1UP__.53155_Agam_Where TheDarkStandsStill.1A

כשהאפלה עמדה מלכת 201את קולה כדי שתישמע מעבר לרוח המייללת. \"את עדיין יכולה לחזור הביתה.\"הביתה. למילה יש הד של שם מינקות, מוכר אבל נשכח זה מכבר. כן, ליסקה יכולה לחזור הביתה — לשלם לכל נוסע עם עגלה שייקח אותה לכפר הבא ולבא אחריו ועוד, עד שתהיה שוב בסטודווה. היא תתקבל בקימוט מצח מאוכזב של מאמא ובעיניהם העוקבות של בני משפחת פרווטה, שיחכו להזדמנות להכריז שהיא מכשפה. לא, היא לא יכולה לחזור כך הביתה. היא מסוכנת עכשיו יותר מתמיד. מה שעשתה אמש הוא ההוכחה.ליסקה עוצמת עיניים, לוחצת מתוכן את הדמעות שהעלתה עקיצת הרוח. \"עשיתי עסקה, קז'ימירה.\" היא נוגעת באזיק על מפרק כף ידה. \"מי אהיה אם לא אקיים אותה עד תומה?\"\"בעלת היגיון,\" עונה קז'ימירה בחמיצות. \"הוא לא ראוי לך, ליסקה רדוסט.\"\"ואני לא ראויה לו,\" היא עונה. \"אבל שום דבר אף פעם לא שווה בין בני אדם, בעצם. אנחנו נותנים ואנחנו לוקחים, המאזניים אינם נוטים לגמרי לכאן או לכאן. זה פשוט דרך הדברים. אני מה שיש לו, והוא מה שיש לי. אין טעם בפנקסנות.\"חיוך קלוש חולף כרוח רפאים על פניה של הזקנה. \"אם כן, היזהרי, בתי. היזהרי ממנו ומהיער.\" היא מביטה הצדה ובעיניה יש אור עגמומי. הרוח העזה מעיפה שיער בוהק ככספית מתחת למטפחתה. \"שום דבר לא נשאר לנצח,\" היא אומרת. \"ימי ספורים. הקסם שלי נשחק, נשחק עד דק, ואינו יכול עוד למנוע ממני להזדקן. סיפורי מסתיים, ליסקה. ייתכן מאוד שאת האחרונה מבנות מיננו.\"ליסקה בולעת מעבר לגוש שעלה בגרונה, היא לא מסוגלת להביט בקז'ימירה. היא אולי חוט הקסם האחרון באורליצה, ובכוונתה לשחרר אותו. מבטה משוטט ואז נתפס במבטו של מקשו שמביט למעלה. ארשת פניו של הילד סקרנית, מנתחת. 11:40:34 30/04/2026 201 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ208 א\"ב פוראנק\"מה...?\"ליסקה מחייכת בעידוד. \"זה מקשו. הוא מוולקובו.\"\"מ...? את לא רצינית.\" בטנה נופלת בה למשמע מורת הרוח החלולה בקולו. \"את לא... ליסקה, הבאת לכאן ילד?\" הוא מעביר יד על פניו בייאוש. \"מה חשבת לעצמך? את יודעת כמה מסוכ —\"\"כן, אני יודעת.\" ליסקה מגלה שקולה דומה לזה של הלשי, נמוך ושוחר ריב. \"אני יודעת טוב מאוד. אבל לא היה לו לאן ללכת.\"\"מה עם הבית שלו?\"\"אין לו בית. קז'ימירה חושבת שהוא היה יתום שנשכר לעבודה בחווה.\"\"יש בתי יתומים...\"\"בית האחוזה טוב יותר!\"\"ליסקה.\" הוא פותח את כפות ידיו בשלוות נפש מרגיזה.\"ליסקה, את יודעת שזה לא יכול לקרות.\"ליסקה מסבה מבט באופן מופגן ודוחקת את זרועו של מקשו. \"לך לחדר שלך, בסדר? הלשי ואני צריכים לדבר לבד.\"הילד מביט בה נואשות וסוגר את אצבעותיו על השרוול שלה.\"יהיה בסדר,\" היא מבטיחה לו. \"הוא יבין, אתה תראה.\"מקשו מניח בחוסר רצון את החייל שהחזיק ומחליק מהכיסא. יאגה קופצת מהשולחן והולכת אחריו למסדרון. ליסקה והלשי מחכים עד שהצעדים החרישיים מתרחקים, המתח פוצע את האוויר ביניהם. כאשר הלשי מפר את הדממה דבריו חסרי רחמים.\"אני מחזיר אותו לעיירה שלו מחר.\"\"לא.\" ליסקה נעמדת ומפילה את החיילים על לוח השחמט. \"לשי, ראית אותו. הוא לא רוצה לחזור.\"\"לא משנה מה הוא רוצה. הוא ילד. אין לו מושג למה הוא 11:40:34 30/04/2026 208 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ216 א\"ב פוראנק\"תקשיבי לי, אישה,\" אומר טומש בקול נמוך וסמכותי. \"לא דמיינתי את מה שראיתי. אם את לא מאמינה לי, תאמיני לאמא שלי. היא הרגישה נוכחות של רשע בבת הדודה שלך, ובמוקדם או במאוחר הרשע יתגלה.\"\"טומש, בבקשה,\" אומרת מארישנקה נואשות. \"מספיק עם זה. אני מבינה שראית משהו, אבל אני סומכת על בת הדודה שלי.\" מארישנקה יקרה, חושבת ליסקה בתוגה, אילו רק ידעת.למרות ההגנה של מארישנקה, משהו משתנה ביניהן אחרי היום ההוא. כאילו האדמה נעה, ופתאום הן עומדות משני צדי תהום ואינן יודעות איך לחצות אותה. בעבר, פגישה של ליסקה ומארישנקה ברחוב היתה סיכון — לא היה ספק שידברו במשך שעות וישכחו את המשימות שעליהן לעשות — עכשיו מארישנקה רק מברכת אותה לשלום בחיוך נעים ואמירת \"יום טוב\" וממשיכה מיד בדרכה. ליסקה מתחילה לדאוג, אבל היא לא מצליחה משום מה לתפוס את בת דודתה בגפה, אפילו לא לרגע, כדי לשאול אותה אם היא בסדר.בפעם הבאה שהן מתראות, מארישנקה ניגשת אל ליסקה. היא ממהרת אליה אחרי המיסה ביום ראשון ודוחפת את פאני ינקובה הזקנה והמסכנה בחפזונה. \"אני מצטערת!\" היא קוראת מעבר לכתפה ואז תופסת את מפרק כף ידה של ליסקה ומושכת אותה אל צד הכנסייה, מתחת לצל של עץ.\"תודה לאל,\" מתנשפת מאריש. \"חשבתי שלא אצליח לברוח ממנו בכלל.\"ליסקה מקמטת את המצח, משלבת את ידה בזרועה של מארישנקה כמו תמיד. \"מה זאת אומרת?\"\"טומש מנסה למנוע ממני לפגוש אותך. הוא חושב שיש שדים מאיימים בכל פינה של הכפר. אני יודעת שהוא דואג לי, אבל...\"11:40:35 30/04/2026 216 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

202 א\"ב פוראנקזה אותו המבט שראתה על פניו של הלשי כשהוא מתעניין במיוחד בדבר מה וגלגלי מוחו מסתובבים בכוח של תיאוריות ורעיונות. היא לא יודעת מה להבין מכך, אבל היא מחייכת אליו בעידוד. \"מוכן?\"הוא מהנהן. אם הוא מפחד, הוא לא מראה זאת.ליסקה מביטה מעבר לכתפה ומרימה את ידה לפרידה. קז'ימירה מחזירה את המחווה, חוט קסם זהוב רוקד בין אצבעותיה. ליסקה תוהה אם ייפגשו שוב אי־פעם. ליתר ביטחון היא משננת את דמותה של קז'ימירה כפי שהיא רואה אותה. עתיקת יומין אך רבת עוצמה, עומדת בהתרסה נגד כוחות הזמן. ואז היא זוקפת את כתפיה, שולפת את רסיס הקרן של הלשי ומצמידה אותו לאדר הגווע.ברגע שהיא נוגעת, הגזע המנומר מעלה אדוות ומתרחב ודלת הכשף נפערת לפניהם. מצדה השני נמצא השער אל הבית שמתחת ליז'מבינה, העיטורים החלודים והמוטות העקומים במרחק נגיעה ממנה.ליסקה פותחת אותם עבור מקשו כשהם נכנסים, כפות רגליהם עוזבות את עפרה ספוג הדם של ולקובו ומגיעות לשביל האחוזה. גדרות של שיחי ורדים אדומים פורחות בפראות סביבם, קוציהם מתפרשים על אבני הריצוף. הם התחילו לגווע, אבל התהליך אטי, יפהפה, קצות העלים מסתלסלים כשהם דוהים לצבע חום ועלי כותרת יחידים נישאים ברוח. לצדה של ליסקה מקשו נעצר, עיניו נפערות כשהוא מביט סביב.\"מה אתה חושב?\" שואלת ליסקה.במקום לענות, הוא עוזב את ידה ורץ קדימה. הוא צועד מאבן ריצוף אחת לאחרת, מדלג מעל פטריות הצומחות בסדקים במשחק פרטי משלו. כשהוא מגיע למרכז הגן, שם לבלב פעם פרח השרך, הוא נעצר ומביט סביב, לא בטוח לאן להמשיך.\"אתה רוצה תותים?\" ליסקה מצביעה לעבר הגן, שם עדיין 11:40:34 30/04/2026 202 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 207*בימים הבאים ליסקה ממשיכה לנסות כישופים קטנים, דוחפת את עצמה דרך הבחילה ופרפורי הלב, מנסה להתעלם מסלידתה מהקסם שכאילו גוברת בכל ניסיון. אחרי ששחררה אותו פעם אחת נראה באמת שקל יותר להפעילו, אבל הוא מופיע בפרצים פרועים וחסרי שליטה. רוב הזמן היא נרתעת לפני שהיא אפילו מדקלמת את הכישוף, מבוהלת מכדי להשלימו. פעמיים היא מגיעה לתסכול רב מספיק כדי להצית את כוחותיה, ובשתיהן הקסם משתבש. פעם צלחת הופכת לאבק במקום לשנות צבע, ופעם היא מקפיאה את התנור במקום להדליק בו את האש — לוקח לו יום שלם להפשיר. בסוף השבוע היא כבר מפקפקת לחלוטין ביכולותיה.כמו שהבטיח, הלשי חוזר שבעה ימים בדיוק אחרי שנפרדו. זאת שעת לילה מאוחרת, הדריאדה מתאוששת מסופה עזה, וליסקה ומקשו משחקים שחמט ליד שולחן המטבח. יאגה צופה בהם ומציעה מדי פעם עצות. אין בהן תועלת רבה, כי רוחות ככל הנראה אינן מסוגלות להבין משחקי לוח. הדלתות נפתחות ונסגרות חרישית, בקול שכמעט אינו נשמע מעל צחוקו העולץ של מקשו כשהוא מנצח בסיבוב נוסף. שנייה לאחר מכן, הלשי נכנס למטבח.הוא נראה מותש. עיניו כהות, חבורות עגולות בולטות מתחתיהן, ושערו הלח מגשם מוסט לאחור. הוא ודאי סיפר אותו במהלך המסע, כי השיער מקיף את פניו בגלים קצרים, לא שווים באורכם. הסוקמנה שלו רטובה לגמרי, והמכפלה, המגיעה מעבר לברכיו, מטפטפת שביל על הרצפה.ליסקה לא יודעת מדוע, אבל כשהיא רואה אותו היא מתמלאת התרוממות רוח. \"לשי!\" היא קוראת.\"ערב טוב,\" הוא מברך אותה ונשמע תמה קלות. הוא ממצמץ בעיניים עייפות, מבטו לא ממוקד לרגע, ואז הוא מבחין במקשו. 11:40:34 30/04/2026 207 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 215עליה להסתלק, היא יודעת, אבל היא לא מצליחה להתאפק. הסקרנות משתלטת עליה. היא נעצרת ליד צדו של הבית, שם החלון פתוח כדי סדק, משתופפת ליד הקיר ומקשיבה.\"את יכולה לדבר איתה אם אין ברירה, מאריש, אבל בשם אלוהים, אל תכניסי אותה לבית שלנו.\" קולו הצורמני של טומש חד מכעס. \"היא תטמא את הבית הזה בנוכחותה.\"\"טומש, בבקשה,\" אומרת מארישנקה. \"האמונות הטפלות של אמא שלך עלו לך לראש. אני מכירה את ליסקה טוב יותר מכל אדם אחר, ואני יכולה לומר לך שהיא נדיבה וטובה וכנראה נורמלית יותר מכולנו. כל מי שמכיר אותה יאמר לך את אותו הדבר.\"\"אבל אני ראיתי, מאריש.\" לבה של ליסקה כאילו זינק לקנה הנשימה שלה, והיא לא מסוגלת לנשום. \"כשהיינו ילדים. אמא שלי היתה מצוננת ופאני רדוסט באה לתת לה תרופה. היא הביאה איתה את ליסקה, שתראה. בזמן שליסקה היתה אצלנו היא ראתה שאחד מכלבי הרועים שלנו צולע. הוא צלע במשך שבוע, בעל חיים טיפש. אבא חשב לירות בו. ליסקה הלכה אחריו כל הזמן באסם, אז הלכתי אליה כדי לומר לה שתעזוב אותו. ואז ראיתי, מאריש. היא נגעה במצח של הכלב, והיא זהרה בכחול.\"\"'זהרה בכחול'. טומש, אתה יודע איך זה נשמע?\"אבל הוא דובר אמת. ליסקה זוכרת את הכלב ההוא — זוכרת שהוא שבר ציפורן במרדף אחרי ארנבת והפצע הזדהם. היא רצתה לעזור ליצור, אבל מאמא סיננה שאין להן זמן וכמעט גררה את בתה הנסערת הביתה. ליסקה לא ראתה שטומש הסתכל עליה, היא לא ידעה. והכלב... היא מעולם לא גילתה מה קרה לו.\"ראיתי את זה במו עיני, מאריש,\" מתעקש טומש.\"טומש,\" טוענת מארישנקה בהיגיון, \"היית ילד. מי יודע מה ראית.\"11:40:35 30/04/2026 215 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 203יש פירות על המתנה שנתן לה הלשי בהסתייגות. \"יש גם תפוחים ואוכמניות פרא בחורשה. אתה יכול לקחת כל מה שאתה רוצה.\" היא בוחנת את היער המאפיל, מבחינה בסימנים ראשונים לערפל המזדחל על האדמה המכוסה בטחב. \"יש רק חוק אחד.\" היא נעמדת לפני מקשו ומרכזת אליה את תשומת לבו בסמכותיות רבה ככל האפשר. \"אסור לך לצאת מעבר לשער, אתה מבין? ואסור לצאת מבית האחוזה בלילה. המפלצות שעליהן סיפרתי לך, הן תמיד משחרות לטרף בחוץ. אבל אתה בטוח לחלוטין בבית האחוזה, אני מבטיחה. ובשעות היום אתה יכולה לצאת לגן בכל פעם שאתה רוצה. בסדר?\"מקשו מהנהן בעוז, כמעט מדלג במקום. הם ניגשים ביחד אל בית האחוזה. הדלתות נפתחות לפני שליסקה נוגעת בהן וחורקות בקול רם בברכה. המתח עוזב אותה למשמע הקול המוכר. עבר פחות מיום מאז עזיבתה, אבל היא מרגישה כאילו חלף עשור.בקושי יום, אבל די סיוטים לחיים שלמים.כאשר השמש שוקעת, ליסקה ממקדת את תשומת לבה במקשו, מרחיקה בעיקשות את מחשבותיה מוולקובו והלשי. בבית האחוזה יש חדרי משרתים, ושם היא משכנת אותו, מוצאת מצעים ישנים אך נקיים ושמיכה חמה ומנערת את האבק כמיטב יכולתה. היא מחפשת בארון הבגדים שלה ומביאה לו בגדים שהיא חושבת שאולי יתאימו.\"החדר שלי משמאל בהמשך המסדרון, עם הדלת הלבנה,\" היא אומרת לו כשהוא לוחץ יד מהוססת למזרן. עולה בדעתה שהוא אולי לא ישן מעולם במיטה של ממש. אחרי רגע של חשש, הילד מפהק פיהוק ענקי, נכנס למיטה בבגדיו המטונפים ומחייך באושר. ליסקה צוחקת חרישית, שמחה לראות את חיוכו.\"בסדר, לילה טוב. אתה יכולה לומר לנרות לכבות אם אתה 11:40:34 30/04/2026 203 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ206 א\"ב פוראנקמתחילים להיראות קמוטים. ליסקה שולפת את העבריין הכבד ביותר, מניחה אותו לפניה ומתמקדת.ההשפעה מיידית כמעט. קסמה עולה עד עורה, להוט, מסתחרר. התחושה מוכרת מאוד, אינטימית מאוד. בדיוק כמו בוולקובו, בדיוק כמו במותו של טטה, בדיוק כמו באסם של פרווטה... מרה צורבת את גרונה. היא מדחיקה בכוח את הזיכרונות, אבל היא מסוגלת לראות רק ענפי קרח, גגות מתמוטטים וזוועות, תמיד זוועות בסוף. איך תוכל לשחרר את הרסן? תתמקדי, ליסקה. היא תולה את עיניה בתפוח. תתמקדי.בפתאומיות כשל נקישת אצבעות, הביניים נפרש סביבה, נשמתו של התפוח מתגלה כניצוץ קלוש וחסר צבע המתעמעם כשהוא נרקב. לפי \"צ'רולוגיה\", היא צריכה רק לדמיין לידה מחדש ולומר פקודה. פשוט. נשימה, נשיפה. היא מחזיקה בתודעתה תמונה של פרח נפתח.\"חזור,\" היא מצווה בקריאה מתוך \"צ'רולוגיה\".אבל כשהכישוף עוזב את שפתיה היא נזכרת בהרס בוולקובו. הריכוז מתמוטט, בטנה מתהפכת, אבל מאוחר מדי — הקסם פורץ מתוכה, אופף את התפוח בפרץ אור כחול. כשהוא מתפוגג היא מגלה שנשארה מולה רק ליבה רקובה למחצה ודקה כמחט של התפוח.ליסקה מפילה את ראשה על זרועותיה, עוצמת את עיניה בכוח ובולעת נהמה. היא נשלפת מתוך הייאוש למשמע יללה חתולית מופתעת, כאשר מקשו מוותר סוף־סוף, מושך את יאגה מתוך התנור ואז מצמיד אותה לחזהו. הוא מחייך בניצחון, ויאגה נשארת נוקשה בזרועותיו וסובלת את הפגנת החיבה בכבוד עצמי פגוע.המראה מגוחך כל כך עד שליסקה צוחקת, ומשהו משתחרר בחזהּ . היא אוספת את שברי נחישותה, לוקחת את התפוח הרקוב, פותחת את החלון וזורקת אותו לגן.11:40:34 30/04/2026 206 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ21423תלתן אדוםזיכרונות צועדים בסך, כצבא הכובש את ליסקה בקלות. ההיא רק צריכה לעצום עיניים, והיא שוב בסטודווה. שבוע עבר מאז חתונתה של מארישנקה והיא מבקרת בביתה של בת דודתה. הן יושבות מעל תבנית טרייה של שַ רְ לוֹ טְ קָ ה, ואדים עולים בעצלתיים מקנקן תה. מארישנקה מספרת לה רכילות ששמעה במקרה בפונדק. הדלת נפתחת וטומש מגיע, ארוך צוואר וצנום פנים, שפמו קלוש וארשת פניו חמורה.\"למה היא כאן, מאריש?\" הוא שואל בתוקף. הוא אומר \"היא\" כאילו ליסקה היא עכברה שנתפסה בגנבת יבולים ומארישנקה עומדת לשחרר אותה. \"דיברנו על זה.\"\"ואמרתי לך שהיא בת הדודה שלי, חברה שלי, וזה חשוב יותר מהאמונות הטפלות של המשפחה שלך.\"עיניו של טומש נוצצות לרגע, ידיו מקפצות לצד גופו. ליסקה מניחה את ספל התה שהיא שותה, נדרכת כשהוויכוח מסלים. \"אני מצטערת,\" היא אומרת במהירות. \"לא התכוונתי לעשות בעיות. ממילא התכוונתי כבר ללכת.\" היא קמה, מנופפת למארישנקה וחומקת מהחדר. היא לא מפסיקה ללכת עד שהיא יוצאת מדלת הבית והרוח מטלטלת את חצאיתה סביב קרסוליה. 11:40:35 30/04/2026 214 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

204 א\"ב פוראנקרוצה, או שאתה יכול להשאיר אותם דולקים. גם את האש באח.\" היא נעמדת ומנערת את חצאיותיה. התנועה מעלה כאב עמום בכתפה. \"קרא לי אם תרצה משהו.\"כשהיא חוזרת לחדריה עננת עשן ונצנוץ שיניים לבנות חושפים בפניה את נוכחותה של יאגה.יש לי שתי שאלות, אומרת הרוח, מבלי לטרוח בברכת שלום. אחת, למה את נראית כאילו רמס אותך שור, ושתיים, למה יש ילד זר בבית האחוזה, וגם הוא נראה כאילו רמס אותו שור?ליסקה בולעת רוק. \"היתה התקפה, בוולקובו. הרוסווקות והסטשיגונים, הם —\" היא משתתקת, דמעות עולות במפתיע בעיניה. איך תוכל להתחיל להסביר? התוהו ובוהו של הקרב, מותה של האישה צהובת השיער, עזיבתו של הלשי, האל העתיק... היא מרגישה פתאום שאין לה מספיק אוויר, המסדרון מתכווץ סביבה. היא כושלת עד שהיא נתקלת בקיר, כתפה כואבת במחאה, והיא מניחה לרגליה החלשות להתמוטט מתחתיה, עד שהיא יושבת על רצפת העץ הקרה.ילדה? יאגה בוחנת אותה מבין הצללים. לאורך המסדרון נרות בפמוטי קיר רועדים ומתלקחים, בוערים בצבע כחול־סגול כמו של הקסם של ליסקה. כשהיא רואה את ההשפעות הנפיצות של כוחותיה ליסקה מליטה את פניה בידיה.אוי ואבוי, אומרת יאגה. נשמעת חריקה רחוקה ומשב רוח לילי עובר במסדרון, ככל הנראה מהחלון במישורת. ואז מתיישב משקל כבד בחיקה של ליסקה. יאגה הפכה את עצמה לכלב רועים מדובלל, אפור־פיח, כמו דמותה החתולית.ליסקה פולטת נשיפה נרעדת וטומנת את ידיה בפרווה המתולתלת של יאגה. \"איך...?\"אני אוכלת טוב, אומרת הרוח בשביעות רצון.ליסקה לא אומרת עוד דבר וגם לא יאגה, כל השאלות 11:40:34 30/04/2026 204 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 205וההסברים נשכחים. הן יושבות כך זמן רב, עד שהנרות חוזרים לצבעם הצהוב הרגיל ונשימותיה של ליסקה שוב קלות. רק אז ליסקה קמה והולכת אל חדרה.יאגה נשארת איתה בלילה, מכורבלת לרגליה של ליסקה. כאשר הסיוטים הבלתי נמנעים באים, ליסקה מחבקת אותה ורועדת.בעלות השחר הסקשט שוב נעלמה.שבוע בלי הלשי הוא ברכה. שבוע בלי הלשי הוא כאב. ליסקה מתייסרת בזיכרון רגעי פרידתם, בברכת השלום הקצרה ממנה ובמילים הקודרות שאמר לקז'ימירה. אני לא אניח לבחורה נועזת ורכת עיניים אחת להרוס שבע מאות שנים של יציבות.זה מה שיהיה, היא מחליטה. אמנם נוצר ביניהם קשר משונה, אבל עליו למות. הוא כבר הפנה את חמת זעמו של שד חזק יותר על כפר אחד. בתוך כמה זמן תהיה סטודווה בסכנה? לא, היא לא יכולה לסכן את ביתה. היא חייבת להיות מוכנה להגן עליו, יהיה אשר יהיה.הזמן העומד לרשותה כדי לשחרר את הקסם שלה הולך ואוזל.מחלון המטבח היא מביטה בעורבני אפור בטן הממריא מאחד מעצי השזיף. היא סיימה לאחסן פטריות ופירות מיובשים בתכנון לקראת חודשי החורף. מקשו, שעד אז עזר לליסקה בשקט בעבודתה, מפתח עניין עז בניסיונות לפתות את יאגה לצאת מהמקום שבו היא ישנה בתנור.ליסקה מתעלמת מהקללות של יאגה כשהיא פותחת את \"צ'רולוגיה\", מוצאת את הכישופים שקראה פעמים רבות כל כך, אבל לא הצליחה להטיל. בסופו של דבר היא מחליטה על כישוף ההחייאה שהלשי ביקש ממנה לבצע לפני שבועות. על השולחן יש כמה תפוחים שנשארו בקערת חרסינה צבועה בדפוסים ססגוניים כשל מגזרות נייר הנקראות וִ יצִ 'ינַ נְ קִ י. הם 11:40:34 30/04/2026 205 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 213דמעה טרייה ניגרת על לחייה. היא מוחה אותה והדמעה נוצצת כגביש על קצה האצבע.הלשי מסיט את מבטו במבוכה. \"יש לי רעיון לגבי מה שקרה לקסם שלך, ואני חושד שגם לך יש. הוא קשור לפס הלבן הזה בשערך.\" הוא מנופף ביד לעברו. \"לא חקרתי ושאלתי, כי חשבתי שאני יכול לשחרר את הקסם שלך בכוחותי, אבל נכשלתי. אני שונא להיכשל. לכן זאת העסקה שלי. את תספרי לי על היום שבו הקסם שלך נעלם, ואני אנסה לשחרר אותו עוד פעם אחרונה. אם לא אצליח, אעניק לך את המשאלה שלך.\"\"אני...\" ליסקה משעינה את סנטרה על ברכיה. אירועי היום ההוא... היא מעולם לא דיברה עליהם בקול. היא מפחדת ממה שיקרה אם תניח להם לעזוב את זיכרונה. חטאיה הם שדים התובעים קורבן דמים, והיא יודעת שכדי לזמן אותם היא חייבת להקיז את כל דמה.ולכן היא שולפת סכין ומכוונת אותו ללבה.\"הרגתי אדם, לשי,\" היא לוחשת.אשמתה משספת אותה, להב בחזה, מייסר ומטמא. זאת לא פציעה מהירה, לא. היא אטית ויסודית. הלהב יורד, סנטימטר אחרי סנטימטר, מפלח אותה, חושף את הריאות והלב ובוהק בית הצלעות, מציג את כל הכיעור שהסתירה. גם הפרפרים שם, כנפיהם שחורים כעלי כותרת נובלים. נשקי הפשע, אבל לא המבצעים. לא, זו היא. היא, מאז ומעולם.היא יצאה לזרוע מוות, ומוות הוא מה שהצמיחה.עכשיו היא קוצרת את התוצאות.\"הכול התחיל איתו,\" היא אומרת חרישית. \"טומש פרווטה, בעלה של בת דודתי.\"11:40:35 30/04/2026 213 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

204 א\"ב פוראנקרוצה, או שאתה יכול להשאיר אותם דולקים. גם את האש באח.\" היא נעמדת ומנערת את חצאיותיה. התנועה מעלה כאב עמום בכתפה. \"קרא לי אם תרצה משהו.\"כשהיא חוזרת לחדריה עננת עשן ונצנוץ שיניים לבנות חושפים בפניה את נוכחותה של יאגה.יש לי שתי שאלות, אומרת הרוח, מבלי לטרוח בברכת שלום. אחת, למה את נראית כאילו רמס אותך שור, ושתיים, למה יש ילד זר בבית האחוזה, וגם הוא נראה כאילו רמס אותו שור?ליסקה בולעת רוק. \"היתה התקפה, בוולקובו. הרוסווקות והסטשיגונים, הם —\" היא משתתקת, דמעות עולות במפתיע בעיניה. איך תוכל להתחיל להסביר? התוהו ובוהו של הקרב, מותה של האישה צהובת השיער, עזיבתו של הלשי, האל העתיק... היא מרגישה פתאום שאין לה מספיק אוויר, המסדרון מתכווץ סביבה. היא כושלת עד שהיא נתקלת בקיר, כתפה כואבת במחאה, והיא מניחה לרגליה החלשות להתמוטט מתחתיה, עד שהיא יושבת על רצפת העץ הקרה.ילדה? יאגה בוחנת אותה מבין הצללים. לאורך המסדרון נרות בפמוטי קיר רועדים ומתלקחים, בוערים בצבע כחול־סגול כמו של הקסם של ליסקה. כשהיא רואה את ההשפעות הנפיצות של כוחותיה ליסקה מליטה את פניה בידיה.אוי ואבוי, אומרת יאגה. נשמעת חריקה רחוקה ומשב רוח לילי עובר במסדרון, ככל הנראה מהחלון במישורת. ואז מתיישב משקל כבד בחיקה של ליסקה. יאגה הפכה את עצמה לכלב רועים מדובלל, אפור־פיח, כמו דמותה החתולית.ליסקה פולטת נשיפה נרעדת וטומנת את ידיה בפרווה המתולתלת של יאגה. \"איך...?\"אני אוכלת טוב, אומרת הרוח בשביעות רצון.ליסקה לא אומרת עוד דבר וגם לא יאגה, כל השאלות 11:40:34 30/04/2026 204 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 205וההסברים נשכחים. הן יושבות כך זמן רב, עד שהנרות חוזרים לצבעם הצהוב הרגיל ונשימותיה של ליסקה שוב קלות. רק אז ליסקה קמה והולכת אל חדרה.יאגה נשארת איתה בלילה, מכורבלת לרגליה של ליסקה. כאשר הסיוטים הבלתי נמנעים באים, ליסקה מחבקת אותה ורועדת.בעלות השחר הסקשט שוב נעלמה.שבוע בלי הלשי הוא ברכה. שבוע בלי הלשי הוא כאב. ליסקה מתייסרת בזיכרון רגעי פרידתם, בברכת השלום הקצרה ממנה ובמילים הקודרות שאמר לקז'ימירה. אני לא אניח לבחורה נועזת ורכת עיניים אחת להרוס שבע מאות שנים של יציבות.זה מה שיהיה, היא מחליטה. אמנם נוצר ביניהם קשר משונה, אבל עליו למות. הוא כבר הפנה את חמת זעמו של שד חזק יותר על כפר אחד. בתוך כמה זמן תהיה סטודווה בסכנה? לא, היא לא יכולה לסכן את ביתה. היא חייבת להיות מוכנה להגן עליו, יהיה אשר יהיה.הזמן העומד לרשותה כדי לשחרר את הקסם שלה הולך ואוזל.מחלון המטבח היא מביטה בעורבני אפור בטן הממריא מאחד מעצי השזיף. היא סיימה לאחסן פטריות ופירות מיובשים בתכנון לקראת חודשי החורף. מקשו, שעד אז עזר לליסקה בשקט בעבודתה, מפתח עניין עז בניסיונות לפתות את יאגה לצאת מהמקום שבו היא ישנה בתנור.ליסקה מתעלמת מהקללות של יאגה כשהיא פותחת את \"צ'רולוגיה\", מוצאת את הכישופים שקראה פעמים רבות כל כך, אבל לא הצליחה להטיל. בסופו של דבר היא מחליטה על כישוף ההחייאה שהלשי ביקש ממנה לבצע לפני שבועות. על השולחן יש כמה תפוחים שנשארו בקערת חרסינה צבועה בדפוסים ססגוניים כשל מגזרות נייר הנקראות וִ יצִ 'ינַ נְ קִ י. הם 11:40:34 30/04/2026 205 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ212 א\"ב פוראנקהיא בורחת מהמטבח לפני שהדמעות יזלגו ולא מסתכלת לאן היא רצה, לא ממש. קרשי הרצפה הכהים והממורקים עוברים בחטף מתחת לרגליה. איכשהו, איכשהו, היא מוצאת את עצמה ליד הדלת מעוטרת הכוכבים לספרייה שנפתחת לפניה לפני שהיא מספיקה לגעת בה. היא ממהרת פנימה, לתוך היער המכושף, מייחלת לטבוע בשלולית אור הירח הניגרת מבעד לחלונות הענקיים.הדלת נסגרת מאחוריה בנקישה. ליסקה מתנשפת בכבדות, מתקפלת על הנדנדה התלויה, מושכת את ברכיה לחזה ונאבקת לבלוע עוד דמעות. ייאוש מחדד את ציפורניו על עצם החזה שלה, לוחץ בכוח, והיא כבר לא מסוגלת לזהות את מקום התחושה. ההרגשה פשוט אופפת אותה, מתפשטת כשרפת יער, הופכת את כל מה שירוק וחי לעפר ואפר.דלת הספרייה נפתחת בחריקה, והיא כבר לא לבד. היא מרימה את סנטרה בתנועה חדה ומוחה במהירות את הדמעות, מצפה לראות שוב את יאגה. אבל לא, זה הלשי, הוא נכנס בשקט לחדר וסוגר את הדלת מאחוריו. הוא דמוי רוח רפאים באור האפרורי, וארשת פניו מעידה על כמיהה שכמעט אינה מוסתרת כשעיניו עוברות על פני הספרייה, לוגמות את המראה כקבצן שקיבל מטבע.\"זה המקום שפלוריאן אהב יותר מכול,\" הוא אומר חרישית. \"אחרי שהוא מת, לא הייתי מסוגל להיכנס לכאן. הוא אהב ספרים, את יודעת, בעיקר את סיפורי המעשיות. את לא דומה לו במיוחד, אבל זה משותף לשניכם.\"כאשר ליסקה לא עונה, הוא ניגש אליה, מתיישב בזהירות בצדה השני של הנדנדה. \"תאמיני או לא, לא תמיד הייתי גרוע כל כך במילים,\" הוא אומר. \"האמת היא, שועלונת יקרה שלי, שאני פחדן מחריד. אני רוצה רק להקל על עצמי, אבל לא הבאתי בחשבון איך את — או הילד — מרגישים. באתי להתנצל ולהציע לך עסקה חדשה.\"11:40:35 30/04/2026 212 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

