àé÷ú ìàåé éìáá ãåîìú éøáãרבא מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו, è æè :איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל וגו', אמרæè :איצטגנינות גדולה היתה בלבו של אברהם אבינושכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו éøäë :הרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפיןàîù ,çëøãì :האי ארבא האי אומר דידי היא והאי אומר דידי וכו',כל דאלים גבר áñø ,âéù÷èé :נחלקו אם חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב או איןחולקין, והלכתא חולקין והלכתא אין חולקין, ולאקשיא הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליהרביה יקרא âòø÷âë .מאי שנואה, אילימא שנואה ממש וכו' בגנות צדיקיםדבר הכתוב, אלא שראה הקב\"ה ששנואין מעשהעשו בפניה וכו' åî÷âë .מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסףוכו', ראויה היתה בכורה לצאת מרחל אלא שקדמתהלאה ברחמים áð÷ñ :כהנים קפדנים הם åú÷äò :ואמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיניממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן והןכמעיין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמשאת שמעון בן ננס ëù÷äò :ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בניחורין, מעשה ובא לפני רבי ישמעאל ואמר גובהמנכסים בני חורין, אמר לו בן ננס אינו גובה לאמנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין וכו' ëù÷åò .אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אף על פישקילס רבי ישמעאל את בן ננס, הלכה כמותו ëùïéøãäðñá :אין בית דין שקול, כדי שיוכלו להכריע אחר רובהדעות ëúæ .אהרן היה חושש שמא יהרגוהו וזה יהיה חטא חמוריותר מהעגל àéúæ :אשר תשים, אשר תלמדם מיבעי ליה, אלא אלו כליהדיינין וכו' מקל ורצועה ושופרא וסנדלא וכו' ÷æöæé .אין מעמידין בסנהדרין וכו' אלא אנשים חכמיםונבונים מופלגין בחכמת התורה בעלי דיעה מרובהוכו' ëúæé :רבי אמי ורבי אסי דייני דפומבדיתא וכו' רב הונאורב חסדא סבי דפומבדיתא, רב יהודה ורב עינאחריפי דפומבדיתא וכו' çñøçé .שרי אלפים היו שש מאות, ושרי מאות היו ששתאלפים, ושרי חמשים היו י\"ב אלף, ושרי העשרותהיו ששים אלף àöùèé :כל ישראל נקראים על שם יוסף, כיון שהוא פירנסםוכילכלם בימי הרעב ÷àîäë .ההוא טבחא דאישתכח דנפקא טריפתא מתותי ידיה,פסליה רב נחמן ועבריה וכו', אלא מאי תקנתיהכדרב אידי בר אבין, דאמר רב אידי בר אבין החשודעל הטריפות אין לו תקנה עד שילך למקום שאיןמכירין אותו, ויחזיר אבידה בדבר חשוב åôøáì :צדק צדק תרדוף, הלך אחר וכו' רבי יהושע לגולהçñøçì .המתין להם הקב\"ה במנין השנים כחשבון נוטריקוןונושנת\"ם ãñúçì :לא יפה אמרו הראשונים מה אנוש כי תזכרנו וגו'âñùçì :ללמד דרך ארץ שיהיה הגדול נמלך עם הקטן âñùèì .כל בי עשרה שכינתא שריא æòøèì .אין עושים שמיטה רק אחר שש שנים שחרשו וזרעוðùæî .הנהרג בידי עכו\"ם נקרא קדוש, לפי שמוחלים לו כלעונותיו ÷æçñ .בפטירתו של רבי אליעזר קרא עליו רבי עקיבא אביאבי רכב ישראל ופרשיו âîàò :כינוס לצדיקים נאה להם ונאה לעולם, פיזור לצדיקיםרע להם ורע לעולם, כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם,פיזור לרשעים נאה להם ונאה לעולם èòù ,æúãò .עריות הוא ביהרג ואל יעבור èñãò :בן נח אינו רשאי למסור נפשו, דהוי כמאבד עצמולדעת èñåò :המחזיר אבידה לנכרי, עליו הכתוב אומר למען ספותהרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו æèùáô :י\"ב ניסים נעשו לפנחס àéàö :אז ישיר וגו', מכאן לתחיית המתים מן התורה ÷æîàì÷ú ìàåé 'ñåúå é\"ùø éøáãכאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה, מה עשו, שתפולהקב\"ה באותו החרם àîúéùàøá æì ,ãì ;זה לי וגו', לי הן, וסופי ללקות כנגדםò÷ ,âúéùàøá èì ,à ;נסמכה מעשה אשתו של פוטיפר למעשהתמר, לומר לך מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים,שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו,ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה æè ,èñúéùàøá î ,âë ;לא זכר אותו בו ביום וישכחהו לאחר זמןçò÷úéùàøá àî ,áé ;נער, שוטה ואין ראוי לגדולה, עברי,אפילו לשונינו אינו מכיר ÷çòúéùàøá åî ,å ;יעקב אבינו מסר לעשו כל הנכסים שהגיעלידו מבית לבן ושכם, שאמר אין נכסי חוץ לארץ כדאילי ÷çñúéùàøá æî ,çë ;משמת יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבםשל ישראל מצרת השעבוד çøúåîù à ,ä ;ויוסף היה במצרים בא הכתוב להודיעךצדקתו של יוסף שהיה במצרים ועמד בצדקו áöúåîù à ,èé ;כי חיות הנה, שאינם זקוקים למיילדות כמוהחיות åîøúåîù â ,áé ;זה שתצליח בשליחותך, יהיה לך אות עלהבטחה אחרת שאני מבטיחך, שכשתוציאם ממצרים תעבדוןאת האלקים על ההר הזה, שתקבלו התורה עליו åñúåîù å ,æè ;כל זמן שהיה אחד מן השבטים קיים לאנשתעבדו למצרים çøúåîù é ,áë ;בששת ימי מכת החושך חפשו ישראלוראו את כליהם וכשהיו שואלין מהן והיו אומרים איןבידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוניהוא èðøúåîù áé ,âë ;כשהיה המצרי בביתו של ישראל נהרג,ובכור ישראל שהיה בביתו של מצרי נמלט áñúåîù áé ,çë ;וילכו ויעשו בני ישראל, וכי כבר עשו והלאמראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם, מעלהעליהם הכתוב כאלו עשו äùúåîù ãé ,ä ;ויהפך, עכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשבילממונם שהשאילום èðøúåîù åè ,á ;זה אלי ואנוהו שבכבודו נגלה עליהם והיומראין באצבע וכו' áñúåîù çé ,àë ;ואתה תחזה ברוח הקודש שלך וכו', אנשיחיל, הם עשירים שאין צריכין להחניף ולהכיר פניםâëú ,öùúåîù èé ,á ;ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד çñùúåîù áë ,èé ;המכבד והמרבץ וכו' חייב סקילה והואבכלל עובד עבודה זרה åñúúåîù èë ,áî ;יש מרבותינו שלמדו שמעל מזבח הנחשתהיה הקב\"ה מדבר עם משה משהוקם המשכן. ויש אומריםשהיה מעל הכפורת æèúúåîù àì ,çé ;ציווי מלאכת המשכן נאמרה לישראלממחרת יום הכפורים ברדתו מן ההר עם הלוחותהשניות ãôùúåîù âì ,çë ;אפילו מלאכי השרת כשהיו שואלים מקוםשכינה, חבריהם אומרים להם הרי הוא באהלו שלמשה æèúéå÷àø å ,á ;אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות, אמר רבישמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרוןכיס çìúéå÷àø âë ,âî ;כי בסכות הושבתי, ענני כבוד àëùéå÷àø äë ,à ;מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כלהמצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיהופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהןודקדוקיהן מסיני וכו' àôøéå÷àø äë ,á ;שבת לה', כשם שנאמר בשבת בראשית áôøéå÷àø åë ,â ;אם בחקותי תלכו, יכול זה קיום המצות,כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו הרי קיום המצות אמור,הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו, שתהיו עמליםבתורה åöøéå÷àø åë ,ç ;וכי כך הוא החשבון והלא לא היה צריך לומראלא מאה מכם שני אלפים ירדופו, אלא אינו דומה מועטיןהעושין את התורה למרובים העושין את התורה èöøéå÷àø åë ,æé ;ורדו בכם שונאיכם, שאיני מעמיד שונאיםאלא מכם ובכם, שבשעה שאומות העולם עומדים עלישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי וכו' אבל בשעהשלכם וכו' ù שאעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניותøáãîá æ ,èô ;בא זה והכריע ביניהם, משה בא אל אהלמועד ושם שומע את הקול הבא מעל הכפורת æéúøáãîá ç ,å ;קח את הלויים מתוך בני ישראל, הכוונה, קחםבדברים, אשריכם שזכיתם להיות שמשים למקום àôù
ìàåé éìáá ãåîìú éøáã áé÷úâö :וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום èöøåö .וירדף עד דן וגו', אמר רבי יוחנן כיון שבא אותוצדיק עד דן, תשש כחו, ראה בני בניו שעתידיןלעבוד עבודה זרה בדן, שנאמר בירבעם וישם אתהאחד בבית אל ואת האחד נתן בדן ãøæö .אין בן דוד בא וכו' עד שתכלה פרוטה מן הכיס áòúæö .דור שבן דוד בא בו חכמת סופרים תסרח וכו'והאמת נעדרת וכו' åðùæö .בעיקבתא דמשיחא יראי חטא ימאסו וסר מרעמשתולל על הבריות áñù ,ãöùçö .זכו אחישנה לא זכו בעתה æòçö .אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראלãðúèö :היכי דמי אפיקורס וכו' כגון הני דאמרי מאי אהנילן רבנן, מעולם לא שרו לן עורבא ולא אסרו לןäðú ,áëú יונה÷á :אחאב היה מוכן ליתן למלך ארם את כל ביתוואוצרותיו, ואולם מסר נפשו שלא ליתן לו את הספרתורה åñú÷â :במנשה העמיד צלם בהיכל וכו' âö÷ã .מפני מה לא מנו את אמון, ומשני, מפני כבודו שליאשיהו, ופריך מנשה נמי לא נמני מפני כבודו שלחזקיהו, ומשני, ברא מזכי אבא, אבא לא מזכי בראæè÷ä :לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלאלשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה ÷ãö÷å .אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר וישב אינו אלאלשון צער ãô÷å :תורתו של דואג היתה מן השפה ולחוץ æòø÷æ .ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים,ואין ראש אלא עבודה זרה åòø÷ç :דירתן של עופות טהורים עם הצדיקים çì ,æðø ,áëú÷ç :נח היה מוכיח את אנשי דור המבול ואמר להםדברים שהם קשים כלפידים וכו' áø÷é .המורד במלכות בית דוד כחולק על השכינה î÷âé .אמר אחאב לאליהו כתיב וסרתם ועבדתם וגו' וכתיבוחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו', וההוא גבראאוקים ליה עבודת כוכבים על כל תלם ותלם ולאשביק ליה מיטרא åðúåëîä .אין העדים נעשים זוממין עד שיזימו את עצמן וכו',שיאמרו להם היאך אתם מעידין וכו' הלא אתםהייתם עמנו אותו היום במקום פלוני וכו' àîä :צריך שיהיו שניהם זוממין, ואם נמצא אחד מהןקרוב או פסול עדותן בטלה àîæ .בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכלעיר ועיר, ובחוץ לארץ אתה מושיב בכל פלך ופלךואי אתה מושיב בכל עיר ועיר àöùè :שלש ערים הבדיל משה בעבר הירדן, וכנגדן הבדיליהושע בארץ כנען, ומכוונות היו כמין שתי שורותשבכרם, חברון ביהודה כנגד בצר במדבר äòé .אוהב כסף לא ישבע כסף וגו' זה משה רבינו שהיהיודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עדשלא נבחרו שלש בארץ כנען, ואמר מצוה שבאהלידי אקיימנה ãòé .מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה מפנישהוא פתח בהצלה תחלה שנאמר וישמע ראובןàñ÷ ,äô ,ãò מידם ויצילהוé .תלמיד שגלה מגלין רבו עמו וכו' מכאן שלא ישנהאדם לתלמיד שאינו הגון וכו' çôé :כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו',במה הכתוב מדבר, בשני בני אדם שהרגו את הנפש,אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד וכו', הקב\"המזמינן לפונדק אחד äò ,çôàé .קללת חכם אפילו על תנאי היא באה âôùáé .שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות טועהשאינה קולטת אלא בצר, והוא גולה לבצרה, טועהשאינה קולטת אלא שוגג, והוא מזיד היה, טועהשאינה קולטת אלא אדם, והוא מלאך çòâé :חייבי כריתות אם עשו תשובה בית דין של מעלהמוחלין להם, חייבי מיתות בית דין אם עשו תשובה,אין בית דין של מטה מוחלין להם, ÷âðâë :הופיע רוח הקודש בבית דינו של שם וכו' דכתיבויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, מנא ידע, דלמא כיהיכי דאזל איהו לגבה אזל נמי אינש אחרינא לגבה,יצאת בת קול ואמרה, ממני יצאו כבושים ÷äìàåé íéîåâøú éøáã çë÷úíéîåâøúñåì÷ðåà íåâøúúéùàøá áé ,ä ;וית נפשתא דשעבידו לאורייתא èøúéùàøá æì ,â ;כי בן זקונים הוא לו וגו', ארי בר חכיםהוא ליה ÷áë÷ ,áðúéùàøá æì ,åë ;מה ממון מתהני לנא ארי נקטול יתאחונא äñéå÷àø âë ,âî ;ארי במטלת עננין אותיבית וכו' àëùíéøáã èë ,çé :בדיל לאוספא חטאי שלותא על זדנותאôúïúðåé íåâøúúéùàøá æë ,æî ;ויתיב ישראל בארעא דמצרים ובנו להוןבתי מדרשין וכו' âñøúéùàøá çì ,äë ;כאשר לא מצאה מתחילה הסימנים, תלתעינהא לשמי מרומא וכן אמרת, בבעו ברחמין מן קדמךה', עני יתי בהדא שעתא אננקי, ואנהר עייני, ואשכח תלתסהדי, ואנא מקיימא לך מן חרציי תלתא קדישייא,דמקדשין שמך ונחתין לאתון נורא בבקעת דורא ÷åúåîù ãé ,â ;דיימר פרעה לדתן ולאבירם בני ישראלדמשתיירין במצרים åøáãîá àë ,áé ;האנא גזר ליה ית קימי שלםואעבדיניה מלאך קיים וייחי לעלמא למבשרא גאולתאבסוף יומיא áé ,äòùøáãîá äë ,áé ;י\"ב נסים נעשו לפנחס באותו שעה וכו'נס קדמאי דהוה ליה למפרש יתהון ולא פירש. נס תניןדאסתתם פומהון ולא צווחין וכו', נס תליתאי דכווןברומחא וברזינון כחדא וכו' àéùåã÷ä øäåæ'à ÷ìçæ :זה השער לה' זה יראה, דאי לא ייעול בהאי תרעאלא ייעול לעלמין, למלכא עלאה דאיהי עלאה וטמירוגניז, ועביד ליה תרעין אלין על אלין ולסוף כלתרעין עבד תרעא חד וכו', אמר כל מאן דבעי למיעללגבאי תרעא דא יהא קדמאה לגבאי, מאן דיעולבהאי תרעא יעול וכו' æèøàé :בראשית ברא אלקים וגו' זה ראשית חכמה יראת ה'èéøåò :שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה וגו', כמהתקיפין לבייהו דחייביא, דחמאן שבילי ואורחידאורייתא ולא מסתכלן בהו, ולבייהו תקיפין דלאמהדרין בתיובתא לגבי מריהון, ואקרון אבירי לבהרחוקים מצדקה, דמתרחקי מאורייתא ãéø ,äëøæò :מה כתיב, ללכת ארצה כנען, דרעותא דלהון הוהלמיהך תמן, מכאן אוליפנא, כל מאן דאתערלאתדכאה מסייעין ליה, תא חזי דהכי הוא, דכיוןדכתיב ללכת ארצה כנען, מיד ויאמר ה' אל אברםלך לך, ועד דאיהו לא אתער בקדמיתא לא כתיב לךלך וכו' áéø ,ëøæò :ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואועד חרן וכו', דכיון דחמא תרח דאברהם בריהאשתזיב מגו נורא אתהדר למעבד רעותיה דאברהם,ובגין כך ויצאו אתם, תרח ולוט âéø÷èë .ואברהם זקן בימים וגו', תא חזי אברהם אתקריבלגביה ותיאובתיה דיליה הוה כל יומוי בהאי, ולאאתקריב אברהם ביומא חד או בזמנא חדא, אלאעובדוי קריבו ליה בכל יומוי מדרגא לדרגא עדדאסתלק בדרגוי כד הוה סיב וכו' äìø ,ðø÷æì :עשרין שנין אשתהי יצחק עם אתתיה ולא אולידת,עד דצלי צלותיה, בגין דקב\"ה אתרעי בצלותהוןדצדיקיא, בשעתא דבעאן קמיה צלותהון על מהדאצטריכו ÷âî÷ô .וישב יעקב בארץ מגורי אביו, מאי מגורי אביו, כמהדאת אמר מגור מסביב, דכל יומוי הוה דחיל והוהâò÷ ,âô בדחילו÷ãô .דבעיין אלין בני יעקב לשלטאה עלוי עד לא יחותלמצרים, דאילו הוא יחות למצרים ואינון לא שלטוביה בקדמיתא, יכלי מצראי לשלטאה לעלמין עלייהודישראל, ואתקיימא ביה ביוסף דאזדבן לעבדאואינון שלטו עלוי כו' ÷àî
âé÷ú ìàåé éìáá ãåîìú éøáãצוה לנו משה, כלומר מנין תור\"ה ú âë :תרי\"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני, מאי קראה תורהúåòåáùèì .אם הוא חטא משפחתו מה חטאה, לומר לך אין לךמשפחה שיש בו מוכס שאין כולה מוכסין, ושיש בהלסטים שאין כולה לסטים, מפני שמחפים עליו åðèì .כל המחפה על עוברי עבירה הוא דומה להם åðäøæ äãåáòá :הקב\"ה רצה ליתן התורה לאומות, ודרשו מפסוקוזרח משעיר למו הופיע מהר פארן æëùä .אמר ריש לקיש, בואו ונחזיק טובה לאבותינושאלמלא הן לא חטאו, אנו וכו' כמי שלא באנולעולם æòä .כשאמר הקב\"ה מי יתן והיה לבבם זה להם ליראהאותי וגו', אמר להן משה לישראל, כפויי טובה וכו'היה לכם לומר תן אתה וכו' ÷æèå .נח היה תמים בדרכיו áøè .תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם, שניאלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימותהמשיח וכו', שני אלפים תורה מאימת, אי נימאממתן תורה עד השתא ליכא כולי האי וכו' אלאמואת הנפש אשר עשו בחרן וכו' âø ,äëøãé :גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקיהויין, ואנן חמשה תנן וכו' æðèé .בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב\"ה, ולבסוףנקראת על שמו æëúäë .וזרעו יהיה מלא הגוים שעתיד יהושע לצאת ממנושכל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמידהחמה וכו' âðåë :המינין וכו' מורידין ולא מעלין äîèì :אין לוקחין יין וכו' גבינה בסוריא אלא מן המומחהãôøäð .האיכא בית עבודת כוכבים באתרין, דכי מצטריךעלמא למטרא, מתחזי להו בחלמא ואמר להו שחטווכו' בא לטמא פותחין לו ç לי גברא ואייתי מטרא, שחטו לה גברא ואתי מטראàò :בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה æðøúåáàô\"à î\"à משה קבל תורה מסיני וכו' ונביאים מסרוהלאנשי כנסת הגדולה, הם אמרו שלשה דבריםוכו' והעמידו תלמידים הרבה וכו' âôøãôú לרשע תתחבר ואל æ\"î à\"ôô\"à éî\"á אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום אוהבאת הבריות ומקרבן לתורה áöô\"á î\"á רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר,יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהםמשכחת עון ÷èô ,äîùô\"á î\"á כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה ÷àöô\"á î\"á יפה שעה אחת בעולם הבא יותר מכל חייהעולם הזה áôùô\"á î\"á וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשםשמים, שזכות אבותם מסייעתן וכו' æñù ,âôùô\"á î\"á כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וכו',וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשםשמים, שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם עומדתלעד çìúçî÷ 'וכו בעצמך תאמין אל ã\"î á\"ôáôø ,âö÷ ,áö÷ חטא ירא בור אין ä\"î á\"ôæöø למד הביישן לא ä\"î á\"ôô\"á éî\"á כל מעשיך יהיו לשם שמים æñùô\"á î\"ë הפועלים עצלים ובעל הבית דוחק èéùçéø חטא ירא בור אין ä\"î â\"ôô\"â î\"å עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויהביניהם æòøæöù 'וכו משלו לו תן æ\"î â\"ôô\"â î\"è כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתומתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאואין חכמתו מתקיימת ÷áö ,áôøåèú מצוה גוררת מצוה á\"î ã\"ôô\"ã éî\"à רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כנסיה שהיא לשםשמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים איןסופה להתקיים çñùô\"ã éî\"â הוי זהיר וכו' ששגגת תלמיד עולה זדון ãëøèë÷ú ìàåé 'ñåúå é\"ùø éøáã÷äô .על מה שאמר ראובן השליכו אותו אל הבור וגו'למען הציל אותו מידם וגו', שלכאורה איזה הצלההיה להשליכו אל בור שיש שם נחשים ועקרבים,ותירצו שרצה להציל אותו מידי בעלי בחירה ãìú÷äô :כיון דיתמסר בידא דשנאוי, זעירין אינון דיכליןלאשתזבא, ובגין כך אמר למען הציל אותו מידםâñ÷ ,ð÷ ,ãì÷ ,çë÷ ,ãé÷ ,ãô ,áò ,ñ ,çì ,èë 'וכוàø :לא עביד קוב\"ה ניסא למגנא åôúàéø :וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בהויפרו וירבו מאד, ויאחזו בה, אחסנת עלמין âñøáëø :היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץכשדים על נהר כבר וגו', והא תנינן, דשכינתא לאשריא אלא בארעא דישראל, אמאי הכא שכינתא,אלא על נהר כבר כתיב åö'á ÷ìççò :בשעת מתן תורה פקד ה' את כל עמו, וראה דכלהוןבני מהימנותא בני קשוט, אין בהם אחד שנולדבפסול, ולכך נתן להם התורה הקדושה âé ,çôâö :זכאה מאן דעביד פקודא דמאריה אף על גב דלאמכוון כדקא יאות åèø÷ë .משה רבינו הוא הגואל אשר גאל את אבותינו, הואיגאל אותנו וישיב בנים לגבולם, דכתיב מ'ה ש'היהה'וא שיהיה, ראשי תיבות 'משה' ÷çì÷ ,åî÷áö .ויקח מידם וגו' קרא מתרעם ואמר ויקח מידם וכו'גבר נביאה גבר חכים לא ידע לאסתמרא, דאלו נטילמארעא כל חרשין דעלמא לא הוו יכלין לאצלחא,אבל במה אצלחו בעובדא דא, בגין דויקח מידם,ולא מארעא àö÷äö .מאת כל איש אשר ידבנו לבו, לאכללא כלא וכו',ובגין דהוו אינון ערב רב בגווייהו, אתמר מאת כלאיש אשר ידבנו לבו, לאכללא לון בינייהו דישראלוכו'. לבתר סטא זינא לזיניה, ואתו אינון ערב רבועבדו ית עגלא וכו' ãôù ,äú'â ÷ìç÷â :אמר רבי אבא, כתיב בסוכות תשבו שבעת ימים,לבתר ישבו בסוכות, בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו,אלא קדמאה לאושפיזי, תניינא לבני עלמא áîù÷â :הסוכה נקרא צילא דמהימנותא áîùèòø .וחושך על פני תהום וגו' גלותא רביעאה, תהום רבהוכו', ואתקרי בור, דנפל שמה שור וכו' והבור ריקוכו', ריק בלא תורה, אבל נחשים ועקרבים יש בו,ודא גלותא רביעאה, דור דרשעים, מלא נחשיםועקרבים, רמאים כנחשים, ועקרבים, דעקרין מילידרבנן ודיינין לשקרא ÷åìàôø :רחמנא לבא בעי åèøùãç øäåæúéùàøáבראשית ברא אלקים וגו' זה ראשית חכמה יראת ה'èéøç .הגאולה מגלות האחרון הזה תלוי בזכות משה ãôù.æ íìòðä ùøãîבאותו השעה בכה רבי עקיבא וכו' אמר לו וכו' ווילדור שיהיו יתומים בלי אב, בלי חכם מורה ולאתלמיד הוגה. וימים יבואו שכל הדור יהיו חצופים ועזיפנים, ותשתכח תורה ואין דורש ואין מבקש ãöù.ë íìòðä ùøãîחנוך שהיה צדיק והדור כולם חייבין, וראה הקב\"השאם יניחהו ילמוד ממעשיהם, ולכן סלקו קודם זמנומן העולם קודם שיבאיש ריחו âöùøäåæ éðå÷éúèñ ïå÷úאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא çëú'ñåúå é\"ùøú\"äò é\"ùøúéùàøá à ,ä ;לא נבראו המלאכים ביום הראשון,שלא תאמר יש שותף ח\"ו להקב\"ה במעשה בראשיתàðúéùàøá à ,àé ;רצה הקב\"ה שיהיה גם טעם עצו ופריושוה ÷éúéùàøá à ,áë ;הדגים בשביל שצדין ואוכלים מהם עלכן הוזקקו לברכה ÷èô
ìàåé éìáá ãåîìú éøáã ãé÷úô\"ã éî\"æ יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולםהזה יותר מכל חיי העולם הבא çøô\"ã î\"ë אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד למה הואדומה, לדיו כתובה על נייר חדש, והלומד זקןלמה הוא דומה, לדיו כתובה על נייר מחוקâìø ,áìøô\"ä éî\"ã ארבע מדות בהולכי בית המדרש הולך ואינועושה, שכר הליכה בידו. עושה ואינו הולך,שכר מעשה בידו. הולך ועושה, חסיד. לא הולךולא עושה, רשע áùô\"ä éî\"ç משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלויבו æéùô\"ä î\"ë יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וקל כנשרורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביךשבשמים, הוא היה אומר עז פנים לגיהנם,ובשת פנים לגן עדן åîø ,æöøô\"ä ëî\"á בן בג בג אומר, הפך בה והפך בה דכולה בה,ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאיןלך מדה טובה הימנה äîø ,àòø ,èéùô\"å î\"á רבי מאיר אומר כל הלומד תורה לשמה זוכהלדברים הרבה èîøô\"å î\"â דוד המלך אף שלא למד וכו' אלא פרק אחד,קראו רבו אלופו ומיודעו äøòô\"å î\"ã כך הוא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו'וחיי צער תחיה וכו' ÷æôô\"å î\"é איני דר אלא במקום תורה çñøæë÷ ברא לכבודו הנברא כל á\"éî å\"ôúåéøåäá .עדת ישראל אלו סנהדרין שישגו להורות באחת מכלהכריתות שבתורה שהוא מותר, ועשו הציבור עלפיהם, אז מביאים הסנהדרין פר העלם דבר שלציבור ëúã .אם הורו בית דין לעקור את כל הגוף, אמרו אין נדהבתורה אין שבת בתורה וכו' הרי אלו פטורין כו' איןבית דין חייבין, עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודיןבו ëúã :אם הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו, ואמר להןטועין אתם וכו', הרי אלו פטורים מפר העלם דבר שלציבור, וכל יחיד שעשה מביא חטאת לעצמו ëúé :לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלאלשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה ÷ãöáé .תיבו אקילקלי דמתא מחסיא ולא תיבו אפדניæñø ,åðø דפומבדיתאâé :מאן אחרים רבי מאיר çøâé :קנסו לרבי מאיר ולרבי נתן דלא נימרו שמעתאמשמייהו, ואסיקו לרבי מאיר אחרים ולרבי נתן ישאומרים וכו' áìøíéçáæáð .קרא לפעמים דבר הרשות מה שבאמת יש בו מצוה,אלא שנקרא רשות, לפי שלעומת דבר שבחובה הואנקרא רשות åî÷æè .העביר נח כל הבעלי חי לפני התיבה וכל שהתיבהîø ,çô÷ ,äô÷ טהור קולטתו÷æè .כשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולםועד סופו, וכל מלכי עובדי כוכבים אחזתן רעדהבהיכליהן וכו', נתקבצו כולם אצל בלעם הרשעואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו וכו', אמרלהם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזהאצלו תתקע\"ד דורות קודם שנברא העולם, וביקשליתנה לבניו æòúúåçðîä .זאת תהיה תורת המצורע, תהיה בהווייתה תהא àòøäì .אפשר אותו צדיק ראה וכו' ולא מיחה בו וכו' âîäî .אמר רבי יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה, רבינאאמר כהנים איצטריך ליה, ס\"ד אמינא הואיל ואשתרימליקה לגבייהו תשתרי נמי נבילה וטרפה קמ\"ל âîúèö :שאל בן דמה וכו' את רבי ישמעאל, כגון אני שלמדתיכל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית, קרא עליוהמקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגיתבו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היוםולא מן הלילה, ולמוד בה חכמת יונית äîø÷é .מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה וגו' כלהעוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה וכו' æëù÷é .ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכלמקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה וכו' אלותלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלהאני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי, ומנחהטהורה זה הלומד תורה בטהרה וכו' æëùìàåé íéðåù íéùøãî éøáã åë÷úô\"è ;במי הקב\"ה מושיע את ישראל מבין העכו\"ם, בבניםשהם משכימים ומעריבין לבית הכנסת ולבית המדרש כו',ומה נשתנה זבולון ונפתלי מכל השבטים שבאת תשועהגדולה לישראל על ידן וכו' ÷çë÷ ,çðéô\"æ ;כיון שאמרו ישראל כל אשר דבר ה' נעשה ונשמעמיד אמר הקב\"ה למשה שיאמר לישראל שיעשו לוåèú ,ãôù משכןà\"ç éðåòîù èå÷ìéæîø÷ ð ;ביקשו להרגו, ובא מלאך ופזרן בארבע פנות הביתוכו' ÷áñæîø÷ àî ;למדתך תורה דרך ארץ שכשהאדם עושה מצוהיהא עושה אותה בלב שמח. שאילו היה יודע ראובןשהקב\"ה כותב אחריו וישמע ראובן ויצילהו מידם,בכתפיו היה טוענו ומוליכו אצל אביו äôæîø÷ åî ;אנשי הבית הבחינו אחר כך שפניה רעים, וכאשרשאלו אותה וסיפרה להם כל המאורע, אמרו לה אין לךתקנה אלא אמור לבעליך כך וכך, ויחבשנו בבית האסוריןוכו' åèæîø÷ åî ;בא הקב\"ה בדמות אביו וכו' æèæîø÷ åî ;היה קורא ושונה בבית פוטיפר כל מה שלמדואביו èñæîø åëø ;אמר הקב\"ה אם מכניס אני את ישראל בדרךפשוטה, מיד הם מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ובטליןמן התורה, אלא הרי אני מקיפן במדבר ארבעים שנהכדי שיאכלו את המן ושותין מי באר והתורה נבללתäìù ,ãöø בגופןæîø ãìø ;השר של ים טען הללו עובדי עבודה זרה ÷ëæîø åôø ;לא יהיה לך אלהים אחרים למה נאמר, לפישנאמר אנכי ה' אלהיך וגו', משל למלך בשר ודם שנכנסלמדינה, אמרו לו עבדיו גזור עליהם גזרות, אמר להםלכשיקבלו מלכותי אגזור עליהן גזירות וכו', כך אמרהקב\"ה לישראל אנכי ה' אלהיך וגו' אני הוא שקבלתםמלכותי עליכם במצרים כו' úæîø æòù ;ואתה תצוה וגו', רבי יהודה בן בתירה אומר,אין צווי בכל מקום אלא זירוז וכו'. רבי שמעון בן יוחאיאומר, אין צווי בכל מקום אלא חסרון כיס âôùæîø çòù ;אמר הקב\"ה לישראל בעולם הזה הייתם זקוקיםלאורו של בית המקדש, אבל לעולם הבא, בזכות של אותוהנר, אביא לכם מלך המשיח ãôùæîø çú ;ויקהל משה וכו' אמר הקב\"ה עשה לך קהלותגדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כדי שילמדוממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ללמדולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר ãúæîø æéú ;לצני הדור היו מתלוצצים אחר משה לומר אפשרשהשכינה שורה על מעשה ידיו של משה וכו' כיון שאמרלו הקב\"ה להקים את המשכן, התחיל שוחק עליהם,ותשחק ליום אחרון äôùæîø æëú ;משה ברח מן השררה, לסוף הוציאם ממצריםוקרע להם את הים וכו', ואמר מכאן ואילך מה יש לילעשות, עמד וישב, אמר לו הקב\"ה חייך יש לי מלאכהגדולה מכל מה שעשית, יש לך ללמד לישראל טומאהוטהרה להזהירן היאך יהיו מקריבין בני קרבן לפני èéúæîø àìú ;ויקרא אל משה וגו' אלעזר בן דהבאי אומריכול היה מדבר עמו לצורך עצמו, תלמוד לומר לאמר,לצורך ישראל היה מדבר עמו ולא היה מדבר עמו לצורךעצמו èéúæîø òøú ;אם בחקותי תלכו וגו', חוקים שחקקתי בהם אתהשמים ואת הארץ וכו' åöøæîø äòøú ;לא מאסתים בימי כשדים, שהעמדתי להםדניאל חנניה מישאל ועזריה, ולא געלתים בימי המן,שהעמדתי להם מרדכי ואסתר, לכלותם בימי יונים,שהעמדתי להם שמעון הצדיק ÷âñæîø ãôøú ;בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו בהםאוה\"ע על מה ראו אלו להתקרב יותר מכל יותר מכלהאומות, מיד סתם הקב\"ה את פיהם ואמר להם, הביאולי ספר יוחסין כשם שבני מביאין וכו' æëùæîø áîùú ;בתחילה נתקבצו אצל משה לשלוח המרגליםולא רצה ואמר להם כבר הבטיחנו ה', ואמרו לו כי העמיםיודעים בנו שאנו באים לירש אותם והם מטמינים אתממונם, וכשיגיעו ישראל לא ימצאו כלום וכו', כיון ששמעמשה כך נלכד בידם ãìùæîø èðùú ;התפלל משה רבינו שרבי אליעזר יצאמחלציו âîæîø ãúú ;משל לאדם שאמר לחברו מכור לי את חמורךזה, אמר לו הן, נותנו אתה לי לנסיון, אמר לו הן וכו'כיון שראה שאין מעכבו כלום אמר לו בוא קח את מעותיווכו' ãìùæîø úú÷î ;אתם נצבים היום כולכם וגו' כל איש ישראל,על ידי מעמד זה שהיו כולם באגודה אחת נעשה להםקיום ãìù
åè÷ú ìàåé éìáá ãåîìú éøáãïéìåçã :אף בית תבשילו של אחאב התנהג בכשרות åñúä .לולי שמומר לעבודה זרה שחיטתו נבילה, היה גםיהושפט המלך רשאי לאכול בשר אצל אחאב åñúçé .אמר רב הונא האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכםמשמתינן ליה, ורבא אמר מעברינן ליה וכו', ולאפליגי כאן בשנמצאת סכינו יפה כאן בשלא נמצאתë :מחלוקת אי יש יש שחיטה לעוף מן התורה ö סכינו יפה áéúãë .כל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שניםשוב אינו רואה äøæë :בהמה שנבראת מן היבשה, הכשרה בשני סימנים,דגים שנבראו מן המים, הכשירן בולא כלום, עוףשנברא מן הרקק, הכשרו בסימן אחד èôסגי להו ö æë :אם את כל דגי הים יאסף להם וגו' באסיפה בעלמאæë :לפי דעה אחת, שבאמת נבראו העופות רק מן המים,וכמו שמשמע בלשון הפסוק ויאמר אלהים ישרצואיברו ö המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף אלמא ממיאâî .פריך על רבי יוסי ברבי יהודה שאמר ניקבה המרהטריפה, והלא נאמר באיוב ישפוך לארץ מררתי וגו',וכו' ç ועדיין איוב קיים, אמר להם אין מזכירין מעשה נסיםèð .סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה וסימני העוףלא נאמרו, אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמאוכו' àîøáñ :תרנגולתא דאגמא אסירא, חזיוה דדרסה ואכלהוכו' ÷çöäñ .נחלקו בזרזיר אם הוא טמא או טהור àîøàö .צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כךלמה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל åðøçö :הקשו על אומרו זהו היתר הבא מכלל איסור, זהולמעוטי מאי àéú÷ä .קרא לפעמים דבר הרשות מה שבאמת יש בו מצוה,אלא שנקרא רשות, לפי שלעומת דבר שבחובה הואנקרא רשות åî÷è :כל מה דאסר לן רחמנא, שרי לן רחמנא כותיה ãìø÷åè :דבי רבי ישמעאל תנא, נאמר לא תבשל גדי בחלבאמו ג' פעמים, אחד לאיסור אכילה, אחד לאיסורהנאה ואחד לאיסור בשול äñø÷æë .פומבדיתאה לוייך אשני אושפיזך çñø÷âì .כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבןלמרקוליס ãôøúåøåëáã .משה רבינו מנה לבד את בני גרשון, ואף אהרן הכהןלא השתתף עמו בזה àòúä :אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמותשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה שלמצרים äöùå .אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסיהפרסה, יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה ואיאתה אוכלו, ואיזה זה טהור שנולד מן הטמא וכו'רבי שמעון אומר גמל גמל שני פעמים, אחד גמלהנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה äñøàì :רבי אידי סרסיה דרב ששת הוה שמעה מיניה, אזלאמרה בי מדרשא ולא אמרה משמיה áìøïéëøòשירה á é :משחרב בית המקדש הוכשרו כל הארצות לומרáé :בי\"ד שנים של כיבוש וחילוק לא התחייבו עדייןבשמיטה, ושוב אחר כך עבר עוד שש שניםהראשונים שזרעו ובצרו, ואז היה שנת השמיטההראשונה ãöøæè .נגעים באים על לשון הרע ÷åèæè :מה נשתנה מצורע שאמרה תורה בדד ישב וגו', אלאהוא הבדיל בין איש לאשתו וכו' לפיכך אמרה תורהבדד ישב ÷åèäøåîúâ .כל לא תעשה שבתורה עשה בו מעשה לוקה, לאעשה בו מעשה פטור, חוץ מנשבע ומימר וכו'שאע\"פ שלא עשה מעשה חייב èöùúåúéøëå :כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית åòáë :אין גזירה שוה למחצה áîùæë÷ú ìàåé íéðåù íéùøãî éøáãá\"ç éðåòîù èå÷ìéæîø÷ èë ;כל ישראל נקראים על שם יוסף, כיון שהואפירנסם וכילכלם בימי הרעב ÷àîæîø èø ;באת אלי להזכיר את עוני וגו', אמרה, טרם בואךאצלי הייתי נחשבת לצדיקת בערך הרשעים, אבל כשבאתאצלי הנה בערכך כרשעה אחשב æðùæîø àöù ;בביאת המשיח משה רבינו יהיה אז עמנוåîúæîø ú÷ì ;אמר לו הקב\"ה לראובן וכו' אתה פתחתבתשובה תחלה, חייך שבן בנך הושע פותח בתשובהשנאמר שובה ישראל ãòæîø ú÷æè ;וישב ראובן אל הבור וגו', אמר לו הקב\"ה אתהבקשת למחזרא ברא חביבא לאבוי, חייך שבן בנך מחזיר אתישראל לאביהם שבשמים, ואי זה, זה הושע âò÷ ,ã÷ ,ðæîø ãøú ;על הפסוק ויאמר בועז למי הנערה הזאת וגו',וכי דרכו של בועז לשאול בנערה וכו', ומתרץ, דבר חכמהראה בה, שתי שבלים לקטה שלש לא לקטה וכו', דברצניעות ראה בה וכו' ÷ëæîø èéúú ;נגד אבותם עשה פלא וגו' שנטל הקב\"ה רגליושל יעקב אבינו והעמידם על הים, ואמר לו ראה נסיםשאני עושה לבניך åìæîø úú÷ç ;איוב, אלולי לא קרא תגר כשבאו עליו יסורין,יעקב כך היו אומרים אלהי איוב וכו' è כשם שאומרים עכשיו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהיæîø ãëøúú ;כשהפורענות באה אין מרגיש בה אלאיעקב וכו', וכשהטובה באה אין מרגיש בה אלא יעקבäìøæòéìà éáøã é÷øôøô ÷áë ;הנפילים היו בארץ וגו', זהו עוזא ועזאל שהיושרי מעלה וירדו לארץ וקלקלו בעצמם áñùøô ÷ãë ;קרא הקב\"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסאמלכותו, ואמר להם הקב\"ה באו ונרדה ונבלל את שבעיםגוים ואת שבעים לשונות וכו' וירד הקב\"ה ושבעיםהמלאכים הסובבים את כסא כבודו, ובלבל לשונםלשבעים גוים ולשבעים לשון èðúøô ÷äë ;משל לאדם שהוא נכנס לבית המרקחים וחנונישל בושם שאע\"פ שלא לקח וכו' אבל ריח טוב לקח וקלטוכו' åøøô ÷èë ;לא נשארו כל הגרים הללו של אברהם אבינו ביןמחנה ישראל בדורות הבאים âøøô ÷æì ;אמר לו יעקב לעשו לך מארץ וכו', ולקח עשואת נשיו ואת בניו ואת כל אשר לו והלך אל ארץ וכו',ואז ישב יעקב בטח ושאנן ושלו בארץ כנען ובארץמולדתו ובארץ מגורי אביו שנאמר וישב יעקב בארץמגורי אביו ãôøô ÷àî ;כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב\"ה בהר סיניזכו להיות כמלאכי השרת ולא משלו בהם כנים ולא ראוטפת דם קרי בחייהם, ובמותם לא שלטה בהם רמהותולעה, אשריהם בעולם הזה ואשריהם בעולם הבאçñùøô ÷æî ;העונש החמור אצל בני אפרים לפי שיצאו מןהגלות לפני הזמן âëøô ÷çî ;כאשר באו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשוהאותות לעיניהם, הלכו אצל סרח בת אשר, אמרו לה, באאדם אחד אצלנו ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להםאין באותות האלו ממש, אמרו לה, והרי אמר פקוד יפקודאלהים אתכם, אמרה להם, הוא האיש העתיד לגאול אתישראל ממצרים, שכן שמעתי מאבא כו'/ æîéúáø úåìëéä é÷øôô\"ä ;עמדה מדת הדין לפני הקב\"ה, ואמרה לפניו, רבונושל עולם, כתבת בתורתך וגונב איש ומכרו וגו' ובניישראל שגנבו את יוסף אחיהם ומכרוהו, מה בא עליהםכו' ÷èëäàéìô ùøãîוה' ברך את אברהם בכל, זה אליעזר הנאמר בו המושלבכל אשר לו, מכאן אמרו חכמים אל יפטור אדם מחבירואלא מתוך דבר הלכה ìø ,ãîøהים ראה וינוס, מה ראה ברייתא דרבי ישמעאל ראהî÷ ,äñøבשעה שאמר הקב\"ה למשה הן קרבו ימיך למות, אמריחי ראובן ואל ימות ì ,âðמה בצע וגו' אם נהרוג את אחינו האיך נברךä÷ ,ñ המוציאהילד איננו ואני אנה אני בא ממעשה בלההçð÷ ,ð÷ ,çë÷ ,ä÷ ,äô ,æì ,èëהים ראה וינוס, מה ראה, ישראל באים ורכוש מצריםבידם ãñ
ìàåé éîìùåøé ãåîìú éøáã æè÷úãéîúáì .איזה חכם הרואה את הנולד ãñùíéð÷ô\"â î\"å זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתןניתוספת עליהן çîøäãðì :הולד במעי אמו מלמדין אותו כל התורה כולה וכו',ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו וכו' ומהוהשבועה שמשביעין אותו, תהי צדיק ואל תהי רשעוכו' èñúïéö÷åòô\"â éî\"á לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלאהשלום äðøäáø õøà êøãô\"â בן עזאי אומר כל הנותן ד' דברים כנגד עיניו ועללבו, שוב אינו חוטא לעולם, מאין הוא בא ולאן הואהולך ומי הוא דיינו ומה עתיד להיות וכו' ÷áöàúôñåúá\"éä ã\"ô úåëøáאמר רבן גמליאל לרבי עקיבא, מה לך שאתה מכניסראשך בין המחלוקת, ואמר לו רבי עקיבא, למדתנורבינו אחרי רבים להטות, ואע\"פ שאתה אומר כך,חבירך אומרים כך, והלכה כדברי המרובים ÷áëã\"éä ã\"ô úåëøáוהלא דרכן של ערביים להיות נושאין אלא עורותריח רע ועטרן, אלא שנתנו את הצדיק ההוא ביןדברים החביבין, והדברים קל וחומר, ומה אם בשעתכעסן של צדיקים מרחמין עליהן, בשעת הרחמים עלאחת כמה וכמה åôéîìùåøé ãåîìúúåëøá ô\"ä ä\"à ;חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחתומתפללין שעה ושוהין שעה אחת לאחר תפילתן, אימתיעוסקין בתורה אימתי עוסקין במלאכתן, על ידי שהיוחסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן וברכה נתנהàöø ,ãø במלאכתןúåëøá ô\"å ä\"à ;מאן דאמר המוציא וכו' סובר שכוונתהברכה הוא על העתיד ומאן דאמר שמברכים מוציא וגו'והכוונה על העבר, היינו על מה שהיה לפני חטא אדםהראשון ÷éäàô ô\"à ä\"à ;אין לך דבר העומד בפני התשובה ÷äðâö÷ עליו שבת אימת הארץ עם; à\"î ã\"ô éàîãíéàìë ô\"è ä\"â ;רבי הוה ענוון סגין, והוה אמר, כלמה דיימר לי בר נשא אנא עביד, חוץ ממה שעשו זקניבתירה לזקני, דשרון גרמון משניאותיה ומנוניה ÷èéäìøò ô\"à ä\"â ;דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה åèøçì הסכנה בשעת מקטרג השטן; å\"ä á\"ô úáùäðø טוב בדבר לסיים; æ\"ä â\"ô äìéâîäâéâç ô\"à ä\"æ ;לא ויתר הקב\"ה על עון ביטול תורה äîøäâéâç ô\"á ä\"à ;טוב אחרית דבר מראשיתו דריש ליה ר\"מלאדם שהוליד בנים בילדותו ומתו ובזקנותו הולידונתקיימו ואמר לו אלישע, ר\"ע רבך לא כך דרש אלא טובאחרית דבר שהוא טוב מראשיתו וכו' áìøäâéâç ô\"á ä\"à ;אמו של אלישע כשהיתה מעוברת בוהיתה עוברת על בתי עכו\"ם והריחה מאותו המין והיהאותו הריח מפעפע בגופה כאירסה של חכינה âìøäèåñ î\"æ ò\"à ;יצאה בת קול ואמרה שרבי אליעזר ראוילרוח הקודש âîäèåñ ô\"æ ä\"ã :וכי יש תורה נופלת וכו', אמר רבי אסיבשם רבי תנחום בר חייא, למד ולימד ושמר ועשה, והיהספק בידו להחזיק ולא החזיק, הרי זה בכלל ארור èòúäèåñ ô\"â ä\"ã ;מוטב ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשיםèôøäèåñ ô\"æ ä\"æ ;הרבה חללים נפלו באותו יום שהחניפולאגריפס åñúàîú מעני לא ציבור; æ\"ä â\"ô ïéèéâèî כבודו זה אדם של רצונו; æ\"ä à\"ô ïéùåãé÷ïéøãäðñ ô\"ã ä\"á ;אמר רבי ינאי אילו ניתנה התורה חתוכהלא היתה לרגל עמידה וכו', אמר משה לפניו, רבונו של עולםהודיעני היאך היא ההלכה, אמר לו אחרי רבים להטות, רבוהמזכין זכו, רבו המחייבין חייבו, כדי שתהא התורה נדרשתמ\"ט פנים טמא ומ\"ט פנים טהור וכו' îø ,çðùìàåé íéðåù íéùøãî éøáã ãë÷úמביאן וכו', וכן היה וכו' ביוסף, דכתיב ויוסף הורדמצרימה, אל תקרי הורד, אלא הוריד את אביו והשבטיםæô ,àð ,áë למצריםáùéå ã ;בשביל כתונת פסים גרם לכל השבטים לירדלמצרים ÷ìùâéå àé ;אברהם אבינו היה מלמד לבניו תורה וכו' æøùâéå àé ;עם בניו ויוצאי חלציו היה אברהם אבינו מלמדתורה בעצמו àéøúåîù æë ;בשעה שאמר הקב\"ה למשה שילך בשליחותואצל פרעה וכו', אמר משה, עד שלא עמדתי, היה אהרןאחי מתנבא להם במצרים שמונים שנה וכו', ועכשיו אנינכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר, לכך לא היה רוצהלילך ÷èéäåöú â ;אמר רבי חנינא סגן הכהנים, אני הייתי משמשבבית המקדש ומעשה נסים היה במנורה, משהיו מדליקיןאותה מראש השנה, לא היתה מתכבה עד שנה אחרתוכו' çîùàùú åë ;כיון שירד משה וקרב אל המחנה וראה את העגלפרח אות הכתב מעליהם וכו' æéøàùú èë ;הראה לו הקב\"ה מחצב של סנפירינון בתוךאהלו ופסל ממנו, ואמר פסל לך הפסולת שלך çôùàùú àì ;ציווי מלאכת המשכן נאמרה לישראל ממחרתיום הכפורים ברדתו מן ההר עם הלוחות השניותãôùéå÷àø â ;משה ברח מן השררה, לסוף הוציאם ממצריםוקרע להם את הים וכו', ואמר מכאן ואילך מה ישלי לעשות, עמד וישב, אמר לו הקב\"ה חייך יש לימלאכה גדולה מכל מה שעשית, יש לך ללמד לישראלטומאה וטהרה להזהירן היאך יהיו מקריבין בני קרבןלפני èéúéøçà è ;כשהעמיד יהושע את החמה, אמרה לו, אני קשישממך, אמר יהושע וכי אומר עבד זקן לאדון קטן, אניקשיש ממך, שהרי נשתעבדת לזקני יוסף ÷îçá÷éúå à ;אם בחקותי וגו' זהו שאמר הכתוב אם חרוציםימיו מספר חדשיו אתך חקיו עשית ולא יעבור וגו', אמרהקב\"ה וכו' אדם הראשון אלמלי למד את התורה לא היהמת, לפיכך כתיב אם בחקתי תלכו וגו' àùçá÷éú â ;אם בחקותי תלכו זהו שאמר הכתוב חכמותבחוץ תרונה ברחובות תתן קולה, שאל רבי שמואל ברנחמני את רבי יונתן ברבי אלעזר שהיה עומד בשוק, אמרלו שנה לי פרק אחד, אמר לו לך לבית הלמוד ואני אשנהלך שם כו' âîúàùð àé ;שבעה דברים קדמו לעולם וכו' ואחד מהםהתורה ÷æèç÷ú é ;כל הדורות הקודמים יבוא עם מלך המשיח ñò÷á á ;לא יהא אדם יושב ושוקל מצותיה של תורהורואה אי זו מצוה שכרה מרובה ועושה אותה, למה,נעו מעגלותיה לא תדע, מטולטלין הן שבילי תורהוכו' ÷èðò÷á àé ;על מה שברן על שפרח הכתב מעליהם ולפיכךשברן וכו' æéøäàø àé ;אין טוב אלא תורה áñøåðéæàä ã ;ה' פניו אליך וגו', אדם עושה תשובה נושא לופנים, יכול לכל ת\"ל אליך ולא לאומה מעכו\"ם ÷â÷ ,äðïùé àîåçðúéðéîù ãé ;עתיד החזיר ליטהר ÷èöíéðåù íéùøãîàúìéëîàá æ ;'כשהיה המצרי בביתו של ישראל נהרג, ובכורישראל שהיה בביתו של מצרי נמלט áñàá é\"á ;וילכו ויעשו בני ישראל וגו', וכי כבר עשו והלאמראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם, מעלהעליהם הכתוב כאלו עשו äùàá é\"â ;וה' נתן את חן העם הזה בעיני מצרים וגו' רוחהקדש שרתה עליהם, והוא אומר השאילני כליך המונחבמקום פלוני והוא מוציא ונותן לו וכו' èðøàá é\"ã ;וגם ערב רב עלה אתם וגו'. מאה ועשרים רבואדברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר מאתים וארבעיםרבוא, רבי נתן אומר מאתים וששים רבוא áöù ,äúçìùá é\"ã ë\"á ;זמן לו ליוסף הקב\"ה שקים מלאיםבשמים וכל ריחנין טובים, שלא ימות מריח הגמליםומריח העטרן. אמרו לו, למדתנו רבינו שעל זכות יוסףהיה וכו', למדני רבינו, השותה מים לצמאו כיצד הואמברך äôäøéùä à ;'עוברין שבמעי אמם אמרו שירה áñ
