1UP__.53155_Agam_Where TheDarkStandsStill.1A

10010הנערה שצעקה,\"כלב, כלב!\"ני אומרת לך — זה לא יעבוד. א\"שבע,\" אומרת ליסקה, והמילה מודגשת בקול של אבן קטנה הנופלת במורד מדרגות המגדל בדחיפת נעלה.\"אמרת את זה כבר שבע פעמים.\"לא הייתי צריכה להסכים בכלל, רוטנת יאגה ומתחפרת עמוק יותר לתוך כיס הסינר של ליסקה, שם היא מסתתרת כמו עכבר שחור כדיו. לדברי הסקשט קסמי ההגנה של הלשי מונעים ממנה להיכנס לחדר כרוח — היא תהיה חייבת להיכנס אליו בדמות ממשית.\"אתמול בלילה נשמעת להוטה מאוד לעשות את זה,\" מציינת ליסקה בלחש כשהיא מגיעה לראש המדרגות. \"מה השתנה?\"שמעתי את התוכנית שלך, מסננת יאגה.\"היא תעבוד, אני מבטיחה. עכשיו שקט, לפני שהוא ישמע אותך.\"הוא לא ישמע אם אדבר רק בתוך הראש שלך. אבל איך תפתי אותו לצאת?11:40:29 30/04/2026 100 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 101\"בקלות.\" ליסקה מחייכת אל יאגה חיוך חצי מאולץ ולא ממש משכנע. \"אשתמש בקסמי הנשיים.\"ואז היא משליכה את עצמה על דלתו של הלשי וצווחת במלוא קולה.\"לשי?!\" היא צובעת את קולה בכל הפניקה שהיא מסוגלת לגייס. \"לשי!\"להפתעתה הדלת נפתחת מיד ומפיצה בחטף אור לבן לתוך גרם המדרגות האפלולי. \"מה קרה?\" הלשי מביט בה ממרום גובהו. הוא נראה כאילו ניערה אותו מתוך ניסוי כלשהו. חולצתו מקומטת, סרטי הצווארון פרומים ויש כתם פחם על עצם הלחי שלו.ליסקה מרימה אליו מבט מעיניים פעורות ומפצירות. \"אני חושבת... שראיתי שוב את כלב הציד. בגנים.\"את מגזימה, מתרה יאגה. אבל האור הפתאומי העלה דמעות בעיניה של ליסקה, ודמעותיה ודאי נראות משכנעות, כי פניו של הלשי מתאבנות.\"לא ייתכן. איפה זה היה?\"הוא מתחיל לצאת מהחדר, אבל ליסקה הקפידה לעמוד קרוב ככל האפשר כדי לאלץ אותו לעקוף אותה. כשהוא עושה זאת היא בולעת רוק בחשש, מושיטה יד ותופסת את חולצתו כמו ילדה מבוהלת. אל תוריד ממני את העיניים, היא מתפללת. היא מרגישה איך משקלה הזעום של יאגה נעלם מהכיס שלה, אץ רץ במורד החצאית וקופץ ממנה. \"הוא היה ליד המרתף, בצ־צ־צללים. ראיתי את העיניים שלו, אני נשבעת!\"היא מהדקת את אצבעותיה על בד הפשתן ומרגישה דרכו את חמימות עורו בדיוק ברגע שבו לבו הולם במקביל ללבה. הוא מוריד מבט זועף אל ידה ומקלף אותה בקפידה מעליו. \"תירגעי, שועלונת לא ערמומונת. את מצויה כאן תחת הגנתי.\"אני רואה את הפרח, מהדהד קולה של יאגה דרך מחשבותיה של ליסקה, מעומעם בשל המרחק.11:40:29 30/04/2026 101 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ124 א\"ב פוראנקליסקה לופתת את הפגיון בעל קת האיילה באחיזה חזקה יותר, מפרקי אצבעותיה מלבינים.\"ונסי לא להיראות כאילו את עומדת לברוח בצרחות.\" הלשי משלב ידיים. \"מול הפרצוף שאת עושה עכשיו האויבים שלך עוד ימותו מצחוק.\"ליסקה נושפת ברוגז ומנסה ללבוש ארשת פנים שתעיד על משהו דומה לאומץ. על פי הצחוק החרישי של הלשי היא נוחלת כישלון חרוץ.\"עכשיו,\" הוא ממשיך, \"אם את יודעת מה סוג הרוח שאיתה את מתמודדת ואיך נוצרה, תוכלי להסיק מה יחסל אותה. רוסווקות, למשל, אי־אפשר להרוג במאגר המים שאותו הן רודפות — חייבים לפתות אותן לצאת ממנו. לסטשיגון, כפי שראית, חייבים לחתוך את עמוד השדרה, רצוי בכריתת הראש. אלה האויבים השכיחים ביותר שלנו בדריאדה, לכן כך עלייך להתחיל.\"הלשי מסמן לה להתקדם, פורש את ידיו ומפשק את רגליו. \"הם מהירים. זה שראית רק נולד — תארי לעצמך כמה מהיר יותר שד מנוסה. החולשה שלהם, והיתרון שלנו, הוא עצמותיהם הדקות והשבריריות. הדבר החשוב ביותר הוא להקפיד שלא להיות בהישג יד של הטפרים שלהם, ולחדור מתחת למגננות. פגיונות כמו שלך מתאימים יותר לתקיעה מאשר לשיסוף, כך שאת חייבת לכוון אותו לבסיס הגולגולת, כאן, ולעמוד השדרה באגן הירכיים.\"תנועתו פתאומית, כצלילה של עיט או קפיצה של זאב. אין לה אפילו הזדמנות למצמץ לפני שידו האחת נכרכת סביב גרונה והאחרת עוצרת במרחק זערורי מחזהּ .\"את מתה.\"ליסקה שואפת אוויר ברעד, מנמיכה את הידיים שהרימה באינסטינקט.\"וכך שועלונת לא ערמומונת הופכת לארנבת עוד פחות 11:40:30 30/04/2026 124 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

כשהאפלה עמדה מלכת 99\"תוכלי לצאת לבד?\"אם הדלת תהיה פתוחה, כן.ליסקה נוקשת באצבע על סנטרה. \"אני חושבת שיש לי דרך.\"יאגה מצמצמת את עיניה בתענוג צרוף של חתול משחר לטרף. מה את מציעה?11:40:29 30/04/2026 99 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ102 א\"ב פוראנקהתרגשות עולה בליסקה. היא מפנה את תשומת לבה ללשי כשהוא מחליק את חולצתו בתנועות קצרות. \"תראי לי איפה ראית אותו.\"מאחורי ליסקה אחד הענפים המכושפים של הלשי פורש את אצבעות הזרדים שלו על הדלת וסוגר אותה בתוקף. יאגה נלכדת בפנים.ליסקה ממשיכה בהעמדת הפנים ומובילה את השד אל סבך הסרפדים מסביב לדלת המרתף, שם מטיל עץ שזיף צנום צללים רועדים. הלשי נועץ בו את מבטו למשך רגע עמוק ואומלל, ואז מחווה בתנועה שנראית כאילו הוא עומד להסתיר את פניו בידיו. הוא נמלך בדעתו במהירות ומעביר את הידיים בשערו, פורע את הקווצות הלבנות.\"אין כאן שום דבר. אני לא רואה דבר, אני לא מרגיש דבר. ודאי דמיינת, שועלונת. את... את ישנה כמו שצריך?\"היא לא ישנה היטב, והיא יודעת שהדבר ניכר בשערה הפרוע ובצללים שמתחת לעיניה. היא מביטה בו במלוא העוקצנות ואומרת, \"דווקא כן. יש לי חלומות מקסימים מדי לילה. אתה רוצה לשמוע עליהם?\"\"אל תטריחי אותי בהם,\" הוא אומר בעייפות, וזה סוף העניין.למורת רוחה הרבה של ליסקה, הלשי לא חוזר למגדל ויאגה נשארת כלואה שם. הוא דווקא פונה עמוק יותר אל שטחי האחוזה, עובר את היז'מבינה וממשיך לחורשה הלא מטופחת ששומרת על החומה האחורית. הוא לא מסביר מה הוא עושה, אבל ליסקה רואה לפי האור הערני בעיניו שהוא מוודא שהיא אכן דמיינה את כלב הציד.כלב הציד הזה... הרוח מעיפה תלתל סורר אל תוך פיה והיא דוחפת אותו לאחור. אני לא חושבת שהוא היה פרנואידי כל כך אילו זאת היתה סתם עוד רוח.עולמו של הלשי הפך להיות גלגל אינסופי של תעלומות. 11:40:29 30/04/2026 102 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 123\"לא,\" הוא אומר בחריפות. \"הכנסייה ערמומית. בזמנו התקיים מאבק כוחות. הצ'רובניקים יעצו למלך ולמועצה, אבל הכנסייה זכתה בלב האנשים. הם ראו הזדמנות והשתמשו בפחד שאחז בהם, הטיפו על רעות הקסם, אמרו שהוא לא מוסרי ולא טבעי. בסופו של דבר, האחרונים מבינינו סולקו מבתינו, או שנאלצנו להסתיר את זהותנו.\"ליסקה משתוקקת לשאול עוד, אבל הוא מרים יד לפני שהיא מספיקה. \"אני חושב שהסכנתי מספיק עם החיטוטים שלך. את חושבת שאתן לך להתמהמה עד הערב? סטשיגון כמעט שיסף את גרונך אתמול בלילה, ועדיף שלא אצטרך להציל אותך שוב.\"הוא מתחיל לפסוע הלוך ושוב, צעדיו האטיים והמענים מזכירים לליסקה את פגישתם הראשונה ליד פרח השרך. \"קשה יותר להרוג שדים מאשר בני אדם,\" הוא פותח. \"בני האדם הם בשר ודם וגידים, ואילו שדים הם יצורי הביניים, לא חיים ולא מתים, ולכן הם מצייתים למערך כללים אחר. הכללים האלה נקבעים לפי האירועים הטראומטיים שהביאו למותם וגרמו לחלק מנשמתם להישאר עלי אדמות.\"ליסקה מופתעת לגלות שהיא מבינה. הדבר לא נבדל בהרבה מהאמונות הטפלות של הכפר. הקיקימורה הם נשמות של תינוקות שמתו בטרם נטבלו, הסטשיגון הם שדים המחפשים נקמה, והרוסווקות הן נשמות של נשים שטבעו. אומרים שאפילו סקשט הם נשמות שנשארות, בדרך כלל של תושב קודם בבית. \"אז מה הכללים?\" שואלת ליסקה במתח. \"איך הורגים משהו שכבר מת?\"הוא מצביע על הפגיון שבידה. \"לא נתתי לך את זה כי התחשק לי להעניק מתנות. הוא מעשה ידיו של נפח צ'רובניק ויש כישופים רקועים בלהב. זה הדבר היחידי שיכול להרוג שד — כל דבר אחר רק יציק להם.\"11:40:30 30/04/2026 123 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

98 א\"ב פוראנקמבינה ממש את הרגש שמאחורי צמח. אוכל היה יכול להיות פחות מגוחך.ליסקה מתעלמת מהקביעה האחרונה. \"את זוכרת מאיזה סוג הוא היה? אולי אם אמצא פרח דומה בגן —\"זה לא מספיק מדויק. החפץ חייב להיות חלק מהזיכרון.משהו מושך במחשבותיה של ליסקה, אבל היא לא יכולה לשים עליו אצבע. \"את יכולה לתאר אותו טוב יותר? את הפרח, כלומר.\"אילו היו לחתולים גבות, יאגה היתה מרימה אותן. הוא בצבע תכלת. שישה... לא, חמישה עלי כותרת. די נבול.\"פרח זכריני,\" ממלמלת ליסקה. \"איפה ראי... אה.\" הזיכרון חוזר בשטף. היא היתה מתוחה, אבל הוא נראה חריג אפילו אז. \"הלשי, על השולחן שלו. יש כדור... חפץ עגול מזכוכית. אני חושבת שהפרח בתוכו היה זכריני. יכול להיות שזה אותו אחד?\"יאגה נראית מסוקרנת. אולי.\"אם כן, את צריכה לגעת בו, כמו שנגעת במכתב?\" ככל שאוכל להתקרב, יהיה טוב יותר.ליסקה מזדקפת, שוקלת את האפשרויות. \"אם נוכל להתגנב לשם כשהלשי לא בבית —\"בלתי אפשרי, מתערבת יאגה. רק הוא יכול לפתוח את הדלת ההיא.\"אולי אוכל לשכנע את בית האחוזה לפתוח אותה.\"לא. על חדר העבודה וחדר השינה שלו יש קסמי הגנה נוספים, מנעולים שרק קסם צ'רובניק יכול לבטל.ליסקה כבר התחילה לנסח לעצמה תוכנית, כזאת שתהיה אולי מטופשת אפילו יותר מריצה לתוך הדריאדה בליל קופווה. \"תוכלי להיכנס אם הדלת תיפתח עבורך?\"אולי, אבל אם הוא יהיה שם, הוא ירגיש אותי.11:40:29 30/04/2026 98 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 103שדים וקסם ודלתות וכלבים והלאה, והלאה, כמו לוח שעון שיש בו מוזרויות במקום מספרים. טיק, טוק, והמחוגים מצביעים על חידה אחת. טיק, טוק, ועל אחרת.ההמתנה מייסרת. חצי שעה חולפת בזחילה, וליסקה ממלאת את זמנה בהכנת גולאש ממעשר שהלשי הביא איתו. שתי ארנבות שציידים הרגו והשאירו לא מזמן. שעה. היא מוצאת צנצנת סוכר במזווה. עוד שעה. היא קוטפת די תותים להכנת ריבה. שעה שלישית. היא חותכת את התותים, מעבירה אותם לסיר ברזל ובוזקת עליהם סוכר ביד נדיבה. היא מכניסה תות אחד לפיה.כשיאגה מופיעה שוב בסופו של דבר, ליסקה כמעט נחנקת מהתות. זה היה מסוכן, מתנשפת הסקשט ומשתנה מעכבר לחתולה במשב עשן זועף. אבל נראה שהמזל משחק לנו, כי הצלחתי לברוח מהחדר לפני שהוא הבחין בי.\"תודה לאל,\" מתנשמת ליסקה. \"ואיך... הצלחת?\"יאגה מטה את ראשה, עיניה הן חרוזים של שוהם מלוטש. אני זוכרת אותו, היא אומרת. אני זוכרת את פלוריאן.הן מסכימות לחכות עד לשעה מאוחרת יותר, עד שהלילה בולע את היער בגל של עלטה שחורה כזפת ורוח מחככת את בטנה בגג. ליסקה מעמידה פנים שהיא ישנה, ולו רק כדי להפחית מדריכותו של הלשי, ומחכה עד שהיא שומעת את דלת חדר השינה שלו נסגרת בנקישה לפני שהיא חוזרת על קצות האצבעות לחדר ההסבה בכותונת הלילה שלה. יאגה כבר מחכה, דמות צל שכמעט איננה קיימת, משולבת בעשן מהאש הגוועת באח.\"ספרי לי,\" אומרת ליסקה, ונראה שקירות בית האחוזה נוטים פנימה, כאילו גם הם מקשיבים בתשומת לב.היה עוד בזיכרון הזה. צורתה של יאגה כאילו לא מתקבעת, היא לרגע רק עשן, לרגע צללית אנושית על רקע אור האש. 11:40:29 30/04/2026 103 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ122 א\"ב פוראנקאיילה בעלת עיני טורקיז נוצצות. הנשק מתאים לידה במידה מפתיעה, במשקל מאוזן אך לא מופרז.\"מאיפה השגת משהו כזה?\"\"קיבלתי אותו במתנה מהמלך בּ וֹ לֶ סְ וָ וב החזק אחרי הקרב מתחת לרוּזָ 'נָ ה גוּרָ ה,\" עונה הלשי בנעימות.פיה של ליסקה נפער. \"מה?!\" נינוחות שכזאת, כאילו כולם פגשו מלך לפני ארבע מאות שנים באחד הקרבות המפורסמים ביותר בהיסטוריה של אורליצה. \"היית שם?!\"\"צ'רובניקים רבים היו שם.\"\"אב...אבל חשבתי שאמרת שאתה לא יכול לצאת מהדריאדה.\"\"לא בדיוק. זה לא נעים, כמובן, וכוחי מידלדל ככל שאני נעדר זמן רב יותר. אבל אני שד, והדבר מעניק לי יתרונות מסוימים... כולל קסם חזק מספיק כדי לשנות את התוצאה בקרב.\" הוא פורש את אצבעותיו וענף קטן צומח מתוך שרוולו ונכרך סביב זרועו.לבה של ליסקה מדלג על פעימה. היא מדמיינת שדה קרב שבו אבירים מסתערים לא נלחמים זה בזה, אלא נגד חבטות של ענפים אדירים. הלשי מסתער בהמולת הקרב, חרבו הארוכה מבהיקה, מוקף גברים מפחידים נוספים שחיוכיהם מרושעים וידיהם זוהרות.\"מה קרה להם?\" היא שואלת. \"לשאר הצ'רובניקים?\"הענף סביב אמתו של הלשי מתעקל מעלה מכף ידו כאילו הוא מרחרח את האוויר. \"רוב בני מיני — בני מיננו — מתו במלחמות, השאר במאבקים אלה באלה. שאפתנות חסרת מנוח ומריבות קטנוניות הוציאו להם... מוניטין גרועים. דו־קרבות של קסם היו שכיחים, והאנשים הפשוטים נקלעו לעתים קרובות ללב הסערה.\"\"הקסם באמת מסוכן, אם כן,\" אומרת ליסקה. \"הכנסייה צודקת.\"11:40:30 30/04/2026 122 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 97זה פרח, אני חושבת. ואז הוא מסתובב ורואה שאני מסתכלת. הוא צועק עלי לצאת, ואני עוזבת. זה הכול.\"זה הכול...\" חוזרת אחריה ליסקה. היא קוראת שוב את חלק המכתב, מקווה שהמרחק יגלה סוד כלשהו שהחמיצה. השורה הראשונה, זה היה בלתי נמנע, אתה יודע, פוגעת בה כהלמות תוף. המילים סופיות כל כך, מלאות השלמה עם המצב.\"לא יכול להיות שזה הכול,\" היא אומרת. \"המכתב הזה... המקום הזה... בית האחוזה ודאי מנסה לספר לי משהו.\" היא כמעט מרגישה, לפי האורות שמעל והשיש שמתחת, כולם מחכים בדריכות, מתחננים בפניה שתקשיב. יש כאן דחיפות, אזהרה קצרת רוח.\"פלוריאן הזה, שאני לא יודעת מי היה... אני צריכה לגלות מה קרה לו.\"ליסקה מחזירה בעדינות את הדף למקום שממנו הוציאה אותו, ליתר ביטחון. היא מעבירה עוד מבט כמיהה אחד על פני הספרייה ואז פונה ליציאה, מתפללת שהלשי לא חזר עדיין. יאגה הולכת אחריה, ודלת חצות נעלמת ברגע ששתיהן יוצאות ממנה. ליסקה המומה ותוססת בשל הגילוי, והיא מתמוטטת על הספה. יאגה קופצת לחיקה ומתחילה ללוש את חצאיתה, ציפורני החתולה נתפסים בבד.\"יאגה,\" אומרת ליסקה ונחלצת מהזרם השוטף של מחשבותיה. \"אם נמצא דברים נוספים שיעוררו את הזיכרון שלך, תוכלי להיזכר בפרטים נוספים על מה שקרה?\"ייתכן, עונה יאגה. אבל החפץ יהיה צריך להיות קשור רגשית לאירוע בדרך כלשהי. הוא לא יכול להיות סתם כיסא, נניח.\"מה עם הפרח הזה? אמרת שהוא נפל מהמכתב.\"זה באמת נראה חשוב, מהרהרת יאגה. גם אם אני לא 11:40:29 30/04/2026 97 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ104 א\"ב פוראנקפלוריאן... חיבבתי אותו. זה כשלעצמו משונה, כי אני לא מחבבת רבים, אבל אותו חיבבתי. הוא היה חמים ומואר, כמו להבה. הוא חי כאן, בבית האחוזה, במשך זמן רב. בזיכרוני הלכתי אחריו כשנכנס לספרייה, כשהשאיר את המכתב על השולחן ההוא עם הפרח. היה לילה, אני זוכרת, והתחננתי בפניו שלא ילך, אבל אני לא יודעת למה. אני זוכרת את המילים האחרונות שאמר לי כשהניח את הפרח. \"צר לי, רוח האח, אבל אני לא יכול להישאר עוד.\"לא ראיתי אותו שוב. אבל היתה עוד פעם אחת שראיתי את הפרח, אחרי שהלשי מצא אותו. הייתי בחדר במגדל, אני זוכרת, והוא החזיק אותו בידו, כבר סגור בכדור הזכוכית. גערתי בו על שהוא מאפשר את החורבן של בית האחוזה. אמרתי, \"אתה לא יכול להתאבל לעד.\"הוא נרתע כאילו משהו דקר אותו. \"דמו על ידי, רוח האח.\"ליסקה מצמידה את כפות ידיה לפיה.\"ואתה לא יכול לשנות את המצב,\" עניתי. הוא התרגז בן רגע והסתובב. בידו היה מלח. הוא זרק אותו עלי וכולי נשרפתי. זה הרגע שבו מסתיימים זיכרונותי — כולם.\"הוא סילק אותך,\" אומרת ליסקה חרישית. זה אחד הדברים הרבים שלומדים ילדים בסטודווה. מלח מסלק רוח לא רצויה. פאני פרווטה זרקה פעם קורט על ליסקה כשלקחה את סטרה לרעות באחו, בשעת בוקר מוקדמת, כדי שאיש לא יראה. \"הוא סילק אותך בגלל פלוריאן. מפני שפלוריאן מת. יאגה, צר לי כל כך.\"רוח הבית נראית מופתעת. צר לך? זאת בחירה משונה, להתנצל על חטאיו של אחר. דמותה בעשן מרחפת בחדר עד שהיא מתממשת לרגליה של ליסקה בצורת חתולה. לא אקבל את התנצלותך כשלו. את קראת לי לחזור והאכלת אותי, אפשרת לי לחוות יותר מהחיים מכפי שצריך לחוות יצור מת. אבל הוא... הוא מסוכן.11:40:29 30/04/2026 104 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ12112שובו של כלב הצידאדום העינייםיסקה עומדת ליד באר האבן כשהלשי זורק עליה לסכין.\"תפסי,\" הוא קורא.ליסקה מתכופפת. הסכין נופלת לקרקע לרגליה, והיא מתכופפת אליה בתנועה מגושמת ושולפת אותה מחלקת עשב דוקרני. היא עומדת לגעור בשד, אבל המילים גוועות בגרונה כשהיא הופכת את הפגיון. קרני השמש החודרות בכתמים דרך הצמרות מדלגות על הלהב ומאירות את עיטורי הפרחים המסולסלים החרוטים במתכת. נשימתה נעתקת מבלי משים. \"הוא יפהפה.\"\"נשק ערמומי לשועלונת לא ערמומונת,\" מגיב הלשי. שרווליו מגולגלים כלפי מעלה ומראים את אמותיו על הוורידים העוברים בהן. שערו אסוף לאחור והוא התגלמות של עוצמה צנומה וזקיפות קומה מרשימה.ליסקה מחזירה במהירות את מבטה לפגיון, כורכת את אצבעותיה בהיסוס על הקת. היא עשויה אם פנינה בצורת 11:40:30 30/04/2026 121 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

כשהאפלה עמדה מלכת 105\"את זה אני יודעת,\" אומרת ליסקה בצחוק מתוח. \"אבל את לא... את לא חושבת שהוא עצמו הרג את פלוריאן, נכון?\"אני לא יודעת. אבל עלייך לפעול בתבונה, ילדה. היא תוקעת בליסקה מבט חמור. הפעם הצלחתי לצאת לפני שהלשי תפס אותי, אבל זאת רק שאלה של זמן. הוא יבין מה את עושה במוקדם או במאוחר. ואם יבין... אם הוא יגלה ששליטתו בבית האחוזה מידרדרת... אין שום דבר שהוא שונא יותר מאובדן שליטה. אני מפחדת ממה שיעשה.גוש העצבים בבטנה של ליסקה מתכווץ יותר, אבל היא בכל זאת ממשיכה להביט בעיניה של יאגה. \"איזהר, אני מבטיחה. יש לי הרגשה... שאם אצליח לגלות מה קרה בלילה ההוא, איך פלוריאן מת, אדע מה הלשי מתכנן לגבי.\"יאגה מטה את ראשה. שיהיה. אעזור לך אם אוכל, למען פלוריאן ולמענך. אבל את לא יכולה לבטוח בו, ילדה. אל תשכחי מה... היא משתתקת בנשיפה. הוא בא.רוח הבית מתפוגגת לעשן ברגע שצעדיו של הלשי מתחילים להישמע. ליסקה נבהלת, מתכרבלת על שטיח פרוות הדוב וטומנת את ראשה בין ידיה, מעמידה פנים שנרדמה מול האש. דרך חריץ בין ידיה היא רואה את השד נכנס בצעדיו הגדולים. האור נופל על פניו והיא יכולה להישבע שהיא מזהה פניקה קלה בארשת פניו לפני שהוא רואה את ליסקה שוכבת על הרצפה ומלביש על פניו את הסטואיות הרגילה.\"הנה את, שועלונת לא ערמומונת. אני צריך אותך.\"ליסקה מרימה את ראשה, מעמידה פנים שהיא ממצמצת בעיניים ישנוניות. הלשי לא מחכה לתגובתה, רק פונה לצאת. ואז הוא נעצר. אט־אט ובהקפדה הוא פונה בחזרה לעבר האש, מרים את סנטרו כמו כלב הציד המרחרח טרף. בטנה של ליסקה נופלת בתוכה כשתשומת לבו נעצרת על העשן הבלתי קיים כמעט שהוא יאגה. \"אה, בכל זאת הרגשתי משהו. רוח האח המרדנית שלי.\"11:40:29 30/04/2026 105 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ112 א\"ב פוראנק\"אני יודע שזה לא יפה, שועלונת לא ערמומונת, אבל הזהרתי אותך.\"\"אני יודעת.\" ליסקה בולעת רוק וכופה על רגליה לזוז. היא יורדת לעברו בזהירות, האדמה נעה מתחת לרגליה וליסקה כמעט מחליקה לחלל מסביב לשורשי האורן. הם בולטים בקשתות מהקרקע ונראים כמו כלא, הכפרי המת נראה מעין אסיר מורשע הנשען על הסורגים.ליסקה מנתקת בכוח את עיניה מהתמונה המזוויעה כדי להתמקד בפניו של האיש ובבגדיו. האיש בגיל העמידה, כרסתן ושזוף משמש — כלומר, כך היה. לחייו צהבהבות ושפמו עבה, והוא נראה כמו מאה כפריים אחרים. היא לא מזהה אותו, אבל היא מכירה את בגדיו. הסטרוי שלו לא שונה במיוחד מאלה הנלבשים בסטודווה, ההבדל הוא בפרטים הקטנים ביותר, עיטורים של אזור אחר ותופרות אחרות. מעיל פרוות הכבש הלבן שלו מקובל בכפרים ברמות, אבל מה שמושך את תשומת לבה הוא רקמת הלולאות סביב כיסי המכנסיים שלו. דודהּ לבש מכנסיים כאלה כשליסקה ראתה אותו בפעם האחרונה. בטנה נופלת בתוכה.\"את מכירה אותו?\" לוחץ הלשי. קולו שקט במידה לא אופיינית, כמעט עדין. ליסקה מבחינה שידיה רועדות.\"אני חושבת שהוא מזַ 'בְּ קי. הכ...כפר של דודה שלי.\"\"ז'בקי... כמה הוא רחוק מגבול הדריאדה?\"\"א...אולי שעה בעגלה, אני חושבת.\" בטנה מתכווצת בבחילה. \"לשי, לאנשי הכפר הזה אין סיבה להתקרב כל כך לדריאדה. השדות שלהם רחוקים מכאן והם מנהלים את כל המסחר בשווקים הדרומיים.\"\"כן,\" מסכים הלשי ובוחן אותה בציפייה. \"אז למה הוא כאן?\"נראה שהוא מניח לה להסיק מסקנות בעצמה, אך ליסקה לא רוצה — האפשרות מעוררת בה רצון להקיא. אבל 11:40:30 30/04/2026 112 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ120 א\"ב פוראנקקלות, כאילו הוא מנסה לקרוא כתב יד לא ברור. \"מספיק עם זה. אני שומר הדריאדה, ואת לא היית מצליחה כלל להיכנס בלילה ההוא אילולא רציתי בכך. הייתי יכול להפוך את עצמי בקלות לדבר מה מבעית ולהבריח אותך החוצה. לפחות אז הייתי נהנה.\"החלק האחרון מקניט, מזמין את ליסקה להשיב לו כגמולו, אבל מחשבותיה נמצאות במקום אחר. הן אצל הכפרי המת, בהבזק חרבו של הלשי והכובע המגואל בדם שנשאר בשדה פרחי בר. הן עם פלוריאן, במילים דמו על ידי.היא נושמת עמוקות. האם באמת תיתן לשד את מה שהוא רוצה? האם תסתכן, אחרי כל מה שגילתה? היא חייבת. מאמא חשובה יותר. סטודווה חשובה יותר. וכל אנשיה בסכנה, כי היא הטרידה את יער הרוחות.היא מכריחה את עצמה להרים מבט, להביט בעיניו של הלשי ולא להסב את עיניה. \"רצית אותי, כדי שאשרת לצדך?\" היא אומרת. \"בסדר. אז תלמד אותי.\"\"הקסם שלך...\"\"אמרת שתמצא דרך לשחרר אותו. עשה זאת, ואני אעזור לך להחזיר את הסדר על כנו.\"שפתיו נוטות קלות מעלה — היא לא יודעת אם הוא מרגיש הקלה או שביעות רצון. \"כך יהיה. אני אמשיך במחקרי, ובעזרת שיתוף פעולה מצדך אני בטוח שאוכל למצוא פתרון בתוך זמן קצר. בינתיים, יש דרכים אחרות שבהן אני יכול להכשיר אותך, אבל הן יהיו קצת פחות... נעימות?\"\"פחות נעימות?\" היא תוקעת בו מבט זועף. \"האם אי־פעם אמרת משפט שלא היה חידתי ומאיים בעת ובעונה אחת?\"הוא מחייך בלגלוג ושיניו נוצצות בלובן באור הבוקר. \"פגשי אותי ליד הבאר בעוד חצי שעה.\"11:40:30 30/04/2026 120 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

