1UP__.53155_Agam_Where TheDarkStandsStill.1A

46 א\"ב פוראנק\"את חושבת שאני טיפש?\" הוא נוהם. \"תפסיקי להתנגד. את לא יכולה להסתיר את הקסם שלך מפני.\"ליסקה מביטה בו בבלבול. \"אבל... אני לא מסתירה. אני מנסה לעשות כדבריך, אני נשבעת.\"לפיתתו של השד מתהדקת על זרועה. \"אז למה אני לא מרגיש שום דבר?\"ליסקה מושכת בכתפיה קלושות, רועדת תחת מבטו הבוחן של הלשי. ענף מתקמר מעל ראשה וחוטף את הספר — היא מתכווצת — ואז נסוג ומרחף מעבר לכתפו של הלשי.\"אין טעם,\" הוא רוטן. \"אבל... לא. זה שם, זה חייב להיות.\" בדבריו יש דחיפוּת גוברת, בהלה מסתורית. הוא נשמע כמעט... אחוז פניקה. אבל הרושם נעלם לפני שליסקה מצליחה להחליט אם היא צודקת, הוא רוכן לעברה ומאגרף את כף ידו. \"אולי דרך אחרת,\" הוא אומר. פתאום יש ענפים על קרסוליה של ליסקה, סביב צווארה, והם מתפתלים ולוחצים. היא זועקת, מנסה להיאבק בהם, אבל הם מחזיקים אותה כמו חבלים, קליפה מחוספסת שורטת את עורה. הענפים מתהדקים עוד ועוד, וליסקה נאחזת פניקה. הלשי שינה את דעתו? הוא יהרוג אותה בכל זאת?לא. לא, היא לא יכולה למות, לא רחוק כל כך מהבית. לא אחרי ששרדה בלילה הזה.הקסם שלה ניעור לחיים ברפרוף, בהלמות כנפיים דומה לרעם המלבה את הכעס הבוער בבטנה. מאחוריה נשמע קול נפץ רם ואחריו דנדון של זכוכית נופלת. הלשי נרתע בתנופה כשבקבוקון זכוכית חולף על פניו במהירות, כמעט פוגע בראשו ומתרסק על אדן החלון.כשהוא רואה זאת השד צוחק. הוא צוחק צחוק עליז כניצוץ ונוקש באצבעותיו. הענפים נסוגים במהירות כפי שהופיעו, נמוגים לתוך סדקים או נכרכים על הקירות. ליסקה נופלת על ברכיה, מתנשמת בכבדות.11:40:27 30/04/2026 46 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 51לתוך החדר ואחריה צעדיה של מאמא. ליסקה ממשיכה לעצום עיניים, מעמידה פנים שהיא ישנה. הדלת נסגרת בקול קרקוש והוריה מדברים בלחישות. כעבור דקה מאמא שואפת אוויר בחדות.\"זה כבר יצא מכלל שליטה. אנחנו חייבים לעשות משהו בעניין, אנחנו —\"\"דוברווה, חכי. חכי! אל תעירי אותה. הכול בסדר, זאת היתה תאונה. היא יודעת שמה עשתה היה שגוי.\"\"שגוי? זה לא סתם שגוי. קוצים צומחים לנו בתוך הבית, בוגדן! הייתי טיפשה, ניסיתי למצוא הסברים הגיוניים לכל זה. שום דבר לא קרה מאז החלון באוגוסט, וחשבתי... חשבתי שאולי זאת היתה רוח קיצית שברחה מהדריאדה —\"\"אמרתי לך שלא.\"\"אני לא מוכנה לשמוע! כפור בקיץ, נרות שנדלקים מעצמם, מאות ציפורים בחלונות שלנו... איך משהו מכל אלה יכול להיות בגלל הבת שלי?\"\"היא משתמשת בקסם,\" אומר טטה בקול יציב. \"קסם אמיתי.\"\"זה לא קסם,\" אומרת מאמא בחריפות. \"ליסקה לא מכשפה.\"\"אולי לא בצורה שאנחנו חושבים עליהן. בבצ'ה שלי זכרה תקופה שבה הקסם היה שכיח יותר, והיא היתה אומרת שבימים ההם לא שנאו את המכשפות כמו עכשיו. אפילו היה לה שם אחר עבורן, אבל אני לא זוכר אותו.\"\"סבתא שלך סיפרה הרבה סיפורים מופרכים,\" מסננת מאמא. \"היא מילאה לך את הראש בסיפורים האלה, בדיוק כמו שאתה ממלא עכשיו את הראש של הבת שלנו. היא בטח התקרבה יותר מדי ליער הרוחות ומשהו השתלט עליה. אני בדרך כלל לא מקשיבה לפאני פרווטה, אבל אולי הפעם...\" מאמא משתתקת בהדרגה. \"לא משנה.\"11:40:27 30/04/2026 51 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 45עמוקה הסכנה בו, הוא ודאי יבין שעדיף להשאיר אותו קבור עמוק.יסלח לי אלוהים. היא מאלצת את עצמה להשפיל מבט לספר, לקרוא את השורות. הן כתובות בפשטות, כאילו הן מיועדות לילדים. על פי ההנחיות, היא עוצמת את עיניה ומתמקדת. עליך להתחבר למהות, לנשמה, למטרה שברצונך לשנות, מורה הספר, והיא מנסה, גם אם היא מרגישה שהדבר מגוחך. הדממה לאחר מכן מטרידה, והעולם פועם בחושיה. נוכחותו של השד מאחוריה ומעליה רשרוש הנייר על השולחן וקול החיכוך של ענפי יז'מבינה השולחים אצבעות לקירות המגדל.לא עוזר שהלשי סוגר את אצבעותיו החיוורות סביב זרועה. \"אני אנחה את הקסם שלך,\" הוא אומר. \"עלייך להיות רגועה.\"הבקשה זרה לה כל כך שהיא צוחקת בקול צורמני ונואש.הוא נאנח. \"אילו הייתי רוצה במותך, כבר היית מתה.\"\"זה מנחם.\"כפות ידיה מתחילות להזיע והיא מנגבת אותן על חצאיתה. היו ימים, כשהיתה ילדה, שהקסם שלה מילא אותה עד גדותיה, היה נוכחות מרפרפת, חיה, בתוך בית החזה שלה. אבל עכשיו היא כמעט לא חשה דבר — רק משקל זערורי על הסרעפת, פרוש כפרפר שכנפיו קרועות. היא רוצה להירתע ממנו, כפי שנרתעים מגווייה מזוויעה, אבל חלק ממנה — חלק מבעית ובוגדני — משתוקק להושיט יד אליו. לשם שינוי, היא נכנעת לפיתוי ומנסה בעל כורחה לתפוס את הקסם שלה. התחושה מתהפכת בבטנה וזיכרונות מתחילים להצטופף סביבה, לוחצים עליה, חונקים אותה. ליסקה נרתעת מבלי כוונה, ו –\"תפסיקי,\" מסנן הלשי.ליסקה פוקחת עיניים. \"אבל אמרת לי —\"11:40:27 30/04/2026 45 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ52 א\"ב פוראנק\"מה היא אמרה, דוברווה?\" שואל טטה בדאגה.\"היא אמרה... טוב, היא אמרה שהיא ראתה את ליסקה קוראת לעקעק לבוא לידה, אתמול, בלי אוכל שיפתה אותו. היא אמרה שליסקה דיברה עם הציפור כאילו הם חברים טובים. כמובן, היא סיפרה על זה לפאני יַ נְ קוֹ וָ ה, ואני בטוחה שהרכלנית הזאת כבר סיפרה לחצי הכפר. אם אנשים יתחילו לדבר... אתה יודע כמה אמונות טפלות יש. זה כפר על גבול הדריאדה. אפילו המילה שד מספיקה כדי לעורר מהומה.\"רשרוש של בד, אולי טטה חיבק את מאמא. \"מה את מציעה?\"\"מחר ניקח אותה לכנסייה לגירוש שדים.\"טטה שותק לרגע. \"אני לא חושב שזה פשוט כל כך.\"\"חייב להיות כך,\" אומרת מאמא. \"מה עוד אנחנו יכולים לעשות?\"\"נלמד אותה, ואנחנו חייבים להיות קפדנים. אם היא רק תוכל לשמור על... זה בסוד, היא תהיה בטוחה. אחרי מה שקרה היום... אני חושב שהיא תבין.\"למחרת ליסקה נלקחה לכנסייה, והכומר לחש מעליה תפילות בקול קודר ומאיים. ליסקה זוכרת שרעדה בכל גופה, מבוהלת מהאווירה המתוחה ומבטי הדאגה של הוריה. בסוף הכומר רק נד בראשו ומאמא נראתה מבועתת. ואז ידעה ליסקה שמשהו בה משובש ואי־אפשר לתקן אותו בתפילות. הדבר שבתוכה הוא שמפחיד אנשים. היא למדה להחניק אותו, להחביא אותו, אבל לפעמים הוא ניצח. באותן פעמים הקוצים נראו שוליים, אפילו לא מזיקים, בהשוואה לאחרים.התזכורת מכווצת את חזה של ליסקה. היא נושפת כדי להעביר את ההרגשה, קוברת אותה כשהיא מביטה החוצה לשעת בין הערביים. מסביבה הנרות נדלקים בהבהוב, ואילו בחוץ צללי הדריאדה מתארכים ומאיימים, צלליות של עצים מסוקסים בולטות על רקע הערפל.11:40:27 30/04/2026 52 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal2

44 א\"ב פוראנק\"למה צריכים קסם בכלל?\" הוא עונה. \"לשם הכוח. לשם שליטה.\"ליסקה פותחת את כפות ידיה. \"אז למה אתה לא לוקח אותו, פשוט? אתה תקבל את מה שאתה רוצה, ואני אקבל את מה שאני רוצה. אוכל ללכת הביתה.\" קולה רועד במילה האחרונה.הלשי פולט נחירת בוז. \"אילו רק יכול היה להיות כך,\" הוא אומר. \"שמעי. אמרתי לך שההגנה על היער מכלה כל רגע שבו אני ער, נכון? את —\" הוא תוקע אצבע בחזה — \"כאן כדי להסיר את העול הזה מכתפי. ואת לא יכולה לשרוד אפילו יום שם,\" הפניית אצבע שנייה לעבר החלון והיער שמעבר לו, \"בלי קסם.\"היא תוקעת את אצבעותיה בכפות ידיה. \"איך אני יכולה לדעת שזאת לא רק ההתחלה? שאתה לא מנסה לפתות אותי להיות... שדה, כמוך?\"צחוק חד כמחט. \"יש רק שד אחד כמוני, וכך יהיה לעולם.\"ואז הוא מחזיר את תשומת לבו לתוהו ובוהו על שולחנו. בחלקו האחורי של השולחן יש כדור זכוכית שבתוכו לכוד פרח זכריני אחד ולצדו יש קערת פירות יז'מבינה מיובשים. הוא חופן בתנועה חלקה כמה פירות ומניח אותם לפני ליסקה. הם מזכירים לה את המחרוזת שאיבדה ביער, והיא מצטמררת.הלשי לא נרתע. \"קסם הוא אמנות המניפולציה על נשמות, בקשה מדברים להיות לדברים אחרים ונשיפת חיים לדברים דוממים. החזירי את הפירות הללו לחיים. גרמי להם להיות שוב טריים ואדומים.\"ליסקה נדה בראשה, אבל נחישותה מתערערת קלות. הוא מחזיק כאן בכל הכוח, ולה אין ממנו דבר, והיא לא רוצה לגלות כמה רחוק הוא ילך כדי להשיג לו את רצונו. אולי עדיף יהיה לעשות כדבריו. ברגע שיראה כמה הקסם שלה נפיץ, כמה 11:40:27 30/04/2026 44 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 53זה פתאומי. רגע אחד הגן ריק, וברגע הבא הוא מתגלה לעיניה.כלב הציד אדום העיניים.הוא עומד ליד הבאר הנטושה, כצל שקיבל צורה. אפילו ממרחק כה גדול, למרות החלון והקירות המפרידים ביניהם, לבה של ליסקה קופץ לגרונה. הפעם הכלב לא נעלם, אפילו לא כשהיא משפשפת את עיניה. מבטו האדום כיין ממוקד בה, פיו פעור בנהמה מחרידה.צאי, צאי, צאי. נהמה שלא מהעולם הזה מתחככת בחזהּ , בעצמותיה ממש. צאי לפני שהוא יתעורר.\"על מה את מסתכלת?\"ליסקה קופצת, מסתובבת במהירות מהחלון. הלשי מתקרב מסוף המסדרון, צעדיו שקטים על רצפת העץ השחוקה.\"ה —\" היא מחזירה מבט לגן, אבל הכלב נעלם. \"לא שמעת את זה?\"\"את מה?\"כמובן, הוא לא שמע. היא בולעת רוק ומתמלאת חרדה. \"לשי... יש לך — היה לך — כלב?\"\"מה?\"\"כלב ציד?\"הוא מטה את ראשו. \"על מה את מדברת?\"\"ראיתי אותו עכשיו. בחוץ. הוא כבר נעלם, אבל...\"\"שדים יכולים ללבוש צורות רבות, שועלונת לא ערמומונת.\" הוא טופח על קרניו בהדגשה. \"את חייבת להירגע. שטחי האחוזה מוקפים בקסמי הגנה, כישופים המגינים מפני רוחות. שום דבר לא יכול לחצות אותם בלי רשותי.\"\"אבל הוא נכנס. כלב הציד... הוא ניגש אלי אתמול בלילה.\"למשמע דבריה השד נעצר. \"אה, באמת?\" הוא אומר חרישית. ליסקה חושדת שהוא מתכוון להישמע אדיש, אבל היא 11:40:27 30/04/2026 53 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal2

כשהאפלה עמדה מלכת 43\"את יודעת לקרוא, לא?\" למרות ארובות העיניים הריקות, היא מרגישה את מבטו הזועם.\"כן, אבל —\" היא נושכת את שפתה. \"פאן לשי, כתוב כאן 'כישוף החייאה'. זה —\" כישוף. אלה הדברים שמכשפות מטילות על גיבורים בסיפורים של טטה כדי להפוך אותם לברבורים או עכברים או דברים לא טבעיים אחרים.\"קסם,\" אומר הלשי ברגע שבו ליסקה אומרת, \"מעשה כשפים.\"הוא פולט נחירה. \"אני רואה שגידלו אותך באמונה, כמו כל בן ובת טובים באורליצה. כן, הכנסייה בהחלט אוהבת להטיף על הרשע בקסם וברוחות ובזימונים. אבל לפני שקראתם לנו מכשפים היה לנו שם אחר. צָ 'רוֹ וְ ניק. העריצו את היכולות שלנו ולא תיעבו אותן.\"גג מתמוטט, הצרחה של מארישנקה, אלף טעויות. איך הוא יכול לדבר על הערצה למשהו מכל זה? היא כורכת את זרועותיה סביב עצמה. \"אני לא מוכנה לעשות את זה.\"\"את תעשי את זה.\" האדישות הצורבת נעלמת מקולו של הלשי, ואת מקומה תופס איום חלק כמשי. \"עשית עסקה, שועלונת. את עומדת לשירותי. את חושבת שהייתי טורח כל כך רק כדי למצוא משרתת פשוטה שתבשל ותנקה?\"פרץ פחד חולף בגפיה של ליסקה כמכת ברק ומעגן אותה למקומה. \"לא,\" היא אומרת לאט. ברור שלא. מתי מצב העניינים פשוט בכלל, כשמדובר בשדים? הלשי אולי טוען שבעבר זכה להערצה, הוא אולי לועג לאדיקותה, אבל ליסקה שמעה אזהרות כל חייה. שדים הם שליחי השטן, הם נשלחים לזרוע תוהו ובוהו, לפתות את בני האדם לחטוא. הקסם הוא כוח פעולתם והשקרים הם כלי נשקם.\"למה אתה רוצה את זה כל כך?\" היא שואלת בתוקף וכבר מפחדת מהתשובה. \"למה אתה צריך את הקסם שלי?\"11:40:27 30/04/2026 43 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ54 א\"ב פוראנקדווקא שומעת חשש. \"מתברר שמשהו חמק ממני. תשומת לבי באמת היתה במקום אחר ביומיים האחרונים. במיוחד בשבילך, שועלונת לא ערמומונת, אחזק את קסמי ההגנה שלי. יהיה אשר יהיה מה שראית, הוא לא יטריד אותך שוב.\" הוא משתהה לרגע, מתכופף עד שראשו מגיע לגובה ראשה של ליסקה, והסדקים בפני הגולגולת שלו מעמיקים לאור הנר. \"אני היחידי שבו את יכולה לבטוח כאן. זכרי זאת.\"משהו בדבריו גורם לעורה לעקצץ. כמו פני המים באגם רוגע המסתירים זרם מעמקים בוגדני, יש איום וחידה גם יחד בתוכו, מעמקים נסתרים שעדיף שלא לגעת בהם.בעל כורחה תוהה ליסקה מה הם מסתירים.היא מחכה שהלשי יעזוב ורק אז פונה בחזרה אל החלון. חשכה גמורה בלעה את הגן, והכלב לא נראה לעין. היא מוקפת קיץ ודממה, אבל אין שם שום רוגע. באוויר יש סמיכוּת, מעין רחש בצללים החלקיים, כאילו היער מביט בכל תנועה שלה.ליסקה מתנערת מהצמרמורת ומתרחקת מהחלון. במהלך שיטוטיה בבוקר מצאה חדר שינה ריק מול דלת נעולה שככל הנראה מובילה למגוריו של הלשי. לשם היא הולכת עכשיו, לחדר השינה הריק מול חדרו של השד. היא מרגישה שבטוח יותר לישון שם מאשר בטרקלין.נרות מתעוררים כשהיא פותחת את הדלת ומאירים חדר שינה הדומה לעליית הגג עם מזרן הקש שלה בסטודווה כפי שטווס דומה ליונה זקנה. החדר אדיר בגודלו וניחן באותה אלגנטיות נוגה של שאר בית האחוזה, עם טפטים ירוקים כטחב ורהיטים כבדים מעץ מגולף, שולחן עם מראה ועליו פמוט רב קנים וארון בגדים על הקיר המרוחק.נראה שזה סוג של חדר אורחים. ליסקה ניגשת בסקרנות לארון ופותחת את דלתותיו. היא מצפה לגלות שהוא ריק או אולי משמש כמחסן.במקום זאת היא מוצאת מבחר משונה ביותר של בגדים. 11:40:27 30/04/2026 54 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

42 א\"ב פוראנקהדברים בחדר העגול. דברים שאין לדעת מה מטרתם וצורתם, מדפים מלאים בקבוקים ומגילות ותיבות. אבני חן נוצצות בקערות, גולגולות מלגלגות מן הקירות וערמות של ספרים מתנודדות בכל פינה. הלשי עצמו יושב ליד שולחן מגולף מעץ הובנה, הניצב לפני חלון צר וגבוה, מוקף ענפים.ענפים נעים. הם חיוורים, צנומים, בקצותיהם עלים, הם נובטים מן הרצפה ונפרשים מהקירות כמו זרועות עקומות. רובם דוממים, אבל מול עיניה של ליסקה אחד מהם מזדחל על פני החדר, חוטף בקבוק ממדף ומחזיר אותו אל ידו הממתינה של הלשי.בצנצנת יש עש חי, על כנפיו הלבנות מצוירות נקודות עיניים צרות. כאשר הלשי שולף את הפקק הוא הופך לערפל, מיתמר דרך פיו הצר של הבקבוק ואז לובש מחדש צורת עש. הוא מרפרף ועף מבעד לחלון, נמוג בין העצים.\"מה זה היה?\" קולה של ליסקה קטן וחורקני, אבל הוא מהדהד בחדר.\"אחד הזקיפים שלי,\" הוא עונה. \"נוסעים נכנסים לדריאדה ברגעים אלה ממש, והעשים שלי יתריעו בפני אם יהיו צרות כלשהן.\"\"הנוסעים האלה ודאי שילמו לך ביד יפה,\" מעירה ליסקה לפני שהיא מספיקה לעצור את עצמה.\"אכן,\" הוא אומר ביהירות. \"עכשיו הניחי את הדבר הזה והפסיקי לדבר — לא, אל תלכי. רק שתקי.\"הוא אפילו לא מביט בה כשהוא מניח את הבקבוקון ומושיט שוב את ידו. הפעם ענף דק יותר מזדחל על שולחנו ועובר לאורך מדף. הוא מרחף מעל הספרים בהרהור ואז בוחר כרך עב כרס ומביא אותו ללשי. הוא לוקח אותו, מעלעל בדפים ואז מניח אותו לפני ליסקה. היא מצמצמת את עיניה — אמנם היא מכירה את האותיות, אבל היא רגילה לקרוא רק פנקסי רשימות וקבלות.11:40:27 30/04/2026 42 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 55יש שם חולצת פשתן ומעיל מעוטר פרווה, מקטורן קצר ורחב וצעיף מפרוות שועל. בתחתית מונחת שרשרת זנוחה לצד מגפי עבודה בלויים ונעלי עקב מהודרות. הבגדים הם בני תקופות שונות, ומה שמשונה יותר — במידות שונות. ודאי היו שייכים לכמה אנשים. מי הם היו? לא ייתכן שכולם היו משרתים כמוה, על כך מעידה איכותם של חלק מהבגדים. אבל אם היו אורחים, מדוע השאירו את חפציהם?\"מה קרה לך?\" לוחשת ליסקה ומעבירה את אצבעותיה על שולי המשי של כובע נשי רחב שוליים. אזהרתו של הכלב חוזרת אליה. צאי לפני שהוא יתעורר.ליסקה מחזירה את הכובע למקומו וסוגרת בחופזה את הארון, מסלקת מעליה את מחשבותיה. קל להיות פרנואידית בלילה, לראות דברים שאינם קיימים ולדמיין את הגרוע מכול. הלשי אולי לא חביב, אבל החקירה שהעביר אותה מוכיחה, לכל הפחות, שהוא זקוק לה למטרה כלשהי.\"אני בטוחה,\" קובעת ליסקה, כאילו היא יכולה לכפות על הבית שמתחת ליז'מבינה להגן עליה בכוח רצונה. ומי יודע? אולי היא יכולה. אולי ארון הבגדים ושולחן האיפור והמיטה שקועים בשינה, מחכים להתעורר לחיים בסימן ראשון לסכנה. בנרות כאן יש תבונה, מדוע לא בשאר?אלה מחשבות ילדותיות, אבל הן משמשות לליסקה חברה כשהיא פותחת את התיבה הניצבת למרגלות המיטה ומוציאה מצעים נקיים, גם אם ריחם טחוב. נופלת משם גם כותונת, מקושטת שפע תחרה וסרטים. אין ספק ששוויה עולה על זה של המלתחות של ליסקה ושל מאמא גם יחד. ליסקה לובשת אותה ומרגישה כמו גנבת, מתחזה בבגדיה של אחרת.של נעדרת.כאשר ליסקה מכבה את הנרות ומתכרבלת לישון במיטה הגדולה מדי היא תוהה בעל כורחה כמה אחרים שכבו שם לפניה.11:40:27 30/04/2026 55 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 41יש הרבה כל כך? בעצם, היא חושבת לעצמה, היא לא יודעת אפילו עד כמה הדריאדה רחבת ידיים — היא ראתה מפה של אורליצה רק פעם אחת, באחד הספרים היקרים של האב פבל. המרחק ודאי גדול, אם רבים כל כך האנשים החוצים אותו.\"איך אתה מגן על כולם?\" היא שואלת.\"זאת דאגה לשד. חזרי לעבודתך, שועלונת לא ערמומונת, ונסי שלא לעשות מהומה גדולה מדי באחוזה שלי.\"ליסקה מאלצת את עצמה להנהן בענווה ונושכת את לשונה כשהוא מסתובב ומתרחק בצעדים גדולים. רק כשהוא נעלם היא מלמלת בעלבון, \"מהומה? אני מנסה לסדר את המהומה, תודה רבה לך.\"הלשי חוזר כעבור שעה, לא יותר מצל חולף וצעדים חרישיים כשהוא נעלם במעלה המדרגות. ליסקה מביאה קערה של רוסוו חם למגדל זמן קצר אחר כך. כשהיא מניחה את המגש ודופקת על הדלת, הלשי קורא, \"היכנסי.\"קולו מהדהד במורד גרם המדרגות, מאיים בחשכת המגדל. ליסקה נושכת את שפתה ומושיטה יד לידית הדלת החלודה. לפני שהיא מספיקה לתפוס אותה, סבך ענפים צומח מסדקים בין קרשי הרצפה מתפתל במעלה המשקוף ונכרך סביב הידית. ליסקה עומדת נדהמת, והענפים מתפתלים, גמישים כידי אדם, ופותחים את הדלת בכוח.מה שנמצא מעבר לה יכול אולי להיות מכונה חדר עבודה, אבל המילה נדמית לא הולמת למול המרחבים הללו. ליסקה שמעה את המילה \"מעבדה\" פעם מפיו של האב פבל, כשדיבר על מלומדים בעיר הולדתו, אַ נְיוֹ לוּב. הוא תיאר אותה כחדר שבו החוכמה והתוהו ובוהו כרתו הסכם שבו מבינים אנשים כמה מעט הם יודעים באמת ובתמים, וכמהים, לפתע פתאום, לדעת הרבה יותר.כך מרגישה ליסקה כשהיא רואה את ההיקף העצום של 11:40:27 30/04/2026 41 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ566לא משהו שיענייןבחורה מהכפר חרי ליל שימורים של דאגות קטועות וסיוטים מעורפלים אעל כלב אדום עיניים ליסקה מתעוררת באור ראשון לקול ציוצי ציפורים. ציוצי ציפורים שנשמעים תמימים ושגרתיים, לא שייכים ליער רוחות. היא עוברת במהירות את שגרת הבוקר וניגשת למטבח, מבוהלת מכל צל מרפרף ומתפללת שהלשי יחכה עד אחרי ארוחת הבוקר, לפחות, לפני שיטיל עליה אימה.אחרי הסיורים של אתמול היא מילאה את המזווה, והמגוון מסעיר אותה. בכפרי הגבול מזונם של האיכרים דל. כרוב ותפוחי אדמה ודגנים. בשר וביצים מיועדים לשוק, ולפעמים נשמרים לימי מחלה וחג. למרות זאת, ליסקה תמיד אהבה לבשל, גם אם היא חושדת שהתלהבותה חסרת ערך בעיני האדון מלא הבוז.בלילה הדריאדה היא קקופוניה, אבל ביום היא הרמוניה. יש חרקים מזמזמים, אור שמש לח מתחת לעצים ונקישות חרישיות של ענפים על חלון המטבח. עבודתה של ליסקה מלווה אותה כשהיא לשה ומשטחת בצק פשוט ואז מטגנת ביצים עם סרפד 11:40:27 30/04/2026 56 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal2

405קסם מסוג שבוריסקה מחניקה צווחת הפתעה בהצמדת ידיה לפיה. גם להלשי קופא, זרועותיו לצדיו, ראש גולגולת האייל שלו מלגלג בחיוכו הקבוע. הוא לא לובש היום את הסוקמנה שלו, רק חולצה רפויה שמסביבה חגורה רחבה עם אבזמים רבים ומכנסיים עם רקמה על הכיסים. הוא לא אומר דבר, וכך גם ליסקה. הם נועצים מבטים זה בזה, שד ונערה, שניהם מבוהלים להיות זה בחברתו של זה.\"היתה...\" דלת, מתחילה ליסקה לומר ואז נמלכת בדעתה, כי היא כמעט לא יודעת מה ראתה. שתיקה משתררת לעוד רגע. השד ממשיך לנעוץ מבט.בסופו של דבר אומרת ליסקה, \"יש הרבה מלאי במחסנים שלך.\" \"כן,\" הוא עונה.\"אבל אין לך גן או שדות.\" \"לא,\" הוא אומר.\"אז...\" היא משתתקת, דרוכה כמיתר של קשת. \"איך?\"קולו של השד מבטל. \"תשלום.\"היא מקמטת את המצח, ואז נזכרת. אה. המעשֹרים. באמת 11:40:27 30/04/2026 40 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 57מבושל במחבת, בזמן שהבצק נאפה על הכירה. השעה כבר אחרי שמונה כשהיא מסיימת, אבל כשהיא מביאה את הארוחה ללשי וקוראת אליו בהתנצלות, הוא לא טורח לענות.אחרי שליסקה אוכלת בעצמה היא מסדרת את המטבח. נשאר עוד חלק מהמאפה, והיא זורה עליו מלח, מניחה אותו בצלחת קטנה ומשאירה אותו ליד התנור. הוא כנראה ימשוך עכבר, אבל ליסקה עדיין מקווה שרצפה נקייה ומנחה קטנה יספיקו לזמן אליה רוח בית.היא ממשיכה הלאה ותוקפת את המסדרון ואחריו את המבואה, ובחצות היום חדרי הקומה התחתונה של בית האחוזה כבר במצב עגום פחות. קורי העכביש אינם, החלונות פתוחים והווילונות מוסטים. היא יכולה כמעט להישבע שהבית שמתחת ליז'מבינה מואר יותר, החדרים מתמלאים אור שמש רב יותר, כאילו הבית נושם נשימה עמוקה בפעם הראשונה מזה מאה שנה.היא מתקדמת אל אחד המסדרונות האחוריים של בית האחוזה, שקועה במחשבות, כשהיא רואה אותה. דלת כהה מעוטרת כוכבים, בדיוק כמו זאת שראתה אתמול במטבח. ליסקה נעמדת בנשימה עצורה ומשפשפת את עיניה, כמעט מצפה שהדלת תיעלם.הדלת נשארת במקומה, הידית הכוכבית נוצצת באור השבור החודר מבעד לחלון צר וסדוק.\"תישארי כאן,\" מורה לה ליסקה ומביטה בה בספקנות. כאילו בתגובה, קרשי הרצפה נעים מתחת לכפות רגליה ודוחקים בה להתקדם. היא שואפת אוויר ומחזיקה אותו בריאות. הסקרנות מנצחת את הזהירות — היא ניגשת לדלת לאט, כל צעד הססני יותר מקודמו.\"שועלונת?\"קולו של הלשי נשמע במפתיע מהמסדרון. ואחריו צעדים המתגברים כשהוא מתקרב אליה. כשהיא שומעת אותם הדלת 11:40:27 30/04/2026 57 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal2

כשהאפלה עמדה מלכת 39עמוק עם נקודות זהב של כוכבים. הידית היא בצורת כוכב ארוך קרניים, ואור נובע פנימה מסדק בתחתיתה, כאילו השמש כלואה מעברה האחר.ליסקה קופאת. באותו הרגע מהדהדים צעדים במסדרון. היא קופצת ומעיפה מבט לעבר הרעש ואז מחזירה אותו לדלת.אבל אין דלת. הסירים והמחבתות חזרו, כאילו לא נעלמו מעולם.מה –ליסקה לא זוכה להזדמנות להרהר כי צל ממלא את פתח החדר. ואז הלשי עומד שם, כולו קרניים וזוועות, והוא נראה מחריד באור היום אפילו יותר מכפי שהיה בחצות הליל של אמצע הקיץ.11:40:27 30/04/2026 39 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ58 א\"ב פוראנקמקרקשת בסערת רגשות, הכוכבים על פניה נמוגים בזה אחר זה. היא נראית כמעט... מפוחדת.\"לא, חכי!\" ליסקה מקבלת החלטה בשבריר שנייה. היא ממהרת קדימה ומושיטה יד נואשת לידית.אצבעותיה נסגרות סביב שום דבר. הדלת נעלמה.\"אז זה מה שהרגשתי.\"הלשי מגיע מעבר לפינה בצעדים קפדניים, הולכים ומאיטים. ליסקה נדרכת, אבל השד לא מביט בה — פניו נוטות לעבר התקרה דווקא, בתנוחה רגוזה ומאיימת גם יחד. \"מה את חושבת שאת עושה?\"ליסקה פותחת את הפה כדי לענות, אבל לפני שהיא מספיקה לומר משהו, הרצפה מתחת לרגליה נוהמת. הנרות כבים, הקירות מחופי העץ נאנקים בעלבון, והיא מסוגלת להישבע שהפרחים על הטפטים נובלים.\"ניסית פעם אחת ונכשלת,\" ממשיך הלשי. \"לא למדת את הלקח? את ישנה מאתיים שנה ועכשיו את מחליטה לעשות מהומה? את עקשנית וסנילית. חזרי לישון ואל תנסי שוב שום דבר כזה, כדי שלא אחליט שצריך לעשות שיפוץ. אולי אהרוס כמה קירות.\"בית האחוזה נרעד ככלב מבוהל, וליסקה סומרת בכעס. היא מנסה להתנפל על הלשי בגערה, אבל הוא מרים יד ארוכת אצבעות. \"המקום הזה לא מיועד לך,\" הוא אומר בקול קפוא. \"אל תחזרי אליו.\"בלי להוסיף עוד מילה, הוא מסתלק בצעדים כבדים.ליסקה בולעת נהמת תסכול ופונה לעבר הקיר. \"חזרי,\" היא לוחשת, אבל האחוזה רוטטת בשתיקה מפוחדת. היא נושכת את שפתה, מנסה להבין את מה שראתה. הבית שמתחת ליז'מבינה... נראה שהוא... חי. והדלת הזאת... זאת הפעם השנייה שהיא ניסתה להופיע בפניה. מה נמצא מעבר לה שהלשי לא רוצה שתראה?11:40:27 30/04/2026 58 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

