדים עם שתלמד באפן שתעשה להם ותגלה לתברך, ;נמו להתבודד ההר אל או השדה אל פעם אל ״ספר־ עמהם שתלמד אותך, אבקש ךכן חקדוש־ברוך־הוא, את לחם תספר וכן לשונך, כצחות ומדה מדה כל להם ותסביר המדות״, בךרך ללכו הם שגם פשוטה, אמונה בחם ותחדיר השבוע, בפרשת סוף כל סוף כי הקדושים, והשבטים ויעקב לצחק אברהם, אבותינו צריך כך עיניו, על שומר שאדם וכמו שלנו, העינלם הם הילרים באמונה לשראל בני את לחנך שזוכה מי אשרי הללרים, על לשמר • I T T - T ׳ T : הימים. כל לו טוב ואז טהורה, השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל a:oJI

אעזר תטו כד בנחל ןלג7 תטו. כד ה׳תשנ״ז. פ?זלו י׳ ומנא, לסדר חמישי יום לתברף, השם ??גזרת P - -- - - ״ _ - - - - לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום tt יאיר. נרו ...1מא מיני בכל עצמף את לחזק ךאה היקר! ןלידי לף, אמר מה T • V T T : • : : * T ;קזלף, התלמידים את ותע)מח מחה,tבע להיות קזבעולם אפנים t _ - . ״ - - : ׳ I . . ׳ V: ״ספר־ בהם תכניס וכן יתברך, בו פעזוטה אמונה אותם ותלמד ttt :1•• *- • ' t * T* T VT' : ־ : • ־־• האדם, יסוד הן המדות כי ומדה, מדה כל להם ותסביר המדות״, ואני ב״ספר־המדות״, ללמדו קזלומנו קזאנקזי רצה מאד ז״ל ורבנו והעקר טובות, מדות לעצמם לקנו קטנים, בעודם עזהלללים רוצה כלל, לתבלך בלעליו אין אשר לתברך, בו להאמין האמונה, היא תוציא ולכן הקדושה, האמונה הקטנים בלללים להחדיר וצליכים יתברך, עמו להתבודד ההר השדה אל פעם אל מפעם אותם כלל, לתברך בלעדיו שאין איך הקדוש־ברוך־הוא, את להם ותגלה שהם תהלים, מץמורי העשרה את לומר ךגילים שלדזיו עמהם ותלמד וללד ללד שכל רוצה, מאד מאד אני כי פה, על הכללי״ ה״תקון מאד בן.ה רגיל שלהלה בעל־פה, תהלים מץמולי העשרה את לדע תשתדל העקר מאד. מאד נפלא תקון שהם אמר, ז״ל רבנו כי מאד, ללדי את לחנך אפשר אי כי גדול, סבלן ותהלה בסבלנות, להתאזר דךכך. שתצליח הקדוש־ברוך־הוא לעזר בסבלנות, אלא לשראל, עמו עצמך ותתבודד לתברך. בו דבוק להיות ךאה ונא נא כי שבעולם, בךלה משום תפחד ואל תירא ואל פעם, בכל לתברך רק מאתנו? לשאר מה סוף כל סוף כי להושיע, ורב אדונני גדול מה על ועל־כן לתברך, אליו חוץדים ואנחנו הקדוש־ברוך־הוא, על שעובר והבלבולים המרירות גדל אף על שבור, לחיות ולמה עלינו זאת כל עם הזמן, ופגעי מקרי מחמת מאתנו, ואחד י0? ?ל בעצמו, הקדוש־ברוך־הוא רק — בעולם אחד אף עוד שאין לדעת, a:oJI