106 א\"ב פוראנקיאגה נושפת ויורקת אפר.הלשי צוחק קצרות ברשעות חסרת עליצות. \"למה אני לא מופתע שזימנת אותה לחזור?\" הוא מטה את ראשו לעבר ליסקה. ליסקה מביטה בעיניו, גם אם ברעד. \"יש לה שם.\" \"באמת?\" ליסקה מביטה לעבר הסקשט. \"שמה הוא יאגה.\"הבהוב של שעשוע מתרוצץ על פיו של הלשי. \"באמת, שועלונת לא ערמומונת, בכל יום שעובר את מתמיהה אותי יותר.\" הוא מקדיש ליאגה מבט אחרון בגבות מורמות, ואז פונה לאחור ומסמן לליסקה לבוא. \"מספיק להתעכב. יש לנו עניין לעסוק בו, לי ולך.\"ליסקה ממהרת לאסוף את עצמה מהרצפה והולכת אחרי השד, נעצרת בפתח כדי להיפרד לשלום מיאגה. אבל כשהיא מביטה מעבר לכתפה רוח הבית כבר לא שם. רק צללים עקומים, אש גוועת באח ואלף שאלות מתנודדות בחושך. כשליסקה מגיעה אל הלשי הוא כבר במבואה, לובש במשיכת כתפיים את הסוקמנה. הנדן משובץ האזמרגדים בולט מתחת לשוליים הארוכים של המעיל, נוצץ בקטלניות בחושך. כשליסקה רואה אותו היא מהססת. \"לאן אנחנו הולכים?\"\"אני צריך שתסתכלי על גופה.\"היא נעמדת במקום. \"מה?\"הוא משתהה לרגע, ואז פונה אליה במהירות כמעט על־אנושית. כשהוא מבחין בארשת פניה המבועתת של ליסקה הוא נעצר ומפחית מעט מעוצמת הרגש. \"אה, אולי אני לא מנומס.\" הוא פוגש את מבטה בזהירות. \"הזקיפים שלי מצאו גופה בקצה היער — בן כפר, ככל הנראה קורבן נוסף של סטשיגון. אני מקווה שתוכלי לומר לי מאיפה הוא, אולי אפילו לזהות אותו.\"\"איך אני אמורה לעשות את זה?\"11:40:29 30/04/2026 106 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 111\"ואתה יכול לעשות את זה בכל מקום? להגיע לכל מקום?\"\"מבחינה מסוימת. אני יכול לפתוח דלתות כישוף מהיער לכל מקום באורליצה.\"\"דלתות כישוף,\" ממלמלת ליסקה, מביטה מעבר לכתפה במקום שממנו הגיחו. קודם לכן הוא היה עץ אלון, אבל עכשיו הוא אשוח דק ושמוט ענפים. לא נותר כל סימן לחור — דלת הכישוף. \"כמובן.\"\"את לא יודעת?\" שואל הלשי, ציני וחידתי בעת ובעונה אחת. \"כל דבר יכול להיות דלת. פשוט צריך לדעת איך לפתוח אותה.\"המילים מזכירות לליסקה את הספרייה הנסתרת ואת פלוריאן. היא נשארת מאחור, מאפשרת ללשי להתקדם בראש ומהרהרת בתגליות היום, מנסה להחליט מה יהיה הצעד הבא. כשהלשי נעצר פתאום, היא כמעט נתקלת בו.\"זה כאן,\" אומר הלשי חמורות, בלי שום קלות דעת. הוא מתקדם בתנופה, וליסקה מביטה בחשש כשהוא יורד בשקע קטן באדמה לעבר עץ אורן עקום. אחד מהעשים הזקיפים שלו עף אחריו, כנפיו זוהרות בעוז, אבל למרות האור לוקח לליסקה רגע להבין — לקבל — את מה שהיא רואה.גופה שמוטה על שורשי העץ. היא מרוחה בדם שהשחיר, דיוקן של אלימות. בשר קרוע ומקולף, כמו קליפת תפוח, בית צלעות שנפתח בכוח וחושף את הקרביים הרכים, מעיים חלקלקים מתוחים כחבלים ופרושים על קרקע היער.ליסקה כבר ראתה מוות, אבל היא מעולם לא ראתה שום דבר כזה, כה אלים, כה לא צודק. בעתה לופתת אותה בציפורני ברזל, והיא לא מסוגלת לעצור את אנקת הייסורים הנפלטת ממנה.\"אז מה?\" הלשי ניגש לגופה ומביט בליסקה בציפייה. 11:40:30 30/04/2026 111 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 119וכף, היא קופצת בהפתעה. הוא מביט בה בשאלה, והיא מנופפת את ידה בתגובה. \"זה שום דבר. אה, תודה. נוספת.\"היא בוחנת את תוכן הקערה. זאת דייסה פשוטה, עתירת ניחוחות של תפוח וקינמון, ומרוב רעב אין בה יכולת אפילו לפקפק בבישוליו של השד. היא בולעת כמה כפות — התבשיל סביר במידה מפתיעה, גם אם קצת מתוק מדי — ורק אז מביטה בלשי.\"מה שהיה בלילה —\"הוא מסב מבט. \"זה קרה. זה נגמר.\"ליסקה תוהה איך הוא מסוגל להמשיך הלאה בקלות כזאת. תסכול נפרש בקרבה, רב עוצמה, צורב. \"אבל זה לא נגמר! זאת הפעם השנייה החודש שהרוחות פרצו את קסמי ההגנה שלך.\"\"אני מודע לכך, תודה.\"היא מעווה פנים. \"לא. לא, מה שהתכוונתי הוא... זה לא מטריד אותך? אני לא מכירה הרבה מחוץ לכפר שלי, אבל סטודווה לא ראה שד מחוץ ליער כבר שני דורות לפחות. אני יודעת שאכפת לך. ראיתי הוכחה אתמול. אתה יודע שמשהו לא בסדר.\"הלשי מהסס. \"כן,\" הוא מודה. \"משהו לא בסדר. את.\"דמה קופא. \"מה?\"\"אני רוצה לספר לך סיפור,\" הוא אומר, \"על נערה כפרית שהתרוצצה ביער השדים בליל אמצע הקיץ, דרכה במקומות שבהם אף בן אנוש לא אמור לדרוך וגילתה דברים שאף בן אנוש לא אמור לראות. השדים סוערים מאז הגעתך, שועלונת לא ערמומונת. את שיבשת את האיזון בדריאדה, גרמת להחלשת קסמי ההגנה שלי והערת שדים שישנו במשך זמן רב.\"ליסקה שוקעת בכיסא, מרגישה את משקל העולם כעול של ממש על כתפיה. מובן שהיא אשמה. מובן. זה גורלה כנראה, לעולם לא לעשות טוב, גם אם תנסה בכל מאודה.\"שועלונת,\" אומר הלשי פתאום. הוא מביט בה במצח קמוט 11:40:30 30/04/2026 119 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 107\"הוא נהרג ביום ראשון. הוא עדיין לובש סטרוי חגיגי. לכל עיירה בגד מיוחד משלה, לא?\"\"כן, אבל...\"\"תוכלי לזהות את חלקם.\"\"את חלקם, אולי. מהכפרים השכנים לכפר שלי.\"\"די בכך. תצטרכי לבוא איתי ליער. את מוכנה?\"השאלה האחרונה מהוססת. ליסקה מתלבטת, נדהמת שנראה שהוא מבקש את הסכמתה, שלא לדבר על דעתה. את מספר הפעמים שמישהו עשה את זה אפשר לספור על יד אחת. אבל חששה מעכב אותה כמו גם הידע על מותו של פלוריאן. היא בוטחת בלשי עוד פחות מאי־פעם, אבל אם תתחיל להתנהג בצורה חשודה עכשיו, הוא יבין שמשהו לא בסדר — שהיא לא נערה כפרית תמימה לחלוטין כפי שהוא חושב.היא גם לא יכולה להתעלם מהדחיפות הנשמעת בקולו של הלשי, הפרימה הקלה של מבטו היציב בדרך כלל. למען האמת, קטנים מאוד הסיכויים שהיא תוכל לזהות את בן הכפר, אבל ניכר בלשי שהוא מוטרד מספיק כדי לבקש את עזרתה, וליסקה לא יכולה להתעלם מכך. היא מעולם לא היתה מסוגלת.היא מהנהנת אט־אט לציון הסכמתה.\"יפה.\" הוא מסיר גלימה ישנה ממתלה המעילים וזורק אותה אליה. \"חייבים למהר, לפני שהזאבים ימצאו אותו.\"זאבים. יש משהו משונה בהבנה שהדריאדה, למרות כל הרשעות שבה, היא גם יער, בית ליצורים טבעיים. היא שומעת ציוצי ציפורים מדי בוקר ורואה סנאים אדמוניים חולפים ביעף בין העצים. מדוע שלא יהיו גם זאבים? בעבר, עצם המחשבה על זאבים היתה מפחידה אותה. עכשיו היא כמעט מנחמת. אה, היא רוצה לומר, אלה רק זאבים. לא סטשיגון או רוסווקה, תודה לאל.מסכת גולגולת האייל של הלשי נשענת על מתלה המעילים. 11:40:29 30/04/2026 107 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ11011דלתות אל המתים הם יוצאים אל דריאדה לא מוכרת. הלילה מעיק כאן, הירח הוא חיוך דק כתער בשמיים מנומשים בכוכבים. מסביבם צומחים עצי אורן וברוש מחודדים כמחטים, הרוח רוויה שרף וקרירות דגית של מי אגם. ליסקה מכירה את האוויר הזה. הם ודאי במרחק כארבע שעות נסיעה בעגלה מסטודווה, קרוב להרים. אחת מדודותיה גרה בכפר סמוך.הלשי מאט להליכה ואז עצירה חלקה, ומאפשר לליסקה להחליק ברעד מגבו. היא לופתת את כתפיו בנשימה כבדה.\"התרשמת?\" הוא שואל בשעשוע.\"אני חושבת שאני נכנסת להלם.\"\"יש לי השפעה כזאת על נשים, באמת,\" הוא אומר כלאחר יד. \"על רוב האנשים, בעצם.\" הוא מנער את זרועותיה של ליסקה מעליו ועובר מעל ענף שנפל, פרסותיו שקטות על מצע המחטים. אחרי שהתאוששה מספיק כדי לבוא אחריו, ליסקה שואלת, \"איך עשית... את כל זה?\"\"בקסם, כמובן. נדרש ממני יותר כוח מכפי שהייתי רוצה, אבל הלילה המהירות חשובה.\"11:40:30 30/04/2026 110 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ118 א\"ב פוראנקדרכם אטית יותר הפעם, נשימותיו של הלשי כבדות והתנודות הסדירות של תנועותיו מספיקות כדי לפתות את עפעפיה של ליסקה להיעצם. היא נלחמת בשינה, אבל העצב והעייפות משלבים ידיים כדי להכריעה.ליסקה מתעוררת במיטתה לאור עגמומי של שחר ביער. היא עדיין לבושה בבגדי הדרכים, בלי הגלימה, ורגליה נוקשות וכואבות ממאמץ ההיצמדות לגבו של הלשי. רגע עובר לפני שעולה בדעתה שהיא לא זוכרת שהגיעה לבית האחוזה או הלכה לחדרה, ויש לכך רק משמעות אחת. הלשי נשא אותה בזרועותיו. למיטה.\"אלוהים.\" ליסקה טומנת את ראשה בין ידיה, תלתליה נופלים על פניה כשהיא שוקעת בתחושת הבושה. \"אלוהים, למה?\"וכמובן, כמובן, היום הוא היום היחידי שבו הלשי אינו שונא חברה. היא מוצאת את השד במטבח, בוחש סיר על הכיריים, שרוולי חולצתו מגולגלים עד מרפקיו. הוא שולח מבט הפתעה מהיר כשהיא נכנסת, גבותיו מתקפלות בארשת שכמעט יש בה אשמה, כאילו היא תופסת אותו במעשה פלילי.\"אה. חשבתי שתישני יותר.\"ליסקה משפשפת את עורפה. \"כן, טוב...\" פתאום היא מודעת מאוד לתלתליה הפזורים והפרועים ומסיטה אותם לאחור בחופזה. \"אני... אתה... אה,\" היא אומרת בטיפשות.\"כן,\" הוא עונה בטיפשות דומה.\"תודה.\"\"מממ.\"הוא חוזר לעבודתו ליד התנור. ליסקה מסיימת לקלוע את שערה, מתיישבת בכיסא ליד שולחן המטבח ומעבירה אצבע בהיסח הדעת על חריץ בעץ. מחשבותיה עדיין מסתחררות מאירועי הלילה, פניו המעוותות של הסטשיגון הן כתם שהיא לא מסוגלת לסלק. כאשר הלשי מניח לפניה קערה מהבילה 11:40:30 30/04/2026 118 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

108 א\"ב פוראנקהוא לוקח אותה, יוצא מבית האחוזה ומסמן לליסקה לבוא אחריו. כשליסקה משתהה עדיין מתחת לזוהר החמים של בית האחוזה הוא מהדק את הגולגולת על ראשו ומניח את ידו על גולת הניצב של החרב. אור ירוק קלוש מרקד על ארובות העיניים של הגולגולת, בין סדקיה ועל כתפיו. צלליות מנותקות של ענפים מתעקלות ונכרכות על הקרקע בתיאום עם הצל שלו. כפי שעשה במפגש הראשון ביניהם, הלשי מתחיל להשתנות.התהליך אמנם מהיר יותר הפעם, אבל הוא מקברי באותה המידה. גופו נרקב ונובל ומתפרק, ואז מתעקל ומשתנה לצורת אייל. שרירים ובשר צומחים כהרף עין עד שהאייל עצמו עומד לפניה, לבן כפנינה על רקע החושך. לא נשאר דבר מהלשי האנושי פרט לעיניים הירוקות כאורן המשחרות לטרף, בניגוד לחוטם העדין ולהטיית הראש הקלה. \"בואי מהר,\" הוא אומר ומכופף את רגלו הקדמית לכריעת ברך. כשליסקה כושלת, מופתעת מהמעשה, הוא מגלגל עיניים. \"עלי.\"ליסקה מטפסת על גבו, מעווה פנים כשהיא כמעט נופלת ותופסת אינסטינקטיבית את פרוותו. \"סליחה,\" היא ממלמלת, ואז מרשה לעצמה חיוך קל. \"חשבת פעם על אוכף?\"הלשי פולט נחירה. הוא מתרומם בתנועה רצופה ורבת עוצמה ויוצא לדרך בלי התראה.הם עוברים את הגן תוך כמה צעדים, השערים העקומים נפתחים לפניהם בקינה צרודה. ואז הם דוהרים לתוך הדריאדה, פרסותיו של הלשי הולמות על אבני הריצוף כמו לב המאיץ את פעימותיו.ליסקה משתופפת נמוך אל גבו, הגלימה מיתמרת מאחוריה והדופק הולם באוזניה. היא אמנם העבירה חלק גדול מילדותה ברכיבה בלי אוכף על גבה של סטרה, אבל ישיבה בפישוק על גבו של אייל לשי איננה דומה כלל. תנועותיו הן יותר זינוק מדהרה, מלאות עוצמה וביטחון כשהוא קופץ מעל גזע שנפל וחומק משיחי פטל קוצניים.11:40:30 30/04/2026 108 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 109הם נעים במהירות על־טבעית — בתוך זמן קצר שדה הראייה שלה נמלא דמעות מדקירות הרוח. כשהיא מוחה אותן על השרוול היא רואה שהם מתקדמים היישר לעבר עץ אלון עבות, רחב כל כך עד שחצי מבני הכפר בסטודווה יידרשו כדי להקיף אותו.\"לשי!\" ליסקה צורחת, אבל הוא לא עוצר. גזע האלון לפניהם מעלה אדוות ונפתח. הקליפה מתקלפת ממנו כמו דלת נפתחת וחושפת חור פעור, ומצדו האחר יער זר.הלשי מרכין את ראשו ושועט דרך הפתח.11:40:30 30/04/2026 109 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 117\"אנחנו צריכים להחזיר את זה לכפר,\" היא אומרת.\"מה הטעם?\" שואל הלשי. \"הוא כבר מת.\"\"אני בטוחה שמחפשים אותו.\" היא מנסה לא לחשוב על מאמא ואיך היא מרגישה ודאי אחרי היעלמה של ליסקה. \"נכון, אנחנו כבר לא יכולים לעזור לו, אבל אנחנו יכולים לתת למשפחה שלו תחושה מסוימת של סגירת מעגל.\"לרגע קט נראה כאילו הלשי עומד להגיב בגערת שלילה נוספת, כרגיל. אבל הוא רק מטה את ראשו. \"בסדר. אבל נעשה זאת מבלי שיראו אותנו.\"הלשי מרשה לליסקה לטפס שוב על גבו ויוצא בריצה קלה. הלילה שקט ומתאבל במסעם מהדריאדה אל הגבול ולרמות המכוסות מצעים של פרחי בר. לא עוברת יותר משעה, אבל היא מרגישה כאילו עבר נצח, השתיקה ביניהם כבדה מספיק כדי למלא נצח כפול. כשהאגם המבהיק והחלונות מלאי הנרות של ז'בקי נראים לעיניהם בסופו של דבר, הלשי כושל. \"מה קרה?\" שואלת ליסקה בדאגה.\"אנחנו רחוקים מדי מהדריאדה,\" הוא אומר במתח. \"כוחי קשור ליער — ככל שאני מתרחק ממנו אני נחלש.\"לפני שליסקה מספיקה לומר משהו, צעקה חטופה נישאת על פני הגבעות ומיד אחריה עוד אחת. קולות נוספים מצטרפים, קוראים שוב ושוב בשם אחד.\"הם מחפשים אותו,\" אומרת ליסקה בהבנה. \"אפשר להשאיר את הכובע כאן. נקווה שימצאו אותו בקרוב.\"הלשי כורע ברך כדי שליסקה תוכל להחליק ממנו ולהניח את הכובע בעשב. היא נושאת תפילה מהירה למען נשמתו של האיש, ואז עולה לגבו של הלשי ומשעינה את ראשה על עורפו.הדהרה חזרה מעורפלת, הלילה מיטשטש לכתם של דיו ואור ירח בלבד. התשישות שוטפת את ליסקה בקצב החדגוני של פרסות הלשי. אחת-שתיים-שלוש, אחת-שתיים-שלוש. 11:40:30 30/04/2026 117 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

108 א\"ב פוראנקהוא לוקח אותה, יוצא מבית האחוזה ומסמן לליסקה לבוא אחריו. כשליסקה משתהה עדיין מתחת לזוהר החמים של בית האחוזה הוא מהדק את הגולגולת על ראשו ומניח את ידו על גולת הניצב של החרב. אור ירוק קלוש מרקד על ארובות העיניים של הגולגולת, בין סדקיה ועל כתפיו. צלליות מנותקות של ענפים מתעקלות ונכרכות על הקרקע בתיאום עם הצל שלו. כפי שעשה במפגש הראשון ביניהם, הלשי מתחיל להשתנות.התהליך אמנם מהיר יותר הפעם, אבל הוא מקברי באותה המידה. גופו נרקב ונובל ומתפרק, ואז מתעקל ומשתנה לצורת אייל. שרירים ובשר צומחים כהרף עין עד שהאייל עצמו עומד לפניה, לבן כפנינה על רקע החושך. לא נשאר דבר מהלשי האנושי פרט לעיניים הירוקות כאורן המשחרות לטרף, בניגוד לחוטם העדין ולהטיית הראש הקלה. \"בואי מהר,\" הוא אומר ומכופף את רגלו הקדמית לכריעת ברך. כשליסקה כושלת, מופתעת מהמעשה, הוא מגלגל עיניים. \"עלי.\"ליסקה מטפסת על גבו, מעווה פנים כשהיא כמעט נופלת ותופסת אינסטינקטיבית את פרוותו. \"סליחה,\" היא ממלמלת, ואז מרשה לעצמה חיוך קל. \"חשבת פעם על אוכף?\"הלשי פולט נחירה. הוא מתרומם בתנועה רצופה ורבת עוצמה ויוצא לדרך בלי התראה.הם עוברים את הגן תוך כמה צעדים, השערים העקומים נפתחים לפניהם בקינה צרודה. ואז הם דוהרים לתוך הדריאדה, פרסותיו של הלשי הולמות על אבני הריצוף כמו לב המאיץ את פעימותיו.ליסקה משתופפת נמוך אל גבו, הגלימה מיתמרת מאחוריה והדופק הולם באוזניה. היא אמנם העבירה חלק גדול מילדותה ברכיבה בלי אוכף על גבה של סטרה, אבל ישיבה בפישוק על גבו של אייל לשי איננה דומה כלל. תנועותיו הן יותר זינוק מדהרה, מלאות עוצמה וביטחון כשהוא קופץ מעל גזע שנפל וחומק משיחי פטל קוצניים.11:40:30 30/04/2026 108 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 109הם נעים במהירות על־טבעית — בתוך זמן קצר שדה הראייה שלה נמלא דמעות מדקירות הרוח. כשהיא מוחה אותן על השרוול היא רואה שהם מתקדמים היישר לעבר עץ אלון עבות, רחב כל כך עד שחצי מבני הכפר בסטודווה יידרשו כדי להקיף אותו.\"לשי!\" ליסקה צורחת, אבל הוא לא עוצר. גזע האלון לפניהם מעלה אדוות ונפתח. הקליפה מתקלפת ממנו כמו דלת נפתחת וחושפת חור פעור, ומצדו האחר יער זר.הלשי מרכין את ראשו ושועט דרך הפתח.11:40:30 30/04/2026 109 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ116 א\"ב פוראנקעיניהם נפגשות, והיא מרגישה שהעולם נוטה על צירו.\"שועלונת?\" פניו של הלשי מרצינות עוד יותר.ליסקה נרתעת בחטף, עצם הזנב שלה נתקעת בכאב בשורש עץ. \"אני בסדר,\" היא אומרת מהר מדי. לחייה חמות משום מה, לבה הולם בפניקה מסוג חדש לגמרי. \"אתה רואה?\" היא תופסת את השורשים מאחוריה בניסיון לדחוף את עצמה לישיבה, אבל רגליה הרועדות מאבדות במהירות את האחיזה באדמה החלקלקה.הלשי תופס אותה לפני שהיא מספיקה לנחות על הקרקע, בעיניו מבט מותש. בענייניות חסרת עידון של איכר המרים שק תפוחי אדמה הוא מניף את ליסקה בזרועותיו ומניח אותה על הקרקע המישורית מעל. הוא מטפס אחריה, ותוך כדי כך משתנה לאייל.ליסקה מנערת את העלים מחצאיתה בסערת רגשות. \"מה... מה זה היה?\" היא קוראת כשהיא מתאוששת מספיק כדי לנסח משפט. \"זה קרה מהר כל כך עד שלקסם שלי לא היה זמן להגיב.\"\"סטשיגון,\" אומר הלשי. \"רך נולד, עוד לא בצורה מלאה.\"ליסקה מצטמררת. היא זוכרת את גודל החתכים בגבו של הלשי, עבים בהרבה מהטפרים שהניף הרך הנולד הזה. \"אלוהים אדירים,\" היא לוחשת, מביטה לאחור אל העצים ומנסה שלא לדמיין מה עלול היה לעולל לה יצור בוגר.ברגע הזה מבחין מבטה במשהו. קרע בד במקום שבו היתה הגופה, טמון בעפר. ליסקה מהססת ואז נעה לעברו.\"מה את עושה, שועלונת?\" קורא הלשי, אבל היא מתעלמת ממנו, מחליקה מעל ענפים ואדמה רופפת ומרימה את החפץ. כובע צמר, קרוע ומוכתם בדם. לבה של ליסקה נלפת. היא מרגישה שבאופן כלשהו אין הדבר הולם, כאשר זה השריד היחיד ממי שהיה פעם אדם נושם, בעל משפחה וביתוחיים.11:40:30 30/04/2026 116 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

כשהאפלה עמדה מלכת 107\"הוא נהרג ביום ראשון. הוא עדיין לובש סטרוי חגיגי. לכל עיירה בגד מיוחד משלה, לא?\"\"כן, אבל...\"\"תוכלי לזהות את חלקם.\"\"את חלקם, אולי. מהכפרים השכנים לכפר שלי.\"\"די בכך. תצטרכי לבוא איתי ליער. את מוכנה?\"השאלה האחרונה מהוססת. ליסקה מתלבטת, נדהמת שנראה שהוא מבקש את הסכמתה, שלא לדבר על דעתה. את מספר הפעמים שמישהו עשה את זה אפשר לספור על יד אחת. אבל חששה מעכב אותה כמו גם הידע על מותו של פלוריאן. היא בוטחת בלשי עוד פחות מאי־פעם, אבל אם תתחיל להתנהג בצורה חשודה עכשיו, הוא יבין שמשהו לא בסדר — שהיא לא נערה כפרית תמימה לחלוטין כפי שהוא חושב.היא גם לא יכולה להתעלם מהדחיפות הנשמעת בקולו של הלשי, הפרימה הקלה של מבטו היציב בדרך כלל. למען האמת, קטנים מאוד הסיכויים שהיא תוכל לזהות את בן הכפר, אבל ניכר בלשי שהוא מוטרד מספיק כדי לבקש את עזרתה, וליסקה לא יכולה להתעלם מכך. היא מעולם לא היתה מסוגלת.היא מהנהנת אט־אט לציון הסכמתה.\"יפה.\" הוא מסיר גלימה ישנה ממתלה המעילים וזורק אותה אליה. \"חייבים למהר, לפני שהזאבים ימצאו אותו.\"זאבים. יש משהו משונה בהבנה שהדריאדה, למרות כל הרשעות שבה, היא גם יער, בית ליצורים טבעיים. היא שומעת ציוצי ציפורים מדי בוקר ורואה סנאים אדמוניים חולפים ביעף בין העצים. מדוע שלא יהיו גם זאבים? בעבר, עצם המחשבה על זאבים היתה מפחידה אותה. עכשיו היא כמעט מנחמת. אה, היא רוצה לומר, אלה רק זאבים. לא סטשיגון או רוסווקה, תודה לאל.מסכת גולגולת האייל של הלשי נשענת על מתלה המעילים. 11:40:29 30/04/2026 107 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ11011דלתות אל המתים הם יוצאים אל דריאדה לא מוכרת. הלילה מעיק כאן, הירח הוא חיוך דק כתער בשמיים מנומשים בכוכבים. מסביבם צומחים עצי אורן וברוש מחודדים כמחטים, הרוח רוויה שרף וקרירות דגית של מי אגם. ליסקה מכירה את האוויר הזה. הם ודאי במרחק כארבע שעות נסיעה בעגלה מסטודווה, קרוב להרים. אחת מדודותיה גרה בכפר סמוך.הלשי מאט להליכה ואז עצירה חלקה, ומאפשר לליסקה להחליק ברעד מגבו. היא לופתת את כתפיו בנשימה כבדה.\"התרשמת?\" הוא שואל בשעשוע.\"אני חושבת שאני נכנסת להלם.\"\"יש לי השפעה כזאת על נשים, באמת,\" הוא אומר כלאחר יד. \"על רוב האנשים, בעצם.\" הוא מנער את זרועותיה של ליסקה מעליו ועובר מעל ענף שנפל, פרסותיו שקטות על מצע המחטים. אחרי שהתאוששה מספיק כדי לבוא אחריו, ליסקה שואלת, \"איך עשית... את כל זה?\"\"בקסם, כמובן. נדרש ממני יותר כוח מכפי שהייתי רוצה, אבל הלילה המהירות חשובה.\"11:40:30 30/04/2026 110 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 115לשטח הגבוה יותר. הלשי עומד שם. חרבו לפותה ביד אחת והאחרת פרושה, מוקפת ענפים הצצים מהעצים סביבו. כהרף עין הוא תוקע את חרבו בחזהו של היצור.המפלצת פולטת צרחה מזוויעה. היא ממשיכה להיטלטל, ודם שחור נוטף מחזהּ . ארשת פניו של הלשי נותרת שלווה, אפילו כשציפורניו של היצור נתפסות בשרוולו ומעיפות חתיכות בד קרוע.\"חוסר כבוד של ממש,\" הוא אומר. הענפים שלו משחררים את היצור שנופל אל ברכיו. באותו הרגע, הלשי סוגר את שתי ידיו סביב חרבו ומניף אותה בקשת.החרב עוברת דרך צווארו של היצור בקול גריסה של חוליות משוספות. לפני שהראש הכרות מספיק לנחות על הקרקע, גופו של היצור מתפוגג, נמס לנוזל שחור כזפת שרוחש על אדמת היער.כהרף עין, הכול נגמר. הכפרי המת איננו.ליסקה יושבת שעונה על השורשים, כל גופה רועד מאדרנלין. \"מ...מה —\"הלשי מרים את חרבו לגובה העיניים ומביט באדישות בנוזל השחור הצמיגי שעדיין נוטף מהלהב. הוא מניף את אצבעותיו, נראה הבזק ירוק, והחרב שוב נקייה. הוא מחזיר אותה לנדן וקופץ אל הבור, נוחת בחן ליד ליסקה וכורע ברך לצדה.\"נפצעת?\"\"אני לא... א —\" היא בולעת עוד נשימה שטוחה מדי, מסלקת בתנועה קדחתנית עלים וטחב מחצאיתה ואז מרימה מבט אל השד.זאת טעות.הלשי קרוב הרבה יותר משחשבה, פניו במרחק סנטימטרים מפניה, עיניו הירוקות כמרווה מאירות כמשואות בחושך. גבותיו מכווצות כלפי מטה, שפתיו מפושקות קלות, והצללים הארוכים של ריסיו צובעים את עצמות הלחיים כמו פסי דיו.11:40:30 30/04/2026 115 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

106 א\"ב פוראנקיאגה נושפת ויורקת אפר.הלשי צוחק קצרות ברשעות חסרת עליצות. \"למה אני לא מופתע שזימנת אותה לחזור?\" הוא מטה את ראשו לעבר ליסקה. ליסקה מביטה בעיניו, גם אם ברעד. \"יש לה שם.\" \"באמת?\" ליסקה מביטה לעבר הסקשט. \"שמה הוא יאגה.\"הבהוב של שעשוע מתרוצץ על פיו של הלשי. \"באמת, שועלונת לא ערמומונת, בכל יום שעובר את מתמיהה אותי יותר.\" הוא מקדיש ליאגה מבט אחרון בגבות מורמות, ואז פונה לאחור ומסמן לליסקה לבוא. \"מספיק להתעכב. יש לנו עניין לעסוק בו, לי ולך.\"ליסקה ממהרת לאסוף את עצמה מהרצפה והולכת אחרי השד, נעצרת בפתח כדי להיפרד לשלום מיאגה. אבל כשהיא מביטה מעבר לכתפה רוח הבית כבר לא שם. רק צללים עקומים, אש גוועת באח ואלף שאלות מתנודדות בחושך. כשליסקה מגיעה אל הלשי הוא כבר במבואה, לובש במשיכת כתפיים את הסוקמנה. הנדן משובץ האזמרגדים בולט מתחת לשוליים הארוכים של המעיל, נוצץ בקטלניות בחושך. כשליסקה רואה אותו היא מהססת. \"לאן אנחנו הולכים?\"\"אני צריך שתסתכלי על גופה.\"היא נעמדת במקום. \"מה?\"הוא משתהה לרגע, ואז פונה אליה במהירות כמעט על־אנושית. כשהוא מבחין בארשת פניה המבועתת של ליסקה הוא נעצר ומפחית מעט מעוצמת הרגש. \"אה, אולי אני לא מנומס.\" הוא פוגש את מבטה בזהירות. \"הזקיפים שלי מצאו גופה בקצה היער — בן כפר, ככל הנראה קורבן נוסף של סטשיגון. אני מקווה שתוכלי לומר לי מאיפה הוא, אולי אפילו לזהות אותו.\"\"איך אני אמורה לעשות את זה?\"11:40:29 30/04/2026 106 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 111\"ואתה יכול לעשות את זה בכל מקום? להגיע לכל מקום?\"\"מבחינה מסוימת. אני יכול לפתוח דלתות כישוף מהיער לכל מקום באורליצה.\"\"דלתות כישוף,\" ממלמלת ליסקה, מביטה מעבר לכתפה במקום שממנו הגיחו. קודם לכן הוא היה עץ אלון, אבל עכשיו הוא אשוח דק ושמוט ענפים. לא נותר כל סימן לחור — דלת הכישוף. \"כמובן.\"\"את לא יודעת?\" שואל הלשי, ציני וחידתי בעת ובעונה אחת. \"כל דבר יכול להיות דלת. פשוט צריך לדעת איך לפתוח אותה.\"המילים מזכירות לליסקה את הספרייה הנסתרת ואת פלוריאן. היא נשארת מאחור, מאפשרת ללשי להתקדם בראש ומהרהרת בתגליות היום, מנסה להחליט מה יהיה הצעד הבא. כשהלשי נעצר פתאום, היא כמעט נתקלת בו.\"זה כאן,\" אומר הלשי חמורות, בלי שום קלות דעת. הוא מתקדם בתנופה, וליסקה מביטה בחשש כשהוא יורד בשקע קטן באדמה לעבר עץ אורן עקום. אחד מהעשים הזקיפים שלו עף אחריו, כנפיו זוהרות בעוז, אבל למרות האור לוקח לליסקה רגע להבין — לקבל — את מה שהיא רואה.גופה שמוטה על שורשי העץ. היא מרוחה בדם שהשחיר, דיוקן של אלימות. בשר קרוע ומקולף, כמו קליפת תפוח, בית צלעות שנפתח בכוח וחושף את הקרביים הרכים, מעיים חלקלקים מתוחים כחבלים ופרושים על קרקע היער.ליסקה כבר ראתה מוות, אבל היא מעולם לא ראתה שום דבר כזה, כה אלים, כה לא צודק. בעתה לופתת אותה בציפורני ברזל, והיא לא מסוגלת לעצור את אנקת הייסורים הנפלטת ממנה.\"אז מה?\" הלשי ניגש לגופה ומביט בליסקה בציפייה. 11:40:30 30/04/2026 111 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ114 א\"ב פוראנקאין פלא שהוא לא דואג לעצמו או לבית האחוזה, חושבת ליסקה, אם הוא מקדיש את כל מאמציו לשמירה על הדריאדה ומתאבל על אלה שאינו מצליח להגן עליהם. כפי שקוץ, אם אינו נשלף, נבלע בגוף וצומח לתוכו, כך צערו של הלשי נטבע בו. החזרתו אל פני השטח בצורה כזאת ודאי מייסרת.\"זאת לא אשמתך, לשי,\" היא אומרת חרישית. \"אף אחד לא יכול לראות הכול.\"צחוק חסר שמחה. \"אני חייב. רק אני יכול לשלוט בדריאדה. אם אני מחמיץ אפילו פרט אחד או לא עומד מספיק על המשמר, זה מה שקורה. הרוחות מוצאות פרצות, סדקים, והן חודרות.\" הוא מסב מבט בעיניים אטומות. \"כל זה מעשה ידי. לכן כל זה באשמתי.\"ליסקה רוצה למחות, אבל הייאוש בעיניו והעקשנות בקולו אומרים לה שהתוצאה היחידה תהיה עוד תגובות על פגמיו. עדיף לא לדחוק בו. במקום זאת היא נשענת מעל הגופה, עוצרת את הנשימה בשל סירחון הקרביים ומנסה לעצום את עיניו של המת.ברגע ההוא ידה של הגופה מזנקת ותופסת את אמתה.ליסקה צווחת ונרתעת, אבל האיש — הגופה — מהיר יותר. הוא מזנק מהקרקע ומפיל את ליסקה, שניהם מחליקים על האדמה. היא מצליחה לתפוס את אחת מאמות ידיו. אצבעותיו התארכו והצמיחו טפרים אכזריים, עורקי האמה פועמים, מלאים דם שחור. היצור נוהם, ממטיר על ליסקה רוק וחושף שתי שורות שיניים. בכוח על־טבעי הוא לופת בכפותיו את כתפיה ודוחף אותה לקרקע, שיניו חורקות זו בזו במרחק נגיעה מעורק הצוואר שלה. ליסקה מנסה לשווא להיאבק מתחת לאחיזתו, אבל הוא חזק מדי, חזק מדי... פתאום המשקל נעלם. היצור מורם לאוויר, ודרך עיניה שטופות הדמעות ליסקה רואה שהענפים נכרכו סביב כתפיו, רגליו, מפרקי כפות ידיו, והם גוררים אותו מהשקע החלול 11:40:30 30/04/2026 114 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 105\"את זה אני יודעת,\" אומרת ליסקה בצחוק מתוח. \"אבל את לא... את לא חושבת שהוא עצמו הרג את פלוריאן, נכון?\"אני לא יודעת. אבל עלייך לפעול בתבונה, ילדה. היא תוקעת בליסקה מבט חמור. הפעם הצלחתי לצאת לפני שהלשי תפס אותי, אבל זאת רק שאלה של זמן. הוא יבין מה את עושה במוקדם או במאוחר. ואם יבין... אם הוא יגלה ששליטתו בבית האחוזה מידרדרת... אין שום דבר שהוא שונא יותר מאובדן שליטה. אני מפחדת ממה שיעשה.גוש העצבים בבטנה של ליסקה מתכווץ יותר, אבל היא בכל זאת ממשיכה להביט בעיניה של יאגה. \"איזהר, אני מבטיחה. יש לי הרגשה... שאם אצליח לגלות מה קרה בלילה ההוא, איך פלוריאן מת, אדע מה הלשי מתכנן לגבי.\"יאגה מטה את ראשה. שיהיה. אעזור לך אם אוכל, למען פלוריאן ולמענך. אבל את לא יכולה לבטוח בו, ילדה. אל תשכחי מה... היא משתתקת בנשיפה. הוא בא.רוח הבית מתפוגגת לעשן ברגע שצעדיו של הלשי מתחילים להישמע. ליסקה נבהלת, מתכרבלת על שטיח פרוות הדוב וטומנת את ראשה בין ידיה, מעמידה פנים שנרדמה מול האש. דרך חריץ בין ידיה היא רואה את השד נכנס בצעדיו הגדולים. האור נופל על פניו והיא יכולה להישבע שהיא מזהה פניקה קלה בארשת פניו לפני שהוא רואה את ליסקה שוכבת על הרצפה ומלביש על פניו את הסטואיות הרגילה.\"הנה את, שועלונת לא ערמומונת. אני צריך אותך.\"ליסקה מרימה את ראשה, מעמידה פנים שהיא ממצמצת בעיניים ישנוניות. הלשי לא מחכה לתגובתה, רק פונה לצאת. ואז הוא נעצר. אט־אט ובהקפדה הוא פונה בחזרה לעבר האש, מרים את סנטרו כמו כלב הציד המרחרח טרף. בטנה של ליסקה נופלת בתוכה כשתשומת לבו נעצרת על העשן הבלתי קיים כמעט שהוא יאגה. \"אה, בכל זאת הרגשתי משהו. רוח האח המרדנית שלי.\"11:40:29 30/04/2026 105 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ112 א\"ב פוראנק\"אני יודע שזה לא יפה, שועלונת לא ערמומונת, אבל הזהרתי אותך.\"\"אני יודעת.\" ליסקה בולעת רוק וכופה על רגליה לזוז. היא יורדת לעברו בזהירות, האדמה נעה מתחת לרגליה וליסקה כמעט מחליקה לחלל מסביב לשורשי האורן. הם בולטים בקשתות מהקרקע ונראים כמו כלא, הכפרי המת נראה מעין אסיר מורשע הנשען על הסורגים.ליסקה מנתקת בכוח את עיניה מהתמונה המזוויעה כדי להתמקד בפניו של האיש ובבגדיו. האיש בגיל העמידה, כרסתן ושזוף משמש — כלומר, כך היה. לחייו צהבהבות ושפמו עבה, והוא נראה כמו מאה כפריים אחרים. היא לא מזהה אותו, אבל היא מכירה את בגדיו. הסטרוי שלו לא שונה במיוחד מאלה הנלבשים בסטודווה, ההבדל הוא בפרטים הקטנים ביותר, עיטורים של אזור אחר ותופרות אחרות. מעיל פרוות הכבש הלבן שלו מקובל בכפרים ברמות, אבל מה שמושך את תשומת לבה הוא רקמת הלולאות סביב כיסי המכנסיים שלו. דודהּ לבש מכנסיים כאלה כשליסקה ראתה אותו בפעם האחרונה. בטנה נופלת בתוכה.\"את מכירה אותו?\" לוחץ הלשי. קולו שקט במידה לא אופיינית, כמעט עדין. ליסקה מבחינה שידיה רועדות.\"אני חושבת שהוא מזַ 'בְּ קי. הכ...כפר של דודה שלי.\"\"ז'בקי... כמה הוא רחוק מגבול הדריאדה?\"\"א...אולי שעה בעגלה, אני חושבת.\" בטנה מתכווצת בבחילה. \"לשי, לאנשי הכפר הזה אין סיבה להתקרב כל כך לדריאדה. השדות שלהם רחוקים מכאן והם מנהלים את כל המסחר בשווקים הדרומיים.\"\"כן,\" מסכים הלשי ובוחן אותה בציפייה. \"אז למה הוא כאן?\"נראה שהוא מניח לה להסיק מסקנות בעצמה, אך ליסקה לא רוצה — האפשרות מעוררת בה רצון להקיא. אבל 11:40:30 30/04/2026 112 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 113הפרישה של גפיו, החתכים המזוויעים של חיית טרף על גופו...\"משהו גרר אותו לכאן, נכון?\" היא לוחשת. \"מז'בקי לכאן. למה?\"\"אני לא יודע,\" הוא ממלמל, מהרהר, מתמלא תסכול. \"אני לא יודע.\"שמץ המצוקה בקולו כבר אינו מוסווה. הוא מתגנב אל פני השטח כמו חבּ ורה, מכתים את ארשת פניו אפילו בדמות האייל, מנצנץ בעיניו. הלשי בועט בפרסה נסערת על האדמה. ליסקה שוכחת שהוא שד ולא בעל חיים חרד ומניחה יד מרגיעה על כתפו.הלשי מתאבן, ואז נושף ברעד. \"זה לא בסדר. אני חייב למצוא דרך לחזק את קסמי ההגנה שלי, לראות יותר, לדעת יותר.\"אלפי שאלות נלחצות על לשונה של ליסקה, על קסמי ההגנה, על השדים, על ההתקפות. תחילה על הלשי ועכשיו על האיש הזה. היא שומרת אותן לשלב מאוחר יותר, לזמן רגוע יותר שבו המוות לא מכתים את האוויר.עכשיו היא מעבירה את אצבעותיה על פרוותו המשיית של הלשי. \"אכפת לך.\" ההבנה נפלטת בנשיפה, מחשבה גולמית כמעט.הוא צוחק במרירות. \"כן, אכפת לי. זה מפתיע אותך, שועלונת? אני שד אכזר ומפלצתי, וממלכת בני האדם חשובה לי.\"היא מסירה את ידה מכתפו ומרימה מבט אל פניו. \"למה?\"\"כי צריך שלמישהו יהיה אכפת.\" נחיריו מתרחבים. \"הייתי אחד מהם בעבר, מזמן, ויצרתי את היער הזה כדי להגן עליהם. את אולי חושבת שאני אכזר, אבל אני עושה רק את מה שאני חייב לעשות כדי לשמור על הסדר בדריאדה. בלעדי, ארצות האדם שלכם היו מוצפות שדים כבר מזמן.\"11:40:30 30/04/2026 113 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

112 א\"ב פוראנק\"אני יודע שזה לא יפה, שועלונת לא ערמומונת, אבל הזהרתי אותך.\"\"אני יודעת.\" ליסקה בולעת רוק וכופה על רגליה לזוז. היא יורדת לעברו בזהירות, האדמה נעה מתחת לרגליה וליסקה כמעט מחליקה לחלל מסביב לשורשי האורן. הם בולטים בקשתות מהקרקע ונראים כמו כלא, הכפרי המת נראה מעין אסיר מורשע הנשען על הסורגים.ליסקה מנתקת בכוח את עיניה מהתמונה המזוויעה כדי להתמקד בפניו של האיש ובבגדיו. האיש בגיל העמידה, כרסתן ושזוף משמש — כלומר, כך היה. לחייו צהבהבות ושפמו עבה, והוא נראה כמו מאה כפריים אחרים. היא לא מזהה אותו, אבל היא מכירה את בגדיו. הסטרוי שלו לא שונה במיוחד מאלה הנלבשים בסטודווה, ההבדל הוא בפרטים הקטנים ביותר, עיטורים של אזור אחר ותופרות אחרות. מעיל פרוות הכבש הלבן שלו מקובל בכפרים ברמות, אבל מה שמושך את תשומת לבה הוא רקמת הלולאות סביב כיסי המכנסיים שלו. דודהּ לבש מכנסיים כאלה כשליסקה ראתה אותו בפעם האחרונה. בטנה נופלת בתוכה.\"את מכירה אותו?\" לוחץ הלשי. קולו שקט במידה לא אופיינית, כמעט עדין. ליסקה מבחינה שידיה רועדות.\"אני חושבת שהוא מזַ 'בְּ קי. הכ...כפר של דודה שלי.\"\"ז'בקי... כמה הוא רחוק מגבול הדריאדה?\"\"א...אולי שעה בעגלה, אני חושבת.\" בטנה מתכווצת בבחילה. \"לשי, לאנשי הכפר הזה אין סיבה להתקרב כל כך לדריאדה. השדות שלהם רחוקים מכאן והם מנהלים את כל המסחר בשווקים הדרומיים.\"\"כן,\" מסכים הלשי ובוחן אותה בציפייה. \"אז למה הוא כאן?\"נראה שהוא מניח לה להסיק מסקנות בעצמה, אך ליסקה לא רוצה — האפשרות מעוררת בה רצון להקיא. אבל 11:40:30 30/04/2026 112 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 113הפרישה של גפיו, החתכים המזוויעים של חיית טרף על גופו...\"משהו גרר אותו לכאן, נכון?\" היא לוחשת. \"מז'בקי לכאן. למה?\"\"אני לא יודע,\" הוא ממלמל, מהרהר, מתמלא תסכול. \"אני לא יודע.\"שמץ המצוקה בקולו כבר אינו מוסווה. הוא מתגנב אל פני השטח כמו חבּ ורה, מכתים את ארשת פניו אפילו בדמות האייל, מנצנץ בעיניו. הלשי בועט בפרסה נסערת על האדמה. ליסקה שוכחת שהוא שד ולא בעל חיים חרד ומניחה יד מרגיעה על כתפו.הלשי מתאבן, ואז נושף ברעד. \"זה לא בסדר. אני חייב למצוא דרך לחזק את קסמי ההגנה שלי, לראות יותר, לדעת יותר.\"אלפי שאלות נלחצות על לשונה של ליסקה, על קסמי ההגנה, על השדים, על ההתקפות. תחילה על הלשי ועכשיו על האיש הזה. היא שומרת אותן לשלב מאוחר יותר, לזמן רגוע יותר שבו המוות לא מכתים את האוויר.עכשיו היא מעבירה את אצבעותיה על פרוותו המשיית של הלשי. \"אכפת לך.\" ההבנה נפלטת בנשיפה, מחשבה גולמית כמעט.הוא צוחק במרירות. \"כן, אכפת לי. זה מפתיע אותך, שועלונת? אני שד אכזר ומפלצתי, וממלכת בני האדם חשובה לי.\"היא מסירה את ידה מכתפו ומרימה מבט אל פניו. \"למה?\"\"כי צריך שלמישהו יהיה אכפת.\" נחיריו מתרחבים. \"הייתי אחד מהם בעבר, מזמן, ויצרתי את היער הזה כדי להגן עליהם. את אולי חושבת שאני אכזר, אבל אני עושה רק את מה שאני חייב לעשות כדי לשמור על הסדר בדריאדה. בלעדי, ארצות האדם שלכם היו מוצפות שדים כבר מזמן.\"11:40:30 30/04/2026 113 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

כשהאפלה עמדה מלכת 111\"ואתה יכול לעשות את זה בכל מקום? להגיע לכל מקום?\"\"מבחינה מסוימת. אני יכול לפתוח דלתות כישוף מהיער לכל מקום באורליצה.\"\"דלתות כישוף,\" ממלמלת ליסקה, מביטה מעבר לכתפה במקום שממנו הגיחו. קודם לכן הוא היה עץ אלון, אבל עכשיו הוא אשוח דק ושמוט ענפים. לא נותר כל סימן לחור — דלת הכישוף. \"כמובן.\"\"את לא יודעת?\" שואל הלשי, ציני וחידתי בעת ובעונה אחת. \"כל דבר יכול להיות דלת. פשוט צריך לדעת איך לפתוח אותה.\"המילים מזכירות לליסקה את הספרייה הנסתרת ואת פלוריאן. היא נשארת מאחור, מאפשרת ללשי להתקדם בראש ומהרהרת בתגליות היום, מנסה להחליט מה יהיה הצעד הבא. כשהלשי נעצר פתאום, היא כמעט נתקלת בו.\"זה כאן,\" אומר הלשי חמורות, בלי שום קלות דעת. הוא מתקדם בתנופה, וליסקה מביטה בחשש כשהוא יורד בשקע קטן באדמה לעבר עץ אורן עקום. אחד מהעשים הזקיפים שלו עף אחריו, כנפיו זוהרות בעוז, אבל למרות האור לוקח לליסקה רגע להבין — לקבל — את מה שהיא רואה.גופה שמוטה על שורשי העץ. היא מרוחה בדם שהשחיר, דיוקן של אלימות. בשר קרוע ומקולף, כמו קליפת תפוח, בית צלעות שנפתח בכוח וחושף את הקרביים הרכים, מעיים חלקלקים מתוחים כחבלים ופרושים על קרקע היער.ליסקה כבר ראתה מוות, אבל היא מעולם לא ראתה שום דבר כזה, כה אלים, כה לא צודק. בעתה לופתת אותה בציפורני ברזל, והיא לא מסוגלת לעצור את אנקת הייסורים הנפלטת ממנה.\"אז מה?\" הלשי ניגש לגופה ומביט בליסקה בציפייה. 11:40:30 30/04/2026 111 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ114 א\"ב פוראנקאין פלא שהוא לא דואג לעצמו או לבית האחוזה, חושבת ליסקה, אם הוא מקדיש את כל מאמציו לשמירה על הדריאדה ומתאבל על אלה שאינו מצליח להגן עליהם. כפי שקוץ, אם אינו נשלף, נבלע בגוף וצומח לתוכו, כך צערו של הלשי נטבע בו. החזרתו אל פני השטח בצורה כזאת ודאי מייסרת.\"זאת לא אשמתך, לשי,\" היא אומרת חרישית. \"אף אחד לא יכול לראות הכול.\"צחוק חסר שמחה. \"אני חייב. רק אני יכול לשלוט בדריאדה. אם אני מחמיץ אפילו פרט אחד או לא עומד מספיק על המשמר, זה מה שקורה. הרוחות מוצאות פרצות, סדקים, והן חודרות.\" הוא מסב מבט בעיניים אטומות. \"כל זה מעשה ידי. לכן כל זה באשמתי.\"ליסקה רוצה למחות, אבל הייאוש בעיניו והעקשנות בקולו אומרים לה שהתוצאה היחידה תהיה עוד תגובות על פגמיו. עדיף לא לדחוק בו. במקום זאת היא נשענת מעל הגופה, עוצרת את הנשימה בשל סירחון הקרביים ומנסה לעצום את עיניו של המת.ברגע ההוא ידה של הגופה מזנקת ותופסת את אמתה.ליסקה צווחת ונרתעת, אבל האיש — הגופה — מהיר יותר. הוא מזנק מהקרקע ומפיל את ליסקה, שניהם מחליקים על האדמה. היא מצליחה לתפוס את אחת מאמות ידיו. אצבעותיו התארכו והצמיחו טפרים אכזריים, עורקי האמה פועמים, מלאים דם שחור. היצור נוהם, ממטיר על ליסקה רוק וחושף שתי שורות שיניים. בכוח על־טבעי הוא לופת בכפותיו את כתפיה ודוחף אותה לקרקע, שיניו חורקות זו בזו במרחק נגיעה מעורק הצוואר שלה. ליסקה מנסה לשווא להיאבק מתחת לאחיזתו, אבל הוא חזק מדי, חזק מדי... פתאום המשקל נעלם. היצור מורם לאוויר, ודרך עיניה שטופות הדמעות ליסקה רואה שהענפים נכרכו סביב כתפיו, רגליו, מפרקי כפות ידיו, והם גוררים אותו מהשקע החלול 11:40:30 30/04/2026 114 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

11011דלתות אל המתים הם יוצאים אל דריאדה לא מוכרת. הלילה מעיק כאן, הירח הוא חיוך דק כתער בשמיים מנומשים בכוכבים. מסביבם צומחים עצי אורן וברוש מחודדים כמחטים, הרוח רוויה שרף וקרירות דגית של מי אגם. ליסקה מכירה את האוויר הזה. הם ודאי במרחק כארבע שעות נסיעה בעגלה מסטודווה, קרוב להרים. אחת מדודותיה גרה בכפר סמוך.הלשי מאט להליכה ואז עצירה חלקה, ומאפשר לליסקה להחליק ברעד מגבו. היא לופתת את כתפיו בנשימה כבדה.\"התרשמת?\" הוא שואל בשעשוע.\"אני חושבת שאני נכנסת להלם.\"\"יש לי השפעה כזאת על נשים, באמת,\" הוא אומר כלאחר יד. \"על רוב האנשים, בעצם.\" הוא מנער את זרועותיה של ליסקה מעליו ועובר מעל ענף שנפל, פרסותיו שקטות על מצע המחטים. אחרי שהתאוששה מספיק כדי לבוא אחריו, ליסקה שואלת, \"איך עשית... את כל זה?\"\"בקסם, כמובן. נדרש ממני יותר כוח מכפי שהייתי רוצה, אבל הלילה המהירות חשובה.\"11:40:30 30/04/2026 110 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 115לשטח הגבוה יותר. הלשי עומד שם. חרבו לפותה ביד אחת והאחרת פרושה, מוקפת ענפים הצצים מהעצים סביבו. כהרף עין הוא תוקע את חרבו בחזהו של היצור.המפלצת פולטת צרחה מזוויעה. היא ממשיכה להיטלטל, ודם שחור נוטף מחזהּ . ארשת פניו של הלשי נותרת שלווה, אפילו כשציפורניו של היצור נתפסות בשרוולו ומעיפות חתיכות בד קרוע.\"חוסר כבוד של ממש,\" הוא אומר. הענפים שלו משחררים את היצור שנופל אל ברכיו. באותו הרגע, הלשי סוגר את שתי ידיו סביב חרבו ומניף אותה בקשת.החרב עוברת דרך צווארו של היצור בקול גריסה של חוליות משוספות. לפני שהראש הכרות מספיק לנחות על הקרקע, גופו של היצור מתפוגג, נמס לנוזל שחור כזפת שרוחש על אדמת היער.כהרף עין, הכול נגמר. הכפרי המת איננו.ליסקה יושבת שעונה על השורשים, כל גופה רועד מאדרנלין. \"מ...מה —\"הלשי מרים את חרבו לגובה העיניים ומביט באדישות בנוזל השחור הצמיגי שעדיין נוטף מהלהב. הוא מניף את אצבעותיו, נראה הבזק ירוק, והחרב שוב נקייה. הוא מחזיר אותה לנדן וקופץ אל הבור, נוחת בחן ליד ליסקה וכורע ברך לצדה.\"נפצעת?\"\"אני לא... א —\" היא בולעת עוד נשימה שטוחה מדי, מסלקת בתנועה קדחתנית עלים וטחב מחצאיתה ואז מרימה מבט אל השד.זאת טעות.הלשי קרוב הרבה יותר משחשבה, פניו במרחק סנטימטרים מפניה, עיניו הירוקות כמרווה מאירות כמשואות בחושך. גבותיו מכווצות כלפי מטה, שפתיו מפושקות קלות, והצללים הארוכים של ריסיו צובעים את עצמות הלחיים כמו פסי דיו.11:40:30 30/04/2026 115 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 109הם נעים במהירות על־טבעית — בתוך זמן קצר שדה הראייה שלה נמלא דמעות מדקירות הרוח. כשהיא מוחה אותן על השרוול היא רואה שהם מתקדמים היישר לעבר עץ אלון עבות, רחב כל כך עד שחצי מבני הכפר בסטודווה יידרשו כדי להקיף אותו.\"לשי!\" ליסקה צורחת, אבל הוא לא עוצר. גזע האלון לפניהם מעלה אדוות ונפתח. הקליפה מתקלפת ממנו כמו דלת נפתחת וחושפת חור פעור, ומצדו האחר יער זר.הלשי מרכין את ראשו ושועט דרך הפתח.11:40:30 30/04/2026 109 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ116 א\"ב פוראנקעיניהם נפגשות, והיא מרגישה שהעולם נוטה על צירו.\"שועלונת?\" פניו של הלשי מרצינות עוד יותר.ליסקה נרתעת בחטף, עצם הזנב שלה נתקעת בכאב בשורש עץ. \"אני בסדר,\" היא אומרת מהר מדי. לחייה חמות משום מה, לבה הולם בפניקה מסוג חדש לגמרי. \"אתה רואה?\" היא תופסת את השורשים מאחוריה בניסיון לדחוף את עצמה לישיבה, אבל רגליה הרועדות מאבדות במהירות את האחיזה באדמה החלקלקה.הלשי תופס אותה לפני שהיא מספיקה לנחות על הקרקע, בעיניו מבט מותש. בענייניות חסרת עידון של איכר המרים שק תפוחי אדמה הוא מניף את ליסקה בזרועותיו ומניח אותה על הקרקע המישורית מעל. הוא מטפס אחריה, ותוך כדי כך משתנה לאייל.ליסקה מנערת את העלים מחצאיתה בסערת רגשות. \"מה... מה זה היה?\" היא קוראת כשהיא מתאוששת מספיק כדי לנסח משפט. \"זה קרה מהר כל כך עד שלקסם שלי לא היה זמן להגיב.\"\"סטשיגון,\" אומר הלשי. \"רך נולד, עוד לא בצורה מלאה.\"ליסקה מצטמררת. היא זוכרת את גודל החתכים בגבו של הלשי, עבים בהרבה מהטפרים שהניף הרך הנולד הזה. \"אלוהים אדירים,\" היא לוחשת, מביטה לאחור אל העצים ומנסה שלא לדמיין מה עלול היה לעולל לה יצור בוגר.ברגע הזה מבחין מבטה במשהו. קרע בד במקום שבו היתה הגופה, טמון בעפר. ליסקה מהססת ואז נעה לעברו.\"מה את עושה, שועלונת?\" קורא הלשי, אבל היא מתעלמת ממנו, מחליקה מעל ענפים ואדמה רופפת ומרימה את החפץ. כובע צמר, קרוע ומוכתם בדם. לבה של ליסקה נלפת. היא מרגישה שבאופן כלשהו אין הדבר הולם, כאשר זה השריד היחיד ממי שהיה פעם אדם נושם, בעל משפחה וביתוחיים.11:40:30 30/04/2026 116 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

108 א\"ב פוראנקהוא לוקח אותה, יוצא מבית האחוזה ומסמן לליסקה לבוא אחריו. כשליסקה משתהה עדיין מתחת לזוהר החמים של בית האחוזה הוא מהדק את הגולגולת על ראשו ומניח את ידו על גולת הניצב של החרב. אור ירוק קלוש מרקד על ארובות העיניים של הגולגולת, בין סדקיה ועל כתפיו. צלליות מנותקות של ענפים מתעקלות ונכרכות על הקרקע בתיאום עם הצל שלו. כפי שעשה במפגש הראשון ביניהם, הלשי מתחיל להשתנות.התהליך אמנם מהיר יותר הפעם, אבל הוא מקברי באותה המידה. גופו נרקב ונובל ומתפרק, ואז מתעקל ומשתנה לצורת אייל. שרירים ובשר צומחים כהרף עין עד שהאייל עצמו עומד לפניה, לבן כפנינה על רקע החושך. לא נשאר דבר מהלשי האנושי פרט לעיניים הירוקות כאורן המשחרות לטרף, בניגוד לחוטם העדין ולהטיית הראש הקלה. \"בואי מהר,\" הוא אומר ומכופף את רגלו הקדמית לכריעת ברך. כשליסקה כושלת, מופתעת מהמעשה, הוא מגלגל עיניים. \"עלי.\"ליסקה מטפסת על גבו, מעווה פנים כשהיא כמעט נופלת ותופסת אינסטינקטיבית את פרוותו. \"סליחה,\" היא ממלמלת, ואז מרשה לעצמה חיוך קל. \"חשבת פעם על אוכף?\"הלשי פולט נחירה. הוא מתרומם בתנועה רצופה ורבת עוצמה ויוצא לדרך בלי התראה.הם עוברים את הגן תוך כמה צעדים, השערים העקומים נפתחים לפניהם בקינה צרודה. ואז הם דוהרים לתוך הדריאדה, פרסותיו של הלשי הולמות על אבני הריצוף כמו לב המאיץ את פעימותיו.ליסקה משתופפת נמוך אל גבו, הגלימה מיתמרת מאחוריה והדופק הולם באוזניה. היא אמנם העבירה חלק גדול מילדותה ברכיבה בלי אוכף על גבה של סטרה, אבל ישיבה בפישוק על גבו של אייל לשי איננה דומה כלל. תנועותיו הן יותר זינוק מדהרה, מלאות עוצמה וביטחון כשהוא קופץ מעל גזע שנפל וחומק משיחי פטל קוצניים.11:40:30 30/04/2026 108 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 117\"אנחנו צריכים להחזיר את זה לכפר,\" היא אומרת.\"מה הטעם?\" שואל הלשי. \"הוא כבר מת.\"\"אני בטוחה שמחפשים אותו.\" היא מנסה לא לחשוב על מאמא ואיך היא מרגישה ודאי אחרי היעלמה של ליסקה. \"נכון, אנחנו כבר לא יכולים לעזור לו, אבל אנחנו יכולים לתת למשפחה שלו תחושה מסוימת של סגירת מעגל.\"לרגע קט נראה כאילו הלשי עומד להגיב בגערת שלילה נוספת, כרגיל. אבל הוא רק מטה את ראשו. \"בסדר. אבל נעשה זאת מבלי שיראו אותנו.\"הלשי מרשה לליסקה לטפס שוב על גבו ויוצא בריצה קלה. הלילה שקט ומתאבל במסעם מהדריאדה אל הגבול ולרמות המכוסות מצעים של פרחי בר. לא עוברת יותר משעה, אבל היא מרגישה כאילו עבר נצח, השתיקה ביניהם כבדה מספיק כדי למלא נצח כפול. כשהאגם המבהיק והחלונות מלאי הנרות של ז'בקי נראים לעיניהם בסופו של דבר, הלשי כושל. \"מה קרה?\" שואלת ליסקה בדאגה.\"אנחנו רחוקים מדי מהדריאדה,\" הוא אומר במתח. \"כוחי קשור ליער — ככל שאני מתרחק ממנו אני נחלש.\"לפני שליסקה מספיקה לומר משהו, צעקה חטופה נישאת על פני הגבעות ומיד אחריה עוד אחת. קולות נוספים מצטרפים, קוראים שוב ושוב בשם אחד.\"הם מחפשים אותו,\" אומרת ליסקה בהבנה. \"אפשר להשאיר את הכובע כאן. נקווה שימצאו אותו בקרוב.\"הלשי כורע ברך כדי שליסקה תוכל להחליק ממנו ולהניח את הכובע בעשב. היא נושאת תפילה מהירה למען נשמתו של האיש, ואז עולה לגבו של הלשי ומשעינה את ראשה על עורפו.הדהרה חזרה מעורפלת, הלילה מיטשטש לכתם של דיו ואור ירח בלבד. התשישות שוטפת את ליסקה בקצב החדגוני של פרסות הלשי. אחת-שתיים-שלוש, אחת-שתיים-שלוש. 11:40:30 30/04/2026 117 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

כשהאפלה עמדה מלכת 107\"הוא נהרג ביום ראשון. הוא עדיין לובש סטרוי חגיגי. לכל עיירה בגד מיוחד משלה, לא?\"\"כן, אבל...\"\"תוכלי לזהות את חלקם.\"\"את חלקם, אולי. מהכפרים השכנים לכפר שלי.\"\"די בכך. תצטרכי לבוא איתי ליער. את מוכנה?\"השאלה האחרונה מהוססת. ליסקה מתלבטת, נדהמת שנראה שהוא מבקש את הסכמתה, שלא לדבר על דעתה. את מספר הפעמים שמישהו עשה את זה אפשר לספור על יד אחת. אבל חששה מעכב אותה כמו גם הידע על מותו של פלוריאן. היא בוטחת בלשי עוד פחות מאי־פעם, אבל אם תתחיל להתנהג בצורה חשודה עכשיו, הוא יבין שמשהו לא בסדר — שהיא לא נערה כפרית תמימה לחלוטין כפי שהוא חושב.היא גם לא יכולה להתעלם מהדחיפות הנשמעת בקולו של הלשי, הפרימה הקלה של מבטו היציב בדרך כלל. למען האמת, קטנים מאוד הסיכויים שהיא תוכל לזהות את בן הכפר, אבל ניכר בלשי שהוא מוטרד מספיק כדי לבקש את עזרתה, וליסקה לא יכולה להתעלם מכך. היא מעולם לא היתה מסוגלת.היא מהנהנת אט־אט לציון הסכמתה.\"יפה.\" הוא מסיר גלימה ישנה ממתלה המעילים וזורק אותה אליה. \"חייבים למהר, לפני שהזאבים ימצאו אותו.\"זאבים. יש משהו משונה בהבנה שהדריאדה, למרות כל הרשעות שבה, היא גם יער, בית ליצורים טבעיים. היא שומעת ציוצי ציפורים מדי בוקר ורואה סנאים אדמוניים חולפים ביעף בין העצים. מדוע שלא יהיו גם זאבים? בעבר, עצם המחשבה על זאבים היתה מפחידה אותה. עכשיו היא כמעט מנחמת. אה, היא רוצה לומר, אלה רק זאבים. לא סטשיגון או רוסווקה, תודה לאל.מסכת גולגולת האייל של הלשי נשענת על מתלה המעילים. 11:40:29 30/04/2026 107 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ118 א\"ב פוראנקדרכם אטית יותר הפעם, נשימותיו של הלשי כבדות והתנודות הסדירות של תנועותיו מספיקות כדי לפתות את עפעפיה של ליסקה להיעצם. היא נלחמת בשינה, אבל העצב והעייפות משלבים ידיים כדי להכריעה.ליסקה מתעוררת במיטתה לאור עגמומי של שחר ביער. היא עדיין לבושה בבגדי הדרכים, בלי הגלימה, ורגליה נוקשות וכואבות ממאמץ ההיצמדות לגבו של הלשי. רגע עובר לפני שעולה בדעתה שהיא לא זוכרת שהגיעה לבית האחוזה או הלכה לחדרה, ויש לכך רק משמעות אחת. הלשי נשא אותה בזרועותיו. למיטה.\"אלוהים.\" ליסקה טומנת את ראשה בין ידיה, תלתליה נופלים על פניה כשהיא שוקעת בתחושת הבושה. \"אלוהים, למה?\"וכמובן, כמובן, היום הוא היום היחידי שבו הלשי אינו שונא חברה. היא מוצאת את השד במטבח, בוחש סיר על הכיריים, שרוולי חולצתו מגולגלים עד מרפקיו. הוא שולח מבט הפתעה מהיר כשהיא נכנסת, גבותיו מתקפלות בארשת שכמעט יש בה אשמה, כאילו היא תופסת אותו במעשה פלילי.\"אה. חשבתי שתישני יותר.\"ליסקה משפשפת את עורפה. \"כן, טוב...\" פתאום היא מודעת מאוד לתלתליה הפזורים והפרועים ומסיטה אותם לאחור בחופזה. \"אני... אתה... אה,\" היא אומרת בטיפשות.\"כן,\" הוא עונה בטיפשות דומה.\"תודה.\"\"מממ.\"הוא חוזר לעבודתו ליד התנור. ליסקה מסיימת לקלוע את שערה, מתיישבת בכיסא ליד שולחן המטבח ומעבירה אצבע בהיסח הדעת על חריץ בעץ. מחשבותיה עדיין מסתחררות מאירועי הלילה, פניו המעוותות של הסטשיגון הן כתם שהיא לא מסוגלת לסלק. כאשר הלשי מניח לפניה קערה מהבילה 11:40:30 30/04/2026 118 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