38 א\"ב פוראנקאם כי היא לא חושבת שזו תעזור לה במיוחד אם תיתקל בשד, או גרוע מכך, בכלב הציד אדום העיניים.כמו כל דבר אחר, חלקה האחורי של האחוזה שבוי במלכודת של עשבי פרא והשתלטות הדרגתית של היער. שם ליסקה מוצאת באר מתפוררת ואת הדלת למרתף. שתיהן חבויות, מכוסות גידולי פרא של טחב וקיסוס, ורק שביב של צמחייה מעוכה מרמז על השימוש שהלשי עושה בהן. ליסה מגלה לרווחתה שהמרתף מצויד טוב יותר מאשר המטבח, ויש בו כמה גושי בשר מומלח וכן תפוחי אדמה, סלקים ודגנים. המראה מעלה רוק בפיה. בכפרי הגבול כמו שלה הבשר יקר, ועולה על שולחנן של המשפחות העשירות ביותר רק בימי חג או סופי שבוע.אחרי שהיא בודקת את המלאי, ליסקה מתחילה במשימתה השנייה. לא היו עשבי תיבול או תבלינים במטבח, אבל רבים שהיא מזהה צומחים בחוץ. שמיר צהוב פרחים, שום בר, חזרת, מנטה ותימין בעל תפרחות סגולות. היא אוספת את כולם בקפלי חצאיתה ולוקחת אותם בחזרה למטבח, ואז יוצאת עם דלי לשאוב מים מהבאר.כך עובר עליה אחר הצהריים. היא מנסה להפוך את הקליפה הריקה שהיא בית האחוזה לצל של משהו שגרים בו. היא מערבבת קמח ומים כדי ליצור מחמצת, מבשלת נתח בשר מומלח לרוֹ סְ וּו ומורידה לקרצוף את הסירים והמחבתות. משסיימה את מטלותיה היא משפשפת את מצחה בשרוול מכוסה קמח ופונה לבחון את המטבח.ואז היא מבחינה שהחדר השתנה.על הקיר ליד התנור יש קרש עם ווים לתליית סירים ומחבתות. לפחות הוא היה שם בפעם האחרונה שליסקה הסתכלה. עכשיו הוא איננו.במקומו יש דלת.זאת דלת כבדה, מרשימה, צבועה כמו שמי חצות בכחול 11:40:27 30/04/2026 38 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 59*יום עובר, ועוד אחד, אבל דלת חצות הלילה לא מופיעה, למרות כל העתירות והתחינות שליסקה מפנה לקירות, גרמי המדרגות והצללים. ביום השלישי היא מוותרת ומחזירה את מלוא תשומת לבה להשלטת סדר וניקיון בבית האחוזה. אשר ללשי, ליסקה ראתה אותו רק פעמיים ביום. כעוס כשהוא יוצא מהאחוזה וכעוס עוד יותר כשהוא חוזר, אחרי שעשה אותם דברים מרושעים ששדים מעוללים ורק אלוהים יודע מה הם.בבוקר היום השלישי הוא תופס את ליסקה ומציג מולה ענף מרווה מיובש ואת הספר מחדר העבודה שלו, פתוח על כישוף ההחייאה.\"שוב,\" הוא אומר קצרות.וכך ליסקה עוזבת את המטאטא ומנסה שוב להטיל כישוף. כמו בפעם הקודמת, כשהיא מנסה להגיע לקסם שבתוכה, אין תגובה. אין ניצוץ של כוח, אין תחושת רפרוף, שום דבר. רק זיכרונות שאורבים בה והיא מסרבת להביט לתוכם. לא קורה דבר, לא כשהלשי מניח יד על כתפה וממלמל משהו בלחישה, אפילו לא אחרי שהוא נותן לה בקבוק פתוח ובו תרכובת צמחית בעלת ריח עז ומורה לה לשתות. בסופו של דבר נשאר לה רק טעם מר בפה.הלשי מביט בה בלי חרטה כשהיא שוטפת את הפה בכיור. הוא לא מראה כל סימן לכך שגרמה לו תסכול, לא בקולו ולא בהתנהלותו. רק אחרי שהוא יוצא מגלה ליסקה את ענף המרווה מרוסק על הדלפק, כאילו נמעך באגרוף לפות.אותו יום אחר הצהריים ליסקה נחה על מדרגות המרפסת כשהמטאטא שעון על ברכיה וזיעה מדביקה את חולצתה לגבה. עץ היז'מבינה מותח את ענפיו מעל, רוח קלה ולחה מחליקה ביניהם ונוגסת בעורה. היא רואה את השרך של הלשי ממקום מושבה, נישא אבל לא מרשים בין השיחים הלא גזומים, פשוט למראה בלי אור הפרח שלו.11:40:27 30/04/2026 59 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 37ועיניו שחורות כפחמים, ועוזר לה במטלות הבית. מאמא לא ראתה אותו אף פעם, וכשליסקה ניסתה להצביע עליו היתה לוחצת על ידה של ליסקה בעוצמה מכאיבה ואומרת, \"אין שם שום דבר, את מבינה?\"בהתחלה ליסקה לא הבינה. אבל היא למדה.בתוך המגדל של בית האחוזה הקירות בנויים אבן קרה. המדרגות מחוספסות, בסגנון עתיק בהרבה מזה של שאר הבית. יש חלון בראש המגדל, נטול זגוגית, והוא משקיף על צמרתו הרחבה של עץ יז'מבינה גבוה, מעוטר פרחים לבנים כמו אמצע החורף וחופן פירות מוקדמים פה ושם. בראש המדרגות ממתינה דלת עץ בודדה — ליסקה מניחה את המגש לפניה ודופקת. כאשר אין תשובה, היא מקיפה את פיה בכפות ידיה וקוראת, \"לשי?\"שום דבר. היא מנסה שוב. \"אה, פָּ אן לשי?\"דממה. היא נסוגה בהיסוס. כשהיא בחצי הדרך למטה היא שומעת את הדלת נפתחת בחריקה בראש המדרגות וקול חיכוך של המגש שנלקח.השעה כבר אחרי חצי היום כשליסקה מפשילה שרוולים ומתחילה לעבוד. יש עבודה רבה, בכמות שלא תתואר, אבל היא נחושה בדעתה להחזיר סדר לתוהו ובוהו. היא מעולם לא היתה טיפוס נקי במיוחד לפני כן — אילו היה לה מטבע על כל פעם שמאמא גערה בה כיוון שהכניסה בוץ למטבח או הכתימה את בגדיה, היא היתה עשירה כקורח — אבל משהו בבית האחוזה מעורר בה רחמים עליו. הוא כמו כלב זקן שהיה בעבר יקר ללב אדונו, ועכשיו נשכח ונזנח. ליסקה רוצה מיד לעזור לו, להחזיר לו את בריאותו ולראות איך האור שב לחדריו הנשכחים.היא מתחילה בסיור היכרות. היא מקיפה את האחוזה מסביב, רחוק עד כמה שהיא מעיזה, כשהיא מקפידה להשגיח על היער שמעבר לחומה. היא מביאה איתה סכין מטבח ליתר ביטחון, 11:40:26 30/04/2026 37 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ60 א\"ב פוראנקהאגדות נכונות. היא מדמיינת את עצמה מספרת זאת למשפחתה, למארישנקה — מעבירה את הסיפור כאילו הוא הרכילות הטרייה ביותר בכפר, כמו מעשיית שיכורים שנשמעת בפונדק. געגועים הביתה מתעוררים בתוכה. היא נזכרת איך שיחקה באגדת פרח השרך פעמים רבות עם בת דודתה. הן קטפו חינניות בר, תקעו את הפרחים בין עשבים רחבי עלים ונאבקו בשדים דמיוניים לפני שהכריזו על משאלותיהן.אילו רק הייתי יכולה לחזור לזמן ההוא, חושבת ליסקה, כשהיינו צעירות ומלאות סיפורים. היא מביטה אל בין צללי היער השוקק תמיד חיים, ובורחת לזיכרון מימים טובים יותר.ליסקה ומארישנקה יושבות בשדה הציבורי מתחת לעץ הבוקיצה העתיק, מביטות בעשן העולה מארובות מרוחקות בכפר. זה יום בתחילת האביב, האוויר ארוג בחוטים האחרונים של החורף, ושתיהן מכורבלות בצעיפים ובמעילי צמר גדולים מדי.\"את חושבת שהלשי אמיתי?\" מהרהרת מארישנקה בכל התבונה שיכולה בת תשע להכיל בתוכה. לפניהן המדורה שאלתרו דועכת לפחמים לבנים, והיא לוקחת מקל ומוציאה את תפוחי האדמה שהן טמנו בגחלים. \"או שהוא רק סיפור, כדי שלא ניכנס לדריאדה?\"\"הוא בטח אמיתי,\" מחליטה ליסקה. \"אם יש שדים אחרים, למה לא הוא?\"\"טוב, את מכירה את הסיפור שדְ זָ 'אדֶ ק תמיד מספר. איך הוא כמעט מת בדריאדה.\"זה הסיפור החביב ביותר על סבא שלהן — איך עקב בילדותו אחרי עז המשפחה כשהיא ברחה ליער הרוחות. הוא השאיר מעשר למען ביטחונו ביער, ובכל זאת התקיף אותו משהו. דז'אדק טען שהיו לו קרניים, אבל הוא ראה רק מעט מעבר לכך באפלולית. הוא בקושי יצא משם בחיים, והעז לא נראתה שוב לעולם.11:40:27 30/04/2026 60 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal2

36 א\"ב פוראנק\"לא.\" היא אומרת את המילה בקול, לופתת בשתי ידיה את שני צדי הכיור. קרירות השיש מחלחלת לתוכה, מעגנת אותה עד שהיא מסוגלת שוב לנשום כראוי. היא טומנת בחופזה את התלתל הלבן מתחת למטפחת וממהרת לצאת מחדר האמבטיה.להקלתה, לא קשה למצוא את המטבח. זהו חדר פשוט ופונקציונלי שקירותיו מצופים לוחות עץ, ויש בו שפע מדפים ותנור ענק מחופה אריחים עם תא אפייה ומקום לעצי בערה. גרגרי אבק תלויים בסמיכות באוויר והופכים את החדר לאביך וחלומי. חקירות נוספות מניבות מזווה המכיל אספקה דלה של קמח, בקבוק חלב אחד וקערה מלאה ערמת ביצים. ליסקה מציינת לעצמה שעליה ללכת לחפש מרתף בהמשך. לעת עתה היא יכולה לעבוד עם מה שיש לרשותה.כמה קשה יכול להיות להשביע את רצונו של שד, ממילא?היא מכינה בצק זָ צֶ 'רְ קי בטריפה של קמח עם ביצה וקורעת אותו לחתיכות קטנות בזמן שהחלב מתחמם על הכירה. היא מחליקה את פיסות הזצ'רקי לחלב הרותח כשעולה בדעתה שלא ראתה תרנגולות באחוזה, וודאי לא פרה. יכול להיות שהלשי מגיח לעולם בני האדם? אין ספק שזה יהיה מראה מעניין.היא גורפת את ארוחת הבוקר המהירה שהכינה לקערות פורצלן, מוצאת מגש, עורכת עליו קערה וכף ונאנחת. למרות כל מאמציה להתעלם מהחרדה, היא הצטברה בקרבה, כמו שמנת על חלב מאתמול. זה בדיוק כמו החיים בכפר, היא מסבירה לעצמה בהיגיון. היא פשוט צריכה להרכין ראש ולא להסתבך בצרות, ואז תהיה חופשייה... בעוד שנה.לפני שהיא יוצאת מהחדר, היא מעבירה על התנור מבט נוגה בגעגועים לחברתו של הסקשט של משפחתה. בדרך כלל רוח הבית ישב על מדף או צפה מבין הצללים בשתיקה, אבל לפעמים היה מצטרף אליה, אישון קטנטון שזקנו מלא פיח 11:40:26 30/04/2026 36 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 61\"הלשי לא הגן עליו,\" ממשיכה מארישנקה. \"הוא אמור להגן על מי שמשאיר לו מעשר.\"\"הוא שד,\" אומרת ליסקה במשיכת כתפיים. \"מי יודע מה הוא חושב או עושה?\" היא מחייכת בשובבות אל בת דודתה. \"אולי מה שמשך את דז'אדק היה בעצם הלשי. יש כאלה שאומרים שיש לו קרניים, את יודעת. כי הוא מקולל.\"\"מקולל?\" עיניה החומות של מארישנקה נוצצות בסקרנות. \"איך?\"\"טוב.\" ליסקה מחקה את הקול הקונדסי שבו טטה מספר סיפורים. \"אומרים שללשי אין לב. אומרים שעץ גדל במקומו — הוא כורך את הענפים שלו מסביב לעצמותיו וצומח מתוך ראשו.\" היא מצמידה אגודלים לרקותיה כמו חודים של קרניים.\"זה לא נכון.\" מארישנקה זוקרת את סנטרה. \"צריך לב כדי לחיות, לא?\"\"לא אם יש לך קסם,\" אומרת ליסקה. \"לא משנה, זה רק סיפור. טטה שמע אותו מבבצ'ה שלו, וכולם תמיד אומרים שהיא היתה קצת משוגעת.\"\"הלוואי שטטה שלי היה מספר סיפורים כמו שלך,\" אומרת מארישנקה בכמיהה. \"הוא מדבר רק על יבולים ומזג האוויר ויבולים ומזג האוויר ו... אוי! עוד יבולים.\" היא נותנת לליסקה תפוח אדמה שהתקרר מעט ולוקחת את השני לעצמה. ידי שתיהן שחורות מפיח.\"יבולים יכולים להיות מעניינים!\" אומרת ליסקה ונוגסת בתפוח האדמה. בשרו החרוך מתפצח בין שיניה והחלק הפנימי הרך חם על לשונה. בפה מלא עדיין היא מוסיפה, \"אני בטוחה שיש לחיטה המון תכונות מרתקות שאנחנו אמורות ללמוד כגבירות צעירות ראויות לשמן.\"מארישנקה מגלגלת עיניים וליסקה תוהה איך בת דודתה מסוגלת לעשות זאת ולהיות כה... יפה. כל מה שמארישנקה עושה יפה. זה לא יכול להיות קשה, בזכות שערה הזהוב 11:40:27 30/04/2026 61 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal2

כשהאפלה עמדה מלכת 35\"בבקשה, לא עכשיו. אני כבר מרוטת עצבים ואתה נמרח לי על הבגדים.\"כמו ילד נזוף, האבק חוזר למקומותיו, וליסקה תוהה אם כבר יצאה מדעתה.כשהיא מגלה את חדר האמבטיה סוף־סוף, הטינופת שם קטנה בהרבה מאשר בכל מקום אחר בבית האחוזה. היא גם נדהמת לראות שיש בו צנרת פנימית, דבר שעליו שמעה אבל לא ראתה מעודה, צינורות וברזים הבולטים מעבר לכיור שיש ואמבט בעל כפות רגליים כשל אריה. בניגוד למה ששמעה, הצינורות אינם עשויים נחושת. הם דווקא מחוספסים כמו קליפה, כאילו נעשו משורשי עצים חלולים. אולי כך הדבר. בשלב הזה שום דבר לא יפתיע אותה.גם אם אלה צינורות שורשים, ליסקה להוטה לנסות אותם. סיבוב של ידית הברז מוציא ממנו זרם של מים קרירים ונעימים, והיא נעזרת בהם לקרצוף הלכלוך והעפר מפניה לצד דם קרוש מפצע, במקום שבו חבט בה ענף.יש מראה מעל הכיור, במסגרת ענפי ברזל, ובמשך דקה ליסקה מביטה לתוכה כשפניה נוטפות. היא מרגישה שהשתנתה, אבל היא לא נראית שונה. היא עדיין אותה נערה פשוטת מראה וחסרת יומרות, בעלת אף סולד ושיער כהה, תווי הפנים שירשה מטטה. ואילו עיניה כחולות כמו של מאמא. אבל עיניה של מאמא כולן כפור, ואילו אלה של ליסקה תמיד היו רכות יותר. כמו פרחי וינקָ ה, טטה היה אומר. היא לא קלעה היטב את שערה, ותלתל עבות מתפתל ויוצא מתחת למטפחת הראש שלה. התלתל לבן, חלק מפס שיבה שמתחיל ברקתה של ליסקה — הוא הופיע אחרי התקרית עם מארישנקה.תקרית. המילה חביבה מדי, מתונה מדי, לתיאור מה שליסקה עשתה. נשימתה נתקעת בגרונה, ולמשך הלמות לב אחת היא רואה שוב את הכול.מארישנקה, פיה פעור בצרחה, מתמוטטת אל הקרקע...11:40:26 30/04/2026 35 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ62 א\"ב פוראנקכפשתן, לחייה הוורודות ועיניה החומות הבהירות והגדולות.\"נמאס לי מיבולים,\" מכריזה מארישנקה. \"יום אחד אני אעבור לעיר ולא אחשוב עליהם שוב לעולם.\"\"את לא יכולה לעזוב את הכפר!\" קוראת ליסקה. \"מה אני אעשה?\" מארישנקה מלקקת את אצבעותיה. \"תבואי איתי, כמובן!\"\"אבל אני לא אוהבת את העיר,\" מוחה ליסקה. \"אני אוהבת להיות כאן. חוץ מזה, אני בטוחה שמאמא תכעס. היא כועסת על הכול בזמן האחרון. אם אני מדברת בקול רם מדי, אם אני כפופה, אם אני שואלת יותר מדי שאלות —\" ליסקה יודעת בעומק לבה שמאמא צודקת. אם ליסקה תמשוך תשומת לב מישהו ישים לב לכל המוזרויות הכרוכות בה, יבחין בקסם שלה. אבל זה לא מפחית מהתסכול. \"לפעמים אני חושבת שאם היתה יכולה להטיל עלי כישוף ולהפוך אותי לבת טובה יותר, היא היתה עושה את זה.\"\"על מה את מדברת בכלל?\"הן מסתובבות למשמע קול מוכר. טוֹ מָ ש פרווטה, בן הנגר, מתקרב אליהן בצעדים גדולים. הוא נושא מקל ארוך ורועה להקת אווזים קולניים. הוא דומה להם, חושבת ליסקה בסלידה, יש לו צוואר ארוך וידיים דקות. הוא אפילו הולך כמו אווז!טומש נעצר לפניהן ומנופף במקל הארוך הלוך וחזור. \"מאמא שלי אומרת שאסור לדבר על קסם, אתן יודעות. היא אומרת שככה מזמנים ליחוֹ .\" ליחו, שד ביש מזל. ליסקה מעולם לא ראתה כזה, אבל לפעמים טטה אומר את השם כקללה.\"אבל אני לא מופתע שאתן מדברות על זה.\" הוא מביט בליסקה בעיניים מכווצות. \"מאמא אומרת שיש בך משהו משונה. היא אומרת שכנראה ירשת את זה מטטה שלך.\"בני פרווטה ורדוסט אף פעם לא הסתדרו ביניהם, בשל העימות בין האישיות הישירה והחופשית של טטה לבין ההשקפות השמרניות התקיפות של משפחת פרווטה. פאני 11:40:27 30/04/2026 62 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

34 א\"ב פוראנקהיא יוצאת מהטרקלין למסדרון האפלולי, משרבבת את צווארה כדי לראות את כל מה שנסתר מעיניה בחשכת הלילה. היא מעולם עוד לא היתה בתוך בית אחוזה וראתה רק בתים ספורים כאלה מתוך חלקו האחורי של קרון בנסיעות לשוק גְ וִ ויאַ זְ דְ נוֹ .הבית הגדול ביותר שאליו נכנסה מימיה היה שייך לווּיְ ט, מושל סטודווה. הוא פנה אל ליסקה כיוון ששמע על המוניטין שלה עם בעלי חיים, כשסוס ההרבעה שלו פיתח שיעול נורא. היא לא התקשתה לעזור לסוס עטור הפרסים — רק הרטיבה את החציר שלו והוציאה אותו מהתא המאובק באורווה למרעה באוויר הפתוח. אף על פי כן, הוויט היה אסיר תודה מספיק כדי להזמין את ליסקה ומאמא לסעודת ערב, וליסקה ראתה את פנים ביתו האיתן שהיו לו גג רעפים ושלושה חדרים גדולים ושטופי שמש.הבית שמתחת ליז'מבינה הוא מבצר בהשוואה למבנה ההוא. בכל מקום שאליו מביטה ליסקה יש תגליפים משוכללים וכדים מעוטרים וחלונות קמורים מלאי גאווה. למרות השכבה העבה של לכלוך וקורי עכביש, הכול מהודר ומרשים והיא כמעט לא יודעת את נפשה.לא עוזר שהבית שמתחת ליז'מבינה מסרב בעיקשות להיות רגיל. הדבר הראשון שבו מבחינה ליסקה הוא הציורים. במקום בני הדורות הקודמים בשושלת או הקדושים הרגילים, הם מציגים חיות שעיניהן הקטנות נוצצות ביערות אפלים, והן משחרות לטרף בסבך שיחים קוצניים הסוגרים עליהן. ליסקה בוחנת אותם ומעבירה את ידה על מעקה, מעלה ענן אבק ומרגישה שקצות אצבעותיה מתכסים שכבת לכלוך רכה. אפילו האבק משונה בבית האחוזה — במקום להתפזר כלפי מעלה וליפול שוב למקומו, הוא נישא במערבולות, מתחכך בליסקה כמו חתול עתיר חיבה. הוא מזדחל אחריה, נכרך סביב קרסוליה עד שהיא מתבוננת בו ישירות ואומרת, 11:40:26 30/04/2026 34 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 63פרווטה מפורסמת באדיקותה הניכרת, והיא גוערת לעתים קרובות בכפריים אחרים המצייתים למסורות פגאניות כמו השארת מנחות לרוחות בית וחגיגות קופווה. היא חושבת שאלה הזמנות לשדים. טטה קורא לה זקנה בלה, שטופת אמונות טפלות. לליסקה לא אכפת מהסכסוך ביניהם. היא רק רוצה שטומש יסתלק.\"ליחו...\"\" חוזר הילד וחיוך מגעיל מחליק על פניו, \"ליחו. ליסקה. אפילו השם שלך דומה! בגלל זה את משונה כזאת. לא כדאי לך להיות חברה שלה, מאריש, שלא תידבקי.\"\"איך אתה יכול לומר כזה דבר?\" דווקא מארישנקה קמה בקפיצה, בוערת באש להבה. \"אין שום בעיה עם ליסקה! אתהזה שמשונה!\"\"אני לא מדבר עם דברים שלא קיימים,\" אומר טומש בהתנשאות. \"ובכלל אין סיבה להקשיב למשהו שאת אומרת. את בטח מושפעת מאחד הכישופים שלה.\" הוא מחייך בזחיחות ומנצל את הפסקת הזעם הזמנית של מארישנקה כדי לחזור בצעדים מתרברבים בחזרה לאווזים שלו כשהמקל נגרר בבוץ מאחוריו. מארישנקה מתחילה לרדוף אחריו, אבל ליסקה מושכת את שרוולה.\"די,\" היא אומרת ומנסה במלוא מאודה להתעלם מהחום הבוער בחזה שלה. \"תתעלמי ממנו.\"\"את לא כועסת?\" שואלת מארישנקה בתוקף, מתיישבת כפופה ומשלבת זרועות. \"הוא כזה מגעיל!\"ליסקה מושכת כתפיים. \"הוא טיפש. אי־אפשר לזמן דברים אם רק מדברים עליהם. אם זה היה אפשרי, כבר היה לי דרקון משלי בתור חיית מחמד. ואז הייתי יכולה לשלוח אותו לטומש כדי שישרוף לו את התחת המכוער.\"מארישנקה מצחקקת. \"את זה הייתי רוצה לראות.\"ליסקה מחזירה לה חיוך, אבל הוא מאומץ. קשרי דאגה נוצרים בחזהּ , שאננות הילדות מתקלפת מעליה כשהיא מבינה 11:40:28 30/04/2026 63 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 33וחציו כלב ציד, ענקי וארוך גפיים, פרוותו שחורה כזפת. עיניו גחלים זוהרות. הבשר סביב חזהו ופיו נרקב והשיירים חושפים פסים של צלעות בצבע פנינה וניבים צהובים שמהם נוטף רוק על הרצפה.טיפ... טיפ... ליסקה מתיישבת בתנופה, לבה הולם בעוז.כלב הציד נעלם.היא לא עוצמת שוב את עיניה עד שהאור מתחיל להתגנב מבעד לחלון המטונף. רק אז, לקול הציוצים המרוחקים של ציפורים מתעוררות, היא נרדמת מחדש.ליסקה מתעוררת לחדר שטוף אור חמאה זהוב של תחילת הבוקר. במשך רגע קצר של ערפול חושים היא חושבת שהיא בביתה, בסטודווה, אבל אז היא מרגישה את אזיק הענף סביב מפרק כף ידה וקוץ דוקרני שנצמד לחולצתה. היא מתיישבת ברפיון, מקלפת מעליה את הקוץ, והזיכרונות שוטפים אותה. הדריאדה, הרוסווקה, העסקה עם הלשי, ואחרון לא חביב, כלב הציד אדום העיניים.כלב הציד. היא מביטה סביב בבהלה, כמעט מצפה לראותו עומד מאחוריה. אבל לא, היא לבדה. ולפי שעון האורלוגין ליד הקיר, היא מאחרת בהכנת ארוחת הבוקר.המחשבה על מורת רוחו של הלשי מספיקה כדי להזניק אותה ממקומה. היא מסיטה וילונות תחרה לבנים ופותחת בקושי את החלון. מבחוץ חודר אוויר לח בריח של אדמה רטובה ועלים. הלאה משם עצי הדריאדה שופעים וירוקים, לבושים טחב עם עיטורי חזזיות.כתמי שמש מפוזרים על הגן הנטוש ונכנסים לחדר, מחממים את פניה של ליסקה כשהיא קולעת מחדש את צמותיה הפרועות ולובשת את שאר פריטי הסטרוי. היא מנסה להתעלם מהכיווץ בחזה כשהיא מביטה ברקמה הקרועה. בגדי החג שלה נהרסו.11:40:26 30/04/2026 33 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ64 א\"ב פוראנקמה משתמע מדבריו של טומש. פאני פרווטה עדיין חושדת בה, ופירוש הדבר הוא שליסקה תצטרך להיות זהירה פי שניים מעכשיו. עדיף יהיה שלא תדבר שוב על קסם לעולם ועד. אפילו לא בסיפורים.המטאטא נופל על הרצפה בקול נקישה מתוך אצבעותיה הרפויות של ליסקה. היא נעה בעווית, מבינה שהתחילה להתנמנם כשראשה שעון על ידה, אחרי לילות של שינה מועטה. צחוקה הקל של מארישנקה נשאר במחשבותיה, אבל הוא מעוות עכשיו, הזיכרון נשלף מאחיזתה של ליסקה ובמקומו מופיע אחר.מארישנקה, כבר מבוגרת יותר, עומדת קפואה ופעורת עיניים כשתווי פניה היפהפיים מעוותים בצרחה.ליסקה קמה בזינוק ונדה בראשה. התמונה דבקה בה, רודפת את שולי תודעתה כשהיא מתכופפת להרים את המטאטא. לא התכוונתי שזה יקרה, היא חושבת, מנסה לעגן את עצמה מחדש בהווה.באמת? לוחשת תודעתה בלי להרפות ממנה. ומה עם הפעם האחרת?לפני שליסקה מספיקה לשכשך במחשבות האפלות, דלת בית האחוזה נפתחת בטריקה. היא מסתובבת בתנופה ורואה את הלשי יוצא בחטף למדרגות, לבוש סוקמנה בהירה פתוחה, מהדק חגורה סביב מותניו. לא סתם חגורה — חגורת חרב, שכמוה היא לא ראתה מעודה, עם אבזם ארד ונדן משובץ אזמרגדים. הקת עשויה ענפים משולבים הלופתים קריסטל נוצץ.השד לא נעצר בדרכו עד שהוא מרים מבט, ועיניו — בעצם ארובות העיניים — נתקלות בליסקה.\"מה את עושה בחוץ?\" הוא שואל בתוקף.ליסקה לופתת את המטאטא כמו נשק. \"משוטטת, כנראה.\"\"מגוחך.\" הוא נוהם וסוגר את המרחק ביניהם. \"היכנסי. נעלי 11:40:28 30/04/2026 64 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 2 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal2

