שלאין אפרים גשרים וגישורים סוגיות בתכנון תשתיות לישראל

‫הארצית תהווה רק שלד שתוכנו יתמלא על ידי הפעלת סעיף ‪ 55‬וכן סעיף ‪ .261‬אך אין לומר‪,‬‬

‫כי ניתן להעביר לשר העבודה את התפקיד להכין תכנון מפורט של דרכים ארציות”‪.‬‬

‫סיכום זה הובא בפני המועצה הארצית בישיבה מס’ ‪ 44‬ביום ‪ .1.12.69‬בדיון הועלו שתי‬

‫דעות עיקריות‪ .‬האחת‪“ ,‬יש לראות בתכנית שנערכה ושתוגש לממשלה תכנית‪-‬אב שאינה‬

‫אופרטיבית‪ ...‬תכנית האב צריכה להנחות הכנת תכניות יותר מפורטות‪ ,‬שתאושרנה בדרג של‬
‫ועדות מחוזיות‪ ,‬בהתאם לחוק”‪ .‬והשנייה‪“ :‬מטרת החוק לא תושג אם יהיה צורך שכל קטע של‬
‫דרך ארצית יאושר לפי ההליך הרגיל והממושך‪ ,‬הנקבע בסעיף ‪( 261‬א) (ב) ו‪(-‬ג)‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬

‫בהתאם לסעיף ‪( 261‬ד)‪ ,‬אין צורך בקבלת היתר נוסף אם הדרך נבנית לפי ‘תכנית מאושרת’‪,‬‬

‫וזה כולל תכנית מתאר ארצית‪ .‬מרבית הדרכים הכלולות בתכנית הארצית המוצעת הן דרכים‬

‫קיימות‪ ,‬שמוצע להרחיב ולשפר‪ ,‬ובכל המקרים האלה שאלת התוואי המדויק אינה מתעוררת‪.‬‬
‫לגבי הדרכים החדשות‪ ,‬אפשר להכין תשריטים בקנה מידה ‪ 1:100,000‬או ‪ ,1:50,000‬ואלה‬

‫מספיק מדויקים”‪.‬‬
‫ובסיום הדיון התקבלה החלטה‪:‬‬
‫“(‪ )1‬לאשר את התקנון המוצע‪ ,‬תוך הוצאת סעיף (‪ )3‬והתאמת סעיפים אחרים‪ ,‬כפי שמחייבת‬

‫הוצאת סעיף (‪.)3‬‬

‫(‪ )2‬למנות ועדת משנה‪ ,‬אשר תתבקש להציע פתרון‪ ,‬במסגרת החוק‪ ,‬לבעיה של אישור תכנית‬

‫יותר מפורטת‪ ,‬מבלי שבזמן מוקדם מדי תתגבשנה זכויות הפרט להגשת תביעות פיצויים”‪.‬‬

‫המועצה הארצית החליטה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בישיבתה מיום ‪ ,8.9.69‬למסור העתקים של התכנית‬

‫לוועדות המחוזיות‪ .‬ביום ‪ 16.9.69‬כבר שלח מזכיר המועצה הארצית העתק של תכנית מתאר‬

‫ארצית‪ ,‬מס’ ‪ ,3‬שנערכה על ידי משרד הפנים ומשרד העבודה‪ ,‬בשיתוף משרד התחבורה‪.‬‬

‫החלקים של התכנית‪ ,‬שטרם סוכמו סופית ואשר היו טעונים התייעצות נוספת בין עורכי‬

‫התכנית‪ ,‬סומנו בקו תחתי להדגשה‪ .‬הוועדות המחוזיות התבקשו להגיש את הערותיהן‪ ,‬במידה‬

‫שישנן‪ ,‬בהקדם האפשרי‪ ,‬ולא יאוחר מיום ‪ .15.10.69‬לוועדות נמסר‪ ,‬כי נציג אגף התכנון יהיה‬
‫מוכן להופיע בפני הוועדה המחוזית‪ .‬ובאשר לתשריטים נכתב‪“ :‬בימים הקרובים נשלח לכם‬

‫קטע התשריט הנוגע למחוז‪ ,‬בקנה מידה ‪.”1:100,000‬‬
‫הוועדות המחוזיות הגיבו במהירות לחומר שהתקבל‪ .‬נאוה מגן‪ ,‬מלשכת תכנון חיפה‪ ,‬כותבת‬
‫ביום ‪“ :2.10.69‬עד היום לא קיבלנו את קטע התשריט הנוגע למחוז בקנ”מ ‪ .1:100,000‬עם‬
‫קבלתו‪ ,‬תובא התכנית לדיון הוועדה המחוזית”‪ .‬א חיון‪ ,‬יו”ר הוועדה המחוזית במחוז המרכז‪,‬‬
‫כותב למועצה הארצית ביום ‪“ :6.10.69‬איני מעלה על הדעת כי המועד הנ”ל נקבע על ידי‬
‫המועצה הארצית לפי סעיף ‪ 52‬לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬באשר בירורים ובדיקת התכנית על ידי‬

‫הלשכה המחוזית אינם יכולים להיעשות במשך זמן כה קצר (פחות מחודש)”‪ .‬מזכיר הוועדה‬
‫המחוזית חיפה‪ ,‬משה קסל‪ ,‬כותב למועצה הארצית ביום ‪“ :2.11.69‬הוועדה החליטה‪ ,‬בישיבתה‬
‫ה‪ ,83-‬להודיע למועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,‬כי בגלל היעדר תכנית מפורטת יותר‪ ,‬אשר‬

‫ממנה ניתן ללמוד על היחס בין מערכת הדרכים המוצעת והקיימת ליישובים ולאתרי נוף‪,‬‬

‫ועל הקשר בין מערכת הדרכים הקיימת לבין המוצעת‪ ,‬אין הוועדה יכולה בשלב זה להמציא‬
‫את הערותיה בקשר לתכנית”‪ .‬ב‪ 4.11.69-‬כותב דש פתק למזכיר המועצה הארצית‪“ :‬אני‬
‫מבין שתכנית בקנה מידה יותר גדול עומדת להישלח לוועדה המחוזית”! למחרת היום הוא‬

‫‪50‬‬

‫זוכה לתשובה‪“ :‬טרם התחילו בהכנת התכניות ‪ 1:100,000‬למחוזות”‪ .‬ועדה מחוזית מרכז לא‬
‫המתינה ו”לצורך הדיון וההתייחסות הועלתה כל רשת הדרכים שבמחוז המרכז על מפת רקע‬
‫בקנה מידה של ‪ 1:100,000‬וכן סומנו על נייר שקוף‪ ,‬בקנה מידה זהה‪ ,‬הצעות הוועדה המחוזית‬

‫לתיקון‪ ,‬עם מספרים לידן”‪.‬‬
‫הוועדות המחוזיות קיימו דיונים בתכנית‪ ,‬בחלקן בהשתתפות ד”ר אלישע אפרת‪ ,‬מנהל‬
‫המחלקה לתכנית הארצית במשרד הפנים‪ ,‬והעבירו הערותיהן למזכיר המועצה הארצית‪.‬‬
‫בישיבה מס’ ‪ 45‬ביום ‪ 5.1.70‬החליטה המועצה הארצית למנות ועדת משנה‪ ,‬שתבדוק את‬

‫הערותיהן של הוועדות המחוזיות ותגיש המלצה למועצה‪.‬‬
‫ההערות של הוועדות המחוזיות נחלקו לארבעה נושאים עיקריים‪:‬‬

‫‪ .1‬הערות כלליות‪.‬‬
‫‪ .2‬הערות לתכנית המתאר‪.‬‬

‫‪ .3‬הערות חוקתיות‪.‬‬
‫‪ .4‬הערות לגבי נוהל הגשת תכניות‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות להערות שהתקבלו מהוועדות המחוזיות‪:‬‬
‫“הוועדה מציינת‪ ,‬כי במחוז המרכז לא ניתנה תשובה לבעיית גישת ההמונים לחופי הרחצה‬
‫ולדעתה יש לתכנן דרכים אזוריות ו‪/‬או דרכים ראשיות לפתרון הבעיה‪ ,‬שבתוקף אופייה‬
‫אינה יכולה להיפתר על ידי דרכים מקומיות (מרכז)‪.‬‬
‫הוועדה מעירה‪ ,‬כי התכנית שהוכנה לפני מלחמת ששת הימים אינה נותנת‪ ,‬לדעתה‪ ,‬ביטוי‬
‫לתוצאות המלחמה‪ ,‬שיש להן השלכה על רשת הדרכים הארצית‪ .‬רק בהקשר לכביש‬
‫לטרון ניתן שיקול דעת לתוצאות המלחמה (מרכז)‪.‬‬
‫יש למספר הדרכים לפי האידקס של מע”צ (תל אביב)‪.‬‬
‫הפיכת כביש ואדי מילק‪-‬ואדי ערה לכבישים ארציים פותרת את בעיית התנועה העוקפת‬
‫חיפה‪ ,‬צפון ודרום‪ .‬לכן יש‪ ,‬לדעת הוועדה‪ ,‬להשמיט מהתכנית את המנהרה שמתחת להר‬
‫הכרמל ואת הקשר כרמל‪-‬טירת הכרמל‪ ,‬אשר יהיו נושא שידון במסגרת תכנית המתאר‬

‫של חיפה (חיפה)‪.‬‬
‫לדעת הוועדה החיבור יגור‪-‬קריית בנימין‪-‬קריית ביאליק אינו מוצדק‪ ,‬ובמקומו יש לחבר את‬
‫הכביש העוקף שממזרח לעכו ולנהריה עד קריית אתא עם מערכת הדרכים המתחברת‬

‫ליד יקנעם עם כביש ואדי מילק (חיפה)‪.‬‬
‫יש לבדוק אפשרות תכנון הדרך המהירה מלוד לירושלים‪ ,‬דרך בית חורון (מרכז)‪.‬‬
‫כביש סדום‪-‬עין גדי חייב להיות כביש ארצי‪ ,‬שמהווה חלק מציר התנועה המזרחי לאורך‬
‫הירדן דרך יריחו ואילת לשרם‪-‬א‪-‬שייח ‪ ,‬ולא כביש אזורי כמסומן בתכנית (דרום)‪.‬‬

‫מתבקש חיבור בין עין יהב‪ ,‬מצפה רמון וקדש ברנע (דרום)‪.‬‬
‫יש להביא בחשבון כביש שישמש אוטוסטרדה מאשדוד לאילת (הגשר התחבורתי ‪-‬‬

‫אשדוד–אילת (דרום)‪.‬‬
‫כביש חצרים‪-‬צאלים אינו בר‪-‬ביצוע בגלל קיומם של מתקנים ביטחוניים בתוואי המוצע ‪-‬‬

‫יש לראותו ככביש אזורי אופקים–צאלים (דרום)‪.‬‬
‫כביש אזורי צפורי‪-‬בעינה‪-‬שדה העמודים‪ :‬יש לתקן את תוואי הכביש באופן שיהווה המשך‬

‫‪51‬‬

‫הכביש המקומי העוקף את ציפורי ובאופן שהוא עצמו יעקוף את רומא הגלילית ממערב‬

‫ומצפון (צפון)”‪.‬‬

‫ביום ‪ 5.1.70‬דנה הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ב”תכנית כבישים ארצית”‪ ,‬וביום ‪,6.7.70‬‬

‫בישיבת המועצה הארצית מס’ ‪ ,52‬הובאה התכנית לדיון‪ ,‬אחרי קבלת הערות הוועדות‬

‫המחוזיות‪ .‬התכנית תוקנה בהתאם להערות שנתקבלו על ידי העורכים ‪ -‬משרד הפנים‪,‬‬

‫מע”צ ומשרד התחבורה‪ .‬ההערות שלא נתקבלו צוינו לפי נושאים‪ ,‬ברשימה שהופצה בין‬

‫חברי המועצה‪ .‬נותרו בעינם חילוקי דעות לגבי הצורך להגיש לאישור‪ ,‬בשלב יותר מאוחר‪,‬‬

‫תכניות יותר מפורטות וכן לגבי התוואי של מספר דרכים אחרי הדיון‪ .‬בישיבה הוחלט “להסכים‬

‫עקרונית שהתכנית תכלול הוראה‪ ,‬שלפיה תכנית מתאר מחוזית תוכל‪ ,‬באישור המועצה‪,‬‬

‫לסטות מתוואי הדרך‪ ,‬כפי שנקבע בתכנית הארצית‪ ,‬על מנת לתאם את התוואי לתנאים‬

‫המקומיים”‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוחלט בישיבה ש”שלושת עורכי התכנית יבררו לפני הישיבה הבאה של‬

‫המועצה נקודות שעדיין שנויות במחלוקת ויביאו הצעה תואמת למועצה”‪.‬‬

‫ב‪ ,2.8.70-‬התכנסה המועצה לדיון‪ ,‬שבו הודיע דש‪ ,‬כי התשריט שהוצג כולל את כל התיקונים‪.‬‬

‫“מר בן אפרים משרד התחבורה אמר שהתשריט לא הובא לידיעת משרד התחבורה ואינו יכול‬

‫להתייחס אליו לפני בדיקה יסודית במשרדו והוא ביקש לקבל תשריט לעיון”‪ .‬תשובתו של דש‬
‫מעניינת בראי התקופה‪“ :‬אין אפשרות להוציא מהמשרד את העותק היחיד של תשריט זה”‪.‬‬
‫בן אפרים הציע שאגף התכנון יכין או יזמין העתק של התשריט‪ ,‬ישלח אותו למשרד התחבורה‬

‫ובדיקת התשריט תיעשה תוך שלושה עד ארבעה שבועות מיום קבלתו‪.‬‬

‫ד”ר אלישע אפרת לא אהב‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬את הסוגייה וכתב ב‪ 5.8.70-‬למזכיר המועצה‬

‫הארצית מכתב בנדון‪ .‬במכתבו הוא מתאר את השתלשלות חילופי התכניות וההערות מול‬
‫משרד התחבורה במשך שנתיים‪ ,‬ובסיפא הוא כותב‪“ :‬לדעתי‪ ,‬כוונת משרד התחבורה ליצור‬
‫סחבת בדבר אישור התכנית‪ ,‬ואין לו גישה קונסטרוקטיבית לעניין זה‪ .‬אינני מוכן לענות על‬

‫כל התרגילים שהוא מכתיב לנו זה שלוש שנים רצופות”‪ .‬דש קיבל את דעתו של ד”ר אפרת‬
‫והודיע במכתב לבן אפרים ממשרד התחבורה‪“ :‬אם תשלח לאגף התכנון משרטט‪ ,‬נעמיד‬
‫לרשותו שולחן שרטוט והוא יוכל להעתיק כאן את התשריט ‪ 1:100,000‬של רשת הדרכים‪.‬‬

‫עליו להביא אתו את מפות הרקע”‪.‬‬

‫ב‪ 14.9.70-‬פונה דש במכתב דחוף למנהל הכללי של משרד הפנים‪ ,‬מפרט את השתלשלות‬
‫הכנת תכנית המתאר הארצית לדרכים‪ ,‬ומציין‪ ,‬כי‪“ :‬איחור בהגשת התכנית למועצה הארצית‪,‬‬
‫שנתנה ההוראה להכנתה‪ ,‬חל בגלל הדיונים הרבים והממושכים שנבעו בין השאר בהבדלי‬

‫גישות בין הגורמים שהכינו התכנית”‪ .‬התכנית נכללת בסדר יומה של ישיבת המועצה מס’ ‪59‬‬
‫ביום ‪ ,5.10.70‬שהחליטה‪“ :‬לדחות את הדיון לישיבת חודש דצמבר‪ ,‬שבה יסתיים הדיון ותתקבל‬

‫החלטה”‪.‬‬
‫בשעה טובה‪ ,‬בישיבת המועצה הארצית מס’ ‪ ,60‬מיום ‪ 1.3.71‬מחליטה המועצה‪:‬‬
‫“להגיש לממשלה את התכנית שבנספח ‪ 2‬לפרוטוקול זה‪ ,‬בצירוף התשריטים המהווים חלק‬

‫בלתי‪-‬נפרד ממנה ושהוצגו בישיבת המועצה‪ ,‬יחד עם ההערות של הוועדות המחוזיות‪ ,‬שלא‬

‫שולבו בתכנית ובתשריטים‪ ,‬ושהמועצה אינה ממליצה לקבל”‪.‬‬

‫יו”ר המועצה הארצית מעביר ביום ‪ 28.4.71‬את התכנית לשר הפנים בבקשה להגיש‬

‫‪52‬‬

‫באמצעותו את התכנית לאישור הממשלה‪ .‬אגף התכנון‪ ,‬צופה פני הווה או עתיד‪ ,‬מבקש‬
‫להביא לידיעת השר‪ ,‬במזכר שכתב ד”ר אפרת ביום ‪ ,26.5.71‬כי‪“ :‬טיוטת התכנית הועברה אל‬
‫משרד התחבורה בכל שלבי הכנתה‪ .‬אנשי המשרד העירו את הערותיהם ובתיאום עם מע”צ‬
‫תוקנו ושופרו הדברים‪ ...‬כל בקשות משרד התחבורה נתמלאו‪ ,‬אך תכנית‪-‬אב לשנת ‪2000‬‬
‫אשר הבטיחו להכין ‪ -‬לא הוכנה‪ ...‬עם זאת‪ ,‬הורגש בשנה האחרונה ניסיון חוזר ונשנה של עיכוב‬
‫אישור התכנית מצד משרד התחבורה‪ ,‬וזאת באמתלות שונות‪ .‬לאחר שהתכנית אושרה על ידי‬
‫המועצה הארצית נפגשו נציגי משרד התחבורה עם אנשי מע”צ והעירו הערות נוספות‪ .‬החלק‬

‫שניתן לתיקון לאור הערות אלה יתוקן בעתיד בנפרד מן התכנית המוצעת לאישור”‪.‬‬
‫ביום ‪ 14.7.71‬פונה שר הפנים‪ ,‬הד”ר יוסף בורג‪ ,‬למזכיר הממשלה ומבקש להעלות על סדר‬

‫יומה של הממשלה את הצעת ההחלטה לאישור תכנית המתאר הארצית לדרכים‪ ,‬בהתאם‬

‫להוראות סעיף ‪ 53‬לחוק‪.‬‬

‫מיכאל ניר‪ ,‬סגן מזכיר הממשלה‪ ,‬מעביר ביום ‪ 26.7.71‬פנייה לשר האוצר‪ ,‬שר העבודה ושר‬

‫התחבורה ומבקש לקבל חוות דעתם‪ .‬יצוין‪ ,‬שבפנייתו הוא כותב‪ ,‬כי שר הפנים מבקש להביא‬

‫את התכנית להחלטת ועדת השרים לענייני כלכלה‪.‬‬
‫עוזר שר העבודה משיב ביום ‪“ :18.8.71‬לאור העובדה‪ ,‬שתכנית המתאר הארצית הוכנה‬

‫בשיתוף משרד העבודה‪ ,‬אין למשרדנו הסתייגויות לתכנית הנ”ל”‪.‬‬
‫שר המשטרה‪ ,‬שלמה הלל‪ ,‬כותב למזכיר הממשלה ביום ‪:5.11.71‬‬
‫“אין לנו הערות לתכנית המוצעת‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנני מוצא לנכון להביע דאגתנו נוכח אי‪-‬הכללת‬
‫אזור המטרופולין של תל אביב רבתי בתכניות מתאר מחייבות‪ .‬אם דבר זה לא ייעשה בהקדם‪,‬‬
‫קיים החשש שתוואי הדרכים שבתכנון ייתפסו בינתיים ובבוא העת יתעכב ביצוע תכניות‬

‫הדרכים דווקא באזור רגיש וקריטי זה”‪.‬‬
‫שר התיירות מגיש ביום ‪ 17.11.71‬הסתייגות לתכנית המתאר הארצית ובין טענותיו‪:‬‬
‫“‪ .2‬בגלל סמיכות יחסית של שדה התעופה עטרות לשדה התעופה לוד וכל המשתמע מזה‪,‬‬
‫רצוי לקשור את השניים בכביש מהיר‪ .4 ...‬יש להמשיך את הכביש המהיר מתל אביב לירושלים‪,‬‬
‫עד ירושלים ולא להפסיק אותו בקרבת שער הגיא‪ .5 ...‬באזור צפת מתוכננות דרכים ראשיות‬

‫שמשאירות את צפת בצד‪ .‬זה יפגע בפיתוח העיר ובגישה אליה‪”...‬‬
‫שר החקלאות מגיש ביום ‪ 8.12.71‬הסתייגות לתכנית המתאר הארצית‪:‬‬
‫“א‪ .‬תכנית המתאר המוגשת בקנה מידה קטן ואינה מפורטת די צרכה לשם בדיקת השפעתה‬
‫על קרקעות חקלאיות של היישובים‪ .‬יש לשלוח תכנית מפורטת יותר כדי שאפשר יהיה‬
‫לבדקה‪ .‬ב‪ .‬במשרדנו התקבלו מפות מפורטות לתכנית כביש נתיבי חדרה‪-‬איילון‪ .‬אני מתנגד‬
‫לתוואי המוצע אשר יגרום פגיעה חמורה ובלתי‪-‬ניתנת לתיקון באדמות החקלאיות של למעלה‬

‫מעשרים יישובים חקלאיים”‪.‬‬
‫אגף התכנון הכין התייחסויות ענייניות לכל שר ושר באשר להערותיו‪.‬‬

‫ביום ‪ 3.4.73‬מתכנסת המועצה הארצית לישיבה מס’ ‪ .83‬שוהמי ממע”צ מבקש לברר מה‬
‫גורל התכנית ומדוע מתעכב אישורה על ידי הממשלה‪ .‬היו”ר מסביר‪“ :‬שמספר חברי ממשלה‬
‫הביעו התנגדותם לתכנית וייתכן שנעשתה שגיאה שהיא הוגשה לממשלה בטרם יסכימו לה‬
‫כל משרדי הממשלה‪ ,‬כפי שנהגנו למשל לגבי תכנית מתאר ארצית חלקית לתחנות כוח‬

