אשר בנחל חלק קיג

12 תכן הענינים כו תקzoא קלז יעולר לצאת מן הצער, כי כל הנמעזך אחר הצער — הצער נמעוך אחריו, ועל האדם לקבל באהבה כל העובר עליו, ולילך בדרכו• עול אהרן הכהן, עזליא עזאל עואלות וקעזיות, אלא התחזק בהעזם אליקיו. כו תקכ?כ ♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦•♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦ קלח יכאב מאיד בכאב הזולת עזנולד .ילד בעל מום, תפליג במעלת הקונטרסים עזיוציאם לאור, עזמחלים ךבבות מגחמות יעזראל. כו תקכ?ג קב^ יבאר לנמען, אעזר עקר תקונו הוא הפצת ספרי רבנו ז״ל, ובץכות זה ימחל לו הקדועז־ברוך־הוא על הכל. כו תקמד................................................................קמ לברך הנמען, עוכל ח»יו יעסיק בהדפסה, ויבקעו לעזליח לו את הספר "אוצר־עזלום־בית", וכן לסים את הכנת הספר "קלעות יעזראל", ועוד כמה קונטרסים נפלאים. כו תקמח קכ?כ יבקעו את הנמען לתלות את המכתב כללי על לוח המודעות, וידרבנו לספר את הנסים והנפלאות עזעעוה עמו הקדועז־ברוך־הוא, ועזיכתבו זיאת על פני הכתב, כדי עזגם הצאצאים יזכרו את הנפלאות הללו. כו חקמו *.♦♦*.***»*..***»*♦♦*****♦♦♦*.♦♦* קמב מכתב כללי לאנעזי עזלומנו היקרים, בו יחזקם להתפלל בבית־המדרעז הנקרא על עזם רבנו ז״ל, אעזר רבנו ז״ל רצה את זיאת מאיד, ובאומץ אנעזי עזלומנו באו במסירות נפ^ז להתפלל בקלויז עול אנעזי עזלומנו, אף עזגרו רחוק והןה קר ועולג וכו׳, לא ותרו על כך. וכן יספר מעוד אנעוי עולומנו בימי מלחמת העולם העזתה, ואחר־כך עועע^ו מסירות נפעז להתפלל דלקא בבית־הכנסת עול "חסידי בלסלב". ויעורר מאיד על האהבה והעזלום בין אנעזי עזלומנו ולהתרחק ממחלקת, ולהזהר מאיד להתפלל במתן, כי מי עזמתפלל במתן, .יעז לו דבר עזבמנלן. כו חקכ^ז קמח יורה למציא בעצמו נקדות טובות, ןל'א להמעזיך עצמו אל הצער, אלא להרגיל עצמו לתן תודה והודאה לפניו לחברך על כל החסדים והרחמים גמולים עזעעוה עמו, וכך יזכה לעביר את זה העולם בעזלום. וברגיל להתמיד בתורה הקדועזה, ולהתחבא בצלה, אעזר היא מחסה מכל הצרות והמרירות.

תכן הענינים 13 כ1 תקמח ........................................................... קמנ1 מכתב כללי לאנשי שלומנו הגרים ביבנאל, בוי יזהירם שלא להתראין כלל לכל מיני אינשי דלא מעלי, וישבח הקהלה אשר היא פורחת ומשגשגת, והאחדות והאהבה שורים בה תדיר, ויחזק מאד על למוד התורה הקדושה, ולא להיות בטלנים, אלא לחטיף טוב הו־בה מאד, ולהקפיד על תפלה במנין, ולשמר על חנוך הילדים, שלא ןסתובבו ?׳?קר­ בו תקמט ****«.*. ♦.««.*..*«**.♦*«». .»*«♦.* קנג יחזק הנמען, שכל הבץיונות שעוברים עליו, הם לו לכפרת עוונות, ואין זו עצה לפיל בדעתו, וגדול אדוננו ורב להושיע. בו תקנ ...................................................................................קנד יורה לתלות את המכתב כללי וכן את ההצהרה וכו׳, ועעץ בענץ השדוך ומועד החתנה. בותקנאקנה ע־גיע הנמען, שבנו מגיע ללמד אצלו, שאין לו מה לךאיג, כי הבחורים אצלו מצליחים מאיד ברוחניות, ואינם חסרים דבר גם בגשמיות. בו תקנב .................................................................................קנה יבקש לשלח את הבן לתחילת הזמן, שלא ןפסיד את הלמוד שלומדים בישיבה. בו תקנג..................................................................................קנו יבקש לחזק את פלוני, אשר כזנסים להתנכל לו וכו׳, והעקר צריכים לדעת, ש״ואתה מרום לעולם ה"׳, ופרש רש״י: ׳לעולם יךף על העליונה׳, כי השם יתברך מנהיג את העולם, ורק בו אנו בוטחים. בו תקנד .................................................................................קנז יוכיח הנמען, שישמר על בנו שלא ועשה מעשי שטות ונערות הגובלים עם סכנת נפשות וכו׳, ויבארו שאם הבן יקנה שם טוב, יוכל לחתנו בבוא העת בשדוך טוב. ” _ך בו תקנה .................................................................................קנח יחזק הנמען, כי גדול אדוננו ורב להושיע, ולבסוף תדז.יה לו פךנסה בשפע, ויצא מכל צרותיו וחובותיו. -

14 תכן הענעים 3•ו ♦♦**♦*♦♦♦««**♦*♦***••♦****•******♦ יבקע! את הלואת הנמען בעבור במת בית־המדרש והאולם שמחות, ויאחלו ויבךכו. כותקגזקגש יעורר הנמען להיות בשמחה, ואז יתרחב לו — בין בגשמיות ובין ברוחניות. כו תקנח...*..**«**«*«.♦**.♦ ♦♦♦♦♦♦♦♦♦.♦♦♦» קס יוכיח אם ׳שחפצה שבנה תחסיר מן הישיבה איזה ןמן חישוב מאד, הבהירה גדל הנזק בזה וכו/ וכמה חשוב שיחזיר עד ראש־חידש, שאז מתחיל סךר חדש משיבה. ימסיר דרישת שלום מן הבן שהגיע ללמד• אצלו, ויאחל שיגדל לתלמיד חכם, ויבשר הספרים שקנה בעבורו ללמדם במסגרת הןשיבה. כו תקס ................................................................................קסא יועץ באיזה עמן, והעקר ורבה בשלום ואהבה, ןהקדוש־ברוך־הוא בודאי וצליח דךכם. כו תקסא .......................................................................... קסא ישמח מאיד, ששלחו את הבן ללמד לסדר הזמן הנוכחי, הבהירם שוב נחיצות הדבר, שלא וחסיד אפלו יום אחד מן הלמוד, ויאחל ריב נחת. יועץ בעמן פרנסה, רק שליא ופריע לענון הדפסה, ויאחל יציאה מן הצרות והחובות, ושלא וחסרו דבר, הפליג במעלת ההדפסה וחשיבות העהן, ויאחל הו־חבה כל־כך גדולה, שיוכלו להךפיס מליוני ספרים. כו תקסג............................................................................... קסד יבקש את עןרת הנמען לגבי אפשרות של בנות ןחידות דיור ביבנאל, היות שהמקום פורח ומשגשג, תהלה לאל, והוא כיח המושך, וזכה כבר להקים פיה גךעין של תורה ויראה, ומוסדות חנוך נפלאים על טהרת הקיד־ש, והכיל הפריח ממדבר שממה ממש. כד תקםד ................................................................................ קסר יספר למךפיס על איזו הצעה שבקש מישהו להדפיס לו "ספורי- מעשיות" ו״לקוטי־עצות", וייעצו כדת מה לעשות ואיך וכו׳, וישבח

תכן הענינים 15 הוצאת הספר "אוצר־עןלום־בןת", ויוךה להןדרז בהדפסת חלקי עוו״ת "אעזר בנחל". כר תקסת .**....*..*♦****..«.*«**.*♦****.* יבהיר לנמען אודות ךצונו להךפיס את הספךים הנ״ל, ובאילו תנאים וכו׳, ויורהו להמשיך להתפלל בעבור אשתו, ולא להודאעז כלל, כי כל זמן עזלא ראה יעזועה, סימן עזליא התפלל מספיק. כו תקסו...............................................................................קסח יעורר לעומח עזיעו לנו רבי נורא ונפלא כזה, ויבקעו את עזרת הנמען לזרז את הבמה, אעור אין למעלה מזה. כו תקכז קכט ייעץ בעמן איזה עסק ןכו׳, ויבאר, קורבנו ז״ל הקפיד מאיד קולא להכנס בחובות וכו׳, ויחזק על למוד התורה אשר זה העקר. כו תקכת ••♦•••••••♦♦••••♦••••..♦•♦.•••••י יודה על התרומה בעבור במן בית־המךרעז, ויאחל רפואה עולמה בזכות זה. כו תקסס *««*****♦. ♦♦♦♦♦♦.♦♦**♦♦♦♦♦♦♦♦♦*♦♦ קע יאחל המתקת הדינים, ויחזק מאד, אעזר סוף כל סוף אחר הרע ןבוא הטוב. כו תק37 ק17א ייעץ בעמן עעו!ת החלאקה לילד, ואימתי נוהגים וכו׳, ויחזק מאד, עזלא להעזבר כלל, והעקר להתבודד לפניו יתברך, ולדבר אליו כל מה עזצ-ריך, כי כל דבור ודבור עזמך־בדים אליו יתברך, הוא הצלחה נצחית. כו תקעא ........................................................................... קעב יחזק אעזה, עותךאה להבין את בעלה והמעובדים עזעובךים עליו, ותדון אותו לכף זכות, באעור הוא מסבב בחובות, אעזר הורסים אותו לגמרי, והעקר להתחזק, כי סוף הכבוד לבוא. כו תקעב.................................................................................קעג יורה לבעל על כבוד אעזתו, ויבארו עזעל ןדה יזכה לעעזר, ורבנו ז״ל הקפיד מאד מאד על עזלום־בית, ולהחזיק יקר את אעזתו. כו תקעג ..******.. **...«**.♦.***«**.****. ק37ד ינחם אעזה על התנהגות בעלה, מעודדה עוכתב לו מכתב, ובודאי

16 תכן הענינים ישתנה לטובה בקרוב. ויעורר על אמירת תחלים בבית, ולחזק ולעודד את הנשים. כו תקעד קעד ןחזק על אמונה פשוטה בו יתברך ועל שמחה, איטר אי אפשר להגיע לשמחה אמתית, אלא על־ידי שדנים עצמו לכף זכות, ויעורר לא להתפעל משום בתה, כי רק השם יתברך בעל־הבית של העולם, ולךאות לכבד את האשה, אשר על nr יזכה לעשירות גדולה. כו תקעה .................. ....................................................... קעה יורה לשמיר על התלמידות שלא תלכנה הפקר, ולהחדיר בהן אמונה ומדות טובות, ולילך כפי דברי חז״ל: שמיאל דוחה חמין מקרבת. כותקעוקעז ןפליג במעלת הדפסת הספךים הקדושים, אשר הולכים מסוף העולם ועד סופו, ולא בחנם שהסמ״ך־מ״ם כל־כך מונע ומעכב שהקדשה הזו תתפשט, אך צריך להתחזק ולהחזיק מעמד. כו תקעז ♦.♦♦*.*****♦.**«*****..*«,..*♦♦♦♦ קעה יבקש את אחת מצות בית־הספר שתמשיך בעבודתה, ובפרט שאיזו מורה נחלתה, ולא תוכל להמשיך, וחבל מאיד דיקא עתה שבית־הספר כל־כך פורח ומשגשג, שלא נמשיך ביתר שאת ומתר עיז. כו תקעה..............................................................................קעט ןעורר את מנהל המוסדות לקחת מנהלת לבית־הספר, כי אי אפשר להשתלט לבד על הכיל, וחנוך הבנות אסור שימה הפקר. כו תקעט.............................................................................. קפב יורה לזוג צעיר לכבד זה את זה, ולשמיר מאיד על השלום־בית וההבנה הדדית, אשר כך ושרו ביניהם את השכינה הקדושה, ויעורר מאיד את הבעל על למוד התורה הקדושה, ואת האשה שתהיה לו לעזר, ולהשמר מאיד מאיד בעמן ההלכות, אשר הן בכריתות. כו תקפ *«.*.♦**«****.*.*.*«***..♦♦♦«...* קפד ןבקש את הנמען לעמיד על המעמר שומשיכו לבנות וכו,, ויבשרו איזה חתן נפלא קבל לבתו, ושהיא תדע להעריכו ולהיות לו לעזר ללמד תורה.

