1UP__.53155_Agam_Where TheDarkStandsStill.1A

138 א\"ב פוראנקהאב פבל, אפילו כאשר הילדים האחרים חזרו עליהן. עד עצם היום הזה היא שורה על מחשבותיה, אבל אחרי ימים רבים כל כך בדריאדה האזהרה התעמעמה.היא מעבירה את ידיה על הכריכה, העור השחוק קריר ומקומט למגע.\"צ'רולוגיה: חקר הסוד.\"\"זה רק ספר,\" היא מתרצת, הופכת את הדפים שהצהיבו בידיים חוששות, מביטה בכתב היד הצפוף והמסודר. היא מתכרבלת על ריפוד המשי, רקמה נתפסת בחולצתה כשהיא משעינה את הספר על ברכיה. פסקה מושכת את מבטה.קסם, ברמת היסוד שלו, הוא הגבהה של החושים. הנולדים עם קסם מסוגלים לראות דברים שאחרים אינם רואים, והם יכולים לשנות דברים שאין ביכולתם של אחרים לשנות. מה שהם חשים הוא מְ יֶ נְ דְ זִ ישְ בְ יאָ ט, הביניים.\"הביניים,\" חוזרת ליסקה. \"יאגה, כבר השתמשת במילה הזאת. מה זה בדיוק?\"יאגה פוקחת בעצלתיים עין אחת מהמקום שבו היא מכורבלת על משענת היד ומגרגרת חרישית. זאת ממלכת הרוחות, המקום שבין החיים למוות. אני חלק ממנו, משום כך אני יכולה לעשות קסמים שנחשבים בלתי אפשריים אפילו לצ'רובניק. מדהים מה אפשר לעשות כשאת לא כבולה לחוקי העולם הגשמי.\"אני חושבת שפעם הייתי מרגישה אותו, יאגה, את... תחום הביניים הזה. הייתי חשה... אפשרויות מסביבי. ידעתי שאם אפעיל את כוח רצוני, אני יכולה לגרום ללהבה או כפור להופיע. אם אגע בבעל חיים, אני יכולה לצלול עמוק מספיק כדי לקרוא את מחשבותיו.\" זה חסר לך?ליסקה מעמידה פנים שהיא שקועה מדי בספר כדי לא לענות. היא לא רוצה להודות באמת המפחידה, שלפעמים היא 11:40:31 30/04/2026 138 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 151המשונה נעצרת... וגם הכאב. ליסקה הופכת את כף ידה הלוך ושוב מבלי להאמין. הפצע התאחה, נשאר רק פס אדום מכוסה גלד.\"אתה... ריפאת אותי?\" הוא מטה את ראשו.\"קסם יכול לעשות את זה?\"\"רק לפצעים קטנים,\" הוא אומר. \"כל דבר מורכב יותר מחייב כמויות אדירות של אנרגיה. אפילו צ'רובניק רב עוצמה יתקשה כשמדובר במשהו כמו, נניח, פצע דקירה.\" הוא אומר את הדברים בוודאות של מי שניסה לרפא פצע כזה. ואולי עשה זאת, במהלך חייו הנצחיים.\"תודה,\" אומרת ליסקה בחולשה.מבטו מתחדד. \"אל תודי לי. זאת הרי היתה אשמתי.\"היא נדה בראשה. \"כמעט הצלחת. הפניקה היתה שלי. זה היה עובד אם לא...\" איך היא יכולה להסביר לו? תחושת הביטחון שהקסם שלו נתן לה, האופן שבו היא רצתה להתעטף בו כמו שריון? היא נדה בראשה. \"איך... כמה ראית?\" \"כל מה שאת ראית,\" הוא אומר.יותר מדי. יותר מכפי שמישהו ראה אי־פעם. היא עוטפת את ידה בבד הסינר שלה, מחכה לבלתי נמנע. שאלות או גינוי.לא זה ולא זה. השד ממשיך לשתוק, מביט בה כאילו היא סייחה המנסה ללכת בפעם הראשונה. ליסקה מתעשתת ומחייכת אליו בביישנות. \"אני מניחה שאפשר להגדיר את זה כישלון.\"\"עדיין לא,\" הוא אומר. \"מוקדם מדי.\" הוא לא ממשיך בהסבר וליסקה לא שואלת. היא עייפה מדי לשאלות עכשיו.11:40:31 30/04/2026 151 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

13714שד מפורק מנשקו יום עובר, השחר האפלולי הבא לועס ויורק אותו מתוכו. ההלשי לא חוזר וליסקה מגלה שהדאגה גוברת בה, למרות פרידתם הסוערת.היא מסתירה את השן של מרוק בכד ארד ריק בטרקלין — השן גורמת לה מתח, והיא לא בטוחה שזה רעיון טוב במיוחד שתהיה בקרבתה — ואז ממלאת את הכד בפרחי גבסנית שתלתה וייבשה.בסיום המשימה היא מתנודדת מכף רגל אחת לאחרת בקוצר רוח. הדאגות שלה הן רוח רפאים כשלעצמן, והן רודפות אותה בלילה. אפילו הבישול, המפלט הרגיל שלה, לא עוזר, גם אם ניחוח הבישול של בּ יגוֹ ס — נזיד עשיר של פטריות, בשרים וכרוב — מרחף עכשיו בחדרים.נשאר לה רק הספר שנתן לה הלשי, וכריכתו הדהויה כאילו מתגרה בה מהספה שעליה היא מונחת. בסטודווה ילדים שהעמידו פנים שהם מבצעים קסמים ספגו מיד גערות. קסם הוא חטא, אמרו להם. אפילו העמדת פנים יכולה למשוך את תשומת לבן של רוחות רעות. ליסקה שמעה את הגערה די פעמים מפי אמה, בדרשות של 11:40:31 30/04/2026 137 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ15216עלי קמומיל יסקה יוצאת מהמגדל על גפיים חורקות ומצליחה להגיע ללחדר ההסבה. היא כמעט מתמוטטת על שטיח פרוות הדוב, מחככת את כף ידה המצולקת ומביטה בעגמומיות לתוך האח הכבויה בתקווה שהחלל יבלע אותה במלואה. בסופו של דבר הלשי יורד ומוצא אותה, מלווה ביאגה. הסקשט קופצת לחיקה של ליסקה והלשי הולך וחוזר עם ספל מהביל בניחוח קמומיל. הוא מניח אותו לצדה של ליסקה ואז משתופף לפניה ומושיט יד. היא נרתעת, אבל הוא רק לוחץ את אצבעותיו לרקתה ומביט בפניה בריכוז.ליסקה מטה את ראשה. \"מה אתה עושה?\"\"מוודא שהשועלונת הלא ערמומונת שלי בסדר כמו שהיא אומרת.\" הוא מושך את אצבעותיו אבל ממשיך לבחון אותה, לחקור אותה, כיהלומן המנסה לקבוע את ערכה של אבן חן נדירה. בסופו של דבר הוא מסלק את ידו — הוא אולי נורא, אבל יש לו ידיים מקסימות — ומסיט לאחור תלתל שהשתחרר מצמותיה.\"ממתי זה?\" הוא שואל.לוקח לה רגע מתמשך להבין שהוא מתייחס לפס הלבן 11:40:31 30/04/2026 152 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

136 א\"ב פוראנקשיכולים לשנות את זהותו. היא לא יכולה לשכוח את הדחיפוּת שהרגישה מבית האחוזה באותו הלילה בספרייה. היתה תחושה ברורה של אזהרה, כאילו היא בסכנה.אבל לא נראה גם שהלשי שיקר. כעסו, ייסוריו, היו גולמיים, כמו דם בצבע דובדבן הזולג אחרי הסרת רקמות פגועות מפצע. ליסקה מכירה את הכאב הזה היכרות אינטימית, היא יודעת שאי־אפשר לזייף אותו. ואחרי שראתה אותו בוער בכאב הזה, היא זוכרת שהוא חי גם בקרבה. ערמת גחלים שעדיין צורבות אותה מדי פעם, מסרבות להניח לה, ולא משנה כמה היא מנסה לקבור אותן.הם לא דומים כלל וכלל, ליסקה והלשי, אבל שני דברים משותפים להם — קסם ויגון.ליסקה בולעת יבבה נוספת, מחזור נוסף של דמעות. לרגע היא מייחלת שמצב העניינים היה שונה. היא מייחלת שהיתה יכולה לבטוח בלשי, שהיתה יכולה לנחם אותו, שהיתה יכולה להרגיש שהיא שייכת לעולם הקסם ובתי האחוזה החיים ויערות העד שלו. אבל הוא שד, והיא עונדת אזיק, והשן של מרוק מונחת כבדה בכיסה, מזכירה לה שעדיין נותרו סוגיות שלא יושבו.טיק, טק, מתקתק שעון המוזרויות. הגיע הזמן לתעלומה הבאה.11:40:31 30/04/2026 136 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 153בשערה, ועוד רגע להבחין שהוא שאל \"מתי\" ולא \"איך\". רק אז היא מחברת בין אובדן הצבע אצלה ללובן השלג של שערו שלו, שיבה חורפית חריגה במראהו הכללי, של צעיר כבן עשרים ומשהו.\"הקסם שלי יצא מכלל שליטה,\" אומרת ליסקה בפשטות. זה כל מה שהיא מוכנה לומר לו, כי זה כל מה שהיא רוצה לזכור. נראה שהוא מרגיש בכך. הוא נשען לאחור.\"כך חשבתי,\" הוא ממלמל. \"ודאי השתמשת בכמות קסם אדירה אם הכבדת כל כך על גופך. זה היה הרגע שאחריו כבר לא יכולת להפעיל את קסמך על פי רצונך?\"היא לא מסוגלת להביא את עצמה להנהן. לבה הולם בעוז, והיא לוקחת את ספל התה בניסיון להסיח את דעתה. למזלה, הלשי לא לוחץ. הוא מזדקף, מושך את שרווליו ופונה ללכת.\"חכה,\" ליסקה שומעת את עצמה אומרת. \"תישאר.\"אבל למה? יאגה מתלוננת בפקיחת עין.להפתעתה של ליסקה — ולקול נשיפת אכזבה של הסקשט — הוא נשאר. ליסקה מרגישה ביישנית במידה משונה ומתמקדת בספל התה שלה, מביטה בעלה קמומיל בודד שמסתחרר אל פני השטח. הלשי יושב בחן לצדה, מותח את רגליו הארוכות ומשלב אותן בקרסוליים.\"הזיכרון הזה...\" הוא פותח. \"ליסקה, זה לא היה בגללך.\"\"לא... בבקשה.\" היא פולטת נשיפה נרעדת ומעלה אדוות בתה שלה. \"אל תנסה להעניק לי מחילה.\" אשמה רוחשת בתוכה כמו פצע שלא טופל, האנרגיה נגזלת ממנה וכאב ראש הולם בגולגולתה. \"אתה יודע, אני חושבת שלא הבנתי בכלל מה קרה באמת עד היום. חלק מסוים ממני תמיד ידע, אבל אני לא... לא רציתי לעשות את ההקשר. ומאמא... אלוהים, היא הסתירה את זה ממני כל כך הרבה שנים. היא ידעה שהרגתי את אבא שלי והסתירה את הידיעה ממני.\" היא נושכת את שפתה, מנסה למנוע ממנה לרעוד. \"הקסם שלי עשה את זה — אני עשיתי 11:40:31 30/04/2026 153 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

כשהאפלה עמדה מלכת 135\"כן.\" הוא יורק את המילה בשאט נפש, כאילו היא מרה על לשונו. \"אם משהו ששד מרגיש יכול להיקרא אהבה.\"הוא משתתק, מביט בלהבות הטורפות את שיירי חומר הבעירה ומתחילות להידלדל. כשלא נותר דבר פרט לבור אפר, הוא נסוג בנוקשות ומפנה את גבו אל ליסקה.\"הגופה היחידה שיכולתי לקבור היתה של כלב הציד. משום כך השארתי אותה. היער לא השאיר לי עוד דבר, ולכן ניסיתי בטיפשותי להיאחז בדבר האחרון שעמד לרשותי.\"\"לשי.\" ליסקה מנסה להניח יד על זרועו, אבל הוא מסלק אותה בחבטה.\"אני לא צריך רחמים ממך.\" הוא מסתובב בתנופה, הסוקמנה מרחפת מאחוריו. \"אני מקווה שאת מרוצה עכשיו, שועלונת לא ערמומונת.\"הערפל כאילו מסמיך. הוא בולע את הלשי כשהוא משאיר את ליסקה מאחור, וחופן פתיתי אפר מתפזר בעקבותיו. טריקת שער הגן הנסגר מאחוריו חולפת כרעידת אדמה ביסודות בית האחוזה ומבריחה עורב מענפי היז'מבינה. משתררת דממה, ורק קרקוריו הרחוקים של העורב מפרים אותה.ליסקה משתופפת על עקביה, מרכינה את ראשה בין זרועותיה ובולעת יבבה. היא מביטה בדמעה יחידה הצונחת, נוצצת, לעבר הקרקע. אבל כשהיא נוחתת היא לא פוגשת אדמה. היא מתנפצת על משטח שנהבי, שן חדה, מוסתרת למחצה בעשב.ליסקה מזדקפת. זאת שן של כלב הציד — מרוק. היא ודאי השתחררה כשהלשי חטף את הגולגולת מידיה. היא מרימה אותה ומחזיקה אותה בזהירות בכף ידה. אחרי רגע של מחשבה היא מסתירה אותה בכיס הסינר שלה.וכשהיא עושה זאת, חוזרת אליה האזהרה של מרוק. צאי, צאי, צאי. צאי לפני שהוא יתעורר.סיפורו של הלשי מסרב למלא את החללים. היא מרגישה שהוא דומה לדיוקן שתווי הפנים לא צוירו בו, חסר פרטים 11:40:31 30/04/2026 135 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ154 א\"ב פוראנקאת זה. הייתי צריכה לדעת שזה אסור, לשי. ההורים שלי תמיד הזהירו אותי לא להשתמש בו, אבל היו פעמים רבות כל כך... רבות כל כך... כשפחדתי או לא ידעתי מה לעשות...\"\"את פונה אליו באופן אינסטינקטיבי,\" הוא מסיים. \"זה לא חריג בכלל, שועלונת. פרצי כוח כמו שלך היו האופן שבו הצ'רובניקים איתרו בעבר שוליות אפשריות. לא אשמתך שבימינו אף אחד אינו יודע מה לעשות עם אנשים כמוך.\"כאשר ליסקה לא אומרת דבר ארשת פניו הופכת מהורהרת. הוא מתרומם על ברכיו, מניח את ידו לפני האח הריקה וממלמל בשפת האלים. להבה עולה, והוא חוזר לשבת. \"נניח שאלמד אותך לשלוט בו,\" הוא אומר בזהירות. \"עדיין תרצי להיפטר ממנו?\"\"איך אוכל שלא לרצות?\" עונה ליסקה. \"הוא מסוכן. אנימסוכנת. נאבקתי להסתיר אותו מאז ילדותי, אבל תמיד היו תקריות. וסטודווה הוא כפר קטן. האיש שראית, פאן פרווטה, המשפחה שלו גרה בשכנות אלינו. הם הבינו שיש בי משהו... שונה כשהייתי קטנה מאוד, ובמשך רוב ילדותי הם בחנו אותי בתשומת לב, חיפשו כל דרך לחשוף אותי. אבא שלי ניסה להגן עלי, אבל אחרי שמת...\"היא משתתקת. אחרי שמת, ליסקה נאלצה להתמודד עם השמועות לבדה. ולשם כך היה עליה להיות התגלמות הנערה האורליקנית המושלמת. צייתנית ואדוקה ומועילה, הברייה האחרונה שאפשר לחשוד בה שיש בה קסם טמא.\"אפילו אם אוכל לשלוט בו, לשי, אני לא יכולה להסתכן בכך שיתגלה. לקסם אין מקום בעולם בני התמותה, בעיקר לא בכפר כמו שלי. אצטרך להמשיך להסתיר אותו ו... זה מתיש.\"הוא נראה מבולבל. \"אז למה לחזור לשם בכלל?\"היא ממצמצת. \"למה לא? זה הבית שלי. המשפחה שלי, הכפר שלי, זה... זה מקומי, עבדתי קשה כדי שיהיה המקום 11:40:31 30/04/2026 154 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

134 א\"ב פוראנק\"לשי, בבקשה,\" היא מתחננת. \"אני רק רוצה להבין. נמאס לי לפחד.\"\"תפחדי יותר אם תדעי.\"\"בכל זאת, ספר לי,\" היא אומרת בקול חלוש מהעשן. \"ספר לי למה העבר שלך רודף אותי עוד ועוד. ספר לי למה שנתי מלאה סיוטים. אחרת לא אוכל להניח לדברים. לא אוכל.\"הוא מסב מבט בנהמה. כתפיו מתרוממות ואז נופלות שוב. מעין ויתור, או אולי כניעה. \"שמו של כלב הציד היה מְ רוֹ ק.\" מעבר ללהבות הלוחשות קולו של השד עגום. \"הוא היה שייך לשוליה שלי שחי לפני מאתיים שנה. לפלוריאן.\"עיניה של ליסקה נפערות. \"השוליה שלך. אבל אם היה... למה הוא מת? מה קרה בלילה ההוא?\"\"התווכחנו,\" אומר הלשי, \"פלוריאן ואני. הוא נראה בסדר אחר כך, אבל כנראה רק הסתיר ממני את ההחלטה שלו. הוא התכוון לעזוב. הוא כתב לי את המכתב ההוא, עזב כשישנתי ולקח איתו את מרוק. הוא היה רב עוצמה בקסם. הוא ידע איך למצוא את דרכו בדריאדה. אבל לפעמים היער מהיר יותר. בלילה ההוא הרוחות היו חסרות מנוח, הדריאדה היתה ערה. משהו תפס אותו.\" עיניה של ליסקה פעורות. \"מה זאת אומרת, משהו תפס אותו?\"\"הוא נפל קורבן ליער. אני יודע רק כי מרוק חזר, חי רק בקושי, גופו קרוע לגזרים. ניסיתי לרפא אותו, אבל...\" קולו של הלשי נשבר במפתיע. הוא מליט את פניו ביד אחת, נאבק להתעשת. \"עשיתי טעות עם פלוריאן. הורדתי את המגננות, והוא שילם את המחיר. הטיפש תמיד היה חייב לפעול לפי רצונו.\"יש משהו בקולו, זהיר וגמיש, כחומר המתרכך בידי היוצר. ליסקה זכרה את המכתב, את המילה אהובי שנכתבה בתשומת לב כה רבה.\"אהבת אותו?\" היא שואלת בחשש.11:40:31 30/04/2026 134 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 155שלי. אם... אם... אם אוותר עליו, מה החלופה?\" היא בלעה רוק. \"אם אני לא שייכת לשם, לאן אני שייכת?\"זה בדיוק העניין, לא? היא תמיד היתה ליסקה מסטודווה, המטפלת בבעלי חיים, בתה של המרפאה. אם ביתה לא יגדיר אותה, לא נשאר לה דבר. שום דבר פרט לקסם ולאשמה הכרוכה בו.\"אני מבין.\" הלשי מדבר בקול נמוך, עדין יותר מכפי ששמעה אותו עד כה. \"יותר מכפי שאת יודעת. התשוקה הזאת לבית, הביטחון בקהילה... היתה תקופה שבה הייתי נותן עבורה הכול. הלוואי שהייתי יכול לומר שסוף הסיפור שלי היה טוב. אבל את נבונה הרבה יותר משאני הייתי בגילך — אולי המשאלה שלך בכל זאת טובה.\"ליסקה לוגמת מהתה שלה שכבר התקרר מעט, היא לא מסוגלת להביט בו במבט מלא ולהכיר בעובדה שהוא יודע, הוא יודע. \"כך חייב להיות,\" היא לוחשת.הוא משמיע קול בחלק האחורי של גרונו, לא בדיוק הסכמה. \"עלייך לישון. תרגישי טוב יותר בבוקר.\"לשם שינוי הוא צודק, מעירה יאגה. ליסקה מבחינה שרוח הבית והשד מחליפים ביניהם מבטים עוינים.\"בעוד רגע,\" היא מבטיחה להם, מניחה את הספל שלה וטומנת את שתי ידיה בפרווה של יאגה, מכריחה את צלעותיה המכווצות להתרחב בנשימה.הלשי נשאר איתה עד שהיא מסיימת את התה ומוצאת די כוח רצון כדי לגרור את עצמה לעמידה. היא מאחלת לו לילה טוב ומנסה להתעלם מעיניו המודאגות על עורפה, מצעדיו השקטים כשהוא הולך אחריה במסדרונות עד שהיא מגיעה לחדרה. עולה בדעתה, כשצעדיו נמוגים סוף־סוף, שהוא מנסה לטפל בה.היא לא מצליחה להחליט איך היא מרגישה לגבי זה.11:40:31 30/04/2026 155 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 133מסתער על ליסקה וכאילו גדל פי ארבעה בזעמו. לפני שהיא מספיקה אפילו למצמץ, הוא חוטף מידיה את גולגולת הכלב.\"והכול עבור מעט רגש. טוב, למדתי את הלקח.\"הוא נדחק ועובר על פניה בדרכו לקבר. האדמה העדורה לא מוסתרת, למרות מאמציה של ליסקה. הוא מחזיק את הגולגולת מעליה והערפל מסתחרר סביבו במערבולת.\"לשי, חכה!\" ליסקה רצה אחריו. \"מה אתה עושה?!\"\"משהו שהייתי צריך לעשות מזמן.\"פתאום קסם מרקד לאורך ידו הפשוטה, מסתלסל מקצות אצבעותיו וצולל בין לסתות הגולגולת. הוא מעיף מבט מעבר לכתפו אל ליסקה שיכולה רק לצפות בחוסר אונים, בדופק מהיר.\"עלייך ללמוד,\" הוא אומר בקור. \"כל רוח מעוגנת למשהו. סקשטים לבית, רוסווקות לנהרות, בני אדם לגופים אנושיים. כשהורסים את העוגן, מסלקים את הרוח.\" הוא מביט בחזרה אל הקבר ופולט מילה בשפת האלים.הגולגולת עולה בלהבות.היא מתלקחת כגפרור, בלהבה בצבע אזמרגד, בחום עז עד כדי כך שליסקה מרגישה אותו ממקומה. סירחון של עצם נמסה ואדמה חרוכה עולה בסמיכות מחליאה. בתוך הכול עומד הלשי דומם וזקוף כפסל, האש הירוקה משתקפת בעיניו.\"למה?\" זועקת ליסקה בצרידות, עיניה שורפות. \"הוא לא היה פוגע בי. הוא רק רצה שאמצא את הגולגולת שלו.\"\"את לא יודעת את זה. הרוחות בלתי צפויות. הן יכולות להיות מרושעות בן רגע, לנטור טינות שאת לא מעלה בדעתך. הרוח הזאת פרצה שוב ושוב דרך קסמי ההגנה שלי כי בית האחוזה עדיין מחשיב אותה לבעלת ברית. אין לדעת מה היא תכננה.\"\"אז למה לא שרפת את הגופה שלו לפני כן?\"כשהוא מביט בה היא לא רואה את עיניו — הוא רק צללית כהה על רקע הלהבות המשתוללות.11:40:31 30/04/2026 133 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ15617אוֹ נֶ גְ דָ יימחרת מתעוררת ליסקה עם כמות מפתיעה של אנרגיה, למהסוג שגורם לה להיות קופצנית וקצרת רוח ולא מאפשר להתמקד בשום דבר בכלל. היא מתמלאת הקלה כשהלשי נכנס למטבח כרוח סערה ושואל אותה אם היא מרגישה טוב מספיק לאימון קרב.אחר כך מתקיים שיעור חסר רחמים שבו ליסקה עוברת תרגיל אחרי תרגיל, תחילה בלי הפגיון ואז איתו, וכל סבב מתיש יותר מהקודם לו. ההשפעה הגופנית מרחיקה את מחשבותיה מאירועי הערב הקודם, וזה בסדר גמור מצדה.\"מה בכלל המטרה של כל זה?\" ליסקה מתנשפת בכבדות ומתמוטטת על הקרקע ברגע שהלשי מכריז על הפסקה. \"אם אפשר להשמיד רוחות, למה לא להרוג את כולן במקום לכלוא אותן בתוך הדריאדה?\"\"אילו רק הדבר היה פשוט כל כך.\" הלשי משתופף לפניה, קרניו תופסות פס אור עמום ומפצלות אותו לשתי קרניים דקות. \"הבעיה היא ששטחי אורליצה עשירים במיוחד בקסם. אף אחד לא יודע למה, אבל האגדה אומרת שזה חלק מהברכה שהעניקו האלים העתיקים לשבטים שסגדו להם.\"11:40:32 30/04/2026 156 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

132 א\"ב פוראנקוהיא מרגישה קטנה משום מה, כמו גנבת שנתפסה במעשה הפשע.\"זה בלתי מובן?\" היא שואלת בסופו של דבר. קולה צף ברפיון באוויר המעורפל. \"אמרת לי שלא היה לך כלב ציד.\"הוא מניח יד על גולת הניצב של חרבו וקצב לבה של ליסקה מאיץ, חרדה מחמיצה בבטנה. \"לא היה לי,\" הוא אומר.\"אז מאיפה זה הגיע?\"הוא מרים כתף במעין משיכה. \"זה יער רוחות, שועלונת לא ערמומונת. לא גופה אחת ולא שתיים קבורות מתחת לעצים האלה.\"\"אבל לא כולן החליטו לרדוף אותי,\" אומרת ליסקה. \"לשי, בבקשה. אני יודעת שיש משהו שאתה לא מספר לי. כלב הציד הופיע בחדר שלי אמש. הוא הראה לי איפה לחפור.\"\"ואת בטחת בו?\"\"יותר משאני בוטחת בך!\"משהו משתנה בשד. הוא מסב פנים, מנסה להסתיר זאת, אבל ליסקה רואה את ארשת הכאב החולפת בחטף על פניו, את הטינה שמגיעה אחריה. למרות זאת, היא לא יכולה לעצור. נמאס לה מסודות, נמאס לה לפחד, ויותר מכל דבר אחר נמאס לה להרגיש שהיא לא שייכת.\"פתחתי את דלת הספרייה.\" המילים נפלטות בשטף עד שהיא חסרת נשימה. \"מצאתי חתיכה מהמכתב של פלוריאן. אני יודעת שהוא מת בגללך.\"נשימתו נעתקת ולא נשמעת, אבל היא רואה את הרעד בחזהו כשהיא אומרת את המילים. \"ארור יהיה בית האחוזה,\" הוא אומר. \"ארורה תהיי. את נועזת, להוטה להיבלע בבטן מפלצת רק כדי לחקור את קרביה.\" הוא צוחק בדרך חסרת הרחמים שבה נסדק קרח מתחת לרגליים הצועדות על אגם קפוא. \"מתברר שנתתי לך את השם הלא נכון. שועלונת ערמומונת עד מאוד עם קסמים בלתי מוסברים. את כפרת העוונות שלי, מה?\" הוא 11:40:31 30/04/2026 132 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 157ליסקה מתקרבת, מוחה אגל זיעה שנוטף על מצחה.\"בשל הקשר של אורליצה לקסם קל בהרבה לרוחות ולשדים לתקוע עוגן בתחום הביניים במקום להמשיך הלאה. כפי שאת יודעת היטב, הם מחוללים תוהו ובוהו, ולכן יצרתי את הדריאדה, שתהווה מעין משפך ותלכוד את הרוחות בתוך הענפים כאן לפני שהם יכולים להתגשם בכל מקום אחר באורליצה. בקסם הזה יש פגם, כמובן, והרוחות החזקות יותר מתנגדות לו. לפעמים כשאני עוזב את בית האחוזה אני עושה זאת כדי לענות לזימון ולחסל רוחות פורעות סדר כאלה.\"ליסקה מזדקפת בהפתעה. \"זימון? אנשים יודעים שאתה אמיתי?\"\"כמובן. יש כאלה שאני בוטח בהם, כמרים ואצילים וצ'רובניקים אחים שיודעים איך ליצור איתי קשר. לא רק באורליצה, אלא גם בליטוון, אפילו אם לשטחי ליטוון אין אותה עוצמת קסם.\" הוא שותק לרגע. \"לא שיקרתי, ליסקה רדוסט, כשאמרתי שהקדשתי את חיי להגנה על ממלכת בני האדם. זאת הסיבה היחידה לכך שאני חי עדיין.\"מציאות הגיל שלו מכה בליסקה פתאום. היא מטה את ראשה הצדה ורואה אותו באור חדש, כרעלה זוהרת של עידנים והיסטוריות ותקופות חיים. השד הזה, הבחור הצעיר הזה, נלחם במלחמות לפני מאות שנים והכיר מלכים מימי קדם. שבע מאות שנים. זה משך התקופה שבה הוא מגן על אורליצה, דואג לה בפלישות והתקוממויות, שושלות ותבוסות. אבל לפעמים הוא נראה צעיר כל כך עד שליסקה מתקשה לתאר לעצמה שהוא מבוגר יותר ממנה.הלשי חוזר בהקנטה על תנועת ראשה. \"מה קרה?\"משהו ממלא אותה, עולה על גדותיה בחמימות משכרת, הרגשה עגמומית מכדי שאפשר יהיה לכנותה הכרת תודה. היא מושיטה יד ומניחה אותה על ידו הארוכה והחיוורת הנחה על ברכיו.11:40:32 30/04/2026 157 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

כשהאפלה עמדה מלכת 131אחת השיניים מתנתקת, והיא מחזירה אותה למקומה, המשטח השברירי שורט את אצבעותיה.היא נראית כמו גולגולת של זאב, אבל ליסקה יודעת שזה לא נכון. עצם החוטם ארוכה מדי, העצם הקדמית דקה מדי, והשיניים הצפופות שהצהיבו מוכרות בצורה כה איומה.זאת גולגולתו של כלב הציד, רוח הרפאים אדומת העיניים.בידיה של ליסקה הגולגולת כמעט רוטטת. היא לא מצליחה להפסיק להביט בארובות העיניים המלוכלכות, כאילו תמצא בתוכן מסר. עצמות נוספות קבורות לצדה — שאר גופתו של כלב הציד — אבל היא משאירה אותן שם. הן לא קוראות אליה כמו הגולגולת.היא מניחה את התגלית המזוויעה בצד ומתחילה להחזיר את העפר לבור, אובך השחר עולה סביבה כמו תכריכים. העצים כהים, ומעבר להם מפלחים עננים את עור השמיים הוורדרד ואור שמש מדמם בנחלים זהובים. הגיע הזמן, מחליטה ליסקה. הגיע הזמן להתייצב מול הלשי.היא לא זוכה להזדמנות. היא באמצע השביל כשהם מוצאים זה את זה, שד וצעירה, עיניים נפגשות מעבר לגן. שער הברזל צווח כשהוא פותח אותו בדחיפה, מקרקש פעם אחת ואז נסגר מאחוריו בנקישה. חרבו לצדו, מגפי העור שלו מכוסים שכבת בוץ. כשהוא מבחין בגולגולת בידיה של ליסקה לא נראית בו כל תגובה. הוא חוצה את השביל המרוצף אבנים בצעדים נינוחים, סלסול של קסם רוקד על בגדיו ומעלים כל לכלוך מהיער לפני שהוא מגיע אל ליסקה.\"האם אי־פעם אמצא אותך עושה משהו שאיננו בלתי מובן בתכלית?\" שואל הלשי.ליסקה נועצת בו מבט, מתקשה לדבר. היא העבירה את הלילה כולו בהרהורים על המסר של כלב הציד, בדאגות על מה שהיא עשויה למצוא ומה תעשה אז. עכשיו הגיע הרגע, 11:40:31 30/04/2026 131 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ158 א\"ב פוראנקהוא נע קלות, נשימתו מגמגמת כאילו מגעה הוא מכת ברק, כאילו הוא מצפה לעלות בלהבות. כשהיא מרימה מבט, עיניו פעורות ובוהקות ותמהות.\"סבלת הרבה כל כך למעננו,\" לוחשת ליסקה.\"זאת חובתי,\" הוא אומר.\"תודה.\" היא אוחזת בידו עד שכתפיו מתרפות, עד שהוא יודע שהיא מתכוונת למה שאמרה. \"תודה.\"הוא מביט בה כאילו הדברים היו מחילה לנידון למוות. הוא לא מאפשר לרגע להתארך אלא שולף את ידו מתחת לידה, קם בקפיצה ומפשיל את שרווליו.\"טוב,\" הוא אומר קצרות. \"מספיק לנוח. בואי ננסה דו־קרב, כי אי־אפשר לחדור בדברי חלקות ללבו של סטשיגון.\"כשהם מסיימים השעה כבר הרבה אחרי חצות היום והאחו נראה כאילו רמס אותו עדר סוסים. ליסקה רטובה מזיעה, היא צונחת על ברכיה לפני דלי מי באר ומתיזה על עצמה, מביטה בטיפות הזולגות מתלתליה לעשב.הלשי נעצר לפניה, הוא נראה כאילו יש לו עדיין די אנרגיה כדי להילחם בצבא. \"את צריכה עזרה?\"היא נאנחת ומושיטה אליו זרוע כואבת. הוא אוחז בה, אצבעותיו הארוכות כמעט מעלימות את אצבעותיה הקטנות, ומושך אותה בקלות לעמידה.\"את צריכה לתת לו שם,\" אומר הלשי, עוזב את ידה ומחווה לעבר הפגיון החגור למותניה בנדן חדש — מתנה נוספת מידי השד.\"לתת לו שם?\" היא חוזרת כהד.\"אומרים ששמות מוסיפים עוצמה לכלי נשק מכסף.\"היא חושבת על חרבו שניצבה מעוטר אזמרגדים. \"מה שם החרב שלך?\"\"וִ ירוֹ ק,\" הוא עונה. גזר דין. שם הולם בהחלט.ליסקה מעבירה את אצבעותיה על ניצב הפגיון שלה, מסמנת 11:40:32 30/04/2026 158 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

