26 תכן הענינים לט תרל רר מהיר את הנמען שעשה מעשה תועבה, אוי א ראוי לנפעזו אם לא יעזוב בתשובה בחרטה ועזיבת החטא על אתר. לט תרלא ...........................................................................רה ישמח לפג־ש את הנמען, ויקרה שןקים כבר בית נאמן בישראל, כי לא טוב היות האדם לבדו. לט תרלב רה יאחל רפואה שלמה, ןרירה משא, העקר לא לדחיק את השעה. לט תרלג , רו יאחל ךפואה שלמה לבן והצלחה בנתוח, וייעץ לתן מעשר להדפסת שו״ת "אשר בנחל" לץכות הילד, ובודאי תהןה לו ישועה. לט תרלד...........................רו ?שמח לקראת מכתבו של הנמען לשמע שהוא מתחזק ומחזק אחרים, ויעוררו על שמחה ואמונה פשוטה. לט תרלה ••..*•••*«..••.****«....*****♦..*.רז עעץ אודות התרופות מה לעשות, ויעורר על שאם־בית, ועל שמחה, אשר היא ךפואה לכל. לט תרלו ..»♦♦.♦♦♦»♦♦♦♦............ רה יאחל רפואה שלמה, והרחבה בגשמי וברוחני. לט תרלז רה ימנע מהורים לבוא אליו, וסהירם שלא עוזבים ילדים בבית, אלא צריכים למסר את הנפש בשביל חנוך הילדים. ולהשקיע בהם הרבה מאד. וגם אז צריך רחמי שמים שיצאו כראוי. לט תרלח ...........................................................................רט ישבח בחור שאמד כפי סךר דרך הלמוד של רבנו ז״ל: מקרא, משנה, גמרא, מדרש. ויחזק אודות מציאת שדוך טוב. לט תרלט .............................................................................רי וץהיר בת ישראל לעזב איזה נוכל שעשה עמה מעשים מגנים, ןלשכ׳ח ממנו לגמרי. ולשוב בתשובה שלמה על אתר, ואם תצית, עוד תץכה להשתקם להקים חיים חדשים ונעימים.
תכן הענינים 27 לט תרמ.............................................................................ריא ?רגיל על הדבור אליו יתברך, אשר זה עושה רשם בכל העולמות, ולשמיר על השלום־ב?ת. לט תרמא ****..«♦....***.**..**••**«*..**. רבי ישמח לעמר על התאספות הנשים לסעדת ריאש חיךש, ועל התכניות לעמית ולעמת, ויחזק על אמונה פעוטה, שעל ?דיה יכולים לז׳כות לבנים חיים וקי-מים. לט תרמב...........................................................................רבי יורה לחזק עצמו ואת אשתו ולדבר אליו ?תברך, כאשר ?דבר איש אל רעהו, ולהתפלל במנ?ן אשר זו סגלה לפרנסה. ולברך ברכת המזון מתוך הסדור. לט תרמג •♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦. * ריג ישבח הנמען שנעשה שד״ר לזכות את נשמות ישראל שיתרמו לצדקה, וזהו שלוחא דרןזמנא, שלידו של השם יתברך לגבות אצל נשמות ישראל שיהיה להן חלק במשכן הקדשה. לט תרמד ...........................................................................רטו ?אחל ךפואה שלמה, ובשלב זה ?מליץ ׳שב ואל תעשה עדיף׳. לט תרמה...........................................................................רטו יחזק על שמחה ולידע שהכל מאתו יתברך. לט תרמו ......................................................................... רטז יבקש להתחיל כבר מחר לצביע את המקום, ויחזק בענ?ן זה, שצב״ע הוא לשון צבו״ע, הינו שצריך להזהר מהיצר הרע שנקרא צבוע, ומתלבש עצמו במצוות כדי לפתות את האדם. לט תרמז............................................................................ריז ?בהיר, אשר החיים מלאים נקזיונות, ועקר גבורת האדם להתגבר על הכיל. וזאת על־ידי תקף האמונה שזוכים על ?דה לאריכת אפים, ואז ?׳ש לו כיח הגדל והצומח. לט תרמח...........................................................................ריח יורה להיות בשמחה ולשמח את האשה, ויאחל דירה משלו, ולבקש כל דבר מאתו יתברך.
28 תכן הענינים לט תרמט...........................................................................ריח מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו יחץ-קם על ׳משנכנס אדר מךבים בשמחה׳, ויבהיר משמעות המלה אד״ר, הינו א׳ אלופו של עולם, דר — דירת השכינה, כלומר כשעובר על האדם איזה דין, עליו להכניס בעצמו את אלופו של עולם. לט תת............................................................................ רכא יחזק אברך להמשיך ללמד בכולל אף שקצצו את המלגה, כי התורה היא חיינו וארך ימינו, הה רק מה שישאר מאתנו לנצח. לט תר3א ....*..♦•«.*•**.«.*.»**....♦«*.*.רכב יורה להתחזק מאד על אף פתויי היצר הרע, והעקר לחיות בשמחה, שזה יועיל לעבר על כל המשבךים. לט תתב .........................................................................רכג עעץ לנסיע לבד, כי זה לשבוע בלבד, ולא צריך לטלטל את המשפחה לץמן כה קצר. ועעץ אודות שדוכים לבן, שכדאי מאד שיךכין ראש ולא יזךיה בךרן, כי בין כך הוא נופל בכל יום בעברות חמורות. לטתרנגרכד יועץ אודות הצעת שדוך לעשות ׳דור ישרים׳, והשם יתברך יוליכם בדרך הנכונה. לט תרנד ..*.**»»*..*««*******•***.....*•.רכד יורה לאברך לעזיב איזה בית אלמנה וכו׳, ולשכיר דירה לבד, ולא להיות נוד אצל אחרים. לט תרנה . ....................................................................... רכד יהגץ אודות הנסיעה לחו״ל, וכן בעמן שדוך לבת. לט תרנו *********..**.•«.•.*.•«..***..*** רכח יורה לשמיה על נעם חלקה שזחננה השם יתברך בבעל נפלא, ויאחל ברכה ושלום בבית. לט תרנז «.««*«...««**..... ..*«**.••...«.* רכח יצטער על האסון שקרה לנמען, וינחמו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. לט תתח............................................................................רכו יוךה לנמען שעוזר לקהלה בכל הענעים.
תכן הענינים 29 לט תרנט............................................................................רכו ישמח על שהנמען מתקדם עם כתיבת הספר תורה, ויבטיחו תשלום על כל עמוד. לט תרם ............................................................................. רכז יקפיד מאד על שאומרים סתם דברים בשמו, ךיו.ךה שלא להאמין לזה. לטתרכארכז יורה להשמר מרבוי אור, ויזרז להתחתן ולהקים בית. לט תרסב ........................................................................ רכח יתמה שנותנים צדק לתלמידה ולא למורה, ויולה ללבן הענק. לט תרסג רכט יולה לקים "שמוע בין אחיכם", הינו לשמע תמיד שני צדדים בכל דין ודברים. תזהיר שלא להכות ילדים. לט תרסד......................................................................... רכט עעץ אודות הברית את מי לקחת למוהל, ולמי לתן את שאר הכבולים. לט תרסה ........................................................................... רל יציע הצעת שדוך לבן, אך יולה להחזיק את הדבר בסוד. לט תרסו ........................................................................ רל ןבהיר, אשר צריכים התחזקות עצומה בכל יום, כי השטן עושה את שלו להחליש באמונת חכמים, ואשלי מי שמחזיק מעמד. לט תרסז ....................................................................... רלא יוכיח בעל עזןשוב ?תשובה על מעשיו הרעים, החזר לאשתו ויכבדה העריך אותה, ויןכו לרב ברכות. לט תרסח ........................................................................... רלב ישלל אשה לקלב את בעלה ולדתו לכף זכות, ובודאי ןשוב מדלכו הרעה. לט תרסט...........................................................................רלג יחזק לברח מהשטן הרולף אתריו להכשילו בעברות, ועקר התקון — על־ילי שמחה, שהיא תוציאו מהבוץ שנפל אליו. לט תרע .............................................................................רלג יוכיח בעל שמכה את אשתו, אוי לו ואוי לנפשו, שמתנהג כחןה ממש, הזהירו לבקשה מחילה ולפיסה.
30 תכן הערבים לט תרעא ...........................................................................רלד יצטער שהנמען אינו־ משתתף בשעורי טהרת המשפחה, אשר הן הלכות חמורות מאד, ויבקשו לשאיל כל ׳שאלה שמתעוררת את הרבנים דיני הקהלה, אשר קבלו סמיכה על הלכות אלו. לט תערב ......................................................................... רלה יאחל ן_רע של קןמא, בץכות טבילה במקוה ביבנאל, וכן להיות בשמחה. לט תרעג ......................................................................... רלו יחזק על שמחה וסבלנות, ותפלה והתבודדות. לט תרעד ...........................................................................רלו יורה לבעל לחזק ולשמח את אשתו, ולהדבק באין סוף ברוך הוא, וללמד בכל יום מקרא, משנה, גמרא. לטתעהה ............................................. חלז יחזק אשה על התנהגות בעלה, ויבקשה להודיעו אם הוא השתנה, כי כל רצתו לראות את הטוב אצל בני הזוג. לט תרעו ....................................................................... רלח יצטער בצערו של חתן, שהוריו לא ןבואו לחתנתו, ויחזקו ויאמצו להמשיך ולכבדם מאד, כי מצות כבוד הודים היא תמורה מאיד, ויקוה שסוף כל סוף הכל יתהפך לטובה. לט תרעז ....................................................................... רלט ןאדול כל טוב, וכן רכב פרטי, שלא יצטרכו להטלטל באוטובוסים, ויעורר להךבות באהבה ובךבנה הדדית, ואז השכינה תשרה בתוך הבית. לט תרעה ...........................................................................רמ יחזק שלא להשבר משום דבר, כי השם יתברך מנהיג עולמו בחסד וברחמים, והכל לטובה. לט תרעט ...........................................................................ו*מ ישמח שחנמען לומד עם בני הנעורים ומחדיר בהם אמונה, !אמונת חכמים, אשר ןה דבר גדול מאיד. לט תרם **.......•••**..*****..**..*.•.** רכ?א יחזק על שמחה ואמונה, ולפרסם את אמתת מציאותו יתברך בעולם, ויעורר על שלום־בית, אשר מביא להשראת השכינה.
תכן הענינים 31 לט תרפא......................................................................... רמב ישבח הנמען שזוכה ומזכה את הרבים בבדיקת מזוזות ותפלין, ומדבר עמךם דבורי אמונה והשגחה פרטית. לט תרפכ .***•***..♦..«♦*..**«•*..*«*..♦..רכ?ג יחזק אב, שעובר עליו מבנו, שיצא להר ויבכה הךבה לפניו יתברך, כי אין דבר יותר חשוב למעלה מתפלת האב על הבנים. לט תרפג •••••.•*..••*••••♦•**•**.****♦♦♦ רמד יתפלא על שלא ראה את פלוני משך כל השבת, ויחזקו לבוא אליו, אף שנראה כפי שנראה, תבהירו, שיכולים תמיד לתקן הכל ולשוב בתשובה שלמה. לט תרפר ♦«.*.*«.****.•********.«**.***** רמת מכתב לתלמידי ישיבת "דמשק אליעזר", בו יחזקם להתחיל מסכת מגלה ולסימה בפורים, וכן לגרים משניות וגמרא, ועל־ידי־זה שעסוקים בלמוד, הראש לא פנוי לשטיות וחטאים. לט תרפה......................רמז יוכיח בחור לעזיב את השטיות. ולהיות ךציני, ולקחת עצמו מדיו ולהשתנות, כי וזבל על ימי נעוריו שיוךדים לטמיון. לט תרפו .......................................................................רמח יוכיח הוךים, שאינם שומרים על בתם, אשר מסתובבת ברחובות וכו׳, הזהירם לשמרה מכל משמר, בטרם יהיה מאחר ו?קךה איזה אסון. לט תרפז ....................................................................... רמט יחזק לןכיר תמיד שהשם יתברך אב הרחמן, ורוצה רק את הטוב שלנו, ומרחם עלינו, וכל מה שנדמה לנו להפך, זה מפני העוונות שנדבקו בנו, הגוךמים לדמיונות ושגיונות. לט תרפה ...........................................................................רנא ובהיר הלמוד של רבנו ז״ל ׳אחד הןה אברהם׳, שאבינו אברהם עבד את השם יתברך בבחינת ׳אחד׳, שלא הקתכל על שום בתה כלל, ויעורר לנהג כן, ולא להסתכל על החברים, אלא להתמיד הרבה במשנה, ןלהיות עובד ה׳ גדול מאיד. לט תרפט...........................................................................רנב ישבח בת שבךצונה להשתנות ולעזיב את כל השטיות, רןהירה להתרחק מחברות רעות, ולהתחזק בצניעות ובמצות כבוד אב ואם.