אעזרקלד תטז כד בנחל הנסים את ותךאה עזבעולם, אפנים מיני בכל להסחזק ךאה ךעל־כן עז־ברוף־הוא.1הקןד עמף עזיע^^ה נגלים :T T : - ! T T (• ־־T• - השמים... מן והצלחה ברכה לף המאהל תטז. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י׳ ו?צא, לסדר חמישי יום ?הברך, השם בעזרת • I t T - • • : V T V T : T T I T ־ : : * : * לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וכרכה שלום : T• יאיר. נרו ... מאד לטוב לבבי בפנימיות חקוק אתה הןקר! לדידי לך, אמר מה של התינוקות את מלמד ואתה שליחותי, עושה אתה כי הלמים, כל כי וכו׳, וכו׳ וחשקי וךצוני כסופי כל זה אשר באמונה, רבן בית זוכים שאנחנו אמונה הדבורי רק מאתנו? לשאר מה סוף כל סוף מגלים שאנחנו אמונה הדבורי ובפרט עצמנו, לבין ביננו לדבר פשוטה אמונה בהם להחדיר ךאה ועליכן רבן. בית של לתינוקות להלןדוש־ברוך־ ךתשבחות קזירות לשיר אותם ולהךגיל לתברך, בו נגלים הנסים את תךאה ואז מאד, מאד בזה חןק להיות ןתךאה הוא, תינוקות עם שלומדים בזכות כי הקןדוש־ברוך־הוא, עמך שיעשה וכהנה. כהנה חזרה משלם הקדוש־ברוף־הוא תורה, רבן בית של במשנה, במקרא, יום בכל כסדרן שעורים לעצמך תקבע ונא נא ותעשה אצלנו, למדת כאשר ערוך(יסדךן, ובשלחן במךרש, בגמרא, ׳ ~ V T : T V T : • V T : ־ “ I ׳ T T: ־ ” : T T----T : שמח, תהיה אלא כלל, שבור תהיה ואל חדשה, התחלה פעם בכל ובשבועות בןמים הקדוש־ברוך־הוא עמך עשה מה תךאה הנה כי שזו בנים, ולהוליד להתחתן שזכית האלו, ובשנים ובחדשים מיני בכל ךאה ולכן הקדוש־ברוך־הוא, לך שנתן גדולה הכי המתנה T T T T : “ ׳ • : : T •• --- V T T : “ T : להשבר ולא חדשה, התחלה פעם בכל לעשות שבעולם פעלות דבור כל אשר ןתברך, אליו לדבר עצמך את והתל דבר, משום

אעזר תמ כד קלהבנחל כזו, הצלחה נצחית, הצלחה זו — יתברך נמו7 למדברים ודבור כלל. ל^ער ואין לתאר ^אין העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תיז. כד ה׳תשנ״ז. לו9פ י׳ ויצא, ךר9ל ךזמיעזי יום ?ספרך. השם ??זרת ^ןותדזןה. ... אל רב עולום הטוב לקזמע ^מחתי מאד ומאיר מכתבך, את קבלתי לנכון להחדיר רק הוא וכסופי, וךצוני חקזקי כל אקזר לדעת, עליך - ; . ״ T . - . . ״ . I r. _ ך , , .ך . .ן ,״ .ן _ יראת בהם להחדיר רוצה ואני יתברך, בו פעזוטה אמונה בבנות מדת בבנות ^תחדירי טובה, לעזליחה אותך ממנה אני ןלכן שמלם, ותחץרי הצניעות, ממדת לבנות ןפה דבר עוד אין כי הצניעות, מאד ואני קזעזי, ליל בכל מדבךים עזאנו העזיחות כל את לפניהם כל זה כי ^מלם, לךאות בנות תגדלנה האלו להבנות מקוה, מאיד לךאות רוצה ואני בנותי, הן האלו להבנות לדעת, ן־עללך מגמתנו, וזו קונם. ךצון את ^יעעזו חלל, בנות טהורות, בנות קדועזות, בנות וכו׳, תעדות וכו׳, בגרות העזטיות, את להפסיק וצדיכים מגמתי, כל וקזתחלינה לתברך, בו פעזוטה אמונה רק בהם להחדיר צךיכים מקוה ואני אביו, אל הבן ידבר כאעזר לתברך אליו לדבר ךגילות מקום יהיה הבנות לכל גם מעט ^עוד הקדועז־ברוך־הוא, אל מאיד בקדעזה הבנות את לגדל נוכל ןכך ללעזוב, חוץ ההר על מסדר • • • - • !- - T T T *• T : T * I ״ : * V ׳ T: TT : החלוניים והפוחזים מהרעזעים דבר עזום תראינה עזלא ובטהרה, ואנחנו ואפיקוךסות, כפירות רק היא מגמתם כל אעזר ךכו׳, ךכו׳ בנותינו. את ולטהר לקדעז רוצים סוף כל סוף כי עזבעולם, אפנים מיני בכל להתחזק ראי ונא נא I T I * ׳ T T • V T T :״ • T : T • : I • I : ) - T פקזוטה אמונה מחדירה קזאת בזה מאיד נחת־רוח לי גורמת את