13013קבר בגןיסקה קמה עם השמש ויוצאת לחפש את חפירה. היא למוצאת אחד בארון האחסון, חצי חלוד מיושן וסדוק בכמה מקומות. הוא עובד מספיק טוב באדמת הגן הקפיצית, גם אם ידית העץ מאיימת עליה בשבבים כשהיא מתחילה לחפור.היא חופרת במקום שאותו הראה לה כלב הציד בלילה.עובר זמן מה לפני שהאת פוגע בדבר מה פריך בקול חבטה עמום. ליסקה קופאת. היא אמנם ציפתה שהדבר יקרה, אבל היא בכל זאת מצטמררת. היא מנסה להתחזק לפני שהיא כורעת ברך בעשב הרטוב מטל, שואפת נשימות עמוקות של אוויר קר כדי להרחיק את אי־הנוחות שהיא חשה. היא מפנה אט־אט חופנים על חופנים של אדמה ניחוחית עד שהיא מוצאת אותו. בוהק לבן של עצם.ליסקה שואפת נשימה מייצבת, בטנה מתהפכת בציפייה. חופן אדמה נוסף, והיא מצליחה להבחין בצורת גולגולת. עוד כמה, והיא כבר מסוגלת לשחרר אותה מהקרקע, מלווה מפולת אבנים קטנות ותולעת מתפתלת. היא מחלצת את התולעת לפני שהיא מושכת את הגולגולת לחיקה וסינרה מתלכלך בבוץ. 11:40:31 30/04/2026 130 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 159את חוטמה המגולף של האיילה. השם מגיע אליה בנשימה, כמו משאלה.\"אונגדיי.\" מילה שמשמעותה \"העבר\", כלומר \"מה שהיה פעם\". תקופה שאליה היא רוצה לחזור, אבל תקופה שהיתה מייחלת שתוכל לשנות. מה שרודף אחריה, מה שעיצב אותה. המקום שאליו היא שייכת.העבר. כלי נשק. המגן שלה.כשהיא מביטה בלשי, עיניו מרוחקות ומכוסות צללים, כאילו הוא נזכר בדבר מה בן מאות שנים.מרגע שאימוני הקרב נוספו לשגרת יומה של ליסקה, ימי הקיץ דומים לזיקוקים, הם מגיעים בהבזק פתאומי ומסתיימים מהר לא פחות. קשה לה להאמין שהיא נמצאת בדריאדה כבר יותר מחודש. הם הגיעו לאוגוסט, והוא זהוב ומחניק, העולם מתנמנם בלפיתתו. ביום אחד כזה הלשי מגלה את ליסקה יושבת לארוחת בוקר ומניח רשימת מילים בשפת האלים לפני הביצים שלה.\"למדי הרבה ככל שאת יכולה,\" הוא אומר. \"ברגע שתקבלי בחזרה את הקסם, תוכלי לשלוט בו טוב פי כמה אם תדעי לנסח כישופים.\"המילים פשוטות, פקודות כמו, צְ מח, שְ רוף, הגן עלי. ליסקה קולטת את השפה מהר. היא לא שונה לחלוטין מאורליקנית. בהתחלה היא מרגישה את מבטה הזועף של מאמא על גבה, גוער בה על שהיא לומדת מילים בשפה פגאנית. אבל בתוך זמן קצר ליסקה מגלה שהיא לוחשת את המילים במסדרונות ובגן, מאוהבת בהברות הרכות ובדרך הקלילה שבה הן זורמות מלשונה, מוכרות כשיר ילדים.סביב הלימודים והקרבות יש לה מעט מאוד זמן לבישולים, עובדה שעליה היא מקוננת בפני הלשי ערב אחד ונענית במבט אדיש. הם בדיוק סיימו דו־קרב של ערב והלילה בדריאדה מכריז על בואו בקולות צרצרים ויללות מרוחקות.11:40:32 30/04/2026 159 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 129נכנס? הלשי הבטיח לחזק את קסמי ההגנה שלו, אבל היא ראתה שוב את כלב הציד אחר כך, בלילה שבו הלשי נפצע. והנה היצור כאן פעם נוספת, שבועות אחר כך, כשגריר מהסיוטים. כמעט כאילו... כאילו בית האחוזה מכניס אותו.צאי, צאי, צאי. צאי לפני שהוא יתעורר.\"אני לא יכולה,\" אומרת לו ליסקה. \"אני חייבת לעשות את זה, אתה לא מבין? אני לא יכולה ללכת הביתה עד שהקסם שלי ייעלם.\"עיניו של כלב הציד זוהרות כירח מלא וגדול. יש מאחוריהן תבונה, הבנה שלא מהעולם הזה, והוא מתנודד כשהוא שומע את דבריה. שערו סומר, והוא נוהם בלי מילים וכמעט... כמעט בתסכול. תוך כדי נהמה הוא מסתובב על עקביו ומזנק לעבר החלון. ליסקה מתכוננת לשבירת הזגוגית ברגע הפגיעה, אבל הכלב רק נמס לתוך הצללים ומופיע מחדש מעבר לזכוכית, בגן. הוא מתקדם בצעדים כבדים אל הבאר, למקום שבו ראתה אותו ליסקה בפגישתם השנייה. שם הוא מרים כפה ומכה בקרקע. כשהוא מחזיר מבט אל ליסקה הוא נראה כמעט מלא ציפייה.\"אני מבינה,\" לוחשת ליסקה.היא לא יודעת אם כלב הציד שומע אותה, אבל הוא נעלם ברגע שהמילים יוצאות מבין שפתיה.11:40:30 30/04/2026 129 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ160 א\"ב פוראנק\"את יודעת, אני בכלל לא צריך הרבה,\" אומר הלשי. \"לפני שבאת חייתי על המנחות שנתנו לי. לפעמים היה משתה, לפעמים היתה כיכר לחם. גופו של שד אינו תובעני.\"ליסקה מעיפה מבט לעבר הבית שמתחת ליז'מבינה, הנישא מעליהם בכל הדרו. מעטה של ענפי יערה, מגדל עקום, צבע סדוק. \"אולי, אבל כל מה שנשאר לנו מהארוחה של אתמול הוא תפוחי אדמה והמרק ה... מעניין שלך.\" היא מביטה בלשי בהדגשה. הוא התעקש להכין את ארוחת הערב ביום הקודם, וליסקה אמנם מעולם לא הגיעה לים, אבל היא משוכנעת שטעמו יהיה זהה למרקחת שלו. \"באמת, לשי, אחרי שבע מאות שנה הייתי מצפה שתצטיין יותר בבישול.\"הוא מזעיף פנים כמעט בהתקוממות. \"הייתי עסוק.\"\"שבע מאות שנה,\" חוזרת ליסקה. \"אני בטוחה שיש ספרי בישול בספרייה.\" היא מעווה פנים כשהיא מבינה שטעתה — היא מנסה להימנע מאזכורים של הספרייה או פלוריאן.אבל אם הלשי מתרגז, הוא לא מראה זאת. \"בסדר. בסדר. אולי מיהרתי וזרקתי פנימה יותר מדי מלח. אולי אני רגיל כל כך לדאוג ליער ורק ליער, ששכחתי איך להקדיש תשומת לב למשהו אחר.\"היא משתהה, מופתעת למשמע הווידוי. פניו עוטות שוב את בוהק הכנות, זה שהוא מסלק ברגע שהוא מתגלה לעיניה. הדבר מעלה חמימות משונה בחזה של ליסקה. היא מכניסה את אונגדיי לנדן, משחררת את קפל החצאית ממותניה ומניחה לה להיפרש למלוא אורכה סביב קרסוליה, ואז מסיטה לאחור כמה קווצות שיער. כשהיא מרימה מבט הלשי מסתכל עליה. עיניהם מצטלבות כמו חרבות והוא מסיט את מבטו.משונה. ליסקה פונה לעבר בית האחוזה, מפלסת לה דרך בין עשבי בר סבוכים ועולה לשביל המרוצף. לפני שהיא נכנסת היא מסתובבת ובוחנת את הגן, את העצים עמוסי הפירות והפרחים האפופים דבורים עמלניות.11:40:32 30/04/2026 160 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 5 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal5

כשהאפלה עמדה מלכת 161\"הם יצמחו במשך החורף?\" היא שואלת את הלשי שמגיע מאחוריה בצעדים דוממים כמעט. היא מריחה יותר מאשר שומעת אותו, שרף אורנים ועשבים מרים וחריפות קרה של סופה מתכנסת.\"לא,\" הוא עונה. \"הלוואי שהייתי יכול לגרום להם לחיות, אבל לצערי דברים מסוימים צריכים למות כדי לצמוח מחדש, חזקים יותר. אני יכול לכופף את חוקי הטבע, אבל עדיף לא לשבור אותם. החורף יהיה דל, כרגיל.\" \"הכנתי שימורים,\" מבטיחה לו ליסקה.הוא מושך באף. \"מיותר.\"היא מסתובבת במקום. \"אולי בשבילך, אבל לי יש אמות מידה.\" היא רוצה לגעת בזרועו במשובה, אבל משום מה ידה נעצרת על השרירים המוצקים בחזהו. בום. קיבתה נכרכת סביב עצמה ומחשבותיה מתפוגגות כעשן.הלשי קופא למשך הלמות לב ואז מתרחק ממנה. הגרגרת עולה ויורדת בגרונו כשהוא מתעמק בכפתורי הסוקמנה שלו.\"אני הולך לשוק מחר,\" הוא אומר קצרות. \"את יכולה לבוא.\"\"לשוק?\" היא בוחנת את הקרניים שלו. \"באורליצה?\"\"אנשי וָ לְ קוֹבוֹ כבר רגילים לביקורים שלי,\" הוא אומר. \"לפחות כך אני מניח, כי הם הפסיקו לצרוח כשהם רק רואים אותי.\"ואז הוא ניגש לבית האחוזה בצעדים רחבים. ליסקה מרימה גבות לעבר גבו המתרחק, קרביה עדיין מתהפכים בתוכה. היא מחכה עד שהוא נעלם ורק אז ניגשת למטבח, משככת את רעבונה בקערת מרק מלוח יתר על המידה ואחר כך בורחת לחדר ההסבה. שם היא תוקעת את האף לתוך פרק של \"צ'רולוגיה\" ומתעלמת מהחום שנשאר עדיין בלחייה.הפרצף שלך אדום, אומרת יאגה בנעימות. היא מופיעה בין זרועותיה של ליסקה ומסתירה מעיניה את הדפים.11:40:32 30/04/2026 161 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ168 א\"ב פוראנקשמזדקפת ומשליכה את הגיל מעל כתפיה. ענפים מתכנסים סביב הלשי, וכאשר השערים נסגרים בחריקה ליסקה נשבעת שהיא רואה את קז'ימירה שולפת חרב, רחבה אפילו יותר מווירוק, מתוך האויר.בום. השערים נטרקים וליסקה לא רואה עוד. מסביבה נשים נעות ומתגודדות בקוצר רוח. הן נועצות מבטים בליסקה, אינן בטוחות מה לחשוב עליה.ליסקה כורכת את זרועותיה סביב חזהּ . מעבר לשערים נישא שוב השיר. הפעם מצטרף אליו קול נוסף, מרחף מעל המנגינה, מלא תווים חדים ונגינה מתחנחנת. קול של ילד.\"הילד שלי שם!\" זועקת האישה צהובת השיער שדיברה קודם לכן. היא עדיין אוחזת בבנה.\"לא נכון,\" אומרת ליסקה בחריפות. היא נזכרת איך הרוסווקה שפגשה בדריאדה חיקתה את קולה של מאמא. \"הוא בזרועותייך. תראי. תראי.\" ליסקה מתקדמת ותופסת את כתפיה של האישה, מכריחה אותה לפגוש את מבטה. שתיהן ביחד מביטות מטה אל הפעוט שהיא מחזיקה.\"בטוח,\" האישה לוחשת בהקלה.\"כן,\" עונה ליסקה בעדינות ונסוגה. משהו רב עוצמה מתנחשל בה, תשוקה לעזור, להגן, אבל חזקה יותר מכפי שחשה מעולם, מועצמת באמצעות כל אישה שמצטופפת סביבה.\"תקשיבו!\" היא קוראת. \"הן ינסו לפתות גם אתכן לצאת! אם אתן רואות מישהי מתקדמת לשער, עצרו אותה, משכו אותה לאחור, קשרו אותה אם תצטרכו.\" אבל זה לא יספיק. הרוסווקות משחקות בתשוקות, בפחד. \"אל תפסיקו להתפלל!\" היא קוראת. \"תתמקדו במילים, לא בשום דבר אחר!\" היא נוקטת ביוזמה, מתחילה לדקלם את הפסוקים הראשונים במחרוזת התפילה. הנשים מצטרפות אליה במהירות, זו אחר זו. הן מפסיקו לשרך צעדיהן, ויללות הילדים נרגעות ליבבה מדי פעם כשהתפילה המבועתת עולה כמזמור.11:40:32 30/04/2026 168 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ192 א\"ב פוראנקכשהיא ניגשת לילד, הוא נרתע, חששן כסייח שזה עתה נולד. הוא נראה כבן אחת־עשרה, אבל הכחישות מוסיפה שנים להופעתו. ליסקה משתופפת לפניו, מאלצת את עצמה לחייך בעדינות, אף כי החיוך כאילו לא שייך לפניה. היא מקווה שהוא נראה משכנע יותר מכפי שהיא מרגישה.\"שלום,\" היא מברכת אותו חרישית. \"איך קוראים לך?\"הילד לא עונה. שפתיו נשארות לחוצות זו לזו בעיקשות, מבטו מושפל. מתחת לשכבת טינופת פניו מלאות נמשים.\"אתה יכול לומר לי איפה ההורים שלך?\" היא מנסה.עוד שתיקה. עיניו מתרוממות לרגע מהעפר ואז מושפלות שוב, כאילו הוא חושש שליסקה תהפוך לסטשיגון בכל רגע.\"יש לך לאן ללכת?\"הפעם הוא נד בראשו, בתנועה קלה כל כך עד שהיא כמעט לא מבחינה בה.\"אז אולי תבוא איתי?\" היא מושיטה את ידה. \"נמצא לך משהו לאכול.\"הילד שואף אוויר בחריפות. כשהוא מרים מבט, עיניו בצבע חום־אדמדם כמו מהגוני. ידו מזנקת, לופתת את אצבעותיה המושטות של ליסקה כאילו הן חבל הצלה.הפעם כשהיא מחייכת, התחושה טובה יותר, כמעט נורמלית. \"אז בוא. אני מכירה מישהי שיכולה לעזור.\"ליסקה דופקת בהיסוס על דלת הבקתה הדלה של קז'ימירה, אבל היא לא מחכה לתשובה לפני שהיא מובילה את הילד פנימה. ככל שתוציא אותו מהר יותר מהרחובות מוכי הטרגדיה, עדיף. להפתעתה הצ'רובניקית בבית, מניחה קומקום על הכירה. היא מרימה מבט כשהם נכנסים ומשפשפת את כתפה בלאות.\"אה. תהיתי לאן הלכת.\" נראה שהיא רוצה לומר עוד משהו, אבל הילד האוחז בידה של ליסקה מושך את תשומת לבה. 11:40:34 30/04/2026 192 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

162 א\"ב פוראנקליסקה מורידה את הספר אל ברכיה ומעבירה ידיים על פניה. \"זה שום דבר,\" היא אומרת במהירות. \"אני פשוט עייפה.\"את מתחילה לחבב אותו, מה? שואלת הסקשט ומצמצמת את עיניה. אין טעם לשאול על מי היא מדברת.ליסקה משעינה את ראשה לאחור, מייחלת להיעלם לתוך התקרה משובצת הכוכבים. \"הוא שד בן שבע מאות שנה, יאגה. אני לא טיפשה מספיק בשביל זה.\"ברגע שהמילים יוצאות מפיה, לבה מתכווץ בנקיפה מאשימה. שקרנית. מובן שהיא מחבבת אותו. היא תמיד היתה להוטה לבטוח, להוטה לאהוב, תמיד מחפשת חמימות ולא משנה כמה פעמים נכוותה. \"בכל אופן,\" היא אומרת בהתגוננות, \"אני חושבת שאכפת לו ממני רק כי הוא רוצה להשתמש בקסם שלי.\"יאגה מנידה אוזן. הוא נהנה מנוכחותך, בהחלט, אבל הנאה היא תחושה אנוכית. פעם חשבתי אותה בטעות לידידות, והוא סילק אותי בהתקף זעם.\"אני יודעת.\" ליסקה נאנחת. \"אני עדיין נזהרת, אני מבטיחה.\" היא פותחת שוב את הספר, אבל מחשבותיה כבר במקום אחר, צופות את המסע של מחר לאורליצה. \"כדאי לבדוק את המזווה, לראות מה צריך להשלים,\" היא מציינת חרישית. חלק ממנה הומה מהתרגשות לקראת החזרה לעולם בני האדם. החלק האחר מכביד עליה בחרדה.למה לחזור לשם בכלל? קולו החלקלק של הלשי שואל שוב ומעביר רעד בעמוד השדרה של ליסקה. היא לוחצת מפרק אצבע לשפתה, חזק מספיק כדי לגרום כאב, מרסנת את מחשבותיה הבוגדניות ומכריחה את עצמה להתמקד בקריאה.הזמן חומק. שעת חצות מגיעה, מבשרות עליה הקריאה המרוחקת של השעון בטרקלין והכבדות בעפעפיה של ליסקה. היא נושפת, מסמנת את העמוד בענף לוונדר יבש, סוגרת את \"צ'רולוגיה\" ומחליקה את הכריכה המתפוררת.11:40:32 30/04/2026 162 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 167ניכר בלשי שאינו שותף לדאגה של ליסקה. הוא מסתער בדרך העפר כשקז'ימירה לצדו. ליסקה מתקדמת אחריהם, היא בקושי מצליחה להישאר לפני הנשים הנדחקות. רבות מהן מתפללות, לחישותיהן נישאות ברחבי העיירה ומטביעות את שיר הרוסווקות.ולקובו, מתברר, היא עיר קטנה יותר מאשר עיירה גדולה, עם חומות אבן גבוהות להגנת גבולותיה ובהן שערי עץ כבדים. השערים פעורים וחושפים מעבר להם שדות חקלאיים וגבעות רכות, הנקטעים בגוש השחור כדיו של הדריאדה. הדרך הראשית, הרחבה מספיק למעבר קרונות, ממשיכה מבעד לשערים ולאורך מדרון עדין ומובילה לנתיב דמוי מנהרה בין העצים.הגברים של ולקובו הולכים לאורכה.הם במרחק מטרים בלבד מהיער, צלליות מאיימות במרחק. משהו משובש נוראות באופן הליכתם. הם כאילו מהופנטים, כושלים קדימה כמי שנגררים בחבלים, ראשיהם שמוטים וזרועותיהם מושטות.בין העצים מחכות תריסר רוסווקות. הן זוהרות בלובן מסתורי, שיער כסוף ארוך מכסה את שדיהן, גפיים ארוכים במידה בלתי טבעית כרוכים סביב גזעים בציפייה. ליסקה ממצמצת ומצליחה לראות את צורותיהן האמיתיות זורחות מבעד ליופי הבלתי טבעי, חיוכים מזוויעים, ארוכים מדי, עיניים זגוגיות ועור שמוט.בטנה מתכווצת בבהלה.\"הן יפהפיות,\" ממלמלת אישה משמאלה של ליסקה ומתקדמת.כאשר הלשי שומע אותה הוא נובח, \"סגרו את השערים מאחורינו. ליסקה, תישארי עם הנשים.\"\"אבל —\"\"צייתי לי!\"הוא יוצא בריצה קלה לאורך השביל, ולצדו קז'ימירה 11:40:32 30/04/2026 167 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 191כך ללשי, שבו הרגישה... בטוחה. הרגישה שהיא יכולה לראות נתיב אחר, דרך חדשה קדימה, נתיב שבו תמצא מקום לעצמה בבית האחוזה.אבל זה לא יכול להיות. הלשי שומר על סודות רבים מדי, הוא לא נעצר לרגע, רק חובתו חשובה לו. הוא הבהיר שעבורו ליסקה היא רק בחורה נועזת ורכת עיניים כאיילה, לא יותר מהסחת דעת. ועכשיו מדובר באיזה ולס מסתורי — שד נוסף, המסבך את מצב העניינים. כמה רבה צריכה להיות עוצמתו, אם הוא חולל את הטרגדיה שאירעה אמש?לפני שמחשבותיה של ליסקה ממשיכות להסתחרר, היא מבחינה בדמות מוכרת כושלת ברחוב. זה הילד שראתה אתמול, צרור סמרטוטים וגפיים צנומים, שערו דמוי הקש מטונף ועיניו המוטרדות בוהות בלא כלום. היא נעצרת, בוחנת את הילד ואז מחפשת שוב את קז'ימירה, אבל מבינה שהזקנה נעלמה. במקומה היא עוצרת גבר חשוב למראה במותנייה מעור כבש.\"סלח לי, פאן, אתה מכיר את הילד הזה?\" היא מצביעה עליו.האיש נד בראשו בהיסח הדעת, הוא כמעט לא מביט לעברה. \"ליחו יודע. את חושבת שאני מזהה את כל הילדים כאן?\"\"אני רק רוצה לדעת איפה משפחתו.\" אם הם חיים. היא לא רוצה לומר זאת.האיש נדחק ועובר על פניה. כשהוא מחזיר אליה מבט עיניו אפלות מיגון. \"אם הוא כאן לבד, אני חושב שאת יודעת מה התשובה.\"ליסקה פוכרת ידיים על חזהּ ורואה איך הילד נשמט ליד סוכך הרוס של מאפייה. הוא נועץ מבט אטום בעפר. משהו בו נראה לא בסדר, אבל היא לא מצליחה להבין בדיוק מה. לבה נלפת בקרבה. הוא רק ילד, היא לא יכולה להשאיר אותו שם לבד.11:40:34 30/04/2026 191 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 163ברגע ההוא היער צורח.כל הנרות כבים בבת אחת. בחוץ, במקום שבו מציף אור הירח את הצמרות, עצי הדריאדה רועדים ומתכופפים, קליפותיהם צווחות כשהם מתנגשים זה בזה. כעבור הלמות לב אחת הכול מפסיק, הנרות חוזרים בקלילות לחיים. אבל אורם עדיין חלש, כאילו בית האחוזה משתוחח בפחד מפני משהו.ליסקה נעמדת, אונגדיי בידה. \"מה זה היה?\" יאגה עומדת בלי לנוע. משהו לא בסדר ביער.ליסקה יוצאת במרוצה מהחדר. תוך שניות היא על המדרגות, כמעט מתנגשת בלשי שיורד בהן בריצה.\"לכי לחדר שלך. נעלי את הדלת.\" היא מעולם לא ראתה פחד חרוט בבירור כל כך על פניו.\"מה קורה?\"\"משהו חדר מבעד לקסמי ההגנה שלי.\" חרבו ביד אחת, מסכת הגולגולת ביד השנייה. \"משהו גדול.\"ליד הדלת מופיע אחד מהעשים הזקיפים, הוא עף בתנופה דרך חריץ בחלון, עט לעבר חזהו של הלשי ועובר דרך עורו. גופו מתעוות בתגובה, עצמות החזה והצלעות נראות להרף עין כשהיצור הזוהר נמס לתוכן.עיניו של הלשי מלבינות כאובך, ואז חוזרות לצבען הירוק. \"ולקובו,\" הוא אומר.ולקובו, העיירה שהוא הזכיר קודם לכן. \"מה קרה?\"\"אני לא יודע,\" הוא אומר בצרידות. \"אני לא יכול לחוש דברים מעבר לגבולות היער. אבל העש הזה ניתן לחבר ותיק שלי כדי שיוכל לשלוח אותו להזעיק אותי אם יהיה צורך חמור. אם הוא כאן...\"הוא משתתק, אבל ליסקה כבר נעה, שורכת את מגפיה ועוטה עליה גלימה.\"מה את עושה?\" שואל הלשי בתוקף.\"אני באה איתך.\"11:40:32 30/04/2026 163 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ166 א\"ב פוראנקכנייר ישן ועיניה חלביות כמו דבק של כריכות. היא מעבירה מבט יציב על הלשי, עיניה נפערות מעט כשהיא מבחינה בליסקה.\"שקט, גבירותי,\" היא חוזרת ונשענת על הרובה שהיא מחזיקה. \"הוא בא לעזור.\"\"מה קורה כאן, קָ זִ 'ימירה?\" עיניו של הלשי מרפרפות על ההמון, ההבנה מחדדת אותן. \"ואיפה הגברים?\"\"אינם,\" מתייפחת אישה צהובת שיער שאיננה מבוגרת בהרבה מליסקה, ומדברת על רקע יללות של פעוט בין זרועותיה. \"כולם קמו מהמיטות בבת אחת. לא יכולנו לעצור בעדם. אנחנו...\"כאילו ניתן לכך אות, עולה מנגינה מעבר לעיירה. שיר נשי, מקהלת קולות הטווים מארג של תווים מפתים וליטופים עדינים. ליסקה מכירה את הקול. הוא ניסה להפיל אותה במלכודת לפני שבועות, כשחיפשה את פרח השרך.\"רוסווקות,\" היא לוחשת.כתפיו של הלשי מתקשחות בדאגה, אבל קולו נשאר צלול ויציב כשהוא פונה לזקנה. \"איפה הם עכשיו, קז'ימירה?\"\"הם יצאו משערי העיירה לפני דקות בלבד,\" עונה קז'ימירה. \"אין הרבה זמן — בתוך כמה דקות של הליכה מגיעים לדריאדה. ניסינו לעצור בעדם, אבל הם גברו עלינו. יש דרך לקרוא להם לחזור?\"הלשי נד בראשו. \"ברגע שנלכדו, הדרך היחידה לשחרר אותם היא להרוג את הרוסווקות שכישפו אותם.\" הוא שולף במשיכה מהירה את וירוק, והלהב מבהיק באור העששיות. \"אני אטפל בכך.\"\"אבוא איתך,\" אומרת קז'ימירה. \"יש בי די כוח לקרב אחד נוסף.\" דבריה נאמרים בגאווה, כאילו היא קוראת תיגר על הלשי, אם יכחיש. כשהוא פולט קול של הסכמה, ליסקה מביטה בו בהפתעה. קז'ימירה בת שבעים לפחות. איך תשרוד מול שדים?11:40:32 30/04/2026 166 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ190 א\"ב פוראנקשהוא חלש ככל האפשר.\" הוא מתקרב אל הצ'רובניקית.\"טפלי בה.\"\"טפלי —\" עיניו החלביות של קז'ימירה מצטמצמות. \"אה. זה בעצם העניין, מה? לא למדת עדיין שבריחה מהבעיות אף פעם לא פותרת אותן?\"\"אם אני זוכר נכון, אני זה שאמר לך את הדבר,\" מציין הלשי. \"את שוכחת את מעמדך, יקירתי.\"\"אז תפסיק להיות טיפש כזה!\"\"טיפשות היא להתגרות בוולס. לא אעשה את אותה הטעות שעשיתי עם פלוריאן.\"\"איתה המצב שונה,\" טוענת קז'ימירה. \"היא שונה.\"\"זה לא משנה.\" הלשי עובר ללחישה שליסקה בקושי מסוגלת להבין ופולט מילים קצרות בנהמה. \"את חושבת שלוולס אכפת? הוא ילד מפונק שמתעורר משנתו לרגעים, רק כדי לזרוק צעצועים ולראות איך אני ממהר לאסוף אותם. אני לא יכול לנוח עד שהעניין ייסגר.\"קז'ימירה מכווצת את שפתיה. \"ביום מן הימים תצטרך להתמודד מול השד שלך, אליאש.\"הוא צוחק בלי שמץ עליצות. \"אם יגיע היום הזה, אני אפול והדריאדה תיפול איתי. את יכולה לשפוט אותי כרצונך, קז'ימירה, אבל אני לא אניח לבחורה נועזת ורכת עיניים אחת להרוס שבע מאות שנים של יציבות.\"הוא מטיח את ידו בגזע עץ האדר. העץ נחצה כפה פעור, ומעבר לו מתגלה חורשת שתילים דקים ושיחים אדומי עלים. לפני שליסקה מספיקה לקרוא אליו, הוא עובר דרך דלת הכשף ונעלם.ליסקה נשארת לבדה ומתמלאת אדישות נוגה. אם כן, יש ללשי רגשות כלפיה והוא נחוש בדעתו שלא להרגיש אותם. לו יהי — כך הכול קל יותר. היא צריכה רק לשרוד במשך שנה ולחזור הביתה. אבל כמה שהכאב עז. היה רגע, קרוב כל 11:40:33 30/04/2026 190 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

164 א\"ב פוראנק\"בשום פנים ואופן לא.\"\"גידלה אותי המרפאה הטובה ביותר בכפרי הגבול,\" היא אומרת בהיגיון. \"אם מישהו נפצע, אני יכולה לעזור.\"\"לא,\" הוא אומר נחרצות. \"אני לא לוקח אותך לסכנה לא ידועה.\"זיכרון הפעם הקודמת שבה הלשי עזב כך — ההמתנה כשאינה יודעת מה עלה בגורלו, החרדה אחרי שובו — מזינים את נחישותה של ליסקה. היא לא מוכנה שישאיר אותה שוב מאחור. \"לא הייתי אמורה לשרת לצדך?\" אצבעותיה מתחככות בצמר הגס של הגלימה. \"אני לא יכולה לעשות את זה אם תשאיר אותי כאן. זאת יכולה להיות הזדמנות עבורי ללמוד, לשי.\"הוא לוחץ את שפתיו זו לזו, עיניו כאילו רוחשות בזעמו הלוהט. \"בסדר,\" הוא אומר בסופו של דבר, בהסתייגות, וסר מדרכה. \"אבל את חייבת לעשות בדיוק מה שאומר, את מבינה? לא משנה מה יקרה.\"היא מהנהנת והוא לא מוחה עוד כשהיא באה אחריו, מהדקת את הגלימה סביב כתפיה וממהרת אחריו לחצות לילה קר וסוער. ההגעה לוולקובו נמשכת ארבע פעימות לב. פעימה, והלשי הופך לאייל. פעימה, וליסקה מטפסת על גבו. פעימה, והם דוהרים ביער במהירות מסחררת. פעימה, וגזע עץ נפתח, מופיע כפר, ותוהו ובוהו.11:40:32 30/04/2026 164 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ16518המהלך של הדריאדהלת הכשף של הלשי יורקת אותם מתוך עץ בכיכר של דולקובו, שוק צפוף ובוצי מוקף כולו חזיתות של חנויות שתריסיהן מעוקמים. הלשי משתנה מתחת לליסקה בתערובת מבלבלת של רקב וגפיים מתעוותים. היא בין זרועותיו ואז על רגליה. הלשי אנושי עכשיו, אבל לא הסיר את גולגולתו. הוא שוב השד המזוויע וחיוור העור.בואם נענה בצרחות.תושבי העיירה. דמויות רבות, רבות כל כך. מתגודדות, ממהרות, צועקות, דואגות. חלקן מחזיקות קלשונות או רובים, אחרות לופתות ילדים בוכים, רובן עומדות בבגדי הלילה. והיא רואה שיש שם נשים בלבד. להקת כותנות לבנות ונעלי בית ופנים מטושטשות, ניכר שניעורו זה עתה משינה. ברגע שהן רואות את הלשי פניהן הופכות דאוגות ומהוססות, המולת קריאות עולה מההמון. ליסקה אפילו שומעת אישה ממלמלת, \"האיש החיוור כאן. מה זה אומר?\"\"שקט!\"זקנה מפלסת דרך לעברם. כמו הספרים הישנים ביותר בספרייה של הלשי, היא התגלמות ההיסטוריה, עורה קמוט 11:40:32 30/04/2026 165 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 189אותו? הוא צ'רובניק בן שבע מאות שנה. עם קרני אייל. כמעט לא אנושי! ובכל זאת יש לה כאב בכל החזה, לא רק מפצעיה אלא מכמיהה חדשה. הוא לא יכול לעזוב אותה, לא ככה. היא צריכה לדעת מה המצב ביניהם, שהיא לא דמיינה את הרוך בקולו, את הערגה בעיניו.בחוץ היום מגיח מתוך קרב משלו, עגום ופגוע ומלא ריח של פחד. רחובות ולקובו דביקים מדם וחלודים משיירי סטשיגונים, חלקלקים מתחת לנעליה של ליסקה כשהיא צולעת לעבר כיכר השוק. הרוח מייללת קינת אשכבה, מטביעה את בכי הכפריים ברחובות כשהם אוספים את אחרוני המתים. רובם אינם מפנים אל ליסקה מבט שני, אבל כמה מהם פונים לעברה, לוחשים תודות בקולות שבורים.לא קשה למצוא שוב את הלשי. קרניו נישאות מעל ההמון בדרכו לעץ שממנו יצאו מלכתחילה, עץ אֶ דֶ ר מת למחצה שענפיו מסוקסים ועירומים. מסביבו יש כמה חנויות הרוסות, הסוככים השבריריים קרועים והחלונות שבורים, השלטים מכוסים נתזי דם או מעוקמים. גוש נוצר בגרונה של ליסקה, אבל לפני שהיא מכריזה על נוכחותה, מישהי אחרת ניגשת אל הלשי. קז'ימירה מגיעה בנחישות נחרצת ומשעינה ידיים על מותניה. היא אומרת משהו ללשי בקול נמוך. תשובתו לא נשמעת, אבל נראה שהיא מרגיזה את הזקנה כי היא יורקת, \"אין כוח בגופך ולא בקסם שלך. מסוכן לצאת מפה עכשיו, אליאש.\"\"מסוכן דווקא להישאר,\" עונה הלשי. \"זאת לא היתה מוזרות אקראית, קז'ימירה. הם משתפים פעולה. שדים אינם מסוגלים לעשות זאת בכוחות עצמם. זה היה מעשיו ידיו של וֵ לֶ ס, אני בטוח. היער כבר סער בגלל הבחורה, והוא השתמש בכך לטובתו.\" הוא מסדר את וירוק למותניו, מניח את ידו על גולת הניצב. \"ובכל זאת, תיאום של מתקפה גדולה כל כך היה גוזל הרבה מעוצמתו. אם יהיה מזל, יעברו שבועות לפני שיתאושש. אני חייב לעשות זאת עכשיו, בזמן 11:40:33 30/04/2026 189 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