106 א\"ב פוראנקיאגה נושפת ויורקת אפר.הלשי צוחק קצרות ברשעות חסרת עליצות. \"למה אני לא מופתע שזימנת אותה לחזור?\" הוא מטה את ראשו לעבר ליסקה. ליסקה מביטה בעיניו, גם אם ברעד. \"יש לה שם.\" \"באמת?\" ליסקה מביטה לעבר הסקשט. \"שמה הוא יאגה.\"הבהוב של שעשוע מתרוצץ על פיו של הלשי. \"באמת, שועלונת לא ערמומונת, בכל יום שעובר את מתמיהה אותי יותר.\" הוא מקדיש ליאגה מבט אחרון בגבות מורמות, ואז פונה לאחור ומסמן לליסקה לבוא. \"מספיק להתעכב. יש לנו עניין לעסוק בו, לי ולך.\"ליסקה ממהרת לאסוף את עצמה מהרצפה והולכת אחרי השד, נעצרת בפתח כדי להיפרד לשלום מיאגה. אבל כשהיא מביטה מעבר לכתפה רוח הבית כבר לא שם. רק צללים עקומים, אש גוועת באח ואלף שאלות מתנודדות בחושך. כשליסקה מגיעה אל הלשי הוא כבר במבואה, לובש במשיכת כתפיים את הסוקמנה. הנדן משובץ האזמרגדים בולט מתחת לשוליים הארוכים של המעיל, נוצץ בקטלניות בחושך. כשליסקה רואה אותו היא מהססת. \"לאן אנחנו הולכים?\"\"אני צריך שתסתכלי על גופה.\"היא נעמדת במקום. \"מה?\"הוא משתהה לרגע, ואז פונה אליה במהירות כמעט על־אנושית. כשהוא מבחין בארשת פניה המבועתת של ליסקה הוא נעצר ומפחית מעט מעוצמת הרגש. \"אה, אולי אני לא מנומס.\" הוא פוגש את מבטה בזהירות. \"הזקיפים שלי מצאו גופה בקצה היער — בן כפר, ככל הנראה קורבן נוסף של סטשיגון. אני מקווה שתוכלי לומר לי מאיפה הוא, אולי אפילו לזהות אותו.\"\"איך אני אמורה לעשות את זה?\"11:40:29 30/04/2026 106 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 119וכף, היא קופצת בהפתעה. הוא מביט בה בשאלה, והיא מנופפת את ידה בתגובה. \"זה שום דבר. אה, תודה. נוספת.\"היא בוחנת את תוכן הקערה. זאת דייסה פשוטה, עתירת ניחוחות של תפוח וקינמון, ומרוב רעב אין בה יכולת אפילו לפקפק בבישוליו של השד. היא בולעת כמה כפות — התבשיל סביר במידה מפתיעה, גם אם קצת מתוק מדי — ורק אז מביטה בלשי.\"מה שהיה בלילה —\"הוא מסב מבט. \"זה קרה. זה נגמר.\"ליסקה תוהה איך הוא מסוגל להמשיך הלאה בקלות כזאת. תסכול נפרש בקרבה, רב עוצמה, צורב. \"אבל זה לא נגמר! זאת הפעם השנייה החודש שהרוחות פרצו את קסמי ההגנה שלך.\"\"אני מודע לכך, תודה.\"היא מעווה פנים. \"לא. לא, מה שהתכוונתי הוא... זה לא מטריד אותך? אני לא מכירה הרבה מחוץ לכפר שלי, אבל סטודווה לא ראה שד מחוץ ליער כבר שני דורות לפחות. אני יודעת שאכפת לך. ראיתי הוכחה אתמול. אתה יודע שמשהו לא בסדר.\"הלשי מהסס. \"כן,\" הוא מודה. \"משהו לא בסדר. את.\"דמה קופא. \"מה?\"\"אני רוצה לספר לך סיפור,\" הוא אומר, \"על נערה כפרית שהתרוצצה ביער השדים בליל אמצע הקיץ, דרכה במקומות שבהם אף בן אנוש לא אמור לדרוך וגילתה דברים שאף בן אנוש לא אמור לראות. השדים סוערים מאז הגעתך, שועלונת לא ערמומונת. את שיבשת את האיזון בדריאדה, גרמת להחלשת קסמי ההגנה שלי והערת שדים שישנו במשך זמן רב.\"ליסקה שוקעת בכיסא, מרגישה את משקל העולם כעול של ממש על כתפיה. מובן שהיא אשמה. מובן. זה גורלה כנראה, לעולם לא לעשות טוב, גם אם תנסה בכל מאודה.\"שועלונת,\" אומר הלשי פתאום. הוא מביט בה במצח קמוט 11:40:30 30/04/2026 119 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 105\"את זה אני יודעת,\" אומרת ליסקה בצחוק מתוח. \"אבל את לא... את לא חושבת שהוא עצמו הרג את פלוריאן, נכון?\"אני לא יודעת. אבל עלייך לפעול בתבונה, ילדה. היא תוקעת בליסקה מבט חמור. הפעם הצלחתי לצאת לפני שהלשי תפס אותי, אבל זאת רק שאלה של זמן. הוא יבין מה את עושה במוקדם או במאוחר. ואם יבין... אם הוא יגלה ששליטתו בבית האחוזה מידרדרת... אין שום דבר שהוא שונא יותר מאובדן שליטה. אני מפחדת ממה שיעשה.גוש העצבים בבטנה של ליסקה מתכווץ יותר, אבל היא בכל זאת ממשיכה להביט בעיניה של יאגה. \"איזהר, אני מבטיחה. יש לי הרגשה... שאם אצליח לגלות מה קרה בלילה ההוא, איך פלוריאן מת, אדע מה הלשי מתכנן לגבי.\"יאגה מטה את ראשה. שיהיה. אעזור לך אם אוכל, למען פלוריאן ולמענך. אבל את לא יכולה לבטוח בו, ילדה. אל תשכחי מה... היא משתתקת בנשיפה. הוא בא.רוח הבית מתפוגגת לעשן ברגע שצעדיו של הלשי מתחילים להישמע. ליסקה נבהלת, מתכרבלת על שטיח פרוות הדוב וטומנת את ראשה בין ידיה, מעמידה פנים שנרדמה מול האש. דרך חריץ בין ידיה היא רואה את השד נכנס בצעדיו הגדולים. האור נופל על פניו והיא יכולה להישבע שהיא מזהה פניקה קלה בארשת פניו לפני שהוא רואה את ליסקה שוכבת על הרצפה ומלביש על פניו את הסטואיות הרגילה.\"הנה את, שועלונת לא ערמומונת. אני צריך אותך.\"ליסקה מרימה את ראשה, מעמידה פנים שהיא ממצמצת בעיניים ישנוניות. הלשי לא מחכה לתגובתה, רק פונה לצאת. ואז הוא נעצר. אט־אט ובהקפדה הוא פונה בחזרה לעבר האש, מרים את סנטרו כמו כלב הציד המרחרח טרף. בטנה של ליסקה נופלת בתוכה כשתשומת לבו נעצרת על העשן הבלתי קיים כמעט שהוא יאגה. \"אה, בכל זאת הרגשתי משהו. רוח האח המרדנית שלי.\"11:40:29 30/04/2026 105 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ120 א\"ב פוראנקקלות, כאילו הוא מנסה לקרוא כתב יד לא ברור. \"מספיק עם זה. אני שומר הדריאדה, ואת לא היית מצליחה כלל להיכנס בלילה ההוא אילולא רציתי בכך. הייתי יכול להפוך את עצמי בקלות לדבר מה מבעית ולהבריח אותך החוצה. לפחות אז הייתי נהנה.\"החלק האחרון מקניט, מזמין את ליסקה להשיב לו כגמולו, אבל מחשבותיה נמצאות במקום אחר. הן אצל הכפרי המת, בהבזק חרבו של הלשי והכובע המגואל בדם שנשאר בשדה פרחי בר. הן עם פלוריאן, במילים דמו על ידי.היא נושמת עמוקות. האם באמת תיתן לשד את מה שהוא רוצה? האם תסתכן, אחרי כל מה שגילתה? היא חייבת. מאמא חשובה יותר. סטודווה חשובה יותר. וכל אנשיה בסכנה, כי היא הטרידה את יער הרוחות.היא מכריחה את עצמה להרים מבט, להביט בעיניו של הלשי ולא להסב את עיניה. \"רצית אותי, כדי שאשרת לצדך?\" היא אומרת. \"בסדר. אז תלמד אותי.\"\"הקסם שלך...\"\"אמרת שתמצא דרך לשחרר אותו. עשה זאת, ואני אעזור לך להחזיר את הסדר על כנו.\"שפתיו נוטות קלות מעלה — היא לא יודעת אם הוא מרגיש הקלה או שביעות רצון. \"כך יהיה. אני אמשיך במחקרי, ובעזרת שיתוף פעולה מצדך אני בטוח שאוכל למצוא פתרון בתוך זמן קצר. בינתיים, יש דרכים אחרות שבהן אני יכול להכשיר אותך, אבל הן יהיו קצת פחות... נעימות?\"\"פחות נעימות?\" היא תוקעת בו מבט זועף. \"האם אי־פעם אמרת משפט שלא היה חידתי ומאיים בעת ובעונה אחת?\"הוא מחייך בלגלוג ושיניו נוצצות בלובן באור הבוקר. \"פגשי אותי ליד הבאר בעוד חצי שעה.\"11:40:30 30/04/2026 120 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

104 א\"ב פוראנקפלוריאן... חיבבתי אותו. זה כשלעצמו משונה, כי אני לא מחבבת רבים, אבל אותו חיבבתי. הוא היה חמים ומואר, כמו להבה. הוא חי כאן, בבית האחוזה, במשך זמן רב. בזיכרוני הלכתי אחריו כשנכנס לספרייה, כשהשאיר את המכתב על השולחן ההוא עם הפרח. היה לילה, אני זוכרת, והתחננתי בפניו שלא ילך, אבל אני לא יודעת למה. אני זוכרת את המילים האחרונות שאמר לי כשהניח את הפרח. \"צר לי, רוח האח, אבל אני לא יכול להישאר עוד.\"לא ראיתי אותו שוב. אבל היתה עוד פעם אחת שראיתי את הפרח, אחרי שהלשי מצא אותו. הייתי בחדר במגדל, אני זוכרת, והוא החזיק אותו בידו, כבר סגור בכדור הזכוכית. גערתי בו על שהוא מאפשר את החורבן של בית האחוזה. אמרתי, \"אתה לא יכול להתאבל לעד.\"הוא נרתע כאילו משהו דקר אותו. \"דמו על ידי, רוח האח.\"ליסקה מצמידה את כפות ידיה לפיה.\"ואתה לא יכול לשנות את המצב,\" עניתי. הוא התרגז בן רגע והסתובב. בידו היה מלח. הוא זרק אותו עלי וכולי נשרפתי. זה הרגע שבו מסתיימים זיכרונותי — כולם.\"הוא סילק אותך,\" אומרת ליסקה חרישית. זה אחד הדברים הרבים שלומדים ילדים בסטודווה. מלח מסלק רוח לא רצויה. פאני פרווטה זרקה פעם קורט על ליסקה כשלקחה את סטרה לרעות באחו, בשעת בוקר מוקדמת, כדי שאיש לא יראה. \"הוא סילק אותך בגלל פלוריאן. מפני שפלוריאן מת. יאגה, צר לי כל כך.\"רוח הבית נראית מופתעת. צר לך? זאת בחירה משונה, להתנצל על חטאיו של אחר. דמותה בעשן מרחפת בחדר עד שהיא מתממשת לרגליה של ליסקה בצורת חתולה. לא אקבל את התנצלותך כשלו. את קראת לי לחזור והאכלת אותי, אפשרת לי לחוות יותר מהחיים מכפי שצריך לחוות יצור מת. אבל הוא... הוא מסוכן.11:40:29 30/04/2026 104 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ12112שובו של כלב הצידאדום העינייםיסקה עומדת ליד באר האבן כשהלשי זורק עליה לסכין.\"תפסי,\" הוא קורא.ליסקה מתכופפת. הסכין נופלת לקרקע לרגליה, והיא מתכופפת אליה בתנועה מגושמת ושולפת אותה מחלקת עשב דוקרני. היא עומדת לגעור בשד, אבל המילים גוועות בגרונה כשהיא הופכת את הפגיון. קרני השמש החודרות בכתמים דרך הצמרות מדלגות על הלהב ומאירות את עיטורי הפרחים המסולסלים החרוטים במתכת. נשימתה נעתקת מבלי משים. \"הוא יפהפה.\"\"נשק ערמומי לשועלונת לא ערמומונת,\" מגיב הלשי. שרווליו מגולגלים כלפי מעלה ומראים את אמותיו על הוורידים העוברים בהן. שערו אסוף לאחור והוא התגלמות של עוצמה צנומה וזקיפות קומה מרשימה.ליסקה מחזירה במהירות את מבטה לפגיון, כורכת את אצבעותיה בהיסוס על הקת. היא עשויה אם פנינה בצורת 11:40:30 30/04/2026 121 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

כשהאפלה עמדה מלכת 103שדים וקסם ודלתות וכלבים והלאה, והלאה, כמו לוח שעון שיש בו מוזרויות במקום מספרים. טיק, טוק, והמחוגים מצביעים על חידה אחת. טיק, טוק, ועל אחרת.ההמתנה מייסרת. חצי שעה חולפת בזחילה, וליסקה ממלאת את זמנה בהכנת גולאש ממעשר שהלשי הביא איתו. שתי ארנבות שציידים הרגו והשאירו לא מזמן. שעה. היא מוצאת צנצנת סוכר במזווה. עוד שעה. היא קוטפת די תותים להכנת ריבה. שעה שלישית. היא חותכת את התותים, מעבירה אותם לסיר ברזל ובוזקת עליהם סוכר ביד נדיבה. היא מכניסה תות אחד לפיה.כשיאגה מופיעה שוב בסופו של דבר, ליסקה כמעט נחנקת מהתות. זה היה מסוכן, מתנשפת הסקשט ומשתנה מעכבר לחתולה במשב עשן זועף. אבל נראה שהמזל משחק לנו, כי הצלחתי לברוח מהחדר לפני שהוא הבחין בי.\"תודה לאל,\" מתנשמת ליסקה. \"ואיך... הצלחת?\"יאגה מטה את ראשה, עיניה הן חרוזים של שוהם מלוטש. אני זוכרת אותו, היא אומרת. אני זוכרת את פלוריאן.הן מסכימות לחכות עד לשעה מאוחרת יותר, עד שהלילה בולע את היער בגל של עלטה שחורה כזפת ורוח מחככת את בטנה בגג. ליסקה מעמידה פנים שהיא ישנה, ולו רק כדי להפחית מדריכותו של הלשי, ומחכה עד שהיא שומעת את דלת חדר השינה שלו נסגרת בנקישה לפני שהיא חוזרת על קצות האצבעות לחדר ההסבה בכותונת הלילה שלה. יאגה כבר מחכה, דמות צל שכמעט איננה קיימת, משולבת בעשן מהאש הגוועת באח.\"ספרי לי,\" אומרת ליסקה, ונראה שקירות בית האחוזה נוטים פנימה, כאילו גם הם מקשיבים בתשומת לב.היה עוד בזיכרון הזה. צורתה של יאגה כאילו לא מתקבעת, היא לרגע רק עשן, לרגע צללית אנושית על רקע אור האש. 11:40:29 30/04/2026 103 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ122 א\"ב פוראנקאיילה בעלת עיני טורקיז נוצצות. הנשק מתאים לידה במידה מפתיעה, במשקל מאוזן אך לא מופרז.\"מאיפה השגת משהו כזה?\"\"קיבלתי אותו במתנה מהמלך בּ וֹ לֶ סְ וָ וב החזק אחרי הקרב מתחת לרוּזָ 'נָ ה גוּרָ ה,\" עונה הלשי בנעימות.פיה של ליסקה נפער. \"מה?!\" נינוחות שכזאת, כאילו כולם פגשו מלך לפני ארבע מאות שנים באחד הקרבות המפורסמים ביותר בהיסטוריה של אורליצה. \"היית שם?!\"\"צ'רובניקים רבים היו שם.\"\"אב...אבל חשבתי שאמרת שאתה לא יכול לצאת מהדריאדה.\"\"לא בדיוק. זה לא נעים, כמובן, וכוחי מידלדל ככל שאני נעדר זמן רב יותר. אבל אני שד, והדבר מעניק לי יתרונות מסוימים... כולל קסם חזק מספיק כדי לשנות את התוצאה בקרב.\" הוא פורש את אצבעותיו וענף קטן צומח מתוך שרוולו ונכרך סביב זרועו.לבה של ליסקה מדלג על פעימה. היא מדמיינת שדה קרב שבו אבירים מסתערים לא נלחמים זה בזה, אלא נגד חבטות של ענפים אדירים. הלשי מסתער בהמולת הקרב, חרבו הארוכה מבהיקה, מוקף גברים מפחידים נוספים שחיוכיהם מרושעים וידיהם זוהרות.\"מה קרה להם?\" היא שואלת. \"לשאר הצ'רובניקים?\"הענף סביב אמתו של הלשי מתעקל מעלה מכף ידו כאילו הוא מרחרח את האוויר. \"רוב בני מיני — בני מיננו — מתו במלחמות, השאר במאבקים אלה באלה. שאפתנות חסרת מנוח ומריבות קטנוניות הוציאו להם... מוניטין גרועים. דו־קרבות של קסם היו שכיחים, והאנשים הפשוטים נקלעו לעתים קרובות ללב הסערה.\"\"הקסם באמת מסוכן, אם כן,\" אומרת ליסקה. \"הכנסייה צודקת.\"11:40:30 30/04/2026 122 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

102 א\"ב פוראנקהתרגשות עולה בליסקה. היא מפנה את תשומת לבה ללשי כשהוא מחליק את חולצתו בתנועות קצרות. \"תראי לי איפה ראית אותו.\"מאחורי ליסקה אחד הענפים המכושפים של הלשי פורש את אצבעות הזרדים שלו על הדלת וסוגר אותה בתוקף. יאגה נלכדת בפנים.ליסקה ממשיכה בהעמדת הפנים ומובילה את השד אל סבך הסרפדים מסביב לדלת המרתף, שם מטיל עץ שזיף צנום צללים רועדים. הלשי נועץ בו את מבטו למשך רגע עמוק ואומלל, ואז מחווה בתנועה שנראית כאילו הוא עומד להסתיר את פניו בידיו. הוא נמלך בדעתו במהירות ומעביר את הידיים בשערו, פורע את הקווצות הלבנות.\"אין כאן שום דבר. אני לא רואה דבר, אני לא מרגיש דבר. ודאי דמיינת, שועלונת. את... את ישנה כמו שצריך?\"היא לא ישנה היטב, והיא יודעת שהדבר ניכר בשערה הפרוע ובצללים שמתחת לעיניה. היא מביטה בו במלוא העוקצנות ואומרת, \"דווקא כן. יש לי חלומות מקסימים מדי לילה. אתה רוצה לשמוע עליהם?\"\"אל תטריחי אותי בהם,\" הוא אומר בעייפות, וזה סוף העניין.למורת רוחה הרבה של ליסקה, הלשי לא חוזר למגדל ויאגה נשארת כלואה שם. הוא דווקא פונה עמוק יותר אל שטחי האחוזה, עובר את היז'מבינה וממשיך לחורשה הלא מטופחת ששומרת על החומה האחורית. הוא לא מסביר מה הוא עושה, אבל ליסקה רואה לפי האור הערני בעיניו שהוא מוודא שהיא אכן דמיינה את כלב הציד.כלב הציד הזה... הרוח מעיפה תלתל סורר אל תוך פיה והיא דוחפת אותו לאחור. אני לא חושבת שהוא היה פרנואידי כל כך אילו זאת היתה סתם עוד רוח.עולמו של הלשי הפך להיות גלגל אינסופי של תעלומות. 11:40:29 30/04/2026 102 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 123\"לא,\" הוא אומר בחריפות. \"הכנסייה ערמומית. בזמנו התקיים מאבק כוחות. הצ'רובניקים יעצו למלך ולמועצה, אבל הכנסייה זכתה בלב האנשים. הם ראו הזדמנות והשתמשו בפחד שאחז בהם, הטיפו על רעות הקסם, אמרו שהוא לא מוסרי ולא טבעי. בסופו של דבר, האחרונים מבינינו סולקו מבתינו, או שנאלצנו להסתיר את זהותנו.\"ליסקה משתוקקת לשאול עוד, אבל הוא מרים יד לפני שהיא מספיקה. \"אני חושב שהסכנתי מספיק עם החיטוטים שלך. את חושבת שאתן לך להתמהמה עד הערב? סטשיגון כמעט שיסף את גרונך אתמול בלילה, ועדיף שלא אצטרך להציל אותך שוב.\"הוא מתחיל לפסוע הלוך ושוב, צעדיו האטיים והמענים מזכירים לליסקה את פגישתם הראשונה ליד פרח השרך. \"קשה יותר להרוג שדים מאשר בני אדם,\" הוא פותח. \"בני האדם הם בשר ודם וגידים, ואילו שדים הם יצורי הביניים, לא חיים ולא מתים, ולכן הם מצייתים למערך כללים אחר. הכללים האלה נקבעים לפי האירועים הטראומטיים שהביאו למותם וגרמו לחלק מנשמתם להישאר עלי אדמות.\"ליסקה מופתעת לגלות שהיא מבינה. הדבר לא נבדל בהרבה מהאמונות הטפלות של הכפר. הקיקימורה הם נשמות של תינוקות שמתו בטרם נטבלו, הסטשיגון הם שדים המחפשים נקמה, והרוסווקות הן נשמות של נשים שטבעו. אומרים שאפילו סקשט הם נשמות שנשארות, בדרך כלל של תושב קודם בבית. \"אז מה הכללים?\" שואלת ליסקה במתח. \"איך הורגים משהו שכבר מת?\"הוא מצביע על הפגיון שבידה. \"לא נתתי לך את זה כי התחשק לי להעניק מתנות. הוא מעשה ידיו של נפח צ'רובניק ויש כישופים רקועים בלהב. זה הדבר היחידי שיכול להרוג שד — כל דבר אחר רק יציק להם.\"11:40:30 30/04/2026 123 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 101\"בקלות.\" ליסקה מחייכת אל יאגה חיוך חצי מאולץ ולא ממש משכנע. \"אשתמש בקסמי הנשיים.\"ואז היא משליכה את עצמה על דלתו של הלשי וצווחת במלוא קולה.\"לשי?!\" היא צובעת את קולה בכל הפניקה שהיא מסוגלת לגייס. \"לשי!\"להפתעתה הדלת נפתחת מיד ומפיצה בחטף אור לבן לתוך גרם המדרגות האפלולי. \"מה קרה?\" הלשי מביט בה ממרום גובהו. הוא נראה כאילו ניערה אותו מתוך ניסוי כלשהו. חולצתו מקומטת, סרטי הצווארון פרומים ויש כתם פחם על עצם הלחי שלו.ליסקה מרימה אליו מבט מעיניים פעורות ומפצירות. \"אני חושבת... שראיתי שוב את כלב הציד. בגנים.\"את מגזימה, מתרה יאגה. אבל האור הפתאומי העלה דמעות בעיניה של ליסקה, ודמעותיה ודאי נראות משכנעות, כי פניו של הלשי מתאבנות.\"לא ייתכן. איפה זה היה?\"הוא מתחיל לצאת מהחדר, אבל ליסקה הקפידה לעמוד קרוב ככל האפשר כדי לאלץ אותו לעקוף אותה. כשהוא עושה זאת היא בולעת רוק בחשש, מושיטה יד ותופסת את חולצתו כמו ילדה מבוהלת. אל תוריד ממני את העיניים, היא מתפללת. היא מרגישה איך משקלה הזעום של יאגה נעלם מהכיס שלה, אץ רץ במורד החצאית וקופץ ממנה. \"הוא היה ליד המרתף, בצ־צ־צללים. ראיתי את העיניים שלו, אני נשבעת!\"היא מהדקת את אצבעותיה על בד הפשתן ומרגישה דרכו את חמימות עורו בדיוק ברגע שבו לבו הולם במקביל ללבה. הוא מוריד מבט זועף אל ידה ומקלף אותה בקפידה מעליו. \"תירגעי, שועלונת לא ערמומונת. את מצויה כאן תחת הגנתי.\"אני רואה את הפרח, מהדהד קולה של יאגה דרך מחשבותיה של ליסקה, מעומעם בשל המרחק.11:40:29 30/04/2026 101 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ124 א\"ב פוראנקליסקה לופתת את הפגיון בעל קת האיילה באחיזה חזקה יותר, מפרקי אצבעותיה מלבינים.\"ונסי לא להיראות כאילו את עומדת לברוח בצרחות.\" הלשי משלב ידיים. \"מול הפרצוף שאת עושה עכשיו האויבים שלך עוד ימותו מצחוק.\"ליסקה נושפת ברוגז ומנסה ללבוש ארשת פנים שתעיד על משהו דומה לאומץ. על פי הצחוק החרישי של הלשי היא נוחלת כישלון חרוץ.\"עכשיו,\" הוא ממשיך, \"אם את יודעת מה סוג הרוח שאיתה את מתמודדת ואיך נוצרה, תוכלי להסיק מה יחסל אותה. רוסווקות, למשל, אי־אפשר להרוג במאגר המים שאותו הן רודפות — חייבים לפתות אותן לצאת ממנו. לסטשיגון, כפי שראית, חייבים לחתוך את עמוד השדרה, רצוי בכריתת הראש. אלה האויבים השכיחים ביותר שלנו בדריאדה, לכן כך עלייך להתחיל.\"הלשי מסמן לה להתקדם, פורש את ידיו ומפשק את רגליו. \"הם מהירים. זה שראית רק נולד — תארי לעצמך כמה מהיר יותר שד מנוסה. החולשה שלהם, והיתרון שלנו, הוא עצמותיהם הדקות והשבריריות. הדבר החשוב ביותר הוא להקפיד שלא להיות בהישג יד של הטפרים שלהם, ולחדור מתחת למגננות. פגיונות כמו שלך מתאימים יותר לתקיעה מאשר לשיסוף, כך שאת חייבת לכוון אותו לבסיס הגולגולת, כאן, ולעמוד השדרה באגן הירכיים.\"תנועתו פתאומית, כצלילה של עיט או קפיצה של זאב. אין לה אפילו הזדמנות למצמץ לפני שידו האחת נכרכת סביב גרונה והאחרת עוצרת במרחק זערורי מחזהּ .\"את מתה.\"ליסקה שואפת אוויר ברעד, מנמיכה את הידיים שהרימה באינסטינקט.\"וכך שועלונת לא ערמומונת הופכת לארנבת עוד פחות 11:40:30 30/04/2026 124 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

10010הנערה שצעקה,\"כלב, כלב!\"ני אומרת לך — זה לא יעבוד. א\"שבע,\" אומרת ליסקה, והמילה מודגשת בקול של אבן קטנה הנופלת במורד מדרגות המגדל בדחיפת נעלה.\"אמרת את זה כבר שבע פעמים.\"לא הייתי צריכה להסכים בכלל, רוטנת יאגה ומתחפרת עמוק יותר לתוך כיס הסינר של ליסקה, שם היא מסתתרת כמו עכבר שחור כדיו. לדברי הסקשט קסמי ההגנה של הלשי מונעים ממנה להיכנס לחדר כרוח — היא תהיה חייבת להיכנס אליו בדמות ממשית.\"אתמול בלילה נשמעת להוטה מאוד לעשות את זה,\" מציינת ליסקה בלחש כשהיא מגיעה לראש המדרגות. \"מה השתנה?\"שמעתי את התוכנית שלך, מסננת יאגה.\"היא תעבוד, אני מבטיחה. עכשיו שקט, לפני שהוא ישמע אותך.\"הוא לא ישמע אם אדבר רק בתוך הראש שלך. אבל איך תפתי אותו לצאת?11:40:29 30/04/2026 100 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 125ערמומית. יש לך מזל שאני לא האויב שלך.\" הוא מצביע על כפות רגליה. \"רגליים פשוקות, זו לפני זו. יפה. ככה את צריכה לעמוד — ככל שהן קרובות יותר זו לזו, קל לי יותר להפיל אותך. את צריכה להיות רפויה, לנוע מהר ובקלילות. מהירות יכולה להציל את חייך.\" הוא נוגע באצבע בקצה הפגיון. ניצוצות ירוקים מבזיקים, והמתכת כאילו נמסה ומתקשה מחדש, השוליים קהים. \"אני לא חושב שתוכלי להזיק לי,\" הוא אומר ברוגע, \"אבל בקצב הזה את עלולה לשפד את עצמך.\"בחצי השעה הבאה הם מתאמנים כך, הלשי עט על ליסקה מכל הכיוונים והיא מצליחה רק לחמוק, לומדת איך להיחלץ מהישג ידו. ברגע שהוא שבע רצון, הוא מראה לה איך לחסום מתקפה. באיזה חלק של הזרוע להשתמש, איך לעקם את ידו של היריב מאחוריו או לחדור את המגננות כדי לשסף את גרונו. ליסקה לא כל כך טובה. היא נרתעת בכל פעם שהלשי זז, כושלת על פסולת המפוזרת בגן ומהססת לפני שהיא מכה. בסופו של דבר היא מרימה ידיים בכניעה.\"אני לא יכולה, לשי. אי־אפשר.\"\"אני שד בן שבע מאות שנה,\" אומר הלשי ומסיט לאחור קווצות שיער לח מזיעה. \"רק טיפשה היתה חושבת שהיא יכולה לעמוד מולי. למען האמת, היכולת שלך מפתיעה.\"ליסקה לא עונה, מילות השבח שאמר סוף־סוף שוקעות וגוועות במקום כלשהו בתוכה. היא מתיישבת בכבדות, משעינה את זרועותיה על ברכיה ומסדירה את הנשימה. האדמה הרטובה מרטיבה את חצאיותיה.כשהיא מחזירה מבט אל הלשי, הוא עסוק בפרימת שרוך העור שאסף את שערו וגבותיו מכווצות בריכוז. בד חולצתו הלח נדבק לגופו ומציג את קווי המתאר של השרירים הארוכים והחינניים שמתחת. הוא מרים את זרועותיו גבוה יותר, ומכפלת החולצה נחלצת מחגורתו, חושפת עור חיוור ואת הקווים הקשים של הבטן.11:40:30 30/04/2026 125 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

כשהאפלה עמדה מלכת 99\"תוכלי לצאת לבד?\"אם הדלת תהיה פתוחה, כן.ליסקה נוקשת באצבע על סנטרה. \"אני חושבת שיש לי דרך.\"יאגה מצמצמת את עיניה בתענוג צרוף של חתול משחר לטרף. מה את מציעה?11:40:29 30/04/2026 99 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ126 א\"ב פוראנקמשהו בקרביה של ליסקה רוטט. היא מבחינה, מאוחר מדי, שהוא מדבר אליה ושהיא בוהה בו בשתיקה.\"מה?\" היא אומרת בטיפשות.הוא מביט בה בתמיהה. \"אמרתי שסיימנו להיום.\" כשהיא לא נעה, הוא לוקח את הפגיון מידה הרפה ונוקש עליו. השוליים נוצצים בחדות כשהוא מחזיר לה אותו. \"נסי להתאפק ואל תדקרי אותי כשאני ישן,\" הוא מוסיף. ואז הוא לוקח את הסוקמנה שלו שזרק לצד הבאר, ותולה אותה על גבו כמו גלימה. \"פגשי אותי כאן שוב מחר. באותה השעה.\"\"רגע!\" קוראת ליסקה. תסכול ניעור בתוכה על הפתאומיות שבה הלשי מסלק אותה מעליו, על המשיכה הטיפשית מצדה. \"תישאר איתי.\" הוא נעצר תוך כדי הליכה. \"מה?\"\"תישאר,\" היא חוזרת. \"אתה תמיד הולך ככה, כאילו אתה מפחד שאשרוף אותך אם תהיה איתי זמן רב מדי.\"הוא מתאבן. היא תוהה אם היא קרובה לאמת, אבל היא לא יודעת. איתו, אי־אפשר לדעת. רק עיניו הירוקות כיער עד מרצדות בצורה משונה, כמו צל של בעל חיים החולף חרישית בין שיחים.\"אני מצטער,\" הוא אומר בסופו של דבר בקשיחות ומפנה לה גב. ליסקה לא רואה אותו שוב באותו היום.בשעת בין הערביים הדריאדה הופכת סגולה, גוונים של לוונדר ושזיף אופפים את העצים. מהשמיים המתעמעמים מחלחל אור הירח מבעד לחלונות, צללים נשפכים כמו דיו על המסדרונות. כאשר ליסקה פונה להסתגר בחדריה מקדם את פניה מראה משונה. בקדמת גרם המדרגות צמח עץ דק, והוא אוחז ספר בסבך ענפיו מלאי העלים.העץ מתנודד כשליסקה ניגשת אליו. היא כבר מזהה את דרך הפעולה של קסמו של הלשי. ריח של ניצוצות ואורן, 11:40:30 30/04/2026 126 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