קלו אעזר תיח כד בנחל כל אצל ת1לךא רוצה שאני חיותי, וכל מגמתי כל זו כי בבנות, ואני כבר, שהתחתנו אלו כל אצל עכשו עד שראיתי מה הבנות צעיר. בגיל תתחתנה הבנות שכל איך לראות רוצה * : •• I V T “ T •* “ : • T • ; T• השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל תיח. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י׳ ויצא, לסדר סמישי יום זתברך, השם באזרת שתחןה. ... אל רב שלום גמךי,7 שעשית החסד גדל על לך להודות בפי מלים אין הכל, את ועזבת נפשך את ומסךת הבנות, חנוך עצמך על שלקחת ךצוני. את ועשית הטוב את רק לךאות רוצה ואני בנותי, הבנות !לך אמר מה הצניעות ומדת שלמה, שמלם לךאת בהן להחדיר ךאי ועל־כן שלהן, כל להן ותסבירי ״ספר־המדות״, הךבה אתן ותלמדי ארץ, והדרך אותך. ועזב לא בודאי והקדוש־ברוך־הוא וקטע, קטע ןשתחוינה לתברך, בו פשוטה אמונה בבנות להחדיר ךאי מאתנו? ושאר מה סוף סוף כי לתברך, אליו ולשיח לדבר ךגילות בהן, מחדירים שאנחנו פשוטה, ןהאמונה שמים לראת הדבורי רק והשגחה אמונה דבורי תמיד שנדבר ז״ל, רבנו רצון הןה שזה בעולם. יתברך מציאותו אמתת את ןנמקזיך פרטית, להוקזיע, ורב אדוננו גדול כי מאד, חןקה להיות ראי ןנא נא הקדוש־ברוך־ עמכם שיעשה נגלים, ונסים לשועות תראי ובודאי מאד. גדולה הךחבה לכם וחהלה הצמצום, מכל שתצאו הוא, מאד שבקרוב הקדוש־ברוך־הוא, אל מקרה מאד מאד אני • : : T : T ׳ V T • T T — — T • : כי וכו׳, וכו׳ מבדדות ותהיינה לבנות, גם חמודה פנה לנו תהיה בנות הן כי הצניעות, במדת תגדלנה שהבנות בחיים לי הולך

אעזר תכ כד — תיט כד כנחל קלז מאד רויצה ואני ולאה, רחל דב?ןה, ?&ךה, ךיעקב, לצחק אברהם, מהן. נחת לראות עזלך. בכתה עזעובר מה בפרטיות לי לכתב ךאי • - t המאחל לר ברכה והצלחה מן... העזמים ״ T - 1• T T : - : T T : I תיט. כד ה׳תשנ״ז. ??לו י׳ ויצא, לסךר המישי יום לתברף, השם בעזרת V : * V V T T : T עזלום וברכה אל. ... עזתחיה קזאת חנם החסד על לך להודות בפי מלים אין י לך אמר מה מאד מאד ואני בנותי, עזהן הבנות את מחנכת קזאת עמלי, עועזה בו פעזוטה ואמונה טובות, ומדות עזמים יראת בהן עזתחדירי רוצה V I - : • T■ י • • : - V - • • י V: V T : T רק — מאתנו לעזאר מה סוף כל סוף כי הצניעות, ומזית לתברך, זה• תהלי ואל קזבעולם, אפנים מיני בכל עצמך את לחזק ךאי כי צדיקים, ספורי לבנות לספר ךאי אךרבה, ועזלום, חס קזבורה, להם תספרי ולכן לתברך. אליו העזומע לב את מכ?קזיכים הספורים עזלמה. עזמלם לךאת בחן תחרר ועל־לדי־ןה צליקים, ספורי תמיד יהלה לבנות גם עזבקרוב הלןדועז־ברוך־הוא, אל ??קוה כ?אר אני עזלא ובטהרה, בקד׳שה בנותינו את לחנך ונוכל ההר, על צנוע מקום I" : V T • * ־ : . • * T T • : העל. פורקי ־של מהשטיות דבר שום יראו • - T - 1• T T : - : TT; I t המאחל לך ברכה והצלחה מן... השמים תה. כד ה׳תשנ״ז. כסלו י׳ וקנא, לסלר חמישי יום לתברף, השם בעזרת שתחיה. ... אל רב שלום