‫‪53‬‬

‫ורשת החשמל”‪ .‬היו”ר ציין‪ ,‬כי הוא מקווה שתוך חודשיים יסתיימו הבירורים והממשלה תאשר‬
‫את התכנית‪.‬‬

‫חולפות שנתיים וביום ‪ 2.5.75‬פונה מזכיר ועדת השרים לכלכלה אל שר הפנים‪“ :‬ברצוני‬
‫להפנות תשומת לבך‪ ,‬כי הנושא עומד זמן רב על סדר יומה של ועדת השרים לענייני כלכלה‪.‬‬
‫אבקשך להודיעני‪ ,‬אם יש להשאיר את הסעיף על סדר היום‪ ”.‬מנכ”ל משרד הפנים משיב‬
‫ביום ‪ “ :29.5.75‬בינתיים עלה בידינו להגיע להבנה עם כל השרים הנוגעים בדבר אשר הסכימו‬
‫לבטל הסתיגויותייהם‪ ...‬לאור האמור‪ ,‬תובא התכנית‪ ,‬על פי החוק‪ ,‬לאישורה של הממשלה‬

‫באחת מישיבותיה הקרובות‪ .‬אנו מכינים עתה את החומר מחדש לשם הגשתו לממשלה”‪.‬‬
‫ב‪ 8.1.76-‬פונה שר התחבורה לשר הפנים‪ ,‬מפני שהסתבר למשרד התחבורה‪ ,‬כי תכנית‬
‫המתאר הארצית לכבישים‪ ,‬שהוכנה לפני חמש שנים‪ ,‬לא עודכנה באשר לכבישים הכלולים‬
‫בתכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שהופקדו לאחרונה או שנמצאות בשלבי תכנון מתקדמים‪“ .‬הנני‬
‫מבקש כי תעכב את הגשת תכנית המתאר הארצית לכבישים לממשלה‪ ,‬עד שתעודכן למצב‬

‫התכנון בתחילת ‪.”1976‬‬
‫מנכ”ל משרד הפנים מורה להיפגש עם המדען הראשי של משרד התחבורה לשמוע הערותיו‪,‬‬
‫אם ישנן‪ ,‬טרם העברת התכנית לאישור הממשלה‪ .‬ביום ‪ 3.2.76‬מתכנסים שוב‪ :‬שוהמי ממע”צ‪,‬‬
‫דש ואפרת ממשרד הפנים‪ ,‬הפעם עם ד”ר רייכמן‪ ,‬המדען הראשי ממשרד התחבורה‪,‬‬

‫ומסכמים‪ ,‬כי אין לעכב העברתה של התכנית לממשלה לאחר ביצוע הסעיפים להלן‪:‬‬
‫“‪ .1‬לרכז כל תכניות המתאר המחוזיות בשלבים שהם קיימים כיום ותכנית מתאר ארצית‬

‫לכנרת‪.‬‬
‫‪ .2‬לוודא התאמה מלאה של התכניות המחוזיות עם התכנית הארצית לדרכים‪.‬‬

‫‪ .3‬תכנית המתאר הארצית תראה פיתוח שלב נוסף של הצירים דלעיל‪.‬‬
‫‪ .4‬צוות המורכב מנציג משרדי הפנים‪ ,‬העבודה והתחבורה יבדוק ויאשר מחדש את התכנית‬

‫הארצית לדרכים‪ ,‬המעודכנת בהתאם לסעיפים ‪.”1,2,3‬‬
‫ביום ‪ 11.7.76‬מעביר מנכ”ל משרד הפנים אל שר הפנים את תכנית המתאר הארצית‬
‫לדרכים‪ ,‬לאחר שעודכנה‪ ,‬בשיתוף פעולה ובהסכמת משרד העבודה ומשרד התחבורה‪,‬‬

‫ומבקש להביאה לאישור הממשלה‪.‬‬
‫בשעה טובה‪ ,‬ביום ה’ באב תשל”ו (‪ )1.8.76‬מתקבלת החלטה מס’ ‪ 902‬של ממשלת ישראל‬

‫לעניין תכנית מתאר ארצית לדרכים תמ”א ‪.3‬‬
‫ההחלטה היא‪:‬‬

‫‪“ .1‬בתוקף סמכות הממשלה לפי סעיף ‪ 53‬לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬תשכ”ה‪ ,1965-‬לאשר תכנית‬
‫מתאר ארצית לדרכים‪ ,‬מס’ תמ”א ‪.3‬‬

‫‪ .2‬שר האוצר‪ ,‬כיו”ר ועדת השרים לענייני כלכלה‪ ,‬מתבקש להעלות לדיון בוועדת השרים‪,‬‬
‫בהתאם לצורך‪ ,‬את ההיבטים השייכים לביצוע התכנית‪ ,‬לרבות סדר עדיפויות‪ ,‬עלות‬

‫ותקציבים”‪.‬‬
‫ביום ‪ 26.8.76‬פורסמה הודעה על אישור התכנית בילקוט הפרסומים מס’ ‪.2247‬‬
‫בישיבת המועצה הארצית מס’ ‪ 121‬ביום ‪ 5.10.76‬היו”ר מודיע‪ ,‬שלאחר אישור התכנית על‬
‫ידי הממשלה ובהתאם לסעיף ‪ 54‬לחוק‪ ,‬ניתן לפרסמה בדרך ובמידה שתורה המועצה‪ .‬ואכן‪,‬‬

‫‪54‬‬

55

‫המועצה מחליטה להורות ליו”ר לתת לתכנית פרסום נרחב‪.‬‬

‫תמ”א ‪ 3‬הייתה אמורה לעבור תיקונים ושינויים מרגע אישורה‪ ,‬מעצם היותה “התוויית השלב‬

‫הראשון של רשת הדרכים במדינה”‪ ,‬והמדינה מתפתחת וצומחת‪ .‬כבר במתן ההוראה‬
‫ב‪ 4.7.1966-‬אמר דש בדיון‪“ :‬אם יהיה צורך‪ ,‬אפשר יהיה לשנות את התכנית פה ושם”‪ .‬ולכן‪,‬‬

‫ה ִאמרה “כל תכנית היא בסיס לשינויים” טבועה בתמ”א ‪ 3‬מרגע הגייתה ולאורך כל השנים‬

‫מאז ועד היום‪ ,‬ולא בכדי תמ”א ‪ 3‬היא תכנית המתאר הארצית הדינמית ביותר‪ ,‬המונה כבר‬

‫‪ 102‬תיקונים ושינויים‪.‬‬

‫מר‪ :1-‬תכנית מתאר ארצית חלקית וראשונה‬
‫לדרכים‬

‫“הבעיה של קשר תל אביב‪-‬שדה התעופה לוד היא כבר היום חמורה מאוד‪ ,‬ונגרמים עיכובים‬ ‫‪56‬‬
‫רציניים לנוסעים‪ .‬המצב עוד יוחמר עם ביטול שדה התעופה שדה דוב והעברת שירותי ‘ארקיע’‬
‫ללוד”‪ .‬דברים אלה‪ ,‬מפי מר שוהמי‪ ,‬סמנכ”ל מע”צ‪ ,‬לא נאמרו כעילה להקמת הנתיב המהיר‬

‫בכביש מס’ ‪ 1‬בשנת ‪ ,2012‬אלא בישיבת המועצה הארצית מס’ ‪ 5‬ביום ‪.4.7.66‬‬
‫באותה ישיבה‪ ,‬שבה הורתה המועצה הארצית על הכנת תכנית ארצית להתוויית רשת הדרכים‬
‫הראשיות ‪ -‬תמ”א ‪ ,3‬דנה המועצה הארצית ומחליטה על תכנית ארצית חלקית “להתוויית‬
‫דרך ראשית מהירה בין תל אביב לשדה התעופה לוד‪ ,‬עוקפת את לוד ורמלה ומתחברת עם‬
‫דרך תל אביב‪-‬ירושלים‪ .‬דרך זו תשתלב ברשת הדרכים הראשיות של הארץ ותשמש‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬כדרך גישה לשדה התעופה הבין‪-‬לאומי של המדינה”‪ .‬המסורת של דחיפות ובהילות‬
‫באישור תכניות לדרכים החלה כבר בתכנית ארצית חלקית זו‪ .‬כך הוסיף שוהמי‪“ :‬אם התכנית‬
‫לא תאושר עכשיו‪ ,‬אי‪-‬אפשר יהיה להתחיל בעבודות העפר לפני עונת החורף”‪ .‬שוהמי הראה‬
‫על מפות את התוואי המוצע והסביר את יתרונותיו על תוואים חלופיים שנבדקו‪ .‬מר גלס‪,‬‬
‫ממונה על החקיקה במשרד המשפטים‪ ,‬העיר‪“ :‬לא ניתנו פרטים על הבעיות הקשורות לבניית‬
‫הכביש‪ :‬כגון הפקעות קרקע‪ ,‬תקנות התכנית וכו’‪ .‬התכנית אינה בשלה להגשתה לממשלה”‪.‬‬
‫היועץ לתכנון ולהנדסה‪ ,‬בן סירה‪“ :‬לא נתקבל חומר רקע על השתלבות הכביש המוצע‬
‫לרשת הכבישים‪ ,‬שיחבר את שלושת הערים הגדולות ואת שדה התעופה”‪ .‬ובכל זאת החליטה‬

‫המועצה הארצית על הכנת התכנית‪.‬‬
‫הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית‪ ,‬שליד המועצה הארצית‪ ,‬קיימה את ישיבתה הראשונה‬

‫ביום ‪ 18.7.1966‬ודנה בתכנית כביש מהיר בין לוד לתל אביב‪.‬‬
‫חולפים שבועיים ובישיבה הבאה‪ ,‬מס’ ‪ ,6‬של המועצה הארצית‪ ,‬ביום ‪ ,1.8.1966‬מוגשת התכנית‪.‬‬
‫החברים אינם שבעי רצון מאופן ההגשה ומקיימים דיון‪ ,‬שבו לובנו “בעיות הפרוצדורה הרצויה‬
‫להגשת תכניות מעין אלה‪ .‬הודגש הצורך להמציא חומר המסביר כל תכנית ארצית שתוגש‬

‫בעתיד”‪ .‬הוועדה מחליטה‪:‬‬
‫“המועצה מאשרת את תוואי הכביש המהיר תל אביב‪-‬שדה תעופה לוד‪ .‬על הוועדות המחוזיות‬
‫להגיש את הערותיהן תוך שלושה שבועות מיום משלוח התכניות אליהן על ידי המועצה‬

‫הארצית‪ .‬הערותיהן‪ ,‬אם תהיינה‪ ,‬תובאנה לישיבת המועצה הבאה בספטמבר והיא תחליט‬
‫בנדון”‪16.‬‬

‫ואכן‪ ,‬ב‪ 5.9.1966-‬מתכנסת המועצה הארצית והיו”ר מוסר‪“ :‬שבהתאם להחלטת המועצה‬
‫מיום ‪ 1.8.66‬נשלחה התכנית לכל הוועדות המחוזיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬פורסמה בילקוט הפרסומים מס’‬

‫‪ ,1294‬הודעה בהתאם לסעיף ‪ 51‬לחוק‪ ,‬בדבר הוראת המועצה לעריכת התכנית‪.‬‬
‫הוועדות המחוזיות נתבקשו להעיר את הערותיהן‪ ,‬אם תהיינה‪ ,‬עד ליום ‪ .28.8.66‬עד היום‬
‫נתקבלו הערות מהוועדה המחוזית‪ ,‬מחוז המרכז ומיושבי ראש הוועדות המחוזיות ירושלים ותל‬

‫אביב‪ .‬נוסח ההערות נמסר לחברי המועצה בזמן הישיבה‪.‬‬
‫ליושב ראש הוועדה המחוזית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אין הערות לגבי התכנית העומדת עכשיו לדיון‪.‬‬
‫הערת יושב ראש הוועדה המחוזית‪ ,‬תל אביב‪ ,‬מתייחסת למרחק הקטן בין שתי הצטלבויות‪,‬‬
‫אך הוא מוסיף שהדבר אפשרי אם ההצטלבויות תהיינה דו‪-‬מפלסיות‪ .‬לפי התכנון של מע”צ‬

‫הצטלבויות אלה אכן דו‪-‬מפלסיות‪ ,‬וזה עונה להערה”‪.‬‬
‫החוק אינו מחייב דיון במועצה על הערות הוועדות המחוזיות‪ ,‬אך הדבר רצוי ועל כן מציע היו”ר‪,‬‬
‫שהמועצה תדון בהערות‪ ,‬או בעצמה או באמצעות ועדת משנה‪ ,‬ותוסיף דברי הסבר לתכנית‬

‫ולהערות הוועדות המחוזיות‪ ,‬בזמן העברתן לממשלה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בשנת ‪ ,2013‬כששבעה נתיבים ומסילת ברזל כפולה ובעתיד כפולה ומכופלת (ארבע‬
‫מסילות על פי תת”ל ‪ ,)33‬מקשרים בין תל אביב ונתב”ג‪ .‬מעניין מה היו ההערות בדיון‪,‬‬

‫בשעתו‪.‬‬
‫אל”מ בר רצון‪ ,‬נציג שר הביטחון‪ ,‬מבקש שהמועצה תדון מחדש בתכנית‪ ,‬כי הוא לא היה‬
‫נוכח בישיבה שבה הוחלט על אישורה ולא קיבל חומר מפורט‪ ,‬כולל תשריטים‪ .‬הוא מצביע‬
‫על כמה ליקויים בתכנית‪ ,‬ובעיקר על כך‪ ,‬שבמגמה למנוע פגיעה בקרקע חקלאית מאריכים‬
‫את תוואי הכביש תל אביב‪-‬ירושלים בשישה עד שבעה ק”מ‪ .‬הוא מבקש שבעתיד כל החומר‬

‫הנוגע לתכניות‪ ,‬כולל תשריטים‪ ,‬יישלח לחברים לפני הדיון‪.‬‬
‫מר טנה‪ ,‬מנכ”ל משרד השיכון‪“ :‬למועצה הארצית‪ ,‬שהיא גוף התכנון העליון‪ ,‬הייתה צריכה‬
‫להיות הסמכות להכריע מה יותר חשוב‪ :‬לא לפגוע בקרקע חקלאית או לקצר את התוואי‬
‫של דרך ראשית‪ .‬היות ולפי החוק אין המועצה יכולה לשנות החלטה של הוועדה לשמירה‬
‫על קרקע חקלאית‪ ,‬צריך לקבל חוות דעת משפטית איפה מקרים כאלה של התנגדות‬

‫אינטרסים צריכים להיות מוכרעים”‪.‬‬
‫מר דש‪ ,‬סמנכ”ל תכנון במשרד הפנים‪“ :‬התכנית הנדונה היא לכביש מהיר תל אביב‪-‬שדה‬
‫התעופה לוד ואינה חלק של תכנית כביש ישיר בין תל אביב לירושלים‪ .‬הארכת התוואי תל‬
‫אביב‪-‬שדה התעופה לוד‪ ,‬בגלל שיקולים של שמירה על קרקע חקלאית‪ ,‬הינה קטנה בלבד‪”.‬‬
‫מר כץ‪ ,‬ראש עיריית רחובות‪“ :‬רשאית המועצה לדון גם באספקט הכלכלי של תכנית‪ .‬היחס‬
‫אל תכנית מסוימת צריך להיות תלוי גם בהשקעה הדרושה לביצועה‪ .‬המועצה הארצית‬
‫צריכה להשתכנע‪ ,‬שהתכנית מהווה את הפתרון הטוב ביותר”‪ .‬הוא אינו רוצה לעכב את אישור‬
‫תכנית זו‪ ,‬שהובאה כתכנית דחופה מאוד‪ ,‬אך הוא מקווה‪ ,‬שלהבא המועצה תוכל להגיש את‬

‫עצמה כגוף מתכנן‪.‬‬

‫‪ 16‬פרוטוקול הישיבה מס’ ‪ ,6‬שהתקיימה במשרד פנים‪ ,‬בירושלים‪ ,‬ביום ט”ו באב תשכ”ו (‪.)1.8.66‬‬
‫‪57‬‬

‫מר סילברסטון מסכם‪“ :‬לגבי השיקול הכלכלי‪ :‬כאן לא הוגשו שתי תכניות אלטרנטיביות‪,‬‬
‫הדורשות השקעות שונות‪ ,‬ועל המועצה לדון על התכנית שהוגשה‪ .‬גם אילו הוגשו שתי תכניות‬
‫אלטרנטיביות‪ ,‬היה צורך לקבל חוות דעת משפטית על סמכות המועצה להיכנס להשוואה‬

‫כלכלית של שתי התכניות‪.‬‬
‫תכנית זו הובאה עם בקשה מיוחדת לטיפול דחוף ונתנו למועצה את כל ההסברים להנמקת‬
‫בקשה זו‪ .‬המועצה נתבקשה להחליט בהתחלת הדיון אם היא מסכימה לדון בתכנית בדרך‬
‫המוצעת והיא הסכימה לכך‪ ,‬כמקרה יוצא מן הכלל‪ .‬אין לחשוש שזה יהווה תקדים לדיון‬

‫בתכניות אחרות‪.‬‬
‫אחרי שהמועצה דנה בשתי ישיבות והחליטה על התכנית‪ ,‬אין היא יכולה לפתוח בדיון מחדש‬
‫לפי בקשתו של נציג אחד‪ ,‬שלא השתתף בישיבה שבה נתקבלה ההחלטה‪ .‬לפעמים יכול‬
‫להיות אינטרס עליון‪ ,‬המחייב דיון מחדש‪ ,‬אך לדעתי אין העניין הנדון עכשיו עד כדי כך חיוני‬

‫שיצדיק ליצור תקדים לדיון מחדש על עניין שכבר הוכרע‪.‬‬
‫חברי מועצה רבים מייצגים מוסדות שבהם נמצא כל החומר הנוגע לתכנית זו‪ .‬אם לא‪ ,‬יכלו‬
‫בקלות להשיג איתור גם באגף התכנון של משרד הפנים ולעיין בה בין שתי הישיבות שבהן דנה‬
‫המועצה בעניין‪ .‬עד כמה שזה אפשרי‪ ,‬שולחים חומר לחברי המועצה לפני הדיון‪ ,‬אך אין תמיד‬

‫אפשרות לחלק את כל המסמכים ובפרט את כל התשריטים”‪.‬‬
‫בסיכום מתקבלת ההחלטה הבאה‪“ :‬להעביר לממשלה את התכנית לכביש מהיר תל אביב‪-‬‬
‫שדה התעופה לוד‪ ,‬ואת הערות הוועדות המחוזיות‪ ,‬בצירוף דברי הסבר‪ ,‬שינוסחו אחרי שמר‬

‫דש יקיים ברור עם הממונה על מחוז המרכז ועם בא כוח מע”צ”‪17.‬‬
‫חולפים ארבעה חודשים ובישיבת המועצה הארצית מס’ ‪ ,13‬ב‪ ,9.1.1967-‬יו”ר המועצה‬

‫הארצית מעלה שוב את התכנית‪ ,‬במסגרת סעיף “שונות”‪ .‬כך מדווח בפרוטוקול הדיון‪:‬‬
‫“המועצה הארצית‪ ,‬בישיבתה מיום‪ 5.9.66 ,‬החליטה להעביר את התכנית לממשלה‪ ,‬יחד עם‬
‫הערות הוועדה המחוזית‪ ,‬מחוז המרכז‪ .‬הערות אלו התייחסו לצורך לתאם את התוואי עם‬
‫מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית ועם משרד החקלאות‪ ,‬במגמה להקטין עד כמה‬
‫שאפשר פגיעות בקרקע חקלאית‪ .‬מע”צ‪ ,‬בתיאום עם הגופים הנ”ל‪ ,‬הגישה עכשיו תוואי‬
‫מתוקן‪ ,‬אך היות ויש הבדל לא קטן בין תוואי זה והתוואי שהיה בפני המועצה בעת הדיון‪ ,‬הובאה‬
‫התכנית מחדש לאישור‪ ,‬אחרי שהיא אושרה גם על ידי הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית‪.‬‬

‫הוא מבקש את מר שוהמי‪ ,‬סגן מנהל מע”צ להסביר את השינויים שנעשו‪.‬‬
‫מר גלס‪ :‬העניין הובא עוד ביולי ‪ 1966‬כבקשה דחופה מאוד והמועצה עשתה מאמצים כדי‬

‫לא לעכב את הטיפול‪ .‬מה גרם לכך שהדחיפות הזאת ירדה מן הפרק?‬
‫מר שוהמי מראה על מפה את התוואי החדש ואת התוואי המקורי‪ .‬השינויים הוכנסו כדי לא‬
‫לפגוע בחלקות של יישוב יגל והם אינם מהותיים‪ .‬תוך כדי עיבוד תכנית זו נפלה החלטה‬
‫בקשר לבית הנתיבות של שדה התעופה‪ ,‬ובבוא הזמן אפשר יהיה להעביר חיבור ישר ויותר‬
‫קצר מהכביש‪ ,‬כפי שהוא תוכנן עכשיו‪ ,‬לבית הנתיבות החדש‪ .‬אשר לדחיפות‪ ,‬היא בעינה‬
‫עומדת‪ .‬כבר התחלנו בעבודה בשטח‪ ,‬בעיקר בסילוק מטרדים‪ ,‬כמו עצים ובתים‪ ,‬ובתיאום עם‬

‫המתיישבים‪.‬‬

‫‪ 17‬פרוטוקול הישיבה מס’ ‪ ,7‬שהתקיימה במשרד הפנים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ביום כ’ באלול תשכ”ו (‪.)5.9.66‬‬

‫‪58‬‬

‫מר כץ ומר שקד‪ :‬לתוואי החדש היתרון‪ ,‬שהוא ישתלב עם תוואי ישר וקצר של כביש ראשי‬
‫תל אביב‪-‬ירושלים‪.‬‬

‫הוחלט לאשר בשלב ראשון את התוואי של הקטע מצומת גנות‪ ,‬על כביש גהה‪ ,‬לאורך מסילת‬
‫הברזל עד כפר חב”ד‪ ,‬ומשם לשדה התעופה לוד‪”.‬‬

‫בישיבתה מיום ‪ 9.1.1967‬המועצה אישרה את התוואי של קטע זה המתוקן‪ ,‬וכך הוגשה‬
‫התכנית לממשלה‪18.‬‬