164 א\"ב פוראנק\"בשום פנים ואופן לא.\"\"גידלה אותי המרפאה הטובה ביותר בכפרי הגבול,\" היא אומרת בהיגיון. \"אם מישהו נפצע, אני יכולה לעזור.\"\"לא,\" הוא אומר נחרצות. \"אני לא לוקח אותך לסכנה לא ידועה.\"זיכרון הפעם הקודמת שבה הלשי עזב כך — ההמתנה כשאינה יודעת מה עלה בגורלו, החרדה אחרי שובו — מזינים את נחישותה של ליסקה. היא לא מוכנה שישאיר אותה שוב מאחור. \"לא הייתי אמורה לשרת לצדך?\" אצבעותיה מתחככות בצמר הגס של הגלימה. \"אני לא יכולה לעשות את זה אם תשאיר אותי כאן. זאת יכולה להיות הזדמנות עבורי ללמוד, לשי.\"הוא לוחץ את שפתיו זו לזו, עיניו כאילו רוחשות בזעמו הלוהט. \"בסדר,\" הוא אומר בסופו של דבר, בהסתייגות, וסר מדרכה. \"אבל את חייבת לעשות בדיוק מה שאומר, את מבינה? לא משנה מה יקרה.\"היא מהנהנת והוא לא מוחה עוד כשהיא באה אחריו, מהדקת את הגלימה סביב כתפיה וממהרת אחריו לחצות לילה קר וסוער. ההגעה לוולקובו נמשכת ארבע פעימות לב. פעימה, והלשי הופך לאייל. פעימה, וליסקה מטפסת על גבו. פעימה, והם דוהרים ביער במהירות מסחררת. פעימה, וגזע עץ נפתח, מופיע כפר, ותוהו ובוהו.11:40:32 30/04/2026 164 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ16518המהלך של הדריאדהלת הכשף של הלשי יורקת אותם מתוך עץ בכיכר של דולקובו, שוק צפוף ובוצי מוקף כולו חזיתות של חנויות שתריסיהן מעוקמים. הלשי משתנה מתחת לליסקה בתערובת מבלבלת של רקב וגפיים מתעוותים. היא בין זרועותיו ואז על רגליה. הלשי אנושי עכשיו, אבל לא הסיר את גולגולתו. הוא שוב השד המזוויע וחיוור העור.בואם נענה בצרחות.תושבי העיירה. דמויות רבות, רבות כל כך. מתגודדות, ממהרות, צועקות, דואגות. חלקן מחזיקות קלשונות או רובים, אחרות לופתות ילדים בוכים, רובן עומדות בבגדי הלילה. והיא רואה שיש שם נשים בלבד. להקת כותנות לבנות ונעלי בית ופנים מטושטשות, ניכר שניעורו זה עתה משינה. ברגע שהן רואות את הלשי פניהן הופכות דאוגות ומהוססות, המולת קריאות עולה מההמון. ליסקה אפילו שומעת אישה ממלמלת, \"האיש החיוור כאן. מה זה אומר?\"\"שקט!\"זקנה מפלסת דרך לעברם. כמו הספרים הישנים ביותר בספרייה של הלשי, היא התגלמות ההיסטוריה, עורה קמוט 11:40:32 30/04/2026 165 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ18820אלים עתיקיםגע, ל...למה?\" מגמגמת ליסקה. \"לאן אתה הולך?\" \"רארשת פניו של הלשי סגורה, נחושה. \"אני יוצא לסייר סביב הדריאדה ולבדוק את קסמי ההגנה שלי באופן אישי. עלי לוודא שתקרית כזאת לא תתרחש שוב לעולם.\"\"אז תן לי לבוא איתך!\" קוראת ליסקה. \"כבר התאמנתי ואני יכולה —\"\"לא.\" מילה אחת, כמכת פטיש של שופט. לא. הוא משתמש בכוח רב מהנחוץ, שובר חוד אחד מהקרניים שלו בקול נפץ דומה לשבירת עצם, ממלמל כישוף ומניח אותו על השולחן שלצד המיטה. \"זה יפתח דלת כשף לדריאדה. עלייך רק לגעת בו בעץ בכיכר ולחשוב על בית האחוזה, והוא ייקח אותך אל השערים. אני אחזור בעוד שבוע.\"הוא עוטה עליו את המסכה ואז לוקח את וירוק וניגש לדלת, מרכין את ראשו מתחת למשקוף הנמוך ויוצא לרחוב. משב רוח אכזרי טורק אותה מאחוריו.ליסקה מתנודדת על קצה המיטה, קודחת ומבולבלת. מה יש לה? איך יכולה היתה אפילו להעלות על דעתה שתנשק 11:40:33 30/04/2026 188 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

כשהאפלה עמדה מלכת 163ברגע ההוא היער צורח.כל הנרות כבים בבת אחת. בחוץ, במקום שבו מציף אור הירח את הצמרות, עצי הדריאדה רועדים ומתכופפים, קליפותיהם צווחות כשהם מתנגשים זה בזה. כעבור הלמות לב אחת הכול מפסיק, הנרות חוזרים בקלילות לחיים. אבל אורם עדיין חלש, כאילו בית האחוזה משתוחח בפחד מפני משהו.ליסקה נעמדת, אונגדיי בידה. \"מה זה היה?\" יאגה עומדת בלי לנוע. משהו לא בסדר ביער.ליסקה יוצאת במרוצה מהחדר. תוך שניות היא על המדרגות, כמעט מתנגשת בלשי שיורד בהן בריצה.\"לכי לחדר שלך. נעלי את הדלת.\" היא מעולם לא ראתה פחד חרוט בבירור כל כך על פניו.\"מה קורה?\"\"משהו חדר מבעד לקסמי ההגנה שלי.\" חרבו ביד אחת, מסכת הגולגולת ביד השנייה. \"משהו גדול.\"ליד הדלת מופיע אחד מהעשים הזקיפים, הוא עף בתנופה דרך חריץ בחלון, עט לעבר חזהו של הלשי ועובר דרך עורו. גופו מתעוות בתגובה, עצמות החזה והצלעות נראות להרף עין כשהיצור הזוהר נמס לתוכן.עיניו של הלשי מלבינות כאובך, ואז חוזרות לצבען הירוק. \"ולקובו,\" הוא אומר.ולקובו, העיירה שהוא הזכיר קודם לכן. \"מה קרה?\"\"אני לא יודע,\" הוא אומר בצרידות. \"אני לא יכול לחוש דברים מעבר לגבולות היער. אבל העש הזה ניתן לחבר ותיק שלי כדי שיוכל לשלוח אותו להזעיק אותי אם יהיה צורך חמור. אם הוא כאן...\"הוא משתתק, אבל ליסקה כבר נעה, שורכת את מגפיה ועוטה עליה גלימה.\"מה את עושה?\" שואל הלשי בתוקף.\"אני באה איתך.\"11:40:32 30/04/2026 163 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ166 א\"ב פוראנקכנייר ישן ועיניה חלביות כמו דבק של כריכות. היא מעבירה מבט יציב על הלשי, עיניה נפערות מעט כשהיא מבחינה בליסקה.\"שקט, גבירותי,\" היא חוזרת ונשענת על הרובה שהיא מחזיקה. \"הוא בא לעזור.\"\"מה קורה כאן, קָ זִ 'ימירה?\" עיניו של הלשי מרפרפות על ההמון, ההבנה מחדדת אותן. \"ואיפה הגברים?\"\"אינם,\" מתייפחת אישה צהובת שיער שאיננה מבוגרת בהרבה מליסקה, ומדברת על רקע יללות של פעוט בין זרועותיה. \"כולם קמו מהמיטות בבת אחת. לא יכולנו לעצור בעדם. אנחנו...\"כאילו ניתן לכך אות, עולה מנגינה מעבר לעיירה. שיר נשי, מקהלת קולות הטווים מארג של תווים מפתים וליטופים עדינים. ליסקה מכירה את הקול. הוא ניסה להפיל אותה במלכודת לפני שבועות, כשחיפשה את פרח השרך.\"רוסווקות,\" היא לוחשת.כתפיו של הלשי מתקשחות בדאגה, אבל קולו נשאר צלול ויציב כשהוא פונה לזקנה. \"איפה הם עכשיו, קז'ימירה?\"\"הם יצאו משערי העיירה לפני דקות בלבד,\" עונה קז'ימירה. \"אין הרבה זמן — בתוך כמה דקות של הליכה מגיעים לדריאדה. ניסינו לעצור בעדם, אבל הם גברו עלינו. יש דרך לקרוא להם לחזור?\"הלשי נד בראשו. \"ברגע שנלכדו, הדרך היחידה לשחרר אותם היא להרוג את הרוסווקות שכישפו אותם.\" הוא שולף במשיכה מהירה את וירוק, והלהב מבהיק באור העששיות. \"אני אטפל בכך.\"\"אבוא איתך,\" אומרת קז'ימירה. \"יש בי די כוח לקרב אחד נוסף.\" דבריה נאמרים בגאווה, כאילו היא קוראת תיגר על הלשי, אם יכחיש. כשהוא פולט קול של הסכמה, ליסקה מביטה בו בהפתעה. קז'ימירה בת שבעים לפחות. איך תשרוד מול שדים?11:40:32 30/04/2026 166 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 187של האור הקלוש. היא צריכה רק לרכון קדימה, להטות את הסנטר ו –\"מה אני עושה?\" הלשי מתרחק בתנופה וקם. אישוניו גדולים פתאום, עיניו מוצפות ברגשות שהיא לא מסוגלת להבין ולו במעט. הוא מעביר בכוח יד בשערו, מיישר את הסוקמנה שהוא לובש. \"אני חושב שהגיע הזמן שאצא,\" הוא אומר קצרות. \"אנחנו נפרדים לזמן מה, ליסקה רדוסט.\"11:40:33 30/04/2026 187 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

162 א\"ב פוראנקליסקה מורידה את הספר אל ברכיה ומעבירה ידיים על פניה. \"זה שום דבר,\" היא אומרת במהירות. \"אני פשוט עייפה.\"את מתחילה לחבב אותו, מה? שואלת הסקשט ומצמצמת את עיניה. אין טעם לשאול על מי היא מדברת.ליסקה משעינה את ראשה לאחור, מייחלת להיעלם לתוך התקרה משובצת הכוכבים. \"הוא שד בן שבע מאות שנה, יאגה. אני לא טיפשה מספיק בשביל זה.\"ברגע שהמילים יוצאות מפיה, לבה מתכווץ בנקיפה מאשימה. שקרנית. מובן שהיא מחבבת אותו. היא תמיד היתה להוטה לבטוח, להוטה לאהוב, תמיד מחפשת חמימות ולא משנה כמה פעמים נכוותה. \"בכל אופן,\" היא אומרת בהתגוננות, \"אני חושבת שאכפת לו ממני רק כי הוא רוצה להשתמש בקסם שלי.\"יאגה מנידה אוזן. הוא נהנה מנוכחותך, בהחלט, אבל הנאה היא תחושה אנוכית. פעם חשבתי אותה בטעות לידידות, והוא סילק אותי בהתקף זעם.\"אני יודעת.\" ליסקה נאנחת. \"אני עדיין נזהרת, אני מבטיחה.\" היא פותחת שוב את הספר, אבל מחשבותיה כבר במקום אחר, צופות את המסע של מחר לאורליצה. \"כדאי לבדוק את המזווה, לראות מה צריך להשלים,\" היא מציינת חרישית. חלק ממנה הומה מהתרגשות לקראת החזרה לעולם בני האדם. החלק האחר מכביד עליה בחרדה.למה לחזור לשם בכלל? קולו החלקלק של הלשי שואל שוב ומעביר רעד בעמוד השדרה של ליסקה. היא לוחצת מפרק אצבע לשפתה, חזק מספיק כדי לגרום כאב, מרסנת את מחשבותיה הבוגדניות ומכריחה את עצמה להתמקד בקריאה.הזמן חומק. שעת חצות מגיעה, מבשרות עליה הקריאה המרוחקת של השעון בטרקלין והכבדות בעפעפיה של ליסקה. היא נושפת, מסמנת את העמוד בענף לוונדר יבש, סוגרת את \"צ'רולוגיה\" ומחליקה את הכריכה המתפוררת.11:40:32 30/04/2026 162 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 167ניכר בלשי שאינו שותף לדאגה של ליסקה. הוא מסתער בדרך העפר כשקז'ימירה לצדו. ליסקה מתקדמת אחריהם, היא בקושי מצליחה להישאר לפני הנשים הנדחקות. רבות מהן מתפללות, לחישותיהן נישאות ברחבי העיירה ומטביעות את שיר הרוסווקות.ולקובו, מתברר, היא עיר קטנה יותר מאשר עיירה גדולה, עם חומות אבן גבוהות להגנת גבולותיה ובהן שערי עץ כבדים. השערים פעורים וחושפים מעבר להם שדות חקלאיים וגבעות רכות, הנקטעים בגוש השחור כדיו של הדריאדה. הדרך הראשית, הרחבה מספיק למעבר קרונות, ממשיכה מבעד לשערים ולאורך מדרון עדין ומובילה לנתיב דמוי מנהרה בין העצים.הגברים של ולקובו הולכים לאורכה.הם במרחק מטרים בלבד מהיער, צלליות מאיימות במרחק. משהו משובש נוראות באופן הליכתם. הם כאילו מהופנטים, כושלים קדימה כמי שנגררים בחבלים, ראשיהם שמוטים וזרועותיהם מושטות.בין העצים מחכות תריסר רוסווקות. הן זוהרות בלובן מסתורי, שיער כסוף ארוך מכסה את שדיהן, גפיים ארוכים במידה בלתי טבעית כרוכים סביב גזעים בציפייה. ליסקה ממצמצת ומצליחה לראות את צורותיהן האמיתיות זורחות מבעד ליופי הבלתי טבעי, חיוכים מזוויעים, ארוכים מדי, עיניים זגוגיות ועור שמוט.בטנה מתכווצת בבהלה.\"הן יפהפיות,\" ממלמלת אישה משמאלה של ליסקה ומתקדמת.כאשר הלשי שומע אותה הוא נובח, \"סגרו את השערים מאחורינו. ליסקה, תישארי עם הנשים.\"\"אבל —\"\"צייתי לי!\"הוא יוצא בריצה קלה לאורך השביל, ולצדו קז'ימירה 11:40:32 30/04/2026 167 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ186 א\"ב פוראנקלהיעמד. \"לא שד של ממש, לא,\" הוא מסכים. \"עליך למות כדי להיות לשד, ואני מעולם לא מתּ י. חלק ממני עדיין בן תמותה, גם אם אני חושד שהחלק הזה קטן למדי.\"ליסקה לוחצת את שפתיה זו לזו ומתבוננת בו. השיער נטול הצבע, הקרניים המחורצות. איך הפכת להיות כזה? היא משתוקקת לשאול. אבל היא יודע שהוא לא יענה, עדיין לא. אולי לעולם לא יעשה זאת, אבל יש דרכים אחרות לפתור תעלומות.היא מעבירה את תשומת לבה למסכה ומושיטה יד אליה. כשהלשי לא עוצר בעדה, היא מניחה למגעה לנוח על העצם, מופתעת לגלות שפני השטח הקרירים הומים מקסם.\"אז למה אתה חובש את זה?\" תוהה ליסקה. \"למה להעמיד פנים שאתה לא אנושי בכלל?\"הוא עוצם עיניים, גלי תשישות שוטפים את פניו. \"אם אני נראה כמו מפלצת,\" הוא אומר בגסות, \"אף אחד לא מופתע כשאני עושה מעשים מפלצתיים.\"לבה של ליסקה מתכווץ. מבלי לדעת בדיוק מה היא עושה, היא מעבירה את אצבעותיה מהגולגולת אל פניו, עוברת על כתם הדם לאורך קו הלסת שלו. הוא כורע ברך כך שפניו בגובה פניה. היא מבחינה ברסיסי זהב במעמקי הקשתיות הירוקות ובשומה קטנטנה מתחת לעינו הימנית. כשהיא רואה אותו כך קולה כמעט גווע בגרונה, והיא צריכה להכריח אותו לצאת.\"אני לא חושבת שאתה מפלצת.\"הוא מתחיל לחייך בעקמומיות, במרירות, אבל היא נוגעת באגודלה בזווית פיו.\"לא,\" היא חוזרת. \"אליאש.\"\"אוי, ליסצ'קה.\" המילים נפלטות כאנחה, אנחה שהיא מרגישה על הלחי. הוא מקרב את פניו אל פניה עד שמצח כמעט נוגע במצח. שפתיו פשוקות מעט, מוקפות בקו מתאר 11:40:33 30/04/2026 186 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 161\"הם יצמחו במשך החורף?\" היא שואלת את הלשי שמגיע מאחוריה בצעדים דוממים כמעט. היא מריחה יותר מאשר שומעת אותו, שרף אורנים ועשבים מרים וחריפות קרה של סופה מתכנסת.\"לא,\" הוא עונה. \"הלוואי שהייתי יכול לגרום להם לחיות, אבל לצערי דברים מסוימים צריכים למות כדי לצמוח מחדש, חזקים יותר. אני יכול לכופף את חוקי הטבע, אבל עדיף לא לשבור אותם. החורף יהיה דל, כרגיל.\" \"הכנתי שימורים,\" מבטיחה לו ליסקה.הוא מושך באף. \"מיותר.\"היא מסתובבת במקום. \"אולי בשבילך, אבל לי יש אמות מידה.\" היא רוצה לגעת בזרועו במשובה, אבל משום מה ידה נעצרת על השרירים המוצקים בחזהו. בום. קיבתה נכרכת סביב עצמה ומחשבותיה מתפוגגות כעשן.הלשי קופא למשך הלמות לב ואז מתרחק ממנה. הגרגרת עולה ויורדת בגרונו כשהוא מתעמק בכפתורי הסוקמנה שלו.\"אני הולך לשוק מחר,\" הוא אומר קצרות. \"את יכולה לבוא.\"\"לשוק?\" היא בוחנת את הקרניים שלו. \"באורליצה?\"\"אנשי וָ לְ קוֹבוֹ כבר רגילים לביקורים שלי,\" הוא אומר. \"לפחות כך אני מניח, כי הם הפסיקו לצרוח כשהם רק רואים אותי.\"ואז הוא ניגש לבית האחוזה בצעדים רחבים. ליסקה מרימה גבות לעבר גבו המתרחק, קרביה עדיין מתהפכים בתוכה. היא מחכה עד שהוא נעלם ורק אז ניגשת למטבח, משככת את רעבונה בקערת מרק מלוח יתר על המידה ואחר כך בורחת לחדר ההסבה. שם היא תוקעת את האף לתוך פרק של \"צ'רולוגיה\" ומתעלמת מהחום שנשאר עדיין בלחייה.הפרצף שלך אדום, אומרת יאגה בנעימות. היא מופיעה בין זרועותיה של ליסקה ומסתירה מעיניה את הדפים.11:40:32 30/04/2026 161 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ168 א\"ב פוראנקשמזדקפת ומשליכה את הגיל מעל כתפיה. ענפים מתכנסים סביב הלשי, וכאשר השערים נסגרים בחריקה ליסקה נשבעת שהיא רואה את קז'ימירה שולפת חרב, רחבה אפילו יותר מווירוק, מתוך האויר.בום. השערים נטרקים וליסקה לא רואה עוד. מסביבה נשים נעות ומתגודדות בקוצר רוח. הן נועצות מבטים בליסקה, אינן בטוחות מה לחשוב עליה.ליסקה כורכת את זרועותיה סביב חזהּ . מעבר לשערים נישא שוב השיר. הפעם מצטרף אליו קול נוסף, מרחף מעל המנגינה, מלא תווים חדים ונגינה מתחנחנת. קול של ילד.\"הילד שלי שם!\" זועקת האישה צהובת השיער שדיברה קודם לכן. היא עדיין אוחזת בבנה.\"לא נכון,\" אומרת ליסקה בחריפות. היא נזכרת איך הרוסווקה שפגשה בדריאדה חיקתה את קולה של מאמא. \"הוא בזרועותייך. תראי. תראי.\" ליסקה מתקדמת ותופסת את כתפיה של האישה, מכריחה אותה לפגוש את מבטה. שתיהן ביחד מביטות מטה אל הפעוט שהיא מחזיקה.\"בטוח,\" האישה לוחשת בהקלה.\"כן,\" עונה ליסקה בעדינות ונסוגה. משהו רב עוצמה מתנחשל בה, תשוקה לעזור, להגן, אבל חזקה יותר מכפי שחשה מעולם, מועצמת באמצעות כל אישה שמצטופפת סביבה.\"תקשיבו!\" היא קוראת. \"הן ינסו לפתות גם אתכן לצאת! אם אתן רואות מישהי מתקדמת לשער, עצרו אותה, משכו אותה לאחור, קשרו אותה אם תצטרכו.\" אבל זה לא יספיק. הרוסווקות משחקות בתשוקות, בפחד. \"אל תפסיקו להתפלל!\" היא קוראת. \"תתמקדו במילים, לא בשום דבר אחר!\" היא נוקטת ביוזמה, מתחילה לדקלם את הפסוקים הראשונים במחרוזת התפילה. הנשים מצטרפות אליה במהירות, זו אחר זו. הן מפסיקו לשרך צעדיהן, ויללות הילדים נרגעות ליבבה מדי פעם כשהתפילה המבועתת עולה כמזמור.11:40:32 30/04/2026 168 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 185\"ואותך,\" היא מוסיפה ונזכרת כיצד הנשים הגיבו כשהלשי רק הופיע. \"הן קראו לך האיש החיוור.\"\"הם רואים בי אות לבאות. אילו באות, אני לא יודע, כי אני בדרך כלל בא לכאן בימי השוק כדי להצטייד בביצים ובגבינות.\"\"מכאן שאתה אות למחסור בביצים וגבינות.\"\"אכן,\" הוא עונה ביובש. \"בכל מקרה, קז'ימירה זוכה לכבוד רב מצד אנשי העיר. היא תוודא שרבים ככל האפשר מהם ישמרו על שתיקה באשר למה שקרה הלילה.\"ליסקה חושבת על הצ'רובניקית הישישה, על הכוח הזהוב שקרן ממנה ועל החרב שהופיעה בידה. \"למה היא לא עוזרת לך לשמור על הדריאדה?\" היא שואלת. \"קז'ימירה, כלומר.\"הלשי מסב מבט. \"כי אין לה כוח לכך. לאף אחד אין. יצרתי את היער הזה בקסם שלי, מהנשמה שלי, וחלק ממני קיים בכל עץ ושרך שהוא מצמיח. אף אחד אחר לא יכול לנווט בו כמוני. אף אחד אחר לא יכול לדבר איתו כמוני.\" הוא משפשף בהיסח הדעת פס דם על לחיו. \"אני יכול לאמן שוליות שיסייעו לי, אבל לעולם לא יהיה להם קשר כזה. אני מסתיים ומתחיל בדריאדה, וכך יהיה לעד. היער חייב שיהיה לו תמיד שומר.\"הוא נושם נשימה ברעד, מתכופף ומרים את מסכת הגולגולת שלו מהמקום שבו השעין אותה על הקיר. הוא נשען על המיטה כשהוא מנסה להיעמד, וליסקה מבחינה בבוהק של פצעים שאך זה הגלידו על אמותיו.\"אתה לא שד,\" היא אומרת. היא לא יכולה לקבוע מה הרגע המדויק שבו הבינה זאת. אולי ידעה מלכתחילה, ואולי צריך היה שיציל את חייה כדי שתראה. \"אתה מרגיש רעב ועייפות, ואתה נפצע. אתה לא שד, לשי.\"הוא מוריד את הגולגולת אט־אט על המיטה, נעצר במאמציו 11:40:33 30/04/2026 185 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

כשהאפלה עמדה מלכת 169מעבר להן, הרחק אחרי השערים, נשמעת צווחה של מורת רוח, ועוד אחת, כמה קולות נמוגים מהמקהלה המפלצתית. צליל חבטת חרב. צעקה מוכרת — של הלשי?לפני שליסקה מספיקה להרהר בכך נישא צחוק מקרקר מעבר לגגות.תפילות מתחילות לגווע על שפתי נשות העיר. צחוק נוסף נשמע והן שוקעות בשתיקה אחוזת אימה. ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, כמו זאבים המצטרפים ליללה, צחוק נטול שמחה מלא ברעב. רעב טהור, לא מדולל, שלא מהעולם הזה.הקרוב ביותר מהדהד ממש מעל ראשיהן.נשימתה של ליסקה נעתקת. היא מרימה את אונגדיי ומסתובבת לעבר הקול.על הגג משתופף סטשיגון.הוא לא רך נולד. היצור נמצא במלוא עוצמתו, עור שחור גלדי מתוח על גפיים עקומים, ברכיים גבשושיות מכופפות לאחור ובסופן כפות רגליים מעוותות, וידיים כטופרי ינשוף, נוטפות רעל שחור כדיו על אבני הריצוף. עיניו גדולות מדי, רחבות ולבנות, ואישוניהן מכווצים לנקודות זערוריות ותו לא. הפה מתחת פעור בלעג וחושף שתי שורות של שיניים אנושיות. נוצות מרוטות זקורות כשורת קוצים לאורך גבו, מעלות אדוות כשהוא מגלגל את כתפיו.שדה הראייה של ליסקה מצטמצם עד שלא נותר בו דבר מלבד היא עצמה והיצור.הסטשיגון מסתער.במקום כלשהו בערפל האימה, ליסקה נזכרת בשיעורים של הלשי. היא נעה הצדה באופן אינסטינקטיבי, חומקת במעט מהמתקפה השורקנית של ציפורני השד. הוא נוחת על הקרקע בישיבה שפופה ומסתחרר במהירות על־טבעית, הפעם הוא מזנק לעבר גרונה של ליסקה. אחר כך מתרחש רצף ניסים 11:40:32 30/04/2026 169 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ17619היער חייב שיהיה לותמיד שומר ייסורים הם שרפת יער המתעוררת לחיים בניצוצות, המתפרצת ללהבה אדומה ולוהטת החורכת את גפיה של ליסקה. היא נמוגה במהירות שווה, קסמו של הלשי הוא המבול שמגיע לבסוף לכבות אותה. אבל כאב, בניגוד ללהבה, לא יכול להיעלם. היא יודעת שהלשי משך אותו לתוך עצמו — היא שומעת את נהמתו המיוסרת, מרגישה את ידיו מתהדקות מבלי דעת סביבה. אפילו אז, אחיזתו עדינה, מקיפה את ליסקה, מושכת אותה בחזרה לחיים ממעמקי העלטה המורעלת.המודעות שלה היא קרח, והיא לא מצליחה למצוא אחיזה לרגליה עליו. היא מחליקה פנימה והחוצה, גופה מנסה להיכנע לעלטה, אבל תודעתה נצמדת למציאות. כתפה פועמת באכזריות ומעליה היא שומעת קולות מעומעמים.\"כן... זה עבד.\" קז'ימירה מדברת, המומה. \"מה עשית, אליאש? איך... אם האלוהים, מה זה אומר?\"\"זה אומר שהיא תחיה,\" עונה הלשי וקולו מלא הקלה נדהמת. עובר רגע שבמהלכו הוא משחרר את האחיזה בכתפה 11:40:33 30/04/2026 176 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ184 א\"ב פוראנקאחרי... מה שעשתה. מה שהיא מוצאת הוא חלל אדיר ורחב. היא לא יודעת מה שחררה במהלך הקרב, אבל הדבר נסוג שוב.\"לא עשיתי את זה, לשי,\" היא אומרת בייאוש. \"החזקתי בו לרגע. אני יודעת שכך היה. אבל עכשיו.... אני שוב לא מרגישה אותו. הכול חזר להיות כפי שהיה.\"קמט נוצר בין גבותיו, אבל אם הוא מוטרד, הוא מסתיר זאת היטב. \"זה לא משנה. אם את יכולה לעשות את זה פעם אחת, תוכלי לעשות את זה שוב. ברור שאת צריכה רק את הדחיפה הנכונה.\"\"ואם הדחיפה הזאת היא מוות, לשי?\" היא לוחשת. \"אולי אני טובה רק להרס?\"היא מופתעת לשמוע אותו צוחק קלות. \"נו, באמת. את, שמוציאה עכבישים מהבית כי את לא מסוגלת להביא את עצמך להרוג אותם, וכנראה היית מנסה להתיידד עם רוח הרפאים של כלב הציד אם לא הייתי מסלק אותו? אל תצחיקי אותי.\"בדרך כלשהי ההקנטות הללו מצליחות לנחם אותה. היא מרגישה שרואים אותה לרגע קט, קצר יותר מנפילה של טיפת גשת או מציוץ של ציפור שיר. מטריד להבין שהוא אולי מבין אותה טוב יותר משהבין אותה מישהו עד כה. יותר מאשר מאמא, יותר מאשר טטה, יותר מאשר מארישנקה אפילו.התזכורת מהבית מעלה על דעתה שאלה פתאומית. מה יהיה אם תושבי הכפר סטודווה ישמעו מה קרה כאן? מה יהיה אם יגלו שהיא נראתה לצדו של שד?\"מה קרה?\" שואל הלשי.ליסקה מספרת לו, והוא נד בראשו בהרגעה.\"את לא תהיי הסיפור המשונה הראשון שיצא מהעיר הזאת,\" הוא אומר. \"בשל קרבתה לדריאדה היא תחנת דרכים לנוסעים הנכנסים ליער ויוצאים ממנו, כך שהאנשים כאן ראו התקפות שדים, דיבוקים וסוגי קסם שונים ומשונים.\"11:40:33 30/04/2026 184 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