32 תכן הענינים לט תרצ .............................................. .............................רנב יורה לבחור לקבל על עצמו להשתנות, ולגדל לצדיק וגדול בישראל. לט תרצא ...........................................................................רנג יזרז בחור לקבל על עצמו על תורה ועבודת השם, ולא לבלות את הזמן היקר בלי שום תועלת. לט תרצב *••*•»*«. .*****..»...♦**»..«.***» רנג יץהיר נער לחדל מהתנהגות נלוזה להשתמש בנפצים וכו׳, וישללו לשוב בתשובה. לט תרצג............................................................................רנד ירגיל לתן תודה לפניו יתברך, שבזה ממשיכים אור עולם הבא בעולם הץה. לט תרצד ...**.**.»*.»**•••«**«**********.רנה ישבח הנמען שמחלק דגים ועופות לנצרכים לשבת, אשר גידל זכות הצדקה אין לתאר ולשער כלל. ויחזק אודות הבת לקרבה ולעודדה. לט תרצה ...........................................................................רנו יורה לשמיר על הבריאות, כי ספרת זה לא משחק ילדים, ויאחל רפואה שלמה. לט תרצו .........................................................................רנז יחזק בעלת תשובה על מעמדה הרם, שזכתה לצאת משאול תחתןה ולשוב בתשובה אליו ןתברך, ויעודדה לחזיר הלאה בתשובה שלמה, .ובודאי תןכה למציא זווג מחאים. לט תרצז ......................................................................... רנה יעורר על שמחה, ועקר השמחה, שאנו יודעים מרבי אמת 3ץה, אשרינו! לט תרחצ...........................................................................רנט יורה לגור פדבנאל, בקרבת אנשי שלומנו, ובודאי חןיו ישתנו לטובה בגשמי וברוחני. לט תרצט ...........................................................................רס יולה למסר את המכתב לבן, חלגיל על התפלה אליו יתברך, ובפרט תפלת אשה על בעלה והילדים, עושה רשם גדול בשמים.
תכן הענינים 33 לט תש ...........................................................................רס יחזק על אמונה פשוטה, אשר זה עולה על הכל, ויודה על הספחם שהנמען שולח לו. לטתשזארסב יחזק על שמחה, ויורה לשלח לו את הספו־ים על־ידי כמה מאנשי שלומנו שמגיעים. לט תשב ............................................................................רסב יחזק מורה שעושה עבודת ק'ךש הקדשים בחנוך הבנות, ויורה לה שלא להתפעל מאף אחד. לט תשג.............................................................................רסג ישבח אשה שיודעת להעריך את בעלה, ויאחל כל טוב. לט תשד ............................................................................רסג ?בהיר, אשר אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם מכריזין עליו מלמעלה, והכל בזה העולם הוא בחשבון צךק. לט תשה ............................................................................רסד יוךה לנמען על מה שעשה בעבורו, וידבר אודות איזה שדוך. לט תשו........................................................................... רסה מכתב המלצה לאברך במצוקה, ואשרי מי שיתמיך בו. לט תשז........................................................................... רסה מכתב כללי לאנשי שלומנו בז׳ אדר, הוא יום ההלולא של משה רבנו, ויחזקם לידע, אשר משה רבנו נמצא אצל כל אחד ואחד מאתנו, וצריכים לילך במדתו, לאהיב את כל בר ?שראל, ולדונו לכף זכות, וכמו שלמשה היו מתנגדים ארורים, כך ?ש לכל צדיקי הדור מתנגדים ךשעים ארורים, והשם יתברך מצילם מהרשעים, ויעורר על חפלה והחבורדות, ומהיר לא להשתמש בדינמיות ונפצים ולא למכיר את זיאת, כי זה מסכן ביותר ומפחיד את האנשים ובגדר פקוח נפש ממש. לט תשח .......................................................................רסח מכתב כללי לאנשי שלומנו בןבנאל, בו יבקש למלא טיפס שאלון, היות ש?שנו עשיר שרוצה לחלק קמחא דפסחא וכו׳, על־כן צריכים כלם להרשם, שלא מומיצו את ההץדמנות.
34 תכן העדנים לט תשט .......................................................................רסט יורה לנמען הרוצה לפתיח מךרשה לעמיד על כללים כזסימים ותנאים מיחדים, הן שלא להכניס שם גרושות, ולא מעל גיל עשרים וחמש, ושלא יהןה לבחורה תיק פלילי וכר. לט תשי...........................................................................רסט ובהיר גידל המניעות שהיו לו לבוא לארץ ישראל, והכיל מאתו יתברך לטובה, וכשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זיאת הבחינה היא מעין עולם הבא. לט תשיא ...........................................................................ער יחזק הנמען מכל מה שעובר עליו, ואף שהוציאו עליו איזו רבה, אך לבסוף הצדק וצא לאור וכו/ ויעוררו על שעור באוצר הקונטרסים, וכן ב״אשר בנחל", ובזה ימצא מרגוע לנפשו. לט תשיב ...........................................................................ערב יבקש את הנמען שבתכניתו לבוא לארצות־הבךית לפוךים, שיקח עמו חבילה ספךים בעבורו, ויחזקו ויאמצו על תפלה והתבודדות, אשר יכולים לפעל בזה עולם ומלואו. לט תשיג............................................................................רעג יאחל ךפואה שלמה, העקר להיות בשמחה ולשמח את האשה. לט תשיר............................................................................רעג ?בקש לכתב לו טיוטה של תקנון לבית־ספר, והוא יעביר על זה חתן את אשורו. לט תשטו ...........................................................................רעד יוכיח בת שמתנהגת בהציפות, חןהירה לשוב בה מדךכה הנלוזה. לט תשטז ...........................................................................רעד יוכיח מחנכת שעןבה את עבודתה, ובגלל זה התלמידות סובלות מאיד, ובפרט, שכל ןמן שהתעסקה בחנוך, הבטחה לנחת מהילדים, והנה עתה שחדלה, גם ילדיה מתחילים להדךדר וכר, ויעוךרה לקום ולהשתמש בכיחותיה, ולשנות את המציאות המרה. לט תשיז .........................................................................רעו יצטער לשמע את תדווח בעברן החנוך, שהדור ירוד מאיד, ויחזק ויעודד
תכן הענינים 35 להמליך לחנך את הבנות לאמונה ולצניעות, כי כל דבור שמדברים ממנו יתברך נכנס בלב. לט תשיח...........................................................................רעו יוכיח הנמען שמשטה בו בכל פעם, כאלו הוא רוצה לעזוב בתשובה, ולבסוף הוא נמצא עדין עמיק בבור תחתיות. לט תשיט...........................................................................רעז יחזק על אמונה פשוטה, לידע שהכיל נעשה בהשגחת המאציל העליון. והעקר ׳לזנניב׳ בכל פעם חמש דקות ולדבר אליו יתברך, ואז רואים נסים עלים. לט תשב ..........................................................................רעח ישמח לשמע בשורות טובות מהנמען, ויאחל הרחבה בגשמי וברוחני. לט תשכא...............................................................׳... רעח מכתב כללי לאנשי שלומנו, בו יחזקם בשבת זכור לקבל את השבת בשמחה, ולהיות באזהבה עם כלם, שזה הפך קלפת עמלק, שכל כיחו ׳הפרד ומשל׳, והוא שלש הטמאה, ולכן העקר למסיר נפשנו על אהבה ואחדות ביננו ובין תושבי המקום, שזו מחית עמלק. לט תשכב...........................................................................רפ יורה להחזיר את הבת למ^רת בית־ספר, שלא תצא מהמסגרת, אשר אז היא עלולה להדךדר. לט תשכג......................................................................... רפא מכתב כללי לאנשי שלומנו, בו !בחירם על קדשת יום הפורים, שהוא גדול יותר מיום הכפורים, והוא מכפר על עוונות שבין אדם לחברו, תזהיר לא להשתכר בהוללות, אלא לשתות מעט יותר מהרגיל, והעקר לבלות את ימי הפורים בתפלה והתבודדות, ובמצוות היום, ולשמיח בשמחה אמתית. לט תשכד...........................................................................רפב מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו סהירם שלא לשתות יותר משלש כוסות וין, והעקר להיות בשמחה ןלךק'ד, אשר רבנו ז״ל גלה לנו, שעל־ידי רקוד־ין והמחאת כף ממתיקין את הדינין. ותהיר לשמיר על כבוד הבריות, ולא להתגרות בתושבי המקום, אלא כל עניננו רק שמחה ואהבת הזולת ולגלות את השם יתברך לכלם.
36 תכן הענינים לט תשכה ..........................................................................רפג יחזק על שכוחה אשר מרחבת את הדעת, ויץהיר על חנוך הבת שלא יקרה לה כמעשה הראשונה. לט תשכו...........................................................................רפד יחזק לידע כי גדול אדוננו ורב להושיע, ויודה על משלוח הספךים. לט תשכז......................................................................... רפה יחזק מורה שעוסקת בעסק קדוש ונורא של חנוך הבנות, ויורה להחדיר בהן אמונה, אשר אין למעלה מזה. לט תשכח........................................................................ רפה ובהיר המשימה שיש למורה — להחדיר אמונה וצניעות בבנות. לט תשכט ..........................................................................רפו ישמח על השלום־בית שבין בני הזוג, אשר רבנו ז״ל הקפיד על כך ביותר. לט תשל ............................................................................רפו וךגיל על הדבור אליו יתברך, ועל שמחה, המךחבת את הדעת. לט תשלא ..........................................................................רפז ובהיר למנהל המךרשה מהם התנאים שכדאי להקפיד בקבלת הבנות לשם, כדי שלא .יצאו מן-ה קלקולים וכו׳. לט תשלב רפה יבהיר לשאלת הנמען שהוא בעל תשובה, אודות איזה לבוש לאשה, אם זה ראוי, תבהיר שאין נוהגים לילך כך, כי זה אביזריהו דעריות. לט תשלג.........................................................................רפה יורה על הדבקות בו יתברך, ובמקום שאדם חושב, שם כל האדם. לט תשלד ........................................................................רפט יעורר על הדבקות בו יתברך, חתן הנהגות בין בעל ואשה. לט תשלה ..........................................................................רצ יורה עקר לברח תמיד אליו יתברך. וראוי לנו לשמיח שאנו יוךעים מ_רבי אמת כ!ה, המלמדנו עצת ההתבודדות אליו יתברך ועוד כהנה וכהנה. לט תשלו ...........................................................................רצ יועץ אודות הפמוטות של הסבתא. ויחזק על שכוחה ולהרבות בתפלה בעת הדלקת הנרות, שאז הוא עת רצון בשמןם לאשה.