‫הממשלה אישרה את התכנית בישיבתה מיום ‪ .28.3.1967‬זוהי תכנית המתאר הארצית‬
‫הראשונה שאושרה לאחר חוק התכנון והבנייה‪ ,‬תשכ”ה‪ .1965-‬גם אם זו תכנית מתאר ארצית‬
‫חלקית‪ ,‬ואפילו רק חלק ראשון מתכנית חלקית‪ ,‬הרי שזו התמ”א הבכורה‪ ,‬מספרה מר‪1-‬‬

‫ובמניין תכניות המתאר הארציות כלל אינה מנויה כיום‪.‬‬

‫תמ”א ‪ :5‬תכנית מתאר ארצית לכביש‬
‫תל אביב‪-‬שדה התעופה לוד‬

‫תם ולא נשלם‪ .‬באוקטובר ‪ 1967‬מוגשת למועצה הארצית התכנית של הקטע השני של‬
‫הדרך‪ .‬מכפר חב”ד התוואי עוקף את לוד ורמלה ומתחבר לכביש רמלה‪-‬ירושלים הקיים‬
‫מזרחה לרמלה‪ ,‬קרוב להצטלבות של הכבישים לטרון ובית שמש‪ .‬התוואי מסומן בתשריט ק‪.‬מ‬

‫‪ 1:20,000‬שנשלח לחברי המועצה‪ .‬בישיבה מוצג תשריט מפורט ק‪.‬מ‪.1:2,500 .‬‬
‫התכנית מגיעה למועצה הארצית לדיון‪ ,‬תוך הקדמת הליכי התכנון‪ .‬טרם הדיון במועצה‬
‫הארצית היא כבר נשלחה לוועדות המחוזיות למתן הערות‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 52‬לחוק‪ .‬הוועדה‬
‫המחוזית מחוז המרכז‪ ,‬שבתחומה עובר הכביש‪ ,‬אישרה את התוואי והעירה שתי הערות בקשר‬

‫להצטלבויות‪.‬‬
‫הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית‪ ,‬בישיבתה מיום ‪ ,3.7.1967‬אישרה את התוואי עם שינוי‬
‫ייעוד הקרקע ‪ -‬מחקלאי לאחר‪ ,‬בהתאם לתכנית‪“ :‬לכביש המהיר יהיו שני מסלולים של שני‬
‫נתיבים כל אחד‪ ,‬ובעתיד אפשר יהיה להוסיף עוד נתיב לכל מסלול‪ .‬הוא ייבנה במתכונת של‬

‫אוטוסטרדה‪ ,‬ויחצה כבישים קיימים במפלס נפרד”‪.‬‬
‫אלא שצמוד לתוואי נמצא היישוב כפר חב”ד‪ .‬מר סילברסטון‪ ,‬יו”ר המועצה הארצית‪ ,‬מבקש‬
‫משוהמי לתת הסברים על התוואי המוצע ועל ההתנגדות שהוגשה על ידי כפר חב”ד‪ .‬מר‬
‫שוהמי ”מתאר את התוואי על המפה‪ .‬התכנון נעשה לפני מלחמת ששת הימים‪ ,‬ועכשיו דנים‬
‫בשינוי הקצה המזרחי של התוואי‪ ,‬שיתקשר עם הכביש דרך לטרון‪ .‬ההתנגדות של כפר חב”ד‬
‫מתייחסת לקטע הראשון של הכביש‪ ,‬שאושר על ידי הממשלה ונמצא כבר בשלב של ביצוע‪.‬‬

‫ההתנגדות היא בעיקר למסלול בצד הדרומי של מסילת הברזל‪ ,‬שהוא קרוב לבתי הכפר”‪.‬‬
‫מר לוי‪“ :‬לאור המציאות החדשה אחרי המלחמה‪ ,‬יש לבדוק אם אין תוואי אחר לגמרי‪ ,‬למשל‪,‬‬

‫דרך בית חורון‪ ,‬שיקצר את המרחק תל אביב‪-‬ירושלים”‪.‬‬

‫‪ 18‬פרוטוקול הישיבה מס’ ‪ ,13‬שהתקיימה במשרד הפנים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ביום כ”ז בטבת תשכ”ז (‪.)9.1.67‬‬
‫‪59‬‬

‫מר טנה‪” :‬צריך לבדוק את כל האלטרנטיבות‪ ,‬לאור המציאות הגיאוגרפית החדשה‪ .‬שיקולי‬
‫הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית אינם היחידים בקביעת תוואי של כביש ארצי‪ .‬צריך‬

‫לקחת בחשבון את כל הגורמים והשפעתם על משק המדינה”‪.‬‬
‫מר שוהמי‪” :‬כל האלטרנטיבות‪ ,‬כולל כביש דרך בית חורון‪ ,‬נבדקו באופן יסודי ומכל הבחינות‪.‬‬

‫נמצא שהתוואי המוצע הוא הטוב ביותר‪.‬‬
‫מר דש‪ :‬מאשר את דברי שוהמי‪.‬‬

‫מר לוי‪ :‬לאור דבריהם של מר דש ומר שוהמי הוא מסיר את הצעתו‪.‬‬
‫אחרי דיון על הפרוצדורה לאישור התכנית‪ ,‬מחליטה המועצה הארצית‪“ :‬להטיל על היושב‬
‫ראש להגיש את התכנית לממשלה‪ ,‬אחרי ברור עם מע”צ על האפשרות להיענות לבקשת‬

‫כפר חב”ד ואחרי בדיקה אם נעשו כל הצעדים שהחוק דורש לפני שתכנית ארצית מוגשת‬
‫לממשלה”‪19.‬‬

‫בישיבה מס’ ‪ 30‬של המועצה הארצית‪ ,‬ביום ‪ ,2.9.1968‬מדווח לחברים‪“ 20:‬תכנית מתאר‬
‫ארצית חלקית תמ”א ‪ 5‬שינוי לתכנית מתאר ארצית חלקית מר‪ 1-‬דרך מהירה תל אביב‪-‬שדה‬

‫התעופה לוד נידונה בזמנו על ידי המועצה ואושרה על ידי הממשלה ביום ט”ז באדר ב’ תשכ”ז‬

‫‪ .28.3.67‬אחרי האישור נתקבלה התנגדות מטעם ועד כפר חב”ד‪ ,‬המתנגד לקרבת הכביש‬

‫לכפר‪ ,‬בעיקר מסיבת התנועה בשבת‪ .‬שר העבודה נענה לבקשתם ומע”צ עיבדה הצעת שינוי‪,‬‬

‫לפיה שני המסלולים של הכביש עוברים בצד הצפוני של מסילת הברזל‪ ,‬בקטע הסמוך לכפר‬

‫חב”ד‪ .‬מוצע גם לשנות קטע שני של התוואי‪ ,‬סמוך לכניסה לשדה התעופה‪ .‬שינוי זה נובע‬

‫מהתכנון המפורט של הכביש‪ ,‬ומהצורך לקצר ולשפר את התוואי‪.‬‬

‫המועצה מתבקשת לתת הוראה לעריכתה של תכנית השינוי‪ ,‬לפי הסעיפים ‪ 50‬ו‪ 51-‬לחוק‪,‬‬

‫ולהמליץ בפני שר הפנים‪ ,‬שימנה את מע”צ כעורך התכנית‪ .‬בהתחשב עם דחיפות העניין‪,‬‬

‫והיות ומע”צ כבר הכינה את התכנית‪ ,‬היא תוכל להגיש אותה למועצה בישיבה הנוכחית‪.‬‬

‫נעשה עוד צעד לקיצור הפרוצדורה והוא‪ ,‬שבמקום שהתכנית תישלח לוועדות המחוזיות אחרי‬

‫הגשתה למועצה‪ ,‬היא כבר הוגשה על ידי מע”צ לוועדה המחוזית‪ ,‬מחוז המרכז‪ ,‬שהיא היחידה‬

‫הנוגעת בדבר הוועדה שהעירה את הערותיה‪ .‬התכנית והערותיה של הוועדה המחוזית נשלחו‬

‫לחברים לפני הישיבה‪ .‬אם המועצה תמצא זאת לנכון‪ ,‬היא תוכל להחליט בישיבה הנוכחית‪,‬‬

‫שהתכנית נערכה לפי הוראותיה ולהגיש אותה לממשלה‪ ,‬יחד עם הערות הוועדה המחוזית”‪.‬‬
‫מר לוי‪“ :‬אין לו הערות בעניין השינוי בקטע הצפוני‪ ,‬המשפר את התוואי‪ .‬הוא שואל אם‬
‫באמת היה צורך חיוני לשנות את התוואי ליד כפר חב”ד‪ ,‬וכמה יעלה שינוי זה בהוצאות בנייה‬

‫ובהפקעות קרקע”‪.‬‬
‫מר ב‪ .‬בסין‪“ :‬לפי התכנית המקורית היו שני המסלולים של הכביש משני צדי מסילת הברזל‬
‫ועל ידי כך פגעו במינימום של קרקעות‪ .‬לפי תחזית התנועה של אז‪ ,‬מסלול אחד‪ ,‬הצפוני‪ ,‬היה‬

‫מספיק למשך תקופה ארוכה‪ .‬אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬עם גידול התנועה‪ ,‬נתברר שיש‬

‫לגשת כבר עכשיו לבניית שני המסלולים‪ .‬המסלול הדרומי היה עובר קרוב מאוד לבתי כפר‬

‫חב”ד ולזה התנגדו אנשי הכפר‪ ,‬בעיקר בגלל התנועה בכביש בשבת‪ .‬שר העבודה הסכים‬

‫‪ 19‬פרוטוקול הישיבה מס’ ‪ ,19‬שהתקיימה במשרד הפנים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ביום שני‪ ,‬כ”ז באלול תשכ”ז (‪.)2.10.67‬‬ ‫‪60‬‬
‫‪ 20‬פרוטוקול הישיבה מס’ ‪ ,30‬שהתקיימה במשרד הפנים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ביום שני‪ ,‬ט באלול תשכ”ח (‪.)2.9.68‬‬

‫תמ”א ‪ - 5‬תמ”א שכולה עמוד אחד‪.‬‬
‫‪61‬‬

‫לבדוק את העניין מחדש ועל כן באה ההצעה החדשה‪ .‬אנשי כפר חב”ד דרשו בשלב מסוים‪,‬‬
‫שבנוסף לשינוי התוואי תיבנה חומה שתסתיר את התנועה מעיני תושבי הכפר‪ .‬מסילת הברזל‬
‫משמשת כחיץ טבעי בין הכפר ובין הכביש‪ .‬התוואי החדש אינו יותר טוב או יותר רע מן הקודם‪.‬‬

‫ההוצאות עבור הפקעות קרקע יגדלו עקב השינוי ברבע מיליון לירות בערך”‪.‬‬
‫מר דש‪“ :‬התכנית המקורית אושרה על ידי הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית וגם השינוי‬

‫צריך לקבל את אישורה של הוועדה”‪.‬‬
‫מר סילברסטון‪” :‬עניין זה אינו עומד בפני המועצה‪ .‬ברור שלפני אישורה של התכנית על ידי‬
‫הממשלה תעשינה כל הפעולות שהחוק דורש‪ .‬מציע לאשר שתי ההחלטות‪ :‬אחת בדבר‬

‫ההוראה לעריכת התכנית והשנייה בדבר הגשת התכנית לממשלה‪”.‬‬
‫וההחלטה‪“ :‬בתוקף סמכותה לפי סעיפים ‪ 50‬ו‪ 51-‬לחוק התכנון והבנייה תשכ”ה‪1965-‬‬

‫מחליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪:‬‬
‫‪ .1‬להורות על עריכת תכנית שינוי לתכנית מתאר ארצית חלקית מאושרת מס’ מר‪ 1-‬דרך‬

‫מהירה תל אביב‪-‬שדה התעופה לוד‪.‬‬
‫‪ .2‬מטרת השינוי‪:‬‬

‫א‪ .‬להרחיק את תוואי הדרך מהבתים של כפר חב”ד על ידי העברת שני המסלולים של‬
‫הדרך‪ ,‬בקטע העובר ליד כפר חב”ד‪ ,‬למרחק של כ‪ 200-‬מטר צפונית ממסילת הברזל‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקצר ולשפר את תוואי הדרך בקטע הסמוך לכניסה לשדה התעופה לוד‪.‬‬
‫‪ .3‬המועצה הארצית תפרסם את נושא התכנית ברשומות‪.‬‬

‫‪ .4‬המועצה הארצית ממליצה בפני שר הפנים‪ ,‬שימנה את מחלקת עבודות ציבוריות של‬
‫משרד העבודה כמבצע את ההוראות האמורות של המועצה לעריכת התכנית האמורה”‪.‬‬

‫ובאותה הישיבה מוסיפה המועצה הארצית ומחליטה‪“ :‬בתוקף סמכותה לפי סעיף ‪ 53‬לחוק‬
‫התכנון והבנייה תשכ”ה‪ ,1965-‬מחליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ :‬בכפוף למינויה על‬
‫ידי שר הפנים של מחלקת עבודות ציבוריות של משרד העבודה (להלן ‪ -‬מע”צ) כמבצע את‬
‫הוראותיה של המועצה בדבר עריכת תכנית שינוי לתכנית מתאר ארצית חלקית מר‪ 1-‬דרך‬
‫מהירה תל אביב‪-‬שדה התעופה לוד וכיוון שמע”צ הגישה למועצה הארצית את התכנית‬
‫האמורה המתאימה להוראותיה ולאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה‪ ,‬מחוז המרכז‪ ,‬דנה‬
‫בתכנית האמורה‪ ,‬בישיבתה מיום כ’ באב תשכ”ח (‪ )14.8.68‬והעירה את הערותיה‪ ,‬מחליטה‬
‫המועצה הארצית להגיש לממשלה את התכנית האמורה יחד עם הערותיה של הוועדה‬

‫המחוזית”‪.‬‬
‫הממשלה מאשרת את תכנית המתאר הארצית חלקית תמ”א ‪ 5‬ושינוי לתכנית מר‪ 1-‬דרך‬

‫מהירה תל אביב‪-‬שדה התעופה לוד ביום ‪.15.12.68‬‬
‫לאחר תשע ישיבת של המועצה הארצית‪ ,‬שתי ישיבות של הוועדה לשמירה על קרקע‬
‫חקלאית ושתי החלטות ממשלה באה בשעה טובה לכדי גמר “תכנית המתאר הארצית‬

‫החלקית לכביש תל אביב‪-‬שדה התעופה לוד”‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫תמ”א ‪ 3‬ובנותיה‪21‬‬

‫המועצה הארצית לתכנון ובנייה הורתה בישיבתה בינואר ‪ 2013‬על הכנת תכנית מתאר אחת‬
‫כוללת למדינת ישראל ‪ -‬תמ”א ‪ .1‬מטרת הכנתה ‪ -‬לפשט ולאחד תכניות מתאר ארציות‪,‬‬
‫לייצר תמונה תכנונית כוללת‪ ,‬תוך הפיכתה של התמ”א החדשה לכלי עיקרי‪ ,‬פשוט ובהיר‬

‫לשימוש תכנוני שוטף ועתידי‪.‬‬
‫נכון לקיץ ‪ 2013‬אפשר למנות קרוב ל‪ 300-‬תכניות מתאר ארציות‪ .‬הכנת תמ”א אחודה‬
‫נומקה בצורך לענות על הבעייתיות הקיימת כתוצאה מהמצב של ריבוי תכניות בנושאים שונים‬
‫ומסוגים שונים‪ ,‬ברמות פירוט שונות‪ ,‬לעתים תוך היעדר התאמה ביניהן‪ .‬תמ”א אחודה נועדה‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬לחלץ אזרחים ומתכננים מהקושי הקיים בהתמצאות בתכניות ובהבנת המדיניות‬
‫התכנונית הכוללת של מדינת ישראל‪ .‬על פי הוראת המועצה הארצית‪ ,‬תמ”א זו אמורה‬
‫לכלול מידע בתחומים רבים ככל הניתן‪ ,‬ביניהם‪ :‬אנרגיה‪ ,‬דרכים‪ ,‬מסילות‪ ,‬מים‪ ,‬פסולת‪ ,‬כרייה‪,‬‬
‫חציבה‪ ,‬תשתיות אזרחיות‪ ,‬תיירות‪ ,‬שטחים פתוחים‪ ,‬ועוד‪ ,‬והיא תתבסס על תכניות מתאר‬

‫מאושרות וקיימות‪.‬‬
‫תכנית המתאר הארצית לדרכים‪ ,‬תמ”א ‪ 3‬מונה‪ ,‬במספור המקובל במינהל התכנון‪ ,‬כ‪102-‬‬
‫שינויים‪ ,‬המוגדרים בשמם “שינוי לתמ”א ‪ .”3‬אלא‪ ,‬שבמניין התכניות הארציות מונים גם כ‪45-‬‬
‫תכניות הנושאות את השם תמ”א ‪ 31‬א’‪ ,‬שהן תכניות ארציות מפורטות לכבישים‪ ,‬וכן מונים‬
‫כ‪ 23-‬תכניות תת”ל לכבישים‪ ,‬שמתייחסות לכבישים שהוכרזו כתשתית לאומית‪ .‬מכאן‪ ,‬שניתן‬
‫למנות לפחות כ‪ 170-‬תכניות ארציות בנושא דרכים‪ ,‬כמחצית מכל התכניות הארציות‪ .‬לכן‪,‬‬
‫נכון לומר “תמ”א ‪ 3‬ובנותיה”‪ .‬השאלה היא‪ ,‬מהי התמונה הכוללת המתקבלת מניתוח תכניות‬

‫תמ”א ‪.3‬‬

‫תמ”א ‪ :3‬מאפייני השינויים בתכנית ‪ -‬תובנות ראשוניות‬

‫בד בבד עם אישורה של תמ”א ‪ 3‬בשנת ‪ 1976‬התחילו מיידית בעריכת תיקונים לתמ”א‪ .‬עד‬
‫לשנת ‪ 2013‬הוחל מהלך של הכנת ‪ 102‬שינויים לתמ”א ‪ ,3‬אותם ניתן לחלק לשלושה נושאים‬

‫מרכזיים‪:‬‬
‫א‪ .‬שינויים בהוראות התכנית‬
‫שינוי הוראות תמ”א ‪ 3‬בוצע לאורך השנים שש פעמים‪.‬‬
‫פריסת השינויים על פני הזמן מלמדת על “עמידותו” של מנגנון ההוראות לאורך השנים‪ .‬מנגנון‬
‫זה שמר על מספר עקרונות בסיסיים‪:‬‬
‫‪ .1‬לדרכים הארציות מוקצה מרחב לצורך תכנון מפורט ולאחר שזה אושר מצטמצם מרחב‬

‫הדרך‪.‬‬
‫‪ .2‬ישנם כללים ברורים בדבר המותר והאסור לתכנון ולהקמה בתחום המיועד לדרכים‪.‬‬
‫‪ .3‬קיימת עדיפות ברורה לראייה המערכתית‪-‬ארצית בהתווית הדרך ובאישורה אל מול‬

‫שיקולים מקומיים‪.‬‬

‫‪ .21‬תודה לאיתמר קידן‪ ,‬יוסי גמליאלי ועדי סילברמן על העזרה בעיבוד הנתונים לפרק זה‪.‬‬
‫‪63‬‬

‫מנגנון ההוראות עבר‪ ,‬למעשה‪ ,‬רק שינוי מקיף אחד‪ ,‬שינוי מס’ ‪ 7‬ב‪ .1990-‬שאר השינויים‬
‫בהוראות הם נקודתיים‪ .‬נוסח ההוראות בשינוי מס’ ‪ 7‬החליף את ההוראות המקוריות‪ ,‬הרחיב‬
‫את מטרות התכנית‪ ,‬את ההגדרות ואת ההוראות‪ .‬בעוד שמטרת התכנית‪ ,‬לפי נוסח ההוראות‬
‫הישן‪ ,‬הייתה להתוות את השלב הראשון של רשת הדרכים הארצית‪ ,‬מטרות התכנית‪ ,‬לפי שינוי‬
‫‪ ,7‬הן‪ :‬להתוות את רשת הדרכים; לקבוע היררכיה ומדרג תפקוד של דרכים ברמה הארצית;‬
‫לחייב את שימור רצועות הקרקע לדרכים בתכניות מתאר ארציות אחרות; לקבוע הוראות‬
‫והנחיות שונות לעריכת תכניות לדרכים‪ ,‬בכלל זה כללים למניעת מפגעים סביבתיים‪ ,‬כללים‬

‫לדרכי נוף וקביעת תיחום לסטיות המותרות‪.‬‬
‫בתיקון מס’ ‪ 7‬נוספו הגדרות חדשות בהוראות‪ ,‬בין היתר‪“ :‬רשת הדרכים הארצית”‪“ ,‬דרך‬
‫מקומית”‪“ ,‬דרך נופית” ו”תסקיר השפעה על הסביבה”‪ .‬בהתאם להגדרות החדשות‪ ,‬נוספו‬
‫הוראות המתייחסות אליהן‪ ,‬וכמו כן הורחבו הוראות בסעיפים שכבר נכללו גם בנוסח ההוראות‬
‫הישן‪ .‬שאר השינויים בהוראות טיפלו בנושאים מסוימים מתוך ההוראות‪ ,‬אך לא ערכו בהם‬
‫שינויי מקיף‪ .‬בשינוי ‪ 7‬הורחבה הרצועה לתכנון על פי התמ”א‪ ,‬התאפשרה העברת תשתיות‬
‫נוספות בתחום הדרכים‪ ,‬הוגדרה בפירוט התכנית המפורטת הנגזרת מהתמ”א‪ ,‬הורחב ההיבט‬

‫הסביבתי‪ ,‬ועוד‪ .‬תיקון ‪ 7‬מהווה‪ ,‬אם כך‪ ,‬את עיקר הוראות התכנית עד היום‪.‬‬