תכן הענינים 17 כו תקפא ...........................................................................קפה יעזבה הנמענים שיש ביניהם שלום והבנה הדךית, ויברכם, שתמיד יכבדו זה את זה, ואז השכינה תשרה ביניהם. כו תקפב קפה יבקש מזוג צעיר, שןךאו לכבד זה את זה, ולהבין אחד את השני, ועל־ידי־זה השכינה תשלה בתוך הבית. ויעורר הבעל לקבע לעצמו שעורים בתורה הקדושה, ולהרבות בתפלה והתבודדות לבקש הכיל מאתו יתברך. כותקפגקפו יבקש את הנמען ליציר קשר עם אחיו וכו/ ויחזקם על שלום־בית ולא לד־חיק את השעה. כו תקפד*.**.**..«.«*****.קפז יבקש להמשיך בהכנת הספר "קד־שת ישראל", ויורה להתחזק ולהחזיק מעמד, כי סוף כל סוף אחר הרע ןבוא הטוב. כו תקפה *♦...***..«*«♦**.*♦*****..***«.. קפה יקוה להשם יתברך, שיעשה לו ישועות בעמן הבמה, ויבקש את אנשי שלומנו להיות חזקים ולא להכנע למחירי הדירות שהפקעו בפתע. כו תקפו *****.,***«*.***.*.*•....•.♦.♦*.. קפש יעודד אשר נתוח שקדים איננו מסבך וכו/ ויעורר לדון זה את זה לכף זכות, ואז יךאו נסים נגלים שיעשה עמהם הקדוש־ברוך־הוא. כו תקפז־ קצ ןבקש אשה לכבד את בעלה ולהסתכל על הטוב שבו, ולהיות לו לעזר, ואז גם הוא יהןה לה לעזר. כו תקפה קצ ייעץ אודות איזה עסק וכו/ הפליג העקר במעלת הדפסה של "אקזר בנחל", אשר זה עולה על הכיל. כו תקפט •*♦*..*.♦.«»****«**♦*♦.**.***..* קצא יורה אודות ץמן לשעור, והעקר לדבר דבורי אמונה והשגחה פרטית ךכי'. הפליג במעלת זכותו של הנמען בזכות הרבים. כו תקצ ................................................................................ קצב יעורר על שמחה בעצמו ולשמח את אשתו, אשר רק בזה תלוי השלום־בית.

18 תכן הענינים כו תקצא .............................................................................קצג ישבח הנמען שהוא מלמד תינוקות, אשר זה חשוב בעיני השם יתברך — להחדיר אמונה בנשמות ישראל, ויורה לבטל עצמו אליו יתברך, ולציר בדעתו, אשר כל העולם אין סוף, ואשרי מי שאינו מסיח דעתו ממנו יתברך. כו תקצב..........«***.*•**.*****..****.* קצד יבאר, שקבל את הפרוספקט ויחוה דעתו, ויחזק הנמען, שבודאי לא ועזבו הבורא יתברך שמו כו תקצג**.****.*♦.«.**..*».*«»**.*.♦.*** קצת מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים הגרים ביבנאל, בו יחזקם להיות בשמחה, אשר היא היסוד ביהדות, וכן לחזק ולאמץ זה את זה ולהיות באחדות אחת, אשר בזה תלתה הגאלה, ועל־ידי שמחה נתרחבת הדעת לדבר אליו יתברך. ויבאר מה דברנו בליל שבת קידש על־פי הלקוטי־ מוהר״ן, חלק ב׳, סימן עז, שכל אחד מישראל אפלו צדיק, צריך שיהיה לו איזה צער ביום, ומי שדעתו גדולה יותר צערו גדול יותר וכו׳. ובבקר דבו־נו מספורי־מעשיות מהספור של המלך שגזר שמד וכו׳, ויבאר שאדם צריך ללכת בדרך נ׳עם ואהבה, כי אי אפשר להנהיג בדרך ןד קשה, ושלמות המנהיג דיקא כשהוא רחמן. ובסעדה שלישית דבתו על־פי דברי רבנו ז״ל בלקוטי־מוהר״ן, חלק ב׳, סימן צא, ששם מדבר רבנו ז״ל ממעלת ההתקשרות באמת אל צדיקים אמתיים, אשר היא תועלת גדולה וכו׳. כד ♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦ רג יבקש לתקן את השער הגדול, כי חבל מאיד. כד תקצה ..................................................................................רג ימסר דרישת שלום מהבן שהגיע, ויבקש להתחזק במצבים הכי קשים, ולבטל עצמו רק אליו יתברך. כו תקצו ................................................................................. רד יועץ בעמן איזו עסקה וכו׳, ויברך את המדפיס שיעזרו הקדוש־ברוך־ הוא להמשיך להדפיס הלאה מליוני ספרים, העקר לא להתפעל מאף אחד, והלואי נזכה להוציא כל שבוע כרך "אשר בנחל". כו תקצז .«.*..****.*..***.*..**.*♦»♦.«*.** רה מכתב כללי לאנשי שלומנו הגרים פדבנאל, בו יבקשם לנס־ע לקברות

תכן הענינים 19 צדיקים, ולבקש עליו רחמים וישועות, והן "אל כביר לא ימאס" וכו׳, והעקר להיות באחדות רבה, ואיש את רעהו ייאמר חזק. כו תקצה...................................................................................רו יחזק את המךפיסים שלא להתפעל משום בתה, והספרים שמדפיסים הולכים מסוף העולם ועד סופו, ומחזקים את הבריות, ואין זכות ?דולה מזו. כו תקצט...................................................................................רז יחזק שלא להשבר משום דבר שבעולם, ולהודות לפניו יתברך, שזכה לחתן את ילדיו, ולהיות בשמחה ?דולה מאד. סד תר ♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦•■♦♦♦♦י♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦ ♦ m יעוו־ר להתאמץ ברצון חזק אליו יתברך, רכא^זי .יעי לאדם ךצון — .יש לו הכיל, וכשנטל ממנו הרצון — אין לו כלום. יעורר להיות בשמחה ולשמח את הנשים, ולדבר עמהץ דבורי אמונה, וכן במס?ךת בית־הספר לךבר עם המורות בהשגחה פרטית, ןל'א להתביש כלל, כי אם .יש אמונה — אין חסרים דבר. סד ד^רס ♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦ יורה להתרחק מרשעים, כי אוי לרשע ואוי לשכנו. מכתב כללי אל כתת המתיבתא, בו יחזקם להיות באהבה גדולה, ובפרט בימי ספירת העיקר, ולכבד אחד את השני, ולא להציק זה לזה. בו תרד רבי ןפליג במדת הסבלנות ובפרט למלמד, הזהיר שלא לו־חק שום תלמיד, כי כל המציל נפש אחת מישראל, כאלו הציל עולם מלא. בו תרה...................................................................................ריג יבקש מההורים של תלמידי המתיבתא לא להתערב בחנוך המ?יד שעור, ולהעריך את מסירות נפשו בעבור התלמידים, ולשתף עמו פעלה. בו תרו .♦»******.*.**.•***»****•.«♦♦*.***. ריר יבאר, אשר עבורת חנוך הבנות לקדשה וטהרה וצניעות ואמונה, חשובה מאיד אצלו יתברך, ואשרי העוסק בזה, אשר לרב טוב יןכה.

20 תכן הענינים כו ו^רז רכזו מכתב אל מחנכות בית־ספר "בית־פיגא", בו יבארץ מעלת חנוך הבנות, ואישר זה חשוב יותר מחנוך הבנים, והעקר להחדיר בבנות אמונה בהשם יתברך, ואמונת חכמים, צניעות ויךאת שמים, ולהיות באחדות אחת כל הצרת. כו תרח...................................................................................ריז יבאר, אשר דיקא בימי הספירה הוא הזמן לתקן את חטא תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה, ולכן צריך להרבות בשלום ואהבה, ולא לצער את הזולת. ♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦ יחזק ויעודד, שעל־ידי כיח הרצון אפשר להגיע לגדולות ולהשתנות לטובה. כו תרי »♦*.***♦**♦♦**.**..**********««***. ריח ופליג במעלת פךסום ישם רבנו ז״ל, אשר הוא פרסום הקדוש־ברוך־הוא בעולם, אשר זוהי תכלית הבךיאה — לתקן עולם במלכות עודי, ולגלות לכלם את אמתת מציאותו יתברך. כו תריא רב יקוה לפעל בנסיעתו לאלץ הקיךש, ולהוציא מהכיח אל הפעל מה שצריך לפעיל. כו תרבי דכא ןפאר הפרוע! הנפלא "ארץ הצבי", ויאחל להמשיך בעבודת הקיד־ש, ולסים פרוש על כל הןרושלמי. כו תריג................................................................................ רכא מכתב המלצה להכנסת חתן וללה. כו תריר ******.*********..**********.«****רכב מכתב כללי למורות בית־ספר "בית פיגא", בו יבקשן להיות באחדות אחת, ולשמיר על חנוך הבנות, ולעשות קיטנה בעבורן, ולא לתן להן להיות בקיטנות נפרדות חוץ לבית־הספר, אשר אין על זה פקוח. כו תרטו .................................................................................רכג יחזק מאיד לא לפיל בדכאון, כי גדול אדוננו ורב להושיע, וכל רצונו ויגיעו שמרדגע, זה בעבור חנוך הילדים, שיהיה על הצד הטוב ביותר.

תכן הענינים 21 כו תרטז .................................................................................רכד יודה לנמען על ׳שעוסק בבנין האולם שמחות ובית־המךרש, ויברכו, שבוא ןבוא על שכרו ברוחניות ובגשמיות גם יחד. יחזק שלא להשבר משום דבר, אף שאדם נמצא בזה העולם בסכנה ?דולה, ואשרי המחזיק מעמד, ומבקש תמיד אותו יתברך שלא לפיל. כו תריח.................................................................רכר יבאר, אשר מי שעוסק בצרכי צבור, הוא צריך התחזקות עצומה על כל פרט ופרט, ובפרט בנקדת השמחה ולדון את עצמו לכף זכות. כו תריט .................................................................................רכז יועץ בעדן רפואה, ויחזק מאד, כי גדול אדוננו ן.רב להושיע. כו תרכ ................................................................................רכז יורה להדביק עצמו באין סוף ברוך הוא, ולשיח עמו יתברך. כו תרכא**.**•*****..******.*•**«*****..* רכח יפליג בענק ההתחזקות בעצמו ולחזק אחרים, וכן בהפצת ספרי רבנו ז״ל. כו תרכב............................................................................... רכח יבאר, שאם מרבים במצוות ובתורה בזה העולם, עושים טובה לנשמת הנפטר בעולם העליון. ויועץ אודות רפואת השנים וכו׳. כו תרכג............................................................................... רכט יודה לנמענים שהתארח אצלם, ויורה בענק הדפסה. כו תדכד .••••••••••••••••••••••••••••♦••♦• רל יורה על כבוד האשה, אשר רבנו ז״ל הקפיד על כך מאיד מאיד, וכן אמרו חכמינו הקדושים, שבןכות שמוקרים אותה, זוכים לעשר. כו תרבה .♦*«*****..***».«».♦»...*.****.•* רלא יאחל לנמענת בזכות עןרתה לקהלה והמסירות נפש שלה, שיהיה לה ולכל משפחתה כל טוב ובריאות והצלחה ברוחניות וגשמיות, ויחזק על נקדת השמחה. כו תרכו ..*******.♦.**.*..*..*.*****».♦♦.*רלב יאחל "מזל טוב" לנשואי הזוג, ויבךכם באשר ובנון עדי־עד.

