גבעת חביבה, שותפות בין קהילות

‫ממנהיגות פורמלית לשיתופי פעולה ודיאלוג ליצירת דינמיקות של שינויים בקהילה‪" ,‬רשתות של‬
‫אחריות הנשאבות מכל המקטעים‪ ,‬מתקבצות יחד כדי ליצור כולות המכילה שונות" (גרדנר‪ ,‬הקדמה‬
‫לפירס וג'ונסון ‪ .)1997‬מודגשת חשיבותם של יוזמים קהילתיים או פעילים קהילתיים (לידבטר ‪)1997‬‬
‫להרחבת הגדרת המנהיגות שלא בתלות בהגדרת תפקיד מסוימת‪ .‬דגש רב מושם על יכולתו של המנהיג‬
‫הקהילתי להעצים אזרחים‪ ,‬ועל "פיתוח המסוגלות של מערכת לבוא במגע וליצור דיאלוג היכן שכוח‬
‫אינו מבוזר באופן שווה" (קירק ושוטה‪ .)2004 ,‬על המנהיגות הקהילתית‪ ,‬כותב אלטמן (אלטמן‪,)1996 ,‬‬
‫לשים דגש על העצמה קהילתית‪ ,‬המבוססת על האמונה בדמוקרטיה מבוזרת‪ ,‬שמשמעותה השתתפות‬
‫מרבית של התושבים בחיי הקהילה שלהם‪ ,‬והאמונה כי ניתן לשפר את יכולתם של אנשים לקבל‬
‫החלטות המשפיעות על חייהם‪ .‬העצמה קהילתית מתרחשת כאשר קבוצות וארגונים של תושבים‪ ,‬יותר‬
‫מאשר שירותים פורמליים או גורמים חיצוניים‪ ,‬לוקחים חלק בהחלטות על מטרות הקהילה‪ ,‬פועלים‬

‫להשגת המטרות בה‪ ,‬מפיקים תועלת מהפעילות ומעריכים אותה‪.‬‬
‫חשוב לנו במסגרת תהליכי בניית שותפויות להטמיע את תפיסת הדמוקרטיה ההתדיינותית ולטפח‬
‫פרקטיקות של שיח ושיתוף‪ ,‬גם בקרב אנשים בעמדות מנהיגות פורמלית‪ ,‬גם בקרב מנהיגות הצומחת‬
‫מלמטה‪ ,‬וגם בקרב סוכני שינוי המוכשרים כאנשי מקצוע לנהל תהליכים אלה בפועל כמנחי תהליך‬
‫(‪( )facilitators‬ראו עוד על הכשרת אנשי מקצוע בפרק על מנהיגות גישורית אזורית בשער "עבודה‬

‫אזורית")‪.‬‬

‫‪51‬‬

:‫לקריאה נוספת‬

:‫לפרק הראשון‬

‫ דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לאזרחים‬.)2003( .‫ ת‬,‫אור‬
http://elyon1.court.gov.il/heb/veadot/or/inside1.htm ‫ דין וחשבון‬,2000 ‫הישראלים באוקטובר‬

.141-171 ,21 ,‫ עיונים בתקומת ישראל‬,‫ נרטיבים של סכסוך‬.)2011( .‫ מ‬,‫און‬-‫בר‬

‫ המכון‬:‫ ירושלים‬.‫ מאפיינים ואתגרים‬:‫ השסע היהודי הערבי בישראל‬.)1999( .‫ ע‬,‫ריא‬-‫ אבו‬,.‫ ר‬.‫גביזון‬
http://bit.do/standpage ,‫הישראלי לדמוקרטיה‬

:‫אביב‬-‫ תל‬.‫שלום‬-‫ מפגשי יהודים ערבים בנוה‬:‫ יהודים וערבים‬:‫ דיאלוג בין זהויות‬.)2000( .‫ ר‬,‫חלבי‬
.‫הקיבוץ המאוחד‬

‫ עת לשינוי אסטרטגי בתהליכי השילוב‬:‫הפלסטינית במדינת ישראל‬-‫ החברה הערבית‬.)2016( .‫ א‬,‫לביא‬
.‫ המכון למחקרי ביטחון לאומי‬:‫אביב‬-‫ רמת‬.‫והשוויון‬

https://www.idc. ‫ המרכז הבינתחומי‬:‫ הרצליה‬.‫ אסופת מאמרים‬:‫ ישראליות משותפת‬.)2017( .‫ א‬,‫מינץ‬
ac.il/he/research/ips/Documents/publication/4/4tribes2017.pdf

‫ דו"ח הוועדה הציבורית לגיבוש המדיניות הממלכתית בנושא חינוך‬.)2009( .‫ מ‬,‫ עיסאווי‬,.‫ ג‬,‫סלומון‬
.‫ משרד החינוך‬:‫ ירושלים‬.‫לחיים משותפים בין יהודים לבין ערבים בישראל‬

.‫עט‬-‫ עלו‬:‫גן‬-‫ רמת‬.‫ לכידות חברתית ועתיד ישראל‬:‫ מקום לכולנו‬.)2017( .‫ מ‬,‫פרשקר‬

https://www.youtube.com/watch?v=hmRDrH5VcNY .‫) נאום ארבעת השבטים‬2015( .‫ ר‬,‫ריבלין‬

Abu-Nimer, M. (2004). Coexistence and Arab-Jewish encounters in Israel: Potential and
challenges. Journal of social issues, 60(2), 404-422.

Amir, Y. (1969). Contact hypothesis in ethnic relations. Psychological Bulletin 71, 319-343.

Bar-Tal, D., Salomon. (2006). Israeli-Jewish Narratives of the Israeli-Palestinian Conflict:
Evolution, Content, Functions and Consequences, in: R. Rotberg (ed.), Israeli and Palestinian
Narratives of Conflict: History's Double Helix. Bloomington, Indiana: Indiana University Press,
pp. 19-46.

Club de Madrid. (2009). The Shared Society Project: A Call to Action for Leadership to Build
Shared Societies http://www.clubmadrid.org/wp-content/uploads/2017/10/5.-A-call-to-action-
for-leadership.pdf

Fitzduff, M. (2013). Public Policies in Shared Societies: A Comparative Approach. New-York:
pelgrave.

Ifat Maoz. (2011). Does contact work in protracted asymmetrical conflict? Appraising 20 years
of reconciliation-aimed encounters between Israeli Jews and Palestinians, Journal of Peace
Research, 48(1), 115-125.

‫ | שער ראשון רקע תיאורטי‬52

May, T. (2017). I’m determined to build the shared society for everyone. The Telegraph News,
Jan. 7, 2017, at http://www.telegraph.co.uk/news/2017/01/07/determined-build-sharedsociety-
everyone/
McCartney, C. (2018). The Development of the Shared Society Project and Shared Society
Concept (not published).
Nagle, J., Clancy, M. (2010). Shared Society or Benign Apartheid? Understanding Peace-Building
in Divided Societies. London, UK: Palgrave Macmillan.
Pettigrew, T. (1998). Intergroup contact theory, Annual Review of Psychology, 49, 65-85.
Ron, Y., Maoz, I. (2013). Dangerous Stories: Encountering Narratives of the Other in the
Israeli–Palestinian Conflict, Peace and Conflict: Journal of Peace Psychology, 19(3), 281-294.
Salomon, G. (2004). A Narrative‐Based View of Coexistence Education. Social Issues, 60(2),
273-287.

‫לפרק השני‬
Bush, R.A.B, Folger, J.P., (2005). The Promise of Mediation: The Transformative Approach to
Conflict (New and Revised Edition). San-Francisco, CA: Jossey-Bass.
Gergen, K. J. (2009). Relational being: Beyond self and community. New York: Oxford University
Press.
Kuttner, R. (2010). From Adversity to Relationality: A Buddhist-Oriented Relational View of
Integrative Negotiation and Mediation. Ohio State Journal on Dispute Resolution, 25(4), 931-974.
Winslade, J., Monk, G. (2000). Narrative mediation: a new approach to conflict resolution. San
Francisco, CA: Jossey-Bass.

‫לפרק השלישי‬

‫ מוסד ביאליק‬:‫ ירושלים‬.‫ אני ואתה‬.)]1923[2016( .‫ מ‬,‫בובר‬
Bohm, D. (2000[1996]). On dialogue. London & New York: Routledge.
Buber, M. (1987[1923]). I and thou. New York: Macmillan.
Buber, M. (2002[1932]). Dialogue. In Buber, M. Between man and man, New York: Routledge.
Gergen, K. (1999). Dialogic Potentials. In Gergen, K. An Invitation to Social Construction.
Thousand-Oaks, CA: Sage, 142-166.
Kahhanof, M. (2016). Jews and Arabs in Israel encountering their identities. Lanham, MD:
Lexington Books.

53

Kegan, R. (1982). The Evolving Self: Problem and Process in Human Development. Cambridge,
Massachusetts: Harvard University Press.

Kuttner, R. (2012). Cultivating Dialogue: From Fragmentation to Relationality in Conflict
Interaction. Negotiation Journal, 28(3), 315-335.

Shoter, J., McNamee, S. (2004). Dialogue, creativity and change. In Anderson, R., Baxter, L.,
Cissna, K. (Eds.), Dialogue: theorizing difference in communication studies. Thousand Oaks,
CA: Sage.

Taylor, C. (1991). The dialogic self. In Hilly, D., Bohman J., Shusterman, R. (Eds.). The
interpretive turn: philosophy, science, culture. Ithaca, NY: Cornell Univ. Press.

‫לפרק הרביעי‬

/http://www.givathaviva.org/heb ,‫אתר גבעת חביבה‬

.‫ מוסד ביאליק‬:‫ ירושלים‬.‫ יהודים וערבים במפגש‬:‫ דיאלוג חשוף‬.)2010( .‫ מ‬,‫כהנוב‬

‫ קידום שותפויות בין‬:‫ אזורי שוויון‬.)2014( .‫ ג‬,‫ עסאקלה‬,.‫ ר‬,‫ גרליץ‬,.‫ י‬,‫ מעוז‬,.‫ ג‬,‫ כהן‬,.‫ ח‬,‫ מרעי‬,.‫ ר‬,‫סבג‬
.‫ סיכוי‬:‫ ירושלים‬.‫רשויות מוניציפליות יהודיות וערביות‬

‫קהילתי בין יהודים‬-‫ שינוי פרדיגמה בבניית שלום בין‬:‫קיום לחברה משותפת‬-‫ מדו‬.)2017( .‫ ר‬,‫קוטנר‬
From Co-existence to Shared Society. Negotiation and Conflict .)‫ (תרגום‬.‫וערבים בישראל‬
Management Research, 10(3), 179-198 https://online.anyflip.com/aylq/tnyu/mobile/index.html

www.shatil.org.il/ .‫ שתיל‬:‫ ירושלים‬.‫ פרקטיקות של עבודה משותפת‬.).2006( .‫ ת‬,‫ליפשיץ‬-‫רובל‬
download/file/fid/175

Gray, B. (2000). Assessing Inter-Organizational Collaboration: Multiple Conceptions and
Multiple Methods. In Faulkner, D., de Rond, M. (Eds.), Perspectives on Collaboration. New
York: Oxford University Press, Pp. 243-260.

Innes, J.E., Booher, D. (1999). Consensus Building and Complex Adaptive Systems: A
Framework for Evaluating Collaborative Planning. Journal of the American Planning
Association, 65(4), 412-423.

Kuttner, R. (2017). From Co-existence to Shared Society: A Paradigm Shift in Intercommunity
Peacebuilding Among Jews and Arabs in Israel, Negotiation and Conflict Management Research
,10(3), 179-198.

Shotter, J. (2006). Understanding process from within: An argument for ‘withness’-thinking,
Organization Studies, 27(4), 585–604.

Vandeventer, P., Mandell, M. (2011). Networks That Work: A Practitioner’s Guide to managing
Networked Action. Los-Angeles, CA: Hershey.

‫ | שער ראשון רקע תיאורטי‬54

‫לפרק החמישי‬
Bryson, J., Crosby, B., Stone, M. (2006). The Design and Implementation of Cross-Sector
Collaborations: Propositions from the Literature. Public Administration Review, 66(1), 44-55.
Heifetz, R., Grashow, A., and Linsky, M. (2009). The Practice of Adaptive Leadership: Tools and
Tactics for Changing Your Organization and the World. Cambridge, MA: Harvard Business
Press.
Kania, J., Kramer. M. (2011). Collective Impact. Stanford Information Review. https://ssir.org/
articles/entry/collective_impact#
Kania, J., Kramer, M. (2013). Embracing Emergence: How Collective Impact Addresses
Complexity. Stanford Information Review. https://ssir.org/articles/entry/social_progress_
through_collective_impact
Milward, H., Provan, K. (2006). A Manager’s Guide to Choosing and Using Collaborative
Networks. IBM Center for the Business of Government. http://www.businessofgovernment.
org/sites/default/files/CollaborativeNetworks.pdf
Turner, S., Merchant, K., Kania, J., Martin, E. (2012). Understanding the Value of Backbone
Organizations in Collective Impact. Stanford Information Review.
https://ssir.org/articles/entry/understanding_the_value_of_backbone_organizations_in_
collective_impact_1

‫לפרק השישי‬

.‫ החברה למרכזים ולמנהלים קהילתיים בירושלים‬.‫ מנהיגות קהילתית‬.)1996( .‫ אבי‬,‫אלטמן‬

.11-31 ,)2015( '‫ כרך ז‬,‫ מעשי משפט‬.‫ משילות משולבת להלכה ולמעשה‬.)2007( .‫ גש א‬,.‫ ג‬,‫אנסל‬

.‫ הוצ' הקיבוץ המאוחד‬:‫אביב‬-‫ תל‬.‫ הדרך שלך להשפיע‬:‫ השתתפות‬.)2003( .‫ א‬,‫ סדן‬,.‫ א‬,‫צ'רצ'מן‬

:‫ אבן יהודה‬.‫ סקירה בינלאומית‬:‫מגזרי‬-‫ תהליכי שיח ושיתוף פעולה בין‬.)2014( .‫ ר‬,‫ קוטנר‬,.‫ ע‬,‫קבילי‬
http://bit.do/dialogpro ,‫שיתופים‬

‫ בחינה מחודשת של תפקידו של מומחה הקונפליקטים‬:‫כמנהיגים‬-‫קונפליקטים‬-‫ מומחי‬.)2011( .‫ ר‬,‫קוטנר‬
The Conflict Specialist as Leader: Revisiting the Role of the .)‫ (תרגום‬.‫מנקודת מבט של מנהיגות‬
Conflict Specialist from a Leadership Perspective. Conflict Resolution Quarterly, 29(2), 103-126

http://bit.do/conexp
Carlson, C. (1999). “Convening,” in Susskind, L., McKearnan, S., Tomas-Larmer, J., The
Consensus Building Handbook. Thousand Oaks, CA: Sage, pp. 99-136.
Gerzon, M. (2006). Leading Through Conflict. Cambridge, MA: Harvard Business Press.

55

Kirk, P., Shutte, A. (2004). “Community Leadership Development”, Community Development
Journal, 39(3), 234-252.
Kuttner, R. (2011). The Conflict Specialist as Leader: Revisiting the Role of the Conflict
Specialist from a Leadership Perspective. Conflict Resolution Quarterly, 29(2), 103-126.
Leighninger, M. (2006). The Next Form of Democracy: How Expert Rule Is Giving Way to Shared
Governance – and Why Politics Will Never Be the Same. Nashville: Vanderbilt University Press.
Peirce N., Johnson, C. (1997). Boundary Crossers: Community Leadership for a Global Age.
London, UK: Windows Academy.
The National Coalition for Dialogue & Deliberation (NCDD), core principles for public
engagement, http://ncdd.org/rc/item/3643/.

‫ | שער ראשון רקע תיאורטי‬56

‫שער שני‬
‫תכנית שותפות‬

‫בין קהילות‬

‫פתיח‬

‫חלק זה מציג את מודל העבודה של גבעת חביבה לליווי שותפויות‪ .‬בבסיסה של "שותפות בין קהילות"‬
‫עומדת הקמת רשת שותפויות בין צמדי קהילות שכנות באזור ואדי עארה‪ .‬גבעת חביבה מחברת את‬
‫הכלים החינוכיים והקהילתיים שפותחו לאורך ‪ 50‬שנה במרכז היהודי‪-‬ערבי לשלום‪ ,‬יחד עם קשרי‬
‫העבודה ויחסי האמון רבי השנים עם הרשויות השונות באזור‪ ,‬ליצירת תוכנית ארוכת טווח‪ ,‬רב‪-‬גילית‬
‫ורב‪-‬תחומית‪ ,‬לשינוי האקלים הסביבתי של קהילה ובין קהילות‪ ,‬ומהן אל האזור ומעבר לו – להשפעה‬

‫משמעותית שתקדם את הבנייתה של חברה משותפת במדינה‪.‬‬

‫התוכנית פועלת בשלושה מעגלים במקביל‪ :‬מוניציפלי‪ ,‬קהילתי וחינוכי‪ .‬ההתמקדות בשלושת המעגלים‬
‫נובעת מהרצון להיות קשובים לצרכים הבסיסיים השונים ולמטרות השונות שמבטאים לרוב שני‬
‫הצדדים ביחסים בין יהודים וערבים‪ .‬בעוד היהודים בדרך כלל ממוקדים יותר בבניית יחסים ובהשגת‬
‫הכרה מצד הקהילות הערביות בזכותם לקיום לאום יהודי בארץ ישראל‪ ,‬וכך לפתח תחושת ביטחון‬
‫ורגיעה‪ ,‬מטרת המשתתפים הערבים היא לראות פעילויות שמקדמות חלוקה הוגנת יותר של משאבים‪,‬‬
‫שוויון וצדק (חלבי‪ .)Kahanoff, 2016 ;2000 ,‬התוכנית בנויה באופן המסייע לשניהם‪ :‬הפעילויות‬
‫מבוססות‪-‬הקהילה מכוונות בבסיסן למגע ולפרויקטים של אנשים‪-‬עם‪-‬אנשים‪ ,‬המחזקים בניית יחסים‬
‫והיכרות‪ .‬לעומתן‪ ,‬המעגל המוניציפלי נסוב סביב פיתוח תשתיות משותפות חדשות‪ ,‬יצירת בסיס‬
‫לשוויון ונגישות שוויונית והדדית לכוח ולמשאבים לאומיים‪ .‬המעגל החינוכי ממוקד בפיתוח משאבים‬
‫אנושיים‪ ,‬המאמצים כבר מילדות את רעיון המחיה והחברה המשותפות‪ ,‬כפי שתוארו לעיל‪ ,‬לצד‬
‫תוכניות חינוכיות אחרות שמביאות יחדיו תלמידים ומחנכים במגוון פורמטים‪ ,‬עם מגוון מטרות‬

‫התפתחותיות‪.‬‬

‫הנחת היסוד של גבעת חביבה היא שכדי להשיג שינוי בר‪-‬קיימא ומערכתי‪ ,‬יש צורך להבנות שותפות‬
‫בכל שלושת המעגלים‪ ,‬תוך טיפוח שיתופי פעולה והזנה הדדית ביניהם לצורך ביסוס תודעת השותפות‪.‬‬
‫במסגרת התוכנית מוקמת תשתית פנימית ברשויות המקומיות‪ ,‬הפועלת בתיאום עם המסגרות‬
‫המוניציפליות הקיימות והכוחות השונים מהחברה האזרחית ומהמגזר העסקי המצויים בה‪ ,‬ליישום‬
‫התוכנית‪ ,‬בשיתוף פעולה עם הרשות השכנה‪ .‬זה איננו שיתוף פעולה מוסדי גרידא‪ ,‬שכן המסגרות‬
‫המוניציפליות הללו יטפחו גרעין של מנהיגות קהילתית ושל פעילים‪ ,‬אשר דרך פעילות בשטח‬
‫יצרפו עוד ועוד שותפים לדרך‪ .‬חשובה ההזנה בין המעגלים האלה‪ ,‬תוך יצירת תודעה של ‪win-win‬‬
‫ופרקטיקות של שיתוף פעולה בין בעלי תפקידים מהמעגלים השונים‪ ,‬היושבים יחד בפורום המנהיגות‪/‬‬
‫ועדת ההיגוי של השותפות‪ .‬כך מקבלת גישת ההשפעה הקולקטיבית ושיתוף הפעולה הבין‪-‬מגזרי‬
‫שעליהם הורחב בחלק התיאורטי ביטוי גם בתכלול הפנימי של עבודת השותפות‪ ,‬כשהכוחות הפועלים‬
‫בכל אחד מהמעגלים באים במגע‪ ,‬מזינים אלה את אלה‪ ,‬ויוצרים פעילויות והשפעה רב‪-‬שכבתית –‬
‫בקהילה פנימה ובין הקהילות‪ .‬זאת‪ ,‬תוך מיסוד העבודה היהודית‪-‬ערבית כחלק מתוכניות העבודה‬
‫של מחלקות שונות‪ ,‬ותוך בניית מוסדות חדשים בקהילה בתמיכת הרשויות‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך השרשת‬
‫פרקטיקות של עבודה יהודית‪-‬ערבית משותפת והבניית מציאות בת‪-‬קיימא של חיים משותפים‪ ,‬כפי‬

‫שיתואר בהמשך‪.‬‬

‫‪ | 58‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫במסגרת מטרת‪-‬העל של הקמת התשתית ליצירת חברה משותפת‪ ,‬היעדים העיקריים הם‪ :‬יצירת‬
‫מסגרות ומנגנונים בני‪-‬קיימא לשיתופי פעולה בין ובתוך קהילות מפולגות; יצירת שיתופי פעולה‬
‫נרחבים בין קהילות שכנות ויכולת לפעולה משותפת עם מוסדות מדינה; הכשרת הקהילות המשתתפות‬
‫לתכנון וליישום תוכניות מוניציפליות פנימיות ואינטראקטיביות הנותנות מענה לצרכים משותפים‬
‫ומקדמות אינטרסים הדדיים; הפעלת פרויקטים משותפים תוך רתימת אנשים מהרשויות שבשותפות‬
‫שיניעו את השינוי והעצמתם לפעול יחדיו; פיתוח מודל להקמת וליווי שותפויות בין קהילות יהודיות‬
‫וערביות שכנות‪ ,‬שניתן יהיה ליישם בתוכניות עתידיות בישראל ובחברות מפולגות אחרות‪ ,‬ובכך‬

‫להרחיב את מעגל ההשפעה‪.‬‬
‫"שותפות בין קהילות" היא תוכנית התערבות שדורשת ארבע שנים לפחות‪ ,‬המב ָנה שיתוף פעולה‬
‫מונחה‪ ,‬מוגדר ומועיל‪-‬הדדית ביניהן‪ ,‬בדרך להבניית תודעה ופרקטיקות של שותפות במובנה העמוק‪,‬‬

‫בהלימה עם העקונות שהוצגו בפרק הרביעי בחלק התיאורטי‪.‬‬
‫במסגרת תוכנית השותפויות ליוותה גבעת חביבה בעשור האחרון ‪ 5‬שותפויות בין צמדי קהילות‬

‫הפרושות לאורך ואדי עארה ודרומית לה‪:‬‬

‫‪59‬‬

‫פרדס חנה‪-‬כרכור (‪ 41,000‬תושבים) וכפר קרע (‪ 18,000‬תושבים)‪ ,‬החל משנת ‪ .2010‬שותפות זו קידמה‬
‫בעיקר פעילויות בתחומי הקהילה והחינוך; באקה אל‪-‬גרבייה (‪ 29,000‬תושבים) ומועצה אזורית מנשה‬
‫(‪ 20,000‬תושבים)‪ ,‬החל משנת ‪ .2014‬שותפות זו קידמה פעילויות בתחומי הסביבה‪ ,‬הספורט‪ ,‬הקהילה‬
‫והחינוך; מועצה אזורית מגידו (‪ 11,500‬תושבים) ומועצה מקומית מעלה עירון (‪ 14,500‬תושבים)‪ ,‬החל‬
‫משנת ‪ .2015‬השותפות קידמה פעילות בתחומי הסביבה‪ ,‬פיתוח תשתיות‪ ,‬פיתוח כלכלי‪ ,‬אומנות‪ ,‬קהילה‬
‫וחינוך; מועצה אזורית עמק חפר (‪ 42,000‬תושבים) ומועצה מקומית זמר (‪ 7,000‬תושבים)‪ ,‬החל משנת‬
‫‪ .2016‬במסגרת השותפות קודמה פעילות בתחום הפיתוח הכלכלי‪ ,‬הקהילה‪ ,‬והחינוך; מועצה אזורית‬
‫לב השרון (‪ 24,000‬תושבים) וקלנסווה (‪ 22,500‬תושבים)‪ ,‬החל משנת ‪ .2017‬שותפות זו נתקלה בקשיים‬

‫מהשלבים המוקדמים ונעשה מאמץ לקדם היבטים שונים בשלושת המעגלים‪.‬‬
‫כמו כן התבקשה גבעת חביבה להפעיל את מודל התוכנית בשני צמדים נוספים‪ :‬בין היישובים מזרעה‬
‫ועברון‪ ,‬ובין גבעת אלה לעילוט‪ ,‬הממוקמים צפונית לוואדי עארה‪ .‬בשני המקרים הוחלט לאחר מיפוי‬

‫יסודי לא לקדם את התוכנית עקב חוסר בשלות של היישובים להצלחתה‪.‬‬
‫שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בשלושת מעגלי העבודה שבהם מתמקדת תוכנית "שותפות בין‬
‫קהילות" – המוניציפלי‪ ,‬הקהילתי והחינוכי (למעגל האזורי יוקדש שער נפרד בהמשך)‪ ,‬תוך הבאת‬
‫דוגמאות מעשיות ודילמות מהשטח‪ .‬הפרק הרביעי מציג את השלבים השונים בתהליך ההתערבות‬
‫המוניציפלי‪ ,‬מודל עבודה מסודר בעל תוכנית מובנית‪ ,‬השואב מהעקרונות התיאורטיים המובאים בשער‬
‫הראשון ובשלושת הפרקים הראשונים של שער זה‪ .‬חשוב לנו לשקף את תנאי המציאות המורכבים‪,‬‬
‫הקוראים לשינויים והתאמות לכל אורך הדרך‪ ,‬והמציבים אתגרים שאת חלקם מצאנו לנכון להציף‬
‫כחלק מתהליך פיתוח הידע‪ ,‬גם כשאין באמתחתנו תשובה ברורה כיצד נכון לנהוג‪ .‬ברוח הלמידה‬
‫הדיאלוגית אנו מזמינים את הקורא לקחת חלק בתהליכי למידה ודיאלוג אלה עם השאלות שהניסיון‬