אעזרקלח תכא כד בנחל ועזיהיה בביתך, מסתדרת את איך כבר לעזמע רציתי מאד מאד עזהכל הקןדוקז־ברוך־הוא, אל מתפלל ואני אמתי, קזלום־בלת לך מולדיכם. נחת רב ךתךוו בביתכם, לסתדר ״ : V T : • - V V" * ׳ V - : - : : T : T ** I קזאת לי, קזיקז מחהtהע גדל את ולקזער לתאר יכולה את אין T : * : V I : * VV ״ T : T V: I V T * * : - T : T פקזוטה אמונה בהז תחדירי ונא נא ראל.tיע בנות את לחנך לי עוזרת פנה תהיה לבנות עגם הקןדועז־ברוך־הוא, אל מקןוה ואני יתברך, בו טהרת על אותן לחנך ונזכה גדולה, בצניעות ההר, על חמודה T: T : * : ׳ T * ! • : ׳ T - T T t I - — V ** - : I הקדעז. ^אני תפלתי לעזמע ךאל,1לע תפלות העזומע הקןדועז־ברוך־הוא תמיד. זיךכך קזתצליחי בעדך, ומתפלל מבקןקז • - T - I* T T : - : TT: It העזמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל תכא. כד ה׳תשנ״ז. פ?לו י׳ ויצא, לסדר חמישי יום לתברך, השם ?עזרת קזתחןה. ... אל רב שלום מזה לי שיש השמחה גדל את ולשער לתאר לכולה את אין בו פשוטה אמונה בהן תחדירי לשראל. בנות את מחנכת שאת שתחנכי הזו המצוה ובץכות מזו, גדולה מצוה עוד אין אשר לתברך, רלחלה בחילך, תצליחי על־לדי־זה פשוטה, באמונה לשראל בנות את תמיד. אצלכם מצוי השלום ולחלה בביתך, והצלחה ברכה שאני תפלתי לשמע לשראל, תפלות חשומע חקןדוש־ברוך־הוא תמיד לי ותבשרו דךככם, שתצליחו תמיד, בעדכם ומחפלל מבקןש משמחות. בשורות • - T “ I* T T : - : TT: I t המאחל לך ברכה והצלחה מן... השמים

אעזר תכג כד — תכב כד בנחל הלט תכב. כד ה׳תשנ״ז. כקילו י׳ ו?צא, לסדר חמיעזי יום לתפרך, השם כעזרת עזתחיה. ... אל רב ם1עזל עמדי, ה1ע1ע עואת החסד גדל על לך ת1ד1לה בפי מלים אין ולכן בנותי, הן ת1הבנ אעור עולומנו, אנעוי בנות את מחנכת עואת אמונת בהן וסחדירי ותברךי בו פשוטה אמונה בהן להחדיר ךאי ותמשיכי צדיקים, ספורי להן ותספרי קטנות, בגיל בעודן חכמים קדושים צדיקים, בנים לך להיו זה ובץכות לתברך, אליו לבבן את הברית. בקדשת וטהורים עד ראית וכאשר ץכות, לכף תמיד בעלך את לדון ךאי ונא נא עוד תךאי כך הקדוש־ברוך־הוא, עמך שעשה נגלים, נסים עכשו הקדוש־ברוך־הוא. עמך שיעשה נגלים, נסים הךבה רק בבא. ולא בזה לא — תפסידי לא ואז מאד, חזקה תהלי שאני תפלתי, לשמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכך שתצליחי בעלך, ומתפלל מבקש השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל תכג. כד ה׳תשנ״ז. כ?לו י׳ ו^נא, לסךר חמישי יום ?תברך, השם בעזרת t לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום : t t : t TV ־■ : ■ ־ V I-tt • ; •• T• יאיר. נרו ... מאד גדל את ולשער לתאר לכול אתה אין !היקר לדידי לך, אמר מה באמונה לשראל ללדי את מחנך שאתה לך, לי שלש האהבה