22 תכן הענעים כו ו^דכז •♦••••••••♦♦•*•*♦♦•י••••♦••••••••• דלכ יעורר להתחזק, אשר אחר הרע יברא הטוב, ואודות הנסיעה לאומן ייעץ אודות המסלול. כרתדכתדלג יורה להתבונן על החסדים גמורים עזעשה עמו הבורא, ולא לפיל מאוש ובדכאון, תפליג במעלת הנמען, שמחזק את האברכים הצעירים בעבודת השם יתברך, אשר אין למעלה מזה. כותרכטרלד ישבח הנמען שעוסק בקרוב רחוקים, ומגלה ומפרסם את דעת רבנו ז״ל בעולם. כו תרל דלו מכתב כללי לאנשי שלומנו הגרים בזבנאל, בו יבקשם להתחיל להשתמש עם האוצרות שלהם, במו שאמר הנשר הגדול, ולראות לנס־ע נסיעות, ולפרסם את דברי רבנו ז״ל, ויעורר לקראת חג מתן תורה לקבע עתים לתורה. ולא להיות בטלנים, והעקר — להךבות באחדות ובאזזבה גדולה בין אנשי שלומנו. כו תרלא.. מכתב כללי לאנשי שלומנו הןקרים, בו ןבקש את עןרתם בעבור בנית בית־המדרש והאולם שמחות, רכן היות שמדפיס עתה ספר "קדשת ישראל", אזי מי שרוצה לתרם ח״י שקלים, עציח את שמו בספר, ויהיה חלקו בזכות הרבים. כו תרלב............................................................................... רלט מכתב כללי לכלליות אנשי שלומנו הגרים ביבנאל "עיר ברסלב", בו יבקשם להתאחד באחדות אחת, ובפרט קידם מתן תורה, ולהתגבר על מניעות הסמ״ך־מ״ם שרק רוצה לעשות פרודים, וצךיכים לזכר היטב את כל רשעתו שעשה בקהלה, תה בכלל מצות עשה של "זכור את אשר עשה לך עמלק", לזכיר היטב מה שהרשע עושה לנו במסירות ובצרות צרורות, ולהתרחק ממנו כמטחוי קשת, כי כל מגמתו ׳הפרד ומשל׳, שזה הפך קבלת התורה. כו תדלג **♦♦.****.**♦..**•***..*«***«•*** דטא ןחז-ק שלא להתפעל מכל דברי הבקוית, אלא להחזיק בעבודה הקדושה, אשר שכרה בצדה עוד בזה העולם.

תכן הענינים 23 כו תרלד............................................................................... רמב יבאר, אשר דברי התחזקות נמצאים בשו״ת "אשר בגוזל", ועל־כן חובה לעין בספר זה בכל יום, ושם ימצאו מרגוע. כו תרלה •*«..« ..•••« ••*••••••»•»•••••••••• רמג יודיע במכתב גלוי, אשר מנה את הנמען לגבאי צדקה בעבור בנית הבית־מדרש והאולם שמחות וכו׳. כו תרלו..................................................................................רמג יבקש את הנמען לקחת עצמו בןדיו, כי רוצים לךאות אם עבודתו כמלמד ךאדה לו, וישתדל להוכיח את יכלתו, וכן זץהירו על כבוד אשתו, אשר רבנו ז״ל הקפיד על כך מאד. כו תרלז **.*♦♦**..****♦.*.***.»«.**.****. רמר יורה לשמיר על הץ־מן ודקר, ולהרבות בו בלמוד התורה הקדושה, ויועץ בענק קבלת איזו עבודה. כו תרלת .•*.*...*** ...**•***.*«.**....•* רכזת יאחל "חג שמח", ולזכות לקבלת התורה בשמחה ובטוב לבב. תרגיל לזכיר תמיד ממנו יתברך ולדבר אליו, ובזכות זה שמודים מהכל. כו תרלט .............................................................................רמו יודה לנמענת על הוחסד שעשתה עם משפחות אנשי שלומנו, ויברכה בזכות הצדקה הזו בבנים טובים ויראים. כו תרמ ..**..*««****.♦.«.*****..««.*****.רמו ןצטער מאיד על שהנמען עזב את ביתו. ויאחלו לשוב במהרה, ושיהןה לו שלום־בית. כו תרמא.................................................................................רמז מכתב כללי לאנשי שלומנו הגרים בזבנאל, בו יבקשם לשמר מאד על הילדים בליל שבועות, ןלךא'ג לקטנים מביניהם שזלכו לישן, ולא יסתובבו חלילה בךחובות מחצות ואילך. כו תרמב ...........................................................................רמח יודה לנכזען על החסד שעשה עמו ועם הקהלה, רבהירו, כי העקר למי שעוסק בצךכי צבור — זה סבלנות. כו תרמג...............................................................................רמט מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו זפליג במדת האמת, אשר זה

24 תכן הענינים רק הקדוש־ברוך־הוא, ומי שמדבר יותר ממנו יתברך, יותר אמת נכנסת בו. וזו האמת של רבנו ז״ל — לגלות ולפרסם את הבורא יתברך שמו ביתר שאת ועיז, וכל עם ישראל ןשובו בתשובה. כו תרמד .............................................................................רנה לשבח הנמענת שמקפדת על צניעות גדולה, ובפרט שמגלחת שערות ראשה, אשר הדהר מבטיח בעבור זה בנים צדיקים ויראים. ,יפליג במעלת העוסק בהפצת ספרי רבנו ז״ל, והשיחה בינו לבין קונו, אשר זה מה שילוה את האדם עד שמגיע לבית עולמו. ומעלת העוסק בתורה הקדושה שעוךים כסדרן, אשר בזכות זה ען עליו הבורא יתברך שמו. כו תרמו רנז יבאר, אשר אין מצוה יותר גדולה מלחנך בנות ישראל לצניעות ודרך ארץ ולאמונה ויראת שמים וקיום המצוות, אשר זה חשוב למעלה בכל העולמות. כו תרמז .................................................................................רנח יועץ בעמן פךנסה, ויוךה להתחזק מאיד, ובפרט במדת השמחה, כי גדול אדוננו ורב להושיע. כו תרמת ******«***.*♦*..♦..*.**«***..****רנט יבאר, אשר בזה העולם האדם צריך התחזקות בכל יום, שעה ורגע והעקר לבקש אותו יתברך להיות תמיד בשמחה, או אז מתרחבת הדעת, ונכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, תזהיר מאיד‘על שמירת הדבור. כו תרמט ............................................................................... רם יורה בעמן עש!ת חסונים לתינוק, אשר רבנו ז״ל גם הזהירנו על כך מאיד. והעקר להתדיר אמונה בילדים, באפן שיהיו מחסנים מאוירת הרחוב ההרסנית. כו תת ♦♦♦*«**..*.*«.********•****...***** רכא יחזק אשה, שבעלה נחלש בדעתו, ויורה לה לחזקו ולהתאזר בסבלנות, עד שיצא מזה.

תכן הענינים 25 כד תחנא חסס ן:עץ לנמען כדת מה לעשות, אחר שהמשפחה התנכלה לו, ויבשרו שבודאי אחר הרע יבוא הטוב הגלוי והנסתר. כו תרנב חסג יחזק זוג צעיר בשנה ראשונה לנשואץזם, שיזהרו לא לריב אלא לעזיר זה לזה ולהתחזק :דודו. כו תרנג ... ... רסה יברך הנמען שזכה במשפט, ויאחלו שהקדשה תעלה מעלה מעלה, והטמאה תרד מטה. כו תחנח ********..******.*.*.♦♦.«..*.*♦». חסת יבאר, אשר הסמ״ך־מ״ם מעכב הוצאת הספר "קדשת ישראל" לאור, כי זה לצנינים בעיניו. כו תחנת •.♦...*****•***.*****•*•.*••*****♦חסו יחזק על נקדת השמחה, אשר היא רפואה לכל. כו תחנו...................................................................................חסו :זהיר מאד, שלא לשהות במקוה בימי ששי אחר שעה שלש וכו׳. כו תחנז...................................................................................חסז יספר שעשה גדר על טבילה במקוה ביום ששי לא יאחר משלש, וייעץ אודות הנסיעה לאומן. כו תחנת חסת ישבח רעיון שהציעה הנמענת בענץ פךנסה, וישדל לכבד את הבעל, ולחיות בשלום ושלוה. כו תחנט...............................................................................חסט :בהיר מדוע נבצר ממנו לכתיב מכתב לכל הכותבים לפניו, ויודה לנמען על עןרתו בבנ:ת בית־המךרש, ו:ןהיר שלא לשכיח ממנו יתברך כרגע, כי אנו צריכים אותו יתברך כל חיינו. כו תחם .............................................................................חסט יורה להזהר לעשות קדוש והבדלה עם :ין דיקא, וכן לבדיק התפלץ, ןעל־יךי־ץה יךאו נסים נגלים שיעשה עמהם הקדוש־ברוך־הוא.

26 תכן הענינים כו תרסא.................................................................................ער יזהיר לשמיר על טהרת המשפחה, ובץכות זה יזכו לבנים חיים וקימים, ולפרנסה בשפע, ויורה לבדק את התפלץ והמזוזות. כו תרסב............................................................................... רעא יועץ בענץ הדירה. תזהיר על טהרת המשפחה, ולהניח תפלין בעזרות. כו תרסג ......,.*•.**•**•.*•*.•««***..*.* רעא יודה לנמענת על עזרתה, ויברכה בזכות זה בשפע ברכה והצלחה, ויבאר, אשר מה שעושים בשביל רבנו ז״ל לא מפסידים - לא בעולם הזה, ולא בעולם הבא. כו תרסר.*.....**..**...♦»**«**•.****.**♦*ערב יורה להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, וישבח הנמען שדואג לנקיון בית־הכנסת, אשר גידל השכר על זה — אין לתאר. כו תרסה.................................................................................רעג יחזק מאד שאחר הרע יבוא הטוב, ויעורר לעסק בצרכי צבור, אשר ןה תקוץ על פגמי הברית שחטא. כו תרסו ערה ובאר, אשר בזה העולם אין תכלית אחרת, אלא לדבר עמו ותברך, ויעורר לדבר עם אנשי ׳שלומנו מרבנו ז״ל ומעצותיו הקדושות, ןעל־ידי שמחזקים אחרים, גם לו יהיה חזוק. כו תרסז..................................................................................רעו יורה להחדיר בבנות אמונה פשוטה ויךאת שמים, כי כל שאיפתו להקים דור של קדושים וטהורים. כו תרכה *....*****.....**.**«♦*.♦..**.**« רעז ובהיר לנמען, כי היות שנתמנה לגבאי, שי-ךאה לעשות שליחותו בנאמנות, ויבקשו לזכר את כל הנסים שעשה עמו הקדוש־ברוך־הוא, ויראה להךביק עצמו באין סוף ברוך הוא. כו תרסט ...........................................................................רעח יורה להמשיך עצמו אל השמחה ולא להפך, אשר זו עקר מעלת בר ישראל, וכן להשיב יהודים אליו יתברך על־ידי שמרבים בדבורי יךאת שמים ודבקות.