תכן הענינים 37 לט תשלז . רצא יורה יעזל׳א לשים לב לכל המדברים למיניהם, כי בזה העולם אי אפשר לרצות את כלם, והעקר להמשיך לבקש מרק חם לתלמידי הכולל. לט תשלח...................................................... רצא ןשיב על כמה שאלות הנמען: א. בעניץ יחודי הבורא יתברך. ב. בענין תפלה בכיח. ג. רבוי אור מהו? ד. בענין תעניות. ה. רצונו יתברך שנכירו. ו. צריך להתחבר עם כל יהודי ולא לחשב שהוא יותר גדול. לט תשלט ..........................................................................רצב מכתב המלצה לאברך תלמיד חכם שיושב ולומד, והחובות מעיקים עליו, ואשרי מי שיתן מד נדיבה, וישלם שכרו מלמעלה. לט ותשמ .........................................................................רצג יורה לומר בכל יום אחר ברכות התורה "אני מאמין", כי עקר האמונה תלתה בפה של אדם, כדברי רבנו ז״ל, וכן יו־גיל לומר ברכות בכל יום, ולבון פרוש המלות. לט תשמא..........................................................................רצג ובהיר אודות מנהלת וכו׳, שברצונו לקחת אשה חרדית מלדה, ולא בעלת תשובה. לט תשמב ..........................................................................רצד יורה לחכות לשבוע הבא בעדן נהול בית־ספר, כי ברצונו לדבר עם המפקחת האךצית ןכו׳. לט תשמג ..........................................................................רצד וזהיר הנמען שקנה אופנוע, שדהו כלי רכב מסכן מאד. ויורהו למכיר את זה תכף־ומןד. לט תשדמ........................................................................ רצה מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו יחן-קם לשמר על חנוך הןלדים שהם העינים שלנו, וצריכים להשקיע בהם המון כדי שץדלו אילן נאה, והעקר לשפך דמעות כמים שוצליחו בחנוכם, ולבדק עם מי הם מתחברים, ובמה מתעמקים, ולהיכן הולכים וכו׳, ולא להניחם הפקר חלילה. לט תשמח........................................................................רחצ יורה למוציאים לאור להכין לדפוס את "שפת הנחל" חלק ג׳, הוא
38 תכן הענינים פרוש על ה״לקוטי־מוקר״ן", וכן להמשיך בהדפסת "אשר בנחל", שזה מעל הכל. לט תשמו ........................................................................רחצ ישבח הנכזען שחלק בפורים מתנות לאביונים בשפע גדול, אשר אין צדקה גדולה מזו, ויברכהו ויאחלו. לט תשמז.........................................................................רצט יוכיח בחור צעיר לקחת עצמו מדיו, ולהתעלות בעבודת השם יתברך, ולרחק מחברים רעים. לט תשמח .......................................................................שא יצטער בצער הנמען, שקטטות ומריבות נכנסו בתוך ביתו, ונסתבכו בחובות עצומים וכר, רןהירם שפל זיאת מפאת התועבות שנמצאות בביתם: כל מיני דיסקים מלכלכים ועתוני תועבה, זה אשר גורם להם כל הצרות. ולכן שיראו לבער הרע מקרבם, ולטהר את ביתם. לט תשמט .......................................................................שב יוכיח הנמען שנופל נפילה אחר נפילה. ויחזקו להניח תפלין בכל יום, ולהתפלל התפלות הקבועות, ויקרה לפגשו בקרוב. לט תשב .............................................................................שג ורגיע הנמענת שלא תתפעל מהקללות שנתקללה, כי קללת חנם תשוב על ראש המקלל. לט תשנא ...........................................................................שג מכתב כללי לאנשי שלומנו בו ןחזקם להשמר מלשון הרע ורכילות וליצנות, ולחפש רק את הטוב אצל הזולת, ולסלק דעתו וחכמתו לגמרי אליו יתברך ולצי-ת לצדיק, תפליג במעלת הפצת אור רבנו ז״ל בעולם וקרוב ךחוקים, אשר אין דבר יותר גדול מזה. לט תשנב ...........................................................................שח יאחל "מזל טוב" לרגל הבר־מצוה, ולב נחת דקך־שה וכל טוב. לט תשנג............................................................................שח ורגיל על הדבור אליו יתברך ועל הלמוד חמש ורש״י עם התרגום בכל יום. לט תשנד ...........................................................................שט יחזק למרות כל היסוךים והצרות, לידע שהשם יתברך מנהיג עולמו
תכן הענינים 39 בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט, וירגיל על למוד חמש ורש״י עם התרגום ועל התבודדות. לט תשנה...........................................................................שי יחזק על מדת השמחה, ולשמח את כלם. לט תשנו .............................................. שי יורה לסום את ה״לקוטי־מוהר״ן, בכל ח'ךש וכן בכל שבוע את הששה סדרי משנה, ולהתמיד בלמוד גמרא וחמש ורש״י ושלחן ערוך, אשר אין למעלה מזה. לט תשנז ......................................................................... שיא יברך הנמען שיצא זכאי. ויחזקו להמשיך להפיץ אור רבני ז״לי ווךגיל על הדבור עמו ?תברך, אשר זה מכניס רגיעה גדולה. לט תשנה ...........................................................................שיב ופליג במעלת כבוד אב ואם, אשר אין למעלה מזה. לט תשנט...........................................................................שיב עיא זוג שלא לחשב על כוון של גרושין, ויבקש לפגשם בבואו ארצה. לט תשס ............................................................................שיג יועץ שלא לגדל תרנגולים, כי יכולים לעביר על אסור צער בעלי חיים. לט תשסא ..........................................................................שיג יודה על הטובה שעשו בעבורו, ויאחל טוב תמיד ושהשמחה תשרה בתוך הבית. לט תשסב ..........................................................................שיג ואות לקבל איץה זוג לדבר עמהם, העקר שלא יתגךשו. לט תשסג...........................................................................שיד יספר שנסה להתקשר לנמען, אך לא קבל מענה, ויבשר אודות הבחורים שושקיע בהם הךבה. לט תשסד ..........................................................................שיד יורה להמנע ממדת הכעס אשר מחריבה את הבית, ולהתפלל בכל יום עבור עצמו ועבור המשפחה. לט תשסה........................................................................שטו יחזק על מדת השמחה, אשר מביאה לישוב הדעת.
40 תכן הענינים לט תשסו.........................................................................שטו י.יעץ אודות שדוך לבן, שצריכים לשדכו אשר זה יסוד גדול בשמירה. לט תשסז.........................................................................שטז יולה להיות בשמחה ולשמח את הבעל, ואז יזכו להךחבה בגשמי וברוחני. לט תשסח........................................................................שטז יורה להשתמש בעצה היקרה שנתתנו רבנו ז״ל: לפתיח את הפה ולדבר אליו יתברך, אשר אין ערך לזה. לט תשסט ..........................................................................שיז לפליג במ;עלת מלמד תינוקות, ולהאיר בילדים אמונה פשוטה. לט תשע ............................................................................שיז ןאחל הצלחה ולב נחת. לט תשעא..........................................................................שיז יאחל להיות תמיד בשמחה, ולדבר בכל יום עמו ?תברך. לט תשעב ........................................................................שיח עעץ אודות השדוך שמציעים, וישמח שהנמען עבר ישיבה, ומרצה שם. לט תשעג... שיח יקוה שיגיעו הספרים בקרוב, הפליג במעלת העתר לעסק הדפסה. לט תשעד ........................................................................שיט יודה לנמען שעזרו בדירה, ויורהו לדבר אליו יתברך, אשר כל דבור עושה רעש גדול בשמים. לט תשעה........................................................................שיט ישאל את הנמען אם .יש באפשרות להשיג אצלו דיסק של כל הזיהר, כמובן בתשלום, מכירן שחבר פרוש על הזיהר וכו/