כשהאפלה עמדה מלכת 65את הדלת. אל תצאי עד שאחזור.\" כאשר ליסקה מגמגמת, הוא צועק, \"עכשיו!\"הדחיפוּת בקולו מספיקה כדי להזיז אותה ממקומה. היא מתקדמת אל המפתן בחצי ריצה וחצי צליעה, טורקת את הדלת מאחוריה ומחליקה את הבריחים למקומם. היא מחכה זמן מה כשלבה הולם בעוז באוזניה, ורק אז מנתקת את גבה מהדלת. דקות חולפות, ואז זמן נוסף שהולך ונמתח ומצטבר באוויר. שעה, והלשי עדיין לא חוזר. שעתיים. ליסקה מנסה למצוא נחמה כלשהי במטלות פשוטות, מקלפת תפוחי אדמה ומחממת את הרוסוו של אתמול. בסופו של דבר היא בקושי מצליחה לבלוע כמה נגיסות מזון, בטנה מתהפכת.\"איפה אתה?\" לוחשת ליסקה ומביטה מבעד לחלון ברדת הלילה. היא לא יודעת מה מדאיג אותה יותר — מה יקרה אם הלשי יחזור, או מה יקרה אם לא יחזור. היא פוסעת בתסכול הלוך ושוב בחדר הראשי ומחככת את פניה.כשהיא מרימה מבט, כלב הציד נמצא שם, במרחק נגיעה ממנה. עיניהם נפגשות והוא מסיט את שפתיו הקרועות לאחור משיניו האכזריות, החדות כתער. שערו סומר. הוא מדיף ריח מוות ברוטלי, אפר ופצעים מעלי מוגלה.הוא מתעורר, הוא נוהם.המנעולים על הדלת נפתחים לפתע מעצמם. הנרות מהבהבים, כבים ונדלקים, ובשבריר השנייה הזה של עלטה כלב הציד נעלם.הדלתות נפתחות בטריקה, כאילו הרוח חבטה בהן. הלשי נמצא, צללית מתנודדת של חודי קרניים וכתפיים שחוחות, והוא גורר את חרבו מאחוריו. ענפים יוצרים הילה לדמותו, עולים מגבו כמו כנפי עצם. כשהוא עובר את המפתן, הם נופלים לקרקע ונסוגים לחושך.\"לשי,\" אומרת ליסקה בקול צרוד ומבועת.11:40:28 30/04/2026 65 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ72 א\"ב פוראנק\"ואני העדפתי אותך כשהיית אייל.\"הוא פולט קול שנמצא בחצי הדרך בין צחוק לאנחה.\"זהו.\" ליסקה קושרת את התחבושת האחרונה. היא מגושמת, אבל קשה לכסות פצעים כה גדולים. היא מניחה יד על כתפו השלמה של השד. \"אתה מסוגל לעמוד?\" \"עוד רגע,\" הוא אומר.היא מהנהנת ואז מעיזה להעיף מבט בפניו. תווי הפנים מאומצים, עיניו מרוחקות ומוטרדות.\"לשי,\" היא שואלת, \"מה קרה?\"תשובתו היא נהמה מסויגת ועייפה. \"חובה.\"\"חובה?\"\"ידעתי מי אני כשרק נפגשנו. את ודאי יודעת מה אני עושה.\" \"אתה שומר הדריאדה,\" עונה ליסקה בהיסוס.הוא פולט נחירה. \"שומר הוא שם אחד. סוהר הוא שם אחר. וכמו כל סוהר, אני שומר על הסדר בין האסירים. אבל שלי הם כל השדים של אורליצה, הלכודים ביער המקולל.\"\"אז הפצעים האלה...\"\"נכון שהם יפים? באדיבות הסְ טְ שִ יגוֹ ן.\"ליסקה מרימה מבט בבהלה. הסטשיגון — שדי נקמה הנולדים מנשמות שמתו בצורה טרגית. הסיפורים מתארים את מראם בצורות שונות, אבל כשהיא רואה את מצבו של הלשי היא לא רוצה כלל לדעת את האמת.\"הדריאדה,\" ממשיך הלשי בעיניים מרוחקות, \"חוצה את כל אורליצה, במקומות מסוימים היא מפרידה בין שטחיה, במקומות אחרים היא נמצאת בינה לבין ליטוון. אי־אפשר להימנע מנסיעות, ולכן יצרתי כמה דרכים רחבות שעוברות בה. התקנתי עליהן קסמי הגנה, בדיוק כפי שאני מגן על האחוזה הזאת, אבל הקסם שלי אינו עמיד בכול. לפעמים הכשפים שלי נסדקים, או נשחקים כמו אבן גיר מתחת למים. והשדים 11:40:28 30/04/2026 72 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ96 א\"ב פוראנקלשם יש טעם של עצב, של אהבה אבודה ולבבות שבורים. \"יאגה, את מכירה את השם הזה?\"לא, אומרת הסקשט, תווי פניה החתוליים מתעוותים למשהו דמוי ארשת מהורהרת. אבל אני חושבת שראיתי כבר את הדף הזה. אולי אם... היא ניגשת בצעדים רכים אל ליסקה ודוחפת את הדף באפה. רעד עובר בה והיא קופצת לאחור ונושפת.\"מה קרה?\"יאגה ממצמצת כמה פעמים ונראית המומה. כאשר סקשט מתפוגג, אנחנו מאבדים את הזיכרונות. אבל לפעמים דברים נשארים, ריחות או תחושות או רגשות חזקים. לפעמים אפילו תמונות.ליסקה מביטה בחשש ברוח הקטנה, מרגישה שאסור לה להפריע. עיניה של יאגה שחורות כזכוכית געשית, הן אינן ממוקדות אלא מעורפלות מזיכרון. היא מתנודדת מצד לצד, שולי דמותה מיטשטשים כעשן.הלשי... היא אומרת לאט, כאילו היא מדקלמת שיר. הוא עומד מעל השולחן הזה. הוא מחזיק דף ארוך — מכתב. הוא נעמד ומשהו נופל מהמכתב. הוא לא מסתכל עליו. היא מדברת מהר יותר ויותר, כאילו הזיכרון כבר חומק ממנה. יש נר בוער על השולחן והוא מקרב אליו את המכתב, אבל ברגע שהוא מתחיל לבעור, נראה שהוא מתחרט. הוא זורק אותו לרצפה ומנסה לכבות את האש ברגליו. הוא נופל אל הברכיים, וכל החתיכות השרופות מתפזרות. הוא... רועד? פניו רטובות. אולי הוא כועס. אני לא מכירה רגשות של אנשים. אני לא יכולה להסביר... \"הוא בוכה.\" ליסקה המומה מהמחשבה. שד בוכה? היא לא יכולה לדמיין את תווי פניו החדים של הלשי מראים כלל רגש כזה. \"מה עוד?\"אה... הוא מסתכל מסביבו. הוא מנסה לאסוף את החתיכות השרופות. הוא מוצא את מה שנפל מהמכתב, חופן אותו בידו. 11:40:29 30/04/2026 96 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

66 א\"ב פוראנקהוא מסתובב במקום וטורק את הדלתות. קול הסגירה מהדהד כרעם משמיים.במשך זמן מה השד רק עומד שם, זרועותיו נפולות, כמו בובה שחוטיה נקטעו. ואז הוא זורק את חרבו הצדה ומשעין את מצחו על הדלת.\"לשי,\" מנסה שוב ליסקה, מתנודדת כמו אור הנר. \"מה קרה?\"\"לא משהו שיעניין בחורה מהכפר,\" נשמע מענה צורב. הוא מזדקף ומזיז יד אחת כדי ללפות את הזרוע השנייה.הוא פצוע. היא לא רואה דם, אבל הפציעה ניכרת ביציבתו, בזהירות שבה הוא מחזיק את גופו. ליסקה מכירה פגיעות גפיים — היא טיפלה בסוסים ופרים די פעמים כדי לזהות אותן.\"לשי,\" היא אומרת בפעם השלישית, והפעם בכל הסמכות ששמעה בקולה של מאמא, סמכותיות שאיננה מרגישה.\"לא.\" קולו נמוך וצרוד. \"הביאי אוכל לחדר העבודה שלי ואל תפריעי לי.\"כשהוא חולף על פניה בכבדות, הוא נוקשה וזקוף, בלי קלות התנועה הפראית שהיא רגילה לראות בו. ניכר בו שהוא מסתיר כאב ואינו מצטיין בכך. ברגע שהוא נעלם, ליסקה מבחינה בנתיב טיפות אדומות שהשאיר אחריו.דם? לא, הוא שקוף מדי. היא משתופפת ליד טיפה ונוגעת בה באצבעותיה. הן מתכסות חומר דביק, מדיף ניחוח אורן.שרף.11:40:28 30/04/2026 66 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 71\"תמשיכי ודי,\" הוא נוהם. \"אני צריך שיהיו סגורים כדי שיתרפאו מהר יותר. הם ייעלמו תוך כמה ימים.\"ליסקה נאנחת וממשיכה לתפור, מנסה להתעלם מהעוויתות שעוברות בשד מדי פעם ומארשת פניו המיוסרת. היא מודה לאל, כי נראה שהשיקוי משפיע — כשהיא סוגרת את הפצע בתפרים הנקודות השחורות נמוגות ונעלמות. הלשי נשאר בכריעת ברך, מצחו לחוץ למגירות שולחנו, והוא לופת את העץ בעוצמה שמשאירה חריצי ציפורניים בלכה. בסופו של דבר הוא מאבד בהדרגה את ההכרה, עיניו מרפרפות ונעצמות וראשו נשמט.כאשר ליסקה מסיימת הרקב השחור המשונה נעלם מגבו, ואת מקומו תופסים התפרים הלא אחידים שיצרה. יישארו צלקות, אבל הן בהחלט לא יהיו הראשונות שלו — בזמן שהיא בוחנת את מלאכת ידה היא מתחילה להבחין בסימנים אחרים, לבנים כפנינים, על כתפיו וגבו. יש שריטות, תלמים, אפילו סהרונים של סימני שיניים. מפה של סיפור שהיא לא חושבת שסיפר אי־פעם. חלק מליסקה רוצה לבחון אותם, לבחון אותו. הוא די נעים לעין כשהוא לא מאיים או מזעיף פנים.\"אתה מגוחך,\" אומרת ליסקה לשד כשהיא מורחת את המשרה שלה על הפצעים ועושה כמיטב יכולתה עם התחבושות המאולתרות. \"מה בכלל השיג לך העניין הזה? בסך הכול דיממת על הכול, שד חסר תועלת.\"\"את זאת שלא מסוגלת להוציא את האף מענייני השדים,\" נשמעת התשובה הרפה. \"את חסרת תועלת.\"ליסקה נרתעת — היא לא הבחינה שהתעורר. \"א —\" היא מתחילה להסביר את עצמה ואז משתתקת. מדוע היא מפחדת ממנו? הוא בקושי מסוגל להחזיק את הראש. \"אילו הייתי משאירה את האף שלי מחוץ לעניינים שלך, היית מדמם למוות על הרצפה!\"הוא מעווה פנים. \"העדפתי אותך כשהיית שקטה.\"11:40:28 30/04/2026 71 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 95קטיפה שחורה וצנצנת מלאה נוצות לכתיבה. ליד הצנצנת יש נר בפמוט פליז. הוא בער עד שנותר ממנו גדם בלבד, טבוע בשלולית שעווה נמסה. ליסקה בוחנת הכול בתשומת לב ופותחת את המגירות. היא מגלה שהן ריקות, ואז משתופפת להביט מתחת לשולחן ובצדדיו. עדיין, שום דבר.ניצוץ זוהר מופיע בזווית שדה הראייה שלה. אחד מגרגרי הזהב של הספרייה צף מטה לצדה, מרחף מול מגירות השולחן. ליסקה עוקבת אחרי אורו, נשענת למטה עד שלחייה נלחצת לרצפה ונשימתה נעתקת.יש שם דף — נראה שהוא נפל מתחת למגירה ונתקע. אחרי מאמץ ניכר, ליסקה מצליחה לדחוף נוצה לחריץ ולהדוף אותו בעדינות החוצה.היא בוחנת את התגלית שלה לאורו הזהוב של הגרגר. זה קרע ממגילה עתיקה, שרוף בקצותיו, וחתיכות קטנטנות נשברות ממנו גם בתנועה העדינה ביותר. כתובות עליו מילים, חלקן ממכתב כלשהו, בכתב יד דרמטי ומסולסל. ציפייה מהמהמת בחזה של ליסקה. היא נעמדת בזהירות ופורשת את הדף על השולחן, מכריחה את עצמה לנשום נשימה מרגיעה לפני שתקרא אותו.... בסוף היה בלתי נמנע, אתה יודע. אני מבקש רק שלא תשנא אותי שעזבתי אותך כך. זה תמיד נועד להיות גורלי. אני מאחל לך חיים טובים, אהובי. שכח אותי כשלא אהיה כאן.— פלוריאןעור זרועותיה של ליסקה מסתמרר. היא מרימה מבט בבהלה ופוגשת את עיניה של יאגה. הסקשט לא נראית מוטרדת ושלוותה מרגיעה את עצביה של ליסקה.\"פלוריאן...\" היא חוזרת ועוברת באצבעה על שולי הדף. 11:40:29 30/04/2026 95 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

677צלקות וחובהשי, חכה!\" \"לליסקה נעמדת, מנגבת את ידה על הסינר ורצה אחרי הלשי. היא אולי לא מאמינה לו, אבל היא בתה של מרפאה, והיא לא יכולה לעמוד במחשבה שמישהו פצוע. אפילו אם הוא נורא וגס רוח וחוץ מזה גם חי בבלגן נורא.היא מוצאת את הדלת לחדר העבודה של הלשי פתוחה כדי סדק. עוד שרף מרוח על הידית, והחדר מעבר לה שקט במידה מטרידה. היא מהססת בלב הולם. האם תעז? מצד שני, ממה יש לה לפחד עוד? המוות מקיף אותה. היא תיתקל בו בדרך זאת או אחרת — למה שלא תקרא עליו תיגר?היא פותחת את הדלת בדחיפה קלה.הלשי שוכב ופניו על הרצפה. הוא במרחק נגיעה משולחנו, ראש הגולגולת שלו מסובב בזווית שכמעט איננה טבעית, יד אחת מושטת כאילו היא מנסה להגיע למשהו. ענפים שבורים מגופו שוכבים רפויים מסביבו. שרף אדמדם מרוח על גב הסוקמנה שלו ושרוול חולצתו, ונשימותיו נשמעות כבדות.ליסקה לא מהססת. ברגע הזה הוא פשוט עוד יצור פצוע, והאינסטינקט משתלט עליה. היא כורעת על ברכיה, מושכת את 11:40:28 30/04/2026 67 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ70 א\"ב פוראנק\"מה את חושבת שאת עושה?\" אפילו עכשיו קולו מתעמר ויהיר. צעיר או לא, הוא עדיין איום ונורא.\"אני מנסה לעזור לך.\" ליסקה מנסה להיות תקיפה כאמהּ , אבל במקום זאת המילים מפיה נשמעות מרגיעות ומהוססות, כאילו היא מדברת אל בעל חיים פצוע. \"הג... לשי, הגב שלך משחיר.\" אכן כך. הנקודות מתפשטות תוך כדי שהם מדברים.הלשי מקלל חרישית. \"יש בקבוק ירוק על השולחן שלי. תני לי אותו ולכי.\"ליסקה נעמדת ובוחנת את השולחן. ואכן, בתוך ערבוביה של בקבוקונים פתוחים וקסתות דיו ונוצות לכתיבה יש בקבוק קטן מלא נוזל ירוק מחליא. היא לוקחת אותו וחוזרת אל הלשי. הוא יושב שעון על השולחן, עורו מדיף חום קודח. כשליסקה מגישה לו את הבקבוק הוא בולע את תכולתו בלגימה אחת.ליסקה מתמקדת בגבו הפצוע. \"החתכים האלה צריכים תפרים, לשי. יש לך חוטים?\"\"הסתלקי,\" הוא אומר בשיניים חשוקות. \"אני לא צריך עזרה ממך.\"היא תשושה. הוא מתיש. \"אתה לוליין? כי אני לא חושבת שאתה יכול להגיע לגב של עצמך.\"הוא מסתובב אליה בנהמה. עיניים מתנגשות, וינקה מול אורן, שמיים מול יער אפל. הם במבוי סתום, זאבים האומדים זה את כוחו של זה לפני קרב. ואז הלשי נושף בכבדות וכתפיו שחות בכניעה. \"בארון משמאלך.\"היא צריכה לחטט לא מעט, אבל מוצאת ערכת תפירה קטנה. היא בוחרת את החוט העבה ביותר והמחט החסונה ביותר, ואז הולכת לנקות את שניהם וחוזרת ללשי. כשהיא מנקבת את העור סביב הפצע הקטן ביותר, הוא בולע אנקה ושרירי גבו מתפתלים.ליסקה מעווה פנים. \"יש לך משהו נגד הכאב?\"11:40:28 30/04/2026 70 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ94 א\"ב פוראנק\"ודאי נדרש כוח של שד יער כדי להעיר בית אחוזה שלם לחיים,\" מהרהרת ליסקה, מרימה צנצנת של נשלי נחש ומחזיקה אותה מול האור.שד יער, יאגה אומרת. הוא תמיד קורא לעצמו כך, אבל הוא מאוד לא מצטיין בתפקיד.\"מה זאת אומרת?\"רוב השדים אוכלים להנאתם בשר אדם.ליסקה מניחה את הצנצנת בתנועה מגושמת, והיא כמעט נופלת מהמדף. היא ממהרת ליישר אותה. \"אבל הלשי לא עושה את זה, נכון?\" לא.היא פולטת נשיפה. \"איזו הקלה. אבל... למה שדים אחרים עושים את זה? למה הם צריכים לאכול אם הם כבר מתים?\"זה נותן להם כוח. יאגה נעלמת במשב של עשן עצים וחוזרת להופיע במרחק כמה מדפים למטה, מכורבלת על כרך אדיר ממדים ומכוער בשם \"דמונולוגיה\". זה ההבדל בין רוח לשד. רוחות צוברות כוח ממנחות אוכל, שדים מבשר אדם.רוחות מקבלות כוח, ושדים לוקחים אותו.\"ונשמות?\"הן שייכות לגופים.פתאום יש לליסקה אלף שאלות, על דברים שהיא לא יודעת ודברים שסיפרו לה. היא רוצה לשאול עוד, אבל אחד מגרגרי האור מעל כובה, ועוד אחד, כאילו הבית שמתחת ליז'מבינה אומר להן למהר. ליסקה מביטה במהירות לצדה השני של הספרייה ומסמנת ליאגה לבוא. \"בואי, נסתכל מסביב ונצא מכאן. חסר לנו רק שהלשי יתפוס אותנו.\"הן ממהרות בחקירותיהן עד שהן מגיעות לגומחה בסוף האולם, שם אפשר לראות מבעד לחצי גורן מזכוכית את היז'מבינה. בגומחה שוכן שולחן כתיבה ענקי עם כיסא מרופד 11:40:29 30/04/2026 94 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

68 א\"ב פוראנקהסוקמנה של הלשי, מנסה להסיר אותה בכוח מכתפיו הרחבות. אבל הוא גבוה ושרירי, וגופו שוכב רפוי וכבד. \"לשי,\" היא קוראת. היא תוקעת אצבע בצווארו ואז צובטת אותו. שום דבר.\"נפלא,\" היא ממלמלת.מסע למטבח ובחזרה מסתיים בכך שליסקה עומדת מעל השד עם סכין קצבים, חותכת את המעיל מעל גבו בחוסר אלגנטיות. מה שהיא מגלה מתחתיו גורם לה לשאוף בכוח נשימה מבועתת. שלושה חתכים עמוקים במידה אכזרית, המפלחים נתיב משונן מעורפו, על כתפו ועד לחלק העליון של זרועו. הוא ודאי הסיר את המעיל לקרב שעליו היא לא יודעת דבר, כי בניגוד לסוקמנה שלו חולצתו קרועה לגזרים, פסים של פשתן מרוט. שרף עצים נוסף מרוח על הפציעות. מעליהן? לא. היא מחניקה אנקה כאשר שרף נוסף נובע בבעבוע מתוך הפצע, נוטף אט־אט על שכמתו.זה הדם שלו.ליסקה נרתעת, ואז נדה בראשה. יהיה מקום לשאלות אחר כך. תחילה היא חייבת לטפל בפצעים. הם איומים, אדומים ומודלקים ומטונפים משיירים.\"אלוהים, לשי,\" היא לוחשת. \"מה עשה לך את זה?\"היא לא יכולה להזיז את השד יותר מכמה סנטימטרים, כך שהיא משאירה אותו במקומו. ואז היא יורדת במהירות למטבח ומעמידה סיר מים לרתיחה. היא לוקחת ציפית מחדרה וקורעת אותה לפסים, שגם אותם היא מרתיחה. השמש כבר כמעט שקעה, אבל היא בכל זאת יוצאת בחופזה לגן, וחום גופה מסתיר מפניה את צינת הלילה.מחשבותיה מתרוצצות במהירות. היתה אכילאה אלף העלה שצמחה בר, היא זוכרת שראתה אותה — כן, הנה היא. ולֶ חֶ ך, הוא יעזור בריפוי. מה עוד יכול להועיל? אולי מעט דבש מהמזווה, ויש לה גם שום. עם העשבים היא תוכל לאלתר רטייה, גם 11:40:28 30/04/2026 68 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 69אם היא לא יודעת עד כמה המשרה תועיל נגד פציעותיו. היא מחזירה הכול אל חדר העבודה של הלשי ומקללת בדרך את המדרגות הרבות של המגדל.הלשי עדיין שוכב כפי שהשאירה אותו, רק מגואל יותר בדם וחיוור יותר. כשהיא כורעת ברך לצדו היא רואה למורת רוחה שהפצעים משחירים, והצבע מתפשט על גבו כמו פטרייה על עלי עץ מֵ ילָ ה. רעל, מסוג כלשהו שלא ראתה מעודה.כל דבר בעתו, ליסקה. היא נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לעבוד. יש שיירים כלשהם בפצעים, לכלוך מטפריו של היצור שחתך אותו. כשהיא מנקה אותם מים ושרף־דם מרטיבים את האבן מתחת לברכיה, וקערת המים מאדימה במהרה.בדיוק כשהיא עומדת לסיים, הלשי מתחיל להתעורר. הוא משתעל ואז נאנק ודוחף את עצמו לישיבה. במהלך התנועה גולגולת האייל שעל ראשו מתנתקת מהקרניים, משתחררת ומחליקה אל הרצפה.ליסקה נסוגה, המומה, ידיה וחולצתה דביקות מדמו. כאשר הלשי פונה להביט בה, היא נושפת בחדות.וואו.הוא בעצם איש צעיר.טוב, איש צעיר עם קרניים.במשך הלמות לב אחת ליסקה מאובנת מהלם ואיננה מסוגלת להסיט את עיניה מעל פניו. עורו שקוף כשעווה, חולני, שערו הלבן לח מזיעה, אבל הוא נראה מבוגר ממנה בשנים מעטות בלבד. הוא יכול היה להיות מקסים בזכות עצמות הלחיים הגבוהות והריסים הארוכים, אבל יש קימור אכזרי בפיו וכיווץ בגבותיו שמבטא את מורת הרוח הקבועה בהתנהלותו. עיניו במיוחד מסגירות את טבעו השדי. יש בהן משהו סהרורי, ירוק כעלי שרך ומכווץ מחשד. הן מזכירות לליסקה עיניים של חתול פרא.11:40:28 30/04/2026 69 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 93\"מה זה המקום הזה?\" היא שואלת.זה לא מקום, אומרת יאגה. זה זיכרון. שבריר מתוך בית האחוזה שהלשי הרדים.\"נראה שהוא רוצה נואשות למנוע ממני להיכנס לכאן.\" אחד האורות הזהובים חולף על פניה של ליסקה במעופו. היא מנסה לגעת בו, אבל הוא חומק מאצבעותיה. \"הוא גם כמעט הצליח. למה? למה בכלל להסתיר מקום נפלא כל כך?\"אולי תגלי אם תפסיקי לעמוד בפה פעור ותחפשי תשובות,מציעה יאגה. אמנם נשמע שהיא עדיין קרובה, אבל הסקשט בעצם יושבת על מדף בצדו השני של החדר הגדול. אין לליסקה מושג איך הגיעה לשם מהר כל כך.\"את לא רוח הבית?\" היא קוראת. \"את לא אמורה לדעת הכול על המתרחש בבית האחוזה?\"יאגה מצמצמת את עיניה לחרכים שחורים כתהום. אולי פעם ידעתי. אבל כשהלשי התחיל להזניח את האחוזה, להזניח אותי, התפוגגתי. ואיתי התפוגג הזיכרון.\"את לא זוכרת שום דבר לפני הרגע שזימנתי אותך?\"אני זוכרת שחשבתי שהלשי הוא קרפד זקן ומרגיז.ליסקה מחניקה חיוך, מביטה סביב בתשומת לב כשהיא ניגשת למדפי הספרים. היא מעבירה את אצבעותיה על השדרות, מתענגת על העושר והמגוון במרקמים, מעור לקטיפה לעטיפת משי, ועד למגילות המסודרות פה ושם בערמות קטנות ומושלמות.\"נקי פה,\" היא אומרת כשהיא מבינה. \"אין הידרדרות לחורבן כמו בכל מקום אחר.\"כשמסתירים חלל כזה, הוא שוקע בשינה על־זמנית, מסבירה יאגה. החדר היה שקוע בשנת חורף במשך מאתיים שנה, מחוץ לחוקי הזמן. נראה שנמאס לבית האחוזה להסתיר אותו.לבית האחוזה נמאס. עדיין קשה להכיל את הדבר בתודעתה.11:40:29 30/04/2026 93 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

68 א\"ב פוראנקהסוקמנה של הלשי, מנסה להסיר אותה בכוח מכתפיו הרחבות. אבל הוא גבוה ושרירי, וגופו שוכב רפוי וכבד. \"לשי,\" היא קוראת. היא תוקעת אצבע בצווארו ואז צובטת אותו. שום דבר.\"נפלא,\" היא ממלמלת.מסע למטבח ובחזרה מסתיים בכך שליסקה עומדת מעל השד עם סכין קצבים, חותכת את המעיל מעל גבו בחוסר אלגנטיות. מה שהיא מגלה מתחתיו גורם לה לשאוף בכוח נשימה מבועתת. שלושה חתכים עמוקים במידה אכזרית, המפלחים נתיב משונן מעורפו, על כתפו ועד לחלק העליון של זרועו. הוא ודאי הסיר את המעיל לקרב שעליו היא לא יודעת דבר, כי בניגוד לסוקמנה שלו חולצתו קרועה לגזרים, פסים של פשתן מרוט. שרף עצים נוסף מרוח על הפציעות. מעליהן? לא. היא מחניקה אנקה כאשר שרף נוסף נובע בבעבוע מתוך הפצע, נוטף אט־אט על שכמתו.זה הדם שלו.ליסקה נרתעת, ואז נדה בראשה. יהיה מקום לשאלות אחר כך. תחילה היא חייבת לטפל בפצעים. הם איומים, אדומים ומודלקים ומטונפים משיירים.\"אלוהים, לשי,\" היא לוחשת. \"מה עשה לך את זה?\"היא לא יכולה להזיז את השד יותר מכמה סנטימטרים, כך שהיא משאירה אותו במקומו. ואז היא יורדת במהירות למטבח ומעמידה סיר מים לרתיחה. היא לוקחת ציפית מחדרה וקורעת אותה לפסים, שגם אותם היא מרתיחה. השמש כבר כמעט שקעה, אבל היא בכל זאת יוצאת בחופזה לגן, וחום גופה מסתיר מפניה את צינת הלילה.מחשבותיה מתרוצצות במהירות. היתה אכילאה אלף העלה שצמחה בר, היא זוכרת שראתה אותה — כן, הנה היא. ולֶ חֶ ך, הוא יעזור בריפוי. מה עוד יכול להועיל? אולי מעט דבש מהמזווה, ויש לה גם שום. עם העשבים היא תוכל לאלתר רטייה, גם 11:40:28 30/04/2026 68 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 69אם היא לא יודעת עד כמה המשרה תועיל נגד פציעותיו. היא מחזירה הכול אל חדר העבודה של הלשי ומקללת בדרך את המדרגות הרבות של המגדל.הלשי עדיין שוכב כפי שהשאירה אותו, רק מגואל יותר בדם וחיוור יותר. כשהיא כורעת ברך לצדו היא רואה למורת רוחה שהפצעים משחירים, והצבע מתפשט על גבו כמו פטרייה על עלי עץ מֵ ילָ ה. רעל, מסוג כלשהו שלא ראתה מעודה.כל דבר בעתו, ליסקה. היא נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לעבוד. יש שיירים כלשהם בפצעים, לכלוך מטפריו של היצור שחתך אותו. כשהיא מנקה אותם מים ושרף־דם מרטיבים את האבן מתחת לברכיה, וקערת המים מאדימה במהרה.בדיוק כשהיא עומדת לסיים, הלשי מתחיל להתעורר. הוא משתעל ואז נאנק ודוחף את עצמו לישיבה. במהלך התנועה גולגולת האייל שעל ראשו מתנתקת מהקרניים, משתחררת ומחליקה אל הרצפה.ליסקה נסוגה, המומה, ידיה וחולצתה דביקות מדמו. כאשר הלשי פונה להביט בה, היא נושפת בחדות.וואו.הוא בעצם איש צעיר.טוב, איש צעיר עם קרניים.במשך הלמות לב אחת ליסקה מאובנת מהלם ואיננה מסוגלת להסיט את עיניה מעל פניו. עורו שקוף כשעווה, חולני, שערו הלבן לח מזיעה, אבל הוא נראה מבוגר ממנה בשנים מעטות בלבד. הוא יכול היה להיות מקסים בזכות עצמות הלחיים הגבוהות והריסים הארוכים, אבל יש קימור אכזרי בפיו וכיווץ בגבותיו שמבטא את מורת הרוח הקבועה בהתנהלותו. עיניו במיוחד מסגירות את טבעו השדי. יש בהן משהו סהרורי, ירוק כעלי שרך ומכווץ מחשד. הן מזכירות לליסקה עיניים של חתול פרא.11:40:28 30/04/2026 69 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ929בית האחוזה בעל הנשמה ה שמחכה להן מעבר למפתן הוא אולם רחב ידיים שחציו מיער וחציו פלא.הרצפה מתחת לרגליהן עשויה שיש קר, כהה ומשובץ עורקי זהב. הוא היה נראה מתוחכם, אילולא הטחב הסמיך לאורך הקירות ופרחי הבר הצומחים דרך סדקים דקיקים. מכל עבריה של ליסקה עצים חסונים עומדים, אציליים כמלכים, ענפיהם פרושים לתמיכה בתקרה בעלת צלעות קמורות. גרגרי אור זהובים צפים בין הענפים, מאירים צמחי יערה המטפסים על הקירות ותלויים לאורך מדפי ספרים נישאים.החדר הנסתר הוא ספרייה.לאורך הקירות יש אינספור ספרים, עולם שלם של ידע, כרכים עבים ונובלות דקיקות, ומחזיקי ספרים שהם גולגולות או קריסטלים או צנצנות של כנפי חיפושיות. החדר מלא ריח של תעלומה, של נייר עתיק ופירות יער ושמי קיץ שוקקי חיים.במרכז החדר תלויה נדנדה, קשורה לתקרה בחבל עבה ומרופדת כריות משי. אין רוח, ובכל זאת היא מתנדנדת הלוך וחזור בחריקות עדינות. יאגה קופצת עליה, מחדדת את ציפורניה על המושב, וליסקה ניגשת לעברה בעיניים פעורות בפליאה.11:40:29 30/04/2026 92 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

677צלקות וחובהשי, חכה!\" \"לליסקה נעמדת, מנגבת את ידה על הסינר ורצה אחרי הלשי. היא אולי לא מאמינה לו, אבל היא בתה של מרפאה, והיא לא יכולה לעמוד במחשבה שמישהו פצוע. אפילו אם הוא נורא וגס רוח וחוץ מזה גם חי בבלגן נורא.היא מוצאת את הדלת לחדר העבודה של הלשי פתוחה כדי סדק. עוד שרף מרוח על הידית, והחדר מעבר לה שקט במידה מטרידה. היא מהססת בלב הולם. האם תעז? מצד שני, ממה יש לה לפחד עוד? המוות מקיף אותה. היא תיתקל בו בדרך זאת או אחרת — למה שלא תקרא עליו תיגר?היא פותחת את הדלת בדחיפה קלה.הלשי שוכב ופניו על הרצפה. הוא במרחק נגיעה משולחנו, ראש הגולגולת שלו מסובב בזווית שכמעט איננה טבעית, יד אחת מושטת כאילו היא מנסה להגיע למשהו. ענפים שבורים מגופו שוכבים רפויים מסביבו. שרף אדמדם מרוח על גב הסוקמנה שלו ושרוול חולצתו, ונשימותיו נשמעות כבדות.ליסקה לא מהססת. ברגע הזה הוא פשוט עוד יצור פצוע, והאינסטינקט משתלט עליה. היא כורעת על ברכיה, מושכת את 11:40:28 30/04/2026 67 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ70 א\"ב פוראנק\"מה את חושבת שאת עושה?\" אפילו עכשיו קולו מתעמר ויהיר. צעיר או לא, הוא עדיין איום ונורא.\"אני מנסה לעזור לך.\" ליסקה מנסה להיות תקיפה כאמהּ , אבל במקום זאת המילים מפיה נשמעות מרגיעות ומהוססות, כאילו היא מדברת אל בעל חיים פצוע. \"הג... לשי, הגב שלך משחיר.\" אכן כך. הנקודות מתפשטות תוך כדי שהם מדברים.הלשי מקלל חרישית. \"יש בקבוק ירוק על השולחן שלי. תני לי אותו ולכי.\"ליסקה נעמדת ובוחנת את השולחן. ואכן, בתוך ערבוביה של בקבוקונים פתוחים וקסתות דיו ונוצות לכתיבה יש בקבוק קטן מלא נוזל ירוק מחליא. היא לוקחת אותו וחוזרת אל הלשי. הוא יושב שעון על השולחן, עורו מדיף חום קודח. כשליסקה מגישה לו את הבקבוק הוא בולע את תכולתו בלגימה אחת.ליסקה מתמקדת בגבו הפצוע. \"החתכים האלה צריכים תפרים, לשי. יש לך חוטים?\"\"הסתלקי,\" הוא אומר בשיניים חשוקות. \"אני לא צריך עזרה ממך.\"היא תשושה. הוא מתיש. \"אתה לוליין? כי אני לא חושבת שאתה יכול להגיע לגב של עצמך.\"הוא מסתובב אליה בנהמה. עיניים מתנגשות, וינקה מול אורן, שמיים מול יער אפל. הם במבוי סתום, זאבים האומדים זה את כוחו של זה לפני קרב. ואז הלשי נושף בכבדות וכתפיו שחות בכניעה. \"בארון משמאלך.\"היא צריכה לחטט לא מעט, אבל מוצאת ערכת תפירה קטנה. היא בוחרת את החוט העבה ביותר והמחט החסונה ביותר, ואז הולכת לנקות את שניהם וחוזרת ללשי. כשהיא מנקבת את העור סביב הפצע הקטן ביותר, הוא בולע אנקה ושרירי גבו מתפתלים.ליסקה מעווה פנים. \"יש לך משהו נגד הכאב?\"11:40:28 30/04/2026 70 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 91ליסקה ממצמצת ודלת חצות נמצאת שם, כאילו לא נעלמה מעולם. הכוכבים על פניה מנצנצים במסתוריות, הידית המכוכבת מבהיקה בצבע זהב טהור.היא קמה בקפיצה, בחדוות ניצחון, לבה הולם בעוז. \"אתה רואה,\" היא אומרת לבית האחוזה. \"ידעתי שאתה מסוגל.\" היא מכניסה את האצבע המדממת לפיה ומביטה לעבר הרוח העומדת לצדה. \"את באה?\"לא הייתי מפספסת את זה בעד שום הון שבעולם, עונה יאגה ובעיניה שובבות ברורה. קדימה — מהר. אין לנו הרבה זמן.לפני שהיא מאבדת את האומץ, ליסקה פותחת את הדלת.11:40:29 30/04/2026 91 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

