1UP__.53155_Agam_Where TheDarkStandsStill.1A

300 א\"ב פוראנק\"עכשיו לך!\" קורא פלוריאן. \"קדימה!\"כשכלב הציד לא נע, הוא מתקדם ומרים את ידו כאילו כדי להכות. \"לך, עקשן!\"מרוק מהסס עוד מעט ואז בורח מקרחת היער, בגידה מבהיקה בעיניו הכהות.ברגע שהוא מסתלק, כתפיו של פלוריאן נשמטות. הוא מעביר יד על פניו ומסתובב לעבר הטוטם. הוא פורש את זרועותיו ואומר, \"הנה באתי, שד.\"הוא לא נרתע כששורשים מתרוממים מסביבו, מזדקרים כנחשים העומדים להכיש.ואז עיניו נפערות. \"מרוק, לא!\"אבל מאוחר מדי. כלב הציד מסתער מאחורי קיר הרוס, שיניו חשופות ופיו מעלה קצף בחמת זעמו. הוא מזנק על השורשים, סוגר את מלתעותיו סביב אחד מהם וקורע. ואז עוד אחד, ועוד אחד, קליפות ושבבים עפים. לשווא. על כל שורש שהוא שובר מתרומם אחר. הם מתפתלים, מצליפים, ו... וליסקה נמצאת שוב בקרחת היער, נשענת על קיר מכוסה טחב, אור חודר בין העצים כשהסערה משחררת את העולם מלפיתתה המחניקה.פלוריאן עוזב את ידיה ומתיישב לידה. \"את יכולה לנחש מה קרה אז.\"יבבה נתקעת בנשימתה. היא נושכת את שפתה כדי לעצור את הדמעות ומהנהנת.\"הכישוף שהטלתי על מרוק אפשר לחלק מנשמתי לתקוע בו עוגן אחרי שמתּ י. ביסודו של דבר הפכתי את עצמי לרוח, רוח חלשה כל כך עד שכמעט לא היתה לי מודעות. חיכיתי במשך מאות בשנים להזדמנות, ובסופו של דבר את פתחת אותה לפני.\"\"אני? איך?\"11:40:39 30/04/2026 300 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 301\"בלילה הראשון שהגעת לדריאדה שחררת פרץ קסם גולמי כדי לברוח מרוסווקה. במצב המודעות המקוטע שלי, הצלחתי לרתום את הקסם הזה די זמן כדי להחזיר למרוק כוח תנועה ולשלוח אותו לבית האחוזה, בתקווה לתקשר איתך. היה לי מעט מאוד קסם, והייתי חייב להיזהר בשימוש בו. ברגע שאליאש גילה, הוא חיזק עוד ועוד את קסמי ההגנה שלו כדי לא לאפשר למרוק להיכנס.\" הוא נושף ברוגז קל. \"למזלנו בית האחוזה הרשה לו להיכנס בכל זאת. גם הוא רוצה שאליאש ישתחרר סוף־סוף מהקללה הזאת.\"\"מרוק הנחה אותי,\" לוחשת ליסקה, חזהּ מתרחב בהכרת תודה לבית האחוזה. \"אבל מה קרה כשהלשי גירש אותו? איך הוא הצליח לחזור?\"\"הלשי שרף את הגולגולת שלו, שם היה רוב הקסם שלי,\" אומר פלוריאן ומשלב את זרועותיו. \"לקח לי זמן מה להתאושש. לפי רצון האל, אולי, שמרת את השן ההיא, קיימת את העיגון של מרוק והקסם שלי. לרוע המזל, עד שהתאוששנו, אליאש כבר יצר קסם הגנה שמנע ממרוק להיכנס לשטח האחוזה. הוא תמיד היה יסודי בצורה מעצבנת.\"\"נכון,\" אומרת ליסקה. היא נזכרת בשיניו של מרוק שנסגרו סביב זרועו של מקשו ומרצינה. \"אבל... מרוק תקף אותי, פאן פלוריאן. הוא פגע בחבר שלי.\"\"אה.\" פלוריאן מחכך את עורפו. \"זאת היתה אי־הבנה נוראה. אני הרי יכול רק לפקוד על מרוק. אני לא שולט בו. אני מאמין שהוא התכוון לשכנע אותך למהר כדי להביא אותך לכאן, אבל כנראה הוא היה... לא מספיק עדין. ואז הילד הרוסווקה גירש אותו, ולא היה לי די כוח כדי לשלוח אותו שוב.\"\"עד שהחזרתי אותך עם השן,\" אומרת ליסקה. \"מפני שהאכלתי אותה קסם, מה? זה נתן לך כוח.\"\"את ערמומית.\" הוא אומר בחביבות. \"כן. הכישוף שבו השתמשת היה ביסודו זימון, והוא העניק לי די כוח כדי להופיע 11:40:39 30/04/2026 301 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ308 א\"ב פוראנקהייתי כלום מבחינתו.\" היא אומרת זאת שוב, כי לבה עדיין מתכחש לאמת, עדיין משתוקק לנוכחותו היציבה של הלשי בכל פעימה.\"זה לא נכון,\" אומרת קז'ימירה ואוחזת בידיה הקפואות של ליסקה בין ידיה החמימות. \"בכך לפחות אני יכולה לעודד אותך. הוא אהב אותך, בדרכו המשונה והשתקנית. לא היית נסערת כל כך אילולא כך היה.\"ליסקה מחניקה במהירות את להבת התקווה בחזהּ . \"הוא התכוון להקריב אותי. הוא לא סיפר לי על כך דבר. הוא התכוון להוביל אותי למקדש יום אחד ולהשאיר אותי שם כדי... כדי... אבל אוי,\" היא אומרת מתוך הבנה. \"אם לא אני, אז מי? מישהו חייב למות, אחרת האל העתיק ייקח דווקא את חייו של הלשי.\"\"שיהיה, אם כך,\" אומרת קז'ימירה במרירות. כעס בוער בעיניה של הזקנה, משקף את הבגידה הצורבת הזורמת בעורקיה של ליסקה. \"זה מה שמגיע לו.\"ליסקה כורכת את זרועותיה סביב גופה, חושקת שיניים בגל כאב חדש של שיברון לב. \"היער חייב שיהיה לו תמיד שומר, קז'ימירה. אם הוא ימות, הדריאדה תיפול.\" ואני לא רוצה שימות, צורח לבה מבין צלעותיה הכולאות אותו. היא בולעת בכוח. \"אלא אם כן... יש דרך כלשהי לבנות דריאדה חדשה?\"קז'ימירה נדה בראשה. \"אין מי שיכול לעשות דבר שכזה. אליאש היה צריך להתמקח עם אל עתיק כדי שיהיה לו די כוח, ובכל זאת המעשה כמעט הרג אותו.\"ליסקה נאבקת ברעד נוסף. \"מה איתך, קז'ימירה? היית תלמידה שלו. את יכולה?\"קז'ימירה משפילה מבט אל ידיה, ארשת כאב מעוותת את פיה. גבותיה יורדות מעל עיניה.\"מה?\" שואלת ליסקה בדאגה.11:40:40 30/04/2026 308 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

כשהאפלה עמדה מלכת 299\"כן. אחרי שנתיים ביחד, הוא סיפר לי.\"מרירות מכסה את לשונה של ליסקה. \"הוא לא סיפר לי.\"פלוריאן צוחק חרישית. \"בגלל מה שעשיתי כשגיליתי.\"הוא לוקח אותה לזיכרון אחר. הפעם שעת לילה. סופה מייללת בין העצים, השלג היורד סמיך כדמעות פניניות. אור כתום מופיע בפתח קרחת היער — עששית. נושא אותה פלוריאן, לבוש בדיוק כמו רוח הרפאים שלו, אבל חזהו עדיין שלם.\"נכון אני נאה באור האש?\" שואל בעליצות פלוריאן — פלוריאן הנוכחי, רוח הרפאים — ומוציא לרגע את ליסקה מהחיזיון. \"זאת סצנה מתוך טרגדיה.\"ליסקה אולי היתה משתיקה אותו, אילולא היתה עומדת לראות אותו מת.פלוריאן שבזיכרון מניח את העששית על גדם של עמוד נפול ומשתופף, מסמן למשהו בין העצים. רגע לאחר מכן מרוק — מרוק החי, לא הגווייה אדומת העיניים שהיא מכירה — חומק לעברו. זנבו של כלב הציד בין רגליו, אוזניו לחוצות לאחור. ניכר שהוא מרגיש את המוות וההרס שהתחולל בין הריסות המקדש.\"אני מצטער, יקירי,\" לוחש פלוריאן. \"אבל זה חייב להיעשות. חשבתי שאוכל למצוא דרך אחרת, אבל... המאה כמעט נגמרה, ואני לא רוצה שאליאש יראה את זה.\" הוא מגרד מאחורי אוזניו של כלב הציד. \"יש לך משימה חשובה, ידידי. כשאמות, אתה חייב לשאת את הקסם שלי בתוכך עד שנמצא מישהו שיוכל לשבור את הקללה הזאת.\"ואז הוא נשען קדימה, מצמיד את מצחו למצח הכלב ונושף ברכות. משפתיו עולה משב קסם ארגמני שלובש צורה של נוצות רכות הנסחפות לתוך חוטמו של כלב הציד. מרוק נוחר ונרתע.11:40:39 30/04/2026 299 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ302 א\"ב פוראנקממש.\" פיו מתעוות בארשת משונה. \"ידעתי שאת האחת, את יודעת.\"היא מקמטת את המצח. \"מה זאת אומרת?\"\"זאת שתוכל לפרום את כל הקשרים, להביא את הכול שוב אל פני השטח. את נקשרת לבית האחוזה, ליאגה, לדריאדה. כאילו את חתיכה חסרה של הלשי.\"נשמות תאומות, לוחשת תודעתה של ליסקה. בטנה מתהפכת עם המחשבה. הלשי הקריב את כל האנשים האלה, והיא לא רוצה שישוו אותה אליו בשום דרך.\"לעולם לא הייתי עושה את מה שהוא עשה,\" מסננת ליסקה.\"לא,\" מסכים פלוריאן בפיוס. \"אבל את היחידה שיכולה לבטל את שנעשה. את —\"הוא משתתק פתאום, מרים את זרועותיו לגובה עיניו, וארשת חרדה משתלטת על תווי פניו. זרועותיו הופכות שקופות, העצים מאחוריו נראים בעדן. קו המתאר של גופו מתחיל להיטשטש מול עיניה של ליסקה.היא נבהלת. \"פאן פלוריאן? מה קורה?\"מבטו של האיש הופך מתנצל. \"כנראה ניצלתי את כל הקסם שעוד נותר לי. לא נשאר לי זמן רב.\"\"לא,\" היא לוחשת. היא הכירה את פלוריאן שעה בלבד, אבל כבר מרגישה קשורה אליו — חיוכו הניחוח, קלות הראש. הוא מזכיר לה במעט את טטה.\"אני מצטער כל כך,\" אומר פלוריאן. \"הלוואי שהייתי יכול לעזור לך יותר.\"היא מוצפת אימה. אם הוא יעזוב, היא תהיה לבדה, עם האמון שהתפורר והמוות בידי שד שמצפה לה באופק. \"אבל... אבל מה אעשה עכשיו?\"\"מה שאת עושה תמיד, ליסקה. המשיכי הלאה.\" הוא מחבק אותה, מנשק אותה על כל לחי כאילו איננו רוח רפאים אלא 11:40:39 30/04/2026 302 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 307הדלת הצבועה כחול לבקתה של קז'ימירה, רועדת ורטובה עד לשד עצמותיה.קז'ימירה פותחת את הדלת בנקישה השלישית, מרימה עששית. \"אני מקווה שמישהו על ערש דווי אם מעירים אותי בשעה ארבע ב... ליסקה!\"ליסקה פותחת את פיה כדי לברך לשלום את הצ'רובניקית הזקנה, אבל מצליחה רק להתייפח.\"ילדתי היקרה, מה קרה?\" קז'ימירה לובשת גורסט שחוק ולא רקום, שערה הכסוף מוסתר מתחת למטפחת הקשורה לסנטרה. היא מובילה את ליסקה לתוך הבקתה ומסירה במהירות את הרדיד הרטוב מכתפיה. \"את נראית כאילו תכף תהפכי להיות רוסווקה. בואי מהר, שבי.\"בתוך שניות היא מושיבה את ליסקה על זַ פְּ יֵ צֶ ק — ספסל ליד התנור המיועד לשינה בחורף — ספל תה צמחים לימוני מהביל מונח בידיה ושמיכה אכולת עש עוטפת את כתפיה. קז'ימירה מלבה את התנור ובאה לעמוד לפניה, מצמידה את גב כף ידה למצחה של ליסקה בדאגה.\"אין חום, תודה לאל. מה קרה, ילדה?\"\"הם הועלו לקורבן,\" היא פולטת. \"כל האנשים לפני, אלה שהשאירו את חפציהם בארון הבגדים —\"\"על מי את מדברת? איזה ארון בגדים? לאט יותר, ליסקה.\"היא מכריחה את עצמה לנשום לאט, בצרידות. \"העסקה שלו, של הלשי. הוא הבטיח לשד קורבן בכל מאה שנה.\" היא מספרת לקז'ימירה הכול בשטף, רואה איך שפתיה של הזקנה נצמדות עוד ועוד זו לזו עד שהן יוצרות קו לבן של מורת רוח. כאשר ליסקה מסיימת בשינים נוקשות, קז'ימירה שוקעת אל הספסל לידה.\"ירחם האל,\" היא לוחשת. \"אליאש...\"\"הייתי כלום מבחינתו,\" לוחשת ליסקה. \"בכל הזמן שעבר, 11:40:40 30/04/2026 307 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

298 א\"ב פוראנקכשהאישה מבחינה בו היא מגחכת. \"מצאתי את הפרח שלך. עברתי את המבחן. מה עוד אתה רוצה?\"\"שקט ושלווה,\" ממלמל הלשי.האישה מביטה בו. היא לא רואה את השורשים עולים מאחוריה.הם עוברים לזיכרון הבא. הפעם העלים ירוקים ונשימתה של ליסקה נעתקת כשהצעירה מפנקס הרישומים נכנסת לקרחת היער. השמש משחקת בשערה המבריק, מאירה את התקווה בעיניה הכהות. \"הגיע הזמן!\" היא אומרת בחדוות ניצחון, וגרונה של ליסקה מתכווץ. היא מכירה את הקול הזה. היא מכירה את המקצב המתפצח, מחוספס כעצי הסקה, גם אם הוא קליל יותר כאן, מלא חיים.יאגה. זה קולה של יאגה.הצעירה שתהיה יאגה מביטה סביב בחורבות ופניה נופלות. \"הוא לא כאן,\" היא אומרת. \"למה הוא לא כאן, אדון? הוא היה אמור להתארס לי! אם לא תביא אותו בקרוב, הוא יתחתן עם הכפרייה חסרת הפרוטה ההיא ו —\"היא לא מסיימת. שורשים בולטים מתוך חזהּ . כאשר הם נסוגים, היא מתנודדת על רגליה, קולות רטובים איומים נפלטים מפיה. ואז היא נופלת על הקרקע, שמו של ארוסהּ על שפתיה.אילו היתה ליסקה מסוגלת להרגיש את גופה, היא היתה בוכה. לשם כך יאגה מתה. גבר שלא אהב אותה, הבטחה שלא התמלאה. אין פלא שרוחה משתהה בעולם הזה — ליסקה מופתעת רק שהיא לא הפכה לשד נקמה במקום סקשט.\"א... אתה ידעת על כל זה?\" היא שואלת את פלוריאן. \"כשהיית איתו?\"11:40:39 30/04/2026 298 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 303קרוב משפחה מבקר שאינו עוזב לנצח — אולי לכמה שבועות בלבד. כשהוא מתנתק ממנה, צורה שחורה צנומה מתגבשת מאחוריו. כלב ציד שעיר, שחור כחצות הלילה, בעל עיניים חומות נבונות. פלוריאן מגרד אותו מאחורי האוזן ואז מחייך אל ליסקה. \"שמרי על אליאש בשבילי. אמרי לו שאני...\"הוא לא מסיים את המשפט. היא ממצמצת, והאיש והכלב גם יחד נעלמים.ליסקה אפילו לא מספיקה לזעוק או לרעוד או לצרוח. לפני שהיא מנידה עפעף, הלשי מגיע בריצה לקרחת היער.\"ליסקה!\"הוא בדמות האייל, אבל ברגע שהוא מבחין בליסקה הוא הופך לבן אנוש. הוא מקלף מעליו את המסכה, שערו פרוע, חזהו עולה ויורד בתנופה. ואז הוא קופא. אלף רגשות אכזריים מבזיקים בעיניו כשהוא מביט בטוטם בעל הקרניים, ואז בליסקה, ואז במקום שבו היה פלוריאן לפני רגע קט.הוא אומר קצרות שתי מילים, כבדות והרות גורל כאסון ממשמש ובא.\"את יודעת.\"11:40:40 30/04/2026 303 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ306 א\"ב פוראנקקומצת את אגרופיה. \"יאגה הזהירה אותי מפני זה, אתה יודע, והיא צדקה. אף פעם לא אהבת אותי, רק נהנית ממני.\"\"לא, שועלונת, בבקשה, זה לא נכון —\"\"למה שאאמין למילה מפיך?\" היא לוחשת. \"המילים שלך שוות עבורי כפי שאני הייתי שווה עבורך בלילה הראשון ההוא בדריאדה.\"שלוות הנפש המעטה שנותרה בו מתפוררת כאפר. \"ליסקה.\" הוא מתקדם מעט לעברה. \"ליסקה רדוסט!\" הוא מרותק כל כך לדמותה עד שהוא לא מבחין בשורש הבולט מהקרקע לפניו. קצה רגלו פוגע בו, והוא נופל קדימה, מייצב את עצמו באנקה על ידיים וברכיים. כשהוא מרים מבט עיניו נוצצות באור עז, שבורות ונואשות.היא חשבה שזו תהיה הרגשה טובה, לראות אותו מובס. אבל היא מרגישה כאילו שורשים ננעצים בחזהּ , כאילו כבר נפלה קורבן.היא מושיטה יד, נוגעת בפניו בפעם האחרונה. \"היה שלום, אליאש קוול.\"ואז היא מסתובבת ועוזבת מתוך כבוד עצמי רב עד כמה שהיא מצליחה לאזור. ברגע שהיא רחוקה מספיק, היא מתרסקת. היא מליטה את פניה ודמעות זולגות על לחייה. היא לא צריכה להביט לאחור כדי לדעת שגם הלשי בוכה, כורע ברך בפתח מקדש הרוס ועלים נופלים מתים ועגומים מסביבו.ליסקה לא יכולה לחזור הביתה, את זה היא יודעת. אבל מה הוא הבית? האם הוא סטודווה, שם חייה שקר, או הבית שמתחת ליז'מבינה, שם שמעה שקרים?היא לא זוכרת שהיא מקבלת החלטה.היא לא זוכרת שהיא מוצאת את עץ דלת הכשף.היא לא זוכרת מתי מתחיל שוב לרדת גשם.היא יודעת רק שחצי שעה לאחר מכן היא עומדת לפני 11:40:40 30/04/2026 306 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 297בחיים, ומה אתה עושה? בגדת באחֵ יך! מה הם הציעו לך? עושר? מעמד? לא, אל תענה, הסבריך חסרי חשיבות מבחינתי.\" הוא מתרחק, שפתיו מעוקלות בשאט נפש. \"ולס, הנה התשלום שלי.\"המקדש רועד כאילו הוא נושם נשימה עמוקה. פתאום מתפרצים שורשים עבים מתחת לטוטם, שחורים כזפת וחדים כמחטים. הם מתרוממים מעל הגבר עב הבשר, מטילים צללים מוארכים על ארשת פניו המבועתת. ואז, בבת אחת, הם מזנקים לעבר חזהו. הוא צורח פעם אחת כשהם מנקבים אותו ואז נשמט חסר חיים, תלוי על השורשים כבובה מזוויעה.הלשי לא מביט בעניין כלל, הוא עומד בכניסה למקדש כשגבו מופנה אליו. הוא מחכה למשהו. דחייה או אולי אישור.השורשים נסוגים, נעלמים שוב מתחת לאדמה. המת צונח לקרקע היער.נתראה בעוד מאה שנה, אומר ולס בשביעות רצון.\"זה היה הראשון,\" אומר פלוריאן. \"כשעוד היו צ'רובניקים רבים. במאה השנים הבאות, כאשר הכנסייה התחילה להטיף נגד קסם, רובנו הסתתרנו. לאליאש לא היתה ברירה, והוא נאלץ לחפש את אלה שלא ידעו על כוחותיהם.\"סתיו בדריאדה. ענפים עירומים מעל, שטיח עלים חומים מתחת. אישה צועדת בנחישות בין הריסות המקדש, שערה הבלונדיני אסוף בתסרוקת מורכבת ומכפלת שמלתה הנפוחה נתפסת בקוצים דקים. היא משחררת אותה במשיכה, כושלת לעבר הטוטם. \"אני לא רואה זהב, מפלצת! אמרת שאם אעשה כבקשתך תעניק לי עושר מעבר לדמיון. אני את שלי עשיתי. למדתי את השטויות המגוחכות של הקסם, ועכשיו אני רוצה את מה שהובטח לי!\"הלשי עובר מעל טוטם שנפל, ארשת פניו חתומה.11:40:39 30/04/2026 297 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ30431הנמלטת והנשאראת לא שאלה. הם נועצים מבטים זה בזה, שד ונערה, זמשקל האמת מתרסק מעליהם. אמנם הם עומדים על קרקע יציבה, אבל נדמה שהם טובעים. הם נראים כמו אנשים ששחו לעומק רב מדי ואז הבינו שאין די אוויר בריאותיהם כדי לעלות אל פני המים.\"ראיתי את פלוריאן.\" ליסקה מדברת אל הלשי אבל לא מביטה בו. היא לא מסוגלת. אם תעשה זאת, היא תראה את האיש שהיא אוהבת ותהיה על סף סליחה. \"הוא הראה לי... הכול. את כולם,\" היא מתקנת, ומחווה בידה על שש הגופות.נשימתו של הלשי מקרטעת. \"ליסקה...\"הוא נשמע כמו הצעיר השברירי והנואש שראתה בזיכרון הראשון. הצעיר שמכר את נשמתו תמורת תחושת שייכות.\"הייתי אמורה להיות אחת מהם, נכון?\" היא מרימה את אמתה האזוקה. \"התכוונת להקריב אותי.\"\"כן.\" משהו בתוכה נובל כשהוא אומר זאת. \"אבל... זה היה לפני... לפני כל זה.\" ענף מתפצח מתחת לרגלו כשהוא מתקדם. \"ליסקה, בבקשה, אני יכול —\" 11:40:40 30/04/2026 304 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 305היא לא חושבת. אונגדיי בידה ואז לחוץ אל גרונו. אור משתקף מהלהב הקטלני של הפגיון. הם מרוחקים סנטימטרים זה מזה, קרובים כל כך עד שנשימתה הכבדה של ליסקה מזיזה את השערות הלבנות שנפלו על פניו. היא מריחה אותו, הניחוח המוכר של גשם אביבי ושרף אורנים מעלה כאב בלבה.הלשי לא זז. פניו חסרות הבעה, עיניו עמומות. \"את לא יכולה.\" היא מנסה להתרחק, אבל ידיו — יפות, צנומות, לבנות כשלג — נכרכות סביב אמתה, לוחצות את הלהב עמוק יותר אל גרונו. שרף דם נוטף מהפצע, מכתים את צווארון חולצתו. לצדו שתיל צעיר מתפורר לאפר. הוא לוחץ עמוק עוד יותר. כמה שרכים קרובים מתקפלים ומתכווצים עד לאין. \"את רואה?\" הוא שואל. \"אם תהרגי אותי את הורגת את הדריאדה. זה תכסיס קטן וערמומי. אני לא יכול אפילו לאבד את עצמי לדעת, אני חייב למות מידו.\"ליסקה נרתעת, מתנשפת בכבדות. היא רוצה לשסף את גרונו. היא רוצה לנשק אותו. אבל יותר מכול, היא רוצה שירגיש איך היא מרגישה, ולו רק לרגע.\"סוד אחרי סוד אחרי סוד,\" היא אומרת, מופתעת מהרוגע הקטלני שלה עצמה. \"בכל פעם קיוויתי שזאת הפעם האחרונה. לא אשאל אותך אם אהבת אותי, אבל האם חיבבת אותי בכלל? או שאתה רק סובל את נוכחותי, מרצה אותי, עד שאהיה חזקה מספיקה כדי שתוכל להאכיל בי את ולס?\"הוא בולע בכוח, מלקק את שפתיו. \"זה לא היה כך, אני נשבע. כן, הסתרתי ממך דברים, אבל היית שמחה, ואני רק... רציתי שתהיי כך למשך זמן רב ככל האפשר. זה היה אנוכי מצדי, אני יודע, אבל את חייבת להבין —\"\"אני מבינה בדיוק.\" זעמה של ליסקה שקט, קפוא כקרח. \"אני מבינה בצורה מושלמת. רצית שאהיה שמחה, כי השמחה שלי שעשעה אותך. הייתי צעצוע קטן ותמים עבורך.\" היא 11:40:40 30/04/2026 305 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

30431הנמלטת והנשאראת לא שאלה. הם נועצים מבטים זה בזה, שד ונערה, זמשקל האמת מתרסק מעליהם. אמנם הם עומדים על קרקע יציבה, אבל נדמה שהם טובעים. הם נראים כמו אנשים ששחו לעומק רב מדי ואז הבינו שאין די אוויר בריאותיהם כדי לעלות אל פני המים.\"ראיתי את פלוריאן.\" ליסקה מדברת אל הלשי אבל לא מביטה בו. היא לא מסוגלת. אם תעשה זאת, היא תראה את האיש שהיא אוהבת ותהיה על סף סליחה. \"הוא הראה לי... הכול. את כולם,\" היא מתקנת, ומחווה בידה על שש הגופות.נשימתו של הלשי מקרטעת. \"ליסקה...\"הוא נשמע כמו הצעיר השברירי והנואש שראתה בזיכרון הראשון. הצעיר שמכר את נשמתו תמורת תחושת שייכות.\"הייתי אמורה להיות אחת מהם, נכון?\" היא מרימה את אמתה האזוקה. \"התכוונת להקריב אותי.\"\"כן.\" משהו בתוכה נובל כשהוא אומר זאת. \"אבל... זה היה לפני... לפני כל זה.\" ענף מתפצח מתחת לרגלו כשהוא מתקדם. \"ליסקה, בבקשה, אני יכול —\" 11:40:40 30/04/2026 304 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 305היא לא חושבת. אונגדיי בידה ואז לחוץ אל גרונו. אור משתקף מהלהב הקטלני של הפגיון. הם מרוחקים סנטימטרים זה מזה, קרובים כל כך עד שנשימתה הכבדה של ליסקה מזיזה את השערות הלבנות שנפלו על פניו. היא מריחה אותו, הניחוח המוכר של גשם אביבי ושרף אורנים מעלה כאב בלבה.הלשי לא זז. פניו חסרות הבעה, עיניו עמומות. \"את לא יכולה.\" היא מנסה להתרחק, אבל ידיו — יפות, צנומות, לבנות כשלג — נכרכות סביב אמתה, לוחצות את הלהב עמוק יותר אל גרונו. שרף דם נוטף מהפצע, מכתים את צווארון חולצתו. לצדו שתיל צעיר מתפורר לאפר. הוא לוחץ עמוק עוד יותר. כמה שרכים קרובים מתקפלים ומתכווצים עד לאין. \"את רואה?\" הוא שואל. \"אם תהרגי אותי את הורגת את הדריאדה. זה תכסיס קטן וערמומי. אני לא יכול אפילו לאבד את עצמי לדעת, אני חייב למות מידו.\"ליסקה נרתעת, מתנשפת בכבדות. היא רוצה לשסף את גרונו. היא רוצה לנשק אותו. אבל יותר מכול, היא רוצה שירגיש איך היא מרגישה, ולו רק לרגע.\"סוד אחרי סוד אחרי סוד,\" היא אומרת, מופתעת מהרוגע הקטלני שלה עצמה. \"בכל פעם קיוויתי שזאת הפעם האחרונה. לא אשאל אותך אם אהבת אותי, אבל האם חיבבת אותי בכלל? או שאתה רק סובל את נוכחותי, מרצה אותי, עד שאהיה חזקה מספיקה כדי שתוכל להאכיל בי את ולס?\"הוא בולע בכוח, מלקק את שפתיו. \"זה לא היה כך, אני נשבע. כן, הסתרתי ממך דברים, אבל היית שמחה, ואני רק... רציתי שתהיי כך למשך זמן רב ככל האפשר. זה היה אנוכי מצדי, אני יודע, אבל את חייבת להבין —\"\"אני מבינה בדיוק.\" זעמה של ליסקה שקט, קפוא כקרח. \"אני מבינה בצורה מושלמת. רצית שאהיה שמחה, כי השמחה שלי שעשעה אותך. הייתי צעצוע קטן ותמים עבורך.\" היא 11:40:40 30/04/2026 305 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

כשהאפלה עמדה מלכת 303קרוב משפחה מבקר שאינו עוזב לנצח — אולי לכמה שבועות בלבד. כשהוא מתנתק ממנה, צורה שחורה צנומה מתגבשת מאחוריו. כלב ציד שעיר, שחור כחצות הלילה, בעל עיניים חומות נבונות. פלוריאן מגרד אותו מאחורי האוזן ואז מחייך אל ליסקה. \"שמרי על אליאש בשבילי. אמרי לו שאני...\"הוא לא מסיים את המשפט. היא ממצמצת, והאיש והכלב גם יחד נעלמים.ליסקה אפילו לא מספיקה לזעוק או לרעוד או לצרוח. לפני שהיא מנידה עפעף, הלשי מגיע בריצה לקרחת היער.\"ליסקה!\"הוא בדמות האייל, אבל ברגע שהוא מבחין בליסקה הוא הופך לבן אנוש. הוא מקלף מעליו את המסכה, שערו פרוע, חזהו עולה ויורד בתנופה. ואז הוא קופא. אלף רגשות אכזריים מבזיקים בעיניו כשהוא מביט בטוטם בעל הקרניים, ואז בליסקה, ואז במקום שבו היה פלוריאן לפני רגע קט.הוא אומר קצרות שתי מילים, כבדות והרות גורל כאסון ממשמש ובא.\"את יודעת.\"11:40:40 30/04/2026 303 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ306 א\"ב פוראנקקומצת את אגרופיה. \"יאגה הזהירה אותי מפני זה, אתה יודע, והיא צדקה. אף פעם לא אהבת אותי, רק נהנית ממני.\"\"לא, שועלונת, בבקשה, זה לא נכון —\"\"למה שאאמין למילה מפיך?\" היא לוחשת. \"המילים שלך שוות עבורי כפי שאני הייתי שווה עבורך בלילה הראשון ההוא בדריאדה.\"שלוות הנפש המעטה שנותרה בו מתפוררת כאפר. \"ליסקה.\" הוא מתקדם מעט לעברה. \"ליסקה רדוסט!\" הוא מרותק כל כך לדמותה עד שהוא לא מבחין בשורש הבולט מהקרקע לפניו. קצה רגלו פוגע בו, והוא נופל קדימה, מייצב את עצמו באנקה על ידיים וברכיים. כשהוא מרים מבט עיניו נוצצות באור עז, שבורות ונואשות.היא חשבה שזו תהיה הרגשה טובה, לראות אותו מובס. אבל היא מרגישה כאילו שורשים ננעצים בחזהּ , כאילו כבר נפלה קורבן.היא מושיטה יד, נוגעת בפניו בפעם האחרונה. \"היה שלום, אליאש קוול.\"ואז היא מסתובבת ועוזבת מתוך כבוד עצמי רב עד כמה שהיא מצליחה לאזור. ברגע שהיא רחוקה מספיק, היא מתרסקת. היא מליטה את פניה ודמעות זולגות על לחייה. היא לא צריכה להביט לאחור כדי לדעת שגם הלשי בוכה, כורע ברך בפתח מקדש הרוס ועלים נופלים מתים ועגומים מסביבו.ליסקה לא יכולה לחזור הביתה, את זה היא יודעת. אבל מה הוא הבית? האם הוא סטודווה, שם חייה שקר, או הבית שמתחת ליז'מבינה, שם שמעה שקרים?היא לא זוכרת שהיא מקבלת החלטה.היא לא זוכרת שהיא מוצאת את עץ דלת הכשף.היא לא זוכרת מתי מתחיל שוב לרדת גשם.היא יודעת רק שחצי שעה לאחר מכן היא עומדת לפני 11:40:40 30/04/2026 306 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