י■
11 ״ וזרו ■ I וווו— I הספר הקדוש הזה נדפס לזכות שלמה ברוך בן רבקה וזוגתו ריסא בת מרים בעבור שלא חשך עמל ויגיעה רבה עד שיצא הספר כלול בהדרו כמתכנותו בפאר ויופי שלום בהגהות. במראי מקומות ובמפתחות השם יתברך יהיה בעזרו שיזכה לרוות נחת מכל צאצאיו שילכו בדרך התורה והיראה ויאריך ימים בבריות גופא ונהורא מעליא ומזונא רויחי וילדיהם מינדל, שמריהו, אהרן, ברכה, חיה גיטל, פיגא, נתן צבי, בילא, יוסך שלום, אפרים פישל. I I 11 ■ 4
■י הספר הקדוש הזה נדפס לזכות אליעזר שלמה כן מרים חיה גולדא כת חוה גינגדל וילדיהם דבורה רייזל, שולמית שלומצא, מיכל גגיה, משה גתן• הקב״ה יעזור שיצליחו ברו״ג ובכל מעשה ידיהם ויזכו לבריאות ואריכות ימים ושנים טובות לעבודתו יתברך ולהתקרב לרבנו הק׳ וירוו מהם הוריהם ׳«רובל3חת*דקדושהראמ
הספר הקדוש הזה נדפס להצלחת $ 8 שלמה ויפה אבועזיז $ ן הקב״ה יעזור שיצליחו ברו״ג ן ובכל מעשי ידיהם ויזכו | לבריאות ואריכות ימים ושנים | טובות לעבודתו יתברך 1] ולהתקרב לרבינו הק׳ וירוו רוב נחת דקדושה מכל יוע״ח, אמן ן
■ו■
F I הספר הקדוש הזה נדפס לזכות והצלחת משפי גרמה 1 שיזכו לנחת דקדושא מכל יוצאי חלצייהם, «|שלום בית אמיתי,פרנסה ברווח ובנקל .בריאות > שלמה ,בית של תורה יראת שמיים ואמונת ן חכמים ושיזכו לסיים את בניית ביתם בשמחה בקלות ובשפע גדול. בועז בן מזל רויטל בת נעומי מלבה,אליעזר שלמה,חנה רות,ואסתר בני S I r *Ml רויטל. יסבה בת רויטל ואברהם בן הרוה ן נהוראי בן רויטל ואביגיל בת אורלי. י 1 lb J
ן ן 1 ן I 1 ן הספר הקדוש הזה נדפס לזכות 1 משפחת רביבו שלמה בן פאני! ן t רינת בת לבנה נחמן נתן בן ן רינת מאיר בן רינת שמעון בן ; | רינת | שיזכו לעשות נחת רוח אמיתי j לבורא עולם בזה ובבא ושיזכו | לשמש את הצדיק מוהרא״ש ! .. v- ... " d
■י ■י B הספר הזה נדפס לזכות ההורים היקרים H חיים יוסף צבי ברוך בן חנה דינה 1 ft מ ואסתר בת שמחה II « שיזכו לבריאות השלימה ונחת מכל יוצאי חלציהם והקב״ה « w ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה ברוחניות וגשמיות מ @ וכן להצלחת הילדים S s |הלל בן אסתר ,נעמי לאה בת שושנה ,ומשפחתם חנה דינה בת B g אסתר ,משה חיים בן רבקה ,ובל משפחתם U ובפרט ליחיאל מאיר בן חנה דינה שיזכה לזיווג הגון בקרוב ;ft ft משורש נשמתו ולחזרה בתשובה שלימה S g יחיאל מאיר בן אסתר ,וחייה בת רחל, ft וכל משפחתם $ $ משה יהושע בן אסתר ,ומרים בת שרה ,וכל משפחתם || M שמחה עליזה בת אסתר ,ורפאל פסח בן כוכבה ,וכל משפחתם ס יהודה אברהם בן אסתר ,אפרת זהבה שרה בת יפה וכל 8 0 U משפחתם U וכל למלכה לאה בת אסתר ,טוביה בן כרמלה וכל משפחתם, g g אביטל וכל לדניאל עקיבא בן אסתר ,דניאלה לאה בת יוכבת ft || בן חנה וכל משפחתה ,מיכאל יששכר בן אסתר ,תירצה בת M S משפחתם משפחתם ,בן שולמית יהודית בת אסתר ,יאיר M ft שהקב״ה ימלא את כל משאלות ליבם לטובה ויזכו לשפע H מ ברכה והצלחה ברוחניות וגשמיות וכל טוב סלה a k
יי הספר הקדוש הזה נדפס לרפואת הר׳ יונתן בן נעמי ני״ו g הקב״ה ישלח רפואת הנפש ורפואת הגוף ויהיה לו רפואה ^ברגלים ויצליח ברו״ג ובכל מעשי ידיו ויזכה לבריאות ואריכות |§מים ושנים טובות לעבודתו יתברך ולהתקרב לרבינו הק׳ ווימצא ; זיווג הגון בקרוב ויזכה לרוות נחת דקדושה מכל יוצ״ח, אמן. אביגיל אביבה לרפוא״ש בריאות הנשמה ולזיווג הגון _ ___ עובדיה בן נעמי לחזרה בתשובה L
.. ,1J... r i I | הספד הקדוש הזה נדפס 1 להצלחה והמתקת הדתים I $ ®I I v^r 1ב v^ptyr בז דןד I 1»51 ?®<צ<
...אני מבקש את כל אנ״ש תעזרו לי שיצא כל חלקי שו״ת אשר בנחל לאור עולם כל אחד שיקח על עצמו כמה כרכים להדפיס את זה וזה הירושה היחידה שלי... )מכתב מכ״ק מוהרא״שזי״ע י״ג שבט תשע״ה( %■ , . -י־■ י י f '*i , \ ־■׳•־ I ■% < 4 4 ? -r > f -t < 1 י^ג״ רוצה להיות שותף במפעל גדול זה? 78 ש״ח בלבד למנוי ומקבלים כל כרך חדש ׳אשר בנחל׳ שיוצא לאור עד הבית כולל כל ספר חדש שיוצא לאור - עד הבית קדך הדפסה - היכל הקודש הפצה ראשית: 0527147779,0504173172
V«°oo°«V V«°OC)W סוד ה׳ ליראיו ובריתו להודיעם זה שמו נאה לו תקון הכללי תקון נו׳רא ונפלא מאד מאד לכלליות החטאים והוא פגם הברית, רחמנא לצלן * ומסגל מאד גם לפרנסה ולהצלחה בכל הענעים בגשמיות וברוחניות אשרי מי שיאמרם בכל יום * יסדו, תקנו, גלו וצוה לפרסמו לכל ישראל. רבנו הקדוש והנורא אור הגנוז והצפון בוצינא קדישא עלאה, אדוננו, מורנו ורבנו ר3י נחמן מ3ךסל3 ,זכותו יגן עלינו * °°l ס°ל הובא לדפוס על־ידי חסידי ברסלב עיה״ק ירושלים תובב״א . ^״%°0
2 תקרן הכללי טוב לומר זאת לפני אמירת העשרה מזמורים: הריני מקשר עצמי באמירת העשרה מזמוךים אלו לכל הצדיקים האמתיים שבדורנו, ולכל הצדיקים האמתיים שוכני עפר, קדושים אשר בארץ המה, ובפרט לרבנו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה, רבנו נחמן בן פיגא, ןכותו יגן עלינו, שגלה תקוץ זה. לכו נרננה ליהוה נךיעה לצור ישענו: נקדמה פניו בתודה בץמירות נריע לו: כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים: קודם שיתחיל תהלים יאמר זה: הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי לשם יחוד קדשא בךיך הוא ושכינתה בדחילו ורחימו על־ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל: טז א מכתם לךוד שמרני אל כי־חסיתי כך: □ אמרת ליהיוה אדני אתה טובתי בל־עליך: ג לקדושים אשר־כארץ הטה ואדירי כל־חפצי כם: י ירכו עצבותם אחר מהרו בל־אסיך נסכיהם מדם ובל־אשא את־שמותם על־שפתי: ״ יהיוה קונת־חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי: י חבלים נפלו־לי בנעמים אף־נחלת שפרה עלי: > אברך את־יהוה אשר יעצני אף־לילות יסרוני כליותי: ״ שויתי יהוה לנגךי תמיד בי מימיני בל־אמוט: ט לכן i שמח לבי ועל כבוךי אף־ כשרי ישכין לבטח: י כי 1 לא־תעזיב נפשי לשאול לא־תתן ךוםיךך לראות שחת: תוךיעני ארח חיים שבע שמחות את־פניך נעמות בימינך נצח:
הקרן הכללי 3 לב א לדוד משפיל אשרי נשוי־פשע כסויי חטאה: □ אשרי־אדם לא ןחשיב יהיוה לו עוין ואין ברוחו ו־מןה: > כי־החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל־היום: י כי ו יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשךי בחדביני קיץ סלה: ה חטאתי אודיעך ועוני ליא־כפיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהיוה ואתה נשאת עוין חטאתי סלה: י על־זיאת יתפלל כל־חסיד ו אליך לעת מצא רק לשטף מים ך3ים אליו לא יגיעו: י אתה ו סתר לי ♦ן מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה: " אשכילך ו ואורך בדרך־זו תלך איעצה עליך עיני: ט אל־תהיו ו ?סוס ?פרד אין הבין במתג־ורסן עךיו לבלום בל קריב אליך: י רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהיוה חסד יסובבנו: י« שמחו ביהיוה וגילו צדיקים והרנינו כל־ישרי־לב: מא א למנצח מזמור לדוד: ב אשרי משביל אל־ דל ביום רעה ימלטהו יהיוה: > יהיוה ו ישמרהו ויחיהו ואשר בארץ ואל־תתנהו'בנפש אייביו: י יהיוה •?עדני על־ערש ךוי בל־משכבו הפכת בחליו: ה אני־אמרתי יהיוה הנני רפאה נפשי כי־חטאתי לך: י אויבי ייאמרו רע לי מתי ןמות ואבד שמו: י ואם־בא לראות ו שוא ידבר לבו *( אחר אתה סתר לי — צריך להפסיק מעט )עיין בלקו״מ ח״א סי׳ דיג(
4 תקון הכללי יקבץ־און לו יצא לחוץ ידבר: " יחד עלי ;תלחשו כל־שנאי עלי 1 יחשבו רעה לי:» דבר־בלןעל יצוק בו ואשר שכב לא־יומיף לקום: י גם־איש שלומי 1 אשר־בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב: יא ואתה יהיוה הנני והקימני ואשלמה להם: יב בזאת ידעתי כי־חפצת בי כי לא־יריע איבי עלי: י־ ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם: יי ברוך יהיוה 1 אלהי ישראל מהעולם ועד־העולם אמן 1 ואמן: מב א למנצח משכיל לבני־קרח: כ כאןל תעריג על־אפיקי־מים כן נפשי תעריג אליך אלהים: ג צמאה נפשי 1 לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים: י היתה־לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי בל־היום איה אלהיך: י אלה אזכרה 'ו"ואשפכה עלי 1 נפשי כי אעביר 1 בפך אדרם עד־בית אלהים בקול־קנה ותודה המון חוגג: י מה־תשתוחחי 1 נפשי ותהמי עלי הוהלי לאלהים כי־עוד אודנו ישועות פניו: י אלתי מלי נפשי תשתוחח על־כן אזכרך מארץ יךיז וחרמונים מהר מצער: " תהום־אל־תהום קורא לקול צנוריך כל־מדבריך וגליך עלי עברו: ט יומם 1 יצוה יהיוה 1 חסדו ובלילה שירה עטי תפלה לאיל חיי: י אומרה 1 לאל סלעי למה
תקוץ הכללי 5 שכהתני לבוה־קדר אלך בלחץ אויב: ׳« ברצח 1 בדמותי הרפוני צוררי באכורם אלי כל־היום איה אלהיך: -□ מה־תשתוחחי 1 נפשי ומה־תהמי עלי הוחיל• לאלהים בי־עוד אותו ישועת פני ואלהי: נט א למנצח אל־תשחת לדוד מכתם בעלה שאול ויעקרו את־הבית להמיתו: ב הצילני טאייבי 1 אלהי ממתקוממי תשגבני: > הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני: י כי הנה ארבו לנפשי עורו עלי עזים לא־פשעי ולא־ חטאתי יה'וה: י בלי־עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה: י ואתה יהוה־אלהים 1 צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד בל־הגוים אל־תהין כל־בגדי און סלה: > ןשובו לערב .יהמו ככלב מסובבו עיר: ״ הנה 1. יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם בי־מי שמע: □ ואתה יהוה תשחק־ למו תלעג לכל־גויס: י עזו אליך אשמרה בי־ אלהים משגבי: יא אלה•' חסךי יקךמני אלהים ןראני בשררי: יב אל־תהו־גם 1 פן־ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני: י־ חטאת־ פימו ךבר־שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו: יי בלה בחמה כלה ואינמו מדעו כי־אלהים משל ביעקב לאקסי הארץ סלה:
6 תקוץ הכללי ־י תשבו לערב .יהמו ככלב ויסובבו ?ניר: ־י הטה יניעון לאבל אם־לא ישבעו וילינו: יי ואני 1 אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי־היית משגב לי ומנום ביום צר־ לי: י" עזי אליך אזמרה כי־אלהים משגבי'אלהי חסדי: עז א למנצח על־ ידותון לאסף מזמור: כ קולי (* אל־אלהים ואצעקה קולי אל־אלהים ןהאזין אלי: > ?יום צרתי אדיני דרשתי ידי 1 לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי: י אזכרה אלהים ואהמןה אשיחה 1 ותתעטף רוחי מלה: ה אחזת שמדות עיני נפעמתי ולא אדבר: י חשבתי ימים מקדם שנות עולמים: י אזכרה נגינתי בלילה עם־לבבי אשיחה ויחפש רוחי: ״ הלעולמים יזנח 1 אדני ולא־ימיך לרצות עוד: ט האפם לנצח חסדו גמר אמר לדיר ודר: י השכח חגות אל אם־קפץ באף רחמיו סלה: •א ואמר חלותי היא שנות ימין עליון: י□ אזכור מעללי־ןה כי־אזכרה מקדם פלאך: י־ והגיתי בכל־פעלך ובעלילותיך אשיחה: יי אלהים בקדש דרכך מי־אל גדול כאלהים: טי אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך: גאלת בזרוע עמך בני־ועקב ויוסף סלה: ייי ראוך מים 1 אלהים ראוך מים וחילו אף ירגזו *( באמרך אל אלהים תכווין המילוי כזה אל״ף למ״ד אל״ף למ״ד ה״י יו״ד מ״ם
תקון הכללי 7 תהמות: ״ זיךמו מים 1 עבות קול נתנו שהקים אף־חצציך יההלכו: יט קול רעמך 1 בנלנל האירו ברקים תבל רגזה ותךעש הארץ: נ בים דרכך ושבילך כמים רכים ועקבותיך ליא ניךעו: נחית כצאן עמך בור־משה ןאהרן: צ א תפלה למשה איש־האלהים אדני מעון אתה היית לנו ?דר ודר: נ בטרם 1 הרים לדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד־עולם אתה י אל: ־ תשב אנוש עד־דבא ותאמר שובו בני־אךם: י כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי ועבר ואשמורה בלילה: ה זרמתם שנה יהיו בביקר כחציר וחלף: י בבקר ןציץ וחלף לערב ימולל חבש: > כי־כלינו באפך ובחמתך נבהלנו: " שתה עוניתינו לנגדך עלמנו למאור פניך: ט בי כל־ןמינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו־הגה: T ״״ ,T :•= לעונות : ע שובה יהוה בימות עניתנו וענות ראינו רעה: ־י יראה אל י ימי־שנותינו בהם שבעים שנה ;ואם בגבורית 1 שמונים שנה ןרהבם עמל ואון בי־גז חיש ונעפה: יא מי־יודע עז אפך ו?יךא־ך עברתך ומינו בן הודע ונבא לבב חכמה עד־מתי והנחם על־עבדיך: יי שבענו בביקר חסדך ונרעה ונשמחה בכל־ןמינו: טי שמחנו T " עבדיך פעלך והדרך על־בניהם: י> ויהי 1 ניעם
8 תקוץ הפללי אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעיכה ידינו כוננהו: קה א הודו ליהיוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו: ב יכירו־ לו זטרו־לו שיחו בכל־ נפלאותיו: ־ הרנהללו בשם קרשו ייעמה לב 1 מבקשי יהיוה: י דרשו יהיוה ןעז-ו בקשו פניו תמיד: ה זכרו נפלאותיו אשר־עשה מיפתיו ומשפטי־פיו: י זרע אברהם עבדו בני ועקב בחיריו: י הוא יהיוה אלהינו בכל־הארץ משפטיו: " זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור: ט איכר כרת את־אברהם ושבועתו לישחק: י העמידה לןעקיב לחיק לישראל ברית עולם: יא לאמיר לך אתן את־ארץ־כנען חבל נחלתכם: בהיותם מתי מספר במעט וגרים בה: ע ויתהלכו מגוי אל־גוי מממלכה אל־עם אחר: יי לא־הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים: TM אל־תנעו במשיחי ולנביאי אל־תרעו: ״ ויקרא רעב על־הארץ כל־מטה־לחם שבר: י> שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף: י" ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו: יט עד־עת ביא־הברו אמרת יהיוה צרפתהו: ־ שלח מלך חתירהו מישל עמים ויפתחהו: נא שמו אדון לביתו ומשל בכל־קמנו: כ□ לאסיר שריו בנפשו
תקון הכללי 9 ויכא ישראל מצרים חעקב גר מצריו: לי כו : כט T : * I ״ : •I V V : V : - T ־ ” T T ויאכל כל־עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם: חך כל־?כור ?ארצם ראשית לכל־אונם: ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל: שמח מצרים ?צאתם כי־נפל פחדם עליהם: פרש ענן למסך ואש להאיר לילה: ־־ שאל ויבא שלו ולחם שמים ןשביעם 1 :ני חפר את־עטו מאיד חעצמהו הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו: שלח משה עמדו אהרן אשר בחר־בו: ־־ שמו־ בם דברי אותותיו ומפתים בארץ חם: כ" שלח חישך תחשך ןלא־מרו את־דברו: נט הפך את־ מימיהם לדם חמת את־דגתם: ל שרץ ארצם צפרדעים ?חךרי מלכיהם: לא אמר חבא עריב בנים בכל־גבולם: לב נתן נשמיהם ברד אש להבות ?ארצם: ל! חך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם: לי אמר חבא ארבה חלק ןאין מספר: לה לו לז לח לט נ מ : מא פתח צור T : “ T ־ T ־־ T " ״ " : ‘ וחובו מים הלכו בציות נהר: ־= כי־זכר את־ מג ויוצא עמו גויס ועמל לאמים יידעו: ־ה בעבור 1 ישמרו הבר קךשו את־אברהם ?בדו בששון ברנה את־בחיריו: ־י וירנן להם אךצות • * \ • ח־יו ותורתיו ינצרו הללויה:
10 תקוץ הכללי קלז א על־נהרות 1 בבל עם ןעבנו גם־בכינו ?זכרנו את־ציון: ־ על־ערבים בתוכה תלינו כגיריתינו: נ כי עם עאלונו עובינו דברי־עיר ותוללינו עמחה עירו לנו מעיר ציון: י איך נעיר את־עיר־יהיוה על אדמת נכר: ה אם־אעכחך ירועלם תעכח ימיני: י תךבק לעוני 1 לחכי אם־לא אזכרכי אם־לא אעלה את־ירועלם על ריאע עמחתי:. זכיר יהיוה 1 לבני אדום את יום ירועלם האמרים ערו 1 ערו עד היסוד בה: " בת־בבל העדוו־ה אערי עיעלם־לך את־ גמולך עגטלת לנו: « אערי 1 עייאחז ונפץ את־ עלליך אל־הסלע: קב א הללויה 1 הללו־אל בקךעו הללוהו ברקיע עזו: □ הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו: ג הללוהו בתקע עופר הללוהו בנבל וכגור: י הללוהו בתיך ומחול הללוהו בטנים ועגב: ה הללוהו בצלצלי־עמע הללוהו עצקעל* תרועה: י כיל הנעמה תהלל ןה הללויה: אחר שסיים תהלים יאמר זה: מי יתן מציון ישועת יעזראל בעזוב יהרה עזבות עמו, יגל יעקב ישמח יעזראל: ותשועת צדיקים מןהוה מעוזם בעת צרה: חעזרם יהוה תפלטם יפלטם מךשעים ויושיעם פי חסו בו:
ּתִ ּקּון הַ ּכְ לָ לִ י ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי וט ֹטוב ֹלו ֹ מַ ר ז ֹ את לִ פְ נֵ י אֲ מִ ירַ ת הָ עֲ שָׂ רָ ה מִ זְ מורִ ים: ֲהֵר ִיני ַמְ ק ּש ֹ ֵׁ ר עַ צְ מִ י בַּ אֲ מִ ירַ ת הָ עֲ שָׂ רָ ה מִ זְ מו ּ רִ ים אֵ לּו לְ כָ ל ּהַ צ ּ ַ ד ִ ִ יק ּ ים הָ אֲ מִ תּ ִ י ֹ ִ ים שֶׁ בְּ דו ּרֵ נו ּ , ו ּ לְ כָ ל הַ צ ּ ַ ד ִ ִ יק ּ ים הָ אֲ מִ תּ ִ י ֹ ִ ים שׁ וכְ נֵ י ְ עָ פָ ר ק ֹדו ּ שִׁ ים אֲ שֶׁ ר בָּ אָ רֶ ץ הֵ מ ּ ָ ה, ו ּ בִ פְ רָ ט לְ רַ בֵּ נו ָּ הַ ק ֹדו ּ שׁ , צַ ד ִ יק ֹ יְ סו ֹ ד עו ֹ לָ ם, נַ חַ ל נו ֹ בֵ עַ מְ קו ּ ר חָ כְ מָ ה, רַ בֵּ נו ּ נַ חְ מָ ן בֶּ ן פֵ יגֶ א, זְ כו ֹתו ּ יָ גֵ ן עָ לֵ ינו ּ , שֶׁ ג ּ ִ ל ּ ָ ה ת ּ ִ ק ּון זֶ ה. ְל ּכו ּ נְ רַ נְּ נָ ה ל ּ ַ יְ יָ נָ רִ יעָ ה לְ צו ּ ר יִ שְׁ עֵ נו ַ : נְ קדְ ּ ֹ מָ ה פָ נָ יו בְּ תו ֹ דָ ה בִּ זְ מִ רות ֹהִ ים: ְ גָּ ֹדול עַ ל כָּ ל אֱ ל ֹ נָ רִ יעַ לו: כִּ י אֵ ל גָּ ֹדו ּ ל יְ יָ ומֶ לֶ ך ֹאמַ ר זֶ ה: ֹקודֵ ם ּשֶׁ י ּ ַ תְ חִ יל ת ּ ְ הִ ל ִ ים י ֲהֵר ִיני ּמְ זַ מ ּ ֵ ן אֶ ת פ ֹ ִ י לְ הו ֹדו ּת ו ּ לְ הַ ל ּ ֵ ל ו ֹ לְ שַׁ בֵּ חַ אֶ ת בּ ורְ אִ י. לְ שֵׁ ם ְ ּ הו ּא ושְ כִ ינְ תֵּ ּה ּ בִּ דְ חִ ילו ּ ו ּ רְ חִ ימו ּ עַ ל יְ דֵ י הַ הוא ּ יִ חו ּ ד קודְ שָ א בְּ רִ יך טָ מִ יר וְ נֶ עְ לַ ם בְּ שֵׁ ם כָּ ל יִ שְׂ רָ אֵ ל. ְ: אָ מַ רְ תְּ ֹ לַ יְ יָ אֲ דנָ י טז. מִ כְ תָּ ם לְ דָ וִ ד שָׁ מְ רֵ נִ י אֵ ל כִּ י חָ סִ יתִ י בָ ך ָ ְ : לִ ק ֹדו ּ שִׁ ים אֲ שֶׁ ר בָּ אָ רֶ ץ הֵ מָ ה וְ אַ דִ ּ ירֵ י כָּ ל אָ תָּ ֹ ה טובָ תִ י בַּ ל עָ לֶ יך ְ נִסְ כֵּ יהֶ ם מִ דָ ּ ם ּ חֶ פְ צִ י בָ ם: יִ רְ בּ ו עַ צְּ ֹבו ּ תָ ם אַ חֵ ר מָ הָ רו בַּ ל אַ סִּ יך ּו ּ בַ ל אֶ שָ ֹ ׂ א אֶ ת שְׁ מו ִ תָ ם עַ ל שְׂ פָ תָ י: יְ יָ מְ נָ ת חֶ לְ ק ֹ י וְ כוסִ י אַ תָּ ה ְ ּ גֹו ּ רָ לִ י: חֲ בָ לִ ים נָפְ לו לִ י בַּ נְּעִ מִ ים אַ ף נַ חֲ לָ ת שָׁ פְ רָ ה עָ לָ י: ּתֹומִ יך ְ ֹ אֶ ת יְ יָ אֲ שֶׁ ר יְ עָ צָ נִ י אַ ף לֵ ילות יִ סְּ ּרו ֹ נִ י כִ לְ יותָ י: שִׁ וִ ּיתִ י יְ יָ אֲ בָ רֵ ך לְ נֶ גְ דִ ּ ּ י תָ מִ יד כִּ י מִ ימִ ינִ י בַּ ל אֶ מֹוט: לָ כֵ ן שָׂ מַ ח לִ בִּ י וַ יָּ ֹ גֶ ל כְּ בודִ י
ּכָל ִלי ּת ּק ּו ַ ן ה ְ זט ִ *( אחר אתה סתר לי - צריך להפסיק מעט )עיין בלקו"מ ח"א סי' ריג( ֹא תִ תֵּ ן ֹ ֹ א תַ עֲ ז ֹ ב נַפְ שִׁ י לִ שְׁ אול ל ֹ אַ ף בְּ שָׂ רִ י יִ שְׁ כ ּ ן לָ בֶ טַ ח: כִּ י ל ָ ֹ לִ רְ או ּ ת שָׁ חַ ת: תֹו ֹ דִ יעֵ נִ י ארַ ח חַ יִ ּ ֹ ים ש ֹ ׂ בַ ע שְׂ מָ חות אֶ ת חֲ סִ ידְ ך ָ נֶ צַ ח: ָ ֹ נְ עִ מות בִּ ימִ ינְ ך ּפָ נֶ יך לב. ּ לְ דָ וִ ד מַ שְׂ כִּ יל אַ שְׁ רֵ י נְ שׂ ו ּ י פֶ ּ שַׁ ע כְּ סוי חֲ טָ אָ ה: אַ שְׁ רֵ י אָ דָ ם ֹ ֹ א יַ חְ ש ֹ ׁ ב יְ יָ לו ּ עָ וֹן וְ אֵ ין בְּ רו ֹחו רְ מִ יָּה: כִּ י הֶ חֱ רַ שְׁ תִּ ּ י בָּ לו עֲ צָ מָ י ל ְ לְ שַׁ דִ ּ י ָ ּ נֶ הְ פַ ך ּ בְּ שַׁ אֲ גָ תִ י כָּ ל הַ יֹו ֹ ם: כִּ י יומָ ם וָ לַ יְ לָ ה תִּ כְ בַּ ד עָ לַ י יָ דֶ ך ֹא כִ סִּ יתִ י אָ מַ רְ תִּ י ָ וַ עֲ וֹנִ י ל ֹ בְּ חַ רְ ב ַ נֵ י ק ּ יִ ץ סֶ לָ ה: חַ טָ ֹ אתִ י אודִ יעֲ ך ֹאודֶ ה עֲ לֵ י פְ שָׁ עַ י לַ יְ יָ וְ אַ תָּ ּ ה נָ שָׂ אתָ עֲ וֹן חַ טָ ֹ אתִ י סֶ לָ ה: עַ ל זאת ָ ֹ לְ עֵ ת מְ צא רַ ק לְ שֵׁ טֶ ף מַ יִ ם רַ בִּ ים אֵ לָ יו ּ יִ תְ פַ לֵּ ל כָּ ל חָ סִ יד אֵ לֶ יך ֹא יַ גִּ ּ יעו: אַ תָּ ה סֵ תֶ ר לִ י*( מִ צַּ ר תִּ צְּ רֵ נִ י רָ נֵּי פַ לֵּ ט תְּ ֹסובְ בֵ נִ י סֶ לָ ה: ל ָ עֵ ינִ י: אַ ל תִּ ּהְ יו ּ כְּ סוס ְ אִ יעֲ צָ ה עָ לֶ יך ְ ּ זו תֵ לֵ ך ָ בְּ דֶ רֶ ך ָ ֹ וְ אורְ ך אַ שְׂ כִּ ילְ ך ָ: רַ בִּ ים ֹב אֵ לֶ יך ֹ כְּ פֶ רֶ ד אֵ ין הָ בִ ין בְּ מֶ תֶ ג וָ רֶ סֶ ן עֶ דְ יו ֹ לִ בְ לו ְ ם בַּ ל קר ֹ מַ כְ או ֹ בִ ים לָ רָ שָׁ ע וְ הַ בּ ו ֹ טֵ חַ בַּ יְ יָ חֶ סֶ ד יְ סו ּ בְ בֶ נּו ּ : שִׂ מְ חו ּ בַ יְ יָ וְ גִ ילו צַ דִ ּ ִיק ּ ים וְ הַ רְ נִ ינו כָּ ל יִ שְׁ רֵ י לֵ ב: מא. לַ מְ נַ צֵּ ֹ חַ מִ זְ מור לְ דָ וִ ד: אַ שְׁ רֵ י מַ שְׂ כִּ יל אֶ ל דָ ּ ֹ ל בְּ יום רָ עָ ה יְ מַ לְּ ּ טֵ הו ּ יְ יָ: יְ יָ יִ שְׁ מְ רֵ הו וִ יחַ יֵּ ּהו ּ וְ אֻ שַׁ ר בָּ אָ רֶ ץ וְ אַ ל תִּ תְּ ּ נֵ הו בְּ נֶפֶ שׁ ֹא ּ יְ בָ יו: יְ יָ יִ סְ עָ דֶ נּו עַ ל עֶ רֶ שׂ דְ ּ ֹ וָ י כָּ ל מִ שְׁ כָּ בו הָ פַ כְ תָּ ֹ בְ חָ לְ יו: אֲ נִ י ֹ ּ אמְ רו רַ ע לִ י ְ ֹ : אויְ בַ י י אָ מַ רְ תִּ י יְ יָ חָ נֵּנִ י רְ פָ אָ ה נַפְ שִׁ י כִּ י חָ טָ אתִ י לָ ך ּ מָ תַ י יָ מו ֹ ת וְ אָ בַ ד שְׁ מו ֹ : וְ אִ ם בָּ א לִ רְ או ֹ ת שָׁ וְ א יְ דַ בֵּ ר לִ בּ ו ְ יִ קבָּ ץ ֹ אָ וֶ ן לו ּ יֵ צֵ א לַ חו ּ ץ יְ דַ בֵּ ר: יַ חַ ד עָ לַ י יִ תְ לַ חֲ שׁ ו ֹ כָּ ל ש ּ ׂ נְ אָ י עָ לַ י יַ חְ שְׁ בו ֹ ֹ א יו ּ סִ יף לָ קום: גַּם רָ עָ ה לִ י: דְ ּ בַ ר בְּ לִ יַּ ּ עַ ל יָ צו ֹ ק בּ ו וַ אֲ שֶׁ ר שָׁ כַ ב ל ֹ אִ ישׁ שְׁ לומִ י אֲ שֶׁ ר בָּ טַ חְ תִּ ֹ י בו ֹ אוכֵ ל לַ חְ מִ י הִ גְ דִ ּ ֵ יל עָ לַ י עָ קב:
ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי זי וְ אַ תָּ ִ ה יְ יָ חָ נֵּנִ י וַ הֲ קימֵ נִ י וַ אֲ שַׁ לְּ ֹ מָ ה לָ הֶ ם: בְּ זאת יָ דַ עְ תִּ י כִּ י חָ פַ צְ תָּ ָ ֹ ֹ א יָ רִ יעַ א ּ יְ בִ י עָ לָ י: וַ אֲ נִ י בְּ תֻ מִ י תָּ מַ כְ תָּ בִּ י וַ תַּ צִּיבֵ נִ י לְ פָ נֶ יך בִּ י כִּ י ל ֹ ֹ הֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל מֵ הָ עו ֹ לָ ם וְ עַ ד הָ עולָ ם אָ מֵ ן וְ אָ מֵ ן: ְ יְ יָ אֱ ל ֹ לְ עו ּ לָ ם: בָּ רוך ֹ ֵ ג עַ ל אֲ פִ יקי מָ יִ ם כֵּ ן מב. לַ מְ נַ צֵּ ֹ חַ מַ שְׂ כִּ יל לִ בְ נֵ י קרַ ח: כְּ אַ יָּל תַּ עֲ ר ֹהִ ים לְ אֵ ל חָ י מָ תַ י ֹהִ ים: צָ מְ אָ ה נַפְ שִׁ י לֵ אל ָ אֱ ל ֹג אֵ לֶ יך נַפְ שִׁ י תַ עֲ ר ֹהִ ים: הָ יְ תָ ה לִּ ֹ י דִ מְ עָ תִ י לֶ חֶ ם יומָ ם וָ לָ יְ לָ ה ֹאָ בו ּ א וְ אֵ רָ אֶ ה פְ נֵ י אֱ ל ָ: אֵ לֶּ ּ ה אֶ זְ כְּ רָ ה וְ אֶ שְׁ פְ כָ ה עָ לַ י ֹהֶ יך ֹ בֶּ אֱ מ ּ ר אֵ לַ י כָּ ל הַ יֹום אַ יֵּה אֱ ל ֹ ֹ הִ ים בְּ קו ֹ ל רִ נָּה וְ תודָ ה ְ אֶ דַ ּ דֵ ּ ם עַ ד בֵּ ית אֱ ל ֹ נַפְ שִׁ י כִּ י אֶ עֱ בר בַּ סָּ ך ֹהִ ים ֹ הָ מו ֹ ן חוגֵ ג: מַ ה תִּ ּשְׁ תֹוחֲ חִ י נַפְ שִׁ י וַ תֶּ ֹ הֱ מִ י עָ לָ י הוחִ ילִ י לֵ אל ֹ ּ הַ י עָ לַ י נַפְ שִׁ י תִ שְׁ תֹוחָ ח עַ ל כֵּ ן ֹ כִּ י עו ֹ ד או ּדֶ נּו ּ יְ שׁ ו ֹעו ּת פָ נָ יו: אֱ ל ָ מֵ אֶ רֶ ץ יַ רְ דֵ ּ ֹ ן וְ חֶ רְ מונִ ים מֵ הַ ר מִ צְ עָ ר: תְּ ֹהום אֶ ל תְּ ֹהום אֶ זְ כָּ רְ ך ָ ּ עָ לַ י עָ בָ רו ֹ : יומָ ם יְ צַ וֶּה ָ וְ גַ לֶּ יך ָ כָּ ל מִ שְׁ בָּ רֶ יך ֹקו ֹ רֵ א לְ קו ֹ ל צִ נּורֶ יך ּ יְ יָ חַ סְ דֹו ּ ובַ לַּ ֹ יְ לָ ה שִׁ ירו ּ עִ מִ י תְּ פִ לָּ ה לְ אֵ ל חַ יָּ ֹ י: אומְ רָ ה לְ אֵ ל סַ לְ עִ י ְ ֹ בְּ לַ חַ ץ או ֹ יֵ ב: בְּ רֶ צַ ח בְּ עַ צְ מותַ י לָ מָ ה שְׁ כַ חְ תָּ ּ נִ י לָ מָ ֹ ה קדֵ ר אֵ לֵ ך ָ: מַ ה תִּ ּשְׁ תֹוחֲ חִ י ֹהֶ יך ּ חֵ רְ פו ֹ נִ י צו ּ רְ רָ י בְּ אָ מְ רָ ם אֵ לַ י כָּ ל הַ יֹום אַ יֵּה אֱ ל ֹ ֹ הִ ים כִּ י עו ֹ ד או ּדֶ נּו ּ יְ שׁ ו ֹעת ּ נַפְ שִׁ י ומַ ה תֶּ ֹ הֱ מִ י עָ לָ י הוחִ ילִ י לֵ אל ֹהָ י: ּפָ נַ י וֵ אל ֹ ּ חַ שָׁ אול וַ יִ ּ ּ שְׁ מְ רו אֶ ת נט. לַ מְ נַ צֵּחַ אַ ל תַּ שְׁ חֵ ת לְ דָ וִ ד מִ כְ תָּ ם בִּ שְׁ ל ֹ ּהָ י מִ ֹ מִ תְ קומְ מַ י תְּ שַׂ גְּבֵ נִ י: הַ צִּילֵ נִ י ֹ הַ בַּ יִ ת לַ הֲ מִ יתו: הַ צִּ ֹ ילֵ נִ י מֵ איְ בַ י אֱ ל ּ ֹמִ פ ּ עֲ לֵ י אָ וֶ ן ו ֹ מֵ אַ נְ שֵׁ י דָ מִ ים הו ּ שִׁ יעֵ נִ י: כִּ י הִ נֵּה אָ רְ בו ּ לְ נַפְ שִׁ י יָ גו ּרו ֹ ּ א חַ טָ ּ אתִ י יְ יָ: בְּ לִ י עָ וֹן יְ רו ּצו ֹ ן וְ יִ כּ ו ּ נָ נו ּ עורָ ה ֹא פִ שְׁ עִ י וְ ל עָ לַ י עַ זִ ים ל ֹ ִ הֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל הָ קיצָ ה ֹ ֹ הִ ים צְ בָ אות אֱ ל ְלִ ק ּ רָ אתִ י ורְ אֵ ה: וְ אַ תָּ ה יְ יָ אֱ ל ֹ לִ פְ ק ּ ד כָּ ל הַ גֹויִ ם אַ ל תָּ ֹח ֹ ן כָּ ל ב ּ ּ גְ דֵ י אָ וֶ ן סֶ לָ ה: יָ שׁ ו ּבו ּ לָ עֶ רֶ ב יֶ הֱ מו
ּכָל ִלי ּת ּק ּו ַ ן ה ְ חי ִ **באמרך אל אלהים תכוון המילוי כזה: אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם ֹ כַ כָּ לֶ ב וִ יסו ּ בְ בו ּ עִ יר: הִ נֵּה יַ בִּ יעו ֹ ן בְּ פִ יהֶ ם חֲ רָ בו ֹ ת בְּ שִׂ פְ תותֵ יהֶ ם ָ ֹ כִּ י מִ י ש ׁ מֵ עַ : וְ אַ תָּ ה יְ יָ תִּ ֹ שְׂ חַ ק לָ מו תִּ ּ לְ עַ ג לְ כָ ל גֹו ּ יִ ם: עֻ זֹו אֵ לֶ יך ֹהִ ים יַ רְ אֵ נִ י ֹהֵ י חַ סְ דִ ּ ַ י יְ קדְ ּ מֵ נִ י אֱ ל ֹהִ ים מִ שְׂ גַּבִּ י: אֱ ל ֹ אֶ שְׁ מרָ ה כִּ י אֱ ל ָ ֹ וְ הו ֹ רִ ידֵ מו ֹ בְ ש ׁ רְ רָ י: אַ ל תַּ ּ הַ רְ גֵ ם פֶ ּ ן יִ שְׁ כְּ חו ּ עַ מִ ֹ י הֲ נִ יעֵ מו בְ חֵ ילְ ך ּ מָ גִ נֵּנו ֹ אֲ ד ּ נָ י: חַ טַ ּ את פִ ֹ ימו דְ ּ ֹ בַ ר שְׂ פָ תֵ ימו וְ יִ לָּ ּ כְ דו ֹ בִ גְ או ּ נָ ם ומֵ אָ לָ ה ֹ ֹ הִ ים משֵׁ ל ּו ּ מִ כַּ חַ שׁ יְ סַ פֵ ּרו: כַּ לֵּ ה בְ חֵ מָ ה כַּ לֵּ ֹ ה וְ אֵ ינֵמו ּ וְ יֵ דְ עו כִּ י אֱ ל ֹ בְּ יַ עֲ ק ּ ב לְ אַ פְ סֵ י הָ אָ רֶ ץ סֶ לָ ה: וְ יָ שׁ ו ּבו ּ לָ עֶ רֶ ב יֶ הֱ מו ֹ כַ כָּ לֶ ב וִ יסו ּ בְ בו ָ ֹ ּ א יִ שְׂ בְּ עו וַ יָּ ּ לִ ינו: וַ אֲ נִ י אָ שִׁ יר עֻ זֶּך ּ עִ יר: הֵ מָ ּ ה יְ נִ יעו ֹ ן לֶ אֱ כל אִ ם ל ָ כִּ י הָ יִ יתָ מִ שְׂ גָּ ּ ב לִ י ו ֹמָ נו ֹ ס בְּ יום צַ ר לִ י: עֻ זִ ּי ֹ וַ אֲ רַ נֵּן לַ בֶ ּ קר חַ סְ דֶּ ך ֹהֵ י חַ סְ דִ ּ י: ֹהִ ים מִ שְׂ גַּבִּ י אֱ ל ָ ּ אֲ זַ מֵ רָ ה כִּ י אֱ ל אֵ לֶ יך ֹהִ ים עז. לַ מְ נַ צֵּ ּ חַ עַ ל יְ דו ּתו ֹ ן לְ אָ סָ ף מִ זְ מו ֹ ר: קולִ י **אֶ ל אֱ ל ֹ ֹ הִ ים וְ הַ אֲ זִ ין אֵ לָ י: בְּ יו ֹ ם צָ רָ תִ י אֲ דנָ י דָ ּ רָ שְׁ תִּ י ָ וְ אֶ צְ עָ ק ֹ ה קולִ י אֶ ל אֱ ל ֹהִ ים ֹ ּ א תָ פוג מֵ אֲ נָ ה הִ נָּחֵ ם נַפְ שִׁ י: אֶ זְ כְּ רָ ה אֱ ל יָ דִ י לַ יְ לָ ה נִ גְּרָ ה וְ ל ּ וְ אֶ הֱ מָ יָ ה אָ שִׂ יחָ ה וְ תִ תְ עַ טֵ ּ ף רוחִ י סֶ לָ ה: אָ חַ זְ תָּ ֹ שְׁ מֻ רות עֵ ינָ י ֹ ּ א אֲ דַ בֵּ ר: חִ שַׁ בְ תִּ ֶּ י יָ מִ ים מִ ק ֹ דֶ ם שְׁ נו ֹ ת עולָ מִ ים: אֶ זְ כְּ רָ ה נִפְ עַ מְ תִּ י וְ ל נְ גִ ינָ תִ י בַּ לָּ ּ יְ לָ ה עִ ם לְ בָ בִ י אָ שִׂ יחָ ה וַ יְ חַ פֵ ּ שׂ רו ֹ חִ י: הַ לְ עולָ מִ ים יִ זְ נַ ח ֹ ֹ סִ יף לִ רְ צו ֹ ת עו ּ ד: הֶ אָ פֵ ס לָ נֶ צַ ח חַ סְ דֹו גָּ ֹ מַ ר א ֹ מֶ ר לְ דר ֹא י ֹאֲ דנָ י וְ ל ֹוָ ד ֹ ר: הֲ שָׁ כַ ח חַ נּו ָ ת אֵ ל אִ ם ק ֹ פַ ץ בְּ אַ ף רַ חֲ מָ יו סֶ לָ ה: וָ א ּ מַ ר חַ לֹותִ י :ָ ֹ הִ יא שְׁ נו ֹ ת יְ מִ ין עֶ לְ יו ֹ ן: אֶ זְ כּ ו ּ ר מַ עַ לְ לֵ י יָ ה ֶּ כִּ י אֶ זְ כְּ רָ ה מִ ק ּ דֶ ם פִ לְ אֶ ך ָ ֹ ֹ הִ ים בַּ ק ּ דֶ שׁ דַ ּ רְ כֶּ ך ָ אָ שִׂ יחָ ה: אֱ ל ָ ּ ו ֹ בַ עֲ לִ ילותֶ יך ּ וְ הָ גִ יתִ י בְ כָ ל פָ עֳ לֶ ך :ָ ֹהִ ים: אַ תָּ ֹ ה הָ אֵ ל ע ֹ שֵׂ ה פֶ לֶ א הודַ עְ תָּ ּ בָ עַ מִ ים עֻ זֶּך מִ י אֵ ל גָּ ֹדול כֵּ אל ָ ֹ ּ הִ ים רָ אוך ָ ּ מַ יִ ם אֱ ל ָ ֹ בְּ נֵ י יַ עֲ ק ֹ ב וְ יו ּ סֵ ף סֶ לָ ה: רָ אוך גָּאַ לְ תָּ ֹ בִּ זְ רו ּ עַ עַ מֶ ך ּמַ ּ יִ ם יָ חִ ילו אַ ף יִ רְ גְּ ּזו ֹ תְ ה ֹמו ֹ ת: ז ּ רְ מו ֹ מַ יִ ם עָ בו ֹ ת קו ּ ל נָ תְ נו ִ שְׁ חָ קים
ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי טי ָ בַּ גַּלְ גַּ ּ ל הֵ אִ ירו ִ בְ רָ קים תֵּ בֵ ל רָ גְ זָ ה ָ יִ תְ הַ לָּ ּכו ֹ : קול רַ עַ מְ ך אַ ף חֲ צָ צֶ יך ֹא ָ ל ָ ְּ בְּ מַ יִ ם רַ בִּ ים וְ עִ ק ֹבותֶ יך ָ ּ ושְׁ בִ ילְ ך וַ תִּ רְ עַ שׁ הָ אָ רֶ ץ: בַּ יָּם דַ ּ רְ כֶּ ך ֹן: ָ ֹ בְּ יַ ד משֶׁ ה וְ אַ הֲ ר ֹנ ּ דָ עו ֹ : נָ חִ יתָ כַ צּ ּ אן עַ מֶ ך ֹ ֹ הִ ים אֲ ד ֹ נָ י מָ עון אַ תָּ ה הָ יִ יתָ לָּ ּנו ֹ בְּ דר צ. תְּ פִ לָּ ֹ ה לְ משֶׁ ה אִ ישׁ הָ אֱ ל ֹוָ דר: בְּ טֶ רֶ ם הָ רִ ים יֻ לָּ ּדו וַ תְּ ֹחו ּ לֵ ל אֶ רֶ ץ וְ תֵ בֵ ל ו ֹמֵ עו ֹ לָ ם עַ ד עולָ ם אַ תָּ ה אֵ ל: תָּ ֹ שֵׁ ב אֱ נושׁ עַ ד דַ ּ ּ ֹ כָּ א וַ ת ּ אמֶ ר שׁ ו ּבו בְ נֵ י אָ דָ ם: כִּ י אֶ לֶ ף ָ ֹ כְּ יו ֹ ם אֶ תְ מו ֹ ל כִּ י יַ עֲ ב ּ ר וְ אַ שְׁ מורָ ה בַ לָּ יְ לָ ה: זְ רַ מְ תָּ ם שָׁ נִ ים בְּ עֵ ינֶ יך ֹ ֹ ף: בַּ בֶ ּ ק ֹ ר יָ צִ יץ וְ חָ לָ ף לָ עֶ רֶ ב יְ מולֵ ל ּ שֵׁ נָ ה יִ הְ יו ֹ בַּ בֶ ּ קר כֶּ חָ צִ יר יַ חֲ ל ָ ָ ּ נִ בְ הָ לְ נו: שַׁ תָּ ֹ ה עֲ וֹנ ּ תֵ ינו לְ נֶ גְ דֶּ ך ָ ּ ובַ חֲ מָ תְ ך ּ וְ יָ בֵ שׁ : כִּ י כָ לִ ינו ּ בְ אַ פֶ ך