æé÷ú ìàåé äáø ùøãî éøáãïéøãäðñ ô\"è ä\"æ ;בקשו חכמים לנדותו לפנחס, אילולאשקפצה רוח הקודש ואמרה והיתה לו ולזרעו אחריו בריתכהונת עולם àéïéøãäðñ ô\"é ä\"á ;שאין לך שעה קשה כאותו שעה שנאמרואנכי הסתר אסתיר פני וגו' äìúúåéøåä ô\"â ä\"ä ;אתם נצבים היום כולכם וגו' ראשיכםזקניכם וגו', וכתיב ויאסף יהושע וגו' ויקרא לכל זקניישראל ולראשיו וגו', משה הקדים ראשים לזקניםיהושע הקדים זקנים לראשים וכו' ãñøäáø ùøãîäáø úéùàøáà ,à כל המאורעות שיארע לבני ישראל בכל הדורות,הכל כבר רמוז בתוה\"ק èéà ,â הכל מודים שלא נבראו המלאכים ביום ראשוןכדי שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו שלרקיע וגבריאל בצפונו וכו' èéøâ ,ç לא נבראו המלאכים ביום הראשון, שלא תאמריש שותף ח\"ו להקב\"ה במעשה בראשית àðä ,ä תנאי התנה הקב\"ה עם הים שיקרע בפני ישראלæè÷ç ,ä בשעה שבא הקב\"ה לבראות את אדם הראשוןנעשו מלאכי השרת כיתים כיתים וחבורותחבורות, מהם אומרים אל יברא ומהם אומריםיברא וכו', מה עשה הקב\"ה נטל אמת והשליכולארץ וכו', תעלה אמת מן הארץ הדא הוא דכתיבאמת מארץ תצמח äðùç ,ä רבי הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכיהשרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עםאלו, בראו הקב\"ה, אמר להן מה אתם מדיינין,כבר נעשה אדם åðùåè ,æ מאן דאמר המוציא וכו' סובר שכוונת הברכההוא על העתיד ומאן דאמר שמברכים מוציא וגו'והכוונה על העבר, היינו על מה שהיה לפני חטאאדם הראשון ÷éåë ,à אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו'זה נח וכו', כי אם בתורת ה' חפצו אלו שבעמצות שנצטווה, ובתורתו יהגה יומם ולילהשהגה דבר מתוך דבר, אמר מה טעם ריבההקב\"ה בטהורים יותר מטמאים, לא שהוא רוצהלהקריב מהן קרבן, מיד ויקח מכל הבהמההטהורה וגו' ÷äô ,îøåë ,ä כל פרצה שאין בהם מגדולי הדור אינה פרצהäîúì ,à אלה תולדות נח וגו' הדא הוא דכתיב הפוך רשעיםואינם ובית צדיקים יעמוד, הפוך רשעים ואינם זהדור המבול ובית צדיקים יעמוד זה נח ÷çôàì ,ä ימותו ולא בחכמה וגו' בלא חכמת התורה, מבקרלערב יכתו מבלי משים וגו', אין משים אלא דיניןהיך מה דאת אמר ואלה המשפטים אשר תשיםוגו' ÷æöãì ,è ויבן נח מזבח לה', ויבן כתיב, נתבונן, אמר מפנימה צווני הקב\"ה וריבה בטהורים יותר מןהטמאים, אלא להקריב מהן קרבן מיד ויקח מכלהבהמה הטהורה וגו' ÷èô ,øçì ,æ וימצאו בקעה וגו', רבי יהודה אומר התכנסו כלעובדי כוכבים לראות אי זה בקעה מחזקת להםובסוף מצאו, ורבי נחמיה אמר וימצאו אם ללציםהוא יליץ וגו' èñùçì ,âé תרח היה עובד עבודה זרה ואברהם אבינו עמדושיבר הצלמים שלו äëøèì ,á אמר הקב\"ה לאברהם טלטל עצמך ממקוםלמקום ושמך מתגדל בעולם áëøèì ,æ לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר אצא ויהיומחללין בי שם שמים ואומרים, הניח אביו והלךלו לעת זקנתו, אמר ליה הקב\"ה לך אני פוטרךמכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אבואם, ולא עוד אלא שאני מקדים מיתתו ליציאתךבתחלה וימת תרח בחרן ואח\"כ ויאמר ה' אלàìø ,âéø אברםèì ,è אמר רבי לוי שני פעמים כתיב לך לך, בנסיוןהראשון לך לך מארצך וגו' ובנסיון העקידה ולךלך אל ארץ המוריה וגו', ואין אנו יודעים אי זהäë÷ú ìàåé íéðåù íéùøãî éøáãäøéùä â ;'ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים áñäøéùä é ;'כאשר יצאו ממצרים לקחו עמהם תופים לומרבהם השירה ÷æîùãçá á ;'רבי אליעזר אומר זה ברית שבת, ורבי עקיבאאומר זה ברית מילה ועבודה זרה ôùùãçá æ 'á ;'משקבלת עליך וכו' הריני לך לדיין כי לאינקה ãðíéàåìéî å ;'ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וגו',אמר להם משה לישראל, אותו יצר הרע העבירו מלבבכםותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקוםוכו' èñùéøôñêúåìòäá é\"à ;הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב אלאשנכמרו רחמיו באותו שעה וכו' âð÷ ,æé÷ ,àë ,çòúò÷á é\"â ;רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למודאגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב\"ה ומדבק בדרכיוçìøäàø á ;'כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה çöùäàø æ ;כשם שאני הענקתי לך במצרים שנאמר וינצלו אתמצרים, אף אתה הענק תעניק לו ãñäëøá å ;'ואל ימות לעולם הבא שלא יזכר לו מעשהבלהה ãìäëøá è\"æ ;אשר עשה משה לעיני כל ישראל זה קריעת יםסוף áñíéðäë úøåúéðéîù ;ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וגו',אמר להם משה לישראל, אותו יצר הרע העבירו מלבבכםותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקוםוכו' èñùéøçà ç ;'לא היה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותרמן המצריים וכו', והמקום שישבו בו ישראל התעיבומעשיהם יותר מכולם וכו', וישיבתם של ישראל גרמהלהם לכל המעשים הללו ñúøäá ã ;'וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית, אין לי אלאבשישית, בחמישית וברביעית בשלישית ובשניה מניןמשנה לחבירתה, תלמוד לומר בשנה áôøåçá÷éúå à ;'אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתםאותם, הלומד לעשות לא הלומד שלא לעשות, שהלומדשלא לעשות נוח לו שלא נברא âùéúáø àú÷éñôåè ,æ ;הים טען שלא הגיע עדיין זמן יציאתם ממצרים ÷ëëô\"à ;כאשר ביקש הקב\"ה ליתן התורה הלך תחילה אצלבני עשו ובני ישמעאל, ולא רצו לקבל התורה בשבילשנאמר בה לא תרצח ולא תנאף וגו' ÷æöîô\"â ;היניקה בנים שרה וגו' היו אומות העולם מביאיםאת בניהם אצל שרה שתניק אותם וכו' וכל גריםהמתגיירים בעולם וכל יראי שמים שיש בעולם, מן אותםשינקו מן חלב של שרה æøàèåæ àú÷éñôô 'çð ;הדגים אשר בים לא פגמו אז, כמו שאר המיניןשהיו ביבשה, על כן לא נגזרה גזירה עליהם âöíéìäú ùøãîè ;'מליבא לפומא לא גליא ëé\"è ;תורת ה' תמימה וגו' עדות ה' נאמנה וגו', אימתי היאתמימה בשעה שהיא יוצאה מפי תמים, עדות ה' נאמנהבשעה שהיא יוצאה מפי נאמן æìú÷é\"â ;אמר משה לפרעה, אין אנו יוצאין מכאן עד שתאמרהרי אתם ברשותכם, הרי אתם בני חורין ãñ÷é\"ã ;הים ראה וינוס, מה ראה, ארונו של יוסף ראהî÷ ,ãñ÷\"ë ;רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום זה עשו השונאשלום åú÷ì\"å ;למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידיך. יכול יהאיושב ובטל תלמוד לומר, אשר תעשה ÷æòéìùî è\"çåù ùøãîà 'é\"â ;כל הגליות המה לעונש על חטא המכירה ÷áäáø åäéìà éáã àðúô\"à ;דרך ארץ קדמה לתורה ÷æöô\"ä ;מכיון שבא יעקב מבית לבן ונמכר יוסף, היה בוכהומתאבל עליו עשרים ושתים שנה וכו', וכי על יוסף היהבוכה, אלא אמר שמא נתחייבתי על שנשאתי שתי אחיות,או שמא נהניתי מממונו של לבן ושל שכם, ובטלה הבריתשכרת לי הקב\"ה ÷äñô\"ä ;ואברהם זקן בא בימים וגו' לא בימיו של אברהםהכתוב מדבר אלא בימים של עולם הבא ãðø
ìàåé äáø ùøãî éøáã çé÷úחביבה אם הראשונה אם השניה, מן מה דכתיבולך לך אל ארץ המוריה, הוי שניה חביבה מןâø ,èëø הראשונהî ,å באברהם אבינו שאמר לו צא וכבוש את הדרךלפני בניך, כי את מוצא כל מה שכתוב באברהםכתיב בבניו וכו' èé÷ ,âî ,çëøãî ,èé וגם את הגוי אשר יעבודו וגו', מאי וגם, לרבותארבעה גליות ÷àëãð ,á ואויבי חיים עצמו, אשר מה שניתן לאברהםלשבע דורות, ניתן לאבימלך לשלשה, למה לאנחם אלהים דרך ארץ פלשתים שעדיין נכדו קייםוכו' àéçð ,à ויהיו חיי שרה וגו' יודע ה' ימי תמימים ונחלתםלעולם תהיה, כשם שהן תמימים כך שנותםתמימים ìøèð ,ä ואברהם זקן וגו' זהו שאמר הכתוב יפיפית מבניאדם הוצק חן בשפתותיך וגו' נתייפית בעליוניםוכו' נתייפית בתחתונים וכו' על כן ברכך אלהיםלעולם וה' ברך את אברהם בכל ìø ,çìøèð ,è אין ארור מדבק בברוך áéøñ ,æ אליעזר ע\"י ששרת את הצדיק באמונה יצא מכללארור לכלל ברוך çøñ ,àé ויבא האיש הביתה וגו' שהתיר אליעזר זמומיהםשל גמלי אברהם çðøàñ ,à אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זהאברהם וכו', כי אם בתורת ה' חפצו וכו',ובתורתו יהגה, אב לא למדו ורב לא היה לוומהיכן למד את התורה, אלא זימן לו הקב\"השתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעותומלמדות אותו תורה וחכמה וכו'àðø ,àìø ,æðàñ ,â בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך וגו' רביישמעאל אומר אם למדת תורה בנערותך למודתורה בזקנותך, שאין אתה יודע איזה מהןמתקיים לך הזה או זה ואם שניהם כאחד טוביםוכו' ìøáñ ,á בשעת סילוקן של צדיקים הקב\"ה מראה להםמתן שכרן, כד דמך רבי אבהו, אחזו ליה תלתעשרי נהרי אפרסמון, אמר להון אלין דמן, אמרוליה דידך, אמר אלין דאבהו ואני אמרתי לריקיגעתי לתוהו והבל כחי כליתי אכן משפטי אתה' âçñ ,å ויצא יעקב מבאר שבע וגו', למה הזכיר יציאתווכו', אלא בזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הואזיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוהפנה הדרה ÷åñò ,à וידר יעקב נדר לאמר וגו', כתיב אשר פצו שפתיודבר פי בצר לי, אמר רבי יצחק הבבלי שנדרמצוה בעת צרתו, מהו לאמר, לאמר לדורות, כדישיהיו נודרים בעת צרתן וכו' èôúâò ,é המים היו נעשין זרע במעיהם ולא היו צריכותלזכר öåò ,á אף שאמר לו המקום שוב אל ארץ אבותיך וגו',אעפ\"כ ויירא יעקב מאד וגו', מכאן שאין הבטחהלצדיק בעולם הזה ÷ãéåò ,á ויירא יעקב מאד ויצר לו וגו', ויירא וגו' שמאיהרג, ויצר לו שמא יצטרך להרוג את אחרים ÷æéåò ,â ויחץ את העם וגו' ויאמר אם יבא עשו אל המחנההאחת והכהו אלו אחינו שבדרום, והיה המחנההנשאר לפליטה אלו אחינו שבגלות å÷ ,âîåò ,ä קטנתי מכל החסדים וגו', אמר רבי אבא בר כהנאאיני כדאי, רבי לוי אמר כדאי אני וכו' קטנתימכל החסדים וגו ÷äëåò ,å הצילני נא מיד אחי מיד עשו וגו', הצל את בנילעתיד לבא מיד בני בניו, שבאו עליהן מכחו שלעשו ÷æëèò ,à באותם הי\"ז שנים שהיה במצרים נתרבו עדששים רבוא ÷çñàô ,â אין אנו בקיאים בדקדוקי עבודת כוכבים כיעקבאבינו וכו' æðâô ,â משל לבן מלכים שהיה לו דין עם אחד וכלומזונותיו, בא אחד וסיפק לו מזונות, אמר המלךאין לי עסק אלא עם זה שסיפק לו מזונות, כךאמר הקב\"ה, כבר היתה מלכות עקורה מאדום,ובאת בצרה וסיפקה להם מלכים, לפיכך אין ליעסק אלא עם בצרה çòãô ,â בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשיםלישב בשלוה בעולם הזה, השטן בא ומקטרג,אמר, לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבאאלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה,ìàåé äáø ùøãî éøáã áë÷úכוכבים וכו', זב זו גילוי עריות וכו', טמא לנפשאלו שופכי דמים וכו' áòúæ ,é צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרועוכל זב וכל טמא לנפש וגו' צרוע זו עבודתכוכבים וכו', זב זו גילוי עריות וכו', טמא לנפשאלו שופכי דמים וכו' äôúâé ,åè סולת בלולה בשמן למנחה וגו', בלולה בשמן זוהתורה שצריכה לבלול במעשים טובים, כההיאדתנינן יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעתשניהם משכחת עון, הוי למנחה, שאותה שעההוא נושא נחת רוח ליוצרו וכו' ÷áö ,áøâé ,æé אע\"פ שאירע לשבטים שבא לידיהם מכירת יוסף,את סבור שלא היה בא לידם אותו המעשה אלאאם כן היו רשעים במעשה אחרים, לאו, אלאצדיקים גמורים היו, ולא בא לידם חטא מעולםæô ,àð ,ì הוא אלאâé ,æé יחי ראובן ואל ימות וגו' שלא יחשב לו מעשהבלהה. âðâé ,æé ביום הרביעי נשיא לבני ראובן וגו' קרבנו קערתכסף אחת אל תקרי קערת אלא עקרת, זה ראובןשהוא היה עיקר הצלה וכו', מזרק אחד כסף,כנגד העצה שנתן להם שיזרקו אותו אל הבורוכו' שהיה בלבו להצילו וכו' âìâé ,æé ביום הרביעי נשיא לבני ראובן וגו', מזרק אחדכסף, כנגד העצה שנתן להם שיזרקו אותו אל הבורוכו' שניהם מלאים סולת וגו', שמה שאמר להםלא נכנו נפש ומה שאמר להם השליכו אותו, לאäì÷ ,æð÷ ,èë÷ ,ã÷ ,âò 'כו להצילו אלא נתכווןæè ,æ למה היו ישראל דומין באותה שעה של שילוחהמרגלים, למלך שזימן לבנו אשה נאה ובתטובים ועשירה וכו', כך הקב\"ה אמר לישראלטובה הארץ, ולא האמינו, אלא אמרו נשלחהאנשים לפנינו וגו', אמר הקב\"ה וכו' יראואותה ובשבועה שאין אחד מהם נכנס לתוכהוכו' ãìùçé ,âé נעשית הארץ כמשפך וכל היכן שהיה אחד מהםהיה מתגלגל ויורד ובא עמו וכו', ואפילו היוכלים ביד הכובס, היו מתגלגלין ובאין ונבלעיןעמהן וכו', אפילו מחט שהיתה שאולה בידישראל מידם אף היא היתה נבלעת וכו' åôúçé ,ë און בן פלת אשתו הצילתו וכו', אמרה ליה, ידענאכוליה כנישתא קדישא וכו' מה עבדת אשקיתיהחמרא וארוויתיה ואגניתיה בערסא, והוה יתבאאבבא היא וברתה וסתרא למזייה, כל מאן דאתאבשביל און בעלה, כיון דחזייה הדור æòùë ,áé בדרך שאדם הולך בה מוליכין אותו æéøë ,ë על הרעה יש חזרה ÷àìë ,ë לעתיד לבוא ישראל יושבין לפני הקב\"ה כתלמידלפני רבו ושואלין ממנו כל פרשה ופרשה למהנכתבה וכו' ומלאכי השרת רואין אותן ושואליןאותן מה הורה לכם הקב\"ה, לפי שאינן יכוליןליכנס במחיצתן וכו' âñùë ,ãë והלא הוא היה עומד כנגד ששים רבוא, וכאן רפוידיו, אלא בשביל פנחס שיבא ויטול את הראוילו çöàë ,ã גדול המחטיאו יותר מן ההורגו ãñúâë ,è פרו של אליהו רצתה אליו במרוצה, ופר שלנביאי הבעל לא רצתה לילך, עד שאמר לו אליהושגם על ידו יתקדש שמו ית' וכו' çðøäáø íéøáãà ,á מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון וכו'מוכיח זה משה וכו' שהוכיח את ישראל וכו',ממחליק לשון זה בלעם וכו' וגבה לבם ונפלובשיטים àöá ,èé ונושנתם, זהו שאמר הכתוב כרובם כן חטאו וגו',שכל מה שהגדולים עושים, כן הדור ãñúâ ,ç שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן וגו',הלכה אדם מישראל ששותה מים לצמאו אומרברוך שהכל נהיה בדברו, רבי טרפון אמר בוראנפשות רבות וחסרונם, רבנן אמרי בא וראה כלהנסים שעשה הקב\"ה לישראל לא עשאן אלא עלהמים וכו' åôä ,ä במקום שיש דין למטה אין דין למעלה èðùæ ,ã אמר רבי שמעון בן חלפתא כל מי שלמד דבריתורה ואינו מקיים, עונשו חמור ממי שלא למדכל עיקר וכו' ÷æôàé ,ã משה רבינו היה מחציו ולמעלה אלקים æéùäáø øúñàå ,á איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי וגו',שלפי שייחד שמו של הקב\"ה נקרא יהודי לומריהודי יחידי áú
èé÷ú ìàåé äáø ùøãî éøáãתדע לך שהוא כן, יעקב אבינו על ידי שבקשלישב בשלוה בעולם הזה, נזדווג לו שטנו שלâò÷ ,æ יוסףãô ,â וישב יעקב וגו' הה\"ד לא שלותי ולא שקטתי ולאנחתי ויבוא רוגז, אמר יעקב לא שלותי מעשו ולארוגזו של יוסף æ שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה, ויבא רוגז בא עליãô ,ã בארץ מגורי אביו מאי מגורי אביו מגיורי אביווכו' מצינו באברהם שהיה מגייר את האנשיםושרה מגיירת את הנשים יעקב גייר גיורים ביצחקלא שמענו, והיכן שמענו וכו' ÷âòãô ,æ ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם, מה אמרוכו' חשודים הם בניך על אבר מן החי èô÷ ,áëãô ,ç וישנאו אותו וגו' לכו וראו מפעלות אלקים וגו'וכתיב בתריה הפך ים ליבשה וגו', למה וישנאואותו בשביל שיקרע לפניהם את הים פסים פסî÷ ,âé÷ ,ãô ,àë יםãô ,é המלוך תמלוך עלינו וגו', שאמרו בלשון כפול,שיעמיד מלכים גם לעתיד î ,çîãô ,àé יעקב אבינו היה סבר שתחיית המתים מגעתבימיו, שנאמר הבוא נבוא אני ואמך וגו'להשתחוות לך וגו' ÷àìãô ,âé וישלחהו מעמק חברון וגו', מעצה עמוקה שלאותו צדיק אברהם הקבור בחברון, לקיים מהשנאמר לו כי גר יהיה זרעך וגו' ì÷ ,ìãô ,ãé ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה באוגו', אמר ר' לוי זה עתיד להשיאם לבעלים וכו',והיינו לפי שעתיד לצאת ממנו ירבעם בן נבט,שהוא יסית את ישראל לעבוד הבעלים î÷ ,çãô ,ãé אמרו השבטים בואו ונשסה בו את הכלביםוכו' ÷àòãô ,åè אמר לו הקב\"ה, אתה פתחת תחלה בהצלתנפשות, חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחילהאלא בתחומך הה\"ד את בצר במדבר ãò ,äôãô ,æè וישליכו אותו הבורה, והבור ריק וגו', שני בורותהיו, אחד מלא צרורות ואחד מלא שרפיםãô ,æé כל מה שעשו השבטים היה על פי תורה ì ועקרבים çìãô ,èé וישב ראובן אל הבור וגו', והיכן היה וכו', שהיהעסוק בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביובמעשי בלהה áì÷ ,àìãô ,èé חיה רעה אכלתהו וגו', שנצנצה בו רוח הקודשעל אשתו של פוטיפר ÷âî÷ ,èîãô ,èé אמר לו הקב\"ה אתה פתחת בתשובה תחילהוכו' ÷äðäô ,à וירד יהודה וגו', יהודה היה עסוק ליקח לו אשה,והקב\"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיחוכו', קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואלהאחרון æöäô ,à ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו וגו' יהודההיה עסוק ליקח אשה וכו' ויוסף היה עסוק בשקוובתעניתו וכו' ÷áäô ,ç זימן לו שם הקב\"ה מלאך וכו' ויט אליה אלהדרך בעל כרחו שלא בטובתו וכו', èìäô ,áé בא הס\"מ ואיבד הסימנים לגמרי, ובא גבריאלוהביא מה שהמציא הקב\"ה אחרים תחתיהם ÷äåô ,à משל לפרה שהיו מושכין אותה למקולין ולא היתהנמשכת, מה עשו לה, משכו את בנה לפניה והיתהמהלכת אחריו על כרחה שלא בטובתה, כך היהיעקב אבינו ראוי לירד למצרים וכו' ì ,àð÷ ,ìåô ,ä וירא אדוניו כי ה' אתו וגו', שראה עמו שכינהèñæô ,ç ויצא החוצה, קפץ בזכות אבות, היך מה דאתאמר באברהם אבינו ויוצא אותו החוצה וגו' åèæô ,ç לא שמע אליה לשכב אצלה וכו' שלא יהיה עמהבגיהנם לעתיד לבא וכו' æèæô ,ç שמעון איש קטרון אומר, בזכות עצמותיו שליוסף נקרע הים לישראל בזכות ויעזוב בגדו אצלווינס ויצא החוצה ãñèô ,â אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף, ולאפנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר המשקיםזכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים ÷æòèô ,æ כיון שראה שר המשקים את פרעה שהיתה נפשומבקשת לצאת, היה מחשב בדעתו ואומר, אםימות פרעה זה ויעמוד מלך אחר, איני יודע אםמעמידני באמונתי אם לאו, וידבר שר המשקיםוגו', אמר לו שני חטאים יש בידי, אחת שלאâë÷ú ìàåé àîåçðú ùøãî éøáãæ ,ä עבודה זרה חקוקה על לבו של המן áúç ,æ כאשר נתמלא המן אף וחימה על מה שלאהשתחוה מרדכי אליו, ויצא גזירת המן להשמידולהרוג וגו'. עמד מרדכי והתפלל אל ה' ויאמר,גלוי וידוע לפני כסא כבודך אדון העולמים, כי לאמגבהות לב ומרום עין עשיתי, אשר לא השתחויתילהמן, כי אם מיראתך פעלתי זאת àúäáø íéøéùä øéùá ,áë קול דודי הנה זה בא וגו', זה מלך המשיח,בשעה שהוא אומר לישראל וכו' אתם נגאלין,אומרים לו היאך אנו נגאלין, ולא כבר נשבעהקב\"ה שהוא משעבדנו בשבעים אומות, והואמשיבן שתי תשובות וכו' âëæ ,à ביציאת בני אפרים ממצרים לפני הזמן, דרשועליהם שלא האמינו בה' וגו' ובתורתו מאנוללכת וגו', על שעברו על הקץ ועברו עלהשבועה ãðúäáø úåøæ àúçéúôאוי לדור ששופטים את שופטיהם áðúã ,ç אל תלכי ללקוט בשדה אחר, על שם לא יהיהלך אלהים אחרים על פני, וגם לא תעבורי מזה,על שם זה אלי ואנוהו, וכה תדבקין עם נערותי,אלו הצדיקים æñúä ,å בא הכתוב ללמדך, שאם אדם עושה מצוה יעשנהבלבב שלם, שאילו היה ראובן יודע שהקב\"המכתיב עליו למען הציל אותו מידם להשיבו אלאביו, בכתפו היה מוליכו אצל אביו èëä ,å אילו היה ראובן יודע שהקב\"ה מכתיב עליו למעןהציל אותו מידם להשיבו אל אביו בכתפו היהמוליכו אצל אביוàñ÷ ,æð÷ ,ð÷ ,î÷ ,ãì÷ ,çë÷ ,âé÷ ,âòä ,å לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה,ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה, אליהוכותבה ומלך המשיח והקב\"ה חותם עלידיהם ÷ãìä ,áé וירדת הגורן זכותי ירד עמך åìæ ,áé לשעבר היו מקלסין על הגאולה שנאמר זה אליואנוהו, ועכשיו על התמורה שנאמר וימירו אתכבודם וגו' åìúàé ,æ וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורהלקיים כל דבר åìúäáø äëéàà ,á עשרים וארבע פלטיות היו בירושלים, וכל פלטיהופלטיה עשרין וארבעה מבואות, וכל מבוי ומבויעשרין וארבעה שווקים וכו' וכל חצר וחצר היתהמוציאה עם כפלים כיוצאי מצרים áöùàèåæ äëéàà בביאת המשיח משה רבינו יהיה אז עמנו åîúäáø úìä÷à ,à עושים סעודה ושמחה לגמרה של תורה èøà ,æé כל הנחלים כל התורה שאדם לומד אינה אלאבלב, והים איננו מלא והלב איננו מלא לא הנפששבעה לעולם שנא' וגם הנפש לא תמלא îùä ,ç אוהב מצות לא ישבע מן המצות, ואם אין לו מצוהקבועה לדורות מה הנייה לו, שהרי משה כמהמצות וצדקות עשה, ויש לו מצוה קבועה לדורותדכתיב אז יבדיל משה שלש ערים וגו' äòàîåçðú ùøãîééç äøù ä ;אברהם תיקן תפלת הבוקר וכו' יצחק תיקןתפלת מנחה וכו' יעקב תקן תפלת הערב וכו', ומה ראולתקן ג' תפלות כדי שיהא אדם מוסיף בתפלתו, ולאבתפלה בלבד אלא אף בתורה וכו', ולא בתורה בלבד אלאאף בבנים וכו' שנאמר ויוסף אברהם וכו' ãîøàöéå é ;כל זמן שהיה אברהם דבוק ללוט לא היה הקדושברוך הוא נגלה עליו, כיון שפירש ממנו נגלה עליו ãéøáùéå á ;אמרו השבטים, נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנוליעקב אבינו, ואמר להם יהודה, ראובן אינו כאן ואיןהחרם מתקיים אלא בעשרה, מה עשו, שתפו להקב\"הבאותו החרם àîáùéå ã ;ויוסף הורד מצרימה, זהו שאמר הכתוב לכו חזומפעלות אלקים נורא עלילה על בני אדם, אמר רבי יהושעבן קרחה אף הנוראות שאתה מביא עלינו, בעלילה את
ìàåé äáø ùøãî éøáã ë÷úעשיתי ליוסף טובה והזכרתיו לפניך, ואחתשראיתיך מצטער על פתרונו של חלום ולא גליתילך עליו, שהיה יודע פתרונו ÷çòâö ,è רבי חמא בר חנינא אמר, לא עשה יוסף כשורהבזה שאמר הוציאו כל איש מעלי וגו', שאילובעטו בו אחד מהם, מיד היה מת. רבי שמואלבר נחמן אמר, כהוגן וכשורה עשה, יודע היהצדקן של אחיו ÷áñèö ,æ מטרף בני עלית וגו', מטרפה של תמר שהצלתד' נפשות, עצמך ותמר ושני בניה, אמר לוהקב\"ה, אתה הצלת ד' אף אני אציל ד' מבניבניך, דניאל חנניה מישאל ועזריה וכו' ÷ääáø úåîùà ,ç ויקם מלך חדש וגו' למה קראו מלך חדש והלאפרעה עצמו היה, אלא שאמרו המצרים לפרעהבא ונזדווג לאומה זו, אמר להם שוטים אתם, עדעכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם,אלולי יוסף לא היינו חיים äòù ,äëúà ,åë מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פישהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכלהתורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה åôùà ,çë אחת היתה ופרסמה הכתוב וכו' שהלך נוגשמצרי אצל שוטר ישראל ונתן עיניו באשתו וכו'לשעת קריאת הגבר והוציאו מביתו וחזר המצריובא על אשתו והיתה סבורה שהוא בעלהונתעברה ממנו çòùâ ,á כשהיו ישראל במצרים ראה הקב\"ה מה שעתידיןלעשות, דכתיב ויאמר ה' ראה ראיתי זו ראייתמעשה העגל כו', אמר הקב\"ה איני דנם לפיהמעשים העתידים לעשות וכו' ÷çâ ,ã מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בניישראל וכו' מה זכות יש בידם שאוכל לגאלם,אמר לו הקב\"ה וכו' בהוציאך את העם תעבדוןאת האלהים על ההר הזה, הוי יודע שבשבילהתורה שהם עתידים לקבל הם נגאלים ÷çè ,é לא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדישלא יהו פרין ורבין åòùé ,â ובכה ובעמך וגו' יעלו הצפרדעים, שפרעההתחיל בעבירה תחלה, שנאמר ויאמר אל עמווגו', ובו התחילה המכה תחלה äòù ,äëúãé ,â בששת ימי מכת החושך חפשו ישראל וראו אתכליהם וכשהיו שואלין מהן והיו אומרים איןבידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקוםפלוני הוא èðøàë ,å הים טען למשה, אני קשיש ממך ÷îàë ,å כיון שהלך משה לקרוע את הים לא קבל עליולהקרע, אמר לו הים מפניך אני נקרע, אני גדולממך שאני נבראתי בשלישי ואת נבראת בששיוכו' åñøäë ,áé שקול שבת כנגד כל התורה çöùçë ,á כה תאמר לבית יעקב אלו סנהדרין שנאמר ביתיעקב לכו ונלכה באור ה' ôùàì ,ä בעולם הזה הרשעים עשירים ונתונים בשלוהוהשקט, והצדיקים עניים וכו', אבל לעתיד לבואיפתח הקב\"ה לצדיקים אוצרות וכו' áòúäì ,à לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמהנברא, בשביל המשכן ובשביל בית המקדש áéúâî ,à מכיון שעשו ישראל אותו מעשה נטל את הלוחותושברן, אמר מוטב שידונו כפנויה וכו', ועוד אמרמשה מוטב נידונין כשוגגין ואל יהו מזידין וכו'æéøåî ,á פסל לך, הפסולת שלך, משם העשיר משה. אמרהקב\"ה דין הוא שיטול אותן פסולת וכו', ישראלשלא נתעסקו במצות נתתי להן כל טוב ארץמצרים וכו' ומשה שעסק בעצמותיו של יוסף יהאעני אתן לו את הפסולת שיעשיר çôùçî ,ä אמר הקב\"ה למשה בדוק אותן שיעשו אתהמשכן, מה כתיב באותו קלקלה פרקו נזמי הזהב,ומה הביאו, נזמים, וכשעשו המשכן עשו אותונדבה, ומה כתיב כל נדיב לב הביאו חח ונזם וגו',בנזמים חטאו ובנזמים נתרצה להם àéúàð ,ã המשכן בא לכפר על חטא העגל èñùáð ,á ליצני הדור היו מתלוצצים על משה לומר,אפשר שהשכינה שורה על מעשה ידיו של משהוכו' ãôùäáø àø÷éåà ,à ויקרא אל משה וגו' הה\"ד ברכו ה' מלאכיו גבוריכח עושי דברו לשמוע בקול דברו וגו', במההכתוב מדבר וכו' בישראל שעמדו לפני הר סיניהכתוב מדבר שהקדימו עשייה לשמיעה ãéúìàåé äáø ùøãî éøáã ë÷úעשיתי ליוסף טובה והזכרתיו לפניך, ואחתשראיתיך מצטער על פתרונו של חלום ולא גליתילך עליו, שהיה יודע פתרונו ÷çòâö ,è רבי חמא בר חנינא אמר, לא עשה יוסף כשורהבזה שאמר הוציאו כל איש מעלי וגו', שאילובעטו בו אחד מהם, מיד היה מת. רבי שמואלבר נחמן אמר, כהוגן וכשורה עשה, יודע היהצדקן של אחיו ÷áñèö ,æ מטרף בני עלית וגו', מטרפה של תמר שהצלתד' נפשות, עצמך ותמר ושני בניה, אמר לוהקב\"ה, אתה הצלת ד' אף אני אציל ד' מבניבניך, דניאל חנניה מישאל ועזריה וכו' ÷ääáø úåîùà ,ç ויקם מלך חדש וגו' למה קראו מלך חדש והלאפרעה עצמו היה, אלא שאמרו המצרים לפרעהבא ונזדווג לאומה זו, אמר להם שוטים אתם, עדעכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם,אלולי יוסף לא היינו חיים äòù ,äëúà ,åë מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פישהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכלהתורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה åôùà ,çë אחת היתה ופרסמה הכתוב וכו' שהלך נוגשמצרי אצל שוטר ישראל ונתן עיניו באשתו וכו'לשעת קריאת הגבר והוציאו מביתו וחזר המצריובא על אשתו והיתה סבורה שהוא בעלהונתעברה ממנו çòùâ ,á כשהיו ישראל במצרים ראה הקב\"ה מה שעתידיןלעשות, דכתיב ויאמר ה' ראה ראיתי זו ראייתמעשה העגל כו', אמר הקב\"ה איני דנם לפיהמעשים העתידים לעשות וכו' ÷çâ ,ã מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בניישראל וכו' מה זכות יש בידם שאוכל לגאלם,אמר לו הקב\"ה וכו' בהוציאך את העם תעבדוןאת האלהים על ההר הזה, הוי יודע שבשבילהתורה שהם עתידים לקבל הם נגאלים ÷çè ,é לא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדישלא יהו פרין ורבין åòùé ,â ובכה ובעמך וגו' יעלו הצפרדעים, שפרעההתחיל בעבירה תחלה, שנאמר ויאמר אל עמווגו', ובו התחילה המכה תחלה äòù ,äëúãé ,â בששת ימי מכת החושך חפשו ישראל וראו אתכליהם וכשהיו שואלין מהן והיו אומרים איןבידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקוםפלוני הוא èðøàë ,å הים טען למשה, אני קשיש ממך ÷îàë ,å כיון שהלך משה לקרוע את הים לא קבל עליולהקרע, אמר לו הים מפניך אני נקרע, אני גדולממך שאני נבראתי בשלישי ואת נבראת בששיוכו' åñøäë ,áé שקול שבת כנגד כל התורה çöùçë ,á כה תאמר לבית יעקב אלו סנהדרין שנאמר ביתיעקב לכו ונלכה באור ה' ôùàì ,ä בעולם הזה הרשעים עשירים ונתונים בשלוהוהשקט, והצדיקים עניים וכו', אבל לעתיד לבואיפתח הקב\"ה לצדיקים אוצרות וכו' áòúäì ,à לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמהנברא, בשביל המשכן ובשביל בית המקדש áéúâî ,à מכיון שעשו ישראל אותו מעשה נטל את הלוחותושברן, אמר מוטב שידונו כפנויה וכו', ועוד אמרמשה מוטב נידונין כשוגגין ואל יהו מזידין וכו'æéøåî ,á פסל לך, הפסולת שלך, משם העשיר משה. אמרהקב\"ה דין הוא שיטול אותן פסולת וכו', ישראלשלא נתעסקו במצות נתתי להן כל טוב ארץמצרים וכו' ומשה שעסק בעצמותיו של יוסף יהאעני אתן לו את הפסולת שיעשיר çôùçî ,ä אמר הקב\"ה למשה בדוק אותן שיעשו אתהמשכן, מה כתיב באותו קלקלה פרקו נזמי הזהב,ומה הביאו, נזמים, וכשעשו המשכן עשו אותונדבה, ומה כתיב כל נדיב לב הביאו חח ונזם וגו',בנזמים חטאו ובנזמים נתרצה להם àéúàð ,ã המשכן בא לכפר על חטא העגל èñùáð ,á ליצני הדור היו מתלוצצים על משה לומר,אפשר שהשכינה שורה על מעשה ידיו של משהוכו' ãôùäáø àø÷éåà ,à ויקרא אל משה וגו' הה\"ד ברכו ה' מלאכיו גבוריכח עושי דברו לשמוע בקול דברו וגו', במההכתוב מדבר וכו' בישראל שעמדו לפני הר סיניהכתוב מדבר שהקדימו עשייה לשמיעה ãéú
àë÷ú ìàåé äáø ùøãî éøáãà ,â עשרה שמות נקראו לו למשה, ירד חבר יקותיאלאביגדור וכו' אמר לו הקב\"ה למשה, חייך מכלשמות שנקרא לך איני קורא אותך אלא בשםשקראתך בתיה בת פרעה ותקרא שמו משהוגו' åôùà ,é אע\"פ שנתנה תורה סייג לישראל מסיני, לאנענשו עליה עד שנשנית כאן באהל מועד âìúá ,à הבן יקיר לי אפרים וגו', ביוקר ישראל עומדים לי,בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא וכו'עשרה מהן לתלמוד, אחד מהם יוצא להוראה,הה\"ד אדם אחד מאלף מצאתי וגו' áôøã ,å אמר רבי אלעשה גוי אחד שאל את רבי יהושעבן קרחה, כתיב בתורתכם אחרי רבים להטות,אנו מרובים מכם, מפני מה אין אתם משוין עמנובעבודה זרה וכו' àôúå ,á מעשה בשלטון אחד שהיה הורג את הקבלניןומתיר את הגנבים וכו' לומר שאין הכל אלא מןהקבלנין וכו' âôúæ ,â תני רבי שמעון בן יוחאי אין העולה באה אלאעל הרהורי עבירת הלב çìúç ,â זה קרבן אהרן ובניו וגו', חביב קרבנו של אהרןלפני הקב\"ה כקרבנם של נשיאים, בקרבנם שלנשיאים כתיב זה קרבן נחשון וגו' וכאן כתיב זהקרבן אהרן וגו' åìùè ,à וזאת תורת זבח השלמים זהו שאמר הכתוב זובחתודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלקים æìúè ,â עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורהæìú ,àö÷ 'וכוé ,â אמר אהרן מוטב שיתלו הסרחון בי àéúãé ,à אשה כי תזריע וגו' הדא הוא דכתיב אחור וקדםצרתני וכו' אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמתלכל מעשה בראשית, ואם לאו אומרים לו יתושקדמך äðøàë ,ä כי בתחבולות תעשה לך מלחמה וכו', אם עשיתחבילות של עבירות, עשה כנגדן חבילות שלçìú ,áì מצותáë ,à אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו,כולם נאמרו למשה בסיני áòùì ,áé פרי עץ הדר אלו ישראל, מה אתרוג זה יש בו טעםויש בו ריח וכו', וערבי נחל אלו ישראל, מה ערבהזו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל ישבהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשיםטובים וכו' אמר הקב\"ה יוקשרו כולם אגודה אחתוהן מכפרין אלו על אלו וכו' ìùàì ,àé בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פנינרו של מלך המשיח ãôùáì ,ã ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל הואהיה בן המצרי שהרגו משה çòùáì ,ä בזכות יוסף שעמד בנסיון נגדרו כל ישראלבעריות âéáì ,ä בזכות יוסף שעמד בנסיון קיבלו ישראל אתהתורה çôãì ,è בא הכתוב ללמדך, שאם אדם עושה מצוהיעשנה בלבב שלם, שאילו היה ראובן יודעשהקב\"ה מכתיב עליו למען הציל אותו מידםלהשיבו אל אביו, בכתפו היה מוליכו אצלð÷ ,î÷ ,çë÷ ,âò ,èë אביוäì ,à אמר דוד חשבתי ברכות חשבתי קללות, ברכותמאל\"ף ועד תי\"ו, קללות מן וי\"ו ועד ה\"א, ולאעוד אלא שהן הפוכות, אמר רבי אבין, אם זכיתןהריני הופך לכם קללות לברכות, אימתי כשתשמרואת תורתי הה\"ד אם בחקותי תלכו åöø ,áîúäáø øáãîáâ ,à צדיק כתמר יפרח, מה התמר הזה צלה רחוק כךמתן שכרן של צדיקים רחוק מהם עד לעולםהבא áôùå ,à אע\"פ שגרשון הבכור, ומצינו שבכל מקום חלקהכתוב כבוד לבכור, אבל לפי שהיה קהת טועןהארון ששם התורה, הקדימו הכתוב לגרשון,שבתחלה אמר נשא את ראש בני קהת, ואח\"כאומר נשא את ראש בני גרשון וגו' èôúæ ,å צו את בני ישראל וישלחו וגו' רבי שמעון בןיוחאי אומר, אין צווי בכל מקום אלא חסרון כיסשנאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זיתזך וגו' áòúæ ,æ צו את בני ישראל ונתנו ללוים וגו', צו את בניישראל ואמרת אליהם את קרבני וגו' הא אין צוויבכל מקום אלא חסרון כיס, חוץ מאחת וכו' áòúæ ,é צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרועוכל זב וכל טמא לנפש וגו' צרוע זו עבודתàë÷ú ìàåé äáø ùøãî éøáãà ,â עשרה שמות נקראו לו למשה, ירד חבר יקותיאלאביגדור וכו' אמר לו הקב\"ה למשה, חייך מכלשמות שנקרא לך איני קורא אותך אלא בשםשקראתך בתיה בת פרעה ותקרא שמו משהוגו' åôùà ,é אע\"פ שנתנה תורה סייג לישראל מסיני, לאנענשו עליה עד שנשנית כאן באהל מועד âìúá ,à הבן יקיר לי אפרים וגו', ביוקר ישראל עומדים לי,בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא וכו'עשרה מהן לתלמוד, אחד מהם יוצא להוראה,הה\"ד אדם אחד מאלף מצאתי וגו' áôøã ,å אמר רבי אלעשה גוי אחד שאל את רבי יהושעבן קרחה, כתיב בתורתכם אחרי רבים להטות,אנו מרובים מכם, מפני מה אין אתם משוין עמנובעבודה זרה וכו' àôúå ,á מעשה בשלטון אחד שהיה הורג את הקבלניןומתיר את הגנבים וכו' לומר שאין הכל אלא מןהקבלנין וכו' âôúæ ,â תני רבי שמעון בן יוחאי אין העולה באה אלאעל הרהורי עבירת הלב çìúç ,â זה קרבן אהרן ובניו וגו', חביב קרבנו של אהרןלפני הקב\"ה כקרבנם של נשיאים, בקרבנם שלנשיאים כתיב זה קרבן נחשון וגו' וכאן כתיב זהקרבן אהרן וגו' åìùè ,à וזאת תורת זבח השלמים זהו שאמר הכתוב זובחתודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלקים æìúè ,â עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורהæìú ,àö÷ 'וכוé ,â אמר אהרן מוטב שיתלו הסרחון בי àéúãé ,à אשה כי תזריע וגו' הדא הוא דכתיב אחור וקדםצרתני וכו' אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמתלכל מעשה בראשית, ואם לאו אומרים לו יתושקדמך äðøàë ,ä כי בתחבולות תעשה לך מלחמה וכו', אם עשיתחבילות של עבירות, עשה כנגדן חבילות שלçìú ,áì מצותáë ,à אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו,כולם נאמרו למשה בסיני áòùì ,áé פרי עץ הדר אלו ישראל, מה אתרוג זה יש בו טעםויש בו ריח וכו', וערבי נחל אלו ישראל, מה ערבהזו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל ישבהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשיםטובים וכו' אמר הקב\"ה יוקשרו כולם אגודה אחתוהן מכפרין אלו על אלו וכו' ìùàì ,àé בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פנינרו של מלך המשיח ãôùáì ,ã ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל הואהיה בן המצרי שהרגו משה çòùáì ,ä בזכות יוסף שעמד בנסיון נגדרו כל ישראלבעריות âéáì ,ä בזכות יוסף שעמד בנסיון קיבלו ישראל אתהתורה çôãì ,è בא הכתוב ללמדך, שאם אדם עושה מצוהיעשנה בלבב שלם, שאילו היה ראובן יודעשהקב\"ה מכתיב עליו למען הציל אותו מידםלהשיבו אל אביו, בכתפו היה מוליכו אצלð÷ ,î÷ ,çë÷ ,âò ,èë אביוäì ,à אמר דוד חשבתי ברכות חשבתי קללות, ברכותמאל\"ף ועד תי\"ו, קללות מן וי\"ו ועד ה\"א, ולאעוד אלא שהן הפוכות, אמר רבי אבין, אם זכיתןהריני הופך לכם קללות לברכות, אימתי כשתשמרואת תורתי הה\"ד אם בחקותי תלכו åöø ,áîúäáø øáãîáâ ,à צדיק כתמר יפרח, מה התמר הזה צלה רחוק כךמתן שכרן של צדיקים רחוק מהם עד לעולםהבא áôùå ,à אע\"פ שגרשון הבכור, ומצינו שבכל מקום חלקהכתוב כבוד לבכור, אבל לפי שהיה קהת טועןהארון ששם התורה, הקדימו הכתוב לגרשון,שבתחלה אמר נשא את ראש בני קהת, ואח\"כאומר נשא את ראש בני גרשון וגו' èôúæ ,å צו את בני ישראל וישלחו וגו' רבי שמעון בןיוחאי אומר, אין צווי בכל מקום אלא חסרון כיסשנאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זיתזך וגו' áòúæ ,æ צו את בני ישראל ונתנו ללוים וגו', צו את בניישראל ואמרת אליהם את קרבני וגו' הא אין צוויבכל מקום אלא חסרון כיס, חוץ מאחת וכו' áòúæ ,é צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרועוכל זב וכל טמא לנפש וגו' צרוע זו עבודת
ìàåé äáø ùøãî éøáã çé÷úחביבה אם הראשונה אם השניה, מן מה דכתיבולך לך אל ארץ המוריה, הוי שניה חביבה מןâø ,èëø הראשונהî ,å באברהם אבינו שאמר לו צא וכבוש את הדרךלפני בניך, כי את מוצא כל מה שכתוב באברהםכתיב בבניו וכו' èé÷ ,âî ,çëøãî ,èé וגם את הגוי אשר יעבודו וגו', מאי וגם, לרבותארבעה גליות ÷àëãð ,á ואויבי חיים עצמו, אשר מה שניתן לאברהםלשבע דורות, ניתן לאבימלך לשלשה, למה לאנחם אלהים דרך ארץ פלשתים שעדיין נכדו קייםוכו' àéçð ,à ויהיו חיי שרה וגו' יודע ה' ימי תמימים ונחלתםלעולם תהיה, כשם שהן תמימים כך שנותםתמימים ìøèð ,ä ואברהם זקן וגו' זהו שאמר הכתוב יפיפית מבניאדם הוצק חן בשפתותיך וגו' נתייפית בעליוניםוכו' נתייפית בתחתונים וכו' על כן ברכך אלהיםלעולם וה' ברך את אברהם בכל ìø ,çìøèð ,è אין ארור מדבק בברוך áéøñ ,æ אליעזר ע\"י ששרת את הצדיק באמונה יצא מכללארור לכלל ברוך çøñ ,àé ויבא האיש הביתה וגו' שהתיר אליעזר זמומיהםשל גמלי אברהם çðøàñ ,à אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זהאברהם וכו', כי אם בתורת ה' חפצו וכו',ובתורתו יהגה, אב לא למדו ורב לא היה לוומהיכן למד את התורה, אלא זימן לו הקב\"השתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעותומלמדות אותו תורה וחכמה וכו'àðø ,àìø ,æðàñ ,â בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך וגו' רביישמעאל אומר אם למדת תורה בנערותך למודתורה בזקנותך, שאין אתה יודע איזה מהןמתקיים לך הזה או זה ואם שניהם כאחד טוביםוכו' ìøáñ ,á בשעת סילוקן של צדיקים הקב\"ה מראה להםמתן שכרן, כד דמך רבי אבהו, אחזו ליה תלתעשרי נהרי אפרסמון, אמר להון אלין דמן, אמרוליה דידך, אמר אלין דאבהו ואני אמרתי לריקיגעתי לתוהו והבל כחי כליתי אכן משפטי אתה' âçñ ,å ויצא יעקב מבאר שבע וגו', למה הזכיר יציאתווכו', אלא בזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הואזיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוהפנה הדרה ÷åñò ,à וידר יעקב נדר לאמר וגו', כתיב אשר פצו שפתיודבר פי בצר לי, אמר רבי יצחק הבבלי שנדרמצוה בעת צרתו, מהו לאמר, לאמר לדורות, כדישיהיו נודרים בעת צרתן וכו' èôúâò ,é המים היו נעשין זרע במעיהם ולא היו צריכותלזכר öåò ,á אף שאמר לו המקום שוב אל ארץ אבותיך וגו',אעפ\"כ ויירא יעקב מאד וגו', מכאן שאין הבטחהלצדיק בעולם הזה ÷ãéåò ,á ויירא יעקב מאד ויצר לו וגו', ויירא וגו' שמאיהרג, ויצר לו שמא יצטרך להרוג את אחרים ÷æéåò ,â ויחץ את העם וגו' ויאמר אם יבא עשו אל המחנההאחת והכהו אלו אחינו שבדרום, והיה המחנההנשאר לפליטה אלו אחינו שבגלות å÷ ,âîåò ,ä קטנתי מכל החסדים וגו', אמר רבי אבא בר כהנאאיני כדאי, רבי לוי אמר כדאי אני וכו' קטנתימכל החסדים וגו ÷äëåò ,å הצילני נא מיד אחי מיד עשו וגו', הצל את בנילעתיד לבא מיד בני בניו, שבאו עליהן מכחו שלעשו ÷æëèò ,à באותם הי\"ז שנים שהיה במצרים נתרבו עדששים רבוא ÷çñàô ,â אין אנו בקיאים בדקדוקי עבודת כוכבים כיעקבאבינו וכו' æðâô ,â משל לבן מלכים שהיה לו דין עם אחד וכלומזונותיו, בא אחד וסיפק לו מזונות, אמר המלךאין לי עסק אלא עם זה שסיפק לו מזונות, כךאמר הקב\"ה, כבר היתה מלכות עקורה מאדום,ובאת בצרה וסיפקה להם מלכים, לפיכך אין ליעסק אלא עם בצרה çòãô ,â בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשיםלישב בשלוה בעולם הזה, השטן בא ומקטרג,אמר, לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבאאלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה,ìàåé äáø ùøãî éøáã áë÷úכוכבים וכו', זב זו גילוי עריות וכו', טמא לנפשאלו שופכי דמים וכו' áòúæ ,é צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרועוכל זב וכל טמא לנפש וגו' צרוע זו עבודתכוכבים וכו', זב זו גילוי עריות וכו', טמא לנפשאלו שופכי דמים וכו' äôúâé ,åè סולת בלולה בשמן למנחה וגו', בלולה בשמן זוהתורה שצריכה לבלול במעשים טובים, כההיאדתנינן יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעתשניהם משכחת עון, הוי למנחה, שאותה שעההוא נושא נחת רוח ליוצרו וכו' ÷áö ,áøâé ,æé אע\"פ שאירע לשבטים שבא לידיהם מכירת יוסף,את סבור שלא היה בא לידם אותו המעשה אלאאם כן היו רשעים במעשה אחרים, לאו, אלאצדיקים גמורים היו, ולא בא לידם חטא מעולםæô ,àð ,ì הוא אלאâé ,æé יחי ראובן ואל ימות וגו' שלא יחשב לו מעשהבלהה. âðâé ,æé ביום הרביעי נשיא לבני ראובן וגו' קרבנו קערתכסף אחת אל תקרי קערת אלא עקרת, זה ראובןשהוא היה עיקר הצלה וכו', מזרק אחד כסף,כנגד העצה שנתן להם שיזרקו אותו אל הבורוכו' שהיה בלבו להצילו וכו' âìâé ,æé ביום הרביעי נשיא לבני ראובן וגו', מזרק אחדכסף, כנגד העצה שנתן להם שיזרקו אותו אל הבורוכו' שניהם מלאים סולת וגו', שמה שאמר להםלא נכנו נפש ומה שאמר להם השליכו אותו, לאäì÷ ,æð÷ ,èë÷ ,ã÷ ,âò 'כו להצילו אלא נתכווןæè ,æ למה היו ישראל דומין באותה שעה של שילוחהמרגלים, למלך שזימן לבנו אשה נאה ובתטובים ועשירה וכו', כך הקב\"ה אמר לישראלטובה הארץ, ולא האמינו, אלא אמרו נשלחהאנשים לפנינו וגו', אמר הקב\"ה וכו' יראואותה ובשבועה שאין אחד מהם נכנס לתוכהוכו' ãìùçé ,âé נעשית הארץ כמשפך וכל היכן שהיה אחד מהםהיה מתגלגל ויורד ובא עמו וכו', ואפילו היוכלים ביד הכובס, היו מתגלגלין ובאין ונבלעיןעמהן וכו', אפילו מחט שהיתה שאולה בידישראל מידם אף היא היתה נבלעת וכו' åôúçé ,ë און בן פלת אשתו הצילתו וכו', אמרה ליה, ידענאכוליה כנישתא קדישא וכו' מה עבדת אשקיתיהחמרא וארוויתיה ואגניתיה בערסא, והוה יתבאאבבא היא וברתה וסתרא למזייה, כל מאן דאתאבשביל און בעלה, כיון דחזייה הדור æòùë ,áé בדרך שאדם הולך בה מוליכין אותו æéøë ,ë על הרעה יש חזרה ÷àìë ,ë לעתיד לבוא ישראל יושבין לפני הקב\"ה כתלמידלפני רבו ושואלין ממנו כל פרשה ופרשה למהנכתבה וכו' ומלאכי השרת רואין אותן ושואליןאותן מה הורה לכם הקב\"ה, לפי שאינן יכוליןליכנס במחיצתן וכו' âñùë ,ãë והלא הוא היה עומד כנגד ששים רבוא, וכאן רפוידיו, אלא בשביל פנחס שיבא ויטול את הראוילו çöàë ,ã גדול המחטיאו יותר מן ההורגו ãñúâë ,è פרו של אליהו רצתה אליו במרוצה, ופר שלנביאי הבעל לא רצתה לילך, עד שאמר לו אליהושגם על ידו יתקדש שמו ית' וכו' çðøäáø íéøáãà ,á מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון וכו'מוכיח זה משה וכו' שהוכיח את ישראל וכו',ממחליק לשון זה בלעם וכו' וגבה לבם ונפלובשיטים àöá ,èé ונושנתם, זהו שאמר הכתוב כרובם כן חטאו וגו',שכל מה שהגדולים עושים, כן הדור ãñúâ ,ç שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן וגו',הלכה אדם מישראל ששותה מים לצמאו אומרברוך שהכל נהיה בדברו, רבי טרפון אמר בוראנפשות רבות וחסרונם, רבנן אמרי בא וראה כלהנסים שעשה הקב\"ה לישראל לא עשאן אלא עלהמים וכו' åôä ,ä במקום שיש דין למטה אין דין למעלה èðùæ ,ã אמר רבי שמעון בן חלפתא כל מי שלמד דבריתורה ואינו מקיים, עונשו חמור ממי שלא למדכל עיקר וכו' ÷æôàé ,ã משה רבינו היה מחציו ולמעלה אלקים æéùäáø øúñàå ,á איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי וגו',שלפי שייחד שמו של הקב\"ה נקרא יהודי לומריהודי יחידי áú