302 א\"ב פוראנקממש.\" פיו מתעוות בארשת משונה. \"ידעתי שאת האחת, את יודעת.\"היא מקמטת את המצח. \"מה זאת אומרת?\"\"זאת שתוכל לפרום את כל הקשרים, להביא את הכול שוב אל פני השטח. את נקשרת לבית האחוזה, ליאגה, לדריאדה. כאילו את חתיכה חסרה של הלשי.\"נשמות תאומות, לוחשת תודעתה של ליסקה. בטנה מתהפכת עם המחשבה. הלשי הקריב את כל האנשים האלה, והיא לא רוצה שישוו אותה אליו בשום דרך.\"לעולם לא הייתי עושה את מה שהוא עשה,\" מסננת ליסקה.\"לא,\" מסכים פלוריאן בפיוס. \"אבל את היחידה שיכולה לבטל את שנעשה. את —\"הוא משתתק פתאום, מרים את זרועותיו לגובה עיניו, וארשת חרדה משתלטת על תווי פניו. זרועותיו הופכות שקופות, העצים מאחוריו נראים בעדן. קו המתאר של גופו מתחיל להיטשטש מול עיניה של ליסקה.היא נבהלת. \"פאן פלוריאן? מה קורה?\"מבטו של האיש הופך מתנצל. \"כנראה ניצלתי את כל הקסם שעוד נותר לי. לא נשאר לי זמן רב.\"\"לא,\" היא לוחשת. היא הכירה את פלוריאן שעה בלבד, אבל כבר מרגישה קשורה אליו — חיוכו הניחוח, קלות הראש. הוא מזכיר לה במעט את טטה.\"אני מצטער כל כך,\" אומר פלוריאן. \"הלוואי שהייתי יכול לעזור לך יותר.\"היא מוצפת אימה. אם הוא יעזוב, היא תהיה לבדה, עם האמון שהתפורר והמוות בידי שד שמצפה לה באופק. \"אבל... אבל מה אעשה עכשיו?\"\"מה שאת עושה תמיד, ליסקה. המשיכי הלאה.\" הוא מחבק אותה, מנשק אותה על כל לחי כאילו איננו רוח רפאים אלא 11:40:39 30/04/2026 302 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 307הדלת הצבועה כחול לבקתה של קז'ימירה, רועדת ורטובה עד לשד עצמותיה.קז'ימירה פותחת את הדלת בנקישה השלישית, מרימה עששית. \"אני מקווה שמישהו על ערש דווי אם מעירים אותי בשעה ארבע ב... ליסקה!\"ליסקה פותחת את פיה כדי לברך לשלום את הצ'רובניקית הזקנה, אבל מצליחה רק להתייפח.\"ילדתי היקרה, מה קרה?\" קז'ימירה לובשת גורסט שחוק ולא רקום, שערה הכסוף מוסתר מתחת למטפחת הקשורה לסנטרה. היא מובילה את ליסקה לתוך הבקתה ומסירה במהירות את הרדיד הרטוב מכתפיה. \"את נראית כאילו תכף תהפכי להיות רוסווקה. בואי מהר, שבי.\"בתוך שניות היא מושיבה את ליסקה על זַ פְּ יֵ צֶ ק — ספסל ליד התנור המיועד לשינה בחורף — ספל תה צמחים לימוני מהביל מונח בידיה ושמיכה אכולת עש עוטפת את כתפיה. קז'ימירה מלבה את התנור ובאה לעמוד לפניה, מצמידה את גב כף ידה למצחה של ליסקה בדאגה.\"אין חום, תודה לאל. מה קרה, ילדה?\"\"הם הועלו לקורבן,\" היא פולטת. \"כל האנשים לפני, אלה שהשאירו את חפציהם בארון הבגדים —\"\"על מי את מדברת? איזה ארון בגדים? לאט יותר, ליסקה.\"היא מכריחה את עצמה לנשום לאט, בצרידות. \"העסקה שלו, של הלשי. הוא הבטיח לשד קורבן בכל מאה שנה.\" היא מספרת לקז'ימירה הכול בשטף, רואה איך שפתיה של הזקנה נצמדות עוד ועוד זו לזו עד שהן יוצרות קו לבן של מורת רוח. כאשר ליסקה מסיימת בשינים נוקשות, קז'ימירה שוקעת אל הספסל לידה.\"ירחם האל,\" היא לוחשת. \"אליאש...\"\"הייתי כלום מבחינתו,\" לוחשת ליסקה. \"בכל הזמן שעבר, 11:40:40 30/04/2026 307 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 301\"בלילה הראשון שהגעת לדריאדה שחררת פרץ קסם גולמי כדי לברוח מרוסווקה. במצב המודעות המקוטע שלי, הצלחתי לרתום את הקסם הזה די זמן כדי להחזיר למרוק כוח תנועה ולשלוח אותו לבית האחוזה, בתקווה לתקשר איתך. היה לי מעט מאוד קסם, והייתי חייב להיזהר בשימוש בו. ברגע שאליאש גילה, הוא חיזק עוד ועוד את קסמי ההגנה שלו כדי לא לאפשר למרוק להיכנס.\" הוא נושף ברוגז קל. \"למזלנו בית האחוזה הרשה לו להיכנס בכל זאת. גם הוא רוצה שאליאש ישתחרר סוף־סוף מהקללה הזאת.\"\"מרוק הנחה אותי,\" לוחשת ליסקה, חזהּ מתרחב בהכרת תודה לבית האחוזה. \"אבל מה קרה כשהלשי גירש אותו? איך הוא הצליח לחזור?\"\"הלשי שרף את הגולגולת שלו, שם היה רוב הקסם שלי,\" אומר פלוריאן ומשלב את זרועותיו. \"לקח לי זמן מה להתאושש. לפי רצון האל, אולי, שמרת את השן ההיא, קיימת את העיגון של מרוק והקסם שלי. לרוע המזל, עד שהתאוששנו, אליאש כבר יצר קסם הגנה שמנע ממרוק להיכנס לשטח האחוזה. הוא תמיד היה יסודי בצורה מעצבנת.\"\"נכון,\" אומרת ליסקה. היא נזכרת בשיניו של מרוק שנסגרו סביב זרועו של מקשו ומרצינה. \"אבל... מרוק תקף אותי, פאן פלוריאן. הוא פגע בחבר שלי.\"\"אה.\" פלוריאן מחכך את עורפו. \"זאת היתה אי־הבנה נוראה. אני הרי יכול רק לפקוד על מרוק. אני לא שולט בו. אני מאמין שהוא התכוון לשכנע אותך למהר כדי להביא אותך לכאן, אבל כנראה הוא היה... לא מספיק עדין. ואז הילד הרוסווקה גירש אותו, ולא היה לי די כוח כדי לשלוח אותו שוב.\"\"עד שהחזרתי אותך עם השן,\" אומרת ליסקה. \"מפני שהאכלתי אותה קסם, מה? זה נתן לך כוח.\"\"את ערמומית.\" הוא אומר בחביבות. \"כן. הכישוף שבו השתמשת היה ביסודו זימון, והוא העניק לי די כוח כדי להופיע 11:40:39 30/04/2026 301 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ308 א\"ב פוראנקהייתי כלום מבחינתו.\" היא אומרת זאת שוב, כי לבה עדיין מתכחש לאמת, עדיין משתוקק לנוכחותו היציבה של הלשי בכל פעימה.\"זה לא נכון,\" אומרת קז'ימירה ואוחזת בידיה הקפואות של ליסקה בין ידיה החמימות. \"בכך לפחות אני יכולה לעודד אותך. הוא אהב אותך, בדרכו המשונה והשתקנית. לא היית נסערת כל כך אילולא כך היה.\"ליסקה מחניקה במהירות את להבת התקווה בחזהּ . \"הוא התכוון להקריב אותי. הוא לא סיפר לי על כך דבר. הוא התכוון להוביל אותי למקדש יום אחד ולהשאיר אותי שם כדי... כדי... אבל אוי,\" היא אומרת מתוך הבנה. \"אם לא אני, אז מי? מישהו חייב למות, אחרת האל העתיק ייקח דווקא את חייו של הלשי.\"\"שיהיה, אם כך,\" אומרת קז'ימירה במרירות. כעס בוער בעיניה של הזקנה, משקף את הבגידה הצורבת הזורמת בעורקיה של ליסקה. \"זה מה שמגיע לו.\"ליסקה כורכת את זרועותיה סביב גופה, חושקת שיניים בגל כאב חדש של שיברון לב. \"היער חייב שיהיה לו תמיד שומר, קז'ימירה. אם הוא ימות, הדריאדה תיפול.\" ואני לא רוצה שימות, צורח לבה מבין צלעותיה הכולאות אותו. היא בולעת בכוח. \"אלא אם כן... יש דרך כלשהי לבנות דריאדה חדשה?\"קז'ימירה נדה בראשה. \"אין מי שיכול לעשות דבר שכזה. אליאש היה צריך להתמקח עם אל עתיק כדי שיהיה לו די כוח, ובכל זאת המעשה כמעט הרג אותו.\"ליסקה נאבקת ברעד נוסף. \"מה איתך, קז'ימירה? היית תלמידה שלו. את יכולה?\"קז'ימירה משפילה מבט אל ידיה, ארשת כאב מעוותת את פיה. גבותיה יורדות מעל עיניה.\"מה?\" שואלת ליסקה בדאגה.11:40:40 30/04/2026 308 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

300 א\"ב פוראנק\"עכשיו לך!\" קורא פלוריאן. \"קדימה!\"כשכלב הציד לא נע, הוא מתקדם ומרים את ידו כאילו כדי להכות. \"לך, עקשן!\"מרוק מהסס עוד מעט ואז בורח מקרחת היער, בגידה מבהיקה בעיניו הכהות.ברגע שהוא מסתלק, כתפיו של פלוריאן נשמטות. הוא מעביר יד על פניו ומסתובב לעבר הטוטם. הוא פורש את זרועותיו ואומר, \"הנה באתי, שד.\"הוא לא נרתע כששורשים מתרוממים מסביבו, מזדקרים כנחשים העומדים להכיש.ואז עיניו נפערות. \"מרוק, לא!\"אבל מאוחר מדי. כלב הציד מסתער מאחורי קיר הרוס, שיניו חשופות ופיו מעלה קצף בחמת זעמו. הוא מזנק על השורשים, סוגר את מלתעותיו סביב אחד מהם וקורע. ואז עוד אחד, ועוד אחד, קליפות ושבבים עפים. לשווא. על כל שורש שהוא שובר מתרומם אחר. הם מתפתלים, מצליפים, ו... וליסקה נמצאת שוב בקרחת היער, נשענת על קיר מכוסה טחב, אור חודר בין העצים כשהסערה משחררת את העולם מלפיתתה המחניקה.פלוריאן עוזב את ידיה ומתיישב לידה. \"את יכולה לנחש מה קרה אז.\"יבבה נתקעת בנשימתה. היא נושכת את שפתה כדי לעצור את הדמעות ומהנהנת.\"הכישוף שהטלתי על מרוק אפשר לחלק מנשמתי לתקוע בו עוגן אחרי שמתּ י. ביסודו של דבר הפכתי את עצמי לרוח, רוח חלשה כל כך עד שכמעט לא היתה לי מודעות. חיכיתי במשך מאות בשנים להזדמנות, ובסופו של דבר את פתחת אותה לפני.\"\"אני? איך?\"11:40:39 30/04/2026 300 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 309\"הקסם שלי איננו כבר, ילדה,\" אומרת קז'ימירה. \"אפילו בשיאי, הייתי חלשה, לא הייתי מסוגלת לעשות את מה שאת מדברת עליו. אבל מה שמכאיב לי הוא שאילו... אילו הייתי יודעת על העסקה של הלשי לפני חודש, הייתי יכולה לתת את חיי לשד הזה, לקנות לשניכם עוד מאה שנים. עכשיו...\" היא מאגרפת את ידיה בכאב, בנוקשות. \"לצערי, לא נשאר לי מה לתת.\"ליסקה ממצמצת כדי לסלק דקירה עזה של דמעות. בעבר אולי היתה מקנאת בקז'ימירה. עכשיו היא מגלה שהיא מנסה לגעת בקסם שלה רק כדי להבטיח לעצמה שהוא עדיין נמצא.\"אני שמחה שלא הקרבת את עצמך,\" היא אומרת לצ'רובניקית. \"אבל גם אני מצטערת. ודאי קשה לאבד את הקסם.\"\"זה גורלנו, עד אחד,\" אומרת קז'ימירה בעצב. \"רק הלשי נשאר. הוא תמיד נשאר.\"ליסקה מוציאה יד אחת כדי להדק את השמיכה סביב כתפיה. צמותיה מונחות מעל, נוטפות מי גשם על הרצפה. \"אבל נראה שגורלי קשור בגורלו, קז'ימירה. לא משנה מה אני חושבת, אני חייבת לחזור. אני חייבת למצוא דרך להציל את הדריאדה.\" להציל אותו, מוסיף לבה הבוגדני.קז'ימירה מקמטת את מצחה. ידיה מתהדקות על ידיה של ליסקה בעוצמה מפתיעה. \"הקשיבי לי, ילדה.\" עיניה הן בארות חוכמה עמוקות לאין שיעור, מעורפלות בשבע מאות שנים של אובדן ושמחה וכאב. \"בשום מקרה אסור לך להקריב את עצמך.\"ליסקה נושכת את שפתה. \"אני לא רוצה, אבל —\" היא צווחת כשקז'ימירה מהדקת עוד את האחיזה.\"לא. את הצ'רובניקית האחרונה, ילדה. העולם זקוק לך. אולי אני כבר זקנה רגשנית ומשוגעת, אבל אני חושבת שאלוהים בעצמו הציב אותך בנתיב הזה. כוונתו היתה שתפגשי 11:40:40 30/04/2026 309 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

כשהאפלה עמדה מלכת 299\"כן. אחרי שנתיים ביחד, הוא סיפר לי.\"מרירות מכסה את לשונה של ליסקה. \"הוא לא סיפר לי.\"פלוריאן צוחק חרישית. \"בגלל מה שעשיתי כשגיליתי.\"הוא לוקח אותה לזיכרון אחר. הפעם שעת לילה. סופה מייללת בין העצים, השלג היורד סמיך כדמעות פניניות. אור כתום מופיע בפתח קרחת היער — עששית. נושא אותה פלוריאן, לבוש בדיוק כמו רוח הרפאים שלו, אבל חזהו עדיין שלם.\"נכון אני נאה באור האש?\" שואל בעליצות פלוריאן — פלוריאן הנוכחי, רוח הרפאים — ומוציא לרגע את ליסקה מהחיזיון. \"זאת סצנה מתוך טרגדיה.\"ליסקה אולי היתה משתיקה אותו, אילולא היתה עומדת לראות אותו מת.פלוריאן שבזיכרון מניח את העששית על גדם של עמוד נפול ומשתופף, מסמן למשהו בין העצים. רגע לאחר מכן מרוק — מרוק החי, לא הגווייה אדומת העיניים שהיא מכירה — חומק לעברו. זנבו של כלב הציד בין רגליו, אוזניו לחוצות לאחור. ניכר שהוא מרגיש את המוות וההרס שהתחולל בין הריסות המקדש.\"אני מצטער, יקירי,\" לוחש פלוריאן. \"אבל זה חייב להיעשות. חשבתי שאוכל למצוא דרך אחרת, אבל... המאה כמעט נגמרה, ואני לא רוצה שאליאש יראה את זה.\" הוא מגרד מאחורי אוזניו של כלב הציד. \"יש לך משימה חשובה, ידידי. כשאמות, אתה חייב לשאת את הקסם שלי בתוכך עד שנמצא מישהו שיוכל לשבור את הקללה הזאת.\"ואז הוא נשען קדימה, מצמיד את מצחו למצח הכלב ונושף ברכות. משפתיו עולה משב קסם ארגמני שלובש צורה של נוצות רכות הנסחפות לתוך חוטמו של כלב הציד. מרוק נוחר ונרתע.11:40:39 30/04/2026 299 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ310 א\"ב פוראנקאת הלשי, ואם כך נגזר, הרי שאלוהים ודאי חושב שאת יכולה לשבור את המעגל.\"עיניה של ליסקה נמשכות במפתיע אל הצלב התלוי על הקיר המרוחק, מעל מיטתה של קז'ימירה. גל בלתי מוכר של אמונה מציף אותה, כזה שלא הרגישה מאז גילתה לראשונה את כוחותיה. הייתכן, האם קז'ימירה צודקת? אולי, כפי שאמר האב פבל, היא קיבלה את הקסם מסיבה מסוימת?או שהיא פשוט מאבדת את השפיות?קז'ימירה מצקצקת וקמה בנוקשות, בחריקה של מפרקיה. \"יש עוד כמה שעות עד לזריחה,\" היא אומרת. \"אם כוונתך לחזור לשם, תצטרכי שינה רבה ככל האפשר.\"שינה. לזה ליסקה להוטה. כאשר קז'ימירה מכבה את הנרות, היא פורמת את צמותיה כדי להניח לשיער להתייבש כראוי ואז מתכרבלת בשמיכה על הזפיצק החמים.היא שוכבת בלא ניע במשך שעה, אבל לא מצליחה למצוא את השינה.שעה נוספת עוברת, והיא עדיין ערה, מקשיבה לחריקות ולאנקות שעולות מדי פעם בבקתה הישנה. מחשבותיה מתרוצצות בקוצר רוח, חוזרות שוב ושוב על אירועי הלילה.היא חושבת על מקשו ויאגה, על בית האחוזה והיער, על עולם שאהבה אבל השאירה מאחור בלי מחשבה כששמעה על בגידתו של הלשי.היא תוהה מה יקרה אם לא תחזור לדריאדה, אם פשוט תנוח ללשי למות. האם ולס ישתלט על היער? האם השדים שוב יציפו את אורליצה?היא מנסה שלא לדמיין את עצמה עם חור בחזה, את כל דמה ניגר על קרקע המקדש.\"את לא יכולה לישון?\"ליסקה פונה ורואה את קז'ימירה יושבת במיטתה, צללית 11:40:40 30/04/2026 310 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

298 א\"ב פוראנקכשהאישה מבחינה בו היא מגחכת. \"מצאתי את הפרח שלך. עברתי את המבחן. מה עוד אתה רוצה?\"\"שקט ושלווה,\" ממלמל הלשי.האישה מביטה בו. היא לא רואה את השורשים עולים מאחוריה.הם עוברים לזיכרון הבא. הפעם העלים ירוקים ונשימתה של ליסקה נעתקת כשהצעירה מפנקס הרישומים נכנסת לקרחת היער. השמש משחקת בשערה המבריק, מאירה את התקווה בעיניה הכהות. \"הגיע הזמן!\" היא אומרת בחדוות ניצחון, וגרונה של ליסקה מתכווץ. היא מכירה את הקול הזה. היא מכירה את המקצב המתפצח, מחוספס כעצי הסקה, גם אם הוא קליל יותר כאן, מלא חיים.יאגה. זה קולה של יאגה.הצעירה שתהיה יאגה מביטה סביב בחורבות ופניה נופלות. \"הוא לא כאן,\" היא אומרת. \"למה הוא לא כאן, אדון? הוא היה אמור להתארס לי! אם לא תביא אותו בקרוב, הוא יתחתן עם הכפרייה חסרת הפרוטה ההיא ו —\"היא לא מסיימת. שורשים בולטים מתוך חזהּ . כאשר הם נסוגים, היא מתנודדת על רגליה, קולות רטובים איומים נפלטים מפיה. ואז היא נופלת על הקרקע, שמו של ארוסהּ על שפתיה.אילו היתה ליסקה מסוגלת להרגיש את גופה, היא היתה בוכה. לשם כך יאגה מתה. גבר שלא אהב אותה, הבטחה שלא התמלאה. אין פלא שרוחה משתהה בעולם הזה — ליסקה מופתעת רק שהיא לא הפכה לשד נקמה במקום סקשט.\"א... אתה ידעת על כל זה?\" היא שואלת את פלוריאן. \"כשהיית איתו?\"11:40:39 30/04/2026 298 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 311על רקע החלון. מעבר לה הלילה מתבהר לגוון אינדיגו עשיר ועגום.\"אני לא יכולה להפסיק לחשוב,\" מודה ליסקה. \"א...אני מרגישה שזה בלתי אפשרי. אני רוצה לחזור, אני חייבת... אבל אני לא רוצה להתייצב שוב מולו.\"הזקנה מהנהנת בהבנה, קמה מהמיטה בתנועות נוקשות וכבדות. היא ניגשת שוב אל ליסקה, זוויות פניה עמוקות ומעורפלות באפלולית.\"קשה, קשה,\" היא מודה. \"אני חושבת כל הזמן על הלשי שהכרתי, מנסה להבין איך הוא משתלב בכל מה שסיפרת לי.\"\"אבל...\" ליסקה משלבת את רגליה על הספסל, משחקת בקצה השמיכה. \"אבל אם הוא לא היה עושה את מה שעשה, רבים יותר היו מתים מהשתוללות השדים באורליצה. הוא הקריב את האנשים האלה כדי להביא שלום. במה זה שונה ממלך השולח חיילים למלחמה?\" היא נדה בראשה. \"ובכל זאת אני מרגישה שהדבר שונה. גרוע יותר, מבחינה מסוימת.\"\"כן,\" אומרת קז'ימירה בהרהור. \"גרוע יותר.\"ליסקה מביטה בה בתסכול גובר. \"אני לא יודעת מה לחשוב.\"\"גם אני לא,\" מודה הזקנה. \"אליאש... הוא לקח אותי אליו כשאף אחד אחר בעולם לא היה מוכן לעשות זאת. הוא נתן לי בית, הכשיר אותי, עזר לי כשנכשלתי. בימי המלחמות הוא היה לי אח לנשק. בימי שלום הוא היה לי חבר.\"היא נושפת, נשיפה ארוכה ורמה וצרודה מרוב לאות. \"אני זוכרת תקופה שבה תקפה מגפה את אורליצה, מגפה שרק צ'רובניק יכול היה לרפא. אבל זאת היתה תקופה שבה גבר כוחה של הכנסייה, ורוב אחינו ואחיותינו הסתתרו או שכבר מתו. הלשי השאיר אותי על המשמר בכפרי הגבול ונדד לבירה, שם היתה המגפה בשיא עוצמתה.\"11:40:40 30/04/2026 311 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 297בחיים, ומה אתה עושה? בגדת באחֵ יך! מה הם הציעו לך? עושר? מעמד? לא, אל תענה, הסבריך חסרי חשיבות מבחינתי.\" הוא מתרחק, שפתיו מעוקלות בשאט נפש. \"ולס, הנה התשלום שלי.\"המקדש רועד כאילו הוא נושם נשימה עמוקה. פתאום מתפרצים שורשים עבים מתחת לטוטם, שחורים כזפת וחדים כמחטים. הם מתרוממים מעל הגבר עב הבשר, מטילים צללים מוארכים על ארשת פניו המבועתת. ואז, בבת אחת, הם מזנקים לעבר חזהו. הוא צורח פעם אחת כשהם מנקבים אותו ואז נשמט חסר חיים, תלוי על השורשים כבובה מזוויעה.הלשי לא מביט בעניין כלל, הוא עומד בכניסה למקדש כשגבו מופנה אליו. הוא מחכה למשהו. דחייה או אולי אישור.השורשים נסוגים, נעלמים שוב מתחת לאדמה. המת צונח לקרקע היער.נתראה בעוד מאה שנה, אומר ולס בשביעות רצון.\"זה היה הראשון,\" אומר פלוריאן. \"כשעוד היו צ'רובניקים רבים. במאה השנים הבאות, כאשר הכנסייה התחילה להטיף נגד קסם, רובנו הסתתרנו. לאליאש לא היתה ברירה, והוא נאלץ לחפש את אלה שלא ידעו על כוחותיהם.\"סתיו בדריאדה. ענפים עירומים מעל, שטיח עלים חומים מתחת. אישה צועדת בנחישות בין הריסות המקדש, שערה הבלונדיני אסוף בתסרוקת מורכבת ומכפלת שמלתה הנפוחה נתפסת בקוצים דקים. היא משחררת אותה במשיכה, כושלת לעבר הטוטם. \"אני לא רואה זהב, מפלצת! אמרת שאם אעשה כבקשתך תעניק לי עושר מעבר לדמיון. אני את שלי עשיתי. למדתי את השטויות המגוחכות של הקסם, ועכשיו אני רוצה את מה שהובטח לי!\"הלשי עובר מעל טוטם שנפל, ארשת פניו חתומה.11:40:39 30/04/2026 297 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ312 א\"ב פוראנק\"חשבתי שהוא לא יכול לעזוב את הדריאדה.\"היא נדה בראשה. \"הוא לא יכול לעשות זאת לזמן רב, והמרחק מחליש אותו עד מאוד. יש כשפים להתגברות על כך, אבל הם גוזלים הרבה מהגוף והנפש. אבל הלשי נסע, בלי היסוס, כדי לעזור לרבים ככל שיכול היה. והוא עשה זאת. בעזרתו עצרו את המגפה. וכשסיים, כשחזר... עצי הדריאדה איבדו את העלים בקיץ. כל ענף היה חשוף כעצם. עד כדי כך הדבר החליש אותו. ומה שנשאר מכוחו הוא הכניס לקסמי ההגנה שלו. הוא הצליח לעצור את השדים, אבל... היער לא הצמיח עלים עוד שנתיים אחר כך.\"ליסקה משעינה את מרפקיה על ברכיה ומביטה ברגליה היחפות. רגשותיה מסוכסכים, בטנה מכווצת.\"הלשי אף פעם לא היה חביב,\" אומרת קז'ימירה חרישית. \"אבל הוא דאג לאנשי הארץ הזאת. בעבר הערצתי את התכונה הזאת בו. עכשיו... אני נאלצת לחשוב על מה שעליו ניסה לכפר. על מה שעשה בעומק היער.\"ליסקה מתכופפת עוד, משלבת את ידיה. היא זוכרת את הלשי מכריח אותה לקבל תה, זוכרת אותו מחבק אותה חזק אחרי הקרב עם הסטשיגונים. זוכרת את ארשת הגאווה בעיניו כשלימד את מקשו, את הריבים הקטנוניים עם יאגה סביב שולחן ארוחת הבוקר.זה אותו אדם ששיקר לה, התכוון להרוג אותה. אבל הוא לא עשה זאת. הוא יכול היה להקריב אותה אחרי ששחררה את הקסם שלה מכבליו, אבל הוא לא עשה זאת. לעומת זאת הוא עזר לה, הכשיר אותה, נישק אותה בקרחת היער בליל ירח.כמו תמיד חסרה חתיכה מתמונת התצרף, שעון התעלומות מתקתק עוד ועוד.וליסקה נחושה בדעתה למצוא תשובות.קז'ימירה חוזרת למיטתה וליסקה שוב נשכבת, היא חייבת להשיג שעות מעטות של מנוחה לכל הפחות לפני שתחזור 11:40:40 30/04/2026 312 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

296 א\"ב פוראנק\"אני לא יכול לראות את זה יותר.\" קולו של פלוריאן מלא כאב. \"בואי נמשיך.\"האיש — עכשיו הוא הלשי, כולל הקרניים וכל השאר — עומד שוב מול הטוטם, זרועותיו משולבות וסנטרו מורם. הוא לובש מחלצות מפוארות, ארגמן רקום בעלי זהב, וטבעות מבהיקות על אצבעותיו.\"לצערי, אני לא יכול לתת לך את עצמי.\" קולו מכיל סמכות רבה יותר מאשר בזיכרון הקודם, מספיק כדי להישמע מתקבל על הדעת כשהוא מסרב למצוותו של אל. \"נשמתי קשורה לנשמת הדריאדה. אם אמות, היא תתמוטט.\"עסקה היא עסקה. האל לא נראה לעין, אבל קולו חודר בין העצים ברשעות. אלא אם כן... \"אלא אם כן מה?\"אלא אם כן תמצא לך תחליף. ביקשתי חיים וקסם בתוך מאה שנים... לא משנה בהכרח חייו של מי. אבל זכור, לשי קטן –\"לשי, לשי, אתה כל הזמן קורא לי כך. אני לא רוח יער. שמי אליאש ואתה... אהה!\"הוא לופת את זרועו. ענף קטנטן פרץ ממפרק כף היד, גערה מטעם האל העתיק. זכור, לשי, חוזר האל בקול גרגור, רק קסם של ממש יכול לספק את רצוני.מודעותו של פלוריאן מושכת את זאת של ליסקה, מרחיקה אותה מהזיכרון הזה לאחר. הפעם שלג מכסה את האדמה. הלשי זורק גבר עב בשר לפני הטוטם. האיש מנסה להזדקף, אבל ידיו כבולות מאחורי גבו. סמל אורליצה מעטר את מעילון האבירים.\"אליאש, בבקשה,\" מתחנן האיש. \"לא העליתי על דעתי —\"\"שקט, בוגד.\" הלשי מניח את מגפו על גבו של האיש ודוחף בכוח. \"אחד הצ'רובניקינים החזקים ביותר שעודם 11:40:39 30/04/2026 296 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 313אל הבית שמתחת ליז'מבינה. היא לא זוכה לכך. ברגע שהיא עוצמת עיניים נשמעת חבטה רמה על הדלת.קז'ימירה מזנקת מהמיטה ומקללת כשהיא חוצה את החדר. \"אני מקווה שמישהו על ערש דווי או בורח משד אם מעירים אותי בשעה שש... מקשו?\"ליסקה נעמדת בן רגע, אוספת את שערה ורצה לדלת. ואכן, מקשו עומד בשלולית בדרך, נמשיו בולטים בפניו נטולות הדם. כשהוא רואה את ליסקה הוא רץ קדימה ומושך את חולצתה.\"מה קרה?\" שואלת קז'ימירה.לפי המבט בעיניו וכמה תנועות קצרות, ליסקה מבינה.\"משהו קרה ללשי.\"11:40:40 30/04/2026 313 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