תכן הענינים 27 כו תרע ... .. רעט יורה לבטל עצמו אליו ןתב_רך, ולידע אשר הבל נעשה בהשגחת המאציל העליון. כו תרעא.................................................................................רם יבקש להחדיר בתלמידים אמונה פשוטה, ולעוררם על למוד גמרא ומשניות, שיזכו לסים לפני הבר־מצוה את הש״ס, אשר על־ידי־זה זוכים לצלם אליקים. כו תרעב........•*..*.•...**♦••»••♦•••••• רפא יחזק בבורא יתברך שמו, כי גדול אדוננו ורב להושיע, ובודאי .ירחיב בגשמיות וברוחניות גם .יחד. כו תרעג .רפב יבאר אשר זה כל רצתו — להקים דור חדש של מאמינים בני מאמינים, ומתבודדים אליו יתברך, ולומדים תורה הקדושה שעורים כסדרז• כו תרעד .................................................................................רפג יעורר לקבע שעורים כסדרן בכל יום בתורה הקדושה, ולהתפלל במתן. כו תערת **»*««*****.*******♦.******..***♦*רפד מכתב המלצה לגבאי צדקה, בעבור תרומות לבית־המדרש והאולם שמחות. כותרעורפד יורה על המשך הכנת הספר "קדשת ישראל" לדפוס, תפליג במעלת הדפסה, ויאחל בכל מלי דמיטב בזכות זה. כו תרעז ............................................................................... רפה יבאר, שהעקר בחנוך זה סבלנות, ובלי מדה זו אי אפשר לחנך, תבהיר נחיצות העתן בדור הז-ה לחתן את הילדים סמוך לפךקם, אשר אין למעלה מזה, ואשרי המצית. כו תרעה .............................................................................רפו מכתב לבנות בית־ספר "בית פיגא", בו ישבחן על שהן מתעלות ביראת שמים ובמדות טובות, ויורה לחן לןצ-ב את אשיותן, ולהתנהג בדרך ארץ, אשר זה הןה היסוד אצל רבנו ז״ל, ולומר בכל יום ׳יום תחלים׳, אשר מביא לאדם ןשועות גדולות.

28 תכן הענעים סל תדעטTon יורה לאחת התלמידות להמליך לבנות את עצמה במדות ובדרך ארץ. ולהחדיר בעצמה אמונה פשוטה, וכך תקנה עזם טוב. כו תרפ .............................................................................רפח יורה ללמד "ספר־המדות", כי המדות הן יסוד האדם, ולנהיג בדרך ארץ. ולהךבות בחסד עם הזולת. סל תרסא דסת יקוה לטוב אצל הנמען בעדן הפךנסה וכו׳, ויחזקו שאחר הרע ןבוא הטוב. סל תרסס ♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦*♦ ד130 יבאר, אשר עבודת החנוך היא קדש קדשים, רש לקחת את התפקיד הן-ה בכבד ראש, ויורה על תפלה במרץ ושעורים כסדרן בתורה הקדושה. כו תרפג..................................................................................רצ מכתב להורים, בו יבארם, כי החבוך הוא בראש מעעיו, והעקר להחדיר בילדים אמונה בהשם ואמונת חכמים, ומדות טובות, ולהקפיד מא׳ד עם מי הילדים מתחברים, ולכן ךצונו להפעיל קיטנה בקיץ במסגרת בית־הספר, ולא לשלח את הילדים לשום קיטנה חיצונית, אשר אין על זה פקוח. סל תרסד♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦•♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦ דעא ןבקש לשליח את רשימת המדריכות לקיטנה, ויחזק בעבודת החפוף הקדושה. כו תרפה.................................................................................רצב מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו יחזקם על אחדות ושלום, והפצת ספרי רבנו ז״ל, ויבאר מה שדברו בליל שבת על־פי דברי רבנו ז״ל בלקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן מט, שיש לקשר את ביתא עלאה עם ביתא תתאה וכו׳, וכן מה שדברו בשבת בבקר מספורי מעשיות, מעשה ה׳, שהבת מלכה נתקנאה בבן מלך וכו׳, ויגנה מאיד את מדת הקנאה ולאילו רעות היא מביאה, וכן מה שדברו בסעדה שלישית בלקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן נה, מעדן הךשעים המתפשטים על העולם בכלליות, וךשעים המתפשטים על האדם בפרטיות. ועל האדם להסתתר בצל כנפיו יתברך, ולבדח אליו.

תכן העבינים 29 כו תרפו ...............................................................................רצט יבקש למסר המכתבים ליעדם, ויחזק שלא ?עזבו הקדוש־ברוך־הוא. כו תרפז ....................................................................................ש עעץ אודות הבן שאמור לבוא ללמד אצלו, ויחזק על אמירת השעורים ברבים. פו תרפה שז יבאר, אשר עקר תכלית האדם בזה העולם — שיבטל עצמו לגמרי אל האין סוף ברוך הוא, ויעורר על קביעת עתים לתורה ותפלה והתבודדות. כו תרפט ..............................................................................שג ישבח הנמען שנותן שיחה ברבים בדברי רבנו ז״ל, ועל־ידי שמחזיר אחרים בתשובה, זוכה גם הוא לתשובה. פו תרצ •**«*...»****.***•**♦*«*..***.**.. דשז יבאר, אשר עקר הרפואה בגשמיות וברוחניות — היא שמחה, ולכן צךיך למסד נפשו על זה, לשמח את עצמו ואת בני ביתו ואת כל הסביבה. פו תרצא.................................................................................שה זרגיל לדבר אליו יתברך כדבר הבן אל אביו, אשר אין דבר טוב מזה. פו תרצב................................. שו יוכיח הנמען — היתכן שיפל בעצבות ובמרה שחורה, הלא ןש לנו רבי כץה( שיש לו התחזקות לכל העולם כלו, ומדוע לא לקחת ההתחזקות מרבנו ז״ל. פו תרצג .................................................................................שו יבאר, אשר כל עמנו הוא רק שלום, ואין לו עסק בגטין ובגרושין. פו תרצד .................................................................................שז ישבח הנמענת העוסקת בעבודת החנוך, אשר זכות הרבים הזו עולה על כל הןכיות. פו תרצה.................................................................................שז יחזק על אמירת ׳יום תהלים׳, אשר מסגל לתשובה ולהמשכת ישועות.

30 תכן הענינים כו תרצו..................................................................................שח יאחל ויברך אודות יום הלד־ת, ויורה לומר ׳יום תהלים׳ בכל ירם, ולעזר בקיטנה ולהדריך בה. כו תרצז..................................................................................שט ישתתף בצער הנמען, שהסמ״ך־מ״ם מתנכל אליו בכל פעם. ויקרה לנפילת הטמאה במהרה, ולסים כבר את אולם השמחות, אשר אין למעלה מץ-ה. כו תרחצ .............................................................................שי יבקש כמה בקשות טכניות בעניץ העולך־דין, ריקדה לצאת במהרה מן הצרה הזו. כו תרצט .............................................................................שי יורה לכבד את חמיו וחמותו, אשר זו סגלה לשלום־בית, ולקבע לעצמו שעולים כסדרן בתורה הקדושה, ולהקפיד על תפלה בממן עלב ובקר וצהרים, אשר בןכות זה לא תחסר לו פרנסה. כו תש.................................................................................. שיא מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים, בו יבקשם לעץרו לסים את אולם השמחות. כו תשא ..................................................................................שיב יולה לנמען, על עץרתו לבמת אולם השמחות, ויבלכו בכל מלי דמיטב בזה ובבא. כו תשב ..................................................................................שיג יחזק הנמען ויבארו, אשר מי שעוסק בצרכי צבור צריך התחזקות עצומה. כו תשג...................................................................................שיג יורה למדפיסים והמבינים ללפוס להכין הספר "עצות טובות", אשר זו שיחה שדבר ברבים וכו׳. כו תשד ..................................................................................שיד יולה למחזיק הקסטה של השעור למסרה למכינים לדפוס, כדי שי-תקתקו, ויצא הספר הנפלא "עצות טובות". כו תשה................................................................................שטו יחנץ באיזה ענין, והעקר הוא לדבר דבורי חז-וק על־פי דבלי רבנו ז״ל, ובודאי זוכים לפעל פעלתם.

הכן העבינים 31 כו תשו ................................................................................שטו יודה לנמען שחפץ להלוותו בעבור המשך בנית בית־הכנסת והאולם שמחות. כו תשז ................................................................................שטז יבאר, אשר אי אפשר לעבר יסורי העולם הזה בלי סבלנות, ובפרט בעסק החנוך צריכים סבלנות גדולה מאד. כו תשח................................................................................שטז יאחל הצלחה על כנס המנהלות, ויורה העקר לדבר ממנו יתברך ומאמונת חכמים. כו תשט ...............................................................................שטז יורה לדבר מאמונה, אשר זה היה העקר אצל רבנו ז״ל, שאף שאדם סובל מה שסובל, הוא בורח רק אליו יתברך. כו תשי ................................................................................שיז יורה שלא לדאיג, ולידע, שבודאי יעשה עמו הקדוש־ברוך־הוא נפלאות. כו תשיא ..............................................................................שיז עעץ בענין פרטי, הפליג במעלת הדפסת הקונטרסים והספרים המזכים את נשמות ישראל. כו תשיב...............................................................................שיח יורה להכניס עוד שתי אותיות בספר "קדשת ןשראל", ויקךה לסימו מה שיותר מהר. כו תשיג ...............................................................................שיח יבאר, אשר ובנאל אינה עיר מקלט לטפוסים מוזרים, ויורה להמשיך לעשות את החוג לנשות אנשי שלומנו ביום שלישי. כו ...............................................................................תשיד שיט יגנה מאיד חימר העוין של נבול פה, אשר זה מונע את השפע מן האדם, ולהפך — על־ידי שאדם מקדש דבורו, נשפע עליו שפע גדול מאיד. כו תשטו ................................................................................שב יחזק על שמחה ולשמח אחרים, ובזכות זה יזכה להרחבת המיח והדעת, עד שיזכה לדבר אליו יתברך, ויעורר גם על שעורים כסדרן.

32 תכן הענעים כו תשטז ..............................................................................שכא יורה לדבר עם המורות רק דבורי אמונה והשגחה פרטית, וזה כל התנוך שלנו. כו תשיז ...............................................................................שכב יורה לבת ישראל לקנות לעצמה שם טוב, ולומר ׳יום תהלים׳ בכל יום, ולהתנהג בדרך־ארץ כלפי ההורים והמורות. כו תשיח ...........................................................................שכב יעורר מלמד תינוקות לקנות את המדה היקרה של אריכות אפים, או אז יראה נסים נגלים שיעשה עמו הבורא יתברך שמו. כו תשיט ...........................................................................שכד יחזק על מדת השמחה, אשר היא רפואה לכל, ועל־ידי־זה ישמח את אעזתד וילדיו. ויעורר על הדבקות בו יתברך, אשר אז טוב לו כל ודמים. כו תעזב עזכח יוכיח בעל שהשלום־בית שלו רעוע, שיךאה לנהג עם אשתו כשורה, ואם אינו עושה כן, אין לו כבר מה לעזר לו. כר תשכא.............................................................................. שכו מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים הגרים פדבנאל, בו יעוךרם להתחיל להשתמש עם האוצרות שלהם, ולצאת ולגלות את אור רבנו ז״ל בכל ארץ ישראל, ולא לפחד משום בתה, חה יהיה כתריס כנגד המסיון, ימח שמם וזכרם. כו תשכב.............................................................................. שכז יורה בעמן הבמה לעשות גג משפע. ויבאר נמוקו. כו תשכג .............................................................................. שכז יורה לדבר עם כלם דבורי אמונה והשגחה פרטית, ולא לפחד משום בתה כלל. כו תשכד..............................................................................שכח יורה על שלום־בית, ולקבע שעורים כסדרן בתורה הקדושה, ויאחל על דירה משלו, ושלא יצטרכו לדור אצל אחרים. כו תשכח..............................................................................שכט ןעורר לדור וחד באהבה ובהבנה הדדית, וכך וצליחו בחיים, וכן לקביע עתים לתורה הקדושה.