ל,מ אעזר תכד כד בנחל לי עזיעז הצער עזגם לף, להגיד מכרה אני עזני מצד אבל ה?ןדועזה, וכר, ת1ב1בח עזנעזקןעת כלל, לעזער ואין לתאר אין זה — בצעךף אדם ובאמת וכר, לי כואב מאד וזה לב, ובעזברון עצוב תמיד ואתה ואחד אחד כל על כי זיבר, מעזום להעזבר ולא מעמד. להחזיק צריך ) * T : ׳ ׳ • V T T : * • ! t ז״ל, רבנו עצות ולולי ומרים, קעזים נסיונות עוברים העולם בזה יתברך, הקזם וחסדי וכר, ןכר והזהמה הטמאה בתוך נעזקעים היינו נוראות עצות כזה, ונפלא נורא רבי כזה, אמת מרבי יוךעים עזאנחנו : ! T T - : • T V : ׳ ״ T T : • : מאד. מאד בזה לעזמח לנו וראוי כאלו, ונפלאות אותך, לעזבד יוכל לא קזבעולם דבר ועזום מעמד, להחזיק ךאה לבבך עם אקזר כל את ולספר יתברך אליו לדבר עצמך את הךגל תךאה ועוד הטוב. ^בוא הרע אחר סוף כל סוף כי יתברך, עמו לידע לתבוך. בו פעזוטה אמונה בעצמך תחדיר העקר טוב, הךבה אלקות לכל והכל לד1לס ?ל?די אי! ולהילע׳ ולהודיע סוף כי לתבוך, אליו ^ ו העולם כל את לבטל וצריכים הוא, גמור הלינו ומה הקדועז־ברוך־הוא, את רק העולם בזה לנו אין סוף כל את מוצא קזאדם בזה ועל־כן וכר, הקדועז־ברוך־הוא בלי עועזים ומרירותו, ולסוריו צרותיו ובתוך הבריאה בתוך הקדועז־ברוך־הוא ודסמיס חסד עליו ולמקזך הדינים, | ל ממנו נמתקים על־לדי־זה הרבה• תפלתי'שאני לקזמע לשראל, תפלות ה־שומע הלןדוש־ברוך־הוא תמיד. דךכך שתצליח בעדך, ומתפלל מבקש השמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל תכד. כד ה׳תשנ״ז. פ?לו י׳ ויצא, לסדר חמיעזי יום לתברןי, השם ??זרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T ; T V T : : * : • - V - • * : T It• יאיר. נרו ... מאד

אעזר תכה כד בנחל קמא לסברף, 1ב החיים בחי דבוק להיות ביותר עצמף את לחזק ךאה אפלף אותף, לעזבר יוכל ל׳א קזבעולם דבר ועזום מעמד, ךתחזיק חקדועז־ברוף־ את למצא ךאה זאת כל עם עזעובר, מה עליף קזעובר וכו׳. וכו׳ פרנזל־ים הפרטי עניניף בתוף גם הוא החסד על לף להודות בפי מלים אין !היקר לדידי לף, אמר מה הבנלזי ובתקון בית־המךרעז בתקון עוסק קזאתה עמדי, עו^ה קזאתה קזצךיכים רואה עזאתה ואיפה מתקן, אתה רואה, רק קזאתה ומה והודאה תודה לף לתת מלים אין וכר, וכר צובע אתה — לצבע הקדועז־ברוף־הוא, לף יעדר חנם, חסד עמי עושה אתה כי זה, על סוף כי לתברף, בו תמיד דבוק ותהלה ורחמים, חסד עליף שלמשך פעם עוד והנה לללה, והנה יום הנה פוךחים, שלנו החלים סוף כל ׳ - I T T T T ” I••. : - I V V — • ז - T. - ך לעשות, שזוכה טובות הנקדות רק לאדם? נשאר ומה עבר, שבוע בבדק תעס׳ק ותמיד חסד, תעשה שתמיד הקדוש־ברוך־הוא, יעזר הבלת. ) T I -t שאני תפלתי ישמע ישראל, תפלות השומע הקדוש־ברוך־הוא • T • : - : * ׳ T : י . . _ ״ _ תמיד. דךכף שתצליח בעלף, ומתפלל מבקש חשמלם... מן וחצלחה ברכה לף חמאחל תכה. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י׳ ויצא, לסדר חמישי יום ?הברך, השם בעזרת שתחלה. ... אל רב שלום בןה ששמחתני השכ?חה גדל את ולשער לתאר לכולה את אין ופרט פרט לכל מודע להיות צריף אני כי קורה, מה לי שגלית ובפרט לתקן, צריכים תכף־ומלד לתקן, משהו לש ואם בקהלתנו, ,^יהן שומר שאני שלי, העינלם שהם והבנות, הבנים חנוף בשביל את לקבלו שלנו והבנות שהבנים רוצה אני כי ממש, עיני כבבת וצריכים יתברך, בו ?שוטה אמונה בהם !!חרירו טובי הכי חחנוף