כשהאפלה עמדה מלכת 295יש לך לב, בן תמותה. הקול שממלא את המקדש הוא התגלמות ההיסטוריה, אוצרות אדירים של חידות ואלפי שנות ידע טמונות בין מילה למילה. אבל כוונותיך אינן נטולות אנוכיות, מה?האיש מושך את שרווליו במחווה מוכרת. \"מ...מה זה משנה?\"אל תסתיר את האמת מפני אל עתיק, ילד.\"אני רוצה רק להשתוות להם!\" קורא האיש. \"אילו היו לי כוחות כשלהם, הייתי יכול לעשות זאת מזמן, הייתי יכול לעשות דבר מה דגול משל עצמי לשם שינוי, אני —\" אבל למה להיות שווה להם?\"מה?\"למה להיות שווה להם, אם אתה יכול להיות טוב מהם? אם תיתן לי לחיות בתוכך, כוחי יהיה שלך לעד.בזמן שהאל מדבר יוצאת תולעת בתנועות פיתול מבין שיניו החדות כשיני זאב ונופלת לקרקע. האיש נראה כאילו הוא עלול להקיא.כמובן, ממשיך האל, המחיר לעסקה כזאת יהיה יקר בהרבה –\"אני מוכן,\" קוטע אותו האיש. \"נקוב במחיר.\"חייך, אומר האל חלקות. חייך והקסם שלך בעוד מאה שנים.האיש שואף נשימה נרעדת. אור הירח משתקף בעיניו. הן מוכרות, ירוקות כשרך וכל כך רעבות.\"טוב ויפה,\" הוא אומר.ידיו של האל מושטות בתנופה, תופסות את האיש בגולגולתו. הוא צורח בייסורים כשענפים מתפרצים מהקרקפת — ענפים דקים נתפסים בשיער וקורעים אותו — שיער שילבין בקרוב ממאמץ כאשר הוא יעלה בקסמיו יער מכושף.*11:40:39 30/04/2026 295 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ31432ליסקה שורפת את הלשיקשו מאפשר לליסקה לקרוא שוב את זיכרונותיו. ממה שהיא רואה הוא אובך מבוהל של מחשבה ורגש, מעלה אדוות כאגם בזמן סערה. היא רואה את הלשי חוזר אל הבית שמתחת ליז'מבינה, מתקפל בכאב במבואה. רואה את מקשו מושיט יד לעזור, אבל הלשי נוהם עליו שלא יתקרב. שומעת את יאגה שואלת לאן נעלמה ליסקה, את הלשי מסנן בין שיניו משהו על ארצות בני האדם. מקשו ממהר מבית האחוזה אל הנהר, שם הוא נמס לתוך הזרם, מתקדם איתו למקום היישוב האנושי היחידי שהוא מכיר — ולקובו.כאשר מקשו מושך ממנה את ידו, לבה של ליסקה מתחבט בעוז בחזה. מראה פניו של הלשי, מעוותות בייסורים, מופיע שוב ושוב במחשבותיה.\"בוא,\" היא אומרת למקשו ומביטה בהתנצלות אל קז'ימירה. \"אני מצטערת ללכת מוקדם כל כך, אבל —\"\"אני מבינה,\" אומרת הצ'רובניקית בנדיבות. \"בואו, אלווה אתכם.\" ליסקה יוצאת אחרי מקשו מפתח הדלת, קז'ימירה הולכת אחריהם. כאשר הם הולכים אל כיכר העיירה, ליסקה מציינת לעצמה שנראה שוולקובו מתאוששת יפה מהתקפת 11:40:40 30/04/2026 314 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

294 א\"ב פוראנקרבים, זיכרונות שאליהם נוכל להיכנס.\" הוא פורש את שתי ידיו אל ליסקה בכפות פתוחות. \"בואי איתי, ואראה לך איך נוצר הלשי.\"ליסקה המומה מכדי להסס — היא תופסת את אמותיו של פלוריאן, סוגרת את אגודליה סביב מפרקי כפות ידיו. הוא שואף נשימה עמוקה, מצחו מתקמט. העולם נעלם.הם עומדים בין החורבות לפני שנחרבו. מסביבם נישא מקדש, טוטמים מעץ שומרים על כל פינה ויצורי יער מדלגים על ציורי קיר דהויים. היער רק החל לפלוש לשם, קיסוס מזדחל במעלה עמודים ושתילים צעירים נובטים מסדקים ברצפה. לילה מסביב, והירח מהבהב באקראי מעל, נגלה ונסתר בין ענני קיץ כבדים. במקדש עומדות שתי דמויות, האחת של גברוהאחרת... לא.הגבר צעיר, זקוף באציליות, בעל שיער עבות, שחור כעורב, ועור חיוור המעיד על חיים בין קירות. הוא לובש טוניקה בגוון אזמרגד ומעליה אדרת שחורה, חרב חגורה למותניו ותיק תלוי על כתף אחת. בידיו הוא מחזיק ספר מנייר צהוב שברירי, כרוך בעור עבה ומלא שרבוטים. ליסקה מצליחה לקרוא רק שתי מילים, טקס וזימון.לפניו עומד אל. ליסקה יודעת שהוא אל כי הוא יפה ומזוויע גם יחד. גופו חסר עור ושריריו עשויים עץ, שיניו רקובות ופיו מלא טחב. חזזיות אופפות את דמותו כגלימה בלויה, שוקקות חרקים ומשובצות גולגולות בעלי חיים קטנטנות. ענפים שלדיים מתפרצים ממפרקיו, עולים כקוצים מעצם הבריח שלו ומקשטים את גולגולתו בקרניים חיות. אין לו עיניים — במקומן זורחות שתי להבות לבנות בבורות חלולים של פרצוף דמוי גולגולת, ממוקדות בבן התמותה לפניו.\"אילו רק היה לי כוח רב כשלהם,\" אומר האדם, \"הייתי יכול לעשות זאת. הייתי יכול ללכוד את השדים.\"11:40:39 30/04/2026 294 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 315הסטשיגונים, הרבה מהנזק שנגרם בקרב מתוקן והרחובות נקיים ונאים. ניגוד מבורך לבהלה ולהרס של הלילה הקודם שמרומם את רוחה במידה מסוימת.הם לא מתעכבים עד שהם מגיעים לעץ דלת הכשף, שם קז'ימירה נפרדת מהם בחופזה, טופחת בחיבה על לחיו של מקשו ומפנה אל ליסקה חיוך מעודד, גם אם נוגה. \"מהרו,\" היא אומרת. \"ואל תשכחי על מה דיברנו, ליסקה.\"ואז היא זזה לאחור ונותנת לליסקה מרחב לפתיחת דלת הכשף. ליסקה בולעת רוק בחשש ושולחת תפילה השמיימה. היא לא ניסתה מעולם את הכישוף לבדה עד ליל אמש, שאותו היא זוכרת רק במעורפל.אף על פי כן, קסם וחרדה הם שילוב רב עוצמה. ברגע שליסקה ממלמלת את הפקודה, דלת הכשף נפתחת בחטף לפניה ומגלה שער עקום מוכר ואת בית האחוזה מעבר לו.כאשר ליסקה רואה את הבית שמתחת ליז'מבינה היא בולעת גל של חשש. היא מניחה למקשו לעבור ראשון ונכנסת אחריו בדריכות, מבריחה להקת אנקורים מהשער כשהיא פותחת אותו בדחיפה. היא מנסה להיות קרה, יעילה, אפילו כשהיא נכנסת לבית האחוזה. היא מדמיינת שהיא מאמא המביאה עשבי מרפא לטיפול בעובד חווה קודח או בילד הסובל מאבעבועות. היא לא תהיה רכה. היא לא תהיה רחומה.כל זה נמוג כשעיניה נחות על הלשי.הוא יושב על המדרגות, מנסה להיעמד, ופניו מתעוותות בכאב. אחת מידיו מערסלת את האמה השנייה, ונראה שהוא לא יכול להשעין משקל על רגלו הימנית. כשהוא רואה את ליסקה רצה אליו, הוא נכנע ונשען ברפיון על הקיר, עוצם את עיניו בכאב.\"חזרת.\" היא לא יודעת אם השבריריות בקולו נובעת מהקלה או מייאוש. \"למה?\"\"כי אתה יצור נורא, יהיר, רמאי,\" אומרת ליסקה 11:40:40 30/04/2026 315 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

29330שישה קורבנותדה הראייה של ליסקה מצטמצם לדבר אחד בלבד — החור בחזהו של פלוריאן, הזולג דם בנטיפים אטיים. מחשבותיה כבר מחברות בין הפרטים, אבל היא לא שרוצה להתמודד עם המחשבות, לא רוצה להתמודד עם היקף טיפשותה.\"למה הבאת אותי לכאן?\" היא חוזרת, כורכת את אצבעותיה סביב הניצב של אונגדיי.\"כדי לספר לך את האמת,\" אומר פלוריאן. \"כי את היחידה בינינו שיש לה סיכוי.\"\"סיכוי?\"\"כן. סיכוי להציל את הלשי ולחסל את ולס.\"\"לח... לחסל את ולס?\" ליסקה מגמגמת. \"הוא זה שהרג את כולכם?\"פלוריאן מהסס. \"כן ולא,\" הוא אומר בקפידה. \"יהיה קל הרבה יותר אם אראה לך.\"\"איך?\"הוא מחווה על ההריסות. \"זה היה פעם מקדש שבו נערכו טקסים פגאניים. נשמתו עתיקה ורבת עוצמה, ויש בה זיכרונות 11:40:39 30/04/2026 293 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ316 א\"ב פוראנקוכורעת לצדו. \"אבל ליער חייב להיות שומר, ואתה היחיד שקיים.\"בידיים רועדות היא אוחזת באמתו, הוא נושף בכאב. עוד לפני שהיא מפשילה את השרוול היא כבר יודעת מה תגלה.ענף בולט מעורו. ענף עבה כנחש שנכרך סביב מפרק כף היד, הדוק מספיק כדי למחוץ את העצם שבפנים. היא רואה עוד כמוהו זזים מתחת לחולצתו, דם שרף אדמדם מכתים את הפשתן במקומות שבהם העור מנוקב.מה קרה לו? יאגה משתהה לצדו של הלשי כענן נסער של עשן עץ.\"ולס,\" אומרת ליסקה. היא אוחזת בפנים של הלשי ביד אחת ומכריחה אותו לפגוש את מבטה. \"למה הוא עושה את זה? למה עכשיו?\" הוא דוחף מעליו את ידה. \"כי זמני אזל, שועלונת יקרה.\" זמנו אזל. מאה השנים הסתיימו.טעם מר עולה בגרונה של ליסקה. \"כמה זמן?\" הוא צוחק צחוק נורא, ודם נראה בין שיניו.\"כמה זמן?!\"\"יומיים,\" הוא פולט בקול חנוק. \"יומיים. משום כך את חייבת להסתלק.\"\"ומה יקרה לדריאדה?\" שואלת ליסקה בתוקף. \"אם הוא ייקח אותך, מה יקרה?\"\"העסקה שלי תתמלא,\" אומר השד וחזהו מתרומם בכאב. \"אני אמות, והיער יהיה שלו.\"\"יהיה שלו?\"\"זה היה חלק מהבטחתי לו. ממלכה משלו עלי אדמות. הוא לא יהיה שליט טוב כמוני, אני בטוח, אבל אני בספק אם יהרוג רבים, הוא הרי משתוקק לסגידה של אורליצה.\"\"אני לא יכולה להניח לזה לקרות. אני מעדיפה להקריב את עצמי ולא —\"11:40:40 30/04/2026 316 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

292 א\"ב פוראנקבפלוריאן, מתחננת בפניו שיכחיש, אבל הוא רק מטה את ראשו.\"אחת בכל מאה שהלשי הוא שומר הדריאדה.\"\"אבל הלשי בן שבע מאות —\" היא משתתקת ומבינה פתאום כמה טיפשה היתה. שבע מאות, אבל שש גופות.כי ליסקה אמורה להיות השביעית.11:40:39 30/04/2026 292 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 317\"לא! את לא יכולה למות, את —\" הוא זועק כשענף דק פורץ מתוך חזהו וקורע את בד החולצה.\"השיקויים שלך,\" אומרת ליסקה שחוזרת מיד לבעיה הנוכחית. \"איפה הם?\"הוא לא עונה, לופת את בטנו בשתיקה עיקשת.\"לשי!\"\"אין בהם טעם עכשיו,\" הוא אומר בצרידות. \"ולס מתעורר, הוא רעב לקורבן הבא, וכמו בעל חיים, הוא חזק יותר ברעב. את חייבת להניח לו לקחת אותי, שועלונת לא ערמומונת. יש דרכים שבהן —\"\"לא.\" ליסקה קוטעת אותו. \"כבר אמרתי לך, לא תמות.\" היא לופתת את זרועו השלמה ומייצבת אותו. אילו רק היה כישוף כלשהו שיכול היה לעצור את הדבר. אלא אם כן... את אור שמש, אמר לה פעם הלשי. את נושפת חיים לתוך כל מה שאת נוגעת בו.כן, חושבת ליסקה. אור שמש יכול להביא חיים, אבל הוא יכול גם לשרוף.\"יש לי רעיון,\" היא אומרת ללשי. \"אבל הוא מסוכן ועלול להכאיב.\"הוא מחייך במרירות. \"במקרה הגרוע ביותר אמות. או שאולי זה המקרה הטוב ביותר.\" הוא נשען לאחור על המדרגות, ראשו נח על עמוד של המעקה. \"קדימה.\"חרדה נכרכת בחזה של ליסקה, פרפרים כחולים עולים מעורה, נסערים. היא פונה למאות הנרות בנברשת מעל, נשמותיהם להבות קטנטנות החורכות אותה. בעיני רוחה היא מחזיקה תמונה משרפת יער, עצים וענפים משחירים, מתפוררים, נעלמים. אבל הציפורים עפות משם, חיי הבר נמלטים. האש אינה פוגעת באף יצור חי.\"שרוף,\" היא לוחשת.ואז היא לוחצת את ידיה אל חזהו של הלשי.11:40:40 30/04/2026 317 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

כשהאפלה עמדה מלכת 291הקרניים. מרובן נשארו רק עצמות מוכתמות בטחב, הבשר נעלם זה מכבר, אבל אצל כמה נותרו חלקות עור או סחוס מרוסק, קרעי בגדים מעל הצורות השקועות. מותם לא היה נעים ונקי — ייסורים מאובנים בתנוחותיהם, הלסתות קפואות בצרחות והידיים חופרות בעפר.ידיים... אמות... ועל האמות האלה... \"לא,\" מתנשפת ליסקה. הגופה הקרובה אליה ביותר עוטה אזיק ענף, בדיוק כמו שלה. \"לא,\" היא חוזרת. \"לא יכול להיות.\" היא מתקדמת, רוצה להתקרב בריצה, לבדוק כל גופה ולהתפלל שהיא טועה, אבל רוח הרפאים תופס שוב את ידה.\"אל תיכנסי למקדש,\" הוא מזהיר ומחווה על שרידי החומה לפניהם. \"זה ההיכל של ולס והוא מולך בתוכו.\"\"של ולס...\" בטנה של ליסקה מתכווצת בפיתולים מחליאים. בלי להיכנס לגבולות המקדש היא מעקלת את צווארה ומביטה מגופה אחת לאחרת. כולן, עד כמה שהיא רואה, עוטות אזיק כמו שלה.עסקאות. כולם עשו עסקאות עם הלשי.ליסקה זזה צעד כושל אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, עד שגבה נצמד לקיר מתפורר. האבן לחה וקרה, נתלית ברדיד שלה באצבעות קפואות. נשימותיה הכבדות מתאבכות לפניה.רוח הרפאים ממשיך לתלות בה מבט, דומם כמו ההריסות מסביבם.\"מי אתה?\" כל מילה של ליסקה מלאה פניקה. \"למה הבאת אותי לכאן?\"\"את לא צריכה לפחד,\" אומר האיש. \"את יודעת מי אני.\" \"פלוריאן,\" מבינה ליסקה. \"הלשי...\"\"הייתי לו מאהב, שוליה, קוץ מקצועי בישבן,\" מציע הרוח — פלוריאן. \"והשלד המקסים הזה, משמאלך, שלי.\"קרח ממלא את עורקיה של ליסקה. היא מסתובבת בתנופה, סופרת את הגופות. \"שש,\" היא אומרת. היא מביטה 11:40:39 30/04/2026 291 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ318 א\"ב פוראנקלרגע הכישוף עובד בצורה מושלמת. הוא שועט לאורך הענפים של ולס, שורף אותם לאפר בלהבה כחולה. ליסקה חשה הקלה כשהוא משאיר את עורו של הלשי ללא פגם, אפילו כשהוא שוטף לתוך גופו, מציף את קרביו באור תכלת. הלשי משתנק, גבו מתקמר, אבל ליסקה מחזיקה מעמד.ואז היא מבינה את הטעות שעשתה.הלב שלו. לבו עשוי עץ!\"רגע!\" היא צועקת, אבל לשווא. שום דבר לא יכול לעצור כישוף שיצא לדרך. היא יכולה רק להביט בבעתה בלהבה המגיעה ללבו של הלשי.עיניו נפערות. פיו נפתח כאילו כדי לצרוח, אבל שום קול אינו נשמע. ואז גופו נשמט על המדרגות בחבטה מחליאה.נשימתה של ליסקה נעתקת בצרידות, היא מצמידה את ידיה אל חזה. אלוהים, מה עשתה?הרגת אותו? שואלת יאגה ישירות.\"אני לא יודעת, אני... לשי?\" ליסקה ממהרת לעבור עליו, מחפשת את הדופק. \"קדימה, לשי, בבקשה —\"אצבעותיה נוגעות בעורק הצוואר ברגע שבו עיניו נפקחות ברפרוף. הוא נאנק, עשן מיתמר משפתיו, מנחיריו. אחרי רגע הוא מתיישב וטופח על חזהו. כשהוא לא מגלה ענפים ולא להבה, הקלה מציפה את פניו.\"היית יכולה להזהיר אותי,\" הוא אומר בחולשה.ליסקה מושכת באף ומוחה את עיניה. \"אמרתי שזה מסוכן!\"\"לא אמרת שתעלי אותי באש.\"\"אני מצטערת,\" היא אומרת ברעד ואז מרשה לעצמה חיוך מר. \"אתה יכול אולי לראות בזה כפרת עוונות על סודותיך.\"\"אם כך, את כומר מוודה הוגן,\" הוא אומר. \"המחיר ששילמתי אולי הציל את חיי.\"\"מה?\" תקווה עולה בה, שברירית אך רבת עוצמה. \"איך?\"11:40:40 30/04/2026 318 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

290 א\"ב פוראנקמענפים חשופים וצנומים. רוח הרפאים צועד קדימה בביטחון. לפיתתו בידה של ליסקה הדוקה, אבל לא חזקה עד כדי כך שלא היתה מסוגלת להתנער ממנה אילו היתה מנסה. היא לא מנסה. משהו אומר לה שאם תעזוב, האיש ימשיך ללכת והיא תאבד אותו. בלי השן של מרוק, היא לא בטוח שתהיה מסוגלת לזמן אותו שוב.רעם מתגלגל במרחק, מטלטל את האדמה. היער מיטשטש סביבם בגוון טורקיז מכוסה תכריכים של אובך. הקסם של ליסקה מתעורר קלושות, מנצנץ על כף ידה במקום שבו רוח הרפאים נוגע בה. היא מרגישה שהיא צפה, מתקדמת מהר הרבה יותר מכפי שעליה לנוע. האיש כאילו העניק לה מכוחו, הפך אותה לרוח ושיחרר אותה ממגבלות גופה.ואז התחושה עוברת, והם בקרחת יער.מסביבם הריסות אבן בולטות מהאדמה כשיירי חוליות גב של שלד קבור. קיסוס וחזזיות טרפו אותן בחמדנות, זחלו לתוך סדקים ושלשלו זרועות ממה שאולי היה פעם חומה. טוטמים ופסלים מאבן שוכבים מפוזרים כצעצועים שנזנחו, מגולפים לצורות של אנשים חמושים בחרבות, בעלי זקנים ארוכים ופנים רבות. הגבוה ביותר עומד עדיין, דמות טקסית זנוחה במרכז טבח, רסיסים מעמוד שנפל מונחים לרגליו כמנחות. על ראשו יש קרניים, מגולפות במראה של עצים צומחים.רוח הרפאים עוזב את ידה של ליסקה. ארשת הקלה חולפת על פניו. \"סוף־סוף אני יכול לדבר,\" הוא אומר. קולו עמוק יותר מכפי שליסקה ציפתה, חמים ועליז. \"הקסם שלי חזק מספיק רק כאן, במקום שבו נמצאת גופתי.\"\"גופתך...\"אז היא רואה אותן.גוויות.שש גופות, קבורות למחצה מתחת לענפים עבים ופטריות לבנות ראש, מונחות במרווחים שווי צלעות סביב הטוטם בעל 11:40:39 30/04/2026 290 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 319\"הכישוף שלך. הוא פגע רק באותם חלקים שלי שאינם בני תמותה, החלקים ששייכים לו.\"\"אבל הלב שלך...\"\"צריך לפעום, לכן חלק ממנו עדיין בשר ודם.\" הוא מחכך את החזה בהעוויית פנים. \"אבל אני מוכן להתערב שחלקו של ולס דומה כרגע לגוש פחם.\"ליסקה משמיעה קול שחציו צחוק וחציו בכי. הלשי מושיט יד כאילו כדי לנחם אותה, אבל נמלך בדעתו. \"שועלונת ערמומונת,\" הוא אומר במקום זאת. \"קנית לי זמן.\"\"יופי.\" ליסקה מטה את סנטרה מעלה, מוחה דמעה בודדה. \"כי אתה צריך להסביר הרבה.\"\"פרח השרך היה תכסיס מאז ומעולם,\" מתחיל הלשי. הם עדיין על המדרגות, שניהם תשושים מכדי לזוז יותר מכמה צעדים. יאגה נעלמה, ליוותה את מקשו אל חדרו, אבל לפני כן תקעה בלשי מבט מלא איום טהור.השד ככל הנראה קיבל ברצינות את אזהרתה, כי הוא כמעט לא מביט בליסקה כשהוא מדבר. \"שילמתי לזמרים נודדים ומספרי סיפורים כדי שיפיצו את האגדה לכל רוח, בידיעה שרק הנואשים ביותר או רודפי הבצע הגדולים ביותר יבואו לחפש אותו. זאת היתה הדרך היחידה שעלתה בדעתי למצוא ק —\" הוא מגמגם במילה. \"קורבנות בלי לצאת מהיער. \"יכולתי להעלות את הפרח רק לילה אחד בשנה,\" הוא ממשיך. \"כל האנרגיה שלי נדרשה כדי לרסן את רוחות היער די זמן כדי שבני אדם יוכלו להגיע לבית האחוזה. תמיד הייתי בוחן את המחפשים, מבטיח שיש בהם די קסם כדי שיועילו. וכאשר הגיעו לפרח השרך, כשהייתי שומע את המשאלה שלהם, הייתי מחליט אם —\"\"אם מגיע להם למות.\"\"לא.\" הוא נד בראשו. \"לאף אחד לא מגיע למות. אבל 11:40:40 30/04/2026 319 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 289לעבר היציאה מחלחל דם מהחור, נספג בבד חולצתו וזולג על זרועותיו. הוא נעלם לפני שהוא מגיע לרצפה.הדופק של ליסקה פועם באוזניה, בטנה מתהפכת. כל חלק הגיוני בגופה צורח שעליה לברוח, אבל היא לא מסוגלת. היא לכודה בטרנס שיצרה לעצמה, ספירלה מהפנטת וממכרת של סודות נחשפים. כשהאיש מסמן לה לבוא אחריו, היא עושה זאת בלי היסוס. אולי זאת מלכודת, אולי לא, אבל אם זאת ההזדמנות שלה להבין איך להציל את הלשי, היא מוכנה להסתכן.רוח הרפאים — כי הוא חייב הרי להיות רוח רפאים, נכון? — מנחה אותה בתוך הבית שמתחת ליז'מבינה בתחושת היכרות. מדי פעם בפעם הוא מעביר את ידו לאורך קיר או אדן חלון, ארשת חיבה מרככת את תווי פניו. כשהם מגיעים למבואה הוא נעצר לרגע, מחכה שליסקה תכרוך רדיד עבה סביב כתפיה.\"אתה יודע,\" היא אומרת לו בניסיון לאזור אומץ, \"אתה אפילו לא הדבר המוזר ביותר שראיתי ביער הזה.\"זוויות עיניו של האיש מתקמטות. כשליסקה מביטה בו היא מחליטה שהוא הצד השני למטבע של הלשי. אם יופיו של הלשי קפוא ומנותק, יופיו של האיש הזה ארצי ונעים. הוא משונה, נכון, אבל היא עדיין יכולה לדמיין אותו בין בני אדם, מטה בקבוק וודקה ומספר סיפורים במחוות ידיים מסולסלות.\"ליסקה?\" קולו של הלשי נשמע מלמעלה.ליסקה מסתובבת בחטף, בבהלה, אבל רוח הרפאים תופס את ידה. אצבעותיו קרות כאבן כשהוא מושך אותה בדחיפות לעבר הדלת.יאגה מופיעה בקצה המבואה. לכי, היא אומרת. אני אסיח את דעתו של הלשי.ליסקה מהנהנת בהכרת תודה ומניחה לאיש עם החור בחזה להוביל אותה מבעד לדלת ואל עומק הלילה הסוער.לאוויר יש טעם של חשמל סטטי וענני סערה. עצי הדריאדה משתחווים בכניעה לרוח, מנערים טיפות גשם ועלי שלכת 11:40:39 30/04/2026 289 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ320 א\"ב פוראנקניסיתי לבחור את אלה שהעולם יכול להסתדר בלעדיהם. בוגדים, גנבים, אלה שאכזריות בלבם. ככל שהקסם הידלדל, פחות אנשים באו ליער. ולא יכולתי עוד להיות בררן. במאה השנים האחרונות התחלתי לחשוב שבני מיננו נכחדו כליל. כן, היו עדיין כמה מטומטמים נואשים ושיכורים למחצה שבאו לחפש את הפרח. אבל אף אחד מהם לא היה בעל קסם. התחלתי לומר נואש, חששתי שוולס יזכה סוף־סוף ברצונו. אבל אז —\"\"אז אני הגעתי,\" אומרת ליסקה.הגרגרת שלו עולה ויורדת. \"את היית שונה. ניסיתי לשמור על מרחק, אבל את לא אפשרת לי. כשהבנתי שהקסם שלך לקוי, נבהלתי. לא היה בו די כדי לספק את ולס אם לא אוכל לתקן אותו.\"היא קהת חושים מכדי להיות המומה. \"משום כך רצית כל כך שאלמד קסם.\"\"בהתחלה, כן. אבל... אבל ליסקה, את חייבת להבין. חלק ממני תמיד ידע שלא אוכל לעולם להניח לך למות. ניסיתי לעשות את מה שעשיתי עם האחרים. לשמור מרחק, לחבוש את המסכה, ליצור קשר רק במידה הדרושה כדי להכשיר אותם בקסם לפני שאמסור אותם לוולס. זה לא עבד — את לא הרשית. תמיד היית מלאה כל כך תקווה, עיקשת במידה שמטריפה את הדעת. ואז, אוה, אז. ליסקה, ליסצ'קה, הרע מכל קרה.\" קולו נשבר והוא מביט הצדה. \"התאהבתי.\"המילה שברירית, בקושי נשמעת, אבל היא שואגת בשתיקה.\"אני לא יודע מתי הדבר התחיל,\" הוא ממשיך בנשימה עצורה. \"אני חושב שזה היה אחרי שבראתי את הגן. כשאת... כשהסתובבת וחייכת אלי. החיוך היה כמו אור שמש, כמו היום החמים הראשון אחרי חורף אינסופי.\" הוא מחכך את ידיו זו בזו. \"לא הרגשתי כך מאז פלוריאן. פחדתי... פחדתי שאאבד אותך כפי שאיבדתי אותו. לכן החלטתי שהגיע הזמן שאשים 11:40:41 30/04/2026 320 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 10 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal10