‫המעשי בשטח מזמן‪ ,‬שבהן אנו רואים הזדמנויות מצוינות לחקירה ולהתפתחות מקצועית‪.‬‬

‫‪ | 60‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫פרק ראשון‬
‫המעגל המוניציפלי‬

‫‪I.I‬שותפות בין רשויות‬

‫השותפות המוניציפלית היא העוגן ל"שותפות בין קהילות"‪ .‬אסטרטגיית העבודה היא ששינוי בר‪-‬‬
‫קיימא המבקש לבסס תפיסה ואקלים של שותפות‪ ,‬מחייב עבודה עם בעלי תפקידים בעמדות מפתח‬
‫ברשות‪ ,‬בהובלת ראש המועצה‪/‬עיר‪ .‬ההנחה היא ששינוי תודעה ובניית מוסדות המעוגנים בעבודה‬
‫השוטפת של הרשויות יאפשרו יצירת תשתית ארגונית המבנה מציאות חדשה ומקיימת את השותפות‬

‫היהודית‪-‬ערבית לאורך זמן‪.‬‬

‫המטרה העיקרית של "שותפות בין קהילות" היא לטפח תפיסה של שיתוף פעולה יהודי‪-‬ערבי המוביל‬
‫לשותפות בתחומי החיים השונים‪ ,‬תוך התבססות על שותפות אינטרסים והבנה כי לעבודה המשותפת‬
‫יש פוטנציאל לקדם את האינטרסים השונים והמשותפים‪ .‬דרך עבודה עם הרשויות ובעלי תפקידים‬
‫בכירים בהן‪ ,‬צפוי שטיפוח החיים המשותפים יביא תועלת גם לרשויות עצמן‪ ,‬הן בחיזוק המרקם‬
‫הקהילתי‪ ,‬אולם לא פחות ואף באופן מוחשי יותר בפיתוח קשרים כלכליים‪ ,‬פיתוח המסחר והתעשייה‪,‬‬
‫חיזוק הקיימות והסביבה וטיפול משותף במפגעים‪ ,‬חיזוק החינוך הערכי והאזרחי בבתי הספר ובקהילה‪,‬‬

‫ועוד תחומים שהרשות מבקשת לקדם במחלקותיה השונות‪.‬‬

‫כמו כן‪" ,‬שותפות בין קהילות" רואה חשיבות רבה בשינוי תודעה בקרב מנהיגות בכירה בשלטון‬
‫המקומי‪ :‬בתקופה שבה האווירה הפוליטית בכנסת ובשלטון המרכזי נוטה להדגיש את הפערים והקיטוב‪,‬‬
‫יש הכרח בטיפוח פעיל ואפקטיבי של חיי שותפות שיש בהם הכרה‪ ,‬הבנה וכבוד הדדיים‪ ,‬המתחילה‬
‫במנהיגים ומקבלים ביטוי מעשי בעבודתם השוטפת‪ .‬אנו רואים ברמת הביניים בין המנהיגות הארצית‬
‫לתושב בקהילה – המנהיגות בשלטון המקומי – סוכן שינוי משמעותי בעל סמכויות ויכולות להשפיע‬
‫משמעותית ולהבנות את המציאות ברמת העיר‪/‬מועצה‪ ,‬ברמה הבין‪-‬מועצתית וברמה האזורית‪ .‬לשלטון‬
‫המקומי יש במובן זה יתרון לא מבוטל על פני גורמים ציבוריים אחרים‪ ,‬כגון משרדי הממשלה או‬
‫החברה האזרחית‪ .‬ראשית‪ ,‬מאחר שמדובר בטיפוח השותפות ברמה המועצתית בערים מעורבות‬
‫ובשותפות בין‪-‬קהילתית בין רשויות שכנות ובין יישובים במועצה אזורית אחת‪ ,‬הנטייה הפוליטית של‬
‫ימין ושמאל לא אמורה להשפיע על הפעילויות שיוזמות הרשויות‪ ,‬שהרי טיפוח השותפות הוא לטובת‬
‫תושבי קהילות אלה‪ .‬שנית‪ ,‬העמותות השונות העוסקות בטיפוח השותפות‪ ,‬כגבעת חביבה‪ ,‬סיכוי‪,‬‬
‫מרחבים או יוזמות קרן אברהם ואחרות‪ ,‬פונות בדרך כלל לקהלים מסוימים (כגון תלמידי בתי ספר‪,‬‬
‫פקידות ממשלתית וכו') באמצעות שיטות כגון חינוך‪ ,‬אדבוקציה‪ ,‬ניסוח מדיניות‪ ,‬וכו'; לעומת אלה‪,‬‬
‫הרשויות יכולות ליזום פעילויות שונות ומגוונות שבבסיסן שותפות יהודית‪-‬ערבית לציבורים שונים‬
‫במסגרת עבודת המחלקות השונות‪ ,‬החל בילדי בתי ספר וכלה בבתי אבות‪ ,‬מצעירים שואפי פעילות‬
‫ציבורית‪ ,‬דרך מבוגרים שוחרי ספורט‪ ,‬בעשייה סביבתית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬פעילויות רווחה‪ ,‬ואף בסוגיות‬

‫"כבדות" יותר‪ ,‬כתוכניות מתאר ופיתוח תשתיות כלכליות ותעסוקתיות‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫בין הנחות היסוד של גבעת חביבה בעבודה עם רשויות‪:‬‬
‫‪1 .1‬בניית החברה המשותפת בישראל תיעשה "מלמטה‪-‬למעלה" – מהמרחב שבו חיי היום יום של‬
‫האזרחים (קרי ברשויות המקומיות והאזוריות) יתפתחו המודלים שיאומצו בהמשך בידי קובעי‬
‫המדיניות והממשלה כדרך הפעולה הרצויה לחיים המשותפים בין הרוב הלאומי היהודי לבין‬

‫המיעוט הלאומי הערבי במדינתנו המשותפת – ישראל‪.‬‬
‫‪2 .2‬רשויות מקומיות ואזוריות מכירות בנחיצות הטיפוח של חיי שותפות שוויוניים‪.‬‬
‫‪3 .3‬הרשויות מוכנות ליטול על עצמן אחריות לתרגום היוזמה למעשה (אולם זקוקות לסיוע בכך)‪.‬‬
‫‪4 .4‬הרשויות רואות את פעילותן בטיפוח זה כיעד אסטרטגי‪ ,‬ולא רק כפעילות תגובתית קצרת טווח‪.‬‬
‫‪5 .5‬כל רשות רואה את עצמה כעצמאית בבחירת דרכי הפעולה שלה בנושא‪ ,‬תוך התאמה לצורכי‬

‫המקום‪ ,‬לאופי האוכלוסייה‪ ,‬לצרכיה ולמאווייה‪.‬‬
‫‪6 .6‬הרשות עצמה‪ ,‬על משרדיה ועובדיה‪ ,‬מקיימת הלכה למעשה‪ ,‬בתוכה וכלפי תושביה‪ ,‬את המשתמע‬

‫מן היוזמה הנוכחית‪ :‬שוויון בין יהודים וערבים‪ ,‬סובלנות לשו ֶנה ושיתוף פעולה‪.‬‬

‫בהינתן כל אלה‪ ,‬גבעת חביבה רואה מספר עקרונות מנחים שיש לטפח ולהציב כיעדים בעבודה עם‬
‫הרשויות בכל הקשור לשותפות היהודית‪-‬ערבית‪:‬‬

‫‪1 .1‬הנושא הוא חלק מסדר היום המועצתי‪/‬עירוני – מוצהר ברמת מדיניות הרשות‪ ,‬מובנה בתוך תפיסת‬
‫העבודה שלה‪ ,‬מתוקשר לציבור ככזה‪.‬‬

‫‪2 .2‬מימוש מדיניות החיים המשותפים מתבטא בתקציב הרשותי ומעוגן בתוכנית העבודה המאושרת‬
‫על ידי מועצת העיר‪ ,‬קרי מוטמע בקרב בעלי תפקידים ברשות ובעבודתם השוטפת‪.‬‬
‫‪3 .3‬הנושא שזור באופן אינטגרטיבי ומערכתי בתחומים השונים של החיים במועצה‪/‬עיר‪.‬‬

‫‪4 .4‬גיבוש התוכנית לחיים משותפים נרקם על יסוד דיאלוג ושיתוף בין שלושת המגזרים בקהילה‬
‫(שלטון מקומי‪ ,‬מגזר עסקי‪ ,‬וחברה אזרחית ותושבים) ובינם ובין שלושת המגזרים מהחברה השנייה‬

‫בהובלת הרשות השכנה‪.‬‬
‫‪5 .5‬קיימת נראות לחיים משותפים במרחבי החיים השונים בין השותפים בעשייה ובדיאלוג‪.‬‬
‫‪6 .6‬הפעילות בנושא החיים המשותפים היא רב‪-‬שנתית ורב‪-‬גילית‪ ,‬על הרצף של הפורמלי והבלתי‪-‬‬

‫פורמלי‪ ,‬הגילי והדמוגרפי‪.‬‬
‫‪7 .7‬התוכנית לקידום חיים משותפים משלבת וחלה על מרכיבי האוכלוסייה השונים במועצה‪/‬עיר‪.‬‬

‫עצמאות‬ ‫הנחות‬
‫הרשות‬ ‫יסוד‬
‫בדרכי‬
‫מש״מ מקדם‬ ‫פעולה‬ ‫הכרה‬ ‫אחריות‬
‫מדיניות‬ ‫הרשות‬ ‫בנחיצות‬ ‫לייזום וביצוע‬
‫מקיימת הלכה‬
‫למעשה‬

‫‪ | 62‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫קווי מתאר של מדיניות הטיפוח של חיים משותפים על ידי הרשויות‪:‬‬

‫‪1 .1‬מטרת הפעילויות‪ :‬ייזום‪ ,‬תכנון ומימוש שורת פעולות בתחום הרשות המקומית‪ ,‬שנועדו לקדם‬
‫את חיי השותפות בין יהודים לערבים בתוך היישוב או בשיתוף עם יישוב שכן‪.‬‬

‫‪2 .2‬אחריות הרשות המקומית‪ :‬הטיפוח והעידוד של חיים משותפים שוויוניים הם באחריותה ובניהולה‬
‫של הרשות המקומית או של שתיים ויותר רשויות המשתפות פעולה בנושא זה‪.‬‬

‫‪3 .3‬יצירת אווירה קהילתית של שותפות‪ :‬מטרה זו תושג ביתר הצלחה אם תיווצר בקהילה‪/‬קהילות‬
‫אווירה כללית של שותפות‪ .‬משמע‪ ,‬עניין השותפות אינו נחלת "משוגעים" בודדים לעניין‪ ,‬אלא‬

‫הופך לנחלת הכלל‪.‬‬

‫‪4 .4‬מערכת אינטגרטיבית של פעולות‪ :‬הרשות יוזמת ומארגנת פעולות במטרה ליצור מערכת‬
‫אינטגרטיבית של פעולות הקשורות זו בזו‪.‬‬

‫‪5 .5‬בחירה מתוך סל של פעולות‪ :‬הפעולות השונות ייבחרו בידי צוות מוביל ברשות המקומית מתוך‬
‫סל מפורט של פעולות ראויות ואפשריות‪ ,‬וביחד עם הרשות השכנה שבשותפות‪.‬‬

‫‪6 .6‬פעולות המשכיות עדיפות‪ :‬אין המדובר בפעולות חד‪-‬פעמיות וקצרות טווח (אף כי יש מקום גם‬
‫לאלה)‪ ,‬אלא לפעולות ופעילויות הנמשכות לאורך זמן‪ ,‬שההשתתפות בהן יציבה‪.‬‬

‫‪7 .7‬היעזרות בגורמים חיצוניים‪ :‬יש פעולות המזמינות עירוב גופי מדינה או עמותות שהתנסו והתמחו‬
‫בהן‪ ,‬ויש יתרון בכך שהרשות המקומית תרתום ותיוועץ היכן שהדבר יקדם את הפעילות‪ .‬כשמדובר‬

‫בפעולות הדורשות מיומנות מקצועית – הרשות תפעל בשיתוף עם גופים ועמותות רלוונטיים‪.‬‬

‫בחירה מסל‬ ‫קווי‬
‫פעולות‬ ‫מתאר‬

‫המשכיות‬
‫עדיפה‬

‫היעזרות‬ ‫מערכת‬ ‫אחריות‬ ‫הגדרת‬
‫בגורמים‬ ‫משולבת‬ ‫הרשות‬ ‫המטרה‬
‫חיצוניים‬
‫אווירת‬
‫שותפות‬
‫קהילתית‬

‫‪63‬‬

‫הבחירה ברשויות המקומיות כציר המרכזי לעבודה מזמנת מספר אתגרים שיש לתת עליהם את הדעת‪,‬‬
‫ושצפו ועלו לאורך שנות העבודה בשותפויות השונות‪:‬‬

‫‪1 .1‬הפערים בין הרשויות גדולים וניכרים משלבים מוקדמים של העבודה המשותפת‪ .‬התשתית שונה‬
‫בתכלית בכמה היבטים‪ :‬מצבת כוח האדם גדולה יותר ברשויות היהודיות‪ ,‬מה שמוביל ליכולת‬
‫גבוהה יותר להקצות משאבי כוח אדם לשותפות‪ ,‬ומונע שחיקה של העובדים בה; פערי ההכשרה‬
‫של העובדים ברשויות היהודיות והערביות‪ ,‬הן ההכשרה שאיתה הם מגיעים לתפקידם והן מבחינת‬
‫ההזדמנויות שיש לבעלי התפקידים היהודים להשתתף בהכשרות ובהשתלמויות שוטפות; קרבה‬
‫למקורות הכוח והנגישות למוסדות השלטון המרכזי‪ ,‬מפותחות פחות ברשויות הערביות; היכולות‬
‫הכלכליות של הרשויות והניסיון בעבודה מול מקורות מניבי תקציב (ממשלתיים וחוץ‪-‬ממשלתיים‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬קרנות שונות או תורמים)‪ .‬לכך נוסיף כי "שותפות בין קהילות" נשענת על ומחזקת‬
‫דפוסי עבודה "מערביים"‪ ,‬ובכך אולי אף מגדילה את הפער‪ ,‬שכן היא מתאימה יותר לדפוסי עבודה‬
‫קיימים ברשויות יהודיות ופחות בערביות (עבודה לפי יעדים מוגדרים‪ ,‬תוכניות עבודה ארוכות‬
‫טווח‪ ,‬צוותי עבודה הנפגשים בקביעות ולאורך זמן‪ ,‬ביצוע משימות והשגת תפוקות מדידות ממפגש‬
‫למפגש)‪ .‬נציין‪ ,‬כי העדפה תרבותית זו מחייבת הכרה בשונות התרבותית‪ ,‬סבלנות וסובלנות היכן‬
‫שתרבות זו פחות שכיחה‪ ,‬ונכונות לעבוד באופן שנותן מקום לכל אחת מהתרבויות; במקרים‬
‫רבים הדבר מצריך עבודה מאומצת של פיתוח כשירות תרבותית והיערכות בקרב המשתתפים‬
‫מהרשויות היהודיות‪ ,‬המתקשים לעבוד בתוך הקשר בין‪-‬תרבותי מסוג זה‪ ,‬הכוללת למידה לעבוד‬
‫עם רשות בעלת קצב אחר ותרבות עבודה שונה מהמוכר לה‪ ,‬מבלי להיתפס לייאוש או לשיפוטיות‬
‫כאשר הדברים אינם מתקדמים בקצב הרצוי מבחינתה‪ .‬למידה זו כרוכה בבניית הכרה במצבה‬
‫של הרשות הערבית והתנאים שבהם היא פועלת ובתנאי הפתיחה הלא טובים הנובעים משנים‬
‫ארוכות של הזנחה והטיה בהקצאת משאבים מהמדינה לפיתוח הרשויות הערביות בישראל‪ .‬חשוב‬
‫גם לציין שלאורך זמן גבעת חביבה שמה לה למטרה לסגל דפוסי עבודה "מערביים" אלה כחלק‬
‫מתהליך צמצום הפערים‪ ,‬גם כדי לסייע לרשויות הערביות לבנות כישורים שיסייעו בהתייעלות‬

‫ובעמידה בדרישות או ציפיות המופנות כלפיהם ממשרד הפנים‪.‬‬

‫‪2 .2‬הפערים הנ"ל מובילים לפערים בציפיות ובתקוות מהשותפות‪ .‬יש לבחון בקפידה את מידת‬
‫ההתאמה של ביטויי התלהבות ומוטיבציה גבוהה לתהליך בניית שותפות מורכבת‪ ,‬וזאת משתי‬
‫סיבות‪ :‬הראשונה‪ ,‬הציפיות מהשותפות יכולות להיות שגויות‪ ,‬הן ברשות הערבית והן ביהודית‪.‬‬
‫ברשות הערבית נזהה פעמים רבות ציפייה שהשותפות תיתן מענה לצרכים בסיסיים ובזמן קצר‪,‬‬
‫תוך תיעול הזדקקויות הנובעות מחוסר‪ .‬ללא תהליך סבלני ולעיתים מורכב של תיאום ציפיות‬
‫ויצירת תשתית מציאותית לעבודה במסגרת השותפות‪ ,‬השותפות נידונה להיכנס לסחרור ואובדן‬
‫כוח הנעה בשלבים מוקדמים‪ ,‬על חשבון היכולת לרוץ למרחקים ארוכים הנדרשת מתהליך ארוך‬
‫ומצריך סבלנות זה‪ .‬הסיבה השנייה קשורה לכוח האדם וליכולות ברשות הערבית לקיים לאורך זמן‬
‫תהליך ולקחת חלק בתוכנית המצריכה משאבי זמן ומיקוד אנרגיה שלא תמיד הם בנמצא‪ .‬תשתית‬
‫כוח האדם ברשויות הערביות מצומצמת‪ ,‬ותשומת הלב שלו במקרים רבים נתונה לכיבוי שרפות‬
‫ומתן מענים דחופים לבעיות שוטפות שעולות‪ ,‬באופן שלא נותר פנאי לתהליכים ארוכי טווח‬
‫ולמטלות המתחייבות לקידום הפרויקטים בצוותי העבודה השונים‪ .‬ברשויות היהודיות מחייבת‬
‫העבודה בשותפות שינוי תפיסתי שאינו פשוט במקרים רבים‪ ,‬מראיית התהליך ככזה שמטרתו‬
‫להפגיש ולייצר היכרות טובה יותר בין תושבי הרשויות ברוח תפיסת המגע (ראו פרק שני בשער‬

‫‪ | 64‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫התיאורטי)‪ ,‬להכרה בהיות התהליך משנה פרדיגמה ובונה אזרחות שוויונית ושווה ומצריך עיסוק‬
‫בסוגיות של תשתיות‪ ,‬תקצוב‪ ,‬שטחי שיפוט ועוד‪ ,‬שיכולים לערער את נקודת המוצא של חוסר‪-‬‬
‫שוויון מובנה ממנו נהנות רשויות יהודיות ואת הנחת היסוד שהמאמצים לצמצם את הפערים‬
‫תיפגע באינטרסים של היהודים‪ .‬כאשר הפערים בתשתית הארגונית גדולים מדי‪ ,‬וברשות הערבית‬
‫חסרות היכולות לקיים מבנה מורכב של שותפות (לעומת רשות יהודית שערוכה לכך)‪ ,‬או כאשר‬
‫ברשות היהודית אין נכונות ללכת אל מעבר למפגשי מגע והיכרות – במקרים מסוימים עדיף‬
‫להימנע מכניסה לתהליך שותפות‪ ,‬שעשוי להוביל לאכזבות בשתי הרשויות‪ ,‬ולא לנסות ולייצר‬

‫מחויבות שאין אפשרות לעמוד בה‪.‬‬

‫‪3 .3‬מהנקודה הקודמת נובעת לעיתים תחושת אכזבה ברשויות הערביות תוך כדי התהליך‪ :‬ראשית‪,‬‬
‫אכזבה מכך שמשך הזמן עד הגעה להישגים מוחשיים יכול להיות ארוך ומצריך סבלנות‪ ,‬בעוד‬
‫הציפייה היא להישגים מיידיים‪ .‬כאשר אלה אינם קורים‪ ,‬נוצרת לעיתים תחושת רפיון במוטיבציה‬
‫וירידה ברמת המחויבות וברציפות הפעולה מצד המשתתפים; שנית‪ ,‬מאחר שרוצים בעדיפות‬
‫גבוהה לראות הצלחות בתחומים "כבדים" של תשתיות‪ ,‬תקציבים‪ ,‬פיתוח עסקי וכלכלי – יש נטייה‬
‫לראות בהישגים בתחומים "רכים" יותר כמו סביבה‪ ,‬תרבות‪ ,‬חינוך כבעלי חשיבות משנית וכלא‬
‫מספקים‪ ,‬לעיתים אף כזניחים‪ ,‬כפי שניתן יהיה ללמוד מהדוגמאות המובאות בסעיף הבא בפרק זה‪.‬‬

‫‪4 .4‬עבודה עם רשויות מקומיות צריכה להביא בחשבון תקופות של בחירות‪ :‬לקראת בחירות‪ ,‬מופנית‬
‫תשומת לב רבה להיערכות לקראתן‪ ,‬ואם נבחר ראש רשות חדש‪ ,‬גם לאחר הבחירות נדחקת‬
‫לקרן זווית השותפות בין הקהילות לתקופה ניכרת‪ .‬למנהיגות הבכירה תפקיד חשוב בהנחלת‬
‫רוח שותפות והצבת השותפות גבוה בסדר העדיפויות של הרשות‪ .‬הכרעה מסוג זה אינה עניין‬
‫של מה בכך שכן קידום השותפות נתפסת כערך מוסף ולא כהכרח בעבודת עובדי הרשות‪ ,‬וסדרי‬
‫העדיפויות אינם מציבים את השותפות במקום גבוה ברשימת המטלות ההכרחיות שנדמה שבהן‬
‫יש להתמקד‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש צורך לבסס מחדש עם המנהיגות החדשה תפיסה של שותפות ואופני‬
‫עבודה‪ ,‬גם אם השותפות כבר קנתה אחיזה בקדנציה הקודמת‪ ,‬והדבר כרוך בתהליך שאורך זמן‬
‫בתחילת קדנציה ראשונה של ראש רשות‪ .‬פעמים רבות הדבר כרוך גם בהתמודדות עם פוליטיקה‬

‫פנימית בתוך הרשויות שאיתה צריך להתמודד ראש הרשות חדש‪.‬‬

‫‪5 .5‬הבחירה לעבוד עם רשות‪ ,‬עם ארגון המורכב מאנשים רבים בעלי דעות שונות ומגוונות‪ ,‬כרוכה‬
‫בחיבור עם אנשים שגם אם הרשות החליטה באופן גורף להיכנס לתהליך שותפות‪ ,‬הם עצמם‬
‫אינם רואים בה בהכרח דבר בעל חשיבות מבחינה אידאולוגית ולעיתים אף מתנגדים לה‪ .‬במקרים‬
‫כאלה‪ ,‬גם אם ראש הרשות וההנהלה תומכים ומבקשים לקדם שותפות בין קהילות‪ ,‬קשה להניע את‬
‫מי שאינו מעוניין להירתם לעשייה בשוטף‪ ,‬בוודאי לא להנהיג שינוי באופן פרואקטיבי כפי שאנו‬
‫מקווים לראות מסוכני השינוי הפועלים ברשויות במסגרת השותפות‪ .‬בעיה זו מחריפה במועצות‬
‫האזוריות היהודיות‪ ,‬בעלות המבנה השלטוני הדו‪-‬רובדי‪ ,‬המייצר מגבלות בפני שיתוף פעולה כאשר‬
‫הנהלת יישוב זה או אחר‪ ,‬בעיקר יישובים הממוקמים בקרבת הרשות הערבית‪ ,‬הם בעלי עמדות‬
‫שונות ונכונות מוגבלת לתהליכי שותפות עימה‪ .‬במקרים שבהם ליישוב בעלות על קרקעות‬
‫שמייעדים לפרויקטים של השותפות‪ ,‬לא ניתן לקדם את הפרויקט ללא הסכמת בעלי הקרקע‪.‬‬

‫הדוגמאות המובאות בהמשך הפרק ובפרקים הבאים מאפשרות ניתוח ובחינה של חוזקות וחולשות‪,‬‬
‫הצלחות ואתגרים‪ ,‬כפי שעולים מהניסיון שלנו בשותפויות השונות‪ ,‬תוך זיהוי הזדמנויות ותקוות‬

‫לעתיד‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫‪IIII‬דוגמאות מהשטח ומה ניתן ללמוד מהן‬

‫‪1 .1‬צוות הסביבה של שותפות מגידו ומעלה עירון ופרויקט שיקום נחל מיסקע‬

‫במסגרת שותפות מגידו ומעלה עירון‪ ,‬החליטו בראשית הדרך צוותי המנהיגות של השותפות‬
‫להקים צוות עבודה שיעסוק בנושאי איכות הסביבה‪ .‬הפער בין הרשויות מבחינת רמות‬
‫המיסוד והיקפי העבודה היה ברור‪ :‬מחלקת הסביבה של מועצה אזורית מגידו‪ ,‬שהיא חלק‬
‫ממרחב ביוספרי מוכר על ידי אונסק"ו ומחויב לתקינה של האיחוד האירופי‪ ,‬פועלת במרחב‬
‫גיאוגרפי רחב הכולל אזורי חורש‪ ,‬יערות ונחלים נרחבים‪ ,‬ובעלת ניסיון רב בפעילות‬
‫סביבתית משמעותית‪ .‬למעלה עירון‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אין מחלקת סביבה (נושאים הקשורים‬
‫לאיסוף פסולת והיבטים שונים של פעילות סביבתית מרוכזים בידי מנהל מחלקת תברואה או‬
‫ביחידה הסביבתית האזורית הנותנת שירותים למעלה עירון)‪ ,‬וניסיונות קודמים לפנות לקבלת‬
‫תקציבים לפרויקטים סביבתיים רחבי היקף לא צלחו עוד ברמת ההתארגנות המועצתית‪.‬‬

‫הצוות כלל בעלי תפקידים ותושבים בעלי מודעות ועניין לנושאים סביבתיים משתי‬
‫הרשויות‪ ,‬וצמד מלווים מטעם גבעת חביבה‪ .‬לאחר תקופה של היכרות‪ ,‬הכרת התשתיות‬
‫הקיימות והבנת הצרכים והתקוות של המשתתפים כלפי צוות זה (לא הייתה בשלות לתהליך‬
‫בניית חזון בשלב המוקדם)‪ ,‬התקבלה החלטה משותפת לעסוק בפיתוח נחל הקיני‪ ,‬המצוי‬
‫בקרבת צומת מגידו ומשרת את תושבי שתי הרשויות‪ .‬עם זאת‪ ,‬התגלו קשיים בהוצאה‬
‫לפועל של פרויקט משותף שם‪ ,‬מאחר שהאדמות המיועדות לפיתוח הן אדמות הכפר‬
‫הערבי לג'ון שנעקר ב‪ ,1948-‬ותושביו או צאצאיהם מבקשים עדיין להשיג הכרה בזכויותיהם‬
‫לאדמות‪ ,‬והתנגדו בתוקף להשתתפות רשות ערבית בפרויקט פיתוח סביבתי בהן (שכן יש‬
‫בכך לטענתם מתן הכרה בסטטוס‪-‬קוו המנשל אותם מזכויותיהם בקרקע)‪ .‬לנושא רגיש זה‬
‫פוטנציאל לייצר קרע בין יהודים לערבים בכלל ובין שתי רשויות אלה בפרט‪ ,‬שכן הוא‬
‫מציף סוגיות קונפליקטואליות בעלות פוטנציאל להסלמה ועימות הרסני לשותפות‪ ,‬ובעיקר‬
‫על רקע העובדה ששטחי כפר נטוש זה מצויים בתחומי השיפוט של מועצה אזורית מגידו;‬
‫עם זאת‪ ,‬מלווי השותפות סייעו לחברי הצוות להבנות שיח דיאלוגי תוך היצמדות לעיקרון‬
‫של קידום שותפות אינטרסים‪ ,‬ובכך אפשרו בחירה של פרויקט שונה המאפשר לשותפות‬
‫להמשיך ולקדם עשייה סביבתית משותפת ולייצר מציאות שונה בשטח‪ .‬הוחלט לבחור‬
‫בפרויקט אחר‪ ,‬אם כי חשוב לציין ששנתיים מאוחר יותר‪ ,‬לאחר השינויים בהנהגת הרשות‬
‫בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות‪ ,‬מעלה עירון ביקשה להיות שותפה למהלך שמגידו‬
‫מקדמת בנחל קיני‪ ,‬וממלא מקום ראש המועצה משתתף כחבר במנהלת פיתוח נחל קיני‪.‬‬
‫בתוך פחות משנה גובשה תוכנית לשיקום אקולוגי של נחל מיסקע‪/‬ואדי אל מישרע‪ ,‬נחל‬
‫המצוי בגבול בין הרשויות ועובר בסמיכות ליישובי מעלה עירון וגבעת עוז‪ .‬הפרויקט כלל‬
‫בניית מתווה ראשוני לשיקום הנחל על ידי צוות הסביבה‪ ,‬החלטה של צוות המנהיגות של‬
‫השותפות להקצאת תקציב ראשוני לפרויקט‪ ,‬שכירת שירותי חברת אדריכלים לגיבוש‬
‫והכנת תוכנית מפורטת תוך עבודה רציפה עם צוות הסביבה‪ ,‬שיתוף הציבור בתוכניות‪,‬‬
‫שכירת שירותי גוף מבצע לפרויקט (רשות ניקוז ונחלים "קישון")‪ ,‬הגשת קול קורא לקרן‬
‫לשטחים פתוחים‪ ,‬לאחר זכייה בקול הקורא – ניהול הכספים בידי מעלה עירון (שהייתה‬

‫‪ | 66‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫המועצה המגישה רשמית את קול הקורא)‪ ,‬פיקוח על העבודות והתאמת התוכנית לצרכים‬
‫משתנים‪ ,‬שיתוף פעולה עם רשויות סביבה נוספות (קק"ל‪ ,‬משרד איכות הסביבה)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הפרויקט המוצע לביצוע‬
‫מטרת התוכנית היא ליצור שביל נחל לתועלת ולרווחת הציבור‪ ,‬ובכדי לשמש כתשתית לחיזוק‬
‫הקשרים והתדמית הרב‪-‬תרבותית בין תושבי הסביבה היהודים והערבים‪ .‬במקטעו העליון ועד‬
‫פאתי היישוב הקהילתי זלפה‪ ,‬יוסדר מסלול להולכי רגל‪ ,‬ובמקטעו התחתון יוסדר שביל נחל‬
‫עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים‪ .‬יחד‪ ,‬יהוו שני המקטעים מסלול טיולים רציף מונגש לציבור‪,‬‬
‫המפגיש ומאחד בין קהילות‪.‬‬
‫הפעילויות השונות הנכללות בפרויקט‬
‫• •הסדרת שביל מחבר לאורך נחל מיסקע‪ ,‬בין יישובי ההר של מועצה מקומית מעלה עירון‬
‫ליישובי העמק של המועצה‪ .‬מקטע הנחל שבין כביש ‪ 65‬לכביש ‪.66‬‬
‫• •הסדרת מוקדי חנייה וגישה אל שביל הנחל‪ ,‬כולל מערך שילוט והכוונה‪.‬‬
‫• •שיקום מבני ואקולוגי של נחל מסקע במקטע העמוק שלו‪ ,‬כולל נטיעת עצים וצמחיית נחל‪.‬‬
‫• •נטיעת עצי נחל להדגשת ציר הנחל בנוף וליצירת תשתית לשיקום אקולוגי‪.‬‬
‫• •פינוי פסולת לאורך כל ציר הנחל ושיקום נופי של אתרי פסולת מרכזיים‪.‬‬
‫• •פיתוח ויישום תוכנית חינוכית קהילתית למניעת השלכת פסולת ושמירה על הנחל‪.‬‬
‫(מתוך ההצעה שהוגשה לקרן לשטחים פתוחים)‬

‫‪67‬‬

‫במקביל‪ ,‬יזם צוות הסביבה קורס פעילים‪ ,‬שבמסגרתו נפגשו פעילי סביבה משתי הרשויות‬
‫לאורך כמה חודשים ללמידה משותפת והכשרה לפעילות סביבתית משותפת‪ .‬בוגרי הקורסים‬

‫ממשיכים לעסוק בקידום פרויקטים סביבתיים נקודתיים‪.‬‬

‫זהו פרויקט מורכב‪ ,‬שהישגיו רבים ומשקפים את יעדי ליווי תוכנית השותפויות‪:‬‬
‫‪1 .1‬עבודה משותפת רציפה ולאורך זמן של בעלי תפקידים ותושבים בתחום הסביבה‪ ,‬תוך‬

‫היכרות עם המערכות ואופני הפעולה השונים בתחום‪.‬‬
‫‪2 .2‬פיתוח יכולות ליזום ולהוציא לפועל במשותף תוכנית ארוכת טווח ומורכבת בתחום‬

‫הסביבה‪.‬‬
‫‪3 .3‬שיתוף פעולה הכולל הזנה ולמידה הדדיים בתחום הסביבה; קבלת החלטות יחד‪,‬‬
‫תוך דיון ובירור הדדי של צרכים ואינטרסים; טיפול שוטף בבעיות במשותף; הערכה‬
‫משותפת של פרויקטים והצלחתם; הבנת חשיבות שיתוף הפעולה ויצירת תחושה‬
‫חזקה יותר של תלות הדדית בין השותפים‪ ,‬תוך חיזוק יחסים אישיים ומוסדיים על ידי‬

‫פעילויות שמחייבות אמון הדדי גובר‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪4 .4‬פיתוח קשרי עבודה של הרשות הערבית עם גופים ארציים בתחום הסביבה (משרד‬

‫איכות הסביבה‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רשות הניקוז ועוד)‪.‬‬
‫‪5 .5‬טיפוח היכולות להגשות מורכבות של קול קורא‪ ,‬כדוגמת הקול קורא של הקרן לשטחים‬

‫פתוחים ברשות הערבית‪.‬‬
‫‪6 .6‬טיפוח מיומנויות שיתוף הציבור בנושאי סביבה והעלאת המודעות לנושאי סביבה‬

‫ברשות הערבית‪.‬‬
‫‪7 .7‬פיתוח הכישורים בקרב בעלי תפקידים ותושבים ברשות היהודית לעבוד בשיתוף‬

‫פעולה עם בעלי תפקידים ותושבים ברשות הערבית‪.‬‬
‫‪8 .8‬פיתוח מנהיגות יהודית‪-‬ערבית אזרחית מקומית לקידום נושאי סביבה ברשויות‪ ,‬בין‬

‫הרשויות ובאזור‪.‬‬
‫‪9 .9‬בניית תשתית לעבודה סביבתית ממוסדת ברשות הערבית (שתוביל‪ ,‬אנו מקווים‪,‬‬

‫להקמת מחלקת סביבה מסודרת ברשות)‪.‬‬
‫‪1010‬השלמת פרויקט ראשון בסדר גודל כזה ברשות הערבית‪ ,‬כשכבר מתוכננים לו פרויקטי‬

‫המשך‪.‬‬
‫‪1111‬יצירת שיתופי פעולה בנושאי סביבה בין הרשויות לבתי הספר סביב פרויקט הנחל‪,‬‬

‫תוך עירוב מנגנונים אחרים של השותפות (לדוגמה‪ ,‬צוות האומנות) לפעילות בנחל‪.‬‬
‫‪1212‬בניית אמון של תושבי מעלה עירון בתהליכי השותפות ובעבודה עם גופי מדינה‬

‫המסייעים לקידום איכות החיים של התושבים‪.‬‬
‫‪1313‬פיתוח הטבע והנגשתו לתושבים בסמיכות ליישובים הערביים (שתושביהם נאלצים‬

‫בשגרה לנסוע למשאבי טבע הרחוקים מביתם)‪.‬‬
‫‪1414‬וכמובן‪ :‬שיקום הנחל והכשרת מסלולי הליכה לאורכו‪ ,‬שבהם עושים שימוש תושבים‬

‫רבים מהאזור על בסיס יומי‪.‬‬

‫‪ | 68‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫הפרויקט‪ ,‬כחלק מעבודתו המתמשכת של הצוות‪ ,‬מניח תשתית ומסד לשיתופי פעולה‬
‫מתמשכים בתחום הסביבה אך גם מעבר לו‪ ,‬הן בין הרשות היהודית לערבית‪ ,‬והן בין הרשות‬
‫הערבית לגופים שלתחושתם לא היו נגישים להם בעבר (קרנות למימון פרויקטים‪ ,‬רשות‬
‫הניקוז‪ ,‬קק"ל)‪ .‬עבודת צוות הסביבה מסייעת בצמצום פערים בידע‪ ,‬בתשתיות ובמיומנויות‬
‫עבודה בתחום הסביבה (כאמור‪ ,‬אנו מקווים שעשיית צוות הסביבה תוביל במסגרת השנה‬
‫הרביעית לשותפות‪ ,‬שבה אנו נמצאים‪ ,‬להקמת מחלקת סביבה מסודרת במעלה עירון)‪.‬‬
‫בניתוח ההתקדמות על ציר השותפות‪ ,‬כפי שהובא בפרק הרביעי בחלק התיאורטי‪ ,‬ניתן‬
‫לראות התקדמות מהשתתפות של מספר משתתפים‪ ,‬שנקראו בשלב מוקדם לקחת חלק‬
‫בצוות ורמת המחויבות שלהם הייתה לא ברורה גם להם‪ ,‬לרמת שיתוף פעולה‪ ,‬ובמספר‬
‫היבטים אף לרמה של שותפות‪ :‬לצד פיתוח תחושה עמוקה של מחויבות לעבודת הצוות‪,‬‬
‫יש גם רצון להמשיך ולהוביל את הצוות להצלחות‪ ,‬בעיקר לאחר ההצלחה המוכחת של‬
‫שיקום הנחל וטקס הפתיחה החגיגי של השביל‪ .‬תחום הסביבה‪ ,‬מתוקף עיסוקו בסביבה‬
‫המשותפת ובמשאבי הטבע‪ ,‬מנכיח בצורה חזקה את שותפות האינטרסים ואף יותר מכך‬
‫– את המחויבות המשותפת ליצירת מרחב שמיטיב עם כולם‪ .‬התהליך הרציף וארוך הטווח‬
‫יצר היכרות ואמון המעניקים לשיח איכויות דיאלוגיות‪ ,‬חופש ופתיחות‪ ,‬באופן שיצר הבניה‬
‫של שותפות גורל והבנה עמוקה של המחויבות לשילוב כוחות לטובת העניין‪ .‬הוא גם יצר‬
‫בקרב המשתתפים מהחברה היהודית מודעות לפערים במשאבים ברמת הפיתוח ורצון כן –‬
‫בהינתן הצורך הרב והחוסר בחברה הערבית – לקדם פרויקט המנגיש את הסביבה הקרובה‬

‫למגורי אוכלוסיות ערביות‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ולמרות השכנוע העמוק בחשיבות השותפות והכרה בתלות ההדדית בנושאי‬
‫סביבה‪ ,‬עדיין קיימת סוגיה בדבר המחויבות העמוקה של שותפים משתי הרשויות לעבודה‬
‫המתמשכת והתחזוק השוטף של צוות הסביבה המשותף‪ ,‬ברוח תפיסת השותפות המתוארת‬
‫בפרק הרביעי בשער התיאורטי‪ .‬עשייה זו עדיין נתפסת כחורגת מגבולות התפקיד המוגדר‪,‬‬
‫ומיסוד עבודת צוות זה גם לאחר ‪ 4‬השנים של השותפות ולאחר יציאת הצוות של גבעת‬
‫חביבה‪ ,‬עדיין מוטל בספק‪ .‬מניסיוננו‪ ,‬ברור לנו שהצלחת התוכנית תלויה ברמת המחויבות‬
‫של חברי הצוות וברוח הגבית שהם זוכים לה מראשי הרשויות‪ .‬הדבר מתקשר לתחושה‬
‫הכללית שהחזקת השותפות על ידי גבעת חביבה משמעותית מאוד‪ ,‬ושהעבודה עדיין לא‬
‫הכתה שורשים חזקים מספיק ליצירת קיימות בעבודת הסביבה המשותפת‪ .‬השלמת המהלך‬
‫של הקמת מחלקת סביבה הכרחית על מנת לזהות בעלי תפקידים רשמיים המחויבים‬
‫ונושאים באחריותיות להצלחתו המתמשכת של צוות הסביבה – צוות שייעודו לקדם את‬
‫השותפות בתחום הסביבה‪ ,‬ולכן חשוב למסדו‪ .‬כמו כן‪ ,‬למרות ההישג של קיום צוות לאורך‬
‫זמן‪ ,‬פירות עבודתו נראו רק בשנה השלישית לעבודה‪ .‬חשוב להבין כי יש צורך בהישגים‬

‫נוספים בטווחי זמן לא ארוכים על מנת לשמר את המומנטום לאורך זמן‪.‬‬

‫יש מצוקה אמיתית של תשתיות וחסכים המבקשים מענה בתחומים רבים‪ .‬לכן עולה‬
‫דילמה נוספת לגבי האופן שבו יש לחגוג הישגים בנושאים שאינם נתפסים כגבוהים בסדרי‬
‫העדיפויות של הרשות הערבית‪ .‬בתחילת עבודת הליווי פגשנו סדר עדיפויות שראה בעשייה‬
‫הסביבתית משנית‪ .‬תוך כדי תהליך השתנה סדר עדיפויות זה‪ .‬סוגיה נוספת היא נקודת‬

‫‪69‬‬

‫המבט של חברי צוות המנהיגות בחברה הערבית‪ ,‬שברובם מבקשים לראות שינויים מבניים‪-‬‬
‫תשתיתיים משמעותיים כתוצרי שותפות‪ ,‬מניבי הכנסות (הקמת איצטדיון או מרכז מסחרי)‪,‬‬
‫בעוד פרויקטים מתחום הסביבה נחשבים כמותרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬רבים התקשו לראות בקידום‬
‫אינטרסים בתחום הסביבה קידום משמעותי של אינטרסים של החברה הערבית‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫חשוב לציין שפרויקט בסדר גודל של פיתוח הנחל והקמת מסלול הליכה הוא פרויקט רחב‬
‫היקף ומשנה‪-‬תשתית‪ ,‬שהשפיע על איכות חיי התושבים ונוצרה הבנה שהוא משמעותי –‬
‫גם אם לא מספק לנוכח התסכול מהקצב האיטי יותר שבו מקודמים נושאים תשתיתיים‬
‫"בוערים"‪ .‬בחברה הערבית אומנם קיימת מצוקה אמיתית בנושא התשתיות‪ ,‬ולפרויקטים‬
‫תשתיתיים יש עדיפות עליונה‪ ,‬אולם הצלחתו של פרויקט נחל מיסקע תמכה בהכרה‬
‫בחשיבות פרויקטים מסוג זה כמקדמים את רווחת התושבים‪ .‬התחלנו מהתייחסות מבטלת‬
‫כלפי פרויקט סביבתי‪ ,‬וכעת‪ ,‬לנוכח הצלחתו הן ברמת התהליך בליווי גבעת חביבה (דיאלוג‬
‫משותף סביב צרכים ואינטרסים‪ ,‬בניית יחסים אישיים ומקצועיים‪ ,‬שיתוף פעולה בפתרון‬
‫בעיות‪ ,‬גיוס משאבים אפקטיבי‪ ,‬ביצוע מגה‪-‬פרויקט שיוצר רווחה ותשתית‪ ,‬ועוד)‪ ,‬וחשוב‬
‫מזה מבחינת התושבים – ברמת התוצאה (עבודות השיקום בעלות הנראות‪ ,‬בינוי השביל‪,‬‬
‫כמות האנשים ההולכים על השביל מדי יום‪ ,‬גיוס הכספים המשמעותיים בסיוע תהליך הליווי‬

‫והעבודה היהודית‪-‬ערבית המשותפת) – רואים את החשיבות בכך‪.‬‬

‫טקס חניכת שביל נחל מיסקע‪ ,‬בהשתתפות ראשי הרשויות‪ ,‬שותפות מעלה עירון ומגידו‬

‫‪ | 70‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫כשהשביל קרוב לבית‪:‬‬
‫ג'וליאנה אמארה תושבת זלפה ופעילה בצוות אומנות של שותפות מגידו ומעלה עירון‬
‫מספרת‪" :‬אני והבת שלי הקטנה שלומדת מדריכת חדר כושר ושחייה יזמנו רעיון לנשים‬
‫ונערות הכפר זלפה‪ ,‬שעה של הליכה לאורך המסלול בנחל מיסקע עם שילוב תרגילי‬
‫התעמלות‪ .‬אנחנו‪ ,‬יוצאות בימי ראשון‪ ,‬שלישי וחמישי בשעה ‪ 5:30-6:30‬בבוקר ונהנות‬

‫מהזריחה והפעילות גם יחד‪.‬‬
‫לשותפות מעלה עירון ומגידו פרויקט משותף של שיקום נחל מיסקע ‪.‬בשל מיקומו של הנחל‬
‫הנמצא בשטחי שתי הרשויות ‪ ,‬וסמיכותו לישובים השונים‪ ,‬בחר "צוות הסביבה" של שותפות‬
‫מ‪.‬מ‪ .‬מעלה עירון מ‪.‬א‪ .‬מגידו בו פעילים ממלאי תפקידים ותושבים משתי הרשויות‪ ,‬לקדם‬

‫את פרויקט שיקום הנחל וביצוע שביל טיול והליכה לאורכו‪.‬‬
‫עוד מספרת ג'וליאנה‪" :‬התחלנו לפני ‪ 3‬שבועות רק עם ‪ 8‬משתתפות היום אנחנו ‪30‬‬
‫נשים‪ ,‬התחילו גם מהכפרים השכנים להצטרף ולהתעניין אני מזמינה נשים מיישובי מגידו‬

‫להצטרף" ‪.‬‬
‫צוות הסביבה של השותפות בליווי גבעת חביבה מקדם פרויקט זה מזה ‪ 3‬שנים‪ ,‬הפרויקט‬
‫כלל תכנון משותף של כל הגופים‪ ,‬שיתוף ציבור של התושבים‪ ,‬סיורים בשטח וליווי‬

‫הפרוייקט‪.‬‬

‫פעילות נשים יהודית‪-‬ערבית בנחל מיסקע במסגרת שותפות מגידו ומעלה עירון‬
‫מתוך דף הפייסבוק של מועצה אזורית מגידו‪ ,‬ספטמבר ‪2019‬‬

‫‪71‬‬

‫‪"2.2‬שביל שכנים"‬

‫שביל שכנים הוא תוצר של שיתוף פעולה מתמשך של מועצה אזורית מנשה ועיריית באקה‬
‫אל‪-‬גרבייה בליווי גבעת חביבה במסגרת תוכנית השותפויות‪ .‬זהו פרויקט שצמח מתוך‬
‫פעילות צוות הסביבה שהוחלט להקים על ידי מנהיגות השותפות‪ .‬לאחר בירור צרכים‬
‫משותף ובדיקת היתכנות ביצוע של אנשי מקצוע שהשתתפו באופן רציף בפגישות הצוות‬
‫(מנהלי תחום סביבה‪ ,‬מהנדסי הרשויות ותושבים)‪ ,‬הוחלט על טיפוח שביל אופניים היקפי‬
‫בשטח שבין באקה ומנשה וטבעות של שבילים להולכי רגל בסמיכות לבאקה אל‪-‬גרבייה‪.‬‬
‫לאחר בניית החזון (ראו הריבוע למטה) ותוכנית העבודה הראשונית ומספר סיורים באזור‬
‫עם אנשי מקצוע ותושבים‪ ,‬כולל רשות הניקוז‪ ,‬לקביעת התוואי בן עשרות הקילומטרים‬
‫– הקצו שתי הרשויות תקציב ראשוני לשכירת שירותי גוף חיצוני להכנת תכנון מפורט‬
‫ותיק פרויקט‪ ,‬שהוגש למשרד החקלאות לצורך קבלת מענק ליישומו‪ ,‬ותוך התחייבות‬
‫להקצאת תקציב מצ'ינג מצד כל אחת מהרשויות (דבר שהיה קשה יותר לרשות הערבית‬
‫בשל הימצאות חשב מלווה לעירייה)‪ .‬הפרויקט היה אחד משלושה פרויקטים שזכו במענק‪,‬‬

‫מתוך עשרות בקשות שהוגשו למשרד החקלאות‪.‬‬

‫עיריית באקה אל‪-‬גרבייה ומועצה אזורית מנשה פועלות ליצירת מרחב אקולוגי‬
‫ותרבותי משותף לשתי הרשויות סביב נחל חדרה‪ ,‬ואדי אבו נאר‪ ,‬על יובליו‪ ,‬עם אחריות‬
‫משותפת של שתי הרשויות למען קידום יחסי יהודים וערבים באזור ולמען טיפוח‬
‫הסביבה‪ ,‬המורשת החקלאית והאקולוגיה‪ .‬המרחב יעודד פעילות חינוכית‪ ,‬קהילתית‪,‬‬
‫תרבותית וסביבתית משותפת ליהודים ולערבים‪ ,‬מגוונת לכל הגילים‪ ,‬שתסייע‬
‫ביצירת מרחב חיים אזורי משותף‪ ,‬תוך שמירה על מאפייני הזהות והשונות הייחודיים‬
‫לכל קהילה‪ .‬במרחב יוטמעו המורשת וההיסטוריה האזורית ויתקיימו בו פעילויות‬
‫חינוכיות לתלמידי האזור בנושאי מורשת והיסטוריה‪ ,‬סביבה‪ ,‬חקלאות ואקולוגיה‪.‬‬

‫בשלב ראשון בכוונתנו לפעול להקמת שביל היקפי משותף בשטחים החקלאיים‪ ,‬העובר‬
‫בתחומי שתי הרשויות לרווחת תושבי האזור ותיירים מחוץ לאזור‪ .‬תכנון מערכת שבילי‬
‫אופניים ומטיילים והקמתה במרחב שלושת הנחלים מהווה מהלך מרכזי ביישום אסטרטגיה‬
‫אזורית לניהול מושכל של השטחים הפתוחים‪ ,‬הכוללת שיקום נחלים ואתרי מורשת ופיתוח‬
‫תיירות כפרית על‪-‬אזורית‪ .‬השביל‪ ,‬נשוא בקשת התמיכה‪ ,‬יתרום לחיזוק הזיקה לנוף השטחים‬
‫החקלאיים‪ ,‬לטיפוח ערכי סביבה ונוף במרחב הכפרי‪ ,‬ולגיוון האפשרויות היזמיות והתיירותיות‬