èé÷ú ìàåé äáø ùøãî éøáãתדע לך שהוא כן, יעקב אבינו על ידי שבקשלישב בשלוה בעולם הזה, נזדווג לו שטנו שלâò÷ ,æ יוסףãô ,â וישב יעקב וגו' הה\"ד לא שלותי ולא שקטתי ולאנחתי ויבוא רוגז, אמר יעקב לא שלותי מעשו ולאשקטתי מלבן ולא נחתי מדינה, ויבא רוגז בא עלירוגזו של יוסף æãô ,ã בארץ מגורי אביו מאי מגורי אביו מגיורי אביווכו' מצינו באברהם שהיה מגייר את האנשיםושרה מגיירת את הנשים יעקב גייר גיורים ביצחקלא שמענו, והיכן שמענו וכו' ÷âòãô ,æ ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם, מה אמרוכו' חשודים הם בניך על אבר מן החי èô÷ ,áëãô ,ç וישנאו אותו וגו' לכו וראו מפעלות אלקים וגו'וכתיב בתריה הפך ים ליבשה וגו', למה וישנאואותו בשביל שיקרע לפניהם את הים פסים פסî÷ ,âé÷ ,ãô ,àë יםãô ,é המלוך תמלוך עלינו וגו', שאמרו בלשון כפול,שיעמיד מלכים גם לעתיד î ,çîãô ,àé יעקב אבינו היה סבר שתחיית המתים מגעתבימיו, שנאמר הבוא נבוא אני ואמך וגו'להשתחוות לך וגו' ÷àìãô ,âé וישלחהו מעמק חברון וגו', מעצה עמוקה שלאותו צדיק אברהם הקבור בחברון, לקיים מהשנאמר לו כי גר יהיה זרעך וגו' ì÷ ,ìãô ,ãé ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה באוגו', אמר ר' לוי זה עתיד להשיאם לבעלים וכו',והיינו לפי שעתיד לצאת ממנו ירבעם בן נבט,שהוא יסית את ישראל לעבוד הבעלים î÷ ,çãô ,ãé אמרו השבטים בואו ונשסה בו את הכלביםוכו' ÷àòãô ,åè אמר לו הקב\"ה, אתה פתחת תחלה בהצלתנפשות, חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחילהאלא בתחומך הה\"ד את בצר במדבר ãò ,äôãô ,æè וישליכו אותו הבורה, והבור ריק וגו', שני בורותהיו, אחד מלא צרורות ואחד מלא שרפיםועקרבים çìãô ,æé כל מה שעשו השבטים היה על פי תורה ìãô ,èé וישב ראובן אל הבור וגו', והיכן היה וכו', שהיהעסוק בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביובמעשי בלהה áì÷ ,àìãô ,èé חיה רעה אכלתהו וגו', שנצנצה בו רוח הקודשעל אשתו של פוטיפר ÷âî÷ ,èîãô ,èé אמר לו הקב\"ה אתה פתחת בתשובה תחילהוכו' ÷äðäô ,à וירד יהודה וגו', יהודה היה עסוק ליקח לו אשה,והקב\"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיחוכו', קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואלהאחרון æöäô ,à ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו וגו' יהודההיה עסוק ליקח אשה וכו' ויוסף היה עסוק בשקוובתעניתו וכו' ÷áäô ,ç זימן לו שם הקב\"ה מלאך וכו' ויט אליה אלהדרך בעל כרחו שלא בטובתו וכו', èìäô ,áé בא הס\"מ ואיבד הסימנים לגמרי, ובא גבריאלוהביא מה שהמציא הקב\"ה אחרים תחתיהם ÷äåô ,à משל לפרה שהיו מושכין אותה למקולין ולא היתהנמשכת, מה עשו לה, משכו את בנה לפניה והיתהמהלכת אחריו על כרחה שלא בטובתה, כך היהיעקב אבינו ראוי לירד למצרים וכו' ì ,àð÷ ,ìåô ,ä וירא אדוניו כי ה' אתו וגו', שראה עמו שכינהèñæô ,ç ויצא החוצה, קפץ בזכות אבות, היך מה דאתאמר באברהם אבינו ויוצא אותו החוצה וגו' åèæô ,ç לא שמע אליה לשכב אצלה וכו' שלא יהיה עמהבגיהנם לעתיד לבא וכו' æèæô ,ç שמעון איש קטרון אומר, בזכות עצמותיו שליוסף נקרע הים לישראל בזכות ויעזוב בגדו אצלווינס ויצא החוצה ãñèô ,â אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף, ולאפנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר המשקיםזכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים ÷æòèô ,æ כיון שראה שר המשקים את פרעה שהיתה נפשומבקשת לצאת, היה מחשב בדעתו ואומר, אםימות פרעה זה ויעמוד מלך אחר, איני יודע אםמעמידני באמונתי אם לאו, וידבר שר המשקיםוגו', אמר לו שני חטאים יש בידי, אחת שלאâë÷ú ìàåé àîåçðú ùøãî éøáãæ ,ä עבודה זרה חקוקה על לבו של המן áúç ,æ כאשר נתמלא המן אף וחימה על מה שלאהשתחוה מרדכי אליו, ויצא גזירת המן להשמידולהרוג וגו'. עמד מרדכי והתפלל אל ה' ויאמר,גלוי וידוע לפני כסא כבודך אדון העולמים, כי לאמגבהות לב ומרום עין עשיתי, אשר לא השתחויתילהמן, כי אם מיראתך פעלתי זאת àúäáø íéøéùä øéùá ,áë קול דודי הנה זה בא וגו', זה מלך המשיח,בשעה שהוא אומר לישראל וכו' אתם נגאלין,אומרים לו היאך אנו נגאלין, ולא כבר נשבעהקב\"ה שהוא משעבדנו בשבעים אומות, והואמשיבן שתי תשובות וכו' âëæ ,à ביציאת בני אפרים ממצרים לפני הזמן, דרשועליהם שלא האמינו בה' וגו' ובתורתו מאנוללכת וגו', על שעברו על הקץ ועברו עלהשבועה ãðúäáø úåøæ àúçéúôאוי לדור ששופטים את שופטיהם áðúã ,ç אל תלכי ללקוט בשדה אחר, על שם לא יהיהלך אלהים אחרים על פני, וגם לא תעבורי מזה,על שם זה אלי ואנוהו, וכה תדבקין עם נערותי,אלו הצדיקים æñúä ,å בא הכתוב ללמדך, שאם אדם עושה מצוה יעשנהבלבב שלם, שאילו היה ראובן יודע שהקב\"המכתיב עליו למען הציל אותו מידם להשיבו אלאביו, בכתפו היה מוליכו אצל אביו èëä ,å אילו היה ראובן יודע שהקב\"ה מכתיב עליו למעןהציל אותו מידם להשיבו אל אביו בכתפו היהמוליכו אצל אביוàñ÷ ,æð÷ ,ð÷ ,î÷ ,ãì÷ ,çë÷ ,âé÷ ,âòä ,å לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה,ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה, אליהוכותבה ומלך המשיח והקב\"ה חותם עלידיהם ÷ãìä ,áé וירדת הגורן זכותי ירד עמך åìæ ,áé לשעבר היו מקלסין על הגאולה שנאמר זה אליואנוהו, ועכשיו על התמורה שנאמר וימירו אתכבודם וגו' åìúàé ,æ וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורהלקיים כל דבר åìúäáø äëéàà ,á עשרים וארבע פלטיות היו בירושלים, וכל פלטיהופלטיה עשרין וארבעה מבואות, וכל מבוי ומבויעשרין וארבעה שווקים וכו' וכל חצר וחצר היתהמוציאה עם כפלים כיוצאי מצרים áöùàèåæ äëéàà בביאת המשיח משה רבינו יהיה אז עמנו åîúäáø úìä÷à ,à עושים סעודה ושמחה לגמרה של תורה èøà ,æé כל הנחלים כל התורה שאדם לומד אינה אלאבלב, והים איננו מלא והלב איננו מלא לא הנפששבעה לעולם שנא' וגם הנפש לא תמלא îùä ,ç אוהב מצות לא ישבע מן המצות, ואם אין לו מצוהקבועה לדורות מה הנייה לו, שהרי משה כמהמצות וצדקות עשה, ויש לו מצוה קבועה לדורותדכתיב אז יבדיל משה שלש ערים וגו' äòàîåçðú ùøãîééç äøù ä ;אברהם תיקן תפלת הבוקר וכו' יצחק תיקןתפלת מנחה וכו' יעקב תקן תפלת הערב וכו', ומה ראולתקן ג' תפלות כדי שיהא אדם מוסיף בתפלתו, ולאבתפלה בלבד אלא אף בתורה וכו', ולא בתורה בלבד אלאאף בבנים וכו' שנאמר ויוסף אברהם וכו' ãîøàöéå é ;כל זמן שהיה אברהם דבוק ללוט לא היה הקדושברוך הוא נגלה עליו, כיון שפירש ממנו נגלה עליו ãéøáùéå á ;אמרו השבטים, נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנוליעקב אבינו, ואמר להם יהודה, ראובן אינו כאן ואיןהחרם מתקיים אלא בעשרה, מה עשו, שתפו להקב\"הבאותו החרם àîáùéå ã ;ויוסף הורד מצרימה, זהו שאמר הכתוב לכו חזומפעלות אלקים נורא עלילה על בני אדם, אמר רבי יהושעבן קרחה אף הנוראות שאתה מביא עלינו, בעלילה את
ìàåé éîìùåøé ãåîìú éøáã æè÷úãéîúáì .איזה חכם הרואה את הנולד ãñùíéð÷ô\"â î\"å זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתןניתוספת עליהן çîøäãðì :הולד במעי אמו מלמדין אותו כל התורה כולה וכו',ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו וכו' ומהוהשבועה שמשביעין אותו, תהי צדיק ואל תהי רשעוכו' èñúïéö÷åòô\"â éî\"á לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלאהשלום äðøäáø õøà êøãô\"â בן עזאי אומר כל הנותן ד' דברים כנגד עיניו ועללבו, שוב אינו חוטא לעולם, מאין הוא בא ולאן הואהולך ומי הוא דיינו ומה עתיד להיות וכו' ÷áöàúôñåúá\"éä ã\"ô úåëøáאמר רבן גמליאל לרבי עקיבא, מה לך שאתה מכניסראשך בין המחלוקת, ואמר לו רבי עקיבא, למדתנורבינו אחרי רבים להטות, ואע\"פ שאתה אומר כך,חבירך אומרים כך, והלכה כדברי המרובים ÷áëã\"éä ã\"ô úåëøáוהלא דרכן של ערביים להיות נושאין אלא עורותריח רע ועטרן, אלא שנתנו את הצדיק ההוא ביןדברים החביבין, והדברים קל וחומר, ומה אם בשעתכעסן של צדיקים מרחמין עליהן, בשעת הרחמים עלאחת כמה וכמה åôéîìùåøé ãåîìúúåëøá ô\"ä ä\"à ;חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחתומתפללין שעה ושוהין שעה אחת לאחר תפילתן, אימתיעוסקין בתורה אימתי עוסקין במלאכתן, על ידי שהיוחסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן וברכה נתנהàöø ,ãø במלאכתןúåëøá ô\"å ä\"à ;מאן דאמר המוציא וכו' סובר שכוונתהברכה הוא על העתיד ומאן דאמר שמברכים מוציא וגו'והכוונה על העבר, היינו על מה שהיה לפני חטא אדםהראשון ÷éäàô ô\"à ä\"à ;אין לך דבר העומד בפני התשובה ÷äðâö÷ עליו שבת אימת הארץ עם; à\"î ã\"ô éàîãíéàìë ô\"è ä\"â ;רבי הוה ענוון סגין, והוה אמר, כלמה דיימר לי בר נשא אנא עביד, חוץ ממה שעשו זקניבתירה לזקני, דשרון גרמון משניאותיה ומנוניה ÷èéäìøò ô\"à ä\"â ;דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה åèøçì הסכנה בשעת מקטרג השטן; å\"ä á\"ô úáùäðø טוב בדבר לסיים; æ\"ä â\"ô äìéâîäâéâç ô\"à ä\"æ ;לא ויתר הקב\"ה על עון ביטול תורה äîøäâéâç ô\"á ä\"à ;טוב אחרית דבר מראשיתו דריש ליה ר\"מלאדם שהוליד בנים בילדותו ומתו ובזקנותו הולידונתקיימו ואמר לו אלישע, ר\"ע רבך לא כך דרש אלא טובאחרית דבר שהוא טוב מראשיתו וכו' áìøäâéâç ô\"á ä\"à ;אמו של אלישע כשהיתה מעוברת בוהיתה עוברת על בתי עכו\"ם והריחה מאותו המין והיהאותו הריח מפעפע בגופה כאירסה של חכינה âìøäèåñ î\"æ ò\"à ;יצאה בת קול ואמרה שרבי אליעזר ראוילרוח הקודש âîäèåñ ô\"æ ä\"ã :וכי יש תורה נופלת וכו', אמר רבי אסיבשם רבי תנחום בר חייא, למד ולימד ושמר ועשה, והיהספק בידו להחזיק ולא החזיק, הרי זה בכלל ארור èòúäèåñ ô\"â ä\"ã ;מוטב ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשיםèôøäèåñ ô\"æ ä\"æ ;הרבה חללים נפלו באותו יום שהחניפולאגריפס åñúàîú מעני לא ציבור; æ\"ä â\"ô ïéèéâèî כבודו זה אדם של רצונו; æ\"ä à\"ô ïéùåãé÷ïéøãäðñ ô\"ã ä\"á ;אמר רבי ינאי אילו ניתנה התורה חתוכהלא היתה לרגל עמידה וכו', אמר משה לפניו, רבונו של עולםהודיעני היאך היא ההלכה, אמר לו אחרי רבים להטות, רבוהמזכין זכו, רבו המחייבין חייבו, כדי שתהא התורה נדרשתמ\"ט פנים טמא ומ\"ט פנים טהור וכו' îø ,çðùìàåé íéðåù íéùøãî éøáã ãë÷úמביאן וכו', וכן היה וכו' ביוסף, דכתיב ויוסף הורדמצרימה, אל תקרי הורד, אלא הוריד את אביו והשבטיםæô ,àð ,áë למצריםáùéå ã ;בשביל כתונת פסים גרם לכל השבטים לירדלמצרים ÷ìùâéå àé ;אברהם אבינו היה מלמד לבניו תורה וכו' æøùâéå àé ;עם בניו ויוצאי חלציו היה אברהם אבינו מלמדתורה בעצמו àéøúåîù æë ;בשעה שאמר הקב\"ה למשה שילך בשליחותואצל פרעה וכו', אמר משה, עד שלא עמדתי, היה אהרןאחי מתנבא להם במצרים שמונים שנה וכו', ועכשיו אנינכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר, לכך לא היה רוצהלילך ÷èéäåöú â ;אמר רבי חנינא סגן הכהנים, אני הייתי משמשבבית המקדש ומעשה נסים היה במנורה, משהיו מדליקיןאותה מראש השנה, לא היתה מתכבה עד שנה אחרתוכו' çîùàùú åë ;כיון שירד משה וקרב אל המחנה וראה את העגלפרח אות הכתב מעליהם וכו' æéøàùú èë ;הראה לו הקב\"ה מחצב של סנפירינון בתוךאהלו ופסל ממנו, ואמר פסל לך הפסולת שלך çôùàùú àì ;ציווי מלאכת המשכן נאמרה לישראל ממחרתיום הכפורים ברדתו מן ההר עם הלוחות השניותãôùéå÷àø â ;משה ברח מן השררה, לסוף הוציאם ממצריםוקרע להם את הים וכו', ואמר מכאן ואילך מה ישלי לעשות, עמד וישב, אמר לו הקב\"ה חייך יש לימלאכה גדולה מכל מה שעשית, יש לך ללמד לישראלטומאה וטהרה להזהירן היאך יהיו מקריבין בני קרבןלפני èéúéøçà è ;כשהעמיד יהושע את החמה, אמרה לו, אני קשישממך, אמר יהושע וכי אומר עבד זקן לאדון קטן, אניקשיש ממך, שהרי נשתעבדת לזקני יוסף ÷îçá÷éúå à ;אם בחקותי וגו' זהו שאמר הכתוב אם חרוציםימיו מספר חדשיו אתך חקיו עשית ולא יעבור וגו', אמרהקב\"ה וכו' אדם הראשון אלמלי למד את התורה לא היהמת, לפיכך כתיב אם בחקתי תלכו וגו' àùçá÷éú â ;אם בחקותי תלכו זהו שאמר הכתוב חכמותבחוץ תרונה ברחובות תתן קולה, שאל רבי שמואל ברנחמני את רבי יונתן ברבי אלעזר שהיה עומד בשוק, אמרלו שנה לי פרק אחד, אמר לו לך לבית הלמוד ואני אשנהלך שם כו' âîúàùð àé ;שבעה דברים קדמו לעולם וכו' ואחד מהםהתורה ÷æèç÷ú é ;כל הדורות הקודמים יבוא עם מלך המשיח ñò÷á á ;לא יהא אדם יושב ושוקל מצותיה של תורהורואה אי זו מצוה שכרה מרובה ועושה אותה, למה,נעו מעגלותיה לא תדע, מטולטלין הן שבילי תורהוכו' ÷èðò÷á àé ;על מה שברן על שפרח הכתב מעליהם ולפיכךשברן וכו' æéøäàø àé ;אין טוב אלא תורה áñøåðéæàä ã ;ה' פניו אליך וגו', אדם עושה תשובה נושא לופנים, יכול לכל ת\"ל אליך ולא לאומה מעכו\"ם ÷â÷ ,äðïùé àîåçðúéðéîù ãé ;עתיד החזיר ליטהר ÷èöíéðåù íéùøãîàúìéëîàá æ ;'כשהיה המצרי בביתו של ישראל נהרג, ובכורישראל שהיה בביתו של מצרי נמלט áñàá é\"á ;וילכו ויעשו בני ישראל וגו', וכי כבר עשו והלאמראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם, מעלהעליהם הכתוב כאלו עשו äùàá é\"â ;וה' נתן את חן העם הזה בעיני מצרים וגו' רוחהקדש שרתה עליהם, והוא אומר השאילני כליך המונחבמקום פלוני והוא מוציא ונותן לו וכו' èðøàá é\"ã ;וגם ערב רב עלה אתם וגו'. מאה ועשרים רבואדברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר מאתים וארבעיםרבוא, רבי נתן אומר מאתים וששים רבוא áöù ,äúçìùá é\"ã ë\"á ;זמן לו ליוסף הקב\"ה שקים מלאיםבשמים וכל ריחנין טובים, שלא ימות מריח הגמליםומריח העטרן. אמרו לו, למדתנו רבינו שעל זכות יוסףהיה וכו', למדני רבינו, השותה מים לצמאו כיצד הואמברך äôäøéùä à ;'עוברין שבמעי אמם אמרו שירה áñ
æé÷ú ìàåé äáø ùøãî éøáãïéøãäðñ ô\"è ä\"æ ;בקשו חכמים לנדותו לפנחס, אילולאשקפצה רוח הקודש ואמרה והיתה לו ולזרעו אחריו בריתכהונת עולם àéïéøãäðñ ô\"é ä\"á ;שאין לך שעה קשה כאותו שעה שנאמרואנכי הסתר אסתיר פני וגו' äìúúåéøåä ô\"â ä\"ä ;אתם נצבים היום כולכם וגו' ראשיכםזקניכם וגו', וכתיב ויאסף יהושע וגו' ויקרא לכל זקניישראל ולראשיו וגו', משה הקדים ראשים לזקניםיהושע הקדים זקנים לראשים וכו' ãñøäáø ùøãîäáø úéùàøáà ,à כל המאורעות שיארע לבני ישראל בכל הדורות,הכל כבר רמוז בתוה\"ק èéà ,â הכל מודים שלא נבראו המלאכים ביום ראשוןכדי שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו שלרקיע וגבריאל בצפונו וכו' èéøâ ,ç לא נבראו המלאכים ביום הראשון, שלא תאמריש שותף ח\"ו להקב\"ה במעשה בראשית àðä ,ä תנאי התנה הקב\"ה עם הים שיקרע בפני ישראלæè÷ç ,ä בשעה שבא הקב\"ה לבראות את אדם הראשוןנעשו מלאכי השרת כיתים כיתים וחבורותחבורות, מהם אומרים אל יברא ומהם אומריםיברא וכו', מה עשה הקב\"ה נטל אמת והשליכולארץ וכו', תעלה אמת מן הארץ הדא הוא דכתיבאמת מארץ תצמח äðùç ,ä רבי הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכיהשרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עםאלו, בראו הקב\"ה, אמר להן מה אתם מדיינין,כבר נעשה אדם åðùåè ,æ מאן דאמר המוציא וכו' סובר שכוונת הברכההוא על העתיד ומאן דאמר שמברכים מוציא וגו'והכוונה על העבר, היינו על מה שהיה לפני חטאאדם הראשון ÷éåë ,à אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו'זה נח וכו', כי אם בתורת ה' חפצו אלו שבעמצות שנצטווה, ובתורתו יהגה יומם ולילהשהגה דבר מתוך דבר, אמר מה טעם ריבההקב\"ה בטהורים יותר מטמאים, לא שהוא רוצהלהקריב מהן קרבן, מיד ויקח מכל הבהמההטהורה וגו' ÷äô ,îøåë ,ä כל פרצה שאין בהם מגדולי הדור אינה פרצהäîúì ,à אלה תולדות נח וגו' הדא הוא דכתיב הפוך רשעיםואינם ובית צדיקים יעמוד, הפוך רשעים ואינם זהדור המבול ובית צדיקים יעמוד זה נח ÷çôàì ,ä ימותו ולא בחכמה וגו' בלא חכמת התורה, מבקרלערב יכתו מבלי משים וגו', אין משים אלא דיניןהיך מה דאת אמר ואלה המשפטים אשר תשיםוגו' ÷æöãì ,è ויבן נח מזבח לה', ויבן כתיב, נתבונן, אמר מפנימה צווני הקב\"ה וריבה בטהורים יותר מןהטמאים, אלא להקריב מהן קרבן מיד ויקח מכלהבהמה הטהורה וגו' ÷èô ,øçì ,æ וימצאו בקעה וגו', רבי יהודה אומר התכנסו כלעובדי כוכבים לראות אי זה בקעה מחזקת להםובסוף מצאו, ורבי נחמיה אמר וימצאו אם ללציםהוא יליץ וגו' èñùçì ,âé תרח היה עובד עבודה זרה ואברהם אבינו עמדושיבר הצלמים שלו äëøèì ,á אמר הקב\"ה לאברהם טלטל עצמך ממקוםלמקום ושמך מתגדל בעולם áëøèì ,æ לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר אצא ויהיומחללין בי שם שמים ואומרים, הניח אביו והלךלו לעת זקנתו, אמר ליה הקב\"ה לך אני פוטרךמכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אבואם, ולא עוד אלא שאני מקדים מיתתו ליציאתךבתחלה וימת תרח בחרן ואח\"כ ויאמר ה' אלàìø ,âéø אברםèì ,è אמר רבי לוי שני פעמים כתיב לך לך, בנסיוןהראשון לך לך מארצך וגו' ובנסיון העקידה ולךלך אל ארץ המוריה וגו', ואין אנו יודעים אי זהäë÷ú ìàåé íéðåù íéùøãî éøáãäøéùä â ;'ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים áñäøéùä é ;'כאשר יצאו ממצרים לקחו עמהם תופים לומרבהם השירה ÷æîùãçá á ;'רבי אליעזר אומר זה ברית שבת, ורבי עקיבאאומר זה ברית מילה ועבודה זרה ôùùãçá æ 'á ;'משקבלת עליך וכו' הריני לך לדיין כי לאינקה ãðíéàåìéî å ;'ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וגו',אמר להם משה לישראל, אותו יצר הרע העבירו מלבבכםותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקוםוכו' èñùéøôñêúåìòäá é\"à ;הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב אלאשנכמרו רחמיו באותו שעה וכו' âð÷ ,æé÷ ,àë ,çòúò÷á é\"â ;רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למודאגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב\"ה ומדבק בדרכיוçìøäàø á ;'כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה çöùäàø æ ;כשם שאני הענקתי לך במצרים שנאמר וינצלו אתמצרים, אף אתה הענק תעניק לו ãñäëøá å ;'ואל ימות לעולם הבא שלא יזכר לו מעשהבלהה ãìäëøá è\"æ ;אשר עשה משה לעיני כל ישראל זה קריעת יםסוף áñíéðäë úøåúéðéîù ;ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וגו',אמר להם משה לישראל, אותו יצר הרע העבירו מלבבכםותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקוםוכו' èñùéøçà ç ;'לא היה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותרמן המצריים וכו', והמקום שישבו בו ישראל התעיבומעשיהם יותר מכולם וכו', וישיבתם של ישראל גרמהלהם לכל המעשים הללו ñúøäá ã ;'וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית, אין לי אלאבשישית, בחמישית וברביעית בשלישית ובשניה מניןמשנה לחבירתה, תלמוד לומר בשנה áôøåçá÷éúå à ;'אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתםאותם, הלומד לעשות לא הלומד שלא לעשות, שהלומדשלא לעשות נוח לו שלא נברא âùéúáø àú÷éñôåè ,æ ;הים טען שלא הגיע עדיין זמן יציאתם ממצרים ÷ëëô\"à ;כאשר ביקש הקב\"ה ליתן התורה הלך תחילה אצלבני עשו ובני ישמעאל, ולא רצו לקבל התורה בשבילשנאמר בה לא תרצח ולא תנאף וגו' ÷æöîô\"â ;היניקה בנים שרה וגו' היו אומות העולם מביאיםאת בניהם אצל שרה שתניק אותם וכו' וכל גריםהמתגיירים בעולם וכל יראי שמים שיש בעולם, מן אותםשינקו מן חלב של שרה æøàèåæ àú÷éñôô 'çð ;הדגים אשר בים לא פגמו אז, כמו שאר המיניןשהיו ביבשה, על כן לא נגזרה גזירה עליהם âöíéìäú ùøãîè ;'מליבא לפומא לא גליא ëé\"è ;תורת ה' תמימה וגו' עדות ה' נאמנה וגו', אימתי היאתמימה בשעה שהיא יוצאה מפי תמים, עדות ה' נאמנהבשעה שהיא יוצאה מפי נאמן æìú÷é\"â ;אמר משה לפרעה, אין אנו יוצאין מכאן עד שתאמרהרי אתם ברשותכם, הרי אתם בני חורין ãñ÷é\"ã ;הים ראה וינוס, מה ראה, ארונו של יוסף ראהî÷ ,ãñ÷\"ë ;רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום זה עשו השונאשלום åú÷ì\"å ;למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידיך. יכול יהאיושב ובטל תלמוד לומר, אשר תעשה ÷æòéìùî è\"çåù ùøãîà 'é\"â ;כל הגליות המה לעונש על חטא המכירה ÷áäáø åäéìà éáã àðúô\"à ;דרך ארץ קדמה לתורה ÷æöô\"ä ;מכיון שבא יעקב מבית לבן ונמכר יוסף, היה בוכהומתאבל עליו עשרים ושתים שנה וכו', וכי על יוסף היהבוכה, אלא אמר שמא נתחייבתי על שנשאתי שתי אחיות,או שמא נהניתי מממונו של לבן ושל שכם, ובטלה הבריתשכרת לי הקב\"ה ÷äñô\"ä ;ואברהם זקן בא בימים וגו' לא בימיו של אברהםהכתוב מדבר אלא בימים של עולם הבא ãðø
ìàåé éìáá ãåîìú éøáã ãé÷úô\"ã éî\"æ יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולםהזה יותר מכל חיי העולם הבא çøô\"ã î\"ë אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד למה הואדומה, לדיו כתובה על נייר חדש, והלומד זקןלמה הוא דומה, לדיו כתובה על נייר מחוקâìø ,áìøô\"ä éî\"ã ארבע מדות בהולכי בית המדרש הולך ואינועושה, שכר הליכה בידו. עושה ואינו הולך,שכר מעשה בידו. הולך ועושה, חסיד. לא הולךולא עושה, רשע áùô\"ä éî\"ç משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלויבו æéùô\"ä î\"ë יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וקל כנשרורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביךשבשמים, הוא היה אומר עז פנים לגיהנם,ובשת פנים לגן עדן åîø ,æöøô\"ä ëî\"á בן בג בג אומר, הפך בה והפך בה דכולה בה,ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאיןלך מדה טובה הימנה äîø ,àòø ,èéùô\"å î\"á רבי מאיר אומר כל הלומד תורה לשמה זוכהלדברים הרבה èîøô\"å î\"â דוד המלך אף שלא למד וכו' אלא פרק אחד,קראו רבו אלופו ומיודעו äøòô\"å î\"ã כך הוא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו'וחיי צער תחיה וכו' ÷æôô\"å î\"é איני דר אלא במקום תורה çñøæë÷ ברא לכבודו הנברא כל á\"éî å\"ôúåéøåäá .עדת ישראל אלו סנהדרין שישגו להורות באחת מכלהכריתות שבתורה שהוא מותר, ועשו הציבור עלפיהם, אז מביאים הסנהדרין פר העלם דבר שלציבור ëúã .אם הורו בית דין לעקור את כל הגוף, אמרו אין נדהבתורה אין שבת בתורה וכו' הרי אלו פטורין כו' איןבית דין חייבין, עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודיןבו ëúã :אם הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו, ואמר להןטועין אתם וכו', הרי אלו פטורים מפר העלם דבר שלציבור, וכל יחיד שעשה מביא חטאת לעצמו ëúé :לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלאלשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה ÷ãöáé .תיבו אקילקלי דמתא מחסיא ולא תיבו אפדניæñø ,åðø דפומבדיתאâé :מאן אחרים רבי מאיר çøâé :קנסו לרבי מאיר ולרבי נתן דלא נימרו שמעתאמשמייהו, ואסיקו לרבי מאיר אחרים ולרבי נתן ישאומרים וכו' áìøíéçáæáð .קרא לפעמים דבר הרשות מה שבאמת יש בו מצוה,אלא שנקרא רשות, לפי שלעומת דבר שבחובה הואנקרא רשות åî÷æè .העביר נח כל הבעלי חי לפני התיבה וכל שהתיבהîø ,çô÷ ,äô÷ טהור קולטתו÷æè .כשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולםועד סופו, וכל מלכי עובדי כוכבים אחזתן רעדהבהיכליהן וכו', נתקבצו כולם אצל בלעם הרשעואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו וכו', אמרלהם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזהאצלו תתקע\"ד דורות קודם שנברא העולם, וביקשליתנה לבניו æòúúåçðîä .זאת תהיה תורת המצורע, תהיה בהווייתה תהא àòøäì .אפשר אותו צדיק ראה וכו' ולא מיחה בו וכו' âîäî .אמר רבי יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה, רבינאאמר כהנים איצטריך ליה, ס\"ד אמינא הואיל ואשתרימליקה לגבייהו תשתרי נמי נבילה וטרפה קמ\"ל âîúèö :שאל בן דמה וכו' את רבי ישמעאל, כגון אני שלמדתיכל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית, קרא עליוהמקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגיתבו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היוםולא מן הלילה, ולמוד בה חכמת יונית äîø÷é .מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה וגו' כלהעוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה וכו' æëù÷é .ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכלמקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה וכו' אלותלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלהאני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי, ומנחהטהורה זה הלומד תורה בטהרה וכו' æëùìàåé íéðåù íéùøãî éøáã åë÷úô\"è ;במי הקב\"ה מושיע את ישראל מבין העכו\"ם, בבניםשהם משכימים ומעריבין לבית הכנסת ולבית המדרש כו',ומה נשתנה זבולון ונפתלי מכל השבטים שבאת תשועהגדולה לישראל על ידן וכו' ÷çë÷ ,çðéô\"æ ;כיון שאמרו ישראל כל אשר דבר ה' נעשה ונשמעמיד אמר הקב\"ה למשה שיאמר לישראל שיעשו לוåèú ,ãôù משכןà\"ç éðåòîù èå÷ìéæîø÷ ð ;ביקשו להרגו, ובא מלאך ופזרן בארבע פנות הביתוכו' ÷áñæîø÷ àî ;למדתך תורה דרך ארץ שכשהאדם עושה מצוהיהא עושה אותה בלב שמח. שאילו היה יודע ראובןשהקב\"ה כותב אחריו וישמע ראובן ויצילהו מידם,בכתפיו היה טוענו ומוליכו אצל אביו äôæîø÷ åî ;אנשי הבית הבחינו אחר כך שפניה רעים, וכאשרשאלו אותה וסיפרה להם כל המאורע, אמרו לה אין לךתקנה אלא אמור לבעליך כך וכך, ויחבשנו בבית האסוריןוכו' åèæîø÷ åî ;בא הקב\"ה בדמות אביו וכו' æèæîø÷ åî ;היה קורא ושונה בבית פוטיפר כל מה שלמדואביו èñæîø åëø ;אמר הקב\"ה אם מכניס אני את ישראל בדרךפשוטה, מיד הם מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ובטליןמן התורה, אלא הרי אני מקיפן במדבר ארבעים שנהכדי שיאכלו את המן ושותין מי באר והתורה נבללתäìù ,ãöø בגופןæîø ãìø ;השר של ים טען הללו עובדי עבודה זרה ÷ëæîø åôø ;לא יהיה לך אלהים אחרים למה נאמר, לפישנאמר אנכי ה' אלהיך וגו', משל למלך בשר ודם שנכנסלמדינה, אמרו לו עבדיו גזור עליהם גזרות, אמר להםלכשיקבלו מלכותי אגזור עליהן גזירות וכו', כך אמרהקב\"ה לישראל אנכי ה' אלהיך וגו' אני הוא שקבלתםמלכותי עליכם במצרים כו' úæîø æòù ;ואתה תצוה וגו', רבי יהודה בן בתירה אומר,אין צווי בכל מקום אלא זירוז וכו'. רבי שמעון בן יוחאיאומר, אין צווי בכל מקום אלא חסרון כיס âôùæîø çòù ;אמר הקב\"ה לישראל בעולם הזה הייתם זקוקיםלאורו של בית המקדש, אבל לעולם הבא, בזכות של אותוהנר, אביא לכם מלך המשיח ãôùæîø çú ;ויקהל משה וכו' אמר הקב\"ה עשה לך קהלותגדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כדי שילמדוממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ללמדולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר ãúæîø æéú ;לצני הדור היו מתלוצצים אחר משה לומר אפשרשהשכינה שורה על מעשה ידיו של משה וכו' כיון שאמרלו הקב\"ה להקים את המשכן, התחיל שוחק עליהם,ותשחק ליום אחרון äôùæîø æëú ;משה ברח מן השררה, לסוף הוציאם ממצריםוקרע להם את הים וכו', ואמר מכאן ואילך מה יש לילעשות, עמד וישב, אמר לו הקב\"ה חייך יש לי מלאכהגדולה מכל מה שעשית, יש לך ללמד לישראל טומאהוטהרה להזהירן היאך יהיו מקריבין בני קרבן לפני èéúæîø àìú ;ויקרא אל משה וגו' אלעזר בן דהבאי אומריכול היה מדבר עמו לצורך עצמו, תלמוד לומר לאמר,לצורך ישראל היה מדבר עמו ולא היה מדבר עמו לצורךעצמו èéúæîø òøú ;אם בחקותי תלכו וגו', חוקים שחקקתי בהם אתהשמים ואת הארץ וכו' åöøæîø äòøú ;לא מאסתים בימי כשדים, שהעמדתי להםדניאל חנניה מישאל ועזריה, ולא געלתים בימי המן,שהעמדתי להם מרדכי ואסתר, לכלותם בימי יונים,שהעמדתי להם שמעון הצדיק ÷âñæîø ãôøú ;בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו בהםאוה\"ע על מה ראו אלו להתקרב יותר מכל יותר מכלהאומות, מיד סתם הקב\"ה את פיהם ואמר להם, הביאולי ספר יוחסין כשם שבני מביאין וכו' æëùæîø áîùú ;בתחילה נתקבצו אצל משה לשלוח המרגליםולא רצה ואמר להם כבר הבטיחנו ה', ואמרו לו כי העמיםיודעים בנו שאנו באים לירש אותם והם מטמינים אתממונם, וכשיגיעו ישראל לא ימצאו כלום וכו', כיון ששמעמשה כך נלכד בידם ãìùæîø èðùú ;התפלל משה רבינו שרבי אליעזר יצאמחלציו âîæîø ãúú ;משל לאדם שאמר לחברו מכור לי את חמורךזה, אמר לו הן, נותנו אתה לי לנסיון, אמר לו הן וכו'כיון שראה שאין מעכבו כלום אמר לו בוא קח את מעותיווכו' ãìùæîø úú÷î ;אתם נצבים היום כולכם וגו' כל איש ישראל,על ידי מעמד זה שהיו כולם באגודה אחת נעשה להםקיום ãìù
åè÷ú ìàåé éìáá ãåîìú éøáãïéìåçã :אף בית תבשילו של אחאב התנהג בכשרות åñúä .לולי שמומר לעבודה זרה שחיטתו נבילה, היה גםיהושפט המלך רשאי לאכול בשר אצל אחאב åñúçé .אמר רב הונא האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכםמשמתינן ליה, ורבא אמר מעברינן ליה וכו', ולאפליגי כאן בשנמצאת סכינו יפה כאן בשלא נמצאתסכינו יפה áéúë :מחלוקת אי יש יש שחיטה לעוף מן התורה öãë .כל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שניםשוב אינו רואה äøæë :בהמה שנבראת מן היבשה, הכשרה בשני סימנים,דגים שנבראו מן המים, הכשירן בולא כלום, עוףשנברא מן הרקק, הכשרו בסימן אחד èôæë :אם את כל דגי הים יאסף להם וגו' באסיפה בעלמאסגי להו öæë :לפי דעה אחת, שבאמת נבראו העופות רק מן המים,וכמו שמשמע בלשון הפסוק ויאמר אלהים ישרצוהמים שרץ נפש חיה ועוף יעופף אלמא ממיאאיברו öâî .פריך על רבי יוסי ברבי יהודה שאמר ניקבה המרהטריפה, והלא נאמר באיוב ישפוך לארץ מררתי וגו',ועדיין איוב קיים, אמר להם אין מזכירין מעשה נסיםוכו' çèð .סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה וסימני העוףלא נאמרו, אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמאוכו' àîøáñ :תרנגולתא דאגמא אסירא, חזיוה דדרסה ואכלהוכו' ÷çöäñ .נחלקו בזרזיר אם הוא טמא או טהור àîøàö .צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כךלמה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל åðøçö :הקשו על אומרו זהו היתר הבא מכלל איסור, זהולמעוטי מאי àéú÷ä .קרא לפעמים דבר הרשות מה שבאמת יש בו מצוה,אלא שנקרא רשות, לפי שלעומת דבר שבחובה הואנקרא רשות åî÷è :כל מה דאסר לן רחמנא, שרי לן רחמנא כותיה ãìø÷åè :דבי רבי ישמעאל תנא, נאמר לא תבשל גדי בחלבאמו ג' פעמים, אחד לאיסור אכילה, אחד לאיסורהנאה ואחד לאיסור בשול äñø÷æë .פומבדיתאה לוייך אשני אושפיזך çñø÷âì .כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבןלמרקוליס ãôøúåøåëáã .משה רבינו מנה לבד את בני גרשון, ואף אהרן הכהןלא השתתף עמו בזה àòúä :אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמותשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה שלמצרים äöùå .אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסיהפרסה, יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה ואיאתה אוכלו, ואיזה זה טהור שנולד מן הטמא וכו'רבי שמעון אומר גמל גמל שני פעמים, אחד גמלהנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה äñøàì :רבי אידי סרסיה דרב ששת הוה שמעה מיניה, אזלאמרה בי מדרשא ולא אמרה משמיה áìøïéëøòé :משחרב בית המקדש הוכשרו כל הארצות לומרשירה ááé :בי\"ד שנים של כיבוש וחילוק לא התחייבו עדייןבשמיטה, ושוב אחר כך עבר עוד שש שניםהראשונים שזרעו ובצרו, ואז היה שנת השמיטההראשונה ãöøæè .נגעים באים על לשון הרע ÷åèæè :מה נשתנה מצורע שאמרה תורה בדד ישב וגו', אלאהוא הבדיל בין איש לאשתו וכו' לפיכך אמרה תורהבדד ישב ÷åèäøåîúâ .כל לא תעשה שבתורה עשה בו מעשה לוקה, לאעשה בו מעשה פטור, חוץ מנשבע ומימר וכו'שאע\"פ שלא עשה מעשה חייב èöùúåúéøëå :כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית åòáë :אין גזירה שוה למחצה áîùæë÷ú ìàåé íéðåù íéùøãî éøáãá\"ç éðåòîù èå÷ìéæîø÷ èë ;כל ישראל נקראים על שם יוסף, כיון שהואפירנסם וכילכלם בימי הרעב ÷àîæîø èø ;באת אלי להזכיר את עוני וגו', אמרה, טרם בואךאצלי הייתי נחשבת לצדיקת בערך הרשעים, אבל כשבאתאצלי הנה בערכך כרשעה אחשב æðùæîø àöù ;בביאת המשיח משה רבינו יהיה אז עמנוåîúæîø ú÷ì ;אמר לו הקב\"ה לראובן וכו' אתה פתחתבתשובה תחלה, חייך שבן בנך הושע פותח בתשובהשנאמר שובה ישראל ãòæîø ú÷æè ;וישב ראובן אל הבור וגו', אמר לו הקב\"ה אתהבקשת למחזרא ברא חביבא לאבוי, חייך שבן בנך מחזיר אתישראל לאביהם שבשמים, ואי זה, זה הושע âò÷ ,ã÷ ,ðæîø ãøú ;על הפסוק ויאמר בועז למי הנערה הזאת וגו',וכי דרכו של בועז לשאול בנערה וכו', ומתרץ, דבר חכמהראה בה, שתי שבלים לקטה שלש לא לקטה וכו', דברצניעות ראה בה וכו' ÷ëæîø èéúú ;נגד אבותם עשה פלא וגו' שנטל הקב\"ה רגליושל יעקב אבינו והעמידם על הים, ואמר לו ראה נסיםשאני עושה לבניך åìæîø úú÷ç ;איוב, אלולי לא קרא תגר כשבאו עליו יסורין,כשם שאומרים עכשיו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהייעקב כך היו אומרים אלהי איוב וכו' èæîø ãëøúú ;כשהפורענות באה אין מרגיש בה אלאיעקב וכו', וכשהטובה באה אין מרגיש בה אלא יעקבäìøæòéìà éáøã é÷øôøô ÷áë ;הנפילים היו בארץ וגו', זהו עוזא ועזאל שהיושרי מעלה וירדו לארץ וקלקלו בעצמם áñùøô ÷ãë ;קרא הקב\"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסאמלכותו, ואמר להם הקב\"ה באו ונרדה ונבלל את שבעיםגוים ואת שבעים לשונות וכו' וירד הקב\"ה ושבעיםהמלאכים הסובבים את כסא כבודו, ובלבל לשונםלשבעים גוים ולשבעים לשון èðúøô ÷äë ;משל לאדם שהוא נכנס לבית המרקחים וחנונישל בושם שאע\"פ שלא לקח וכו' אבל ריח טוב לקח וקלטוכו' åøøô ÷èë ;לא נשארו כל הגרים הללו של אברהם אבינו ביןמחנה ישראל בדורות הבאים âøøô ÷æì ;אמר לו יעקב לעשו לך מארץ וכו', ולקח עשואת נשיו ואת בניו ואת כל אשר לו והלך אל ארץ וכו',ואז ישב יעקב בטח ושאנן ושלו בארץ כנען ובארץמולדתו ובארץ מגורי אביו שנאמר וישב יעקב בארץמגורי אביו ãôøô ÷àî ;כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב\"ה בהר סיניזכו להיות כמלאכי השרת ולא משלו בהם כנים ולא ראוטפת דם קרי בחייהם, ובמותם לא שלטה בהם רמהותולעה, אשריהם בעולם הזה ואשריהם בעולם הבאçñùøô ÷æî ;העונש החמור אצל בני אפרים לפי שיצאו מןהגלות לפני הזמן âëøô ÷çî ;כאשר באו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשוהאותות לעיניהם, הלכו אצל סרח בת אשר, אמרו לה, באאדם אחד אצלנו ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להםאין באותות האלו ממש, אמרו לה, והרי אמר פקוד יפקודאלהים אתכם, אמרה להם, הוא האיש העתיד לגאול אתישראל ממצרים, שכן שמעתי מאבא כו'/ æîéúáø úåìëéä é÷øôô\"ä ;עמדה מדת הדין לפני הקב\"ה, ואמרה לפניו, רבונושל עולם, כתבת בתורתך וגונב איש ומכרו וגו' ובניישראל שגנבו את יוסף אחיהם ומכרוהו, מה בא עליהםכו' ÷èëäàéìô ùøãîוה' ברך את אברהם בכל, זה אליעזר הנאמר בו המושלבכל אשר לו, מכאן אמרו חכמים אל יפטור אדם מחבירואלא מתוך דבר הלכה ìø ,ãîøהים ראה וינוס, מה ראה ברייתא דרבי ישמעאל ראהî÷ ,äñøבשעה שאמר הקב\"ה למשה הן קרבו ימיך למות, אמריחי ראובן ואל ימות ì ,âðמה בצע וגו' אם נהרוג את אחינו האיך נברךä÷ ,ñ המוציאהילד איננו ואני אנה אני בא ממעשה בלההçð÷ ,ð÷ ,çë÷ ,ä÷ ,äô ,æì ,èëהים ראה וינוס, מה ראה, ישראל באים ורכוש מצריםבידם ãñ
ìàåé éìáá ãåîìú éøáã áé÷úâö :וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום èöøåö .וירדף עד דן וגו', אמר רבי יוחנן כיון שבא אותוצדיק עד דן, תשש כחו, ראה בני בניו שעתידיןלעבוד עבודה זרה בדן, שנאמר בירבעם וישם אתהאחד בבית אל ואת האחד נתן בדן ãøæö .אין בן דוד בא וכו' עד שתכלה פרוטה מן הכיס áòúæö .דור שבן דוד בא בו חכמת סופרים תסרח וכו'והאמת נעדרת וכו' åðùæö .בעיקבתא דמשיחא יראי חטא ימאסו וסר מרעמשתולל על הבריות áñù ,ãöùçö .זכו אחישנה לא זכו בעתה æòçö .אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראלãðúèö :היכי דמי אפיקורס וכו' כגון הני דאמרי מאי אהנילן רבנן, מעולם לא שרו לן עורבא ולא אסרו לןäðú ,áëú יונה÷á :אחאב היה מוכן ליתן למלך ארם את כל ביתוואוצרותיו, ואולם מסר נפשו שלא ליתן לו את הספרתורה åñú÷â :במנשה העמיד צלם בהיכל וכו' âö÷ã .מפני מה לא מנו את אמון, ומשני, מפני כבודו שליאשיהו, ופריך מנשה נמי לא נמני מפני כבודו שלחזקיהו, ומשני, ברא מזכי אבא, אבא לא מזכי בראæè÷ä :לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלאלשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה ÷ãö÷å .אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר וישב אינו אלאלשון צער ãô÷å :תורתו של דואג היתה מן השפה ולחוץ æòø÷æ .ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים,ואין ראש אלא עבודה זרה åòø÷ç :דירתן של עופות טהורים עם הצדיקים çì ,æðø ,áëú÷ç :נח היה מוכיח את אנשי דור המבול ואמר להםדברים שהם קשים כלפידים וכו' áø÷é .המורד במלכות בית דוד כחולק על השכינה î÷âé .אמר אחאב לאליהו כתיב וסרתם ועבדתם וגו' וכתיבוחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו', וההוא גבראאוקים ליה עבודת כוכבים על כל תלם ותלם ולאשביק ליה מיטרא åðúåëîä .אין העדים נעשים זוממין עד שיזימו את עצמן וכו',שיאמרו להם היאך אתם מעידין וכו' הלא אתםהייתם עמנו אותו היום במקום פלוני וכו' àîä :צריך שיהיו שניהם זוממין, ואם נמצא אחד מהןקרוב או פסול עדותן בטלה àîæ .בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכלעיר ועיר, ובחוץ לארץ אתה מושיב בכל פלך ופלךואי אתה מושיב בכל עיר ועיר àöùè :שלש ערים הבדיל משה בעבר הירדן, וכנגדן הבדיליהושע בארץ כנען, ומכוונות היו כמין שתי שורותשבכרם, חברון ביהודה כנגד בצר במדבר äòé .אוהב כסף לא ישבע כסף וגו' זה משה רבינו שהיהיודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עדשלא נבחרו שלש בארץ כנען, ואמר מצוה שבאהלידי אקיימנה ãòé .מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה מפנישהוא פתח בהצלה תחלה שנאמר וישמע ראובןàñ÷ ,äô ,ãò מידם ויצילהוé .תלמיד שגלה מגלין רבו עמו וכו' מכאן שלא ישנהאדם לתלמיד שאינו הגון וכו' çôé :כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו',במה הכתוב מדבר, בשני בני אדם שהרגו את הנפש,אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד וכו', הקב\"המזמינן לפונדק אחד äò ,çôàé .קללת חכם אפילו על תנאי היא באה âôùáé .שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות טועהשאינה קולטת אלא בצר, והוא גולה לבצרה, טועהשאינה קולטת אלא שוגג, והוא מזיד היה, טועהשאינה קולטת אלא אדם, והוא מלאך çòâé :חייבי כריתות אם עשו תשובה בית דין של מעלהמוחלין להם, חייבי מיתות בית דין אם עשו תשובה,אין בית דין של מטה מוחלין להם, ÷âðâë :הופיע רוח הקודש בבית דינו של שם וכו' דכתיבויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, מנא ידע, דלמא כיהיכי דאזל איהו לגבה אזל נמי אינש אחרינא לגבה,יצאת בת קול ואמרה, ממני יצאו כבושים ÷äìàåé íéîåâøú éøáã çë÷úíéîåâøúñåì÷ðåà íåâøúúéùàøá áé ,ä ;וית נפשתא דשעבידו לאורייתא èøúéùàøá æì ,â ;כי בן זקונים הוא לו וגו', ארי בר חכיםהוא ליה ÷áë÷ ,áðúéùàøá æì ,åë ;מה ממון מתהני לנא ארי נקטול יתאחונא äñéå÷àø âë ,âî ;ארי במטלת עננין אותיבית וכו' àëùíéøáã èë ,çé :בדיל לאוספא חטאי שלותא על זדנותאôúïúðåé íåâøúúéùàøá æë ,æî ;ויתיב ישראל בארעא דמצרים ובנו להוןבתי מדרשין וכו' âñøúéùàøá çì ,äë ;כאשר לא מצאה מתחילה הסימנים, תלתעינהא לשמי מרומא וכן אמרת, בבעו ברחמין מן קדמךה', עני יתי בהדא שעתא אננקי, ואנהר עייני, ואשכח תלתסהדי, ואנא מקיימא לך מן חרציי תלתא קדישייא,דמקדשין שמך ונחתין לאתון נורא בבקעת דורא ÷åúåîù ãé ,â ;דיימר פרעה לדתן ולאבירם בני ישראלדמשתיירין במצרים åøáãîá àë ,áé ;האנא גזר ליה ית קימי שלםואעבדיניה מלאך קיים וייחי לעלמא למבשרא גאולתאבסוף יומיא áé ,äòùøáãîá äë ,áé ;י\"ב נסים נעשו לפנחס באותו שעה וכו'נס קדמאי דהוה ליה למפרש יתהון ולא פירש. נס תניןדאסתתם פומהון ולא צווחין וכו', נס תליתאי דכווןברומחא וברזינון כחדא וכו' àéùåã÷ä øäåæ'à ÷ìçæ :זה השער לה' זה יראה, דאי לא ייעול בהאי תרעאלא ייעול לעלמין, למלכא עלאה דאיהי עלאה וטמירוגניז, ועביד ליה תרעין אלין על אלין ולסוף כלתרעין עבד תרעא חד וכו', אמר כל מאן דבעי למיעללגבאי תרעא דא יהא קדמאה לגבאי, מאן דיעולבהאי תרעא יעול וכו' æèøàé :בראשית ברא אלקים וגו' זה ראשית חכמה יראת ה'èéøåò :שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה וגו', כמהתקיפין לבייהו דחייביא, דחמאן שבילי ואורחידאורייתא ולא מסתכלן בהו, ולבייהו תקיפין דלאמהדרין בתיובתא לגבי מריהון, ואקרון אבירי לבהרחוקים מצדקה, דמתרחקי מאורייתא ãéø ,äëøæò :מה כתיב, ללכת ארצה כנען, דרעותא דלהון הוהלמיהך תמן, מכאן אוליפנא, כל מאן דאתערלאתדכאה מסייעין ליה, תא חזי דהכי הוא, דכיוןדכתיב ללכת ארצה כנען, מיד ויאמר ה' אל אברםלך לך, ועד דאיהו לא אתער בקדמיתא לא כתיב לךלך וכו' áéø ,ëøæò :ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואועד חרן וכו', דכיון דחמא תרח דאברהם בריהאשתזיב מגו נורא אתהדר למעבד רעותיה דאברהם,ובגין כך ויצאו אתם, תרח ולוט âéø÷èë .ואברהם זקן בימים וגו', תא חזי אברהם אתקריבלגביה ותיאובתיה דיליה הוה כל יומוי בהאי, ולאאתקריב אברהם ביומא חד או בזמנא חדא, אלאעובדוי קריבו ליה בכל יומוי מדרגא לדרגא עדדאסתלק בדרגוי כד הוה סיב וכו' äìø ,ðø÷æì :עשרין שנין אשתהי יצחק עם אתתיה ולא אולידת,עד דצלי צלותיה, בגין דקב\"ה אתרעי בצלותהוןדצדיקיא, בשעתא דבעאן קמיה צלותהון על מהדאצטריכו ÷âî÷ô .וישב יעקב בארץ מגורי אביו, מאי מגורי אביו, כמהדאת אמר מגור מסביב, דכל יומוי הוה דחיל והוהâò÷ ,âô בדחילו÷ãô .דבעיין אלין בני יעקב לשלטאה עלוי עד לא יחותלמצרים, דאילו הוא יחות למצרים ואינון לא שלטוביה בקדמיתא, יכלי מצראי לשלטאה לעלמין עלייהודישראל, ואתקיימא ביה ביוסף דאזדבן לעבדאואינון שלטו עלוי כו' ÷àî
âé÷ú ìàåé éìáá ãåîìú éøáãâë :תרי\"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני, מאי קראה תורהצוה לנו משה, כלומר מנין תור\"ה úúåòåáùèì .אם הוא חטא משפחתו מה חטאה, לומר לך אין לךמשפחה שיש בו מוכס שאין כולה מוכסין, ושיש בהלסטים שאין כולה לסטים, מפני שמחפים עליו åðèì .כל המחפה על עוברי עבירה הוא דומה להם åðäøæ äãåáòá :הקב\"ה רצה ליתן התורה לאומות, ודרשו מפסוקוזרח משעיר למו הופיע מהר פארן æëùä .אמר ריש לקיש, בואו ונחזיק טובה לאבותינושאלמלא הן לא חטאו, אנו וכו' כמי שלא באנולעולם æòä .כשאמר הקב\"ה מי יתן והיה לבבם זה להם ליראהאותי וגו', אמר להן משה לישראל, כפויי טובה וכו'היה לכם לומר תן אתה וכו' ÷æèå .נח היה תמים בדרכיו áøè .תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם, שניאלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימותהמשיח וכו', שני אלפים תורה מאימת, אי נימאממתן תורה עד השתא ליכא כולי האי וכו' אלאמואת הנפש אשר עשו בחרן וכו' âø ,äëøãé :גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקיהויין, ואנן חמשה תנן וכו' æðèé .בתחילה נקראת התורה על שמו של הקב\"ה, ולבסוףנקראת על שמו æëúäë .וזרעו יהיה מלא הגוים שעתיד יהושע לצאת ממנושכל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמידהחמה וכו' âðåë :המינין וכו' מורידין ולא מעלין äîèì :אין לוקחין יין וכו' גבינה בסוריא אלא מן המומחהãôøäð .האיכא בית עבודת כוכבים באתרין, דכי מצטריךעלמא למטרא, מתחזי להו בחלמא ואמר להו שחטולי גברא ואייתי מטרא, שחטו לה גברא ואתי מטראוכו' בא לטמא פותחין לו çàò :בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה æðøúåáàô\"à î\"à משה קבל תורה מסיני וכו' ונביאים מסרוהלאנשי כנסת הגדולה, הם אמרו שלשה דבריםוכו' והעמידו תלמידים הרבה וכו' âôøãôú לרשע תתחבר ואל æ\"î à\"ôô\"à éî\"á אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום אוהבאת הבריות ומקרבן לתורה áöô\"á î\"á רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר,יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהםמשכחת עון ÷èô ,äîùô\"á î\"á כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה ÷àöô\"á î\"á יפה שעה אחת בעולם הבא יותר מכל חייהעולם הזה áôùô\"á î\"á וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשםשמים, שזכות אבותם מסייעתן וכו' æñù ,âôùô\"á î\"á כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וכו',וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשםשמים, שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם עומדתלעד çìúçî÷ 'וכו בעצמך תאמין אל ã\"î á\"ôáôø ,âö÷ ,áö÷ חטא ירא בור אין ä\"î á\"ôæöø למד הביישן לא ä\"î á\"ôô\"á éî\"á כל מעשיך יהיו לשם שמים æñùô\"á î\"ë הפועלים עצלים ובעל הבית דוחק èéùçéø חטא ירא בור אין ä\"î â\"ôô\"â î\"å עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויהביניהם æòøæöù 'וכו משלו לו תן æ\"î â\"ôô\"â î\"è כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתומתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאואין חכמתו מתקיימת ÷áö ,áôøåèú מצוה גוררת מצוה á\"î ã\"ôô\"ã éî\"à רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כנסיה שהיא לשםשמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים איןסופה להתקיים çñùô\"ã éî\"â הוי זהיר וכו' ששגגת תלמיד עולה זדון ãëøèë÷ú ìàåé 'ñåúå é\"ùø éøáã÷äô .על מה שאמר ראובן השליכו אותו אל הבור וגו'למען הציל אותו מידם וגו', שלכאורה איזה הצלההיה להשליכו אל בור שיש שם נחשים ועקרבים,ותירצו שרצה להציל אותו מידי בעלי בחירה ãìú÷äô :כיון דיתמסר בידא דשנאוי, זעירין אינון דיכליןלאשתזבא, ובגין כך אמר למען הציל אותו מידםâñ÷ ,ð÷ ,ãì÷ ,çë÷ ,ãé÷ ,ãô ,áò ,ñ ,çì ,èë 'וכוàø :לא עביד קוב\"ה ניסא למגנא åôúàéø :וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בהויפרו וירבו מאד, ויאחזו בה, אחסנת עלמין âñøáëø :היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץכשדים על נהר כבר וגו', והא תנינן, דשכינתא לאשריא אלא בארעא דישראל, אמאי הכא שכינתא,אלא על נהר כבר כתיב åö'á ÷ìççò :בשעת מתן תורה פקד ה' את כל עמו, וראה דכלהוןבני מהימנותא בני קשוט, אין בהם אחד שנולדבפסול, ולכך נתן להם התורה הקדושה âé ,çôâö :זכאה מאן דעביד פקודא דמאריה אף על גב דלאמכוון כדקא יאות åèø÷ë .משה רבינו הוא הגואל אשר גאל את אבותינו, הואיגאל אותנו וישיב בנים לגבולם, דכתיב מ'ה ש'היהה'וא שיהיה, ראשי תיבות 'משה' ÷çì÷ ,åî÷áö .ויקח מידם וגו' קרא מתרעם ואמר ויקח מידם וכו'גבר נביאה גבר חכים לא ידע לאסתמרא, דאלו נטילמארעא כל חרשין דעלמא לא הוו יכלין לאצלחא,אבל במה אצלחו בעובדא דא, בגין דויקח מידם,ולא מארעא àö÷äö .מאת כל איש אשר ידבנו לבו, לאכללא כלא וכו',ובגין דהוו אינון ערב רב בגווייהו, אתמר מאת כלאיש אשר ידבנו לבו, לאכללא לון בינייהו דישראלוכו'. לבתר סטא זינא לזיניה, ואתו אינון ערב רבועבדו ית עגלא וכו' ãôù ,äú'â ÷ìç÷â :אמר רבי אבא, כתיב בסוכות תשבו שבעת ימים,לבתר ישבו בסוכות, בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו,אלא קדמאה לאושפיזי, תניינא לבני עלמא áîù÷â :הסוכה נקרא צילא דמהימנותא áîùèòø .וחושך על פני תהום וגו' גלותא רביעאה, תהום רבהוכו', ואתקרי בור, דנפל שמה שור וכו' והבור ריקוכו', ריק בלא תורה, אבל נחשים ועקרבים יש בו,ודא גלותא רביעאה, דור דרשעים, מלא נחשיםועקרבים, רמאים כנחשים, ועקרבים, דעקרין מילידרבנן ודיינין לשקרא ÷åìàôø :רחמנא לבא בעי åèøùãç øäåæúéùàøáבראשית ברא אלקים וגו' זה ראשית חכמה יראת ה'èéøç .הגאולה מגלות האחרון הזה תלוי בזכות משה ãôù.æ íìòðä ùøãîבאותו השעה בכה רבי עקיבא וכו' אמר לו וכו' ווילדור שיהיו יתומים בלי אב, בלי חכם מורה ולאתלמיד הוגה. וימים יבואו שכל הדור יהיו חצופים ועזיפנים, ותשתכח תורה ואין דורש ואין מבקש ãöù.ë íìòðä ùøãîחנוך שהיה צדיק והדור כולם חייבין, וראה הקב\"השאם יניחהו ילמוד ממעשיהם, ולכן סלקו קודם זמנומן העולם קודם שיבאיש ריחו âöùøäåæ éðå÷éúèñ ïå÷úאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא çëú'ñåúå é\"ùøú\"äò é\"ùøúéùàøá à ,ä ;לא נבראו המלאכים ביום הראשון,שלא תאמר יש שותף ח\"ו להקב\"ה במעשה בראשיתàðúéùàøá à ,àé ;רצה הקב\"ה שיהיה גם טעם עצו ופריושוה ÷éúéùàøá à ,áë ;הדגים בשביל שצדין ואוכלים מהם עלכן הוזקקו לברכה ÷èô