כשהאפלה עמדה מלכת 321קץ לכל זה. אני אכשיר אותך, ואקווה שתוכלי —\" הוא משתתק ועוצם את עיניו בכוח.\"מה אוכל?\"הוא רוכן, מניח את זרועותיו על ברכיו. \"היתה לי תיאוריה,\" הוא אומר בהיסוס, \"על דרך להציל את הדריאדה.\"\"מה?\" היא לופתת את זרועו. \"למה אתה מספר לי רק עכשיו?\"\"כי את צריכה להרוג אותי לשם כך.\"נשימתה של ליסקה נעתקת. \"לא בא בחשבון, אם כך,\" היא אומרת ואיננה מסוגלת להסתיר את רעד הרגש בקולה. \"נמצא דרך אחרת. חייבת להיות דרך אחרת. יש לנו זמן עכשיו. נחשוב על משהו.\"\"את נראית נואשת במיוחד להציל יצור נורא, יהיר ושקרן.\" הוא מונה את העלבונות על אצבעותיו. \"אם כי אני לא מכחיש שזה הסיכום התמציתי ביותר של אופיי ששמעתי מעודי.\"הוא מחייך אליה את חיוכו פורץ החומות, והיא שונאת את החיוך ואת האופן שבו הוא ממס את הקרח על עורה. היא בולעת תשובה שנונה ומנסה כמיטב יכולה להיראות כאילו איננה מושפעת.\"ליסקה, אני מצטער,\" הוא אומר, בקול שהופך שברירי במידה בלתי צפויה. \"רציתי לספר לך הכול, אבל נאחזתי בתקווה שאוכל למצוא פתרון אחר, תיאוריה אחרת, לפני שזמני יאזל. חשבתי שאוכל לפתור את העניין בעצמי.\"\"בשם אלוהים, אליאש,\" אומרת ליסקה בחריפות. \"אילו היית מספר לי את האמת הייתי יכולה לעזור לך מזמן, במקום לנסות לקושש תשובות מרוח רפאים של כלב ציד ובית אחוזה תבוני.\"מאחוריה המדרגות משמיעות שקשוק מודגש ומרוגז בצורה יוצאת מגדר הרגיל.\"נכון,\" מודה הלשי ומפתיע אותה. \"את צודקת. אבל הייתי 11:40:41 30/04/2026 321 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ32833סטודווהסוף התוכנית פשוטה, היא מחייבת מעט מאוד הכנות. רק בפריט חיוני אחד חסר לגירוש השדים. כומר. לרוע המזל, פירוש הדבר הוא שליסקה חייבת לעשות משהו שאיננה מוכנה לקראתו.היא חוזרת אל סטודווה.והפעם היא לוקחת את הלשי איתה.ולא רק את הלשי, אלא גם את מקשו. הוא חלק חיוני בתוכנית שלהם, והיא לא חושבת שהיה מסכים להישאר מאחור ממילא. הם לא מביאים איתם הרבה, רק את כלי הנשק שלהם ואחד מספרי הכשפים של הלשי. רגעים לפני שהם יוצאים הלשי עוצר את ליסקה במסדרון.\"את בסדר?\"היא ודאי נראית מתוחה נורא אם הלשי הבחין. אמנם היא יודעת שאיננה יכולה לשטות בו, ובכל זאת היא מורחת חיוך על שפתיה. \"למה לא? אני הולכת הביתה.\"היא פונה מעליו לפני שיספיק לראות את השקר. למען האמת, היא מבועתת. היא נעדרה מהבית כמעט ארבעה חודשים. התוכנית שלהם 11:40:41 30/04/2026 328 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ352 א\"ב פוראנקהבוקר הקריר. ברגע האחרון ממש, כי קול צווחה נורא מהדהד מתוך הכנסייה, מלווה ברעש זכוכיות מתרסקות. זה קיר הקרח, חושבת ליסקה. היא מבחינה פה ושם בכפריים המציצים מבתיהם, אף על פי שמאמא מסמנת להם לסגת. בושה עוקצת את לחייה של ליסקה. אין מקום מסתור עכשיו, כולם ידעו בקרוב שיש לה קסם. פאני פרווטה בהחלט תרגיש שצדקתה הוכחה.עוד קול נפץ. אולי הספסלים מתהפכים.ליסקה מחזירה את תשומת לבה אל מקשו והאב פבל. \"לכו עכשיו!\" היא צועקת.מקשו מהסס, מביט בה בדאגה. היא רוכנת ומנשקת את מצחו.\"סמוך עלי,\" היא לוחשת ומתפללת לאלוהים שלא תפר את האמון. ואז היא מביטה במהירות לעבר אמה. \"טפלי בו, מאמא, בבקשה.\"דוברווה מהססת, ברור שהיא זוכרת את האופן שבו צרח מקשו בכנסייה ומבינה שאיננו ילד רגיל. אבל בסופו של דבר משהו משכנע אותה. אולי טבעה כמרפאה, אולי מבטו פעור העיניים והמבוהל של מקשו. היא מהנהנת קצרות ואוחזת בידו של הילד. האב פבל ממהר להצטרף אליהם והם פונים אל הכפר. ליסקה בינתיים אוספת את שרידי הביטחון העלובים שעוד נותרו לה וצועדת בתכליתיות לעבר הכניסה לכנסייה...ובאותו הרגע הדלתות הקדמיות מתפוצצות.שבבי עץ מתפזרים על דרך העפר. ולס מסתער החוצה, יורק בזעם. שורשים מתפתלים באדמה מתחת לשד, מתפרצים מהקרקע ומתרוממים סביבו ככלוב מגן. הוא בוחן את הסביבה, ראשו פונה בחטף שמאלה וימינה לפני שתשומת לבו נעצרת על ליסקה.\"את,\" הוא רותח.\"אני,\" היא אומרת בנעימות.11:40:42 30/04/2026 352 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

322 א\"ב פוראנקאנוכי, ופחדתי. אני... אני יודע שזה לא תירוץ. אבל אני רוצה שתדעי שאני מתחרט, ואני מבין אם לא תאמיני לי יותר אף פעם.\"\"זאת התנצלות?\" היא שואלת במבט בוחן. \"כי היא בהחלט נשמעת כך.\"הוא מעביר יד בכוח בשערו. \"כן, אפשר לומר. אם את רוצה שתהיה ברורה יותר, אני יכול לכרוע ברך ולהתרפס.\"פניה מתלהטות. \"די. מספיק, אני עדיין כועסת עליך.\"נעים לצחוק, ונעים עוד יותר לראות אותו צוחק, את גומות הלחיים מופיעות. ואז חיוכו נמוג והוא אוחז בידיה, מרכין את ראשו מעליהן כאילו בתפילה. \"הלוואי שהייתי יכול לעשות הכול מחדש,\" הוא ממלמל. \"בלי סודות, בלי פחד, בלי השדים שבינינו.\"\"אתה יכול,\" אומרת ליסקה ומקווה שזה יהיה נכון, מתפללת לאלוהים. \"כשכל זה ייגמר תהיה לך הזדמנות.\"\"אולי זה לא יקרה,\" הוא אומר בכאב.עיניה של ליסקה מעקצצות. \"אל תגיד את זה.\"\"אני רק רוצה להכין אותך. אם... אם אמות, אני לא רוצה שתתאבלי. תבטיחי לי —\"\"די.\" היא תופסת בתסכול פתאומי את חולצתו באגרוף קמוץ ומושכת אותו אליה. \"די. אתה הבחור הנורא ביותר שפגשתי בחיי, אבל אתה שלי, ושום אל עתיק ורגזן לא ייקח אותך.\"גבותיו נוטות כלפי מעלה ואור האש משתקף בעיניו. \"זה תמיד נועד להיות גורלי.\"\"גורל,\" היא לועגת. \"מה הוא גורל אם לא תירוץ להתנער מאחריות? לא, אליאש, אנחנו לא יכולים לחשוב על כך עדיין — אנחנו חייבים להילחם עד הסוף ממש.\"אבל ראשית עליהם לנוח. ליסקה תומכת בלשי, שעדיין אינו יציב על רגליו, עד לחדרו ואז עוזרת לו להסיר את בגדיו 11:40:41 30/04/2026 322 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 327\"את חושבת שלא ניסיתי את זה?\" שאול הלשי. \"את חושבת שבמשך שבע מאות שנים לא ניסיתי להפר את העסקה שעשיתי איתו בכל דרך אפשרית? ליסקה, עשיתי הכול. כשפים, שיקויים, טקסים. פעם, בשכרות ובכעס, השתמשתי בחרבי על הטוטם במקדש ההוא. אבל זה המקום שבו ולס חזק מכול, ולא הצלחתי אפילו לשרוט אותו לפני שהוא גבר בתוכי והשתלט על גופי. התעוררתי כשאני כבר בבית האחוזה והחרב שלי תקועה בכף ידי.\"ליסקה מתכווצת, מותחת את כף ידה בלא משים, מדמיינת כמה נורא היה להתעורר כך. \"אליאש...\" היא משתתקת, נחישותה מתערערת בפעם הראשונה ביום הזה.הלשי מחייך אליה בתוגה. \"אה, שועלונת יקרה שלי. אני מעריץ את האופטימיות שלך, באמת ובתמים. אבל שום דבר לא השתנה מאז.\"מאחוריהם מישהו משמיע קול נרגן. הם מסתובבים ורואים את מקשו בפתח, הוא נראה כאילו היה שם זמן מה. הוא לוטש מבט עוקצני ומצביע על עצמו ואז על ליסקה.\"הוא צודק,\" מסכימה ליסקה כאשר מתגבשת תוכנית בראשה. \"משהו כן השתנה. הפעם אנחנו איתך.\"11:40:41 30/04/2026 327 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 351אנרגיה יצאה ממנה. גפיה כאילו עשויים עופרת. מפרקיה צורחים במחאה. כשהיא כושלת ומתמוטטת על ברכיה שערה נופל לפני פניה. היא יכולה להישבע שפס הלובן בשערה התרחב.\"ליסקה.\" האב פבל תופס את זרועה וגורר אותה אל מאחורי המזבח. \"ליסקה, מה קורה?\"\"עשיתי טעות איומה,\" היא לוחשת בחולשה. \"ניסיתי להחליש אותו, אבל רק חיזקתי אותו.\" היא מכריחה את עצמה להיעמד, וגוררת את מקשו איתה. \"מקשו,\" היא אומרת. \"על כמה אנשים השיר שלך יכול להשפיע?\"הוא מרים את כל אצבעותיו, סוגר את כפות הידיים ואז פותח אותן שוב. רבים.\"אז לך עם אמא שלי והאב פבל לכפר. אמרו לכולם לחסום את הדלתות ולהתחבא במקומות הבטוחים ביותר בבתיהם — עם כלי נשק, אם הם יכולים. אבי, ברגע שהדרך תהיה פנויה, קח סוס ומהר לגוויאזדנו. אמור להם כל מה שהם צריכים לשמוע כדי לשכנע את הצבא לבוא.\"מאחוריהם נשמע קול עץ מתפצח. ליסקה מביטה מעבר למזבח ורואה את ציפורניו של ולס מרסקות את קיר הקרשים.\"חייבים לצאת!\" היא מתנשפת.\"רגע,\" אומר האב פבל. \"מה נעשה עם הדבר הזה?\"\"יש לי תוכנית,\" אומרת ליסקה, בחיוך בטוח ומעושה מאוד. אין לה תוכנית, מה שיש לה הוא תיאוריה מטופשת, אבל זה כל מה שהיה לה מלכתחילה, בעצם.\"האב,\" היא שואלת, \"יש לך גפרורים?\"\"בחדר חפצי הקודש,\" הוא אומר, מפוחד מכדי שיתבלבל.\"טוב מאוד.\" ליסקה קמה. \"קדימה.\"הגיע הרגע שבו על השועלונת הלא ערמומונת לבחון את יכולתה.הם שועטים מהדלת הצדדית של חדר חפצי הקודש לאוויר 11:40:42 30/04/2026 351 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 323העליונים לפני שהוא כמעט מתמוטט למיטה. המקומות בעורו שמהם צמחו ענפים הם עכשיו פצעים אדומים ומודלקים, חלקם לוהטים ונוטפים דם. אחרי משא ומתן לא קצר, ליסקה משכנעת אותו להניח לה לטפל בהם. \"בלי קסם ריפוי,\" הוא אומר כשהיא מבקשת ממנו את הכישוף. \"אפילו פצעים קטנים כאלה גובים מחיר גבוה באנרגיה. הם עלולים להרוג אותך אם את לא מיומנת.\"במקום זאת ליסקה מביאה קערת מים רתוחים ובד ומתחילה לנקות את הפצע בכתפו. הוא שותק כשהיא עובדת, שקוע במחשבות. כשהיא מסיימת ליסקה מחפשת בחדרו עד שהיא מוצאת תחבושות ומתעלמת מהמחאות התקיפות של הלשי כשהיא חובשת את פצעיו. \"אל תהיה ילד,\" היא גוערת. \"הם יתרפאו לאט יותר אם יהיה זיהום.\"הוא נכנע בסופו של דבר, אבל יציבתו עדיין מתגוננת. עיניו כהות ורדופות כשהוא אומר, \"לא סיפרת לי איך... איך ראית את פלוריאן.\" המילים מהוסות, כאילו הוא לא בטוח שהוא רוצה לדעת.ליסקה מספרת לו בעדינות כל מה שקרה, החל מגנבת הספר שלו ועד לרגע שבו הופיע פלוריאן. כשהיא מסיימת היא אומרת, \"הוא רצה שאומר לך משהו, אבל... הוא התפוגג לפני שהספיק לסיים.\"להפתעתה, הלשי פולט נחירה. \"דרמטיות שהולמת אותו. הוא תמיד אהב תיאטרליות. פלוריאן היה מסוגל לצטט עשרים מחזות בעל פה, ולא מהסוג המעניין.\"ליסקה מעווה פנים מול ההתנערות הזאת. \"אתה לא רוצה לדעת מה הוא אמר?\"\"אני בטוח שזה היה משהו שנון ונבון גם יחד.\" הוא מרים את זרועו בעל כורחו כשהיא עוברת לפצע בצלעותיו. \"מ...מספיק לי לדעת שהוא חשב עלי. שהוא לא כעס, למרות הוויכוח שהיה לנו בלילה ההוא. תמיד התחרטתי.\"11:40:41 30/04/2026 323 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ326 א\"ב פוראנק\"אם מבצעים אותם על אדם שרוח אכן השתלטה עליו, ולא על ביש מזל מסכן עם בעיית שתיה,\" אומר הלשי. \"חוץ מזה, הם עובדים רק על השדים החלשים ביותר. כל דבר חזק יותר מחייב שימוש בקסם של ממש.\"\"ואת זה עשית, נכון? כבר גירשת שדים.\"\"כן, שדים שכיחים כמו בייס או ליחו, שהיו לי מאות שנים ללמוד את התכסיסים ונקודות התורפה שלהם. אבל אנחנו מדברים כאן על אל עתיק, שד מהסוג החזק ביותר.\"\"כמה זה יכול להיות מסובך?\" ליסקה מחווה בידיה תוך כדי דיבור. \"הוא רק ישות זרה אחרת בתוכך, כמו רעל או... או שבב עץ. למה אי־אפשר לשלוף אותו, כמו עם רעל הסטשיגון בוולקובו?\"הוא מטה את ראשו. \"את רוצה להשתמש בכישוף החיפוש בנשמה?\"\"כן!\" היא מרימה יד לפני שהוא מספיק למחות. \"אני יודעת שהוא חזק! אני יודעת. אבל אולי נוכל להחליש אותו לפני כן? אוכל לשרוף אותו שוב —\"\"לא תהיה לך הזדמנות נוספת. תפסת אותו בהפתעה אמש, והוא רק נתן לי אזהרה. זה לא היה מלוא כוחו בשום פנים ואופן. אחרת הכישוף שלך היה גורם לו אי־נוחות קלה בלבד.\"היא לא מרפה. \"אז נגרום לו אי־נוחות חמורה. משום כך הזכרתי גירושי שדים. כי הם משתמשים בחפצים מקודשים — מים קדושים, שרידי קדושים, צלבים — כדי לאלץ שדים לצאת ממקומם.\"\"כן, אבל —\"\"נבצע את הכישוף במקום מקודש. אני מכירה כומר. אם נוכל לשכנע אותו לומר את המילים של גירוש שדים, יהיה בכך די כדי להרפות את האחיזה של ולס בך. ואז אני אוכל להיכנס לנשמתך ולכפות עליו לצאת בדרך קסם. כבר עשיתי את זה פעם,\" היא מזכירה לו.11:40:41 30/04/2026 326 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ350 א\"ב פוראנקידה עדיין נוגעת בו — היא צריכה רק להושיט אותה... \"בשום פנים ואופן לא.\"הוא עוזב את מפרק כף ידה של ליסקה ודוחף אותה בכוח, חזק כל כך עד שרגליה עוזבות את הרצפה וגב ראשה מוטח בדוכן העץ. אור מתפרץ לפני עיניה. כאב זורם בעמוד השדרה שלה. ולס נראה מרוצה ממעשה ידיו, והוא מסתובב וצועד בין הספסלים. הוא לא ניחן באלגנטיות או קור הרוח של הלשי, תנועותיו קופצניות והוא מתקדם בנחישות.הישר לעבר מאמא.\"מאמא, תברחי!\" ליסקה משתנקת. יש אגן של מים קדושים ליד הדלת, ליסקה שואבת ממנו כמעט בלי לחשוב, תודעתה יוצרת שמץ רעיון של כישוף.\"הגן.\"מים מתפרצים מהאגן. הם נורים לעבר דוברווה ומצטברים לפניה, מתפשטים מהרצפה לתקרה ברגע שוולס מושך את זרועו לאחור ומתכונן להכות בה.אגרופו נתקל בקרח.הוא נוהם ומושך אותו שוב לאחור, אצבעותיו מתארכות לציפורניים דמויי ענפים. הן חורצות את קיר הקרח אבל אינן עושות נזק רב. בינתיים ליסקה מכינה כישוף שני באמצעות הרצפה שמתחתיהם. עץ תמיד עיקש יותר ממים, אבל גם ליסקה עקשנית. היא מאלצת בכוח את נשמת רצפת הקרשים הקשים לשתף איתה פעולה.\"הפכו לקיר,\" היא אומרת להם, והם עושים זאת. הרצפה מתעקלת כלפי מעלה, נחלצת מהכנסייה ומתרוממת מאחורי ולס כדי לכלוא אותו. מצד אחד, קרח. מצד שני, עץ. כלוב קסם.הוא לא יחזיק מעמד זמן רב.ליסקה נעמדת, מתפללת שמאמא הצליחה לצאת מהכנסייה וכושלת לעבר האב פבל ומקשו. רק בתנועה היא מבחינה כמה 11:40:42 30/04/2026 350 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

324 א\"ב פוראנקבדבריו יש יגון עצום כל כך, יגון שהוזנח לאורך שנים. אולי עכשיו, כשפלוריאן איננו עוד לעד, הלשי ירשה לעצמו סוף־סוף להתאבל. היא תדבר איתו על כך אם — לא, כאשר — תהיה להם הזדמנות. ברגע שהכול יסתיים והוא יינצל, יהיה להם כל הזמן שבעולם.ליסקה משפשפת את עיניה, מזהה אותה עייפות סחוטה בארשת פניו של הלשי. \"אנחנו צריכים לישון,\" היא אומרת. היא מנסה לקום, אבל הוא תופס את ידה, מושך אותה בהפצרה אל חזהו. לבו פועם, לאט מדי אבל בקצב יציב, וחי במידה מכאיבה מתחת לכף ידה.\"הישארי איתי.\"\"אני —\"\"ולס מוחלש. זאת עלולה להיות ההזדמנות היחידה עבורנו.\" חזרו מתרומם מתחת לידיה כשהוא שואף. \"אני לא יודע כמה לילות נשארו לי, ליסקה רדוסט, והייתי רוצה מאוד לבלות את הלילה הזה איתך.\"ליסקה לא מסרבת. הוא שד, והוא עשה מעשים מפלצתיים, אבל איתו היא מרגישה שלמה. אולי זה, יותר מכל דבר אחר, מה שהביא אותם לכאן. הוא שאוהב פחות מדי והיא שאוהבת יותר מדי, שני חוטים סבוכים בנול האורג את ההיסטוריה.המצב פשוט, ואז כבר לא. היא מנשקת אותו, הוא מחזיר נשיקה, ואז, אוה... יש כל כך הרבה יותר. מגעים תאבים ושרירים דרוכים וגפיים סבוכים וחלקים שמשתלבים יחדיו בצורה מושלמת. הם נושמים את אותן נשימות וחולקים את אותה נשמה, קסמים ירוקים כשרך וכחולים כפרחי וינקה זוהרים סביבם, מרהיבים, עד שהם נפרמים באופן בלתי נמנע.בסוף הם לא ישנים הרבה בכלל.ליסקה מתעוררת בין זרועותיו של הלשי. לרגע רק זה קיים — הוא והיא. אחת מזרועותיו מקיפה בתנועה מגוננת את כתפיה, 11:40:41 30/04/2026 324 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 325האחרת מערסלת את ראשה. ריסיו מטילים צללים כסופים על עצמות לחייו ופיו נוטה מעלה בזיכרון מענג של חיוך.היא מתרחקת בתנועה זהירה, מספיק רק כדי להישען על מרפקה ולהביט בו מלמעלה, מתאפקת שלא להעביר את אצבעותיה על הקווים הגאים של פניו. מלנכוליה אופפת אותה כצעיף משי. מפלצות ומפלצתיות, מוות והרס, ובכל זאת היא אוהבת אותו. האם היא טיפשה משום כך? האם היא חוטאת?אולי כך אחרים היו מכנים אותה. אבל היא מכירה את עצמה והיא מכירה אותו, לטוב ולרע. בפעם הראשונה בחייה היא בטוחה בבחירותיה.\"בכל זאת, אני לא חושבת שהייתי יכולה להביא אותך הביתה,\" מעירה ליסקה. \"מאמא היתה מובילה אותנו היישר אל האב פבל לגירוש שדים.\"גירוש שדים. הרעיון צץ בבהירות פתאומית ובוהקת. ליסקה מתיישבת בתנופה. היא מתחילה להעיר את הלשי ומהססת, שונאת את עצמה על הרס הרגע השלֵ ו. ואז היא נזכרת מה אמר הלשי לפני שעות, אני לא יודע כמה לילות נשארו לי.היא מצמידה את כף ידה לכתפו ומנערת אותו, בעדינות אך בתוקף.\"ממ־הממ.\" הוא פוקח עין אחת בישנוניות חתולית. \"מה קרה?\"היא מעבירה נשיקה קלה על השומה מתחת לעינו, מצטערת שהם לא יכולים להישאר כך לעד, ואז מבשרת את החדשות. \"א...אני חושבת שאני יודעת איך אנחנו יכולים להביס את ולס.\"\"גירוש שדים.\" הלשי משלב את ידיו על שולחן ארוחת הבוקר ומרים גבה בספקנות.\"לא בדיוק.\" אנרגיה שרה בעורקיה של ליסקה. \"משהו דומה. הרי גירושי שדים הם פשוט טקסים לסילוק רוחות, נכון?\"11:40:41 30/04/2026 325 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 349לא פחות ממנה. אם יש עליו איום, דוברווה רדוסט תעמוד על שלה.אנקה נפלטת מבין שפתיו של הלשי, גרונית ולא אנושית, כשל חיה פצועה. מבלי לחשוב, ליסקה ממהרת אליו, מושיטה ידיים אל פניו, אל זרועותיו, קסם מרפרף על עורה כשהיא מתכונן להטיל שוב את כישוף האש — ניסיון חסר תוחלת לשרוף את פגעיו של ולס.אבל לפני שהיא יכולה לגעת בו, הלשי תופס את מפרק כף ידה בלפיתה חזקה מספיק כדי לפצוע. עיניו נפקחות בחטף. הן מיוסרות, שבריריות, אבל הן עדיין עיניו שלו. והן מתחננות.הוא מזיז את ידה עד שכף היד נצמדת לחזהו, לנקודה הקטלנית בין צלעותיו.\"הרגי אותי,\" הוא לוחש בצרידות. \"לפני שהוא משתלט.\" אבל ליסקה לא יכולה להביא את עצמה לשלוף את הפגיון.עפעפיו של הלשי נעצמים בתנועה רפה. כשהן נפקחות שוב, הן בוערות בלהבה לבנה. עיניו של ולס. אחיזתו באמתה מתהדקת והיא אכזרית עכשיו.\"באמת חשבת שאהרוג אותו?\" מגחך השד. \"את באמת חושבת שאחכה שבע מאות שנים, ניזון משיירים עלובים, רק כדי להרוג כלי מבטיח כל כך?\" אצבעותיו על אמתה נלפתות עוד יותר, עוד מעט וישברו את העצם. \"מעטים מאוד הצ'רובניקים החזקים מספיק כדי לשכן אל עתיק. ידעתי שאצטרך לשחק משחק לטווח ארוך. אבל סוף־סוף זכיתי. חייו והקסם שלו ניתנו לי מרצונו כשהסכים למסור אותם בעסקה. ועכשיו אני חופשי להתהלך בין בני התמותה.\"דמה של ליסקה קופא לקרח. ולס שולט בלשי, תובע לעצמו עכשיו את גופו של הצ'רובניק. כשכוח רב כל כך עומד לרשותו, אין לדעת מה השד יעשה.היא חייבת לעצור בעדו. היא היתה קרובה כל כך לגירושו, קרובה כל כך.11:40:42 30/04/2026 349 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

324 א\"ב פוראנקבדבריו יש יגון עצום כל כך, יגון שהוזנח לאורך שנים. אולי עכשיו, כשפלוריאן איננו עוד לעד, הלשי ירשה לעצמו סוף־סוף להתאבל. היא תדבר איתו על כך אם — לא, כאשר — תהיה להם הזדמנות. ברגע שהכול יסתיים והוא יינצל, יהיה להם כל הזמן שבעולם.ליסקה משפשפת את עיניה, מזהה אותה עייפות סחוטה בארשת פניו של הלשי. \"אנחנו צריכים לישון,\" היא אומרת. היא מנסה לקום, אבל הוא תופס את ידה, מושך אותה בהפצרה אל חזהו. לבו פועם, לאט מדי אבל בקצב יציב, וחי במידה מכאיבה מתחת לכף ידה.\"הישארי איתי.\"\"אני —\"\"ולס מוחלש. זאת עלולה להיות ההזדמנות היחידה עבורנו.\" חזרו מתרומם מתחת לידיה כשהוא שואף. \"אני לא יודע כמה לילות נשארו לי, ליסקה רדוסט, והייתי רוצה מאוד לבלות את הלילה הזה איתך.\"ליסקה לא מסרבת. הוא שד, והוא עשה מעשים מפלצתיים, אבל איתו היא מרגישה שלמה. אולי זה, יותר מכל דבר אחר, מה שהביא אותם לכאן. הוא שאוהב פחות מדי והיא שאוהבת יותר מדי, שני חוטים סבוכים בנול האורג את ההיסטוריה.המצב פשוט, ואז כבר לא. היא מנשקת אותו, הוא מחזיר נשיקה, ואז, אוה... יש כל כך הרבה יותר. מגעים תאבים ושרירים דרוכים וגפיים סבוכים וחלקים שמשתלבים יחדיו בצורה מושלמת. הם נושמים את אותן נשימות וחולקים את אותה נשמה, קסמים ירוקים כשרך וכחולים כפרחי וינקה זוהרים סביבם, מרהיבים, עד שהם נפרמים באופן בלתי נמנע.בסוף הם לא ישנים הרבה בכלל.ליסקה מתעוררת בין זרועותיו של הלשי. לרגע רק זה קיים — הוא והיא. אחת מזרועותיו מקיפה בתנועה מגוננת את כתפיה, 11:40:41 30/04/2026 324 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 325האחרת מערסלת את ראשה. ריסיו מטילים צללים כסופים על עצמות לחייו ופיו נוטה מעלה בזיכרון מענג של חיוך.היא מתרחקת בתנועה זהירה, מספיק רק כדי להישען על מרפקה ולהביט בו מלמעלה, מתאפקת שלא להעביר את אצבעותיה על הקווים הגאים של פניו. מלנכוליה אופפת אותה כצעיף משי. מפלצות ומפלצתיות, מוות והרס, ובכל זאת היא אוהבת אותו. האם היא טיפשה משום כך? האם היא חוטאת?אולי כך אחרים היו מכנים אותה. אבל היא מכירה את עצמה והיא מכירה אותו, לטוב ולרע. בפעם הראשונה בחייה היא בטוחה בבחירותיה.\"בכל זאת, אני לא חושבת שהייתי יכולה להביא אותך הביתה,\" מעירה ליסקה. \"מאמא היתה מובילה אותנו היישר אל האב פבל לגירוש שדים.\"גירוש שדים. הרעיון צץ בבהירות פתאומית ובוהקת. ליסקה מתיישבת בתנופה. היא מתחילה להעיר את הלשי ומהססת, שונאת את עצמה על הרס הרגע השלֵ ו. ואז היא נזכרת מה אמר הלשי לפני שעות, אני לא יודע כמה לילות נשארו לי.היא מצמידה את כף ידה לכתפו ומנערת אותו, בעדינות אך בתוקף.\"ממ־הממ.\" הוא פוקח עין אחת בישנוניות חתולית. \"מה קרה?\"היא מעבירה נשיקה קלה על השומה מתחת לעינו, מצטערת שהם לא יכולים להישאר כך לעד, ואז מבשרת את החדשות. \"א...אני חושבת שאני יודעת איך אנחנו יכולים להביס את ולס.\"\"גירוש שדים.\" הלשי משלב את ידיו על שולחן ארוחת הבוקר ומרים גבה בספקנות.\"לא בדיוק.\" אנרגיה שרה בעורקיה של ליסקה. \"משהו דומה. הרי גירושי שדים הם פשוט טקסים לסילוק רוחות, נכון?\"11:40:41 30/04/2026 325 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ34835שועלונת ערמומונתיסקה מתעוררת באלימות, ידיה נאחזות ברטט בחזה להכואב, מצפות למצוא פצע גדול במקום שבו ניקב אותה השורש. אין דבר, אפילו לא סימן.מסביבה הכנסייה היא סצנה של אימה מוחלטת.מול המזבח התמוטט הלשי על ברכיו, גבו קמור בייסורים כשקליפת עץ מתפרצת על פני עורו כפצעי מגפה מוגלתיים, מעבה את שריריו ומאריכה את גפיו עד שבגדיו מתחילים להיקרע. קרניו מתפתלות כיצורים חיים, מצמיחות עלים ומשירות אותם, וחזזיות משחיתות את העור. ענפים נובטים מכתפיו ומרפקיו בפרצים מזוויעים של שרף ובשר.ולס הורג אותו, תובע את הפרס שבו זכה.ליסקה מביטה סביב בקדחתנות, מנסה לאתר את כל מלוויה. האב פבל מושיט יד בהגנה לפני מקשו, ושניהם זוחלים אל מאחורי המזבח. דוברווה עומדת במעבר בין הספסלים, חיוורת כנייר. למרות הפחד הניכר ביציבתה, מבטה מלא חישוב. עיניה מתמקדות בליסקה, ואז עוברות אל מקשו והאב פבל. היא אולי שונאת את הקסם, אבל ליסקה יודעת שמאמא אוהבת את הכפר 11:40:42 30/04/2026 348 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

כשהאפלה עמדה מלכת 323העליונים לפני שהוא כמעט מתמוטט למיטה. המקומות בעורו שמהם צמחו ענפים הם עכשיו פצעים אדומים ומודלקים, חלקם לוהטים ונוטפים דם. אחרי משא ומתן לא קצר, ליסקה משכנעת אותו להניח לה לטפל בהם. \"בלי קסם ריפוי,\" הוא אומר כשהיא מבקשת ממנו את הכישוף. \"אפילו פצעים קטנים כאלה גובים מחיר גבוה באנרגיה. הם עלולים להרוג אותך אם את לא מיומנת.\"במקום זאת ליסקה מביאה קערת מים רתוחים ובד ומתחילה לנקות את הפצע בכתפו. הוא שותק כשהיא עובדת, שקוע במחשבות. כשהיא מסיימת ליסקה מחפשת בחדרו עד שהיא מוצאת תחבושות ומתעלמת מהמחאות התקיפות של הלשי כשהיא חובשת את פצעיו. \"אל תהיה ילד,\" היא גוערת. \"הם יתרפאו לאט יותר אם יהיה זיהום.\"הוא נכנע בסופו של דבר, אבל יציבתו עדיין מתגוננת. עיניו כהות ורדופות כשהוא אומר, \"לא סיפרת לי איך... איך ראית את פלוריאן.\" המילים מהוסות, כאילו הוא לא בטוח שהוא רוצה לדעת.ליסקה מספרת לו בעדינות כל מה שקרה, החל מגנבת הספר שלו ועד לרגע שבו הופיע פלוריאן. כשהיא מסיימת היא אומרת, \"הוא רצה שאומר לך משהו, אבל... הוא התפוגג לפני שהספיק לסיים.\"להפתעתה, הלשי פולט נחירה. \"דרמטיות שהולמת אותו. הוא תמיד אהב תיאטרליות. פלוריאן היה מסוגל לצטט עשרים מחזות בעל פה, ולא מהסוג המעניין.\"ליסקה מעווה פנים מול ההתנערות הזאת. \"אתה לא רוצה לדעת מה הוא אמר?\"\"אני בטוח שזה היה משהו שנון ונבון גם יחד.\" הוא מרים את זרועו בעל כורחו כשהיא עוברת לפצע בצלעותיו. \"מ...מספיק לי לדעת שהוא חשב עלי. שהוא לא כעס, למרות הוויכוח שהיה לנו בלילה ההוא. תמיד התחרטתי.\"11:40:41 30/04/2026 323 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ326 א\"ב פוראנק\"אם מבצעים אותם על אדם שרוח אכן השתלטה עליו, ולא על ביש מזל מסכן עם בעיית שתיה,\" אומר הלשי. \"חוץ מזה, הם עובדים רק על השדים החלשים ביותר. כל דבר חזק יותר מחייב שימוש בקסם של ממש.\"\"ואת זה עשית, נכון? כבר גירשת שדים.\"\"כן, שדים שכיחים כמו בייס או ליחו, שהיו לי מאות שנים ללמוד את התכסיסים ונקודות התורפה שלהם. אבל אנחנו מדברים כאן על אל עתיק, שד מהסוג החזק ביותר.\"\"כמה זה יכול להיות מסובך?\" ליסקה מחווה בידיה תוך כדי דיבור. \"הוא רק ישות זרה אחרת בתוכך, כמו רעל או... או שבב עץ. למה אי־אפשר לשלוף אותו, כמו עם רעל הסטשיגון בוולקובו?\"הוא מטה את ראשו. \"את רוצה להשתמש בכישוף החיפוש בנשמה?\"\"כן!\" היא מרימה יד לפני שהוא מספיק למחות. \"אני יודעת שהוא חזק! אני יודעת. אבל אולי נוכל להחליש אותו לפני כן? אוכל לשרוף אותו שוב —\"\"לא תהיה לך הזדמנות נוספת. תפסת אותו בהפתעה אמש, והוא רק נתן לי אזהרה. זה לא היה מלוא כוחו בשום פנים ואופן. אחרת הכישוף שלך היה גורם לו אי־נוחות קלה בלבד.\"היא לא מרפה. \"אז נגרום לו אי־נוחות חמורה. משום כך הזכרתי גירושי שדים. כי הם משתמשים בחפצים מקודשים — מים קדושים, שרידי קדושים, צלבים — כדי לאלץ שדים לצאת ממקומם.\"\"כן, אבל —\"\"נבצע את הכישוף במקום מקודש. אני מכירה כומר. אם נוכל לשכנע אותו לומר את המילים של גירוש שדים, יהיה בכך די כדי להרפות את האחיזה של ולס בך. ואז אני אוכל להיכנס לנשמתך ולכפות עליו לצאת בדרך קסם. כבר עשיתי את זה פעם,\" היא מזכירה לו.11:40:41 30/04/2026 326 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 347פשוט לא היה בה די. אבל אל תאמרי נואש, עכברונת. אני אל עתיק. בעצם לא היה דבר שיכולת לעשות מלכתחילה.שורש רב עוצמה, עבה כגזע, מתפרץ מהחושך. לאורך הלמות לב דרוכה אחת הוא מתנודד מעל ליסקה.ואז הוא נתקע בחזהּ .11:40:42 30/04/2026 347 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