66 א\"ב פוראנקהוא מסתובב במקום וטורק את הדלתות. קול הסגירה מהדהד כרעם משמיים.במשך זמן מה השד רק עומד שם, זרועותיו נפולות, כמו בובה שחוטיה נקטעו. ואז הוא זורק את חרבו הצדה ומשעין את מצחו על הדלת.\"לשי,\" מנסה שוב ליסקה, מתנודדת כמו אור הנר. \"מה קרה?\"\"לא משהו שיעניין בחורה מהכפר,\" נשמע מענה צורב. הוא מזדקף ומזיז יד אחת כדי ללפות את הזרוע השנייה.הוא פצוע. היא לא רואה דם, אבל הפציעה ניכרת ביציבתו, בזהירות שבה הוא מחזיק את גופו. ליסקה מכירה פגיעות גפיים — היא טיפלה בסוסים ופרים די פעמים כדי לזהות אותן.\"לשי,\" היא אומרת בפעם השלישית, והפעם בכל הסמכות ששמעה בקולה של מאמא, סמכותיות שאיננה מרגישה.\"לא.\" קולו נמוך וצרוד. \"הביאי אוכל לחדר העבודה שלי ואל תפריעי לי.\"כשהוא חולף על פניה בכבדות, הוא נוקשה וזקוף, בלי קלות התנועה הפראית שהיא רגילה לראות בו. ניכר בו שהוא מסתיר כאב ואינו מצטיין בכך. ברגע שהוא נעלם, ליסקה מבחינה בנתיב טיפות אדומות שהשאיר אחריו.דם? לא, הוא שקוף מדי. היא משתופפת ליד טיפה ונוגעת בה באצבעותיה. הן מתכסות חומר דביק, מדיף ניחוח אורן.שרף.11:40:28 30/04/2026 66 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 71\"תמשיכי ודי,\" הוא נוהם. \"אני צריך שיהיו סגורים כדי שיתרפאו מהר יותר. הם ייעלמו תוך כמה ימים.\"ליסקה נאנחת וממשיכה לתפור, מנסה להתעלם מהעוויתות שעוברות בשד מדי פעם ומארשת פניו המיוסרת. היא מודה לאל, כי נראה שהשיקוי משפיע — כשהיא סוגרת את הפצע בתפרים הנקודות השחורות נמוגות ונעלמות. הלשי נשאר בכריעת ברך, מצחו לחוץ למגירות שולחנו, והוא לופת את העץ בעוצמה שמשאירה חריצי ציפורניים בלכה. בסופו של דבר הוא מאבד בהדרגה את ההכרה, עיניו מרפרפות ונעצמות וראשו נשמט.כאשר ליסקה מסיימת הרקב השחור המשונה נעלם מגבו, ואת מקומו תופסים התפרים הלא אחידים שיצרה. יישארו צלקות, אבל הן בהחלט לא יהיו הראשונות שלו — בזמן שהיא בוחנת את מלאכת ידה היא מתחילה להבחין בסימנים אחרים, לבנים כפנינים, על כתפיו וגבו. יש שריטות, תלמים, אפילו סהרונים של סימני שיניים. מפה של סיפור שהיא לא חושבת שסיפר אי־פעם. חלק מליסקה רוצה לבחון אותם, לבחון אותו. הוא די נעים לעין כשהוא לא מאיים או מזעיף פנים.\"אתה מגוחך,\" אומרת ליסקה לשד כשהיא מורחת את המשרה שלה על הפצעים ועושה כמיטב יכולתה עם התחבושות המאולתרות. \"מה בכלל השיג לך העניין הזה? בסך הכול דיממת על הכול, שד חסר תועלת.\"\"את זאת שלא מסוגלת להוציא את האף מענייני השדים,\" נשמעת התשובה הרפה. \"את חסרת תועלת.\"ליסקה נרתעת — היא לא הבחינה שהתעורר. \"א —\" היא מתחילה להסביר את עצמה ואז משתתקת. מדוע היא מפחדת ממנו? הוא בקושי מסוגל להחזיק את הראש. \"אילו הייתי משאירה את האף שלי מחוץ לעניינים שלך, היית מדמם למוות על הרצפה!\"הוא מעווה פנים. \"העדפתי אותך כשהיית שקטה.\"11:40:28 30/04/2026 71 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ90 א\"ב פוראנקכלב הציד אדום העיניים? יאגה קופצת מהספה וחוצה את החדר בגאוותנות. כן, נראה לי שהרגשתי משהו כזה.\"את יודעת משהו עליו?\" שואלת ליסקה. עולה בדעתה שהיא שואלת רוח חתול על רוח כלב.רק תמונות מעורפלות מתחום הביניים, אומרת הסקשט,עשן של נר ותו לא. מה את יודעת עליו?\"רק שהוא רוצה שאעזוב את בית האחוזה,\" אומרת ליסקה. \"'צאי לפני שיתעורר,' זה מה שהוא אומר לי. מעניין מי זה הוא.\" יאגה מנופפת אוזן. אני לא יודעת. אני רק חתולה.\"לא, את לא.\"הרוח חושפת שוב את שיניה, ארשת המעלה צמרמורת בעמוד השדרה, מסולפת ומאיימת למדי. לא, אני לא. אז מה, תסבירי מה את עושה עם הסכין?ליסקה תוקעת בקיר מבט מיואש. \"אני מנסה לשכנע את בית האחוזה להראות לי דלת.\"נשמע שפוי מאוד, מעירה יאגה. אני רואה שאת מתכננת לדקור את עצמך מרוב ייאוש.ליסקה מחייכת קלות. \"פחות או יותר. קיוויתי שאוכל להציע לו את הקסם שלי בתמורה, אבל הקסם שלי, כמו שאומר הלשי בחביבותו, חסר תועלת. הוא אמר גם שהקסם נמצא בדם שלי, אז —\" היא לוחצת את הסכין לכרית אצבעה המורה ומעווה פנים. טיפת דם נובעת מהאצבע ומבהיקה באור היום בחלקלקות ארגמנית. ליסקה שולחת תפילה מהירה ונוגעת באצבעה בקיר.דם על הקירות, אומרת יאגה ביובש. רעיון מבריק.ליסקה לא עונה, היא מפחדת אפילו לנשום, גופה מכווץ בציפייה דרוכה.שנייה חולפת. ועוד אחת. ושלישית.ואז החדר פולט אנחה כבדה בעל כורחו. טביעת האצבע שלה נעלמת מהקיר, נספגת כמו מים לתוך אדמה.11:40:29 30/04/2026 90 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 65את הדלת. אל תצאי עד שאחזור.\" כאשר ליסקה מגמגמת, הוא צועק, \"עכשיו!\"הדחיפוּת בקולו מספיקה כדי להזיז אותה ממקומה. היא מתקדמת אל המפתן בחצי ריצה וחצי צליעה, טורקת את הדלת מאחוריה ומחליקה את הבריחים למקומם. היא מחכה זמן מה כשלבה הולם בעוז באוזניה, ורק אז מנתקת את גבה מהדלת. דקות חולפות, ואז זמן נוסף שהולך ונמתח ומצטבר באוויר. שעה, והלשי עדיין לא חוזר. שעתיים. ליסקה מנסה למצוא נחמה כלשהי במטלות פשוטות, מקלפת תפוחי אדמה ומחממת את הרוסוו של אתמול. בסופו של דבר היא בקושי מצליחה לבלוע כמה נגיסות מזון, בטנה מתהפכת.\"איפה אתה?\" לוחשת ליסקה ומביטה מבעד לחלון ברדת הלילה. היא לא יודעת מה מדאיג אותה יותר — מה יקרה אם הלשי יחזור, או מה יקרה אם לא יחזור. היא פוסעת בתסכול הלוך ושוב בחדר הראשי ומחככת את פניה.כשהיא מרימה מבט, כלב הציד נמצא שם, במרחק נגיעה ממנה. עיניהם נפגשות והוא מסיט את שפתיו הקרועות לאחור משיניו האכזריות, החדות כתער. שערו סומר. הוא מדיף ריח מוות ברוטלי, אפר ופצעים מעלי מוגלה.הוא מתעורר, הוא נוהם.המנעולים על הדלת נפתחים לפתע מעצמם. הנרות מהבהבים, כבים ונדלקים, ובשבריר השנייה הזה של עלטה כלב הציד נעלם.הדלתות נפתחות בטריקה, כאילו הרוח חבטה בהן. הלשי נמצא, צללית מתנודדת של חודי קרניים וכתפיים שחוחות, והוא גורר את חרבו מאחוריו. ענפים יוצרים הילה לדמותו, עולים מגבו כמו כנפי עצם. כשהוא עובר את המפתן, הם נופלים לקרקע ונסוגים לחושך.\"לשי,\" אומרת ליסקה בקול צרוד ומבועת.11:40:28 30/04/2026 65 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ72 א\"ב פוראנק\"ואני העדפתי אותך כשהיית אייל.\"הוא פולט קול שנמצא בחצי הדרך בין צחוק לאנחה.\"זהו.\" ליסקה קושרת את התחבושת האחרונה. היא מגושמת, אבל קשה לכסות פצעים כה גדולים. היא מניחה יד על כתפו השלמה של השד. \"אתה מסוגל לעמוד?\" \"עוד רגע,\" הוא אומר.היא מהנהנת ואז מעיזה להעיף מבט בפניו. תווי הפנים מאומצים, עיניו מרוחקות ומוטרדות.\"לשי,\" היא שואלת, \"מה קרה?\"תשובתו היא נהמה מסויגת ועייפה. \"חובה.\"\"חובה?\"\"ידעתי מי אני כשרק נפגשנו. את ודאי יודעת מה אני עושה.\" \"אתה שומר הדריאדה,\" עונה ליסקה בהיסוס.הוא פולט נחירה. \"שומר הוא שם אחד. סוהר הוא שם אחר. וכמו כל סוהר, אני שומר על הסדר בין האסירים. אבל שלי הם כל השדים של אורליצה, הלכודים ביער המקולל.\"\"אז הפצעים האלה...\"\"נכון שהם יפים? באדיבות הסְ טְ שִ יגוֹ ן.\"ליסקה מרימה מבט בבהלה. הסטשיגון — שדי נקמה הנולדים מנשמות שמתו בצורה טרגית. הסיפורים מתארים את מראם בצורות שונות, אבל כשהיא רואה את מצבו של הלשי היא לא רוצה כלל לדעת את האמת.\"הדריאדה,\" ממשיך הלשי בעיניים מרוחקות, \"חוצה את כל אורליצה, במקומות מסוימים היא מפרידה בין שטחיה, במקומות אחרים היא נמצאת בינה לבין ליטוון. אי־אפשר להימנע מנסיעות, ולכן יצרתי כמה דרכים רחבות שעוברות בה. התקנתי עליהן קסמי הגנה, בדיוק כפי שאני מגן על האחוזה הזאת, אבל הקסם שלי אינו עמיד בכול. לפעמים הכשפים שלי נסדקים, או נשחקים כמו אבן גיר מתחת למים. והשדים 11:40:28 30/04/2026 72 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 89אבל עיניו מרוכזות, כמעט מבוהלות. ליסקה לא מסוגלת לשכוח את העיניים האלה.הן מופיעות במחשבותיה עכשיו, שולחות אליה מבט נוקב ומאשים כשהיא מנסה לזמן את כוחותיה עוד פעם אחת. היא שומעת לאזהרותיהן ומסלקת את ידיה מהקיר. אשמה מציפה אותה. בפעם הראשונה מזה זמן רב רצתה להשתמש בקסם שלה. הוא עדיין מפתה אותה, למרות כל מה שעשתה.\"אולי דרך אחרת,\" היא אומרת, נסוגה ושולפת את הסכין מחגורתה. כשהיא עושה זאת חולף במהירות עקצוץ מבשר רעות בעורפה ושערותיה מזדקרות.מישהו מסתכל עליה.ליסקה מורידה את ידה ועומדת בלי לנוע. \"מה את עושה כאן?\" היא אומרת.אלוהים, הלוואי שאני צודקת. היא פונה, אטית ודרוכה, ואז פולטת אנחת הקלה. חתולה בצבע אפור עומדת על גב של ספה, מנופפת בזנבה הלוך ושוב. עיניה שחורות לגמרי, שחורות כפחמים, וכשהיא מחייכת, ארשת פניה אנושית מדי ומלאה שיניים אנושיות, שטוחות.מפיגה את השעמום, אומרת הלא־בדיוק־חתולה. היית מעדיפה שאצמיח עוד פטריות?היא לא פותחת את פיה כדי לדבר, אבל קולה מהדהד בבירור בראשה של ליסקה. מעושן ונשי, מתפצח כעצי בעירה. ליסקה מעולם לא שמעה משפט ארוך כל כך מפי סקשט. הם בדרך כלל מתקשרים בקריאות קצרות, מלאות רוגז, אבלזאת — יאגה — מנפחת את עצמה בתבונה חריגה. מה? אף פעם לא שמעת חתולה מדברת?ליסקה מחייכת בהיסוס. \"הפתעת אותי, זה הכול. חשבתי שאת כלב הציד אדום העיניים.\" היא לא ראתה את הכלב מאז הלילה שבו הלשי נפצע, אבל היא בכל זאת חוששת ממנו.11:40:29 30/04/2026 89 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

כשהאפלה עמדה מלכת 73האלה... הם מריחים קסם כפי שכלב ציד מריח דם. הם יודעים מתי קסם נשבר, ולפעמים הם מצליחים לחדור.\"היא נזכרת פתאום בכלב הציד אדום העיניים. היא שוקלת לספר ללשי שראתה אותו שוב, שקסמי ההגנה על האחוזה ודאי נשברו גם הם. אבל משהו עוצר בעדה. אולי פזיזות, אולי זהירות. כלב הציד עדיין לא פגע בה, ובפעם הקודמת שסיפרה עליו ללשי זה לא עזר לה בדבר.\"חשבתי שאתה שולט ביער,\" היא מעירה במקום זאת.\"ביער, כן,\" אומר הלשי. \"אבל השדים לכודים בו, והם רוצים בראש ובראשונה להיחלץ ממנו. היום היתה שיירה של סוחרים שעברה ביער, הם הובילו תבלינים אקזוטיים לליטוון מנמל אורליצה. הסטשיגון הזה —\" הוא הצביע על גבו, \"ודאי גילה סדק בקסם שלי לפני שבועות, ודאי חיכה לרגע הנכון. לפעמים קל להיפטר מהם, אבל זה היה חזק, חזק מספיק כדי להסוות את עצמו כבן אדם. הוא העמיד פנים שהוא אחד מהסוחרים ותקף אותי כשלא עמדתי על המשמר. למרות זאת, ברגע שהתגלה, היה קל להרוג אותו. האנשים האלה יחזרו הביתה עם כמה חבורות וסיפור שאיש לא יאמין לו, זה הכול.\"ליסקה מביטה הצדה מופתעת ומעט מרוככת למשמע הגילוי. הלשי סיכן את עצמו כדי להציל חיי אדם, וברור שזאת לא הפעם הראשונה. הוא כינה זאת חובה. האם היא יכולה להאשים אותו באמת ובתמים באטימות אם הקדיש שנים אינספור למלחמה במפלצות?לצדה הלשי נאנק ומתחיל להתאמץ לקום. ליסקה מחליקה את זרועה מתחת לזרועו במהירות ומציעה לו תמיכה. כשאצבעותיה נוגעות בעורו הוא נרתע, ושפתיו מתעקלות ברגש שהיא לא מצליחה לפענח.\"זה בסדר?\" שואלת ליסקה חרישית.ארשת פניו נסגרת, הופכת להיות קרה ונחושה. \"עזרי לי רק להגיע לחדרי.\"11:40:28 30/04/2026 73 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ80 א\"ב פוראנק\"מה קרה, שועלונת?\" שואל השד בצחוק. \"את נראית כאילו בלעת ציפור והיא מנסה לעוף מתוכך.\"\"אתה לא מרגיש שזה לא בסדר?\" פולטת ליסקה. \"אתה משנה דברים שלא אמורים להשתנות, מפר את חוקי הטבע?\"\"מפר אותם?\" השד צוחק קלות. \"שועלונת יקרה שלי, אני בסך הכול מנחה אותם. אני יכול להשפיע רק על הנשמות המאפשרות זאת. אני רק נותן להן הוראה, והן יצייתו, או שלא, בכל דרך שמתאימה להן.\"\"השפה שדיברת קודם...\"\"שפת האלים, שפתם של השבטים הראשונים. אורליקנית וליטוונית גם יחד התפתחו ממנה.\"השבטים הראשונים — זה לא סיפור. בכפר לא נלמדה הרבה היסטוריה, אבל היה דבר אחד שכל הילדים למדו. בואו של המלך הראשון לאורליצה ומאמציו לאחד את כל שבטיה הפגאנים. המשימה לא היתה קלה. הם סגדו לאלים שונים ולעתים קרובות התקוטטו בינם לבין עצמם. הסכסוכים ביניהם פחתו בסופו של דבר, אחרי שהמלך המיר את דתם לאמונה האחת והכנסייה התבססה באורליצה. במשך השנים התערבבו מסורות פגאניות וקדושות זו בזו, אלים זוטרים קיבלו שמות של קדושים וטקסים פגאניים השתלבו בימים הקדושים של הכנסייה. סרטים אדומים, מקלעות קש, מנחות לרוחות — אלה שרידים של עברה הפגאני של אורליצה. כך גם הקסם.הלשי מזהה את ההבנה בפניה של ליסקה. \"מקור השם במונח 'האלים העתיקים',\" הוא מסביר, \"זה שם נוסף לשדים הקדמונים שלהם סגדו הפגאנים. אומרים שהשדים האלה לימדו את בני האדם להשתמש בקסם. האם הדבר נכון? זה לא ידוע, אבל שפתם עדיין מועילה במיוחד לניסוח של כשפים.\"ליסקה מלקקת את שפתיה מתוך חשש וסקרנות גוברת גם יחד. \"ואתה יכול לשלוט... בכל דבר שהוא?\"הוא מתנודד בכיסא בעצלתיים ומשעין את ידיו מאחורי 11:40:28 30/04/2026 80 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ88 א\"ב פוראנקלפניה ומרים מבט. \"זה רק אתגר. כולנו מקבלים עול כלשהו בחיים. אלוהים פשוט נתן לך עול כבד יותר, כי הוא מאמין שאת חזקה מספיק לשאתו. הקסם שלך הוא מבחן ואת חייבת להתנגד לו בכל מחיר.\"\"אני יודעת,\" היא לוחשת. מאמא תמיד חוזרת על כך, והתזכורות רק התרבו אחרי מותו של טטה. היזהרי, ליסקה. אל תסתבכי בצרות, ליסקה. היא לא מתווכחת — בידיה הקסם גרם רק הרס. אבל לפעמים היא מייחלת להסבר הגיוני יותר, סיבה מחושבת שאיננה מבוססת על פחד ותו לא.\"את תוהה מדוע,\" מעיר האב פבל. \"שמעי, ליסקה. הקסם נוגד את חוקי הטבע, הוא משנה דברים שלא אמורים להשתנות.\" הוא שותק לרגע, כאילו הוא שוקל כמה עליו לספר לה. \"הוא נעשה באמצעות קריאה לרוחות, ומעשה מכוון כזה הוא מעשה כשפים. הכנסייה אוסרת עליו, כי הרוחות הלהוטות ביותר לשמוע תמיד פועלות מטעמו של השטן. הדבר מסוכן במיוחד לבנות כמוך.\"היא מקשיבה בריכוז, בעיניים פקוחות לרווחה. \"למה?\"\"כי נשים פגיעות יותר לפיתויי האופל.\" היא זוכרת שאמר דבר מה דומה פעם בדרשה. חוה והתפוח, החטא הקדמון. \"אפילו בימי המלכים, עוד בטרם הבינו בני האדם את הרוע במעשי הכשפים, רוב העוסקים בקסם היו גברים. אנחנו מניחים שהנשים היו בעלות כוח רצון חלש מדי והשדים השחיתו בקלות את מידותיהן. הן השתגעו.\" ליסקה חושבת על הסיפורים של טטה. על באבא יאגה והבקתה בעלת כרעי התרנגולת, איך אכלה ילדים או גנבה לבבות. אולי יש גרעין של אמת בכל הסיפורים האלה. בטנה מתהפכת כשהיא חושבת כך. \"זאת אומרת שגם אני מרושעת?\"\"לא, לא.\" הוא מניח יד על כתפה. \"את ילדה טובה ואת יודעת להתרחק מהקסם שלך. אם הוא יפתה אותך אי־פעם, ליסקה, בואי אלי. אני כאן כדי לעזור לך.\" ארשת פניו חביבה, 11:40:29 30/04/2026 88 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

74 א\"ב פוראנק*הלשי לא מרשה לליסקה להיכנס לחדריו — הוא פותח את הדלת הנעולה בהנף ידו ונכנס בצליעה. כשהוא מנסה לסגור את הדלת בפניה של ליסקה היא תוקעת כף רגל ליד המשקוף.הלשי מביט בה בזעף.\"אל תנעל את הדלת,\" היא אומרת.הוא מרים גבה בספקנות.\"אם תתמוטט שוב —\"\"לא אתמוטט.\"\"אבל אם —\"\"לא אתמוטט.\" הוא מתחיל לסגור את הדלת. \"לילה טוב, שועלונת.\"נשמעת נקישה וליסקה נשארת לבדה.היא פוכרת ידיים ואז מרימה אותן בייאוש. למה היא דואגת? הוא שד. הוא יכול לדאוג לעצמו אם הוא רוצה להיות עקשן כזה. היא ניגשת בזעף לחדרה ועוצרת בפתח כשהיא מבחינה שהיא עדיין דביקה משרף־דם. תשישות אופפת אותה ולצדה געגועים הביתה שעוצמתם עזה כשל רעל. פתאום היא מתגעגעת לוודאות היציבה של החיים בסטודווה, לקרקור התרנגולים בבוקר ולריח עשבי המרפא של מאמא.מאמא. ליסקה השאירה מכתב שהסביר את כוונותיה לפני שברחה מהכפר, אבל היא יודעת שאמה בכל זאת תרתח מזעם. דוברווה רדוסט מעולם לא הסכינה עם סרבנות, וליסקה הרסה לא רק את חייה המסודרים, אלא גם את תוכניותיה המסודרות לעתיד של בתה.זיכרון זוקף את ראשו. מבטה הנעוץ של מאמא, חד כדוקרני קרח, והאובך הכחול של הערב מתגנב מתחת לתריסים מוגפים היטב.\"בשביל מה זה?\" שואלת ליסקה כשמאמא מחליקה כמה מטבעות על שולחן האוכל.11:40:28 30/04/2026 74 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 79\"איך אתה עושה את זה?\" השאלה חומקת מפיה לפני שהיא מספיקה להתאפק והיא מתחרטת עליה מיד.השד מחייך ומנקה את הכף בליקוק. \"מה? בחורה טובה וצדיקה כמוך סקרנית פתאום לגבי כישוף?\" הוא מנופף מולה בכף. \"אמרתי לך. קסם הוא אמנות המניפולציה על נשמות.\"\"אבל זאת דייסה,\" היא אומרת בבלבול. \"איך יכולה להיות לה נשמה?\"זווית פיו מתרוממת. \"אנחנו צ'רובניק, שועלונת לא ערמומונת. אנחנו יכולים להגיע מעבר לעולם בני התמותה אל ממלכת הרוחות. עבורנו לכל דבר יש נשמה. אם אני נוגע בחפץ, הוא סופג חלק מהקסם שלי ומפתח נשמה זערורית משל עצמו. קחי לדוגמה את הכף הזאת. אחרי שהחזקתי אותה, יש בתוכה חלק קטנטן לאין שיעור וזמני של הקסם שלי. אני יכול לבקש ממנה להיעלם —\" הכף נמוגה בן רגע, \"או להופיע מחדש.\" הוא מחזיק בה שוב, אור ירוק מסתחרר סביב ידו.לבה של ליסקה קופץ בה בחרדה. \"זאת אומרת שהיא... חיה?\"הוא מסובב את הכף על אגודלו. \"לא. אם אלך ואחזור, הבזק החיים הקטן הזה ייעלם. אבל אם אשתמש בה מדי יום ביומו, אקדיש לה תשומת לב מיוחדת... בסופו של דבר היא עשויה לפתח מודעות קטנה משל עצמה.\"היא חושבת על הבית שמתחת ליז'מבינה, שיש בו אבק לא רגיל ודלתות נעלמות ונרות הנדלקים מעצמם. \"כמו בית האחוזה?\"\"בדיוק כמו בית האחוזה,\" הוא עונה.היא סופקת כפיים בדאגה. האב פבל צדק — הקסם באמת לא טבעי. לא טבעי, אבל כה מפתה. הוא מושך אותה כעש אל להבה, והיא יכולה רק להודות לאלוהים שהצליחה בדרך כלשהי לנעול את הקסם שלה, אחרת אולי לא היתה מסוגלת להתנגד למשיכה.11:40:28 30/04/2026 79 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 87היא תקיפה הרבה יותר משהיתה בחדר העבודה של הלשי. היא נדחקת מעבר לגלי חרדה, מתעלמת מכובד משקלם המייסר של זיכרונות שכאילו מצטברים סביבה.היא לא מצליחה להגיע אליו. ליסקה נרתעת, חושקת שיניים ומנסה שוב, ופעם נוספת, אבל הקסם שלה ממשיך להסתתר בעיקשות, והוא לא יותר ממשקולת המעיקה עליה בתחתית החזה. היא מתנשפת בתסכול, משעינה את מצחה על הקיר. בתוך תודעתה מתחילים להישמע קולות מזהירים המזכירים לה שהשימוש בקסם אסור, תמיד אסור, אסור להחריד.ביניהם יש זיכרון, יום מהביל באוגוסט. כמה שבועות חלפו מאז בואו של האב פבל לסטודווה והוא לקח על עצמו ללמד את ילדי הכפר מדי יום ראשון את עיקרי הנצרות. הוא חדש וצעיר, וליסקה מצאה את עצמה מבקשת הנחיה מצדו אחרי ששאר הילדים הלכו הביתה.\"כן, ליסקה רדוסט?\" הוא שואל כשהוא מוצא אותה ממתינה בכנסייה. \"אני יכול לעזור לך בדבר מה?\"היא מהססת. \"רציתי לדעת אם... למה...\" איך לשאול את השאלה שלה בלי לחשוף את סודה? \"למה חלק מאיתנו... שונים.\"\"הקסם קורא לך,\" הוא אומר. למראה ארשת פניה הנבעתת של ליסקה הוא מושיט יד מרגיעה. \"אמך באה לדבר איתי אתמול. היא סיפרה לי על קשייך.\"\"אה.\" ליסקה מסבה מבט ולחייה בוערות. היא לא יודעת מדוע היא מתביישת שמישהו יודע, אבל זה מה שהיא מרגישה. מצד שני היא שמחה — שמחה שהכומר החדש לא גינה אותה מיידית.\"אבי,\" היא שואלת. \"אתה חושב שאלוהים שונא אותי?\"חיוכו טוב לב, נבוך מעט. \"מה פתאום את חושבת כך?\"\"כי... אחרת למה אלוהים ברא אותי מקוללת כך?\"עיניו מתרככות. \"זאת לא קללה, קטנטונת.\" הוא כורע ברך 11:40:29 30/04/2026 87 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 75אמה נשענת לאחור. \"מחר בבוקר שימי אוכף על סְ טָ רָ ה ורכבי אל גוויאזדנו. רָ דוֹ סְ וָ וב, בן הדוד שלי — את זוכרת אותו, כן? גיסתה של אחותו משרתת בביתה של משפחה עשירה, והם מחפשים כובסת חדשה. הצלחתי להשיג לך את העבודה.\"\"כובסת?\" ליסקה לא צריכה להיות מופתעת. היא ציפתה לשיחה הזאת מאז הפעם ששמעה מהצד את מאמא והאב פבל. אבל גם הציפייה לסטירה לא מעמעמת את הכאב, וליסקה מרגישה את המילים כמו מכה ממשית.\"כן, כובסת,\" אומרת מאמא בתוקף. אצבעותיה משולבות, כל מפרק לבן כאילו הוא מכוסה שכבת כפור. \"רדוסווב לא יודע על היכולות שלך, כמובן, תהיי חייבת להיזהר מאוד.\"\"אני יודעת,\" אומרת ליסקה קלושות. מתחת לשולחן ציפורניה חופרות סהרונים ארגמניים בכפות ידיה.היא לא ראתה את העיר פעמים רבות, אבל בפעמים המעטות שהיתה שם היא הפחידה אותה. דירות צפופות ורחובות מסריחים ושאון תמידי של עובדים טרודים. ליסקה לא יכולה לתאר את עצמה ביניהם, מפרקיה משופשפים ועיניה עייפות, משתכרת פרוטות. היא תהיה חייבת לחיות בדריכות תמידית, להתפלל שהקסם שלה לא יגרום לטרגדיה נוספת. והיא תהיה לבדה, בודדה לחלוטין.לכן היא מתכננת את התוכנית שלה. היא מחכה שהכפריים יהיו עסוקים בחגיגות הפרועות של ליל קופווה ומתחמקת מבלי שיבחינו בה. ועכשיו היא כאן, מכינה ארוחות לשד יער ומנסה לשמור על חייה, ומתברר שגם על חייו.שנה היא מחיר ראוי, מזכירה ליסקה לעצמה והולכת לחדר האמבטיה כדי לקרצף מעליה את דמו של הלשי.11:40:28 30/04/2026 75 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ78 א\"ב פוראנקממנה חנינה. הוא לא נאה כמו שחלק מגברי הכפר נאים. קווים נוקשים ולסתות רבועות, ידיים מיובלות ושפמים המצטמחים בגאווה. לעומתם הלשי נראה שמימי, מרוחק — הבל פה מתערפל בבוקר קר, ירח באור בין ערביים ערפילי. פניו צרות, שערו בהיר כבהט, עיניו נוצצות וירוקות במידה מרושעת. יופיו בוגדני, יופי של רוסווקה — מכשף ומרמה ויכול להוביל רק לטרגדיה.ליסקה נדה בראשה ומשפילה מבט אל אצבעותיה הלפותות סביב ספל תה. כאשר הלשי ממשיך בשתיקתו היא מכריחה את עצמה להרים שוב מבט, הפעם בענייניות, ולבחון אותו בעיניים של מרפאה. הוא נראה טוב בהרבה משנראה אמש. הוא עדיין מחזיק את עצמו בנוקשות, בזהירות, תחבושות גלויות מתחת לחולצתו הרפויה, אבל הוא התאושש מהר מכפי שציפתה.\"איך אתה מרגיש?\" שואלת ליסקה בהפרה של השתיקה המתוחה.עיניו מתרחבות מעט, כאילו השאלה מפתיעה. \"בסדר.\" התשובה נבוכה, נעדרת היהירות הרגילה.\"יש... משהו שאני יכולה לעזור בו?\"הוא מביט מטה, למקום שבו השאירה את קערות הדייסה. \"אחת מאלה שלי?\"ליסקה מהנהנת בביישנות ודוחפת קערה לעברו.הוא מביט בה בריכוז, כאילו זאת הפעם הראשונה מזה מאה שנים שראה דייסה, והוא לא זוכר בדיוק איך היא אמורה להיראות. ואז הוא נוגע בקערה וממלמל משהו בלחש, מילה אחת בשפה משונה ומתנגנת. בהבזק ירוק, הדייסה מפסיקה להעלות אדים. הוא לוקח כף ומתחיל לאכול.ליסקה מטה את ראשה הצדה, מופתעת שהשתמש בקסם למעשה כה יום־יומי. בעל כורחה היא מקנאה. כוחותיה תמיד היו מפלצת החורגת משליטתה, ואילו הלשי מושל בקסמיו בדיוק מדוקדק, כמו מינון של תרופה הנמדד בטיפות.11:40:28 30/04/2026 78 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ86 א\"ב פוראנקמכושף, זה ברור... אולי היא תציע לו את הדבר היחידי שמשותף לשניהם — קסם?עצם המחשבה על כך גורמת למעיה להתכווץ בחשש. מצד שני, היא חושבת לעצמה, אם היא מתכוונת לנסות להשתמש שוב בקסם, עדיף שהדבר יקרה עכשיו. אין אף אחד בסביבה שיוכל להיפגע אם משהו ישתבש.ואין גם לשי שיביט בזעף מעבר לכתפה. השד לא נמצא באחוזה — היא ראתה אותו עוזב בשעה מוקדמת יותר, חגור בחרבו והולך בעקבות עש זקיף לבן. אולי כדי להילחם בשד, אולי כדי לבדוק את קסמי ההגנה שלו, הוא לא טורח אף פעם לעדכן אותה. מה שחשוב הוא שכרגע ליסקה לבדה, והוא לא יכול עצור בעדה.היא מזנקת לפעולה, חוטפת סכין קטנה מהדלפק — היא פיתחה הרגל של נשיאת סכין כזאת בכל רגע — ותוחבת אותו לסינר שלה. היא ניגשת לחלק האחורי של בית האחוזה, למקום שלא סביר שהלשי יבקר בו. חדר ההסבה הישן.החדר מעוצב בסגנון ימי הביניים, עם פמוטי קיר מוזהבים בצורת ברבורים ורהיטי עץ הובנה מרופדים בדי ספיר. פרוות דוב שחורה מונחת בפה נוהם לפני האח ושטיחי קיר דהויים מתארים אגדות מפורסמות. הדרקון מתחת לטירת אניולוב, ההר הגבישי שקלנה גורה נישא מעל הרים אפופי אובך, נשר לבן מופיע לפני מלך אורליצה הראשון, מבהיק כשלג על רקע השקיעה.ליסקה מגלגלת את כתפיה ומתמקמת בין שניים משטיחי הקיר, לוחצת את ידיה לקיר. מתחת לאצבעותיה לוחות העץ חרוצים וחמימים במידה מפתיעה, והיא כמעט יכולה לדמיין שהם מתנפחים עם נשימותיו של בית האחוזה.היא עוצמת עיניים ומעמיקה לתוך עצמה, מנסה לזמן את הקסם שלה כפי שהיתה עושה כשתקשרה עם בעלי חיים. הפעם 11:40:29 30/04/2026 86 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