ìàåé éìáá ãåîìú éøáã é÷ú÷èé .מה שהחרש מוציא במעצד הרי אלו שלו, ובכשילשל בעל הבית, ואם היה עושה אצל בעל הבית, אףהנסורת של בעל הבית áéù÷èé :מסתתי אבנים, אין בהם משום גזל, מפסגי אילנות,מפסגי גפנים, מנקפי היגי, מנכשי זרעים, ועודריירקות, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהם יש בהןמשום גזל, אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלושלו וכו' äðø÷èé :מחלוקת נסורת נגר ובעל הבית, במעצד הרי אלושלו ובכשיל הרי אלו של בעל הבית åðø÷èé :מפסגי אילנות מפסגי גפנים וכו' בזמן שבעל הביתמקפיד עליהם יש בהן משום גזל אין בעל הביתמקפיד עליהן הרי אלו שלו וכו' áéùàòéöî àááá .שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומראני מצאתיה וכו' זה ישבע וכו' וזה ישבע וכו'ויחלוקו åðøá .שנים אוחזין בטלית וכו' זה אומר אני מצאתיה וזהאומר אני מצאתיה זה אומר כולה שלי וכו' רישאבמציאה וסיפא במקח וממכר וכו' áñøá .שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומראני מצאתיה, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולהשלי, זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבעשאין לו בה פחות מחציה ויחלוקו áéùâ .במנה שלישי יהא מונח עד שיבא אליהו âñøæ .שנים אדוקים בטלית זה נוטל וכו' וזה נוטל וכו'בשבועה áñøãë .מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא,חזיא לההוא בר בי רב דמשי ידיה ונגיב בגלימאדחבריה, אמר היינו האי דלא איכפת ליה אממונאדחבריה כפתיה ואודי èñøæî .כמאן כתבינן האידנא במנא דכשר למקניא ביה וכו',ביה, רב פפא אמר למעוטי מטבע æëúèð :תנורו של עכנאי שנחלקו רבי אליעזר הגדול וחכמים,שבאותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובותשבעולם ולא קיבלו הימנו, אמר להם אם הלכהכמותי חרוב זה יוכיח, נעקר חרוב ממקומו וכו', עמדרבי יהושע על רגליו, ואמר לא בשמים היא וכו' איןאנו משגיחין בבת קול áî÷ ,âëèð :באותו היום, כל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר,נשרף, ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליונחשול לטבעו, אמר כמדומה לי שאין זה אלאבשביל רבי אליעזר בן הורקנוס ãîäò :ואלו עוברין בלא תעשה, המלוה והלוה והערבוהעדים, וחכמים אומרים אף הסופר, עוברים משוםלא תתן ומשום אל תקח מאתו, ומשום לא תהיה לוכנושה, ומשום לא תשימון עליו נשך וכו' ÷æöäô :על מה אבדה הארץ וגו', דבר זה נשאל לחכמיםולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקב\"ה בעצמו,דכתיב ויאמר ה' על עזבם את תורתי ולא שמעובקולי ולא הלכו בה וגו', ופריך כו' שאין מברכיןבתורה תחלה àëúäô :אמר רב חמא מאי דכתיב בלב נבון תנוח חכמהובקרב כסילים תודע, בלב נבון תנוח חכמה זהתלמיד חכם בן תלמיד חכם, ובקרב כסילים תודע,זה תלמיד חכם בן עם הארץ, אמר עולא, היינודאמרי אינשי אסתירא בלגינא קיש קיש קריא áòúåô :כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו, עשההקב\"ה לבניו בעצמו, וכל מה שעשה אברהם על ידישליח, עשה הקב\"ה לבניו על ידי שליח áôçô :חרבו חנויות וכו' עוד שלשה שנים קודם ירושלים,מפני שהעמידו דבריהם על דברי תורה àëúàøúá àáááé .מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאיםוניתנה לחכמים וכו' תדע דאמר גברא רבה מילתאומתאמרא משמיה דרבי עקיבא בר יוסף כוותיה åøåè .ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ ומגין עלדורו כעץ éåè :איוב חסיד גדול היה, וגדול הנאמר באיוב ממהשנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב כי יראאלקים אתה, ואילו באיוב כתיב איש תם וישר יראאלקים וסר מרע èåè :חסיד היה באומות העולם, ואיוב שמו, ולא באלעולם אלא כדי לקבל שכרו, הביא הקב\"ה עליויסורים התחיל מחרף ומגדף, כפל לו הקב\"ה שכרובעולם הזה כדי לטרדו מן העולם הבא èæè .גדול צערו של שטן יותר משל איוב, משל לעבדשאמר לו רבו שבור חבית ושמור את יינה çæè .הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות áð ,âðúìàåé 'ñåúå é\"ùø éøáã ì÷úúéùàøá å ,ë ;מהעוף למינהו, אותן שדבקו במיניהם ולאהשחיתו דרכם, ומאליהם באו וכל שהתיבה קולטתו הכניסîø ,çô÷ בהúéùàøá æ ,á ;מכל הבהמה הטהורה העתידה להיותטהורה לישראל, למדנו שלמד נח תורה ÷äô÷ ,çô ,èìøúéùàøá àé ,à ;ודברים אחדים שבאו בעצה אחת ואמרולא כל הימנו שיבור לו את העליונים נעלה לרקיע ונעשהעמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם çñùúéùàøá àé ,áì ;וימת תרח בחרן לאחר שיצא אברם מחרןובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים שנה וכו' ולמההקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם, שלאיהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבודאביו שהניחו זקן והלך לו לפיכך קראו הכתוב מת,שהרשעים אף בחייהם קרוים מתים âéøúéùàøá áé ,à ;לא גילה לו הארץ מיד וכו' לתת לו שכרעל כל דיבור âøúéùàøá áé ,á ;אל הארץ אשר אראך לא גלה לו הארץמיד וכו' çëøúéùàøá âé ,ä ;ההולך את אברם מי גרם שהיה לו זאת,הליכתו עם אברם ãéøúéùàøá âé ,ãé ;אחרי הפרד לוט שכל זמן שהרשע עמוהיה הדבור פורש ממנו ãéøúéùàøá ãé ,à ;המלך אמרפל שהיה אחד מהארבעהמלכים שלחמו עם סדום היה נמרוד, ונקרא אמרפל עלמה שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש àñúéùàøá åè ,ä ;ויוצא אותו החוצה וגו', שאמר לו צאמאצטגנינות שלך, שראית במזלות שאינך עתיד להעמידבן, אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן æé ,éøúéùàøá åè ,àé ;וירד העיט על הפגרים הוא רמז שיבאדוד בן ישי לכלות את האומות, ואין מניחים אותן מןהשמים לכלותם לפני זמנם עד שיבוא מלך המשיח çñúéùàøá åè ,åè ;אל אבותיך למדך שעשה תרח תשובה âéøúéùàøá àë ,ç ;ויעש אברהם משתה גדול וגו' שהיו גדוליהדור מסובים שם ãéúúéùàøá áë ,âé ;אחר, אחרי שאמר לו המלאך אל תשלחידך, ראהו כשהוא נאחז ÷åöúéùàøá âë ,à ;לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר לךוכו' בת ק' כבת כ' לחטא וכו' ובת כ' כבת ז' וכו' ìøúéùàøá âë ,à ;שני חיי שרה בא ללמד שכולן שויןלטובה ìøúéùàøá ãë ,èì ;אין ארור מדבק בברוך éúúéùàøá æë ,î ;תריד, לשון צער וכו', כלומר כשיעברוישראל על התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער עלהברכות שנטל, ופרקת עלו וגו' ÷ãòúéùàøá ì ,çì ;המים היו נעשין זרע במעיהם ולא היוצריכות לזכר öúéùàøá áì ,ä ;אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביךשברכני וכו' שהרי לא נתקיימה בי ÷ãòúéùàøá áì ,àé ;נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמתשעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתיבחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו ÷ãéúéùàøá âì ,á ;ואת לאה וילדיה אחרונים וגו' בשבילשאחרון אחרון חביב åòúéùàøá âì ,ãé ;עד אשר אבא אל אדוני שעירה זה יהיהבימי המשיח ÷àúéùàøá äì ,ç ;ותמת דבורה מינקת רבקה וגו', מה עניןדבורה בבית יעקב, אלא לפי שאמרה רבקה ליעקבושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארםלצאת משם ומתה בדרך ÷äñúéùàøá åì ,å ;אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביךשברכני וכו', אבא אמר לי מטל השמים ומשמני הארץוגו', זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ וכו' öúéùàøá æì ,á ;לפי שהיה מגיד לאביו שהיו אוכלין אברמן החי ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים וחשודיםעל העריות, לכן בשלשתן לקה ÷áúéùàøá æì ,á ;אלה תולדות יעקב, אלה של תולדות יעקב,אלה ישוביהם וגלגוליהם עד שבאו לכלל יישוב ÷æöúéùàøá æì ,â ;כי בן זקונים הוא לו שהיה זיו אקונין שלודומה לו òúéùàøá æì ,é ;יעקב סתר לו כוונת החלום, באומרו הבואנבוא וגו' והלא אמך כבר מתה וכו' ÷àîúéùàøá æì ,ãé ;וישלחהו מעמק חברון וגו', מעצה עמוקהשל אותו צדיק אברהם הקבור בחברון, לקיים מה שנאמרלו כי גר יהיה זרעך וגו' ì÷ ,ì÷ ,òúéùàøá æì ,çë ;והמדנים מכרו אותו וגו', שנמכר יוסףכמה פעמים ÷èîúéùàøá æì ,èë ;וישב ראובן אל הבור וגו', והיכן היהוכו', בשקו ובתעניתו היה עסוק ÷àìúéùàøá æì ,âì ;אמרו השבטים, נחרים בינינו שלא יגידאחד ממנו ליעקב אבינו, ואמר להם יהודה, ראובן אינו
àé÷ú ìàåé éìáá ãåîìú éøáãæè :איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל וגו', אמררבא מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו, èæè :איצטגנינות גדולה היתה בלבו של אברהם אבינושכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו éøäë :הרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפיןàîù ,çëøãì :האי ארבא האי אומר דידי היא והאי אומר דידי וכו',כל דאלים גבר áñø ,âéù÷èé :נחלקו אם חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב או איןחולקין, והלכתא חולקין והלכתא אין חולקין, ולאקשיא הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליהרביה יקרא âòø÷âë .מאי שנואה, אילימא שנואה ממש וכו' בגנות צדיקיםדבר הכתוב, אלא שראה הקב\"ה ששנואין מעשהעשו בפניה וכו' åî÷âë .מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסףוכו', ראויה היתה בכורה לצאת מרחל אלא שקדמתהלאה ברחמים áð÷ñ :כהנים קפדנים הם åú÷äò :ואמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיניממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן והןכמעיין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמשאת שמעון בן ננס ëù÷äò :ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בניחורין, מעשה ובא לפני רבי ישמעאל ואמר גובהמנכסים בני חורין, אמר לו בן ננס אינו גובה לאמנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין וכו' ëù÷åò .אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אף על פישקילס רבי ישמעאל את בן ננס, הלכה כמותו ëùïéøãäðñá :אין בית דין שקול, כדי שיוכלו להכריע אחר רובהדעות ëúæ .אהרן היה חושש שמא יהרגוהו וזה יהיה חטא חמוריותר מהעגל àéúæ :אשר תשים, אשר תלמדם מיבעי ליה, אלא אלו כליהדיינין וכו' מקל ורצועה ושופרא וסנדלא וכו' ÷æöæé .אין מעמידין בסנהדרין וכו' אלא אנשים חכמיםונבונים מופלגין בחכמת התורה בעלי דיעה מרובהוכו' ëúæé :רבי אמי ורבי אסי דייני דפומבדיתא וכו' רב הונאורב חסדא סבי דפומבדיתא, רב יהודה ורב עינאחריפי דפומבדיתא וכו' çñøçé .שרי אלפים היו שש מאות, ושרי מאות היו ששתאלפים, ושרי חמשים היו י\"ב אלף, ושרי העשרותהיו ששים אלף àöùèé :כל ישראל נקראים על שם יוסף, כיון שהוא פירנסםוכילכלם בימי הרעב ÷àîäë .ההוא טבחא דאישתכח דנפקא טריפתא מתותי ידיה,פסליה רב נחמן ועבריה וכו', אלא מאי תקנתיהכדרב אידי בר אבין, דאמר רב אידי בר אבין החשודעל הטריפות אין לו תקנה עד שילך למקום שאיןמכירין אותו, ויחזיר אבידה בדבר חשוב åôøáì :צדק צדק תרדוף, הלך אחר וכו' רבי יהושע לגולהçñøçì .המתין להם הקב\"ה במנין השנים כחשבון נוטריקוןונושנת\"ם ãñúçì :לא יפה אמרו הראשונים מה אנוש כי תזכרנו וגו'âñùçì :ללמד דרך ארץ שיהיה הגדול נמלך עם הקטן âñùèì .כל בי עשרה שכינתא שריא æòøèì .אין עושים שמיטה רק אחר שש שנים שחרשו וזרעוðùæî .הנהרג בידי עכו\"ם נקרא קדוש, לפי שמוחלים לו כלעונותיו ÷æçñ .בפטירתו של רבי אליעזר קרא עליו רבי עקיבא אביאבי רכב ישראל ופרשיו âîàò :כינוס לצדיקים נאה להם ונאה לעולם, פיזור לצדיקיםרע להם ורע לעולם, כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם,פיזור לרשעים נאה להם ונאה לעולם èòù ,æúãò .עריות הוא ביהרג ואל יעבור èñãò :בן נח אינו רשאי למסור נפשו, דהוי כמאבד עצמולדעת èñåò :המחזיר אבידה לנכרי, עליו הכתוב אומר למען ספותהרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו æèùáô :י\"ב ניסים נעשו לפנחס àéàö :אז ישיר וגו', מכאן לתחיית המתים מן התורה ÷æîàì÷ú ìàåé 'ñåúå é\"ùø éøáãכאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה, מה עשו, שתפולהקב\"ה באותו החרם àîúéùàøá æì ,ãì ;זה לי וגו', לי הן, וסופי ללקות כנגדםò÷ ,âúéùàøá èì ,à ;נסמכה מעשה אשתו של פוטיפר למעשהתמר, לומר לך מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים,שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו,ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה æè ,èñúéùàøá î ,âë ;לא זכר אותו בו ביום וישכחהו לאחר זמןçò÷úéùàøá àî ,áé ;נער, שוטה ואין ראוי לגדולה, עברי,אפילו לשונינו אינו מכיר ÷çòúéùàøá åî ,å ;יעקב אבינו מסר לעשו כל הנכסים שהגיעלידו מבית לבן ושכם, שאמר אין נכסי חוץ לארץ כדאילי ÷çñúéùàøá æî ,çë ;משמת יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבםשל ישראל מצרת השעבוד çøúåîù à ,ä ;ויוסף היה במצרים בא הכתוב להודיעךצדקתו של יוסף שהיה במצרים ועמד בצדקו áöúåîù à ,èé ;כי חיות הנה, שאינם זקוקים למיילדות כמוהחיות åîøúåîù â ,áé ;זה שתצליח בשליחותך, יהיה לך אות עלהבטחה אחרת שאני מבטיחך, שכשתוציאם ממצרים תעבדוןאת האלקים על ההר הזה, שתקבלו התורה עליו åñúåîù å ,æè ;כל זמן שהיה אחד מן השבטים קיים לאנשתעבדו למצרים çøúåîù é ,áë ;בששת ימי מכת החושך חפשו ישראלוראו את כליהם וכשהיו שואלין מהן והיו אומרים איןבידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוניהוא èðøúåîù áé ,âë ;כשהיה המצרי בביתו של ישראל נהרג,ובכור ישראל שהיה בביתו של מצרי נמלט áñúåîù áé ,çë ;וילכו ויעשו בני ישראל, וכי כבר עשו והלאמראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם, מעלהעליהם הכתוב כאלו עשו äùúåîù ãé ,ä ;ויהפך, עכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשבילממונם שהשאילום èðøúåîù åè ,á ;זה אלי ואנוהו שבכבודו נגלה עליהם והיומראין באצבע וכו' áñúåîù çé ,àë ;ואתה תחזה ברוח הקודש שלך וכו', אנשיחיל, הם עשירים שאין צריכין להחניף ולהכיר פניםâëú ,öùúåîù èé ,á ;ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד çñùúåîù áë ,èé ;המכבד והמרבץ וכו' חייב סקילה והואבכלל עובד עבודה זרה åñúúåîù èë ,áî ;יש מרבותינו שלמדו שמעל מזבח הנחשתהיה הקב\"ה מדבר עם משה משהוקם המשכן. ויש אומריםשהיה מעל הכפורת æèúúåîù àì ,çé ;ציווי מלאכת המשכן נאמרה לישראלממחרת יום הכפורים ברדתו מן ההר עם הלוחותהשניות ãôùúåîù âì ,çë ;אפילו מלאכי השרת כשהיו שואלים מקוםשכינה, חבריהם אומרים להם הרי הוא באהלו שלמשה æèúéå÷àø å ,á ;אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות, אמר רבישמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרוןכיס çìúéå÷àø âë ,âî ;כי בסכות הושבתי, ענני כבוד àëùéå÷àø äë ,à ;מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כלהמצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיהופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהןודקדוקיהן מסיני וכו' àôøéå÷àø äë ,á ;שבת לה', כשם שנאמר בשבת בראשית áôøéå÷àø åë ,â ;אם בחקותי תלכו, יכול זה קיום המצות,כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו הרי קיום המצות אמור,הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו, שתהיו עמליםבתורה åöøéå÷àø åë ,ç ;וכי כך הוא החשבון והלא לא היה צריך לומראלא מאה מכם שני אלפים ירדופו, אלא אינו דומה מועטיןהעושין את התורה למרובים העושין את התורה èöøéå÷àø åë ,æé ;ורדו בכם שונאיכם, שאיני מעמיד שונאיםאלא מכם ובכם, שבשעה שאומות העולם עומדים עלישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי וכו' אבל בשעהשאעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניותשלכם וכו' ùøáãîá æ ,èô ;בא זה והכריע ביניהם, משה בא אל אהלמועד ושם שומע את הקול הבא מעל הכפורת æéúøáãîá ç ,å ;קח את הלויים מתוך בני ישראל, הכוונה, קחםàôù למקום שמשים להיות שזכיתם אשריכם, בדברים
ìàåé éìáá ãåîìú éøáã ç÷úçì .לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות, שנאמרפסל לך שני לוחות וגו' פסולתן שלך יהא ñø ,æéùàô .מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת וגו' דברזה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו עדשפירשו הקב\"ה בעצמו דכתיב ויאמר ה' על עזבםאת תורתי וגו' ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה, היינולא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה, ומשני שלאברכו בתורה תחלה ÷öøéæðá .מועיל לשון הכינוי בנדר של נזירות äëùâ .נזיר לא הוי חוטא àðáì :אמר רב יוסף אי הואי התם, הוה אמינא להון האכתיב היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה, זה מקדשראשון ומקדש שני áñúäèåñá .הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין àðâ :להיות עמה לעולם הבא æéé :הני תמניא בני למה, ומשני, שבעה דאסקיה משבעהמדורי גיהנם, ואידך וכו' דאייתיה לעלמא דאתי æèé :היא מוצאת וגו' לאחר שנמצאו סימניה, שבא סמא\"לוריחקן בא גבריאל וקירבן וכו' ÷äé :כיון שהודה ואמר צדקה ממני, יצתה בת קול ואמרה,אתה הצלת תמר ושני בניה מן האור, חייך שאנימציל בזכותך ג' מבניך מן האור, מאן נינהו חנניהמישאל ועזריה ÷äé :למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם וגו', אמררבי יוחנן משעה שנתרחקו סימניה נעשית כיונהאילמת ÷åãé .תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדיםæôùë .לא ילמד אדם את בתו תורה åôøàë .תורה מגינא ומצלא בין בעידנא דעסיק בה וביןבעידנא דלא עסיק בה âìø ,èùàë .כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את המצוה בנרואת התורה באור, את המצוה בנר לומר לך מה נראינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינהאלא לפי שעה, ואת התורה באור לומר לך מה אורמגין לעולם אף תורה מגינה לעולם וכו' æöøáë :לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלאלשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה âùáë :אמר לה ינאי מלכא לדביתיה, אל תתיראי מןהפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועיןשדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשיןáôú ,çú ,âòù כפנחס שכרáì .ויעבר אברם וגו' עד מקום שכם עד אלון מורה,הראהו הקב\"ה הר גריזים והר עיבל ששם קבלוישראל שבועת התורה ãøáì .בהר גרזים והר עיבל, שהביאו את האבנים ובנו אתהמזבח וסדוהו בסיד, וכתבו עליו את כל דבריהתורה בשבעים לשון, שנאמר באר היטב èðúåì :ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו וגו',חד אמר לעשות צרכיו נכנס וכו' אלא שנראה לודמות דיוקנו של אביו וכו' æè ,èñæì :אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתועליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלףושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ôùçì :מנין שאפילו עופות מכירין בצרי עין, שנאמר כי חנםמזורה הרשת בעיני כל בעל כנף æðøçì :וכי על לבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם,אלא לא בא לידינו ופטרנוהו ולא ראינוהו והנחנוהו לאבא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה äîúî .רבי אבהו אימנו רבנן עליה לממנייה ברישא, כיוןדחזיה לר' אבא דמן עכו דנפישי ליה בעלי חובות,אמר להו רבי אבהו איכא רבה èôùàî .אגריפס המלך שעמד וכו' וקרא עומד וכו' וכשהגיעללא תוכל לתת עליך איש נכרי, זלגו עיניו דמעות,אמרו לו אחינו אתה åñúàî :באותה שעה נתחייבו שונאיהן של ישראל כליהשהחניפו לו לאגריפס åñúàî :כל המחניף לרשע אפילו עוברין שבמעי אמו מקלליןאותו çñúæî :משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע, רבו הוי הויבעולם וכו' èñúèî .מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהויכספריא וספריא כחזניא וחזניא כעמא דארעא ועמאדארעא אזלא ודלדלה ñù ,àðúèî .אין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו, ותקנתובברכת כהנים çðúìàåé ñ\"ù ìò é\"ùø éøáã áì÷úøáãîá àé ,æè ;קחם בדברים, אשריכם שנתמניתם פרנסיםעל בניו של מקום àôùøáãîá âé ,á ;אמר הקב\"ה, אני אמרתי להם שהיא טובהוכו', חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגליםלמען לא יירשוה äìùøáãîá ãé ,è ;סר צילם מעליהם, כשרים שבהם מתו זהאיוב שהיה מגין עליהם éøáãîá àë ,åè ;היו אמוריים נחבאים שם וכו' ואמרושכשיכנסו ישראל לתוך הנחל לעבור נצא מן המערותבהרים שלמעלה מהם ונהרגם וכו', כיון שבאו ישראללעבור נזדעזע ההר של ארץ ישראל וכו' ונתקרב לצד הרשל מואב ונכנסו אותן השדים לתוך אותן נקעים והרגוםוכו' âòùøáãîá âì ,äð ;לשכים בעיניכם שהוא יתדות המנקרותעיניכם çòùíéøáã à ,âé ;אם בא לפני מעוטף בטליתו איני יודעמי הוא ומאיזה שבט הוא ואם הגון הוא, אבל אתםמכירין בו שאתם גדלתם אותו לכך נאמר וידועיםלשבטיכם ãôøíéøáã à ,áë ;אותה קריבה של מתן תורה היתה הוגנת,ילדים מכבדים את הזקנים ושלחום לפניהם וזקניםמכבדים את הראשים ללכת לפניהם, אבל כאן ותקרבוןאלי כולכם בערבוביא ילדים דוחפין את הזקנים וזקניםדוחפין את הראשים ãìùíéøáã à ,âë ;משל לאדם שאמר לחברו מכור לי אתחמורך זה, אמר לו הן, נותנו אתה לי לנסיון, אמר לו הןוכו' כיון שראה שאין מעכבו כלום אמר לו בוא קח אתמעותיו וכו' ãìùíéøáã à ,âë ;וייטב בעיני הדבר, בעיני ולא בעיני המקוםãìùíéøáã æ ,áé ;והיה עקב תשמעון, אלו המצות קלות שאדםדש בעקביו àéùíéøáã àé ,âé ;בכל יום ויום יהיה התוה\"ק בעיניךכחדשים ãìøíéøáã àé ,âé ;והיה אם שמוע תשמעו וגו', אם תשמעבישן תשמע בחדש åèúíéøáã âì ,çé ;זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוףימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותןלתוך פיו של יששכר, והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכךהקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולוןהיתה èìúíéøáã ãì ,áé ;ולכל המורא הגדול, זה שבירת הלוחות æèøòùåäé é ,âé ;וזרעו יהיה מלא הגוים שעתיד יהושע לצאתממנו שכל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמידהחמה וכו' âðíéëìî à æé ,çé ;עד שלא באת אלי היו שוקלין מעשייומעשי עירי והייתי ראוי לנס, משבאת לכאן אין צדקתיניכרת åîäéòùé âñ ,à ;אמרו רבותינו שתי טעיות עתיד שר שלשעיר לטעות, כסבור הוא שבצרה היא בצר במדברשהיתה עיר מקלט, וטועה משום שאין קולטת אלא שוגגוהוא הרג את ישראל מזיד çòíéìäú ô ,á ;כל ישראל נקראים על שם יוסף, כיון שהואפירנסם וכילכלם בימי הרעב ÷àîíéìäú÷ èé÷ ,ì ;פתח דבריך יאיר תחילת דבריך במעשהבראשית יהי אור, מבין פתיים משם יבינו הכל ויפתחובדברי תורה èéø÷úìä à ,à ;לכן נקרא קהלת בשביל שאמר כל דבריובהקהל àîù÷úìä à ,æ ;כל הנחלים וגו' והים איננו מלא, לפי שאינןנשארים בתוכו, כי ים אוקיינוס הוא גבוה מכל העולםכולו וכו' והנחלים הולכים במחילות תחת ההריםמאוקיינוס, וחוזרים ונובעים, וזהו אל מקום שהנחליםהולכים הם שבים שם וכו' èìùøéù íéøéùä à ,ç ;אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לךבעקבי הצאן וגו', אם לא תדעי וכו' שחדל לו הרועהמלהנהיג וכו', הסתכלי בפסיעת דרך שהלכו הצאןוהעקבים ניכרים וכו' התבונני בדרכי אבותיך הראשוניםוכו' ולכו בדרכיהם וכו' òñ\"ù ìò é\"ùøúåëøá áë ;.הלכות דרך ארץ, כגון דרכן של תלמידיחכמים שהיא ברייתא, ופרק בן עזאי הנותן ארבעה דבריםאל לבו ÷áöúåëøá ãë ;.זה התולה תפיליו, שהתורה חייו של אדםורמז לך הכתוב שיתלו חייו ãòúJob Name: 51457_YH_DivreiYoel_Meoraot | Sig: 18 A | Date: 11/20/2025 08:27:00 | Color: YellowMagentaCyan Black
è÷ú ìàåé éìáá ãåîìú éøáãèî :לא תתני ענוה דאיכא אנא ÷åëèî :בעקבות משיחא חוצפא יסגא ãöùïéèéâåð .ערק ואזל ואיגייר, ונפק מיניה ר\"מ çøåð .כאשר צרו הרומיים על ירושלים, הוו בהו הנהובריוני, אמרו להו רבנן, ניפוק ונעביד שלמא בהדייהו,לא שבקינהו וכו'. אבא סקרא ריש בריוני דירושלים,בר אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי הוה וכו' áñúåð :טיטוס הרשע, כאשר חזר בדרכו לרומי אחר שהחריבאת בית המקדש, עמד עליו נחשול שבים לטובעו,ואמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין גבורתואלא במים כו' רשע בן רשע וכו' בריה קלה יש ליבעולמי ויתוש שמה וכו', בא יתוש ונכנס בחוטמוונקר במוחו שבע שנים æôåð .ביקש רבי יוחנן בן זכאי מאספסיינוס, תן לי יבנהוחכמיה וכו', וקרי עליה וכו' משיב חכמים אחורודעתם יסכל, דאיבעי למימר ליה לשבקינהו הדאäìù ,åî÷ ,æì÷ ,áì÷ זימנאïéùåãé÷âé .בדור המבול לא נגזרה גזירה על דגים שבים âöæè :יכול שאני מרבה בורח להענקה, תלמוד לומר וכיתשלחנו חפשי מעמך, יצא בורח שאין שלוחומעמך äñàì .מאי דכתיב יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך,מאמר פיך לא נאמר אלא אמרי פיך, בשעה שאמרהקב\"ה אנכי ולא יהיה לך, אמרו אומות העולם לכבודעצמו הוא דורש, כיון שאמר כבד את אביך ואת אמךחזרו והודו למאמרות הראשונות àëø ,áøòàì :איזהו מורא וכו' לא עומד במקומו ולא יושבבמקומו ולא סותר את דבריו וכו' âòøáì :זקן זה שקנה חכמה çîøçì :חדש אסור מן התורה ãìøèì :שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ÷äô ,àù ,æù ,æéùèì :ישב אדם ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושהמצוה çöùî .מחשבה טובה הקב\"ה מצרפה למעשה ÷ç ,åñùî :תלמוד גדול שמביא לידי מעשה ÷äöî :אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה שנאמרפוטר מים ראשית מדון ãîùáî :לתקוני שדרתיך ולא לעוותי èëáî :שלוחו של אדם כמותו ðúáô .האבות שמרו כל התורה עד שלא ניתנה ÷ãòáô .ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והןמתפרנסין שלא בצער וכו', ואני נבראתי לשמש אתקוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותימעשי וקפחתי את פרנסתי ðùàî÷ àááì .האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים וכו' מילידברכות åøì .האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקיןèñø ,æøàî :את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים æîùð .כל האומר הקב\"ה ותרן וכו' אלא מאריך אף וגבהדיליה åðáð .כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמותא ìúãð :צאן ובקר נחשבו לגידולי קרקע לפי שניזונים מןהארץ öñ .כיון שניתן רשות למשחית שוב אינו מבחין בין וכו'èë÷ñ :תנו רבנן, דבר בעיר, אל יהלך אדם באמצע הדרך,מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים áðúáò :כל דין עד זומם חידוש הוא דחידשה תורה, דהא תריותרי נינהו, מאי חזית דציית להני ציית להני àîæö :מטבע של אברהם אבינו בחור מצד זה, וזקן מצדçîø ,äìø זה÷âé :גזל כנעני אסור, אבידתו מותרת וכו', מנין לאבידתהכנעני שהיא מותרת, שנאמר לכל אבדת אחיך לאחיךאתה מחזיר ואי אתה מחזיר לכנעני וכו' æèù÷âé :כאן בגזילו, וכאן בהפקעת הלוואתו æèù÷ãé .נחלקו רבי שמעון ורבנן אם סתם גניבה הוי יאושבעלים או סתם גזילה הוי יאוש בעלים ãéù÷ãé :ישבע כמה הוציא ויטול åðøâì÷ú ìàåé ñ\"ù ìò é\"ùø éøáãúåëøá áì ;:דרך ארץ, אם אומן הוא לאומנתו, אםסוחר הוא לסחורתו, אם איש מלחמה הוא למלחמתוáö÷úáù é ;.חיי עולם הוא תורה, ותפלה הוא צורך חיי שעהשהיא לרפואה לשלום ולמזונות ðøúáù âé ;:שהיו מחבבין את הצרות שנגאלין מהן, והנסחביב עליהן להזכירו לשבחו של הקב\"ה, וכותבין ימי הנסלעשותן יום טוב ãúáù ì ;:אם יעמול בתורה שקדמה לשמש יש יתרוןàîùúáù àì ;.התורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמיםלכך צריך שתקדים לו יראת שמים áøòúáù àì ;.יראת שמים דומה לפתחים חיצונים, שדרך להםנכנסים לפנימיים וכו' åèø ,áøòúáù àì ;:באיזה פתח נכנס לפתוח את הפנימיים åèø ,áøòúáù åð ;.לאו אורח ארעא לקבל עליו מרות אחרים בפניâòø ,áëø המלךïéáåøéò äñ ;.יזיף ופרע, היה קובע לו לשנות כך וכךפרקים ביום, והיה רגיל לעסוק ביום, ופעמים שהיה טרודבמזונותיו ביום, ופורע קביעות עתו בלילה èéùíéçñô ð ;:אינן רואין סימן ברכה, כדאמרן, שאם יתעשרולא יהו עסוקין äòúíéçñô æô ;.בעילם היה בה דניאל וכו' שזכה ללמוד אבללא הרביץ תורה בישראל, אבל בבל גידלה עזרא הסופר,דכתיב ביה הכין לבבו לדרוש את תורת ה' וגו' וגם ללמדבישראל חק ומשפט áéøàîåé çë ;:דולה ומשקה, נוטריקון של דמשק æøàîåé áò ;:התורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמיםוכו' ÷æôàîåé áò ;:ותרעא לדרתיה עבי, דשהתורה אינה אלא שערליכנס בה ליראת שמים לכך צריך שתקדים לו יראתשמים æèøàîåé áò ;:תרתי גיהנם, להיות יגעים ועמלים בתורה בעולםהזה ולא תקיימוה, ותירשו גיהנם במותכם, ובחייכם לאáù ,æèø ,æô÷ בעולמכם נהניתםäëåñ á ;.למען ידעו, עשה סוכה שישיבתה ניכרת לך âëùäëåñ åð ;.המשמרות של כהנים מתחלפות בשבת וכו',הנכנסין חולקין ביניהם בצפון את המגיע לחלקן וכו',והיוצאים חולקים בדרום âëùäëåñ åð ;.חלונות היו בבית החליפות וכו' ששם גונזין אתסכיניהן וכו' וסתמו חלונה של בילגה âëùäëåñ åð ;.עשרים וארבעה טבעות היו בעזרה במקום ביתהמטבחים וכו', ומכניס צואר הבהמה לתוכה וחוזרוהופך פתחה לתוך הרצפה, וטבעת של בילגה קבועהואינה נהפכת כדי שתשתמש בשל אחרים וגנאי הואלה âëùäëåñ åð ;:משל הדיוט הוא מה שהתינוק מדבר בשוק,מאביו או מאמו שמע וכו', אף זו אם לא שמעה מאביהשהיה מבזה את העבודה, לא אמרה כן ãëùúéðòú äë ;.רבי אלעזר בן פדת, היה דחוק ועני éøäìéâî å ;:לאוקמי גירסא, שלא תשתכח ממנו ãøäâéâç â ;:עשה אזניך כאפרכסת, מאחר שכולן לבן לשמיםעשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן, וכשתדע להבחיןאי זה יכשר קבע הלכה כמותו èðùúåîáé å ;.נאמרה שמירה בשבת ונאמרה מורא במקדש,והקישן הכתוב בפסוק אחד âòøúåáåúë äë ;:חזייה לרבי אלעזר בישות, החזיר ריש לקישפניו ונסתכל ברבי אלעזר בעין רעה, שהבין שמפי ר' יוחנןשמע לשון זה, וכשאמר לשון זה לא אמרה בשם רבייוחנן, לפיכך לא קיבלה הימנו מתחילה åìøíéøãð á ;.עיקר נדר דכתיב בתורה, דאמר קרבן שאני אוכללך וכו' או שאני נהנה לך, ואם אמר בלשון אחר בכינוינדר וכו', קונם שאני אוכל לך וכו' שאני נהנה לך, שכינהלקרבן בהני לשונות, נמי מיתסר בהו בנדרים כמו שאסורגבי קרבן äëùäèåñ àë ;.הגיע עמוד השחר, ואף כאן זכה לתורה, ניצלמן החטא ומן היסורין æöøäèåñ æì ;:ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלףושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים הכוונה שכל אחדנעשה ערב על כל אחיו מישראל ôù÷ïéùåãé àì ;.לא הוזקק הכתוב לומר ראש דברך אמת,אלא לפי שהיו מרננים אחר דבריו הראשונים לומר לכבודוהזהיר, ולאחר זמן חזרו והודו כששמעו סוף דבריו, למדושראש דבריו אמת áëø÷ïéùåãé î ;:פוטר מים, אין מים אלא תורה, והפורק עולתורה, ראשית מדון, הוא תחילת דינו ãîùàáá÷ àî áð ;.עביד לנגדא סמותא, שיש לבעל העדר עזחריף ודרך העזים להלך בראש והעדר הולך אחריהם,ולאותו העז המושכת מנקר עיניה, ונכשלת ונופלת בבורותàìú 'וכו אחריה והעדר
ìàåé éìáá ãåîìú éøáã å÷úáð .היצר הרע מניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהםשל ישראל ñúåð .הנכנסין חולקין בצפון והיוצאין בדרום, בילגהלעולם חולקת בדרום, וטבעתה קבועה, וחלונהסתומה âëùåð :מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכהונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים, כשנכנסו יווניםלהיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח,ואמרה, לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן שלישראל וכו', וכששמעו חכמים בדבר קבעו אתטבעתה וסתמו את חלונה וכו' âëùäöéáâ :את שדרכו לימנות שנינו æîùçë :לכם, לכל צרכיכם àø ,ìùúéðòúä :יעקב אבינו לא מת âé÷ ,èîæ .למה נמשלו דברי תורה למים, מה מים יורדיםממקום גבוה למקום נמוך, כך דברי תורה איןמתקיימין אלא במי שדעתו שפילה áîæ .כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המותèôø ,âùæè .מאי הר המוריה, שיצא ממנו הוראה לישראל áéøäë .רבי אלעזר בן פדת הוי דחיקא ליה מילתא טובאוכו' וחזא דהוה יתיב עמו הקב\"ה ואמר ליה וכו'אלעזר בני ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא אפשרדמתילדת בשעתא דמזוני וכו' éøàì .עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים ÷æîäìéâîå :אמר רבי יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתיאל תאמן, לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתיàöø ,øò ,äø ,ãø תאמין ומצאתיå :לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא היא ãøàé .לא מאסתים בימי יוונים, ולא געלתים בימינבוכדנצר, לכלותם בימי המן, להפר בריתי אתם בימיפרסיים, כי אני ה' אלקיהם בימי גוג ומגוג ÷âñâé :ליכא מאן דידע לישנא בישא כהמן, אמר ליה תאניכלינהו, אמר ליה מיסתפינא מאלוקיהן דלא ליעבדבי כדעבד בקמאי, אמר ליה ישנו מן המצות, אמרליה, אית בהו רבנן דאיבעיא עלייהו רחמי, אמר ליהעם אחד הן åðãé .משחרב בית המקדש הוכשרו כל הארצות לומרשירה áæè :גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם, שכל אותןשנים שהיה יעקב אבינו בבית עבר לא נענש שפירשיוסף מאביו עשרים ושתים שנה, כשם שפירש יעקבאבינו מאביו â÷ ,äñæè :ליהודים היתה אורה וגו' אורה זו תורה àéùäë .ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אםליראה וגו', אטו יראה מילתא זוטרתא היא, אין לגבימשה מילתא זוטרתא היא èôúïè÷ ãòåîæè .פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק, מאידרש חמוקי ירכיך כמו חלאים מה ירך בסתר אףדברי תורה בסתר, יצא רבי חייא ושנה לשני בניאחיו בשוק וכו' שמע רבי איקפד וכו' âîúæè :חכמות בחוץ תרונה וגו', כל העוסק בתורה מבפניםתורתו מכרזת עליו מבחוץ וכו' ÷áñäâéâçâ :בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופותאסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללומטהרין וכו', שמא יאמר אדם הואיל והללו מטמאיןוהללו מטהרין היאך אני למד תורה מעתה, תלמודלומר כולם נתנו מרועה אחד, אל אחד נתנן ופרנסאחד אמרן וכו' çðù ,èðùâé .מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספריחזקאל, והיה מבין בחשמל, ויצאה אש מחשמלושרפתו, וביקשו לגנוז ספר יחזקאל æðúâé :האריה הוא אחד מד' פנים במרכבה עליונה øãé .כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב\"ה נברא ממנומלאך אחד èéøãé :ארבעה נכנסו לפרדס, ואלו הן בן עזאי, ובן זומא,אחר, ורבי עקיבא ãìøåè .לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז, אלו דבריתורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז ונוחין לאבדןככלי זכוכית æìø ,áðøåè :אלישע בן אבויה הוא היה אחר, שיצא לתרבותרעה áìøìàåé úåôñåú éøáã ãì÷úàáá àòéöî äô ;:שלא ברכו הכוונה שלא היתה התורהחשובה וחביבה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברךעליה àëúàáá àòéöî äô ;:אסתירא בלגינא קיש קיש קריא, סלעאחד בלגינא מתקשקש ומשמיע קול, ואם היה מלא סלעיםלא היה משמיע קול áòúïéøãäðñ áì ;:לגולה, היינו לפומבדיתא וכו' שעיקר ישיבתבבל שם היתה çñøïéøãäðñ æö ;.משתולל על הבריות, כל העולם אומרין עליושוטה הוא. היינו משתולל לשון שטות, כמו מוליך יועציםשולל åðùäãåáò äøæ å ;.תמים בדרכיו, עניו ושפל רוח áøúåéøåä áé ;.מתא מחסיא הוו תלמידי חכמים ראוייםלהוראה, ותרבות יפה היה בהם, אבל בפומבדיתא לאהוי תרבות מעליא כל כך, וקאמר ליה מוטב לו לדורבאשפה במתא מחסיא מלדור באפדנא בפומבדיתאæñø ,åðøíéçáæ÷ æè .עוז, התורה שהיא מעוזן של ישראל ãôúúåçðî÷ é ;.זה הלומד תורה בטהרה, עליו הוא אומרלשמי, ומנחה טהורה æëùïéìåç áñ ;:ראוה חכמים שדורסת ואוכלת וכו', הךתרנגולתא דאגמא היו מחזיקין בטהורה, ולאחר זמן ראוהשדורסת וכו' ÷çöïéìåç÷ æë ;.בני פומבדיתא גנבים מומחין הם çñøúåøåëá å ;:את הגמל, משמע את הטפל לגמל והיינוחלבו äñøúåôñåúúåëøá æé .ã\"ä äùåòä ;העושה שלא לשמה נוח לו שלאנברא, וא\"ת האמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדםבתורה ובמצות אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה באלשמה וי\"ל דהכא מיירי שאינו לומד אלא לקנתר חביריווהתם מיירי שלומד ע\"מ שיכבדוהו ÷ãö ,âù ,åîùúåëøá æé :ã\"ä éøú ;היה עמוד של אש יורד מן השמים עלבני מתא מחסיא בכלה דאלול ובכלה דאדר àñø ,çñøúáù é :ã\"ä ìâìâúð ;לכאורה בלאו הכי נגזר דכתיבועבדום וענו אותם, ותירצו, שמא לא היה נגזר עליהםעינוי כל כך וכו' áëúáù åð .ã\"ä øîàã ;הוי מורד וכו' שדוד אמר לו לעשותולא רצה לעשות âòøúáù äò .ã\"ä èçåù ;שוחט משום מאי מחייב אשוחטדעלמא קאי וכו' ôúáù æô .ã\"ä äîá ;אף שהסכים הקב\"ה על ידו שפירשמן האשה נתרעמו עליו אהרן ומרים, לפי שאילו לא פירשמדעתו לא היה הקב\"ה מסכים, שבדרך שאדם הולך בהמוליכין אותו וכו' æéøúáù æô .ã\"ä äîå çñô ;אין זה קל וחומר גמור, דאם מומראסור בפסח שהוא קרבן, מכל מקום לא היה לו למנועמליתן להם התורה ולהחזירם בתשובה æèøíéçñô ð ;:כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלאנברא, מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח אתחביריו בהלכה ואינו לומד ע\"מ לעשות âùíéçñô÷ ãé :ã\"ä ãçà ;לעתיד כשיבנה בית המקדש יהיומשה ואהרן עמנו וכו' ÷åîàîåé á .ã\"ä íéîëçå ;אפילו בדבר שאין חוששים וסומכיםעל החזקה, אבל בכהן גדול ביום הכיפורים אשר כפרתכל ישראל תלוי בזה, היו צריכים לחוש אף לדבר כזהåôø ,å÷àîåé åñ ;:מורד במלכות הוה וכו' משום דקאמר ואדונייואב, דקרי ליה ליואב, אדוני, בפני המלך âòøäâéâç åè .ã\"ä åáåù ;טוב אחרית דבר מראשיתו דרישליה ר\"מ לאדם שהוליד בנים בילדותו ומתו ובזקנותוהוליד ונתקיימו ואמר לו אלישע, ר\"ע רבך לא כךדרש אלא טוב אחרית דבר שהוא טוב מראשיתו וכו'áìøúåîáé å .ã\"ä ìåëé ;גבי מורא אביו לא הוצרך לומר כן,דפשיטא שלא ישתחוה לו לשם אלקות, אבל גבי מקדשאיצטריך משום דהוי דבר שבקדושה âö ,âòøúåîáé äî :ã\"ä ïåéë ;מה שאמרו לו אחינו אתה, לאהיה כוונתם על היחוס, אלא על מה שהיה אחיהםבמצות æñú,מעלה של בישיבה כשנשמתו; äøåâà ä\"ã :åö úåîáéשפתותיו נעות בקבר כאילו מדברות, נמצא שבשעה אחתדר בשני עולמים åìøúåáåúë æñ :ã\"ä áéúëã ;רבינו חננאל גריס מוצת בלאאל\"ף, לשון ויצת אש בציון וגו' ÷æJob Name: 51457_YH_DivreiYoel_Meoraot | Sig: 18 B | Date: 11/20/2025 08:27:00 | Color: YellowMagentaCyan Black