ןמב7 אעזר תכו כד בנחל וכו׳, ךכו׳ סבלנים !הכי ט!בים הכי המחנכים את רק לקחת לעזמר עב!ד!ת, כעזאר עב!ךה לא 1וז הנעזמה, קך־^ת היא חחנוף עב!דת כי •• : • T • 1 T : T •• V • I •• T : T T : - — אלא עבודת. הנעזמה ולכז מי עזחוגר מתניו להכנס, בחנוף הוא T V עבודה. בסתם ולא ךאל,tיע בנישמות כאן מתעסק ^הוא לדעת, צריף שאני תפלתי לשמע ךאל,tלק תפלות זומע2ה^ הקדוש־ברוך־הוא את ותעבדי משמחות, ורות1בע לי דיtשתבע בעדך, ומת^ל מבקעז מאד. בקלות ההריון העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל תכו. כד ה׳תשנ״ז. כסלו י׳ ויצא, לסדר סמישי יום ?תברך, השם ב;גןרת * T : T T : T V T : : • : • - V -■ T יאיר. נרו ... אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום אחר tתחפע ותמיד הוא, ברוך סוף באין עצמך את לדבק ראה פשוטה, אמונה בעצמך שתחדיר וברגע בך, שלש הפנימית חנקדה תזכה אז כלל, לתברך בלעךיו אין אשר ולהודע, ולהודיע לידע שיעשה נגלים נסים תךאה !אז ואמץ, חזק העקר הכיל. על לעביר הקדוש־ברוך־הוא. עמך לגור לבוא לאיר, נרו ... עזלדידך יום, ׳^לבוא בחוש, רואה אני שלומנו מאנ^י אחד כל עם ותדבר !אמץ, חזק דק בלבנאל, עמנו לעז הדבור אעזר לנו, גלה ז״ל ודבנו עזמלם, !לךאת אמונה בדבורי אנעזי עם הךבה לדבר ךאה !על־כן ולהפך, לטוב גדול כה לו מאנשי אחד כל את ותחזק אליקות, וגלוי אמונה בענלן עזלומנו הלקדים. עזלומנו העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאהל

אעזר תכח כד — תכז כד בנחל המג תכז. כד ה׳תשנ״ז. כסלו י׳ ויצא. לסדר סמישי יום להפרך, השם בעזרת עזתחיה. ... אל רב ם1הזל עמי, ה1ע1ע עזאת חנם החסד על לף ת1ד1לה בפי מלים אין ב?ןהלה ^כרףכים הענינים בכל ס?ןת1ע ן־את הקוירה, בעבי שנכנסת צדיקים, ללדים לף שיחיו ןה שבץכות ש־ברוך־הףא,1הקד יעזר שלנו, מהם. נחת רב ותךוי חכמה עצומה, חכמה מאד צריכים הקהלה בהנהגת העקר ■ י V •• •*V • • ׳ T * *• T T V T T : : • י T “ עם עסק לו שיש מי כי שבעולם, דבר משום להשבר ולא רבה, וכשזוכים זיבר, משום להשבר ואסור וכו׳, בק;ךת לקבל עליו רבים, בקלות. הולף ■ הכל להתחזק, על שם לבנות גם למבנים שנץכה לנו, יעזר הקדוש־ברוף־הוא : * . - I ״ . . . T . . ״ . ז .ך .. J. [ ך . .ך .ך וכו׳. החלונים בין ללמד יצטרכו ושלא מבדד, במקום ההר שאני תפלתי לשמע לשראל, תפלות השומע הקדוש־ברוף־הוא תפני. אשר בכל דרכף שתצליחי בעדף, ומתפלל מבקש השמים... מן והצלחה ברכה לף המאחל תכח. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י׳ ויצא, לסךר סמישי יום ?תפרך, השם בעזרת לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה שלום T : T T : T TV • : - ־ : : V * : זזי • לאיר. נרו ... הרב הלמים, כל לטוב לבבי בפנימיות צמוד מאד, בשבוע לי שהיו טךדוסי מרב אבל מכתבף, את קבלתי לנכון