768רוחות ביתשהו משובש במטבח. מזה הדבר הראשון שבו מבחינה ליסקה מבעד לעיניים כבדות משינה כשהיא נכנסת לחדר האפלולי לקול הגשם הנחלש. העולם מחוץ לחלון נטול צבע, הצמרות חלקלקות ונוטפות. שנתה נדדה בשל מתקפת דאגות וסופת רעמים אלימה לא פחות מהן, ולכן חולפת דקה לפני שהיא מבחינה שמשהו אינו במקומו.לא מאוד לא במקומו, רק שונה מעט, מספיק כדי להעלות בליסקה את התהייה אם היא יוצאת מדעתה. לא, היא יכולה להישבע. הכוסות על המדפים מסודרות אחרת וכלי הפורצלן היקרים והעתיקים של האחוזה עברו לעמוד במרווחים מושלמים במידה מטרידה. העשבים שליסקה זרקה לכל עבר בפניקה של אמש אסופים ותלויים בצרורות מסודרים מקורות הגג.הצלחת שהשאירה על הרצפה עם מאפה דק ריקה עכשיו. כשהיא מתכופפת להרים אותה, משהו ממצמץ אליה מבין צללי התנור.עיניים קטנות כחרוזים, שחורות כפחם, ושורת שיניים שטוחות הנחשפות בציפייה.11:40:28 30/04/2026 76 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 77סקשט. אם כן, בכל זאת יש כזה. ליסקה מזדקפת ומתרחקת במהירות כדי שלא תעורר את חמתה של הרוח הקטנה אם תביט בה במבט ישיר מדי. היצורים הללו טובי לב אך הפכפכים, וסקשט שאינו מרוצה יכול להיות גרוע יותר מרוח רעה.למרות חששותיה, היא מחייכת קלות. \"תודה,\" היא קוראת ומניחה את הצלחת הריקה. היא לא מסתובבת — היא מרגישה שהרוח מביטה בה ולא רוצה להפחיד אותה.משהו בימים של סערות גורם תחושה שהזמן כאילו מאט. ליסקה נעה בישנוניות במטבח, מכינה ארוחת בוקר פשוטה של דייסה ותה צמחים, וטיפות הגשם נוקשות במקצב מימי על זגוגיות החלונות. כשהיא מתכוונת לקחת את הארוחה לחדרו של הלשי השד נכנס למטבח, מרכין את ראשו כדי שקרניו לא ייתקלו בקורות התקרה הנמוכות.המחשבה הראשונה שלה היא, אה, אז הוא בכל זאת לא התמוטט.השנייה היא, שאלוהים ירחם.הלשי לא חובש את המסכה שלו. ליסקה איננה מעיזה לשאול מדוע, אין לה די אנרגיה כדי לנסות לפענח את המניעים של השד. אבל כשהיא רואה את פניו האנושיים באור יום, בלי האדרנלין השוצף בעורקיה, בלי לחשוש שהוא נוטה למות, היא חווה משהו חדש.ליסקה יודעת מעט מאוד על גברים. מארישנקה היא שהיתה מתפעלת מבנים ונהנית מתשומת לבם, ואילו ליסקה היתה עסוקה בניסיונות להסתיר את הקסם שלה. נישואים הם שלב בלתי נמנע בחייהן של בנות כפר, אבל ליסקה תמיד התעלמה ממנו. היא הניחה שיגיע כמו המוות, ברגע שיהיה בלתי צפוי יותר מכול ויעצור את חייה במהלכם. כל עוד תינשא לבן סטודווה ותישאר בכפר מולדתה, לא היתה חשיבות רבה לפרטים מבחינתה.ולכן היא יודעת מעט על גברים ומנסה גם לא להקדיש להם תשומת לב. אבל יש משהו בלשי שגורר את עיניה אליו, מונע 11:40:28 30/04/2026 77 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 85שצומחות על כל צדי התנור. כשהיא מניחה את המזלג, היא מעיפה מבט לפינה, משם מביטות בה מבין הצללים זוג עיניים שחורות כפחם, מלאות סיפוק מבודח.\"זה היה הכרחי?\" מתאוננת ליסקה ומחווה על הסכו\"ם ההרוס. \"את רוח. את אפילו לא צריכה לאכול.\"פטרייה נוספת צצה על הכיריים באזהרה. ליסקה מרימה ידיים בכניעה. \"בסדר, בסדר, אני מתנצלת. לא אשכח שוב.\"הסקשט לא זזה ולא מדברת, אבל שתיקתה מצליחה בדרך כלשהי להשרות תחושה בו־זמנית שהיא נעלבת בתכלית וזחוחה במובהק.בימים הקודמים ליסקה ראתה את רוח הבית רק פעם אחת. בניגוד לרוח הבית בסטודווה, הרוח הזאת לובשת צורה נשית, של בבצ'ה זקנה וקמוטה בגודל כף ידה של ליסקה בערך. היא שחורת עיניים, מדיפה ריח של פיח ונוטה להיעלם אם מביטים בה ישירות. ליסקה קוראת לה יאגה, על פי המכשפה מהאגדות, ומתברר שהשם הולם באופן מופרז, בהתחשב באסונות שהיא חוללה כנקמה על מנחה שנשכחה.\"מגוחכת,\" ממלמלת ליסקה. למרות מיטב מאמציה, רוב המזלגות נשארו עקומים במקצת, גם אם היא לא חושבת שהלשי יבחין בכך. היא הופכת אחד מהם ותוהה. מנחות באמת חשובות כל כך לרוחות?\"יש משהו שאני יכולה לתת לך?\" ליסקה מטה את ראשה לתקרה ודבריה פונים לכלל בית האחוזה. מאז הפעם שהלשי איים עליו, הבית שמתחת ליז'מבינה עושה רושם... מופנם, מכונס. אמש הוא אפילו לא הדליק את הנרות בחדרה, היא נאלצה לעשות זאת במו ידיה. למרות כל זאת, דלת חצות היתה במחשבותיה, וכיוון ששום כמות של תחינות לא שכנעה את בית האחוזה להמרות שוב את פיו של הלשי, אולי היא תוכל להציע לו דווקא עסקה.אבל מה אפשר לתת לבית אחוזה? ודאי לא לחם. המבנה 11:40:28 30/04/2026 85 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

768רוחות ביתשהו משובש במטבח. מזה הדבר הראשון שבו מבחינה ליסקה מבעד לעיניים כבדות משינה כשהיא נכנסת לחדר האפלולי לקול הגשם הנחלש. העולם מחוץ לחלון נטול צבע, הצמרות חלקלקות ונוטפות. שנתה נדדה בשל מתקפת דאגות וסופת רעמים אלימה לא פחות מהן, ולכן חולפת דקה לפני שהיא מבחינה שמשהו אינו במקומו.לא מאוד לא במקומו, רק שונה מעט, מספיק כדי להעלות בליסקה את התהייה אם היא יוצאת מדעתה. לא, היא יכולה להישבע. הכוסות על המדפים מסודרות אחרת וכלי הפורצלן היקרים והעתיקים של האחוזה עברו לעמוד במרווחים מושלמים במידה מטרידה. העשבים שליסקה זרקה לכל עבר בפניקה של אמש אסופים ותלויים בצרורות מסודרים מקורות הגג.הצלחת שהשאירה על הרצפה עם מאפה דק ריקה עכשיו. כשהיא מתכופפת להרים אותה, משהו ממצמץ אליה מבין צללי התנור.עיניים קטנות כחרוזים, שחורות כפחם, ושורת שיניים שטוחות הנחשפות בציפייה.11:40:28 30/04/2026 76 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 77סקשט. אם כן, בכל זאת יש כזה. ליסקה מזדקפת ומתרחקת במהירות כדי שלא תעורר את חמתה של הרוח הקטנה אם תביט בה במבט ישיר מדי. היצורים הללו טובי לב אך הפכפכים, וסקשט שאינו מרוצה יכול להיות גרוע יותר מרוח רעה.למרות חששותיה, היא מחייכת קלות. \"תודה,\" היא קוראת ומניחה את הצלחת הריקה. היא לא מסתובבת — היא מרגישה שהרוח מביטה בה ולא רוצה להפחיד אותה.משהו בימים של סערות גורם תחושה שהזמן כאילו מאט. ליסקה נעה בישנוניות במטבח, מכינה ארוחת בוקר פשוטה של דייסה ותה צמחים, וטיפות הגשם נוקשות במקצב מימי על זגוגיות החלונות. כשהיא מתכוונת לקחת את הארוחה לחדרו של הלשי השד נכנס למטבח, מרכין את ראשו כדי שקרניו לא ייתקלו בקורות התקרה הנמוכות.המחשבה הראשונה שלה היא, אה, אז הוא בכל זאת לא התמוטט.השנייה היא, שאלוהים ירחם.הלשי לא חובש את המסכה שלו. ליסקה איננה מעיזה לשאול מדוע, אין לה די אנרגיה כדי לנסות לפענח את המניעים של השד. אבל כשהיא רואה את פניו האנושיים באור יום, בלי האדרנלין השוצף בעורקיה, בלי לחשוש שהוא נוטה למות, היא חווה משהו חדש.ליסקה יודעת מעט מאוד על גברים. מארישנקה היא שהיתה מתפעלת מבנים ונהנית מתשומת לבם, ואילו ליסקה היתה עסוקה בניסיונות להסתיר את הקסם שלה. נישואים הם שלב בלתי נמנע בחייהן של בנות כפר, אבל ליסקה תמיד התעלמה ממנו. היא הניחה שיגיע כמו המוות, ברגע שיהיה בלתי צפוי יותר מכול ויעצור את חייה במהלכם. כל עוד תינשא לבן סטודווה ותישאר בכפר מולדתה, לא היתה חשיבות רבה לפרטים מבחינתה.ולכן היא יודעת מעט על גברים ומנסה גם לא להקדיש להם תשומת לב. אבל יש משהו בלשי שגורר את עיניה אליו, מונע 11:40:28 30/04/2026 77 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ84 א\"ב פוראנקלי יותר מאשר החיים.\" הוא מזדקף ומושך את דשי בגדו. \"מספיק עם השאלות. אני לא שואל אותך על העבר שלך, ואני מזהיר אותך לא לחטט בזה שלי.\" המילים האחרונות רוויות באיום. הפעם, כשהלשי מסתובב לעבר בית האחוזה, היא לא עוצרת אותו.היא ניגשת לבחון את הגן החדש שלה, אבל הפליאה התעמעמה. כשהיא קוטפת תות ונוגסת בו, המיץ כמעט מחליא במתיקותו, והיא תוהה בעל כורחה אם מתנתו של הלשי מיועדת להסיח את דעתה. אם הוא חושב שהצבע והניחוח יסיטו את מחשבותיה מהתעלומה האופפת את בית האחוזה כמו סערה מתקרבת.כמה ימים לאחר מכן עולה בליסקה רעיון.היא במטבח, הווילונות סגורים על החלון כדי לעצור את אור השמש העז. הוא חודר אפילו בין הצמרות העבותות ביותר, והצמחים נובלים תחת השפעתו המכריזה שהקיץ הגיע במלוא תפארתו. שדות זהובים וימים מתמשכים וזמזום חדגוני עז של חרקים.ליסקה לא מחבבת במיוחד את הקיץ. בסטודווה הוא היה העונה לצרירת חציר הכרוכה בסכנות של מכות חום בחצות היום הלוהט. כמרפאות, ידיהן של מאמא ושל ליסקה היו מלאות, עצביהן מרוטים והוויכוחים תכופים. וככל שגברה האומללות גברו האמונות הטפלות, והכפריים מיהרו להאשים שדים בכל ביש מזל, גדול או קטן. האב פבל היה מפשיל את שרווליו, שולף תנ\"ך ומים קדושים ומגרש שדים מכל דבר, מהבקר דרך הבתים ועד לכפריים — אם היו אחוזי דיבוקואם לאו.לא עוזר שליסקה העבירה את שלושים הדקות האחרונות במאמצים להחזיר מזלג לצורתו המקורית — האחרון מבין כמה שמצאה מעוקמים להחריד בבוקר הזה, עם פטריות לבנות כיפה 11:40:28 30/04/2026 84 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

כשהאפלה עמדה מלכת 75אמה נשענת לאחור. \"מחר בבוקר שימי אוכף על סְ טָ רָ ה ורכבי אל גוויאזדנו. רָ דוֹ סְ וָ וב, בן הדוד שלי — את זוכרת אותו, כן? גיסתה של אחותו משרתת בביתה של משפחה עשירה, והם מחפשים כובסת חדשה. הצלחתי להשיג לך את העבודה.\"\"כובסת?\" ליסקה לא צריכה להיות מופתעת. היא ציפתה לשיחה הזאת מאז הפעם ששמעה מהצד את מאמא והאב פבל. אבל גם הציפייה לסטירה לא מעמעמת את הכאב, וליסקה מרגישה את המילים כמו מכה ממשית.\"כן, כובסת,\" אומרת מאמא בתוקף. אצבעותיה משולבות, כל מפרק לבן כאילו הוא מכוסה שכבת כפור. \"רדוסווב לא יודע על היכולות שלך, כמובן, תהיי חייבת להיזהר מאוד.\"\"אני יודעת,\" אומרת ליסקה קלושות. מתחת לשולחן ציפורניה חופרות סהרונים ארגמניים בכפות ידיה.היא לא ראתה את העיר פעמים רבות, אבל בפעמים המעטות שהיתה שם היא הפחידה אותה. דירות צפופות ורחובות מסריחים ושאון תמידי של עובדים טרודים. ליסקה לא יכולה לתאר את עצמה ביניהם, מפרקיה משופשפים ועיניה עייפות, משתכרת פרוטות. היא תהיה חייבת לחיות בדריכות תמידית, להתפלל שהקסם שלה לא יגרום לטרגדיה נוספת. והיא תהיה לבדה, בודדה לחלוטין.לכן היא מתכננת את התוכנית שלה. היא מחכה שהכפריים יהיו עסוקים בחגיגות הפרועות של ליל קופווה ומתחמקת מבלי שיבחינו בה. ועכשיו היא כאן, מכינה ארוחות לשד יער ומנסה לשמור על חייה, ומתברר שגם על חייו.שנה היא מחיר ראוי, מזכירה ליסקה לעצמה והולכת לחדר האמבטיה כדי לקרצף מעליה את דמו של הלשי.11:40:28 30/04/2026 75 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ78 א\"ב פוראנקממנה חנינה. הוא לא נאה כמו שחלק מגברי הכפר נאים. קווים נוקשים ולסתות רבועות, ידיים מיובלות ושפמים המצטמחים בגאווה. לעומתם הלשי נראה שמימי, מרוחק — הבל פה מתערפל בבוקר קר, ירח באור בין ערביים ערפילי. פניו צרות, שערו בהיר כבהט, עיניו נוצצות וירוקות במידה מרושעת. יופיו בוגדני, יופי של רוסווקה — מכשף ומרמה ויכול להוביל רק לטרגדיה.ליסקה נדה בראשה ומשפילה מבט אל אצבעותיה הלפותות סביב ספל תה. כאשר הלשי ממשיך בשתיקתו היא מכריחה את עצמה להרים שוב מבט, הפעם בענייניות, ולבחון אותו בעיניים של מרפאה. הוא נראה טוב בהרבה משנראה אמש. הוא עדיין מחזיק את עצמו בנוקשות, בזהירות, תחבושות גלויות מתחת לחולצתו הרפויה, אבל הוא התאושש מהר מכפי שציפתה.\"איך אתה מרגיש?\" שואלת ליסקה בהפרה של השתיקה המתוחה.עיניו מתרחבות מעט, כאילו השאלה מפתיעה. \"בסדר.\" התשובה נבוכה, נעדרת היהירות הרגילה.\"יש... משהו שאני יכולה לעזור בו?\"הוא מביט מטה, למקום שבו השאירה את קערות הדייסה. \"אחת מאלה שלי?\"ליסקה מהנהנת בביישנות ודוחפת קערה לעברו.הוא מביט בה בריכוז, כאילו זאת הפעם הראשונה מזה מאה שנים שראה דייסה, והוא לא זוכר בדיוק איך היא אמורה להיראות. ואז הוא נוגע בקערה וממלמל משהו בלחש, מילה אחת בשפה משונה ומתנגנת. בהבזק ירוק, הדייסה מפסיקה להעלות אדים. הוא לוקח כף ומתחיל לאכול.ליסקה מטה את ראשה הצדה, מופתעת שהשתמש בקסם למעשה כה יום־יומי. בעל כורחה היא מקנאה. כוחותיה תמיד היו מפלצת החורגת משליטתה, ואילו הלשי מושל בקסמיו בדיוק מדוקדק, כמו מינון של תרופה הנמדד בטיפות.11:40:28 30/04/2026 78 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 83\"זה מקסים, באמת ובתמים.\" היא מסתובבת שוב, כמעט מקפצת, האדמה מתחת לרגליה עדיין רטובה וגמישה מגשם. \"וגם — אוי! אלה עצי תפוח? אבל איך יכול להיות שכבר יש פירות? זאת לא העונה.\"\"זאת העונה כשאני אומר שהגיעה.\" הוא זוקר את סנטרו בזחיחות. \"זה כוחו של שד יער, שועלונת לא ערמומונת.\"\"אז למה לא עשית את זה לפני כן?\" שואלת ליסקה ועומדת במקומה. \"למה נתת לו להגיע למצב כזה?\"הוא מושך כתפיים. \"לא אכפת לי. מה שחשוב לי הוא תשלום החוב שלי, ואת זה עשיתי כעת. היי שלום, ותיהני מהכרובים שלך.\"הוא מתחיל לחמוק בחזרה לתוך בית האחוזה, אבל ליסקה מסרבת להניח לו להסתלק בקלות כזאת. \"חכה!\" היא קוראת אחריו. \"א... אתה בכלל צריך לאכול?\"היא לא יודעת מאין נובעת השאלה, אבל היא חייבת לדעת. אם יכול היה ליצור גן בהנף יד, לגדל כל מזון, מדוע שלא יספק מזון לעצמו? מדוע הרשה לאחוזה להידרדר לעזובה ורקב? זה לא הגיוני. הוא לא הגיוני. \"כמובן,\" אומר הלשי ומשלב ידיים.\"אבל לא נראה שאתה מתעניין בבישול.\"\"לא. בשביל זה את פה.\"\"אבל מה היה לפני כן?\" היא חושבת על ארון הבגדים, על הפריטים שנשארו בו. \"היה... היתה מישהי לפני?\"הוא מהסס וארשת פניו מתקדרת. \"כן,\" הוא מודה. \"היו לי... בני לוויה לפנייך.\"הוא אומר \"בני לוויה\" בצורה מעוותת, צבועה בשקר אפל שכאילו שואב את כל הצבע מהגינה. התלהבותה של ליסקה נובלת איתו. \"מה קרה להם?\"\"מה שקורה לכולם,\" הוא אומר קצרות. \"אני כבול ליצירה הזאת שלי כבר שבע מאות שנה כמעט. בשלב הזה המוות מוכר 11:40:28 30/04/2026 83 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

74 א\"ב פוראנק*הלשי לא מרשה לליסקה להיכנס לחדריו — הוא פותח את הדלת הנעולה בהנף ידו ונכנס בצליעה. כשהוא מנסה לסגור את הדלת בפניה של ליסקה היא תוקעת כף רגל ליד המשקוף.הלשי מביט בה בזעף.\"אל תנעל את הדלת,\" היא אומרת.הוא מרים גבה בספקנות.\"אם תתמוטט שוב —\"\"לא אתמוטט.\"\"אבל אם —\"\"לא אתמוטט.\" הוא מתחיל לסגור את הדלת. \"לילה טוב, שועלונת.\"נשמעת נקישה וליסקה נשארת לבדה.היא פוכרת ידיים ואז מרימה אותן בייאוש. למה היא דואגת? הוא שד. הוא יכול לדאוג לעצמו אם הוא רוצה להיות עקשן כזה. היא ניגשת בזעף לחדרה ועוצרת בפתח כשהיא מבחינה שהיא עדיין דביקה משרף־דם. תשישות אופפת אותה ולצדה געגועים הביתה שעוצמתם עזה כשל רעל. פתאום היא מתגעגעת לוודאות היציבה של החיים בסטודווה, לקרקור התרנגולים בבוקר ולריח עשבי המרפא של מאמא.מאמא. ליסקה השאירה מכתב שהסביר את כוונותיה לפני שברחה מהכפר, אבל היא יודעת שאמה בכל זאת תרתח מזעם. דוברווה רדוסט מעולם לא הסכינה עם סרבנות, וליסקה הרסה לא רק את חייה המסודרים, אלא גם את תוכניותיה המסודרות לעתיד של בתה.זיכרון זוקף את ראשו. מבטה הנעוץ של מאמא, חד כדוקרני קרח, והאובך הכחול של הערב מתגנב מתחת לתריסים מוגפים היטב.\"בשביל מה זה?\" שואלת ליסקה כשמאמא מחליקה כמה מטבעות על שולחן האוכל.11:40:28 30/04/2026 74 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 79\"איך אתה עושה את זה?\" השאלה חומקת מפיה לפני שהיא מספיקה להתאפק והיא מתחרטת עליה מיד.השד מחייך ומנקה את הכף בליקוק. \"מה? בחורה טובה וצדיקה כמוך סקרנית פתאום לגבי כישוף?\" הוא מנופף מולה בכף. \"אמרתי לך. קסם הוא אמנות המניפולציה על נשמות.\"\"אבל זאת דייסה,\" היא אומרת בבלבול. \"איך יכולה להיות לה נשמה?\"זווית פיו מתרוממת. \"אנחנו צ'רובניק, שועלונת לא ערמומונת. אנחנו יכולים להגיע מעבר לעולם בני התמותה אל ממלכת הרוחות. עבורנו לכל דבר יש נשמה. אם אני נוגע בחפץ, הוא סופג חלק מהקסם שלי ומפתח נשמה זערורית משל עצמו. קחי לדוגמה את הכף הזאת. אחרי שהחזקתי אותה, יש בתוכה חלק קטנטן לאין שיעור וזמני של הקסם שלי. אני יכול לבקש ממנה להיעלם —\" הכף נמוגה בן רגע, \"או להופיע מחדש.\" הוא מחזיק בה שוב, אור ירוק מסתחרר סביב ידו.לבה של ליסקה קופץ בה בחרדה. \"זאת אומרת שהיא... חיה?\"הוא מסובב את הכף על אגודלו. \"לא. אם אלך ואחזור, הבזק החיים הקטן הזה ייעלם. אבל אם אשתמש בה מדי יום ביומו, אקדיש לה תשומת לב מיוחדת... בסופו של דבר היא עשויה לפתח מודעות קטנה משל עצמה.\"היא חושבת על הבית שמתחת ליז'מבינה, שיש בו אבק לא רגיל ודלתות נעלמות ונרות הנדלקים מעצמם. \"כמו בית האחוזה?\"\"בדיוק כמו בית האחוזה,\" הוא עונה.היא סופקת כפיים בדאגה. האב פבל צדק — הקסם באמת לא טבעי. לא טבעי, אבל כה מפתה. הוא מושך אותה כעש אל להבה, והיא יכולה רק להודות לאלוהים שהצליחה בדרך כלשהי לנעול את הקסם שלה, אחרת אולי לא היתה מסוגלת להתנגד למשיכה.11:40:28 30/04/2026 79 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ82 א\"ב פוראנקמה בחוץ השתנה, גם אם היא לא מצליחה לראות הרבה מעבר לענפי היערה המכסים את הזגוגית.היא שולחת מבט מופתע — וספקני מאוד — אל הלשי.הוא מורה בידו על הדלת. \"לכי לראות.\"ליסקה מלאה היסוס ניכר. עד כה כל דבר שהיה כרוך בשד היה לא נעים — נכפתה עליה עסקה באיומים, היא חוותה התעלמות בוטה, כמעט נחנקה על ידי ענפים ואז התכסתה דם. היא הולכת על קצות האצבעות ממש לעבר הדלת ופותחת אותה במשיכה זהירה, כזאת שמנסים לתפוס בה סוס אביר ומתוח עצבים. מעבר לדלת נמצא המראה המוכר לה כבר של עצי הדריאדה הנישאים ושערי הברזל הרחוקים וגם —גם הגינה.עשבי הפרא אינם עוד. כאילו לא היו שם מעולם. את מקומם תופסות ערוגות שופעות של תותים שפירותיהם נוצצים כאבני אודם, שיחי חזרזר קוצניים, עשירים ומוכנים לקטיף, עלי סלק שמציצים מתוך האדמה, יער של פטרוזיליה וכרוב, ועוד ועוד. יש גם פרחים, ורדים אדומים מקסימים הפורחים כזר גדוש, גם אם חסר סדר. אפילו האוויר השתנה, ריחות של סבך צמחי לח וטחב עתיק מתובלים בשמץ של אבקת פרחים מתוקה.ליסקה יורדת במהירות במדרגות ומסתובבת במקומה כדי לבחון הכול, חצאיתה נפרשת סביבה. היא פונה בחזרה אל הלשי וחיוך עולה מעצמו על פניה. בפעם הראשונה מאז בואה היא מרגישה פליאה של ממש מול קסמו, מבלי יסוד של חשש שהורס את ההנאה.הלשי, מולה, מסמן קידה דרמטית. ליסקה מבחינה שהוא לובש סוקמנה זהה לזאת שהיא חתכה. או שאולי זה אותוהבגד, מתוקן בדרך קסם. בעיניו, המהפנטות באור המסתנן דרך הצמרות, יש ניצוץ יוצא דופן.\"זה משביע את רצונך?\" הוא שואל.11:40:28 30/04/2026 82 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 73האלה... הם מריחים קסם כפי שכלב ציד מריח דם. הם יודעים מתי קסם נשבר, ולפעמים הם מצליחים לחדור.\"היא נזכרת פתאום בכלב הציד אדום העיניים. היא שוקלת לספר ללשי שראתה אותו שוב, שקסמי ההגנה על האחוזה ודאי נשברו גם הם. אבל משהו עוצר בעדה. אולי פזיזות, אולי זהירות. כלב הציד עדיין לא פגע בה, ובפעם הקודמת שסיפרה עליו ללשי זה לא עזר לה בדבר.\"חשבתי שאתה שולט ביער,\" היא מעירה במקום זאת.\"ביער, כן,\" אומר הלשי. \"אבל השדים לכודים בו, והם רוצים בראש ובראשונה להיחלץ ממנו. היום היתה שיירה של סוחרים שעברה ביער, הם הובילו תבלינים אקזוטיים לליטוון מנמל אורליצה. הסטשיגון הזה —\" הוא הצביע על גבו, \"ודאי גילה סדק בקסם שלי לפני שבועות, ודאי חיכה לרגע הנכון. לפעמים קל להיפטר מהם, אבל זה היה חזק, חזק מספיק כדי להסוות את עצמו כבן אדם. הוא העמיד פנים שהוא אחד מהסוחרים ותקף אותי כשלא עמדתי על המשמר. למרות זאת, ברגע שהתגלה, היה קל להרוג אותו. האנשים האלה יחזרו הביתה עם כמה חבורות וסיפור שאיש לא יאמין לו, זה הכול.\"ליסקה מביטה הצדה מופתעת ומעט מרוככת למשמע הגילוי. הלשי סיכן את עצמו כדי להציל חיי אדם, וברור שזאת לא הפעם הראשונה. הוא כינה זאת חובה. האם היא יכולה להאשים אותו באמת ובתמים באטימות אם הקדיש שנים אינספור למלחמה במפלצות?לצדה הלשי נאנק ומתחיל להתאמץ לקום. ליסקה מחליקה את זרועה מתחת לזרועו במהירות ומציעה לו תמיכה. כשאצבעותיה נוגעות בעורו הוא נרתע, ושפתיו מתעקלות ברגש שהיא לא מצליחה לפענח.\"זה בסדר?\" שואלת ליסקה חרישית.ארשת פניו נסגרת, הופכת להיות קרה ונחושה. \"עזרי לי רק להגיע לחדרי.\"11:40:28 30/04/2026 73 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ80 א\"ב פוראנק\"מה קרה, שועלונת?\" שואל השד בצחוק. \"את נראית כאילו בלעת ציפור והיא מנסה לעוף מתוכך.\"\"אתה לא מרגיש שזה לא בסדר?\" פולטת ליסקה. \"אתה משנה דברים שלא אמורים להשתנות, מפר את חוקי הטבע?\"\"מפר אותם?\" השד צוחק קלות. \"שועלונת יקרה שלי, אני בסך הכול מנחה אותם. אני יכול להשפיע רק על הנשמות המאפשרות זאת. אני רק נותן להן הוראה, והן יצייתו, או שלא, בכל דרך שמתאימה להן.\"\"השפה שדיברת קודם...\"\"שפת האלים, שפתם של השבטים הראשונים. אורליקנית וליטוונית גם יחד התפתחו ממנה.\"השבטים הראשונים — זה לא סיפור. בכפר לא נלמדה הרבה היסטוריה, אבל היה דבר אחד שכל הילדים למדו. בואו של המלך הראשון לאורליצה ומאמציו לאחד את כל שבטיה הפגאנים. המשימה לא היתה קלה. הם סגדו לאלים שונים ולעתים קרובות התקוטטו בינם לבין עצמם. הסכסוכים ביניהם פחתו בסופו של דבר, אחרי שהמלך המיר את דתם לאמונה האחת והכנסייה התבססה באורליצה. במשך השנים התערבבו מסורות פגאניות וקדושות זו בזו, אלים זוטרים קיבלו שמות של קדושים וטקסים פגאניים השתלבו בימים הקדושים של הכנסייה. סרטים אדומים, מקלעות קש, מנחות לרוחות — אלה שרידים של עברה הפגאני של אורליצה. כך גם הקסם.הלשי מזהה את ההבנה בפניה של ליסקה. \"מקור השם במונח 'האלים העתיקים',\" הוא מסביר, \"זה שם נוסף לשדים הקדמונים שלהם סגדו הפגאנים. אומרים שהשדים האלה לימדו את בני האדם להשתמש בקסם. האם הדבר נכון? זה לא ידוע, אבל שפתם עדיין מועילה במיוחד לניסוח של כשפים.\"ליסקה מלקקת את שפתיה מתוך חשש וסקרנות גוברת גם יחד. \"ואתה יכול לשלוט... בכל דבר שהוא?\"הוא מתנודד בכיסא בעצלתיים ומשעין את ידיו מאחורי 11:40:28 30/04/2026 80 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 81ראשו. \"לדברים מסוימים יש נשמות פשוטות, והם להוטים לעמוד לשימוש. ארבעת היסודות של העולם הם הקלים ביותר, כי השינוי כלול בטבעם. יצורים חיים בדרך כלל מורכבים מדי. אבל בתוך המגבלות האלה... כן. אני יכול לעשות הכול.\" עיניו נוצצות בביישנות. \"אמרי לי, אם כן, שועלונת לא ערמומונת, מה את רוצה. מעבר למשאלה שעליה עשינו עסקה, כמובן.\"\"מה?\" ליסקה מצמצמת את עיניה. \"למה?\"\"כי אני חייב לך חוב. על... אה, אמש.\"חס וחלילה שיודה שהצלתי את חייו, חושבת ליסקה, קשה לה להתאפק ולא לגלגל עיניים. היא יודעת שאסור לרצות מתנה משד, וודאי שלא לסמוך עליה, בעיקר אם מדובר במתנה מעשה קסם. ובכל זאת היא מרגישה מתח קל.\"גינה,\" היא מחליטה. \"עם פירות וירקות ועשבי תיבול ומרפא, שתספיק עד סוף החורף.\"\"מה...\" הוא משפשף את רקותיו. \"כמובן. מה חשבתי לעצמי? דבר מה שיהלום שד רב כוחות? לא, ודאי שלא. שיטחתי שדות קרב וזימנתי סערות ובראתי פלאים בכוח הקסם, אבל היא רוצה שאגדל כרובים.\" הוא עוטה ארשת חרטה וסבל ארוך ימים, פורש את גופו מהתנוחה הנינוחה ומגלגל כתפיים. \"את בטוחה?\"היא מהנהנת ומביטה בעיקשות בעיניו.\"שיהיה.\"עיניו נעצמות בעצלתיים, העוויית הרוגז נמוגה מפניו וגבותיו מתכווצות בריכוז. הוא מצליב את מפרקי כפות ידיו מולו ואז מנמיך את הידיים הצדה כשכפות הידיים נפתחות ונסגרות כטפרים.האדמה נעה. היא מעלה אדוות ומתנפחת כמו נשימה — קרשי הרצפה נאנקים ומתפוקקים — ואז צונחת בנשיפה שמרעידה את העצים בחוץ, והם מנערים מעליהם טיפות שנוקשות על הגג כמו צעדים קלים. ליסקה פונה אל החלון ומרגישה שדבר 11:40:28 30/04/2026 81 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

80 א\"ב פוראנק\"מה קרה, שועלונת?\" שואל השד בצחוק. \"את נראית כאילו בלעת ציפור והיא מנסה לעוף מתוכך.\"\"אתה לא מרגיש שזה לא בסדר?\" פולטת ליסקה. \"אתה משנה דברים שלא אמורים להשתנות, מפר את חוקי הטבע?\"\"מפר אותם?\" השד צוחק קלות. \"שועלונת יקרה שלי, אני בסך הכול מנחה אותם. אני יכול להשפיע רק על הנשמות המאפשרות זאת. אני רק נותן להן הוראה, והן יצייתו, או שלא, בכל דרך שמתאימה להן.\"\"השפה שדיברת קודם...\"\"שפת האלים, שפתם של השבטים הראשונים. אורליקנית וליטוונית גם יחד התפתחו ממנה.\"השבטים הראשונים — זה לא סיפור. בכפר לא נלמדה הרבה היסטוריה, אבל היה דבר אחד שכל הילדים למדו. בואו של המלך הראשון לאורליצה ומאמציו לאחד את כל שבטיה הפגאנים. המשימה לא היתה קלה. הם סגדו לאלים שונים ולעתים קרובות התקוטטו בינם לבין עצמם. הסכסוכים ביניהם פחתו בסופו של דבר, אחרי שהמלך המיר את דתם לאמונה האחת והכנסייה התבססה באורליצה. במשך השנים התערבבו מסורות פגאניות וקדושות זו בזו, אלים זוטרים קיבלו שמות של קדושים וטקסים פגאניים השתלבו בימים הקדושים של הכנסייה. סרטים אדומים, מקלעות קש, מנחות לרוחות — אלה שרידים של עברה הפגאני של אורליצה. כך גם הקסם.הלשי מזהה את ההבנה בפניה של ליסקה. \"מקור השם במונח 'האלים העתיקים',\" הוא מסביר, \"זה שם נוסף לשדים הקדמונים שלהם סגדו הפגאנים. אומרים שהשדים האלה לימדו את בני האדם להשתמש בקסם. האם הדבר נכון? זה לא ידוע, אבל שפתם עדיין מועילה במיוחד לניסוח של כשפים.\"ליסקה מלקקת את שפתיה מתוך חשש וסקרנות גוברת גם יחד. \"ואתה יכול לשלוט... בכל דבר שהוא?\"הוא מתנודד בכיסא בעצלתיים ומשעין את ידיו מאחורי 11:40:28 30/04/2026 80 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 81ראשו. \"לדברים מסוימים יש נשמות פשוטות, והם להוטים לעמוד לשימוש. ארבעת היסודות של העולם הם הקלים ביותר, כי השינוי כלול בטבעם. יצורים חיים בדרך כלל מורכבים מדי. אבל בתוך המגבלות האלה... כן. אני יכול לעשות הכול.\" עיניו נוצצות בביישנות. \"אמרי לי, אם כן, שועלונת לא ערמומונת, מה את רוצה. מעבר למשאלה שעליה עשינו עסקה, כמובן.\"\"מה?\" ליסקה מצמצמת את עיניה. \"למה?\"\"כי אני חייב לך חוב. על... אה, אמש.\"חס וחלילה שיודה שהצלתי את חייו, חושבת ליסקה, קשה לה להתאפק ולא לגלגל עיניים. היא יודעת שאסור לרצות מתנה משד, וודאי שלא לסמוך עליה, בעיקר אם מדובר במתנה מעשה קסם. ובכל זאת היא מרגישה מתח קל.\"גינה,\" היא מחליטה. \"עם פירות וירקות ועשבי תיבול ומרפא, שתספיק עד סוף החורף.\"\"מה...\" הוא משפשף את רקותיו. \"כמובן. מה חשבתי לעצמי? דבר מה שיהלום שד רב כוחות? לא, ודאי שלא. שיטחתי שדות קרב וזימנתי סערות ובראתי פלאים בכוח הקסם, אבל היא רוצה שאגדל כרובים.\" הוא עוטה ארשת חרטה וסבל ארוך ימים, פורש את גופו מהתנוחה הנינוחה ומגלגל כתפיים. \"את בטוחה?\"היא מהנהנת ומביטה בעיקשות בעיניו.\"שיהיה.\"עיניו נעצמות בעצלתיים, העוויית הרוגז נמוגה מפניו וגבותיו מתכווצות בריכוז. הוא מצליב את מפרקי כפות ידיו מולו ואז מנמיך את הידיים הצדה כשכפות הידיים נפתחות ונסגרות כטפרים.האדמה נעה. היא מעלה אדוות ומתנפחת כמו נשימה — קרשי הרצפה נאנקים ומתפוקקים — ואז צונחת בנשיפה שמרעידה את העצים בחוץ, והם מנערים מעליהם טיפות שנוקשות על הגג כמו צעדים קלים. ליסקה פונה אל החלון ומרגישה שדבר 11:40:28 30/04/2026 81 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

כשהאפלה עמדה מלכת 79\"איך אתה עושה את זה?\" השאלה חומקת מפיה לפני שהיא מספיקה להתאפק והיא מתחרטת עליה מיד.השד מחייך ומנקה את הכף בליקוק. \"מה? בחורה טובה וצדיקה כמוך סקרנית פתאום לגבי כישוף?\" הוא מנופף מולה בכף. \"אמרתי לך. קסם הוא אמנות המניפולציה על נשמות.\"\"אבל זאת דייסה,\" היא אומרת בבלבול. \"איך יכולה להיות לה נשמה?\"זווית פיו מתרוממת. \"אנחנו צ'רובניק, שועלונת לא ערמומונת. אנחנו יכולים להגיע מעבר לעולם בני התמותה אל ממלכת הרוחות. עבורנו לכל דבר יש נשמה. אם אני נוגע בחפץ, הוא סופג חלק מהקסם שלי ומפתח נשמה זערורית משל עצמו. קחי לדוגמה את הכף הזאת. אחרי שהחזקתי אותה, יש בתוכה חלק קטנטן לאין שיעור וזמני של הקסם שלי. אני יכול לבקש ממנה להיעלם —\" הכף נמוגה בן רגע, \"או להופיע מחדש.\" הוא מחזיק בה שוב, אור ירוק מסתחרר סביב ידו.לבה של ליסקה קופץ בה בחרדה. \"זאת אומרת שהיא... חיה?\"הוא מסובב את הכף על אגודלו. \"לא. אם אלך ואחזור, הבזק החיים הקטן הזה ייעלם. אבל אם אשתמש בה מדי יום ביומו, אקדיש לה תשומת לב מיוחדת... בסופו של דבר היא עשויה לפתח מודעות קטנה משל עצמה.\"היא חושבת על הבית שמתחת ליז'מבינה, שיש בו אבק לא רגיל ודלתות נעלמות ונרות הנדלקים מעצמם. \"כמו בית האחוזה?\"\"בדיוק כמו בית האחוזה,\" הוא עונה.היא סופקת כפיים בדאגה. האב פבל צדק — הקסם באמת לא טבעי. לא טבעי, אבל כה מפתה. הוא מושך אותה כעש אל להבה, והיא יכולה רק להודות לאלוהים שהצליחה בדרך כלשהי לנעול את הקסם שלה, אחרת אולי לא היתה מסוגלת להתנגד למשיכה.11:40:28 30/04/2026 79 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ82 א\"ב פוראנקמה בחוץ השתנה, גם אם היא לא מצליחה לראות הרבה מעבר לענפי היערה המכסים את הזגוגית.היא שולחת מבט מופתע — וספקני מאוד — אל הלשי.הוא מורה בידו על הדלת. \"לכי לראות.\"ליסקה מלאה היסוס ניכר. עד כה כל דבר שהיה כרוך בשד היה לא נעים — נכפתה עליה עסקה באיומים, היא חוותה התעלמות בוטה, כמעט נחנקה על ידי ענפים ואז התכסתה דם. היא הולכת על קצות האצבעות ממש לעבר הדלת ופותחת אותה במשיכה זהירה, כזאת שמנסים לתפוס בה סוס אביר ומתוח עצבים. מעבר לדלת נמצא המראה המוכר לה כבר של עצי הדריאדה הנישאים ושערי הברזל הרחוקים וגם —גם הגינה.עשבי הפרא אינם עוד. כאילו לא היו שם מעולם. את מקומם תופסות ערוגות שופעות של תותים שפירותיהם נוצצים כאבני אודם, שיחי חזרזר קוצניים, עשירים ומוכנים לקטיף, עלי סלק שמציצים מתוך האדמה, יער של פטרוזיליה וכרוב, ועוד ועוד. יש גם פרחים, ורדים אדומים מקסימים הפורחים כזר גדוש, גם אם חסר סדר. אפילו האוויר השתנה, ריחות של סבך צמחי לח וטחב עתיק מתובלים בשמץ של אבקת פרחים מתוקה.ליסקה יורדת במהירות במדרגות ומסתובבת במקומה כדי לבחון הכול, חצאיתה נפרשת סביבה. היא פונה בחזרה אל הלשי וחיוך עולה מעצמו על פניה. בפעם הראשונה מאז בואה היא מרגישה פליאה של ממש מול קסמו, מבלי יסוד של חשש שהורס את ההנאה.הלשי, מולה, מסמן קידה דרמטית. ליסקה מבחינה שהוא לובש סוקמנה זהה לזאת שהיא חתכה. או שאולי זה אותוהבגד, מתוקן בדרך קסם. בעיניו, המהפנטות באור המסתנן דרך הצמרות, יש ניצוץ יוצא דופן.\"זה משביע את רצונך?\" הוא שואל.11:40:28 30/04/2026 82 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

78 א\"ב פוראנקממנה חנינה. הוא לא נאה כמו שחלק מגברי הכפר נאים. קווים נוקשים ולסתות רבועות, ידיים מיובלות ושפמים המצטמחים בגאווה. לעומתם הלשי נראה שמימי, מרוחק — הבל פה מתערפל בבוקר קר, ירח באור בין ערביים ערפילי. פניו צרות, שערו בהיר כבהט, עיניו נוצצות וירוקות במידה מרושעת. יופיו בוגדני, יופי של רוסווקה — מכשף ומרמה ויכול להוביל רק לטרגדיה.ליסקה נדה בראשה ומשפילה מבט אל אצבעותיה הלפותות סביב ספל תה. כאשר הלשי ממשיך בשתיקתו היא מכריחה את עצמה להרים שוב מבט, הפעם בענייניות, ולבחון אותו בעיניים של מרפאה. הוא נראה טוב בהרבה משנראה אמש. הוא עדיין מחזיק את עצמו בנוקשות, בזהירות, תחבושות גלויות מתחת לחולצתו הרפויה, אבל הוא התאושש מהר מכפי שציפתה.\"איך אתה מרגיש?\" שואלת ליסקה בהפרה של השתיקה המתוחה.עיניו מתרחבות מעט, כאילו השאלה מפתיעה. \"בסדר.\" התשובה נבוכה, נעדרת היהירות הרגילה.\"יש... משהו שאני יכולה לעזור בו?\"הוא מביט מטה, למקום שבו השאירה את קערות הדייסה. \"אחת מאלה שלי?\"ליסקה מהנהנת בביישנות ודוחפת קערה לעברו.הוא מביט בה בריכוז, כאילו זאת הפעם הראשונה מזה מאה שנים שראה דייסה, והוא לא זוכר בדיוק איך היא אמורה להיראות. ואז הוא נוגע בקערה וממלמל משהו בלחש, מילה אחת בשפה משונה ומתנגנת. בהבזק ירוק, הדייסה מפסיקה להעלות אדים. הוא לוקח כף ומתחיל לאכול.ליסקה מטה את ראשה הצדה, מופתעת שהשתמש בקסם למעשה כה יום־יומי. בעל כורחה היא מקנאה. כוחותיה תמיד היו מפלצת החורגת משליטתה, ואילו הלשי מושל בקסמיו בדיוק מדוקדק, כמו מינון של תרופה הנמדד בטיפות.11:40:28 30/04/2026 78 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 83\"זה מקסים, באמת ובתמים.\" היא מסתובבת שוב, כמעט מקפצת, האדמה מתחת לרגליה עדיין רטובה וגמישה מגשם. \"וגם — אוי! אלה עצי תפוח? אבל איך יכול להיות שכבר יש פירות? זאת לא העונה.\"\"זאת העונה כשאני אומר שהגיעה.\" הוא זוקר את סנטרו בזחיחות. \"זה כוחו של שד יער, שועלונת לא ערמומונת.\"\"אז למה לא עשית את זה לפני כן?\" שואלת ליסקה ועומדת במקומה. \"למה נתת לו להגיע למצב כזה?\"הוא מושך כתפיים. \"לא אכפת לי. מה שחשוב לי הוא תשלום החוב שלי, ואת זה עשיתי כעת. היי שלום, ותיהני מהכרובים שלך.\"הוא מתחיל לחמוק בחזרה לתוך בית האחוזה, אבל ליסקה מסרבת להניח לו להסתלק בקלות כזאת. \"חכה!\" היא קוראת אחריו. \"א... אתה בכלל צריך לאכול?\"היא לא יודעת מאין נובעת השאלה, אבל היא חייבת לדעת. אם יכול היה ליצור גן בהנף יד, לגדל כל מזון, מדוע שלא יספק מזון לעצמו? מדוע הרשה לאחוזה להידרדר לעזובה ורקב? זה לא הגיוני. הוא לא הגיוני. \"כמובן,\" אומר הלשי ומשלב ידיים.\"אבל לא נראה שאתה מתעניין בבישול.\"\"לא. בשביל זה את פה.\"\"אבל מה היה לפני כן?\" היא חושבת על ארון הבגדים, על הפריטים שנשארו בו. \"היה... היתה מישהי לפני?\"הוא מהסס וארשת פניו מתקדרת. \"כן,\" הוא מודה. \"היו לי... בני לוויה לפנייך.\"הוא אומר \"בני לוויה\" בצורה מעוותת, צבועה בשקר אפל שכאילו שואב את כל הצבע מהגינה. התלהבותה של ליסקה נובלת איתו. \"מה קרה להם?\"\"מה שקורה לכולם,\" הוא אומר קצרות. \"אני כבול ליצירה הזאת שלי כבר שבע מאות שנה כמעט. בשלב הזה המוות מוכר 11:40:28 30/04/2026 83 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 77סקשט. אם כן, בכל זאת יש כזה. ליסקה מזדקפת ומתרחקת במהירות כדי שלא תעורר את חמתה של הרוח הקטנה אם תביט בה במבט ישיר מדי. היצורים הללו טובי לב אך הפכפכים, וסקשט שאינו מרוצה יכול להיות גרוע יותר מרוח רעה.למרות חששותיה, היא מחייכת קלות. \"תודה,\" היא קוראת ומניחה את הצלחת הריקה. היא לא מסתובבת — היא מרגישה שהרוח מביטה בה ולא רוצה להפחיד אותה.משהו בימים של סערות גורם תחושה שהזמן כאילו מאט. ליסקה נעה בישנוניות במטבח, מכינה ארוחת בוקר פשוטה של דייסה ותה צמחים, וטיפות הגשם נוקשות במקצב מימי על זגוגיות החלונות. כשהיא מתכוונת לקחת את הארוחה לחדרו של הלשי השד נכנס למטבח, מרכין את ראשו כדי שקרניו לא ייתקלו בקורות התקרה הנמוכות.המחשבה הראשונה שלה היא, אה, אז הוא בכל זאת לא התמוטט.השנייה היא, שאלוהים ירחם.הלשי לא חובש את המסכה שלו. ליסקה איננה מעיזה לשאול מדוע, אין לה די אנרגיה כדי לנסות לפענח את המניעים של השד. אבל כשהיא רואה את פניו האנושיים באור יום, בלי האדרנלין השוצף בעורקיה, בלי לחשוש שהוא נוטה למות, היא חווה משהו חדש.ליסקה יודעת מעט מאוד על גברים. מארישנקה היא שהיתה מתפעלת מבנים ונהנית מתשומת לבם, ואילו ליסקה היתה עסוקה בניסיונות להסתיר את הקסם שלה. נישואים הם שלב בלתי נמנע בחייהן של בנות כפר, אבל ליסקה תמיד התעלמה ממנו. היא הניחה שיגיע כמו המוות, ברגע שיהיה בלתי צפוי יותר מכול ויעצור את חייה במהלכם. כל עוד תינשא לבן סטודווה ותישאר בכפר מולדתה, לא היתה חשיבות רבה לפרטים מבחינתה.ולכן היא יודעת מעט על גברים ומנסה גם לא להקדיש להם תשומת לב. אבל יש משהו בלשי שגורר את עיניה אליו, מונע 11:40:28 30/04/2026 77 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ84 א\"ב פוראנקלי יותר מאשר החיים.\" הוא מזדקף ומושך את דשי בגדו. \"מספיק עם השאלות. אני לא שואל אותך על העבר שלך, ואני מזהיר אותך לא לחטט בזה שלי.\" המילים האחרונות רוויות באיום. הפעם, כשהלשי מסתובב לעבר בית האחוזה, היא לא עוצרת אותו.היא ניגשת לבחון את הגן החדש שלה, אבל הפליאה התעמעמה. כשהיא קוטפת תות ונוגסת בו, המיץ כמעט מחליא במתיקותו, והיא תוהה בעל כורחה אם מתנתו של הלשי מיועדת להסיח את דעתה. אם הוא חושב שהצבע והניחוח יסיטו את מחשבותיה מהתעלומה האופפת את בית האחוזה כמו סערה מתקרבת.כמה ימים לאחר מכן עולה בליסקה רעיון.היא במטבח, הווילונות סגורים על החלון כדי לעצור את אור השמש העז. הוא חודר אפילו בין הצמרות העבותות ביותר, והצמחים נובלים תחת השפעתו המכריזה שהקיץ הגיע במלוא תפארתו. שדות זהובים וימים מתמשכים וזמזום חדגוני עז של חרקים.ליסקה לא מחבבת במיוחד את הקיץ. בסטודווה הוא היה העונה לצרירת חציר הכרוכה בסכנות של מכות חום בחצות היום הלוהט. כמרפאות, ידיהן של מאמא ושל ליסקה היו מלאות, עצביהן מרוטים והוויכוחים תכופים. וככל שגברה האומללות גברו האמונות הטפלות, והכפריים מיהרו להאשים שדים בכל ביש מזל, גדול או קטן. האב פבל היה מפשיל את שרווליו, שולף תנ\"ך ומים קדושים ומגרש שדים מכל דבר, מהבקר דרך הבתים ועד לכפריים — אם היו אחוזי דיבוקואם לאו.לא עוזר שליסקה העבירה את שלושים הדקות האחרונות במאמצים להחזיר מזלג לצורתו המקורית — האחרון מבין כמה שמצאה מעוקמים להחריד בבוקר הזה, עם פטריות לבנות כיפה 11:40:28 30/04/2026 84 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

768רוחות ביתשהו משובש במטבח. מזה הדבר הראשון שבו מבחינה ליסקה מבעד לעיניים כבדות משינה כשהיא נכנסת לחדר האפלולי לקול הגשם הנחלש. העולם מחוץ לחלון נטול צבע, הצמרות חלקלקות ונוטפות. שנתה נדדה בשל מתקפת דאגות וסופת רעמים אלימה לא פחות מהן, ולכן חולפת דקה לפני שהיא מבחינה שמשהו אינו במקומו.לא מאוד לא במקומו, רק שונה מעט, מספיק כדי להעלות בליסקה את התהייה אם היא יוצאת מדעתה. לא, היא יכולה להישבע. הכוסות על המדפים מסודרות אחרת וכלי הפורצלן היקרים והעתיקים של האחוזה עברו לעמוד במרווחים מושלמים במידה מטרידה. העשבים שליסקה זרקה לכל עבר בפניקה של אמש אסופים ותלויים בצרורות מסודרים מקורות הגג.הצלחת שהשאירה על הרצפה עם מאפה דק ריקה עכשיו. כשהיא מתכופפת להרים אותה, משהו ממצמץ אליה מבין צללי התנור.עיניים קטנות כחרוזים, שחורות כפחם, ושורת שיניים שטוחות הנחשפות בציפייה.11:40:28 30/04/2026 76 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 85שצומחות על כל צדי התנור. כשהיא מניחה את המזלג, היא מעיפה מבט לפינה, משם מביטות בה מבין הצללים זוג עיניים שחורות כפחם, מלאות סיפוק מבודח.\"זה היה הכרחי?\" מתאוננת ליסקה ומחווה על הסכו\"ם ההרוס. \"את רוח. את אפילו לא צריכה לאכול.\"פטרייה נוספת צצה על הכיריים באזהרה. ליסקה מרימה ידיים בכניעה. \"בסדר, בסדר, אני מתנצלת. לא אשכח שוב.\"הסקשט לא זזה ולא מדברת, אבל שתיקתה מצליחה בדרך כלשהי להשרות תחושה בו־זמנית שהיא נעלבת בתכלית וזחוחה במובהק.בימים הקודמים ליסקה ראתה את רוח הבית רק פעם אחת. בניגוד לרוח הבית בסטודווה, הרוח הזאת לובשת צורה נשית, של בבצ'ה זקנה וקמוטה בגודל כף ידה של ליסקה בערך. היא שחורת עיניים, מדיפה ריח של פיח ונוטה להיעלם אם מביטים בה ישירות. ליסקה קוראת לה יאגה, על פי המכשפה מהאגדות, ומתברר שהשם הולם באופן מופרז, בהתחשב באסונות שהיא חוללה כנקמה על מנחה שנשכחה.\"מגוחכת,\" ממלמלת ליסקה. למרות מיטב מאמציה, רוב המזלגות נשארו עקומים במקצת, גם אם היא לא חושבת שהלשי יבחין בכך. היא הופכת אחד מהם ותוהה. מנחות באמת חשובות כל כך לרוחות?\"יש משהו שאני יכולה לתת לך?\" ליסקה מטה את ראשה לתקרה ודבריה פונים לכלל בית האחוזה. מאז הפעם שהלשי איים עליו, הבית שמתחת ליז'מבינה עושה רושם... מופנם, מכונס. אמש הוא אפילו לא הדליק את הנרות בחדרה, היא נאלצה לעשות זאת במו ידיה. למרות כל זאת, דלת חצות היתה במחשבותיה, וכיוון ששום כמות של תחינות לא שכנעה את בית האחוזה להמרות שוב את פיו של הלשי, אולי היא תוכל להציע לו דווקא עסקה.אבל מה אפשר לתת לבית אחוזה? ודאי לא לחם. המבנה 11:40:28 30/04/2026 85 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

כשהאפלה עמדה מלכת 75אמה נשענת לאחור. \"מחר בבוקר שימי אוכף על סְ טָ רָ ה ורכבי אל גוויאזדנו. רָ דוֹ סְ וָ וב, בן הדוד שלי — את זוכרת אותו, כן? גיסתה של אחותו משרתת בביתה של משפחה עשירה, והם מחפשים כובסת חדשה. הצלחתי להשיג לך את העבודה.\"\"כובסת?\" ליסקה לא צריכה להיות מופתעת. היא ציפתה לשיחה הזאת מאז הפעם ששמעה מהצד את מאמא והאב פבל. אבל גם הציפייה לסטירה לא מעמעמת את הכאב, וליסקה מרגישה את המילים כמו מכה ממשית.\"כן, כובסת,\" אומרת מאמא בתוקף. אצבעותיה משולבות, כל מפרק לבן כאילו הוא מכוסה שכבת כפור. \"רדוסווב לא יודע על היכולות שלך, כמובן, תהיי חייבת להיזהר מאוד.\"\"אני יודעת,\" אומרת ליסקה קלושות. מתחת לשולחן ציפורניה חופרות סהרונים ארגמניים בכפות ידיה.היא לא ראתה את העיר פעמים רבות, אבל בפעמים המעטות שהיתה שם היא הפחידה אותה. דירות צפופות ורחובות מסריחים ושאון תמידי של עובדים טרודים. ליסקה לא יכולה לתאר את עצמה ביניהם, מפרקיה משופשפים ועיניה עייפות, משתכרת פרוטות. היא תהיה חייבת לחיות בדריכות תמידית, להתפלל שהקסם שלה לא יגרום לטרגדיה נוספת. והיא תהיה לבדה, בודדה לחלוטין.לכן היא מתכננת את התוכנית שלה. היא מחכה שהכפריים יהיו עסוקים בחגיגות הפרועות של ליל קופווה ומתחמקת מבלי שיבחינו בה. ועכשיו היא כאן, מכינה ארוחות לשד יער ומנסה לשמור על חייה, ומתברר שגם על חייו.שנה היא מחיר ראוי, מזכירה ליסקה לעצמה והולכת לחדר האמבטיה כדי לקרצף מעליה את דמו של הלשי.11:40:28 30/04/2026 75 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ86 א\"ב פוראנקמכושף, זה ברור... אולי היא תציע לו את הדבר היחידי שמשותף לשניהם — קסם?עצם המחשבה על כך גורמת למעיה להתכווץ בחשש. מצד שני, היא חושבת לעצמה, אם היא מתכוונת לנסות להשתמש שוב בקסם, עדיף שהדבר יקרה עכשיו. אין אף אחד בסביבה שיוכל להיפגע אם משהו ישתבש.ואין גם לשי שיביט בזעף מעבר לכתפה. השד לא נמצא באחוזה — היא ראתה אותו עוזב בשעה מוקדמת יותר, חגור בחרבו והולך בעקבות עש זקיף לבן. אולי כדי להילחם בשד, אולי כדי לבדוק את קסמי ההגנה שלו, הוא לא טורח אף פעם לעדכן אותה. מה שחשוב הוא שכרגע ליסקה לבדה, והוא לא יכול עצור בעדה.היא מזנקת לפעולה, חוטפת סכין קטנה מהדלפק — היא פיתחה הרגל של נשיאת סכין כזאת בכל רגע — ותוחבת אותו לסינר שלה. היא ניגשת לחלק האחורי של בית האחוזה, למקום שלא סביר שהלשי יבקר בו. חדר ההסבה הישן.החדר מעוצב בסגנון ימי הביניים, עם פמוטי קיר מוזהבים בצורת ברבורים ורהיטי עץ הובנה מרופדים בדי ספיר. פרוות דוב שחורה מונחת בפה נוהם לפני האח ושטיחי קיר דהויים מתארים אגדות מפורסמות. הדרקון מתחת לטירת אניולוב, ההר הגבישי שקלנה גורה נישא מעל הרים אפופי אובך, נשר לבן מופיע לפני מלך אורליצה הראשון, מבהיק כשלג על רקע השקיעה.ליסקה מגלגלת את כתפיה ומתמקמת בין שניים משטיחי הקיר, לוחצת את ידיה לקיר. מתחת לאצבעותיה לוחות העץ חרוצים וחמימים במידה מפתיעה, והיא כמעט יכולה לדמיין שהם מתנפחים עם נשימותיו של בית האחוזה.היא עוצמת עיניים ומעמיקה לתוך עצמה, מנסה לזמן את הקסם שלה כפי שהיתה עושה כשתקשרה עם בעלי חיים. הפעם 11:40:29 30/04/2026 86 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

74 א\"ב פוראנק*הלשי לא מרשה לליסקה להיכנס לחדריו — הוא פותח את הדלת הנעולה בהנף ידו ונכנס בצליעה. כשהוא מנסה לסגור את הדלת בפניה של ליסקה היא תוקעת כף רגל ליד המשקוף.הלשי מביט בה בזעף.\"אל תנעל את הדלת,\" היא אומרת.הוא מרים גבה בספקנות.\"אם תתמוטט שוב —\"\"לא אתמוטט.\"\"אבל אם —\"\"לא אתמוטט.\" הוא מתחיל לסגור את הדלת. \"לילה טוב, שועלונת.\"נשמעת נקישה וליסקה נשארת לבדה.היא פוכרת ידיים ואז מרימה אותן בייאוש. למה היא דואגת? הוא שד. הוא יכול לדאוג לעצמו אם הוא רוצה להיות עקשן כזה. היא ניגשת בזעף לחדרה ועוצרת בפתח כשהיא מבחינה שהיא עדיין דביקה משרף־דם. תשישות אופפת אותה ולצדה געגועים הביתה שעוצמתם עזה כשל רעל. פתאום היא מתגעגעת לוודאות היציבה של החיים בסטודווה, לקרקור התרנגולים בבוקר ולריח עשבי המרפא של מאמא.מאמא. ליסקה השאירה מכתב שהסביר את כוונותיה לפני שברחה מהכפר, אבל היא יודעת שאמה בכל זאת תרתח מזעם. דוברווה רדוסט מעולם לא הסכינה עם סרבנות, וליסקה הרסה לא רק את חייה המסודרים, אלא גם את תוכניותיה המסודרות לעתיד של בתה.זיכרון זוקף את ראשו. מבטה הנעוץ של מאמא, חד כדוקרני קרח, והאובך הכחול של הערב מתגנב מתחת לתריסים מוגפים היטב.\"בשביל מה זה?\" שואלת ליסקה כשמאמא מחליקה כמה מטבעות על שולחן האוכל.11:40:28 30/04/2026 74 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 87היא תקיפה הרבה יותר משהיתה בחדר העבודה של הלשי. היא נדחקת מעבר לגלי חרדה, מתעלמת מכובד משקלם המייסר של זיכרונות שכאילו מצטברים סביבה.היא לא מצליחה להגיע אליו. ליסקה נרתעת, חושקת שיניים ומנסה שוב, ופעם נוספת, אבל הקסם שלה ממשיך להסתתר בעיקשות, והוא לא יותר ממשקולת המעיקה עליה בתחתית החזה. היא מתנשפת בתסכול, משעינה את מצחה על הקיר. בתוך תודעתה מתחילים להישמע קולות מזהירים המזכירים לה שהשימוש בקסם אסור, תמיד אסור, אסור להחריד.ביניהם יש זיכרון, יום מהביל באוגוסט. כמה שבועות חלפו מאז בואו של האב פבל לסטודווה והוא לקח על עצמו ללמד את ילדי הכפר מדי יום ראשון את עיקרי הנצרות. הוא חדש וצעיר, וליסקה מצאה את עצמה מבקשת הנחיה מצדו אחרי ששאר הילדים הלכו הביתה.\"כן, ליסקה רדוסט?\" הוא שואל כשהוא מוצא אותה ממתינה בכנסייה. \"אני יכול לעזור לך בדבר מה?\"היא מהססת. \"רציתי לדעת אם... למה...\" איך לשאול את השאלה שלה בלי לחשוף את סודה? \"למה חלק מאיתנו... שונים.\"\"הקסם קורא לך,\" הוא אומר. למראה ארשת פניה הנבעתת של ליסקה הוא מושיט יד מרגיעה. \"אמך באה לדבר איתי אתמול. היא סיפרה לי על קשייך.\"\"אה.\" ליסקה מסבה מבט ולחייה בוערות. היא לא יודעת מדוע היא מתביישת שמישהו יודע, אבל זה מה שהיא מרגישה. מצד שני היא שמחה — שמחה שהכומר החדש לא גינה אותה מיידית.\"אבי,\" היא שואלת. \"אתה חושב שאלוהים שונא אותי?\"חיוכו טוב לב, נבוך מעט. \"מה פתאום את חושבת כך?\"\"כי... אחרת למה אלוהים ברא אותי מקוללת כך?\"עיניו מתרככות. \"זאת לא קללה, קטנטונת.\" הוא כורע ברך 11:40:29 30/04/2026 87 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 73האלה... הם מריחים קסם כפי שכלב ציד מריח דם. הם יודעים מתי קסם נשבר, ולפעמים הם מצליחים לחדור.\"היא נזכרת פתאום בכלב הציד אדום העיניים. היא שוקלת לספר ללשי שראתה אותו שוב, שקסמי ההגנה על האחוזה ודאי נשברו גם הם. אבל משהו עוצר בעדה. אולי פזיזות, אולי זהירות. כלב הציד עדיין לא פגע בה, ובפעם הקודמת שסיפרה עליו ללשי זה לא עזר לה בדבר.\"חשבתי שאתה שולט ביער,\" היא מעירה במקום זאת.\"ביער, כן,\" אומר הלשי. \"אבל השדים לכודים בו, והם רוצים בראש ובראשונה להיחלץ ממנו. היום היתה שיירה של סוחרים שעברה ביער, הם הובילו תבלינים אקזוטיים לליטוון מנמל אורליצה. הסטשיגון הזה —\" הוא הצביע על גבו, \"ודאי גילה סדק בקסם שלי לפני שבועות, ודאי חיכה לרגע הנכון. לפעמים קל להיפטר מהם, אבל זה היה חזק, חזק מספיק כדי להסוות את עצמו כבן אדם. הוא העמיד פנים שהוא אחד מהסוחרים ותקף אותי כשלא עמדתי על המשמר. למרות זאת, ברגע שהתגלה, היה קל להרוג אותו. האנשים האלה יחזרו הביתה עם כמה חבורות וסיפור שאיש לא יאמין לו, זה הכול.\"ליסקה מביטה הצדה מופתעת ומעט מרוככת למשמע הגילוי. הלשי סיכן את עצמו כדי להציל חיי אדם, וברור שזאת לא הפעם הראשונה. הוא כינה זאת חובה. האם היא יכולה להאשים אותו באמת ובתמים באטימות אם הקדיש שנים אינספור למלחמה במפלצות?לצדה הלשי נאנק ומתחיל להתאמץ לקום. ליסקה מחליקה את זרועה מתחת לזרועו במהירות ומציעה לו תמיכה. כשאצבעותיה נוגעות בעורו הוא נרתע, ושפתיו מתעקלות ברגש שהיא לא מצליחה לפענח.\"זה בסדר?\" שואלת ליסקה חרישית.ארשת פניו נסגרת, הופכת להיות קרה ונחושה. \"עזרי לי רק להגיע לחדרי.\"11:40:28 30/04/2026 73 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ88 א\"ב פוראנקלפניה ומרים מבט. \"זה רק אתגר. כולנו מקבלים עול כלשהו בחיים. אלוהים פשוט נתן לך עול כבד יותר, כי הוא מאמין שאת חזקה מספיק לשאתו. הקסם שלך הוא מבחן ואת חייבת להתנגד לו בכל מחיר.\"\"אני יודעת,\" היא לוחשת. מאמא תמיד חוזרת על כך, והתזכורות רק התרבו אחרי מותו של טטה. היזהרי, ליסקה. אל תסתבכי בצרות, ליסקה. היא לא מתווכחת — בידיה הקסם גרם רק הרס. אבל לפעמים היא מייחלת להסבר הגיוני יותר, סיבה מחושבת שאיננה מבוססת על פחד ותו לא.\"את תוהה מדוע,\" מעיר האב פבל. \"שמעי, ליסקה. הקסם נוגד את חוקי הטבע, הוא משנה דברים שלא אמורים להשתנות.\" הוא שותק לרגע, כאילו הוא שוקל כמה עליו לספר לה. \"הוא נעשה באמצעות קריאה לרוחות, ומעשה מכוון כזה הוא מעשה כשפים. הכנסייה אוסרת עליו, כי הרוחות הלהוטות ביותר לשמוע תמיד פועלות מטעמו של השטן. הדבר מסוכן במיוחד לבנות כמוך.\"היא מקשיבה בריכוז, בעיניים פקוחות לרווחה. \"למה?\"\"כי נשים פגיעות יותר לפיתויי האופל.\" היא זוכרת שאמר דבר מה דומה פעם בדרשה. חוה והתפוח, החטא הקדמון. \"אפילו בימי המלכים, עוד בטרם הבינו בני האדם את הרוע במעשי הכשפים, רוב העוסקים בקסם היו גברים. אנחנו מניחים שהנשים היו בעלות כוח רצון חלש מדי והשדים השחיתו בקלות את מידותיהן. הן השתגעו.\" ליסקה חושבת על הסיפורים של טטה. על באבא יאגה והבקתה בעלת כרעי התרנגולת, איך אכלה ילדים או גנבה לבבות. אולי יש גרעין של אמת בכל הסיפורים האלה. בטנה מתהפכת כשהיא חושבת כך. \"זאת אומרת שגם אני מרושעת?\"\"לא, לא.\" הוא מניח יד על כתפה. \"את ילדה טובה ואת יודעת להתרחק מהקסם שלך. אם הוא יפתה אותך אי־פעם, ליסקה, בואי אלי. אני כאן כדי לעזור לך.\" ארשת פניו חביבה, 11:40:29 30/04/2026 88 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

72 א\"ב פוראנק\"ואני העדפתי אותך כשהיית אייל.\"הוא פולט קול שנמצא בחצי הדרך בין צחוק לאנחה.\"זהו.\" ליסקה קושרת את התחבושת האחרונה. היא מגושמת, אבל קשה לכסות פצעים כה גדולים. היא מניחה יד על כתפו השלמה של השד. \"אתה מסוגל לעמוד?\" \"עוד רגע,\" הוא אומר.היא מהנהנת ואז מעיזה להעיף מבט בפניו. תווי הפנים מאומצים, עיניו מרוחקות ומוטרדות.\"לשי,\" היא שואלת, \"מה קרה?\"תשובתו היא נהמה מסויגת ועייפה. \"חובה.\"\"חובה?\"\"ידעתי מי אני כשרק נפגשנו. את ודאי יודעת מה אני עושה.\" \"אתה שומר הדריאדה,\" עונה ליסקה בהיסוס.הוא פולט נחירה. \"שומר הוא שם אחד. סוהר הוא שם אחר. וכמו כל סוהר, אני שומר על הסדר בין האסירים. אבל שלי הם כל השדים של אורליצה, הלכודים ביער המקולל.\"\"אז הפצעים האלה...\"\"נכון שהם יפים? באדיבות הסְ טְ שִ יגוֹ ן.\"ליסקה מרימה מבט בבהלה. הסטשיגון — שדי נקמה הנולדים מנשמות שמתו בצורה טרגית. הסיפורים מתארים את מראם בצורות שונות, אבל כשהיא רואה את מצבו של הלשי היא לא רוצה כלל לדעת את האמת.\"הדריאדה,\" ממשיך הלשי בעיניים מרוחקות, \"חוצה את כל אורליצה, במקומות מסוימים היא מפרידה בין שטחיה, במקומות אחרים היא נמצאת בינה לבין ליטוון. אי־אפשר להימנע מנסיעות, ולכן יצרתי כמה דרכים רחבות שעוברות בה. התקנתי עליהן קסמי הגנה, בדיוק כפי שאני מגן על האחוזה הזאת, אבל הקסם שלי אינו עמיד בכול. לפעמים הכשפים שלי נסדקים, או נשחקים כמו אבן גיר מתחת למים. והשדים 11:40:28 30/04/2026 72 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 89אבל עיניו מרוכזות, כמעט מבוהלות. ליסקה לא מסוגלת לשכוח את העיניים האלה.הן מופיעות במחשבותיה עכשיו, שולחות אליה מבט נוקב ומאשים כשהיא מנסה לזמן את כוחותיה עוד פעם אחת. היא שומעת לאזהרותיהן ומסלקת את ידיה מהקיר. אשמה מציפה אותה. בפעם הראשונה מזה זמן רב רצתה להשתמש בקסם שלה. הוא עדיין מפתה אותה, למרות כל מה שעשתה.\"אולי דרך אחרת,\" היא אומרת, נסוגה ושולפת את הסכין מחגורתה. כשהיא עושה זאת חולף במהירות עקצוץ מבשר רעות בעורפה ושערותיה מזדקרות.מישהו מסתכל עליה.ליסקה מורידה את ידה ועומדת בלי לנוע. \"מה את עושה כאן?\" היא אומרת.אלוהים, הלוואי שאני צודקת. היא פונה, אטית ודרוכה, ואז פולטת אנחת הקלה. חתולה בצבע אפור עומדת על גב של ספה, מנופפת בזנבה הלוך ושוב. עיניה שחורות לגמרי, שחורות כפחמים, וכשהיא מחייכת, ארשת פניה אנושית מדי ומלאה שיניים אנושיות, שטוחות.מפיגה את השעמום, אומרת הלא־בדיוק־חתולה. היית מעדיפה שאצמיח עוד פטריות?היא לא פותחת את פיה כדי לדבר, אבל קולה מהדהד בבירור בראשה של ליסקה. מעושן ונשי, מתפצח כעצי בעירה. ליסקה מעולם לא שמעה משפט ארוך כל כך מפי סקשט. הם בדרך כלל מתקשרים בקריאות קצרות, מלאות רוגז, אבלזאת — יאגה — מנפחת את עצמה בתבונה חריגה. מה? אף פעם לא שמעת חתולה מדברת?ליסקה מחייכת בהיסוס. \"הפתעת אותי, זה הכול. חשבתי שאת כלב הציד אדום העיניים.\" היא לא ראתה את הכלב מאז הלילה שבו הלשי נפצע, אבל היא בכל זאת חוששת ממנו.11:40:29 30/04/2026 89 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

כשהאפלה עמדה מלכת 71\"תמשיכי ודי,\" הוא נוהם. \"אני צריך שיהיו סגורים כדי שיתרפאו מהר יותר. הם ייעלמו תוך כמה ימים.\"ליסקה נאנחת וממשיכה לתפור, מנסה להתעלם מהעוויתות שעוברות בשד מדי פעם ומארשת פניו המיוסרת. היא מודה לאל, כי נראה שהשיקוי משפיע — כשהיא סוגרת את הפצע בתפרים הנקודות השחורות נמוגות ונעלמות. הלשי נשאר בכריעת ברך, מצחו לחוץ למגירות שולחנו, והוא לופת את העץ בעוצמה שמשאירה חריצי ציפורניים בלכה. בסופו של דבר הוא מאבד בהדרגה את ההכרה, עיניו מרפרפות ונעצמות וראשו נשמט.כאשר ליסקה מסיימת הרקב השחור המשונה נעלם מגבו, ואת מקומו תופסים התפרים הלא אחידים שיצרה. יישארו צלקות, אבל הן בהחלט לא יהיו הראשונות שלו — בזמן שהיא בוחנת את מלאכת ידה היא מתחילה להבחין בסימנים אחרים, לבנים כפנינים, על כתפיו וגבו. יש שריטות, תלמים, אפילו סהרונים של סימני שיניים. מפה של סיפור שהיא לא חושבת שסיפר אי־פעם. חלק מליסקה רוצה לבחון אותם, לבחון אותו. הוא די נעים לעין כשהוא לא מאיים או מזעיף פנים.\"אתה מגוחך,\" אומרת ליסקה לשד כשהיא מורחת את המשרה שלה על הפצעים ועושה כמיטב יכולתה עם התחבושות המאולתרות. \"מה בכלל השיג לך העניין הזה? בסך הכול דיממת על הכול, שד חסר תועלת.\"\"את זאת שלא מסוגלת להוציא את האף מענייני השדים,\" נשמעת התשובה הרפה. \"את חסרת תועלת.\"ליסקה נרתעת — היא לא הבחינה שהתעורר. \"א —\" היא מתחילה להסביר את עצמה ואז משתתקת. מדוע היא מפחדת ממנו? הוא בקושי מסוגל להחזיק את הראש. \"אילו הייתי משאירה את האף שלי מחוץ לעניינים שלך, היית מדמם למוות על הרצפה!\"הוא מעווה פנים. \"העדפתי אותך כשהיית שקטה.\"11:40:28 30/04/2026 71 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ90 א\"ב פוראנקכלב הציד אדום העיניים? יאגה קופצת מהספה וחוצה את החדר בגאוותנות. כן, נראה לי שהרגשתי משהו כזה.\"את יודעת משהו עליו?\" שואלת ליסקה. עולה בדעתה שהיא שואלת רוח חתול על רוח כלב.רק תמונות מעורפלות מתחום הביניים, אומרת הסקשט,עשן של נר ותו לא. מה את יודעת עליו?\"רק שהוא רוצה שאעזוב את בית האחוזה,\" אומרת ליסקה. \"'צאי לפני שיתעורר,' זה מה שהוא אומר לי. מעניין מי זה הוא.\" יאגה מנופפת אוזן. אני לא יודעת. אני רק חתולה.\"לא, את לא.\"הרוח חושפת שוב את שיניה, ארשת המעלה צמרמורת בעמוד השדרה, מסולפת ומאיימת למדי. לא, אני לא. אז מה, תסבירי מה את עושה עם הסכין?ליסקה תוקעת בקיר מבט מיואש. \"אני מנסה לשכנע את בית האחוזה להראות לי דלת.\"נשמע שפוי מאוד, מעירה יאגה. אני רואה שאת מתכננת לדקור את עצמך מרוב ייאוש.ליסקה מחייכת קלות. \"פחות או יותר. קיוויתי שאוכל להציע לו את הקסם שלי בתמורה, אבל הקסם שלי, כמו שאומר הלשי בחביבותו, חסר תועלת. הוא אמר גם שהקסם נמצא בדם שלי, אז —\" היא לוחצת את הסכין לכרית אצבעה המורה ומעווה פנים. טיפת דם נובעת מהאצבע ומבהיקה באור היום בחלקלקות ארגמנית. ליסקה שולחת תפילה מהירה ונוגעת באצבעה בקיר.דם על הקירות, אומרת יאגה ביובש. רעיון מבריק.ליסקה לא עונה, היא מפחדת אפילו לנשום, גופה מכווץ בציפייה דרוכה.שנייה חולפת. ועוד אחת. ושלישית.ואז החדר פולט אנחה כבדה בעל כורחו. טביעת האצבע שלה נעלמת מהקיר, נספגת כמו מים לתוך אדמה.11:40:29 30/04/2026 90 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

70 א\"ב פוראנק\"מה את חושבת שאת עושה?\" אפילו עכשיו קולו מתעמר ויהיר. צעיר או לא, הוא עדיין איום ונורא.\"אני מנסה לעזור לך.\" ליסקה מנסה להיות תקיפה כאמהּ , אבל במקום זאת המילים מפיה נשמעות מרגיעות ומהוססות, כאילו היא מדברת אל בעל חיים פצוע. \"הג... לשי, הגב שלך משחיר.\" אכן כך. הנקודות מתפשטות תוך כדי שהם מדברים.הלשי מקלל חרישית. \"יש בקבוק ירוק על השולחן שלי. תני לי אותו ולכי.\"ליסקה נעמדת ובוחנת את השולחן. ואכן, בתוך ערבוביה של בקבוקונים פתוחים וקסתות דיו ונוצות לכתיבה יש בקבוק קטן מלא נוזל ירוק מחליא. היא לוקחת אותו וחוזרת אל הלשי. הוא יושב שעון על השולחן, עורו מדיף חום קודח. כשליסקה מגישה לו את הבקבוק הוא בולע את תכולתו בלגימה אחת.ליסקה מתמקדת בגבו הפצוע. \"החתכים האלה צריכים תפרים, לשי. יש לך חוטים?\"\"הסתלקי,\" הוא אומר בשיניים חשוקות. \"אני לא צריך עזרה ממך.\"היא תשושה. הוא מתיש. \"אתה לוליין? כי אני לא חושבת שאתה יכול להגיע לגב של עצמך.\"הוא מסתובב אליה בנהמה. עיניים מתנגשות, וינקה מול אורן, שמיים מול יער אפל. הם במבוי סתום, זאבים האומדים זה את כוחו של זה לפני קרב. ואז הלשי נושף בכבדות וכתפיו שחות בכניעה. \"בארון משמאלך.\"היא צריכה לחטט לא מעט, אבל מוצאת ערכת תפירה קטנה. היא בוחרת את החוט העבה ביותר והמחט החסונה ביותר, ואז הולכת לנקות את שניהם וחוזרת ללשי. כשהיא מנקבת את העור סביב הפצע הקטן ביותר, הוא בולע אנקה ושרירי גבו מתפתלים.ליסקה מעווה פנים. \"יש לך משהו נגד הכאב?\"11:40:28 30/04/2026 70 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 91ליסקה ממצמצת ודלת חצות נמצאת שם, כאילו לא נעלמה מעולם. הכוכבים על פניה מנצנצים במסתוריות, הידית המכוכבת מבהיקה בצבע זהב טהור.היא קמה בקפיצה, בחדוות ניצחון, לבה הולם בעוז. \"אתה רואה,\" היא אומרת לבית האחוזה. \"ידעתי שאתה מסוגל.\" היא מכניסה את האצבע המדממת לפיה ומביטה לעבר הרוח העומדת לצדה. \"את באה?\"לא הייתי מפספסת את זה בעד שום הון שבעולם, עונה יאגה ובעיניה שובבות ברורה. קדימה — מהר. אין לנו הרבה זמן.לפני שהיא מאבדת את האומץ, ליסקה פותחת את הדלת.11:40:29 30/04/2026 91 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 69אם היא לא יודעת עד כמה המשרה תועיל נגד פציעותיו. היא מחזירה הכול אל חדר העבודה של הלשי ומקללת בדרך את המדרגות הרבות של המגדל.הלשי עדיין שוכב כפי שהשאירה אותו, רק מגואל יותר בדם וחיוור יותר. כשהיא כורעת ברך לצדו היא רואה למורת רוחה שהפצעים משחירים, והצבע מתפשט על גבו כמו פטרייה על עלי עץ מֵ ילָ ה. רעל, מסוג כלשהו שלא ראתה מעודה.כל דבר בעתו, ליסקה. היא נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לעבוד. יש שיירים כלשהם בפצעים, לכלוך מטפריו של היצור שחתך אותו. כשהיא מנקה אותם מים ושרף־דם מרטיבים את האבן מתחת לברכיה, וקערת המים מאדימה במהרה.בדיוק כשהיא עומדת לסיים, הלשי מתחיל להתעורר. הוא משתעל ואז נאנק ודוחף את עצמו לישיבה. במהלך התנועה גולגולת האייל שעל ראשו מתנתקת מהקרניים, משתחררת ומחליקה אל הרצפה.ליסקה נסוגה, המומה, ידיה וחולצתה דביקות מדמו. כאשר הלשי פונה להביט בה, היא נושפת בחדות.וואו.הוא בעצם איש צעיר.טוב, איש צעיר עם קרניים.במשך הלמות לב אחת ליסקה מאובנת מהלם ואיננה מסוגלת להסיט את עיניה מעל פניו. עורו שקוף כשעווה, חולני, שערו הלבן לח מזיעה, אבל הוא נראה מבוגר ממנה בשנים מעטות בלבד. הוא יכול היה להיות מקסים בזכות עצמות הלחיים הגבוהות והריסים הארוכים, אבל יש קימור אכזרי בפיו וכיווץ בגבותיו שמבטא את מורת הרוח הקבועה בהתנהלותו. עיניו במיוחד מסגירות את טבעו השדי. יש בהן משהו סהרורי, ירוק כעלי שרך ומכווץ מחשד. הן מזכירות לליסקה עיניים של חתול פרא.11:40:28 30/04/2026 69 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ929בית האחוזה בעל הנשמה ה שמחכה להן מעבר למפתן הוא אולם רחב ידיים שחציו מיער וחציו פלא.הרצפה מתחת לרגליהן עשויה שיש קר, כהה ומשובץ עורקי זהב. הוא היה נראה מתוחכם, אילולא הטחב הסמיך לאורך הקירות ופרחי הבר הצומחים דרך סדקים דקיקים. מכל עבריה של ליסקה עצים חסונים עומדים, אציליים כמלכים, ענפיהם פרושים לתמיכה בתקרה בעלת צלעות קמורות. גרגרי אור זהובים צפים בין הענפים, מאירים צמחי יערה המטפסים על הקירות ותלויים לאורך מדפי ספרים נישאים.החדר הנסתר הוא ספרייה.לאורך הקירות יש אינספור ספרים, עולם שלם של ידע, כרכים עבים ונובלות דקיקות, ומחזיקי ספרים שהם גולגולות או קריסטלים או צנצנות של כנפי חיפושיות. החדר מלא ריח של תעלומה, של נייר עתיק ופירות יער ושמי קיץ שוקקי חיים.במרכז החדר תלויה נדנדה, קשורה לתקרה בחבל עבה ומרופדת כריות משי. אין רוח, ובכל זאת היא מתנדנדת הלוך וחזור בחריקות עדינות. יאגה קופצת עליה, מחדדת את ציפורניה על המושב, וליסקה ניגשת לעברה בעיניים פעורות בפליאה.11:40:29 30/04/2026 92 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

68 א\"ב פוראנקהסוקמנה של הלשי, מנסה להסיר אותה בכוח מכתפיו הרחבות. אבל הוא גבוה ושרירי, וגופו שוכב רפוי וכבד. \"לשי,\" היא קוראת. היא תוקעת אצבע בצווארו ואז צובטת אותו. שום דבר.\"נפלא,\" היא ממלמלת.מסע למטבח ובחזרה מסתיים בכך שליסקה עומדת מעל השד עם סכין קצבים, חותכת את המעיל מעל גבו בחוסר אלגנטיות. מה שהיא מגלה מתחתיו גורם לה לשאוף בכוח נשימה מבועתת. שלושה חתכים עמוקים במידה אכזרית, המפלחים נתיב משונן מעורפו, על כתפו ועד לחלק העליון של זרועו. הוא ודאי הסיר את המעיל לקרב שעליו היא לא יודעת דבר, כי בניגוד לסוקמנה שלו חולצתו קרועה לגזרים, פסים של פשתן מרוט. שרף עצים נוסף מרוח על הפציעות. מעליהן? לא. היא מחניקה אנקה כאשר שרף נוסף נובע בבעבוע מתוך הפצע, נוטף אט־אט על שכמתו.זה הדם שלו.ליסקה נרתעת, ואז נדה בראשה. יהיה מקום לשאלות אחר כך. תחילה היא חייבת לטפל בפצעים. הם איומים, אדומים ומודלקים ומטונפים משיירים.\"אלוהים, לשי,\" היא לוחשת. \"מה עשה לך את זה?\"היא לא יכולה להזיז את השד יותר מכמה סנטימטרים, כך שהיא משאירה אותו במקומו. ואז היא יורדת במהירות למטבח ומעמידה סיר מים לרתיחה. היא לוקחת ציפית מחדרה וקורעת אותה לפסים, שגם אותם היא מרתיחה. השמש כבר כמעט שקעה, אבל היא בכל זאת יוצאת בחופזה לגן, וחום גופה מסתיר מפניה את צינת הלילה.מחשבותיה מתרוצצות במהירות. היתה אכילאה אלף העלה שצמחה בר, היא זוכרת שראתה אותה — כן, הנה היא. ולֶ חֶ ך, הוא יעזור בריפוי. מה עוד יכול להועיל? אולי מעט דבש מהמזווה, ויש לה גם שום. עם העשבים היא תוכל לאלתר רטייה, גם 11:40:28 30/04/2026 68 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 93\"מה זה המקום הזה?\" היא שואלת.זה לא מקום, אומרת יאגה. זה זיכרון. שבריר מתוך בית האחוזה שהלשי הרדים.\"נראה שהוא רוצה נואשות למנוע ממני להיכנס לכאן.\" אחד האורות הזהובים חולף על פניה של ליסקה במעופו. היא מנסה לגעת בו, אבל הוא חומק מאצבעותיה. \"הוא גם כמעט הצליח. למה? למה בכלל להסתיר מקום נפלא כל כך?\"אולי תגלי אם תפסיקי לעמוד בפה פעור ותחפשי תשובות,מציעה יאגה. אמנם נשמע שהיא עדיין קרובה, אבל הסקשט בעצם יושבת על מדף בצדו השני של החדר הגדול. אין לליסקה מושג איך הגיעה לשם מהר כל כך.\"את לא רוח הבית?\" היא קוראת. \"את לא אמורה לדעת הכול על המתרחש בבית האחוזה?\"יאגה מצמצמת את עיניה לחרכים שחורים כתהום. אולי פעם ידעתי. אבל כשהלשי התחיל להזניח את האחוזה, להזניח אותי, התפוגגתי. ואיתי התפוגג הזיכרון.\"את לא זוכרת שום דבר לפני הרגע שזימנתי אותך?\"אני זוכרת שחשבתי שהלשי הוא קרפד זקן ומרגיז.ליסקה מחניקה חיוך, מביטה סביב בתשומת לב כשהיא ניגשת למדפי הספרים. היא מעבירה את אצבעותיה על השדרות, מתענגת על העושר והמגוון במרקמים, מעור לקטיפה לעטיפת משי, ועד למגילות המסודרות פה ושם בערמות קטנות ומושלמות.\"נקי פה,\" היא אומרת כשהיא מבינה. \"אין הידרדרות לחורבן כמו בכל מקום אחר.\"כשמסתירים חלל כזה, הוא שוקע בשינה על־זמנית, מסבירה יאגה. החדר היה שקוע בשנת חורף במשך מאתיים שנה, מחוץ לחוקי הזמן. נראה שנמאס לבית האחוזה להסתיר אותו.לבית האחוזה נמאס. עדיין קשה להכיל את הדבר בתודעתה.11:40:29 30/04/2026 93 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

677צלקות וחובהשי, חכה!\" \"לליסקה נעמדת, מנגבת את ידה על הסינר ורצה אחרי הלשי. היא אולי לא מאמינה לו, אבל היא בתה של מרפאה, והיא לא יכולה לעמוד במחשבה שמישהו פצוע. אפילו אם הוא נורא וגס רוח וחוץ מזה גם חי בבלגן נורא.היא מוצאת את הדלת לחדר העבודה של הלשי פתוחה כדי סדק. עוד שרף מרוח על הידית, והחדר מעבר לה שקט במידה מטרידה. היא מהססת בלב הולם. האם תעז? מצד שני, ממה יש לה לפחד עוד? המוות מקיף אותה. היא תיתקל בו בדרך זאת או אחרת — למה שלא תקרא עליו תיגר?היא פותחת את הדלת בדחיפה קלה.הלשי שוכב ופניו על הרצפה. הוא במרחק נגיעה משולחנו, ראש הגולגולת שלו מסובב בזווית שכמעט איננה טבעית, יד אחת מושטת כאילו היא מנסה להגיע למשהו. ענפים שבורים מגופו שוכבים רפויים מסביבו. שרף אדמדם מרוח על גב הסוקמנה שלו ושרוול חולצתו, ונשימותיו נשמעות כבדות.ליסקה לא מהססת. ברגע הזה הוא פשוט עוד יצור פצוע, והאינסטינקט משתלט עליה. היא כורעת על ברכיה, מושכת את 11:40:28 30/04/2026 67 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ94 א\"ב פוראנק\"ודאי נדרש כוח של שד יער כדי להעיר בית אחוזה שלם לחיים,\" מהרהרת ליסקה, מרימה צנצנת של נשלי נחש ומחזיקה אותה מול האור.שד יער, יאגה אומרת. הוא תמיד קורא לעצמו כך, אבל הוא מאוד לא מצטיין בתפקיד.\"מה זאת אומרת?\"רוב השדים אוכלים להנאתם בשר אדם.ליסקה מניחה את הצנצנת בתנועה מגושמת, והיא כמעט נופלת מהמדף. היא ממהרת ליישר אותה. \"אבל הלשי לא עושה את זה, נכון?\" לא.היא פולטת נשיפה. \"איזו הקלה. אבל... למה שדים אחרים עושים את זה? למה הם צריכים לאכול אם הם כבר מתים?\"זה נותן להם כוח. יאגה נעלמת במשב של עשן עצים וחוזרת להופיע במרחק כמה מדפים למטה, מכורבלת על כרך אדיר ממדים ומכוער בשם \"דמונולוגיה\". זה ההבדל בין רוח לשד. רוחות צוברות כוח ממנחות אוכל, שדים מבשר אדם.רוחות מקבלות כוח, ושדים לוקחים אותו.\"ונשמות?\"הן שייכות לגופים.פתאום יש לליסקה אלף שאלות, על דברים שהיא לא יודעת ודברים שסיפרו לה. היא רוצה לשאול עוד, אבל אחד מגרגרי האור מעל כובה, ועוד אחד, כאילו הבית שמתחת ליז'מבינה אומר להן למהר. ליסקה מביטה במהירות לצדה השני של הספרייה ומסמנת ליאגה לבוא. \"בואי, נסתכל מסביב ונצא מכאן. חסר לנו רק שהלשי יתפוס אותנו.\"הן ממהרות בחקירותיהן עד שהן מגיעות לגומחה בסוף האולם, שם אפשר לראות מבעד לחצי גורן מזכוכית את היז'מבינה. בגומחה שוכן שולחן כתיבה ענקי עם כיסא מרופד 11:40:29 30/04/2026 94 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