æ÷ú ìàåé éìáá ãåîìú éøáãåè :קוב\"ה קאמר שמעתא מפומייהו דכולהו רבנן,ומפומיה דרבי מאיר לא קאמר וכו' משום דקא גמרשמעתא מפומיה דאחר áìøåè :אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהוואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו çëúúåîáéå .יכול יתיירא אדם מן המקדש, תלמוד לומר אתשבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירההאמורה בשבת לא משבת אתה מתיירא, אלא ממישצוה על השבת, אף מורא האמורה במקדש לאממקדש אתה מתיירא, אלא ממי שהזהיר עלâòø ,âö המקדשãé .הלכה כבית הלל משום דיצאה בת קול âîãé .במה שיצאה בת קול דהלכה כבית הלל, שאף דביתהלל הוי רובא, עדיין הוה מספקא לן משום דביתשמאי הוו מחדדי טפי ÷áëãé .לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות וכו' כגוןשתי בתי דינים בעיר אחת הללו מורים כדברי ביתשמאי והללו מורים כדברי בית הלל, או בית דיןבעיר אחת פלג מורין כדברי בית שמאי ופלג מוריןכדברי בית הלל éúë .כל המקיים דברי חכמים נקרא קדוש åëùçì .מדקתני יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב, שמעמינה שיורשי האב הם העיקר אלא שיורשי הבעלחולקים עמהם ÷ö ,äîùäñ :גדול השלום וכו' áñùèñ :בת ישראל שנישאת לכהן וילדה אוכלת בתרומה,ואין חוששים שמא הוא מאחר, לפי שסומכים עלהחזקה שלא ילדה מאחר ÷äèò .שלשה סימנים יש באומה זו, הרחמנים, והביישנין,וגומלי חסדים æöøåö :מאי דכתיב אגורה באהלך עולמים, וכי אפשר לולאדם לגור בשני עולמים, אלא אמר דוד לפניהקב\"ה, רבונו של עולם יהי רצון שיאמרו דברשמועה מפי בעולם הזה, דאמר רבי יוחנן משוםרשב\"י, כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועהמפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקברâðø ,åìø÷âé :ושלחה מביתו, מי שמשלחה ואינה חוזרת, יצתה זושמשלחה וחוזרת ñø÷àë .שאם ראו אדם שנפל לחפורה מלאה נחשים ועקרביםèñ÷ ,àð÷ ,àð÷ ,à÷ ,ãô ,ñ שמת עליו מעידין÷áë .לא תהא כהנת כפונדקית æîùúåáåúëäë :ההוא דאתא לקמיה דריש לקיש, אמר ליה מוחזקניבזה שהוא כהן אמר ליה מה ראית וכו' אמר ליהראיתיו שחילק על הגרנות, אמר לו ר' אלעזר ואםאין שם גורן בטלה כהונה וכו' åìøð .עושה צדקה בכל עת, זה הזן בניו ובנותיו כשהםקטנים áìùñ :האי מילתא דאמור רבנן אפילו ביעתא בכותחא לאלישרי איניש במקום רביה, לא משום דמיחזיכאפקירותא, אלא משום דלא מסתייעא מילתא âéúæñ :נוח לו לאדם שימסור עצמו לתוך כבשן האש ואלילבין פני חברו ברבים, מנא לן מתמר, דכתיב, היאמוצאת ÷æ÷ä :ושוחד לא תקח וגו' אינו צריך לומר שוחד ממוןאלא אפילו שוחד דברים נמי אסור àöù÷é :ישיבת כרכים קשה âîø÷é :שבועה שהשביע הקב\"ה את ישראל ãðú÷àé .על זה נאמר אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילותôú ,ãð השדהíéøãðá .כל כינויי נדרים כנדרים וכו' äëùé .כינויין, רבי יוחנן אמר לשון אומות הן, רבי שמעוןבן לקיש אמר, לשון שבדו להם חכמים להיות נודרבו äëùé .למאן דאמר שהוא לשון שבדו להם חכמים, טעמאמאי תקינו רבנן כינויין, דלא לימא קרבן וכו' דילמאאמר קרבן לה' וכו', ודילמא אמר לה' ולא אמר קרבןוקא מפיק שם שמים לבטלה åëùë :בני שנואה הוא מהתשע מדות וכו' äîì :מאן מלאכי השרת רבנן èëúáì .בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו çìøçì .אין הקב\"ה משרה שכינתו אלא על גבור ועשירוחכם וכו' וכולן ממשה וכו', עשיר, פסל לך פסולתןשלך יהא וכו' çôùäì÷ú ìàåé í\"áîø éøáãíéøãð á ;.בלשון שבדו חכמים נמי הוי נזיר, דכיון דתקינוחכמים שנודרין בהני לישני, הוי כעיקר נזירות ויש כחבידיהם לעשות תקנתן כעיקר נזירות וכו' äëùøéæð á :ã\"ä éàîàå ;המתענה תענית חלום בשבת קורעיןלו גזר דינו ונפרעין ממנו תענית של שבת, מאי תקנתיהליתיב תענית לתעניתו àðæè ברא מזכה אבא אי בענין; äéúééàã ä\"ã :é äèåñäèåñ áë :ã\"ä íìåòì ;מה שאמרו שכל העוסק בתורהשלא לשמה נעשית לו סם המות ונוח לו שלא נברא,היינו במי שאינו עוסק בתורה כדי לקיים וכו', אלאלהוסיף על חטאתו פשע, שעתה שגגות נעשו לו זדונות,שאע\"פ שידע שעובר, לא מנע מכל תאות לבו וכו'âù ,èôøשהרבה הירושלמי בשם הביאו; åúåà ä\"ã :àî äèåñחללים נפלו באותו יום שהחניפו לו åñú÷ïéùåãé î :ã\"ä ïéà ;מהא דאמרו כשמכניסין אדם לדיןאומרים לו נשאת ונתת באמונה, משמע שהשאלההראשונה הוא על זה ãîùàáá÷ àî àö :ã\"ä àìà ;הא דקאמר דלא הוי חוטא, היינושמצוה גדולה מן העבירה, דמצוה לידור, כדאמר הרואהסוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, ומכל מקום קצת ישחטא, מידי דהוי אמתענה תענית חלום בשבת ðצורת בו שהיה הכוונה אין; òáèî ä\"ã :æö àî÷ àááזקן מכאן ובחור מכאן, דהרי אסור לעשות צורת אדם,אלא כך היה כתוב עליה, זקן מצד זה ובחור מצדזה çîøדתפיס דמאי סהדי דאנן מכיון; å÷åìçéå ä\"ã .á àòéöî àááהאי דידיה הוא וכו' איכא למימר דתרוייהו הוא וכו' ולכןיחלוקו דהחלוקה יכולה להיות אמת וכו', ולכן באופןדבודאי דחד מינייהו הוא ואין החלוקה יכולה להיות אמתאמרו שיהא מונח âñø ,âéùבתרא בהגוזל דאיירי איידי; íéðù ä\"ã .á àòéöî àááמחלוקת נסורת נגר ובעל הבית וכו', תני הכא נמי דיניחלוקות, ואע\"ג דבתרי מסכתא אין סדר למשנה וכו' אבלכשחברם, על הסדר חברם, וצריך בכל מסכתא טעם למהנשנית אחר שלפניה וכו' åðø ,áéùàáá àòéöî äô :ã\"ä àøéúñà מפרש ריב\"א, לפי שאין דרךזוז להניח בלגין, לכן הוא מקשקש, ואם היה מניחובארנקי כדרכו להיות שם, לא היה מקשקש áòúàáá àòéöî èð :ã\"ä àì ;הקשו על מה שאמרו תורה לאבשמים היא, דהא אמרו דהלכה כבית הלל משום דיצאהבת קול, ולמה לא אמרו בזה שתורה לא בשמים הוא âîïéìåç áñ :ã\"ä äåéæç ;מתחלה היו סבורים דלא דרסה ואכלה,ובהאי סימנא לחודיה היו אוכלים אותה וכו' ÷çöí\"áîøäøåúä éãåñé 'ìäô\"ä ä\"é ;כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצותהאמורות בתורה, בשאט נפש להכעיס, הרי זה מחלל אתהשם וכו', ואם עבר בעשרה מישראל הרי זה חילל אתהשם ברבים àñúô\"ä ä\"é ;אם נותנים לאיש התראת בית דין שלשה פעמים,ואינו מציית זהו חילול השם âñúô\"å ä\"ç ;אפיקורוס ישראל שכתב ספר תורה שורפין אותועם האזכרות שבו וכו', ומצוה לשורפו כדי שלא להניחשם לאפיקורוסים ולא למעשיהם æðúô\"æ ä\"æ ;לא כל העושה אות או מופת מאמינים לו שהואנביא, שאפשר שיעשה אות ומופת ואינו נביא, וזה האותיש לו דברים בגו, אלא באדם שהיינו יודעים בו מתחלתו,שהוא ראוי לנבואה בחכמתו ובמעשיו שנתעלה בהן עלכל בני גילו ÷ãë ,æôøô\"ç ä\"à ;משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפניהאותות שעשה וכו', ובמה האמינו בו, במעמד הר סיני,שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו וכו' משה לך אמורלהם וכו' åñ÷ ,äëô\"ç ä\"â ;שלא להאמין לשום אות או מופת לשנות ח\"וממה שמבואר בתורה הקדושה ÷äëô\"é ä\"ã ;כאשר הנביא מתנבא על הרעה ולא עמדודבריו, אין בזה הכחשה לנבואתו, לפי שהקב\"ה ארךאפים ורב חסד ונחם על הרעה, ואפשר שעשו תשובהונסלח להם ÷àìúåòã 'ìäô\"à ä\"ã ;הדרך הישרה היא מדה הבינונית שבכל דעהודעה מכל הדעות וכו', לפיכך צוו חכמים הראשוניםשיהא אדם שם דעותיו תמיד וכו' ומכוין אותם בדרךהאמצעית áðú
ìàåé éìáá ãåîìú éøáã ã÷ú÷åî .ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן ÷âöïéáåøéòå :ירושלים אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייביןעליה משום רשות הרבים áöùâé :שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללואומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו,יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חייםוכו' îøèé .כפלח הרמון רקתך, אפילו רקנין שבך מלאים מצותכרמון çéùâð .המלך אמרפל שהיה אחד מהארבעה מלכים שלחמועם סדום היה נמרוד, ונקרא אמרפל על מה שאמרלאברהם פול לתוך כבשן האש àñâð .מאי מכפלה, שכפולה בזוגות èðøãð :דברי תורה כל זמן שהאדם ממשמש בה הוא מוצאבה טעם חדש èîøãð :כיצד סדר משנה, משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרןושנה לו משה פירקו וכו' נכנסו זקנים ושנה להןמשה פירקן וכו' נכנסו כל העם ושנה להן משהãú ,áöù ,áðø 'וכו פירקןåð :ומשכחת לה וכו' ÷åöäñ .אמר רב נחמן בר יצחק אנן פועלי דיממי אנן, רבאחא בר יעקב יזיף ופרע èéù÷á :לא שמיעא לי, כלומר לא סבירא לי æèúíéçñôá .אור לארבעה עשר בודקין את החמץ וכו', מאי אור,רב הונא אמר נגהי, ורב יהודה אמר לילי וכו' àéùã .זריזין מקדימין למצות ÷èôç .האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיהבן עולם הבא הרי זה צדיק גמור çñùì :כל שתיקנו חכמים כעין דאורייתא תקון åëùàî .לא שמיעא לי, כלומר לא סבירא לי æèúèî :אמר רבי עקיבא, כשהייתי עם הארץ, אמרתי, מי יתןלי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור וכו' èìð :אמר רבי יהושע בן לוי, עשרים וארבע תעניות ישבואנשי כנסת הגדולה, על כותבי ספרים תפיליןומזוזות שלא יתעשרו, שאילמלי מתעשרין איןכותבין, תנו רבנן כותבי ספרים תפילין ומזוזות, הןותגריהן ותגרי תגריהן וכו' אינן רואין סימן ברכהלעולם וכו' äòúð :לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלאלשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמהæñù ,åîù ,âù ,âìø ,èøèð :הכהנים אוכלים והבעלים מתכפרים çìúãìú ,æò÷ ,çð÷ ,èë הנס על סומכין אין: ãñãñ :ביקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראלואמר ליה לכהן גדול תן עיניך בפסחים, נטל כוליאמכל אחד ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליותכפלים כיוצאי מצרים áöùåñ .קל וחומר פריכא אינו קל וחומר æéøçñ :אמר רבא בשבת כולי עלמא מודים דבעינן לכםדכתיב וקראת לשבת עונג âöøçñ :כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומרעצרת תהיה לכם, הא כיצד, רבי אליעזר אומר אוכולו לה' או כולו לכם, רבי יהושע אומר חציו לה'וחציו לכם âöøæô .אחות לנו קטנה ושדים אין לה, אמר רבי יוחנן זועילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד áéøæô :לא גלו ישראל אלא בשביל שיתוספו עליהם גריםâì ,äë 'וכוæô :כאשר אמר רבי אושעיא להאי מינא שבאמת הםרוצים לכלות את ישראל, אלא שאינם יודעים האיךלעשותו, שלא יאמרו עליהם מלכותא קטיעא וכו',השיב לו, גפא דרומא בהא נחתינן ובהא סלקינןàë÷ ,âð÷áé :באנשים פשוטים אינם מתגרים כל כך מאחר שאינםמתקנאים בו, אבל בתלמיד חכם יתכן יותר שיתגרוח\"ו çì÷âé :מאי שונא, אילימא שונא נכרי כו' אלא לאו כי האיגוונא דחזיא ביה איהו דבר ערוה וכו' ãî÷àë:רבי שמלאי איקלע לפדיון הבן, בעו מיניה, פשיטאעל פדיון הבן, אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיוןהבן, אבי הבן מברך, ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענולזמן הזה, כהן מברך או אבי הבן מברך וכו',והילכתא אבי הבן מברך שתים áùìàåé í\"áîø éøáã åì÷úäøåú ãåîìú 'ìäô\"à éä\"á ;היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלששעות ביום, ובתורה תשע שעות וכו' âöøô\"ã ä\"à ;אין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיואו לתם, אבל אם היה הולך בדרך לא טובה מחזירין אותולמוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה, ובודקין אותו ואחר כךמכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו ãôøíéáëåë úãåáò 'ìäô\"à ä\"â ;אמרו על אברהם אבינו כל הלשונות של חירופיםוגידופים, בשביל שעמד ללחום עם העובדי עבודה זרהèòúô\"á ä\"á ;ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאךעיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, וצונו הקב\"ה שלאלקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה ולא בדברמדבריה וכו' úô\"é ä\"à ;מינות חמור הרבה מעבודה זרה çðúäáåùú 'ìäô\"ä ä\"à ;רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמולדרך טובה הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעההרשות בידו וכו'. ואל תתמה ותאמר, היאך יהיה האדםעושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו כו' ÷ãéô\"æ ä\"ä ;הובטחו ישראל על התשובה וכו' שנאמר ושבתעד ה' אלקיך וגו' ÷äðô\"æ ä\"ä ;אין ישראל נגאלין אלא בתשובה ãðúô\"è ä\"à ;בזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינוטובות העולם הזה כולן וכו', אבל אין אותן הטובות סוףמתן שכרן של מצות וכו' אלא וכו' æùô\"è ä\"á ;נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימותהמשיח וכו' לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמהוהאמת æôùäìôú 'ìäô\"á ä\"à ;בימי רבן גמליאל רבו האפיקורוסין בישראל וכו'עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלהמלפני השם לאבד האפיקורוסין âñúô\"ã èä\"æ ;צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין אתלבו ואחר כך יתפלל בנחת ובתחנונים וכו' חסידיםהראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלה ושעה אחתלאחר תפלה ומאריכין בתפלה שעה וכו' äôøïéùåøéâ 'ìäô\"á ä\"ë ;מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתוולא רצה לגרש, בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמןמכין אותו עד שיאמר רוצה אני וכו' çùúåøåñà úåìëàî 'ìäéô\"à ëä\"à ;בזמן שהיתה ארץ ישראל כולה לישראל היהחזקת כשרות לכל אדם מישראל, ובחוצה לארץ לא היולוקחין אלא מאדם שהוחזק בכשרות ãôø ,ãîúäèéçù 'ìäô\"à ëä\"å ;כל טבח שלא בדק הסכין שלו וכו' לפני חכםושחט בה לעצמו, בודקין אותה אם נמצאת יפה ובדוקהמנדין אותו, לפי שיסמוך על עצמו פעם אחרת ותהיהפגומה וישחוט בה áéúúî úàîåè 'ìäô\"è éä\"á ;ספיקא דאורייתא מן התורה לקולא àúúåàå÷î 'ìäô\"é ä\"ä ;כל המקואות הנמצאים בארץ העמים פסוליןשחזקתן שאובין, וכל המקואות הנמצאים בארץ ישראלוכו' בחזקת טהרה שחזקתן מן הגשמים ãîú÷éæîå ìáåç 'ìäô\"ç ä\"é ;בדבר שיש ממנו היזק לרבים אין צריכים לדוןבבית דין, אלא כל הקודם זכה להורגו çîçöåø 'ìäéô\"â éä\"ã ;השונא האמור בתורה, לא מעכו\"ם הוא אלאמישראל, והיאך יהיה לישראל שונא מישראל, והכתובאומר לא תשנא את אחיך בלבבך, אמרו חכמים כגוןשראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר äîäåìå äåìî 'ìäô\"ã ä\"á ;ערב ועדים וכיוצא בהן אין עוברין אלאמשום לא תשימון עליו נשך ÷æöïòèðå ïòåè 'ìäô\"è ä\"æ ;אפילו שנים שיושבים בצד ערמה של חטיםומונחות בסמטא וכו' זה אומר הכל שלי וזה אומר הכלשלי, כל אחד משניהן נשבע וכו' ויחלוקו áñø8
æì÷ú ìàåé øåè éøáãïéøãäðñ 'ìäô\"á ä\"à ;אין מעמידין בסנהדרין וכו' אלא אנשיםחכמים ונבונים מופלגין בחכמת התורה בעלי דיעהמרובה וכו' ëúô\"á ä\"æ ;בית דין של שלשה וכו' צריך שיהא בכל אחדמהן וכו' חכמה וענוה ויראה ושנאת ממון וכו' מה משהרבינו עניו אף כל דיין צריך להיות עניו, יראי אלקיםכמשמעו, שונאי בצע אף ממון שלהם אינן נבהלין עליוולא רודפין לקבץ הממון, שכל מי שהוא נבהל להון חסריבואנו וכו' åðø ,ëúô\"ä ä\"á ;בדבר שיש ממנו היזק לרבים אין צריכים לדוןבבית דין, אלא כל הקודם זכה להורגו çîéô\"à ä\"ä ;מי שהוא מסית ומדיח, אסור למצוא עליו צדזכות äîúåãò 'ìäô\"é éä\"à ;מינות חמור הרבה מעבודה זרה çðúíéøîî 'ìäô\"à ä\"á ;מצוה לשמוע לדברי הסנהדרין ומי שאינו עושהכדבריהם עובר על עשה ולא תעשה ëúô\"å éä\"à ;אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדוומתיירא ממנו ãéøíéëìî 'ìäô\"à ä\"ç ;הנביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל והיהוכל מצות המלכות נוהגות בו וכו' î אותו המלך הולך בדרך התורה והמצוה וכו' הרי זה מלךô\"à ä\"è ;מלכי בית דוד הם העומדים לעולם אבל אםנאמר לירבעם אך לא כל הימים î יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות מביתו שהריô\"è ä\"è ;בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה æðøô\"è éä\"ã ;נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל,והם ראו וידעו ולא דנוהו וכו', והיינו שלא מחו נגדו äñúéô\"à ä\"ã ;יכוף משיח את כל ישראל לתורה æîéô\"á ä\"á ;אליהו הנביא יבוא מקודם הגאולה העתידה æîéô\"á ä\"ã ;נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח וכו'כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגשומבטל וכו' ðùéô\"á ä\"ä ;באותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמהולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכלהמעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלאלדעת את ה' בלבד æôùøåèíééç çøåàéñ 'à ;יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וכו' æöøéñ 'âö ;ובבואו להתפלל ישהה מעט קודם שיקום להתפלל,דתנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלהכדי שיכוונו לבם למקום וכו' äôøéñ 'îø] á\"é ;[כי שנואה לאה, היא הראה את עצמה שנואה,לפי שלא היה אוהב אותה אהבה יתירה כרחל, אבל מכלמקום לא היה שונא אותה äîéñ 'ãøú] á\"é ;[לכן נקרא האכילה בתשיעי בלשון עינוי,שמאחר שתכלית האכילה הוא כדי שיוכל להתענות, הרימה שהאדם עושה להיות הכנה אל איזה דבר, כבר נקראההכנה על שם גוף הדבר עצמו äìøéñ 'äëøú ;והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם, הםענני כבודו שהקיפן בהם, לבל יכה בהם שרב ושמש,ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיוונוראותיו וכו' àëùéñ 'òøú] á\"é ;[למה קבעו שמונה ימים, דכיון דשמן שבפךהיה בו כדי להדליק לילה אחת, ונמצא שלא נעשה הנסאלא בשבעה לילות çîùèñ÷ú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãתלמידים שאינם הגונים ולא רצה ללמוד בעצמו עמהם,אלא שעשה זאת על ידי אליעזר עבדו שהיה זקן ויושבבישיבה ומלמדם תורה æøאצל אותם הנפשות אשר אברהם עשה בחרן לא היה שייךכלל הבחינה שעל ידי החסידות יהיה תורתם מתברכת,מכיון שקבלו התורה מפי אליעזר, והוא עצמו היה אזעדיין בכלל ארור çøכל כח התוה\"ק היה רק אצל אברהם אבינו והוא השפיעהכל על ידי התוה\"ק ומשך לב כולם לדרך הישרה, ועל ידיאליעזר הגיע השפעתו של אברהם אבינו לכל אחד áðøäðåîàבחינת גאולה העתידה הוא מליבא לפומא לא גליא,ואפילו בני ישראל עצמם מאמינים בזה רק על ידישמתאחזים בכח האמונה שכך אמרה התוה\"ק שיהיה כן,באפשרי ë אבל גם אצלם הוא למעלה מן ההשגה האיך שיהיהכיון שביציאת מצרים זכו ישראל לקריעת ים סוף, אשראז ראו התגלות השכינה, ומתוך כל זה הגיעו גם להאמיןבמשה רבינו ובצדיקי אמת, הרי בזה נתברר להם שהקב\"ההוא שהוציא אותם ממצרים âñאף כשרואים נסים עדיין יש הכרח שיתברר שהואמהקב\"ה, כיון שהכל צריך להיות רק ממקור של קדושהוטהרה, והבירור הוא שיוצא ומשתלשל מכך כבוד שמיםוקדושה וטהרה ואמונה שלימה בהשי\"ת, ודבר זה הואיסוד האמונה âñבדבר הנוגע ליסוד האמונה אסור לאדם להוציא נפשומפלוגתא ãñתכלית כל הלימוד הוא שיהיה לאדם אמונה שלימה לדעתשיש בורא עולם ית\"ש מלא כל הארץ כבודו בכל הענינים,ולדעת מהו רצונו בכל פרט ופרט øãòאם אין מתנהגים בדרך ארץ ובישוב הדעת באופן הראוי,ובועט באביו וברבו ובמי שגדול ממנו בחכמה ובמנין, אזאי אפשר שיהיה קיום להאמונה åòøאם יש לו לאדם אמונה שלימה שכל פרנסתו הוא מןהשמים אז אינו מונע את עצמו מלקבוע עתותיו לתורהכראוי îãùדעת העולם נתפס בדרכים הגרועים ביותר עד קצההאחרון בכל עניני היסודות של אמונה, במינות וכפירהוהריסות הדת àöùאף שהאמונה באמת מכרחת וממש מוטבעת בלב אנשיבזה ענין הבחירה ú ישראל מאז שעמדו על הר סיני, מכל מקום עדיין שייךיש חיוב עשה בענין האמונה, אשר העשיה הוא מה שלאיעשו, והיינו שנצטוו שלא יעשו שום דבר שיכול לגרוםקלקול באמונה àúעל ידי מה שמרדכי הצדיק נמנע מלעשות מה שכל העולםעשה, והיינו שלמען הרבות כבוד שמים לא הכניע עצמולהטומאה אשר כל העולם השתחוה אליו, הרי על ידי העדרהעשיה הלזו נעשה הוא עמוד העולם לאמונה ולחיזוקהתורה אשר על ידו התקיים כל העולם כולו áúבדור השפל הזה הרי בעוה\"ר צריכים לעמוד בקשריהמלחמה על כל עיקרי האמונה וגופי תורה הנתונים בסכנהמצד הפורקי עול אשר קמו לעקור דת תוה\"ק âëúעכשיו מתעסקים כולם בענין הגזירה של ניתוחי מתיםרח\"ל, אולם שכחו אשר גם ניתוחי החיים המה עושיםמאז ומקדם בעוה\"ר עם מאות אלפים נשמות חיותשהדיחו מן האמונה ל\"ע בעל כרחם èîúע\"י הניתוחי מתים המה תופסים ברשתם גם מיראי ה'שלא היו יכולים להתקרב אליו בחיים חיותו כיון שהיהמתחבא בביתו ולא השתייך להם, אבל בהגיע זמן פקודתול\"ע אז פורשים רשתם גם עליו ונוקמים בו, כדי לעקורכל אמונה בהשארת הנפש èîúכת הציונות כבר העביר מהאמונה כמה מיליונים מישראל,ולא היה מעולם כת כזו, אשר נקודת קלקלתו אינובמכשולות של דברים פרטיים, אלא שהוא מיוסד עלהנקודה שבלב לעקור האמונה מישראל âðúכל מי שיש בו עדיין הנקודה של אמונה צריך להתריעבעד כבוד התוה\"ק ולמחות כנגד הציונים, כי אין כאןמלחמה על איסור אחד אלא על האמונה כולה åñúúîàאם רוצים לבקש ולחפש את האמת, הרי יכולים למצוא אותובתוה\"ק, אמנם כיון שהלבבות קצרות והשכל קצר, לכןהעיקר הוא שצריכים לזכור כלל גדול, אשר כל מה שאמרוהצדיקים זהו אמת ויציב, ואולם יש כלל שהוא עוד גדוליותר מזה, אשר כל מה שהרשעים אומרים, זהו שקר èðYH-DivreiYoel-Meoraot 19
ìàåé êåøò ïçìåù éøáã çì÷úêåøò ïçìåùíééç çøåàéñ 'é ñ\"ç ;דאל\"כ יאסר משום מראית העין áîùéñ 'çéø ñ\"ã ;אם נעשה נס לאדם, צריך לומר ברוך שעשהלי נס וכו' äéñ 'åñù ñ\"â ;מה שהמנהג בזמן הזה להניח העירוב בביתהכנסת וכו', הטעם, דעירובין שלנו יש להם דין שיתוףואין צריך להניח בבית דירה çòø ,çòøâì÷ גמור לו אומרים במצוה המתחיל; ã\"ñ äô÷ú 'éñéñ 'òøú ñ\"á ;כאשר יש ספק אם הוא סעודת מצוה או לא,אז יאמרו שירות ותושבחות, ובזה ודאי הוה סעודתמצוה. ãäòã äøåééñ 'çé éñ\"æ ;טבח שלא הראה סכינו לחכם ונמצאת יפה,היו מנדין אותו וכו' ובנמצאת יפה יכול החכם למחול ואיןצריך לנדותו áéúéñ 'çé éñ\"ç ;נהגו שאין אדם שוחט ובודק מעצמו אלאהממונים מן הקהל äòúèö÷ במסורת נאכל טהור ועוף; á\"ñ áô 'éñéñ÷ 'èé èñ\"å ;המוכר דברים האסורים, מעבירים אותוומשמתים אותו, ואין לו תקנה עד שילך למקום שאיןמכירין אותו ויחזיר אבדה בדבר חשוב åôøéñ 'îø éñ\"ç ;אפילו היה אביו רשע ובעל עברות צריךלכבדו ולהתיירא ממנו, וברמ\"א שם כתב דאינו מחוייבלכבד אביו רשע אא\"כ עשה תשובה ãéøéñ 'åîø ñ\"å ;לא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרובהנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורהלדברי הבאי לפי עניות דעתן åôøéñ 'åîø ñ\"æ ;אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון, אלאמחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה, ובודקיןאותו ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותוãôøéñ 'àôø ñ\"à ;ספר תורה שכתבו אפיקורוס ישרף æðúéñ 'àöø ñ\"à ;מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבע שנים åòúèôùî ïùåçéñ 'ãé ñ\"à ;אם יש עשיר מוחזק ואלם בעירו מוציאין אותולדון בעיר אחרת, אע\"פ שהבית דין בעירו יותר גדול çòùéñ 'åñø ñ\"à ;אבדת העובד כוכבים מותרת וכו', והמחזירה,הרי זה עובר עבירה וכו', ואם החזירה לקדש את השםכדי שיפארו את ישראל וכו', הרי זה משובח, ובמקוםשיש חילול השם, אבידתו אסורה וחייב להחזירה æèùéñ 'áòø éñ\"à ;השונא האמור בתורה, לא מעכו\"ם הוא אלאמישראל, והיאך יהיה לישראל שונא מישראל, והכתובאומר לא תשנא את אחיך בלבבך, אמרו חכמים כגוןשראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר äîì\"æ é\"øàä éáúëíééç õòä÷äîã ;אם יאמר לך אדם שלומד תורה לשמה, התנא רבימאיר מכחישו, שהרי רבי מאיר אומר כל הלומד תורהלשמה זוכה לדברים הרבה, ומעתה ברור אשר רק אצל מישרואים שזכה לכל אותם הדברים אשר מונה והולך שם,זהו המבחן שלמד תורה לשמה çîøíééç õò éøôøòù úìéôð íéôà ô\"á ;הנהרג בידי עכו\"ם נקרא קדוש, לפישמוחלים לו כל עונותיו ÷æäøåú éèå÷éìò÷á ;על ידי ברכת הנהנין שהאדם מברך הוא מתקן ניצוציהקדושה שיש באותו המאכל ñøíéìåâìâä øòùä÷äîã ë\"á ;אף שהנשמה המגולגלת באדם, אינה יודעתואינה זוכרת כלל בהיותה בגוף האדם למה היא באה ולמיהיתה בגלגול הקודם, אבל הנשמה המגולגלת בבעלי חייםשאינם מדברים, יודעת וזוכרת משל מי היא ואת אשרנגזר עליה æðøìàåé íéðéðò çúôî éøáã åñ÷úíéðéðò çúôî'÷ä úåáàכל מה שאירע לאבות רומזים על הזמנים העתידים ועלכל המאורעות שעברו על בני ישראל èéהאיברים של האבות הקדושים ושבטי י\"ה, עשו מעצמםכל מה שצריכים לעשות למען תכלית רצון השי\"ת àìאף שאנו לא חזרנו לבית מגורי אבותינו, אבל כח קדושתהאבות בא אחרינו להיות עמנו באותו הגלות שאנונמצאים בה כעת äìהיו אמותינו עקרות כדי שהאבות הקדושים יתפללועליהם, ובזה יפתחו הצינור של ההשפעה הלזו גם עלהדורות העתידות ÷âîכל מצוה שעשו האבות הקדושים, השפיע כח הקדושהלכל העולם שיתעוררו לדבק בקיום מצוה, וגם נשארלהיות כח נצחי לעולם ועד ÷áñéçä ïî øáàאין נחשב דעת השבטים לרבים לענין אבר מן החי כי כברעשו מעשה על פי שיטת דעתם בהלכה זו, והם נוגעיםבדבר ואי אפשר להכריע ההלכה ע\"פ הרבים ÷áëåðéáà íäøáàיש בחינות בעבודה זרה שהם טמונים ונסתרים, אשר שוםאחד לא היה מבין על כך, וזהו הכוונה במה שאמרודעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין,והיינו שבגודל חכמתו של אברהם אבינו ידע והבין בכלאלו הבחינות הנסתרות שלהם, ועל כן היה אצלו ארבעמאות פרקים במסכת זו æðמאחר שהגוים היו חושבים בנס אברהם אבינו שיצאמכבשן האש שהוא מעשה כשפים, נמצא שלא הביא אותוהנס התגלות כבודו ית\"ש בעולם, על כן לא נזכר בתוה\"קאלא ברמז, ואף אברהם היה דואג מה היה המקור של נסהצלתו, עד שנאמר לו בנבואה אני ה' אשר הוצאתיך מאורכשדים æñאף שמלך סדום ועמורה היו שונאי אברהם אבינו בכלזאת השתדל אברהם אבינו להצילם, והטעם היה כיוןשידע שזהו רצון הבורא ית\"ש, ומתוך כך נודע להםשאברהם אבינו הוא איש אלקים קדוש אשר כל מעשיוהם לשם שמים, ואם כן פעולות ההצלה לא היו ח\"ו עלידי כשפים אלא בכח אלקי, ונמצא נתרבה כבוד שמיםבכל העולם çñאף שאברהם אבינו בעצמו קיים כל התורה כולה עד שלאניתנה, אבל הנפש אשר עשה וגייר אותם היו גוים מאומותהעולם אשר רק למד אותם להאמין בה' ולקיים הז' מצותבני נח כדין גר תושב âøכל הגרים המתגיירים בעולם בהמשך כל הדורות המהמאותם הנשמות של הנפש אשר עשו בחרן שזכו ללמודמתורתו של אברהם אבינו, ולמדו תורה אף שהיה להם דיןבן נח למען הדורות העתידים לצאת משורש נשמתם æøאברהם אבינו לא רצה ללמוד בעצמו עם אותם הנפשאשר עשו בחרן, כי לא נשארו אחר כך בישראל וחזרולתרבות רעה, על כן היו אצלו בבחינת תלמידים שאינםהגונים ולא רצה ללמוד בעצמו עמהם, אלא שעשה זאתעל ידי אליעזר עבדו שהוא היה מלמדם תורה æøתורתו של אברהם אבינו עצמו הוא מקור כח התורההראשון בעולם שממנו נמשך לכל דורותיו אחריו àéøאברהם אבינו שהיה מדתו החסד היה ראוי מצד עצמואל התורה, שהתורה היא תורת חסד וזהו מדתו שלאברהם àéøלאברהם היה ציווי מיוחד לעזוב את אביו כיון שתרחאביו היה רשע וזה הפריע לו להשיג השגותיו בגודלדעתו, אבל אין זה ציווי כללי בדרך התורה, כי אין אניפוטר לאחר מכיבוד אב ואם, ואדרבה דרך התורה הואשצריך האדם לשמוע למי שגדול ממנו ולכבד אביו ואמווכל הנהגתו בכל פרט צריך שיהיה בדרך ארץ âëøתרח נקרא רשע דוקא בהיותו בחרן, כיון שכל זמןשאברהם לא התחיל לגייר גרים לא ראה צדקת אברהםולא היה צריך להתגבר ברשעותו, אבל בחרן ראה בעיניודרכי אברהם אבינו ובודאי היה נמשך לבו לדרך הטובה,ובכל זאת עמד ברשעותו ולא שב בתשובה, ועל כן נאמרלאברהם לך לך שיהיה בזה תועלת וטובה לתרח äëøכל זמן שלוט היה לעצמו היה מצבו כפי מה שהיה ולאנעשה גרוע יותר, אבל עכשיו כאשר היה הולך עם אברםוהיה בבית מדרשו וראה האיך שאברהם אבינו מגייר גרים,ובכל זאת נשאר במצבו, הרי בזה עצמו נעשה יותר גרוע,
èì÷ú ìàåé íéøôñ éøáãä÷äîã ë\"á ;יש נפשות מתגלגלים בבעלי חיים שאינםמדברים æðøä÷äîã ì\"à ;רבי ישמעאל בן אלישע היה בו נשמתיוסף çîíé÷åñôä øòùúåîù ;ישראל הולכים בגולה ממקום אל מקום ללקטנפזרות ניצוצי הקדושה שנפלו בתוך הקליפות מחטא אדםהראשון ונתפזרו בכל העולם כולו äë ,âìäùåã÷ä øòùç\"à øòù á ;'לכן לא נזכר ענין המידות בתוה\"ק, בשבילשהמידות צריכים להיות הקדמה ויסוד להתוה\"ק ולכלהיהדות, ואי אפשר כלל להגיע לתורה בלי מידותâìù ,çéù טובותúåöîä øòùäàø ;גאולת מצרים היתה גאולה שלימה שעשאוהוכמצולה שאין בה דגים ולא נשאר בהם שום ניצוץקדושה, ולכן אין צריכים עוד לחזור לשם èðøäàø ;היה צורך שיהיו ישראל במצרים למען בירור ניצוציהקדושה àëíéèå÷éìä øôñàøéå ;אף שלא נשחט יצחק בפועל בהעקידה, אולם נשמתונתהפכה ונחלפה, שנשמת יצחק נכנס בהאיל ונשמת האילנכנס ביצחק, ועל ידי זה קיבל נשמה מעולם הדכורא והיהיכול להוליד ÷åöíéèôåù é\"è ;אם יהיה מחמת זכות שיקדים, אז ויספת עודשלש ערים, כדי להשלים זרעיותיו של הבל, אך לא ימותובמזיד רק בשוגג, כי אז רוח הטומאה אעביר מן הארץיהרגו על ידי אונס בשוגג, ואז יתחייבו ההורגים גלות æòùãå÷ä çåø øòùאדם כל מעשיו ò óã ã 'ò\"á ;האר\"י הקדוש היה מכיר ורואה על פניו שלì\"æéøàä øåãéñøãñ äãâä ;מה שנאמר לאברהם אבינו ואחרי כן יצאוברכוש גדול, הכוונה שיזכו ללקט משם כל ניצוצי הקדושההמובלעים אצלם שזהו הרכוש גדול של ישראל èðøé\"øàä éáúëנשמות צדיקים אשר צריכין איזה תיקון לפי מעשיהםמתגלגלים בעופות טהורים, ועל ידי שנשחטים שחיטהכשירה בברכה ומכסים דמם בברכה זהו תיקונם æðøíéøôñàøæò ïáàúåîù èé ,ä ;ושמרתם את בריתי הכוונה על בריתישאכרות עמכם על שמירת התורה ôùíéøáã âé ,â ;יתכן להיות נסיונות כאלו, אשר יהיו אותותומופתים הבאים מצד הסטרא אחרא ר\"ל כדי לנסות אתישראל ÷ãëúåîù æë ,ë ;אתה עתיד לצוות אל בני ישראל שיקחו אליךשמן זית זך, ובזה מיישב גם הקושיא מה שאמר הכתובואתה תצוה וגו' בלשון עתיד, ולא אמר צו את בניישראל âôù[øñåî èáù ìòáì] åäéìà úãâàù÷íéì ô\"ä éî\"à ;באמת היה משה רבינו עשיר גםבנתינת לוחות הראשונות, אלא שבלוחות השניות העשיריותר çôùäìëã àøâààøéå ã\"ä øîàéå ä ;'האף תספה צדיק עם רשע, היינו האםח\"ו הכוונה לאסוף גם אותו האיש אשר הוא צדיק עםרשע, היינו בחיבור רשע ובערכו נחשב לצדיק וכו' æðùכח אשר מרבותינו קבלתינו; äìàä íéåâä éë ä\"ã íéèôåùהפועל בנפעל, וממילא ממונו ורכושו של אדם שהאדםמסגלו על ידי מעשיו, הנה יש בממון ורכוש ההוא כחהפועל וכו', והאדם הכשר יקחנו לעצמו, הנה יגרוםלנפשו פעולת זרות כפי כח הפועל הנפשיי מבעליםהראשונים ÷ãòïîéú úøâàמשה רבינו וכו' הם ובניהם ובני בניהם עד עולם וכו' ú ã\"ä åòã ;כל מי שעמד על הר סיני הם מאמינים בנבואתøô ÷å ;'גאולה לפני הזמן יש בזה סכנה גדולה âëæñ÷ú ìàåé íéðéðò çúôî éøáãכיון שכבר הוזקק לחזק לבבו יותר ברשעות שלא ימשךאחר השפעתו של אברהם אבינו åëøאברהם אבינו גם בימי עלומיו כשהיה כחו חזק גם שכלוהיה חזק וזך, כי רתיחות הדם והתאוה לא היה אצלולמניעה כאשר בשאר בני אדם, וכשהזקין החליף כחונתחדש כנשר נעוריו והיה המעשה והמחשבה זכהוצלולה שניהם כאחד טובים äìø ,çîøאברהם אבינו זכה לבחינת שפתותיו דובבות, ונשארתורתו נצחיות לעולמים גם בתחתונים èìøכל כח התוה\"ק היה רק אצל אברהם אבינו והוא השפיעהכל על ידי התוה\"ק ומשך לב כולם לדרך הישרה, ועל ידיאליעזר הגיע השפעתו של אברהם אבינו לכל אחד áðøאף שהיה איש החסד גדול מאד, והיה באפשרי שיהיהבשלום עם כל העולם, עכ\"ז רצו להפילו לכבשן האש,בשביל שעמד ללחום עם העובדי ע\"ז, אשר דבר זה א\"אבלא מחלוקת èòúäãâàדברי אגדה אינם רק איזה ביאור גרידא בפשט הפסוק,אלא שבדרך כלל יש בכך גם איזה הדרכה לעבדות ה'וליראת שמים, ואם כן נמצא שגם בדברי אגדה צריכיםלדעת מי הוא בעל השמועה, שהלא אנו רואין כהיוםשמעמיסים בדברי אגדה דרכים לא טובים çìøכהיום צריכים להזהר מאד בדברי אגדה לדעת בכל דבראגדה מהו מקורו, כיון שמעמיסים היום מינותואפיקורסות בדברי אגדה ואחר שמעמיסים ומכניסים בהםשטותים והבלים וכל מה שרוצים, עד שמתהווה דבריאגדה של שקר ושוב מתנהגים כפי הפשטים הללו âðøגם מה שאומרים בדברי אגדה יש בזה נפקא מינה להלכהללמוד מהם האיך להתנהג ומה לעשות ãðøíãàאפילו מלאכי השרת אינם יכולים מתחילה לעמוד עלהבירור אם בריאת האדם הוא לטובה או לא, אלאשהתכלית היה על דרך מה שאמרו ז\"ל כדי ללמד דרךארץ שיהיה הגדול נמלך עם הקטן, אבל בנוגע לעצם עניןבריאתו הרי כבר נעשה אדם âñùìàøùé úáäàכאשר השי\"ת נותן לאותם החסידים עובדי ה' באמתבמתת אלקים המדריגה להיות למעלה מטבע האדםויכולים לסלק את נגיעת עצמם לגמרי, הרי הם יכוליםלקיים מצות ואהבת לרעך כמוך בתכלית השלימות, לאהובאת חבירו כאהבת נפשו ממש ÷èéבפסוק ואהבת לרעך כמוך גילה לנו התוה\"ק שני ענינים,האחד כי אכן צריכים לאהוב את הזולת כמוך, והשנישזהו רק במי שמתנהג בדרך התורה èöøיש בתורה המצוה של אהבת ישראל, שזהו מדה גדולהוצריכים למסירות נפש עבורה, אמנם משתמשים בהםבהפוך ושלא במקומם הנכון, והיינו שכאשר מדבריםמאפיקורסים, אז אומרים שיש איסור לדבר לשון הרעושצריכים לקיים מצות אהבת ישראל áëúïäëä ïøäàאהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום אוהב אתהבריות ומקרבן לתורה, והיינו שהיה עבודתו להתקרב לכלאיש מישראל, ועל כן היה מן הצורך שלא יראה שום רעהעל בני ישראל áöמה שאהרן הכהן הרגיש בלבבו שהוא שמח בשליחותושל משה רבינו, הוא למעלה מטבע האדם, שהיה יכוללסלק את נגיעת עצמו לגמרי, ולכן שמח בליבו כי חשששאינו בשלימות ÷èéכאשר יתגלה משה רבינו להיות משיח לגאול את ישראל,יהיה גם אהרן הכהן עמו, וגם אז יתקיים אותו הפסוקוראך ושמח ÷åîíìåòä úåîåàאף שסופם של כל האומות לכליון רח\"ל, בכל זאת אסורלעשות שום פעולה לכלותם לפני הזמן, ואף אם הםשונאי ישראל אסור לעשות בהם כלה במעשה ופעולה שלהכרח, ויש בזה סכנה גדולה לישראל çñאף שבאמת עומדים אומות העולם עלינו לכלותינו בכלדור וזהו רצונם תמיד, אולם הקב\"ה נוטל בחירתם ומסלקדעתם שלא יוכלו לעשותו, ועושה תמיד נסים ונפלאותעם ישראל להנצל מידי הקמים עליהם ÷àëבאומות העולם לא נמצא ענין החסידות בהליכה לפניםמשורת הדין או להיות חסיד המתחסד עם קונו çøאף שגזל עכו\"ם אסור, מציאת עכו\"ם וכן הפקעת הלוואתוחפץ בין חילוק יש כי', ה חילול דליכא באופן מותר
ìàåé íéøôñ éøáã î÷úהלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב, זהו שנאה הבא מחמתקנאה, שהמה מתקנאים בישראל על שהם זכו לקבל דתיקרה שהוא התוה\"ק çòúדע שלא יעבור לשום אדם לקחת מלה אחת וכו' להיותלו לראיה ולסמוך עליה, אבל ראוי לו לעיין במה שקדםמן הענין וכו' ואז יקח ראיה ממנו וכו' ãôúá÷òé ìäàïîéñ ò 'ã\"ä òéãé ;באמשטרדם שהנהיג ש\"ץ ימ\"ש לישאכפים בכל שבת, צריך לבטל המנהג כיון שנעשה מנהג זהעל ידי אדם רשע ומשיח השקר על כן אף אם המנהגהראשון אינו מתוקן כל כך, זה אינו כלום לגבי הלאו דלאתגור ממנו ולא תחמול ולא תכסה עליו çðú[éàãñç 'øì] 'ä øåàùàø øôñä ,äòöä ;אין ראוי למנות רק מצות שהם תחתרצון ובחירה, משא\"כ האמונה לא יתכן על פי מצוה, כיהמאמין הוא בהכרח מה שראה בעיניו ושמע באזניו כמושהיה במעמד הנבחר, ואם אינו מאמין ח\"ו לא יועיל לוהמצוה úíééçä øåàúéùàøá á ,â ;בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולתלעמוד ששת ימים וכו', ונתחכם ה' וברא יום השבת, אשרבו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש לעולם שיעור המקיים עודששה ימים וכן על זה הדרך èöùúéùàøá è ,à ;בשביל שעל ידי שהביא נח הקרבנות הצילאת העולם וכל בריותיו שלא יבא עוד מבול עליהם, עלכן כיון שבגללו יש הצלה לכל הבריות לכן הותר לולאכלם àøúéùàøá äë ,åî ;לכאורה קשה להבין האיך לא הודיעיוסף הצדיק לאביו שהוא חי כדי שלא יצטער, ואפילו אםהיה רחוק ממנו בסוף העולם היה לו להודיע לאביו èîúéùàøá æì ,ë ;השבטים דנו ביוסף דין עד זומם, כי מצינושהוא הביא דבתם רעה אל אביהם, ואמר דבריםשיתחייבו מיתה על עדותו, שהוא אמר שאכלו אבר מןהחי, גם אמר שהם בעלי עריות, ועל כל אחת מהם בנינח מתחייבים מיתה àîúéùàøá æî ,çë ;כל ימי יעקב לא נח ולא שקט, כימשנולד נולד שטנו, ועדיין לא שקעה שמשו עמד לבןוכו' ואחריו צערה של דינה וכו' אבידת יוסף, הוא שאמרויחי יעקב בארץ מצרים וכו' שהן הנה היו ימיו שהיה לובהם חיות וכו' וחיים של שלוה וכו' æëúéùàøá èî ,â ;בענין מה שנשא יעקב שתי אחיות ÷åñúéùàøá èî ,àé ;משה רבינו הוא יגאל אותנו וישיב בניםלגבולם, כי בחינת נשמת משה ע\"ה היא כלולה מי\"בשבטי ישראל וכו' וענף שבטו של דוד במשה הוא וכו',ולעתיד לבא תתגלה בעולם שורש המלכות שבמשה,שהוא עצמו מלך המשיח והוא דוד ÷çì÷ ,åîúåîù èé ,â ;אמירה רכה לנשים, הכוונה גם להמון פשוטיהעם שהם בבחינת יעקב, ומה שדרשו ותגיד לבני ישראלדברים קשים כגידין, היינו לבני עליה שהם בבחינתישראל ôùúåîù ë ,â ;לא יהיה לך אלהים אחרים וגו' שבאמצעותהעובד הוא ממציא הויה אחת שהיא אלהים, מה שלאהיה כן קודם, והיינו שכל הכח של העבודה זרה הוא לפישעובדים אליה, אבל אם לא היו עובדים אליה לא היהלהם שום מציאות àöúåîù ë ,â ;יתכן להיות נסיונות כאלו, אשר יהיו אותותומופתים הבאים מצד הסטרא אחרא ר\"ל כדי לנסות אתישראל ÷ãëúåîù æë ,ë ;אין צו אלא מלכות, כי הוא ימלוך עלינולעתיד ãôùúåîù äì ,à ;אם הכוונה על חיוב השביתה בשבת, אם כןקשה למה אמר בלשון אשר צוה ה' לעשות אותם,שמשמע מזה שיש בזה איזה חיוב בעשיה, והלא באמתהחיוב הוא שלא לעשות ãúúåîù äì ,à ;ויקהל משה וגו' ויאמר אליהם אלה הדברים,פירוש, הקהלת העדה ודרשת התורה צוה ה' לעשותאותם äúéå÷àø èé ,çé ;בכל מקום שאמרה תורה הלשון רעך אועמיתו, הכוונה הוא על מי שהוא רעך ועמיתך המתנהגבדרכי התורה øöçéå÷àø äë ,èì ;אם לא היו ישראל חוטאים, היה להם כחלברר ניצוצות הקדושה במקום שהם, מכל המקומות אשרבאו שם, מה שאין כן אחר חטאם דחלש כוחם, ולואישתשיג ידם במקום עצמו אשר שם הניצוצות äë ,ãì÷ ,áìéå÷àø åë ,â ;אף שאמרו שרשאי לעסוק בתורה שלאלשמה, אבל מה שאמרו דמגינא ומצלא בין בעידנא דעסיקבה ובין בעידנא דלא עסיק בה, הרי לימוד התורה שלאלשמה אין בסגולתה שיוכל להציל מיצר הרע בבא עבירהלידו âìø,אותם ועשיתם תשמרו מצותי ואת'; æ ïôåà â ,åë àø÷éåשאם ילמדו בבחינת לשמה אז תשמרו ועשיתם אותם,שמבטיח הכתוב שהגם שתבא עבירה לידו יהיה ניצולממנה תורה מגינא ומצלא מיצר הרע וכו' èùìàåé íéðéðò çúôî ïëåú éøáã ãñ÷úíéðéðò çúôî ïëåúיראת שמיםירבעם בן נבטירידהירידת הדורותישועהישיבהישראל-אומה\"עיששכר זבולוןכבודכבוד התורהכבשן האשכהניםכיבוד אב ואםכיבוד זקניםכיבוד רבוכל דאלים גברכפירהכתיבהכתר תורהלבלבן הארמילוחותלוטלחםלעתיד לבואלשון הטמאלשון הרעמ\"ב מסעותמבולמגילת תעניתמדברמדינה הציוניתמדינת אמעריקאמדת החסדמורד במלכותמורה דרךמזוזהמזיקיםמזלמחאה
àî÷ú ìàåé íéøôñ éøáãøáãîá âé ,á ;ממה שאמרו נלכד בידם, יורה שבמרמהדברו ולכדוהו בערמה וכו' שלצד הטמנת הממון הםשולחים וכו', ובזה נלכד בידם ושלח מרגלים לתכלית זהכי אין רע בדבר וכו' ãìùøáãîá âé ,á ;לצד שכוונת המשלחים היתה רעה, תפעילפועל הרע בשליח, ויחזור להיות שלוחו של אדם כמותווכו', ולזה הגם שהיו צדיקים וכו' נולד בהם תכונה רעהמכח המשלחים ויעצו להדיח ðúíéøáã èë ,è ;לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו, שכוונתמשה בברית זה היא להכניסם בערבות זה על זה כדישישתדל כל אחד בעד חבירו לבל יעבור פי ה' ויהיונתפסים זה בעד זה ôùíéøáã èë ,áé ;לא יאמר אדם למה יעשה ה' כה לעבדיולהכביד עולם לחייבם במעשה הזולת, לזה אמר למעןהקים אותך לו לעם, פירוש שזולת זה יהיו ישראל חוזריםלאחוריהם, היום יפשע אחד בקלה ולמחר בחמורה, ובמהשעשאם ערבים יתנו לב לעובר עבירה אחת קלהכבחמורה ויתקיימו לעם סגולה àôùíééçì çøåàêì êì ã\"ä ãøôä ;שוחט משום מאי מחייב הכוונה בזהעל השטן שהוא השוחט של כל העולם רח\"ל, למהיתחייב לעתיד, והלא נברא להסית בני אדם לחטוא.ותירצו שיתחייב משום צובע, היינו על מה שהיה מטיחמצוה ô העינים לצבוע את החטא שיהיה נדמה לאנשים שהוא[æéâàç í\"øäîì] úåöîä äìàïîéñ ú÷î\"æ ;כאשר האדם עושה פעלים למען הרמת קרןהיהדות, אז אומרים עליו שהוא בעל מחלוקת èòúêéùìàשל גשמיים בענינים הלימוד; äìàå é\"à ä\"ã íéèôùîהלכות שור ובור וכו' ושאר דיני ממונות יועיל ליתן כחהקדושה לנפש האדם, לפי שכל היגיעה הוא להשיגאמיתת רצון הבורא ית\"ש, ולכן זהו הנותן כח וחיל לנפשושל האדם ãòøíòåð éøîàאבינו יעקב שצורת מכיון; ùéà ïéàå ÷åñôá ä\"ã áùéåחקוקה בכסא הכבוד, נגלה אז אל יוסף המרכבה העליונה,וזהו הכוונה שראה דיוקנו של אביו במרכבה æèäãåäé é÷éôàùåøã áé úåà áé ;ההבדל בין יראת עונש ליראת רוממות,כי הירא מעונש הוא מכח סיבת העונש, והנה אותה יראהאינו מוריש לבניו כי איננה קנין עצמי, אבל היראמרוממותו יתעלה הרי אותה יראה הוא מוריש ומנחיללבניו אחריו òùéàìéò éáã äéøàúåçðî äî ;.הנה בכל מקום שיש איזה ספק בש\"ס, אמרובלשון תיק\"ו, שתשבי יתרץ קושיות ואבעיות, ולמה אמרוכאן שהוא עתיד לדורשה, ואיזה דרש צריך לומר בזה,והלא העיקר הוא שיאמר הפשט הפשוט בהפסוק âîúç\"åà ç\"áïîéñ îù\"â ;קטן אוכל נבילות שאין בית דין מצוויןלהפרישו וכו', אף שאין עליו עונש לאחר שהגדיל, אבלאני קורא עליו הפסוק גם בלא דעת נפש לא טוב, שקטןשעבר עבירה בלא דעת היא לא טוב לנפש, כי המשיךעליה טומאה מצד הרע וכו' äöøïîéñ ëøú\"ä ;והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם הםענני הכבוד וכו' לרבי אליעזר וכו' דאמר ענני כבוד היו,ודבריו עיקר, דכן תרגם אונקלוס ארי במטלת ענניןאותיבית וכו' àëùïîéñ ëøú\"ä ;כיון דכתיב למען ידעו וגו' לא קיים האדםהמצוה כתיקונה אם לא ידע כוונת מצות הסוכה כפיפשטה, ולכן ביאר הטור לפי הפשט דעיקר הכוונהבישיבת הסוכה שיזכור יציאת מצרים וכו' áîùíééç íéî øàáçìùá ã\"ä éðáå ìàøùé ;דתן ואבירם לא יצאו יחד עם בניהים סוף להם במיוחד å ישראל, והגיעו אל הים יחד עם המצריים, ואלא שנקרעàøåäðã àðéöåáשעוסק מי להיות יתכן; äìáå áéñå ä\"ã á\"ëî ä\"ô úåáàתמיד בתורה ובאמת מינה לא תזוע, היינו שלא נגע עדייןבתוה\"ק, והראיה הוא כי הלא אין לך מדה טובה הימנה,שעדיין לא זכה אפילו למדה טובה אחת ויחידה על ידילימוד התוה\"ק èéùá÷òé éøåëéáרבי במחלוקת הוא הכלל הלא; á\"÷ñ ä\"ëøú ïîéñ ç\"åàאליעזר ורבי עקיבא שהלכה כרבי עקיבא, ואם כן למההכריעו כאן כרבי אליעזר àëùäñ÷ú ìàåé íéðéðò çúôî ïëåú éøáãמחילת עוונותמחלוקתמחשבהמחשבות זרותמידות טובותמידות רעותמיםמינותמכירת יוסףמכתבי עתמלאך המותמלוכהמלחמהמלחמה האחרונהמלחמת היצרמלכות בית דודממוןממון כשרממשלת הכופריםמנהיגמנורהמסורהמסורת העופותמסירות נפשמסית ומדיחמעין עולם הבאמעמד הר סינימעשים טוביםמצוהמציאהמצריםמקוהמרגליםמרדכי הצדיקמרים בת בילגהמשא ומתןמשה רבינומשיחמשכןמחסיא מתא
ìàåé íéøôñ éøáã áî÷úïåøçà ìàåîù úéáòøåöî ;מפני מה אמרה תורה מצורע בדד ישב וגו', והלאדרך הטבע הוא שהמצורע ישב בין אנשים, ואין השי\"תרוצה שינוי טבע. ועל זה אמר, הוא הבדיל בין אישלאשתו וכו', והיינו שהנגעים באים על לשון הרע,והרפואה שלו הוא שישב בדד ויפשפש במעשיו, ומעתהאין לומר שהוא שלא כדרך הטבע ÷åèøåù øåëáá ÷\"áö ;:דירתן של עופות טהורים אצל צדיקים, היינושבאותן עופות טהורים יש גם כן נשמת איזה צדיק, ולכןמתקרב אל הצדיקים וכו' שישחט אצלו בכשרות ויכוסהדמו, כי ירא לנפשו שלא יבא ליד רשע וינבל אותו ויבטלהתיקון æðøøëùùé éðáïåéñ øîàî á 'úåà á ;'כיון שזכות אברהם עלה עם משה,הנה היה שם קומת אברהם ממש, וה' אלקים אמת אמרלא זהו שאכלתם אצלו וכו' äìïåéñ øîàî á 'úåà ä ;'כמה טעמים למה אינו מועילהתשובה רק לישראל ולא לאומות העולם ÷â÷ ,äðïåéñ øîàî ä 'úåà ë\"æ ;אף שעל קיום המצוה בעצם איןמקבלים שכר בעולם הזה, אבל על ההכנה למצוה ועלהכשר המצוה שפיר יש שכר גם בעולם הזה çùéøùú øîàî é 'úåà æ ;'באומות העולם לא נמצא עניןהחסידות בהליכה לפנים משורת הדין או להיות חסידהמתחסד עם קונו çøíéøåèä ìòáúéùàøá áì ,àë ;אמר יעקב הציווי ד' פעמים, לכתהראשונה והשניה והשלישית ולההולכים אחרי העדרים,שזהו רמז על הארבע מלכיות שיהיו ישראל אצלםבגליות äìúéùàøá æî ,çë ;באותם הי\"ז שנים שהיה יעקב במצריםנתרבו עד שלשים רבוא ÷çñúåîù æë ,ë ;לא הזכיר משה בזה הסדר מה שאין כן בכלהחומש, והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבתוקללת חכם אפילו על תנאי באה ונתקיים בזה âôùúåîù æë ,ë ;הלשון כתית, רמז ת\"י ת\"כ, והם מספרהשנים שהיה קיים בית המקדש הראשון ובית המקדשהשני ãôùøáãîá áë ,á ;וירא בלק וגו', שראה שעמדה לו חמהלמשה ÷áîã\"áàøäì ùôðä éìòáøòù ä÷äùåã îò÷ 'ì\"å ;וירא ה' כי שנואה לאה וגו',לכאורה הרי אמרו בבני שנואה שהוא מהתשע מדות וכו'äîúåôñåúä éìòáúéùàøá èì ,á ;'ויהי ה' את יוסף ויהי בבית אדוניו המצריוגו', לפי שיוסף בין הגוים נצטרך שיהא הקב\"ה עמו יותרוכו', משל לאדם שיש לו חמורים שנושאין יין, הלך אחדמן החמורים בין הגוים, הניח החמר כל האחרים בעבוראותו שהלך בין הגוים, לפי שצריך שמירה יותר מןהאחרים ÷âñúåîù áì ,á ;למה עשה אהרן את העגל ולא העמיד עליהםאיזה מנהיג. וכתבו שאהרן לשם שמים נתכוון, אמר, אםאומר להם כלב בן יפונה או נחשון בן עמינדב יהיה לכםלראש, כשיבא משה, אם לא ירד מגדולתו תרבה קטטהביניהם וכו' áéú ,åîúäéøà øåâíéøáã àé ,âé ;אם תשמע בישן תשמע בחדש. שהכוונההוא שאם תשמע מצות שכבר שמעת וידעת אותם ואתהמקיים אותם, אז תשמע בחדש, היינו המצות שהם חדשיםלך, שהרי מצוה גוררת מצוה åèúóñåé éæðâéøçà ;ואל יבוא בכל עת אל הקודש, היינו שבזהשמקיימים מצוה זו של עושה צדקה בכל עת זה הזןומפרנס וכו', אין האדם יכול עדיין להגיע בזה אלהקדושה áìùìàåé éøáãáùéå îò 'òø\"ã ;יעקב אבינו לא התעסק לגייר גרים רק כלזמן היותו בארץ כנען, אבל אחר כך כשירד למצרים לאלקחם עמו, כיון שאותם הגיירים לא נשארו בין בני ישראללדורות, ובהיותו במצרים התעסק רק בגידול בניו ÷äòçìùá îò 'öù\"è ;האות שהראה להם הקב\"ה שיציאתםממצרים היתה מהקב\"ה, היה בקריעת ים סוף áñàðòùåä äáø îò 'éú\"ã ;היהודים אשר סבלו החבלי משיח,המה יהיו הראשונים לקום בתחיה, עוד בעת התחיההראשונה שיהיה תיכף בשעת ביאת המשיח çëíéøôà äðçî ìâãäåöú ;מה שאמרו בגמ' אטו יראה מילתא זוטרתא היא,ותירצו אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא, הכוונה שאותוìàåé íé÷éãöä úåîù éøáã áñ÷úúåëåñבחליות בחופות חופות; úåëåñã 'á íåéì úéøçù èééôאחוזות עד כסא כבוד מואחזות áîùçñô ìù äãâäברוך המקום ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לעמו ישראלברוך הוא åñø ,èñøובמורא גדול וגו' זו גילוי שכינה áñוהיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינולכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו,והקב\"ה מצילנו מידם âð÷ ,àëíé÷éãöä úåîùõéìø÷ åäéòùé íäøáà éáø'ùéà ïåæçä'שאלו אותו אם רשאים ללמד בבתי החינוך מספרי הלימודשלהם, שבלי זה לא יוכלו ללמד את התינוקות. והשיבשמוטב שיתבטלו אלף בתי תלמוד תורה, מלהניח להביאלתוכם ספרי לימוד שלהם, כיון שהם מלאים מינותרח\"ל çðúáå÷èøàùèî äùî ãåã éáøבשם אביו הרה\"ק מרוז'ין על חברת חובבי ציון, אשר רצולעשות השתדלות בידי אדם לקיבוץ גליות, דהנה גאולהבלי האל\"ף בתוכו, נעשה גולה, והיינו שאם הגאולה הואבלא אלופ\"ו של עולם רק בדרך הטבע, אז עוד נעשהמזה גולה רח\"ל äðúééîàìà÷î ììéä éáøאחר שעברו רק איזה שנים מאז כאשר עשו החלוקההמפורסמת במדינת אונגארן, אמר אז שלפי מצב הדוראולי היה מן הצורך לעשות שוב חלוקה חדשה, ולהפרידבין הטוב והיפוכו שנמצאים כבר בתוך המחנהשהתחלקו æðùíéåáìèééè àôéì è\"åé äéððç éáø(áåè íåé úùåã÷ ìòá)העולם הוא אביי ורבא, וזולת זה הכל הבל åאם המשמש הוא בר דעת אז אינו מתפעל מכל זה, כיאינו תוהה עכשיו בדעתו אם הוא ראוי והגון לאותואיצטלא, אלא יודע שבזמן של שריפה צריכים לצעוק עלפני חוצות עורו ישנים מתרדמתכם åñùאמר על רב זקן ירא שמים ות\"ח שלא היה עסקן ולאעשה הרבה פעלים בעניני העיר ואחד התאונן לפני כ\"קאבא מארי זלה\"ה על אותו הרב, שאכן הוא גברא רבאאבל אינו עושה מאומה. והשיב לו כ\"ק אבא מארי זלה\"ה,אם יש רב בעיר כל כך הרבה שנים ולא קלקל עדיין שםמאומה, הרי בזה עצמו כבר עשה הרבה âúמאויבי תחכמני מצותיך, אשר מהם ומהמונם יכולים לידעהדרך האמיתי בשמירת מצות השי\"ת, שמה שאינו מקובלעליהם לפי שהוא ההיפוך מרצונם ודרכם, הרי זהו בודאיהאמת והטוב, וזהו כלל גדול åìúàôàôî áøä ãìàååðéøâ óñåé éáøהם אומרים שהם מוכרחים להמציא קולות בהלכה, בשבילשאם לא יעשה כך אז לא יהיה להם מאומה ביהדות. וככהיש עוד כמה וכמה אמתלאות כאלו וגם כבר יש כאלושנאחזו כל כך בסבך האמתלאות הללו עד שמתוך שלאלשמה הגיעו לשמה לומר שזהו אצלם איזה שיטה åëú'ììåëä áøä' óñåé á÷òé éáøרצה להנהיג תיקונים נחוצים ומועילים בכשרות השחיטה,והדבר לא עלה בידו ãñùïéìáåìî äæåçä ÷çöé á÷òé éáøמאמר ר' יוסף לא תתני דבטלה ענוה, דאיכא אנא, רוצהלומר, אף שבסיבת חסרונותי באה לי הענוה, כי איךיתגאה איש כמוני מלא חסרונות, עם כל זה גם זה ענוהמקרי ÷åëואל יבוא בכל עת אל הקודש, היינו שבזה שמקיימיםמצוה זו של עושה צדקה בכל עת זה הזן ומפרנס וכו',אין האדם יכול עדיין להגיע בזה אל הקדושה áìùàðååà÷î ïðçìà ÷çöé éáøבעת כזאת כשרוצים לייסד החבורה הזאת, שצריךלהיות עיקר התכלית להשגיח מאד שלא תאחז ח\"ו גם