‫סעיפים ששונו‬ ‫נושא‬ ‫מס’ השינוי שנה‬
‫‪ - 3‬תכנית לדרך תכלול תנאים סביבתיים‪.‬‬ ‫סביבה‬
‫‪ - 4‬שינוי הסעיף והוספת שטח לתכנון צומת‪.‬‬ ‫‪1981 1‬‬
‫‪ - 5‬מתן אפשרות לצמצם קו בניין בתכנית מקומית‬ ‫שטח לתכנון‬
‫‪1990 7‬‬
‫באישור מועצה ארצית‪.‬‬ ‫קווי בניין‬
‫‪ - 8‬הרחבת הסמכויות לסטייה מהתמ”א בתמ”מ‪,‬‬ ‫‪1996 35‬‬
‫סטייה מהתכנית‬ ‫‪1998 56‬‬
‫כולל אפשרות להוספת מחלף‪.‬‬ ‫‪2001 63‬‬
‫שינוי כללי בהוראות התכנית‪ .‬הרחבת הרצועה‬ ‫שינוי כולל‬ ‫‪2004 80‬‬

‫לתכנון‪.‬‬ ‫הגדרות‬
‫‪ - 4‬תיקון ההגדרה לגבי דרך קיימת‪.‬‬ ‫קווי בניין‬
‫קווי בניין‬
‫‪ - 8‬קווי בנוין ביחס למנהרה‪.‬‬
‫‪ - 9‬בנייה סמוך למפגש דרכים‪.‬‬ ‫סטייה‬
‫‪ - 14‬אפשרות שינוי תמ”א על ידי תכנית מפורטת‪.‬‬ ‫מחלפונים‬
‫‪ - 14‬אפשרות להוספת מחלפים קטנים‪.‬‬ ‫פטור מתסקיר‬
‫‪ - 13‬מוסד תכנון יכול לפטור מתסקיר‪.‬‬
‫‪ - 6‬תכנית בתחום רצועה לתכנון‪.‬‬ ‫קווי בניין‬
‫‪ - 8‬גריעת שטח מהתמ”א לאחר תכנית מפורטת‪.‬‬ ‫גריעה לאחר תכנון מפורט‬

‫במבט כולל על ששת השינויים בתמ”א‪ ,‬המתייחסים להוראות‪ ,‬ניתן לזהות שלושה נושאים‪,‬‬
‫אשר להם ניתנו פתרונות באמצעות עדכון ההוראות‪:‬‬

‫‪ .1‬הכרה בחשיבות ההיבט הסביבתי ושילוב תכנון סביבתי בתכנון הדרכים‪ .‬השינוי הראשון‬

‫להוראות התכנית ב‪ 1981-‬כבר דרש שילוב היבטים סביבתיים בתכנון‪ .‬שינוי ‪ 7‬הרחיב בנושא‪.‬‬
‫‪ .2‬התפתחות בתכנון ההנדסי‪ :‬שינוי ‪ 7‬והשינויים שאחריו התייחסו להתוויית דרכים בתת‪-‬‬

‫הקרקע (מנהור) ולאפשרויות מחלוף שונות מהמחלפים הגדולים (מחלפונים)‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫‪ .3‬מגבלות על פיתוח בצידי הדרך‪ :‬כמעט כל השינויים התייחסו למגבלות אשר מטילה התוויית‬
‫הדרכים על הפיתוח לאורכם (קווי בניין)‪ .‬כל שינוי הוסיף הנחיה אשר נועדה להקל בנושא זה‪.‬‬

‫ב‪ .‬עדכוני תשריט מערכתיים‬
‫שינויים בתשריט של דרכים ו‪/‬או מחלפים‪ ,‬אשר שינו את מערכת הדרכים באזור מסוים‪ .‬כך‬
‫בהליך אחד של שינוי התמ”א עברו שינוי סטטוטורי מספר דרכים ומחלפים‪ .‬שינויים אלה נעשו‬
‫בעקבות תכנון מחודש של אזור (כגון בעקבות תמ”מ) או ניתוח תחבורתי‪ ,‬שהצריך מספר‬

‫שינויים בתמ”א‪.‬‬
‫שנת ‪ 1990‬מסתמנת כשנת המפנה של התכנית‪ .‬מעבר לשינוי בהוראות‪ ,‬אשר התאים את‬
‫התכנית לצורכי הזמן‪ ,‬מבט כולל על השינויים הנקודתיים והמערכתיים אשר אושרו בתשריט‬
‫תמ”א ‪ 3‬מראה‪ ,‬כי רובם נעשו מ‪ 1990-‬ואילך‪ .‬ניתן לייחס זאת לגאות בתכנון ובבנייה‪ ,‬עקב גל‬
‫העלייה הגדול של שנות ה‪( 90-‬במאה הקודמת)‪ .‬רשת הדרכים הארצית נדרשה להתאמות‬

‫על מנת שתוכל לשרת את גלי הפיתוח‪.‬‬
‫‪ 27‬שינויים‪ ,‬מתוך כלל השינויים שאושרו‪ ,‬מוגדרים כשינויים מערכתיים‪ .‬שינויים אלה מתייחסים‬
‫לחבלי ארץ‪ ,‬החופפים בדרך כלל לאחד המחוזות‪ ,‬וכוללים מספר רב של שינויים‪ .‬מטרת‬
‫השינויים המערכתיים היא ליצור היררכיה במערך הדרכים האזורי‪ ,‬ולכן הם כוללים שינויי סיווג‬
‫לדרכים קיימות ושינוי תוואי דרכים ראשיות ואזוריות‪ ,‬כך שייצאו מהמרקמים הבנויים‪ .‬השינויים‬
‫המערכתיים כוללים כ‪ 270-‬תת‪-‬שינויים‪ ,‬בכלל זה שינויי תוואי‪ ,‬שינויי סיווג דרך‪ ,‬הוספה וביטול‬
‫של מחלפים‪ ,‬הוספה וביטול של קטעי דרכים‪ .‬בתוך השינויים המערכתיים בולט חלקם של‬
‫ביטול והוספה של קטעי דרך‪ ,‬אולם בחלק גדול מהם שינויים אלה נגזרים משינויי תוואי‪ ,‬כגון‬

‫סלילת כבישים עוקפים‪.‬‬
‫חלק מהשינויים המערכתיים נעשה תוך התייחסות או על בסיס שינויים לתמ”מים‪ .‬כאלו הם‬
‫שינויים ‪( 70‬מחוז ירושלים) ו‪( 78-‬מחוז חיפה)‪ ,‬אשר התבססו על תמ”מ ‪ 30/1‬ועדכון תמ”מ ‪,6‬‬
‫בהתאמה‪ .‬רבים מהשינויים לתמ”א במסגרת שינוי ‪( 70‬מחוז ירושלים) הם למעשה עדכון של‬
‫תכניות דרכים מאושרות על גבי התמ”א‪ .‬ייתכן כי העברת השינויים במסגרת התמ”א נועדה‬
‫גם לקדם אותם מהר יותר ו”לעקוף” את התמ”מ‪ .‬שינויים ‪11‬ג’ ו‪11-‬ד’‪ ,‬במחוז הצפון‪ ,‬מתייחסים‬
‫לתמ”מ ‪ ,9/2‬ואושרו כשנה קודם לכן‪ .‬שינוי ‪ 84‬נעשה על מנת לאפשר תמ”מ חלקית ‪4/14/21‬‬

‫במחוז הדרום‪.‬‬
‫רכיב מרכזי בשינוי הרשת הארצית הוא התכנון והביצוע של דרך מס’ ‪ .6‬בעזרת תמ”א ‪31‬‬
‫א’ תוכננה ונבנתה שדרה מרכזית חדשה לרשת הדרכים והמסילות בישראל‪ ,‬אשר למרות‬
‫שהייתה מסומנת בתשריט התמ”א המקורי‪ ,‬תכנונה המפורט וביצועה הצריכו התאמות בתמ”א‬
‫‪ .3‬חלק מתוספות הדרך בשינויים המערכתיים נגזר גם מהארכת תוואי כביש ‪ 6‬בצפון הארץ‬

‫(במקביל לכביש ‪.)70‬‬
‫שני גורמים נוספים אשר זרזו בעקיפין את הצורך בשינויים תכופים הם‪ :‬מנגנוני תכנון מפורט‬
‫ואישור תכניות ברמה ארצית‪ ,‬ללא אישור פורמלי של דרג מחוזי ומקומי‪ .‬מנגנונים אלה היו‬
‫תמ”א מפורטת‪ ,‬אשר הופעלה לראשונה בנושא תשתיות תחבורה‪ ,‬לצורך סלילת דרך מס’ ‪,6‬‬
‫ותכנית לתשתית לאומית (אשר הופעלה עם הקמת הות”ל ב‪ .)2002-‬תכנון מפורט של דרכים‬
‫ארציות על ידי דרג תכנוני ארצי הקל על פיתוח רשת הדרכים הארצית ובעקיפין תרם שינויים‬

‫‪65‬‬

‫לרשת תמ”א ‪ ,3‬בהתאם לתכנון המפורט‪.‬‬

‫ג‪ .‬עדכוני תשריט נקודתיים‬
‫שינויים אלה היו בהתוויה של קטע דרך או הוספה ‪/‬גריעה של מחלף בתשריט התמ”א‪.‬‬
‫השינויים נדרשו עקב בחינה מחדש של המרחב ו‪/‬או קידום תכנון מפורט מעודכן‪ ,‬אשר‬
‫בעקבותיו נדרש תיקון נקודתי בתמ”א‪ .‬שינויים נקודתיים בתשריט מהווים את עיקר השינויים‬

‫בתמ”א ‪.)70%( 3‬‬
‫כל שינוי‪ ,‬נקודתי‪ ,‬מערכתי או תקנוני‪ ,‬מחייב הליך תכנוני זהה; כל שינוי‪ ,‬ולו הקטן ביותר‪ ,‬מחייב‬
‫הגעה עד שולחן הממשלה לאישור‪ .‬מכאן‪ ,‬המשמעות הרבה של העיסוק השוטף והנטל של‬
‫השינויים על מערכת התכנון הארצית‪ .‬ובאשר לשינויים הנקודתיים‪ ,‬אפשר לראות‪ ,‬כי הם‬
‫נחלקים כמעט באופן שווה ‪ -‬שינויים הנוגעים לשינוי בתוואי דרך או בסיווגה (‪ ;)35%‬הוספת‬

‫מחלפים (‪ ;)32%‬גריעה והוספת קטעי דרך‪ ,‬שלא כחלק משינוי תוואי (‪.)33%‬‬
‫מבט על השינויים הנקודתיים ממחיש את הצורך העיקרי בעדכון השוטף של תמ”א ‪ .3‬העדכון‬
‫נדרש לשם התאמת התכנית לתנאי השטח‪ ,‬בעיקר דרך שינוי תוואים והוספת מחלפים‪,‬‬
‫כלומר הגדלת היעילות התחבורתית והנגישות של הרשת לטובת הפיתוח‪ ,‬הפעילות הכלכלית‬
‫והשינויים הנובעים מתכניות פיתוח אזורי‪-‬עירוני‪ ,‬ופחות מהצורך להארכה של תוואי דרכים או‬

‫ליצירת תוואים חדשים‪.‬‬

‫סוגי שינויים נקודתיים בתשריט תמ”א ‪3‬‬

‫‪4%‬‬ ‫שינוי סיווג דרך‬
‫‪13%‬‬ ‫שינוי תוואי דרך‬
‫הוספת מחלף‬
‫‪31%‬‬
‫‪20%‬‬ ‫הוספת תוואי‬
‫גריעת דרך‬
‫‪32%‬‬

‫תמ”א ‪ 3‬לאורך השנים‬

‫קצב אישור השינויים לתמ”א החל לגדול בתחילת שנות ה‪( 90-‬של המאה הקודמת)‪ ,‬והגיע‬
‫לשיאו במחצית השנייה של שנות ה‪ .90-‬שנת השיא לאישור שינויים לתמ”א הייתה ‪,1995‬‬
‫שבה בוצעו ‪ 13‬שינויים‪ ,‬ואחריה שנת ‪ ,1998‬עם ‪ 10‬שינויים‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬מיום אישור התכנית‬
‫ועד ‪ 1990‬אושרו שמונה שינויים בלבד‪ .‬חלק משנות השיא באישור שינויים כללו אישור שינויים‬
‫במסגרת כביש ‪ .6‬בשנת ‪ ,1995‬לדוגמה‪ ,‬ארבעה מתוך ‪ 12‬השינויים שאושרו נעשו במסגרת‬

‫תכנון כביש ‪.6‬‬

‫‪66‬‬

‫עדכון הוראות ‪6‬‬ ‫הוראות לשינויים בתמ”א ‪2012-1976 3‬‬

‫השינויים בתמ”א ‪ 3‬בהשוואה למערכות הדרכים בעבר‬
‫בפרספקטיבה היסטורית ראשונית על התמ”א והשינויים בה‪ ,‬ניתן לראות‪ ,‬כי עיקר השינויים‬
‫בתוואי הצירים הראשיים ההיסטוריים (ציר האורך במישור החוף‪ ,‬הציר הבין‪-‬לאומי מדרום‬
‫לצפון‪ ,‬דרכי הרוחב הראשיות) הם חלקיים‪ ,‬ככל הנראה קיצורי דרך‪ ,‬המתאפשרים בשל‬
‫היכולות הטכנולוגיות (לדוגמה‪ ,‬כביש ‪ ,6‬המחליף את הציר הבין‪-‬לאומי ההיסטורי של “דרך‬
‫הים” ועובר בתוואי הררי יותר)‪ .‬בדרכים האזוריות נראה‪ ,‬כי השינויים נובעים בעיקר מהצורך‬
‫לעקוף את המרכזים הבנויים‪ ,‬כך שגם כאן השינויים אינם כוללים‪ ,‬אלא חלקיים ומקומיים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נראה‪ ,‬כי לפחות חלק מדרכי הרוחב במישור החוף‪ ,‬שתפקידן לקשר בעיקר בין צירי‬
‫האורך של כביש ‪ 4 ,2‬ו‪ ,6-‬הן בחלקן תוספות חדשות יותר‪ ,‬לפחות בתור דרכים ראשיות‪ .‬שינוי‬

‫זה בולט במיוחד אם מסתכלים בתשריט הראשון של התמ”א‪.‬‬

‫עדכוני התכנית לפי סוגים‬

‫עדכון תשריט‬
‫מערכתי ‪26 -‬‬
‫עדכון תשריט‬
‫נקודתי ‪70 -‬‬

‫‪67‬‬

‫מחלף ענבה ‪ -‬טביעת אצבע‬

‫בשנת ‪ 1999‬ביקשה מע”צ לקדם את סלילת כביש ‪ 431‬ממודיעין לראשון לציון במסגרת‬
‫תמ”מ‪ .6/3/‬במפגש הכבישים ‪ 431‬וכביש מס’ ‪ 1‬ביקשו מע”צ והמתכננים להעביר את כביש‬
‫‪ 431‬הכולל שלושה נתיבים לכל כיוון ומסילת ברזל כפולה במרכזו‪ ,‬מעל כביש ‪ ,1‬בגשר ארוך‬

‫בעל מפתח גדול‪“ .‬המחלף משתלב בנוף” טענה מע”צ‪.‬‬
‫לא כך הייתה דעתי כשותף לוועדת עורכי תמ”א ‪ .3‬עמדתי הייתה כי הגשר הארוך והגבוה יוצר‬
‫מפגע בנוף‪ ,‬שכן הכביש הראשי הוא כביש מס’ ‪ ,1‬הדרך לירושלים הבירה‪ ,‬ובכביש זה עיקר‬

‫תנועת הנוסעים הנהנים מהנוף‪.‬‬
‫”אי‪-‬אפשר” הסבירו לי מתכנני ונציגי מע”צ‪.‬‬
‫יצאתי‪ ,‬נסעתי‪ ,‬בדקתי וחזרתי לדיונים עם ההסבר הבא‪” :‬בין ק”מ ‪ 25‬לק”מ ‪ 26‬כביש ‪ 1‬משוקע‬
‫ובנוי‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בגובה המינמלי על מעבר ה‪ BOX-‬שנבנה בשעתו‪ ,‬עם סלילת הכביש‬
‫בסוף שנות ה‪ ,70-‬למעבר כלי רכב בציר נחל ענבה ובמיוחד יחידות צבאיות שהתאמנו באזור‪.‬‬
‫הגביהו את כביש מס’ ‪ 1‬ויישרו אותו וכך ניתן יהיה לייצר את הגובה הדרוש להעברת כביש‬

‫‪ 431‬והמסילה תחת כביש מס’ ‪.”1‬‬
‫”מחלף ענבה”‪ ,‬הבנוי לתפארת‪ ,‬מוכיח‪ ,‬כי גם הבלתי אפשרי‪ ,‬כנראה אפשרי‪.‬‬

‫לתל אביב‬ ‫למודיעין‬

‫כביש ‪431‬‬

‫כביש מס’ ‪1‬‬

‫כביש ‪431‬‬ ‫לירושלים‬

‫לראשון לציון‬

‫‪68‬‬

‫תמ”א ‪ 31‬א’ ‪ -‬כביש חוצה ישראל‬

‫הפרקים בנושא כביש חוצה ישראל מוקדשים לזכרה של אדריכלית הנוף עמית סגל ז”ל‪ ,‬שהייתה הרבה יותר‬
‫מהיועצת של הצוות המלווה של תמ”א ‪ 31‬א’‪ .‬נסיונה העשיר‪ ,‬תבונתה והיצירתיות שבה‪ ,‬באו לידי ביטוי בכל‬
‫שלבי העבודה‪ ,‬התכניות והתסקירים‪ ,‬בנסיעות ובסיורים‪ ,‬במשרד ובשטח‪ ,‬תמיד במקצועיות ובנועם הליכות‪.‬‬
‫אישיותה הקורנת וכישוריה הרבים היו לי מעין “אקדמיה לתכנון ולביצוע תשתיות”‪ .‬לו התברכנו במדינת‬

‫ישראל ביותר אנשים כעמית סגל ז”ל‪ ,‬הנוף הפיזי והאנושי היה יפה פי כמה‪.‬‬

‫עמית סגל נולדה ב‪ 1952-‬במושבה ראשון לציון‪.‬‬
‫לאחר שסיימה בהצטיינות את לימודיה בתיכון‪ ,‬ולאחר שירות צבאי בחיל המודיעין‪ ,‬עברה לירושלים‬

‫ללימודי עיצוב גרפי באקדמיה “בצלאל”‪.‬‬
‫בהמשך אותה שנת לימודים‪ ,‬בשנת ‪ ,1973‬נישאה לאיתן סגל‪ .‬בתחילת שנת הלימודים פרצה‬
‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬שבה נהרג בעלה איתן‪ .‬עם סיום שנת הלימודים החליטה לשנות את‬

‫מסלול לימודיה ועברה ללימודי עיצוב סביבה ב”בצלאל”‪.‬‬
‫עמית סיימה את מסלול לימודיה במחלקה לעיצוב סביבתי‬
‫בשנת ‪ 1977‬כאשר במקביל שילבה בהצטיינות לימודי פילוסופיה‬
‫באוניברסיטה העברית (ולימודי ספרדית)‪ .‬בשנת לימודיה השנייה‬
‫ב”בצלאל” הכירה את איתמר רעיוני‪ ,‬בן זוגה ושותפה המקצועי‬

‫להמשך חייה‪ .‬לזוג נולדו בן ובת‪ ,‬גל וטללית‪.‬‬
‫עמית הרחיבה השכלתה גם בחו”ל‪:‬‬

‫‪ .M.L.A :1982‬מאסטר בהצטיינות באדריכלות נוף ‪ -‬אוניברסיטת‬
‫אורגון ארה”ב‪.‬‬

‫‪ .A B.L. :1981‬באדריכלות נוף ‪ -‬אוניברסיטת אורגון‪ ,‬ארה”ב‪.‬‬
‫‪ :1980‬שנת השתלמות במחלקה לעיצוב אורבני ‪ -‬האקדמיה‬

‫הדנית המלכותית‪ ,‬קופנהגן‪ ,‬דנמרק‪.‬‬
‫עמית תרמה מניסיונה ומידיעותיה בהוראה במוסדות שונים‪:‬‬
‫‪ :2003‬מנחה לתואר שני באדריכלות נוף באקדמיה לאדריכלות‬

‫באמסטרדם‪.‬‬
‫‪ :2001‬מנחת חוץ לתואר ראשון בטכניון‪.‬‬
‫‪ :1997-1983‬מרצה במחלקה לארכיטקטורה ב“בצלאל”‪.‬‬
‫‪ :1994‬בוחנת חוץ לעבודות מסטר בטכניון‪.‬‬
‫בחייה המקצועיים עמית עבדה גם בארץ וגם בחו”ל‪ :‬במשרד “סגל‪-‬רעיוני אדריכלות נוף”;‬
‫שותפויות אד הוק במקביל להוראה ב”בצלאל” וגם בהונג‪-‬קונג‪.‬‬
‫עמית הטביעה חותמה בפרויקטים רבים ומגוונים‪ .‬בחרתי למנות את אלה שבהם זכיתי‪ ,‬באופן‬
‫אישי‪ ,‬ללמוד מניסיונה ולהינות ממקצועיותה‪ ,‬עדינותה והבנתה את הסובב‪ .‬בהם‪ :‬שיקום נחל‬
‫אלכסנדר‪ ,‬התוויית כביש ‪ 16‬בכניסה לירושלים‪ ,‬תכנית‪-‬אב לנחל לכיש‪ ,‬תכנית‪-‬אב לשטחים‬
‫פתוחים ירושלים‪ ,‬מתקן טיפול שפכים מערב ירושלים‪ ,‬קו הרכבת ‪ A1‬לירושלים וכמובן תרומתה‬
‫שלא תסולה בפז לתכנון‪ ,‬ליווי וקידום כביש חוצה ישראל כיועצת הצוות המלווה‪.‬‬
‫בכישרונה הרב‪ ,‬עמית תכננה שיקום שבע מחצבות במכתש רמון‪ ,‬עד כי נוף המכתש כנוף‬

‫בראשית‪.‬‬
‫עמית נפטרה ממחלת הסרטן ב‪ 15/12/2008-‬ואפרה פוזר במכתש רמון‪ ,‬נוף שכה אהבה‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫תמ”א ‪ 31‬א’ ‪ -‬כביש חוצה ישראל‬ ‫‪70‬‬