כשהאפלה עמדה מלכת 203יש פירות על המתנה שנתן לה הלשי בהסתייגות. \"יש גם תפוחים ואוכמניות פרא בחורשה. אתה יכול לקחת כל מה שאתה רוצה.\" היא בוחנת את היער המאפיל, מבחינה בסימנים ראשונים לערפל המזדחל על האדמה המכוסה בטחב. \"יש רק חוק אחד.\" היא נעמדת לפני מקשו ומרכזת אליה את תשומת לבו בסמכותיות רבה ככל האפשר. \"אסור לך לצאת מעבר לשער, אתה מבין? ואסור לצאת מבית האחוזה בלילה. המפלצות שעליהן סיפרתי לך, הן תמיד משחרות לטרף בחוץ. אבל אתה בטוח לחלוטין בבית האחוזה, אני מבטיחה. ובשעות היום אתה יכולה לצאת לגן בכל פעם שאתה רוצה. בסדר?\"מקשו מהנהן בעוז, כמעט מדלג במקום. הם ניגשים ביחד אל בית האחוזה. הדלתות נפתחות לפני שליסקה נוגעת בהן וחורקות בקול רם בברכה. המתח עוזב אותה למשמע הקול המוכר. עבר פחות מיום מאז עזיבתה, אבל היא מרגישה כאילו חלף עשור.בקושי יום, אבל די סיוטים לחיים שלמים.כאשר השמש שוקעת, ליסקה ממקדת את תשומת לבה במקשו, מרחיקה בעיקשות את מחשבותיה מוולקובו והלשי. בבית האחוזה יש חדרי משרתים, ושם היא משכנת אותו, מוצאת מצעים ישנים אך נקיים ושמיכה חמה ומנערת את האבק כמיטב יכולתה. היא מחפשת בארון הבגדים שלה ומביאה לו בגדים שהיא חושבת שאולי יתאימו.\"החדר שלי משמאל בהמשך המסדרון, עם הדלת הלבנה,\" היא אומרת לו כשהוא לוחץ יד מהוססת למזרן. עולה בדעתה שהוא אולי לא ישן מעולם במיטה של ממש. אחרי רגע של חשש, הילד מפהק פיהוק ענקי, נכנס למיטה בבגדיו המטונפים ומחייך באושר. ליסקה צוחקת חרישית, שמחה לראות את חיוכו.\"בסדר, לילה טוב. אתה יכולה לומר לנרות לכבות אם אתה 11:40:34 30/04/2026 203 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ206 א\"ב פוראנקמתחילים להיראות קמוטים. ליסקה שולפת את העבריין הכבד ביותר, מניחה אותו לפניה ומתמקדת.ההשפעה מיידית כמעט. קסמה עולה עד עורה, להוט, מסתחרר. התחושה מוכרת מאוד, אינטימית מאוד. בדיוק כמו בוולקובו, בדיוק כמו במותו של טטה, בדיוק כמו באסם של פרווטה... מרה צורבת את גרונה. היא מדחיקה בכוח את הזיכרונות, אבל היא מסוגלת לראות רק ענפי קרח, גגות מתמוטטים וזוועות, תמיד זוועות בסוף. איך תוכל לשחרר את הרסן? תתמקדי, ליסקה. היא תולה את עיניה בתפוח. תתמקדי.בפתאומיות כשל נקישת אצבעות, הביניים נפרש סביבה, נשמתו של התפוח מתגלה כניצוץ קלוש וחסר צבע המתעמעם כשהוא נרקב. לפי \"צ'רולוגיה\", היא צריכה רק לדמיין לידה מחדש ולומר פקודה. פשוט. נשימה, נשיפה. היא מחזיקה בתודעתה תמונה של פרח נפתח.\"חזור,\" היא מצווה בקריאה מתוך \"צ'רולוגיה\".אבל כשהכישוף עוזב את שפתיה היא נזכרת בהרס בוולקובו. הריכוז מתמוטט, בטנה מתהפכת, אבל מאוחר מדי — הקסם פורץ מתוכה, אופף את התפוח בפרץ אור כחול. כשהוא מתפוגג היא מגלה שנשארה מולה רק ליבה רקובה למחצה ודקה כמחט של התפוח.ליסקה מפילה את ראשה על זרועותיה, עוצמת את עיניה בכוח ובולעת נהמה. היא נשלפת מתוך הייאוש למשמע יללה חתולית מופתעת, כאשר מקשו מוותר סוף־סוף, מושך את יאגה מתוך התנור ואז מצמיד אותה לחזהו. הוא מחייך בניצחון, ויאגה נשארת נוקשה בזרועותיו וסובלת את הפגנת החיבה בכבוד עצמי פגוע.המראה מגוחך כל כך עד שליסקה צוחקת, ומשהו משתחרר בחזהּ . היא אוספת את שברי נחישותה, לוקחת את התפוח הרקוב, פותחת את החלון וזורקת אותו לגן.11:40:34 30/04/2026 206 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 211את ידיה משני צדי הכיור ובוהה מבלי לראות מבעד לחלון. היא לא יכולה להביט בלשי. לא צריכה. היא יודעת שהוא מביט בה ברחמים, בעתה או שניהם גם יחד.\"ליסקה.\" קול רך וחסר אונים. \"ליסקה, אני יודע שכוונותייך טובות. זה... היער לקח ממני הכול. הכול. אני לא רוצה לסכן חיים רבים מכפי שחייבים. א...\" קולו נמוג לאנחת עייפות. \"נו, טוב. הוא יכול להישאר. אבל בסימן הראשון לסכנה אני מחזיר אותו לאורליצה. כן?\"משום מה הוויתור רק מחמיר את הרגשתה. \"לא. צדקת. לא בטוח בשבילו להיות כאן, לא איתי. תראה מה עשיתי הרגע.\"\"את צריכה להתאמן.\"\"התאמנתי. שוב ושוב ושוב, וזה לא עוזר.\" ליסקה מתנפלת עליו במהירות, והוא נראה המום. \"ומה זה משנה בכלל? התכוונתי להשתמש בקסם שלי רק כדי לעזור לך להביא סדר ליער. אבל כל זה... התקפות השדים, ולס, זה בגללי. אז למה שלא תיקח אותו וזהו?\" היא תוקעת את אצבעותיה בחזהּ , מעל הלב, כאילו היא יכולה לחלץ אותו משם בציפורניים. \"תעשה לכולנו טובה ותיקח ממני את הדבר הזה.\"הוא לוחץ את שפתיו זו לזו. \"זה לא —\"\"בבקשה.\" הייאוש מסלק ממנה את ההיגיון, מגביר כל רגש כמו פתיל של מנורת שמן. היא תופסת את חולצתו, ולחצי רגע היא רוצה לטמון את פניה בחזהו, לחפש נחמה במגעו. \"בבקשה.\"ידיו נעות קלות, כאילו כדי למשוך אותה אליו. במקום זאת הוא כורך אצבעות דקות סביב אמותיה ומקלף אותה מעליו. \"ליסקה...\"יבבה פורצת מבין שפתיה. היא דוחפת אותו ממנה ומסתובבת. דמעות עולות בעיניה, מערפלות את ראייתה, ובושה צורבת את לחייה.11:40:35 30/04/2026 211 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

202 א\"ב פוראנקזה אותו המבט שראתה על פניו של הלשי כשהוא מתעניין במיוחד בדבר מה וגלגלי מוחו מסתובבים בכוח של תיאוריות ורעיונות. היא לא יודעת מה להבין מכך, אבל היא מחייכת אליו בעידוד. \"מוכן?\"הוא מהנהן. אם הוא מפחד, הוא לא מראה זאת.ליסקה מביטה מעבר לכתפה ומרימה את ידה לפרידה. קז'ימירה מחזירה את המחווה, חוט קסם זהוב רוקד בין אצבעותיה. ליסקה תוהה אם ייפגשו שוב אי־פעם. ליתר ביטחון היא משננת את דמותה של קז'ימירה כפי שהיא רואה אותה. עתיקת יומין אך רבת עוצמה, עומדת בהתרסה נגד כוחות הזמן. ואז היא זוקפת את כתפיה, שולפת את רסיס הקרן של הלשי ומצמידה אותו לאדר הגווע.ברגע שהיא נוגעת, הגזע המנומר מעלה אדוות ומתרחב ודלת הכשף נפערת לפניהם. מצדה השני נמצא השער אל הבית שמתחת ליז'מבינה, העיטורים החלודים והמוטות העקומים במרחק נגיעה ממנה.ליסקה פותחת אותם עבור מקשו כשהם נכנסים, כפות רגליהם עוזבות את עפרה ספוג הדם של ולקובו ומגיעות לשביל האחוזה. גדרות של שיחי ורדים אדומים פורחות בפראות סביבם, קוציהם מתפרשים על אבני הריצוף. הם התחילו לגווע, אבל התהליך אטי, יפהפה, קצות העלים מסתלסלים כשהם דוהים לצבע חום ועלי כותרת יחידים נישאים ברוח. לצדה של ליסקה מקשו נעצר, עיניו נפערות כשהוא מביט סביב.\"מה אתה חושב?\" שואלת ליסקה.במקום לענות, הוא עוזב את ידה ורץ קדימה. הוא צועד מאבן ריצוף אחת לאחרת, מדלג מעל פטריות הצומחות בסדקים במשחק פרטי משלו. כשהוא מגיע למרכז הגן, שם לבלב פעם פרח השרך, הוא נעצר ומביט סביב, לא בטוח לאן להמשיך.\"אתה רוצה תותים?\" ליסקה מצביעה לעבר הגן, שם עדיין 11:40:34 30/04/2026 202 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 207*בימים הבאים ליסקה ממשיכה לנסות כישופים קטנים, דוחפת את עצמה דרך הבחילה ופרפורי הלב, מנסה להתעלם מסלידתה מהקסם שכאילו גוברת בכל ניסיון. אחרי ששחררה אותו פעם אחת נראה באמת שקל יותר להפעילו, אבל הוא מופיע בפרצים פרועים וחסרי שליטה. רוב הזמן היא נרתעת לפני שהיא אפילו מדקלמת את הכישוף, מבוהלת מכדי להשלימו. פעמיים היא מגיעה לתסכול רב מספיק כדי להצית את כוחותיה, ובשתיהן הקסם משתבש. פעם צלחת הופכת לאבק במקום לשנות צבע, ופעם היא מקפיאה את התנור במקום להדליק בו את האש — לוקח לו יום שלם להפשיר. בסוף השבוע היא כבר מפקפקת לחלוטין ביכולותיה.כמו שהבטיח, הלשי חוזר שבעה ימים בדיוק אחרי שנפרדו. זאת שעת לילה מאוחרת, הדריאדה מתאוששת מסופה עזה, וליסקה ומקשו משחקים שחמט ליד שולחן המטבח. יאגה צופה בהם ומציעה מדי פעם עצות. אין בהן תועלת רבה, כי רוחות ככל הנראה אינן מסוגלות להבין משחקי לוח. הדלתות נפתחות ונסגרות חרישית, בקול שכמעט אינו נשמע מעל צחוקו העולץ של מקשו כשהוא מנצח בסיבוב נוסף. שנייה לאחר מכן, הלשי נכנס למטבח.הוא נראה מותש. עיניו כהות, חבורות עגולות בולטות מתחתיהן, ושערו הלח מגשם מוסט לאחור. הוא ודאי סיפר אותו במהלך המסע, כי השיער מקיף את פניו בגלים קצרים, לא שווים באורכם. הסוקמנה שלו רטובה לגמרי, והמכפלה, המגיעה מעבר לברכיו, מטפטפת שביל על הרצפה.ליסקה לא יודעת מדוע, אבל כשהיא רואה אותו היא מתמלאת התרוממות רוח. \"לשי!\" היא קוראת.\"ערב טוב,\" הוא מברך אותה ונשמע תמה קלות. הוא ממצמץ בעיניים עייפות, מבטו לא ממוקד לרגע, ואז הוא מבחין במקשו. 11:40:34 30/04/2026 207 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ21022הנערה שדיממהלאור הירח רונות המטבח נפתחים ונסגרים בטריקה. הנרות מהבהבים. אהתנור יורק להבות כחולות גבוהות. על השולחן, כלי השחמט מתפוצצים לשבבים.ספלי התה מחרסינה המסודרים על המדפים מתרסקים בזה אחר זה, בקול כמו סולם המתנגן בפעמונים.\"ליסקה,\" אומר הלשי בזהירות.ספל נוסף מתנפץ.\"ליסקה!\" הוא חוצה את החדר, דוחף את השולחן הצדה ותופס את כתפיה של ליסקה. \"תפסיקי עם זה.\"ליסקה כושלת לאחור ולופתת את חזה. היא נאבקת בנשימתה, מצחה מכווץ ממאמץ כשהיא קוטעת את זרימת הקסם. המאבק קשה כל כך עד שהיא מתנודדת על רגליה. כשהיא מזדקפת היא מסוגלת לראות רק עיי חורבות. זכוכית על הרצפה, שבבי עץ על השולחן, סימני חריכה מעל התנור. טעם מר ממלא את פיה. היא מסתובבת במקום, פונה לכיור ומקיאה.כשהיא מסיימת היא מנגבת את פיה בשרוול, משעינה 11:40:35 30/04/2026 210 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 201את קולה כדי שתישמע מעבר לרוח המייללת. \"את עדיין יכולה לחזור הביתה.\"הביתה. למילה יש הד של שם מינקות, מוכר אבל נשכח זה מכבר. כן, ליסקה יכולה לחזור הביתה — לשלם לכל נוסע עם עגלה שייקח אותה לכפר הבא ולבא אחריו ועוד, עד שתהיה שוב בסטודווה. היא תתקבל בקימוט מצח מאוכזב של מאמא ובעיניהם העוקבות של בני משפחת פרווטה, שיחכו להזדמנות להכריז שהיא מכשפה. לא, היא לא יכולה לחזור כך הביתה. היא מסוכנת עכשיו יותר מתמיד. מה שעשתה אמש הוא ההוכחה.ליסקה עוצמת עיניים, לוחצת מתוכן את הדמעות שהעלתה עקיצת הרוח. \"עשיתי עסקה, קז'ימירה.\" היא נוגעת באזיק על מפרק כף ידה. \"מי אהיה אם לא אקיים אותה עד תומה?\"\"בעלת היגיון,\" עונה קז'ימירה בחמיצות. \"הוא לא ראוי לך, ליסקה רדוסט.\"\"ואני לא ראויה לו,\" היא עונה. \"אבל שום דבר אף פעם לא שווה בין בני אדם, בעצם. אנחנו נותנים ואנחנו לוקחים, המאזניים אינם נוטים לגמרי לכאן או לכאן. זה פשוט דרך הדברים. אני מה שיש לו, והוא מה שיש לי. אין טעם בפנקסנות.\"חיוך קלוש חולף כרוח רפאים על פניה של הזקנה. \"אם כן, היזהרי, בתי. היזהרי ממנו ומהיער.\" היא מביטה הצדה ובעיניה יש אור עגמומי. הרוח העזה מעיפה שיער בוהק ככספית מתחת למטפחתה. \"שום דבר לא נשאר לנצח,\" היא אומרת. \"ימי ספורים. הקסם שלי נשחק, נשחק עד דק, ואינו יכול עוד למנוע ממני להזדקן. סיפורי מסתיים, ליסקה. ייתכן מאוד שאת האחרונה מבנות מיננו.\"ליסקה בולעת מעבר לגוש שעלה בגרונה, היא לא מסוגלת להביט בקז'ימירה. היא אולי חוט הקסם האחרון באורליצה, ובכוונתה לשחרר אותו. מבטה משוטט ואז נתפס במבטו של מקשו שמביט למעלה. ארשת פניו של הילד סקרנית, מנתחת. 11:40:34 30/04/2026 201 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ208 א\"ב פוראנק\"מה...?\"ליסקה מחייכת בעידוד. \"זה מקשו. הוא מוולקובו.\"\"מ...? את לא רצינית.\" בטנה נופלת בה למשמע מורת הרוח החלולה בקולו. \"את לא... ליסקה, הבאת לכאן ילד?\" הוא מעביר יד על פניו בייאוש. \"מה חשבת לעצמך? את יודעת כמה מסוכ —\"\"כן, אני יודעת.\" ליסקה מגלה שקולה דומה לזה של הלשי, נמוך ושוחר ריב. \"אני יודעת טוב מאוד. אבל לא היה לו לאן ללכת.\"\"מה עם הבית שלו?\"\"אין לו בית. קז'ימירה חושבת שהוא היה יתום שנשכר לעבודה בחווה.\"\"יש בתי יתומים...\"\"בית האחוזה טוב יותר!\"\"ליסקה.\" הוא פותח את כפות ידיו בשלוות נפש מרגיזה.\"ליסקה, את יודעת שזה לא יכול לקרות.\"ליסקה מסבה מבט באופן מופגן ודוחקת את זרועו של מקשו. \"לך לחדר שלך, בסדר? הלשי ואני צריכים לדבר לבד.\"הילד מביט בה נואשות וסוגר את אצבעותיו על השרוול שלה.\"יהיה בסדר,\" היא מבטיחה לו. \"הוא יבין, אתה תראה.\"מקשו מניח בחוסר רצון את החייל שהחזיק ומחליק מהכיסא. יאגה קופצת מהשולחן והולכת אחריו למסדרון. ליסקה והלשי מחכים עד שהצעדים החרישיים מתרחקים, המתח פוצע את האוויר ביניהם. כאשר הלשי מפר את הדממה דבריו חסרי רחמים.\"אני מחזיר אותו לעיירה שלו מחר.\"\"לא.\" ליסקה נעמדת ומפילה את החיילים על לוח השחמט. \"לשי, ראית אותו. הוא לא רוצה לחזור.\"\"לא משנה מה הוא רוצה. הוא ילד. אין לו מושג למה הוא 11:40:34 30/04/2026 208 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 209הכניס את עצמו, ואני לא מוכן להיות אחראי ל —\" לחיים של אדם נוסף. המילים מתפצחות באוויר מבלי שנאמרו.\"זה בגלל האל העתיק, מה? ולס. קז'ימירה סיפרה לי עליו.\" ארשת פניו לא משתנה. אם העובדה שהיא יודעת מרגיזה אותו, הוא לא מראה את זה. \"היא אמרה שכרתָּ איתו ברית כדי ליצור את הדריאדה, ועכשיו אתה מפחד שהוא יפגע בנו.\"\"את לא יודעת שום דבר על העניין.\"\"לא ממך, זה בטוח,\" היא יורקת. \"אבל זה לא משנה. ברגע שהקסם שלי יחזור אלי, נוכל להביס אותו.\"הוא נד בראשו. \"אין דבר כזה 'אנחנו', ליסקה. לא יכול להיות.\" צער חולף על ארשת פניו. \"אני מצטער. הילד יחזור מחר. אנסה למצוא מקום טוב שייקח אותו —\"\"אמרתי לא.\" מאחורי בית הצלעות שלה הקסם מתחיל להתעורר בה.\"אין לך זכות דיבור בנושא, שועלונת יקרה. לא במקרה הזה, לא בכל הנוגע לבית האחוזה שלי.\"היא תוקעת את ציפורניה בכפות ידיה. \"בית האחוזה שלך?\" הקסם שלה פורש כנפיים. \"בית האחוזה שלך?\" בעיני רוחה היא מרגישה איך רוחו של בית האחוזה מרצדת בביניים, יושבת חמימה ומיטיבה, קדמונית ושלווה. ליסקה מנסה אינסטינקטיבית להגיע אליה. לפני שהיא מבינה מה היא עושה, הקסם שלה זורם דרך קרשי הרצפה, מתחבר לישות האדירה שמתחת לכפות רגליה.הבית שמתחת ליז'מבינה שואג.11:40:34 30/04/2026 209 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

208 א\"ב פוראנק\"מה...?\"ליסקה מחייכת בעידוד. \"זה מקשו. הוא מוולקובו.\"\"מ...? את לא רצינית.\" בטנה נופלת בה למשמע מורת הרוח החלולה בקולו. \"את לא... ליסקה, הבאת לכאן ילד?\" הוא מעביר יד על פניו בייאוש. \"מה חשבת לעצמך? את יודעת כמה מסוכ —\"\"כן, אני יודעת.\" ליסקה מגלה שקולה דומה לזה של הלשי, נמוך ושוחר ריב. \"אני יודעת טוב מאוד. אבל לא היה לו לאן ללכת.\"\"מה עם הבית שלו?\"\"אין לו בית. קז'ימירה חושבת שהוא היה יתום שנשכר לעבודה בחווה.\"\"יש בתי יתומים...\"\"בית האחוזה טוב יותר!\"\"ליסקה.\" הוא פותח את כפות ידיו בשלוות נפש מרגיזה.\"ליסקה, את יודעת שזה לא יכול לקרות.\"ליסקה מסבה מבט באופן מופגן ודוחקת את זרועו של מקשו. \"לך לחדר שלך, בסדר? הלשי ואני צריכים לדבר לבד.\"הילד מביט בה נואשות וסוגר את אצבעותיו על השרוול שלה.\"יהיה בסדר,\" היא מבטיחה לו. \"הוא יבין, אתה תראה.\"מקשו מניח בחוסר רצון את החייל שהחזיק ומחליק מהכיסא. יאגה קופצת מהשולחן והולכת אחריו למסדרון. ליסקה והלשי מחכים עד שהצעדים החרישיים מתרחקים, המתח פוצע את האוויר ביניהם. כאשר הלשי מפר את הדממה דבריו חסרי רחמים.\"אני מחזיר אותו לעיירה שלו מחר.\"\"לא.\" ליסקה נעמדת ומפילה את החיילים על לוח השחמט. \"לשי, ראית אותו. הוא לא רוצה לחזור.\"\"לא משנה מה הוא רוצה. הוא ילד. אין לו מושג למה הוא 11:40:34 30/04/2026 208 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 209הכניס את עצמו, ואני לא מוכן להיות אחראי ל —\" לחיים של אדם נוסף. המילים מתפצחות באוויר מבלי שנאמרו.\"זה בגלל האל העתיק, מה? ולס. קז'ימירה סיפרה לי עליו.\" ארשת פניו לא משתנה. אם העובדה שהיא יודעת מרגיזה אותו, הוא לא מראה את זה. \"היא אמרה שכרתָּ איתו ברית כדי ליצור את הדריאדה, ועכשיו אתה מפחד שהוא יפגע בנו.\"\"את לא יודעת שום דבר על העניין.\"\"לא ממך, זה בטוח,\" היא יורקת. \"אבל זה לא משנה. ברגע שהקסם שלי יחזור אלי, נוכל להביס אותו.\"הוא נד בראשו. \"אין דבר כזה 'אנחנו', ליסקה. לא יכול להיות.\" צער חולף על ארשת פניו. \"אני מצטער. הילד יחזור מחר. אנסה למצוא מקום טוב שייקח אותו —\"\"אמרתי לא.\" מאחורי בית הצלעות שלה הקסם מתחיל להתעורר בה.\"אין לך זכות דיבור בנושא, שועלונת יקרה. לא במקרה הזה, לא בכל הנוגע לבית האחוזה שלי.\"היא תוקעת את ציפורניה בכפות ידיה. \"בית האחוזה שלך?\" הקסם שלה פורש כנפיים. \"בית האחוזה שלך?\" בעיני רוחה היא מרגישה איך רוחו של בית האחוזה מרצדת בביניים, יושבת חמימה ומיטיבה, קדמונית ושלווה. ליסקה מנסה אינסטינקטיבית להגיע אליה. לפני שהיא מבינה מה היא עושה, הקסם שלה זורם דרך קרשי הרצפה, מתחבר לישות האדירה שמתחת לכפות רגליה.הבית שמתחת ליז'מבינה שואג.11:40:34 30/04/2026 209 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

כשהאפלה עמדה מלכת 207*בימים הבאים ליסקה ממשיכה לנסות כישופים קטנים, דוחפת את עצמה דרך הבחילה ופרפורי הלב, מנסה להתעלם מסלידתה מהקסם שכאילו גוברת בכל ניסיון. אחרי ששחררה אותו פעם אחת נראה באמת שקל יותר להפעילו, אבל הוא מופיע בפרצים פרועים וחסרי שליטה. רוב הזמן היא נרתעת לפני שהיא אפילו מדקלמת את הכישוף, מבוהלת מכדי להשלימו. פעמיים היא מגיעה לתסכול רב מספיק כדי להצית את כוחותיה, ובשתיהן הקסם משתבש. פעם צלחת הופכת לאבק במקום לשנות צבע, ופעם היא מקפיאה את התנור במקום להדליק בו את האש — לוקח לו יום שלם להפשיר. בסוף השבוע היא כבר מפקפקת לחלוטין ביכולותיה.כמו שהבטיח, הלשי חוזר שבעה ימים בדיוק אחרי שנפרדו. זאת שעת לילה מאוחרת, הדריאדה מתאוששת מסופה עזה, וליסקה ומקשו משחקים שחמט ליד שולחן המטבח. יאגה צופה בהם ומציעה מדי פעם עצות. אין בהן תועלת רבה, כי רוחות ככל הנראה אינן מסוגלות להבין משחקי לוח. הדלתות נפתחות ונסגרות חרישית, בקול שכמעט אינו נשמע מעל צחוקו העולץ של מקשו כשהוא מנצח בסיבוב נוסף. שנייה לאחר מכן, הלשי נכנס למטבח.הוא נראה מותש. עיניו כהות, חבורות עגולות בולטות מתחתיהן, ושערו הלח מגשם מוסט לאחור. הוא ודאי סיפר אותו במהלך המסע, כי השיער מקיף את פניו בגלים קצרים, לא שווים באורכם. הסוקמנה שלו רטובה לגמרי, והמכפלה, המגיעה מעבר לברכיו, מטפטפת שביל על הרצפה.ליסקה לא יודעת מדוע, אבל כשהיא רואה אותו היא מתמלאת התרוממות רוח. \"לשי!\" היא קוראת.\"ערב טוב,\" הוא מברך אותה ונשמע תמה קלות. הוא ממצמץ בעיניים עייפות, מבטו לא ממוקד לרגע, ואז הוא מבחין במקשו. 11:40:34 30/04/2026 207 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ21022הנערה שדיממהלאור הירח רונות המטבח נפתחים ונסגרים בטריקה. הנרות מהבהבים. אהתנור יורק להבות כחולות גבוהות. על השולחן, כלי השחמט מתפוצצים לשבבים.ספלי התה מחרסינה המסודרים על המדפים מתרסקים בזה אחר זה, בקול כמו סולם המתנגן בפעמונים.\"ליסקה,\" אומר הלשי בזהירות.ספל נוסף מתנפץ.\"ליסקה!\" הוא חוצה את החדר, דוחף את השולחן הצדה ותופס את כתפיה של ליסקה. \"תפסיקי עם זה.\"ליסקה כושלת לאחור ולופתת את חזה. היא נאבקת בנשימתה, מצחה מכווץ ממאמץ כשהיא קוטעת את זרימת הקסם. המאבק קשה כל כך עד שהיא מתנודדת על רגליה. כשהיא מזדקפת היא מסוגלת לראות רק עיי חורבות. זכוכית על הרצפה, שבבי עץ על השולחן, סימני חריכה מעל התנור. טעם מר ממלא את פיה. היא מסתובבת במקום, פונה לכיור ומקיאה.כשהיא מסיימת היא מנגבת את פיה בשרוול, משעינה 11:40:35 30/04/2026 210 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

206 א\"ב פוראנקמתחילים להיראות קמוטים. ליסקה שולפת את העבריין הכבד ביותר, מניחה אותו לפניה ומתמקדת.ההשפעה מיידית כמעט. קסמה עולה עד עורה, להוט, מסתחרר. התחושה מוכרת מאוד, אינטימית מאוד. בדיוק כמו בוולקובו, בדיוק כמו במותו של טטה, בדיוק כמו באסם של פרווטה... מרה צורבת את גרונה. היא מדחיקה בכוח את הזיכרונות, אבל היא מסוגלת לראות רק ענפי קרח, גגות מתמוטטים וזוועות, תמיד זוועות בסוף. איך תוכל לשחרר את הרסן? תתמקדי, ליסקה. היא תולה את עיניה בתפוח. תתמקדי.בפתאומיות כשל נקישת אצבעות, הביניים נפרש סביבה, נשמתו של התפוח מתגלה כניצוץ קלוש וחסר צבע המתעמעם כשהוא נרקב. לפי \"צ'רולוגיה\", היא צריכה רק לדמיין לידה מחדש ולומר פקודה. פשוט. נשימה, נשיפה. היא מחזיקה בתודעתה תמונה של פרח נפתח.\"חזור,\" היא מצווה בקריאה מתוך \"צ'רולוגיה\".אבל כשהכישוף עוזב את שפתיה היא נזכרת בהרס בוולקובו. הריכוז מתמוטט, בטנה מתהפכת, אבל מאוחר מדי — הקסם פורץ מתוכה, אופף את התפוח בפרץ אור כחול. כשהוא מתפוגג היא מגלה שנשארה מולה רק ליבה רקובה למחצה ודקה כמחט של התפוח.ליסקה מפילה את ראשה על זרועותיה, עוצמת את עיניה בכוח ובולעת נהמה. היא נשלפת מתוך הייאוש למשמע יללה חתולית מופתעת, כאשר מקשו מוותר סוף־סוף, מושך את יאגה מתוך התנור ואז מצמיד אותה לחזהו. הוא מחייך בניצחון, ויאגה נשארת נוקשה בזרועותיו וסובלת את הפגנת החיבה בכבוד עצמי פגוע.המראה מגוחך כל כך עד שליסקה צוחקת, ומשהו משתחרר בחזהּ . היא אוספת את שברי נחישותה, לוקחת את התפוח הרקוב, פותחת את החלון וזורקת אותו לגן.11:40:34 30/04/2026 206 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 211את ידיה משני צדי הכיור ובוהה מבלי לראות מבעד לחלון. היא לא יכולה להביט בלשי. לא צריכה. היא יודעת שהוא מביט בה ברחמים, בעתה או שניהם גם יחד.\"ליסקה.\" קול רך וחסר אונים. \"ליסקה, אני יודע שכוונותייך טובות. זה... היער לקח ממני הכול. הכול. אני לא רוצה לסכן חיים רבים מכפי שחייבים. א...\" קולו נמוג לאנחת עייפות. \"נו, טוב. הוא יכול להישאר. אבל בסימן הראשון לסכנה אני מחזיר אותו לאורליצה. כן?\"משום מה הוויתור רק מחמיר את הרגשתה. \"לא. צדקת. לא בטוח בשבילו להיות כאן, לא איתי. תראה מה עשיתי הרגע.\"\"את צריכה להתאמן.\"\"התאמנתי. שוב ושוב ושוב, וזה לא עוזר.\" ליסקה מתנפלת עליו במהירות, והוא נראה המום. \"ומה זה משנה בכלל? התכוונתי להשתמש בקסם שלי רק כדי לעזור לך להביא סדר ליער. אבל כל זה... התקפות השדים, ולס, זה בגללי. אז למה שלא תיקח אותו וזהו?\" היא תוקעת את אצבעותיה בחזהּ , מעל הלב, כאילו היא יכולה לחלץ אותו משם בציפורניים. \"תעשה לכולנו טובה ותיקח ממני את הדבר הזה.\"הוא לוחץ את שפתיו זו לזו. \"זה לא —\"\"בבקשה.\" הייאוש מסלק ממנה את ההיגיון, מגביר כל רגש כמו פתיל של מנורת שמן. היא תופסת את חולצתו, ולחצי רגע היא רוצה לטמון את פניה בחזהו, לחפש נחמה במגעו. \"בבקשה.\"ידיו נעות קלות, כאילו כדי למשוך אותה אליו. במקום זאת הוא כורך אצבעות דקות סביב אמותיה ומקלף אותה מעליו. \"ליסקה...\"יבבה פורצת מבין שפתיה. היא דוחפת אותו ממנה ומסתובבת. דמעות עולות בעיניה, מערפלות את ראייתה, ובושה צורבת את לחייה.11:40:35 30/04/2026 211 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 205וההסברים נשכחים. הן יושבות כך זמן רב, עד שהנרות חוזרים לצבעם הצהוב הרגיל ונשימותיה של ליסקה שוב קלות. רק אז ליסקה קמה והולכת אל חדרה.יאגה נשארת איתה בלילה, מכורבלת לרגליה של ליסקה. כאשר הסיוטים הבלתי נמנעים באים, ליסקה מחבקת אותה ורועדת.בעלות השחר הסקשט שוב נעלמה.שבוע בלי הלשי הוא ברכה. שבוע בלי הלשי הוא כאב. ליסקה מתייסרת בזיכרון רגעי פרידתם, בברכת השלום הקצרה ממנה ובמילים הקודרות שאמר לקז'ימירה. אני לא אניח לבחורה נועזת ורכת עיניים אחת להרוס שבע מאות שנים של יציבות.זה מה שיהיה, היא מחליטה. אמנם נוצר ביניהם קשר משונה, אבל עליו למות. הוא כבר הפנה את חמת זעמו של שד חזק יותר על כפר אחד. בתוך כמה זמן תהיה סטודווה בסכנה? לא, היא לא יכולה לסכן את ביתה. היא חייבת להיות מוכנה להגן עליו, יהיה אשר יהיה.הזמן העומד לרשותה כדי לשחרר את הקסם שלה הולך ואוזל.מחלון המטבח היא מביטה בעורבני אפור בטן הממריא מאחד מעצי השזיף. היא סיימה לאחסן פטריות ופירות מיובשים בתכנון לקראת חודשי החורף. מקשו, שעד אז עזר לליסקה בשקט בעבודתה, מפתח עניין עז בניסיונות לפתות את יאגה לצאת מהמקום שבו היא ישנה בתנור.ליסקה מתעלמת מהקללות של יאגה כשהיא פותחת את \"צ'רולוגיה\", מוצאת את הכישופים שקראה פעמים רבות כל כך, אבל לא הצליחה להטיל. בסופו של דבר היא מחליטה על כישוף ההחייאה שהלשי ביקש ממנה לבצע לפני שבועות. על השולחן יש כמה תפוחים שנשארו בקערת חרסינה צבועה בדפוסים ססגוניים כשל מגזרות נייר הנקראות וִ יצִ 'ינַ נְ קִ י. הם 11:40:34 30/04/2026 205 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ212 א\"ב פוראנקהיא בורחת מהמטבח לפני שהדמעות יזלגו ולא מסתכלת לאן היא רצה, לא ממש. קרשי הרצפה הכהים והממורקים עוברים בחטף מתחת לרגליה. איכשהו, איכשהו, היא מוצאת את עצמה ליד הדלת מעוטרת הכוכבים לספרייה שנפתחת לפניה לפני שהיא מספיקה לגעת בה. היא ממהרת פנימה, לתוך היער המכושף, מייחלת לטבוע בשלולית אור הירח הניגרת מבעד לחלונות הענקיים.הדלת נסגרת מאחוריה בנקישה. ליסקה מתנשפת בכבדות, מתקפלת על הנדנדה התלויה, מושכת את ברכיה לחזה ונאבקת לבלוע עוד דמעות. ייאוש מחדד את ציפורניו על עצם החזה שלה, לוחץ בכוח, והיא כבר לא מסוגלת לזהות את מקום התחושה. ההרגשה פשוט אופפת אותה, מתפשטת כשרפת יער, הופכת את כל מה שירוק וחי לעפר ואפר.דלת הספרייה נפתחת בחריקה, והיא כבר לא לבד. היא מרימה את סנטרה בתנועה חדה ומוחה במהירות את הדמעות, מצפה לראות שוב את יאגה. אבל לא, זה הלשי, הוא נכנס בשקט לחדר וסוגר את הדלת מאחוריו. הוא דמוי רוח רפאים באור האפרורי, וארשת פניו מעידה על כמיהה שכמעט אינה מוסתרת כשעיניו עוברות על פני הספרייה, לוגמות את המראה כקבצן שקיבל מטבע.\"זה המקום שפלוריאן אהב יותר מכול,\" הוא אומר חרישית. \"אחרי שהוא מת, לא הייתי מסוגל להיכנס לכאן. הוא אהב ספרים, את יודעת, בעיקר את סיפורי המעשיות. את לא דומה לו במיוחד, אבל זה משותף לשניכם.\"כאשר ליסקה לא עונה, הוא ניגש אליה, מתיישב בזהירות בצדה השני של הנדנדה. \"תאמיני או לא, לא תמיד הייתי גרוע כל כך במילים,\" הוא אומר. \"האמת היא, שועלונת יקרה שלי, שאני פחדן מחריד. אני רוצה רק להקל על עצמי, אבל לא הבאתי בחשבון איך את — או הילד — מרגישים. באתי להתנצל ולהציע לך עסקה חדשה.\"11:40:35 30/04/2026 212 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