âî÷ú ìàåé íéøôñ éøáãהדור שהיו סמוך למשה רבינו, אצלם היה היראה מילתאזוטרתא èôú[úåôñåúä éìòáì] íéð÷æ úòãúéùàøá æ ,á ;הידיעה איזה מן המינים טהורים ואיזה מהםטמאים, ידע נח ממה שלמד תורה, ומה שאמרו בגמראמנא ידע וכו' ותירצו שהעבירן לפני התיבה וכו', זה לאקאי אטהורים וטמאים וכו' אלא קאי אקרא דמהעוףלמינהו שפירש רש\"י מאותן שדבקו במינן וכו' ÷èô ,îøúéùàøá àî ,æ ;ותבלענה השבלים וגו', פירוש, גדלו עדשכסו האחרות ÷èòúåîù áì ,áì ;מחני נא וגו', שהוא נמחק מכל פרשת ואתהתצוה שאין משה נזכר בם âôùíéøáã æ ,áé ;במצות קלות יש לחשוש יותר שמכיון שהיאקלה בעיניו אינו חש לקיימו àéùøôåñ íúç úåùøãç\"à ô\"å ò\"à ;האמת והשלום אהבו, הקדים לומר האמתלפני השלום, כי התוה\"ק נקראת אמת וכו', ורמזו בזה,שכאשר רוצים לעשות שלום, צריכים להקדים תחילהולראות אם זה עולה יפה על פי התורה, כי רק באופן זהיכולים לדבר מחיוב השלום ולא זולת ãôúç\"à ö\"ç ò\"à ;אף שכל זמן שהיה אחד מן השבטים קייםלא התערבו בגוים וכו', כיון שהזקנים לא הניחו אותםלהיות ככל הגוים וכו', אולם כיון שכבר לא היה ברצוןונדיבות לבבם על כן היה קיום התורה אצלם לעול קשהושעבוד, ועל זה רמזו משמת יעקב נסתמו עיניהם ולבםשל ישראל מצרת השעבוד çøיותר אשר בחוש נראה; æ\"ö÷ú øãà 'æ 'ã øåè â\"ò÷ à\"çשכיח קפידא ופירוד בין ישראל, יותר מבאומות העולם,ובתלמידי חכמים ובצדיקים יותר מבשאר עמא דארעאוכו', והטעם שכל שקדושתו יותר, הוא מרגיש יותרומקפיד יותר לפי דביקותו וכו' èñùç\"á ù\"â øåè â ;'נתת ליראיך נס להתנוסס וגו', שלפעמיםגם הצרה עצמה הוא ענין של נס, וגם ההצלה מן הצרההוא על ידי נס, וזהו נתת ליראיך נס להתנוסס וגו', בנסכפול èìúéðåîééî úåäâäלומר יכול שהיה, דייק יתירא ממשנה; â\"ä â\"ô ú\"ú 'ìäיחלוקו יורשי הבעל ויורשי האב, ומדקתני עם יורשי האבמשמע שהם העיקר, אבל כאן אי אפשר לומר יפה תלמודתורה ודרך ארץ, שאז היה משמע דאו זה או זה קאמר, ואינויתור לשון, ואם כן אין שום ראיה שדרך ארץ עיקר ÷öíéãéâð éøáã ô\"ùâäñéô÷à êåôù êúîç ;אליהו הנביא יבוא מקודם הגאולההעתידה æîíìåò úåëéìäøòù á 'úåà î\"æ ;אומרו בלשון אמר רבי פלוני וכו' אינובא לחלוק, ולשון רבי פלוני אומר וכו' בא לחלוק àîøäð÷îä÷ïéùåãé î .ã\"ä íà ;העושה מצוה ברבים יש בו גם קידוששם שמים שלומדים ממנו בני אדם, ובזה הבחינה הואיותר מעולה מן העושה מצוה בסתר çôøäàìôäúåáåúë÷ àé ;.אומרו ולא הלכו בה, היינו שלא הלכו גםבזמן העסק במחשבת התורה אלא הסיחו אז דעתם ממנה,ואם כן כשחזרו ללימודם היו צריכים לחזור ולברך, כיוןשהיה אצלם התחלה חדשה בלימוד, ומכיון שלא ברכועוד הפעם נמצא שלא היו מברכים בתורה תחילה ÷öäàéìôäבמרכבה עליונה ø אם האריה הוא מין טמא, האיך הוכשר להיות מד' פניםäùî ìàåéåøîàî éðù ïîéñ÷ î\"å ;כל מורא וכבוד שנותנין לאחר חוץמהקב\"ה הוי ענין עבודה זרה, ודמי למשתחוה לשםאלקות, כי הכתר והכבוד רק לחי עולמים, ולכן כתבוהתוספות דפשיטא שלא ישתחוה לאביו לשם אלקות âöïåøëæ úàæהקב\"ה ברא עולמו להטיב הרבה לברואיו, ורוצה שיתגלהמדת חסדו וטובו ביתר שאת. ועל כן ככל שהאדם יותרשפל וירוד בעונות ופשעים ובמידות, ובכל זאת הקב\"העוזר ומושיע לו ועושה לו נסים ונפלאות, הרי בזה נתגלהיותר ויותר מדת טובו ית\"ש ÷åëàøåðã ïé÷å÷éæáãú\"à ô\"à ;עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ אתהתורה וכו', הכוונה לכ\"ו דורות שהיו מבריאת העולם עדâñ÷ú ìàåé íé÷éãöä úåîù éøáãבנו ובסביבותינו אותו האש הדולק ומכלה מנפש ועדבשר äñù÷éùèééååàìàñ áàæ ÷çöé éáø÷ñéøáîאמר אשר מי שנותן מעות להמגבית של המדינה, הואכמו שנתן מעות לעבודה זרה äñúùèéáäàøãî ÷çöé éáøואל יבוא בכל עת אל הקודש, היינו שבזה שמקיימיםמצוה זו של עושה צדקה בכל עת זה הזן ומפרנס וכו',אין האדם יכול עדיין להגיע בזה אל הקדושה áìùè\"ùòá ìàøùé éáøשוחט משום מאי מחייב הכוונה בזה על השטן שהואהשוחט של כל העולם רח\"ל, למה יתחייב לעתיד, והלאנברא להסית בני אדם לחטוא. ותירצו שיתחייב משוםשיהיה נדמה לאנשים שהוא מצוה ô צובע, היינו על מה שהיה מטיח העינים לצבוע את החטאהטעם שעשה ה' שיהיו בני אדם רעבים וצמאים, זהובשביל שנמצאים נפשות המגולגלים בהמאכליםוהמשקאות, והם זקוקים לתיקון, ובזה שמברכים עליהםברכת הנהנין כשאוכלים ושותים אותם, בכך המה מגיעיםלתיקונם ãöהאומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בןעולם הבא הרי זה צדיק גמור, כי סוף סוף נהנה הענימממונו והגיע לתכלית המצוה çñùעל מה שוא בראת כל בני אדם, זהו שאלת היצר הרעלהקב\"ה, על מה שוא בראת, למה נברא היצר הרע שהואשוא, שהרי מאחר שיש בעולם צדיקים ומחזירים את העולםלתשובה, אם כן מי פתי יסור לשמוע אליו וכו' òúמה שאמרו בגמ' אטו יראה מילתא זוטרתא היא, ותירצואין לגבי משה מילתא זוטרתא היא, הכוונה שאותו הדורשהיו סמוך למשה רבינו, אצלם היה היראה מילתאזוטרתא èôúïé'æåøî ìàøùé éáøאמר על חברת חובבי ציון, אשר רצו לעשות השתדלות בידיאדם לקיבוץ גליות, דהנה גאולה בלי האל\"ף בתוכו, נעשהגולה, והיינו שאם הגאולה הוא בלא אלופ\"ו של עולם רקבדרך הטבע, אז עוד נעשה מזה גולה רח\"ל äðúïééèù íäøáà ìàøùé éáøïàùéèìàôî áøäחילוק בההבדלה בין קודש לחול ובין קודש לקודש ãòùìãðàîñééåå øòá ìàëéî éáøראה המכתב של הציונים ימ\"ש שכתבו, כי רק בדם תהיהלנו הארץ ãðúáåðîéøî ìãðòî íçðî éáøאל תשלח ידך אל הנער וגו', שהאיברים של האבותהקדושים ושבטי י\"ה, עשו מעצמם כל מה שצריכיםלעשות למען תכלית רצון השי\"ת àìíéåáìèééè äùî éáøäùî çîùé ìòáדרכו היתה למצוא תמיד קשר בין הדרש והפשט åðù'øôåñ íúçä' øôåñ äùî éáøמה שמרגלא בפומא דאינשי לומר על דבר הגון וחידושנכון, שהוא 'גלייך', ובהיפוכו אומרים שאינו 'גלייך', היינולפי שבלשון זה משתמשים גם כשרוצים לומר על איזהדבר שהוא דומה, או אינו דומה, ולכן רומזים בזה אשר כלדבר שהוא דומה אל דרך וכוונת הקדמונים, זהו דבר הגוןונכון, ומה שאינו דומה להם, זהו אינו הגון ונכון áðúâøåáùì÷éðî à÷ìòîù ìàåîù éáøלכו בנים וגו', אף בעת כשאתם הולכים כבר מביתהמדרש לבתיכם, גם אז שמעו לי, להשים על לבבכםולזכור כל הדברים האלו אשר יראת ה' אלמדכם בהיותכםבבית המדרש àéù ,âòú
ìàåé íéøôñ éøáã ãî÷úמתן תורה וכו', שאז לא היה עדיין התורה, והעולם היהמתקיים על ידי יראת שמים ומצות ומעשים טובים ÷àöíäøáà òøæìò éøôñ ô 'äëøá æè ;דרשו הפסוק ולכל המורא הגדולוגו' אשר עשה משה וגו' שזהו קריעת ים סוף, והכוונהששם זכו ישראל לגילוי שכינה áñúåááìä úáåçä÷äîã ;הכלל מן הזהירות שלא תרבה להזהר ãñùøòù úáäà ä 'ô\"ã ;יש במדת האהבה באלקים שלושהפנים וכו', והאופן השלישי הוא אהבה גמורה שיהיהבניקל אצלו בעבורה אבידת הממונות והגופות והנפשותçé÷øòù úáäà ä 'ô\"ä ;ממפסידי האהבה בה', הוא, כשאין לושנאה כראוי לשונאי השי\"ת çòúøòù äðéçáä ô\"â ;אחריתו של אדם שם היא ביתו באמתוכו' ולכן כשהוא עושה בעניני עולם הזה יעשה לו כמושעושה בשל אחרים, והיינו רק כדי הצורך והסיפוקבלבד çòøøòù äáåùúä ô\"â ;הדבר הראשון המביא להנצל מן הרע,הוא על ידי שיודעים ורואים את הרע, ומבינים איזהו ומההוא òúטובות ומדות שמים יראת בעניני; â\"ô íé÷ìà úãåáò øòùיש להתעורר גם מצד הערת השכל ÷æöבטובה אותו אלקים שייחד מי; å\"ô íé÷ìà úãåáò øòùיותר משאר בני אדם, צריך שיחייב עצמו בעבודה גדולהæë÷ ,â÷ ,áò ,ä מהם יותרøòù úåùéøôä ô\"á ;הגיע היצר ברוב אנשי התורה, ונשארורק יחידי סגולה שפורשים מהבלי העולם áôúúòã úååçהתורה מן דאורייתא ספיקא÷; ôñä úéá ,é\"÷ ïîéñ ã\"åéלקולא, לפי שכל לישנא דקרא משמעותא על הודאי ולאעל הספק. ולפי זה שאני בין קום ועשה לשב ואל תעשה,דהנה בכל הלאוין אמרינן חזיר ודאי וחלב ודאי לא תאכל,אבל ספק יאכל וכו'. אבל בקום ועשה אמרינן דמחויבשיהיה בודאי ולא בספק àú[à\"ãéç] êðà úîåçøäá ;שש שנים תזרע שדך וגו', ומכיון שכן הרי באותםהשש שנים נחסרים שני חדשים בכל שנה שלא עסקובתורה כראוי, ועל כן ובשנה השביעית שבת שבתון וגו'שבת לה', להיות שנה זו מקודשת לה' לפרוע אותם הי\"בחדשים áöøéðå÷æçúéùàøá æ ,á ;בעופות פריך מנא ידע אם טהורים אםטמאים, שהרי מיני עופות טמאים מרובים וכו', ועל זהמשני העבירם לפני התיבה, אבל אבהמה לא פריך שאיןמין בהמה מרובה כל כך ולא היה צריך להעבירם לפניהתיבה, וכשהכיר הבהמה בלא העברה לפני התיבה למדנושלמד תורה îøè÷ì éøåáéçä÷äîã ;נעשה לו נס גדול שלא כדרך הטבע, וגילו לו מןהשמים שזכה לכך כדי שיבוא על ידו איזה זכות להדור áòï\"øä éùåãéçúáù é ;:אי לאו מעשה של משקל שני סלעים, לא היומשתעבדים כל כך במצרים, אלא היה גולים ממקוםלמקום áëá\"î á ;.לכאורה היה צריך להתחיל בפרק אלו מציאותללמדינו תחילה דיני המציאה אשר יש אופן שהמציאהשייך להמוצא, ואחר כך יאמר הדין כששנים אוחזיןבטלית וכל אחד אומר שהוא שלו áéùäøåú éùåãéçéå÷ìä éùú\"è ;קושיא בדברי הרמב\"ן שלעשות אותם ישכאן ציווי על מלאכת המשכן, שהרי פסוקים אלומדברים ממצות השבת ורק להלן מתחיל לדבר ממלאכתהמשכן çöùíäøáàì ãñçâçì úåëåñä ;חג האסיף מרמז על ענין האחדות שלא יהיוח\"ו פירוד לבבות בין יהודים המאמינים בה' çìùãåã éãñçערביים ליוסף לו נזדמנו; ã\"éî ã\"ô úåëøá àúôñåú ìòנושאי הבשמים כדי שיתענג וכו' åôøôåñ íúçàùú ã\"ä øîàéå àì ;יהושע לא היה יכול להאמין שיתכןשעושים עגל במחנה ישראל ולא ימצאו ביניהם מי שיקוםללחום נגד זה, ולכן אמר שבודאי קול מלחמה במחנהשעומדים ללחום נגד המתפרצים. ועל כך השיב משהרבינו אין קול ענות גבורה וגו', שלא כן הדברים, אין קולìàåé íéøôñ éøáã ñ÷úלעינים פרישותו וקדושתו וסיגופיו, וזמנין דלבו לא נכוןעמו, לכן מלקין וממיתין אותו כי בוחן לבות אלקים ÷ãðäáåùú éøòùøòù â úåà ãé ;לא ויתר הקב\"ה על עון ביטול תורה äîøøòù â úåà÷ çî ;מעלות האדם הוא לפי מה שיהלל, אםהוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדעובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו וכו',והמשבח מעשים מגונים או מהלל רשעים הוא הרשעהגמור çìóñåé á÷òé úåãìåúêì êì ;לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך וגו' הכוונהשילך וידבק בו יתברך, להנאתך ולטובתך, שיתענג בויתברך בעושי הטוב, וילמד מארצך וממולדתך ומביתאביך שהם רשעים, וכמו שהם מתענגים בעושי רע כךיעשה בעושי הטוב וכו' æëøøäá úåà ç ;'על מה שוא בראת כל בני אדם, זהו שאלתהיצר הרע להקב\"ה, על מה שוא בראת, למה נברא היצרהרע שהוא שוא, שהרי מאחר שיש בעולם צדיקיםומחזירים את העולם לתשובה, אם כן מי פתי יסור לשמועאליו וכו' òú÷çöé úåãìåúéøçà ;ואל יבוא בכל עת אל הקודש, היינו שבזהשמקיימים מצוה זו של עושה צדקה בכל עת זה הזןומפרנס וכו', אין האדם יכול עדיין להגיע בזה אלהקדושה áìùíéîåúמי יודעים אין כהיום; ã\"ë÷ â\"ë÷ ïîéñ ïäë åô÷ú øåöé÷שדעתו משוחד ומי שאומר דעת תורה אמיתיית, ועל כןלא שייך לומר אחרי רבים להטות áìúäøåáã øîåúô\"à ;מה שאמרו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, הטעם הואבשביל שהמצות המה רוחניים, ואם כן לא יתכן לשלםשכר עליהם בעולם הגשמי שהוא כלה ונפסד, ועל כןשמור בעבורם השכר לעולם הבא וכו' æéùè\"åé úåôñåúá ÷\"ô\"é î\"é ;כולה מלתא תליא במקום המלאכה, אם עושההמלאכה אצל מקום בעל הבית, אז קפיד בעל הבית עלהכל וגם הקסמין דקים שלו, וכשאין המלאכה אצלו אזלא קפיד עלייהו, דלא טרח בהו לאייתוניה גביה ãéùúåáà ô\"â î\"è ;כל שיראת חטאו קודמת וכו' כתב הרע\"בהיינו שמקדים במחשבתו יראת חטאו לחכמתו, ובזהמיושב דלא פליג על המשנה אין בור ירא חטא, דהכאבמחשבה קאמר ולא בפועל, כי אכן אין בור יודע איזהוחטא שיירא ממנו וכו' ÷áö ,çéø ,áôøíéðùé úåôñåúàîåé äô ;:ר\"ת דייק מלשון המשנה יפה תלמוד תורה עםדרך ארץ, משמע שדרך ארץ עיקר והוי קבע יותרמתלמוד, וקשה עליו ממה דאמרינן בגמ' ראשונים עשותורתן קבע ומלאכתן עראי, שמשמע מזה מפורש שהתורההוא הקבע והעיקר ÷ö ,äîùäùî úøåúééç äøù ã\"ä íéù àð ;החכם רואה את הנולד, היינו שרואההקלקול שנולד מכבר ומה היו הסיבות שגרמו לכך, ומזההוא מתבונן למצוא הדרך הנכונה למנוע את הסיבות הללושלא יבוא כן גם בעתיד ãñùהצדיק יוסף שביקש במה החסרון'; åâå øëæ àìå ô\"äò áùéåמשר המשקים להזכירו לטובה, דכל ההשתדלות יכולהאדם לעשות, אבל לא יבקש בקשה מאדם שישתדלבעדו, כי אפשר שהוא אינו הגון להיות שליח לדבר זהוכו' ÷èðéçéå ;אף שכל זמן שהיה אחד מן השבטים קיים לאהתערבו בגוים וכו', כיון שהזקנים לא הניחו אותם להיותככל הגוים וכו', אולם כיון שכבר לא היה ברצון ונדיבותלבבם על כן היה קיום התורה אצלם לעול קשה ושעבוד,ועל זה רמזו משמת יעקב נסתמו עיניהם ולבם של ישראלמצרת השעבוד çøרוחניים הם הקדושים דברים כל; ùâéå 'ôá áéúë ä\"ã úåîùאינם חונים ברצונם אצל הגשמיים העכור וכו' וכן התורהבכלל לא תסבול בטוב ההתחברות בעולם הזה וכו'áðø ,æìøæ 'øãà à 'ú÷ö\"è ;כל שקדושתו יותר מרגיש יותר ומקפידיותר לפום דקותו, וההיפוך באומות העולם לפום עובימוחו אינו מרגיש ואינו מקפיד åúàéðúç\"á ,êåðéç÷ ïè ;חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לאיסור ממנה, מדכתיב על פי דרכו, משמע שאינה דרךהאמת לאמיתו אלא כפי דרכו של הנער, ואם כן מהוהמעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה æìù
äî÷ú ìàåé íéøôñ éøáãענות גבורה ואין קול ענות חלושה, ואין שומעים כללשיעמדו ללחום עם המתפרצים âöùíéèôåù ã\"ä åùâðå ;כי בם בחר ה', היינו אעפ\"י שבם בחרה' לשרתו ולברך בשמו והם הגדולים המגינים, אולם כןבהיפך גם כן, שעל פיהם ועל ידיהם כל ריב וכל נגעהבאים אל העולם, הם הגורמים, על כן עליהם לעשותהדבר הזה äîúíìà úðåéøô ÷ç ;'כל הנשמות התלויים באיפתו של אדם הראשוןונדחו בחטאו, יחשבו כבעלי תשובה לעת התיקון לעתידàé÷áì áèééä÷äîã ;בעניני הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מיהמחבר אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו ועל דבריו וכו',אבל בענין אגדה ודברי תוכחה מה לנו לדעת שם המחבר,הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם ויהיונושאים חן בעיני רואיהם וכו' æìø ,âðøêì êì ;זהו שאמרו אבירי לב דייקא שעבודתם בלב,הרחוקים מצדקה, שהם ניזונים בזרוע ר\"ל מכח הדין, וכלהעולם אינם ניזונים רק בצדקה ורחמים åèøêì êì ;אמר הקב\"ה לאברהם טלטל עצמך ממקום למקוםושמך מתגדל בעולם, והיינו שיראו מעשיו וממנו יראולהדמות אליו וללכת בדרכיו, וזהו שנאמר אשר אראך,כלומר אראה אותך ומעשיך לזולתך למען ילמדו עשותכמוך וכו' áëøàøéå ;אל תשלח ידך אל הנער וגו', שהאיברים של האבותהקדושים ושבטי י\"ה, עשו מעצמם כל מה שצריכיםלעשות למען תכלית רצון השי\"ת àìééç äøù ;מטבע של אברהם אבינו ע\"ה היה בחור מצדזה בענין הגבורה והכח, וזקן מצד זה בענין השכל, הןבימי עלומיו והן בימי זקנתו äìø ,çîøéçéå ;הכוונה במה שאמר לו הקב\"ה בהוציאך את העםתעבדון וגו', היתה, שמשה יאמר ויודיע לישראל שאחרשיוציאם ממצרים יתן להם הקב\"ה את תורתו וכו' ומידיקבלו עליהם לקבל התורה לשמור ולעשות. וכן היהשישראל קבלו עליהם שכאשר יצאו ממצרים יעבדו אותויתברך ויקבלו תורתו ÷çøåîà ;אמור וגו' ואמרת אליהם וגו', שבא להזהיר גדוליםעל הקטנים, היינו שהטומאה של היום יזיק על למחרשהוא לאחר זמן כשיגדל וכו' äöøøåîà ;יראת ה' טהורה עומדת לעד, כלומר שעומדת גםøäá ;הטעם שתיקון אותו הנפש והניצוץ הקדוש שייך לדורותיו אחריו òùדוקא לאיש זה, לפי שניצוצי קדושה הללו יש להםשייכות לשורש נשמתו çðøàùð ã\"ä åö ;רק כשישלחו ישראל מן המחנה אתהחוטאים, אז יוכלו לקיים כל התורה כולה, כי כל זמןשמתחברים ונמצאים יחד עמהם, הרי זה גורם בנזקין שלאיוכלו לקיים התורה äôúíéèôåù ;אוי לו למי שהעולם מטעין בו, שאוי לו ולנפשומצד מה שנדמה לו שהוא צריך ללכת לפי דעת העולם å של אדם כזו, שהעולם הטעה אותו, ונטעה מדרך הישרàöú ;אם האדם מייגע עצמו בתורה בעיון רב, אםשלפעמים יעלה חרס בידו, שוב אחרי זה יבין וישכילהמצאה נפלאה, וידמה לו שהוא מציאה שבא לו בהיסחהדעת, אבל באמת הוא מתת אלקים בקרבו לשלם שכרעל היגיעה, וזהו שאמרו יגעתי ואחר זה מצאתי בהיסחהדעת תאמין ãøíéðô áèééשמע כאשר; éúøîà ãåò ä\"ã 'à úåà íéðá åáåù øîàîראובן שהשבטים מדברים ביניהם שצריכים להרוג אתיוסף, עלה בלבבו ובמחשבתו שהוא צריך להציל אותומידם, ועל ידי מחשבה זו כבר נתעוררו השבטים בלבבםלהסכים לכך, שלא להרוג את יוסף ÷äìéðáåàø èå÷ìéáùéå úåà ãð ;ענין העשרה הרוגי מלכות היה בשביל הפגםשל מכירת יוסף, והיינו שהשבטים נתגלגלו באותםהצדיקים מגדולי התנאים, ועל כן הוזקקו לקבל העונשהזה ÷èëáùéå úåà äð ;עונש ראובן היה על חטא בלהה ולא עלחטא יוסף ÷èëäîìù ìù íéïéìåç ô\"æ ïîéñ æé ;אין הכוונה בזה שילך דוקא למקום אחרבפועל, אלא הכוונה שיראו אצלו מעשים כאלו אשר יוכיחובהוכחות ברורות על אמיתת פנימיות לבבו וכו' æôøóñåé ãåñééô\"æ ;נעשה לו נס גדול שלא כדרך הטבע, וגילו לו מןהשמים שזכה לכך כדי שיבוא על ידו איזה זכות להדורáòàñ÷ú ìàåé äìéôúä çñåð éøáã[ì\"øäî] ìàøùé úøàôúøô ÷é ;הלימוד בענינים גשמיים של הלכות שור ובור וכו'ושאר דיני ממונות יועיל ליתן כח הקדושה לנפש האדם,לפי שכל היגיעה הוא להשיג אמיתת רצון הבורא ית\"ש,ולכן זהו הנותן כח וחיל לנפשו של האדם ãòøøô ÷ë ;האבות הקדושים יצחק ויעקב שמרו התוה\"קבבחינת אינו מצווה ועושה, אבל אברהם אבינו שהיהמדתו החסד הוא היה ראוי מצד עצמו אל התורה,שהתורה היא תורת חסד וזהו מדתו של אברהם, ולכךקיים אברהם כל התורה בבחינת מצווה ועושה àéøäùîì äìôúáñ é ;'במאזנים, היינו בחודש תשרי שהוא מזל מאזנים,שאז צריכים, לעלות, בתשובה כל החטאים שנעשו, מהבל,זה לא יתכן להיות כי אם, יחד, כשהוא בציבור באחדותגמורה çòúáñ ,áé ;אף שהאמונה באמת מכרחת, מכל מקום עדייןשייך בזה ענין הבחירה, כי אם הולכים אחר מחשבותכאלו שמפסידים האמונה, דין גרמא לקלקל ולהפסיד אותוהאמונה המוטבעת בלבו בטבע. ועל זה בא הציווי שלבו ú אנכי ה' אלקיך וגו' שלא יקלקל מה שמוטבע ומושרשçñ ,ã ;וצדיקים ישמחו וגו' וישישו בשמחה, שהצדיקיםשמחים ועובדים בזה להשי\"ת ואחר כך ששים בשמחה זועצמה èøãô ,é ;אנחנו מחכים בכל יום שיבוא וכו', ועם ישראלשפלים ונבזים ולא נראה שום נדנוד הרמת קרן לישראלוכו', והאיך יתכן שביום מחר יהיה משיח כבר בא וכו',ועל זה תשוב אמרינו, שהלא יום אחד קודם הבריאה לאוגבעות וכו' ë היה כלל שום דבר, וביום אחד נתהוה שמים וארץ, הרים÷ãé ,â ;ביאור המדרשים הים ראה וינוס, מה ראה, ארונושל יוסף ראה. ועוד אמרו מה ראה, ברייתא דרבי ישמעאלראה ÷î÷èé÷ ,áñ úåà á ;אם האדם מייגע עצמו בתורה בעיון רב,אם שלפעמים יעלה חרס בידו, שוב אחרי זה יבין וישכילהמצאה נפלאה, וידמה לו שהוא מציאה שבא לו בהיסחהדעת, אבל באמת הוא מתת אלקים בקרבו לשלם שכרעל היגיעה, וזהו שאמרו יגעתי ואחר זה מצאתי בהיסחàöø ,øò ,ãø תאמין הדעתïç úåàåùúäîåøú ã\"ä éå÷åç éì ;האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיהבני או שאהיה בן עולם הבא הרי זה צדיק גמור, כי סוףסוף נהנה העני מממונו והגיע לתכלית המצוה çñùäìéôúä çñåðúéøçù úìéôúíìåòì àäé íãà ;לעולם יהא אדם ירא שמים בסתרובגלוי çôøúìôú àáå ïåéöì ;למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה áòúåðåù úåëøáúåëøá ïéðäðä ;בורא נפשות רבות וחסרונם וכו' להחיותבהם נפש כל חי ברוך חי העולמים ãöçñåð ïøãä íåéñì úëñî ;מודה אני לפניך על ששמת חלקימיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות çîúùãå÷ úáùúëøá ùãåçä ;מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותםמעבדות לחירות הוא יגאל אותנו וגו' åè÷úùåã øúë ;כבודו מלא עולם משרתיו שואלים זהלזה איה מקום כבודו לעומתם ברוך יאמרו æôø÷úùåã øúë ;הן גאלתי אתכם אחרית כראשית æìùúáù íåéì úåøéîæåàåáá íåãàî ;ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לובבצרה תקלוט כבצר èòåàåáá íåãàî ;אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר èòíéàøåð íéîéúìôú óñåî ;כי תעביר ממשלת זדון ãëøøãñ äãåáòä åéì\"ë ;אלה אזכרה וכו' כי בימי השר לאעלתה ארוכה, לעשרה הרוגי מלוכה, בלמדו ספר וכו'ופתח בואלה המשפטים וכו' וגונב איש ומכרו ונמצא בידומות יומת וכו', וקרא לעשרה חכמים גדולים וכו' ונם איהאבותיכם אשר אחיהם מכרוהו וכו', ואתם קבלו דין שמיםעליכם וכו' ואתם תשאו עון אבותיכם ÷èë
ìàåé íéøôñ éøáã åî÷úúåáà õ\"áòéô\"ã éî\"æ ;בשם מדרש אילו היה ראובן יודע שהקב\"המכתיב עליו למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביובכתפו היה מוליכו אצל אביו ÷çëùáã úåøòéç\"à ùåøã àé ;ביאור שאמר דוד מזמור בברחו מפניאבשלום, שראה שהוא בהשגחה פרטית ואינו מחמת מזלואשר רע áç\"á ùåøã ã ;אף שהאריה הוא מין טמא, הוכשר להיותמד' פנים במרכבה עליונה, שבאמת האריה הוא מין כשר,רק התורה פסלו הואיל ומינו אוכל כל חיות טמאות ונפטםבאיסור øøàåú äôéøá\"ø à ,ã ;מה שאמרו בכמה דברים שקדמו לעולם, איןהכוונה בקדימת הזמן אלא בקדימת המעלה, והיינו שאףשנבראו במאוחר אולם יתרון וחשיבות מעלתם עומדבנקודת מדריגה הראשונה שהם עיקר תכלית הבריאהöøøá\"ø ç ,ä ;בבריאת האדם שם הקב\"ה כל חלקי הבונהוהסותר כנגד פניו, ולכל חלק וחלק ממחשבותיו ית\"שיקרא בשם מלאכי השרת הנקראים בשמות האלה של חסדואמת וכו' äðùøá\"ø åè ,ç ;למה מברכים ברכה זו, על מה שהיה לפניחטא אדם הראשון, ומה שיהיה לעתיד לבוא ÷éøá\"ø åë ,â ;היהודים אשר סבלו החבלי משיח, המה יהיוהראשונים לקום בתחיה, עוד בעת התחיה הראשונהשיהיה תיכף בשעת ביאת המשיח çëøá\"ø ãì ,è ;מהו הראיה ממה שצוה הקב\"ה ליקח שבעהשבעה שזה היה כדי שיקריב קרבן, ואולי היה הטעם לפישהיה עתיד להתיר להם גם לאכול ממנו ÷èôøá\"ø çì ,æ ;מתחילה לא היתה בקעה גדולה זו ונעשה אזלשעה וכו' משום אם ללצים הוא יליץ, שבדרך שהאדםרוצה לילך מוליכין אותו וכו' באופן שיהיה מקוםלרשעתם èñùøá\"ø èì ,æ ;יש לתמוה על איזה זמן הוא חושש, אם בזמןאברם מה הוא זה שאמר לפיכך קראו הכתוב מת, דאזעדיין לא נכתבה התורה לאנשים, ואם בזמן שאחר כתיבתהתורה, מאי ויאמרו לא קיים אברהם כבוד אב, והלא הכליודעים שבמצות ה' הלך âéøøá\"ø àñ ,à ;אם נאמרו לו לאברהם דיני התורה בנבואהאז היה חל חיובם גם על זרעו אחריו, ואז לא היה יעקבאבינו רשאי ליקח שתי אחיות àìøøá\"ø àñ ,à ;מכיון שאמרו שאין הקב\"ה משרה שכינתואלא על חכם וכו', אם כן היה בלתי אפשרי שיחולהנבואה על אברהם אבינו בלי שיהיה תחילה חכם בחכמתהתורה ועל זה הקשו מהיכן למד àìøøá\"ø åò ,ä ;הקשה על אומרו כדאי אני וכו', כי האיךאפשר שיאמר האדם לפני הקב\"ה אני כדאי וכו' ÷åëøá\"ø ãô ,åè ;לפי שראובן פתח בהצלה תחילה, לכן זכהלימנות בהצלת ערי מקלט תחילה והלא אף בלי טעם זההיו צריכים לפתוח בראובן תחילה כיון שהוא היה הבכורãòåîù\"ø çë ,à ;אחר שהאדם מתייגע בתוה\"ק ומשיג לפיערך יגיעתו, שזהו בחינת לקיחה בדמים, הרי הוא זוכהעוד לסייעתא דשמיא מיוחדת שבנוסף על כך הוא זוכהלהשיג בענין זה עוד יותר מכפי מה שהאדם יכול להגיעביגיעת אנושי, וזהו כבר מתנת אלקים øò ,àöøéå\"÷ø ì ,áé ;מה שהמשיל לערבה בני אדם שאין בהםלא תורה ולא מעשים טובים, הכוונה על אנשיםשמקיימים המצות בלי עבודה ויגיעה ובלי הרגש מיוחד,ואינם מסורים לקיומם במסירת נפש וכו', ולכן ישחובה שיוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו עלאלו ìùäùî çîùéäçéúô øôñì ;על זה אמרו שקרבן אהרן אף שהיה בכליום פעמיים, היה חביב לפני השי\"ת כקרבן נשיאים, כיוןשהיה כדרך בני עליה שכל שעה ושעה אצלם כשעהראשונה åìùטובים מעשים אף, הרשעים; äúéä õøàäå ä\"ã úéùàøáשלהם הוא מעורב בפניות וכו' והפסולת מרובה עלהאוכל, והרי זה דומה לרימון וכו', וזהו שאמר רקנים שבךמלאים מצות, אבל אינו אלא כרימון çéùçð ã\"ä åéúåøåãá ;אם עושה בגלוי ובפרסום מעשים טוביםכמו בסתר בלי מחשבת חוץ, הוא המדריגה הגדולהשבגדולות והוא העבודה האמיתית, שבסתר דבר קל הואלהיות זך בלי סיג, אבל בפרסום ובגלוי דבר קשה מאודהוא æôøçð ã\"ä íëàøåîå ;אפילו עופות מכירין בצרי עין, דהנהמאחר שהנשמה המגולגלת בעוף היא שכל נבדל ויודעתומשגת בטוב הבריות וכו' לכך הנשמה מברחת את גוףהעוף מיד רשע כדי שלא יפגמנה æðøìàåé íéøôñ éøáã çð÷úøáãîá âì ,äð ;לשיכים בעיניכם, כי ינקרו עיניכם להטעותאתכם ולא תראו ולא תבינו וילמדו אתכם בכל תועבותיהםולעבוד את אלהיהם çòùíéøáã æ ,áé ;הזכיר את המשפטים להזהיר מאד במשפטים,כי לא יהיה עם רב כולו נזהר במצות כולן שלא יחטאובהן כלל, ורק במשפטים יעמידו התורה וכו' øöçíéøáã àé ,âé ;הנסים לא יעשו לטובה או לרעה רקלצדיקים גמורים או לרשעים גמורים, אבל הבינונים כדרךמנהגו של עולם יעשה בהם טובה או רעה כדרכםוכעלילותם àé(ñ\"ù ìò) ï\"áîøïéáåøéò æé ;:ביאור דברי האומר תחומין דאורייתא, שמכיוןשהניח שם פיתו דעתו בכאן, וכשאמר תהא שביתתיבמקום פלוני עשאו ביתו, ומשם אני קורא אל יצא אישממקומו èìá\"î èð ;:למה ברכוהו לרבי אליעזר, הרי לא היה חייבאלא נדוי בלבד וכו', שיש לומר, שכיון שלא רצה לחזור,ואמר חרוב ואמת המים וכותלי בית המדרש ומן השמיםיוכיחו, מחזי להו כאפקירותא, שהיה מחזיק במחלוקתיותר מדאי, לפיכך ברכוהו ãîî\"äñ ìò ï\"áîøäåöî à ;'להאמין האלוקות אי אפשר למנותו בכללהמצות, כיון שהוא הקדמה לכל המצות úá\"òøúåáà ô\"à î\"à ;לאפוקי מרבן גמליאל דאמר כל תלמידשאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש, קמ\"ל שמלמדיןתורה לכל אדם ואין צריך לבדוק אחריו. ובלבד שלא יהיהידוע מענינו שמעשיו מקולקלים וסאני שומעניה âôøúåáà ô\"á î\"á ;כל העוסקים עם הצבור להכריח ולכוף אתהצבור לדברי מצוה לצדקה וכו' יהיו עוסקים עמהם לשםשמים. שזכות אבותם של צבור מסייעתן וכו' והצדקהשיעשו תעמוד להם לעד çñù ,àîúúåáà ô\"â î\"è ;כל שיראת חטאו קודמת וכו' היינושמקדים במחשבתו יראת חטאו לחכמתו ÷áö ,çéø ,áôøúåáà ô\"ã î\"ë ;הלומד ילד הוא דומה לנייר חדש שהואמתקיים, וכך גירסת הילדות אינה משתכחת âìøí\"áùøá\"á÷ é\"æ ò\"à ;לאלה תחלק הארץ וגו', לכשרים וצדיקיםכמותכם וכו' çô(ú\"äò) í\"áùøéå÷àø áë ,ç ;נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה הכוונהעל הכהנים, כיון שבהם מתחיל שם בהתחלת הפרשה אישאיש מזרע אהרן וגו' âîúê\"ùåé\"ã éñ 'çé ;לפי דברי הרמב\"ם אפשר דאין החכם יכוללמחול שלא לראות הסכין âéúåé\"ã éñ 'îø ñ\"÷ë ;אע\"פ שאינו מחוייב לכבד לאביו אםהוא רשע אסור לצערו ãéø[ú\"äò] ê\"ùúåîù áì ,æé ;ברעה כתיב, שהוא מלשון תרועה ומלשוןרעה. ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה, כי דרךהלוחמים המנצחים מריעים ושמחים והמנוצחים זועקיםובוכים ואלו הם שתי קולות שאני שומע çúúåîù äì ,à ;אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם וכו'רמז למנות חכם בכל קהל וקהל לדרוש הדברים שהםדברי תורה ברבים וכו' בכל שבת ושבת ãúíéøáã æ ,áé ;אף על השמיעה לבד שבזה מתכוננים לקיוםהמצות, על זה מקבלים שכר בעולם הזה çùáøä ò\"åùשנצטוינו לעצמה מצוה זהו; ïåøçà ñøèðå÷á â\"ô ú\"ú 'ìäבאומרו והגית בו יומם ולילה öøומצליח יפה שדעתו חכם תלמיד; ã\"ä â\"ô ú\"ú 'ìäבתלמודו וכו' צריך שילמוד כל התורה שבעל פהמהתלמוד ופוסקים וכו' אבל מי שלא הגיע למדה זו וכו'יקבע עתים בלימוד המביא לידי מעשה וכו' äøøéàé úåç ú\"åùïîéñ ãéø ;יש לתלמיד חכם דין קדימה, דהרי איתרביתלמיד חכם מאת ה' אלקיך תירא וגו' äñøøôåñ íúç ú\"åùåà\"ç ïîéñ èð ;בענין קבלנות בשבת, מביא שם דעתהרמב\"ם שהגויים יחללו ה' ויאמרו ישראל לא מנטרישבתא àñúåà\"ç ïîéñ÷ çî ;ואני שונא חדשות, ומרגלא בפומי החדשאסור מן התורה ãìøåà\"ç ïîéñ÷ àö ;אף למאי דקיימא לן דבטלה מגילתתענית, באופן שהוקבע היום טוב על נס הצלה ממיתהלחיים, דומיא דמרדכי ואסתר, עדיין צריך לנהוג à
æî÷ú ìàåé íéøôñ éøáãçð ã\"ä ìëî äîäáä ;האיך יתכן שיהיה בהעלם ממאורעיננו רש\"י ז\"ל גמרא מפורשת שהעביר נח כל הבעלי חילפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור ÷äôçð ã\"ä ìëî äîäáä ;מכיון שע\"כ צריך לומר שלמד נחתורה, אם כן למה להש\"ס עוד לתרץ שהעבירן לפניהתיבה והתיבה היה קולטת לטהורה, והלא כבר היה יכוללדעת על ידי ידיעת התורה איזה מן המינים הם טהוריםשהוא צריך להכניסם ÷èô ,øééç äøù ;בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחוזת קבר, לכןאמר גם הלשון בתוככם, היינו שיתננה לי בדמי כל שויהכפי מה שהוא שוה בתוככם, אשר להם אין תועלת כללביקר מעלתה çðøééç äøù ã\"ä äå 'êøá ;וה' ברך את אברהם בכל, זהאליעזר הנאמר בו מושל בכל אשר לו, מכאן אמרו חכמיםאל יפטור אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה ãîø ,ìøçìùéå ;בכל דבר יש ניצוץ הקדוש וכל אחד צריך תיקוןמיוחד, והאלקים הבין דרכה להמציא לכל אחד תקונוכראוי לו או על ידי שחיטה ואכילת צדיק או על ידי מצוהאחרת וכו', וכן היה באותם הבעלי חיים ששלח יעקבלעשו שהיה תיקונם על ידי זה çðøçìùéå ã\"ä÷ éúðåè ;מאמר ר' יוסף לא תתני דבטלה ענוה,דאיכא אנא, רוצה לומר, אף שבסיבת חסרונותי באה ליהענוה, כי איך יתגאה איש כמוני מלא חסרונות, עם כלזה גם זה ענוה מקרי ÷åëáùéå ã\"ä åôéñåéå ;היה מסורת בידי השבטים שאין מלךלישראל קודם בני עשו, לכך אמרו המלוך תמלוך עלינווכו', דהא מבני עשו לא מלכו עדיין, כי עשו עדיין חיהיה, לכך היה הוספה לשנאה על פי חלומותיו על דבריוåîáùéå ã\"ä òîùéå ïáåàø ;בשם מדרש הילד איננו ואני אנהçð÷ ,ð÷ ,çë÷ ,ä÷ ,äô ,æì ,èë בלהה ממעשה בא אניáùéå ã\"ä ìàøùéå áäà ;שם ועבר שמסרו רזי תורה ליעקב,היינו מפני שראו בו בהשרטוטין שיש לו סימנים הראויאותן השרטוטין של יעקב שהיה זיו אקונין דומה לו ò לזה, ולפיכך גם יעקב לא מסרו רק ליוסף, מפני שהיה לוùâéå ã\"ä ìà åáöòú ;בפעם הראשון אמר כי למחיה שלחניכפשוטו כי זה שנתים הרעב וגו', ואחר כך אמר ולהחיותלכם, רצה לומר שתהיו חיים וכו' לפליטה גדולה כדישתוכלו לקבל התורה וכו' æôùâéå ã\"ä éë äéçîì ;יוסף אמר ולהחיות לכם, שתהיו חיים,דהיינו שומרי הברית קודש יסוד חי עלמין, ועל ידי כךיגיעו לפליטה גדולה כדי שתוכלו לקבל התורה âéúåîù ã\"ä øîàéå äòøô ;באמת נכתב כמעט בכל מקוםבתנ\"ך מתי יהיה קץ הגאולה, אך חייבה חכמתו ית\"ששיתעלם מאתנו ולא יתראה לעינינו ביאור אמירת הקץ,ולעתיד לבא יתמהו הכל שאחר שיתגלה הקץ יתגלהלעינינו שכבר אמר ה' ית\"ש בביאור מתי יהיה הקץ ãëçìùá ;בשם מדרש הים ראה וינוס, מה ראה, ישראל באיםורכוש מצרים בידם ãñçìùá ã\"ä éäéå çìùá ,áä ;'הים ראה וינוס, מה ראה, ארונושל יוסף ראה. והיינו שזכותו של יוסף הצדיק עמדלישראל להקרע להם הים ãñראה הים המדרשים ביאור'; áä ,çìùá éäéå ä\"ã çìùáוינוס, מה ראה, ארונו של יוסף ראה. ועוד אמרו מה ראה,ברייתא דרבי ישמעאל ראה ÷îàùú ã\"ä áúëîäå ;כשאדם כותב במילי דעלמא אז היאכתיבה חדשה, אבל כשכותב בחדושי תורה שהיאאלקית זה נקרא מכתב אלקים, והיא כבר חרות עלהלוחות àòùéå÷àø ;ביאור המדרש משה ברח מן השררה, לסוף הוציאםממצרים וקרע להם את הים וכו', ואמר מכאן ואילך מהיש לי לעשות, עמד וישב, אמר לו הקב\"ה, יש לך ללמדלישראל טומאה וטהרה להזהירן היאך יהיו מקריבין בניקרבן לפני èéúòéøæú ;מפני מה אמרה תורה מצורע בדד ישב וגו', והלאדרך הטבע הוא שהמצורע ישב בין אנשים, ואין השי\"תרוצה שינוי טבע. ועל זה אמר, הוא הבדיל בין אישלאשתו וכו', והיינו שהנגעים באים על לשון הרע,והרפואה שלו הוא שישב בדד ויפשפש במעשיו, ומעתהאין לומר שהוא שלא כדרך הטבע ÷åèכולם, עולם מלא כבודו; ïéáà 'ø ø\"ãîá ä\"ã íéùåã÷אומרים שרוצים רק בכבודו, אבל אם היה הכל אמת היהמתקיים ונגלה כבוד ה' וגו', ולכך שואלים וכו' איה מקוםכבודו באמת, ובא התשובה לעומתם ברוך יאמרו, שאלושהן מברכין כבודו הוא גם בענין שהוא לעומתם, היינולנגדם, אז הוא אמת מקום כבודו æôøשיתהפך האריה להיות מין טהור כבקר ø çá÷éúå ã\"ä éúáùäå ;אריה כבקר יאכל תבן, הכוונה הואìá ;÷הדבר שומה מאת ה' ששנאה כבושה יש בין צדיקלרשע בטבע, אף אם אין מכירין זה בזה היטב במעשיהם,והטעם הוא, כדי שלא יהיה להם התחברות וילמד ממנווכו', כי אין דבר בעולם מזיק לנפש כמו התחברות עםאדם רשע, אף לפי שעה וכו' èòúèð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãåé\"ã ïîéñ âìø ;לפקפק על מה שעשו יום טוב בהילולאדרבי שמעון בן יוחאי, מביא על זה ראיה גם ממה שכמהביום שנעשה להם נס á כרכורים כרכר הפרי חדש על המקומות שעושים יום טובåç\"î ïîéñ àî ;יראי ה' אינם לוקחים ספר חדש אם לאיראו הסכמה מרב בדוק ביראת ה', לפי שמדפיסים כמהספרים שיש בהם מינות ãðøç\"áìøäî ú\"åù÷ñøèðå äëéîñä ;אף שהם מועטים נגד חכמי צפת דנפישימינן טובא, מכל מקום אי אפשר לומר בזה אחרי רביםלהטות, כי לא נתוועדו יחד להיות שקיל וטרי בדיעותיהםזה כנגד זה וכו' ÷áë÷éù í\"øäî ú\"åùåéç\"ã ïîéñ à ;'בנוגע לשחיטות, מה נאמר ומה נדבר ומהנצטדק בפרוע פרעות בישראל, והתורה ויראת ה'מתמעטים, והקלות כציץ השדה כן יציץ ורבתה המכשלה,וכמעט פסקה חזקת כשרות מסתם ישראל וכו' äòúäãåäéá òãåð ú\"åùåãäî ÷\"åà\"ç ïîéñ ì\"ä ;אפילו כאשר לפי ראות עיני האדםאין בתשובתו שום ערמה, ואכן חזר בתשובה שלימה, בכלזאת אי אפשר למסור הבחנה זו לבית דין של מטה, כיענין התשובה הוא נקודה שבלב, אשר לא נודע לשום בןאדם ÷ãðúöáå÷î äèéùíéøãð çì ;.ביאור ענין שאין הקב\"ה משרה שכינתו אלאעל גבור ועשיר וחכם èôùàáá÷ àî÷ èé ;:כלל גדול בדברים אלה מנהג המדינה, ועלהכל יזהר אדם להיות מלאכתו באמונה, שאין לו לאדםאלא שם טוב הנמשך מפעולותיו, ומעשיו של אדם מעידיןלו בעולם הזה ודנין אותו לעולם הבא וכו' âéùá\"î á ;.תנא מבבא קמא קא סליק, ותנן בפ' הגוזל ישבעכמה הוציא ויטול, תנא נמי הכא למתני' דשנים אוחזיןשאף הם נשבעים ונוטלין åðø'÷ä ä\"ìùä÷äîã ;הלא אמרו אין בור ירא חטא, ואם כן האיך יתכןשיהיה יראת חטאו קודמת לחכמתו áôøéåå íéãåîòä ô\"ä ;יותר יש חזקה זה שמתוך שלא לשמההטוב יבוא שלא לשמה הגרוע יותר, משיגיע מתוך שלאלשמה לבוא לשמה, כי כך דרכו של יצר הרע היום אומרעשה כך וכו' åîùáùéå äøåú øåà ã ;'ידע יוסף שחלומותיו שחלם הם כמונבואה, וידע שעל כל פנים יתקיים שאביו ואחיו ישתחוולו. והיה ירא מאוד לנפשו אם ישתחוו לו בידיעתם כיהוא יוסף, כי האיך ישתחוה אב לבנו ואחים הגדוליםלאחיהם הקטן. על כן היה יושב ומצפה להיות זה הדברמקוים בעודו מתנכר לאיש מצרי כו' èîáùéå äøåú øåà é ;'השבטים חשבו שיוסף רוצה ליקחהמלוכה לו ולזרעו ולכן דנו אותו כמורד במלכות בית דודאמנם באמת טעו השבטים בזה, לפי שכוונת יוסף היה רקלהכין לקראת מלכות יהודה ולהשבטי י-הàò÷ ,àð÷ ,åö ,î ,ì,ליכא עלמא בהאי מצוה שכר; á\"é úåà 'â ùåøã íéçñôהכוונה על השכר בעולם הבא àùההצלחות שכל נראה; ç\"î úåà ãåã úéá ,íãà úåãìåúהגדולות לא יהיו תיכף בביאת הגאולה, רק בהמשך זמןשתתרבה הדעה בישראל ויבואו למעלת כתנות אור בא',אז תתבטל הקליפה מכל וכל ויתקיים וירד מים עד יםוכו' ואז לא יצטרכו לערי מקלט æòíéìåãâä íùúëøòî ç 'úåà ë\"à ;תחילת ביאתו של רבינו חיים וויטאלז\"ל להאר\"י הק' זלה\"ה היה בתחלת שנת של\"א וכו'ובשנת של\"ב יום ה' לאב נלקח ארון האלקים רבינו האר\"יזצ\"ל וכו', ונמצא שכל החכמה למד בשנה ועשרה חדשיםוהוא לפלא וכו' ãöø[øéìàñ] ìàåîùî íùúéùàøá ;היה הכרח שיהיה מאמר בראשית רק במחשבה,דהרי איתא שכל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב\"ה נבראממנו מלאך אחד, ומעתה כיון שאמרו שהכל מודים שלאנבראו המלאכים ביום ראשון וכו', על כן לא היה יכוללהיות המאמר בדיבור ביום הראשון èéøí\"áîøäì íé÷øô äðåîùô\"â ;כל הפרת הדת וכל מחלוקת וכל פירצה נובע ממקורתלמידים שאינם הגונים, שמשתמשים בתורה עצמהונעשית להם סם המות åôøìâøä úçîùעליו שמקבל רואים שאנו אף; áúë áåùå ä\"ã 'á æîø 'â ãåîéìסיגופים קשים והושחרו שיניו מפני התענית, מכל מקוםכיון שעיקר התשובה היא בלב, שאפשר שהאדם יראה
ìàåé íéøôñ éøáã çî÷úíéøáã ã\"ä íéøáã ïðçúàå ;לכו בנים וגו', אף בעת כשאתםהולכים כבר מבית המדרש לבתיכם, גם אז שמעו לי,להשים על לבבכם ולזכור כל הדברים האלו אשר יראתה' אלמדכם בהיותכם בבית המדרש àéù ,âòúäëøá ã\"ä äøåú äåö ;בעת שישראל מזמרין יחשוב לובבצרה כו', הנה סיבה מאת השי\"ת לשלח את השטן היצרהרע לבל ישמע זאת, למען יתקיים מאמרם ז\"ל כי עתידלטעות וכו', וכיון שהוא איננו שם אז באותו שעה, הנההעת והעונה אהבו את ה' כל חסידיו, כי הוסר המונעוהמעכב èòíéîëç ãåáëמצרה ניצול האדם אם; íéòáøà äæ äðäå ä\"ã äîã÷äגדולה ומבעלי בחירה, הרי מאחר שלא עביד קוב\"ה ניסאלשיקרא, ודאי שנעשה הנס או על העבר לפי שהיה לואיזה זכות גדול, או על להבא בשביל שיבוא איזה זכותלרבים על ידו áòø÷é éìëúéùàøá áì ,àë ;גם את כל ההולכים אחרי העדרים וגו',שלכאורה אינו מבואר מי היו אלו ההולכים, ואם היה שםגם כת רביעי, למה לא אמר גם את השלישי גם אתהרביעי äìúåîù æ ,æé ;נלקו תחילה במכת דם, לפי שתחילה נפרעמהעבודה זרה שלהם âöúåîù æë ,ë ;בטעם שאמר ואתה תצוה לשון עתיד âôùøáãîá ã 'ë\"á ;אילו היה נותן הארון לגרשון הבכור, הייתיאומר שבעבור הבכורה מנאו תחילה, ולא הייתי תולההחשיבות במשא הארון, על כן מסר הארון אל קהת ומנאותחילה וידעו הכל ליתן כבוד לתורה וללומדיה èôúíéøáã é ,áé ;כיון שבני ישראל היו נמצאים אצל משה וראועבודתו ויראתו על כן היה נחשב גם אצלם היראהלמילתא זוטרתי åëøò÷á ;מה שאמרו בגמ' אטו יראה מילתא זוטרתא היא,ותירצו אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא, הכוונה שאותוהדור שהיו סמוך למשה רבינו, אצלם היה היראה מילתאזוטרתא èôúäðùî óñëבין רבינו שמחלק מה; ä\"ëä à\"éô úåøåñà úåìëàî 'ìäארץ ישראל לחוץ לארץ בכמה מקומות, מהלכות אלולמדה, מדגרסינן אין לוקחין יין וכו' גבינה בסוריא אלאמן המומחה, וסוריא לאו דוקא אלא הוא הדין לכל חוץלארץ וכו' ãôøìä 'î÷úåàå ô\"é ä\"ä ;אין זה שכל המקואות הנמצאים בא\"יבחזקת טהרה אלא בזמן שהיו ישראל שרויים על אדמתם,אבל האידנא דין ארץ ישראל שוה לארץ העכו\"ם ãîúíéøîú úåôëäëåñ áì :ã\"ä ð÷íè ;אין לסמוך בדבר הלכה על רוחהקודש ãôøøåà úåðúëבשם מדרש מה בצע וגו' אם נהרוג את אחינו האיך נברךä÷ ,ñ המוציא'ä éãåîéìהמדרש ביאור; øôñä óåñá äáåùúä úìòîì ùåøãשתשובה מועילה רק לישראל ולא לאומות העולם ÷äðúå÷åîò äìâîúåîù ;מכיון שלא היו ישראל בגלות מצרים לפי הזמןשנקבע כי יצאו אחר ר\"י שנים, שלכן צריכים להשליםאותו הזמן בשאר הגליות הרי אותו ההשלמה הוא באופןגרוע יותר מכפי שהיה נעשה אם היו נשארים אז במצריםãëî\"äñ ìò øúñà úìâîäåöî à ;'להאמין האלוקות אי אפשר למנותו בכללהמצות, כיון שהוא הקדמה לכל המצות úíäøáà ïâîéñ 'áîø ñ\"÷à ;אע\"פ דרבי אליעזר פליג ביום טוב ואמראו כולו לה' וכו', אבל בשבת בעי נמי לכם גם לשיטתרבי אליעזר, אבל זה ודאי שצריך להיות גם לה' שהריאמר הכתוב שבת לה' אלקיך âöøéñ 'åñù ñ\"÷é ;מותר לטלטל בבית הכנסת בלא עירוב כיוןשאין שם דירה çòøéñ 'òøú ñ\"÷ã ;כאשר יש ספק אם הוא סעודת מצוה אולא, אז יאמרו שירות ותושבחות, ובזה ודאי הוה סעודתמצוה ãéñ 'åôøú ñ\"÷ä ;יכולים בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם,עליהם ועל הבאים אחריהם, לעשות פורים ביום שנעשהלהם בו נס, ואף כשהולכים לעיר אחרת להשתקע חלעליהם àìàåé íéøôñ éøáã åð÷úלישראל לבדם נצטוינו לעשות זכר, מה שאין כן מן ובארשהיו גם לערב רב áëù ,âîùò÷á ;אף שעל קיום המצוה בעצם אין מקבלים שכרבעולם הזה, אבל על ההכנה למצוה ועל הכשר המצוהשפיר יש שכר גם בעולם הזה çù[ùåã÷ä íééçä øåà] ïåéöì ïåùàøäëéà à 'á ;'יש שלשה בחינות בבני ישראל, האחד הםתלמידי חכמים העובדים ה' אבל אין לומדים כמצטרך,ועליהם אמר שאין לה מנחם מכל אוהביה, והסוג השניהם הנקראים רעיה, שאינם כל כך אוהבים אלא שהםריעים, והסוג השלישי הם הרשעים העוברים על התורהברשע ìùäëéà à 'á ;'יש לומר שהכתוב מדבר בסוג אחד, שמתחילההוא אוהב וכשאינו מנחם נעשה רע ולבסוף בוגד ולבסוףאויב àìùäîëç úéùàøøòù äáäàä ô\"æ úåà àñ ;ככל כמה שהקב\"ה עושה לאדםטובות נסים ונפלאות, כן נתוסף על האדם יותר התחייבותשהוא צריך להוסיף עוד בעבודתו ית\"ש ÷æëå בו מטעין שהעולם למי לו אוי; äì úåà á\"éô äàøéä øòùïåàâ íéñð áøúåëøá èé ;:היתה הכוונה לנסות את החכמים, אם יניחוהקבלה והגמרא שבפיהם בשביל בת קול ואם לאו. והיהבזה תועלת לדורות, שעל ידי אותה מעשה נתוודע שאיןלהשגיח על אותות ומופתים ולא על בת קול אם הוא נגדãë÷ ,âî ההלכהøåù øåëá óñåé éáøéå÷àø áë ,ç ;נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה הכוונהעל הכהנים, כיון שבהם מתחיל שם בהתחלת הפרשה אישאיש מזרע אהרן וגו' âîúééçá åðéáøוהנקודות התיבות; èùôä éôìå ä\"ã â ,çé úéùàøáוהאותיות של לשון הקודש הם על פי סודות עליונים,והמחליף ומשנה בלשון הקודש, הוא מקצץ בנטיעותויבוא לידי כפירה æðúúéùàøá ãî ,æé ;עשרה הרוגי מלכות באמת לא נהרגו כלל,אלא כשם שהוחלף יצחק באיל והוקבע לו שכר כאילוהוקרב, כן הוחלפו חכמי ישראל באחרים ÷æúéùàøá ãî ,æé ;ענין העשרה הרוגי מלכות היה בשבילהפגם של מכירת יוסף, והיינו שהשבטים נתגלגלו באותםהצדיקים מגדולי התנאים, ועל כן הוזקקו לקבל העונשהזה ÷èëúéùàøá ãî ,æé ;ואתם עלו לשלום אל אביכם וגו', רומזתלעשרה הרוגי מלכות לדורות אשר עלו לשלום אל אביהםשבשמים וכו' ÷æðèö÷ ליטהר החזיר עתיד; ã ,àé àø÷éåíåùøâ åðéáøúåúéøë ç ;:כל שאין בה מפושעי ישראל שחוזריםבתשובה, אינה תענית, והיינו, שצריך להיות בתעניתותפילה כח כזו, שעכ\"פ תחזיר בתשובה פושע ישראלאחד, ואם לאו אינה תענית åòäðåé åðéáøúåëøá èë ;.לכאורה מי שאינו מאמין בתחיית המתים הואגם כן מין, ואם כן למה לא אמרו שמי שטעה בברכתתחיית המתים מסלקין אותו çðúåëøá èë ;.כשאינו אומר ברכת המינים שיש בה קללהלמינין, אנו חוששים שמפני שהוא מין אינו רוצה לקללאת עצמו âñúúåëøá áì ;.חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת וכו',אע\"פ שבהרבה מקומות כשאומר שעה אינו רוצה לומרשעה דוקא, אלא זמן מועט, הכא אינו כן, אלא שעהממש äôø÷\"ãøäéòùé áð ,áé ;כי לא בחפזון וגו', שיצאו ביד רמה ובליאימה פחד ëáåéà áé ,æé ;ותהי האמת נעדרת, שלא היתה נמצאת ביניהםכלל כאילו לא היתה מעולם, וכן וסר מרע משתולל, שאינובנמצא, כאלו שללו ובזזו åðùç÷åøïîéñ èéø ;כשצרו ישראל על ארץ סיחון ועוג וכו' אז ישבובסוכות áëù[á÷òé ïéòá] ó\"éøúáù àì ;.במשל של מפתחות החיצוניות משמע שהתוה\"קהוא הפנימיות והיראה הוא המפתח החיצון להגיע לתורה,ובמשל של רבי ינאי משמע להיפוך שהתורה הוא הפתחליכנס אל הבית, ויראת שמים הוא הפנימית áøò