‫תוואי כביש ‪ ,6‬לימים כביש חוצה ישראל‪ ,22‬נקבע לראשונה בשנת ‪ ,1976‬כצורך תחבורתי‬
‫מרכזי‪ .‬במסגרת תכנית המתאר הארצית לדרכים ‪ -‬תמ”א ‪ ,3‬סומן הכביש מאזור עירון ועד‬

‫אזור קריית גת‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1989‬ו‪ 1990-‬החלה במע”צ יוזמה לקדם את הטיפול בתשתית הכבישים בארץ‪.‬‬
‫במסגרת יוזמה זו עלתה נחיצות הכביש‪ ,‬במיוחד במרחב העוקף את גוש דן‪ .‬במקביל‪ ,‬מתווסף‬

‫לכביש הקטע שבין עירון לאליקים‪.‬‬
‫גלי העלייה של שנות ה‪ 90-‬הובילו את מדינת ישראל ואת מערכת התכנון ליצירת תמ”א ‪31‬‬
‫‪“ -‬תכנית מתאר ארצית לבנייה‪ ,‬לפיתוח ולקליטת עלייה”‪ .‬בתכנית עצמה ובתכנית הפיתוח‬
‫שצורפה אליה‪ ,‬אומצה ההנחה היסודית‪ ,‬שפיתוח התשתית ההנדסית הוא זרז טכנולוגי‪ ,‬כלכלי‬
‫וחברתי לפיתוח אזורי‪ .‬פיתוח התשתיות ההנדסיות נועד‪ ,‬אם כך‪ ,‬לשמש כמנוף המרכזי של‬
‫הממשלה להשגת יעדי התכנית‪ .‬עוד בסוף ‪ 1991‬עלתה בוועדת העבודה של התמ”א הצעה‪,‬‬
‫שתמ”א ‪ 31‬תשמש כפלטפורמה לקידום התכנון ההנדסי של תשתיות לאומיות עד לשלב‬
‫תכניות לביצוע‪ .‬אדריכלית דינה רצ’בסקי‪ ,‬מנהלת אגף תכניות מתאר ארציות במינהל התכנון‬
‫במשרד הפנים‪ ,‬פנתה למהנדס הראשי ברשות הנמלים והרכבות‪ ,‬ולמנהל מינהל נכסים ורישוי‬
‫ארצי בחברת החשמל‪ ,‬והציעה להם לקדם בדרך זו תכניות דחופות‪ .‬רק הניסיון לעניין את‬
‫מנכ”ל מע”צ צלח וכך הוקמה קבוצת עבודה משותפת‪ ,‬שכללה את נציגי צוות התכנון של‬
‫תמ”א ‪ ,31‬עורכי תמ”א ‪( 3‬מינהל התכנון‪ ,‬מע”צ‪ ,‬משרד התחבורה)‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪,‬‬
‫רשות שמורות הטבע והמשרד לאיכות הסביבה‪ .‬נקבעו שלושה תנאים‪ ,‬שעל התכניות לדרכים‬

‫שייענו ליוזמה המוצעת‪ ,‬לעמוד בהם‪:‬‬
‫‪ .1‬קדימות לאומית ראשונה לפיתוח‪.‬‬
‫‪ .2‬הדרך נכללת בתמ”א ‪ - 3‬דרכים‪.‬‬
‫‪ .3‬לא הוחל בטיפול בתכנית הדרך בוועדה המחוזית‪23.‬‬
‫כחצי שנה לפני אישורה של תמ”א ‪ 31‬בממשלה‪ ,‬מתכנסת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪,‬‬
‫ביום ‪ ,16.6.1992‬להצגה ולדיון ב”תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה ופיתוח לקליטת עלייה‬

‫‪ -‬דרכים‪ ,‬מס’ תמ”א ‪ 31‬א’‪.‬‬
‫לקראת הישיבה‪ ,‬הופצו דברי הסבר‪ ,‬תיאור מילולי של הדרכים שבהן מדובר‪ ,‬הוראות תכנית‬

‫ותשריטים של ‪ 12‬קטעי דרך‪ ,‬שהוגשו בתכניות מפורטות בקנה מידה ‪.1:2500‬‬
‫היו”ר‪ ,‬עמרם קלעג’י‪ ,‬פותח את הדיון ומסביר‪ ,‬כי עורכי תכנית המתאר הארצית לקליטת עלייה‬
‫‪ -‬תמ”א ‪ 31‬ממליצים על קידום מיוחד של קבוצת דרכים בעלות חשיבות לאומית בבנייה‬
‫ובפיתוח לסיוע בקליטת העלייה‪ .‬מוצע‪ ,‬לקדם את הדרכים בתכנית מתאר ארצית‪ ,‬שהיא‬
‫גם מפורטת‪ ,‬והיא תיקרא תמ”א ‪ 31‬א’‪ .‬דינה רצ’בסקי מסבירה לחברים את מהות התכנית‪,‬‬

‫המהלך הארגוני וההחלטה המבוקשת‪.‬‬
‫“כדי לתת לעלייה את ההון הפיננסי צריך להגיע לאסטרטגיה של השקעות‪ ,‬שתביא‬

‫לצמיחה‪.‬‬

‫‪ 22‬מעתה ייעשה שימוש לסירוגין במונחים “כביש ‪ ”6‬ו”כביש חוצה ישראל”‪ ,‬כאשר הכוונה לאותו כביש‪.‬‬
‫‪ 23‬דינה (סלומון) רצ’בסקי‪ .)2011( ,‬תמ”א ‪ -‬תכנון במבט אישי‪ .‬תל אביב‪ .‬עמ’ ‪.296 ,258‬‬

‫תמ”א ‪ 31‬מצאה‪ ,‬שבנושא תשתית יש פיגור של ‪ 20‬שנה‪ .‬מערכת הדרכים המוצעת היום היא‬
‫אחד הכלים ליישם את תמ”א ‪ .31‬הקריטריונים שלפיהן נבחרו קטעי הדרך הם‪ :‬דרכים בעלות‬
‫חשיבות לאומית הנמצאת בתמ”א ‪ ,3‬שאושרה בממשלה‪ .‬התכניות הוכנו במיוחד לנושא זה‪.‬‬
‫התשריטים ערוכים על פי שינוי ‪ 7‬לתמ”א ‪ ,3‬בהתייחס לדרכים נופיות ולפי הצורך‪ ,‬תסקירי‬
‫השפעה‪ ,‬מסמכים נלווים וסעיף מיוחד מוצע לפיצויים שיידרשו על פי סעיף ‪ .197‬ועדת עורכי‬
‫תמ”א ‪ ,3‬בצרוף משרדי האוצר ואיכות הסביבה‪ ,‬ניסתה להשיג את הפיגור הרב שיש בנושא‬

‫זה וקיבלה את ברכת ועדת ההיגוי‪.‬‬
‫‪...‬ביחס להכנת החומר מוסבר‪ ,‬כי מע”צ גייס כמעט את כל משרדי המתכננים ברמה גבוהה‪.‬‬
‫ישנו משרד שמתאם גם את התכנון‪ .‬ניתנה הוראה למתכננים לתאם עם כל הגורמים והגופים‬
‫הנוגעים בדבר‪ .‬מטרת הדיון ‪ -‬לתת את הבסיס הפורמלי למגעים הבלתי‪-‬פורמליים שנעשו‬
‫עד עתה‪ ,‬כמו תיאומים עם הוועדות המחוזיות‪ ,‬עם המשרד לאיכות הסביבה ועם רשויות‪ ,‬כמו‬

‫רשות הטבע והגנים‪ ,‬חברת חשמל‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪...‬מוסבר‪ ,‬כי בתהליך הדיונים יינתן לציבור להתייחס לתכניות ומציעים שהמועצה תסמיך את‬
‫ועדות המשנה לשמיעת התנגדויות לתכניות המחוזיות‪ ,‬שיידונו בהערות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישולבו תסקירי‬

‫השפעה על הסביבה”‪.‬‬
‫מר יואב שגיא‪ ,‬מהחברה להגנת הטבע‪ ,‬נציגם במועצה הארצית של הגופים שעניינם איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬מביא את הדברים שילוו אחר כך לאורך שנים את הדיונים סביב הכביש‪“ :‬נושא כביש‬
‫‪ 6‬ושינוי החוק ביחס לכביש אגרה‪ ,‬מאוד רלוונטיים לדיון היום‪ .‬להערכתו‪ ,‬נכנסים היום לדיון‬
‫ספציפי ברמה של תכניות מפורטות‪ ,‬אבל כאן היה צריך דיון מקיף בנושא התחבורה במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬כי תחבורה זה לא רק כבישים‪ ,‬אלא גם רכבות‪ ,‬תחבורה ציבורית מול פרטית‪ ,‬צפיפות‬

‫רשת התחבורה‪ ,‬חיבורים בין צירי האורך‪ ,‬מחירי קרקע ואלטרנטיבות בהקשר זה‪.‬‬
‫למועצה‪ ,‬שצריכה לקבוע את מדיניות התכנון‪ ,‬לא הייתה הזדמנות להתייחס לתחבורה במדינה‬

‫בהיקף הרחב של הנושא‪.‬‬
‫מציע לקיים דיון מעמיק בנושא התחבורה‪ .‬רצוי לעשות זאת במהלך שלושת החודשים עד‬

‫שהמועצה תתבקש לאשר את ההצעות דהיום”‪.‬‬
‫גב’ ולרי ברכיה‪ ,‬ראש אגף תכנון במשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬מבהירה‪ ,‬כי נעשה ניסיון להכניס‬
‫את השיקולים הסביבתיים בתהליך התכנון וכי בשלבים המוקדמים ביותר אכן נעשו שיקולים‬
‫כאלה‪ ”.‬אנו יוצאים מנקודת מוצא והנחה‪ ,‬שזו המערכת התחבורתית הדרושה והנכונה‪ .‬בהצעה‬

‫‪ -‬שלבים שונים של טיפול‪ ,‬אבל יש עדיין צורך בבחירת אלטרנטיבות‪.‬‬
‫יש הצעה‪ ,‬שיהיה צוות מלווה בדגם טיפול‪ ,‬כמו בכביש תפן‪-‬כרמיאל‪ .‬יש מסמכי ביצוע לנושאים‬
‫סביבתיים ספציפיים בכבישים מסוימים‪ .‬מציעה שיכללו את מסמכי הביצוע באמצעות הצוות‬
‫המלווה‪ .‬בחמישה קטעים יש צורך בתסקיר השפעה על הסביבה בהיבטים שונים‪ .‬יש לחלק‬
‫את התסקיר לשלבים‪ :‬שלב מיידי ושלב שילווה בצוות הליווי‪ .‬מצביעה על בעיה שהיא‪ ,‬שהיקף‬
‫הקרקעות הנדרשות הוא גדול ביותר בעיקר במחוז המרכז‪ .‬לשם כך‪ ,‬הוכנה טבלה המופצת‬

‫בקרב החברים‪ .‬זו סוגיה הדורשת דיון במועצה”‪.‬‬
‫מר יהודה כהן‪ ,‬מנכ”ל מע”צ‪ ,‬מוסיף‪“ :‬מודים שיש מזימה לקדם את סלילת הכבישים כדי‬
‫להדביק פיגור אדיר‪ ,‬המתבטא במיליארדים בכל תחום שהוא ונראה שגם בעתיד כל מערכת‬

‫‪71‬‬

‫התחבורה תתבסס על הכבישים‪ .‬הפיגורים מתבטאים בחוסר תקציב‪ ,‬אבל זו לא הסיבה‬
‫העיקרית‪ .‬באזורים רבים במרכז לא צפו בגידול אדיר ברמת המינוע‪ ,‬שהיא עדיין מחצית‬
‫מרמת המינוע האירופית‪ .‬מיליוני שעות מתבזבזות במשך השנה‪ ,‬מכיוון שלא צפו זאת ולא‬

‫שריינו את השטחים הנדרשים למחלפים ולכבישים הנאותים‪.‬‬
‫המצב התחבורתי הולך ומחמיר ואין זמן לדיונים מעמיקים לאורך זמן‪ .‬המטרה היא להעביר‬
‫בהליך מזורז מספר קטעים של כבישים קריטיים‪ ,‬שאם לא כן נמשיך להיות תקועים לאורך‬
‫זמן‪ .‬בחלק מהמוצע‪ ,‬מדובר בכבישים קיימים המחייבים שיפור‪ .‬באזור המרכז הוכנסו מספר‬
‫קטעים חיוניים‪ ,‬שיכולים לשמש גם כעוקפים למטרופולין‪ .‬כך גם באזור חיפה‪ .‬אם לא ייעשה‬

‫הדבר כל המערכת תיתקע‪ .‬בהליך רגיל יש כבישים חיוניים התקועים עד עתה”‪.‬‬

‫ובאשר להליך המוצע ‪ -‬מר אורי עלוני‪ ,‬נציג משרד הבריאות‪ ,‬אינו מבין מדוע מציעים לעשות‬
‫זאת במסגרת תכנונית של תמ”א ‪ 31‬א’ ולא לפי תמ”א ‪ .3‬לדעתו‪“ :‬המועצה כאן מוצאת‬
‫עצמה דנה בתכניות מפורטות במקום במדיניות לאומית‪ .‬כאן צריך לדון בעקרונות‪ ,‬בתכניות‬
‫המפורטות ידונו הוועדות המחוזיות”‪ .‬לדעת פרופ’ יגאל צמיר מהטכניון‪“ :‬המהלך כאן הוא‬
‫שקוף מבחינת תהליך הזירוז‪ .‬למעשה‪ ,‬מע”צ עושה את עבודתו‪ ,‬הקטעים המוצגים כאן הם‬
‫קטעים מאושרים‪ ,‬שאפשר היה לאשרם בוועדות המחוזיות‪ .‬נראה לו‪ ,‬שמתרחש תקדים מסוים‪.‬‬
‫מבקשים מהלך מזורז של העברת הדיון מרמה ארצית לרמה מפורטת במועצה‪ .‬במקרים שיש‬
‫סטייה מתמ”א ‪ ,3‬צריך לבוא למועצה‪ ,‬אבל כאן מבוקש תהליך מיוחד כדי לבטל את הצורך‬
‫בהפקדות ובשמיעת התנגדויות‪ .‬רואה בכך תקדים מסוכן שייושם גם בנושאים אחרים‪ .‬יש בכך‬

‫משום סכנה להליכי התכנון במדינה‪ .‬ולשאלה האם נכון לעשות כך‪ ,‬לדעתו זה משגה”‪.‬‬
‫אדריכל יהונתן גולני‪ ,‬מנהל מינהל התכנון‪ ,‬הבהיר לחברים‪“ :‬בחוק ניתנת אפשרות להכניס‬
‫הוראות של תכנית מפורטת לתכנית ארצית‪ ,‬במקרים שבהם המדינה סבורה שיש פרויקט‬
‫לאומי והיא לא יכולה להרשות לעצמה מכשולים מקומיים‪ .‬כביש מס’ ‪ 6‬הוא פרויקט לאומי‪,‬‬
‫חיוני לא פחות מתחנת כוח‪ .‬כביש מס’ ‪ 6‬ומגזרותיו היא דרך מאושרת ונמצאת בתודעה כבר‬
‫‪ 20‬שנה‪ .‬מדובר בביצוע‪ ,‬זה הובא בפני המועצה ואין כאן שום דבר חדש‪ .‬כל פיגור מביא לידי‬

‫כך‪ ,‬שיהיה בלתי‪-‬אפשרי לבצע‪ ,‬משום שהשטחים נחשפים לשימושים אחרים”‪.‬‬

‫המועצה הארצית עוברת לדיון מהפרט אל הכלל‪ .‬מוצגים בפניה קטעי הדרך השונים ולאחר‬
‫מכן היא חוזרת לדון בסוגיות העקרוניות‪ .‬בסופו של דיון מתקבלת ההחלטה הבאה‪:‬‬

‫‪ .1‬המועצה מחליטה לקדם ביצועם של חלקים מרשת הדרכים הארצית‪ ,‬המאושרים בתכנית‬
‫המתאר הארצית לדרכים מס’ תמ”א ‪ ,3‬כדי לממש את אסטרטגיית הפיתוח של תכנית‬

‫המתאר הארצית המשולבת לבנייה ולפיתוח‪ ,‬לקליטת עלייה מס‘ תמ”א ‪.31‬‬
‫‪ .2‬להכין תכנית מתאר ארצית מיוחדת מס’ תמ”א ‪ 31‬א’ על חלקיה ‪ 1‬עד ‪ ,12‬ברמת פרוט של‬

‫תכנית מפורטת לקטעי הדרכים שלהלן‪ ,‬אשר תאפשר התווייתם וסלילתם‪:‬‬
‫‪ .1‬כביש ‪ 70‬ממחלף זיכרון יעקב (על דרך ‪ )2‬לצומת אליקים (דרך ‪.)672‬‬

‫‪ .2‬כביש ‪ )6( 70‬ממחלף אליקים ליוקנעם (עד לעוקף סולתם)‪.‬‬
‫‪ .3‬כביש ‪ )6( 70‬ממחלף העמקים (כביש ‪ )75‬עד כביש ‪.79‬‬
‫‪ .4‬כביש ‪ )6( 70‬ממחלף ‪ 79‬עד צומת תמרה‪.‬‬

‫‪ .5‬כביש ‪ 38‬ממחלף על כביש ‪( 1‬מחלף שער הגיא) למבוא חורון‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫‪ .6‬כביש ‪ 7‬מהמחלף על כביש ‪( 40‬מחלף גדרה) עד ההשתזרות עם כביש ‪.3‬‬
‫‪ .7‬כביש ‪ 25‬מצומת אשל הנשיא (כביש ‪ )264‬עד לצומת תידהר‪.‬‬
‫‪ .8‬כביש ‪ 25‬מצומת תידהר (כביש ‪ )2544‬לנתיבות (כביש ‪.)34‬‬
‫‪ .9‬כביש מצומת גבים (כביש ‪ )232‬לכביש מס’ ‪.4‬‬

‫‪ .10‬כביש ‪ 45‬מהמחלף על כביש ‪( 1‬מחלף בן שמן) עד תחום מועצה אזורית מטה בנימין‪.‬‬
‫‪ .11‬כביש ‪ 471‬מהמחלף על כביש ‪( 40‬שעריה) לכביש מס’ ‪.6‬‬
‫‪ .12‬כביש ‪ 6‬מכביש ‪ 3/7‬בדרום עד כביש ‪ 57‬בצפון‪.‬‬

‫‪ .3‬לקבוע קטעים מקטעי הדרכים כ”דרך נופית”‪ ,‬כהגדרתה בתכנית מתאר ארצית לדרכים‬
‫תמ”א ‪ 3‬ולחייב בקטעים מקטעי הדרכים הכנת תסקירי השפעה על הסביבה‪ ,‬נספחי נוף‪,‬‬
‫נספחים אקוסטיים והתייחסות מיוחדת למתקנים הנדסיים מסוימים בתכניות העבודה‪ ,‬הכול‬

‫כמפורט בנספח להחלטה זו‪.‬‬
‫‪ .4‬להורות ליועץ הסביבתי להכין הנחיות לתסקירי השפעה על הסביבה לקטעים מקטעי‬
‫הדרכים‪ ,‬כמתחייב מהחלטה זו‪ .‬פרקי התסקיר בדבר תיאור הסביבה אליה מתייחסת התכנית‬
‫ופרוט הסיבות לעדיפות המיקום המוצע‪ ,‬יוגשו למועצה טרם אישור התכנית במועצה והגשתה‬
‫לממשלה‪ .‬פרקי התסקיר שיוכנו בהתאם להנחיות היועץ הסביבתי בדבר פעילות הנובעת‬
‫מהביצוע של התכנית‪ ,‬פרוט והערכה של ההשפעות הצפויות וכן תיאור האמצעים הדרושים‬
‫למניעת השפעות שליליות וממצאים והצעות להוראות התכנית ‪ -‬יוכנו יחד עם תכניות העבודה‪,‬‬
‫בהנחיית צוות מלווה‪ ,‬שיוקם על פי הוראות התכנית לכל אחד מ‪ 12-‬קטעי הדרכים‪ .‬פרקים‬

‫אלו יוגשו למועצה טרם התחלת כל ביצוע בשטח‪.‬‬
‫‪.5‬להעביראתהתכניתלוועדותהמחוזיותלתכנוןולבנייהלמתןהערותיהן‪,‬תוךשלושהחודשים‬
‫מיום קבלתה‪ .‬הוועדות תתבקשנה להתייחס גם לאלטרנטיבות שהוצגו בפני המועצה ולתיאום‬
‫התכנון עם הגורמים הרלוונטיים ועדות התכנון המקומיות‪ ,‬מערכת הביטחון‪ ,‬מקורות‪ ,‬חח”י‪ ,‬בזק‪,‬‬

‫שירותי נפט ודלק‪ ,‬רשות שמורות הטבע‪ ,‬רשות העתיקות וכו’‪.‬‬
‫‪ .6‬להעביר את התכנית לוועדה לשמירה על קרקע חקלאית‪ ,‬שתדון בה בהתאם לסעיפים ‪6‬‬

‫ו‪11-‬א‪ ,‬לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבנייה‪.‬‬
‫‪ .7‬לפרסם בעיתונות הודעה לציבור בדבר הכנת התכנית‪ .‬ההודעה תכלול‪ ,‬בנוסף על פרוט‬
‫המיקום‪ ,‬את ציון הגושים והחלקות שבתחום התכנית‪ .‬תינתן האפשרות לעיין בתכנית במזכירות‬
‫המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בירושלים ובמשרדי הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה ולהגיש‬

‫בכתב‪ ,‬תוך חודשיים מיום הפרסום‪ ,‬הערות והשגות לתכנית‪.‬‬
‫‪ .8‬להסמיך את ועדות המשנה של המועצה לשמיעת התנגדויות לתכנית מתאר מחוזית‬
‫לכל אחד מהמחוזות‪ ,‬לדון יחד עם נציגי הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה בהערות המחוז‬
‫ובהערות הציבור לקטעי הדרכים באותו המחוז ולהעביר את המלצותיהן למליאת המועצה‪,‬‬