170 א\"ב פוראנקקטנים. ליסקה חומקת הצדה — נס. ליסקה תופסת את מפרק כף היד הגרמי של השד, מסובבת אותה הלאה ממנה — נס. ליסקה תוקעת את אונגדיי בצווארו — נס. חוליות נכנעות ללהב הפגיון — נס.הניסים מסתיימים שם. ליסקה בקושי מספיקה לחמוק מגופו המתפורר של הסטשיגון כאשר צחוק נוסף מוצא אותה, והוא קרוב יותר. אדרנלין שולח פעימת דחיפוּת באוזניה כשהיא מרימה מבט.עשרות שדים משתופפים מעל.הנשים מתחילות לצרוח. סטשיגונים קופצים מהמבנים, הם לא נרתעים מקלשונים או יריות או תפילות נזעקות. טופריהם עולים ויורדים, מקיזים קשתות של דם. בטנה של ליסקה נופלת בקרבה. הן לא יותר מצאן לטבח כאן, במכלאה בין חומות העיר. הדריאדה שיטתה בהם, פיתתה את הלשי ואת קז'ימירה להתרחק, ועכשיו התחילה השחיטה. השחיטה החלה, ורק ליסקה נמצאת להגנתן.המחשבה הזאת מספיקה. היא מזנקת לפעולה, מרימה את חצאיותיה תוך כדי ריצה, שועטת לעבר הסטשיגון הקרוב ביותר כשהוא תוקע את טפריו בכתפה של אישה. הקסם בחזה של ליסקה מתעורר, מתחבט בצלעותיה ודורש להשתחרר. כל התנגשות משלחת אנרגיה בעורקיה.טפריו של הסטשיגון מבזיקים לעברה, אבל היא כורתת אותם בהנף של אונגדיי, תוקעת את הפגיון בצווארו, מסתובבת ורצה לשד הבא לפני שהראשון מסיים להתפוגג. היא מזנקת לפני ילד צווח, דוחפת אותו הצדה ובועטת לאחור בסטשיגון מסתער. המפלצת מנסה לשסף את בטנה של ליסקה, אבל היא חוסמת את מפרק כף ידו בזרוע אחת ומשתמשת בפתח כדי לתקוע את אונגדיי בחזהו ואז לשלוף את הפגיון. הוא מתקפל בצווחה, וליסקה מעבירה את הנשק שלה וחותכת עמוק בעורפו. הפעם השד מתפוגג לאט כשאונגדיי תקוע בעצם עמוד 11:40:32 30/04/2026 170 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 175הישארי ערה. פתחי את עצמך אלי בדיוק כמו שעשית בכישוף החיפוש בנשמה, בסדר?\"קז'ימירה לופתת את זרועו. \"אליאש, זה בלתי אפשרי. אליאש.\"הלשי מנער אותה מעליו, עיניו ממוקדות בעיניה של ליסקה בלבד. \"בסדר?\"אפילו ההנהון מכאיב. גופה כבד כעופרת, משקולת דוממת כשהלשי מושך אותה אל בין זרועותיו ומתעלם ממחאותיה של קז'ימירה. ידו חופנת את פניה. כשהקסם שלו מתפזר על עורה, המגע האקראי כמעט מרגיע. גופה נמלט ממנה, המודעות נמוגה במהירות. זיכרונות חולפים כבזק, אבל הפעם הלשי מתפתל ביניהם. הקסם שלו צולל עמוק יותר ויותר, מחפש משהו, משהו. להרף עין, נצח קטן, הקסם שלו ושלה מתאחדים, נשמותיהם משתלבות.ואז הוא מוצא — חשכה המתפשטת מכתפיה, אוכלת את האור ממחשבותיה ואת הכוח מגפיה — והוא מושך.11:40:33 30/04/2026 175 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 183ציפורניים כסופים על השמיים, ומעבר לשולחן מתנודד הלוך וחזור במשב רוח רגעי פַּ איוֹ נְ ק — קישוט תלוי עשוי פרחי נייר וקש.מבין שניהם, ליסקה מדברת ראשונה ומפרה את השתיקה. \"מה קרה שם, לשי?\"השאלה כאילו מקצרת את חייו בשנים. \"מעין מהלך פתיחה.\" הוא מתיישב על הרצפה למרגלות מיטתה של ליסקה, מושך רגל אחת אל החזה ופושט את האחרת. \"השדים... שיתפו פעולה. הרוסווקות פיתו את הגברים לצאת מהכפר, והסטשיגונים חמקו מהיער כדי לתקוף את הכפריות הפגיעות שנשארו מאחור. מצאתי את הסדק בקסמי ההגנה שלי שדרכו הם נחלצו.\" הוא מטה את ראשו לאחור, שערו הלבן חמק מהקשר שבו אסף אותו במהירות ומתפזר על מצחו. ליסקה חשה דחף משונה להסיט אותו מעיניו, אבל היא משלבת את ידיה בחיקה ומתאפקת.\"עברו... כמה מאות שנים מאז הפעם האחרונה שראיתי אירוע כזה. אבל לא, זה היה גרוע יותר. גרוע יותר מהפעם ההיא. היו כל כך הרבה... אפילו קז'ימירה ואני בקושי הצלחנו לעצור בעדם. ואת...\" הוא ודאי כמעט הוזה מרוב לאות, כי פניו מתרככות כשהוא מביט בה. \"את הצלת אותנו, שועלונת לא ערמומונת.\"היא מחככת את הצלקות בכתפה. \"אני אפילו לא יודעת מה עשיתי.\"\"הבנתי מנשות העיירה שהפכת את מי הבאר למשהו. חצים, חלקן אומרות. ענפים, אומרות אחרות. בכל מקרה, זה לא היה פרץ קסם אקראי.\" הוא משנה תנוחה עד שהוא עומד על ברכיו, פניו מוטות כלפי מעלה. \"נערה מטורפת ופזיזה שכמותך,\" הוא מתנשף. \"הצלחת. שחררת את הקסם שלך.\"\"אני לא יודעת,\" היא עונה ומביטה בידיה. בפעם הראשונה מאז הכישוף שלה, היא מפנה את המיקוד כלפי פנים, מחפשת את הכוח המרפרף שהיתה מרגישה בעבר בחזה. הכוח שנמוג 11:40:33 30/04/2026 183 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 171השדרה שלו. כשליסקה משחררת את הלהב במשיכה השד תוקף בתנועה נואשת אחרונה.הזמן כאילו מאט. ליסקה נרתעת, אבל מאוחר מדי. הטפרים פוגעים וחורטים שלושה פסים אכזריים על כתפה ועצם הבריח שלה.כאב מתפוצץ בגופה וממוטט אותה על ברכיה. \"קומי!\" מישהי צועקת. האישה צהובת השיער תופסת את זרועה, מושכת את ליסקה לעמידה ביד אחת ואוחזת קלשון בשנייה. ליסקה מתנודדת וכמעט מתמוטטת כשכפרייה אחרת דוחקת אותה. לפניה אם צורחת שם של ילד, לכודה בגוש של תושבות מבוהלות אחרות. האישה צהובת השיער נעמדת לפני ליסקה כשסטשיגון מזנק לעברן, משפדת את היצור בקלשון באמצע הקפיצה. אבל זה לא מספיק — העץ נשבר כשהסטשיגון מקלף את עצמו מחודיו ומסתער פעם נוספת.ליסקה נעה, אטית מרוב הכאב, לאט הרבה יותר מדי. האישה צהובת השיער צורחת, והצרחה נקטעת בגרגור כשטפריו של הסטשיגון מפלחים את גרונה. היא נשמטת לרגליה של ליסקה, מתעוותת פעם אחת ודם נובע מגרונה. ואז עיניה נאטמות וראשה נשמט הצדה והיא מתה, מתה, מתה.ליסקה לא מספיקה.היא לא עשתה מספיק.היא תמות, אבל היא קיבלה את הגורל הזה כשנכנסה לדריאדה כדי לחפש אגדה. הנשים האלה לא יכולות היו לבחור. הגורל פשוט קבע שעליהן ליפול קורבן ליער, וכך יהיה. אין שום דבר שליסקה יכולה לעשות.לא. נשאר עוד דבר אחד, אבל היא לא יכולה לסמוך עליו, אסור לה לסמוך עליו.פרפרים. הם נואשים, מתחבטים בקרביה, מטביעים את הכאב שפועם בעצם הבריח שלה. ליסקה מתנשפת בתסכול וכורכת את זרועותיה סביב חזהּ . היא מתחילה להילחם בתחושה, התוהו 11:40:32 30/04/2026 171 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ174 א\"ב פוראנקליסקה רואה הכול דרך ערפל של כאב, כל דקה מאיימת לגרור אותה עמוק יותר לממלכת חוסר ההכרה. כשהלשי מגיע, נדמה כאילו הירח מגיח מבין עננים בחצות ליל אביך. הוא מחזיק את וירוק, מכוסה נתזי דם שדים שחור הנוטף מחודה. כשהוא רואה את ליסקה הוא מכניס את החרב לנדן ומשתופף לצדה. הוא מרים את ידיו ומנתק מעליו את מסכת גולגולת האייל, עיניו עייפות כשהוא בוחן אותה.\"ליסקה,\" הוא אומר בדחיפות. \"ליסקה, מה עשית?\"\"אני מצטערת.\" המילים אוטומטיות, הן נמוגות כעשן כשהן יוצאות מבין שפתיה. \"רק ניסיתי לעזור.\"\"ועזרת,\" אומרת קז'ימירה ומביטה סביב. \"יפה עשית, ילדה. עכשיו שכבי בשקט.\" הזקנה מושכת את גלימתה של ליסקה, מסיטה אותה וחושפת את סימני הטפרים של הסטשיגון. הפצעים עמוקים ומזוויעים, הם יורקים דם סמיך. העור שנותר סביבם השחיר מרעל.עיניו של הלשי נפערות, התנשפותו הרמה היא גינוי. קטלני,חושבת ליסקה בשעשוע מנותק. מתאים שבסופו של דבר יהרוג אותה שד.\"השיקוי יעזור?\" שואלת קז'ימירה בדאגה דוחקת.\"לא. לא, הוא לא יעבוד עליה. הגוף שלי הוא רוח יותר מאשר אדם — אני יכול להילחם בהשחתה בכוח הקסם שלי. אבל בני תמותה...\" דרך ראייתה המתכהה, ליסקה רואה רק את התנועה מעלה־מטה של גרונו. \"בני תמותה לא יכולים. אלא אם כן...\" הוא מזדקף פתאום. \"אלא אם כן אקח אותו לתוכי.\"\"זה בלתי אפשרי,\" מתערבת קז'ימירה. \"הרעל משחית את הנשמה והגוף ביחד. אי־אפשר לקחת מנשמתו של אחר.\"\"אני חייב לנסות,\" הוא אומר בקול מתפורר. \"אני חייב.\" קצות אצבעותיו חולפים על לחייה של ליסקה והיא מרגישה שהן להבות, רסיסי קרח, אור בסופו של לילה אינסופי. \"שועלונת, 11:40:33 30/04/2026 174 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ182 א\"ב פוראנקקז'ימירה מורידה את ידיה לצד המיטה ומזדקפת. \"זהו, ילדה. זה הכי טוב שיהיה לנו.\" היא בוחנת את מלאכת ידיה ושפתיה מתהדקות במורת רוח. \"אין מנוס מצלקת, לצערי.\"ליסקה מעיזה להוריד מבט לפצע. בשלב מסוים קז'ימירה כנראה הפשיטה ממנה את הגלימה והבגד העליון, כי היא לובשת רק חולצה וחצאית. טפריו של הסטשיגון קרעו את בגד הפשתן העדין של החולצה, והעור מתחתיה נשטף כדי שאפשר יהיה לראות היטב את הפצע, או מה שנשאר ממנו — שלוש צלקות מעוקלות וגבשושיות כחבלים הזוחלות על הכתף ועצם הבריח. הארוכה ביותר מגיעה עד לעצם החזה שלה. הן מזוויעות, וליסקה רוצה אינסטינקטיבית לכסות אותן מחשש שתושבי העיירה יחשבו שהיא מזוויעה למראה.הלשי ניגש אליה. גם הוא מביט בצלקות שלה, אבל אין שאט נפש על פניו. למעשה, הוא נראה כמעט... אחוז יראה. לפני שמישהו מהם מספיק לומר משהו, קז'ימירה מנגבת את ידיה בסינרה. \"אני חייבת לגשת לטפל בכפריים האחרים. מישהו רכב העירה להביא רופא, אבל ייקח להם לפחות יום לחזור.\"\"אני יכולה לעזור,\" אומרת ליסקה מיד ונדחפת להישען על מרפקיה. \"אמא שלי מרפאה, אני מבינה בעשבי מרפא.\" כאשר היא מתרוממת שוטפת אותה בחילה והעולם מתחיל להסתחרר. היא כמעט נופלת מהמיטה לפני שהלשי תופס אותה.\"את לא הולכת לשום מקום, שועלונת.\"\"גם אתה לא, אליאש,\" קוראת קז'ימירה. \"אני מכירה יפה מאוד את הנטיות שלך להקריב את עצמך. שניכם צריכים לנוח ולאגור שוב אנרגיה לפני שתסתכלו אפילו על קסם.\" היא כורכת רדיד פרחוני מהוה סביב כתפיה. \"וזה סופי.\"היא עוזבת בהנפת סרטי הקישוט של הרדיד וטריקה של הדלת. עכשיו, כשליסקה והלשי לבדם, האוויר ביניהם מתמלא מתח, שאלות שבשתיקה וקולות התפצחות של שרף בתנור הבוער. מעבר לתריסים העקומים של החלון הזריחה גוררת 11:40:33 30/04/2026 182 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

172 א\"ב פוראנקובוהו של הקסם שלה מגיע לסף עורה ואז כושל. תוהו ובוהו, אולי זה בדיוק מה שהיא צריכה עכשיו. אולי יהיה בו די כדי לעצור את הסטשיגונים, או לפחות למשוך את תשומת לבם.את זוכרת מה עשית בפעם הקודמת? לוחשת תודעתה. אם תשחררי אותו תהפכי למפלצת באמת ובתמים.\"בסדר,\" מסננת ליסקה, דם זולג על זרועה. \"אהיה מפלצת.\"היא מניחה לעצמה להתרסק. אור כחול חיוור פורח מחזה, מתוך לבה. הוא זורם בעורקיה, מצייר קווי מתאר של עצמותיה על עורה, מקיף אותה בהילה של קרניים בוהקות. ומתוך חזה פורצים, בקול רעם מהדהד, פרפרים.אלפים, נחיל של כנפיים וצבעים עזים וכוח, כחולים כפרחי בר ופלגים רדודים ושמי אביב קפואים. דברים כה עדינים, אבל הם נושאים חורבן.עבור צ'רובניק לכל דבר יש נשמה.המודעות של ליסקה מתרחבת. באמצעות הקסם שלה היא מרגישה בזרם הכוח הנארג דרך כל הדברים, קושר נשמות וגופים בקסם טהור ופועם. הביניים... הם נמצאים בכל מקום, ובפעם הראשונה היא מבינה זאת. האדמה מתחת לרגליה — יש שם נשמות, זרעים ושורשים שהיא יכולה להניע כדי שיצמחו. אבל כשהיא מנסה לגעת בהם, הם מתנגדים לה, עיקשים כהר. אבל שם — כן, שם, הבאר העירונית. מים מתחת קוראים אליה. יצור פשוט, ישות נמה, אדירי ממדים כפי שהאוקיינוס רחב.קסם הוא אמנות המניפולציה על נשמות, בקשה מדברים להיות לדברים אחרים.הפרפרים צוללים לתוך הבאר. ליסקה מרגישה חלק מעצמה עוזב כשהיא פורשת את הקסם שלה, נשימתה מתחלקת להתנשפויות מאומצות ותשושות. בתגובה משהו מתעורר ונע למגעה. מים, מוכנים לקבל פקודה. מעליה הקרב סוער עדיין.11:40:32 30/04/2026 172 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 173אבל מים אינם נשק. הם נוזלים, לא מוצקים. הם לרשותה, אבל איך תשתמש בהם?אני רק נותן להם הוראה.ידיה של ליסקה נעות כמתוך אינסטינקט, כאילו כדי לעצב את הכישוף בכפות ידיה. היא מדמיינת את הסטשיגונים מנוקבים בחצים, צונחים בזה אחר זה, ונותנת את פקודתה בשפת האלים.\"היו לי נשק.\"גייזר של מים גבישיים פורץ מהבאר, הם מתפתלים ומתפצחים, בוהק של יהלום נע לאורכם. הם מתגבשים לענפים של קרח, מתפתלים ומצליפים בכיכר העיר כמו זרועות תמנוניות של מפלצת ימית. הקצוות חדים, קטלניים, והם מחפשים מטרה אחת בלבד. סטשיגונים.ענפי הקרח מנקבים את השדים בכל מקום אפשרי. צוואר, חזה, גולגולת. מרגע שליסקה אמרה את המילים הכישוף יוצא מכלל שליטתה, המים מבצעים את פקודתה בדרך הטובה ביותר שהם מכירים. זהו הרס מסוג יפהפה, תוהו ובוהו מנצנץ, והוא מסתיים במהירות שבה התחיל. ברגע שכל שד שוכב פשוט איברים ענפי הקרח מתרסקים וניתזים לקרקע, קסמם אוזל והם חוזרים להיות שוב מים ותו לא.ליסקה מתמוטטת על קיר מאחוריה, נושמת נשימות קלות מדי, ריאותיה רעבות לאוויר, אבל אין בהן די אנרגיה להכניס אותו לתוכן. לפניה רחובותיה הצרים של ולקובו מלאים גופות, דם דבק בקירות כמו דבש כהה. הסטשיגונים התמוטטו גם הם, והם מתפוגגים תוך התחבטויות וצרחות.ילד עומד, לבד באמצע הכול, בן אחת־עשרה או שתים־עשרה בלבד. הוא בוכה. ליסקה רוצה לקרוא אליו, אבל היא חלשה מדי והוא כבר נעלם בחושך. שערי העיר פתוחים — מתי נפתחו? — וקז'ימירה שם, לצדה של ליסקה, עיניה החלביות בוהקות בדאגה. \"אֵ ליאָ ש!\" היא קוראת. \"היא כאן.\"11:40:32 30/04/2026 173 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 181לקחת אותנו לשוליות, וזה המצב שאליו הגענו.\" היא מצקצקת. \"הייתי צריכה לקחת את כתר אורליצה לעצמי ולשים קץ לכל הטיפשות שלהם. ככל הנראה הייתי מונעת כמה מלחמות אילו הייתי עושה זאת.\"\"אני רואה שמאות שנים לא תרמו דבר להפחתת הדרמטיות אצלך,\" מעיר הלשי. קז'ימירה שולחת אליו מבט שיכול לגרום לדריאדה כולה לקמול.\"מאות שנים,\" קוטעת אותם ליסקה, בניסיון להסיט את נושא השיחה. \"איך חיית זמן רב כל כך, פאני?\"\"קסם, בתי,\" אומרת קז'ימירה. \"יש כשפים וטקסים שיכולים להחזיק אותנו בחיים, כל עוד אנחנו נמנעות מפצעים חמורים. את תלמדי אותם במשך הזמן, אם את מי שאני חושבת.\" היא מביטה שוב לעבר הלשי. \"היא השולייה שלך, כן?\"\"היא המשרתת שלי,\" עונה השד ברוגז. \"עשינו עסקה.\"\"משרתת. נו.\" קז'ימירה מנופפת בידה. \"אני לא חושבת שהיית קורא תיגר על חוקי הקסם בשביל משרתת פשוטה, אליאש קוֹ וָ ל.\"לקרוא תיגר על חוקי הקסם? ליסקה בקושי מסוגלת לזכור משהו אחרי שהתמוטטה, אבל היא בהחלט זוכרת את ההשלמה בקולה של קז'ימירה כשאמרה, זה בלתי אפשרי. הלשי הציל את חייה, הוא עשה משהו שקז'ימירה חשבה שאי אפשר לעשותו. ברור מאליו. הוא תמיד צעד אחד לפני כל האחרים, תמיד מסתיר עוד סוד. הוא הציל את ליסקה כי הוא חושק בכוחותיה, זה הכול.אבל בעל כורחה היא מרגישה ניצוץ חמים בתוכה. \"אליאש,\" היא חוזרת, מנסה את השם על לשונה. הוא זורם עליה כמשי, כמו גשם על עלי עצים. \"זה השם האמיתי שלך, לשי?\"\"אחד מרבים,\" מאשרת קז'ימירה בשעשוע. \"אליאש קוול, השומר הלבן, אדון יער הרוחות וכן הלאה. היו לו תארים רבים, כל אחד מפואר מקודמו.\" הלשי פולט נחירת בוז.11:40:33 30/04/2026 181 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

172 א\"ב פוראנקובוהו של הקסם שלה מגיע לסף עורה ואז כושל. תוהו ובוהו, אולי זה בדיוק מה שהיא צריכה עכשיו. אולי יהיה בו די כדי לעצור את הסטשיגונים, או לפחות למשוך את תשומת לבם.את זוכרת מה עשית בפעם הקודמת? לוחשת תודעתה. אם תשחררי אותו תהפכי למפלצת באמת ובתמים.\"בסדר,\" מסננת ליסקה, דם זולג על זרועה. \"אהיה מפלצת.\"היא מניחה לעצמה להתרסק. אור כחול חיוור פורח מחזה, מתוך לבה. הוא זורם בעורקיה, מצייר קווי מתאר של עצמותיה על עורה, מקיף אותה בהילה של קרניים בוהקות. ומתוך חזה פורצים, בקול רעם מהדהד, פרפרים.אלפים, נחיל של כנפיים וצבעים עזים וכוח, כחולים כפרחי בר ופלגים רדודים ושמי אביב קפואים. דברים כה עדינים, אבל הם נושאים חורבן.עבור צ'רובניק לכל דבר יש נשמה.המודעות של ליסקה מתרחבת. באמצעות הקסם שלה היא מרגישה בזרם הכוח הנארג דרך כל הדברים, קושר נשמות וגופים בקסם טהור ופועם. הביניים... הם נמצאים בכל מקום, ובפעם הראשונה היא מבינה זאת. האדמה מתחת לרגליה — יש שם נשמות, זרעים ושורשים שהיא יכולה להניע כדי שיצמחו. אבל כשהיא מנסה לגעת בהם, הם מתנגדים לה, עיקשים כהר. אבל שם — כן, שם, הבאר העירונית. מים מתחת קוראים אליה. יצור פשוט, ישות נמה, אדירי ממדים כפי שהאוקיינוס רחב.קסם הוא אמנות המניפולציה על נשמות, בקשה מדברים להיות לדברים אחרים.הפרפרים צוללים לתוך הבאר. ליסקה מרגישה חלק מעצמה עוזב כשהיא פורשת את הקסם שלה, נשימתה מתחלקת להתנשפויות מאומצות ותשושות. בתגובה משהו מתעורר ונע למגעה. מים, מוכנים לקבל פקודה. מעליה הקרב סוער עדיין.11:40:32 30/04/2026 172 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 173אבל מים אינם נשק. הם נוזלים, לא מוצקים. הם לרשותה, אבל איך תשתמש בהם?אני רק נותן להם הוראה.ידיה של ליסקה נעות כמתוך אינסטינקט, כאילו כדי לעצב את הכישוף בכפות ידיה. היא מדמיינת את הסטשיגונים מנוקבים בחצים, צונחים בזה אחר זה, ונותנת את פקודתה בשפת האלים.\"היו לי נשק.\"גייזר של מים גבישיים פורץ מהבאר, הם מתפתלים ומתפצחים, בוהק של יהלום נע לאורכם. הם מתגבשים לענפים של קרח, מתפתלים ומצליפים בכיכר העיר כמו זרועות תמנוניות של מפלצת ימית. הקצוות חדים, קטלניים, והם מחפשים מטרה אחת בלבד. סטשיגונים.ענפי הקרח מנקבים את השדים בכל מקום אפשרי. צוואר, חזה, גולגולת. מרגע שליסקה אמרה את המילים הכישוף יוצא מכלל שליטתה, המים מבצעים את פקודתה בדרך הטובה ביותר שהם מכירים. זהו הרס מסוג יפהפה, תוהו ובוהו מנצנץ, והוא מסתיים במהירות שבה התחיל. ברגע שכל שד שוכב פשוט איברים ענפי הקרח מתרסקים וניתזים לקרקע, קסמם אוזל והם חוזרים להיות שוב מים ותו לא.ליסקה מתמוטטת על קיר מאחוריה, נושמת נשימות קלות מדי, ריאותיה רעבות לאוויר, אבל אין בהן די אנרגיה להכניס אותו לתוכן. לפניה רחובותיה הצרים של ולקובו מלאים גופות, דם דבק בקירות כמו דבש כהה. הסטשיגונים התמוטטו גם הם, והם מתפוגגים תוך התחבטויות וצרחות.ילד עומד, לבד באמצע הכול, בן אחת־עשרה או שתים־עשרה בלבד. הוא בוכה. ליסקה רוצה לקרוא אליו, אבל היא חלשה מדי והוא כבר נעלם בחושך. שערי העיר פתוחים — מתי נפתחו? — וקז'ימירה שם, לצדה של ליסקה, עיניה החלביות בוהקות בדאגה. \"אֵ ליאָ ש!\" היא קוראת. \"היא כאן.\"11:40:32 30/04/2026 173 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ180 א\"ב פוראנקבבקתה דלה של חדר אחד, שיש בו מעט רהיטים. קז'ימירה נשענת מעליה, אפופה אור זהוב משונה, וידיה מעל פצעיה של ליסקה. ליסקה מתנשמת בכבדות, בעוויתות — מתחת למגעה של קז'ימירה עורה כאילו ניעור לחיים, והוא מתפתל ומקפץ, שולח נקיפות כאב לאורך זרועה.\"אני יודעת שזה לא נעים במיוחד,\" אומרת הזקנה. \"אבל כמעט סיימתי. תשכבי בלי לזוז, רק עוד קצת.\"\"את מכשפה,\" מגמגמת ליסקה בצרידות ולבה מאיץ את פעימותיו.קז'ימירה מגחכת. \"כן, הקרבתי ארבעה בתולים כדי שאוכל לרפא את פצעייך. בחיי, אליאש, מה לימדת אותה?\"\"היא נערה כפרית,\" אומר הלשי לאטו ממקום כלשהו בשולי שדה הראייה של ליסקה. \"הם מלאים אמונות טפלות.\"\"ל...לא —\" ליסקה מנסה להסביר את עצמה, ואז קופצת כשניצוץ כאב נוסף עולה בזרועה בחטף. היא מבינה שהתחושה דומה לזאת של כישוף הריפוי של הלשי, אבל חזקה פי עשרה. \"כלומר, את צ'רובניק. צ'רובניקית. אמרו לי ש... שנשים שמשתמשות בקסם יוצאות מדעתן.\" למרות כל מה שלמדה, היא עדיין דבקה בחלק הזה מהדרשה של האב פבל. כשהיא רואה את קז'ימירה משתמשת בקסם בקלות כזאת... זאת תקווה. ראיה לכך שיש סיכוי, גם אם קטנטן, שהיא תוכל לשלוט בכוחותיה ביום מן הימים.אבל קז'ימירה מזעיפה פנים. \"הכול משתנה בעולם, חוץ מדרכיהם של בני האדם,\" היא אומרת בארסיות. \"כשרק קיבלתי את כוחותי, זה מה שאמרו גם לי. את יודעת למה?\" היא לא מחכה לתשובה. \"כי נשים, מעצם טבען, בעלות עוצמת קסם רבה יותר. נכון, גם קל לנו יותר לאבד שליטה בילדות, אבל ברגע שאנחנו מגיעות למלוא היכולת... אי־אפשר לעצור בעדנו. הגברים לא היו יכולים לשמור על כוחם אילו היו מאפשרים לנו לפרוח. לכן הם מפיצים שמועות ומסרבים 11:40:33 30/04/2026 180 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

כשהאפלה עמדה מלכת 171השדרה שלו. כשליסקה משחררת את הלהב במשיכה השד תוקף בתנועה נואשת אחרונה.הזמן כאילו מאט. ליסקה נרתעת, אבל מאוחר מדי. הטפרים פוגעים וחורטים שלושה פסים אכזריים על כתפה ועצם הבריח שלה.כאב מתפוצץ בגופה וממוטט אותה על ברכיה. \"קומי!\" מישהי צועקת. האישה צהובת השיער תופסת את זרועה, מושכת את ליסקה לעמידה ביד אחת ואוחזת קלשון בשנייה. ליסקה מתנודדת וכמעט מתמוטטת כשכפרייה אחרת דוחקת אותה. לפניה אם צורחת שם של ילד, לכודה בגוש של תושבות מבוהלות אחרות. האישה צהובת השיער נעמדת לפני ליסקה כשסטשיגון מזנק לעברן, משפדת את היצור בקלשון באמצע הקפיצה. אבל זה לא מספיק — העץ נשבר כשהסטשיגון מקלף את עצמו מחודיו ומסתער פעם נוספת.ליסקה נעה, אטית מרוב הכאב, לאט הרבה יותר מדי. האישה צהובת השיער צורחת, והצרחה נקטעת בגרגור כשטפריו של הסטשיגון מפלחים את גרונה. היא נשמטת לרגליה של ליסקה, מתעוותת פעם אחת ודם נובע מגרונה. ואז עיניה נאטמות וראשה נשמט הצדה והיא מתה, מתה, מתה.ליסקה לא מספיקה.היא לא עשתה מספיק.היא תמות, אבל היא קיבלה את הגורל הזה כשנכנסה לדריאדה כדי לחפש אגדה. הנשים האלה לא יכולות היו לבחור. הגורל פשוט קבע שעליהן ליפול קורבן ליער, וכך יהיה. אין שום דבר שליסקה יכולה לעשות.לא. נשאר עוד דבר אחד, אבל היא לא יכולה לסמוך עליו, אסור לה לסמוך עליו.פרפרים. הם נואשים, מתחבטים בקרביה, מטביעים את הכאב שפועם בעצם הבריח שלה. ליסקה מתנשפת בתסכול וכורכת את זרועותיה סביב חזהּ . היא מתחילה להילחם בתחושה, התוהו 11:40:32 30/04/2026 171 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ174 א\"ב פוראנקליסקה רואה הכול דרך ערפל של כאב, כל דקה מאיימת לגרור אותה עמוק יותר לממלכת חוסר ההכרה. כשהלשי מגיע, נדמה כאילו הירח מגיח מבין עננים בחצות ליל אביך. הוא מחזיק את וירוק, מכוסה נתזי דם שדים שחור הנוטף מחודה. כשהוא רואה את ליסקה הוא מכניס את החרב לנדן ומשתופף לצדה. הוא מרים את ידיו ומנתק מעליו את מסכת גולגולת האייל, עיניו עייפות כשהוא בוחן אותה.\"ליסקה,\" הוא אומר בדחיפות. \"ליסקה, מה עשית?\"\"אני מצטערת.\" המילים אוטומטיות, הן נמוגות כעשן כשהן יוצאות מבין שפתיה. \"רק ניסיתי לעזור.\"\"ועזרת,\" אומרת קז'ימירה ומביטה סביב. \"יפה עשית, ילדה. עכשיו שכבי בשקט.\" הזקנה מושכת את גלימתה של ליסקה, מסיטה אותה וחושפת את סימני הטפרים של הסטשיגון. הפצעים עמוקים ומזוויעים, הם יורקים דם סמיך. העור שנותר סביבם השחיר מרעל.עיניו של הלשי נפערות, התנשפותו הרמה היא גינוי. קטלני,חושבת ליסקה בשעשוע מנותק. מתאים שבסופו של דבר יהרוג אותה שד.\"השיקוי יעזור?\" שואלת קז'ימירה בדאגה דוחקת.\"לא. לא, הוא לא יעבוד עליה. הגוף שלי הוא רוח יותר מאשר אדם — אני יכול להילחם בהשחתה בכוח הקסם שלי. אבל בני תמותה...\" דרך ראייתה המתכהה, ליסקה רואה רק את התנועה מעלה־מטה של גרונו. \"בני תמותה לא יכולים. אלא אם כן...\" הוא מזדקף פתאום. \"אלא אם כן אקח אותו לתוכי.\"\"זה בלתי אפשרי,\" מתערבת קז'ימירה. \"הרעל משחית את הנשמה והגוף ביחד. אי־אפשר לקחת מנשמתו של אחר.\"\"אני חייב לנסות,\" הוא אומר בקול מתפורר. \"אני חייב.\" קצות אצבעותיו חולפים על לחייה של ליסקה והיא מרגישה שהן להבות, רסיסי קרח, אור בסופו של לילה אינסופי. \"שועלונת, 11:40:33 30/04/2026 174 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 179\"אבל...\" ליסקה מרימה מבט, מנסה להכריח את מארישנקה, הגבוהה ממנה, לפגוש את עיניה. \"אבל מה עם העיר?\"\"מה עם העיר?\" אומרת מארישנקה בחריפות.\"זה היה החלום שלך! לעזוב את הכפר, לצאת להרפתקה. אם תעשי את זה...\"\"את לא חושבת שאני יודעת?\" יש אש בעיניה של מארישנקה, וליסקה מבינה שהיא מתייסרת לא פחות ממנה. \"אבל הסידור נעשה, וממילא לא היה לי כסף לעבור לעיר, לא בלי בעל שיפרנס אותי. את חושבת שיש הרבה עבודה שמחכה לנשים שמגיעות לבד מכפרי הגבול, בלי פרוטה בכיס?\" מארישנקה נדה בראשה, צמותיה הבלונדיניות הקשורות בסרטים מתעופפות סביבה. \"לא, ליסקה, זאת ההזדמנות היחידה שלי. אולי יום אחד אוכל לשכנע את טומש לעבור איתי העירה. אבל עד אז... אני חייבת לעשות את זה.\" היא מחייכת אל ליסקה בהתנצלות. \"בכל אופן, הוא התבגר הרבה מאז ילדותנו. הוא ממש מקסים עכשיו.\"\"אאמין כשאראה, מאריש. לא ראית איך הוא ואמא שלו הסתכלו עלי בכנסייה קודם. כאילו הם מחכים שיצמחו לי קרניים על הראש.\"מארישנקה משלבת ידיים בהתגוננות. \"זה רק מפני שהוא לא יודע איך נכון להתנהג! פאני פרווטה עקשנית מאוד, וגם פאן פרווטה, והם לא מרשים לו להמרות את פיהם אף פעם. אבל אני יכולה לשנות את דעתו, ליסקה, אני בטוחה. אלי הוא היה רק טוב לב.\"ליסקה יודעת, במקום חלול מתחת לצלעותיה, שמארישנקה אמרה לה עכשיו שני שקרים. אבל היא בכל זאת רוצה באושר עבור בת דודתה. היא רוצה להאמין שהכול יסתיים בטוב. זאת הטעות הראשונה שלה.בפעם הבאה שליסקה מתעוררת, היא שוכבת על מזרן קש במיטה 11:40:33 30/04/2026 179 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