204 א\"ב פוראנקרוצה, או שאתה יכול להשאיר אותם דולקים. גם את האש באח.\" היא נעמדת ומנערת את חצאיותיה. התנועה מעלה כאב עמום בכתפה. \"קרא לי אם תרצה משהו.\"כשהיא חוזרת לחדריה עננת עשן ונצנוץ שיניים לבנות חושפים בפניה את נוכחותה של יאגה.יש לי שתי שאלות, אומרת הרוח, מבלי לטרוח בברכת שלום. אחת, למה את נראית כאילו רמס אותך שור, ושתיים, למה יש ילד זר בבית האחוזה, וגם הוא נראה כאילו רמס אותו שור?ליסקה בולעת רוק. \"היתה התקפה, בוולקובו. הרוסווקות והסטשיגונים, הם —\" היא משתתקת, דמעות עולות במפתיע בעיניה. איך תוכל להתחיל להסביר? התוהו ובוהו של הקרב, מותה של האישה צהובת השיער, עזיבתו של הלשי, האל העתיק... היא מרגישה פתאום שאין לה מספיק אוויר, המסדרון מתכווץ סביבה. היא כושלת עד שהיא נתקלת בקיר, כתפה כואבת במחאה, והיא מניחה לרגליה החלשות להתמוטט מתחתיה, עד שהיא יושבת על רצפת העץ הקרה.ילדה? יאגה בוחנת אותה מבין הצללים. לאורך המסדרון נרות בפמוטי קיר רועדים ומתלקחים, בוערים בצבע כחול־סגול כמו של הקסם של ליסקה. כשהיא רואה את ההשפעות הנפיצות של כוחותיה ליסקה מליטה את פניה בידיה.אוי ואבוי, אומרת יאגה. נשמעת חריקה רחוקה ומשב רוח לילי עובר במסדרון, ככל הנראה מהחלון במישורת. ואז מתיישב משקל כבד בחיקה של ליסקה. יאגה הפכה את עצמה לכלב רועים מדובלל, אפור־פיח, כמו דמותה החתולית.ליסקה פולטת נשיפה נרעדת וטומנת את ידיה בפרווה המתולתלת של יאגה. \"איך...?\"אני אוכלת טוב, אומרת הרוח בשביעות רצון.ליסקה לא אומרת עוד דבר וגם לא יאגה, כל השאלות 11:40:34 30/04/2026 204 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 213דמעה טרייה ניגרת על לחייה. היא מוחה אותה והדמעה נוצצת כגביש על קצה האצבע.הלשי מסיט את מבטו במבוכה. \"יש לי רעיון לגבי מה שקרה לקסם שלך, ואני חושד שגם לך יש. הוא קשור לפס הלבן הזה בשערך.\" הוא מנופף ביד לעברו. \"לא חקרתי ושאלתי, כי חשבתי שאני יכול לשחרר את הקסם שלך בכוחותי, אבל נכשלתי. אני שונא להיכשל. לכן זאת העסקה שלי. את תספרי לי על היום שבו הקסם שלך נעלם, ואני אנסה לשחרר אותו עוד פעם אחרונה. אם לא אצליח, אעניק לך את המשאלה שלך.\"\"אני...\" ליסקה משעינה את סנטרה על ברכיה. אירועי היום ההוא... היא מעולם לא דיברה עליהם בקול. היא מפחדת ממה שיקרה אם תניח להם לעזוב את זיכרונה. חטאיה הם שדים התובעים קורבן דמים, והיא יודעת שכדי לזמן אותם היא חייבת להקיז את כל דמה.ולכן היא שולפת סכין ומכוונת אותו ללבה.\"הרגתי אדם, לשי,\" היא לוחשת.אשמתה משספת אותה, להב בחזה, מייסר ומטמא. זאת לא פציעה מהירה, לא. היא אטית ויסודית. הלהב יורד, סנטימטר אחרי סנטימטר, מפלח אותה, חושף את הריאות והלב ובוהק בית הצלעות, מציג את כל הכיעור שהסתירה. גם הפרפרים שם, כנפיהם שחורים כעלי כותרת נובלים. נשקי הפשע, אבל לא המבצעים. לא, זו היא. היא, מאז ומעולם.היא יצאה לזרוע מוות, ומוות הוא מה שהצמיחה.עכשיו היא קוצרת את התוצאות.\"הכול התחיל איתו,\" היא אומרת חרישית. \"טומש פרווטה, בעלה של בת דודתי.\"11:40:35 30/04/2026 213 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

כשהאפלה עמדה מלכת 203יש פירות על המתנה שנתן לה הלשי בהסתייגות. \"יש גם תפוחים ואוכמניות פרא בחורשה. אתה יכול לקחת כל מה שאתה רוצה.\" היא בוחנת את היער המאפיל, מבחינה בסימנים ראשונים לערפל המזדחל על האדמה המכוסה בטחב. \"יש רק חוק אחד.\" היא נעמדת לפני מקשו ומרכזת אליה את תשומת לבו בסמכותיות רבה ככל האפשר. \"אסור לך לצאת מעבר לשער, אתה מבין? ואסור לצאת מבית האחוזה בלילה. המפלצות שעליהן סיפרתי לך, הן תמיד משחרות לטרף בחוץ. אבל אתה בטוח לחלוטין בבית האחוזה, אני מבטיחה. ובשעות היום אתה יכולה לצאת לגן בכל פעם שאתה רוצה. בסדר?\"מקשו מהנהן בעוז, כמעט מדלג במקום. הם ניגשים ביחד אל בית האחוזה. הדלתות נפתחות לפני שליסקה נוגעת בהן וחורקות בקול רם בברכה. המתח עוזב אותה למשמע הקול המוכר. עבר פחות מיום מאז עזיבתה, אבל היא מרגישה כאילו חלף עשור.בקושי יום, אבל די סיוטים לחיים שלמים.כאשר השמש שוקעת, ליסקה ממקדת את תשומת לבה במקשו, מרחיקה בעיקשות את מחשבותיה מוולקובו והלשי. בבית האחוזה יש חדרי משרתים, ושם היא משכנת אותו, מוצאת מצעים ישנים אך נקיים ושמיכה חמה ומנערת את האבק כמיטב יכולתה. היא מחפשת בארון הבגדים שלה ומביאה לו בגדים שהיא חושבת שאולי יתאימו.\"החדר שלי משמאל בהמשך המסדרון, עם הדלת הלבנה,\" היא אומרת לו כשהוא לוחץ יד מהוססת למזרן. עולה בדעתה שהוא אולי לא ישן מעולם במיטה של ממש. אחרי רגע של חשש, הילד מפהק פיהוק ענקי, נכנס למיטה בבגדיו המטונפים ומחייך באושר. ליסקה צוחקת חרישית, שמחה לראות את חיוכו.\"בסדר, לילה טוב. אתה יכולה לומר לנרות לכבות אם אתה 11:40:34 30/04/2026 203 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ21423תלתן אדוםזיכרונות צועדים בסך, כצבא הכובש את ליסקה בקלות. ההיא רק צריכה לעצום עיניים, והיא שוב בסטודווה. שבוע עבר מאז חתונתה של מארישנקה והיא מבקרת בביתה של בת דודתה. הן יושבות מעל תבנית טרייה של שַ רְ לוֹ טְ קָ ה, ואדים עולים בעצלתיים מקנקן תה. מארישנקה מספרת לה רכילות ששמעה במקרה בפונדק. הדלת נפתחת וטומש מגיע, ארוך צוואר וצנום פנים, שפמו קלוש וארשת פניו חמורה.\"למה היא כאן, מאריש?\" הוא שואל בתוקף. הוא אומר \"היא\" כאילו ליסקה היא עכברה שנתפסה בגנבת יבולים ומארישנקה עומדת לשחרר אותה. \"דיברנו על זה.\"\"ואמרתי לך שהיא בת הדודה שלי, חברה שלי, וזה חשוב יותר מהאמונות הטפלות של המשפחה שלך.\"עיניו של טומש נוצצות לרגע, ידיו מקפצות לצד גופו. ליסקה מניחה את ספל התה שהיא שותה, נדרכת כשהוויכוח מסלים. \"אני מצטערת,\" היא אומרת במהירות. \"לא התכוונתי לעשות בעיות. ממילא התכוונתי כבר ללכת.\" היא קמה, מנופפת למארישנקה וחומקת מהחדר. היא לא מפסיקה ללכת עד שהיא יוצאת מדלת הבית והרוח מטלטלת את חצאיתה סביב קרסוליה. 11:40:35 30/04/2026 214 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

202 א\"ב פוראנקזה אותו המבט שראתה על פניו של הלשי כשהוא מתעניין במיוחד בדבר מה וגלגלי מוחו מסתובבים בכוח של תיאוריות ורעיונות. היא לא יודעת מה להבין מכך, אבל היא מחייכת אליו בעידוד. \"מוכן?\"הוא מהנהן. אם הוא מפחד, הוא לא מראה זאת.ליסקה מביטה מעבר לכתפה ומרימה את ידה לפרידה. קז'ימירה מחזירה את המחווה, חוט קסם זהוב רוקד בין אצבעותיה. ליסקה תוהה אם ייפגשו שוב אי־פעם. ליתר ביטחון היא משננת את דמותה של קז'ימירה כפי שהיא רואה אותה. עתיקת יומין אך רבת עוצמה, עומדת בהתרסה נגד כוחות הזמן. ואז היא זוקפת את כתפיה, שולפת את רסיס הקרן של הלשי ומצמידה אותו לאדר הגווע.ברגע שהיא נוגעת, הגזע המנומר מעלה אדוות ומתרחב ודלת הכשף נפערת לפניהם. מצדה השני נמצא השער אל הבית שמתחת ליז'מבינה, העיטורים החלודים והמוטות העקומים במרחק נגיעה ממנה.ליסקה פותחת אותם עבור מקשו כשהם נכנסים, כפות רגליהם עוזבות את עפרה ספוג הדם של ולקובו ומגיעות לשביל האחוזה. גדרות של שיחי ורדים אדומים פורחות בפראות סביבם, קוציהם מתפרשים על אבני הריצוף. הם התחילו לגווע, אבל התהליך אטי, יפהפה, קצות העלים מסתלסלים כשהם דוהים לצבע חום ועלי כותרת יחידים נישאים ברוח. לצדה של ליסקה מקשו נעצר, עיניו נפערות כשהוא מביט סביב.\"מה אתה חושב?\" שואלת ליסקה.במקום לענות, הוא עוזב את ידה ורץ קדימה. הוא צועד מאבן ריצוף אחת לאחרת, מדלג מעל פטריות הצומחות בסדקים במשחק פרטי משלו. כשהוא מגיע למרכז הגן, שם לבלב פעם פרח השרך, הוא נעצר ומביט סביב, לא בטוח לאן להמשיך.\"אתה רוצה תותים?\" ליסקה מצביעה לעבר הגן, שם עדיין 11:40:34 30/04/2026 202 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 215עליה להסתלק, היא יודעת, אבל היא לא מצליחה להתאפק. הסקרנות משתלטת עליה. היא נעצרת ליד צדו של הבית, שם החלון פתוח כדי סדק, משתופפת ליד הקיר ומקשיבה.\"את יכולה לדבר איתה אם אין ברירה, מאריש, אבל בשם אלוהים, אל תכניסי אותה לבית שלנו.\" קולו הצורמני של טומש חד מכעס. \"היא תטמא את הבית הזה בנוכחותה.\"\"טומש, בבקשה,\" אומרת מארישנקה. \"האמונות הטפלות של אמא שלך עלו לך לראש. אני מכירה את ליסקה טוב יותר מכל אדם אחר, ואני יכולה לומר לך שהיא נדיבה וטובה וכנראה נורמלית יותר מכולנו. כל מי שמכיר אותה יאמר לך את אותו הדבר.\"\"אבל אני ראיתי, מאריש.\" לבה של ליסקה כאילו זינק לקנה הנשימה שלה, והיא לא מסוגלת לנשום. \"כשהיינו ילדים. אמא שלי היתה מצוננת ופאני רדוסט באה לתת לה תרופה. היא הביאה איתה את ליסקה, שתראה. בזמן שליסקה היתה אצלנו היא ראתה שאחד מכלבי הרועים שלנו צולע. הוא צלע במשך שבוע, בעל חיים טיפש. אבא חשב לירות בו. ליסקה הלכה אחריו כל הזמן באסם, אז הלכתי אליה כדי לומר לה שתעזוב אותו. ואז ראיתי, מאריש. היא נגעה במצח של הכלב, והיא זהרה בכחול.\"\"'זהרה בכחול'. טומש, אתה יודע איך זה נשמע?\"אבל הוא דובר אמת. ליסקה זוכרת את הכלב ההוא — זוכרת שהוא שבר ציפורן במרדף אחרי ארנבת והפצע הזדהם. היא רצתה לעזור ליצור, אבל מאמא סיננה שאין להן זמן וכמעט גררה את בתה הנסערת הביתה. ליסקה לא ראתה שטומש הסתכל עליה, היא לא ידעה. והכלב... היא מעולם לא גילתה מה קרה לו.\"ראיתי את זה במו עיני, מאריש,\" מתעקש טומש.\"טומש,\" טוענת מארישנקה בהיגיון, \"היית ילד. מי יודע מה ראית.\"11:40:35 30/04/2026 215 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 201את קולה כדי שתישמע מעבר לרוח המייללת. \"את עדיין יכולה לחזור הביתה.\"הביתה. למילה יש הד של שם מינקות, מוכר אבל נשכח זה מכבר. כן, ליסקה יכולה לחזור הביתה — לשלם לכל נוסע עם עגלה שייקח אותה לכפר הבא ולבא אחריו ועוד, עד שתהיה שוב בסטודווה. היא תתקבל בקימוט מצח מאוכזב של מאמא ובעיניהם העוקבות של בני משפחת פרווטה, שיחכו להזדמנות להכריז שהיא מכשפה. לא, היא לא יכולה לחזור כך הביתה. היא מסוכנת עכשיו יותר מתמיד. מה שעשתה אמש הוא ההוכחה.ליסקה עוצמת עיניים, לוחצת מתוכן את הדמעות שהעלתה עקיצת הרוח. \"עשיתי עסקה, קז'ימירה.\" היא נוגעת באזיק על מפרק כף ידה. \"מי אהיה אם לא אקיים אותה עד תומה?\"\"בעלת היגיון,\" עונה קז'ימירה בחמיצות. \"הוא לא ראוי לך, ליסקה רדוסט.\"\"ואני לא ראויה לו,\" היא עונה. \"אבל שום דבר אף פעם לא שווה בין בני אדם, בעצם. אנחנו נותנים ואנחנו לוקחים, המאזניים אינם נוטים לגמרי לכאן או לכאן. זה פשוט דרך הדברים. אני מה שיש לו, והוא מה שיש לי. אין טעם בפנקסנות.\"חיוך קלוש חולף כרוח רפאים על פניה של הזקנה. \"אם כן, היזהרי, בתי. היזהרי ממנו ומהיער.\" היא מביטה הצדה ובעיניה יש אור עגמומי. הרוח העזה מעיפה שיער בוהק ככספית מתחת למטפחתה. \"שום דבר לא נשאר לנצח,\" היא אומרת. \"ימי ספורים. הקסם שלי נשחק, נשחק עד דק, ואינו יכול עוד למנוע ממני להזדקן. סיפורי מסתיים, ליסקה. ייתכן מאוד שאת האחרונה מבנות מיננו.\"ליסקה בולעת מעבר לגוש שעלה בגרונה, היא לא מסוגלת להביט בקז'ימירה. היא אולי חוט הקסם האחרון באורליצה, ובכוונתה לשחרר אותו. מבטה משוטט ואז נתפס במבטו של מקשו שמביט למעלה. ארשת פניו של הילד סקרנית, מנתחת. 11:40:34 30/04/2026 201 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ216 א\"ב פוראנק\"תקשיבי לי, אישה,\" אומר טומש בקול נמוך וסמכותי. \"לא דמיינתי את מה שראיתי. אם את לא מאמינה לי, תאמיני לאמא שלי. היא הרגישה נוכחות של רשע בבת הדודה שלך, ובמוקדם או במאוחר הרשע יתגלה.\"\"טומש, בבקשה,\" אומרת מארישנקה נואשות. \"מספיק עם זה. אני מבינה שראית משהו, אבל אני סומכת על בת הדודה שלי.\" מארישנקה יקרה, חושבת ליסקה בתוגה, אילו רק ידעת.למרות ההגנה של מארישנקה, משהו משתנה ביניהן אחרי היום ההוא. כאילו האדמה נעה, ופתאום הן עומדות משני צדי תהום ואינן יודעות איך לחצות אותה. בעבר, פגישה של ליסקה ומארישנקה ברחוב היתה סיכון — לא היה ספק שידברו במשך שעות וישכחו את המשימות שעליהן לעשות — עכשיו מארישנקה רק מברכת אותה לשלום בחיוך נעים ואמירת \"יום טוב\" וממשיכה מיד בדרכה. ליסקה מתחילה לדאוג, אבל היא לא מצליחה משום מה לתפוס את בת דודתה בגפה, אפילו לא לרגע, כדי לשאול אותה אם היא בסדר.בפעם הבאה שהן מתראות, מארישנקה ניגשת אל ליסקה. היא ממהרת אליה אחרי המיסה ביום ראשון ודוחפת את פאני ינקובה הזקנה והמסכנה בחפזונה. \"אני מצטערת!\" היא קוראת מעבר לכתפה ואז תופסת את מפרק כף ידה של ליסקה ומושכת אותה אל צד הכנסייה, מתחת לצל של עץ.\"תודה לאל,\" מתנשפת מאריש. \"חשבתי שלא אצליח לברוח ממנו בכלל.\"ליסקה מקמטת את המצח, משלבת את ידה בזרועה של מארישנקה כמו תמיד. \"מה זאת אומרת?\"\"טומש מנסה למנוע ממני לפגוש אותך. הוא חושב שיש שדים מאיימים בכל פינה של הכפר. אני יודעת שהוא דואג לי, אבל...\"11:40:35 30/04/2026 216 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

200 א\"ב פוראנקביער רוחות, אבל הוא מבוגר מספיק כדי לדעת מה הוא רוצה, והוא נראה כרגע צלול יותר מכפי שנראה מאז הרגע שבו מצאה אותו מלכתחילה.\"שמע,\" היא אומרת בהיגיון. \"אם תבוא איתי, לא תוכל לעזוב במשך זמן מה, לפחות עד שהלשי יחזור. תצטרך לגור בבית אחוזה ישן וחורק ותהיה תקוע בתוכו בלילה, כי יש מפלצות ביער. הכול שם עתיק. הספרייה באה והולכת, הנרות מדליקים את עצמם, וסקשט עם כוונות מפוקפקות גרה בתנור. הכול מאוד מפחיד.\"נראה שדבריה לא מרתיעים את הילד. כעבור פעימת לב הוא עוזב את ידה של ליסקה, מביט לעבר הדלת וחושק שיניים בנחישות.ליסקה נאנחת בתבוסה ופורעת את שערו. זה רעיון נורא, אבל יש לה הרגשה שלא תוכל להכריח אותו להישאר גם אם תנסה. \"נו, בסדר. אבל אני עדיין לא יודעת איך לקרוא לך.\"אין תשובה. הילד פורש ידיים ומושך כתפיים.\"מקשו,\" מציעה ליסקה. \"מוצא חן בעיניך? עד שתהיה מוכן לומר לי מה השם האמיתי שלך.\"הילד מחייך אליה חיוך דק שבדקים, אור להוט בעיניו. ליסקה מחזירה חיוך בעל כורחה, תחושת אחווה מושכת ומרככת את לבה הפצוע.היא לוחצת את ידו של הילד. \"אז בוא נלך ביחד, מקשו.\"קור נוקב שורה באוויר כשהם חוזר לשוק, וליסקה כמעט רואה איך מספריים של סתיו קוצצים את חוטי הקיץ מוקדם יותר מהרגיל. עלים חולפים על פניה במשב רוח כשהיא ניגשת לעץ האדר העתיק עם מקשו הלהוט לצדה. קז'ימירה באה אחריהם, משתמשת בענף מסוקס כמקל הליכה.\"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?\" היא שואלת, נושאת 11:40:34 30/04/2026 200 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 217\"זה מגוחך,\" מוחה ליסקה. \"את לא המשרתת שלו, את אשתו.\"\"אני אשתו,\" מסכימה מארישנקה, ובעיניה החומות מבט מוטרד. \"בגלל זה אני צריכה להיות צייתנית. אבל אני פשוט... אני צריכה לראות אותך, ליסקה. טומש משגע אותי לפעמים. אם אני הולכת למקום כלשהו ולא חוזרת הביתה מהר מספיק, הוא מתרגז עלי. אם אני עושה יותר מדי עבודה, הוא מתרגז עלי. אם אני לא אוכלת מספיק, הוא מתרגז עלי.\"בטנה של ליסקה מתכווצת. \"הוא פגע בך?\"ארשת פניה הלאה של מארישנקה מתכסה בעתה. \"לא. לא, ליסקה, זה לא ככה. הוא לא רע. הוא רק מתרגז כי הוא דואג. הוא כמעט אף פעם לא מרים את הקול כשזה קורה, אבל אני רואה את הכעס בעיניים שלו.\"ליסקה אוחזת בידיה של מארישנקה. \"שמעי, מאריש, אם יקרה משהו —\"\"הנה את!\"לפני שהיא מספיקה לסיים את המשפט, טומש מופיע, שועט לעברן. השמש העמומה מעמיקה את הצללים מתחת לעיניו ואת זוויות שפתיו הכעוסות. \"תתרחקי ממנה,\" הוא נוהם אל ליסקה.\"טומש, בבקשה.\" מארישנקה מניפה יד מגוננת מול ליסקה. \"אל תעשה את זה שוב.\" עיניה בוהקות, בוערות, בדיוק כפי שהיו באחו בילדותן.\"היא עושה יד אחת עם השטן.\" רוק מקציף מצטבר בזוויות פיו של טומש. \"היא מנסה להדיח אותך.\"\"אמרתי לך, אני לא מאמינה.\"\"אישה, את מוכנה להקשיב לקול ההיגיון?\"\"אני לא שומעת שום היגיון,\" קוראת מארישנקה. \"אתה סתם מקנא שלפעמים אני רוצה להיות איתה ולא איתך לזמן מה.\"11:40:35 30/04/2026 217 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

19921מַ קְ שוֹחלום לופת את ליסקה אפילו כשהיא ערה, והיא דרוכה הומעורערת בשעות שבהן היא מתכוננת לחזור אל הדריאדה. הילד המשונה יושב על דרגש ליד התנור ועוקב אחרי כל תנועה שלה כמו נץ, לוטש בה מבטים כשהיא מכניסה את שבר הקרן של הלשי לכיסה וחוגרת למותניה את הנדן של אונגדיי. כשהיא פונה אליו שוב בסופו של דבר, עיניו החומות הגדולות נעוצות בה במבט מטריד.\"אתה תישאר כאן,\" אומר לו ליסקה בעדינות. \"קז'ימירה תטפל בך.\"עיני הילד מתמלאות מיד דמעות. הוא קופץ מהדרגש, לופת את ידה של ליסקה ומשמיע קול מחאה.\"אתה חייב,\" היא אומרת נחרצות. \"אני חוזרת לדריאדה, וזה לא מקום לאף אחד, בעיקר לא לילדים.\" היא מנסה לחלץ את ידה, אבל הוא רק לופת אותה חזק יותר ומושך בעיקשות.ליסקה מעבירה תלתל סורר מתחת למטפחת הראש ששאלה מקז'ימירה ומתלבטת מה לעשות. הילד לא סר מעליה מרגע שמצאה אותו, אפילו כשישנה. היא לא יודעת אם נח בינתיים. לא נראה מעשה נבון כלל וכלל להביאו אל בית אחוזה תבוני 11:40:34 30/04/2026 199 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ218 א\"ב פוראנק\"את —\" טומש מרים את ידו כדי לסטור למארישנקה. מאריש נרתעת, אבל הוא עוצר את ידו. שיניו חשוקות, עיניו ננעצות רק בליסקה, כאילו כדי לומר, תראי מה כמעט גרמת לי לעשות. בסופו של דבר הוא נאנח ומוריד את ידו.\"היא חברה שלך,\" הוא אומר ונרגע. \"אני רואה.\" הוא אוחז בכתפיה של מארישנקה, מרחיק אותה מליסקה. \"אולי את צודקת. אולי אני זה שעושה משהו לא בסדר. אני רק מנסה לשמור עלייך, מאריש, בחיי.\"מארישנקה אומרת דברי הרגעה, אבל הוא לא שם לב. כל עוד הוא בטווח ראייה, עיניו לא עוזבות את פניה של ליסקה, והיא יודעת שיצרה לה אויב.ומשום כך, כאשר טומש פרווטה דופק על דלתה בעבור שבועיים, היא כמעט מתעלפת מרוב הלם.\"יום טוב?\" היא מצליחה לומר, ומנגבת את ידיה במתח בסינרה.\"יום טוב.\" בעלה של בת דודתה עובר מרגל לרגל. \"אני... בעצם, אנחנו... צריכים עזרה ממך.\"ליסקה כבר מזיעה. \"עזרה... ממני.\"\"הפרה,\" הוא אומר. \"היא חולה.\"\"אה,\" היא עונה. טומש פרווטה אולי שונא אותה, אבל הוא לא יכול להכחיש שהיא מועילה. ולכן ליסקה מוצאת את עצמה באסם של משפחת פרווטה בשעת צהריים, נכנסת לתאה של הפרה החולבת השמנמנה. קש מרשרש מתחת לרגליה, פולט ריח של דשן. היא בודקת את הפרה. \"היא באמת נראית קצת נפוחה,\" מעירה ליסקה, שמבחינה בבטנה המתוחה של הפרה. הבהמה מביטה בה בחשש ומניעה את לסתה. יריעה של רוק לבן סמיך נוטפת משפתיה וזה המקור העיקרי לדאגותיו של טומש.\"מה יש לה?\" שואל טומש בתוקף, קולו רועד בחרדה כנה. 11:40:35 30/04/2026 218 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

198 א\"ב פוראנקנעצרות אפילו כשהיא נשכבת, השינה לופתת אותה בידי רוסווקה וגוררת אותה למעמקים. בחלומותיה, האישה צהובת השיער מדממת לרגליה, דם נובע עוד ועוד מגרונה עד שהוא יוצר אגם ארגמני שמתערבל סביב קרסוליה של ליסקה. פניה של האישה שוקעות מתחת לדם. כשהן צפות שוב אלה פניה של מארישנקה, שנועצת בה מבט ופיה פעור בצרחה.ליסקה מחניקה יבבה, מסתובבת בתנופה, אבל כפות רגליה לא זזות. לפניה מגיח הלשי מתוך יער יבש, עיניו אטומות וריקות וידיו שמוטות לצדיו. הקרניים אינן. מעליו עולה מפלצת ארוגה מעצים מתים וקרביים, עטופה חזזיות מרוטות שנוטפות לעבר האדמה. בפניה השדופות עיניים חלולות, הלסת התחתונה קרועה מעליה והחניכיים העליונים מלאים קוצים במקום שיניים. בכל אחת מידיה הצנומות היא אוחזת ענף מחודד לחוד קטלני.המפלצת מחייכת בלעג ושמחה, היא מרימה את הענפים ותוקעת אותם בראשו של הלשי, שרף ניתז מקרקפתו והוא צורח.ואז היא תוקפת את ליסקה.11:40:34 30/04/2026 198 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 219ליסקה מבינה את מצוקתו. בקר הוא נכס יקר, ואובדן של פרה חולבת טובה הוא מכה שמעטים יכולים לעמוד בה.\"אני לא יכולה להיות בטוחה,\" אומרת ליסקה. \"אבל נראה שהיא אכלה משהו רעיל. האכילו אותה משהו חדש או חריג לאחרונה?\"\"מארישנקה מטפלת בה לעתים קרובות יותר ממני,\" אומר טומש. \"היא תדע. היא מבשלת את ארוחת הערב עכשיו, אבל אלך לשאול.\" הוא מסתובב ומתכופף כדי לצאת מהאסם, משאיר את ליסקה לבדה עם הפרה.\"שלום,\" היא מברכת אותה, היא נינוחה הרבה יותר מרגע שטומש איננו. הפרה נראית רגועה למדי, והיא טופחת על צד גופה וזוכה למבט רגוז. \"אם רק היית יכולה לומר לי מה לא בסדר — היינו יכולות לפתור את הבעיה במהירות והייתי יכולה להסתלק מכאן. אני לא סובלת אותו, מה איתך?\" הקסם מתרחב בתוכה, מלטף את שולי בית החזה שלה בעידוד. הוא קורא אליה כמו תמיד, תשתמשי בי, תשתמשי בי, תשתמשי בי.היא מביטה מעבר לכתפה דרך דלת האסם. טומש איננו — אין איש שם. היא עשתה את זה כבר אלף פעמים — לא יותר מהבזק רגעי של אור כחול, שכמעט אינו נראה אם היא סוגרת את כפות ידיה בצורה הנכונה. חוץ מזה, הסיכויים שטומש יצליח לגלות מה בדיוק הזיק לפרה קלושים. אם מה שהרעיל אותה היה באחו, ייתכן שהוא עדיין שם, והוא עלול להרעיל את שאר חיות המשק. לא, זה יהיה קל יותר, בטוח יותר.ליסקה לוחצת את כף ידה לראשה של הפרה ומשחררת את הקסם שלה. כמו תמיד, היא נשטפת פרץ בלתי נשלט של תחושות המתגלגלות זו על זו כמו סלעים במדרון גבעה. היא עשתה זאת כבר מספיק פעמים, היא יודעת איך להושיט יד, לתפוס את הרגש העז ביותר ולהחזיק בו. לעתים קרובות הוא מגיע אליה כתחושה בלבד — פחד או כאב. אבל הפעם הרגש מלווה זיכרון קצר.11:40:35 30/04/2026 219 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 197למרק יש פתאום טעם של אפר. \"אז... מה שקרה בלילה הקודם...\"\"אל תחשבי על זה עכשיו,\" אומרת קז'ימירה במהירות. \"זה לא יעזור לך.\"אבל אי־אפשר. ליסקה דוחפת מעליה את הקערה, קמה וכורכת את זרועותיה סביב עצמה. אין פלא שהלשי מפחד כל כך מהקשר שצמח ביניהם, גם אם לא ברורה מהותו. הוא פחד שוולס יתקוף שוב — והוא צדק.\"אמרת שאני שונה,\" היא לוחשת, נתלית בתקווה הקלושה הזאת. \"איך?\"\"משהו כובל אותך ליער. אני לא בטוחה איך או למה, אבל אני מרגישה את הדבר באופן שבו אני מרגישה אותו אצל אליאש. יכול להיות שאת שולטת בו יותר מכפי שפלוריאן יכול היה בזמנו. הוא... הוא מכבד אותך.\"\"אבל למה? אני לא חזקה, ואין לי גישה לקסם שלי. א...אין לי בכלל כוח.\"\"בחוץ לא, אולי. אבל כאן —\" קז'ימירה נוגעה בחזה, מעט מעל לבה, \"את חזקה יותר מכפי שאת יכולה להעלות על דעתך בכלל.\"אילו היית יודעת מה עשיתי, לא היית אומרת את זה,רוצה ליסקה לצרוח. אבל היא לא פותחת את הפה, היא נאבקת בדמעות העולות בה.קז'ימירה מפרשת לא נכון את תגובתה של ליסקה ומשלבת את זרועותיה. \"טוב, אמרתי יותר מדי. את צריכה לישון, ליסקה, לפני שתאבדי את העשתונות. אני אטפל בחבר הצעיר שלך.\" היא מניחה את ידיה על כתפיו של הילד. \"אל תדאגי.\"ליסקה רוצה למחות. היא צריכה למחות. אבל הכול כבר פשוט... יותר מדי. מחשבותיה הן להקת עורבים, תוהו ובוהו של נוצות שחורות כדיו וטירוף מרפרף בלי שליטה. הן לא 11:40:34 30/04/2026 197 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ220 א\"ב פוראנקהתלהבות כאשר טומש ממלא את האבוס שלה תלתן טרי מלוא זרועותיו. בין הפרחים שראשיהם ורודים חלק מהעלים מנוקדים בשחור, אבל היא בכל זאת אוכלת אותם.תלתן שהשחיר, מבינה ליסקה. ההסבר לרוק הניגר. לא רעל קטלני, תודה לאל, אבל טומש צריך לדעת שאסור... אה.ברגע שבו ליסקה מבינה כבר מאוחר מדי. הדלת נפתחת בטריקה וטומש מתפרץ לאסם. הפרה נבהלת ונסוגה לפינה כשהוא מסתער לעבר ליסקה.\"ידעתי,\" הוא יורק. הוא מחזיק צלב ביד אחת, והאחרת מושטת לקדמת חולצתה. \"מכשפה.\"\"טומש, חכה!\" מארישנקה מנסה לרוץ אחריו, אבל הפרה בועטת בעצבנות ומכריחה אותה לעצור. ליסקה נסוגה וטומש מתקדם.\"עכשיו את מאמינה לי?\" הוא מסנן לעבר מארישנקה. \"אחרי שראית במו עינייך?\"\"אנחנו לא יודעים מה ראינו!\" מארישנקה טוענת, אבל היא נראית מהוססת. כשעיניה פוגשות את עיניה של ליסקה הן מבוהלות. לבה של ליסקה הולם בחזה. היא דחוקה אל האבוס בלי מפלט, טומש עט עליה כמו המוות.\"עשית את זה בכוונה?\" לוחשת ליסקה ותוקעת ציפורניים באבוס. היא לא מתפלאה במיוחד על התחבולה של טומש, אלא על העובדה שהרעיל את חיית המשק שלו כדי לבצע אותה.\"לא היתה ברירה,\" יורק טומש. \"עכשיו אל תתנגדי, ואל תנסי לכשף אותי או לעשות שטויות. בואי בשקט לוויט וניתן לחוק להחליט במה את אשמה ואם...\"קולו נמוג. הכול נמוג למול הפניקה של ליסקה, לבה הולם בעוצמה של תוף מלחמה, מטלטל את האדמה, הקצב מדקלם, הוא יודע, הוא יודע, הוא יודע. זה הסוף, היא לא יכולה 11:40:35 30/04/2026 220 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