תכן הענינים 33 כו תשכו.................................................................................של יבאר, אשר בזה העולם צריכים חזוק חדש בכל יום, כפי הצרות וחיסורים והמרירות שעוברים בכל יום. כו תשכז ..............................................................................שלא יורה לעשות העתקים מן המכתב הכללי, ויחזק שלא להשבר משום דבר, כי גדול אדוננו ורב להושיע. כו תשכח .............................................................................שלא מכתב לבית־הדיץ, בו יבארם את כל נכלי ערמומיותו של הסמ״ך־מ״ם, וכל העולות שעשה, ואשר הוא חוטא ומחטיא את הרבים בעניני כריתות וכו׳. כו תשכט .............................................................................שלג יתנה צערו, שבכל פעם שצריך להזכיר את הרשע מרשע וכו׳, לבו דוקר לו מרב עגמת נפש, על כל העולות שעשה. כו תשל................................................................................שלג מכתב כללי לאנשי שלומנו היקרים הגרים בןבנאל, בו יבקשם להמשיך למכיר הגרלות, אשר זה נחוץ מאיד לגמר הבמה, שיוכלו לעשות חנכת הבית בט״ו באב, ויורה לגלות ולפרסם את דעת רבנו ז״ל בכל העולם כלו.

ּתִ ּקּון הַ ּכְ לָ לִ י ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי וט ֹטוב ֹלו ֹ מַ ר ז ֹ את לִ פְ נֵ י אֲ מִ ירַ ת הָ עֲ שָׂ רָ ה מִ זְ מורִ ים: ֲהֵר ִיני ַמְ ק ּש ֹ ֵׁ ר עַ צְ מִ י בַּ אֲ מִ ירַ ת הָ עֲ שָׂ רָ ה מִ זְ מו ּ רִ ים אֵ לּו לְ כָ ל ּהַ צ ּ ַ ד ִ ִ יק ּ ים הָ אֲ מִ תּ ִ י ֹ ִ ים שֶׁ בְּ דו ּרֵ נו ּ , ו ּ לְ כָ ל הַ צ ּ ַ ד ִ ִ יק ּ ים הָ אֲ מִ תּ ִ י ֹ ִ ים שׁ וכְ נֵ י ְ עָ פָ ר ק ֹדו ּ שִׁ ים אֲ שֶׁ ר בָּ אָ רֶ ץ הֵ מ ּ ָ ה, ו ּ בִ פְ רָ ט לְ רַ בֵּ נו ָּ הַ ק ֹדו ּ שׁ , צַ ד ִ יק ֹ יְ סו ֹ ד עו ֹ לָ ם, נַ חַ ל נו ֹ בֵ עַ מְ קו ּ ר חָ כְ מָ ה, רַ בֵּ נו ּ נַ חְ מָ ן בֶּ ן פֵ יגֶ א, זְ כו ֹתו ּ יָ גֵ ן עָ לֵ ינו ּ , שֶׁ ג ּ ִ ל ּ ָ ה ת ּ ִ ק ּון זֶ ה. ְל ּכו ּ נְ רַ נְּ נָ ה ל ּ ַ יְ יָ נָ רִ יעָ ה לְ צו ּ ר יִ שְׁ עֵ נו ַ : נְ קדְ ּ ֹ מָ ה פָ נָ יו בְּ תו ֹ דָ ה בִּ זְ מִ רות ֹהִ ים: ְ גָּ ֹדול עַ ל כָּ ל אֱ ל ֹ נָ רִ יעַ לו: כִּ י אֵ ל גָּ ֹדו ּ ל יְ יָ ומֶ לֶ ך ֹאמַ ר זֶ ה: ֹקודֵ ם ּשֶׁ י ּ ַ תְ חִ יל ת ּ ְ הִ ל ִ ים י ֲהֵר ִיני ּמְ זַ מ ּ ֵ ן אֶ ת פ ֹ ִ י לְ הו ֹדו ּת ו ּ לְ הַ ל ּ ֵ ל ו ֹ לְ שַׁ בֵּ חַ אֶ ת בּ ורְ אִ י. לְ שֵׁ ם ְ ּ הו ּא ושְ כִ ינְ תֵּ ּה ּ בִּ דְ חִ ילו ּ ו ּ רְ חִ ימו ּ עַ ל יְ דֵ י הַ הוא ּ יִ חו ּ ד קודְ שָ א בְּ רִ יך טָ מִ יר וְ נֶ עְ לַ ם בְּ שֵׁ ם כָּ ל יִ שְׂ רָ אֵ ל. ְ: אָ מַ רְ תְּ ֹ לַ יְ יָ אֲ דנָ י טז. מִ כְ תָּ ם לְ דָ וִ ד שָׁ מְ רֵ נִ י אֵ ל כִּ י חָ סִ יתִ י בָ ך ָ ְ : לִ ק ֹדו ּ שִׁ ים אֲ שֶׁ ר בָּ אָ רֶ ץ הֵ מָ ה וְ אַ דִ ּ ירֵ י כָּ ל אָ תָּ ֹ ה טובָ תִ י בַּ ל עָ לֶ יך ְ נִסְ כֵּ יהֶ ם מִ דָ ּ ם ּ חֶ פְ צִ י בָ ם: יִ רְ בּ ו עַ צְּ ֹבו ּ תָ ם אַ חֵ ר מָ הָ רו בַּ ל אַ סִּ יך ּו ּ בַ ל אֶ שָ ֹ ׂ א אֶ ת שְׁ מו ִ תָ ם עַ ל שְׂ פָ תָ י: יְ יָ מְ נָ ת חֶ לְ ק ֹ י וְ כוסִ י אַ תָּ ה ְ ּ גֹו ּ רָ לִ י: חֲ בָ לִ ים נָפְ לו לִ י בַּ נְּעִ מִ ים אַ ף נַ חֲ לָ ת שָׁ פְ רָ ה עָ לָ י: ּתֹומִ יך ְ ֹ אֶ ת יְ יָ אֲ שֶׁ ר יְ עָ צָ נִ י אַ ף לֵ ילות יִ סְּ ּרו ֹ נִ י כִ לְ יותָ י: שִׁ וִ ּיתִ י יְ יָ אֲ בָ רֵ ך לְ נֶ גְ דִ ּ ּ י תָ מִ יד כִּ י מִ ימִ ינִ י בַּ ל אֶ מֹוט: לָ כֵ ן שָׂ מַ ח לִ בִּ י וַ יָּ ֹ גֶ ל כְּ בודִ י

ּכָל ִלי ּת ּק ּו ַ ן ה ְ זט ִ *( אחר אתה סתר לי - צריך להפסיק מעט )עיין בלקו"מ ח"א סי' ריג( ֹא תִ תֵּ ן ֹ ֹ א תַ עֲ ז ֹ ב נַפְ שִׁ י לִ שְׁ אול ל ֹ אַ ף בְּ שָׂ רִ י יִ שְׁ כ ּ ן לָ בֶ טַ ח: כִּ י ל ָ ֹ לִ רְ או ּ ת שָׁ חַ ת: תֹו ֹ דִ יעֵ נִ י ארַ ח חַ יִ ּ ֹ ים ש ֹ ׂ בַ ע שְׂ מָ חות אֶ ת חֲ סִ ידְ ך ָ נֶ צַ ח: ָ ֹ נְ עִ מות בִּ ימִ ינְ ך ּפָ נֶ יך לב. ּ לְ דָ וִ ד מַ שְׂ כִּ יל אַ שְׁ רֵ י נְ שׂ ו ּ י פֶ ּ שַׁ ע כְּ סוי חֲ טָ אָ ה: אַ שְׁ רֵ י אָ דָ ם ֹ ֹ א יַ חְ ש ֹ ׁ ב יְ יָ לו ּ עָ וֹן וְ אֵ ין בְּ רו ֹחו רְ מִ יָּה: כִּ י הֶ חֱ רַ שְׁ תִּ ּ י בָּ לו עֲ צָ מָ י ל ְ לְ שַׁ דִ ּ י ָ ּ נֶ הְ פַ ך ּ בְּ שַׁ אֲ גָ תִ י כָּ ל הַ יֹו ֹ ם: כִּ י יומָ ם וָ לַ יְ לָ ה תִּ כְ בַּ ד עָ לַ י יָ דֶ ך ֹא כִ סִּ יתִ י אָ מַ רְ תִּ י ָ וַ עֲ וֹנִ י ל ֹ בְּ חַ רְ ב ַ נֵ י ק ּ יִ ץ סֶ לָ ה: חַ טָ ֹ אתִ י אודִ יעֲ ך ֹאודֶ ה עֲ לֵ י פְ שָׁ עַ י לַ יְ יָ וְ אַ תָּ ּ ה נָ שָׂ אתָ עֲ וֹן חַ טָ ֹ אתִ י סֶ לָ ה: עַ ל זאת ָ ֹ לְ עֵ ת מְ צא רַ ק לְ שֵׁ טֶ ף מַ יִ ם רַ בִּ ים אֵ לָ יו ּ יִ תְ פַ לֵּ ל כָּ ל חָ סִ יד אֵ לֶ יך ֹא יַ גִּ ּ יעו: אַ תָּ ה סֵ תֶ ר לִ י*( מִ צַּ ר תִּ צְּ רֵ נִ י רָ נֵּי פַ לֵּ ט תְּ ֹסובְ בֵ נִ י סֶ לָ ה: ל ָ עֵ ינִ י: אַ ל תִּ ּהְ יו ּ כְּ סוס ְ אִ יעֲ צָ ה עָ לֶ יך ְ ּ זו תֵ לֵ ך ָ בְּ דֶ רֶ ך ָ ֹ וְ אורְ ך אַ שְׂ כִּ ילְ ך ָ: רַ בִּ ים ֹב אֵ לֶ יך ֹ כְּ פֶ רֶ ד אֵ ין הָ בִ ין בְּ מֶ תֶ ג וָ רֶ סֶ ן עֶ דְ יו ֹ לִ בְ לו ְ ם בַּ ל קר ֹ מַ כְ או ֹ בִ ים לָ רָ שָׁ ע וְ הַ בּ ו ֹ טֵ חַ בַּ יְ יָ חֶ סֶ ד יְ סו ּ בְ בֶ נּו ּ : שִׂ מְ חו ּ בַ יְ יָ וְ גִ ילו צַ דִ ּ ִיק ּ ים וְ הַ רְ נִ ינו כָּ ל יִ שְׁ רֵ י לֵ ב: מא. לַ מְ נַ צֵּ ֹ חַ מִ זְ מור לְ דָ וִ ד: אַ שְׁ רֵ י מַ שְׂ כִּ יל אֶ ל דָ ּ ֹ ל בְּ יום רָ עָ ה יְ מַ לְּ ּ טֵ הו ּ יְ יָ: יְ יָ יִ שְׁ מְ רֵ הו וִ יחַ יֵּ ּהו ּ וְ אֻ שַׁ ר בָּ אָ רֶ ץ וְ אַ ל תִּ תְּ ּ נֵ הו בְּ נֶפֶ שׁ ֹא ּ יְ בָ יו: יְ יָ יִ סְ עָ דֶ נּו עַ ל עֶ רֶ שׂ דְ ּ ֹ וָ י כָּ ל מִ שְׁ כָּ בו הָ פַ כְ תָּ ֹ בְ חָ לְ יו: אֲ נִ י ֹ ּ אמְ רו רַ ע לִ י ְ ֹ : אויְ בַ י י אָ מַ רְ תִּ י יְ יָ חָ נֵּנִ י רְ פָ אָ ה נַפְ שִׁ י כִּ י חָ טָ אתִ י לָ ך ּ מָ תַ י יָ מו ֹ ת וְ אָ בַ ד שְׁ מו ֹ : וְ אִ ם בָּ א לִ רְ או ֹ ת שָׁ וְ א יְ דַ בֵּ ר לִ בּ ו ְ יִ קבָּ ץ ֹ אָ וֶ ן לו ּ יֵ צֵ א לַ חו ּ ץ יְ דַ בֵּ ר: יַ חַ ד עָ לַ י יִ תְ לַ חֲ שׁ ו ֹ כָּ ל ש ּ ׂ נְ אָ י עָ לַ י יַ חְ שְׁ בו ֹ ֹ א יו ּ סִ יף לָ קום: גַּם רָ עָ ה לִ י: דְ ּ בַ ר בְּ לִ יַּ ּ עַ ל יָ צו ֹ ק בּ ו וַ אֲ שֶׁ ר שָׁ כַ ב ל ֹ אִ ישׁ שְׁ לומִ י אֲ שֶׁ ר בָּ טַ חְ תִּ ֹ י בו ֹ אוכֵ ל לַ חְ מִ י הִ גְ דִ ּ ֵ יל עָ לַ י עָ קב:

ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי זי וְ אַ תָּ ִ ה יְ יָ חָ נֵּנִ י וַ הֲ קימֵ נִ י וַ אֲ שַׁ לְּ ֹ מָ ה לָ הֶ ם: בְּ זאת יָ דַ עְ תִּ י כִּ י חָ פַ צְ תָּ ָ ֹ ֹ א יָ רִ יעַ א ּ יְ בִ י עָ לָ י: וַ אֲ נִ י בְּ תֻ מִ י תָּ מַ כְ תָּ בִּ י וַ תַּ צִּיבֵ נִ י לְ פָ נֶ יך בִּ י כִּ י ל ֹ ֹ הֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל מֵ הָ עו ֹ לָ ם וְ עַ ד הָ עולָ ם אָ מֵ ן וְ אָ מֵ ן: ְ יְ יָ אֱ ל ֹ לְ עו ּ לָ ם: בָּ רוך ֹ ֵ ג עַ ל אֲ פִ יקי מָ יִ ם כֵּ ן מב. לַ מְ נַ צֵּ ֹ חַ מַ שְׂ כִּ יל לִ בְ נֵ י קרַ ח: כְּ אַ יָּל תַּ עֲ ר ֹהִ ים לְ אֵ ל חָ י מָ תַ י ֹהִ ים: צָ מְ אָ ה נַפְ שִׁ י לֵ אל ָ אֱ ל ֹג אֵ לֶ יך נַפְ שִׁ י תַ עֲ ר ֹהִ ים: הָ יְ תָ ה לִּ ֹ י דִ מְ עָ תִ י לֶ חֶ ם יומָ ם וָ לָ יְ לָ ה ֹאָ בו ּ א וְ אֵ רָ אֶ ה פְ נֵ י אֱ ל ָ: אֵ לֶּ ּ ה אֶ זְ כְּ רָ ה וְ אֶ שְׁ פְ כָ ה עָ לַ י ֹהֶ יך ֹ בֶּ אֱ מ ּ ר אֵ לַ י כָּ ל הַ יֹום אַ יֵּה אֱ ל ֹ ֹ הִ ים בְּ קו ֹ ל רִ נָּה וְ תודָ ה ְ אֶ דַ ּ דֵ ּ ם עַ ד בֵּ ית אֱ ל ֹ נַפְ שִׁ י כִּ י אֶ עֱ בר בַּ סָּ ך ֹהִ ים ֹ הָ מו ֹ ן חוגֵ ג: מַ ה תִּ ּשְׁ תֹוחֲ חִ י נַפְ שִׁ י וַ תֶּ ֹ הֱ מִ י עָ לָ י הוחִ ילִ י לֵ אל ֹ ּ הַ י עָ לַ י נַפְ שִׁ י תִ שְׁ תֹוחָ ח עַ ל כֵּ ן ֹ כִּ י עו ֹ ד או ּדֶ נּו ּ יְ שׁ ו ֹעו ּת פָ נָ יו: אֱ ל ָ מֵ אֶ רֶ ץ יַ רְ דֵ ּ ֹ ן וְ חֶ רְ מונִ ים מֵ הַ ר מִ צְ עָ ר: תְּ ֹהום אֶ ל תְּ ֹהום אֶ זְ כָּ רְ ך ָ ּ עָ לַ י עָ בָ רו ֹ : יומָ ם יְ צַ וֶּה ָ וְ גַ לֶּ יך ָ כָּ ל מִ שְׁ בָּ רֶ יך ֹקו ֹ רֵ א לְ קו ֹ ל צִ נּורֶ יך ּ יְ יָ חַ סְ דֹו ּ ובַ לַּ ֹ יְ לָ ה שִׁ ירו ּ עִ מִ י תְּ פִ לָּ ה לְ אֵ ל חַ יָּ ֹ י: אומְ רָ ה לְ אֵ ל סַ לְ עִ י ְ ֹ בְּ לַ חַ ץ או ֹ יֵ ב: בְּ רֶ צַ ח בְּ עַ צְ מותַ י לָ מָ ה שְׁ כַ חְ תָּ ּ נִ י לָ מָ ֹ ה קדֵ ר אֵ לֵ ך ָ: מַ ה תִּ ּשְׁ תֹוחֲ חִ י ֹהֶ יך ּ חֵ רְ פו ֹ נִ י צו ּ רְ רָ י בְּ אָ מְ רָ ם אֵ לַ י כָּ ל הַ יֹום אַ יֵּה אֱ ל ֹ ֹ הִ ים כִּ י עו ֹ ד או ּדֶ נּו ּ יְ שׁ ו ֹעת ּ נַפְ שִׁ י ומַ ה תֶּ ֹ הֱ מִ י עָ לָ י הוחִ ילִ י לֵ אל ֹהָ י: ּפָ נַ י וֵ אל ֹ ּ חַ שָׁ אול וַ יִ ּ ּ שְׁ מְ רו אֶ ת נט. לַ מְ נַ צֵּחַ אַ ל תַּ שְׁ חֵ ת לְ דָ וִ ד מִ כְ תָּ ם בִּ שְׁ ל ֹ ּהָ י מִ ֹ מִ תְ קומְ מַ י תְּ שַׂ גְּבֵ נִ י: הַ צִּילֵ נִ י ֹ הַ בַּ יִ ת לַ הֲ מִ יתו: הַ צִּ ֹ ילֵ נִ י מֵ איְ בַ י אֱ ל ּ ֹמִ פ ּ עֲ לֵ י אָ וֶ ן ו ֹ מֵ אַ נְ שֵׁ י דָ מִ ים הו ּ שִׁ יעֵ נִ י: כִּ י הִ נֵּה אָ רְ בו ּ לְ נַפְ שִׁ י יָ גו ּרו ֹ ּ א חַ טָ ּ אתִ י יְ יָ: בְּ לִ י עָ וֹן יְ רו ּצו ֹ ן וְ יִ כּ ו ּ נָ נו ּ עורָ ה ֹא פִ שְׁ עִ י וְ ל עָ לַ י עַ זִ ים ל ֹ ִ הֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל הָ קיצָ ה ֹ ֹ הִ ים צְ בָ אות אֱ ל ְלִ ק ּ רָ אתִ י ורְ אֵ ה: וְ אַ תָּ ה יְ יָ אֱ ל ֹ לִ פְ ק ּ ד כָּ ל הַ גֹויִ ם אַ ל תָּ ֹח ֹ ן כָּ ל ב ּ ּ גְ דֵ י אָ וֶ ן סֶ לָ ה: יָ שׁ ו ּבו ּ לָ עֶ רֶ ב יֶ הֱ מו