אעזרהמד תכח פד בנחל כל !הי?ןר לדידי לף, אמר מה תכף־רמלד. לף לההזיב לכלתי לא זה, דבר וראיתי גדול. אחד נסיוז הם העולם, בזה האדם הזל החיים מבאר לעקב ״ולצא העזבוע, בפרהזת אמת״ ״שפת הקדוש בספר לא5 חתה״ וילף שבע י), כח. ( ב ר איי ת עצמו את הסכין אבינו שיעקב הלנו הכניס ועל־כן הארכה, הגלות על לשראל נהזמות כלל את והסכין לתברף הוא ברוך הול״ה כבוד ונעלם הזנסתר במקום ברצון, עצמו לשראל הזעם הזעד הלנו הזמו, לתברך כבודו הזם גם להמהזיף הזמו, כל עם חרון־אף, ולעברו גדול, והסתר העלם ויהלה בגלות, לצאו בכל שלש אלקות החיות הזהיא הפנימית, הנקדה את למצאו זאת בלקוטי־מוהר״ן, ז״ל רבנו דברי עם אחד בקנה עולה והכל דבר. חיות על מסתכל לעקב, הנקרא היהזךאלי הזהאיש א׳, סימן א׳, חלק חן. עליו נמהזך ועל־לדי־זה דבר, בכל שיש אלקות בלי ז״ל, רבנו בלי עושים הלינו מה !הלקר לדידי לף. אמר מה פשוטה אמונה הוא ז״ל רבנו הזל הלמוד עקר הקדוהזים; למודיו ברוך סוף באין עצמנו את לבטל הזנץכה אלקות. וגלוי לתברך בו כלל. בעולם בלבול משום עצמנו את נבלבל והזלא הוא, ואף להתחזק. שבעולם אפנים מיני בכל להתחזק ךאה ונא נא עם וכו׳, הכולל בהנהגת וצמצומים קנזנות עליך הזעובר יודע, הזאני הרע אחר סוף כל סוף אהזר אמתית, באמונה מאמין אני זאת כל הכולל. באי לכל הזלמה מעזכר־ת לשלם הזפע לנו ויהןה הטוב, ןבוא ןל'א פשוטה, באמונה להתחזק הוא עכהזו שצ-דיכים מה העקר רגיל ולהיות דבר, בכל הקדוש־ברוך־הוא את למצא אלא לההזבר, וירחם שיחוס יתברך, ממנו ולהתחנן ולבקש לתברך, אליו לבוא עולם. ועד מעתה ןחברך, בו דבוקים להיות הזנץכה עלינו, ההזמים... מן והצלחה ברכה לך המאחל

אעזר תל פד — תפט פד בנחל המה תכט. כד ה׳תשנ״ז. כסלו י׳ ויצא, לסדר חמישי יום זתברך, השם בעזרת TV : : * : • - V לי היקר ידידי אל וירדפו יגיעו סלה טוב וכל וברכה עזלום T : T T : T I ־־ • • : • T t I - T• יאיר. נרו ... מאד מכתבןז. את קבלתי לנכון ליעודם. זה את למסר מכתבים ןים1כעע תקבל פה אקזר ותאמין ותדע הוא, ברוך סוף באין עצמך את לדבק ךאה ודומם, כלה, הבריאה כל את ומקים ומהוה מחיה לתברך הוא יעזר ןתברך, אלקותו חיות עצמיות עצם הם מדבר, חי, צומח, אל העקר וכו׳, וכו׳ הכל על לעבר קזתזכה הקדוקז־ברוך־הוא, - . י ״ V T : : ־־ I : • • V T I: • ־־ - T ולא בעליה לא — קזבעולם בלבול מעזום עצמך את תבלבל V : * T I - T ׳ : T ; .ך—: - . -T ־ : ״ T ■ך . . f מצלח הכי תהיה ואז יתברך, אחריו 1תחפע תמיד אלא בירידה, העזמלם... מן והצלחה ברכה לך המאחל תל. כד ה׳תשנ״ז. פסלו י״פ ויצא, לסדר מוצאי־שבת־קד־ש לתברך, השם פעזרת T ; T T V •• T• יאיר. נרו ... אל וברכה עזלום מכתבך. את קבלתי לנכון ... עזל האבא עזם טוב, מאד זה וכו׳, ה׳ יךאת אעזה הנסח מאד. טוב הנסח עזאר ז״ל, ... החסיד הרב כך: תכתיב העוימחה כי בז&מחה, רק להיות מאיד עצמך להז-ק ךאה העקר כל־כך אחד כל על עובר כי האדם, בקיום ויסוד ביהדות יסוד זה ; ----- T T T ' : *י I • *• - T V T T t I