170 א\"ב פוראנקקטנים. ליסקה חומקת הצדה — נס. ליסקה תופסת את מפרק כף היד הגרמי של השד, מסובבת אותה הלאה ממנה — נס. ליסקה תוקעת את אונגדיי בצווארו — נס. חוליות נכנעות ללהב הפגיון — נס.הניסים מסתיימים שם. ליסקה בקושי מספיקה לחמוק מגופו המתפורר של הסטשיגון כאשר צחוק נוסף מוצא אותה, והוא קרוב יותר. אדרנלין שולח פעימת דחיפוּת באוזניה כשהיא מרימה מבט.עשרות שדים משתופפים מעל.הנשים מתחילות לצרוח. סטשיגונים קופצים מהמבנים, הם לא נרתעים מקלשונים או יריות או תפילות נזעקות. טופריהם עולים ויורדים, מקיזים קשתות של דם. בטנה של ליסקה נופלת בקרבה. הן לא יותר מצאן לטבח כאן, במכלאה בין חומות העיר. הדריאדה שיטתה בהם, פיתתה את הלשי ואת קז'ימירה להתרחק, ועכשיו התחילה השחיטה. השחיטה החלה, ורק ליסקה נמצאת להגנתן.המחשבה הזאת מספיקה. היא מזנקת לפעולה, מרימה את חצאיותיה תוך כדי ריצה, שועטת לעבר הסטשיגון הקרוב ביותר כשהוא תוקע את טפריו בכתפה של אישה. הקסם בחזה של ליסקה מתעורר, מתחבט בצלעותיה ודורש להשתחרר. כל התנגשות משלחת אנרגיה בעורקיה.טפריו של הסטשיגון מבזיקים לעברה, אבל היא כורתת אותם בהנף של אונגדיי, תוקעת את הפגיון בצווארו, מסתובבת ורצה לשד הבא לפני שהראשון מסיים להתפוגג. היא מזנקת לפני ילד צווח, דוחפת אותו הצדה ובועטת לאחור בסטשיגון מסתער. המפלצת מנסה לשסף את בטנה של ליסקה, אבל היא חוסמת את מפרק כף ידו בזרוע אחת ומשתמשת בפתח כדי לתקוע את אונגדיי בחזהו ואז לשלוף את הפגיון. הוא מתקפל בצווחה, וליסקה מעבירה את הנשק שלה וחותכת עמוק בעורפו. הפעם השד מתפוגג לאט כשאונגדיי תקוע בעצם עמוד 11:40:32 30/04/2026 170 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 175הישארי ערה. פתחי את עצמך אלי בדיוק כמו שעשית בכישוף החיפוש בנשמה, בסדר?\"קז'ימירה לופתת את זרועו. \"אליאש, זה בלתי אפשרי. אליאש.\"הלשי מנער אותה מעליו, עיניו ממוקדות בעיניה של ליסקה בלבד. \"בסדר?\"אפילו ההנהון מכאיב. גופה כבד כעופרת, משקולת דוממת כשהלשי מושך אותה אל בין זרועותיו ומתעלם ממחאותיה של קז'ימירה. ידו חופנת את פניה. כשהקסם שלו מתפזר על עורה, המגע האקראי כמעט מרגיע. גופה נמלט ממנה, המודעות נמוגה במהירות. זיכרונות חולפים כבזק, אבל הפעם הלשי מתפתל ביניהם. הקסם שלו צולל עמוק יותר ויותר, מחפש משהו, משהו. להרף עין, נצח קטן, הקסם שלו ושלה מתאחדים, נשמותיהם משתלבות.ואז הוא מוצא — חשכה המתפשטת מכתפיה, אוכלת את האור ממחשבותיה ואת הכוח מגפיה — והוא מושך.11:40:33 30/04/2026 175 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ178 א\"ב פוראנקמאוד!\" ומארישנקה דוחפת אותה כמעט בכוח דרך שער הברזל לכיכר הכפר.\"אלוהים, מאריש, מה קרה?\" קוראת ליסקה. רמת האנרגיה אופיינית לבת דודתה, אבל לא הרעד באחיזתה.\"יש משהו שאני צריכה לספר לך,\" היא אומרת. \"אמא שלי מדברת על זה בכל חצר הכנסייה, אבל רציתי שתשמעי ממני קודם כול.\"\"דברי,\" אומרת ליסקה, סקרנותה התעוררה.\"אני מאורסת.\"ליסקה נחנקת באוויר הקפוא. \"מה?\" למען האמת היא לא צריכה להיות כל כך מופתעת — שתיהן בנות שבע־עשרה, בגיל הולם לנישואים, והן כבר התלחשו על מחזרים אפשריים מהכפר על סמך מבטי פלירטוטים שעברו בין ספסלי הכנסייה או פרחים שניתנו במחווה מגושמת ליד הבאר של סטודווה. אבל זה כל מה שהיה, רכילות משועשעת. עכשיו העניין אמיתי.\"ולא סיפרת לי?\" קוראת ליסקה. \"למי?\" כאשר מארישנקה מסבה מבט בביישנות חריגה עבורה, היא קוראת בקול, \"מאריש!\"\"ט...טומש.\" בת דודתה פולטת את השם לעבר מגפי העקב שלה, היא לא מסוגלת להביט בעיניה של ליסקה. \"טומש פרווטה.\"בטנה של ליסקה צוללת כאבן. היא בוחנת את פניה הרציניות של בת דודתה, מחפשת רמז כלשהו לכך שמדובר בבדיחה סבוכה ולא מוצאת כזה. \"מאריש...\"\"אני יודעת,\" אומרת בת דודתה. \"אני יודעת מה את חושבת. בגלל זה לא סיפרתי לך שהוא מחזר אחרי. ה... הכול קרה כל כך מהר. אבל הוא באמת לא נורא כל כך אחרי שמכירים אותו, ולמשפחה שלו יש הרבה אדמות ו... ואני אצטרך להתחתן בכל מקרה, אז למה לא למישהו שיכול להציע לי יציבות ו —\"11:40:33 30/04/2026 178 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 169מעבר להן, הרחק אחרי השערים, נשמעת צווחה של מורת רוח, ועוד אחת, כמה קולות נמוגים מהמקהלה המפלצתית. צליל חבטת חרב. צעקה מוכרת — של הלשי?לפני שליסקה מספיקה להרהר בכך נישא צחוק מקרקר מעבר לגגות.תפילות מתחילות לגווע על שפתי נשות העיר. צחוק נוסף נשמע והן שוקעות בשתיקה אחוזת אימה. ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, כמו זאבים המצטרפים ליללה, צחוק נטול שמחה מלא ברעב. רעב טהור, לא מדולל, שלא מהעולם הזה.הקרוב ביותר מהדהד ממש מעל ראשיהן.נשימתה של ליסקה נעתקת. היא מרימה את אונגדיי ומסתובבת לעבר הקול.על הגג משתופף סטשיגון.הוא לא רך נולד. היצור נמצא במלוא עוצמתו, עור שחור גלדי מתוח על גפיים עקומים, ברכיים גבשושיות מכופפות לאחור ובסופן כפות רגליים מעוותות, וידיים כטופרי ינשוף, נוטפות רעל שחור כדיו על אבני הריצוף. עיניו גדולות מדי, רחבות ולבנות, ואישוניהן מכווצים לנקודות זערוריות ותו לא. הפה מתחת פעור בלעג וחושף שתי שורות של שיניים אנושיות. נוצות מרוטות זקורות כשורת קוצים לאורך גבו, מעלות אדוות כשהוא מגלגל את כתפיו.שדה הראייה של ליסקה מצטמצם עד שלא נותר בו דבר מלבד היא עצמה והיצור.הסטשיגון מסתער.במקום כלשהו בערפל האימה, ליסקה נזכרת בשיעורים של הלשי. היא נעה הצדה באופן אינסטינקטיבי, חומקת במעט מהמתקפה השורקנית של ציפורני השד. הוא נוחת על הקרקע בישיבה שפופה ומסתחרר במהירות על־טבעית, הפעם הוא מזנק לעבר גרונה של ליסקה. אחר כך מתרחש רצף ניסים 11:40:32 30/04/2026 169 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ17619היער חייב שיהיה לותמיד שומר ייסורים הם שרפת יער המתעוררת לחיים בניצוצות, המתפרצת ללהבה אדומה ולוהטת החורכת את גפיה של ליסקה. היא נמוגה במהירות שווה, קסמו של הלשי הוא המבול שמגיע לבסוף לכבות אותה. אבל כאב, בניגוד ללהבה, לא יכול להיעלם. היא יודעת שהלשי משך אותו לתוך עצמו — היא שומעת את נהמתו המיוסרת, מרגישה את ידיו מתהדקות מבלי דעת סביבה. אפילו אז, אחיזתו עדינה, מקיפה את ליסקה, מושכת אותה בחזרה לחיים ממעמקי העלטה המורעלת.המודעות שלה היא קרח, והיא לא מצליחה למצוא אחיזה לרגליה עליו. היא מחליקה פנימה והחוצה, גופה מנסה להיכנע לעלטה, אבל תודעתה נצמדת למציאות. כתפה פועמת באכזריות ומעליה היא שומעת קולות מעומעמים.\"כן... זה עבד.\" קז'ימירה מדברת, המומה. \"מה עשית, אליאש? איך... אם האלוהים, מה זה אומר?\"\"זה אומר שהיא תחיה,\" עונה הלשי וקולו מלא הקלה נדהמת. עובר רגע שבמהלכו הוא משחרר את האחיזה בכתפה 11:40:33 30/04/2026 176 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 177ומנסה לאחוז משהו. קול בליעה — ככל הנראה הוא לגם אחד מהשיקויים שלו — ואז משהו נע מתחתיה.\"מספיק עם זה,\" מסננת קז'ימירה. \"אני לא יודעת מה עשית עכשיו, אבל הרגשתי בכמה אנרגיה השתמשת. אם תמשיך, אתה תתמוטט.\"\"אני מסוגל לעשות את זה, קז'ימירה.\"\"אתה מסוגל עכשיו רק לישון,\" גוערת בו הזקנה. \"חוץ מזה, שנינו יודעים שאני המרפאה החזקה יותר. אני לא מבינה למה אתה מתגונן כל כך.\"\"אני לא מתגונן, אני מעשי.\"\"כן, בטח מרוב מעשיות רועדות לך הידיים.\"רגע חולף. \"בסדר. תעשי את זה, אבל מהר. אני לא מסוגל לשאת קולות של איכרים בוכים.\" יש משהו מתוח שם, מוסתר בציניות מצדו, יגון עמוק המנסה להיחלץ בציפורניו מאחורי העמדת הפנים.\"בוא נוציא אותה קודם מהתוהו ובוהו כאן,\" אומרת קז'ימירה. \"בואו, הבית שלי יהיה מספיק רחוק.\"ליסקה לא נאבקת כשהלשי מרים אותה בקלות בזרועותיו. מרוב בלבול היא לא מצליחה למנוע מראשה ליפול על חזהו, שהוא נוקשה וקריר ומדיף ריח קרב, ריח ברזל וזיעה ושמץ מרוחק של ניחוח אדמת הדריאדה. היא נתלית בריח הזה, צוללת לתוכו, שוקעת עד שהעלטה מוצאת אותה.זיכרון. מארישנקה רצה אל ליסקה אחרי המיסה של יום ראשון, משלבת את זרועה בידה של ליסקה וגוררת אותה לעבר גדרות האבן המקיפות את הכנסייה הצנועה של הכפר על שם יֵ ז'י הקדוש. הן עוברות על פני כפריות המתגודדות יחדיו כמו ציפורים ססגוניות, עטויות חצאיות פרחוניות ומטפחות בצבעים עזים, שרשראות חרוזים אדומות ופטפוטי רכילות. ליסקה נתקלת באשתו של הטוחן ופונה בהתנצלות, \"אני מצטערת 11:40:33 30/04/2026 177 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

17619היער חייב שיהיה לותמיד שומר ייסורים הם שרפת יער המתעוררת לחיים בניצוצות, המתפרצת ללהבה אדומה ולוהטת החורכת את גפיה של ליסקה. היא נמוגה במהירות שווה, קסמו של הלשי הוא המבול שמגיע לבסוף לכבות אותה. אבל כאב, בניגוד ללהבה, לא יכול להיעלם. היא יודעת שהלשי משך אותו לתוך עצמו — היא שומעת את נהמתו המיוסרת, מרגישה את ידיו מתהדקות מבלי דעת סביבה. אפילו אז, אחיזתו עדינה, מקיפה את ליסקה, מושכת אותה בחזרה לחיים ממעמקי העלטה המורעלת.המודעות שלה היא קרח, והיא לא מצליחה למצוא אחיזה לרגליה עליו. היא מחליקה פנימה והחוצה, גופה מנסה להיכנע לעלטה, אבל תודעתה נצמדת למציאות. כתפה פועמת באכזריות ומעליה היא שומעת קולות מעומעמים.\"כן... זה עבד.\" קז'ימירה מדברת, המומה. \"מה עשית, אליאש? איך... אם האלוהים, מה זה אומר?\"\"זה אומר שהיא תחיה,\" עונה הלשי וקולו מלא הקלה נדהמת. עובר רגע שבמהלכו הוא משחרר את האחיזה בכתפה 11:40:33 30/04/2026 176 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 177ומנסה לאחוז משהו. קול בליעה — ככל הנראה הוא לגם אחד מהשיקויים שלו — ואז משהו נע מתחתיה.\"מספיק עם זה,\" מסננת קז'ימירה. \"אני לא יודעת מה עשית עכשיו, אבל הרגשתי בכמה אנרגיה השתמשת. אם תמשיך, אתה תתמוטט.\"\"אני מסוגל לעשות את זה, קז'ימירה.\"\"אתה מסוגל עכשיו רק לישון,\" גוערת בו הזקנה. \"חוץ מזה, שנינו יודעים שאני המרפאה החזקה יותר. אני לא מבינה למה אתה מתגונן כל כך.\"\"אני לא מתגונן, אני מעשי.\"\"כן, בטח מרוב מעשיות רועדות לך הידיים.\"רגע חולף. \"בסדר. תעשי את זה, אבל מהר. אני לא מסוגל לשאת קולות של איכרים בוכים.\" יש משהו מתוח שם, מוסתר בציניות מצדו, יגון עמוק המנסה להיחלץ בציפורניו מאחורי העמדת הפנים.\"בוא נוציא אותה קודם מהתוהו ובוהו כאן,\" אומרת קז'ימירה. \"בואו, הבית שלי יהיה מספיק רחוק.\"ליסקה לא נאבקת כשהלשי מרים אותה בקלות בזרועותיו. מרוב בלבול היא לא מצליחה למנוע מראשה ליפול על חזהו, שהוא נוקשה וקריר ומדיף ריח קרב, ריח ברזל וזיעה ושמץ מרוחק של ניחוח אדמת הדריאדה. היא נתלית בריח הזה, צוללת לתוכו, שוקעת עד שהעלטה מוצאת אותה.זיכרון. מארישנקה רצה אל ליסקה אחרי המיסה של יום ראשון, משלבת את זרועה בידה של ליסקה וגוררת אותה לעבר גדרות האבן המקיפות את הכנסייה הצנועה של הכפר על שם יֵ ז'י הקדוש. הן עוברות על פני כפריות המתגודדות יחדיו כמו ציפורים ססגוניות, עטויות חצאיות פרחוניות ומטפחות בצבעים עזים, שרשראות חרוזים אדומות ופטפוטי רכילות. ליסקה נתקלת באשתו של הטוחן ופונה בהתנצלות, \"אני מצטערת 11:40:33 30/04/2026 177 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

כשהאפלה עמדה מלכת 175הישארי ערה. פתחי את עצמך אלי בדיוק כמו שעשית בכישוף החיפוש בנשמה, בסדר?\"קז'ימירה לופתת את זרועו. \"אליאש, זה בלתי אפשרי. אליאש.\"הלשי מנער אותה מעליו, עיניו ממוקדות בעיניה של ליסקה בלבד. \"בסדר?\"אפילו ההנהון מכאיב. גופה כבד כעופרת, משקולת דוממת כשהלשי מושך אותה אל בין זרועותיו ומתעלם ממחאותיה של קז'ימירה. ידו חופנת את פניה. כשהקסם שלו מתפזר על עורה, המגע האקראי כמעט מרגיע. גופה נמלט ממנה, המודעות נמוגה במהירות. זיכרונות חולפים כבזק, אבל הפעם הלשי מתפתל ביניהם. הקסם שלו צולל עמוק יותר ויותר, מחפש משהו, משהו. להרף עין, נצח קטן, הקסם שלו ושלה מתאחדים, נשמותיהם משתלבות.ואז הוא מוצא — חשכה המתפשטת מכתפיה, אוכלת את האור ממחשבותיה ואת הכוח מגפיה — והוא מושך.11:40:33 30/04/2026 175 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ178 א\"ב פוראנקמאוד!\" ומארישנקה דוחפת אותה כמעט בכוח דרך שער הברזל לכיכר הכפר.\"אלוהים, מאריש, מה קרה?\" קוראת ליסקה. רמת האנרגיה אופיינית לבת דודתה, אבל לא הרעד באחיזתה.\"יש משהו שאני צריכה לספר לך,\" היא אומרת. \"אמא שלי מדברת על זה בכל חצר הכנסייה, אבל רציתי שתשמעי ממני קודם כול.\"\"דברי,\" אומרת ליסקה, סקרנותה התעוררה.\"אני מאורסת.\"ליסקה נחנקת באוויר הקפוא. \"מה?\" למען האמת היא לא צריכה להיות כל כך מופתעת — שתיהן בנות שבע־עשרה, בגיל הולם לנישואים, והן כבר התלחשו על מחזרים אפשריים מהכפר על סמך מבטי פלירטוטים שעברו בין ספסלי הכנסייה או פרחים שניתנו במחווה מגושמת ליד הבאר של סטודווה. אבל זה כל מה שהיה, רכילות משועשעת. עכשיו העניין אמיתי.\"ולא סיפרת לי?\" קוראת ליסקה. \"למי?\" כאשר מארישנקה מסבה מבט בביישנות חריגה עבורה, היא קוראת בקול, \"מאריש!\"\"ט...טומש.\" בת דודתה פולטת את השם לעבר מגפי העקב שלה, היא לא מסוגלת להביט בעיניה של ליסקה. \"טומש פרווטה.\"בטנה של ליסקה צוללת כאבן. היא בוחנת את פניה הרציניות של בת דודתה, מחפשת רמז כלשהו לכך שמדובר בבדיחה סבוכה ולא מוצאת כזה. \"מאריש...\"\"אני יודעת,\" אומרת בת דודתה. \"אני יודעת מה את חושבת. בגלל זה לא סיפרתי לך שהוא מחזר אחרי. ה... הכול קרה כל כך מהר. אבל הוא באמת לא נורא כל כך אחרי שמכירים אותו, ולמשפחה שלו יש הרבה אדמות ו... ואני אצטרך להתחתן בכל מקרה, אז למה לא למישהו שיכול להציע לי יציבות ו —\"11:40:33 30/04/2026 178 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

174 א\"ב פוראנקליסקה רואה הכול דרך ערפל של כאב, כל דקה מאיימת לגרור אותה עמוק יותר לממלכת חוסר ההכרה. כשהלשי מגיע, נדמה כאילו הירח מגיח מבין עננים בחצות ליל אביך. הוא מחזיק את וירוק, מכוסה נתזי דם שדים שחור הנוטף מחודה. כשהוא רואה את ליסקה הוא מכניס את החרב לנדן ומשתופף לצדה. הוא מרים את ידיו ומנתק מעליו את מסכת גולגולת האייל, עיניו עייפות כשהוא בוחן אותה.\"ליסקה,\" הוא אומר בדחיפות. \"ליסקה, מה עשית?\"\"אני מצטערת.\" המילים אוטומטיות, הן נמוגות כעשן כשהן יוצאות מבין שפתיה. \"רק ניסיתי לעזור.\"\"ועזרת,\" אומרת קז'ימירה ומביטה סביב. \"יפה עשית, ילדה. עכשיו שכבי בשקט.\" הזקנה מושכת את גלימתה של ליסקה, מסיטה אותה וחושפת את סימני הטפרים של הסטשיגון. הפצעים עמוקים ומזוויעים, הם יורקים דם סמיך. העור שנותר סביבם השחיר מרעל.עיניו של הלשי נפערות, התנשפותו הרמה היא גינוי. קטלני,חושבת ליסקה בשעשוע מנותק. מתאים שבסופו של דבר יהרוג אותה שד.\"השיקוי יעזור?\" שואלת קז'ימירה בדאגה דוחקת.\"לא. לא, הוא לא יעבוד עליה. הגוף שלי הוא רוח יותר מאשר אדם — אני יכול להילחם בהשחתה בכוח הקסם שלי. אבל בני תמותה...\" דרך ראייתה המתכהה, ליסקה רואה רק את התנועה מעלה־מטה של גרונו. \"בני תמותה לא יכולים. אלא אם כן...\" הוא מזדקף פתאום. \"אלא אם כן אקח אותו לתוכי.\"\"זה בלתי אפשרי,\" מתערבת קז'ימירה. \"הרעל משחית את הנשמה והגוף ביחד. אי־אפשר לקחת מנשמתו של אחר.\"\"אני חייב לנסות,\" הוא אומר בקול מתפורר. \"אני חייב.\" קצות אצבעותיו חולפים על לחייה של ליסקה והיא מרגישה שהן להבות, רסיסי קרח, אור בסופו של לילה אינסופי. \"שועלונת, 11:40:33 30/04/2026 174 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 179\"אבל...\" ליסקה מרימה מבט, מנסה להכריח את מארישנקה, הגבוהה ממנה, לפגוש את עיניה. \"אבל מה עם העיר?\"\"מה עם העיר?\" אומרת מארישנקה בחריפות.\"זה היה החלום שלך! לעזוב את הכפר, לצאת להרפתקה. אם תעשי את זה...\"\"את לא חושבת שאני יודעת?\" יש אש בעיניה של מארישנקה, וליסקה מבינה שהיא מתייסרת לא פחות ממנה. \"אבל הסידור נעשה, וממילא לא היה לי כסף לעבור לעיר, לא בלי בעל שיפרנס אותי. את חושבת שיש הרבה עבודה שמחכה לנשים שמגיעות לבד מכפרי הגבול, בלי פרוטה בכיס?\" מארישנקה נדה בראשה, צמותיה הבלונדיניות הקשורות בסרטים מתעופפות סביבה. \"לא, ליסקה, זאת ההזדמנות היחידה שלי. אולי יום אחד אוכל לשכנע את טומש לעבור איתי העירה. אבל עד אז... אני חייבת לעשות את זה.\" היא מחייכת אל ליסקה בהתנצלות. \"בכל אופן, הוא התבגר הרבה מאז ילדותנו. הוא ממש מקסים עכשיו.\"\"אאמין כשאראה, מאריש. לא ראית איך הוא ואמא שלו הסתכלו עלי בכנסייה קודם. כאילו הם מחכים שיצמחו לי קרניים על הראש.\"מארישנקה משלבת ידיים בהתגוננות. \"זה רק מפני שהוא לא יודע איך נכון להתנהג! פאני פרווטה עקשנית מאוד, וגם פאן פרווטה, והם לא מרשים לו להמרות את פיהם אף פעם. אבל אני יכולה לשנות את דעתו, ליסקה, אני בטוחה. אלי הוא היה רק טוב לב.\"ליסקה יודעת, במקום חלול מתחת לצלעותיה, שמארישנקה אמרה לה עכשיו שני שקרים. אבל היא בכל זאת רוצה באושר עבור בת דודתה. היא רוצה להאמין שהכול יסתיים בטוב. זאת הטעות הראשונה שלה.בפעם הבאה שליסקה מתעוררת, היא שוכבת על מזרן קש במיטה 11:40:33 30/04/2026 179 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 173אבל מים אינם נשק. הם נוזלים, לא מוצקים. הם לרשותה, אבל איך תשתמש בהם?אני רק נותן להם הוראה.ידיה של ליסקה נעות כמתוך אינסטינקט, כאילו כדי לעצב את הכישוף בכפות ידיה. היא מדמיינת את הסטשיגונים מנוקבים בחצים, צונחים בזה אחר זה, ונותנת את פקודתה בשפת האלים.\"היו לי נשק.\"גייזר של מים גבישיים פורץ מהבאר, הם מתפתלים ומתפצחים, בוהק של יהלום נע לאורכם. הם מתגבשים לענפים של קרח, מתפתלים ומצליפים בכיכר העיר כמו זרועות תמנוניות של מפלצת ימית. הקצוות חדים, קטלניים, והם מחפשים מטרה אחת בלבד. סטשיגונים.ענפי הקרח מנקבים את השדים בכל מקום אפשרי. צוואר, חזה, גולגולת. מרגע שליסקה אמרה את המילים הכישוף יוצא מכלל שליטתה, המים מבצעים את פקודתה בדרך הטובה ביותר שהם מכירים. זהו הרס מסוג יפהפה, תוהו ובוהו מנצנץ, והוא מסתיים במהירות שבה התחיל. ברגע שכל שד שוכב פשוט איברים ענפי הקרח מתרסקים וניתזים לקרקע, קסמם אוזל והם חוזרים להיות שוב מים ותו לא.ליסקה מתמוטטת על קיר מאחוריה, נושמת נשימות קלות מדי, ריאותיה רעבות לאוויר, אבל אין בהן די אנרגיה להכניס אותו לתוכן. לפניה רחובותיה הצרים של ולקובו מלאים גופות, דם דבק בקירות כמו דבש כהה. הסטשיגונים התמוטטו גם הם, והם מתפוגגים תוך התחבטויות וצרחות.ילד עומד, לבד באמצע הכול, בן אחת־עשרה או שתים־עשרה בלבד. הוא בוכה. ליסקה רוצה לקרוא אליו, אבל היא חלשה מדי והוא כבר נעלם בחושך. שערי העיר פתוחים — מתי נפתחו? — וקז'ימירה שם, לצדה של ליסקה, עיניה החלביות בוהקות בדאגה. \"אֵ ליאָ ש!\" היא קוראת. \"היא כאן.\"11:40:32 30/04/2026 173 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ180 א\"ב פוראנקבבקתה דלה של חדר אחד, שיש בו מעט רהיטים. קז'ימירה נשענת מעליה, אפופה אור זהוב משונה, וידיה מעל פצעיה של ליסקה. ליסקה מתנשמת בכבדות, בעוויתות — מתחת למגעה של קז'ימירה עורה כאילו ניעור לחיים, והוא מתפתל ומקפץ, שולח נקיפות כאב לאורך זרועה.\"אני יודעת שזה לא נעים במיוחד,\" אומרת הזקנה. \"אבל כמעט סיימתי. תשכבי בלי לזוז, רק עוד קצת.\"\"את מכשפה,\" מגמגמת ליסקה בצרידות ולבה מאיץ את פעימותיו.קז'ימירה מגחכת. \"כן, הקרבתי ארבעה בתולים כדי שאוכל לרפא את פצעייך. בחיי, אליאש, מה לימדת אותה?\"\"היא נערה כפרית,\" אומר הלשי לאטו ממקום כלשהו בשולי שדה הראייה של ליסקה. \"הם מלאים אמונות טפלות.\"\"ל...לא —\" ליסקה מנסה להסביר את עצמה, ואז קופצת כשניצוץ כאב נוסף עולה בזרועה בחטף. היא מבינה שהתחושה דומה לזאת של כישוף הריפוי של הלשי, אבל חזקה פי עשרה. \"כלומר, את צ'רובניק. צ'רובניקית. אמרו לי ש... שנשים שמשתמשות בקסם יוצאות מדעתן.\" למרות כל מה שלמדה, היא עדיין דבקה בחלק הזה מהדרשה של האב פבל. כשהיא רואה את קז'ימירה משתמשת בקסם בקלות כזאת... זאת תקווה. ראיה לכך שיש סיכוי, גם אם קטנטן, שהיא תוכל לשלוט בכוחותיה ביום מן הימים.אבל קז'ימירה מזעיפה פנים. \"הכול משתנה בעולם, חוץ מדרכיהם של בני האדם,\" היא אומרת בארסיות. \"כשרק קיבלתי את כוחותי, זה מה שאמרו גם לי. את יודעת למה?\" היא לא מחכה לתשובה. \"כי נשים, מעצם טבען, בעלות עוצמת קסם רבה יותר. נכון, גם קל לנו יותר לאבד שליטה בילדות, אבל ברגע שאנחנו מגיעות למלוא היכולת... אי־אפשר לעצור בעדנו. הגברים לא היו יכולים לשמור על כוחם אילו היו מאפשרים לנו לפרוח. לכן הם מפיצים שמועות ומסרבים 11:40:33 30/04/2026 180 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

172 א\"ב פוראנקובוהו של הקסם שלה מגיע לסף עורה ואז כושל. תוהו ובוהו, אולי זה בדיוק מה שהיא צריכה עכשיו. אולי יהיה בו די כדי לעצור את הסטשיגונים, או לפחות למשוך את תשומת לבם.את זוכרת מה עשית בפעם הקודמת? לוחשת תודעתה. אם תשחררי אותו תהפכי למפלצת באמת ובתמים.\"בסדר,\" מסננת ליסקה, דם זולג על זרועה. \"אהיה מפלצת.\"היא מניחה לעצמה להתרסק. אור כחול חיוור פורח מחזה, מתוך לבה. הוא זורם בעורקיה, מצייר קווי מתאר של עצמותיה על עורה, מקיף אותה בהילה של קרניים בוהקות. ומתוך חזה פורצים, בקול רעם מהדהד, פרפרים.אלפים, נחיל של כנפיים וצבעים עזים וכוח, כחולים כפרחי בר ופלגים רדודים ושמי אביב קפואים. דברים כה עדינים, אבל הם נושאים חורבן.עבור צ'רובניק לכל דבר יש נשמה.המודעות של ליסקה מתרחבת. באמצעות הקסם שלה היא מרגישה בזרם הכוח הנארג דרך כל הדברים, קושר נשמות וגופים בקסם טהור ופועם. הביניים... הם נמצאים בכל מקום, ובפעם הראשונה היא מבינה זאת. האדמה מתחת לרגליה — יש שם נשמות, זרעים ושורשים שהיא יכולה להניע כדי שיצמחו. אבל כשהיא מנסה לגעת בהם, הם מתנגדים לה, עיקשים כהר. אבל שם — כן, שם, הבאר העירונית. מים מתחת קוראים אליה. יצור פשוט, ישות נמה, אדירי ממדים כפי שהאוקיינוס רחב.קסם הוא אמנות המניפולציה על נשמות, בקשה מדברים להיות לדברים אחרים.הפרפרים צוללים לתוך הבאר. ליסקה מרגישה חלק מעצמה עוזב כשהיא פורשת את הקסם שלה, נשימתה מתחלקת להתנשפויות מאומצות ותשושות. בתגובה משהו מתעורר ונע למגעה. מים, מוכנים לקבל פקודה. מעליה הקרב סוער עדיין.11:40:32 30/04/2026 172 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 181לקחת אותנו לשוליות, וזה המצב שאליו הגענו.\" היא מצקצקת. \"הייתי צריכה לקחת את כתר אורליצה לעצמי ולשים קץ לכל הטיפשות שלהם. ככל הנראה הייתי מונעת כמה מלחמות אילו הייתי עושה זאת.\"\"אני רואה שמאות שנים לא תרמו דבר להפחתת הדרמטיות אצלך,\" מעיר הלשי. קז'ימירה שולחת אליו מבט שיכול לגרום לדריאדה כולה לקמול.\"מאות שנים,\" קוטעת אותם ליסקה, בניסיון להסיט את נושא השיחה. \"איך חיית זמן רב כל כך, פאני?\"\"קסם, בתי,\" אומרת קז'ימירה. \"יש כשפים וטקסים שיכולים להחזיק אותנו בחיים, כל עוד אנחנו נמנעות מפצעים חמורים. את תלמדי אותם במשך הזמן, אם את מי שאני חושבת.\" היא מביטה שוב לעבר הלשי. \"היא השולייה שלך, כן?\"\"היא המשרתת שלי,\" עונה השד ברוגז. \"עשינו עסקה.\"\"משרתת. נו.\" קז'ימירה מנופפת בידה. \"אני לא חושבת שהיית קורא תיגר על חוקי הקסם בשביל משרתת פשוטה, אליאש קוֹ וָ ל.\"לקרוא תיגר על חוקי הקסם? ליסקה בקושי מסוגלת לזכור משהו אחרי שהתמוטטה, אבל היא בהחלט זוכרת את ההשלמה בקולה של קז'ימירה כשאמרה, זה בלתי אפשרי. הלשי הציל את חייה, הוא עשה משהו שקז'ימירה חשבה שאי אפשר לעשותו. ברור מאליו. הוא תמיד צעד אחד לפני כל האחרים, תמיד מסתיר עוד סוד. הוא הציל את ליסקה כי הוא חושק בכוחותיה, זה הכול.אבל בעל כורחה היא מרגישה ניצוץ חמים בתוכה. \"אליאש,\" היא חוזרת, מנסה את השם על לשונה. הוא זורם עליה כמשי, כמו גשם על עלי עצים. \"זה השם האמיתי שלך, לשי?\"\"אחד מרבים,\" מאשרת קז'ימירה בשעשוע. \"אליאש קוול, השומר הלבן, אדון יער הרוחות וכן הלאה. היו לו תארים רבים, כל אחד מפואר מקודמו.\" הלשי פולט נחירת בוז.11:40:33 30/04/2026 181 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