ּכָל ִלי ּת ּק ּו ַ ן ה ְ חי ִ **באמרך אל אלהים תכוון המילוי כזה: אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם ֹ כַ כָּ לֶ ב וִ יסו ּ בְ בו ּ עִ יר: הִ נֵּה יַ בִּ יעו ֹ ן בְּ פִ יהֶ ם חֲ רָ בו ֹ ת בְּ שִׂ פְ תותֵ יהֶ ם ָ ֹ כִּ י מִ י ש ׁ מֵ עַ : וְ אַ תָּ ה יְ יָ תִּ ֹ שְׂ חַ ק לָ מו תִּ ּ לְ עַ ג לְ כָ ל גֹו ּ יִ ם: עֻ זֹו אֵ לֶ יך ֹהִ ים יַ רְ אֵ נִ י ֹהֵ י חַ סְ דִ ּ ַ י יְ קדְ ּ מֵ נִ י אֱ ל ֹהִ ים מִ שְׂ גַּבִּ י: אֱ ל ֹ אֶ שְׁ מרָ ה כִּ י אֱ ל ָ ֹ וְ הו ֹ רִ ידֵ מו ֹ בְ ש ׁ רְ רָ י: אַ ל תַּ ּ הַ רְ גֵ ם פֶ ּ ן יִ שְׁ כְּ חו ּ עַ מִ ֹ י הֲ נִ יעֵ מו בְ חֵ ילְ ך ּ מָ גִ נֵּנו ֹ אֲ ד ּ נָ י: חַ טַ ּ את פִ ֹ ימו דְ ּ ֹ בַ ר שְׂ פָ תֵ ימו וְ יִ לָּ ּ כְ דו ֹ בִ גְ או ּ נָ ם ומֵ אָ לָ ה ֹ ֹ הִ ים משֵׁ ל ּו ּ מִ כַּ חַ שׁ יְ סַ פֵ ּרו: כַּ לֵּ ה בְ חֵ מָ ה כַּ לֵּ ֹ ה וְ אֵ ינֵמו ּ וְ יֵ דְ עו כִּ י אֱ ל ֹ בְּ יַ עֲ ק ּ ב לְ אַ פְ סֵ י הָ אָ רֶ ץ סֶ לָ ה: וְ יָ שׁ ו ּבו ּ לָ עֶ רֶ ב יֶ הֱ מו ֹ כַ כָּ לֶ ב וִ יסו ּ בְ בו ָ ֹ ּ א יִ שְׂ בְּ עו וַ יָּ ּ לִ ינו: וַ אֲ נִ י אָ שִׁ יר עֻ זֶּך ּ עִ יר: הֵ מָ ּ ה יְ נִ יעו ֹ ן לֶ אֱ כל אִ ם ל ָ כִּ י הָ יִ יתָ מִ שְׂ גָּ ּ ב לִ י ו ֹמָ נו ֹ ס בְּ יום צַ ר לִ י: עֻ זִ ּי ֹ וַ אֲ רַ נֵּן לַ בֶ ּ קר חַ סְ דֶּ ך ֹהֵ י חַ סְ דִ ּ י: ֹהִ ים מִ שְׂ גַּבִּ י אֱ ל ָ ּ אֲ זַ מֵ רָ ה כִּ י אֱ ל אֵ לֶ יך ֹהִ ים עז. לַ מְ נַ צֵּ ּ חַ עַ ל יְ דו ּתו ֹ ן לְ אָ סָ ף מִ זְ מו ֹ ר: קולִ י **אֶ ל אֱ ל ֹ ֹ הִ ים וְ הַ אֲ זִ ין אֵ לָ י: בְּ יו ֹ ם צָ רָ תִ י אֲ דנָ י דָ ּ רָ שְׁ תִּ י ָ וְ אֶ צְ עָ ק ֹ ה קולִ י אֶ ל אֱ ל ֹהִ ים ֹ ּ א תָ פוג מֵ אֲ נָ ה הִ נָּחֵ ם נַפְ שִׁ י: אֶ זְ כְּ רָ ה אֱ ל יָ דִ י לַ יְ לָ ה נִ גְּרָ ה וְ ל ּ וְ אֶ הֱ מָ יָ ה אָ שִׂ יחָ ה וְ תִ תְ עַ טֵ ּ ף רוחִ י סֶ לָ ה: אָ חַ זְ תָּ ֹ שְׁ מֻ רות עֵ ינָ י ֹ ּ א אֲ דַ בֵּ ר: חִ שַׁ בְ תִּ ֶּ י יָ מִ ים מִ ק ֹ דֶ ם שְׁ נו ֹ ת עולָ מִ ים: אֶ זְ כְּ רָ ה נִפְ עַ מְ תִּ י וְ ל נְ גִ ינָ תִ י בַּ לָּ ּ יְ לָ ה עִ ם לְ בָ בִ י אָ שִׂ יחָ ה וַ יְ חַ פֵ ּ שׂ רו ֹ חִ י: הַ לְ עולָ מִ ים יִ זְ נַ ח ֹ ֹ סִ יף לִ רְ צו ֹ ת עו ּ ד: הֶ אָ פֵ ס לָ נֶ צַ ח חַ סְ דֹו גָּ ֹ מַ ר א ֹ מֶ ר לְ דר ֹא י ֹאֲ דנָ י וְ ל ֹוָ ד ֹ ר: הֲ שָׁ כַ ח חַ נּו ָ ת אֵ ל אִ ם ק ֹ פַ ץ בְּ אַ ף רַ חֲ מָ יו סֶ לָ ה: וָ א ּ מַ ר חַ לֹותִ י :ָ ֹ הִ יא שְׁ נו ֹ ת יְ מִ ין עֶ לְ יו ֹ ן: אֶ זְ כּ ו ּ ר מַ עַ לְ לֵ י יָ ה ֶּ כִּ י אֶ זְ כְּ רָ ה מִ ק ּ דֶ ם פִ לְ אֶ ך ָ ֹ ֹ הִ ים בַּ ק ּ דֶ שׁ דַ ּ רְ כֶּ ך ָ אָ שִׂ יחָ ה: אֱ ל ָ ּ ו ֹ בַ עֲ לִ ילותֶ יך ּ וְ הָ גִ יתִ י בְ כָ ל פָ עֳ לֶ ך :ָ ֹהִ ים: אַ תָּ ֹ ה הָ אֵ ל ע ֹ שֵׂ ה פֶ לֶ א הודַ עְ תָּ ּ בָ עַ מִ ים עֻ זֶּך מִ י אֵ ל גָּ ֹדול כֵּ אל ָ ֹ ּ הִ ים רָ אוך ָ ּ מַ יִ ם אֱ ל ָ ֹ בְּ נֵ י יַ עֲ ק ֹ ב וְ יו ּ סֵ ף סֶ לָ ה: רָ אוך גָּאַ לְ תָּ ֹ בִּ זְ רו ּ עַ עַ מֶ ך ּמַ ּ יִ ם יָ חִ ילו אַ ף יִ רְ גְּ ּזו ֹ תְ ה ֹמו ֹ ת: ז ּ רְ מו ֹ מַ יִ ם עָ בו ֹ ת קו ּ ל נָ תְ נו ִ שְׁ חָ קים

ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי טי ָ בַּ גַּלְ גַּ ּ ל הֵ אִ ירו ִ בְ רָ קים תֵּ בֵ ל רָ גְ זָ ה ָ יִ תְ הַ לָּ ּכו ֹ : קול רַ עַ מְ ך אַ ף חֲ צָ צֶ יך ֹא ָ ל ָ ְּ בְּ מַ יִ ם רַ בִּ ים וְ עִ ק ֹבותֶ יך ָ ּ ושְׁ בִ ילְ ך וַ תִּ רְ עַ שׁ הָ אָ רֶ ץ: בַּ יָּם דַ ּ רְ כֶּ ך ֹן: ָ ֹ בְּ יַ ד משֶׁ ה וְ אַ הֲ ר ֹנ ּ דָ עו ֹ : נָ חִ יתָ כַ צּ ּ אן עַ מֶ ך ֹ ֹ הִ ים אֲ ד ֹ נָ י מָ עון אַ תָּ ה הָ יִ יתָ לָּ ּנו ֹ בְּ דר צ. תְּ פִ לָּ ֹ ה לְ משֶׁ ה אִ ישׁ הָ אֱ ל ֹוָ דר: בְּ טֶ רֶ ם הָ רִ ים יֻ לָּ ּדו וַ תְּ ֹחו ּ לֵ ל אֶ רֶ ץ וְ תֵ בֵ ל ו ֹמֵ עו ֹ לָ ם עַ ד עולָ ם אַ תָּ ה אֵ ל: תָּ ֹ שֵׁ ב אֱ נושׁ עַ ד דַ ּ ּ ֹ כָּ א וַ ת ּ אמֶ ר שׁ ו ּבו בְ נֵ י אָ דָ ם: כִּ י אֶ לֶ ף ָ ֹ כְּ יו ֹ ם אֶ תְ מו ֹ ל כִּ י יַ עֲ ב ּ ר וְ אַ שְׁ מורָ ה בַ לָּ יְ לָ ה: זְ רַ מְ תָּ ם שָׁ נִ ים בְּ עֵ ינֶ יך ֹ ֹ ף: בַּ בֶ ּ ק ֹ ר יָ צִ יץ וְ חָ לָ ף לָ עֶ רֶ ב יְ מולֵ ל ּ שֵׁ נָ ה יִ הְ יו ֹ בַּ בֶ ּ קר כֶּ חָ צִ יר יַ חֲ ל ָ ָ ּ נִ בְ הָ לְ נו: שַׁ תָּ ֹ ה עֲ וֹנ ּ תֵ ינו לְ נֶ גְ דֶּ ך ָ ּ ובַ חֲ מָ תְ ך ּ וְ יָ בֵ שׁ : כִּ י כָ לִ ינו ּ בְ אַ פֶ ך ָ כִּ לִּ ּ ינו ּ שָׁ נֵ ינו ֹ כְ מו ָ ּ : כִּ י כָ ל יָ מֵ ינו ּ פָ ּנו בְ עֶ בְ רָ תֶ ך ּ עֲ לֻ מֵ נו ֹ לִ מְ או ּר פָ נֶ יך ֹ ֹ ת שְׁ מונִ ים שָׁ נָ ה ֹ הֶ גֶ ה: יְ מֵ י שְׁ נו ּ תֵ ינו ּ בָ הֶ ם שִׁ בְ עִ ים שָׁ נָ ה וְ אִ ם בִּ גְ בור ָ ָ ּ וכְ יִ רְ אָ תְ ך ֹ וְ רָ הְ בָּ ם עָ מָ ל וָ אָ וֶ ן כִּ י גָ ז חִ ישׁ וַ נָּעֻ פָ ה: מִ י יו ֹ דֵ עַ ע ּ ז אַ פֶ ך ָ ֹ : לִ מְ נו ּ ת יָ מֵ ינו ֹ כֵּ ן הו ּ דַ ע וְ נָ בִ א לְ בַ ב חָ כְ מָ ה: שׁ ובָ ה יְ יָ עַ ד עֶ בְ רָ תֶ ך ָ ּ ונְ רַ נְּנָ ה וְ נִ שְׂ מְ חָ ה ָ ּ : שַׂ בְּ עֵ נו ֹ בַ בֶ ּ קר חַ סְ דֶּ ך מָ תָ י וְ הִ נָּחֵ ם עַ ל עֲ בָ דֶ יך ּ בְּ כָ ל יָ מֵ ינו ּ : שַׂ מְ ּחֵ נו ֹ כִּ ימו ּ ת עִ נִּיתָ נו ֹ שְׁ נו ּ ת רָ אִ ינו רָ עָ ה: יֵ רָ אֶ ה אֶ ל ֹ ּ הֵ ינו ּ עָ לֵ ינו ָ ֹ עַ ל בְּ נֵ יהֶ ם: וִ יהִ י נ ֹ עַ ם אֲ דנָ י אֱ ל ָ וַ הֲ דָ רְ ך ָ פָ עֳ לֶ ך עֲ בָ דֶ יך ּו ּ מַ עֲ שֵׂ ה יָ דֵ ינו ֹ כּ ו ּ נְ נָ ה עָ לֵ ינו ּ ו ּ מַ עֲ שֵׂ ה יָ דֵ ינו ֹ כּ ו ּ נְ נֵ הו: קה. ֹהו ּדו ִ לַ יְ יָ ק ּ רְ או ֹ בִּ שְׁ מו ֹ הו ּ דִ יעו ּ בָ עַ מִ ֹ ים עֲ לִ ילו ּ תָ יו: שִׁ ירו ֹלו ּ זַ מְ ּרו ֹ לו ּ שִׂ יחו ֹ בְּ כָ ל נִפְ לְ או ּ תָ יו: הִ תְ הַ לְ לו ָ בְּ שֵׁ ם ק ֹ דְ שׁ ו יִ שְׂ מַ ח ְ לֵ ב מְ בַ קשֵׁ י יְ יָ: דִ ּ ּ רְ שׁ ו ּ יְ יָ וְ עֻ זֹו ְּ בַּ ק ּשׁ ו פָ נָ יו תָּ ּ מִ יד: זִ כְ רו ֹ נִפְ לְ אותָ יו ֹ אֲ שֶׁ ר עָ שָׂ ה מ ּ פְ תָ יו ו ּ מִ שְׁ פְ ּ טֵ י פִ יו: זֶ רַ ע אַ בְ רָ הָ ם עַ בְ דֹו ֹ בְּ נֵ י יַ עֲ קב ֹ ּ הֵ ינו ּ בְּ כָ ל הָ אָ רֶ ץ מִ שְׁ פָ ֹ טָ יו: זָ כַ ר לְ עולָ ם ּ בְּ חִ ירָ יו: הוא יְ יָ אֱ ל ֹ בְּ רִ יתו דָ ּ בָ ר צִ וָּ ּ ה לְ אֶ לֶ ף דֹו ּ ר: אֲ שֶׁ ר כָּ רַ ת אֶ ת אַ בְ רָ הָ ם ו ּשְׁ בו ֹ עָ תו