196 א\"ב פוראנקמה שהיה בעבר יהירות נמוג לכדי אדישות, ואילו הערמומיות הפכה לציניות. הדריאדה שחקה אותו, כרסמה את שוליו עד שנכנע לה.\"\"איך את יודעת את כל זה, פאני?\" שואלת ליסקה, ויראת כבוד מעמעמת את קולה.ארשת פניה של קז'ימירה מתמלאת נוסטלגיה. \"כשעדיין היה אנושי, הוא לקח לו שוליה. נערה רבת עוצמה בקסם שכל שאר הצ'רובניקים סירבו לקבלה, כיוון שלא היתה גבר.\" היא משפילה מבט לידיה, חיוך של חיבה מושך את זוויות פיה. \"הוא לימד אותי את כל מה שאני יודעת, הקנה לי די כוח כדי לקבל מושב במועצה של האחים שלנו. אבל אחרי שיצר את הדריאדה הוא התנתק. הוא היה אבוד בתוך עצמו, לא היה בטוח מה הפך להיות. הפעם האחרונה שביקר אותי ביקור ראוי לשמו היתה לפני מאתיים שנה, אז הציג בפני את פלור —\" היא משתתקת, בוחנת את ליסקה במבט שאומר שהיא מבינה שאולי אמרה יותר מדי.\"פלוריאן,\" מסיימת ליסקה. \"אני יודעת עליו.\"הזקנה מהנהנת. \"הוא שיפר את אליאש,\" היא אומרת. \"הכניס ניצוץ לעיניו, הקהה את עוקצנותו. חבל שזמנם המשותף היה קצר כל כך.\"\"כמה קצר?\"\"שלוש שנים.\"ליסקה מרסנת רעד. שלוש שנים, מתוך שבע מאות שנותיו של הלשי. \"זה האל העתיק, מה? זה שאיתו הוא כרת ברית. הוא גרם למותו של פלוריאן, בדיוק כפי שגרם להתקפה אתמול.\"קז'ימירה נראית מיוסרת. \"ולס... קינא עמוקות בפלוריאן. הוא חושב שאליאש שייך לו, את מבינה, והוא תמיד נאבק על שליטה. לאליאש יש דרכים לדכא אותו, אבל הן לא תמיד מספיקות כדי לרסן את זעמו של אל עתיק. בעיקר כשהוא מרגיש זלזול.\"11:40:34 30/04/2026 196 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 221לנשום, זה הסוף. אם טומש יגלה את סודה ומארישנקה תהיה עדה, יוכלו לסלק אותה מהכפר או גרוע מכך, לכלוא אותה. ואם לא — אם, בדרך נס כלשהי, החלטת הוויט תהיה לפנים משורת הדין, עדיין ינדו אותה. איש לא יביט בה שוב באותה הצורה. איש לא יבטח בה עוד.יש רק דבר אחד שהיא יכולה לעשות. להסתמך על הקללה שהיתה טמונה בתוכה מאז לידתה, לשחרר את הקסם שהדחיקה. תשתמשי בי, תשתמשי בי, תשתמשי בי, הוא לוחש בפתיינות. ליסקה מלאה רק פניקה. היא נמסה, היא בוערת, והיא לא רואה שום מפלט אחר.הוא יודע, הוא יודע, הוא יודע. תשתמשי בי, תשתמשי בי, תשתמשי בי.תודעתה נפרשת, תופסת משהו גדול. אור כחול פורץ מחזה.\"תעצור אותו,\" היא מתחננת.\"היה עץ מחוץ לאסם,\" לוחשת ליסקה ברפיון. \"עץ טיליה עתיק, ענקי. הוא עמד שם יותר ממאה שנים, סיפרו לי. הוא התמוטט על האסם, והוא... אני הרגתי את טומש פרווטה.\"היא רואה זאת עכשיו בבירור. מארישנקה צורחת, חומקת בעור שיניה מהעץ הנופל כשהוא ממוטט את הקיר. טומש שוכב בהריסות, רקתו זבה דם. מארישנקה לוטשת מבט בפרפרים הערטילאיים שמקיפים כצללית את ידיה של ליסקה, יצורים יפהפיים, מעוותים מרוב זוועה.\"מכשפה,\" היא לוחשת כמתוך שיתוק. ואז היא ממהרת אל טומש שלה, לוחצת את אוזנה לחזהו. היא מבינה — מבינה שבעלה מת — ומתעלפת.הכול מתפורר לרסיסים אחר כך. רסיס אחד הוא מאמא המגיעה למקום כדי לטפל במארישנקה. אחר הוא פניה הזועמים 11:40:35 30/04/2026 221 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

כשהאפלה עמדה מלכת 195הלילה הוא הלך למקדש עתיק ביער עתיק עוד יותר וביצע את הזימון. איש אינו יודע מה קרה שם, איך הוא התמקח או מה הקריב, אבל הוא חזר... שונה.\"ליסקה יכולה לתאר לעצמה. הלשי יוצא משממה אדירה ועליו כתר קרניים, עיניו הירוקות מלאות טירוף של כוח.\"למחרת הוא עמד בשדה פתוח וזימן מתוכו יער אדירים. זה היה קסם שלא נראה לפני כן, עצים זינקו מהאדמה בכל פעם שנשם. הם צמחו וגדלו, קסמם התגבר עם כל שתיל שהוא זימן. ואל תוך היער הוא משך את השדים והרוחות שטרדו את הארץ.\"הכישוף כמעט הרג אותו. הוא הלבין את שערו ממאמץ והכניס אותו לעלפון חושים של שבוע, אבל כשהתעורר, הוא גילה שנחשב למנצח. מושיעה של אורליצה שזכה בפעם הראשונה להכרה. צ'רובניקים אחרים באו לנעוץ בו מבטים ולהתרפס בפניו, והתייחסו אליו כשווה בין שווים. אבל הוא שילם מחיר גדול — הוא נכבל אל היער שברא. אם יעזוב אותו לזמן רב מדי, כוחו ייחלש. ואם כוחו ייחלש, כך יקרה גם לכוחם של קסמי ההגנה שלו, והיער ישחרר את הרוחות בחזרה אל אורליצה. הוא צריך היה לבחור. לתפוס את המקום שאליו השתוקק בין עמיתיו הצ'רובניקים, או לתפוס את הכוח שהקריב הרבה כל כך כדי לתבוע לעצמו ולקחת על עצמו חובה שאף אחד מהאחרים לא יכול לשאת.\"\"הוא בחר בחובה בסופו של דבר.\"קז'ימירה פולטת נחירה. \"נו, באמת, הוא לא צדיק עד כדי כך. הוא בחר בכוח. אם אחרים לא יכולים לקבל אותו, הוא פשוט יהיה מעליהם. בימים ההם הוא היה יהיר, הוא תבע מתנות ועושר, הוא בנה לעצמו בית אחוזה מפואר ביער שבו אירח משתים וחגיגות. הוא שיחק בפוליטיקה, השתמש באיום כוחו כדי להשיג את רצונו. הוא לא היה אדם טוב, במשך זמן רב. אבל הגיל שינה אותו, וכך גם האחריות שלו כשומר היער. 11:40:34 30/04/2026 195 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ222 א\"ב פוראנקשל מאמא כשהיא תופסת את זרועה של ליסקה, גוררת אותה לביתם ושואלת בתוקף, \"מה עשית?\"כאשר ליסקה לא מסוגלת לענות, מאמא מנמיכה את קולה. \"היא זוכרת הכול, ליסקה, אפילו את הקסם שלך. מזל שבאתי כשבאתי. הצלחתי לשכנע את הוריה שהיא שוגה באשליות כי נפגעה בראשה.\"ליסקה פוכרת ידיים, היא לא מסוגלת לפגוש את מבטה הקפוא של אמה. \"היא תהיה בסדר?\"\"מארישנקה, כן. לגבייך אנחנו יכולים רק לקוות.\"כשהיא מספרת את כל זה ללשי, היא מרגישה שהיא שקועה מתחת למים, קולה עמום ומרוחק. היא ממצמצת שוב ושוב בשל הדמעות, אבל הן זורמות בשטף שאינו נגמר והיא תוהה אם יטביעו אותה. כשהיא מסיימת הלשי מכחכח בעדינות.\"צר לי,\" הוא אומר.\"על מה? זה לא כמו מה שקרה לאבא שלי. אי־אפשר לתלות את האשמה בשום דבר אחר.\" היא פוכרת ידיים. \"רציתי את זה. אתה לא מבין, לשי? אני מפלצת.\"\"העברת את חייך תחת לחץ הולך וגובר, ליסקה. אפילו האדם החזק ביותר היה נשבר אחרי שנים רבות כל כך.\"נשימתה נעצרת שוב ושוב. איך הוא יכול להיות רגוע כל כך? \"אנשים מתו!\"\"נכון,\" הוא מסכים. \"אבל זאת דרכו של עולם. דברים מתים ודברים חדשים נולדים.\" הוא שולף מכיסו פרי יבש של יז'מבינה, משחק בו תוך כדי דיבור. \"הקסם שלך הוא חלק ממך — גם זה טבעי. אם תיפטרי ממנו לא תשני את העבר ולא תזכי בהקלה.\"ליסקה יודעת שהוא מביט בה, אומד את תגובתה, אבל היא ממשיכה להביט בפרי שבידו. היא נסדקת, מתפצחת כמו פורצלן שברירי, ואם תדבר היא עלולה להתפרק.11:40:35 30/04/2026 222 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

194 א\"ב פוראנקמניחה שלוש קערות על השולחן, ואז חותכת לכולם פרוסות לחם עבות ויושבת מול ליסקה.\"אספר לך סיפור,\" היא פותחת וקולה מעמיק. עיניה החלביות נוצצות במסתוריות, אבל הדרמטיות משתבשת מעט כשהיתום לוגם בקולניות מרק מלוא הפה. \"היה היה ילד שנולד עם קסם, מתנה גדולה ונדירה. בגיל צעיר שלחו אותו ממשפחת האיכרים שבה נולד ללמוד אצל צ'רובניק, שהיה משוכנע שהילד יהיה עילוי. אפילו אז היו מעטים מאיתנו — לא יותר מחמישה נולדו במאה, כך אמרו, והבחירה בו היתה כבוד גדול לילד שכזה.\"אבל לגורל היתה תוכנית משלו. הילד גדל והקסם שלו לא הצליח להתקדם, הקשר שלו לביניים היה קלוש לכל היותר. בתוך זמן קצר אדונו התנכר לו ולקח שוליה אחר שעליו העתיר מתשומת לבו. אבל הילד לא התייאש. הוא למד יומם ולילה, בלע כל מגילה שיכול להניח עליה את ידיו. הוא פיתח שיגעון לדבר אחד — חקר נשמות. הוא חייב היה ללמוד מדוע הוא חלש בקסם למרות מאמציו. הסובבים אותו הכירו בידע שלו. הם לקחו את המגילות והרשימות שלו, השתמשו בהן כדי לבצע את הניסויים שהוא לא ניחן בקסם עבורם. הוא שמח להיות מועיל, אבל הם לא ראו אותו, רק את עבודתו. והם לקחו את העבודה הזאת והציגו אותה כשלהם.\"במשך כל אותו זמן היתה באורליצה מלחמה. נראָ ה שמופיעים שדים עוד ועוד, רוסווקות ארבו אפילו בבריכות הקטנות ביותר וסטשיגונים צדו בסמטאות העיר. רוחות סוררות השליטו תוהו ובוהו, ובני האדם, אפילו המלך, היו חסרי אונים נגדן. רק הצ'רובניקים וחרבותיהם המכושפות יכולים היו להרוג את השדים הללו, אבל כיוון שהיו מעטים כל כך, הם נחלו תבוסה במהירות. הנער ראה הזדמנות. הוא חיפש זה מכבר דרכים להגביר את כוחו ומצא דרך כזאת בכתבים עתיקים. טקס פגאני לזימון אל עתיק כדי לכרות איתו ברית. עוד באותו 11:40:34 30/04/2026 194 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 223\"יש משהו שאנחנו עושים,\" אומר הלשי, \"אנחנו מעצבים את עצמנו מחדש, גוזמים חלקים פה ושם כדי להתאים את עצמנו לתבנית שמעולם לא התאימה לנו. אני...\" הוא זורק את הפרי ותופס אותו. \"אני יודע משהו על זה. אבל כשהפכתי להיות שומר הדריאדה למדתי דבר אחד. אם העולם לא הכין מקום עבורך, עלייך לקחת פטיש ולחצוב מקום לעצמך.\"היא כורכת את זרועותיה סביב עצמה. \"אני לא אמיצה מספיק לשם כך.\"\"את אמיצה מאוד, ליסקה, מאוד,\" הוא אומר. \"אמיצה יותר מכפי שאת יודעת. למעשה את אמיצה במידה מרגיזה מאוד. רק הביטי במה שעשית לי — ריככת אותי למרות כל מאמצי האדירים להתנגד לקסמייך חסרי הלאות.\"היא כמעט מחייכת, כמעט, והלשי מבחין בכך. הוא מעביר בעדינות מפרק אצבע מתחת לסנטרה, מטה אותו כלפי מעלה עד שהיא פוגשת את עיניו. המילים הבאות שהוא אומר הן תפרים. לא די בהן כדי לרפא פצע, אבל מספיק כדי להתחיל את התהליך.\"את לא מפלצת, ליסקה רדוסט. את אור שמש, ואת נושפת חיים לתוך כל מה שאת נוגעת בו.\"היא נדה בראשה בשלילה אילמת שכבר אין בה שמץ של משקל. חזה מתרחב ומאיים להביא מבול נוסף של דמעות, והיא מגלה שהיא מושיטה יד אל ידו של הלשי, לופתת אותה בכוח בניסיון למצוא נקודת עוגן. הוא סובל את המגע לרגע, ואז הופך את כף ידו מתחת לידה ולוחץ את פרי היז'מבינה לתוך אצבעותיה.\"עכשיו לחלק שלי בעסקה,\" הוא אומר בקלילות. \"אני חושב שאת יודעת מה לעשות.\"היא יודעת. בתוך חזה עולה כוח מרפרף בעדינות שלא הרגישה מזה חודשים, הוא ממלא את עריסת בית החזה שלה. 11:40:35 30/04/2026 223 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 193\"ומי זה?\"\"קיוויתי שאת תדעי,\" אומרת ליסקה. \"מצאתי אותו משוטט ברחובות. הוא לא רוצה לדבר איתי.\"קז'ימירה ניגשת ומביטה בילד. גופה הכפוף לא גבוה בהרבה משלו, וליסקה לא מסוגלת ליישב בין הקשישה כפופת הקומה לבין הצ'רובניקית נושאת החרב שראתה אמש. \"הוא נראה כמו אחד מעובדי החווה של הווּיְ ט. הוא כנראה יתום. לא נדיר שאנשים כאן לוקחים אותם לביתם, משלמים להם על עבודה בארוחות.\" היא מניחה יד לאה על כתפו של הילד. \"אתה נראה מורעב. אין לי הרבה, אבל יש לי לחם וגְ רוֹ חוּוְ קָ ה מאתמול. בואו, שבו, שניכם.\" היא מובילה אותם לשולחן וטורחת במטבח. נשמעת נקישה של אצבעותיה וסיר המרק רותח. נקישה נוספת, והיא מחזיקה כיכר לחם עגולה בידיה.בדרך כלל מעללים כאלה היו מרשימים את ליסקה, אבל עכשיו דעתה טרודה והיא לא מבחינה. \"קז'ימירה?\" היא שואלת בקול צרוד מעייפות.\"כן?\"היא מהססת, יודעת שהיא עומדת להודות שצותתה. \"שמעתי מרחוק את השיחה שלך עם הלשי, בשוק.\"\"את כולה?\"\"את רובה.\"להפתעתה, קז'ימירה צוחקת קצרות. \"יופי. אני מתארת לעצמי שהוא הסתיר ממך הכול, מה? הוא עושה את זה — הוא חושב שאם יספר לאנשים על צרותיו, יהיה פגיע. אני מתארת לעצמי שיש לך שאלות.\"ליסקה משפילה מבט לידיה השלובות בחיקה — ישיבה ענווה וצייתנית, כמו שמאמא לימדה אותה. \"רק אחת, בעצם. מי זה ולס?\"קז'ימירה מחייכת בידענות, יוצקת גרוחווקה סמיכה לקערות וממלאת את החדר בריח אפונים וקיוובסה ועלי דפנה. היא 11:40:34 30/04/2026 193 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ224 א\"ב פוראנקמשום מה חזרתו של הקסם שלה מרגיעה אותה, כאילו נסדקה אט־אט במשך הזמן ועכשיו התעוררה והיא מגלה שהסדקים מתוקנים.\"איך ידעת?\" היא לוחשת ולוחצת יד אל חזה.\"אמרתי לך, הנשמה והתודעה משולבות. לפעמים אם קוברים חלק מאחת מהן, קוברים חלק מהאחרת.\"זמן רב כל כך ניסתה שלא לחשוב על מה שקרה ביום ההוא, הדחיקה כל מחשבה על הטעות שלה ועל מארישנקה. וביחד איתם דחפה מעליה את הדבר האחד שהאשימה בכאבה.ייתכן שהעניין באמת פשוט כל כך?היא מחזיקה את פרי היז'מבינה בבחינה, מרימה את אצבעותיה ומגלגלת אותו למרכז כף ידה. כישוף ההחייאה של \"צ'רולוגיה\" מתגנב למחשבותיה, כאילו חיכה לרגע הזה. קסם מקרקש בעצמותיה, להוט, להוט מדי. נשימותיה מאיצות. היא חושבת על ליבת התפוח, דקה ורקובה על השולחן. היא חושבת על קוצים הנסגרים סביב מפרק כף ידו של טטה. היא חושבת על ענפי הקרח שהצליפו בכיכר ולקובו. היא... הלשי מצמיד את שפתיו אל מצחה.מרוב הלם מחשבותיה של ליסקה משתתקות. היא מרימה מבט ממצמץ אל הלשי — הם כמעט אף אל אף עכשיו, מבטו הירוק הנוקב מחזיק את עיניה באמון ללא עוררין. חיוך נינוח, חיוך של ודאות, מקמר את שפתיו. הוא לא מפחד.אין לה ממה לפחד.היא נושמת נשימה עמוקה, ממלאת את ריאותיה עד שהן כואבות ונושפת את הכישוף.\"חזור.\"אור כחול מקיף את כפות ידיה בהילה, מסתחרר בקלידוסקופ מהפנט, לובש צורה של כנפי פרפר. ליסקה עוצרת את הנשימה כאשר פני השטח של הפרי הופכים חלקים וצבע אדום מחלחל לקליפה. שנייה חולפת. ועוד אחת. הפרי נשאר בשל — הקסם 11:40:35 30/04/2026 224 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

כשהאפלה עמדה מלכת 225של ליסקה מתחיל להתפוגג. הקלה שוטפת אותה ואיתה ניצוץ לא צפוי של גאווה.היא הצליחה. היא הטילה כישוף, בכוונה, היטב.היא הטילה כישוף והוא לא חולל אסון.\"זאת היתה הרגשה... טובה,\" היא אומרת בפליאה. \"שכחתי שיכול להיות ככה.\"\"זה חלק ממך,\" מזכיר לה הלשי. \"הוא באמת טוב.\" הוא מחייך, חיוך אמיתי שמציג את הגומות בלחייו. ליסקה מתאפקת ולא נוגעת בהן, מצמידה את ידיה זו לזו. כפות ידיה עדיין מעקצצות מהכישוף.\"מה עכשיו?\" היא שואלת, מרגישה שהעולם נע מתחת לכפות רגליה.הלשי נשען לאחור, חיוכו הופך להיות זאבי פתאום. מעליהם זוהרים בחמימות האורות המרחפים של הספרייה, מדלגים לאורך מדפים ועוברים בין ענפים.\"עכשיו, שועלונת לא ערמומונת,\" אומר שד היער, \"מתחילה ההנאה.\"11:40:35 30/04/2026 225 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ232 א\"ב פוראנקאוגניקי הם רוחות המתגלמות כאורות זוהרים — ליסקה שמעה אזהרות רבות מפניהם בילדותה. הם נולדים מנשמות אנשים שאבדו ביערות ונהנים במיוחד להוביל אחרים לסטות מהדרך כדי שהדבר יעלה גם בגורלם.הלשי מאיץ את הקצב כשהוא מדבר, בדרכו לעץ דלת הכשף שמתחילה להיפער. \"אחד מהשיירה, אידיוט כמובן, נכנס בין העצים כדי להשתין ונפל קורבן לכישוף של האוגניקי. הם לא יהרגו אותו, אבל הם בהחלט מובילים אותו למשהו שיעשה זאת.\"\"אז מה נעשה?\"\"פשוט,\" הוא אומר וקופץ דרך דלת הכשף. \"נקווה לטוב ביותר, נתכונן לרע ביותר.\"הזינוק קדימה כמעט מפיל את ליסקה מגבו. הוא מקלל בססגוניות ומטפס על תל אדמה, הקרקע הלחה נמעכת מתחת לפרסותיו. ליסקה משתנקת בשל הסירחון העולה סביבם — מים עומדים ועץ רקוב ומשהו שדומה מאוד לקרביים של דגים.הם בביצה. היא נפרשת מכל עבר, מבהיקה ושוממת באור הירח האביך. עצים עולים מתוך המים, מקופלים כאנשים אחוזי כאב. עשבי ביצה מצטופפים סביבם, נתפסים בחצאית של ליסקה ומתחככים בירכיו של הלשי. עץ נפול נפרש בדרכם, רקוב למחצה, ולפניו...\"עצמות,\" לוחשת ליסקה. \"לשי, יש עצמות...\"\"נראה יותר כחזיר בר,\" הוא אומר באדישות. \"שימי לב, אלה שטחי אוּטוֹ פּ יֶ ץ. נראה שהאוגניקי שובבים במיוחד הלילה.\"ברגע שהמילים יוצאות מפיו נישאת צעקה אנושית במובהק באוויר הלילה.הלשי נאנק. \"נו, צדקתי.\"\"מה?\" ליסקה צווחת כשהלשי מזנק על בול העץ, אחריו לאבן ואז לשבב נוסף של אדמה יבשה. הוא מקפיד שלא 11:40:36 30/04/2026 232 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ256 א\"ב פוראנקאצבעותיה בזו אחר זו. \"יש דרך כלשהי לפרק את העסקה ביניכם?\"זווית פיו של הלשי מתרוממת. \"את מנסה שוב להתערב במה שלא נוגע לך, שועלונת יקרה?\"היא לא בולעת את הפיתיון. \"אם לפחות אדע את תנאי העסקה שלכם, אולי —\"\"לא,\" הוא אומר מיד. \"לא. אין טעם בזה. הוא מקור כוחי. אפילו אם אמצא דרך לסלק אותו, הוא ייקח הכול איתו... כולל הדריאדה.\" הוא מצמיד יד אל פיו, מוחה את שארית הדם המבהיק על שפתיו. \"היער חייב שיהיה לו תמיד שומר, ליסקה רדוסט. ריסונו בדרך הזאת הוא האפשרות הטובה ביותר.\"הוא נשמע מובס, אבל היא לא יכולה לקבל את המצב. לפתע פתאום היא חוזרת לקברו של טומש, מרגישה איך משתלט עליה חוסר אונים כשמארישנקה אומרת לה לעזוב את הכפר. ובדיוק כמו אז, היא רואה את הבעיה כך — עצם שבורה צריך לקבע, ואם היא לא תעשה זאת מספיק מהר העצם תחלים בצורה לא נכונה ועקומה.\"שועלונת,\" אומר הלשי בקול כבד לפני שליסקה יכולה להתחיל לבחון את הבעיה. \"אני מכיר את הפרצוף הזה שלך. בבקשה, את חייבת לעזוב את העניין. לא אתן לך להסתבך בו.\"ליסקה מסננת בתסכול, \"התנשקנו, אסון מקורנן חסר תקנה שכמוך! אתה חושב שאני יכולה פשוט לשכוח מהעניין הזה? זה קרה בגללי!\"נראה שהוא מתרכך מעט, אם כי ארשת פניו עדיין מסויגת. \"זאת היתה בחירה שלי, והייתי מוכן לשלם את המחיר. עכשיו את חייבת לעזוב אותי לנפשי.\" הוא מוסיף ברפיון, \"בבקשה.\"זה מפחיד אותו, היא מבינה. הפגיעות הזאת. אפילו אחרי הרגע במפל, הוא עדיין מפחד ממה שיקרה אם היא תכיר אותו טוב מדי. היא ראתה כמעט כל חלק ממנו, אבל היא מרגישה 11:40:37 30/04/2026 256 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

22624שוליית הלשי תברר שלשדים יש תפיסה מעוותת מאוד של המילה מ\"הנאה\". למחרת מתחילה ההכשרה של ליסקה. בהתחלה מדובר בדברים פשוטים, כישופים בסיסיים להחייאה של פרחים או העלאת אור או זימון של אונגדיי מחדר אחר. עובר זמן, אבל מרגע שהיא מצליחה להשלים אותם במידת מיומנות בינונית, הלשי לוקח אותה בפעם הראשונה לדריאדה.הם לא מרחיקים לכת, רק ממשיכים בשביל המרוצף לעץ של דלת הכשף, שם הלשי מסביר שרק העצים העתיקים ביותר ניחנים בנשמות חזקות מספיק לפתיחה של דלת כזו. הוא מראה לליסקה את הכישוף ואז צופה בזרועות משולבות כשהיא מנסה אותו שוב ושוב. היא חוזרת לבית האחוזה בלילה ההוא מבלי שהצליחה, אבל בוערת בה נחישות חדשה.בשבועות הבאים הם משוטטים ברוב הדריאדה. הלשי מראה לה כל אחד מהשבילים המוגנים בקסמי ההגנה שלו ואת ציוני הדרך שבהם הוא משתמש כדי להתמצא. בהתחלה ליסקה מפחדת. העצים המעוותים והכפופים, האובך הסמיך המושיט אליהם אצבעות דמויות תכריכים, השבילים המובילים לשום 11:40:35 30/04/2026 226 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 231משהו מטופש, מגיע עש זקיף במעופו לחדר ותובע את תשומת לבו של הלשי. כפי שהיה בעבר, היצור העדין נמס אל תוך עורו ועיניו מלבינות. לאחר מכן עיניו מצטללות והוא קם בתנועה כבדה ומהירה.\"מה קרה?\" שואלת ליסקה ומתיישבת.\"יש צרות,\" הוא אומר. קסם מתלקח בידו ומתרחב עד שמופיעה מסכת הגולגולת. \"עלי לצאת.\"הוא מסתובב ונחפז לצאת מהחדר.ליסקה ממהרת לקום. שערה נופל אל עיניה, אצבעותיה כבדות, אבל בדרך נס כלשהי היא מצליחה למשוך עליה את החצאית והחולצה, מתעטפת בגורסט ושורכת אותו תוך כדי ריצה. מקשו מציץ מחדרו, מופתע מההמולה, אבל היא מסמנת לו להישאר.בחוץ, חצות הליל מכסה את העולם בצעיף כחול עמוק, עצי הדריאדה דומים לטפרים הקורעים את הבד. אור ירח כספיתי זורח דרך הצמרות ואובך מסתלסל על החצר ומתפצל סביב רגליה של ליסקה הרצה.הלשי כמעט נעלם כבר מהעין. הוא הפך שוב לאייל ופרוותו בולטת על רקע הלילה, פס חריג של לובן שנטף מידו של צייר מגושם. נראה שהוא פותח בריצה, אבל ליסקה קוראת אליו.\"לשי!\"הוא לא מפסיק את תנועתו, אבל עיניו נוצצות בקנאות פראית כשהוא מביט מעבר לכתפו.\"אם את באה, תדביקי את הקצב.\"היא כמעט כושלת, מופתעת שלא אמר לה לחזור. \"מה קרה הפעם?\"\"שיירת שחקנים מליטוון, כנראה בדרך לפסטיבל הסתיו באניולוב.\" הוא נעצר לרגע קט, מרכין את ראשו כדי שליסקה תטפס על גבו. \"הירח מלא והאוֹגניקי פעילים במיוחד.\"11:40:36 30/04/2026 231 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 255\"מספיק,\" הוא ממלמל. \"את מסתכלת עלי כאילו אני כלב שספג בעיטה.\"\"אני מודאגת מפגיעות פנימיות.\"הוא צוחק קצרות. \"הוא לא יפגע בי כך, אני הרי הכלי שבו הוא נמצא. אם זה מוצא חן בעיניו ואם לא, הוא צריך שאהיה בחיים.\"זה לא מרגיע בכלל, וגם לא החיוך הצר שהוא מפנה אליה. היא מקמטת את המצח. \"איך כל זה אפשרי בכלל? איך ולס יכול לתת לך את כוחו אם אי־אפשר לקחת קסם מנשמתו של אחר?\"\"אפילו בקסם יש פרצות.\" קולו של הלשי מתנודד, כאילו אינו רוצה לומר לה יותר מכפי שהוא חייב. \"כשהשתלט על לבי, עיוות את גופי, ולס הפך אותי לדבר מה שדומה לו. גם הנשמות שלנו הפכו דומות זו לזו. הקסם שלו כבר אינו הקסם שלו, לא לחלוטין. הוא שומר על חלק ממנו, אבל חלק גדול משולב בקסם שלי.\" הוא עוטה ארשת פנים זחוחה במידה מטרידה. \"ברור מאליו, לא יכולתי לזמן אל עתיק לתוך גופי ולהניח לו להשתולל כרצונו, ולכן החזקתי אותו בשינה מאז.\"ליסקה מביטה בו במבט מוטרד. \"אם הוא ישֵ ן, לשי, איך הוא יכול לשבור את קסמי ההגנה שלך ולהניח לשדים להיכנס דרכם?\"\"אצל הפגאנים ולס נחשב לאל העולם התחתון,\" מסביר הלשי. \"הוא יכול לשלוט בשדים פחותים ממנו ולפקוד עליהם. אפילו בשנתו, הוא מקיים רמת מודעות שאני לא יכול להחניק, ואם הוא כועס מספיק, הוא מתקיף בכוחותיו.\" הוא נד בראשו בתנועה קטנה ועגומה. \"אחרי קופווה, כשהיער יצא מאיזון, היה לו קל יותר לעשות זאת. עכשיו, אחרי שחיזקתי את קסמי ההגנה, הוא לא יכול לחולל תוהו ובוהו ביער, ולכן... הוא מפעיל את נקמתו עלי.\"\"לשי...\" היא מבחינה שידיה קמוצות ומשחררת את 11:40:37 30/04/2026 255 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 227מקום והמבוך האקראי ומטריף הדעת של השיחים הקוצניים. אבל ככל שהיא צוללת למעמקים לעתים קרובות יותר, כך היא לומדת את התבניות והתכסיסים, והפחד משנה צורה יותר ויותר לכבוד הדדי זהיר.היא חוקקת בתודעתה מפה של הנוף הפראי המשתנה ללא הרף. שם חורשת העצים בעלי העיניים האנושיות, שם מפל מנצנץ שבו מתרסק הנהר של הדריאדה, שם עצי האורן התאומים שלידם פגשה לראשונה רוסווקה. היא לומדת לזהות את קרקור הצחוק של סטשיגון צד, את השאגה הגרונית של בייס בעל פרסות וקרניים מעוקלות ואת היללה של ליחו — ליחו אמיתי בעל עין אחת, כמו אלה שבאגדות — המתפתל בין העצים.בכל שבוע שעובר הסתיו מהדק את אחיזתו בעולם, וליסקה מגלה שהיא מאמצת לחיקה את תפקידה כשוליית הלשי.בניגוד לליסקה, מקשו מסתגל בקלות לחיים ביער רוחות. אמנם הוא עדיין לא מדבר — וליסקה החליטה לא לדחוק בו לעשות זאת — אבל נראה שהמגורים בבית האחוזה מעניקים לו כוח חיים. הוא בכל מקום ובשום מקום, ולעתים קרובות אינו נמצא במקום שבו עליו להיות. הוא תופס עכבישים ומאחסן אותם בצנצנות, מתגנב למזווה וגונב ריבת תותים, משחק בשלוליות של מי גשם בגן. סקרנותו בלתי נדלית, והיא כמעט לא מופתעת כשהלשי מחליט ללמד את הילד קרוא וכתוב ומקשו קולט במהירות מרשימה.\"שניהם דומים במידה מפחידה,\" מציינת ליסקה בפני יאגה ערב אחד כשהיא מסתכלת על מקשו כותב פסקה מ\"צ'רולוגיה\" מהזיכרון ומציג אותה בגאווה ללשי. \"אני לא יודעת אם לשמוח או לדאוג.\"לדאוג, עונה יאגה. בהחלט לדאוג.אבל גם אם הימים עליזים ביותר, לילותיה של ליסקה תמיד אכזריים. בלילות מחכים הסיוטים והם נופלים זה על זה כאבני 11:40:35 30/04/2026 227 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ230 א\"ב פוראנקזאת עדיין מחמאה טובה יותר מצרחה ברגע שאת רואה אותי.\"אולי היתה מגלגלת עיניים אילו לא היתה רועדת עדיין. מארישנקה לא הפכה לסטשיגון ביום ההוא, היא מזכירה לעצמה. היא פשוטה הסתלקה, הלכה אל מחוץ לחצר הכנסייה, הביטה לאחור רק פעם אחת כששמעה את ליסקה מתייפחת.ליסקה משפשפת את פניה בניסיון להתעשת. \"לא הערתי את מקשו, אני מקווה.\"למרבה ההקלה, הוא נד בראשו. \"אני לא חושב.\" הוא עדיין אוחז בכתפה, אגודלו נע הלוך ושוב בליטוף קצבי. הוא מבחין בדבר ברגע שגם היא שמה לב, מושך את ידו ממנה ועובר למרגלות המיטה. \"סיוטים?\"היא נושכת את שפתה. \"הם החריפו לאחרונה.\"\"זה לא מפתיע, בהתחשב במה שראית בוולקובו.\" הוא שותק לרגע ונזכר במשהו. \"יש לי שיקוי שיכול לעזור. אני יכול להביא לך ממנו הלילה.\" היא ודאי נראית מפקפקת, כי הוא מוסיף, \"הוא מוכן בעיקר בהרתחה של עשבים, עם כישוף שינה פשוט ליתר ביטחון. הוא עובד, אני יכול להבטיח לך.\"\"תודה,\" אומרת ליסקה ומהרהרת בגילוי שהסתתר במה שאמר. מדוע שיהיה ללשי שיקוי כזה, אם לא כדי לטפל בסיוטים משל עצמו? היא לא יודעת מדוע הדבר מפתיע אותה. אולי כיוון שהוא תמיד מאופק כל כך, אפילו מול זוועות.היא מעיזה להעיף מבט לעברו, תווי פניו הגאים מוזהבים בלהבות מהאח, אור הירח מחלחל בין צמרות הדריאדה ומשחק על שערו. הוא מחזיר מבט, גבותיו נוטות מעלה. אולי הוא מבין שהסגיר חולשה נדירה, אולי מבין בבעתה מלהיטת לחיים את מה שהבינה גם ליסקה. זאת שעת לילה, הם ביחד, והמיטה שמתחתיהם גדולה מספיק לשניים.לרווחתם, לפני שמישהו משניהם יכול לומר — או לעשות — 11:40:36 30/04/2026 230 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ254 א\"ב פוראנקפורץ מבעד לעורו בקרבה מסוכנת לחוליה בעמוד השדרה. \"זה היה שווה, כל שנייה.\"\"השיקוי לא עובד,\" היא אומרת בדאגה, מחזיקה את ידיה במרחק סנטימטרים מעורו. היא מפחדת לגעת בגבו כדי שלא להרגיז עוד יותר את הענפים.\"זה לוקח זמן. השד הארור... אני שולט עליו בעזרתם, מכריח אותו לישון. אני בדרך כלל לוקח אותם עם שחר, כשהוא חלש ביותר, ואם אני מפספס את המועד, הוא... הוא מתחיל להתעורר. הוא יודע, הוא יודע שהמריתי את פיו, הוא שונא ש... שאני מסרב להיות שלו, א...\"\"אליאש.\" כואב לראות אותו כך, רועד בייסורים ואומלל בתכלית. \"אני לא מבינה. מאיפה כולם מגיעים?\"\"הוא בתוכי, שועלונת.\" הוא צוחק מבעד לשיניים חשוקות ובארשת פניו להב קר של טירוף. \"הוא שם מרגע שכרתנו את הברית. את לא יודעת מה אומרים על לבו של הלשי?\"קרביה של ליסקה מתפתלים בבעתה. הקללה שלו — האגדות נכונות. לבו של הלשי עשוי עץ, מטומא על ידי שד, מאכסן אותו, כמו טפיל. ועכשיו הוא מצמיח ענפים ממאירים הנעטפים סביב עצמותיו וקורעים את רקמותיו כאילו היו בד דקיק.דקה מתוחה נוספת חולפת. ועוד אחת. בסופו של דבר הענפים מתחילים לסגת, מתכווצים פנימה מהעור עד שהיא כבר לא רואה אותם. הפצעים נשארים, נקבים אכזריים הנוטפים שרף אדמדם.\"תן לי לחבוש אותם,\" היא אומרת, אבל הוא רק מושך את חולצתו מידיה ומושך אותה מטה מעבר לפצעים.\"הם יחלימו בקרוב.\" הוא מזדקף בנוקשות, אבל ליסקה רואה שהכאב לא חלף. מה שראתה היה רק פני השטח — אין לדעת איזה נזק בלתי נראה חוללו הענפים. אם הם ניקבו את איבריו הפנימיים... 11:40:37 30/04/2026 254 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

228 א\"ב פוראנקדומינו. לפעמים היא רואה את מותו של טומש, לפעמים את הטבח בוולקובו. לפעמים היא רצה בדריאדה שאין לה סוף ואויב בלתי נראה רודף אחריה. היא מתעוררת שטופת זיעה, שניות לפני צרחה, מתפללת שאיש לא שומע אותה מתחבטת בסערה בין המצעים.הלילה הוא לילה כזה.בחלום יש יום קיץ מהביל וליסקה עומדת לפני קבר. היא לא הלכה להלוויה של טומש — לא הזמינו אותה. היא באה רק אחריה, השתופפה לפני תל העפר המוארך וצלב העץ שנקבע בראשו כדי לבכות אשמה וחרטה לתוך האדמה הדוממת.צל נופל על ליסקה. היא היתה אבודה בתוך עצמה ולא שמעה את מארישנקה מתקרבת. בת דודתה של ליסקה עטויה שחורים וצלליתה מצטיירת באור שמש זהוב. היא מזכירה לה את פּ וֹ וֻ דְ נִיצָ ה מהאגדות. שדה מחופשת לאישה יפהפייה שיוצאת בצהרי היום לצוד חקלאים בשדות. אבל בניגוד לפוודניצה, מארישנקה איננה נושאת חרמש. רק את יגונה, המרוח כמו דם על פניה, אכזרי מכל חרב.\"מאריש...\" ליסקה משתתקת, היא לא מוצאת מילים.\"אני יודעת מה את,\" אומרת מארישנקה בקול חרישי. \"אני זוכרת. אמא שלך אומרת שזאת היתה אשליה, אבל אני יודעת שלא. גם משפחת פרווטה חושדת בך. הם מדברים על זה עם כולם, הם אומרים שאת מכשפה.\"ליסקה לופתת את הרדיד שלה ביד אחת. פתאום היא מתמלאת פחד חריף. \"סיפרת להם מה שאת יודעת?\"\"לא,\" אומרת מארישנקה. \"זה החסד האחרון שאני יכולה להציע לך, בשם החברות בינינו.\" היא משתתקת, וליסקה מרגישה את הכעס מצטבר בתוך בת דודתה עד שהיא כמעט מתפרצת, \"אני לא מאמינה שטומש צדק לגבייך. שיקרת לי כל חיינו, העמדת פנים שאת נורמלית, אבל מלכתחילה היה לך קסם, והשתמשת בו. איך אני אמורה לדעת שלא כישפת אותי 11:40:35 30/04/2026 228 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 229בדרך כלשהי? איך אני יכולה לדעת אם החברות בינינו היתה אמיתית בכלל?\"קולה רווי בגידה גולמית ולצדה להב רוטט של פחד. היא מביטה לכל מקום פרט לליסקה, הדמעות בעיניה נוצצות באור השמש. \"את יודעת, הכול מובן עכשיו. כל הדברים שאת יודעת על שדים, הם לא הגיעו מסיפורים. את מדברת איתם, נכון?\"ליסקה משפילה מבט לידיה. היא לא יכולה להכחיש, שהרי העבירה את ילדותה בפטפוטים עם רוחות בית ובמאמצים להסתיר פרצי קסם שנבעו במקרה. \"ניסיתי להפסיק, מאריש, אני נשבעת, אבל —\"\"אבל לא יכולת להתאפק, מה? ברור שלא.\" היא צוחקת במרירות. \"את צריכה ללכת מפה, ליסקה. אנשים כמוך לא יכולים לחיות בין אנשים כמונו, בעיקר לא ליד יער הרוחות. לכי וחזרי למקומך הראוי.\" קולה משתנה פתאום, מתעוות לנהמה גרונית. \"זה המקום שבו את אמורה להיות.\"ליסקה מסתובבת, אבל מאוחר מדי — טפרים לופתים את סנטרה, מסובבים את ראשה עד שהיא עומדת פנים אל פנים מול שיניים חשופות של סטשיגון. הוא מושך אותה קדימה לחיבוק, מצמיד אותה אליו. הוא מדיף סירחון של מוות ורקב. זרועותיו סביבה מתהדקות ומתהדקות ומתהדקות ו —\"ליסקה!\"היא מתיישבת בקפיצה, כמעט חובטת את מצחה בסנטרו של הלשי. הוא נסוג במהירות, נשען על מראשות המיטה ואז מושיט יד כדי לתפוס את כתפה של ליסקה ולייצב אותה. היא כמעט דוחפת אותו מעליה, כיוון שהיא יודעת איך היא נראית. כותונת הלילה דבוקה לעורה מרוב זיעה, נשימותיה כבדות וצרודות.\"אלוהים,\" מתנשפת ליסקה.\"לא בדיוק,\" אומר הלשי ומביט בה בתשומת לב. \"אבל 11:40:35 30/04/2026 229 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ25326אומרים שאין ללשי לבברים דקים וגרמיים מזדחלים מתחת לעורו. לא, לא דמזדחלים. גדלים. מתפשטים בדפוסים של קורי עכביש, כמו שתיל המנסה להגיע לאור, ומציירים רכסים לאורך עמוד השדרה שלו. ובמקום שבו דם זולג, ענף דק כמחט ניקב את העור. הוא עשוי מאותו עץ בהיר כמו הקרניים שלו ומיטלטל כנחש פצוע.\"ל...לשי?\" היא מגמגמת, אבודה. זאת קללה מרושעת, הרבה מעבר לידיעותיה ברפואה עממית או בקסם.\"זה יעבור,\" הוא אומר. \"השיקוי צריך רגע כדי לעבוד.\" השלמה צובעת את תווי פניו. הוא נראה כמו זאב שנתפס במלכודת ומבין שאינו יכול להשתחרר. \"עזבי אותי, שועלונת. אני יכולה לדאוג לעצמי.\"היא מקבלת את הרושם שהדבר כבר קרה בעבר. \"ולס עושה לך את זה?\"הוא מהנהן, פיו מתעקל בכאב. \"הוא מעניש אותי.\"\"בגללי,\" אומרת ליסקה בשיתוק. \"בגלל מה שעשינו. אלוהים, לשי —\"\"זאת לא אשמתך. זה היה —\" הוא מעווה פנים כשזרד נוסף 11:40:37 30/04/2026 253 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

228 א\"ב פוראנקדומינו. לפעמים היא רואה את מותו של טומש, לפעמים את הטבח בוולקובו. לפעמים היא רצה בדריאדה שאין לה סוף ואויב בלתי נראה רודף אחריה. היא מתעוררת שטופת זיעה, שניות לפני צרחה, מתפללת שאיש לא שומע אותה מתחבטת בסערה בין המצעים.הלילה הוא לילה כזה.בחלום יש יום קיץ מהביל וליסקה עומדת לפני קבר. היא לא הלכה להלוויה של טומש — לא הזמינו אותה. היא באה רק אחריה, השתופפה לפני תל העפר המוארך וצלב העץ שנקבע בראשו כדי לבכות אשמה וחרטה לתוך האדמה הדוממת.צל נופל על ליסקה. היא היתה אבודה בתוך עצמה ולא שמעה את מארישנקה מתקרבת. בת דודתה של ליסקה עטויה שחורים וצלליתה מצטיירת באור שמש זהוב. היא מזכירה לה את פּ וֹ וֻ דְ נִיצָ ה מהאגדות. שדה מחופשת לאישה יפהפייה שיוצאת בצהרי היום לצוד חקלאים בשדות. אבל בניגוד לפוודניצה, מארישנקה איננה נושאת חרמש. רק את יגונה, המרוח כמו דם על פניה, אכזרי מכל חרב.\"מאריש...\" ליסקה משתתקת, היא לא מוצאת מילים.\"אני יודעת מה את,\" אומרת מארישנקה בקול חרישי. \"אני זוכרת. אמא שלך אומרת שזאת היתה אשליה, אבל אני יודעת שלא. גם משפחת פרווטה חושדת בך. הם מדברים על זה עם כולם, הם אומרים שאת מכשפה.\"ליסקה לופתת את הרדיד שלה ביד אחת. פתאום היא מתמלאת פחד חריף. \"סיפרת להם מה שאת יודעת?\"\"לא,\" אומרת מארישנקה. \"זה החסד האחרון שאני יכולה להציע לך, בשם החברות בינינו.\" היא משתתקת, וליסקה מרגישה את הכעס מצטבר בתוך בת דודתה עד שהיא כמעט מתפרצת, \"אני לא מאמינה שטומש צדק לגבייך. שיקרת לי כל חיינו, העמדת פנים שאת נורמלית, אבל מלכתחילה היה לך קסם, והשתמשת בו. איך אני אמורה לדעת שלא כישפת אותי 11:40:35 30/04/2026 228 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 229בדרך כלשהי? איך אני יכולה לדעת אם החברות בינינו היתה אמיתית בכלל?\"קולה רווי בגידה גולמית ולצדה להב רוטט של פחד. היא מביטה לכל מקום פרט לליסקה, הדמעות בעיניה נוצצות באור השמש. \"את יודעת, הכול מובן עכשיו. כל הדברים שאת יודעת על שדים, הם לא הגיעו מסיפורים. את מדברת איתם, נכון?\"ליסקה משפילה מבט לידיה. היא לא יכולה להכחיש, שהרי העבירה את ילדותה בפטפוטים עם רוחות בית ובמאמצים להסתיר פרצי קסם שנבעו במקרה. \"ניסיתי להפסיק, מאריש, אני נשבעת, אבל —\"\"אבל לא יכולת להתאפק, מה? ברור שלא.\" היא צוחקת במרירות. \"את צריכה ללכת מפה, ליסקה. אנשים כמוך לא יכולים לחיות בין אנשים כמונו, בעיקר לא ליד יער הרוחות. לכי וחזרי למקומך הראוי.\" קולה משתנה פתאום, מתעוות לנהמה גרונית. \"זה המקום שבו את אמורה להיות.\"ליסקה מסתובבת, אבל מאוחר מדי — טפרים לופתים את סנטרה, מסובבים את ראשה עד שהיא עומדת פנים אל פנים מול שיניים חשופות של סטשיגון. הוא מושך אותה קדימה לחיבוק, מצמיד אותה אליו. הוא מדיף סירחון של מוות ורקב. זרועותיו סביבה מתהדקות ומתהדקות ומתהדקות ו —\"ליסקה!\"היא מתיישבת בקפיצה, כמעט חובטת את מצחה בסנטרו של הלשי. הוא נסוג במהירות, נשען על מראשות המיטה ואז מושיט יד כדי לתפוס את כתפה של ליסקה ולייצב אותה. היא כמעט דוחפת אותו מעליה, כיוון שהיא יודעת איך היא נראית. כותונת הלילה דבוקה לעורה מרוב זיעה, נשימותיה כבדות וצרודות.\"אלוהים,\" מתנשפת ליסקה.\"לא בדיוק,\" אומר הלשי ומביט בה בתשומת לב. \"אבל 11:40:35 30/04/2026 229 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ252 א\"ב פוראנקולוחץ את כפות ידיו לעורפו, שיער לבן דבק ברקותיו מזיעה. אינסטינקטיבית, ליסקה מניחה יד מנחמת על גבו.\"אתה בסדר,\" היא אומרת לו, אף על פי שאיננה בטוחה כלל.פתאום משהו נע מתחת לכף ידה. נשמע קול פיצוץ בשרני — הלשי זועק בכאב, מתכרבל לתוך עצמו, ודם־שרף פורח על חולצתו.\"לשי!\" מתוך הבהלה היא לא חושבת לפני שהיא מושכת למעלה את שולי חולצתו.\"ליסקה, אל —\"אבל מאוחר מדי. היא רואה אותם.11:40:37 30/04/2026 252 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

כשהאפלה עמדה מלכת 227מקום והמבוך האקראי ומטריף הדעת של השיחים הקוצניים. אבל ככל שהיא צוללת למעמקים לעתים קרובות יותר, כך היא לומדת את התבניות והתכסיסים, והפחד משנה צורה יותר ויותר לכבוד הדדי זהיר.היא חוקקת בתודעתה מפה של הנוף הפראי המשתנה ללא הרף. שם חורשת העצים בעלי העיניים האנושיות, שם מפל מנצנץ שבו מתרסק הנהר של הדריאדה, שם עצי האורן התאומים שלידם פגשה לראשונה רוסווקה. היא לומדת לזהות את קרקור הצחוק של סטשיגון צד, את השאגה הגרונית של בייס בעל פרסות וקרניים מעוקלות ואת היללה של ליחו — ליחו אמיתי בעל עין אחת, כמו אלה שבאגדות — המתפתל בין העצים.בכל שבוע שעובר הסתיו מהדק את אחיזתו בעולם, וליסקה מגלה שהיא מאמצת לחיקה את תפקידה כשוליית הלשי.בניגוד לליסקה, מקשו מסתגל בקלות לחיים ביער רוחות. אמנם הוא עדיין לא מדבר — וליסקה החליטה לא לדחוק בו לעשות זאת — אבל נראה שהמגורים בבית האחוזה מעניקים לו כוח חיים. הוא בכל מקום ובשום מקום, ולעתים קרובות אינו נמצא במקום שבו עליו להיות. הוא תופס עכבישים ומאחסן אותם בצנצנות, מתגנב למזווה וגונב ריבת תותים, משחק בשלוליות של מי גשם בגן. סקרנותו בלתי נדלית, והיא כמעט לא מופתעת כשהלשי מחליט ללמד את הילד קרוא וכתוב ומקשו קולט במהירות מרשימה.\"שניהם דומים במידה מפחידה,\" מציינת ליסקה בפני יאגה ערב אחד כשהיא מסתכלת על מקשו כותב פסקה מ\"צ'רולוגיה\" מהזיכרון ומציג אותה בגאווה ללשי. \"אני לא יודעת אם לשמוח או לדאוג.\"לדאוג, עונה יאגה. בהחלט לדאוג.אבל גם אם הימים עליזים ביותר, לילותיה של ליסקה תמיד אכזריים. בלילות מחכים הסיוטים והם נופלים זה על זה כאבני 11:40:35 30/04/2026 227 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ230 א\"ב פוראנקזאת עדיין מחמאה טובה יותר מצרחה ברגע שאת רואה אותי.\"אולי היתה מגלגלת עיניים אילו לא היתה רועדת עדיין. מארישנקה לא הפכה לסטשיגון ביום ההוא, היא מזכירה לעצמה. היא פשוטה הסתלקה, הלכה אל מחוץ לחצר הכנסייה, הביטה לאחור רק פעם אחת כששמעה את ליסקה מתייפחת.ליסקה משפשפת את פניה בניסיון להתעשת. \"לא הערתי את מקשו, אני מקווה.\"למרבה ההקלה, הוא נד בראשו. \"אני לא חושב.\" הוא עדיין אוחז בכתפה, אגודלו נע הלוך ושוב בליטוף קצבי. הוא מבחין בדבר ברגע שגם היא שמה לב, מושך את ידו ממנה ועובר למרגלות המיטה. \"סיוטים?\"היא נושכת את שפתה. \"הם החריפו לאחרונה.\"\"זה לא מפתיע, בהתחשב במה שראית בוולקובו.\" הוא שותק לרגע ונזכר במשהו. \"יש לי שיקוי שיכול לעזור. אני יכול להביא לך ממנו הלילה.\" היא ודאי נראית מפקפקת, כי הוא מוסיף, \"הוא מוכן בעיקר בהרתחה של עשבים, עם כישוף שינה פשוט ליתר ביטחון. הוא עובד, אני יכול להבטיח לך.\"\"תודה,\" אומרת ליסקה ומהרהרת בגילוי שהסתתר במה שאמר. מדוע שיהיה ללשי שיקוי כזה, אם לא כדי לטפל בסיוטים משל עצמו? היא לא יודעת מדוע הדבר מפתיע אותה. אולי כיוון שהוא תמיד מאופק כל כך, אפילו מול זוועות.היא מעיזה להעיף מבט לעברו, תווי פניו הגאים מוזהבים בלהבות מהאח, אור הירח מחלחל בין צמרות הדריאדה ומשחק על שערו. הוא מחזיר מבט, גבותיו נוטות מעלה. אולי הוא מבין שהסגיר חולשה נדירה, אולי מבין בבעתה מלהיטת לחיים את מה שהבינה גם ליסקה. זאת שעת לילה, הם ביחד, והמיטה שמתחתיהם גדולה מספיק לשניים.לרווחתם, לפני שמישהו משניהם יכול לומר — או לעשות — 11:40:36 30/04/2026 230 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 251\"אם זה המחיר, שיהיה. לא אוותר על הדבר היחיד — אה!\"זעקת הכאב לופתת את ליסקה כמלחציים. היא פורצת בריצה, כובשת את המסדרון בכמה צעדים קצרים ומתפרצת לחדר שמעבר לו. כמעט אין לה זמן להבחין במבנה החדר — מדפי ספרים, עציצים, קירות מכוסים שרבוטים — עד שעיניה נעצרות על הלשי. הוא עומד ליד מיטה בעלת אפיריון קטיפה, זרועותיו שעונות על השידה שלידה וכתפיה קמורות פנימה כאילו כדי להדוף מתקפה. עורו חיוור, וכשהיא מתקרבת היא רואה דם על שפתיו.\"לשי!\"כשהוא שומע את שמו עיניו, שהיו עצומות בכוח הכאב, נפקחות בחטף. \"איך את —\" המילים מתרסקות באנקת כאב נוספת. \"צאי מכאן, שועלונת.\"\"אתה יודע שלא אלך.\" היא לצדו, תופסת את זרועו ומושיבה אותו בעדינות על קצה המיטה. הוא מנסה להתנגד, אבל היא מסלקת את ידיו בחבטה ומצמידה את גב כף ידה למצחו. הוא מכוסה אגלי זיעה וחם יותר מדי. \"מה קרה? אתה חולה?\"במקום לענות, הוא נשמט קדימה ומושיט ידיים לשידה, מפיל כוס לרצפה בסרבול לא אופייני לו כשהוא מנסה לפתוח את המגירה בתנועה מגושמת. ליסקה ניגשת לעזור ופותחת אותה במשיכה. בפנים יש שבעה בקבוקונים זהים מלאים נוזל בצבע טורקיז ובקבוק אחד גדול שעליו כתובה המילה \"שינה\" בשפת האלים.\"איזה מהם?\"\"לא משנה.\"היא תופסת בקבוקון, מחלצת ממנו את הפקק ולוחצת אותו אל ידיו הרועדות. היא לא סומכת עליו שלא יפיל את הכלי ועוזרת לו לקרב אותו אל פיו, אצבעותיו עוברות על אצבעותיה כשהוא שותה. כשהוא מסיים, הוא משעין את מרפקיו על ברכיו 11:40:37 30/04/2026 251 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

22624שוליית הלשי תברר שלשדים יש תפיסה מעוותת מאוד של המילה מ\"הנאה\". למחרת מתחילה ההכשרה של ליסקה. בהתחלה מדובר בדברים פשוטים, כישופים בסיסיים להחייאה של פרחים או העלאת אור או זימון של אונגדיי מחדר אחר. עובר זמן, אבל מרגע שהיא מצליחה להשלים אותם במידת מיומנות בינונית, הלשי לוקח אותה בפעם הראשונה לדריאדה.הם לא מרחיקים לכת, רק ממשיכים בשביל המרוצף לעץ של דלת הכשף, שם הלשי מסביר שרק העצים העתיקים ביותר ניחנים בנשמות חזקות מספיק לפתיחה של דלת כזו. הוא מראה לליסקה את הכישוף ואז צופה בזרועות משולבות כשהיא מנסה אותו שוב ושוב. היא חוזרת לבית האחוזה בלילה ההוא מבלי שהצליחה, אבל בוערת בה נחישות חדשה.בשבועות הבאים הם משוטטים ברוב הדריאדה. הלשי מראה לה כל אחד מהשבילים המוגנים בקסמי ההגנה שלו ואת ציוני הדרך שבהם הוא משתמש כדי להתמצא. בהתחלה ליסקה מפחדת. העצים המעוותים והכפופים, האובך הסמיך המושיט אליהם אצבעות דמויות תכריכים, השבילים המובילים לשום 11:40:35 30/04/2026 226 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 231משהו מטופש, מגיע עש זקיף במעופו לחדר ותובע את תשומת לבו של הלשי. כפי שהיה בעבר, היצור העדין נמס אל תוך עורו ועיניו מלבינות. לאחר מכן עיניו מצטללות והוא קם בתנועה כבדה ומהירה.\"מה קרה?\" שואלת ליסקה ומתיישבת.\"יש צרות,\" הוא אומר. קסם מתלקח בידו ומתרחב עד שמופיעה מסכת הגולגולת. \"עלי לצאת.\"הוא מסתובב ונחפז לצאת מהחדר.ליסקה ממהרת לקום. שערה נופל אל עיניה, אצבעותיה כבדות, אבל בדרך נס כלשהי היא מצליחה למשוך עליה את החצאית והחולצה, מתעטפת בגורסט ושורכת אותו תוך כדי ריצה. מקשו מציץ מחדרו, מופתע מההמולה, אבל היא מסמנת לו להישאר.בחוץ, חצות הליל מכסה את העולם בצעיף כחול עמוק, עצי הדריאדה דומים לטפרים הקורעים את הבד. אור ירח כספיתי זורח דרך הצמרות ואובך מסתלסל על החצר ומתפצל סביב רגליה של ליסקה הרצה.הלשי כמעט נעלם כבר מהעין. הוא הפך שוב לאייל ופרוותו בולטת על רקע הלילה, פס חריג של לובן שנטף מידו של צייר מגושם. נראה שהוא פותח בריצה, אבל ליסקה קוראת אליו.\"לשי!\"הוא לא מפסיק את תנועתו, אבל עיניו נוצצות בקנאות פראית כשהוא מביט מעבר לכתפו.\"אם את באה, תדביקי את הקצב.\"היא כמעט כושלת, מופתעת שלא אמר לה לחזור. \"מה קרה הפעם?\"\"שיירת שחקנים מליטוון, כנראה בדרך לפסטיבל הסתיו באניולוב.\" הוא נעצר לרגע קט, מרכין את ראשו כדי שליסקה תטפס על גבו. \"הירח מלא והאוֹגניקי פעילים במיוחד.\"11:40:36 30/04/2026 231 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ250 א\"ב פוראנקהיא מסיימת חצי מהמנה כשרעד עובר בבית שמתחת ליז'מבינה. הוא קל, קלוש כל כך עד שאפילו יאגה כאילו לא מבחינה בו. אבל ליסקה כבר בקיאה בשפתו של הבית — רצפות חורקות, וילונות מרשרשים ונרות מהבהבים — והיא יודעת מיד שמשהו אינו כשורה.קרש רצפה מתפוקק מתחת לכף רגל ודוחק בה בדחיפות. היא מניחה את המזלג ומבקשת סליחה, מודה למקשו על ארוחת הבוקר ומרסנת את הפניקה עד שהיא יוצאת מטווח ראייתם של מקשו ויאגה. ואז היא פורצת בריצה, ממהרת לחדר היחידי שעדיין לא נכנסה אליו בבית האחוזה. חדר השינה של הלשי, המוכר לה רק כזוג דלתות הובנה עם ידיות בצורת אצבעות של שלד. הוא תמיד נעול והיום אינו שונה. כשהיא מנסה את הידיות, התעקשותו של בית האחוזה גוברת, פמוטי קיר מבזיקים וכבים מעליה.ליסקה דופקת על הדלתות. \"לשי?\" כאשר אין תשובה היא מנסה שוב, לשווא. היא נושכת את שפתה ופונה אל בית האחוזה, אוזרת הרבה ככל שהיא מסוגלת מכוח הקסם שלה שאזל ומדמיינת שער סורגים נפער ומתרומם במהירות.\"היפתח.\"בתוך הדלת נשמעת נקישה.ליסקה דוחפת את הידיות. הן נפתחות בלי להשמיע שום קול ומעבירות בה פרץ חשש. הבית שמתחת ליז'מבינה מעולם לא היה מקום שקט, מרוב גרמי מדרגות נאנקים וצירים חורקים. הפעם... התחושה היא של היעדר חיים, של בדידות. מה שהיא מגלה מעבר למפתן רק מעצים את ההרגשה. מסדרון אבן צר, שחור כזפת ועגום כמוות. ממש בסופו יש מעבר מקומר ואור עמום. ליסקה נרעדת ומשפשפת את זרועותיה. מה המקום הזה?פתאום נישא לעברה קול מוכר.\"לעזאזל איתך, ולס.\" נהמתו של הלשי מרוחקת, מהדהדת. 11:40:36 30/04/2026 250 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 225של ליסקה מתחיל להתפוגג. הקלה שוטפת אותה ואיתה ניצוץ לא צפוי של גאווה.היא הצליחה. היא הטילה כישוף, בכוונה, היטב.היא הטילה כישוף והוא לא חולל אסון.\"זאת היתה הרגשה... טובה,\" היא אומרת בפליאה. \"שכחתי שיכול להיות ככה.\"\"זה חלק ממך,\" מזכיר לה הלשי. \"הוא באמת טוב.\" הוא מחייך, חיוך אמיתי שמציג את הגומות בלחייו. ליסקה מתאפקת ולא נוגעת בהן, מצמידה את ידיה זו לזו. כפות ידיה עדיין מעקצצות מהכישוף.\"מה עכשיו?\" היא שואלת, מרגישה שהעולם נע מתחת לכפות רגליה.הלשי נשען לאחור, חיוכו הופך להיות זאבי פתאום. מעליהם זוהרים בחמימות האורות המרחפים של הספרייה, מדלגים לאורך מדפים ועוברים בין ענפים.\"עכשיו, שועלונת לא ערמומונת,\" אומר שד היער, \"מתחילה ההנאה.\"11:40:35 30/04/2026 225 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ232 א\"ב פוראנקאוגניקי הם רוחות המתגלמות כאורות זוהרים — ליסקה שמעה אזהרות רבות מפניהם בילדותה. הם נולדים מנשמות אנשים שאבדו ביערות ונהנים במיוחד להוביל אחרים לסטות מהדרך כדי שהדבר יעלה גם בגורלם.הלשי מאיץ את הקצב כשהוא מדבר, בדרכו לעץ דלת הכשף שמתחילה להיפער. \"אחד מהשיירה, אידיוט כמובן, נכנס בין העצים כדי להשתין ונפל קורבן לכישוף של האוגניקי. הם לא יהרגו אותו, אבל הם בהחלט מובילים אותו למשהו שיעשה זאת.\"\"אז מה נעשה?\"\"פשוט,\" הוא אומר וקופץ דרך דלת הכשף. \"נקווה לטוב ביותר, נתכונן לרע ביותר.\"הזינוק קדימה כמעט מפיל את ליסקה מגבו. הוא מקלל בססגוניות ומטפס על תל אדמה, הקרקע הלחה נמעכת מתחת לפרסותיו. ליסקה משתנקת בשל הסירחון העולה סביבם — מים עומדים ועץ רקוב ומשהו שדומה מאוד לקרביים של דגים.הם בביצה. היא נפרשת מכל עבר, מבהיקה ושוממת באור הירח האביך. עצים עולים מתוך המים, מקופלים כאנשים אחוזי כאב. עשבי ביצה מצטופפים סביבם, נתפסים בחצאית של ליסקה ומתחככים בירכיו של הלשי. עץ נפול נפרש בדרכם, רקוב למחצה, ולפניו...\"עצמות,\" לוחשת ליסקה. \"לשי, יש עצמות...\"\"נראה יותר כחזיר בר,\" הוא אומר באדישות. \"שימי לב, אלה שטחי אוּטוֹ פּ יֶ ץ. נראה שהאוגניקי שובבים במיוחד הלילה.\"ברגע שהמילים יוצאות מפיו נישאת צעקה אנושית במובהק באוויר הלילה.הלשי נאנק. \"נו, צדקתי.\"\"מה?\" ליסקה צווחת כשהלשי מזנק על בול העץ, אחריו לאבן ואז לשבב נוסף של אדמה יבשה. הוא מקפיד שלא 11:40:36 30/04/2026 232 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 249\"אנחנו...\" ליסקה משפשפת את פניה, מנסה להסתיר את הסומק. \"עשינו מעקף.\"פשוט מחריד, מעירה יאגה מהתנור. מה עם הזהירות, ילדה? לפת רקובה היתה בחירה טובה יותר.מקשו נראה מבולבל. ברור שהוא לא מבין, וטוב שכך. ליסקה פותחת את פיה בעלבון, אבל לפני שהיא מספיקה להגן על עצמה, הלשי נכנס למטבח בצעד קליל.\"אה, נהדר. חשבתי שהרחתי אוכל.\"\"מקשו הכין אותן,\" אומרת ליסקה. היא שוקלת לספר לו על מרוק ומחליטה שלא לעשות זאת. נראָ ה שכלב הציד לא יכול להיכנס לגנים. אולי שרפת עצמותיו החלישה אותו בדרך כלשהי. בכל אופן, אם תספר ללשי תצטרך להודות ששמרה את השן של מרוק, והיא מעדיפה שלא לספר זאת אם לא תהיה חייבת. ליד השולחן הלשי תוחב לפיו את אחת הראצוחי ופורע את שערו של מקשו. כשהוא מסתובב ללכת, הוא מעווה פנים ושריר קופץ בלסתו.ליסקה מרצינה. \"לשי?\"\"כן?\"\"אתה בסדר?\"\"טוב מתמיד,\" הוא עונה וקורץ אליה. \"תסלחי לי בבקשה, אני הולך לנוח קצת. אל תעירי אותי אם לא יקרה הבלתי אפשרי, השמיים ימזגו זהב או שיאגה תתחיל סוף־סוף להתנהג בנימוס.\"ליסקה מביטה בו בדאגה כשהוא הולך, מפקפקת בהתנהגותו הקלילה. ארשת הכאב נראתה רק כי הוא עייף? לפני שהיא מספיקה להמשיך לחשוב על כך, מקשו מושך אותה לישיבה, מעמיד לפניה בחדוות ניצחון צלחת ראצוחי ופלח גבינת טוָ ארוּג חמוצה. ליסה אוכלת נגיסה ראשונה רק כדי למלא את רצונו וממשיכה כשקיבתה נזכרת שהיא רעבה.11:40:36 30/04/2026 249 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