ָ כִּ לִּ ּ ינו ּ שָׁ נֵ ינו ֹ כְ מו ָ ּ : כִּ י כָ ל יָ מֵ ינו ּ פָ ּנו בְ עֶ בְ רָ תֶ ך ּ עֲ לֻ מֵ נו ֹ לִ מְ או ּר פָ נֶ יך ֹ ֹ ת שְׁ מונִ ים שָׁ נָ ה ֹ הֶ גֶ ה: יְ מֵ י שְׁ נו ּ תֵ ינו ּ בָ הֶ ם שִׁ בְ עִ ים שָׁ נָ ה וְ אִ ם בִּ גְ בור ָ ָ ּ וכְ יִ רְ אָ תְ ך ֹ וְ רָ הְ בָּ ם עָ מָ ל וָ אָ וֶ ן כִּ י גָ ז חִ ישׁ וַ נָּעֻ פָ ה: מִ י יו ֹ דֵ עַ ע ּ ז אַ פֶ ך ָ ֹ : לִ מְ נו ּ ת יָ מֵ ינו ֹ כֵּ ן הו ּ דַ ע וְ נָ בִ א לְ בַ ב חָ כְ מָ ה: שׁ ובָ ה יְ יָ עַ ד עֶ בְ רָ תֶ ך ָ ּ ונְ רַ נְּנָ ה וְ נִ שְׂ מְ חָ ה ָ ּ : שַׂ בְּ עֵ נו ֹ בַ בֶ ּ קר חַ סְ דֶּ ך מָ תָ י וְ הִ נָּחֵ ם עַ ל עֲ בָ דֶ יך ּ בְּ כָ ל יָ מֵ ינו ּ : שַׂ מְ ּחֵ נו ֹ כִּ ימו ּ ת עִ נִּיתָ נו ֹ שְׁ נו ּ ת רָ אִ ינו רָ עָ ה: יֵ רָ אֶ ה אֶ ל ֹ ּ הֵ ינו ּ עָ לֵ ינו ָ ֹ עַ ל בְּ נֵ יהֶ ם: וִ יהִ י נ ֹ עַ ם אֲ דנָ י אֱ ל ָ וַ הֲ דָ רְ ך ָ פָ עֳ לֶ ך עֲ בָ דֶ יך ּו ּ מַ עֲ שֵׂ ה יָ דֵ ינו ֹ כּ ו ּ נְ נָ ה עָ לֵ ינו ּ ו ּ מַ עֲ שֵׂ ה יָ דֵ ינו ֹ כּ ו ּ נְ נֵ הו: קה. ֹהו ּדו ִ לַ יְ יָ ק ּ רְ או ֹ בִּ שְׁ מו ֹ הו ּ דִ יעו ּ בָ עַ מִ ֹ ים עֲ לִ ילו ּ תָ יו: שִׁ ירו ֹלו ּ זַ מְ ּרו ֹ לו ּ שִׂ יחו ֹ בְּ כָ ל נִפְ לְ או ּ תָ יו: הִ תְ הַ לְ לו ָ בְּ שֵׁ ם ק ֹ דְ שׁ ו יִ שְׂ מַ ח ְ לֵ ב מְ בַ קשֵׁ י יְ יָ: דִ ּ ּ רְ שׁ ו ּ יְ יָ וְ עֻ זֹו ְּ בַּ ק ּשׁ ו פָ נָ יו תָּ ּ מִ יד: זִ כְ רו ֹ נִפְ לְ אותָ יו ֹ אֲ שֶׁ ר עָ שָׂ ה מ ּ פְ תָ יו ו ּ מִ שְׁ פְ ּ טֵ י פִ יו: זֶ רַ ע אַ בְ רָ הָ ם עַ בְ דֹו ֹ בְּ נֵ י יַ עֲ קב ֹ ּ הֵ ינו ּ בְּ כָ ל הָ אָ רֶ ץ מִ שְׁ פָ ֹ טָ יו: זָ כַ ר לְ עולָ ם ּ בְּ חִ ירָ יו: הוא יְ יָ אֱ ל ֹ בְּ רִ יתו דָ ּ בָ ר צִ וָּ ּ ה לְ אֶ לֶ ף דֹו ּ ר: אֲ שֶׁ ר כָּ רַ ת אֶ ת אַ בְ רָ הָ ם ו ּשְׁ בו ֹ עָ תו
ּכָל ִלי ּת ּק ּו ַ ן ה ְ כ ִ ָ לְ יִ שְׂ חָ ק: וַ יַּ ֹ עֲ מִ ידֶ הָ לְ יַ עֲ ק ֹ ב לְ ח ֹ ק לְ יִ שְׂ רָ אֵ ל בְּ רִ ית עו ֹ לָ ם: לֵ אמר לְ ך אֶ תֵּ ֹ ן אֶ ת אֶ רֶ ץ כְּ נָ עַ ן חֶ בֶ ל נַ חֲ לַ תְ כֶ ם: בִּ הְ יו ּ תָ ם מְ תֵ י מִ סְ פָ ר כִּ מְ עַ ט ֹא ּ וְ גָ רִ ים בָּ ה: וַ יִ ּתְ הַ לְּ ּכו ּ מִ גֹו ּ י אֶ ל גֹו ּ י מִ מַ מְ לָ כָ ה אֶ ל עַ ם אַ חֵ ר: ל ָ הִ נִּיחַ אָ דָ ם לְ עָ שְׁ ק ּ ם וַ יֹוכַ ח עֲ לֵ יהֶ ם מְ לָ כִ ים: אַ ל תִּ גְּ ּעו בִ מְ שִׁ יחָ י וְ לִ נְ בִ יאַ י אַ ל תָּ ּ רֵ עו: וַ יִ ּ ְק ּ רָ א רָ עָ ב עַ ל הָ אָ רֶ ץ כָּ ל מַ טֵ ה לֶ חֶ ם שָׁ בָ ר: ֹ שָׁ לַ ח לִ פְ נֵ יהֶ ם אִ ישׁ לְ עֶ בֶ ד נִמְ כַּ ר יו ּ סֵ ף: עִ נּו ֹ בַ כֶּ בֶ ל רַ גְ לו בַּ רְ זֶ ל ְ ֹ בָּ אָ ה נַפְ שׁ ו ֹ : עַ ד עֵ ת ב ֹ ּ א דְ בָ רו ּ אִ מְ רַ ת יְ יָ צְ רָ פָ תְ הו: שָׁ לַ ח מֶ לֶ ך וַ יַ תִּ ּ ירֵ הו ֹ מ ּ שֵׁ ל עַ מִ ים וַ יְ פַ תְּ ּחֵ הו ֹ : שָׂ מו ֹ אָ דו ֹ ן לְ בֵ יתו ּ ו ֹמשֵׁ ל בְּ כָ ל ִק ֹ נְ יָ נו ֹ : לֶ אְ ס ֹ ר שָׂ רָ יו בְּ נַפְ שׁ ו ּ ו ֵזְ קנָ יו יְ חַ כֵּ ם: וַ יָּ ֹבא יִ שְׂ רָ אֵ ל מִ צְ רָ יִ ם ְ ֹ וְ יַ עֲ קב גָּר בְּ אֶ רֶ ץ חָ ם: וַ יֶּ ּ פֶ ר אֶ ת עַ מֹו ֹ מְ אד וַ יַּ ּ עֲ צִ מֵ הו מִ צָּ רָ יו: הָ פַ ך ֹן אֲ שֶׁ ר ֹ לִ בָּ ם לִ שְׂ נ ּ א עַ מֹו ֹ לְ הִ תְ נַ כֵּ ל בַּ עֲ בָ דָ יו: שָׁ לַ ח מ ּ שֶׁ ה עַ בְ דֹו אַ הֲ ר ְ ֹ בָּ חַ ר בּ ו ּ : שָׂ מו בָ ם דִ ּ ֹ בְ רֵ י א ֹתו ּ תָ יו ו ֹמ ֹ פְ תִ ים בְּ אֶ רֶ ץ חָ ם: שָׁ לַ ח חשֶׁ ך ְ אֶ ת מֵ ימֵ יהֶ ם לְ דָ ם וַ יָּמֶ ת אֶ ת ֹ ּ א מָ רו אֶ ת דְ ּ ֹבָ רו: הָ פַ ך ְ וְ ל וַ יַּחְ שִׁ ך ֹב דְ ּ גָ תָ ם: שָׁ רַ ץ אַ רְ צָ ם צְ פַ רְ דְ ּ עִ ים בְּ חַ דְ רֵ י מַ לְ כֵ יהֶ ם: אָ מַ ר וַ יָּ ֹבא עָ ר ְ כִּ נִּים בְּ כָ ל גְּ ּבולָ ם: נָ תַ ן גִּ ֹ שְׁ מֵ יהֶ ם בָּ רָ ד אֵ שׁ לֶ הָ בות בְּ אַ רְ צָ ם: וַ יַּך גַּ ּ פְ נָ ם ותְ אֵ נָ תָ ם וַ יְ שַׁ בֵּ ר עֵ ץ גְּ ּבולָ ם: אָ מַ ר וַ יָּ ֹבא אַ רְ בֶּ ה וְ יֶ לֶ ק וְ אֵ ין ְ כָּ ל ּ ּ אכַ ל פְ רִ י אַ דְ מָ תָ ם: וַ יַּך ֹ ּאכַ ל כָּ ל עֵ שֶׂ ב בְּ אַ רְ צָ ם וַ י ֹ ּמִ סְ פָ ר: וַ י ֹבְּ כו ֹ ר בְּ אַ רְ צָ ם רֵ אשִׁ ית לְ כָ ל או ּ נָ ם: וַ יֹוצִ יאֵ ם בְּ כֶ סֶ ף וְ זָ הָ ב וְ אֵ ין ֹ בִּ שְׁ בָ טָ יו כּ ו ּ שֵׁ ל: שָׂ מַ ח מִ צְ רַ יִ ם בְּ צֵ אתָ ם כִּ י נָפַ ל פַ חְ דָ ּ ם עֲ לֵ יהֶ ם: ְ וְ אֵ שׁ לְ הָ אִ יר לָ יְ לָ ה: שָׁ אַ ל וַ יָּבֵ א שְׂ לָ ו וְ לֶ חֶ ם ּפָ רַ שׂ עָ נָ ן לְ מָ סָ ך ּ שָׁ מַ יִ ם יַ שְׂ בִּ יעֵ ם: פָ ּ תַ ח צור וַ יָּ ּזו ּבו ּ מָ יִ ם הָ לְ כו בַּ צִּ ּיֹות נָ הָ ר: כִּ י זָ כַ ר אֶ ת דְ ּ ָ בַ ר ק ֹ דְ שׁ ו ּ אֶ ת אַ בְ רָ הָ ם עַ בְ דֹו ּ : וַ יֹו ּ צִ א עַ מֹו ֹ בְ שָׂ שׂ ון בְּ רִ נָּה אֶ ת בְּ חִ ירָ יו: וַ יִ ּתֵּ ֹ ן לָ הֶ ם אַ רְ צו ּת גֹו ּ יִ ם וַ עֲ מַ ל לְ אֻ מִ ּ ים יִ ירָ שׁ ו ּ : בַּ עֲ בור ֹ ֹ תָ יו יִ נְ צ ּרו ּ הַ לְ לו ּיָ ה: ּ יִ שְׁ מְ רו ָּ חֻ ק ֹ יו וְ תור
ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי אכ קלז. ֹ עַ ל נַ הֲ רו ּ ת בָּ בֶ ל שָׁ ם יָ שַׁ בְ נו גַּ ּ ם בָּ כִ ינו ּ בְּ זָ כְ רֵ נו ּ אֶ ת צִ יֹון: ֹ עַ ל עֲ רָ בִ ים בְּ תו ּכָ ה תָּ ּ לִ ינו ֹ כִּ נ ֹ ּרו ּ תֵ ינו ּ : כִּ י שָׁ ם שְׁ אֵ לו ּנו ֹ שׁ ו ּ בֵ ינו דִ ּ בְ רֵ י ְ נָ שִׁ יר אֶ ת שִׁ יר ֹ שִׁ יר וְ תו ּ לָ לֵ ינו ּ שִׂ מְ חָ ה שִׁ ירו ּ לָ נו ּ מִ שִ ּ ׁ יר צִ יֹון: אֵ יך ְ ּ יְ רושָׁ לִָ ם תִּ שְׁ כַּ ח יְ מִ ינִ י: תִּ דְ בַּ ק יְ יָ עַ ל אַ דְ מַ ת נֵ כָ ר: אִ ם אֶ שְׁ כָּ חֵ ך ֹאשׁ ֹ ּ א אַ עֲ לֶ ה אֶ ת יְ רושָׁ לִַ ם עַ ל ר ֹא אֶ זְ כְּ רֵ כִ י אִ ם ל ֹ לְ שׁ ונִ י לְ חִ כִּ י אִ ם ל ֹ שִׂ מְ חָ תִ י: זְ כ ֹ ר יְ יָ לִ בְ נֵ י אֱ דו ֹ ם אֵ ת יו ּ ם יְ רו ֹ שָׁ לִָ ם הָ א ּ מְ רִ ים עָ רו ּ עָ רו ְ ְ אֶ ת גְּ ּמולֵ ך ֹ עַ ד הַ יְ סו ּ ד בָּ ה ּ : בַּ ת בָּ בֶ ל הַ שְ ּ ׁ דודָ ה אַ שְׁ רֵ י שֶׁ יְ שַׁ לֶּ ם לָ ך ְ אֶ ל הַ סָּ לַ ע: ּ ּ אחֵ ז וְ נִפֵ ֹ ץ אֶ ת עלָ לַ יִ ך ֹ שֶׁ גָּמַ לְ תְּ ּ לָ נו: אַ שְׁ רֵ י שֶׁ י קנ. ּ הַ לְ לו ּיָ ה ּ הַ לְ לו ָ אֵ ל בְּ ק ֹ דְ שׁ ו ּ הַ לְ לו ּהו ִ בִּ רְ ק ּ יעַ עֻ זֹו ּ : הַ לְ לו ּהו ֹב גֻּ ֹדְ לו ּ : הַ לְ לו ּהו ַ בְּ תֵ ק ֹ ע שׁ ו ּ פָ ר הַ לְ לו ּהו ֹ ּ תָ יו הַ לְ לו ּהו כְּ ר ּ בִ גְ בור ֹ בְּ נֵ בֶ ל וְ כִ נּו ּ ר: הַ לְ לו ּהו ֹ בְ ת ּ ף ו ֹמָ חו ּ ל הַ לְ לו ּהו ּ בְּ מִ נִּים וְ עוגָ ב: ּ הַ לְ לו ּהו ּ בְ צִ לְ צְ לֵ י שָׁ מַ ע הַ לְ לו ּהו ּ בְּ צִ לְ צְ לֵ י תְ רו ֹ עָ ה: כ ּ ל הַ נְּשָׁ מָ ה תְּ הַ לֵּ ּ ל יָ ה ּ הַ לְ לו ּיָ ה: לאחר סיום המזמורים יאמר שלושה פסוקים אלו: מִ י יִ תֵּ ן מִ צִּ ּיֹו ּ ן יְ שׁ ו ּ עַ ת יִ שְׂ רָ אֵ ל בְּ שׁ ו ּ ב יְ יָ שְׁ בו ּ ת עַ מֹו ֹ יָ גֵ ל יַ עֲ קב ּ יִ שְׂ מַ ח יִ שְׂ רָ אֵ ל: ו ּ תְ שׁ ועַ ת צַ דִ ּ ִיק ּ ים מֵ יְ יָ מָ עוזָּם בְּ עֵ ת צָ רָ ה: וַ יַּעְ זְ רֵ ם יְ יָ וַ יְ פַ לְּ טֵ ם יְ פַ לְּ ֹ טֵ ם מֵ רְ שָׁ עִ ים וְ יו ּ שִׁ יעֵ ם כִּ י חָ סו ֹ בו: ספר קדוש זה נדפס לעילוי נשמת מור אבינו היקר והאהוב עמנואל חיים הכהן בן יוסף ז"ל ת.נ.צ.ב.ה