‫לבסיס הכלכלי במרחב‪.‬‬

‫השביל יהיה זמין ופתוח לכלל תושבי האזור‪ ,‬יאפשר טיולים רגליים ורכיבה על אופניים לכל‬
‫אורכו‪ ,‬לכל הגילים בכל עונות השנה‪ ,‬וייתן מענה לצרכים של ספורט‪ ,‬בילוי בטבע‪ ,‬מפגשים‪.‬‬
‫השביל ישמור על השטחים הפתוחים ועל הרצף האקולוגי‪ ,‬ישמר ויטפח את הטבע והשטחים‬
‫הפתוחים‪ .‬מרחב השביל יעודד את הרשויות לקיים במקום פעילות בטבע של יהודים וערבים‬
‫במשותף לכל הגילים‪ ,‬ללימוד‪ ,‬פעילות והנאה משותפת‪ .‬השביל יתוחזק באופן שוטף בידי‬
‫שתי הרשויות וייצור גשר בין הקהילות‪ ,‬שכן הוא יאפשר גישה נוחה‪ ,‬בטוחה ומזמינה לכל‬
‫תושבי האזור‪ .‬לאורך השביל יוקמו מקומות נופש ופנאי‪ ,‬שילוט בשתי השפות יצביע על אתרי‬

‫טבע ועל אתרים היסטוריים‪.‬‬

‫‪ | 72‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫טקס בהשתתפות ראשי הרשויות‪ ,‬שותפות באקה אל גרביה ומנשה ותוואי שביל שכנים‬
‫‪73‬‬

‫נוכחנו לראות מקרוב עד כמה המחויבות לפרויקט "שביל שכנים" גדולה‪ ,‬והנחישות לביצועו‬
‫מוכיחה שהוא יתממש‪ ,‬למרות חבלי הלידה‪ ,‬הקשיים והמהמורות‪ .‬הפרויקט הציף את הפערים‬
‫הגדולים בתשתיות ובזמינות בעלי תפקידים‪ ,‬אנשי מקצוע שלוקחים אחריות על הוצאה‬
‫לפועל של תוכנית תכנון רבת‪-‬שלבים‪ .‬רתימת רשות הניקוז‪ ,‬שכירת חברת אדריכלים‬
‫לביצוע תיק פרויקט להגשה‪ ,‬הכנת הגשה לקול הקורא – כל אלה העידו על הניסיון השונה‬
‫בין הרשויות וסיפקו הזדמנות לבעלי התפקידים מהרשות הערבית ללוות ואף להיות חלק‬

‫מצוות ההובלה של התהליך‪.‬‬

‫פרויקט זה‪ ,‬לצד פרויקט נחל מיסקע שהוזכר למעלה והפעילות האזורית בתחום הסביבה‬
‫שמלווה גבעת חביבה‪ ,‬מוכיחים את הפוטנציאל הרב בקידום נושאים סביבתיים במסגרת‬
‫העשייה היהודית‪-‬ערבית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפערים בין הרשויות היהודיות והערביות‪ ,‬הבאים לידי‬
‫ביטוי בהיעדרן של מחלקות סביבה בחלק מהרשויות הערביות‪ ,‬כמו גם כוח האדם המוגבל‬
‫במחלקת ההנדסה ברשויות הערביות‪ ,‬מגלים את כברת הדרך שיש עוד לעשות בחלק‬
‫מהרשויות הערביות בתחומים אלה‪ .‬כוח האדם המצומצם יותר ברשויות הערביות‪ ,‬השחיקה‬
‫המצטברת‪ ,‬ההכשרה המקצועית המוגבלת – כל אלה מייצרים קושי ואתגר לשותפות‬
‫היהודית‪-‬ערבית‪ .‬בהשוואה לפרויקט של צוות הסביבה בשותפות מעלה עירון ומגידו ניתן‬
‫לראות גם כי בעוד שבמעלה עירון תחושת הבעלות שנוצרה כתוצאה מכך שהמענק הגיע‬
‫לרשות הערבית (שהייתה הגורם המגיש את הבקשה באופן רשמי) היוותה גורם מניע‬
‫משמעותי וסייעה להובלת הפרויקט על ידה‪ ,‬בפרויקט של באקה אל‪-‬גרבייה ומנשה הסירה‬
‫הרשות הערבית אחריות‪ ,‬שכן התקצוב היה מיועד לרשות היהודית (מתוקף היותה רשות‬
‫אזורית והיות המענק עבור שטחים חקלאיים‪ ,‬דבר שבאקה אל‪-‬גרבייה לא הייתה זכאית‬
‫לו)‪ .‬כפי שנראה בדוגמאות אחרות‪ ,‬לתחושת הבעלות או להיעדרה יש משקל רב כגורם‬

‫מוטיבציוני לרשויות הערביות‪.‬‬

‫‪3 .3‬תשתיות ופיתוח כלכלי‬

‫אנו כורכים יחד סוגיות של פיתוח כלכלי ופיתוח תשתיות‪ ,‬שכן הן שזורות זו בזו‪ :‬פיתוח‬
‫תשתיות היכן שהן חסרות הוא זרז לפיתוח כלכלי‪ ,‬ופיתוח כלכלי כרוך בתהליכים ארוכי‬
‫טווח המצריכים בניית תשתית מתאימה‪ ,‬שאת תוצאותיהם נוכל לראות בעוד שנים‪ .‬נושאים‬
‫לקידום בתחומים אלה מופיעים בדוח המיפוי שנכתב עבור גבעת חביבה בשלב התנעת‬
‫התהליך ובניית יסודות התוכנית‪ ,‬ובמסגרתו מקצה גבעת חביבה משאבים למיפוי יסודי של‬
‫הרשויות וזיהוי הפוטנציאל של השותפות (עוד על המיפוי‪ ,‬ראו בפרק הרביעי בשער זה)‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬במסגרת שותפות מגידו ומעלה עירון הוקם צוות ייעודי לקידום פיתוח כלכלי‬
‫משותף ונבחנו אופציות שונות‪ ,‬שבליווי גבעת חביבה בחן באופן מסודר צרכים ואפשרויות‬
‫שונות‪ ,‬והחליט לקדם הקמת אזור תעשייה ומסחר משותף‪ .‬במסגרת התהליך נבחנו מספר‬
‫חלופות בנוגע למיקום‪ ,‬תוך שמובילי התחום במגידו מבינים את הצורך להקצות קרקעות‬
‫מהמועצה האזורית מגידו‪ ,‬ובמועצה מקומית מעלה עירון מבינים שתהליכי איתור הקרקע‬
‫וקבלת ההרשאה לפיתוח תלויים בקבלת אישור מהקיבוץ שהנו בעל הקרקעות ושלמועצה‬

‫‪ | 74‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫האזורית אין אפשרות לקדם את הנושא ללא אישור זה‪ .‬תהליך עבודה משותף של למעלה‬
‫משנתיים של הצוות‪ ,‬תוך שימת דגש מטעם המלווים מגבעת חביבה על שינוי מתפיסת‬
‫"השתתפות" דרך "שיתוף פעולה" לעבר "שותפות"‪ ,‬הביא את האחראים במגידו לפתח‬
‫תפיסת שותפות הרואה במעלה עירון שותפה מלאה להכנסות מאזור תעשייה מסוג זה‪ ,‬אף‬
‫שהבעלות על הקרקע היא של הרשות היהודית‪ ,‬ושבשל כך היא בעלת הזכויות לרווחים‬
‫– מהלך רב‪-‬משמעות של צדק חלוקתי ושל תיקון עוולות של חוסר בעתודות קרקע‬
‫הניתנות להקצאה לצורך שימוש כמשאב מניב‪ ,‬מתוך הכרה שלרשות הערבית אין אדמות‬

‫שבאפשרותה לבנות עליהן אזור תעשייה ומסחר‪.‬‬

‫הבנת מצוקת הקרקעות והשפעתה על יכולות הפיתוח של המועצה הערבית הובילה לשתי‬
‫החלטות חשובות נוספות של בכירים משתי הרשויות‪ :‬העברת קרקעות מתחום השיפוט של‬
‫מועצה אזורית מגידו לתחום השיפוט של מועצה מקומית מעלה עירון‪ ,‬שתאפשר להתחיל‬
‫תהליך של אישור במסגרת תוכנית מתאר שתוביל לבניית שכונת הרחבה לאחד מכפרי‬
‫המועצה המקומית מעלה עירון‪ .‬מצוקת הקרקעות בחברה הערבית וסוגיית תחומי השיפוט‬
‫הן נושא רגיש מאוד‪ ,‬הכרוך לצד מצוקה של צפיפות אוכלוסין וקושי בהרחבת יישובים‬
‫בחברה הערבית‪ ,‬בתחושות קשות של ניכור וחוסר שוויון‪ .‬תחום השיפוט של מועצה אזורית‬
‫מגידו (‪ 170,000‬דונם) נושק בגבולות היישובים הערביים של מועצה מקומית מעלה עירון‬
‫(‪ 6,000‬דונם)‪ ,‬ולאחר תהליך דיאלוגי מורכב בהנחיית מלווי השותפות מטעם גבעת חביבה‪,‬‬
‫נוצרה הבנה בקרב בכירי המועצה האזורית מגידו‪ ,‬כי באפשרותה להיענות לבקשת מעלה‬
‫עירון להרחיב את תחום השיפוט שלה במספר מקומות על מנת לאפשר הרחבה של אחד‬
‫היישובים‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר ששתי הרשויות הסכימו לחרוג מדפוס רווח של הליך בוררותי‬
‫באופיו‪ ,‬שבמסגרתו הרשות הערבית מגישה בקשה‪/‬תביעה להרחבת תחום השיפוט לוועדה‬
‫ממשלתית שבסמכותה לפסוק בעד או נגד‪ ,‬הליך לעומתי שבמסגרתו הרשות היהודית‬
‫מגישה התנגדות‪ ,‬ושתי הרשויות ממתינות להכרעת הוועדה מבלי לקיים שיח ביניהן‪.‬‬
‫התשתית שהונחה במסגרת העבודה הרציפה של צוות המנהיגות של השותפות איפשר‬
‫לגבעת חביבה להניא את הרשויות מדפוס התנצחותי זה‪ ,‬ולקיים במקומו דיאלוג ישיר בין‬
‫ראשי הרשויות ואנשי המקצוע הרלוונטיים‪ ,‬שהוביל להסכמות בין שתי הרשויות בנוגע‬
‫לשטחים שיועברו‪ ,‬הסכמות שהועברו לאישור הוועדה הממשלתית‪ .‬זהו הישג משמעותי שאנו‬
‫מקווים שראשי רשויות יהודיות וערביות שכנות ישכילו ללמוד ממנו‪ ,‬ובכך להחליף הליכים‬
‫בעלי אופי התנצחותי והמתנה להכרעה ממשלתית בהסכמות הנובעות מדיאלוג ישיר ביניהן‪.‬‬

‫נושא נוסף שזכה למענה במסגרת השותפות הוא הסכמה על תוואי כביש שיחבר את יישובי‬
‫מעלה עירון לציר התנועה הראשי‪ ,‬כביש ‪ ,65‬שיעבור גם הוא בשטחי המועצה האזורית מגידו‬
‫וייתן מענה תחבורתי נחוץ ליישובים אלה‪ .‬גם במקרה הזה‪ ,‬ההישג הוא תוצר של תהליך‬
‫בניית אמון ומערכת יחסים טובה שהתפתחה בין מהנדסי המועצות‪ ,‬תוך כדי בניית הדיאלוג‬
‫המשותף ביניהם בהנחיית מלווי השותפות‪ ,‬שעבדו יחד על מספר פרויקטים תשתיתיים‬
‫משותפים (כולל סוגיית תחום השיפוט) ופיתחו את המסוגלות לחשיבה משותפת ומתן‬
‫מענה משותף ויצירתי לצרכים ואינטרסים של תושבי שתי הרשויות בסוגיות תשתיתיות‬
‫מורכבות‪ .‬אומנם במקרה הנדון‪ ,‬עד שהכביש ייסלל יעברו עוד מספר שנים בשל תהליכי‬
‫אישור ותכנון אזורי ארוכי טווח‪ ,‬אולם הישג שכבר מקבל ביטוי בשטח הוא שבתוך תהליכי‬

‫‪75‬‬

‫התכנון ארוכי הטווח (במסגרת "תוכנית כוללנית" שנעשית לתכנון ופיתוח האזור) מובאים‬
‫בחשבון באופן ברור גם שיקולים ואינטרסים של הרשות הערבית‪ ,‬שבעבר קולם נשמע‬
‫פחות בפורומים אלה‪ :‬מהנדס המועצה של מעלה עירון שותף בתהליכי התכנון וקבלת‬
‫ההחלטות‪ ,‬תוך עבודה בשיתוף פעולה מלא עם בעלי המקצוע השונים‪ ,‬הרבה בזכות העבודה‬

‫המשותפת במסגרת "שותפות בין קהילות"‪.‬‬

‫אתגר נוסף בעבודה המשותפת בתחומי התשתיות והפיתוח הכלכלי הוא בניית קשר בר‪-‬‬
‫קיימא שימשיך ויישא פירות בעבודה משותפת רציפה לאורך זמן‪ .‬נושא שעדיין זקוק‬
‫לעבודה נוספת על מנת להמשיך ולהתקדם מ"שיתוף‪-‬פעולה" ל"שותפות"‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הוא‬
‫בחשיבה אודות קידום אזור התעשייה והמסחר‪ :‬פרויקט זה עוד נתקל בקשיים ואתגרים‬
‫יסודיים שיש להתמודד איתם‪ .‬חלקם קשיים פנימיים של המועצה היהודית שעליה לפתור‬
‫בתהליכים פנימיים (לדוגמה‪ ,‬נושא אישור בעלי הקרקע שהוזכר למעלה)‪ ,‬וחלקם תוצר של‬
‫חשיבה מרחבית ועבודה מול גורמים חיצוניים‪ ,‬שנדמה כי מעורבותם של בעלי התפקידים‬
‫מהרשות הערבית מוגבלת בהם‪ .‬נדמה כי הרשות הערבית‪ ,‬שלה אין חברה לפיתוח‬
‫כלכלי ותשתית ארגונית מסודרת כמו לרשות היהודית‪ ,‬עדיין לא נתפסת כשותפה מלאה‬
‫לתהליכי החשיבה וההתמודדות עם סוגיות של פיתוח כלכלי מרחבי משותף‪ ,‬שימשיך‬
‫לקדם את השילוב והשוויון בהזדמנויות וביכולות לפיתוח כלכלי ולשגשוג; לצד ההצלחות‬
‫המשמעותיות וההישגים המוכחים‪ ,‬יש צורך בתהליכים ארוכי טווח שיאפשרו עבודה בת‪-‬‬
‫קיימא ורציפה לפיתוח כלכלי‪-‬תשתיתי משותף‪ .‬נדמה כי הקמת אשכול ומיסוד תשתיות‬
‫אזוריות משותפות יסייע במינוף התהליך שהתחיל בשותפות וחיזוק התשתיות לעבודה‬

‫משותפת לרווחת הרשויות היהודיות והערביות גם יחד‪.‬‬

‫גם בשותפות של זמר ועמק חפר סייעו מלווי השותפות מטעם גבעת חביבה להציף לדיון‬
‫מספר נושאים תשתיתיים וכלכליים שמהם ניתן ללמוד‪ .‬הזדמנויות שונות בתחום התשתיתי‬
‫והמלצות כיצד לקדמן עלו בשני אפיקים במקביל – בדוח המיפוי ומצוות המנהיגות‪,‬‬
‫שהתייחס אל המלצות הדוח והוסיף נושאים נוספים שברצון המשתתפים לקדם‪ .‬שותפות‬
‫זו זימנה הזדמנות לקדם פרויקט דומה לאזור התעשייה – הקמת אזור תעסוקה משותף‬
‫באזור שבו גובלות הרשויות‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬חוזקה‪ ,‬ניסיונה הקודם והתשתיות הקיימות‬
‫ברשות היהודית‪ ,‬הביאו אותה להיות הרשות המובילה את התהליך‪ .‬בדומה למוזכר למעלה‪,‬‬
‫הניסיון הוא להבנות שיתוף פעולה בתהליך ההקמה לצד שותפות עתידית מקווה בתהליך‬
‫הניהול וחלוקת ההכנסות‪ .‬קידום נושא זה מצוי בדיונים בין ראשי הרשויות לבחינת האופן‬
‫שבו נכון לקדם את אזור התעסוקה‪ .‬סוגיה נוספת שעולה מהעבודה על נושא זה היא‬
‫העובדה שלצד הפוטנציאל הברור בהקמת אזור תעסוקה משותף‪ ,‬שייתן תנופה וצמיחה‬
‫לשתי הרשויות‪ ,‬חשוב להדגיש גם קולות אמביוולנטיים שעלו בשתי הרשויות תוך כדי‬
‫התהליך ואף התנגדויות לשיתוף פעולה יהודי‪-‬ערבי מסוג זה שהיו ברקע‪ ,‬נוכחים באופן‬
‫רציף‪ :‬ברשות היהודית היו יישובים שהביעו תסכול על היציאה החוצה לקידום אינטרסים‬
‫משותף‪ ,‬שאותו תפסו ביישובים אלה‪ ,‬הרואים עצמם כפריפריים במועצה‪ ,‬כבא על חשבון‬
‫קידום אינטרסים מקומיים ותעדוף שאינו משרת אותם כתושבים; ברשות הערבית קיימת‬
‫אוכלוסייה אדישה לשותפות ולצידה קולות שמתריסים ומביעים ספקות גדולים – אם‬
‫מסיבות פרגמטיות ואם מסיבות אידיאולוגיות – כלפי שותפות יהודית‪-‬ערבית בכלל‪ .‬בהקשר‬

‫‪ | 76‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫זה יש לציין את חשיבותם של ראשי הרשויות ואת מנהיגותם בהשמעת קול עקבי בעד‬
‫שותפות יהודית‪-‬ערבית‪ .‬נדרשת מהם היכולת לעמוד מול ההתנגדויות ולהוכיח שהעשייה‬
‫בשותפות מניבה תוצאות ומשרתת את האינטרסים של הרשות‪ .‬תפקיד גבעת חביבה‬
‫בהקשר זה לתמוך ולסייע להנהגת הרשות להתמודד באופן בונה‪ ,‬דיאלוגי ומחזק עם‬
‫ההתנגדויות‪ .‬יש צורך בליווי המביא רוח גישורית גם לעשייה הפנים‪-‬רשותית ולטפח את‬
‫כישורי ניהול הקונפליקטים בהקשר של שיח פנימי סביב סוגיות מורכבות מסוג זה‪ .‬קיים‬
‫אתגר ממשי בהחזקת אורך הרוח הנדרש לעבודה המשותפת‪ ,‬בעיקר בפרויקטים תשתיתיים‬

‫הדורשים זמן וסבלנות רבה עד שהתוצאות נראות ומוכחות‪.‬‬

‫נושאים תשתיתיים נוספים שהוצפו בשלבים המוקדמים וכתוצאה מתהליך בחינת הפוטנציאל‬
‫במסגרת המיפוי כללו עבודה משותפת על פיתוח תיירות כפרית אזורית וקידום תעסוקה‪.‬‬
‫פיתוח תיירות כולל יצירת רצף של אטרקציות מגוונות תרבותית באזור גיאוגרפי מצומצם‪,‬‬
‫המאפשר הצעת "חבילות" תיירות אטרקטיביות למגיעים לאזור‪ ,‬שהן בעלות פוטנציאל‬
‫עסקי גבוה‪ .‬בשלבים מוקדמים של השותפות לא הייתה בשלות לקדם את הנושא יחד‪ ,‬אולם‬
‫עצם הצפתו‪ ,‬הביקורים ההדדיים והקשר שנוצר‪ ,‬אפשרו להבין את הפוטנציאל שדוח המיפוי‬
‫ציין ולחזור אליו ולקדמו לאחרונה‪ ,‬אחרי הבחירות וחילוף ההנהגות‪ ,‬בשיתוף פעולה בין‬
‫הרשויות‪ .‬בנוגע לתעסוקה‪ ,‬הייתה הבנה שיש מחסור בעובדים במגוון תחומים ומקצועות‬
‫בפארק התעשיות בעמק חפר‪ ,‬ובשיתוף פעולה עם "המכללה הטכנולוגית רופין" נבנתה‬
‫תשתית להכשרות בתחומים טכנולוגיים מתקדמים (מקצועות אנרגיה וגז טבעי‪ ,‬טכנולוגיות‬
‫מים‪ ,‬מכונאות רכב ממוחשבת)‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬העבודה המשותפת הצליחה לשבור סטריאוטיפ‬
‫של איתור כוח עבודה לא מיומן מקרב אוכלוסיות ערביות‪ ,‬שכן הצורך היה לאיוש משרות‬
‫מסוגים שונים וברמות התמקצעות שונות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא נמצאו הכוחות בזמר למימוש‬
‫פוטנציאל זה ולקידומו‪ ,‬שהצריכו הירתמות ויציאה מגבולות התפקידים הקיימים ברשות‪.‬‬
‫נותרנו עם הדילמה שחזרה במספר מקרים‪ ,‬כיצד לסגור פערים בין פוטנציאל שהשותפות‬

‫מזהה ובין התשתית הקיימת ברשות‪ ,‬שמתקשה למנף הזדמנויות אלה‪.‬‬

‫‪4 .4‬כניסה לתוכנית שותפות כאשר התנאים לא בשלים‬

‫כניסה לשותפות היא תהליך מורכב הנושא איתו אתגרים רבים‪ .‬כפי שכבר צוין בחלק‬
‫הראשון של פרק זה‪ ,‬ציפיות שונות או פערים גדולים מדי בין הרשויות יכולים למנוע את‬
‫הצלחת השותפות‪ .‬דוגמה לכך ראינו בשותפות שבין לב השרון לקלנסווה‪ .‬את השותפות‬
‫יזמו בעלי תפקידים בכירים משתי הרשויות‪ ,‬שקיימו כנס תושבים לבירור תחומי עניין‬
‫לפעילות משותפת בשלושת המעגלים של ליווי שותפות על ידי גבעת חביבה‪ ,‬מוניציפלי‪,‬‬
‫קהילתי וחינוכי עוד בטרם כניסה פורמלית לתהליך שותפות‪ .‬למפגש הגיעו תושבים‬
‫נלהבים‪ ,‬והתחושה הייתה שיש נכונות ועניין רבים לקדם את השותפות‪ .‬אל תוך מציאות‬
‫זו נכנסה גבעת חביבה‪ ,‬שנתבקשה ללוות תהליך שתוכנן לצאת לדרך בכל מקרה‪ .‬נערך‬
‫מיפוי בהתאם למודל העבודה בשותפות‪ ,‬שכלל אפיון של שתי הרשויות והיישובים‪ ,‬ראיונות‪,‬‬
‫איסוף מידע ואיתור מספר פרויקטים שיהוו בסיס להנעת תהליך השיתוף‪ .‬בשתי הרשויות‬

‫‪77‬‬

‫היה עניין לראות פיתוח משותף במעגל המוניציפלי בנושאים של אזור תעסוקה משותף‪,‬‬
‫טיפול בנושאים סביבתיים‪ ,‬פיתוח דרכים ושבילים‪ ,‬ועוד‪ .‬אומנם‪ ,‬המיפוי הציף את המגבלות‬
‫והחסמים האפשריים בפני קידום השותפות – מחסור במשאבים שלא מאפשר התבססות‬
‫על המשאבים המוגבלים הקיימים ברשויות‪ ,‬בעיקר הערבית; חשש מההגמוניות בגלל‬
‫א‪-‬סימטריה וחוסר משאבים; תרבות פוליטית וניהולית שונה הכוללת מגבלות של שיטות‬
‫ניהול ומסורת‪/‬ניסיון מוניציפלי מודרני מוגבל ברשות הערבית; כוח אדם מוגבל ברשות‬
‫הערבית ועומסי עבודה כתוצאה מכך‪ .‬עם זאת‪ ,‬דוח המיפוי קבע שמגבלות אלה ניתנות‬
‫להסרה‪ ,‬או שהשפעתן תפחת בעזרת הפרויקטים השונים של השותפות‪ ,‬והמליץ על כניסה‬
‫לתהליך המורכב של השותפות‪ .‬במבט לאחור נדמה כי היה צורך בעבודה אינטנסיבית‬
‫יותר בתהליכי בניית צוות המנהיגות ובניית התשתית לתוכנית השותפות (השלב הראשון‬
‫בתהליך‪ ,‬כפי שמתואר בפרק הרביעי בחלק זה)‪ .‬נדמה כי ה"חוזה" עם ראש העיר ובעלי‬
‫התפקידים – תוך בירור נוקב ואיתור המשאבים הנדרשים לאורך זמן‪ ,‬מינוי בעלי תפקידים‬
‫מתאימים וצוות מנהיגות פעיל ונכון להשקעת הזמן הנדרש – לו היה נעשה תוך התניה‬
‫שהשותפות לא תותנע ללא גיבוש הצוות‪ ,‬יתכן שהיה מוביל את כולם בשלב מוקדם‬
‫למסקנה כי לא קיימים תנאים הכרחיים לכניסה לשותפות נרחבת בין שתי רשויות עם‬
‫פערים כה גדולים ביניהן (קלנסווה ממוקמת באשכול סוציו‪-‬אקונומי ‪ ,2‬בעוד לב השרון‬
‫ממוקמת באשכול ‪ .)7‬בדיעבד למדנו שנכון יותר היה לזהות באופן ממוקד ומוגבל פרויקט‬
‫אחד או שניים לקידום‪ ,‬שהם בעלי סיכויי הצלחה גדולים יחסית‪ ,‬תוך השקעת כל המשאבים‬
‫המוגבלים בהם‪ ,‬וגיוס משאבים נוספים לתמיכה וחיזוק שלהם‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬סיוע וליווי‬
‫נקודתי שיניבו הצלחה מוכחת בעלת נראות‪ ,‬בתקווה שתוביל להבניית המוטיבציה‪ ,‬האמון‬