èî÷ú ìàåé íéøôñ éøáãìàåîù ùøãîúåáà ä÷äîã ;צרעת בא מתגבורת מרה שחורה, שבא עלידי התבודדות, והרפואה שלו שילך בין בני אדם, וא\"כמצורע היה לו לישב בין בני אדם, ותורה אמרה בדד ישב.אך הלא נגעים באים על לשון הרע, וא\"כ רפואה שלוהוא שיפשפש במעשיו, ולכן על ידי שישב בדד ויפשפשבמעשיו, זה יהיה לו רפואה ÷åèúåáà ô\"à éî\"ã ;יש לאדם שלשה זמנים מתחלפים בימיחייו, והם ימי העליה וימי העמידה וימי הירידה àðøúåáà ô\"ã éî\"à ;טבע קיבוץ האנשים וכנסייתם יחייב הריבוהקטטות, כי להיותם ממזגים מתחלפים, ירצה ויבחר זהמה שימאס זה, וכל אחד מתנשא לאמר אני אמלוך וקבלודעתי çñùúåáà ô\"ã éî\"à ;כנסיה שהיא לשם שמים זו כנסת ישראלבהר סיני, ושאינה לשם שמים זו כנסת דור הפלגה çñùúåáà ô\"ã éî\"à ;אם ימצא ביניהם דבר המאחד וקושר אותם,והיינו היראת שמים ואהבת השם, שישים כל אחד מהם פניואל זה התכלית המשובח, אז כולם יבחרו בטוב במה שהואטוב וכל אחד יכניע עצמו למה שראוי ויביט אל תועלתהכללי ולא יביט אחד מהם אל תועלתו הפרטי òùúåáà ô\"ã éî\"à ;אף אם ראה תראה בתחלה בכנסיה שהיאלשם שמים שהיא בעוני ועני אולם סוף סוף סופהלהתקיים, ולעומת זה הכנסיה שאינה לשם שמים, הרי אףשלפי שעה אתה רואה אותם הולכים ומצליחים אבללבסוף אין סופה להתקיים áòùó\"éù í\"øäîá÷ ÷\"èé ;:היאך היה לאנשי מתא מחסיא מנהג רע כזהלהקפיד על דבר שרוב העולם אין מקפידין, וזהו כוונתרש\"י שכתב שהיה מקום בהמות וצריכין למרעה, שבאליישב שלא עשו כן מצד רוע לבם אלא שהיו צריכיםלכך åðø÷éù í\"øäîòøåöî ;האמת והשלום אהבו, הקדים לומר האמת לפניהשלום, כי התוה\"ק נקראת אמת וכו', ורמזו בזה, שכאשררוצים לעשות שלום, צריכים להקדים תחילה ולראות אםזה עולה יפה על פי התורה, כי רק באופן זה יכולים לדברמחיוב השלום ולא זולת ãôúéæâìà è\"éøäîúåøåëá ïîéñ á 'ñ\"÷ã ;איכא סברות טובא מנין לנו דבשרבחלב אסור באכילה ובהנאה äñøà\"ùøäîאדם יהא שלא שאמרו מה; àøå÷ ä\"ã â\"àãç .æé úåëøáקורא ושונה, ובועט באביו ובאמו וברבו וכו' אין הכוונהעל החטא הפרטי של כיבוד אביו ורבו, אלא הכוונהשמוטל עליו להתנהג כשורה בכל הענינים וכו', כיון שכלמה שיעשה שלא כהוגן יהיה בזה בזיון לאביו ולרבו לקללאותו ח\"ו àòø ,âùאין, לשמה לעושים אומרו; àøå÷ ä\"ã â\"àãç .æé úåëøáהכוונה על העשיה בפועל אלא על מי שלומד על מנתלעשות äùהצרות את מחבבים שהיו; åéäù ä\"ã â\"àãç :âé úáùשראויים לכך וכו', לאפוקי מי שבועט ביסורים ã ומקבלים עליהם יסורים באהבה ומצדיקים הדין עליהםúáù çô ;:הטעם שנחלק כל דיבור לשבעים לשונות, היה,כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר, אילושמענוה בלשונינו היינו מקבלים אותה æòúø\"ä áì ;.לכן נאמר בלשון בראשית אף שהיה מאמר, לפישהיה אמירה רק במחשבה èéøàîåé çë ;:יושב בישיבתן דזקנים לאו ממש הוא שהרי היואסורין בפני רבן משה תוך ג' פרסאות, אלא כדאמרי'כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן כו'נכנסו זקנים למדו כל ישראל דמפי משה לא היה אפשרשילמדו כל ישראל áðøàîåé çë :àãç\"â ;אליעזר היה מושל בכל אשר לו, ודרשושהיה מושל בתורת רבו, כי רק כל מה שקיבל מרבו הותרלו להושיב ישיבה וללמד לאחרים ולא בדברים אחריםשאסור לו בפני אברהם רבו áðøדומה אינו לכאורה; áéøçàã ä\"ã â\"àãç .äë úéðòúלהחריב כל העולם משום שישתנה שעתו של רבי אלעזרוכו', אלא על רבי אלעזר עצמו אמר, להפוך עולמוולבראו שנית וכו' והכוונה על גלגול הנשמות éøאני אדבר כי האמנתי; øîàé íà ä\"ã à\"ç :å äìéâîעניתי מאד, אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב, היינו,האמנתי שמצאתי כי אדבר שעניתי ויגעתי מאד, אבלכשאמרתי בחפזי בלא יגיעה, כל האדם כוזב ולאתאמינו äøאיכא בתורה מפורש שאינו ודבר; åðúð ä\"ã à\"ç :â äâéâçצדדין לטמא ואיכא צדדין לטהר והתורה נתנה להכריעבהן ע\"פ הרוב כמ\"ש אחרי רבים להטות èðùíéøãð çì ;.ביאור ענין שאין הקב\"ה משרה שכינתו אלאעל גבור ועשיר וחכם èôùæð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãàîåé áò ;:בהמשל של מפתחות החיצוניות משמע שהיראההוא המפתח החיצון להגיע לתורה, ובמשל של רבי ינאימשמע להיפוך שהיראה הוא הבית והתורה הוא הפתחליכנס אליה æèøúåîáé å ;:גדרי חיוב המורא באב מבואר בגמרא איזהומורא וכו' לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותראת דבריו וכו', ואין לכל זה שום שייכות להשתחוואהלשם אלהות, ואם כן למה כלל יעלה על הדעת שיש בזהמורא וכבוד לשם אלהות âòøà\"áèéøïéáåøéò âé ;:כשעלה משה למרום לקבל התורה הראו לועל כל דבר ודבר מ\"ט פנים לאיסור ומ\"ט פנים להיתר,ושאל להקב\"ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמיúåëî áé ;.אכן יש שני עיירות בשם בצרה ô ישראל שבכל דור ודור, ויהיה הכרעה כמותם וכו' îøï\"áîøúéùàøá ä ,à ;בשם רב שרירא גאון, שמסרו החכמים אחדלחבירו הכרת פנים וסדרי השרטוטין וכו', ואין מוסריןò סתרי תורה ורזין אלא למי שרואין בו סימנים שראוי לכךúéùàøá ä ,ã ;היה בדורות הראשונים בדרך הטבע שיחיוהעון é באריכות ימים מופלגת, ואחר כך נחלש הטבע על ידיúéùàøá å ,èé ;הכתוב לא יסמוך עצמו בכל מעשיו עלהנס, וכל המצות שבתורה הם באופן שיוכלו לקיים אותםגם בדרך הטבע, שלא יצוה הכתוב על מה שהאדם זקוקלנסים שיוכל לקיימו ÷èéúéùàøá àé ,çë ;למה לא נזכר בתוה\"ק מפורש הנס שלאור כשדים אלא ברמז æñúéùàøá áé ,å ;שכל מה שאירע להאבות הקדושים ושבטיק-ה, היה הכל להיות רמז ופועל דמיוני והכנה עלהעתיד ÷åìúéùàøá åè ,á ;לכאורה אחר שכבר נאמר לו לאברהם כיאת כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולםושמתי את זרעך כעפר הארץ, ואיך יאמר עתה ואנכי הולךערירי וגו', ולמה לא האמין בנבואה הראשונה כאשריאמין בזאת וכו' ãøúéùàøá áì ,è ;לא יגזרו עלינו בני עשו למחות את שמנו,אבל יעשו רעות עם קצתנו בקצת הארצות שלהם, מלךאחד מהם גוזר בארצו על ממוננו או על גופנו, ומלך אחרמרחם במקומו ומציל הפלטים ÷âîúéùàøá áì ,àé ;אם היתה פחדתו פן יגרום החטא, מעתהמהו הטענה מצד מה שאמר הקב\"ה היטב איטיב עמךוגו', והלא אף שאמר לו הקב\"ה כן עדיין יש לו לחשוששמא גרם החטא ÷ãéúéùàøá áì ,àé ;דבר המתקיים נקרא אמת åòøúéùàøá ãì ,âé ;הקשה על הרמב\"ם, וכותב שבני נח נצטוובדיני גנבה ואונאה וכו', אבל אם לא הושיבו דיינין וכו'אינם נהרגים äñúúéùàøá æì ,áë ;אם ראו השבטים שנעשה ליוסף הצדיקנס גדול כזה שניצל מהנחשים והעקרבים שבבור, הרי ידעובזה כי זכותו תצילנו מכל רעה, ומעתה האיך יגעו במשיחהשם אשר הוא חפץ בו ומצילו ñ÷ ,ðúéùàøá æì ,áë ;ראובן דיבר אליהם מתחילה עוד דבריםאחרים שלא קבלו ממנו וכו' אל תחטאו בילד וכו', וכאשרראה שלא שמעו אליו לעזבו לגמרי אמר להם אם כן אלתשפכו דמו בידיכם èöúåîù èé ,ä ;ושמרתם את בריתי הכוונה על בריתישאכרות עמכם על שמירת התורה ôùéå÷àø à ,ã ;אין העולה באה אלא על הרהורי עבירת הלבשלפי שהחטא במחשבה אין מכיר בו אלא ה', לפיכךהקרבן כולה כליל לה' çìúéå÷àø èé ,æé ;ואהבת לרעך כמוך, שיאהב חבירו בכל עניןכאשר יאהב את נפשו בהגעת כל הטוב אליו, כי פעמיםשיאהב אדם את רעהו להטיבו רק בדברים ידועים, בעושרולא בחכמה וכיוצא בזה וכו' ÷çééå÷àø äë ,á ;מה משמיענו כאן במיוחד שצריך להיות לה',והלא כל המצות כולם צריכים לעשות לשם שמים áôøéå÷àø äë ,ë ;אין כוונת השאלה מה נאכל וגו' על השנההשביעית עצמה, כי וכו' מפירות הששית יאכלו בשביעית,כמנהג בכל השנים לאכול מתבואת ופירות השנה שעברהעד אחרי הקציר וכו' אלא הדאגה להם בעבור השמיניתוכו' áôøéå÷àø åë ,å ;קודם חטאו של אדם הראשון אין חיה ורמשממית אדם וכו', רק מפני חטאו של אדם כי נגזר עליולהיות טרף לשניהם והושם הטרף טבע להם גם לטרוף זואת זו וכו', ובהיות ארץ ישראל על השלמות תשבת רעתמנהגם ויעמדו על הטבע הראשון ÷çöøáãîá â ,ãé ;למה היו שבט לוי מועטים במספרם לעומתשאר השבטים ÷çñ
ìàåé íéøôñ éøáã ð÷úבהאי מצוה שכר שאמרו מה; ä\"á÷ä ì\"àå ä\"ã .ãé äèåñעלמא ליכא, זהו רק בקיום המצות שהאדם חייב בהםבמצות הבורא, אבל במה שהוא מביא את עצמו לידיחיוב, שפיר יש בזה שכר גם בעולם הזה çù÷ ,åôïéèéâ åð ;:מה שביקש רבי יוחנן בן זכאי תן יבנה וחכמיםוקרי עליה משיב חכמים אחור הכוונה היא שעון אנשיאותו העיר הוא הגורם, שהקב\"ה משיב חכמים אחור וגו'שלא יהיה להם דעת להשיב ÷åî ,äìùá÷ ÷\"èé ;:קשה הסיום בלשון רש\"י דצריכין למרעה טוב,דלא היה לו לומר אלא למרעה, ומלת טוב הוא מיותרוכו' ואפשר שנתכוין על פי מה שאמרו לסיים בדבר טוב,והכא כולה מסכת בנזיקין מד' אבות וכו' äðøá\"î èð :àãç\"â ;מה שאמר רבי אליעזר אמת המים יוכיחשיחזור לאחוריו וכו' שיש בכם הרבה אשר להם לב להביןלהודות לדבריי, אבל מפני הגאוה, כי כל אחד מתביישלחזור מדבריו וכו', ועל זה יוכיח אמת המים לחזורלאחוריו, ולא ילך ממקום גבוה למקום נמוך áîלפי, נעדרת האמת ותהי; éàî ä\"ã â\"àãç .æö ïéøãäðñפשוטו הוא מלשון חסר ועידור דמשמע דנעדר האמתלגמרי, זה לא יתכן, כדאמרינן דאפילו בשעת כשלונה שלירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה בדברי תורה, ואמתנופל על דברי תורה, ועל כן דרשוהו מלשון עדר, שנעשיתעדרים והולכת כו' åðùúåëî é ;.מי הכריח אותם לתת טעם בזה, כי למה לא ימנהאת בצר שהוא מנחלת ראובן תחילה וכו' שהוא היההבכור וכו' äô÷ ,àñúåëî áé ;.אולי כך היתה גירסתו של רש\"י בגמרא שעתידלטעות שתי טעויות çòúåéøåä áé .àãç\"â ;תיבו אקילקלי דמתא מחסיא, רוצהלומר אפילו במקום פרהסיא ולא תחוש לך לגניבה, ולאתיבו אפדני דפומבדיתא, היינו אפילו באפדני ובמקוםמוצנע ביניהם לא תוכל להשמר מהם מגניבה çñøíéçáæ÷ æè ;.מה שכתב החזקוני לחלק בין בהמות לעופותדברי נביאות הם, דמהיכי תיתי לחלק בין בהמותלעופות îøדלמד לומר י\"רש שהוצרך מה; øîà ä\"ã â\"àãç .æè÷ íéçáæנח תורה משום דלגבי בני נח לא שייך טהורה וטמאה אלאלגבי ישראל לעתיד ואי לא הוה למד נח תורה לא הוה ידעמאי קאמר ליה הטהורה תקח לך ז' ז' ובטמאה ב' ב' דלגבינח כולם שוים הם אלא ידע זה שלמד תורה שתהיה טמאהוטהורה לישראל לעתיד ÷çô ,øïéìåç æë :àãç\"â ;הבהמה שנפשה מן האדמה מחומר הגס,יצטרך לזכך להעלות חומרה לאכילת נפש האדם וכו',ובשחיטת שני סימנים יזדכך חומר הבהמה שהוא יותר גסוכו', אבל הדגים שבריאתן מן המים, מחומר היותר דק,מתעלה נפש האדם באכילתן כמות שהן, בלי שחיטהלגמרי èôïéìåç àö ;.ולזה אמרו מכאן לצדיקים שחביב עליהןממונם הבזוי כל כך וכו', וכדרך שאמרו תלמידי חכמיםמדקדקין על פחות משוה פרוטה וכו' æðøì\"ùøäîúáù âé ;:לפי דברי רש\"י היה צריך לומר מחבבין אתהנסים ãíéëåáð äøåîç\"á î\"æ ;לא היה אורך השנים בדורות הראשונים רקביחידים הנזכרים, אבל שאר בני אדם היו שנות חייהםהשנים הטבעיים המורגלים. ואמר, כי היה החדוש הזהבאיש ההוא בהנהגתו ומזונו, או על דרך נס éç\"â ìô\"æ ;על כן אמרה תורה שלא ידבק ביד האדם מאומהמן החרם, ועל ידי כך שלא יהנו מאומה משם, יוכלולהנתק ולהתרחק ממנה åôúç\"â îô\"è ;יהודה ותמר היה הכל על פי ההלכה èìéçøæîúéùàøá æ ,á ;מכל הבהמה הטהורה פירש\"י העתידהלהיות טהורה לישראל, למדנו שלמד נח תורה, דאם לאכן מנא ידע, טהורין וטמאין בהאי שעתא מי הוי, אבלבש\"ס אמרו שהעביר נח כל הבעלי חי לפני התיבה וכלשהתיבה קולטתו טהור וכו' ÷äô÷ ,çô ,îøúéùàøá àé ,áì ;לא הבינותי בעד איזה זמן הוא חושש,אם בזמן אברם וכו' והלא בזמן אברם עדיין לא נכתבההתורה, ואם בזמן שאחר כתיבת התורה, מאי ויאמרו לאקיים אברם את כבוד אביו דקאמר, והלא כתוב בצידו,ויאמר ה' אל אברם לך לך, ולא היה יכול לעמוד עם אביולבטל גזירת השם âéøúéùàøá æì ,ãë ;מלשון הפסוק והבור ריק וגו', כי אם היושם עצים ואבנים לא היה הבור ריק, לפי שהעציםוהאבנים ממלאים את חלל הבור, ולכן למדו מזה שהיושם נחשים ועקרבים, אשר דרכם להטמן בנקיקי וחוריהבור ÷áðéå÷àø âë ,âî ;הלא הכלל הוא במחלוקת רבי אליעזר ורביעקיבא שהלכה כרבי עקיבא, ואם כן למה הכריעו כאןכרבי אליעזר àëùìàåé íéøôñ éøáã ãð÷úéúìôåé\"ã éñ 'çé ;מכיון שאינו מראה סכינו לחכם ובזה מזלזלבכבודו, על ידי כך אין לו סייעתא דשמיא, וזה יהיה גרמאבנזקין דלא אסתייע ליה מלתא להעמיד הסכין על בוריהולא ירגיש בפגימה אשר זה צריך התבוננות יותרמהוראה âéúïéáî éðôáùéå ;אם השבטים נחלקו אם יש להם דין בן נח אוישראל, מדוע לא דנו ופסקו באופן של אחרי רביםלהטות áîäùî éðôúåëøá ô\"á ä\"à ;ברכה ניתנה בתורתן, היינו שהצליחולהבין ולהשכיל מיד, ולא היו שוהין äøניתנה היתה אלו; àì ä\"ãå åìéà ä\"ã á\"ä ã\"ô ïéøãäðñהתורה פסק הלכה בלא נטיית דעת לכאן ולכאן לא היהקיום לעולם, דהתורה צריך שתהיה נדרשת לכאן ולכאןואלו ואלו דברי אלקים חיים çðùביקש ה\"ע רבינו משה; éðòéãåä ä\"ã á\"ä ã\"ô ïéøãäðñמהקב\"ה להודיעו ההלכה שלא יהיה בה שום ספק, ואמרלו הקב\"ה שזה אי אפשר בשביל שצריך שהתורה תהיהנדרשת במ\"ט פנים לכאן ולכאן, ואם אני מגלה לך ההלכהשוב לא תהיה נדרשת בהרבה פנים çðùúåôé íéðôúéùàøá àî ,èî ;מדברי הגמרא שהקשו ונמעוט נס, היינושיברכו ברכת שעשה נסים וכו' רק ביום הראשון ולאבשאר הימים, משמע שיש מקום לומר שהיה נס ביוםהראשון יותר משאר הימים, ומהיכי תיתי לומר שהיה ביוםהראשון נס יותר çîùהעומדים בין מהלכים לך ונתתי; éðàøé àì éë ä\"ã àùúהאלה, שהמלאך הוא בבחינת עומד כיון שאינו מתעלהבמדריגתו, אבל האדם הוא בבחינת הולך, כיון שאינועומד לעולם במדריגה אחת וכו' åùéå÷àø ã ,â ;הכהן המשיח יחטא בשוגג, דהיינו בהעלםדבר, והוא מפני אשמת העם ומחמת חרון אף העם נחשכועיניו מראות ונתעלמה ממנו ההלכה ìú÷íéùåã ã\"ä àì àðùú ;פן ישנאך, היינו בלשון מפעילשישניא אותך בעיני עצמך. והכוונה שאם מתעסקים עםהרשע להוכיח אותו על מעשיו, אז הוא עושה פעולותכאלו שהאדם מגיע לידי שפלות ובזיון כזו עד שהוא שונאאת עצמו רח\"ל æîúíéøáã æè ,æè ;ולא יראה את פני ה' ריקם, כאשר איןיכולים לקיים מצות עליה ברגל בבית המקדש, אז צריכיםלקיים המצוה באופן שיקבלו פני תלמידי חכמים, שהואכמו פני ה' æîùúåøéàî íéðôä÷äîã åøôñì ;מה דאיקפד רבי יוחנן שלא אמר השמועהמפיו, שהיה חושש שאם שלא ידעו מי שהוא בעל המאמראז לא יאמרו עוד השמועה לגמרי, ומתוך כך לא יהיושפתותיו דובבות åìøùãç éøôכמה האדם נהג אם אף; ã\"éñ øåñéà éâäðî ,åöú ïîéñ ç\"åàשנים במנהג פורים ביום שנעשה לו נס, יכול לחזור בלאהתרה דהוה ליה מנהג בטעות àíéãâî éøôהדין שייך לא נח בן אצל; à\"÷ñ æ\"áùî áñ ïîéñ ã\"åéדאחרי רבים להטות áî÷ ,àëשייך לא בעצם'; â äøé÷ç à\"ç úåáåøòú úåëìäì äçéúôדין אחרי רבים להטות אצל הגוים, וגם לא שייך לגביהםדין ביטול ברוב, כי אחרי רבים וגו' הוא רק דין בדיניהתורה, וזה לא שייך אצל הגוי áôúäùéøôåà\"ç ïîéñ âö ;שיעור מעט הוא כדי הילוך שיעור שניפתחים äôøאבן כזורק הגון שאינו לתלמיד השונה; ç\"é÷ñ åîø ïîéñ ã\"åéלמרקוליס, שכמו הזורק אבן למרקוליס אף שמכוין בדעתולעשות מצוה, דהיינו לבזות העבודה זרה בזריקת אבנים,מכל מקום עושה עבירה, ג\"כ זה, אף שמדמה לעשות מצוהללמדו תורה, מצוה הבאה בעבירה היא èôøíéëøã úùøôùåøã à ;יוסף הצדיק והשבטים נחלקו אם יש להם דין בןנח או דין בן ישראל, שהשבטים סברו שיש להם דין בןישראל ויוסף הצדיק היה סובר שיש להם עדיין דין בןáë÷ ,â÷ ,èô נחùåøã à ;בענין מה שנשא יעקב שתי אחיות ÷åñùåøã ã êøã íéøöî ;אם עתידים להיות צדיקים, הואמסתכל בעתיד ומטיב עמהם, אך אם עתידים לחטוא, אינומסתכל במה שעתידים לחטוא, ואינו דן את האדם אלאבשעתו ÷ç
àð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãéå÷àø åë ,ç ;האיך אמר גם באומות העולם איכה ירדוףאחד אלף ושנים יניסו רבבה, והלא שם היה לו לומרושנים יניסו שני אלפים וכו' èöøøîåòä àìîבשם מדרש מה בצע וגו' אם נהרוג את אחינו האיך נברךהמוציא ÷äéåìä úåðîâ ,ç ã\"ä øîàéå ïîä ;אמר ליה ישנו מן המצות, אמר ליה,אית בהו רבנן דאיבעיא עלייהו רחמי, אמר ליה עם אחדהן. שלכאורה צריך ביאור האיך אפשר לומר עם אחדהן, שכאילו גם הרבנן דאית בהו כולם ישנו מן המצותח\"ו åðêåðéç úçðîóåñ äåöî á ;'בעצם לא שייך דין אחרי רבים להטות אצלהגוים, וגם לא שייך לגביהם דין ביטול ברוב, כי אחרירבים וגו' הוא רק דין בדיני התורה, וזה לא שייך אצלהגוי áôú÷áé øáòîúôù úîà ëô\"ä ;מברכים על הלחם בלשון המוציא וכו',ולא כמו שאר הברכות שתקנו הלשון 'בורא', שכלהנבראים יש להם שר, אבל החטה אין לה שר, ולכן בשארהמינים מברכים בלשון בורא וכו', שהקב\"ה רק ברא הדברואח\"כ נמסר תחת השר, אבל הלחם אומרים לשון המוציאוכו', שהקב\"ה בעצמו מוציאו לפועל ÷éä÷ãö ìéòîïîéñ æ ;'אם רשאים להתפלל על איש אחר שיזכה לשובבתשובה ÷æèãåã úåãåöîæçé÷ìà ãî ,ãë ;ואת שבתותי יקדשו הכוונה להזהירם עלהקרבת הקרבנות בשבת ãîúøéàî éáøã àúéðâøîאוי לו למי שהעולם מטעין בו åäðùîä úáëøîùãçá æ ,á ã\"ä ïéðî ;דנין בשבועה גם על המחשבה כמובעבודה זרה äðêìîéìà íòåðúåãìåú ã\"ä òøæéå çöé ;÷דברים היוצאין מן הלב נכנסיםללב, היינו לאותו לב עצמו שיצאו ממנו הדיבורים באמת,אותן הדברים חוזרים ונכנסים בלבו ומוסיפים לו עודקדושה ðøúøâà ä÷ùãå ;נתפסים מאד ליצרא דמינות, על דרך כמושהיה נתפסים מלפנים ליצר התאוה וליצר של עבודהזרה àöùíéãâî íòåðהאדם יחטא אשר חטא כל'; âä ,äùî øáãéå é\"à ä\"ã úåèîתגדל אשמתו יותר אם אינו מכיר ומודה שחטא, רק אומרששורת הדין הוא כך ומראה פני היתר לעצמו, וזהו מהשאמרו רבותינו ז\"ל שהעמידו דבריהן על דברי תורה,היינו שכל דברים שעשו אמרו שזהו דת ודין תורה àëúשמושיע או, ינחנו בדד' ה; ùøôì äàøð ãåò ä\"ã åðéæàäלו שיהיה תמיד בהתבודדות, או שיהיה אצלו כאילו עיןלא ראתה והוא לבדד, ואז ואין עמו אל נכר, דהיינו פניותשלא לשמה àòùùãå÷ä øæðהמוציא בברכת הכוונה באמת; ïåâìôúéà ä\"ã ç ,åè ø\"øáגם על עכשיו וגם על לעתיד ÷éתוציא שלעתיד מודי עלמא כולי; ïåâìôúéà ä\"ã ç ,åè ø\"øáהארץ גלוסקאות, אלא שנחלקו האיך היה בעבר, דמר סברשכן היה גם לפני חטא אדם הראשון, ולכן עדיף לברךעל מה שהיה בעבר, ומר סבר שלא היה כן אף לפני חטאאדם הראשון, אלא שעתיד להיות כן, ולכן יש לברך עלהעתיד ÷àéøá\"ø ñ ,àé ;חמורו של ר' פנחס בן יאיר וחמורו של רביחנינא בן דוסא שלא רצו לאכול מהתבואה שנתנו לפניהםבשביל שלא היה מעושרת וכו', ודאי שלא היה להםנבואה, אלא הכוונה שבאותם החמורים היו נמצאיםנפשות מגולגלים, והמה לא רצו לאכול çðøøá\"ø äô ,åè ;יתכן שהיה בפרץ עצמו נשמת משיח אזכשנולד מזיווג יהודה ותמר æöøá\"ø æô ,á ;המאן דאמר שסובר שאין שחיטה לעוף מןהתורה, סובר כדעה זו שהעוף נברא כולו מן המים, ועלכן יש לו מן התורה דין כהדגים שאין להם שחיטה כללèôøá\"ø èô ,â ;בסתם בני אדם אין איסור אלא לבטוח בהםבלבד, בהיותו מסיר בטחונו בה' וכו', אבל בהיות לבוäð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãùåøã ä ;מה שזכו ישראל בביזת מצרים, מדין הענקה נגעובה. ãñùåøã ç ;אם היה משה רבינו נכנס לארץ ישראל, אז לא היהבית המקדש נחרב, ולא היו ישראל הולכים לגליות ãìç\"ìöíéçñô÷ àë ;:עיקר הספק הוא כיון שגם הכהן מסייעבמצוה, שמצוה זו נעשית בסיוע הכהן שמקבל הפדיון,ועל ידו נגמרת המצוה, לכך עליו לברך שהחיינו áùéáöì 'ä çîöäàø ã\"ä ãáà ïåãáàú ;קדושת ארץ ישראל אינה סובלתעבודה זרה וחטא, ועל כן כשהגוים יושבים שם, מתקפלמקום הקדושה ומתחלף ובא לשם רצועה מארצותהעמים èëøè\"åé úùåã÷çìùéå ;אף שעל קיום המצוה בעצם אין מקבלים שכרבעולם הזה, אבל על ההכנה למצוה ועל הכשר המצוהשפיר יש שכר גם בעולם הזה çùéåì úùåã÷÷äùåã äéðù äëåðçì ;לא נעשה מגילה ותורה מנסחשמונאי, כי היה איזה סיוע ופעולה ממעשה התחתוניםכי היה דרך מלחמה, והתורה היא כמו שהיה העולםבתחילת הבריאה וכו' שכל הטבעיים יעשו שליחות עמובני ישראל ולא יצטרכו לפעולת התחתונים כלל ÷åðãåãì ïø÷àøàå ã\"ä íúòãéå ;האות שהראה להם הקב\"ה שיציאתםממצרים היתה מהקב\"ה, היה בקריעת ים סוף áñø÷ùìà î\"øïîéñ î\"è ;יכולים בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם, עליהםנס, ואף כשהולכים לעיר אחרת להשתקע חל עליהם à ועל הבאים אחריהם, לעשות פורים ביום שנעשה להם בוï\"áîøíéøáã æ ,áé ;הזכיר את המשפטים האלה, להזהיר מאדבמשפטים, כי לא יהיה עם רב כולו נזהר במצות כולן,שלא יחטאו בהן כלל, רק במשפטים יעמידו התורה, כמושנאמר בהן, וכל ישראל ישמעו ויראו וגו' èòúíéøáã æë ,åë ;הכוונה שידרשו בהקמה הזאת וכו' על אלושבידם להקים את התורה ביד המבטלים אותה, שאפילוהיה הוא צדיק גמור במעשיו והיה יכול להחזיק התורהביד הרשעים המבטלים אותה, הרי זו ארור וכו' èòúï\"øíéøãð á ;.אפילו לריש לקיש דאמר שכינוים הם לשוןשבדו להם חכמים, הרי הם גם כן כנדר גמור מדאורייתא,שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה, ולאגרעה הסכמת חכמים ז\"ל מהסכמתם, הלכך הוו להומדאורייתא äëùíéøãð á ;.מכיון שאמרו שמועיל לשון הכינוי גם בנדר שלנזירות, הרי אם נאמר שהכינוי אינו כמו נדר של תורה,האיך יביא אחר כך קרבן על נזירותו הרי נמצא שמביאחולין בעזרה, ובהכרח לומר שכוונת חכמינו היה שיהיהנחשב כמו נדר של תורה äëùù\"àøúåëøá ô\"à ïîéñ é\"â ;מה שאין מברכין ברכת התורה בכלשעה שיושב ללמוד, מפני שאפילו כשמפסיק והולךלעסקיו, תמיד דעתו על למודו וממהר עסקיו כדי לחזורוללמוד לכן לא חשיב הפסק לענין הברכה ÷öבגוף מוחזקים לפנינו באים כששניהם'; à ïîéñ à\"ô î\"áהטלית, אנו צריכין לפסוק להו דין חלוקה וכו', אבל גביארבא שאין אחד מהן מוחזק בדבר שמערערין עליו וכו'הלכך אין ראוי לפסוק להן דין חלוקה וכו', ויותר ראוילומר להם שכל מי שתגבר ידו בכח או בראיות שיזכהâéù ,áñø 'וכוá\"î ô\"à ïîéñ à ;'מה שאמרו שנים אוחזין בטלית זה אומראני מצאתיה וכו' יחלוקו, זהו רק באופן כשמצאו הטליתבמקום שהיא של מוצאה, כגון בעיר שרובה כותים וכו'æèùá\"á ô\"â ïîéñ áë ;כל דאלים גבר, כל מי שגבר ידו בפעםראשונה הוא שלו עד שיביא חבירו ראיה, וכל זמן שלאיביא ראיה, אף אם תגבר אחר כך ידו של השני להוציאומן הראשון שתפס בו תחילה על ידי כל דאלים וכו', לאשבקינן ליה לאפוקי מיניה וכו' ãéùã\"áàøשאר על מסוריא ראיה אין; ä\"ëä à\"éô úåøåñà úåìëàî 'ìäחוץ לארץ, כיון שבסוריא היה גרוע יותר äôø[à\"ãéç] ãåã ùàøøåîà ;הענני כבוד סוככים בכנפיהם לישראל עם קרובו,ובהם נבחן וניכר תפארת ישראל וכו', אבל מן ובאר היונזונים מהם גם הערב רב, על כן רק בדבר המסויים
ìàåé íéøôñ éøáã áð÷úנכון בטוח בה' אלא שבא לגלגל תשועת ה' על ידי וכו'השתדלות אנושי וכו' אין בזה פגם וכו'. אבל באדם רשעאסור לבטוח כלל ÷çòøá\"ø ãö ,â ;ויאמר יעקב אל ביתו הסירו את אלהי הנכראשר בקרבכם וגו', שלכאורה האיך אפשר שהיה ח\"ואלהי הנכר בביתו של יעקב אבינו, שהוזקקו עכשיולהסירו. æðìàøùé çöðמן לצאת החמור בענין מאריך; åøîàù äîå ä\"ã ãë ÷øôהגלות בעצמם, וסיים לבסוף, שאף אם יהיו רוצים להמיתאותם בעינויים קשים, לא יהיו יוצאים ולא יהיו משניםæî ,ãðú בזהõ\"áòé øåãéñä÷äîã ùéø ååç ÷á ;'מי שמעיין במעמדינו בעולם אומהשה פזורה בין כמה זאבים וכו' ולא יכלו לנו לאבדינוולכלותינו וכו', חי נפשי כי בהתבונני בנפלאות אלה גדלואצלי יותר מכל הנסים והנפלאות שעשה השי\"ת לאבותינו'וכו âðá÷òé ìå÷ øåãéñúåøäæà ;אין לך עבירה גדולה יותר מן החנופה, והרוצהלהנצל ממנה ירחיק מן הכבוד, וכל מי שאינו חוששלהתכבד לא יצטרך להחניף, גם יזהר מליהנות מאחריםולא יצטרך להחניף çñúúáù ìù åøåãéñעוסק שהוא מה, קדשיו את ואיש; â úåà à\"ô ã ùåøã á\"çבעסק הקודש של תורה ומצות, רק זה לו יהיו, אבל עסקיהחול והגוף אשר לא בקודש המה אין זה נחשב כעושהבעבור עצמו אלא כעושה לאחרים àòø ,çòøíéîëç úëéîñä÷äîã äùìùäì úåáá ;ב'ראשית ב'רא א'לקים ראשיתיבות 'בבא' ובא\"ת ב\"ש הוא 'ששת', ובא להורותשהשלשה בבות הם נגד ששת אלפים של ימות העולםוכו' èñøכאן האמור הדין; àòéöî àááì àî÷ àáá áåìéù ,äîã÷äשהנסורת הוא של חרש, נלמד ממה שאמר הקב\"ה למשהרבינו פסל לך וגו' פסולתן שלך תהא וכו', ולכן נותניםגם כאן לפועל את פסולת העצים שהוא הנסורת çéùâ\"îñúåöî äùò ,â ;'היתי בספרד להוכיחם ואמץ הקב\"הזרועותי וכו' ויט עלי חסדו וכו' ותהי לחרדת אלקים ועשותשובות גדולות, וקבלו אלפים ורבבות מצות תפליןמזוזות וציצית, וכן בשאר ארצות הייתי אחר כך ונתקבלודברי בכל המקומות וכו' åòúåðøåôñúåîù èé ,ä ;ושמרתם את בריתי הכוונה על בריתישאכרות עמכם על שמירת התורה ôùêåðéçä øôñäåöî åöú ;לא ירדו חבריו לסוף דעתו של רבי אליעזר âîäåöî åöú ;מצוה לשמוע לדברי הסנהדרין ומי שאינועושה כדבריהם עובר על עשה ולא תעשה ëúøùéä øôñçð ;אמרו האצטגנונים לנמרוד שעתיד תרח להוליד בןשיכחיש כח מלכותו, ועל כן רצה להרוג את אברהם תיכףכשנולד, אלא שתרח החליף אותו והביא לו ילד אחר éúåãìåú ;שבימי אבלותו של אברהם הרג עשו לנמרוד,בשביל שחמד לו את בגדיו החמודות éáùéå ;בפרשת אשת פוטיפר רצו אז להורגו, אלא ניצולמהם על ידי איזה תינוק שהיה שם בבית, שהוא הגיד להםמה שהיה האמת לאמיתו èìáùéå ;אמרה לו שתמסור אותו להריגה èñú\"øì øùéä øôñøòù âé ;דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלבåèú ,ðø ,èöí\"áîøäì úåöîä øôñäùò à ;מצוה הראשונה היא הצווי אשר צונו להאמיןהאלהות וכו' הנמצאות והוא אמרו אנכי ה' אלהיך úäùò è ;אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמתיתבעולם, ושלא נפחד בהיזק שום מזיק, ואע\"פ שבא עלינומכריח גובר יבקש ממנו לכפור בו ית', לא נשמע ממנו,אבל נמסור עצמנו למיתה, ולא נתעהו לחשוב שכפרנווכו', וזאת היא מצות קדוש השם המצווים בה בניישראל àñúùøåù éòéáøä ;אין ראוי למנות הציוויים הכוללים התורהכולה וכו', והיינו הציוויין והאזהרות שאינו בדבר מיוחדìàåé íéøôñ éøáã áð÷úנכון בטוח בה' אלא שבא לגלגל תשועת ה' על ידי וכו'השתדלות אנושי וכו' אין בזה פגם וכו'. אבל באדם רשעאסור לבטוח כלל ÷çòøá\"ø ãö ,â ;ויאמר יעקב אל ביתו הסירו את אלהי הנכראשר בקרבכם וגו', שלכאורה האיך אפשר שהיה ח\"ואלהי הנכר בביתו של יעקב אבינו, שהוזקקו עכשיולהסירו. æðìàøùé çöðמן לצאת החמור בענין מאריך; åøîàù äîå ä\"ã ãë ÷øôהגלות בעצמם, וסיים לבסוף, שאף אם יהיו רוצים להמיתאותם בעינויים קשים, לא יהיו יוצאים ולא יהיו משניםæî ,ãðú בזהõ\"áòé øåãéñä÷äîã ùéø ååç ÷á ;'מי שמעיין במעמדינו בעולם אומהשה פזורה בין כמה זאבים וכו' ולא יכלו לנו לאבדינוולכלותינו וכו', חי נפשי כי בהתבונני בנפלאות אלה גדלואצלי יותר מכל הנסים והנפלאות שעשה השי\"ת לאבותינו'וכו âðá÷òé ìå÷ øåãéñúåøäæà ;אין לך עבירה גדולה יותר מן החנופה, והרוצהלהנצל ממנה ירחיק מן הכבוד, וכל מי שאינו חוששלהתכבד לא יצטרך להחניף, גם יזהר מליהנות מאחריםולא יצטרך להחניף çñúúáù ìù åøåãéñעוסק שהוא מה, קדשיו את ואיש; â úåà à\"ô ã ùåøã á\"çבעסק הקודש של תורה ומצות, רק זה לו יהיו, אבל עסקיהחול והגוף אשר לא בקודש המה אין זה נחשב כעושהבעבור עצמו אלא כעושה לאחרים àòø ,çòøíéîëç úëéîñä÷äîã äùìùäì úåáá ;ב'ראשית ב'רא א'לקים ראשיתיבות 'בבא' ובא\"ת ב\"ש הוא 'ששת', ובא להורותשהשלשה בבות הם נגד ששת אלפים של ימות העולםוכו' èñøכאן האמור הדין; àòéöî àááì àî÷ àáá áåìéù ,äîã÷äשהנסורת הוא של חרש, נלמד ממה שאמר הקב\"ה למשהרבינו פסל לך וגו' פסולתן שלך תהא וכו', ולכן נותניםגם כאן לפועל את פסולת העצים שהוא הנסורת çéùâ\"îñúåöî äùò ,â ;'היתי בספרד להוכיחם ואמץ הקב\"הזרועותי וכו' ויט עלי חסדו וכו' ותהי לחרדת אלקים ועשותשובות גדולות, וקבלו אלפים ורבבות מצות תפליןמזוזות וציצית, וכן בשאר ארצות הייתי אחר כך ונתקבלודברי בכל המקומות וכו' åòúåðøåôñúåîù èé ,ä ;ושמרתם את בריתי הכוונה על בריתישאכרות עמכם על שמירת התורה ôùêåðéçä øôñäåöî åöú ;לא ירדו חבריו לסוף דעתו של רבי אליעזר âîäåöî åöú ;מצוה לשמוע לדברי הסנהדרין ומי שאינועושה כדבריהם עובר על עשה ולא תעשה ëúøùéä øôñçð ;אמרו האצטגנונים לנמרוד שעתיד תרח להוליד בןשיכחיש כח מלכותו, ועל כן רצה להרוג את אברהם תיכףכשנולד, אלא שתרח החליף אותו והביא לו ילד אחר éúåãìåú ;שבימי אבלותו של אברהם הרג עשו לנמרוד,בשביל שחמד לו את בגדיו החמודות éáùéå ;בפרשת אשת פוטיפר רצו אז להורגו, אלא ניצולמהם על ידי איזה תינוק שהיה שם בבית, שהוא הגיד להםמה שהיה האמת לאמיתו èìáùéå ;אמרה לו שתמסור אותו להריגה èñú\"øì øùéä øôñøòù âé ;דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלבåèú ,ðø ,èöí\"áîøäì úåöîä øôñäùò à ;מצוה הראשונה היא הצווי אשר צונו להאמיןהאלהות וכו' הנמצאות והוא אמרו אנכי ה' אלהיך úäùò è ;אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמתיתבעולם, ושלא נפחד בהיזק שום מזיק, ואע\"פ שבא עלינומכריח גובר יבקש ממנו לכפור בו ית', לא נשמע ממנו,אבל נמסור עצמנו למיתה, ולא נתעהו לחשוב שכפרנווכו', וזאת היא מצות קדוש השם המצווים בה בניישראל àñúùøåù éòéáøä ;אין ראוי למנות הציוויים הכוללים התורהכולה וכו', והיינו הציוויין והאזהרות שאינו בדבר מיוחד
âð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãאלא שכוללים המצות כולם, כאילו יאמר עשה כל מהשצויתיך ãðíéø÷òä øôñøîàî â ëô\"á ;אותם המלכים שהלכו בדרך ה', הם עמדולבער העבודה זרה מישראל äñúøîàî â ëô\"ç ;הלימוד בענינים גשמיים של הלכות שורובור וכו' ושאר דיני ממונות יועיל ליתן כח הקדושהלנפש האדם, לפי שכל היגיעה הוא להשיג אמיתת רצוןהבורא ית\"ש, ולכן זהו הנותן כח וחיל לנפשו של האדםãòøíéúòä øôñהיה עמוד של אש יורד מן השמים על בני מתא מחסיאבכלה דאלול ובכלה דאדר àñø ,çñøç÷åøä øôñä÷äîã ;אין חסידות כחסידות בתחילתו æìùíéãéñç øôñמה שנעשה לפעמים נס שלא כדרך הטבע, זהו מפנישגלוי לפניו ית\"ש שיבוא זכות לרבים על ידו áò[á÷òé ïéòä ìò] á÷òé ïåéòúåîáé å ;:גדרי חיוב המורא באב מבואר בגמרא איזהומורא וכו' לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותראת דבריו וכו', ואין לכל זה שום שייכות להשתחוואהלשם אלהות, ואם כן למה כלל יעלה על הדעת שיש בזהמורא וכבוד לשם אלהות âòøäèåñ àé ;:למה הוזקקו להקדים ולומר שהעבריות הם לאכנשים המצריות åîøúåéøåä áé ;.עיקר החשיבות של מתא מחסיא היה מצד מהשאמרו דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא וכו',ומה שהביאו בתוספות שהיה עמוד של אש יורד מןהשמים עליהם בכלה דאלול ובכלה דאדר, וענין זה לאהיה בפומבדיתא æñøïéìåç àö ;.האיך אפשר לומר בצדיקים שחביב עליהםממונם יותר מגופם, והלא כתב הרמב\"ם בית דין שלשלשה וכו' צריך שיהא בכל אחד מהן וכו' חכמה וענוהויראה ושנאת ממון וכו' åðø÷çöé úãé÷òøòù åë ;אדני יודע כי הילדים רכים וגו', ואם ידפקום יוםאחד למהר את הקץ טרם יחפץ ומתו כל הצאן, כמו שקרהלכל העמים אשר מהרו למצוא להם מנוחה מאשר מצאו,ועברו על השבועות האמורות בקבלה æîíéáöð øòù ;'÷ תחילה ישובו ישראל בתשובה לפניהגאולה, אבל אחר שיגאלו ויתרבה הדעת בישראל אזיתוודע להם שהתשובה הראשונה לא היה עדיין במדריגההראויה, ולכן יחזרו וישובו בתשובה שניה שזה תהיהבמדריגה גבוה יותר åñøìçð éáøòî÷õ ;בשם מדרש אילו היה ראובן יודע שהקב\"ה מכתיבעליו למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו בכתפו היהמוליכו אצל אביו ÷çëúåøîàî äøùòלעוררם נינוה לאנשי שלח יונה; à\"éô á\"ç ïéã øå÷ç øîàîבתשובה ÷äðהרי לשמה בתורה העוסק כל; æ\"èô á\"ç ïéã øå÷ç øîàîמה שמחדש בתורה נחקק על הלוחות àòùí\"áîøäì úåéðùîä ùåøéôä÷äîã øãñì íéòøæ ;כאשר נשלם לתנא מה שהיה צריךאליו השופט, התחיל במסכת אבות וכו', כדי להודיעשההסכמה והקבלה אמת ונכונה וקבלום עם מעם וכו'áòù,ה\"מהקב עלילה שהם דברים יש; ìë ä\"ã ä\"î è\"ô úåëøáבשביל שאותו העונש הבא על חטא זה הוכרח להיות גםבלי זה מטעמים שראתה חכמתו ית\"ש, ומכיון שאיןהמדה לעשות ככה בלא עון, לכן מעליל הקב\"ה להביאאותו החטא כדי שיצא לפועל אותו העונש שמוכרחשיהיה כן áë ,àðäàô úìéçú úëñîä ;כשיעשה האדם המצות וכו' שישבינו ובין בוראו וכו', יגמלהו הקב\"ה עליה לעולם הבאוכו', וכשיעשה האדם המצות התלויות בתועלת בני אדםזה עם זה כמו כן תחשב לו לצדקה לעולם הבא וכו', אבלגם ימצא טובה בעולם הזה בעבור שנהג מנהג הטוב ביןבני אדם וכו' éùúåáà ô\"å î\"à ;חסידות היינו לשמור ולעשות ולקיים כלמה שאמרה תורה אף לפנים משורת הדין åøù\"àøä ùåøéôúéùàøá æì ,â ;וכי בשביל פסים ירדו למצרים והלא כברנגזר בברית בין הבתרים. ומתרץ שאלמלא פסים היו נעיןונדין מארץ אל ארץ ולא מיושבים, כדאשכחן ויגר אברהםויגר יצחק וכתיב כי גר יהיה זרעך וכו' áëâð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãאלא שכוללים המצות כולם, כאילו יאמר עשה כל מהשצויתיך ãðíéø÷òä øôñøîàî â ëô\"á ;אותם המלכים שהלכו בדרך ה', הם עמדולבער העבודה זרה מישראל äñúøîàî â ëô\"ç ;הלימוד בענינים גשמיים של הלכות שורובור וכו' ושאר דיני ממונות יועיל ליתן כח הקדושהלנפש האדם, לפי שכל היגיעה הוא להשיג אמיתת רצוןהבורא ית\"ש, ולכן זהו הנותן כח וחיל לנפשו של האדםãòøíéúòä øôñהיה עמוד של אש יורד מן השמים על בני מתא מחסיאבכלה דאלול ובכלה דאדר àñø ,çñøç÷åøä øôñä÷äîã ;אין חסידות כחסידות בתחילתו æìùíéãéñç øôñמה שנעשה לפעמים נס שלא כדרך הטבע, זהו מפנישגלוי לפניו ית\"ש שיבוא זכות לרבים על ידו áò[á÷òé ïéòä ìò] á÷òé ïåéòúåîáé å ;:גדרי חיוב המורא באב מבואר בגמרא איזהומורא וכו' לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותראת דבריו וכו', ואין לכל זה שום שייכות להשתחוואהלשם אלהות, ואם כן למה כלל יעלה על הדעת שיש בזהמורא וכבוד לשם אלהות âòøäèåñ àé ;:למה הוזקקו להקדים ולומר שהעבריות הם לאכנשים המצריות åîøúåéøåä áé ;.עיקר החשיבות של מתא מחסיא היה מצד מהשאמרו דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא וכו',ומה שהביאו בתוספות שהיה עמוד של אש יורד מןהשמים עליהם בכלה דאלול ובכלה דאדר, וענין זה לאהיה בפומבדיתא æñøïéìåç àö ;.האיך אפשר לומר בצדיקים שחביב עליהםממונם יותר מגופם, והלא כתב הרמב\"ם בית דין שלשלשה וכו' צריך שיהא בכל אחד מהן וכו' חכמה וענוהויראה ושנאת ממון וכו' åðø÷çöé úãé÷òøòù åë ;אדני יודע כי הילדים רכים וגו', ואם ידפקום יוםאחד למהר את הקץ טרם יחפץ ומתו כל הצאן, כמו שקרהלכל העמים אשר מהרו למצוא להם מנוחה מאשר מצאו,ועברו על השבועות האמורות בקבלה æîíéáöð øòù ;'÷ תחילה ישובו ישראל בתשובה לפניהגאולה, אבל אחר שיגאלו ויתרבה הדעת בישראל אזיתוודע להם שהתשובה הראשונה לא היה עדיין במדריגההראויה, ולכן יחזרו וישובו בתשובה שניה שזה תהיהבמדריגה גבוה יותר åñøìçð éáøòî÷õ ;בשם מדרש אילו היה ראובן יודע שהקב\"ה מכתיבעליו למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו בכתפו היהמוליכו אצל אביו ÷çëúåøîàî äøùòלעוררם נינוה לאנשי שלח יונה; à\"éô á\"ç ïéã øå÷ç øîàîבתשובה ÷äðהרי לשמה בתורה העוסק כל; æ\"èô á\"ç ïéã øå÷ç øîàîמה שמחדש בתורה נחקק על הלוחות àòùí\"áîøäì úåéðùîä ùåøéôä÷äîã øãñì íéòøæ ;כאשר נשלם לתנא מה שהיה צריךאליו השופט, התחיל במסכת אבות וכו', כדי להודיעשההסכמה והקבלה אמת ונכונה וקבלום עם מעם וכו'áòù,ה\"מהקב עלילה שהם דברים יש; ìë ä\"ã ä\"î è\"ô úåëøáבשביל שאותו העונש הבא על חטא זה הוכרח להיות גםבלי זה מטעמים שראתה חכמתו ית\"ש, ומכיון שאיןהמדה לעשות ככה בלא עון, לכן מעליל הקב\"ה להביאאותו החטא כדי שיצא לפועל אותו העונש שמוכרחשיהיה כן áë ,àðäàô úìéçú úëñîä ;כשיעשה האדם המצות וכו' שישבינו ובין בוראו וכו', יגמלהו הקב\"ה עליה לעולם הבאוכו', וכשיעשה האדם המצות התלויות בתועלת בני אדםזה עם זה כמו כן תחשב לו לצדקה לעולם הבא וכו', אבלגם ימצא טובה בעולם הזה בעבור שנהג מנהג הטוב ביןבני אדם וכו' éùúåáà ô\"å î\"à ;חסידות היינו לשמור ולעשות ולקיים כלמה שאמרה תורה אף לפנים משורת הדין åøù\"àøä ùåøéôúéùàøá æì ,â ;וכי בשביל פסים ירדו למצרים והלא כברנגזר בברית בין הבתרים. ומתרץ שאלמלא פסים היו נעיןונדין מארץ אל ארץ ולא מיושבים, כדאשכחן ויגר אברהםויגר יצחק וכתיב כי גר יהיה זרעך וכו' áë
ìàåé íéøôñ éøáã ð÷úבהאי מצוה שכר שאמרו מה; ä\"á÷ä ì\"àå ä\"ã .ãé äèåñעלמא ליכא, זהו רק בקיום המצות שהאדם חייב בהםבמצות הבורא, אבל במה שהוא מביא את עצמו לידיחיוב, שפיר יש בזה שכר גם בעולם הזה çù÷ ,åôïéèéâ åð ;:מה שביקש רבי יוחנן בן זכאי תן יבנה וחכמיםוקרי עליה משיב חכמים אחור הכוונה היא שעון אנשיאותו העיר הוא הגורם, שהקב\"ה משיב חכמים אחור וגו'שלא יהיה להם דעת להשיב ÷åî ,äìùá÷ ÷\"èé ;:קשה הסיום בלשון רש\"י דצריכין למרעה טוב,דלא היה לו לומר אלא למרעה, ומלת טוב הוא מיותרוכו' ואפשר שנתכוין על פי מה שאמרו לסיים בדבר טוב,והכא כולה מסכת בנזיקין מד' אבות וכו' äðøá\"î èð :àãç\"â ;מה שאמר רבי אליעזר אמת המים יוכיחשיחזור לאחוריו וכו' שיש בכם הרבה אשר להם לב להביןלהודות לדבריי, אבל מפני הגאוה, כי כל אחד מתביישלחזור מדבריו וכו', ועל זה יוכיח אמת המים לחזורלאחוריו, ולא ילך ממקום גבוה למקום נמוך áîלפי, נעדרת האמת ותהי; éàî ä\"ã â\"àãç .æö ïéøãäðñפשוטו הוא מלשון חסר ועידור דמשמע דנעדר האמתלגמרי, זה לא יתכן, כדאמרינן דאפילו בשעת כשלונה שלירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה בדברי תורה, ואמתנופל על דברי תורה, ועל כן דרשוהו מלשון עדר, שנעשיתעדרים והולכת כו' åðùúåëî é ;.מי הכריח אותם לתת טעם בזה, כי למה לא ימנהאת בצר שהוא מנחלת ראובן תחילה וכו' שהוא היההבכור וכו' äô÷ ,àñúåëî áé ;.אולי כך היתה גירסתו של רש\"י בגמרא שעתידלטעות שתי טעויות çòúåéøåä áé .àãç\"â ;תיבו אקילקלי דמתא מחסיא, רוצהלומר אפילו במקום פרהסיא ולא תחוש לך לגניבה, ולאתיבו אפדני דפומבדיתא, היינו אפילו באפדני ובמקוםמוצנע ביניהם לא תוכל להשמר מהם מגניבה çñøíéçáæ÷ æè ;.מה שכתב החזקוני לחלק בין בהמות לעופותדברי נביאות הם, דמהיכי תיתי לחלק בין בהמותלעופות îøדלמד לומר י\"רש שהוצרך מה; øîà ä\"ã â\"àãç .æè÷ íéçáæנח תורה משום דלגבי בני נח לא שייך טהורה וטמאה אלאלגבי ישראל לעתיד ואי לא הוה למד נח תורה לא הוה ידעמאי קאמר ליה הטהורה תקח לך ז' ז' ובטמאה ב' ב' דלגבינח כולם שוים הם אלא ידע זה שלמד תורה שתהיה טמאהוטהורה לישראל לעתיד ÷çô ,øïéìåç æë :àãç\"â ;הבהמה שנפשה מן האדמה מחומר הגס,יצטרך לזכך להעלות חומרה לאכילת נפש האדם וכו',ובשחיטת שני סימנים יזדכך חומר הבהמה שהוא יותר גסוכו', אבל הדגים שבריאתן מן המים, מחומר היותר דק,מתעלה נפש האדם באכילתן כמות שהן, בלי שחיטהלגמרי èôïéìåç àö ;.ולזה אמרו מכאן לצדיקים שחביב עליהןממונם הבזוי כל כך וכו', וכדרך שאמרו תלמידי חכמיםמדקדקין על פחות משוה פרוטה וכו' æðøì\"ùøäîúáù âé ;:לפי דברי רש\"י היה צריך לומר מחבבין אתהנסים ãíéëåáð äøåîç\"á î\"æ ;לא היה אורך השנים בדורות הראשונים רקביחידים הנזכרים, אבל שאר בני אדם היו שנות חייהםהשנים הטבעיים המורגלים. ואמר, כי היה החדוש הזהבאיש ההוא בהנהגתו ומזונו, או על דרך נס éç\"â ìô\"æ ;על כן אמרה תורה שלא ידבק ביד האדם מאומהמן החרם, ועל ידי כך שלא יהנו מאומה משם, יוכלולהנתק ולהתרחק ממנה åôúç\"â îô\"è ;יהודה ותמר היה הכל על פי ההלכה èìéçøæîúéùàøá æ ,á ;מכל הבהמה הטהורה פירש\"י העתידהלהיות טהורה לישראל, למדנו שלמד נח תורה, דאם לאכן מנא ידע, טהורין וטמאין בהאי שעתא מי הוי, אבלבש\"ס אמרו שהעביר נח כל הבעלי חי לפני התיבה וכלשהתיבה קולטתו טהור וכו' ÷äô÷ ,çô ,îøúéùàøá àé ,áì ;לא הבינותי בעד איזה זמן הוא חושש,אם בזמן אברם וכו' והלא בזמן אברם עדיין לא נכתבההתורה, ואם בזמן שאחר כתיבת התורה, מאי ויאמרו לאקיים אברם את כבוד אביו דקאמר, והלא כתוב בצידו,ויאמר ה' אל אברם לך לך, ולא היה יכול לעמוד עם אביולבטל גזירת השם âéøúéùàøá æì ,ãë ;מלשון הפסוק והבור ריק וגו', כי אם היושם עצים ואבנים לא היה הבור ריק, לפי שהעציםוהאבנים ממלאים את חלל הבור, ולכן למדו מזה שהיושם נחשים ועקרבים, אשר דרכם להטמן בנקיקי וחוריהבור ÷áðéå÷àø âë ,âî ;הלא הכלל הוא במחלוקת רבי אליעזר ורביעקיבא שהלכה כרבי עקיבא, ואם כן למה הכריעו כאןכרבי אליעזר àëùìàåé íéøôñ éøáã ãð÷úéúìôåé\"ã éñ 'çé ;מכיון שאינו מראה סכינו לחכם ובזה מזלזלבכבודו, על ידי כך אין לו סייעתא דשמיא, וזה יהיה גרמאבנזקין דלא אסתייע ליה מלתא להעמיד הסכין על בוריהולא ירגיש בפגימה אשר זה צריך התבוננות יותרמהוראה âéúïéáî éðôáùéå ;אם השבטים נחלקו אם יש להם דין בן נח אוישראל, מדוע לא דנו ופסקו באופן של אחרי רביםלהטות áîäùî éðôúåëøá ô\"á ä\"à ;ברכה ניתנה בתורתן, היינו שהצליחולהבין ולהשכיל מיד, ולא היו שוהין äøניתנה היתה אלו; àì ä\"ãå åìéà ä\"ã á\"ä ã\"ô ïéøãäðñהתורה פסק הלכה בלא נטיית דעת לכאן ולכאן לא היהקיום לעולם, דהתורה צריך שתהיה נדרשת לכאן ולכאןואלו ואלו דברי אלקים חיים çðùביקש ה\"ע רבינו משה; éðòéãåä ä\"ã á\"ä ã\"ô ïéøãäðñמהקב\"ה להודיעו ההלכה שלא יהיה בה שום ספק, ואמרלו הקב\"ה שזה אי אפשר בשביל שצריך שהתורה תהיהנדרשת במ\"ט פנים לכאן ולכאן, ואם אני מגלה לך ההלכהשוב לא תהיה נדרשת בהרבה פנים çðùúåôé íéðôúéùàøá àî ,èî ;מדברי הגמרא שהקשו ונמעוט נס, היינושיברכו ברכת שעשה נסים וכו' רק ביום הראשון ולאבשאר הימים, משמע שיש מקום לומר שהיה נס ביוםהראשון יותר משאר הימים, ומהיכי תיתי לומר שהיה ביוםהראשון נס יותר çîùהעומדים בין מהלכים לך ונתתי; éðàøé àì éë ä\"ã àùúהאלה, שהמלאך הוא בבחינת עומד כיון שאינו מתעלהבמדריגתו, אבל האדם הוא בבחינת הולך, כיון שאינועומד לעולם במדריגה אחת וכו' åùéå÷àø ã ,â ;הכהן המשיח יחטא בשוגג, דהיינו בהעלםדבר, והוא מפני אשמת העם ומחמת חרון אף העם נחשכועיניו מראות ונתעלמה ממנו ההלכה ìú÷íéùåã ã\"ä àì àðùú ;פן ישנאך, היינו בלשון מפעילשישניא אותך בעיני עצמך. והכוונה שאם מתעסקים עםהרשע להוכיח אותו על מעשיו, אז הוא עושה פעולותכאלו שהאדם מגיע לידי שפלות ובזיון כזו עד שהוא שונאאת עצמו רח\"ל æîúíéøáã æè ,æè ;ולא יראה את פני ה' ריקם, כאשר איןיכולים לקיים מצות עליה ברגל בבית המקדש, אז צריכיםלקיים המצוה באופן שיקבלו פני תלמידי חכמים, שהואכמו פני ה' æîùúåøéàî íéðôä÷äîã åøôñì ;מה דאיקפד רבי יוחנן שלא אמר השמועהמפיו, שהיה חושש שאם שלא ידעו מי שהוא בעל המאמראז לא יאמרו עוד השמועה לגמרי, ומתוך כך לא יהיושפתותיו דובבות åìøùãç éøôכמה האדם נהג אם אף; ã\"éñ øåñéà éâäðî ,åöú ïîéñ ç\"åàשנים במנהג פורים ביום שנעשה לו נס, יכול לחזור בלאהתרה דהוה ליה מנהג בטעות àíéãâî éøôהדין שייך לא נח בן אצל; à\"÷ñ æ\"áùî áñ ïîéñ ã\"åéדאחרי רבים להטות áî÷ ,àëשייך לא בעצם'; â äøé÷ç à\"ç úåáåøòú úåëìäì äçéúôדין אחרי רבים להטות אצל הגוים, וגם לא שייך לגביהםדין ביטול ברוב, כי אחרי רבים וגו' הוא רק דין בדיניהתורה, וזה לא שייך אצל הגוי áôúäùéøôåà\"ç ïîéñ âö ;שיעור מעט הוא כדי הילוך שיעור שניפתחים äôøאבן כזורק הגון שאינו לתלמיד השונה; ç\"é÷ñ åîø ïîéñ ã\"åéלמרקוליס, שכמו הזורק אבן למרקוליס אף שמכוין בדעתולעשות מצוה, דהיינו לבזות העבודה זרה בזריקת אבנים,מכל מקום עושה עבירה, ג\"כ זה, אף שמדמה לעשות מצוהללמדו תורה, מצוה הבאה בעבירה היא èôøíéëøã úùøôùåøã à ;יוסף הצדיק והשבטים נחלקו אם יש להם דין בןנח או דין בן ישראל, שהשבטים סברו שיש להם דין בןישראל ויוסף הצדיק היה סובר שיש להם עדיין דין בןáë÷ ,â÷ ,èô נחùåøã à ;בענין מה שנשא יעקב שתי אחיות ÷åñùåøã ã êøã íéøöî ;אם עתידים להיות צדיקים, הואמסתכל בעתיד ומטיב עמהם, אך אם עתידים לחטוא, אינומסתכל במה שעתידים לחטוא, ואינו דן את האדם אלאבשעתו ÷ç