כשהאפלה עמדה מלכת 233להיכנס למים. אובך קלוש מכסה את הביצה וליסקה נשבעת שהיא רואה עיניים בולטות צופות מתחתיו.לפני שהיא מספיקה להביט טוב יותר, תשומת לבה מופנית לרעש מלפנים. קולות נתז והתנשפות ואחריהם עוד צעקה נואשת. המקור הוא אדם מפרכס, שקוע עד מותניו במים. הוא גדול וחזק למראה, בעל פרצוף כלבי רחב שהיה מבהיל את ליסקה אילולא היה מעוות בבהלה עזה.כשהם מתקרבים ליסקה רואה יד קטנה, לא גדולה מיד ילד, מגיחה מהבוץ. היא אפורה, מכוסה נגעים מוגלתיים, וציפורניה הסדוקות שורטות את עורו של האיש כשהיא גוררת את ראשו לעבר המים. יד נוספת מזנקת ותופסת בכתפו. שלישית נכרכת סביב מותניו. רביעית מתחפרת בזרועו. חמישית... נשימתה של ליסקה נעתקת. הן רבות כל כך, מאות מושטות מתוך הבוץ והטינופת. המים רוחשים ידיים, מוארים בקומץ להבות לבנות קטנטנות המרחפות מעל. אוגניקי. הם זוהרים בלהיטות, ניכר שהם נהנים מהתמונה המחרידה.\"אוטופייץ,\" אומר הלשי וכמעט משליך את ליסקה מגבו. \"סוג נוסף של שד מנשמה טבועה. הם מטרידים, אבל אין להם כוח ניכר, כל עוד לא נכנסים למים.\" הוא חוזר לדמות אנוש, מנער מעליו את הסוקמנה וזורק אותה אל ליסקה. \"עמדי על המשמר.\"ליסקה תופסת את המעיל כשהלשי שולף את וירוק הבוהקת ככספית באור הירח, ותוקע אותה בביצה.המים נחצים סביב הלהב, חושפים קרקעית של רפש ומשקעים ומפנים נתיב אל הליטווני הלכוד. במקום שבו הביצה נפערת האוטופייצים רוחשים, נסוגים וצוללים בחזרה לתוך המים. כאשר הם נעים ליסקה מבחינה להרף עין בעור כמוש ופנים צורחות הדומות במידה מטרידה לפני ילדים.הלשי פוסע ברוגע לתוך הביצה, הבוץ מגיע מעבר לשוקיו. הוא משכשך לעבר הליטווני שהתמוטט אל ברכיו ומעביר 11:40:36 30/04/2026 233 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ240 א\"ב פוראנקוצנום, משויש בצלקות של שבע מאות שנים. אור עמום רוקד על קרניו, על שערו הרך ועל שכמותיו. הוא נראה שמימי, מלאכי.\"זה עונה על רצונך, שועלונת?\" קולו עמוק יותר עכשיו, משיי ומתגרה.\"במידה מסוימת,\" היא קוראת בתשובה ומקווה שהחושך יסתיר את הסומק שעלה בה. מזווית עינה היא מביטה בלשי נכנס לבריכה, ניצוצות קסם עולים מקצות אצבעותיו. רגע אחר כך היא מבחינה שהפסיקה לרעוד. המים מסביבה מתחממים אט־אט, במידה נעימה, עד שאדים עולים מהם.\"חיממת אותה!\" היא קוראת.הוא מושך בכתפיו, מפנה אליה חצי חיוך. \"לא יכולתי לתת לשועלונת לא ערמומונת שלי להצטנן, נכון?\"היא מחזירה לו חיוך, מוכנה לענות בעוקצנות, אבל ברגע ההוא היא מבינה עד כמה הוא קרוב, עד כמה הבריכה קטנה. כל עורמתה נמוגה. ואילו השד מתאבן כפסל, והיא רואה את ההבנה מתפשטת על פרצופו. עד כמה מה שהם עושים שגוי, עד כמה הוא נכון וכמה אינטימי, הכול חקוק בגלוי על תווי פניו.הלשי מתרחק ראשון, קצות אוזניו אדומים יותר מהרגיל. הוא מתכופף וחופן מים בידיו, מתיז על פניו. ליסקה לא מסוגלת להסיר מעליו את מבטה, מהופנטת, כשהם זולגים בזרזיפים על עצמות הלחיים שלו ונוטפים מקצות שערו.הוא מביט בעיניה. היא מסתובבת במבוכה ומשכשכת לעבר המפל כשהכותונת שלה מרחפת מסביבה, מטה את ראשה מתחת למפל ונושכת את שפתה בשל הקור — הכישוף של הלשי חימם רק את המים בבריכה שמתחת — פורמת את צמותיה וזורקת את הסרטים הרטובים על הסלעים.פתאום היא מודעת לעצמה במידה ניכרת ונבוכה. היא לא יפה מאוד וגם לא מכוערת מאוד, פשוט ממוצעת. גובה ממוצע, 11:40:36 30/04/2026 240 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ248 א\"ב פוראנקאינסטינקטיבית בתנופה לעבר הקול ורואה את מקשו מציץ לעברה.\"מ...מקשו,\" היא מגמגמת. \"הבהלת אותי.\"הוא נראה מתנצל לרגע ואז מסמן לה בלהיטות שתיכנס. ליסקה מהססת. היא מחזירה מבט ליער, אבל הוא שוב ריק, שקט ורחב ידיים כקתדרלה. רק עצי הדריאדה משגיחים בכובד ראש על האחוזה, צבועים כמו איקונות בקרני הזריחה הראשונות.מחשבותיה של ליסקה מסתחררות כשהיא נכנסת לבית האחוזה. כלב הציד של פלוריאן חזר לרדוף אותה אחרי שבועות רבים כל כך. למה? היא כמעט ציפתה שהדבר יקרה כששמרה לעצמה את השן שלו, אבל בין ההתקפה על ולקובו והאימונים שעברה, היא לא חשבה עליו. היא הניחה ששרפת שאר שרידיו הספיקה כדי לגרש אותו. אבל הנה הוא בא, בדיוק כאשר ליסקה התחילה להרפות את הדריכות. מה הוא רוצה?מקשו נוגע בזרועה והיא קופצת בבהלה אדירה. אצבעותיו של הילד קרות. היא מנסה לא להיראות נסערת כשהיא הולכת אחריו, אבל לבה הולם בעוז בכל זאת. היא תוקעת את ציפורניה בכפות ידיה ומכריחה את עצמה להתמקד במקשו שמגיש לה ארוחת בוקר שהכין בעזרתה של יאגה. צלחת לביבות ראצוּחי עגולות. הן קרועות, לא אחידות בגודלן וניכר בהן שהוכנו ביד לא מנוסה, אבל ניחוח התפוחים המתוק מעלה קרקורים בבטנה.\"מוקדם כל כך,\" היא אומרת ומביטה בהפתעה במקשו. \"לא יכולת לישון אחרי שיצאנו?\"הוא מושך בכתפיו, עושה תנועה של פתיחת ספר.\"אה, שוב נשארת ער כדי לקרוא,\" אומרת ליסקה בעוקצנות. \"למה אני לא מופתעת?\"הוא מנופף מעליו את גערותיה, מניח ידיים על המותניים ושולח לעבר הדלת מבט הרה משמעות. מה לקח לכם כל כך הרבה זמן?11:40:36 30/04/2026 248 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

234 א\"ב פוראנקמבטים מהשד המתקרב למים משני צדיו, שמהם מביטים האוטופייצים בטינה.הלשי נעצר לפני האיש. בהשוואה למבנה גופו השרירי של הליטווני הוא נראה צנום ועדין, אבל קומתו הזקופה והאצילית עדיין מרעיפה איום טהור, שלא מן העולם הזה. הליטווני נרתע ומצטלב, מסנן מפיו משהו שנשמע כמו קללה. ואז הוא קם בקושי על רגליו ומסתער על הלשי.הלשי נעמד יציב, אבל האיש כפול ממנו ברוחבו, והבוץ אינו מאפשר יציבות. לבה של ליסקה עולה לגרונה והיא מביטה בשני הגברים כשהם מתנגשים, נאבקים, ואז נופלים פשוטי איברים למים. האוטופייצים הממתינים מזנקים קדימה, מושיטים זרועות דקיקות, לופתים את שערם ובגדיהם כדי למשוך אותם אל מתחת לפני המים.\"לשי!\" צורחת ליסקה. היא רצה אליו, אבל הנתיב שיצר בביצה כבר הוצף. היא נשארת עומדת מול ביצה שחורה כדיו, סוערת וגועשת כשאלפי אוטופייצים מתגודדים סביב הגברים שנפלו. אחד מהשדים מבחין בליסקה. הוא מסתובב, לשון נרקבת מחליקה מבין שפתיו, ומזנק לעברה.היא מקללת וכושלת לאחור מהגדה. היצור צווח במורת רוח, מתיז עליה מים מצחינים ואז שוקע שוב אל מתחת להם.ליסקה ממשיכה לסגת, גופה דרוך מרוב אימה. אם לא תחלץ את הלשי בקרוב, היצורים יטביעו אותו, אין ספק. אבל אם תיכנס למים, היא רק תצטרף אליו. חייב להיות כישוף, משהו שישחרר אותו. אבל מה?קסמה מתעורר כאילו זומן, עולה בלהיטות כזאת עד שהיא מרגישה אותו בגרונה. הביניים נפרש סביבה, נוף כוכבים של נשמות נוצצות. הדריאדה פועמת באור עז, שורשים עבים וצמרות רחבות ואלפי דברים קטנים וצומחים היוצרים רשת מסחררת של חיים.ליסקה מתמקדת בנשמה הבהירה הקרובה ביותר. היא שייכת 11:40:36 30/04/2026 234 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 239זמזום משונה, במו בפעם שבה היא ומארישנקה גנבו בקבוק וודקה של אבא שלה ושתיהן לגמו ממנו לפני שנתפסו. הוא שד, וזה פיתוי, וזה מסוכן. אבל יש סכנה גם בביצה מלאה אוטופייצים וביער רוחות בלילה קופווה. היא רוצה רגע, רק רגע, שבו תוכל לעזוב את המושכות של חייה, להפסיק לדאוג לעתיד או לעבר ופשוט להיות.היא נושמת. אוזרת כוחות. ואז היא ניגשת, אוחזת בידו של השד ומושכת אותו לעבר הבריכה. \"בוא.\"להפתעתה, הוא מתנגד. \"אנחנו לא יכולים. את יודעת שאנחנו לא יכולים —\"\"מה, לא יכולים לנוח אפילו לרגע?\" היא מביטה בו, מתריסה בפניו שיסתור את דבריה. \"היער רגוע, לשי. שדים לא חדרו את קסמי ההגנה שלך כבר שבועות. ואני עומדת לרשותך בקרב הזה נגד ולס. אתה כבר לא לבד.\"הוא מהדק את הלסת. \"אני לא יודע...\"\"טוב, בסדר,\" היא אומרת בעליצות. \"אתה מפחד מקצת מים, אז איכנס לבד.\"\"אני לא מפחד,\" הוא מסנן. \"אני חושב בהיגיון.\"\"בפעם הראשונה!\"\"זה מה שבת כפר טובה ואדוקה היתה עושה?\" הוא מתווכח. \"האמונה לא מחייבת צניעות?\"\"היא גם אוסרת עלינו להתרועע עם שדים,\" מציינת ליסקה, נכנסת למים וחושקת שיניים בשל הקור. \"אבל אני מבינה! לכל אחד מאיתנו יש פחדים.\"מאחוריה היא שומעת רשרוש של בגדים נפשטים, הלשי ממלמל משהו על, \"כפריות מרדניות בלי שמץ של שכל ישר.\" היא מחייכת בסיפוק. מתברר שהדרך לשכנע שד לעשות כדברייך היא לפקפק בעוז לבו.היא מעיזה להעיף מבט מעבר לכתף ולבה מדלג על פעימה. הלשי בגבו אליה, מחזיק את חולצתו בידיו. גבו חשוף, גאה 11:40:36 30/04/2026 239 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 247כאילו השמיים שומעים את דבריו, הגוונים העמוקים יותר של הלילה מתחילים להתרומם כרעלה, הירח מעל מאיר כנר מִ נחה בכנסייה. השקט מחלחל לעצמותיה של ליסקה. הלשי צודק, היא מהרהרת. בשבריר השנייה הזה, התחושה היא שהדריאדה היא עולם שונה לגמרי. מקום ארעי שבו החושך עומד בלי לזוז, מחכה לבואו של האור.היא נושמת נשימה עמוקה של הכול, ממלאת את ריאותיה עד תום באוויר ניחוחי של אשמורת אחרונה. הלשי מביט בה, עיניו מהורהרות, ואז מושיט יד בעדינות ומלטף את קו הלסת שלה. \"כדאי שתישני קצת, ליסצ'קה,\" הוא ממלמל. \"היה לילה ארוך.\"היא משמיעה קול של אישור והלשי נסוג. אור נרות קלוש מבית האחוזה מטיל את צלו הנסוג על אבני הריצוף. דלת הכניסה נסגרת מאחוריו בחריקה וליסקה נשארת לבדה ביער הישן.היא נאנחת בשביעות רצון ומתכופפת לפרום את שרוכי נעליה. משהו גורם לה לעצור. היא מרגישה עקצוץ בעורף, פחד קר עולה בעמוד השדרה. עוד לפני שהיא מסתובבת היא יודעת מי מביט בה.דמות מוכרת משחרת לאורך גדר הברזל, עיניים ארגמניות ממוקדות בה.\"מרוק?\" לוחשת ליסקה.כלב הציד מתקדם צעד אחד, עיניו מבזיקות כעששיות. הוא לוחץ את צד גופו לשער. כאשר שום דבר לא משתנה, הוא נוהם, נסוג ומנסה שוב. ואז שוב, ושוב, ושוב, בקדחתנות גוברת והולכת. הוא לא יכול להיכנס, מבינה ליסקה. קסמי ההגנה של הלשי עוצרים בעדו.פתאום כלב הציד קופא. אוזניו מזדקרות והוא נרתע כסוס שנבהל.דלת בית האחוזה נפתחת ברחש. ליסקה קופצת, מסתובבת 11:40:36 30/04/2026 247 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 235לעץ אלון כפוף, עבה כל כך עד שלהקפת גזעו בזרועות נדרשים חמישה אנשים. היא מנסה לגעת בו, מדמיינת את ידיו של טטה מרימות אותה מהנחל של סטודווה כשנפלה לתוכו בילדותה.\"בבקשה,\" לוחשת ליסקה ואז עוברת לשפת האלים. \"הבא אותם אלי.\"העץ מתיישר באנקה ומנער מעליו קומץ עלים. הוא פורש בנוקשות את ענפיו לעבר הקטטה, מנסה לאחוז בראשו של הלשי כשהוא יוצא מתוך פני המים. אבל האוטופייצים חכמים יותר מכפי שליסקה ציפתה. ברגע שהענפים מתקרבים מספיק, היצורים קופצים מעלה, שוברים ומוחצים אותם בכוח על־טבעי. העץ נרתע כאילו נעקץ, וליסקה חשה בזעמו כאילו הוא שלה.\"עוד פעם אחת,\" היא אומרת, שולחת קסם נוסף. העץ מתחיל לזהור בכחול, כל סדק בקליפתו מודגש ככלי דם. היא מרגישה שהוא שוקל מחדש, בוחן את המצב. ואז הוא מיטלטל ומתחיל להתעקל.ליסקה מביטה ביראת כבוד באלון המתכופף, נשען ונמתח עד שהוא יוצר גשר בין ליסקה לגברים הנאבקים. היא לא מהססת — היא ממהרת ללכת על הגזע ומזמנת אליה את אונגדיי. הפגיון מופיע בידיה בהבזק כחול והיא משתמשת בו כדי לחתוך זרועות אוטופייצים המתקרבות יותר מדי.\"לשי!\" היא צורחת שוב, מתכופפת מעל המים במקום שבו ראתה אותו לאחרונה. השד מגיח, גורר מתחת לזרועו את הליטווני היורק מים. באותו הרגע סוגר אוטופייץ את טפריו סביב קרסולה של ליסקה וגורר אותה לאחור. בדרך נס היא מצליחה לתפוס את הלשי ולעזור לו להניף את הליטווני לעץ. ברגע שהוא קם על רגליו, הוא תופס את ידה, זורק את זרועו של הליטווני על כתפו ובועט באוטופייץ הנצמד עדיין לרגלה. הם רצים על גשר העץ, כושלים כשאוטופייצים מושיטים אליהם 11:40:36 30/04/2026 235 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ238 א\"ב פוראנקערבה בוכייה, מנוקדים טחב ופרחים בעלי חמישה עלי כותרת שנוצצים כאילו צוירו באור כוכבים.ליסקה מסוחררת פתאום, היא פושטת את השכבות העליונות הרטובות של בגדיה, להוטה לנקות מעליה הרבה ככל האפשר מהטינופת של הביצה. סירחון עולה מבגדיה כשהיא טובלת אותם בפלג, והיא נושפת בהקלה כשהריח מתחיל להתפוגג.במשך כל הזמן הלשי עומד בלא ניע מאחוריה, בלבולו כמעט מוחשי למגע. הוא עצמו כבר נקי, בגדיו מגוהצים למשעי, כאילו העביר את הלילה בהתפעלות מהנוף ולא במלחמות ביצורי ביצה מהסיוטים. \"שועלונת,\" הוא אומר בתשומת לב. \"את מבינה שיש כישוף בשביל זה?\"היא מנערת את חצאיתה הנוטפת. \"נגמר לי הקסם.\"\"אה. אז למה לא אמרת? הייתי יכול לחסוך לך את כל הטרחה.\"ליסקה מכווצת את שפתיה. בקשת עזרה ממנו לא עלתה כלל בדעתה, אבל למען האמת היא לא חושבת שיש כישוף בעולם שיוכל לגרום לה להרגיש נקייה כרגע. \"לא משנה,\" היא אומרת ואוספת את בגדיה. היא מרגישה טוב מעט יותר, אף כי הכותונת והחצאית התחתונה שלה עדיין מלוכלכות ועורה מעקצץ. היא מנסה לא להביט בלשי כשהיא נעמדת. בסטודווה אם היה גבר רואה אותה במצב כזה הדבר היה נחשב שערורייה, כמעט חטא.אבל הוא שד. טוב, מעין שד. היא בטוחה שהוא לא נחשב.גופה חולק עליה. אצבעות רגליה מתקפלות כשהיא מפתחת מודעות עזה למבטו הכבד כיד על עורפה. היא מרגישה שהוא זהיר, אבל גם לא מרפה, חושק. ליסקה מכירה את התחושה טוב, אולי טוב מדי. היא התעלמה ממנה בתוך עצמה מזה שבועות, ועכשיו היא נענית באופן זהה.אולי אלה שרידי האדרנלין מהקרב, אבל היא מלאה מעין 11:40:36 30/04/2026 238 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ246 א\"ב פוראנקמתלהטות והיא משפילה מבט. \"זה היה רגע גנוב,\" אומר הלשי חרישית.\"אני יודעת,\" היא עונה ואצבעותיה משחקות בפרח. \"הלוואי... הלוואי שהייתי יודעת איך לקרוא לזה. מה שיש בינינו.\"הוא מביט הצדה, שערו נפרע ברוח הקלה. \"יש דברים שעדיף לא לתת להם שם.\"לבה של ליסקה נצבט בדכדוך, אבל היא מנסה להתעלם. הלשי צודק, היא אומרת לעצמה. אותו מפגש לא מובן שהיה ביניהם יישאר בקרחת היער ההיא, לעולם לא יהיה מוגדר. אבל אי־אפשר להתעלם מההשלכות. ברגע פזיז אחד ליסקה הסכימה לכול. היא התחייבה לקסם, אותו הקסם ממש שלימדו אותה לפחד ממנו. היא לקחה על עצמה עתיד פראי ולא מוכר, במקום הוודאות היציבה שתמיד השתוקקה למצוא. היא איבדה דבר אחד וזכתה באחר. היא בחרה את הבית שמתחת ליז'מבינה על פני סטודווה, והיא אמנם מתאבלת על מה שזנחה, אבל היא לא מצטערת.היא תוהה אם פסָ ל מרגיש כך כשהוא מסתת אבן והופך אותה לפסֶ ל, בידיעה שהיא לא תוכל לחזור לעולם לצורתה הקודמת.בניסיון להסתיר את סערת רגשותיה, ליסקה מפנה את גבה ללשי, מבטה עובר על הגנים, על השער המרוחק, על שטחי הפרא הטבולים בצללים המקיפים הכול. היא מסובבת את הפרח בידיה מבלי משים. שום דבר לא נע בדריאדה. לא בעלי חיים, לא רוחות, אפילו לא הרוח. \"שקט כל כך,\" היא אומרת כשהיא מבחינה בכך.הלשי מהמהם מאחוריה. \"תמיד כך מיד לפני השחר.\" כתפיו נוגעות קלות בכתפיה כשהוא נעמד לצדה, מניח את ידיו על המעקה. \"יש תחושה שזה מקום אחר, נכון? רגע שחמק משטף הזמן ואינו שייך ללילה או ליום.\"11:40:36 30/04/2026 246 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

236 א\"ב פוראנקידיים. כשהם מגיעים סוף־סוף לאדמה יבשה, כולם מתמוטטים, מתנשפים בכבדות, מכוסים מכף רגל ועד ראש בבוץ. עץ האלון מזדקף מחדש ונראה עייף ממש כמוהם מהמאבק.הלשי מתאושש ראשון מכולם, מתיישב ופולט זרם של מי ביצה שחורים. \"איך עשית את זה?\"ליסקה משתעלת. \"את מה?\"\"זה היה עץ דריאדה. הם כמעט אף פעם לא מצייתים לי, ואני בראתי אותם.\" יש סימנים אדומים על פניו וצווארו מציפורניהם הקהות של האוטופייצים, חולצתו קרועה כמעט לשניים ותלויה בבלויי סחבות סביב חזהו החיוור והשרירי. ליסקה חייבת לאמץ את כל כוח הרצון שלה כדי שלא לנעוץ מבטים.\"פשוט ביקשתי ממנו בנימוס,\" היא אומרת ומנגבת את ידיה בחצאיתה.\"היא ביקשה ממנו בנימוס.\" השד פולט קול שהוא חצי צחוק וחצי השתנקות. \"זה מקומם. אני כועס עלייך, מטורפת גמורה.\"\"ואני עליך, שד נורא.\" היא מעיפה מבט לעבר הליטווני שבוהה בהם בבעתה משותקת. \"מה איתו?\"\"אני לא חושב שהוא יהיה טיפש מספיק כדי לתקוף אותי שוב.\" הלשי תוקע באיש מבט זועף ואז נוהם משפט קצר בליטוונית. האיש מהנהן בלהט, מצמיד ידיים במחווה שיכולה להיות ביטוי הכרת תודה או תחינה לרחמים.אחרי שהתאוששו, הם מובילים את האיש בחזרה לשביל שממנה סטה. הלשי דוחף אותו בתוקף בין העצים לדרך עפר, והוא כושל אל בין זרועותיהם של חבריו המבוהלים. הלשי לא נשאר לצפות באיחוד ביניהם — רק מסתובב במקום, הופך לאייל ופוסע בחזרה לכיוון שממנו הגיעו. ליסקה משתהה מאחוריו, סיפוק חמים ממלא אותה כשהיא מקשיבה לקריאות ההקלה של החבורה הליטוונית, לקרקוש גלגלי הקרונות כשהם ממשיכים במסעם.11:40:36 30/04/2026 236 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 237אחרי שהשיירה נעלמת מעיניהם, היא מרימה את חצאיותיה שהתקשו מבוץ ורצה אחרי הלשי.הם לא רחוקים מעץ דלת הכשף כשליסקה שומעת קול מים זורמים. היא מתנערת מתשישותה ומביטה סביב, מזהה חלקית את הסביבה מאחד ממסעותיה עם הלשי. הנהר של הדריאדה קרוב אליהם. נהר הוא מים נקיים, מים נקיים הם רחצה, ואין שום דבר בעולם שנשמע לליסקה מפתה יותר עכשיו.\"לשי,\" היא קוראת. \"עוד מעט אחזור.\"לפניה היער מואר יותר, יש שם שטח פנוי. אשכול סלעים עטופי טחב חוסם את דרכה, והיא מטפסת עליהם בהתלהבות בעקבות קול הנהר. תנועותיה מגושמות יותר מהרגיל. הטלת הכשפים התישה אותה, קסמה נם בצמוד לסרעפת. אם תנסה להשתמש בו, היא חושבת שהיא עלולה להתעלף.לפתע פתאום אחת האבנים הקטנות יותר משתחררת מתחת לרגלה. ליסקה מתנשפת, מנופפת בזרועותיה הפרושות בניסיון שווא להתייצב.הלשי תופס אותה מאחור, שוב בדמות אדם. \"מה את עושה, שועלונת?\" הוא שואל בתוקף ודוחף אותה לעמידה.ליסקה נרתעת, מופתעת מחמימות מגעו. \"אני רק רוצה להישטף. זה יהיה מהר, אני מבטיחה.\" היא כושלת בתסכול על אבנים ובין העצים.היא חייבת להחניק אנקה. קרחת היער יפה בהרבה מכפי שציפתה, כמעט במידה חשודה. למעלה השמיים מוקפים זר של עצי לִ בנה דקים, ענפיהם נפרדים כמסך של בימת תיאטרון ומציגים תזמורת כוכבים. כמה עלים זהובים מפוזרים על הקרקע, נתקלים בשרכים רכים ובפטריות ענק גבוהות ורחבות.מפל תופס את מרכז קרחת היער. הוא דק ומזמזם, נוצץ מתחת לקרן אור ירח, ניגר לתוך בריכה עמוקה המתכווצת לכדי פלג. הבריכה מוקפת אבנים המחוברות זו לזו בשורשי 11:40:36 30/04/2026 237 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ24525העונש של ולס שחר כבר כמעט עולה כשליסקה והלשי חוזרים אל הבית השמתחת ליז'מבינה, טל נוצץ על העשבים כמו יהלומים מפוזרים. המבוכה הגיעה סוף־סוף להשתלט על ליסקה והיא מגלה שאיננה מסוגלת להביט בפניו של הלשי, ומחשבותיה נמשכות תמידית בחזרה אל הבריכה. היא מצטערת שהתחילו בעניין בכלל. היא מצטערת שהפסיקו.היא תוהה אם נשיקה לשד היא עניין שראוי להתוודות עליו בפני הכומר.בסופו של דבר היא נעצרת על מדרגות המרפסת ומנסה להתעשת. בתנועה של היסח הדעת היא מרימה את ידה כדי להסיט תלתל אל מאחורי האוזן ומוצאת את עלי הכותרת הרכים של פרח אור הכוכבים.הוא כמעט נופל בין אצבעותיה. היא מנסה לתפוס אותו, אבל הלשי מהיר ממנה. הוא לוכד את הפרח לפני שהוא נופל לקרקע ומניח אותו בעדינות בידה של ליסקה. אשליית תחושות חולפת כרוחות רפאים על עורה, זיכרונות של נשימותיו על לחייה וידיו על תחתית גבה, מרימות אותה לסלעים. אוזניה 11:40:36 30/04/2026 245 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

236 א\"ב פוראנקידיים. כשהם מגיעים סוף־סוף לאדמה יבשה, כולם מתמוטטים, מתנשפים בכבדות, מכוסים מכף רגל ועד ראש בבוץ. עץ האלון מזדקף מחדש ונראה עייף ממש כמוהם מהמאבק.הלשי מתאושש ראשון מכולם, מתיישב ופולט זרם של מי ביצה שחורים. \"איך עשית את זה?\"ליסקה משתעלת. \"את מה?\"\"זה היה עץ דריאדה. הם כמעט אף פעם לא מצייתים לי, ואני בראתי אותם.\" יש סימנים אדומים על פניו וצווארו מציפורניהם הקהות של האוטופייצים, חולצתו קרועה כמעט לשניים ותלויה בבלויי סחבות סביב חזהו החיוור והשרירי. ליסקה חייבת לאמץ את כל כוח הרצון שלה כדי שלא לנעוץ מבטים.\"פשוט ביקשתי ממנו בנימוס,\" היא אומרת ומנגבת את ידיה בחצאיתה.\"היא ביקשה ממנו בנימוס.\" השד פולט קול שהוא חצי צחוק וחצי השתנקות. \"זה מקומם. אני כועס עלייך, מטורפת גמורה.\"\"ואני עליך, שד נורא.\" היא מעיפה מבט לעבר הליטווני שבוהה בהם בבעתה משותקת. \"מה איתו?\"\"אני לא חושב שהוא יהיה טיפש מספיק כדי לתקוף אותי שוב.\" הלשי תוקע באיש מבט זועף ואז נוהם משפט קצר בליטוונית. האיש מהנהן בלהט, מצמיד ידיים במחווה שיכולה להיות ביטוי הכרת תודה או תחינה לרחמים.אחרי שהתאוששו, הם מובילים את האיש בחזרה לשביל שממנה סטה. הלשי דוחף אותו בתוקף בין העצים לדרך עפר, והוא כושל אל בין זרועותיהם של חבריו המבוהלים. הלשי לא נשאר לצפות באיחוד ביניהם — רק מסתובב במקום, הופך לאייל ופוסע בחזרה לכיוון שממנו הגיעו. ליסקה משתהה מאחוריו, סיפוק חמים ממלא אותה כשהיא מקשיבה לקריאות ההקלה של החבורה הליטוונית, לקרקוש גלגלי הקרונות כשהם ממשיכים במסעם.11:40:36 30/04/2026 236 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 237אחרי שהשיירה נעלמת מעיניהם, היא מרימה את חצאיותיה שהתקשו מבוץ ורצה אחרי הלשי.הם לא רחוקים מעץ דלת הכשף כשליסקה שומעת קול מים זורמים. היא מתנערת מתשישותה ומביטה סביב, מזהה חלקית את הסביבה מאחד ממסעותיה עם הלשי. הנהר של הדריאדה קרוב אליהם. נהר הוא מים נקיים, מים נקיים הם רחצה, ואין שום דבר בעולם שנשמע לליסקה מפתה יותר עכשיו.\"לשי,\" היא קוראת. \"עוד מעט אחזור.\"לפניה היער מואר יותר, יש שם שטח פנוי. אשכול סלעים עטופי טחב חוסם את דרכה, והיא מטפסת עליהם בהתלהבות בעקבות קול הנהר. תנועותיה מגושמות יותר מהרגיל. הטלת הכשפים התישה אותה, קסמה נם בצמוד לסרעפת. אם תנסה להשתמש בו, היא חושבת שהיא עלולה להתעלף.לפתע פתאום אחת האבנים הקטנות יותר משתחררת מתחת לרגלה. ליסקה מתנשפת, מנופפת בזרועותיה הפרושות בניסיון שווא להתייצב.הלשי תופס אותה מאחור, שוב בדמות אדם. \"מה את עושה, שועלונת?\" הוא שואל בתוקף ודוחף אותה לעמידה.ליסקה נרתעת, מופתעת מחמימות מגעו. \"אני רק רוצה להישטף. זה יהיה מהר, אני מבטיחה.\" היא כושלת בתסכול על אבנים ובין העצים.היא חייבת להחניק אנקה. קרחת היער יפה בהרבה מכפי שציפתה, כמעט במידה חשודה. למעלה השמיים מוקפים זר של עצי לִ בנה דקים, ענפיהם נפרדים כמסך של בימת תיאטרון ומציגים תזמורת כוכבים. כמה עלים זהובים מפוזרים על הקרקע, נתקלים בשרכים רכים ובפטריות ענק גבוהות ורחבות.מפל תופס את מרכז קרחת היער. הוא דק ומזמזם, נוצץ מתחת לקרן אור ירח, ניגר לתוך בריכה עמוקה המתכווצת לכדי פלג. הבריכה מוקפת אבנים המחוברות זו לזו בשורשי 11:40:36 30/04/2026 237 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ244 א\"ב פוראנקפסים מבליחים על גופו. ידיה מוצאות את החגורה שלו, נסגרות סביבה ו –ענף נשבר, עמוק ביער במקום כלשהו.הכישוף נשבר. הם מתנתקים ושניהם מסתובבים לעבר הקול.ליסקה מרגישה את הלמות לבו של הלשי קופצת מתחת לכף ידה, שריריו נדרכים כשהוא כורך סביבה יד בהגנה. כאשר לא קורה עוד דבר, הוא מתנתק ממנה ומרכין את ראשו באנחת התנצלות. מלמעלה שברירי אור מהבהבים וכבים, נמוגים בזה אחר זה.ליסקה מחייכת בעצב, מניחה יד על עורפו. \"ממילא כמעט עלה היום. יאגה בטח דואגת.\"\"המפלצת הזאת דואגת רק לארוחה הבאה שלה,\" רוטן הלשי. הוא נכנס בחזרה למים ואוחז בידה, מצמיד נשיקה דקדקנית ומתמשכת לכף היד. \"בואי, שועלונת לא ערמומונת. נלך הביתה.\"11:40:36 30/04/2026 244 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