98 א\"ב פוראנקמבינה ממש את הרגש שמאחורי צמח. אוכל היה יכול להיות פחות מגוחך.ליסקה מתעלמת מהקביעה האחרונה. \"את זוכרת מאיזה סוג הוא היה? אולי אם אמצא פרח דומה בגן —\"זה לא מספיק מדויק. החפץ חייב להיות חלק מהזיכרון.משהו מושך במחשבותיה של ליסקה, אבל היא לא יכולה לשים עליו אצבע. \"את יכולה לתאר אותו טוב יותר? את הפרח, כלומר.\"אילו היו לחתולים גבות, יאגה היתה מרימה אותן. הוא בצבע תכלת. שישה... לא, חמישה עלי כותרת. די נבול.\"פרח זכריני,\" ממלמלת ליסקה. \"איפה ראי... אה.\" הזיכרון חוזר בשטף. היא היתה מתוחה, אבל הוא נראה חריג אפילו אז. \"הלשי, על השולחן שלו. יש כדור... חפץ עגול מזכוכית. אני חושבת שהפרח בתוכו היה זכריני. יכול להיות שזה אותו אחד?\"יאגה נראית מסוקרנת. אולי.\"אם כן, את צריכה לגעת בו, כמו שנגעת במכתב?\" ככל שאוכל להתקרב, יהיה טוב יותר.ליסקה מזדקפת, שוקלת את האפשרויות. \"אם נוכל להתגנב לשם כשהלשי לא בבית —\"בלתי אפשרי, מתערבת יאגה. רק הוא יכול לפתוח את הדלת ההיא.\"אולי אוכל לשכנע את בית האחוזה לפתוח אותה.\"לא. על חדר העבודה וחדר השינה שלו יש קסמי הגנה נוספים, מנעולים שרק קסם צ'רובניק יכול לבטל.ליסקה כבר התחילה לנסח לעצמה תוכנית, כזאת שתהיה אולי מטופשת אפילו יותר מריצה לתוך הדריאדה בליל קופווה. \"תוכלי להיכנס אם הדלת תיפתח עבורך?\"אולי, אבל אם הוא יהיה שם, הוא ירגיש אותי.11:40:29 30/04/2026 98 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 127קריצה של אור אזמרגדי על העלים הדקים כנייר. היא שולפת בזהירות את הספר מבין הענפים. היא מזהה אותו. זה הספר עם כישוף ההחייאה, זה שהלשי ביקש ממנה לקרוא. \"צָ 'רוֹ לוגיה\", כתוב על הכריכה באותיות שקועות מוזהבות שכבר נשחקו. חקר הסוד.ספר כשפים. חלק ממנה רוצה לזרוק אותו לאח, חלק אחר רוצה לפתוח אותו ולבלוע כל מילה. היא פוסחת על שתי הסעיפים, תוחבת את הכרך הכבד מתחת לזרועה וניגשת לחדרה.יאגה מופיעה על מעקה המדרגות, מתקדמת עליו בשיווי משקל במקביל אל ליסקה. קודם הסכמת לעזור לבעל הקרניים המסוכן, ועכשיו את מקבלת ממנו מתנות, היא רוטנת. מה קרה לזהירות?ליסקה מרימה את הספר גבוה יותר, זרועה כואבת מאימוני הקרב.\"גם אם אני רוצה לעזור לו, זה לא אומר שאני סומכת עליו. אני יודעת מה הוא.\"מה עם הקסם שלך? חשבתי שרצית להיפטר ממנו.\"אני רוצה להיפטר ממנו,\" אומרת ליסקה. \"אבל עשיתי טעות, יאגה. שיבשתי את איזון הכוחות בדריאדה, ועכשיו השדים סוערים. הם כל הזמן בורחים, ואפילו הלשי לא מצליח להתמודד איתם. אם אוכל להשתמש בקסם שלי, אוכל לעזור לו להחזיר את הסדר על כנו.\"יאגה קופצת לרצפה והולכת אחרי ליסקה במסדרון. ואחר כך?\"הרצון שלי לא השתנה,\" היא אומרת בלי היסוס. \"כשכל זה ייגמר, אני אזנח את הקסם ואחזור הביתה. אבל לעת עתה אני צריכה לוודא שעדיין יהיה לי בית שאפשר לחזור אליו.\"יאגה מפהקת, חושפת יותר שיניים טוחנות מכפי שאמורות להיות לחתולה. תעשי מה שאת רוצה. אני רק רוח הבית. אני 11:40:30 30/04/2026 127 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 97זה פרח, אני חושבת. ואז הוא מסתובב ורואה שאני מסתכלת. הוא צועק עלי לצאת, ואני עוזבת. זה הכול.\"זה הכול...\" חוזרת אחריה ליסקה. היא קוראת שוב את חלק המכתב, מקווה שהמרחק יגלה סוד כלשהו שהחמיצה. השורה הראשונה, זה היה בלתי נמנע, אתה יודע, פוגעת בה כהלמות תוף. המילים סופיות כל כך, מלאות השלמה עם המצב.\"לא יכול להיות שזה הכול,\" היא אומרת. \"המכתב הזה... המקום הזה... בית האחוזה ודאי מנסה לספר לי משהו.\" היא כמעט מרגישה, לפי האורות שמעל והשיש שמתחת, כולם מחכים בדריכות, מתחננים בפניה שתקשיב. יש כאן דחיפות, אזהרה קצרת רוח.\"פלוריאן הזה, שאני לא יודעת מי היה... אני צריכה לגלות מה קרה לו.\"ליסקה מחזירה בעדינות את הדף למקום שממנו הוציאה אותו, ליתר ביטחון. היא מעבירה עוד מבט כמיהה אחד על פני הספרייה ואז פונה ליציאה, מתפללת שהלשי לא חזר עדיין. יאגה הולכת אחריה, ודלת חצות נעלמת ברגע ששתיהן יוצאות ממנה. ליסקה המומה ותוססת בשל הגילוי, והיא מתמוטטת על הספה. יאגה קופצת לחיקה ומתחילה ללוש את חצאיתה, ציפורני החתולה נתפסים בבד.\"יאגה,\" אומרת ליסקה ונחלצת מהזרם השוטף של מחשבותיה. \"אם נמצא דברים נוספים שיעוררו את הזיכרון שלך, תוכלי להיזכר בפרטים נוספים על מה שקרה?\"ייתכן, עונה יאגה. אבל החפץ יהיה צריך להיות קשור רגשית לאירוע בדרך כלשהי. הוא לא יכול להיות סתם כיסא, נניח.\"מה עם הפרח הזה? אמרת שהוא נפל מהמכתב.\"זה באמת נראה חשוב, מהרהרת יאגה. גם אם אני לא 11:40:29 30/04/2026 97 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ128 א\"ב פוראנקלא מבינה את כל המזימות והתוכניות. אבל הייתי מעדיפה שתדאגי שלא יהרגו אותך — אני לא רוצה לגווע ברעב.ליסקה מחייכת ומסובבת את ידית הדלת. \"אנסה. לילה טוב, יאגה.\"יאגה, חוזרת הסקשט וממצמצת בחיבה. נחמד כשיש שם. היא מנופפת קצרות בזנבה ומתקדמת במסדרון בצעדים רכים. ליסקה נשארת עם הרגשה חמימה וקצת תמהה אחרי חילופי הדברים ביניהן.חדר השינה של ליסקה אפלולי כשהיא נכנסת, הפמוטים מגבירים לרגע את אורם בברכה, ואז חוזרים לזוהר קל ונעים. ליסקה מניחה את \"צ'רולוגיה\" על שידת הלילה ופונה לקחת את הכותונת שלה שהשאירה מקופלת מתחת לכריות.ואז היא מבינה שהיא לא לבד.טיפ. טיפ. טפ. שערותיה של ליסקה מזדקרות. היא מצמידה את הכותונת לחזה, מסתובבת ברעד לעבר הקול ומתפללת שהוא יציר דמיונה בלבד.אבל לא. עיניים אדומות זוהרות בפינה החשוכה שאליה לא מגיע אור הנרות. שתי עיניים מוכרות. כלב הרפאים מגיח מהעלטה בצעדים משחרים לטרף, מסיט לאחור את שפתיו בחיוך מרושע. ציפורניו נוקשות על רצפת העץ הקשה. הבל פיו מדיף ריח ריקבון. מקרוב ליסקה רואה עד כמה הוא גדול וחסון, גופתו המצומקת מגיעה כמעט לגובה החזה שלה. רוק נוטף משפתיו הקרועות, מבהיק בין שיניו ונופל באגלים כבדים, כמו דם.טיפ. טיפ. טפ. הוא קרוב כל כך, קרוב כל כך. בעוד צעד אחד, הוא יקרע את ליסקה לגזרים.\"אבל אתה לא תעשה את זה, נכון?\"היא אומרת בהבנה פתאומית. אחרת איך היה כלב הציד 11:40:30 30/04/2026 128 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 4 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal4

כשהאפלה עמדה מלכת 129נכנס? הלשי הבטיח לחזק את קסמי ההגנה שלו, אבל היא ראתה שוב את כלב הציד אחר כך, בלילה שבו הלשי נפצע. והנה היצור כאן פעם נוספת, שבועות אחר כך, כשגריר מהסיוטים. כמעט כאילו... כאילו בית האחוזה מכניס אותו.צאי, צאי, צאי. צאי לפני שהוא יתעורר.\"אני לא יכולה,\" אומרת לו ליסקה. \"אני חייבת לעשות את זה, אתה לא מבין? אני לא יכולה ללכת הביתה עד שהקסם שלי ייעלם.\"עיניו של כלב הציד זוהרות כירח מלא וגדול. יש מאחוריהן תבונה, הבנה שלא מהעולם הזה, והוא מתנודד כשהוא שומע את דבריה. שערו סומר, והוא נוהם בלי מילים וכמעט... כמעט בתסכול. תוך כדי נהמה הוא מסתובב על עקביו ומזנק לעבר החלון. ליסקה מתכוננת לשבירת הזגוגית ברגע הפגיעה, אבל הכלב רק נמס לתוך הצללים ומופיע מחדש מעבר לזכוכית, בגן. הוא מתקדם בצעדים כבדים אל הבאר, למקום שבו ראתה אותו ליסקה בפגישתם השנייה. שם הוא מרים כפה ומכה בקרקע. כשהוא מחזיר מבט אל ליסקה הוא נראה כמעט מלא ציפייה.\"אני מבינה,\" לוחשת ליסקה.היא לא יודעת אם כלב הציד שומע אותה, אבל הוא נעלם ברגע שהמילים יוצאות מבין שפתיה.11:40:30 30/04/2026 129 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ136 א\"ב פוראנקשיכולים לשנות את זהותו. היא לא יכולה לשכוח את הדחיפוּת שהרגישה מבית האחוזה באותו הלילה בספרייה. היתה תחושה ברורה של אזהרה, כאילו היא בסכנה.אבל לא נראה גם שהלשי שיקר. כעסו, ייסוריו, היו גולמיים, כמו דם בצבע דובדבן הזולג אחרי הסרת רקמות פגועות מפצע. ליסקה מכירה את הכאב הזה היכרות אינטימית, היא יודעת שאי־אפשר לזייף אותו. ואחרי שראתה אותו בוער בכאב הזה, היא זוכרת שהוא חי גם בקרבה. ערמת גחלים שעדיין צורבות אותה מדי פעם, מסרבות להניח לה, ולא משנה כמה היא מנסה לקבור אותן.הם לא דומים כלל וכלל, ליסקה והלשי, אבל שני דברים משותפים להם — קסם ויגון.ליסקה בולעת יבבה נוספת, מחזור נוסף של דמעות. לרגע היא מייחלת שמצב העניינים היה שונה. היא מייחלת שהיתה יכולה לבטוח בלשי, שהיתה יכולה לנחם אותו, שהיתה יכולה להרגיש שהיא שייכת לעולם הקסם ובתי האחוזה החיים ויערות העד שלו. אבל הוא שד, והיא עונדת אזיק, והשן של מרוק מונחת כבדה בכיסה, מזכירה לה שעדיין נותרו סוגיות שלא יושבו.טיק, טק, מתקתק שעון המוזרויות. הגיע הזמן לתעלומה הבאה.11:40:31 30/04/2026 136 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ160 א\"ב פוראנק\"את יודעת, אני בכלל לא צריך הרבה,\" אומר הלשי. \"לפני שבאת חייתי על המנחות שנתנו לי. לפעמים היה משתה, לפעמים היתה כיכר לחם. גופו של שד אינו תובעני.\"ליסקה מעיפה מבט לעבר הבית שמתחת ליז'מבינה, הנישא מעליהם בכל הדרו. מעטה של ענפי יערה, מגדל עקום, צבע סדוק. \"אולי, אבל כל מה שנשאר לנו מהארוחה של אתמול הוא תפוחי אדמה והמרק ה... מעניין שלך.\" היא מביטה בלשי בהדגשה. הוא התעקש להכין את ארוחת הערב ביום הקודם, וליסקה אמנם מעולם לא הגיעה לים, אבל היא משוכנעת שטעמו יהיה זהה למרקחת שלו. \"באמת, לשי, אחרי שבע מאות שנה הייתי מצפה שתצטיין יותר בבישול.\"הוא מזעיף פנים כמעט בהתקוממות. \"הייתי עסוק.\"\"שבע מאות שנה,\" חוזרת ליסקה. \"אני בטוחה שיש ספרי בישול בספרייה.\" היא מעווה פנים כשהיא מבינה שטעתה — היא מנסה להימנע מאזכורים של הספרייה או פלוריאן.אבל אם הלשי מתרגז, הוא לא מראה זאת. \"בסדר. בסדר. אולי מיהרתי וזרקתי פנימה יותר מדי מלח. אולי אני רגיל כל כך לדאוג ליער ורק ליער, ששכחתי איך להקדיש תשומת לב למשהו אחר.\"היא משתהה, מופתעת למשמע הווידוי. פניו עוטות שוב את בוהק הכנות, זה שהוא מסלק ברגע שהוא מתגלה לעיניה. הדבר מעלה חמימות משונה בחזה של ליסקה. היא מכניסה את אונגדיי לנדן, משחררת את קפל החצאית ממותניה ומניחה לה להיפרש למלוא אורכה סביב קרסוליה, ואז מסיטה לאחור כמה קווצות שיער. כשהיא מרימה מבט הלשי מסתכל עליה. עיניהם מצטלבות כמו חרבות והוא מסיט את מבטו.משונה. ליסקה פונה לעבר בית האחוזה, מפלסת לה דרך בין עשבי בר סבוכים ועולה לשביל המרוצף. לפני שהיא נכנסת היא מסתובבת ובוחנת את הגן, את העצים עמוסי הפירות והפרחים האפופים דבורים עמלניות.11:40:32 30/04/2026 160 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

13013קבר בגןיסקה קמה עם השמש ויוצאת לחפש את חפירה. היא למוצאת אחד בארון האחסון, חצי חלוד מיושן וסדוק בכמה מקומות. הוא עובד מספיק טוב באדמת הגן הקפיצית, גם אם ידית העץ מאיימת עליה בשבבים כשהיא מתחילה לחפור.היא חופרת במקום שאותו הראה לה כלב הציד בלילה.עובר זמן מה לפני שהאת פוגע בדבר מה פריך בקול חבטה עמום. ליסקה קופאת. היא אמנם ציפתה שהדבר יקרה, אבל היא בכל זאת מצטמררת. היא מנסה להתחזק לפני שהיא כורעת ברך בעשב הרטוב מטל, שואפת נשימות עמוקות של אוויר קר כדי להרחיק את אי־הנוחות שהיא חשה. היא מפנה אט־אט חופנים על חופנים של אדמה ניחוחית עד שהיא מוצאת אותו. בוהק לבן של עצם.ליסקה שואפת נשימה מייצבת, בטנה מתהפכת בציפייה. חופן אדמה נוסף, והיא מצליחה להבחין בצורת גולגולת. עוד כמה, והיא כבר מסוגלת לשחרר אותה מהקרקע, מלווה מפולת אבנים קטנות ותולעת מתפתלת. היא מחלצת את התולעת לפני שהיא מושכת את הגולגולת לחיקה וסינרה מתלכלך בבוץ. 11:40:31 30/04/2026 130 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 135\"כן.\" הוא יורק את המילה בשאט נפש, כאילו היא מרה על לשונו. \"אם משהו ששד מרגיש יכול להיקרא אהבה.\"הוא משתתק, מביט בלהבות הטורפות את שיירי חומר הבעירה ומתחילות להידלדל. כשלא נותר דבר פרט לבור אפר, הוא נסוג בנוקשות ומפנה את גבו אל ליסקה.\"הגופה היחידה שיכולתי לקבור היתה של כלב הציד. משום כך השארתי אותה. היער לא השאיר לי עוד דבר, ולכן ניסיתי בטיפשותי להיאחז בדבר האחרון שעמד לרשותי.\"\"לשי.\" ליסקה מנסה להניח יד על זרועו, אבל הוא מסלק אותה בחבטה.\"אני לא צריך רחמים ממך.\" הוא מסתובב בתנופה, הסוקמנה מרחפת מאחוריו. \"אני מקווה שאת מרוצה עכשיו, שועלונת לא ערמומונת.\"הערפל כאילו מסמיך. הוא בולע את הלשי כשהוא משאיר את ליסקה מאחור, וחופן פתיתי אפר מתפזר בעקבותיו. טריקת שער הגן הנסגר מאחוריו חולפת כרעידת אדמה ביסודות בית האחוזה ומבריחה עורב מענפי היז'מבינה. משתררת דממה, ורק קרקוריו הרחוקים של העורב מפרים אותה.ליסקה משתופפת על עקביה, מרכינה את ראשה בין זרועותיה ובולעת יבבה. היא מביטה בדמעה יחידה הצונחת, נוצצת, לעבר הקרקע. אבל כשהיא נוחתת היא לא פוגשת אדמה. היא מתנפצת על משטח שנהבי, שן חדה, מוסתרת למחצה בעשב.ליסקה מזדקפת. זאת שן של כלב הציד — מרוק. היא ודאי השתחררה כשהלשי חטף את הגולגולת מידיה. היא מרימה אותה ומחזיקה אותה בזהירות בכף ידה. אחרי רגע של מחשבה היא מסתירה אותה בכיס הסינר שלה.וכשהיא עושה זאת, חוזרת אליה האזהרה של מרוק. צאי, צאי, צאי. צאי לפני שהוא יתעורר.סיפורו של הלשי מסרב למלא את החללים. היא מרגישה שהוא דומה לדיוקן שתווי הפנים לא צוירו בו, חסר פרטים 11:40:31 30/04/2026 135 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 159את חוטמה המגולף של האיילה. השם מגיע אליה בנשימה, כמו משאלה.\"אונגדיי.\" מילה שמשמעותה \"העבר\", כלומר \"מה שהיה פעם\". תקופה שאליה היא רוצה לחזור, אבל תקופה שהיתה מייחלת שתוכל לשנות. מה שרודף אחריה, מה שעיצב אותה. המקום שאליו היא שייכת.העבר. כלי נשק. המגן שלה.כשהיא מביטה בלשי, עיניו מרוחקות ומכוסות צללים, כאילו הוא נזכר בדבר מה בן מאות שנים.מרגע שאימוני הקרב נוספו לשגרת יומה של ליסקה, ימי הקיץ דומים לזיקוקים, הם מגיעים בהבזק פתאומי ומסתיימים מהר לא פחות. קשה לה להאמין שהיא נמצאת בדריאדה כבר יותר מחודש. הם הגיעו לאוגוסט, והוא זהוב ומחניק, העולם מתנמנם בלפיתתו. ביום אחד כזה הלשי מגלה את ליסקה יושבת לארוחת בוקר ומניח רשימת מילים בשפת האלים לפני הביצים שלה.\"למדי הרבה ככל שאת יכולה,\" הוא אומר. \"ברגע שתקבלי בחזרה את הקסם, תוכלי לשלוט בו טוב פי כמה אם תדעי לנסח כישופים.\"המילים פשוטות, פקודות כמו, צְ מח, שְ רוף, הגן עלי. ליסקה קולטת את השפה מהר. היא לא שונה לחלוטין מאורליקנית. בהתחלה היא מרגישה את מבטה הזועף של מאמא על גבה, גוער בה על שהיא לומדת מילים בשפה פגאנית. אבל בתוך זמן קצר ליסקה מגלה שהיא לוחשת את המילים במסדרונות ובגן, מאוהבת בהברות הרכות ובדרך הקלילה שבה הן זורמות מלשונה, מוכרות כשיר ילדים.סביב הלימודים והקרבות יש לה מעט מאוד זמן לבישולים, עובדה שעליה היא מקוננת בפני הלשי ערב אחד ונענית במבט אדיש. הם בדיוק סיימו דו־קרב של ערב והלילה בדריאדה מכריז על בואו בקולות צרצרים ויללות מרוחקות.11:40:32 30/04/2026 159 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 131אחת השיניים מתנתקת, והיא מחזירה אותה למקומה, המשטח השברירי שורט את אצבעותיה.היא נראית כמו גולגולת של זאב, אבל ליסקה יודעת שזה לא נכון. עצם החוטם ארוכה מדי, העצם הקדמית דקה מדי, והשיניים הצפופות שהצהיבו מוכרות בצורה כה איומה.זאת גולגולתו של כלב הציד, רוח הרפאים אדומת העיניים.בידיה של ליסקה הגולגולת כמעט רוטטת. היא לא מצליחה להפסיק להביט בארובות העיניים המלוכלכות, כאילו תמצא בתוכן מסר. עצמות נוספות קבורות לצדה — שאר גופתו של כלב הציד — אבל היא משאירה אותן שם. הן לא קוראות אליה כמו הגולגולת.היא מניחה את התגלית המזוויעה בצד ומתחילה להחזיר את העפר לבור, אובך השחר עולה סביבה כמו תכריכים. העצים כהים, ומעבר להם מפלחים עננים את עור השמיים הוורדרד ואור שמש מדמם בנחלים זהובים. הגיע הזמן, מחליטה ליסקה. הגיע הזמן להתייצב מול הלשי.היא לא זוכה להזדמנות. היא באמצע השביל כשהם מוצאים זה את זה, שד וצעירה, עיניים נפגשות מעבר לגן. שער הברזל צווח כשהוא פותח אותו בדחיפה, מקרקש פעם אחת ואז נסגר מאחוריו בנקישה. חרבו לצדו, מגפי העור שלו מכוסים שכבת בוץ. כשהוא מבחין בגולגולת בידיה של ליסקה לא נראית בו כל תגובה. הוא חוצה את השביל המרוצף אבנים בצעדים נינוחים, סלסול של קסם רוקד על בגדיו ומעלים כל לכלוך מהיער לפני שהוא מגיע אל ליסקה.\"האם אי־פעם אמצא אותך עושה משהו שאיננו בלתי מובן בתכלית?\" שואל הלשי.ליסקה נועצת בו מבט, מתקשה לדבר. היא העבירה את הלילה כולו בהרהורים על המסר של כלב הציד, בדאגות על מה שהיא עשויה למצוא ומה תעשה אז. עכשיו הגיע הרגע, 11:40:31 30/04/2026 131 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ134 א\"ב פוראנק\"לשי, בבקשה,\" היא מתחננת. \"אני רק רוצה להבין. נמאס לי לפחד.\"\"תפחדי יותר אם תדעי.\"\"בכל זאת, ספר לי,\" היא אומרת בקול חלוש מהעשן. \"ספר לי למה העבר שלך רודף אותי עוד ועוד. ספר לי למה שנתי מלאה סיוטים. אחרת לא אוכל להניח לדברים. לא אוכל.\"הוא מסב מבט בנהמה. כתפיו מתרוממות ואז נופלות שוב. מעין ויתור, או אולי כניעה. \"שמו של כלב הציד היה מְ רוֹ ק.\" מעבר ללהבות הלוחשות קולו של השד עגום. \"הוא היה שייך לשוליה שלי שחי לפני מאתיים שנה. לפלוריאן.\"עיניה של ליסקה נפערות. \"השוליה שלך. אבל אם היה... למה הוא מת? מה קרה בלילה ההוא?\"\"התווכחנו,\" אומר הלשי, \"פלוריאן ואני. הוא נראה בסדר אחר כך, אבל כנראה רק הסתיר ממני את ההחלטה שלו. הוא התכוון לעזוב. הוא כתב לי את המכתב ההוא, עזב כשישנתי ולקח איתו את מרוק. הוא היה רב עוצמה בקסם. הוא ידע איך למצוא את דרכו בדריאדה. אבל לפעמים היער מהיר יותר. בלילה ההוא הרוחות היו חסרות מנוח, הדריאדה היתה ערה. משהו תפס אותו.\" עיניה של ליסקה פעורות. \"מה זאת אומרת, משהו תפס אותו?\"\"הוא נפל קורבן ליער. אני יודע רק כי מרוק חזר, חי רק בקושי, גופו קרוע לגזרים. ניסיתי לרפא אותו, אבל...\" קולו של הלשי נשבר במפתיע. הוא מליט את פניו ביד אחת, נאבק להתעשת. \"עשיתי טעות עם פלוריאן. הורדתי את המגננות, והוא שילם את המחיר. הטיפש תמיד היה חייב לפעול לפי רצונו.\"יש משהו בקולו, זהיר וגמיש, כחומר המתרכך בידי היוצר. ליסקה זכרה את המכתב, את המילה אהובי שנכתבה בתשומת לב כה רבה.\"אהבת אותו?\" היא שואלת בחשש.11:40:31 30/04/2026 134 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ158 א\"ב פוראנקהוא נע קלות, נשימתו מגמגמת כאילו מגעה הוא מכת ברק, כאילו הוא מצפה לעלות בלהבות. כשהיא מרימה מבט, עיניו פעורות ובוהקות ותמהות.\"סבלת הרבה כל כך למעננו,\" לוחשת ליסקה.\"זאת חובתי,\" הוא אומר.\"תודה.\" היא אוחזת בידו עד שכתפיו מתרפות, עד שהוא יודע שהיא מתכוונת למה שאמרה. \"תודה.\"הוא מביט בה כאילו הדברים היו מחילה לנידון למוות. הוא לא מאפשר לרגע להתארך אלא שולף את ידו מתחת לידה, קם בקפיצה ומפשיל את שרווליו.\"טוב,\" הוא אומר קצרות. \"מספיק לנוח. בואי ננסה דו־קרב, כי אי־אפשר לחדור בדברי חלקות ללבו של סטשיגון.\"כשהם מסיימים השעה כבר הרבה אחרי חצות היום והאחו נראה כאילו רמס אותו עדר סוסים. ליסקה רטובה מזיעה, היא צונחת על ברכיה לפני דלי מי באר ומתיזה על עצמה, מביטה בטיפות הזולגות מתלתליה לעשב.הלשי נעצר לפניה, הוא נראה כאילו יש לו עדיין די אנרגיה כדי להילחם בצבא. \"את צריכה עזרה?\"היא נאנחת ומושיטה אליו זרוע כואבת. הוא אוחז בה, אצבעותיו הארוכות כמעט מעלימות את אצבעותיה הקטנות, ומושך אותה בקלות לעמידה.\"את צריכה לתת לו שם,\" אומר הלשי, עוזב את ידה ומחווה לעבר הפגיון החגור למותניה בנדן חדש — מתנה נוספת מידי השד.\"לתת לו שם?\" היא חוזרת כהד.\"אומרים ששמות מוסיפים עוצמה לכלי נשק מכסף.\"היא חושבת על חרבו שניצבה מעוטר אזמרגדים. \"מה שם החרב שלך?\"\"וִ ירוֹ ק,\" הוא עונה. גזר דין. שם הולם בהחלט.ליסקה מעבירה את אצבעותיה על ניצב הפגיון שלה, מסמנת 11:40:32 30/04/2026 158 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

132 א\"ב פוראנקוהיא מרגישה קטנה משום מה, כמו גנבת שנתפסה במעשה הפשע.\"זה בלתי מובן?\" היא שואלת בסופו של דבר. קולה צף ברפיון באוויר המעורפל. \"אמרת לי שלא היה לך כלב ציד.\"הוא מניח יד על גולת הניצב של חרבו וקצב לבה של ליסקה מאיץ, חרדה מחמיצה בבטנה. \"לא היה לי,\" הוא אומר.\"אז מאיפה זה הגיע?\"הוא מרים כתף במעין משיכה. \"זה יער רוחות, שועלונת לא ערמומונת. לא גופה אחת ולא שתיים קבורות מתחת לעצים האלה.\"\"אבל לא כולן החליטו לרדוף אותי,\" אומרת ליסקה. \"לשי, בבקשה. אני יודעת שיש משהו שאתה לא מספר לי. כלב הציד הופיע בחדר שלי אמש. הוא הראה לי איפה לחפור.\"\"ואת בטחת בו?\"\"יותר משאני בוטחת בך!\"משהו משתנה בשד. הוא מסב פנים, מנסה להסתיר זאת, אבל ליסקה רואה את ארשת הכאב החולפת בחטף על פניו, את הטינה שמגיעה אחריה. למרות זאת, היא לא יכולה לעצור. נמאס לה מסודות, נמאס לה לפחד, ויותר מכל דבר אחר נמאס לה להרגיש שהיא לא שייכת.\"פתחתי את דלת הספרייה.\" המילים נפלטות בשטף עד שהיא חסרת נשימה. \"מצאתי חתיכה מהמכתב של פלוריאן. אני יודעת שהוא מת בגללך.\"נשימתו נעתקת ולא נשמעת, אבל היא רואה את הרעד בחזהו כשהיא אומרת את המילים. \"ארור יהיה בית האחוזה,\" הוא אומר. \"ארורה תהיי. את נועזת, להוטה להיבלע בבטן מפלצת רק כדי לחקור את קרביה.\" הוא צוחק בדרך חסרת הרחמים שבה נסדק קרח מתחת לרגליים הצועדות על אגם קפוא. \"מתברר שנתתי לך את השם הלא נכון. שועלונת ערמומונת עד מאוד עם קסמים בלתי מוסברים. את כפרת העוונות שלי, מה?\" הוא 11:40:31 30/04/2026 132 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 133מסתער על ליסקה וכאילו גדל פי ארבעה בזעמו. לפני שהיא מספיקה אפילו למצמץ, הוא חוטף מידיה את גולגולת הכלב.\"והכול עבור מעט רגש. טוב, למדתי את הלקח.\"הוא נדחק ועובר על פניה בדרכו לקבר. האדמה העדורה לא מוסתרת, למרות מאמציה של ליסקה. הוא מחזיק את הגולגולת מעליה והערפל מסתחרר סביבו במערבולת.\"לשי, חכה!\" ליסקה רצה אחריו. \"מה אתה עושה?!\"\"משהו שהייתי צריך לעשות מזמן.\"פתאום קסם מרקד לאורך ידו הפשוטה, מסתלסל מקצות אצבעותיו וצולל בין לסתות הגולגולת. הוא מעיף מבט מעבר לכתפו אל ליסקה שיכולה רק לצפות בחוסר אונים, בדופק מהיר.\"עלייך ללמוד,\" הוא אומר בקור. \"כל רוח מעוגנת למשהו. סקשטים לבית, רוסווקות לנהרות, בני אדם לגופים אנושיים. כשהורסים את העוגן, מסלקים את הרוח.\" הוא מביט בחזרה אל הקבר ופולט מילה בשפת האלים.הגולגולת עולה בלהבות.היא מתלקחת כגפרור, בלהבה בצבע אזמרגד, בחום עז עד כדי כך שליסקה מרגישה אותו ממקומה. סירחון של עצם נמסה ואדמה חרוכה עולה בסמיכות מחליאה. בתוך הכול עומד הלשי דומם וזקוף כפסל, האש הירוקה משתקפת בעיניו.\"למה?\" זועקת ליסקה בצרידות, עיניה שורפות. \"הוא לא היה פוגע בי. הוא רק רצה שאמצא את הגולגולת שלו.\"\"את לא יודעת את זה. הרוחות בלתי צפויות. הן יכולות להיות מרושעות בן רגע, לנטור טינות שאת לא מעלה בדעתך. הרוח הזאת פרצה שוב ושוב דרך קסמי ההגנה שלי כי בית האחוזה עדיין מחשיב אותה לבעלת ברית. אין לדעת מה היא תכננה.\"\"אז למה לא שרפת את הגופה שלו לפני כן?\"כשהוא מביט בה היא לא רואה את עיניו — הוא רק צללית כהה על רקע הלהבות המשתוללות.11:40:31 30/04/2026 133 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 157ליסקה מתקרבת, מוחה אגל זיעה שנוטף על מצחה.\"בשל הקשר של אורליצה לקסם קל בהרבה לרוחות ולשדים לתקוע עוגן בתחום הביניים במקום להמשיך הלאה. כפי שאת יודעת היטב, הם מחוללים תוהו ובוהו, ולכן יצרתי את הדריאדה, שתהווה מעין משפך ותלכוד את הרוחות בתוך הענפים כאן לפני שהם יכולים להתגשם בכל מקום אחר באורליצה. בקסם הזה יש פגם, כמובן, והרוחות החזקות יותר מתנגדות לו. לפעמים כשאני עוזב את בית האחוזה אני עושה זאת כדי לענות לזימון ולחסל רוחות פורעות סדר כאלה.\"ליסקה מזדקפת בהפתעה. \"זימון? אנשים יודעים שאתה אמיתי?\"\"כמובן. יש כאלה שאני בוטח בהם, כמרים ואצילים וצ'רובניקים אחים שיודעים איך ליצור איתי קשר. לא רק באורליצה, אלא גם בליטוון, אפילו אם לשטחי ליטוון אין אותה עוצמת קסם.\" הוא שותק לרגע. \"לא שיקרתי, ליסקה רדוסט, כשאמרתי שהקדשתי את חיי להגנה על ממלכת בני האדם. זאת הסיבה היחידה לכך שאני חי עדיין.\"מציאות הגיל שלו מכה בליסקה פתאום. היא מטה את ראשה הצדה ורואה אותו באור חדש, כרעלה זוהרת של עידנים והיסטוריות ותקופות חיים. השד הזה, הבחור הצעיר הזה, נלחם במלחמות לפני מאות שנים והכיר מלכים מימי קדם. שבע מאות שנים. זה משך התקופה שבה הוא מגן על אורליצה, דואג לה בפלישות והתקוממויות, שושלות ותבוסות. אבל לפעמים הוא נראה צעיר כל כך עד שליסקה מתקשה לתאר לעצמה שהוא מבוגר יותר ממנה.הלשי חוזר בהקנטה על תנועת ראשה. \"מה קרה?\"משהו ממלא אותה, עולה על גדותיה בחמימות משכרת, הרגשה עגמומית מכדי שאפשר יהיה לכנותה הכרת תודה. היא מושיטה יד ומניחה אותה על ידו הארוכה והחיוורת הנחה על ברכיו.11:40:32 30/04/2026 157 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

132 א\"ב פוראנקוהיא מרגישה קטנה משום מה, כמו גנבת שנתפסה במעשה הפשע.\"זה בלתי מובן?\" היא שואלת בסופו של דבר. קולה צף ברפיון באוויר המעורפל. \"אמרת לי שלא היה לך כלב ציד.\"הוא מניח יד על גולת הניצב של חרבו וקצב לבה של ליסקה מאיץ, חרדה מחמיצה בבטנה. \"לא היה לי,\" הוא אומר.\"אז מאיפה זה הגיע?\"הוא מרים כתף במעין משיכה. \"זה יער רוחות, שועלונת לא ערמומונת. לא גופה אחת ולא שתיים קבורות מתחת לעצים האלה.\"\"אבל לא כולן החליטו לרדוף אותי,\" אומרת ליסקה. \"לשי, בבקשה. אני יודעת שיש משהו שאתה לא מספר לי. כלב הציד הופיע בחדר שלי אמש. הוא הראה לי איפה לחפור.\"\"ואת בטחת בו?\"\"יותר משאני בוטחת בך!\"משהו משתנה בשד. הוא מסב פנים, מנסה להסתיר זאת, אבל ליסקה רואה את ארשת הכאב החולפת בחטף על פניו, את הטינה שמגיעה אחריה. למרות זאת, היא לא יכולה לעצור. נמאס לה מסודות, נמאס לה לפחד, ויותר מכל דבר אחר נמאס לה להרגיש שהיא לא שייכת.\"פתחתי את דלת הספרייה.\" המילים נפלטות בשטף עד שהיא חסרת נשימה. \"מצאתי חתיכה מהמכתב של פלוריאן. אני יודעת שהוא מת בגללך.\"נשימתו נעתקת ולא נשמעת, אבל היא רואה את הרעד בחזהו כשהיא אומרת את המילים. \"ארור יהיה בית האחוזה,\" הוא אומר. \"ארורה תהיי. את נועזת, להוטה להיבלע בבטן מפלצת רק כדי לחקור את קרביה.\" הוא צוחק בדרך חסרת הרחמים שבה נסדק קרח מתחת לרגליים הצועדות על אגם קפוא. \"מתברר שנתתי לך את השם הלא נכון. שועלונת ערמומונת עד מאוד עם קסמים בלתי מוסברים. את כפרת העוונות שלי, מה?\" הוא 11:40:31 30/04/2026 132 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 133מסתער על ליסקה וכאילו גדל פי ארבעה בזעמו. לפני שהיא מספיקה אפילו למצמץ, הוא חוטף מידיה את גולגולת הכלב.\"והכול עבור מעט רגש. טוב, למדתי את הלקח.\"הוא נדחק ועובר על פניה בדרכו לקבר. האדמה העדורה לא מוסתרת, למרות מאמציה של ליסקה. הוא מחזיק את הגולגולת מעליה והערפל מסתחרר סביבו במערבולת.\"לשי, חכה!\" ליסקה רצה אחריו. \"מה אתה עושה?!\"\"משהו שהייתי צריך לעשות מזמן.\"פתאום קסם מרקד לאורך ידו הפשוטה, מסתלסל מקצות אצבעותיו וצולל בין לסתות הגולגולת. הוא מעיף מבט מעבר לכתפו אל ליסקה שיכולה רק לצפות בחוסר אונים, בדופק מהיר.\"עלייך ללמוד,\" הוא אומר בקור. \"כל רוח מעוגנת למשהו. סקשטים לבית, רוסווקות לנהרות, בני אדם לגופים אנושיים. כשהורסים את העוגן, מסלקים את הרוח.\" הוא מביט בחזרה אל הקבר ופולט מילה בשפת האלים.הגולגולת עולה בלהבות.היא מתלקחת כגפרור, בלהבה בצבע אזמרגד, בחום עז עד כדי כך שליסקה מרגישה אותו ממקומה. סירחון של עצם נמסה ואדמה חרוכה עולה בסמיכות מחליאה. בתוך הכול עומד הלשי דומם וזקוף כפסל, האש הירוקה משתקפת בעיניו.\"למה?\" זועקת ליסקה בצרידות, עיניה שורפות. \"הוא לא היה פוגע בי. הוא רק רצה שאמצא את הגולגולת שלו.\"\"את לא יודעת את זה. הרוחות בלתי צפויות. הן יכולות להיות מרושעות בן רגע, לנטור טינות שאת לא מעלה בדעתך. הרוח הזאת פרצה שוב ושוב דרך קסמי ההגנה שלי כי בית האחוזה עדיין מחשיב אותה לבעלת ברית. אין לדעת מה היא תכננה.\"\"אז למה לא שרפת את הגופה שלו לפני כן?\"כשהוא מביט בה היא לא רואה את עיניו — הוא רק צללית כהה על רקע הלהבות המשתוללות.11:40:31 30/04/2026 133 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ15617אוֹ נֶ גְ דָ יימחרת מתעוררת ליסקה עם כמות מפתיעה של אנרגיה, למהסוג שגורם לה להיות קופצנית וקצרת רוח ולא מאפשר להתמקד בשום דבר בכלל. היא מתמלאת הקלה כשהלשי נכנס למטבח כרוח סערה ושואל אותה אם היא מרגישה טוב מספיק לאימון קרב.אחר כך מתקיים שיעור חסר רחמים שבו ליסקה עוברת תרגיל אחרי תרגיל, תחילה בלי הפגיון ואז איתו, וכל סבב מתיש יותר מהקודם לו. ההשפעה הגופנית מרחיקה את מחשבותיה מאירועי הערב הקודם, וזה בסדר גמור מצדה.\"מה בכלל המטרה של כל זה?\" ליסקה מתנשפת בכבדות ומתמוטטת על הקרקע ברגע שהלשי מכריז על הפסקה. \"אם אפשר להשמיד רוחות, למה לא להרוג את כולן במקום לכלוא אותן בתוך הדריאדה?\"\"אילו רק הדבר היה פשוט כל כך.\" הלשי משתופף לפניה, קרניו תופסות פס אור עמום ומפצלות אותו לשתי קרניים דקות. \"הבעיה היא ששטחי אורליצה עשירים במיוחד בקסם. אף אחד לא יודע למה, אבל האגדה אומרת שזה חלק מהברכה שהעניקו האלים העתיקים לשבטים שסגדו להם.\"11:40:32 30/04/2026 156 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

כשהאפלה עמדה מלכת 131אחת השיניים מתנתקת, והיא מחזירה אותה למקומה, המשטח השברירי שורט את אצבעותיה.היא נראית כמו גולגולת של זאב, אבל ליסקה יודעת שזה לא נכון. עצם החוטם ארוכה מדי, העצם הקדמית דקה מדי, והשיניים הצפופות שהצהיבו מוכרות בצורה כה איומה.זאת גולגולתו של כלב הציד, רוח הרפאים אדומת העיניים.בידיה של ליסקה הגולגולת כמעט רוטטת. היא לא מצליחה להפסיק להביט בארובות העיניים המלוכלכות, כאילו תמצא בתוכן מסר. עצמות נוספות קבורות לצדה — שאר גופתו של כלב הציד — אבל היא משאירה אותן שם. הן לא קוראות אליה כמו הגולגולת.היא מניחה את התגלית המזוויעה בצד ומתחילה להחזיר את העפר לבור, אובך השחר עולה סביבה כמו תכריכים. העצים כהים, ומעבר להם מפלחים עננים את עור השמיים הוורדרד ואור שמש מדמם בנחלים זהובים. הגיע הזמן, מחליטה ליסקה. הגיע הזמן להתייצב מול הלשי.היא לא זוכה להזדמנות. היא באמצע השביל כשהם מוצאים זה את זה, שד וצעירה, עיניים נפגשות מעבר לגן. שער הברזל צווח כשהוא פותח אותו בדחיפה, מקרקש פעם אחת ואז נסגר מאחוריו בנקישה. חרבו לצדו, מגפי העור שלו מכוסים שכבת בוץ. כשהוא מבחין בגולגולת בידיה של ליסקה לא נראית בו כל תגובה. הוא חוצה את השביל המרוצף אבנים בצעדים נינוחים, סלסול של קסם רוקד על בגדיו ומעלים כל לכלוך מהיער לפני שהוא מגיע אל ליסקה.\"האם אי־פעם אמצא אותך עושה משהו שאיננו בלתי מובן בתכלית?\" שואל הלשי.ליסקה נועצת בו מבט, מתקשה לדבר. היא העבירה את הלילה כולו בהרהורים על המסר של כלב הציד, בדאגות על מה שהיא עשויה למצוא ומה תעשה אז. עכשיו הגיע הרגע, 11:40:31 30/04/2026 131 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ134 א\"ב פוראנק\"לשי, בבקשה,\" היא מתחננת. \"אני רק רוצה להבין. נמאס לי לפחד.\"\"תפחדי יותר אם תדעי.\"\"בכל זאת, ספר לי,\" היא אומרת בקול חלוש מהעשן. \"ספר לי למה העבר שלך רודף אותי עוד ועוד. ספר לי למה שנתי מלאה סיוטים. אחרת לא אוכל להניח לדברים. לא אוכל.\"הוא מסב מבט בנהמה. כתפיו מתרוממות ואז נופלות שוב. מעין ויתור, או אולי כניעה. \"שמו של כלב הציד היה מְ רוֹ ק.\" מעבר ללהבות הלוחשות קולו של השד עגום. \"הוא היה שייך לשוליה שלי שחי לפני מאתיים שנה. לפלוריאן.\"עיניה של ליסקה נפערות. \"השוליה שלך. אבל אם היה... למה הוא מת? מה קרה בלילה ההוא?\"\"התווכחנו,\" אומר הלשי, \"פלוריאן ואני. הוא נראה בסדר אחר כך, אבל כנראה רק הסתיר ממני את ההחלטה שלו. הוא התכוון לעזוב. הוא כתב לי את המכתב ההוא, עזב כשישנתי ולקח איתו את מרוק. הוא היה רב עוצמה בקסם. הוא ידע איך למצוא את דרכו בדריאדה. אבל לפעמים היער מהיר יותר. בלילה ההוא הרוחות היו חסרות מנוח, הדריאדה היתה ערה. משהו תפס אותו.\" עיניה של ליסקה פעורות. \"מה זאת אומרת, משהו תפס אותו?\"\"הוא נפל קורבן ליער. אני יודע רק כי מרוק חזר, חי רק בקושי, גופו קרוע לגזרים. ניסיתי לרפא אותו, אבל...\" קולו של הלשי נשבר במפתיע. הוא מליט את פניו ביד אחת, נאבק להתעשת. \"עשיתי טעות עם פלוריאן. הורדתי את המגננות, והוא שילם את המחיר. הטיפש תמיד היה חייב לפעול לפי רצונו.\"יש משהו בקולו, זהיר וגמיש, כחומר המתרכך בידי היוצר. ליסקה זכרה את המכתב, את המילה אהובי שנכתבה בתשומת לב כה רבה.\"אהבת אותו?\" היא שואלת בחשש.11:40:31 30/04/2026 134 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 155שלי. אם... אם... אם אוותר עליו, מה החלופה?\" היא בלעה רוק. \"אם אני לא שייכת לשם, לאן אני שייכת?\"זה בדיוק העניין, לא? היא תמיד היתה ליסקה מסטודווה, המטפלת בבעלי חיים, בתה של המרפאה. אם ביתה לא יגדיר אותה, לא נשאר לה דבר. שום דבר פרט לקסם ולאשמה הכרוכה בו.\"אני מבין.\" הלשי מדבר בקול נמוך, עדין יותר מכפי ששמעה אותו עד כה. \"יותר מכפי שאת יודעת. התשוקה הזאת לבית, הביטחון בקהילה... היתה תקופה שבה הייתי נותן עבורה הכול. הלוואי שהייתי יכול לומר שסוף הסיפור שלי היה טוב. אבל את נבונה הרבה יותר משאני הייתי בגילך — אולי המשאלה שלך בכל זאת טובה.\"ליסקה לוגמת מהתה שלה שכבר התקרר מעט, היא לא מסוגלת להביט בו במבט מלא ולהכיר בעובדה שהוא יודע, הוא יודע. \"כך חייב להיות,\" היא לוחשת.הוא משמיע קול בחלק האחורי של גרונו, לא בדיוק הסכמה. \"עלייך לישון. תרגישי טוב יותר בבוקר.\"לשם שינוי הוא צודק, מעירה יאגה. ליסקה מבחינה שרוח הבית והשד מחליפים ביניהם מבטים עוינים.\"בעוד רגע,\" היא מבטיחה להם, מניחה את הספל שלה וטומנת את שתי ידיה בפרווה של יאגה, מכריחה את צלעותיה המכווצות להתרחב בנשימה.הלשי נשאר איתה עד שהיא מסיימת את התה ומוצאת די כוח רצון כדי לגרור את עצמה לעמידה. היא מאחלת לו לילה טוב ומנסה להתעלם מעיניו המודאגות על עורפה, מצעדיו השקטים כשהוא הולך אחריה במסדרונות עד שהיא מגיעה לחדרה. עולה בדעתה, כשצעדיו נמוגים סוף־סוף, שהוא מנסה לטפל בה.היא לא מצליחה להחליט איך היא מרגישה לגבי זה.11:40:31 30/04/2026 155 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

13013קבר בגןיסקה קמה עם השמש ויוצאת לחפש את חפירה. היא למוצאת אחד בארון האחסון, חצי חלוד מיושן וסדוק בכמה מקומות. הוא עובד מספיק טוב באדמת הגן הקפיצית, גם אם ידית העץ מאיימת עליה בשבבים כשהיא מתחילה לחפור.היא חופרת במקום שאותו הראה לה כלב הציד בלילה.עובר זמן מה לפני שהאת פוגע בדבר מה פריך בקול חבטה עמום. ליסקה קופאת. היא אמנם ציפתה שהדבר יקרה, אבל היא בכל זאת מצטמררת. היא מנסה להתחזק לפני שהיא כורעת ברך בעשב הרטוב מטל, שואפת נשימות עמוקות של אוויר קר כדי להרחיק את אי־הנוחות שהיא חשה. היא מפנה אט־אט חופנים על חופנים של אדמה ניחוחית עד שהיא מוצאת אותו. בוהק לבן של עצם.ליסקה שואפת נשימה מייצבת, בטנה מתהפכת בציפייה. חופן אדמה נוסף, והיא מצליחה להבחין בצורת גולגולת. עוד כמה, והיא כבר מסוגלת לשחרר אותה מהקרקע, מלווה מפולת אבנים קטנות ותולעת מתפתלת. היא מחלצת את התולעת לפני שהיא מושכת את הגולגולת לחיקה וסינרה מתלכלך בבוץ. 11:40:31 30/04/2026 130 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 135\"כן.\" הוא יורק את המילה בשאט נפש, כאילו היא מרה על לשונו. \"אם משהו ששד מרגיש יכול להיקרא אהבה.\"הוא משתתק, מביט בלהבות הטורפות את שיירי חומר הבעירה ומתחילות להידלדל. כשלא נותר דבר פרט לבור אפר, הוא נסוג בנוקשות ומפנה את גבו אל ליסקה.\"הגופה היחידה שיכולתי לקבור היתה של כלב הציד. משום כך השארתי אותה. היער לא השאיר לי עוד דבר, ולכן ניסיתי בטיפשותי להיאחז בדבר האחרון שעמד לרשותי.\"\"לשי.\" ליסקה מנסה להניח יד על זרועו, אבל הוא מסלק אותה בחבטה.\"אני לא צריך רחמים ממך.\" הוא מסתובב בתנופה, הסוקמנה מרחפת מאחוריו. \"אני מקווה שאת מרוצה עכשיו, שועלונת לא ערמומונת.\"הערפל כאילו מסמיך. הוא בולע את הלשי כשהוא משאיר את ליסקה מאחור, וחופן פתיתי אפר מתפזר בעקבותיו. טריקת שער הגן הנסגר מאחוריו חולפת כרעידת אדמה ביסודות בית האחוזה ומבריחה עורב מענפי היז'מבינה. משתררת דממה, ורק קרקוריו הרחוקים של העורב מפרים אותה.ליסקה משתופפת על עקביה, מרכינה את ראשה בין זרועותיה ובולעת יבבה. היא מביטה בדמעה יחידה הצונחת, נוצצת, לעבר הקרקע. אבל כשהיא נוחתת היא לא פוגשת אדמה. היא מתנפצת על משטח שנהבי, שן חדה, מוסתרת למחצה בעשב.ליסקה מזדקפת. זאת שן של כלב הציד — מרוק. היא ודאי השתחררה כשהלשי חטף את הגולגולת מידיה. היא מרימה אותה ומחזיקה אותה בזהירות בכף ידה. אחרי רגע של מחשבה היא מסתירה אותה בכיס הסינר שלה.וכשהיא עושה זאת, חוזרת אליה האזהרה של מרוק. צאי, צאי, צאי. צאי לפני שהוא יתעורר.סיפורו של הלשי מסרב למלא את החללים. היא מרגישה שהוא דומה לדיוקן שתווי הפנים לא צוירו בו, חסר פרטים 11:40:31 30/04/2026 135 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ154 א\"ב פוראנקאת זה. הייתי צריכה לדעת שזה אסור, לשי. ההורים שלי תמיד הזהירו אותי לא להשתמש בו, אבל היו פעמים רבות כל כך... רבות כל כך... כשפחדתי או לא ידעתי מה לעשות...\"\"את פונה אליו באופן אינסטינקטיבי,\" הוא מסיים. \"זה לא חריג בכלל, שועלונת. פרצי כוח כמו שלך היו האופן שבו הצ'רובניקים איתרו בעבר שוליות אפשריות. לא אשמתך שבימינו אף אחד אינו יודע מה לעשות עם אנשים כמוך.\"כאשר ליסקה לא אומרת דבר ארשת פניו הופכת מהורהרת. הוא מתרומם על ברכיו, מניח את ידו לפני האח הריקה וממלמל בשפת האלים. להבה עולה, והוא חוזר לשבת. \"נניח שאלמד אותך לשלוט בו,\" הוא אומר בזהירות. \"עדיין תרצי להיפטר ממנו?\"\"איך אוכל שלא לרצות?\" עונה ליסקה. \"הוא מסוכן. אנימסוכנת. נאבקתי להסתיר אותו מאז ילדותי, אבל תמיד היו תקריות. וסטודווה הוא כפר קטן. האיש שראית, פאן פרווטה, המשפחה שלו גרה בשכנות אלינו. הם הבינו שיש בי משהו... שונה כשהייתי קטנה מאוד, ובמשך רוב ילדותי הם בחנו אותי בתשומת לב, חיפשו כל דרך לחשוף אותי. אבא שלי ניסה להגן עלי, אבל אחרי שמת...\"היא משתתקת. אחרי שמת, ליסקה נאלצה להתמודד עם השמועות לבדה. ולשם כך היה עליה להיות התגלמות הנערה האורליקנית המושלמת. צייתנית ואדוקה ומועילה, הברייה האחרונה שאפשר לחשוד בה שיש בה קסם טמא.\"אפילו אם אוכל לשלוט בו, לשי, אני לא יכולה להסתכן בכך שיתגלה. לקסם אין מקום בעולם בני התמותה, בעיקר לא בכפר כמו שלי. אצטרך להמשיך להסתיר אותו ו... זה מתיש.\"הוא נראה מבולבל. \"אז למה לחזור לשם בכלל?\"היא ממצמצת. \"למה לא? זה הבית שלי. המשפחה שלי, הכפר שלי, זה... זה מקומי, עבדתי קשה כדי שיהיה המקום 11:40:31 30/04/2026 154 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 129נכנס? הלשי הבטיח לחזק את קסמי ההגנה שלו, אבל היא ראתה שוב את כלב הציד אחר כך, בלילה שבו הלשי נפצע. והנה היצור כאן פעם נוספת, שבועות אחר כך, כשגריר מהסיוטים. כמעט כאילו... כאילו בית האחוזה מכניס אותו.צאי, צאי, צאי. צאי לפני שהוא יתעורר.\"אני לא יכולה,\" אומרת לו ליסקה. \"אני חייבת לעשות את זה, אתה לא מבין? אני לא יכולה ללכת הביתה עד שהקסם שלי ייעלם.\"עיניו של כלב הציד זוהרות כירח מלא וגדול. יש מאחוריהן תבונה, הבנה שלא מהעולם הזה, והוא מתנודד כשהוא שומע את דבריה. שערו סומר, והוא נוהם בלי מילים וכמעט... כמעט בתסכול. תוך כדי נהמה הוא מסתובב על עקביו ומזנק לעבר החלון. ליסקה מתכוננת לשבירת הזגוגית ברגע הפגיעה, אבל הכלב רק נמס לתוך הצללים ומופיע מחדש מעבר לזכוכית, בגן. הוא מתקדם בצעדים כבדים אל הבאר, למקום שבו ראתה אותו ליסקה בפגישתם השנייה. שם הוא מרים כפה ומכה בקרקע. כשהוא מחזיר מבט אל ליסקה הוא נראה כמעט מלא ציפייה.\"אני מבינה,\" לוחשת ליסקה.היא לא יודעת אם כלב הציד שומע אותה, אבל הוא נעלם ברגע שהמילים יוצאות מבין שפתיה.11:40:30 30/04/2026 129 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ136 א\"ב פוראנקשיכולים לשנות את זהותו. היא לא יכולה לשכוח את הדחיפוּת שהרגישה מבית האחוזה באותו הלילה בספרייה. היתה תחושה ברורה של אזהרה, כאילו היא בסכנה.אבל לא נראה גם שהלשי שיקר. כעסו, ייסוריו, היו גולמיים, כמו דם בצבע דובדבן הזולג אחרי הסרת רקמות פגועות מפצע. ליסקה מכירה את הכאב הזה היכרות אינטימית, היא יודעת שאי־אפשר לזייף אותו. ואחרי שראתה אותו בוער בכאב הזה, היא זוכרת שהוא חי גם בקרבה. ערמת גחלים שעדיין צורבות אותה מדי פעם, מסרבות להניח לה, ולא משנה כמה היא מנסה לקבור אותן.הם לא דומים כלל וכלל, ליסקה והלשי, אבל שני דברים משותפים להם — קסם ויגון.ליסקה בולעת יבבה נוספת, מחזור נוסף של דמעות. לרגע היא מייחלת שמצב העניינים היה שונה. היא מייחלת שהיתה יכולה לבטוח בלשי, שהיתה יכולה לנחם אותו, שהיתה יכולה להרגיש שהיא שייכת לעולם הקסם ובתי האחוזה החיים ויערות העד שלו. אבל הוא שד, והיא עונדת אזיק, והשן של מרוק מונחת כבדה בכיסה, מזכירה לה שעדיין נותרו סוגיות שלא יושבו.טיק, טק, מתקתק שעון המוזרויות. הגיע הזמן לתעלומה הבאה.11:40:31 30/04/2026 136 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 153בשערה, ועוד רגע להבחין שהוא שאל \"מתי\" ולא \"איך\". רק אז היא מחברת בין אובדן הצבע אצלה ללובן השלג של שערו שלו, שיבה חורפית חריגה במראהו הכללי, של צעיר כבן עשרים ומשהו.\"הקסם שלי יצא מכלל שליטה,\" אומרת ליסקה בפשטות. זה כל מה שהיא מוכנה לומר לו, כי זה כל מה שהיא רוצה לזכור. נראה שהוא מרגיש בכך. הוא נשען לאחור.\"כך חשבתי,\" הוא ממלמל. \"ודאי השתמשת בכמות קסם אדירה אם הכבדת כל כך על גופך. זה היה הרגע שאחריו כבר לא יכולת להפעיל את קסמך על פי רצונך?\"היא לא מסוגלת להביא את עצמה להנהן. לבה הולם בעוז, והיא לוקחת את ספל התה בניסיון להסיח את דעתה. למזלה, הלשי לא לוחץ. הוא מזדקף, מושך את שרווליו ופונה ללכת.\"חכה,\" ליסקה שומעת את עצמה אומרת. \"תישאר.\"אבל למה? יאגה מתלוננת בפקיחת עין.להפתעתה של ליסקה — ולקול נשיפת אכזבה של הסקשט — הוא נשאר. ליסקה מרגישה ביישנית במידה משונה ומתמקדת בספל התה שלה, מביטה בעלה קמומיל בודד שמסתחרר אל פני השטח. הלשי יושב בחן לצדה, מותח את רגליו הארוכות ומשלב אותן בקרסוליים.\"הזיכרון הזה...\" הוא פותח. \"ליסקה, זה לא היה בגללך.\"\"לא... בבקשה.\" היא פולטת נשיפה נרעדת ומעלה אדוות בתה שלה. \"אל תנסה להעניק לי מחילה.\" אשמה רוחשת בתוכה כמו פצע שלא טופל, האנרגיה נגזלת ממנה וכאב ראש הולם בגולגולתה. \"אתה יודע, אני חושבת שלא הבנתי בכלל מה קרה באמת עד היום. חלק מסוים ממני תמיד ידע, אבל אני לא... לא רציתי לעשות את ההקשר. ומאמא... אלוהים, היא הסתירה את זה ממני כל כך הרבה שנים. היא ידעה שהרגתי את אבא שלי והסתירה את הידיעה ממני.\" היא נושכת את שפתה, מנסה למנוע ממנה לרעוד. \"הקסם שלי עשה את זה — אני עשיתי 11:40:31 30/04/2026 153 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

13714שד מפורק מנשקו יום עובר, השחר האפלולי הבא לועס ויורק אותו מתוכו. ההלשי לא חוזר וליסקה מגלה שהדאגה גוברת בה, למרות פרידתם הסוערת.היא מסתירה את השן של מרוק בכד ארד ריק בטרקלין — השן גורמת לה מתח, והיא לא בטוחה שזה רעיון טוב במיוחד שתהיה בקרבתה — ואז ממלאת את הכד בפרחי גבסנית שתלתה וייבשה.בסיום המשימה היא מתנודדת מכף רגל אחת לאחרת בקוצר רוח. הדאגות שלה הן רוח רפאים כשלעצמן, והן רודפות אותה בלילה. אפילו הבישול, המפלט הרגיל שלה, לא עוזר, גם אם ניחוח הבישול של בּ יגוֹ ס — נזיד עשיר של פטריות, בשרים וכרוב — מרחף עכשיו בחדרים.נשאר לה רק הספר שנתן לה הלשי, וכריכתו הדהויה כאילו מתגרה בה מהספה שעליה היא מונחת. בסטודווה ילדים שהעמידו פנים שהם מבצעים קסמים ספגו מיד גערות. קסם הוא חטא, אמרו להם. אפילו העמדת פנים יכולה למשוך את תשומת לבן של רוחות רעות. ליסקה שמעה את הגערה די פעמים מפי אמה, בדרשות של 11:40:31 30/04/2026 137 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ144 א\"ב פוראנקומתחיל לצייר מעגל גדול על קרשי הרצפה. \"זה כישוף קריאת נשמות. הוא די עלוב, בעצם. השתמשת בו מבלי דעת כשדיברת עם בעלי חיים. הוא מסוגל לקרוא רק רגשות הנמצאים על פני השטח, אבל עלה בדעתי עכשיו שאני יכול לשנות אותו ו... להעמיק.\" הוא סוגר את המעגל ומתחיל לצייר קווים המובילים למרכזו. \"לא אשקר לך. זאת תיאוריה בלבד, כך שתצטרכי לסמוך עלי. אבל אם אני צודק — ואני בדרך כלל צודק — אוכל להגיע אל תוך נשמתך.\"\"אתה תיכנס... לתוך... נשמתי?\" היא חוזרת. \"ומה זה אמור לעשות?\"\"קסם הוא חלק מהנשמה, הנשמה היא חלק מהקסם,\" הוא אומר בסבלנות, משרבט מילים שהיא לא יכולה לקרוא בשולי המעגל. \"זה המקום שבו אחפש. חשבי על הדבר בתור... צלילה לאגם כדי להוציא חפץ ששקע לקרקעית. אם רק תישארי פתוחה עבורי, אוכל לחזור אל פני השטח.\"\"ואם משהו ישתבש?\"הוא מזדקף ומניח את הגיר. \"בתרחיש הטוב ביותר, אחזור בכפייה לגוף שלי. בתרחיש הגרוע ביותר, יכולות הקסם שלנו — נשמותינו — עלולות להסתבך זו בזו, ותיקון המצב הזה הוא אסון שלם שאני מעדיף להימנע ממנו.\"היא בולעת רוק. \"אני מבינה. ואיך אני יכולה... להישאר... פתוחה?\"\"עלייך להיות רגועה. לא להיאבק בי... לשם שינוי.\" הוא מורה לליסקה לעמוד במרכז, בנקודת ההצטלבות של הקווים. \"העיסוק בנשמות אדם מורכב,\" הוא אומר כשהוא רואה את ארשת הבלבול על פניה. \"אלה רק כלים נוספים שינחו את הכישוף שלי.\" הוא מותח את אצבעותיו וקסם ירוק מתחיל לרצד ביניהן, מסתחרר בלולאות חינניות במעלה זרועו. \"אהיה חייב לגעת בך. אם את לא רוצה להתקדם, אמרי לי עכשיו.\"11:40:31 30/04/2026 144 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ15216עלי קמומיל יסקה יוצאת מהמגדל על גפיים חורקות ומצליחה להגיע ללחדר ההסבה. היא כמעט מתמוטטת על שטיח פרוות הדוב, מחככת את כף ידה המצולקת ומביטה בעגמומיות לתוך האח הכבויה בתקווה שהחלל יבלע אותה במלואה. בסופו של דבר הלשי יורד ומוצא אותה, מלווה ביאגה. הסקשט קופצת לחיקה של ליסקה והלשי הולך וחוזר עם ספל מהביל בניחוח קמומיל. הוא מניח אותו לצדה של ליסקה ואז משתופף לפניה ומושיט יד. היא נרתעת, אבל הוא רק לוחץ את אצבעותיו לרקתה ומביט בפניה בריכוז.ליסקה מטה את ראשה. \"מה אתה עושה?\"\"מוודא שהשועלונת הלא ערמומונת שלי בסדר כמו שהיא אומרת.\" הוא מושך את אצבעותיו אבל ממשיך לבחון אותה, לחקור אותה, כיהלומן המנסה לקבוע את ערכה של אבן חן נדירה. בסופו של דבר הוא מסלק את ידו — הוא אולי נורא, אבל יש לו ידיים מקסימות — ומסיט לאחור תלתל שהשתחרר מצמותיה.\"ממתי זה?\" הוא שואל.לוקח לה רגע מתמשך להבין שהוא מתייחס לפס הלבן 11:40:31 30/04/2026 152 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