322 א\"ב פוראנקאנוכי, ופחדתי. אני... אני יודע שזה לא תירוץ. אבל אני רוצה שתדעי שאני מתחרט, ואני מבין אם לא תאמיני לי יותר אף פעם.\"\"זאת התנצלות?\" היא שואלת במבט בוחן. \"כי היא בהחלט נשמעת כך.\"הוא מעביר יד בכוח בשערו. \"כן, אפשר לומר. אם את רוצה שתהיה ברורה יותר, אני יכול לכרוע ברך ולהתרפס.\"פניה מתלהטות. \"די. מספיק, אני עדיין כועסת עליך.\"נעים לצחוק, ונעים עוד יותר לראות אותו צוחק, את גומות הלחיים מופיעות. ואז חיוכו נמוג והוא אוחז בידיה, מרכין את ראשו מעליהן כאילו בתפילה. \"הלוואי שהייתי יכול לעשות הכול מחדש,\" הוא ממלמל. \"בלי סודות, בלי פחד, בלי השדים שבינינו.\"\"אתה יכול,\" אומרת ליסקה ומקווה שזה יהיה נכון, מתפללת לאלוהים. \"כשכל זה ייגמר תהיה לך הזדמנות.\"\"אולי זה לא יקרה,\" הוא אומר בכאב.עיניה של ליסקה מעקצצות. \"אל תגיד את זה.\"\"אני רק רוצה להכין אותך. אם... אם אמות, אני לא רוצה שתתאבלי. תבטיחי לי —\"\"די.\" היא תופסת בתסכול פתאומי את חולצתו באגרוף קמוץ ומושכת אותו אליה. \"די. אתה הבחור הנורא ביותר שפגשתי בחיי, אבל אתה שלי, ושום אל עתיק ורגזן לא ייקח אותך.\"גבותיו נוטות כלפי מעלה ואור האש משתקף בעיניו. \"זה תמיד נועד להיות גורלי.\"\"גורל,\" היא לועגת. \"מה הוא גורל אם לא תירוץ להתנער מאחריות? לא, אליאש, אנחנו לא יכולים לחשוב על כך עדיין — אנחנו חייבים להילחם עד הסוף ממש.\"אבל ראשית עליהם לנוח. ליסקה תומכת בלשי, שעדיין אינו יציב על רגליו, עד לחדרו ואז עוזרת לו להסיר את בגדיו 11:40:41 30/04/2026 322 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 327\"את חושבת שלא ניסיתי את זה?\" שאול הלשי. \"את חושבת שבמשך שבע מאות שנים לא ניסיתי להפר את העסקה שעשיתי איתו בכל דרך אפשרית? ליסקה, עשיתי הכול. כשפים, שיקויים, טקסים. פעם, בשכרות ובכעס, השתמשתי בחרבי על הטוטם במקדש ההוא. אבל זה המקום שבו ולס חזק מכול, ולא הצלחתי אפילו לשרוט אותו לפני שהוא גבר בתוכי והשתלט על גופי. התעוררתי כשאני כבר בבית האחוזה והחרב שלי תקועה בכף ידי.\"ליסקה מתכווצת, מותחת את כף ידה בלא משים, מדמיינת כמה נורא היה להתעורר כך. \"אליאש...\" היא משתתקת, נחישותה מתערערת בפעם הראשונה ביום הזה.הלשי מחייך אליה בתוגה. \"אה, שועלונת יקרה שלי. אני מעריץ את האופטימיות שלך, באמת ובתמים. אבל שום דבר לא השתנה מאז.\"מאחוריהם מישהו משמיע קול נרגן. הם מסתובבים ורואים את מקשו בפתח, הוא נראה כאילו היה שם זמן מה. הוא לוטש מבט עוקצני ומצביע על עצמו ואז על ליסקה.\"הוא צודק,\" מסכימה ליסקה כאשר מתגבשת תוכנית בראשה. \"משהו כן השתנה. הפעם אנחנו איתך.\"11:40:41 30/04/2026 327 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ346 א\"ב פוראנקליסקה מבינה, ברגע ההוא, שלא שפטה את עצמה נכונה. מבעד לעיניו של הלשי היא ראתה בעצמה דבר מה שלעולם לא היתה מאמינה לו אחרת. כוח, עיקשות, טוב לב. בעיניו היא משתנה תדירות, שונה בכל שחר, אבל הדבר לא מפחית מכנותה. לטוב ולרע, לא הקסם הוא שמגדיר אותה. היא לא צריכה להוכיח את עצמה לו או לאף אחד אחר. היא פשוט... מספיקה.היא תמיד היתה מספיק.התגלית הזאת, יותר מכל דבר אחר, היא שמעירה את ליסקה לחיים. גל הכוח שוצף בה, והיא שורפת ושורפת ושורפת, חורכת שורשים בלשי, ענף אחר ענף.מה את עושה? צווח השד. מאיפה השגת את הכוח הזה?שורשיו מתחילים להיחלש. חלקם משתוללים ונסוגים, חלקם הופכים לאפר. ליסקה לא עוצרת, האש שלה נוהרת רחוק יותר ויותר. לעבר לבו של הלשי, שהוא מקור השורשים המסתבכים לתוך גזע אדיר אחד, פועם בכוח. נשמתו של ולס. היא צריכה רק לשרוף הכול.היא משתהה, אוזרת כוח, ניזונה מאהבתה שתמיד בערה חזק כל כך. לא רק מה שהיא מרגישה כלפי הלשי, אלא מה שהיא מרגישה כלפי מקשו ויאגה ומאמא והבית שמתחת ליז'מבינה. היא תמיד חשבה שהיא טיפשה כיוון שהיא אוהבת הרבה כל כך, בקלות רבה כל כך. אבל עכשיו זה מקור עוצמתה.היא משחררת את הכוח כמו גל הלם, כדור אדיר של להבה מתנגש בליבה של ולס.רעד עובר בשד, שורשים וענפים מתפוררים מכוח הפגיעה. ואז דממה. לרגע אין דבר, רק שרידי גחלת וכוכבים שנחלשו.ואז השד מתחיל לצחוק.תצוגה מרשימה, באמת ובתמים. קולו מלא מנות שוות של רשעות וחדוות ניצחון. כמעט חיסלת אותי, אבל לרוע המזל, 11:40:42 30/04/2026 346 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 321קץ לכל זה. אני אכשיר אותך, ואקווה שתוכלי —\" הוא משתתק ועוצם את עיניו בכוח.\"מה אוכל?\"הוא רוכן, מניח את זרועותיו על ברכיו. \"היתה לי תיאוריה,\" הוא אומר בהיסוס, \"על דרך להציל את הדריאדה.\"\"מה?\" היא לופתת את זרועו. \"למה אתה מספר לי רק עכשיו?\"\"כי את צריכה להרוג אותי לשם כך.\"נשימתה של ליסקה נעתקת. \"לא בא בחשבון, אם כך,\" היא אומרת ואיננה מסוגלת להסתיר את רעד הרגש בקולה. \"נמצא דרך אחרת. חייבת להיות דרך אחרת. יש לנו זמן עכשיו. נחשוב על משהו.\"\"את נראית נואשת במיוחד להציל יצור נורא, יהיר ושקרן.\" הוא מונה את העלבונות על אצבעותיו. \"אם כי אני לא מכחיש שזה הסיכום התמציתי ביותר של אופיי ששמעתי מעודי.\"הוא מחייך אליה את חיוכו פורץ החומות, והיא שונאת את החיוך ואת האופן שבו הוא ממס את הקרח על עורה. היא בולעת תשובה שנונה ומנסה כמיטב יכולה להיראות כאילו איננה מושפעת.\"ליסקה, אני מצטער,\" הוא אומר, בקול שהופך שברירי במידה בלתי צפויה. \"רציתי לספר לך הכול, אבל נאחזתי בתקווה שאוכל למצוא פתרון אחר, תיאוריה אחרת, לפני שזמני יאזל. חשבתי שאוכל לפתור את העניין בעצמי.\"\"בשם אלוהים, אליאש,\" אומרת ליסקה בחריפות. \"אילו היית מספר לי את האמת הייתי יכולה לעזור לך מזמן, במקום לנסות לקושש תשובות מרוח רפאים של כלב ציד ובית אחוזה תבוני.\"מאחוריה המדרגות משמיעות שקשוק מודגש ומרוגז בצורה יוצאת מגדר הרגיל.\"נכון,\" מודה הלשי ומפתיע אותה. \"את צודקת. אבל הייתי 11:40:41 30/04/2026 321 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ32833סטודווהסוף התוכנית פשוטה, היא מחייבת מעט מאוד הכנות. רק בפריט חיוני אחד חסר לגירוש השדים. כומר. לרוע המזל, פירוש הדבר הוא שליסקה חייבת לעשות משהו שאיננה מוכנה לקראתו.היא חוזרת אל סטודווה.והפעם היא לוקחת את הלשי איתה.ולא רק את הלשי, אלא גם את מקשו. הוא חלק חיוני בתוכנית שלהם, והיא לא חושבת שהיה מסכים להישאר מאחור ממילא. הם לא מביאים איתם הרבה, רק את כלי הנשק שלהם ואחד מספרי הכשפים של הלשי. רגעים לפני שהם יוצאים הלשי עוצר את ליסקה במסדרון.\"את בסדר?\"היא ודאי נראית מתוחה נורא אם הלשי הבחין. אמנם היא יודעת שאיננה יכולה לשטות בו, ובכל זאת היא מורחת חיוך על שפתיה. \"למה לא? אני הולכת הביתה.\"היא פונה מעליו לפני שיספיק לראות את השקר. למען האמת, היא מבועתת. היא נעדרה מהבית כמעט ארבעה חודשים. התוכנית שלהם 11:40:41 30/04/2026 328 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 345העגומה של הלשי )פניו באמת מצחיקות כל כך?( ויאגה מביטה בכול בשביעות רצון עצלה של רוח שיודעת הרבה יותר מכפי שעליה לדעת. )הוא עדיין לא יודע מדוע הניח למי מהם להישאר. הם בלתי נסבלים וחטטנים ומביאים איתם תוהו ובוהו גמור. אבל כשהוא בחברתם, הוא מרגיש מלא באור אש. חמים ובוהק ו... ופואטי מאוד, משום מה.(ליסקה, נכנסת מתחת למפל בבריכה, מים ניגרים מגבה העירום. היא מרטיבה את התלתלים השופעים שהשתוקק מזמן להעביר בהם את אצבעותיו. היא יפהפייה, והוא ימות עבורה. עבור כולם.ליסקה ומקשו ויאגה והבית שמתחת ליז'מבינה. )חבל שקורבנו ההרואי לא יזכה להערכה. ראוי היה שתיכתב עליו בלדה טרגית אחת, לפחות(.ואז מגיע אליה הזיכרון האחרון. מבויש ומסויג, אבל הוא הכוכב הבוהק מכול. היא מערסלת אותו בהגנה אל חזהּ כשהוא אופף אותה.ליסקה, דוחפת אותו מטה למיטתו, ידיה רעבות ומצוות כשהן עוברות בשערו, מתהדקות סביב קרניו. תשוקה שוטפת אותו, גאות שאין לעמוד בפניה. היא נראית כניצולת סופה כשתלתליה הפזורים קופצניים מגשם, העיניים הכחולות כפרחי וינקה מלאות אלף רגשות, כל אחד מהם יקום שהיה רוצה לחקור אילו היה לו הזמן. אבל אין לו. יש לו רק את זה, והוא יחיה למען כל שנייה.)על נשים, הוא שמע שאומרים, \"היא תביא עלי את סופי\", או, \"היא תגזור עלי את גורלי\". אף אחד מהדברים לא נכון לגבי ליסקה רדוסט. היא לא סוף של שום דבר, אלא ההתחלה של הכול. הוא היה מת זמן רב, והיא תחייתו.(11:40:42 30/04/2026 345 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

כשהאפלה עמדה מלכת 329אמנם מצמצמת עד כמה שניתן את הסכנה שייראו — הם יגיעו לפני הזריחה, בזמן שהכפריים ישנים עדיין, וייגשו היישר לכנסייה — אבל היא בכל זאת תחזור למקום שממנו נמלטה בכאב, מקום שיש בו זיכרונות מכל חייה, שמחים ונוראים גם יחד. והלשי ומקשו יהיו איתה. הם יראו הכול. מה הם יחשבו?גרוע מכך, מה יחשוב האב פבל? היא לא יודעת מה יעשו אם הכומר יסלק אותה מעליו, או גרוע מכך, יסגיר את נוכחותם לשאר בני הכפר. או... או אם מישהו יראה. מה יהיה אם הכישוף לא יתנהל כשורה, אם ולס יעשה משהו נורא? אלוהים, יש דרכים רבות כל כך שבהן התוכנית שלה יכולה להשתבש.יאגה נפרדת מהם במבואה. היא בדמות חתול, דרוכה, שערותיה זקורות וזנבה מיטלטל הלוך ושוב בסערת רגשות. היא מודאגת בדרך הייחודית ליאגה. לבה של ליסקה מתכווץ. בעיניה של הסקשט היא רואה השלמה סופית עם המציאות, כאילו איננה בטוחה שהם יחזרו.\"נהיה בסדר,\" ליסקה אומרת לה, אם כי היא לא בטוחה שהיא מאמינה בזה.יאגה מושכת כתף אחת. אולי כן, אולי לא. מה שיקרה שם לא ענייני. אני רוח בית, לא יותר.היא מעמידה פני אדישה, אבל ליסקה לא מתייחסת לכך. היא רק אומרת, \"יש משהו שאני צריכה לספר לך.\" באמת?\"אני יודעת מה גרם למותך. פנקס הרישומים... הוא היה שלך. הצעירה בציור היתה את.\" צעירה כהת עיניים, מוכשרת בציור, שנזנחה כשהארוס שלה בחר באחרת. ובייאושה חיפשה את פרח השרך. שמה את מבטחה באגדות, כמו רבים כל כך לפניה.יאגה בוחנת את ליסקה בתשומת לב ואז מנידה אוזן. את יודעת איך לשחרר רוח הכבולה לעולם בני התמותה? כאשר 11:40:41 30/04/2026 329 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ336 א\"ב פוראנקמאמא מביטה בה ארוכות. \"סידרתי לך הכול. היו יכולים להיות לך חיים טובים.\"\"לא הייתי יודעת אפילו אם הם טובים, מאמא,\" לוחשת ליסקה. \"לא ידעתי מי אני או מה אני אוהבת כי אף פעם לא הרשית לי להיות משהו שהוא לא הבת הצייתנית וחסרת הייחוד.\"\"עדיף להיות חסרת ייחוד מאשר ארורה,\" אומרת מאמא בקול שקט כל כך עד שליסקה תוהה אם התכוונה לומר את המשפט בקול.בכוונה או לא, המילים חותכות את ליסקה עמוקות. \"אני לא מרושעת, מאמא.\"משהו מהבהב בעיניה של דוברווה. חוט כלשהו של חיבה, שיירים של האם המפנקת שהיתה בעבר, לפני שבעלה מת והיא נשארה לבדה. \"אני יודעת.\" המילים עדיין חדות, אבל הן מרוככות בחרטה. היא עוצמת את עיניה, נושפת נשיפה ארוכה ורועדת. כשהיא מחזירה מבט היא שוב מרוסנת למשעי.\"למה שלושתכם באתם לכאן?\"ליסקה מהססת. ואז, בחיפזון, היא מסבירה, בפירוט מועט ככל האפשר. הם צריכים כומר, היא אומרת, כדי לעזור בכישוף שישמיד שד יער מתעורר ויציל את הדריאדה.דוברווה מהנהנת בענייניות. \"אם כך, אני אבוא איתכם לאב פבל. הוא נותן בי אמון. אם אערוב לכם, הוא יעזור. אבל כשהעניין יסתיים, ליסקה, את חייבת לעזוב. ולא תוכלי לדבר עם איש על מה שהפכת להיות.\"מה שהפכת להיות. אפילו עכשיו, אחרי שליסקה הוכיחה שהיא יכולה לשלוט בקסם שלה, מאמא עדיין חושבת שהיא מפלצת. היא יודעת, בוודאות מפתיעה ומשוננת, שלא משנה מה היתה עושה, היא לעולם לא היתה יכולה להשתייך באמת ובתמים לסטודווה.\"תודה לך, פאני רדוסט.\" הלשי הוא שמדבר, דבריו מפלחים 11:40:42 30/04/2026 336 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ344 א\"ב פוראנקמאה השנים הסתיימו, מהמהם ולס בתשובה. הוא שלי.\"לא עוד,\" נוהמת ליסקה. \"לא כל עוד נשמה באפי.\"ובדיוק כפי שעשתה על מדרגות בית האחוזה, היא מעלה את השורשים באש.כישוף, מסביר \"צ'רולוגיה\", מחייב אנרגיה. זה המחיר שצ'רובניק משלם כדי לעצב נשמה אחרת, ליצור ממנה דבר מה חדש. אבל בתוך נשמה של אחר, ליסקה מגלה שהכללים הללו אינם חלים. יש מקור כוח אחר, דלק לנשמה, שממנו היא יכולה לשאוב. זיכרונות. רגשות. ואלה שאינם מושחתים עדיין, אלה שבהם נתלה הלשי במלוא עוזו, הם זיכרונות שלה.ליסקה בגן המכושף החדש, מסתחררת בחינניות, תלתליה הפראיים מוארים בחופן של אור שמש זהוב. היא פונה אליו, עיניה מלאות פליאה, ומחייכת. )מחייכת! אל שד! זאת נערה טיפשה מאוד או אמיצה מאוד. ככל הנראה שני הדברים בו־זמנית.(ליסקה, שוטפת את פניה אחרי אימון קרב, מי הבאר נוצצים כאור כוכבים כשהם נוטפים על פניה. עיניה פקוחות לרווחה וכחולות כשמיים. )הוא לא חושב שהיא יפה, ממש לא. איזה רעיון מגוחך!(ליסקה, שוכבת על מיטה בבקתה המחניקה של קז'ימירה, חיוורת מאובדן דם ושלוש צלקות אכזריות על כתפה. היא נראית עזת נפש, עשויה ללא חת, שונה מאוד מהברייה הקטנה והחששנית שראה לראשונה ביער. היא כמעט מתה לו. הוא היה מבועת. עבר זמן רב כל כך מאז הרגיש מבועת, זה כמעט מרענן.ליסקה ומקשו ויאגה יושבים איתו בטרקלין, בערב שקט נדיר. מקשו שוב מנצח בשחמט, ליסקה צוחקת מול ארשת פניו 11:40:42 30/04/2026 344 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

330 א\"ב פוראנקליסקה לא עונה, היא אומרת, צריך לסגור עבורה את המעגל. אני לא רוצה בזה, ילדה, עדיין לא. אין לי עניין לעזוב את מישור הקיום הזה. שלושתכם הרבה יותר מדי מבדרים.רוח הבית מעולם לא הודתה ברגש קרוב יותר מזה לחיבה. ליסקה רוצה לומר דבר מה — תודה, שלום — אבל יאגה לא מאפשרת לה. היא רק ממצמצת בעיניה השחורות כדיו ונעלמת באבכת עשן.בטנה של ליסקה מתכווצת בנקיפת אי־נוחות כשהיא מצטרפת אל הלשי ומקשו. היא שוב לובשת סטרוי, אבל הפעם אונגדיי בנדן שעל חגורתה ושערה אסוף בצמה מרושלת אחת. הלשי לובש את הסוקמנה החיוורת ומכנסיו הכהים, חרבו חגורה לירכו. מקשו לבוש שילוב מבגדיו של הלשי וכאלה שאסף בניסיון להיראות מודרני — ונורמלי — עד כמה שאפשר.אבל הם לא יכולים להסתיר לחלוטין את מוזרותם, ובהחלט אי־אפשר להסתיר את הקרניים של הלשי. אם יראו אותם, יהיו צרות.הלשי, שמרגיש במתח שלה, מחליק את ידו לתוך ידה. רגע לאחר מכן מקשו אוחז בידה האחרת ומחייך אליה.ברגע הנחמה הקט הזה ליסקה מאפשרת לעצמה להאמין שהכול יהיה בסדר.דלת הכשף נפתחת בקליפה המחוספסת של עץ הבוקיצה המשקיף על האחו המשותף. לפניהם עדר עזים מכוסות בוץ מחפשות באדמה שיירי עשב, וגגות הקש של סטודווה כפופים על רקע שמיים אפורים כצפחה. כוכבים לא נראים לעין, רק פניו החיוורות של הירח, לכודות בלסתות של עננים חדים כניבים.שלושתם מתקרבים בשתיקה. הלשי הולך בראש, בצעדים נחושים, ואילו מקשו משתהה בחשש מאחור, מעביר מבטים מליסקה אל הכפר ובחזרה. הוא לא עוזב את ידה. לבה של 11:40:41 30/04/2026 330 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 335\"לחשוש לגורלי. לא ממני,\" אומרת ליסקה בהדגשה וזוקרת את סנטרה. \"את לא צריכה לחשוש לגורלי. כי... תמיד רצית את מה שטוב ביותר עבורי, נכון? משום כך אמרת לי להחניק את הקסם שלי במקום לחפש מישהו שיעזור לי. משום כך אף פעם לא סמכת עלי שאעזור לך בריפוי, משום כך הכרחת אותי להיות לבחורה כפרית צייתנית שאפשר להשיא למישהו. כי אהבת אותי. לא כי את חושבת שמותו של טטה היה באשמתי. נכון?\"\"ליסקה.\" קולה של מאמא רווי בעתה. \"מה את אומרת?\"\"למה לא סיפרת לי?\" ליסקה עומדת אף כי איננה זוכרת שנעמדה. \"למה לא סיפרת לי מה קרה ביום ההוא?\"\"ניסיתי להגן עלייך!\" מאמא צועקת. מאמא אף פעם לא צועקת. \"נכון, אולי חששתי מהבת המסורבלת שהרגה את בעלי ונשבעתי למנוע ממך לפגוע שוב באדם נוסף. אבל זה היה לטובתך!\"\"למנוע ממני...\" ליסקה קוטעת אותה בצחוק מר. \"אני לא כלב חולה כלבת, מאמא. אני הבת שלך. אבל את התנהגת כאילו אני מפלצת, ואני האמנתי. עשיתי הכול כדי לרצות אותך. חתכתי כל חלק ממני שלא מצא חן בעינייך, ניסיתי להתאים את עצמי לדמות הבת המושלמת, אבל אפילו אז, אפילו אז —\" קולה נסדק. \"אפילו אז, את לא בטחת בי.\"\"לא יכולתי,\" אומרת דוברווה בצרידות. \"אילו הייתי עושה זאת, אילו לא הייתי עומדת על המשמר, את היית עושה מעשה טיפשי וגוזרת את גורלך. בדיוק כפי שאת עושה עכשיו.\" היא נסוגה בצעד מתנודד, משעינה את מפרקי אצבעותיה על הכיור. היא נראית... מותשת. \"את בתי, ליסקה. בתי היחידה. ניסיתי כמיטב יכולתי לאהוב אותך למרות מגרעותייך. אשר לבוגדן — אני נשבעת, עשיתי כמיטב יכולתי.\"\"אילו היית עושה כמיטב יכולתך, היית עומדת לצדי במקום לנסות לשלוח אותי מכאן. היית מגינה עלי אם היה צורך.\"11:40:41 30/04/2026 335 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 343ולס־לשי מפוקק בניחוחות את צווארו. \"אין מעורר יותר מצריבה של מים קדושים. אני מודה לך, כומר.\" הוא מזנק לעבר גרונו של הכומר.ליסקה שולפת את אונגדיי, אבל מקשו מהיר ממנה. הוא פותח את פיו וצורח.איך יכולה צרחה להיות מחרישת אוזניים ומלודית גם יחד, ליסקה יכולה רק לנחש. אבל בתוך הצליל הקצר הזה יש שיר שלם, שיר המרגיע את הנשמה ומרכך את התודעה ואומר, בוא אלי בוא אלי בוא אלי. ולס נוהם מבעד לשפתיו של הלשי, אבל אפילו הוא לא יכול לעמוד בפיתוי. הוא פונה לעבר מקשו, צועד קדימה בתנועות אטיות ורפות.ליסקה לא מחכה. היא מצמידה את ידיה בחבטה ומפרידה אותן, פרפרים מתאספים בין כפות ידיה בלהקה כחולה שוצפת. ואז היא לופתת את פניו של הלשי בידיה ומוזגת את הקסם לתוכו.כאשר ליסקה הביטה אל תוך נשמתה בלילה שבו חיפש הלשי את הקסם שלה, היא הרגישה כאילו היא נסחפת בקוסמוס. היתה ריקנות אדירת ממדים ושלווה שהכילה זיכרונות זוהרים כמו כוכבים, כל אחד מהם היה מבט קצרצר לתוך עברה.נשמתו של הלשי לא דומה לכך כלל וכלל.בכל מקום שאליו היא פונה יש שורשים. שורשים סדוקים, רקובים כמו לבה שחורה המסתלסלים ומתפתלים במרחב, הופכים את הכוכבים שבהם הם נוגעים לעובש מושחר. כמו צמח דבקון טפילי, ולס התחיל לכלות את הלשי. הוא לא הגיע לכל פינה, עדיין לא. ליסקה מרגישה את חלקי הצ'רובניק החופשיים עדיין, החלקים שהשורשים לא יכולים להגיע אליהם עד אשר ולס יזכה מחדש בכל כוחו.\"למה אתה עושה את זה?\" ליסקה כמעט מתייפחת, אף על פי שהיא יודעת שהיא לא יכולה לצפות לאהדה, לא יכולה אפילו לחפש היגיון אצל שד. 11:40:42 30/04/2026 343 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 331ליסקה הולם באוזניה, בטנה כאילו מפותלת בתריסר קשרים שמתהדקים בכל צעד. ככל שהם מתקרבים כך מציפים אותה עוד זיכרונות. מדורת קופווה בוערת, המולה של נגינת אקורדיון וצחוק רועם כשהיא מתגנבת לחושך, מתרחקת מבני כפרה, מביתה. היא חששה שתמות בלילה ההוא.היא לא מתה. ועכשיו חזרה, והיא חיה, והיא למעשה כל מה שלימדו אותה לפחד ממנו. מכשפה, צ'רובניקית, שומרת היער בהכשרה. פתאום היא מתביישת ומשפילה את ראשה, לא מסוגלת להביט היישר בכפר. אפילו במרחק הזה, היא יכולה לדמיין את מורת הרוח על פניה של מאמא ואת עיניה הקטנטנות של פאני פרווטה על גבה, מחפשות בכל תנועה שלה הוכחה לכך שניחנה בקסם.משהו כבד נופל סביב גבה ומעיר אותה בבהלה מהרהוריה. הלשי כרך את הסוקמנה שלו על כתפיה.\"את רועדת,\" הוא אומר חרישית.ליסקה מהדקת את המעיל סביבה ולא אומרת דבר. תתמקדי, ליסקה, היא אומרת לעצמה. את לא יכולה להיכשל עכשיו.הם חייבים להביס את ולס ולהציל את הלשי. כל דקה שעוברת היא דקה נוספת שבה ולס עלול להתעורר, והפעם לא יהיה בכוחה של ליסקה לעצור בעדו.הם נכנסים לכפר כאשר פס הדרגתי של כחול מתבהר נפרש באופק. שביל העפר רטוב וחלקלק מתחת לכפות רגליה, מלא חריצים של גלגלי קרונות וטביעות רגל וגללי סוסים. הרוח הקרה נושכת באפה של ליסקה, נושאת איתה ריח מוכר, עשן ארובות ולחם נאפה ודשן, הבושם מלא הסתירות של חיי כפר.זה הבית של פאני מְ וִ ינַ רְ צִ 'יק, לוחשות מחשבותיה של ליסקה מידע לא מועיל כשעיניה נעצרות על החלקה הקרובה ביותר. היא הגישה לך ביגוס טעים להפליא כאשר הצלת את העז האהובה עליה מקדחת.ליסקה מסלקת מעליה את הקול. האם היא מדמיינת, או 11:40:41 30/04/2026 331 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ334 א\"ב פוראנקטעם להושיט יד לצלב הזה. אני לא שד והיא לא מכשפה. אבל היא רבת עוצמה בקסם, וככל הנראה האחרונה מבני מינה.\"עיניה של מאמא מתכווצות לחריצים. \"קשה לי להאמין, פאן קובל, שבתי תהיה טיפשה מספיק כדי להשתמש מרצונה בקסם. אתה כמובן כפית זאת עליה בכישוף שטני כלשהו, ואתה תסיר אותו מעליה עכשיו, לפני ש —\"הלשי מטה את ראשו. \"לפני שתעשי מה בדיוק?\"מקשו משמיע קול מתוח באחורי גרונו, מעביר מבט מהלשי למאמא ובחזרה ללשי. ליסקה מקרבת אותו אליה בהגנה ומעבירה מבט על החדר, מחפשת דרך לעצור את הסופה המצטברת. כשהיא לא רואה פתרונות אחרים, היא מושיטה יד ודוחקת את הספל שלה. הוא נופל ושופך תה מהביל על מפת התחרה. היא ממהרת להרים אותו בתנועה מודגשת.\"אוי, אני מצטערת, אני מצטערת כל כך.\"\"כמה פעמים אני צריכה לומר לך להיזהר, ליסקה?\" קולה של מאמא מרוגז. \"אני רואה שלא השתנית בכלל.\"טוב, לפחות כולם מסתכלים עכשיו בכעס עליה. עדיף כך מאשר הקרב בין הלשי לאמא שלה. ליסקה בולעת אוויר, מיישרת את הספל ומנופפת בידה על התה שנשפך, פרפר זוהר מזנק מכף ידה. היא ממלמלת כישוף והתה מתקלף מעל המפה וחוזר לספל בזרם בוהק.מאמא לוטשת מבט.מקשו מחייך.עיניו של הלשי נוצצות בגאווה שובבית.\"אה,\" אומרת ליסקה. \"זה משהו שהלש... שאליאש לימד אותי. אני...\" היא מנסה לפגוש את מבטה של אמה ונכשלת כישלון חרוץ. \"אני יכולה עכשיו לשלוט בזה. את לא צריכה לפחד.\"מאמא נעה במקומה. \"אני לא מפחדת מ —\"11:40:41 30/04/2026 334 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ342 א\"ב פוראנקלמקום שהראה לה פעם באימונים, המרווח בין צלעותיו שדרכו היא יכולה לתקוע פגיון בלבו. \"כאן. כן?\"היא מהנהנת שוב, ואז, כיוון שאיננה יודעת אם תהיה לה הזדמנות נוספת, היא לוחשת, \"אני אוהבת אותך.\"הוא מצמיד אותה אליו, בתוך מפלט זרועותיו. יש לו ריח של שרף אורנים וגשם שוטף ודברים עתיקים, של המסדרונות המאובקים של בית האחוזה ושל ספרים ישנים ושל קסם. יש לו ריח של הבית.\"אני...\" הוא אומר. היא שומעת את נשימתו נעצרת בחזהו, ולרגע היא חוששת שלא יאמר את זה. אבל הוא אומר. \"גם אני אוהב אותך, ליסקה רדוסט.\"עשר דקות לאחר מכן כולם עומדים סביב המזבח. האב פבל מתווה את סימן הצלב ומצמיד את כף ידו למצחו של הלשי. הלשי גבוה ממנו בהרבה. כאשר הוא מרכין את ראשו בהבעת כבוד, הקרניים שלו מטילות צללים ארוכים על הרצפה. במרחק כמה צעדים ליסקה נושכת את שפתה, הרטיבות הקרירה של מים קדושים — פבל ניסה להזות מהם על כולם, אבל מקשו חמק ממנו — עדיין מתייבשת על מצחה. כאשר הכומר לוחש תפילה אחרי תפילה היא מאזינה, מבחינה במילים העותרות בפני אלוהים לעזרתו ותובעות שהשד יעזוב את גופו של הלשי. כשהוא מסיים הוא מתווה צלב על מצחו של הלשי ומתרחק.שניות חולפות. אחת, שתיים, שלוש.הלשי פוקח את עיניו, מביט לעבר ליסקה ואז מקשו.\"אתה מרגיש משהו?\" שואלת ליסקה בחשש.\"ער.\"הקול נובע מפיו של הלשי, אבל הוא לא שייך לו. זה קול של עסקאות ערמומיות והיסטוריות אסורות ומקדשים זנוחים לאלים פגאניים.ולס.11:40:42 30/04/2026 342 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