àð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãéå÷àø åë ,ç ;האיך אמר גם באומות העולם איכה ירדוףאחד אלף ושנים יניסו רבבה, והלא שם היה לו לומרושנים יניסו שני אלפים וכו' èöøøîåòä àìîבשם מדרש מה בצע וגו' אם נהרוג את אחינו האיך נברךהמוציא ÷äéåìä úåðîâ ,ç ã\"ä øîàéå ïîä ;אמר ליה ישנו מן המצות, אמר ליה,אית בהו רבנן דאיבעיא עלייהו רחמי, אמר ליה עם אחדהן. שלכאורה צריך ביאור האיך אפשר לומר עם אחדהן, שכאילו גם הרבנן דאית בהו כולם ישנו מן המצותח\"ו åðêåðéç úçðîóåñ äåöî á ;'בעצם לא שייך דין אחרי רבים להטות אצלהגוים, וגם לא שייך לגביהם דין ביטול ברוב, כי אחרירבים וגו' הוא רק דין בדיני התורה, וזה לא שייך אצלהגוי áôú÷áé øáòîúôù úîà ëô\"ä ;מברכים על הלחם בלשון המוציא וכו',ולא כמו שאר הברכות שתקנו הלשון 'בורא', שכלהנבראים יש להם שר, אבל החטה אין לה שר, ולכן בשארהמינים מברכים בלשון בורא וכו', שהקב\"ה רק ברא הדברואח\"כ נמסר תחת השר, אבל הלחם אומרים לשון המוציאוכו', שהקב\"ה בעצמו מוציאו לפועל ÷éä÷ãö ìéòîïîéñ æ ;'אם רשאים להתפלל על איש אחר שיזכה לשובבתשובה ÷æèãåã úåãåöîæçé÷ìà ãî ,ãë ;ואת שבתותי יקדשו הכוונה להזהירם עלהקרבת הקרבנות בשבת ãîúøéàî éáøã àúéðâøîאוי לו למי שהעולם מטעין בו åäðùîä úáëøîùãçá æ ,á ã\"ä ïéðî ;דנין בשבועה גם על המחשבה כמובעבודה זרה äðêìîéìà íòåðúåãìåú ã\"ä òøæéå çöé ;÷דברים היוצאין מן הלב נכנסיםללב, היינו לאותו לב עצמו שיצאו ממנו הדיבורים באמת,אותן הדברים חוזרים ונכנסים בלבו ומוסיפים לו עודקדושה ðøúøâà ä÷ùãå ;נתפסים מאד ליצרא דמינות, על דרך כמושהיה נתפסים מלפנים ליצר התאוה וליצר של עבודהזרה àöùíéãâî íòåðהאדם יחטא אשר חטא כל'; âä ,äùî øáãéå é\"à ä\"ã úåèîתגדל אשמתו יותר אם אינו מכיר ומודה שחטא, רק אומרששורת הדין הוא כך ומראה פני היתר לעצמו, וזהו מהשאמרו רבותינו ז\"ל שהעמידו דבריהן על דברי תורה,היינו שכל דברים שעשו אמרו שזהו דת ודין תורה àëúשמושיע או, ינחנו בדד' ה; ùøôì äàøð ãåò ä\"ã åðéæàäלו שיהיה תמיד בהתבודדות, או שיהיה אצלו כאילו עיןלא ראתה והוא לבדד, ואז ואין עמו אל נכר, דהיינו פניותשלא לשמה àòùùãå÷ä øæðהמוציא בברכת הכוונה באמת; ïåâìôúéà ä\"ã ç ,åè ø\"øáגם על עכשיו וגם על לעתיד ÷éתוציא שלעתיד מודי עלמא כולי; ïåâìôúéà ä\"ã ç ,åè ø\"øáהארץ גלוסקאות, אלא שנחלקו האיך היה בעבר, דמר סברשכן היה גם לפני חטא אדם הראשון, ולכן עדיף לברךעל מה שהיה בעבר, ומר סבר שלא היה כן אף לפני חטאאדם הראשון, אלא שעתיד להיות כן, ולכן יש לברך עלהעתיד ÷àéøá\"ø ñ ,àé ;חמורו של ר' פנחס בן יאיר וחמורו של רביחנינא בן דוסא שלא רצו לאכול מהתבואה שנתנו לפניהםבשביל שלא היה מעושרת וכו', ודאי שלא היה להםנבואה, אלא הכוונה שבאותם החמורים היו נמצאיםנפשות מגולגלים, והמה לא רצו לאכול çðøøá\"ø äô ,åè ;יתכן שהיה בפרץ עצמו נשמת משיח אזכשנולד מזיווג יהודה ותמר æöøá\"ø æô ,á ;המאן דאמר שסובר שאין שחיטה לעוף מןהתורה, סובר כדעה זו שהעוף נברא כולו מן המים, ועלכן יש לו מן התורה דין כהדגים שאין להם שחיטה כללèôøá\"ø èô ,â ;בסתם בני אדם אין איסור אלא לבטוח בהםבלבד, בהיותו מסיר בטחונו בה' וכו', אבל בהיות לבוäð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãùåøã ä ;מה שזכו ישראל בביזת מצרים, מדין הענקה נגעובה. ãñùåøã ç ;אם היה משה רבינו נכנס לארץ ישראל, אז לא היהבית המקדש נחרב, ולא היו ישראל הולכים לגליות ãìç\"ìöíéçñô÷ àë ;:עיקר הספק הוא כיון שגם הכהן מסייעבמצוה, שמצוה זו נעשית בסיוע הכהן שמקבל הפדיון,ועל ידו נגמרת המצוה, לכך עליו לברך שהחיינו áùéáöì 'ä çîöäàø ã\"ä ãáà ïåãáàú ;קדושת ארץ ישראל אינה סובלתעבודה זרה וחטא, ועל כן כשהגוים יושבים שם, מתקפלמקום הקדושה ומתחלף ובא לשם רצועה מארצותהעמים èëøè\"åé úùåã÷çìùéå ;אף שעל קיום המצוה בעצם אין מקבלים שכרבעולם הזה, אבל על ההכנה למצוה ועל הכשר המצוהשפיר יש שכר גם בעולם הזה çùéåì úùåã÷÷äùåã äéðù äëåðçì ;לא נעשה מגילה ותורה מנסחשמונאי, כי היה איזה סיוע ופעולה ממעשה התחתוניםכי היה דרך מלחמה, והתורה היא כמו שהיה העולםבתחילת הבריאה וכו' שכל הטבעיים יעשו שליחות עמובני ישראל ולא יצטרכו לפעולת התחתונים כלל ÷åðãåãì ïø÷àøàå ã\"ä íúòãéå ;האות שהראה להם הקב\"ה שיציאתםממצרים היתה מהקב\"ה, היה בקריעת ים סוף áñø÷ùìà î\"øïîéñ î\"è ;יכולים בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם, עליהםועל הבאים אחריהם, לעשות פורים ביום שנעשה להם בונס, ואף כשהולכים לעיר אחרת להשתקע חל עליהם àï\"áîøíéøáã æ ,áé ;הזכיר את המשפטים האלה, להזהיר מאדבמשפטים, כי לא יהיה עם רב כולו נזהר במצות כולן,שלא יחטאו בהן כלל, רק במשפטים יעמידו התורה, כמושנאמר בהן, וכל ישראל ישמעו ויראו וגו' èòúíéøáã æë ,åë ;הכוונה שידרשו בהקמה הזאת וכו' על אלושבידם להקים את התורה ביד המבטלים אותה, שאפילוהיה הוא צדיק גמור במעשיו והיה יכול להחזיק התורהביד הרשעים המבטלים אותה, הרי זו ארור וכו' èòúï\"øíéøãð á ;.אפילו לריש לקיש דאמר שכינוים הם לשוןשבדו להם חכמים, הרי הם גם כן כנדר גמור מדאורייתא,שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה, ולאגרעה הסכמת חכמים ז\"ל מהסכמתם, הלכך הוו להומדאורייתא äëùíéøãð á ;.מכיון שאמרו שמועיל לשון הכינוי גם בנדר שלנזירות, הרי אם נאמר שהכינוי אינו כמו נדר של תורה,האיך יביא אחר כך קרבן על נזירותו הרי נמצא שמביאחולין בעזרה, ובהכרח לומר שכוונת חכמינו היה שיהיהנחשב כמו נדר של תורה äëùù\"àøúåëøá ô\"à ïîéñ é\"â ;מה שאין מברכין ברכת התורה בכלשעה שיושב ללמוד, מפני שאפילו כשמפסיק והולךלעסקיו, תמיד דעתו על למודו וממהר עסקיו כדי לחזורוללמוד לכן לא חשיב הפסק לענין הברכה ÷öבגוף מוחזקים לפנינו באים כששניהם'; à ïîéñ à\"ô î\"áהטלית, אנו צריכין לפסוק להו דין חלוקה וכו', אבל גביארבא שאין אחד מהן מוחזק בדבר שמערערין עליו וכו'הלכך אין ראוי לפסוק להן דין חלוקה וכו', ויותר ראוילומר להם שכל מי שתגבר ידו בכח או בראיות שיזכהâéù ,áñø 'וכוá\"î ô\"à ïîéñ à ;'מה שאמרו שנים אוחזין בטלית זה אומראני מצאתיה וכו' יחלוקו, זהו רק באופן כשמצאו הטליתבמקום שהיא של מוצאה, כגון בעיר שרובה כותים וכו'æèùá\"á ô\"â ïîéñ áë ;כל דאלים גבר, כל מי שגבר ידו בפעםראשונה הוא שלו עד שיביא חבירו ראיה, וכל זמן שלאיביא ראיה, אף אם תגבר אחר כך ידו של השני להוציאומן הראשון שתפס בו תחילה על ידי כל דאלים וכו', לאשבקינן ליה לאפוקי מיניה וכו' ãéùã\"áàøשאר על מסוריא ראיה אין; ä\"ëä à\"éô úåøåñà úåìëàî 'ìäחוץ לארץ, כיון שבסוריא היה גרוע יותר äôø[à\"ãéç] ãåã ùàøøåîà ;הענני כבוד סוככים בכנפיהם לישראל עם קרובו,ובהם נבחן וניכר תפארת ישראל וכו', אבל מן ובאר היונזונים מהם גם הערב רב, על כן רק בדבר המסויים
ìàåé íéøôñ éøáã çî÷úíéøáã ã\"ä íéøáã ïðçúàå ;לכו בנים וגו', אף בעת כשאתםהולכים כבר מבית המדרש לבתיכם, גם אז שמעו לי,להשים על לבבכם ולזכור כל הדברים האלו אשר יראתה' אלמדכם בהיותכם בבית המדרש àéù ,âòúäëøá ã\"ä äøåú äåö ;בעת שישראל מזמרין יחשוב לובבצרה כו', הנה סיבה מאת השי\"ת לשלח את השטן היצרהרע לבל ישמע זאת, למען יתקיים מאמרם ז\"ל כי עתידלטעות וכו', וכיון שהוא איננו שם אז באותו שעה, הנההעת והעונה אהבו את ה' כל חסידיו, כי הוסר המונעוהמעכב èòíéîëç ãåáëמצרה ניצול האדם אם; íéòáøà äæ äðäå ä\"ã äîã÷äגדולה ומבעלי בחירה, הרי מאחר שלא עביד קוב\"ה ניסאלשיקרא, ודאי שנעשה הנס או על העבר לפי שהיה לואיזה זכות גדול, או על להבא בשביל שיבוא איזה זכותלרבים על ידו áòø÷é éìëúéùàøá áì ,àë ;גם את כל ההולכים אחרי העדרים וגו',שלכאורה אינו מבואר מי היו אלו ההולכים, ואם היה שםגם כת רביעי, למה לא אמר גם את השלישי גם אתהרביעי äìúåîù æ ,æé ;נלקו תחילה במכת דם, לפי שתחילה נפרעמהעבודה זרה שלהם âöúåîù æë ,ë ;בטעם שאמר ואתה תצוה לשון עתיד âôùøáãîá ã 'ë\"á ;אילו היה נותן הארון לגרשון הבכור, הייתיאומר שבעבור הבכורה מנאו תחילה, ולא הייתי תולההחשיבות במשא הארון, על כן מסר הארון אל קהת ומנאותחילה וידעו הכל ליתן כבוד לתורה וללומדיה èôúíéøáã é ,áé ;כיון שבני ישראל היו נמצאים אצל משה וראועבודתו ויראתו על כן היה נחשב גם אצלם היראהלמילתא זוטרתי åëøò÷á ;מה שאמרו בגמ' אטו יראה מילתא זוטרתא היא,ותירצו אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא, הכוונה שאותוהדור שהיו סמוך למשה רבינו, אצלם היה היראה מילתאזוטרתא èôúäðùî óñëבין רבינו שמחלק מה; ä\"ëä à\"éô úåøåñà úåìëàî 'ìäארץ ישראל לחוץ לארץ בכמה מקומות, מהלכות אלולמדה, מדגרסינן אין לוקחין יין וכו' גבינה בסוריא אלאמן המומחה, וסוריא לאו דוקא אלא הוא הדין לכל חוץלארץ וכו' ãôøìä 'î÷úåàå ô\"é ä\"ä ;אין זה שכל המקואות הנמצאים בא\"יבחזקת טהרה אלא בזמן שהיו ישראל שרויים על אדמתם,אבל האידנא דין ארץ ישראל שוה לארץ העכו\"ם ãîúíéøîú úåôëäëåñ áì :ã\"ä ð÷íè ;אין לסמוך בדבר הלכה על רוחהקודש ãôøøåà úåðúëבשם מדרש מה בצע וגו' אם נהרוג את אחינו האיך נברךä÷ ,ñ המוציא'ä éãåîéìהמדרש ביאור; øôñä óåñá äáåùúä úìòîì ùåøãשתשובה מועילה רק לישראל ולא לאומות העולם ÷äðúå÷åîò äìâîúåîù ;מכיון שלא היו ישראל בגלות מצרים לפי הזמןשנקבע כי יצאו אחר ר\"י שנים, שלכן צריכים להשליםאותו הזמן בשאר הגליות הרי אותו ההשלמה הוא באופןגרוע יותר מכפי שהיה נעשה אם היו נשארים אז במצריםãëî\"äñ ìò øúñà úìâîäåöî à ;'להאמין האלוקות אי אפשר למנותו בכללהמצות, כיון שהוא הקדמה לכל המצות úíäøáà ïâîéñ 'áîø ñ\"÷à ;אע\"פ דרבי אליעזר פליג ביום טוב ואמראו כולו לה' וכו', אבל בשבת בעי נמי לכם גם לשיטתרבי אליעזר, אבל זה ודאי שצריך להיות גם לה' שהריאמר הכתוב שבת לה' אלקיך âöøéñ 'åñù ñ\"÷é ;מותר לטלטל בבית הכנסת בלא עירוב כיוןשאין שם דירה çòøéñ 'òøú ñ\"÷ã ;כאשר יש ספק אם הוא סעודת מצוה אולא, אז יאמרו שירות ותושבחות, ובזה ודאי הוה סעודתמצוה ãéñ 'åôøú ñ\"÷ä ;יכולים בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם,עליהם ועל הבאים אחריהם, לעשות פורים ביום שנעשהלהם בו נס, ואף כשהולכים לעיר אחרת להשתקע חלעליהם àìàåé íéøôñ éøáã åð÷úלישראל לבדם נצטוינו לעשות זכר, מה שאין כן מן ובארשהיו גם לערב רב áëù ,âîùò÷á ;אף שעל קיום המצוה בעצם אין מקבלים שכרבעולם הזה, אבל על ההכנה למצוה ועל הכשר המצוהשפיר יש שכר גם בעולם הזה çù[ùåã÷ä íééçä øåà] ïåéöì ïåùàøäëéà à 'á ;'יש שלשה בחינות בבני ישראל, האחד הםתלמידי חכמים העובדים ה' אבל אין לומדים כמצטרך,ועליהם אמר שאין לה מנחם מכל אוהביה, והסוג השניהם הנקראים רעיה, שאינם כל כך אוהבים אלא שהםריעים, והסוג השלישי הם הרשעים העוברים על התורהברשע ìùäëéà à 'á ;'יש לומר שהכתוב מדבר בסוג אחד, שמתחילההוא אוהב וכשאינו מנחם נעשה רע ולבסוף בוגד ולבסוףאויב àìùäîëç úéùàøøòù äáäàä ô\"æ úåà àñ ;ככל כמה שהקב\"ה עושה לאדםטובות נסים ונפלאות, כן נתוסף על האדם יותר התחייבותשהוא צריך להוסיף עוד בעבודתו ית\"ש ÷æëå בו מטעין שהעולם למי לו אוי; äì úåà á\"éô äàøéä øòùïåàâ íéñð áøúåëøá èé ;:היתה הכוונה לנסות את החכמים, אם יניחוהקבלה והגמרא שבפיהם בשביל בת קול ואם לאו. והיהבזה תועלת לדורות, שעל ידי אותה מעשה נתוודע שאיןלהשגיח על אותות ומופתים ולא על בת קול אם הוא נגדãë÷ ,âî ההלכהøåù øåëá óñåé éáøéå÷àø áë ,ç ;נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה הכוונהעל הכהנים, כיון שבהם מתחיל שם בהתחלת הפרשה אישאיש מזרע אהרן וגו' âîúééçá åðéáøוהנקודות התיבות; èùôä éôìå ä\"ã â ,çé úéùàøáוהאותיות של לשון הקודש הם על פי סודות עליונים,והמחליף ומשנה בלשון הקודש, הוא מקצץ בנטיעותויבוא לידי כפירה æðúúéùàøá ãî ,æé ;עשרה הרוגי מלכות באמת לא נהרגו כלל,אלא כשם שהוחלף יצחק באיל והוקבע לו שכר כאילוהוקרב, כן הוחלפו חכמי ישראל באחרים ÷æúéùàøá ãî ,æé ;ענין העשרה הרוגי מלכות היה בשבילהפגם של מכירת יוסף, והיינו שהשבטים נתגלגלו באותםהצדיקים מגדולי התנאים, ועל כן הוזקקו לקבל העונשהזה ÷èëúéùàøá ãî ,æé ;ואתם עלו לשלום אל אביכם וגו', רומזתלעשרה הרוגי מלכות לדורות אשר עלו לשלום אל אביהםשבשמים וכו' ÷æðèö÷ ליטהר החזיר עתיד; ã ,àé àø÷éåíåùøâ åðéáøúåúéøë ç ;:כל שאין בה מפושעי ישראל שחוזריםבתשובה, אינה תענית, והיינו, שצריך להיות בתעניתותפילה כח כזו, שעכ\"פ תחזיר בתשובה פושע ישראלאחד, ואם לאו אינה תענית åòäðåé åðéáøúåëøá èë ;.לכאורה מי שאינו מאמין בתחיית המתים הואגם כן מין, ואם כן למה לא אמרו שמי שטעה בברכתתחיית המתים מסלקין אותו çðúåëøá èë ;.כשאינו אומר ברכת המינים שיש בה קללהלמינין, אנו חוששים שמפני שהוא מין אינו רוצה לקללאת עצמו âñúúåëøá áì ;.חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת וכו',אע\"פ שבהרבה מקומות כשאומר שעה אינו רוצה לומרשעה דוקא, אלא זמן מועט, הכא אינו כן, אלא שעהממש äôø÷\"ãøäéòùé áð ,áé ;כי לא בחפזון וגו', שיצאו ביד רמה ובליאימה פחד ëáåéà áé ,æé ;ותהי האמת נעדרת, שלא היתה נמצאת ביניהםכלל כאילו לא היתה מעולם, וכן וסר מרע משתולל, שאינובנמצא, כאלו שללו ובזזו åðùç÷åøïîéñ èéø ;כשצרו ישראל על ארץ סיחון ועוג וכו' אז ישבובסוכות áëù[á÷òé ïéòá] ó\"éøúáù àì ;.במשל של מפתחות החיצוניות משמע שהתוה\"קהוא הפנימיות והיראה הוא המפתח החיצון להגיע לתורה,ובמשל של רבי ינאי משמע להיפוך שהתורה הוא הפתחליכנס אל הבית, ויראת שמים הוא הפנימית áøò
èî÷ú ìàåé íéøôñ éøáãìàåîù ùøãîúåáà ä÷äîã ;צרעת בא מתגבורת מרה שחורה, שבא עלידי התבודדות, והרפואה שלו שילך בין בני אדם, וא\"כמצורע היה לו לישב בין בני אדם, ותורה אמרה בדד ישב.אך הלא נגעים באים על לשון הרע, וא\"כ רפואה שלוהוא שיפשפש במעשיו, ולכן על ידי שישב בדד ויפשפשבמעשיו, זה יהיה לו רפואה ÷åèúåáà ô\"à éî\"ã ;יש לאדם שלשה זמנים מתחלפים בימיחייו, והם ימי העליה וימי העמידה וימי הירידה àðøúåáà ô\"ã éî\"à ;טבע קיבוץ האנשים וכנסייתם יחייב הריבוהקטטות, כי להיותם ממזגים מתחלפים, ירצה ויבחר זהמה שימאס זה, וכל אחד מתנשא לאמר אני אמלוך וקבלודעתי çñùúåáà ô\"ã éî\"à ;כנסיה שהיא לשם שמים זו כנסת ישראלבהר סיני, ושאינה לשם שמים זו כנסת דור הפלגה çñùúåáà ô\"ã éî\"à ;אם ימצא ביניהם דבר המאחד וקושר אותם,והיינו היראת שמים ואהבת השם, שישים כל אחד מהם פניואל זה התכלית המשובח, אז כולם יבחרו בטוב במה שהואטוב וכל אחד יכניע עצמו למה שראוי ויביט אל תועלתהכללי ולא יביט אחד מהם אל תועלתו הפרטי òùúåáà ô\"ã éî\"à ;אף אם ראה תראה בתחלה בכנסיה שהיאלשם שמים שהיא בעוני ועני אולם סוף סוף סופהלהתקיים, ולעומת זה הכנסיה שאינה לשם שמים, הרי אףשלפי שעה אתה רואה אותם הולכים ומצליחים אבללבסוף אין סופה להתקיים áòùó\"éù í\"øäîá÷ ÷\"èé ;:היאך היה לאנשי מתא מחסיא מנהג רע כזהלהקפיד על דבר שרוב העולם אין מקפידין, וזהו כוונתרש\"י שכתב שהיה מקום בהמות וצריכין למרעה, שבאליישב שלא עשו כן מצד רוע לבם אלא שהיו צריכיםלכך åðø÷éù í\"øäîòøåöî ;האמת והשלום אהבו, הקדים לומר האמת לפניהשלום, כי התוה\"ק נקראת אמת וכו', ורמזו בזה, שכאשררוצים לעשות שלום, צריכים להקדים תחילה ולראות אםזה עולה יפה על פי התורה, כי רק באופן זה יכולים לדברמחיוב השלום ולא זולת ãôúéæâìà è\"éøäîúåøåëá ïîéñ á 'ñ\"÷ã ;איכא סברות טובא מנין לנו דבשרבחלב אסור באכילה ובהנאה äñøà\"ùøäîאדם יהא שלא שאמרו מה; àøå÷ ä\"ã â\"àãç .æé úåëøáקורא ושונה, ובועט באביו ובאמו וברבו וכו' אין הכוונהעל החטא הפרטי של כיבוד אביו ורבו, אלא הכוונהשמוטל עליו להתנהג כשורה בכל הענינים וכו', כיון שכלמה שיעשה שלא כהוגן יהיה בזה בזיון לאביו ולרבו לקללאותו ח\"ו àòø ,âùאין, לשמה לעושים אומרו; àøå÷ ä\"ã â\"àãç .æé úåëøáהכוונה על העשיה בפועל אלא על מי שלומד על מנתלעשות äùהצרות את מחבבים שהיו; åéäù ä\"ã â\"àãç :âé úáùומקבלים עליהם יסורים באהבה ומצדיקים הדין עליהםשראויים לכך וכו', לאפוקי מי שבועט ביסורים ãúáù çô ;:הטעם שנחלק כל דיבור לשבעים לשונות, היה,כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר, אילושמענוה בלשונינו היינו מקבלים אותה æòúø\"ä áì ;.לכן נאמר בלשון בראשית אף שהיה מאמר, לפישהיה אמירה רק במחשבה èéøàîåé çë ;:יושב בישיבתן דזקנים לאו ממש הוא שהרי היואסורין בפני רבן משה תוך ג' פרסאות, אלא כדאמרי'כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן כו'נכנסו זקנים למדו כל ישראל דמפי משה לא היה אפשרשילמדו כל ישראל áðøàîåé çë :àãç\"â ;אליעזר היה מושל בכל אשר לו, ודרשושהיה מושל בתורת רבו, כי רק כל מה שקיבל מרבו הותרלו להושיב ישיבה וללמד לאחרים ולא בדברים אחריםשאסור לו בפני אברהם רבו áðøדומה אינו לכאורה; áéøçàã ä\"ã â\"àãç .äë úéðòúלהחריב כל העולם משום שישתנה שעתו של רבי אלעזרוכו', אלא על רבי אלעזר עצמו אמר, להפוך עולמוולבראו שנית וכו' והכוונה על גלגול הנשמות éøאני אדבר כי האמנתי; øîàé íà ä\"ã à\"ç :å äìéâîעניתי מאד, אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב, היינו,האמנתי שמצאתי כי אדבר שעניתי ויגעתי מאד, אבלכשאמרתי בחפזי בלא יגיעה, כל האדם כוזב ולאתאמינו äøאיכא בתורה מפורש שאינו ודבר; åðúð ä\"ã à\"ç :â äâéâçצדדין לטמא ואיכא צדדין לטהר והתורה נתנה להכריעבהן ע\"פ הרוב כמ\"ש אחרי רבים להטות èðùíéøãð çì ;.ביאור ענין שאין הקב\"ה משרה שכינתו אלאעל גבור ועשיר וחכם èôùæð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãàîåé áò ;:בהמשל של מפתחות החיצוניות משמע שהיראההוא המפתח החיצון להגיע לתורה, ובמשל של רבי ינאימשמע להיפוך שהיראה הוא הבית והתורה הוא הפתחליכנס אליה æèøúåîáé å ;:גדרי חיוב המורא באב מבואר בגמרא איזהומורא וכו' לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותראת דבריו וכו', ואין לכל זה שום שייכות להשתחוואהלשם אלהות, ואם כן למה כלל יעלה על הדעת שיש בזהמורא וכבוד לשם אלהות âòøà\"áèéøïéáåøéò âé ;:כשעלה משה למרום לקבל התורה הראו לועל כל דבר ודבר מ\"ט פנים לאיסור ומ\"ט פנים להיתר,ושאל להקב\"ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמיישראל שבכל דור ודור, ויהיה הכרעה כמותם וכו' îøúåëî áé ;.אכן יש שני עיירות בשם בצרה ôï\"áîøúéùàøá ä ,à ;בשם רב שרירא גאון, שמסרו החכמים אחדלחבירו הכרת פנים וסדרי השרטוטין וכו', ואין מוסריןסתרי תורה ורזין אלא למי שרואין בו סימנים שראוי לכךòúéùàøá ä ,ã ;היה בדורות הראשונים בדרך הטבע שיחיובאריכות ימים מופלגת, ואחר כך נחלש הטבע על ידיהעון éúéùàøá å ,èé ;הכתוב לא יסמוך עצמו בכל מעשיו עלהנס, וכל המצות שבתורה הם באופן שיוכלו לקיים אותםגם בדרך הטבע, שלא יצוה הכתוב על מה שהאדם זקוקלנסים שיוכל לקיימו ÷èéúéùàøá àé ,çë ;למה לא נזכר בתוה\"ק מפורש הנס שלאור כשדים אלא ברמז æñúéùàøá áé ,å ;שכל מה שאירע להאבות הקדושים ושבטיק-ה, היה הכל להיות רמז ופועל דמיוני והכנה עלהעתיד ÷åìúéùàøá åè ,á ;לכאורה אחר שכבר נאמר לו לאברהם כיאת כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולםושמתי את זרעך כעפר הארץ, ואיך יאמר עתה ואנכי הולךערירי וגו', ולמה לא האמין בנבואה הראשונה כאשריאמין בזאת וכו' ãøúéùàøá áì ,è ;לא יגזרו עלינו בני עשו למחות את שמנו,אבל יעשו רעות עם קצתנו בקצת הארצות שלהם, מלךאחד מהם גוזר בארצו על ממוננו או על גופנו, ומלך אחרמרחם במקומו ומציל הפלטים ÷âîúéùàøá áì ,àé ;אם היתה פחדתו פן יגרום החטא, מעתהמהו הטענה מצד מה שאמר הקב\"ה היטב איטיב עמךוגו', והלא אף שאמר לו הקב\"ה כן עדיין יש לו לחשוששמא גרם החטא ÷ãéúéùàøá áì ,àé ;דבר המתקיים נקרא אמת åòøúéùàøá ãì ,âé ;הקשה על הרמב\"ם, וכותב שבני נח נצטוובדיני גנבה ואונאה וכו', אבל אם לא הושיבו דיינין וכו'אינם נהרגים äñúúéùàøá æì ,áë ;אם ראו השבטים שנעשה ליוסף הצדיקנס גדול כזה שניצל מהנחשים והעקרבים שבבור, הרי ידעובזה כי זכותו תצילנו מכל רעה, ומעתה האיך יגעו במשיחהשם אשר הוא חפץ בו ומצילו ñ÷ ,ðúéùàøá æì ,áë ;ראובן דיבר אליהם מתחילה עוד דבריםאחרים שלא קבלו ממנו וכו' אל תחטאו בילד וכו', וכאשרראה שלא שמעו אליו לעזבו לגמרי אמר להם אם כן אלתשפכו דמו בידיכם èöúåîù èé ,ä ;ושמרתם את בריתי הכוונה על בריתישאכרות עמכם על שמירת התורה ôùéå÷àø à ,ã ;אין העולה באה אלא על הרהורי עבירת הלבשלפי שהחטא במחשבה אין מכיר בו אלא ה', לפיכךהקרבן כולה כליל לה' çìúéå÷àø èé ,æé ;ואהבת לרעך כמוך, שיאהב חבירו בכל עניןכאשר יאהב את נפשו בהגעת כל הטוב אליו, כי פעמיםשיאהב אדם את רעהו להטיבו רק בדברים ידועים, בעושרולא בחכמה וכיוצא בזה וכו' ÷çééå÷àø äë ,á ;מה משמיענו כאן במיוחד שצריך להיות לה',והלא כל המצות כולם צריכים לעשות לשם שמים áôøéå÷àø äë ,ë ;אין כוונת השאלה מה נאכל וגו' על השנההשביעית עצמה, כי וכו' מפירות הששית יאכלו בשביעית,כמנהג בכל השנים לאכול מתבואת ופירות השנה שעברהעד אחרי הקציר וכו' אלא הדאגה להם בעבור השמיניתוכו' áôøéå÷àø åë ,å ;קודם חטאו של אדם הראשון אין חיה ורמשממית אדם וכו', רק מפני חטאו של אדם כי נגזר עליולהיות טרף לשניהם והושם הטרף טבע להם גם לטרוף זואת זו וכו', ובהיות ארץ ישראל על השלמות תשבת רעתמנהגם ויעמדו על הטבע הראשון ÷çöøáãîá â ,ãé ;למה היו שבט לוי מועטים במספרם לעומתשאר השבטים ÷çñ
ìàåé íéøôñ éøáã åî÷úúåáà õ\"áòéô\"ã éî\"æ ;בשם מדרש אילו היה ראובן יודע שהקב\"המכתיב עליו למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביובכתפו היה מוליכו אצל אביו ÷çëùáã úåøòéç\"à ùåøã àé ;ביאור שאמר דוד מזמור בברחו מפניאבשלום, שראה שהוא בהשגחה פרטית ואינו מחמת מזלואשר רע áç\"á ùåøã ã ;אף שהאריה הוא מין טמא, הוכשר להיותמד' פנים במרכבה עליונה, שבאמת האריה הוא מין כשר,רק התורה פסלו הואיל ומינו אוכל כל חיות טמאות ונפטםבאיסור øøàåú äôéøá\"ø à ,ã ;מה שאמרו בכמה דברים שקדמו לעולם, איןהכוונה בקדימת הזמן אלא בקדימת המעלה, והיינו שאףשנבראו במאוחר אולם יתרון וחשיבות מעלתם עומדבנקודת מדריגה הראשונה שהם עיקר תכלית הבריאהöøøá\"ø ç ,ä ;בבריאת האדם שם הקב\"ה כל חלקי הבונהוהסותר כנגד פניו, ולכל חלק וחלק ממחשבותיו ית\"שיקרא בשם מלאכי השרת הנקראים בשמות האלה של חסדואמת וכו' äðùøá\"ø åè ,ç ;למה מברכים ברכה זו, על מה שהיה לפניחטא אדם הראשון, ומה שיהיה לעתיד לבוא ÷éøá\"ø åë ,â ;היהודים אשר סבלו החבלי משיח, המה יהיוהראשונים לקום בתחיה, עוד בעת התחיה הראשונהשיהיה תיכף בשעת ביאת המשיח çëøá\"ø ãì ,è ;מהו הראיה ממה שצוה הקב\"ה ליקח שבעהשבעה שזה היה כדי שיקריב קרבן, ואולי היה הטעם לפישהיה עתיד להתיר להם גם לאכול ממנו ÷èôøá\"ø çì ,æ ;מתחילה לא היתה בקעה גדולה זו ונעשה אזלשעה וכו' משום אם ללצים הוא יליץ, שבדרך שהאדםרוצה לילך מוליכין אותו וכו' באופן שיהיה מקוםלרשעתם èñùøá\"ø èì ,æ ;יש לתמוה על איזה זמן הוא חושש, אם בזמןאברם מה הוא זה שאמר לפיכך קראו הכתוב מת, דאזעדיין לא נכתבה התורה לאנשים, ואם בזמן שאחר כתיבתהתורה, מאי ויאמרו לא קיים אברהם כבוד אב, והלא הכליודעים שבמצות ה' הלך âéøøá\"ø àñ ,à ;אם נאמרו לו לאברהם דיני התורה בנבואהאז היה חל חיובם גם על זרעו אחריו, ואז לא היה יעקבאבינו רשאי ליקח שתי אחיות àìøøá\"ø àñ ,à ;מכיון שאמרו שאין הקב\"ה משרה שכינתואלא על חכם וכו', אם כן היה בלתי אפשרי שיחולהנבואה על אברהם אבינו בלי שיהיה תחילה חכם בחכמתהתורה ועל זה הקשו מהיכן למד àìøøá\"ø åò ,ä ;הקשה על אומרו כדאי אני וכו', כי האיךאפשר שיאמר האדם לפני הקב\"ה אני כדאי וכו' ÷åëøá\"ø ãô ,åè ;לפי שראובן פתח בהצלה תחילה, לכן זכהלימנות בהצלת ערי מקלט תחילה והלא אף בלי טעם זההיו צריכים לפתוח בראובן תחילה כיון שהוא היה הבכורãòåîù\"ø çë ,à ;אחר שהאדם מתייגע בתוה\"ק ומשיג לפיערך יגיעתו, שזהו בחינת לקיחה בדמים, הרי הוא זוכהעוד לסייעתא דשמיא מיוחדת שבנוסף על כך הוא זוכהלהשיג בענין זה עוד יותר מכפי מה שהאדם יכול להגיעביגיעת אנושי, וזהו כבר מתנת אלקים øò ,àöøéå\"÷ø ì ,áé ;מה שהמשיל לערבה בני אדם שאין בהםלא תורה ולא מעשים טובים, הכוונה על אנשיםשמקיימים המצות בלי עבודה ויגיעה ובלי הרגש מיוחד,ואינם מסורים לקיומם במסירת נפש וכו', ולכן ישחובה שיוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו עלאלו ìùäùî çîùéäçéúô øôñì ;על זה אמרו שקרבן אהרן אף שהיה בכליום פעמיים, היה חביב לפני השי\"ת כקרבן נשיאים, כיוןשהיה כדרך בני עליה שכל שעה ושעה אצלם כשעהראשונה åìùטובים מעשים אף, הרשעים; äúéä õøàäå ä\"ã úéùàøáשלהם הוא מעורב בפניות וכו' והפסולת מרובה עלהאוכל, והרי זה דומה לרימון וכו', וזהו שאמר רקנים שבךמלאים מצות, אבל אינו אלא כרימון çéùçð ã\"ä åéúåøåãá ;אם עושה בגלוי ובפרסום מעשים טוביםכמו בסתר בלי מחשבת חוץ, הוא המדריגה הגדולהשבגדולות והוא העבודה האמיתית, שבסתר דבר קל הואלהיות זך בלי סיג, אבל בפרסום ובגלוי דבר קשה מאודהוא æôøçð ã\"ä íëàøåîå ;אפילו עופות מכירין בצרי עין, דהנהמאחר שהנשמה המגולגלת בעוף היא שכל נבדל ויודעתומשגת בטוב הבריות וכו' לכך הנשמה מברחת את גוףהעוף מיד רשע כדי שלא יפגמנה æðøìàåé íéøôñ éøáã çð÷úøáãîá âì ,äð ;לשיכים בעיניכם, כי ינקרו עיניכם להטעותאתכם ולא תראו ולא תבינו וילמדו אתכם בכל תועבותיהםולעבוד את אלהיהם çòùíéøáã æ ,áé ;הזכיר את המשפטים להזהיר מאד במשפטים,כי לא יהיה עם רב כולו נזהר במצות כולן שלא יחטאובהן כלל, ורק במשפטים יעמידו התורה וכו' øöçíéøáã àé ,âé ;הנסים לא יעשו לטובה או לרעה רקלצדיקים גמורים או לרשעים גמורים, אבל הבינונים כדרךמנהגו של עולם יעשה בהם טובה או רעה כדרכםוכעלילותם àé(ñ\"ù ìò) ï\"áîøïéáåøéò æé ;:ביאור דברי האומר תחומין דאורייתא, שמכיוןשהניח שם פיתו דעתו בכאן, וכשאמר תהא שביתתיבמקום פלוני עשאו ביתו, ומשם אני קורא אל יצא אישממקומו èìá\"î èð ;:למה ברכוהו לרבי אליעזר, הרי לא היה חייבאלא נדוי בלבד וכו', שיש לומר, שכיון שלא רצה לחזור,ואמר חרוב ואמת המים וכותלי בית המדרש ומן השמיםיוכיחו, מחזי להו כאפקירותא, שהיה מחזיק במחלוקתיותר מדאי, לפיכך ברכוהו ãîî\"äñ ìò ï\"áîøäåöî à ;'להאמין האלוקות אי אפשר למנותו בכללהמצות, כיון שהוא הקדמה לכל המצות úá\"òøúåáà ô\"à î\"à ;לאפוקי מרבן גמליאל דאמר כל תלמידשאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש, קמ\"ל שמלמדיןתורה לכל אדם ואין צריך לבדוק אחריו. ובלבד שלא יהיהידוע מענינו שמעשיו מקולקלים וסאני שומעניה âôøúåáà ô\"á î\"á ;כל העוסקים עם הצבור להכריח ולכוף אתהצבור לדברי מצוה לצדקה וכו' יהיו עוסקים עמהם לשםשמים. שזכות אבותם של צבור מסייעתן וכו' והצדקהשיעשו תעמוד להם לעד çñù ,àîúúåáà ô\"â î\"è ;כל שיראת חטאו קודמת וכו' היינושמקדים במחשבתו יראת חטאו לחכמתו ÷áö ,çéø ,áôøúåáà ô\"ã î\"ë ;הלומד ילד הוא דומה לנייר חדש שהואמתקיים, וכך גירסת הילדות אינה משתכחת âìøí\"áùøá\"á÷ é\"æ ò\"à ;לאלה תחלק הארץ וגו', לכשרים וצדיקיםכמותכם וכו' çô(ú\"äò) í\"áùøéå÷àø áë ,ç ;נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה הכוונהעל הכהנים, כיון שבהם מתחיל שם בהתחלת הפרשה אישאיש מזרע אהרן וגו' âîúê\"ùåé\"ã éñ 'çé ;לפי דברי הרמב\"ם אפשר דאין החכם יכוללמחול שלא לראות הסכין âéúåé\"ã éñ 'îø ñ\"÷ë ;אע\"פ שאינו מחוייב לכבד לאביו אםהוא רשע אסור לצערו ãéø[ú\"äò] ê\"ùúåîù áì ,æé ;ברעה כתיב, שהוא מלשון תרועה ומלשוןרעה. ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה, כי דרךהלוחמים המנצחים מריעים ושמחים והמנוצחים זועקיםובוכים ואלו הם שתי קולות שאני שומע çúúåîù äì ,à ;אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם וכו'רמז למנות חכם בכל קהל וקהל לדרוש הדברים שהםדברי תורה ברבים וכו' בכל שבת ושבת ãúíéøáã æ ,áé ;אף על השמיעה לבד שבזה מתכוננים לקיוםהמצות, על זה מקבלים שכר בעולם הזה çùáøä ò\"åùשנצטוינו לעצמה מצוה זהו; ïåøçà ñøèðå÷á â\"ô ú\"ú 'ìäבאומרו והגית בו יומם ולילה öøומצליח יפה שדעתו חכם תלמיד; ã\"ä â\"ô ú\"ú 'ìäבתלמודו וכו' צריך שילמוד כל התורה שבעל פהמהתלמוד ופוסקים וכו' אבל מי שלא הגיע למדה זו וכו'יקבע עתים בלימוד המביא לידי מעשה וכו' äøøéàé úåç ú\"åùïîéñ ãéø ;יש לתלמיד חכם דין קדימה, דהרי איתרביתלמיד חכם מאת ה' אלקיך תירא וגו' äñøøôåñ íúç ú\"åùåà\"ç ïîéñ èð ;בענין קבלנות בשבת, מביא שם דעתהרמב\"ם שהגויים יחללו ה' ויאמרו ישראל לא מנטרישבתא àñúåà\"ç ïîéñ÷ çî ;ואני שונא חדשות, ומרגלא בפומי החדשאסור מן התורה ãìøåà\"ç ïîéñ÷ àö ;אף למאי דקיימא לן דבטלה מגילתתענית, באופן שהוקבע היום טוב על נס הצלה ממיתהלחיים, דומיא דמרדכי ואסתר, עדיין צריך לנהוג à
æî÷ú ìàåé íéøôñ éøáãçð ã\"ä ìëî äîäáä ;האיך יתכן שיהיה בהעלם ממאורעיננו רש\"י ז\"ל גמרא מפורשת שהעביר נח כל הבעלי חילפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור ÷äôçð ã\"ä ìëî äîäáä ;מכיון שע\"כ צריך לומר שלמד נחתורה, אם כן למה להש\"ס עוד לתרץ שהעבירן לפניהתיבה והתיבה היה קולטת לטהורה, והלא כבר היה יכוללדעת על ידי ידיעת התורה איזה מן המינים הם טהוריםשהוא צריך להכניסם ÷èô ,øééç äøù ;בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחוזת קבר, לכןאמר גם הלשון בתוככם, היינו שיתננה לי בדמי כל שויהכפי מה שהוא שוה בתוככם, אשר להם אין תועלת כללביקר מעלתה çðøééç äøù ã\"ä äå 'êøá ;וה' ברך את אברהם בכל, זהאליעזר הנאמר בו מושל בכל אשר לו, מכאן אמרו חכמיםאל יפטור אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה ãîø ,ìøçìùéå ;בכל דבר יש ניצוץ הקדוש וכל אחד צריך תיקוןמיוחד, והאלקים הבין דרכה להמציא לכל אחד תקונוכראוי לו או על ידי שחיטה ואכילת צדיק או על ידי מצוהאחרת וכו', וכן היה באותם הבעלי חיים ששלח יעקבלעשו שהיה תיקונם על ידי זה çðøçìùéå ã\"ä÷ éúðåè ;מאמר ר' יוסף לא תתני דבטלה ענוה,דאיכא אנא, רוצה לומר, אף שבסיבת חסרונותי באה ליהענוה, כי איך יתגאה איש כמוני מלא חסרונות, עם כלזה גם זה ענוה מקרי ÷åëáùéå ã\"ä åôéñåéå ;היה מסורת בידי השבטים שאין מלךלישראל קודם בני עשו, לכך אמרו המלוך תמלוך עלינווכו', דהא מבני עשו לא מלכו עדיין, כי עשו עדיין חיהיה, לכך היה הוספה לשנאה על פי חלומותיו על דבריוåîáùéå ã\"ä òîùéå ïáåàø ;בשם מדרש הילד איננו ואני אנהçð÷ ,ð÷ ,çë÷ ,ä÷ ,äô ,æì ,èë בלהה ממעשה בא אניáùéå ã\"ä ìàøùéå áäà ;שם ועבר שמסרו רזי תורה ליעקב,היינו מפני שראו בו בהשרטוטין שיש לו סימנים הראוילזה, ולפיכך גם יעקב לא מסרו רק ליוסף, מפני שהיה לואותן השרטוטין של יעקב שהיה זיו אקונין דומה לו òùâéå ã\"ä ìà åáöòú ;בפעם הראשון אמר כי למחיה שלחניכפשוטו כי זה שנתים הרעב וגו', ואחר כך אמר ולהחיותלכם, רצה לומר שתהיו חיים וכו' לפליטה גדולה כדישתוכלו לקבל התורה וכו' æôùâéå ã\"ä éë äéçîì ;יוסף אמר ולהחיות לכם, שתהיו חיים,דהיינו שומרי הברית קודש יסוד חי עלמין, ועל ידי כךיגיעו לפליטה גדולה כדי שתוכלו לקבל התורה âéúåîù ã\"ä øîàéå äòøô ;באמת נכתב כמעט בכל מקוםבתנ\"ך מתי יהיה קץ הגאולה, אך חייבה חכמתו ית\"ששיתעלם מאתנו ולא יתראה לעינינו ביאור אמירת הקץ,ולעתיד לבא יתמהו הכל שאחר שיתגלה הקץ יתגלהלעינינו שכבר אמר ה' ית\"ש בביאור מתי יהיה הקץ ãëçìùá ;בשם מדרש הים ראה וינוס, מה ראה, ישראל באיםורכוש מצרים בידם ãñçìùá ã\"ä éäéå çìùá ,áä ;'הים ראה וינוס, מה ראה, ארונושל יוסף ראה. והיינו שזכותו של יוסף הצדיק עמדלישראל להקרע להם הים ãñראה הים המדרשים ביאור'; áä ,çìùá éäéå ä\"ã çìùáוינוס, מה ראה, ארונו של יוסף ראה. ועוד אמרו מה ראה,ברייתא דרבי ישמעאל ראה ÷îàùú ã\"ä áúëîäå ;כשאדם כותב במילי דעלמא אז היאכתיבה חדשה, אבל כשכותב בחדושי תורה שהיאאלקית זה נקרא מכתב אלקים, והיא כבר חרות עלהלוחות àòùéå÷àø ;ביאור המדרש משה ברח מן השררה, לסוף הוציאםממצרים וקרע להם את הים וכו', ואמר מכאן ואילך מהיש לי לעשות, עמד וישב, אמר לו הקב\"ה, יש לך ללמדלישראל טומאה וטהרה להזהירן היאך יהיו מקריבין בניקרבן לפני èéúòéøæú ;מפני מה אמרה תורה מצורע בדד ישב וגו', והלאדרך הטבע הוא שהמצורע ישב בין אנשים, ואין השי\"תרוצה שינוי טבע. ועל זה אמר, הוא הבדיל בין אישלאשתו וכו', והיינו שהנגעים באים על לשון הרע,והרפואה שלו הוא שישב בדד ויפשפש במעשיו, ומעתהאין לומר שהוא שלא כדרך הטבע ÷åèכולם, עולם מלא כבודו; ïéáà 'ø ø\"ãîá ä\"ã íéùåã÷אומרים שרוצים רק בכבודו, אבל אם היה הכל אמת היהמתקיים ונגלה כבוד ה' וגו', ולכך שואלים וכו' איה מקוםכבודו באמת, ובא התשובה לעומתם ברוך יאמרו, שאלושהן מברכין כבודו הוא גם בענין שהוא לעומתם, היינולנגדם, אז הוא אמת מקום כבודו æôøçá÷éúå ã\"ä éúáùäå ;אריה כבקר יאכל תבן, הכוונה הואשיתהפך האריה להיות מין טהור כבקר øìá ;÷הדבר שומה מאת ה' ששנאה כבושה יש בין צדיקלרשע בטבע, אף אם אין מכירין זה בזה היטב במעשיהם,והטעם הוא, כדי שלא יהיה להם התחברות וילמד ממנווכו', כי אין דבר בעולם מזיק לנפש כמו התחברות עםאדם רשע, אף לפי שעה וכו' èòúèð÷ú ìàåé íéøôñ éøáãåé\"ã ïîéñ âìø ;לפקפק על מה שעשו יום טוב בהילולאדרבי שמעון בן יוחאי, מביא על זה ראיה גם ממה שכמהכרכורים כרכר הפרי חדש על המקומות שעושים יום טובביום שנעשה להם נס áåç\"î ïîéñ àî ;יראי ה' אינם לוקחים ספר חדש אם לאיראו הסכמה מרב בדוק ביראת ה', לפי שמדפיסים כמהספרים שיש בהם מינות ãðøç\"áìøäî ú\"åù÷ñøèðå äëéîñä ;אף שהם מועטים נגד חכמי צפת דנפישימינן טובא, מכל מקום אי אפשר לומר בזה אחרי רביםלהטות, כי לא נתוועדו יחד להיות שקיל וטרי בדיעותיהםזה כנגד זה וכו' ÷áë÷éù í\"øäî ú\"åùåéç\"ã ïîéñ à ;'בנוגע לשחיטות, מה נאמר ומה נדבר ומהנצטדק בפרוע פרעות בישראל, והתורה ויראת ה'מתמעטים, והקלות כציץ השדה כן יציץ ורבתה המכשלה,וכמעט פסקה חזקת כשרות מסתם ישראל וכו' äòúäãåäéá òãåð ú\"åùåãäî ÷\"åà\"ç ïîéñ ì\"ä ;אפילו כאשר לפי ראות עיני האדםאין בתשובתו שום ערמה, ואכן חזר בתשובה שלימה, בכלזאת אי אפשר למסור הבחנה זו לבית דין של מטה, כיענין התשובה הוא נקודה שבלב, אשר לא נודע לשום בןאדם ÷ãðúöáå÷î äèéùíéøãð çì ;.ביאור ענין שאין הקב\"ה משרה שכינתו אלאעל גבור ועשיר וחכם èôùàáá÷ àî÷ èé ;:כלל גדול בדברים אלה מנהג המדינה, ועלהכל יזהר אדם להיות מלאכתו באמונה, שאין לו לאדםאלא שם טוב הנמשך מפעולותיו, ומעשיו של אדם מעידיןלו בעולם הזה ודנין אותו לעולם הבא וכו' âéùá\"î á ;.תנא מבבא קמא קא סליק, ותנן בפ' הגוזל ישבעכמה הוציא ויטול, תנא נמי הכא למתני' דשנים אוחזיןשאף הם נשבעים ונוטלין åðø'÷ä ä\"ìùä÷äîã ;הלא אמרו אין בור ירא חטא, ואם כן האיך יתכןשיהיה יראת חטאו קודמת לחכמתו áôøéåå íéãåîòä ô\"ä ;יותר יש חזקה זה שמתוך שלא לשמההטוב יבוא שלא לשמה הגרוע יותר, משיגיע מתוך שלאלשמה לבוא לשמה, כי כך דרכו של יצר הרע היום אומרעשה כך וכו' åîùáùéå äøåú øåà ã ;'ידע יוסף שחלומותיו שחלם הם כמונבואה, וידע שעל כל פנים יתקיים שאביו ואחיו ישתחוולו. והיה ירא מאוד לנפשו אם ישתחוו לו בידיעתם כיהוא יוסף, כי האיך ישתחוה אב לבנו ואחים הגדוליםלאחיהם הקטן. על כן היה יושב ומצפה להיות זה הדברמקוים בעודו מתנכר לאיש מצרי כו' èîáùéå äøåú øåà é ;'השבטים חשבו שיוסף רוצה ליקחהמלוכה לו ולזרעו ולכן דנו אותו כמורד במלכות בית דודאמנם באמת טעו השבטים בזה, לפי שכוונת יוסף היה רקלהכין לקראת מלכות יהודה ולהשבטי י-הàò÷ ,àð÷ ,åö ,î ,ì,ליכא עלמא בהאי מצוה שכר; á\"é úåà 'â ùåøã íéçñôהכוונה על השכר בעולם הבא àùההצלחות שכל נראה; ç\"î úåà ãåã úéá ,íãà úåãìåúהגדולות לא יהיו תיכף בביאת הגאולה, רק בהמשך זמןשתתרבה הדעה בישראל ויבואו למעלת כתנות אור בא',אז תתבטל הקליפה מכל וכל ויתקיים וירד מים עד יםוכו' ואז לא יצטרכו לערי מקלט æòíéìåãâä íùúëøòî ç 'úåà ë\"à ;תחילת ביאתו של רבינו חיים וויטאלז\"ל להאר\"י הק' זלה\"ה היה בתחלת שנת של\"א וכו'ובשנת של\"ב יום ה' לאב נלקח ארון האלקים רבינו האר\"יזצ\"ל וכו', ונמצא שכל החכמה למד בשנה ועשרה חדשיםוהוא לפלא וכו' ãöø[øéìàñ] ìàåîùî íùúéùàøá ;היה הכרח שיהיה מאמר בראשית רק במחשבה,דהרי איתא שכל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב\"ה נבראממנו מלאך אחד, ומעתה כיון שאמרו שהכל מודים שלאנבראו המלאכים ביום ראשון וכו', על כן לא היה יכוללהיות המאמר בדיבור ביום הראשון èéøí\"áîøäì íé÷øô äðåîùô\"â ;כל הפרת הדת וכל מחלוקת וכל פירצה נובע ממקורתלמידים שאינם הגונים, שמשתמשים בתורה עצמהונעשית להם סם המות åôøìâøä úçîùעליו שמקבל רואים שאנו אף; áúë áåùå ä\"ã 'á æîø 'â ãåîéìסיגופים קשים והושחרו שיניו מפני התענית, מכל מקוםכיון שעיקר התשובה היא בלב, שאפשר שהאדם יראה
ìàåé íéøôñ éøáã ãî÷úמתן תורה וכו', שאז לא היה עדיין התורה, והעולם היהמתקיים על ידי יראת שמים ומצות ומעשים טובים ÷àöíäøáà òøæìò éøôñ ô 'äëøá æè ;דרשו הפסוק ולכל המורא הגדולוגו' אשר עשה משה וגו' שזהו קריעת ים סוף, והכוונהששם זכו ישראל לגילוי שכינה áñúåááìä úáåçä÷äîã ;הכלל מן הזהירות שלא תרבה להזהר ãñùøòù úáäà ä 'ô\"ã ;יש במדת האהבה באלקים שלושהפנים וכו', והאופן השלישי הוא אהבה גמורה שיהיהבניקל אצלו בעבורה אבידת הממונות והגופות והנפשותçé÷øòù úáäà ä 'ô\"ä ;ממפסידי האהבה בה', הוא, כשאין לושנאה כראוי לשונאי השי\"ת çòúøòù äðéçáä ô\"â ;אחריתו של אדם שם היא ביתו באמתוכו' ולכן כשהוא עושה בעניני עולם הזה יעשה לו כמושעושה בשל אחרים, והיינו רק כדי הצורך והסיפוקבלבד çòøøòù äáåùúä ô\"â ;הדבר הראשון המביא להנצל מן הרע,הוא על ידי שיודעים ורואים את הרע, ומבינים איזהו ומההוא òúטובות ומדות שמים יראת בעניני; â\"ô íé÷ìà úãåáò øòùיש להתעורר גם מצד הערת השכל ÷æöבטובה אותו אלקים שייחד מי; å\"ô íé÷ìà úãåáò øòùיותר משאר בני אדם, צריך שיחייב עצמו בעבודה גדולהæë÷ ,â÷ ,áò ,ä מהם יותרøòù úåùéøôä ô\"á ;הגיע היצר ברוב אנשי התורה, ונשארורק יחידי סגולה שפורשים מהבלי העולם áôúúòã úååçהתורה מן דאורייתא ספיקא÷; ôñä úéá ,é\"÷ ïîéñ ã\"åéלקולא, לפי שכל לישנא דקרא משמעותא על הודאי ולאעל הספק. ולפי זה שאני בין קום ועשה לשב ואל תעשה,דהנה בכל הלאוין אמרינן חזיר ודאי וחלב ודאי לא תאכל,אבל ספק יאכל וכו'. אבל בקום ועשה אמרינן דמחויבשיהיה בודאי ולא בספק àú[à\"ãéç] êðà úîåçøäá ;שש שנים תזרע שדך וגו', ומכיון שכן הרי באותםהשש שנים נחסרים שני חדשים בכל שנה שלא עסקובתורה כראוי, ועל כן ובשנה השביעית שבת שבתון וגו'שבת לה', להיות שנה זו מקודשת לה' לפרוע אותם הי\"בחדשים áöøéðå÷æçúéùàøá æ ,á ;בעופות פריך מנא ידע אם טהורים אםטמאים, שהרי מיני עופות טמאים מרובים וכו', ועל זהמשני העבירם לפני התיבה, אבל אבהמה לא פריך שאיןמין בהמה מרובה כל כך ולא היה צריך להעבירם לפניהתיבה, וכשהכיר הבהמה בלא העברה לפני התיבה למדנושלמד תורה îøè÷ì éøåáéçä÷äîã ;נעשה לו נס גדול שלא כדרך הטבע, וגילו לו מןהשמים שזכה לכך כדי שיבוא על ידו איזה זכות להדור áòï\"øä éùåãéçúáù é ;:אי לאו מעשה של משקל שני סלעים, לא היומשתעבדים כל כך במצרים, אלא היה גולים ממקוםלמקום áëá\"î á ;.לכאורה היה צריך להתחיל בפרק אלו מציאותללמדינו תחילה דיני המציאה אשר יש אופן שהמציאהשייך להמוצא, ואחר כך יאמר הדין כששנים אוחזיןבטלית וכל אחד אומר שהוא שלו áéùäøåú éùåãéçéå÷ìä éùú\"è ;קושיא בדברי הרמב\"ן שלעשות אותם ישכאן ציווי על מלאכת המשכן, שהרי פסוקים אלומדברים ממצות השבת ורק להלן מתחיל לדבר ממלאכתהמשכן çöùíäøáàì ãñçâçì úåëåñä ;חג האסיף מרמז על ענין האחדות שלא יהיוח\"ו פירוד לבבות בין יהודים המאמינים בה' çìùãåã éãñçערביים ליוסף לו נזדמנו; ã\"éî ã\"ô úåëøá àúôñåú ìòנושאי הבשמים כדי שיתענג וכו' åôøôåñ íúçàùú ã\"ä øîàéå àì ;יהושע לא היה יכול להאמין שיתכןשעושים עגל במחנה ישראל ולא ימצאו ביניהם מי שיקוםללחום נגד זה, ולכן אמר שבודאי קול מלחמה במחנהשעומדים ללחום נגד המתפרצים. ועל כך השיב משהרבינו אין קול ענות גבורה וגו', שלא כן הדברים, אין קולìàåé íéøôñ éøáã ñ÷úלעינים פרישותו וקדושתו וסיגופיו, וזמנין דלבו לא נכוןעמו, לכן מלקין וממיתין אותו כי בוחן לבות אלקים ÷ãðäáåùú éøòùøòù â úåà ãé ;לא ויתר הקב\"ה על עון ביטול תורה äîøøòù â úåà÷ çî ;מעלות האדם הוא לפי מה שיהלל, אםהוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדעובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו וכו',והמשבח מעשים מגונים או מהלל רשעים הוא הרשעהגמור çìóñåé á÷òé úåãìåúêì êì ;לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך וגו' הכוונהשילך וידבק בו יתברך, להנאתך ולטובתך, שיתענג בויתברך בעושי הטוב, וילמד מארצך וממולדתך ומביתאביך שהם רשעים, וכמו שהם מתענגים בעושי רע כךיעשה בעושי הטוב וכו' æëøøäá úåà ç ;'על מה שוא בראת כל בני אדם, זהו שאלתהיצר הרע להקב\"ה, על מה שוא בראת, למה נברא היצרהרע שהוא שוא, שהרי מאחר שיש בעולם צדיקיםומחזירים את העולם לתשובה, אם כן מי פתי יסור לשמועאליו וכו' òú÷çöé úåãìåúéøçà ;ואל יבוא בכל עת אל הקודש, היינו שבזהשמקיימים מצוה זו של עושה צדקה בכל עת זה הזןומפרנס וכו', אין האדם יכול עדיין להגיע בזה אלהקדושה áìùíéîåúמי יודעים אין כהיום; ã\"ë÷ â\"ë÷ ïîéñ ïäë åô÷ú øåöé÷שדעתו משוחד ומי שאומר דעת תורה אמיתיית, ועל כןלא שייך לומר אחרי רבים להטות áìúäøåáã øîåúô\"à ;מה שאמרו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, הטעם הואבשביל שהמצות המה רוחניים, ואם כן לא יתכן לשלםשכר עליהם בעולם הגשמי שהוא כלה ונפסד, ועל כןשמור בעבורם השכר לעולם הבא וכו' æéùè\"åé úåôñåúá ÷\"ô\"é î\"é ;כולה מלתא תליא במקום המלאכה, אם עושההמלאכה אצל מקום בעל הבית, אז קפיד בעל הבית עלהכל וגם הקסמין דקים שלו, וכשאין המלאכה אצלו אזלא קפיד עלייהו, דלא טרח בהו לאייתוניה גביה ãéùúåáà ô\"â î\"è ;כל שיראת חטאו קודמת וכו' כתב הרע\"בהיינו שמקדים במחשבתו יראת חטאו לחכמתו, ובזהמיושב דלא פליג על המשנה אין בור ירא חטא, דהכאבמחשבה קאמר ולא בפועל, כי אכן אין בור יודע איזהוחטא שיירא ממנו וכו' ÷áö ,çéø ,áôøíéðùé úåôñåúàîåé äô ;:ר\"ת דייק מלשון המשנה יפה תלמוד תורה עםדרך ארץ, משמע שדרך ארץ עיקר והוי קבע יותרמתלמוד, וקשה עליו ממה דאמרינן בגמ' ראשונים עשותורתן קבע ומלאכתן עראי, שמשמע מזה מפורש שהתורההוא הקבע והעיקר ÷ö ,äîùäùî úøåúééç äøù ã\"ä íéù àð ;החכם רואה את הנולד, היינו שרואההקלקול שנולד מכבר ומה היו הסיבות שגרמו לכך, ומזההוא מתבונן למצוא הדרך הנכונה למנוע את הסיבות הללושלא יבוא כן גם בעתיד ãñùהצדיק יוסף שביקש במה החסרון'; åâå øëæ àìå ô\"äò áùéåמשר המשקים להזכירו לטובה, דכל ההשתדלות יכולהאדם לעשות, אבל לא יבקש בקשה מאדם שישתדלבעדו, כי אפשר שהוא אינו הגון להיות שליח לדבר זהוכו' ÷èðéçéå ;אף שכל זמן שהיה אחד מן השבטים קיים לאהתערבו בגוים וכו', כיון שהזקנים לא הניחו אותם להיותככל הגוים וכו', אולם כיון שכבר לא היה ברצון ונדיבותלבבם על כן היה קיום התורה אצלם לעול קשה ושעבוד,ועל זה רמזו משמת יעקב נסתמו עיניהם ולבם של ישראלמצרת השעבוד çøרוחניים הם הקדושים דברים כל; ùâéå 'ôá áéúë ä\"ã úåîùאינם חונים ברצונם אצל הגשמיים העכור וכו' וכן התורהבכלל לא תסבול בטוב ההתחברות בעולם הזה וכו'áðø ,æìøæ 'øãà à 'ú÷ö\"è ;כל שקדושתו יותר מרגיש יותר ומקפידיותר לפום דקותו, וההיפוך באומות העולם לפום עובימוחו אינו מרגיש ואינו מקפיד åúàéðúç\"á ,êåðéç÷ ïè ;חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לאיסור ממנה, מדכתיב על פי דרכו, משמע שאינה דרךהאמת לאמיתו אלא כפי דרכו של הנער, ואם כן מהוהמעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה æìù