ההשתתפות של יהודים וערבים במרחב ציבורי אחד – בתי חולים ,פארקים ,קניונים וכד' – מצריכה
רכישת מיומנויות הכוללת היכרות עם האזור המשותף והמגוון שבו הם גרים ,לימוד המאפיינים השונים
של היישובים הנכללים בו ,פיתוח מודעות אזרחית למרחבים הציבוריים המשותפים הקיימים סביבם
(נקודות המפגש) וכיצד אנשים שונים מרגישים בם ,מתוך לימוד המושג "מרחב ציבורי משותף"
בהקשרים שונים ,מקומיים ורחבים יותר ,ועוד .לפיכך ,התוכנית מאפשרת לתלמידים ערבים ויהודים
שחיים באותו המרחב הגיאוגרפי-חברתי להכיר זה את זה ברמה האישית והתרבותית ,על הדמיון
והשוני ,ולעסוק בהתאם בסוגיות אזוריות על כל מורכבותן.
זוהי תוכנית חדשה .היא פועלת זה כשנה כחלק מתוכנית השותפויות .מושם דגש על עבודה רציפה
והמשכית בצמדים של קבוצות מבתי ספר השייכים לצמדי הקהילות ,תוך עירוב ההורים והקהילה,
והיעד הוא להרחיבה לתוכנית בהיקף רחב יותר ,מתמשכת ,המרחיבה את החשיבה האזורית תוך
התמודדות מעמיקה בכל אחד משלושת המעגלים שצוינו לעיל – ידע ,מיומנויות וערכים.
כיתות י"א – תוכנית "בעיניים אחרות" היא תוכנית צילום ומנהיגות המפגישה נוער יהודי וערבי
וחושפת אותו לאפשרות של חברה משותפת ולשאלות של זהות ומנהיגות באמצעות המצלמה .התוכנית
מתקיימת אחת לשבוע בשעות אחר הצוהריים ,על בסיס התנדבותי ,ומיועדת לתלמידי כיתות י"א.
השלב הראשון מוקדש ללימוד ,חקר ופיתוח במסגרת שיעורי צילום ושיח ,היכרות ולימוד משותפים.
באמצעות עדשת המצלמה הם מכירים זה את זה ,את התרבויות השונות ,את מרחבי המחיה השונים,
את החששות והתקווה ,הפחדים ואפשרויות החיבור האנושיות .במסגרת התוכנית החניכים זוכים
להתארח ולארח בכפרים וביישובים שלהם ,עוברים שני סמינרים משמעותיים ,דנים בפערים הקיימים
בחברה שלנו בין שתי החברות; השונות ,המנהגים השונים ,וצורת החיים השונה וגם הדומה .במהלך
לימודי הצילום ,הקבוצה מפתחת פרויקט אומנותי צילומי שאת נושאו היא בוחרת יחד עם מנחי הקורס,
ושאותו היא בונה ומפתחת כתערוכת צילום קבוצתית המציגה לראשונה בארה"ב ,במהלך שהות של
הקבוצה שם במחנה קיץ משותף בן שלושה שבועות בסוף השנה .התערוכה מוצגת לאחר מכן בגלריה
לשלום בגבעת חביבה ,ובהמשך נודדת בין בתי הספר של משתתפי התוכנית במשך כארבעה חודשים.
ההצגה בתערוכות משולבת בפעילות מנהיגותית במרחב הציבורי ,שמטרתה העברת מסר של בניית
חברה משותפת בין יהודים וערבים.
כיתות י"א – בשיתוף פעולה עם המכונים ,the Haus am Maiberg and Kurt Löwensteinמשלחות
נוער יהודיות וערביות מעורבות יוצאות לגרמניה ופולין לתהליך למידה אינטנסיבי ומעמיק ,הכולל
מבט על ההיסטוריות והנרטיבים והמורשות השזורות אלה באלה של עמים אלה ,וכיצד אירועי התקופה
משפיעים עליהם .בהמשך למסע לאירופה ,המשלחות המקומיות מארחות את ביקורי הגומלין של
משלחות הנוער מאירופה וממשיכות את תהליך הלמידה בישראל.
ששה חילופי משלחות נוער התקיימו בשנים 2019-2015במהלך שנת הלימודים ,והכוונה היא להרחיב
בשנים הקרובות את התוכנית שזכתה להצלחה רבה .בין שאר הרווחים של הנוער היוצא למשלחות :חיזוק
הקשרים בין בני הנוער היהודים והערבים שמשתתפים במשלחת ,בשל החוויות המשותפות והמפגש
המשותף עם נוער זר מתרבויות אחרות; התוכנית היוקרתית מספקת אירוע שיא למנהיגות צעירה
בקהילות; חיזוק הזהות האזורית של הנוער המקומי המשתתף והחיבור ביניהם ,הן מתוקף המסע המשותף
והן בהכנת ביקור הגומלין שבמסגרתו הם מארחים בצוותא את בני הנוער מאירופה ומציגים בפניהם את
אזור מחייתם המשותף; חיזוק הקשר היהודי-ערבי מתוקף היותם שגרירים של השותפות היהודית-ערבית.
101
המשלחת מאפשרת לבני הנוער לבחון את הרב-תרבותיות וסוגיות אחרות הקשורות לחיים המשותפים
בישראל מזווית שונה ,ולספק פרספקטיבה רחבה ומגוונת לסוגיות הקשורות במורכבות החיים
המשותפים בישראל .התלמידים נחשפים לגיוון תרבותי ולומדים תקשורת בין-תרבותית והתנהלות
עם אוכלוסיות מתרבויות אחרות .המשלחת גם מאפשרת לבני נוער מאירופה להיחשף לגיוון בחברה
הישראלית וללמוד עליה באופן מורכב ,וכן מאפשרת ליצור קשרים עם בני נוער מאירופה ולשמר
אותם לעתיד.
עוד על התוכניות החינוכיות האזוריות והחשיבה האזורית בחינוך ,ראו פרק נפרד בשער "עבודה
אזורית".
IIIIדוגמאות מהשטח ומה ניתן ללמוד מהן
1 .1תופעת האלימות בחברה הערבית –
פעילות במסגרת תוכנית "ילדים מלמדים ילדים"
תלמידי כיתות ט' משני בתי ספר שבשותפות מגידו ומעלה עירון החולקים אזור משותף,
השתתפו יחד בתוכנית "ילדים מלמדים ילדים" ,והצליחו לקיים שיח משותף עמוק ונוקב
בנושא הכאוב ביותר בחברה הערבית בישראל – האלימות הגואה .בהמשך לשיח ובמסגרת
טיפוח תפיסת הדמוקרטיה הפעילה והמעורבות בקהילה במטרה להוביל תהליכי שינוי,
החליטו התלמידים במשותף לנסח ולשלוח מכתב למפקד תחנת המשטרה באום אל-פחם
ולמפכ"ל המשטרה ,בבקשה לטפל בפשיעה ובאלימות ,ואף הציעו את עזרתם.
המצב לפני התהליך המשותף:
1 .1חוסר מודעות של התלמידים היהודים לתופעת האלימות בחברה הערבית.
2 .2תסכול הקבוצה הערבית מהמשטרה שאינה מטפלת מספיק בתופעת האלימות בחברה
הערבית ותחושת חוסר אונים.
3 .3תודעה פסיבית ותחושה שכבני נוער ,יהודים וערבים כאחד ,יכולתם להשפיע על תנאי
המציאות מוגבלת עד בלתי אפשרית.
המצב אחרי התהליך המשותף:
1 .1התהליך איפשר לתלמידים היהודים להכיר מקרוב את מציאות חייהם של התלמידים
הערבים ואת הדברים המטרידים אותם ,לטפח אמפתיה ותחושה של שותפות גורל.
2 .2בהמשך לכך ,התהליך הוביל לרצון כן לפעול יחד לשינוי תנאי המציאות ולתחושת של
התגייסות למטרה משותפת (של הקבוצה כולה) היוצרת לכידות ,גיבוש ומהווה בסיס
לבניית חברה משותפת.
3 .3פעולה אקטיבית שנקטו התלמידים יחד יצרה תודעה למעורבות ויכולת להשפיע ברמה
הקבוצתית והאישית.
| 102שער שני תכנית שותפות בין קהילות
להלן המכתב שנשלח למפקד התחנה:
תאריך1.5.18 :
לכבוד,
סנ”צ ניר יונה
מפקד תחנת משטרת
אום אל-פאחם
הנדון :בני נוער יהודים וערבים מודאגים למען חברה ללא אלימות
שלום רב,
תוכנית ימ”י (ילדים מלמדים ילדים) של גבעת חביבה שבה שותפים בני נוער מבי”ס
________ ובי”ס אזורי _____ ,פועלת למען חברה משותפת ,שוויונית ודמוקרטית.
אנו שואפים לקדם חברה שבה האזרחים מרגישים ביטחון אישי וחברתי מתוך תחושת
שייכות למרחב המשותף.
תופעת האלימות בחברה הערבית בסביבתנו מקוממת ומפחידה אותנו ,ואנו חרדים
לעתידנו ולאופי החברה שבה אנו חיים.
חשוב לנו לקחת חלק בשינוי המצב .נשמח להיפגש עימכם ולהבין איך ביכולתנו להירתם
ולעזור.
בתקווה לשיתוף פעולה למען חברה בטוחה ושקטה יותר,
בכבוד רב,
תלמידי ימ”י בתי הספר
________________________
טלפון של המורה הערבי _______ :טלפון של המורה היהודי_______ :
הפעילות נתקלה בקשיים לא מעטים:
1 .1הועלתה בתחילה ביקורת בקבוצה היהודית על הפעילות ,קושי להיות אמפתיים
וחוסר קבלה ונכונות להשתתף בפעילות אקטיבית הקשורה לנושא זה בשל דעות
קדומות ,סטריאוטיפים ותחושה שעל חברי הקבוצה הערבית "לעזור לעצמם".
לשמחתנו ,תפיסה זו עברה שינוי להבנה שהחלוקה ל"עצמם" ו"לנו" אינה מזינה את
הסיטואציה ,וכי תפיסת שותפות והבנה שכחברה משותפת יש לפעול יחד לטיפול
בבעיה נכונה יותר.
103
2 .2הועלתה ביקורת בקבוצה הערבית מצד המבוגרים ,שמביעים אי אמון ביכולת להשפיע
ולהוביל שינוי בכלל ובמשטרה בפרט .יתרה מכך ,עלה חשש שהתערבות מסוג זה תפגע
בילדים ,גם זאת מתוך חוסר אמון במשטרה.
3 .3גם מנהלי בתי הספר הביעו חשש בתחילה והתנגדות לעיסוק בתכנים היוצרים "רעש"
מול הממסד (משרד החינוך).
4 .4על מנת להתמודד עם קשיים אלה ואחרים ,כללה התוכנית:
5 .5במפגשים המשותפים ,חשיפה של התופעה ,היקפיה ,והמצוקה שהיא גורמת לתלמידים
ולמשפחותיהם (שכן אף אחד בחברה הערבית לא חסין מפני האלימות).
6 .6סיעור מוחות וחשיבה אסטרטגית לגבי צעדים לפעולה.
7 .7שליחת המכתב לתחנה וארגון מפגש עם מפקד התחנה ,שעודד את היוזמה וחיזק את
תחושת המשתתפים ביכולתם להשפיע על המציאות.
למרות ההצלחה ,בניתוח הדוגמה חשוב להבין את ההקשר הרחב שבמסגרתו בוצעה הפעולה.
מדובר בתוכנית שמסתיימת בכיתה ט' ,ואין אפשרות להמשכיות בקבוצות במסגרת לימודי
התיכון של התלמידים .כמו כן ,התוכנית פועלת במעגל קטן יחסית ,ואין מספיק השפעה
ויצירת אפקט מצטבר ורחב יותר על מעגלים נרחבים יותר של בני גילם .בנוסף ,המציאות
מורכבת וקשה ,ולעיתים פעולה כזו יכולה להשאיר את המשתתפים בבלבול ובחוסר אונים
אל מול ביקורת מהמשפחות ומהחברה מסביבם .נשאלת השאלה כיצד לייצר המשכיות
ורציפות של למידה הממשיכה לתת תמיכה וחיזוק לאזרחות פעילה במצב של חוסר בשלות
של החברה לתת אמון באפשרותם להיות אזרחים בעלי השפעה ,כל זאת כאשר התלמידים
עוד צעירים וחיים באקלים של חוסר אמון.
עם זאת ,חשוב להדגיש שבמונחים של התפתחות על ציר השותפות ,כפי שמופיע בפרק
הרביעי בשער התיאורטי ,פעילות מסוג זה מסייעת לעבור ממצב של "השתתפות" למצב
של "שיתוף פעולה" ובמובן מסוים אף ל"שותפות" ,גם אם באופן נקודתי ובהקשר של
החוויה המיידית :הובלת חזון משותף ואג'נדה משותפת; קבלת החלטות משותפת תוך דיון
ובירור הדדי ,יחד עם ערכים ,מטרות או אינטרסים משותפים המחברים ביניהם ,ואף ראייה
מערכתית ואינטגרטיבית ופעולה לטובת הכלל; מקור הנעה פנימי ,תוך שכנוע עמוק
בחשיבות השותפות היהודית-ערבית בפעולה והכרה בתלות ההדדית; השפעה על קידום
מדיניות ובחינת דרכים חדשות למתן מענה לרווחת התושבים ,תוך שילוב כוחות על מנת
ליצור שינויים יסודיים או רפורמות מערכתיות לטווח ארוך ,ועוד.
אנו מאמינים שלתהליך חינוכי רציף של פעילויות מסוג זה ,יש פוטנציאל לסייע לתלמידים
לפתח תודעת שותפות בגיל צעיר יחסית ,ולשאת אותה אל חייהם הבוגרים ,ובכך להתחיל
את חייהם הבוגרים בנקודת פתיחה טובה יותר משל הדור הקודם בכל הקשור לטיפוח חיים
משותפים בישראל.
| 104שער שני תכנית שותפות בין קהילות
2 .2חיבור בין חלקי השותפות – נחל מיסקע:
הדוגמה הראשונה בפרק הראשון בשער זה עסקה בצוות הסביבה של שותפות מגידו ומעלה
עירון ובעיקר בפרויקט שיקום נחל מיסקע .בדוגמה האחרונה אנו שבים לפרויקט זה ,הפעם
תוך חיבור המעגלים המוניציפלי ,הקהילתי והחינוכי ,המשולבים כולם בפרויקט נוסף של
תוכנית "ילדים מלמדים ילדים" בשותפות מגידו ומעלה עירון.
בחודש מרס 2019התקיים מפגש משותף של קבוצות מגידו ומעלה עירון המסיימות שנתיים
של השתתפות בתוכנית ימ"י ,לסיכום פרויקט שיקום נחל מיסקע .התלמידים נפגשו עם
פעילי סביבה משתי הרשויות ,למדו על הפרויקט ,וערכו מבצע ניקיון ומעגלי שיח בנושא
של חברה משותפת בנחל .המפגש תרם לחיזוק תחושת השייכות והמעורבות בבניית חברה
משותפת באזור.
מנחה ימ"י בבית הספר היהודי כתב בסיום תוכנית הקבוצות ,במפגש שהתקיים בנחל:
"באמת קשה לתאר עד כמה המפגש שלנו היה איכותי ומוצלח ,ושיא לתוכנית של שנתיים!
מסלול הליכה מקסים על שביל חדש בלב הטבע הפורח של שתי המועצות ,המשך בהובלה
והשתתפות מעולה של החניכים שהובילו פעילויות ושיחות מעמיקות על טבע ,שמירת
סביבה וחיים משותפים בישראל .אחר כך ,בחניון 50 ,בני נוער ,הפגינו יוזמה משותפת וניקו
אותו יחד! ובהמשך :שורת שיחות מרתקות במעגלים קטנים עם פעילים מקומיים ובעלי
תפקידים משתי המועצות – מעניין ומעצים להקשיב לסנדרה מגבעת עוז ,יושבת עם ראשד,
ומספרת על ילדות משותפת עם ילדי סאלם וזלפה ,כל כך חשוב ורלוונטי לדור הצעיר,
כדי ללמוד שהם חלק ממורשת ושרשרת משותפת של שכנים שמאמינים ויוצרים עתיד
משותף וטוב! ולבסוף ,אירוח כיד המלך במאפייה בזלפה ותצפית והסבר מסאלם על גדר
ההפרדה לעבר השומרון".
המצב לפני התהליך המשותף:
1 .1חוסר מודעות מספקת לשותפות בין הרשויות ולפעילות שנעשית במסגרתה.
2 .2פחות חיבור בין תחום החינוך והתחום המוניציפלי של השותפות.
3 .3חוסר היכרות עם האזור הקרוב ועם החיבור בין המורשת למקום.
המצב אחרי הפעילות המשותפת:
1 .1יצירת זיקה לאזור המשותף דרך היכרות והשתתפות פעילה בניקיון המקום.
2 .2רתימה ועירוב של בעלי תפקידים וחברי צוות סביבה משתי הרשויות לפעילות.
3 .3יצירת חיבורים בין המעגלים השונים באופן הממסד את פעילות השותפות ,נותן
לה תוקף מערכתי-שיטתי ,ופותח פתח לקיימות והמשכיות כתוצאה משילובי כוחות
פוטנציאלים בין מעגלים אלה בעתיד.
105
תוצרים של הפעילות המשותפת:
1 .1נוסף על העמקת הקשר בין הקבוצות ויצירת היכרות ומפגש עם הפרויקט ,העמקת
החיבור לסביבה שכולם חולקים ושייכת לכולם ,שכן הסביבה אינה יודעת גבולות.
השיח עם בעלי תפקידים ברשויות ,חברי צוות הסביבה והשיטור שהגיעו למפגש חיזק
את החיבור לאדם ולאדמה.
2 .2הכנת שלטים לנחל בשתי השפות ,המבטאים ערכים של חברה משותפת ,ובכך השאירו
חותם.
3 .3תחילתה של בניית מסורת משותפת הקשורה באזוריות המשותפת.
חשוב לציין כי פעילות זו ,שנעשתה בשנה הרביעית לשותפות ,היא אחת הדוגמאות
הבודדות שבהן צוותים שונים בשותפות עבדו יחד ובכך יצרו אפשרות לגיבוש ראייה
מערכתית ועשייה חוצת-צוותים היוצרת אינטרגציה בין יוזמות .אנו מקוים שפעילויות
אלה ,שזכו להד חיובי מאוד בקהילות ,הן חשיפה של מהלך מעורר השראה ותקווה שתהיה
לו המשכיות לתוכניות שותפות שהרשויות יפעילו גם לאחר תום תוכנית הליווי של גבעת
חביבה.
עוד פוטנציאל הגלום בפעילות זו והמעלה גם סיכון וחשש כלפי ההמשך ,הוא הטיפול
בסוגיות קשות ובשאלות של זהות ,שהמשתתפים בתהליך טרם מצאו דרך לעסוק בהן:
בהכנה לסיור בנחל נעשתה היכרות עם היישובים באזור של שתי המועצות ,וביניהם כפרים
שגורשו ב .48-הדבר מעורר את ליבת הקונפליקט – סוגיית האדמות והבעלות על הקרקע.
במעגלי השיח עלה נושא זה ,ההשתתפות של התלמידים הייתה ערה ,והשיח היה פורה.
עם זאת ,יש תחושה של חוסר בשלות של הקבוצה היהודית מחד ,ומאידך צורך שעולה
מהקבוצה הערבית להעמיק את השיח בנושא .צפה ועלתה גם העובדה כי אזור הנחל קרוב
מאוד לכפרים סאלם וזלפה ,ועם זאת רוב האדמות בסביבתו שייכות ליישובים יהודיים
ומצויות בתחומי השיפוט של המועצה האזורית היהודית ,דבר הנתפס כעיוות היסטורי
שבולט בהליכה באזור הנחל ,ושקשה ,עדיין ,לדון בו.
תלמידי תוכנית ימ"י שותפות מעלה עירון מגידו
| 106שער שני תכנית שותפות בין קהילות
פרק רביעי
מתווה ושלבי עבודה בבניית שותפות
I.Iמבוא
פרק זה יציג את "מדריך" גבעת חביבה לליווי רשויות שכנות במסגרת תוכנית ארבע-שנתית
לשותפות בין קהילות .לאחר הצגת מערך ליווי השותפויות של גבעת חביבה ותיאור תפקידי בעלי
התפקידים המרכזיים במערך זה ,שלושה הפרקים הבאים יציגו את השלבים המרכזיים בתהליך הליווי
הארבע-שנתי של השותפויות ,מהבירור הראשוני עם ראשי הרשויות את הנכונות להיכנס לתהליך
שותפות עם הרשות השכנה ,ועד לעקרונות היציאה בתום ארבע שנים (אם לא מתבקשת גבעת
חביבה להמשיך את הליווי ,מתוך הכרה שטווח זמנים של ארבע שנים הוא טווח קצר עד בינוני ולא
מספיק להבניית תודעה ופרקטיקות של שותפות במובן המתואר בשער הראשון) .השלבים המתוארים
הם התקשרות עם רשויות והתנעת התהליך (שלב א') ,עבודה מתמשכת בצוותי עבודה (שלב ב'),
המעבר לשנת הפעילות השוטפת השנייה (שלב ג') והשנים השלישית והרביעית ,כולל אסטרטגיית
היציאה (שלב ד').
בעלי תפקידים במערך ליווי השותפויות בגבעת חביבה
מנהל גבעת חביבה אחראי על התוויית מדיניות לתהליכי השותפות ,ליווי ובקרה ,פיתוח התוכנית
במרחב הארצי.
מנהל התוכנית "שותפות בין קהילות" הוא מנהל המרכז היהודי-ערבי .במסגרת אחריותו הוא מתכלל
את עבודת התחומים (מוניציפלי ,חינוכי וקהילתי) ,מנהל קשר ישיר עם מנהלי הרשויות והבכירים
במועצות לשם סיוע בפתרון בעיות לקידום עבודת הצוותים ,אחראי על תקציבי השותפות וכוח האדם,
ומקיים ישיבות חודשיות של צוות המרכז וישיבות צוותים בהתאם לצורך.
מלווי השותפות (יהודי וערבי) מובילים בפועל את התהליך ,מנחים את פגישות הצוותים השונים,
ודואגים לקדם את התהליך בהתאם לדגשים המופיעים בעמוד הקודם ולכל אורך מדריך זה.
מתכלל המרכז אמון על ניהול וריכוז ידע ,תמיכה מנהלית במנהלי תחומים ורכזי פרויקטים ,סיוע
בתכלול הארגוני למנהל השותפות ,כתיבת דוחות ,תמיכה מנהלית בפרויקטים.
יועץ אקדמי מספק ליווי מקצועי של מלווי הצמדים ,נותן תמיכה בסוגיות מקצועיות הקשורות
בהנחיית התהליך ובהובלתו ,מסייע למלווים בניסוח יעדים שנתיים ובניית תוכניות העבודה לכל
שותפות ,שותף בבניית תוכנית הערכה ,ליווי תהליכי ההערכה והפקת לקחים מדוחות ההערכה ,מסייע
בבניית הדרכות וסמינרים לצוותי המנהיגות ,אמון על הכשרות והדרכות לצוות גבעת חביבה ועל
פיתוח הידע של תוכנית השותפות.
107
מנהל מחלקת החינוך מוביל את פעילות השותפות במעגל החינוכי ,עובד בצמוד למנהלי מחלקות
החינוך ,ודרכם עם מנהלים וצוותי מורים בבתי הספר שבהם מתקיימת פעילות ,תוך חיבור העבודה
החינוכית היכן שניתן לפעילות הנעשית במעגלים המוניציפלי והקהילתי.
מנהל תחום הקהילה מוביל את צוותי העבודה בשותפות הממוקדים בעבודה הקהילתית ,עובד עם
חברי צוות המנהיגות העוסקים בקהילה או בתחומים משיקים ,ואמון על חיבור העבודה החינוכית היכן
שניתן לפעילות הנעשית במעגלים המוניציפלי והקהילתי.
בעלי תפקידים משלימים שחשוב לעבוד איתם בשיתוף פעולה ובשותפות
אחראי ניהול מידע מרכז את המידע והנתונים אודות הפעילויות השונות ואחראי על הפצתו דרך
ובעזרת ניוזלטר חודשי ,אתר גבעת חביבה ,ועוד
מנהלת המרכז לשוויון מגדרי
מנהלת מרכז האומנות וגלריה לשלום
תיאור התפקיד של מלווי שותפות
מלווי השותפות הם למעשה המנוע שמניע בפועל את התהליך כולו .תפקידם לעצב את התהליכים
ולהנחות את הצוותים השונים ,להיות בקשר רציף עם מנהלי השותפות הרשותיים ,לקדם דברים
בהתאם לצורך בין פגישות ,לתכלל בין עבודת הצוותים השונים ,לייצר סינרגיה בין המעגלים השונים
(מוניציפלי ,חינוכי ,קהילתי ופרויקטים אזוריים) ,לחשוב כיצד ניתן להרחיב את המעגלים ולערב
ציבורים נוספים מהקהילות ,להסתייע בראשי הרשויות ולהפעיל בעלי תפקידים אחרים בגבעת חביבה
בהתאם לצורך.
על מלווי השותפות להביא סבלנות (לקצבי עבודה) לצד נחישות (להמשיך ולדחוף ולקדם) ,מנהיגות
(יוזמה והנעה) לצד העצמה של בעלי תפקידים שונים לקחת אחריות ,תשומת לב לפרטים (ניהול
השותפות מצריך עיסוק בפרטים רבים) לצד ראייה של התמונה הגדולה ,ראייה תהליכית-דיאלוגית
(קידום יכולת המשתתפים להבנות דיאלוג וחשיבה משתפת) לצד ראייה תוצאתית (מכוונת מטרה
להשגת הישגים קונקרטיים בשטח).
חשוב שמלווי השותפות יהיו בעלי כישורים בהנחיית קבוצות ,בגישור וניהול קונפליקטים בין-
אישיים ובין-קבוצתיים ,בהבנה רב-תרבותית והיכרות עם התרבויות היהודית והערבית ועם המורכבות
היהודית-ערבית בישראל ,לצד ידע בניהול פרויקטים ,בניית תוכניות עבודה ,תכנון ציבורי והובלת
צוותי משימה.
במהלך התוכנית נחשפים המלווים להיבטים שונים ומגוונים שאינם בהכרח מתחום התמחותם (לדוגמה,
תכנון סביבתי או תכנון כבישים) ,כמו גם לעבודה עם רשויות וגופים מדיניים שאינם בתחום התמחותם.
על המלווים להיות בעלי יכולת ועניין ללמוד ולהסתגל למציאויות חדשות ,ועם זאת לדעת להפעיל
את גופי הידע הרלוונטיים (מהנדסי המועצות ,או גופים סביבתיים רלוונטיים) ,ובמידת הצורך ,לערב
גופים נוספים או להקים גופים מייעצים .מאחר שהתהליך אמון גם על פיתוח יכולות והקניית כלים
| 108שער שני תכנית שותפות בין קהילות
לקיום חברה משותפת בישראל ,על מלווי השותפות להפעיל חשיבה פדגוגית העוסקת בשאלה כיצד
לעשות שימוש בסדנאות ובתהליכים אחרים להקניית ידע ומיומנויות נדרשות ,ולהיעזר באנשי מקצוע
נוספים שיוסיפו ללמידת השותפים לתהליך.
עבודה במסגרת קידום שותפות יהודית-ערבית מורכבת ומרובת חסמים .על המלווים לבוא בגישה
חיובית ,ולהכיר בכך ששינוי תנאי המציאות ליצירת חברה שוויונית ,סובלנית ולכידה יותר מצריך
פעולה רציפה ונחושה ,אמפתית ובעלת חזון בתנאי מציאות רחוקים מאידיאליים ,שתאפשר את קידומה
ולו במעט של מציאות טובה יותר ,ואת הטמנתם של זרעים שיבשילו אולי רק מאוחר הרבה יותר.
שער זה מספק פירוט כרונולוגי של מה שעליהם לקדם במהלך כל אחד משלבי השותפות ואת אופני
הפעולה לקידומה .בכך הוא נועד לסייע למנהלי ומלווי השותפות בתפקידם המורכב.
תכלול עבודת השותפות
ברוח תפיסת העבודה הרואה חשיבות רבה בעבודת התכלול ,כפי שפורטה בפרק החמישי בשער
התיאורטי ,הגישה המתכללת מקבלת ביטוי גם בתוך גבעת חביבה פנימה ,בניהול השוטף של עבודת
השותפות .עבודת התכלול הפנימית כוללת:
1 .1ניהול וריכוז ידע ,מול אחראי פיתוח האתר .ריכוז ידע ארגוני מול גיוס משאבים.
2 .2תמיכה מנהלית במנהלי תחומים ורכזי פרויקטים (חינוך ,קהילה ,אומנות ,נשים ,מוניציפלי).
3 .3סיוע בתכלול הארגוני למנהל השותפות והרחבת שיתופי הפעולה בין התחומים השונים בארגון
(מוניציפלי ,חינוך ,קהילה ,נשים ,אומנות).
4 .4הובלה משותפת עם היועץ האקדמי של העצמת הצדדים לפעול בשותפות.
5 .5ריכוז עבודת צוות שותפויות של גבעת חביבה וסיוע בבניית תכנים למפגשי הצוות ,הפקת לקחים
מהפגישות ,וסיוע בבניית ממשקים פנים-ארגוניים.
6 .6סיוע למנהל תוכנית השותפויות בניהול תקציבי – בניית סעיפי תקציב לכל שותפות ,מעקב
ובקרה ,הגדרת צרכים נוספים כלפי גיוס משאבים.
7 .7סיוע למובילי שותפויות בהתכנסויות רחבות.
8 .8מעקב על ביצוע משימות שוטפות והפקת לקחים.
9 .9השתתפות בהערכת ביניים פנימית של התקדמות השותפות.
1010סיוע למנהל התוכנית בארגון אירועים אזוריים של השותפות.
1111אחריות על יחסי ציבור ותקשורת (איסוף מידע ,הצפת הזדמנויות ליחצון אירועים).
109
שלב א'
התקשרות עם רשויות ,התנעת התהליך ובניית יסודות התוכנית
יעדי השלב:
בדיקת מוכנות ,תיאום ציפיות ,יצירת מחויבות ובנייה של מסגרת עבודה.
תוצרים מקווים:
התחייבות ומחויבות ראש המועצה ומליאת המועצה להליך (כולל הקצאת משאבים).
בחירה מושכלת של מנהל שותפות.
זיהוי ראשוני של הזדמנויות וחסמים.
יציאה לדרך של תהליך המיפוי.
היכרות ובניית אמון ויחסי עבודה בין חברי הצוות היהודים והערבים.
יצירת מחויבות ונכונות לקידום השותפות באופן רציף בקרב המשתתפים.
גיבוש צוותי עבודה ונושאים לטיפול במסגרתם.
השקת עבודת הצוותים.
בניית הקשר והמחויבות
ראשיתו של ההליך בבניית קשר עם ראשי הרשויות .מודל העבודה דורש את התחייבות מליאת הרשות
לתהליך רב-שנתי של שותפות עם הרשות השכנה ועם גבעת חביבה .התחייבות זו צריכה להיות
מושכלת ומודעת למה שנדרש מרשות הנכנסת לתהליך שותפות .תהליך הכניסה לשותפות חשוב
ומניח את היסודות שעליהם תיבנה השותפות בהמשך .לכן ,גם אם תהליך זה מתמשך ומצריך דיונים
ובחינה כנים של התנאים על ידי המועצות ,יש לקיים אותו ולמצותו עד תום ,ואם התנאים לא בשלים
לכניסה לשותפות – להסביר לרשויות מדוע לא נכון בשלב זה להיכנס לתהליך שותפות רחב ,ומהן
הפעולות שכדאי לעשות כדי ליצור את התנאים המתאימים ,תוך שגבעת חביבה מציעה את סיועה
ליצירת תנאי הבשלות לשותפות (ראו הדוגמה האחרונה בפרק הראשון בשער זה).
משאבים נחוצים
מודעות של ראש מועצה לחשיבות הנושא היהודי-ערבי ולצורך בבניית יחסים טובים יותר בין יהודים
וערבים במדינה אינה מספיקה .היא אומנם תנאי הכרחי ,אבל ללא הכרה של חברי המועצה במשאבים
הנדרשים מהשותפות – בעיקר משאבי כוח אדם בעל עניין ופניות – לקיום תהליך ארוך-טווח של בניית
שותפות בין רשות יהודית לרשות ערבית ,קיים חשש שיתגלע בהמשך פער בין המשאבים הנדרשים
להצלחה ובין היכולת או העניין של רשות להקצות משאבים אלה ,ותהליך השותפות לא יצליח .חשוב
| 110שער שני תכנית שותפות בין קהילות
לזכור שתהליך המוביל לחוויית אי-הצלחה ואכזבה יכול להסב נזקים לעניין היהודי-ערבי ,ועדיף לא
להיכנס לתהליך שלא בשלו התנאים להצלחתו ,מאשר להיחפז ולהיכנס לתהליך עם רצון טוב אבל
חוסר בסיסי ביכולות .חשוב לציין ,כי במושג היכולת אין הכוונה כי רק מרמת בשלות מסוימת לרמה
גבוהה של שותפות מומלץ להיכנס לתהליך (ראו פרק שלישי בשער התיאורטי).
יכולות ומשאבים שנבחן בכניסה לתהליך כוללות בחינה של מספר אלמנטים:
• •זיהוי בעלי תפקידים ברשות בעלי מוטיבציה להוביל את תהליך השותפות ולשמש סוכני שינוי.
• •קיום תשתית ארגונית מספיקה ונכונות להקצות משאבי זמן סבירים של בעלי תפקידים שונים
לקיומה של השותפות.
• •ההכרה בפערים ובקיומם של צרכים שונים ,והנכונות להבנות תוכנית שותפות שתיתן מענה לצרכים שונים.
• •בחינת התנגדויות אפשריות לתהליך השותפות ברשות והיכולת של ראש הרשות להתמודד איתן.
• •הנכונות להקצות משאבים כספיים מינימליים לטובת השותפות.
המפגש הראשוני בין מנהיגי השותפויות מהרשויות
בשלב זה חשוב לייצר את המפגש הראשוני בין ראשי הרשויות ,על מנת לקבל החלטה משותפת
והתחייבות משותפת לקידום השותפות כתהליך מתמשך ,ארבע-שנתי בשלב ראשון ,במטרה לבנות
מציאות חיים אחרת עבור תושבי הרשויות .בשלב זה גם מועלה החזון של כל ראש רשות לשותפות,
ובמידת הצורך מוצפים ההבדלים על מנת לוודא שהמשתתפים כולם מודעים לשונות ומכילים אותה.
מומלץ כבר במפגש בין ראשי הרשויות לכלול את הצוות המצומצם של בעלי התפקידים ברשות
המחויבים לרעיון השותפות ,שיכולים להיות הכוח המניע שחשוב להעצים לצורך ההוצאה לפועל של
השותפות ,ולאפשר להם לקחת חלק בוועדת ההיגוי שלה (לעיתים היוזמה לשותפות תהיה של בעל
תפקיד במועצה ,וחשוב שהוא יהיה שותף בתהליך מראשיתו).
מנהל השותפות הרשותי
במסגרת בניית הצוות המוביל ,מתבקש ראש הרשות לאתר כבר משלב מוקדם דמות בכירה ברשות
בעלת אוריינטציה ואמונה בחשיבות קידום השותפות היהודית-ערבית ,על מנת שישמש מנהל השותפות
בפועל מטעם הרשות .למנהל השותפות הרשותי תפקיד מכריע להצלחת השותפות :תפקידו לתכלל את
כל עבודת השותפות מטעם הרשות ,להמריץ את חברי צוות המנהיגות לבצע את הפעילויות הנדרשות,
לתווך לראש הרשות את עיקרי הפעילות והקשיים שעולים ,להיות בקשר רציף עם מלווי השותפות
מגבעת חביבה ומנהל השותפות של הרשות השותפה ,לחשוב יצירתית כיצד לתת מענה לקשיים
שעולים וכיצד להשיג משאבים נדרשים ,לסייע למלווי השותפות להכין מפגשים של צוות מנהיגות,
לבחון דרכים לערב גורמים שונים נוספים ואת התושבים מהקהילה ,ולמעשה ,לרתום את מי שצריך
מהרשות ,היכן ומתי שצריך ,על מנת לייצר את ההמשכיות וההתפתחות של השותפות.
לפיכך ,חשוב שמנהל שותפות יהיה:
111
• •אדם המאמין בערכי השותפות ובחשיבות קידומה.
• •אדם בעל נכונות להכיר את האחר ולהיות אמפתי כלפיו.
• •בעל מוטיבציה ורצון להשקיע באופן יצירתי ביוזמות במסגרת השותפות.
• •בעל סמכות במועצה שיכול להניע בעלי תפקידים להגיע לפגישות ולפעול ביניהן.
• •בעל חשיבה ויכולת ארגונית טובות.
• •בעל פניות מבחינת הגדרות התפקיד והמטלות האחרות שלו לקדם את השותפות בפועל.
הייתה לנו הזכות לעבוד עם מגוון של בעלי תפקידים ברשות ששימשו כמנהלי שותפויות ,שותפים
שאיתם פילסנו את הדרך ועיצבנו את השותפות בין הרשויות .מהגיוון הרב למדנו שעל מנת להניע
תהליכים משמעותיים המצריכים רתימת בעלי תפקידים שעמוסים מאוד גם כך ,ועל מנת ליצור
סדרי עדיפויות ודגשים חדשים – חשוב מאוד שמנהל השותפות ישלב בין הערכים והסמכות על מנת
לייצר הצלחה .עבדנו עם מנהלי שותפות שהיו אמונים על תחום הסביבה ,פעילויות נוער ,תחומי
רווחה – ובכל המקרים ראינו כי קל וטבעי למנף את התחומים שבהם הם עוסקים בשוטף .למשל,
מנהל שותפות בכיר ברמת סגן ראש מועצה שהיה אחראי על הקמת מו"פ אזורי – קידם את חיבור
המהלך הזה לשותפות .מנהלת שותפות שהייתה מנהלת מחלקת רווחה או סביבה ,יזמה וגיבתה
פעילות וראינו התקדמות רבה יותר בתחום.
למדנו גם שהתפקיד מצריך מחויבות להחזקה רציפה ומתמשכת של השותפות באופן שלעיתים
התגלה פער בין הרצוי כפי שגבעת חביבה זיהתה מן החוץ ,לבין המצוי מבחינת משאבי הזמן
והפניות של בעל התפקיד שמילא גם את תפקיד מנהל השותפות .מאתגר לפנות אחוזי משרה
משמעותיים של בעל תפקיד ברשות על מנת שתהיה לו פניות כפי שנדרש מתפקיד מנהל שותפות.
מנהלי מחלקות נוער ,לדוגמה ,הנשאבים לתוך תפקיד תובעני ביומיום ,מצאו את העבודה הרציפה
והמתמשכת עם מלווי השותפות מאתגרת ולעיתים אף מכבידה.
מזכיר מתאם לוגיסטי
נוסף על מנהל השותפות ולצידו ,חשוב שתהיה פונקציה שתקדיש תשומות נדרשות לתיאומים ושאר
צרכים לוגיסטיים של השותפות ,המצריכים זמן ופניות שלמנהל שותפות בכיר לא תמיד יש .לפיכך,
חשוב להבהיר מראש כי על הרשות להקדיש משאב זה לעבודה רציפה מול צוות גבעת חביבה ,כדי
למנוע עיכובים ובלבולים ,ושללא סיוע זה תיפגע הפעילות השוטפת של השותפות.
בניית צוות המנהיגות
מדובר ב 12-בעלי תפקידים ונציגי ציבור (כולל ראש הרשות) ,שתפקידם להניע את השותפות קדימה,
להוביל את צוותי העבודה ,לחשוב יצירתית כיצד לתת מענה לצרכים ולאתגרים של השותפות ,לבנות
את גרעין השותפות המשותף לשתי הרשויות (צוות המנהיגות המשותף) ,לבחון כיצד לרתום בעלי
| 112שער שני תכנית שותפות בין קהילות
תפקידים רלוונטיים ותושבים מהרשות לשותפות ,להיות השגרירים של השותפות בקהילה ולקחת חלק
בתהליכי שינוי פנים-מועצתיים המבנים מוסדות חדשים שיסייעו לשותפות להיות בת-קיימא .חשוב
לסייע לראש הרשות לבחור את האנשים המתאימים לפי הקריטריונים הבאים:
• •מאמינים בנחיצות וחשיבות השותפות ובעלי מוטיבציה לקידום יוזמות במסגרתה.
• •בעלי תפקידים רלוונטיים לקידום יוזמות נחוצות במסגרת השותפות.
• •פניות מבחינת הגדרות התפקיד והמטלות האחרות שלהם לקדם את השותפות בפועל.
• •נכונות להשתתף בצוות עבודה מתמשך אחד לפחות.
• •בנוגע לנציגי המגזרים העסקי והשלישי :בעלי עניין בשותפות ,מעמד ציבורי ,יזמות ומנהיגות,
ויכולת לרתום את הקהילה ובעלי תפקידים נוספים.
תהליך בחירת צוות המנהיגות צריך להיעשות בקפידה ,תוך תהליך דיאלוגי והיכרות טובה של מלווי
התהליך עם המועצות והמיפוי .יש ערך בכך שמלווי התהליך יהיו מעורבים בתהליך בחירת המשתתפים,
ואולי יצטרפו לפגישות מפתח פנים-רשותיות שבמסגרתן נקבע הצוות ,על מנת שהוא יכלול את
האנשים המתאימים ושיהיה מאוזן – גם פנימית (חלוקה לגברים ונשים ,חלוקה לבעלי תפקידים ברשות
ונציגי המגזרים האחרים ,חלוקה למשוכנעים-לדבר ובעלי תפקידים שהכרחי שישתתפו בתהליך גם
אם השותפות אינה בראש סדר העדיפויות שלהם )...וגם חיצונית (חתך מקצועי ואנושי דומה משתי
הרשויות).
צוות המנהיגות יורכב בחלקו מבעלי תפקידים רלוונטיים ברשות ,ובחלקו מאנשי המגזר העסקי
והחברה האזרחית .חשוב שמבנה צוות המנהיגות ייצג את התפיסה שתהליכים חברתיים מורכבים יצאו
אל הפועל ביתר יעילות אם יהיה שיתוף פעולה תלת-מגזרי ,קרי – בשיתוף עם המגזר העסקי ועם
החברה האזרחית (המגזר השלישי) .יש ערך רב במעורבות המגזר העסקי והחברה האזרחית בתהליך,
דבר שיכול "להגדיל את העוגה" ולהרחיב את מעגל השותפות והיוזמות המשותפות ,כמו גם לייצר
קיימות והמשכיות .בתוכניות עבודה מסוימות ,קרוב לוודאי שיהיה ערך ביצירת קשר עם עמותות
ומיזמים משלימים/תומכים לאיגום משאבים (כספיים ,מקצועיים ואחרים) .על כן מוצע לערב בתהליך
את השחקנים המרכזיים האזוריים/מקומיים מהמגזר העסקי והמגזר השלישי ויוזמות ומיזמים קיימים.
מומלץ שמבין 12בעלי התפקידים ,יהיו גם 3-2נציגים גם מכל אחד ממגזרים אלה.
חשוב לתאם ציפיות גם עם המועמדים לצוות המנהיגות .עליהם להבין כי אין זו ועדה מייעצת
המתכנסת אחת למספר חודשים ונותנות משוב על הפעילות ,אלא צוות שמטרתו להתגבש עם הצוות
מהרשות השנייה ,לפתח יחד ובאופן מתמשך את החזון והיעדים והתוכניות של השותפות ,לרכוש
מיומנויות לעבודה משותפת ולהוביל את הנחלת רוח השותפות בקהילות ,ומצופה מכל אחד מחברי
הצוות להשתתף ואף להוביל את אחד מצוותי העבודה שעליהם יוחלט בהמשך .אנו רואים בצוות זה
– ועסוקים להבנות את תודעת המשתתפים בתהליך בהתאם – כצוות המנהיגות שעל כתפיו מוטלת
האחריות ,גם אם בסיוע ודחיפה שלנו ,להוציא לפועל ולקדם את השותפות .לכן גם שונתה הגדרת
הצוות מ"ועדת היגוי" ,שפותחת פתח לקונוטציות של התכנסות לשם קבלת דוח התקדמות ומתן עצות
להמשך ,ל"צוות מנהיגות" ,שמסמן משלביו הראשונים של התהליך את תפקיד היושבים בו והאחריות
המוטלת עליהם להבנות את מציאות השותפות באמצעות עבודה פרואקטיבית רציפה ונחושה.
113
בשלב זה ,שלב בניית התשתית לשותפות ,ניתן להציע סיוע לראש הרשות להרחבת מעגלי המודעות
ורתימת השחקנים המתאימים משני המגזרים הנוספים ,וזאת באמצעות פעילות חשיפה של עקרונות
השותפות על ידי אנשי גבעת חביבה לנציגות מכל אחד ממגזרים אלה.
ועדת היגוי
לצד צוות המנהיגות יש מקום למנות ועדת היגוי מצומצמת ,שתפקידה להיפגש אחת לרבעון לדון
בהתקדמות השותפות ובסוגיות המצריכות הכרעת צוות בכיר .ועדת ההיגוי מורכבת מראשי הרשויות,
ממנהלי השותפות הרשותיים ומעוד כשני משתתפים בכירים ופעילים מצוות המנהיגות .נוסף על כך
משתתפים מגבעת חביבה :שני רכזי השותפות ,מתכללת התוכנית ,היועץ האקדמי ,מנהל התוכנית
(מנהל המרכז היהודי-ערבי לשלום) ומנהל הגבעה.
חתימה על אמנת השותפות
שלב ההיערכות מסתיים בחתימת אמנת שותפות בידי ראשי הרשויות (ראו נספח ד') .בכך מתחייב
ראש הרשות ,כלפי ראש הרשות השנייה וכלפי גבעת חביבה ,על הנכונות לקחת חלק בתהליך ,לספק
את המשאבים הנדרשים ולתת מקום מרכזי מספיק לקידומו באג'נדה של המועצה לשנים הבאות .על
מנת שהתחייבות ראש המועצה לא תהיה בחלל ריק ,ומתוך הבנה שלנו את החשיבות של תמיכת
המועצה בתהליך השותפות ,אנו מבקשים מראש המועצה להעביר את ההחלטה לכניסה לשותפות
כהחלטה של מליאת המועצה.
| 114שער שני תכנית שותפות בין קהילות
ראש מבנה שותפות בליווי גבעת חביבה:
רשות ראש
ערבית רשות
יהודית
ועדת מנהל מנהל ועדת
היגוי שותפות שותפות היגוי
צוות מנהיגות שותפות
צוות צוות
מנהיגות מנהיגות
רשותי רשותי
צוותי עבודה
דמויות מפתח דמויות מפתח
מהמגזר העסקי מהמגזר העסקי
והחברה האזרחית והחברה האזרחית
115
אמנת השותפות ,דוגמה
| 116שער שני תכנית שותפות בין קהילות
על אמנה זו חתמו:
נזיה מסארווה (ראש מועצה מקומית כפר קרע) וחיים געש (ראש המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור),
ינואר 2011
אילן שדה (ראש המועצה האזורית מנשה) ומורסי אבו-מוך (ראש העיר באקה אל-גרבייה) ,נובמבר 2013
איציק חולבסקי (ראש המועצה האזורית מגידו) ומוסטפא אגבריה (ראש מועצה מקומית מעלה עירון),
נובמבר 2014
דיאב גאנם (ראש מועצה מקומית זמר) ורני אידן (ראש המועצה האזורית עמק חפר) ,דצמבר 2015
עמיר ריטוב (ראש המועצה האזורית לב השרון) ועבד אלבאסט סלאמה (ראש עיר ,קלנסווה) ,ינואר 2017
פואד עווד (ראש מועצה מקומית מזרעה) ומזכירות קיבוץ עברון ,דצמבר .2016
המיפוי
משגובשה ההחלטה של ראשי הרשויות להיכנס לתהליך שותפות ,מקצה גבעת חביבה משאבים למיפוי
יסודי של הרשויות .המיפוי נועד לסייע לשותפים לזהות את הפוטנציאל של השותפות להביא להישגים
שייתנו מענה לאינטרסים של המועצות שבשותפות .המיפוי כולל אינטרסים וצרכים של כל אחת
מהרשויות ,אפשרויות ,הזדמנויות ,חסמים אפשריים ,שחקנים רלוונטיים שונים ,והמלצות שיסייעו
לראשי הרשויות ,ובהמשך לחברי ועדת ההיגוי/צוות המנהיגות של השותפות ,לזהות את התחומים
ובעקבותיהם לבחור בפרויקטים שונים שברצונם לקדם במסגרת השותפות בשלושת המעגלים –
המוניציפלי ,הקהילתי והחינוכי.
מטרות המיפוי:
• •לתת תמונה רחבה של צרכים ,אינטרסים ,חששות וחסמים ,שחקנים פוטנציאליים משלושת המגזרים,
זיהוי פוטנציאלים ומסוגלויות לעבודה ארוכת טווח/קיימות;
• •המיפוי יוצר בשלות והבנה של המשאבים הנדרשים לכניסה לתוכנית השותפות (מצריך זמן להבנה
עמוקה במה מדובר) – בעיקר בקרב ראשי הרשויות וההנהלה הבכירה;
• •המיפוי יוצר אמון וכניסה הדרגתית של בעלי העניין לתוכנית השותפות;
• •המיפוי מאפשר מסגור מדויק יותר של יעדי השותפות וההיתכנות לפעולה בתחומים שונים ,דבר
שמייצר מחויבות לתהליך ומתאם את הציפיות של כל המשתתפים.
המיפוי הוא כלי חשוב הכולל מידע ונתונים חשובים שיש לחזור ולעשות בהם שימוש לכל אורך
השותפות .ביכולתו לעגן ולתת בסיס טוב לעבודת הצוותים ולסייע בקבלת החלטות כיצד למקד את
עבודת הצוותים .המיפוי יכול לשמש מעין "מפת דרכים" המציינת מכשולים אפשריים בדרך ,הצעת
פרויקטים שבהם קיימת היתכנות של השותפות ,קריטריונים לבחירה ותבנית מנחה לעבודת צוותים
משתי הרשויות .לפיכך ,חשוב שהן המלווים והן המשתתפים ישובו אל המיפוי וייעזרו בו גם מעבר
לשלב בחירת התחומים והפרויקטים לפעולה .יודגש שהמיפוי אינו מהווה תכתיב כלפי הרשויות ,אלא
בחזקת המלצות בלבד.
117
במסגרת המיפוי חשוב שיושם דגש על:
• •מסגרת תיאורטית;
• •היכרות עם היישובים והצגת הפרופיל ,ההיסטוריה הקרובה שלהם והמורכבויות והאתגרים שאיתם
הם מתמודדים ושרלוונטיים ובעלי פוטנציאל השפעה לשותפות;
• •ההיסטוריה של היחסים עם היישובים השכנים;
• •מערך שיתופי הפעולה הקיימים ,כולל תוכניות משותפות המתקיימות בפועל או מתוכננות ,או
יוזמות מקומיות;
• •שיתופי פעולה קודמים ויוזמות שתוכננו ו/או שהתקיימו בין המועצות בעבר ,אם דרך המועצה או
ביוזמות מקומית (תושבים או מגזר שלישי);
• •תוכניות החומש של הרשויות ,הדברים שבכוונתן לעסוק בהם בשנים הקרובות;
• •אינטרסים שונים ומשותפים של המועצות בתחומים המוניציפלי ,הקהילתי והחינוכי;
• •צרכים ותקוות של תושבים לשנים הקרובות ,בדגש על אינטרסים משותפים של תושבים בשתי
הרשויות;
• •חסמים ועכבות העומדים בפני שיתוף פעולה :תכנוניים ,סוציו-פוליטיים ,תרבותיים ,טריטוריאליים
ומרחביים ,פיתוח עצמי פנימה;
• •חסמים והתנגדויות פנימיות (אידאולוגיות ,כלכליות ,אחרות) לשותפות ,כולל חששות וציפיות;
• •פערים ושונות בין הרשויות שיכולים לבוא לידי ביטוי – לטוב ולרע – בשותפות;
• •חשיפה לכל השחקנים החשובים משלושת המגזרים :עמותות הפועלות באזור ,גופים מהמגזר העסקי
המהווים שחקנים משמעותיים ,גופים ממשלתיים חיצוניים (או ארגונים חברתיים ואחרים) המעורבים
ביוזמות במועצות ושניתן לרתום לשותפות;
• •זיהוי הגופים והמשרדים הממשלתיים שיכולים לתמוך בפעילויות שונות במסגרת השותפות;
• •הזדמנויות לשותפויות בתחומים שונים :חברה ורווחה ,חינוך ,תרבות ,ספורט ,תעשייה ומסחר,
אורבני-כלכלי ,איכות הסביבה ,תיירות ,מיזמים קהילתיים משותפים;
• •הזדמנויות לשיתופי פעולה בין עמותות הפועלות באזור ו/או לרתימת גופים עסקיים מרכזיים;
• •פרויקטים אפשריים;
• •המלצות אופרטיביות לקידום השותפות המוניציפלית;
• •כיווני חשיבה לפעולה מערכתית לשיתוף;
• •המלצות לגופים שצריכים לאייש את צוותי העבודה בנושאים פוטנציאליים לטיפול;
• •פערים הקיימים בין הרשויות ,שהשותפות יכולה לסייע בהעצמה וחיזוק של החולשות במקום
שנדרש.
| 118שער שני תכנית שותפות בין קהילות
חשובה עשיית שימוש מושכל בדוח בשלבים השונים של התוכנית :חשוב להביא אותו בפני המשתתפים
במספר צמתים במהלך השותפות – בניית צוותי העבודה ובחירת הפרויקטים לביצוע ,בניית תוכניות
העבודה ,ובאופן רציף במהלך העבודה לקבלת מידע רלוונטי להמשך עבודת הצוות.
מתוך דוח מסכם מיפוי שותפות מועצה אזורית מגידו ומועצה מקומית מעלה עירון ,שחיבר פרופ'
ראסם ח'מאיסי ,יוני :2016
תוכן העניינים
79 חסם בהקשר הטריטוריאל י 5 תקציר
חסם בהקשר של המיקום המרחב י 81 12 רשימת לוחו ת
13
חסם הפערים וההפרדה המרחבית-חברתית רשימת איורי ם
בין שתי צורות יישוב ובתוכן 84
הקדמה
86 פרק :5הזדמנויות לשותפויות 16
פרק :1רקע
21חברה רווחה 91
פרק :2מסגרת תיאורטית
38חינוך 92 מגב אל גב לפנים מול פנים,
תרבות 93
בסיס לשיתוף מוניציפאלי
39ספורט 94 שותפות הגדרות ומאפייני ם
גורמים המקדמים שותפו ת
95 תעשיה ומסחר 41
גורמים מעכבי שותפו ת
96 איכות הסביבה 43 רמות של שיתופי פעולה
קונטקסט השיתוף המוניציפאלי
45תיירות 97 ממדי השיתוף המוניציפאל י
מסגרת מוצעת ליישום השיתוף 47
48המוניציפאלי 99
103 פרויקטים אפשריים 49
פרק :6דיון וסיכום 110 פרק :3מערך המחק ר 52
ביצוע המיפו י 52
המלצות אופרטיביות לקראת קידום
השיתוף המוניציפאלי 117 שותפות בין קהילות (מסגרת הפרויקט) 55
מצב השותפות על פי תוצאות השאלון 62
כיווני חשיבה לפעולה מערכתית לשיתוף 119
פרק :4חסמים ועכבות העומדים מקורות 120
בפני שיתוף מוניציפאלי וקהילתי 68
חסמים תכנוניי ם 71
חסמים סוציו-פוליטיים 74
חסם הקשר המקומי ,קודם כל
פיתוח עצמי פנימ ה 77
חסם ההקשר התרבותי 79
119
רשימת הלוחות
לוח מס' :1המרכז את הפרויקטים ,הפעילויות והתחומים שזיהינו במיפוי שמצעים לבחון
אותן כהתחלה לקידום השיתוף10 .
לוח מס’ :2סיכום פעילויות אזוריות שמתקיימות בגבעת-חביב ה 40
לוח מס’ :3רשימת פרויקטים אפשריים בתחומים השונים לקראת הגברת השיתוף המוניציפאלי והעמקת ו 85
רשימת איורים
איור מס' :1גבולות ישובים -שיפוט -משבצות קרקע של יישובים יהודים גובלי ם 23
איור מס’ :2התפלגות האוכלוסייה של לפי קבוצות גיל ומין24 2 012 ,
איור מס’ :4מודל היררכית השיתוף הבין-קהילתי והדיאלקטיקה בין המיקרו ,המיזו והמאקרו 29
איור מס’ :6התפלגות האוכלוסייה של לפי קבוצות גיל ומין33 2012,
איור :7ספקטרום :דרגות היחסים בין רשויות סמוכות -מהכחשה והתעלמות ועד התמזגות ואסימילצי ה 38
איור :8שיתוף חוצה גבולות ברמות שונות ליצירת דיאלקטיקה וסינרגיה בין הקהילות והרשויות השותפו ת 49
איור מס’ :9מערך הקשר בין השיתוף למרכיבים מערכתיים לשם קבלתו וקידומו על ידי הקהילה והרשויו ת 51
איור מס’ :10מפת אתרי תיירות ומפגשי תרבות שהופקה בפרויקט מרבד ירוק ואדי עארה 61
איור מס’ :11ההקשרים הכלליים של החסמים והעכבות העומדים בפני שיתוף מוניציפאלי 68
איור מס’ :12ריכוז החסמים העומדים בפני שיתוף מוניציפאלי ,אורבאני וכלכלי .חסמים אלה
משלבים בין הממד הערכי הנורמטיבי הרך לבין הממד הפיסי האינסטרומנטלי והטריטוריאל י 69
איור מס’ :17המיקום הגיאוגרפי במערכת היישובית הארצית שכיום מהווה חסם בפני שיתוף מוניציפאלי83 .
איור מס’ :19ריכוז המרחבים המוניציפאליים העשויים להיות פוטנציאל להזדמנויות לפיתוח
שיתוף אורבאנ י וכלכלי 87
איור מס’ :20המרחב הקהילתי המשותף כבסיס לשיתוף מוניציפאלי 90
איור מס’ :21ממשקים סביבתיים המהווים בסיס לשותפות מוניציפאלית בין שתי הרשויות 96
איור מס’ :22מסגרת מנחה לתרגום ארגוני של יישום פרויקטים לשיתוף בין-רשותי בשיתוף הקהילות 99
איור מס’ :23הקמת פורומים וועדות בין-רשותיים למימוש השיתוף המוניציפאלי הבין-רשותי 100
איור מס’ :24סכמה קונספטואלית מנחה למיפוי ואיתור הפרויקטים המוצעים לשיתוף הנע בין
אינטרס חד-רשותי לדו-רשותי משותף ,ובין פרויקט קטן נקודתי לפרויקט גדול מערכתי משות ף 102
איור מס' :25מעבר מדגש על הבניה עצמית בלבד לפיתוח פרויקטים מוניציפאליים משותפים
במקביל להבניה עצמית בהתבסס על תפיסת פנים אל פנים 111
איור מס’ :26שיתוף המתחיל קודם בפרויקטים בעלי משמעויות יותר אינסטרומנטליות
ומהם עובר לפרויקטים בעלי משמעויות יותר ערכיות-נורמטיביות 112
איור מס' :27הקשר וההשלמה בין פרויקטים מקומיים לפרויקטים אזוריים לקידום השיתוף הבין-יישובי
איור מס' :30סיכום פרויקטים לשיתוף מוניציפאלי על בסיס מיפוי חסמים והזדמנויות בין מועצה
מקומית מעלה עירון ומועצה אזורית מגדו -מתווה לפיתוח על ידי צוותי שתי הרשויות 113
| 120שער שני תכנית שותפות בין קהילות
מבנה מפגשי הצוותים בשלב א'
התהליך מתחיל בחשיבה חד-לאומית ראשונית ,המובילה לחשיבה משותפת ראשונית ,שלאחריה
היכרות ולמידה של הרשות השנייה (דרך הסיורים והמיפוי) ,חזרה לחשיבה חד-לאומית מעמיקה יותר
והערכה מחדש של הנושאים שרוצים להביא לסמינר ולקדמם שם ,ושוב חשיבה משותפת ,מעמיקה,
לבחירת התחומים והפרויקטים במסגרת הסמינר.
1 .1פגישה חד-לאומית לחשיבה ראשונית אודות השותפות.
2 .2פגישה דו-לאומית להיכרות וחשיבה משותפת ראשונית על יעדי השותפות.
3 .3שני סיורים ,שבהם חברי צוות מנהיגות של כל רשות מארחים וחושפים את הרשות שלהם לחברי
צוות המנהיגות של הרשות השנייה.
4 .4הצגת המיפוי ,ורפלקציה ראשונית על תחומי עניין לטיפול במסגרת השותפות.
5 .5פגישה חד-לאומית למיפוי אינטרסים וחשיבה ראשונית על תחומים לטיפול ופרויקטים לביצוע במסגרת
השותפות .פגישה זו מהווה הכנה לפגישה משותפת לבחירת תחומי עניין לטיפול במסגרת השותפות.
6 .6סמינר מרוכז בן יומיים לגיבוש צוות המנהיגות ,בחירת פרויקטים לקידום במשותף ,ולתחילת
בניית תוכנית עבודה ראשונית.
7 .7גיבוש תוכנית עבודה ופגישת סיכום של ועדת ההיגוי.
המפגש החד-לאומי המקדים
במסגרת העצמת צוות המנהיגות ,חשוב לקיים סיעור מוחות במסגרת החד-לאומית בטרם מתקבל
המיפוי ,שכן את תחומי העשייה יגזרו המשתתפים מתוך עניין ותפיסה של חברי הצוות למה שחשוב
לקדם ,ולא כתכתיב הנגזר מהחלטת ראש המועצה או מהכוונת יתר של המיפוי .המיפוי הוא מקור
להרחבת הדעת ,לחשיפה לאפשרויות ,וכהמלצה לניתוח היתרונות והחסרונות (והיעדים והאתגרים
האפשריים) של פרויקט זה או אחר.
כחלק מפיתוח יכולות המשתתפים לקחת חלק בתהליך של שותפות ,אנו מעודדים כל מועצה לבחון
ולחדד בנפרד את האינטרסים והמאווים שלה ,אך להשהות את הכרעותיה ולבוא עם פתיחות להבניה
משותפת של תחומי העניין והפרויקטים שייבחרו.
העצמת צוות המנהיגות
כאמור ,תפיסת העבודה של גבעת חביבה עוסקת בבנייה והעצמה של צוות המנהיגות ,שעל כתפיו
מוטלת האחריות להוביל את השותפות ולקדמה ,ואנו עסוקים בטיפוח תודעת המשתתפים בהתאם.
אנו מעבירים את המסר כי עם כל הרצון הטוב של ראש המועצה או של המלווים מטעם גבעת חביבה,
ללא השתתפות פעילה של חברי הצוות בתהליך ,קשה עד בלתי אפשרי לקדם את השותפות .לכן
מושקעת חשיבה בתהליך העבודה עם הצוות בשלב זה על בניית תודעת מנהיגות בקרב המשתתפים,
ברוח הדגשים שהובאו בפרק השישי בחלק התיאורטי ,בדבר תפיסת המנהיגות שיש לטפח בבניית
שותפות ,והכרה בתפקיד ובאחריות המוטלת עליהם להבנות את מציאות השותפות באמצעות עבודה
121
פרואקטיבית רציפה ונחושה .טיפוח המנהיגות והעצמת תחושת הבעלות והאחריותיות לתהליך בקרב
חברי צוות המנהיגות ,ילוו את תהליך בניית השותפות משלביו הראשונים של התהליך ולכל אורכו.
בניית הצוות כתהליך מתמשך
שלב זה כולל מרכיב חשוב של היכרות ושל בניית צוות ,קרי – היכרות הן ברמה הבין-אישית והן
ברמת הלמידה ההדדית כיצד לעבוד יחד .חשוב לציין כי המשתתפים אינם מודעים בהכרח או פוגשים
לראשונה בפועל את ההבדלים התרבותיים ודפוסי העבודה והשיח השונים ,וכי תהליך מעצים כולל
רפלקציה על האתגרים ששונות זו מציפה בקרב כל אחד ברמה האישית ,בקרב כל קבוצה כקבוצה,
ובקרב צוות המנהיגות המשותף כולו.
שלב זה כולו ,אפוא ,מרוכז בעבודת צוות המנהיגות ,גיבושו ובניית דפוסי עבודה בקרבו ,על מנת
להניח את היסודות לעבודה המשותפת .רק בשלב הבא ,לעיתים אף לקראת תום השנה הראשונה
מיום תחילת בחינת האפשרות להיכנס לשותפות ,יורחבו המעגלים ויצאו לדרך קבוצות העבודה.
הכרה בחשיבות בנייה נכונה וטובה של היסודות מובילה להכרה בכך שאין להתחיל בעבודה בקבוצות
עבודה אופרטיביות בטרם עת.
לסיורים הלימודיים תפקיד משמעותי בבניית תשתית לשותפות המבוססת על היכרות אישית עם
ביתה של הקבוצה השכנה והתקרבות בין-אישית .הסיורים ההדדיים היו גורם מוטיבציוני משמעותי
להמשך ,בשל זיהוי הפוטנציאל לעבודה משותפת שלא דרך שיחה סביב שולחן ,אלא מתוך מפגש
חווייתי ולימודי .הסיורים אפשרו לכל קבוצה להציג בפני שכניה את סביבת החיים שלה דרך
המשקפיים היחודיים של פוטנציאל בניית השותפות .עבור חלק מהשכנים היהודים הייתה זו
הזדמנות ראשונה להיות ביישוב ערבי באופן מובנה .גם עבור התושבים הערבים המורגלים בהגעה
לרשויות יהודיות ,ההגעה במסגרת השותפות הייתה ייחודית ,שכן לוותה בהזמנה לשיתוף פעולה
ופיתוח יחדיו .לדוגמה ,אנשי עמק חפר לקחו את השכנים מזמר לראות את פרויקט שיקום האגמון,
מה שהיווה השראה לשיתופי פעולה עם רשויות מדינה (כמו רשות הניקוז) שישמשו את השותפות
בעתיד .בביקור בזמר הופתעו השכנים מעמק חפר מתנופת הפיתוח מהטבע העוצמתי ,ושם נטמנו
הזרעים ליוזמה לצעדה המשותפת .אנשי זמר הציגו את החוזקות ואת האתגרים שהם מתמודדים
איתם ממקום של גאווה וזהות יישובית חזקה ,ולא ממקום של חולשה ,תוך שהפוטנציאל לעשייה
משותפת מונכח חזק .גם את הקושי הקיים לנוכח הגבול הקרוב שחוצה לעיתים בין משפחות,
שחלקן בשטחי הרשות וחלקן בישראל ,פגשו חלק מתושבי עמק חפר לראשונה .חציית גבולות
הרשות אפשרה גם חצייה פסיכולוגית של חסמים ומעצורים ,והיוותה גורם משמעותי בבניית קרבה
בין-אישית והסרת חסם של זרות להמשך.
התפקיד המנהיגותי של מלווי התוכנית בשלבים המוקדמים
כפי שצוין לעיל ,צוות המנהיגות בהגדרה צריך להיות פרואקטיבי ונחוש בעבודה הרציפה של
השותפות .עם זאת ,אנו מודעים לכך שנדרש תהליך ,לעיתים ארוך ומתסכל מנקודת המבט של גבעת
חביבה כמלווה את השותפות ,שבשלביו הראשונים "הפרה רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק",
| 122שער שני תכנית שותפות בין קהילות
שדחיפת המשתתפים לפעולה מצריכה המרצה ודחיפה מצד מלווי השותפות ,שהאינטרס להצלחה נוכח
בעוצמות גדולות יותר בקרב הגוף המלווה מאשר בקרב השותפים עצמם .ברור לנו כי במידה רבה
בשנה הראשונה לשותפות חלק ניכר מחברי הצוות הם יותר ברוח ה"השתתפות" ,המצריכה רתימה
חוזרת ונשנית שלהם מצד מלווי השותפות ,וכי אחד היעדים הוא טיפוח המנהיגות והפרואקטיביות
הנדרשות להובלת העבודה השוטפת .אנשי הצוות של גבעת חביבה לוקחים על עצמם תפקיד של
מובילים (ברמת התהליך ,לא בנוגע להכרעות הקשורות לתכנים/הנושאים שבהם תעסוק השותפות),
ועליהם לבנות – בהתמדה ונחישות – את המוטיבציה הפנימית והשכנוע העמוק של בעלי התפקידים
השונים על מנת שיניעו בעצמם את התהליך קדימה .למעשה ,המושג "מלווה" חוטא לתפקיד גבעת
חביבה בשנה הראשונה .עם זאת ,חשוב שכגוף בעל אידיאולוגיה וערכים של שותפות ,וכבעלי בשלות
שלא קיימת בקרב חברי השותפות בשלב הראשון ,לא נרצה לדחוק אותם לפעילות שאין באפשרותם
להכיל – הן מבחינת הכוחות הקיימים בשותפות והן מבחינת הבשלות והמוכנות של השותפים .ראו
בהשוואה את תפקיד מלווי השותפות בשלב הבא.
יצירת תהודה בקרב הציבור לשותפות
לתקשורת עם התושבים וליידועם לגבי נושא השותפות תפקיד חשוב בהגדלת המעגלים המושפעים
ממנה .מכיוון שהמטרה היא לבנות תודעת שותפות גם בקרב הציבור הרחב ,הכוללת בשלבים מאוחרים
יותר תהליכים של שיתוף ציבור ומעורבות אזרחים בפרויקטים השונים ,ברוח התפיסה המפורטת בפרק
השישי של השער הראשון ,ובשל ההשקה בין העבודה במעגל המוניציפלי למעגל הקהילתי (שבמסגרתו
נעשות פעילויות בקהילה) ,חשוב לרתום בתהליך השותפות את הדוברות של המועצות ,ואף להציע
שיוקם צוות דוברים שילווה את הפעילויות השונות לכל אורכן .חשוב לתת משקל להגעה לציבור,
למעגלים שונים ולפורומים שונים של אזרחים ,תוך שיתוף הציבור והכשרת לבבות הציבור באופן
משמעותי יותר עוד במסגרת השנה הראשונה (גם אם בתחילה יותר ברמה של תהודה ולא של שיתוף
ועירוב אקטיביים) ,ובוודאי בצורה נרחבת יותר בשנה השנייה .שיתוף אקטיבי של הציבור בתהליכי
עיצוב השותפות הוא מרכיב חשוב ,אולם הוא מצריך בשלות בקרב הרשות והתושבים ,והוא גם יקר
מאוד ,ולכן הוא תוצר מקווה של שנים מתקדמות יותר ולא של השנה הראשונה (ראו הרחבה בנושא
שיתוף הציבור בפרק השישי בשער הראשון).
סמינר מרוכז
הסמינר המרוכז מסכם כאמור את שלב ב' .לסמינר מספר מטרות:
• •המשך תהליך ההיכרות וגיבוש הצוות.
• •יצירת מחויבות של המשתתפים לפרויקט.
• •בניית תודעת מנהיגות והובלה בקרב חברי הצוות.
• •קבלת תמונה רחבה של תהליך השותפות.
• •הסכמה על תחומי עבודה ופרויקטים לקידום במסגרת השותפות.
• •תחילת בניית תוכנית עבודה לצוותים.
123
• •איתור והסכמה על משתתפים נוספים שיצטרפו לצוותים ,בעיקר מהמגזר העסקי והשלישי.
• •רכישת כלים ומיומנויות רלוונטיים לשותפות.
יעדים אלה משתקפים בתוכנית הסמינר ,המנסה להשיגם באופן תהליכי ומובנה בעבודה רציפה בת
יומיים ,בבית מלון מחוץ לאזור המגורים של השותפות ובתנאים של רטריט מרוכז .צוות ההובלה של
השותפות מעצב את הסמינר בהתאם לצרכים הייחודיים של השותפות ובהתאם לדברים שעלו בשלב
זה בפגישות הצוותים עד כה .כמו כן ,חשוב להיוועץ במנהלי השותפות המועצתיים ולקבל את המשוב
שלהם לתוכנית המוצעת בטרם השלמתה והפצתה (ראו בהמשך דוגמה לתוכנית סמינר שהתקיים לחברי
צוות המנהיגות של שותפות מגידו-מעלה עירון בחודש פברואר .)2015
חשוב לציין כי בשלב זה לא נכנסים לבנייה של תוכנית עבודה מפורטת ,מתוך הכרה כי חשוב לאפשר
למשתתפים "לחוש" את השותפות ולקבל תחושה טובה יותר של האפשרויות הגלומות בה ,כמו גם את
הרצונות והמאוויים ,האישיים והארגוניים ,שיכולים להתפתח וללבוש צורה במהלך השנה הראשונה
לשותפות .לכן ,גם באופן מודע לא נכנסים לתהליך של בניית חזון מובנה לשותפות בשלב זה ,או
לדיונים בשאלות אידיאולוגיות "גדולות" של תפיסת יחסי יהודים-ערבים ,יחסי כוח ,אפליה מובנית
או יחס לקבוצות מיעוטים בחברה הישראלית ,או כל נושא אחר שלעיתים מוצף בקבוצות דיאלוג
יהודיות-ערביות .כפי שצוין במבוא ,תפיסת העבודה היא שדרך עבודה פרגמטית של זיהוי אינטרסים
משותפים ועבודה רציפה למתן מענה לאינטרסים אלה ,ייבנו יחסי עבודה ,אמון ושותפות שייצרו את
הבשלות הנדרשת שתאפשר בשלב מאוחר יותר לדון גם בשאלות הגדולות ולהעלות סוגיות קשות,
מתוך מקום בטוח ולאחר שנבנה מרחב משותף שבו יכולים השותפים להכיל את השונות והקשיים
שיועלו בדיונים .זאת ,בניגוד לתפיסת תיאוריית העימות ,שבמסגרתה מועלים כבר בשלב מוקדם
סוגיות קשות המייצרות עימות מובנה בשיח היהודי-ערבי .כפי שתואר בפירוט בשער התיאורטי ,אין
בכך כדי להדחיק או להקהות קונפליקטים מובנים בחברה הישראלית ,אלא ליצור תהליך מובנה שיוצר
את התנאים שיאפשרו דיון בונה בסוגיות אלה .סוגיות של זהות אינן בשלב זה בבסיס הפעולה ,אלא
סוגיות של שותפות-אינטרסים ,קבלת שונות ובניית תקשורת וקשר טובים המאפשרים עבודה רציפה
יחד ,יצירת הבסיס לרב-תרבותיות בריאה ,ובהמשך הכלת הזהויות השונות.
תוצרי הסמינר
בתום הסמינר המרוכז ,לכל אחד מהמשתתפים תמונה ברורה של העבודה במסגרת השותפות איתה
יוצאים לדרך מיד בתום הסמינר:
• •מפה של צוותי העבודה (לדוגמא" ,פיתוח כלכלי"" ,סביבה"" ,תשתיות" וכו').
• •חלוקה שמית והשתייכות כל אחד מחברי צוות המנהיגות למי מהצוותים.
• •חזון או רשימת יעדים לשנה הקרובה.
• •לוחות זמנים לעבודה השוטפת ,כולל תאריכים (לדוגמא ,צוות הסביבה ייפגש ביום שני הראשון
בכל חודש בין השעות ,10:00-11:30לסירוגין במועצות השונות).
• •רשימה של פרויקטים שברצון הצוות לקדם ,כולל (במידת האפשר) קביעת סדר קדימויות
לפרויקטים השונים.
| 124שער שני תכנית שותפות בין קהילות
• •האתגרים העומדים על הפרק לטיפול במפגשים הראשונים של הצוות (לדוגמא ,בניית תוכנית עבודה
מפורטת לשנה הקרובה ,או בניית חזון צוותי לצוות הסביבה ,או השגת תמיכה מבעלי עסקים למיזם
פיתוח כלכלי משותף ,או השגת משאבים מסוימים לפרויקט שרוצים לקדם ,או הידוק ההכרות בין
חברי הצוות).
• •רשימה של דמויות מפתח מהמגזרים השני והשלישי לגיוס לעבודת הצוות ,כולל קביעת אחריות
מי אחראי לגיוסם ולזימונם לפגישת הצוות הקרובה.
• •תוכנית מפגשים רבעונית לכל צוות המנהיגות ,כולל תאריך לפגישה הראשונה.
דברים שנאמרו על ידי משתתפים בסיכום סמינר בין שתי רשויות
קריטריונים ומדדים להצלחה לפעילות בשנה החדשה:
•שממשיכים לדבר ולהיפגש בצורה מסודרת (כצוות ועדת היגוי וצוותי העבודה) בהתאם •
ללו"ז שנבנה
•
•שתהיה פעילות לכל סעיף/פלח בתחום הקהילה •
•ששחקנים מהקהילה יהיו יזמים •
•שבעוד שנה נוכל לסכם ש 300-אזרחים שונים מהרשות היהודית ביקרו ברשות הערבית •
ו 70-להפך •
•שבחג הנוער (סוף ספטמבר) יהיו 20ילדים מהרשות הערבית •
•כמה אנשים עברו קורסים ,כמה אנשים נקלטו ,כמה קורסים נפתחו עם המכללה •
האזורית ,שנשב עם מפות בנושא הפארק ,שיהיו משתתפים בוועדה •
•שצוותים יגדירו תוכניות עבודה ומטרות אופרטיביות ומהם יחלצו קריטריונים להצלחה •
•מדדים איכותניים לצד כמותניים :לבדוק עמדות של אנשים לפני ואחרי פעילות
•
(הפחתת סטיגמות) •
•שייווצרו קשרים ארוכי טווח בין משפחות •
•שראשי מועצות ומנהלי מחלקות ידעו להתקשר בטלפון זה לזה בכל פעם שצריכים •
עזרה/למידה הדדית •
•שהצלחנו להשיג קווי תחבורה ציבורית פעילים בין יישובי שתי הרשויות •
•שיש מאחורינו כבר תוכנית מוסכמת לאזורי שיפוט/תיקוני גבולות
•שיש מאחורינו תוכנית מוסכמת לאזור תעשייה משותף באזור השיפוט המדובר
•שדברים יושרשו ,שמעגלים של מקבלי החלטות בצוותים יורחבו ולא יהיו תלויים
באדם זה או אחר
•שיהיה במודעות לפני כל אירוע קהילתי להתקשר אוטומטית בטלפון למועצה השנייה
•שיהיו נציגים של הרשות הערבית בתאגיד המו"פ
125
•בצוות המנהיגות :שקיימנו פגישות רבעוניות בהרכב מלא ,שמרנו וחיזקנו אווירה •
של חברות ,שידענו להנחות את צוותי המשנה שלנו בבניית תוכניות עבודה מדידות, •
שביקרנו ברשות השנייה ,שידענו להקשיב ,ללמוד ,לכבד ולמצוא סנכרון; שנדע איך
להתמודד עיתות הקצנה והסלמה
•שהוקם סניף של תנועת הנוער ברשות הערבית ,אם ירצו בכך
אתגרים וחסמים העומדים בפנינו
מהן החולשות שלנו בקידום נושאים אלה? (אילו משאבים חסרים לנו ,איזה ידע חסר לנו,
פערים בין השותפים להליך ,תמיכה של הקהילה/מועצה/מדינה ,תוכנית עבודה שיטתית).
עם אילו אתגרים וחסמים נתמודד לדעתכם בשנה הקרובה ,שיכולים למנוע או לעכב את
הצלחת השותפות? כיצד נתמודד איתם טוב יותר?
•הקושי שבחיבור תנועת הנוער על ערכיה המסוימים לקהילה הערבית של זמר •
•צריך להיזהר מפטרוניות :שנדע להקשיב לצרכים לעומק •
•
•כוח אדם :נרצה מאוד ,אבל אולי לא יהיה מי שיוציא לפועל •
•זמנים קשים (הקצנה והסלמה) :שנדע איך להתמודד •
•
•דעת קהל :ספקנות של ציבור (אנחנו לא עונים על צורך אלא מעצבי תודעה)
•שחיקה ,התעייפות
| 126שער שני תכנית שותפות בין קהילות
תוכנית סמינר ,דוגמה:
שותפות מעלה עירון -מגידו
סמינר לצוותי ההיגוי 9-8בפברואר נצרת
יום ראשון 8/2
9 :30–9:00התאספות (אולם נחום חרמון)
11:00-9:30מפגש מליאה ( 1אולם נחום חרמון) המשך תהליך היכרות וגיבוש הצוות
11:30–11:00הפסקה
1 3:00-11:30מפגש מליאה ( 2אולם נחום חרמון)
השותפות שלנו ,החלום שלנו +היכרות עם תוכניות גבעת חביבה
1 4:00–13:30הרשמה וקבלת חדרים (ליד הלובי)
1 4:30–13:00ארוחת צהריים
16:45–15:00מפגש מליאה ( 3עבודה בקבוצות מחולקות באולמות כנא ,תבור ונחום חרמון)
חשיבה על תוכניות ופרויקטים לקידום במסגרת השותפות
17:15-16:45הפסקה
1 8:45-17:15מפגש מליאה ( 4אולם נחום חרמון)
תהליכי שיתוף ציבור ומעורבות קהילה
20:00-19:00ארוחת ערב
21:30-20:00פעילות ערב – חורי מילאד ,נגן עוד عود,
ערב מוזיקה מזרחית וקלסית (אום-כולתום ,פריד ועוד)...
יום שני 9/2
9 :00-8:00ארוחת בוקר
1 0:30-9:00מפגש מליאה ( 5אולם נחום חרמון)
סגנונות שונים של ניהול תקשורת
11:00-10:30הפסקה +פינוי חדרים
12:30-11:00מפגש מליאה ( 6עבודה בקבוצות)
המשך גיבוש תוכניות עבודה
1 3:30-12:30ארוחת צהריים
15:00-13:30מפגש מליאה ( 7אולם נחום חרמון)
סיכום ופתיחה להמשך
127
סיכום והיערכות המלווים לשלב הבא
שלב זה מסתיים בבניית תוכנית עבודה פנימית של מלווי התוכנית לשנה הקרובה ,על סמך הידע
שהצטבר עד כה וההחלטות שהתקבלו בסמינר .התוכנית כוללת הגדרה של צרכים ,חסמים אפשריים,
הזדמנויות ,חוזקות וחולשות ,מטרות ,יעדים ,ופירוט של צוותי העבודה השונים ויעדי העבודה של
כל אחד מהם ,תוצאות ותפוקות ראשוניות כפי שמובנות מהדיונים הצוותיים הראשוניים שקוימו ומן
המיפוי ,וסיכונים אפשריים .התוכנית תובא לאישור פנימי בגבעת חביבה ובוועדת ההיגוי של השותפות.
פגישת סיכום השלב של ועדת ההיגוי
לאחר אישור התוכנית בגבעת חביבה ,היא תובא לדיון בוועדת ההיגוי .זו תתכנס מספר שבועות לאחר
הסמינר על מנת לסכם את שלב ב' ,לנתח את הפרמטרים השונים (צוותי העבודה שנקבעו ,הנושאים
לטיפול במסגרות הצוותיות ,דברים נוספים לקידום ,החוזקות ,החולשות ,האתגרים והמקומות שבהם
יהיה צורך בתמיכה וחיזוק ,לקראת כניסה לעבודה השוטפת בצוותים).
תוכנית עבודה ,דוגמה:
תוכנית ארבע-שנתית לשותפות מוניציפלית בין קהילות מועצה אזורית מגידו ומועצה
מקומית מעלה עירון (במסגרת תוכנית שותפות בין קהילות מגידו-עירון)
הגדרת צרכים
מה קיים שרוצים להשפיע עליו (חסר רצוי או קיים לא רצוי)?
1 .1חוסר היכרות ואף חשש בין הקהילות השכנות ברמת התושבים (.)grassroots
2 .2חוסר בשיתופי פעולה אזוריים לקידום אינטרסים משותפים בכל הרמות.
3 .3חוסר בתחושת זהות אזורית משותפת ,תחושת אחריות והפנמה של מרחב אזורי משותף
עם תחושת שייכות של כולם.
4 .4חוסר בתחושת ערבות הדדית כחלק מתפיסת חברה משותפת.
5 .5פערי פיתוח :קיים חוסר שוויון בולט בין הרשויות.
6 .6קיימת א-סימטריה במבנה הארגוני ,בפונקציות הרשותיות ובמסוגלויות של כל אחת
מהרשויות.
7 .7קיימת א-סימטריה בתהליכים הקהילתיים :חוסר במעורבות אזרחית בקהילה הערבית.
מה צריך להיות (ברמה האידילית)?
1 .1היכרות מעמיקה בין תושבים ברמה הבין-אישית והקבוצתית.
2 .2שיתופי פעולה בין המועצות בפיתוח ותשתיות ובפעילויות שוטפות.
| 128שער שני תכנית שותפות בין קהילות
3 .3תחושת גאווה ושייכות לזהות אזורית חוצת-קהילות.
4 .4מודעות ומנגנונים בני-קיימא לקיומה הרציף של פעילות יזומה לקידום החברה
המשותפת (קיימת תשתית של התמודדות משותפת ,אדפטיבית ורציפה עם אתגרים
בשוטף ופעילות רציפה).
5 .5שוויון ברמת הפיתוח בתשתיות ובתקציבים לרשויות.
6 .6פונקציות פנים-ארגוניות ובין-ארגוניות הנותנות מענה לתחומים שונים שבטיפול
המועצות ,ומסוגלויות דומות בהנעת תהליכים פנימיים במועצה ,בין המועצות ,ומול
גופים ממשלתיים.
7 .7יוזמה מקומית ,שיתוף הציבור והעצמה ואוטונומיה של תושבים כחלק מהיומיום ובינוי
הקהילה.
מה מעכב/בולם – תרבות ומבנה ,מיקרו ומקרו?
תרבות
1 .1הנורמות הקיימות רוויות סטריאוטיפים ,חוסר עניין אמיתי בהיכרות מורכבת של האחר,
וחשש מיצירת שותפות אסטרטגית.
2 .2אנשים מקבלים את המצב הקיים ,כולל ביטויים של אדישות וחוסר אונים בקרב
האוכלוסיות.
3 .3חוסר מוטיבציה להשקיע את המשאבים הנדרשים ליצירת תהליך שינוי.
4 .4הנורמות הקיימות חיות בשלום ואף מעודדות את שימור פערי הפיתוח.
5 .5חוסר נגישות למידע איך לשפר – חוסר מיומנות/כלים.
מבנה
1 .1הקצאת משאבים לא שוויונית ברמה הלאומית כתוצאה מחשש מהעצמתה של החברה
הערבית בישראל ושימור פערי הכוח.
2 .2הקצאת משאבים לנושא חסרה ברשויות (זמן ,פניות ,הגדרות תפקיד ,סדר עדיפויות).
3 .3פערים בידע ובמוסדות פנים-רשותיים לקידום ופיתוח התשתיות האזוריות.
4 .4חוסר במוסדות ובמבנים חברתיים שיקדמו העצמת מגזרים שונים (מגזר שלישי,
עסקים) ואזרחים לפיתוח אזורי ברשויות הערביות.
5 .5חוסר במוסדות ומבנים חברתיים משותפים לפיתוח מעגלי השותפות.
מה צריך לעשות כדי לתת מענה לצרכים?
1 .1בניית תשתית ארגונית מודעת (לחשיבות השותפות ולמשאבים הנדרשים) ונכונה
לפעולה ברשויות – צוותי עבודה פנים-קהילתיים ובין-קהילתיים.
2 .2בניית התקשרויות ברמת שיתוף הפעולה (פרויקטלי) וברמת השותפות האסטרטגית
(מבני/מוסדי) – ברמת המועצות.
129
3 .3עיסוק בשאלות קשות וטיפול בנושאים רגישים של תשתיות ,שטחי שיפוט (קרקעות)
ומשאבים.
4 .4שיתוף הציבור באופן רציף ופעיל ביוזמות שונות (ניקוי נחל ושימור הסביבה ,שיתופי
פעולה בתחומים שונים כמו ספורט ואומנות) ובפרויקטים משותפים (עמותות ,תיירנים,
העצמת נשים) ,תוך התאמתם לצרכים העולים ממנו.
5 .5יצירת הזדמנויות ויוזמות של דיאלוג להפגשה רציפה של תושבים סביב תחומי עניין
משותפים.
6 .6חינוך בשכבות גיל שונות.
7 .7הכשרה :סיוע לרשויות לפתח את המיומנויות והמבנה הארגוני שיאפשרו מיסוד העבודה
המשותפת והנעתה היזומה והרציפה ללא סיועו של הגורם המתערב; סיוע בצמצום
פערי הידע בין הרשויות השונות ותמיכה בבניית המוסדות המתאימים ברשות הערבית
(מנגנוני שיתוף ציבור ,עבודה עם מתנדבים ,הקמת מחלקת סביבה וכו’).
8 .8תמיכה ברשויות בפנייה למוסדות המדינה לסיוע בתהליך.
9 .9רתימת מוסדות המדינה להקמת מוסדות אזוריים חדשים (לדוגמה ,מנהלת משותפת)
ומנגנונים לקידום ועידוד המשך עבודה משותפת.
הזדמנויות (: )Opportunities
1 .1ראשי הרשויות מביעים עניין אמיתי בשותפות.
2 .2התהליך התחיל באופן יסודי וטוב (עם הרשויות ,מיפוי הצרכים ,בבחירת נושאים לטיפול).
3 .3הרשות היהודית מתקדמת מאוד בתפיסת הדיאלוג עם אזרחים ובין אזרחים ושיתוף
הציבור ,ומתורגלת בתהליכי עומק .נדמה כי מעבר לכוח האדם המיומן והנכונות בקרב
העובדים במועצה ,יש נכונות ופתיחות גם בקרב תושבי האזור.
4 .4יש ברשות הערבית מספר בעלי תפקידים המעוניינים בתהליך שינוי עמוק.
5 .5יש לאזור תוכניות פיתוח ברמה המחוזית והארצית ,שמהנדסי הרשויות מחוברים אליהן
היטב.
איומים (: )Threats
1 .1חוסר ההתקדמות בתהליך המדיני ולצידו הקצנה וחוסר סובלנות בחברה הישראלית.
22 .2חוסר מודעות למשאבים הנדרשים מהרשויות ליצירת תהליך שינוי עמוק ולבניית
תשתית לשותפות אסטרטגית בת-קיימא.
3 .3נטייה לחשוב פרויקטלית ברשויות ,תוך הזנחת השינוי התפיסתי העמוק.
יעדים – צעדים בדרך (בטור או במקביל) להגשמת המטרה:
1 .1הרשויות יגבשו ביחד תוכנית מוסכמת ומתוקצבת לפעולה בסוגיות מרכזיות של
תשתיות ,מתאר ומשאבים בתוך שלוש שנים מתחילת הפרויקט.
| 130שער שני תכנית שותפות בין קהילות
2 .2הקמת מוסדות קבע לעבודה משותפת בת-קיימא בשנה השלישית לפרויקט :מוסד
אזורי לטיפול בנושאי סביבה ,מרכז אומנות משותף המפעיל פעילויות שונות ומגוונות,
מנהלת ספורט משותפת ,ועדה לטיפול בסוגיות מתאר ותשתיות אזוריות ,מרכז גישור
ודיאלוג קהילתי משותף.
3 .3הקמת מנגנונים פנים-רשותיים (בעל תפקיד מתוקצב – חלקיות משרה /ועדה מסודרת
שנפגשת על בסיס קבוע) בכל מועצה לתחזוקת השותפות ובחינה רציפה של השותפות
החל מהשנה השלישית.
4 .4קיום מפגשים אחת לחודשיים (וסמינר מרוכז בן יומיים אחת לשנה) בין בעלי תפקידים
בכירים חברי ועדת ההיגוי לשם הפחתת החסמים והגברת האמון ושיתוף הפעולה .בתום
השנה הראשונה תהיה אצל השותפים לתהליך תחושה של עשייה משותפת ומתן שירות
חשוב לקהילה; תהיה תחושה של התקרבות והיכרות ,רצון להעמיק את ההיכרות ורצון
הדדי לשתף פעולה (בפרויקטים אד-הוק בשלב זה).
5 .5קיום צוות שנפגש אחת לשלושה שבועות על מנת להגביר את שיתוף הפעולה לטיפול
בנושאי סביבה באמצעות קיום מפגשים של צוותים ייעודיים אחת לשלושה שבועות.
בתום השנה הראשונה יוכל הצוות להציג עשייה ראשונית בתחום וראשיתה של עבודה
ממוסדת ורציפה ,ארוכת טווח .לצוותי הפעולה יצורפו 5-3אנשים מכל קהילה ,שיסייעו
בקידום השותפות בתחום להגברת שיתוף בעלי עניין ואנשי מקצוע משלושת המגזרים
ונציגי ציבור .אנשים אלה ישתתפו בכל המפגשים וייזמו פעילות בנושאים המדוברים.
הצוות יקיים במהלך השנה הראשונה שני מפגשי שיתוף ציבור לפחות להגברת שיתוף
הציבור והעצמת אזרחים לקחת חלק בתהליך.
6 .6קיום צוות שנפגש אחת לשלושה שבועות על מנת להגביר את שיתוף הפעולה לטיפול
בנושאי קהילה ,תרבות ואומנות ,באמצעות קיום מפגשים של צוותים ייעודיים אחת
לשלושה שבועות .בתום השנה הראשונה יוכל הצוות להציג עשייה ראשונית בתחום
וראשיתה של עבודה ממוסדת ורציפה ,ארוכת טווח .לצוותי הפעולה יצורפו 5-3אנשים
מכל קהילה ,שיסייעו בקידום השותפות בתחום להגברת שיתוף בעלי עניין ואנשי
מקצוע משלושת המגזרים ונציגי ציבור .אנשים אלה ישתתפו בכל המפגשים וייזמו
פעילות בנושאים המדוברים .הצוותת יקיים במהלך השנה הראשונה שני מפגשי שיתוף
ציבור לפחות להגברת שיתוף הציבור והעצמת אזרחים לקחת חלק בתהליך.
7 .7קיום צוות שנפגש אחת לשלושה שבועות על מנת להגביר את שיתוף הפעולה לטיפול
בנושאי ספורט באמצעות קיום מפגשים של צוותים ייעודיים אחת לשלושה שבועות.
בתום השנה הראשונה יוכל כל צוות להציג עשייה ראשונית בתחום וראשיתה של
עבודה ממוסדת ורציפה ,ארוכת טווח .לצוותי הפעולה יצורפו 5-3אנשים מכל קהילה
שיסייעו בקידום השותפות בתחום להגברת שיתוף בעלי עניין ואנשי מקצוע משלושת
המגזרים ונציגי ציבור .אנשים אלה ישתתפו בכל המפגשים ויזמו פעילות בנושאים
המדוברים .הצוות יקיים במהלך השנה הראשונה שני מפגשי שיתוף ציבור לפחות
להגברת שיתוף הציבור והעצמת אזרחים לקחת חלק בתהליך.
131
8 .8קיום צוות שנפגש אחת לשלושה שבועות על מנת להגביר את שיתוף הפעולה לטיפול
בנושאי סביבה ,קהילה (אומנות ,ספורט ,שמירה על שטחים פתוחים) ומתאר ,באמצעות
קיום מפגשים של צוותים ייעודיים אחת לשלושה שבועות .בתום השנה הראשונה יוכל
הצוות להציג עשייה ראשונית בתחום וראשיתה של עבודה ממוסדת ורציפה ,ארוכת
טווח .לצוותי הפעולה יצורפו 5-3אנשים מכל קהילה שיסייעו בקידום השותפות בתחום
להגברת שיתוף בעלי עניין ואנשי מקצוע משלושת המגזרים ונציגי ציבור .אנשים אלה
ישתתפו בכל המפגשים וייזמו פעילות בנושאים המדוברים .הצוות יקיים במהלך השנה
הראשונה שני מפגשי שיתוף ציבור לפחות להגברת שיתוף הציבור והעצמת אזרחים
לקחת חלק בתהליך.
9 .9קיום צוות שנפגש אחת לשלושה שבועות על מנת להגביר את שיתוף הפעולה לטיפול
בנושאי מתאר ,באמצעות מפגשים של צוותים ייעודיים אחת לשלושה שבועות .בתום
השנה הראשונה יוכל הצוות להציג עשייה ראשונית בתחום וראשיתה של עבודה
ממוסדת ורציפה ,ארוכת טווח .לצוותי הפעולה יצורפו 5-3אנשים מכל קהילה שיסייעו
בקידום השותפות בתחום להגברת שיתוף בעלי עניין ואנשי מקצוע משלושת המגזרים
ונציגי ציבור .אנשים אלה ישתתפו בכל המפגשים וייזמו פעילות בנושאים המדוברים.
הצוות יקיים במהלך השנה הראשונה שני מפגשי שיתוף ציבור לפחות להגברת שיתוף
הציבור והעצמת אזרחים לקחת חלק בתהליך.
תוצאות ( )Outcomesמצופות( :לשנה הראשונה)
ועדת ההיגוי תביע עניין להיפגש ,ציפייה למפגשים המשותפים ורצון למפגשים נוספים ,ותראה
בעבודה המשותפת משאב לחשיבה יצירתית להמשך פיתוח השותפות ומשאב להתפתחות
אישית ,קהילתית ובין-קהילתית .השיח פתוח ,משתף ,יש תחושה נוחה בין המשתתפים.
צוותי העבודה יחושו סיפוק מהישגים קונקרטיים ומיצירת מסוגלות לעבודה משותפת
נעימה ומפרה.
הצוותים יבנו תשתית לעבודה משותפת רציפה במסגרות שונות.
תפוקות ( )Outputsמצופות:
ועדת ההיגוי 3 :מפגשים בני 4-3שעות ומפגש אחד מרוכז בן יומיים.
צוות סביבה (סה”כ 15-14אנשים בצוות) :מפגש כל שלושה שבועות ,בשיתוף עם נציגי
ציבור ,ושני מפגשי שיתוף ציבור לפחות (לפחות 100אנשים) להבנת צורכי התושבים .צוות
הסביבה יבנה בשנה הראשונה תוכנית לשיקום נחל הקיני ,תיצור קשר ראשוני עם גופים
רלוונטיים ,תקבל מידע מהציבור על ציפיותיו מהפרויקט ,ובשיתוף עם בתי הספר תוביל
תהליך של ניקוי הנחל.
צוות קהילה-ספורט (סה”כ 15-14אנשים בצוות) :מפגש כל שלושה שבועות ,בשיתוף עם
נציגי ציבור ,ושני מפגשי שיתוף ציבור לפחות (לפחות 100אנשים) להבנת צורכי התושבים.
צוות קהילה-ספורט יקיים שני מפגשים לפחות של ספורט בין ילדים ונוער ,ומפגש אחד
לפחות של ספורט מבוגרים.
| 132שער שני תכנית שותפות בין קהילות
צוות קהילה-אומנות (סה”כ 15-14אנשים בצוות) :מפגש כל שלושה שבועות ,בשיתוף
עם נציגי ציבור ,ושני מפגשי שיתוף ציבור לפחות (לפחות 100אנשים) להבנת צורכי
התושבים .צוות קהילה-אומנות יקיים לפחות שני אירועי אומנות לילדים ושני אירועי
אומנות למבוגרים במהלך השנה הראשונה .תיבנה תשתית לעבודה משותפת ויוקמו שתי
מסגרות לשיתוף פעולה מתמשך (חוגים ,פעילויות העשרה ,שיתוף פעולה בין בתי ספר).
צוות קהילה-ביטחון 4 :מפגשים עם צוות היגוי משתי הרשויות ,שני מפגשי שיתוף ציבור
לפחות להעלאת המודעות להתנדבות לשמירה על השטחים הפתוחים .צוות קהילה-ביטחון
יבנה מנגנון שמירה משותף על השטחים הפתוחים ,ייצור שיתוף פעולה מתמשך וקבוע בין
הקב”טים של הקהילות ויפעל לגיוס מתנדבים מהקהילה הערבית.
צוות מתאר/תכנון :מפגש כל שלושה שבועות ,בשיתוף עם נציגי ציבור (סה”כ 15-14אנשים
בצוות) ,ושני מפגשי שיתוף ציבור (לפחות 100אנשים).
ניהול סיכונים
רשימת סיכונים
1 .1יש מדיניות שלילית ממשלתית לשיתופי פעולה.
2 .2הפסקת קבלת תקציב בהתאם לצרכים בשנים הקרובות (הגדרת מענה – איך אנחנו
מקיימים פרויקט בלי כסף).
3 .3חשש שבעלי התפקידים והציבור שאיתם נעבוד משתי הרשויות יהיו בעלי מוטיבציה
מופחתת ועניין פחות משל מנהלי הפרויקט לקידום השותפות.
4 .4חוסר שיתוף פעולה מרשויות אזוריות.
5 .5אופוזיציה מקומית לתהליך.
6 .6אינטרסים פוליטיים של ראשי הרשויות שבמתיחות עם יעדי הפרויקט.
7 .7השפעות שליליות של אירועים חברתיים חיצוניים.
ניתוח סיכונים – הערכת חומרת הסיכון (הנזק האפשרי) לעומת סבירות הסיכון
1 .1על רקע תוצאות הבחירות האחרונות ,קיים חשש שהתמיכה בשיתופי פעולה תהיה
פחותה ולא תעמוד בציפיות ובצרכים של התוכנית .כרגע לא ברור לנו מהי מידת
המעורבות הממשלתית שנרצה בפרויקט לשנים הבאות ,אולם לשנה הראשונה אנו
מאמינים כי הצרכים שלנו הם עדיין מינימליים (מלבד אולי הכנת בקשה לפיתוח
סביבתי בנחל הקיני) ,וכי לקראת שנה ב’ נצטרך להתמודד עם מספר בקשות – בתחום
מתאר/תכנון ,תרבות/אומנות ,ספורט ,סביבה.
2 .2מאחר שאנו מקבלים תקציבים לתקופה של שנה בכל פעם ,בעוד התכנית היא בת 4
שנים ,קיים חשש כי בשנים הבאות לא יתקבלו תקציבים ומענקים כמצופה .הסיכוי
לכך אינו גבוה ,אך יש להיערך לאפשרות שנצטרך להמשיך ולקיימו ללא תקציב .סיכוי
133
גבוה כי אכן תהיה אופוזיציה ,אבל אולי הסיכון לא גבוה (האם רק ידירו את רגליהם
חלק מהתושבים ,או שיוטל וטו – ואז המענה לסיכון יהיה ליזום איתם מפגש ולנסות
לגשר על כך).
3 .3קיים חשש שלא נצליח ליצור את מידת המוטיבציה הנדרשת לקיום תהליך עומק בקרב
המשתתפים .הסיכון הוא שהאינטנסיביות תהיה גבוהה מדי ,או שחברי הצוותים לא
יראו תוצרים מספקים להנעת המשך התהליך .הסיכוי הוא גבוה בשל היות התוכנית
בשלבים ראשונים ,והסיכון הוא שלא נצליח לייצר את רוח השינוי הנדרשת ובמקומה
תהיה תחושת רפיון .קיים גם חשש שהרשויות לא ישתפו פעולה במידת האינטנסיביות
הנדרשת .השותפות תצריך התארגנות פנימית חדשה והקצאת תשומות גבוהות (משאבי
זמן ,כוח אדם ,פניות) ,וייתכן שנפגוש בעלי תפקידים מרכזיים לפרויקט שאין להם את
הדרוש כדי להירתם על מנת לחולל את השינוי הנדרש.
4 .4קיים חשש שברתימת הגופים הנדרשים להצלחת התוכנית (או פרויקטים שונים
במסגרתה) שמעבר למועצות ,יהיה קושי ליצור את ההתחייבות הנדרשת מהם.
5 .5קיים חשש שתהיה אופוזיציה פנימית לקידום תהליכי השותפות .זהו חשש סביר,
והסיכון הוא שראשי רשויות ייסוגו מהצהרת כוונות קודמת (כמו כתב האמנה או
התחייבות עקרונית לקדם נושא מסוים) ,ומרצון לקדם פרויקטים בעלי נראות גבוהה
במסגרת השותפות.
6 .6יתכן שאינטרסים פוליטיים של ראשי הרשויות (לדוגמה ,לא להיתפס כמי שמקדם
אג’נדה של שיתוף פעולה שהוא יכול לשלם עליה מחיר פוליטי) יהיו בקונפליקט עם
היעדים של השותפות ,ושראש המועצה “יקפיא” יוזמות חדשות במסגרת השותפות
בשל כך.
7 .7אירועים בלתי צפויים שלא בשליטתנו (כמו מלחמה אזורית ,או גורמים אחרים
למתיחות בין הציבור היהודי לערבי) יכולים לעכב יוזמות ולהוביל לרגרסיה ביחסים.
הגדרת מענה לסיכונים
1 .1חשוב לשים דגש על היבטים ודגשים שאינם תלויים ברשויות המדינה ובמדיניות
מוצהרת .חשוב גם לצמצם ככל האפשר את ההשפעה של אקלים ציבורי שלילי ,להעלות
למודעות את ההשפעה של אקלים כזה ,ולבנות את רוח האזור באופן שאינו מושפע יתר
על המידה מקולות שליליים .בכל הקשור לענייני מדיניות והקצאת משאבים – יהיה
צורך למצוא משאבים כספיים חלופיים לכספים ממשלתיים .עלינו עוד לגבש את תפיסת
העבודה והצרכים מול רשויות המדינה ,ועד כמה יהיה לנו צורך בעבודה משותפת עם
משרדי ממשלה שונים (משרד הפנים ,משרד איכות הסביבה ,משרד החקלאות).
2 .2יש צורך להכין “ ”plan Bלמקרה שהתקציב מופחת ומחייב היערכות להמשך קידום
השותפות ללא תקציב בסדר גודל הנדרש בתוכנית הכתובה.
3 .3חשוב שהתוכנית לא תהיה אינטנסיבית מדי ,ושנהיה רגישים למידת המוכנות
והמסוגלות של השותפים בה; חשוב לברר את הצרכים מדי פעם (,)checking in
| 134שער שני תכנית שותפות בין קהילות
לראות איפה המשתתפים נמצאים ומה הם צריכים שיקרה בתוכנית; חשוב לקיים שיח
פתוח ושקוף על מתיחויות מסוג זה אם מתקיימות בתהליך; חשוב לדעת “לצ’פר” את
המשתתפים.
4 .4החשש אינו גבוה אם התשתית הבין-קהילתית תיבנה היטב (ויבואו יחד אל הגופים
החיצוניים) ,אם נדע לרתום את המשתתפים משלבים מוקדמים ולבנות את ההיענות
בהדרגה ונכון ,ואם נדע להיות מציאותיים בבקשות שהתוכנית מביאה בפני רשויות
המדינה.
5 .5לדעת לקיים שיחות עם הבכירים ברשויות על מנת “להרגיש את השטח” ולסייע להם
לתת מענה למתיחויות שעולות או שעשויות לעלות (ברמה של .)conflict coaching
לדעת לקיים שיחות לנוכח התנגדויות – גם עם המשתתפים בפרויקט ,על מנת
לסייע להם להתמודד עם הדברים ,וגם באמצעות מפגשי דיאלוג עם אנשים או גופים
שמתנגדים.
6 .6לדעת לבנות אמון עם ראשי רשויות ושקיפות מלאה ,על מנת שתהיה תקשורת ישירה
ובטוחה במצבים של קונפליקט בין השותפות להצרכים הפוליטיים של ראשי הרשויות,
על מנת שניתן יהיה לנהל דיאלוג בונה ולמצוא פתרונות גם לזה וגם לזה.
חשוב לבנות אמון ותחושת שותפות שיישמרו גם בימים קשים ובתקופות של מתיחות
גוברת .בתקופות מסוג זה ייתכן שיהיה צורך “להוריד הילוך” ולפעול לתחזוקת היחסים,
ובמידת האפשר – לעבודה פעילה ביישובים למניעת הסלמה וייאוש.
שלב זה ייחשב כהצלחה אם:
• •קיימת תוכנית עבודה שקבעה מהם הנושאים שהשותפות מטפלת בהם.
• •קיימים צוותי עבודה מאוישים.
• •יש גופים משותפים שמבקרים ומוודאים שהתוכנית מבוצעת (ועדת היגוי ,צוות מנהיגות).
• •נבנה מנגנון (דוברות) המהדהד את התוכנית לציבור.
• •אנשי צוות המנהיגות רתומים לתוכנית ושמים אותה בעדיפות מספיק גבוהה.
• •קיימת הבנה בקרב המשתתפים בנוגע לאפשרויות ולאתגרים וציפיות ריאליות בהתאם.
135
שלב ב'
עבודה מתמשכת בצוותי העבודה
יעדי השלב:
הנעת תהליך עבודה רציף בצוותי עבודה ופיתוח מסוגלות לעבודה בשיתוף פעולה.
תוצרים מקווים:
החלטה על פרויקט(/ים) לקידום.
הוצאה לפועל וביצוע של שלבים בפרויקט(/ים).
יצירת חוויות הצלחה ותוצרים מוחשיים.
גיבוש הצוות ונוכחות רציפה וקבועה של משתתפים בו.
פיתוח מסוגלות להתמודד בצוותא עם קשיים ואתגרים בין-תרבותיים.
בניית יחסי אמון וחברות בקרב המשתתפים ובניית לכידות צוותית.
בניית יחסי אמון בין צוות גבעת חביבה והצוותים השונים המבוססים על נוכחות רציפה
הרחבה וגיבוש של הצוות
שלב העבודה בצוות מתחיל בהרחבת הצוות ,באמצעות הוספת משתתפים נוספים שיכולים לסייע
לקדם את העבודה בו .מדובר בהוספת נציגי גופים מקצועיים ואזרחיים שיכולים לתת רוח גבית
לקידום הפרויקטים המסוימים שברצון הצוות לקדם (לדוגמה ,צוות סביבה ימפה עוד במסגרת הדיון
הצוותי בסמינר את העמותות הסביבתיות השונות ויזמין נציגים שלהן ,או את רכז החינוך הסביבתי
של המועצה אם יש כזה ,או נציג של היחידה הסביבתית המרחבית ,או איש עסקים שנושאי הסביבה
קרובים לליבו).
הוספת אנשי הצוות החדשים מצריכה ממלווה התהליך מגבעת חביבה לתת את הדעת על הצורך
להמשיך ולקיים הליך של בניית צוות ,של יחסי אמון ויחסי עבודה בין המשתתפים ,ותחושת שייכות
ומחויבות לשותפות ,כפי שבאה לידי ביטוי באמנה ומשתקפת בשאיפות של חברי הצוות ,שחלקם היו
שותפים לקביעת הנושאים והפרויקטים ,ושחלקם מצטרפים בשלב זה לטיפול בהם (ותוך מתן מקום
להשמעת קולם של החברים החדשים בנוגע לפרויקטים נוספים שהיו רוצים לקדם במסגרת עבודת
הצוות) .בכל צוות נבחנת מידת המוכנות של החברים בו לקיים דינמיקה של שותפות ,כמו גם האתגרים
והפוטנציאל להתקדם מ"השתתפות" ל"שיתוף פעולה" ובהמשך ל"שותפות" ,לפי המתואר בפרק 3
בשער התיאורטי .ייתכן שבשלב מוקדם זה ,יעריך הצוות מחדש את הגדרות הפרויקטים שברצונו
לקדם ויקבע אג'נדה לשנה הקרובה ,שהיא שונה מזו שהתגבשה בסמינר.
| 136שער שני תכנית שותפות בין קהילות
קביעת יעדים לעבודה
במהלך בניית היעדים לשנה הקרובה ,יש מקום לנסות לבנות יעדים ארוכי טווח ,אם כי הניסיון מראה
כי הצוותים מעדיפים לחשוב בצורה קונקרטית ופרגמטית על יעדים לפעולה וליישום בטווח הקצר.
כפי שנכתב לעיל – יש יתרונות בגישה הפרגמטית ,שתוביל בשלב מאוחר יותר לבניית תוכנית עבודה
ארוכת טווח עם חזון צוותי ומטרות ליבה ,דבר שבשלב זה עדיין קשה לעיתים לחזות ולנסח.
הוספת בעלי תפקידים ובעלי עניין לפי הצורך
הצוות ממפה את השחקנים הנוספים שיש לערב בפרויקטים בשלבים שונים של התהליך ,על מנת
שתיעשה היערכות מקיפה והתאמות לצורך מוכנות לעבודה עם גורמים רלוונטיים בשלבים מתקדמים
יותר (לדוגמה ,צוות הסביבה יזהה שבשלב מסוים יש חשיבות לערב את המשרד לאיכות הסביבה ,או
את קק"ל ,או את הקרן לשטחים פתוחים ,או קרן אחרת שיכולה לקדם פרויקט זה או אחר).
ניהול הידע
לכל צוות מוקצה מרחב אינטרנטי דרך גבעת חביבה ,מעין אתר פנימי שדרכו יכולים המשתתפים
לשלוח אימיילים לשאר חברי הצוות ,לשתף במסמכים ,לעבוד על מסמכים ,לקבץ חומרי עזר וכו'.
ניהול הידע כולל גם יידוע של הצוותים אחת לרבעון על הנעשה בצוותים העוסקים באותו התחום.
מומלץ גם להפגיש את הצוותים פעם או פעמיים בשנה ללמידת עמיתים ועדכונים על הישגים.
כמו כן חשוב היידוע בתוך כל שותפות אודות הנעשה בצוותים אחרים .יידוע זה נעשה באמצעות
הוצאת דוח מפורט אחת לרבעון ,ניוזלטר שותפות לעדכון מפורט על ההתקדמות בשותפות וההישגים
של החודשים האחרונים .היידוע נעשה גם במפגשי צוות המנהיגות הקבועים.
דוח רבעוני לצוות מנהיגות ,דוגמה:
עדכון סטטוס הפעילות במסגרת שיתוף הפעולה המוניציפלי של מגידו ומעלה עירון
(נכון לסוף חודש מאי )2015
חברי ועדת ההיגוי המשתתפים בתהליך החליטו לעסוק בשלושה תחומים – סביבה ,קהילה,
וסוגיות תכנוניות.
•הוקם צוות לעיסוק בנושאי סביבה ,שמגבש חזון של עבודה משותפת בנושאי סביבה •
והתחיל לפעול באופן ממוקד בניקיון וטיפוח נחל הקיני/ואדי סית .כמו כן הצוות •
יטפל בהמשך בקטע של נחל עוז ,מזלפה לגבעת עוז ,ובנחל ואדי מיסקע ,מביאדה עד
מערבה לגבעת עוז .צורפו מספר אנשים לצוות ,נציגי ציבור שהם גם בעלי תפקידים
חשובים .בשלב זה מתגבש מסמך פרויקט ראשוני להצגה בפני רשות הנחלים ,רשות
הניקוז וקק”ל.
•הוקמו שני תתי-צוותים שיעסקו בתחומים הקשורים לקהילה :צוות אומנות וצוות נשים.
137
•הנושאים לביצוע בצוות האומנות עדיין בדיון ,כשעל הפרק חוגים משותפים לגילאי •
בתי ספר ולמבוגרים ,יצירה משותפת ,הצגה בגלריות של שתי הקהילות ,יריד אומנות
שנתי ,ובשלב מאוחר יותר הקמת מרכז אומנות משותף .המיקוד הוא כפול – פעילויות •
ממוקדות לצד ניצול מעמדם של בעלי התפקידים מהמועצות לבניית תשתיות •
משותפות ומיסוד עבודה ארוכת טווח .צורפו נציגי ציבור רלוונטיים .צוות האומנות •
יקבל תמיכה מקצועית ממרכז האומנויות של גבעת חביבה.
•צוות הנשים יחליף את צוות הספורט שאמור היה לקום (בשל קשיים של אחת הרשויות,
פעילותו נדחתה למועד מאוחר) .צוות הנשים עדיין לא נפגש ,אבל יתחיל בתקווה
את פעילותו בקרוב ,וגם הוא יקבל סיוע מקצועי מהפעילות הענפה הנעשית והניסיון
המצטבר בתחום בגבעת חביבה.
•צוות קשישים יצא לדרך ,עם רעיונות יפים מאוד לשיתוף פעולה מתמשך בין מרכזי
היום לקשיש ,כמו אירוח לארוחת איפתאר ברמדאן ,ביקורים הדדיים ,חוגים משותפים.
•צוות שמירה על השטחים הפתוחים נפגש והחליט לבנות תוכנית להסברה לקידום
הקמת צוות שמירה משותף על השטחים הפתוחים מפני פגיעה של אזרחים ומטיילים.
זוהי יוזמה שעלתה בדיון במסגרת צוות הקהילה.
בנושאי תכנון הוקמו שני תתי-צוותים:
•תת-צוות לקידום בניית אצטדיון כדורגל משותף ,בהשתתפות מהנדסי המועצות ומנהלי •
מחלקות הספורט .תת-הצוות הביא חלופות בפני ראשי הרשויות ,ופועל לקידום הקמת •
•
האצטדיון בחלופה שנבחרה.
•תת-צוות בנושא הקמת כבישי גישה חלופיים לסאלם ולזלפה ,בהשתתפות מהנדסי
המועצות .הצוות גיבש חלופות מוסכמות ,ויציג במהלך החודש הקרוב את החלופות
בפני ראשי הרשויות.
•כמו כן נבחנות אופציות לשיתופי פעולה כלכליים-אזוריים בתת-צוות נפרד.
השתתפות רציפה של חברי הצוותים
חלק ניכר מעבודת הליווי של גבעת חביבה בפועל בשלב זה ,הוא לוודא את ההשתתפות הרציפה
של חברי הצוות .בעזרתם של מנהלי השותפות הרשותיים ושל ראשי צוותים שיש למנות (יהודי אחד
וערבי אחד מחברי צוות המנהיגות לכל צוות; רצוי למנותם במסגרת פגישת ועדת ההיגוי המצומצמת
שבעקבות הסמינר) .באחריותם של מנהלי השותפות הרשותיים וראשי הצוותים לוודא שחברי הצוות
מגיעים לפגישות ,מבצעים מטלות ביניהן ,ופועלים באופן רציף לקידום הפרויקטים בהתאם להחלטות
הצוות .בהתאם למוכנות וליכולות ,מקדמים המלווים את חברי הצוותים מהשתתפות לשיתוף פעולה.
ברמת התכנים ,השתתפותם של חברי הצוותים תלויה במידת העניין שהם מגלים במתרחש ובקבלת
תחושה שהצוות משיג יעדים ועונה על ציפיותיהם .במובן זה חשוב לשים לב להבדלים עקרוניים שניתן
באופן כללי לזהות ביעדים ובציפיות בין יהודים לערבים :בעוד שעבור יהודים עצם המפגש ,ההיכרות
| 138שער שני תכנית שותפות בין קהילות
והלמידה אלה את אלה הם יעד בפני עצמו המוביל לתחושה של סיפוק מהתהליך ,לרוב נזהה בקרב
המשתתפים הערבים את העניין לראות תוצרים מוחשיים בשטח ,שינויים המיטיבים עם התושבים
ועם תנאי החיים שלהם .זהו מתח מובנה שיש לתת עליו את הדעת ,שמצריך מהמלווים לתת מקום בו
זמנית גם להיבטים התהליכיים ,ולתמוך בהתקדמות על ציר ההתפתחות מ"השתתפות" ל"שיתוף פעולה"
ול"שותפות" ,לצד ההיבטים התוכניים ,וקידום/הוצאה לפועל של פרויקטים ספציפיים וקונקרטיים,
ולייצר התקדמות בשני המישורים במקביל.
סיכום פגישות ומעקב ביניהן
בפגישה רושם אחד המלווים סיכום מורחב של הדברים הכולל דברים מרכזיים שנאמרו ,והוא מופץ
כסיכום פגישה.
חשוב שלקראת סיומה של הפגישה יהיו ברורות לכולם המשימות שיש לבצע ותחומי האחריות של כל
אחד .בין הפגישות יש למנחה מספר משימות:
• •ביצוע מעקב ,דרך ראש הצוות ,על מנת לוודא שהמשימות מבוצעות.
• •שיחות עם אנשי צוות בהתאם לצורך ,היכן שיש צורך לחזקם.
• •עדכון נוהלי השותפות הרשותיים בסוגיות העולות שדורשות התייחסות ותמיכה של המועצות.
• •סיוע בניהול התקשורת ובניית מסוגלות דיאלוגית בין חברי הצוות משתי החברות (בעיקר בשלבים
הראשוניים של השותפות ,היכן שחברי צוותים מתקשים בתקשורת הישירה) ,ולעיתים אף בין חברי
הצוות ובין ראשי הרשויות שלהם ,בהתאם לצורך.
• •סיוע בטיפוח נוהלי עבודה יעילים ,הן ברמת השותפות ,ולעיתים אף ברמה הפנים-מועצתית,
בהתאם לצורך.
• •הצפה וניהול של הבדלים תרבותיים ושונות בתפיסות ובצרכים ,ואף קונפליקטים אם מתגלים,
באופן בונה ,לבניית כשירות רב-תרבותית ויכולת עבודה משותפת.
• •הכנת חומרים לקראת הפגישה הבאה ,בהתאם לצורך.
• •הזמנת מומחים (לדוגמה ,מומחה לבניית קואופרטיבים) או גופים רלוונטיים (לדוגמה ,רשות
המתקנים בטוטו) לפגישות בהתאם לצורך.
• •הכנת אג'נדה והפצתה לקראת הפגישה הבאה .האג'נדה נשלחת לפני הפגישה לכל המשתתפים
וכחלק מתזכורת לקראת הפגישה.
139
דוגמה לסיכום פגישה
סיכום ישיבה 14צוות סביבה
,13.7.16סיור בשטח
נוכחים :מנהל תחום סביבה ברשות היהודית ,מנהל השותפות מהרשות הערבית ,מנהלת
תחום חינוך סביבתי ברשות היהודית והמחליף שלה ,מנהל ועדת הסביבה חבר מועצה ברשות
הערבית ,מנהל מחלקת תברואה ברשות הערבית ,נציג היחידה הסביבתית האזורית ,יערן
קק"ל ,אחראי תחום יערות קהילתיים בקק"ל ,אחראי קהל וקהילה בקק"ל ,מנהל האזור קק"ל,
חבר מועצה ברשות היהודית ,חבר מועצה ברשות הערבית ,מלווי השותפות מגבעת חביבה.
חסרים:
מטרת הישיבה :סיור בשטח לבחינת אפשרויות פיתוח היער/הקמת חורשה ביער לרווחת
התושבים.
בפגישה הציגו המשתתפים את החזונות והתקוות השונים שיש לכל אדם בנוגע למה שהיה
רוצה לראות ביער .מנהל השותפות מהרשות הערבית דיבר על הצורך בתחושת שייכות
לאדמה ולסביבה ,למקום מפגש בין אוכלוסיות ערביות ויהודיות (במסגרות חינוכיות או
במסגרות של מבוגרים) ,ליצירת חיבור בין הצעירים לבין הטבע והסביבה שחשוב שייקחו
אחריות עליהם ,ומקום בילוי בטבע למשפחות מהאזור .מנהל תחום הסביבה ברשות היהודית
דיבר על הצורך להימנע מיצירת מקום שלא יתאים לכושר הנשיאה של השטח ושיהיה צורך
לבחון כיצד לתחזקו .מנהלת החינוך הסביבתי דיברה על הצורך להתחבר לערכי הטבע
ולטיפול אקולוגי המשתלב עם מרקם האזור ,וחינוך הקהל לערכי קיימות .חבר מועצה
מהרשות הערבית הדגיש את הצורך במקום שקהל יוכל לבוא לנפוש בו מהאזור.
אחראי תחום יערות קהילתיים בקק"ל הסביר שמגוון הקולות מבטא את מגוון הקולות
והשונות בגישות שלרוב שומעים מקהילות שמעוניינות לפתח יער – יער קהילתי או יער
בדמות "חניון" .הוא פירט את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים השונים ,והציע
לשקול מודל משותף שייתן מענה למגוון הצרכים ,כמובן בהתאם למגבלות ובמסגרת
האפשרויות .מנהל האזור הסביר את תפיסת קק"ל העכשווית לפיתוח יערות ,ומנהלת תחום
הסביבה שיתפה בניסיון של הרשות שלה עם יערות שפותחו להיות "חניונים" ,על מנת לא
לחזור על טעויות העבר.
הוחלט שהדבר הנכון לעשות בשלב הבא הוא תהליך של שיתוף ציבור לשמיעה מה חשוב
לאזרחים מהקהילות השונות (בעיקר היישובים הערביים והיהודיים הסמוכים ליער) ,ואיזה
אופי היו רוצים שהיער יקבל.
לביצוע:
1 .1על מנת לצאת לדרך בתהליך שיתוף ציבור ,חשוב לרתום לתהליך את היישוב היהודי
השכן ,שבשלב זה אינו מיוצג בצוות הסביבה .באחריות מנהל תחום הסביבה.
| 140שער שני תכנית שותפות בין קהילות
2 .2תיערך פגישה פנימית של חברי הצוות מהרשות הערבית ,בהובלת מנהל השותפות ,לצורך
חידוד הדגשים של תהליך שיתוף הציבור ורתימת בעלי התפקידים המתאימים לתהליך.
3 .3ייעשו תיאום והיוועצות עם אנשי קק"ל בבניית הפורמט של שיתוף הציבור ,באחריות
צוות גבעת חביבה.
4 .4ייעשה תיאום עם ראשי הרשויות לקראת היציאה לתהליך שיתוף הציבור ,באחריות
מנהל תחום הסביבה ומנהל השותפות.
5 .5לאחר השלבים האלה ייבנה ,באחריות צוות גבעת חביבה ,סדר יום לפגישת שיתוף
הציבור ויישלח לכל חברי הצוות להערות .ייקבע מועד ,וצוות מצומצם באחריות הגר
ומאהר יעסוק בפרסום התהליך ובעידוד אזרחים ובעלי תפקידים רלוונטיים להגיע אליו.
כולם מוזמנים לקרוא עוד אודות יערות קהילתיים באתר קק”ל (www.kkl.org.il/
.)/community-forestsבהמשך יישלחו אליכם גם חוברות של קק"ל בנושא.
הפגישה הבאה נקבעה ליום ב’ ,1.8 ,בשעה .11:00אנא שמרו על התאריך ביומן.
רשם :מלווה השותפות מגבעת חביבה
משימות מלווי השותפות מעבר לעבודת הצוותים
המלווים נמצאים בקשר רציף עם מנהלי השותפות הרשותיים ,כדי לעדכן בנעשה ולחשוב יחד על
מענים לקשיים שעולים בתהליך ,וכן לסייע לצוותים לעמוד במשימות השוטפות ולהעצים אותם.
נוכחותם הרציפה של המלווים חשובה לחיי השותפות – באמצעות הגעה שבועית לרשות ,שיחות
טלפוניות ,מעקב אחר ביצוע המשימות בין הפגישות ,ואף השתתפות באירועים חברתיים .כמו כן יש
מקום לקשר רציף עם ראשי הרשויות בהתאם לצורך בסיוע מנהל תוכנית השותפויות בגבעת חביבה,
לבנות אמון ולשמש כיועצים בשלבים שונים של התוכנית ,ובעיקר במהלך העבודה השוטפת .לנוכחות
הרציפה תפקיד חשוב בבניית יחסי אמון בין צוות גבעת חביבה לצוותים השונים .מומלץ לפתוח
קבוצות ווטסאפ צוותיות לקשר ונוכחות רציפים.
תפקיד גבעת חביבה בהעצמה וסיוע בצמצום פערים
בהתאם לצורך ,גבעת חביבה משמשת גם גוף מעצים ומאמן העוסק בבניית מסוגלות ,ורואה את
עצמה כחלק מבניית השותפות כמסייעת ליצור מציאות שוויונית יותר .זאת ,בעזרת צמצום פערים,
תמיכה בבניית תהליכי עבודה וכלים מקצועיים לניהול העבודה השוטפת ,והקניית מיומנויות לניהול
שותפויות וצוותי עבודה .במסגרת מטרה זו גבעת חביבה לקחה על עצמה להעצים את הרשות הערבית
ולסייע לה באופן ממוקד .אולם מטרה זו אינה מעוגנת באופן מסודר בפעילות המובנית של תוכנית
השותפויות ,שכן היא אינה חלק מהגדרת מטרות השותפות אלא נגזרת של עבודת השותפות .יש צורך
לשכלל את דרכי הפעולה להעצמת הרשות הערבית להיעזר בגופים מקצועיים שונים שיתמכו בתהליך
היכן שנכון יותר שגוף אחר יתערב (אם בשל האופן שבו נתפס תפקידה של גבעת חביבה ,ואם משום
שלגוף הנוסף קיים ידע מקצועי פרטיקולרי שרלוונטי לתהליך ההעצמה) ,ולעגן אותן באופן מובנה
בתהליך הטמעת השותפות.
141
כמו כן ,העבודה עם שתי הרשויות כרוכה בפיתוח המסוגלות להבין את ההבדלים בקצב וביכולות,
"לסנכרן קצבים" ולטפח סובלנות ויכולת הכלה של החברה והתרבות האחרת.
מפגשים רבעוניים של צוות המנהיגות
כחלק מתהליך בניית צוות המנהיגות מתקיימים מפגשים רבעוניים של הצוות ,שמטרותיהם:
• •עדכון חברי צוות המנהיגות על הנעשה בצוותי העבודה המוניציפליים השונים.
• •עדכון חברי צוות המנהיגות על הנעשה במישורים אחרים של השותפות.
• •חגיגת הצלחות והצפת אתגרים לדיון משותף.
• •הווי משותף ,העמקת ההיכרות והמשך בניית לכידות צוותית.
• •למידה משותפת (לדוגמה ,מיומנויות שיח ודיאלוג ,תהליכי בניית הסכמות ושיתוף ציבור ,כיצד
בונים תוכנית עבודה ,ועוד).
תכלול העבודה בין מעגלי העבודה המוניציפלית ,החינוכית והקהילתית
מעבר לעבודת הצוותים הפרטנית ,מלווי השותפות מטעם גבעת חביבה מתכללים – בסיוע המתכלל
בגבעת חביבה ומנהלי השותפות הרשותיים בשותפויות – בין עבודת הצוותים השונים ובין מעגל
ההתערבות המוניציפלי ומעגלי ההתערבות האחרים (חינוך וקהילה) .את זאת ניתן לעשות בעזרת:
• •שיתוף פעולה רציף עם מלווי תחום החינוך והקהילה בגבעת חביבה .חשוב ששלושת המעגלים
יעבדו בשותפות ,יכירו את עבודת המעגלים השונים ,וידעו לפזר ידע זה בקרב הפעילים בשותפות.
כמו כן ידעו המעגלים השונים להיעזר אלה באלה בהיבטים שונים שבהם מעגל אחד יכול לתרום
לאחר ,ואף לבנות יחד מיזמים רחבים המחברים יוזמות משיקות של המעגלים .כל זה ייעשה בסיוע
המתכלל ,ותוך קיום שיח שוטף והתייעצויות עם מנהל השותפות ,מנהל גבעת חביבה ,היועץ
האקדמי ,מנהלי תחומי הקהילה והחינוך והגורמים הרלוונטיים האחרים בגבעת חביבה לבחינת
צרכים ואתגרים של השותפות.
• •קשר רציף עם מנהלי השותפות הרשותיים לקידום נושאים חוצי-מעגלים שעל הפרק ,ולחשיבה
אינטגרטיבית על צרכים ואתגרים של השותפות.
• •דיווח לחברי צוות המנהיגות על פעילות במישורים האחרים במפגשים הרבעוניים של צוותי
המנהיגות.
• •פגישה רבעונית של צוות ההיגוי המצומצם לבחינה מערכתית של היבטים שונים בשותפות.
צוות המנהיגות של שותפות באקה אל-גרבייה ומנשה החליט בשנה השנייה לפעילות להקים צוות
המורכב ממנהלי מחלקות ספורט ונוער ,במטרה לקדם פעילות קהילתית ופיתוח עשייה משותפת
בתחומי הספורט השונים ,בליווי גבעת חביבה .מכיוון שתחום הכדור-עף מפותח מאד במועצה
אזורית מנשה ,הוחלט על בדיקת היתכנות להקמת תשתיות לכדור-עף בבאקה אל-גרבייה ,והבאת
קבוצות ממנה אל מנשה ללמידת יסודות התחום ופיתוחו .זהו פרויקט משולב ,שכן הוא נולד מתוך
| 142שער שני תכנית שותפות בין קהילות
הפעילות המוניציפלית ,הובל על ידי שני מנהלי מחלקות מהרשויות ,עסק בעירוב הקהילה (כולל
הקמת קבוצת ליגה בבאקה אל-גרבייה) ,וחשב כיצד לחבר את מערכות החינוך לרתימת תלמידים
מבתי הספר ובחינת בניית התשתיות בבתי ספר .הצוות עסק גם ביצירת קשרים בין הקהילות דרך
בתי הספר סביב תשתיות קיימות של אירועי ספורט יומיים לבתי ספר בבאקה ,תוך חשיבה על
הבאת תלמידים ממנשה לבאקה לימי ספורט אלה ולהפך .גם כאן ,שלושת המעגלים – המוניציפלי
(התשתית הארגונית של ראשי המחלקות שיכולים להוציא פרויקטים כאלה אל הפועל) ,הקהילתי
(עירוב בני נוער בימים המערבים את הקהילה) והחינוכי (התשתית הקיימת של ימי ספורט ואירועים
קהילתיים שאליהם מגיעים תלמידים מבתי הספר במאורגן) ,במשולב עם התשתיות של גבעת
חביבה באזור ,יצרו תשתית טובה לפעילות מורכבת משותפת.
תכלול העבודה עם הפרויקטים האזוריים
כאמור ,תוכנית השותפויות פועלת בשלושה מעגלים במקביל :פנים-קהילתי ,ביצירת מנגנונים של
שותפות בין נציגים שונים משלושת המגזרים; בין-קהילתי ,בין שתי הקהילות שבשותפות; שותפות
אזורית ,המסייעת למשתתפים לחשוב גם על האזור בכללותו ,ותומכת בעבודת השותפות בעזרת
מנגנונים המיועדים לנציגים מכל הרשויות שבתוכנית השותפות .גבעת חביבה מפעילה מספר פורומים
אזוריים התומכים בשותפויות ומסייעים בטיפוח החשיבה האזורית (ראו הרחבה בשער הבא ,העוסק
באזוריות).
סמינר סוף/תחילת שנת פעילות
בתום השנה הראשונה מתקיים סמינר נוסף בן יומיים במתכונת רטריט בבית מלון מחוץ לתחומי
המועצות ,לסיכום שנת הפעילות הראשונה בצוותים והיערכות לשנת הפעילות השנייה .פירוט אודות
הסמינר יובא בפרק הבא.
שלב זה ייחשב כהצלחה אם:
• •בוססו צוותים מאוזנים ומתפקדים ,הנפגשים חודשית לקידום העבודה.
• •יושמה תוכנית העבודה שנקבעה לכל צוות לשנת הפעילות הראשונה.
• •נוצר אמון בקרב חברי ועדת ההיגוי ובין חברי הצוותים.
• •קיימת אג'נדה משותפת ברורה ,והמשתתפים כולם מרגישים שותפים לקבלת ההחלטות.
• •פרואקטיביות מצד השותפים ברשויות מאפשרת את הפחתת הדומיננטיות של מלווי השותפות.
• •קיימת יכולת להניע ממשקי עבודה שמובילים את התוכניות שהוחלט להפעילן.
• •הצוותים בעצמם יוצרים תהליך מחבר (תכלול העבודה בין המעגלים השונים בקרב המשתתפים).
• •חברי צוות המנהיגות יודעים איך להשתמש במשברים כמנוף לצמיחה.
• •לעבודת הצוות חוברו חברים נוספים מהקהילה שמתפקדים בשוטף.
• •רואים תוצאות קונקרטיות ראשוניות של פרויקטים משמעותיים.
143
שלב ג'
המעבר לשנת הפעילות השוטפת השנייה
יעדי השלב:
ביסוס עבודה רציפה של הצוותים ושל שיתוף הפעולה תוך הרחבת האחריות וההובלה.
תוצרים מקווים:
הצגת הצלחות קונקרטיות בשטח ,תוצרים של עבודת השותפות.
חיזוק שיתוף הפעולה והראייה האזורית של המשתתפים בצוותים.
כתיבת תוכניות עבודה בצוותים והכנסתן לתוכנית העבודה והתקציב של הרשויות.
הרחבת העבודה בקהילה ושיתוף תושבים בתהליכי קבלת החלטות בנושאים שונים.
בניית חיבורים עם רשויות לאומיות במסגרת פרוקטים שונים שהשותפות מובילה.
תוכניות עבודה מסודרות עם ראייה ארוכת טווח.
ביצוע פרויקטים שגובשו בשנה הראשונה.
מספר תהליכי שיתוף הציבור ויידועו בעבודת השותפות.
צירוף נציגי רשויות לאומיות לצוותי העבודה.
סמינר סוף/תחילת שנת פעילות
כאמור ,בתום השנה הראשונה מתקיים סמינר נוסף בן יומיים במתכונת רטריט בבית מלון מחוץ
לתחומי המועצות .מטרות סמינר זה:
• •סיכום פעילות השנה הראשונה ,חגיגת ההצלחות.
• •רפלקציה על הפעילות ועל עבודת הצוות ,תוך זיהוי החוזקות ,האתגרים והחולשות המצריכים
העצמה ותמיכה בפעילות קדימה.
• •קביעת יעדי עבודה לשנה הקרובה ברמה הצוותית וברמת השותפות.
• •המשך גיבוש הצוות והדגשת מאפיינים ומסוגלויות של שיתוף פעולה.
• •הקמת פורומים/צוותי עבודה חדשים בהתאם לצורך.
• •המשך טיפוח תודעה מנהיגותית בקרב חברי צוות המנהיגות ,בעיקר כדי להפחית את התלות
באינטנסיביות הליווי של גבעת חביבה .בשלב זה התקווה היא שכוח ההנעה הפנימי חזק יותר
ומאפשר למשתתפים המלווים את עבודת הצוותים ופרויקטים שונים במסגרת השותפות ,לקחת
תפקיד דומיננטי יותר בהובלת העבודה ,וליצור קשר ישיר עם חברי צוות מהחברה השנייה כשצריך.
• •המשך למידה והקניית כלים ,בעיקר בתחום שיתוף הציבור ,שצריך להיות חלק מהאתגרים לשנה השנייה.
שוב ,עם תום הסמינר ועל סמך הדברים שביטאו חברי צוות המנהיגות ,מכינים מלווי השותפות תוכנית
עבודה לשנה ב' ,להפעלה לאחר אישור הנהלת גבעת חביבה וועדת ההיגוי המצומצמת של השותפות.
| 144שער שני תכנית שותפות בין קהילות
תוכנית עבודה לשנה שנייה ,דוגמה
תוכנית עבודה לשותפות המוניציפלית מגידו-מעלה עירון לשנת 2016
היעדים לשנת העבודה השנייה הם:
1 .1המשך קידום הפרויקטים שבהם עוסקים הצוותים השונים.
2 .2העמקת הקשר ותחושת שיתוף הפעולה/שותפות בין חברי ועדת ההיגוי והמשתתפים
הנוספים הפועלים בצוותי העבודה.
3 .3העמקת תחושת המחויבות והאחריות האישית של חברי ועדת ההיגוי/צוות מנהיגות
וטיפוח מקורות ההנעה הפנימיים.
4 .4הרחבת המעגלים באמצעות יידוע ועירוב הציבור בפעילות הנעשית במסגרת השותפות
המוניציפלית.
5 .5יצירת ממשקי עבודה בין המעגל המוניציפלי לעשייה במעגלי החינוך והקהילה.
6 .6העמקת התמיכה של מוסדות המדינה הרלוונטיים בפרויקטים של השותפות.
ועדת ההיגוי/צוות מנהיגות:
ועדת ההיגוי התכנסה לסמינר בן יומיים ב 16-15-בפברואר .בסמינר הציגו הצוותים את
הישגי השנה הראשונה ,את האתגרים/חסמים שאיתם הם מתמודדים ,ואת הדברים שברצונם
לקדם בשנה השנייה .מפאת קוצר הזמן לא התקיים דיון בנושא קביעת יעדים קצרי טווח
וארוכי טווח וקריטריונים מדידים להצלחת התוכנית ועבודת הצוותים.
במהלך השנה הראשונה נפגשה ועדת ההיגוי פעמיים לעדכונים ומפגש חברתי .מספר לא
מבוטל של משתתפים בה לא היו פעילים בצוותי העבודה השונים ,ולקראת השנה השנייה
הוגדרו תחומי האחריות של חברי ועדת ההיגוי בצוותים השונים ,מתוך החלטה לערב אותם
יותר בפעילות השוטפת בצורת מפגשים רבעוניים שיוקדשו ללמידה משותפת והמשך
היכרות .המפגש הראשון יוקדש לניסוח יעדים קצרי טווח וארוכי טווח ולקביעת קריטריונים
מדידים להצלחה.
הוצע גם להחליף את שמה של ועדת ההיגוי לצוות מנהיגות בהתאם.
כמו כן הוחלט על כינוסה אחת לרבעון של ועדת היגוי מצומצמת ,בהשתתפות ראשי
הרשויות ומנהלי השותפות הרשותיים ,למעקב ומתן משוב על הפעילות.
הוחלט גם שהצוותים ייפגשו ביום קבוע אחת לחודש במהלך השנה הקרובה (ימי שני
הראשון בכל חודש ל 3-צוותים ,וימי שני השלישי בכל חודש ל 3-צוותים).
הוחלט גם על מיסוד תחומי הקהילה והחינוך ועיבוי ההשקה בין התחומים:
• •יוקם צוות מנהלי תחום קהילה ברשות מנהלת תחום קהילה בגבעת חביבה ,מובילים
מצוות המנהיגות משתי הרשויות ,ושתי חברות צוות ועדת ההיגוי/צוות המנהיגות
ממעלה עירון (שמות יועברו במהלך השבוע הקרוב) .הצוות יורכב מנשים על מנת
145
לקדם גם את פעילות הנשים בהובלת אנהאר .הצוות יהיה אחראי על פעילות גיל הזהב •
ויתמוך בהיבטים של עבודת הצוותים האחרים העוסקים בקהילה.
•נקבע שתתואם פגישה בהשתתפות מנהלי מחלקות החינוך של הרשויות ושל גבעת
חביבה ,מנהלי החינוך הבלתי פורמלי ברשויות ,מנהלי בתי הספר ,ומנהלי השותפות
הרשותיים ,על מנת לבחון קידום תוכניות חינוך שמקדמת מחלקת החינוך של גבעת
חביבה ,יוזמות חינוכיות שעלו בצוותי העבודה ,ורעיונות שיעלו מהשטח לשיתופי
פעולה בתחום החינוך.
המרכז היהודי-ערבי בגבעת חביבה ימשיך לבנות ולהיות אחראי לממשקים בין שלושת
תחומי הפעילות :המוניציפלי ,הקהילתי והחינוכי.
צוות סביבה:
צוות סביבה ימשיך להיפגש לקידום פיתוח נחל ואדי מיסקע .הפיתוח ייעשה בשיתוף פעולה
עם רשות הניקוז ,המלווה את הפרויקט .בחודש מאי יוגש קול קורא לקרן לשטחים פתוחים
לצורך מימון הפיתוח ,והפיתוח בפועל יתקדם בהתאם למימון שיתקבל לפרויקט.
כמו כן ירחיב הצוות את פעילותו ויערב את הקהילה בפרויקט ,הן באמצעות יידוע הקהילה
בפרויקט הנחלים ,והן באמצעות הבאת ציבור (בעיקר נוער וילדים) לפעילות בשטח,
להגברת מודעות ונטילת אחריות לשמירה על הסביבה .הפעילות האחרונה תיעשה בליווי
ועדת חינוך סביבתי משותפת ,שהצוות בוחן את אפשרות להקמתה ,בליווי יחידת החינוך
הסביבתי של רשות הניקוז.
פרויקט נוסף שבכוונת הצוות לקדם הוא פארק קק”ל בשטח שלצד ואדי מיסקע ובסמוך
לכביש .66קידום פרויקט זה ייעשה בשיתוף עם קק”ל ובתלות בנכונות קק”ל לקדמו ,כמו
גם בתלות בהיקפי המעורבות שיידרשו מחברי הצוות בפרויקט הנחלים .גם פארק קק”ל,
אם יקודם ,ייעשה תוך יידוע הציבור ובחינת אפשרויות מעורבותו.
מכיוון שהתקדמות הביצוע של הפרויקטים תלויה בגורמים חיצוניים לצוות (גופים ממשלתיים,
מימון חיצוני) ,קשה לצפות את קצב ההתקדמות ואילו תוצרים יתקבלו עד תום שנת .2016
להלן הדברים המתוכננים לשנה הקרובה כפי שהוצגו ע”י מובילי הצוות בסמינר:
•שילוב פעילות הצוות בפעילות השוטפת של הרשויות (ומתן רוח גבית לפעילויות •
שהצוות מתכנן)
•
•שילוב היחידות הסביבתיות בפעילויות •
•חיבור האוכלוסיות ברשויות לפעילויות •
•
•חיבור מחלקות החינוך לפעילויות •
•הגשת מסמך מוסכם על כל השותפים לקרן שטחים פתוחים •
•ליווי ביצוע הפרויקט שנבחר
•טיפול בנושאים נוספים שנכללים בפרויקט הנחלים ושהוגדרו בחזון הצוות (כגון פארק
“נופש” משותף).
| 146שער שני תכנית שותפות בין קהילות
הצוות זיהה מספר אתגרים שיש להתמודד איתם בשנה הקרובה :יצירת תוכנית חינוכית
מותאמת לקידום הפעילות הסביבתית; המשך העבודה הרציפה והמשותפת של הצוות
(פניות חברי הצוות); גיוס מקורות מימון לפעילויות הצוות; תחזוקה לפרויקטים; קביעת
מטרות משותפות המתאימות לתושבי שתי הרשויות; מתן רוח גבית לפעילויות שצוות
הסביבה מתכנן.
צוות אצטדיון:
צוות האצטדיון ימשיך לקדם את תכנון האצטדיון בתלות באפשרויות מעלה עירון לקיים
פעילות באדמות האזור .נכון לנקודת זמן זו ,עבודת הצוות הוקפאה בשל הקושי של
מעלה עירון לאשר את אחד המיקומים שאותרו לתוכנית האצטדיון בשל התנגדות עמותות
העקורים .אם אחד המיקומים שהוצעו יאושר ,יקדם הצוות ,בסיוע הטוטו ,את העבודה
הכוללת שלושה מרכיבים בשלב הראשון :הכנת תוכנית לאצטדיון ,התחלת תהליך של שינוי
ייעוד הקרקע ,בניית תוכנית לגיוס תקציבים.
להלן מה שמתוכנן לשנה הקרובה ,כפי שהוצג על ידי מהנדסי המועצות בסמינר:
• •אם יתקבל אור ירוק/הסכמה גורפת בנוגע למיקום החלופה לאצטדיון (ליד דור-אלון מול
גבעת עוז) – נוכל להתקדם בהכנת תב”ע ,ובמקביל לקדם תכנון לביצוע בסיוע הטוטו.
הצוות זיהה כמה אתגרים שיש להתמודד איתם :קבלת הסכמה רחבה וגורפת על המיקום
החלופי שתאפשר לקדם את התכנון של האצטדיון; הכנת תכנון מפורט; חיפוש אחר מקורות
מימון לתכנון וביצוע.
צוות מתאר/כבישים:
צוות כבישים יכין במהלך השנה שרטוט של הכביש המוצע ,יחל תהליך של אישורו ברמה
האזורית והארצית ,והביצוע יקודם בהתאם.
להלן מה שמתוכנן לשנה הקרובה כפי שהוצג על ידי מהנדסי המועצות בסמינר:
• •קבלת אור ירוק לכביש ממתכנני המחוזות ,ביצוע מדידה של תוואי הכביש המתוכנן,
בחירת מתכננים להכנת התב”ע (תוך קידום מימון לביצוע מדידות ולקידום תוכנית
התב”ע והתמודדות עם התנגדויות).
הצוות זיהה כמה אתגרים שיש להתמודד איתם :קידום מימון לביצוע מדידות ולקידום
תכנון התב”ע; העומס הבלתי פוסק ומצטבר בעבודה; התמודדות מול מתנגדים פוטנציאליים
לכביש (רשות העתיקות ,הטבע והגנים ,קק”ל ,משרד התחבורה).
צוות אומנות:
במהלך 2016תיפתח הגלריה הראשונה במעלה עירון ,ביישוב זלפה .הגלריה הוקמה ביוזמת
הצוות ובתמיכת ראש המועצה .כמו כן ,תגובש תוכנית תערוכות ארוכת טווח ,הכוללת
תערוכות של אומנים ממעלה עירון בגלריות שבמועצת מגידו ,ושל אומנים ממגידו בגלריה
בזלפה .במהלך שנת 2016יתקיימו שתי תערוכות ,אחת בזלפה ואחת בגלריה במגידו .כמו
147
כן ייזום הצוות פעילות משותפת של אומנים משתי הקהילות ויקדם שיתופי פעולה בתחום
האומנות לילדים (חוגים ומערכת החינוך) ולמבוגרים (הפעלת חוגים) .הצוות ייזום עירוב
התושבים גם דרך עידוד הגעה לתערוכות ולפעילויות משותפות בתחום האומנות.
להלן הדברים המתוכנים לשנה הקרובה כפי שהוצגו על ידי מובילי הצוות בסמינר:
•פיתוח ומינוף הגלריה בזלפה – בניית גוף פעולה עקבי ומגוון שיכלול תערוכות ,חוגים •
והעשרה רב-גילית בתחום האומנות.
•
•קיום תערוכה ואירוע פתיחה חגיגי לגלריה בזלפה. •
•קיום תערוכה משותפת או רק של יוצרים ערבים בגלריה במשמר העמק בסוף מאי .2016 •
•קידום יוזמות פעילות משותפת של גופים חיצוניים (פסטיבל יערות מנשה ונשים
•
עושות שלום).
•הקפדה על המשך פעילות על מנת לשמור על רצף והמשכיות.
הצוות זיהה כמה אתגרים לשנה הקרובה :הצורך בתקציב :תקצוב פעילויות וחוגים לקהילה
ותמיכה בהוצאות המתנדבים בצוות; הצורך לצרף נציג נוסף ממגידו מוועדת ההיגוי; גיוס
תושבים לפעילויות והעלאת מודעות.
צוות גיל הזהב:
במהלך 2016בחרו מנהלי מרכזי גיל הזהב לקדם פרויקט של כתיבת נרטיבים של אנשי הגיל
השלישי ,שבהם יספרו את סיפורה של הארץ טרם קום המדינה .מטרת הפרויקט לאפשר
לקשישים לספר את סיפורם ,לאצור את הידע והמורשת של ההיסטוריה ,ולצייר אלטרנטיבה
לדור הנכדים ,הן באמצעות תיאור דינמיקות יחסים אחרות ,והן באמצעות הבאת הסיפורים
בצמדים ,יהודי/ה וערבי/ה ,במסגרות חינוכיות וחברתיות שונות.
כמו כן ימשיך הצוות לבחון אפשרות של קידום סדנאות משותפות ,ביקורים הדדיים וסיוע
בלימודי שפה (עברית מדוברת במרכזי היום הערביים ,וערבית מדוברת במרכז לקשיש במגידו).
להלן הדברים המתוכנים לשנה הקרובה כפי שהוצגו בסמינר:
•ליצור עבודת עומק ולמנף את המשאבים הקיימים בדור הוותיק :לכתוב על ידי •
פנסיונרים או נוער ,את הזיכרונות שיש למבוגרים מלפני 48וגם אחרי ,על מערכות
•
היחסים בין היהודים לערבים בסביבותינו. •
•לשתף את הדור הצעיר בזיכרונות הללו ובתובנות.
•ליצור ספר שמאגד את הסיפורים האלה כמורשת.
הצוות זיהה שני אתגרים שיש להתמודד איתם :האתגר התקציבי/משאבים (איש מקצוע,
עזרה בריאיון ,בכתיבה ובתמלול ,הסעות); גיוס כוח אדם (אולי פנסיונרים צעירים) וטיפוחו
על מנת שיוכלו לתעד את הסיפורים.
הצוות יהיה בשנה השנייה באחריות תחום הקהילה.
| 148שער שני תכנית שותפות בין קהילות
צוות שטחים פתוחים:
צוות שטחים פתוחים מקיים עוד בעונת הפריחה ב 2016-פיילוט של תחנות הסברה בשטח,
מאוישות בידי יהודים וערבים .מוקם כוח מתנדבים במעלה עירון לנושא ,והוכנו פלאיירים
ושלטים בשתי השפות .כמו כן במהלך 2016תפותח יחידת הסברה לתיכונים בערבית
בסיוע חומרים שנכתבו במגידו ,ויקוימו תוכניות הסברה בבתי ספר ובמרכזים חברתיים של
בני נוער ערבים .מכיוון שהבעיה חוצת גבולות ,ורבים מנהגי הטרקטורונים מגיעים מאום
אל-פחם ,תיבדק האפשרות לצרף נציגים מעיריית אום אל-פחם והגברת ההסברה גם שם.
להלן הדברים המתוכנים לשנה הקרובה כפי שהוצגו בסמינר:
• •מיסוד הפעילות ההסברתית בשטחים הפתוחים או כל פעילות שעליה יוחלט.
• •קיום מפגשי הדרכה בנושא נהיגה בשטחים הפתוחים בבתי קפה במועצה מקומית מעלה
עירון במסגרת פעילות הסברה רשותית בנושאי נהיגה.
פיתוח כלכלי:
צוות הפיתוח הכלכלי נפגש פעמיים במהלך השנה הראשונה ,ואף שהועלו רעיונות רבים
ואטרקטיביים ,היה קושי לקדמם ,בעיקר בגלל קשיי התארגנות ודרישות העקורים במעלה עירון.
הוחלט לעבות את הצוות ולחדש את הפעילות הרציפה שלו.
התפקיד המנהיגותי המשתנה של מלווי התוכנית בשלב זה
כפי שכבר צוין ,צוות המנהיגות צריך להיות פרואקטיבי ונחוש בעבודה הרציפה של השותפות ,ויחד
עם זאת בשלבים המוקדמים ,דחיפת המשתתפים לפעולה מצריכה ממלווי השותפות להוות גורם דוחף
ומקדם .עם הכניסה לשנה השנייה של עבודת הצוותים ,והחל מהרפלקציה בסמינר סוף השנה ,חשוב
לסייע לחברי צוות ההיגוי לקחת יותר אחריות על התהליכים ולהיות דומיננטיים ופרואקטיביים יותר
בהובלת הצוותים והשותפות .במסגרת פיתוח המנהיגות מסייעים מלווי התהליך מגבעת חביבה לחברי
צוות המנהיגות ליזום יותר ,להיות בתקשורת ישירה עם הצד השני היכן שניתן ,להוביל תהליכים
בתוך המועצה שלהם פנימה ,ולראות עצמם כמי שמוטלת עליהם האחריות לקדם את השותפות .בכך,
מבקשת גבעת חביבה לשנות בהדרגה את תפקידו של המלווה ,ממי שמסייע ותומך בתהליכים אלה
כמוביל ,למי שמלווה בדומיננטיות ואקטיביות פחותה .על מלווה התהליך להבין שמעורבות גדולה מדי
לאורך זמן יוצרת תלות לא בריאה של הרשויות בגבעת חביבה על מנת לקיים את השותפות ,ומנכיחה
פסיביות מובנית שתמנע מהרשויות לפתח את היכולת האוטונומית ואת המוטיבציה הפנימית לקיים
את השותפות .כאמור ,זוהי עבודה עקבית ונחושה של פיתוח מנהיגות ,של התמרת מנגנוני סמכות,
ושל העצמת המשתתפים לקחת אחריות על עיצוב מציאות השותפות – תוך הכרה בכך שייתכן שצוות
המנהיגות של השותפות יזדקק לעוד פרק זמן אל תוך שנת הפעילות הבאה על מנת ליטול את ההובלה.
כפי שהעידו חברי צוות מנהיגות בראיונות ההערכה בתום השנה השנייה לפעילות באחת השותפויות:
״עדיין לא אפשרית תזוזה של הגבעה בליווי .וגם המנחה מביאה איתה מטען מקצועי שיכול להתגבר
על כל הקשיים .אחרת אין מי שיעשה את זה״ (חברת ועדת היגוי).
149
״לא נראה שהתפקיד של הגבעה השתנה .עדיין גבעת חביבה גורם מוביל .יש לגבעה עדיין מקום
מאוד מרכזי בהחייאת השותפות .אנחנו לא מוציאים סיכומי פגישות .לא דוחפים שפגישות יתקיימו״
(חבר ועדת היגוי).
בניית תוכניות עבודה מפורטות
בשלב זה ,קביעת יעדי העבודה לובשים כבר צורה של תוכנית עבודה משותפת .כחלק מתהליכי
הלמידה ובניית המסוגלויות ,מומלץ בשלב זה לקיים סדנא קצרה בנושא בניית תוכניות עבודה,
ולהזמין את הצוותים לבנות תוכנית עבודה מסודרת לשנה השנייה .ייתכן שבשנה הראשונה כבר ייבנו
תוכניות עבודה מסודרות (הכוללות חזון ,יעדים ,מטרות ,תפוקות ,תשומות וכו') ,אולם אם הוחלט בשנה
הראשונה לאפשר את הבנייה האורגנית של הצוות וגיבוש תודעה והבנה טובה יותר של השותפות ,ללא
תוכנית עבודה מובנית ,בשנה השנייה חשוב למקד את הצוותים בבניית תוכניות מסוג זה.
עיסוק ב"סוגיות קשות"
סיבה נוספת לבניית תוכניות עבודה מפורטות בשנה השנייה היא שכעת ,לאחר שנה של היכרות,
נכון להתחיל להציף סוגיות קשות והבדלים/פערים משמעותיים שיכולים להיות בין השותפים בנוגע
לחזון השותפות ולמה שייתפס בעיניהם לאורך זמן כהישג של השותפות .בשלב זה מוצפת השאלה
מהו החזון של המשתתפים" ,מה היו רוצים להשאיר אחריהם ,אחרי 10-5שנים של שותפות ,לילדיהם?"
עלינו לדעת לנווט בין סוגיות קשות העוסקות בעתיד השותפות היהודית-ערבית ובהיבטים פרקטיים
של קידום אינטרסים משותפים ,ובין שאלות קשות של זהות המובילות לדיון בעבר ,שהמשתתפים
עדיין לא בשלים בשלב זה להצפתן .למעשה ,בשלב זה ולאחר שנה של היכרות ועבודה משותפת,
מתבקשים השותפים לצקת תכנים לאמנת השותפות ,לבנות חזון ארוך טווח ,והדבר מצריך העלאת
תפיסות שונות הנוגעות גם לתקוות שונות ליחסי שותפות יהודית-ערבית במדינה .בהמשך (ואולי רק
בשנה השלישית) ,נעלה במכוון לדיון סוגיות קשות של פערי כוח ,חלוקות משאבים מקום המדינה,
יחסי רוב-מיעוט בישראל ועוד; עם זאת ,הדיון שייפתח במסגרת הניסיון לגבש חזון משותף לעבודת
הצוותים מקפל בתוכו גם את הסוגיות האלה ,שמידת מוכנותם של הצוותים לעסוק בהן בשלב זה
מוטלת בספק (ראו הרחבה בחלק התיאורטי) .ייתכן שתהליך בניית תוכניות העבודה יצריך המשך
עבודה בצוותים או במפגשי צוות המנהיגות בהמשך לסמינר .השינוי יוכל להגיע מתוך התעסקות
בבניית עתיד חדש ,הבנוי על שותפות ושוויון ,דבר שידרוש לבנות תמונת עתיד ארוכת טווח .הוא לא
יקרה באמצעות ניסיון לתקן את העבר ,גם אם סוגיות העבר עולות .אנו לא עוסקים בתהליכי צדק
מאחה ואיחוי עוולות עבר.
במסגרת תוכנית העבודה של צוות המנהיגות של אחת מהשותפויות ,קיימנו סמינר תקופתי ביפו,
שכלל צפייה משותפת בהצגה "ההודאה" של מוטי לרנר בתיאטרון היהודי-ערבי .ההצגה עוסקת
בזיכרון והכחשה של אירועי ,1948סביב הרג וגירוש תושבים מהכפר הערבי טנטורה .לאחר ההצגה
התקיים דיון בהשתתפות הבמאי והשחקן הראשי ,עודד קוטלר ,שניסינו למנף לדיון מתפתח בסוגיות
של זהות ,התמודדות עם נרטיבים שונים וביסוס תודעת שותפות תוך התמודדות עם העבר .למרות
| 150שער שני תכנית שותפות בין קהילות
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
מטרת ספר זה לשתף את הקהילה המקצועית בתוכנית "שותפות בין קהילות", ולתרום לגוף הידע בתחום העשייה לקידום חברה משותפת. תוכנית זו היא תוכנית הדגל של גבעת חביבה בעשור האחרון, והיא פותחה ויושמה במטרה לקדם תפיסה של שותפות ושוויון בתקופה של אי-נחת מהתפיסה של "דו-קיום", ולנוכח מעבר להתמודדות עם אתגרי בנייתה וטיפוחה של חברה משותפת בישראל. הספר מציג מודל תיאורטי ומעשי, תוכנית ליווי ארבע-שנתית מורכבת של בניית שותפויות בנות-קיימא בין צמדי רשויות שכנות, יהודיות וערביות, בהובלת הרשויות המקומיות, כבסיס ליצירת תפיסת אזוריות משותפת. חזון התוכנית הוא שדרך המחשת היתרונות ההדדיים של שיתוף פעולה באמצעות התנסות יומיומית וקידום אינטרסים שונים ומשותפים, התוכנית תניח ותטפח את היסודות הנדרשים ליצירת עתיד משותף וחברה משותפת; ספר זה מציג את האתגרים וההצלחות, ההתנסות והתובנות, שמלמד הניסיון המצטבר של גבעת חביבה בעשור האחרון.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search