332 א\"ב פוראנקשהבית והצריפים מתכנסים קרוב יותר זה לזה, חונקים אותה, נישאים מעליה בגינוי של בית משפט דומם? היא תוקעת את ציפורניה בכפות ידיה ומתחפרת עמוק יותר במעילו של הלשי. כמעט הגענו. הם לא רחוקים כבר מהכנסייה — הצריח היחידי נישא מעליהם, רעפים כהים וצלב עץ מגיחים כמשואות מתוך האובך.אבל ראשית, אוי, אלוהים. הנה הבית שלה.הנה מדרגות העץ החורקות שעליהן שיחקה כילדה, פרחי הווינקה שטטה צייר בשבילה מעל המשקוף, האסם הסמוך שבו סטרה והעז הזקנה סגורות ללילה. הנה הגן הצר שבו גדלים עשבי המרפא של מאמא בקיץ, סיר הברזל החלוד שבו היא משאירה לחם רטוב ושיירי מזון לתרנגולות, החלון לחדרה של ליסקה שעליו מתאספות לעתים קרובות היונים.ושם, ראשה מעל חצי הדלת של האסם, סטרה הזקנה והנאמנה שהלבינה כליל עם הגיל. הסוסה מרימה מבט, בוחנת אותם בעיניה הנבונות. לבה של ליסקה נעצר. \"סטרה, לא —\" מאוחר מדי.סטרה מצקצקת בברכה — קול השמור לטטה וליסקה בלבד, לא לאף אחד אחר.ליסקה לופתת את זרועו של הלשי. \"אנחנו חייבים ללכת, לפני —\"צעדים. החריקה המוכרת של דלת הכניסה. זוהר כתום של עששית מורמת. \"מי שם?\" מאמא.ליסקה קופאת. היא לא רוצה להסתובב.\"אם האלוהים,\" לוחשת דוברווה רדוסט. \"ליסקה?\"\"לא האפשרות הראשונה, כן השנייה,\" עונה הלשי בקלילות. \"אולי כדאי שניכנס?\"דוברווה רדוסט מגישה להם תה מקנקן פורצלן ססגוני — פריט מורשת משפחתי שליסקה בת השש סדקה באחת מהתקפות 11:40:41 30/04/2026 332 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 333הזעם והקסם הראשונות בחייה — ועומדת מולם זקופה כעץ לבנה כסוף, אף שערה שלא במקומה, חצאיתה החומה נעדרת קמטים וסינרה נטול כתמים. ארשת פניה מרוסנת למשעי, אבל המבט בעיניה מעלה בליסקה מחשבות על ברק בבקבוק.\"התאבלתי עלייך, ליסקה,\" פותחת מאמא בעובדתיות. \"כשלא חזרת במשך שבועות, התחלתי לחשוד שלא שרדת. ילדה טיפשה, בורחת לחפש סיפורי אגדות, משאירה רק מכתב. עצרת לרגע לחשוב מה יעשה לי היעדרך? ועכשיו את מופיעה על הדלת שלי עם ילד משונה וגבר בעל קרניים —\"\"אליאש קוול,\" מתקן אותה הלשי. צרור מליסה מיובשת תלוי מעליו, והוא מנסה שוב ושוב להתיר אותו מבין קרניו. \"והילד הוא מקשו, שכחת לשאול.\"\"פאן קוול,\" אומרת מאמא בטינה. \"ומה בדיוק אתה עושה, אדוני?\"\"אה.\" עיניו של הלשי הן להבות ירוקות. \"אני מגן על אורליצה מפני שדים ורוחות וכל הדברים הנוראים שסיפרו לך שאינם אמיתיים, כדי שהסיוטים שלך יוכלו להישאר כאלה בדיוק — סיוטי לילה.\"שפתיה של מאמא הופכות צרות וליסקה בועטת בלשי מתחת לשולחן. זה לא הזמן המתאים להיות מגעיל, היא רוצה לומר לו, אבל לבה הולם מהר כל כך עד שהיא לא מצליחה לנסח מילים.\"ואת.\" מבטה הנוקשה כפלדה של מאמא חוזר במהירות אל ליסקה, מצמיד אותה כפרפר לצלחת. \"סידרתי בשבילך הכול. היתה לך עבודה כמו שצריך, היית יכולה להיות בטוחה ושלווה בעיר. מה פתאום ברחת?\"ליסקה משפילה מבט לידיה.\"היא לא ברחה,\" מתערב הלשי, קולו שוב עמוק, משיי וכריזמטי כפי ששמעה אותו בלילה הראשון בדריאדה. \"היא חיפשה אותי, כדי שאוכל להכשיר אותה כצ'רובניקית. לא, אין 11:40:41 30/04/2026 333 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 341הצעיר, מקשו הוא עדיין שד, והם הכניסו אותו לכנסייה, למקום קדוש. הוא נראה מתוח במעורפל, עובר מרגל אחת לשנייה ומרים את הפנקס שלו. צריך למהר. המקום הזה מסעיר שדים. הוא עלול להעיר את ולס מהר יותר.\"ומי אתה, איש צעיר?\" שואל אותו האב פבל.\"הוא בא לעזור,\" אומרת ליסקה במהירות. \"גם לו יש קסם, אבל הוא מתגלם בקולו.\"האב פבל נראה חסר כל אמון, אבל להקלתה הוא לא ממשיך לחקור את מקשו אלא רק משלב ידיים ואומר, \"טוב ויפה. אמרו לי מה אתם צריכים.\"ליסקה מסבירה את התוכנית שלה כמיטב יכולתה, כולל התפקידים של כולם — האב פבל יחליש את השד וליסקה תשלוף אותו. בה בעת מקשו יצטרך להשתמש בקולו כדי להחזיק את ולס בטרנס. דוברווה מקשיבה ממרחק, פניה מכווצות במורת רוח. אחרי שהכול נאמר, האב פבל ניגש להתכונן בחדר תשמישי הקדושה, והלשי מושך את ליסקה הצדה, למקום שבו חלון מזכוכית צבעונית שובר את אור הבוקר לקלידוסקופ על הרצפה החרוצה.\"ליסקה, הקשיבי,\" הוא אומר. \"אם משהו ישתבש, אם ולס יהיה חזק מדי, הדרך היחידה לעצור בעדו תהיה להרוס את החלק בי שבו הוא שוכן. לבי.\"\"לשי —\"\"הבטיחי לי, שועלונת לא ערמומונת. אם זה לא יצליח, הבטיחי שתהרגי אותי.\"היא בולעת רוק. פחד בוער בחזהּ , צורב ולא מרפה. היא רוצה לומר לא, רוצה לצרוח שזה לא הוגן, שאי־אפשר לאלץ אותה להרוג את האיש שהיא אוהבת. אבל היא לא עושה זאת.היא רק מהנהנת.כתפיו נשמטות בהקלה. \"זכרי.\" הוא אוחז בידה ולוחץ אותה 11:40:42 30/04/2026 341 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

332 א\"ב פוראנקשהבית והצריפים מתכנסים קרוב יותר זה לזה, חונקים אותה, נישאים מעליה בגינוי של בית משפט דומם? היא תוקעת את ציפורניה בכפות ידיה ומתחפרת עמוק יותר במעילו של הלשי. כמעט הגענו. הם לא רחוקים כבר מהכנסייה — הצריח היחידי נישא מעליהם, רעפים כהים וצלב עץ מגיחים כמשואות מתוך האובך.אבל ראשית, אוי, אלוהים. הנה הבית שלה.הנה מדרגות העץ החורקות שעליהן שיחקה כילדה, פרחי הווינקה שטטה צייר בשבילה מעל המשקוף, האסם הסמוך שבו סטרה והעז הזקנה סגורות ללילה. הנה הגן הצר שבו גדלים עשבי המרפא של מאמא בקיץ, סיר הברזל החלוד שבו היא משאירה לחם רטוב ושיירי מזון לתרנגולות, החלון לחדרה של ליסקה שעליו מתאספות לעתים קרובות היונים.ושם, ראשה מעל חצי הדלת של האסם, סטרה הזקנה והנאמנה שהלבינה כליל עם הגיל. הסוסה מרימה מבט, בוחנת אותם בעיניה הנבונות. לבה של ליסקה נעצר. \"סטרה, לא —\" מאוחר מדי.סטרה מצקצקת בברכה — קול השמור לטטה וליסקה בלבד, לא לאף אחד אחר.ליסקה לופתת את זרועו של הלשי. \"אנחנו חייבים ללכת, לפני —\"צעדים. החריקה המוכרת של דלת הכניסה. זוהר כתום של עששית מורמת. \"מי שם?\" מאמא.ליסקה קופאת. היא לא רוצה להסתובב.\"אם האלוהים,\" לוחשת דוברווה רדוסט. \"ליסקה?\"\"לא האפשרות הראשונה, כן השנייה,\" עונה הלשי בקלילות. \"אולי כדאי שניכנס?\"דוברווה רדוסט מגישה להם תה מקנקן פורצלן ססגוני — פריט מורשת משפחתי שליסקה בת השש סדקה באחת מהתקפות 11:40:41 30/04/2026 332 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 333הזעם והקסם הראשונות בחייה — ועומדת מולם זקופה כעץ לבנה כסוף, אף שערה שלא במקומה, חצאיתה החומה נעדרת קמטים וסינרה נטול כתמים. ארשת פניה מרוסנת למשעי, אבל המבט בעיניה מעלה בליסקה מחשבות על ברק בבקבוק.\"התאבלתי עלייך, ליסקה,\" פותחת מאמא בעובדתיות. \"כשלא חזרת במשך שבועות, התחלתי לחשוד שלא שרדת. ילדה טיפשה, בורחת לחפש סיפורי אגדות, משאירה רק מכתב. עצרת לרגע לחשוב מה יעשה לי היעדרך? ועכשיו את מופיעה על הדלת שלי עם ילד משונה וגבר בעל קרניים —\"\"אליאש קוול,\" מתקן אותה הלשי. צרור מליסה מיובשת תלוי מעליו, והוא מנסה שוב ושוב להתיר אותו מבין קרניו. \"והילד הוא מקשו, שכחת לשאול.\"\"פאן קוול,\" אומרת מאמא בטינה. \"ומה בדיוק אתה עושה, אדוני?\"\"אה.\" עיניו של הלשי הן להבות ירוקות. \"אני מגן על אורליצה מפני שדים ורוחות וכל הדברים הנוראים שסיפרו לך שאינם אמיתיים, כדי שהסיוטים שלך יוכלו להישאר כאלה בדיוק — סיוטי לילה.\"שפתיה של מאמא הופכות צרות וליסקה בועטת בלשי מתחת לשולחן. זה לא הזמן המתאים להיות מגעיל, היא רוצה לומר לו, אבל לבה הולם מהר כל כך עד שהיא לא מצליחה לנסח מילים.\"ואת.\" מבטה הנוקשה כפלדה של מאמא חוזר במהירות אל ליסקה, מצמיד אותה כפרפר לצלחת. \"סידרתי בשבילך הכול. היתה לך עבודה כמו שצריך, היית יכולה להיות בטוחה ושלווה בעיר. מה פתאום ברחת?\"ליסקה משפילה מבט לידיה.\"היא לא ברחה,\" מתערב הלשי, קולו שוב עמוק, משיי וכריזמטי כפי ששמעה אותו בלילה הראשון בדריאדה. \"היא חיפשה אותי, כדי שאוכל להכשיר אותה כצ'רובניקית. לא, אין 11:40:41 30/04/2026 333 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ340 א\"ב פוראנקלא שד עליון. זה אל עתיק, יצור קדמוני. עשיתי איתו עסקה לפני זמן רב, כשהייתי צעיר וטיפש.\"הדברים מעכירים את מצב הרוח במידה ניכרת. האב פבל לופת את צלב העץ התלוי בשרוך על צווארו. \"שמעתי על אלים עתיקים,\" הוא מודה. \"דיברנו עליהם קצרות בסמינר הכמורה, אבל רק בהקשר של אמונות פגאניות, אף פעם לא בתור משהו... אמיתי. אם זה נכון...\"\"אכן כן,\" אומר הלשי וקולו לא משאיר מקום לספק.פבל מביט השמיימה וממלמל תפילה. לרגע ליסקה חוששת שיגרש אותם, אבל כשהוא מחזיר את המבט הוא מחייך אליהם חיוך מאומץ. \"זה לא מוצא חן בעיני,\" הוא אומר. \"אבל באתי לקהילה הזאת בידיעה שאתמודד עם שדים רבים יותר מרוב עמיתי. אעזור לך, פאן לשי, אבל אני יכול לעשות זאת רק אם תכה על חטא.\"\"כומר, אילו רק ידעת.\" פניו של הלשי נראות חלולות באור השחר. לפני שהוא מספיק לומר עוד, דוברווה ניגשת אל ליסקה ולופתת את אמתה באחיזת ברזל.\"לפני שנמשיך,\" היא אומרת, \"אני צריכה לדעת. את בוטחת במפלצת הזאת באמת ובתמים, ליסקה?\"זה מוגזם. ליסקה פוגשת את עיניה של אמא בחריפות. \"הוא הציל את חיי. הוא מציל את חיי כולנו מדי יום ביומו, והוא הקריב הכול לשם כך, כולל את לבו. ואם לא נחזיר לו אותו מהר ככל האפשר, הדבר יהרוג אותו. ואז כבר לא יהיה שומר לדריאדה, ואתם תגלו איך נראות מפלצות של ממש.\"\"ליסקה,\" לוחש הלשי, שילוב של תדהמה והכרת תודה מצטבר בעיניו. ליסקה נוגעת קלות בידו, עצביה מתרופפים מעט. היא לא ציפתה כלל שאמירת דברים כנים תהיה כה מזככת.מקשו דופק על ספסל, רעם העץ תובע את תשומת לבם. ליסקה גוערת בעצמה בדממה. היא שכחה שלמרות מראהו 11:40:42 30/04/2026 340 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

כשהאפלה עמדה מלכת 331ליסקה הולם באוזניה, בטנה כאילו מפותלת בתריסר קשרים שמתהדקים בכל צעד. ככל שהם מתקרבים כך מציפים אותה עוד זיכרונות. מדורת קופווה בוערת, המולה של נגינת אקורדיון וצחוק רועם כשהיא מתגנבת לחושך, מתרחקת מבני כפרה, מביתה. היא חששה שתמות בלילה ההוא.היא לא מתה. ועכשיו חזרה, והיא חיה, והיא למעשה כל מה שלימדו אותה לפחד ממנו. מכשפה, צ'רובניקית, שומרת היער בהכשרה. פתאום היא מתביישת ומשפילה את ראשה, לא מסוגלת להביט היישר בכפר. אפילו במרחק הזה, היא יכולה לדמיין את מורת הרוח על פניה של מאמא ואת עיניה הקטנטנות של פאני פרווטה על גבה, מחפשות בכל תנועה שלה הוכחה לכך שניחנה בקסם.משהו כבד נופל סביב גבה ומעיר אותה בבהלה מהרהוריה. הלשי כרך את הסוקמנה שלו על כתפיה.\"את רועדת,\" הוא אומר חרישית.ליסקה מהדקת את המעיל סביבה ולא אומרת דבר. תתמקדי, ליסקה, היא אומרת לעצמה. את לא יכולה להיכשל עכשיו.הם חייבים להביס את ולס ולהציל את הלשי. כל דקה שעוברת היא דקה נוספת שבה ולס עלול להתעורר, והפעם לא יהיה בכוחה של ליסקה לעצור בעדו.הם נכנסים לכפר כאשר פס הדרגתי של כחול מתבהר נפרש באופק. שביל העפר רטוב וחלקלק מתחת לכפות רגליה, מלא חריצים של גלגלי קרונות וטביעות רגל וגללי סוסים. הרוח הקרה נושכת באפה של ליסקה, נושאת איתה ריח מוכר, עשן ארובות ולחם נאפה ודשן, הבושם מלא הסתירות של חיי כפר.זה הבית של פאני מְ וִ ינַ רְ צִ 'יק, לוחשות מחשבותיה של ליסקה מידע לא מועיל כשעיניה נעצרות על החלקה הקרובה ביותר. היא הגישה לך ביגוס טעים להפליא כאשר הצלת את העז האהובה עליה מקדחת.ליסקה מסלקת מעליה את הקול. האם היא מדמיינת, או 11:40:41 30/04/2026 331 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ334 א\"ב פוראנקטעם להושיט יד לצלב הזה. אני לא שד והיא לא מכשפה. אבל היא רבת עוצמה בקסם, וככל הנראה האחרונה מבני מינה.\"עיניה של מאמא מתכווצות לחריצים. \"קשה לי להאמין, פאן קובל, שבתי תהיה טיפשה מספיק כדי להשתמש מרצונה בקסם. אתה כמובן כפית זאת עליה בכישוף שטני כלשהו, ואתה תסיר אותו מעליה עכשיו, לפני ש —\"הלשי מטה את ראשו. \"לפני שתעשי מה בדיוק?\"מקשו משמיע קול מתוח באחורי גרונו, מעביר מבט מהלשי למאמא ובחזרה ללשי. ליסקה מקרבת אותו אליה בהגנה ומעבירה מבט על החדר, מחפשת דרך לעצור את הסופה המצטברת. כשהיא לא רואה פתרונות אחרים, היא מושיטה יד ודוחקת את הספל שלה. הוא נופל ושופך תה מהביל על מפת התחרה. היא ממהרת להרים אותו בתנועה מודגשת.\"אוי, אני מצטערת, אני מצטערת כל כך.\"\"כמה פעמים אני צריכה לומר לך להיזהר, ליסקה?\" קולה של מאמא מרוגז. \"אני רואה שלא השתנית בכלל.\"טוב, לפחות כולם מסתכלים עכשיו בכעס עליה. עדיף כך מאשר הקרב בין הלשי לאמא שלה. ליסקה בולעת אוויר, מיישרת את הספל ומנופפת בידה על התה שנשפך, פרפר זוהר מזנק מכף ידה. היא ממלמלת כישוף והתה מתקלף מעל המפה וחוזר לספל בזרם בוהק.מאמא לוטשת מבט.מקשו מחייך.עיניו של הלשי נוצצות בגאווה שובבית.\"אה,\" אומרת ליסקה. \"זה משהו שהלש... שאליאש לימד אותי. אני...\" היא מנסה לפגוש את מבטה של אמה ונכשלת כישלון חרוץ. \"אני יכולה עכשיו לשלוט בזה. את לא צריכה לפחד.\"מאמא נעה במקומה. \"אני לא מפחדת מ —\"11:40:41 30/04/2026 334 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 339האב פבל כורע ברך לפני המזבח, אוחז ספר תפילות. הוא משתתק כשהם נכנסים, מסתובב אליהם בארשת של חסד מתובל ברוגז קל שהופכת במהירות לתדהמה.\"דוברווה? מה... מי...?\"ליסקה מדביקה על פניה חיוך מתנצל. \"השבח לאל.\" הברכה המסורתית זרה על שפתיה.\"לנצח נצחים, אמן.\" האב פבל נעמד בתנועה דרוכה, מעביר את מבטו על כל אחד מהם ביציבות של אדם שהסתגל למוזרויות החיים בכפרי הגבול. ואז, להפתעתה, הוא מרכין את ראשו לעבר הלשי. \"פאן לשי.\"ליסקה פוערת את פיה. \"אתם מכירים?\"\"נפגשנו פעם אחת, כשרק הגעתי.\" פבל סוגר את ספר התפילות, מתופף באצבעותיו על הכריכה השחוקה. \"הוא הופיע בפני בשדות בוקר אחד והזהיר אותי מפני סכנות היער. חשבתי שנגלתה אלי רוח.\"\"נתתי לו אחד מהזקיפים שלי,\" אומר הלשי. \"אני מנסה להשאיר אחד אצל ראש של כל כפר בגבול, אבל הוויט היה... פחות נכון להקשיב.\" הוא מחכך את כתפו בהיסח הדעת, וליסקה נזכרת בצלקת הלבנה העגולה שם. פצע הקליע הראשון שלי, הוא לחש, בקול מרגיע כפלג הררי, כשהעביר את ידיו במעלה עמוד השדרה שלה והרכין את פיו אל... אלוהים, היא באמת תיזכר בזה עכשיו? בכנסייה? היא מאלצת את עצמה לשוב להתמקד בשיחה.\"למה באתם לכאן?\" שואל האב פבל.\"הבטחת לי פעם שאם אהיה זקוקה לעזרה אוכל לבוא אליך,\" עונה ליסקה. \"ובכן, יש שד בלשי, וצריך לגרש אותו.\"עיניו של הכומר נפערות בספקנות. \"יש שד בלשי,\" הוא חוזר אט־אט. \"למכשפות כמוך לא היו כשפים להתמודדות עם דברים כאלה בעבר?\"\"זאת לא רוח פשוטה,\" אומר הלשי בכובד ראש. \"הוא גם 11:40:42 30/04/2026 339 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

330 א\"ב פוראנקליסקה לא עונה, היא אומרת, צריך לסגור עבורה את המעגל. אני לא רוצה בזה, ילדה, עדיין לא. אין לי עניין לעזוב את מישור הקיום הזה. שלושתכם הרבה יותר מדי מבדרים.רוח הבית מעולם לא הודתה ברגש קרוב יותר מזה לחיבה. ליסקה רוצה לומר דבר מה — תודה, שלום — אבל יאגה לא מאפשרת לה. היא רק ממצמצת בעיניה השחורות כדיו ונעלמת באבכת עשן.בטנה של ליסקה מתכווצת בנקיפת אי־נוחות כשהיא מצטרפת אל הלשי ומקשו. היא שוב לובשת סטרוי, אבל הפעם אונגדיי בנדן שעל חגורתה ושערה אסוף בצמה מרושלת אחת. הלשי לובש את הסוקמנה החיוורת ומכנסיו הכהים, חרבו חגורה לירכו. מקשו לבוש שילוב מבגדיו של הלשי וכאלה שאסף בניסיון להיראות מודרני — ונורמלי — עד כמה שאפשר.אבל הם לא יכולים להסתיר לחלוטין את מוזרותם, ובהחלט אי־אפשר להסתיר את הקרניים של הלשי. אם יראו אותם, יהיו צרות.הלשי, שמרגיש במתח שלה, מחליק את ידו לתוך ידה. רגע לאחר מכן מקשו אוחז בידה האחרת ומחייך אליה.ברגע הנחמה הקט הזה ליסקה מאפשרת לעצמה להאמין שהכול יהיה בסדר.דלת הכשף נפתחת בקליפה המחוספסת של עץ הבוקיצה המשקיף על האחו המשותף. לפניהם עדר עזים מכוסות בוץ מחפשות באדמה שיירי עשב, וגגות הקש של סטודווה כפופים על רקע שמיים אפורים כצפחה. כוכבים לא נראים לעין, רק פניו החיוורות של הירח, לכודות בלסתות של עננים חדים כניבים.שלושתם מתקרבים בשתיקה. הלשי הולך בראש, בצעדים נחושים, ואילו מקשו משתהה בחשש מאחור, מעביר מבטים מליסקה אל הכפר ובחזרה. הוא לא עוזב את ידה. לבה של 11:40:41 30/04/2026 330 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 335\"לחשוש לגורלי. לא ממני,\" אומרת ליסקה בהדגשה וזוקרת את סנטרה. \"את לא צריכה לחשוש לגורלי. כי... תמיד רצית את מה שטוב ביותר עבורי, נכון? משום כך אמרת לי להחניק את הקסם שלי במקום לחפש מישהו שיעזור לי. משום כך אף פעם לא סמכת עלי שאעזור לך בריפוי, משום כך הכרחת אותי להיות לבחורה כפרית צייתנית שאפשר להשיא למישהו. כי אהבת אותי. לא כי את חושבת שמותו של טטה היה באשמתי. נכון?\"\"ליסקה.\" קולה של מאמא רווי בעתה. \"מה את אומרת?\"\"למה לא סיפרת לי?\" ליסקה עומדת אף כי איננה זוכרת שנעמדה. \"למה לא סיפרת לי מה קרה ביום ההוא?\"\"ניסיתי להגן עלייך!\" מאמא צועקת. מאמא אף פעם לא צועקת. \"נכון, אולי חששתי מהבת המסורבלת שהרגה את בעלי ונשבעתי למנוע ממך לפגוע שוב באדם נוסף. אבל זה היה לטובתך!\"\"למנוע ממני...\" ליסקה קוטעת אותה בצחוק מר. \"אני לא כלב חולה כלבת, מאמא. אני הבת שלך. אבל את התנהגת כאילו אני מפלצת, ואני האמנתי. עשיתי הכול כדי לרצות אותך. חתכתי כל חלק ממני שלא מצא חן בעינייך, ניסיתי להתאים את עצמי לדמות הבת המושלמת, אבל אפילו אז, אפילו אז —\" קולה נסדק. \"אפילו אז, את לא בטחת בי.\"\"לא יכולתי,\" אומרת דוברווה בצרידות. \"אילו הייתי עושה זאת, אילו לא הייתי עומדת על המשמר, את היית עושה מעשה טיפשי וגוזרת את גורלך. בדיוק כפי שאת עושה עכשיו.\" היא נסוגה בצעד מתנודד, משעינה את מפרקי אצבעותיה על הכיור. היא נראית... מותשת. \"את בתי, ליסקה. בתי היחידה. ניסיתי כמיטב יכולתי לאהוב אותך למרות מגרעותייך. אשר לבוגדן — אני נשבעת, עשיתי כמיטב יכולתי.\"\"אילו היית עושה כמיטב יכולתך, היית עומדת לצדי במקום לנסות לשלוח אותי מכאן. היית מגינה עלי אם היה צורך.\"11:40:41 30/04/2026 335 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ33834הסוד בגירוש שדים טוב נסיית יז'י הקדוש תמיד הפחידה את ליסקה. לפחד אין כמקור הגיוני. המבנה לא גדול במידה יוצאת מגדר הרגיל וגם לא יפה במיוחד. הוא פשוט, בעל קירות איתנים, תקרה קמורה וארבע־עשרה איקונות, פסלי עץ המציגים את ארבע־עשרה תחנות הוויה דולורוזה. מה שמטריד אותה הוא השקט. הדממה התהומית, כמו נשימה עצורה, המגבירה כל קול ולו הקטן ביותר — חיכוך של כף רגל או משיכת אף חנוקה — להדהוד רועם. כילדה היתה ליסקה משחקת משחקים עם השקט. היא נהגה לבוא לכנסייה כשהיתה ריקה, לשבת בשורת הספסלים הראשונה ממש ולהמהם את המנגינות האהובות עליה. היא היתה עוצמת את עיניה ומדמיינת שהדי שירה הם קולותיהם של מלאכים השרים בהרמוניה.הדבר היה לפני שגילתה שהקסם שלה אינו נושא חן בעיני אלוהים, וכך גם היא עצמה. לאחר מכן הדממה הפכה לדבר מה מתוח ומשגיח, כאילו בכל רגע עלולה בת קול לנתץ את הרקיע ולהכריז כי ליסקה טמאה.כאשר היא נכנסת לכנסייה עכשיו, היא כמעט מצפה לשמוע את הקול הזה ממש.11:40:42 30/04/2026 338 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 329אמנם מצמצמת עד כמה שניתן את הסכנה שייראו — הם יגיעו לפני הזריחה, בזמן שהכפריים ישנים עדיין, וייגשו היישר לכנסייה — אבל היא בכל זאת תחזור למקום שממנו נמלטה בכאב, מקום שיש בו זיכרונות מכל חייה, שמחים ונוראים גם יחד. והלשי ומקשו יהיו איתה. הם יראו הכול. מה הם יחשבו?גרוע מכך, מה יחשוב האב פבל? היא לא יודעת מה יעשו אם הכומר יסלק אותה מעליו, או גרוע מכך, יסגיר את נוכחותם לשאר בני הכפר. או... או אם מישהו יראה. מה יהיה אם הכישוף לא יתנהל כשורה, אם ולס יעשה משהו נורא? אלוהים, יש דרכים רבות כל כך שבהן התוכנית שלה יכולה להשתבש.יאגה נפרדת מהם במבואה. היא בדמות חתול, דרוכה, שערותיה זקורות וזנבה מיטלטל הלוך ושוב בסערת רגשות. היא מודאגת בדרך הייחודית ליאגה. לבה של ליסקה מתכווץ. בעיניה של הסקשט היא רואה השלמה סופית עם המציאות, כאילו איננה בטוחה שהם יחזרו.\"נהיה בסדר,\" ליסקה אומרת לה, אם כי היא לא בטוחה שהיא מאמינה בזה.יאגה מושכת כתף אחת. אולי כן, אולי לא. מה שיקרה שם לא ענייני. אני רוח בית, לא יותר.היא מעמידה פני אדישה, אבל ליסקה לא מתייחסת לכך. היא רק אומרת, \"יש משהו שאני צריכה לספר לך.\" באמת?\"אני יודעת מה גרם למותך. פנקס הרישומים... הוא היה שלך. הצעירה בציור היתה את.\" צעירה כהת עיניים, מוכשרת בציור, שנזנחה כשהארוס שלה בחר באחרת. ובייאושה חיפשה את פרח השרך. שמה את מבטחה באגדות, כמו רבים כל כך לפניה.יאגה בוחנת את ליסקה בתשומת לב ואז מנידה אוזן. את יודעת איך לשחרר רוח הכבולה לעולם בני התמותה? כאשר 11:40:41 30/04/2026 329 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ336 א\"ב פוראנקמאמא מביטה בה ארוכות. \"סידרתי לך הכול. היו יכולים להיות לך חיים טובים.\"\"לא הייתי יודעת אפילו אם הם טובים, מאמא,\" לוחשת ליסקה. \"לא ידעתי מי אני או מה אני אוהבת כי אף פעם לא הרשית לי להיות משהו שהוא לא הבת הצייתנית וחסרת הייחוד.\"\"עדיף להיות חסרת ייחוד מאשר ארורה,\" אומרת מאמא בקול שקט כל כך עד שליסקה תוהה אם התכוונה לומר את המשפט בקול.בכוונה או לא, המילים חותכות את ליסקה עמוקות. \"אני לא מרושעת, מאמא.\"משהו מהבהב בעיניה של דוברווה. חוט כלשהו של חיבה, שיירים של האם המפנקת שהיתה בעבר, לפני שבעלה מת והיא נשארה לבדה. \"אני יודעת.\" המילים עדיין חדות, אבל הן מרוככות בחרטה. היא עוצמת את עיניה, נושפת נשיפה ארוכה ורועדת. כשהיא מחזירה מבט היא שוב מרוסנת למשעי.\"למה שלושתכם באתם לכאן?\"ליסקה מהססת. ואז, בחיפזון, היא מסבירה, בפירוט מועט ככל האפשר. הם צריכים כומר, היא אומרת, כדי לעזור בכישוף שישמיד שד יער מתעורר ויציל את הדריאדה.דוברווה מהנהנת בענייניות. \"אם כך, אני אבוא איתכם לאב פבל. הוא נותן בי אמון. אם אערוב לכם, הוא יעזור. אבל כשהעניין יסתיים, ליסקה, את חייבת לעזוב. ולא תוכלי לדבר עם איש על מה שהפכת להיות.\"מה שהפכת להיות. אפילו עכשיו, אחרי שליסקה הוכיחה שהיא יכולה לשלוט בקסם שלה, מאמא עדיין חושבת שהיא מפלצת. היא יודעת, בוודאות מפתיעה ומשוננת, שלא משנה מה היתה עושה, היא לעולם לא היתה יכולה להשתייך באמת ובתמים לסטודווה.\"תודה לך, פאני רדוסט.\" הלשי הוא שמדבר, דבריו מפלחים 11:40:42 30/04/2026 336 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 337את המתח המתפצח בחדר. הוא קם באלגנטיות, מניח יד מגוננת על תחתית גבה של ליסקה. \"אם כי בעתיד, הייתי מציע לך לא לצעוק לפני אורחים, בעיקר ילדים.\" הוא מהנהן לעבר מקשו שלוטש לעבר דוברווה מבט בוער באש לא אופיינית לו. \"זה פשוט לא מנומס.\"עורק תופח ברקתה של דוברווה. היא ניגשת בנוקשות לדלת ופותחת אותה בתנופה, מחווה לעבר השחר של סוף הסתיו. \"בואו מהר. הכפריים האחרים מתחילים להתעורר, ואני רוצה שתסתלקו לפני שתגרמו עוד צרות.\"11:40:42 30/04/2026 337 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

336 א\"ב פוראנקמאמא מביטה בה ארוכות. \"סידרתי לך הכול. היו יכולים להיות לך חיים טובים.\"\"לא הייתי יודעת אפילו אם הם טובים, מאמא,\" לוחשת ליסקה. \"לא ידעתי מי אני או מה אני אוהבת כי אף פעם לא הרשית לי להיות משהו שהוא לא הבת הצייתנית וחסרת הייחוד.\"\"עדיף להיות חסרת ייחוד מאשר ארורה,\" אומרת מאמא בקול שקט כל כך עד שליסקה תוהה אם התכוונה לומר את המשפט בקול.בכוונה או לא, המילים חותכות את ליסקה עמוקות. \"אני לא מרושעת, מאמא.\"משהו מהבהב בעיניה של דוברווה. חוט כלשהו של חיבה, שיירים של האם המפנקת שהיתה בעבר, לפני שבעלה מת והיא נשארה לבדה. \"אני יודעת.\" המילים עדיין חדות, אבל הן מרוככות בחרטה. היא עוצמת את עיניה, נושפת נשיפה ארוכה ורועדת. כשהיא מחזירה מבט היא שוב מרוסנת למשעי.\"למה שלושתכם באתם לכאן?\"ליסקה מהססת. ואז, בחיפזון, היא מסבירה, בפירוט מועט ככל האפשר. הם צריכים כומר, היא אומרת, כדי לעזור בכישוף שישמיד שד יער מתעורר ויציל את הדריאדה.דוברווה מהנהנת בענייניות. \"אם כך, אני אבוא איתכם לאב פבל. הוא נותן בי אמון. אם אערוב לכם, הוא יעזור. אבל כשהעניין יסתיים, ליסקה, את חייבת לעזוב. ולא תוכלי לדבר עם איש על מה שהפכת להיות.\"מה שהפכת להיות. אפילו עכשיו, אחרי שליסקה הוכיחה שהיא יכולה לשלוט בקסם שלה, מאמא עדיין חושבת שהיא מפלצת. היא יודעת, בוודאות מפתיעה ומשוננת, שלא משנה מה היתה עושה, היא לעולם לא היתה יכולה להשתייך באמת ובתמים לסטודווה.\"תודה לך, פאני רדוסט.\" הלשי הוא שמדבר, דבריו מפלחים 11:40:42 30/04/2026 336 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 337את המתח המתפצח בחדר. הוא קם באלגנטיות, מניח יד מגוננת על תחתית גבה של ליסקה. \"אם כי בעתיד, הייתי מציע לך לא לצעוק לפני אורחים, בעיקר ילדים.\" הוא מהנהן לעבר מקשו שלוטש לעבר דוברווה מבט בוער באש לא אופיינית לו. \"זה פשוט לא מנומס.\"עורק תופח ברקתה של דוברווה. היא ניגשת בנוקשות לדלת ופותחת אותה בתנופה, מחווה לעבר השחר של סוף הסתיו. \"בואו מהר. הכפריים האחרים מתחילים להתעורר, ואני רוצה שתסתלקו לפני שתגרמו עוד צרות.\"11:40:42 30/04/2026 337 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

כשהאפלה עמדה מלכת 335\"לחשוש לגורלי. לא ממני,\" אומרת ליסקה בהדגשה וזוקרת את סנטרה. \"את לא צריכה לחשוש לגורלי. כי... תמיד רצית את מה שטוב ביותר עבורי, נכון? משום כך אמרת לי להחניק את הקסם שלי במקום לחפש מישהו שיעזור לי. משום כך אף פעם לא סמכת עלי שאעזור לך בריפוי, משום כך הכרחת אותי להיות לבחורה כפרית צייתנית שאפשר להשיא למישהו. כי אהבת אותי. לא כי את חושבת שמותו של טטה היה באשמתי. נכון?\"\"ליסקה.\" קולה של מאמא רווי בעתה. \"מה את אומרת?\"\"למה לא סיפרת לי?\" ליסקה עומדת אף כי איננה זוכרת שנעמדה. \"למה לא סיפרת לי מה קרה ביום ההוא?\"\"ניסיתי להגן עלייך!\" מאמא צועקת. מאמא אף פעם לא צועקת. \"נכון, אולי חששתי מהבת המסורבלת שהרגה את בעלי ונשבעתי למנוע ממך לפגוע שוב באדם נוסף. אבל זה היה לטובתך!\"\"למנוע ממני...\" ליסקה קוטעת אותה בצחוק מר. \"אני לא כלב חולה כלבת, מאמא. אני הבת שלך. אבל את התנהגת כאילו אני מפלצת, ואני האמנתי. עשיתי הכול כדי לרצות אותך. חתכתי כל חלק ממני שלא מצא חן בעינייך, ניסיתי להתאים את עצמי לדמות הבת המושלמת, אבל אפילו אז, אפילו אז —\" קולה נסדק. \"אפילו אז, את לא בטחת בי.\"\"לא יכולתי,\" אומרת דוברווה בצרידות. \"אילו הייתי עושה זאת, אילו לא הייתי עומדת על המשמר, את היית עושה מעשה טיפשי וגוזרת את גורלך. בדיוק כפי שאת עושה עכשיו.\" היא נסוגה בצעד מתנודד, משעינה את מפרקי אצבעותיה על הכיור. היא נראית... מותשת. \"את בתי, ליסקה. בתי היחידה. ניסיתי כמיטב יכולתי לאהוב אותך למרות מגרעותייך. אשר לבוגדן — אני נשבעת, עשיתי כמיטב יכולתי.\"\"אילו היית עושה כמיטב יכולתך, היית עומדת לצדי במקום לנסות לשלוח אותי מכאן. היית מגינה עלי אם היה צורך.\"11:40:41 30/04/2026 335 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ33834הסוד בגירוש שדים טוב נסיית יז'י הקדוש תמיד הפחידה את ליסקה. לפחד אין כמקור הגיוני. המבנה לא גדול במידה יוצאת מגדר הרגיל וגם לא יפה במיוחד. הוא פשוט, בעל קירות איתנים, תקרה קמורה וארבע־עשרה איקונות, פסלי עץ המציגים את ארבע־עשרה תחנות הוויה דולורוזה. מה שמטריד אותה הוא השקט. הדממה התהומית, כמו נשימה עצורה, המגבירה כל קול ולו הקטן ביותר — חיכוך של כף רגל או משיכת אף חנוקה — להדהוד רועם. כילדה היתה ליסקה משחקת משחקים עם השקט. היא נהגה לבוא לכנסייה כשהיתה ריקה, לשבת בשורת הספסלים הראשונה ממש ולהמהם את המנגינות האהובות עליה. היא היתה עוצמת את עיניה ומדמיינת שהדי שירה הם קולותיהם של מלאכים השרים בהרמוניה.הדבר היה לפני שגילתה שהקסם שלה אינו נושא חן בעיני אלוהים, וכך גם היא עצמה. לאחר מכן הדממה הפכה לדבר מה מתוח ומשגיח, כאילו בכל רגע עלולה בת קול לנתץ את הרקיע ולהכריז כי ליסקה טמאה.כאשר היא נכנסת לכנסייה עכשיו, היא כמעט מצפה לשמוע את הקול הזה ממש.11:40:42 30/04/2026 338 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

334 א\"ב פוראנקטעם להושיט יד לצלב הזה. אני לא שד והיא לא מכשפה. אבל היא רבת עוצמה בקסם, וככל הנראה האחרונה מבני מינה.\"עיניה של מאמא מתכווצות לחריצים. \"קשה לי להאמין, פאן קובל, שבתי תהיה טיפשה מספיק כדי להשתמש מרצונה בקסם. אתה כמובן כפית זאת עליה בכישוף שטני כלשהו, ואתה תסיר אותו מעליה עכשיו, לפני ש —\"הלשי מטה את ראשו. \"לפני שתעשי מה בדיוק?\"מקשו משמיע קול מתוח באחורי גרונו, מעביר מבט מהלשי למאמא ובחזרה ללשי. ליסקה מקרבת אותו אליה בהגנה ומעבירה מבט על החדר, מחפשת דרך לעצור את הסופה המצטברת. כשהיא לא רואה פתרונות אחרים, היא מושיטה יד ודוחקת את הספל שלה. הוא נופל ושופך תה מהביל על מפת התחרה. היא ממהרת להרים אותו בתנועה מודגשת.\"אוי, אני מצטערת, אני מצטערת כל כך.\"\"כמה פעמים אני צריכה לומר לך להיזהר, ליסקה?\" קולה של מאמא מרוגז. \"אני רואה שלא השתנית בכלל.\"טוב, לפחות כולם מסתכלים עכשיו בכעס עליה. עדיף כך מאשר הקרב בין הלשי לאמא שלה. ליסקה בולעת אוויר, מיישרת את הספל ומנופפת בידה על התה שנשפך, פרפר זוהר מזנק מכף ידה. היא ממלמלת כישוף והתה מתקלף מעל המפה וחוזר לספל בזרם בוהק.מאמא לוטשת מבט.מקשו מחייך.עיניו של הלשי נוצצות בגאווה שובבית.\"אה,\" אומרת ליסקה. \"זה משהו שהלש... שאליאש לימד אותי. אני...\" היא מנסה לפגוש את מבטה של אמה ונכשלת כישלון חרוץ. \"אני יכולה עכשיו לשלוט בזה. את לא צריכה לפחד.\"מאמא נעה במקומה. \"אני לא מפחדת מ —\"11:40:41 30/04/2026 334 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 339האב פבל כורע ברך לפני המזבח, אוחז ספר תפילות. הוא משתתק כשהם נכנסים, מסתובב אליהם בארשת של חסד מתובל ברוגז קל שהופכת במהירות לתדהמה.\"דוברווה? מה... מי...?\"ליסקה מדביקה על פניה חיוך מתנצל. \"השבח לאל.\" הברכה המסורתית זרה על שפתיה.\"לנצח נצחים, אמן.\" האב פבל נעמד בתנועה דרוכה, מעביר את מבטו על כל אחד מהם ביציבות של אדם שהסתגל למוזרויות החיים בכפרי הגבול. ואז, להפתעתה, הוא מרכין את ראשו לעבר הלשי. \"פאן לשי.\"ליסקה פוערת את פיה. \"אתם מכירים?\"\"נפגשנו פעם אחת, כשרק הגעתי.\" פבל סוגר את ספר התפילות, מתופף באצבעותיו על הכריכה השחוקה. \"הוא הופיע בפני בשדות בוקר אחד והזהיר אותי מפני סכנות היער. חשבתי שנגלתה אלי רוח.\"\"נתתי לו אחד מהזקיפים שלי,\" אומר הלשי. \"אני מנסה להשאיר אחד אצל ראש של כל כפר בגבול, אבל הוויט היה... פחות נכון להקשיב.\" הוא מחכך את כתפו בהיסח הדעת, וליסקה נזכרת בצלקת הלבנה העגולה שם. פצע הקליע הראשון שלי, הוא לחש, בקול מרגיע כפלג הררי, כשהעביר את ידיו במעלה עמוד השדרה שלה והרכין את פיו אל... אלוהים, היא באמת תיזכר בזה עכשיו? בכנסייה? היא מאלצת את עצמה לשוב להתמקד בשיחה.\"למה באתם לכאן?\" שואל האב פבל.\"הבטחת לי פעם שאם אהיה זקוקה לעזרה אוכל לבוא אליך,\" עונה ליסקה. \"ובכן, יש שד בלשי, וצריך לגרש אותו.\"עיניו של הכומר נפערות בספקנות. \"יש שד בלשי,\" הוא חוזר אט־אט. \"למכשפות כמוך לא היו כשפים להתמודדות עם דברים כאלה בעבר?\"\"זאת לא רוח פשוטה,\" אומר הלשי בכובד ראש. \"הוא גם 11:40:42 30/04/2026 339 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 333הזעם והקסם הראשונות בחייה — ועומדת מולם זקופה כעץ לבנה כסוף, אף שערה שלא במקומה, חצאיתה החומה נעדרת קמטים וסינרה נטול כתמים. ארשת פניה מרוסנת למשעי, אבל המבט בעיניה מעלה בליסקה מחשבות על ברק בבקבוק.\"התאבלתי עלייך, ליסקה,\" פותחת מאמא בעובדתיות. \"כשלא חזרת במשך שבועות, התחלתי לחשוד שלא שרדת. ילדה טיפשה, בורחת לחפש סיפורי אגדות, משאירה רק מכתב. עצרת לרגע לחשוב מה יעשה לי היעדרך? ועכשיו את מופיעה על הדלת שלי עם ילד משונה וגבר בעל קרניים —\"\"אליאש קוול,\" מתקן אותה הלשי. צרור מליסה מיובשת תלוי מעליו, והוא מנסה שוב ושוב להתיר אותו מבין קרניו. \"והילד הוא מקשו, שכחת לשאול.\"\"פאן קוול,\" אומרת מאמא בטינה. \"ומה בדיוק אתה עושה, אדוני?\"\"אה.\" עיניו של הלשי הן להבות ירוקות. \"אני מגן על אורליצה מפני שדים ורוחות וכל הדברים הנוראים שסיפרו לך שאינם אמיתיים, כדי שהסיוטים שלך יוכלו להישאר כאלה בדיוק — סיוטי לילה.\"שפתיה של מאמא הופכות צרות וליסקה בועטת בלשי מתחת לשולחן. זה לא הזמן המתאים להיות מגעיל, היא רוצה לומר לו, אבל לבה הולם מהר כל כך עד שהיא לא מצליחה לנסח מילים.\"ואת.\" מבטה הנוקשה כפלדה של מאמא חוזר במהירות אל ליסקה, מצמיד אותה כפרפר לצלחת. \"סידרתי בשבילך הכול. היתה לך עבודה כמו שצריך, היית יכולה להיות בטוחה ושלווה בעיר. מה פתאום ברחת?\"ליסקה משפילה מבט לידיה.\"היא לא ברחה,\" מתערב הלשי, קולו שוב עמוק, משיי וכריזמטי כפי ששמעה אותו בלילה הראשון בדריאדה. \"היא חיפשה אותי, כדי שאוכל להכשיר אותה כצ'רובניקית. לא, אין 11:40:41 30/04/2026 333 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ340 א\"ב פוראנקלא שד עליון. זה אל עתיק, יצור קדמוני. עשיתי איתו עסקה לפני זמן רב, כשהייתי צעיר וטיפש.\"הדברים מעכירים את מצב הרוח במידה ניכרת. האב פבל לופת את צלב העץ התלוי בשרוך על צווארו. \"שמעתי על אלים עתיקים,\" הוא מודה. \"דיברנו עליהם קצרות בסמינר הכמורה, אבל רק בהקשר של אמונות פגאניות, אף פעם לא בתור משהו... אמיתי. אם זה נכון...\"\"אכן כן,\" אומר הלשי וקולו לא משאיר מקום לספק.פבל מביט השמיימה וממלמל תפילה. לרגע ליסקה חוששת שיגרש אותם, אבל כשהוא מחזיר את המבט הוא מחייך אליהם חיוך מאומץ. \"זה לא מוצא חן בעיני,\" הוא אומר. \"אבל באתי לקהילה הזאת בידיעה שאתמודד עם שדים רבים יותר מרוב עמיתי. אעזור לך, פאן לשי, אבל אני יכול לעשות זאת רק אם תכה על חטא.\"\"כומר, אילו רק ידעת.\" פניו של הלשי נראות חלולות באור השחר. לפני שהוא מספיק לומר עוד, דוברווה ניגשת אל ליסקה ולופתת את אמתה באחיזת ברזל.\"לפני שנמשיך,\" היא אומרת, \"אני צריכה לדעת. את בוטחת במפלצת הזאת באמת ובתמים, ליסקה?\"זה מוגזם. ליסקה פוגשת את עיניה של אמא בחריפות. \"הוא הציל את חיי. הוא מציל את חיי כולנו מדי יום ביומו, והוא הקריב הכול לשם כך, כולל את לבו. ואם לא נחזיר לו אותו מהר ככל האפשר, הדבר יהרוג אותו. ואז כבר לא יהיה שומר לדריאדה, ואתם תגלו איך נראות מפלצות של ממש.\"\"ליסקה,\" לוחש הלשי, שילוב של תדהמה והכרת תודה מצטבר בעיניו. ליסקה נוגעת קלות בידו, עצביה מתרופפים מעט. היא לא ציפתה כלל שאמירת דברים כנים תהיה כה מזככת.מקשו דופק על ספסל, רעם העץ תובע את תשומת לבם. ליסקה גוערת בעצמה בדממה. היא שכחה שלמרות מראהו 11:40:42 30/04/2026 340 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

332 א\"ב פוראנקשהבית והצריפים מתכנסים קרוב יותר זה לזה, חונקים אותה, נישאים מעליה בגינוי של בית משפט דומם? היא תוקעת את ציפורניה בכפות ידיה ומתחפרת עמוק יותר במעילו של הלשי. כמעט הגענו. הם לא רחוקים כבר מהכנסייה — הצריח היחידי נישא מעליהם, רעפים כהים וצלב עץ מגיחים כמשואות מתוך האובך.אבל ראשית, אוי, אלוהים. הנה הבית שלה.הנה מדרגות העץ החורקות שעליהן שיחקה כילדה, פרחי הווינקה שטטה צייר בשבילה מעל המשקוף, האסם הסמוך שבו סטרה והעז הזקנה סגורות ללילה. הנה הגן הצר שבו גדלים עשבי המרפא של מאמא בקיץ, סיר הברזל החלוד שבו היא משאירה לחם רטוב ושיירי מזון לתרנגולות, החלון לחדרה של ליסקה שעליו מתאספות לעתים קרובות היונים.ושם, ראשה מעל חצי הדלת של האסם, סטרה הזקנה והנאמנה שהלבינה כליל עם הגיל. הסוסה מרימה מבט, בוחנת אותם בעיניה הנבונות. לבה של ליסקה נעצר. \"סטרה, לא —\" מאוחר מדי.סטרה מצקצקת בברכה — קול השמור לטטה וליסקה בלבד, לא לאף אחד אחר.ליסקה לופתת את זרועו של הלשי. \"אנחנו חייבים ללכת, לפני —\"צעדים. החריקה המוכרת של דלת הכניסה. זוהר כתום של עששית מורמת. \"מי שם?\" מאמא.ליסקה קופאת. היא לא רוצה להסתובב.\"אם האלוהים,\" לוחשת דוברווה רדוסט. \"ליסקה?\"\"לא האפשרות הראשונה, כן השנייה,\" עונה הלשי בקלילות. \"אולי כדאי שניכנס?\"דוברווה רדוסט מגישה להם תה מקנקן פורצלן ססגוני — פריט מורשת משפחתי שליסקה בת השש סדקה באחת מהתקפות 11:40:41 30/04/2026 332 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 341הצעיר, מקשו הוא עדיין שד, והם הכניסו אותו לכנסייה, למקום קדוש. הוא נראה מתוח במעורפל, עובר מרגל אחת לשנייה ומרים את הפנקס שלו. צריך למהר. המקום הזה מסעיר שדים. הוא עלול להעיר את ולס מהר יותר.\"ומי אתה, איש צעיר?\" שואל אותו האב פבל.\"הוא בא לעזור,\" אומרת ליסקה במהירות. \"גם לו יש קסם, אבל הוא מתגלם בקולו.\"האב פבל נראה חסר כל אמון, אבל להקלתה הוא לא ממשיך לחקור את מקשו אלא רק משלב ידיים ואומר, \"טוב ויפה. אמרו לי מה אתם צריכים.\"ליסקה מסבירה את התוכנית שלה כמיטב יכולתה, כולל התפקידים של כולם — האב פבל יחליש את השד וליסקה תשלוף אותו. בה בעת מקשו יצטרך להשתמש בקולו כדי להחזיק את ולס בטרנס. דוברווה מקשיבה ממרחק, פניה מכווצות במורת רוח. אחרי שהכול נאמר, האב פבל ניגש להתכונן בחדר תשמישי הקדושה, והלשי מושך את ליסקה הצדה, למקום שבו חלון מזכוכית צבעונית שובר את אור הבוקר לקלידוסקופ על הרצפה החרוצה.\"ליסקה, הקשיבי,\" הוא אומר. \"אם משהו ישתבש, אם ולס יהיה חזק מדי, הדרך היחידה לעצור בעדו תהיה להרוס את החלק בי שבו הוא שוכן. לבי.\"\"לשי —\"\"הבטיחי לי, שועלונת לא ערמומונת. אם זה לא יצליח, הבטיחי שתהרגי אותי.\"היא בולעת רוק. פחד בוער בחזהּ , צורב ולא מרפה. היא רוצה לומר לא, רוצה לצרוח שזה לא הוגן, שאי־אפשר לאלץ אותה להרוג את האיש שהיא אוהבת. אבל היא לא עושה זאת.היא רק מהנהנת.כתפיו נשמטות בהקלה. \"זכרי.\" הוא אוחז בידה ולוחץ אותה 11:40:42 30/04/2026 341 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

כשהאפלה עמדה מלכת 331ליסקה הולם באוזניה, בטנה כאילו מפותלת בתריסר קשרים שמתהדקים בכל צעד. ככל שהם מתקרבים כך מציפים אותה עוד זיכרונות. מדורת קופווה בוערת, המולה של נגינת אקורדיון וצחוק רועם כשהיא מתגנבת לחושך, מתרחקת מבני כפרה, מביתה. היא חששה שתמות בלילה ההוא.היא לא מתה. ועכשיו חזרה, והיא חיה, והיא למעשה כל מה שלימדו אותה לפחד ממנו. מכשפה, צ'רובניקית, שומרת היער בהכשרה. פתאום היא מתביישת ומשפילה את ראשה, לא מסוגלת להביט היישר בכפר. אפילו במרחק הזה, היא יכולה לדמיין את מורת הרוח על פניה של מאמא ואת עיניה הקטנטנות של פאני פרווטה על גבה, מחפשות בכל תנועה שלה הוכחה לכך שניחנה בקסם.משהו כבד נופל סביב גבה ומעיר אותה בבהלה מהרהוריה. הלשי כרך את הסוקמנה שלו על כתפיה.\"את רועדת,\" הוא אומר חרישית.ליסקה מהדקת את המעיל סביבה ולא אומרת דבר. תתמקדי, ליסקה, היא אומרת לעצמה. את לא יכולה להיכשל עכשיו.הם חייבים להביס את ולס ולהציל את הלשי. כל דקה שעוברת היא דקה נוספת שבה ולס עלול להתעורר, והפעם לא יהיה בכוחה של ליסקה לעצור בעדו.הם נכנסים לכפר כאשר פס הדרגתי של כחול מתבהר נפרש באופק. שביל העפר רטוב וחלקלק מתחת לכפות רגליה, מלא חריצים של גלגלי קרונות וטביעות רגל וגללי סוסים. הרוח הקרה נושכת באפה של ליסקה, נושאת איתה ריח מוכר, עשן ארובות ולחם נאפה ודשן, הבושם מלא הסתירות של חיי כפר.זה הבית של פאני מְ וִ ינַ רְ צִ 'יק, לוחשות מחשבותיה של ליסקה מידע לא מועיל כשעיניה נעצרות על החלקה הקרובה ביותר. היא הגישה לך ביגוס טעים להפליא כאשר הצלת את העז האהובה עליה מקדחת.ליסקה מסלקת מעליה את הקול. האם היא מדמיינת, או 11:40:41 30/04/2026 331 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ342 א\"ב פוראנקלמקום שהראה לה פעם באימונים, המרווח בין צלעותיו שדרכו היא יכולה לתקוע פגיון בלבו. \"כאן. כן?\"היא מהנהנת שוב, ואז, כיוון שאיננה יודעת אם תהיה לה הזדמנות נוספת, היא לוחשת, \"אני אוהבת אותך.\"הוא מצמיד אותה אליו, בתוך מפלט זרועותיו. יש לו ריח של שרף אורנים וגשם שוטף ודברים עתיקים, של המסדרונות המאובקים של בית האחוזה ושל ספרים ישנים ושל קסם. יש לו ריח של הבית.\"אני...\" הוא אומר. היא שומעת את נשימתו נעצרת בחזהו, ולרגע היא חוששת שלא יאמר את זה. אבל הוא אומר. \"גם אני אוהב אותך, ליסקה רדוסט.\"עשר דקות לאחר מכן כולם עומדים סביב המזבח. האב פבל מתווה את סימן הצלב ומצמיד את כף ידו למצחו של הלשי. הלשי גבוה ממנו בהרבה. כאשר הוא מרכין את ראשו בהבעת כבוד, הקרניים שלו מטילות צללים ארוכים על הרצפה. במרחק כמה צעדים ליסקה נושכת את שפתה, הרטיבות הקרירה של מים קדושים — פבל ניסה להזות מהם על כולם, אבל מקשו חמק ממנו — עדיין מתייבשת על מצחה. כאשר הכומר לוחש תפילה אחרי תפילה היא מאזינה, מבחינה במילים העותרות בפני אלוהים לעזרתו ותובעות שהשד יעזוב את גופו של הלשי. כשהוא מסיים הוא מתווה צלב על מצחו של הלשי ומתרחק.שניות חולפות. אחת, שתיים, שלוש.הלשי פוקח את עיניו, מביט לעבר ליסקה ואז מקשו.\"אתה מרגיש משהו?\" שואלת ליסקה בחשש.\"ער.\"הקול נובע מפיו של הלשי, אבל הוא לא שייך לו. זה קול של עסקאות ערמומיות והיסטוריות אסורות ומקדשים זנוחים לאלים פגאניים.ולס.11:40:42 30/04/2026 342 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