66 א\"ב פוראנקהוא מסתובב במקום וטורק את הדלתות. קול הסגירה מהדהד כרעם משמיים.במשך זמן מה השד רק עומד שם, זרועותיו נפולות, כמו בובה שחוטיה נקטעו. ואז הוא זורק את חרבו הצדה ומשעין את מצחו על הדלת.\"לשי,\" מנסה שוב ליסקה, מתנודדת כמו אור הנר. \"מה קרה?\"\"לא משהו שיעניין בחורה מהכפר,\" נשמע מענה צורב. הוא מזדקף ומזיז יד אחת כדי ללפות את הזרוע השנייה.הוא פצוע. היא לא רואה דם, אבל הפציעה ניכרת ביציבתו, בזהירות שבה הוא מחזיק את גופו. ליסקה מכירה פגיעות גפיים — היא טיפלה בסוסים ופרים די פעמים כדי לזהות אותן.\"לשי,\" היא אומרת בפעם השלישית, והפעם בכל הסמכות ששמעה בקולה של מאמא, סמכותיות שאיננה מרגישה.\"לא.\" קולו נמוך וצרוד. \"הביאי אוכל לחדר העבודה שלי ואל תפריעי לי.\"כשהוא חולף על פניה בכבדות, הוא נוקשה וזקוף, בלי קלות התנועה הפראית שהיא רגילה לראות בו. ניכר בו שהוא מסתיר כאב ואינו מצטיין בכך. ברגע שהוא נעלם, ליסקה מבחינה בנתיב טיפות אדומות שהשאיר אחריו.דם? לא, הוא שקוף מדי. היא משתופפת ליד טיפה ונוגעת בה באצבעותיה. הן מתכסות חומר דביק, מדיף ניחוח אורן.שרף.11:40:28 30/04/2026 66 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 95קטיפה שחורה וצנצנת מלאה נוצות לכתיבה. ליד הצנצנת יש נר בפמוט פליז. הוא בער עד שנותר ממנו גדם בלבד, טבוע בשלולית שעווה נמסה. ליסקה בוחנת הכול בתשומת לב ופותחת את המגירות. היא מגלה שהן ריקות, ואז משתופפת להביט מתחת לשולחן ובצדדיו. עדיין, שום דבר.ניצוץ זוהר מופיע בזווית שדה הראייה שלה. אחד מגרגרי הזהב של הספרייה צף מטה לצדה, מרחף מול מגירות השולחן. ליסקה עוקבת אחרי אורו, נשענת למטה עד שלחייה נלחצת לרצפה ונשימתה נעתקת.יש שם דף — נראה שהוא נפל מתחת למגירה ונתקע. אחרי מאמץ ניכר, ליסקה מצליחה לדחוף נוצה לחריץ ולהדוף אותו בעדינות החוצה.היא בוחנת את התגלית שלה לאורו הזהוב של הגרגר. זה קרע ממגילה עתיקה, שרוף בקצותיו, וחתיכות קטנטנות נשברות ממנו גם בתנועה העדינה ביותר. כתובות עליו מילים, חלקן ממכתב כלשהו, בכתב יד דרמטי ומסולסל. ציפייה מהמהמת בחזה של ליסקה. היא נעמדת בזהירות ופורשת את הדף על השולחן, מכריחה את עצמה לנשום נשימה מרגיעה לפני שתקרא אותו.... בסוף היה בלתי נמנע, אתה יודע. אני מבקש רק שלא תשנא אותי שעזבתי אותך כך. זה תמיד נועד להיות גורלי. אני מאחל לך חיים טובים, אהובי. שכח אותי כשלא אהיה כאן.— פלוריאןעור זרועותיה של ליסקה מסתמרר. היא מרימה מבט בבהלה ופוגשת את עיניה של יאגה. הסקשט לא נראית מוטרדת ושלוותה מרגיעה את עצביה של ליסקה.\"פלוריאן...\" היא חוזרת ועוברת באצבעה על שולי הדף. 11:40:29 30/04/2026 95 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 65את הדלת. אל תצאי עד שאחזור.\" כאשר ליסקה מגמגמת, הוא צועק, \"עכשיו!\"הדחיפוּת בקולו מספיקה כדי להזיז אותה ממקומה. היא מתקדמת אל המפתן בחצי ריצה וחצי צליעה, טורקת את הדלת מאחוריה ומחליקה את הבריחים למקומם. היא מחכה זמן מה כשלבה הולם בעוז באוזניה, ורק אז מנתקת את גבה מהדלת. דקות חולפות, ואז זמן נוסף שהולך ונמתח ומצטבר באוויר. שעה, והלשי עדיין לא חוזר. שעתיים. ליסקה מנסה למצוא נחמה כלשהי במטלות פשוטות, מקלפת תפוחי אדמה ומחממת את הרוסוו של אתמול. בסופו של דבר היא בקושי מצליחה לבלוע כמה נגיסות מזון, בטנה מתהפכת.\"איפה אתה?\" לוחשת ליסקה ומביטה מבעד לחלון ברדת הלילה. היא לא יודעת מה מדאיג אותה יותר — מה יקרה אם הלשי יחזור, או מה יקרה אם לא יחזור. היא פוסעת בתסכול הלוך ושוב בחדר הראשי ומחככת את פניה.כשהיא מרימה מבט, כלב הציד נמצא שם, במרחק נגיעה ממנה. עיניהם נפגשות והוא מסיט את שפתיו הקרועות לאחור משיניו האכזריות, החדות כתער. שערו סומר. הוא מדיף ריח מוות ברוטלי, אפר ופצעים מעלי מוגלה.הוא מתעורר, הוא נוהם.המנעולים על הדלת נפתחים לפתע מעצמם. הנרות מהבהבים, כבים ונדלקים, ובשבריר השנייה הזה של עלטה כלב הציד נעלם.הדלתות נפתחות בטריקה, כאילו הרוח חבטה בהן. הלשי נמצא, צללית מתנודדת של חודי קרניים וכתפיים שחוחות, והוא גורר את חרבו מאחוריו. ענפים יוצרים הילה לדמותו, עולים מגבו כמו כנפי עצם. כשהוא עובר את המפתן, הם נופלים לקרקע ונסוגים לחושך.\"לשי,\" אומרת ליסקה בקול צרוד ומבועת.11:40:28 30/04/2026 65 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ96 א\"ב פוראנקלשם יש טעם של עצב, של אהבה אבודה ולבבות שבורים. \"יאגה, את מכירה את השם הזה?\"לא, אומרת הסקשט, תווי פניה החתוליים מתעוותים למשהו דמוי ארשת מהורהרת. אבל אני חושבת שראיתי כבר את הדף הזה. אולי אם... היא ניגשת בצעדים רכים אל ליסקה ודוחפת את הדף באפה. רעד עובר בה והיא קופצת לאחור ונושפת.\"מה קרה?\"יאגה ממצמצת כמה פעמים ונראית המומה. כאשר סקשט מתפוגג, אנחנו מאבדים את הזיכרונות. אבל לפעמים דברים נשארים, ריחות או תחושות או רגשות חזקים. לפעמים אפילו תמונות.ליסקה מביטה בחשש ברוח הקטנה, מרגישה שאסור לה להפריע. עיניה של יאגה שחורות כזכוכית געשית, הן אינן ממוקדות אלא מעורפלות מזיכרון. היא מתנודדת מצד לצד, שולי דמותה מיטשטשים כעשן.הלשי... היא אומרת לאט, כאילו היא מדקלמת שיר. הוא עומד מעל השולחן הזה. הוא מחזיק דף ארוך — מכתב. הוא נעמד ומשהו נופל מהמכתב. הוא לא מסתכל עליו. היא מדברת מהר יותר ויותר, כאילו הזיכרון כבר חומק ממנה. יש נר בוער על השולחן והוא מקרב אליו את המכתב, אבל ברגע שהוא מתחיל לבעור, נראה שהוא מתחרט. הוא זורק אותו לרצפה ומנסה לכבות את האש ברגליו. הוא נופל אל הברכיים, וכל החתיכות השרופות מתפזרות. הוא... רועד? פניו רטובות. אולי הוא כועס. אני לא מכירה רגשות של אנשים. אני לא יכולה להסביר... \"הוא בוכה.\" ליסקה המומה מהמחשבה. שד בוכה? היא לא יכולה לדמיין את תווי פניו החדים של הלשי מראים כלל רגש כזה. \"מה עוד?\"אה... הוא מסתכל מסביבו. הוא מנסה לאסוף את החתיכות השרופות. הוא מוצא את מה שנפל מהמכתב, חופן אותו בידו. 11:40:29 30/04/2026 96 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 3 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal3

כשהאפלה עמדה מלכת 97זה פרח, אני חושבת. ואז הוא מסתובב ורואה שאני מסתכלת. הוא צועק עלי לצאת, ואני עוזבת. זה הכול.\"זה הכול...\" חוזרת אחריה ליסקה. היא קוראת שוב את חלק המכתב, מקווה שהמרחק יגלה סוד כלשהו שהחמיצה. השורה הראשונה, זה היה בלתי נמנע, אתה יודע, פוגעת בה כהלמות תוף. המילים סופיות כל כך, מלאות השלמה עם המצב.\"לא יכול להיות שזה הכול,\" היא אומרת. \"המכתב הזה... המקום הזה... בית האחוזה ודאי מנסה לספר לי משהו.\" היא כמעט מרגישה, לפי האורות שמעל והשיש שמתחת, כולם מחכים בדריכות, מתחננים בפניה שתקשיב. יש כאן דחיפות, אזהרה קצרת רוח.\"פלוריאן הזה, שאני לא יודעת מי היה... אני צריכה לגלות מה קרה לו.\"ליסקה מחזירה בעדינות את הדף למקום שממנו הוציאה אותו, ליתר ביטחון. היא מעבירה עוד מבט כמיהה אחד על פני הספרייה ואז פונה ליציאה, מתפללת שהלשי לא חזר עדיין. יאגה הולכת אחריה, ודלת חצות נעלמת ברגע ששתיהן יוצאות ממנה. ליסקה המומה ותוססת בשל הגילוי, והיא מתמוטטת על הספה. יאגה קופצת לחיקה ומתחילה ללוש את חצאיתה, ציפורני החתולה נתפסים בבד.\"יאגה,\" אומרת ליסקה ונחלצת מהזרם השוטף של מחשבותיה. \"אם נמצא דברים נוספים שיעוררו את הזיכרון שלך, תוכלי להיזכר בפרטים נוספים על מה שקרה?\"ייתכן, עונה יאגה. אבל החפץ יהיה צריך להיות קשור רגשית לאירוע בדרך כלשהי. הוא לא יכול להיות סתם כיסא, נניח.\"מה עם הפרח הזה? אמרת שהוא נפל מהמכתב.\"זה באמת נראה חשוב, מהרהרת יאגה. גם אם אני לא 11:40:29 30/04/2026 97 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ104 א\"ב פוראנקפלוריאן... חיבבתי אותו. זה כשלעצמו משונה, כי אני לא מחבבת רבים, אבל אותו חיבבתי. הוא היה חמים ומואר, כמו להבה. הוא חי כאן, בבית האחוזה, במשך זמן רב. בזיכרוני הלכתי אחריו כשנכנס לספרייה, כשהשאיר את המכתב על השולחן ההוא עם הפרח. היה לילה, אני זוכרת, והתחננתי בפניו שלא ילך, אבל אני לא יודעת למה. אני זוכרת את המילים האחרונות שאמר לי כשהניח את הפרח. \"צר לי, רוח האח, אבל אני לא יכול להישאר עוד.\"לא ראיתי אותו שוב. אבל היתה עוד פעם אחת שראיתי את הפרח, אחרי שהלשי מצא אותו. הייתי בחדר במגדל, אני זוכרת, והוא החזיק אותו בידו, כבר סגור בכדור הזכוכית. גערתי בו על שהוא מאפשר את החורבן של בית האחוזה. אמרתי, \"אתה לא יכול להתאבל לעד.\"הוא נרתע כאילו משהו דקר אותו. \"דמו על ידי, רוח האח.\"ליסקה מצמידה את כפות ידיה לפיה.\"ואתה לא יכול לשנות את המצב,\" עניתי. הוא התרגז בן רגע והסתובב. בידו היה מלח. הוא זרק אותו עלי וכולי נשרפתי. זה הרגע שבו מסתיימים זיכרונותי — כולם.\"הוא סילק אותך,\" אומרת ליסקה חרישית. זה אחד הדברים הרבים שלומדים ילדים בסטודווה. מלח מסלק רוח לא רצויה. פאני פרווטה זרקה פעם קורט על ליסקה כשלקחה את סטרה לרעות באחו, בשעת בוקר מוקדמת, כדי שאיש לא יראה. \"הוא סילק אותך בגלל פלוריאן. מפני שפלוריאן מת. יאגה, צר לי כל כך.\"רוח הבית נראית מופתעת. צר לך? זאת בחירה משונה, להתנצל על חטאיו של אחר. דמותה בעשן מרחפת בחדר עד שהיא מתממשת לרגליה של ליסקה בצורת חתולה. לא אקבל את התנצלותך כשלו. את קראת לי לחזור והאכלת אותי, אפשרת לי לחוות יותר מהחיים מכפי שצריך לחוות יצור מת. אבל הוא... הוא מסוכן.11:40:29 30/04/2026 104 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ128 א\"ב פוראנקלא מבינה את כל המזימות והתוכניות. אבל הייתי מעדיפה שתדאגי שלא יהרגו אותך — אני לא רוצה לגווע ברעב.ליסקה מחייכת ומסובבת את ידית הדלת. \"אנסה. לילה טוב, יאגה.\"יאגה, חוזרת הסקשט וממצמצת בחיבה. נחמד כשיש שם. היא מנופפת קצרות בזנבה ומתקדמת במסדרון בצעדים רכים. ליסקה נשארת עם הרגשה חמימה וקצת תמהה אחרי חילופי הדברים ביניהן.חדר השינה של ליסקה אפלולי כשהיא נכנסת, הפמוטים מגבירים לרגע את אורם בברכה, ואז חוזרים לזוהר קל ונעים. ליסקה מניחה את \"צ'רולוגיה\" על שידת הלילה ופונה לקחת את הכותונת שלה שהשאירה מקופלת מתחת לכריות.ואז היא מבינה שהיא לא לבד.טיפ. טיפ. טפ. שערותיה של ליסקה מזדקרות. היא מצמידה את הכותונת לחזה, מסתובבת ברעד לעבר הקול ומתפללת שהוא יציר דמיונה בלבד.אבל לא. עיניים אדומות זוהרות בפינה החשוכה שאליה לא מגיע אור הנרות. שתי עיניים מוכרות. כלב הרפאים מגיח מהעלטה בצעדים משחרים לטרף, מסיט לאחור את שפתיו בחיוך מרושע. ציפורניו נוקשות על רצפת העץ הקשה. הבל פיו מדיף ריח ריקבון. מקרוב ליסקה רואה עד כמה הוא גדול וחסון, גופתו המצומקת מגיעה כמעט לגובה החזה שלה. רוק נוטף משפתיו הקרועות, מבהיק בין שיניו ונופל באגלים כבדים, כמו דם.טיפ. טיפ. טפ. הוא קרוב כל כך, קרוב כל כך. בעוד צעד אחד, הוא יקרע את ליסקה לגזרים.\"אבל אתה לא תעשה את זה, נכון?\"היא אומרת בהבנה פתאומית. אחרת איך היה כלב הציד 11:40:30 30/04/2026 128 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

98 א\"ב פוראנקמבינה ממש את הרגש שמאחורי צמח. אוכל היה יכול להיות פחות מגוחך.ליסקה מתעלמת מהקביעה האחרונה. \"את זוכרת מאיזה סוג הוא היה? אולי אם אמצא פרח דומה בגן —\"זה לא מספיק מדויק. החפץ חייב להיות חלק מהזיכרון.משהו מושך במחשבותיה של ליסקה, אבל היא לא יכולה לשים עליו אצבע. \"את יכולה לתאר אותו טוב יותר? את הפרח, כלומר.\"אילו היו לחתולים גבות, יאגה היתה מרימה אותן. הוא בצבע תכלת. שישה... לא, חמישה עלי כותרת. די נבול.\"פרח זכריני,\" ממלמלת ליסקה. \"איפה ראי... אה.\" הזיכרון חוזר בשטף. היא היתה מתוחה, אבל הוא נראה חריג אפילו אז. \"הלשי, על השולחן שלו. יש כדור... חפץ עגול מזכוכית. אני חושבת שהפרח בתוכו היה זכריני. יכול להיות שזה אותו אחד?\"יאגה נראית מסוקרנת. אולי.\"אם כן, את צריכה לגעת בו, כמו שנגעת במכתב?\" ככל שאוכל להתקרב, יהיה טוב יותר.ליסקה מזדקפת, שוקלת את האפשרויות. \"אם נוכל להתגנב לשם כשהלשי לא בבית —\"בלתי אפשרי, מתערבת יאגה. רק הוא יכול לפתוח את הדלת ההיא.\"אולי אוכל לשכנע את בית האחוזה לפתוח אותה.\"לא. על חדר העבודה וחדר השינה שלו יש קסמי הגנה נוספים, מנעולים שרק קסם צ'רובניק יכול לבטל.ליסקה כבר התחילה לנסח לעצמה תוכנית, כזאת שתהיה אולי מטופשת אפילו יותר מריצה לתוך הדריאדה בליל קופווה. \"תוכלי להיכנס אם הדלת תיפתח עבורך?\"אולי, אבל אם הוא יהיה שם, הוא ירגיש אותי.11:40:29 30/04/2026 98 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 103שדים וקסם ודלתות וכלבים והלאה, והלאה, כמו לוח שעון שיש בו מוזרויות במקום מספרים. טיק, טוק, והמחוגים מצביעים על חידה אחת. טיק, טוק, ועל אחרת.ההמתנה מייסרת. חצי שעה חולפת בזחילה, וליסקה ממלאת את זמנה בהכנת גולאש ממעשר שהלשי הביא איתו. שתי ארנבות שציידים הרגו והשאירו לא מזמן. שעה. היא מוצאת צנצנת סוכר במזווה. עוד שעה. היא קוטפת די תותים להכנת ריבה. שעה שלישית. היא חותכת את התותים, מעבירה אותם לסיר ברזל ובוזקת עליהם סוכר ביד נדיבה. היא מכניסה תות אחד לפיה.כשיאגה מופיעה שוב בסופו של דבר, ליסקה כמעט נחנקת מהתות. זה היה מסוכן, מתנשפת הסקשט ומשתנה מעכבר לחתולה במשב עשן זועף. אבל נראה שהמזל משחק לנו, כי הצלחתי לברוח מהחדר לפני שהוא הבחין בי.\"תודה לאל,\" מתנשמת ליסקה. \"ואיך... הצלחת?\"יאגה מטה את ראשה, עיניה הן חרוזים של שוהם מלוטש. אני זוכרת אותו, היא אומרת. אני זוכרת את פלוריאן.הן מסכימות לחכות עד לשעה מאוחרת יותר, עד שהלילה בולע את היער בגל של עלטה שחורה כזפת ורוח מחככת את בטנה בגג. ליסקה מעמידה פנים שהיא ישנה, ולו רק כדי להפחית מדריכותו של הלשי, ומחכה עד שהיא שומעת את דלת חדר השינה שלו נסגרת בנקישה לפני שהיא חוזרת על קצות האצבעות לחדר ההסבה בכותונת הלילה שלה. יאגה כבר מחכה, דמות צל שכמעט איננה קיימת, משולבת בעשן מהאש הגוועת באח.\"ספרי לי,\" אומרת ליסקה, ונראה שקירות בית האחוזה נוטים פנימה, כאילו גם הם מקשיבים בתשומת לב.היה עוד בזיכרון הזה. צורתה של יאגה כאילו לא מתקבעת, היא לרגע רק עשן, לרגע צללית אנושית על רקע אור האש. 11:40:29 30/04/2026 103 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 127קריצה של אור אזמרגדי על העלים הדקים כנייר. היא שולפת בזהירות את הספר מבין הענפים. היא מזהה אותו. זה הספר עם כישוף ההחייאה, זה שהלשי ביקש ממנה לקרוא. \"צָ 'רוֹ לוגיה\", כתוב על הכריכה באותיות שקועות מוזהבות שכבר נשחקו. חקר הסוד.ספר כשפים. חלק ממנה רוצה לזרוק אותו לאח, חלק אחר רוצה לפתוח אותו ולבלוע כל מילה. היא פוסחת על שתי הסעיפים, תוחבת את הכרך הכבד מתחת לזרועה וניגשת לחדרה.יאגה מופיעה על מעקה המדרגות, מתקדמת עליו בשיווי משקל במקביל אל ליסקה. קודם הסכמת לעזור לבעל הקרניים המסוכן, ועכשיו את מקבלת ממנו מתנות, היא רוטנת. מה קרה לזהירות?ליסקה מרימה את הספר גבוה יותר, זרועה כואבת מאימוני הקרב.\"גם אם אני רוצה לעזור לו, זה לא אומר שאני סומכת עליו. אני יודעת מה הוא.\"מה עם הקסם שלך? חשבתי שרצית להיפטר ממנו.\"אני רוצה להיפטר ממנו,\" אומרת ליסקה. \"אבל עשיתי טעות, יאגה. שיבשתי את איזון הכוחות בדריאדה, ועכשיו השדים סוערים. הם כל הזמן בורחים, ואפילו הלשי לא מצליח להתמודד איתם. אם אוכל להשתמש בקסם שלי, אוכל לעזור לו להחזיר את הסדר על כנו.\"יאגה קופצת לרצפה והולכת אחרי ליסקה במסדרון. ואחר כך?\"הרצון שלי לא השתנה,\" היא אומרת בלי היסוס. \"כשכל זה ייגמר, אני אזנח את הקסם ואחזור הביתה. אבל לעת עתה אני צריכה לוודא שעדיין יהיה לי בית שאפשר לחזור אליו.\"יאגה מפהקת, חושפת יותר שיניים טוחנות מכפי שאמורות להיות לחתולה. תעשי מה שאת רוצה. אני רק רוח הבית. אני 11:40:30 30/04/2026 127 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 99\"תוכלי לצאת לבד?\"אם הדלת תהיה פתוחה, כן.ליסקה נוקשת באצבע על סנטרה. \"אני חושבת שיש לי דרך.\"יאגה מצמצמת את עיניה בתענוג צרוף של חתול משחר לטרף. מה את מציעה?11:40:29 30/04/2026 99 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ102 א\"ב פוראנקהתרגשות עולה בליסקה. היא מפנה את תשומת לבה ללשי כשהוא מחליק את חולצתו בתנועות קצרות. \"תראי לי איפה ראית אותו.\"מאחורי ליסקה אחד הענפים המכושפים של הלשי פורש את אצבעות הזרדים שלו על הדלת וסוגר אותה בתוקף. יאגה נלכדת בפנים.ליסקה ממשיכה בהעמדת הפנים ומובילה את השד אל סבך הסרפדים מסביב לדלת המרתף, שם מטיל עץ שזיף צנום צללים רועדים. הלשי נועץ בו את מבטו למשך רגע עמוק ואומלל, ואז מחווה בתנועה שנראית כאילו הוא עומד להסתיר את פניו בידיו. הוא נמלך בדעתו במהירות ומעביר את הידיים בשערו, פורע את הקווצות הלבנות.\"אין כאן שום דבר. אני לא רואה דבר, אני לא מרגיש דבר. ודאי דמיינת, שועלונת. את... את ישנה כמו שצריך?\"היא לא ישנה היטב, והיא יודעת שהדבר ניכר בשערה הפרוע ובצללים שמתחת לעיניה. היא מביטה בו במלוא העוקצנות ואומרת, \"דווקא כן. יש לי חלומות מקסימים מדי לילה. אתה רוצה לשמוע עליהם?\"\"אל תטריחי אותי בהם,\" הוא אומר בעייפות, וזה סוף העניין.למורת רוחה הרבה של ליסקה, הלשי לא חוזר למגדל ויאגה נשארת כלואה שם. הוא דווקא פונה עמוק יותר אל שטחי האחוזה, עובר את היז'מבינה וממשיך לחורשה הלא מטופחת ששומרת על החומה האחורית. הוא לא מסביר מה הוא עושה, אבל ליסקה רואה לפי האור הערני בעיניו שהוא מוודא שהיא אכן דמיינה את כלב הציד.כלב הציד הזה... הרוח מעיפה תלתל סורר אל תוך פיה והיא דוחפת אותו לאחור. אני לא חושבת שהוא היה פרנואידי כל כך אילו זאת היתה סתם עוד רוח.עולמו של הלשי הפך להיות גלגל אינסופי של תעלומות. 11:40:29 30/04/2026 102 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ126 א\"ב פוראנקמשהו בקרביה של ליסקה רוטט. היא מבחינה, מאוחר מדי, שהוא מדבר אליה ושהיא בוהה בו בשתיקה.\"מה?\" היא אומרת בטיפשות.הוא מביט בה בתמיהה. \"אמרתי שסיימנו להיום.\" כשהיא לא נעה, הוא לוקח את הפגיון מידה הרפה ונוקש עליו. השוליים נוצצים בחדות כשהוא מחזיר לה אותו. \"נסי להתאפק ואל תדקרי אותי כשאני ישן,\" הוא מוסיף. ואז הוא לוקח את הסוקמנה שלו שזרק לצד הבאר, ותולה אותה על גבו כמו גלימה. \"פגשי אותי כאן שוב מחר. באותה השעה.\"\"רגע!\" קוראת ליסקה. תסכול ניעור בתוכה על הפתאומיות שבה הלשי מסלק אותה מעליו, על המשיכה הטיפשית מצדה. \"תישאר איתי.\" הוא נעצר תוך כדי הליכה. \"מה?\"\"תישאר,\" היא חוזרת. \"אתה תמיד הולך ככה, כאילו אתה מפחד שאשרוף אותך אם תהיה איתי זמן רב מדי.\"הוא מתאבן. היא תוהה אם היא קרובה לאמת, אבל היא לא יודעת. איתו, אי־אפשר לדעת. רק עיניו הירוקות כיער עד מרצדות בצורה משונה, כמו צל של בעל חיים החולף חרישית בין שיחים.\"אני מצטער,\" הוא אומר בסופו של דבר בקשיחות ומפנה לה גב. ליסקה לא רואה אותו שוב באותו היום.בשעת בין הערביים הדריאדה הופכת סגולה, גוונים של לוונדר ושזיף אופפים את העצים. מהשמיים המתעמעמים מחלחל אור הירח מבעד לחלונות, צללים נשפכים כמו דיו על המסדרונות. כאשר ליסקה פונה להסתגר בחדריה מקדם את פניה מראה משונה. בקדמת גרם המדרגות צמח עץ דק, והוא אוחז ספר בסבך ענפיו מלאי העלים.העץ מתנודד כשליסקה ניגשת אליו. היא כבר מזהה את דרך הפעולה של קסמו של הלשי. ריח של ניצוצות ואורן, 11:40:30 30/04/2026 126 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

10010הנערה שצעקה,\"כלב, כלב!\"ני אומרת לך — זה לא יעבוד. א\"שבע,\" אומרת ליסקה, והמילה מודגשת בקול של אבן קטנה הנופלת במורד מדרגות המגדל בדחיפת נעלה.\"אמרת את זה כבר שבע פעמים.\"לא הייתי צריכה להסכים בכלל, רוטנת יאגה ומתחפרת עמוק יותר לתוך כיס הסינר של ליסקה, שם היא מסתתרת כמו עכבר שחור כדיו. לדברי הסקשט קסמי ההגנה של הלשי מונעים ממנה להיכנס לחדר כרוח — היא תהיה חייבת להיכנס אליו בדמות ממשית.\"אתמול בלילה נשמעת להוטה מאוד לעשות את זה,\" מציינת ליסקה בלחש כשהיא מגיעה לראש המדרגות. \"מה השתנה?\"שמעתי את התוכנית שלך, מסננת יאגה.\"היא תעבוד, אני מבטיחה. עכשיו שקט, לפני שהוא ישמע אותך.\"הוא לא ישמע אם אדבר רק בתוך הראש שלך. אבל איך תפתי אותו לצאת?11:40:29 30/04/2026 100 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 101\"בקלות.\" ליסקה מחייכת אל יאגה חיוך חצי מאולץ ולא ממש משכנע. \"אשתמש בקסמי הנשיים.\"ואז היא משליכה את עצמה על דלתו של הלשי וצווחת במלוא קולה.\"לשי?!\" היא צובעת את קולה בכל הפניקה שהיא מסוגלת לגייס. \"לשי!\"להפתעתה הדלת נפתחת מיד ומפיצה בחטף אור לבן לתוך גרם המדרגות האפלולי. \"מה קרה?\" הלשי מביט בה ממרום גובהו. הוא נראה כאילו ניערה אותו מתוך ניסוי כלשהו. חולצתו מקומטת, סרטי הצווארון פרומים ויש כתם פחם על עצם הלחי שלו.ליסקה מרימה אליו מבט מעיניים פעורות ומפצירות. \"אני חושבת... שראיתי שוב את כלב הציד. בגנים.\"את מגזימה, מתרה יאגה. אבל האור הפתאומי העלה דמעות בעיניה של ליסקה, ודמעותיה ודאי נראות משכנעות, כי פניו של הלשי מתאבנות.\"לא ייתכן. איפה זה היה?\"הוא מתחיל לצאת מהחדר, אבל ליסקה הקפידה לעמוד קרוב ככל האפשר כדי לאלץ אותו לעקוף אותה. כשהוא עושה זאת היא בולעת רוק בחשש, מושיטה יד ותופסת את חולצתו כמו ילדה מבוהלת. אל תוריד ממני את העיניים, היא מתפללת. היא מרגישה איך משקלה הזעום של יאגה נעלם מהכיס שלה, אץ רץ במורד החצאית וקופץ ממנה. \"הוא היה ליד המרתף, בצ־צ־צללים. ראיתי את העיניים שלו, אני נשבעת!\"היא מהדקת את אצבעותיה על בד הפשתן ומרגישה דרכו את חמימות עורו בדיוק ברגע שבו לבו הולם במקביל ללבה. הוא מוריד מבט זועף אל ידה ומקלף אותה בקפידה מעליו. \"תירגעי, שועלונת לא ערמומונת. את מצויה כאן תחת הגנתי.\"אני רואה את הפרח, מהדהד קולה של יאגה דרך מחשבותיה של ליסקה, מעומעם בשל המרחק.11:40:29 30/04/2026 101 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 125ערמומית. יש לך מזל שאני לא האויב שלך.\" הוא מצביע על כפות רגליה. \"רגליים פשוקות, זו לפני זו. יפה. ככה את צריכה לעמוד — ככל שהן קרובות יותר זו לזו, קל לי יותר להפיל אותך. את צריכה להיות רפויה, לנוע מהר ובקלילות. מהירות יכולה להציל את חייך.\" הוא נוגע באצבע בקצה הפגיון. ניצוצות ירוקים מבזיקים, והמתכת כאילו נמסה ומתקשה מחדש, השוליים קהים. \"אני לא חושב שתוכלי להזיק לי,\" הוא אומר ברוגע, \"אבל בקצב הזה את עלולה לשפד את עצמך.\"בחצי השעה הבאה הם מתאמנים כך, הלשי עט על ליסקה מכל הכיוונים והיא מצליחה רק לחמוק, לומדת איך להיחלץ מהישג ידו. ברגע שהוא שבע רצון, הוא מראה לה איך לחסום מתקפה. באיזה חלק של הזרוע להשתמש, איך לעקם את ידו של היריב מאחוריו או לחדור את המגננות כדי לשסף את גרונו. ליסקה לא כל כך טובה. היא נרתעת בכל פעם שהלשי זז, כושלת על פסולת המפוזרת בגן ומהססת לפני שהיא מכה. בסופו של דבר היא מרימה ידיים בכניעה.\"אני לא יכולה, לשי. אי־אפשר.\"\"אני שד בן שבע מאות שנה,\" אומר הלשי ומסיט לאחור קווצות שיער לח מזיעה. \"רק טיפשה היתה חושבת שהיא יכולה לעמוד מולי. למען האמת, היכולת שלך מפתיעה.\"ליסקה לא עונה, מילות השבח שאמר סוף־סוף שוקעות וגוועות במקום כלשהו בתוכה. היא מתיישבת בכבדות, משעינה את זרועותיה על ברכיה ומסדירה את הנשימה. האדמה הרטובה מרטיבה את חצאיותיה.כשהיא מחזירה מבט אל הלשי, הוא עסוק בפרימת שרוך העור שאסף את שערו וגבותיו מכווצות בריכוז. בד חולצתו הלח נדבק לגופו ומציג את קווי המתאר של השרירים הארוכים והחינניים שמתחת. הוא מרים את זרועותיו גבוה יותר, ומכפלת החולצה נחלצת מחגורתו, חושפת עור חיוור ואת הקווים הקשים של הבטן.11:40:30 30/04/2026 125 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4