כשהאפלה עמדה מלכת 171השדרה שלו. כשליסקה משחררת את הלהב במשיכה השד תוקף בתנועה נואשת אחרונה.הזמן כאילו מאט. ליסקה נרתעת, אבל מאוחר מדי. הטפרים פוגעים וחורטים שלושה פסים אכזריים על כתפה ועצם הבריח שלה.כאב מתפוצץ בגופה וממוטט אותה על ברכיה. \"קומי!\" מישהי צועקת. האישה צהובת השיער תופסת את זרועה, מושכת את ליסקה לעמידה ביד אחת ואוחזת קלשון בשנייה. ליסקה מתנודדת וכמעט מתמוטטת כשכפרייה אחרת דוחקת אותה. לפניה אם צורחת שם של ילד, לכודה בגוש של תושבות מבוהלות אחרות. האישה צהובת השיער נעמדת לפני ליסקה כשסטשיגון מזנק לעברן, משפדת את היצור בקלשון באמצע הקפיצה. אבל זה לא מספיק — העץ נשבר כשהסטשיגון מקלף את עצמו מחודיו ומסתער פעם נוספת.ליסקה נעה, אטית מרוב הכאב, לאט הרבה יותר מדי. האישה צהובת השיער צורחת, והצרחה נקטעת בגרגור כשטפריו של הסטשיגון מפלחים את גרונה. היא נשמטת לרגליה של ליסקה, מתעוותת פעם אחת ודם נובע מגרונה. ואז עיניה נאטמות וראשה נשמט הצדה והיא מתה, מתה, מתה.ליסקה לא מספיקה.היא לא עשתה מספיק.היא תמות, אבל היא קיבלה את הגורל הזה כשנכנסה לדריאדה כדי לחפש אגדה. הנשים האלה לא יכולות היו לבחור. הגורל פשוט קבע שעליהן ליפול קורבן ליער, וכך יהיה. אין שום דבר שליסקה יכולה לעשות.לא. נשאר עוד דבר אחד, אבל היא לא יכולה לסמוך עליו, אסור לה לסמוך עליו.פרפרים. הם נואשים, מתחבטים בקרביה, מטביעים את הכאב שפועם בעצם הבריח שלה. ליסקה מתנשפת בתסכול וכורכת את זרועותיה סביב חזהּ . היא מתחילה להילחם בתחושה, התוהו 11:40:32 30/04/2026 171 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ182 א\"ב פוראנקקז'ימירה מורידה את ידיה לצד המיטה ומזדקפת. \"זהו, ילדה. זה הכי טוב שיהיה לנו.\" היא בוחנת את מלאכת ידיה ושפתיה מתהדקות במורת רוח. \"אין מנוס מצלקת, לצערי.\"ליסקה מעיזה להוריד מבט לפצע. בשלב מסוים קז'ימירה כנראה הפשיטה ממנה את הגלימה והבגד העליון, כי היא לובשת רק חולצה וחצאית. טפריו של הסטשיגון קרעו את בגד הפשתן העדין של החולצה, והעור מתחתיה נשטף כדי שאפשר יהיה לראות היטב את הפצע, או מה שנשאר ממנו — שלוש צלקות מעוקלות וגבשושיות כחבלים הזוחלות על הכתף ועצם הבריח. הארוכה ביותר מגיעה עד לעצם החזה שלה. הן מזוויעות, וליסקה רוצה אינסטינקטיבית לכסות אותן מחשש שתושבי העיירה יחשבו שהיא מזוויעה למראה.הלשי ניגש אליה. גם הוא מביט בצלקות שלה, אבל אין שאט נפש על פניו. למעשה, הוא נראה כמעט... אחוז יראה. לפני שמישהו מהם מספיק לומר משהו, קז'ימירה מנגבת את ידיה בסינרה. \"אני חייבת לגשת לטפל בכפריים האחרים. מישהו רכב העירה להביא רופא, אבל ייקח להם לפחות יום לחזור.\"\"אני יכולה לעזור,\" אומרת ליסקה מיד ונדחפת להישען על מרפקיה. \"אמא שלי מרפאה, אני מבינה בעשבי מרפא.\" כאשר היא מתרוממת שוטפת אותה בחילה והעולם מתחיל להסתחרר. היא כמעט נופלת מהמיטה לפני שהלשי תופס אותה.\"את לא הולכת לשום מקום, שועלונת.\"\"גם אתה לא, אליאש,\" קוראת קז'ימירה. \"אני מכירה יפה מאוד את הנטיות שלך להקריב את עצמך. שניכם צריכים לנוח ולאגור שוב אנרגיה לפני שתסתכלו אפילו על קסם.\" היא כורכת רדיד פרחוני מהוה סביב כתפיה. \"וזה סופי.\"היא עוזבת בהנפת סרטי הקישוט של הרדיד וטריקה של הדלת. עכשיו, כשליסקה והלשי לבדם, האוויר ביניהם מתמלא מתח, שאלות שבשתיקה וקולות התפצחות של שרף בתנור הבוער. מעבר לתריסים העקומים של החלון הזריחה גוררת 11:40:33 30/04/2026 182 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

170 א\"ב פוראנקקטנים. ליסקה חומקת הצדה — נס. ליסקה תופסת את מפרק כף היד הגרמי של השד, מסובבת אותה הלאה ממנה — נס. ליסקה תוקעת את אונגדיי בצווארו — נס. חוליות נכנעות ללהב הפגיון — נס.הניסים מסתיימים שם. ליסקה בקושי מספיקה לחמוק מגופו המתפורר של הסטשיגון כאשר צחוק נוסף מוצא אותה, והוא קרוב יותר. אדרנלין שולח פעימת דחיפוּת באוזניה כשהיא מרימה מבט.עשרות שדים משתופפים מעל.הנשים מתחילות לצרוח. סטשיגונים קופצים מהמבנים, הם לא נרתעים מקלשונים או יריות או תפילות נזעקות. טופריהם עולים ויורדים, מקיזים קשתות של דם. בטנה של ליסקה נופלת בקרבה. הן לא יותר מצאן לטבח כאן, במכלאה בין חומות העיר. הדריאדה שיטתה בהם, פיתתה את הלשי ואת קז'ימירה להתרחק, ועכשיו התחילה השחיטה. השחיטה החלה, ורק ליסקה נמצאת להגנתן.המחשבה הזאת מספיקה. היא מזנקת לפעולה, מרימה את חצאיותיה תוך כדי ריצה, שועטת לעבר הסטשיגון הקרוב ביותר כשהוא תוקע את טפריו בכתפה של אישה. הקסם בחזה של ליסקה מתעורר, מתחבט בצלעותיה ודורש להשתחרר. כל התנגשות משלחת אנרגיה בעורקיה.טפריו של הסטשיגון מבזיקים לעברה, אבל היא כורתת אותם בהנף של אונגדיי, תוקעת את הפגיון בצווארו, מסתובבת ורצה לשד הבא לפני שהראשון מסיים להתפוגג. היא מזנקת לפני ילד צווח, דוחפת אותו הצדה ובועטת לאחור בסטשיגון מסתער. המפלצת מנסה לשסף את בטנה של ליסקה, אבל היא חוסמת את מפרק כף ידו בזרוע אחת ומשתמשת בפתח כדי לתקוע את אונגדיי בחזהו ואז לשלוף את הפגיון. הוא מתקפל בצווחה, וליסקה מעבירה את הנשק שלה וחותכת עמוק בעורפו. הפעם השד מתפוגג לאט כשאונגדיי תקוע בעצם עמוד 11:40:32 30/04/2026 170 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 183ציפורניים כסופים על השמיים, ומעבר לשולחן מתנודד הלוך וחזור במשב רוח רגעי פַּ איוֹ נְ ק — קישוט תלוי עשוי פרחי נייר וקש.מבין שניהם, ליסקה מדברת ראשונה ומפרה את השתיקה. \"מה קרה שם, לשי?\"השאלה כאילו מקצרת את חייו בשנים. \"מעין מהלך פתיחה.\" הוא מתיישב על הרצפה למרגלות מיטתה של ליסקה, מושך רגל אחת אל החזה ופושט את האחרת. \"השדים... שיתפו פעולה. הרוסווקות פיתו את הגברים לצאת מהכפר, והסטשיגונים חמקו מהיער כדי לתקוף את הכפריות הפגיעות שנשארו מאחור. מצאתי את הסדק בקסמי ההגנה שלי שדרכו הם נחלצו.\" הוא מטה את ראשו לאחור, שערו הלבן חמק מהקשר שבו אסף אותו במהירות ומתפזר על מצחו. ליסקה חשה דחף משונה להסיט אותו מעיניו, אבל היא משלבת את ידיה בחיקה ומתאפקת.\"עברו... כמה מאות שנים מאז הפעם האחרונה שראיתי אירוע כזה. אבל לא, זה היה גרוע יותר. גרוע יותר מהפעם ההיא. היו כל כך הרבה... אפילו קז'ימירה ואני בקושי הצלחנו לעצור בעדם. ואת...\" הוא ודאי כמעט הוזה מרוב לאות, כי פניו מתרככות כשהוא מביט בה. \"את הצלת אותנו, שועלונת לא ערמומונת.\"היא מחככת את הצלקות בכתפה. \"אני אפילו לא יודעת מה עשיתי.\"\"הבנתי מנשות העיירה שהפכת את מי הבאר למשהו. חצים, חלקן אומרות. ענפים, אומרות אחרות. בכל מקרה, זה לא היה פרץ קסם אקראי.\" הוא משנה תנוחה עד שהוא עומד על ברכיו, פניו מוטות כלפי מעלה. \"נערה מטורפת ופזיזה שכמותך,\" הוא מתנשף. \"הצלחת. שחררת את הקסם שלך.\"\"אני לא יודעת,\" היא עונה ומביטה בידיה. בפעם הראשונה מאז הכישוף שלה, היא מפנה את המיקוד כלפי פנים, מחפשת את הכוח המרפרף שהיתה מרגישה בעבר בחזה. הכוח שנמוג 11:40:33 30/04/2026 183 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 169מעבר להן, הרחק אחרי השערים, נשמעת צווחה של מורת רוח, ועוד אחת, כמה קולות נמוגים מהמקהלה המפלצתית. צליל חבטת חרב. צעקה מוכרת — של הלשי?לפני שליסקה מספיקה להרהר בכך נישא צחוק מקרקר מעבר לגגות.תפילות מתחילות לגווע על שפתי נשות העיר. צחוק נוסף נשמע והן שוקעות בשתיקה אחוזת אימה. ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, כמו זאבים המצטרפים ליללה, צחוק נטול שמחה מלא ברעב. רעב טהור, לא מדולל, שלא מהעולם הזה.הקרוב ביותר מהדהד ממש מעל ראשיהן.נשימתה של ליסקה נעתקת. היא מרימה את אונגדיי ומסתובבת לעבר הקול.על הגג משתופף סטשיגון.הוא לא רך נולד. היצור נמצא במלוא עוצמתו, עור שחור גלדי מתוח על גפיים עקומים, ברכיים גבשושיות מכופפות לאחור ובסופן כפות רגליים מעוותות, וידיים כטופרי ינשוף, נוטפות רעל שחור כדיו על אבני הריצוף. עיניו גדולות מדי, רחבות ולבנות, ואישוניהן מכווצים לנקודות זערוריות ותו לא. הפה מתחת פעור בלעג וחושף שתי שורות של שיניים אנושיות. נוצות מרוטות זקורות כשורת קוצים לאורך גבו, מעלות אדוות כשהוא מגלגל את כתפיו.שדה הראייה של ליסקה מצטמצם עד שלא נותר בו דבר מלבד היא עצמה והיצור.הסטשיגון מסתער.במקום כלשהו בערפל האימה, ליסקה נזכרת בשיעורים של הלשי. היא נעה הצדה באופן אינסטינקטיבי, חומקת במעט מהמתקפה השורקנית של ציפורני השד. הוא נוחת על הקרקע בישיבה שפופה ומסתחרר במהירות על־טבעית, הפעם הוא מזנק לעבר גרונה של ליסקה. אחר כך מתרחש רצף ניסים 11:40:32 30/04/2026 169 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ184 א\"ב פוראנקאחרי... מה שעשתה. מה שהיא מוצאת הוא חלל אדיר ורחב. היא לא יודעת מה שחררה במהלך הקרב, אבל הדבר נסוג שוב.\"לא עשיתי את זה, לשי,\" היא אומרת בייאוש. \"החזקתי בו לרגע. אני יודעת שכך היה. אבל עכשיו.... אני שוב לא מרגישה אותו. הכול חזר להיות כפי שהיה.\"קמט נוצר בין גבותיו, אבל אם הוא מוטרד, הוא מסתיר זאת היטב. \"זה לא משנה. אם את יכולה לעשות את זה פעם אחת, תוכלי לעשות את זה שוב. ברור שאת צריכה רק את הדחיפה הנכונה.\"\"ואם הדחיפה הזאת היא מוות, לשי?\" היא לוחשת. \"אולי אני טובה רק להרס?\"היא מופתעת לשמוע אותו צוחק קלות. \"נו, באמת. את, שמוציאה עכבישים מהבית כי את לא מסוגלת להביא את עצמך להרוג אותם, וכנראה היית מנסה להתיידד עם רוח הרפאים של כלב הציד אם לא הייתי מסלק אותו? אל תצחיקי אותי.\"בדרך כלשהי ההקנטות הללו מצליחות לנחם אותה. היא מרגישה שרואים אותה לרגע קט, קצר יותר מנפילה של טיפת גשת או מציוץ של ציפור שיר. מטריד להבין שהוא אולי מבין אותה טוב יותר משהבין אותה מישהו עד כה. יותר מאשר מאמא, יותר מאשר טטה, יותר מאשר מארישנקה אפילו.התזכורת מהבית מעלה על דעתה שאלה פתאומית. מה יהיה אם תושבי הכפר סטודווה ישמעו מה קרה כאן? מה יהיה אם יגלו שהיא נראתה לצדו של שד?\"מה קרה?\" שואל הלשי.ליסקה מספרת לו, והוא נד בראשו בהרגעה.\"את לא תהיי הסיפור המשונה הראשון שיצא מהעיר הזאת,\" הוא אומר. \"בשל קרבתה לדריאדה היא תחנת דרכים לנוסעים הנכנסים ליער ויוצאים ממנו, כך שהאנשים כאן ראו התקפות שדים, דיבוקים וסוגי קסם שונים ומשונים.\"11:40:33 30/04/2026 184 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

168 א\"ב פוראנקשמזדקפת ומשליכה את הגיל מעל כתפיה. ענפים מתכנסים סביב הלשי, וכאשר השערים נסגרים בחריקה ליסקה נשבעת שהיא רואה את קז'ימירה שולפת חרב, רחבה אפילו יותר מווירוק, מתוך האויר.בום. השערים נטרקים וליסקה לא רואה עוד. מסביבה נשים נעות ומתגודדות בקוצר רוח. הן נועצות מבטים בליסקה, אינן בטוחות מה לחשוב עליה.ליסקה כורכת את זרועותיה סביב חזהּ . מעבר לשערים נישא שוב השיר. הפעם מצטרף אליו קול נוסף, מרחף מעל המנגינה, מלא תווים חדים ונגינה מתחנחנת. קול של ילד.\"הילד שלי שם!\" זועקת האישה צהובת השיער שדיברה קודם לכן. היא עדיין אוחזת בבנה.\"לא נכון,\" אומרת ליסקה בחריפות. היא נזכרת איך הרוסווקה שפגשה בדריאדה חיקתה את קולה של מאמא. \"הוא בזרועותייך. תראי. תראי.\" ליסקה מתקדמת ותופסת את כתפיה של האישה, מכריחה אותה לפגוש את מבטה. שתיהן ביחד מביטות מטה אל הפעוט שהיא מחזיקה.\"בטוח,\" האישה לוחשת בהקלה.\"כן,\" עונה ליסקה בעדינות ונסוגה. משהו רב עוצמה מתנחשל בה, תשוקה לעזור, להגן, אבל חזקה יותר מכפי שחשה מעולם, מועצמת באמצעות כל אישה שמצטופפת סביבה.\"תקשיבו!\" היא קוראת. \"הן ינסו לפתות גם אתכן לצאת! אם אתן רואות מישהי מתקדמת לשער, עצרו אותה, משכו אותה לאחור, קשרו אותה אם תצטרכו.\" אבל זה לא יספיק. הרוסווקות משחקות בתשוקות, בפחד. \"אל תפסיקו להתפלל!\" היא קוראת. \"תתמקדו במילים, לא בשום דבר אחר!\" היא נוקטת ביוזמה, מתחילה לדקלם את הפסוקים הראשונים במחרוזת התפילה. הנשים מצטרפות אליה במהירות, זו אחר זו. הן מפסיקו לשרך צעדיהן, ויללות הילדים נרגעות ליבבה מדי פעם כשהתפילה המבועתת עולה כמזמור.11:40:32 30/04/2026 168 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 185\"ואותך,\" היא מוסיפה ונזכרת כיצד הנשים הגיבו כשהלשי רק הופיע. \"הן קראו לך האיש החיוור.\"\"הם רואים בי אות לבאות. אילו באות, אני לא יודע, כי אני בדרך כלל בא לכאן בימי השוק כדי להצטייד בביצים ובגבינות.\"\"מכאן שאתה אות למחסור בביצים וגבינות.\"\"אכן,\" הוא עונה ביובש. \"בכל מקרה, קז'ימירה זוכה לכבוד רב מצד אנשי העיר. היא תוודא שרבים ככל האפשר מהם ישמרו על שתיקה באשר למה שקרה הלילה.\"ליסקה חושבת על הצ'רובניקית הישישה, על הכוח הזהוב שקרן ממנה ועל החרב שהופיעה בידה. \"למה היא לא עוזרת לך לשמור על הדריאדה?\" היא שואלת. \"קז'ימירה, כלומר.\"הלשי מסב מבט. \"כי אין לה כוח לכך. לאף אחד אין. יצרתי את היער הזה בקסם שלי, מהנשמה שלי, וחלק ממני קיים בכל עץ ושרך שהוא מצמיח. אף אחד אחר לא יכול לנווט בו כמוני. אף אחד אחר לא יכול לדבר איתו כמוני.\" הוא משפשף בהיסח הדעת פס דם על לחיו. \"אני יכול לאמן שוליות שיסייעו לי, אבל לעולם לא יהיה להם קשר כזה. אני מסתיים ומתחיל בדריאדה, וכך יהיה לעד. היער חייב שיהיה לו תמיד שומר.\"הוא נושם נשימה ברעד, מתכופף ומרים את מסכת הגולגולת שלו מהמקום שבו השעין אותה על הקיר. הוא נשען על המיטה כשהוא מנסה להיעמד, וליסקה מבחינה בבוהק של פצעים שאך זה הגלידו על אמותיו.\"אתה לא שד,\" היא אומרת. היא לא יכולה לקבוע מה הרגע המדויק שבו הבינה זאת. אולי ידעה מלכתחילה, ואולי צריך היה שיציל את חייה כדי שתראה. \"אתה מרגיש רעב ועייפות, ואתה נפצע. אתה לא שד, לשי.\"הוא מוריד את הגולגולת אט־אט על המיטה, נעצר במאמציו 11:40:33 30/04/2026 185 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

כשהאפלה עמדה מלכת 167ניכר בלשי שאינו שותף לדאגה של ליסקה. הוא מסתער בדרך העפר כשקז'ימירה לצדו. ליסקה מתקדמת אחריהם, היא בקושי מצליחה להישאר לפני הנשים הנדחקות. רבות מהן מתפללות, לחישותיהן נישאות ברחבי העיירה ומטביעות את שיר הרוסווקות.ולקובו, מתברר, היא עיר קטנה יותר מאשר עיירה גדולה, עם חומות אבן גבוהות להגנת גבולותיה ובהן שערי עץ כבדים. השערים פעורים וחושפים מעבר להם שדות חקלאיים וגבעות רכות, הנקטעים בגוש השחור כדיו של הדריאדה. הדרך הראשית, הרחבה מספיק למעבר קרונות, ממשיכה מבעד לשערים ולאורך מדרון עדין ומובילה לנתיב דמוי מנהרה בין העצים.הגברים של ולקובו הולכים לאורכה.הם במרחק מטרים בלבד מהיער, צלליות מאיימות במרחק. משהו משובש נוראות באופן הליכתם. הם כאילו מהופנטים, כושלים קדימה כמי שנגררים בחבלים, ראשיהם שמוטים וזרועותיהם מושטות.בין העצים מחכות תריסר רוסווקות. הן זוהרות בלובן מסתורי, שיער כסוף ארוך מכסה את שדיהן, גפיים ארוכים במידה בלתי טבעית כרוכים סביב גזעים בציפייה. ליסקה ממצמצת ומצליחה לראות את צורותיהן האמיתיות זורחות מבעד ליופי הבלתי טבעי, חיוכים מזוויעים, ארוכים מדי, עיניים זגוגיות ועור שמוט.בטנה מתכווצת בבהלה.\"הן יפהפיות,\" ממלמלת אישה משמאלה של ליסקה ומתקדמת.כאשר הלשי שומע אותה הוא נובח, \"סגרו את השערים מאחורינו. ליסקה, תישארי עם הנשים.\"\"אבל —\"\"צייתי לי!\"הוא יוצא בריצה קלה לאורך השביל, ולצדו קז'ימירה 11:40:32 30/04/2026 167 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ186 א\"ב פוראנקלהיעמד. \"לא שד של ממש, לא,\" הוא מסכים. \"עליך למות כדי להיות לשד, ואני מעולם לא מתּ י. חלק ממני עדיין בן תמותה, גם אם אני חושד שהחלק הזה קטן למדי.\"ליסקה לוחצת את שפתיה זו לזו ומתבוננת בו. השיער נטול הצבע, הקרניים המחורצות. איך הפכת להיות כזה? היא משתוקקת לשאול. אבל היא יודע שהוא לא יענה, עדיין לא. אולי לעולם לא יעשה זאת, אבל יש דרכים אחרות לפתור תעלומות.היא מעבירה את תשומת לבה למסכה ומושיטה יד אליה. כשהלשי לא עוצר בעדה, היא מניחה למגעה לנוח על העצם, מופתעת לגלות שפני השטח הקרירים הומים מקסם.\"אז למה אתה חובש את זה?\" תוהה ליסקה. \"למה להעמיד פנים שאתה לא אנושי בכלל?\"הוא עוצם עיניים, גלי תשישות שוטפים את פניו. \"אם אני נראה כמו מפלצת,\" הוא אומר בגסות, \"אף אחד לא מופתע כשאני עושה מעשים מפלצתיים.\"לבה של ליסקה מתכווץ. מבלי לדעת בדיוק מה היא עושה, היא מעבירה את אצבעותיה מהגולגולת אל פניו, עוברת על כתם הדם לאורך קו הלסת שלו. הוא כורע ברך כך שפניו בגובה פניה. היא מבחינה ברסיסי זהב במעמקי הקשתיות הירוקות ובשומה קטנטנה מתחת לעינו הימנית. כשהיא רואה אותו כך קולה כמעט גווע בגרונה, והיא צריכה להכריח אותו לצאת.\"אני לא חושבת שאתה מפלצת.\"הוא מתחיל לחייך בעקמומיות, במרירות, אבל היא נוגעת באגודלה בזווית פיו.\"לא,\" היא חוזרת. \"אליאש.\"\"אוי, ליסצ'קה.\" המילים נפלטות כאנחה, אנחה שהיא מרגישה על הלחי. הוא מקרב את פניו אל פניה עד שמצח כמעט נוגע במצח. שפתיו פשוקות מעט, מוקפות בקו מתאר 11:40:33 30/04/2026 186 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

166 א\"ב פוראנקכנייר ישן ועיניה חלביות כמו דבק של כריכות. היא מעבירה מבט יציב על הלשי, עיניה נפערות מעט כשהיא מבחינה בליסקה.\"שקט, גבירותי,\" היא חוזרת ונשענת על הרובה שהיא מחזיקה. \"הוא בא לעזור.\"\"מה קורה כאן, קָ זִ 'ימירה?\" עיניו של הלשי מרפרפות על ההמון, ההבנה מחדדת אותן. \"ואיפה הגברים?\"\"אינם,\" מתייפחת אישה צהובת שיער שאיננה מבוגרת בהרבה מליסקה, ומדברת על רקע יללות של פעוט בין זרועותיה. \"כולם קמו מהמיטות בבת אחת. לא יכולנו לעצור בעדם. אנחנו...\"כאילו ניתן לכך אות, עולה מנגינה מעבר לעיירה. שיר נשי, מקהלת קולות הטווים מארג של תווים מפתים וליטופים עדינים. ליסקה מכירה את הקול. הוא ניסה להפיל אותה במלכודת לפני שבועות, כשחיפשה את פרח השרך.\"רוסווקות,\" היא לוחשת.כתפיו של הלשי מתקשחות בדאגה, אבל קולו נשאר צלול ויציב כשהוא פונה לזקנה. \"איפה הם עכשיו, קז'ימירה?\"\"הם יצאו משערי העיירה לפני דקות בלבד,\" עונה קז'ימירה. \"אין הרבה זמן — בתוך כמה דקות של הליכה מגיעים לדריאדה. ניסינו לעצור בעדם, אבל הם גברו עלינו. יש דרך לקרוא להם לחזור?\"הלשי נד בראשו. \"ברגע שנלכדו, הדרך היחידה לשחרר אותם היא להרוג את הרוסווקות שכישפו אותם.\" הוא שולף במשיכה מהירה את וירוק, והלהב מבהיק באור העששיות. \"אני אטפל בכך.\"\"אבוא איתך,\" אומרת קז'ימירה. \"יש בי די כוח לקרב אחד נוסף.\" דבריה נאמרים בגאווה, כאילו היא קוראת תיגר על הלשי, אם יכחיש. כשהוא פולט קול של הסכמה, ליסקה מביטה בו בהפתעה. קז'ימירה בת שבעים לפחות. איך תשרוד מול שדים?11:40:32 30/04/2026 166 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 187של האור הקלוש. היא צריכה רק לרכון קדימה, להטות את הסנטר ו –\"מה אני עושה?\" הלשי מתרחק בתנופה וקם. אישוניו גדולים פתאום, עיניו מוצפות ברגשות שהיא לא מסוגלת להבין ולו במעט. הוא מעביר בכוח יד בשערו, מיישר את הסוקמנה שהוא לובש. \"אני חושב שהגיע הזמן שאצא,\" הוא אומר קצרות. \"אנחנו נפרדים לזמן מה, ליסקה רדוסט.\"11:40:33 30/04/2026 187 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

16518המהלך של הדריאדהלת הכשף של הלשי יורקת אותם מתוך עץ בכיכר של דולקובו, שוק צפוף ובוצי מוקף כולו חזיתות של חנויות שתריסיהן מעוקמים. הלשי משתנה מתחת לליסקה בתערובת מבלבלת של רקב וגפיים מתעוותים. היא בין זרועותיו ואז על רגליה. הלשי אנושי עכשיו, אבל לא הסיר את גולגולתו. הוא שוב השד המזוויע וחיוור העור.בואם נענה בצרחות.תושבי העיירה. דמויות רבות, רבות כל כך. מתגודדות, ממהרות, צועקות, דואגות. חלקן מחזיקות קלשונות או רובים, אחרות לופתות ילדים בוכים, רובן עומדות בבגדי הלילה. והיא רואה שיש שם נשים בלבד. להקת כותנות לבנות ונעלי בית ופנים מטושטשות, ניכר שניעורו זה עתה משינה. ברגע שהן רואות את הלשי פניהן הופכות דאוגות ומהוססות, המולת קריאות עולה מההמון. ליסקה אפילו שומעת אישה ממלמלת, \"האיש החיוור כאן. מה זה אומר?\"\"שקט!\"זקנה מפלסת דרך לעברם. כמו הספרים הישנים ביותר בספרייה של הלשי, היא התגלמות ההיסטוריה, עורה קמוט 11:40:32 30/04/2026 165 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ18820אלים עתיקיםגע, ל...למה?\" מגמגמת ליסקה. \"לאן אתה הולך?\" \"רארשת פניו של הלשי סגורה, נחושה. \"אני יוצא לסייר סביב הדריאדה ולבדוק את קסמי ההגנה שלי באופן אישי. עלי לוודא שתקרית כזאת לא תתרחש שוב לעולם.\"\"אז תן לי לבוא איתך!\" קוראת ליסקה. \"כבר התאמנתי ואני יכולה —\"\"לא.\" מילה אחת, כמכת פטיש של שופט. לא. הוא משתמש בכוח רב מהנחוץ, שובר חוד אחד מהקרניים שלו בקול נפץ דומה לשבירת עצם, ממלמל כישוף ומניח אותו על השולחן שלצד המיטה. \"זה יפתח דלת כשף לדריאדה. עלייך רק לגעת בו בעץ בכיכר ולחשוב על בית האחוזה, והוא ייקח אותך אל השערים. אני אחזור בעוד שבוע.\"הוא עוטה עליו את המסכה ואז לוקח את וירוק וניגש לדלת, מרכין את ראשו מתחת למשקוף הנמוך ויוצא לרחוב. משב רוח אכזרי טורק אותה מאחוריו.ליסקה מתנודדת על קצה המיטה, קודחת ומבולבלת. מה יש לה? איך יכולה היתה אפילו להעלות על דעתה שתנשק 11:40:33 30/04/2026 188 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

164 א\"ב פוראנק\"בשום פנים ואופן לא.\"\"גידלה אותי המרפאה הטובה ביותר בכפרי הגבול,\" היא אומרת בהיגיון. \"אם מישהו נפצע, אני יכולה לעזור.\"\"לא,\" הוא אומר נחרצות. \"אני לא לוקח אותך לסכנה לא ידועה.\"זיכרון הפעם הקודמת שבה הלשי עזב כך — ההמתנה כשאינה יודעת מה עלה בגורלו, החרדה אחרי שובו — מזינים את נחישותה של ליסקה. היא לא מוכנה שישאיר אותה שוב מאחור. \"לא הייתי אמורה לשרת לצדך?\" אצבעותיה מתחככות בצמר הגס של הגלימה. \"אני לא יכולה לעשות את זה אם תשאיר אותי כאן. זאת יכולה להיות הזדמנות עבורי ללמוד, לשי.\"הוא לוחץ את שפתיו זו לזו, עיניו כאילו רוחשות בזעמו הלוהט. \"בסדר,\" הוא אומר בסופו של דבר, בהסתייגות, וסר מדרכה. \"אבל את חייבת לעשות בדיוק מה שאומר, את מבינה? לא משנה מה יקרה.\"היא מהנהנת והוא לא מוחה עוד כשהיא באה אחריו, מהדקת את הגלימה סביב כתפיה וממהרת אחריו לחצות לילה קר וסוער. ההגעה לוולקובו נמשכת ארבע פעימות לב. פעימה, והלשי הופך לאייל. פעימה, וליסקה מטפסת על גבו. פעימה, והם דוהרים ביער במהירות מסחררת. פעימה, וגזע עץ נפתח, מופיע כפר, ותוהו ובוהו.11:40:32 30/04/2026 164 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 189אותו? הוא צ'רובניק בן שבע מאות שנה. עם קרני אייל. כמעט לא אנושי! ובכל זאת יש לה כאב בכל החזה, לא רק מפצעיה אלא מכמיהה חדשה. הוא לא יכול לעזוב אותה, לא ככה. היא צריכה לדעת מה המצב ביניהם, שהיא לא דמיינה את הרוך בקולו, את הערגה בעיניו.בחוץ היום מגיח מתוך קרב משלו, עגום ופגוע ומלא ריח של פחד. רחובות ולקובו דביקים מדם וחלודים משיירי סטשיגונים, חלקלקים מתחת לנעליה של ליסקה כשהיא צולעת לעבר כיכר השוק. הרוח מייללת קינת אשכבה, מטביעה את בכי הכפריים ברחובות כשהם אוספים את אחרוני המתים. רובם אינם מפנים אל ליסקה מבט שני, אבל כמה מהם פונים לעברה, לוחשים תודות בקולות שבורים.לא קשה למצוא שוב את הלשי. קרניו נישאות מעל ההמון בדרכו לעץ שממנו יצאו מלכתחילה, עץ אֶ דֶ ר מת למחצה שענפיו מסוקסים ועירומים. מסביבו יש כמה חנויות הרוסות, הסוככים השבריריים קרועים והחלונות שבורים, השלטים מכוסים נתזי דם או מעוקמים. גוש נוצר בגרונה של ליסקה, אבל לפני שהיא מכריזה על נוכחותה, מישהי אחרת ניגשת אל הלשי. קז'ימירה מגיעה בנחישות נחרצת ומשעינה ידיים על מותניה. היא אומרת משהו ללשי בקול נמוך. תשובתו לא נשמעת, אבל נראה שהיא מרגיזה את הזקנה כי היא יורקת, \"אין כוח בגופך ולא בקסם שלך. מסוכן לצאת מפה עכשיו, אליאש.\"\"מסוכן דווקא להישאר,\" עונה הלשי. \"זאת לא היתה מוזרות אקראית, קז'ימירה. הם משתפים פעולה. שדים אינם מסוגלים לעשות זאת בכוחות עצמם. זה היה מעשיו ידיו של וֵ לֶ ס, אני בטוח. היער כבר סער בגלל הבחורה, והוא השתמש בכך לטובתו.\" הוא מסדר את וירוק למותניו, מניח את ידו על גולת הניצב. \"ובכל זאת, תיאום של מתקפה גדולה כל כך היה גוזל הרבה מעוצמתו. אם יהיה מזל, יעברו שבועות לפני שיתאושש. אני חייב לעשות זאת עכשיו, בזמן 11:40:33 30/04/2026 189 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

כשהאפלה עמדה מלכת 163ברגע ההוא היער צורח.כל הנרות כבים בבת אחת. בחוץ, במקום שבו מציף אור הירח את הצמרות, עצי הדריאדה רועדים ומתכופפים, קליפותיהם צווחות כשהם מתנגשים זה בזה. כעבור הלמות לב אחת הכול מפסיק, הנרות חוזרים בקלילות לחיים. אבל אורם עדיין חלש, כאילו בית האחוזה משתוחח בפחד מפני משהו.ליסקה נעמדת, אונגדיי בידה. \"מה זה היה?\" יאגה עומדת בלי לנוע. משהו לא בסדר ביער.ליסקה יוצאת במרוצה מהחדר. תוך שניות היא על המדרגות, כמעט מתנגשת בלשי שיורד בהן בריצה.\"לכי לחדר שלך. נעלי את הדלת.\" היא מעולם לא ראתה פחד חרוט בבירור כל כך על פניו.\"מה קורה?\"\"משהו חדר מבעד לקסמי ההגנה שלי.\" חרבו ביד אחת, מסכת הגולגולת ביד השנייה. \"משהו גדול.\"ליד הדלת מופיע אחד מהעשים הזקיפים, הוא עף בתנופה דרך חריץ בחלון, עט לעבר חזהו של הלשי ועובר דרך עורו. גופו מתעוות בתגובה, עצמות החזה והצלעות נראות להרף עין כשהיצור הזוהר נמס לתוכן.עיניו של הלשי מלבינות כאובך, ואז חוזרות לצבען הירוק. \"ולקובו,\" הוא אומר.ולקובו, העיירה שהוא הזכיר קודם לכן. \"מה קרה?\"\"אני לא יודע,\" הוא אומר בצרידות. \"אני לא יכול לחוש דברים מעבר לגבולות היער. אבל העש הזה ניתן לחבר ותיק שלי כדי שיוכל לשלוח אותו להזעיק אותי אם יהיה צורך חמור. אם הוא כאן...\"הוא משתתק, אבל ליסקה כבר נעה, שורכת את מגפיה ועוטה עליה גלימה.\"מה את עושה?\" שואל הלשי בתוקף.\"אני באה איתך.\"11:40:32 30/04/2026 163 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ190 א\"ב פוראנקשהוא חלש ככל האפשר.\" הוא מתקרב אל הצ'רובניקית.\"טפלי בה.\"\"טפלי —\" עיניו החלביות של קז'ימירה מצטמצמות. \"אה. זה בעצם העניין, מה? לא למדת עדיין שבריחה מהבעיות אף פעם לא פותרת אותן?\"\"אם אני זוכר נכון, אני זה שאמר לך את הדבר,\" מציין הלשי. \"את שוכחת את מעמדך, יקירתי.\"\"אז תפסיק להיות טיפש כזה!\"\"טיפשות היא להתגרות בוולס. לא אעשה את אותה הטעות שעשיתי עם פלוריאן.\"\"איתה המצב שונה,\" טוענת קז'ימירה. \"היא שונה.\"\"זה לא משנה.\" הלשי עובר ללחישה שליסקה בקושי מסוגלת להבין ופולט מילים קצרות בנהמה. \"את חושבת שלוולס אכפת? הוא ילד מפונק שמתעורר משנתו לרגעים, רק כדי לזרוק צעצועים ולראות איך אני ממהר לאסוף אותם. אני לא יכול לנוח עד שהעניין ייסגר.\"קז'ימירה מכווצת את שפתיה. \"ביום מן הימים תצטרך להתמודד מול השד שלך, אליאש.\"הוא צוחק בלי שמץ עליצות. \"אם יגיע היום הזה, אני אפול והדריאדה תיפול איתי. את יכולה לשפוט אותי כרצונך, קז'ימירה, אבל אני לא אניח לבחורה נועזת ורכת עיניים אחת להרוס שבע מאות שנים של יציבות.\"הוא מטיח את ידו בגזע עץ האדר. העץ נחצה כפה פעור, ומעבר לו מתגלה חורשת שתילים דקים ושיחים אדומי עלים. לפני שליסקה מספיקה לקרוא אליו, הוא עובר דרך דלת הכשף ונעלם.ליסקה נשארת לבדה ומתמלאת אדישות נוגה. אם כן, יש ללשי רגשות כלפיה והוא נחוש בדעתו שלא להרגיש אותם. לו יהי — כך הכול קל יותר. היא צריכה רק לשרוד במשך שנה ולחזור הביתה. אבל כמה שהכאב עז. היה רגע, קרוב כל 11:40:33 30/04/2026 190 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

162 א\"ב פוראנקליסקה מורידה את הספר אל ברכיה ומעבירה ידיים על פניה. \"זה שום דבר,\" היא אומרת במהירות. \"אני פשוט עייפה.\"את מתחילה לחבב אותו, מה? שואלת הסקשט ומצמצמת את עיניה. אין טעם לשאול על מי היא מדברת.ליסקה משעינה את ראשה לאחור, מייחלת להיעלם לתוך התקרה משובצת הכוכבים. \"הוא שד בן שבע מאות שנה, יאגה. אני לא טיפשה מספיק בשביל זה.\"ברגע שהמילים יוצאות מפיה, לבה מתכווץ בנקיפה מאשימה. שקרנית. מובן שהיא מחבבת אותו. היא תמיד היתה להוטה לבטוח, להוטה לאהוב, תמיד מחפשת חמימות ולא משנה כמה פעמים נכוותה. \"בכל אופן,\" היא אומרת בהתגוננות, \"אני חושבת שאכפת לו ממני רק כי הוא רוצה להשתמש בקסם שלי.\"יאגה מנידה אוזן. הוא נהנה מנוכחותך, בהחלט, אבל הנאה היא תחושה אנוכית. פעם חשבתי אותה בטעות לידידות, והוא סילק אותי בהתקף זעם.\"אני יודעת.\" ליסקה נאנחת. \"אני עדיין נזהרת, אני מבטיחה.\" היא פותחת שוב את הספר, אבל מחשבותיה כבר במקום אחר, צופות את המסע של מחר לאורליצה. \"כדאי לבדוק את המזווה, לראות מה צריך להשלים,\" היא מציינת חרישית. חלק ממנה הומה מהתרגשות לקראת החזרה לעולם בני האדם. החלק האחר מכביד עליה בחרדה.למה לחזור לשם בכלל? קולו החלקלק של הלשי שואל שוב ומעביר רעד בעמוד השדרה של ליסקה. היא לוחצת מפרק אצבע לשפתה, חזק מספיק כדי לגרום כאב, מרסנת את מחשבותיה הבוגדניות ומכריחה את עצמה להתמקד בקריאה.הזמן חומק. שעת חצות מגיעה, מבשרות עליה הקריאה המרוחקת של השעון בטרקלין והכבדות בעפעפיה של ליסקה. היא נושפת, מסמנת את העמוד בענף לוונדר יבש, סוגרת את \"צ'רולוגיה\" ומחליקה את הכריכה המתפוררת.11:40:32 30/04/2026 162 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 191כך ללשי, שבו הרגישה... בטוחה. הרגישה שהיא יכולה לראות נתיב אחר, דרך חדשה קדימה, נתיב שבו תמצא מקום לעצמה בבית האחוזה.אבל זה לא יכול להיות. הלשי שומר על סודות רבים מדי, הוא לא נעצר לרגע, רק חובתו חשובה לו. הוא הבהיר שעבורו ליסקה היא רק בחורה נועזת ורכת עיניים כאיילה, לא יותר מהסחת דעת. ועכשיו מדובר באיזה ולס מסתורי — שד נוסף, המסבך את מצב העניינים. כמה רבה צריכה להיות עוצמתו, אם הוא חולל את הטרגדיה שאירעה אמש?לפני שמחשבותיה של ליסקה ממשיכות להסתחרר, היא מבחינה בדמות מוכרת כושלת ברחוב. זה הילד שראתה אתמול, צרור סמרטוטים וגפיים צנומים, שערו דמוי הקש מטונף ועיניו המוטרדות בוהות בלא כלום. היא נעצרת, בוחנת את הילד ואז מחפשת שוב את קז'ימירה, אבל מבינה שהזקנה נעלמה. במקומה היא עוצרת גבר חשוב למראה במותנייה מעור כבש.\"סלח לי, פאן, אתה מכיר את הילד הזה?\" היא מצביעה עליו.האיש נד בראשו בהיסח הדעת, הוא כמעט לא מביט לעברה. \"ליחו יודע. את חושבת שאני מזהה את כל הילדים כאן?\"\"אני רק רוצה לדעת איפה משפחתו.\" אם הם חיים. היא לא רוצה לומר זאת.האיש נדחק ועובר על פניה. כשהוא מחזיר אליה מבט עיניו אפלות מיגון. \"אם הוא כאן לבד, אני חושב שאת יודעת מה התשובה.\"ליסקה פוכרת ידיים על חזהּ ורואה איך הילד נשמט ליד סוכך הרוס של מאפייה. הוא נועץ מבט אטום בעפר. משהו בו נראה לא בסדר, אבל היא לא מצליחה להבין בדיוק מה. לבה נלפת בקרבה. הוא רק ילד, היא לא יכולה להשאיר אותו שם לבד.11:40:34 30/04/2026 191 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 161\"הם יצמחו במשך החורף?\" היא שואלת את הלשי שמגיע מאחוריה בצעדים דוממים כמעט. היא מריחה יותר מאשר שומעת אותו, שרף אורנים ועשבים מרים וחריפות קרה של סופה מתכנסת.\"לא,\" הוא עונה. \"הלוואי שהייתי יכול לגרום להם לחיות, אבל לצערי דברים מסוימים צריכים למות כדי לצמוח מחדש, חזקים יותר. אני יכול לכופף את חוקי הטבע, אבל עדיף לא לשבור אותם. החורף יהיה דל, כרגיל.\" \"הכנתי שימורים,\" מבטיחה לו ליסקה.הוא מושך באף. \"מיותר.\"היא מסתובבת במקום. \"אולי בשבילך, אבל לי יש אמות מידה.\" היא רוצה לגעת בזרועו במשובה, אבל משום מה ידה נעצרת על השרירים המוצקים בחזהו. בום. קיבתה נכרכת סביב עצמה ומחשבותיה מתפוגגות כעשן.הלשי קופא למשך הלמות לב ואז מתרחק ממנה. הגרגרת עולה ויורדת בגרונו כשהוא מתעמק בכפתורי הסוקמנה שלו.\"אני הולך לשוק מחר,\" הוא אומר קצרות. \"את יכולה לבוא.\"\"לשוק?\" היא בוחנת את הקרניים שלו. \"באורליצה?\"\"אנשי וָ לְ קוֹבוֹ כבר רגילים לביקורים שלי,\" הוא אומר. \"לפחות כך אני מניח, כי הם הפסיקו לצרוח כשהם רק רואים אותי.\"ואז הוא ניגש לבית האחוזה בצעדים רחבים. ליסקה מרימה גבות לעבר גבו המתרחק, קרביה עדיין מתהפכים בתוכה. היא מחכה עד שהוא נעלם ורק אז ניגשת למטבח, משככת את רעבונה בקערת מרק מלוח יתר על המידה ואחר כך בורחת לחדר ההסבה. שם היא תוקעת את האף לתוך פרק של \"צ'רולוגיה\" ומתעלמת מהחום שנשאר עדיין בלחייה.הפרצף שלך אדום, אומרת יאגה בנעימות. היא מופיעה בין זרועותיה של ליסקה ומסתירה מעיניה את הדפים.11:40:32 30/04/2026 161 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ192 א\"ב פוראנקכשהיא ניגשת לילד, הוא נרתע, חששן כסייח שזה עתה נולד. הוא נראה כבן אחת־עשרה, אבל הכחישות מוסיפה שנים להופעתו. ליסקה משתופפת לפניו, מאלצת את עצמה לחייך בעדינות, אף כי החיוך כאילו לא שייך לפניה. היא מקווה שהוא נראה משכנע יותר מכפי שהיא מרגישה.\"שלום,\" היא מברכת אותו חרישית. \"איך קוראים לך?\"הילד לא עונה. שפתיו נשארות לחוצות זו לזו בעיקשות, מבטו מושפל. מתחת לשכבת טינופת פניו מלאות נמשים.\"אתה יכול לומר לי איפה ההורים שלך?\" היא מנסה.עוד שתיקה. עיניו מתרוממות לרגע מהעפר ואז מושפלות שוב, כאילו הוא חושש שליסקה תהפוך לסטשיגון בכל רגע.\"יש לך לאן ללכת?\"הפעם הוא נד בראשו, בתנועה קלה כל כך עד שהיא כמעט לא מבחינה בה.\"אז אולי תבוא איתי?\" היא מושיטה את ידה. \"נמצא לך משהו לאכול.\"הילד שואף אוויר בחריפות. כשהוא מרים מבט, עיניו בצבע חום־אדמדם כמו מהגוני. ידו מזנקת, לופתת את אצבעותיה המושטות של ליסקה כאילו הן חבל הצלה.הפעם כשהיא מחייכת, התחושה טובה יותר, כמעט נורמלית. \"אז בוא. אני מכירה מישהי שיכולה לעזור.\"ליסקה דופקת בהיסוס על דלת הבקתה הדלה של קז'ימירה, אבל היא לא מחכה לתשובה לפני שהיא מובילה את הילד פנימה. ככל שתוציא אותו מהר יותר מהרחובות מוכי הטרגדיה, עדיף. להפתעתה הצ'רובניקית בבית, מניחה קומקום על הכירה. היא מרימה מבט כשהם נכנסים ומשפשפת את כתפה בלאות.\"אה. תהיתי לאן הלכת.\" נראה שהיא רוצה לומר עוד משהו, אבל הילד האוחז בידה של ליסקה מושך את תשומת לבה. 11:40:34 30/04/2026 192 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 6 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal6

כשהאפלה עמדה מלכת 193\"ומי זה?\"\"קיוויתי שאת תדעי,\" אומרת ליסקה. \"מצאתי אותו משוטט ברחובות. הוא לא רוצה לדבר איתי.\"קז'ימירה ניגשת ומביטה בילד. גופה הכפוף לא גבוה בהרבה משלו, וליסקה לא מסוגלת ליישב בין הקשישה כפופת הקומה לבין הצ'רובניקית נושאת החרב שראתה אמש. \"הוא נראה כמו אחד מעובדי החווה של הווּיְ ט. הוא כנראה יתום. לא נדיר שאנשים כאן לוקחים אותם לביתם, משלמים להם על עבודה בארוחות.\" היא מניחה יד לאה על כתפו של הילד. \"אתה נראה מורעב. אין לי הרבה, אבל יש לי לחם וגְ רוֹ חוּוְ קָ ה מאתמול. בואו, שבו, שניכם.\" היא מובילה אותם לשולחן וטורחת במטבח. נשמעת נקישה של אצבעותיה וסיר המרק רותח. נקישה נוספת, והיא מחזיקה כיכר לחם עגולה בידיה.בדרך כלל מעללים כאלה היו מרשימים את ליסקה, אבל עכשיו דעתה טרודה והיא לא מבחינה. \"קז'ימירה?\" היא שואלת בקול צרוד מעייפות.\"כן?\"היא מהססת, יודעת שהיא עומדת להודות שצותתה. \"שמעתי מרחוק את השיחה שלך עם הלשי, בשוק.\"\"את כולה?\"\"את רובה.\"להפתעתה, קז'ימירה צוחקת קצרות. \"יופי. אני מתארת לעצמי שהוא הסתיר ממך הכול, מה? הוא עושה את זה — הוא חושב שאם יספר לאנשים על צרותיו, יהיה פגיע. אני מתארת לעצמי שיש לך שאלות.\"ליסקה משפילה מבט לידיה השלובות בחיקה — ישיבה ענווה וצייתנית, כמו שמאמא לימדה אותה. \"רק אחת, בעצם. מי זה ולס?\"קז'ימירה מחייכת בידענות, יוצקת גרוחווקה סמיכה לקערות וממלאת את החדר בריח אפונים וקיוובסה ועלי דפנה. היא 11:40:34 30/04/2026 193 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ200 א\"ב פוראנקביער רוחות, אבל הוא מבוגר מספיק כדי לדעת מה הוא רוצה, והוא נראה כרגע צלול יותר מכפי שנראה מאז הרגע שבו מצאה אותו מלכתחילה.\"שמע,\" היא אומרת בהיגיון. \"אם תבוא איתי, לא תוכל לעזוב במשך זמן מה, לפחות עד שהלשי יחזור. תצטרך לגור בבית אחוזה ישן וחורק ותהיה תקוע בתוכו בלילה, כי יש מפלצות ביער. הכול שם עתיק. הספרייה באה והולכת, הנרות מדליקים את עצמם, וסקשט עם כוונות מפוקפקות גרה בתנור. הכול מאוד מפחיד.\"נראה שדבריה לא מרתיעים את הילד. כעבור פעימת לב הוא עוזב את ידה של ליסקה, מביט לעבר הדלת וחושק שיניים בנחישות.ליסקה נאנחת בתבוסה ופורעת את שערו. זה רעיון נורא, אבל יש לה הרגשה שלא תוכל להכריח אותו להישאר גם אם תנסה. \"נו, בסדר. אבל אני עדיין לא יודעת איך לקרוא לך.\"אין תשובה. הילד פורש ידיים ומושך כתפיים.\"מקשו,\" מציעה ליסקה. \"מוצא חן בעיניך? עד שתהיה מוכן לומר לי מה השם האמיתי שלך.\"הילד מחייך אליה חיוך דק שבדקים, אור להוט בעיניו. ליסקה מחזירה חיוך בעל כורחה, תחושת אחווה מושכת ומרככת את לבה הפצוע.היא לוחצת את ידו של הילד. \"אז בוא נלך ביחד, מקשו.\"קור נוקב שורה באוויר כשהם חוזר לשוק, וליסקה כמעט רואה איך מספריים של סתיו קוצצים את חוטי הקיץ מוקדם יותר מהרגיל. עלים חולפים על פניה במשב רוח כשהיא ניגשת לעץ האדר העתיק עם מקשו הלהוט לצדה. קז'ימירה באה אחריהם, משתמשת בענף מסוקס כמקל הליכה.\"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?\" היא שואלת, נושאת 11:40:34 30/04/2026 200 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ224 א\"ב פוראנקמשום מה חזרתו של הקסם שלה מרגיעה אותה, כאילו נסדקה אט־אט במשך הזמן ועכשיו התעוררה והיא מגלה שהסדקים מתוקנים.\"איך ידעת?\" היא לוחשת ולוחצת יד אל חזה.\"אמרתי לך, הנשמה והתודעה משולבות. לפעמים אם קוברים חלק מאחת מהן, קוברים חלק מהאחרת.\"זמן רב כל כך ניסתה שלא לחשוב על מה שקרה ביום ההוא, הדחיקה כל מחשבה על הטעות שלה ועל מארישנקה. וביחד איתם דחפה מעליה את הדבר האחד שהאשימה בכאבה.ייתכן שהעניין באמת פשוט כל כך?היא מחזיקה את פרי היז'מבינה בבחינה, מרימה את אצבעותיה ומגלגלת אותו למרכז כף ידה. כישוף ההחייאה של \"צ'רולוגיה\" מתגנב למחשבותיה, כאילו חיכה לרגע הזה. קסם מקרקש בעצמותיה, להוט, להוט מדי. נשימותיה מאיצות. היא חושבת על ליבת התפוח, דקה ורקובה על השולחן. היא חושבת על קוצים הנסגרים סביב מפרק כף ידו של טטה. היא חושבת על ענפי הקרח שהצליפו בכיכר ולקובו. היא... הלשי מצמיד את שפתיו אל מצחה.מרוב הלם מחשבותיה של ליסקה משתתקות. היא מרימה מבט ממצמץ אל הלשי — הם כמעט אף אל אף עכשיו, מבטו הירוק הנוקב מחזיק את עיניה באמון ללא עוררין. חיוך נינוח, חיוך של ודאות, מקמר את שפתיו. הוא לא מפחד.אין לה ממה לפחד.היא נושמת נשימה עמוקה, ממלאת את ריאותיה עד שהן כואבות ונושפת את הכישוף.\"חזור.\"אור כחול מקיף את כפות ידיה בהילה, מסתחרר בקלידוסקופ מהפנט, לובש צורה של כנפי פרפר. ליסקה עוצרת את הנשימה כאשר פני השטח של הפרי הופכים חלקים וצבע אדום מחלחל לקליפה. שנייה חולפת. ועוד אחת. הפרי נשאר בשל — הקסם 11:40:35 30/04/2026 224 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

194 א\"ב פוראנקמניחה שלוש קערות על השולחן, ואז חותכת לכולם פרוסות לחם עבות ויושבת מול ליסקה.\"אספר לך סיפור,\" היא פותחת וקולה מעמיק. עיניה החלביות נוצצות במסתוריות, אבל הדרמטיות משתבשת מעט כשהיתום לוגם בקולניות מרק מלוא הפה. \"היה היה ילד שנולד עם קסם, מתנה גדולה ונדירה. בגיל צעיר שלחו אותו ממשפחת האיכרים שבה נולד ללמוד אצל צ'רובניק, שהיה משוכנע שהילד יהיה עילוי. אפילו אז היו מעטים מאיתנו — לא יותר מחמישה נולדו במאה, כך אמרו, והבחירה בו היתה כבוד גדול לילד שכזה.\"אבל לגורל היתה תוכנית משלו. הילד גדל והקסם שלו לא הצליח להתקדם, הקשר שלו לביניים היה קלוש לכל היותר. בתוך זמן קצר אדונו התנכר לו ולקח שוליה אחר שעליו העתיר מתשומת לבו. אבל הילד לא התייאש. הוא למד יומם ולילה, בלע כל מגילה שיכול להניח עליה את ידיו. הוא פיתח שיגעון לדבר אחד — חקר נשמות. הוא חייב היה ללמוד מדוע הוא חלש בקסם למרות מאמציו. הסובבים אותו הכירו בידע שלו. הם לקחו את המגילות והרשימות שלו, השתמשו בהן כדי לבצע את הניסויים שהוא לא ניחן בקסם עבורם. הוא שמח להיות מועיל, אבל הם לא ראו אותו, רק את עבודתו. והם לקחו את העבודה הזאת והציגו אותה כשלהם.\"במשך כל אותו זמן היתה באורליצה מלחמה. נראָ ה שמופיעים שדים עוד ועוד, רוסווקות ארבו אפילו בבריכות הקטנות ביותר וסטשיגונים צדו בסמטאות העיר. רוחות סוררות השליטו תוהו ובוהו, ובני האדם, אפילו המלך, היו חסרי אונים נגדן. רק הצ'רובניקים וחרבותיהם המכושפות יכולים היו להרוג את השדים הללו, אבל כיוון שהיו מעטים כל כך, הם נחלו תבוסה במהירות. הנער ראה הזדמנות. הוא חיפש זה מכבר דרכים להגביר את כוחו ומצא דרך כזאת בכתבים עתיקים. טקס פגאני לזימון אל עתיק כדי לכרות איתו ברית. עוד באותו 11:40:34 30/04/2026 194 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ19921מַ קְ שוֹחלום לופת את ליסקה אפילו כשהיא ערה, והיא דרוכה הומעורערת בשעות שבהן היא מתכוננת לחזור אל הדריאדה. הילד המשונה יושב על דרגש ליד התנור ועוקב אחרי כל תנועה שלה כמו נץ, לוטש בה מבטים כשהיא מכניסה את שבר הקרן של הלשי לכיסה וחוגרת למותניה את הנדן של אונגדיי. כשהיא פונה אליו שוב בסופו של דבר, עיניו החומות הגדולות נעוצות בה במבט מטריד.\"אתה תישאר כאן,\" אומר לו ליסקה בעדינות. \"קז'ימירה תטפל בך.\"עיני הילד מתמלאות מיד דמעות. הוא קופץ מהדרגש, לופת את ידה של ליסקה ומשמיע קול מחאה.\"אתה חייב,\" היא אומרת נחרצות. \"אני חוזרת לדריאדה, וזה לא מקום לאף אחד, בעיקר לא לילדים.\" היא מנסה לחלץ את ידה, אבל הוא רק לופת אותה חזק יותר ומושך בעיקשות.ליסקה מעבירה תלתל סורר מתחת למטפחת הראש ששאלה מקז'ימירה ומתלבטת מה לעשות. הילד לא סר מעליה מרגע שמצאה אותו, אפילו כשישנה. היא לא יודעת אם נח בינתיים. לא נראה מעשה נבון כלל וכלל להביאו אל בית אחוזה תבוני 11:40:34 30/04/2026 199 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 223\"יש משהו שאנחנו עושים,\" אומר הלשי, \"אנחנו מעצבים את עצמנו מחדש, גוזמים חלקים פה ושם כדי להתאים את עצמנו לתבנית שמעולם לא התאימה לנו. אני...\" הוא זורק את הפרי ותופס אותו. \"אני יודע משהו על זה. אבל כשהפכתי להיות שומר הדריאדה למדתי דבר אחד. אם העולם לא הכין מקום עבורך, עלייך לקחת פטיש ולחצוב מקום לעצמך.\"היא כורכת את זרועותיה סביב עצמה. \"אני לא אמיצה מספיק לשם כך.\"\"את אמיצה מאוד, ליסקה, מאוד,\" הוא אומר. \"אמיצה יותר מכפי שאת יודעת. למעשה את אמיצה במידה מרגיזה מאוד. רק הביטי במה שעשית לי — ריככת אותי למרות כל מאמצי האדירים להתנגד לקסמייך חסרי הלאות.\"היא כמעט מחייכת, כמעט, והלשי מבחין בכך. הוא מעביר בעדינות מפרק אצבע מתחת לסנטרה, מטה אותו כלפי מעלה עד שהיא פוגשת את עיניו. המילים הבאות שהוא אומר הן תפרים. לא די בהן כדי לרפא פצע, אבל מספיק כדי להתחיל את התהליך.\"את לא מפלצת, ליסקה רדוסט. את אור שמש, ואת נושפת חיים לתוך כל מה שאת נוגעת בו.\"היא נדה בראשה בשלילה אילמת שכבר אין בה שמץ של משקל. חזה מתרחב ומאיים להביא מבול נוסף של דמעות, והיא מגלה שהיא מושיטה יד אל ידו של הלשי, לופתת אותה בכוח בניסיון למצוא נקודת עוגן. הוא סובל את המגע לרגע, ואז הופך את כף ידו מתחת לידה ולוחץ את פרי היז'מבינה לתוך אצבעותיה.\"עכשיו לחלק שלי בעסקה,\" הוא אומר בקלילות. \"אני חושב שאת יודעת מה לעשות.\"היא יודעת. בתוך חזה עולה כוח מרפרף בעדינות שלא הרגישה מזה חודשים, הוא ממלא את עריסת בית החזה שלה. 11:40:35 30/04/2026 223 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 195הלילה הוא הלך למקדש עתיק ביער עתיק עוד יותר וביצע את הזימון. איש אינו יודע מה קרה שם, איך הוא התמקח או מה הקריב, אבל הוא חזר... שונה.\"ליסקה יכולה לתאר לעצמה. הלשי יוצא משממה אדירה ועליו כתר קרניים, עיניו הירוקות מלאות טירוף של כוח.\"למחרת הוא עמד בשדה פתוח וזימן מתוכו יער אדירים. זה היה קסם שלא נראה לפני כן, עצים זינקו מהאדמה בכל פעם שנשם. הם צמחו וגדלו, קסמם התגבר עם כל שתיל שהוא זימן. ואל תוך היער הוא משך את השדים והרוחות שטרדו את הארץ.\"הכישוף כמעט הרג אותו. הוא הלבין את שערו ממאמץ והכניס אותו לעלפון חושים של שבוע, אבל כשהתעורר, הוא גילה שנחשב למנצח. מושיעה של אורליצה שזכה בפעם הראשונה להכרה. צ'רובניקים אחרים באו לנעוץ בו מבטים ולהתרפס בפניו, והתייחסו אליו כשווה בין שווים. אבל הוא שילם מחיר גדול — הוא נכבל אל היער שברא. אם יעזוב אותו לזמן רב מדי, כוחו ייחלש. ואם כוחו ייחלש, כך יקרה גם לכוחם של קסמי ההגנה שלו, והיער ישחרר את הרוחות בחזרה אל אורליצה. הוא צריך היה לבחור. לתפוס את המקום שאליו השתוקק בין עמיתיו הצ'רובניקים, או לתפוס את הכוח שהקריב הרבה כל כך כדי לתבוע לעצמו ולקחת על עצמו חובה שאף אחד מהאחרים לא יכול לשאת.\"\"הוא בחר בחובה בסופו של דבר.\"קז'ימירה פולטת נחירה. \"נו, באמת, הוא לא צדיק עד כדי כך. הוא בחר בכוח. אם אחרים לא יכולים לקבל אותו, הוא פשוט יהיה מעליהם. בימים ההם הוא היה יהיר, הוא תבע מתנות ועושר, הוא בנה לעצמו בית אחוזה מפואר ביער שבו אירח משתים וחגיגות. הוא שיחק בפוליטיקה, השתמש באיום כוחו כדי להשיג את רצונו. הוא לא היה אדם טוב, במשך זמן רב. אבל הגיל שינה אותו, וכך גם האחריות שלו כשומר היער. 11:40:34 30/04/2026 195 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ198 א\"ב פוראנקנעצרות אפילו כשהיא נשכבת, השינה לופתת אותה בידי רוסווקה וגוררת אותה למעמקים. בחלומותיה, האישה צהובת השיער מדממת לרגליה, דם נובע עוד ועוד מגרונה עד שהוא יוצר אגם ארגמני שמתערבל סביב קרסוליה של ליסקה. פניה של האישה שוקעות מתחת לדם. כשהן צפות שוב אלה פניה של מארישנקה, שנועצת בה מבט ופיה פעור בצרחה.ליסקה מחניקה יבבה, מסתובבת בתנופה, אבל כפות רגליה לא זזות. לפניה מגיח הלשי מתוך יער יבש, עיניו אטומות וריקות וידיו שמוטות לצדיו. הקרניים אינן. מעליו עולה מפלצת ארוגה מעצים מתים וקרביים, עטופה חזזיות מרוטות שנוטפות לעבר האדמה. בפניה השדופות עיניים חלולות, הלסת התחתונה קרועה מעליה והחניכיים העליונים מלאים קוצים במקום שיניים. בכל אחת מידיה הצנומות היא אוחזת ענף מחודד לחוד קטלני.המפלצת מחייכת בלעג ושמחה, היא מרימה את הענפים ותוקעת אותם בראשו של הלשי, שרף ניתז מקרקפתו והוא צורח.ואז היא תוקפת את ליסקה.11:40:34 30/04/2026 198 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ222 א\"ב פוראנקשל מאמא כשהיא תופסת את זרועה של ליסקה, גוררת אותה לביתם ושואלת בתוקף, \"מה עשית?\"כאשר ליסקה לא מסוגלת לענות, מאמא מנמיכה את קולה. \"היא זוכרת הכול, ליסקה, אפילו את הקסם שלך. מזל שבאתי כשבאתי. הצלחתי לשכנע את הוריה שהיא שוגה באשליות כי נפגעה בראשה.\"ליסקה פוכרת ידיים, היא לא מסוגלת לפגוש את מבטה הקפוא של אמה. \"היא תהיה בסדר?\"\"מארישנקה, כן. לגבייך אנחנו יכולים רק לקוות.\"כשהיא מספרת את כל זה ללשי, היא מרגישה שהיא שקועה מתחת למים, קולה עמום ומרוחק. היא ממצמצת שוב ושוב בשל הדמעות, אבל הן זורמות בשטף שאינו נגמר והיא תוהה אם יטביעו אותה. כשהיא מסיימת הלשי מכחכח בעדינות.\"צר לי,\" הוא אומר.\"על מה? זה לא כמו מה שקרה לאבא שלי. אי־אפשר לתלות את האשמה בשום דבר אחר.\" היא פוכרת ידיים. \"רציתי את זה. אתה לא מבין, לשי? אני מפלצת.\"\"העברת את חייך תחת לחץ הולך וגובר, ליסקה. אפילו האדם החזק ביותר היה נשבר אחרי שנים רבות כל כך.\"נשימתה נעצרת שוב ושוב. איך הוא יכול להיות רגוע כל כך? \"אנשים מתו!\"\"נכון,\" הוא מסכים. \"אבל זאת דרכו של עולם. דברים מתים ודברים חדשים נולדים.\" הוא שולף מכיסו פרי יבש של יז'מבינה, משחק בו תוך כדי דיבור. \"הקסם שלך הוא חלק ממך — גם זה טבעי. אם תיפטרי ממנו לא תשני את העבר ולא תזכי בהקלה.\"ליסקה יודעת שהוא מביט בה, אומד את תגובתה, אבל היא ממשיכה להביט בפרי שבידו. היא נסדקת, מתפצחת כמו פורצלן שברירי, ואם תדבר היא עלולה להתפרק.11:40:35 30/04/2026 222 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

196 א\"ב פוראנקמה שהיה בעבר יהירות נמוג לכדי אדישות, ואילו הערמומיות הפכה לציניות. הדריאדה שחקה אותו, כרסמה את שוליו עד שנכנע לה.\"\"איך את יודעת את כל זה, פאני?\" שואלת ליסקה, ויראת כבוד מעמעמת את קולה.ארשת פניה של קז'ימירה מתמלאת נוסטלגיה. \"כשעדיין היה אנושי, הוא לקח לו שוליה. נערה רבת עוצמה בקסם שכל שאר הצ'רובניקים סירבו לקבלה, כיוון שלא היתה גבר.\" היא משפילה מבט לידיה, חיוך של חיבה מושך את זוויות פיה. \"הוא לימד אותי את כל מה שאני יודעת, הקנה לי די כוח כדי לקבל מושב במועצה של האחים שלנו. אבל אחרי שיצר את הדריאדה הוא התנתק. הוא היה אבוד בתוך עצמו, לא היה בטוח מה הפך להיות. הפעם האחרונה שביקר אותי ביקור ראוי לשמו היתה לפני מאתיים שנה, אז הציג בפני את פלור —\" היא משתתקת, בוחנת את ליסקה במבט שאומר שהיא מבינה שאולי אמרה יותר מדי.\"פלוריאן,\" מסיימת ליסקה. \"אני יודעת עליו.\"הזקנה מהנהנת. \"הוא שיפר את אליאש,\" היא אומרת. \"הכניס ניצוץ לעיניו, הקהה את עוקצנותו. חבל שזמנם המשותף היה קצר כל כך.\"\"כמה קצר?\"\"שלוש שנים.\"ליסקה מרסנת רעד. שלוש שנים, מתוך שבע מאות שנותיו של הלשי. \"זה האל העתיק, מה? זה שאיתו הוא כרת ברית. הוא גרם למותו של פלוריאן, בדיוק כפי שגרם להתקפה אתמול.\"קז'ימירה נראית מיוסרת. \"ולס... קינא עמוקות בפלוריאן. הוא חושב שאליאש שייך לו, את מבינה, והוא תמיד נאבק על שליטה. לאליאש יש דרכים לדכא אותו, אבל הן לא תמיד מספיקות כדי לרסן את זעמו של אל עתיק. בעיקר כשהוא מרגיש זלזול.\"11:40:34 30/04/2026 196 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 197למרק יש פתאום טעם של אפר. \"אז... מה שקרה בלילה הקודם...\"\"אל תחשבי על זה עכשיו,\" אומרת קז'ימירה במהירות. \"זה לא יעזור לך.\"אבל אי־אפשר. ליסקה דוחפת מעליה את הקערה, קמה וכורכת את זרועותיה סביב עצמה. אין פלא שהלשי מפחד כל כך מהקשר שצמח ביניהם, גם אם לא ברורה מהותו. הוא פחד שוולס יתקוף שוב — והוא צדק.\"אמרת שאני שונה,\" היא לוחשת, נתלית בתקווה הקלושה הזאת. \"איך?\"\"משהו כובל אותך ליער. אני לא בטוחה איך או למה, אבל אני מרגישה את הדבר באופן שבו אני מרגישה אותו אצל אליאש. יכול להיות שאת שולטת בו יותר מכפי שפלוריאן יכול היה בזמנו. הוא... הוא מכבד אותך.\"\"אבל למה? אני לא חזקה, ואין לי גישה לקסם שלי. א...אין לי בכלל כוח.\"\"בחוץ לא, אולי. אבל כאן —\" קז'ימירה נוגעה בחזה, מעט מעל לבה, \"את חזקה יותר מכפי שאת יכולה להעלות על דעתך בכלל.\"אילו היית יודעת מה עשיתי, לא היית אומרת את זה,רוצה ליסקה לצרוח. אבל היא לא פותחת את הפה, היא נאבקת בדמעות העולות בה.קז'ימירה מפרשת לא נכון את תגובתה של ליסקה ומשלבת את זרועותיה. \"טוב, אמרתי יותר מדי. את צריכה לישון, ליסקה, לפני שתאבדי את העשתונות. אני אטפל בחבר הצעיר שלך.\" היא מניחה את ידיה על כתפיו של הילד. \"אל תדאגי.\"ליסקה רוצה למחות. היא צריכה למחות. אבל הכול כבר פשוט... יותר מדי. מחשבותיה הן להקת עורבים, תוהו ובוהו של נוצות שחורות כדיו וטירוף מרפרף בלי שליטה. הן לא 11:40:34 30/04/2026 197 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 221לנשום, זה הסוף. אם טומש יגלה את סודה ומארישנקה תהיה עדה, יוכלו לסלק אותה מהכפר או גרוע מכך, לכלוא אותה. ואם לא — אם, בדרך נס כלשהי, החלטת הוויט תהיה לפנים משורת הדין, עדיין ינדו אותה. איש לא יביט בה שוב באותה הצורה. איש לא יבטח בה עוד.יש רק דבר אחד שהיא יכולה לעשות. להסתמך על הקללה שהיתה טמונה בתוכה מאז לידתה, לשחרר את הקסם שהדחיקה. תשתמשי בי, תשתמשי בי, תשתמשי בי, הוא לוחש בפתיינות. ליסקה מלאה רק פניקה. היא נמסה, היא בוערת, והיא לא רואה שום מפלט אחר.הוא יודע, הוא יודע, הוא יודע. תשתמשי בי, תשתמשי בי, תשתמשי בי.תודעתה נפרשת, תופסת משהו גדול. אור כחול פורץ מחזה.\"תעצור אותו,\" היא מתחננת.\"היה עץ מחוץ לאסם,\" לוחשת ליסקה ברפיון. \"עץ טיליה עתיק, ענקי. הוא עמד שם יותר ממאה שנים, סיפרו לי. הוא התמוטט על האסם, והוא... אני הרגתי את טומש פרווטה.\"היא רואה זאת עכשיו בבירור. מארישנקה צורחת, חומקת בעור שיניה מהעץ הנופל כשהוא ממוטט את הקיר. טומש שוכב בהריסות, רקתו זבה דם. מארישנקה לוטשת מבט בפרפרים הערטילאיים שמקיפים כצללית את ידיה של ליסקה, יצורים יפהפיים, מעוותים מרוב זוועה.\"מכשפה,\" היא לוחשת כמתוך שיתוק. ואז היא ממהרת אל טומש שלה, לוחצת את אוזנה לחזהו. היא מבינה — מבינה שבעלה מת — ומתעלפת.הכול מתפורר לרסיסים אחר כך. רסיס אחד הוא מאמא המגיעה למקום כדי לטפל במארישנקה. אחר הוא פניה הזועמים 11:40:35 30/04/2026 221 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

196 א\"ב פוראנקמה שהיה בעבר יהירות נמוג לכדי אדישות, ואילו הערמומיות הפכה לציניות. הדריאדה שחקה אותו, כרסמה את שוליו עד שנכנע לה.\"\"איך את יודעת את כל זה, פאני?\" שואלת ליסקה, ויראת כבוד מעמעמת את קולה.ארשת פניה של קז'ימירה מתמלאת נוסטלגיה. \"כשעדיין היה אנושי, הוא לקח לו שוליה. נערה רבת עוצמה בקסם שכל שאר הצ'רובניקים סירבו לקבלה, כיוון שלא היתה גבר.\" היא משפילה מבט לידיה, חיוך של חיבה מושך את זוויות פיה. \"הוא לימד אותי את כל מה שאני יודעת, הקנה לי די כוח כדי לקבל מושב במועצה של האחים שלנו. אבל אחרי שיצר את הדריאדה הוא התנתק. הוא היה אבוד בתוך עצמו, לא היה בטוח מה הפך להיות. הפעם האחרונה שביקר אותי ביקור ראוי לשמו היתה לפני מאתיים שנה, אז הציג בפני את פלור —\" היא משתתקת, בוחנת את ליסקה במבט שאומר שהיא מבינה שאולי אמרה יותר מדי.\"פלוריאן,\" מסיימת ליסקה. \"אני יודעת עליו.\"הזקנה מהנהנת. \"הוא שיפר את אליאש,\" היא אומרת. \"הכניס ניצוץ לעיניו, הקהה את עוקצנותו. חבל שזמנם המשותף היה קצר כל כך.\"\"כמה קצר?\"\"שלוש שנים.\"ליסקה מרסנת רעד. שלוש שנים, מתוך שבע מאות שנותיו של הלשי. \"זה האל העתיק, מה? זה שאיתו הוא כרת ברית. הוא גרם למותו של פלוריאן, בדיוק כפי שגרם להתקפה אתמול.\"קז'ימירה נראית מיוסרת. \"ולס... קינא עמוקות בפלוריאן. הוא חושב שאליאש שייך לו, את מבינה, והוא תמיד נאבק על שליטה. לאליאש יש דרכים לדכא אותו, אבל הן לא תמיד מספיקות כדי לרסן את זעמו של אל עתיק. בעיקר כשהוא מרגיש זלזול.\"11:40:34 30/04/2026 196 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 197למרק יש פתאום טעם של אפר. \"אז... מה שקרה בלילה הקודם...\"\"אל תחשבי על זה עכשיו,\" אומרת קז'ימירה במהירות. \"זה לא יעזור לך.\"אבל אי־אפשר. ליסקה דוחפת מעליה את הקערה, קמה וכורכת את זרועותיה סביב עצמה. אין פלא שהלשי מפחד כל כך מהקשר שצמח ביניהם, גם אם לא ברורה מהותו. הוא פחד שוולס יתקוף שוב — והוא צדק.\"אמרת שאני שונה,\" היא לוחשת, נתלית בתקווה הקלושה הזאת. \"איך?\"\"משהו כובל אותך ליער. אני לא בטוחה איך או למה, אבל אני מרגישה את הדבר באופן שבו אני מרגישה אותו אצל אליאש. יכול להיות שאת שולטת בו יותר מכפי שפלוריאן יכול היה בזמנו. הוא... הוא מכבד אותך.\"\"אבל למה? אני לא חזקה, ואין לי גישה לקסם שלי. א...אין לי בכלל כוח.\"\"בחוץ לא, אולי. אבל כאן —\" קז'ימירה נוגעה בחזה, מעט מעל לבה, \"את חזקה יותר מכפי שאת יכולה להעלות על דעתך בכלל.\"אילו היית יודעת מה עשיתי, לא היית אומרת את זה,רוצה ליסקה לצרוח. אבל היא לא פותחת את הפה, היא נאבקת בדמעות העולות בה.קז'ימירה מפרשת לא נכון את תגובתה של ליסקה ומשלבת את זרועותיה. \"טוב, אמרתי יותר מדי. את צריכה לישון, ליסקה, לפני שתאבדי את העשתונות. אני אטפל בחבר הצעיר שלך.\" היא מניחה את ידיה על כתפיו של הילד. \"אל תדאגי.\"ליסקה רוצה למחות. היא צריכה למחות. אבל הכול כבר פשוט... יותר מדי. מחשבותיה הן להקת עורבים, תוהו ובוהו של נוצות שחורות כדיו וטירוף מרפרף בלי שליטה. הן לא 11:40:34 30/04/2026 197 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ220 א\"ב פוראנקהתלהבות כאשר טומש ממלא את האבוס שלה תלתן טרי מלוא זרועותיו. בין הפרחים שראשיהם ורודים חלק מהעלים מנוקדים בשחור, אבל היא בכל זאת אוכלת אותם.תלתן שהשחיר, מבינה ליסקה. ההסבר לרוק הניגר. לא רעל קטלני, תודה לאל, אבל טומש צריך לדעת שאסור... אה.ברגע שבו ליסקה מבינה כבר מאוחר מדי. הדלת נפתחת בטריקה וטומש מתפרץ לאסם. הפרה נבהלת ונסוגה לפינה כשהוא מסתער לעבר ליסקה.\"ידעתי,\" הוא יורק. הוא מחזיק צלב ביד אחת, והאחרת מושטת לקדמת חולצתה. \"מכשפה.\"\"טומש, חכה!\" מארישנקה מנסה לרוץ אחריו, אבל הפרה בועטת בעצבנות ומכריחה אותה לעצור. ליסקה נסוגה וטומש מתקדם.\"עכשיו את מאמינה לי?\" הוא מסנן לעבר מארישנקה. \"אחרי שראית במו עינייך?\"\"אנחנו לא יודעים מה ראינו!\" מארישנקה טוענת, אבל היא נראית מהוססת. כשעיניה פוגשות את עיניה של ליסקה הן מבוהלות. לבה של ליסקה הולם בחזה. היא דחוקה אל האבוס בלי מפלט, טומש עט עליה כמו המוות.\"עשית את זה בכוונה?\" לוחשת ליסקה ותוקעת ציפורניים באבוס. היא לא מתפלאה במיוחד על התחבולה של טומש, אלא על העובדה שהרעיל את חיית המשק שלו כדי לבצע אותה.\"לא היתה ברירה,\" יורק טומש. \"עכשיו אל תתנגדי, ואל תנסי לכשף אותי או לעשות שטויות. בואי בשקט לוויט וניתן לחוק להחליט במה את אשמה ואם...\"קולו נמוג. הכול נמוג למול הפניקה של ליסקה, לבה הולם בעוצמה של תוף מלחמה, מטלטל את האדמה, הקצב מדקלם, הוא יודע, הוא יודע, הוא יודע. זה הסוף, היא לא יכולה 11:40:35 30/04/2026 220 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7

כשהאפלה עמדה מלכת 195הלילה הוא הלך למקדש עתיק ביער עתיק עוד יותר וביצע את הזימון. איש אינו יודע מה קרה שם, איך הוא התמקח או מה הקריב, אבל הוא חזר... שונה.\"ליסקה יכולה לתאר לעצמה. הלשי יוצא משממה אדירה ועליו כתר קרניים, עיניו הירוקות מלאות טירוף של כוח.\"למחרת הוא עמד בשדה פתוח וזימן מתוכו יער אדירים. זה היה קסם שלא נראה לפני כן, עצים זינקו מהאדמה בכל פעם שנשם. הם צמחו וגדלו, קסמם התגבר עם כל שתיל שהוא זימן. ואל תוך היער הוא משך את השדים והרוחות שטרדו את הארץ.\"הכישוף כמעט הרג אותו. הוא הלבין את שערו ממאמץ והכניס אותו לעלפון חושים של שבוע, אבל כשהתעורר, הוא גילה שנחשב למנצח. מושיעה של אורליצה שזכה בפעם הראשונה להכרה. צ'רובניקים אחרים באו לנעוץ בו מבטים ולהתרפס בפניו, והתייחסו אליו כשווה בין שווים. אבל הוא שילם מחיר גדול — הוא נכבל אל היער שברא. אם יעזוב אותו לזמן רב מדי, כוחו ייחלש. ואם כוחו ייחלש, כך יקרה גם לכוחם של קסמי ההגנה שלו, והיער ישחרר את הרוחות בחזרה אל אורליצה. הוא צריך היה לבחור. לתפוס את המקום שאליו השתוקק בין עמיתיו הצ'רובניקים, או לתפוס את הכוח שהקריב הרבה כל כך כדי לתבוע לעצמו ולקחת על עצמו חובה שאף אחד מהאחרים לא יכול לשאת.\"\"הוא בחר בחובה בסופו של דבר.\"קז'ימירה פולטת נחירה. \"נו, באמת, הוא לא צדיק עד כדי כך. הוא בחר בכוח. אם אחרים לא יכולים לקבל אותו, הוא פשוט יהיה מעליהם. בימים ההם הוא היה יהיר, הוא תבע מתנות ועושר, הוא בנה לעצמו בית אחוזה מפואר ביער שבו אירח משתים וחגיגות. הוא שיחק בפוליטיקה, השתמש באיום כוחו כדי להשיג את רצונו. הוא לא היה אדם טוב, במשך זמן רב. אבל הגיל שינה אותו, וכך גם האחריות שלו כשומר היער. 11:40:34 30/04/2026 195 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ198 א\"ב פוראנקנעצרות אפילו כשהיא נשכבת, השינה לופתת אותה בידי רוסווקה וגוררת אותה למעמקים. בחלומותיה, האישה צהובת השיער מדממת לרגליה, דם נובע עוד ועוד מגרונה עד שהוא יוצר אגם ארגמני שמתערבל סביב קרסוליה של ליסקה. פניה של האישה שוקעות מתחת לדם. כשהן צפות שוב אלה פניה של מארישנקה, שנועצת בה מבט ופיה פעור בצרחה.ליסקה מחניקה יבבה, מסתובבת בתנופה, אבל כפות רגליה לא זזות. לפניה מגיח הלשי מתוך יער יבש, עיניו אטומות וריקות וידיו שמוטות לצדיו. הקרניים אינן. מעליו עולה מפלצת ארוגה מעצים מתים וקרביים, עטופה חזזיות מרוטות שנוטפות לעבר האדמה. בפניה השדופות עיניים חלולות, הלסת התחתונה קרועה מעליה והחניכיים העליונים מלאים קוצים במקום שיניים. בכל אחת מידיה הצנומות היא אוחזת ענף מחודד לחוד קטלני.המפלצת מחייכת בלעג ושמחה, היא מרימה את הענפים ותוקעת אותם בראשו של הלשי, שרף ניתז מקרקפתו והוא צורח.ואז היא תוקפת את ליסקה.11:40:34 30/04/2026 198 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 219ליסקה מבינה את מצוקתו. בקר הוא נכס יקר, ואובדן של פרה חולבת טובה הוא מכה שמעטים יכולים לעמוד בה.\"אני לא יכולה להיות בטוחה,\" אומרת ליסקה. \"אבל נראה שהיא אכלה משהו רעיל. האכילו אותה משהו חדש או חריג לאחרונה?\"\"מארישנקה מטפלת בה לעתים קרובות יותר ממני,\" אומר טומש. \"היא תדע. היא מבשלת את ארוחת הערב עכשיו, אבל אלך לשאול.\" הוא מסתובב ומתכופף כדי לצאת מהאסם, משאיר את ליסקה לבדה עם הפרה.\"שלום,\" היא מברכת אותה, היא נינוחה הרבה יותר מרגע שטומש איננו. הפרה נראית רגועה למדי, והיא טופחת על צד גופה וזוכה למבט רגוז. \"אם רק היית יכולה לומר לי מה לא בסדר — היינו יכולות לפתור את הבעיה במהירות והייתי יכולה להסתלק מכאן. אני לא סובלת אותו, מה איתך?\" הקסם מתרחב בתוכה, מלטף את שולי בית החזה שלה בעידוד. הוא קורא אליה כמו תמיד, תשתמשי בי, תשתמשי בי, תשתמשי בי.היא מביטה מעבר לכתפה דרך דלת האסם. טומש איננו — אין איש שם. היא עשתה את זה כבר אלף פעמים — לא יותר מהבזק רגעי של אור כחול, שכמעט אינו נראה אם היא סוגרת את כפות ידיה בצורה הנכונה. חוץ מזה, הסיכויים שטומש יצליח לגלות מה בדיוק הזיק לפרה קלושים. אם מה שהרעיל אותה היה באחו, ייתכן שהוא עדיין שם, והוא עלול להרעיל את שאר חיות המשק. לא, זה יהיה קל יותר, בטוח יותר.ליסקה לוחצת את כף ידה לראשה של הפרה ומשחררת את הקסם שלה. כמו תמיד, היא נשטפת פרץ בלתי נשלט של תחושות המתגלגלות זו על זו כמו סלעים במדרון גבעה. היא עשתה זאת כבר מספיק פעמים, היא יודעת איך להושיט יד, לתפוס את הרגש העז ביותר ולהחזיק בו. לעתים קרובות הוא מגיע אליה כתחושה בלבד — פחד או כאב. אבל הפעם הרגש מלווה זיכרון קצר.11:40:35 30/04/2026 219 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

194 א\"ב פוראנקמניחה שלוש קערות על השולחן, ואז חותכת לכולם פרוסות לחם עבות ויושבת מול ליסקה.\"אספר לך סיפור,\" היא פותחת וקולה מעמיק. עיניה החלביות נוצצות במסתוריות, אבל הדרמטיות משתבשת מעט כשהיתום לוגם בקולניות מרק מלוא הפה. \"היה היה ילד שנולד עם קסם, מתנה גדולה ונדירה. בגיל צעיר שלחו אותו ממשפחת האיכרים שבה נולד ללמוד אצל צ'רובניק, שהיה משוכנע שהילד יהיה עילוי. אפילו אז היו מעטים מאיתנו — לא יותר מחמישה נולדו במאה, כך אמרו, והבחירה בו היתה כבוד גדול לילד שכזה.\"אבל לגורל היתה תוכנית משלו. הילד גדל והקסם שלו לא הצליח להתקדם, הקשר שלו לביניים היה קלוש לכל היותר. בתוך זמן קצר אדונו התנכר לו ולקח שוליה אחר שעליו העתיר מתשומת לבו. אבל הילד לא התייאש. הוא למד יומם ולילה, בלע כל מגילה שיכול להניח עליה את ידיו. הוא פיתח שיגעון לדבר אחד — חקר נשמות. הוא חייב היה ללמוד מדוע הוא חלש בקסם למרות מאמציו. הסובבים אותו הכירו בידע שלו. הם לקחו את המגילות והרשימות שלו, השתמשו בהן כדי לבצע את הניסויים שהוא לא ניחן בקסם עבורם. הוא שמח להיות מועיל, אבל הם לא ראו אותו, רק את עבודתו. והם לקחו את העבודה הזאת והציגו אותה כשלהם.\"במשך כל אותו זמן היתה באורליצה מלחמה. נראָ ה שמופיעים שדים עוד ועוד, רוסווקות ארבו אפילו בבריכות הקטנות ביותר וסטשיגונים צדו בסמטאות העיר. רוחות סוררות השליטו תוהו ובוהו, ובני האדם, אפילו המלך, היו חסרי אונים נגדן. רק הצ'רובניקים וחרבותיהם המכושפות יכולים היו להרוג את השדים הללו, אבל כיוון שהיו מעטים כל כך, הם נחלו תבוסה במהירות. הנער ראה הזדמנות. הוא חיפש זה מכבר דרכים להגביר את כוחו ומצא דרך כזאת בכתבים עתיקים. טקס פגאני לזימון אל עתיק כדי לכרות איתו ברית. עוד באותו 11:40:34 30/04/2026 194 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ19921מַ קְ שוֹחלום לופת את ליסקה אפילו כשהיא ערה, והיא דרוכה הומעורערת בשעות שבהן היא מתכוננת לחזור אל הדריאדה. הילד המשונה יושב על דרגש ליד התנור ועוקב אחרי כל תנועה שלה כמו נץ, לוטש בה מבטים כשהיא מכניסה את שבר הקרן של הלשי לכיסה וחוגרת למותניה את הנדן של אונגדיי. כשהיא פונה אליו שוב בסופו של דבר, עיניו החומות הגדולות נעוצות בה במבט מטריד.\"אתה תישאר כאן,\" אומר לו ליסקה בעדינות. \"קז'ימירה תטפל בך.\"עיני הילד מתמלאות מיד דמעות. הוא קופץ מהדרגש, לופת את ידה של ליסקה ומשמיע קול מחאה.\"אתה חייב,\" היא אומרת נחרצות. \"אני חוזרת לדריאדה, וזה לא מקום לאף אחד, בעיקר לא לילדים.\" היא מנסה לחלץ את ידה, אבל הוא רק לופת אותה חזק יותר ומושך בעיקשות.ליסקה מעבירה תלתל סורר מתחת למטפחת הראש ששאלה מקז'ימירה ומתלבטת מה לעשות. הילד לא סר מעליה מרגע שמצאה אותו, אפילו כשישנה. היא לא יודעת אם נח בינתיים. לא נראה מעשה נבון כלל וכלל להביאו אל בית אחוזה תבוני 11:40:34 30/04/2026 199 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ218 א\"ב פוראנק\"את —\" טומש מרים את ידו כדי לסטור למארישנקה. מאריש נרתעת, אבל הוא עוצר את ידו. שיניו חשוקות, עיניו ננעצות רק בליסקה, כאילו כדי לומר, תראי מה כמעט גרמת לי לעשות. בסופו של דבר הוא נאנח ומוריד את ידו.\"היא חברה שלך,\" הוא אומר ונרגע. \"אני רואה.\" הוא אוחז בכתפיה של מארישנקה, מרחיק אותה מליסקה. \"אולי את צודקת. אולי אני זה שעושה משהו לא בסדר. אני רק מנסה לשמור עלייך, מאריש, בחיי.\"מארישנקה אומרת דברי הרגעה, אבל הוא לא שם לב. כל עוד הוא בטווח ראייה, עיניו לא עוזבות את פניה של ליסקה, והיא יודעת שיצרה לה אויב.ומשום כך, כאשר טומש פרווטה דופק על דלתה בעבור שבועיים, היא כמעט מתעלפת מרוב הלם.\"יום טוב?\" היא מצליחה לומר, ומנגבת את ידיה במתח בסינרה.\"יום טוב.\" בעלה של בת דודתה עובר מרגל לרגל. \"אני... בעצם, אנחנו... צריכים עזרה ממך.\"ליסקה כבר מזיעה. \"עזרה... ממני.\"\"הפרה,\" הוא אומר. \"היא חולה.\"\"אה,\" היא עונה. טומש פרווטה אולי שונא אותה, אבל הוא לא יכול להכחיש שהיא מועילה. ולכן ליסקה מוצאת את עצמה באסם של משפחת פרווטה בשעת צהריים, נכנסת לתאה של הפרה החולבת השמנמנה. קש מרשרש מתחת לרגליה, פולט ריח של דשן. היא בודקת את הפרה. \"היא באמת נראית קצת נפוחה,\" מעירה ליסקה, שמבחינה בבטנה המתוחה של הפרה. הבהמה מביטה בה בחשש ומניעה את לסתה. יריעה של רוק לבן סמיך נוטפת משפתיה וזה המקור העיקרי לדאגותיו של טומש.\"מה יש לה?\" שואל טומש בתוקף, קולו רועד בחרדה כנה. 11:40:35 30/04/2026 218 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 B | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal

כשהאפלה עמדה מלכת 193\"ומי זה?\"\"קיוויתי שאת תדעי,\" אומרת ליסקה. \"מצאתי אותו משוטט ברחובות. הוא לא רוצה לדבר איתי.\"קז'ימירה ניגשת ומביטה בילד. גופה הכפוף לא גבוה בהרבה משלו, וליסקה לא מסוגלת ליישב בין הקשישה כפופת הקומה לבין הצ'רובניקית נושאת החרב שראתה אמש. \"הוא נראה כמו אחד מעובדי החווה של הווּיְ ט. הוא כנראה יתום. לא נדיר שאנשים כאן לוקחים אותם לביתם, משלמים להם על עבודה בארוחות.\" היא מניחה יד לאה על כתפו של הילד. \"אתה נראה מורעב. אין לי הרבה, אבל יש לי לחם וגְ רוֹ חוּוְ קָ ה מאתמול. בואו, שבו, שניכם.\" היא מובילה אותם לשולחן וטורחת במטבח. נשמעת נקישה של אצבעותיה וסיר המרק רותח. נקישה נוספת, והיא מחזיקה כיכר לחם עגולה בידיה.בדרך כלל מעללים כאלה היו מרשימים את ליסקה, אבל עכשיו דעתה טרודה והיא לא מבחינה. \"קז'ימירה?\" היא שואלת בקול צרוד מעייפות.\"כן?\"היא מהססת, יודעת שהיא עומדת להודות שצותתה. \"שמעתי מרחוק את השיחה שלך עם הלשי, בשוק.\"\"את כולה?\"\"את רובה.\"להפתעתה, קז'ימירה צוחקת קצרות. \"יופי. אני מתארת לעצמי שהוא הסתיר ממך הכול, מה? הוא עושה את זה — הוא חושב שאם יספר לאנשים על צרותיו, יהיה פגיע. אני מתארת לעצמי שיש לך שאלות.\"ליסקה משפילה מבט לידיה השלובות בחיקה — ישיבה ענווה וצייתנית, כמו שמאמא לימדה אותה. \"רק אחת, בעצם. מי זה ולס?\"קז'ימירה מחייכת בידענות, יוצקת גרוחווקה סמיכה לקערות וממלאת את החדר בריח אפונים וקיוובסה ועלי דפנה. היא 11:40:34 30/04/2026 193 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכ200 א\"ב פוראנקביער רוחות, אבל הוא מבוגר מספיק כדי לדעת מה הוא רוצה, והוא נראה כרגע צלול יותר מכפי שנראה מאז הרגע שבו מצאה אותו מלכתחילה.\"שמע,\" היא אומרת בהיגיון. \"אם תבוא איתי, לא תוכל לעזוב במשך זמן מה, לפחות עד שהלשי יחזור. תצטרך לגור בבית אחוזה ישן וחורק ותהיה תקוע בתוכו בלילה, כי יש מפלצות ביער. הכול שם עתיק. הספרייה באה והולכת, הנרות מדליקים את עצמם, וסקשט עם כוונות מפוקפקות גרה בתנור. הכול מאוד מפחיד.\"נראה שדבריה לא מרתיעים את הילד. כעבור פעימת לב הוא עוזב את ידה של ליסקה, מביט לעבר הדלת וחושק שיניים בנחישות.ליסקה נאנחת בתבוסה ופורעת את שערו. זה רעיון נורא, אבל יש לה הרגשה שלא תוכל להכריח אותו להישאר גם אם תנסה. \"נו, בסדר. אבל אני עדיין לא יודעת איך לקרוא לך.\"אין תשובה. הילד פורש ידיים ומושך כתפיים.\"מקשו,\" מציעה ליסקה. \"מוצא חן בעיניך? עד שתהיה מוכן לומר לי מה השם האמיתי שלך.\"הילד מחייך אליה חיוך דק שבדקים, אור להוט בעיניו. ליסקה מחזירה חיוך בעל כורחה, תחושת אחווה מושכת ומרככת את לבה הפצוע.היא לוחצת את ידו של הילד. \"אז בוא נלך ביחד, מקשו.\"קור נוקב שורה באוויר כשהם חוזר לשוק, וליסקה כמעט רואה איך מספריים של סתיו קוצצים את חוטי הקיץ מוקדם יותר מהרגיל. עלים חולפים על פניה במשב רוח כשהיא ניגשת לעץ האדר העתיק עם מקשו הלהוט לצדה. קז'ימירה באה אחריהם, משתמשת בענף מסוקס כמקל הליכה.\"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?\" היא שואלת, נושאת 11:40:34 30/04/2026 200 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשככשהאפלה עמדה מלכת 217\"זה מגוחך,\" מוחה ליסקה. \"את לא המשרתת שלו, את אשתו.\"\"אני אשתו,\" מסכימה מארישנקה, ובעיניה החומות מבט מוטרד. \"בגלל זה אני צריכה להיות צייתנית. אבל אני פשוט... אני צריכה לראות אותך, ליסקה. טומש משגע אותי לפעמים. אם אני הולכת למקום כלשהו ולא חוזרת הביתה מהר מספיק, הוא מתרגז עלי. אם אני עושה יותר מדי עבודה, הוא מתרגז עלי. אם אני לא אוכלת מספיק, הוא מתרגז עלי.\"בטנה של ליסקה מתכווצת. \"הוא פגע בך?\"ארשת פניה הלאה של מארישנקה מתכסה בעתה. \"לא. לא, ליסקה, זה לא ככה. הוא לא רע. הוא רק מתרגז כי הוא דואג. הוא כמעט אף פעם לא מרים את הקול כשזה קורה, אבל אני רואה את הכעס בעיניים שלו.\"ליסקה אוחזת בידיה של מארישנקה. \"שמעי, מאריש, אם יקרה משהו —\"\"הנה את!\"לפני שהיא מספיקה לסיים את המשפט, טומש מופיע, שועט לעברן. השמש העמומה מעמיקה את הצללים מתחת לעיניו ואת זוויות שפתיו הכעוסות. \"תתרחקי ממנה,\" הוא נוהם אל ליסקה.\"טומש, בבקשה.\" מארישנקה מניפה יד מגוננת מול ליסקה. \"אל תעשה את זה שוב.\" עיניה בוהקות, בוערות, בדיוק כפי שהיו באחו בילדותן.\"היא עושה יד אחת עם השטן.\" רוק מקציף מצטבר בזוויות פיו של טומש. \"היא מנסה להדיח אותך.\"\"אמרתי לך, אני לא מאמינה.\"\"אישה, את מוכנה להקשיב לקול ההיגיון?\"\"אני לא שומעת שום היגיון,\" קוראת מארישנקה. \"אתה סתם מקנא שלפעמים אני רוצה להיות איתה ולא איתך לזמן מה.\"11:40:35 30/04/2026 217 indd.רקנארפ.ב.א-לתכלמ הדמע הלפאהשכJob Name: 53155_Agam_Where TheDarkStandsStill | Sig: 7 A | Date: 05/11/2026 11:43:00 | Color: Yellow Magenta Cyan BlackDfusEyalDfusEyal7