ּכָל ִלי ּת ּק ּו ַ ן ה ְ כ ִ ָ לְ יִ שְׂ חָ ק: וַ יַּ ֹ עֲ מִ ידֶ הָ לְ יַ עֲ ק ֹ ב לְ ח ֹ ק לְ יִ שְׂ רָ אֵ ל בְּ רִ ית עו ֹ לָ ם: לֵ אמר לְ ך אֶ תֵּ ֹ ן אֶ ת אֶ רֶ ץ כְּ נָ עַ ן חֶ בֶ ל נַ חֲ לַ תְ כֶ ם: בִּ הְ יו ּ תָ ם מְ תֵ י מִ סְ פָ ר כִּ מְ עַ ט ֹא ּ וְ גָ רִ ים בָּ ה: וַ יִ ּתְ הַ לְּ ּכו ּ מִ גֹו ּ י אֶ ל גֹו ּ י מִ מַ מְ לָ כָ ה אֶ ל עַ ם אַ חֵ ר: ל ָ הִ נִּיחַ אָ דָ ם לְ עָ שְׁ ק ּ ם וַ יֹוכַ ח עֲ לֵ יהֶ ם מְ לָ כִ ים: אַ ל תִּ גְּ ּעו בִ מְ שִׁ יחָ י וְ לִ נְ בִ יאַ י אַ ל תָּ ּ רֵ עו: וַ יִ ּ ְק ּ רָ א רָ עָ ב עַ ל הָ אָ רֶ ץ כָּ ל מַ טֵ ה לֶ חֶ ם שָׁ בָ ר: ֹ שָׁ לַ ח לִ פְ נֵ יהֶ ם אִ ישׁ לְ עֶ בֶ ד נִמְ כַּ ר יו ּ סֵ ף: עִ נּו ֹ בַ כֶּ בֶ ל רַ גְ לו בַּ רְ זֶ ל ְ ֹ בָּ אָ ה נַפְ שׁ ו ֹ : עַ ד עֵ ת ב ֹ ּ א דְ בָ רו ּ אִ מְ רַ ת יְ יָ צְ רָ פָ תְ הו: שָׁ לַ ח מֶ לֶ ך וַ יַ תִּ ּ ירֵ הו ֹ מ ּ שֵׁ ל עַ מִ ים וַ יְ פַ תְּ ּחֵ הו ֹ : שָׂ מו ֹ אָ דו ֹ ן לְ בֵ יתו ּ ו ֹמשֵׁ ל בְּ כָ ל ִק ֹ נְ יָ נו ֹ : לֶ אְ ס ֹ ר שָׂ רָ יו בְּ נַפְ שׁ ו ּ ו ֵזְ קנָ יו יְ חַ כֵּ ם: וַ יָּ ֹבא יִ שְׂ רָ אֵ ל מִ צְ רָ יִ ם ְ ֹ וְ יַ עֲ קב גָּר בְּ אֶ רֶ ץ חָ ם: וַ יֶּ ּ פֶ ר אֶ ת עַ מֹו ֹ מְ אד וַ יַּ ּ עֲ צִ מֵ הו מִ צָּ רָ יו: הָ פַ ך ֹן אֲ שֶׁ ר ֹ לִ בָּ ם לִ שְׂ נ ּ א עַ מֹו ֹ לְ הִ תְ נַ כֵּ ל בַּ עֲ בָ דָ יו: שָׁ לַ ח מ ּ שֶׁ ה עַ בְ דֹו אַ הֲ ר ְ ֹ בָּ חַ ר בּ ו ּ : שָׂ מו בָ ם דִ ּ ֹ בְ רֵ י א ֹתו ּ תָ יו ו ֹמ ֹ פְ תִ ים בְּ אֶ רֶ ץ חָ ם: שָׁ לַ ח חשֶׁ ך ְ אֶ ת מֵ ימֵ יהֶ ם לְ דָ ם וַ יָּמֶ ת אֶ ת ֹ ּ א מָ רו אֶ ת דְ ּ ֹבָ רו: הָ פַ ך ְ וְ ל וַ יַּחְ שִׁ ך ֹב דְ ּ גָ תָ ם: שָׁ רַ ץ אַ רְ צָ ם צְ פַ רְ דְ ּ עִ ים בְּ חַ דְ רֵ י מַ לְ כֵ יהֶ ם: אָ מַ ר וַ יָּ ֹבא עָ ר ְ כִּ נִּים בְּ כָ ל גְּ ּבולָ ם: נָ תַ ן גִּ ֹ שְׁ מֵ יהֶ ם בָּ רָ ד אֵ שׁ לֶ הָ בות בְּ אַ רְ צָ ם: וַ יַּך גַּ ּ פְ נָ ם ותְ אֵ נָ תָ ם וַ יְ שַׁ בֵּ ר עֵ ץ גְּ ּבולָ ם: אָ מַ ר וַ יָּ ֹבא אַ רְ בֶּ ה וְ יֶ לֶ ק וְ אֵ ין ְ כָּ ל ּ ּ אכַ ל פְ רִ י אַ דְ מָ תָ ם: וַ יַּך ֹ ּאכַ ל כָּ ל עֵ שֶׂ ב בְּ אַ רְ צָ ם וַ י ֹ ּמִ סְ פָ ר: וַ י ֹבְּ כו ֹ ר בְּ אַ רְ צָ ם רֵ אשִׁ ית לְ כָ ל או ּ נָ ם: וַ יֹוצִ יאֵ ם בְּ כֶ סֶ ף וְ זָ הָ ב וְ אֵ ין ֹ בִּ שְׁ בָ טָ יו כּ ו ּ שֵׁ ל: שָׂ מַ ח מִ צְ רַ יִ ם בְּ צֵ אתָ ם כִּ י נָפַ ל פַ חְ דָ ּ ם עֲ לֵ יהֶ ם: ְ וְ אֵ שׁ לְ הָ אִ יר לָ יְ לָ ה: שָׁ אַ ל וַ יָּבֵ א שְׂ לָ ו וְ לֶ חֶ ם ּפָ רַ שׂ עָ נָ ן לְ מָ סָ ך ּ שָׁ מַ יִ ם יַ שְׂ בִּ יעֵ ם: פָ ּ תַ ח צור וַ יָּ ּזו ּבו ּ מָ יִ ם הָ לְ כו בַּ צִּ ּיֹות נָ הָ ר: כִּ י זָ כַ ר אֶ ת דְ ּ ָ בַ ר ק ֹ דְ שׁ ו ּ אֶ ת אַ בְ רָ הָ ם עַ בְ דֹו ּ : וַ יֹו ּ צִ א עַ מֹו ֹ בְ שָׂ שׂ ון בְּ רִ נָּה אֶ ת בְּ חִ ירָ יו: וַ יִ ּתֵּ ֹ ן לָ הֶ ם אַ רְ צו ּת גֹו ּ יִ ם וַ עֲ מַ ל לְ אֻ מִ ּ ים יִ ירָ שׁ ו ּ : בַּ עֲ בור ֹ ֹ תָ יו יִ נְ צ ּרו ּ הַ לְ לו ּיָ ה: ּ יִ שְׁ מְ רו ָּ חֻ ק ֹ יו וְ תור

ּת ִ ּק ּו ַ ן ה ּכְ ָל ִלי אכ קלז. ֹ עַ ל נַ הֲ רו ּ ת בָּ בֶ ל שָׁ ם יָ שַׁ בְ נו גַּ ּ ם בָּ כִ ינו ּ בְּ זָ כְ רֵ נו ּ אֶ ת צִ יֹון: ֹ עַ ל עֲ רָ בִ ים בְּ תו ּכָ ה תָּ ּ לִ ינו ֹ כִּ נ ֹ ּרו ּ תֵ ינו ּ : כִּ י שָׁ ם שְׁ אֵ לו ּנו ֹ שׁ ו ּ בֵ ינו דִ ּ בְ רֵ י ְ נָ שִׁ יר אֶ ת שִׁ יר ֹ שִׁ יר וְ תו ּ לָ לֵ ינו ּ שִׂ מְ חָ ה שִׁ ירו ּ לָ נו ּ מִ שִ ּ ׁ יר צִ יֹון: אֵ יך ְ ּ יְ רושָׁ לִָ ם תִּ שְׁ כַּ ח יְ מִ ינִ י: תִּ דְ בַּ ק יְ יָ עַ ל אַ דְ מַ ת נֵ כָ ר: אִ ם אֶ שְׁ כָּ חֵ ך ֹאשׁ ֹ ּ א אַ עֲ לֶ ה אֶ ת יְ רושָׁ לִַ ם עַ ל ר ֹא אֶ זְ כְּ רֵ כִ י אִ ם ל ֹ לְ שׁ ונִ י לְ חִ כִּ י אִ ם ל ֹ שִׂ מְ חָ תִ י: זְ כ ֹ ר יְ יָ לִ בְ נֵ י אֱ דו ֹ ם אֵ ת יו ּ ם יְ רו ֹ שָׁ לִָ ם הָ א ּ מְ רִ ים עָ רו ּ עָ רו ְ ְ אֶ ת גְּ ּמולֵ ך ֹ עַ ד הַ יְ סו ּ ד בָּ ה ּ : בַּ ת בָּ בֶ ל הַ שְ ּ ׁ דודָ ה אַ שְׁ רֵ י שֶׁ יְ שַׁ לֶּ ם לָ ך ְ אֶ ל הַ סָּ לַ ע: ּ ּ אחֵ ז וְ נִפֵ ֹ ץ אֶ ת עלָ לַ יִ ך ֹ שֶׁ גָּמַ לְ תְּ ּ לָ נו: אַ שְׁ רֵ י שֶׁ י קנ. ּ הַ לְ לו ּיָ ה ּ הַ לְ לו ָ אֵ ל בְּ ק ֹ דְ שׁ ו ּ הַ לְ לו ּהו ִ בִּ רְ ק ּ יעַ עֻ זֹו ּ : הַ לְ לו ּהו ֹב גֻּ ֹדְ לו ּ : הַ לְ לו ּהו ַ בְּ תֵ ק ֹ ע שׁ ו ּ פָ ר הַ לְ לו ּהו ֹ ּ תָ יו הַ לְ לו ּהו כְּ ר ּ בִ גְ בור ֹ בְּ נֵ בֶ ל וְ כִ נּו ּ ר: הַ לְ לו ּהו ֹ בְ ת ּ ף ו ֹמָ חו ּ ל הַ לְ לו ּהו ּ בְּ מִ נִּים וְ עוגָ ב: ּ הַ לְ לו ּהו ּ בְ צִ לְ צְ לֵ י שָׁ מַ ע הַ לְ לו ּהו ּ בְּ צִ לְ צְ לֵ י תְ רו ֹ עָ ה: כ ּ ל הַ נְּשָׁ מָ ה תְּ הַ לֵּ ּ ל יָ ה ּ הַ לְ לו ּיָ ה: לאחר סיום המזמורים יאמר שלושה פסוקים אלו: מִ י יִ תֵּ ן מִ צִּ ּיֹו ּ ן יְ שׁ ו ּ עַ ת יִ שְׂ רָ אֵ ל בְּ שׁ ו ּ ב יְ יָ שְׁ בו ּ ת עַ מֹו ֹ יָ גֵ ל יַ עֲ קב ּ יִ שְׂ מַ ח יִ שְׂ רָ אֵ ל: ו ּ תְ שׁ ועַ ת צַ דִ ּ ִיק ּ ים מֵ יְ יָ מָ עוזָּם בְּ עֵ ת צָ רָ ה: וַ יַּעְ זְ רֵ ם יְ יָ וַ יְ פַ לְּ טֵ ם יְ פַ לְּ ֹ טֵ ם מֵ רְ שָׁ עִ ים וְ יו ּ שִׁ יעֵ ם כִּ י חָ סו ֹ בו: ספר קדוש זה נדפס לעילוי נשמת מור אבינו היקר והאהוב עמנואל חיים הכהן בן יוסף ז"ל ת.נ.צ.ב.ה