‫אשר תחליט בדבר העברת התכנית לאישור הממשלה‪.‬‬
‫‪ .9‬הנוסח המוצע להוראות התכניות ילובן על ידי צוות של מינהל התכנון‪ ,‬מע”צ והמשרד‬

‫לאיכות הסביבה‪ ,‬על פי ההערות שנשמעו בדיון לפני העברתו לוועדות המחוזיות‪.‬‬
‫הסעיף בתכנית בדבר פיצויים ינוסח כדלקמן‪“ :‬פיצויים בעקבות אישור התכנית יהיו לפי‬
‫הסדר שייקבע בין משרדי הפנים והאוצר; כאשר בתוך פרק הזמן שהתכנית מועברת להערות‬

‫‪73‬‬

‫הוועדות המחוזיות יגבשו משרדי הפנים והאוצר הסדר לחלוקת נטל הפיצויים בין הממשלה‬
‫ובין הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה‪ ,‬במקרים שהן תחוייבנה בתשלום פיצויים‪ .‬ההסדר הנ”ל‬
‫יגובש לצורך הצעת חוק הליכי תכנון דרכים ומסילות ברזל‪ ,‬שעליה החליטה הממשלה והוא‬

‫יבוא במקום סעיף ‪6‬ב‪.‬‬
‫‪ .10‬המועצה קוראת לגופים אחרים הקשורים בביצוע תשתיות לתחבורה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬מים וביוב‬

‫לשתף איתה פעולה בקידום התשתיות כמנוף לצמיחה לאומית ולקליטת עלייה”‪.‬‬
‫רשימת קטעי הדרכים והמחלפים מצורפת כנספח ג’ לפרוטוקול‪ ,‬שבו רשימת הדרכים‬
‫והמחלפים עבורם יוכנו‪ :‬תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬מסמכים סביבתיים‪ ,‬התייחסות מיוחדת‬

‫למתקנים הנדסיים ויוגדרו דרכים נופיות‪.‬‬
‫ההחלטות נתקבלו ברוב קולות‪ .‬נמנע ‪ -‬נציג משרד הבריאות‪ ,‬מר אורי עלוני‪.‬‬
‫ישיבה ‪ 298‬מיום ‪ 16.6.92‬נחשבת כהחלטה המכוננת של תמ”א ‪ 31‬א’‪ .‬כדרכה של תכנית‬
‫מתאר ארצית‪ ,‬במיוחד בנושאי תשתיות‪ ,‬קשה לצפות בתחילת מהלך מה יקרה בסופו‪ .‬נכון‬
‫לקיץ ‪ ,2013‬מנויות כ‪ 40-‬תכניות שונות כתכניות תמ”א ‪ 31‬א’‪ ,‬כאשר הרבגוניות ביניהן רבה‪.‬‬
‫השאלה המתבקשת היא ‪ -‬האם כל מטרת תכנית מצדיקה תמ”א? ברור שלא‪ ,‬אלא שהדרך‬

‫היחידה לשנות או לתקן תמ”א היא בעוד תמ”א‪.‬‬

‫המועצה הארצית בסיור בקטע ‪.13‬‬

‫‪74‬‬

‫רשימת תכניות סטטוטוריות תמ”א ‪ 31‬א’ (קיץ ‪)2013‬‬

‫שנת פתיחת‬ ‫תאריך‬ ‫אחריות‬ ‫שם התכנית‬ ‫‪ 31‬א‬
‫הכביש‪ /‬מחלף‬ ‫פרסום‬ ‫מע”צ‬ ‫מספר‬
‫בילקוט‬
‫לתנועה‬ ‫הפרסומים‬ ‫דרך מס’ ‪ 70‬ממחלף זכרון עד מחלף אליקים‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2000‬‬ ‫‪30/6/1996‬‬

‫‪12/3/2012‬‬ ‫‪20/1/2009‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 1/1‬מעבר רצף מעל דרך ‪.70‬‬

‫‪2000 6/7/1995‬‬ ‫מע”צ‬ ‫דרך מס’ ‪ 70‬מאליקים ליקנעם‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 17/10/2012‬לקראת בחירת זכיין‬ ‫כחכ”י‬ ‫‪3‬‬
‫מע”צ‬ ‫דרך מס’ ‪ 6‬בקטע בין מחלף תל קשיש ועד מחלף‬ ‫‪4‬‬
‫‪2000 15/7/1999‬‬ ‫סומך‪.‬‬

‫דרך מס’ ‪ 6/70‬בקטע ממחלף סומך ועד תמרה‪.‬‬

‫לא בוצע‬ ‫‪30/6/1996‬‬ ‫מע”צ‬ ‫דרך מס’ ‪ 38‬ממחלף שער הגיא עד מבוא חורון‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪2006‬‬ ‫‪17/3/1996‬‬ ‫מע”צ‬ ‫דרך מס’ ‪ 7‬מכנות ועד נתיבה‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪ 22/11/2011‬לקראת בחירת זכיין‬ ‫חכח”י‬ ‫דרך מס’ ‪ 6‬בקטע בין מחלף יקנעם למחלף תל‬ ‫‪7‬‬
‫קשיש‪.‬‬

‫לקראת תכנון‬ ‫חכח”י‬ ‫דרך מס’ ‪ 6‬בקטע בין מחלף אבליים למחלף יסיף‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫סטטוטורי‬ ‫כולל מסילת זבולון‪.‬‬

‫לקראת תכנון‬ ‫חכח”י‬ ‫דרך מס’ ‪ 6‬בקטע שבין מחלף יסיף לגבול לבנון‪ ,‬כולל‬ ‫‪9‬‬
‫סטטוטורי‬ ‫מסילת הגליל המערבי‪.‬‬

‫‪2/1/1997‬‬ ‫מע”צ‬ ‫‪ 10‬דרך מס’ ‪ ,45‬קטע מבן שמן ועד מודיעין‪.‬‬

‫‪17/3/1996‬‬ ‫מע”צ‬ ‫‪ 11‬דרך מס’ ‪ 471‬בקטע מדרך מס’ ‪ 40‬עד דרך מס’ ‪.6‬‬

‫‪2012‬‬ ‫‪30/3/2006‬‬ ‫מע”צ‬ ‫‪ 1/11‬מחלף נחלים‪-‬עמישב‪.‬‬

‫‪2003‬‬ ‫‪16/2/1995‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 12‬דרך מס’ ‪ 6‬מדרך מס’ ‪ 1‬ועד דרך מס’ ‪.3‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪19/1/2003‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 1/12‬תחנת דלק‪ ,‬רענון ומנוחה (נען)‪.‬‬

‫‪2008‬‬ ‫‪5/11/2007‬‬ ‫חכח”י‬ ‫הוספת שטח שירותים בתחנת תדלוק נען‪.‬‬ ‫‪/1/12‬א‬
‫מחלף נשרים (‪.)6/431/44/424‬‬ ‫‪2/12‬‬
‫‪2003‬‬ ‫‪25/5/2000‬‬ ‫חכח”י‬

‫‪1997‬‬ ‫‪30/4/1995‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 13‬מחלף בן שמן (דרכים ‪.)6/1/45/443‬‬

‫‪1998‬‬ ‫‪30/4/1995‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 13‬מחלף קסם (דרכים ‪.)6/5/444‬‬

‫נחשונים‪-‬קסם ‪2002‬‬ ‫‪30/4/1995‬‬ ‫חכח”י‬ ‫דרך מס’ ‪ 6‬בקטע שבין מחלף דניאל ועד מחלף‬ ‫‪13‬‬
‫בן שמן‪-‬נחשונים ‪2003‬‬ ‫קסם‪.‬‬

‫‪ 14‬דרך מס’ ‪ 6‬בקטע שבין מחלף קסם ועד מחלף אייל‪ .‬חכח”י ‪2002 16/2/1995‬‬

‫‪2003‬‬ ‫‪16/2/1995‬‬ ‫חכח”י‬ ‫דרך מס’ ‪ 6‬בקטע שבין מחלף אייל ועד מחלף ניצני‬ ‫‪15‬‬
‫עוז‪.‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪1/4/1998‬‬ ‫חכח”י‬ ‫דרך מס’ ‪ 6‬בקטע בין מחלף ניצני עוז ועד להבות‬ ‫‪16‬‬
‫חביבה‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫שנת פתיחת‬ ‫תאריך‬ ‫אחריות‬ ‫שם התכנית‬ ‫‪ 31‬א‬
‫הכביש‪ /‬מחלף‬ ‫פרסום‬ ‫מע”צ‪+‬חכח”י‬ ‫מספר‬
‫בילקוט‬
‫לתנועה‬ ‫הפרסומים‬ ‫‪ 1/16‬דרך מס’ ‪ 444‬בין שער אפרים לכביש ‪.57‬‬
‫אין צפי ביצוע‬ ‫‪29/8/2002‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪27/8/2000‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 2/16‬צומת דרכים ‪.444/5614‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪19/1/2003‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 3/16‬תחנת תדלוק ומנוחה (מגל)‪.‬‬

‫‪2008‬‬ ‫‪5/11/2007‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 3/16‬א הוספת שירותים בתחנת תדלוק‪.‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪10/2/2003‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 4/16‬דרך מס’ ‪ 5714‬בחציית דרך מס’ ‪( 6‬בת חפר)‪.‬‬

‫התכנית בוטלה‬ ‫חכח”י‬ ‫כניסה דרומית לשער אפרים ‪ -‬תכנית לשינוי ייעוד‬ ‫‪5/16‬‬
‫טרם אישורה‬ ‫משצ”פ לקרקע חקלאית‪.‬‬

‫‪2005‬‬ ‫‪28/10/2004‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 6/16‬דרך מילוט בת חפר ‪ +‬גשר מעל כביש ‪.6‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪1/4/1998‬‬ ‫חכח”י‬ ‫דרך מס’ ‪ 6‬מלהבות חביבה ועד דרך מס’ ‪ - 65‬מחלף‬ ‫‪17‬‬
‫עירון‪.‬‬

‫‪2005‬‬ ‫‪26/8/2004‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 1/17‬צמצום מחלף בקה (‪.)6/444/61‬‬

‫‪2009‬‬ ‫‪26/9/2000‬‬ ‫‪ 18‬דרך מס’ ‪ 6‬בקטע שבין דרך מס’ ‪ 65‬עד דרך מס’ ‪ .70‬חכח”י‬

‫‪2007‬‬ ‫‪25/5/2000‬‬ ‫‪ 19‬דרך מס’ ‪ 6‬בקטע שבין דרך מס’ ‪ 3‬עד דרך מס’ ‪ .35‬חכח”י‬
‫‪25/5/2000‬‬
‫‪2008‬‬ ‫‪7/9/2005‬‬ ‫חכח”י‬ ‫דרך מס’ ‪ 6‬בקטע שבין דרך מס’ ‪ 35‬עד דרך מס’ ‪,40‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪15/2/2012‬‬ ‫ליד אחוזם‪.‬‬
‫‪2009‬‬ ‫‪10/3/2010‬‬
‫בביצוע‪ .‬פתיחה‬ ‫‪10/3/2010‬‬ ‫‪ 1/20‬מחלף מאחז ‪ .6/40‬חכח”י‬
‫לתנועה ‪2015-16‬‬
‫בביצוע‪ .‬פתיחה‬ ‫‪ 1/21‬דרך מס’ ‪ 6‬ממחלף מאחז ועד מחלף רהט‪ .‬חכח”י‬
‫לתנועה ‪2015-16‬‬
‫בתכנון מפורט‬ ‫‪ 2/21‬דרך מס’ ‪ 6‬ממחלף להבים ועד מחלף שוקת‪ .‬חכח”י‬

‫‪ 3/21‬דרך מס’ ‪ 6‬ממחלף שוקת ועד מחלף נבטים‪ .‬חכח”י‬

‫בתכנון מוקדם‬ ‫‪10/3/2010‬‬ ‫חכח”י‬ ‫‪ 4/21‬דרך מס’ ‪ 6‬ממחלף נבטים עד צומת הנגב‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫כביש חוצה ישראל ‪ 2013‬עין תות‪-‬מאחז‬

‫‪77‬‬

‫אבני דרך עיקריות בתכנון וביצוע כביש חוצה ישראל‬

‫‪ - 1976‬כביש ‪ - 6‬תמ”א ‪.3‬‬
‫‪ - 16.6.1992‬הוראת המועצה הארצית לתמ”א ‪ 31‬א’‪.‬‬

‫‪ - 1993‬הקמת חברת כביש חוצה ישראל‬
‫‪ - 1995‬חוק כביש ארצי לישראל‬
‫‪ - 1996‬מכרז מיון מוקדם (‪)PQ‬‬
‫‪ - 1997‬פרסום מכרז מלא‬

‫‪ - 1998‬חתימת הסכם הזיכיון עם חברת “דרך ארץ”‬
‫‪ - 1999‬תחילת סלילת הכביש‬

‫‪ - 2002‬פתיחת הקטעים בן שמן‪-‬אייל‬
‫‪ - 2003‬פתיחת הקטעים שורק‪-‬בן שמן ואייל‪-‬ניצני עוז‬

‫‪ - 2004‬פתיחה סופית שורק‪-‬עירון‪.‬‬

‫כביש חוצה ישראל ‪ -‬זאת לא הדרך‬

‫בסיפור על כביש חוצה ישראל חובה להזכיר את המאבק הסביבתי‪ ,‬שליווה את הרעיון‪ ,‬התכנון‬
‫והביצוע של הכביש בכלל ובקטעיו השונים‪ ,‬בפרט‪ .‬שאלות רבות ומגוונות עלו לדיון‪ ,‬החל‬
‫משאלות מקרו על אודות מדיניות התחבורה בישראל‪ ,‬יחסי מרכז ופריפריה ועד לשאלות על‬

‫תפיסת שטחים‪ ,‬זיהום מים והגנה על עצים‪.‬‬
‫הדעות בעד ונגד הכביש היו רבות ובאו לידי ביטוי בעשרות מאמרים‪ ,‬במבחר כתבי‪-‬עת‪,‬‬
‫בכתבות בעיתונות היומית‪ ,‬בהתנצחויות בטורי הכלכלה‪ ,‬בטלוויזיה‪ ,‬ברדיו‪ ,‬בתקשורת מקומית‬
‫וארצית‪ ,‬בכנסים מקצועיים‪ ,‬בשולחנות עגולים‪ ,‬במחקרים אקדמיים ובעבודות סמינריוניות‪,‬‬
‫בדיונים סוערים בכנסת ובהפגנות‪ ,‬בסטיקרים‪ ,‬במודעות‪ ,‬בפליירים ואפילו בטיפוס על עצים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אין ספק‪ ,‬שהמאבק הסביבתי וההתנגדות בציבור מתכנון הכביש‪ ,‬ביצועו ותפעולו‪ ,‬הביאו‬
‫את המערכת הציבורית ‪ -‬חברת כביש חוצה ישראל ואת הזכיין ‪ -‬חברת “דרך ארץ” לגבש‬
‫צוותי עבודה‪ ,‬להגיש מכרזים‪ ,‬תכניות ותסקירי השפעה על הסביבה ברמה מקצועית וארגונית‬
‫מאוד גבוהה‪ .‬ההתייחסות לתכנון הסביבתי‪ ,‬לאיכות הסביבה ולתרבות הביצוע והתפעול בכביש‬

‫חוצה ישראל היו לאבן דרך‪ ,‬מקפצה בתכנון ובביצוע תשתיות במדינת ישראל‪.‬‬
‫זכויות רבות שמורות ועומדות למאבק הסביבתי כמציב רף גבוה מאוד בביצוע תשתיות‪.‬‬

‫‪78‬‬

79

‫סיפורו של כביש‬

‫כביש חוצה ישראל הוא סיפור מרתק של פרויקט תשתיות לאומי‪ .‬אין אדם שלא נשבה‬
‫בקסמיו של הכביש‪ ,‬ולא חשוב אם המדובר באיש מקצוע או בנוסע תמים‪ ,‬המבקש תמורה‬
‫בעד האגרה‪ .‬מסתבר‪ ,‬שאזרחי ישראל אוהבים ללוות ביצוע של תשתיות‪ ,‬המחייבות הנדסה‪,‬‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬עוצמה‪ ,‬חדשנות ושימוש בציוד מכני מורכב; הכלכלנים אוהבים את המימון והגבייה‬
‫והנוסעים בכביש מתפעלים מהנוף ומחבלי ארץ חדשנים שלא הכירו והם מעבר לסף הבית‪.‬‬
‫הסיפוק האדיר של שותפות ואחריות אישית בפרויקט לאומי זה והאהבה לסיפור התכנוני‪,‬‬
‫הביאוני ליזום‪ ,‬בשנת ‪ ,2001‬הכנת ספר‪ ,‬שיבטא את שלל ההיבטים השלובים בפרויקט מורכב‬
‫זה‪ .‬הרי התכנון הוא רק חלק אחד מהסיפור הפוליטי‪ ,‬ציבורי‪ ,‬תחבורתי‪ ,‬מסחרי‪ ,‬חוזי‪ ,‬חקיקתי‪,‬‬

‫כלכלי‪ ,‬מימוני‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬נופי‪ ,‬ביטחוני‪ ,‬סביבתי‪ ,‬קנייני‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫חיפשתי שותפים בחברת כביש חוצה ישראל ובחברת “דרך ארץ”‪ ,‬מתוך ההנחה‪ ,‬שלהן יש את‬
‫הכוחות האנושיים והמקצועיים להכין רשימות מקצועיות‪ ,‬ובכיסן תקציבים שיאפשרו הפקת‬
‫ספר כזה‪ ,‬שציפיתי כי ייצא לאור עם פתיחתו של הכביש‪ .‬הרעיון היה‪ ,‬שספר כזה ישמש‬
‫“אורים ותומים” לפרויקטים אחרים‪ .‬לצערי‪ ,‬על אף הרצון הטוב שמצאתי‪ ,‬הרעיון לא מומש‪,‬‬

‫ונותר רק השם הזמני שניתן לספר‪ ,‬שהיה “סיפורו של כביש”‪.‬‬
‫הרעיון הוביל את אדריכלית הנוף‪ ,‬עמית סגל ז”ל‪ ,‬יועצת של הצוות המלווה‪ ,‬לשבת ולכתוב שני‬

‫עמודים בכתב ידה‪ ,‬המובאים כפי שנשלחו במהירות באמצעות הפקס‪.‬‬

‫עמית סגל‪ ,‬רונית גולן ואפרים שלאין בגשר הרכבת נחל תאנים‪.‬‬

‫‪80‬‬

81

82

‫אדריכל שמאי אסיף‪ ,‬שהיה באותה עת חבר צוות ל‪.‬ה‪.‬ב של חברת כביש חוצה ישראל‪ ,‬טרח‬
‫ושלח מסמך ראשוני ל”סיפורו של כביש”‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫סיור הצוות המלווה‪.‬‬ ‫‪84‬‬

‫מעז יצא ירוק ‪ -‬היבטי תכנון סביבתי בכביש‬
‫חוצה ישראל‬

‫מבוא‬

‫חדוות היצירה והעשייה במלאכה הגיעה לשיאה בינואר ‪ ,2004‬עם חנוכת קטע הכביש‬
‫הזכייני מחלף שורק‪-‬מחלף עירון לכל אורכו‪ .‬חשיבות סיפור המעשה הביאה אותי‪ ,‬ערב טקס‬
‫הפתיחה‪ ,‬לשבת ולכתוב את המסמך “מעז יצא ירוק”‪ .‬ראשית‪ ,‬בעניין שם המסמך‪ :‬מעז ‪ -‬ניתן‬
‫לקרוא עם פתח ‪ -‬משמע מהפרויקט האדיר והמאיים יצא משהו נפלא ומרשים‪ .‬מעז ‪ -‬ניתן‬
‫לקרוא גם עם צירה ‪ -‬מלשון “להכניס עז”‪ ,‬הכביש בשטחים הפתוחים נתפס כמאיים‪ ,‬פוגע‬

‫וגורם נזק בלתי‪-‬הפיך‪ ,‬אבל התוצאות בהחלט אינן כאלה‪ ,‬הכביש והנוף שלובים זה בזה‪.‬‬
‫בבוקרו של יום ‪ 6.1.2004‬הדפסתי את הרשימה בדפי ‪ A4‬לבנים‪ ,‬ובגאווה רבה הפצתי את‬
‫המסמך בטקס הפתיחה‪ .‬הרשימה פורסמה באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה‪,‬‬
‫אולם תחת כותרת אחרת‪“ :‬היבטי תכנון סביבתי בכביש חוצה ישראל”‪ .‬התהודה לה זכה‬
‫מסמך זה והביקוש לקבלו עד היום‪ ,‬על ידי אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה‪ ,‬התגובות לתוכנו‬

‫והציטוטים ממנו‪ ,‬היו ההשראה והחיזוק לכתיבת ספר זה‪.‬‬
‫מצאתי לנכון להביא את המסמך כאן‪.‬‬

‫ראש הממשלה‪ ,‬אריאל שרון‪ ,‬חונך את קטע הכביש שורק‪-‬עירון‪.6.1.2004 ,‬‬
‫‪85‬‬

‫הקדמה‬

‫כביש חוצה ישראל הוא פרויקט התשתיות הגדול ביותר שבוצע במדינת ישראל בעשור‬
‫השנים האחרונות‪ .‬הכביש נתפס כאיום סביבתי גדול ועורר התנגדויות רבות‪ .‬מאמץ רב הושקע‬
‫בהתמודדות עם הנושאים הסביבתיים‪ .‬זכיתי להיות נציג המשרד לאיכות הסביבה בצוות‬
‫המלווה מטעם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ .‬ליוויתי בדיונים ובשטח כל ס”מ שנסלל‬

‫בכביש ונפתח לתנועה בשלבים‪ ,‬החל מיולי ‪ 2001‬ועד לפתיחת הקטע הצפוני‪ ,‬ב‪.6.1.04-‬‬
‫כמי שעוסק בתכנון ארצי‪ ,‬אשר הוא‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ארוך‪-‬טווח ובתכנון תשתיות ארציות‪ ,‬אשר‬
‫לגביהן קיים לחץ כבד “לראות כבר טרקטורים בשטח”‪ ,‬הייתה זו זכות להיות חבר בצוות‬
‫המלווה‪ ,‬שכלל אנשים נפלאים‪ ,‬שיחד נרתמו למילוי המשימה הלאומית ‪ -‬פיתוח הכביש‬

‫ושמירה על ההיבטים הסביבתיים‪.‬‬
‫מטרת רשימה זו להאיר נקודות מסוימות מהפעילות הרחבה סביב הכביש‪ ,‬בתקווה שיאומצו‬

‫במיזמים נוספים במדינת ישראל‪.‬‬

‫כביש מספר ‪ - 6‬כביש חוצה ישראל‬

‫תוואי כביש חוצה ישראל סומן ככביש מהיר מספר ‪ 6‬בתכנית מתאר ארצית לדרכים (תמ”א‬
‫‪ ,)3‬שאושרה על ידי הממשלה ב‪ .1976-‬באותו שלב אושר הכביש מבאר שבע בדרום ועד‬
‫לברקאי בצפון‪ ,‬כדרך מהירה‪ .‬בתיקון לתכנית זו‪ ,‬שבוצע ב‪ ,1989-‬הוארך התוואי של הדרך‬

‫המהירה לכיוון צפון‪.‬‬
‫תוואי הדרך עוגן ושולב גם בתכניות המתאר המחוזיות‪ ,‬במחוז המרכז (תמ”מ ‪ )3‬ובמחוז הדרום‬

‫(תמ”מ ‪ ,)4‬שאושרו בשנות ה‪( 80-‬של המאה הקודמת)‪.‬‬
‫ב‪ ,1990-‬בעקבות גלי העלייה לישראל‪ ,‬הוחלט על הכנת תמ”א ‪ - 31‬תכנית מתאר ארצית‬
‫משולבת לבנייה ופיתוח לקליטת עלייה‪ ,‬שאושרה על ידי הממשלה בינואר ‪ .1993‬במסגרת‬
‫הכנת תמ”א ‪ 31‬נמצא‪ ,‬כי בשל הפיגור בהשקעות בתשתית הדרכים‪ ,‬בעיית הגודש בדרכים‬
‫והצורך לספק את הנגישות הדרושה להשגת יעדי תמ”א ‪ ,31‬יש לקדם ביצוע שיפורים ברשת‬
‫הדרכים הארצית והמטרופולינית‪ .‬לפיכך הוחלט‪ ,‬כי תמ”א ‪ 31‬תשמש מנוף לקידום דרכים‬
‫שיש להן חשיבות לאומית ולהשגת יעדי תמ”א ‪ ,31‬וזאת‪ ,‬על ידי הכללת התכנון המפורט של‬
‫הדרכים במסגרת תמ”א ‪ -‬תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת‪ ,‬אשר תידון במועצה הארצית‬

‫לתכנון ולבנייה ותאושר על ידי ממשלת ישראל‪.‬‬
‫המועצה הארצית פעלה בהתאם להכנת תמ”א ‪ 31‬א’ ‪ -‬דרכים‪ ,‬אשר כללה קטעי דרך‬
‫מכביש ‪ 6‬והכבישים הרוחביים המתחברים אליו‪ .‬מאחר שתוואי הדרך אושר בתמ”א ‪ 3‬ובתמ”א‬
‫‪ ,31‬התייחסו‪ ,‬כאמור‪ ,‬הדיונים בתמ”א ‪ 31‬א’ לקטעי הדרך ברמת תכנון מפורט‪ .‬התכנית כוללת‬

‫בסך הכול ‪ 14‬קטעי דרך‪ ,‬כל אחד מהווה תמ”א בפני עצמה‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫כביש חוצה ישראל ‪“ -‬איום סביבתי”‬

‫כביש חוצה ישראל‪ ,‬בהיותו ציר תנועה ראשי בארץ‪ ,‬הוא בעל משקל נכבד בהתפתחות‬
‫מערכות חיים רבות בישראל‪ .‬לפיתוחו השלכות על שימושי הקרקע בסביבתו הקרובה‬
‫והרחוקה והשפעה מכרעת על מערך השטחים הפתוחים‪ ,‬דמות נוף הארץ ואיכות החיים‬
‫והסביבה ביישובים הסמוכים אליו‪ .‬המטרדים הסביבתיים שנצפו מהקמת הדרך ומכלי הרכב‬
‫שינועו בה הם‪ :‬מטרדי רעש‪ ,‬מפגעי זיהום אוויר‪ ,‬פגיעות במתקני תשתית הנדסית ומפגעים‬

‫חזותיים‪.‬‬
‫בעת הדיונים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה בקטעי הכביש‪ ,‬דרש המשרד לאיכות הסביבה‬
‫לבצע שישה תסקירי השפעה על הסביבה במקומות שבהם נצפו בעיות סביבתיות רבות וכן‬

‫במקומות אשר עליהם לא הושגה הסכמה בנושא מיקום תוואי הכביש ו‪/‬או המחלף‪.‬‬
‫התסקירים נדרשו במקומות הבאים‪:‬‬

‫מחלף בן שמן‪ ,‬מחלף ראש העין‪ ,‬מחלף קסם‪ ,‬מחלף שדה חמד‪ ,‬מחלף פרדיס וכביש מס’ ‪,6‬‬
‫בקטע שבין מחלף שער העמקים ומחלף איבתין‪.‬‬

‫השלב הראשון של העבודה התמקד בתהליך קביעת חלופות לתוואי ולמיקום הכבישים‬
‫והמחלפים‪ ,‬תוך שימת דגש על שיקולים סביבתיים‪.‬‬
‫הנחיות לתסקירים הוכנו בשני שלבים‪:‬‬

‫שלב א’‪ :‬פרקים א’ ו‪-‬ב’‪ ,‬דנו בתיאור הסביבה הקיימת ובבחינת החלופות התכנוניות‪.‬‬
‫שלב ב’‪ :‬פרקים ג’‪ ,‬ד’ ו‪-‬ה’‪ ,‬דנו בתיאור החלופה הנבחרת‪ ,‬ההשפעות הסביבתיות והוראות‬
‫למסמכי ביצוע‪ ,‬הנובעות ממסקנות התסקיר‪ .‬שלב זה הוכן לאחר בחירת החלופה המועדפת‬

‫על ידי המועצה הארצית‪.‬‬
‫מלבד תסקירי ההשפעה על הסביבה הנ”ל‪ ,‬אותרו כ‪ 30-‬אתרים נקודתיים בעלי רגישות‬
‫סביבתית מוגדרת‪ :‬רעש‪ ,‬פגיעה נופית‪ ,‬פגיעה בתשתיות הנדסיות וכו’‪ .‬לאתרים אלה נדרשו‬
‫מסמכים סביבתיים‪ ,‬המוגדרים בהוראות התכנית כ”מסמכי ביצוע למניעת מפגעים סביבתיים”‪.‬‬
‫המסמכים הללו נקבעו בהוראות התמ”א‪ ,‬המפורטת לכל קטע דרך‪ ,‬ונערכו עם ראשית‬

‫התכנון המפורט לביצוע של קטעי הדרך הרלוונטיים‪.‬‬

‫הצוות המלווה לתמ”א ‪ 31‬א’‬

‫הרגישות שגילתה המועצה הארצית להערות ולהשגות שהושמעו מגופים פרטיים וציבוריים‪,‬‬
‫רשויות מקומיות וועדות תכנון‪ ,‬בצד הצורך להתמודד ברמה הארצית עם תכנון מפורט לביצוע‪,‬‬
‫הביאו להכללתם של סעיפים שונים בהוראות תכניות המתאר הארציות המפורטות לקטעי‬
‫הכביש (תמ”א ‪ 31‬א’)‪ .‬סעיפים אלה קובעים את אופן הטיפול התכנוני השוטף בתכניות‬
‫לביצוע הכביש בכלל‪ ,‬ואת אופן הטיפול בנושאים סביבתיים בפרט‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות הצוות‬

‫המלווה לתמ”א ‪ 31‬א’‪ ,‬שהוא מעין הזרוע הארוכה של המועצה הארצית לעניין הכביש‪.‬‬
‫הרכב הצוות המלווה‪:‬‬

‫‪ .1‬נציג מגיש התכנית (המועצה הארצית ‪ -‬משרד הפנים) ‪ -‬יו”ר‪.‬‬
‫‪ .2‬נציג המשרד לאיכות הסביבה‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫‪ .3‬נציג מגיש התכנית (חברת כביש חוצה ישראל או מע”צ)‪.‬‬
‫‪ .4‬נציג המועצות האזוריות‪.‬‬

‫‪ .5‬נציג מתכנן המחוז במשרד הפנים (בהתאם לקטע הכביש)‪.‬‬
‫בנוסף לאלה‪ ,‬לצוות יועצת אדריכלית נוף ומפקחת אדריכלית נוף‪.‬‬

‫תפקידי הצוות המלווה‪:‬‬
‫‪ .1‬קיום בקרה ומעקב אחרי התכנון המפורט של הדרך‪.‬‬
‫‪ .2‬הגברת ההשלכות החיוביות של הדרך ומיזעור פגיעות ממנה‪.‬‬

‫‪ .3‬בחינת מסמכי תכנון הנדסי מפורט לביצוע‪.‬‬
‫‪ .4‬קביעת הוראות סביבתיות על פי תסקירי השפעה על הסביבה ומסמכים סביבתיים‪.‬‬

‫‪ .5‬מתן אישור לתחילת ביצוע עבודות‪.‬‬
‫‪ .6‬הנחיית פיקוח על הביצוע‪.‬‬
‫‪ .7‬התרת סלילת הדרך‪.‬‬

‫‪ .8‬אישור תחילת השימוש בדרך‪.‬‬

‫הצוות המלווה מימין לשמאל‪ :‬יובל אנוך‪ ,‬רונית מזר‪ ,‬רויטל שושני‪ ,‬ראובן לב‪-‬און‪ ,‬אפרים שלאין‪ ,‬מוניקה זר ציון‪,‬‬
‫עמית סגל‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫כביש חוצה ישראל‪ :‬קטע שורק‪-‬עירון (הקטע הזכייני)‬

‫כביש חוצה ישראל מהגליל (המערבי והמזרחי) ועד לצומת הנגב‪ ,‬מדרום לבאר שבע‪ ,‬הוא‬
‫כביש שאורכו כ‪ 324-‬ק”מ‪ .‬אורכו של הקטע המרכזי‪ ,‬ממחלף עירון (כביש ‪ )65‬למחלף שורק‬

‫(כביש ‪ )3‬כ‪ 86-‬ק”מ והוא קודם סטטוטורית כשלב ראשון בכביש חוצה ישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1993‬קמה החברה הממשלתית “חברת כביש חוצה ישראל”‪ ,‬אשר בשנים ‪1993‬‬
‫עד ‪ 1995‬פעלה בשני מישורים‪ :‬האחד‪ ,‬קידום תכנון‪ ,‬הליכים סטטוטוריים‪ ,‬נכסים ותשתיות‪,‬‬
‫והשני‪ ,‬בחינת היתרונות הגלומים במימוש הפרויקט ככביש אגרה‪ ,‬ממקורות חוץ תקציביים‪.‬‬
‫חברת כביש חוצה ישראל קידמה‪ ,‬בשלב הראשון‪ ,‬תכנון וביצוע עבודות שלב א’ במחלף קסם‬

‫ובמחלף בן שמן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1998‬נחתם הסכם הזיכיון בין מדינת ישראל ל “דרך ארץ הייוויז”‪ ,‬שזכתה במכרז‪ ,‬והיה‬
‫זה צעד ראשון בסלילת כביש חוצה ישראל‪ ,‬שהחלה בפועל בנובמבר ‪ ,1999‬בין נחשונים‬
‫לראש העין‪ ,‬והייתה אמורה להסתיים באפריל ‪ 2004‬במחלף בקה אל גרביה‪ .‬החנוכה החגיגית‪,‬‬
‫ביום ‪ ,6.1.04‬נערכה עם פתיחתו לתנועה של קטע עירון‪-‬ניצני עוז (רצף של ‪ 86‬ק”מ בין שורק‬

‫לעירון)‪.‬‬
‫המאפיינים ההנדסיים של הקטע המרכזי הם‪:‬‬

‫‪ 86‬ק”מ דו‪-‬מסלולי ‪ -‬דו‪-‬נתיבי;‬
‫‪ 35‬ק”מ דרכי רוחב;‬

‫‪ 100‬ק”מ דרכים חקלאיות ומעברים;‬
‫‪ 13‬מחלפים;‬
‫‪ 90‬גשרים;‬

‫‪ 2‬מנהרות באורך של ‪ 455‬מטר‪.‬‬

‫תכנון משופר ‪ -‬היבטים סביבתיים‬
‫הצעתה של חברת “דרך ארץ”‪ ,‬אשר זכתה במכרז סלילת כביש חוצה ישראל‪ ,‬כללה מספר‬
‫שינויים למפרטי המכרז המקורי‪ .‬שינויים אלה‪ ,‬שאפשרו להוזיל את מחיר האגרה למשתמשי‬
‫הכביש‪ ,‬כללו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שיפורים סביבתיים בתכנון ובביצוע הכביש‪ .‬שיפורים אלה נדונו בפני‬

‫הצוות המלווה וקיבלו את ברכתו טרם הכנת מסמכי ביצוע הכביש‪.‬‬
‫דוגמה לשיפור סביבתי ‪ -‬סלילה מבחוץ כלפי פנים‪.‬‬
‫סלילה מבחוץ כלפי פנים‬

‫במדינת ישראל סוללים כבישים‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬מבפנים כלפי חוץ‪ .‬כלומר‪ ,‬תחילה נסללים הנתיבים‬
‫הפנימיים וההרחבה בעתיד מתבצעת משני צידי השוליים החיצוניים‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬כל האלמנטים‬
‫הסביבתיים החיצוניים‪ ,‬כטיפול נופי‪ ,‬מערכות ניקוז‪ ,‬סוללות ומיגון אקוסטי‪ ,‬הם “זמניים”‪ ,‬עד‬
‫לשלב ההרחבה ותוספת הנתיבים‪ .‬הסביבה הגובלת בתחום הכביש עלולה להיפגע בשלב‬

‫תוספות הנתיבים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬השיטה שחברת “דרך ארץ” הציעה היא סלילה מבחוץ כלפי פנים‪ .‬בשיטה זו‬
‫נסללים תחילה הנתיבים החיצוניים של הדרך ואילו ההרחבה העתידית תבוצע במרכז הכביש‪,‬‬

‫בשטח שכיום גונן כמפרדה ירוקה בין הנתיבים‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫מחלף דניאל‪.‬‬

‫בשיטה זו‪ ,‬כל האלמנטים הסביבתיים החיצוניים‪ ,‬כטיפוח נוף‪ ,‬קירות אקוסטיים‪ ,‬מערכות ניקוז‪,‬‬
‫דרכי שירות‪ ,‬ייצוב מדרונות‪ ,‬גידור‪ ,‬הם סופיים‪ .‬המגע בין הכביש לסביבתו הוגדר והסתיים בעת‬
‫פתיחת הכביש לתנועה‪ .‬בעת הרחבה עתידית של נתיבים אין צורך במחנות קבלן או בפעילות‬
‫ציוד מכני בשטחים הגובלים בדרך‪ .‬בעת הרחבה עתידית אין צורך להרוס מיגון אקוסטי שנבנה‬
‫(ולחשוף באותה עת קולטים לרעש מתנועה עוברת או מעבודות סלילה)‪ ,‬אין צורך להרוס‬

‫טיפול נופי שבוצע (וחשוף בעת העבודות ועד לסיום השיקום למפגע נופי)‪.‬‬
‫החיסרון‪ ,‬לכאורה‪ ,‬של שיטת הסלילה מבחוץ כלפי פנים הוא שימוש בתוספת שטח (כרוחב‬
‫הנתיבים שיתוספו בעתיד)‪ ,‬כבר מן השלב הראשון של הפיתוח‪ .‬אולם‪ ,‬מאחר שאלמנטיים‬
‫רבים המתחייבים מהסלילה‪ ,‬כמו תעלות ניקוז‪ ,‬קווי תשתית‪ ,‬דרכים חקלאיות וכו’ ממילא‬
‫יבוצעו במקומם הסופי‪ ,‬אין לדבר משמעות ובכל מקרה‪ ,‬במרבית המקומות‪ ,‬תפיסת השטח‬

‫הנדרשת זהה בשתי השיטות‪ ,‬כאשר ההפרעה לסביבה היא חד‪-‬פעמית‪.‬‬

‫ממסמכים לביצוע‬
‫התכנון המפורט לביצוע של קטעי הדרך הוגש לאישור הצוות המלווה‪ ,‬בהתאם להתקדמות‬

‫התכנון ושלבי ביצוע הכביש‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫המסמכים הסביבתיים לאורך כביש חוצה ישראל שורק‪-‬עירון (בהתאם להוראות התמ”א)‬

‫מסמך נופי‬ ‫מחלף שורק ‪-‬‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫מחלף נשרים ‪-‬‬

‫מסמך אקוסטי‬ ‫מצליח ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫יד רמב”ם ‪-‬‬
‫שיקום תשתיות‬ ‫מפעל נשר ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫כפר דניאל ‪-‬‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫מחלף בן שמן ‪-‬‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫קטע ‪- 13‬‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫מחלפון ראש העין ‪-‬‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫מחלף קסם ‪-‬‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫מחלף קנה ‪-‬‬
‫שיקום תשתיות‬ ‫אס”פ כפר סבא ‪-‬‬
‫שיקום תשתיות‬ ‫מט”ש ניר אליהו ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫ניר אליהו ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫בסיס איתן ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫שער אפרים ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫ניצני עוז ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫בת חפר ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬
‫שיקום תשתיות‬ ‫יד חנה ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫מט”ש בחן ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫בחן ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫בקה אל גרביה ‪-‬‬
‫מסמך אקוסטי‬
‫מסמך אקוסטי‬ ‫מייסר ‪-‬‬
‫מענית ‪-‬‬
‫מסמך נופי‬ ‫חריש ‪-‬‬
‫ברקאי ‪-‬‬
‫מייסר‪-‬עירון ‪-‬‬

‫קטע ‪ 13‬דרום‪ :‬דוגמה לטיפול ולהחלטות הצוות המלווה‬

‫קטע הדרך מצפון למחלף בן שמן ועד דרומית לראש העין‪ ,‬נבחן תחילה בתסקיר השפעה על‬
‫הסביבה (פרקים א’‪-‬ב’)‪ .‬על פי בחינה זו‪ ,‬נבחרה החלופה המועדפת לתוואי הכביש (החלופה‬
‫המזרחית) ולמיקום המחלפים‪ .‬תכנית המתאר הארצית תמ”א ‪ 31‬א’‪ 13‬לדרך מס’ ‪ 6‬מכפר‬

‫דניאל עד דרך מס’ ‪ 5‬אושרה על ידי הממשלה‪ ,‬לפי החלטתה מיום ‪.12.3.95‬‬
‫“תסקיר השפעה על הסביבה ‪ -‬שלב ב’ דוח סופי” הוגש‪ ,‬על ידי חברת כביש חוצה ישראל‪,‬‬
‫לבדיקת המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬בתאריך ‪ .21.9.97‬תסקיר ההשפעה על הסביבה כלל כרך‬
‫תסקיר ועוד שישה כרכים‪ ,‬הכוללים ‪ 18‬נספחים‪ .‬תסקיר זה נמצא כמסמך מאוד מורכב‪ ,‬גדוש‬
‫בפרטים ובנתונים רבים‪ ,‬שלא היה ערוך בצורה קריאה‪ .‬הקושי בקריאתו הביא את המשרד‬

‫לאיכות הסביבה להגדירו כבלתי‪-‬ידידותי לקורא‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫אופן הגשת החומר והתיקונים שנדרשו הביאו את הצוות המלווה לידי החלטה‪ ,‬כי קטע ‪,13‬‬
‫בשל אופיו השונה בציר הגבעות ובשטח החקלאי‪ ,‬ייבחן בשני תסקירים חדשים ונפרדים‪.‬‬

‫האחד‪ ,‬לקטע ‪ 13‬צפון‪ ,‬מנחשונים לראש העין‪ ,‬והשני‪ ,‬לקטע ‪ 13‬דרום‪ ,‬מנחשונים לבן שמן‪.‬‬
‫הפיצול הביא להגשת תסקירים ערוכים בצורה בהירה וקריאה‪ .‬החומר הגרפי לווה בטקסט‬

‫בהיר‪ ,‬אשר סייע בהבנת השטח ובהבנת התכנית‪.‬‬
‫תסקיר ההשפעה על הסביבה לקטע ‪ 13‬דרום הציג את ערכיות השטח הפתוח ממחלף בן‬

‫שמן ועד אס”פ מודיעין‪ ,‬הן כמכלול והן ברמה הפרטנית של נחלים ואתרים‪.‬‬
‫תא שטח זה נמצא במזרח המטרופולין ומהווה חלק מיער ציר הגבעות וממכלול השטח‬
‫הפתוח‪ ,‬המצוי צפונית ליער בן שמן‪ .‬בתא שטח זה גלום פוטנציאל אדיר לפעילויות נופש‬
‫ופנאי בתנאי נגישות נוחים‪ .‬שביל חוצה ישראל עובר לאורך תא השטח ומטפס מנחל בית‬
‫עריף ונחל נבלט אל פסגת תל חדיד‪ .‬תא שטח זה‪ ,‬כמוצג בתסקיר‪ ,‬מתאפיין בטופוגרפיה‬
‫של גבעות מבותרות מכוסות טרשים‪ ,‬שרידי בוסתנים‪ ,‬שמורת נוף נחל בית עריף‪ ,‬שרידים‬

‫ארכיאולוגיים‪ ,‬שטחי ייעור ומטעי זיתים‪.‬‬
‫בחירת המועצה הארצית בתוואי החלופה המזרחית הניחה את הבסיס לתכנון תוואי כביש‬
‫חוצה ישראל באזור רגיש זה‪ .‬תסקיר ההשפעה על הסביבה הציג את התכנון המפורט לכביש‬
‫בתא שטח זה‪ :‬אזורי חציבה עמוקים בגבעות‪ ,‬קטעי מילוי גבוהים בעמקים ומנהרה בתל חדיד‪.‬‬
‫אחת הסוגיות‪ ,‬שבהן התלבט הצוות המלווה תקופה ארוכה‪ ,‬מאז הוחלט על החלופה המזרחית‬
‫ועד הגשת תסקיר ההשפעה על הסביבה‪ ,‬היא סוגיית הקו האדום או בלשון אחרת ‪ -‬סוגיית‬
‫המילוי והחציבה‪ .‬בתסקיר הוצג תכנון כביש‪ ,‬שבו הושם הדגש על תכנון נופי בקטעי החציבה‬
‫ופחות על קטעי המילוי‪ .‬הדגש הוא מנקודת מבט של הנוסע בכביש ושל תחום הכביש בקו‬

‫הכחול‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא הושם דגש על נצפות הכביש מנקודת מבט בסביבה והשתלבותו בה‪.‬‬
‫בעקבות הערות ודיונים בצוות המלווה‪ ,‬עודן הטיפול בסוללות המילוי‪ ,‬השיפועים מותנו‪ ,‬הושם‬
‫דגש על השתלבות בנוף הטבעי ועל התפר בין פני השטח הטבעיים לסוללות המילוי‪ .‬נושא‬
‫החציבה והטיפול בסלע ובצמיחה בקטעי חציבה פורטו בתסקיר‪ ,‬אולם גם לנושא זה הוצגו‬

‫בפני הצוות המלווה שינויים אפשריים‪ ,‬הנובעים מאפשרויות הביצוע בפועל‪.‬‬
‫הדיון בסוגיית מנהור‪-‬גישור‪-‬מילוי אל מול תפקוד השטח הפתוח בשולי כביש חוצה ישראל‬

‫ומעבר מטיילים בשטח הנחצה‪ ,‬התמקד בשלוש סוגיות‪:‬‬
‫‪ .1‬אורך המנהור בתל חדיד‪.‬‬
‫‪ .2‬מעבר נחל נבלט‪.‬‬
‫‪ .3‬מעבר נחל בית עריף‪.‬‬

‫בתל חדיד תוכנן תוואי כביש חוצה ישראל במנהרה באורך של ‪ 420‬מטר‪ .‬תכנון הפורטל‬
‫הדרומי היה מקובל על הצוות המלווה‪ .‬אולם‪ ,‬ביחס לפורטל הצפוני‪ ,‬נשקלה הארכת המנהור‬

‫באמצעות חציבה או חפירה וכיסוי באורכים ‪ 35‬מטר ו‪ 90-‬מטר‪.‬‬
‫עמדת המשרד לאיכות הסביבה הייתה‪ ,‬כי תל חדיד הוא אתר מרכזי במרקם השטחים‬
‫הפתוחים בתוואי כביש חוצה ישראל בכלל‪ ,‬ובקטע ‪ 13‬דרום בפרט‪ .‬התל רווי ממצאים‬

‫ארכיאולוגיים והוא רם ונישא בסביבתו‪.‬‬
‫לתל נגישות מצוינת מכביש ‪ 444‬ומאתר ההנצחה לחיל התחזוקה‪ ,‬ונגישות נוחה מכיוון יער‬

‫‪92‬‬

‫כריית מנהרות חדיד‪.‬‬

‫בן שמן ומכביש ‪ .443‬סלילת כביש חוצה ישראל בכיוון צפון‪-‬דרום מנתקת את הקשר הרציף‬
‫והחופשי בין תאי השטח הנחצים‪ ,‬ולכן רב ערכו של כל מטר אורך שנותר בתל חדיד‪.‬‬

‫תוספת ‪ 90‬מטר ל‪ 420-‬מטר מינהור היא כ‪ 20%-‬למעבר שנותר ככניסה מכביש ‪ 444‬לתל‬
‫חדיד‪ .‬תוספת שטח בתל חדיד היא משמעותית מאוד גם ביחס לפעילות האינטנסיבית‪,‬‬
‫הנוכחית והעתידית‪ ,‬של נופש ופנאי בשטח התל‪ ,‬ומשמעותית מאוד ביחס לשטח הנצפה‬
‫מראש התל או מנקודות תצפית אחרות בתל‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם אם הוצגו בהשלמות לתסקיר בעיות‬
‫הנדסיות לחציבה ופתרון נופי משופר לפורטל צפוני מוארך‪ ,‬ולמרות שהארכת הפורטל הייתה‬
‫כרוכה בתוספת עלות כספית‪ ,‬הציע המשרד לאיכות הסביבה להחליט בדבר הארכה מרבית‬
‫של הפורטל הצפוני ב‪ 90-‬מטר (‪ )20%‬ל‪ 420-‬מטר מינהור שהוצעו בתכנון המקורי‪ .‬הצוות‬

‫המלווה‪ ,‬לאחר דיונים וסיורים‪ ,‬החליט להאריך את המנהרה בשיעור של ‪ 35‬מטר בלבד‪.‬‬
‫מעבר נחל נבלט הוא בתא שטח אשר בחינתו צריכה להיות בראייה רחוקת טווח‪ .‬מטיילים‬
‫שבעתיד ירצו לחצות רגלית את תא השטח הנחצה על ידי כביש חוצה ישראל יצטרכו לחצות‬
‫במעבר תחת הכביש‪ .‬החלופות שנדונו היו מעבר מגושר או מעבר ב‪ .BOX-‬אין ספק‪ ,‬שמעבר‬
‫שכזה צריך להזמין את הולך הרגל לעבור בו ולחצות לתא השטח מעבר לכביש‪ .‬היבט נוסף‬

‫לבחינה הוא היכן למקם את המעבר באיתור הנכון‪ ,‬בהתייחס לתפקודי השטח הפתוח‪.‬‬
‫לאחר התלבטות ובחינת תכניות ביחס לתפקוד השטח בעתיד‪ ,‬המליץ המשרד לאיכות‬
‫הסביבה לבחור במעבר נחל נבלט כמעבר לטובת הולכי הרגל‪ .‬מעבר זה הוא בזיקה לציר‬
‫“שביל ישראל”‪ ,‬לפיתוח ביער הנוכחי והעתידי ביער בן שמן‪-‬צפון ובתל חדיד‪ ,‬לעומת שטח‬
‫האש המצוי מזרחית לנחל בית עריף‪ ,‬שגם בעתיד‪ ,‬אף אם יופשר שטח האש‪ ,‬יש להשאירו‬

‫‪93‬‬

‫סיור בנחל נבלט‪ :‬אוכלים ומחליטים‪.‬‬

‫“פראי”‪ ,‬ללא פיתוח אינטנסיבי‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬הוצגה בהשלמה לתסקיר בחינה מפורטת של המעבר בנחל נבלט‪ ,‬במטרה לשפר‬

‫ולעדן את התכנון‪ .‬בסיור הצוות המלווה לקטע ‪ ,13‬נבחנה ההצעה המשופרת‪ .‬הדגש בסיור‬

‫היה נקודת המבט של הולך הרגל‪ ,‬המתקרב למעבר ולמידת “ההזמנה” לחציה במעבר‪ .‬הצוות‬

‫המלווה‪ ,‬בליווי המהנדסים והיועצים מחברת כביש חוצה ישראל ו”דרך ארץ”‪ ,‬הגיע לערוץ‬

‫הנחל והתמקם במחצבה עתיקה בגדתו הצפונית של הנחל לארוחת בוקר‪ .‬לאחר ששבעו‬
‫כולם מהכריכים וכמעט שכחו מה סיבת ההתכנסות באתר‪ ,‬פתח אחד המשתתפים ואמר‪:‬‬

‫“בקשר לנחל ול ‪ BOX‬אתם רואים שאין לנחל ערך ולכן ‪ BOX‬זה בסדר”‪ .‬נפתחו התשריטים‬
‫ומסמכי הניתוח הנופי ונשמעו דעות חלוקות בין ‪ BOX‬לגשר‪ ,‬קמתי ואמרתי לכולם‪” :‬זו לא‬
‫נקודת המבט הנכונה‪ .‬אם יגיעו מטיילים‪ ,‬הם לא יגיעו במקביל לכביש המתוכנן בדרך העפר‬

‫המלווה את קווי החשמל‪ ,‬היכן ש”שביל ישראל” עובר כיום‪ ,‬אלא מכיוון מערב‪ ,‬דרך פארק‬

‫שוהם‪ ,‬כי “שביל ישראל” יוסט מצמידות לכביש הראשי‪ .‬קומו וניגש לנקודת מבטם של‬

‫ההולכים בשביל בעתיד‪ .‬בואו ונבחן את נקודת מבטם ואת מידת ה’הזמנה’ של הגשר או ה‬

‫‪ BOX‬לחציה נעימה ולא מאיימת‪ ,‬לחציה מאירה ולא בקטע חשוך”‪ .‬כולם קמו והלכו כמה‬
‫עשרות מטרים מערבה‪ ,‬הביטו מזרחה ואמרו‪” :‬אפרים צודק‪ ,‬גשר”‪ .‬כך קם גשר על נחל נבלט‪,‬‬
‫ובו עובר “שביל ישראל”‪ .‬בקרב הצוות המלווה‪ ,‬אנשי הזכיין “דרך ארץ”‪ ,‬חברת כביש חוצה‬

‫ישראל וכל אלה שעסקו בבניית הכביש זכה גשר נחל נבלט לשם‪” :‬גשר אפרים”‪.‬‬
‫נקבע‪ ,‬שעל הגשר להיות במפתח‪ ,‬בעיצוב ובחומרי גמר אבן‪ ,‬המתאימים לאופיו של תא‬

‫‪94‬‬

‫גשר נבלט ‪“ -‬גשר אפרים”‪.‬‬

‫השטח ולמפתח הטבעי של הנחל‪ .‬פרטי הגישור נקבעו במסמכי הביצוע לפי עקרונות שקבע‬
‫הצוות המלווה‪ .‬הדגש ניתן להשתלבות הגשר בסביבה הטבעית ולעיצובו בהתאם למדרונות‬

‫נחל נבלט‪ .‬הטיפול הנופי בשולי הגשר הותאם לאופי השטח הסלעי ולאגן הנחל הצר‪.‬‬
‫נחל בית עריף‪ ,‬בפיתול הדרומי‪ ,‬נחצה על ידי כביש חוצה ישראל ומצוי בשטח שמורת נוף‪.‬‬
‫המפתח שנוצר בנחל‪ ,‬בפיתולו הדרומי‪ ,‬שבו זורם הנחל מכיוון צפון‪-‬דרום לכיוון מזרח‪-‬מערב‪,‬‬
‫היה שטח איכותי מאוד טרם סלילת הכביש‪ .‬במעבר כביש חוצה ישראל‪ ,‬במפתח נחל בית‬
‫עריף נעשה מאמץ לצמצם את מופע הכביש במרחב‪ .‬לכאורה‪ ,‬הפיתרון ההנדסי שמאפשר‪,‬‬
‫מחד גיסא‪ ,‬העברת כביש ומאידך גיסא‪ ,‬מרחב פתוח‪ ,‬הוא פתרון של ויאדוקט ארוך לאורך‬

‫חציית הנחל‪.‬‬
‫גם סוגייה זו נבחנה ביחס לתפקוד השטחים הפתוחים בסמוך לכביש‪ ,‬חציית מטיילים את‬
‫הנחל ונצפות קטע הכביש‪ .‬לאחר בחינת ההדמיות‪ ,‬שנכללו בהשלמות לתסקיר‪ ,‬לאחר בחינת‬
‫ההצעה המשופרת לטיפול ההנדסי והנופי בסוללות המילוי ולאחר בחינת נצפות מהאתר‬
‫המתוכנן כמוקד פעילות נופש ופנאי בפארק שוהם‪ ,‬סבר נציג המשרד לאיכות הסביבה‪,‬‬
‫כי החלופה המועדפת לחציית נחל בית עריף היא חלופת הסוללה והמילוי‪ .‬הוצע להנמיך‪,‬‬
‫ככל הניתן‪ ,‬את הסוללה על ידי הנמכת הקו האדום‪ .‬למרות הייחוד של נחל בית עריף‪ ,‬ועל‬
‫אף שהוא מתוכנן כציר הולכי רגל באזור‪ ,‬מבנה הנדסי של ויאדוקט עתיד היה לבלוט מאוד‬
‫בפני השטח‪ ,‬הן ביחס לנמצאים בנחל בית עריף והן ביחס לצופים אל תוואי הכביש על‬
‫רקע הגבעות ממזרח‪ .‬הודגש‪ ,‬כי פיתרון הסוללה והמילוי מותנה בפיתוח נופי‪ ,‬המשתלב עם‬

‫‪95‬‬

‫אופי השטח הנושק לסוללה ‪ -‬שטח טרשי או שטח חקלאי ובתכנון נופי נכון של המעבר‬
‫המתוכנן בנחל בית עריף‪ .‬כמו בנחל נבלט‪ ,‬גם כאן המעבר תוכנן במפתח‪ ,‬בעיצוב ובחומרי‬

‫גמר המתאימים לאופיו של תא השטח ולמפתח הטבעי של הנחל‪.‬‬
‫בתא השטח הנותר מצפון לנחל בית עריף‪ ,‬עד הכניסה למחצבת אבן וסיד‪ ,‬תוכנן מעבר‬
‫מפוצל של מסלולי הכביש‪ ,‬כדי להימנע מחציבה אדירה או לחילופין מהסטת תוואי ומינהור‪.‬‬
‫פיתרון פיצול המסלולים היה מקובל‪ .‬החצייה הכפולה של נחל בית עריף סמוך לכביש הגישה‬

‫לאס”פ מודיעין‪ ,‬באמצעות גישור‪ ,‬התקבלה אף היא‪.‬‬

‫יקעטרע ‪3‬קו‪1‬ל‪-‬הגהשוראנחחוללביייתהעעריצףמליאדיתאסב”יפערמודיציעירן‪ .‬הגבעות ומנותק מרצף השטחים הפתוחים מדרום‬
‫ומצפון‪ .‬התוויית כביש חוצה ישראל בתמ”א ‪ 31‬א’ ‪ -‬קטע ‪ 13‬חצתה את יער קולה ופגעה‬
‫ברציפות ובערכיות של תא השטח‪ .‬העובדה‪ ,‬שביער קולה תוכנן מחלף‪ ,‬המשלב את כביש‬
‫חוצה ישראל‪/‬כביש ‪/461‬כביש ‪/465‬כביש ‪ ,444‬הכבידה והעצימה את הפגיעה בתא השטח‪.‬‬
‫דיונים רבים נסובו בנושא מנהור כביש חוצה ישראל ביער קולה‪ ,‬בעקבותיהם הוטמעו שינויים‬

‫בתכנון המחלף‪ ,‬שטחו צומצם ושופרה התוויית הדרכים במחלף‪.‬‬
‫התכנון המעודכן למחלף גבעת כ”ח כלל חציבה מכיוון קיר מחצבת טירת יהודה‪ ,‬מעבר‬
‫תחתי לרכב קק”ל ולמטיילים‪ ,‬שיקוע כביש מס’ ‪ ,6‬צמצום שטח המחלף וטיפול נופי באתרים‬

‫לשימור‪.‬‬
‫הפתרון התכנוני שהוצע למחלף גבעת כ”ח וליער קולה‪ ,‬מצפון ומדרום לכביש ‪ ,465‬התקבל‪.‬‬
‫המאמץ התכנוני‪ ,‬שנעשה מהתכנון הראשוני ועד גמר התכנון המפורט המעודכן‪ ,‬הביא לשיפור‬

‫התכנון ולשיפור התוויית כביש חוצה ישראל ומערך הדרכים ביער קולה ובתא שטח זה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬לאחר ביצוע הכביש וחשיפת הקירות החצובים לעיני הנוסע בכביש‪ ,‬נחלקות הדעות בין‬

‫הסבורים שהפיתרון חייב היה לכלול מינהור לבין הרואים בחתך החצוב “מוזיאון גאולוגי חי”‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫‪ - HOMC‬מרכז ניהול ובקרת הכביש‬

‫אחת הסוגיות “המאיימות”‪ ,‬שליוו את תכנון כביש חוצה ישראל ואישורו‪ ,‬היה החשש‪ ,‬שסלילת‬
‫הכביש תגרום לשינוי במערך שימושי הקרקע ותתרום‪ ,‬יחד עם גורמים נוספים‪ ,‬להגברת לחצי‬
‫פיתוח גדולים בסביבת הדרך ופגיעה בשטחים הפתוחים ובקרקע החקלאית‪ .‬בקיץ ‪1999‬‬
‫הציגה חברת “דרך ארץ” את בקשתה להקים מרכז ניהול ובקרה לכביש ‪ .6‬המבנה עתיד‬
‫היה לשמש כ”מרכז העצבים” של הפרויקט כולו למשך כל שנות תפעולו בתקופת ה‪B.O.T-‬‬

‫ולאחר תום תקופה זו‪ ,‬עם החזרתו לידי המדינה‪.‬‬
‫תפקודי המרכז‪ ,‬כפי שהוצגו לצוות המלווה‪ ,‬הם‪ :‬שליטה‪ ,‬בקרה וניהול תנועה‪ ,‬ניהול מערכות‬

‫האגרה‪ ,‬תחזוקת הכביש ותפעולו ‪ ,‬בקרה על מערכות נלוות‪ ,‬תקשורת‪.‬‬
‫איתור המרכז הוצע בין כביש ‪ 444‬לכביש חוצה ישראל‪ .‬ההדמיה של המרכז כללה אף‬
‫הצעה להקמת תחנת תדלוק‪ .‬המשרד לאיכות הסביבה ראה בהצעה זו את “חריגת הבכורה”‬
‫מהקו הכחול ומתחומי הדרך‪ ,‬והסמן הראשון לפיתוח שיגרור כביש חוצה ישראל‪ .‬בדיוני הצוות‬
‫המלווה נדרשה בחינת חלופות לאיתור מרכז הבקרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באזור התעסוקה ראש העין‬
‫או באזור התעסוקה “חצב”‪ .‬כשהוכר הצורך בזיקה ישירה בין המרכז לבין תוואי הדרך‪ ,‬נבחנו‬
‫חלופות במחלפים בן שמן‪ ,‬גבעת כ”ח ומחלף נחשונים‪ .‬בסיכומו של דיון‪ ,‬נקבע כי המרכז יוקם‬
‫ברביע הצפון‪-‬מזרחי של המחלף‪ ,‬בין תוואי כביש חוצה ישראל לרמפת הירידה מכביש ‪471‬‬

‫ותוואי ‪.471‬‬
‫האיתור ותכנון המבנה שילבו בין דרישות חברת “דרך ארץ” לתפקוד המבנה והיותו נקודת ציון‬
‫בכביש‪ ,‬לבין דרישות הצוות המלווה להשתלבות המבנה באופן שימנע מגמות פיתוח בשולי‬

‫הכביש ופגיעה בחזות הנוף‪ ,‬הן לנוסעים בכביש והן לצופים מהסביבה‪.‬‬
‫המבנה שהוקם בעיצוב חדשני והפיתוח הנופי הנטוע של שטח החניה‪ ,‬הם נקודת ציון בחוויות‬

‫הנסיעה בכביש ווסימן לרגישות ולהחלטיות הצוות המלווה‪.‬‬

‫‪ - HOMC‬מרכז חברת “דרך ארץ” לניהול ובקרת הכביש‪.‬‬
‫‪97‬‬

‫מרכז ניהול ובקרת כביש חוצה ישראל בתחום מחלף נחשונים‪.‬‬

‫קו כחול‪ ,‬קו דיקור‬

‫תכנון‪ ,‬טוב ככל שיהיה‪ ,‬הוא על הנייר‪ .‬השטח הרגיש‪ ,‬שבו התבצעה סלילת כביש חוצה ישראל‬
‫והרצון לחסוך ולמנוע פגיעה בכל פיסת אדמה שאינה דרושה לסלילת הדרך‪ ,‬הביאו לקביעת‬
‫נוהלי עבודה מחמירים ולפיקוח צמוד מטעם הצוות המלווה במהלך כל שלבי הסלילה‬

‫והפיתוח‪.‬‬
‫בסיכומו של דבר‪ ,‬הטרקטוריסט בשטח הוא הקובע עובדות‪ .‬השאלה היא‪ ,‬כיצד מכוונים אותו‬

‫ומגבילים אותו‪.‬‬
‫אם הצוות המלווה הוא הזרוע הארוכה של המועצה הארצית‪ ,‬הרי שהמפקחת מטעם הצוות‬
‫המלווה‪ ,‬אדריכלית הנוף רויטל שושני‪ ,‬הייתה כזרועה הארוכה של הצוות המלווה (ובהיעדרה‬
‫אדריכלית הנוף עליזה קוטנר)‪ .‬עם הכוונה להיכנס לתא שטח לעבודות‪ ,‬בוצע על ידי המודדים‬
‫סימון בשטח של הקו הכחול ושל קווי הדיקור‪ ,‬וכך נקבע אם ואילו עצים יש להעתיק והיכן יש‬
‫אזורים שראויים לשמירה באופן מיוחד (לדוגמה‪ ,‬התאנה במחלף נשרים או ברכת ברקת ליד‬
‫מחצבת אבן וסיד)‪ .‬הסימון הצבעוני היה אמצעי בקרה לכל מבקר בשטח‪ ,‬שבאמצעותו ניתן‬

‫היה לקבוע אם עובדים בתחום המותר או חס וחלילה חורגים לתחום שלא אושר לעבודה‪.‬‬
‫האם הכול התנהל כהלכה? בתוך עמנו אנו יושבים והקבלנים שביצעו את הפרויקט רגילים היו‬
‫לסטנדרטים מכבישים ומפרויקטים אחרים‪ .‬כך‪ ,‬כשנכנסה חברת דן רולידר לעבודה במחלף‬
‫נחשונים‪ ,‬אחת הפעולות הראשונות שעשתה הייתה הכשרת גבעה טרשית בשטח מטעי‬

‫אבוקדו‪ ,‬מזרחית לנחל שילה ומזרחית לקו הכחול‪ ,‬כשטח למחנה עובדים‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫מפת סכמה קטע ‪13‬‬

‫‪99‬‬