‫והמסוגלות‪ ,‬יאפשרו כניסה לשותפות במובנה הנרחב בהמשך‪.‬‬

‫בשנים ‪ 2015‬ו‪ 2017-‬נעשתה פנייה לגבעת חביבה לבחון אפשרות להפעיל את תוכנית‬
‫השותפויות בשתי שותפויות נוספות‪ :‬בין גבעת אלה שבעמק יזרעאל (‪ 1,900‬תושבים)‬
‫ומועצה מקומית עילוט (‪ 7,900‬תושבים); ובגליל המערבי בין המועצה המקומית מזרעה‬
‫(‪ 3,800‬תושבים) והקיבוץ הסמוך עברון שבמטה אשר (‪ 800‬תושבים)‪ .‬בשני המקרים הוחלט‬
‫שלא להיכנס לתהליך שותפות שכן התנאים לא בשלו לכך – אם בגלל פערים בין רצון‬
‫בעלי התפקידים הבכירים שדחפו לשותפות ובין התושבים שביטאו במסגרת המיפוי עוינות‬
‫לרעיון‪ ,‬או בגלל קונפליקט קיים שהצריך התערבות וטיפול נקודתיים במקום תהליך של‬
‫שותפות‪ ,‬שהיה בלתי אפשרי בשל יחסי האמון המעורערים בשל הקונפליקט‪ .‬במקרים‬
‫אלה‪ ,‬מיפוי ובירור נוקב עם בעלי תפקידים ותושבים אפשרו לזהות את החסמים והובילו‬
‫להחלטה המקצועית שהתנאים לא מאפשרים כניסה לשותפות‪ .‬לצד זאת‪ ,‬הזמנו את הרשויות‬
‫שבקונפליקט לתהליך בירור משותף של המחלוקת והתמרה שלה‪ ,‬והצענו לרשות שבה‬
‫התגלו מחלוקות פנימיות להיעזר בנו בתהליכי השיח הפנים‪-‬יישובי ובניית הסכמות בנוגע‬
‫לשאלת השותפות עם השכנים מהחברה האחרת‪ .‬בכל הקשור לקונפליקט שהיה בין שתי‬
‫הרשויות‪ ,‬מילאה גבעת חביבה תפקיד מרכזי בקידום דרכים יצירתיות לפתרונו‪ ,‬וסייעה‬
‫להתגבר על חסמים שהיוו מכשול בפני הרשויות לקיים ביניהן שיח בנושא הקמת גן דו‪-‬‬
‫לשוני שהיה בתכנון תקופה ארוכה‪ .‬גבעת חביבה כגורם מתערב סייעה בקבלת החלטה‬

‫משותפת להתקדם בהקמת גן הילדים‪ ,‬שהחל לפעול כשנה לאחר מכן‪.‬‬

‫‪ | 78‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫פרק שני‬
‫המעגל הקהילתי‬

‫‪I.I‬שותפויות בקהילה‬

‫לצד השותפות המוניציפלית משקיעה גבעת חביבה משאבים בהבניית שותפויות קהילתיות‪ .‬השותפות‬
‫המוניציפלית מתאפיינת בעיקר בתהליכי ‪ top-down‬וביוזמות המגיעות ומונעות בידי בעלי תפקידים‬
‫ברשויות ובתחומים שבהם ההשפעה על העשייה קשה שתגיע מצד התושבים (לדוגמא‪ ,‬הנדסה‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫סביבה – אם כי האחרון יותר נגיש לקידום ע"י תושבים)‪ .‬לעומתה‪ ,‬שותפות קהילתית‪ ,‬גם אם נתמכת‬
‫על ידי מנהל תחום הקהילה ברשות‪ ,‬נועדה להעצים את התושבים למלא תפקיד אקטיבי בייזום עשיה‬
‫קהילתית משותפת המנכיחה את רוח השותפות באופן חווייתי בקרב תושבים‪ .‬בדומה לעקרונות‬
‫השותפות המוניציפלית‪ ,‬גם בשותפות הקהילתית הבחירה בתחומי העשייה מגיעה מהשטח‪ ,‬אם כי כאן‬

‫"השטח" אין פירושו בעלי תפקידים ברשות אלא התושבים‪.‬‬

‫עבודה בתחום הקהילה במסגרת השותפות היא אתגר משמעותי‪ .‬כאן‪ ,‬אף יותר מבתחומים המוניציפליים‪,‬‬
‫באים הפערים לידי ביטוי בין רשויות יהודיות וערביות‪ ,‬שכן תפיסת הקהילה פחות מוכרת וההתארגנות‬
‫הקהילתית פחות ממוסדת בחברה הערבית‪ .‬החברה הערבית רגילה יותר בהתארגנויות חמולתיות (גם‬
‫אם מעמדה של החמולה נחלש בשנים האחרונות) או בהירתמויות אד‪-‬הוק למען חברי קהילה בהתאם‬
‫לצרכים ממוקדים‪ .‬לפיכך‪ ,‬התשתית לעבודה קהילתית מצויה בשלבים ראשוניים‪ ,‬ותפיסת העבודה‬
‫הקהילתית היא חידוש ואתגר הקשים ליישום בחברה הרואה את העשייה הקהילתית כמצויה נמוך‬
‫בסדר העדיפויות‪ ,‬הנגזר מצרכים הישרדותיים וקיומיים ראשוניים יותר המעסיקים את התושב הערבי‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בעוד שברשויות היהודיות תחום הקהילה ממוסד‪ ,‬והמשאב הקיים בהן מאפשר נגישות לעבודה‬

‫הקהילתית‪.‬‬

‫קיימות גישות שונות בנוגע לאופן שבו יש לגשת לסוגיית העשייה הקהילתית בחברה הערבית‪ .‬גישה‬
‫רווחת טוענת כי לפני מפגש יהודי‪-‬ערבי בתחומי העשייה הקהילתית יש להקדיש מאמצים ומשאבים‬
‫לעבודה פנים‪-‬קהילתית‪ ,‬לחיזוק והעצמת הכוחות בתוך הקהילה הערבית פנימה לעצב את דמותה‬
‫ואופייה‪ ,‬לחיזוק והעצמת ההון האנושי‪ .‬יועצים ועובדים סוציאליים קהילתיים העובדים לפי גישה זו‬
‫יבחרו לעבוד עם מנהיגות מקומית ובעלי תפקידים רלוונטיים בתוך היישוב הערבי פנימה‪ ,‬במטרה‬
‫לבנות מסוגלות קהילתית לצד חזון יישובי‪-‬קהילתי‪ ,‬שיצמיחו מודעות‪ ,‬פניות ומיומנויות לעשייה‬
‫קהילתית רציפה בחברה הערבית‪ .‬ההנחה היא שעשייה מסוג זה תוביל להגברת החוסן הקהילתי‪ ,‬קרי‬
‫"היכולת של הקהילה לחזק ולקדם באמצעות משאביה ותהליכיה הפנימיים יכולות אישיות וקבוצתיות‬
‫של יחידים וארגונים בקהילה מתוך תפיסה המבוססת על עקרונות של הזדמנות צודקת ושווה‪ ,‬הבנה‪,‬‬
‫השתתפות‪ ,‬אחריות חברית ומסוגלות עצמית" (בלק ויוז‪ .)2001 ,‬הצלחה של עבודה קהילתית תיבחן‬
‫בהגברת תחושת השייכות והבעלות של יחידים וקבוצות במרחב הקהילתי וברמת המחויבות‪ ,‬שהיא‬

‫תחושת האחריות האישית למרחב הקהילתי ורצון לדאגה ולפעולה‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫תפיסת גבעת חביבה היא שעבודה קהילתית במסגרת השותפות‪ ,‬הנעשית לצד עבודה מוניציפלית‬
‫ובתיאום איתה‪ ,‬מאפשרת בניית תשתית תמיכה לעשייה הקהילתית וחיזוק הפעילים במסגרתה על ידי‬
‫בעלי תפקידים רשמיים וגיבוי תקציבי ותשתיתי לפי הצורך (לדוגמה‪ ,‬הקצאת משאבים לפעילות בין‪-‬‬
‫קהילתית משותפת כמו בצעדת עמק חפר‪ ,‬או הקצאת אוטובוסים לניוד תושבים למפגש כמו בפעילות‬
‫בתי גיל הזהב; החלק הבא של הפרק ירחיב בנוגע לדוגמאות המוזכרות כאן)‪ .‬ההנחה היא שעבודה‬
‫במעגלים השונים ובשיתוף פעולה בין יהודים וערבים מגבירה גם את רמת השותפות בין השחקנים‬
‫השונים בתוך הקהילות ואת תחושת השייכות‪ ,‬ובכך יוצרת מסוגלות ולכידות קהילתית‪ ,‬המבוססת על‬
‫בנייה וחיזוק של רשתות שחקנים בקהילה הפועלים יחד לקידום יעדים קהילתיים (ראו הדוגמה אודות‬
‫הפעילות בנחל מיסקע במסגרת תוכנית "ילדים מלמדים ילדים" בחלק השני של הפרק הבא העוסק‬
‫בחינוך‪ ,‬שם חברו יחד העשייה במעגלים המוניציפלי‪ ,‬הקהילתי והחינוכי‪ ,‬לקידום יעד חינוכי‪-‬קהילתי)‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬ברוח התפיסה ההתייחסותית‪ ,‬גישת גבעת חביבה היא שלצד העיסוק בשאלה שבמרכז העשייה‬
‫הקהילתית – כיצד החיבור הבין‪-‬קהילתי בונה שותפות ומרחב משותף – אחד הרווחים של עבודה‬
‫יהודית‪-‬ערבית משותפת הוא חיזוק המסוגלות הקהילתית גם בתוך החברה הערבית פנימה‪ .‬תהליך‬
‫העבודה המשותף מבנה את המסוגלות הקהילתית לממש את השתתפותם ואת שותפותם במרחב‬
‫הציבורי‪ ,‬בכך שהוא מייצר בקרב פעילים חברתיים וחברי קהילה מחויבות של פרטים לפעולה‪ ,‬הכרה‬
‫בעצמי ובאחר (אינטרסים של תתי‪-‬קבוצות שונות)‪ ,‬יכולת הבעה ובהירות בהצגת דעות‪ ,‬שיתוף פעולה‬
‫בין נקודות מבט שונות‪ ,‬התנסות בניהול בונה של קונפליקטים תוך כדי תהליך‪ ,‬השתתפות בקבלת‬
‫החלטות‪ ,‬ניהול יחסים עם החברה הרחבה‪ ,‬זיהוי ושימוש במשאבים ובמיומנויות אישיים‪ ,‬למידת‬
‫מיומנויות של השתתפות‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬עוצמה ואחריות‪ .‬כל אלה הם מרכיבים של מסוגלות חברתית‬
‫כפי שמופיעים בספרות (סדן‪ )2009 ,‬ושרווחים יותר בחברה היהודית‪ ,‬שמבחינה תרבותית היא זמינה‬
‫יותר לתהליכים התדיינותיים (דליברטיביים) ושותפות של אזרחים בתהליך עיצוב המציאות ברמה‬
‫המוניציפלית‪ ,‬כפי שתואר בפרק השישי בחלק הראשון‪ .‬לפיכך‪ ,‬בדגש על החברה הערבית‪ ,‬עבודה‬
‫משותפת זו כוללת הזנה הדדית ומשמשת גם ללמידה והשראה שממנה שואבת כל קהילה לעבודה‬
‫הפנים‪-‬קהילתית שלה‪ .‬זה כולל חיזוק תשתיות ומסוגלות בחברה הערבית תוך שאיבה מאלה הקיימים‬
‫בחברה היהודית‪ .‬דוגמה טובה לכך תוצג בחלק הבא של הפרק‪ ,‬המתאר כיצד העבודה הקהילתית‬
‫בשותפות בין מועצה אזורית מגידו ומועצה מקומית מעלה עירון הובילה לחיזוק הקהילה במעלה‬
‫עירון סביב עבודת גלריית האומנות שהוקמה בזלפה והביאה להישג קהילתי ובין‪-‬קהילתי משמעותי‪.‬‬

‫אומנם‪ ,‬ברמה המבנית‪-‬ארגונית ובכל הקשור לבניית תשתיות לעבודה קהילתית‪ ,‬תהליך הלמידה‬
‫וההעצמה משרת יותר את החברה הערבית; עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש כי תהליך הלמידה בעבודה‬
‫הקהילתית היהודית‪-‬ערבית מן המפגש והעשייה המשותפת הוא דו‪-‬כיווני ומשרת במידה רבה אף יותר‬
‫את התושבים היהודים‪ ,‬הנחשפים ביומיום פחות מהתושבים הערבים לתרבות של שכניהם‪ .‬ניתן לראות‬
‫כיצד גם בעבודה הקהילתית יש מרכיבים של מגע (‪ )contact‬בין תושבים במסגרת עשייה קהילתית‬
‫בפרויקטים שונים (שעליהם יורחב בהמשך)‪ ,‬לצד שינויים מבניים וצמצום פערים באמצעות יצירת‬
‫תשתיות ונגישות למשאבים ולכוח בקרב החברה הערבית‪ ,‬ברוח התפיסה שתוארה בחלק התיאורטי‪.‬‬

‫נקודת המוצא של תפיסת גבעת חביבה רואה בקהילה ציבור המאוגד במסגרת טריטוריאלית‪-‬גיאוגרפית‬
‫מוגדרת‪ ,‬המהווה מערכת חברתית המקיימת ערוצי תקשורת ויחסי גומלין בין מגוון שחקנים משלושת‬
‫המגזרים (השלטוני‪-‬מוסדי‪ ,‬העסקי‪ ,‬והחברה האזרחית)‪ ,‬כולל תושבים בלתי‪-‬מאורגנים (מתוך תפיסת‬

‫‪ | 80‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫הקהילה של "שדמות"‪ ,‬גוף מקצועי לפיתוח מנהיגות בקהילה במכללת אורנים שליווה את גבעת חביבה‬
‫בתהליך בניית תפיסת העבודה הקהילתית)‪ .‬תפיסת גבעת חביבה רואה ארבעה מעגלים של קהילתיות‬
‫לחיזוק ובנייה לאו‪-‬דווקא בסדר כרונולוגי אלא במקביל‪ :‬המעגל הפנים‪-‬קהילתי‪ ,‬המעגל הבין‪-‬קהילתי‬
‫(בין שתי קהילות בשותפות)‪ ,‬המעגל האזורי (שעליו יורחב בשער הבא) והמעגל החיצוני‪ ,‬הוא רמת‬
‫המדינה‪ ,‬המעגל של בניית חברה משותפת בישראל‪ .‬יש מעגל נוסף‪ ,‬חמישי‪ ,‬הוא מעגל גלובלי שבו‬
‫עוסקת גבעת חביבה במסגרת פרויקטים בינלאומיים‪ .‬הרמות השונות משפיעות זו על זו‪ ,‬ולכן תמיכה‬
‫וחיזוק ברמה מסוימת יש לה השפעה גם על הרמות האחרות‪ ,‬אם מתקיימים יחסי גומלין ביניהן –‬

‫שאותם מבקשת שותפות בין קהילות להבנות‪ ,‬שכן היא פועלת בכל הרמות במקביל‪.‬‬
‫מודל העבודה במסגרת שותפות בין שתי קהילות שכנות דומה לאופן העבודה ברמה המוניציפלית‪.‬‬
‫בתחילת עבודת השותפות ממופים צרכים ותחומי עניין שבהם מבקשות הקהילות לעסוק‪ ,‬תוך זיהוי‬
‫אינטרסים ותחומי עניין משותפים שניתן לקדם באמצעות "צוות קהילה" שמוקם לצורך העניין‪ ,‬והכולל‬
‫נציגות משמעותית מהקהילה לצד בעל תפקיד רלוונטי מכל רשות‪ ,‬העוסק בתחום הקהילה‪ ,‬המלווה‬
‫את הצוות ותומך בו‪ .‬האיזונים בצוות הקהילה שונים מבצוותים אחרים‪ ,‬כי הדומיננטיות וההובלה הן‬
‫של תושבים‪ ,‬ולעובדי הרשויות תפקיד תומך ומלווה‪ ,‬תוך עשיית חיבור למשאבי הרשויות בהתאם‬
‫לצורך ולאופי הפרויקטים השונים‪ .‬נציגים מצוות הקהילה חברים בצוות המנהיגות ושותפים להחלטות‬

‫הרחבות של השותפות‪.‬‬
‫לצוות יש מלווה מטעם גבעת חביבה‪ ,‬המסייע בגיבוש תוכנית העבודה והוצאה רציפה שלה לפועל‬
‫במסגרת העבודה השוטפת של הצוות‪ .‬במסגרת בניית תוכנית העבודה בוחן הצוות אילו משאבים‬
‫נדרשים לביצוע פרויקטים שברצונו לקדם‪ ,‬וכיצד להיעזר בשחקנים ובגופים שונים בקהילה ולרתום‬
‫אותם לטובת יישום התוכנית‪ .‬כאמור‪ ,‬המועצה‪ ,‬שמובילה את תהליך השותפות ושהפעילות הקהילתית‬
‫בחסותה‪ ,‬מחויבת לסייע בקידום הפרויקטים ונרתמת לתהליכי הביצוע‪ .‬אופי העבודה בצוותים ותהליך‬

‫הליווי מתאימים למתואר בשער המוקדש למודל ליווי השותפות בשוטף‪.‬‬
‫תפיסה זו מעלה דילמות ומצריכה המשך חשיבה על האיזונים הנדרשים בין העבודה הבין‪-‬קהילתית‬
‫לעבודה הפנים‪-‬קהילתית‪ ,‬ועל המחירים שפיתוח התחום הקהילתי בחברה הערבית משלם כשלא מושם‬
‫דגש מספיק בתהליך על פיתוח המנהיגות‪ ,‬ההון האנושי ופיתוח החזון היישובי‪-‬קהילתי‪ ,‬בתהליך פנימי‪,‬‬

‫נפרד של הפעילים ובעלי התפקידים הערבים‪.‬‬
‫על העבודה במסגרת העבודה האזורית יורחב בחלק המוקדש לעבודה אזורית בהמשך‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫‪IIII‬דוגמאות מהשטח ומה ניתן ללמוד מהן‬

‫‪1 .1‬מרכז אומנות בזלפה‬

‫אחת ההצלחות המרשימות ופורצות הדרך בתוכנית השותפויות בין צמדי קהילות‪ ,‬היא‬
‫הקמת מרכז אומנויות וגלריה בכפר הערבי זלפה שבמועצה המקומית מעלה עירון‪ ,‬כחלק‬
‫משותפות מעלה עירון ומגידו‪ .‬המרכז הוקם ביוזמת צוות אומנות‪ ,‬שנוסד בידי צוות‬
‫המנהיגות של השותפות בעקבות הבעת עניין לעסוק בתחום זה ולקדמו יחד בעיקר ע"ל‬
‫ידי תושבים משתי הרשויות‪ .‬השנה הראשונה לפעילות הצוות הוכיחה את רצינות הפעילים‪,‬‬
‫והראתה לחברי צוות המנהיגות של השותפות‪ ,‬כולל ראשי הרשויות‪ ,‬את הפוטנציאל הקיים‬
‫בנושא‪ .‬במסגרת שנה זו‪ ,‬בליווי מלווי השותפות ותוך היוועצות עם מרכז האומנות של‬
‫גבעת חביבה‪ ,‬קידם הצוות חוגים לבני נוער ומבוגרים‪ ,‬פנה לבתי ספר לבחינת שיתופי‬
‫פעולה‪ ,‬למד את תשתית הגלריות והפעילות הקיימת ביישובים השונים במנשה‪ ,‬מיפה‬
‫את האומנים הקיימים במעלה עירון‪ ,‬בנה תוכנית תערוכות משותפות וקיים תערוכה של‬
‫צייר תושב אחד מכפרי מעלה עירון באחת הגלריות שביישובי מגידו‪ .‬הצוות גיבש חזון‬
‫ותוכנית עבודה להקמת מרכז אומנות במעלה עירון‪ ,‬והראה את החוסר בתשתית מספיקה‬
‫לפעילות‪ .‬הפעילות סייעה להניע את הבכירים בשותפות לקדם את הרעיון וזכתה בשנה‬
‫השנייה לפעילות לגיבוי ראש מועצת מעלה עירון להקמת מרכז אומנות בכפר זלפה‪ .‬לצורך‬
‫הקמת מרכז האומנות‪ ,‬הכולל גלריה‪ ,‬מרכז העשרה ומרכז חוגים באומנות‪ ,‬הוקצה בניין‬
‫המועצה הישן בזלפה‪ ,‬וכן תקציב לשיפוץ המקום והכשרתו לפעילות שוטפת כגלריה ומרכז‬
‫חוגים‪ ,‬דמי שכירות ותקציב שוטף‪ .‬הגלריה ומרכז האומנות הם הראשונים בחברה הערבית‬

‫המנוהלים בחסות הרשות המקומית‪.‬‬

‫חזון המקום‪ ,‬שפתוח ופעיל לאורך כל השנה‪ ,‬היה להיות בית חם לאומנות וליצירה לתושבי‬
‫מעלה עירון‪ ,‬ולספק ממד נוסף לחיי התרבות בקהילה‪ ,‬באמצעות חשיפת התושבים לאומנות‬
‫עכשווית ומעניינת‪ ,‬הבאת תערוכות של אומנים מהסביבה ומהארץ‪ ,‬מתן מקום ובמה להצגת‬
‫עבודות של אומנים צעירים ומבטיחים‪ ,‬קיום שיח אמנים ותערוכות ברוח התרבות המקומית‪,‬‬

‫וכל זאת בשיתוף פעולה פורה בין החברה הערבית והיהודית‪.‬‬

‫במהלך שלוש השנים מאז הקמתו התקיימו בו מעל ‪ 10‬תערוכות ועשרות חוגים וסדנאות‬
‫החושפים את ציבור המבוגרים והילדים לאומנות‪ .‬במקום מתקיימות תערוכות בעיקר של‬
‫אומנים ערבים‪ ,‬תערוכות יחיד‪ ,‬תערוכות מבחוץ החושפות את תושבי האזור לאומנים‬
‫ויוצרים בתחומים שונים ומגוונים‪ .‬כמו כן מתקיימים חוגי אומנות לקהלי יעד מגוונים –‬
‫מוסדות חינוך מגן ועד תיכון‪ ,‬מרכז הקשישים של הרשות‪ ,‬קהל מבקרים מהקהילה ומחוצה‬
‫לה‪ .‬רוב הקהל המבקר ופועל במרכז הוא מקרב תושבי המועצה ואורחיהם‪ ,‬שכנים מהסביבה‬
‫ומבקרים מזדמנים‪ .‬במקום מתקיימים חוגי אומנות לקהלי יעד מגוונים – ילדי גן‪ ,‬קבוצות‬

‫תלמידים‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬קשישים וקבוצות של ערבים ויהודים‪.‬‬

‫המקום מהווה גם מרכז לפעילויות ויוזמות של השותפות וללמידה אודות השותפות היהודית‪-‬‬
‫ערבית של קבוצות מחו"ל‪ ,‬משלחות‪ ,‬סטודנטים‪.‬‬

‫‪ | 82‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫דוגמה זו מלמדת על מספר הישגים לא מבוטלים‪:‬‬
‫‪1 .1‬גיבוש צוות משותף מחויב של תושבים ובעלי תפקידים מהרשויות הפועל יחדיו תוך‬
‫בנייה של קשרים אישיים ושותפות במובן העמוק – הובלת חזון משותף תוך חיבור‬
‫במטרות הליבה; בירור משותף‪ ,‬חוזר ונשנה‪ ,‬של האג'נדה; מחויבות ארוכת טווח תוך‬
‫היענות לאתגרים חדשים ויוזמות‪ ,‬המרחיבה את הפעילות מתוך שותפות אידאולוגית‪-‬‬

‫ערכית; שילוב כוחות לצורך יצירת שינויים יסודיים ומערכתיים לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪2 .2‬מיסוד פעילות יהודית‪-‬ערבית משותפת ובת‪-‬קיימא‪.‬‬

‫‪3 .3‬העצמת תושבים להוביל תהליך שינוי ולזכות בגיבוי בכירים ברשות למימושו‪.‬‬
‫‪4 .4‬פיתוח כישורים ותשתיות בחברה הערבית בתחום האומנות‪ ,‬תוך שותפות מלאה עם‬
‫חברי קהילה בעלי ניסיון מקצועי‪ ,‬ולמידה הדדית המבוססת על הניסיון והתשתיות‬

‫הקיימים בקהילה היהודית‪.‬‬
‫‪5 .5‬הרחבה משמעותית של החשיפה וההעשרה של הקהילה לתרבות ואומנות על פי צרכיה‪,‬‬

‫תחום שהורגש בו חוסר רב‪.‬‬
‫‪6 .6‬המקום הוא גורם מזמן לביקור קהלים יהודיים ביישוב ערבי‪ ,‬המאפשר את העמקת‬
‫ההיכרות עם המקום והקהילה בפרט‪ ,‬ועם עמדות וסטריאוטיפים כלפי החברה הערבית‬

‫בכלל‪.‬‬
‫‪7 .7‬חוויית הצלחה משותפת והישג של הרשות הערבית‪ ,‬המעודד עושר של יוזמות במקום‬

‫ובמעגלים נוספים‪.‬‬
‫‪8 .8‬מעודד שיתופי פעולה ומעצים ממשקים עם תחומים נוספים של השותפות‪ ,‬כמו חינוך‬

‫וסביבה‪.‬‬
‫‪9 .9‬ליווי גבעת חביבה תמך בתהליכי הנעה‪ ,‬גיבוש חזון ותוכנית עבודה‪ ,‬גישור ופתרון‬
‫בעיות לאורך התהליך‪ .‬הדבר איפשר את הקמת המקום ופיתוחו‪ ,‬כמו גם את פיתוח‬

‫הממשקים‪.‬‬

‫אתגרים וסוגיות בלתי פתורות‪:‬‬
‫‪1 .1‬חילופי ראשי רשויות עלולים לשנות סדרי עדיפויות ולערער את התמיכה הנדרשת‬