138 א\"ב פוראנקהאב פבל, אפילו כאשר הילדים האחרים חזרו עליהן. עד עצם היום הזה היא שורה על מחשבותיה, אבל אחרי ימים רבים כל כך בדריאדה האזהרה התעמעמה.היא מעבירה את ידיה על הכריכה, העור השחוק קריר ומקומט למגע.\"צ'רולוגיה: חקר הסוד.\"\"זה רק ספר,\" היא מתרצת, הופכת את הדפים שהצהיבו בידיים חוששות, מביטה בכתב היד הצפוף והמסודר. היא מתכרבלת על ריפוד המשי, רקמה נתפסת בחולצתה כשהיא משעינה את הספר על ברכיה. פסקה מושכת את מבטה.קסם, ברמת היסוד שלו, הוא הגבהה של החושים. הנולדים עם קסם מסוגלים לראות דברים שאחרים אינם רואים, והם יכולים לשנות דברים שאין ביכולתם של אחרים לשנות. מה שהם חשים הוא מְ יֶ נְ דְ זִ ישְ בְ יאָ ט, הביניים.\"הביניים,\" חוזרת ליסקה. \"יאגה, כבר השתמשת במילה הזאת. מה זה בדיוק?\"יאגה פוקחת בעצלתיים עין אחת מהמקום שבו היא מכורבלת על משענת היד ומגרגרת חרישית. זאת ממלכת הרוחות, המקום שבין החיים למוות. אני חלק ממנו, משום כך אני יכולה לעשות קסמים שנחשבים בלתי אפשריים אפילו לצ'רובניק. מדהים מה אפשר לעשות כשאת לא כבולה לחוקי העולם הגשמי.\"אני חושבת שפעם הייתי מרגישה אותו, יאגה, את... תחום הביניים הזה. הייתי חשה... אפשרויות מסביבי. ידעתי שאם אפעיל את כוח רצוני, אני יכולה לגרום ללהבה או כפור להופיע. אם אגע בבעל חיים, אני יכולה לצלול עמוק מספיק כדי לקרוא את מחשבותיו.\" זה חסר לך?ליסקה מעמידה פנים שהיא שקועה מדי בספר כדי לא לענות. היא לא רוצה להודות באמת המפחידה, שלפעמים היא 11:40:31 30/04/2026 138 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 143יד. האדם שעליו בוצע הכישוף לא יכול לעשות שימוש בקסם שלו אלא אם כן העונש מבוטל על ידי מטיל הכישוף.\"\"אתה חושב שמישהו חסם את הקסם שלי?\" שואלת ליסקה. \"אני חושבת שהייתי יודעת אם זה היה קורה.\"\"לא בטוח.\" הוא נעצר מולה בהרהור. \"אני חושב שאת עשית זאת. חשדתי בכך מלכתחילה, אבל כל מה שראיתי רק מאשר את התיאוריה שלי. את עשית משהו שפגם בשיווי המשקל, אם דרך שימוש יתר או דרך אי־שימוש מספיק. התודעה שלך חסמה את הקסם במנגנון הגנה. אולי את לא יודעת אפילו מה הרגע המדויק שבו הדבר קרה. ייתכן שהתהליך היה הדרגתי, או...\"לרגע קולו נמוג, ואת מקומו תופסת מקהלת זיכרונות הנאבקים על תשומת לבה. ליסקה מרגישה שהיא מתקשחת מול המתקפה, נאבקת שלא לראות מה נמצא בפנים. על פי המילים שאמר הלשי היא יודעת בדיוק מה הרגע שבו הקסם שלה נשבר, ואם הלשי יבקש ממנה לגלות זאת היא לא –\"שועלונת?\" ידו של הלשי על כתפה. היא לא זוכרת שהרגישה אותה מונחת עליה. \"את חיוורת. זה יכול לחכות עד מחר אם חייבים.\"\"לא.\" היא נדה בראשה בעוז. \"ככל שנחכה זמן רב יותר, גדולים יותר הסיכויים ששדים יפרצו.\" הוא כבר כמעט מת פעם אחת, וגם היא. \"מה הפתרון שלך?\"\"טוב.\" הוא מניח את המחברת וטופח על כריכתה. יש עליה הטבעה של קבוצת כוכבים. \"הבעיה עם הליקוי הזה שלך הוא שכיוון שלא נגרם בכישוף, אין כישוף נגד. עברתי על כתבים עתיקים וחיפשתי מקרים דומים, אבל נראה שמצבך... ייחודי.\"ליסקה נעה בעצבנות ושוקעת עמוק יותר אל תוך ערמת הספרים שמיטלטלת וכמעט נופלת. היא נעמדת בפיק ברכיים. \"אז מה אתה מציע?\"\"את זה.\" הוא מוציא חתיכת גיר לבן, כאילו משום מקום, 11:40:31 30/04/2026 143 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 151המשונה נעצרת... וגם הכאב. ליסקה הופכת את כף ידה הלוך ושוב מבלי להאמין. הפצע התאחה, נשאר רק פס אדום מכוסה גלד.\"אתה... ריפאת אותי?\" הוא מטה את ראשו.\"קסם יכול לעשות את זה?\"\"רק לפצעים קטנים,\" הוא אומר. \"כל דבר מורכב יותר מחייב כמויות אדירות של אנרגיה. אפילו צ'רובניק רב עוצמה יתקשה כשמדובר במשהו כמו, נניח, פצע דקירה.\" הוא אומר את הדברים בוודאות של מי שניסה לרפא פצע כזה. ואולי עשה זאת, במהלך חייו הנצחיים.\"תודה,\" אומרת ליסקה בחולשה.מבטו מתחדד. \"אל תודי לי. זאת הרי היתה אשמתי.\"היא נדה בראשה. \"כמעט הצלחת. הפניקה היתה שלי. זה היה עובד אם לא...\" איך היא יכולה להסביר לו? תחושת הביטחון שהקסם שלו נתן לה, האופן שבו היא רצתה להתעטף בו כמו שריון? היא נדה בראשה. \"איך... כמה ראית?\" \"כל מה שאת ראית,\" הוא אומר.יותר מדי. יותר מכפי שמישהו ראה אי־פעם. היא עוטפת את ידה בבד הסינר שלה, מחכה לבלתי נמנע. שאלות או גינוי.לא זה ולא זה. השד ממשיך לשתוק, מביט בה כאילו היא סייחה המנסה ללכת בפעם הראשונה. ליסקה מתעשתת ומחייכת אליו בביישנות. \"אני מניחה שאפשר להגדיר את זה כישלון.\"\"עדיין לא,\" הוא אומר. \"מוקדם מדי.\" הוא לא ממשיך בהסבר וליסקה לא שואלת. היא עייפה מדי לשאלות עכשיו.11:40:31 30/04/2026 151 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 139באמת מרגישה שהתחושה חסרה לה, ולפעמים היא חוששת ממה שיקרה לה ברגע שתיעלם לעד.היא לא מתקדמת הרבה בקריאה עד הרגע שבו היא שומעת את הנקישה כאשר דלת בית האחוזה הנעולה נפתחת ואת החבטה של סגירתה. כאשר צעדיו של הלשי נשמעים הרגשות מציפים את ליסקה. תחילה הקלה, אחר כך חרדה, ואז משהו רוחש בעוצמה פחותה משל כעס ממש. בתוך כל זה יש אינסטינקט שהיא אף פעם לא מצליחה להדחיק, זה שנובע מהיותה מרפאה הרגילה לטפל ביצורים פשוטים יותר.אני צריכה לבדוק מה שלומו, היא חושבת וקמה, ולו רק כדי לוודא שהוא לא חזר שוב פצוע.היא מוצאת את הלשי במבואה, יושב ליד תיבה מעוטרת, צבועה בסמלים דתיים. היא ודאי נכנסה בשקט והוא ודאי מרוכז מאוד, כי הוא קופץ כשהוא מבחין שהיא עומדת שם.\"שועלונת,\" הוא אומר בקול יציב.\"שד,\" היא עונה בדריכות.שניהם משתתקים, האוויר ביניהם טעון ומלא ניצוצות. סופה מתקרבת. ליסקה כמעט מצפה לשמוע רעם מתגלגל.\"מה...\" היא מנסה לשכך את המתח. \"מה יש בתיבה?\"\"מעשר,\" הוא אומר ביובש. \"מין יין אקזוטי מהדרום. מאישה ליטוונית עשירה בדרכה אל אורליצה.\"\"למה?\"הוא מסיר במשיכת כתפיים את הסוקמנה. \"מה הסיבות שיש? פוליטיקה, נישואים או שניהם. והמתנה הנהדרת שלהם תהיה רק עוד פריט שימלא את מחסני באי־סדר.\"ליסקה נועצת בו מבט תמה. \"אם אתה לא רוצה אותה, למה אתה מבקש?\"\"אני לא מבקש.\" הוא מדגיש את המילים בניעור טיפות שנשארו על הסוקמנה. ודאי ירד גשם במקום שבו היה, כי השמיים מעל בית האחוזה צלולים.11:40:31 30/04/2026 139 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ142 א\"ב פוראנקהוא מתקרב אליה, עיניו נוצצות בשובבות שדית. \"עכשיו כבר לא נדע, מה?\"היא מתאפקת שלא לסטור לו. \"אתה נורא!\"\"אני לא מכחיש.\" זווית פיו מתרוממת. \"ואני לא חושב שאת שונאת אותי על כך.\"\"יש לך דעה טובה מאוד על עצמך, בתור מישהו עם עש מחמד בשם מריוש.\"הלשי מרים גבה. ליסקה משלבת ידיים.\"הנה את שוב פורקת אותי מנשקי,\" הוא אומר בסקרנות מסוימת. \"אילו רק הייתי יכול להסתכל לתוך הראש שלך ו —\" הוא משתתק ועיניו נאורות פתאום.\"מה קרה?\" שואלת ליסקה.הוא מסתובב בתנופה ופונה לעבר המדרגות. \"אני יודע איך לתקן את הקסם שלך.\"כשליסקה משיגה את הלשי הוא כבר בחדר העבודה שלו, משרבט בקדחתנות במחברת שחוקה. שעת הזהב הגיעה, השמש זורחת מבין ענפי היז'מבינה ומשתקפת במכשירי הארד הרבים של הלשי. ליסקה מתיישבת על ערמת ספרים ומחכה עד שהלשי מבחין בה. בסופו של דבר הוא מסתובב כשהמחברת הישנה פרושה בידיו.\"בעבר, את מבינה, אם צ'רובניקים נמצאו אשמים בשימוש בקסמיהם לרעה, היו גוזלים מהם את הקסם כעונש.\" הוא מביט בה בעוקצנות. \"זה אולי יפתיע אותך, אבל אנחנו לא בעלי אוב חסרי מוסר, כפי שהכנסייה שלכם אוהבת לצייר אותנו.\"ליסקה לא אומרת דבר. האופן שבו היא עצמה תופסת את הקסם נוטה כמאזניים מדי יום. רגע אחד היא מרותקת לקסם, ואחריו היא נרתעת ממנו וזוכרת את כל מה שלימדו אותה בילדותה. \"חשבתי שאי־אפשר לקחת קסם של אחר לעצמך.\"\"אי־אפשר,\" הוא מסכים. \"אבל אפשר לחסום אותו אם יש לך עוצמה רבה יותר. כאילו הנחת משהו על מדף, מחוץ להישג 11:40:31 30/04/2026 142 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ150 א\"ב פוראנקהענפים משתרגים סביבה, ופתאום היא נדחפת בחזרה לתוך גופה, בחזרה למציאות. הזיכרונות אינם.הזיכרונות אינם והיא על הרצפה.הזיכרונות אינם ובחור ששערו לבן עומד מעליה, מחזיק פגיון נוטף דם. זה חייב להיות הדם שלה, כי לו אין דם. עורקיו מלאים שרף עצים.הוא שד.\"לשי,\" היא מתנשפת.\"ליסקה, אני מצטער.\" הוא זורק את הפגיון המגואל בדם ואוחז במפרק כף ידה. כף היד פונה כלפי מעלה ודם זולג בין אצבעותיה. יש חתך בכף ידה והוא פועם בכאב עמום. מסביבה קווי מעגל הגיר מרוחים לחלוטין.\"אני מצטער,\" הוא חוזר ולוחץ את כף ידו מעל כף ידה. עיניו פעורות, גדולות כל כך עד שהיא מרגישה שהיא יכולה להיכנס לתוכן ולמצוא שם יער שלם. \"לא היתה לי ברירה. את כמעט... שנינו היינו אובדים.\" הוא פולט גיחוך עגום. \"בשבע מאות שנים לא ראיתי מעודי שום דבר כזה. כמה חבל...\" הוא משתתק. \"לא משנה. את יכולה לשבת?\"היא בוהה בו. אט־אט גופה חוזר אליה, החזה נע בנשימות כבדות, הלב הולם בעוז, כאב הראש הגובר מלווה את פעימות כף היד הפצועה.\"חתכת אותי,\" היא אומרת בהלם ומתרוממת מהרצפה על מרפקים רועדים. אפילו אין בה כוח להיות מופתעת כשהוא כורך את זרועותיו סביב כתפיה, תומך ברוב משקלה.\"כן. אני מצטער. לא יכולתי לחשוב על משהו אחר שיחזיר אותך. אני חייב להודות, כנראה מעולם לא הפרתי הבטחה מהר יותר.\" הוא אוחז שוב בידה המדממת, הופך אותה בזהירות כדי להרים את כף היד ומעביר את אגודלו על הפצע. עורה של ליסקה רועד בתגובה, שולח חצי כאב חד שעולים בזרועה. היא מושכת את היד בבהלה. ברגע שהלשי עוזב את ידה התחושה 11:40:31 30/04/2026 150 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

140 א\"ב פוראנק\"אבל הסיפורים —\"\"אומרים שאני דז'אדק זקן וקמוט עם זקן מעלי עצים.\" הוא מכווץ את מבטו. \"את עדיין חושבת שאני מצפה למעשר? אל תהיי מגוחכת. מה טעם יש לי בעושר כשאני יכול ליצור כל מה שאני רוצה מהאדמה שמתחת לרגלי?\"הוא מסתובב כדי לתלות את הסוקמנה, שערו הפזור נופל על פניו. ליסקה מחככת את זרועותיה, המתח המשונה מעקצץ על עורה כמו חשמל סטטי.\"לשי?\" היא מנסה חרישית. \"אני מצטערת על אתמול. ועל פלוריאן.\"הוא מוריד את ידיו ומסב מבט, חושק שיניים. אור נע משתקף על קרניו, מדגיש את החריצים הקטנים.\"הסתרתי ממך הרבה כל כך,\" הוא אומר לאט, \"כי לא רציתי שתפחדי. וגם...\" הוא משתתק. \"זה לא קל.\"היא מושכת צמה. \"אני יודעת,\" היא אומרת, מנסה שלא לזכור את הדברים האיומים שעשתה כדי להסתיר את הסודות שלה.שקט משתרר ביניהם. אחד מהעשים הזקיפים של הלשי מרפרף בחדר, מתיישב על כתפה של ליסקה ופותח את כנפיו למנוחה. היא מושיטה אליו את ידה, שמחה על הסחת הדעת.\"שלום לך,\" היא מהמהמת ומביטה בהיסוס לעבר הלשי. הוא עסוק בבחינת חרבו והיא מפתה את העש לעלות על אצבעה. \"מה אתה עושה?\"\"מתבטל,\" רוטן הלשי. \"יש לו עבודה.\"\"לו?\"\"מַ רְ יוּש.\"\"נתת לו שם?\"\"נתתי שמות לכולם. הם לא בדיוק תבוניים, אבל הם פועלים באופן עצמאי במידה מסוימת, ולכן הייתי צריך דרך... 11:40:31 30/04/2026 140 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 141אוי, תפסיקי להסתכל עלי ככה. את הרי קראת לסקשט על שם מכשפה אוכלת לבבות.\"ליסקה מחייכת בעל כורחה והלשי גומל לה במשהו שכמעט דומה לחיוך, מהוסס ומאוד לא צפוי. כמו עננים מתפזרים, האוויר נפתח, ופתאום קל לה יותר לנשום.\"לא הערכתי אותך במידה הנכונה,\" מעיר הלשי. \"כשרק פגשתי אותך בליל קופווה. חשבתי שתהיי ברייה לא מזיקה, שתישארי בבית ותעשי מה שאומר לך לעשות. תארי לעצמך את הפתעתי כשהובלת את בית האחוזה שלי ואת רוח הבית שלי למה שאני יכול רק לכנות מרד.\" \"לא התכוונתי ל —\" פותחת ליסקה, אבל הוא נד בראשו.\"אני מחמיא לך. אני בחרתי את שדה הקרב, ובכל זאת פרקת אותי מנשקי. את עושה את זה לעתים קרובות, כך גיליתי. זה די מרגיז, למען האמת.\"תסכול פתאומי רותח בתוך ליסקה. \"אתה כלאת אותיבתוך בית האחוזה בעל המודעות שלך, ואתה חושב שאני מרגיזה?\"\"הדבר נעשה למען ביטחונך,\" הוא אומר בשלוות נפש. \"ולא רק שלך. לא יכולתי להחזיר אותך לאורליצה, הרי היית מספרת שם לכולם מה מצאת כאן, נכון? בני מינך היו ששים לרדוף אחרי שד יער עם קלשונים, וסוף העניין היה נורא לשני הצדדים, אני מבטיח לך. חוץ מזה, שועלונת לא ערמומונת, הגעת איתי להסכם.\"\"אתה הכרחת אותי! זה לא יכול להיות חוזה מחייב.\"\"הבחירה היתה שלך.\"\"אמרת ששדים יאכלו אותי,\" היא אומרת ביובש.\"הגעת אל בית האחוזה, את באמת חושבת שלא היית מצליחה לחזור לגבול?\"\"יכולתי?\"11:40:31 30/04/2026 141 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 149\"איך אתה מעז?\" מגיב טטה.קולותיהם רמים כל כך, רמים נורא, והוויכוח רק מתגבר. ליסקה יודעת שהם כועסים בגללה, והיא מייחלת ומייחלת ומייחלת שהיתה יכולה לעשות משהו כדי לעצור בעדם. הצעקות מתעצמות עד לשיא וכך גם הפחד שלה, ההולם בכנפיים אחוזות פניקה בתוך חזה. היא עוצמת את העיניים חזק, מתחננת לאלוהים שזה ייפסק. וכך אכן קורה, קול נפץ עז נשמע מעל, והגג –\"לא!\" ליסקה זורקת את עצמה לאחור, בורחת מהזיכרון בצעדים כושלים. היא יודעת מה קרה אחר כך, יודעת שזאת היתה הפעם האחרונה שבה ראתה את טטה בחיים. אבל אין חנינה — היא רק סופגת מתקפה של זיכרון נוסף, של מארישנקה מתמוטטת לקרקע, קבר וצלב ולהקת פרפרים נוסקת כאשר ליסקה מבינה שהם יודעים, הם יודעים, ועכשיו היא הוכיחה שהם צודקים —בכלל לא התכוונתי שזה יקרה, היא רוצה לצעוק, אבל הזיכרונות הם משפט ואשמתה מוכחת בו, מראה המשקפת אמת שהיא מסרבת להביט לתוכה. היא עוצמת את עיניה חזק, אבל לא, היא לא מרגישה את עיניה, היא לא יכולה לעצום אותן, ויש פרפרים כחולים מכל עבר, בצבע פרחי וינקה, בצבע עיניה של מאמא וגם של ליסקה, ובצבע חטאים.פתאום יש מקום מחסה. ענפים מצטופפים סביבה, מתרוממים מהקרקע ומסתירים את מה שהיא רואה, צומחים זה מעל זה ויוצרים כלוב, מגן המרחיק את הפרפרים ממנה. ליסקה תופסת את הענפים, מחזיקה אותם חזק, משתופפת מאחוריהם ו –\"ליסקה! ליסקה, לעזאזל! ליסקה, עזבי!\"אבל היא לא יודעת איך. אין לה ידיים. איך היא יכולה לעזוב משהו?כאב. היא נאנקת. איפה הרגישה אותו? ה... היד שלה... 11:40:31 30/04/2026 149 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

140 א\"ב פוראנק\"אבל הסיפורים —\"\"אומרים שאני דז'אדק זקן וקמוט עם זקן מעלי עצים.\" הוא מכווץ את מבטו. \"את עדיין חושבת שאני מצפה למעשר? אל תהיי מגוחכת. מה טעם יש לי בעושר כשאני יכול ליצור כל מה שאני רוצה מהאדמה שמתחת לרגלי?\"הוא מסתובב כדי לתלות את הסוקמנה, שערו הפזור נופל על פניו. ליסקה מחככת את זרועותיה, המתח המשונה מעקצץ על עורה כמו חשמל סטטי.\"לשי?\" היא מנסה חרישית. \"אני מצטערת על אתמול. ועל פלוריאן.\"הוא מוריד את ידיו ומסב מבט, חושק שיניים. אור נע משתקף על קרניו, מדגיש את החריצים הקטנים.\"הסתרתי ממך הרבה כל כך,\" הוא אומר לאט, \"כי לא רציתי שתפחדי. וגם...\" הוא משתתק. \"זה לא קל.\"היא מושכת צמה. \"אני יודעת,\" היא אומרת, מנסה שלא לזכור את הדברים האיומים שעשתה כדי להסתיר את הסודות שלה.שקט משתרר ביניהם. אחד מהעשים הזקיפים של הלשי מרפרף בחדר, מתיישב על כתפה של ליסקה ופותח את כנפיו למנוחה. היא מושיטה אליו את ידה, שמחה על הסחת הדעת.\"שלום לך,\" היא מהמהמת ומביטה בהיסוס לעבר הלשי. הוא עסוק בבחינת חרבו והיא מפתה את העש לעלות על אצבעה. \"מה אתה עושה?\"\"מתבטל,\" רוטן הלשי. \"יש לו עבודה.\"\"לו?\"\"מַ רְ יוּש.\"\"נתת לו שם?\"\"נתתי שמות לכולם. הם לא בדיוק תבוניים, אבל הם פועלים באופן עצמאי במידה מסוימת, ולכן הייתי צריך דרך... 11:40:31 30/04/2026 140 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 141אוי, תפסיקי להסתכל עלי ככה. את הרי קראת לסקשט על שם מכשפה אוכלת לבבות.\"ליסקה מחייכת בעל כורחה והלשי גומל לה במשהו שכמעט דומה לחיוך, מהוסס ומאוד לא צפוי. כמו עננים מתפזרים, האוויר נפתח, ופתאום קל לה יותר לנשום.\"לא הערכתי אותך במידה הנכונה,\" מעיר הלשי. \"כשרק פגשתי אותך בליל קופווה. חשבתי שתהיי ברייה לא מזיקה, שתישארי בבית ותעשי מה שאומר לך לעשות. תארי לעצמך את הפתעתי כשהובלת את בית האחוזה שלי ואת רוח הבית שלי למה שאני יכול רק לכנות מרד.\" \"לא התכוונתי ל —\" פותחת ליסקה, אבל הוא נד בראשו.\"אני מחמיא לך. אני בחרתי את שדה הקרב, ובכל זאת פרקת אותי מנשקי. את עושה את זה לעתים קרובות, כך גיליתי. זה די מרגיז, למען האמת.\"תסכול פתאומי רותח בתוך ליסקה. \"אתה כלאת אותיבתוך בית האחוזה בעל המודעות שלך, ואתה חושב שאני מרגיזה?\"\"הדבר נעשה למען ביטחונך,\" הוא אומר בשלוות נפש. \"ולא רק שלך. לא יכולתי להחזיר אותך לאורליצה, הרי היית מספרת שם לכולם מה מצאת כאן, נכון? בני מינך היו ששים לרדוף אחרי שד יער עם קלשונים, וסוף העניין היה נורא לשני הצדדים, אני מבטיח לך. חוץ מזה, שועלונת לא ערמומונת, הגעת איתי להסכם.\"\"אתה הכרחת אותי! זה לא יכול להיות חוזה מחייב.\"\"הבחירה היתה שלך.\"\"אמרת ששדים יאכלו אותי,\" היא אומרת ביובש.\"הגעת אל בית האחוזה, את באמת חושבת שלא היית מצליחה לחזור לגבול?\"\"יכולתי?\"11:40:31 30/04/2026 141 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ148 א\"ב פוראנקחומק והיא נכנסת למרחב שחציו גלקסיה וחציו זיכרון. פעם נוספת עולים הזיכרונות והיא לא יכולה לעמוד מולם. היא רואה את מאמא, הפעם עם טטה, צוחקים ורוקדים ביחד. דודתה של ליסקה שם, מניחה למארישנקה וליסקה לשתות ביחד ספל חלב טרי, ופרה גועה מאחוריה. ואז זיכרון נוסף, הפעם חד יותר. טטה באסם, מתקן את הגג, כשפאן פרווטה נכנס בסערה, מכוון אצבע וצועק, צועק בקול רם כל כך עד שהוורידים בצווארו מתנפחים בגרוטסקיות. ליסקה מתחבאת מאחורי צרור חציר, מבוהלת מהרעש.\"אתה יודע שהילדה של מווינרצ'יק שברה רגל בנפילה?\"\"ודאי שאני יודע,\" אומר טטה בשלווה. \"אשתי קיבעה את השבר.\"פאן פרווטה פולט קול לעג. \"הכול מפני שהבת שלך הובילה אותם. הבת של מווינרצ'יק אמרה שהם שיחקו בפיראטים. פיראטים! מאיפה יש לה רעיונות כאלה מגוחכים?\"טטה פונה אל פאן פרווטה, מוריד את הפטיש ומחייך בנימוס. \"ממני. זה רק סיפור.\"\"רק סיפור,\" אומר פאן פרווטה בבוז. הוא גבוה יותר מאשר טטה ויש לו צוואר כמו של חסידה. \"אשליה, זה מה שזה. אתה חושב שמפני שאשתך מרפאה, המשפחה שלכם פטורה מהחוקים בדרך כלשהי?\" הוא מתקרב באיום, מזדקף. \"משהו לא בסדר אצל הילדה שלכם. ואני מזהיר אותך, אם לא תלמדו אותה איך להתנהג, בפעם הבאה אני אעניש אותה בעצמי.\"\"פאן פרווטה,\" אומר טטה בקור רוח, \"אפילו פאני מווינרצ'יק מבינה שילדים עושים דברים מטופשים, והיא לא כועסת על אף אחד חוץ מהענף שנשבר מתחת לרגלה של בתה. בכל אופן, כיוון שהבן שלך לא היה שם, נראה לי שכל הסיפור אינו מעניינך.\"פאן פרווטה מתכסה גוון סגול. \"איך אתה מעז!\" 11:40:31 30/04/2026 148 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

כשהאפלה עמדה מלכת 139באמת מרגישה שהתחושה חסרה לה, ולפעמים היא חוששת ממה שיקרה לה ברגע שתיעלם לעד.היא לא מתקדמת הרבה בקריאה עד הרגע שבו היא שומעת את הנקישה כאשר דלת בית האחוזה הנעולה נפתחת ואת החבטה של סגירתה. כאשר צעדיו של הלשי נשמעים הרגשות מציפים את ליסקה. תחילה הקלה, אחר כך חרדה, ואז משהו רוחש בעוצמה פחותה משל כעס ממש. בתוך כל זה יש אינסטינקט שהיא אף פעם לא מצליחה להדחיק, זה שנובע מהיותה מרפאה הרגילה לטפל ביצורים פשוטים יותר.אני צריכה לבדוק מה שלומו, היא חושבת וקמה, ולו רק כדי לוודא שהוא לא חזר שוב פצוע.היא מוצאת את הלשי במבואה, יושב ליד תיבה מעוטרת, צבועה בסמלים דתיים. היא ודאי נכנסה בשקט והוא ודאי מרוכז מאוד, כי הוא קופץ כשהוא מבחין שהיא עומדת שם.\"שועלונת,\" הוא אומר בקול יציב.\"שד,\" היא עונה בדריכות.שניהם משתתקים, האוויר ביניהם טעון ומלא ניצוצות. סופה מתקרבת. ליסקה כמעט מצפה לשמוע רעם מתגלגל.\"מה...\" היא מנסה לשכך את המתח. \"מה יש בתיבה?\"\"מעשר,\" הוא אומר ביובש. \"מין יין אקזוטי מהדרום. מאישה ליטוונית עשירה בדרכה אל אורליצה.\"\"למה?\"הוא מסיר במשיכת כתפיים את הסוקמנה. \"מה הסיבות שיש? פוליטיקה, נישואים או שניהם. והמתנה הנהדרת שלהם תהיה רק עוד פריט שימלא את מחסני באי־סדר.\"ליסקה נועצת בו מבט תמה. \"אם אתה לא רוצה אותה, למה אתה מבקש?\"\"אני לא מבקש.\" הוא מדגיש את המילים בניעור טיפות שנשארו על הסוקמנה. ודאי ירד גשם במקום שבו היה, כי השמיים מעל בית האחוזה צלולים.11:40:31 30/04/2026 139 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ142 א\"ב פוראנקהוא מתקרב אליה, עיניו נוצצות בשובבות שדית. \"עכשיו כבר לא נדע, מה?\"היא מתאפקת שלא לסטור לו. \"אתה נורא!\"\"אני לא מכחיש.\" זווית פיו מתרוממת. \"ואני לא חושב שאת שונאת אותי על כך.\"\"יש לך דעה טובה מאוד על עצמך, בתור מישהו עם עש מחמד בשם מריוש.\"הלשי מרים גבה. ליסקה משלבת ידיים.\"הנה את שוב פורקת אותי מנשקי,\" הוא אומר בסקרנות מסוימת. \"אילו רק הייתי יכול להסתכל לתוך הראש שלך ו —\" הוא משתתק ועיניו נאורות פתאום.\"מה קרה?\" שואלת ליסקה.הוא מסתובב בתנופה ופונה לעבר המדרגות. \"אני יודע איך לתקן את הקסם שלך.\"כשליסקה משיגה את הלשי הוא כבר בחדר העבודה שלו, משרבט בקדחתנות במחברת שחוקה. שעת הזהב הגיעה, השמש זורחת מבין ענפי היז'מבינה ומשתקפת במכשירי הארד הרבים של הלשי. ליסקה מתיישבת על ערמת ספרים ומחכה עד שהלשי מבחין בה. בסופו של דבר הוא מסתובב כשהמחברת הישנה פרושה בידיו.\"בעבר, את מבינה, אם צ'רובניקים נמצאו אשמים בשימוש בקסמיהם לרעה, היו גוזלים מהם את הקסם כעונש.\" הוא מביט בה בעוקצנות. \"זה אולי יפתיע אותך, אבל אנחנו לא בעלי אוב חסרי מוסר, כפי שהכנסייה שלכם אוהבת לצייר אותנו.\"ליסקה לא אומרת דבר. האופן שבו היא עצמה תופסת את הקסם נוטה כמאזניים מדי יום. רגע אחד היא מרותקת לקסם, ואחריו היא נרתעת ממנו וזוכרת את כל מה שלימדו אותה בילדותה. \"חשבתי שאי־אפשר לקחת קסם של אחר לעצמך.\"\"אי־אפשר,\" הוא מסכים. \"אבל אפשר לחסום אותו אם יש לך עוצמה רבה יותר. כאילו הנחת משהו על מדף, מחוץ להישג 11:40:31 30/04/2026 142 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 147כשהוא אומר ליחו, טומש אוחז בידה של מארישנקה, מארישנקה מביטה בעיניים פעורות כשליסקה –לא, לא, לא שם. לא!\"ליסקה, תירגעי. ליסקה!\" קולו של הלשי מחזיר אותה בחטף להווה. פניו במרחק סנטימטרים מפניה, עיניו מביטות בה בריכוז. \"את חייבת להישאר רגועה. לא אפגע בך.\"\"אלה היו הזיכרונות שלי,\" היא אומרת בקול כושל. המקום שאליו הוא הגיע... איש לא הולך לשם. אפילו לא ליסקה עצמה.\"הנשמה והנפש משולבים זה בזה,\" הוא מסביר. \"אנסה להתרחק מהמחשבות שלך, אבל גם את צריכה להתרחק מהן. אחרת תדחפי אותן לעברי.\"לעברו. הוא כמעט ראה... הכול. היא פוכרת את ידיה, מנסה להסתיר את הרעד בהן, אבל הלשי מבחין.ידיו עדיין על פניה. הוא מתרחק ונושם. \"בסדר. אני יודע שזה לא ממש מנחם אותך, שועלונת, אבל במשך שבע מאות שנים חייתי ונשמתי קסם. אם את לא סומכת על שום דבר אחר, סמכי על הכוח שלי. לא אניח לך להיפגע.\"היא בוחנת בהיסוס את פניו. באפלולית בין הערביים יש אור רציני בעיניו, פיו נוטה בהיסוס כלפי מעלה, מרכך את תווי פניו למשהו שכמעט מתקרב לכנות. זאת הפעם הראשונה שהיא מרגישה שהוא דובר אמת.היא מאלצת את נשימותיה להאט לקצב קבוע ומגלגלת כתפיים כדי להקל על המתח. \"בסדר,\" היא אומרת. \"טוב, בסדר. נסה שוב.\"\"את בטוחה?\"\"כן.\" היא עוצמת עיניים הפעם כשהוא נוגע בה. הוא מניח יד אחת על לחיָ יה, את האחרת על החלק העליון של זרועה. הקסם שלו נארג דרכה, מחפש משהו, משהו. פעם נוספת גופה 11:40:31 30/04/2026 147 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

138 א\"ב פוראנקהאב פבל, אפילו כאשר הילדים האחרים חזרו עליהן. עד עצם היום הזה היא שורה על מחשבותיה, אבל אחרי ימים רבים כל כך בדריאדה האזהרה התעמעמה.היא מעבירה את ידיה על הכריכה, העור השחוק קריר ומקומט למגע.\"צ'רולוגיה: חקר הסוד.\"\"זה רק ספר,\" היא מתרצת, הופכת את הדפים שהצהיבו בידיים חוששות, מביטה בכתב היד הצפוף והמסודר. היא מתכרבלת על ריפוד המשי, רקמה נתפסת בחולצתה כשהיא משעינה את הספר על ברכיה. פסקה מושכת את מבטה.קסם, ברמת היסוד שלו, הוא הגבהה של החושים. הנולדים עם קסם מסוגלים לראות דברים שאחרים אינם רואים, והם יכולים לשנות דברים שאין ביכולתם של אחרים לשנות. מה שהם חשים הוא מְ יֶ נְ דְ זִ ישְ בְ יאָ ט, הביניים.\"הביניים,\" חוזרת ליסקה. \"יאגה, כבר השתמשת במילה הזאת. מה זה בדיוק?\"יאגה פוקחת בעצלתיים עין אחת מהמקום שבו היא מכורבלת על משענת היד ומגרגרת חרישית. זאת ממלכת הרוחות, המקום שבין החיים למוות. אני חלק ממנו, משום כך אני יכולה לעשות קסמים שנחשבים בלתי אפשריים אפילו לצ'רובניק. מדהים מה אפשר לעשות כשאת לא כבולה לחוקי העולם הגשמי.\"אני חושבת שפעם הייתי מרגישה אותו, יאגה, את... תחום הביניים הזה. הייתי חשה... אפשרויות מסביבי. ידעתי שאם אפעיל את כוח רצוני, אני יכולה לגרום ללהבה או כפור להופיע. אם אגע בבעל חיים, אני יכולה לצלול עמוק מספיק כדי לקרוא את מחשבותיו.\" זה חסר לך?ליסקה מעמידה פנים שהיא שקועה מדי בספר כדי לא לענות. היא לא רוצה להודות באמת המפחידה, שלפעמים היא 11:40:31 30/04/2026 138 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 143יד. האדם שעליו בוצע הכישוף לא יכול לעשות שימוש בקסם שלו אלא אם כן העונש מבוטל על ידי מטיל הכישוף.\"\"אתה חושב שמישהו חסם את הקסם שלי?\" שואלת ליסקה. \"אני חושבת שהייתי יודעת אם זה היה קורה.\"\"לא בטוח.\" הוא נעצר מולה בהרהור. \"אני חושב שאת עשית זאת. חשדתי בכך מלכתחילה, אבל כל מה שראיתי רק מאשר את התיאוריה שלי. את עשית משהו שפגם בשיווי המשקל, אם דרך שימוש יתר או דרך אי־שימוש מספיק. התודעה שלך חסמה את הקסם במנגנון הגנה. אולי את לא יודעת אפילו מה הרגע המדויק שבו הדבר קרה. ייתכן שהתהליך היה הדרגתי, או...\"לרגע קולו נמוג, ואת מקומו תופסת מקהלת זיכרונות הנאבקים על תשומת לבה. ליסקה מרגישה שהיא מתקשחת מול המתקפה, נאבקת שלא לראות מה נמצא בפנים. על פי המילים שאמר הלשי היא יודעת בדיוק מה הרגע שבו הקסם שלה נשבר, ואם הלשי יבקש ממנה לגלות זאת היא לא –\"שועלונת?\" ידו של הלשי על כתפה. היא לא זוכרת שהרגישה אותה מונחת עליה. \"את חיוורת. זה יכול לחכות עד מחר אם חייבים.\"\"לא.\" היא נדה בראשה בעוז. \"ככל שנחכה זמן רב יותר, גדולים יותר הסיכויים ששדים יפרצו.\" הוא כבר כמעט מת פעם אחת, וגם היא. \"מה הפתרון שלך?\"\"טוב.\" הוא מניח את המחברת וטופח על כריכתה. יש עליה הטבעה של קבוצת כוכבים. \"הבעיה עם הליקוי הזה שלך הוא שכיוון שלא נגרם בכישוף, אין כישוף נגד. עברתי על כתבים עתיקים וחיפשתי מקרים דומים, אבל נראה שמצבך... ייחודי.\"ליסקה נעה בעצבנות ושוקעת עמוק יותר אל תוך ערמת הספרים שמיטלטלת וכמעט נופלת. היא נעמדת בפיק ברכיים. \"אז מה אתה מציע?\"\"את זה.\" הוא מוציא חתיכת גיר לבן, כאילו משום מקום, 11:40:31 30/04/2026 143 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ14615זיכרונותיסקה נדרכת אינסטינקטיבית, ובתגובה הלשי לוחש, ל\"הירגעי.\" היא מרגישה את הקסם שלו יותר מאשר היא רואה אותו, תחושת עקצוץ המתפשטת מקצות אצבעותיו וזוחלת על עורה כמו קיסוס על שבכה. ליסקה מנסה לקבל אותו ברוגע, אבל הצבע הלא טבעי הבהיר של ידיו הוא תזכורת קבועה לזהותו. שד, שד, שד.הלשי מתחיל ללחוש את הכישוף, המוזיקליות העמוקה של שפת האלים מהדהדת זמן רב אחרי שהמילים יוצאות מבין שפתיו. המילים טוות מארג של הקסם שלו, רשת המתפשטת על עורה וכוחה גובר. היא כמעט מסוגלת להריח אותה. ריח אוזון של סערה ביער, אוויר המתפצח סביבה. היא מצפה לשמוע בתוך רגע את החריקה המרוחקת של עצים כשהתחושה מתגברת, צוללת עמוק יותר ויותר, מכלה את כולה.גופה נעלם והיא נשארת חסרת משקל וגשמיות. מסביבה זורמים פסים מן היקום בצבעי סגול עמוק וכחול חצות, משובצים זיכרונות בוהקים ככוכבים. הצחוק העמוק של טטה, מאמא צוררת עשבים לייבוש, מארישנקה מצחקקת כשליסקה עוזרת לה לטפס לגבה של סטרה. החיוך האכזרי של טומש 11:40:31 30/04/2026 146 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

13714שד מפורק מנשקו יום עובר, השחר האפלולי הבא לועס ויורק אותו מתוכו. ההלשי לא חוזר וליסקה מגלה שהדאגה גוברת בה, למרות פרידתם הסוערת.היא מסתירה את השן של מרוק בכד ארד ריק בטרקלין — השן גורמת לה מתח, והיא לא בטוחה שזה רעיון טוב במיוחד שתהיה בקרבתה — ואז ממלאת את הכד בפרחי גבסנית שתלתה וייבשה.בסיום המשימה היא מתנודדת מכף רגל אחת לאחרת בקוצר רוח. הדאגות שלה הן רוח רפאים כשלעצמן, והן רודפות אותה בלילה. אפילו הבישול, המפלט הרגיל שלה, לא עוזר, גם אם ניחוח הבישול של בּ יגוֹ ס — נזיד עשיר של פטריות, בשרים וכרוב — מרחף עכשיו בחדרים.נשאר לה רק הספר שנתן לה הלשי, וכריכתו הדהויה כאילו מתגרה בה מהספה שעליה היא מונחת. בסטודווה ילדים שהעמידו פנים שהם מבצעים קסמים ספגו מיד גערות. קסם הוא חטא, אמרו להם. אפילו העמדת פנים יכולה למשוך את תשומת לבן של רוחות רעות. ליסקה שמעה את הגערה די פעמים מפי אמה, בדרשות של 11:40:31 30/04/2026 137 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ144 א\"ב פוראנקומתחיל לצייר מעגל גדול על קרשי הרצפה. \"זה כישוף קריאת נשמות. הוא די עלוב, בעצם. השתמשת בו מבלי דעת כשדיברת עם בעלי חיים. הוא מסוגל לקרוא רק רגשות הנמצאים על פני השטח, אבל עלה בדעתי עכשיו שאני יכול לשנות אותו ו... להעמיק.\" הוא סוגר את המעגל ומתחיל לצייר קווים המובילים למרכזו. \"לא אשקר לך. זאת תיאוריה בלבד, כך שתצטרכי לסמוך עלי. אבל אם אני צודק — ואני בדרך כלל צודק — אוכל להגיע אל תוך נשמתך.\"\"אתה תיכנס... לתוך... נשמתי?\" היא חוזרת. \"ומה זה אמור לעשות?\"\"קסם הוא חלק מהנשמה, הנשמה היא חלק מהקסם,\" הוא אומר בסבלנות, משרבט מילים שהיא לא יכולה לקרוא בשולי המעגל. \"זה המקום שבו אחפש. חשבי על הדבר בתור... צלילה לאגם כדי להוציא חפץ ששקע לקרקעית. אם רק תישארי פתוחה עבורי, אוכל לחזור אל פני השטח.\"\"ואם משהו ישתבש?\"הוא מזדקף ומניח את הגיר. \"בתרחיש הטוב ביותר, אחזור בכפייה לגוף שלי. בתרחיש הגרוע ביותר, יכולות הקסם שלנו — נשמותינו — עלולות להסתבך זו בזו, ותיקון המצב הזה הוא אסון שלם שאני מעדיף להימנע ממנו.\"היא בולעת רוק. \"אני מבינה. ואיך אני יכולה... להישאר... פתוחה?\"\"עלייך להיות רגועה. לא להיאבק בי... לשם שינוי.\" הוא מורה לליסקה לעמוד במרכז, בנקודת ההצטלבות של הקווים. \"העיסוק בנשמות אדם מורכב,\" הוא אומר כשהוא רואה את ארשת הבלבול על פניה. \"אלה רק כלים נוספים שינחו את הכישוף שלי.\" הוא מותח את אצבעותיו וקסם ירוק מתחיל לרצד ביניהן, מסתחרר בלולאות חינניות במעלה זרועו. \"אהיה חייב לגעת בך. אם את לא רוצה להתקדם, אמרי לי עכשיו.\"11:40:31 30/04/2026 144 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 145ליסקה יודעת שעליה לומר לא, עליה לברוח מהחדר הזה מהר ככל שרגליה מסוגלות לשאת אותה. זה מה שליסקה של פעם היתה עושה. אבל ליסקה של עכשיו... היא תעשה כל מה שהיא חייבת לעשות כדי ליישר את ההדורים.אפילו אם פירוש הדבר שעליה לבטוח בשד. רק לעת עתה, רק בפעם האחת הזאת.\"זה בסדר,\" היא אומרת, קולה רועד אבל סנטרה זקור. \"אני מסוגלת.\"הלשי מחייך אליה קלושות, חיוך שכמעט אינו קיים, מואר בזוהר הקסם שלו. \"אל תדאגי, שועלונת לא ערמומונת,\" הוא אומר. \"אני יכול להיות עדין אם אני מנסה.\"בלי הקדמות נוספות, הוא אוחז את פניה בין ידיו.11:40:31 30/04/2026 145 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

144 א\"ב פוראנקומתחיל לצייר מעגל גדול על קרשי הרצפה. \"זה כישוף קריאת נשמות. הוא די עלוב, בעצם. השתמשת בו מבלי דעת כשדיברת עם בעלי חיים. הוא מסוגל לקרוא רק רגשות הנמצאים על פני השטח, אבל עלה בדעתי עכשיו שאני יכול לשנות אותו ו... להעמיק.\" הוא סוגר את המעגל ומתחיל לצייר קווים המובילים למרכזו. \"לא אשקר לך. זאת תיאוריה בלבד, כך שתצטרכי לסמוך עלי. אבל אם אני צודק — ואני בדרך כלל צודק — אוכל להגיע אל תוך נשמתך.\"\"אתה תיכנס... לתוך... נשמתי?\" היא חוזרת. \"ומה זה אמור לעשות?\"\"קסם הוא חלק מהנשמה, הנשמה היא חלק מהקסם,\" הוא אומר בסבלנות, משרבט מילים שהיא לא יכולה לקרוא בשולי המעגל. \"זה המקום שבו אחפש. חשבי על הדבר בתור... צלילה לאגם כדי להוציא חפץ ששקע לקרקעית. אם רק תישארי פתוחה עבורי, אוכל לחזור אל פני השטח.\"\"ואם משהו ישתבש?\"הוא מזדקף ומניח את הגיר. \"בתרחיש הטוב ביותר, אחזור בכפייה לגוף שלי. בתרחיש הגרוע ביותר, יכולות הקסם שלנו — נשמותינו — עלולות להסתבך זו בזו, ותיקון המצב הזה הוא אסון שלם שאני מעדיף להימנע ממנו.\"היא בולעת רוק. \"אני מבינה. ואיך אני יכולה... להישאר... פתוחה?\"\"עלייך להיות רגועה. לא להיאבק בי... לשם שינוי.\" הוא מורה לליסקה לעמוד במרכז, בנקודת ההצטלבות של הקווים. \"העיסוק בנשמות אדם מורכב,\" הוא אומר כשהוא רואה את ארשת הבלבול על פניה. \"אלה רק כלים נוספים שינחו את הכישוף שלי.\" הוא מותח את אצבעותיו וקסם ירוק מתחיל לרצד ביניהן, מסתחרר בלולאות חינניות במעלה זרועו. \"אהיה חייב לגעת בך. אם את לא רוצה להתקדם, אמרי לי עכשיו.\"11:40:31 30/04/2026 144 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 145ליסקה יודעת שעליה לומר לא, עליה לברוח מהחדר הזה מהר ככל שרגליה מסוגלות לשאת אותה. זה מה שליסקה של פעם היתה עושה. אבל ליסקה של עכשיו... היא תעשה כל מה שהיא חייבת לעשות כדי ליישר את ההדורים.אפילו אם פירוש הדבר שעליה לבטוח בשד. רק לעת עתה, רק בפעם האחת הזאת.\"זה בסדר,\" היא אומרת, קולה רועד אבל סנטרה זקור. \"אני מסוגלת.\"הלשי מחייך אליה קלושות, חיוך שכמעט אינו קיים, מואר בזוהר הקסם שלו. \"אל תדאגי, שועלונת לא ערמומונת,\" הוא אומר. \"אני יכול להיות עדין אם אני מנסה.\"בלי הקדמות נוספות, הוא אוחז את פניה בין ידיו.11:40:31 30/04/2026 145 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

כשהאפלה עמדה מלכת 143יד. האדם שעליו בוצע הכישוף לא יכול לעשות שימוש בקסם שלו אלא אם כן העונש מבוטל על ידי מטיל הכישוף.\"\"אתה חושב שמישהו חסם את הקסם שלי?\" שואלת ליסקה. \"אני חושבת שהייתי יודעת אם זה היה קורה.\"\"לא בטוח.\" הוא נעצר מולה בהרהור. \"אני חושב שאת עשית זאת. חשדתי בכך מלכתחילה, אבל כל מה שראיתי רק מאשר את התיאוריה שלי. את עשית משהו שפגם בשיווי המשקל, אם דרך שימוש יתר או דרך אי־שימוש מספיק. התודעה שלך חסמה את הקסם במנגנון הגנה. אולי את לא יודעת אפילו מה הרגע המדויק שבו הדבר קרה. ייתכן שהתהליך היה הדרגתי, או...\"לרגע קולו נמוג, ואת מקומו תופסת מקהלת זיכרונות הנאבקים על תשומת לבה. ליסקה מרגישה שהיא מתקשחת מול המתקפה, נאבקת שלא לראות מה נמצא בפנים. על פי המילים שאמר הלשי היא יודעת בדיוק מה הרגע שבו הקסם שלה נשבר, ואם הלשי יבקש ממנה לגלות זאת היא לא –\"שועלונת?\" ידו של הלשי על כתפה. היא לא זוכרת שהרגישה אותה מונחת עליה. \"את חיוורת. זה יכול לחכות עד מחר אם חייבים.\"\"לא.\" היא נדה בראשה בעוז. \"ככל שנחכה זמן רב יותר, גדולים יותר הסיכויים ששדים יפרצו.\" הוא כבר כמעט מת פעם אחת, וגם היא. \"מה הפתרון שלך?\"\"טוב.\" הוא מניח את המחברת וטופח על כריכתה. יש עליה הטבעה של קבוצת כוכבים. \"הבעיה עם הליקוי הזה שלך הוא שכיוון שלא נגרם בכישוף, אין כישוף נגד. עברתי על כתבים עתיקים וחיפשתי מקרים דומים, אבל נראה שמצבך... ייחודי.\"ליסקה נעה בעצבנות ושוקעת עמוק יותר אל תוך ערמת הספרים שמיטלטלת וכמעט נופלת. היא נעמדת בפיק ברכיים. \"אז מה אתה מציע?\"\"את זה.\" הוא מוציא חתיכת גיר לבן, כאילו משום מקום, 11:40:31 30/04/2026 143 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ14615זיכרונותיסקה נדרכת אינסטינקטיבית, ובתגובה הלשי לוחש, ל\"הירגעי.\" היא מרגישה את הקסם שלו יותר מאשר היא רואה אותו, תחושת עקצוץ המתפשטת מקצות אצבעותיו וזוחלת על עורה כמו קיסוס על שבכה. ליסקה מנסה לקבל אותו ברוגע, אבל הצבע הלא טבעי הבהיר של ידיו הוא תזכורת קבועה לזהותו. שד, שד, שד.הלשי מתחיל ללחוש את הכישוף, המוזיקליות העמוקה של שפת האלים מהדהדת זמן רב אחרי שהמילים יוצאות מבין שפתיו. המילים טוות מארג של הקסם שלו, רשת המתפשטת על עורה וכוחה גובר. היא כמעט מסוגלת להריח אותה. ריח אוזון של סערה ביער, אוויר המתפצח סביבה. היא מצפה לשמוע בתוך רגע את החריקה המרוחקת של עצים כשהתחושה מתגברת, צוללת עמוק יותר ויותר, מכלה את כולה.גופה נעלם והיא נשארת חסרת משקל וגשמיות. מסביבה זורמים פסים מן היקום בצבעי סגול עמוק וכחול חצות, משובצים זיכרונות בוהקים ככוכבים. הצחוק העמוק של טטה, מאמא צוררת עשבים לייבוש, מארישנקה מצחקקת כשליסקה עוזרת לה לטפס לגבה של סטרה. החיוך האכזרי של טומש 11:40:31 30/04/2026 146 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

142 א\"ב פוראנקהוא מתקרב אליה, עיניו נוצצות בשובבות שדית. \"עכשיו כבר לא נדע, מה?\"היא מתאפקת שלא לסטור לו. \"אתה נורא!\"\"אני לא מכחיש.\" זווית פיו מתרוממת. \"ואני לא חושב שאת שונאת אותי על כך.\"\"יש לך דעה טובה מאוד על עצמך, בתור מישהו עם עש מחמד בשם מריוש.\"הלשי מרים גבה. ליסקה משלבת ידיים.\"הנה את שוב פורקת אותי מנשקי,\" הוא אומר בסקרנות מסוימת. \"אילו רק הייתי יכול להסתכל לתוך הראש שלך ו —\" הוא משתתק ועיניו נאורות פתאום.\"מה קרה?\" שואלת ליסקה.הוא מסתובב בתנופה ופונה לעבר המדרגות. \"אני יודע איך לתקן את הקסם שלך.\"כשליסקה משיגה את הלשי הוא כבר בחדר העבודה שלו, משרבט בקדחתנות במחברת שחוקה. שעת הזהב הגיעה, השמש זורחת מבין ענפי היז'מבינה ומשתקפת במכשירי הארד הרבים של הלשי. ליסקה מתיישבת על ערמת ספרים ומחכה עד שהלשי מבחין בה. בסופו של דבר הוא מסתובב כשהמחברת הישנה פרושה בידיו.\"בעבר, את מבינה, אם צ'רובניקים נמצאו אשמים בשימוש בקסמיהם לרעה, היו גוזלים מהם את הקסם כעונש.\" הוא מביט בה בעוקצנות. \"זה אולי יפתיע אותך, אבל אנחנו לא בעלי אוב חסרי מוסר, כפי שהכנסייה שלכם אוהבת לצייר אותנו.\"ליסקה לא אומרת דבר. האופן שבו היא עצמה תופסת את הקסם נוטה כמאזניים מדי יום. רגע אחד היא מרותקת לקסם, ואחריו היא נרתעת ממנו וזוכרת את כל מה שלימדו אותה בילדותה. \"חשבתי שאי־אפשר לקחת קסם של אחר לעצמך.\"\"אי־אפשר,\" הוא מסכים. \"אבל אפשר לחסום אותו אם יש לך עוצמה רבה יותר. כאילו הנחת משהו על מדף, מחוץ להישג 11:40:31 30/04/2026 142 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 147כשהוא אומר ליחו, טומש אוחז בידה של מארישנקה, מארישנקה מביטה בעיניים פעורות כשליסקה –לא, לא, לא שם. לא!\"ליסקה, תירגעי. ליסקה!\" קולו של הלשי מחזיר אותה בחטף להווה. פניו במרחק סנטימטרים מפניה, עיניו מביטות בה בריכוז. \"את חייבת להישאר רגועה. לא אפגע בך.\"\"אלה היו הזיכרונות שלי,\" היא אומרת בקול כושל. המקום שאליו הוא הגיע... איש לא הולך לשם. אפילו לא ליסקה עצמה.\"הנשמה והנפש משולבים זה בזה,\" הוא מסביר. \"אנסה להתרחק מהמחשבות שלך, אבל גם את צריכה להתרחק מהן. אחרת תדחפי אותן לעברי.\"לעברו. הוא כמעט ראה... הכול. היא פוכרת את ידיה, מנסה להסתיר את הרעד בהן, אבל הלשי מבחין.ידיו עדיין על פניה. הוא מתרחק ונושם. \"בסדר. אני יודע שזה לא ממש מנחם אותך, שועלונת, אבל במשך שבע מאות שנים חייתי ונשמתי קסם. אם את לא סומכת על שום דבר אחר, סמכי על הכוח שלי. לא אניח לך להיפגע.\"היא בוחנת בהיסוס את פניו. באפלולית בין הערביים יש אור רציני בעיניו, פיו נוטה בהיסוס כלפי מעלה, מרכך את תווי פניו למשהו שכמעט מתקרב לכנות. זאת הפעם הראשונה שהיא מרגישה שהוא דובר אמת.היא מאלצת את נשימותיה להאט לקצב קבוע ומגלגלת כתפיים כדי להקל על המתח. \"בסדר,\" היא אומרת. \"טוב, בסדר. נסה שוב.\"\"את בטוחה?\"\"כן.\" היא עוצמת עיניים הפעם כשהוא נוגע בה. הוא מניח יד אחת על לחיָ יה, את האחרת על החלק העליון של זרועה. הקסם שלו נארג דרכה, מחפש משהו, משהו. פעם נוספת גופה 11:40:31 30/04/2026 147 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 141אוי, תפסיקי להסתכל עלי ככה. את הרי קראת לסקשט על שם מכשפה אוכלת לבבות.\"ליסקה מחייכת בעל כורחה והלשי גומל לה במשהו שכמעט דומה לחיוך, מהוסס ומאוד לא צפוי. כמו עננים מתפזרים, האוויר נפתח, ופתאום קל לה יותר לנשום.\"לא הערכתי אותך במידה הנכונה,\" מעיר הלשי. \"כשרק פגשתי אותך בליל קופווה. חשבתי שתהיי ברייה לא מזיקה, שתישארי בבית ותעשי מה שאומר לך לעשות. תארי לעצמך את הפתעתי כשהובלת את בית האחוזה שלי ואת רוח הבית שלי למה שאני יכול רק לכנות מרד.\" \"לא התכוונתי ל —\" פותחת ליסקה, אבל הוא נד בראשו.\"אני מחמיא לך. אני בחרתי את שדה הקרב, ובכל זאת פרקת אותי מנשקי. את עושה את זה לעתים קרובות, כך גיליתי. זה די מרגיז, למען האמת.\"תסכול פתאומי רותח בתוך ליסקה. \"אתה כלאת אותיבתוך בית האחוזה בעל המודעות שלך, ואתה חושב שאני מרגיזה?\"\"הדבר נעשה למען ביטחונך,\" הוא אומר בשלוות נפש. \"ולא רק שלך. לא יכולתי להחזיר אותך לאורליצה, הרי היית מספרת שם לכולם מה מצאת כאן, נכון? בני מינך היו ששים לרדוף אחרי שד יער עם קלשונים, וסוף העניין היה נורא לשני הצדדים, אני מבטיח לך. חוץ מזה, שועלונת לא ערמומונת, הגעת איתי להסכם.\"\"אתה הכרחת אותי! זה לא יכול להיות חוזה מחייב.\"\"הבחירה היתה שלך.\"\"אמרת ששדים יאכלו אותי,\" היא אומרת ביובש.\"הגעת אל בית האחוזה, את באמת חושבת שלא היית מצליחה לחזור לגבול?\"\"יכולתי?\"11:40:31 30/04/2026 141 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ148 א\"ב פוראנקחומק והיא נכנסת למרחב שחציו גלקסיה וחציו זיכרון. פעם נוספת עולים הזיכרונות והיא לא יכולה לעמוד מולם. היא רואה את מאמא, הפעם עם טטה, צוחקים ורוקדים ביחד. דודתה של ליסקה שם, מניחה למארישנקה וליסקה לשתות ביחד ספל חלב טרי, ופרה גועה מאחוריה. ואז זיכרון נוסף, הפעם חד יותר. טטה באסם, מתקן את הגג, כשפאן פרווטה נכנס בסערה, מכוון אצבע וצועק, צועק בקול רם כל כך עד שהוורידים בצווארו מתנפחים בגרוטסקיות. ליסקה מתחבאת מאחורי צרור חציר, מבוהלת מהרעש.\"אתה יודע שהילדה של מווינרצ'יק שברה רגל בנפילה?\"\"ודאי שאני יודע,\" אומר טטה בשלווה. \"אשתי קיבעה את השבר.\"פאן פרווטה פולט קול לעג. \"הכול מפני שהבת שלך הובילה אותם. הבת של מווינרצ'יק אמרה שהם שיחקו בפיראטים. פיראטים! מאיפה יש לה רעיונות כאלה מגוחכים?\"טטה פונה אל פאן פרווטה, מוריד את הפטיש ומחייך בנימוס. \"ממני. זה רק סיפור.\"\"רק סיפור,\" אומר פאן פרווטה בבוז. הוא גבוה יותר מאשר טטה ויש לו צוואר כמו של חסידה. \"אשליה, זה מה שזה. אתה חושב שמפני שאשתך מרפאה, המשפחה שלכם פטורה מהחוקים בדרך כלשהי?\" הוא מתקרב באיום, מזדקף. \"משהו לא בסדר אצל הילדה שלכם. ואני מזהיר אותך, אם לא תלמדו אותה איך להתנהג, בפעם הבאה אני אעניש אותה בעצמי.\"\"פאן פרווטה,\" אומר טטה בקור רוח, \"אפילו פאני מווינרצ'יק מבינה שילדים עושים דברים מטופשים, והיא לא כועסת על אף אחד חוץ מהענף שנשבר מתחת לרגלה של בתה. בכל אופן, כיוון שהבן שלך לא היה שם, נראה לי שכל הסיפור אינו מעניינך.\"פאן פרווטה מתכסה גוון סגול. \"איך אתה מעז!\" 11:40:31 30/04/2026 148 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

140 א\"ב פוראנק\"אבל הסיפורים —\"\"אומרים שאני דז'אדק זקן וקמוט עם זקן מעלי עצים.\" הוא מכווץ את מבטו. \"את עדיין חושבת שאני מצפה למעשר? אל תהיי מגוחכת. מה טעם יש לי בעושר כשאני יכול ליצור כל מה שאני רוצה מהאדמה שמתחת לרגלי?\"הוא מסתובב כדי לתלות את הסוקמנה, שערו הפזור נופל על פניו. ליסקה מחככת את זרועותיה, המתח המשונה מעקצץ על עורה כמו חשמל סטטי.\"לשי?\" היא מנסה חרישית. \"אני מצטערת על אתמול. ועל פלוריאן.\"הוא מוריד את ידיו ומסב מבט, חושק שיניים. אור נע משתקף על קרניו, מדגיש את החריצים הקטנים.\"הסתרתי ממך הרבה כל כך,\" הוא אומר לאט, \"כי לא רציתי שתפחדי. וגם...\" הוא משתתק. \"זה לא קל.\"היא מושכת צמה. \"אני יודעת,\" היא אומרת, מנסה שלא לזכור את הדברים האיומים שעשתה כדי להסתיר את הסודות שלה.שקט משתרר ביניהם. אחד מהעשים הזקיפים של הלשי מרפרף בחדר, מתיישב על כתפה של ליסקה ופותח את כנפיו למנוחה. היא מושיטה אליו את ידה, שמחה על הסחת הדעת.\"שלום לך,\" היא מהמהמת ומביטה בהיסוס לעבר הלשי. הוא עסוק בבחינת חרבו והיא מפתה את העש לעלות על אצבעה. \"מה אתה עושה?\"\"מתבטל,\" רוטן הלשי. \"יש לו עבודה.\"\"לו?\"\"מַ רְ יוּש.\"\"נתת לו שם?\"\"נתתי שמות לכולם. הם לא בדיוק תבוניים, אבל הם פועלים באופן עצמאי במידה מסוימת, ולכן הייתי צריך דרך... 11:40:31 30/04/2026 140 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 149\"איך אתה מעז?\" מגיב טטה.קולותיהם רמים כל כך, רמים נורא, והוויכוח רק מתגבר. ליסקה יודעת שהם כועסים בגללה, והיא מייחלת ומייחלת ומייחלת שהיתה יכולה לעשות משהו כדי לעצור בעדם. הצעקות מתעצמות עד לשיא וכך גם הפחד שלה, ההולם בכנפיים אחוזות פניקה בתוך חזה. היא עוצמת את העיניים חזק, מתחננת לאלוהים שזה ייפסק. וכך אכן קורה, קול נפץ עז נשמע מעל, והגג –\"לא!\" ליסקה זורקת את עצמה לאחור, בורחת מהזיכרון בצעדים כושלים. היא יודעת מה קרה אחר כך, יודעת שזאת היתה הפעם האחרונה שבה ראתה את טטה בחיים. אבל אין חנינה — היא רק סופגת מתקפה של זיכרון נוסף, של מארישנקה מתמוטטת לקרקע, קבר וצלב ולהקת פרפרים נוסקת כאשר ליסקה מבינה שהם יודעים, הם יודעים, ועכשיו היא הוכיחה שהם צודקים —בכלל לא התכוונתי שזה יקרה, היא רוצה לצעוק, אבל הזיכרונות הם משפט ואשמתה מוכחת בו, מראה המשקפת אמת שהיא מסרבת להביט לתוכה. היא עוצמת את עיניה חזק, אבל לא, היא לא מרגישה את עיניה, היא לא יכולה לעצום אותן, ויש פרפרים כחולים מכל עבר, בצבע פרחי וינקה, בצבע עיניה של מאמא וגם של ליסקה, ובצבע חטאים.פתאום יש מקום מחסה. ענפים מצטופפים סביבה, מתרוממים מהקרקע ומסתירים את מה שהיא רואה, צומחים זה מעל זה ויוצרים כלוב, מגן המרחיק את הפרפרים ממנה. ליסקה תופסת את הענפים, מחזיקה אותם חזק, משתופפת מאחוריהם ו –\"ליסקה! ליסקה, לעזאזל! ליסקה, עזבי!\"אבל היא לא יודעת איך. אין לה ידיים. איך היא יכולה לעזוב משהו?כאב. היא נאנקת. איפה הרגישה אותו? ה... היד שלה... 11:40:31 30/04/2026 149 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

כשהאפלה עמדה מלכת 139באמת מרגישה שהתחושה חסרה לה, ולפעמים היא חוששת ממה שיקרה לה ברגע שתיעלם לעד.היא לא מתקדמת הרבה בקריאה עד הרגע שבו היא שומעת את הנקישה כאשר דלת בית האחוזה הנעולה נפתחת ואת החבטה של סגירתה. כאשר צעדיו של הלשי נשמעים הרגשות מציפים את ליסקה. תחילה הקלה, אחר כך חרדה, ואז משהו רוחש בעוצמה פחותה משל כעס ממש. בתוך כל זה יש אינסטינקט שהיא אף פעם לא מצליחה להדחיק, זה שנובע מהיותה מרפאה הרגילה לטפל ביצורים פשוטים יותר.אני צריכה לבדוק מה שלומו, היא חושבת וקמה, ולו רק כדי לוודא שהוא לא חזר שוב פצוע.היא מוצאת את הלשי במבואה, יושב ליד תיבה מעוטרת, צבועה בסמלים דתיים. היא ודאי נכנסה בשקט והוא ודאי מרוכז מאוד, כי הוא קופץ כשהוא מבחין שהיא עומדת שם.\"שועלונת,\" הוא אומר בקול יציב.\"שד,\" היא עונה בדריכות.שניהם משתתקים, האוויר ביניהם טעון ומלא ניצוצות. סופה מתקרבת. ליסקה כמעט מצפה לשמוע רעם מתגלגל.\"מה...\" היא מנסה לשכך את המתח. \"מה יש בתיבה?\"\"מעשר,\" הוא אומר ביובש. \"מין יין אקזוטי מהדרום. מאישה ליטוונית עשירה בדרכה אל אורליצה.\"\"למה?\"הוא מסיר במשיכת כתפיים את הסוקמנה. \"מה הסיבות שיש? פוליטיקה, נישואים או שניהם. והמתנה הנהדרת שלהם תהיה רק עוד פריט שימלא את מחסני באי־סדר.\"ליסקה נועצת בו מבט תמה. \"אם אתה לא רוצה אותה, למה אתה מבקש?\"\"אני לא מבקש.\" הוא מדגיש את המילים בניעור טיפות שנשארו על הסוקמנה. ודאי ירד גשם במקום שבו היה, כי השמיים מעל בית האחוזה צלולים.11:40:31 30/04/2026 139 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ150 א\"ב פוראנקהענפים משתרגים סביבה, ופתאום היא נדחפת בחזרה לתוך גופה, בחזרה למציאות. הזיכרונות אינם.הזיכרונות אינם והיא על הרצפה.הזיכרונות אינם ובחור ששערו לבן עומד מעליה, מחזיק פגיון נוטף דם. זה חייב להיות הדם שלה, כי לו אין דם. עורקיו מלאים שרף עצים.הוא שד.\"לשי,\" היא מתנשפת.\"ליסקה, אני מצטער.\" הוא זורק את הפגיון המגואל בדם ואוחז במפרק כף ידה. כף היד פונה כלפי מעלה ודם זולג בין אצבעותיה. יש חתך בכף ידה והוא פועם בכאב עמום. מסביבה קווי מעגל הגיר מרוחים לחלוטין.\"אני מצטער,\" הוא חוזר ולוחץ את כף ידו מעל כף ידה. עיניו פעורות, גדולות כל כך עד שהיא מרגישה שהיא יכולה להיכנס לתוכן ולמצוא שם יער שלם. \"לא היתה לי ברירה. את כמעט... שנינו היינו אובדים.\" הוא פולט גיחוך עגום. \"בשבע מאות שנים לא ראיתי מעודי שום דבר כזה. כמה חבל...\" הוא משתתק. \"לא משנה. את יכולה לשבת?\"היא בוהה בו. אט־אט גופה חוזר אליה, החזה נע בנשימות כבדות, הלב הולם בעוז, כאב הראש הגובר מלווה את פעימות כף היד הפצועה.\"חתכת אותי,\" היא אומרת בהלם ומתרוממת מהרצפה על מרפקים רועדים. אפילו אין בה כוח להיות מופתעת כשהוא כורך את זרועותיו סביב כתפיה, תומך ברוב משקלה.\"כן. אני מצטער. לא יכולתי לחשוב על משהו אחר שיחזיר אותך. אני חייב להודות, כנראה מעולם לא הפרתי הבטחה מהר יותר.\" הוא אוחז שוב בידה המדממת, הופך אותה בזהירות כדי להרים את כף היד ומעביר את אגודלו על הפצע. עורה של ליסקה רועד בתגובה, שולח חצי כאב חד שעולים בזרועה. היא מושכת את היד בבהלה. ברגע שהלשי עוזב את ידה התחושה 11:40:31 30/04/2026 150 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal