גבעת חביבה, שותפות בין קהילות

‫הזמנה של מלווי השותפות לעבד את החוויות מההצגה ולהמשיך את הדיון שהחל מייד אחרי‬
‫ההצגה‪ ,‬נתקלנו במוטיבציה נמוכה להמשיך את הדיון‪ ,‬ואף בקשה מפורשת מצד מספר בכירים‬
‫שלא להיכנס לנושאים אלה‪ ,‬מתוך חשש שהדבר יפגע בעבודת השותפות ויסיג אותה אחורה‪ .‬נדמה‬
‫כי הרצון לקדם דברים יחד באופן פרקטי וההכרה במשאבי הפניות המוגבלים של המשתתפים‬
‫הביאו להחלטה להישאר ברובד מעשי‪ .‬כמנחי התהליך כיבדנו בקשה זו‪ ,‬והבנו ממנה שהמשתתפים‬
‫מאמצים את מודל העבודה סביב אינטרסים משותפים‪ ,‬אך גם שיהיה עלינו לבחון בשלבים מאוחרים‬
‫יותר את הבשלות‪ ,‬המוכנות והנכונות‪ ,‬לעסוק גם בסוגיות קשות כחלק מהתפתחות השותפות‪ ,‬שכן‬
‫לאורך זמן חשוב שהם יעלו‪ .‬נדמה כי תהליך בניית המרחב המוכן לכך ויצירת התנאים לדיאלוג‬

‫מסוג זה בהקשר של עבודה בין בעלי תפקידים בכירים ברשויות מצריך יותר זמן‪.‬‬

‫עירוב גופים רלוונטיים‬

‫במסגרת עיבוי והרחבת העבודה בשנה השנייה‪ ,‬קרוב לוודאי שמעורבות מוסדות השלטון המרכזי יכולה‬
‫לסייע לקידום פרויקטים מורכבים הדורשים תקצוב נוסף‪ .‬לפיכך‪ ,‬בכל צוות עבודה רצוי לבנות את‬
‫המסוגלויות לפנות לגורמים אלה‪ ,‬החל ממיפוי והיכרות גופים שונים והזדמנויות מימון שונות‪ ,‬דרך‬
‫חיזוק היכולות להגיש קולות קוראים ולפנות לגורמים המתאימים‪ ,‬ועד ניהול תקציבים ובניית קשר‬

‫רציף עם גורמים מממנים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬רצוי לבחון את האפשרות להרחיב את שיתופי הפעולה הבין‪-‬מגזריים (רשויות בשיתוף עם‬
‫עמותות ואנשי עסקים) ואת מקומם של המגזר העסקי והשלישי בשותפות‪.‬‬

‫ההחלטה לקדם את שיקום נחל מיסקע הובילה לעירוב גורמים שלרשות הערבית היה ניסיון מוגבל‬
‫בעבודה איתם‪ ,‬והעבודה על פרויקט זה בנתה את הקשרים והנגישה גופים אלה לטובת עבודה‬
‫עתידית ודיאלוג מתמשך‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הקולות הקוראים של הקרן לשטחים פתוחים‪ ,‬שאליה הוגשו‬
‫הבקשה למענק ומי שאחראית על רוב התקצוב של פרויקטי סביבה בשטחים פתוחים בישראל‪,‬‬
‫מורכבים מאוד ומצריכים עבודת הגשה שהרשות היהודית הייתה מנוסה בה מאוד‪ ,‬והרשות הערבית‬
‫כלל לא‪ .‬בעבודה משותפת עם הרשות היהודית נוצרו קשרי עבודה עם רשות הניקוז‪ ,‬שאיתה‬
‫ובעזרתה הוגשה הבקשה למענק‪ .‬מאז ההגשה המוצלחת והזכייה במענק‪ ,‬הגישה הרשות הערבית‬
‫כבר פעמיים נוספות בקשה למענק מקרן זו תוך שיתוף פעולה עם רשות הניקוז‪ ,‬ומתקיים דיאלוג‬
‫מתמשך עם רשות הניקוז על אחזקה ופיתוח קרקעות סביב נחלים‪ .‬במסגרת עבודות שיקום הנחל‬
‫נוצרו קשרי עבודה טובים גם עם קק"ל‪ ,‬שהייתה מעורבת בעבודות בשטחים העוברים ביער‪ ,‬וגם‬
‫איתם ממשיך הדיאלוג – הן של צוות הסביבה בהקשרים של השותפות‪ ,‬והן של הרשות הערבית‬

‫בנושאים שבהם יש צורך בעבודה בשיתוף פעולה עם קק"ל‪.‬‬

‫הרחבת המעגלים במועצות‬

‫במסגרת העבודה בשנה השנייה ובמסגרת המאמץ להרחיב את המעגלים ולבסס את השותפות‪ ,‬אין‬
‫להסתפק בשניים‪-‬שלושה צוותי עבודה עיקריים‪ ,‬אלא לעודד גם מפגשי עבודה קבועים של מנהלי‬

‫‪151‬‬

‫מחלקות מקבילים ושל בעלי תפקידים משמעותיים שיכולים לקדם מיזמים במסגרת השותפות‪ .‬צריך‬
‫להיערך לכך שגם מפגשים אלה יזדקקו לליווי ותמיכה (דחיפה) מסוימים במסגרת עבודת המלווים‬

‫ובמסגרת מגבלות התקציב‪.‬‬

‫שיתוף ציבור‬

‫כאמור‪ ,‬במסגרת פעילות השנה השנייה‪ ,‬אחד האתגרים המרכזיים הוא הרחבת המעגלים הן ברמת‬
‫קיום פרויקטים קהילתיים המזמינים את התושבים להשתתף‪ ,‬והן במסגרת יידוע ועירוב של התושבים‬
‫בתהליכי בניית השותפות‪ .‬זהו היבט חשוב המחבר את התושבים לשותפות ולסוגיות הקשורות‬
‫בהבנייתה‪ .‬תהליכי שיתוף ציבור נועדו להעצים את חברי הקהילה ולרתום אותם להיות שותפים‬
‫לתהליכי קבלת ההחלטות ולתהליכי שינוי המציאות בפועל בהתאם לצרכים ולאינטרסים שלהם‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬תהליכי שיתוף ציבור‪ ,‬מטרתם לתת קול לתושבים ולאפשר להם לקחת חלק משמעותי יותר‬

‫בתהליכים הדמוקרטיים ובעיצוב מציאות חייהם (ראו פרק חמישי בשער הראשון)‪.‬‬

‫מחד‪ ,‬לתהליכי שיתוף ציבור בחברה הערבית יש חשיבות רבה‪ ,‬שכן טמון בהם פוטנציאל רב‬
‫לטרנספורמציה בתחושת הניכור וחוסר היכולת להשפיע‪ ,‬שרבים בחברה הערבית חווים‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫החברה הערבית יותר היררכית וסמכותית בתרבותה‪ ,‬והקהל הרחב אינו מורגל בתפיסות כאלה‪ ,‬שהן‬
‫זרות לו‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להכיר ברמת המוכנות ולבנות את תהליכי שיתוף הציבור באופן מותאם תרבותית‬

‫(ראו הרחבה בפרק השישי בשער התיאורטי)‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬פעילות שיתוף ציבור דורשת משאבים רבים‪ ,‬וכדאי לחשוב באופן יצירתי כיצד לעשות זאת‬
‫תוך הקצאה ריאלית של משאבים לנושא‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬

‫• •רתימת המועצות להוביל את התהליכים‪ ,‬היכן שקיימת מסוגלות‪.‬‬
‫• •מציאת הכוחות המקצועיים בקהילות לנושא‪ ,‬לדוגמה המשתתפים בקורס המנהיגות הגישורית‪.‬‬

‫• •השגת תרומות מהמגזר העסקי‪.‬‬
‫• •שימוש בנציגי בעלי עניין משמעותיים הלוקחים חלק בצוותי העבודה‪.‬‬

‫הניסיון מראה כי המעבר משלב ההשתתפות לשלב שיתוף הפעולה דורש זמן וחוויות חיוביות‬
‫מצטברות‪ ,‬וכי המעבר אל השלב של שותפות אמיתית מציב אתגרים משמעותיים‪ .‬אתגרים אלו‬
‫יכולים להניב פירות לאחר זמן מה‪ ,‬רק אם יטופלו מתוך כוונה ברורה ונחישות בעשייה‪ .‬ככל‬
‫שהתוכנית מתקדמת‪ ,‬המשתתפים זוכים להצצות לפרקים לרעיון החיים המשותפים‪ ,‬לצד תסכול‬
‫מכך שמצב זה אינו מושג בטווח הקצר או מתבסס בטווח הבינוני‪ .‬בהדרגה‪ ,‬רגעים אלו הופכים‬
‫תדירים וארוכים יותר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בהערכה כמותית ואיכותנית שבוצעה בסוף השנה הראשונה‬
‫לתוכנית הקהילות המשותפות בין המועצה האזורית מגידו למעלה עירון (אברהמי‪-‬מרום‪,)2016 ,‬‬
‫המשתתפים דיווחו כי הם מרוצים מהתיאום בין הרשויות המקומיות ומרמת האמון ביניהם‪ .‬הם‬
‫גם הראו שביעות רצון רבה בנושא הכבוד ההדדי בין כולם‪ ,‬ורמת המחויבות שלהם לפרויקט‬

‫‪ | 152‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫הייתה גבוהה מאוד‪ .‬כאשר נשאלו המשתתפים אם חברי המועצה האזורית האחרת דואגים רק‬
‫לאינטרסים של עצמם‪ ,‬כמעט כל המשתתפים (‪ )90%‬לא הסכימו‪ .‬תחושת סיפוק כוללת זו‪ ,‬וכן‬
‫המידע שהתקבל בראיונות‪ ,‬מדגימים שינוי הדרגתי לעבר שיתוף פעולה בקרב המשתתפים‪.‬‬
‫הערכה שנעשתה בשנה השנייה (אברהמי‪-‬מרום‪ )2017b ,‬מראה שאף שהמשתתפים בתוכנית‬
‫שמרו על רמה גבוהה של כבוד הדדי ושהאמון ביניהם רק התחזק‪ ,‬הייתה ירידה בשביעות הרצון‬
‫לגבי רמת התיאום ביניהם ועלייה בתחושות של שיבושים בתקשורת‪ ,‬וכן‪ ,‬לתחושתם‪ ,‬ניסיון של‬
‫הצד האחר לכפות את דעותיו‪ .‬באופן מפתיע‪ ,‬לצד העלייה ברמות האמון שחשו המשתתפים‬
‫כלפי משתתפים מהמועצה האחרת באופן כללי‪ ,‬הייתה גם ירידה בתחושה כי הם יכולים לסמוך‬
‫על המשתתפים מהמועצה השכנה שיושבים עימם באותו הצוות‪ .‬בחיבור לנתונים שהתקבלו‬
‫מהשאלונים הכמותיים‪ ,‬הלקח שנלמד מניתוח התשובות הוא שהירידה בשביעות הרצון בשנה‬
‫השנייה קשורה אולי לרמות הציפייה השונות שהיו לקבוצות עבור כל שנה‪ :‬בשנה הראשונה‬
‫המשתתפים נכנסו לתוכנית עם ציפיות נמוכות לגבי הדינמיקה של המרחב המשותף‪ ,‬ובהלך רוח‬
‫של השתתפות בלבד‪ ,‬ולכן הופתעו לטובה מההישגים שאליהם הגיעו במהלך שנה זו‪ .‬בתום השנה‬
‫השנייה‪ ,‬תוצאות ההערכה שנעשתה מקפלות בתוכן את הציפיות של המשתתפים לחיזוק קשרי‬
‫העבודה על בסיס קבוע‪ ,‬ואף שאיפות למצבים של שותפות‪ ,‬כפי שייתכן שחוו בהבלחות נקודתיות‬
‫כבר בשלב זה‪ .‬התשובה לשאלה "מהי המשמעות של להיות מסוגל לסמוך על המשתתפים‬
‫מהקבוצה האחרת" משתנה במשך הזמן‪ :‬בתום השנה הראשונה האמון מקושר בעיקר להפגנות‬
‫של כבוד הדדי וציפיות נמוכות יחסית ביחס לשיתוף פעולה‪ ,‬ואילו בשנה השנייה היכולת לסמוך‬
‫מקפלת בתוכה שאיפות גבוהות יותר‪ .‬הדיווחים מראים כי לצד החוויות של שותפות‪ ,‬יש דגש על‬
‫האכזבה מהיעדר מצב שכזה במהלך השלבים המוקדמים של תוכנית ההתערבות (השנתיים‬
‫הראשונות)‪ .‬יש יכולת מוגברת להביע ולדמיין שותפות אמיתית‪ ,‬והשנה השלישית תצטרך לטפל‬

‫בתחושות התסכול הנלוות אליה ולמנף אותן להמשך התמרת היחסים‪.‬‬

‫שלב זה ייחשב כהצלחה אם‪:‬‬

‫• •הצוותים עברו לדפוס פעולה של שיתוף פעולה במובנו המלא (ראו טבלה בפרק רביעי‬
‫בשער הראשון)‪.‬‬

‫• •בעלי תפקידים ברשויות נרתמו להובלת עבודת הצוותים ופיתחו דפוס מנהיגות‪.‬‬
‫• •הורחבה העבודה ברשויות‪ ,‬ובעלי תפקידים נוספים הצטרפו לשותפות‪.‬‬

‫• •השותפות מקבלת ביטוי בתהליכי שיתוף ציבור המערבים אזרחים בתהליך קבלת החלטות‪.‬‬
‫• •רשויות לאומיות לוקחות חלק בתהליכי העבודה בצוותים שונים‪.‬‬

‫• •נכתבו תוכניות עבודה הכוללות חזון ארוך טווח בכל אחד מצוותי העבודה‪.‬‬

‫‪153‬‬

‫שלב ד'‬
‫השנים השלישית והרביעית‬

‫יעדי השלב‪:‬‬

‫ביסוס תודעת שותפות ומסוגלות לקיים שותפות רציפה לאורך זמן‪ ,‬תוך מימוש אינטרסים‬
‫וביצוע תכניות עבודה‪.‬‬

‫תוצרים מקווים‪:‬‬

‫ביצוע בפועל של מיזמים שהליך התכנון שלהם ארוך טווח‪.‬‬
‫המשך הצגת הצלחות קונקרטיות של פעילויות הצוותים שהצוותים יזמו וביצעו בליווי מינימלי‪.‬‬
‫מיסוד צוותי העבודה והגדרתם כחלק מהמבנה הארגוני של הרשויות בכלל‪ ,‬וברשות הערבית בפרט‪.‬‬

‫טיפוח תודעה ומנהיגות לשותפות של המשתתפים בצוות המנהיגות‪ ,‬הצוותים והקהילה‪.‬‬
‫ביסוס פעילות קהילתית מתמשכת ורחבת היקף תוך שיתוף תושבים בתהליכי קבלת החלטות‪.‬‬

‫הידוק קשרי העבודה עם גופי מדינה של השותפות בכלל ושל הרשויות הערביות בפרט‪.‬‬
‫ביסוס פעילות חוצת‪-‬צוותים ושיתופי פעולה בין צוותים ובעלי תפקידים שונים ברשויות ובקהילה‪.‬‬

‫יכולת פתרון בעיות ויישוב קונפליקטים משופרת המאפשרת להתמודד באופן בונה עם‬
‫קונפליקטים בפעילות‪.‬‬

‫פיתוח יכולת לעסוק בסוגיות קשות ובשאלות הקשורות למעמד השווה של אזרחי ישראל‬
‫הערבים‪ ,‬בעבר ובהווה‪.‬‬

‫רשויות מפנות תקציבים ייעודיים הן לפעילויות של השותפות והן לליווי השותפות ע”י‬
‫הגורם המלווה‬

‫שלב זה חותר לביסוס השותפות תוך יישום האיכויות של "שותפות" כפי שמיוצגות ומפורטות בטבלה‬
‫שבפרק הרביעי בשער התיאורטי וליישום תכניות עבודה וקידום ביצוע פרויקטים‪ ,‬כולל פרויקטים‬
‫תשתיתיים ארוכי‪-‬טווח‪ .‬זאת‪ ,‬תוך הכרה כי ‪ 4‬שנים הן זמן מועט וטווח קצר על מנת להשיג את‬
‫ההישגים המיוצגים שם‪ .‬תהליך בניית שותפות בין קהילות במובנו העמוק‪ ,‬המבסס תודעת שותפות‬
‫ופרקטיקות בנות‪-‬קיימא בהתאם‪ ,‬והמוציא לפועל פרויקטים תשתיתיים משני מציאות‪ ,‬מצריך זמן‬
‫רב מעבר לטווח ‪ 4‬השנים של "שותפות בין קהילות" )‪ .‬לפיכך‪ ,‬פרק זה מסמן נטיות ויעדים ארוכי‬
‫טווח‪ ,‬והעבודה בשנים אלה מבססת את אופי הפעילות שתסייע להתקדם לכיוון הגשמתם‪ .‬הצלחת‬
‫שלב זה תימדד ביכולת להתקדם על ציר המוביל אל היעדים שבתיבה למעלה‪ .‬הדגש הוא על יצירת‬
‫התנאים שיאפשרו את ההתקדמות גם בהמשך‪ ,‬גם לנוכח קשיים (כשיתגלו חסמים בדרך) ובמציאות‬
‫פוליטית שאינה מעודדת בהכרח תהליכי קידום שותפות יהודית‪-‬ערבית בישראל‪ .‬מבלי לזנוח הישגים‬
‫קונקרטיים והצלחות בעין המוכיחים את הצלחת השותפות‪ ,‬תהליך הליווי בשנים אלה בונה את‬
‫התודעה‪ ,‬את המיומנויות ואת המבנה הארגוני שיאפשרו את ביסוס השותפות ואת הנכונות להמשך‬

‫תכנון וביצוע של פרויקטים תשתיתיים משמעותיים‪.‬‬

‫‪ | 154‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫בהתאם‪ ,‬סוגיית אסטרטגיית היציאה מורכבת‪ .‬בהביננו את המורכבות והעומק של תהליך בניית‬
‫שותפות בין קהילות ואת משך הזמן הנדרש לו‪ ,‬ברור לנו כי תהליך בניית השותפות אינו מסתיים עם‬
‫תום ארבע שנות ההתערבות שעליהן הצהירו ראשי הרשויות בכניסה אליו‪ .‬למעשה‪ ,‬התנועה מ"שיתוף‬

‫פעולה" ל"השתתפות" מצריכה עבודה חוזרת ונשנית ואימון מתמשך‪.‬‬

‫בקשה שקיבלנו כבר בשנה השלישית מאחת השותפויות להמשיך בליווי גם מעבר לשנה הרביעית‪,‬‬
‫מצביעה מבחינתנו על רצון טוב והכרה במורכבות התהליך ובאתגרים ארוכי הטווח שביישומו (יש‬
‫לתת את הדעת לכך שהוא גם יכול להצביע על רצון להתנער מהאחריות הנדרשת מהמשתתפים‬
‫לטפח מנהיגות פרואקטיבית והובלה של השותפות באופן שמאפשר את הפחתת הדומיננטיות של‬
‫הגוף המלווה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתום השנה הרביעית מוצבים יעדים ומטרות מוגדרים להשגה‪ ,‬מתוך הכרה‬

‫שהשגתם חשובה להמשך קידום השותפות גם ללא ליווי בשנה החמישית‪.‬‬

‫שביל שכנים‪ ,‬שמתואר בפרק הראשון בשער זה‪ ,‬הוא פלטפורמה מצוינת להמשך פיתוח וטיפוח‬
‫השותפות בין שתי הרשויות במספר מישורים‪ :‬צוות סביבה משותף יכול להמשיך ולפתח את היבטי‬
‫הסביבה השונים (כולל חניון שבכוונתם לקדם‪ ,‬בשיתוף עם קק"ל); מחלקות החינוך יכולות להציע‬
‫מגוון פעילויות חינוך משותפות לתלמידים משתי הרשויות‪ ,‬לפעולה משותפת בדרכים שונות סביב‬
‫למידה של היסטוריה ומורשת‪ ,‬עשייה סביבתית משותפת‪ ,‬פיתוח מנהיגות אזורית‪ ,‬ועוד; ראשי‬
‫מחלקות הנוער יכולים לעבוד יחד על מגוון פעילויות בלתי פורמליות לבני נוער בשעות אחר‬
‫הצוהריים‪ ,‬כולל אירועים בשביל‪ ,‬צעדות משותפות‪ ,‬תחרויות ספורט‪ ,‬מסעות אופניים‪ ,‬ועוד‪ .‬אלה רק‬
‫דוגמאות אחדות לאופנים שבהם יכול שביל שכנים לשמש פוטנציאל להרחבת פעילות משותפת‬

‫ענפה ולחיזוק הזהות האזורית של שתי הרשויות‪.‬‬

‫על מנת ששותפות תמשיך לקרום עור וגידים‪ ,‬להתחזק ולהמשיך לנוע לעבר מימוש היעדים המורכבים‪,‬‬
‫הקונקרטיים והתודעתיים‪ ,‬המצויים בליבת חזון השותפות שגבעת חביבה מציגה‪ ,‬חשוב שייבנו בקרב‬

‫השותפים‪:‬‬
‫• •שכנוע עמוק בשותפות‪ ,‬בחשיבותה העקרונית וביתרונותיה‪.‬‬
‫• •יכולת לתקשר לאחרים בקהילה תובנות אלה‪ ,‬לרתום את התושבים‪ ,‬ולהתמודד באופן בונה עם‬

‫התנגדויות לשותפות‪.‬‬
‫• •אורך רוח לנוכח התמשכות תהליכים טרם השגת תוצאות‪ ,‬וכשהפעילות נדמית כסיזיפית‪.‬‬
‫• •מסוגלות לטפח איכויות של שותפות במרחבי השותפות השונים (פורומים שונים‪ ,‬עבודה שוטפת‬

‫ועם הקהילה)‪.‬‬
‫• •הקצאת משאבים מספיקים לקיום וקידום שותפות – משאבי זמן ומשאבים כלכליים‪.‬‬
‫• •תשתית רחבה בשדרת המנהיגות של הרשות הרתומה לשותפות‪ ,‬שאינה תלויה ברצון טוב של מנהיג‬

‫זה או אחר או בתוצאות הבחירות המקומיות‪.‬‬
‫• •עבודה רציפה של צוותי העבודה המתוחזקת על ידי חברי הצוותים‪ ,‬הפועלים בשותפות הולכת וגוברת‪.‬‬

‫• •יכולת התמודדות עם משברים וקונפליקטים המתגלעים תוך כדי עבודה‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫המשך פעילות ומיסוד עבודת הצוותים‬

‫בשנים השלישית והרביעית‪ ,‬הצוותים ממשיכים בעבודתם השוטפת‪ ,‬כשתחושת השותפות הולכת‬
‫ומתעצמת במהלך העבודה‪ ,‬ותוך שהצוותים עובדים ביעילות הולכת וגוברת ומנפיקים תוצרים שונים‬
‫בהתאם לתוכניות העבודה שגיבשו וליעדים שהציבו בראשית כל שנה‪ .‬לתוצרים הקונקרטיים ולהישגים‬
‫בעין תפקיד חשוב בהגברת האמון בשותפות ובבניית מוטיבציה להמשך‪ ,‬ואין להזניחם בשם הראייה‬
‫התהליכית ארוכת הטווח‪ .‬בשלב זה‪ ,‬החתירה של מלווי השותפות היא להפחית דומיננטיות‪ ,‬תוך הגברת‬
‫הדומיננטיות של חברי הצוות‪ ,‬ובעיקר של מובילי הצוותים בכל הקשור לעבודה השוטפת‪ ,‬להנעה‬
‫קדימה של משימות והעלאת רעיונות חדשים באופן יצירתי וחוצה גבולות – הן ביחס ליעדים והגדרת‬
‫מטרות הפעולה הראשוניים של הצוות‪ ,‬והן מבחינת קידום שיתופי פעולה עם צוותים אחרים בשותפות‪,‬‬
‫עם הקהילה‪ ,‬ועם גופים לאומיים שהצוות עובד איתם‪ .‬קידום שיתוף פעולה בין צוותים ושילוב כוחות‬
‫עם בעלי תפקידים שונים המקדמים את השותפות מאפשרים לטפח ראייה מערכתית ויצירתית ותמיכה‬
‫הדדית בין בעלי תפקידים שונים לקידום והרחבת פעילות השותפות (לדוגמה‪ ,‬שיתופי פעולה בין צוות‬

‫הסביבה ובין תוכניות חינוכיות‪ ,‬כפי שמתואר בפרק הקודם)‪.‬‬

‫כחלק מהמשך תהליך בניית הצוות ומיסוד עבודתו‪ ,‬מלווי הצוותים מזמינים את החברים בו‪:‬‬
‫• •לתהליך רפלקציה על פעילותו ובניית חזון ויעדים ארוכי טווח‪.‬‬

‫• •לבחון דרכים למיסודו באופן רשמי בפעילות השוטפת של כל אחת מהרשויות‪ .‬רעיונות שיועלו‬
‫יובאו אל הנהלת הרשויות במטרה להציע רפורמה מערכתית המבססת את הצוות כגוף רשמי ומוכר‪,‬‬

‫בעל תקציב‪ ,‬מנהלים‪-‬שותפים ויעדי עבודה‪ ,‬בדומה למעמד של מחלקה במועצה‪.‬‬
‫• •להציע שיתופי פעולה אפשריים עם צוותים ופעילויות אחרים בשותפות‪.‬‬
‫• •לנסח רעיונות לרתימת הקהילות באופן אקטיבי‪.‬‬

‫• •לחפש הזדמנויות לגיוס כספים לפעילות הצוות מתוך מקורות תקציביים קיימים וממקורות חדשים‪.‬‬
‫• •ליטול תפקיד מנהיגותי בהובלת הפעילות השוטפת של הצוות ולהיעזר במלווי הצוות בהתאם‬
‫לצורך‪ .‬כאמור‪ ,‬המטרה היא לראות הפחתה משמעותית ותלות הולכת וקטנה בליווי של גבעת‬

‫חביבה‪.‬‬

‫ביצוע בפועל של מיזמים שהליך התכנון שלהם ארוך טווח‬

‫הליך שותפות המבקש לבסס הצלחות משמעותיות לאורך זמן‪ ,‬עוסק בין השאר בקידום אינטרסים‬
‫משמעותיים וצרכים תשתיתיים בסיסיים‪ .‬בנושאים תשתיתיים "כבדים"‪ ,‬המצריכים תהליכי תכנון‬
‫מורכבים‪ ,‬שינוי ייעוד קרקע‪ ,‬אישורים סטטוטוריים וכו'‪ ,‬כמו לדוגמה בהקמת אזור תעשייה משותף‬
‫או סלילת כביש חדש – תהליכי הביצוע איטיים‪ ,‬ואת התוצרים‪/‬הישגים בעין ניתן לראות רק אחרי‬

‫שנים ארוכות‪ ,‬בוודאי לא במסגרת הארבע‪-‬שנתית של השותפות‪.‬‬

‫מרכיב משמעותי בביסוס השותפות הוא היכולת של צוותי המשימה המורכבים מאנשי המקצוע‬
‫הרלוונטיים (מהנדסים‪ ,‬מנהלי הפיתוח הכלכלי) לפעול באופן נחוש ורציף לקידום יישום זה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫במושג "ביצוע בפועל" הכוונה לעבודה רציפה מול הגופים הרבים ועיסוק משותף של חברי הצוות‬

‫‪ | 156‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫היהודים והערבים בהיבטים השונים של תהליכי ביצוע מורכבים אלה‪ .‬הנחישות עניינה שימת נושאים‬
‫אלה מספיק גבוה בסדר העדיפויות של שתי הרשויות ונכונות להשקיע משאבי זמן‪ ,‬תשומת לב ואף‬
‫משאבים כלכליים כשנדרש‪ ,‬על מנת שהנושא יקודם‪ .‬טיפול בנושאים אלה משול לריצה למרחקים‬

‫ארוכים‪ ,‬ובנקל ניתן לגלות רפיון במתח העבודה הנדרש לביצועם‪.‬‬

‫באחת השותפויות הוחלט על הקמת אזור תעשייה ומסחר משותף‪ .‬לזכותה של הרשות היהודית‬
‫ייאמר‪ ,‬שאף שהקרקעות שעליהן יוקם האזור הן בתחומי השיפוט שלה‪ ,‬היא הבהירה כי היא רואה‬
‫בשתי הרשויות שותפות מלאות‪ ,‬ושחלוקת ההכנסות ביניהן תהיה שווה ולא תביא בחשבון את‬
‫תחומי השיפוט כעילה לרווחים גבוהים יותר עבורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תהליך קידום המיזם כולל שלבים‬
‫רבים‪ ,‬חלקם פרוצדורליים וחלקם מהותיים‪ ,‬שכרשות שהאדמות ברשותה מחובתה שלה לקדם‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬האם על הרשות היהודית להיות בשל כך הרשות "המובילה" את התהליך‪ ,‬אוחזת‬
‫בהגה ומקדמת אותו‪ ,‬או שעל העבודה להיות מקודמת בשיתוף פעולה מלא לכל אורכה בידי‬
‫צוות משותף‪ .‬אומנם‪ ,‬חלק מהעיסוקים פרוצדורליים‪ ,‬וניתן לטעון כי אין צורך להטריח את אנשי‬
‫המקצוע ברשות הערבית לחינם; לכך ניתן לטעון כי המעורבות המשותפת חשובה גם על מנת‬
‫לטעת את תחושת השותפות והלמידה – הן של הצוות לעבוד יחד והן של הרשות הערבית שלה‬
‫ניסיון מועט יותר בקידום פרויקטים מסוג זה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬חלק מההכרעות בדרך עשוי להשפיע‬
‫על אופיו של האזור המוקם ולהטיל מגבלות על מה שניתן לעשות במסגרתו ומה שלא‪ .‬נדמה כי‬
‫גם אם למשתתפים מהרשות הערבית לא יכולה להיות השפעה על הכרעות מהותיות מסוימות‪,‬‬
‫כפי שגם לרשות היהודית לא יכולה להיות השפעה עליהן‪ ,‬חשובה מעורבותם לכל אורך התהליך‬
‫על מנת שההכרעות לא יונחתו כמעשה אדנותי וכתכתיב מגביל מן החוץ‪ ,‬אלא כתוצר של למידה‬
‫משותפת של שתי הרשויות של גבולות האפשר במסגרת הפרויקט – מה שיכול לסייע בתהליך‬
‫בניית החזון ותחושת הבעלות על הפרויקט‪ ,‬כמו גם בתהליך חיזוק ובניית תודעת השותפות בקרב‬
‫המשתתפים משתי הרשויות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להביא בחשבון את הרצון והציפייה בקרב הרשות הערבית‬
‫לראות את הפרויקט קורם עור וגידים בהקדם ואת הקושי בלוחות זמנים ארוכי טווח‪ .‬מעורבות‬
‫לכל אורך התהליך תאפשר מחד להאיץ את התהליך במקומות שבהם הפרויקט בסדר עדיפויות‬
‫גבוה יותר (והיכן שהנחישות ותחושת הדחיפות ברשות היהודית העוסקת במספר פרויקטים‬
‫גדולים במקביל לעיתים אינן בסנכרון עם תחושת הדחיפות של הרשות הערבית)‪ ,‬ומאידך לקבל‬
‫את הקצב והתארכות התהליכים היכן שידי הרשויות המקומיות כבולות‪ ,‬ותהליכים ברמת המדינה‬

‫מצריכים סבלנות‪.‬‬

‫הרחבת מעורבות הקהילה‬

‫על מנת להכות שורש ולבסס תודעה של שותפות בחברה הישראלית‪ ,‬חשוב שפעילות השותפות תזכה‬
‫להדים רחבים בקהילה‪ ,‬ושהתושבים יהיו מעורבים‪ .‬בסיוע עבודה של גבעת חביבה עם דוברי המועצות‬
‫והכשרת כוח אדם ייעודי היכן שצריך (ראו פירוט אודות קורס הדוברים בשער הבא)‪ ,‬מסייעים מלווי‬
‫השותפות לדברר אותה ולהביא את ערכיה ופעולותיה לקהילה‪ .‬את מעורבות התושבים מחזקת העבודה‬

‫‪157‬‬

‫במעגל הקהילתי כפי שפורטה בפרק קודם‪ ,‬אשר בשנים השלישית והרביעית מתרחבת והולכת בעזרת‬
‫פעילויות שונות‪ ,‬הן אלה שמציעה גבעת חביבה לתושבים (ראו פירוט נוסף בחלק השני של השער‬
‫הבא) והן כאלה שצוות הקהילה יוזם‪ .‬כאמור‪ ,‬רקימת שיתופי פעולה בין צוות הקהילה וצוותים אחרים‬

‫של השותפות מסייעת בתהליך זה‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬בהתאם לתפיסת שיתוף הציבור שהוצגה בפרק החמישי של השער התיאורטי‪ ,‬מסייעים מלווי‬
‫השותפות לצוות המנהיגות ולמובילי צוותי העבודה לערב את הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות‬
‫בנושאים שונים שהשותפות מקדמת‪ .‬הדבר מגביר את תחושת השייכות והאחריותיות של תושבים‬
‫הנחשפים בעזרת תהליכים אלה לפעילויות השונות‪ ,‬וגם מוסיף תוכן כך שהשותפות נתפסת כמשרתת‬
‫במישרין את הצרכים של התושבים ונותנת מענה לדברים חשובים להם‪ .‬תהליכי שיתוף ציבור דו‪-‬‬
‫לאומיים הם מורכבים ולעיתים עדיף לקיים אותם בנפרד ובשפות שונות‪ ,‬גם אם יש לכך מחיר מבחינת‬

‫המפגש סביב אינטרסים ועיצוב המציאות של תושבים יהודים וערבים יחד‪.‬‬

‫ככל שניתן ובהתאם לרמת הבשלות‪ ,‬יוזמנו מעגלים שונים בקהילה לעסוק בסוגיות קשות הקשורות‬
‫לשותפות יהודית‪-‬ערבית‪ ,‬בהתאם למתואר בהמשך פרק זה‪.‬‬

‫ביסוס העשייה החינוכית‬

‫בשנים השלישית והרביעית מתבססת גם עבודת החינוך בשותפות‪ .‬בשלב זה מתחילה להיווצר רציפות‬
‫בפעילות‪ ,‬והיעדים של מחלקת החינוך בגבעת חביבה כוללים את הרצון לסייע לרציפות זו להיות‬
‫בת‪-‬קיימא‪ .‬בדומה לשאיפה להפחית את דומיננטיות הליווי של צוות המנהיגות‪ ,‬המטרה היא לראות‬
‫את בתי הספר מאמצים את החינוך לחיים משותפים כחלק מזהותם‪ ,‬כמרכיב קבוע בתוכניות הלימודים‬
‫של שכבות הגיל השונות‪ ,‬וכרכיב מובנה בתוכניות העבודה ובתקציבי בית הספר‪ ,‬מתוך מקור הנעה‬
‫פנימי וללא צורך בדחיפה ועידוד מן החוץ (אם כי‪ ,‬בשונה מליווי המעגלים המוניציפלי והקהילתי‪ ,‬אין‬
‫מדובר ביציאה‪ ,‬שכן ליווי מקצועי של מחלקת החינוך ימשיך ויתקיים גם בתום ארבע שנות התוכנית‪,‬‬

‫גם אם במתכונת שונה)‪.‬‬

‫את תוכנית החינוך לחיים משותפים בקרב הקהילות אנו מיישמים באמצעות הפעולות הבאות‪:‬‬

‫‪1 .1‬בבתי הספר‪ :‬מייצרים רציפות בלמידה לכל שכבות הגיל‪ .‬כפי שהוצג בפרק העוסק בחינוך‪ ,‬תפיסת‬
‫גבעת חביבה היא שהרציפות החינוכית חשובה‪ ,‬ובהתאם נבנו תוכניות לכל שכבות הגיל‪ .‬רציפות‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬משמעה שתלמידים פוגשים את העיסוק בחיים משותפים בכל שנה משנות הלימודים שלהם‪,‬‬

‫ובית הספר מפעיל תוכניות לחיים משותפים בשכבות השונות‪.‬‬
‫‪2 .2‬בחדרי המורים‪ :‬התוכנית פועלת ליצירת מודעות ורכישת כלים להתמודדות עם סוגיית החיים‬
‫המשותפים על ידי המורים‪ .‬בשנים המתקדמות של עבודת השותפות במערכת החינוך‪ ,‬המטרה‬
‫היא לקיים הכשרה לכל חדר המורים‪ ,‬ובכך לסייע בבניית המסוגלויות ובעבודה על אקלים בית‬
‫ספרי באופן הוליסטי‪ ,‬בניגוד לתוכניות נקודתיות בבית הספר‪ .‬המטרה היא יצירת מומחיות בתוך‬
‫בתי הספר‪ .‬הכשרת חדרי המורים מתוך הכרה במורים כסוכני השינוי‪ ,‬והעצמתם לשמש כמנהיגים‬

‫לשינוי ולחינוך לחיים משותפים‪.‬‬

‫‪ | 158‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫‪3 .3‬בחינוך הבלתי פורמלי‪ :‬התוכנית שמה דגש על פיתוח מנהיגות נוער‪ ,‬במטרה להפוך את בני‬
‫הנוער הבוגרים לשגרירים של השותפות היהודית‪-‬ערבית בתוך קהילת בני הנוער‪ ,‬ולתת מענה‬
‫לשיח הגזעני הקיים כיום בין בני נוער בישראל ביחס ללאום האחר‪ .‬הדבר נעשה דרך תוכניות‬
‫בלתי פורמליות ומשלחות נוער יהודיות‪-‬ערביות משותפות לחו"ל‪ ,‬מנהיגות נוער מקרב בני‬
‫הנוער הבוגרים שהיו במשלחות הנוער‪ ,‬ומנהיגות הצומחת מקרב התלמידים הופכים לסוכני‬
‫שינוי‪ ,‬שגרירים של השותפות היהודית‪-‬ערבית בתוך קהילת בני הנוער ובקרב הקהילה הבוגרת‬

‫ברשות המקומית‪.‬‬
‫‪4 .4‬תקציב‪ :‬העבודה בבתי הספר מתקיימת במקביל ובשיתוף פעולה עם העבודה במעגל המוניציפלי;‬
‫לפיכך‪ ,‬השאיפה היא שבמסגרת הדיונים עם ראשי המועצות ובשיתוף עם מנהלי מחלקות החינוך‬
‫המשתתפים בצוות המנהיגות‪ ,‬יוקדש סעיף תקציבי לנושא החינוך לחיים משותפים‪ ,‬והרשויות‬
‫יקצו סכומי כסף לקיום התוכניות‪ .‬חשוב לציין שבשנים הראשונות מביאה גבעת חביבה את רוב‬
‫התקציב (קרוב ל‪ )90%-‬לקיום התוכניות בבתי הספר‪ ,‬אם מתקציב החינוך ותמיכה של משרד‬
‫החינוך‪ ,‬ואם מכספי תרומות‪/‬מענקים ייעודיים לפעילות החינוכית‪ .‬לאורך שנים‪ ,‬נשיאה בנטל‬
‫התקציבי באופן הזה אינה אפשרית לגבעת חביבה כגוף חברה אזרחית‪ .‬לפיכך‪ ,‬כחלק מהעברת‬
‫המושכות‪ ,‬תהליך העבודה בשנים המתקדמות מבקש להגדיל את מעורבות הרשויות המקומיות‬

‫על מנת שהתכניות תהיינה בנות‪-‬קיימא ומופעלות באופן רציף בבתי הספר‪.‬‬

‫לחיבור בין שלושת מעגלי השותפות ולמעורבות הרשויות תפקיד משמעותי בחיזוק הפעילות החינוכית‬
‫גם באופנים נוספים‪ .‬חיבורים בין צוותי עבודה‪ ,‬קיום יוזמות משותפות‪ ,‬וטיפוח קשרי עבודה רציפים‬
‫של בתי הספר עם פעילות קהילתית ומוניציפלית בנושאי השותפות המתקיימת במקביל‪ ,‬מאפשרים‬
‫את חיבור התלמידים לנעשה מסביב בנושא‪ ,‬כמו למשל פעילות משותפת של תלמידים מבתי ספר‬
‫יהודי וערבי בנחל ששוקם‪ ,‬פעילות במרכז האומנות שהוקם על ידי השותפות‪ ,‬וכו'‪ .‬תלמידים הנחשפים‬
‫לעשייה בקהילה ומתחברים אליה‪ ,‬מפתחים נטייה למעורבות ויכולת להתכתב עם עשייה קהילתית‬
‫משמעותית‪ .‬צוות המנהיגות של השותפות מסייע בבניית חיבורים מסוג זה בין היוזמות השונות ובין‬

‫מערכת החינוך‪.‬‬

‫ההתכתבות של המעגלים השונים באה גם לידי ביטוי בכך שהתלמידים חולקים בבית חוויות מפעילות‬
‫השותפות‪ ,‬ונחשפים אליה דרך שיחות עם הורים ומעגלים שונים בקהילה‪ .‬הרצף המקווה‪ ,‬אפוא‪ ,‬אינו‬
‫מסתיים עם תום הלימודים במסגרות החברתיות‪ ,‬אלא כולל גם את המעבר לבגרות ולאקלים הקהילתי‪,‬‬

‫תוך שהורים ותלמידים מחזקים אלה את אלה בפעילויות במסגרת השותפות‪.‬‬

‫היבט חשוב נוסף של קיימות לאורך זמן הוא הגדלת נפחי העבודה ברמה המועצתית והאזורית‪:‬‬
‫כיום תוכניות גבעת חביבה המופעלות מגיעות לכ‪ 7,000-‬תלמידים‪ ,‬מתוך כ‪ 46,000-‬תלמידי האזור‬
‫כולו (ממגידו ומעלה עירון ועד עמק חפר וזמר)‪ .‬לפיכך‪ ,‬המשך פעילות מחלקת החינוך כולל יעדים‬
‫להרחבת הפעילות באופן שיאפשר חיזוק האקלים הרשותי והאזורי באמצעות עבודה רציפה עם כל‬

‫תלמידי בתי הספר באזור‪.‬‬

‫‪159‬‬

‫הידוק קשרי העבודה עם גופי מדינה של השותפות בכלל‪ ,‬ושל הרשויות‬
‫הערביות בפרט‬

‫בשלב מוקדם יותר של השותפות‪ ,‬כבר שולבו גופים לאומיים בפרויקטים מורכבים שבהם יש‬
‫צורך ואף תלות בגופים אלה ליישום הפרויקט‪ .‬כפי שתואר קודם לכן‪ ,‬קשרים מסוג זה הם לעיתים‬
‫התנסות ראשונית עבור רשויות ערביות‪ .‬קשרים אלה הולכים ומתבססים בשנים השלישית והרביעית‪,‬‬
‫ומאפשרים לרשות הערבית נגישות למקורות ולמשאבים שבהם היא יכולה לעשות שימוש שוטף‬
‫בהמשך‪ .‬לפיכך‪ ,‬אחד היעדים של שנים מתקדמות אלה הוא לבסס את קשרי העבודה האלה ולסייע‬
‫לרשויות הערביות לנצל אותם ביעילות‪ .‬כמו כן‪ ,‬פנייה לגופים אלה היא בוודאי בחזקת התנסות‬
‫ראשונה של שתי הרשויות יחד‪ ,‬כפנייה משותפת של גוף יהודי‪-‬ערבי המורכב משתי רשויות שונות‪.‬‬
‫ההתנסות בעבודה משותפת עם גורמים אלה כוללת בניית קואליציות וחיזוק הקשר בין שתי הרשויות‪,‬‬
‫הרואות עצמן כגוף אחד בעבודה מול גופים אלה‪ .‬היא מסייעת להבניית התודעה האזורית המשותפת‬
‫ולחוויית המסוגלות לעבוד יחד כגוף אחד בעשייה מורכבת‪ ,‬הכוללת בין השאר חלוקת תחומי אחריות‬

‫וסמכויות ביניהן‪.‬‬

‫צוות הסביבה של שותפות בין שתי רשויות שכנות פנה לרשות הניקוז‪ ,‬ודרכה לקרן לשטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬לטובת פיתוח אקולוגי של נחל מיסקע (ראו דוגמה בפרק הראשון בשער זה)‪ .‬נוצרו קשרי‬
‫עבודה רציפים ומתמשכים עם רשות הניקוז במסגרת ביצוע הפרויקט‪ ,‬והרשות הערבית עשתה‬
‫בהם שימוש בהמשך לפניות נוספות לקרן לשטחים פתוחים‪ ,‬שאליה לא הייתה לה נגישות לפני‬
‫כן‪ ,‬דרך ובעזרת רשות הניקוז‪ .‬גם סוגיית אחזקת הנחל הצריכה בשנה השנייה גיבוש נוהלי עבודה‬
‫בשיתוף עם רשות הניקוז והקרן הקיימת לישראל‪ .‬בשנה השלישית והרביעית ביסס צוות הסביבה‬
‫את עבודת האחזקה השוטפת יחד ולחוד – כל מועצה ותחומי האחריות שלה‪ ,‬המועצות יחד‪,‬‬
‫והמועצות עם ומול רשות הניקוז והקרן הקיימת לישראל‪ .‬גם המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬שהיה מעורב‬
‫ונותן שירותים סביבתיים חשובים להצלחת העשייה הסביבתית‪ ,‬גויס באופן יעיל יותר מבעבר על‬
‫ידי השותפות‪ ,‬ודרכה לעבודה ברשות הערבית לטובת עשייה סביבתית‪ ,‬בעקבות הצלחת פרויקט‬

‫שיקום הנחל‪.‬‬

‫יכולת פתרון בעיות ויישוב קונפליקטים משופרת‬

‫לאורך הזמן תיתקל השותפות באתגרים המצריכים פתרון בעיות וקונפליקטים – אם מול גופים אחרים‬
‫ואם בין הרשויות – שלהם פוטנציאל לפגוע בפעילות השותפות ובכוח השותפים בה להמשיך ולקדם‬
‫יחד את מטרות השותפות‪ .‬כחלק מהלכידות האזורית והחוסן של השותפות‪ ,‬חשוב להקנות למשתתפים‬
‫בה כלים להתמודד עם הקונפליקטים באופן בונה‪ .‬לצד הכשרת בעלי תפקידים וסוכני שינוי מהקהילה‬
‫בגישור וניהול תהליכי בניית הסכמות קהילתיים (ראו פירוט בחלק השני של השער הבא)‪ ,‬המלווים‬
‫מסייעים לאנשי הצוותים ולחברים בצוות המנהיגות להתנסות בכלים גישוריים‪ ,‬באמצעות הקניית‬
‫מיומנויות בסמינרים השוטפים וליווי תהליכי ניהול קונפליקטים המתגלעים בפועל תוך כדי עבודה‬
‫שוטפת‪ .‬בדוגמאות שהובאו בפרקים קודמים (סוגיית תחומי השיפוט המוניציפליים שהייתה קונפליקט‬

‫‪ | 160‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫בין הרשויות‪ ,‬או סוגיית קידום פרויקט שיקום נחל הקיני‪ ,‬שהציפה קונפליקט פנימי בתוך הרשות‬
‫הערבית) מילאה גבעת חביבה תפקיד מרכזי בסיוע לניהול הקונפליקט וליישובו‪ .‬הזדמנויות לניהול‬
‫קונפליקטים צצות ועולות כל הזמן בעבודה השוטפת‪ .‬תפקיד גבעת חביבה בשנים המתקדמות יותר‬
‫הוא להציף את הקונפליקט היכן שהנטייה הטבעית היא להדחיקו ולהימנע מטיפול בו‪ ,‬ולהזמין את‬
‫השותפים להתמודד איתו באופן בונה ומושכל עד כמה שניתן‪ ,‬ללא מילוי תפקיד גישורי משמעותי‬
‫מצד גבעת חביבה‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת שהמשתתפים יטפחו מיומנויות אלה‪ ,‬יחוו חוויה של הצלחה‪ ,‬וידעו‬
‫לעשות כן גם בעתיד‪ ,‬היכן שיהיה צורך בכך‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשה מאמץ על ידי גבעת חביבה למסד את‬
‫פעילות הגישור ובניית ההסכמות בקהילה ברשויות באמצעות הקמה ומיסוד של מרכזי גישור בקהילה‬
‫בכל אחת מהרשויות‪ ,‬או שימוש בסוכני השינוי שהוכשרו בקורסי המנהיגות הגישורית בגבעת חביבה‬

‫ושילובם בפעילות השוטפת של השותפות‪.‬‬

‫טיפוח תודעה ומנהיגות לשותפות‬

‫פיתוח תודעה ומנהיגות לשותפות יהודית‪-‬ערבית בישראל מצריכה‪ ,‬מעבר לרכישת המיומנויות וטיפוח‬
‫היכולת הדיאלוגית‪ ,‬גם הבאה בחשבון של סוגיות הקשורות ליחסי יהודים וערבים במדינה‪ .‬כחלק‬
‫מתהליך זה ולאחר שלוש שנים של עבודה משותפת‪ ,‬השנה הרביעית כוללת הזמנה לצוות המנהיגות‬
‫לחזור אל האמנה שעליה חתמו ולבחון אותה מחדש‪ .‬המשפטים והמונחים שבה נטענים במשמעות‬
‫חדשה אחרי שלוש שנות התנסות‪ .‬יש מקום לברר את הכתוב בה‪ ,‬לצקת תכנים חדשים ולעבות אותה‬
‫לכדי מסמך חזון שותפות ארוך טווח‪ ,‬קונקרטי ומחייב יותר‪ ,‬הכולל שאיפות‪ ,‬הכרה בהזדמנויות לצד‬
‫האתגרים והקשיים‪ ,‬ויצירת מחויבות אישית‪ ,‬ארגונית ובין‪-‬ארגונית שממנה ולאורה ייגזרו בשנים‬
‫הבאות היעדים‪ ,‬תוכניות העבודה והיכולות להתקדם‪ .‬רמת האחריותיות והמחויבות של המשתתפים‬
‫בתהליך עדכון והרחבת האמנה תסייע בתהליך בניית האחריות והמחויבות הנדרשות מצוות המנהיגות‬
‫בשנים הבאות‪ .‬היא גם תסייע לבסס את ההקשר הרחב יותר שבתוכו נבנית השותפות היהודית‪-‬‬
‫ערבית‪ ,‬לקבל אותה כמציאות החיים שהם מבקשים להבנות יחדיו‪ ,‬להבין את ההשתמעויות בפועל‬
‫של שותפות ברבדים שונים ומה מוטל על כולם לעשות על מנת לקדמה (הדבר אינו מחייב בהכרח‬
‫עיסוק בסוגיות זהות קשות כמו שאלת קביעת זהותה של המדינה או שינוי סמלים ברמת המדינה)‪,‬‬
‫לזהות את האתגרים וההתנגדויות למהלך בניית שותפות במובנה העמוק (התנגדויות ברמה הלאומית‪,‬‬

‫התנגדויות של תושבים ואיזה מענה מובילי השותפות נותנים להתנגדויות אלה)‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬על צוות המנהיגות לבחון כיצד תהליך זה הופך להיות מנת חלקם של צוותי העבודה‪ ,‬אך‬
‫בשלב מאוחר יותר גם תהליך שהקהילה מוזמנת לעבור בפורומים שונים‪.‬‬

‫צוות המנהיגות בכלל ומובילי השותפות בפרט‪ ,‬עושה שימוש רציף בכישורים ובמיומנויות הבאים‬
‫לטובת הצלחת השותפות‪:‬‬

‫• •שכנוע פנימי עמוק בחשיבות שותפות יהודית‪-‬ערבית וקידומה‪.‬‬
‫• •הובלה רציפה של צוות שותפות ייעודי ויישום פרויקטים במסגרתו‪ ,‬כולל התנעת מהלכים חדשים‬

‫במסגרת עבודת הצוות‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫• •כישורים בין‪-‬תרבותיים ויכולת לעבוד יחד גם היכן שהשונות התרבותית רבה‪.‬‬
‫• •יכולת להתמודד באופן בונה עם אתגרים וחסמים‪ ,‬החל מהקצאת משאבים נדרשים‪ ,‬דרך היעזרות‬

‫בגורמים תומכים (ברשות‪ ,‬בקרב הרשות השותפה‪ ,‬בקהילה‪ ,‬ובגבעת חביבה) בעת הצורך‪.‬‬
‫• •יכולת לתכלל עבודת שותפות‪ ,‬אם באמצעות חיבור לצוותים ובעלי תפקידים אחרים בשותפות‪,‬‬
‫אם באמצעות שילוב דמויות מהקהילה והחברה האזרחית‪ ,‬ואם באמצעות יצירת חיבורים לגופי‬

‫מדינה בהתאם לצורך‪.‬‬
‫• •הרחבת תודעת השותפות בקהילה באמצעות יידוע הקהילה ובעזרת רתימתה לפעילות ולרוח‬

‫השותפות‪.‬‬
‫• •יכולת לעסוק בסוגיות קשות ולנהל דיאלוג כן ובונה עם השותפים בתוך ובין הרשויות על "פילים‬

‫שבחדר"‪ ,‬שאותם נמנענו מלהציף בשלבים מוקדמים יותר‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬ייתכן שתהליך זה יהיה מורכב מדי בשנה הרביעית‪ .‬על צוות הליווי לבחון את מידת המוכנות‬
‫והמסוגלות של צוות המנהיגות להיכנס לתהליך מסוג זה ולהתאימו לרמת האפשר‪.‬‬

‫במסגרת העבודה השוטפת בשנות הפעילות של "שותפות בין‪-‬קהילות"‪ ,‬פגשנו במספר רב של‬
‫אנשים נהדרים‪ ,‬שמילאו תפקידים שונים ומגוונים בשותפויות‪ ,‬ושבלעדיהם קשה היה להשיג את‬
‫ההתקדמויות שהושגו‪ .‬אנו מודעים לאתגרים הרבים‪ ,‬לחסמים‪ ,‬לעומסים ולמחויבויות האחרות‬
‫שאיתם מגיעים המשתתפים בתהליכי הובלת שותפות לתהליך‪ .‬למרות כל אלה‪ ,‬רבים עשו את‬
‫המעבר מהשתתפות לשיתוף פעולה ולשותפות – עם אנשים מהרשות השנייה ועם צוותי גבעת‬
‫חביבה‪ :‬שותפים לדרך חתחתים שלא ויתרו גם כשנדמה היה שאת המשאבים כדאי אולי להשקיע‬
‫בעניינים אחרים; גם כאשר זכו להתנגדויות וביקורת בקהילה שלהם פנימה; גם כאשר חוו תסכול‬
‫מחוסר היכולת לזכות למעורבות שלה ציפו מקולגות בתהליך‪ .‬במצבים אלה ואחרים הוכיחו אנשים‬
‫אלה לעצמם ולסביבתם כי נחישות‪ ,‬סבלנות והכרה בחשיבות קידום שותפות יהודית‪-‬ערבית‪,‬‬
‫מובילות לתוצאות ומבנות מרחבי חיים טובים יותר עבור כולם‪ .‬גם כאשר התוצאות חלקיות בלבד‪,‬‬
‫גם כאשר הדרך נדמית עוד ארוכה ומלאת מהמורות‪ ,‬גם כאשר האקלים מסביב אינו תומך בקידום‬
‫חיים של שותפות‪ :‬בזכות ראשי רשויות מחויבים‪ ,‬מנהלי שותפות נחושים‪ ,‬חברי צוותי מנהיגות וחברי‬
‫צוותים נכונים ללמידה ולעשייה משותפות – הצליחה תוכנית "שותפות בין קהילות" להראות את‬

‫הדרך למציאות טובה יותר‪.‬‬

‫עיסוק בסוגיות קשות ומורכבות‬

‫לאורך זמן‪ ,‬קיים קושי לבסס תודעת שותפות יהודית‪-‬ערבית ועשייה נחושה לקידום שותפות מלאה‬
‫בין יהודים וערבים בישראל‪ ,‬ללא נגיעה בסוגיות קשות שבשנים הראשונות אין בשלות לעסוק בהן‬
‫בפורומים השונים של השותפות‪ .‬כפי שתואר למעלה‪ ,‬בחינה מחודשת של אמנת השותפות משמשת‬
‫הזדמנות טובה לגעת גם בהקשר הרחב יותר – סוגיות היסטוריות ואתגרי ההווה בכל הקשור לשאלת‬
‫שילובם של אזרחי ישראל הערבים כשותפים מלאים בהבניית הישראליות ומימוש יכולתם להיות גורם‬

‫‪ | 162‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫דומיננטי בה‪ .‬כפי שהוסבר בחלק התיאורטי‪ ,‬תוכנית השותפויות היא פרגמטית בעיקרה‪ ,‬ומנסה לקדם‬
‫שותפות באמצעות קידום אינטרסים משותפים וסגירת פערים דרך פעילות מעשית‪ .‬ברוח התפיסה‬
‫ההתייחסותית‪ ,‬ההנחה היא שדיון בסוגיות מורכבות אלה בהקשר של מערכת יחסים מתמשכת ולאחר‬
‫עבודה משותפת בת שנים‪ ,‬יאפשר העלאת זוויות ראייה שונות ותפיסה מורכבת יותר של יחסי קבוצת‪-‬‬
‫הפנים וקבוצת‪-‬החוץ‪ ,‬היכן שללא ניסיון משותף מצטבר זה‪ ,‬הראייה תהיה מקטבת ונחרצת יותר‪ .‬גם‬
‫בהקשר של עיסוק בסוגיות קשות‪ ,‬אין הכרח לעסוק בשאלות של זהות או בהיסטוריה במנותק מהאופן‬
‫שבו אלה מקופלות באתגרים שהפרויקטים השונים מציפים (לדוגמה‪ ,‬מעורבותם המוגבלת של הרשויות‬
‫הערביות והאזרחים הערבים בתהליכי קבלת החלטות ותכנון אזוריים‪ ,‬הפערים המשמעותיים בתשתיות‬
‫ברשויות וההשקעה השונה ברשויות ובתושבים יהודים וערבים‪ ,‬או ההבדלים בתקציבי החינוך כפי‬
‫שבאים לידי ביטוי בתוכניות חינוך שונות‪ ,‬או מעמדה המשני של השפה הערבית בישראל‪ ,‬שמתבטא‬
‫במילוי קולות קוראים או בהקשרים שונים של עבודת השותפות או בתי‪-‬קברות ערביים מטרום ‪1948‬‬
‫שנמצאים בתחום השיפוט המוניציפאלי של רשות יהודית)‪ .‬ההיתקלות בפערים ובסוגיות אלה מקבלת‬
‫ביטוי של טיפול בסימפטום בשנים הראשונות‪ .‬חשוב ככל שהוא יהיה‪ ,‬אין בכך די‪ ,‬ובשנים המתקדמות‬
‫מוזמנים המשתתפים להבין את שורשי הבעיה‪ ,‬כיצד הם משפיעים או מהווים חסם לקידום השותפות‬
‫במובנה העמוק‪ ,‬ולבחון כיצד השותפות מגבשת תפיסה שונה של יחסי יהודים וערבים‪ ,‬שהיא תוצר‬
‫של עשייה משמעותית יחד בשטח ומתורגמת מייד ליעדים ביצועיים להמשך‪ ,‬שיאפשרו התמרה של‬

‫מה שמצריך תיקון ביחסי יהודים וערבים‪.‬‬

‫המטרה היא שבתום השנה הרביעית‪ ,‬השותפות מסוגלת לנסח בבהירות את תפיסת השותפות החדשה‬
‫שלה ואת היעדים האופרטיביים שלה‪ ,‬בהתאם לתודעה המשתנה של יחסי שותפות יהודים‪-‬ערבים‬
‫במובן הרחב יותר ובתוך ההקשר המורכב‪ .‬כמו כן‪ ,‬שאלה משמעותית שיש להתמודד עימה‪ ,‬היא כיצד‬
‫להביא את התודעה המשתנה הזאת אל התושבים‪ ,‬שאינם בהכרח אוחזים בתפיסות דומות ובבשלות‬
‫לקדם שותפות באופן מלא‪ :‬הדבר מחייב התמודדות עם קונפליקטים שיצוצו בתוך הקהילה בשל‬
‫הגישות השונות של התושבים – קונפליקטים שאין לבעלי התפקידים ברשויות את הבשלות והיכולת‬
‫להציף בשנים מוקדמות יותר (והמצריכים מיומנויות משופרות לניהול קונפליקטים‪ ,‬שעליהם הושם‬

‫דגש בסעיף קודם בפרק)‪.‬‬

‫הקצאת תקציבים ייעודיים לטובת פעילות השותפות‬

‫מעבר לסוגיית תקצוב פעילות השותפות‪ ,‬עולה בשנה הרביעית סוגיית תקצוב הגורם המלווה‪ ,‬גבעת‬
‫חביבה‪ .‬בשנים הראשונות לפעילות השותפות‪ ,‬המודל של גבעת חביבה הוא שאת המימון לתהליך‬
‫הליווי מגייסת גבעת חביבה מגורמים חיצוניים לשותפות (במקרה שלנו – קרן שתומכת בפעילות)‪,‬‬
‫מתוך הכרה שרמת השכנוע והבנת החשיבות של השותפות בשלבים המוקדמים וטרם פעילות אינן‬
‫ברמת מודעות המביאה ראשי רשויות להחליט על הקצאת תקציבים משמעותיים לנושא‪ .‬כחלק‬
‫מתהליך לקיחת האחריות לתהליך ואימוץ השותפות כחלק אינטגרלי מפעילות הרשות ומאורח החיים‬
‫של הקהילה‪ ,‬ראשי רשויות מתבקשים כבר בשנה השלישית‪ ,‬וביתר שאת במהלך השנה הרביעית‪,‬‬

‫לברר את השאלות הבאות‪:‬‬

‫‪163‬‬

‫• •האם ברצונם להמשיך את תהליך הליווי והתמיכה המקצועית של גבעת חביבה?‬
‫• •מהו המקור התקציבי העומד לרשותם שבכוונתם להפנות‪ ,‬או שביכולתם לגייס‪ ,‬לטובת ליווי גבעת‬
‫חביבה? אנו רואים בכך מתן מענה פרגמטי לסוגיות מימון של גבעת חביבה (שמקציבה במסגרת‬
‫"שותפות בין קהילות" ליווי צוות למשך ארבע שנים‪ ,‬ועליה להפנות משאבים לעשיות נוספות‬
‫מעבר לכך)‪ ,‬אך גם מענה עקרוני לסוגיות האחריותיות והמחויבות של השותפות‪ .‬יש צורך לייצר‬
‫הלימה בין מה שרשות מצהירה שחשוב לה לקדם ובין הקצאת המשאבים הנדרשים ליישום‪ .‬יתרה‬
‫מכך‪ ,‬במקומות שבהם רשות תשקיע כספים‪ ,‬הפיקוח על הביצוע והציפייה לראות תוצאות ילכו‬
‫ויתגברו‪ ,‬ובכך התלות בפרואקטיביות של גבעת חביבה ובתהליכי הנעה חיצונית יוחלפו בתהליכי‬

‫הנעה פנימית ומחויבות גוברת של הרשות ושל בעלי התפקידים לתוצאות‪.‬‬
‫• •אומנם‪ ,‬התקווה היא שרשות תכיר בכך שאין צורך בליווי מסוג זה – אם פותחו המנגנונים והיכולות‬
‫להמשיך ולקיים את השותפות באופן שוטף – אך באופן מעשי‪ ,‬מידת ההיתכנות שכל זה יושג היא‬
‫נמוכה‪ ,‬ובמסגרת הצורך במציאת פתרונות פרגמטיים לסוגיה תקציבית‪ ,‬מתקיימות שיחות ממושכות‬
‫על ההשתמעויות של הפחתה הדרגתית של רמת הליווי בפועל‪ ,‬והבנה מה יידרש מהמובילים את‬
‫השותפות ברשות על מנת שהפחתה זו לא תוביל לעצירת הפעילות ולפגיעה בשותפות‪ .‬זהו חלק‬
‫מתהליך קואצ'ינג ובניית תודעת המנהיגות‪ ,‬שמוביל ליכולת לבנות את הליווי בשנים החמישית‬
‫ולאחריה באופן שונה‪ ,‬שבו היקף השעות בפועל ומידת הדומיננטיות של המלווים פוחתים‪ ,‬והתפקיד‬

‫הופך להיות בעיקר ייעוצי‪ ,‬ומובילי התהליך הם ברשויות‪.‬‬
‫• •מהם התקציבים לפעילויות ופרויקטים מתמשכים וחדשים במסגרת הפעילות השוטפת של השותפות‪,‬‬

‫שיש להקצות במסגרת תוכנית התקציב השנתית של הרשות?‬
‫• •אילו מוסדות חדשים‪ ,‬ייעודיים לשותפות‪ ,‬יש למסד ולתקצב בהתאם לצורך? (לדוגמה‪ ,‬תקצוב ייעודי‬
‫למנהל השותפות‪ ,‬למנהל מרכז אומנות‪ ,‬לצוות סביבה משותף‪ ,‬למרכז גישור ויישוב סכסוכים‪ ,‬לבעלי‬

‫תפקידים להובלת תחום הקהילה המשותף‪ ,‬ועוד‪).‬‬

‫לפיכך‪ ,‬יעד משמעותי לשנה הרביעית הוא השגת הכרעה עקרונית מהרשות‪ ,‬מלווה בביטוי מעשי‬
‫בהחלטות התקציב השנתיות למימון השותפות‪ .‬מימון זה יכול כאמור לתקצב את הפעילות השוטפת‬
‫ואת הליווי‪ ,‬אם יוחלט ברשות שיש בו צורך‪ .‬השאיפה היא שהרשויות‪ ,‬הן מבחינה תקציבית והן מבחינת‬
‫היכולות שכבר פותחו בשותפות‪ ,‬יוכלו לממש בשנה החמישית ליווי מצומצם של גבעת חביבה‪ .‬ליווי‬
‫זה ימתמקד במובילי השותפות ויכלול פגישות חודשיות איתם למעקב וסיוע‪ ,‬בניית סמינרים לצוות‬
‫המנהיגות (ובמידת הצורך‪ ,‬נוכחות של מלווי השותפות בסמינרים)‪ ,‬להתייעצויות שוטפות לנוכח‬
‫קונפליקטים ואתגרים המצריכים סיוע של גורם שלישי בלתי תלוי (של מובילי השותפות אך גם של‬
‫חברים בצוות המנהיגות הממשיכים למלא תפקיד מנהיגותי בצוותים השונים)‪ .‬זאת‪ ,‬לצד ייעוץ לראשי‬
‫רשויות בהתאם לצורך‪ ,‬והשתתפות בפגישות ועדות ההיגוי של השותפות‪ ,‬והזמנה להשתתף בפורום‬
‫ראשי רשויות אזורי ולהזמין בעלי תפקידים ודמויות מפתח להשתתף בפורומים ופעילויות אזוריים‬

‫שונים‪ ,‬שאודותם יורחב בשער הבא‪.‬‬

‫‪ | 164‬שער שני תכנית שותפות בין קהילות‬

‫שלב זה ייחשב כהצלחה אם‪:‬‬

‫• •הוצאו לפועל פרויקטים שונים בהתאם לתכניות העבודה‪ ,‬בתחומים המוניציפלי (כולל‬
‫פרויקטים תשתיתיים)‪ ,‬הקהילתי והחינוכי‬

‫• •נוצרה תשתית להמשך ביצוע של פרויקטים ולהרחבת עבודת השותפות‬
‫• •הצוותים עוברים באופן עקבי לדפוס פעולה של שותפות (ולא רק שיתופי‪-‬פעולה אד‪-‬הוק)‬
‫• •חברי צוות המנהיגות לוקחים תפקיד מנהיגותי‪ ,‬מובילים את עבודת הצוותים ומתחזקים את הצוות‬

‫• •הקהילה מיודעת‪ ,‬מעורבת ונוטלת חלק בפעילות השותפות ובעיצובה‬
‫• •בתי הספר ביססו אקלים בית ספרי המחויב לחינוך לחיים משותפים ובעל מקורות הנעה‬

‫פנימיים להמשך טיפוחו‪.‬‬
‫• •צוותי השותפות מוסדו וקיבלו מעמד קבע בעבודת הרשויות‬
‫• •צוותי השותפות עובדים באופן רציף ומתמשך עם גופי מדינה‬
‫• •הוקצו תקציבים ייעודיים לשותפות ולליווי מתמשך שלה מעבר לשנה הרביעית‪ ,‬מטעם הרשות‬
‫• •צוות המנהיגות הרחיב את תפיסת השותפות להכלת ההקשר היהודי ערבי ונגיעה בסוגיות קשות‬
‫• •הוקמו מנגנונים של ניהול קונפליקטים ובניית הסכמות ומגשרים מיומנים מעורבים‬

‫בפעילות השוטפת‪.‬‬

‫‪165‬‬



‫שער שלישי‬
‫עבודה אזורית‬

‫פרק ראשון‬
‫אזוריות‪ :‬מבוא תיאורטי‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬לנוכח התמורות הכלכליות והחברתיות בישראל‪ ,‬מתחדד הצורך בקידום פיתוח‬
‫על בסיס אזורי באמצעות שיתופי פעולה אזוריים‪ .‬גבעת חביבה זיהתה בראשית העשור הנוכחי את‬
‫הפעולה במתווה האזורי כעוגן ליצירת שותפויות יהודיות‪-‬ערביות וכבסיס לחברה משותפת לכידה‬
‫ושוויונית‪ .‬הפיתוח האזורי אף הוגדר כיעד אסטרטגי ממשלתי‪ ,‬לצורך איגום משאבים ופיתוח אזורי‪,‬‬
‫כלכלי בעיקרו (החלטת ממשלה מספר ‪ .)146‬תפיסת אזוריות ברמת המדינה מקבלת ביטוי‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫באזורי תעשייה ותעסוקה מרחביים משותפים‪ ,‬באיגודי ערים (לאיכות סביבה‪ ,‬לחינוך אזורי וכו')‪,‬‬
‫בתאגידים אזוריים‪ ,‬בוועדות תכנון אזוריות‪ ,‬בהתארגנויות אזרחיות‪ ,‬סביבתיות ועוד‪ ,‬ובשנים האחרונות‬

‫גם בצורת האשכולות האזוריים‪ ,‬שאודותם יורחב בהמשך‪.‬‬

‫‪I.I‬אזוריות‬

‫אזוריות היא עקרון פעולה שבמסגרתו פועלות מספר רשויות בשדה המוניציפלי (או גופי חברה‬
‫אזרחית‪ ,‬אם ההתארגנות אינה ממוסדת בחסות המנגנון השלטוני) במשותף לטובת שיפור איכות חיי‬
‫התושבים‪ .‬האזוריות הממוסדת מבטאת את התובנה שלפיה יישובים רבים‪ ,‬בעיקר במחוזות הפריפריה‪,‬‬
‫סובלים מקשיים ובעיות בעלות מאפיינים דומים של חסרונות הקוטן והמרחק‪ .‬בעיות אלו מובנות‬
‫ותשתיתיות‪ ,‬והן תוצאה ישירה של המבנה המוניציפלי ומערכת היחסים שבין שלטון מקומי ומרכזי‬
‫בישראל‪ .‬האזוריות מאתגרת את הפרדיגמה המקובלת שלפיה "חיזוק הפריפריה" עובר רק דרך שורת‬
‫פרויקטים ומיזמים ברמת היישוב‪ ,‬שיכולתם לייצר שינוי עומק במרחב המוניציפלי מוטלת בספק‪.‬‬
‫האזוריות משקפת פרדיגמה חלופית המייצרת בסיס לבניית מנופי שינוי מקיפים באמצעות הקמת‬
‫מנגנונים חוצי רשויות ליצירת שיתופי פעולה‪ .‬המונח אזוריות הוא מונח חדש שקשור בבסיסי ידע‬

‫שונים‪ :‬כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬סביבה‪ ,‬פיתוח אזורי‪ ,‬תכנון ועוד‪ .‬לחשיבה אזורית יתרונות רבים‪.‬‬

‫פורום מומחים בין‪-‬תחומי בנושא אזוריות שפעל בחסות הג'וינט במהלך ‪ ,2018‬הגדיר אזוריות כ"פעולה‬
‫משותפת אקטיבית הנעשית באופן וולונטרי באזור גיאוגרפי לפי עניין‪ ,‬ומשתנה על פי סדרי עדיפויות‬
‫ותחומי עניין משותפים‪ ,‬תוך שימוש נכון ויעיל בנכסים האזוריים ובהתאמה לצרכים האזוריים‬
‫הייחודים‪ .‬הפעולה נעשית בתוך 'מערכת אזורית'‪ ,‬החוצה גבולות טבעיים ומוניציפליים ומעודדת את‬
‫האינטראקציה והרישות בין שלל השחקנים הפועלים באזור (ממשל מרכזי‪ ,‬שלטון מקומי‪ ,‬מגזר שלישי‪,‬‬
‫מגזר עסקי‪ ,‬אקדמיה ותושבים)" (משרד הפנים ומכון אלכא‪ ,2018 ,‬עמ' ‪ .)8‬ניתן לראות כי תפיסת‬
‫אזוריות זו היא בהלימה עם תפיסת העבודה של גבעת חביבה כפי שהוצגה עד כה‪ ,‬ופועלת סביב זיהוי‬
‫אינטרסים‪/‬תחומי עניין וסדרי עדיפויות משותפים; למעשה‪ ,‬היא מרחיבה גיאוגרפית את מעגל העבודה‬
‫מהמעגל הבין‪-‬רשותי למעגל אזורי הכולל מספר רשויות‪ ,‬ובמקרה שלנו – אזור ואדי עארה‪ .‬המערכת‬
‫האזורית (‪ )Regional System‬מהווה רשת של יחסים בין שחקנים וקהילות שונות במרחב נתון‪ ,‬שלכל‬
‫אחד ואחת יכולות ותפקידים שונים‪ .‬צמיחת האזור תלויה בעידוד אינטראקציה ורישות בין היכולות‬

‫‪ | 168‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫של הקהילות השונות בתוכו באמצעות הכוונה ותיאום בין יכולותיהם של השחקנים והקהילות‪ ,‬תוך‬
‫הבאה בחשבון והתמודדות עם הצרכים המשתנים תדיר של השחקנים השונים במערכת‪ ,‬או במילים‬
‫אחרות – ביכולת התכלול של הפעילות האזורית‪ ,‬כפי שתוארה בפרק החמישי בשער הראשון‪ .‬במצב‬
‫הרצוי‪ ,‬השחקנים המשתתפים במערכת האזורית כוללים את שלושת המגזרים (השלטון המרכזי‪/‬מקומי‪,‬‬
‫המגזר הפרטי‪/‬עסקי‪ ,‬והמגזר השלישי הכולל ארגונים ללא כוונת רווח‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬פילנתרופיה‪ ,‬עמותות‪,‬‬

‫והתושבים עצמם)‪.‬‬

‫בעשייה אזורית קיימת הבחנה בין פיתוח כלכלי אזורי לפיתוח חברתי אזורי‪ ,‬כסוגיות משלימות‬
‫התומכות זו בזו ומקדמות את התוצאות הרצויות‪ .‬פורום המומחים מגדיר פיתוח כלכלי אזורי כ"מעשה‬
‫)תוכנית‪/‬התערבות) של חתירה למיצוי‪ ,‬או להרחבת פוטנציאל העושר ביחידה גיאוגרפית נבחרת‬
‫(עיר‪ ,‬מטרופולין או אזור)" (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)9‬כאשר "מיצוי פוטנציאל העושר" מתמקד בצמצום פערים‬
‫ותיקון עיוותים חברתיים‪-‬כלכליים‪-‬סביבתיים בין ובתוך אזורים בישראל‪ ,‬ו"הרחבת פוטנציאל העושר"‬
‫מתמקדת בדרכים ליצירת ערך מוסף ויתרון יחסי שיובילו לצמיחה כלכלית מכלילה (אינטגרטיבית)‬
‫של האזור‪ .‬פיתוח חברתי אזורי עוסק בהון האנושי והחברתי‪ ,‬במימוש יכולת הפרט ומימוש מסוגלות‬
‫הקהילה האזורית לתמוך בפרט‪ ,‬וביצירת חוסן קהילתי אזורי המאופיין בלכידות חברתית גבוהה‪ ,‬תוך‬
‫הגברת רמת האמון בין אנשים והדדיות ופיתוח החברה האזרחית; בהרחבת מידת ההשתתפות והייצוג‬
‫של כלל האוכלוסיות במרחב הציבורי (בפוליטיקה‪ ,‬בכוח העבודה‪ ,‬ברשתות החברתיות‪ ,‬בתוכניות‬
‫תרבות ופנאי וכו') תוך הגברת יכולות המנהיגות המקומית ותוך קבלה‪ ,‬הכלה ושילוב של אוכלוסיות‬
‫מוחלשות שנמצאות בהדרה מהמרחב הציבורי; סל שירותים מיטבי לכל תושבי האזור ועוד (שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .)11-10‬הדגש על פיתוח חברתי וראיית האזוריות כמשאב ליצירת לכידות בין‪-‬קהילתית הוא חדש‬
‫יחסית ברמת המדינה‪ ,‬והאופן שבו תשומות ניתנות במסגרת אשכולות לפעילות אזורית מותנה לרוב‬
‫בתועלות הכלכליות שלו לאזור או להגדלת סל השירותים לאזרח הפרטי; בגבעת חביבה אנו מקדמים‬
‫מראשית העבודה האזורית דגשים חברתיים ורואים בעבודה האזורית קודם כול מנגנון מבורך לזירוז‬

‫וחיזוק הלכידות והשותפות בין קבוצות תרבותיות שונות‪.‬‬

‫התארגנות אזורית מציבה אתגרים שיש להביא בחשבון‪ :‬בעוד החשיבה המקומית שמה דגש על שמירת‬
‫הזהות הייחודית של תושבי המקום ועל צרכיהם הייחודים‪ ,‬חשיבה אזורית יכולה להוות איום על‬
‫מרכיבי זהות וצרכים פרטיקולריים אלה‪ .‬האתגר העומד לפתחה של החשיבה האזורית הוא הסוגיה כיצד‬
‫לשמור על הייחודיות היישובית והגיוון התרבותי אל מול גיבוש הזהות האזורית המשותפת‪ .‬החשיבה‬
‫המקומית גם לרוב אינה מתורגלת בטיפול באתגרים מורכבים ומערכתיים ומתקשה לחרוג מהפעילות‬
‫המקומית‪ ,‬שבה תיאום וסנכרון מאמצים רבי‪-‬שחקנים ובין‪-‬מגזריים שכיחים פחות‪ .‬היכולת לשלב‬
‫כוחות‪ ,‬להגדיר מטרה משותפת‪ ,‬להקצות לה משאבים ולפעול בצורה מתואמת ומסונכרת‪ ,‬מתוכננת‬
‫אסטרטגית ולא טקטית‪ ,‬מאתגרת כל שחקן במערכת‪ .‬החשיבה האזורית שמה דגש על זהות אזורית‬
‫המשלבת מאפיינים דומיננטיים של קהילות באזור‪ ,‬ושונות רבה בין הקהילות באזור מצריכה עבודת‬
‫עומק ונחישות לאורך זמן‪ .‬חשיבה אזורית‪ ,‬שהיא תולדה של שותפות וולונטרית‪ ,‬צריכה לבטא את‬
‫האינטרסים המשותפים של השחקנים בה וליצור תהליכי קבלת החלטות משתפים שיוצרים ערך לכלל‬
‫השחקנים‪ ,‬ולכן קביעת המדיניות שבה נעשית "מלמטה‪-‬למעלה"‪ .‬מאחר שמרכיב הוולונטריות מרכזי‪,‬‬
‫קל יותר לסגת מן המרחב האזורי המשותף אל חשיבה ממוקדת במוטיבציות וצרכים מקומיים‪ .‬יש‬
‫צורך להביא גם בחשבון שהמודל הפיננסי של השלטון המקומי‪ ,‬הנשען על הישרדות יומיומית וניסיון‬
‫להגדלת הכנסות‪ ,‬מקשה על הבניה והתנעה של תהליכים כלכליים ברמה האזורית‪ .‬נדרשת מנהיגות‬
‫משתפת ומכלילה בעבודה אזורית‪ ,‬החורגת מחשיבה הממוקדת בצרכים ובאינטרסים של הקבוצה‪/‬‬

‫‪169‬‬

‫קהילה שאותה מייצג המנהיג‪ ,‬לחשיבה מערכתית שבמסגרתה נציג המגיע מקהילה גיאוגרפית מסוימת‬
‫מתמקד עם אחרים במציאת הטוב המשותף והאינטרסים המשותפים שעליו לייצג‪ ,‬לצד השמירה על‬

‫האינטרסים המקומיים‪ ,‬הממוקדים יותר‪.‬‬

‫החשיבה האזורית היא אסטרטגית ויכולה לטפל באתגרים מורכבים באופן רב‪-‬תחומי ורב‪-‬מגזרי ולקדם‬
‫בניית חברה משותפת‪ .‬לשיטת גבעת חביבה‪ ,‬תוכנית "שותפות בין קהילות" וההתנסות בעבודה הבין‪-‬‬
‫קהילתית כפי שתוארה בספר זה‪ ,‬הן בסיס איתן לעבודה אזורית מורכבת‪ .‬אנו רואים בעבודה האזורית‬
‫הרחבה של הפעילות הבין‪-‬קהילתית‪ ,‬המצריכה מיומנויות ודרכי חשיבה‪ ,‬שהעבודה במסגרת השותפות‬

‫בין שתי רשויות שכנות מניחה את היסודות להצלחה בה לאורך זמן‪.‬‬

‫כוח מניע לפעולה אזורית הוא ההכרה בערך המוסף הייחודי לכל הנוטלים חלק בפעילות האזורית‪,‬‬
‫ערך מוסף שללא שיתוף הפעולה לא היה מתקבל‪ .‬תפיסת האזוריות המובאת על ידי פורום המומחים‬
‫מניחה מראש את קיומה של מדיניות ממשלתית רב‪-‬משרדית לעידוד אזוריות‪ ,‬את הגיבוי של השלטון‬
‫המרכזי ואת המעורבות הפעילה של משרדי הממשלה הרלוונטיים‪ ,‬הכוללת תמריצים ותגמולים המגיעים‬
‫ממשרדים אלה‪ .‬התמריצים והתגמולים‪ ,‬הכוללים תקציבי פעולה ייעודיים לקידום תוכניות לפיתוח‬
‫אזורי והסרת חסמים רגולטוריים‪ ,‬מסייעים בזיהוי הערך המוסף של הפעילות האזורית המאוגדת‪/‬‬
‫מאורגנת ומשמשים מנועים לפיתוח אזוריות; הם באים לידי ביטוי בעיקר במבנה ה"אשכולות"‪,‬‬

‫המוקמים ברחבי ישראל‪ ,‬אודותם יורחב בחלק הבא‪.‬‬

‫‪IIII‬אשכול‬

‫אשכול רשויות מקומיות הוא איגוד ערים מיוחד‪ ,‬המוקם כדי לעודד פיתוח אזורי וקידום שיתופי פעולה‬
‫בנושאים שונים בין הרשויות המקומיות החברות בו‪ ,‬ולצורך אספקת שירותים יעילה ואפקטיבית‬
‫לתושבים בתחום שירותי הליבה והשירותים המועדפים כפי שייקבעו‪ .‬מיזם האשכולות הלאומי נוסד על‬
‫ידי משרד הפנים בשותפות עם משרד האוצר ומכון אלכא למנהיגות וממשל בג'וינט‪ .‬האשכול מבוסס‬
‫על התאגדות וולונטרית של רשויות מקומיות במטרה לנצל את יתרון הגודל‪ ,‬וכדי למנף פיתוח אזורי‬
‫באמצעות הובלה ותכלול של מהלכים אזוריים במגוון תחומים כלכליים‪ ,‬חברתיים וסביבתיים‪ .‬במצגת‬
‫של משרד הפנים מפורטות ‪ 4‬מטרות‪-‬על לגיבוש אשכול רשויות‪ .1 :‬אספקה משותפת ויעילה של‬
‫שירותים מוניציפליים באמצעות איגום משאבים וניצול יתרון לגודל; ‪ .2‬פיתוח אזורי באמצעות הובלה‬
‫ותכלול של מהלכים אזוריים במגוון תחומים כלכליים‪ ,‬חברתיים וסביבתיים (דוגמאות‪ :‬טיילות ושבילי‬
‫אופניים‪ ,‬פתרונות קצה לטיפול בפסולת‪ ,‬תיירות אזורית‪ ,‬מיתוג ופיתוח כלכלי אזורי [למשל‪ ,‬מזון‬
‫מרפא בגליל מזרחי]); ‪ .3‬שיפור באיכות חייהם של התושבים באמצעות העלאת רמת השירות וצמצום‬
‫פערים; ‪ .4‬הנגשת שירותים חדשים ומותאמים באמצעות יצירת סף כניסה מתאים לאספקת שירותים‬
‫מסוימים (רעיונות אפשריים נוספים שהובאו כדוגמאות במסמכים שונים‪ :‬פארק משותף‪ ,‬מרכז ספורט‪,‬‬
‫פרויקטים סביבתיים‪ ,‬פיתוח תיירות אזורית‪ ,‬מרכז יזמות אזורי‪ ,‬מרכז פיתוח לעסקים קטנים)‪ .‬בתחילת‬
‫הדרך ולשם התנעה גמישה של מיזם האשכולות‪ ,‬הוגדרו האשכולות הראשונים כתאגיד עירוני אזורי‬
‫לפי הכללים החלים על תאגידים עירוניים‪ .‬במרוצת הזמן ועם התפתחות האשכולות הראשונים‪ ,‬עלה‬
‫הצורך בביסוס מעמדם המשפטי‪ .‬בדצמבר ‪ 2016‬אושר תיקון חוק איגודי ערים‪ ,‬תשט"ו ‪ ,1955‬שבמסגרתו‬
‫הוגדרו האשכולות האזוריים כ"איגוד ערים מסוג אשכול רשויות מקומיות" בהתאם לפרק א' ‪ 1‬שנוסף‬

‫‪ | 170‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫לחוק ועוסק באשכולות‪ .‬החקיקה החדשה נועדה לשדרג את מעמדם של האשכולות ולאפשר כלים‬
‫לפעילותם בתחום הסמכויות והמכרזים‪ .‬לצד זה‪ ,‬החקיקה משמרת את עקרון הוולונטריות שהוגדר בידי‬
‫משרד הפניםו לפיו הקמת האשכול והגדרת תחומי פעילותו ייעשו על פי יוזמה של הרשויות עצמן‪.‬‬
‫המיזם כלל בשלב הראשון חמישה אשכולות בגליל ובנגב‪ ,‬בשנה האחרונה הוא מורחב עם תשעה‬
‫אשכולות חדשים‪ ,‬ומשרד הפנים צפוי להרחיבו ל‪22 -‬אשכולות בכל רחבי הארץ עד לשנת ‪( 2025‬משרד‬

‫הפנים ומכון אלכא‪ ,2018 ,‬עמ' ‪.)43‬‬

‫מערכת השלטון בישראל בנויה משני רבדים – השלטון המקומי והשלטון המרכזי‪ .‬שני רובדי השלטון‬
‫נבחרים בידי הציבור ומקיימים ביניהם יחסי גומלין‪ .‬הגדרת הסמכות והאחריות של השלטון המרכזי‬
‫והמקומי מעלה ומשמרת מתחים מובנים בין שני רבדים אלה‪ ,‬כאשר השלטון המרכזי מתווה מדיניות‬
‫לאומית‪ ,‬ומהשלטון המקומי‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬מצופה להוציא מדיניות זו לפועל באמצעות אספקת‬
‫שירותים לתושבי המקום‪ .‬הכנסת רובד שלטוני נוסף‪ ,‬הרובד האזורי‪ ,‬בדומה למדינות שונות בעולם‪,‬‬
‫תוכל ליצור שינוי ממעלה שנייה במבנה המערכת השלטונית ולשנות את יחסי הכוחות‪ ,‬חלוקת‬
‫הסמכויות והאחריות בין רובדי השלטון השונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬באפשרותה לייצר משילות אזורית שתיצור‬
‫לכידות וזהות אזוריות מאיכות גבוהה יותר‪ ,‬ובכך מהווה הזדמנות לחיזוק ומינוף שותפות בין קהילות‬
‫וחברות‪ ,‬ולמתן רוח גבית לתפיסת השותפות היהודית‪-‬ערבית ש"שותפות בין קהילות" של גבעת חביבה‬
‫מבקשת לקדם‪ .‬רובד אזורי שבא לידי ביטוי בהתארגנות של שותפות וולונטרית אזורית‪ ,‬עם מנגנון‬
‫או ללא מנגנון‪ ,‬יכול להוות מכפיל כוח פוליטי‪ ,‬חברתי וכלכלי – אם הוא מתפתח מתוך הסכמה ולא‬
‫מתוך כפייה‪ .‬שותפות‪/‬גוף אזורי שחובר מתוך יצירת חשיבה אזורית‪ ,‬אשר אמונה על זיהוי והבניה של‬
‫מטרות ויעדים רמי דרג (‪ )superordinate goals‬ודוחפת למימוש אינטרסים אזוריים משותפים‪ ,‬יכול‬
‫גם לבנות חברה משותפת לכידה וחסונה‪ ,‬וגם לתת קול וביטוי לאוכלוסיות שקולן לא תמיד נשמע‬

‫מול השלטון המרכזי‪.‬‬

‫‪IIIII‬המצב הנוכחי‪ :‬מתיאוריה למציאות באזור ואדי‪-‬עארה‬

‫במהלך השנה האחרונה יצא משרד הפנים במהלך להקמת תשעה אשכולות חדשים ברחבי המדינה‪,‬‬
‫אחד מהם באזור ואדי‪-‬עארה‪ .‬משרד הפנים משקיע מאמצים באיגוד הרשויות‪ ,‬בבניית איזון נכון בין‬
‫רשויות גדולות וקטנות‪ ,‬חזקות יותר וחזקות פחות‪ ,‬במטרה להביא להחלטה על הקמת אשכול בוואדי‬
‫עארה ולקדם מהלכים קונקרטיים לגיוס מנכ"ל ובניית מנהלת אשכול (כפי שכבר מיושם באשכולות‬

‫אחרים שבהקמה)‪.‬‬

‫לנוכח המתואר בפרק זה‪ ,‬אנו רואים באשכול‪ ,‬אם יוקם‪ ,‬מסגרת שלטונית בעלת פוטנציאל רב למינוף‬
‫משמעותי של השותפות היהודית‪-‬ערבית באזור‪ ,‬אם ייעשה ברגישות תרבותית ובתואם עם האתגרים‬
‫והמורכבויות שהעבודה לקידום שותפות יהודית‪-‬ערבית באזור מציפה‪ .‬אנו מאמינים שהעשייה של‬
‫גבעת חביבה ברמה הבין‪-‬קהילתית במסגרת "שותפות בין קהילות" בונה יסודות טובים לכך‪ .‬יתרה‬
‫מכך‪ ,‬אנו מאמינים שהפורומים והתוכניות האזוריים שגבעת חביבה מקיימת‪ ,‬אודותם ירחיב החלק‬

‫הבא‪ ,‬חשובים בהנחת המסד לאשכול בוואדי‪-‬עארה‪.‬‬

‫‪171‬‬

‫פרק שני‬
‫תוכניות ופורומים אזוריים בייזום ובליווי‬

‫גבעת חביבה‬

‫כאמור‪ ,‬במסגרת "שותפות בין קהילות" מקדמת גבעת חביבה זה מספר שנים גם פעילות אזורית‪,‬‬
‫במטרה להבנות את התודעה והלכידות האזוריות כפי שבאות לידי ביטוי בדגשים החברתיים של‬
‫תפיסת האזוריות‪ ,‬וכדי לקדם שוויון בין תושבי האזור מהקהילות השונות ברוח הדגשים של השותפות‬
‫האזורית הכלכלית שהובאו לעיל‪ .‬בהתאם לתפיסה שהיא מבקשת להנחיל בין קהילות שכנות‬
‫שבשותפות‪ ,‬פועלת גבעת חביבה ליצירת תודעה אזורית ומרחבי פעולה אזוריים באזור ואדי עארה‪,‬‬
‫תוך הכרה בתלות ההדדית ובערך המוסף הייחודי לכל הנוטלים חלק בפעילות האזורית‪ ,‬ערך מוסף‬
‫שלא היה מתקבל ללא שיתוף הפעולה‪ .‬תנאי הפתיחה קשים יותר מאשר בתפיסה המוסדית של‬
‫אזוריות‪/‬אשכולות‪ ,‬שכן תהליכי ה‪ top-down-‬וה‪ bottom-up-‬הם באיזונים שונים‪ :‬בעוד שבהקמת‬
‫אשכול‪ ,‬למדינה יש תפקיד מרכזי ביצירת תמריצים ובארגון הרשויות השונות לכדי התגבשות אשכול‪,‬‬
‫בתהליכים שמלווה גבעת חביבה‪ ,‬התמריצים האלה לא קיימים‪ .‬כאמור‪ ,‬ההתמקדות בפעילות גבעת‬
‫חביבה היא ברמת המיזו‪ ,‬רמת הביניים‪ ,‬שפירושה קבלת רוח גבית מראשי רשויות באזור (במסגרת‬
‫פורום ראשי רשויות)‪ ,‬לצד פורומים ופעילויות שונים תוך יידוע ולעיתים השתתפות של בעלי תפקידים‬
‫רלוונטיים מהרשויות‪ .‬ההחלטה על הפורומים והפעילויות השונים היא תוצר של תהליכי מיפוי וזיהוי‬
‫צרכים ואינטרסים כפי שעלו מן התושבים ומהעבודה בשותפויות השונות‪ ,‬ושנמצאו בעלי פוטנציאל‬

‫להפקת ערך מוסף ייחודי למשתתפים מתוקף פעילות אזורית בתחום‪.‬‬

‫‪I.I‬פורום ראשי רשויות‬

‫בראשית שנת ‪ 2016‬מיסדה גבעת חביבה פורום של ראשי רשויות מאזור ואדי עארה והסביבה‪ .‬מטרת‬
‫הפורום הייתה להבנות שיתופי פעולה וחשיבה אזורית על סוגיות ואתגרים שאיתם מתמודדות הרשויות‪,‬‬
‫וששילוב כוחות בין ראשי הרשויות יכול לסייע ב"הגדלת העוגה" ובהובלה לפתרונות טובים יותר‬
‫לרווחת התושבים והמועצות‪ .‬בדומה לעקרונות ה"אזוריות" שהוצגו בפרק זה‪ ,‬הנחת היסוד הייתה‬
‫שחשיבה אזורית נועדה להתמודד עם "תקרת הזכוכית" של רשויות מקומיות‪ ,‬שבשל ריחוקן‪ ,‬קוטנן‬
‫היחסי ומצבן הכלכלי מתקשות להוביל שינויים מקיפים בכוחות עצמן‪ .‬הוקם פורום שהתכנס באופן‬
‫קבוע בגבעת חביבה ובהנחייתה‪ ,‬שבשלביו הראשונים עסק בלמידה משותפת בנושא האזוריות ופיתוח‬
‫אזורי משותף‪ ,‬חיזוק השותפות בין יהודים וערבים‪ ,‬וזיהוי הזדמנויות לרשויות מול משרדי הממשלה‪.‬‬
‫חברי הפורום עיצבו אג'נדה לפי הנושאים שברצונם לקדם והנחו צוותי משנה לפעול יחד לביצוע‬
‫ההחלטות‪ .‬בין המשתתפים ניתן היה למצוא ראשי רשויות של כל הרשויות המוניציפליות באזור או‬
‫סגניהם‪ .‬לכל מפגש הוזמן אורח רם‪-‬דרג ברמת הממשל המרכזי – שר השיכון והבינוי‪ ,‬שר הדתות‪ ,‬סגן‬
‫שר הפנים ובכירים במשרד הפנים המובילים את יוזמת ה"אשכולות"‪ ,‬מנהל הרשות לפיתוח כלכלי‬
‫במגזר הערבי‪ ,‬בעלי תפקידים בכירים ממשרדי האוצר והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מובילי השדולה‬

‫היהודית‪-‬ערבית בכנסת‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫‪ | 172‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫כאמור‪ ,‬פורום ראשי הרשויות סייע בהבניית תפיסת האזוריות בקרב ראשי רשויות וסייע בקידום‬
‫יוזמות ותוכניות ברמה האזורית‪ ,‬אם בתמיכה ישירה ואם במתן רוח גבית לפעילות שתתואר להלן‪.‬‬

‫‪IIII‬תוכנית לתיירות משותפת‬

‫שיתוף הפעולה בישראל בין אנשי מקצוע יהודים וערבים בתחום התיירות (תיירנים) מצומצם ביותר‬
‫כיום‪ .‬שני הסקטורים פועלים במקביל‪ ,‬וכך נמנעת מהם האפשרות למנף נכסים תרבותיים והיסטוריים‬
‫של אתרים שכנים‪ ,‬ליצירת חבילות תיור מקיפות שעשויות להביא רווח כלכלי לאזור‪ .‬תיירים‬
‫המעוניינים לבקר באזור אינם מקבלים את מלוא האפשרויות הקיימות‪ .‬נוסף על היתרונות הכלכליים‬
‫הגלומים בשיתוף פעולה שכזה‪ ,‬ניתן להשיג גם בונוסים תרבותיים משמעותיים‪ .‬התיירות מעניקה‬
‫אפשרות יוצאת מן הכלל להכיר את התרבות היהודית והערבית‪ ,‬ובכך להעשיר את ההבנה ההדדית‬
‫ואת נקודת המבט של חברה משותפת‪ .‬לתיירות משותפת פוטנציאל למינוף קשרים חברתיים וכלכליים‬

‫בין האוכלוסיות במרחב‪.‬‬

‫התוכנית לתיירות משותפת החלה ב‪ 2014-‬במטרה להעצים רשת של תיירנים יהודים וערבים מקהילות‬
‫שכנות ערביות (כפר קרע ובאקה אל‪-‬גרבייה) ויהודיות (פרדס חנה ומנשה)‪ .‬תיירנים מארבע קהילות‬
‫נפגשו כדי לפתח תוכנית פעולה משותפת ומוצרי תיירות משותפים חדשים באזור‪ ,‬בעלי פוטנציאל‬
‫שיווקי‪ ,‬תוך חשיפתם לקהלים גדולים‪ .‬גבעת חביבה הנחתה את שיתוף הפעולה על מנת למנף את‬
‫הנכסים בכל אחד מהתחומים‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬לפתח תוכניות משותפות ליהודים וערבים (למשל פסטיבלים‪,‬‬
‫סיורים‪ ,‬חגים) שיוכלו להגדיל את מצאי האטרקציות התיירותיות הפעילות במרחב ואדי עארה‪,‬‬
‫ובכך להגביר את המשיכה התיירותית של האזור‪ .‬אפילו במשך הימים הקשים של מבצע צוק איתן‪,‬‬
‫המשתתפים המשיכו להיפגש‪ ,‬ומומחים יהודים וערבים הציגו את חבילות התיור שלהם במהלך פסטיבל‬
‫"לילות לבנים" בפרדס חנה בקיץ ‪ .2014‬בשנה שלאחר מכן התבססה קבוצת הליבה של התיירנים‪,‬‬
‫והזמינה תיירנים נוספים ממעלה עירון וממגידו להצטרף ליוזמה‪ .‬הדבר נועד לאפשר פיתוח של חבילות‬

‫תיור גדולות יותר‪ ,‬שבהן ישתתפו עוד מתושבי ואדי עארה‪.‬‬

‫התוכנית התמקדה באנשי מקצוע מתחום התיירות ובעלי עסקים קטנים משש הקהילות‪ ,‬כאשר‬
‫המוטבים הישירים כללו ארבעה תיירנים מכל קהילה‪ ,‬ובסך הכול ‪ 24‬מוטבים ישירים‪ .‬באופן כללי‪,‬‬
‫המשתתפים הם אנשים המפעילים מיזמים בתחום התיירות‪ ,‬כגון מדריכי טיולים‪ ,‬בעלים ומפעילים של‬
‫אתרי תיירות‪ ,‬מפתחי חבילות תיור (פסטיבלים‪ ,‬ייצור שמן זית‪ ,‬ייצור נרות וכד')‪ .‬הקריטריונים לבחירה‬
‫מביאים בחשבון שתעשיית התיירות במגזר הערבי עדיין מתפתחת‪ ,‬ולכן חלק מהמשתתפים יהיו גם‬
‫כאלה שרק החלו להיות מעורבים בפעילות תיירותית אך זקוקים עדיין להנחיה ולסיוע‪ .‬בבסיס התוכנית‬
‫עומדת ההנחה שההשפעה העקיפה של הפרויקט צפויה להיות גדולה‪ ,‬בכך שכל תיירן יגיע למאות‬
‫תיירים מדי שנה ויביא חוויות רב‪-‬תרבותיות לקהלים חדשים באמצעות מוצרי התיירות המשותפת‪.‬‬

‫התוכנית כללה מיפוי ראשוני של תעשיית התיירות בקהילות‪ ,‬המצב הנוכחי של שיתופי הפעולה‬
‫התיירותיים בקרב קבוצת הליבה‪ ,‬הדרכה בנושאים ספציפיים שיכולים לסייע לבניית הכישורים‬
‫והיכולות של התיירנים במחצית הראשונה של כל מפגש‪ ,‬עבודה משותפת לפיתוח חבילות תיירות‬
‫משותפות במחצית השנייה של כל מפגש‪ ,‬ו"טעימה" ממוצרי התיירות המשותפים לציבור כחלק משיווק‬

‫התוכניות‪.‬‬

‫‪173‬‬

‫הפרויקט תוכנן לצורך פיתוח מנגנון לשיתוף פעולה תיירותי בין‪-‬קהילתי‪ ,‬בתקווה שימשיך להתקיים‬
‫גם מעבר לתקופת התוכנית‪ .‬הפרויקט בונה רשת חדשה של תיירנים שיכולים להמשיך להיפגש ולעבוד‬
‫יחד בטווח הארוך‪ ,‬שכן פיתוחם של מוצרי תיירות משותפים מחייב את המשתתפים לעבודה משותפת‬
‫גם בעתיד‪ ,‬על מנת ליישם מוצרים אלה‪ .‬שיתוף פעולה כזה מצריך לרוב מאמצי קידום עקביים על מנת‬
‫להמשיך לפעול בצורה יעילה‪ ,‬וזהו תפקיד המפתח של גבעת חביבה בפרויקטים לטווח קצר וארוך כאחד‪.‬‬

‫‪IIIII‬תוכנית שותפות אזורית בין עמותות וקבוצות אזרחיות‬

‫תוכנית "שותפות אזורית בין עמותות וקבוצות אזרחיות" נועדה לחזק את האקטיביזם בחברה האזרחית‬
‫באמצעות יצירת פורום לארגונים חוץ‪-‬ממשלתיים וקבוצות אינטרסים‪ ,‬והבניה של רשת ארגונים‬
‫יהודיים וערביים מקהילות ואדי עארה השונות‪ .‬קואליציית ארגונים הפועלים לשינוי חברתי ומאבקים‬
‫ציבוריים היא צורך חיוני‪ ,‬בעיקר עבור ארגונים הנוטים לייצג אוכלוסיות בלתי מאורגנות ועניות‬
‫במשאבים‪ .‬הפעילות המשותפת מאפשרת לארגונים איגום משאבים נחוצים לשם השתתפות יעילה‬
‫ולשם צבירת השפעה חברתית‪ ,‬מאפשרת למידה תמידית מארגונים דומים‪ ,‬מזרזת את שיתוף המידע‬
‫ומשפרת את פעילות הארגונים )‪ .)Mizrahi & Rosental‬התוכנית נועדה למובילים ופעילים מעמותות‪,‬‬
‫מובילי התארגנויות אזרחיות ופעילי שטח בתחומים חברתיים שונים‪ .‬למשתתפים בפורום ניתנה‬
‫ההזדמנות להכיר את הפעילות של מגוון העמותות הפועלות באזורם‪ ,‬וכך לרקום שיתופי פעולה ביניהם‬

‫וליצור פעילות משותפת באזורם‪.‬‬

‫התוכנית התמקדה בארגונים חוץ‪-‬ממשלתיים ובקבוצות אינטרסים מקרב שש קהילות – פרדס חנה‪-‬‬
‫כרכור‪ ,‬כפר קרע‪ ,‬משנה‪ ,‬באקה אל‪-‬גרבייה‪ ,‬מגידו ומעלה עירון‪ .‬בתוכנית‪ ,‬שהתקיימה לאורך ‪10‬‬
‫מפגשים במהלך ‪ ,2015‬השתתפו ‪ 20‬נציגי ארגונים שנפגשו פעם בשבוע – ‪ 8‬נשים ו‪ 12-‬גברים‪ 7 ,‬יהודים‬
‫ו‪ 13-‬ערבים‪ .‬המפגשים‪ ,‬בני ‪ 3‬שעות כל אחד‪ ,‬היו מורכבים משני חלקים‪ :‬הרצאה‪/‬הדרכה בנושאים‬
‫ספיציפיים שיכולים לסייע לבניית הכישורים והיכולות של הארגונים החוץ‪-‬ממשלתיים‪ ,‬מלווים בעבודה‬
‫משותפת בתת‪-‬קבוצות (חינוך‪ ,‬מודעות ציבורית‪ ,‬סביבה ועוד)‪ ,‬שבמהלכה פיתחו המשתתפים פעילות‬
‫משותפת בהתאם לתחום המטרה‪ .‬לפי התוכנית‪ ,‬חולקה הקבוצה לתת‪-‬קבוצות קטנות בהתאם לתחום‬
‫המטרה‪ .‬ארבעת המפגשים האחרונים במחצית הראשונה של הקורס הוקדשו לסיורים לימודיים של‬

‫הקהילות כחלק מתהליך הלימוד ובניית השותפות‪.‬‬

‫בחודשים האחרונים‪ ,‬המשתתפים הציגו תוכניות עבודה משותפות לפעילויות תחומות בזמן ובהיקף‬
‫לביצוע משותף בקהילות‪ .‬לכל צוות ניתנה קצבה קטנה לסיוע בהוצאות (כגון מרצים אורחים‪ ,‬מנחי‬
‫סדנאות‪ ,‬נסיעות וחומרים לסדנאות)‪ .‬בין התוצרים‪ :‬פיתוח תוכניות עבודה; שיווק ראשוני של מוצרים‬
‫בשני פסטיבלים; תיירנים שעברו העצמה ורכשו כישורים חדשים הודות לפעילויות הדרכה; הרחבתה‬

‫של רשת ארגונים להמשך מפגש ועבודה יחד גם מעבר למסגרת התוכנית‪.‬‬

‫התוכנית הצליחה ליצור היכרות עמוקה בין העמותות באזור‪ ,‬העלתה את נושא האינטרס המשותף‬
‫שחוצה דתות ומגזרים ויוצר מכנה משותף שסביבו ניתן להתאחד‪ ,‬נתנה קול ובמה לארגונים באזור‬
‫ואפשרה מרחב לדבר בחופשיות על המצוקות והבעיות בכל אחת מהחברות ולהיחשף אל הצד השני‪,‬‬
‫אספה מגוון אנשים מרתק ויצרה אינטימיות ויחסים קרובים בין המשתתפים‪ ,‬שהצליחו לסחוף את‬
‫הקבוצה לעניין משותף‪ ,‬וליכדה קבוצת משתתפים בעלי מוטיבציה גבוהה לפעילות משותפת‪ .‬בעוד‬
‫רוב העונים על שאלוני הפתיחה ענו כי לא קיימו בעבר שיתופי פעולה עם עמותות או ארגונים‬

‫‪ | 174‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫המשויכים אל הקבוצה השנייה‪ ,‬רוב העונים על שאלון הסיום ענו כי התוכנית תרמה להם במידה‬
‫רבה ביצירת היכרות עמוקה של העמותות השונות באזורם‪ ,‬ולחיזוק הקשר בין העמותות היהודית‬

‫והערביות באזור‪.‬‬

‫בתחילת התוכנית‪ ,‬כל העונים על השאלונים ענו באופן מובהק כי הם מרגישים נוח ליצור שיתופי‬
‫פעולה יהודים‪-‬ערבים‪ ,‬ואמונה חד‪-‬משמעית באפשרות לשיתופי פעולה יהודיים‪-‬ערביים סביב נושאים‬
‫משותפים‪ .‬בסוף התוכנית ענו הנשאלים תשובות מגוונות יותר‪ ,‬וקשה להצביע על נוחות מובהקת‬
‫ליצירת שותפות‪ .‬גם בכל הנוגע לאפשרות שיתופי הפעולה היו התשובות מגוונות יותר בסוף התהליך‪,‬‬
‫ובסך הכול עדיין נשמרת האמונה הרווחת כי שיתופי הפעולה סביב נושאים משותפים הם אפשריים‪.‬‬
‫ניתן לנתח נתונים אלה כנסיגה מסוימת‪ ,‬אולם אנו מפרשים את השינוי בתשובות כמבטאים ראייה‬
‫מורכבת יותר המביאה בחשבון הבנה של אתגרים ומורכבויות ושונות בין החברות שיש להביא‬
‫בחשבון‪ :‬בעוד שבתחילה המציאות המורכבת אינה מובאת בחשבון‪ ,‬בוגרי הקורס מבטאים הבנה שיש‬
‫להתחשב במשתנים ואתגרים שמכניסים "ספק בריא" והבנה טובה יותר של ההיבטים השונים של‬
‫שותפות יהודית‪-‬ערבית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התוכנית העלתה אל המודעות את הפערים הקיימים בין הארגונים‬
‫(פערי ניהול‪ ,‬פערי יכולות לגיוס משאבים‪ ,‬וכו') והציפה את הקושי בגיוס כספים משותף‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫המשתתפים נחשפו לשונות הקיימת בין הארגונים‪ ,‬והעובדה שכל ארגון פועל למען מטרה אחרת‪.‬‬
‫ההיכרות ביניהם אומנם יצרה קואליציה אזורית משותפת שהמכנה המשותף שלה הוא קידום האזור‪,‬‬
‫וכן מוטיבציה לפעילות משותפת‪ ,‬אך גם חשפה את הקושי הקיים בשיתוף פעולה שכזה עם ארגונים‬
‫בעלי רקע ופעילות שונים‪ .‬עם זאת‪ 100 ,‬אחוז מן הנשאלים ענו כי במהלך התוכנית לשיתוף אזורי בין‬
‫עמותות נוצרו תוכניות משותפות להמשך הדרך‪ ,‬ורוב העונים על השאלון סברו כי התוכניות מגלמות‬

‫את הפוטנציאל הקיים ליצירת שותפות בין יהודים וערבים באזור‪.‬‬

‫גבעת חביבה‪ ,‬שבונה בכך רשת חדשה של ארגונים חוץ‪-‬ממשלתיים שיכולים להמשיך להיפגש ולעבוד‬
‫יחד בטווח הארוך‪ ,‬מאמינה שחשוב לנסות וליצור ִמרכזת (‪ )hub‬חברתית בגבעת חביבה‪ ,‬שבה יוכלו‬
‫ארגונים לפעול מתוך חלל משותף‪ ,‬ומבינה שיש צורך בהמשך מעורבות של הארגון כגוף מוביל‪/‬מלווה‬

‫שיבטיח יישום יעיל של תוכניות עבודה‪ ,‬פתרון בעיות שוטפות‪ ,‬ועידוד המשך שיתוף הפעולה‪.‬‬

‫התוכנית הציפה אתגרים שחשוב להביא בחשבון בתכנון עתידי של תוכניות מסוג זה‪:‬‬

‫‪1 .1‬ליווי רציף במהלך התוכנית‪ :‬למשתתפים היה צורך במהלך התוכנית בליווי ביניים קרוב יותר ממה‬
‫שיכלה התוכנית להציע‪ .‬הייתה ציפייה לליווי אישי של מנהלי התוכנית עבור פרויקטים ועמותות‬
‫המשתתפות בתוכנית‪ .‬בפועל נוצר פער בין מה שמנהלי התוכנית יכלו ורצו להציע מזמנם‪ ,‬ובין‬

‫הציפיות והצרכים שאיתם הגיעו המשתתפים‪.‬‬

‫‪2 .2‬המשכיות ויצירת מטרייה‪ :‬רבים מן המשתתפים טענו שעל מנת שתוכנית מסוג זה תצליח להוציא‬
‫לפועל פרויקטים משותפים ותאפשר חוויות של הצלחה‪ ,‬פרק הזמן שלה צריך להיות ארוך‬
‫בהרבה מתוכנית תקופתית מוגדרת‪ .‬יש צורך בפעילויות המשך‪ ,‬בהעמקת הלמידה המשותפת‬
‫בבעיות אזוריות משותפות ובהגברת בניית המסוגלות (לדוגמה‪ ,‬ידע בפיתוח עמותות)‪ .‬זאת‪,‬‬
‫לצד ליווי הדוק של צוות גבעת חביבה בתהליכי יישום התוכניות בפועל‪ ,‬המצריכים תמיכה‬

‫וסיוע מתמשכים‪.‬‬

‫‪3 .3‬תקצוב פרויקטים‪ :‬התוכנית כללה תקצוב מינימלי‪ ,‬על גבול הסמלי‪ ,‬לביצוע הפרויקטים‪ ,‬בעוד‬
‫המשתתפים היו זקוקים למשאבים נוספים שיאפשרו להם להוציא לפועל את התוכניות שגובשו‪.‬‬

‫‪175‬‬

‫בדומה לדילמת הליווי של המועצות בשותפות המוניציפלית‪ ,‬גם כאן יש להכיל את הפער בין היעדים‬
‫הרצויים – יצירת התשתית הראשונית‪ ,‬שבהמשכה ניתן יהיה לשלוח את הארגונים לפעול בכוחות‬
‫עצמם – לבין היותם עדיין נשענים לצורך יצירת המשכיות על ההתארגנות הלוגיסטית שמייצרת גבעת‬
‫חביבה בעבורם‪ .‬הפורום החדש שנוצר עדיין נמצא בשלבי התגבשות ורחוק מליצור מסגרת הפועלת‬
‫בכוחות עצמה‪ .‬חשוב שגבעת חביבה כארגון תמשיך ותתמוך בקיומו של הפורום תחילה במתן ייעוץ‪,‬‬
‫הכוונה וארגון לוגיסטי‪ ,‬ובעיקר שימור המוטיבציה‪ ,‬ואף במימון מסוים ומשמעותי עד שהפורום יוכל‬
‫לפעול למען גיוס כספים בכוחות עצמו‪ .‬ממחקר הערכה שהתקיים לתוכנית עלה הצורך של פורום‬
‫הארגונים ליצירת פורמט ומסגרת חדשים עבורם כגופים הפועלים יחד‪ ,‬ועלתה השאלה כיצד ארגון‬
‫גבעת חביבה יכול לאפשר את הבית עבור פורום הארגונים‪ ,‬ויחד עם זאת כיצד לעשות זאת ללא‬

‫יצירת תלות גדולה מדי בארגון‪.‬‬

‫הפרויקטים בסוף התוכנית נבחרו בידי המשתתפים ובהתאם לעניין ולאינטרסים שלהם‪ ,‬מתוך ניסיון‬
‫לגבש תוכנית שכל אחד מהמשתתפים ימצא בה עניין וייקח בה חלק‪ .‬הפרויקטים שנבחרו‪:‬‬

‫‪1 .1‬כנס משותף אזורי בנושא איכות סביבה‪ .‬מטרת הכנס היא להציף סוגיות ובעיות אזוריות‪ ,‬בדגש‬
‫על בעיות מאפיינות משותפות ונפרדות‪ .‬המשתתפים סקרו בעיות במהלך הקורס (יש משתתפים‬
‫שהם בעלי מקצוע בתחום)‪ .‬המטרה היא לעורר מודעות (בעיקר בחברה הערבית) לבעיות סביבה‪,‬‬

‫לייצר שותפות באחריות למציאת פתרונות חוצי‪-‬קהילות‪ ,‬וליצור לחץ על מקבלי החלטות‪.‬‬

‫‪2 .2‬קמפיין פייסבוק לקידום מודעות לצורך באזור תעשייה משותף‪ .‬קמפיין ציבורי ממומן שיקדם‬
‫החתמת תושבים מהאזור‪.‬‬

‫‪3 .3‬קיום סדנה של "תדרים בתנועה" במרכז נור בעארה‪ .‬הסדנה מובלת בידי ענת ותיערך לנערות‬
‫במרכז נור‪ .‬המטרה היא ליצור מודעות לעבודה רגשית‪ ,‬תקשורת רגשית והעצמה‪ .‬הפרויקט‬

‫מתמקד בשיווק הסדנה‪.‬‬

‫בסופו של התהליך יצאה הקבוצה עם שלושה פרויקטים מגוונים להמשך‪ ,‬שיכולים להיות התחלה של‬
‫זרע העתיד של הקבוצה כפורום עמותות הממשיך לפעול יחד‪ .‬מתוך הפרויקט הראשון צמחה פעילות‬
‫ההמשך של תוכנית העמותות – הקמת עמותה לקידום משותף של מטרות בתחום הסביבה‪ ,‬אותה מלווה‬

‫גבעת חביבה באופן רציף מאז תום התוכנית‪.‬‬

‫‪IVIV‬עמותת איכות הסביבה‬

‫עמותת איכות הסביבה הוקמה בשנת ‪ 2017‬במסגרת פעילות פורום העמותות האזורי שהתקיים בגבעת‬
‫חביבה כחלק מ"שותפות בין קהילות"‪ .‬העמותה חרתה על דגלה את קידום המודעות והעשייה בנושא‬
‫איכות הסביבה באזור ואדי עארה ואל‪-‬שעארוויה‪ .‬העמותה מורכבת מיהודים וערבים‪ ,‬שכן הסביבה‬
‫אינה יודעת גבולות בין קבוצות או רשויות‪ .‬העמותה פועלת ליצירת שיתופי פעולה בין הרשויות‪,‬‬
‫החברה האזרחית וגופים ממסדיים‪ ,‬תוך שימת דגש על רתימת הקהילה לטיפוח וקידום נושאי סביבה‬
‫והגברת הקשר בין האדם וערכי הטבע והסביבה‪ .‬בין יעדי העמותה‪ :‬שיקום פארקים קהילתיים בקרבת‬
‫היישובים לרווחת התושבים; פיתוח של סביבת נחל ברקן‪ ,‬אפיק נחל החוצה מספר רשויות באזור‬
‫ואדי עארה (מתחיל ממועאייה‪ ,‬עובר דרך השטחים של עארה וכפר קרע‪ ,‬בואכה כפר גליקסון וחולות‬
‫קיסריה)‪ ,‬המצריך שיתוף פעולה אזורי ושילוב כוחות בין הרשויות השונות‪ ,‬במטרה לתת פתרונות‬

‫‪ | 176‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫למטיילים ולנופשים באזור‪ ,‬לחבר בין התושבים היהודים והערבים של ואדי עארה‪ ,‬להקים גן בוטני‬
‫ייחודי וראשון מסוגו בישראל‪ ,‬ולעודד פעילות חינוכית‪-‬סביבתית משמעותית באזור – במערכת החינוך‬

‫ובקרב מבוגרים – להגברת המודעות לשמירה על הסביבה וטיפוחה‪.‬‬

‫עמותת הסביבה נולדה מתוך הפעילות של פורום העמותות ולנוכח הבעת עניין של משתתפים למסד את‬
‫העבודה הסביבתית במסגרת עמותה אזורית‪ ,‬שבמסגרתה יקדמו משתתפים נושאים סביבתיים אזוריים‬
‫תוך חיבור רשויות רלוונטיות –מועצות וגופים כמו משרד איכות הסביבה‪ ,‬קרן קיימת לישראל ועוד‪.‬‬

‫במסגרת התוכניות השונות שמקדמת העמותה‪ ,‬יש פרויקטים שנולדו במסגרת פורום העמותות (כמו‬
‫ימי העיון בנושאי סביבה) או במסגרת "שותפות בין קהילות" (לדוגמה‪ ,‬טיפוח חורשת מצר‪-‬באקה לצד‬
‫"שביל שכנים" שקודם במסגרת השותפות בין מועצות באקה ומנשה)‪ ,‬לצד פרויקטים חדשים (כגון‬

‫נחל ברקן)‪ ,‬המחייבים רתימת רשויות ומוסדות רבים ומגוונים לצורך ביצועם‪.‬‬

‫‪V.V‬מנהיגות גישורית אזורית‬

‫"שותפות בין קהילות" שואפת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לבנות מוסדות אזוריים שיסייעו לקיים ולתחזק את‬
‫השותפויות‪ ,‬באמצעות הכשרת מנהיגות מקומית שתסייע בטיפוח הדיאלוג בין הקהילות ובתוכן‪ .‬במהלך‬
‫שלוש שנים (‪ )2018-2015‬קיימה גבעת חביבה שלושה מחזורים של קורס "מנהיגות גישורית אזורית"‪,‬‬
‫שמטרתו הכשרת סוכני שינוי מקרב בעלי תפקידים ואזרחים מהרשויות השונות‪ ,‬שירכשו מיומנויות‬
‫ניהול‪ ,‬הליכי דיאלוג והליכי ניהול קונפליקטים‪ .‬הכוונה היא שסוכני שינוי אלה יטמיעו שפה ותרבות‬
‫של ניהול בונה של קונפליקטים בדרך של הידברות ובניית הסכמות ופתרון סכסוכים בדרכי שלום‪,‬‬
‫לטובת בניית אקלים של שיתוף והידברות בין ובתוך הקהילות שבהן הם פועלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכוונה‬
‫היא שבעלי תפקידים שירכשו כלים ומיומנויות אלה ידעו עם הזמן ליישם אותם גם בצוותים השונים‬
‫ובתהליכים שבמסגרת "שותפות בין קהילות"‪ ,‬כחלק מאסטרטגיית יציאה של גבעת חביבה‪ :‬בהינתן‬
‫הכישורים האלה בתוך הקהילות ובעזרת ליווי והכוונה מתאימים‪ ,‬יוכלו מנחי התהליכים בגבעת חביבה‬
‫להקטין את מעורבותם בהדרגה‪ ,‬תוך ציפיה שהאנשים שהוכשרו ידעו למלא‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬את‬
‫תפקיד הליווי של התהליכים השונים באופן מקצועי‪ .‬רשת של סוכני שינוי שיעברו הכשרה משמעותית‬
‫בגישור‪ ,‬סולחה‪ ,‬טכניקות נוספות לדיאלוג ויישוב סכסוכים ומנהיגות‪ ,‬ויישמו את המקצועיות שירכשו‬
‫במרחבי החיים השונים של הקהילות החברות בתוכנית השותפויות‪ ,‬יכולה לייתר את הליווי השוטף‬

‫של השותפויות על ידי גורם חיצוני‪.‬‬

‫ההכשרה כללה קורס הכשרת מגשרים מוכר (המלווה בתעודה)‪ ,‬חשיפה לעולם הסולחה ולעבודת‬
‫הסולחאי‪ ,‬תוך בניית סינתזות חדשות וייחודיות בין הליכי יישוב סכסוכים שמקורם בארצות המערב‬
‫ואלה המאפיינים תרבותיות מזרחיות‪ ,‬שיתוף ציבור וניהול תהליכי דיאלוג רבי‪-‬משתתפים‪ ,‬דיאלוג‬
‫בקהילה‪ ,‬ומנהיגות דיאלוגית ששמה לה למטרה לייצר את המרחבים והתנאים לקיומו של שיח דיאלוג‬
‫מתמשך‪ .‬כאמור‪ ,‬היוזמה נועדה להכשיר סוכני שינוי בכל אחת מהקהילות הלוקחות חלק בתוכנית‬
‫השותפויות‪ ,‬ובכך ליצור מסה קריטית של סוכני שינוי בעלי הכשרה מקצועית‪ .‬הקורס כלל גם מרכיב‬
‫של התנסות מעשית בליווי מקצועי ליישום והטמעה של מיומנויות הגישור והשיח הדיאלוגי במרחבים‬
‫שונים בקהילה‪ .‬צוותי פעילים מהרשויות השונות פעלו במסגרת התנסות זו בשלושה מעגלים‪ :‬פנים‪-‬‬
‫קהילתי‪ ,‬בין צמד קהילות שותפות‪ ,‬וברמה האזורית‪ .‬הצוותים פעלו בשיתוף פעולה ביניהם‪ ,‬כשגבעת‬

‫חביבה היא הגוף המתכלל‪ ,‬המכשיר והמלווה של אנשי המקצוע‪.‬‬

‫‪177‬‬

‫המודל שלנו מדגיש את המעורבות של ראשי הרשויות‪ ,‬שתומכים ביוזמה ורואים בפעילים לאחר‬
‫הכשרתם משאב חשוב לפעולה בשלושת המעגלים‪ .‬הכשרת מסה קריטית של סוכני שינוי בעלי‬
‫הכשרה מקצועית וליוו מתאימים‪ ,‬עם תמיכה כפולה – מקצועית של גבעת חביבה ומוסדית של‬
‫הרשויות – היא בעלת פוטנציאל ליצירת אפקט משמעותי בשותפות‪ .‬ייחודה של יוזמה זו הוא בערך‬
‫המוסף שהיא מביאה‪ ,‬כשהיא מכשירה אזרחים ובעלי תפקידים ברשויות לשמש כמנהיגים של בניית‬
‫גשרים‪ ,‬שגרירים של שלום והידברות‪ ,‬סוכני שינוי שיוצרים את התנאים ועסוקים בפיתוח רציף של‬
‫תודעה ושל פרקטיקות של דיאלוג ושל חיים משותפים‪ ,‬בתוך קהילותיהם ועם הקהילות הסמוכות להם‪,‬‬
‫השונות תרבותית‪ .‬הליווי של גבעת חביבה מאפשר יצירת רשת פעילים החושבים מערכתית ופועלים‬

‫אזורית‪ ,‬תוך שיתוף פעולה ביניהם לרווחת האזור כולו‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬התוכנית עודדה את הרשויות למסד את פעילות המתנדבים ולהקים מרכזי גישור ודיאלוג‬
‫קהילתיים בקהילותיהם‪ ,‬לרווחת הקהילה והשותפות‪ .‬במספר הולך וגדל של רשויות ברחבי המדינה‬
‫קיימת פעילות של מגשרים מתנדבים‪ ,‬במסגרת מרכזי גישור ודיאלוג קהילתיים‪ ,‬שעושים את הדברים‬
‫האלה ממש‪ :‬מתנדבים שעברו הכשרה בגישור פעילים בקהילותיהם כמגשרים בסכסוכים בין‪-‬אישיים‬
‫ותוך‪-‬קהילתיים וכמנחי תהליכי בניית הסכמות רבי‪-‬משתתפים‪ ,‬במטרה לעזור לשפר את הלכידות‬
‫החברתית ולייצר דינמיקה דיאלוגית במעגלים השונים בקהילה‪ .‬במסגרת ההתנסות המעשית של‬
‫המשתתפים בקורס‪ ,‬יזמו בעלי תפקידים בכירים ופעילים מרכזיים בקהילותיהם שהשתתפו בקורס‪,‬‬
‫הקמת מרכזי גישור ודיאלוג ברשויות ערביות – מוסדות שאינם קיימים עדיין ברשויות ערביות‬
‫בישראל (שלא כמו ברשויות יהודיות‪ ,‬המתחזקות מרכזי גישור ודיאלוג בכ‪ 40-‬רשויות שונות)‪ .‬במסגרת‬
‫התהליך הוקם פורום רשויות ערביות המקדמות הקמת מרכזי גישור ודיאלוג בארבע רשויות שונות‪,‬‬
‫והיוזמות נמצאות בשלבים שונים של הקמה במועצה המקומית זמר‪ ,‬בעיר באקה אל‪-‬גרבייה‪ ,‬בעיר‬

‫אום אל‪-‬פחם ובערערה‪.‬‬

‫לרשת בוגרי קורס המנהיגות הגישורית האזורית מספר מאפיינים המייחדים אותה מפעילות הגישור‬
‫הקהילתי הקיימת בערים השונות‪:‬‬

‫‪1 .1‬היא אזורית ובסיסה אינו קהילה יחידה‪.‬‬

‫‪2 .2‬היא משלבת סולחה בבסיס תפיסת העבודה שלה‪ ,‬עם פוטנציאל כפול – הטמעת סולחה כחלק‬
‫מפיתוח ושכלול תפיסת הגישור ולהפך‪ ,‬ובניית מודלים חדשים של יישוב סכסוכים‪.‬‬

‫‪3 .3‬יש לה בסיס מקצועי רחב בדמות גבעת חביבה‪ ,‬שהיא ארגון בעל פעילות מקצועית רחבת היקף‬
‫בבניית שלום ודיאלוג בין קהילות יהודיות וערביות‪ ,‬ולפיכך מקור להעשרה מתמשכת‪.‬‬

‫‪4 .4‬המשתתפים בתהליך ההכשרה עברו הכשרה ייחודית‪ ,‬מקיפה ועשירה‪ ,‬שנבנתה במיוחד לפעילות‬
‫קהילתית ובין‪-‬קהילתית משותפת ברוח הגישור והדיאלוג‪.‬‬

‫‪5 .5‬שלא כמו פעילות הגישור והדיאלוג הקהילתית בקהילות שונות‪ ,‬שצריכה לבנות את בסיס האמון‬
‫והלגיטימציה לפעולתה‪ ,‬קשרי העבודה והפעילות הקיימת ברשויות משמשים בסיס טוב לתמיכה‬

‫בפעילות בקהילה ובין הקהילות על ידי הרשויות וראשיהן‪.‬‬

‫בהמשך לקורס ובמסגרת הליווי והפיתוח המקצועי של המשתתפים‪ ,‬התקיים בגבעת חביבה פורום‬
‫מונחה מתמשך ללמידה ורפלקציה על התנסויות של המשתתפים בחיי היומיום ואתגרים שהם מתמודדים‬
‫איתם בתהליכי היישום וההטמעה של שפת הגישור במעגלי החיים השונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיבלו משתתפים‬
‫שרצו בכך קורס הכשרה מתקדם בנושא בניית הסכמות בקהילה‪ ,‬ברוח תפיסת הגישור הנרטיבי‪.‬‬

‫‪ | 178‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫מן המשובים שהתקיימו בתום כל אחד ממחזורי הקורס (וטרם שלב ההתנסות המעשית) עולה כי‬
‫המשתתפים‪ ,‬יהודים וערבים כאחד‪ ,‬נתרמו רבות מהקורס בכל הנוגע לשיפור ביכולות האישיות‬
‫לתקשורת בין‪-‬אישית‪ ,‬בניהול קונפליקטים שבהם הם מצויים באופן אישי‪ ,‬ביכולת לזהות ולנתח מצבים‬
‫המצריכים הידברות‪ ,‬ביכולת להביא אנשים להידבר זה עם זה‪ ,‬ובשיפור ביכולת להשפיע ולשנות דפוסי‬
‫שיח במעגלי חיים שונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעוד האפקט על חייהם האישיים או על סביבת העבודה המיידית‬
‫שלהם היה גדול‪ ,‬בכל הקשור למעורבות בקהילה ובאזור וליכולת לייצר אפקט משמעותי במעגלים‬
‫אלה – דיווחו המשתתפים כי לקורס הייתה השפעה רק ברמה בינונית‪ .‬כאמור‪ ,‬המשוב ניתן לאחר‬
‫השלב העיוני בקורס‪ ,‬טרם ההתנסות המעשית ויישום יוזמות שונות בקהילה‪ .‬בעקבות תהליכי התנסות‬
‫מעשית אלה התקבלו מהמשתתפים משובים שונים בכל הקשור למעגלים רחבים אלה‪ ,‬והם דיווחו על‬

‫תחושת ביטחון ועניין גוברת בלקיחת חלק בתהליכים קהילתיים ואזוריים‪.‬‬

‫בין היוזמות השונות של המשתתפים במסגרת ההתנסות המעשית ניתן לציין‪ ,‬כאמור‪ ,‬את העבודה על‬
‫הקמת מרכזי גישור בקהילה ברשויות ערביות‪ ,‬תהליכי דיאלוג קהילתי במספר הזדמנויות (בנושא עתיד‬
‫מערכת החינוך ביישוב‪ ,‬ניהול מערכת בחירות הוגנת‪ ,‬וכו')‪ ,‬גישור פערים בין האזרחים הוותיקים לנוער‪,‬‬
‫הטמעת שפת הגישור בבית ספר יסודי כחלק מקידום שפת הגישור בעיר‪ ,‬קיום מפגשי תלמידים יהודים‬
‫וערבים כחלק ממיסוד קשר בין בתי ספר יהודיים וערביים‪ ,‬הטמעת הגישור בקרב אוכלוסיית הנשים‬
‫הערביות באזור ואדי עארה‪ ,‬הקמה ויצירה של מרכז פעילות חברתית מגוונת במתנ"ס‪ ,‬גשר בין יהודים‬
‫וערבים דרך קורס ציור משותף‪ ,‬תהליך שיתוף ציבור יהודי‪-‬ערבי בנוגע לאכיפת חוקי הדיג בישראל‬
‫על ידי רשות הטבע והגנים‪ ,‬קורס מנהיגות גישורית צעירה לתלמידים מחטיבה עליונה בבית ספר‬
‫ערבי‪ ,‬הקמת מרכז גישור בבית ספר אזורי יהודי‪ ,‬הכשרת מועצת תלמידים לשמש כמגשרים בחטיבות‬
‫ביניים יהודית וערבית‪ ,‬דיאלוג בנושא יחסי הורים ומורים ובניית הסכמות להתנהלות משותפת בבית‬
‫ספר יסודי‪ ,‬גישור בין מערכות הבריאות והאזרח במועצה מקומית‪ ,‬בניית דיאלוג וגשר תרבותי בין‬
‫קהילות יהודית וערבית שבשותפות‪ ,‬דרך סיפורי חברי קהילות בהשראת התפיסה הנרטיבית‪ ,‬הקמת‬
‫מנגנון אזורי משותף של רוב הגורמים באזור להקמת גנים ירוקים‪/‬פארקים‪/‬יערות קהילתיים (תוך‬
‫העצמה וחיזוק של פעילות עמותת הסביבה שאודותיה הורחב למעלה)‪ ,‬בניית חבילות תיירות משותפות‬

‫לתיירנים במועצה אזורית (תוך חיזוק פעילות התיירנים שאודותיה הורחב למעלה)‪.‬‬

‫על מנת להשיג שינוי בר‪-‬קיימא ברוח חזון התוכנית ולייצר מומנטום שבמסגרתו בעלי תפקידים‬
‫שעברו את ההכשרה ממשיכים להבנות מרחבים של דיאלוג במסגרות שונות של השותפות‪ ,‬יש צורך‬
‫בליווי אינטנסיבי ובהחזקה משמעותית של מרחב הפעילות לאורך זמן‪ ,‬באופן המצריך משאבים‬
‫ותשומות שלארגון חברה אזרחית קשה להקדיש לאורך זמן‪ .‬לפיכך‪ ,‬הדילמה גם כאן‪ ,‬כמו בתוכניות‬
‫אחרות‪ ,‬היא כיצד למנף את ההצלחות הנקודתיות לכדי מיסוד תשתיות בנות‪-‬קיימא המשפיעות על‬
‫המעגלים השונים – הפנים‪-‬קהילתי‪ ,‬הבין‪-‬קהילתי והאזורי – לאורך זמן וללא צורך בליווי אינטנסיבי‬

‫של גבעת חביבה‪.‬‬

‫עם תום שלושת מחזורי התוכנית יזמה גבעת חביבה אמנת גישור וסולחה‪ ,‬שעליה חתמו ראשי רשויות‬
‫מכל אזור ואדי עארה‪ .‬מטרת האמנה להעלות למודעות ולייצר מחויבות הצהרתית של ראשי הרשויות‬
‫להרחבת השימוש בשפת הגישור והסולחה לרווחת התושבים‪ ,‬ובניית קהילה ואזור חסונים יותר‪ .‬באמנה‬
‫מתחייבים ראשי הרשויות להטמיע תרבות של דיאלוג וניהול קונפליקטים בדרכי שלום‪ ,‬כדרך לאפשר‬
‫לריבוי הקולות בקהילה ובעת סכסוך להישמע‪ ,‬לבנות לכידות ותחושת שותפות ולחזק את תחושת‬

‫המסוגלות של התושבים‪.‬‬

‫‪179‬‬

‫‪ | 180‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫‪VIVI‬היערכות משותפת למצבי קיצון‬

‫ישראל היא חברה מפולגת שבה הציבור הערבי חש מנוכר ומצוי מאחור בתחומים שונים – ביניהם‬
‫ההיערכות למצבי קיצון ולשעת חירום‪ .‬מוכנות למצבי קיצון היא אינטרס משותף לשתי האוכלוסיות‬
‫– היהודית והערבית‪ ,‬בכל הקשור למוכנות לאסונות טבע‪ ,‬לאסונות הנובעים מסיכונים ביטחוניים‬
‫(לדוגמה‪ ,‬מלחמות) או למצבי משבר כלכלי‪/‬חברתי‪ .‬מכאן‪ ,‬שיתוף פעולה בין ערבים ליהודים לצורך‬
‫היערכות למצבי קיצון יכול לסייע לא רק לשיפור המוכנות לאסונות‪ ,‬אלא גם לטיפוח הלכידות‬
‫האזורית ולפיתוח יחסים חברתיים משופרים בין האוכלוסיות‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬אין פרוטוקולים או נהלים‬
‫ברורים שיסייעו לרשויות ולבעלי תפקידים לנהל מצבי קיצון בעזרת שיתופי פעולה – אם בתוך‬
‫קבוצות האוכלוסיה‪ ,‬ואם בין הקבוצות‪ .‬מטרתו של מיזם זה היא יצירת שיתוף פעולה ערבי‪-‬יהודי לצורך‬
‫פיתוח פרוטוקולים ונהלים שיסייעו לתיאום פעולות בין רשויות יהודיות וערביות וגופים רלוונטיים‬
‫בישראל – לפני מצבי קיצון‪ ,‬במהלכם ואחריהם‪ .‬המיזם‪ ,‬פרי יוזמה משותפת של גבעת חביבה‪ ,‬מרכז‬
‫מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה‪ ,‬והמרכז היהודי‪-‬ערבי באוניברסיטת חיפה‪,‬‬
‫הוא כתיבת דוח הערכה להיתכנות בניית מודל יהודי‪-‬ערבי אזורי להיערכות למצבי קיצון‪ .‬הדוח‬
‫מתמקד באזור ואדי עארה‪ ,‬שלעיתים סובל מהסלמה מהירה וחריפה ביחסים בין יהודים וערבים‪,‬‬
‫ובוחן גם את האפשרות לראות בהיערכות יהודית‪-‬ערבית משותפת למצבי קיצון כדרך להקטין את‬
‫הסיכון לאוכלוסייה‪ ,‬הנובע ממצבי קיצון המתפתחים הן מאסונות טבע והן מהסלמה ביחסים‪ .‬הפרויקט‬
‫שואף לספק בסיס לניהול בונה של קונפליקטים ולהתמודדות משותפת עם מתיחות הנוצרת סביב‬
‫מצבי קיצון‪ ,‬כשאלה צצים ועולים‪ .‬החלק הראשון של הדוח מציג עקרונות מנחים ממקרים בעולם‪,‬‬
‫לשיתופי פעולה בין‪-‬מגזריים להיערכות למצבי קיצון על רקע הסלמה חברתית‪ .‬החלק השני מנתח‬
‫את תהליכי ההסלמה של סכסוכים על רקע פערים בין ערבים ליהודים בישראל בכלל‪ ,‬ובוואדי עארה‬
‫בפרט‪ .‬החלק השלישי סוקר תהליכים המתקיימים בישראל‪ ,‬שמטרתם לקדם את היערכות הרשויות‬
‫המקומיות למצבי חירום שונים‪ .‬החלק הרביעי מתמקד ביוזמות המקדמות יחסים טובים יותר בין‬
‫יהודים וערבים בישראל‪ ,‬שמהן ניתן לשאוב רעיונות שיכולים לתמוך בתהליכי היערכות משותפים‬
‫למצבי קיצון (רשימה מפורטת ניתן למצוא בנספח)‪ .‬הנתונים האמפיריים נלקחו מ‪ 23-‬ראיונות שקיימנו‬
‫עם ראשי רשויות‪ ,‬אנשי מקצוע מהרשויות המקומיות וממוסדות מדינה רלוונטיים‪ ,‬ואנשי אקדמיה‪.‬‬
‫בהמשך לראיונות אלה פותחו החלקים האחרונים של הדוח‪ :‬החלק החמישי ממפה את בעלי העניין‬
‫שרצוי שייקחו חלק בתהליך גיבוש פרוטוקולים תוך שיתוף פעולה בין יהודים לערבים בוואדי עארה‪.‬‬
‫החלק השישי מציג את האינטרסים של בעלי העניין השונים (כפי שעלו בראיונות) ואת ההזדמנויות‬
‫הטמונות עבורם בתהליך מסוג זה‪ .‬החלק השביעי מצביע על חסמים אפשריים ורגישויות שיש להביא‬
‫בחשבון‪ .‬הסיכום מציע עיצוב ראשוני של התהליך ‪ ,‬הכולל מעורבות של בעלי עניין מהמגזר הציבורי‪,‬‬
‫החברה האזרחית‪ ,‬המגזר הפרטי והקהילות‪ .‬לסיום מוצגת רשימת נושאים אפשריים לדיון בפורומים‬

‫מוצעים שונים‪ ,‬היכולים לשמש מסגרות ראויות לדיון במסגרת התהליך‪.‬‬

‫הרעיון של כניסה לתהליך משותף ומשתף של היערכות למצבי קיצון הוא מבורך לדעת כל המרואיינים‬
‫שאיתם נפגשנו במהלך הכנת הדוח‪ .‬תהליך מסוג זה יכול לתת מענה לרשימה ארוכה של אינטרסים‪,‬‬
‫ויש בו פוטנציאל לשפר את יכולת ההיערכות למצבי קיצון‪ ,‬כמו גם לקדם ערכים של חברה משותפת‬
‫ולכידות אזורית‪ ,‬ולכן אנחנו ממליצים על קידומו באזור ואדי עארה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אנו מאמינים שיישום‬
‫שיתוף פעולה בין יהודים לערבים להיערכות למצבי קיצון בוואדי עארה יכול לשמש כמודל שיתאים‬

‫בעתיד גם לאזורים גיאוגרפיים אחרים‪.‬‬

‫‪181‬‬

‫עם השלמת הדוח‪ ,‬ולאחר הבאתו למודעות ראשי הרשויות הרואים את יתרונות ההיערכות המשותפת‪,‬‬
‫יש צורך לשכנע קובעי מדיניות ברשויות המדינה הרלוונטיות (לדוגמה‪ ,‬פיקוד העורף) לאמצו‬
‫ולהתנסות במודל היערכות אזורי שלדעתנו יוכל לתרום רבות לבניית לכידות אזורית‪ ,‬ולשמש מודל‬

‫לשכפול באזורים ואשכולות שונים ברחבי ישראל‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2015‬היינו עדים למצב שעל פי ההגדרות כאן הוא מצב קיצון כתוצאה ממשבר כלכלי‬
‫או חברתי‪ :‬המתח סביב מסגד אל‪-‬אקצה והחשש בקרב האוכלוסייה הערבית שממשלת ישראל‬
‫מתכננת שינויי סטטוס‪-‬קוו במתחם המסגד‪ ,‬הובילו למתיחות באזור ואדי עארה‪ ,‬שהגיעה עד כדי‬
‫הפגנות‪ ,‬אלימות בחלקן‪ ,‬וחסימת ציר התנועה הראשי (כביש ‪ )65‬באזור צומת אום אל‪-‬פחם‪ .‬באותם‬
‫הימים המתוחים היינו עדים להתפרצות המתח היהודי‪-‬ערבי במדינה והסלמה מהירה וחריפה באזור‬
‫שבו פועלת גבעת חביבה‪ .‬בשל קשרי העבודה השוטפים של גבעת חביבה עם הרשויות היהודיות‬
‫והערביות‪ ,‬ובגלל תפקידה וייעודה של גבעת חביבה באזור‪ ,‬ידענו להכיל מורכבות לאומית זו ולנקוט‬
‫פעולה‪ ,‬שלפחות ברמה ההצהרתית הייתה בעלת ערך רב‪ :‬ביוזמת גבעת חביבה חתמו ראשי רשויות‬
‫מהאזור‪ ,‬יהודים וערבים כאחד‪ ,‬על הצהרה משותפת המגנה את האלימות וקוראת לחיים של‬
‫שותפות ודיאלוג בין יהודים וערבים באזור‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גבעת חביבה הקימה אוהל הידברות בסמוך‬
‫לצומת מגידו‪ ,‬שאוכלס לכל אורך התקופה המתוחה שנמשכה למעלה משבוע‪ ,‬ובו התארחו ראשי‬
‫רשויות‪ ,‬בעלי תפקידים ואזרחים שהביעו את תמיכתם בהידברות יהודית‪-‬ערבית וביחסי שכנות‬
‫טובים‪ .‬בפעילות סוף שבוע שקיימנו‪ ,‬התאספו עשרות רבות של תושבים ובעלי תפקידים וקיימו‬
‫שרשרת אנושית לאורך ציר התנועה ומעגלי הידברות‪ .‬רבים מהמשתתפים ציינו שפעילות זו הייתה‬
‫חשובה ומשמעותית עבורם בימים מתוחים אלה‪ ,‬שכן היא היוותה התייחסות בונה ומכילה יחידה‬
‫למתח ולהסלמה‪ .‬מחד‪ ,‬ניתן לציין לחיוב פעילות זו של גבעת חביבה; מאידך‪ ,‬הפעילות הבליטה את‬
‫היעדר ההכלה של האירועים ושל פעילות מאורגנת ויזומה של הרשויות השונות באזור‪ .‬אנו רואים‬
‫חשיבות רבה בבניית היכולות להכיל באופן בונה מורכבויות ומתחים מסוג זה ומאמינים‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫שהיערכות משותפת למצבי קיצון‪ ,‬כולל בנייה ותרגול של נהלים על ידי בעלי תפקידים וגופים שונים‬
‫מהאזור‪ ,‬תסייע לתפקוד בעל השפעה מיטיבה על התושבים והאזור כולו במצבים דומים בעתיד‪,‬‬

‫ולהכלה טובה ובונה של המורכבות הלאומית על ידי רשויות ומערכות שונות באזור‪.‬‬

‫‪VIVII‬קורס דוברים‬

‫במסגרת "שותפות בין קהילות"‪ ,‬החליטה גבעת חביבה לבנות רשת של סוכני שינוי לתחום הדוברות‪,‬‬
‫שעברו הכשרה משמעותית בכתיבה עיתונאית‪ ,‬בעבודה מול אמצעי תקשורת‪ ,‬בבניית מסע יחסי‬
‫ציבור‪ ,‬בהכנת מסיבת עיתונאים‪ ,‬בבניית אמון עם אנשי תקשורת ובמיסוד הפונקציה של דוברות‬
‫במבנה הארגוני של הרשות‪ .‬ברמה הארצית‪ ,‬היעד הוא להגביר בעיתונות הכללית את הסיקור של‬
‫החברה הערבית בכלל ואת סיקור החיובי בפרט‪ ,‬שכן הכיסוי של החברה הערבית בעיתונות מצומצם‬
‫מאוד‪ ,‬ולרוב מאיר את החברה הערבית באור שלילי‪ .‬מטרות קורס הדוברות הן להקנות למשתתפים‬
‫כלים ושיטות עבודה מול אמצעי התקשורת העברית והערבית‪ ,‬ללמוד כתיבה עיתונאית‪ ,‬שיווק היישוב‬
‫ובינוי קהילתי באמצעות התקשורת‪ ,‬ושימוש בתקשורת לצורכי שיתוף הציבור‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך ציפייה‬
‫שהמשתתפים יישמו את המקצועיות שרכשו במרחבי החיים השונים של הקהילות החברות בתוכנית‬

‫השותפויות ובמסגרת שיתופי פעולה אזוריים ביניהם‪.‬‬

‫‪ | 182‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫החזון הרחב יותר הוא שקורס הדוברים יהיה נדבך בתהליך רחב‪ ,‬מקיף יותר‪ ,‬של הכשרת דור של‬
‫אנשי תקשורת ערבים שישתלבו בתקשורת הכללית‪ ,‬ובכך לתת ביטוי לדעות ותפיסות שיקדמו את‬
‫השותפות היהודית‪-‬ערבית ואת מעמדם של ערביי ישראל בשיח התקשורתי השוטף‪ ,‬בדומה לאופן שבו‬
‫מתרחש תהליך דומה בקרב עיתונאים המייצגים את תפיסות ארץ ישראל השלמה בערוצי התקשורת‬

‫והעיתונאות השונים ב‪ 20-10-‬השנים האחרונות‪.‬‬

‫כלל המשתתפים דיווחו הסכמה במידה רבה עד רבה מאוד ביחס לכך שקורס הדוברים תרם לקבלת‬
‫כלים מעשיים במגוון תחומים‪ :‬דרבון עיתונאים לכיסוי תקשורתי‪ ,‬דברור של עשיית הרשות לקהילה‪,‬‬
‫נגישות לתקשורת הערבית והעברית‪ ,‬לימוד טכניקות להעברת מסרים למדיה ושיטות בכתיבת הודעות‬
‫לעיתונות‪ .‬המשתתפים גם דיווחו שהקורס תרם להיבטים שונים בחייהם‪ :‬חייהם האישיים‪ ,‬סביבת‬

‫העבודה שלהם‪ ,‬מעורבותם בקהילה ומעורבותם בשותפות יהודית‪-‬ערבית‪.‬‬

‫מרבית המשתתפים ציינו כי היו רוצים להשתתף בקורס המשך‪ ,‬מה שמדגיש את שביעות רצונם‬
‫מהקורס ואת הצורך בהטמעת נושא הדוברות ברשויות‪ .‬נראה שיש להעמיק את החיבור בין הקורס‬
‫לבין תוכנית השותפויות בין קהילות ערביות ויהודיות‪ .‬ברשויות הערביות אין פונקציית דובר ברשות‪,‬‬
‫וניתן לרתום את בוגרי קורס הדוברים בשלב הראשוני לשיתוף הציבור ברשויות הערביות אודות‬
‫תוכנית השותפות‪ .‬שיתוף שכזה יאפשר התנסות מעשית לבוגרי הקורס‪ ,‬ובמקביל יחזק את תוכנית‬

‫השותפויות‪.‬‬

‫‪ VIVIII‬פורום אנשי עסקים ערבי‪-‬יהודי ‪Arab-Jewish Business Forum‬‬

‫)‪(AJBF‬‬

‫הפורום הוקם על ידי גבעת חביבה כדי להוות פלטפורמה ליצירת שיתופי פעולה אזוריים בין אנשי‬
‫עסקים ערבים ויהודים‪ ,‬לחיזוק הקשרים העסקיים והחברתיים בתוך הקהילה‪ ,‬ליצירת מיזמים חדשים‬
‫ולמינוף ולהפריה עסקית‪ .‬מטרת הפורום לסייע ליצירת היכרויות עסקיות חדשות ולתמיכה בשיתופי‬
‫פעולה עסקיים ויזמות בין אנשי עסקים‪ .‬ההתמודדויות היומיומיות של עצמאים הן רבות ודורשות‬
‫ידע נרחב בתחומים שונים; הפורום יכול לסייע לאנשי עסקים ולספק חלק מהידע הנדרש‪ ,‬תוך שימת‬
‫דגש על פיתוח עסקים ויזמות בחברה הערבית‪ .‬בין השאר‪ ,‬ייעץ הפורום לפיתוח קשרים עסקיים בין‬
‫המגזרים‪ ,‬ילווה עסקים קיימים ויזמויות‪ ,‬יסייע לפיתוח עסקים ובעיקר בחברה הערבית (שיתופי פעולה‪,‬‬
‫חיבור בין עסקים‪ ,‬ליווי)‪ ,‬יספק ייעוץ עסקי למקבלי החלטות‪ ,‬ובהמשך הדרך אף ישאף להקמת חברה‬
‫לניהול הכספים של הפורום‪ .‬לגבעת חביבה תפקיד חשוב בליווי הצוות‪ ,‬בהחזקתו ופיתוח מודעות וידע‬
‫לצרכים הבין‪-‬מגזריים שיסייעו לפיתוח הדגשים והעזרה בחיבור הערבי‪-‬יהודי‪ .‬כמו כן‪ ,‬גבעת חביבה‬

‫תוכל לסייע ביצירת קשרים בינלאומיים‬

‫צוות ההיגוי של הפורום כולל ארבעה נציגים מהפורום הרחב‪ ,‬אנשי עסקים בעלי הצלחות מוכחות‬
‫ומעמד באזור‪ .‬צוות זה מרכז את פעילות הפורום‪ ,‬מרכז פניות מאנשי עסקים ומפנה אותן לליווי של‬

‫אחד מחברי הפורום הרחב‪ ,‬המלווה את העסקים‪ ,‬תוך התאמה לצרכים‪.‬‬

‫‪183‬‬

‫יעדי הפורום כפי שגובשו בידי צוות ההיגוי‪:‬‬
‫• •הפורום יתפתח ויפעל בליווי גבעת חביבה‪ ,‬וכחלק מהרעיון שהיא מפיצה לבניית חברה משותפת‪.‬‬
‫• •הפורום יקדם ויוביל מטרות ואינטרסים עסקיים ומטרות חברתיות וירחיב את פעולתו למעגלי‬

‫השפעה נוספים‪.‬‬
‫• •מטרת הפורום המרכזית היא הובלת שיתוף פעולה עסקי‪-‬כלכלי אזורי‪.‬‬
‫• •הפורום יאפשר מימוש אינטרסים כלכליים ועסקיים‪ ,‬וימשוך אנשי‪ ‬עסקים שירצו לקחת בו חלק‪.‬‬
‫הצמיחה תהיה דרך פעילות עסקית מוצלחת‪ ,‬שתוביל להרחבת מעגלים והשפעה על מקבלי‬

‫החלטות‪.‬‬
‫• •הפורום ישמש פלטפורמה ליצירת קשרים עסקיים בינלאומיים‪.‬‬

‫• •תוקם חברה כלכלית שדרכה ינוהלו שיתופי הפעולה‪.‬‬
‫• •הפורום יהיה גוף בעל השפעה על מקבלי החלטות ברמה הלאומית‪ ,‬כולל השפעה על יצירת‬
‫מקומות עבודה חדשים ושינויים באזור‪ ,‬מיפוי הצרכים לשיתופי פעולה של אנשי עסקים באזור‬

‫והבאתם למקבלי החלטות ברמה של המלצות‪.‬‬
‫• •יש צורך בגיבוש החזון‪ ,‬המטרות‪ ,‬האסטרטגיה ותוכנית העבודה לקידום המטרות‪.‬‬

‫‪IXIX‬פעילויות היחידה לשוויון מגדרי‬

‫היחידה לשוויון חברתי שבמרכז היהודי‪-‬ערבי לשלום בגבעת חביבה מקיימת מספר תוכניות המכוונות‬
‫לעבודה משותפת של נשים מהחברות היהודית והערבית‪ .‬התוכניות מכוונות לקהלים שונים באזור‪ ,‬עם‬
‫תפיסה אזורית המבקשת להפגיש יחד נשים יהודיות וערביות ממועצות שונות סביב נושאי התעניינות‬

‫מקצועית משותפים‪ ,‬ולפעול לצמצום פערים והשגת שוויון מגדרי‪ .‬בין שאר תוכניות היחידה‪:‬‬

‫קידום נשים בניהול ופוליטיקה – השתלמות בת ‪ 10‬מפגשים שמטרתה גיבוש קבוצת נשים יהודיות‬
‫וערביות מהאזור‪ ,‬המעוניינות לפעול לשינוי חברתי‪ ,‬כלכלי ופוליטי בתחומי החיים השונים‪ .‬ההשתלמות‬
‫מקנה למשתתפות כלים וידע תיאורטי בתחום הכלכלה החברתית ובתחום הטמעת חשיבה מגדרית‪,‬‬
‫וחושפת את המשתתפות לאופן שבו נקבעת המדיניות המוניציפלית ולאופן שבו הן‪ ,‬כתושבות‪ ,‬יכולות‬
‫להתערב ולשנות את המציאות הפוליטית של חייהן‪ .‬בין יעדי הקורס‪ ,‬להגדיל את הייצוג הנשי במרכזי‬
‫כוח והשפעה ולהכשיר נשים לתפקיד ניהולי ולפוליטיקה‪ ,‬תוך מתן כלים ומיומנויות ספציפיות לנשים‪,‬‬

‫לקראת התמודדות בבחירות המוניציפליות או לתפקיד ניהולי בכיר‪.‬‬

‫מועדון נשות עסקים – המועדון נועד ליצור בסיס איתן לשותפויות עסקיות אזוריות בין נשים‬
‫ערביות ויהודיות על מנת לבנות חברה משותפת‪ .‬המועדון עוסק בהעצמת נשים ערביות ויהודיות‬
‫בעלות עסקים והכשרתן בתחום ניהול עסקי‪ ,‬תוך נתינת כלים ומיומנויות‪ .‬הגדלת העסקים בבעלות‬
‫נשים מצמצמת את אחוז האבטלה שלהן‪ ,‬ומגבירה את הסיכוי לקלוט עוד עובדות ולהרחיב את מעגל‬
‫העבודה‪ .‬מטרה נוספת היא להתחבר לשווקים פוטנציאליים חדשים כדי לבנות חברה שוויונית ומקבלת‪.‬‬

‫העצמה אישית וכלכלית לנשים – תוכנית בת ‪ 14‬מפגשים שנועדה לתת ידע וכלים למשתתפות בכל‬
‫הנוגע להתנהלות כלכלית יעילה‪ ,‬פיתוח כישורים ודפוסי התנהלות כגון קביעת מטרות על פי ערכים‬

‫‪ | 184‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫אישיים‪ ,‬בניית תקציב מאוזן על פי סדרי עדיפויות‪ ,‬הקצאת משאבים לאירועי חיים ולהוצאות בלתי‬
‫מתוכננות‪ ,‬חיסכון לטווח ארוך וקצר ותקשורת יעילה בנושאים כספיים‪ .‬התוכנית מאפשרת למשתתפות‬
‫לבחון מחדש את אופן ניהול כלכלת ביתן‪ ,‬לשנות גישה וסדרי עדיפויות‪ ,‬תוך הקניית כלים פשוטים‬
‫וישימים ומתן טיפים רלוונטיים לניהול כלכלי נכון‪ .‬התוכנית מדגישה מבט מגדרי ומתייחסת למעגלי‬

‫החיים של נשים בגישה מעצימה ותוך לקיחת אחריות של כל משתתפת על חייה‪.‬‬

‫נשים מבשלות שלום – מטרת הקורס לשמש פלטפורמה לקיום דיאלוג משמעותי ולמידה עמוקה על‬
‫התרבויות של נשים יהודיות וערביות דרך הכנת אוכל‪ .‬אוכל הוא מרכיב משמעותי בתרבותו של כל‬
‫עם‪ ,‬מייחד ומבדיל אותו מאחרים‪ ,‬והמשתתפות עוברות תהליך מתמשך של מפגש תרבותי בעזרת‬
‫היכרות עם המטבח של החברה האחרת‪ ,‬ודרכו עם מאפייניה ותפיסותיה‪ .‬ברמות העומק‪ ,‬תוכנית זו‬
‫מבקשת לסייע למשתתפות לגבש מציאות‪ ‬חיים משותפת חדשה ויצירתית‪ ,‬תוך הנעה לפעולה ממשית‬

‫בחברה הישראלית‪ ,‬על מנת לקדם שינוי והידברות‪.‬‬

‫מעגל הקשבה מהלב בחברה רב‪-‬תרבותית – תוכנית בת ‪ 10‬מפגשים לטיפוח מיומנויות הקשבה וקשר‬
‫עם הזולת‪ ,‬מעורבות ואחריות‪ ,‬מתוך הכרה שתנאי החיים המודרניים‪-‬אינדיבידואליסטיים יוצרים‬
‫ריחוק מהמשפחה‪ ,‬המצומצמת והמורחבת‪ ,‬ביחס לחיים המסורתיים‪ .‬התוכנית שואבת מהדרך השבטית‬
‫וממעגלי ההקשבה הרווחים בתרבותה‪ ,‬מתוך צורך מובנה‪ ‬לשיח ושיתוף‪ .‬התוכנית עוסקת בדרכים‬
‫ליצירה יחד של מרחב מוגן‪ ,‬שבו ניתן לדבר ולשתף מהלב‪ ,‬כמו גם להקשיב מהלב וליצור מקום מקרב‪,‬‬

‫מחבר ומרפא‪.‬‬

‫כנס שנתי לנשים מובילות שינוי חברתי – כנס אזורי המתקיים אחת לשנה בגבעת חביבה ומהווה‬
‫הזדמנות ייחודית עבור נשים ערביות ויהודיות מובילות בחברה הישראלית למפגש‪ ,‬במה מתוקשרת‬
‫וסיעור מוחות משותף‪ .‬הכנס משמש פלטפורמה המאפשרת להשפיע ולהוביל שינוי ברמה הציבורית‪-‬‬
‫ארצית‪ ,‬לקדם ולבנות שותפויות בין נשים ערביות ויהודיות בערים וביישובים שכנים באזור הפועלים‬
‫במסגרת החברה המשותפת‪ ,‬לעורר השראה להובלת שינוי חברתי‪-‬נשי‪ ,‬לרתום נשות מפתח בקהילה‬

‫ונשים המעוניינות לפלס דרכן בתחום הפוליטי‪/‬חברתי‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫‪X.X‬פעילויות מרכז האומנות המשותף והגלריה לשלום‬

‫מרכז האומנות המשותף פועל במטרה להרחיב את שדה הפעולה וההשפעה האומנותי המשותף‬
‫באמצעות חקירה‪ ,‬ניסוי‪ ,‬יצירה וחשיבה משותפת באומנות ועל אומנות של קבוצות אומנים‪ ,‬מובילי‬
‫תרבות והציבור הרחב‪ .‬המרכז‪ ,‬הממוקם בקמפוס רחב הידיים של גבעת חביבה‪ ,‬מספק מרחב לפעולות‬
‫אומנות אזוריות וארציות רחבות היקף (לדוגמה‪ ,‬פסטיבל הקונספט האומנותי "מתחת לפנס"‪ ,‬פסטיבל‬
‫אומנות תחת פנסי רחוב‪ ,‬העוסק במפגש בין אומנות וקהילה ומהווה במה להתפתחות וקידום אומנים‬
‫ואומנות‪ .‬במהלך השנה נוצרים פרויקטים היוצאים לאור מתחת לפנסים בפסטיבל המפגיש אלפים‬
‫רבים מהאזור ומהארץ‪ ,‬וממנו נולדים יוזמות ושיתופי פעולה)‪ ,‬ומקיים פעולות אומנות רבות בו זמנית‬

‫תחת קורת גג אחת‪.‬‬

‫מרכז האומנות מבנה חברת משותפת בעזרת קורסים שהוא מקיים‪ ,‬המעודדים לימוד עמיתים וחיבורים‬
‫ליצירת עבודות‪ ,‬תהליכים או פרויקטים משותפים‪ .‬בקורסים לומדים יהודים וערבים מהאזור ובחלקם‬
‫מכלל הארץ‪ ,‬המשלבים חשיבה רעיונית יחד עם לימוד טכניקות‪ ,‬עשייה וניסוי בתחומי אומנות שונים‪,‬‬

‫‪185‬‬

‫כגון ציור‪ ,‬הדפס‪ ,‬צילום ופיסול‪ ,‬או בתחום הובלה אומנותית תרבותית בקהילה‪ ,‬דוגמת "המעבדה‬
‫ליצירה קהילתית"‪ ,‬קורס להובלה תרבותית בקהילות‪ ,‬המלמד כלים חדשניים ומעשיים מעולם האומנות‪,‬‬
‫האקולוגיה והכלכלה עבור מובילי תרבות‪ ,‬אנשי חינוך פורמלי ובלתי פורמלי‪ ,‬אומנים ויוצרים שיוכלו‬

‫בעזרתו לפתח ולממש פרויקטים בתחום בקהילותיהם‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬במסגרת מרכז האומנות מתנהל בית הספר הגדול בארץ לקרמיקה‪ ,‬שבו יש מעל ‪ 150‬לומדים‪.‬‬
‫ייחודו‪ ,‬מעבר לסדנאות הגדולות ולציוד הטכני הרחב‪ ,‬הוא ברוח התפיסה כי היכולת להצמיח ולהפריח‬
‫תלויה במתן חופש ודרור לקול האישי של כל אחד ואחת ולכל סוגי הקולות גם יחד‪ ,‬באופן החוגג‬
‫את הייחודיות של כל אחד ואחת‪ ,‬כמו גם את אפשרויות השיתוף‪ .‬בית הספר מפיק לאורך השנה‬
‫סדנאות אומן‪ ,‬מסגרת לאירוח יוצרים קבוצתי משותף לתקופת זמן מוגדרת (רזידנסי)‪ ,‬מרתונים‪,‬‬
‫פרויקטים מיוחדים‪ ,‬כגון סימפוזיון קרמיקה שנתי בשיתוף עם אגודת הקרמיקאים של ישראל‪ ,‬ובסוף‬
‫שנת הלימודים מציג תערוכה שנתית ששמה יצא למרחקים‪ ,‬המציגה מעל ‪ 500‬עבודות קרמיות מכל‬

‫הסוגים והמינים‪.‬‬

‫מרכז האומנות מבנה חברה משותפת ליהודים ולערבים בעזרת השיח היצירתי‪ ,‬החופשי‪ ,‬התת‪-‬מודע‪,‬‬
‫הרגשי והאנושי המתקיים באומנות‪ ,‬המאפשר לחבור‪ ,‬להכיר ולדון במשותף ובשונה‪ ,‬באזורי החיתוך‬
‫והקונפליקט‪ ,‬כמו גם למצוא את אזורי האיחוד והדמיון‪ ,‬תוך מתן ביטוי לתת‪-‬מודע דרך המעשה‬
‫האומנותי‪ .‬המרכז גם עוסק עם הפעילים במסגרתו בשאלה מהי אומנות משותפת (זו הנוצרת על אותו‬
‫הקנבס? על ידי שני אומנים או יותר? המגיבה לאומנות אחרת ונוצרת מערכת יחסי גומלין?)‪ ,‬וכיצד‬

‫לקדם תודעת שותפות דרך העשייה האומנותית‪.‬‬

‫ברוח זו המרכז יוצר שיתופי פעולה רבים בארץ‪ ,‬וכיום אף בחו"ל‪ ,‬בין מרכזי לימוד אומנות‪ ,‬גלריות‪,‬‬
‫מרכזי דמוקרטיה ושלום וכדומה‪.‬‬

‫הגלריה לשלום מציגה באופן רציף תערוכות אומנות עכשווית משותפות או בעלות אג'נדה חברתית‪,‬‬
‫הכוללות אירועים לקהל מהאזור והארץ‪ ,‬כגון שיח‪-‬גלריה ואירועים אומנותיים חד פעמיים‪ .‬הגלריה‬
‫פעילה מעל ‪ 30‬שנה במרחב תצוגה ופעילות המדבר דיאלוג‪ ,‬יחסי גומלין בין תרבויות וחברות‪ ,‬אומנים‬
‫ואנשים מהיישוב‪ .‬האומנות נתפסת בה מחד‪ ,‬כשפה החוצה שפות‪ ,‬בינלאומית ואוניברסלית המאפשרת‬
‫לחצות גדרות ולהמיס חומות בין אומנים‪ ,‬חברות ותרבויות‪ ,‬ומאידך‪ ,‬כממד שבו ניתן לדבר תרבויות‪,‬‬
‫זהויות‪ ,‬מגדרים וכדומה‪ ,‬ובמרחב מסוג זה לאפשר ראשית היכרות‪ ,‬ושנית שיח וחיבור בין הזהויות‬

‫השונות‪.‬‬

‫הגלריה יוזמת‪ ,‬מפיקה ומציגה תערוכות עכשוויות בעלות תפיסה חברתית משותפת של אומנים מכל‬
‫החברות במשותף‪ .‬הגלריה בוחנת‪ ,‬מעלה וחוקרת את "המשותף" על רבדיו השונים‪ :‬חברה משותפת‪,‬‬
‫שיח רב‪-‬תרבותי‪ ,‬אומנות במונחים משותפים‪ ,‬כלים שיתופיים בעבר ובתפיסת הקיבוץ כמהפכה‬
‫השיתופית הגדולה יותר במאה ה‪ 20-‬ועוד‪ .‬הגלריה מעודדת פרויקטים של יצירה חדשה הכוללת תהליכי‬
‫עבודה משמעותיים‪ ,‬עידוד אומנים ויוצרים צעירים‪ ,‬וקידום המרקם הרב‪-‬תחומי באומנות והרב‪-‬תרבותי‬
‫באזור‪ .‬אם בעבר התמקדה הגלריה בתחום האומנות הפלסטית‪ ,‬כיום היא מרחיבה את תחומי הצגתה‬

‫לאומנות רב‪-‬תחומית המשלבת תחומי אומנות שונים בתוך היצירות עצמן‪.‬‬

‫הגלריה יוצרת פעילות מיוחדת סביב התערוכות המציגות‪ ,‬הכוללת‪ :‬סדנאות אינטראקטיביות בתערוכה‪,‬‬
‫רבי‪-‬שיח גלריה‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬הקרנות מיוחדות סביב התערוכה‪ ,‬מפגשי דיאלוג לקהל הרחב‪ ,‬מפגשי‬
‫סטודנטים בין מוסדות אקדמיים גבוהים לאומנות בישראל ועוד‪ .‬קהל היעד הוא הקהל הרחב האזורי‪,‬‬

‫‪ | 186‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫אך גם הארצי והבינלאומי – אנשי חינוך ומורים לאומנות‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬בוגרים ומרצים מעולם האומנות‬
‫הישראלי‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬אוכלוסיות רב‪-‬תרבותיות ואזרחים מן השורה‪ .‬התערוכות המציגות הן ברובן‬
‫תערוכות קבוצתיות משותפות‪ ,‬המציגות ‪ 50-6‬אומנים בתערוכה‪ ,‬וכמות המבקרים היא כ‪ 1,500-‬איש‬
‫בממוצע לתערוכה‪ .‬כמות המבקרים השנתית עומדת על כ‪ 15,000-‬איש הכוללים מבוגרים ותלמידים‪,‬‬

‫יהודים וערבים‪ ,‬מהארץ ומחו"ל‪.‬‬

‫‪XIXI‬אזוריות בגישה החינוכית‬

‫העבודה החינוכית‪ ,‬כפי שהוצגה בפרק השלישי בשער הקודם‪ ,‬שמה דגש על טיפוח חשיבה אזורית‬
‫בקרב תלמידים ומורים (ראו בעיקר הפירוט אודות התוכניות לגיל התיכון)‪ .‬דוגמה טובה נוספת‬
‫לתוכניות לחברה המשותפת של גבעת חביבה‪ ,‬בעלות האוריינטציה האזורית‪ ,‬ניתן למצוא בתוכנית‬
‫החינוכית החדשה הנקראת "מנטיקתנא" (منطقتنا)‪" ,‬האזור שלנו"‪ ,‬שבעזרתה נרחיב בחלק זה את‬

‫תפיסת האזוריות בחינוך‪.‬‬

‫באמצעות פיתוח חשיבה אזורית והלך רוח של אזור משותף‪" ,‬התוכנית שואפת לאמץ‪ ,‬בתוך קהילות‬
‫אלו‪ ,‬זיקה משותפת לאזור‪ ,‬בכדי ליצור אקלים‪/‬סביבה אלטרנטיבי של שוויון ושל סולידריות" (מעיין‬
‫ועתאמנה‪ ,2015 ,‬עמ' ‪ .)1‬מטרת התוכנית להכשיר מורים ללמד את תלמידיהם על האזור המעורב שלהם‬
‫(במקרה זה‪ ,‬ואדי עארה) ולסייע להם להכיר את הנוף התרבותי‪ ,‬הגיאוגרפי והאנושי שסביבם‪ .‬הממדים‬

‫האזוריים שבהם עוסקת התוכנית‪:‬‬

‫• •קשר רגשי לאזור – תחושה של הפרט שהשייכות הגיאוגרפית לאזור מעוררת בו רגשות כלפי‬
‫המקום; שהמגורים באזור הם חלק מהזהות שלו‪ ,‬ושהוא מושפע ממה שמתרחש באזור; תחושת‬
‫מּוּכרּות‪ ,‬שייכּות; תחושה של הפרט שהוא מזהה את המקום כבית‪ ,‬שהוא מתרגש לטובה או לרעה‬

‫ומושפע ממה שקורה באזור‪ ,‬שהוא חש גאווה על כך שהוא גר בו‪.‬‬
‫• •היכרות עם האזור וידע מי חי בו – תחושה של הפרט שהוא מחזיק בידע לגבי האזור בתחומים‬
‫מגוונים כגון‪ :‬גיאוגרפיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬עסקים‪ ,‬מקומות בילוי‪ ,‬בעיות סביבתיות וחברתיות‪ .‬כמו כן‬
‫הפרט יודע להגדיר קהילות שחיות במקום על פי מאפייניהן העיקריים– חיי יומיום‪ ,‬חגים‪ ,‬אמונות‪.‬‬
‫• •נגישות למשאבים אזוריים – אמונתו של הפרט לגבי מידת הנגישות הרצויה לחברי קהילתו וחברי‬
‫קהילות אחרות המתקיימות באזורו אל המשאבים האזוריים‪ .‬הבנה שחברי הקהילה שלו וחברי‬

‫קהילות אחרות זכאים ל"צדק סביבתי" ולנגישות למשאבים אזוריים במידה שווה‪.‬‬
‫• •יכולת להשתתף בתהליכים המשפיעים על האזור – תחושה של הפרט שיש לו כלים להיות אזרח‬
‫פעיל ולהשפיע על תהליכים המתרחשים באזורו (למשל הקמת יישובים חדשים‪ ,‬פיתוח כבישים‬

‫ואזורי תעשייה‪ ,‬פיתוח אזורי טיול‪ ,‬הגדלת יישובים וכו')‪.‬‬
‫• •טיפוח תודעה של אזוריות משותפת – במונח "אזוריות משותפת" אנו מתכוונים לתחושת שיתופיות‬
‫ואחווה שאנו רוצים לקיים ולבסס בקרב בני קהילות שונות השוכנות באזור גיאוגרפי מסוים‪.‬‬
‫התחושה צריכה להתבסס על מרכיבים כמו קשר רגשי עמוק לאזור‪ ,‬היכרות עם האזור וידע על‬
‫הקהילות השונות המתגוררות בו וחולקות את החיים בו‪ ,‬תחושה של כל קהילה שלגורל האזור יש‬
‫השפעה עליה‪ ,‬תחושת ערך עצמי של כל קהילה באזור וגם ביחס לקהילות האחרות‪ ,‬תחושה של‬

‫כל קהילה שיש לה נגישּות למשאבים האזוריים והשפעה על החיים באזור‪.‬‬

‫‪187‬‬

‫דרך פיתוח חשיבה אזורית הרואה את האזור כ"חצר משותפת"‪ ,‬ותוך התחבטות בשאלות של אזרחות‬
‫פעילה‪ ,‬המעודדת את התלמידים להיות שותפים פעילים בעיצוב סביבתם‪ ,‬התוכנית שואפת שמורים‬
‫ותלמידים ייקחו חלק פעיל וישפיעו על תהליכים באזור‪ .‬המשתתפים לומדים לפתח תחושה משותפת‬
‫של שייכות‪ ,‬לבנות זהות אזורית‪ ,‬ולהיות אזרחים פעילים יחדיו‪ .‬בסיוע זהות אזורית חזקה זו‪ ,‬הם‬
‫לומדים להתמודד עם שאלות קשות של חוסר שוויון‪ ,‬אוכלוסיות חזקות וחלשות וגישה למשאבים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כאשר המשתתפים נוטלים חלק בפרויקטים אזרחיים משותפים המנצלים את משאבי האזור‪,‬‬
‫הם מסייעים לבנות עתיד שוויוני וצודק יותר‪ .‬דרך מחשבה אזורית משותפת‪ ,‬המתבצעת במשותף על‬
‫ידי מורים – ובהמשך גם תלמידים – יהודים וערבים‪ ,‬ניתנת האפשרות לחקור ולהבין סביבה רבגונית‬
‫ומורכבת באופן שאינו מייצר ניכור‪ ,‬אלא הוא כולל ומכיל‪ .‬בעוד התמקדות במדינה בכללותה היא‬
‫רחבה מדי מכדי להביא לאזרחות פעילה‪ ,‬והתמקדות בכפר או יישוב היא צרה מדי מכדי להבין את‬
‫הנוף הרב‪-‬תרבותי‪ ,‬חשיבה אזורית מאפשרת להתמודד עם נושאים סביבתיים בראייה מערכתית‬
‫מורכבת‪ .‬התוכנית גם מעצימה את המורים ודרכם את התלמידים לטפל בנושאים אלו‪ ,‬כך שהם חשים‬
‫כי ביכולתם להביא לשינוי‪ .‬נושאים סביבתיים אזוריים הדורשים טיפול הופכים למוקד ההתעניינות‬
‫עבור התלמידים‪ ,‬והם חשים אינטרס משותף לפעול כדי לשפר את מחייתם‪ .‬בתוך זהות אזורית זו‬
‫שהולכת ונבנית‪ ,‬ויחד עם הריגוש המשותף של אזרחות פעילה‪ ,‬קל יותר להעלות‪ ,‬לנהל ואף לפתור‬
‫עניינים מסובכים הנוגעים לחוסר שוויון ומאזני כוח בין יהודים וערבים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן לעשות זאת‬
‫באופן דיאלוגי ומבלי לסגת אל מרחבים נפרדים ואל קיטוב ושבר‪ ,‬שבהם הזהויות היהודיות והערביות‬

‫נמצאות בעימות‪.‬‬

‫בשלב האחרון‪ ,‬התוכנית שמה דגש על ביטוי מוחשי של הבניית המרחב הציבורי המשותף‪ :‬דרך למידה‬
‫התנסותית ("מטלת ביצוע")‪ ,‬האזרחות הפעילה המשותפת מתממשת לכדי פעולה יהודית‪-‬ערבית‬
‫לשיפור החיים באזור‪ ,‬באמצעות השתתפות בפרויקט המחזק את תחושת המרחב הציבורי האזורי‬
‫המשותף‪ .‬ה"אני מאמין" החינוכי שמטלת הביצוע משרתת‪ ,‬הוא שזהו כלי שיעזור לתלמידים להבין את‬
‫מקומם ואת תפקידם כאזרחים במדינה ובחברה הישראלית הדמוקרטית בכלל‪ ,‬ובאזור המשותף ליהודים‬
‫ולערבים בפרט‪ .‬על התלמידים להוציא מן הכוח אל הפועל את הפתרון שבחרו‪ ,‬וזאת באמצעות תוצר‬
‫אזרחי‪ ,‬כלומר‪ :‬הצגת הרעיון שלהם לפתרון לפני מי שיוכל לבצעו‪ .‬גם כאן באה לידי ביטוי המסגרת‬
‫הרחבה יותר שבתוכה פועלת התוכנית החינוכית‪ :‬בשל החיבור לעשייה המוניציפלית במסגרת "שותפות‬
‫בין קהילות"‪ ,‬המעורבות והמחויבות וקשרי העבודה הטובים עם ראשי רשויות ובעלי תפקידים שונים‬
‫ברשויות‪ ,‬קיים פוטנציאל לחיבור בין תהליך הלמידה ובין אופציות היישום בפועל‪ :‬רעיונות המובאים‬
‫לידי ביטוי במסגרת מטלת הביצוע יכולים לזכות לאוזן קשבת ולעיתים אף ליישום בקרב בעלי‬

‫תפקידים בכירים ברשויות‪ ,‬המעורבים בתוכנית השותפות‪.‬‬

‫הערכה כמותית ואיכותנית (אברהמי‪-‬מרום‪ )2017 ,‬בוצעה לאחר תוכנית הדרכה משותפת למורי‬
‫גיאוגרפיה יהודים וערבים ממועצות מקומיות שכנות‪ .‬התוכנית התמקדה בגיאוגרפיה אזורית ובעיות‬
‫סביבתיות וחברתיות‪ ,‬תוך הענקת כישורים ללמידה יהודית‪-‬ערבית משותפת בנוגע לנושאים אלו‪ .‬על‬
‫פי הערכה זו‪ ,‬המשתתפים בתוכנית דיווחו על עלייה משמעותית בתחושת המרחב המשותף שלהם‪ ,‬וכן‬
‫במסוגלותם לסייע לתלמידים לטפח הלך רוח דומה ולרכוש כישורים דומים‪ .‬פותח כלי הערכה למדידת‬
‫השינוי בתחושת האזוריות המשותפת‪ ,‬ונעשה בו שימוש לבחינת גישת המשתתפים לפני הקורס ואחריו‪.‬‬
‫כלי הערכה זה מתייחס ל‪( :‬א) קשר רגשי לאזור‪ ,‬שכולל בתוכו תחושת שייכות ואת המידה שבה האזור‬
‫מהווה חלק מהזהות‪ ,‬והאם הזהות תושפע כתוצאה משינויים בו; (ב) ידע לגבי האזור ותושביו (בדגש‬

‫‪ | 188‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫על האוכלוסייה השונה מזו שלהם); (ג) גישה למשאבים אזוריים‪ ,‬הכוללת את תפיסתו של המשתתף‬
‫לגבי הגישה המוענקת לכל קבוצה‪ ,‬ואת מידת ההשתתפות שיש ושצריכה להיות לכל קבוצה בתהליכי‬
‫תכנון אזוריים; (ד) ההזדמנות והיכולת להשתתף בתהליכים משותפים הנוגעים לאזור‪ ,‬וכן המידה שבה‬
‫המשתתף מאמין כי יש באמתחתו את הכלים להשפיע על התהליך האזורי (לדוגמה‪ ,‬החלטות הנוגעות‬

‫להרחבה של כפר‪ ,‬פיתוח מתקני ספורט חדשים‪ ,‬שבילי טבע וכד')‪.‬‬
‫עלייה‪ ,‬לעיתים גבוהה‪ ,‬נמדדה בכל המשתנים הנ"ל לאחר תוכנית ההכשרה‪ .‬המורים דיווחו על עלייה‬
‫גבוהה ברמת השכנוע שתוכנית כזאת יכולה להביא להגברת תחושת השייכות‪ ,‬לתחושת ההיכרות עם‬
‫פסיפס האזור ולשינויים בנושאים חשובים‪ .‬דווח גם על עלייה באמונה כי יש להם את הכלים לעשות‬
‫כן‪ ,‬תוך שיתוף פעולה ופיתוח תחושת שותפות עם הקהילות השכנות‪ .‬דיווחים אלו של המורים משקפים‬
‫שינוי שהם חוו בעצמם ביכולתם לא רק לשתף פעולה‪ ,‬אלא גם להבנות‪-‬במשותף את המציאות שלהם‪,‬‬

‫ולפתח תחושת שותפות מוגברת ואחריות משותפת ביחס למרחב החברתי שלהם‪.‬‬

‫‪189‬‬

‫סיכום‪ :‬מה למדנו ומהם האתגרים להמשך‬

‫מטרת פרק זה לשמש מעין סיכום לא‪-‬סיכום מכמה סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬מודל "שותפות בין קהילות" מציע‬
‫בניית מסד‪ ,‬פלטפורמה לעתיד טוב יותר ולכינון מציאות המושתתת על חיים משותפים בישראל‪,‬‬
‫ולא מודל סגור; המשך ליווי שותפויות מעבר לשנה הרביעית ועד לביסוס יחסי שותפות יחייב‬
‫התייחסות נוספת והתמודדות עם סוגיות שיוסיפו לתפיסת העבודה והמודל עוד נדבכים ושלבים;‬
‫שנית‪ ,‬ימים יגידו באיזו מידה אופני הפעולה המוצעים כאן‪ ,‬שיושמו במספר שותפויות והובילו להישגים‬
‫משמעותיים‪ ,‬אכן סיתתו אבני דרך המבססות מציאות של חיים משותפים ויחסי שותפות בני‪-‬קיימא;‬
‫תהליכים אלה אינם ליניאריים וקשה להעריך את מידת ההשפעה והאפקט של "שותפות בין קהילות"‬
‫על תהליכי עומק שהחברה הישראלית‪ ,‬כך אנו מקווים‪ ,‬תדע לעבור; שלישית‪ ,‬אין בהצגת מודל מסודר‬
‫כדי לבטא יומרה לדרך פעולה אחת‪ ,‬סדורה‪ ,‬שיש לממשה כמות שהיא‪ :‬במפגש עם תנאי המציאות‬
‫המשתנים ועם האתגרים שכל שותפות מזמנת‪ ,‬כל מי שמבקש ליישם את המוצג בספר זה‪ ,‬כולל חברי‬

‫צוות גבעת חביבה‪ ,‬מוזמן לבחון מחדש היבטים שונים במודל ולהתאימם לסביבה ולהקשר‪.‬‬

‫במקום סיכום‪ ,‬אפוא‪ ,‬אנו מקדישים את הפרק האחרון לתמצות תהליכי הרפלקציה והלמידה‬
‫מתוך העשייה והמפגשים שלנו עם תנאי המציאות‪ .‬בחרנו לשתף את הקוראים בפרק זה בתהליכי‬
‫הרפלקציה‪ ,‬שבמסגרתם חשבנו מחדש‪ ,‬שאלנו‪ ,‬והטלנו ספק בהיבטים שונים בתפיסת הפעולה‪.‬‬
‫הרהרנו ולעיתים ערערנו‪ ,‬ואנו מזמינים גם את הקוראים לעשות כן‪ ,‬מתוך אמונה שזהו חלק מתהליך‬
‫דיאלוגי חשוב‪ ,‬המזמן המשך התפתחות והעשרת הידע לקידום חברה משותפת בין אוכלוסיות‬
‫שכנות בישראל‪ .‬לפיכך‪ ,‬פרק זה ישתף באתגרים‪ ,‬בדילמות ובשאלות שישמשו אותנו בהמשך‪,‬‬
‫ואנחנו מקווים שגם את אנשי המקצוע שיעשו שימוש בספר זה‪ ,‬ויהוו זרז להמשך הדיאלוג וההפריה‬

‫ההדדית בין השותפים לדרך‪.‬‬

‫בניית מסוגלות כתנאי הכרחי‬

‫יצאנו לדרך של "שותפות בין קהילות" מתוך רצון לייצר מפגש בונה ומקדם בין רשויות שכנות‬
‫המסוגלות לעבוד יחד כשוות‪ .‬ככל שהתקדמנו בעבודת השותפות‪ ,‬הבנו שללא שימת דגש רב כבר‬
‫משלב מוקדם על הצורך בהעצמת שתי הרשויות‪ ,‬הערבית והיהודית‪ ,‬נתקשה לבסס את העבודה‬
‫המשותפת ולקדם את תפיסת השותפות‪ .‬בחברה הערבית‪ ,‬הבנו שיש צורך לייצר תנאים שיאפשרו‬
‫לקיים פעילות מסוג זה מבחינת המוכנות והנכונות של הרשות‪ ,‬שחשוב לה למצב עצמה כשווה (לכן‬
‫בכניסה לתהליך לא הובהרה חשיבות בניית היכולות וצמצום פערים כחלק מבניית השותפות)‪ .‬גם‬
‫מבחינת המשאבים הנדרשים‪ ,‬יש צורך לייצר תנאים שיאפשרו לקיים פעילות מסוג זה‪ :‬זמן של בעלי‬
‫תפקידים ברשות‪ ,‬משאבים כלכליים הנדרשים בעבודת ליווי והכשרות נוספת‪ ,‬גופים מקצועיים‬
‫חיצוניים הנדרשים לצורך חיזוק יכולות מקצועיות ספציפיות שאינן בתחום המומחיות של גבעת‬
‫חביבה (כמו ניהול תחום הסביבה או בניית תשתית בדומה לחברות כלכליות הרווחות יותר ברשויות‬
‫יהודיות)‪ .‬תובנה זו כרוכה בהכרה כי יש צורך בהרחבת הגדרת התוכנית ומטרותיה ובתשתית נוספת‬
‫(כוח אדם‪ ,‬ידע מקצועי‪ ,‬שעות עבודה)‪ .‬הרחבת ההגדרה מצריכה היערכות שונה בהתאם‪ ,‬הן של גבעת‬

‫חביבה והן של הרשויות‪.‬‬

‫‪ | 190‬שער שלישי עבודה אזורית‬

‫ככל שנבנה האמון בין בעלי תפקידים ברשויות ובינם ובינינו‪ ,‬גברה ההכרה בצורך בפעילות משלימה‬
‫מסוג זה‪ ,‬ואיתה ההבנה שלא נכון לסמוך רק על כך שפעילות משלימה תינתן בהתאם לצרכים שעולים‪.‬‬
‫הובהר שחשוב לתאם ציפיות משלבי הכניסה לתוכנית ולהדגיש את החשיבות ביצירת תשתית היכן‬
‫שנדרש‪ ,‬על מנת למנוע התנגדויות לכך בהמשך‪ .‬ללא יצירת תשתית נכונה‪ ,‬קשה לגייס את המשאבים‬
‫הנדרשים על מנת להרחיב את העשייה בהתאם לצרכים שעולים‪ .‬נדמה כי הצבת נושא זה כיעד משלב‬
‫הכניסה לתהליך וכחלק אינטגרלי מסדר היום של הפעילות במסגרת התוכנית‪ ,‬ניתוח הצרכים בפיתוח‬
‫מיומנויות בשלבים מוקדמים של השותפות‪ ,‬וגיוס המשאבים הנדרשים בהתאם – חשובים להשגת‬
‫הישגים משמעותיים נוספים בכל הנוגע לצמצום פערים ויצירת שוויון שבעזרתו ניתן לבסס את‬
‫השותפות בין רשויות יהודיות וערביות בישראל‪ .‬חשובה גם ההכרה מהם תחומי האחריות המקצועית‬
‫של גבעת חביבה כגוף המלווה את תהליך בניית השותפות‪ ,‬ומה אינו במסגרת תחומי המומחיות‬
‫שלנו ומצריך רתימת גופים מקצועיים רלוונטיים (לדוגמה‪ ,‬לצורך פיתוח מקצועי של מחלקות שונות‬

‫ברשויות הערביות)‪.‬‬

‫גם בחברה היהודית יש צורך בבניית תשתית לשותפות ובפיתוח מסוגלויות לעבודת שותפות‪ ,‬גם אם‬
‫הן מסוג אחר‪ :‬השונות התרבותית ודרכי העבודה השונות מצריכות בניית כשירות תרבותית לעבודה‬
‫עם מי שדרכי העבודה שלו שונות – בקצב‪ ,‬בדפוסי השיח‪ ,‬בתהליכי קבלת החלטות‪ ,‬באופני ניהול‬
‫קונפליקטים ועוד‪ .‬ראינו שיש צורך בחברה היהודית לא רק בהבנה תרבותית‪ ,‬אלא בהבנה ובהכרה‬
‫בשונות הרבה במשאבים ובתשתיות (לדוגמה‪ ,‬מחלקת הנדסה בת למעלה מעשרה עובדים ברשות אחת‪,‬‬
‫לעומת מהנדס מועצה בחצי תקן במועצה הערבית)‪ .‬נדמה גם שלמשתתפים היהודים חסר רקע לגבי‬
‫המצוקות שאזרחי ישראל הערבים מתמודדים איתן‪ ,‬על מנת להבין את הצרכים ואת דרכי הפעולה‬

‫השונים‪ ,‬וכדי שהמשתתפים מהחברה הערבית ירגישו שהשכן היהודי מבין אותם‪.‬‬

‫ייתכן כי הערכה נוקבת יותר בשלב הכניסה לתהליך השותפות‪ ,‬הממפה וחושפת את החסמים‬
‫והמוגבלויות שבשני הצדדים‪ ,‬תוביל להכרעה שלא להיכנס לשותפות כשהתנאים לא בשלים לכך‪,‬‬
‫או שבמקרים מסוימים כדאי לעבוד בשנה הראשונה בעיקר במתכונת חד‪-‬לאומית‪ ,‬לצורך פיתוח‬
‫המסוגלויות ויצירת התנאים לשותפות‪ .‬למשל‪ ,‬כשהצוות אינו בשל‪ ,‬רצוי לכלול בתוכנית נדבך של‬

‫בניית יכולות ותשתית‪ ,‬הכרוך במשאבים הנדרשים לכך (כולל גיוס משרדי ממשלה רלוונטיים)‪.‬‬

‫תודעת שותפות‬

‫נדרשת הכרעה עקרונית בשתי החברות בנושא קבלת עקרון השותפות במובנו העמוק‪ :‬רעיון השותפות‬
‫היהודית‪-‬ערבית בעיצוב והבניית המציאות בישראל אינו בהלימה עם הפרקטיקות הנוהגות מקום‬
‫המדינה‪ ,‬ומחייב שינוי מחשבתי משמעותי ועיסוק בחסמים והאתגרים הכרוכים בכך‪ ,‬הן בקרב היהודים‬
‫והן בקרב הערבים‪ .‬אומנם תפיסת "שותפות בין קהילות" היא שבשלבים מוקדמים מושם דגש על‬
‫עשייה משותפת ולא על שיח זהויות ועיסוק בסוגיות מורכבות כאלה‪ ,‬כדי להבנות את התנאים‬
‫שיאפשרו פיתוח תודעת שותפות‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬ככל שדפוסי הפעולה של "שותפות" מתקדמים‪ ,‬הדבר‬
‫מצריך רפלקציה ובחינה של האופנים שבהם הדבר מאתגר ומוציא מאזור הנוחות‪ ,‬ומעלה קשיים‬
‫שבעת הכניסה לתהליך לא בהכרח צפו ועלו‪ .‬רפלקציה ובחינה אלה הן חריגה מהעבודה סביב קידום‬
‫אינטרסים משותפים‪ ,‬שבבסיסה עומדת ההכרה שבניית שותפות במובנה העמוק כוללת גם הזמנה‬
‫לעסוק בסוגיות קשות‪ .‬יש למסגר הזמנה זו כהזדמנות לעסוק בסוגיות אלה כחלק מהשגת אפקטיביות‬
‫ובשירות קידום האינטרסים‪ .‬לכל אורך הליווי נדרשנו לשאלה מהם העיתויים הנכונים ובאילו מינונים‬

‫‪191‬‬

‫יש לזמן גם תהליכי רפלקציה אלה‪ .‬ייתכן כי היה צורך בעימות מווסת סביב שאלות הנוגעות בסוגיות‬
‫קשות‪ ,‬כמו גם בשיקוף הצורך בבניית מסוגלויות כפי שתוארו למעלה‪ .‬ואולי אף היה צורך להתעקש‬
‫על תהליכי רפלקציה אלה ולהציף באופן בונה ומבוקר היבטים שונים של הקונפליקט‪ ,‬היכן שנטיית‬
‫ה"לקוח" היא להימנע מכך‪ .‬חשוב ליצור הבנה בקרב המשתתפים שהדבר משרת את תהליך בניית‬
‫השותפות‪ ,‬תוך הקפדה על שמירת מרחב בטוח ומוגן מספיק שימנע את פירוק השותפות‪ .‬נוכחנו‬
‫שוב לדעת‪ ,‬כי אם ברצוננו לעבור משיתוף פעולה לשותפות‪ ,‬אין מנוס מלגעת בנושאים קשים; עם‬
‫זאת – במסגרת הפרגמטיזם המאפיין את "שותפות בין קהילות"‪ ,‬אנו בוחרים להציף סוגיות אלה‬
‫כאשר הן עולות מתוך ההקשר ונובעות מעשייה משותפת בפועל‪ .‬נותרת הדילמה כיצד לנצל באופן‬
‫מיטבי הזדמנויות שנקרות בדרך‪ ,‬מתוך הפעילות‪ ,‬על מנת להציף את מה שאולי מקשה או מעכב‬
‫התקדמות בהשגת יעדים קונקרטיים בטווח הקצר‪ ,‬אבל בונה מסוגלות ובשלות ההכרחיות להמשך‬
‫קידום האינטרסים ולביסוס יחסי ה"שותפות" לטווח הארוך‪ .‬בדקנו נקודות כניסה שונות; יש צורך‬
‫להמשיך ולבחון את האיזונים המתאימים בפועל‪ ,‬תוך שימת מראה והצפת הנושא ברגישות – ובחינה‬
‫מקצועית ומדויקת ככל הניתן את מידת הבשלות והמוכנות של השותפים‪ ,‬ואת יכולתנו לסייע להם‬

‫לצאת מאזור הנוחות באופן בונה‪.‬‬

‫פיתוח מנהיגות‬

‫לכל אורך התהליך הוקדשה מחשבה כיצד לסייע לפיתוח המנהיגות בקרב חברי צוות ההובלה של‬
‫השותפות‪ ,‬תוך יצירת תחושת אחריותיות ובעלות על התהליך‪ .‬צוות המנהיגות של השותפות – שבמקור‬
‫נקרא "ועדת ההיגוי הרחבה" וקיבל את שמו החדש על מנת להדגיש את נושא המנהיגות – עבר הכשרה‬
‫קצרה במנהיגות לשותפות‪ ,‬שותף בדיונים בצורך לפתח מנהיגות מתוך הרשות והקהילה‪ ,‬והתבקש‬
‫לקחת תפקיד דומיננטי הולך וגובר עם התקדמות תהליך השותפות‪ .‬עם זאת‪ ,‬דילמת פיתוח המנהיגות‬
‫ויצירת פרואקטיביות שתוביל להעברת ההובלה לרשויות עצמן (תוך הפחתת דומיננטיות של המלווים‬

‫מגבעת חביבה) נותרה נושא המצריך פתרונות נוספים‪.‬‬

‫אפשרות אחת שנדונה היא לשלב יותר כוחות מהקהילה‪ ,‬בעלי תפקידים (מנהלי בתי ספר‪ ,‬אנשי‬
‫דת‪ )...‬וגופי חברה אזרחית בצוות המנהיגות של השותפות‪ ,‬ולהפחית את ההישענות על הרשויות‪ .‬ראש‬
‫הרשות הוא השותף המרכזי ומוביל השותפות בכל קהילה; הומלץ לראשי הרשויות להוסיף לצד בעלי‬
‫תפקידים ברשות‪ ,‬שהם חלק הארי בצוות המנהיגות‪ ,‬אנשי מפתח מהמגזרים השני והשלישי‪ .‬אולם‬
‫נדמה כי הוספה משמעותית יותר של כוחות אלה יכלה מחד לסייע לביסוס העבודה‪ ,‬ומאידך לגרום‬
‫לכך שהרשות תוריד אחריות מעצמה ואף ייווצרו מתיחויות בתוך הצוות‪ .‬ראש הרשות הוא ה"לקוח"‪,‬‬
‫הוא החו ֵתם על האמנה בכניסה לתהליך‪ ,‬אולם על המסר להיות מורכב ומזמין שיתופי פעולה גם בתוך‬

‫הקהילות ליצירת סוכני השינוי ויכולות המנהיגות שיאפשרו את קידום השותפות‪.‬‬

‫דילמה הכרוכה בשאלת ההובלה וההנהגה של השותפות היא הרצון של מלווי גבעת חביבה לתת‬
‫יותר מכפי שבעלי התפקידים ברשות רוצים או יכולים לקבל‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬גם לעצמנו‪ ,‬שאיננו‬
‫מחליפים את הרשויות בלקיחת אחריות על הובלת השותפות‪ .‬האחריות על התהליך היא של הרשות‬
‫שהחליטה להיכנס לשותפות; מאידך‪ ,‬עבורנו עשייה זו היא שליחות ובראש סדר העדיפויות המקצועי;‬
‫גם אם אנו יוצאים מנקודת הנחה שהדברים עולים בקנה אחד עם סט הערכים שלהם‪ ,‬עלינו להביא‬
‫בחשבון שסדר העדיפויות הערכי והמקצועי שלהם שונה‪ ,‬ושכעובדי רשויות מקומיות‪ ,‬העמוסים עד‬
‫לעייפה במטלות שונות‪ ,‬המתח בין הרצוי למצוי הוא בלתי נמנע‪ .‬אל תוך פער זה נשאבים לעיתים‬

‫‪192‬‬

‫מלווי השותפות‪ ,‬שרוצים לראות בהתקדמות העשייה יותר מחברי צוות המנהיגות עצמם‪ ,‬ושפועלים‬
‫במקום בעלי התפקידים עצמם‪ .‬הצורך לייצר תחושת בעלות ואחריותיות מחייב הימנעות מפעולת‬
‫יתר של המלווים‪ ,‬גם במחיר של התקדמות חלקית בלבד ותחושת אכזבה מההספק‪ .‬הבניית המסוגלות‬
‫בתוך צוות המנהיגות של כל שותפות להמשיך ולהניע את השותפות קדימה‪ ,‬גם ללא מעורבות של‬
‫הגוף המלווה בתום ארבע שנות פעילות‪ ,‬כחלק מאסטרטגיית יציאה‪ ,‬מהווה אתגר‪ .‬ייתכן שיש מקום‬
‫לשים דגש רב יותר על נושא פיתוח המנהיגות‪ ,‬תוך בניית צוות אזורי של כלל מובילי השותפויות‬
‫החל מהשנה השלישית או אף השנייה‪ ,‬ולהציע השתלמות מובנית בנושא מנהיגות לכלל חברי צוות‬
‫המנהיגות של כל שותפות בשנה הרביעית‪ .‬אפשרות נוספת היא בניית תוכנית יציאה ברורה יותר‬
‫החל מהשנה השלישית‪ ,‬המאפשרת לצוות המנהיגות לזהות באופן ברור יותר בכל שלב את האתגרים‬
‫שלו בכל הקשור לסוגיית המנהיגות ואתגרי האחריותיות‪ .‬זאת‪ ,‬תוך הכרה בכך שהמוכנות להחזקה‬

‫עצמאית של התהליך ללא ליווי בשנה החמישית אינה אפשרית כנראה‪.‬‬

‫קיימות‬

‫המשך לשאלה האחרונה‪ ,‬ואולי ניסוח רחב יותר שלה‪ ,‬הוא השאלה כיצד להבנות תהליך בר‪-‬קיימא‬
‫שמסייע לשותפויות לבנות את הכוחות שימשיכו לקיים את התהליך באופן רציף ומתמשך גם בתום‬
‫תקופת הליווי‪ .‬תשובה אפשרית אחת‪ ,‬הנכונה גם לשאלת פיתוח המנהיגות‪ ,‬היא שהיומרה להשיג‬
‫הישגים אלה באופן המאפשר יצירה של גוף מלווה בפרק זמן של ארבע שנים אינה מציאותית‪ ,‬וכי‬
‫תהליכי שינוי עמוק ורחב היקף שמציג חזון "שותפות בין קהילות" מחייבים שינוי בהגדרת משך‬
‫התוכנית והכפלת תקופת ההתקשרות מארבע לשמונה שנים‪ .‬תשובה אפשרית נוספת היא כי התוכנית‬
‫מייצרת תשתית‪ ,‬פלטפורמה להגשמת חזון זה‪ ,‬וכי על היעדים לארבע שנות התוכנית להיות בהלימה‬
‫עם מה שמציאותי להשיג בפרק זמן זה‪ .‬תשובה אפשרית שלישית היא שיש לחגוג הישגים מרובד‬
‫"שיתוף הפעולה" ולהסתפק בהם‪ ,‬תוך ש"שותפות" והמעבר אליה נתפסים יותר כאידאה וחזון‪ ,‬שבמצב‬
‫העניינים הנוכחי (הן מבחינת הבשלות בתום ארבע שנים והן מבחינת האקלים החברתי הנוכחי) אינם‬

‫ניתנים למימוש בפועל‪.‬‬

‫התשובה האפשרית הראשונה מובילה למחשבה כי יש לרווח את השלבים‪ ,‬אולי להוסיף שלב חד‪-‬‬
‫לאומי ראשוני‪ ,‬כפי שהוצע מוקדם יותר בפרק‪ ,‬ולהכיר בכך שתהליך "העברת המקל" ארוך והדרגתי‬
‫יותר‪ .‬פרק זמן של ‪ 10-8‬שנים (שמוגדר בספרות כפרק זמן בינוני לתהליכי שינוי משמעותיים‪ ,‬בעוד‬
‫פרק זמן ארוך מוגדר כדור‪ ,‬כ‪ 25-‬שנה) גם יאפשר להגיע להישגים מוחשיים בתהליכים תשתיתיים‬
‫(הקמת מרכז מסחרי‪ ,‬סלילת כביש חדש) הדורשים משך זמן משמעותי יותר מארבע שנים לתחילת‬
‫מימושם‪ .‬התשובה האפשרית השנייה מחייבת חשיבה נוספת כיצד לייצר תנאים להמשך פעילות‬
‫המובילה לשינויים מבניים ובני‪-‬קיימא ביחסי השכנות‪ ,‬שיסייעו גם בהמשך הדרך להעמיק את תודעת‬
‫ה"שותפות"‪ .‬לדוגמה‪ )1( :‬חתירה להקמת מוסדות קבע של השותפות (בראש ובראשונה צוות המנהיגות‪,‬‬
‫הממשיך בפעילות יזמית רציפה גם לאחר תום ארבע השנים‪ ,‬או לדוגמה מחלקת סביבה או יחידה‬
‫סביבתית משותפת בהתאם לחוקי העזר של כל רשות ושל המדינה‪ ,‬המחליפה את צוות הסביבה הארעי‪,‬‬
‫כולל מיסוד במבנה המועצה וקביעת תחומי אחריות ותקציב מסודרים‪ ,‬או ועדה קבועה לפיתוח כלכלי‬
‫אזורי); (‪ )2‬ביסוס פעילות של השותפות בתוכניות העבודה השנתיות (לאורך שנתיים רצופות לפחות);‬
‫(‪ )3‬חשיבה עם ראשי הרשויות על הכנסת העבודה במסגרת השותפות לתוך הגדרת התפקיד של בעלי‬
‫תפקידים ברשות (ולפחות תקצוב חלקיות משרה למוביל השותפות); (‪ )4‬עידוד הרשויות וליווי שלהן‬

‫‪193‬‬

‫בתהליכי גיוס משאבים להמשך ניהול השותפות‪ .‬התשובה האפשרית השלישית מובילה להנחה שאם‬
‫נייצר איים של הצלחה ונספק חוויה חיובית של הצלחה‪ ,‬הדבר יוטבע בקרב בעלי התפקידים ויאפשר‬
‫להם לייצר הצלחות דומות בהמשך; זאת‪ ,‬מתוך הכרה כי בתנאי המציאות הקיימים לא ניתן ללכת אל‬
‫מעבר לזה‪ ,‬וכי שותפות במובנה העמוק אינה אפשרית בשעה זו‪ ,‬בין השאר מכיוון ששיתופי פעולה‬

‫עולים בקנה אחד עם האינטרסים של המערכת הפוליטית בישראל‪ ,‬אולם שותפות לא‪.‬‬

‫חשוב להדגיש כי אפשרות שלישית זו לא הייתה היעד של "שותפות בין קהילות"‪ ,‬וכי התוכנית מאמינה‬
‫ביכולת לבנות שותפות בין יהודים וערבים בישראל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין זה אומר כי לא ניכנס לתוכנית‬
‫אם נדע לאחר תהליך האבחון בתחילת הפעילות שבתנאים הנוכחיים אין אפשרות להגיע אל מעבר‬
‫לשיתופי פעולה‪ :‬קיימות יכולות לקידום התנאים לעבר שותפות בכל אחת מהתשובות; יש צורך לאבחן‬

‫היטב מה ניתן לעשות‪ ,‬ולבנות את התוכנית בהתאם‪.‬‬

‫כפי שהובהר בפתיח לספר‪ ,‬מודל "שותפות בין קהילות" מכיר במגבלות הזמן המוקצה לגבעת חביבה‬
‫לליווי שותפויות מבחינת גיוס המשאבים שלה‪ ,‬ומניח שאחד מיעדי התהליך הוא שבתום תקופת הליווי‬
‫אחרים יאמצו אותו (לדוגמה‪ ,‬משרד הפנים או מרכז השלטון המקומי)‪ .‬ייתכן כי היה צורך לעודד את‬
‫ראשי הרשויות לעשות שימוש במעמדם לצורך חיבור עם מוסדות מסוג זה‪ ,‬כדי שייקחו חסות על ליווי‬
‫התוכנית הלאה ויסייעו בגיוס המשאבים הנדרשים למיסוד השותפות‪ .‬ועדיין נותרת בעינה השאלה‬
‫– בהינתן הזמן המוגבל וגבולות המנדט של הגוף החיצוני לקדם שינויים מבניים ברשויות – מה נכון‬
‫לעשות על מנת שנוכל להרגיש ביטחון ביכולות צוות המנהיגות להמשיך ולקדם את התהליך ולחזק‬
‫את השותפות‪ .‬ייתכן שבמסגרת הפעילות בשנים השלישית והרביעית יש צורך להיות ברורים מאוד‬
‫בנוגע למועד היציאה המתקרב‪ .‬כמו כן‪ ,‬לקראת היציאה יש לעסוק גם בפער בין הרצוי למצוי‪ ,‬בין‬
‫ציפיות ותקוות של ראשית הדרך להכרה באורך הרוח הנדרש‪ ,‬בעיקר בסוגיות התשתיתיות הגדולות‪,‬‬

‫עד שהתוצאות נראות בפועל‪.‬‬

‫ליווי מתמשך של תוכניות אזוריות‬

‫סוגיה נוספת שעניינה קיימות קשורה לאופי המיוחד של רבות מהפעילויות האזוריות‪ .‬ברמת התפיסה‪,‬‬
‫הפעילות האזורית היא משאב תומך בעבודת השותפויות‪ ,‬והיא מייצרת הון אנושי מקרב חברי הקהילות‪,‬‬
‫ומכשירה אנשים מתוכן למלא תפקידים שיסייעו בקידום השותפות בפועל‪ ,‬אולם הפעילות האזורית‬
‫בתוכנית זו לא יצרה את החיבורים הישירים לעבודת השותפויות השונות‪ ,‬מה שגרם לאי‪-‬הלימה בין‬