‫בכדי לקיים את המקום‪.‬‬
‫‪2 .2‬המקום דורש עדיין טיפוח רב ומעורבות של בעלי תפקידים‪ .‬תהליך רתימת בעלי‬
‫תפקידים מהרשות הערבית למעורבות ומחויבות רציפות מאתגר ורצוף קשיים‪ ,‬דבר‬

‫הפוגע במיסוד שיתופי פעולה ארוכי טווח‪ ,‬כדוגמת פיתוח משאבים ממוסד‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫מתוך "מגידון" – עיתון המועצה האזורית מגידו‪ ,‬ספטמבר ‪2018‬‬

‫‪ | 84‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫‪ 2 .2‬עבודה עם מועדוני הגיל השלישי‬

‫במהלך בחירת היעדים לעבודת השותפות‪ ,‬הוגדרה על ידי‪ ‬צוותי המנהיגות בשלוש‬
‫שותפויות (מעלה עירון ומגידו‪ ,‬עמק חפר וזמר‪ ,‬באקה אל‪-‬גרבייה ומנשה) עבודה עם‬

‫אוכלוסיית הגיל השלישי‪ ,‬או "הוותיקים" כפי שהם מכונים במספר רשויות‪.‬‬

‫יש קווי דמיון המאפיינים את קבוצת האוכלוסייה הזאת בכל אחד מהצמדים‪ :‬זמן פנוי‪,‬‬
‫סקרנות ועניין בחיבור והיכרות עם ותיקי החברה מהרשות השכנה‪ ,‬ומסגרת פעילות ממוסדת‬
‫שמלּווה באנשי מקצוע במסגרת הרשות‪ .‬חשוב לזכור גם שלוותיקים שותפות אינטרסים‬
‫מובנית‪ ,‬וכי הם שותפים בשאלות דומות המהוות בסיס טוב להיכרות‪ :‬היותם בעלי ניסיון‬
‫המבקשים להתרפק על עבר לצד הרצון להנחיל לצעירים ממורשתם‪ .‬חשוב לציין גם כי‬
‫שמענו במקרים רבים כי הם זוכרים כוותיקים‪ ,‬בעיקר אלה שגדלו בימים של טרום הקמת‬
‫המדינה‪ ,‬זמנים אחרים‪ ,‬זמנים של שותפות הדוקה יותר בין יהודים לערבים‪ .‬בכך הם נושאים‬
‫איתם מסר חשוב בעל פוטנציאל לקדם תודעה ואפשרויות של שותפות יהודית‪-‬ערבית‬
‫בקרב הדורות הצעירים יותר‪ .‬גילינו שאף לחלק מהתושבים הוותיקים יש היכרויות קודמות‬
‫עם אנשים מהקבוצה השנייה‪ ,‬דבר המחזק עניין ומוטיבציה לקיום מפגשים משותפים‪.‬‬

‫מצאנו שמודל העבודה הנכון הוא השקעה של מלווי השותפות מטעם גבעת חביבה בליווי‬
‫תהליך משותף של הצוותים המקצועיים‪ ,‬המקדים את מפגש הוותיקים‪ .‬זאת לשם העמקת‬
‫ההיכרות‪ ,‬בניית אמון וחשיבה משותפת על בניית התוכנית בקרב בעלי התפקידים‬

‫האחראיים על אוכלוסיית הוותיקים ברשויות‪.‬‬

‫בכל שותפות‪ ,‬תוכנית הפעילות הוגדרה ותוכננה בהתאם לציפיות ולמבנה הממסדי ברשות‪  .‬‬

‫לצד השותפות באינטרסים ובשאלות המעסיקות את אוכלוסיות הוותיקים‪ ,‬באה לידי ביטוי‬
‫באופן מובהק גם השונות התרבותית בין החברות‪ .‬לפיכך‪ ,‬התוכנית כללה תהליך היכרות‬
‫מעמיק‪ ,‬נגיעה בשאלות מקצועיות של דמיון ושוני בין הרשויות והחברות‪ .‬גם סוגיית‬
‫המשאבים ויכולות התקצוב של הרשויות את פעילות הוותיקים הייתה עניין לתת עליו את‬
‫הדעת‪  .‬בנוסף‪ ,‬חשוב היה לבנות אמון ותחושת שותפות שהתבטאה בתכנון מותאם לצרכים‬
‫של כל קבוצה בהינתן הבדלים גדולים במבנה הקבוצות בכל רשות (לדוגמא גילים שונים‪,‬‬

‫היקף פעילות שונה)‪  .‬‬

‫להלן מספר אתגרים שאיתם היה עלינו להתמודד בתהליכים אלה‪:‬‬

‫‪1 .1‬גיוס המובילים לתהליך – אחד הקשיים שבהם נתקלנו בחלק מהרשויות היה שהעבודה‬
‫עם אוכלוסיית הוותיקים‪ ,‬למרות ההחלטה לעסוק בנושא בבניית תוכנית השותפות‬
‫בקרב צוות המנהיגות‪ ,‬איננה גבוהה דיה בסדר העדיפויות של מנהלי השותפות‬
‫מהרשויות ושבגלל תחושת העומס קשה לקדמה‪ .‬היה צורך‪ ,‬אפוא‪ ,‬בליווי אינטנסיבי‬
‫ובדומיננטיות‪-‬יתר של מלווי השותפות‪ ,‬בכדי להניע את המהלך המשותף לאורך זמן‪,‬‬

‫‪85‬‬

‫וגם בשנים מאוחרות יותר‪ ,‬כשבהגדרה הדומיננטיות עוברת לבעלי התפקידים ברשות‬
‫וההנעה אמורה להיות פנימית‪ ,‬הרגשנו שללא התמיכה והליווי הרציפים שלנו‪ ,‬הכוללים‬
‫לעיתים תשומות של גבעת חביבה‪ ,‬שיתוף הפעולה לא יחזיק מעמד‪ .‬למעשה‪ ,‬במובנים‬
‫מסוימים נותרה העבודה עם אוכלוסיית הוותיקים ברמת "השתתפות" ובמובנים‬
‫מסוימים ברמת "שיתוף פעולה"‪ ,‬בעוד ש"שותפות" – למרות ההצלחות בדרך והעניין‬

‫המשותף – נותרה בגדר חזון‪.‬‬

‫ ‪ 2 .‬תחלופה גבוהה של מנהלים שלא איפשרה התפתחות של תוכניות למרות הבעת‬
‫הכוונות וההשקעה בתכנון התוכניות‪.‬‬

‫ ‪ 3 .‬אחת הסוגיות שעלתה בכל הצמדים הייתה כיצד לבנות פעילות מותאמת לאוכלוסיות‬
‫ותיקים עם צרכים שונים‪ .‬ההבדל המבני והמשתנה בין המסגרות (כמו מסגרות יום‬
‫לוותיקים סיעודיים ומסגרות לוותיקים צעירים) המיועדות לאוכלוסיית הוותיקים מגביל‬
‫את מרחב האפשרויות לפעול במשותף‪ .‬נדרש שיתוף פעולה רב של הצוותים בהבנה‪,‬‬
‫ולאחר מכן בהכלה ובסובלנות לשונות המבנית בכדי להצליח לקיים תוכנית משמעותית‪.‬‬

‫הישגים‪:‬‬

‫‪1 .1‬התוכניות שהתקיימו היו מעוררות השראה‪ ,‬מוצלחות ומגוונות‪ ,‬נוצרה תקשורת טובה‪,‬‬
‫כולל נגיעה אותנטית בסוגיות הקשורות ביחסי יהודים‪-‬ערבים‪ ,‬דבר שאוכלוסיות אלה‬

‫מסוגלות לו יותר מאחרות‪ ,‬וגילויי עניין וסקרנות ואף רצון להמשיך‪.‬‬

‫‪2 .2‬הצלחנו להתמודד עם מתן מענה לצורכי נגישות וקצב‪ ,‬שפה‪ ,‬מגדר‪.‬‬

‫‪3 .3‬נעשתה חשיבה מעמיקה אודות תהליך הכנת הצוותים‪ ,‬שעברו בעצמם חשיפה לחברה‬
‫הערבית מצד היהודים‪ ,‬כדוגמת סיור ההיכרות של צוות מנשה בבאקה אל‪-‬גרבייה‪.‬‬
‫לחלקם זו הייתה הפעם הראשונה שבה ביקרו בעיר במקומות היסטוריים‪ ,‬במוזיאון‬
‫המורשת הפלסטינית בגדר ההפרדה‪ ,‬ועוד‪ .‬בסיכום הסיור העלו את הערך הרב בסיור‬
‫להעמקת ההיכרות ולגיבוש הצוות‪ ,‬שכן הסיור סייע לבנות קשר משמעותי‪ ,‬להפחית‬
‫ניכור ולקרב בין הקבוצות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בקרב חברי הצוות הערבים שחוו תהליך משתף‬
‫ובגובה העיניים‪ ,‬באה לידי ביטוי תחושת גאווה על המורשת וההתפתחות של העיר‪,‬‬

‫שחיזקה את תחושת השייכות למקום‪.‬‬

‫‪4 .4‬אחת מחוזקות התוכנית הייתה מפגשים סביב חגים ומועדים‪ ,‬שאותם ציינו אוכלוסיות‬
‫הוותיקים יחד‪ .‬החיבור למסורת העשיר את המפגשים‪ ,‬שכללו גם שיחות אודות מורשת‬
‫ומסורת על בסיס אישי‪ ,‬על אף קשיי השפה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בחודש הרמדאן הגיעו ותיקי‬
‫עמק חפר למרכז היום בזמר‪ ,‬השתתפו בסדנת אפיית עוגיות מסורתיות לעיד אל‪-‬פיטר‪,‬‬

‫ולמדו על מנהגי חודש הרמדאן ומשמעותו עבור המוסלמים‪.‬‬

‫‪ | 86‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫‪ ‬המלצות‪:‬‬
‫‪1 .1‬אנו רואים פוטנציאל עצום בעבודה המשותפת עם אוכלוסיות הוותיקים והצוותים‬
‫המקצועיים‪ ,‬ונראה שזהו תחום שבו ניתן לפעול היטב ואף להרחיבו ולפתחו‪ .‬לכל‬
‫אורך התהליך היו הפריה הדדית ומוטיבציה לשיתופי פעולה‪ ,‬כדוגמת סיורים לצוותים‬
‫ולוותיקים להיכרות עם המרחב הגיאוגרפי המשותף‪ ,‬פרויקט התנדבות משותף‪,‬‬

‫הרצאות‪ ,‬פעילות תרבותית בשתי השפות‪ ,‬פעילות ספורט ותנועה משותפת‪.‬‬
‫‪2 .2‬לעבודה עם אוכלוסיית הוותיקים יש פוטנציאל רב להנחיל ערכים של שותפות‪ ,‬הן‬
‫מתוקף חוכמתם וגישתם המפויסת יותר של ותיקים בכלל‪ ,‬והן בשל היכרותם עם‬
‫תקופות אחרות הפותחות צוהר לאפשרויות אחרות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פיתחנו פרויקט בשיתוף‬
‫עם גוף מקצועי בתחום תיעוד סיפורי מקום היסטוריים מנקודת מבט אישית (אך הוא‬
‫לא בוצע בשל תחלופה של מנהלים)‪ .‬למדנו כי שותפות בין הקבוצות סביב עבודות‬
‫תיעוד‪ ,‬חקר והפקה יצירתית המוקדשות לחיי היומיום שהתקיימו באזור המשותף‬
‫בדורות הקודמים‪ ,‬תורמת ומובילה לבניית יחסים משמעותיים ושוויוניים בין הקבוצות‬

‫הערבית והיהודית החולקות אזור משותף‪.‬‬
‫‪3 .3‬בשל הפוטנציאל‪ ,‬אנו ממליצים להקדיש תשומת לב וחשיבה רבה לגיבוש הצוותים‬
‫המובילים את התחום השותפות כבר בתחילת הדרך‪ ,‬תוך הקצאת משאבים ברורה‬
‫וראויה‪ ,‬מאחר שזה תחום שאינו בראש סדר העדיפות של הרשויות‪ ,‬אך מוכיח הצלחה‪.‬‬

‫ביקור במכללת אלקסאמי‬

‫צוות גיל זהב באקה מתארח בפעילות בזמן שיעור תנועה‬

‫‪87‬‬

‫מפגש ותיקי הרשויות מגידו ומעלה עירון‬

‫במסגרת שיתופי הפעולה בין מועצה אזורית מגידו ומועצה מקומית מעלה עירון‪ ,‬מתקיימים‬
‫מפגשים קהילתיים לחיזוק ההיכרות והקשר בין השכנים‬

‫שלושה ימים לפני סיום הרמדאן‪ ,‬סעדו יחד חברי מועדוני הקשיש של הרשויות מגידו ומבואות‬
‫עירון את ארוחת אפתאר ‪ -‬הארוחה השוברת את הרמדאן‪ .‬קבלת הפנים של מעלה עירון‬

‫הייתה חמה‪ ,‬חברית ופתוחה‪.‬‬

‫השתתפו באירוע המיוחד כ‪ 200-‬מתושבי הרשויות‪ ,‬מלווים באנשי המועצות ונציגי גבעת‬
‫חביבה‪ .‬סביב שולחנות ערוכים מכל טוב ובשפע‪ ,‬הסבו יחדיו המארחים ממעלה עירון‬

‫והאורחים מיישובי מועצת מגידו‪.‬‬

‫המפגשים בין האנשים היו חמים ונעימים‪ ,‬אם כי לא כולם היו דוברי עברית‪ .‬דברי הברכות‬
‫וההסברים על הרמדאן תורגמו לשתי השפות‪.‬‬

‫חנה עציוני‪ ,‬מגיל אור‪" :‬בשיחות שערכתי עם האנשים כדי לשמוע את התרשמותם מהאירוע‪,‬‬
‫כולם ציינו את המפגש כמשהו מיוחד שהיו רוצים לחזור עליו‪ ,‬ורק היה חבל שלא תמיד הבינו‬
‫את ההסבר שלא היה בעברית‪ .‬היה מפגש מאלף ומקווים להמשיך להכיר טוב יותר את‬

‫השכנים שלנו‪ .‬תודה לצוות גבעת חביבה והמועצה שלנו שהגו את הרעיון‪".‬‬

‫‪3 .3‬צעדת שכנים‪/‬ג'יראן‬

‫מועצה אזורית עמק חפר מקיימת מדי שנה צעדה לתושבי המועצה בתחילת האביב‪ .‬זוהי‬
‫אחת המסורות השנתיות הגדולות של המועצה‪ .‬במסגרת השותפות עם מועצה מקומית זמר‪,‬‬
‫הוחלט בשנת ‪ 2017‬על קיום צעדה משותפת‪ .‬תפיסת השותפות בצעדה באה לידי ביטוי‬
‫מבחינת עמק חפר בכמה היבטים‪ :‬בחירה משותפת של מסלול באזור שבו גובלות המועצות‪,‬‬
‫כך שהיא תעבור בשתי הרשויות‪ ,‬תיאור הצעדה בסימן יחסי השכנות וקידום המודעות לחיי‬
‫השכנות והשותפות באמצעות הצעדה‪ ,‬הצעת מגוון פעילויות לאורך תוואי הצעדה ברוח‬
‫השותפות ותוך חשיפה הדדית של תושבים לתרבויות השונות‪ ,‬והפקת‪/‬ארגון הצעדה יחד‬
‫בעבודה משותפת בחודשים הקודמים לה‪ .‬מבחינת זמר‪ ,‬תפיסת השותפות כללה בנוסף‬
‫על היבטים אלה גם את הבלטת השותפות והשוויון בקבלת החלטות בעבודה על הצעדה‪.‬‬

‫במובנים רבים‪ ,‬נחלה הצעדה הצלחה רבה‪ :‬נבחר בסיור משותף בשטח תוואי יפהפה בחלקה‬
‫המזרחי של עמק חפר והמערבי של זמר‪ ,‬תוך שהצעדה עוברת בשטחי המועצות היהודית‬
‫והערבית‪ ,‬מה שאיפשר חשיפה של יישובי זמר לתושבים הרבים מעמק חפר שהגיעו לצעדה‪,‬‬
‫וחצייה של מחסום פסיכולוגי בקרב חלק מהקהל‪ .‬כמו כן הוחלט במשותף לקרוא לצעדה‬
‫בשם "שכנים‪/‬ג'יראן‪ :‬ברוח השותפות בין עמק חפר וזמר" (ראו כרזה למטה)‪ .‬היו תחנות‬
‫שהופעלו בידי תושבי זמר ופתחו אשנב אל תרבותם‪ .‬מחלקות הנוער של שתי הרשויות‬

‫אפשרו לנוער להתערות ולהפעיל יחד מספר תחנות‪.‬‬

‫‪ | 88‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫לצד זה‪ ,‬העבודה על הצעדה הציפה רגישויות ומורכבויות יסודיות ביחסי יהודים‪-‬ערבים‬
‫ואפשרה הזדמנות להתבונן בהן יחד ולמנפן לעבודת עומק‪ .‬חשוב לציין שהצעדה היא כבר‬
‫מסורת בעמק חפר‪ ,‬עם היבטים שונים שהשתרשו‪ ,‬שהיה צורך לקבלם כפי שהם (לדוגמה‪,‬‬
‫העובדה שהצעדה מתקיימת ביום שישי)‪ .‬הדבר העלה תחושה מוכרת בקרב המשתתפים‬
‫מהחברה הערבית‪ ,‬שהם אינם שותפים מלאים ושווים או חלק מתהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫תחושה זו רק הלכה והתבססה לנוכח המערך המבוסס של עמק חפר‪ ,‬שחידד והבליט את‬
‫הפערים בתשתיות ובכוח אדם ובמסורת של הפקת אירועים קהילתיים‪ .‬בעמק חפר‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הייתה ציפייה ליותר מעורבות של בעלי תפקידים מזמר בהכנות לצעדה‪ .‬תפיסת‬
‫שיתוף הפעולה הייתה שונה‪ :‬עמק חפר הזמינו מבחינתם את אנשי זמר להיות שותפים‬
‫מלאים והרגישו שאין לכך מענה; אנשי זמר‪ ,‬מבחינתם‪ ,‬השתתפו עד כמה שהתנאים התירו‬
‫זאת‪ ,‬בתהליך שתנאי הפתיחה שלו אפשרו להם להיות מעורבים רק עד גבול מסוים‪.‬‬
‫לגבעת חביבה‪ ,‬כמלווה של התהליך‪ ,‬הייתה הזדמנות לברר את מושגי השותפות‪/‬שיתוף‬
‫פעולה‪/‬השתתפות ואת התפיסה של כל אחד לגבי הרצוי והמצוי‪ .‬לגבעת חביבה היה תפקיד‬
‫חשוב לגשר בין הצדדים ולהאיר את התפיסות והציפיות השונות‪ ,‬ולאפשר לכל חברה‬
‫לראות ולהבין את החברה האחרת‪ .‬היה לגבעת חביבה תפקיד גישורי‪ ,‬לדוגמה כאשר‬
‫התגלה קונפליקט חריף כשאנשי זמר ראו את הפרסום שהוכן בעמק חפר והיה כתוב כולו‬
‫בעברית‪ :‬בזמר המשמעות של כתיבת המודעה באופן שמבטא דומיננטיות לשפה העברית‪,‬‬
‫משכפלת עבורם את יחסי אי‪-‬השוויון ונותנת ביטוי רב‪-‬משמעות‪ ,‬גם אם סמלי‪ ,‬להיותם‬
‫משניים ולחסמים לשותפות אמיתית; עבור הרשות היהודית‪ ,‬שתושביה אינה מורגלים ביחסי‬
‫שותפות עם שכניהם הערבים‪ ,‬היה צורך לייצר הרגלים חדשים באופן הדרגתי‪ ,‬ופרסום‬
‫הזמנה שחציה בערבית היה בלתי מוכר ועם פוטנציאל לתגובות חוששות‪ .‬היה צורך בזיהוי‬
‫מוקדם של הרגישות בידי צוות הליווי של גבעת חביבה ובתהליך גישור מורכב בהובלתנו‪.‬‬
‫התהליך הציף את החשיבות בכל אחת מהקהילות להבנת הצרכים‪ ,‬האתגרים והחששות‬
‫שאיתם מתמודדת כל קהילה‪ .‬לסוגיית המודעה ולמטענים המורכבים שהיא הציפה היה‬
‫פוטנציאל להיהפך למשבר שמאיים על המשך תוכנית השותפות; עם זאת‪ ,‬בשל הקשרים‬
‫שכבר נוצרו ותהליך הגישור של גבעת חביבה‪ ,‬יכולנו למנף אותו להבנה טובה יותר אלה‬
‫את אלה‪ ,‬ולדיון משמעותי המסייע למשתתפים מכל קהילה לראות את האתגרים והקשיים‬

‫של הקהילה השנייה‪.‬‬

‫העבודה על הצעדה הציפה הבדלים תרבותיים ושונות בדפוסי עבודה‪ ,‬מטענים תודעתיים‬
‫ופערים בין החברות המייצרים חוויית תסכול וקושי בהבניית תודעת שותפות מחד‪ ,‬אך‬
‫מאידך גם הזדמנות להתמודדות בונה עם סוגיות מורכבות אלה‪ ,‬המצריכה עבודה רציפה‬

‫ומתמשכת‪ ,‬דבר שמסגרת השותפות מניחה עבורו תשתית‪.‬‬

‫ימים יגידו אם תשתית זו הובילה להצלחה וקיימות לאורך זמן‪ .‬בינתיים‪ ,‬היה קושי לייצר‬
‫המשכיות בהפקת אירועים תרבותיים משותפים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש שהצעדה‬
‫התקיימה לראשונה גם מחוץ לגבולות עמק חפר‪ ,‬חשפה את תושבי עמק חפר לשכנים‬
‫הערבים‪ ,‬שרבים מהם אינם מבקרים בשטחם‪ ,‬סיפקה הזדמנות לחוויית אירוח וקבלת פנים‬

‫‪89‬‬

‫של תושבי זמר את המשתתפים מהקהילה השכנה‪ ,‬הצהירה על השותפות בין הרשויות ופתחה‬
‫פתח לעבודה משותפת על פרויקטים מורכבים – דבר בעל משמעות עבור שתי הקהילות‪.‬‬
‫ראשי הרשויות צעדו יחד לאורך התוואי‪ ,‬שכלל שטחים שבמחלוקת וסיפק הזדמנות לראשי‬
‫הרשויות לשוחח על סוגיה זו ולפתח רעיונות לטיפול משותף בבעיה בוועדת גבולות‪,‬‬
‫והתחנות החווייתיות היו מלאות בתושבים שיצרו ופעלו יחד‪ .‬הצעדה העלתה זיכרונות‬
‫בקרב תושבים מהתקופה שבה זמר הייתה חלק מהמועצה האזורית עמק חפר‪ .‬הדיווח של‬
‫המשתתפים בצעדה משתי הרשויות על אודות החוויה שהותיר בהם האירוע‪ ,‬הוכיח את‬
‫הצלחתו‪ ,‬גם אם עבור המארגנים החוויה הייתה מורכבת‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדיווחים בהמשך לצעדה‬
‫במקומון ובאתר של עמק חפר הוכיחו שזו הייתה חוויה משמעותית‪ .‬בזמר‪ ,‬לצד החוויה‬
‫החיובית והמעצימה בקרב תושבים ובעלי תפקידים הפעילים בשותפות‪ ,‬והמאמץ הגדול‬
‫להשתתף באופן מאורגן גם בקרב בני נוער ותלמידים ביום שבו לא מתקיימים לימודים‬
‫והחוויה החיובים שלהם‪ ,‬נשמעו גם קולות אחרים‪ ,‬שביטאו התנגדות לחוויה המשותפת‪,‬‬
‫גם מאחר שמדובר ביום שישי וגם מסיבות פוליטיות‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬שלמרות קולות‬

‫המתנגדים‪ ,‬הצעדה השאירה חותם חיובי ביחסי השכנות בין המועצות‪.‬‬

‫צעדת שכנים‪/‬ג'יראן‪ ,‬בהשתתפות ראשי הרשויות‪ ,‬עמק חפר וזמר‬
‫‪ | 90‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫כרזת הפרסום לצעדת שכנים עמק חפר וזמר‬
‫‪91‬‬

‫‪4 .4‬מבנה השותפות ותהליך העבודה‪ :‬שותפות כפר קרע ופרדס חנה‪-‬כרכור כמשל‬

‫דוגמה נוספת לעבודה בקהילה‪ ,‬שניתן להפיק ממנה למידה משמעותית‪ ,‬היא העבודה‬
‫הקהילתית בשותפות בין פרדס חנה‪-‬כרכור וכפר קרע‪ .‬שותפות זו הייתה הראשונה‬
‫בתוכנית "שותפות בין קהילות"‪ ,‬ולמעשה יצאה לדרך כשנתיים לפני שהתוכנית מוסדה‪.‬‬
‫ככזו‪ ,‬מודל העבודה היה פחות מגובש‪ ,‬והנטייה הייתה לצאת לדרך באופן פחות מובנה‬
‫ומאורגן‪ ,‬ולהרחיב את הפעילות תוך כדי תנועה ולמידה; זאת‪ ,‬תחת הכותרת "מיזם‬
‫קהילתי" ושימוש ביכולות של גבעת חביבה לחבר בין קהילות‪ .‬גבעת חביבה הביאה‬
‫מספר רעיונות לפרויקטים קהילתיים למנהלי מחלקות בשתי הרשויות‪ ,‬ומיסדה פורומים‬
‫משותפים לחשיבה ופעילות‪ .‬התקיים גם סמינר להעצמת צוותי המועצות‪ 6 ,‬מפגשים‬
‫עיוניים לעובדי המועצות ופעילי המעגל הקהילתי‪ ,‬שהיו לו מספר מטרות‪ :‬מפגש של אנשי‬
‫מפתח‪ ,‬היכרות הדדית עם מבנה המועצות והבעיות היומיומיות‪ ,‬וביסוס חשיבה ראשונית‬
‫משותפת לשיתופי פעולה בין הקהילות‪ .‬הכוונה הייתה לבנות אמון בין הקהילות ובין בעלי‬
‫תפקידים ברשויות‪ ,‬המבוסס על גישת המגע וללא יומרה לייצר שותפות כפי שתואר בפרק‬

‫השלישי בשער התיאורטי‪.‬‬

‫במסגרת פורומים אלה עלו מספר רעיונות לפרויקטים קהילתיים משמעותיים (פרויקט‬
‫שילוב אומני כפר קרע באירועי הבית הפתוח בפרדס חנה‪-‬כרכור‪ ,‬תוכנית הרצאות של‬
‫אנשי אקדמיה ואינטלקטואלים מכפר קרע‪ ,‬פורום סופרים‪ ,‬שיח אקדמי אודות קהילות‬
‫בשיתוף‪ ,‬צעדה משותפת‪ ,‬ועוד)‪ .‬לכל אחד מהרעיונות היה צורך לכנס את הצוות האחראי‪,‬‬
‫לברר את מידת העניין שלו בקידום הנושא‪ ,‬את מידת העניין בליווי הפרויקט על ידי גבעת‬
‫חביבה (שכן גם אם ברצונם לקדם הפרויקט – המודעות בצורך בליווי מקצועי של תהליך‬
‫מורכב מסוג זה אינה ברורה)‪ ,‬לאתר מקורות תקציביים עבורו‪ ,‬ואם הוא יוצא לפועל – שיוך‬
‫מלווה ממצבת העובדים של גבעת חביבה‪ .‬זהו סדר עניינים ותהליך התפתחות של שותפות‬
‫שונים בתכלית מסדר הפעולות והצהרת הכוונות כפי שיוצג במודל העבודה (ראו פרק‬
‫רביעי בשער זה)‪ .‬אומנם‪ ,‬הנחת היסוד דומה בשני המודלים – המוטיבציה הולכת ונבנית‬
‫תוך כדי עשייה ומאפשרת העמקה והרחבה של הפעילות; עם זאת‪ ,‬תהליך ההתפתחות‬
‫המתואר באופן העבודה המוצג כאן שם דגש מופחת על תהליכי קבלת ההחלטות ויצירת‬
‫המחויבות בקרב מובילי השותפות כשלב ראשוני הכרחי טרם כניסה לבחינת פרויקטים‬
‫ספציפיים וקידומם‪ .‬הגישה ה"אורגנית"‪/‬ספונטנית‪ ,‬המתעלמת מחשיבות המבנה הארגוני‬
‫של השותפות ולקיחת האחריות של הרשויות לגיוס המשאבים הראשוני (משאבי כוח אדם‬
‫ומשאבים כלכליים)‪ ,‬אפשרה הצלחה רבה בטווח הקצר אך היא מוגבלת בטווח הארוך‪.‬‬
‫המיזם זכה להצלחה בעשייה החינוכית‪ ,‬היכן שהמבנה הארגוני ברור ומוסדר יותר‪ ,‬כמו גם‬
‫בתחומי הקהילה שבהם בנתה השותפות בסיס טוב (היו קורסים שנפתחו – נשים מבשלות‬
‫שלום‪ ,‬נשים מטיילות יחד‪ ,‬לימוד שפה ערבית מדוברת במתנ"ס פרדס חנה‪ ,‬קורס עזרה‬
‫ראשונה משותף‪ ,‬נשים מטיילות יחדיו‪ ,‬קורס אימהות ברצף החיים‪ ,‬סיורים הדדיים של‬
‫נשים ואנשי גיל הזהב‪ ,‬קורס צמחי מרפא‪ ,‬מפגשי תלמידים ומחנה כדורגל לשלום בקיץ‬
‫– שממשיך עד היום)‪ .‬כמו כן התקיימו מספר מפגשי ועדת היגוי שמנהלי מחלקות הרווחה‬

‫‪ | 92‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫הובילו‪ ,‬ובעלי תפקידים החלו להיפגש גם לבד‪ ,‬ללא צורך בליווי גבעת חביבה‪ .‬התקיימו‬
‫גם מפגשי סמינר מסכם שנתי במשך שנתיים עוקבות‪ .‬אולם לאורך זמן היה קושי לשמר‬
‫את העשייה הקהילתית בין שתי הרשויות‪ ,‬והפרויקטים הקהילתיים השתלבו בפרויקטים‬
‫אזוריים‪ .‬ראינו השתתפות נציגים מהרשויות בקורסים אזוריים שוטפים של גבעת חביבה‬

‫(עמותות‪ ,‬סביבה‪ ,‬אנשי עסקים וכו')‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬ההצלחה המוגבלת נבעה בחלקה משום שבמסגרת הכניסה לשותפות ותיאום‬
‫הציפיות לא ידעה גבעת חביבה לדרוש את בניית המנגנונים הקבועים הנחוצים לתחזוקה‬
‫וקיום שוטפים של השותפות‪ ,‬ללא תלות בראש המועצה והצוות המתחלף‪ ,‬ושהרשויות יגדירו‬
‫את כוח האדם הייעודי לפרויקט שייקח אחריות למיזם ברשות‪ .‬כוח אדם זה היה נחוץ כדי‬
‫ליצור סדר עדיפויות שונה ברשויות‪ ,‬שיציף את הצורך בשותפות וימקד את משאבי הזמן‬
‫ותשומת הלב הנדרשים מהרשות בשוטף‪ .‬סיבה נוספת היא שבשלב מוקדם יחסית של‬
‫הפעילות הועבר מסר מראש אחת הרשויות‪ ,‬שמבחינתו חשוב לקדם את הפעילות החינוכית‬
‫בשותפות‪ ,‬אולם הפעילות הקהילתית והמוניציפלית אינן בסדר עדיפויות גבוה‪ .‬ההצלחה‬
‫בעבודה החינוכית והקהילתית בשלב הראשון‪ ,‬הייתה תוצאה של הקשר האישי הטוב בין‬
‫שני ראשי הרשויות והמחויבות שלהם‪ ,‬קשר שבנתה גבעת חביבה (הם גם השתתפו בשתי‬
‫נסיעות‪ ,‬לצרפת ולארה"ב‪ ,‬שארגנה גבעת חביבה‪ ,‬לצורך גיוס כספים לשותפות)‪ ,‬ושל‬
‫המחויבות של מנהלי מחלקות הרווחה והחינוך לצד ראשי הרשויות‪ .‬ניתן להעריך שכניסה‬
‫מסודרת ומחייבת יותר להליך שותפות הייתה מונעת שינוי זה‪ ,‬או חושפת גישה זו בשלב‬
‫ראשוני יותר – מה שהיה מאפשר לברר ולהתמיר אותה‪ ,‬או לעשות בחינה מסודרת של‬
‫המשאבים הנדרשים לקיום רציף של עבודת השותפות‪ ,‬ואולי אף להחליט שאין זה נכון‬
‫להיכנס לשותפות קהילתית בשלב זה‪ .‬על מנת ליצור קיימות לאורך זמן‪ ,‬לא נכון לבסס‬
‫שותפות רק על רצון טוב של בודדים ללא בניית מנגנונים מתמשכים שאינם תלויים בהם‬
‫לאורך זמן‪ ,‬וחלק מהלמידה של גבעת חביבה מהתנסות זו היא שללא הקצאת המשאבים‬
‫הנדרשים להצלחת השותפות‪ ,‬ההמלצה המקצועית היא לקיים עשייה נקודתית בלבד‪,‬‬
‫בהתאם ליכולות‪ ,‬ולא הליך "שותפות בין קהילות" מורכב‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שותפות זו סבלה‬
‫מכך שרשויות אלה אינן צמודות זו לזו‪ :‬הריחוק הגיאוגרפי הקשה על בניית רציפות‬
‫ותודעה של צורך בבניית שותפות בין הקהילות ברמה המוניציפלית‪ .‬למדנו כי שותפות‬
‫בין רשויות יכולה להצליח רק היכן ששתי הקהילות חולקות גבול בתחומי השיפוט ביניהן‪.‬‬
‫וכאמור‪ ,‬למדנו שיש הכרח לבנות את היסודות‪ ,‬התשתית הארגונית והכלכלית של השותפות‬
‫שתתמוך בתהליכי הבנייה הראשוניים של תודעת השותפות‪ ,‬ותאפשר את קיומה הרציף‬
‫והמקדם של הפעילות הקהילתית‪ .‬גם בתוך גבעת חביבה פנימה‪ ,‬כוח האדם היה מצומצם‬
‫ומספר בעלי התפקידים שהוקצו לקידום שותפות זו היה נמוך מזה שליווה שותפויות‬
‫מאוחרות יותר‪ .‬כפי שהראתה הדוגמה האחרונה בפרק הקודם – גם מבנה ארגוני ברור של‬
‫השותפות (צוות מנהיגות‪ ,‬ועדת היגוי מצומצמת‪ ,‬מנהל שותפות רשותי‪ ,‬חתימה על אמנת‬
‫שותפות) אינו מספיק‪ ,‬אם ברמה הפנים‪-‬רשותית התשתית הקיימת אינה מספיקה להחזקה‬

‫רציפה של השותפות בידי חברי צוות המנהיגות‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫פרק שלישי‬
‫המעגל החינוכי‬

‫‪I.I‬חינוך לחיים משותפים‬

‫גבעת חביבה מובילה תוכניות חינוכיות המטפחות עמדות וכלים הבונים את הקרקע לחיים בחברה‬
‫משותפת זה עשרות שנים‪ .‬מחלקת החינוך במרכז היהודי‪-‬ערבי של גבעת חביבה מפעילה במסגרת‬
‫תוכנית שותפות בין קהילות ובראייה אזורית תוכניות רב‪-‬גיליות באזור גיאוגרפי מובחן‪ ,‬אזור ואדי‬
‫עארה‪ .‬מדובר בתוכניות מגוונות ואסטרטגיות מרובות‪ ,‬מגיל הגן ועד סוף התיכון‪ .‬העבודה בשיתוף עם‬
‫המעגל המוניציפלי והקהילתי מרחיבה את שיתופי הפעולה עם בעלי תפקידים רלוונטיים לצורך יצירת‬
‫השפעה רחבה‪ ,‬שכן שותפי הפעילות הם ראשי הרשויות‪ ,‬ראשי מחלקות חינוך מהרשויות שבשותפות‪,‬‬
‫מפקחים‪ ,‬מנהלי בתי ספר‪ ,‬מורים‪ ,‬ואנשים נוספים בקהילה‪ .‬התוכניות רב‪-‬שנתיות ומבוססות על‬
‫עבודה מתמשכת של ראשי מחלקות החינוך וצוותי בתי הספר בהנחיה ובהדרכה של מחלקת החינוך‬

‫בגבעת חביבה‪.‬‬

‫אנו טוענים שחינוך בישראל צריך להתמקד בתחומים כמו חינוך לשוויון‪ ,‬חינוך לאזרחות משמעותית‬
‫ומשתפת‪ ,‬חינוך לחשיבה אזרחית ולצדק חברתי‪ ,‬חינוך ביקורתי וחינוך לאזרחות אקטיבית‪ .‬כל אלה‬
‫מכיוון שהחברה בישראל‪ ,‬המורכבת מיהודים (רוב) ופלסטינים (מיעוט)‪ ,‬צריכה להתמודד עם הכלה‬
‫חיובית ושוויונית של החברה הפלסטינית בישראל‪ ,‬ולייצר דרכי חיים אותנטיות המתבססות על‬
‫המציאות של חיים משותפים שבהם אינטר סים משותפים יכולים להצמיח מרקמי חיים שוויוניים‪,‬‬
‫עשירים יותר ובני‪-‬קיימא‪ .‬לפיכך‪ ,‬גבעת חביבה מפעילה את תוכניותיה מתוך הנחות היסוד של חינוך‬
‫לשלום‪ ,‬וההכרה שכדי שחינוך כזה יהיה אפקטיבי‪ ,‬עליו לשאוב מתחומי תוכן חשובים‪ :‬חינוך לחשיבה‬
‫אזרחית דליברטיבית (התדיינותית)‪ ,‬חינוך לרב‪-‬תרבותיות ובין‪-‬תרבותיות‪ ,‬חינוך לערכים של אזרחות‬
‫גלובלית‪ ,‬וחשיבה על מקומיות ואזוריות‪ .‬אנו מאמינים שתוספות אלה מחזקות את התוכנית‪ ,‬מרחיבות‬

‫את מעגל השותפים והתומכים‪ ,‬ומחזקות את החשיבה האזרחית של התלמידים‪.‬‬

‫בספרות קיימת אבחנה בין חינוך ישיר לשלום וחינוך עקיף לשלום‪ .‬הראשון מתעמת עם הנחות היסוד‬
‫של הקונפליקט‪ ,‬עם התפיסות של החברה ביחס לקבוצה האחרת‪ ,‬ביחס לנרטיב שלה‪ ,‬לביקורת על‬
‫הנרטיב של קבוצת הבית‪ ,‬שינוי היחס לקונפליקט ולהיסטוריה שחוללה אותו יחד עם הבניה מחודשת‬
‫של פרדיגמות של פיוס‪ ,‬שוויון ושלום‪ .‬חינוך עקיף לשלום נמנע באופן מכוון מלתקוף את הנחות היסוד‬
‫של החברה בהקשר של הסכסוך‪ ,‬ועוסק בחשיבה ביקורתית‪ ,‬אמפתיה אתנית‪ ,‬סובלנות‪ ,‬זכויות אדם‪,‬‬
‫אזרחות דליברטיבית ויישוב סכסוכים (בר טל ורוזן‪ .)2009 ,‬במצב העניינים הנוכחי‪ ,‬כאשר אין בשלות‬
‫לדיון בונה בסוגיות מורכבות אלה‪ ,‬הם טוענים‪ ,‬לא ניתן לעסוק בחינוך ישיר לשלום‪ .‬חינוך עקיף מבנה‬
‫אמונות ונטיות חדשות‪ ,‬רגשות וערכים לצד הקניה של כישורים‪ ,‬התומכים כולם בעשיית שלום (שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .)574‬הדבר עולה בקנה אחד עם התפיסה שהוצגה בפרקים הקודמים‪ .‬נקודת המוצא של תוכניות‬
‫החינוך של גבעת חביבה היא העיסוק בחינוך עקיף לשלום‪ ,‬שאליה מצטרף דגש של אזוריות משותפת‬
‫ואינטרסים משותפים‪ ,‬ולהם מוסיפים באופן זהיר והדרגתי כנדבך מתקדם ובאופן בונה סוגיות של‬

‫‪ | 94‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫זהות ושיח נרטיבים‪ .‬הדגש בתוכניות החינוך של גבעת חביבה נוטה בשנים האחרונות לחינוך להעצמת‬
‫מסוגלות אזרחית‪ ,‬תוך שהתוכניות בתחום זה מבקשות להתמודד עם החולשה של חברות דמוקרטיות‬
‫ליצור אזרחות אקטיבית ויוזמת‪ ,‬המאתגרת את שליחי הציבור ודורשת מהם ערנות בקבלת ההחלטות‬
‫וביישומן‪ .‬אחת הדרכים המופיעות בספרות ובפרקטיקה ליצירת הליכים דליברטיביים היא ליצור חברה‬
‫שתקדם דיונים מעמיקים‪ ,‬משתפים וכוללים ברמה המקומית‪ .‬המודלים הללו מתבססים על ההנחה כי‬
‫ניתן ללמד אנשים להתארגן ברמת השכונה‪ ,‬היישוב או השותפות‪ ,‬ואף ברמה האזורית‪ ,‬לפעול כגוף‬
‫פוליטי‪ ,‬שמגיע להחלטות תוך כדי דיונים משתפים‪ ,‬המקפלים בתוכם ומסייעים בהטמעת ערכים של‬

‫הכלה‪ ,‬סובלנות‪ ,‬דיאלוג והיבטים נוספים המשרתים בעקיפין את החינוך לשלום‪.‬‬

‫התנאים הנחוצים להצלחה של חינוך ישיר לשלום – התנאים הפוליטיים‪-‬חברתיים (תהליך שלום מדיני‬
‫בשלבי ביצוע‪ ,‬תמיכה רחבה בקרב ההמון בתהליך השלום‪ ,‬בשלות לפיוס‪ ,‬תמיכה פוליטית מוסדית‬
‫בחינוך לשלום) והתנאים החינוכיים (תמיכה משמעותית של שר החינוך בהתעמתות עם הנחות היסוד‬
‫של הקונפליקט‪ ,‬עם התפיסות של החברה ביחס לנרטיב של הקבוצה היריבה תוך ביקורת על הנרטיב‬
‫של קבוצת הבית) – אינם יכולים להתמלא כיום במדינת ישראל‪ .‬מדינת ישראל אינה מעניקה אווירה‬
‫תומכת לחינוך לשלום ושוויון‪ .‬מומחים בתחום החינוך לשלום מצביעים על קושי רב ביצירת השפעה‬
‫על עמדות‪ ,‬רגשות ותפיסות ביחס לקבוצת הלאום השנייה‪ ,‬במצב שבו קיים סכסוך עיקש בין‬
‫הקבוצות‪ .‬כדי להתמודד עם בעיה זו ולקדם את החברה המשותפת דרך החינוך‪ ,‬פועלת גבעת חביבה‬
‫באסטרטגיה מערכתית ואזורית הנשענת על מנהיגות מקומית רב‪-‬מגזרית‪ ,‬שתיתן תמיכה מקומית‬
‫ואזורית פומבית‪ ,‬מוסדית ופרקטית לפעילות החינוכית‪ ,‬כחלק מהמחויבות שלקחו על עצמן הרשויות‬
‫לקדם שותפות יהודית‪-‬ערבית במסגרת התכנית‪ .‬בהיות תוכניות החינוך חלק ממארג הפעילויות‬
‫השוטפות של השותפות (לצד הפעילות המוניציפלית והקהילתית)‪ ,‬נוצרת מסה קריטית של עשייה‬
‫משמעותית לקידום שותפות יהודית‪-‬ערבית‪ ,‬תוך שמארג היחסים בין הפעילויות השונות מאפשר‬
‫שינוי איכותי לצד שינוי כמותי‪ :‬במקביל להתחנכותו של הדור הצעיר במסגרות בית ספריות‪ ,‬נוטלים‬
‫חלק מסביב ההורים והסבים בפעילות במסגרת השותפות המאפשרת דיאלוג משמעותי ביניהם‪.‬‬
‫את השותפות פוגש התלמיד במעגלים שונים במקביל‪ ,‬כולל במדיניות ועשייה ציבורית של בעלי‬
‫תפקידים ברשות‪ ,‬שהנגישות של גבעת חביבה אליהם פותחת פתח גם לאזרחות פעילה של התלמיד‬
‫לשינוי תנאי המציאות‪ ,‬כפי שיוסבר בחלק הבא‪ .‬ההתמקדות של גבעת חביבה ברמה המוניציפלי‬
‫היא התמקדות ברמת ביניים (רמת המיזו)‪ :‬ברמת המקרו‪ ,‬רמת המדינה‪ ,‬היכולת לאימפקט משמעותי‬
‫וההסתמכות על המשאבים הלאומיים מוגבלות; ברמת המיקרו‪ ,‬רמת המפגש הבינאישי והשינוי שהוא‬
‫מחולל ברוח תיאוריית המגע‪ ,‬השינוי אינו מספק‪ .‬לעומת אלה‪ ,‬העבודה ההוליסטית ברמת השלטון‬
‫המקומי והרשויות מאפשרת השפעה רחבה‪ ,‬כוללת‪ ,‬מערכתית ובכך בת‪-‬קיימא‪ .‬זאת‪ ,‬תוך שתיאוריית‬
‫השינוי מציעה שאימפקט ברמת המועצתית יכול לתת אותותיו ולהשפיע גם כלפי מעלה ולהוביל‬

‫תהליכי שינוי ברמה הלאומית‪.‬‬

‫כדי להתמודד עם הבעיה של מוגבלות התנאים המאפשרים חינוך ישיר לשלום‪ ,‬ולאחר שחווינו קושי‬
‫בליבון סוגיות קשות באופן ישיר‪ ,‬שגרמו להסלמה במקום לקירוב‪ ,‬נקודת המוצא של גבעת חביבה‬
‫היא העיסוק בחינוך עקיף לשלום‪ ,‬תוך עיסוק‪ ,‬למשל‪ ,‬בתוכן של "מרחב ציבורי משותף" בדרך של‬
‫לימוד משותף‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬שאם נלמד להתבונן יחד באופן ביקורתי כיהודים וערבים החיים באותו‬
‫האזור במרחב הציבורי האזרחי שבו אנחנו חיים‪ ,‬ואם נתכנן יחד‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬מרחבים המכילים‬
‫ומכבדים את הקבוצות השונות הקיימות בו (כולל מודעות לקבוצות מודרות אחרות בחברה ובתוך כל‬

‫‪95‬‬

‫קבוצה) – ניתן יהיה להבנות תודעה ופרקטיקות של חברה משותפת‪ .‬כמו כן‪ ,‬עיסוק זה מוביל לבירור‬
‫סוגיות של הדרה‪ ,‬הכלה או ייצוג – וסוגיות של זהות העולות מבירור והתבוננות אלה‪ ,‬השייכות יותר‬

‫לתחום החינוך הישיר‪.‬‬

‫גוטמן (‪ )1987‬טוענת כי יש לחנך בני אדם לשאול שאלות ביחס למסורות ולמוסכמות הקיימות‬
‫בחברתו‪ .‬היא טוענת כי יש לתת לכל תלמיד הזדמנות להעריך‪ ,‬לשפוט ולבחור את דרך החיים הנכונה‬
‫בעיניו‪ .‬לטענתה‪ ,‬בתי הספר חייבים לאפשר זאת לתלמידיהם ולאפשר להם לצאת מחייהם הפרטיים‬
‫למרחב הציבורי‪ ,‬תוך יצירת העולם הרצוי בעיניהם‪ .‬אחרים מציינים כי חשוב לתת לתלמידים את‬
‫הכלים להכיל את המורכבות וריבוי נקודות המבט המאפיינים את המרחב הציבורי‪ ,‬ולאפשר להם‬
‫להכיל מורכבות זו ולפתח מסוגלות דיאלוגית לנהל ולהתנהל במרחב הציבורי‪ .‬לפיכך‪ ,‬מטפחת גבעת‬
‫חביבה מיומנויות אזרחיות מגיל הגן ועד סיום בית הספר בפדגוגיה מותאמת‪ ,‬ושמה דגש על שילוב‬
‫בין פעילות קוריקולרית לפעילות א‪-‬פורמלית‪ .‬זאת‪ ,‬תוך דיון בשיח מכבד ודיאלוגי (המציב את‬
‫בניית ההסכמות בין פרספקטיבות שונות כערך מרכזי) בסוגיות אזוריות קונקרטיות מחיי היומיום של‬
‫התלמידים והאזור‪ ,‬ובכך לחבר בין תיאוריה לפרקטיקה‪ ,‬ותוך סיוע לתלמידים לשתף פעולה סביב‬

‫אינטרסים מקומיים משותפים‪.‬‬

‫על מנת ליצור חברה משותפת‪ ,‬יש להעמיק את ההיכרות וההכרה בערך המפגש של התרבויות‬
‫היוצר הזדמנויות ליצירת מרחב שלישי‪ ,‬המרחב הבין‪-‬תרבותי‪ .‬ברוח התפיסה ההתייחסותית‪ ,‬אנו‬
‫רואים חשיבות בייחודו של מרחב זה‪ ,‬שאינו רק בערבוביה המתקיימת בו‪ ,‬אלא בעיקר בהיותו מקום‬
‫שיכול להצמיח משהו שונה וחדש‪ ,‬כזה שההגמוניה מתקשה לביית‪ ,‬מפני שלא ניתן לתארו באמצעות‬
‫בינאריות‪ .‬על פי הומי באבא‪ ,‬שטבע את המונח‪ ,‬ייחודו של המרחב השלישי הוא בכך שהוא מעקר את‬
‫יחסי הכוח בין ההגמוני ל"אחר" המאפיינים את המרחב הבינארי‪ ,‬מכיוון שסוגיית האכלוס הראשוני‪,‬‬
‫ה"טבעי"‪ ,‬וזכות היתר שהוא מקנה‪ ,‬מאבדת את משמעותה ההיררכית‪ .‬המרחב השלישי מאופיין בכפל‬
‫משמעות ובסתירות ערכיות ורגשיות‪ ,‬הניזונות מחיוניותו של ה"אחר" במגעיו המתמשכים עם ההגמוני‪,‬‬
‫ואלו מולידים זהות חדשה המתקוממת נגד הבינאריות‪ ,‬מכיוון שהיא מכחישה את עצם קיומה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫תוכניות גבעת חביבה לחינוך לחיים משותפים מעודדות חשיבה בין‪-‬תרבותית המבנה מרחב שלישי‬

‫תוך הגברת המיומנויות של גישור בין‪-‬תרבותי‪.‬‬

‫דגש נוסף בתפיסה החינוכית של גבעת חביבה מביא בחשבון שגבולותיה המרחביים של האוכלוסייה‬
‫הערבית בארץ היו מובדלים ונפרדים במשך שנים‪ ,‬אך עם הזמן הם מיטשטשים בעקבות תהליכים‬
‫חברתיים פוליטיים‪ ,‬תפקודיים ומבניים‪ .‬יותר ויותר אנו עדים לעירוב בתחומי המגורים‪ ,‬התעסוקה או‬
‫המסחר‪ ,‬תוך שהמרחב הציבורי הופך בהדרגה ממובדל למשותף (בארי‪-‬סוליציאנו וגופר‪ .)2009 ,‬כדי‬
‫לממש את הפוטנציאל הגלום בשיתוף פעולה‪ ,‬רב‪-‬תרבותיות ושכנות טובה‪ ,‬הם מוסיפים‪ ,‬יש צורך‬
‫בתהליכי תכנון וגיבוש מדיניות ציבורית מצד השלטון המקומי והמרכזי‪ ,‬בשאלות הנוגעות למרחבים‬
‫השלטוני‪ ,‬הציבורי‪ ,‬החינוכי‪ ,‬האזרחי והתודעתי‪ .‬יש לעבור מתפיסת מרחב השבויה בתפיסה של קסבה‪,‬‬
‫דתות‪ ,‬חומות‪ ,‬ערים עתיקות או קדושות (רבינוביץ' ומונטרסקיו‪ ,)2008 ,‬המובילה למבוי סתום ואינה‬
‫מאפשרת התייחסות לתהליכים אחרים‪ ,‬לרישות חברתי מעבר לשסעים אתניים‪ ,‬תוך התגברות על‬
‫נקודות עיוורון שאינן מאפשרות לראות שיתופי פעולה מקצועיים‪ ,‬אזורי מגורים מעורבים‪ ,‬ותחומי‬
‫פעולה אחרים המחיים ערים ומרחבים פלורליסטיים‪ .‬בהקשר זה יש בישראל ניצני עבודה חינוכית‬
‫מערכתית בעיר רמלה‪ ,‬המבוססת על שותפות חינוכית בין בתי ספר שכנים בעיר‪ ,‬וכן היסטוריה‬
‫של תוכניות פחות שיטתיות בחיפה‪ ,‬ביפו ובעכו‪ .‬האתגרים העומדים לפנינו שונים בהיותם עוסקים‬