כשהאפלה עמדה מלכת 235לעץ אלון כפוף, עבה כל כך עד שלהקפת גזעו בזרועות נדרשים חמישה אנשים. היא מנסה לגעת בו, מדמיינת את ידיו של טטה מרימות אותה מהנחל של סטודווה כשנפלה לתוכו בילדותה.\"בבקשה,\" לוחשת ליסקה ואז עוברת לשפת האלים. \"הבא אותם אלי.\"העץ מתיישר באנקה ומנער מעליו קומץ עלים. הוא פורש בנוקשות את ענפיו לעבר הקטטה, מנסה לאחוז בראשו של הלשי כשהוא יוצא מתוך פני המים. אבל האוטופייצים חכמים יותר מכפי שליסקה ציפתה. ברגע שהענפים מתקרבים מספיק, היצורים קופצים מעלה, שוברים ומוחצים אותם בכוח על־טבעי. העץ נרתע כאילו נעקץ, וליסקה חשה בזעמו כאילו הוא שלה.\"עוד פעם אחת,\" היא אומרת, שולחת קסם נוסף. העץ מתחיל לזהור בכחול, כל סדק בקליפתו מודגש ככלי דם. היא מרגישה שהוא שוקל מחדש, בוחן את המצב. ואז הוא מיטלטל ומתחיל להתעקל.ליסקה מביטה ביראת כבוד באלון המתכופף, נשען ונמתח עד שהוא יוצר גשר בין ליסקה לגברים הנאבקים. היא לא מהססת — היא ממהרת ללכת על הגזע ומזמנת אליה את אונגדיי. הפגיון מופיע בידיה בהבזק כחול והיא משתמשת בו כדי לחתוך זרועות אוטופייצים המתקרבות יותר מדי.\"לשי!\" היא צורחת שוב, מתכופפת מעל המים במקום שבו ראתה אותו לאחרונה. השד מגיח, גורר מתחת לזרועו את הליטווני היורק מים. באותו הרגע סוגר אוטופייץ את טפריו סביב קרסולה של ליסקה וגורר אותה לאחור. בדרך נס היא מצליחה לתפוס את הלשי ולעזור לו להניף את הליטווני לעץ. ברגע שהוא קם על רגליו, הוא תופס את ידה, זורק את זרועו של הליטווני על כתפו ובועט באוטופייץ הנצמד עדיין לרגלה. הם רצים על גשר העץ, כושלים כשאוטופייצים מושיטים אליהם 11:40:36 30/04/2026 235 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ238 א\"ב פוראנקערבה בוכייה, מנוקדים טחב ופרחים בעלי חמישה עלי כותרת שנוצצים כאילו צוירו באור כוכבים.ליסקה מסוחררת פתאום, היא פושטת את השכבות העליונות הרטובות של בגדיה, להוטה לנקות מעליה הרבה ככל האפשר מהטינופת של הביצה. סירחון עולה מבגדיה כשהיא טובלת אותם בפלג, והיא נושפת בהקלה כשהריח מתחיל להתפוגג.במשך כל הזמן הלשי עומד בלא ניע מאחוריה, בלבולו כמעט מוחשי למגע. הוא עצמו כבר נקי, בגדיו מגוהצים למשעי, כאילו העביר את הלילה בהתפעלות מהנוף ולא במלחמות ביצורי ביצה מהסיוטים. \"שועלונת,\" הוא אומר בתשומת לב. \"את מבינה שיש כישוף בשביל זה?\"היא מנערת את חצאיתה הנוטפת. \"נגמר לי הקסם.\"\"אה. אז למה לא אמרת? הייתי יכול לחסוך לך את כל הטרחה.\"ליסקה מכווצת את שפתיה. בקשת עזרה ממנו לא עלתה כלל בדעתה, אבל למען האמת היא לא חושבת שיש כישוף בעולם שיוכל לגרום לה להרגיש נקייה כרגע. \"לא משנה,\" היא אומרת ואוספת את בגדיה. היא מרגישה טוב מעט יותר, אף כי הכותונת והחצאית התחתונה שלה עדיין מלוכלכות ועורה מעקצץ. היא מנסה לא להביט בלשי כשהיא נעמדת. בסטודווה אם היה גבר רואה אותה במצב כזה הדבר היה נחשב שערורייה, כמעט חטא.אבל הוא שד. טוב, מעין שד. היא בטוחה שהוא לא נחשב.גופה חולק עליה. אצבעות רגליה מתקפלות כשהיא מפתחת מודעות עזה למבטו הכבד כיד על עורפה. היא מרגישה שהוא זהיר, אבל גם לא מרפה, חושק. ליסקה מכירה את התחושה טוב, אולי טוב מדי. היא התעלמה ממנה בתוך עצמה מזה שבועות, ועכשיו היא נענית באופן זהה.אולי אלה שרידי האדרנלין מהקרב, אבל היא מלאה מעין 11:40:36 30/04/2026 238 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 243האלגנטיות עוברות במעלה עמוד השדרה שלה ומושכות אותה אליו. היא מחליקה את כפות ידיה לאורך השריר הנוקשה של חזהו, אצבעותיה משרטטות כל צלקת. היא מלאה בו, בטעמו וריחו ומגעו. מים מסתחררים סביבם בפראות במערבולות, גופיהם במרחק נים זה מזה.הלשי מתרחק, נשימותיו המואצות חמימות על לחייה. \"בסדר?\"מילה פשוטה. בסדר? כן, ברור שהיא בסדר. אבל אלוהים, היא לא. זה מרגש ונורא ומופלא בעת ובעונה אחת.היא מהנהנת, עיניה בוערות באש.\"שאלוהים ירחם,\" הוא ממלמל. \"את תהיי הסוף שלי.\"הוא מושך אותה אליו בלהט, מנשק את תחתית צווארה, ואז את סנטרה, ואז את פיה. ליסקה תופסת את שפתו בשיניה. הלשי משמיע קול נמוך בעומק גרונו, חצי גרגור וחצי נהמה, וידיו מתהדקות על מותניה. הוא מרים אותה בתנועה חלקה לאחד הסלעים המכוסים טחב ועומד מתחתיה. כשהוא מרים מבט הוא מביט מבין ריסיו, ובעיניו יש סגידה, מסירות טהורה וברורה.ליסקה נשענת קדימה. היא תופסת את הקרניים והן מחוספסות מתחת לכפות ידיה. מושכת את ראשו לאחור לנשיקה עמוקה יותר. פיו חלק כסאטן על פיה, אצבעותיו מרימות את הכותונת שלה כשהן עוברות על ירכיה. עונג חורך אותה, כמעט בלתי נסבל. היא עולה באש, היא חולמת, היא ערה יותר משהיתה אי־פעם.מסביבם פרחים לבנים מהפנטים וזוהרים, מתנודדים ברוח הקלה. האוויר מתחמם כשקסם מתפצח, שברירי אור — כחולים כפרחי וינקה וירוקים כשרכים — עולים מעורם ונסחפים מעלה. ליסקה מעבירה את אצבעותיה על עמוד צווארו של הלשי, מפצירה בו לצאת מהמים, לסגור את המרחק ביניהם. הוא מתחיל לטפס אחריה, רב עוצמה מתחת לידיה, מים משרטטים 11:40:36 30/04/2026 243 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

234 א\"ב פוראנקמבטים מהשד המתקרב למים משני צדיו, שמהם מביטים האוטופייצים בטינה.הלשי נעצר לפני האיש. בהשוואה למבנה גופו השרירי של הליטווני הוא נראה צנום ועדין, אבל קומתו הזקופה והאצילית עדיין מרעיפה איום טהור, שלא מן העולם הזה. הליטווני נרתע ומצטלב, מסנן מפיו משהו שנשמע כמו קללה. ואז הוא קם בקושי על רגליו ומסתער על הלשי.הלשי נעמד יציב, אבל האיש כפול ממנו ברוחבו, והבוץ אינו מאפשר יציבות. לבה של ליסקה עולה לגרונה והיא מביטה בשני הגברים כשהם מתנגשים, נאבקים, ואז נופלים פשוטי איברים למים. האוטופייצים הממתינים מזנקים קדימה, מושיטים זרועות דקיקות, לופתים את שערם ובגדיהם כדי למשוך אותם אל מתחת לפני המים.\"לשי!\" צורחת ליסקה. היא רצה אליו, אבל הנתיב שיצר בביצה כבר הוצף. היא נשארת עומדת מול ביצה שחורה כדיו, סוערת וגועשת כשאלפי אוטופייצים מתגודדים סביב הגברים שנפלו. אחד מהשדים מבחין בליסקה. הוא מסתובב, לשון נרקבת מחליקה מבין שפתיו, ומזנק לעברה.היא מקללת וכושלת לאחור מהגדה. היצור צווח במורת רוח, מתיז עליה מים מצחינים ואז שוקע שוב אל מתחת להם.ליסקה ממשיכה לסגת, גופה דרוך מרוב אימה. אם לא תחלץ את הלשי בקרוב, היצורים יטביעו אותו, אין ספק. אבל אם תיכנס למים, היא רק תצטרף אליו. חייב להיות כישוף, משהו שישחרר אותו. אבל מה?קסמה מתעורר כאילו זומן, עולה בלהיטות כזאת עד שהיא מרגישה אותו בגרונה. הביניים נפרש סביבה, נוף כוכבים של נשמות נוצצות. הדריאדה פועמת באור עז, שורשים עבים וצמרות רחבות ואלפי דברים קטנים וצומחים היוצרים רשת מסחררת של חיים.ליסקה מתמקדת בנשמה הבהירה הקרובה ביותר. היא שייכת 11:40:36 30/04/2026 234 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 239זמזום משונה, במו בפעם שבה היא ומארישנקה גנבו בקבוק וודקה של אבא שלה ושתיהן לגמו ממנו לפני שנתפסו. הוא שד, וזה פיתוי, וזה מסוכן. אבל יש סכנה גם בביצה מלאה אוטופייצים וביער רוחות בלילה קופווה. היא רוצה רגע, רק רגע, שבו תוכל לעזוב את המושכות של חייה, להפסיק לדאוג לעתיד או לעבר ופשוט להיות.היא נושמת. אוזרת כוחות. ואז היא ניגשת, אוחזת בידו של השד ומושכת אותו לעבר הבריכה. \"בוא.\"להפתעתה, הוא מתנגד. \"אנחנו לא יכולים. את יודעת שאנחנו לא יכולים —\"\"מה, לא יכולים לנוח אפילו לרגע?\" היא מביטה בו, מתריסה בפניו שיסתור את דבריה. \"היער רגוע, לשי. שדים לא חדרו את קסמי ההגנה שלך כבר שבועות. ואני עומדת לרשותך בקרב הזה נגד ולס. אתה כבר לא לבד.\"הוא מהדק את הלסת. \"אני לא יודע...\"\"טוב, בסדר,\" היא אומרת בעליצות. \"אתה מפחד מקצת מים, אז איכנס לבד.\"\"אני לא מפחד,\" הוא מסנן. \"אני חושב בהיגיון.\"\"בפעם הראשונה!\"\"זה מה שבת כפר טובה ואדוקה היתה עושה?\" הוא מתווכח. \"האמונה לא מחייבת צניעות?\"\"היא גם אוסרת עלינו להתרועע עם שדים,\" מציינת ליסקה, נכנסת למים וחושקת שיניים בשל הקור. \"אבל אני מבינה! לכל אחד מאיתנו יש פחדים.\"מאחוריה היא שומעת רשרוש של בגדים נפשטים, הלשי ממלמל משהו על, \"כפריות מרדניות בלי שמץ של שכל ישר.\" היא מחייכת בסיפוק. מתברר שהדרך לשכנע שד לעשות כדברייך היא לפקפק בעוז לבו.היא מעיזה להעיף מבט מעבר לכתף ולבה מדלג על פעימה. הלשי בגבו אליה, מחזיק את חולצתו בידיו. גבו חשוף, גאה 11:40:36 30/04/2026 239 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ242 א\"ב פוראנקהוא מניח אותו מאחורי אוזנה של ליסקה.\"אני חייב לומר לך, שועלונת יקרה שלי,\" אומר הלשי, \"שמגיע לך מישהו טוב בהרבה ממני. אבל —\" אצבעותיו נוגעות בקצה אוזנה ומשתהות שם. \"אבל, אבל, אבל, אני יצור אנוכי, ואני לא רוצה להניח לך.\"\"אליאש...\" רק את זה היא מצליחה לומר. לבה הולם בעוז, מהדהד בתשוקה. הוא קרוב כל כך. כל כך. הם כבר היו קרובים, אבל הפעם... אולי לילה, אבל הירח המלא מאיר את המים ושניהם בבגדים תחתונים. היא אמנם מנסה שלא לחשוב על זה, אבל תמיד היה לה דמיון פורה, וקו המתאר של גופו לא עוזר. גם לא השרירים הגמישים של חזהו הנמצאים בהישג ידה, או התפיחה של שפתיו כשהוא מלקק אותן.\"אל תחזרי לכפר ההוא, ליסקה.\" הוא מביט בעיניה במבט יציב. \"הישארי כאן איתי. הישארי ותוכלי לקבל את כל הכוח והקסם שבהם את חושקת. הישארי, ותוכלי להיות כל מי שתרצי.\"אוי, היא צריכה להסס. זה מה שהגיוני לעשות. אבל היא לא מסוגלת. מאוחר מדי, הרבה יותר מדי. בדרך כלשהי גם הלב שלה הפך ליער. הדריאדה זורמת עכשיו בעורקיה, והיא התחילה לאהוב אותה, את כל בוגדנותה ואפלוליתה ומפלצתיותה.\"בסדר,\" היא לוחשת, למרות האשמה שעולה בתוכה כשהיא חושבת על עזיבה של הבית. \"בסדר, אליאש. אני אישאר. אבל זאת עסקה, ואני מבקשת משהו בתמורה.\"\"מה את מבקשת?\"היא אוחזת את פניו בידיה, טומנת את אצבעותיה בשערו הרך כפלומה ומנשקת אותו.נשימתו של הלשי נעתקת, ולרגע קט ליסקה חוששת שטעתה טעות חמורה. עובר שבריר שנייה, הלמות לב, והוא מחזיר את הנשיקה. מגע עדין של שפתיו שמתעצם בהמשך, הידיים 11:40:36 30/04/2026 242 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 233להיכנס למים. אובך קלוש מכסה את הביצה וליסקה נשבעת שהיא רואה עיניים בולטות צופות מתחתיו.לפני שהיא מספיקה להביט טוב יותר, תשומת לבה מופנית לרעש מלפנים. קולות נתז והתנשפות ואחריהם עוד צעקה נואשת. המקור הוא אדם מפרכס, שקוע עד מותניו במים. הוא גדול וחזק למראה, בעל פרצוף כלבי רחב שהיה מבהיל את ליסקה אילולא היה מעוות בבהלה עזה.כשהם מתקרבים ליסקה רואה יד קטנה, לא גדולה מיד ילד, מגיחה מהבוץ. היא אפורה, מכוסה נגעים מוגלתיים, וציפורניה הסדוקות שורטות את עורו של האיש כשהיא גוררת את ראשו לעבר המים. יד נוספת מזנקת ותופסת בכתפו. שלישית נכרכת סביב מותניו. רביעית מתחפרת בזרועו. חמישית... נשימתה של ליסקה נעתקת. הן רבות כל כך, מאות מושטות מתוך הבוץ והטינופת. המים רוחשים ידיים, מוארים בקומץ להבות לבנות קטנטנות המרחפות מעל. אוגניקי. הם זוהרים בלהיטות, ניכר שהם נהנים מהתמונה המחרידה.\"אוטופייץ,\" אומר הלשי וכמעט משליך את ליסקה מגבו. \"סוג נוסף של שד מנשמה טבועה. הם מטרידים, אבל אין להם כוח ניכר, כל עוד לא נכנסים למים.\" הוא חוזר לדמות אנוש, מנער מעליו את הסוקמנה וזורק אותה אל ליסקה. \"עמדי על המשמר.\"ליסקה תופסת את המעיל כשהלשי שולף את וירוק הבוהקת ככספית באור הירח, ותוקע אותה בביצה.המים נחצים סביב הלהב, חושפים קרקעית של רפש ומשקעים ומפנים נתיב אל הליטווני הלכוד. במקום שבו הביצה נפערת האוטופייצים רוחשים, נסוגים וצוללים בחזרה לתוך המים. כאשר הם נעים ליסקה מבחינה להרף עין בעור כמוש ופנים צורחות הדומות במידה מטרידה לפני ילדים.הלשי פוסע ברוגע לתוך הביצה, הבוץ מגיע מעבר לשוקיו. הוא משכשך לעבר הליטווני שהתמוטט אל ברכיו ומעביר 11:40:36 30/04/2026 233 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ240 א\"ב פוראנקוצנום, משויש בצלקות של שבע מאות שנים. אור עמום רוקד על קרניו, על שערו הרך ועל שכמותיו. הוא נראה שמימי, מלאכי.\"זה עונה על רצונך, שועלונת?\" קולו עמוק יותר עכשיו, משיי ומתגרה.\"במידה מסוימת,\" היא קוראת בתשובה ומקווה שהחושך יסתיר את הסומק שעלה בה. מזווית עינה היא מביטה בלשי נכנס לבריכה, ניצוצות קסם עולים מקצות אצבעותיו. רגע אחר כך היא מבחינה שהפסיקה לרעוד. המים מסביבה מתחממים אט־אט, במידה נעימה, עד שאדים עולים מהם.\"חיממת אותה!\" היא קוראת.הוא מושך בכתפיו, מפנה אליה חצי חיוך. \"לא יכולתי לתת לשועלונת לא ערמומונת שלי להצטנן, נכון?\"היא מחזירה לו חיוך, מוכנה לענות בעוקצנות, אבל ברגע ההוא היא מבינה עד כמה הוא קרוב, עד כמה הבריכה קטנה. כל עורמתה נמוגה. ואילו השד מתאבן כפסל, והיא רואה את ההבנה מתפשטת על פרצופו. עד כמה מה שהם עושים שגוי, עד כמה הוא נכון וכמה אינטימי, הכול חקוק בגלוי על תווי פניו.הלשי מתרחק ראשון, קצות אוזניו אדומים יותר מהרגיל. הוא מתכופף וחופן מים בידיו, מתיז על פניו. ליסקה לא מסוגלת להסיר מעליו את מבטה, מהופנטת, כשהם זולגים בזרזיפים על עצמות הלחיים שלו ונוטפים מקצות שערו.הוא מביט בעיניה. היא מסתובבת במבוכה ומשכשכת לעבר המפל כשהכותונת שלה מרחפת מסביבה, מטה את ראשה מתחת למפל ונושכת את שפתה בשל הקור — הכישוף של הלשי חימם רק את המים בבריכה שמתחת — פורמת את צמותיה וזורקת את הסרטים הרטובים על הסלעים.פתאום היא מודעת לעצמה במידה ניכרת ונבוכה. היא לא יפה מאוד וגם לא מכוערת מאוד, פשוט ממוצעת. גובה ממוצע, 11:40:36 30/04/2026 240 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 241משקל ממוצע, אגן ירכיים שעליו הכריזה פאני ינקובה הזקנה שהוא \"טוב ללידות\". זה תמיד הספיק מבחינתה. כך היתה נורמלית. אבל עכשיו היא רוצה בכל לבה להיות משהו כמו הלשי — משהו יפהפה, שלא מהעולם הזה, משהו שיכול לגרום ללבו לפעום בקצב לא סדיר כמו שלה.ליסקה מתיזה חרישית מים מפיה ומתרחקת מהמפל. היא אוספת את התלתלים הכבדים מעורפה, דוחפת את קווצת השיער הלבנה מעיניה, משפשפת את כתפיה, את פניה. היא לא רוצה להסתובב. היא מרגישה שהלשי שוב מביט בה.\"ליסקה?\" קולו צרוד במידה משונה. \"השיער שלך —\"\"פרוע נורא, אני יודעת.\" היא מרגישה את הקשרים ותסבוכות מתחת לכפות ידיה, מלאים גושי בוץ ועלים.\"אני יכו...?\"זרועותיה, שכבר היו עייפות מהקרב קודם לכן, דואבות כשהיא מרימה אותן לפרום את הקשרים בשערה. היא מורידה אותן בדריכות. במתן רשות שבשתיקה.המים נעים כשהוא מתקרב. אצבעותיו נוגעות בשערה, עוברות דרכו בסגידה משיית. למרות המים המחוממים, רעד רוקד ואלס על עורה. לבה כושל ורוטט. מתקן את הקצב, מועד. עונג חולף בה, והיא מניחה לעיניה להיעצם אט־אט, נכנעת לתחושה.\"הוא יפהפה, את יודעת,\" אומר הלשי. הוא סיים לפתוח את הקשרים והוא רק משחק בשיער, מעביר אותו בין אצבעותיו, ציפורניו מעסות את קרקפתה. אלוהים, כמה זה טוב. כשהוא מפסיק, נדרש כל כוח רצונה כדי לא להתחנן בפניו שימשיך.\"רגע אחד,\" הוא ממלמל.ליסקה מביטה מעבר לכתפה כשהוא מסתובב ממנה לרגע. כשהוא מביט בחזרה אליה, הוא מחזיק משהו בכף ידו. פרח מנצנץ מפני הסלע שאור הירח מחליק מעל עלי הכותרת הקטיפתיים שלו.11:40:36 30/04/2026 241 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

240 א\"ב פוראנקוצנום, משויש בצלקות של שבע מאות שנים. אור עמום רוקד על קרניו, על שערו הרך ועל שכמותיו. הוא נראה שמימי, מלאכי.\"זה עונה על רצונך, שועלונת?\" קולו עמוק יותר עכשיו, משיי ומתגרה.\"במידה מסוימת,\" היא קוראת בתשובה ומקווה שהחושך יסתיר את הסומק שעלה בה. מזווית עינה היא מביטה בלשי נכנס לבריכה, ניצוצות קסם עולים מקצות אצבעותיו. רגע אחר כך היא מבחינה שהפסיקה לרעוד. המים מסביבה מתחממים אט־אט, במידה נעימה, עד שאדים עולים מהם.\"חיממת אותה!\" היא קוראת.הוא מושך בכתפיו, מפנה אליה חצי חיוך. \"לא יכולתי לתת לשועלונת לא ערמומונת שלי להצטנן, נכון?\"היא מחזירה לו חיוך, מוכנה לענות בעוקצנות, אבל ברגע ההוא היא מבינה עד כמה הוא קרוב, עד כמה הבריכה קטנה. כל עורמתה נמוגה. ואילו השד מתאבן כפסל, והיא רואה את ההבנה מתפשטת על פרצופו. עד כמה מה שהם עושים שגוי, עד כמה הוא נכון וכמה אינטימי, הכול חקוק בגלוי על תווי פניו.הלשי מתרחק ראשון, קצות אוזניו אדומים יותר מהרגיל. הוא מתכופף וחופן מים בידיו, מתיז על פניו. ליסקה לא מסוגלת להסיר מעליו את מבטה, מהופנטת, כשהם זולגים בזרזיפים על עצמות הלחיים שלו ונוטפים מקצות שערו.הוא מביט בעיניה. היא מסתובבת במבוכה ומשכשכת לעבר המפל כשהכותונת שלה מרחפת מסביבה, מטה את ראשה מתחת למפל ונושכת את שפתה בשל הקור — הכישוף של הלשי חימם רק את המים בבריכה שמתחת — פורמת את צמותיה וזורקת את הסרטים הרטובים על הסלעים.פתאום היא מודעת לעצמה במידה ניכרת ונבוכה. היא לא יפה מאוד וגם לא מכוערת מאוד, פשוט ממוצעת. גובה ממוצע, 11:40:36 30/04/2026 240 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 241משקל ממוצע, אגן ירכיים שעליו הכריזה פאני ינקובה הזקנה שהוא \"טוב ללידות\". זה תמיד הספיק מבחינתה. כך היתה נורמלית. אבל עכשיו היא רוצה בכל לבה להיות משהו כמו הלשי — משהו יפהפה, שלא מהעולם הזה, משהו שיכול לגרום ללבו לפעום בקצב לא סדיר כמו שלה.ליסקה מתיזה חרישית מים מפיה ומתרחקת מהמפל. היא אוספת את התלתלים הכבדים מעורפה, דוחפת את קווצת השיער הלבנה מעיניה, משפשפת את כתפיה, את פניה. היא לא רוצה להסתובב. היא מרגישה שהלשי שוב מביט בה.\"ליסקה?\" קולו צרוד במידה משונה. \"השיער שלך —\"\"פרוע נורא, אני יודעת.\" היא מרגישה את הקשרים ותסבוכות מתחת לכפות ידיה, מלאים גושי בוץ ועלים.\"אני יכו...?\"זרועותיה, שכבר היו עייפות מהקרב קודם לכן, דואבות כשהיא מרימה אותן לפרום את הקשרים בשערה. היא מורידה אותן בדריכות. במתן רשות שבשתיקה.המים נעים כשהוא מתקרב. אצבעותיו נוגעות בשערה, עוברות דרכו בסגידה משיית. למרות המים המחוממים, רעד רוקד ואלס על עורה. לבה כושל ורוטט. מתקן את הקצב, מועד. עונג חולף בה, והיא מניחה לעיניה להיעצם אט־אט, נכנעת לתחושה.\"הוא יפהפה, את יודעת,\" אומר הלשי. הוא סיים לפתוח את הקשרים והוא רק משחק בשיער, מעביר אותו בין אצבעותיו, ציפורניו מעסות את קרקפתה. אלוהים, כמה זה טוב. כשהוא מפסיק, נדרש כל כוח רצונה כדי לא להתחנן בפניו שימשיך.\"רגע אחד,\" הוא ממלמל.ליסקה מביטה מעבר לכתפה כשהוא מסתובב ממנה לרגע. כשהוא מביט בחזרה אליה, הוא מחזיק משהו בכף ידו. פרח מנצנץ מפני הסלע שאור הירח מחליק מעל עלי הכותרת הקטיפתיים שלו.11:40:36 30/04/2026 241 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

כשהאפלה עמדה מלכת 239זמזום משונה, במו בפעם שבה היא ומארישנקה גנבו בקבוק וודקה של אבא שלה ושתיהן לגמו ממנו לפני שנתפסו. הוא שד, וזה פיתוי, וזה מסוכן. אבל יש סכנה גם בביצה מלאה אוטופייצים וביער רוחות בלילה קופווה. היא רוצה רגע, רק רגע, שבו תוכל לעזוב את המושכות של חייה, להפסיק לדאוג לעתיד או לעבר ופשוט להיות.היא נושמת. אוזרת כוחות. ואז היא ניגשת, אוחזת בידו של השד ומושכת אותו לעבר הבריכה. \"בוא.\"להפתעתה, הוא מתנגד. \"אנחנו לא יכולים. את יודעת שאנחנו לא יכולים —\"\"מה, לא יכולים לנוח אפילו לרגע?\" היא מביטה בו, מתריסה בפניו שיסתור את דבריה. \"היער רגוע, לשי. שדים לא חדרו את קסמי ההגנה שלך כבר שבועות. ואני עומדת לרשותך בקרב הזה נגד ולס. אתה כבר לא לבד.\"הוא מהדק את הלסת. \"אני לא יודע...\"\"טוב, בסדר,\" היא אומרת בעליצות. \"אתה מפחד מקצת מים, אז איכנס לבד.\"\"אני לא מפחד,\" הוא מסנן. \"אני חושב בהיגיון.\"\"בפעם הראשונה!\"\"זה מה שבת כפר טובה ואדוקה היתה עושה?\" הוא מתווכח. \"האמונה לא מחייבת צניעות?\"\"היא גם אוסרת עלינו להתרועע עם שדים,\" מציינת ליסקה, נכנסת למים וחושקת שיניים בשל הקור. \"אבל אני מבינה! לכל אחד מאיתנו יש פחדים.\"מאחוריה היא שומעת רשרוש של בגדים נפשטים, הלשי ממלמל משהו על, \"כפריות מרדניות בלי שמץ של שכל ישר.\" היא מחייכת בסיפוק. מתברר שהדרך לשכנע שד לעשות כדברייך היא לפקפק בעוז לבו.היא מעיזה להעיף מבט מעבר לכתף ולבה מדלג על פעימה. הלשי בגבו אליה, מחזיק את חולצתו בידיו. גבו חשוף, גאה 11:40:36 30/04/2026 239 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ242 א\"ב פוראנקהוא מניח אותו מאחורי אוזנה של ליסקה.\"אני חייב לומר לך, שועלונת יקרה שלי,\" אומר הלשי, \"שמגיע לך מישהו טוב בהרבה ממני. אבל —\" אצבעותיו נוגעות בקצה אוזנה ומשתהות שם. \"אבל, אבל, אבל, אני יצור אנוכי, ואני לא רוצה להניח לך.\"\"אליאש...\" רק את זה היא מצליחה לומר. לבה הולם בעוז, מהדהד בתשוקה. הוא קרוב כל כך. כל כך. הם כבר היו קרובים, אבל הפעם... אולי לילה, אבל הירח המלא מאיר את המים ושניהם בבגדים תחתונים. היא אמנם מנסה שלא לחשוב על זה, אבל תמיד היה לה דמיון פורה, וקו המתאר של גופו לא עוזר. גם לא השרירים הגמישים של חזהו הנמצאים בהישג ידה, או התפיחה של שפתיו כשהוא מלקק אותן.\"אל תחזרי לכפר ההוא, ליסקה.\" הוא מביט בעיניה במבט יציב. \"הישארי כאן איתי. הישארי ותוכלי לקבל את כל הכוח והקסם שבהם את חושקת. הישארי, ותוכלי להיות כל מי שתרצי.\"אוי, היא צריכה להסס. זה מה שהגיוני לעשות. אבל היא לא מסוגלת. מאוחר מדי, הרבה יותר מדי. בדרך כלשהי גם הלב שלה הפך ליער. הדריאדה זורמת עכשיו בעורקיה, והיא התחילה לאהוב אותה, את כל בוגדנותה ואפלוליתה ומפלצתיותה.\"בסדר,\" היא לוחשת, למרות האשמה שעולה בתוכה כשהיא חושבת על עזיבה של הבית. \"בסדר, אליאש. אני אישאר. אבל זאת עסקה, ואני מבקשת משהו בתמורה.\"\"מה את מבקשת?\"היא אוחזת את פניו בידיה, טומנת את אצבעותיה בשערו הרך כפלומה ומנשקת אותו.נשימתו של הלשי נעתקת, ולרגע קט ליסקה חוששת שטעתה טעות חמורה. עובר שבריר שנייה, הלמות לב, והוא מחזיר את הנשיקה. מגע עדין של שפתיו שמתעצם בהמשך, הידיים 11:40:36 30/04/2026 242 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

238 א\"ב פוראנקערבה בוכייה, מנוקדים טחב ופרחים בעלי חמישה עלי כותרת שנוצצים כאילו צוירו באור כוכבים.ליסקה מסוחררת פתאום, היא פושטת את השכבות העליונות הרטובות של בגדיה, להוטה לנקות מעליה הרבה ככל האפשר מהטינופת של הביצה. סירחון עולה מבגדיה כשהיא טובלת אותם בפלג, והיא נושפת בהקלה כשהריח מתחיל להתפוגג.במשך כל הזמן הלשי עומד בלא ניע מאחוריה, בלבולו כמעט מוחשי למגע. הוא עצמו כבר נקי, בגדיו מגוהצים למשעי, כאילו העביר את הלילה בהתפעלות מהנוף ולא במלחמות ביצורי ביצה מהסיוטים. \"שועלונת,\" הוא אומר בתשומת לב. \"את מבינה שיש כישוף בשביל זה?\"היא מנערת את חצאיתה הנוטפת. \"נגמר לי הקסם.\"\"אה. אז למה לא אמרת? הייתי יכול לחסוך לך את כל הטרחה.\"ליסקה מכווצת את שפתיה. בקשת עזרה ממנו לא עלתה כלל בדעתה, אבל למען האמת היא לא חושבת שיש כישוף בעולם שיוכל לגרום לה להרגיש נקייה כרגע. \"לא משנה,\" היא אומרת ואוספת את בגדיה. היא מרגישה טוב מעט יותר, אף כי הכותונת והחצאית התחתונה שלה עדיין מלוכלכות ועורה מעקצץ. היא מנסה לא להביט בלשי כשהיא נעמדת. בסטודווה אם היה גבר רואה אותה במצב כזה הדבר היה נחשב שערורייה, כמעט חטא.אבל הוא שד. טוב, מעין שד. היא בטוחה שהוא לא נחשב.גופה חולק עליה. אצבעות רגליה מתקפלות כשהיא מפתחת מודעות עזה למבטו הכבד כיד על עורפה. היא מרגישה שהוא זהיר, אבל גם לא מרפה, חושק. ליסקה מכירה את התחושה טוב, אולי טוב מדי. היא התעלמה ממנה בתוך עצמה מזה שבועות, ועכשיו היא נענית באופן זהה.אולי אלה שרידי האדרנלין מהקרב, אבל היא מלאה מעין 11:40:36 30/04/2026 238 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 243האלגנטיות עוברות במעלה עמוד השדרה שלה ומושכות אותה אליו. היא מחליקה את כפות ידיה לאורך השריר הנוקשה של חזהו, אצבעותיה משרטטות כל צלקת. היא מלאה בו, בטעמו וריחו ומגעו. מים מסתחררים סביבם בפראות במערבולות, גופיהם במרחק נים זה מזה.הלשי מתרחק, נשימותיו המואצות חמימות על לחייה. \"בסדר?\"מילה פשוטה. בסדר? כן, ברור שהיא בסדר. אבל אלוהים, היא לא. זה מרגש ונורא ומופלא בעת ובעונה אחת.היא מהנהנת, עיניה בוערות באש.\"שאלוהים ירחם,\" הוא ממלמל. \"את תהיי הסוף שלי.\"הוא מושך אותה אליו בלהט, מנשק את תחתית צווארה, ואז את סנטרה, ואז את פיה. ליסקה תופסת את שפתו בשיניה. הלשי משמיע קול נמוך בעומק גרונו, חצי גרגור וחצי נהמה, וידיו מתהדקות על מותניה. הוא מרים אותה בתנועה חלקה לאחד הסלעים המכוסים טחב ועומד מתחתיה. כשהוא מרים מבט הוא מביט מבין ריסיו, ובעיניו יש סגידה, מסירות טהורה וברורה.ליסקה נשענת קדימה. היא תופסת את הקרניים והן מחוספסות מתחת לכפות ידיה. מושכת את ראשו לאחור לנשיקה עמוקה יותר. פיו חלק כסאטן על פיה, אצבעותיו מרימות את הכותונת שלה כשהן עוברות על ירכיה. עונג חורך אותה, כמעט בלתי נסבל. היא עולה באש, היא חולמת, היא ערה יותר משהיתה אי־פעם.מסביבם פרחים לבנים מהפנטים וזוהרים, מתנודדים ברוח הקלה. האוויר מתחמם כשקסם מתפצח, שברירי אור — כחולים כפרחי וינקה וירוקים כשרכים — עולים מעורם ונסחפים מעלה. ליסקה מעבירה את אצבעותיה על עמוד צווארו של הלשי, מפצירה בו לצאת מהמים, לסגור את המרחק ביניהם. הוא מתחיל לטפס אחריה, רב עוצמה מתחת לידיה, מים משרטטים 11:40:36 30/04/2026 243 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 237אחרי שהשיירה נעלמת מעיניהם, היא מרימה את חצאיותיה שהתקשו מבוץ ורצה אחרי הלשי.הם לא רחוקים מעץ דלת הכשף כשליסקה שומעת קול מים זורמים. היא מתנערת מתשישותה ומביטה סביב, מזהה חלקית את הסביבה מאחד ממסעותיה עם הלשי. הנהר של הדריאדה קרוב אליהם. נהר הוא מים נקיים, מים נקיים הם רחצה, ואין שום דבר בעולם שנשמע לליסקה מפתה יותר עכשיו.\"לשי,\" היא קוראת. \"עוד מעט אחזור.\"לפניה היער מואר יותר, יש שם שטח פנוי. אשכול סלעים עטופי טחב חוסם את דרכה, והיא מטפסת עליהם בהתלהבות בעקבות קול הנהר. תנועותיה מגושמות יותר מהרגיל. הטלת הכשפים התישה אותה, קסמה נם בצמוד לסרעפת. אם תנסה להשתמש בו, היא חושבת שהיא עלולה להתעלף.לפתע פתאום אחת האבנים הקטנות יותר משתחררת מתחת לרגלה. ליסקה מתנשפת, מנופפת בזרועותיה הפרושות בניסיון שווא להתייצב.הלשי תופס אותה מאחור, שוב בדמות אדם. \"מה את עושה, שועלונת?\" הוא שואל בתוקף ודוחף אותה לעמידה.ליסקה נרתעת, מופתעת מחמימות מגעו. \"אני רק רוצה להישטף. זה יהיה מהר, אני מבטיחה.\" היא כושלת בתסכול על אבנים ובין העצים.היא חייבת להחניק אנקה. קרחת היער יפה בהרבה מכפי שציפתה, כמעט במידה חשודה. למעלה השמיים מוקפים זר של עצי לִ בנה דקים, ענפיהם נפרדים כמסך של בימת תיאטרון ומציגים תזמורת כוכבים. כמה עלים זהובים מפוזרים על הקרקע, נתקלים בשרכים רכים ובפטריות ענק גבוהות ורחבות.מפל תופס את מרכז קרחת היער. הוא דק ומזמזם, נוצץ מתחת לקרן אור ירח, ניגר לתוך בריכה עמוקה המתכווצת לכדי פלג. הבריכה מוקפת אבנים המחוברות זו לזו בשורשי 11:40:36 30/04/2026 237 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ244 א\"ב פוראנקפסים מבליחים על גופו. ידיה מוצאות את החגורה שלו, נסגרות סביבה ו –ענף נשבר, עמוק ביער במקום כלשהו.הכישוף נשבר. הם מתנתקים ושניהם מסתובבים לעבר הקול.ליסקה מרגישה את הלמות לבו של הלשי קופצת מתחת לכף ידה, שריריו נדרכים כשהוא כורך סביבה יד בהגנה. כאשר לא קורה עוד דבר, הוא מתנתק ממנה ומרכין את ראשו באנחת התנצלות. מלמעלה שברירי אור מהבהבים וכבים, נמוגים בזה אחר זה.ליסקה מחייכת בעצב, מניחה יד על עורפו. \"ממילא כמעט עלה היום. יאגה בטח דואגת.\"\"המפלצת הזאת דואגת רק לארוחה הבאה שלה,\" רוטן הלשי. הוא נכנס בחזרה למים ואוחז בידה, מצמיד נשיקה דקדקנית ומתמשכת לכף היד. \"בואי, שועלונת לא ערמומונת. נלך הביתה.\"11:40:36 30/04/2026 244 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

236 א\"ב פוראנקידיים. כשהם מגיעים סוף־סוף לאדמה יבשה, כולם מתמוטטים, מתנשפים בכבדות, מכוסים מכף רגל ועד ראש בבוץ. עץ האלון מזדקף מחדש ונראה עייף ממש כמוהם מהמאבק.הלשי מתאושש ראשון מכולם, מתיישב ופולט זרם של מי ביצה שחורים. \"איך עשית את זה?\"ליסקה משתעלת. \"את מה?\"\"זה היה עץ דריאדה. הם כמעט אף פעם לא מצייתים לי, ואני בראתי אותם.\" יש סימנים אדומים על פניו וצווארו מציפורניהם הקהות של האוטופייצים, חולצתו קרועה כמעט לשניים ותלויה בבלויי סחבות סביב חזהו החיוור והשרירי. ליסקה חייבת לאמץ את כל כוח הרצון שלה כדי שלא לנעוץ מבטים.\"פשוט ביקשתי ממנו בנימוס,\" היא אומרת ומנגבת את ידיה בחצאיתה.\"היא ביקשה ממנו בנימוס.\" השד פולט קול שהוא חצי צחוק וחצי השתנקות. \"זה מקומם. אני כועס עלייך, מטורפת גמורה.\"\"ואני עליך, שד נורא.\" היא מעיפה מבט לעבר הליטווני שבוהה בהם בבעתה משותקת. \"מה איתו?\"\"אני לא חושב שהוא יהיה טיפש מספיק כדי לתקוף אותי שוב.\" הלשי תוקע באיש מבט זועף ואז נוהם משפט קצר בליטוונית. האיש מהנהן בלהט, מצמיד ידיים במחווה שיכולה להיות ביטוי הכרת תודה או תחינה לרחמים.אחרי שהתאוששו, הם מובילים את האיש בחזרה לשביל שממנה סטה. הלשי דוחף אותו בתוקף בין העצים לדרך עפר, והוא כושל אל בין זרועותיהם של חבריו המבוהלים. הלשי לא נשאר לצפות באיחוד ביניהם — רק מסתובב במקום, הופך לאייל ופוסע בחזרה לכיוון שממנו הגיעו. ליסקה משתהה מאחוריו, סיפוק חמים ממלא אותה כשהיא מקשיבה לקריאות ההקלה של החבורה הליטוונית, לקרקוש גלגלי הקרונות כשהם ממשיכים במסעם.11:40:36 30/04/2026 236 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ24525העונש של ולס שחר כבר כמעט עולה כשליסקה והלשי חוזרים אל הבית השמתחת ליז'מבינה, טל נוצץ על העשבים כמו יהלומים מפוזרים. המבוכה הגיעה סוף־סוף להשתלט על ליסקה והיא מגלה שאיננה מסוגלת להביט בפניו של הלשי, ומחשבותיה נמשכות תמידית בחזרה אל הבריכה. היא מצטערת שהתחילו בעניין בכלל. היא מצטערת שהפסיקו.היא תוהה אם נשיקה לשד היא עניין שראוי להתוודות עליו בפני הכומר.בסופו של דבר היא נעצרת על מדרגות המרפסת ומנסה להתעשת. בתנועה של היסח הדעת היא מרימה את ידה כדי להסיט תלתל אל מאחורי האוזן ומוצאת את עלי הכותרת הרכים של פרח אור הכוכבים.הוא כמעט נופל בין אצבעותיה. היא מנסה לתפוס אותו, אבל הלשי מהיר ממנה. הוא לוכד את הפרח לפני שהוא נופל לקרקע ומניח אותו בעדינות בידה של ליסקה. אשליית תחושות חולפת כרוחות רפאים על עורה, זיכרונות של נשימותיו על לחייה וידיו על תחתית גבה, מרימות אותה לסלעים. אוזניה 11:40:36 30/04/2026 245 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

כשהאפלה עמדה מלכת 235לעץ אלון כפוף, עבה כל כך עד שלהקפת גזעו בזרועות נדרשים חמישה אנשים. היא מנסה לגעת בו, מדמיינת את ידיו של טטה מרימות אותה מהנחל של סטודווה כשנפלה לתוכו בילדותה.\"בבקשה,\" לוחשת ליסקה ואז עוברת לשפת האלים. \"הבא אותם אלי.\"העץ מתיישר באנקה ומנער מעליו קומץ עלים. הוא פורש בנוקשות את ענפיו לעבר הקטטה, מנסה לאחוז בראשו של הלשי כשהוא יוצא מתוך פני המים. אבל האוטופייצים חכמים יותר מכפי שליסקה ציפתה. ברגע שהענפים מתקרבים מספיק, היצורים קופצים מעלה, שוברים ומוחצים אותם בכוח על־טבעי. העץ נרתע כאילו נעקץ, וליסקה חשה בזעמו כאילו הוא שלה.\"עוד פעם אחת,\" היא אומרת, שולחת קסם נוסף. העץ מתחיל לזהור בכחול, כל סדק בקליפתו מודגש ככלי דם. היא מרגישה שהוא שוקל מחדש, בוחן את המצב. ואז הוא מיטלטל ומתחיל להתעקל.ליסקה מביטה ביראת כבוד באלון המתכופף, נשען ונמתח עד שהוא יוצר גשר בין ליסקה לגברים הנאבקים. היא לא מהססת — היא ממהרת ללכת על הגזע ומזמנת אליה את אונגדיי. הפגיון מופיע בידיה בהבזק כחול והיא משתמשת בו כדי לחתוך זרועות אוטופייצים המתקרבות יותר מדי.\"לשי!\" היא צורחת שוב, מתכופפת מעל המים במקום שבו ראתה אותו לאחרונה. השד מגיח, גורר מתחת לזרועו את הליטווני היורק מים. באותו הרגע סוגר אוטופייץ את טפריו סביב קרסולה של ליסקה וגורר אותה לאחור. בדרך נס היא מצליחה לתפוס את הלשי ולעזור לו להניף את הליטווני לעץ. ברגע שהוא קם על רגליו, הוא תופס את ידה, זורק את זרועו של הליטווני על כתפו ובועט באוטופייץ הנצמד עדיין לרגלה. הם רצים על גשר העץ, כושלים כשאוטופייצים מושיטים אליהם 11:40:36 30/04/2026 235 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ246 א\"ב פוראנקמתלהטות והיא משפילה מבט. \"זה היה רגע גנוב,\" אומר הלשי חרישית.\"אני יודעת,\" היא עונה ואצבעותיה משחקות בפרח. \"הלוואי... הלוואי שהייתי יודעת איך לקרוא לזה. מה שיש בינינו.\"הוא מביט הצדה, שערו נפרע ברוח הקלה. \"יש דברים שעדיף לא לתת להם שם.\"לבה של ליסקה נצבט בדכדוך, אבל היא מנסה להתעלם. הלשי צודק, היא אומרת לעצמה. אותו מפגש לא מובן שהיה ביניהם יישאר בקרחת היער ההיא, לעולם לא יהיה מוגדר. אבל אי־אפשר להתעלם מההשלכות. ברגע פזיז אחד ליסקה הסכימה לכול. היא התחייבה לקסם, אותו הקסם ממש שלימדו אותה לפחד ממנו. היא לקחה על עצמה עתיד פראי ולא מוכר, במקום הוודאות היציבה שתמיד השתוקקה למצוא. היא איבדה דבר אחד וזכתה באחר. היא בחרה את הבית שמתחת ליז'מבינה על פני סטודווה, והיא אמנם מתאבלת על מה שזנחה, אבל היא לא מצטערת.היא תוהה אם פסָ ל מרגיש כך כשהוא מסתת אבן והופך אותה לפסֶ ל, בידיעה שהיא לא תוכל לחזור לעולם לצורתה הקודמת.בניסיון להסתיר את סערת רגשותיה, ליסקה מפנה את גבה ללשי, מבטה עובר על הגנים, על השער המרוחק, על שטחי הפרא הטבולים בצללים המקיפים הכול. היא מסובבת את הפרח בידיה מבלי משים. שום דבר לא נע בדריאדה. לא בעלי חיים, לא רוחות, אפילו לא הרוח. \"שקט כל כך,\" היא אומרת כשהיא מבחינה בכך.הלשי מהמהם מאחוריה. \"תמיד כך מיד לפני השחר.\" כתפיו נוגעות קלות בכתפיה כשהוא נעמד לצדה, מניח את ידיו על המעקה. \"יש תחושה שזה מקום אחר, נכון? רגע שחמק משטף הזמן ואינו שייך ללילה או ליום.\"11:40:36 30/04/2026 246 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

234 א\"ב פוראנקמבטים מהשד המתקרב למים משני צדיו, שמהם מביטים האוטופייצים בטינה.הלשי נעצר לפני האיש. בהשוואה למבנה גופו השרירי של הליטווני הוא נראה צנום ועדין, אבל קומתו הזקופה והאצילית עדיין מרעיפה איום טהור, שלא מן העולם הזה. הליטווני נרתע ומצטלב, מסנן מפיו משהו שנשמע כמו קללה. ואז הוא קם בקושי על רגליו ומסתער על הלשי.הלשי נעמד יציב, אבל האיש כפול ממנו ברוחבו, והבוץ אינו מאפשר יציבות. לבה של ליסקה עולה לגרונה והיא מביטה בשני הגברים כשהם מתנגשים, נאבקים, ואז נופלים פשוטי איברים למים. האוטופייצים הממתינים מזנקים קדימה, מושיטים זרועות דקיקות, לופתים את שערם ובגדיהם כדי למשוך אותם אל מתחת לפני המים.\"לשי!\" צורחת ליסקה. היא רצה אליו, אבל הנתיב שיצר בביצה כבר הוצף. היא נשארת עומדת מול ביצה שחורה כדיו, סוערת וגועשת כשאלפי אוטופייצים מתגודדים סביב הגברים שנפלו. אחד מהשדים מבחין בליסקה. הוא מסתובב, לשון נרקבת מחליקה מבין שפתיו, ומזנק לעברה.היא מקללת וכושלת לאחור מהגדה. היצור צווח במורת רוח, מתיז עליה מים מצחינים ואז שוקע שוב אל מתחת להם.ליסקה ממשיכה לסגת, גופה דרוך מרוב אימה. אם לא תחלץ את הלשי בקרוב, היצורים יטביעו אותו, אין ספק. אבל אם תיכנס למים, היא רק תצטרף אליו. חייב להיות כישוף, משהו שישחרר אותו. אבל מה?קסמה מתעורר כאילו זומן, עולה בלהיטות כזאת עד שהיא מרגישה אותו בגרונה. הביניים נפרש סביבה, נוף כוכבים של נשמות נוצצות. הדריאדה פועמת באור עז, שורשים עבים וצמרות רחבות ואלפי דברים קטנים וצומחים היוצרים רשת מסחררת של חיים.ליסקה מתמקדת בנשמה הבהירה הקרובה ביותר. היא שייכת 11:40:36 30/04/2026 234 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 247כאילו השמיים שומעים את דבריו, הגוונים העמוקים יותר של הלילה מתחילים להתרומם כרעלה, הירח מעל מאיר כנר מִ נחה בכנסייה. השקט מחלחל לעצמותיה של ליסקה. הלשי צודק, היא מהרהרת. בשבריר השנייה הזה, התחושה היא שהדריאדה היא עולם שונה לגמרי. מקום ארעי שבו החושך עומד בלי לזוז, מחכה לבואו של האור.היא נושמת נשימה עמוקה של הכול, ממלאת את ריאותיה עד תום באוויר ניחוחי של אשמורת אחרונה. הלשי מביט בה, עיניו מהורהרות, ואז מושיט יד בעדינות ומלטף את קו הלסת שלה. \"כדאי שתישני קצת, ליסצ'קה,\" הוא ממלמל. \"היה לילה ארוך.\"היא משמיעה קול של אישור והלשי נסוג. אור נרות קלוש מבית האחוזה מטיל את צלו הנסוג על אבני הריצוף. דלת הכניסה נסגרת מאחוריו בחריקה וליסקה נשארת לבדה ביער הישן.היא נאנחת בשביעות רצון ומתכופפת לפרום את שרוכי נעליה. משהו גורם לה לעצור. היא מרגישה עקצוץ בעורף, פחד קר עולה בעמוד השדרה. עוד לפני שהיא מסתובבת היא יודעת מי מביט בה.דמות מוכרת משחרת לאורך גדר הברזל, עיניים ארגמניות ממוקדות בה.\"מרוק?\" לוחשת ליסקה.כלב הציד מתקדם צעד אחד, עיניו מבזיקות כעששיות. הוא לוחץ את צד גופו לשער. כאשר שום דבר לא משתנה, הוא נוהם, נסוג ומנסה שוב. ואז שוב, ושוב, ושוב, בקדחתנות גוברת והולכת. הוא לא יכול להיכנס, מבינה ליסקה. קסמי ההגנה של הלשי עוצרים בעדו.פתאום כלב הציד קופא. אוזניו מזדקרות והוא נרתע כסוס שנבהל.דלת בית האחוזה נפתחת ברחש. ליסקה קופצת, מסתובבת 11:40:36 30/04/2026 247 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 233להיכנס למים. אובך קלוש מכסה את הביצה וליסקה נשבעת שהיא רואה עיניים בולטות צופות מתחתיו.לפני שהיא מספיקה להביט טוב יותר, תשומת לבה מופנית לרעש מלפנים. קולות נתז והתנשפות ואחריהם עוד צעקה נואשת. המקור הוא אדם מפרכס, שקוע עד מותניו במים. הוא גדול וחזק למראה, בעל פרצוף כלבי רחב שהיה מבהיל את ליסקה אילולא היה מעוות בבהלה עזה.כשהם מתקרבים ליסקה רואה יד קטנה, לא גדולה מיד ילד, מגיחה מהבוץ. היא אפורה, מכוסה נגעים מוגלתיים, וציפורניה הסדוקות שורטות את עורו של האיש כשהיא גוררת את ראשו לעבר המים. יד נוספת מזנקת ותופסת בכתפו. שלישית נכרכת סביב מותניו. רביעית מתחפרת בזרועו. חמישית... נשימתה של ליסקה נעתקת. הן רבות כל כך, מאות מושטות מתוך הבוץ והטינופת. המים רוחשים ידיים, מוארים בקומץ להבות לבנות קטנטנות המרחפות מעל. אוגניקי. הם זוהרים בלהיטות, ניכר שהם נהנים מהתמונה המחרידה.\"אוטופייץ,\" אומר הלשי וכמעט משליך את ליסקה מגבו. \"סוג נוסף של שד מנשמה טבועה. הם מטרידים, אבל אין להם כוח ניכר, כל עוד לא נכנסים למים.\" הוא חוזר לדמות אנוש, מנער מעליו את הסוקמנה וזורק אותה אל ליסקה. \"עמדי על המשמר.\"ליסקה תופסת את המעיל כשהלשי שולף את וירוק הבוהקת ככספית באור הירח, ותוקע אותה בביצה.המים נחצים סביב הלהב, חושפים קרקעית של רפש ומשקעים ומפנים נתיב אל הליטווני הלכוד. במקום שבו הביצה נפערת האוטופייצים רוחשים, נסוגים וצוללים בחזרה לתוך המים. כאשר הם נעים ליסקה מבחינה להרף עין בעור כמוש ופנים צורחות הדומות במידה מטרידה לפני ילדים.הלשי פוסע ברוגע לתוך הביצה, הבוץ מגיע מעבר לשוקיו. הוא משכשך לעבר הליטווני שהתמוטט אל ברכיו ומעביר 11:40:36 30/04/2026 233 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ248 א\"ב פוראנקאינסטינקטיבית בתנופה לעבר הקול ורואה את מקשו מציץ לעברה.\"מ...מקשו,\" היא מגמגמת. \"הבהלת אותי.\"הוא נראה מתנצל לרגע ואז מסמן לה בלהיטות שתיכנס. ליסקה מהססת. היא מחזירה מבט ליער, אבל הוא שוב ריק, שקט ורחב ידיים כקתדרלה. רק עצי הדריאדה משגיחים בכובד ראש על האחוזה, צבועים כמו איקונות בקרני הזריחה הראשונות.מחשבותיה של ליסקה מסתחררות כשהיא נכנסת לבית האחוזה. כלב הציד של פלוריאן חזר לרדוף אותה אחרי שבועות רבים כל כך. למה? היא כמעט ציפתה שהדבר יקרה כששמרה לעצמה את השן שלו, אבל בין ההתקפה על ולקובו והאימונים שעברה, היא לא חשבה עליו. היא הניחה ששרפת שאר שרידיו הספיקה כדי לגרש אותו. אבל הנה הוא בא, בדיוק כאשר ליסקה התחילה להרפות את הדריכות. מה הוא רוצה?מקשו נוגע בזרועה והיא קופצת בבהלה אדירה. אצבעותיו של הילד קרות. היא מנסה לא להיראות נסערת כשהיא הולכת אחריו, אבל לבה הולם בעוז בכל זאת. היא תוקעת את ציפורניה בכפות ידיה ומכריחה את עצמה להתמקד במקשו שמגיש לה ארוחת בוקר שהכין בעזרתה של יאגה. צלחת לביבות ראצוּחי עגולות. הן קרועות, לא אחידות בגודלן וניכר בהן שהוכנו ביד לא מנוסה, אבל ניחוח התפוחים המתוק מעלה קרקורים בבטנה.\"מוקדם כל כך,\" היא אומרת ומביטה בהפתעה במקשו. \"לא יכולת לישון אחרי שיצאנו?\"הוא מושך בכתפיו, עושה תנועה של פתיחת ספר.\"אה, שוב נשארת ער כדי לקרוא,\" אומרת ליסקה בעוקצנות. \"למה אני לא מופתעת?\"הוא מנופף מעליו את גערותיה, מניח ידיים על המותניים ושולח לעבר הדלת מבט הרה משמעות. מה לקח לכם כל כך הרבה זמן?11:40:36 30/04/2026 248 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

232 א\"ב פוראנקאוגניקי הם רוחות המתגלמות כאורות זוהרים — ליסקה שמעה אזהרות רבות מפניהם בילדותה. הם נולדים מנשמות אנשים שאבדו ביערות ונהנים במיוחד להוביל אחרים לסטות מהדרך כדי שהדבר יעלה גם בגורלם.הלשי מאיץ את הקצב כשהוא מדבר, בדרכו לעץ דלת הכשף שמתחילה להיפער. \"אחד מהשיירה, אידיוט כמובן, נכנס בין העצים כדי להשתין ונפל קורבן לכישוף של האוגניקי. הם לא יהרגו אותו, אבל הם בהחלט מובילים אותו למשהו שיעשה זאת.\"\"אז מה נעשה?\"\"פשוט,\" הוא אומר וקופץ דרך דלת הכשף. \"נקווה לטוב ביותר, נתכונן לרע ביותר.\"הזינוק קדימה כמעט מפיל את ליסקה מגבו. הוא מקלל בססגוניות ומטפס על תל אדמה, הקרקע הלחה נמעכת מתחת לפרסותיו. ליסקה משתנקת בשל הסירחון העולה סביבם — מים עומדים ועץ רקוב ומשהו שדומה מאוד לקרביים של דגים.הם בביצה. היא נפרשת מכל עבר, מבהיקה ושוממת באור הירח האביך. עצים עולים מתוך המים, מקופלים כאנשים אחוזי כאב. עשבי ביצה מצטופפים סביבם, נתפסים בחצאית של ליסקה ומתחככים בירכיו של הלשי. עץ נפול נפרש בדרכם, רקוב למחצה, ולפניו...\"עצמות,\" לוחשת ליסקה. \"לשי, יש עצמות...\"\"נראה יותר כחזיר בר,\" הוא אומר באדישות. \"שימי לב, אלה שטחי אוּטוֹ פּ יֶ ץ. נראה שהאוגניקי שובבים במיוחד הלילה.\"ברגע שהמילים יוצאות מפיו נישאת צעקה אנושית במובהק באוויר הלילה.הלשי נאנק. \"נו, צדקתי.\"\"מה?\" ליסקה צווחת כשהלשי מזנק על בול העץ, אחריו לאבן ואז לשבב נוסף של אדמה יבשה. הוא מקפיד שלא 11:40:36 30/04/2026 232 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 249\"אנחנו...\" ליסקה משפשפת את פניה, מנסה להסתיר את הסומק. \"עשינו מעקף.\"פשוט מחריד, מעירה יאגה מהתנור. מה עם הזהירות, ילדה? לפת רקובה היתה בחירה טובה יותר.מקשו נראה מבולבל. ברור שהוא לא מבין, וטוב שכך. ליסקה פותחת את פיה בעלבון, אבל לפני שהיא מספיקה להגן על עצמה, הלשי נכנס למטבח בצעד קליל.\"אה, נהדר. חשבתי שהרחתי אוכל.\"\"מקשו הכין אותן,\" אומרת ליסקה. היא שוקלת לספר לו על מרוק ומחליטה שלא לעשות זאת. נראָ ה שכלב הציד לא יכול להיכנס לגנים. אולי שרפת עצמותיו החלישה אותו בדרך כלשהי. בכל אופן, אם תספר ללשי תצטרך להודות ששמרה את השן של מרוק, והיא מעדיפה שלא לספר זאת אם לא תהיה חייבת. ליד השולחן הלשי תוחב לפיו את אחת הראצוחי ופורע את שערו של מקשו. כשהוא מסתובב ללכת, הוא מעווה פנים ושריר קופץ בלסתו.ליסקה מרצינה. \"לשי?\"\"כן?\"\"אתה בסדר?\"\"טוב מתמיד,\" הוא עונה וקורץ אליה. \"תסלחי לי בבקשה, אני הולך לנוח קצת. אל תעירי אותי אם לא יקרה הבלתי אפשרי, השמיים ימזגו זהב או שיאגה תתחיל סוף־סוף להתנהג בנימוס.\"ליסקה מביטה בו בדאגה כשהוא הולך, מפקפקת בהתנהגותו הקלילה. ארשת הכאב נראתה רק כי הוא עייף? לפני שהיא מספיקה להמשיך לחשוב על כך, מקשו מושך אותה לישיבה, מעמיד לפניה בחדוות ניצחון צלחת ראצוחי ופלח גבינת טוָ ארוּג חמוצה. ליסה אוכלת נגיסה ראשונה רק כדי למלא את רצונו וממשיכה כשקיבתה נזכרת שהיא רעבה.11:40:36 30/04/2026 249 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal8

כשהאפלה עמדה מלכת 231משהו מטופש, מגיע עש זקיף במעופו לחדר ותובע את תשומת לבו של הלשי. כפי שהיה בעבר, היצור העדין נמס אל תוך עורו ועיניו מלבינות. לאחר מכן עיניו מצטללות והוא קם בתנועה כבדה ומהירה.\"מה קרה?\" שואלת ליסקה ומתיישבת.\"יש צרות,\" הוא אומר. קסם מתלקח בידו ומתרחב עד שמופיעה מסכת הגולגולת. \"עלי לצאת.\"הוא מסתובב ונחפז לצאת מהחדר.ליסקה ממהרת לקום. שערה נופל אל עיניה, אצבעותיה כבדות, אבל בדרך נס כלשהי היא מצליחה למשוך עליה את החצאית והחולצה, מתעטפת בגורסט ושורכת אותו תוך כדי ריצה. מקשו מציץ מחדרו, מופתע מההמולה, אבל היא מסמנת לו להישאר.בחוץ, חצות הליל מכסה את העולם בצעיף כחול עמוק, עצי הדריאדה דומים לטפרים הקורעים את הבד. אור ירח כספיתי זורח דרך הצמרות ואובך מסתלסל על החצר ומתפצל סביב רגליה של ליסקה הרצה.הלשי כמעט נעלם כבר מהעין. הוא הפך שוב לאייל ופרוותו בולטת על רקע הלילה, פס חריג של לובן שנטף מידו של צייר מגושם. נראה שהוא פותח בריצה, אבל ליסקה קוראת אליו.\"לשי!\"הוא לא מפסיק את תנועתו, אבל עיניו נוצצות בקנאות פראית כשהוא מביט מעבר לכתפו.\"אם את באה, תדביקי את הקצב.\"היא כמעט כושלת, מופתעת שלא אמר לה לחזור. \"מה קרה הפעם?\"\"שיירת שחקנים מליטוון, כנראה בדרך לפסטיבל הסתיו באניולוב.\" הוא נעצר לרגע קט, מרכין את ראשו כדי שליסקה תטפס על גבו. \"הירח מלא והאוֹגניקי פעילים במיוחד.\"11:40:36 30/04/2026 231 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ250 א\"ב פוראנקהיא מסיימת חצי מהמנה כשרעד עובר בבית שמתחת ליז'מבינה. הוא קל, קלוש כל כך עד שאפילו יאגה כאילו לא מבחינה בו. אבל ליסקה כבר בקיאה בשפתו של הבית — רצפות חורקות, וילונות מרשרשים ונרות מהבהבים — והיא יודעת מיד שמשהו אינו כשורה.קרש רצפה מתפוקק מתחת לכף רגל ודוחק בה בדחיפות. היא מניחה את המזלג ומבקשת סליחה, מודה למקשו על ארוחת הבוקר ומרסנת את הפניקה עד שהיא יוצאת מטווח ראייתם של מקשו ויאגה. ואז היא פורצת בריצה, ממהרת לחדר היחידי שעדיין לא נכנסה אליו בבית האחוזה. חדר השינה של הלשי, המוכר לה רק כזוג דלתות הובנה עם ידיות בצורת אצבעות של שלד. הוא תמיד נעול והיום אינו שונה. כשהיא מנסה את הידיות, התעקשותו של בית האחוזה גוברת, פמוטי קיר מבזיקים וכבים מעליה.ליסקה דופקת על הדלתות. \"לשי?\" כאשר אין תשובה היא מנסה שוב, לשווא. היא נושכת את שפתה ופונה אל בית האחוזה, אוזרת הרבה ככל שהיא מסוגלת מכוח הקסם שלה שאזל ומדמיינת שער סורגים נפער ומתרומם במהירות.\"היפתח.\"בתוך הדלת נשמעת נקישה.ליסקה דוחפת את הידיות. הן נפתחות בלי להשמיע שום קול ומעבירות בה פרץ חשש. הבית שמתחת ליז'מבינה מעולם לא היה מקום שקט, מרוב גרמי מדרגות נאנקים וצירים חורקים. הפעם... התחושה היא של היעדר חיים, של בדידות. מה שהיא מגלה מעבר למפתן רק מעצים את ההרגשה. מסדרון אבן צר, שחור כזפת ועגום כמוות. ממש בסופו יש מעבר מקומר ואור עמום. ליסקה נרעדת ומשפשפת את זרועותיה. מה המקום הזה?פתאום נישא לעברה קול מוכר.\"לעזאזל איתך, ולס.\" נהמתו של הלשי מרוחקת, מהדהדת. 11:40:36 30/04/2026 250 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 8 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal