àéøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãעל ידי שלמד נח תורה זכה בכח התוה\"ק לכוין אל האמתולהשיג רצון הבורא ב\"ה באומרו תקח לך להעביר כלהבהמות לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור ÷åôעל ידי שהביא נח הקרבנות הציל את העולם וכל בריותיושלא יבא עוד מבול עליהם, על כן כיון שבגללו יש הצלהלכל הבריות לכן הותר לו לאכול בשרם àøנח אף שהוזקק להוכיח ולייסר את בני דורו, אבל יחד עםזה היה איש צדיק תמים דהיינו עניו ושפל רוח áøהתיבה לא קלטה שבעה רק מהבהמות והחיות אבל עופותהיה צריך נח לברר בעצמו על פי התורה, כי סימניהעופות טהורים אינם מפורשים בתורה ויש בהם כמהפלוגתות וספיקות, וקליטת התיבה היה בחינה של נבואהמן השמים וענין זה של בירור ההלכה לא ניתנה לידע עלידי נבואה, ועל כן הוזקק נח לברר דבר זה בעצמו על פיתורה àîøáãðéîò ïá ïåùçðאף שיהודה היה צריך להיות לו המלוכה מצד שורשנשמתו, אולם מכיון שבחינם אינם נותנים דבר כזה, עלכן נסתבב לו מן השמים הזכות שיקדש שם שמים כשקפץנחשון בן עמינדב משבט יהודה לתוך הים çöאותו הקפיצה של נחשון בן עמינדב לתוך הים, היה בזההכרח גדול שיוכלו בני ישראל לזכות לקריעת ים סוף, כיבלי המסירות נפש הלזו לא היה באפשרי שיקרע היםבפניהם çöכולם אכן רצו לירד תחילה לתוך הים, אבל עדיין דברוונטלו עצה על כך, אולם נחשון בן עמינדב לא נטל עצהולא שאל לדעתם, אלא עשה בפועל וקפץ לתוך הים, וזההביא את הנס של קריעת ים סוף וההצלה של הכללישראל çöäùåã÷ä éöåöéðתכלית כל הגליות הוא כדי לברר ניצוצי הקדושהשנמצאים בכל מקום äë ,ãì÷ ,àìאם לא היו ישראל חוטאים היה קדושתם של ישראל גבוהכל כך, עד שהיה להם כח המושך שהיה ממשיך את כלניצוצי הקדושה מכל המקומות שיבואו למקום שישראלנמצאים שם, ולא היה צורך שילכו בני ישראל לגלותבאותם המקומות שנמצאים שם ניצוצי הקדושה, אבל אחרשחטאו ישראל הם צריכים לבוא בפועל באותם המקומותשנמצאים שם ניצוצי הקדושה, כדי שיוכלו לתקן מהàì÷ ,ãì ,äë לתקן שצריכיםתכלית כל המסעות של בני ישראל במדבר היה כדישיתקנו שם כל מה שצריכים לתקן, ואולם אם לא היהשם שום פגם בבני ישראל היו זוכים לכח הקדושהבשלימות, אז היו יכולים ליכנס תיכף לארץ ישראל, והיונמשכים לשם כל ניצוצי הקדושה שצריכים לתקן בכלאותם המקומות åëברכת הנהנין תכליתו הוא להעלות המאכל והמשקה אלהקדושה ולתקן ניצוצי הקדושה שבו ãöכאשר שב ראובן אל הבור וראה שיוסף אינו שם, הביןשעדיין לא הגיע הזמן של עולם התיקון, ויצטרכו לירדלמצרים, וגם עוד יצטרכו לילך לשאר הגליות כדי לתקןניצוצי הקדושה שנתפזרו ועל כן אמר ואני אנה אניבא ÷âìהנפש המגולגלת וניצוץ הקדוש הצריכה תיקון אינויכול לקבל תיקונו על ידי כל אחד, כי התיקון צריךשיהיה דוקא על ידי אותו איש שהתיקון הזה שייךאליו, וגם אופן התיקון צריך להיות באופן המיועדלנשמה זו çðøגאולת מצרים היתה גאולה שלימה שעשאוהו כמצולהשאין בה דגים, ולא נשאר בהם שום ניצוץ קדושה, ולכןאין צריכים עוד לחזור לשם èðøכל חפץ בעולם משתייך בפנימיותו לאיזה איש מסויים,לפי שהוא צריך לתקן הנפשות וניצוצי הקדושה הנמצאיםבהם ñøעל ידי ברכת הנהנין שהאדם מברך הוא מתקן ניצוציהקדושה שיש באותו המאכל, ונמצא שאם נהנה מןהעולם הזה בלא ברכה מנע בזה התיקון מאותם ניצוציהקדושה ñøהצדיקים חביב עליהם ממונם, כיון שהם יודעים שבאותוהרכוש מגולגלים הנפשות וניצוצי הקדושה המשתייכיםלשורש נשמתם ולכן גם נפשם נמשך אליהם לפי שהםצריכים לתקן אותם àñøבני מתא מחסיא היו מדקדקין שיהיה ממונם ורכושם רקמשורש נשמתם, שהרי ככה ידעו שניצוצי הקדושהבהבהמות הוא משורשם שהוא בחינת התוה\"ק áñøâëøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãמתחבא בביתו ולא השתייך להם, אבל בהגיע זמן פקודתול\"ע אז פורשים רשתם גם עליו ונוקמים בו, כדי לעקורכל אמונה בהשארת הנפש èîúכת הציונות כבר העביר מהאמונה כמה מיליונים מישראל,ולא היה מעולם כת כזו, אשר נקודת קלקלתו אינובמכשולות של דברים פרטיים, אלא שהוא מיוסד עלהנקודה שבלב לעקור האמונה מישראל âðúכל מי שיש לו מח בקדקדו רואה שכל האסון של הכללישראל אשר אירע לשש מיליון נפשות ישראל, הרי ברורכשמש בצהרים שהיה בסיבת הציונים âðúזה ברור שהציונים סכנה להכלל ישראל בכל רגע ורגע,ולולא המדינה שלהם לא היו הורגים בארץ ישראליהודים, כי המקום היה נכנס תחת ממשלת כלליותהאומות או באיזה אופן אחר, ורק על ידי ממשלתםנמצאים שם בסכנה בכל רגע ãðúאם האמת כדברי הציונים שנעשה להם נסים במלחמתם,הרי זאת אומרת שעל פי דרך הטבע לא היה באפשרישינצחו, ואם כן מי נתן להם ההיתר להפקיר דם נפשותמישראל לצאת למלחמה åðúעל ידי הלימוד לשון העברית, מכניסים בלא יודעיםבלבבות הילדים והילדות, הערצה והתקשרות להציוניםומעשיהם, ונמצא שבמקום לחזק הקדושה בלבבותהתלמידים והתלמידות, גורמים לחורבן עצום במוחותהתינוקות רח\"ל èðúהממשלה של הציונים הוא בודאי ענין של יהרג ואליעבור, שהרי הם כת של מינים, ואין בנמצא מסוף העולםועד סופו מקור משחת כזו של מינות כפירה, המפיץ מינותבכל העולם כמותם èðúזאת יש תכלית גדול בהמחאות שעושים היראים אצלהאומות העולם כנגד הציונים, כדי שידעו האומות, אשרהציונים אינם באי הכח של הכלל ישראל, כי בני ישראלשומרי התורה הם שונים מהם àñúכאשר האדם אומר ברכת המינים, אנו יודעים בו שאינומין, כיון שבודאי אינו רוצה לקלל את עצמו, כי תיקנוהברכה על האפיקורוסין שבישראל, ואולם כהיום גם זהאינו ראיה, שהלא יתכן שכוונתו בברכה זו הוא ח\"ו עלהחרדים לדבר ה' שהולכים נגד המדינה, והדברים מרפסיןאיגרא עד היכן שהתדרדרו âñúהאיך יכולים לומר שהמחאה אצל אומות העולם נגדהציונים הוא חילול השם, הרי גלוי מכל התנהגותם שלהציונים שהמה כל כולם נגד התוה\"ק, וא\"כ זהו הכבודשמים הגדול ביותר שיתוודע בעולם שישנם עדיין יהודיםשעומדים למחות למען התוה\"ק âñúמי שיש לו מח בקדקדו כבר רואה כהיום מי העמיד אתהכלל ישראל בסכנה, והלואי שאם היו מצייתים להצדיקיםויראי ה', ולא היו נותנים שום כח וחיזוק להציונים, אזלא היה מגיע לכל הצרות הללו, וזהו בלי שום ספק âñúכאשר הולכים לאומות העולם ואומרים שהציונים עוקריםהתוה\"ק והאמונה, אין לחוש שמתוך כך ילכו האומותהעולם של ארה\"ב או מדינת ענגלאנד ללחום עמהםלטובת הרבנים והדת ãñúכל מי שיש בו עדיין הנקודה של אמונה צריך להתריעבעד כבוד התוה\"ק ולמחות כנגד הציונים, כי אין כאןמלחמה על איסור אחד אלא על האמונה כולה åñúäøöאחר שניצול מהצרה על ידי שנעשה לו נס, מזה ישהוכחה שלא נסתלק ממנו ההשגחה פרטית, שהרי עשהלו הקב\"ה נס להצלתו, ואם כן מתברר שגם הצרה לאעוונו, אם כן שפיר יכולים לשמוח בהצרה ã היה מצד המזל, אלא היה בהשגחה פרטית, כדי לכפרמה שהקב\"ה עושה נסים להושיע את ישראל בעת צרתם,הרי בזה כל מי שרואה הדבר, הוא רואה בעליל ההשגחהשיש בכך, ואולם אלו המתבוננים ומבינים בעומק, המהרואים שבהצרות עצמם היו עוד נסים גדולים יותר מכפימה שהיה בהישועה çëמי שניצול מן הצרה מוטל עליו החובה ביותר להיות עבדנאמן להקב\"ה ולהתוה\"ק áòמכיון שהשתלשלות גלות וגאולת מצרים הם שורש לכלהגאולות בעתיד, על כן היו אצל יוסף כל התלאותהללו, כדי שגם כאשר יבואו תלאות שונות על אישמישראל בדורות העתידות, יתעורר בעבורו כח ההצלהשהיה אצל יוסף הצדיק, שעל ידיה ינצל גם הוא מסבלתלאותיו ÷âîúòøöצרעת בא מתגבורת מרה שחורה, ומרה שחורה בא עלידי התבודדות, והרפואה של תגבורת מרה שחורה שילך
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã áéøúïéàåùéðכאשר האדם שש ושמח במה שהגיע לחיתון, צריךלהיות עיקר הרגש השמחה על התכלית הנרצה שישבשמחה זו, והיינו במה שהולך ומקים בית נאמן בישראלומעמיד דורות ישרים לה' ולתורתו שיהיה מהם כבודשמים èîùíéúî éçåúéðע\"י הניתוחי מתים המה תופסים ברשתם גם מיראי ה'שלא היו יכולים להתקרב אליו בחיים חיותו כיון שהיהמתחבא בביתו ולא השתייך להם, אבל בהגיע זמן פקודתול\"ע אז פורשים רשתם גם עליו ונוקמים בו, כדי לעקורכל אמונה בהשארת הנפש èîúãåøîðאף שכבר מלך נמרוד לפני לידתו של אברהם אבינו, עודהאריך ימים ושנים נגד כל ימי אברהם, עד שנהרג בימיאבלותו של אברהם אבינו, והוא בשביל שנמרוד הרשיעמאד על כן נעשה לו נס על ידי הסט\"א שישאר בחייםכדי לנסות את הבריות àéäìöää ñðמי שראה כל השתלשלות הענינים שעברו עלינו, יודעברור כי אי אפשר להכחיש הדבר אשר הכל היה בהשגחהפרטית åכל אחד יודע אשר כל יהודי שניצול ממחנות השמדרח\"ל, היתה הצלתו בניסי נסים שלא כדרך הטבע כלל,ומעתה עלינו להתבונן ולראות על ידי מי נעשו לנו הנסיםהללו, אשר זה יתברר לאיזה תכלית הביאו הנסים ãéכל הדברים שעברו בעת התלאות של המלחמה, היה הכלבנסים ונפלאות, וכל איש יהודי שעבר אותם הזמנים ונשארבחיים חיותו, הרי אין חקר להנסים שנעשו לו çëהנסים שנעשה עמנו בדור האחרון בכל התלאות תחת ידהרשעים בזמנים אלו, אשר כבר היו נדונים בעוה\"ר, היהבבחינת ניסא דיחיד, כי רק יחידים ניצולו ונשאר רק איזהשארית ãðאנו שזכינו להצלה בנסי נסים אין לנו לשכוח וצריכיםלדעת שעשה ה' עמנו ככה בשביל שיש לנו תכליתושליחות המוטל עלינו להרבות כבוד שמים ÷âכל אלו היהודים שניצולו מהתלאות שעברו עלינו, הריבאמת היו כולם נידונים כבר להריגה רח\"ל, ונמצא שזכוכולם למחילת עונות ÷áéבעת התלאות שעברו עלינו, ראו בחוש שאנו ניצולים רקעל ידי שהקב\"ה עושה עמנו נסים ונפלאות, כי הלא ראועין בעין שהם עמדו עלינו לכלותינו והיו רוצים בכליוןגמור ח\"ו, אלא שכל איש יהודי שנשאר בחיים היה זאתבנסים ונפלאות ÷äëאותם המועטים שזכו להנצל, היתה הצלתם בתכליתמיוחדת למען קיום הכלל ישראל, ולעורר באתערותאדלתתא שנזכה לביאת המשיח ÷èîכל הנסים שעשה השי\"ת עמנו היה כדי שנגיע לתכליתנרצה, וזהו עיקר השבח והודיה להשי\"ת על ההצלה,שנקבל על עצמינו להגיע אל תכלית רצון הבורא ב\"ה,ולעשות השליחות המוטל עלינו ÷èîמאותו ההצלה שניצלנו נמשך ונשתלשל ממנה ענין גדול,אשר זה היה באמת תכלית הצלתינו שבעבורה נשארנו,והוא, כדי להקים דורות בני ישראל על דרכי התורהוהיראה, אשר זהו חסד גדול מהקב\"ה שנשארו עדיין זרעישראל שהם מתנהגים על אותו הדרך כאשר היה בימיםמקדם ÷òכל ההשתלשלות וגלגולי הסיבות היה הכל מן השמיםאשר הרשעים דימו וחשבו להשמידנו ח\"ו כמו שהרגורח\"ל הרבה נפשות מישראל, והיה חפצם ורצונם לכלותאת כל ישראל ח\"ו, אמנם מן השמים הסתבב הדברבכמה גלגולי סיבות, שלבסוף לא יכלו לעשות לנומאומה ÷áòúåðåéñðיש כאלו ששרדו לחיים מהמלחמה האחרונה כדי לשוםשארית בארץ בדרכי היהדות, ויש ששרדו לחיים בשבילשיהיו נסיון להדור, ועל כן מוטל על כל אחד לבחורבטוב, כדי שיזכה להיות בין הללו שנשארו לתכליתâé÷ ,å הטובאשת פוטיפר התגברה על יוסף בכח הכשפים ובכוחותהטומאה חזקים מאד, עד שהוזקק לברוח בפועל, ואולםתיכף כאשר ברח ממנה ועמד בנסיון, נתגבר אצלוביותר כח הקדושה, ומעתה שוב אכן לא התיירא ממנהעוד çéìàåé íéðéðò çúôî éøáã ëøúוהפעולה בדברים הטובים, מתקן לעומת זה החטא שהיהבמעשה çìúúåøéùòכמו שמצינו אצל משה רבינו שעשיית הלוחות היו פעולהוהכנה שיוכלו ישראל לקבל הלוחות שניות ויזכו לתוה\"ק,ובפעולה זו זכה להשפעה גשמיית וטוב עולם הזה, הריכן הוא במי שפועל ועושה בעצמו ההכנה לתוה\"ק הואגם בזה פועלו של הקב\"ה ומגיע לו נסורת שהוא השפעהגשמיית וטוב עולם הזה çéùבלוחות ראשונות היו ישראל במדריגה רוחנית גבוהה ולאשייך לומר שהעשיר משה מפסולתן של לוחות, אבלבלוחות אחרונות שישראל ירדו ממדריגתם אחר חטאהעגל, וקיימו המצוות בבחינת שלא לשמה היה שייךלומר שיתעשר משה רבינו מפסולתן של לוחות לקבלריבוי של השפעה גשמיות çéùכל מי שמתמנה להיות לראש צריך להוציא אל הפועלכמה דברים בעניני היהדות, ועל כן כיון שבעיני העולםנחשב העשירות לחשיבות ומעלה שלכן הם שומעים יותרלדברי העשיר, הרי נמצא שהעשירות הוא גם כן אמצעישיוכל להוציא אל הפועל אצלם מה שהוא רוצה בענינייהדות èôùמשה רבינו לא היה מבקש עשירות כלל ועיקר, ולא היהלו שום הרגש לדבר זה, כי מהו החילוק אצלו אם הואעני או עשיר, ועל כן אף אם ניתנה לו העשירות לא היהנחשב אצלו לשכר, אולם בלוחות שניות היה צורךלעשירות למען הנהגת הדור כדי שיהיו דבריו נשמעיםאצלם כראוי öùרק הללו שנותנים רק בעד דברים טובים, אצלם יתכן שגםאחר שנותנים ותורמים הרבה, יכולים עדיין גם הם עצמםלהיות עשירים, אבל מי שנותן בעד העגל אינו נשארבעשירות כלל לפי שהעגל לוקח ממנו כל מה שיש לו åöùיש צורך גדול במעלת העשירות, כיון שזקוקים ליתן בעדדברים טובים, מאחר שבלי זה אי אפשר שיהיה קיוםובסיס להפעולות הנצרכות æöùמכיון ששמע משה מהקב\"ה שכל הדברים שמשתמשיםשלא לתכלית היהדות הוא בבחינת פסולת, על כן עמדוהשתמש בכל דבר רק למען היהדות במסירות נפש, וכלדבר שהיה אצלו בכולם השתדל לעשות בכך איזה פעולהועשיה למען כבוד השי\"ת, ובכך הגיע להעשירותהאמיתי æöùúåëìî éâåøä äøùòאף שראובן לא פגם במכירת יוסף נענשו עשרה הרוגימלכות גם עבור ראובן, כי עבור הפגם במכירת יוסףנעשה עידן ריתחא ועל כן נתפס גם ראובן עבור מעשהבלהה ÷ìãéúòהאדם צריך להיות רואה מן העבר מה שמשוער לבואבעתיד, וזהו אומרו שהחכם רואה את הנולד, היינו שרואההקלקול שנולד מכבר ומה היו הסיבות שגרמו לכך, ומזההוא מתבונן למצוא הדרך הנכונה למנוע את הסיבות הללושלא יבוא כן גם בעתיד ãñùíâôבזמן שיש חטאים בעולם אז נפגם גם הארץ עצמו, ועלכן אותם המינים הנמצאים במים אינם נפגמים עמהם, כיוןשהם בים ולא בארץ הנפגמת âöïáä ïåéãôאב הפודה את בנו מקיים עצם המצוה שאין עליה שכרבעולם הזה, אולם כיון שבמצוה זו הוא גם מהנה אתהכהן ליתן לו כסף הפדיון, הרי נהג בזה מנהג הטוב ביןבני אדם כי יש לו להכהן הנאה מזה, ועל זה שפיר מגיעלו שכר גם בעולם הזה, ועל כן מברך שהחיינו éùíéøåôאף למאי דקיימא לן דבטלה מגילת תענית, באופןשהוקבע היום טוב על נס הצלה ממיתה לחיים, דומיאדמרדכי ואסתר, עדיין צריך לנהוג בו פורים áבפורים נעשה הנס בלא פעולה גשמית ועל כן נכתבבמגילה, כי מה שנכתב במגילה נעשה חלק מהתוה\"ק,ומה שנכתב בתורה שוב אין צריכים לעשות פעולהגשמיית במלחמה להוציאו אל הפועל, כי בודאי יכוליםלהוציאו אל הפועל אף בלי זה ÷åðñçðôמאחר שיצא ממעשה פנחס השתלשלות הקדושה עדלדורי דורות בברית כהונת עולם, וגם שהוא יבשר טובבביאת המשיח, הרי מכל זה התברר להם שבודאי היוהנסים מן השמים ממקור טהור מסטרא דקדושה áéפנחס קנאה היה ראוי לקבל השכר להיות מלאך קיימאוגואל ישראל, אולם עדיין היה חסר זכות של מצוה זו,
âéøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãהסטרא אחרא היא בריאה מהשי\"ת, אבל הוא באופן כזושתכלית בריאתה הוא כדי לנסות בהם את הבריות áñיתכן שיהיו אותות ומופתים שיבואו מצד הקדושה מןהשמים, אשר התכלית שלהם הוא גם כן רק כדי לנסותאת ישראל אם יעמדו בדבר זה, שלא ישגיחו על שום נסומופת אם הוא נגד ההלכה ÷ãëהשי\"ת ברא העולם הזה להיות עולם הנסיון אשר עיקרעבודת האדם הוא לעמוד בנסיונות, ועל כן אין העולם הזהסובל שיהיה בה דבר כזה שלא יוכלו לטעות בה æöøהיצר הרע מתגרה ביותר על המנהיגים והעומדים בראשמערכות ישראל להכשילם במעמדם, ומכיון שכן המהעלולים ביותר ליפול בנסיונות רבות ח\"ו àôùíéñðאף למאי דקיימא לן דבטלה מגילת תענית, באופןדמרדכי ואסתר, עדיין צריך לנהוג בו פורים á שהוקבע היום טוב על נס הצלה ממיתה לחיים, דומיאאחר שניצול מהצרה על ידי שנעשה לו נס, מזה ישהוכחה שלא נסתלק ממנו ההשגחה פרטית, שהרי עשהלו הקב\"ה נס להצלתו, ואם כן מתברר שגם הצרה לאעוונו, אם כן שפיר יכולים לשמוח בהצרה ã היה מצד המזל, אלא היה בהשגחה פרטית, כדי לכפרכשאדם נמלט מן הצרה ועושה סעודה, עדיין אינו יודעאם הוא סעודת מצוה, כי הלא יתכן שהיה שלא פרע חובובזה, ואם כן במה הוא שמח, אמנם אם יכולים לומרמתברר בזה שגם הצרה היה בהשגחה פרטית ã שירות ותושבחות, והיינו שניצול מן הצרה בדרך נס, הרישפיר ראוי לעשות יום טוב גם בזמנינו על נס, כשהכוונהמעתה צריכים להזהר ביותר שלא לעשות חובות חדשים ä הוא על חביבות היסורים, במה שנפרע חובו בכך, אמנםאם רואים שהנס מביא אחר כך טובה וכבוד שמיםוקדושה וטהרה ואמונה שלימה בהקב\"ה, יש הוכחה מזהשהנס היו ממקור טהור מסטרא דקדושה ע\"י הקב\"ה, אבלאם רואים שמביא להיפוכו להיות גרמא להרחיק מדרךהקדושה או לגרום נזק והפסד לקדושה אזי מתברר מזהשהיו הנסים מצד הסט\"א ç ,àéהנסים לא יעשו לטובה או לרעה רק לצדיקים גמוריםאו לרשעים גמורים, אבל הבינונים כדרך מנהגו שלעולם יעשה בהם טובה או רעה כדרכם וכעלילותם àéכל הגלגולי סיבות ביוסף הצדיק ואחיו הכל היה בנסיםונפלאות, ואפילו כאשר כבר הגיע למצרים היה כלההשתלשלות בנסים èìכל קיום הכלל ישראל הוא בניסי נסים, ואין לנו להשעןאלא על אבינו שבשמים, שהוא עושה לנו נסים, וגדול כחהרועה המצילן ãðאף שכל קיומינו תמיד הוא בנסים, הם נסים כלליים, והואניסא דרבים, ועל כן לא שייך לברך עליהם, כיון שהםענין הכולל את כל החיים ואת כל עם ישראל כולו, ורקבאופן כשניצולים ממאורע בנס פרטי, אז כבר צריכיםלברך על כך ãðכשנעשה איזה נסים לישראל ואחר כך יוצא ומשתלשלמזה כבוד שמים, זהו ההוכחה שהנסים הללו היומהקב\"ה âñאם האדם ניצול מצרה גדולה, מאחר שלא עביד קוב\"הניסא לשיקרא, ודאי שנעשה הנס או על העבר לפי שהיהלו איזה זכות גדול, או על להבא בשביל שיבוא איזה זכותלרבים על ידו áòמכיון שהמים הם מקום הטהרה על כן כל הנסים שעשההקב\"ה לישראל לא עשאן אלא על המים, כדי להורותבזה שמקור הנסים צריך להיות דוקא בטהרה åöכל קיום עם ישראל בגלות בין האומות הוא בבחינתשה אחת בין שבעים זאבים, ויזדקקו תמיד שיעשההקב\"ה עמהם נסים ונפלאות להנצל מידי הקמים עליהםãë÷כשנעשה נסים ונפלאות וישועות למי שהוא שפל וירודבאמת, מתגלה ביותר תכלית הבריאה, אם כן באמת אדםכזה ראוי יותר לכך, ויש ביכולתו יותר בניקל להמשיךנסים ונפלאות ÷åëאם האמת כדברי הציונים שנעשה להם נסים במלחמתם,הרי זאת אומרת שעל פי דרך הטבע לא היה באפשרישינצחו, ואם כן מי נתן להם ההיתר להפקיר דם נפשותמישראל לצאת למלחמה åðúíéòùøì íéñðעל נסים מצד הקדושה הבאים לצדיקים יש ח\"ו קטרוגגדול למנוע ולעכב ולכן לא בניקל יכולין להגיע לזה,המסייעת להם ç משא\"כ לרשעים ונביאי שקר יש כח גדול מצד הסט\"אàëøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãולכן זיכו אותו מן השמים שיבוא לידו מצוה זו של אותוהקנאות çöøåáéö ìù øáã íìòä øôאשמת העם גורם אצל הסנהדרין סמיות עינים ועל כן שובאינם רואים את האמת, ואחר כך חוזר הדבר אל כלהציבור שעל ידי סמיות עינים של הסנהדרין טועה כלהציבור בההוראה המוטעת שלהם àìúäñðøôהמשתדל בפרנסתו לזון בניו ובנותיו כשהם קטנים אכןהוא מקיים מצוה, אבל הוא בבחינת מצוות שאין בהתורה, ואין מגיע על ידיה לבחינת הקדושה ìùáהעוסק במשא ומתן לא רק במה שהוא זקוק לצורך פרנסתואלא שמתעסק בכך למען הרבות ממון לבד, נכשל בעשייתדברים שלא כהוגן, וכבר רק בהליכתו למקומות עבודתוומקומות משאו ומתנו הוא מתגשם מכך כל כולו áìùכאשר הולך למקום פרנסתו יהיה על לוח לבבו אותו הזמןשל תורה ותפלה, ולא יהיו ח\"ו במצב שכאשר הולכיםלעסק ומשא ומתן ישכחו כל כולו מה שעסקו בתורה çìùאם יש לו לאדם אמונה שלימה שכל פרנסתו הוא מןהשמים אז אינו מונע את עצמו מלקבוע עתותיו לתורהכראוי îãùאחר ביאת המשיח לא יצטרכו ישראל כלל לעסוק בצרכיפרנסתם, ואמנם כל זמן שלא זכו עדיין לביאת המשיחגרם החטא שצריכים לעסוק בצרכי פרנסה ðùאף בזמנים אלו כאשר מוטל על האדם חובת פרנסתו, ודאישעדיין צריך שיהיה העסק בזה באופן הראוי אשר ישארלו פנאי כראוי לעסוק בתורה ובעבודת השי\"ת àðùóåöøôמי שיודע ומכיר בשרטוטי הפנים, יכול להכיר בצורתפרצופו של אדם מדותיו ובחינת נפשו, שהרי אמרו שהיוראוי לכך ò מוסרין רזי תורה רק למי שהכירו בשרטוטי הפנים שהואúåøùôמה שהיה הגורם אפילו לרבנים יראי ה' שיפלו בפחיוקשים של הפשרות, והוא מה שחשבו שמוטל עליהםלמצוא אופני תיקון לכל סוגי היהודים במדינה, ודבר זהאי אפשר לעשותו רק באופן שמוכרחים לוותר מדרךהמקובל ולעשות פשרות ואופני וויתורים שונים כדישיתקבל גם אצלם ãñùבמכת ארבה פרעה רצה להגיע לאיזה פשרה ושאל מי ומיההולכים, והנה ממצב כזה היה משה רבינו מפחד, שהיהחושש שכאשר ישמעו ישראל שפרעה רוצה להתפשרבאיזה אופן, אז יאמרו שבודאי צריכים להגיע עמו לידיפשרה בכל אופן שהוא כדי שיוכלו לצאת ממצרים æòùכל פשרה שמציעים כבר מסמא העינים, ואם רק יש עלהדבר השם פשרה, כבר נאחזים בתוך המרמה ונתפסיםעם כך והולכים עם הזרם æòùבענין הנוגע לחינוך אי אפשר לוותר כלל ולעשות שוםפשרות æòùהמנהיגים אשר הגיעו למצב לעשות פשרות בעיקרי דתתורתינו הקדושה נעשה מזה חורבן הדת והיהדות áðú÷éãöכל זמן שהצדיקים עדיין בחיים חיותם בעולם הזה, לאהוא לריק â נודע להם ענין מתן שכרם, עד שחושבים שכל יגיעתםתלמיד חכם להזהר ביותר שלא לצאת יחידי בלילה מפניהמזיקים, לפי שבאנשים פשוטים אינם מתגרים כל כךמאחר שאינם מתקנאים בו, אבל בתלמיד חכם יתכן יותרשיתגרו ח\"ו, כיון שכוחות הטומאה שונאים את היראי ה',וביותר מי שהוא איש צדיק çìבאותו המקום ששם נמצא מחשבתו של האדם שם הואביתו, ולכן כיון שמחשבתם של צדיקים הוא בשורשהטהרה, הרי על זה אמרו שדירתן של עופות טהורים הואעם הצדיקים èìאם רוצים לבקש ולחפש את האמת, הרי יכולים למצואאותו בתוה\"ק, אמנם כיון שהלבבות קצרות והשכל קצר,לכן העיקר הוא שצריכים לזכור כלל גדול, אשר כל מהשאמרו הצדיקים זהו אמת ויציב, ואולם יש כלל שהואעוד גדול יותר מזה, אשר כל מה שהרשעים אומרים, זהושקר èðדרך הצדיקים האמיתיים כאשר נופלים לתוך עת צרה ח\"ועושים תשובה להתבונן בדרכיהם ובמעשיהם ומפשפשיםבהם אם לא נמצא בהם איזה חטא ועון, וגם כאשרהשי\"ת עוזר ומושיע אותו להצילו מן הצרה הוא שוב
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã ãéøúנסים הנעשים לדבר כזה המעכב טובתם וישועתם שלישראל, אי אפשר שיבוא על ידי הקב\"ה ומסטרא דקדושה,אלא על ידי שליחות השטן éהנסים הם מה שהקב\"ה עושה להציל את בני ישראלמהסכנות והתלאות שהם גורמים לישראל, ואולם מישרוצה לייחס הנסים אל הכופרים ל\"ע, הרי הוא כופרבדומה להם åðאי אפשר להשיג הדבר ולא יאומן כי יסופר שתהיההאפשריות שאיש יהודי שאמר שמע ישראל וגו' אף פעםאחת בחיים, שיוכל לחשוב אף לרגע אחת שהקב\"ה עשהנסים להרשעים æðòîùðå äùòðכאשר קרבו בני ישראל להר סיני זכו למדריגה גבוה עדשהבינו לדעת שאי אפשר להם לשמוע בדבר ה' רק באופןשיכינו עצמם בהכנה דרבה שיהיו ראויים לכך, ועל זהאמרו נעשה ונשמע åèúúåéçöðמשה רבינו השאיר לנו את התוה\"ק לדורות עולם, ורצהשיהיה התוה\"ק נצחיות בישראל, וזה אפשרי רק באופןכשלא יתערבו ישראל עם הרשעים על כן הבדיל והפרישהערי מקלט אשר שם יהיו ההורגים בשוגג, ונמצא שבזההפריש את הרשעים הללו מישראל, ומתוך כך תהיה קיוםלכל התורה כולה äòכל אותו הכוח שיהיה הדבר נמשך לדורות העתידות,נעשה על ידי שנכתב אותו הענין בתורה, והיינו שמכיוןשהתוה\"ק הוא נצחיות לעולם, על כן אותו דבר שנזכרבתורה מועיל לדורות עולם באופן נצחי ÷äîהתוה\"ק הוא נצחיות לדורות עולם, כי מה שלא כתובבתורה יתכן שיועיל באופן ארעי, אבל דבר הכתוב בתורהכבר נמשך בכח נצחי ÷åðכל אדם שעושה מצוה בלב שלם, משפיע כח הקדושהלא רק לאותו אדם עצמו, אלא מביא השפעה בכלליותלכל העולם שיתעוררו גם אחרים לדבק בקיום מצוה, וגםנשאר להיות כח נצחי לעולם ועד ÷áñäìåâñבכל מצוה יש סגולה מסויימת התלוי בשורש קיום מצוהזו, ולא נתגלו סגולת כל מצוה, שאילו נתגלה נמצאוהמצות מקצתן קיימות ומקצתן בטלות ÷èðסגולת המצוה של כיבוד ושימוש, שעל ידיה זוכיםלהושיע את ישראל ÷ñäëåñמצות סוכה הוא זכר לענני הכבוד, אף לשיטת רבי עקיבאשסובר שנצטוינו במצות סוכה להיות זכר להסוכות ממש,את הסוכות ממש שעשו במדבר היה זכר לענני הכבוד,והסוכה הוא זכר למצות הסוכה שעשו במדבר שהיה זכרלענני הכבוד áëùעיקר הידיעה הנדרשת בקיום מצות סוכה, הוא שידעהאדם שיושב בסוכה âëùאם בעת שיושבים בסוכה יודעים שנמצאים בצילאדמהימנותא, כן כאשר חוזרים ונכנסים לבית צריכים גםכן לזכור שתהיה באותו הקדושה שקבלו בעת שישבובסוכה, וככה יש המשך של קדושת מצות סוכה בכלהשנה áîùהמנהג היה כאן אפי' במקומות החשובים ביותר ואצלהשומרי תורה ומצות בתכלית, שהיו עושים סוכה רקבחצר הבית המדרש ושם קדשו על היין וכו' ואחר כךהלכו לגמור הסעודה בביתם, ועל ידי שבאו לכאן מקצתיהודים שהתחילו לבנות סוכה לעצמם השפיע הדבר עלכל הכלל כולו âîùמצות סוכה מורה ובא על הפירוד מהערב רב שלא יהיועמהם לאחדים âîùכל אלו שהם בכלל בני ישראל הכשרים, כולם יהיומאוחדים בבחינת הסוכה אשר בתוכה אין פירוד, ולאיהיה שום פירוד בין בני ישראל הללו îãùúåëåñחג הסוכות נקרא בתורה בשם חג האסיף, ואכן יוכל כל אחדלאסף אצלו את הכוחות דקדושה çìùàøçà àøèñניתן מן השמים הכח והיכולת להסט\"א לעשות מעשיםשנראים לנסים גלויים כדי להטעות בזה את הבריות, וכמושאמרו הבא לטמא פותחין לו çנסים הנעשים לדבר כזה המעכב טובתם וישועתם שלישראל, אי אפשר שיבוא על ידי הקב\"ה ומסטרא דקדושה,אלא על ידי שליחות השטן éìàåé íéðéðò çúôî éøáã çéøúכן הוא במי שפועל ועושה בעצמו ההכנה לתוה\"ק הואגם בזה פועלו של הקב\"ה ומגיע לו נסורת שהוא השפעהגשמיית וטוב עולם הזה çéùíéøåäè úåôåòתרנגולתא דאגמא שהיו מחזיקין בטהורה ולאחר זמן ראוהשדורסת, אותו המין היה מתחילה עוף טהור ולא היתהדורסת ואוכלת, ועל כן אמרו שיכולים לאכלה, אמנם עלידי קלקול הדורות נכנס בה כח הטומאה עד שקבלה סימניטומאה ונעשה עוף הדורסת ÷èöמסורת העופות בא לומר אשר אותם המינים אינם יכוליםלהשתנות לעולם, והיינו שמן השמים אין מניחים שיתאחזכח הטומאה באותם המינים כדי שלא להכשיל העולם ÷èöנשמות צדיקים אשר צריכין איזה תיקון לפי מעשיהםמתגלגלים בעופות טהורים, ועל ידי שנשחטים שחיטהכשירה בברכה ומכסים דמם בברכה זהו תיקונם æðøúåæòלצורך קיום התוה\"ק זקוקים ומוכרחים להשתמש במדתהעזות, והיינו שיחגרו בעצמם עוז ותעצומות לא להתפעלולהתבטל בפני זרם העולם, אמנם במקום שאין צורךבעזות מוטל על האדם להיות צנוע ומעלי בכל תהלוכותיו,וההשתמשות בעזות במקום שאין צורך הוא מדה רעהומביא לידי נגיעות ולידי פניות וכדומה åîøאותו בעל המאמר האומר הוי עז כנמר וכו', והיינו שצריכיםלהתנהג בעזות בנוגע ליהדות, הוא עצמו היה אומר עז פניםלגיהנם ובושת פנים לגן עדן, שבמקום שאין צורך להתחזקביהדות נגד זרם העולם, מוטל על האדם להיות צנוע ומעליבבושת פנים ובדרך ארץ בכל תהלוכותיו æîøäåðòמי שהוא באמת עני בדעת ויודע ומכיר חסרונו ועל ידיזה מקטין עצמו, גם זה חשוב בעיניו ית' ויש לו תוארעניו ÷åëכשנעשה נסים ונפלאות וישועות למי שהוא שפל וירודבאמת, מתגלה ביותר תכלית הבריאה, אם כן באמת אדםכזה ראוי יותר לכך, ויש ביכולתו יותר בניקל להמשיךנסים ונפלאות ÷åëכאשר יעקב יצא מבאר שבע נחסר מכח הקדושה שהיהשם בעת אשר גם יעקב אבינו היה שם, ואף שיצא ע\"פציווי אביו, אבל מכיון שהצטער יצחק אבינו על חסרוןכח הקדושה נחשב לו לפגם וע\"ז אמרו שנענש על ביטולכיבוד אב, אולם יעקב אבינו בגודל ענותנותו לא העלהעל דעתו כלל שיציאתו מן העיר גרם לחסרון בכחהקדושה ÷åñיוסף הצדיק ודאי שידע והכיר רשעותו של שר המשקים,ועל כן לא רצה לבקש ממנו טובה רק מחמת ענותנותו הזכירלו כי אם זכרתנו, כי אם לא היה מזכיר היה מתגלה שהואחכם היודע מה שבלבו של אדם ויודע שהוא רשע ÷èòנח אף שהוזקק להוכיח ולייסר את בני דורו, אבל יחד עםזה היה איש צדיק תמים דהיינו עניו ושפל רוח áøככל שהאדם עולה ומתעלה בתוה\"ק הוא מבין ויודעביותר שעד עכשיו לא ידע ולא הבין עדיין כלום, ועל כןמי שזוכה לכתר תורה ולומד תורה לשמה, יש לו לבנשבר ונדכה כיון שמבין ומשיג עד כמה לא זכה עדייןעד עכשיו למדריגה נכונה æñøàçéùîã àúá÷òביאת המשיח יהיה דווקא לדורינו דור השפל של עקבתאדמשיחא כי יש התגלות החסדים ביותר כשהוא נשפעלשפלים, אבל להגיע לזה מוכרח שנהיה שפלים באמתבעיני עצמינו ÷åëאף שהעולם הזה היה תמיד מלא ברעל הפגעים, אולםעכשיו בימי עיקבתא דמשיחא אויר העולם יותר מלאבהרעל של כל עניני פגעי הזמן בעוה\"ר âîø÷çöé úãé÷òאף שלא נשחט יצחק בפועל בהעקידה, אולם נשמתונתהפכה ונחלפה, שנשמת יצחק נכנס בהאיל ונשמת האילנכנס ביצחק, ועל ידי זה קיבל נשמה מעולם הדכורא והיהיכול להוליד ÷åöúåø÷òהיו אמותינו עקרות כדי שהאבות הקדושים יתפללועליהם, ובזה יפתחו הצינור של ההשפעה הלזו גם עלהדורות העתידות ÷âîáø áøòהערב רב גרמו תחילה שבני ישראל יפגמו במחשבהונעשו מושרשים באותו הבחינה שנעשה בו אחר כך חטאהעגל, ועל ידי שנעשו במחשבתם מושרשים בבחינה זויכלו הערב רב להתגבר בדבר זה àö
åèøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãיש ח\"ו כאלו שהניח הקב\"ה להנצל ממחנות השמד רח\"לכדי לנסות בהם את ישראל, והנסים שנעשה להם להנצלנעשו על ידי השטן, כדי שהם יהיו מסיתים ומדיחים אתישראל, ולהפיץ מינות ואפיקורסות בעולם רח\"ל ולעכבאת הגאולה ãéהסטרא אחרא היא בריאה מהשי\"ת, אבל הוא באופן כזושתכלית בריאתה הוא כדי לנסות בהם את הבריות áñמה שאנשי דור הפלגה הצליחו להתכנס בכוחותמאוחדים, לא היה הדבר בדרך הטבע אלא שכוחותהסט\"א סייעו להם שיוכלו להגיע לידי כך èñùäùåã÷ã àøèñמאחר שיצא ממעשה פנחס השתלשלות הקדושה עדלדורי דורות בברית כהונת עולם, וגם שהוא יבשר טובבביאת המשיח, הרי מכל זה התברר להם שבודאי היוהנסים מן השמים ממקור טהור מסטרא דקדושה áéאף שנעשו ליעקב אבינו נסים גדולים להנצל מעשו ומלבןומצרת דינה, לבו היה נוקפו בפחד על עצם הנסים הללו, מייודע אם לא נעשו לו אותם הנסים על ידי השטן ח\"ו, מכיוןשלא התברר לו עדיין שכל אותם הנסים הביאו איזה תכליתהנרצה לכוחות הקדושה, וכשנתגלגל הדבר שירד יוסףהצדיק למצרים, התברר לו למפרע על כל הנסים והנפלאותשנעשו לו, שכולם היו מהקב\"ה מצד הקדושה áéצריך כל אחד לחשוב בנפשו אם הנסים שנעשו לו היהמקורם טהור שנעשה על ידי הקב\"ה או ח\"ו להיפוך,ואמנם כאשר יעזור לנו הקב\"ה, ונזכה להעמיד דורותישרים על דרך ישראל סבא, אז נדע שהיה הצלתינו עלידי השי\"ת ומצד הקדושה ãéכל מי שהיה שם בהמחנות וניצל משם, יודע שכלתהלוכות ההצלה היו בדרך נס, ומעתה כיון שהיה בדרךנס מי יודע מאיזה מקור היו אלו הנסים, אולם כשהולכיםבדרכי הקדמונים, וגם זוכים להשריש וליטע כח של יהדותוהמשכת דרך התוה\"ק לעצמו ולאחרים, אז יש בכל זההוכחה, שהיו הנסים וההצלה מן השמים מסטראדקדושה àòàéîùã àúòééñעל ידי שהאדם מתייגע בתוה\"ק כפי אפשריותו, אז לארק מה שהוא זוכה להשיג כפי ערך הגבלת הבנת שכלו,אלא שהוא זוכה לעזר ממרום להשיג בתוה\"ק אף יותרמכפי הגבלת היכולת של שכלו והבנתו åøעל ידי שיש לאדם מתחילה הרצון ליראת שמים, הרי זהמסייע שיהיה לו סייעתא דשמיא שיוכל ללמוד תורה אשרעל ידיה זוכה ליראת שמים בפועל, אבל אם האדם באללמוד בלי מחשבת יראת שמים, אז אין זה שוה כלום ëøכל איש יהודי שיש לו איזה כח השפעה ביהדות וקצתסייעתא דשמיא, אם נמצא אצלו וסמוך לו איזה איש בלתיהגון, הרי הוא מקלקל ומפסיד גם בעבור השפעתו æëøזקוקים מאד לסייעתא דשמיא כי יש התנגדות ליסודהתורה מרוב העולם בעוה\"ר, ואין הכוונה מאומות העולםאלא בעוה\"ר מהערב רב, ועל כן זקוקים להתחזקות עצוםוכח גדול æëøבעת שנמצאים בתוך הבתי כנסיות ובתי מדרשות זוכיםלהשראת השכינה, וכמו שאמרו עשרה שיושבין ועוסקיןבתורה שכינה שרויה ביניהם, והכוונה כשהוא באופן אשרזוכים לסייעתא דשמיא שלא יכשלו חלילה בהרהוריםרעים, ולומדים התוה\"ק במחשבות טהורות æòøאותם התלמידים שעוסקים בתורה כראוי לשם שמיםולתכלית נרצה ביהדות ומתנהגים כהוגן, יש בו גם קידוששם שמים שלומדים ממנו בני אדם, ומכיון שכן ישלתלמידים כאלו סייעתא דשמיא ומתוך כך זוכים גם הםשיכנס הברכה בכל הענינים הן בתוה\"ק והן בשאר כלהדברים áöøתלמיד חכם שיש לו סייעתא דשמיא, יש לו אותו הכחשהוא יכול להבחין בפרשת דרכים איזה הוא דרך התורההאמיתי ואיזה הוא הדרך השקר èöøכאשר יש לאדם סייעתא דשמיא ויש לו רצון לילך בדרךהאמת, הוא מכניע את עצמו בהכנעה ומבקש האמת àùשכאשר האדם הוא תמיד במצב של מוסיף והולך ביהדות, אזזוכה לסייעתא דשמיא שמתעלה ממדריגה למדריגה çìùשוחט שאינו מראה סכינו לחכם ובזה מזלזל בכבודו, עלידי כך אין לו סייעתא דשמיא, וזה יהיה גרמא בנזקין דלאאסתייע ליה מלתא להעמיד הסכין על בוריה ולא ירגישבפגימה âéúäðëñאלו העושים מעשי זמרי והדומה לזה, לא רק שהמה אינםמצילים מן הסכנה אלא שהם עוד הגורמים את הסכנההמרחפת ח\"ו, שהרי אי אפשר להכחיש מה שמבוארèéøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãכל הענין מה שהשליכו את יוסף אל הבור, רומז על הזמן שלהגלות הרביעי בגלות אדום, אשר אותו הבור מלא נחשיםועקרבים של הערב רב, שהם יהיו אז המנהיגים ÷åìזקוקים מאד לסייעתא דשמיא כי יש התנגדות ליסודהתורה מרוב העולם בעוה\"ר, ואין הכוונה מאומות העולםאלא בעוה\"ר מהערב רב, ועל כן זקוקים להתחזקות עצוםוכח גדול æëøמצות סוכה מורה ובא על הפירוד מהערב רב שלא יהיועמהם לאחדים âîùהמשכן בא לכפר על חטא העגל אשר נמשכו בני ישראלאל החטא על ידי הערב רב, ולכן כאשר הוקם המשכןוהביאו כל הקרבנות שם, היה הכל באותו תכלית להיותכפרה על חטא זה, ועל כן הוזקקו ישראל להיות אזבכוונה מיוחדת לתיקון אותו הפגם ולהתרחק מן הרשעיםבתכלית הריחוק èñùלא היו ישראל במדבר זקוקים לכל כך דיינים בעבורעצמם, אלא שהעמידו שם דיינים הרבה כדי שאותםהדיינים יוכלו להספיק גם בעבור הערב רב, וכדי שהערברב לא ימנו דיינים משלהם âöùסדרו התמנות הדיינים במדבר שלכל אחד יהיה לבדמהערב רב עשרה אנשים כשרים מזרע ישראל, כדי שלאימשך אחר הערב רב âöùישנם כהיום כמה סוגי כינוסים ואיחודים, וגם אצלהרבנים, ואין לכחד כי אכן נמצאים גם ביניהם יראי ה',אולם אין להתעות עצמינו מלידע האמת שבכל המקומותהללו מעורבים גם עם הערב רב, והלה מבואר בזוה\"ק כיאי אפשר שיהיה הקהלה ואיחוד במקום שיש שם ערברב, הרי נמצא שאין זה איחוד ואין זה קהלה éúúåáøòהערבות שיש לפשוטי העם על בני העליה אינו נחשבלדבר קשה אצלם, כיון שהבני עליה חפצים ורוציםמעצמם לקיים התוה\"ק ומצותיה, אבל הערבות שישלהבני עליה על הפשוטי עם, זהו דבר קשה ואחריות גדולמנשוא àôùèì÷î éøòמשה רבינו השאיר לנו את התוה\"ק לדורות עולם, ורצהשיהיה התוה\"ק נצחיות בישראל, וזה אפשרי רק באופןכשלא יתערבו ישראל עם הרשעים על כן הבדיל והפרישהערי מקלט אשר שם יהיו ההורגים בשוגג, ונמצא שבזההפריש את הרשעים הללו מישראל, ומתוך כך תהיה קיוםלכל התורה כולה äòמכיון שראובן הציל את יוסף, אשר יוסף הוא שטנו שלעשו ויכול להכניע את כוחו, הרי נמצא שהכח להכניעשטנו של עשו נעשה על ידי ראובן, ועל כן הערי מקלטהם בתחומו של ראובן àôכאשר ניתנה עיר לערי מקלט בחלקו של ראובן לא היהנחשב לו הדבר לכיבוד, מכיון שכל נחלת הארץ היהלצדיקים וכשרים ועכשיו שולחים לו לתוך נחלתו אתהרוצחים בשוגג הרשעים çôבזכות שהציל ראובן את יוסף נסתבב הדבר שהגיע יוסףהצדיק למצרים, אשר דבר זה היה הכרח להכניע שם אתכוחות הטומאה, ומעתה כיון שראובן פתח בהצלה זותחילה, פתח הכתוב בו גם בערי מקלט לשלוח אתהרשעים לתוך נחלתו, כיון שהוא כבר בקי ורגיל בעבודהזו לשבור את מלתעות רשע של כוחות הטומאה çôמכיון שרצה הקב\"ה להציל את הרוצחים בשוגג, הוזקקולבחינת ההצלה שפתח בו ראובן והוריד השפעה זו לעולם,ולכן פתח הכתוב בראובן את פרשת ערי מקלט ÷âñåùòהיה מסורת בידי השבטים שאין מלך לישראל קודם בניעשו, כמו שדרשו בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו, ועל כןיוסף אינו יכול למלוך עליהם æîמכיון שראובן הציל את יוסף, אשר יוסף הוא שטנו שלעשו ויכול להכניע את כוחו, הרי נמצא שהכח להכניעשטנו של עשו נעשה על ידי ראובן àôבכל השנים שהיה יעקב אבינו בארץ כנען בהמשך שלשלשים שנה, לא נתרבו יוצאי חלציו יותר משבעים נפשעד שירד למצרים, כדי שלא יצטרך ליתן עוד דורונותלעשו כפי ערך מספר הנפשות שנתוספו אצלו ÷çñäéùòבאותם חטאים שיש בהם מעשה בפועל, היו צריכיםלהביא חטאות ואשמות שהכהנים אוכלים הבשר שיעשההתיקון באופן של פעולה ומעשה של אכילת הכהן çìúעל החטאים שיש בהם מעשה, התיקון הוא לפעולבמעשה בפעלים טובים לתורה וליהדות, שעל ידי המעשה
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã æèøúבכמה פסוקי התורה שעל ידי מעשים כאלו גורמים סכנהלישראל äòùזה ברור שהציונים סכנה להכלל ישראל בכל רגע ורגע,ולולא המדינה שלהם לא היו הורגים בארץ ישראליהודים, כי המקום היה נכנס תחת ממשלת כלליותהאומות או באיזה אופן אחר, ורק על ידי ממשלתםנמצאים שם בסכנה בכל רגע ãðúמי שיש לו מח בקדקדו כבר רואה כהיום מי העמיד אתהכלל ישראל בסכנה, והלואי שאם היו מצייתיםלהצדיקים ויראי ה', ולא היו נותנים שום כח וחיזוקלהציונים, אז לא היה מגיע לכל הצרות הללו, וזהו בלישום ספק âñúäåöî úãåòñכשאדם נמלט מן הצרה ועושה סעודה, עדיין אינו יודעאם הוא סעודת מצוה, כי הלא יתכן שהיה שלא פרע חובובזה, ואם כן במה הוא שמח, אמנם אם יכולים לומרשירות ותושבחות, והיינו שניצול מן הצרה בדרך נס, הרימתברר בזה שגם הצרה היה בהשגחה פרטית, והסעודההיא סעודת מצוה ã÷ôñהכלל הוא, שאם יש לאדם איזה היסוס וספק אם יהיהביכולתו להוציא אל הפועל איזה דבר, אז אינו עושההדבר בשלימות ÷ñíéøôñיראי ה' אינם לוקחים ספר חדש אם לא יראו הסכמה מרבבדוק ביראת ה', לפי שמדפיסים כמה ספרים שיש בהםמינות ãðøäøæ äãåáòיש בחינות בעבודה זרה שהם טמונים ונסתרים, אשר שוםאחד לא היה מבין על כך, וזהו הכוונה במה שאמרודעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין,והיינו שבגודל חכמתו של אברהם אבינו ידע והבין בכלאלו הבחינות הנסתרות שלהם, ועל כן היה אצלו ארבעמאות פרקים במסכת זו æðשכל הכח של העבודה זרה הוא לפי שעובדים אליה, אבלאם לא היו עובדים אליה לא היה להם שום מציאות àöכל מורא וכבוד שנותנין לאחר חוץ מהקב\"ה הוי עניןעבודה זרה, ודמי למשתחוה לשם אלקות, כי הכתרוהכבוד רק לחי עולמים âöבמכת דם לקו גם הדגים שבים, מכיון שהמצרים היועובדים לנילוס נמצא שהמים היו עבודה זרה והדגים היונזונים מעבודה זרה, ומאחר שנהנו מעבודה זרה נשטפויחד עמה ולא ניצולו מהעונש ãöכל כבוד ומורא לאחר בפני המלך ית\"ש יש בזה לכאורהענין של עבודה זרה, וכל ההיתר הוא רק בשביל שכן צוההשי\"ת ובבחינת פליג ליה רביה יקרא øãòעל ידי מה שמרדכי הצדיק נמנע מלעשות מה שכל העולםעשה, והיינו שלמען הרבות כבוד שמים לא הכניע עצמולהטומאה אשר כל העולם השתחוה אליו, לא נשתכח מןהעולם שיש מציאות להתנגד לטומאה ועבודה זרה áúמה שהשתעבדו כל הדתיים למשרד הדתות שהוא עבודהזרה ממש, אין דורש ואין מבקש, וכל אחד הולך שוללמהמצב ומתיירא לומר האמת ãëúכל מי שהוא מודה בעבודה זרה של המדינה הציונית,ואפילו שרק אומר עליה דיבור אחד לטוב, הוא מראה בזהשהוא כופר בדברי חכמינו ז\"ל äðúאסור ליהנות אף משהו מעניני ע\"ז, דא\"כ יחשבו שדבר זההביא להם הצלחה ושוב לא יוכלו להתנתק מע\"ז åôú'ä úãåáòמי שניצול מן הצרה מוטל עליו החובה ביותר להיות עבדנאמן להקב\"ה ולהתוה\"ק áòצריכים לדעת הכח של כל מצוה והכח שיש בכל ענין שלעבדות ה', שאין בזה גבול וערך כמה שהוא מועיל לדורותעולם, וכמה תיקונים שהאדם עושה על ידי זה בעולמותהעליונים ÷çîתכלית לימוד התוה\"ק להתייגע ולהתעמל בה תמידבכוונה ראויה שיזכה על ידיה לכוין אל דרך האמת ולדעתרצון השי\"ת האיך להתנהג בכל הענינים בקיום התוה\"קוהמצות וביראת שמים ÷çôמי שמתעמל ומתייגע להבין דברי התוספות יכול גםלהבין עומק מידותיו של האדם, כי עומק ההבנה שיוכלהאדם להבין את עצמו ולהבין את מדותיו ומה הואההנהגה הישרה שהוא צריך להתנהג קשה יותר מהבנתìàåé íéðéðò çúôî éøáã æèøúבכמה פסוקי התורה שעל ידי מעשים כאלו גורמים סכנהלישראל äòùזה ברור שהציונים סכנה להכלל ישראל בכל רגע ורגע,ולולא המדינה שלהם לא היו הורגים בארץ ישראליהודים, כי המקום היה נכנס תחת ממשלת כלליותהאומות או באיזה אופן אחר, ורק על ידי ממשלתםנמצאים שם בסכנה בכל רגע ãðúמי שיש לו מח בקדקדו כבר רואה כהיום מי העמיד אתהכלל ישראל בסכנה, והלואי שאם היו מצייתיםלהצדיקים ויראי ה', ולא היו נותנים שום כח וחיזוקלהציונים, אז לא היה מגיע לכל הצרות הללו, וזהו בלישום ספק âñúäåöî úãåòñכשאדם נמלט מן הצרה ועושה סעודה, עדיין אינו יודעאם הוא סעודת מצוה, כי הלא יתכן שהיה שלא פרע חובובזה, ואם כן במה הוא שמח, אמנם אם יכולים לומרשירות ותושבחות, והיינו שניצול מן הצרה בדרך נס, הרימתברר בזה שגם הצרה היה בהשגחה פרטית, והסעודההיא סעודת מצוה ã÷ôñהכלל הוא, שאם יש לאדם איזה היסוס וספק אם יהיהביכולתו להוציא אל הפועל איזה דבר, אז אינו עושההדבר בשלימות ÷ñíéøôñיראי ה' אינם לוקחים ספר חדש אם לא יראו הסכמה מרבבדוק ביראת ה', לפי שמדפיסים כמה ספרים שיש בהםמינות ãðøäøæ äãåáòיש בחינות בעבודה זרה שהם טמונים ונסתרים, אשר שוםאחד לא היה מבין על כך, וזהו הכוונה במה שאמרודעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין,והיינו שבגודל חכמתו של אברהם אבינו ידע והבין בכלאלו הבחינות הנסתרות שלהם, ועל כן היה אצלו ארבעמאות פרקים במסכת זו æðשכל הכח של העבודה זרה הוא לפי שעובדים אליה, אבלאם לא היו עובדים אליה לא היה להם שום מציאות àöכל מורא וכבוד שנותנין לאחר חוץ מהקב\"ה הוי עניןעבודה זרה, ודמי למשתחוה לשם אלקות, כי הכתרוהכבוד רק לחי עולמים âöבמכת דם לקו גם הדגים שבים, מכיון שהמצרים היועובדים לנילוס נמצא שהמים היו עבודה זרה והדגים היונזונים מעבודה זרה, ומאחר שנהנו מעבודה זרה נשטפויחד עמה ולא ניצולו מהעונש ãöכל כבוד ומורא לאחר בפני המלך ית\"ש יש בזה לכאורהענין של עבודה זרה, וכל ההיתר הוא רק בשביל שכן צוההשי\"ת ובבחינת פליג ליה רביה יקרא øãòעל ידי מה שמרדכי הצדיק נמנע מלעשות מה שכל העולםעשה, והיינו שלמען הרבות כבוד שמים לא הכניע עצמולהטומאה אשר כל העולם השתחוה אליו, לא נשתכח מןהעולם שיש מציאות להתנגד לטומאה ועבודה זרה áúמה שהשתעבדו כל הדתיים למשרד הדתות שהוא עבודהזרה ממש, אין דורש ואין מבקש, וכל אחד הולך שוללמהמצב ומתיירא לומר האמת ãëúכל מי שהוא מודה בעבודה זרה של המדינה הציונית,ואפילו שרק אומר עליה דיבור אחד לטוב, הוא מראה בזהשהוא כופר בדברי חכמינו ז\"ל äðúאסור ליהנות אף משהו מעניני ע\"ז, דא\"כ יחשבו שדבר זההביא להם הצלחה ושוב לא יוכלו להתנתק מע\"ז åôú'ä úãåáòמי שניצול מן הצרה מוטל עליו החובה ביותר להיות עבדנאמן להקב\"ה ולהתוה\"ק áòצריכים לדעת הכח של כל מצוה והכח שיש בכל ענין שלעבדות ה', שאין בזה גבול וערך כמה שהוא מועיל לדורותעולם, וכמה תיקונים שהאדם עושה על ידי זה בעולמותהעליונים ÷çîתכלית לימוד התוה\"ק להתייגע ולהתעמל בה תמידבכוונה ראויה שיזכה על ידיה לכוין אל דרך האמת ולדעתרצון השי\"ת האיך להתנהג בכל הענינים בקיום התוה\"קוהמצות וביראת שמים ÷çôמי שמתעמל ומתייגע להבין דברי התוספות יכול גםלהבין עומק מידותיו של האדם, כי עומק ההבנה שיוכלהאדם להבין את עצמו ולהבין את מדותיו ומה הואההנהגה הישרה שהוא צריך להתנהג קשה יותר מהבנת
æéøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãדברי התוספות, לפי שבענינים אלו מונחים עמקות גדולשהוא יותר משאר כל ההתעמקות ëøדברי אגדה אינם רק איזה ביאור גרידא בפשט הפסוק,אלא שבדרך כלל יש בכך גם איזה הדרכה לעבדות ה'וליראת שמים, ואם כן נמצא שגם בדברי אגדה צריכיםלדעת מי הוא בעל השמועה, שהלא אנו רואין כהיוםשמעמיסים בדברי אגדה דרכים לא טובים çìøאפילו כאשר האדם מדמה בדעתו שכוונתו בזה הוא לשםשמים שעל ידי כך יוכל להתקרב יותר אל השי\"ת, גם כןאסור לו לשנות מדרכי אבותינו בשום ענין, שמכיון שהואדבר חדש אשר לא שערום אבותינו, על כן תוצאותיו מיישורנו àôøאם עושה בגלוי ובפרסום מעשים טובים כמו בסתרבלי מחשבת חוץ, הוא המדריגה הגדולה שבגדולותוהוא העבודה האמיתית, שבסתר דבר קל הוא להיותזך בלי סיג, אבל בפרסום ובגלוי דבר קשה מאודהוא çôøאין חסידות כחסידות בתחילתו רק אחר עבור שעה נתקררוחוזר לקדמותו, אבל הבני עליה כל שעה ושעה כשעההראשונה, שמכיון שבכל עת נדמה לו שעתה מתחיללעבוד להשי\"ת נמצא שאין אצלו אמצע וסוף רק תמידהתחלה æìùכשיש כנופיא בישראל החרדים לדבר ה' ועובדים אתהשי\"ת, זה משפיע גם על אחרים זולתם ועל כל העולםכולו âîùאף בזמנים אלו כאשר מוטל על האדם חובת פרנסתו,ודאי שעדיין צריך שיהיה העסק בזה באופן הראויאשר ישאר לו פנאי כראוי לעסוק בתורה ובעבודתהשי\"ת àðùאחר ביאת המשיח יוכלו לעבוד להשי\"ת בכל דרכיהעבודה ואף יהיו אז כמה ענינים שכהיום אין יכוליםלהגיע אליהם ואז יוכלו להשיגם ולהגיע להם æôùàáä íìåòעונש המגיע לאדם בכוונה מה' לעונשו על חטאיוולהטיבו באחריתו מנקה עונו ומקבל תשלום פרי חטאתו,ואז טוב לו לעולם הבא áיוסף הצדיק היה בקי בכל החכמות, ועל ידי כך הראתהלו אשת פוטיפר מה שראתה באצטרולוגין שלה שעתידהלהעמיד בנים ממנו, וברא מזכי אבא להביאו לחיי העולםהבא, נמצא שעל ידי אותו מעשה יוכל להגיע לחייהעולם הבא, וזהו אומרו ולא שמע אליה וגו' להיות עמהלעולם הבא, שאף להגיע לידי עולם הבא לא שמעאליה æéטעם ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי המצות המהרוחניים, ואם כן לא יתכן לשלם שכר עליהם בעולםהגשמי שהוא כלה ונפסד, ועל כן שמור בעבורם השכרלעולם הבא æéùעיקר תקות הצדיקים הוא על העולם הנצחי בעולם הבא,ואף שלא יהיה להם תועלת בעולם הזה בההתחייבות שלהמשמרת הקודש שהוטל עליהם áôùäæä íìåòיעקב אבינו ביקש לישב בשלוה, רק היה לו חוב של כ\"בשנה שהיה צריך להיענש שלא כיבד את אביו, על כן קפץעליו רוגזו של יוסף, ומתוך כך יקבל עונשו ופרע חובו,ובכך הגיע להשלוה כבר בעולם הזה âמה שאמרו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, זהו רק בקיוםהמצות שהאדם חייב בהם במצות הבורא, אבל במה שהואמביא את עצמו לידי חיוב, שפיר יש בזה שכר גם בעולםהזה ÷åôאף שהעולם הזה היה תמיד מלא ברעל הפגעים, אולםעכשיו בימי עיקבתא דמשיחא אויר העולם יותר מלאבהרעל של כל עניני פגעי הזמן בעוה\"ר âîøהשי\"ת ברא העולם הזה להיות עולם הנסיון אשר עיקרעבודת האדם הוא לעמוד בנסיונות, ועל כן אין העולם הזהסובל שיהיה בה דבר כזה שלא יוכלו לטעות בה æöøאף שעל קיום המצוה בעצם אין מקבלים שכר בעולםהזה, אבל על ההכנה למצוה ועל הכשר המצוה שפיר יששכר גם בעולם הזה çùכשמקיים מצוה שלא לשמה, והיינו בשביל איזה תועלתגשמי שפיר יתכן שיקבל שכר עליה בעולם הזה, כי כמושכוונתו במעשה המצוה היתה לענין גשמי, כן ישבאפשרי שיקבל עליה שכר גשמי, ושכר הזה הוא יכוללקבל גם בעולם הזה æéùכמו שמצינו אצל משה רבינו שעשיית הלוחות היו פעולהוהכנה שיוכלו ישראל לקבל הלוחות שניות ויזכו לתוה\"ק,ובפעולה זו זכה להשפעה גשמיית וטוב עולם הזה, הריæéøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãדברי התוספות, לפי שבענינים אלו מונחים עמקות גדולשהוא יותר משאר כל ההתעמקות ëøדברי אגדה אינם רק איזה ביאור גרידא בפשט הפסוק,אלא שבדרך כלל יש בכך גם איזה הדרכה לעבדות ה'וליראת שמים, ואם כן נמצא שגם בדברי אגדה צריכיםלדעת מי הוא בעל השמועה, שהלא אנו רואין כהיוםשמעמיסים בדברי אגדה דרכים לא טובים çìøאפילו כאשר האדם מדמה בדעתו שכוונתו בזה הוא לשםשמים שעל ידי כך יוכל להתקרב יותר אל השי\"ת, גם כןאסור לו לשנות מדרכי אבותינו בשום ענין, שמכיון שהואדבר חדש אשר לא שערום אבותינו, על כן תוצאותיו מיישורנו àôøאם עושה בגלוי ובפרסום מעשים טובים כמו בסתרבלי מחשבת חוץ, הוא המדריגה הגדולה שבגדולותוהוא העבודה האמיתית, שבסתר דבר קל הוא להיותזך בלי סיג, אבל בפרסום ובגלוי דבר קשה מאודהוא çôøאין חסידות כחסידות בתחילתו רק אחר עבור שעה נתקררוחוזר לקדמותו, אבל הבני עליה כל שעה ושעה כשעההראשונה, שמכיון שבכל עת נדמה לו שעתה מתחיללעבוד להשי\"ת נמצא שאין אצלו אמצע וסוף רק תמידהתחלה æìùכשיש כנופיא בישראל החרדים לדבר ה' ועובדים אתהשי\"ת, זה משפיע גם על אחרים זולתם ועל כל העולםכולו âîùאף בזמנים אלו כאשר מוטל על האדם חובת פרנסתו,ודאי שעדיין צריך שיהיה העסק בזה באופן הראויאשר ישאר לו פנאי כראוי לעסוק בתורה ובעבודתהשי\"ת àðùאחר ביאת המשיח יוכלו לעבוד להשי\"ת בכל דרכיהעבודה ואף יהיו אז כמה ענינים שכהיום אין יכוליםלהגיע אליהם ואז יוכלו להשיגם ולהגיע להם æôùàáä íìåòעונש המגיע לאדם בכוונה מה' לעונשו על חטאיוולהטיבו באחריתו מנקה עונו ומקבל תשלום פרי חטאתו,ואז טוב לו לעולם הבא áיוסף הצדיק היה בקי בכל החכמות, ועל ידי כך הראתהלו אשת פוטיפר מה שראתה באצטרולוגין שלה שעתידהלהעמיד בנים ממנו, וברא מזכי אבא להביאו לחיי העולםהבא, נמצא שעל ידי אותו מעשה יוכל להגיע לחייהעולם הבא, וזהו אומרו ולא שמע אליה וגו' להיות עמהלעולם הבא, שאף להגיע לידי עולם הבא לא שמעאליה æéטעם ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי המצות המהרוחניים, ואם כן לא יתכן לשלם שכר עליהם בעולםהגשמי שהוא כלה ונפסד, ועל כן שמור בעבורם השכרלעולם הבא æéùעיקר תקות הצדיקים הוא על העולם הנצחי בעולם הבא,ואף שלא יהיה להם תועלת בעולם הזה בההתחייבות שלהמשמרת הקודש שהוטל עליהם áôùäæä íìåòיעקב אבינו ביקש לישב בשלוה, רק היה לו חוב של כ\"בשנה שהיה צריך להיענש שלא כיבד את אביו, על כן קפץעליו רוגזו של יוסף, ומתוך כך יקבל עונשו ופרע חובו,ובכך הגיע להשלוה כבר בעולם הזה âמה שאמרו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, זהו רק בקיוםהמצות שהאדם חייב בהם במצות הבורא, אבל במה שהואמביא את עצמו לידי חיוב, שפיר יש בזה שכר גם בעולםהזה ÷åôאף שהעולם הזה היה תמיד מלא ברעל הפגעים, אולםעכשיו בימי עיקבתא דמשיחא אויר העולם יותר מלאבהרעל של כל עניני פגעי הזמן בעוה\"ר âîøהשי\"ת ברא העולם הזה להיות עולם הנסיון אשר עיקרעבודת האדם הוא לעמוד בנסיונות, ועל כן אין העולם הזהסובל שיהיה בה דבר כזה שלא יוכלו לטעות בה æöøאף שעל קיום המצוה בעצם אין מקבלים שכר בעולםהזה, אבל על ההכנה למצוה ועל הכשר המצוה שפיר יששכר גם בעולם הזה çùכשמקיים מצוה שלא לשמה, והיינו בשביל איזה תועלתגשמי שפיר יתכן שיקבל שכר עליה בעולם הזה, כי כמושכוונתו במעשה המצוה היתה לענין גשמי, כן ישבאפשרי שיקבל עליה שכר גשמי, ושכר הזה הוא יכוללקבל גם בעולם הזה æéùכמו שמצינו אצל משה רבינו שעשיית הלוחות היו פעולהוהכנה שיוכלו ישראל לקבל הלוחות שניות ויזכו לתוה\"ק,ובפעולה זו זכה להשפעה גשמיית וטוב עולם הזה, הרי
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã ãéøúנסים הנעשים לדבר כזה המעכב טובתם וישועתם שלישראל, אי אפשר שיבוא על ידי הקב\"ה ומסטרא דקדושה,אלא על ידי שליחות השטן éהנסים הם מה שהקב\"ה עושה להציל את בני ישראלמהסכנות והתלאות שהם גורמים לישראל, ואולם מישרוצה לייחס הנסים אל הכופרים ל\"ע, הרי הוא כופרבדומה להם åðאי אפשר להשיג הדבר ולא יאומן כי יסופר שתהיההאפשריות שאיש יהודי שאמר שמע ישראל וגו' אף פעםאחת בחיים, שיוכל לחשוב אף לרגע אחת שהקב\"ה עשהנסים להרשעים æðòîùðå äùòðכאשר קרבו בני ישראל להר סיני זכו למדריגה גבוה עדשהבינו לדעת שאי אפשר להם לשמוע בדבר ה' רק באופןשיכינו עצמם בהכנה דרבה שיהיו ראויים לכך, ועל זהאמרו נעשה ונשמע åèúúåéçöðמשה רבינו השאיר לנו את התוה\"ק לדורות עולם, ורצהשיהיה התוה\"ק נצחיות בישראל, וזה אפשרי רק באופןכשלא יתערבו ישראל עם הרשעים על כן הבדיל והפרישהערי מקלט אשר שם יהיו ההורגים בשוגג, ונמצא שבזההפריש את הרשעים הללו מישראל, ומתוך כך תהיה קיוםלכל התורה כולה äòכל אותו הכוח שיהיה הדבר נמשך לדורות העתידות,נעשה על ידי שנכתב אותו הענין בתורה, והיינו שמכיוןשהתוה\"ק הוא נצחיות לעולם, על כן אותו דבר שנזכרבתורה מועיל לדורות עולם באופן נצחי ÷äîהתוה\"ק הוא נצחיות לדורות עולם, כי מה שלא כתובבתורה יתכן שיועיל באופן ארעי, אבל דבר הכתוב בתורהכבר נמשך בכח נצחי ÷åðכל אדם שעושה מצוה בלב שלם, משפיע כח הקדושהלא רק לאותו אדם עצמו, אלא מביא השפעה בכלליותלכל העולם שיתעוררו גם אחרים לדבק בקיום מצוה, וגםנשאר להיות כח נצחי לעולם ועד ÷áñäìåâñבכל מצוה יש סגולה מסויימת התלוי בשורש קיום מצוהזו, ולא נתגלו סגולת כל מצוה, שאילו נתגלה נמצאוהמצות מקצתן קיימות ומקצתן בטלות ÷èðסגולת המצוה של כיבוד ושימוש, שעל ידיה זוכיםלהושיע את ישראל ÷ñäëåñמצות סוכה הוא זכר לענני הכבוד, אף לשיטת רבי עקיבאשסובר שנצטוינו במצות סוכה להיות זכר להסוכות ממש,את הסוכות ממש שעשו במדבר היה זכר לענני הכבוד,והסוכה הוא זכר למצות הסוכה שעשו במדבר שהיה זכרלענני הכבוד áëùעיקר הידיעה הנדרשת בקיום מצות סוכה, הוא שידעהאדם שיושב בסוכה âëùאם בעת שיושבים בסוכה יודעים שנמצאים בצילאדמהימנותא, כן כאשר חוזרים ונכנסים לבית צריכים גםכן לזכור שתהיה באותו הקדושה שקבלו בעת שישבובסוכה, וככה יש המשך של קדושת מצות סוכה בכלהשנה áîùהמנהג היה כאן אפי' במקומות החשובים ביותר ואצלהשומרי תורה ומצות בתכלית, שהיו עושים סוכה רקבחצר הבית המדרש ושם קדשו על היין וכו' ואחר כךהלכו לגמור הסעודה בביתם, ועל ידי שבאו לכאן מקצתיהודים שהתחילו לבנות סוכה לעצמם השפיע הדבר עלכל הכלל כולו âîùמצות סוכה מורה ובא על הפירוד מהערב רב שלא יהיועמהם לאחדים âîùכל אלו שהם בכלל בני ישראל הכשרים, כולם יהיומאוחדים בבחינת הסוכה אשר בתוכה אין פירוד, ולאיהיה שום פירוד בין בני ישראל הללו îãùúåëåñחג הסוכות נקרא בתורה בשם חג האסיף, ואכן יוכל כל אחדלאסף אצלו את הכוחות דקדושה çìùàøçà àøèñניתן מן השמים הכח והיכולת להסט\"א לעשות מעשיםשנראים לנסים גלויים כדי להטעות בזה את הבריות, וכמושאמרו הבא לטמא פותחין לו çנסים הנעשים לדבר כזה המעכב טובתם וישועתם שלישראל, אי אפשר שיבוא על ידי הקב\"ה ומסטרא דקדושה,אלא על ידי שליחות השטן éìàåé íéðéðò çúôî éøáã çéøúכן הוא במי שפועל ועושה בעצמו ההכנה לתוה\"ק הואגם בזה פועלו של הקב\"ה ומגיע לו נסורת שהוא השפעהגשמיית וטוב עולם הזה çéùíéøåäè úåôåòתרנגולתא דאגמא שהיו מחזיקין בטהורה ולאחר זמן ראוהשדורסת, אותו המין היה מתחילה עוף טהור ולא היתהדורסת ואוכלת, ועל כן אמרו שיכולים לאכלה, אמנם עלידי קלקול הדורות נכנס בה כח הטומאה עד שקבלה סימניטומאה ונעשה עוף הדורסת ÷èöמסורת העופות בא לומר אשר אותם המינים אינם יכוליםלהשתנות לעולם, והיינו שמן השמים אין מניחים שיתאחזכח הטומאה באותם המינים כדי שלא להכשיל העולם ÷èöנשמות צדיקים אשר צריכין איזה תיקון לפי מעשיהםמתגלגלים בעופות טהורים, ועל ידי שנשחטים שחיטהכשירה בברכה ומכסים דמם בברכה זהו תיקונם æðøúåæòלצורך קיום התוה\"ק זקוקים ומוכרחים להשתמש במדתהעזות, והיינו שיחגרו בעצמם עוז ותעצומות לא להתפעלולהתבטל בפני זרם העולם, אמנם במקום שאין צורךבעזות מוטל על האדם להיות צנוע ומעלי בכל תהלוכותיו,וההשתמשות בעזות במקום שאין צורך הוא מדה רעהומביא לידי נגיעות ולידי פניות וכדומה åîøאותו בעל המאמר האומר הוי עז כנמר וכו', והיינו שצריכיםלהתנהג בעזות בנוגע ליהדות, הוא עצמו היה אומר עז פניםלגיהנם ובושת פנים לגן עדן, שבמקום שאין צורך להתחזקביהדות נגד זרם העולם, מוטל על האדם להיות צנוע ומעליבבושת פנים ובדרך ארץ בכל תהלוכותיו æîøäåðòמי שהוא באמת עני בדעת ויודע ומכיר חסרונו ועל ידיזה מקטין עצמו, גם זה חשוב בעיניו ית' ויש לו תוארעניו ÷åëכשנעשה נסים ונפלאות וישועות למי שהוא שפל וירודבאמת, מתגלה ביותר תכלית הבריאה, אם כן באמת אדםכזה ראוי יותר לכך, ויש ביכולתו יותר בניקל להמשיךנסים ונפלאות ÷åëכאשר יעקב יצא מבאר שבע נחסר מכח הקדושה שהיהשם בעת אשר גם יעקב אבינו היה שם, ואף שיצא ע\"פציווי אביו, אבל מכיון שהצטער יצחק אבינו על חסרוןכח הקדושה נחשב לו לפגם וע\"ז אמרו שנענש על ביטולכיבוד אב, אולם יעקב אבינו בגודל ענותנותו לא העלהעל דעתו כלל שיציאתו מן העיר גרם לחסרון בכחהקדושה ÷åñיוסף הצדיק ודאי שידע והכיר רשעותו של שר המשקים,ועל כן לא רצה לבקש ממנו טובה רק מחמת ענותנותו הזכירלו כי אם זכרתנו, כי אם לא היה מזכיר היה מתגלה שהואחכם היודע מה שבלבו של אדם ויודע שהוא רשע ÷èòנח אף שהוזקק להוכיח ולייסר את בני דורו, אבל יחד עםזה היה איש צדיק תמים דהיינו עניו ושפל רוח áøככל שהאדם עולה ומתעלה בתוה\"ק הוא מבין ויודעביותר שעד עכשיו לא ידע ולא הבין עדיין כלום, ועל כןמי שזוכה לכתר תורה ולומד תורה לשמה, יש לו לבנשבר ונדכה כיון שמבין ומשיג עד כמה לא זכה עדייןעד עכשיו למדריגה נכונה æñøàçéùîã àúá÷òביאת המשיח יהיה דווקא לדורינו דור השפל של עקבתאדמשיחא כי יש התגלות החסדים ביותר כשהוא נשפעלשפלים, אבל להגיע לזה מוכרח שנהיה שפלים באמתבעיני עצמינו ÷åëאף שהעולם הזה היה תמיד מלא ברעל הפגעים, אולםעכשיו בימי עיקבתא דמשיחא אויר העולם יותר מלאבהרעל של כל עניני פגעי הזמן בעוה\"ר âîø÷çöé úãé÷òאף שלא נשחט יצחק בפועל בהעקידה, אולם נשמתונתהפכה ונחלפה, שנשמת יצחק נכנס בהאיל ונשמת האילנכנס ביצחק, ועל ידי זה קיבל נשמה מעולם הדכורא והיהיכול להוליד ÷åöúåø÷òהיו אמותינו עקרות כדי שהאבות הקדושים יתפללועליהם, ובזה יפתחו הצינור של ההשפעה הלזו גם עלהדורות העתידות ÷âîáø áøòהערב רב גרמו תחילה שבני ישראל יפגמו במחשבהונעשו מושרשים באותו הבחינה שנעשה בו אחר כך חטאהעגל, ועל ידי שנעשו במחשבתם מושרשים בבחינה זויכלו הערב רב להתגבר בדבר זה àö
åèøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãיש ח\"ו כאלו שהניח הקב\"ה להנצל ממחנות השמד רח\"לכדי לנסות בהם את ישראל, והנסים שנעשה להם להנצלנעשו על ידי השטן, כדי שהם יהיו מסיתים ומדיחים אתישראל, ולהפיץ מינות ואפיקורסות בעולם רח\"ל ולעכבאת הגאולה ãéהסטרא אחרא היא בריאה מהשי\"ת, אבל הוא באופן כזושתכלית בריאתה הוא כדי לנסות בהם את הבריות áñמה שאנשי דור הפלגה הצליחו להתכנס בכוחותמאוחדים, לא היה הדבר בדרך הטבע אלא שכוחותהסט\"א סייעו להם שיוכלו להגיע לידי כך èñùäùåã÷ã àøèñמאחר שיצא ממעשה פנחס השתלשלות הקדושה עדלדורי דורות בברית כהונת עולם, וגם שהוא יבשר טובבביאת המשיח, הרי מכל זה התברר להם שבודאי היוהנסים מן השמים ממקור טהור מסטרא דקדושה áéאף שנעשו ליעקב אבינו נסים גדולים להנצל מעשו ומלבןומצרת דינה, לבו היה נוקפו בפחד על עצם הנסים הללו, מייודע אם לא נעשו לו אותם הנסים על ידי השטן ח\"ו, מכיוןשלא התברר לו עדיין שכל אותם הנסים הביאו איזה תכליתהנרצה לכוחות הקדושה, וכשנתגלגל הדבר שירד יוסףהצדיק למצרים, התברר לו למפרע על כל הנסים והנפלאותשנעשו לו, שכולם היו מהקב\"ה מצד הקדושה áéצריך כל אחד לחשוב בנפשו אם הנסים שנעשו לו היהמקורם טהור שנעשה על ידי הקב\"ה או ח\"ו להיפוך,ואמנם כאשר יעזור לנו הקב\"ה, ונזכה להעמיד דורותישרים על דרך ישראל סבא, אז נדע שהיה הצלתינו עלידי השי\"ת ומצד הקדושה ãéכל מי שהיה שם בהמחנות וניצל משם, יודע שכלתהלוכות ההצלה היו בדרך נס, ומעתה כיון שהיה בדרךנס מי יודע מאיזה מקור היו אלו הנסים, אולם כשהולכיםבדרכי הקדמונים, וגם זוכים להשריש וליטע כח של יהדותוהמשכת דרך התוה\"ק לעצמו ולאחרים, אז יש בכל זההוכחה, שהיו הנסים וההצלה מן השמים מסטראדקדושה àòàéîùã àúòééñעל ידי שהאדם מתייגע בתוה\"ק כפי אפשריותו, אז לארק מה שהוא זוכה להשיג כפי ערך הגבלת הבנת שכלו,אלא שהוא זוכה לעזר ממרום להשיג בתוה\"ק אף יותרמכפי הגבלת היכולת של שכלו והבנתו åøעל ידי שיש לאדם מתחילה הרצון ליראת שמים, הרי זהמסייע שיהיה לו סייעתא דשמיא שיוכל ללמוד תורה אשרעל ידיה זוכה ליראת שמים בפועל, אבל אם האדם באללמוד בלי מחשבת יראת שמים, אז אין זה שוה כלום ëøכל איש יהודי שיש לו איזה כח השפעה ביהדות וקצתסייעתא דשמיא, אם נמצא אצלו וסמוך לו איזה איש בלתיהגון, הרי הוא מקלקל ומפסיד גם בעבור השפעתו æëøזקוקים מאד לסייעתא דשמיא כי יש התנגדות ליסודהתורה מרוב העולם בעוה\"ר, ואין הכוונה מאומות העולםאלא בעוה\"ר מהערב רב, ועל כן זקוקים להתחזקות עצוםוכח גדול æëøבעת שנמצאים בתוך הבתי כנסיות ובתי מדרשות זוכיםלהשראת השכינה, וכמו שאמרו עשרה שיושבין ועוסקיןבתורה שכינה שרויה ביניהם, והכוונה כשהוא באופן אשרזוכים לסייעתא דשמיא שלא יכשלו חלילה בהרהוריםרעים, ולומדים התוה\"ק במחשבות טהורות æòøאותם התלמידים שעוסקים בתורה כראוי לשם שמיםולתכלית נרצה ביהדות ומתנהגים כהוגן, יש בו גם קידוששם שמים שלומדים ממנו בני אדם, ומכיון שכן ישלתלמידים כאלו סייעתא דשמיא ומתוך כך זוכים גם הםשיכנס הברכה בכל הענינים הן בתוה\"ק והן בשאר כלהדברים áöøתלמיד חכם שיש לו סייעתא דשמיא, יש לו אותו הכחשהוא יכול להבחין בפרשת דרכים איזה הוא דרך התורההאמיתי ואיזה הוא הדרך השקר èöøכאשר יש לאדם סייעתא דשמיא ויש לו רצון לילך בדרךהאמת, הוא מכניע את עצמו בהכנעה ומבקש האמת àùשכאשר האדם הוא תמיד במצב של מוסיף והולך ביהדות, אזזוכה לסייעתא דשמיא שמתעלה ממדריגה למדריגה çìùשוחט שאינו מראה סכינו לחכם ובזה מזלזל בכבודו, עלידי כך אין לו סייעתא דשמיא, וזה יהיה גרמא בנזקין דלאאסתייע ליה מלתא להעמיד הסכין על בוריה ולא ירגישבפגימה âéúäðëñאלו העושים מעשי זמרי והדומה לזה, לא רק שהמה אינםמצילים מן הסכנה אלא שהם עוד הגורמים את הסכנההמרחפת ח\"ו, שהרי אי אפשר להכחיש מה שמבוארèéøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãכל הענין מה שהשליכו את יוסף אל הבור, רומז על הזמן שלהגלות הרביעי בגלות אדום, אשר אותו הבור מלא נחשיםועקרבים של הערב רב, שהם יהיו אז המנהיגים ÷åìזקוקים מאד לסייעתא דשמיא כי יש התנגדות ליסודהתורה מרוב העולם בעוה\"ר, ואין הכוונה מאומות העולםאלא בעוה\"ר מהערב רב, ועל כן זקוקים להתחזקות עצוםוכח גדול æëøמצות סוכה מורה ובא על הפירוד מהערב רב שלא יהיועמהם לאחדים âîùהמשכן בא לכפר על חטא העגל אשר נמשכו בני ישראלאל החטא על ידי הערב רב, ולכן כאשר הוקם המשכןוהביאו כל הקרבנות שם, היה הכל באותו תכלית להיותכפרה על חטא זה, ועל כן הוזקקו ישראל להיות אזבכוונה מיוחדת לתיקון אותו הפגם ולהתרחק מן הרשעיםבתכלית הריחוק èñùלא היו ישראל במדבר זקוקים לכל כך דיינים בעבורעצמם, אלא שהעמידו שם דיינים הרבה כדי שאותםהדיינים יוכלו להספיק גם בעבור הערב רב, וכדי שהערברב לא ימנו דיינים משלהם âöùסדרו התמנות הדיינים במדבר שלכל אחד יהיה לבדמהערב רב עשרה אנשים כשרים מזרע ישראל, כדי שלאימשך אחר הערב רב âöùישנם כהיום כמה סוגי כינוסים ואיחודים, וגם אצלהרבנים, ואין לכחד כי אכן נמצאים גם ביניהם יראי ה',אולם אין להתעות עצמינו מלידע האמת שבכל המקומותהללו מעורבים גם עם הערב רב, והלה מבואר בזוה\"ק כיאי אפשר שיהיה הקהלה ואיחוד במקום שיש שם ערברב, הרי נמצא שאין זה איחוד ואין זה קהלה éúúåáøòהערבות שיש לפשוטי העם על בני העליה אינו נחשבלדבר קשה אצלם, כיון שהבני עליה חפצים ורוציםמעצמם לקיים התוה\"ק ומצותיה, אבל הערבות שישלהבני עליה על הפשוטי עם, זהו דבר קשה ואחריות גדולמנשוא àôùèì÷î éøòמשה רבינו השאיר לנו את התוה\"ק לדורות עולם, ורצהשיהיה התוה\"ק נצחיות בישראל, וזה אפשרי רק באופןכשלא יתערבו ישראל עם הרשעים על כן הבדיל והפרישהערי מקלט אשר שם יהיו ההורגים בשוגג, ונמצא שבזההפריש את הרשעים הללו מישראל, ומתוך כך תהיה קיוםלכל התורה כולה äòמכיון שראובן הציל את יוסף, אשר יוסף הוא שטנו שלעשו ויכול להכניע את כוחו, הרי נמצא שהכח להכניעשטנו של עשו נעשה על ידי ראובן, ועל כן הערי מקלטהם בתחומו של ראובן àôכאשר ניתנה עיר לערי מקלט בחלקו של ראובן לא היהנחשב לו הדבר לכיבוד, מכיון שכל נחלת הארץ היהלצדיקים וכשרים ועכשיו שולחים לו לתוך נחלתו אתהרוצחים בשוגג הרשעים çôבזכות שהציל ראובן את יוסף נסתבב הדבר שהגיע יוסףהצדיק למצרים, אשר דבר זה היה הכרח להכניע שם אתכוחות הטומאה, ומעתה כיון שראובן פתח בהצלה זותחילה, פתח הכתוב בו גם בערי מקלט לשלוח אתהרשעים לתוך נחלתו, כיון שהוא כבר בקי ורגיל בעבודהזו לשבור את מלתעות רשע של כוחות הטומאה çôמכיון שרצה הקב\"ה להציל את הרוצחים בשוגג, הוזקקולבחינת ההצלה שפתח בו ראובן והוריד השפעה זו לעולם,ולכן פתח הכתוב בראובן את פרשת ערי מקלט ÷âñåùòהיה מסורת בידי השבטים שאין מלך לישראל קודם בניעשו, כמו שדרשו בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו, ועל כןיוסף אינו יכול למלוך עליהם æîמכיון שראובן הציל את יוסף, אשר יוסף הוא שטנו שלעשו ויכול להכניע את כוחו, הרי נמצא שהכח להכניעשטנו של עשו נעשה על ידי ראובן àôבכל השנים שהיה יעקב אבינו בארץ כנען בהמשך שלשלשים שנה, לא נתרבו יוצאי חלציו יותר משבעים נפשעד שירד למצרים, כדי שלא יצטרך ליתן עוד דורונותלעשו כפי ערך מספר הנפשות שנתוספו אצלו ÷çñäéùòבאותם חטאים שיש בהם מעשה בפועל, היו צריכיםלהביא חטאות ואשמות שהכהנים אוכלים הבשר שיעשההתיקון באופן של פעולה ומעשה של אכילת הכהן çìúעל החטאים שיש בהם מעשה, התיקון הוא לפעולבמעשה בפעלים טובים לתורה וליהדות, שעל ידי המעשה
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã áéøúïéàåùéðכאשר האדם שש ושמח במה שהגיע לחיתון, צריךלהיות עיקר הרגש השמחה על התכלית הנרצה שישבשמחה זו, והיינו במה שהולך ומקים בית נאמן בישראלומעמיד דורות ישרים לה' ולתורתו שיהיה מהם כבודשמים èîùíéúî éçåúéðע\"י הניתוחי מתים המה תופסים ברשתם גם מיראי ה'שלא היו יכולים להתקרב אליו בחיים חיותו כיון שהיהמתחבא בביתו ולא השתייך להם, אבל בהגיע זמן פקודתול\"ע אז פורשים רשתם גם עליו ונוקמים בו, כדי לעקורכל אמונה בהשארת הנפש èîúãåøîðאף שכבר מלך נמרוד לפני לידתו של אברהם אבינו, עודהאריך ימים ושנים נגד כל ימי אברהם, עד שנהרג בימיאבלותו של אברהם אבינו, והוא בשביל שנמרוד הרשיעמאד על כן נעשה לו נס על ידי הסט\"א שישאר בחייםכדי לנסות את הבריות àéäìöää ñðמי שראה כל השתלשלות הענינים שעברו עלינו, יודעברור כי אי אפשר להכחיש הדבר אשר הכל היה בהשגחהפרטית åכל אחד יודע אשר כל יהודי שניצול ממחנות השמדרח\"ל, היתה הצלתו בניסי נסים שלא כדרך הטבע כלל,ומעתה עלינו להתבונן ולראות על ידי מי נעשו לנו הנסיםהללו, אשר זה יתברר לאיזה תכלית הביאו הנסים ãéכל הדברים שעברו בעת התלאות של המלחמה, היה הכלבנסים ונפלאות, וכל איש יהודי שעבר אותם הזמנים ונשארבחיים חיותו, הרי אין חקר להנסים שנעשו לו çëהנסים שנעשה עמנו בדור האחרון בכל התלאות תחת ידהרשעים בזמנים אלו, אשר כבר היו נדונים בעוה\"ר, היהבבחינת ניסא דיחיד, כי רק יחידים ניצולו ונשאר רק איזהשארית ãðאנו שזכינו להצלה בנסי נסים אין לנו לשכוח וצריכיםלדעת שעשה ה' עמנו ככה בשביל שיש לנו תכליתושליחות המוטל עלינו להרבות כבוד שמים ÷âכל אלו היהודים שניצולו מהתלאות שעברו עלינו, הריבאמת היו כולם נידונים כבר להריגה רח\"ל, ונמצא שזכוכולם למחילת עונות ÷áéבעת התלאות שעברו עלינו, ראו בחוש שאנו ניצולים רקעל ידי שהקב\"ה עושה עמנו נסים ונפלאות, כי הלא ראועין בעין שהם עמדו עלינו לכלותינו והיו רוצים בכליוןגמור ח\"ו, אלא שכל איש יהודי שנשאר בחיים היה זאתבנסים ונפלאות ÷äëאותם המועטים שזכו להנצל, היתה הצלתם בתכליתמיוחדת למען קיום הכלל ישראל, ולעורר באתערותאדלתתא שנזכה לביאת המשיח ÷èîכל הנסים שעשה השי\"ת עמנו היה כדי שנגיע לתכליתנרצה, וזהו עיקר השבח והודיה להשי\"ת על ההצלה,שנקבל על עצמינו להגיע אל תכלית רצון הבורא ב\"ה,ולעשות השליחות המוטל עלינו ÷èîמאותו ההצלה שניצלנו נמשך ונשתלשל ממנה ענין גדול,אשר זה היה באמת תכלית הצלתינו שבעבורה נשארנו,והוא, כדי להקים דורות בני ישראל על דרכי התורהוהיראה, אשר זהו חסד גדול מהקב\"ה שנשארו עדיין זרעישראל שהם מתנהגים על אותו הדרך כאשר היה בימיםמקדם ÷òכל ההשתלשלות וגלגולי הסיבות היה הכל מן השמיםאשר הרשעים דימו וחשבו להשמידנו ח\"ו כמו שהרגורח\"ל הרבה נפשות מישראל, והיה חפצם ורצונם לכלותאת כל ישראל ח\"ו, אמנם מן השמים הסתבב הדברבכמה גלגולי סיבות, שלבסוף לא יכלו לעשות לנומאומה ÷áòúåðåéñðיש כאלו ששרדו לחיים מהמלחמה האחרונה כדי לשוםשארית בארץ בדרכי היהדות, ויש ששרדו לחיים בשבילשיהיו נסיון להדור, ועל כן מוטל על כל אחד לבחורבטוב, כדי שיזכה להיות בין הללו שנשארו לתכליתâé÷ ,å הטובאשת פוטיפר התגברה על יוסף בכח הכשפים ובכוחותהטומאה חזקים מאד, עד שהוזקק לברוח בפועל, ואולםתיכף כאשר ברח ממנה ועמד בנסיון, נתגבר אצלוביותר כח הקדושה, ומעתה שוב אכן לא התיירא ממנהעוד çéìàåé íéðéðò çúôî éøáã ëøúוהפעולה בדברים הטובים, מתקן לעומת זה החטא שהיהבמעשה çìúúåøéùòכמו שמצינו אצל משה רבינו שעשיית הלוחות היו פעולהוהכנה שיוכלו ישראל לקבל הלוחות שניות ויזכו לתוה\"ק,ובפעולה זו זכה להשפעה גשמיית וטוב עולם הזה, הריכן הוא במי שפועל ועושה בעצמו ההכנה לתוה\"ק הואגם בזה פועלו של הקב\"ה ומגיע לו נסורת שהוא השפעהגשמיית וטוב עולם הזה çéùבלוחות ראשונות היו ישראל במדריגה רוחנית גבוהה ולאשייך לומר שהעשיר משה מפסולתן של לוחות, אבלבלוחות אחרונות שישראל ירדו ממדריגתם אחר חטאהעגל, וקיימו המצוות בבחינת שלא לשמה היה שייךלומר שיתעשר משה רבינו מפסולתן של לוחות לקבלריבוי של השפעה גשמיות çéùכל מי שמתמנה להיות לראש צריך להוציא אל הפועלכמה דברים בעניני היהדות, ועל כן כיון שבעיני העולםנחשב העשירות לחשיבות ומעלה שלכן הם שומעים יותרלדברי העשיר, הרי נמצא שהעשירות הוא גם כן אמצעישיוכל להוציא אל הפועל אצלם מה שהוא רוצה בענינייהדות èôùמשה רבינו לא היה מבקש עשירות כלל ועיקר, ולא היהלו שום הרגש לדבר זה, כי מהו החילוק אצלו אם הואעני או עשיר, ועל כן אף אם ניתנה לו העשירות לא היהנחשב אצלו לשכר, אולם בלוחות שניות היה צורךלעשירות למען הנהגת הדור כדי שיהיו דבריו נשמעיםאצלם כראוי öùרק הללו שנותנים רק בעד דברים טובים, אצלם יתכן שגםאחר שנותנים ותורמים הרבה, יכולים עדיין גם הם עצמםלהיות עשירים, אבל מי שנותן בעד העגל אינו נשארבעשירות כלל לפי שהעגל לוקח ממנו כל מה שיש לו åöùיש צורך גדול במעלת העשירות, כיון שזקוקים ליתן בעדדברים טובים, מאחר שבלי זה אי אפשר שיהיה קיוםובסיס להפעולות הנצרכות æöùמכיון ששמע משה מהקב\"ה שכל הדברים שמשתמשיםשלא לתכלית היהדות הוא בבחינת פסולת, על כן עמדוהשתמש בכל דבר רק למען היהדות במסירות נפש, וכלדבר שהיה אצלו בכולם השתדל לעשות בכך איזה פעולהועשיה למען כבוד השי\"ת, ובכך הגיע להעשירותהאמיתי æöùúåëìî éâåøä äøùòאף שראובן לא פגם במכירת יוסף נענשו עשרה הרוגימלכות גם עבור ראובן, כי עבור הפגם במכירת יוסףנעשה עידן ריתחא ועל כן נתפס גם ראובן עבור מעשהבלהה ÷ìãéúòהאדם צריך להיות רואה מן העבר מה שמשוער לבואבעתיד, וזהו אומרו שהחכם רואה את הנולד, היינו שרואההקלקול שנולד מכבר ומה היו הסיבות שגרמו לכך, ומזההוא מתבונן למצוא הדרך הנכונה למנוע את הסיבות הללושלא יבוא כן גם בעתיד ãñùíâôבזמן שיש חטאים בעולם אז נפגם גם הארץ עצמו, ועלכן אותם המינים הנמצאים במים אינם נפגמים עמהם, כיוןשהם בים ולא בארץ הנפגמת âöïáä ïåéãôאב הפודה את בנו מקיים עצם המצוה שאין עליה שכרבעולם הזה, אולם כיון שבמצוה זו הוא גם מהנה אתהכהן ליתן לו כסף הפדיון, הרי נהג בזה מנהג הטוב ביןבני אדם כי יש לו להכהן הנאה מזה, ועל זה שפיר מגיעלו שכר גם בעולם הזה, ועל כן מברך שהחיינו éùíéøåôאף למאי דקיימא לן דבטלה מגילת תענית, באופןשהוקבע היום טוב על נס הצלה ממיתה לחיים, דומיאדמרדכי ואסתר, עדיין צריך לנהוג בו פורים áבפורים נעשה הנס בלא פעולה גשמית ועל כן נכתבבמגילה, כי מה שנכתב במגילה נעשה חלק מהתוה\"ק,ומה שנכתב בתורה שוב אין צריכים לעשות פעולהגשמיית במלחמה להוציאו אל הפועל, כי בודאי יכוליםלהוציאו אל הפועל אף בלי זה ÷åðñçðôמאחר שיצא ממעשה פנחס השתלשלות הקדושה עדלדורי דורות בברית כהונת עולם, וגם שהוא יבשר טובבביאת המשיח, הרי מכל זה התברר להם שבודאי היוהנסים מן השמים ממקור טהור מסטרא דקדושה áéפנחס קנאה היה ראוי לקבל השכר להיות מלאך קיימאוגואל ישראל, אולם עדיין היה חסר זכות של מצוה זו,
âéøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãהסטרא אחרא היא בריאה מהשי\"ת, אבל הוא באופן כזושתכלית בריאתה הוא כדי לנסות בהם את הבריות áñיתכן שיהיו אותות ומופתים שיבואו מצד הקדושה מןהשמים, אשר התכלית שלהם הוא גם כן רק כדי לנסותאת ישראל אם יעמדו בדבר זה, שלא ישגיחו על שום נסומופת אם הוא נגד ההלכה ÷ãëהשי\"ת ברא העולם הזה להיות עולם הנסיון אשר עיקרעבודת האדם הוא לעמוד בנסיונות, ועל כן אין העולם הזהסובל שיהיה בה דבר כזה שלא יוכלו לטעות בה æöøהיצר הרע מתגרה ביותר על המנהיגים והעומדים בראשמערכות ישראל להכשילם במעמדם, ומכיון שכן המהעלולים ביותר ליפול בנסיונות רבות ח\"ו àôùíéñðאף למאי דקיימא לן דבטלה מגילת תענית, באופןשהוקבע היום טוב על נס הצלה ממיתה לחיים, דומיאדמרדכי ואסתר, עדיין צריך לנהוג בו פורים áאחר שניצול מהצרה על ידי שנעשה לו נס, מזה ישהוכחה שלא נסתלק ממנו ההשגחה פרטית, שהרי עשהלו הקב\"ה נס להצלתו, ואם כן מתברר שגם הצרה לאהיה מצד המזל, אלא היה בהשגחה פרטית, כדי לכפרעוונו, אם כן שפיר יכולים לשמוח בהצרה ãכשאדם נמלט מן הצרה ועושה סעודה, עדיין אינו יודעאם הוא סעודת מצוה, כי הלא יתכן שהיה שלא פרע חובובזה, ואם כן במה הוא שמח, אמנם אם יכולים לומרשירות ותושבחות, והיינו שניצול מן הצרה בדרך נס, הרימתברר בזה שגם הצרה היה בהשגחה פרטית ãשפיר ראוי לעשות יום טוב גם בזמנינו על נס, כשהכוונההוא על חביבות היסורים, במה שנפרע חובו בכך, אמנםמעתה צריכים להזהר ביותר שלא לעשות חובות חדשים äאם רואים שהנס מביא אחר כך טובה וכבוד שמיםוקדושה וטהרה ואמונה שלימה בהקב\"ה, יש הוכחה מזהשהנס היו ממקור טהור מסטרא דקדושה ע\"י הקב\"ה, אבלאם רואים שמביא להיפוכו להיות גרמא להרחיק מדרךהקדושה או לגרום נזק והפסד לקדושה אזי מתברר מזהשהיו הנסים מצד הסט\"א ç ,àéהנסים לא יעשו לטובה או לרעה רק לצדיקים גמוריםאו לרשעים גמורים, אבל הבינונים כדרך מנהגו שלעולם יעשה בהם טובה או רעה כדרכם וכעלילותם àéכל הגלגולי סיבות ביוסף הצדיק ואחיו הכל היה בנסיםונפלאות, ואפילו כאשר כבר הגיע למצרים היה כלההשתלשלות בנסים èìכל קיום הכלל ישראל הוא בניסי נסים, ואין לנו להשעןאלא על אבינו שבשמים, שהוא עושה לנו נסים, וגדול כחהרועה המצילן ãðאף שכל קיומינו תמיד הוא בנסים, הם נסים כלליים, והואניסא דרבים, ועל כן לא שייך לברך עליהם, כיון שהםענין הכולל את כל החיים ואת כל עם ישראל כולו, ורקבאופן כשניצולים ממאורע בנס פרטי, אז כבר צריכיםלברך על כך ãðכשנעשה איזה נסים לישראל ואחר כך יוצא ומשתלשלמזה כבוד שמים, זהו ההוכחה שהנסים הללו היומהקב\"ה âñאם האדם ניצול מצרה גדולה, מאחר שלא עביד קוב\"הניסא לשיקרא, ודאי שנעשה הנס או על העבר לפי שהיהלו איזה זכות גדול, או על להבא בשביל שיבוא איזה זכותלרבים על ידו áòמכיון שהמים הם מקום הטהרה על כן כל הנסים שעשההקב\"ה לישראל לא עשאן אלא על המים, כדי להורותבזה שמקור הנסים צריך להיות דוקא בטהרה åöכל קיום עם ישראל בגלות בין האומות הוא בבחינתשה אחת בין שבעים זאבים, ויזדקקו תמיד שיעשההקב\"ה עמהם נסים ונפלאות להנצל מידי הקמים עליהםãë÷כשנעשה נסים ונפלאות וישועות למי שהוא שפל וירודבאמת, מתגלה ביותר תכלית הבריאה, אם כן באמת אדםכזה ראוי יותר לכך, ויש ביכולתו יותר בניקל להמשיךנסים ונפלאות ÷åëאם האמת כדברי הציונים שנעשה להם נסים במלחמתם,הרי זאת אומרת שעל פי דרך הטבע לא היה באפשרישינצחו, ואם כן מי נתן להם ההיתר להפקיר דם נפשותמישראל לצאת למלחמה åðúíéòùøì íéñðעל נסים מצד הקדושה הבאים לצדיקים יש ח\"ו קטרוגגדול למנוע ולעכב ולכן לא בניקל יכולין להגיע לזה,משא\"כ לרשעים ונביאי שקר יש כח גדול מצד הסט\"אהמסייעת להם çàëøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãולכן זיכו אותו מן השמים שיבוא לידו מצוה זו של אותוהקנאות çöøåáéö ìù øáã íìòä øôאשמת העם גורם אצל הסנהדרין סמיות עינים ועל כן שובאינם רואים את האמת, ואחר כך חוזר הדבר אל כלהציבור שעל ידי סמיות עינים של הסנהדרין טועה כלהציבור בההוראה המוטעת שלהם àìúäñðøôהמשתדל בפרנסתו לזון בניו ובנותיו כשהם קטנים אכןהוא מקיים מצוה, אבל הוא בבחינת מצוות שאין בהתורה, ואין מגיע על ידיה לבחינת הקדושה ìùáהעוסק במשא ומתן לא רק במה שהוא זקוק לצורך פרנסתואלא שמתעסק בכך למען הרבות ממון לבד, נכשל בעשייתדברים שלא כהוגן, וכבר רק בהליכתו למקומות עבודתוומקומות משאו ומתנו הוא מתגשם מכך כל כולו áìùכאשר הולך למקום פרנסתו יהיה על לוח לבבו אותו הזמןשל תורה ותפלה, ולא יהיו ח\"ו במצב שכאשר הולכיםלעסק ומשא ומתן ישכחו כל כולו מה שעסקו בתורה çìùאם יש לו לאדם אמונה שלימה שכל פרנסתו הוא מןהשמים אז אינו מונע את עצמו מלקבוע עתותיו לתורהכראוי îãùאחר ביאת המשיח לא יצטרכו ישראל כלל לעסוק בצרכיפרנסתם, ואמנם כל זמן שלא זכו עדיין לביאת המשיחגרם החטא שצריכים לעסוק בצרכי פרנסה ðùאף בזמנים אלו כאשר מוטל על האדם חובת פרנסתו, ודאישעדיין צריך שיהיה העסק בזה באופן הראוי אשר ישארלו פנאי כראוי לעסוק בתורה ובעבודת השי\"ת àðùóåöøôמי שיודע ומכיר בשרטוטי הפנים, יכול להכיר בצורתפרצופו של אדם מדותיו ובחינת נפשו, שהרי אמרו שהיומוסרין רזי תורה רק למי שהכירו בשרטוטי הפנים שהואראוי לכך òúåøùôמה שהיה הגורם אפילו לרבנים יראי ה' שיפלו בפחיוקשים של הפשרות, והוא מה שחשבו שמוטל עליהםלמצוא אופני תיקון לכל סוגי היהודים במדינה, ודבר זהאי אפשר לעשותו רק באופן שמוכרחים לוותר מדרךהמקובל ולעשות פשרות ואופני וויתורים שונים כדישיתקבל גם אצלם ãñùבמכת ארבה פרעה רצה להגיע לאיזה פשרה ושאל מי ומיההולכים, והנה ממצב כזה היה משה רבינו מפחד, שהיהחושש שכאשר ישמעו ישראל שפרעה רוצה להתפשרבאיזה אופן, אז יאמרו שבודאי צריכים להגיע עמו לידיפשרה בכל אופן שהוא כדי שיוכלו לצאת ממצרים æòùכל פשרה שמציעים כבר מסמא העינים, ואם רק יש עלהדבר השם פשרה, כבר נאחזים בתוך המרמה ונתפסיםעם כך והולכים עם הזרם æòùבענין הנוגע לחינוך אי אפשר לוותר כלל ולעשות שוםפשרות æòùהמנהיגים אשר הגיעו למצב לעשות פשרות בעיקרי דתתורתינו הקדושה נעשה מזה חורבן הדת והיהדות áðú÷éãöכל זמן שהצדיקים עדיין בחיים חיותם בעולם הזה, לאנודע להם ענין מתן שכרם, עד שחושבים שכל יגיעתםהוא לריק âתלמיד חכם להזהר ביותר שלא לצאת יחידי בלילה מפניהמזיקים, לפי שבאנשים פשוטים אינם מתגרים כל כךמאחר שאינם מתקנאים בו, אבל בתלמיד חכם יתכן יותרשיתגרו ח\"ו, כיון שכוחות הטומאה שונאים את היראי ה',וביותר מי שהוא איש צדיק çìבאותו המקום ששם נמצא מחשבתו של האדם שם הואביתו, ולכן כיון שמחשבתם של צדיקים הוא בשורשהטהרה, הרי על זה אמרו שדירתן של עופות טהורים הואעם הצדיקים èìאם רוצים לבקש ולחפש את האמת, הרי יכולים למצואאותו בתוה\"ק, אמנם כיון שהלבבות קצרות והשכל קצר,לכן העיקר הוא שצריכים לזכור כלל גדול, אשר כל מהשאמרו הצדיקים זהו אמת ויציב, ואולם יש כלל שהואעוד גדול יותר מזה, אשר כל מה שהרשעים אומרים, זהושקר èðדרך הצדיקים האמיתיים כאשר נופלים לתוך עת צרה ח\"ועושים תשובה להתבונן בדרכיהם ובמעשיהם ומפשפשיםבהם אם לא נמצא בהם איזה חטא ועון, וגם כאשרהשי\"ת עוזר ומושיע אותו להצילו מן הצרה הוא שוב
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã éøúכל ההשתלשלות במכירתו של יוסף וגם במה שהשתדלראובן בהצלתו, היה הכל פועל דמיוני על העתיד מהשיהיה עד סוף כל הדורות, וגם על ביאתו של משיח בןיוסף לפני משיח בן דוד ÷âîעד שנזכה לביאת המשיח שאז יהיה הישועה בשלימות,עדיין זקוקים להצלה בתר הצלה, וצריכים תמיד לסייעתאדשמיא ÷äîכאשר יתגלה משה רבינו להיות משיח לגאול את ישראל,יהיה גם אהרן הכהן עמו, וגם אז יתקיים אותו הפסוקוראך ושמח ÷åîעל ידי שנקבל עכשיו לעשות כל טצדקי לתכלית הנרצהלמען דורותינו העתידות שיוכלו לחיות בחיי קדושהוטהרה, הרי אף שיבוא משיח צדקינו בנתיים נזכה אנחנולקבל שכר על הדרישה ועל הקבלה שקבלנו עלינו åñùïëùîהמשכן בא לכפר על חטא העגל אשר נמשכו בני ישראלאל החטא על ידי הערב רב, ולכן כאשר הוקם המשכןוהביאו כל הקרבנות שם, היה הכל באותו תכלית להיותכפרה על חטא זה, ועל כן הוזקקו ישראל להיות אזבכוונה מיוחדת לתיקון אותו הפגם ולהתרחק מן הרשעיםבתכלית הריחוק èñùàéñçî àúîבני מתא מחסיא היו מדקדקין שיהיה ממונם ורכושם רקמשורש נשמתם, שהרי ככה ידעו שניצוצי הקדושהבהבהמות הוא משורשם שהוא בחינת התוה\"ק áñøאף שהיה פומבדיתא עיר של חכמים וסופרים והיו שםהישיבות והדיינים ובתי דינים, אבל בענין התרבות היהמתא מחסיא מעולה יותר, וזה מצד שזכו שם להתגלותכזו שהיה עמוד של אש יורד מן השמים עליהם בכלהדאלול ובכלה דאדר çñøäàåáðהתיבה לא קלטה שבעה רק מהבהמות והחיות אבל עופותהיה צריך נח לברר בעצמו על פי התורה, כי סימניהעופות טהורים אינם מפורשים בתורה ויש בהם כמהפלוגתות וספיקות, וקליטת התיבה היה בחינה של נבואהמן השמים וענין זה של בירור ההלכה לא ניתנה לידע עלידי נבואה, ועל כן הוזקק נח לברר דבר זה בעצמו על פיתורה àîøúåôéøèå úåìéáðאף אם הכהנים עצמם נזהרים מכל צ\"ט שערי היתר, אולםעדיין מוכרח שלא יהיה בחינת הנהגתם באופן כזו שיוכללהשתלשל מכך שעוד יהיו בישראל אוכלי נבילותוטריפות, לפי שאז נזקפים ונקראים גם האוכלי נבילותוטריפות על שמם åîúúåòéâðטבע האדם הוא שהוא קשור מאד אל חפצו ורצונו, ולכןקשה לו לסלק רצונו ונגיעת עצמו, אולם לאותם היחידיםמבני אדם שהם חסידים עובדי ה' באמת, להם נותןהקב\"ה מתת אלקים שהוא באמת למעלה מטבע האדם,שהם יכולים לסלק את נגיעת עצמם לגמרי ÷çéמה שאהרן הכהן הרגיש בלבבו שהוא שמח בשליחותושל משה רבינו, הוא למעלה מטבע האדם, שהיה יכוללסלק את נגיעת עצמו לגמרי ÷èéלצורך קיום התוה\"ק זקוקים ומוכרחים להשתמש במדתהעזות, והיינו שיחגרו בעצמם עוז ותעצומות לא להתפעלולהתבטל בפני זרם העולם, אמנם במקום שאין צורךבעזות מוטל על האדם להיות צנוע ומעלי בכל תהלוכותיו,וההשתמשות בעזות במקום שאין צורך הוא מדה רעהומביא לידי נגיעות ולידי פניות וכדומה åîøïëùîä úáãðכל מה שצריכים כהיום לצורך דבר שבקדושה ודבר טוב,נכנס בכלל מקדש מעט, שעל זה נאמר קחו מאתכםתרומה ãéúכדי שיזכו גם בני ישראל שיהיה להם חלק ושותפות בבחינתשמיעת הדיבור מפיו ית\"ש, לכן צוה הקב\"ה שיתרמו תרומתה' מכספם וזהבם לבנות משכן להשי\"ת æéúíéøãðבדיני נדרים כשרצו חכמינו לעשות גדר מסויים שלאיכשלו ח\"ו בהוצאת שם שמים לבטלה, הבינו שאי אפשרלהגיע לתכלית הגזירה רק באופן כשיעמידו שיהיה דיןוחיוב גזירה זו כאילו הוא סניף מדברי התורה ממש, ועלכן נחשב הנודר בכינוי כאילו נדר בלשון תורה åëùçðעל ידי שהקריב נח הקרבנות השפיע השי\"ת השפעה טובהלקיום העולם הזה ÷äôìàåé íéðéðò çúôî éøáã áëøúמתבונן בנפשו שאינו יוצא ידי חובתו להשי\"ת ומוטל עליולחזור בתשובה ÷áהשבטים ראו שעתיד לצאת מיוסף ירבעם בן נבט שיסיתאת ישראל לעבוד הבעלים ולכך דנו אותו למיתה, אףשגם ראו שלעתיד לבוא כל הפגמים הללו יתוקנו לטובה,אולם עדיין נמצא שעל ידי חטא ירבעם בן נבט יהיוישראל רק במדריגת בעלי תשובה, ולא במדריגת צדיקגמור שהוא למעלה ממדריגת בעל תשובה ÷èאם נאמר שהצדיק מעיקרא הוא במדריגה גבוה יותר מבעלתשובה צריכים לברך מוציא לחם וכו' שהוא לשון עבר,ואם נאמר שהבעל תשובה הוא במדריגה גבוה יותר, אזצריכים לברך המוציא לחם וכו' שהוא לשון עתיד ÷àéהצדיקים הגדולים אינם זקוקים לדיבור ומעשה לעורר אתזולתם, אלא שיש די בהתעוררות מחשבותיהם הקדושיםלבד ועל ידי כך כבר יכולים לפעול הכל ÷äìהצדיקים אינם מאמינים שהמה ראויים לאיזה דבר וישלהם איזה כח, לכן טען משה רבינו מי אנכי וגו' וכיאוציא את בני ישראל וגו', שהוא אינו ראוי לכך מצדעצמו ÷åìענין התאמצות ואבירת הלב זקוק להיות הן אצל הצדיקיםוהן להבדיל אצל הרשעים, כי הצדיק זקוק לאבירת הלבשישאר ביהדותו ויהיה חזק ואמיץ בעצמו, וכן אצל הרשעשמכיון שכשהוא רואה תורה ויהדות אז נולד אצלו ביותרכח היצר הרע וכח הסט\"א ומתחזק באבירת הלב להתאמץבדרך הרעה æëøהצדיק יראה ויתבונן האיך שהרשע מתחזק באבירת הלבלהיות לו מסירות נפש על דרך הרע, ומתוך כך יוכלללמוד האיך להתחזק ולהתאמץ באבירת הלב לילך בדרךהטובה והישרה æëøהצדיקים חביב עליהם ממונם, כיון שהם יודעים שבאותוהרכוש מגולגלים הנפשות וניצוצי הקדושה המשתייכיםלשורש נשמתם ולכן גם נפשם נמשך אליהם לפי שהםצריכים לתקן אותם àñøישנם כאלו המתנהגים בהצנע לכת שלא להראות מעשיהםהטובים בגלוי, וכן גם היו הרבה צדיקים שכל עבודתםהיה בסתר ואף לא ידעו מהם כלל æôøבעוה\"ר הצדיקים האמיתיים הם בעולם העליון, ועמדורק כאלו שהם מתדמים להללו שהתחפשו אז בדמותהצדיקים, והם אומרים היום כך ומחר באופן אחר àòúä÷ãöאי אפשר להגיע להתכלית המבוקש שיוכלו להוציא אלהפועל כל מה שצריכים לפעול בלי שיקדימו תחילהלהוריק כסף בנדבת לבבם כראוי ולהמציא מקור מוצאלכסף הנדרש לכל זה åôùבכל דבר שרוצים לפעול נעשה הפרעה וביטול מצד חוסרהאמצעיים בלשכה מסודרת ומקור הממון, ועל כן זהו דברגדול שעומדים בעזרה וסיוע להעמיד בסיס שיוכלולהתקיים äöùכל מה שצריכים כהיום לצורך דבר שבקדושה ודבר טוב,נכנס בכלל מקדש מעט, שעל זה נאמר קחו מאתכםתרומה ãéúúåðåéöכל מעשי הציונים גורם סכנה, כי הדבר ברור שאין לשוםאחד רשות לשפוך דמם של ישראל בלי דעת תורה ובלידעת אמת, ומה גם שכל פסיעה שלהם הוא באיסור, וכלפעולה של ענין ממשלה הוא במינות וכפירה ל\"ע äðלא טוב הוא הדרך שהולכים בעוה\"ר עם כוחי ועוצם ידי,וחושבים שאנו יכולים להושיע את עצמינו בכוחותעצמיים, לעשות גאולה בידי אדם כי התגלות החסדים הואביותר כשנעשה לשפלים ÷æëמאז ומעולם יצאו המתפרצים נצבים בקומה זקופה שלחוצפה, ובתקופת זמנינו היו החברה הלזו אותם שהעמידועצמם מתחילה בחציפות ãöùמה שהשתעבדו כל הדתיים למשרד הדתות שהוא עבודהזרה ממש, אין דורש ואין מבקש, וכל אחד הולך שוללמהמצב ומתיירא לומר האמת ãëúהכח המאוחד של התאחדות הרבנים זהו היחידי שהוא רקיושבי בית המדרש, כי היושבי קרנות אף אינם רוציםלהשתתף בתוכה, ואותם כוחות המאוחדים של הציוניםוהנגררים אחריהם שהם מבלי עולם רח\"ל אין להם מקוםאצלינו èîúעכשיו מתעסקים כולם בענין הגזירה של ניתוחי מתיםרח\"ל, אולם שכחו אשר גם ניתוחי החיים המה עושיםמאז ומקדם בעוה\"ר עם מאות אלפים נשמות חיותשהדיחו מן האמונה ל\"ע בעל כרחם èîúע\"י הניתוחי מתים המה תופסים ברשתם גם מיראי ה'שלא היו יכולים להתקרב אליו בחיים חיותו כיון שהיה
àéøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãעל ידי שלמד נח תורה זכה בכח התוה\"ק לכוין אל האמתולהשיג רצון הבורא ב\"ה באומרו תקח לך להעביר כלהבהמות לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור ÷åôעל ידי שהביא נח הקרבנות הציל את העולם וכל בריותיושלא יבא עוד מבול עליהם, על כן כיון שבגללו יש הצלהלכל הבריות לכן הותר לו לאכול בשרם àøנח אף שהוזקק להוכיח ולייסר את בני דורו, אבל יחד עםזה היה איש צדיק תמים דהיינו עניו ושפל רוח áøהתיבה לא קלטה שבעה רק מהבהמות והחיות אבל עופותהיה צריך נח לברר בעצמו על פי התורה, כי סימניהעופות טהורים אינם מפורשים בתורה ויש בהם כמהפלוגתות וספיקות, וקליטת התיבה היה בחינה של נבואהמן השמים וענין זה של בירור ההלכה לא ניתנה לידע עלידי נבואה, ועל כן הוזקק נח לברר דבר זה בעצמו על פיתורה àîøáãðéîò ïá ïåùçðאף שיהודה היה צריך להיות לו המלוכה מצד שורשנשמתו, אולם מכיון שבחינם אינם נותנים דבר כזה, עלכן נסתבב לו מן השמים הזכות שיקדש שם שמים כשקפץנחשון בן עמינדב משבט יהודה לתוך הים çöאותו הקפיצה של נחשון בן עמינדב לתוך הים, היה בזההכרח גדול שיוכלו בני ישראל לזכות לקריעת ים סוף, כיבלי המסירות נפש הלזו לא היה באפשרי שיקרע היםבפניהם çöכולם אכן רצו לירד תחילה לתוך הים, אבל עדיין דברוונטלו עצה על כך, אולם נחשון בן עמינדב לא נטל עצהולא שאל לדעתם, אלא עשה בפועל וקפץ לתוך הים, וזההביא את הנס של קריעת ים סוף וההצלה של הכללישראל çöäùåã÷ä éöåöéðתכלית כל הגליות הוא כדי לברר ניצוצי הקדושהשנמצאים בכל מקום äë ,ãì÷ ,àìאם לא היו ישראל חוטאים היה קדושתם של ישראל גבוהכל כך, עד שהיה להם כח המושך שהיה ממשיך את כלניצוצי הקדושה מכל המקומות שיבואו למקום שישראלנמצאים שם, ולא היה צורך שילכו בני ישראל לגלותבאותם המקומות שנמצאים שם ניצוצי הקדושה, אבל אחרשחטאו ישראל הם צריכים לבוא בפועל באותם המקומותשנמצאים שם ניצוצי הקדושה, כדי שיוכלו לתקן מהàì÷ ,ãì ,äë לתקן שצריכיםתכלית כל המסעות של בני ישראל במדבר היה כדישיתקנו שם כל מה שצריכים לתקן, ואולם אם לא היהשם שום פגם בבני ישראל היו זוכים לכח הקדושהבשלימות, אז היו יכולים ליכנס תיכף לארץ ישראל, והיונמשכים לשם כל ניצוצי הקדושה שצריכים לתקן בכלאותם המקומות åëברכת הנהנין תכליתו הוא להעלות המאכל והמשקה אלהקדושה ולתקן ניצוצי הקדושה שבו ãöכאשר שב ראובן אל הבור וראה שיוסף אינו שם, הביןשעדיין לא הגיע הזמן של עולם התיקון, ויצטרכו לירדלמצרים, וגם עוד יצטרכו לילך לשאר הגליות כדי לתקןניצוצי הקדושה שנתפזרו ועל כן אמר ואני אנה אניבא ÷âìהנפש המגולגלת וניצוץ הקדוש הצריכה תיקון אינויכול לקבל תיקונו על ידי כל אחד, כי התיקון צריךשיהיה דוקא על ידי אותו איש שהתיקון הזה שייךאליו, וגם אופן התיקון צריך להיות באופן המיועדלנשמה זו çðøגאולת מצרים היתה גאולה שלימה שעשאוהו כמצולהשאין בה דגים, ולא נשאר בהם שום ניצוץ קדושה, ולכןאין צריכים עוד לחזור לשם èðøכל חפץ בעולם משתייך בפנימיותו לאיזה איש מסויים,לפי שהוא צריך לתקן הנפשות וניצוצי הקדושה הנמצאיםבהם ñøעל ידי ברכת הנהנין שהאדם מברך הוא מתקן ניצוציהקדושה שיש באותו המאכל, ונמצא שאם נהנה מןהעולם הזה בלא ברכה מנע בזה התיקון מאותם ניצוציהקדושה ñøהצדיקים חביב עליהם ממונם, כיון שהם יודעים שבאותוהרכוש מגולגלים הנפשות וניצוצי הקדושה המשתייכיםלשורש נשמתם ולכן גם נפשם נמשך אליהם לפי שהםצריכים לתקן אותם àñøבני מתא מחסיא היו מדקדקין שיהיה ממונם ורכושם רקמשורש נשמתם, שהרי ככה ידעו שניצוצי הקדושהבהבהמות הוא משורשם שהוא בחינת התוה\"ק áñøâëøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãמתחבא בביתו ולא השתייך להם, אבל בהגיע זמן פקודתול\"ע אז פורשים רשתם גם עליו ונוקמים בו, כדי לעקורכל אמונה בהשארת הנפש èîúכת הציונות כבר העביר מהאמונה כמה מיליונים מישראל,ולא היה מעולם כת כזו, אשר נקודת קלקלתו אינובמכשולות של דברים פרטיים, אלא שהוא מיוסד עלהנקודה שבלב לעקור האמונה מישראל âðúכל מי שיש לו מח בקדקדו רואה שכל האסון של הכללישראל אשר אירע לשש מיליון נפשות ישראל, הרי ברורכשמש בצהרים שהיה בסיבת הציונים âðúזה ברור שהציונים סכנה להכלל ישראל בכל רגע ורגע,ולולא המדינה שלהם לא היו הורגים בארץ ישראליהודים, כי המקום היה נכנס תחת ממשלת כלליותהאומות או באיזה אופן אחר, ורק על ידי ממשלתםנמצאים שם בסכנה בכל רגע ãðúאם האמת כדברי הציונים שנעשה להם נסים במלחמתם,הרי זאת אומרת שעל פי דרך הטבע לא היה באפשרישינצחו, ואם כן מי נתן להם ההיתר להפקיר דם נפשותמישראל לצאת למלחמה åðúעל ידי הלימוד לשון העברית, מכניסים בלא יודעיםבלבבות הילדים והילדות, הערצה והתקשרות להציוניםומעשיהם, ונמצא שבמקום לחזק הקדושה בלבבותהתלמידים והתלמידות, גורמים לחורבן עצום במוחותהתינוקות רח\"ל èðúהממשלה של הציונים הוא בודאי ענין של יהרג ואליעבור, שהרי הם כת של מינים, ואין בנמצא מסוף העולםועד סופו מקור משחת כזו של מינות כפירה, המפיץ מינותבכל העולם כמותם èðúזאת יש תכלית גדול בהמחאות שעושים היראים אצלהאומות העולם כנגד הציונים, כדי שידעו האומות, אשרהציונים אינם באי הכח של הכלל ישראל, כי בני ישראלשומרי התורה הם שונים מהם àñúכאשר האדם אומר ברכת המינים, אנו יודעים בו שאינומין, כיון שבודאי אינו רוצה לקלל את עצמו, כי תיקנוהברכה על האפיקורוסין שבישראל, ואולם כהיום גם זהאינו ראיה, שהלא יתכן שכוונתו בברכה זו הוא ח\"ו עלהחרדים לדבר ה' שהולכים נגד המדינה, והדברים מרפסיןאיגרא עד היכן שהתדרדרו âñúהאיך יכולים לומר שהמחאה אצל אומות העולם נגדהציונים הוא חילול השם, הרי גלוי מכל התנהגותם שלהציונים שהמה כל כולם נגד התוה\"ק, וא\"כ זהו הכבודשמים הגדול ביותר שיתוודע בעולם שישנם עדיין יהודיםשעומדים למחות למען התוה\"ק âñúמי שיש לו מח בקדקדו כבר רואה כהיום מי העמיד אתהכלל ישראל בסכנה, והלואי שאם היו מצייתים להצדיקיםויראי ה', ולא היו נותנים שום כח וחיזוק להציונים, אזלא היה מגיע לכל הצרות הללו, וזהו בלי שום ספק âñúכאשר הולכים לאומות העולם ואומרים שהציונים עוקריםהתוה\"ק והאמונה, אין לחוש שמתוך כך ילכו האומותהעולם של ארה\"ב או מדינת ענגלאנד ללחום עמהםלטובת הרבנים והדת ãñúכל מי שיש בו עדיין הנקודה של אמונה צריך להתריעבעד כבוד התוה\"ק ולמחות כנגד הציונים, כי אין כאןמלחמה על איסור אחד אלא על האמונה כולה åñúäøöאחר שניצול מהצרה על ידי שנעשה לו נס, מזה ישהוכחה שלא נסתלק ממנו ההשגחה פרטית, שהרי עשהלו הקב\"ה נס להצלתו, ואם כן מתברר שגם הצרה לאהיה מצד המזל, אלא היה בהשגחה פרטית, כדי לכפרעוונו, אם כן שפיר יכולים לשמוח בהצרה ãמה שהקב\"ה עושה נסים להושיע את ישראל בעת צרתם,הרי בזה כל מי שרואה הדבר, הוא רואה בעליל ההשגחהשיש בכך, ואולם אלו המתבוננים ומבינים בעומק, המהרואים שבהצרות עצמם היו עוד נסים גדולים יותר מכפימה שהיה בהישועה çëמי שניצול מן הצרה מוטל עליו החובה ביותר להיות עבדנאמן להקב\"ה ולהתוה\"ק áòמכיון שהשתלשלות גלות וגאולת מצרים הם שורש לכלהגאולות בעתיד, על כן היו אצל יוסף כל התלאותהללו, כדי שגם כאשר יבואו תלאות שונות על אישמישראל בדורות העתידות, יתעורר בעבורו כח ההצלהשהיה אצל יוסף הצדיק, שעל ידיה ינצל גם הוא מסבלתלאותיו ÷âîúòøöצרעת בא מתגבורת מרה שחורה, ומרה שחורה בא עלידי התבודדות, והרפואה של תגבורת מרה שחורה שילך
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã çøúאבל באמת הוא מתת אלקים בקרבו לשלם שכר עלהיגיעה, וזהו שאמרו יגעתי ואחר זה מצאתי בהיסח הדעתתאמין ãøאחר היגיעה בתורה זוכים להשיג יותר מכפי ערך היגיעה,וזהו כבר בחינת מציאה שזוכים לכך על ידי סייעתאדשמיא מיוחדת øòרק אחד מהאלף זוכה לאותה בחינת המציאה שישבתוה\"ק שיוכל להשיג יותר מכפי ערך יגיעתו àöøאף שגזל עכו\"ם אסור, אבידת עכו\"ם וכן הפקעת הלוואתומותר באופן דליכא חילול ה', כי יש חילוק בין חפץשנמצא ברשותו של אדם שאז הוא מקפיד אפילו על דברמועט, לחפץ שכבר אינו נמצא אצלו וברשותו שאז אינומקפיד כל כך æèùíéøöîהיה הכרח שיגיע יוסף הצדיק למצרים להכניע שם אתכוחות הטומאה, ובזה היה הצלת כל ישראל להנצלמהטומאה ושיוכלו לקבל את התורה çôדרך עבודתו של יוסף הצדיק היה לשבור כוחות הטומאהשל כל העולם, ומתוך כך ידע היטב את בחינת העונותשל כל העולם, וגם את עון הארץ שם במצרים, ולכן היההוא המסוגל לעבודה זו לירד למצרים ולהכין שם המקוםלבני ישראל èôäå÷îכיון שאמרו כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחהוכו', הרי כמו שבהקרבת הקרבן היה זקוק לטהרתהמקוה, כן הוא בלימוד התורה שצריך להיות בטהרתהמקוה æëùíéìâøîהיה ברצונו של הקב\"ה שאכן ישלחו המרגלים בפועלכיון שהיה צריך לצאת מזה תועלת גדול בעבורם, והיינושעל ידי זה יגזר עליהם להשאר במדבר ארבעים שנה,ומתוך כך יתבטל החשש שאם יכנסו תיכף לארץ מידמחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מןהתורה äìùבעת שבאו ישראל לבקש שישלחו מרגלים נעשה הדברבערבוביא שהיו ילדים דוחפין את הזקנים וזקנים דוחפיןאת הראשים, ונחשב להם לפגם, וזה היה גרמא בנזקיןלעונש מיוחד להשיב חכמים אחור, שיוכלו ללכוד אתמשה רבינו בערמה äìùמאחר שכוונת בני ישראל בשליחותם לא היה טובבמקורו, ורק בקשו עלילה נגד משה רבינו, לכן נכנסמחשבה זו גם בהמרגלים והתאחדו ברוח ורצוןהמשלחים, ומתוך כך באו לידי טעות ðú÷éãöä éëãøîעל ידי מה שמרדכי הצדיק נמנע מלעשות מה שכל העולםעשה, והיינו שלמען הרבות כבוד שמים לא הכניע עצמולהטומאה אשר כל העולם השתחוה אליו, לא נשתכח מןהעולם שיש מציאות להתנגד לטומאה ועבודה זרה áúäâìéá úá íéøîחכמים הבינו והבחינו באותה ההתנהגות של מרים שהיהנובע אצלה שורש הדברים מבית אביה ובני משפחתה,ועל כן קנסו כאן לכל המשמורה כולה ãëùïúîå àùîהעוסק במשא ומתן צריך להזהר שיהיה העסק על פיתורה, ושלא ידברו שום דיבור מה שהוא נגד התוה\"ק,וגם כשבא לביתו לא יעשה שום דבר שהוא נגד התוה\"ק,אלא כל ההתנהגות יהיה על פי תורה ÷àöאם האדם מייגע את עצמו להתנהג באופן שגם בעתעוסקו בדרך ארץ ובמשא ומתן יהיה התורה אתו עמו בכלפרט, הרי על ידי זה נשכח ממנו העון והוא נשמר מחטאגם בעוסקו בעניני דרך ארץ ÷àöהחילוק בין שאר השנים לשנת השמיטה היה שבשארהשש שנים עסקו בתורה במשך עשרה חדשים בלי שוםעסק משא ומתן, ובשני החדשים של ניסן ותשרי אףשהקדישו גם כן הרבה שעות ביום לעסוק בתורה אבל גםנתנו איזה שעות בעד עבודת השדה, אבל בשנת השמיטהעסקו בתורה כל השנה כולה ממש בלי שום עסק בעבודתהשדה כלל ועיקר âöøהעוסק במשא ומתן לא רק במה שהוא זקוק לצורך פרנסתואלא שמתעסק בכך למען הרבות ממון לבד, נכשל בעשייתדברים שלא כהוגן, וכבר רק בהליכתו למקומות עבודתוומקומות משאו ומתנו הוא מתגשם מכך כל כולו áìùמי שאינו עוסק בתורה ואינו עולה על מחשבתו דבריתורה הרי כשהולך לעסקיו הוא נופל בפח של התגשמות,ìàåé íéðéðò çúôî éøáã ãëøúבין בני אדם, ואם כן מצורע היה לו לישב בין בני אדם,ותורה אמרה בדד ישב ÷åèíéúò úåòéá÷מי שאינו עוסק בתורה ואינו עולה על מחשבתו דבריתורה הרי כשהולך לעסקיו הוא נופל בפח של התגשמות,ולכן צריך שיהיו קביעות עתותיו לתורה הן למען לימודהתורה והן כדי להיות המקור להיהדות שלו âìùיהיה קביעות עתותיו לתורה באופן שלימודו יהיה בעניניההלכה במה שנוגע לו למעשה, ומעתה כאשר לימודווקיום מצותיו המה באופן זה אז הוא בבחינת יש בו תורהויש בו מצות ומעשים טובים âìùמלבד עצם החיוב של לימוד התורה שזהו השאלה הראשונהששואלים לאדם ביום הדין, וודאי שצריכים להתרגל ולקבועבעצמו שיהיה באופן של קביעות âìù ,îãùתכלית ההתאספות לקבוע עתים לתורה ביחד ולהתפלליחד, כדי שמתוך כך יגיע כל אחד לתכלית נרצה שליוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו åìùצריכים לעשות כל טצדקי שיקדישו הזמן לקביעות עתיםלתורה ואיש בל יעדר מלבוא אל הלימוד, ועוד זאת שכלאלו הזמנים לא יבטלו לעסוק בשום ענין אחר, כי זה ודאיאשר אם נותנים אז גם עת לשוחח ולדבר, אין בזה לאתורה ולא מצות ומעשים טובים, כי הלא בדרך כלל איןמדברים מתורה וממצות אלא בדברים בטלים çìùצריך כל אחד לעשות כל טצדקי שאכן יקיים חובתוולדעת שיש עליו עול וחיוב לקבוע עתים לתורה, שזהואחד מהחיובים הגדולים ביותר, וגם שיהיו מאוחדיםלצורך היהדות בכל הענינים îùאם יש לו לאדם אמונה שלימה שכל פרנסתו הוא מןהשמים אז אינו מונע את עצמו מלקבוע עתותיו לתורהכראוי îãùענין הקביעות עתים לתורה יש בזה חשיבות מיוחדתשיהיה באופן של תלמוד תורה דרבים, ואל יאמר היחידשמוטב לו ללמוד בביתו, כי מלבד מה שאין זה מתקייםבהמשך הזמן, ורק על ידי שבא לבית המדרש יש בזהקבלת עול להמשכת הדבר, עוד זאת כי כאשר ישבואחים יחדו בלימוד שיעורי תורה הרי יש בזה כבודשמים îãùאף בזמנים אלו כאשר מוטל על האדם חובת פרנסתו, ודאישעדיין צריך שיהיה העסק בזה באופן הראוי אשר ישארלו פנאי כראוי לעסוק בתורה ובעבודת השי\"ת àðùבאופן כשקובע עתותיו ללימוד בביתו מתהווים תמידמניעות רבות ועיכובים שונים, ואמנם כאשר מתכנסיםובאים לבית המדרש ללמוד בצוותא אז יש בכך קביעותגמור àðùäøåúä úìá÷בזכות יוסף שעמד בנסיון נגדרו כל ישראל בעריות, ואםכן הוא היה היסוד והגורם לנתינת התורה âéעל ידי ירידתו של יוסף הצדיק למצרים זכו ישראל לקבלתהתורה, ומתוך כך נמשך ונשתלשל כל כח הקדושה של עםישראל, וכל הדורות של בני ישראל בקדושה ובטהרה âéמה שלמד משה רבינו ע\"ה כל התורה כולה כללותיהןופרטותיהן בהר סיני במשך ארבעים יום לבד, שזה כוללכל חלקי התורה בנגלה ובנסתר בחיצוניות ובפנימיות, הריודאי שאין זה בהשגת האנושי וזה היה ברכה מיוחדת שהיהיכול להשיג כל זה במשך ארבעים יום שהיה בסיני äöøכשרצה הקב\"ה מתחילה ליתן התורה גם לאוה\"ע, לא היהנכלל בזה שיקבלו יחד עם זה גם מתנת ארץ ישראל, ואףלא היה ידוע להם כלל שיש איזה שייכות לשני דבריםהללו להיות יחד. ועל כן גם כאשר נתן הקב\"ה התורהלישראל במעמד הנבחר, הרי בעת הנתינה לא ידעו כללשקבלו אז גם מתנת הארץ, כי עדיין לא ידעו מה שכתובבה çëùהטעם שנחלק כל דיבור לשבעים לשונות, היה, כדי שלאליתן פתחון פה לאוה\"ע לומר אילו שמענוה בלשונינוהיינו מקבלים אותה æòúע\"י קבלת התורה ירדה שנאה אצל העכו\"ם לשנוא אתבני ישראל, מפני שמקנאים בישראל שיש להם דת חשובכמוה çòúäùåã÷בזכות יוסף שעמד בנסיון נגדרו כל ישראל בעריות, ואםכן הוא היה היסוד והגורם לנתינת התורה âéעל ידי ירידתו של יוסף הצדיק למצרים זכו ישראל לקבלתהתורה, ומתוך כך נמשך ונשתלשל כל כח הקדושה של עםישראל, וכל הדורות של בני ישראל בקדושה ובטהרה âé
èøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãולכן צריך שיהיו קביעות עתותיו לתורה הן למען לימודהתורה והן כדי להיות המקור להיהדות שלו âìùכאשר הולך למקום פרנסתו יהיה על לוח לבבו אותו הזמןשל תורה ותפלה, ולא יהיו ח\"ו במצב שכאשר הולכיםלעסק ומשא ומתן ישכחו כל כולו מה שעסקו בתורה çìùיפה תורה עם דרך ארץ, שמזה נשמע הכוונה הנכונה שגםבעוסקו בדרך ארץ ומשא ומתן יהיה התורה יחד עם הדרךארץ, והיינו שיעשה הכל בדרך התורה, ויהיה שם קדושתהתוה\"ק אתו עמו שלא יתגשם ח\"ו äîùåðéáø äùîמשה רבינו שהיה מנהיג ישראל, היה בהכרח שידע ויבחיןבכל פרט בבחינת הרעה שיתכן להיות àöהצדיקים אינם מאמינים שהמה ראויים לאיזה דבר וישלהם איזה כח, לכן טען משה רבינו מי אנכי וגו' וכיאוציא את בני ישראל וגו', שהוא אינו ראוי לכך מצדעצמו ÷åìכאשר יתגלה משה רבינו להיות משיח לגאול את ישראל,יהיה גם אהרן הכהן עמו, וגם אז יתקיים אותו הפסוקוראך ושמח ÷åîכיון שבני ישראל היו נמצאים אצל משה וראו עבודתוויראתו על כן היה נחשב גם אצלם היראה למילתאזוטרתי åëøברכוש מצרים לא היה שם כלום המשתייך לשורש נשמתושל משה רבינו, ועל כן לא היה יכול ליקח מאומה, וע\"זאמר לו הקב\"ה שפסולתן של לוחות שלך יהא, ומשתייךלשורש נשמתו ועל כן הוא צריך ליקח אותם ñøהים נקרע לפני משה רבינו, אף שהים נברא בשלישי וקודםלאדם שנברא בששי, כי תלמיד חכם דומה להקב\"ה כמושנדרש מאת ה' אלקיך תירא ועל כן הוא קודם לכל åñøמה שלמד משה רבינו ע\"ה כל התורה כולה כללותיהןופרטותיהן בהר סיני במשך ארבעים יום לבד, שזה כוללכל חלקי התורה בנגלה ובנסתר בחיצוניות ובפנימיות, הריודאי שאין זה בהשגת האנושי וזה היה ברכה מיוחדת שהיהיכול להשיג כל זה במשך ארבעים יום שהיה בסיני äöøבלוחות ראשונות היו ישראל במדריגה רוחנית גבוהה ולאשייך לומר שהעשיר משה מפסולתן של לוחות, אבלבלוחות אחרונות שישראל ירדו ממדריגתם אחר חטאהעגל, וקיימו המצוות בבחינת שלא לשמה היה שייךלומר שיתעשר משה רבינו מפסולתן של לוחות לקבלריבוי של השפעה גשמיות çéùבפרשת תצוה לא נזכר שם משה רבינו ולפלא שברובהשנים חל בפרשה זו גם יומא דהילולא שלו בז' אדר âôùהתכלית הנרצה בקריאת השם משה, הוא שמתוך כךיתעוררו ישראל לגמול חסד, כיון שאי אפשר להגיע לשוםדבר בלי שיגמלו חסד זה עם זה æôùאחר ביאת המשיח שוב לא יהיה נקרא משה רבינו בשםמשה, מכיון שכל עצמו שנקרא בשם זה הוא רק כדיללמד שכרן של גומלי חסדים, ואחר ביאת המשיח לאיוכלו עוד לקיים מצות גמילות חסדים, ולכן לא יקרא עודמשה רבינו בשם משה æôùמשה רבינו לא היה מבקש עשירות כלל ועיקר, ולא היהלו שום הרגש לדבר זה, כי מהו החילוק אצלו אם הואעני או עשיר, ועל כן אף אם ניתנה לו העשירות לא היהנחשב אצלו לשכר, אולם בלוחות שניות היה צורךלעשירות למען הנהגת הדור כדי שיהיו דבריו נשמעיםאצלם כראוי öùמכיון ששמע משה מהקב\"ה שכל הדברים שמשתמשיםשלא לתכלית היהדות הוא בבחינת פסולת, על כן עמדוהשתמש בכל דבר רק למען היהדות במסירות נפש, וכלדבר שהיה אצלו בכולם השתדל לעשות בכך איזה פעולהועשיה למען כבוד השי\"ת, ובכך הגיע להעשירותהאמיתי æöùאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, היינו שבכל דור ישמי אשר אצלו נמצא האתפשטותא דמשה דהיינו בחינתתורתו של משה שלא שינה ולא סילף בה מאומה çëúאותו הדור שהיה סמוך למשה רבינו, אצלם היה היראהמילתא זוטרתא, וכן היה פשוט אצלם שהעיקר הואהתוה\"ק èôúçéùîהשבטים דנו את יוסף למיתה אף שידעו שלעתיד צריךלהיות תחילה משיח בן יוסף, ולכאורה האיך יצא הדברלפועל אם ידונו אותו עכשיו למיתה בזמן שלא העמידעדיין דורות, שחשבו שיתקיים הענין על איזה אופןבבחינת הגלגול çîäëøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãאשת פוטיפר התגברה על יוסף בכח הכשפים ובכוחותהטומאה חזקים מאד, עד שהוזקק לברוח בפועל, ואולםתיכף כאשר ברח ממנה ועמד בנסיון, נתגבר אצלוביותר כח הקדושה, ומעתה שוב אכן לא התיירא ממנהעוד çéאף כשרואים נסים עדיין יש הכרח שיתברר שהואמהקב\"ה, כיון שהכל צריך להיות רק ממקור של קדושהוטהרה, והבירור הוא שיוצא ומשתלשל מכך כבוד שמיםוקדושה וטהרה ואמונה שלימה בהשי\"ת âñהיה הכרח שיגיע יוסף הצדיק למצרים להכניע שם אתכוחות הטומאה, ובזה היה הצלת כל ישראל להנצלמהטומאה ושיוכלו לקבל את התורה çôכאשר יעקב יצא מבאר שבע נחסר מכח הקדושה שהיהשם בעת אשר גם יעקב אבינו היה שם, ואף שיצא ע\"פציווי אביו, אבל מכיון שהצטער יצחק אבינו על חסרוןכח הקדושה נחשב לו לפגם וע\"ז אמרו שנענש על ביטולכיבוד אב, אולם יעקב אבינו בגודל ענותנותו לא העלהעל דעתו כלל שיציאתו מן העיר גרם לחסרון בכחהקדושה ÷åñכיון שארץ ישראל אינו סובל עוברי עבירה, ונתקפל משםמקום הקדושה ונתחלף עם ארץ העמים נמצא שאדמתארץ ישראל בעצם לא היה במקומו אלא היה מפוזרבמקומות אחרים èëøדברים היוצאין מן הלב נכנסים ללב, היינו לאותו לב עצמושיצאו ממנו הדיבורים באמת, אותן הדברים חוזריםונכנסים בלבו ומוסיפים לו עוד קדושה ðøאם האדם משריש בלבבו בעת לימודו בבית המדרשלהתקשר אז בקשר אמיץ וחזק להתנהג בכל עניניו על פיתורה ולעשות הכל על פי הלכה, וגם בעת הליכתו מביתהמדרש לצורך אכילתו ושינתו הוא חושב על הדבר הזהנמצא שהאדם לוקח אתו עמו את כוחות הקדושה שלהבית המדרש להביאו אל תוך ביתו ודירתו æòøכל תכלית הלימוד צריך שיהיה באופן שיהיה האדםמקושר אליה ולדעת שזהו רצון העליון ית\"ש אשר בעניןזה יהיה ההלכה כך, ואז נותן הלימוד חיות דקדושהלהלומד ôøכל דבר שבקדושה שיש בעולם הזה יש בה דרך האמיתי,וגם יש בה דרך שקר שיכולים לטעות בה שהוא הדרךהאמת æöøיתכן באדם שאינו מתנהג בדרך טובה לפי שיצרו תקפו,וכאשר מכניסים בו כח קדושה להחליש יצרו אז הואמתחזק נגדו וכבר עושה לשמים çùהמשתדל בפרנסתו לזון בניו ובנותיו כשהם קטנים אכןהוא מקיים מצוה, אבל הוא בבחינת מצוות שאין בהתורה, ואין מגיע על ידיה לבחינת הקדושה áìùחג הסוכות נקרא בתורה בשם חג האסיף, והשי\"ת יעזורשאכן יוכל כל אחד לאסף אצלו את הכוחות דקדושה çìùכאשר עולה ביד הטומאה לנגוע בבחינת קדושה אמיתית,אז נעשה אסון נורא כי אין שיעור וערך עד כמה היאיכולה לילך ולטמא, כי אז יש לה הרבה תולדות, ותולדהדתולדות כמה פעמים ãòùכדי שיוכל האדם לקבל בלב דברים שבקדושה, הוא צריךלהרבות אצלו כח הקדושה, ועל ידי כך יזכה להביןולשמוע ולקבל בלבבו דברי אמת æèúäîéã÷לתלמיד חכם יש דין קדימה כיון שהוא דומה להקב\"הכביכול כמו שכתוב את ה' אלקיך תירא, הרי כמו שהוא ית\"שקודם לכל כן התלמיד חכם יש לו דין קדימה לכל äñøâåøè÷על נסים מצד הקדושה הבאים לצדיקים יש ח\"ו קטרוגגדול למנוע ולעכב ולכן לא בניקל יכולין להגיע לזה,משא\"כ לרשעים ונביאי שקר יש כח גדול מצד הסט\"אהמסייעת להם çאף שבסופו של דבר השתלשל ממכירתו של יוסף תכליתנרצה ליעקב אבינו, היה בו גם צער גדול ליעקב, שהלאמתחילה עברו עליו כל אותם הכ\"ב שנה שלא ידע יעקבממכירתו של יוסף, ואותו הצער היה מכח הקטרוג שלהשטן ãéתמר התפללה שלא תהיה הנס בזכות מה שצריך לצאתממנה מלכות בית דוד, אלא בזכות שתעמיד חנניה מישאלועזריה, כי מצד מלכות בית דוד יש לחוש מאד שהס\"מיניח כל כוחו שלא יגיע לידי כך ÷æ'ä ùåãé÷אף שמלך סדום ועמורה היו שונאי אברהם אבינו בכלזאת השתדל אברהם אבינו להצילם, והטעם היה כיוןשידע שזהו רצון הבורא ית\"ש, ומתוך כך נודע להם
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã åøúיש מנהיגים כאלו אשר סורם רע מתחילה, ויש גם כאלואשר מתחילה הם כשרים ואלא שאחר כך יורדים למטהעל ידי אשמת העם ìúאחר הגאולה שלימה ידרוש הקב\"ה מהרועים על מה שלאהשגיחו לראות בבני ישראל מתחילה שלא יבא אצלם לידיכל הפירצות החמורות åîúכל רב ומורה דרך באיזה בית מדרש קטן, הוא כבר נצרךאל העולם, ויש בזה נסיון גדול, כי מכיון שהעולם בדרךכלל נתפס אל דרכי הרשעים, הרי מתוך כך דין גרמאבנזקין שנופלים ברשת להיות ח\"ו מחניף לרשעים çñúבאמת הוא פחד גדול האחריות המוטל על כל אחד, עדשיכולים לקנא מעומק הלב את איש יהודי המתפרנסממלאכתו ואינו נכלל בין הרועי ישראל òúאף שבני ההמון המה שוגגים ונכשלים באונס, אולםמאחר שסיבת השוגג שלהם הוא הזדון של המנהיג, ע\"ככל אותם החטאים אשר כל העם עושים בשגגה, נזקפיםעל ראשו בבחינת מזיד ôúäøåðîמלבד עצם קיום מצות הדלקת הנרות במנורה, עודזאת היה, שהיא העדות על השראת השכינה בישראלãôùäøåñîבעת שנמצאים במצב של ספק ואין יודעים עצה האיךלבחון איזה דרך ישכון אור, אז צריכים להביט ולראותמה אמרו הדורות הראשונים בענין זה, כי זהו העיקרשלא לזוז מדרכיהם של אבותינו ורבותינו והצדיקיםהקודמים èñאנחנו במצבינו אין אנו מבינים ואין אנו יודעים מאומהועל כן מוטל עלינו להביט אך ורק בעקבי הצאן, והיינובפסיעות שהלכו הראשונים, ובאופן זה שיאחזו בכך וילכורק בדרכיהם ישאר עוד איזה שארית àòזאת הוא התעודה בישראל אשר מי ששונא את השי\"תגם שונא את המשכת דרך הקדום ÷æòבכל דבר צריכים להסתכל על הדורות הקודמים, וכןכשמחפשים ומבקשים להגיע למידות טובות מסתכלים עלדורות הראשונים לדעת את הדרך ילכו בה éøכשיש קיבוץ של בני ישראל השומרים אמונים לשלימותדרך התוה\"ק ומתנהגים בדרך הישן המקובל לנו בכלפרטותיה ודקדוקיה, אז זה משפיע גם הרבה על כלהסביבה שלא יטו מן הדרך åñùכל כוחינו אינו רק מה שאנו שליחותיהו דקמאי עבדינן,ועל תורתם של הראשונים כמלאכים אנו נשענים ובכוחםאנו מתחזקים, אבל הללו המשנים מדבריהם ח\"ו, הריודאי שאין תורתם תורת משה ואינו תורתו של הקב\"הçëúאם האדם יודע ומכיר ומודה על האמת שהראשונים המהכמלאכים, והיינו שאי אפשר לחלוק על דבריהם, ולכן הואאינו זז כמלא נימא מדרך הקדום של הראשונים, אזי יהיהביכולתו להשאר בגדר בן אדם èëúאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא נמצא רק בתלמידיחכמים ההולכים בדרכי אבות הראשונים ואינם משניםכלום מדברי אבותינו ורבותינו הקודמים ודרכיהם ìúמוטל החובה להתדמות בכל הנהגותינו רק לרבותינומדורות הקודמים ולא זולת áðúúåôåòä úøåñîמסורת העופות בא לומר אשר אותם המינים אינם יכוליםלהשתנות לעולם, והיינו שמן השמים אין מניחיםשיתאחז כח הטומאה באותם המינים כדי שלא להכשילהעולם ÷èöùôð úåøéñîאותו הקפיצה של נחשון בן עמינדב לתוך הים, היה בזההכרח גדול שיוכלו בני ישראל לזכות לקריעת ים סוף, כיבלי המסירות נפש הלזו לא היה באפשרי שיקרע היםבפניהם çöהצדיק יראה ויתבונן האיך שהרשע מתחזק באבירת הלבלהיות לו מסירות נפש על דרך הרע, ומתוך כך יוכלללמוד האיך להתחזק ולהתאמץ באבירת הלב לילך בדרךהטובה והישרה æëøçéãîå úéñîאף שלא נענש איוב על מה שהיה מחרף ומגדף, כיון שלאדיבר אלא מחמת צער ויסורים ונמצא שהיה באונס, אבלמאחר שבעצם יצאו מפיו דברי חירוף וגידוף נגד האמונה,זה גרם לו עכ\"פ שכבר נפחת מעלתו ואבד מדריגותיוìàåé íéðéðò çúôî éøáã åëøúשאברהם אבינו הוא איש אלקים קדוש אשר כל מעשיוהם לשם שמים, ואם כן פעולות ההצלה לא היו ח\"ו עלידי כשפים אלא בכח אלקי, ונמצא נתרבה כבוד שמיםבכל העולם çñצריכים להשים לב לשמור מחשבותיו וראייית עיניוולשמור מוצא פיו, והנה כאשר מתנהגים כך אז הוא לשםולתפארת ובזה תלוי כל הכבוד שמים áøאותם התלמידים שעוסקים בתורה כראוי לשם שמיםולתכלית נרצה ביהדות ומתנהגים כהוגן, יש בו גם קידוששם שמים שלומדים ממנו בני אדם, ומכיון שכן ישלתלמידים כאלו סייעתא דשמיא ומתוך כך זוכים גם הםשיכנס הברכה בכל הענינים הן בתוה\"ק והן בשאר כלהדברים áöøכל עניני חילול השם וקידוש השם אינם דברים כאלו שכלאחד יכול לקבוע ככל העולה על לבו ודעתו מהו חילול השםומהו קידוש השם, כיון שהמה הלכות מפורשות àñúיש חיוב גדול להודיע ברבים שבני ישראל שומריםהתוה\"ק, וזה הוא הקידוש השם áñúíé÷åçø áåøé÷עד שנתאמץ להחזיר אחרים למוטב, מוטל עלינו יותרחובה בעד התכלית הנרצה לנו ולבנינו, שנשגיח עלעצמינו שלא להיות נסחף עם הזרם הזה äñùהעצה היעוצה מה שיכולים לעשות כהיום להשפיע כלפיחוץ, זהו רק על ידי שמשגיחים בעינא פקיחא בתוככיהמחנה של יראי ה' ומנהיגים אותם בדרך הטובה, וזהכבר משפיע גם כלפי חוץ æîúúåàð÷כל מה שעשו השבטים עם יוסף היה מצד הקנאות הגדולהשבער בהם כשראו שהוא רוצה להיות מלך לפני הזמן, לפישראו שדבר כזה מביא אתו אסון גדול לכל העולם ðפנחס קנאה היה ראוי לקבל השכר להיות מלאך קיימאוגואל ישראל, אולם עדיין היה חסר זכות של מצוה זו,ולכן זיכו אותו מן השמים שיבוא לידו מצוה זו של אותוהקנאות çöכמו שהקנאות האמיתית מקיים את העולם ואת היהדות,ככה יש קנאות שמחריב את כל העולם öçøúåðáø÷על ידי שהקריב נח הקרבנות השפיע השי\"ת השפעה טובהלקיום העולם הזה ÷äôעל ידי שהביא נח הקרבנות הציל את העולם וכל בריותיושלא יבא עוד מבול עליהם, על כן כיון שבגללו יש הצלהלכל הבריות לכן הותר לו לאכול בשרם àøכיון שאמרו כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחהוכו', הרי כמו שבהקרבת הקרבן היה זקוק לטהרת המקוה,כן הוא בלימוד התורה שצריך להיות בטהרת המקוה æëùבאותם חטאים שיש בהם מעשה בפועל, היו צריכיםלהביא חטאות ואשמות שהכהנים אוכלים הבשר שיעשההתיקון באופן של פעולה ומעשה של אכילת הכהן çìúçø÷כל הארץ נעשה כמשפך להוליך אף מחט שאולה לארץ,כדי ששום אחד לא יהנה עוד מהם, ועי\"כ יתנתקו לגמרימכל דעותיו æôúóåñ íé úòéø÷אף שאם היו כלל ישראל זוכים לא היו צריכים לעבור דרךים סוף כלל והיו נכנסים מיד לארץ ישראל, אולם האמתהוא שאכן היו זקוקים לכל הענין של קריעת ים סוף, שהלאזה היה הגמר של כל יציאת מצרים, ונעשה בזה עצמו תיקוןגדול ובירור גדול ונתגדל כבוד שמים åëכיון שביציאת מצרים זכו ישראל לקריעת ים סוף, אשראז ראו התגלות השכינה, ומתוך כל זה הגיעו גם להאמיןבמשה רבינו ובצדיקי אמת, הרי בזה נתברר להם שהקב\"ההוא שהוציא אותם ממצרים âñמכיון שהלכו ישראל דרך המדבר ים סוף, והיינו שיזקקוישראל לעבור את הים בחרבה, אשר לדבר זה יצטרכו ישראללזכותו של יוסף הצדיק, על כן הזכיר ואמר ויקח משה אתעצמות יוסף עמו, כי הים נבקע בזכות של יוסף ãñאותו הקפיצה של נחשון בן עמינדב לתוך הים, היה בזההכרח גדול שיוכלו בני ישראל לזכות לקריעת ים סוף, כיבלי המסירות נפש הלזו לא היה באפשרי שיקרע היםבפניהם çöכולם אכן רצו לירד תחילה לתוך הים, אבל עדיין דברוונטלו עצה על כך, אולם נחשון בן עמינדב לא נטל עצהולא שאל לדעתם, אלא עשה בפועל וקפץ לתוך הים, וזה
æøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãהגדולים, וקיבל שכרו משלם בעולם הזה על מעשיוהטובים כדי לטורדו מהעולם הבא èהרואה אדם עובר עבירה בזדון מצוה לשנאתו, אבל עדייןיש חיוב לטעון עמו, אבל אם היה בזה ענין של מינות,אין רשאים אפילו לטעון עמו, וכל שכן אם הוא מסיתומדיח אסור למצוא עליו צד זכות äîאף שיש לכל אחד בלבבו כח היצר הרע שהוא מלאךהמסית, אבל אותו המלאך אינו בעל בחירה ועל כן ישעליו איזה גבול עד כמה הוא רשאי להסית, אבל המסיתומדיח הוא אדם בעל בחירה, ולכן הוא גרע הרבה יותרמהיצר הרע ãìúהנהיג הש\"ץ ימ\"ש לברך שם ברכת כהנים בחוץ לארץ בכלשבת ושבת, וכשבאו על הטעות של אותו משיח שקר בטלוהמנהג, כדי שלא להניח שם למסית ומדיח ר\"ל çðúàáä íìåò ïéòîצערו של יצחק אבינו היה גם באותם הי\"ד שנה שהיהיעקב בבית עבר, ומה שלא נענש על השנים הללו היהמצד מה שנתגלגלו רחמי השי\"ת על יעקב אבינו ורצהליתן לו עוד שנים הרבה של שלוה ולהטעימו בעולם הזהמעין עולם הבא ÷åñéðéñ øä ãîòîכיון שמתוך הנסים ביציאת מצרים נשתלשל אחר כך מזהשקבלו ישראל התורה במעמד הנבחר, זה היה האות עלהנסים של יציאת מצרים כי אנכי שלחתיך והיו הנסיםמהקב\"ה æñכאשר קרבו בני ישראל להר סיני זכו למדריגה גבוה עדשהבינו לדעת שאי אפשר להם לשמוע בדבר ה' רק באופןשיכינו עצמם בהכנה דרבה שיהיו ראויים לכך, ועל זהאמרו נעשה ונשמע åèúíéáåè íéùòîיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ הכוונה על יראת שמיםומעשים טובים, ויגיעת שניהם משכחת עון משכחתמלשון מציאה, שאז מוצא אצלו העון ושב עליו בתשובהäö÷צריך כל אחד להשלים עצמו בתוה\"ק, ללמוד כראויולהבין היטב מה שלומדים, והתורה צריכה להיות בלולהבמעשים טובים áøיהיה קביעות עתותיו לתורה באופן שלימודו יהיה בעניניההלכה במה שנוגע לו למעשה, ומעתה כאשר לימודווקיום מצותיו המה באופן זה אז הוא בבחינת יש בו תורהויש בו מצות ומעשים טובים âìùäåöîאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם, כדי שיפעול מהשיש ביכולתו לפעול למען הגאולה שלימה ÷èìצריכים לדעת הכח של כל מצוה והכח שיש בכל ענין שלעבדות ה', שאין בזה גבול וערך כמה שהוא מועיל לדורותעולם, וכמה תיקונים שהאדם עושה על ידי זה בעולמותהעליונים ÷çîקיום כל מצוה מיועד לכל אחד לפי שורש נשמתו ולפימה שהוא ראוי אליו ÷èðבכל מצוה יש סגולה מסויימת התלוי בשורש קיום מצוהזו, ולא נתגלו סגולת כל מצוה, שאילו נתגלה נמצאוהמצות מקצתן קיימות ומקצתן בטלות ÷èðכל אדם שעושה מצוה בלב שלם, משפיע כח הקדושהלא רק לאותו אדם עצמו, אלא מביא השפעה בכלליותלכל העולם שיתעוררו גם אחרים לדבק בקיום מצוה, וגםנשאר להיות כח נצחי לעולם ועד ÷áñכאשר הולכים משמחה של גשמיות אין מרגישים שמחהאלא תוגה, אבל שמחה של מצוה מביא ומעורר עודשמחה èøהעושה מצוה ברבים יש בו גם קידוש שם שמים שלומדיםממנו בני אדם, ובזה הבחינה הוא יותר מעולה מן העושהמצוה בסתר çôøטעם ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי המצות המהרוחניים, ואם כן לא יתכן לשלם שכר עליהם בעולםהגשמי שהוא כלה ונפסד, ועל כן שמור בעבורם השכרלעולם הבא æéùבגודל החיוב להוציא הוצאות למען קיום המצוות בתכליתהכשרות ãòúäàéöîאם האדם מייגע עצמו בתורה בעיון רב, אם שלפעמיםיעלה חרס בידו, שוב אחרי זה יבין וישכיל המצאהנפלאה, וידמה לו שהוא מציאה שבא לו בהיסח הדעת,æëøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãהביא את הנס של קריעת ים סוף וההצלה של הכללישראל çöהשי\"ת לא רצה שיהיה אחר בריאת העולם שינוי בטבע,לכך התנה עם הים בשעת בריאה שיקרע הים לישראל,ולכן שוב לא היה שינוי טבע ÷æèאם נשתעבדו מערכות השמים ליוסף, ק\"ו שהים גם כןמשועבד, ואם כן נשתעבדו לכל השבטים כיון שיוסףעצמו היה תחת ממשלת השבטים, ואם כן שפיר הוזקקהים להבקע מפני כל ישראל ÷àîכוחו של יוסף הצדיק נשאר על דורות עולם, שבזכותו זכולקריעת ים סוף ולהעמדת החמה בימי יהושע, וגם לעתידלבוא יהיו עוד דברים כאלו, אשר השמש והירח יהיומשועבדים לקדושת ישראל ÷âîהים נקרע לפני משה רבינו, אף שהים נברא בשלישי וקודםלאדם שנברא בששי, כי תלמיד חכם דומה להקב\"ה כמושנדרש מאת ה' אלקיך תירא ועל כן הוא קודם לכל åñøïáåàøראובן חשש שלא נתקבלה תשובתו כי לא הצליחמחשבתו להציל את יוסף, אבל אליבא דאמת בזה שצוהלהשליך את יוסף אל הבור נגמר פעולת ההצלה שהצילאת יוסף מידי השבטים שלא יהרגוהו, ולא היה רשאילהחזירו לבית אביו כיון שהיה צריך לירד למצרים, וזהראיה שנתקבל תשובתו âìעל ידי המצוה שעשה ראובן להציל את יוסף, ניתנה לוכח הקדושה, שיוכל להחזיר נפשות ישראל לאביהםשבשמים åòמכיון שראובן הציל את יוסף, אשר יוסף הוא שטנו שלעשו ויכול להכניע את כוחו, הרי נמצא שהכח להכניעשטנו של עשו נעשה על ידי ראובן, ועל כן הערי מקלטהם בתחומו של ראובן àôאילו היה ראובן יודע שבכח הצלת יוסף נמצא גם הצלתישראל לדורות, ועל ידי שלא יעשה כאן בעצמו בידים,יגרום בכך שהצלתם של בני ישראל והכנעת כוחות הס\"מוחיילותיו, לא יהיה במהירות הראוי, אז ודאי שהיהמשתדל לעשות הדבר בעצמו áôכאשר ניתנה עיר לערי מקלט בחלקו של ראובן לא היהנחשב לו הדבר לכיבוד, מכיון שכל נחלת הארץ היהלצדיקים וכשרים ועכשיו שולחים לו לתוך נחלתו אתהרוצחים בשוגג הרשעים çôבזכות שהציל ראובן את יוסף נסתבב הדבר שהגיע יוסףהצדיק למצרים, אשר דבר זה היה הכרח להכניע שם אתכוחות הטומאה, ומעתה כיון שראובן פתח בהצלה זותחילה, פתח הכתוב בו גם בערי מקלט לשלוח אתהרשעים לתוך נחלתו, כיון שהוא כבר בקי ורגיל בעבודהזו לשבור את מלתעות רשע של כוחות הטומאה çôראובן היה מוחלט מתחילה בדעתו שצריכים להציל אתיוסף בהצלה גמורה להשיבו אל אביו, ורק אחר שראהשהשבטים לא יסכימו להצילו בהצלה גמורה, לכן הגיעלהציע פשרה, שעכ\"פ לא יהרגו אותו בפועל אלאשישליכו אותו אל הבור, וכוונתו היה שהוא יצילו אחרכך להשיבו אל אביו èöכוונת ראובן באומרו להשליך את יוסף אל הבור להביאאת יוסף לידי מצב של צרה, כדי שמתוך כך יתבונן לשובבתשובה שלימה ולתקן הפגם, ושוב אחר כך כאשר ינצלמן הצרה, אזי יוסיף עוד בתשובה ÷áלא היה אצל כל השבטים שום פגם של חטא אלא מכירתיוסף, ומכיון שראובן השתדל בהצלתו של יוסף אם כןלא היה אצלו אף הפגם הזה ÷èëאף שראובן לא פגם במכירת יוסף נענשו עשרה הרוגימלכות גם עבור ראובן, כי עבור הפגם במכירת יוסףנעשה עידן ריתחא ועל כן נתפס גם ראובן עבור מעשהבלהה ÷ìראובן הלך לשקו ותעניתו לתקן הפגם של בלהה כדי שלאיתעכב הזמן של עולם התיקון, ולא יצטרך יותר עוד לרדתלמצרים כי יהיה תיקון השלם ÷àìדרך הצדיקים הוא שאין הם מאמינים בעצמם שהגיעולאיזה מדריגה, ולכן לא האמין ראובן בעצמו לחשוב שישלו כח הגדול כזה שאינו צריך לדיבור ומעשה בפועללפעול על אחרים ÷äìכאשר ראובן התחיל להתעסק בההצלה בפועל, הסכיםבדעתו שלטובת ההצלה מוטל עליו לעסוק בתשובהשלימה, כדי שעל ידיה יזכה למצות ההצלה ÷èðבאותו הצלה שעשה ראובן להציל את יוסף, הוריד לעולםהשפעה וכח של הצלה, עד שנשאר הכח הלזו בבחינהáñ÷ אחרים בזמנים גם הצלה להשפיע, נצחיית
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã ãøúהנסים שנעשה עמנו בדור האחרון בכל התלאות תחת ידהרשעים בזמנים אלו, אשר כבר היו נדונים בעוה\"ר, היהבבחינת ניסא דיחיד, כי רק יחידים ניצולו ונשאר רק איזהשארית, וצריך לברך על זה ברכת הנס ãðתכלית כל התלאות היה כדי שנדע שהכל הוא מהשי\"ת,ושיזכרו לתת תמיד שבח והודיה להבוכ\"ע, ושלא ישכחוההתחייבות המוטלת עלינו ÷æëכל ההשתלשלות וגלגולי הסיבות היה הכל מן השמיםאשר הרשעים דימו וחשבו להשמידנו ח\"ו כמו שהרגורח\"ל הרבה נפשות מישראל, והיה חפצם ורצונם לכלותאת כל ישראל ח\"ו, אמנם מן השמים הסתבב הדברבכמה גלגולי סיבות, שלבסוף לא יכלו לעשות לנומאומה ÷áòכל מי שיש לו מח בקדקדו רואה שכל האסון של הכללישראל אשר אירע לשש מיליון נפשות ישראל, הרי ברורכשמש בצהרים שהיה בסיבת הציונים âðúמי שיש לו מח בקדקדו כבר רואה כהיום מי העמיד אתהכלל ישראל בסכנה בעת המלחמה האחרונה, והלואישאם היו מצייתים להצדיקים ויראי ה', ולא היו נותניםשום כח וחיזוק להציונים, אז לא היה מגיע לכל הצרותהללו, וזהו בלי שום ספק âñúøöéä úîçìîטעם כל דאלים גבר כי מכיון שהחפץ שייך שלו לכן הוארוצה באמת שיהיה אצלו, והמשתדל ורוצה באיזה דברלאמיתו הרי הוא מנצח לבסוף, כמו כן מי שרוצה באמתלנצח במלחמתו עם יצרו, שיש גם אצלו בחינת כל דאליםגבר ומתגבר עליו øòיתכן באדם שאינו מתנהג בדרך טובה לפי שיצרו תקפו,וכאשר מכניסים בו כח קדושה להחליש יצרו אז הואמתחזק נגדו וכבר עושה לשמים çùבזמן אשר היצר הרע מתאמץ ומתחזק על אלו ההולכיםבדרך הממוצע, להטות אותם מדרך האמצעי ולהנטותם אתצד השמאל ח\"ו, שוב אי אפשר לילך עוד בדרך הממוצע,אלא צריכים להתחכם וללחום עמו, על ידי שילך האדםנגדו לגמרי ולצדד עצמו כולו לצד הימיני âðúãåã úéá úåëìîבמעשה דתמר היה תלוי כל מלכות בית דוד, והיה בעניןהזה קטרוג גדול מהס\"מ שרצה למנוע שלא יצא מלכותבית דוד, על כן לא היה אפשר לסמוך במקום זה עלהחזקה ÷åתמר התפללה שלא תהיה הנס בזכות מה שצריך לצאתממנה מלכות בית דוד, אלא בזכות שתעמיד חנניה מישאלועזריה, כי מצד מלכות בית דוד יש לחוש מאד שהס\"מיניח כל כוחו שלא יגיע לידי כך ÷æהשבטים לא חששו על מה שיוסף לעצמו סובר שהמלוכהאינו מגיע ליהודה, אלא חששו שיהיה לו איזה כח לפעולעל יעקב אבינו, ובזה יזיק ליסודות המלוכה בבני ישראל,ששייך באמת ליהודה, ועל כן אף שלא חזרו בהם ממהשסברו שהוא מורד במלכות, היה די שימכרו אותו ויפרידואותו מאביו ÷âðïåîîהצדיקים חביב עליהם ממונם, כיון שהם יודעים שבאותוהרכוש מגולגלים הנפשות וניצוצי הקדושה המשתייכיםלשורש נשמתם ולכן גם נפשם נמשך אליהם לפי שהםצריכים לתקן אותם àñøבני מתא מחסיא היו מדקדקין שיהיה ממונם ורכושם רקמשורש נשמתם, שהרי ככה ידעו שניצוצי הקדושהבהבהמות הוא משורשם שהוא בחינת התוה\"ק áñøבכל דבר שרוצים לפעול נעשה הפרעה וביטול מצד חוסרהאמצעיים בלשכה מסודרת ומקור הממון, ועל כן זהו דברגדול שעומדים בעזרה וסיוע להעמיד בסיס שיוכלולהתקיים äöùכל התכלית של הממון הוא כדי שיוכל לעשות בזה דבריםטובים ולחזק היהדות והחינוך של יהדות, ובתי התלמודתורה, וכל דבר וענין של יהדות æöùעל כל השקרים יש מעות הרבה כמו אשפה ואין אצלםשום מחסור במעות כי יש שם די והותר של אלפי רבוארבבות ãéúהמקום הנכון שהממון צריך להיות מונח הוא אצלהצדיקים, אבל כהיום הוא מונח אצל הרשעים ששם הואבבחינת איסתירא בלגינא áòúøùë ïåîîיתכן שאם היה מתרבה מספר נפשות אנשי ביתו של יעקבאבינו יותר משבעים נפש, אז לא היה יכול להספיק דיפרנסתם רק באופן שיצטרך להשתמש בממון שהגיע לידומבית לבן ושכם, ולכן כדי שלא יצטרך להגיע לידי כךìàåé íéðéðò çúôî éøáã çëøúמכיון שרצה הקב\"ה להציל את הרוצחים בשוגג, הוזקקולבחינת ההצלה שפתח בו ראובן והוריד השפעה זו לעולם,ולכן פתח הכתוב בראובן את פרשת ערי מקלט ÷âñראובן היה איש צדיק וקדוש לאלקיו, והוא ידע בעצמושיש בכח קדושתו הגדולה לעצור את הנחשים והעקרביםשלא יזיקו את יוסף במשך היותו שם בבור, ואח\"כ ישיבנואל אביו ÷òíéáøרבי אליעזר חלק על רוב חכמי ישראל, וטען אמת המיםתוכיח, כי נמשל התורה למים היורדים ממקום גבוהלמקום נמוך, כך דברי תורה אין מתקיימין אלא במישדעתו שפילה, וזהו שאמר להם, שיש בכם הרבה אשרלהם לב להבין להודות לדבריי, אבל מפני הגאוה כל אחדמתבייש לחזור מדבריו, ולכן אין לסמוך על הרוב áîמה שהסתפקו שמא הלכה כבית שמאי בשביל דמחדדיטפי, אין הכוונה שהיה ספק שבאופן זה לא אמרינן דאחרירבים להטות, אלא שהיה הספק אולי החידוד של המיעוטהוא יותר מהחידוד של הרוב, ועל כן נחשב להיות רובáë÷ ,âî בהאיכותאם היו מקבלים דעתו רבי אליעזר נגד הרוב בשבילשהתברר ככה על ידי המופתים, מעתה שוב לא יוכלו עודלברר שום הלכה בכח הרוב, והיה מתרבה מחלוקותבישראל ãîאם מקבלים דעתו של היחיד נגד הרוב, שוב אין יכולים לבררשום הלכה בכח הרוב, ומתרבה מחלוקות בישראל åîלשיטת יוסף הצדיק היה להם דין בן נח, ולא היה שייךהדין של אחרי רבים להטות, ולכן לא רצה יוסף לקבלדעת הרבים ÷áëאין נחשב דעת השבטים לרבים לענין אבר מן החי כי כברעשו מעשה על פי שיטת דעתם בהלכה זו, והם נוגעיםבדבר ואי אפשר להכריע ההלכה ע\"פ הרבים ÷áëכשיש כנופיא בישראל החרדים לדבר ה' ועובדים אתהשי\"ת, זה משפיע גם על אחרים זולתם ועל כל העולםכולו âîùענין הקביעות עתים לתורה יש בזה חשיבות מיוחדת שיהיהבאופן של תלמוד תורה דרבים, ואל יאמר היחיד שמוטבלו ללמוד בביתו, כי מלבד מה שאין זה מתקיים בהמשךהזמן, ורק על ידי שבא לבית המדרש יש בזה קבלת עוללהמשכת הדבר, עוד זאת כי כאשר ישבו אחים יחדובלימוד שיעורי תורה הרי יש בזה כבוד שמים îãùבזמן שרובם ככולם נמשכים אחר השפעות זרות מן החוץהאיך שייך לומר שאחרי רבים להטות ñùכהיום אין יודעים מי שדעתו משוחד ומי שאומר דעת תורהאמיתיית, ועל כן לא שייך לומר אחרי רבים להטות áìúïåöøכמה גדול כח המחשבה והרצון האמיתי לעשות מצותהבורא ית\"ש, שאפילו כאשר רק נדמה להאדם שהואעושה רצון השי\"ת, כבר מעלה עליו הכתוב כאילו עשהבפועל מה שהוא לרצון לפניו ית\"ש àìהמכוון והתכלית של כל הלימוד אשר האדם משקיע בזה כלכוחו והבנתו הכל הוא כדי לדעת ולהשיג רצון הבורא ב\"ה,וכל היגיעה הוא להשיג אמיתת רצון הבורא ית\"ש øãò'ä ïåöøתכלית כל הלימוד הוא שיהיה לאדם אמונה שלימה לדעתשיש בורא עולם ית\"ש מלא כל הארץ כבודו בכל הענינים,ולדעת מהו רצונו בכל פרט ופרט øãòאין די לאדם במה שיודע פרק משנתו להבין ולהשכילהיטב כל היקף הענין הנלמד באופן ברור, אלא שהואזקוק עוד שירצה וישתוקק לידע מהו רצונו ית\"ש באמיתתהלכה זו ויזכה להשיג הדבר, וצריך להרבות בתפילהלזכות לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא לאמיתתו èéùòùøהרשע הגמור שונא את הצדיקים, ועל כן הוא מהלל אתהרשעים ומשבח מעשים מגונים çìהצדיק אולי יתכן לפעמים שיפול באיזה עקמומית, אבלאצל הרשעים אין דבר כזה, שמכיון שאצלם אין היצרהרע מעקם אותם מדרכם, על כן בטח שמכוונים אלהאמת ברשעתם ñבסתם בני אדם אין איסור אלא לבטוח בהם בלבד ומסירבטחונו בה', אבל בהיות לבו נכון בטוח בה' אלא שבאלגלגל תשועת ה' על ידי השתדלות אנושי אין בזה פגם,אבל באדם רשע אסור לבטוח כלל, אפילו באינו מסירבטחונו מה' ÷çòJob Name: 51457_YH_DivreiYoel_Meoraot | Sig: 21 A | Date: 11/20/2025 08:27:00 | Color: YellowMagentaCyan Black
äøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãנשתלשל הדבר מן השמים באופן של נס שלא יתרבהמספרם ÷çñכאשר ירד יעקב למצרים כל הכסף היה שייך ליוסף הצדיקוהיה אפשרות לפרנס את כל יוצאי חלצי יעקב בממוןכשר וטהור, ועל כן לא היה מניעה ונעשו נסים שנתרבוחלציו לששים רבוא ÷çñיעקב אמר לעשו אם לבן גרתי וא\"כ כל תמיכתו ומקוריניקתו היה מרכוש ממונו של לבן, ונפחת ערכו של כלהתורה והמצות שלו, ואינו תורה אמיתית כי יש בה הכחשל לבן, ואם כן אין ברכת יצחק יכול לחול, ואין לו סיבהלשנאו אותו ÷ãòיעקב ביקש לישב בשלוה שהיה חושש שכל יגיעתו שהואמתייגע עכשיו להקים דורות כשרים יהיה ח\"ו לריק, כיאין מי שיכלכלם ולתמוך בהם להחזיקם, ונמצא שעלוליםמאד להכשל בקבלת תמיכה ממקורות בלתי הגונים,ונתקיים כשירד למצרים וכל הממון היה ממון כשר שליוסף ÷äòíéøôåëä úìùîîזה שיכולים להעלות על הדעת אשר מינים וכופרים ל\"עיהיו מנהיגי ישראל, ועוד ישמחו בזה יהודים שומרי תורה,וגם יאמרו על כך שהוא נסים זהו כבר מכה אשר לאכתובה בתורה ãðכל מעשי הציונים גורם סכנה, כי הדבר ברור שאיןלשום אחד רשות לשפוך דמם של ישראל בלי דעתתורה ובלי דעת אמת, ומה גם שכל פסיעה שלהם הואבאיסור, וכל פעולה של ענין ממשלה הוא במינותוכפירה ל\"ע äðהממשלה של הציונים הוא בודאי ענין של יהרג ואליעבור, שהרי הם כת של מינים, ואין בנמצא מסוף העולםועד סופו מקור משחת כזו של מינות כפירה, המפיץ מינותבכל העולם כמותם èðúâéäðîיש הכרח למנהיג ישראל שידע ויבחין בכל פרט בבחינתהרעה, כי אם אינו יודע בפרטי בחינת הרעה כדי שיוכללהוכיח את ישראל, ומחליק בלשון לדבר אליהם רקבמעלות טובתם, אז יכול לקלקל áöעל ידי הלחץ העצום וגודל ההשפעה של בני עדתם,מתנהגים החכמים כרצון העמא דארעא, שכל מה שעושיםהוא רק למצוא חן בעיניהם ולעשות שאלתם ובקשתםלהמציא להם היתרים על כל דבר אסור ñùבעוה\"ר המציאות הוא שהמנהיגים אינם יכולים להוציאאל הפועל אף כפי דעת עצמם, כי המה משועבדים אלהדעות ואל ההשפעות מדעת הקהל המרובה, אשר בהםאין בנמצא לא דעת תורה ולא דעת אמת כלל àñùיש בין המנהיגים כאלו שהם יהודים כשרים, ומתחילההיה רוצה מצד עצמו להנהיג את עדתו על הדרך האמיתי,ואולם מוטל עליו פחד מהציבור והוא מוכרח להשביערצון בני עדתו, ואחר כך כבר הולך ויורד המצב אצלושהוא עוד נעשה גרוע מבני עדתו ונותן להם עצות כאלושאף לא היה עולה על דעתם בעצמם åòùמה שהמנהיגים נעשו מסיתים להוריד עוד את מצב בניישראל, היה גם אצל דתן ואבירם במצרים åòùאם המנהיג נמצא תחת אלמות ויש עליו איזה אחריות שלפחד ומורא מפלוני או אלמוני שזה מעוור את עיניו, הריאם הוא סומא בעיניו ואינו רואה, והאיך יכול להיות מעיניהעדה èòùהיצר הרע מתגרה ביותר על המנהיגים והעומדים בראשמערכות ישראל להכשילם במעמדם, ומכיון שכן המהעלולים ביותר ליפול בנסיונות רבות ח\"ו àôùכאשר מקבלים התמנות על הציבור אין לחכות שיהיהאיזה תועלת בעולם הזה, אלא השכר הוא רק לעתיד לבואשכרם הרבה מאד, ואם יזכו לחזק בדק בית ישראל יהיהלהם סייעתא דשמיא להוציא הדברים אל הפועל âôùכל מי שמתמנה להיות לראש צריך להוציא אל הפועלכמה דברים בעניני היהדות, ועל כן כיון שבעיני העולםנחשב העשירות לחשיבות ומעלה שלכן הם שומעים יותרלדברי העשיר, הרי נמצא שהעשירות הוא גם כן אמצעישיוכל להוציא אל הפועל אצלם מה שהוא רוצה בענינייהדות èôùאם לא היו עושים עגל, אז יתכן שהיו מעמידים עליהםמנהיגים לא טובים, ואז היה גרוע יותר, כיון שעל ידיהעמדת מנהיגים לא טובים, נעשה בכל יום עגל חדש âéúבעוה\"ר רוב אנשי הדור וגם הרבנים והמנהיגים נתוניםתחת ההשפעה של המינים והאפיקורסים פריצי ישראלאשר הרימו ראש והתנשאו על ישראל, והמה עשיריםונשיאים נתונים עליון âëúèëøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãדרך רשעים אין לה שום קיום, כי כל כך מתהפכיםוהולכים בדרכם עד שמתמקמק כולו ונעשה הכל בטלומבוטל ÷çöהנמצא בסביבה של לומדי תורה ואינו נמשך להתנהגבאורח ישרה של היהדות ודרך האמת נקרא אבירי לב,מפני שמאחר שנמצא בסביבה של לומדי תורה אושבעצמו עוסק בתורה, יש בזה כח המעורר להמשיך לדרךהטובה, והוא צריך להגבר ברשעותו לא להתעורר על ידיזה ונעשה גרוע ממה שהיה äëøענין התאמצות ואבירת הלב זקוק להיות הן אצל הצדיקיםוהן להבדיל אצל הרשעים, כי הצדיק זקוק לאבירת הלבשישאר ביהדותו ויהיה חזק ואמיץ בעצמו, וכן אצל הרשעשמכיון שכשהוא רואה תורה ויהדות אז נולד אצלו ביותרכח היצר הרע וכח הסט\"א ומתחזק באבירת הלב להתאמץבדרך הרעה æëøíéòùøאלו העושים מעשי זמרי והדומה לזה, לא רק שהמה אינםמצילים מן הסכנה אלא שהם עוד הגורמים את הסכנההמרחפת ח\"ו, שהרי אי אפשר להכחיש מה שמבוארבכמה פסוקי התורה שעל ידי מעשים כאלו גורמים סכנהלישראל äòùהרשעים אינם יודעים הדרך הנכון להשתמש בהממוןלתכלית הנרצה âòúכל זמן שמתחברים ונמצאים יחד עם רשעים, הרי זה גורםבנזקין שלא יוכלו לקיים כל התורה äôúכאשר היה האדם בחבורת רשעים, אף אח\"כ כאשרמתרחק מהם, אולם דעותיהם והשפעתם שנקלטו אצלםעדיין נשרשו בלבבו ובקרבו åôúäèéìôä úéøàùיש כאלו ששרדו לחיים מהמלחמה האחרונה כדי לשוםשארית בארץ בדרכי היהדות, ויש ששרדו לחיים בשבילשיהיו נסיון להדור, ועל כן מוטל על כל אחד לבחורבטוב, כדי שיזכה להיות בין הללו שנשארו לתכליתâé÷ ,å הטובבהצלה שהציל השי\"ת את המעט משארית הפליטה שהיואז באותו המצב, יש בזה תכלית נרצה שנוכל בעזר השי\"תלהעמיד דורות מבני ישראל לתורה ÷æðכל אותם היהודים המועטים שניצולו מכל התלאותשעברו, הרי הן המה הכוחות העיקריים של הכלל ישראל,שהלא ניצולו רק מעט מזעיר והם נשארו למען הצלתקיום הכלל ישראל ÷ñä\"é éèáùהאיברים של האבות הקדושים ושבטי י\"ה, עשו מעצמםכל מה שצריכים לעשות למען תכלית רצון השי\"תàìכל מה שעשו השבטים במכירת יוסף היה כדת וכהלכה,שהיה כולם קדושים וכולם צדיקים, ונחשב להם לזכות,ואף קצת הפגם שנכלל בזה היה בבחינת נורא עלילה וגו'שהזמין הקב\"ה דבר זה לידם, כיון שהיה הכרח שיגיעאותו העונש áðהשבטים שמרו כל התורה, אבל הציווי עליהם היה רק עלשבע מצות בני נח, אלא שהוסיפו מעצמם לקיים גם שארהמצות בלי שיצטוו על כך, שהרי היה עדיין לפני מתןתורה ÷äðכל מצוה שעשו שבטי י\"ה, השפיע כח הקדושה לכלהעולם שיתעוררו לדבק בקיום מצוה, וגם נשאר להיותכח נצחי לעולם ועד ÷áñúåçåìä úøéáùהאותיות פורחות שנעשה כשירד משה מן ההר לא היהמצד שלא רצה הקב\"ה עוד ליתן התורה לישראל אחרחטא העגל, אלא האותיות פרחו ברצונו של משה כדישיוכל לשבור את הלוחות, ועל ידי כך יבחינו ישראלבגודל פגם החטא æéøבשבירת הלוחות הטיל משה אימה ופחד על ישראל לדעתשבלי יראת חטא אין תורה כלל çéøùôð íéòáùבכל השנים שהיה יעקב אבינו בארץ כנען בהמשך שלשלשים שנה, לא נתרבו יוצאי חלציו יותר משבעים נפשעד שירד למצרים, כדי שלא יצטרך ליתן עוד דורנות לעשוכפי ערך מספר הנפשות שנתוספו אצלו ÷çñיתכן שאם היה מתרבה מספר נפשות אנשי ביתו של יעקבאבינו יותר משבעים נפש, אז לא היה יכול להספיק דיפרנסתם רק באופן שיצטרך להשתמש בממון שהגיע לידוכך לידי להגיע יצטרך שלא כדי ולכן, ושכם לבן מבית
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã áøúיראי ה' אינם לוקחים ספר חדש אם לא יראו הסכמהמרב בדוק ביראת ה', לפי שמדפיסים כמה ספרים שישבהם מינות, וצריכים להזהר ולדעת שיכולים לשמועדברי תורה רק כשיודעים ומכירים מי הוא בעלהשמועה ãðøבעוה\"ר רוב אנשי הדור וגם הרבנים והמנהיגים נתוניםתחת ההשפעה של המינים והאפיקורסים פריצי ישראלאשר הרימו ראש והתנשאו על ישראל, והמה עשיריםונשיאים נתונים עליון âëúהמכ\"ע כהיום המה מלאים באפיקורסות ועריות וחילולשבת בפרהסיא, מלבד מה שדורסים ברגל גאוה עלהתוה\"ק, והראשי ישיבות הנכבדים הן המה המחזיקיםהחילול שבת בפרהסיא וכח המינות שמכניסים בכל ביתיחד עם כח הניבול פה ãëúאף כשעוקרים את התוה\"ק במינות, אין מי שיעמוד בשערלומר אף דיבור אחת, והטעם לפי שהם מושפעים מהלחץשל האגודות השונות אשר אין התורה נר לרגלם åëúמקור לשון עברית הוא מספריהם המלאים מינות רח\"ל,ואי אפשר כלל לידע היטב פרטי הלשון, כי אם על ידיהלימוד בספריהם, אשר הם מלאים מינות וכפירה רח\"ל,ונמצא שהלשון הזה מושך לספרי מינות çðúכאשר האדם אומר ברכת המינים, אנו יודעים בו שאינומין, כיון שבודאי אינו רוצה לקלל את עצמו, כי תיקנוהברכה על האפיקורוסין שבישראל, ואולם כהיום גם זהאינו ראיה, שהלא יתכן שכוונתו בברכה זו הוא ח\"ו עלהחרדים לדבר ה' שהולכים נגד המדינה, והדברים מרפסיןאיגרא עד היכן שהתדרדרו âñúóñåé úøéëîאף שבסופו של דבר השתלשל ממכירתו של יוסף תכליתנרצה ליעקב אבינו, היה בו גם צער גדול ליעקב, שהלאמתחילה עברו עליו כל אותם הכ\"ב שנה שלא ידע יעקבממכירתו של יוסף, ואותו הצער היה מכח הקטרוג שלהשטן ãéכיון שביקש יעקב לישב בשלוה והקב\"ה עושה רצוןיראיו, לכן קפץ עליו רוגזו של יוסף בכל השתלשלותהענינים, שמכרוהו אחיו למצרים ועלה לגדולה והלךיעקב אבינו אליו בדרך כבוד, ועל ידי זה זכה יעקב אבינולהיות בשלוה, שאף הליכתו לגלות היה בדרך שלוהומנוחה àëהשבטים עצמם לא ידעו שמסתבב מן השמים שיגיע יוסףהצדיק למצרים, אלא שהם עשו הכל כפי מה שהכריעובדעתם שצריכים לעשות על פי תורה, לפי שהשבטיםחשבו שהוא רוצה ליקח המלוכה לכן דנו אותו כמורדבמלכות בית דוד, ומטעם זה דנו אותו למיתה, אלאשבאמת טעו במה שחשדו אותו בכך, אולם היה בכל זהרצון העליון ית\"ש כדי שישתלשל הדבר שירד יוסףלמצרים ìראובן חשש שלא נתקבלה תשובתו כי לא הצליחמחשבתו להציל את יוסף, אבל אליבא דאמת בזה שצוהלהשליך את יוסף אל הבור נגמר פעולת ההצלה שהצילאת יוסף מידי השבטים שלא יהרגוהו, ולא היה רשאילהחזירו לבית אביו כיון שהיה צריך לירד למצרים, וזהראיה שנתקבל תשובתו âìכל הגלגולי סיבות ביוסף הצדיק ואחיו הכל היה בנסיםונפלאות, ואפילו כאשר כבר הגיע למצרים היה כלההשתלשלות בנסים èìהשבטים דנו את יוסף למיתה מכיון שהוא רוצה ליקח לומלוכה לפני הזמן, ויצא מכך מכשול וסכנה והיזק לרבים,וקיימא לן שבדבר כזה אף אין צריכים לדון בבית דין,אלא כל הקודם זכה להורגו çîכל מה שעשו השבטים עם יוסף היה מצד הקנאות הגדולהשבער בהם כשראו שהוא רוצה להיות מלך לפני הזמן, לפישראו שדבר כזה מביא אתו אסון גדול לכל העולם ðכל מה שעשו השבטים במכירת יוסף היה כדת וכהלכה,שהיה כולם קדושים וכולם צדיקים, ונחשב להם לזכות,ואף קצת הפגם שנכלל בזה היה בבחינת נורא עלילה וגו'שהזמין הקב\"ה דבר זה לידם, כיון שהיה הכרח שיגיעאותו העונש áðאף שהשבטים ראו שנעשה ליוסף נס, שניצל מהנחשיםועקרבים שבבור, אבל מאחר שעדיין לא היה להם שוםמבחן שאותו הנס נעשה לו מצד כח הקדושה ומי יודעאם לא נעשה לו הנס על ידי כישוף וכוחות הטומאה, לכןלא השגיחו על כך כלל èñעל ידי מכירת יוסף למצרים ניצולו כל הכלל ישראל כולומכוחות הטומאה של מצרים èôניטלה הבחירה מהשבטים הקדושים, וסיבב הקב\"ה כלהענין שיחשבו שיש איזה פגם ביוסף הצדיק, כיון שהיההדבר בהכרח שיתקיים הגזירה של ברית בין הבתרים,שירדו ישראל למצרים ÷ëìàåé íéðéðò çúôî éøáã ìøúנשתלשל הדבר מן השמים באופן של נס שלא יתרבהמספרם ÷çñùãå÷ úáùמלבד מה שיש בחינת יראת העונש ובחינת יראתהרוממות ובזה עצמו יש כמה בחינות ומדריגות, יש עודמדריגה קטנה והוא מה שנמצא באדם איזה תנועה שליראה, כמו עם הארץ דאימת שבת עליו, שמתירא לעבורעבירה ולשקר בשבת יותר מבחול ÷âöעל ידי שמירת השבת נעשה מעשה הקיום של כל העולם,כי השבת הוא המקיים העולם כל ששת ימים èöùåðééçäùאב הפודה את בנו מקיים עצם המצוה שאין עליה שכרבעולם הזה, אולם כיון שבמצוה זו הוא גם מהנה אתהכהן ליתן לו כסף הפדיון, הרי נהג בזה מנהג הטוב ביןבני אדם כי יש לו להכהן הנאה מזה, ועל זה שפיר מגיעלו שכר גם בעולם הזה, ועל כן מברך שהחיינו éùââåùשגגת תלמיד עולה זדון, כי כאשר מי שעוסק בתורה נכשלבאיזה חטא בשוגג והרואה אותו חושב שעשה ככהבכוונה ובמזיד, ומאחר שהוא לומד מהנהגתו של העוסקבתורה לעשות כמוהו על כן כבר הולך ועושה דבר זהבמזיד ãëøכאשר תלמיד מישיבה עושה איזה פעולה בלתי הגונה,הרי אף שהוא עשה הדבר רק בשוגג ואין לו אשמהמרובה בדבר, אולם הרשע כבר מתעלה בכך שהוא יכוללהרים ראשו ולפתוח פיו במענה לומר ראו כיצד נראההנהגתם של לומדי תורה ãëøãçåùאם המנהיג נמצא תחת אלמות ויש עליו איזה אחריות שלפחד ומורא מפלוני או אלמוני שזה מעוור את עיניו, הריאם הוא סומא בעיניו ואינו רואה, והאיך יכול להיות מעיניהעדה èòùאם יש עשיר מוחזק ואלם בעירו מוציאין אותו לדון בעיראחרת, כי השפעת האלמות הוא השוחד הגדול ביותר, לפישנעשים משוחדים אליו ורוצים לעשות לטובתו כדי שלאיביא עליהם איזה צרות, וזהו שוחד גדול יותר מהשוחדממון של איזה סכום èòùענין השוחד אינו דוקא בכסף אלא כל דבר שהבעל דיןמחניף להדיין, זה כבר מוליד איזה רצון אצל הדייןלמלאות חפצו של הבעל דין àöùאם האדם זקוק לאחרים בשביל איזה תועלת, אז אףכשיש לו כל המעלות אין יכולים להיות בטוח בו, כי כלכך גדול הנטיית הדעת של האדם להשיג מה שהוא תועלתבעבורו âëúכהיום אין יודעים מי שדעתו משוחד ומי שאומר דעת תורהאמיתיית, ועל כן לא שייך לומר אחרי רבים להטות áìúמי שמקבל שוחד הוא מתעוור מלקיחת השוחד, ואז הואלוקח דברי הצדיקים ומסלף אותם לאומרם באופן שיהיהלו איזה תועלת מכך çñúäîùð ùøåùקיום כל מצוה מיועד לכל אחד לפי שורש נשמתו ולפימה שהוא ראוי אליו ÷èðכל אחד מישראל שאל מהמצריים אותם הכלי כסף וכליזהב ושמלות שהשתייכו לחלקי נשמתו אשר הוצרך הואלהוציא משם èðøברכוש מצרים לא היה שם כלום המשתייך לשורש נשמתושל משה רבינו, ועל כן לא היה יכול ליקח מאומה, וע\"זאמר לו הקב\"ה שפסולתן של לוחות שלך יהא, ומשתייךלשורש נשמתו ועל כן הוא צריך ליקח אותם ñøבני מתא מחסיא היו מדקדקין שיהיה ממונם ורכושם רקמשורש נשמתם, שהרי ככה ידעו שניצוצי הקדושהבהבהמות הוא משורשם שהוא בחינת התוה\"ק áñøäèéçùהמאן דאמר שסובר שאין שחיטה לעוף מן התורה, סוברכדעה זו שהעוף נברא כולו מן המים, ועל כן יש לו מןהתורה דין כהדגים שאין להם שחיטה כלל, אולם כיוןשניזונים מהעפר תיקנו להם חז\"ל שחיטה öדעת השבטים שהצאן ובקר של יעקב אבינו לא היוברייתן כלל מן האדמה אלא מן המים ולא היו זקוקיםלשחיטה כלל, ויוסף סבר שטעונים שחיטה כי נזונים מןהאדמה öנשמות צדיקים אשר צריכין איזה תיקון לפי מעשיהםמתגלגלים בעופות טהורים, ועל ידי שנשחטים שחיטהכשירה בברכה ומכסים דמם בברכה זהו תיקונם æðøJob Name: 51457_YH_DivreiYoel_Meoraot | Sig: 21 B | Date: 11/20/2025 08:27:00 | Color: YellowMagentaCyan Black
âøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãלא היה אצל כל השבטים שום פגם של חטא אלא מכירתיוסף, ומכיון שראובן השתדל בהצלתו של יוסף אם כןלא היה אצלו אף הפגם הזה ÷èëאף שראובן לא פגם במכירת יוסף נענשו עשרה הרוגימלכות גם עבור ראובן, כי עבור הפגם במכירת יוסףנעשה עידן ריתחא ועל כן נתפס גם ראובן עבור מעשהבלהה ÷ìעל ידי שהשתלטו השבטים על יוסף הצדיק לדונו ולמכרו,מתוך כך היו יכולים לצאת ממצרים, שמכיון שיוסף שהיההמלך על מצרים, היה הוא עצמו תחת ממשלתם שלהשבטים, נמצא שמצרים כולו היתה תחת ממשלת כלהשבטים, ולולא הדבר הזה שהיו הם שולטים על יוסףמתחילה, לא היו יכולים לצאת ממצרים לעולם ÷àîכל ההשתלשלות במכירתו של יוסף וגם במה שהשתדלראובן בהצלתו, היה הכל פועל דמיוני על העתיד מהשיהיה עד סוף כל הדורות, וגם על ביאתו של משיח בןיוסף לפני משיח בן דוד ÷âîהשבטים לא חששו על מה שיוסף לעצמו סובר שהמלוכהאינו מגיע ליהודה, אלא חששו שיהיה לו איזה כח לפעולעל יעקב אבינו, ובזה יזיק ליסודות המלוכה בבני ישראל,ששייך באמת ליהודה, ועל כן אף שלא חזרו בהם ממהשסברו שהוא מורד במלכות, היה די שימכרו אותו ויפרידואותו מאביו ÷âðúò éáúëîהמכ\"ע כהיום המה מלאים באפיקורסות ועריות וחילולשבת בפרהסיא, מלבד מה שדורסים ברגל גאוה עלהתוה\"ק, והראשי ישיבות הנכבדים הן המה המחזיקיםהחילול שבת בפרהסיא וכח המינות שמכניסים בכל ביתיחד עם כח הניבול פה ãëúúåîä êàìîמלאך המות נברא ביום הראשון, אף ששאר המלאכים לאנבראו ביום ראשון, שלא תאמר יש שותף ח\"ו להקב\"הבמעשה בראשית, שהרי עליו ודאי לא יאמרו שהיה שותףח\"ו במעשה בראשית àðäëåìîהיה מסורת בידי השבטים שאין מלך לישראל קודם בניעשו, כמו שדרשו בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו, ועל כןיוסף אינו יכול למלוך עליהם לפני הזמן æîשבועה זו שלא ליקח מלוכה לפני הזמן, לא היה דוקאלישראל אלא גם לשאר האומות, אלא שלשאר אומות אינוידוע מתי נחשב אצלם שהוא עדיין לפני הזמן, כי לא חסעליהם המקום ליתן להם סימנים על הזמן, וזהו הסיבהשנכרתו כמה אומות מן העולם בשביל שלקחו להםהמלוכה לפני הזמן, ואולם לבני ישראל ניתן סימניםשידעו מתי הוא הזמן æîהשבטים דנו את יוסף למיתה מכיון שהוא רוצה ליקח לומלוכה לפני הזמן, ויצא מכך מכשול וסכנה והיזק לרבים,וקיימא לן שבדבר כזה אף אין צריכים לדון בבית דין,אלא כל הקודם זכה להורגו çîלא היה באפשרי שכאשר ישתחוו השבטים אל יוסף, ידעוכבר שהוא יוסף הצדיק, לפי שאז היה בכך בבחינת מלךעל ישראל, וזה לא יתכן שיהיה מלוכה בישראל לפניהזמן èîמה שעשו השבטים כתורה וכהלכה לדון את יוסף על מהשרוצה ליקח מלוכה לפני הזמן, הרי זה עצמו נחשב להםלזכות, ועל ידי הזכות הזה נשתלשל אחר כך כל העניןשיתקיימו החלומות באופן הנרצה ויסתבב הכל לטובה ðאף שיהודה היה צריך להיות לו המלוכה מצד שורשנשמתו, אולם מכיון שבחינם אינם נותנים דבר כזה, עלכן נסתבב לו מן השמים הזכות שיקדש שם שמים כשקפץנחשון בן עמינדב משבט יהודה לתוך הים çöäîçìîאם האמת כדברי הציונים שנעשה להם נסים במלחמתם,הרי זאת אומרת שעל פי דרך הטבע לא היה באפשרישינצחו, ואם כן מי נתן להם ההיתר להפקיר דם נפשותמישראל לצאת למלחמה åðúäðåøçàä äîçìîכל אחד יודע אשר כל יהודי שניצול ממחנות השמדרח\"ל, היתה הצלתו בניסי נסים שלא כדרך הטבע כלל,ומעתה עלינו להתבונן ולראות על ידי מי נעשו לנוהנסים הללו, אשר זה יתברר לאיזה תכלית הביאו הנסיםãéכל הדברים שעברו בעת התלאות של המלחמה, היה הכלבנסים ונפלאות, וכל איש יהודי שעבר אותם הזמניםונשאר בחיים חיותו, הרי אין חקר להנסים שנעשו לוçëàìøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãשוחט שאינו מראה סכינו לחכם ובזה מזלזל בכבודו, עלידי כך אין לו סייעתא דשמיא, וזה יהיה גרמא בנזקין דלאאסתייע ליה מלתא להעמיד הסכין על בוריה ולא ירגישבפגימה âéúïèùודאי שהשטן לומד גם גמרא, שהרי גם האפיקורסיםמדפיסים את הש\"ס, ומדפיסים אותה בעצם יום השבתרח\"ל, ויש בתי דפוס שמשתייכים כל כולו להיות יחד עםהשטן ôכל השמות שניתנו אינם בחינם, ויש להם איזה שורשומכיון שבצר ובצרה דומים מאד בהשמות, על כן ידמהלהשטן שעיר בצר נקרא גם בשם בצרה ôהס\"מ אינו עושה מלאכתו לבדו, אלא שיש לו כמה וכמהחיילות, עד שאמרו דאינהו נפישי מינן, והן המה כלהכיתות הללו שעומדים לעזרתו והולכים בשליחותו àôבמקום שהס\"מ רוצה למנוע איזה דבר, יש ביכולתו לשיתעצה, אשר אפילו באופן שהחשבון יעלה כהוגן, הואמערב את עצמו לתוך הענין לבלבל הכל, אשר שוב לאידעו עוד מהו האמת ÷åíéîëç éãéîìú ùåîéùהדרך הטובה והישרה שיעסוק אדם בתורה הוא באופן שלשימוש תלמיד חכם, ובזה גם מקיים מצות בוראו ית\"שבהבנת לימוד התורה באופן הראוי להיות משנתו ברורהאצלו ëùùðåòå øëùבעונשים יש שני אופנים, אחד, עונש המגיע לאדם בכוונהמה' לעונשו על חטאיו ולהטיבו באחריתו, ואופן השני,כי האיש מזלו רע, רק ה' מגן בעדו ומשדד מערכותהשמים, וכאשר יחטא ה' מסלק השגחתו ומניח למנהגושל עולם תחת כוכבי שמים וכסיליהם, והמה פעלו בוכפי מזלו לרעה áכל זמן שהצדיקים עדיין בחיים חיותם בעולם הזה, לאנודע להם ענין מתן שכרם, עד שחושבים שכל יגיעתםהוא לריק âיכול להיות במעשה אחד שיש בו זכות שמקבל עליו שכר,וגם חטא שמקבל עליו עונש àðכיון שניתן רשות למשחית שוב אינו מבחין בין צדיקלרשע, והעונש הן על מי שראוי והן על מי שאינו ראוי,חוץ מצדיק גמור שאין בו שום פגם ניצול מהמשחית, ומישיש בידו איזה פגם אף שבזמן רגיל לא היה מקבל עונשעל כך, אבל כששולט עידן ריתחא אז שוב אינו מבחיןונתפס בהעונש ÷èëמה שאמרו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, זהו רק בקיוםהמצות שהאדם חייב בהם במצות הבורא, אבל במה שהואמביא את עצמו לידי חיוב, שפיר יש בזה שכר גם בעולםהזה ÷åôאף שעל קיום המצוה בעצם אין מקבלים שכר בעולםהזה, אבל על ההכנה למצוה ועל הכשר המצוה שפיר יששכר גם בעולם הזה çùאב הפודה את בנו מקיים עצם המצוה שאין עליה שכרבעולם הזה, אולם כיון שבמצוה זו הוא גם מהנה אתהכהן ליתן לו כסף הפדיון, הרי נהג בזה מנהג הטוב ביןבני אדם כי יש לו להכהן הנאה מזה, ועל זה שפיר מגיעלו שכר גם בעולם הזה éùטעם ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי המצות המהרוחניים, ואם כן לא יתכן לשלם שכר עליהם בעולםהגשמי שהוא כלה ונפסד, ועל כן שמור בעבורם השכרלעולם הבא æéùכאשר מקבלים התמנות על הציבור אין לצפות שיהיהאיזה תועלת בעולם הזה, אלא השכר הוא רק לעתיד לבואשכרם הרבה מאד âôùäåìùיעקב אבינו ביקש לישב בשלוה, רק היה לו חוב של כ\"בשנה שהיה צריך להיענש שלא כיבד את אביו, על כן קפץעליו רוגזו של יוסף, ומתוך כך יקבל עונשו ופרע חובו,ובכך הגיע להשלוה כבר בעולם הזה âכיון שביקש יעקב לישב בשלוה והקב\"ה עושה רצון יראיו,לכן קפץ עליו רוגזו של יוסף בכל השתלשלות הענינים,שמכרוהו אחיו למצרים ועלה לגדולה והלך יעקב אבינואליו בדרך כבוד, ועל ידי זה זכה יעקב אבינו להיותבשלוה, שאף הליכתו לגלות היה בדרך שלוה ומנוחה àëצערו של יצחק אבינו היה גם באותם הי\"ד שנה שהיהיעקב בבית עבר, ומה שלא נענש על השנים הללו היהמצד מה שנתגלגלו רחמי השי\"ת על יעקב אבינו ורצה
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã øúשם הוא גבוה למעלה מכל המזלות, ושם ראה מהוהכוונה האמיתית בענין אשר יעמיד תולדות על ידה,שיהיה על ידי בתה çéäàçîכאשר שומעים מי שמוכיח ומתריע אף כשהוא נגד הרוביהיה מי שירגיש שדבריו כנים ואמיתיים, ולכן אינו נכוןמה ששותקים ונמנעים מלהתריע על כל דבר פירצה מצדמה שעומדים נגד דעת הרוב áìúהיחיד המוחה כנגד טעות הסנהדרין אף שנראה שהואפוגע בכבוד התורה, כיון שהוא יחיד ממש ועומד למחותולחלוק נגד כל הסנהדרין, ואולם באמת מתברר שאותוהמוחה הוא המקיים את כבודו של הסנהדרין, שהרי עלידו חוזרים כולם אחר כך מהוראתם המוטעת âìúיש תכלית גדול בהמחאות שעושים היראים אצל האומותהעולם כנגד הציונים, כדי שידעו האומות, אשר הציוניםאינם באי הכח של הכלל ישראל, כי בני ישראל שומריהתורה הם שונים מהם àñúהאיך יכולים לומר שהמחאה נגד הציונים הוא חילולהשם, הרי גלוי מכל התנהגותם של הציונים שהמה כלכולם נגד התוה\"ק, וא\"כ זהו הכבוד שמים הגדול ביותרשיתוודע בעולם שישנם עדיין יהודים שעומדים למחותלמען התוה\"ק âñúכל מה שהם צועקים ומתריעים בשמות הנרדפים שלחילול השם וסכנה, הכל הוא לפי שענין המחאות אינונאה לכבודם, וגם יש להם חשש שזה יקלקל להם שלאיוכלו לאסוף מעות בכל העולם בהמגבית שלהם äñúכל מי שיש בו עדיין הנקודה של אמונה צריך להתריעבעד כבוד התוה\"ק ולמחות כנגד הציונים, כי אין כאןמלחמה על איסור אחד אלא על האמונה כולה åñúúåðååò úìéçîעונש המגיע לאדם בכוונה מה' לעונשו על חטאיוולהטיבו באחריתו מנקה עונו ומקבל תשלום פרי חטאתו,ואז טוב לו לעולם הבא áאחר שניצול מהצרה על ידי שנעשה לו נס, מזה ישהוכחה שלא נסתלק ממנו ההשגחה פרטית, שהרי עשהלו הקב\"ה נס להצלתו, ואם כן מתברר שגם הצרה לאהיה מצד המזל, אלא היה בהשגחה פרטית, כדי לכפרעוונו, אם כן שפיר יכולים לשמוח בהצרה ãכמו שהנהרג בידי עכו\"ם נקרא קדוש, לפי שמוחלים לוכל עונותיו, כמו כן הנמסר להריגה אפילו אם ניצול אחרכך מידם ואינו נהרג, גם כן מוחלים לו כל עונותיו ÷æכל אלו היהודים שניצולו מהתלאות שעברו עלינו, הריבאמת היו כולם נידונים כבר להריגה רח\"ל, ונמצא שזכוכולם למחילת עונות ÷áéú÷åìçîאם היו מקבלים דעתו של רבי אליעזר נגד הרוב בשבילשהתברר ככה על ידי המופתים, מעתה שוב לא יוכלו עודלברר שום הלכה בכח הרוב, והיה מתרבה מחלוקותבישראל ãîאם מקבלים דעתו של היחיד נגד הרוב, שוב אין יכולים לבררשום הלכה בכח הרוב, ומתרבה מחלוקות בישראל åîיש דרך בכל מחלוקת לבוא אל האמת בכל דבר הלכה,לפעמים על ידי כללא דאחרי רבים להטות או כלליםאחרים, שהתלמידי חכמים בעלי האסופות המטמאיםוהמטהרים האוסרין והמתירין באים לידי השוואה כמושהיה בימי חכמי הש\"ס ובכמה דורות èðùכן הוא הדרך בימינו שכל מי שאינו רוצה להכנע למעשיהעולם ולילך בדרכיהם אומרים עליו שהוא בעל מחלוקהáñùיותר שכיח קפידא ופירוד בין ישראל מבאומות העולם,ובתלמידי חכמים ובצדיקים יותר מבשאר עמא דארעאוכו', והטעם שכל שקדושתו יותר, הוא מרגיש יותרומקפיד יותר לפי דביקותו èñùיש קישוי מיוחד אצל תלמידי חכמים ויראי ה', שמכיוןשמצד קדושתם מרגישים יותר ברשעת הרשעים ואוחזיםבמדת הפירוד להפרד מהם בהתרחקות מוחלטת, הרי בזהמוצא לו היצר הרע מקום התגברות לעשות פירוד גם ביןיראי ה' òùäáùçîכמה גדול כח המחשבה והרצון האמיתי לעשות מצותהבורא ית\"ש, שאפילו כאשר רק נדמה להאדם שהואעושה רצון השי\"ת, כבר מעלה עליו הכתוב כאילו עשהבפועל מה שהוא לרצון לפניו ית\"ש àìבאותו המקום ששם נמצא מחשבתו של האדם שם הואביתו, ולכן כיון שמחשבתם של צדיקים הוא בשורשìàåé íéðéðò çúôî éøáã áìøúליתן לו עוד שנים הרבה של שלוה ולהטעימו בעולם הזהמעין עולם הבא ÷åñיעקב ביקש לישב בשלוה שהיה חושש שכל יגיעתו שהואמתייגע עכשיו להקים דורות כשרים יהיה ח\"ו לריק, כיאין מי שיכלכלם ולתמוך בהם להחזיקם, ונמצא שעלוליםמאד להכשל בקבלת תמיכה ממקורות בלתי הגונים,ונתקיים כשירד למצרים וכל הממון היה ממון כשר שליוסף ÷äòíåìùכפי מצב הדור אכן אי אפשר להחזיק תמיד במדת השלום,מאחר שיש זמנים ומצבים שאכן צריכים להתקוטט עםמשנאי ה' âñùמצד הטבע קשה מאד שיתאחדו חבורת אנשים יחד, כיהטבע מחייב שבכל קיבוץ אנשים יהיה ריב וקטטה,וזקוקים ממש לנס מן השמים çñùכשרוצים לעשות שלום, צריכים להקדים תחילה ולראותאם זה עולה יפה ע\"פ התורה çòúהשלום עם הרשעים הוא הסכנה הגדולה ביותר, ואין דברמזיק לנפש כמו התחברות עם אדם רשע èòúליהודים שומרי תורה ומצוות, המדה הטובה הגדולהביותר בעבורם, הוא שיהיה שלום ביניהם çòúúåîéìùהכלל הוא, שאם יש לאדם איזה היסוס וספק אם יהיהביכולתו להוציא אל הפועל איזה דבר, אז אינו עושההדבר בשלימות ÷ñאף שבשנות הנעורים אי אפשר עדיין להגיע לאותושלימות הדעת שיש בימי הזקנה, אולם כיון ששנותהנעורים המה היסוד לשנות הזקנה, הרי נמצא שהן המהההכנה לאותו השלימות שהוא מגיע אליה בזקנותו äìøúåîùכל השמות שניתנו אינם בחינם, ויש להם איזה שורשומכיון שבצר ובצרה דומים מאד בהשמות, על כן ידמהלהשטן שעיר בצר נקרא גם בשם בצרה ôäçîùרק אצל זרע ישראל יש אותו כח הקדושה שיהיה קיוםהתוה\"ק באופן של שמחה וחדוה בנפש חפצה ברצוןנדיבות הלב, וזהו הדרך הטובה והישרה שלא יהיההתוה\"ק כשעבוד ועול קשה אלא שישתוקקו אליה ברצוןוחפץ עצמי èøמי שמתייגע על התוה\"ק, הרי היגיעה עצמה היא כמציאההמעורר שמחה, כי מה שזכה לעמול בעמל התורה והואנמצא בחבל נחלתו ית\"ש שבראנו לכבודו והבדילנו מןהתועים ונתן לנו תורת אמת, וזיכה אותנו להתייגע ביגיעהכזו אשר אני עמל לחיי העולם הבא והם עמלים לבארשחת, הרי דבר זה עצמו הוא שמחה èøכאשר הולכים משמחה של גשמיות אין מרגישים שמחהאלא תוגה, אבל שמחה של מצוה מביא ומעורר עודשמחה èøäèéîùהחילוק בין שאר השנים לשנת השמיטה היה שבשארהשש שנים עסקו בתורה במשך עשרה חדשים בלי שוםעסק משא ומתן, ובשני החדשים של ניסן ותשרי אףשהקדישו גם כן הרבה שעות ביום לעסוק בתורה אבל גםנתנו איזה שעות בעד עבודת השדה, אבל בשנת השמיטהעסקו בתורה כל השנה כולה ממש בלי שום עסק בעבודתהשדה כלל ועיקר âöøבשמיטה שנאמר בה רק שבת לה' ולא נאמר בה פסוקאחר המורה שצריך להיות גם לכם, הרי מבואר שצריךלהיות כולו לה' ממש âöøעל ידי שמירת שנת השמיטה נמשך ברכה לכל שש השניםלהיות הברכה מצויה אצלם שיצטרכו לעסוק במשא ומתןרק איזה שעות ביום ובמשך שני חדשים âöøישראל היו במדבר ארבעים שנה כדי שיאכלו את המןושותין מי באר, והתורה נבללת בגופן להיות חקוק אצלםגם בעשרים השנים הראשונות אחר שנכנסו לארץ שעדייןלא היה להם את מצות השמיטה ãöøäøéîùצריך כל אחד להשים לב שהוא יהיה השומר על עצמושבאמת זהו השמירה המעולה ביותר, וישגיח בעינאפקיחא על התנהגותו ויזהר בעצמו שלא יקלקל ח\"ו åöøúéøáä úøéîùצריך כל אחד לשמור עצמו מאד בכל הנהגתו, הן בשעתלימודו והן בצאתו החוצה מכותלי בית המדרש, להזהר1
âìøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãממחשבות רעות אשר אין מן הצורך לפרוט כל הדבריםשהן המה היו ההתחלה לכל חטאי דור המבול áøíééðéò úøéîùצריכים להשים לב לשמור מחשבותיו וראייית עיניוולשמור מוצא פיו, והנה כאשר מתנהגים כך אז הוא לשםולתפארת ובזה תלוי כל הכבוד שמים áøיש די והותר במה שמוכרחים לפעמים לילך ברחוב, אבללנסוע בקאר על פני כל חוצות העיר, שעל ידי זה יכוליםלעבור בזמן קט בכל רחבי העיר הגדולה ולהסתכלברחובותיה, זה ודאי שאסור לאדם, ואסור לבחוריםלהנהיג קארס, ושני דברים הללו להיות תלמיד הישיבהולהנהיג קאר דבר זה לא יוכל להיות שלוב יחד בשוםאופן שבעולם ãîøçøéå ùîùאף שיעקב פתר חלום יוסף ששמש וירח וכוכבים סובביםעל יעקב והשבטים, השבטים פירשוהו שעולה על השמשוירח בפועל, שמערכות השמים משועבדות ליוסף, וכןנתקיים הדבר שעמדה השמש והירח לפני יהושע ÷áîכוחו של יוסף הצדיק נשאר על דורות עולם, שבזכותו זכולקריעת ים סוף ולהעמדת החמה בימי יהושע, וגם לעתידלבוא יהיו עוד דברים כאלו, אשר השמש והירח יהיומשועבדים לקדושת ישראל ÷âîäàðùהרואה אדם עובר עבירה בזדון מצוה לשנאתו, אבל עדייןיש חיוב לטעון עמו, אבל אם היה בזה ענין של מינות,אין רשאים אפילו לטעון עמו, וכל שכן אם הוא מסיתומדיח אסור למצוא עליו צד זכות äîהשבטים ח\"ו לא שנאו את יוסף, אלא לעומת גודלהאהבה שהיה בין שאר השבטים, לא היה אהבה חזקהכזו כלפי יוסף, כיון שהיה להם תרעומות עליו, על כןנקרא בכתוב בלשון שנאה åîúåìôùככל שהאדם עולה ומתעלה בתוה\"ק הוא מבין ויודעביותר שעד עכשיו לא ידע ולא הבין עדיין כלום, ועל כןמי שזוכה לכתר תורה ולומד תורה לשמה, יש לו לבנשבר ונדכה כיון שמבין ומשיג עד כמה לא זכה עדייןעד עכשיו למדריגה נכונה æñøòôùעל ידי שהקריב נח הקרבנות השפיע השי\"ת השפעה טובהלקיום העולם הזה ÷äôíé÷ùîä øùיוסף הצדיק ודאי שידע והכיר רשעותו של שר המשקים,ועל כן לא רצה לבקש ממנו טובה רק מחמת ענותנותו הזכירלו כי אם זכרתנו, כי אם לא היה מזכיר היה מתגלה שהואחכם היודע מה שבלבו של אדם ויודע שהוא רשע ÷èòàåáø íéùùכאשר ירד יעקב למצרים כל הכסף היה שייך ליוסף הצדיקוהיה אפשרות לפרנס את כל יוצאי חלצי יעקב בממוןכשר וטהור, ועל כן לא היה מניעה ונעשו נסים שנתרבוחלציו לששים רבוא ÷çñäçëåúדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, אף שלפעמיםאומרים דיבורים אמיתיים ונדמה שאינם מועילים, בכלזאת באמת יש בכך תועלת, כאשר אחר כך אומריםומעוררים עוד הפעם ועוד הפעם, ואז מתקבל הדבר èöנח אף שהוזקק להוכיח ולייסר את בני דורו, אבל יחד עםזה היה איש צדיק תמים דהיינו עניו ושפל רוח áøכדי שישמע האדם בקול זולתו המוכיחו זקוקים לשניתנאים, האחד, שהדברים יצאו מפנימיות הלב של האישהמדבר, והשני, שיהיה להשומע לב פתוח שיכנסו בוהדברים åèúאם מתעסקים עם הרשע להוכיח אותו על מעשיו, אז הואעושה פעולות כאלו שהאדם מגיע לידי שפלות ובזיון,ומכיון שכן הרי לא רק שאין פועלים מאומה אצל אנשיםכאלו אלא שאסור בהחלט להוכיח אותם æîúäøåúמשה רבינו השאיר לנו את התוה\"ק לדורות עולם, ורצהשיהיה התוה\"ק נצחיות בישראל, וזה אפשרי רק באופןכשלא יתערבו ישראל עם הרשעים על כן הבדיל והפרישהערי מקלט אשר שם יהיו ההורגים בשוגג, ונמצא שבזההפריש את הרשעים הללו מישראל, ומתוך כך תהיה קיוםלכל התורה כולה äòמה שנכתב בתורה אין בו שידוד המערכה ונחשב להיותבדרך הטבע כי התורה קדמה לעולם ÷æèYH-DivreiYoel-Meoraot 22
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã ãìøúכל אותו הכוח שיהיה הדבר נמשך לדורות העתידות,נעשה על ידי שנכתב אותו הענין בתורה, והיינו שמכיוןשהתוה\"ק הוא נצחיות לעולם, על כן אותו דבר שנזכרבתורה מועיל לדורות עולם באופן נצחי ÷äîבפורים נעשה הנס בלא פעולה גשמית ועל כן נכתבבמגילה, כי מה שנכתב במגילה נעשה חלק מהתוה\"ק,ומה שנכתב בתורה שוב אין צריכים לעשות פעולהגשמיית במלחמה להוציאו אל הפועל, כי בודאי יכוליםלהוציאו אל הפועל אף בלי זה ÷åðהתוה\"ק הוא נצחיות לדורות עולם, כי מה שלא כתובבתורה יתכן שיועיל באופן ארעי, אבל דבר הכתוב בתורהכבר נמשך בכח נצחי ÷åðכל אופני ההצלה שניצולו ישראל מכל התלאות שעברועליהם, מבעלי בחירה ומבלתי בעלי בחירה, או מאומותהעולם, ובכל אופן ואופן, הכל נמשך מאותו הכח שלדורות הקודמים שנכתבה בתורה ÷åðאי אפשר לאדם לכוין אל האמת ולהשיג רצון הבוראב\"ה אלא כשהוא דבוק בדרך התוה\"ק יומם ולילה בליהרף ÷åôעל ידי שלמד נח תורה זכה בכח התוה\"ק לכוין אלהאמת ולהשיג רצון הבורא ב\"ה באומרו תקח לך להעבירכל הבהמות לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהורåô÷העצה שיוכל האדם לדעת האיך להתנהג בדרך התורהויראת שמים בכל הענינים, הוא ע\"י שיעסוק ויתייגעבתוה\"ק תמיד בכוונה שתלמדהו התורה את הדרך הטובהוהישרה שילך בה ÷æôהלומד תורה ואינו מקיים עונשו חמור יותר, והיינו שהואמקבל לעולם הבא עונש כפול בגיהנם ÷æôתכלית לימוד התוה\"ק להתייגע ולהתעמל בה תמידבכוונה ראויה שיזכה על ידיה לכוין אל דרך האמת ולדעתרצון השי\"ת האיך להתנהג בכל הענינים בקיום התוה\"קוהמצות וביראת שמים ÷çôמי שעסקו הוא בתורה, הרי הוא צריך להזהר שגם בקומוממשנתו, כשהולך לאכול, או גם בעת השיחה בין אדםלחבירו, צריך שיהיה תמיד דעתו על התורה ÷àöהעוסק במשא ומתן צריך להזהר שיהיה העסק על פיתורה, ושלא ידברו שום דיבור מה שהוא נגד התוה\"ק,וגם כשבא לביתו לא יעשה שום דבר שהוא נגד התוה\"ק,אלא כל ההתנהגות יהיה על פי תורה ÷àöבעת עסקו בדרך ארץ צריך שיהיה הכל עם התורה, אבלענין זה אינו כן גם באופן ההפוך שבעת עוסקו בתורהיהיה רשאי להיות דעתו גם על עניני דרך ארץ ÷àöאם האדם מייגע את עצמו להתנהג באופן שגם בעתעוסקו בדרך ארץ ובמשא ומתן יהיה התורה אתו עמו בכלפרט, הרי על ידי זה נשכח ממנו העון והוא נשמר מחטאגם בעוסקו בעניני דרך ארץ ÷àöודאי צריך ללמוד קודם שנעשה ירא חטא, אלא שיהיהלימודו במחשבה ובתכלית שיגיע לידי יראת חטא, אבלעצם יראת החטא אי אפשר שיהיה מקודם שלמד, כי איאפשר להגיע לבחינת יראת שמים בלי התורה ÷áöמוכרח להיות אצל האדם איזה תנועה ביראה שהוא בחינתיראתו, לפי שאם אין אצלו שום בחינת יראה כלל ועיקר אזאין שום ערך ושויות לתורתו להגיע לתכלית הנרצה ÷âöיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ הכוונה על יראת שמיםומעשים טובים, ויגיעת שניהם משכחת עון משכחת מלשוןמציאה, שאז מוצא אצלו העון ושב עליו בתשובה ÷äöצריך כל אחד להשלים עצמו בתוה\"ק, ללמוד כראויולהבין היטב מה שלומדים, והתורה צריכה להיות בלולהבמעשים טובים áøאם האדם מייגע עצמו בתורה בעיון רב, אם שלפעמיםיעלה חרס בידו, שוב אחרי זה יבין וישכיל המצאהנפלאה, וידמה לו שהוא מציאה שבא לו בהיסח הדעת,אבל באמת הוא מתת אלקים בקרבו לשלם שכר עלהיגיעה, וזהו שאמרו יגעתי ואחר זה מצאתי בהיסח הדעתתאמין ãøהחסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן שהצליחו להביןולהשכיל מיד ולהשיג במהירות אמיתת הכוונה, אולם כלזה היה על ידי שהתייגעו תחילה להיות חסידים אשרלדבר זה עצמו אי אפשר להגיע בחפזי ובמהירות אלא עלידי היגיעה, והועיל להם אותו היגיעה שיוכלו אחר כךלהבין ולהשכיל בנקל בתורה äøמי שהוא ראוי להיות תלמיד חכם צריך לקבוע עצמוללימוד התורה במקרא ובמשנה ובגמרא ובירורי הלכות,אבל גם מי שאינו ראוי להיות תלמיד חכם בשלימות,עדיין אי אפשר לומר שאינו יכול לקלוט כלל שום עניןìàåé íéðéðò çúôî éøáã çìøúראובן הלך לשקו ותעניתו לתקן הפגם של בלהה כדי שלאיתעכב הזמן של עולם התיקון, ולא יצטרך יותר עוד לרדתלמצרים כי יהיה תיקון השלם ÷àìצריכים לדעת הכח של כל מצוה והכח שיש בכל ענין שלעבדות ה', שאין בזה גבול וערך כמה שהוא מועיל לדורותעולם, וכמה תיקונים שהאדם עושה על ידי זה בעולמותהעליונים ÷çîהנפש המגולגלת וניצוץ הקדוש הצריכה תיקון אינו יכוללקבל תיקונו על ידי כל אחד, כי התיקון צריך שיהיהדוקא על ידי אותו איש שהתיקון הזה שייך אליו, וגםאופן התיקון צריך להיות באופן המיועד לנשמה זו çðøעל החטאים שיש בהם מעשה, התיקון הוא לפעולבמעשה בפעלים טובים לתורה וליהדות, שעל ידי המעשהוהפעולה בדברים הטובים, מתקן לעומת זה החטא שהיהבמעשה çìúíëç ãéîìúלהזהר ביותר שלא לצאת יחידי בלילה מפני המזיקים, לפישבאנשים פשוטים אינם מתגרים כל כך מאחר שאינםמתקנאים בו, אבל בתלמיד חכם יתכן יותר שיתגרו ח\"ו, כיוןשכוחות הטומאה שונאים את היראי ה' çìאע\"פ שעסק בתורה והגיע למדריגת תלמיד חכם, אם לאזכה על ידיה לכוין אל האמת האיך להתנהג בדרך התורהויראת שמים, נמצא שיש רבב בבגדים הרוחניים שלו,כי לא היה עיקר כוונתו בלימודו להגיע לדרך האמתבקיום התוה\"ק ודרכי יראת שמים, ולכן מגיע לו עונשחמור ÷æôהלומד תורה ואינו מקיים עונשו חמור יותר, והיינו שהואמקבל לעולם הבא עונש כפול בגיהנם ÷æôמי שמתנהג באופן הראוי בדרכי התורה והיראה נעשה עלידי זה אדם אחר בכלליות, והיינו שנולד אצלו דעת אחרתוגם מקבל תפיסת מחשבה אחרת האיך לדון על עניניםומשתנה גם בדעות, וגם פועל על מהלכו בעניני יהדותואף תהלוכותיו לבני אדם ÷åöמי שהוא ראוי להיות תלמיד חכם צריך לקבוע עצמוללימוד התורה במקרא ובמשנה ובגמרא ובירורי הלכות,אבל גם מי שאינו ראוי להיות תלמיד חכם בשלימות,עדיין אי אפשר לומר שאינו יכול לקלוט כלל שום עניןמלימוד התורה, אלא שגם הוא צריך לקבוע עצמו ללמודמה שבאפשריותו åøאם תלמיד חכם אינו מתנהג כשורה ביראת שמים ומידותטובות, הרי הוא נעשה גרמא בנזקין שגם שאר אנשיםלומדים ממנו לעשות כמוהו, ונמצא מכשילם בחטא, וכןגורם שיתרעמו עליו ואומרים ראו האיך נראה אדם זהשעוסק בתורה וגורם לחילול ה' âëøשגגת תלמיד עולה זדון, כי כאשר מי שעוסק בתורה נכשלבאיזה חטא בשוגג והרואה אותו חושב שעשה ככהבכוונה ובמזיד, ומאחר שהוא לומד מהנהגתו של העוסקבתורה לעשות כמוהו על כן כבר הולך ועושה דבר זהבמזיד ãëøכשהאב מכניס את בנו ללמוד בכוונה רצויה לשם שמיםשיתגדל להיות ירא וחרד ותלמיד חכם, אז יש לזה פעולהלטובה ומתגדל באופן הרצוי, ואם הוא להיפוך שמכניסיםאותו לתורה שלא לשם שמים אז הוא כבר באופן אחרח\"ו âìøזקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתן ניתוספתעליהן, כי איש יהודי שהנהיג ימיו בתורה ובמעשיםטובים ועבדות ה', הרי הדעת שלו מוסיף והולך ומתעלהיותר çîøלתלמיד חכם יש דין קדימה כיון שהוא דומה להקב\"הכביכול כמו שכתוב את ה' אלקיך תירא, הרי כמו שהוא ית\"שקודם לכל כן התלמיד חכם יש לו דין קדימה לכל äñøתלמיד חכם שיש לו סייעתא דשמיא, יש לו אותו הכחשהוא יכול להבחין בפרשת דרכים איזה הוא דרך התורההאמיתי ואיזה הוא הדרך השקר èöøאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, היינו שבכל דור ישמי אשר אצלו נמצא האתפשטותא דמשה דהיינו בחינתתורתו של משה שלא שינה ולא סילף בה מאומהçëúעל התלמידי חכמים שיש בהם בחינת משה רבינו מוטלהחובה להגיד את אמיתיית התוה\"ק, ואף כשהם יחידיםנגד דעת הרוב האחרים שאומרים שהדרך שהם הולכיםבה זהו דרך התורה האמיתית ìúøîúתמר התפללה שלא תהיה הנס בזכות מה שצריך לצאתממנה מלכות בית דוד, אלא בזכות שתעמיד חנניה מישאלועזריה, כי מצד מלכות בית דוד יש לחוש מאד שהס\"מיניח כל כוחו שלא יגיע לידי כך ÷æ
äìøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãמלימוד התורה, אלא שגם הוא צריך לקבוע עצמו ללמודמה שבאפשריותו åøעל ידי שהאדם מתייגע בתוה\"ק כפי אפשריותו, אז לארק מה שהוא זוכה להשיג כפי ערך הגבלת הבנת שכלו,אלא שהוא זוכה לעזר ממרום להשיג בתוה\"ק אף יותרמכפי הגבלת היכולת של שכלו והבנתו åøעל ידי ההליכה בדרכי החסידות מגיעים לתוספת ברכהבתורה, אשר אחר היגיעה זוכים למצוא יותר מכפי ערךהיגיעה åøרק אצל זרע ישראל יש אותו כח הקדושה שיהיה קיוםהתוה\"ק באופן של שמחה וחדוה בנפש חפצה ברצוןנדיבות הלב, וזהו הדרך הטובה והישרה שלא יהיההתוה\"ק כשעבוד ועול קשה אלא שישתוקקו אליה ברצוןוחפץ עצמי èøמי שמתייגע על התוה\"ק, הרי היגיעה עצמה היא כמציאההמעורר שמחה, כי מה שזכה לעמול בעמל התורה והואנמצא בחבל נחלתו ית\"ש שבראנו לכבודו והבדילנו מןהתועים ונתן לנו תורת אמת, וזיכה אותנו להתייגע ביגיעהכזו אשר אני עמל לחיי העולם הבא והם עמלים לבארשחת, הרי דבר זה עצמו הוא שמחה èøאברהם אבינו שהיה מדתו החסד היה ראוי מצד עצמואל התורה, שהתורה היא תורת חסד וזהו מדתו שלאברהם àéøאם רוצים להשאר בשלימות עם התוה\"ק ובקיום התורהוהמצות, יש הכרחיות שיהיה אצל האדם כל המידות טובותבהתנהגותו, שזהו בחינת החסידות הבא מהתורה áéøכאשר האדם הולך ללמוד תורה צריך שיהיה במחשבתובחינת יראת שמים, והיינו שיחשוב שהוא רוצה ללמודכדי שעל ידי כך יגיע ליראת שמים, ועל ענין זה אמרושצריך להיות יראת חטאו קודמת לחכמתו, והיינו יראתחטא במחשבתו, ואולם כדי שיזכה האדם ליראת שמיםבפועל, לזה יכול להגיע רק אחר שלמד תורה çéøמי שמתעמל ומתייגע להבין דברי התוספות יכול גםלהבין עומק מידותיו של האדם, כי עומק ההבנה שיוכלהאדם להבין את עצמו ולהבין את מדותיו ומה הואההנהגה הישרה שהוא צריך להתנהג קשה יותר מהבנתדברי התוספות, לפי שבענינים אלו מונחים עמקות גדולשהוא יותר משאר כל ההתעמקות ëøעל ידי שיש לאדם מתחילה הרצון ליראת שמים, הרי זהמסייע שיהיה לו סייעתא דשמיא שיוכל ללמוד תורה אשרעל ידיה זוכה ליראת שמים בפועל, אבל אם האדם באללמוד בלי מחשבת יראת שמים, אז אין זה שוה כלום ëøהעוסק בתורה ואין בו יראת שמים, גרוע ממי שאינו עוסקבתורה ואינו מתנהג ביראת שמים ãëøהנמצא בסביבה של לומדי תורה ואינו נמשך להתנהגבאורח ישרה של היהדות ודרך האמת נקרא אבירי לב,מפני שמאחר שנמצא בסביבה של לומדי תורה אושבעצמו עוסק בתורה, יש בזה כח המעורר להמשיך לדרךהטובה, והוא צריך להגבר ברשעותו לא להתעורר על ידיזה ונעשה גרוע ממה שהיה äëøהתיבה לא קלטה שבעה רק מהבהמות והחיות אבל עופותהיה צריך נח לברר בעצמו על פי התורה, כי סימניהעופות טהורים אינם מפורשים בתורה ויש בהם כמהפלוגתות וספיקות, וקליטת התיבה היה בחינה של נבואהמן השמים וענין זה של בירור ההלכה לא ניתנה לידע עלידי נבואה, ועל כן הוזקק נח לברר דבר זה בעצמו על פיתורה àîøכדי לברר ההלכה בדברים שיש מהם מחלוקה ולכוין בזהלאמיתה של תורה מוכרח שיעסוק האדם בתורה יומםולילה, וימסור עצמו כולו להתוה\"ק ולהיות משועבד אליהיומם ולילה áîøעיקר היסוד מה שצריכים להעמיד בשנות נעורים, זהוהענין של יגיעת התורה אשר על ידיה יזכה לכוין אלהאמת áîøדברי תורה כל זמן שהאדם ממשמש בה הוא מוצא בהטעם חדש, והיינו שאף אותו ענין שכבר למד והבין, הריאם האדם חוזר ולומדו פעם שנית בהשתעבדות המח,ואינו סומך על בינתו שכבר למד הענין, אז הוא זוכהלהגיע להבנה יתירה בענין זה עצמו להבין עכשיו מהשלא הבין עדיין מקודם èîøעסק התורה צריך להיות באופן המעולה, שיתוסף אצלותמיד יותר הבנת הלב ויותר דעת וגם יותר השגות חדשותבהבנת התורה מכפי שהיה לו עד עכשיו èîøכל זמן שהאדם ממשמש בתורה הוא מוצא בה טעם חדש,ואף שחוזר ולומד אותו ענין שכבר למד והבין, זוכהעכשיו להגיע להבנה יתירה בענין זה עצמו àðøèìøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãúéðòúבכל תענית ותפילה צריך להיות כח כזו שעל כל פנים תחזירבתשובה פושע ישראל אחד, ואם לאו אינה תענית åòäìéôúהיו אמותינו עקרות כדי שהאבות הקדושים יתפללועליהם, ובזה יפתחו הצינור של ההשפעה הלזו גם עלהדורות העתידות ÷âîענין מה שתקנו להתפלל שלשה תפילות ביום, להורות עלענין זה שצריכים להתעלות תמיד בבחינת התפלה, ובכלפעם הוא מתבונן ומבחין בעצמו אם התפילה השניה אכןהיתה בבחינה מעולה יותר מהתפילה הקודמת ðøיש לאדם שלשה זמנים מתחלפים בימי חייו, והם ימיהעליה וימי העמידה וימי הירידה, והנה בכל זמן מהזמניםהללו זקוק האדם לתפילות מיוחדות שיעזור לו השי\"תשיזכה לעשות בהם רצון הבורא ב\"ה כפי מה שמוטלעליו àðøאצל חסידים הראשונים עדיין היה שייך להיות שוהיןשעה אחת לפני התפילה, אולם כאשר נעשה ירידתהדורות בטלו המנהג כדי שלא יבוא מי שאינו תוכו כברוויאמר שהוא חסיד גדול ביותר, ויהיה יושב בטל בליעשיה שני שעות לפני התפילה אלא שאמרו שילמדותוה\"ק לכל הפחות שעה לפני התפילה ושעה אחרהתפילה, ודבר זה יכניס קדושה באדם åôøצריך להרבות בתפילה ולבקש על סייעתא דשמיא שיזכהלכוין אל האמת בתוה\"ק, ולא יכשל בהלכה èéùïéìéôúמצוי אצל אנשים כאשר בנו נעשה בר מצוה, אז הסעודהעולה לו הרבה כסף, אבל למען התפילין אם יבקשו ממנויותר מכפי מה שחושב, אז הוא צועק שעושקים ממנויותר מדי âòúçøúתרח נקרא רשע דוקא בהיותו בחרן, כיון שכל זמןשאברהם לא התחיל לגייר גרים לא ראה צדקת אברהםולא היה צריך להתגבר ברשעותו, אבל בחרן ראה בעיניודרכי אברהם אבינו ובודאי היה נמשך לבו לדרך הטובה,ובכל זאת עמד ברשעותו ולא שב בתשובה, ועל כן נאמרלאברהם לך לך שיהיה בזה תועלת וטובה לתרח äëøäáåùúכאשר האדם עסוק בתשובה לתקן איזה פגם, ועל ידימעשה התשובה מגיע לידו איזה זכות, סימן הוא בידושנתקבל תשובתו, אבל אם על ידי מעשה התשובה הגיעלידו איזה דבר רע ח\"ו, יש בזה סימן שלא עשה עדייןתשובה כראוי ולא נתקבלה תשובתו âìבכל תענית ותפילה צריך להיות כח כזו שעל כל פנים תחזירבתשובה פושע ישראל אחד, ואם לאו אינה תענית åòעל ידי המצוה שעשה ראובן להציל את יוסף, ניתנה לוכח הקדושה, שיוכל להחזיר נפשות ישראל לאביהםשבשמים åòדרך הצדיקים האמיתיים כאשר נופלים לתוך עת צרה ח\"ועושים תשובה להתבונן בדרכיהם ובמעשיהם ומפשפשיםבהם אם לא נמצא בהם איזה חטא ועון, וגם כאשרהשי\"ת עוזר ומושיע אותו להצילו מן הצרה הוא שובמתבונן בנפשו שאינו יוצא ידי חובתו להשי\"ת ומוטל עליולחזור בתשובה ÷áכוונת ראובן באומרו להשליך את יוסף אל הבור להביאאת יוסף לידי מצב של צרה, כדי שמתוך כך יתבונן לשובבתשובה שלימה ולתקן הפגם, ושוב אחר כך כאשר ינצלמן הצרה, אזי יוסיף עוד בתשובה ÷áעל ידי מה שהציל ראובן את יוסף התברר גודל כחהתשובה, ומתוך כך יכולים ישראל לשוב אל אביהםשבשמים בתשובה ÷áéענין התשובה הוא נקודה שבלב, אשר לא נודע לשום בןאדם, ורק כביכול להבורא עולם ית\"ש נגלו כל תעלומותלב, ולכן מועיל במיתה בידי שמים כי המשפט לאלקיםהוא ÷ãðכאשר ראה יוסף שהשבטים דנו אותו אותו למיתה ודאיעשה תשובה, אמנם ראובן חשש שאף אם יחזורבתשובה, כיון שהשבטים דנו אותו בדיני הבית דין שלמטה, הרי אמרו בחייבי מיתות בית דין שאפילו אםעשו תשובה אין בית דין של מטה מוחלין להם, ולכןאמר להשליחו לבור וימסר לדין שמים ויועיל לותשובה ÷ãðלישראל יש הבטחה מן השמים, שכאשר חוזרים בתשובהמתקבלת התשובה בשמים, משא\"כ לאומות העולם יתכןשלפעמים יועיל להם התשובה אבל אין הבטחה שמועילäð÷ עת בכל בודאי התשובה
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã åìøúאם האדם זוכה לכתר תורה אז הוא מוקדם לכל מעשהבראשית, מכיון דאיתרבי תלמיד חכם מאת ה' אלקיך תיראוגו' ויש לו דמיון להקב\"ה כביכול, אבל אם לא זכה האדםלכתר תורה, הרי הולכים בו לחושבו כפי סדר קדימתהבריאה בפועל ושפיר אומרים לו יתוש קדמך åñøמי שלומד תורה ידמה לו שכבר הגיע בזה לגמר תכליתו,על כן אמר עוד הפעם ברוך הוא, להודיע שאחר שזכהללמוד תורה הרי מעכשיו עוד מוטל עליו לדעת אשרברוך הוא ית\"ש וצריכים להודות לו על כל דבר, כי בליזה אין בידו כלום מלימודו åñøגם טרם שהאדם לומד תורה הוא צריך לדעת אשר ברוךהמקום ברוך הוא, והיינו שיהיה ביאתו ללימוד התורהביראת שמים לדעת שיש מנהיג לבירה, כי בלי זה איןלימודו שוה כלום åñøהמכוון והתכלית של כל הלימוד אשר האדם משקיע בזה כלכוחו והבנתו הכל הוא כדי לדעת ולהשיג רצון הבורא ב\"ה,וכל היגיעה הוא להשיג אמיתת רצון הבורא ית\"ש øãòאדם יכול ללמוד ולסיים כל התורה כולה, ועדיין אף לאנכנס כלל אל התורה להיות בתוך התורה, לדעת מהוהתורה ומהו דרך התורה, כי מכיון שאין לו אף המפתחותהחיצונית הרי לא יוכל כלל ליכנס לשם, ונמצא שאף לאראה עדיין את התורה æòøכשהאדם נמצא בבית המדרש, אשר שם הוא המקוםללמוד ולעסוק בתורה, נחשב התורה למקום הפנימיוהעיקרי, כיון שזהו עצם תכלית בית המדרש, אבלכשהאדם נמצא בבית הדירה אשר אין זה מקום ללימודהתורה כל כך, העיקר הוא כח היראת שמים על כן נחשבהיראת שמים למקום הפנימי והעיקרי èòøבכל הלכה ובכל ענין הנלמד צריכים להבין עומק ההבנה,ואמנם גם יש ענינים כאלו שאין יכולים להבין, ואז זהנשאר בצריך עיון, כי הלא התורה ארוכה מארץ מדהולפעמים נמנע משכל האדם להגיע לעומק השגתה èòøכל תכלית הלימוד צריך שיהיה באופן שיהיה האדםמקושר אליה ולדעת שזהו רצון העליון ית\"ש אשר בעניןזה יהיה ההלכה כך, ואז נותן הלימוד חיות דקדושהלהלומד ôøהיודע בעצמו שהוא בגדר תלמיד שאינו הגון, אם הואמבקש לתקן מעשיו ומחפש אחר דרכי היהדות ומרגיששיהיה לו טובה שילמוד תורה, אף שאדם אחר עדיין אינורשאי לסמוך על כך וללמוד עמו על חשבון זה, שהרי כלזמן שהוא בלתי הגון אין מכניסים אותו לבית המדרש,אבל הוא רשאי ללמוד אז לעצמו, אולם אם אינו מבקשכלל לתקן מעשיו אזי מוטב לו שלא ילמוד כלל èôøרק אחד מהאלף זוכה לאותה בחינת המציאה שישבתוה\"ק שיוכל להשיג יותר מכפי ערך יגיעתו àöøאותם התלמידים שעוסקים בתורה כראוי לשם שמיםולתכלית נרצה ביהדות ומתנהגים כהוגן, הרי זה מביאכבוד שמים הן כלפי חוץ אצל לומדי תורה והן בתוךכותלי בית המדרש אצל התלמידים עצמם, ונמצא שישלאלו זכות הרבים áöøהחילוק בין שאר השנים לשנת השמיטה היה שבשארהשש שנים עסקו בתורה במשך עשרה חדשים בלי שוםעסק משא ומתן, ובשני החדשים של ניסן ותשרי אףשהקדישו גם כן הרבה שעות ביום לעסוק בתורה אבל גםנתנו איזה שעות בעד עבודת השדה, אבל בשנת השמיטהעסקו בתורה כל השנה כולה ממש בלי שום עסק בעבודתהשדה כלל ועיקר âöøישראל היו במדבר ארבעים שנה כדי שיאכלו את המןושותין מי באר, והתורה נבללת בגופן להיות חקוק אצלםגם בעשרים השנים הראשונות אחר שנכנסו לארץ שעדייןלא היה להם את מצות השמיטה ãöøהלומד על מנת לעשות, היינו שכבר מקבל עליו בשעתלימודו לעשות ככל הכתוב בדברי התורה, ועל כן כיוןשמקבל עליו לעשות נחשב לו כאילו עשה äùלא נזכר ענין המידות בתוה\"ק, בשביל שהמידות צריכיםלהיות הקדמה ויסוד להתוה\"ק ולכל היהדות, ואי אפשרכלל להגיע לתורה בלי מידות טובות çéùאם רואים אצל אדם שהוא לומד תורה אבל אין לו מדותטובות, ונמצא שלא הקדים תיקון המידות ללימוד התוה\"ק,הרי ברור שגם לימוד התורה אצלו אינו כלום èéùאין די לאדם במה שיודע פרק משנתו להבין ולהשכילהיטב כל היקף הענין הנלמד באופן ברור, אלא שהואזקוק עוד שירצה וישתוקק לידע מהו רצונו ית\"ש באמיתתהלכה זו ויזכה להשיג הדבר, וצריך להרבות בתפילהלזכות לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא לאמיתתו èéùכיון שאמרו כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחהוכו', הרי כמו שבהקרבת הקרבן היה זקוק לטהרת המקוה,כן הוא בלימוד התורה שצריך להיות בטהרת המקוה æëùìàåé íéðéðò çúôî éøáã åìøúאם האדם זוכה לכתר תורה אז הוא מוקדם לכל מעשהבראשית, מכיון דאיתרבי תלמיד חכם מאת ה' אלקיך תיראוגו' ויש לו דמיון להקב\"ה כביכול, אבל אם לא זכה האדםלכתר תורה, הרי הולכים בו לחושבו כפי סדר קדימתהבריאה בפועל ושפיר אומרים לו יתוש קדמך åñøמי שלומד תורה ידמה לו שכבר הגיע בזה לגמר תכליתו,על כן אמר עוד הפעם ברוך הוא, להודיע שאחר שזכהללמוד תורה הרי מעכשיו עוד מוטל עליו לדעת אשרברוך הוא ית\"ש וצריכים להודות לו על כל דבר, כי בליזה אין בידו כלום מלימודו åñøגם טרם שהאדם לומד תורה הוא צריך לדעת אשר ברוךהמקום ברוך הוא, והיינו שיהיה ביאתו ללימוד התורהביראת שמים לדעת שיש מנהיג לבירה, כי בלי זה איןלימודו שוה כלום åñøהמכוון והתכלית של כל הלימוד אשר האדם משקיע בזה כלכוחו והבנתו הכל הוא כדי לדעת ולהשיג רצון הבורא ב\"ה,וכל היגיעה הוא להשיג אמיתת רצון הבורא ית\"ש øãòאדם יכול ללמוד ולסיים כל התורה כולה, ועדיין אף לאנכנס כלל אל התורה להיות בתוך התורה, לדעת מהוהתורה ומהו דרך התורה, כי מכיון שאין לו אף המפתחותהחיצונית הרי לא יוכל כלל ליכנס לשם, ונמצא שאף לאראה עדיין את התורה æòøכשהאדם נמצא בבית המדרש, אשר שם הוא המקוםללמוד ולעסוק בתורה, נחשב התורה למקום הפנימיוהעיקרי, כיון שזהו עצם תכלית בית המדרש, אבלכשהאדם נמצא בבית הדירה אשר אין זה מקום ללימודהתורה כל כך, העיקר הוא כח היראת שמים על כן נחשבהיראת שמים למקום הפנימי והעיקרי èòøבכל הלכה ובכל ענין הנלמד צריכים להבין עומק ההבנה,ואמנם גם יש ענינים כאלו שאין יכולים להבין, ואז זהנשאר בצריך עיון, כי הלא התורה ארוכה מארץ מדהולפעמים נמנע משכל האדם להגיע לעומק השגתה èòøכל תכלית הלימוד צריך שיהיה באופן שיהיה האדםמקושר אליה ולדעת שזהו רצון העליון ית\"ש אשר בעניןזה יהיה ההלכה כך, ואז נותן הלימוד חיות דקדושהלהלומד ôøהיודע בעצמו שהוא בגדר תלמיד שאינו הגון, אם הואמבקש לתקן מעשיו ומחפש אחר דרכי היהדות ומרגיששיהיה לו טובה שילמוד תורה, אף שאדם אחר עדיין אינורשאי לסמוך על כך וללמוד עמו על חשבון זה, שהרי כלזמן שהוא בלתי הגון אין מכניסים אותו לבית המדרש,אבל הוא רשאי ללמוד אז לעצמו, אולם אם אינו מבקשכלל לתקן מעשיו אזי מוטב לו שלא ילמוד כלל èôøרק אחד מהאלף זוכה לאותה בחינת המציאה שישבתוה\"ק שיוכל להשיג יותר מכפי ערך יגיעתו àöøאותם התלמידים שעוסקים בתורה כראוי לשם שמיםולתכלית נרצה ביהדות ומתנהגים כהוגן, הרי זה מביאכבוד שמים הן כלפי חוץ אצל לומדי תורה והן בתוךכותלי בית המדרש אצל התלמידים עצמם, ונמצא שישלאלו זכות הרבים áöøהחילוק בין שאר השנים לשנת השמיטה היה שבשארהשש שנים עסקו בתורה במשך עשרה חדשים בלי שוםעסק משא ומתן, ובשני החדשים של ניסן ותשרי אףשהקדישו גם כן הרבה שעות ביום לעסוק בתורה אבל גםנתנו איזה שעות בעד עבודת השדה, אבל בשנת השמיטהעסקו בתורה כל השנה כולה ממש בלי שום עסק בעבודתהשדה כלל ועיקר âöøישראל היו במדבר ארבעים שנה כדי שיאכלו את המןושותין מי באר, והתורה נבללת בגופן להיות חקוק אצלםגם בעשרים השנים הראשונות אחר שנכנסו לארץ שעדייןלא היה להם את מצות השמיטה ãöøהלומד על מנת לעשות, היינו שכבר מקבל עליו בשעתלימודו לעשות ככל הכתוב בדברי התורה, ועל כן כיוןשמקבל עליו לעשות נחשב לו כאילו עשה äùלא נזכר ענין המידות בתוה\"ק, בשביל שהמידות צריכיםלהיות הקדמה ויסוד להתוה\"ק ולכל היהדות, ואי אפשרכלל להגיע לתורה בלי מידות טובות çéùאם רואים אצל אדם שהוא לומד תורה אבל אין לו מדותטובות, ונמצא שלא הקדים תיקון המידות ללימוד התוה\"ק,הרי ברור שגם לימוד התורה אצלו אינו כלום èéùאין די לאדם במה שיודע פרק משנתו להבין ולהשכילהיטב כל היקף הענין הנלמד באופן ברור, אלא שהואזקוק עוד שירצה וישתוקק לידע מהו רצונו ית\"ש באמיתתהלכה זו ויזכה להשיג הדבר, וצריך להרבות בתפילהלזכות לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא לאמיתתו èéùכיון שאמרו כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחהוכו', הרי כמו שבהקרבת הקרבן היה זקוק לטהרת המקוה,כן הוא בלימוד התורה שצריך להיות בטהרת המקוה æëù
æìøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãתכלית לימוד התורה צריך להיות אצלו באופן שידע שזההוא המקור של היהדות שלו כדי שלא יתגשם בלכתו עלפני חוצות לצורך עסקו ופרנסתו âìùיהיה קביעות עתותיו לתורה באופן שלימודו יהיה בעניניההלכה במה שנוגע לו למעשה, ומעתה כאשר לימודווקיום מצותיו המה באופן זה אז הוא בבחינת יש בו תורהויש בו מצות ומעשים טובים âìùכאשר הולך למקום פרנסתו יהיה על לוח לבבו אותו הזמןשל תורה ותפלה, ולא יהיו ח\"ו במצב שכאשר הולכיםלעסק ומשא ומתן ישכחו כל כולו מה שעסקו בתורה çìùיפה תורה עם דרך ארץ, שמזה נשמע הכוונה הנכונה שגםבעוסקו בדרך ארץ ומשא ומתן יהיה התורה יחד עם הדרךארץ, והיינו שיעשה הכל בדרך התורה, ויהיה שם קדושתהתוה\"ק אתו עמו שלא יתגשם ח\"ו äîùäîùì äøåúאף שאמרו שרשאי לעסוק בתורה שלא לשמה, אבל לימודהתורה שלא לשמה אין בסגולתה שיוכל להציל מיצר הרעבבא עבירה לידו âìøמי שהוא תפוס במדות בלתי הגונות, הרי זהו בשביל שלאלמד כראוי תורה לשמה çîøככל שהאדם עולה ומתעלה בתוה\"ק הוא מבין ויודעביותר שעד עכשיו לא ידע ולא הבין עדיין כלום, ועל כןמי שזוכה לכתר תורה ולומד תורה לשמה, יש לו לבנשבר ונדכה כיון שמבין ומשיג עד כמה לא זכה עדייןעד עכשיו למדריגה נכונה æñøאף שהאדם אינו עדיין במדריגה הגבוה שיוכל להתחיללימודו בבחינת לשמה לפי שיצרו תקפו, אבל כשהואמתחיל ללמוד שלא לשמה הוא זוכה לסיוע מהקב\"השמתעורר בקרבו כח הקדושה ואז נחלש יצרו, ובהמשךלימודו הוא כבר זוכה להגיע לבחינת לימוד לשמהçùהלימוד שלא לשמה אינו מצוה כשלעצמה, אלא הואהכשר מצוה שיוכל האדם להגיע על ידיה תמיד לבחינתלימוד לשמה, ועל הכשר המצוה שפיר יש שכר גם בעולםהזה çùמיתתו של אדם נגרמה לו מחמת מה שנתפתה מנחשהקדמוני, ואם היה לומד תורה לא היה נכשל, כי אם היהלומד תורה ודאי שהיה לומד בבחינת לשמה ואז היההתורה מגין עליו להנצל מן החטא èùאורה זו תורה, ויש בחינת אור שהוא יום, ויש בחינת אורשהוא חשכת לילה, וכמו שאמרו שהלומד תורה שלאלשמה נעשית לו סם המות àéùíéúîä úééçúהיהודים אשר סבלו החבלי משיח, המה יהיו הראשוניםלקום בתחיה, עוד בעת התחיה הראשונה שיהיה תיכףבשעת ביאת המשיח, ויראו הנסים הגדולים שהיו בזמניהצרות çëטרם שיחיו המתים צריך להיות התיקון הגדול, כי אחרתחיית המתים לא יהיה עוד שום גלות, ורוח הטומאהיעביר מן הארץ ÷àìäáéúהתיבה לא קלטה שבעה רק מהבהמות והחיות אבל עופותהיה צריך נח לברר בעצמו על פי התורה, כי סימניהעופות טהורים אינם מפורשים בתורה ויש בהם כמהפלוגתות וספיקות, וקליטת התיבה היה בחינה של נבואהמן השמים וענין זה של בירור ההלכה לא ניתנה לידע עלידי נבואה, ועל כן הוזקק נח לברר דבר זה בעצמו על פיתורה àîøïå÷éúתכלית ההצלה שניצלנו מגיא ההריגה, הוא כדי שנעשהאנחנו השליחות באותו המקום אשר שלחו אותנו, שהגענולמדינה כזאת אשר לא שערום אבותינו ואבות אבותינו כיכל זה נעשה, לפי שצריך להיות כן לשלימות התיקון קודםביאת המשיח æìהטעם שעשה ה' ככה שיהיו בני אדם רעבים וצמאים,בשביל שנמצאים נפשות המגולגלים בהמאכליםוהמשקאות והם זקוקים לתיקון, ובזה שמברכים עליהםברכת הנהנין כשאוכלים ושותים אותם בכך המה מגיעיםלתיקונם ãöטרם שיחיו המתים צריך להיות התיקון הגדול, כי אחרתחיית המתים לא יהיה עוד שום גלות, ורוח הטומאהיעביר מן הארץ ÷àìאם היו ישראל מגיעים לבחינת עולם התיקון בשלימות,אז היה מתבטל גזירת הגלות בזמן מוקדם ÷àìæìøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãתכלית לימוד התורה צריך להיות אצלו באופן שידע שזההוא המקור של היהדות שלו כדי שלא יתגשם בלכתו עלפני חוצות לצורך עסקו ופרנסתו âìùיהיה קביעות עתותיו לתורה באופן שלימודו יהיה בעניניההלכה במה שנוגע לו למעשה, ומעתה כאשר לימודווקיום מצותיו המה באופן זה אז הוא בבחינת יש בו תורהויש בו מצות ומעשים טובים âìùכאשר הולך למקום פרנסתו יהיה על לוח לבבו אותו הזמןשל תורה ותפלה, ולא יהיו ח\"ו במצב שכאשר הולכיםלעסק ומשא ומתן ישכחו כל כולו מה שעסקו בתורה çìùיפה תורה עם דרך ארץ, שמזה נשמע הכוונה הנכונה שגםבעוסקו בדרך ארץ ומשא ומתן יהיה התורה יחד עם הדרךארץ, והיינו שיעשה הכל בדרך התורה, ויהיה שם קדושתהתוה\"ק אתו עמו שלא יתגשם ח\"ו äîùäîùì äøåúאף שאמרו שרשאי לעסוק בתורה שלא לשמה, אבל לימודהתורה שלא לשמה אין בסגולתה שיוכל להציל מיצר הרעבבא עבירה לידו âìøמי שהוא תפוס במדות בלתי הגונות, הרי זהו בשביל שלאלמד כראוי תורה לשמה çîøככל שהאדם עולה ומתעלה בתוה\"ק הוא מבין ויודעביותר שעד עכשיו לא ידע ולא הבין עדיין כלום, ועל כןמי שזוכה לכתר תורה ולומד תורה לשמה, יש לו לבנשבר ונדכה כיון שמבין ומשיג עד כמה לא זכה עדייןעד עכשיו למדריגה נכונה æñøאף שהאדם אינו עדיין במדריגה הגבוה שיוכל להתחיללימודו בבחינת לשמה לפי שיצרו תקפו, אבל כשהואמתחיל ללמוד שלא לשמה הוא זוכה לסיוע מהקב\"השמתעורר בקרבו כח הקדושה ואז נחלש יצרו, ובהמשךלימודו הוא כבר זוכה להגיע לבחינת לימוד לשמהçùהלימוד שלא לשמה אינו מצוה כשלעצמה, אלא הואהכשר מצוה שיוכל האדם להגיע על ידיה תמיד לבחינתלימוד לשמה, ועל הכשר המצוה שפיר יש שכר גם בעולםהזה çùמיתתו של אדם נגרמה לו מחמת מה שנתפתה מנחשהקדמוני, ואם היה לומד תורה לא היה נכשל, כי אם היהלומד תורה ודאי שהיה לומד בבחינת לשמה ואז היההתורה מגין עליו להנצל מן החטא èùאורה זו תורה, ויש בחינת אור שהוא יום, ויש בחינת אורשהוא חשכת לילה, וכמו שאמרו שהלומד תורה שלאלשמה נעשית לו סם המות àéùíéúîä úééçúהיהודים אשר סבלו החבלי משיח, המה יהיו הראשוניםלקום בתחיה, עוד בעת התחיה הראשונה שיהיה תיכףבשעת ביאת המשיח, ויראו הנסים הגדולים שהיו בזמניהצרות çëטרם שיחיו המתים צריך להיות התיקון הגדול, כי אחרתחיית המתים לא יהיה עוד שום גלות, ורוח הטומאהיעביר מן הארץ ÷àìäáéúהתיבה לא קלטה שבעה רק מהבהמות והחיות אבל עופותהיה צריך נח לברר בעצמו על פי התורה, כי סימניהעופות טהורים אינם מפורשים בתורה ויש בהם כמהפלוגתות וספיקות, וקליטת התיבה היה בחינה של נבואהמן השמים וענין זה של בירור ההלכה לא ניתנה לידע עלידי נבואה, ועל כן הוזקק נח לברר דבר זה בעצמו על פיתורה àîøïå÷éúתכלית ההצלה שניצלנו מגיא ההריגה, הוא כדי שנעשהאנחנו השליחות באותו המקום אשר שלחו אותנו, שהגענולמדינה כזאת אשר לא שערום אבותינו ואבות אבותינו כיכל זה נעשה, לפי שצריך להיות כן לשלימות התיקון קודםביאת המשיח æìהטעם שעשה ה' ככה שיהיו בני אדם רעבים וצמאים,בשביל שנמצאים נפשות המגולגלים בהמאכליםוהמשקאות והם זקוקים לתיקון, ובזה שמברכים עליהםברכת הנהנין כשאוכלים ושותים אותם בכך המה מגיעיםלתיקונם ãöטרם שיחיו המתים צריך להיות התיקון הגדול, כי אחרתחיית המתים לא יהיה עוד שום גלות, ורוח הטומאהיעביר מן הארץ ÷àìאם היו ישראל מגיעים לבחינת עולם התיקון בשלימות,àì÷ מוקדם בזמן הגלות גזירת מתבטל היה אז
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã ãìøúכל אותו הכוח שיהיה הדבר נמשך לדורות העתידות,נעשה על ידי שנכתב אותו הענין בתורה, והיינו שמכיוןשהתוה\"ק הוא נצחיות לעולם, על כן אותו דבר שנזכרבתורה מועיל לדורות עולם באופן נצחי ÷äîבפורים נעשה הנס בלא פעולה גשמית ועל כן נכתבבמגילה, כי מה שנכתב במגילה נעשה חלק מהתוה\"ק,ומה שנכתב בתורה שוב אין צריכים לעשות פעולהגשמיית במלחמה להוציאו אל הפועל, כי בודאי יכוליםלהוציאו אל הפועל אף בלי זה ÷åðהתוה\"ק הוא נצחיות לדורות עולם, כי מה שלא כתובבתורה יתכן שיועיל באופן ארעי, אבל דבר הכתוב בתורהכבר נמשך בכח נצחי ÷åðכל אופני ההצלה שניצולו ישראל מכל התלאות שעברועליהם, מבעלי בחירה ומבלתי בעלי בחירה, או מאומותהעולם, ובכל אופן ואופן, הכל נמשך מאותו הכח שלדורות הקודמים שנכתבה בתורה ÷åðאי אפשר לאדם לכוין אל האמת ולהשיג רצון הבוראב\"ה אלא כשהוא דבוק בדרך התוה\"ק יומם ולילה בליהרף ÷åôעל ידי שלמד נח תורה זכה בכח התוה\"ק לכוין אלהאמת ולהשיג רצון הבורא ב\"ה באומרו תקח לך להעבירכל הבהמות לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהורåô÷העצה שיוכל האדם לדעת האיך להתנהג בדרך התורהויראת שמים בכל הענינים, הוא ע\"י שיעסוק ויתייגעבתוה\"ק תמיד בכוונה שתלמדהו התורה את הדרך הטובהוהישרה שילך בה ÷æôהלומד תורה ואינו מקיים עונשו חמור יותר, והיינו שהואמקבל לעולם הבא עונש כפול בגיהנם ÷æôתכלית לימוד התוה\"ק להתייגע ולהתעמל בה תמידבכוונה ראויה שיזכה על ידיה לכוין אל דרך האמת ולדעתרצון השי\"ת האיך להתנהג בכל הענינים בקיום התוה\"קוהמצות וביראת שמים ÷çôמי שעסקו הוא בתורה, הרי הוא צריך להזהר שגם בקומוממשנתו, כשהולך לאכול, או גם בעת השיחה בין אדםלחבירו, צריך שיהיה תמיד דעתו על התורה ÷àöהעוסק במשא ומתן צריך להזהר שיהיה העסק על פיתורה, ושלא ידברו שום דיבור מה שהוא נגד התוה\"ק,וגם כשבא לביתו לא יעשה שום דבר שהוא נגד התוה\"ק,אלא כל ההתנהגות יהיה על פי תורה ÷àöבעת עסקו בדרך ארץ צריך שיהיה הכל עם התורה, אבלענין זה אינו כן גם באופן ההפוך שבעת עוסקו בתורהיהיה רשאי להיות דעתו גם על עניני דרך ארץ ÷àöאם האדם מייגע את עצמו להתנהג באופן שגם בעתעוסקו בדרך ארץ ובמשא ומתן יהיה התורה אתו עמו בכלפרט, הרי על ידי זה נשכח ממנו העון והוא נשמר מחטאגם בעוסקו בעניני דרך ארץ ÷àöודאי צריך ללמוד קודם שנעשה ירא חטא, אלא שיהיהלימודו במחשבה ובתכלית שיגיע לידי יראת חטא, אבלעצם יראת החטא אי אפשר שיהיה מקודם שלמד, כי איאפשר להגיע לבחינת יראת שמים בלי התורה ÷áöמוכרח להיות אצל האדם איזה תנועה ביראה שהוא בחינתיראתו, לפי שאם אין אצלו שום בחינת יראה כלל ועיקר אזאין שום ערך ושויות לתורתו להגיע לתכלית הנרצה ÷âöיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ הכוונה על יראת שמיםומעשים טובים, ויגיעת שניהם משכחת עון משכחת מלשוןמציאה, שאז מוצא אצלו העון ושב עליו בתשובה ÷äöצריך כל אחד להשלים עצמו בתוה\"ק, ללמוד כראויולהבין היטב מה שלומדים, והתורה צריכה להיות בלולהבמעשים טובים áøאם האדם מייגע עצמו בתורה בעיון רב, אם שלפעמיםיעלה חרס בידו, שוב אחרי זה יבין וישכיל המצאהנפלאה, וידמה לו שהוא מציאה שבא לו בהיסח הדעת,אבל באמת הוא מתת אלקים בקרבו לשלם שכר עלהיגיעה, וזהו שאמרו יגעתי ואחר זה מצאתי בהיסח הדעתתאמין ãøהחסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן שהצליחו להביןולהשכיל מיד ולהשיג במהירות אמיתת הכוונה, אולם כלזה היה על ידי שהתייגעו תחילה להיות חסידים אשרלדבר זה עצמו אי אפשר להגיע בחפזי ובמהירות אלא עלידי היגיעה, והועיל להם אותו היגיעה שיוכלו אחר כךלהבין ולהשכיל בנקל בתורה äøמי שהוא ראוי להיות תלמיד חכם צריך לקבוע עצמוללימוד התורה במקרא ובמשנה ובגמרא ובירורי הלכות,אבל גם מי שאינו ראוי להיות תלמיד חכם בשלימות,עדיין אי אפשר לומר שאינו יכול לקלוט כלל שום עניןìàåé íéðéðò çúôî éøáã çìøúראובן הלך לשקו ותעניתו לתקן הפגם של בלהה כדי שלאיתעכב הזמן של עולם התיקון, ולא יצטרך יותר עוד לרדתלמצרים כי יהיה תיקון השלם ÷àìצריכים לדעת הכח של כל מצוה והכח שיש בכל ענין שלעבדות ה', שאין בזה גבול וערך כמה שהוא מועיל לדורותעולם, וכמה תיקונים שהאדם עושה על ידי זה בעולמותהעליונים ÷çîהנפש המגולגלת וניצוץ הקדוש הצריכה תיקון אינו יכוללקבל תיקונו על ידי כל אחד, כי התיקון צריך שיהיהדוקא על ידי אותו איש שהתיקון הזה שייך אליו, וגםאופן התיקון צריך להיות באופן המיועד לנשמה זו çðøעל החטאים שיש בהם מעשה, התיקון הוא לפעולבמעשה בפעלים טובים לתורה וליהדות, שעל ידי המעשהוהפעולה בדברים הטובים, מתקן לעומת זה החטא שהיהבמעשה çìúíëç ãéîìúלהזהר ביותר שלא לצאת יחידי בלילה מפני המזיקים, לפישבאנשים פשוטים אינם מתגרים כל כך מאחר שאינםמתקנאים בו, אבל בתלמיד חכם יתכן יותר שיתגרו ח\"ו, כיוןשכוחות הטומאה שונאים את היראי ה' çìאע\"פ שעסק בתורה והגיע למדריגת תלמיד חכם, אם לאזכה על ידיה לכוין אל האמת האיך להתנהג בדרך התורהויראת שמים, נמצא שיש רבב בבגדים הרוחניים שלו,כי לא היה עיקר כוונתו בלימודו להגיע לדרך האמתבקיום התוה\"ק ודרכי יראת שמים, ולכן מגיע לו עונשחמור ÷æôהלומד תורה ואינו מקיים עונשו חמור יותר, והיינו שהואמקבל לעולם הבא עונש כפול בגיהנם ÷æôמי שמתנהג באופן הראוי בדרכי התורה והיראה נעשה עלידי זה אדם אחר בכלליות, והיינו שנולד אצלו דעת אחרתוגם מקבל תפיסת מחשבה אחרת האיך לדון על עניניםומשתנה גם בדעות, וגם פועל על מהלכו בעניני יהדותואף תהלוכותיו לבני אדם ÷åöמי שהוא ראוי להיות תלמיד חכם צריך לקבוע עצמוללימוד התורה במקרא ובמשנה ובגמרא ובירורי הלכות,אבל גם מי שאינו ראוי להיות תלמיד חכם בשלימות,עדיין אי אפשר לומר שאינו יכול לקלוט כלל שום עניןמלימוד התורה, אלא שגם הוא צריך לקבוע עצמו ללמודמה שבאפשריותו åøאם תלמיד חכם אינו מתנהג כשורה ביראת שמים ומידותטובות, הרי הוא נעשה גרמא בנזקין שגם שאר אנשיםלומדים ממנו לעשות כמוהו, ונמצא מכשילם בחטא, וכןגורם שיתרעמו עליו ואומרים ראו האיך נראה אדם זהשעוסק בתורה וגורם לחילול ה' âëøשגגת תלמיד עולה זדון, כי כאשר מי שעוסק בתורה נכשלבאיזה חטא בשוגג והרואה אותו חושב שעשה ככהבכוונה ובמזיד, ומאחר שהוא לומד מהנהגתו של העוסקבתורה לעשות כמוהו על כן כבר הולך ועושה דבר זהבמזיד ãëøכשהאב מכניס את בנו ללמוד בכוונה רצויה לשם שמיםשיתגדל להיות ירא וחרד ותלמיד חכם, אז יש לזה פעולהלטובה ומתגדל באופן הרצוי, ואם הוא להיפוך שמכניסיםאותו לתורה שלא לשם שמים אז הוא כבר באופן אחרח\"ו âìøזקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתן ניתוספתעליהן, כי איש יהודי שהנהיג ימיו בתורה ובמעשיםטובים ועבדות ה', הרי הדעת שלו מוסיף והולך ומתעלהיותר çîøלתלמיד חכם יש דין קדימה כיון שהוא דומה להקב\"הכביכול כמו שכתוב את ה' אלקיך תירא, הרי כמו שהוא ית\"שקודם לכל כן התלמיד חכם יש לו דין קדימה לכל äñøתלמיד חכם שיש לו סייעתא דשמיא, יש לו אותו הכחשהוא יכול להבחין בפרשת דרכים איזה הוא דרך התורההאמיתי ואיזה הוא הדרך השקר èöøאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, היינו שבכל דור ישמי אשר אצלו נמצא האתפשטותא דמשה דהיינו בחינתתורתו של משה שלא שינה ולא סילף בה מאומהçëúעל התלמידי חכמים שיש בהם בחינת משה רבינו מוטלהחובה להגיד את אמיתיית התוה\"ק, ואף כשהם יחידיםנגד דעת הרוב האחרים שאומרים שהדרך שהם הולכיםבה זהו דרך התורה האמיתית ìúøîúתמר התפללה שלא תהיה הנס בזכות מה שצריך לצאתממנה מלכות בית דוד, אלא בזכות שתעמיד חנניה מישאלועזריה, כי מצד מלכות בית דוד יש לחוש מאד שהס\"מיניח כל כוחו שלא יגיע לידי כך ÷æJob Name: 51457_YH_DivreiYoel_Meoraot | Sig: 22 B | Date: 11/20/2025 08:27:00 | Color: YellowMagentaCyan Black
äìøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãמלימוד התורה, אלא שגם הוא צריך לקבוע עצמו ללמודמה שבאפשריותו åøעל ידי שהאדם מתייגע בתוה\"ק כפי אפשריותו, אז לארק מה שהוא זוכה להשיג כפי ערך הגבלת הבנת שכלו,אלא שהוא זוכה לעזר ממרום להשיג בתוה\"ק אף יותרמכפי הגבלת היכולת של שכלו והבנתו åøעל ידי ההליכה בדרכי החסידות מגיעים לתוספת ברכהבתורה, אשר אחר היגיעה זוכים למצוא יותר מכפי ערךהיגיעה åøרק אצל זרע ישראל יש אותו כח הקדושה שיהיה קיוםהתוה\"ק באופן של שמחה וחדוה בנפש חפצה ברצוןנדיבות הלב, וזהו הדרך הטובה והישרה שלא יהיההתוה\"ק כשעבוד ועול קשה אלא שישתוקקו אליה ברצוןוחפץ עצמי èøמי שמתייגע על התוה\"ק, הרי היגיעה עצמה היא כמציאההמעורר שמחה, כי מה שזכה לעמול בעמל התורה והואנמצא בחבל נחלתו ית\"ש שבראנו לכבודו והבדילנו מןהתועים ונתן לנו תורת אמת, וזיכה אותנו להתייגע ביגיעהכזו אשר אני עמל לחיי העולם הבא והם עמלים לבארשחת, הרי דבר זה עצמו הוא שמחה èøאברהם אבינו שהיה מדתו החסד היה ראוי מצד עצמואל התורה, שהתורה היא תורת חסד וזהו מדתו שלאברהם àéøאם רוצים להשאר בשלימות עם התוה\"ק ובקיום התורהוהמצות, יש הכרחיות שיהיה אצל האדם כל המידות טובותבהתנהגותו, שזהו בחינת החסידות הבא מהתורה áéøכאשר האדם הולך ללמוד תורה צריך שיהיה במחשבתובחינת יראת שמים, והיינו שיחשוב שהוא רוצה ללמודכדי שעל ידי כך יגיע ליראת שמים, ועל ענין זה אמרושצריך להיות יראת חטאו קודמת לחכמתו, והיינו יראתחטא במחשבתו, ואולם כדי שיזכה האדם ליראת שמיםבפועל, לזה יכול להגיע רק אחר שלמד תורה çéøמי שמתעמל ומתייגע להבין דברי התוספות יכול גםלהבין עומק מידותיו של האדם, כי עומק ההבנה שיוכלהאדם להבין את עצמו ולהבין את מדותיו ומה הואההנהגה הישרה שהוא צריך להתנהג קשה יותר מהבנתדברי התוספות, לפי שבענינים אלו מונחים עמקות גדולשהוא יותר משאר כל ההתעמקות ëøעל ידי שיש לאדם מתחילה הרצון ליראת שמים, הרי זהמסייע שיהיה לו סייעתא דשמיא שיוכל ללמוד תורה אשרעל ידיה זוכה ליראת שמים בפועל, אבל אם האדם באללמוד בלי מחשבת יראת שמים, אז אין זה שוה כלום ëøהעוסק בתורה ואין בו יראת שמים, גרוע ממי שאינו עוסקבתורה ואינו מתנהג ביראת שמים ãëøהנמצא בסביבה של לומדי תורה ואינו נמשך להתנהגבאורח ישרה של היהדות ודרך האמת נקרא אבירי לב,מפני שמאחר שנמצא בסביבה של לומדי תורה אושבעצמו עוסק בתורה, יש בזה כח המעורר להמשיך לדרךהטובה, והוא צריך להגבר ברשעותו לא להתעורר על ידיזה ונעשה גרוע ממה שהיה äëøהתיבה לא קלטה שבעה רק מהבהמות והחיות אבל עופותהיה צריך נח לברר בעצמו על פי התורה, כי סימניהעופות טהורים אינם מפורשים בתורה ויש בהם כמהפלוגתות וספיקות, וקליטת התיבה היה בחינה של נבואהמן השמים וענין זה של בירור ההלכה לא ניתנה לידע עלידי נבואה, ועל כן הוזקק נח לברר דבר זה בעצמו על פיתורה àîøכדי לברר ההלכה בדברים שיש מהם מחלוקה ולכוין בזהלאמיתה של תורה מוכרח שיעסוק האדם בתורה יומםולילה, וימסור עצמו כולו להתוה\"ק ולהיות משועבד אליהיומם ולילה áîøעיקר היסוד מה שצריכים להעמיד בשנות נעורים, זהוהענין של יגיעת התורה אשר על ידיה יזכה לכוין אלהאמת áîøדברי תורה כל זמן שהאדם ממשמש בה הוא מוצא בהטעם חדש, והיינו שאף אותו ענין שכבר למד והבין, הריאם האדם חוזר ולומדו פעם שנית בהשתעבדות המח,ואינו סומך על בינתו שכבר למד הענין, אז הוא זוכהלהגיע להבנה יתירה בענין זה עצמו להבין עכשיו מהשלא הבין עדיין מקודם èîøעסק התורה צריך להיות באופן המעולה, שיתוסף אצלותמיד יותר הבנת הלב ויותר דעת וגם יותר השגות חדשותבהבנת התורה מכפי שהיה לו עד עכשיו èîøכל זמן שהאדם ממשמש בתורה הוא מוצא בה טעם חדש,ואף שחוזר ולומד אותו ענין שכבר למד והבין, זוכהעכשיו להגיע להבנה יתירה בענין זה עצמו àðøèìøú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãúéðòúבכל תענית ותפילה צריך להיות כח כזו שעל כל פנים תחזירבתשובה פושע ישראל אחד, ואם לאו אינה תענית åòäìéôúהיו אמותינו עקרות כדי שהאבות הקדושים יתפללועליהם, ובזה יפתחו הצינור של ההשפעה הלזו גם עלהדורות העתידות ÷âîענין מה שתקנו להתפלל שלשה תפילות ביום, להורות עלענין זה שצריכים להתעלות תמיד בבחינת התפלה, ובכלפעם הוא מתבונן ומבחין בעצמו אם התפילה השניה אכןהיתה בבחינה מעולה יותר מהתפילה הקודמת ðøיש לאדם שלשה זמנים מתחלפים בימי חייו, והם ימיהעליה וימי העמידה וימי הירידה, והנה בכל זמן מהזמניםהללו זקוק האדם לתפילות מיוחדות שיעזור לו השי\"תשיזכה לעשות בהם רצון הבורא ב\"ה כפי מה שמוטלעליו àðøאצל חסידים הראשונים עדיין היה שייך להיות שוהיןשעה אחת לפני התפילה, אולם כאשר נעשה ירידתהדורות בטלו המנהג כדי שלא יבוא מי שאינו תוכו כברוויאמר שהוא חסיד גדול ביותר, ויהיה יושב בטל בליעשיה שני שעות לפני התפילה אלא שאמרו שילמדותוה\"ק לכל הפחות שעה לפני התפילה ושעה אחרהתפילה, ודבר זה יכניס קדושה באדם åôøצריך להרבות בתפילה ולבקש על סייעתא דשמיא שיזכהלכוין אל האמת בתוה\"ק, ולא יכשל בהלכה èéùïéìéôúמצוי אצל אנשים כאשר בנו נעשה בר מצוה, אז הסעודהעולה לו הרבה כסף, אבל למען התפילין אם יבקשו ממנויותר מכפי מה שחושב, אז הוא צועק שעושקים ממנויותר מדי âòúçøúתרח נקרא רשע דוקא בהיותו בחרן, כיון שכל זמןשאברהם לא התחיל לגייר גרים לא ראה צדקת אברהםולא היה צריך להתגבר ברשעותו, אבל בחרן ראה בעיניודרכי אברהם אבינו ובודאי היה נמשך לבו לדרך הטובה,ובכל זאת עמד ברשעותו ולא שב בתשובה, ועל כן נאמרלאברהם לך לך שיהיה בזה תועלת וטובה לתרח äëøäáåùúכאשר האדם עסוק בתשובה לתקן איזה פגם, ועל ידימעשה התשובה מגיע לידו איזה זכות, סימן הוא בידושנתקבל תשובתו, אבל אם על ידי מעשה התשובה הגיעלידו איזה דבר רע ח\"ו, יש בזה סימן שלא עשה עדייןתשובה כראוי ולא נתקבלה תשובתו âìבכל תענית ותפילה צריך להיות כח כזו שעל כל פנים תחזירבתשובה פושע ישראל אחד, ואם לאו אינה תענית åòעל ידי המצוה שעשה ראובן להציל את יוסף, ניתנה לוכח הקדושה, שיוכל להחזיר נפשות ישראל לאביהםשבשמים åòדרך הצדיקים האמיתיים כאשר נופלים לתוך עת צרה ח\"ועושים תשובה להתבונן בדרכיהם ובמעשיהם ומפשפשיםבהם אם לא נמצא בהם איזה חטא ועון, וגם כאשרהשי\"ת עוזר ומושיע אותו להצילו מן הצרה הוא שובמתבונן בנפשו שאינו יוצא ידי חובתו להשי\"ת ומוטל עליולחזור בתשובה ÷áכוונת ראובן באומרו להשליך את יוסף אל הבור להביאאת יוסף לידי מצב של צרה, כדי שמתוך כך יתבונן לשובבתשובה שלימה ולתקן הפגם, ושוב אחר כך כאשר ינצלמן הצרה, אזי יוסיף עוד בתשובה ÷áעל ידי מה שהציל ראובן את יוסף התברר גודל כחהתשובה, ומתוך כך יכולים ישראל לשוב אל אביהםשבשמים בתשובה ÷áéענין התשובה הוא נקודה שבלב, אשר לא נודע לשום בןאדם, ורק כביכול להבורא עולם ית\"ש נגלו כל תעלומותלב, ולכן מועיל במיתה בידי שמים כי המשפט לאלקיםהוא ÷ãðכאשר ראה יוסף שהשבטים דנו אותו אותו למיתה ודאיעשה תשובה, אמנם ראובן חשש שאף אם יחזורבתשובה, כיון שהשבטים דנו אותו בדיני הבית דין שלמטה, הרי אמרו בחייבי מיתות בית דין שאפילו אםעשו תשובה אין בית דין של מטה מוחלין להם, ולכןאמר להשליחו לבור וימסר לדין שמים ויועיל לותשובה ÷ãðלישראל יש הבטחה מן השמים, שכאשר חוזרים בתשובהמתקבלת התשובה בשמים, משא\"כ לאומות העולם יתכןשלפעמים יועיל להם התשובה אבל אין הבטחה שמועילהתשובה בודאי בכל עת ÷äð
ìàåé íéðéðò çúôî éøáã áìøúליתן לו עוד שנים הרבה של שלוה ולהטעימו בעולם הזהמעין עולם הבא ÷åñיעקב ביקש לישב בשלוה שהיה חושש שכל יגיעתו שהואמתייגע עכשיו להקים דורות כשרים יהיה ח\"ו לריק, כיאין מי שיכלכלם ולתמוך בהם להחזיקם, ונמצא שעלוליםמאד להכשל בקבלת תמיכה ממקורות בלתי הגונים,ונתקיים כשירד למצרים וכל הממון היה ממון כשר שליוסף ÷äòíåìùכפי מצב הדור אכן אי אפשר להחזיק תמיד במדת השלום,מאחר שיש זמנים ומצבים שאכן צריכים להתקוטט עםמשנאי ה' âñùמצד הטבע קשה מאד שיתאחדו חבורת אנשים יחד, כיהטבע מחייב שבכל קיבוץ אנשים יהיה ריב וקטטה,וזקוקים ממש לנס מן השמים çñùכשרוצים לעשות שלום, צריכים להקדים תחילה ולראותאם זה עולה יפה ע\"פ התורה çòúהשלום עם הרשעים הוא הסכנה הגדולה ביותר, ואין דברמזיק לנפש כמו התחברות עם אדם רשע èòúליהודים שומרי תורה ומצוות, המדה הטובה הגדולהביותר בעבורם, הוא שיהיה שלום ביניהם çòúúåîéìùהכלל הוא, שאם יש לאדם איזה היסוס וספק אם יהיהביכולתו להוציא אל הפועל איזה דבר, אז אינו עושההדבר בשלימות ÷ñאף שבשנות הנעורים אי אפשר עדיין להגיע לאותושלימות הדעת שיש בימי הזקנה, אולם כיון ששנותהנעורים המה היסוד לשנות הזקנה, הרי נמצא שהן המהההכנה לאותו השלימות שהוא מגיע אליה בזקנותו äìøúåîùכל השמות שניתנו אינם בחינם, ויש להם איזה שורשומכיון שבצר ובצרה דומים מאד בהשמות, על כן ידמהלהשטן שעיר בצר נקרא גם בשם בצרה ôäçîùרק אצל זרע ישראל יש אותו כח הקדושה שיהיה קיוםהתוה\"ק באופן של שמחה וחדוה בנפש חפצה ברצוןנדיבות הלב, וזהו הדרך הטובה והישרה שלא יהיההתוה\"ק כשעבוד ועול קשה אלא שישתוקקו אליה ברצוןוחפץ עצמי èøמי שמתייגע על התוה\"ק, הרי היגיעה עצמה היא כמציאההמעורר שמחה, כי מה שזכה לעמול בעמל התורה והואנמצא בחבל נחלתו ית\"ש שבראנו לכבודו והבדילנו מןהתועים ונתן לנו תורת אמת, וזיכה אותנו להתייגע ביגיעהכזו אשר אני עמל לחיי העולם הבא והם עמלים לבארשחת, הרי דבר זה עצמו הוא שמחה èøכאשר הולכים משמחה של גשמיות אין מרגישים שמחהאלא תוגה, אבל שמחה של מצוה מביא ומעורר עודשמחה èøäèéîùהחילוק בין שאר השנים לשנת השמיטה היה שבשארהשש שנים עסקו בתורה במשך עשרה חדשים בלי שוםעסק משא ומתן, ובשני החדשים של ניסן ותשרי אףשהקדישו גם כן הרבה שעות ביום לעסוק בתורה אבל גםנתנו איזה שעות בעד עבודת השדה, אבל בשנת השמיטהעסקו בתורה כל השנה כולה ממש בלי שום עסק בעבודתהשדה כלל ועיקר âöøבשמיטה שנאמר בה רק שבת לה' ולא נאמר בה פסוקאחר המורה שצריך להיות גם לכם, הרי מבואר שצריךלהיות כולו לה' ממש âöøעל ידי שמירת שנת השמיטה נמשך ברכה לכל שש השניםלהיות הברכה מצויה אצלם שיצטרכו לעסוק במשא ומתןרק איזה שעות ביום ובמשך שני חדשים âöøישראל היו במדבר ארבעים שנה כדי שיאכלו את המןושותין מי באר, והתורה נבללת בגופן להיות חקוק אצלםגם בעשרים השנים הראשונות אחר שנכנסו לארץ שעדייןלא היה להם את מצות השמיטה ãöøäøéîùצריך כל אחד להשים לב שהוא יהיה השומר על עצמושבאמת זהו השמירה המעולה ביותר, וישגיח בעינאפקיחא על התנהגותו ויזהר בעצמו שלא יקלקל ח\"ו åöøúéøáä úøéîùצריך כל אחד לשמור עצמו מאד בכל הנהגתו, הן בשעתלימודו והן בצאתו החוצה מכותלי בית המדרש, להזהרìàåé íéðéðò çúôî éøáã îøúכאשר ראובן התחיל להתעסק בההצלה בפועל, הסכיםבדעתו שלטובת ההצלה מוטל עליו לעסוק בתשובהשלימה, כדי שעל ידיה יזכה למצות ההצלה ÷èðיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ הכוונה על יראת שמיםומעשים טובים, ויגיעת שניהם משכחת עון משכחתמלשון מציאה, שאז מוצא אצלו העון ושב עליובתשובה ÷äöתחילה ישובו ישראל בתשובה לפני הגאולה, אבלאחר שיגאלו ויתרבה הדעת בישראל יתוודע להםשהתשובה הראשונה לא היה עדיין במדריגה הראויה,ולכן יחזרו וישובו בתשובה שניה שזה תהיה במדריגהגבוה יותר åñøäùåã÷ éùéîùúמאחר שאין קונים מהסוחרים עצמם אלא משוק המסחר,ומכיון שחוקי המסחר דורש ליתן בזול ע\"כ לוקחיםהסוחרים מכל הבא ליד ãòúאנכה\"ג התענו על תגרי תפילין ומזוזות שלא יתעשרו,ועי\"כ שוב לא ירצו לעשות מסחר בעניני תפילין ומזוזותäòú2
וזאת הברכהלהנדיבים הנכבדים שעזרו להוצאת הספריתברכו כולם בברכה המשולשת שבתורה, יתרומם דגלם, במעונתם עוז ושלום, שקט ושאנן במחנותם, עדי ונבנתה העיר על תלה בראותם, זכרה להם אלקים לטובה להאריך ימים ושנים מתוך עושר וכבוד, וזכותו הגדול של רבינו הקדוש המחבר זצוקללה\"ה יגן עליהם שבכל אשר יפנו יצליחו מעתה ועד עולם.על הטוב יזכרהרה\"ח המו\"מ בתוי\"ש וחסידות, אשר כתב ורשם הרבה ח\"ת במשך כל השנים, וזכה לשרת את רבינו הקוה\"ט במסירות נאמנה, כש\"תמוה\"ר משה יקותיאל יודא שווארטץ הי\"ואשר במשך השנים טרח הרבה בהעתקת וסידור החד\"ת ועומד לימינינו בכל עת ועידן.זכרה לו אלקינו לטובה, ויהי' שכרו כפול מן השמים, וזכות רביה\"ק המחבר זי\"ע יגן עליו שיתמלאו תמיד כל משאלות לבבו לטובה.ולזכרון בספר נשמת הוריו החשוביםהרבני החסיד המופלג איש החסד ורב פעלים, שהי' דבוק בתורת רבינו כל ימי חייו, ועוד מימי בחרותו עסק בהעתקת והדפסת והפצת החד\"ת עד זיבולא בתרייתא, והכל עשה יפה בעתו בהצנע לכת נפלאה, כש\"תמוה\"ר יעקב )יעקל( ב\"ר יקותיאל זלמן זלה\"התלמיד מובהק וחביב לרביה\"ק זי\"ע משנות קדם.של\"ח ביום ש\"ק א' דר\"ה שנת תש\"ע לפ\"קוזו' מרת חי' רחל ב\"ר יקותיאל יודא ע\"הנפ' ב' תמוז תשס\"א לפ\"קת. נ. צ. ב. ה.ולזכרון בספר נשמת תלמידי וחסידי רביה\"ק זצ\"לאשר נשמתם בג\"ע שרשמו במשך השנים הרבה חד\"ת, ה\"ה:הרה\"ח ר' שלמה לייב טאבאק ע\"ההרה\"ח ר' שמעון ווייס ע\"ההרה\"ח ר' יעקב ברוך גפן ע\"ההרה\"ח ר' ליפא פריעדמאן ע\"ההרה\"ח ר' משה גפן ע\"ההרה\"ח ר' אלכסנדר סענדר דייטש ע\"ההרה\"ח ר' שלמה גפן ע\"ההרה\"ח ר' אלחנן ראטשילד ע\"ההרה\"ג ר' חיים מאיר ברוין ע\"ההרה\"ח ר' נתנאל פארקאש ע\"ההרה\"ח ר' אהרן פאללאק ע\"ההרה\"ח ר' געציל האללענדער ע\"ההרה\"ח ר' אברהם יצחק דייטש ע\"ההרה\"ח ר' שלמה אברהם כהן ע\"ההרה\"ח ר' משה יצחק לעווינגער ע\"ההרה\"ח ר' מאיר ישראל גאלדבערגער ע\"הYH-DivreiYoel-Meoraot 23
' צדיק[לזכר עולם יהינשמת רבינו הקדוש המחבר, גאון עוזינו,מחמד עינינו, ונזר תפארתינו, רשכבה\"ג מרן יואל טייטלבוים זצוקללה\"האבדק\"ק סאטמאר ועיה\"ק ירושלים ת\"ובן מרן הגה\"ק חנני' יום טוב זצוק\"לבעל קדושת יו\"טעלה בסערה השמימה ביום כוא\"ב תשל\"ט לפ\"קלדאבון לב כל בית ישראל ויה\"ר שזכות לימוד חידושי תורתו, יהי' לעילוי נשמתו, ועל ידי עיון בין בתרי אמרותיו, רמזיו וחידותיו, יהיו דובבות שפתותיו, וימליץ טוב בעדינו, שיתרומם קרנינו, ויתגלה כבוד שמים עלינו, בביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו.lציון לנפש חיהלעילוי נשמת הרבנית הצ' מרת חי' רויזא ע\"ה נפ' י\"ד חשון תשי\"דהבתולה הצ' מרת אסתר ע\"הנפ' י\"א אלול תרפ\"אהרבנית הצ' מרת רחל ע\"הנפ' ר\"ח ניסן תרצ\"אאמם הרבנית הצ' מרת חוה ע\"ה בת הגה\"ק מוה\"ר אברהם חיים זצ\"ל נפ' ה' שבט תרצ\"ות. נ. צ. ב. ה.
כל ה'[לזכרון בהינשמת הרבנית הצדיקת המפורסמת בפעולותיה ומעשיה הטובים, בת קדושים וגדולי ארץ, עמדה במסי\"נ לימיןרבינו הקוה\"ט זצ\"ל במשך כל השניםמרת אלטא פיגא טייטלבוים ע\"הבת הרה\"צ רבי אביגדור שפירא זצ\"למטשענסטחויב ונכדת רבותינו הק' מליזענסק – לובלין – קאזניץמאור ושמש – מאגלניצא – צאנז – ולמעלה בקודש.לנצח יחרט זכרונה בישראל עושה גדולות, אשר עמדה לנס במעשיה הדגולות, לעשות חסד לאלפים ברב פעולות, ובמבצרי תורה ויראה להרחיב גבולות, שם תפארתה ישאר לעד כמור ואהלות.נפטרה בליל שב\"ק פר' נשא י\"א סיון תשס\"א לפ\"קת. נ. צ. ב. ה.
לזכרון בהיכל ה'בצאת לאור זאת המהדורא, זכרון בקודש נאדר בגבורה, את נשמת אבינו היקר עטרת משפחתינו צפירת תפארה, איש האשכולות, עושה גדולות, אשר במשך כל השנים פעל במרץ, לסדר ולהדפיס ספרי מרן רביה\"ק המחבר זצ\"ל ולהפיצם על פני כל הארץ, ה\"ההרב החסיד המפורסם פאר מקדושים רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי ז\"ל יד ימינו של מרן רבינו הקוה\"ט המחבר זצוק\"ל ואיש סודו ואמונו יותר מארבעים שנה.בן הרה\"ח מוה\"ר שרגא פייבוש ז\"ל הי\"דמשב\"ק בארשיווא קראלי סאטמאר יצ\"ויחקק בעט ברזל ועופרת, לזכרון ימים רבים למשמרת, מסירותו הנפלאה לרבו ואדונו, שחיבבו כבבת עינו, פעולותיו הנשגבים, ליחידים ולרבים, שחבקו זרועותעולם, במשך כל השנים.החזיר נשמתו ליוצר וצר צורה, בעש\"ק לס' זאת חקת התורה,י\"א תמוז תשס\"ב לפ\"קת. נ. צ. ב. ה.lותבלחט\"א ב\"ב הצוה\"ח בעלת חסד וטובת לב שתחי'אשר במסי\"נ עמדה לימינו במשך כל השנים.ישלם ד' פעלה כפולה מן השמים, ותזכה לאריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים,ולראות רב נחת דקדושה מכיוצ\"ח עביגו\"צ בב\"א.וכמו\"כ יזכר לטוב חתניו היקרים והחשובים ה\"ההרה\"ג מוה\"ר חנני' יו\"ט ליפא טייטלבוים שליט\"ארב דקהל ברך משהומשפחתו החשובה וכיוצ\"ח שיחיווהרה\"ג מוה\"ר העניך מרדכי מייזליש שליט\"ארב דקהל טאלטשוואומשפחתו החשובה וכיוצ\"ח שיחיוישאו כולם ברכה מאת ד' בכל משאלות לבבם לטובה וזכות רביה\"ק זי\"ע יגן עליהם תמיד מעתה ועד עולם.
צח[למזכרת ננשמת הרה\"ח המפורסם בנש\"ק מוה\"ר שרגא פייבוש אשכנזי ז\"לבן הרה\"צ ר' ברוך ז\"לוזו' הצוה\"ח מרת גיטל ע\"ה בת הרה\"צ ר' יעקב יצחק ז\"לשנהרגו ע\"י הרשעים הארורים ימ\"ש באוישוויטץ, בין הקדושים שנהרגו ביום י\"ב סיון תש\"ד הי\"דת. נ. צ. ב. ה.lלזכרון בספרהרה\"ח ר' בן ציון גרינוואלד ז\"ל)שיום היא\"צ שלו י\"ט אדר(וזו' הצדיקת מרת דינה ע\"ה בת הרה\"ג מוה\"ר משה שמואל פעלבערמאן ז\"להאב\"ד דק\"ק געוויץנכד הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי\"עובתם האשה הצוה\"ח מרת הדס פעסיל ב\"ר בן ציון ע\"הויוצ\"ח היקרים ה\"ה, חי' שיינדל, חיים בן ציון, משה דוד,חוה סאשי, יעקב יצחק, יהושע העשיל, חנניא יום טוב ליפאשנקטפו בדמי ימיהם בשנות הרציחה באוישוויץ,ביום י\"ב סיון תש\"ד לפ\"ק, הי\"דתהא נשמתם צרורה בצרור החיים
הרבני הנגיד הנכבד ומפואר, איש חי ורב פעלים, [נודע ומפורסם לשם ולתהלה, בתוככי עם סגולה, נתאחדו על שלחנו תורה וגדולה, וכל מדה מעולה, לב טוב ומטיב, ראש וראשון לכל דברשבקדושה, יקר הערך, שמו מבורך,כש\"ת מוה\"ר חיים ישראלמנחם שוויממער הי\"ו מנכבדי העדה ועמודי התווך בק\"ק קרית יואל יצ\"ושנדב סכום הגון להוצאת הספר לע\"נ הוריו היקריםה\"ה אביומוה\"ר אלטר ישכר בערישב\"ר ישראל מנחם ע\"הנפ' ח' כסלו תשל\"ג לפ\"קולע\"נ אמו החשובה, אשת חיל עטרת בעלה, מפורסמת בטוב לבה, ובמדותי' הנשגבות, ובמיוחד בזמנים הקשים כשבעלה ע\"ה נפל למשכב קיבלה הכל בדומי' במשך כל השנים וגידלה צאצאי' לשם ולתפארת ע\"ד התורה והיראהמרת חנה בת ר' יוסף זאב ע\"הנלב\"ע כ' אלול תשע\"ו לפ\"קתנצב\"הוזכותו הגדול של מרן רבינו המחבר זי\"ע יגן על הנדיב הנכבד הי\"ו וכל משפחתו ויוצ\"ח שיחיו, בכל הברכות האמורות, ויתברכו תמיד בשפע ברכה והצלחה וכל משאלות לבבם לטובה מעתה ועד עולם.כי תקדמנו ברכות טוב
[
בה ולברכה[לזכרון בספרלטוהרבני הנכבד הנגיד המפואר, מפורסם לשבח ולתהלה,ידיו רב לו במעשי צדקה וחסד, כש\"תמוה\"ר יקותיאל יודא קאפפעל הי\"ואב\"י בעיר קרית יואל מאנראו יצ\"ושעזר להוצאת הספרלע\"נ חותנו הרבני היקר והנעלהמוה\"ר ישראל דוד ב\"ר אהרן צבי ווייס ע\"המקראלינלב\"ע ה' חשון תשס\"ב לפ\"קולע\"נ חמותו הח'מרת אלטא פרומט פעסיל בת הרב ר' בן ציון ע\"הנלב\"ע ערב פסח תש\"ע לפ\"קתנצב\"היזכה לכל הטובות והברכות, וזכותו הגדול של מרן רבינו זצ\"ליעמוד לו להתברך בכט\"ס.
לזכרון בספר ספר[זאת זכרון בהרבני היקר והנעלה, איש יקר רוח ולב טוב, רודף צדקה וחסד, עסקן נמרץ למען הכלל והפרט, אהוב על כל יודעיו ומכיריו, מוה\"ר נפתלי משה אינדיג הי\"ומחשובי העסקנים בעיר וויליאמסבורג יצ\"ו שעזר להוצאת הספר לע\"נ זקינו הרה\"ח המפואר מרביץ תורה לעדרים רבות בשנים, ודברי תורתו של מרן רביה\"ק זצ\"ל הי' נר לרגלו ואור לנתיבתו והדריך בניו ובני ביתו עפ\"י יסודותיו הק'מוה\"ר נפתלי ב\"ר יקותיאל יודא ע\"ה נקטף פתאום באסון דרכים כ\"א כסלו תשכ\"ה לפ\"קולע\"נ זוג' האה\"ח אשה יראת ה' היא תתהללמרת רבקה ב\"ר חנוך ע\"הנפ' בשיבה טובה ביום שב\"ק כ\"ד שבט תשפ\"ה לפ\"ק ת.נ.צ.ב.ה.יזכה לכל הטובות והברכות, בחיים מאושרים ושובע שמחות, וזכותו הגדול של מרן רבינו זצ\"ל יעמוד לו שיתמלאו תמיד כל משאלות לבבו לטובה
פר[לזכרון בסלע\"נ הרבני היקר והמפואר, חסיד נלהב ממרן רבינו זצ\"ל,אשר דברי קדשו היו נר לרגלו ואור לנתיבתו, והגה תמיד בתורתו,והדריך את ביתו ואת בניו אחריו בדרך הסלולה ממרן זצ\"ל מוה\"ר יוסף ב\"ר יחזקאל שרגא וויינשטאק ע\"ה של\"ח כ\"א חשון תשע\"א לפ\"קולע\"נ זו' הצוה\"חמרת צבי' רעכיל ב\"ר אליעזר הלוי ע\"הנלב\"ע כ\"א אב תשע\"ז לפ\"קת.נ.צ.ב.ה.lולע\"נ חותנו הרבני החסידמוה\"ר דוד ב\"ר נפתלי שעהנפעלד ע\"ה נלב\"ע כ\"ב טבת תשע\"ז לפ\"קוזוג' האה\"ח מרת שרה איידא ב\"ר יקותיאל זלמן ע\"הנלב\"ע כ\"ד אלול תשע\"ח לפ\"קת.נ.צ.ב.ה.lויזכר לטוב בנם - חתנם היקר והנעלה, אוצר המעלות והמדות, ידיו רב לו לכל קדשי מרן רבינו זצ\"למוה\"ר חיים יחזקאל שרגא וויינשטאק הי\"ושעזר להוצאת הספר לעילו נשמתםיזכה לכל הטובות והברכות וזכותו הגדול של מרן רבינו זצ\"ליגן עליו תמיד להתברך בכל מילי דמיטב ורב נחת דקדושה מכיוצ\"ח,ויזכה להמשיך במפעליו המבורכים מקרב לבו הטוב והמטיבעד ביאת גוא\"צ בב\"א.
ה ולברכה[לזכרון בספרלטובהרבני הנגיד הנכבד ומפואר, לב טוב ומטיב, עושה חסד לאלפים, מיקירי תלמידי רבינו זי\"ע משנות קדם, אוצר המעלות והמדות, בקי בתורה וחסידות,הרה\"ח כש\"ת מוה\"ר זאב קויפמאן שליט\"אאב\"י בעיר וומס\"ב יצ\"ושהשתתף בהדפסת הספרלעילוי נשמת אביו החשוב היקר באנשים, הרבני הנגיד החסיד המפואר, פזר נתן לאביונים מלבו הפתוח כאולם לכל דבר שבקדושה, תומך ומחזיק מבצרי התורה ומוסדות רביה\"ק זי\"ע די בכל אתר ואתר ביד רחבה ונדיבה, חסיד נלהב ונאמן לרבינו ועמד לימין קדשו במשך כל השנים ובפרט למחנות רב טוב, העמיד דור ישרים יבורך,כש\"ת הרה\"ח מוה\"ר חנני' יו\"ט )ליפא( ב\"ר חיים ארי' ע\"הששל\"ח כ\"א חשון תשע\"ט לפ\"קולע\"נ זו' הצוה\"ח אשה יראת ד' המפורסמת במעשיה הנפלאים ועמדה לימין בעלה במסירות רבה ונאמנה, זכתה לראות דורות ישרים,מרת פערל ב\"ר זאב ע\"הששל\"ח ח' אייר תשע\"ה לפ\"קוגם לרבות לע\"נ חותנו הרבני החסיד המפורסים, אוצר כל כלי חמדה וסגולה, דבוק lבצדיקי דורות הקודמים זי\"ע, והדריך בניו ובני וביתו בדרך זה בלי פשרות או וויתורים, ראה דורות ישרים בדרך הסלולה,כש\"ת הרה\"ח מוה\"ר אברהם ב\"ר נפתלי הירצקא ע\"היאקאבאוויטשנפ' י\"ג אב תשמ\"ט לפ\"קוזו' הצוה\"ח חכמת נשים בנתה ביתה, עסקה כל ימיה בגמ\"חובפרט לעזרת חולי ישראל,מרת חוה ב\"ר משולם צבי ע\"הנפ' כ\"א טבת תשע\"ט לפ\"קתנצב\"הויעמוד הזכות הזה להנדיב הנכבד ולכל יוצ\"ח שיחיו להתברךבכל מילי דמיטב ורב נחת דקדושה מעתה ועד עולם.
פר[לזכרון בסלע\"נ הרבני החסיד המפואר, אוצר כל כלי חמדה וסגולה,המאור הגדול לממשלת התורה, כשלמה עוטה אורה,גן הדסים ערוגת הבושם, דבוק במרן רביה\"ק זצ\"ל במסירת נפלאה,ועמד תמיד הכן לעשות רצון קדשומוה\"ר ברוך יודא לעפקאוויטש ע\"ה בן הרה\"ח מוה\"ר צבי ע\"השל\"ח עשרה בטבת תשע\"ד לפ\"קולע\"נ זו' האה\"ח מרת יטל בת ר' יחזקאל שרגא ע\"הנלב\"ע י\"ד אייר )פסח שני( תש\"ס לפ\"קתנצב\"הlויזכרו לטוביוצ\"ח היקרים והחשובים שיחיושעזרו להוצאת הספר לע\"נ הוריהם היקרים נ\"עזכותו הגדול של מרן זצ\"ל יעמוד להם להתברך בשפע ברכה והצלחה ורב נחת דקדושה, ויזכו להמשיך במפעליהם המבורכים לתורה ולתעודה ויתמלאו תמיד כל משאלות לבבם לטובה.
הרבני הנכבד והמפואר[רודף צדקה וחסד כשמן הטוב תורק שמומוה“ר יונה הכהן כ“ץ הי“ואב“י בעיר וויליאמסבורג יצ“ועבור עזרתו להוצאת הספר לעילו נשמת אביו הרבני החסיד המפואר, אוצר כל כלי חמדה, כהן שדעתו יפה, נועם הליכות והמדות, ירא ושלם, חסיד נלהב אשר דברי תורתו של רבינו זצ“ל הי‘ נר לרגלו ואור לנתיבתו, זכה לעשות רצון קדשו במסירות נפלאה,מוה“ר אברהם ב\"ר משה אליעזר הכהן כ“ץ ע“השל“ח כ\"א ניסן תשס\"ח לפ“קולע“נ זוג‘ האה“ח מרת יהודית ב\"ר חנוך ע“הנלב“ע בשיבה טובה כ' אדר תשפ\"ה לפ\"ק תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.lולע“נ חותנו היקר הבלתי נשכח , הרבני הנכבד והמפואר, חסיד שבכהונה, עשה הרבה פעלים למלאות רצון קדשו של מרן רבינו זצ“ל והדריך את ביתו אחריו בדרכו הק‘, מוה“ר משה ב“ר יושע צבי הכהן ע“ה גליקנפ‘ ד‘ אייר תשפ“ד לפ“ק ולע“נ זוג‘ האה“ח מרת אסתר רחל ב“ר בנימין יהודה ע“הנפ‘ ט“ו טבת תשפ“ד לפ“קזכות המצוה הגדולה תחשב להם זכות גדול בגנזי מרומים, ונשמתם תתלונן בגן עדן עם נשמת צדיקים וחסידים, עדי נזכה בקרוב לראות ביעוד המקווה כאשר יקיצו וירננו שוכני עפר ברחמים וחסדים אכי“ר.ורחמנא אידכר לי‘ זכותו דמרן רבינו זצ“ל להתברך בכל הטובות והברכות ושיתמלאו תמיד כל משאלות לבבם לטובה.לזכרון בספר
לזכרון בספרהאברך היקר והמושלם, אוצר בלום,עסקן נמרץ לכל דבר שבקדושה, שמו מבורך,הרה\"ח מוהר\"ר יואל מאנן הי\"ובן הרה\"ח ר' הערשל שליט\"אמיקירי תושבי ק\"י יצ\"ושנדב להוצאת הספרלע\"נ זקינו הרה\"ח מו\"ה חנני' יו\"ט ליפא ב\"ר מנחם צבי הלוי ע\"ה מאנןנפ' כ' סיון תשע\"ג לפ\"קוזוג' מרת שרה דרעזיל ב\"ר אשר ע\"ה משה אהרן ב\"ר נפ' ו' אדר תשס\"ז לפ\"קlולע\"נ מו\"היהודא האפמאן ע\"הנפ' ה' תשרי תשכ\"ח לפ\"קוזוג' מרת חנה גיטל ב\"ר ישכר ע\"הנפ' י\"ז אלול תשמ\"ז לפ\"קולע\"נ זקינו מו\"ה חיים ארי' ב\"ר יחזקאל צבי בראווערע\"הנפ' ט\"ז כסלו תשס\"ה לפ\"קוזוג' מרת חנה ב\"ר טובי' גדלי' ע\"ה 'נפ' ט' כסלו תש\"ע לפ\"ק ולע\"נ זקינו מו\"ה חנניlיו\"ט ליפא ב\"ר חיים ארי' קויפמאן ע\"הנפ' כ\"א חשון תשע\"ט לפ\"קוזוג' מרת פערל ב\"ר זאבע\"הנפ' ח' אייר תשע\"ה לפ\"ק תהא נשמתם צרורה בצרור החייםזכות רביה\"ק המחבר זי\"ע יגן עליו בכל אשר יפנה וישכיל,ויהי ד' אתו עמו להצליח דרכו בכל עת ועונה ולרב נחת דקדושה כל הימים.
פר[לזכרון בסלע\"נ איש חסיד נלהב,אשר אור תורתו של רבינו זצ\"ל הי' נר לרגלו ואור לנתיבתו,והי' תמיד מוכן לעשות רצון קדשו במסירות נפלאה,הרבני היקר והנעלהמוה\"ר מנשהב\"ר ישעי' יעקב הכהן בירנבוים ע\"השל\"ח במוצש\"ק כ' סיון תשע\"ב לפ\"קלדאבון לב משפחתו וכל ידידיו ומכיריו המרוביםולע\"נ זוג החשובה בעלת צדקה וחסדהאה\"ח מרת מאדל ב\"ר יהודה הכהן ע\"הנלב\"ע ר\"ח אדר תשפ\"ד לפ\"קתהא נשמתו צרורה בצרור החייםlויזכרו לטוב בניו היקרים, כולם אהובים כולם ברורים,ממשיכי דרכי אבות בעוז ותעצומות,שעזרו להוצאת הספרלע\"נ אביהם החשוב ע\"היתברכו בכל הטובות והברכות וזכותו הגדול של מרן זצ\"ל יעמוד להם שיתמלאו כל משאלות לבבם לטובה.
ה ולברכה[למזכרת נצח לטובהרבני הנכבד המפורסם לשבח ולתהלהידיו רב לו במעשי צדקה וחסד, כש\"תמוה\"ר אליעזר שוויממער הי\"ושנדב להוצאת הספר לע\"נ הוריו היקריםאביו הרה\"חמוה\"ר אלטר ישכר בערישב\"ר ישראל מנחם ע\"הנלב\"ע ח' כסלו תשל\"ג לפ\"קולע\"נ אמו החשובהמרת חנה בת ר' יוסף זאב ע\"הנלב\"ע כ' אלול תשע\"ו לפ\"קולע\"נ חותנו הרה\"ח מוה\"ר מרדכי ב\"ר יחזקאל הלוי ע\"הנלב\"ע ג' אייר תשמ\"ז לפ\"קת. נ. צ. ב. ה.
פר[לזכרון בסנדבת הרבני הנכבד היקר והנעלה,ידיו רב לו לכל מוסדות רבינו הק' זצ\"ל,ראשון הוא למקראי קודש, כשמן הטוב תורק שמומוה\"ר יוסף שמואל פאזען הי\"ואבן יקרה בעי\"ת מאנטרעאל יצ\"ושעזר להוצאת הספר לע\"נ אביו האדם היקר באנשים תלמיד חביב למרן רבינו זצ\"לודרכו בקודש הי' נר לרגלו ואור לנתיבתו, הרה\"ח מוה\"ר אברהם יעקב ב\"ר פנחס יהודה ע\"ה נלב\"ע י' ניסן תש\"פ לפ\"קולע\"נ חותנו הרה\"ח מוה\"ר שמואל בנימין ב\"ר מרדכי אפרים פישל סופר ע\"הנלב\"ע כ' אב תשס\"ב לפ\"קולע\"נ זקינו הרה\"ח המפואר, אוצר כלמעלות ומדות ששנו חכמים, מזה בן מזהמוה\"ר פנחס יהודה ע\"ה בן הרהגה\"צ רבי שמעון ישראל זצ\"לאבד\"ק שאפראןנלב\"ע י\"ב תמוז תשע\"ו לפ\"קולע\"נ זו' החשובהמרת פיגא לאה בת ר' שמואל ע\"הנפ' ט\"ו חשון תשע\"ז לפ\"קתהא נשמתם צרורה בצרור החייםרחמנא אדכר לי' זכותי' דמרן רבינו זצ\"לשיתמלאו תמיד כל משאלות לבבו לטובה.
נלב\"ע בשיבה טובה ב' דר\"ח אלול תשפ\"ה לפ\"ק[