‫‪ | 96‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫בתהליכים אזוריים ולא עירוניים‪ .‬תוכניות החינוך מדגישות שיתופי פעולה אזוריים‪ ,‬מרחבים היברידיים‬
‫ומעורבים‪ ,‬ודוגמאות לגמישות זהותית ובין‪-‬תרבותיות‪ .‬זאת‪ ,‬תוך שימת דגש על בעיות אזוריות‬

‫ואינטרסים אזוריים‪.‬‬

‫מושג נוסף שעליו מושם דגש הוא גלוקליזציה‪ ,‬מושג הבא לתאר תופעה של שילוב בין תהליכים‬
‫גלובליים לתהליכים לוקליים (מקומיים)‪ ,‬שמתרחשת בעולם המודרני של סוף המאה ה‪ 20-‬ותחילת‬
‫המאה ה‪ .21-‬השילוב הניגודי בין המגמות הכלכליות והטכנולוגיות העולמיות (על‪-‬לאומיות‪ ,‬גלובליות)‪,‬‬
‫ובין המגמות הזהותיות והפוליטיות המקומיות‪ ,‬לוחץ ומחליש את מדינת הלאום (יחידת הארגון‬
‫של המצב המודרני הקודם)‪ .‬הגלובליזציה היא הכוח השוחק את מדינת הלאום מ"למעלה"‪ ,‬כאשר‬
‫הלוקליזציה‪ ,‬כתגובת נגד‪ ,‬שוחקת מ"למטה" (הכוונה לזהויות אתניות‪ ,‬דתיות‪ ,‬תרבותיות וכיוצא בזה)‪.‬‬
‫הגלוקליזציה היא המהלך הדיאלקטי בין שתי המגמות הסותרות‪ .‬בהתאם לרוח זו אנו יוצאים מנקודת‬
‫הנחה כי כל "מקום" מושפע גם ממקומות אחרים‪ ,‬אין הפרדה בין הגלובלי ללוקלי‪ ,‬אלא הגלובלי קורס‬
‫אל והופך להיות חלק משמעותי של הלוקלי‪ ,‬במקום משהו מונוליטי וחיצוני לו‪ .‬אונסק"ו מציע רציונל‬
‫חינוכי המשקיע משאבים בחינוך לאזרחות גלובלית‪ .‬הרציונל מבוסס על הטענה כי כיום חינוך חייב‬
‫להתמקד בחינוך לפרספקטיבות רחבות כדי שאזרחי העתיד יוכלו להתמודד בצורה מושכלת עם בעיות‬
‫גלובליות שיעסיקו אותם‪ .‬המטרות שאונסק"ו מציב כוללות‪ :‬פיתוח גישה המבוססת על הבנה של ריבוי‬
‫זהויות ועל הפוטנציאל של פיתוח "זהות קולקטיבית" המתעלה מעל זהויות פרטיקולריות; פיתוח ידע‬
‫מעמיק בסוגיות גלובליות וערכים אוניברסליים כגון‪ :‬צדק‪ ,‬שוויון הוגנות ומתן כבוד; פיתוח מיומנויות‬
‫קוגניטיביות לחשיבה ביקורתית‪ ,‬שיטתית ויצירתית הכוללת ראייה מורכבת ורבת‪-‬פרספקטיבות;‬
‫פיתוח יכולות רגשיות הכוללות מיומנויות חברתיות‪ ,‬יכולת תקשורת ועבודה בשיתוף‪ ,‬התמודדות עם‬
‫קונפליקטים וגישור בין אנשים מתרבויות ורקעים מגוונים; פיתוח יכולות ברמת ההתנהגות לשתף‬
‫פעולה ולפעול באחריותיות למציאת פתרונות גלובליים לבעיות גלובליות‪ ,‬ולתור אחר הטוב המשותף‪.‬‬
‫מתוך גישה זו‪ ,‬מבקשת התפיסה החינוכית של גבעת חביבה ליצור הקשרים בין המקומי לגלובלי‬
‫בתוכנית הלימוד‪ ,‬ולהגביר יכולות ליצור שיתופי פעולה ואחריותיות בעולם מחובר שבו יחסי תלות‬

‫גומלין תופסים מקום הולך וגובר‪.‬‬

‫התאמה למאה ה‪ :21-‬מערכת החינוך בישראל עוברת התאמה למאה ה‪ .21-‬מדובר בתוכנית לאומית‬
‫שמטרה להוביל לפדגוגיה חדשנית בבתי הספר והקניית מיומנויות המאה ה‪ ,21-‬תוך הטמעה של‬
‫טכנולוגיית המידע ‪ .ICT‬החזון הוא כי הכנת בוגרי מערכת החינוך לדרישות עולם העבודה והאקדמיה‬
‫של המאה ה‪ 21-‬מחייבת רכישת מיומנויות שונות מאלה שבמאה ה‪ :20-‬מיומנויות חשיבה מסדר גבוה‬
‫הכוללות יצירתיות וכושר המצאה‪ ,‬חשיבה ביקורתית ומיומנויות לפתרון בעיות; מיומנויות עבודה‬
‫שיתופית ולמידה עצמאית ואתיקה; מיומנויות טיפול במידע הדיגיטלי התקשורתי הכוללות אוריינות‬
‫מידע‪ ,‬אוריינות אמצעי תקשורת‪ ,‬אוריינות טכנולוגיות מחשוב‪ .‬חלק מתוכניות גבעת חביבה צועדות‬
‫בכיוון זה ומבקשות לאמץ את שלושת העקרונות שטבע משרד החינוך‪ ,‬תוך דגש על איתור סביבת‬
‫למידה דיגיטלית מותאמת עבור בתי הספר והתלמידים לטובת הנחיית מורים מרחוק‪ ,‬שיח שוטף בין‬

‫תלמידים ולמידה דיגיטלית‪.‬‬

‫תוכניות גבעת חביבה עוסקות בשלושה מעגלים‪ :‬לימוד ידע (עיסוק בלמידה על תרבות ורב‪ -‬תרבותיות‬
‫בהתאמה לשלבים המתוארים בספרות; יצירת הקשרים בין המקומי לגלובלי בתוכנית הלימוד; הגברת‬
‫יכולות ליצור שיתופי פעולה ואחריותיות)‪ ,‬לימוד מיומנויות (שילוב כלים המאפשרים ללמוד כיצד ניתן‬
‫להשתתף בשיח מכבד בסוגיות חברתיות ולהתמקד במיומנויות המקדמות חשיבה ביקורתית; לימוד‬

‫‪97‬‬

‫של סוגיות חברתיות‪ ,‬ליבון ודיון על ריבוי הפרספקטיבות כערך; סיוע לתלמידים לשתף פעולה סביב‬
‫אינטרסים מקומיים משותפים והגברת ההבנה ביחס לזכותן של קבוצות מופלות למחות)‪ ,‬טיפוח ערכים‬

‫(חשיבה ביקורתית‪ ,‬אמפתיה אתנית‪ ,‬סובלנות‪ ,‬השתתפות אזרחית פעילה‪ ,‬ניהול ויישוב סכסוכים)‪.‬‬

‫החינוך לחיים משותפים צריך להתבצע‪ ,‬לשיטת גבעת חביבה‪ ,‬בחמישה ערוצים שונים‪ :‬מפגש‪ ,‬למידה‬
‫משותפת‪ ,‬הכשרת מורים ומנהלים‪ ,‬הקניית שפת האחר‪ ,‬פיתוח מנהיגות במסגרות החינוך הבלתי‬

‫פורמלי‪.‬‬

‫לתפיסתנו‪ ,‬על חינוך לחברה משותפת להיות מנת חלקו של החינוך הפורמלי‪ ,‬כמו גם של הבלתי‪-‬‬
‫פורמלי‪ .‬עליו להיות תהליך רציף ומתמשך המתחיל מגיל הגן‪ .‬על התוכניות להתפתח ממפגש חד‪-‬פעמי‬
‫לתהליך רב‪-‬גילי רציף ורב‪-‬שנתי‪ ,‬תוך שהמרחב החינוכי מותמר משותפויות אקראיות בין בתי ספר‬
‫לחינוך אזורי מוסדר ומאורגן המפתח תודעה של חיים משותפים ברמה האזורית‪ .‬תוכניות גבעת חביבה‬
‫נותנות מענה רב‪-‬גילי ולמעשה מאפשרות ללומד לקחת חלק בתוכניות חינוך לחיים משותפים באופן‬
‫מתפתח מגיל הגן‪ ,‬דרך החינוך היסודי‪ ,‬המשך בחטיבת הביניים ואף בגיל התיכון‪ .‬בכך‪ ,‬גבעת חביבה‬
‫מציעה תהליך התפתחותי‪ ,‬כשהמפגש עם סוגיות הקשורות לחיים משותפים מותאם לגיל המשתתפים‬

‫וליכולתם להתמודד עם המורכבויות הכרוכות בסוגיית החיים המשותפים בישראל‪:‬‬

‫גיל הגן ‪ -‬תוכניות של "מגע" והיכרות בין ילדי הגן במסגרת "שותפות בין גנים"‪ ,‬שבהן התוכן הוא‬
‫היכרות עם האחר‪ ,‬יצירה משותפת‪ ,‬חוויה‪ ,‬תרבות‪.‬‬

‫יסודי ב' – תוכנית "יחד באומנות‪-‬קיימות‪-‬סביבה"‪ ,‬מפגש "רך" שמשלב בין היכרות וחוויה לעשייה‬
‫משותפת שמהדהדת במרחב הציבורי המשותף הן בקהילה והן בטבע‪ ,‬המשותף לכולם‪ .‬התוכנית כוללת‬
‫שילוב של מפגש‪ ,‬יצירה‪ ,‬ולקיחת אחריות משותפת על טיפוח מקיים של המשותף‪ .‬היא עוסקת בתחום‬
‫איכות הסביבה שהוא נושא חשוב ועכשווי‪ ,‬מתחילה במפגש חד‪-‬לאומי בכל כיתה‪ ,‬לאחר מכן ‪ 8‬מפגשים‬
‫שמתקיימים לסירוגין בבתי הספר‪ ,‬ומפגש סיכום משותף עם ההורים‪ .‬התוכנית נועדה ליצור תקשורת‬
‫והיכרות דרך שדה היצירה המשותפת‪ ,‬לפתח חשיבה יצירתית עצמאית‪ ,‬ללמד טכניקות ועבודה עם‬
‫חומרים מגוונים‪ ,‬ולחבר את התלמידים אל הסביבה שבה הם חיים ולהבין את השפעות האומנות עליה‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬התוכנית פועלת כחלק מתוכנית השותפויות‪ ,‬בשיתוף עם הרשויות‪ ,‬והיא מורכבת לרוב‬
‫מצמד כיתות המגיע מצמד רשויות בשותפות‪ .‬היא גם שמה דגש על הגברת החשיפה של השותפות‬
‫היהודית‪-‬ערבית במעגלי הקהילה‪ .‬את התוכנית מובילים מנחים ומורים לאומנות מגבעת חביבה‪ ,‬נוסף‬
‫על מחנכות הכיתות‪ .‬המחנכות אמורות לקחת את המושכות ולהוביל את התוכנית יחד עם מורות‬
‫האומנות‪ ,‬אולם אנו חווים קושי מצד בתי הספר להסכים להעברת התוכנית להובלתם בליווי שלנו‪,‬‬
‫במקום הובלתנו המלאה‪ .‬אתגר נוסף שלנו הוא הפערים במוטיבציה בין בתי הספר היהודיים והערביים‬
‫להשתתפות בתוכנית ארוכה‪ :‬בתי ספר יהודיים רוויי תוכניות‪ ,‬בעוד בבתי הספר בחברה הערבית יש‬

‫צורך רב יותר בתוכניות‪ ,‬בעיקר כאלה המאפשרות חשיפה לחברה היהודית ומעורבות איתה‪.‬‬

‫יסודי ד' – תוכנית "יחד בקהילה"‪ ,‬שבמסגרתה עושים שימוש בעולם האומנות לקירוב וליצירת דיאלוג‬
‫משמעותי בין תלמידים יהודים וערבים ולחיזוק שותפות חינוכית‪ .‬התלמידים לומדים על מרחב ציבורי‬
‫ופרטי וההבדל ביניהם‪ ,‬על התחשבות בצורכי האחר והתאמת היצירה למרחב הסביבתי ולצורכי‬
‫הקהילה שמעבר למרחב הבית ספרי (לדוגמה‪ ,‬ציור קיר גדול על קיר חיצוני של בית הספר הפונה אל‬
‫הרחוב)‪ .‬מבנה התוכנית זהה לזה של תוכנית "יחד" לכיתות ב' (מפגש חד‪-‬לאומי בכל כיתה‪ ,‬אחריו‬
‫‪ 8‬מפגשים שמתקיימים לסירוגין בבתי הספר‪ ,‬ומפגש סיכום משותף עם ההורים)‪ .‬מטרות התוכנית‪:‬‬

‫‪ | 98‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫קידום נושא מעורבות בקהילה בסדר היום האישי‪ ,‬הקבוצתי והממסדי; הנחלת התפיסה כי אדם הוא‬
‫אדם באשר הוא אדם‪ ,‬מתוך היכרות אישית בין הילדים; יצירת קשרים והכרת האחר והשונה; יצירת‬
‫מפגש תהליכי מתמשך בין יהודים וערבים על בסיס שוויוני דרך יצירה משותפת המתקיימת גם בתוך‬
‫הקהילה היהודית וגם בתוך הקהילה הערבית; עידוד ילדים בגיל צעיר משתי החברות (יהודית וערבית)‬
‫לחשיבה יצירתית‪" ,‬מחוץ לקופסה" המעודדת מציאת פתרונות לבעיות קיימות במציאות מורכבת;‬

‫חינוך ללקיחת אחריות על הקהילה‪.‬‬

‫תפיסת העברת האחריות‪ ,‬על כל האתגרים הכרוכים בכך‪ ,‬דומה לאלה של תוכנית "יחד" לכיתות ב'‪.‬‬
‫גם תוכנית זו משלבת קשר עם הרשויות המקומיות‪ ,‬וחותרת לכך שכלל הקהילה תהיה חשופה אליה‬

‫ולתוצריה‪.‬‬

‫כיתות ה'‪-‬ח' – תוכנית ל"ב ("לומדים ביחד")‪ .‬התוכנית מיועדת לתלמידים מאזור גיאוגרפי אחד‪,‬‬
‫והיא נועדה ללמד על אזוריות משותפת‪ ,‬קשר רגשי לאזור‪ ,‬היכרות עם האזור וידע מי חי בו‪ ,‬נגישות‬
‫למשאבים אזוריים ויכולת להשתתף בתהליכים המשפיעים על האזור‪ .‬התוכנית מתחילה בסמינר‬
‫היכרות בגבעת חביבה‪ ,‬לאחר מכן מתקיימים לסירוגין בבתי הספר היהודי והערבי ימי לימוד משותפים‬
‫בהובלת שתי מחנכות צמדי הכיתות‪ ,‬מורה יהודייה וערבייה (בליווי והדרכה מקצועית של צוות מחלקת‬
‫החינוך בגבעת חביבה)‪ .‬התהליך מסתיים בסיור משותף באחד המקומות באזור‪ .‬העיסוק בתוכנית‬
‫בגיאוגרפיה אזורית ובהכרת הקהילות של האזור – ופחות בתכנים מורכבים מעולם החינוך הישיר‬
‫לשלום – גורם למנהלים ולמורים‪ ,‬בעיקר מהחברה היהודית‪ ,‬לחוש פחות מאוימים וומגביר את רצונם‬
‫להמשיך להשתלב בתוכנית‪ .‬התוכנית פועלת זו השנה הרביעית‪ ,‬ב‪ 9-‬צמדי כיתות‪ ,‬כולם מהאזור‪,‬‬
‫ונחשבת ללב תוכנית החינוך האזורית של גבעת חביבה‪ .‬גם היא כוללת חשיפה לעבודה המשותפת‬
‫במעגלי הקהילה בדרכים שונות‪ ,‬לדוגמה שיתוף הורים בחלק מהצמדים‪ ,‬פעילויות משותפות‪ ,‬סיורים‬

‫במקומות באזור‪.‬‬

‫למרות הצלחתה‪ ,‬אנו נתקלים באתגרים מוסדיים המהווים חסם אפשרי לקיומה הרציף‪ ,‬כגון חוסר‬
‫השקעת משאבים מצד בתי הספר (בעיקר בכל הקשור לנסיעות הנדרשות במסגרת התוכנית)‪ ,‬או‬
‫קושי בתיאום מפגשי לימוד משותפים בשל שוני היומנים בין בתי הספר‪ ,‬כמו חגים‪ ,‬ימי העבודה של‬

‫המורות וכו'‪.‬‬

‫חטיבת ביניים ח'‪ ,‬ט' – תוכנית ימ"י ("ילדים מלמדים ילדים") פועלת במטרה ליצור דיאלוג משמעותי‬
‫אותנטי בין יהודים לערבים בישראל‪ ,‬כחלק מבניית מרקם חברתי פלורליסטי ההכרחי לבנייתה‬
‫של חברה משותפת‪ .‬ביסוד התוכנית ניצבת אמונה שהדיאלוג הכרחי ונחוץ לבניית חברה ישראלית‬
‫שוויונית‪ ,‬שכולם יחושו שייכים לה‪ .‬התוכנית מקדמת דיאלוג כן ואמיץ – ואף קשה לעיתים – שבלעדיו‬
‫לא תיתכן בנייה משותפת של חברה כזו‪ .‬התוכנית שמה דגש על בניית תנאים מקדימים הדרושים‬
‫להתקיימות דיאלוג משמעותי ואותנטי‪ ,‬במציאות שבה דיאלוג ספונטני בין יהודים לערבים כמעט‬
‫אינו מתקיים‪ ,‬תוך עיסוק בסוגיות של זהות‪ ,‬שוויון‪ ,‬חברה משותפת‪ ,‬מנהיגות ואזרחות פעילה‪ ,‬שפה‪,‬‬
‫ניהול ויישוב קונפליקטים ועוד‪ .‬חלק מרכזי בתוכנית עוסק בעבודה חד‪-‬לאומית ששמה דגשים שונים‬
‫בקבוצות היהודיות והערביות המכשירות את היכולת לקיים דיאלוג משמעותי המאפשר תפיסת עולם‬
‫מורכבת מתוך למידה והיכרות של עצמי ושל האחר‪ ,‬מבלי לבטל או לדחוק את העצמי‪ .‬זאת לצד פיתוח‬
‫תודעה ודינמיקה הטומנות בחובן הכרה בתלות הדדית‪ .‬מטרת התוכנית היא בנייה כפולה‪ ,‬הן של זהות‬

‫ייחודית לאומית‪ ,‬והן של הזהות אזרחית כחלק מחזון של בניית חברה משותפת‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫התוכנית פועלת זה ‪ 31‬שנה בבתי ספר יהודים וערבים בישראל‪ .‬היא מתקיימת כחלק ממערכת‬
‫הלימודים השבועית הקבועה בצמדי כיתות בחטיבות הביניים‪ ,‬תוך שקהל היעד ומסגרת הפעולה‬
‫הם התלמידים‪ ,‬המורים ומנהלי בתי הספר‪ .‬רוב מנחי התוכנית הם מורים בצוות בית הספר שהוכשרו‬
‫להנחיה בה‪ ,‬מרכיב בעל ערך רב ביישום התכנים והתוכנית בצורה מעמיקה בקהילות בתי הספר‪.‬‬

‫התוכנית כוללת ‪ 25‬מפגשים חד‪-‬לאומיים וכ‪ 4-‬מפגשים משותפים‪.‬‬

‫כחלק מתוכנית השותפויות השתנה מודל העבודה‪ ,‬והושם דגש על עבודה רציפה והמשכית בצמדים של‬
‫קבוצות מבתי ספר השייכים לצמדי הקהילות‪ ,‬תוך קבלת תמיכה מהרשויות (מנהלי מחלקות חינוך‪,‬‬
‫סביבה‪ ,‬ובעלי תפקידים רלוונטיים נוספים) וקיום סיורים ופעילויות בחיבור לשותפות בין הרשויות‪,‬‬

‫לצד חשיפת התוכנית במעגלי הקהילה (מפגשים רב‪-‬גיליים המביאים את הנרטיבים השונים)‪.‬‬

‫למרות הצלחת התוכנית‪ ,‬חשוב לציין את האתגרים והקשיים שאנו מתמודדים איתם‪ ,‬ושעליהם יש לתת‬
‫את הדעת בהפעלת תוכנית מסוג זה‪ :‬קושי בהתאמה בין מבנה הקבוצות הערביות והיהודיות (יכולות‬
‫שיח ודיון) בשל צרכים שונים של בתי הספר; פערים במוטיבציה ויכולות לדיון בסוגיות אזרחיות‬
‫(שוויון‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬אפליה וכו'); קושי בבניית תוכנית מפגשים במהלך השנה בשל הפרדת מערכות‬

‫החינוך הערבית והיהודית; קושי ביצירת חשיפה מספיקה בשל פריסת התוכנית המצומצמת‪.‬‬

‫חטיבת ביניים ז'‪ ,‬ח'‪ ,‬ט' – "יהיה בסדר"‪ ,‬תוכנית להוראת השפה והתרבות העברית בקרב בתי ספר‬
‫ערביים באמצעות מורים יהודים‪ :‬מתוך הכרה שלשפה יש תפקיד חיוני בהעצמת הניידות החברתית‪,‬‬
‫כמו גם בחיזוק ההבנה הבין‪-‬תרבותית בין קבוצות מפולגות‪ ,‬פיתחה גבעת חביבה תוכנית העשרה‬
‫ייחודית בשפה העברית לבתי ספר ערביים בישראל‪ ,‬שמטרתה להרחיב את ההיכרות עם השפה‬
‫והתרבות העבריות בקרב תלמידי חטיבת הביניים הערבים‪ ,‬על מנת לחזק את יכולתם להצליח בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬תוך הפחתת העוינות‪ ,‬הפחד והסטריאוטיפים כלפי אזרחים יהודים‪ .‬התוכנית "יהיה בסדר"‬
‫היא תוכנית לעידוד השיח החופשי בעברית ולהגברת תחושת המסוגלות להתמודד עם שיח בסביבה‬
‫דוברת עברית‪ ,‬בדגש על השפה המדוברת והתרבות היומיומית העכשווית‪ .‬התוכנית מתמקדת במתן‬
‫כלים לשיפור היכולת להשתלב בחברה‪ ,‬באקדמיה ובשוק התעסוקה‪ .‬בין שאר יעדיה‪ ,‬היא מפחיתה‬
‫דעות קדומות וחשיבה סטריאוטיפית‪ ,‬ומעלה את אחוז התלמידים שבוחרים להיבחן לבגרות ב‪ 5-‬יחידות‬
‫עברית‪ .‬התוכנית משתלבת עם מקצוע העברית בבית הספר וכוללת מפגש שבועי שמתרחש באופן‬

‫רציף במהלך שנת הלימודים‪.‬‬

‫תיכון – תוכנית "מפגשים"‪ ,‬סמינר דו‪-‬יומי בנושא חברה משותפת‪ ,‬היא מסגרת של סמינר בן יומיים‬
‫לקידום הדיאלוג וערכי החברה המשותפת בין בני נוער יהודים וערבים‪ .‬הסמינר כולל סדנאות‬
‫ופעילויות שונות שעוסקות בתחום "חברה משותפת"‪ ,‬ומאפשר לתלמידים חוויה בלתי אמצעית של‬
‫היכרות האזרח האחר והשונה‪ ,‬לצד למידה ודיון על בניית חברה משותפת‪ .‬בין מטרות הסמינר‪ :‬הפחתת‬
‫הניכור והסטריאוטיפים‪ ,‬פיתוח היכולת הרגשית לקבל זוויות מבט אחרות ולהתמודד עם אי הסכמה‪,‬‬
‫טיפוח היכולת להציג עמדות וצרכים באופן המאפשר הקשבה‪ ,‬הגברת המוכנות למגע בפעילות‬
‫חיובית משותפת‪ ,‬ויצירת גישה חיובית כלפי האפשרות לחיים אזרחיים משותפים על בסיס עקרונות‬

‫דמוקרטיים‪.‬‬

‫כיתות ט'‪-‬י"ב – תוכנית "מרחב משותף"‪ ,‬סדרת סמינרים חד‪-‬יומיים בין צמדי כיתות מבתי ספר יהודים‬
‫וערבים שחיים באותו אזור גיאוגרפי‪ .‬תוכנית זו עוסקת בתכנים מורכבים יותר‪ ,‬ומבקשת להתמודד‬
‫עם האתגר שמציב בפני אזרחי ישראל המרחב הציבורי המשותף שחולקים יהודים וערבים ביומיום‪.‬‬

‫‪ | 100‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