‫פיתוח המסוגלויות להטמעתן בפועל‪.‬‬

‫יש לתת את הדעת לכך שלפעילות האזורית אין תוכנית ליווי רציף מובנית‪ ,‬כפי שיש עם צוותי‬
‫העבודה או עם צוות המנהיגות של השותפות‪ .‬כמו כן‪ ,‬פעילות אזורית המתקיימת בגבעת חביבה‬
‫במתכונת של קורסים או תוכניות מוגבלות בזמן‪ ,‬אינה מספקת את מסגרת ההתייחסות של שותפות‪,‬‬
‫שבמסגרתה פועלים חברי צוות המנהיגות ולה צריכים לדווח על העשייה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפרויקטים האזוריים‬
‫מחייבים את גבעת חביבה לבחון כיצד במסגרת הזמן המוקצב לפרויקט והמשאבים שהופנו להנחיית‬
‫המפגשים בקורס‪/‬בתוכנית‪ ,‬מתאפשרת בניית מסגרת התייחסות וליווי רציפים המאפשרת למשתתפים‬

‫לשמר מתח עבודה ועשייה מתמשך גם מעבר לתקופת הפעילות המוגדרת‪.‬‬

‫בפרויקטים אזוריים שונים דיווחו המשתתפים על צורך בליווי ותמיכה רבים יותר משהוגדר במסגרת‬
‫הפרויקט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בתוכנית העמותות ביקשו מאיתנו המשתתפים לפתוח ‪ ,hub‬רעיון שמצאנו מעניין‬

‫‪194‬‬

‫ונכון לבניית פורום אזורי (נעשתה על ידינו פנייה ל‪ ,we work-‬כמו גם לגופים אחרים שייקחו חסות‬
‫על ליווי ‪ ,hub‬בינתיים ללא הצלחה; נמשיך לבחון את האפשרות לעשות שימוש בקמפוס גבעת חביבה‬

‫כדי לספק את המקום שיארח מוסד אזורי שיצמח מתוך קורס או פעילות אזורית)‪.‬‬

‫גבעת חביבה‪ ,‬כגוף מוטה‪-‬פילנתרופיה המקבל מענק תחום בזמן לכל תוכנית‪ ,‬לא יכולה להיות אחראית‬
‫על ההמשכיות; בתוכניות האזוריות‪ ,‬בדומה לשותפויות בין הקהילות השכנות וגם בשל העובדה‬
‫שהמדינה תומכת במבנים אזוריים (ומכוונת להקמת אשכול בוואדי‪-‬עארה)‪ ,‬היעד שלנו הוא להביא‬
‫את המדינה או גופים אחרים לייצר את מוסדות הקבע‪ .‬נשאלת השאלה אם עלינו לגייס כבר בשלב‬
‫בניית התוכנית את השותפים (כמו בתוכנית "יהיה בסדר"‪ ,‬שיצאה לדרך רק אחרי התחייבות משרד‬
‫החינוך למעורבות)‪ ,‬או שהפעילות תייצר הצלחות שיסייעו לגיוס גופים אלה (כמו בפרויקטים אחרים‪,‬‬
‫כמנהיגות הגישורית או עמותת הסביבה)‪ .‬כך או כך‪ ,‬השכלנו להבין שתפקיד גבעת חביבה אינו יכול‬
‫להסתיים עם תום תוכנית ההכשרה‪ ,‬אם ברצוננו לייצר את התנאים לפעילות יוצרת מציאות בת‪-‬קיימא‪.‬‬
‫את עמותת הסביבה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שקמה בתום קורס העמותות וכחלק מבקשת המשתתפים לראות בה‬
‫חלק מפעילות ההמשך לקורס‪ ,‬מלווה גבעת חביבה זה שנתיים‪ ,‬ואנו רואים שהליווי‪ ,‬גם אם חלקי‪,‬‬
‫מאפשר לקדם את העשייה בפועל‪ .‬עם זאת‪ ,‬דוגמה זו מבליטה את הצורך בליווי אינטנסיבי‪ ,‬הכולל‬
‫יצירת שותפות עם גופים מקצועיים מתחום הסביבה לצורך מתן מענה לצרכים העולים מהמשתתפים‬

‫במקומות שבהם הידע המקצועי חסר‪ ,‬על מנת לחולל שינוי משמעותי ובר‪-‬קיימא‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬נדמה כי חיבור בין הפרויקטים האזוריים והעבודה עם צוותי המנהיגות של השותפויות חשוב‬
‫ליצירת התמיכה הנדרשת על ידי הרשויות בתום ההכשרות‪ ,‬על מנת לסייע בתהליכי יישום והטמעה‬
‫בקהילות‪ ,‬החזרת הידע הנרכש לשטח‪ ,‬וחיזוק עבודת השותפות‪ .‬מעגלי העבודה האזוריים ומעגלי‬
‫העבודה הבין‪-‬קהילתיים אינם פועלים בהכרח בהלימה‪ ,‬ונדרשת עבודת תיאום מתמדת על מנת‬
‫שההזנה בין שני המעגלים תהיה מפרה‪ .‬חשוב להקפיד על יצירת הלימה בין אינטרסים של פעילים‬
‫בפעילויות האזוריות לאינטרסים של הרשויות הלוקחות חלק בשותפות (לדוגמה‪ ,‬הכרה של הרשויות‬
‫בבוגרי קורסי "המנהיגות הגישורית האזורית" כסוכני שינוי שיכולים לסייע בהנחיית תהליכי דיאלוג‬
‫פנים ובין‪-‬קהילתיים)‪ .‬חשוב גם לבנות פעילות אזורית תוך התאמה לצרכים העולים מהנהלות הרשויות‬
‫(לדוגמה‪ ,‬אפשר לקיים סקר צרכים ברשויות והחלטה על הקורסים האזוריים בהתאם לצרכים המגיעים‬

‫מהרשויות)‪.‬‬

‫עבודה עם ראשי רשויות כלקוח המרכזי‬

‫"שותפות בין קהילות" הגדירה את הקהילה כציבור המאוגד במסגרת טריטוריאלית‪-‬גיאוגרפית מוגדרת‪,‬‬
‫והיא רואה ברשות המוניציפלית עוגן‪ .‬אסטרטגיית העבודה היא ששינוי בר‪-‬קיימא מחייב בניית‬
‫מוסדות של השותפות כדי לבסס תפיסה ואקלים של שותפות‪ ,‬ולכן הכרחי לעבוד עם ראש הרשות‬
‫ובעלי תפקידים בעמדות מפתח ברשות‪ ,‬על מנת שינהיגו את השינוי וייצרו תשתית ארגונית המבנה‬
‫מציאות חדשה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו מודעים לכך שלבחירה לעבוד עם רשויות מקומיות יש השלכות ומחירים‬
‫פוטנציאליים‪ ,‬שחשוב לתת עליהם את הדעת‪ :‬חילופי שלטון לאחר בחירות מחייבים בנייה מחדש של‬
‫אמון והכרה בחשיבות השותפות; שיקולים פוליטיים מקבלים ערך ויכולת השפעה‪ ,‬לדוגמה התנצחות‬
‫עם ראש מועצה סביב ההכרעה לעסוק בנושא השותפות‪ ,‬שהוא קונפליקטואלי עבור ציבורים מסוימים‬
‫המתנגדים לכך או החושבים שאין לתת לנושא קדימות‪ ,‬הן ברשויות היהודיות והן בערביות; העומס‬
‫העצום על הרשויות ועל בעלי התפקידים בהן‪ ,‬הרואים בתוכנית תוספת לרשימת המשימות השוטפות‬

‫‪195‬‬

‫שלהם והכבדה נוספת; ועוד‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬הבחירה בנתיב הזה מטילה משימה גדולה מאוד על גבעת חביבה – בהחזקת השותפות‪ ,‬בדחיפה‪,‬‬
‫בניסיון לייצר את האחריות ותחושת האחריותיות בקרב בעלי התפקידים ברשויות‪ ,‬בהתמודדות עם‬
‫מערך שיקולים פוליטיים ופנים‪-‬ארגוניים מורכבים שעליהם אין לנו שליטה‪ .‬לצד קשיים העולים‬
‫בעבודה עם הרשויות המתוארים כאן‪ ,‬אנו מאמינים שההחלטה לבסס את השותפות סביב הציר המארגן‬
‫של הרשות המקומית הייתה נכונה‪ ,‬מתוך הכרה ששינויים מבניים הן במובן של בניית המוסדות והן‬
‫במובן של קידום פרויקטים תשתיתיים כבסיס להצלחת השותפות‪ ,‬מחייבים את הרשויות המקומיות‬
‫להיות הגוף המוביל‪ .‬לצד זאת‪ ,‬למדנו כי יש לעשות כל מאמץ לסייע לראש הרשות לכנס את הגופים‬

‫המשלימים המתאימים שיסייעו להחזקה ולקידום של השותפות‪:‬‬

‫גופים מתוך הרשות‪ ,‬כגון גופי חברה אזרחית ותושבים בעלי מעמד בקהילה והמגזר העסקי‪ :‬אומנם‬
‫במיפוי מושם דגש גם על ה"שחקנים" הרלוונטיים ממגזרים אלה‪ ,‬ואף ניתנת המלצה לראש הרשות‬
‫לצרף לצוות המנהיגות של השותפות דמויות מפתח מהמגזר השני והשלישי‪ ,‬אולם לא הושם דגש רב‬
‫על בניית תודעת תכלול אצל ראש הרשות והכרה ביכולת למנף את עבודת השותפות בעזרת פונקציות‬
‫אלה‪ .‬באותו האופן‪ ,‬לא מוצתה עד תום האינטגרציה של התוכניות האזוריות לעבודת השותפות‪ ,‬למרות‬
‫הפוטנציאל שלהן לשמש ערוץ לחיזוק השותפות‪ .‬היה חשוב לסייע לבניית תודעת עבודה רציפה עם‬
‫מגזרים אלה למינוף השותפות‪ ,‬תודעה שהייתה עוזרת גם ביצירת פופולריות רבה יותר לשותפות‬
‫בקהילות פנימה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור שברשויות שבפריפריה בכלל וברשויות הערביות בפרט‪ ,‬החברה‬
‫האזרחית המאורגנת רזה יותר ובעלת יכולת מוגבלת לשמש מקור תמיכה איתן לתהליכי השותפות‪.‬‬

‫גופים חיצוניים שיכולים לתמוך ולהוות תמריץ לקידום פרויקטים משותפים‪ ,‬כגון משרדי ממשלה‬
‫(הפנים‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬התיירות‪ ,‬התרבות והספורט)‪ ,‬ארגונים לאומיים (קק"ל‪ ,‬רשות הניקוז)‪ ,‬גופים מקצועיים‬
‫משלימים‪ .‬תוך כדי התהליך רתמנו גופים אלה אד‪-‬הוק‪ ,‬אולם נדמה כי בניית תשתית תומכת משלב‬
‫הכניסה לשותפות ורתימתם‪ ,‬בהובלת ראשי הרשויות‪ ,‬לתוכנית בכלל ולהשתתפות בצוותי עבודה באופן‬
‫פרטני‪ ,‬יכולות היו לבסס כל אחת מהשותפויות‪ ,‬לייצר תמריצים בעזרת ליווי וגיוס תמיכה בהתאם‬
‫לצורך‪ ,‬ולסייע בבניית התשתית להמשכיות ולליווי נוספים בתום ארבע שנות הליווי של גבעת חביבה‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬לכל אורך תהליך השותפות‪ ,‬כבר מהשלבים המוקדמים‪ ,‬נדרשות התאמות בכל הקשור לאיזון‬
‫בין הרשות וראש הרשות כ"לקוח" וכמנהיג השותפות‪ ,‬ובין הגורמים השונים שיכולים לשמש רשת‬
‫ביטחון ותמיכה לחיזוק ולביסוס השותפות‪ .‬זאת‪ ,‬תוך טיפוח תודעת המנהיגות המתכללת‪ ,‬כפי שתוארה‬

‫בפרק האחרון בשער התיאורטי‪ ,‬בקרב חברי צוות המנהיגות של כל שותפות‪.‬‬

‫בין תהליך בניית שותפות למימוש אינטרסים‬

‫בסעיף קודם הצפנו את המתח בין עבודה לקידום אינטרסים קונקרטיים ובין ההכרה כי שותפות בת‪-‬‬
‫קיימא מחייבת גם עיסוק בשאלות קשות שבליבת הקונפליקט היהודי‪-‬ערבי‪ .‬סוגיה דומה באופייה‪ ,‬אם‬
‫כי שונה‪ ,‬העוסקת גם היא במתח בין תהליכי העומק ובין הצורך להשיג תוצאות המוכיחות את כדאיות‬
‫השותפות‪ ,‬קשורה למתח הקיים לכל אורך התהליך בין דגשים תהליכיים לדגשים מוכווני‪-‬תוצאה‪:‬‬
‫בין הרצון להטמיע דפוסי שותפות ברמת התקשורת וההתנהלות הבין‪-‬אישית ובין‪-‬קבוצתית‪ ,‬ששיפור‬
‫איכותה מהווה תנאי הכרחי לביסוס שותפות‪ ,‬ובין הרצון לקדם תוצאות מוחשיות ולייצר מציאות חדשה‪,‬‬
‫נראית לעין‪ ,‬בשטח‪ .‬שאלה שהצריכה בחינה מתמשכת של האיזונים היא דרך איזו פריזמה נבחן את‬

‫‪196‬‬

‫מידת שינוי המציאות‪ ,‬כיצד נגדיר מציאות חדשה ובת‪-‬קיימא‪ :‬האם באמצעות הישגים בדמות תוצאות‬
‫מוחשיות בשטח (קרי‪ ,‬התקדמות לכדי מימוש אזור תעשייה משותף)‪ ,‬או באמצעות הישגים ברמת‬
‫אופני הפעולה המשותפים (קרי‪ ,‬התקדמות על הציר לעבר "שיתוף פעולה" וממנו ל"שותפות" בדינמיקה‬
‫הבין‪-‬אישית ובין‪-‬קבוצתית)‪ .‬משאלה זו נגזרת גם שאלת הערכת הצלחת התוכנית והצורך לאזן בין‬
‫מדדי הצלחה העוסקים בהישגים מוחשיים (באיזו מידה הצליח צוות זה או אחר לעמוד ביעדי תוכנית‬
‫העבודה השנתית מבחינת התוצרים המוחשיים)‪ ,‬ובין מדדים של פיתוח הכישורים וטיפוח המסוגלות‬
‫לעבודה משותפת‪ ,‬בשותפות‪ .‬יש צורך לבחון שוב ושוב באיזו מידה על תוכנית העבודה להגדיר יעדים‬
‫בעזרת מדדים תהליכיים‪ ,‬ולראות במימושם הישגים ועמידה ביעדים לכל דבר ועניין‪ ,‬בנפרד משאלת‬
‫התוצרים המוחשיים‪ ,‬או שמא על הערכת התוכנית לבחון ראשית את מידת התקדמות הפרויקטים‬

‫השונים‪ ,‬גם על חשבון התמקדות במידת ההתקדמות על ציר השותפות‪.‬‬

‫בעוד המדדים ברמת ההישגים נהירים‪ ,‬דוגמאות למדדים תהליכיים יהיו‪ :‬באיזו מידה הגבירו חברי צוות‬
‫המנהיגות את לקיחת האחריות והובלת התהליכים בשוטף (כשהיעד הוא העמקת תחושת המחויבות‬
‫והאחריות האישית של חברי ועדת ההיגוי‪/‬צוות מנהיגות וטיפוח מקורות ההנעה הפנימיים); עד כמה‬
‫נוצרה מחויבות עמוקה לשותפות ועלתה גבוה בסדר החשיבות של המשתתפים; באיזו מידה חלו‬

‫הפחתה בסטריאוטיפים ועלייה בתחושת האמון בחברי הצוות מהחברה השנייה‪...‬‬

‫יש קריטריונים שבמובן מסוים הם תהליכיים‪ ,‬אולם הם גם מעידים על רמת האפקטיביות בקידום‬
‫תוצרים‪ ,‬והשאלה איזה היבט להדגיש יותר בקשר אליהם בכל זמן נתון‪ ,‬נותרת נתונה לשיקול דעתו‬
‫של מלווה השותפות בחפשו אחר איזונים נכונים והתאמות למצב העניינים בשותפות‪ .‬לדוגמה‪ :‬באיזו‬
‫מידה ידעה השותפות להתמודד עם קשיים וחסמים באופן משתף ודיאלוגי? (מחד‪ ,‬סוגיה תהליכית‪-‬‬
‫תקשורתית‪ ,‬ומאידך – עוסקת באפקטיביות וביכולת לקדם הלאה תוצרים); באיזו מידה התקבלו‬
‫החלטות במשותף במצבים אלה (מחד‪ ,‬עוסקת במידת שיתוף הפעולה בתהליך קבלתן‪ ,‬ומאידך עוסקת‬
‫בתהליכי קבלת ההחלטות במובן של יכולת להיות אפקטיביים ולהתקדם הלאה); באיזו מידה דחפה‬
‫השותפות את הגבולות הארגוניים של כל רשות והובילה להקמת מוסדות קבע חדשים (מחד‪ ,‬עוסקת‬
‫בבניית מוסדות משותפים ורואה אותם כבעלי ערך בפני עצמם‪ ,‬מאידך – עוסקת באפקטיביות של‬
‫מוסדות אלה לקידום אינטרסים קונקרטיים בטווח הקצר‪ ,‬ובוחנת את מידת הנחיצות לדחוף להקמתם‬
‫ולראות בה הישג)‪ .‬כלומר – עד כמה עומדת לנגד עינינו איכות ה"שותפות" במובן של דרכי התנהלות‪,‬‬

‫ועד כמה איכותה נמדדת בתוצרים שהיא מביאה‪.‬‬

‫לזאת יש להוסיף את ההקשר התרבותי‪ ,‬שהוא משמעותי ואין להתעלם ממנו‪ :‬חברי צוות מנהיגות‬
‫מהחברה הערבית לרוב חשים דחיפות לביצוע פרויקטים בפועל ולמימוש בעין של אינטרסים מוחשיים‪,‬‬
‫בעוד לחברי הצוות היהודים יש רצון ופריווילגיה לשים דגש רב יותר על ההיבטים הקשורים במגע‬
‫ובאופני התקשורת‪ .‬כאנשי מקצוע המקדמים שותפות והמודעים יותר מאחרים להיבטים התהליכיים‬
‫ולקריטריונים של שותפות מבחינת איכות התקשורת וההתנהלות הבין‪-‬אישית והבין‪-‬קבוצתית‪ ,‬עלינו‬
‫להימנע מיצירת הטיה לטובת היבטים אלה (ולטובת היהודים) על חשבון חשיבות ההיבטים החומריים‬
‫והקדימות הניתנת להם על ידי הרשויות הערביות‪ .‬לקח חשוב שלמדנו תוך כדי התהליך‪ ,‬הוא שבשלבים‬
‫הראשונים של התוכנית שמנו דגש מועט מדי על הצורך בביצוע פרויקטים בפועל ובהוכחת כדאיות‬
‫השותפות למי שרמת השכנוע שלו או היכולת להחזיק את התהליך ללא תוצרים מסוג זה נמוכה‪ .‬גם‬
‫תהליכי ההערכה שלנו שיקפו יותר את המדדים התהליכיים‪ ,‬תוך שימת דגש חלקי בלבד על הערכת‬
‫הביצועים‪ .‬יש לוודא שבשם תהליכי העומק לא מוזנחת העשייה המקדמת תוצרים‪ ,‬גם כאשר הדחיפה‬

‫‪197‬‬

‫לביצוע נעשית על חשבון הדחיפה ליצירת יחסי שותפות‪ ,‬ומביאה את המלווים מגבעת חביבה לקחת‬
‫את תפקיד ההובלה על חשבון הפרואקטיביות של המשתתפים עצמם‪ .‬חשוב לתת את הדעת לשתי‬
‫זהויות מקצועיות המשתלבות בפעולת הליווי ולאזן ביניהן‪ :‬זהות מקצועית של סיוע בניהול שיח וזהות‬
‫מקצועית של "מנהלי פרויקט" כשיש צורך בכך‪ .‬כאשר מקדמים אינטרסים בעין מתוך הבנת תחושת‬
‫הדחיפות והצורך בתוצרים‪ ,‬חשוב למצוא את המידתיות הנכונה להתעקשות גם על חיזוק ההיבטים‬
‫התהליכיים‪ ,‬כאשר ה"לקוח" אינו מודע לחשיבותם‪ ,‬ועל הצורך לחזק את המסוגלות והקיימות במובן זה‪.‬‬
‫כארגון מלווה‪ ,‬אנו מודעים ליעדים ולדגשים שברור לנו כי יש לממש‪ ,‬אולם אנו מבינים גם שבנקודת‬
‫זמן מסוימת אי אפשר לממשם; במצבים אלה חשוב להחזיק שניות זו ולהציפה מבלי להתיש‪ ,‬לגרום‬
‫לאנשים להכיר בצורך להתמודד עם אתגרים אלה מבלי להשית עליהם עומס שאין ביכולתם להכיל‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬זו שאלת מינונים ואיזונים; כל שביכולתנו הוא להציף את הסוגיה ולהביאה למודעות המלווה‪,‬‬

‫כדי לסייע לו להתמודד איתה ולייצר את ההתאמות למיטב הבנתו ויכולתו תוך כדי תהליך‪.‬‬

‫לסיכום‬

‫בפרק זה העלינו תובנות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬שאלות ודילמות‪ ,‬השופכות אור על העשייה וקוראות להמשך‬
‫בחינה‪ ,‬דיוק ושכלול של מודל "שותפות בין קהילות"‪ .‬סוגיות אלה מציפות אתגרים וקשיים שאיתם‬
‫התמודדנו ואנו ממשיכים להתמודד בדרך‪ .‬גם במקומות שבהם קשה‪ ,‬ולעיתים אף נדמה כבלתי אפשרי‪,‬‬
‫נוכחנו שהפוטנציאל לעשייה משותפת‪ ,‬להישגים משותפים‪ ,‬לחוויות הצלחה משותפות – הוא גבוה מאוד‬
‫והולך וגדל מבחינת האפשרויות ככל שמתפתחת העבודה המשותפת‪ .‬התוכנית כפי שבוצעה עד כה‬
‫היא רק התחלה‪ .‬ממנה אפשר להמשיך ולגדול‪ ,‬לצמוח וליישם עוד יוזמות וקשרים בין קהילות שכנות‪.‬‬
‫לכל אורך הדרך קיבלנו פניות מבעלי תפקידים‪ ,‬מיזמים ומדמויות מהקהילה‪ ,‬המבקשים כולם ליצור‬
‫שותפויות ולקדם את החיים המשותפים בין יהודים וערבים בישראל – בתחום הכלכלי‪ ,‬בתחום החינוך‪,‬‬
‫בתחום הנשים‪ ...‬השכנים למדו לראות את השכנים‪ ,‬זיהו את הפוטנציאל‪ ,‬אפשרו לתוכנית "שותפות‬

‫בין קהילות" לשמש אשנב ומקור לתקווה שאפשר גם אחרת‪.‬‬
‫נמשיך לחיות את המתח בין הרצוי למצוי‪ ,‬בין החזון למימושו החלקי בעת הזאת‪ ,‬ולפעול הלאה‬
‫מתוך הכרה שלתוכנית "שותפות בין קהילות" יש ערך רב שחולל ומחולל שינויים משמעותיים ברמה‬
‫המקומית והאזורית‪ ,‬עם פוטנציאל לחולל שינוי ארצי שיסייע בקידומה של ישראל כחברה משותפת‪,‬‬
‫רב‪-‬גונית ושוויונית‪ .‬אנו תקווה שבספר זה הצגנו פרקטיקה נוהגת שתשמש לא רק אותנו הלאה‪ ,‬אלא‬

‫תהווה פלטפורמה להמשך פיתוח ידע ויכולות לקידום חברה משותפת בישראל‪.‬‬

‫‪198‬‬

‫הספר בערבית‬

‫الكتاب بالعربية‬

‫مقدمة‪ :‬حول جفعات حبيبة ونشاطها‬

‫تم تأسيس مركز جفعات حبيبة على اسم حبيبة رايك‪ ،‬قبل ‪ 70‬عا ًما‪ ،‬من قبل حركة "هشومير هتسعير"‬
‫والكيبوتسات التابعة لها‪ .‬يعمل المركز منذ سنوات على تعزيز قيم السلام والمساواة والتضامن في المجتمع‪.‬‬
‫وبدوره يعمل مركز جفعات حبيبة على ضمان الطابع الديمقراطي والعادل للدولة‪ ،‬ويعتبر ذلك شرطًا لضمان‬

‫رفاهية السكان والأسس لشراكة حقيقية بين القوميات التي تتشارك الحياة في دولة إسرائيل‪ .‬‬
‫‪ ‬تعمل جفعات حبيبة على تأسيس مجتمع مشترك ومتكافئ لجميع مواطني الدولة‪ ،‬حيث تستمد من جذورها‬
‫الكيبوتسية‪ ،‬ق َيم الشراكة والمساواة‪ ،‬واعتما ًدا عليها أعدت خطة عمل شاملة وواسعة‪ ،‬في مركزها رأب الصدع‬
‫القومي اليهودي‪ -‬العربي الذي يه ّدد مستقبل إسرائيل كدولة ديمقراطية‪ .‬تعمل جفعات حبيبة على إنشاء‬
‫نماذج مستدامة لبناء المجتمع المشترك في خمس دوائر‪ :‬المجتمعي المحلي‪ ،‬بين المجتمعات‪ ،‬الإقليمي‪ ،‬القطري‬
‫والعالمي‪ .‬تعمل هذه البرامج على تعزيز المجتمعات وإنشاء ح ّيز إقليمي مشترك‪ ،‬وبصفتها نموذ ًجا قطريًا فهي‬

‫اي ًضا تعمل مع الوزارات المختلفة‪ ،‬وتشكل نموذ ًجا يُحتذى به للشراكة على المستوى العالمي‪ .‬‬
‫شهدت إسرائيل منذ إقامتها تغييرات كثيرة انعكست أي ًضا على شبكة العلاقات بين الأغلبية اليهودية والأقلية‬
‫العربية‪ .‬لسنوات عديدة آم ّنا "بالتعايش"‪ .‬لقد اعتقدنا أنه فقط بانتهاج حوار بناء وإيجابي بين اليهود والعرب‪،‬‬
‫نكون قادرين على بناء شبكة علاقات سليمة بين اليهود والعرب في إسرائيل‪ .‬لقد انهار هذا المفهوم في أكتوبر‬
‫‪ .2000‬أي أن الشخص الذي كان يعتقد أنه يمكن إنشاء علاقات جيدة دون تحقيق المساواة‪ -‬كان على خطأ‪.‬‬
‫أولئك الذين اعتقدوا أن العيش م ًعا جنبًا إلى جنب في شراكة "غير متكافئة" وأن من شأنها أن تتيح نسي ًجا‬
‫سلي ًم للعلاقة‪ .‬لقد واجهوا واق ًعا حيث يوجد تمييز عميق ضد جمهور عربي كبير‪ ،‬غير راغب في التسليم بذلك‬

‫وغير راغب بإقامة "حوار" من العلاقات الجيدة مع من يم ّيزون ضده‪.‬‬
‫عبرت جفعات حبيبة انقلابًا كبي ًرا في السنوات الأخيرة‪ ،‬وكما هو موضح بالتفصيل في هذا الكتاب‪ ،‬قمنا بإعادة‬
‫تعريف رسالتنا‪ .‬وبدل ًا من الحديث عن التعايش‪ ،‬فإننا نبني البنية التحتية لمجتمع مشترك‪ .‬قبل ‪ 7‬سنوات‪ ،‬قمنا‬
‫بإعادة تعريف مهمتنا على النحو التالي‪ :‬تعمل جفعات حبيبة على بناء مجتمع مشترك ومنصف في إسرائيل‪.‬‬
‫المجتمع المشترك هو مجتمع يشعر فيه جميع مواطني الدولة‪ -‬بغض النظر عن القومية والدين والجندر‪ -‬أن‬

‫إسرائيل هي بيتهم‪ .‬كلهم أبناء المكان وأصحاب البيت‪ .‬‬
‫من خلال هذه الرسالة الهادفة والواضحة‪ ،‬وضعنا رؤية محددة‪ :‬سوف تعمل جفعات حبيبة على تأسيس مجتمع‬
‫متماسك ويعمل على الاحتواء‪ ،‬من خلال مشاركة المجتمعات المنقسمة في العمل الجماعي من أجل النهوض‬
‫بديمقراطية إسرائيلية مزدهرة ومستدامة‪ ،‬قائمة على التكافل المتبادل والمساواة المدنية ورؤية مشتركة للمستقبل‪ .‬‬
‫تفترض نظرية التغيير لدينا أنه لا يمكن إنشاء مجتمع مشترك من خلال عمليات تد ُّخل محددة في مجال‬
‫معين‪ .‬علينا إيجاد تدخل شمولي‪ ،‬متعدد النظم‪ ،‬متعدد الأعمار ومتعدد المواضيع‪ ،‬من أجل أن نتمكن من‬
‫إحداث تغيير هادف ومستدام‪ ،‬خاصة في وقت تبدو فيه هذه الممارسة كالسباحة ضد للتيار‪ .‬عندما تكون‬
‫هناك تيارات بالغة القوة في المجتمع الإسرائيلي‪ ،‬بقيادة الحكومة‪ ،‬تعمل ضد المجتمع المشترك‪ ،‬لم يعد بإمكاننا‬
‫الاكتفاء بالتربية والحوار‪ .‬يجب علينا أن نجمع بين إنشاء أسس المستقبل بين الأجيال الشابة من خلال التربية‬

‫من أجل الحياة المشتركة وبين العمل المجتمعي العميق والواسع مع السكان البالغين‪ .‬‬
‫يجب أن نجمع بين محور العلاقات التي عملنا بها في الماضي وبناء أنشطة فعالة على محور المساواة والتمكين‬
‫في المجتمع العربي‪ .‬علينا أن نعمل من أجل بناء شراكات محلية وإقليمية وقطرية‪ ،‬لتقدم الأجوبة للمصالح‬

‫‪200‬‬