330 א\"ב פוראנקליסקה לא עונה, היא אומרת, צריך לסגור עבורה את המעגל. אני לא רוצה בזה, ילדה, עדיין לא. אין לי עניין לעזוב את מישור הקיום הזה. שלושתכם הרבה יותר מדי מבדרים.רוח הבית מעולם לא הודתה ברגש קרוב יותר מזה לחיבה. ליסקה רוצה לומר דבר מה — תודה, שלום — אבל יאגה לא מאפשרת לה. היא רק ממצמצת בעיניה השחורות כדיו ונעלמת באבכת עשן.בטנה של ליסקה מתכווצת בנקיפת אי־נוחות כשהיא מצטרפת אל הלשי ומקשו. היא שוב לובשת סטרוי, אבל הפעם אונגדיי בנדן שעל חגורתה ושערה אסוף בצמה מרושלת אחת. הלשי לובש את הסוקמנה החיוורת ומכנסיו הכהים, חרבו חגורה לירכו. מקשו לבוש שילוב מבגדיו של הלשי וכאלה שאסף בניסיון להיראות מודרני — ונורמלי — עד כמה שאפשר.אבל הם לא יכולים להסתיר לחלוטין את מוזרותם, ובהחלט אי־אפשר להסתיר את הקרניים של הלשי. אם יראו אותם, יהיו צרות.הלשי, שמרגיש במתח שלה, מחליק את ידו לתוך ידה. רגע לאחר מכן מקשו אוחז בידה האחרת ומחייך אליה.ברגע הנחמה הקט הזה ליסקה מאפשרת לעצמה להאמין שהכול יהיה בסדר.דלת הכשף נפתחת בקליפה המחוספסת של עץ הבוקיצה המשקיף על האחו המשותף. לפניהם עדר עזים מכוסות בוץ מחפשות באדמה שיירי עשב, וגגות הקש של סטודווה כפופים על רקע שמיים אפורים כצפחה. כוכבים לא נראים לעין, רק פניו החיוורות של הירח, לכודות בלסתות של עננים חדים כניבים.שלושתם מתקרבים בשתיקה. הלשי הולך בראש, בצעדים נחושים, ואילו מקשו משתהה בחשש מאחור, מעביר מבטים מליסקה אל הכפר ובחזרה. הוא לא עוזב את ידה. לבה של 11:40:41 30/04/2026 330 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 343ולס־לשי מפוקק בניחוחות את צווארו. \"אין מעורר יותר מצריבה של מים קדושים. אני מודה לך, כומר.\" הוא מזנק לעבר גרונו של הכומר.ליסקה שולפת את אונגדיי, אבל מקשו מהיר ממנה. הוא פותח את פיו וצורח.איך יכולה צרחה להיות מחרישת אוזניים ומלודית גם יחד, ליסקה יכולה רק לנחש. אבל בתוך הצליל הקצר הזה יש שיר שלם, שיר המרגיע את הנשמה ומרכך את התודעה ואומר, בוא אלי בוא אלי בוא אלי. ולס נוהם מבעד לשפתיו של הלשי, אבל אפילו הוא לא יכול לעמוד בפיתוי. הוא פונה לעבר מקשו, צועד קדימה בתנועות אטיות ורפות.ליסקה לא מחכה. היא מצמידה את ידיה בחבטה ומפרידה אותן, פרפרים מתאספים בין כפות ידיה בלהקה כחולה שוצפת. ואז היא לופתת את פניו של הלשי בידיה ומוזגת את הקסם לתוכו.כאשר ליסקה הביטה אל תוך נשמתה בלילה שבו חיפש הלשי את הקסם שלה, היא הרגישה כאילו היא נסחפת בקוסמוס. היתה ריקנות אדירת ממדים ושלווה שהכילה זיכרונות זוהרים כמו כוכבים, כל אחד מהם היה מבט קצרצר לתוך עברה.נשמתו של הלשי לא דומה לכך כלל וכלל.בכל מקום שאליו היא פונה יש שורשים. שורשים סדוקים, רקובים כמו לבה שחורה המסתלסלים ומתפתלים במרחב, הופכים את הכוכבים שבהם הם נוגעים לעובש מושחר. כמו צמח דבקון טפילי, ולס התחיל לכלות את הלשי. הוא לא הגיע לכל פינה, עדיין לא. ליסקה מרגישה את חלקי הצ'רובניק החופשיים עדיין, החלקים שהשורשים לא יכולים להגיע אליהם עד אשר ולס יזכה מחדש בכל כוחו.\"למה אתה עושה את זה?\" ליסקה כמעט מתייפחת, אף על פי שהיא יודעת שהיא לא יכולה לצפות לאהדה, לא יכולה אפילו לחפש היגיון אצל שד. 11:40:42 30/04/2026 343 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 329אמנם מצמצמת עד כמה שניתן את הסכנה שייראו — הם יגיעו לפני הזריחה, בזמן שהכפריים ישנים עדיין, וייגשו היישר לכנסייה — אבל היא בכל זאת תחזור למקום שממנו נמלטה בכאב, מקום שיש בו זיכרונות מכל חייה, שמחים ונוראים גם יחד. והלשי ומקשו יהיו איתה. הם יראו הכול. מה הם יחשבו?גרוע מכך, מה יחשוב האב פבל? היא לא יודעת מה יעשו אם הכומר יסלק אותה מעליו, או גרוע מכך, יסגיר את נוכחותם לשאר בני הכפר. או... או אם מישהו יראה. מה יהיה אם הכישוף לא יתנהל כשורה, אם ולס יעשה משהו נורא? אלוהים, יש דרכים רבות כל כך שבהן התוכנית שלה יכולה להשתבש.יאגה נפרדת מהם במבואה. היא בדמות חתול, דרוכה, שערותיה זקורות וזנבה מיטלטל הלוך ושוב בסערת רגשות. היא מודאגת בדרך הייחודית ליאגה. לבה של ליסקה מתכווץ. בעיניה של הסקשט היא רואה השלמה סופית עם המציאות, כאילו איננה בטוחה שהם יחזרו.\"נהיה בסדר,\" ליסקה אומרת לה, אם כי היא לא בטוחה שהיא מאמינה בזה.יאגה מושכת כתף אחת. אולי כן, אולי לא. מה שיקרה שם לא ענייני. אני רוח בית, לא יותר.היא מעמידה פני אדישה, אבל ליסקה לא מתייחסת לכך. היא רק אומרת, \"יש משהו שאני צריכה לספר לך.\" באמת?\"אני יודעת מה גרם למותך. פנקס הרישומים... הוא היה שלך. הצעירה בציור היתה את.\" צעירה כהת עיניים, מוכשרת בציור, שנזנחה כשהארוס שלה בחר באחרת. ובייאושה חיפשה את פרח השרך. שמה את מבטחה באגדות, כמו רבים כל כך לפניה.יאגה בוחנת את ליסקה בתשומת לב ואז מנידה אוזן. את יודעת איך לשחרר רוח הכבולה לעולם בני התמותה? כאשר 11:40:41 30/04/2026 329 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ344 א\"ב פוראנקמאה השנים הסתיימו, מהמהם ולס בתשובה. הוא שלי.\"לא עוד,\" נוהמת ליסקה. \"לא כל עוד נשמה באפי.\"ובדיוק כפי שעשתה על מדרגות בית האחוזה, היא מעלה את השורשים באש.כישוף, מסביר \"צ'רולוגיה\", מחייב אנרגיה. זה המחיר שצ'רובניק משלם כדי לעצב נשמה אחרת, ליצור ממנה דבר מה חדש. אבל בתוך נשמה של אחר, ליסקה מגלה שהכללים הללו אינם חלים. יש מקור כוח אחר, דלק לנשמה, שממנו היא יכולה לשאוב. זיכרונות. רגשות. ואלה שאינם מושחתים עדיין, אלה שבהם נתלה הלשי במלוא עוזו, הם זיכרונות שלה.ליסקה בגן המכושף החדש, מסתחררת בחינניות, תלתליה הפראיים מוארים בחופן של אור שמש זהוב. היא פונה אליו, עיניה מלאות פליאה, ומחייכת. )מחייכת! אל שד! זאת נערה טיפשה מאוד או אמיצה מאוד. ככל הנראה שני הדברים בו־זמנית.(ליסקה, שוטפת את פניה אחרי אימון קרב, מי הבאר נוצצים כאור כוכבים כשהם נוטפים על פניה. עיניה פקוחות לרווחה וכחולות כשמיים. )הוא לא חושב שהיא יפה, ממש לא. איזה רעיון מגוחך!(ליסקה, שוכבת על מיטה בבקתה המחניקה של קז'ימירה, חיוורת מאובדן דם ושלוש צלקות אכזריות על כתפה. היא נראית עזת נפש, עשויה ללא חת, שונה מאוד מהברייה הקטנה והחששנית שראה לראשונה ביער. היא כמעט מתה לו. הוא היה מבועת. עבר זמן רב כל כך מאז הרגיש מבועת, זה כמעט מרענן.ליסקה ומקשו ויאגה יושבים איתו בטרקלין, בערב שקט נדיר. מקשו שוב מנצח בשחמט, ליסקה צוחקת מול ארשת פניו 11:40:42 30/04/2026 344 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

32833סטודווהסוף התוכנית פשוטה, היא מחייבת מעט מאוד הכנות. רק בפריט חיוני אחד חסר לגירוש השדים. כומר. לרוע המזל, פירוש הדבר הוא שליסקה חייבת לעשות משהו שאיננה מוכנה לקראתו.היא חוזרת אל סטודווה.והפעם היא לוקחת את הלשי איתה.ולא רק את הלשי, אלא גם את מקשו. הוא חלק חיוני בתוכנית שלהם, והיא לא חושבת שהיה מסכים להישאר מאחור ממילא. הם לא מביאים איתם הרבה, רק את כלי הנשק שלהם ואחד מספרי הכשפים של הלשי. רגעים לפני שהם יוצאים הלשי עוצר את ליסקה במסדרון.\"את בסדר?\"היא ודאי נראית מתוחה נורא אם הלשי הבחין. אמנם היא יודעת שאיננה יכולה לשטות בו, ובכל זאת היא מורחת חיוך על שפתיה. \"למה לא? אני הולכת הביתה.\"היא פונה מעליו לפני שיספיק לראות את השקר. למען האמת, היא מבועתת. היא נעדרה מהבית כמעט ארבעה חודשים. התוכנית שלהם 11:40:41 30/04/2026 328 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 345העגומה של הלשי )פניו באמת מצחיקות כל כך?( ויאגה מביטה בכול בשביעות רצון עצלה של רוח שיודעת הרבה יותר מכפי שעליה לדעת. )הוא עדיין לא יודע מדוע הניח למי מהם להישאר. הם בלתי נסבלים וחטטנים ומביאים איתם תוהו ובוהו גמור. אבל כשהוא בחברתם, הוא מרגיש מלא באור אש. חמים ובוהק ו... ופואטי מאוד, משום מה.(ליסקה, נכנסת מתחת למפל בבריכה, מים ניגרים מגבה העירום. היא מרטיבה את התלתלים השופעים שהשתוקק מזמן להעביר בהם את אצבעותיו. היא יפהפייה, והוא ימות עבורה. עבור כולם.ליסקה ומקשו ויאגה והבית שמתחת ליז'מבינה. )חבל שקורבנו ההרואי לא יזכה להערכה. ראוי היה שתיכתב עליו בלדה טרגית אחת, לפחות(.ואז מגיע אליה הזיכרון האחרון. מבויש ומסויג, אבל הוא הכוכב הבוהק מכול. היא מערסלת אותו בהגנה אל חזהּ כשהוא אופף אותה.ליסקה, דוחפת אותו מטה למיטתו, ידיה רעבות ומצוות כשהן עוברות בשערו, מתהדקות סביב קרניו. תשוקה שוטפת אותו, גאות שאין לעמוד בפניה. היא נראית כניצולת סופה כשתלתליה הפזורים קופצניים מגשם, העיניים הכחולות כפרחי וינקה מלאות אלף רגשות, כל אחד מהם יקום שהיה רוצה לחקור אילו היה לו הזמן. אבל אין לו. יש לו רק את זה, והוא יחיה למען כל שנייה.)על נשים, הוא שמע שאומרים, \"היא תביא עלי את סופי\", או, \"היא תגזור עלי את גורלי\". אף אחד מהדברים לא נכון לגבי ליסקה רדוסט. היא לא סוף של שום דבר, אלא ההתחלה של הכול. הוא היה מת זמן רב, והיא תחייתו.(11:40:42 30/04/2026 345 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

כשהאפלה עמדה מלכת 327\"את חושבת שלא ניסיתי את זה?\" שאול הלשי. \"את חושבת שבמשך שבע מאות שנים לא ניסיתי להפר את העסקה שעשיתי איתו בכל דרך אפשרית? ליסקה, עשיתי הכול. כשפים, שיקויים, טקסים. פעם, בשכרות ובכעס, השתמשתי בחרבי על הטוטם במקדש ההוא. אבל זה המקום שבו ולס חזק מכול, ולא הצלחתי אפילו לשרוט אותו לפני שהוא גבר בתוכי והשתלט על גופי. התעוררתי כשאני כבר בבית האחוזה והחרב שלי תקועה בכף ידי.\"ליסקה מתכווצת, מותחת את כף ידה בלא משים, מדמיינת כמה נורא היה להתעורר כך. \"אליאש...\" היא משתתקת, נחישותה מתערערת בפעם הראשונה ביום הזה.הלשי מחייך אליה בתוגה. \"אה, שועלונת יקרה שלי. אני מעריץ את האופטימיות שלך, באמת ובתמים. אבל שום דבר לא השתנה מאז.\"מאחוריהם מישהו משמיע קול נרגן. הם מסתובבים ורואים את מקשו בפתח, הוא נראה כאילו היה שם זמן מה. הוא לוטש מבט עוקצני ומצביע על עצמו ואז על ליסקה.\"הוא צודק,\" מסכימה ליסקה כאשר מתגבשת תוכנית בראשה. \"משהו כן השתנה. הפעם אנחנו איתך.\"11:40:41 30/04/2026 327 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ346 א\"ב פוראנקליסקה מבינה, ברגע ההוא, שלא שפטה את עצמה נכונה. מבעד לעיניו של הלשי היא ראתה בעצמה דבר מה שלעולם לא היתה מאמינה לו אחרת. כוח, עיקשות, טוב לב. בעיניו היא משתנה תדירות, שונה בכל שחר, אבל הדבר לא מפחית מכנותה. לטוב ולרע, לא הקסם הוא שמגדיר אותה. היא לא צריכה להוכיח את עצמה לו או לאף אחד אחר. היא פשוט... מספיקה.היא תמיד היתה מספיק.התגלית הזאת, יותר מכל דבר אחר, היא שמעירה את ליסקה לחיים. גל הכוח שוצף בה, והיא שורפת ושורפת ושורפת, חורכת שורשים בלשי, ענף אחר ענף.מה את עושה? צווח השד. מאיפה השגת את הכוח הזה?שורשיו מתחילים להיחלש. חלקם משתוללים ונסוגים, חלקם הופכים לאפר. ליסקה לא עוצרת, האש שלה נוהרת רחוק יותר ויותר. לעבר לבו של הלשי, שהוא מקור השורשים המסתבכים לתוך גזע אדיר אחד, פועם בכוח. נשמתו של ולס. היא צריכה רק לשרוף הכול.היא משתהה, אוזרת כוח, ניזונה מאהבתה שתמיד בערה חזק כל כך. לא רק מה שהיא מרגישה כלפי הלשי, אלא מה שהיא מרגישה כלפי מקשו ויאגה ומאמא והבית שמתחת ליז'מבינה. היא תמיד חשבה שהיא טיפשה כיוון שהיא אוהבת הרבה כל כך, בקלות רבה כל כך. אבל עכשיו זה מקור עוצמתה.היא משחררת את הכוח כמו גל הלם, כדור אדיר של להבה מתנגש בליבה של ולס.רעד עובר בשד, שורשים וענפים מתפוררים מכוח הפגיעה. ואז דממה. לרגע אין דבר, רק שרידי גחלת וכוכבים שנחלשו.ואז השד מתחיל לצחוק.תצוגה מרשימה, באמת ובתמים. קולו מלא מנות שוות של רשעות וחדוות ניצחון. כמעט חיסלת אותי, אבל לרוע המזל, 11:40:42 30/04/2026 346 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

326 א\"ב פוראנק\"אם מבצעים אותם על אדם שרוח אכן השתלטה עליו, ולא על ביש מזל מסכן עם בעיית שתיה,\" אומר הלשי. \"חוץ מזה, הם עובדים רק על השדים החלשים ביותר. כל דבר חזק יותר מחייב שימוש בקסם של ממש.\"\"ואת זה עשית, נכון? כבר גירשת שדים.\"\"כן, שדים שכיחים כמו בייס או ליחו, שהיו לי מאות שנים ללמוד את התכסיסים ונקודות התורפה שלהם. אבל אנחנו מדברים כאן על אל עתיק, שד מהסוג החזק ביותר.\"\"כמה זה יכול להיות מסובך?\" ליסקה מחווה בידיה תוך כדי דיבור. \"הוא רק ישות זרה אחרת בתוכך, כמו רעל או... או שבב עץ. למה אי־אפשר לשלוף אותו, כמו עם רעל הסטשיגון בוולקובו?\"הוא מטה את ראשו. \"את רוצה להשתמש בכישוף החיפוש בנשמה?\"\"כן!\" היא מרימה יד לפני שהוא מספיק למחות. \"אני יודעת שהוא חזק! אני יודעת. אבל אולי נוכל להחליש אותו לפני כן? אוכל לשרוף אותו שוב —\"\"לא תהיה לך הזדמנות נוספת. תפסת אותו בהפתעה אמש, והוא רק נתן לי אזהרה. זה לא היה מלוא כוחו בשום פנים ואופן. אחרת הכישוף שלך היה גורם לו אי־נוחות קלה בלבד.\"היא לא מרפה. \"אז נגרום לו אי־נוחות חמורה. משום כך הזכרתי גירושי שדים. כי הם משתמשים בחפצים מקודשים — מים קדושים, שרידי קדושים, צלבים — כדי לאלץ שדים לצאת ממקומם.\"\"כן, אבל —\"\"נבצע את הכישוף במקום מקודש. אני מכירה כומר. אם נוכל לשכנע אותו לומר את המילים של גירוש שדים, יהיה בכך די כדי להרפות את האחיזה של ולס בך. ואז אני אוכל להיכנס לנשמתך ולכפות עליו לצאת בדרך קסם. כבר עשיתי את זה פעם,\" היא מזכירה לו.11:40:41 30/04/2026 326 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 347פשוט לא היה בה די. אבל אל תאמרי נואש, עכברונת. אני אל עתיק. בעצם לא היה דבר שיכולת לעשות מלכתחילה.שורש רב עוצמה, עבה כגזע, מתפרץ מהחושך. לאורך הלמות לב דרוכה אחת הוא מתנודד מעל ליסקה.ואז הוא נתקע בחזהּ .11:40:42 30/04/2026 347 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 325האחרת מערסלת את ראשה. ריסיו מטילים צללים כסופים על עצמות לחייו ופיו נוטה מעלה בזיכרון מענג של חיוך.היא מתרחקת בתנועה זהירה, מספיק רק כדי להישען על מרפקה ולהביט בו מלמעלה, מתאפקת שלא להעביר את אצבעותיה על הקווים הגאים של פניו. מלנכוליה אופפת אותה כצעיף משי. מפלצות ומפלצתיות, מוות והרס, ובכל זאת היא אוהבת אותו. האם היא טיפשה משום כך? האם היא חוטאת?אולי כך אחרים היו מכנים אותה. אבל היא מכירה את עצמה והיא מכירה אותו, לטוב ולרע. בפעם הראשונה בחייה היא בטוחה בבחירותיה.\"בכל זאת, אני לא חושבת שהייתי יכולה להביא אותך הביתה,\" מעירה ליסקה. \"מאמא היתה מובילה אותנו היישר אל האב פבל לגירוש שדים.\"גירוש שדים. הרעיון צץ בבהירות פתאומית ובוהקת. ליסקה מתיישבת בתנופה. היא מתחילה להעיר את הלשי ומהססת, שונאת את עצמה על הרס הרגע השלֵ ו. ואז היא נזכרת מה אמר הלשי לפני שעות, אני לא יודע כמה לילות נשארו לי.היא מצמידה את כף ידה לכתפו ומנערת אותו, בעדינות אך בתוקף.\"ממ־הממ.\" הוא פוקח עין אחת בישנוניות חתולית. \"מה קרה?\"היא מעבירה נשיקה קלה על השומה מתחת לעינו, מצטערת שהם לא יכולים להישאר כך לעד, ואז מבשרת את החדשות. \"א...אני חושבת שאני יודעת איך אנחנו יכולים להביס את ולס.\"\"גירוש שדים.\" הלשי משלב את ידיו על שולחן ארוחת הבוקר ומרים גבה בספקנות.\"לא בדיוק.\" אנרגיה שרה בעורקיה של ליסקה. \"משהו דומה. הרי גירושי שדים הם פשוט טקסים לסילוק רוחות, נכון?\"11:40:41 30/04/2026 325 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ34835שועלונת ערמומונתיסקה מתעוררת באלימות, ידיה נאחזות ברטט בחזה להכואב, מצפות למצוא פצע גדול במקום שבו ניקב אותה השורש. אין דבר, אפילו לא סימן.מסביבה הכנסייה היא סצנה של אימה מוחלטת.מול המזבח התמוטט הלשי על ברכיו, גבו קמור בייסורים כשקליפת עץ מתפרצת על פני עורו כפצעי מגפה מוגלתיים, מעבה את שריריו ומאריכה את גפיו עד שבגדיו מתחילים להיקרע. קרניו מתפתלות כיצורים חיים, מצמיחות עלים ומשירות אותם, וחזזיות משחיתות את העור. ענפים נובטים מכתפיו ומרפקיו בפרצים מזוויעים של שרף ובשר.ולס הורג אותו, תובע את הפרס שבו זכה.ליסקה מביטה סביב בקדחתנות, מנסה לאתר את כל מלוויה. האב פבל מושיט יד בהגנה לפני מקשו, ושניהם זוחלים אל מאחורי המזבח. דוברווה עומדת במעבר בין הספסלים, חיוורת כנייר. למרות הפחד הניכר ביציבתה, מבטה מלא חישוב. עיניה מתמקדות בליסקה, ואז עוברות אל מקשו והאב פבל. היא אולי שונאת את הקסם, אבל ליסקה יודעת שמאמא אוהבת את הכפר 11:40:42 30/04/2026 348 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

324 א\"ב פוראנקבדבריו יש יגון עצום כל כך, יגון שהוזנח לאורך שנים. אולי עכשיו, כשפלוריאן איננו עוד לעד, הלשי ירשה לעצמו סוף־סוף להתאבל. היא תדבר איתו על כך אם — לא, כאשר — תהיה להם הזדמנות. ברגע שהכול יסתיים והוא יינצל, יהיה להם כל הזמן שבעולם.ליסקה משפשפת את עיניה, מזהה אותה עייפות סחוטה בארשת פניו של הלשי. \"אנחנו צריכים לישון,\" היא אומרת. היא מנסה לקום, אבל הוא תופס את ידה, מושך אותה בהפצרה אל חזהו. לבו פועם, לאט מדי אבל בקצב יציב, וחי במידה מכאיבה מתחת לכף ידה.\"הישארי איתי.\"\"אני —\"\"ולס מוחלש. זאת עלולה להיות ההזדמנות היחידה עבורנו.\" חזרו מתרומם מתחת לידיה כשהוא שואף. \"אני לא יודע כמה לילות נשארו לי, ליסקה רדוסט, והייתי רוצה מאוד לבלות את הלילה הזה איתך.\"ליסקה לא מסרבת. הוא שד, והוא עשה מעשים מפלצתיים, אבל איתו היא מרגישה שלמה. אולי זה, יותר מכל דבר אחר, מה שהביא אותם לכאן. הוא שאוהב פחות מדי והיא שאוהבת יותר מדי, שני חוטים סבוכים בנול האורג את ההיסטוריה.המצב פשוט, ואז כבר לא. היא מנשקת אותו, הוא מחזיר נשיקה, ואז, אוה... יש כל כך הרבה יותר. מגעים תאבים ושרירים דרוכים וגפיים סבוכים וחלקים שמשתלבים יחדיו בצורה מושלמת. הם נושמים את אותן נשימות וחולקים את אותה נשמה, קסמים ירוקים כשרך וכחולים כפרחי וינקה זוהרים סביבם, מרהיבים, עד שהם נפרמים באופן בלתי נמנע.בסוף הם לא ישנים הרבה בכלל.ליסקה מתעוררת בין זרועותיו של הלשי. לרגע רק זה קיים — הוא והיא. אחת מזרועותיו מקיפה בתנועה מגוננת את כתפיה, 11:40:41 30/04/2026 324 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 349לא פחות ממנה. אם יש עליו איום, דוברווה רדוסט תעמוד על שלה.אנקה נפלטת מבין שפתיו של הלשי, גרונית ולא אנושית, כשל חיה פצועה. מבלי לחשוב, ליסקה ממהרת אליו, מושיטה ידיים אל פניו, אל זרועותיו, קסם מרפרף על עורה כשהיא מתכונן להטיל שוב את כישוף האש — ניסיון חסר תוחלת לשרוף את פגעיו של ולס.אבל לפני שהיא יכולה לגעת בו, הלשי תופס את מפרק כף ידה בלפיתה חזקה מספיק כדי לפצוע. עיניו נפקחות בחטף. הן מיוסרות, שבריריות, אבל הן עדיין עיניו שלו. והן מתחננות.הוא מזיז את ידה עד שכף היד נצמדת לחזהו, לנקודה הקטלנית בין צלעותיו.\"הרגי אותי,\" הוא לוחש בצרידות. \"לפני שהוא משתלט.\" אבל ליסקה לא יכולה להביא את עצמה לשלוף את הפגיון.עפעפיו של הלשי נעצמים בתנועה רפה. כשהן נפקחות שוב, הן בוערות בלהבה לבנה. עיניו של ולס. אחיזתו באמתה מתהדקת והיא אכזרית עכשיו.\"באמת חשבת שאהרוג אותו?\" מגחך השד. \"את באמת חושבת שאחכה שבע מאות שנים, ניזון משיירים עלובים, רק כדי להרוג כלי מבטיח כל כך?\" אצבעותיו על אמתה נלפתות עוד יותר, עוד מעט וישברו את העצם. \"מעטים מאוד הצ'רובניקים החזקים מספיק כדי לשכן אל עתיק. ידעתי שאצטרך לשחק משחק לטווח ארוך. אבל סוף־סוף זכיתי. חייו והקסם שלו ניתנו לי מרצונו כשהסכים למסור אותם בעסקה. ועכשיו אני חופשי להתהלך בין בני התמותה.\"דמה של ליסקה קופא לקרח. ולס שולט בלשי, תובע לעצמו עכשיו את גופו של הצ'רובניק. כשכוח רב כל כך עומד לרשותו, אין לדעת מה השד יעשה.היא חייבת לעצור בעדו. היא היתה קרובה כל כך לגירושו, קרובה כל כך.11:40:42 30/04/2026 349 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal11

כשהאפלה עמדה מלכת 323העליונים לפני שהוא כמעט מתמוטט למיטה. המקומות בעורו שמהם צמחו ענפים הם עכשיו פצעים אדומים ומודלקים, חלקם לוהטים ונוטפים דם. אחרי משא ומתן לא קצר, ליסקה משכנעת אותו להניח לה לטפל בהם. \"בלי קסם ריפוי,\" הוא אומר כשהיא מבקשת ממנו את הכישוף. \"אפילו פצעים קטנים כאלה גובים מחיר גבוה באנרגיה. הם עלולים להרוג אותך אם את לא מיומנת.\"במקום זאת ליסקה מביאה קערת מים רתוחים ובד ומתחילה לנקות את הפצע בכתפו. הוא שותק כשהיא עובדת, שקוע במחשבות. כשהיא מסיימת ליסקה מחפשת בחדרו עד שהיא מוצאת תחבושות ומתעלמת מהמחאות התקיפות של הלשי כשהיא חובשת את פצעיו. \"אל תהיה ילד,\" היא גוערת. \"הם יתרפאו לאט יותר אם יהיה זיהום.\"הוא נכנע בסופו של דבר, אבל יציבתו עדיין מתגוננת. עיניו כהות ורדופות כשהוא אומר, \"לא סיפרת לי איך... איך ראית את פלוריאן.\" המילים מהוסות, כאילו הוא לא בטוח שהוא רוצה לדעת.ליסקה מספרת לו בעדינות כל מה שקרה, החל מגנבת הספר שלו ועד לרגע שבו הופיע פלוריאן. כשהיא מסיימת היא אומרת, \"הוא רצה שאומר לך משהו, אבל... הוא התפוגג לפני שהספיק לסיים.\"להפתעתה, הלשי פולט נחירה. \"דרמטיות שהולמת אותו. הוא תמיד אהב תיאטרליות. פלוריאן היה מסוגל לצטט עשרים מחזות בעל פה, ולא מהסוג המעניין.\"ליסקה מעווה פנים מול ההתנערות הזאת. \"אתה לא רוצה לדעת מה הוא אמר?\"\"אני בטוח שזה היה משהו שנון ונבון גם יחד.\" הוא מרים את זרועו בעל כורחו כשהיא עוברת לפצע בצלעותיו. \"מ...מספיק לי לדעת שהוא חשב עלי. שהוא לא כעס, למרות הוויכוח שהיה לנו בלילה ההוא. תמיד התחרטתי.\"11:40:41 30/04/2026 323 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ350 א\"ב פוראנקידה עדיין נוגעת בו — היא צריכה רק להושיט אותה... \"בשום פנים ואופן לא.\"הוא עוזב את מפרק כף ידה של ליסקה ודוחף אותה בכוח, חזק כל כך עד שרגליה עוזבות את הרצפה וגב ראשה מוטח בדוכן העץ. אור מתפרץ לפני עיניה. כאב זורם בעמוד השדרה שלה. ולס נראה מרוצה ממעשה ידיו, והוא מסתובב וצועד בין הספסלים. הוא לא ניחן באלגנטיות או קור הרוח של הלשי, תנועותיו קופצניות והוא מתקדם בנחישות.הישר לעבר מאמא.\"מאמא, תברחי!\" ליסקה משתנקת. יש אגן של מים קדושים ליד הדלת, ליסקה שואבת ממנו כמעט בלי לחשוב, תודעתה יוצרת שמץ רעיון של כישוף.\"הגן.\"מים מתפרצים מהאגן. הם נורים לעבר דוברווה ומצטברים לפניה, מתפשטים מהרצפה לתקרה ברגע שוולס מושך את זרועו לאחור ומתכונן להכות בה.אגרופו נתקל בקרח.הוא נוהם ומושך אותו שוב לאחור, אצבעותיו מתארכות לציפורניים דמויי ענפים. הן חורצות את קיר הקרח אבל אינן עושות נזק רב. בינתיים ליסקה מכינה כישוף שני באמצעות הרצפה שמתחתיהם. עץ תמיד עיקש יותר ממים, אבל גם ליסקה עקשנית. היא מאלצת בכוח את נשמת רצפת הקרשים הקשים לשתף איתה פעולה.\"הפכו לקיר,\" היא אומרת להם, והם עושים זאת. הרצפה מתעקלת כלפי מעלה, נחלצת מהכנסייה ומתרוממת מאחורי ולס כדי לכלוא אותו. מצד אחד, קרח. מצד שני, עץ. כלוב קסם.הוא לא יחזיק מעמד זמן רב.ליסקה נעמדת, מתפללת שמאמא הצליחה לצאת מהכנסייה וכושלת לעבר האב פבל ומקשו. רק בתנועה היא מבחינה כמה 11:40:42 30/04/2026 350 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 11 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal