שלאין אפרים גשרים וגישורים סוגיות בתכנון תשתיות לישראל

‫סיור הגוף המאשר לבחינת פריצת מנהרה ‪ 2‬מזרח‪.‬‬

‫המנוף בנחל יתלה‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫ישראל‪ ,‬על פריצת הפורטל מבטן ההר‪ .‬פנייה לבית משפט עלולה לעכב את הפרויקט ולגרור‬
‫בעקבותיה צו לעצירת העבודות‪.‬‬

‫לאחר דיון‪ ,‬החליט הגוף המאשר להורות על ביצוע הפריצה מתוך המנהרה‪ ,‬ללא סלילת דרך‬
‫גישה לפורטל‪ .‬הצורך בשמירת אפיק הנחל והמדרון המערבי של הנחל‪ ,‬הוא מקרה ייחודי‪,‬‬
‫שבו נדרשת הרכבת להשקיע את המאמץ המרבי ולעמוד בהתחייבויותיה ובהצהרותיה בעת‬
‫הדיונים בהשגות הציבור‪ .‬במקום יציקת קיר הגנה זמני‪ ,‬שנקבע בתכנית ההנדסית של הגשר‬
‫לשם למניעת דרדרת סלעים לנחל‪ ,‬הוחלט על אמצעי בטיחות חדשניים ויצירתיים‪ ,‬כגון הצבת‬
‫שקי באלות מלאים עפר (באמצעות מנוף העגורן המרכזי‪ ,‬שהוצב‪ ,‬כאמור‪ ,‬באתר לצורך‬
‫הקמת הגשר)‪ ,‬יישום הצעת הקבלן לפריסת רשתות על המדרון לעצירת אבנים או סלעים‬
‫שעלולים לעוף בעקבות עבודות הכרייה והפיצוץ בתוך המנהרה‪ ,‬חיפוי המטרים האחרונים‬
‫של המנהרה במטריית צינורות ברזל‪ ,‬אשר הוחדר להם דייס (צמנט נוזלי) למילוי סדקים‬

‫בקרקע‪.‬‬

‫שקי באלות‪ ,‬ברגים ורשתיות להגנת נחל יתלה‪.‬‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬בתחילת שנת ‪ 2012‬נפרץ הפורטל המזרחי של המנהרה מתוך ההר ובהצלחה‬
‫רבה‪ .‬הנחל נשמר‪ ,‬הגשר נבנה והועברה עליו מכונת ה‪ TBM-‬לקידוח מנהרה ‪ 3‬והמשך ביצוע‬

‫הפרויקט‪.‬‬
‫לזכות הגוף המאשר נזקף הישג חשוב‪ ,‬פריצת מנהרה מבטן ההר‪ ,‬שהוא תקדים ברמה‬

‫בינלאומית‪ .‬רכבת ישראל גאה גם היא בהישג ועל כך נאמר‪ “ :‬להצלחה שותפים רבים‪”...‬‬

‫‪151‬‬

‫גשר ‪ 8‬נחל יתלה ‪ -‬גשר על פני נחל אכזב ורוחות סוערות‪.‬‬

‫מכונת ה ‪ TBM -‬בכניסה למנהרה ‪.3‬‬

‫‪152‬‬

‫אור בקצה המנהרה‬

‫בראשית ‪ 2008‬ניצב פרויקט הרכבת המהירה לירושלים (‪ )A1‬בפני קשיים מרובים שסיכנו‬
‫את ביצועו‪.‬‬

‫הגוף המאשר‪ ,‬צוות ייעודי שהוקם כ”זרוע הארוכה” של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪,‬‬
‫השכיל להוביל את הפרויקט מעל המשוכות שניצבו בדרך‪ .‬הגוף המאשר גישר ויישב סכסוכים‬
‫בין הרכבת‪ ,‬הסביבה והתושבים והשכיל ליישם את העקרונות שנקבעו על ידי המועצה הארצית‬
‫בעת אישור הפרויקט‪ ,‬כך שבתום שנת ‪ 2012‬מבוצעות עבודות בהיקף ובציוד שטרם נודע‬

‫כמוהו במדינת ישראל‪ ,‬משער הגיא ועד תחנת האומה בירושלים‪.‬‬
‫באשר לנחל יתלה‪ ,‬הגשר נבנה והנחל נשמר מכל משמר‪ .‬אין ספק כי למאבק הסביבתי היה‬
‫חלק נכבד בקביעת התכנון המפורט‪ ,‬נוהלי העבודה‪ ,‬תהליכי הביצוע‪ ,‬ניהול הסיכונים בביצוע‬

‫וקביעת רף חדש בתרבות ביצוע תשתיות במדינת ישראל‪.‬‬
‫דרך ארוכה עוד נכונה וימים רבים עוד יחלפו עד שתפעל הרכבת מתחנת האומה לתחנת‬
‫השלום‪ .‬אך כבר עכשיו אפשר לקבוע‪ ,‬כי את דפוסי פעולת הגוף המאשר והישגיו בחומש‬
‫זה יש מקום ללמוד וליישם במיזמי תשתית אחרים במדינת ישראל‪ ,‬בעיקר כאשר מדובר‬

‫במגה‪-‬מיזמים‪.‬‬

‫פורטל מנהרה ‪( 2‬מזרח)‪ ,‬גשר ‪ 8‬ושטח ההתארגנות ‪ -‬נחל יתלה‪.‬‬
‫‪153‬‬

‫הקמת גשר ‪ ,10‬עמק הארזים‪.‬‬

‫גשר ‪ ,9‬נחל לוז‪.‬‬

‫‪154‬‬

‫פרק ה’‪ :‬הערכת השפעות סביבתיות‬
‫בפרויקט הסעת המונים בירושלים‬

‫“ירושלים היתה לאי ענק‪ ,‬ותשאף חיים‪ ...‬נבנו חלקי עיר חדשים‪ ,‬מלאים מסילות ברזל חשמליות‪ ,‬רחובות‬
‫רחובות‪ ,‬ועל שני טוריהן מזה ומזה שדרות עצים‪ ,‬המון בתים‪ ...‬זאת היתה עיר תבל”‪.‬‬

‫בנימין זאב הרצל‪“ ,‬אלטנוילנד”‪1902 ,‬‬

‫חזון הרכבת הקלה‬

‫הרכבת הקלה בירושלים היא אחד הפרויקטים המרכזיים‪ ,‬החשובים והמעניינים בתחום‬
‫האורבני במדינת ישראל‪ .‬הפרויקט קודם בראשית שנות האלפיים‪ ,‬בפעילות נמרצת של אהוד‬
‫אולמרט‪ ,‬ראש עיריית ירושלים דאז‪ ,‬כפרויקט הדגל של העיר‪ ,‬גם מבחינת היקף ההשקעה‬
‫הכספית וגם מבחינת התרומה לפיתוחה‪ .‬לאחר עשור שנים‪ ,‬הרכבת הקלה נוסעת ברחובות‬
‫הבירה ומשנה את פניה‪ .‬יצירת היש מאין הייתה תהליך ארוך ומורכב‪ .‬היבט מרכזי בקידומו‬
‫של הפרויקט מחזון לביצוע‪ ,‬היה השלב התכנוני‪ ,‬שכלל הליך הערכת ההשפעות הסביבתיות‬
‫לשלב הביצוע ולהפעלת מערך הסעת המונים בכלל (שינוי ‪ 29‬לתמ”מ ‪ )1‬וקו הרכבת הקלה‬

‫הראשון‪ ,‬בפרט (תכנית ירושלים ‪.)8000‬‬
‫מה הייתה תמונת המצב בעת היציאה לדרך? כך הוצג הרעיון למועצה הארצית לתכנון‬
‫ולבנייה באוקטובר ‪“ :2000‬בירושלים ‪ 50%‬נוסעים ברכב פרטי ו‪ 50%-‬בתחבורה ציבורית‪ ,‬עם‬
‫מגמה לכיוון הרכב הפרטי‪ ,‬בעוד אנו שואפים ל‪ 60%-‬נוסעים בתחבורה ציבורית ול‪ 30%-‬ברכב‬
‫הפרטי‪ .‬מבחינת קווים עירוניים‪ ,‬היקף הנוסעים הוא הגדול בארץ‪ 1/3 :‬נוסעים בתחבורה‬
‫הציבורית‪ 433 ,‬אלף נוסעים ביממה‪ ,‬מתוכם ‪ 46‬אלף בשעת שיא‪ 43 .‬קווי אוטובוס‪ ,‬מתוכם‬
‫‪ 38‬עוברים ברחוב יפו‪ ,‬ועוד ‪ 22‬קווים‪ ,‬המשמשים את הפרברים‪ .‬רחוב יפו צר מלהכיל כמות‬
‫כזאת של אוטובוסים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מהירות הנסיעה הממוצעת היא סדר גודל של ‪14‬‬
‫ק”מ לשעה‪ ,‬דבר הגורם לחוסר אטרקטיביות של התחבורה הציבורית‪ .‬התוצאה‪ ,‬התחבורה‬
‫הציבורית נתפסת כלא אמינה וקיים גודש ברחובות העיר‪ ,‬גם לנוסעים בתחבורה הציבורית‬
‫וגם לנוסעים ברכב פרטי‪ .‬בהנחה שבעוד ‪ 20‬שנים העיר תגדל ל‪ 900-‬אלף תושבים‪ ,‬הרי ברור‬

‫שהמערכת הנוכחית לא תוכל לשרתה‪ ,‬מה גם שרמת המינוע צפויה לעלות מדרגה”‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫המצב הבלתי‪-‬נסבל מבחינה תחבורתית וההשלכות האורבניות בהיבט הפיזי‪ ,‬הכלכלי‬
‫והחברתי‪ ,‬הביאו ליזום פרויקט אדיר מימדים בהיקפו‪ ,‬בידיעה שהשלכותיו על ירושלים תהיינה‬
‫מכריעות‪ .‬דובר על שמונה קווים‪ ,‬שיחברו את כל שכונות העיר ויחצו אותה‪ .‬הקווים הוצעו‬
‫כפיתוחי קצה‪ ,‬כך שהם ניתנים להארכה‪“ .‬בשלב הראשון יבוצע הקו הראשון ויופעל בשנת‬
‫‪ 2005‬וההשלמה של שמונת הקווים תגיע בסביבות ‪ .2020‬מעבר להיבט התחבורתי‪ ,‬אנו רואים‬
‫בתכנית מנוף לטיפוח ולשיפור מרכז ירושלים‪ ,‬תוך מתן עדיפות לשימוש באמצעי תחבורה‬
‫ציבוריים‪ .‬למערכת יש פוטנציאל של חיבור לכל הפריפריה המטרופולינית של ירושלים‪ ,‬עם‬
‫דגש ליישובים הגדולים‪ .‬במסגרת התכנית תינתן תשובה לבעיות התחבורה‪ ,‬בעיקר בעזרת‬
‫חניוני ‘חנה וסע’ בפריפריה ותנועה לכיוון מרכז העיר בתחבורה הציבורית‪ ,‬דבר שיביא לצמצום‬
‫כלי הרכב הנכנסים למרכז העיר”‪ 25.‬הטכנולוגיה הנבחרת שהוצגה בשעתו היא רכבת קלה‬
‫הנוסעת על גבי מסילה‪ ,‬מוטבעת בתוך כביש‪ ,‬מוזנת בחשמל ומשולבת במערכת של תחבורה‬
‫ציבורית‪ .‬בחירה זו הייתה תוצאה של תהליך לימוד ממושך ובדיקות מקיפות ויסודיות‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות בנתונים הייחודיים של ירושלים ובהכרה‪ ,‬שמדובר במערך תחבורה כולל בירושלים‪,‬‬

‫שהנושא של הסעת המונים הוא רק פרק מתוכו‪.‬‬
‫התכנון הסטטוטורי למערכת בראייה מטרופולינית החל כשינוי לתכנית המתאר המחוזית‬
‫‪ -‬תמ”מ ‪ 1‬שינוי ‪ .29‬תחום התכנית כלל את העיר ירושלים‪ ,‬את מבשרת ציון וחלק מתחומי‬
‫מטה יהודה במערב‪ ,‬כדי להכין את הכלים לשרת את האזורים שחלקם יפותחו בטווח התכנית‪.‬‬
‫בתכנית מוצגת מערכת הקווים המוגדרים כרצועות לתכנון ובחלקן רצועות לתכנון בעתיד‪,‬‬
‫מערכת חניוני “חנה וסע” ואזור תפעול ואחזקה‪ .‬הוראות התכנית מגדירות כיצד לנהוג במהלך‬
‫התכנון המפורט לקטעי המערכת‪ .‬הקו הראשון המתופעל כיום מפסגת זאב ועד הר הרצל‬
‫הוקם מכוח תכנית מקומית מפורטת ‪ -‬ירושלים ‪ ,8000‬שהכנתה החלה במקביל לטיפול‬

‫בתיקון לתמ”מ והיא אושרה לאחר אישור התיקון‪.‬‬
‫הערכת ההשפעות הסביבתיות מפרויקט מערכת הסעת ההמונים בוצעה‪ ,‬למעשה‪ ,‬לתכנית‬
‫שרמתה כתכנית מתאר מחוזית‪ .‬הבחינה לקו הראשון נעשתה לתכנית מפורטת‪ ,‬בזיקה‬
‫לשלבי הקמה ותפעול‪ ,‬על בסיס מידע והחלטות מהטיפול ומהראייה הכוללת‪ ,‬כפי שהוצגו‬
‫ואושרו בתיקון לתמ”מ‪ .‬החדשנות של פרויקט תחבורתי מסוג זה‪ ,‬עם מתן תשומת לב מיוחדת‬
‫לרגישות המשתנה של העיר ירושלים‪ ,‬עיר הקודש‪ ,‬אשר הרים סביב לה‪ ,‬ושל הבתים‪ ,‬הרחובות‬
‫והאתרים הרבים‪ ,‬חייבה חדשנות ויצירתיות בקביעת הנחיות המשרד לאיכות הסביבה לתסקיר‬
‫השפעה על הסביבה וכן שיתוף פעולה פורה עם עורכי התסקיר‪ ,‬מתכנני התכנית וצוותי קידום‬
‫הפרויקט‪ .‬כמי שהחל דרכו כמרכז תסקירי השפעה על הסביבה במשרד לאיכות הסביבה‪,‬‬
‫שלאורך השנים עברו תחת עיניו מאות הנחיות‪ ,‬תסקירים וחוות דעת מקצועיות‪ ,‬בחרתי‬
‫בתסקירי ההשפעה על הסביבה שנערכו לפרויקט זה‪ ,‬כדי להציג ולהאיר את המשמעות‬
‫והתרומה שיש בעבודה משותפת של יזמים‪ ,‬יועצים סביבתיים‪ ,‬רגולטורים ומקבלי החלטות‪,‬‬

‫לקידום התכנון הסביבתי‪.‬‬

‫‪ 25‬אהוד אולמרט‪ ,‬ראש עיריית ירושלים‪ ,‬המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,‬פרוטוקול ישיבה ‪ ,3.10.2000 ,408‬ירושלים‪.‬‬

‫‪156‬‬

‫תסקיר השפעה על הסביבה לתמ”מ ‪29/1‬‬

‫המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה‪ ,‬בישיבתה מיום ‪ ,9.3.99‬את ההנחיות מיום ‪16.11.98‬‬
‫לתסקיר השפעה על הסביבה (פרקים א’‪ ,‬ב’) לפרויקט מערכת ההיסעים ההמונית בירושלים‪,‬‬
‫במסגרת שינוי מס’ ‪ 29‬לתכנית המתאר המחוזית למחוז ירושלים תמ”מ ‪ .1‬עקב רמתה‬
‫המתארית של התכנית המערכתית ועקב שלביות פיתוח הפרויקט‪ ,‬התסקיר משמש אמצעי‬
‫להצגת נקודות חיכוך או נושאים סביבתיים הדורשים המשך טיפול בעתיד‪ ,‬בעת התכנון‬

‫המפורט‪.‬‬
‫מסמכי תמ”מ ‪ 1‬שינוי מס’ ‪ ,29‬כפי שהוגשו למשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬בעת בקשת ההנחיות‬
‫לתסקיר וכפי שהוצגו בדיון לאישור ההנחיות במועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,‬כללו תוואים‬
‫במחוז ירושלים מחוץ לתחום העירוני‪ ,‬כדוגמת הקו לבית שמש‪ ,‬לאורך תוואי מסילת הברזל‬
‫בנחלים רפאים ושורק‪ .‬עם זאת‪ ,‬תסקיר ההשפעה על הסביבה לא בחן תוואים מחוץ לתחום‬

‫העירוני של ירושלים‪.‬‬

‫רמת הבחינה בתסקיר ההשפעה על הסביבה‬

‫התכנית לפיתוח מערכת מסילתית להסעת המונים בירושלים‪ ,‬המוצעת כשינוי ‪ 29‬לתמ”מ ‪,1‬‬
‫נועדה להבטיח את האפשרות לפתח מערכת כזאת‪ ,‬על פי תכניות מקומיות מפורטות‪ ,‬אשר‬
‫תוגשנה בעתיד ביחס לכל אחד מהתוואים ורכיבי המערכת‪ .‬רמות הפירוט בתכנית שונות‬
‫מאוד‪ ,‬בהקשר לקטעים שונים של התוואי‪ ,‬לרכיבי המערכת ולנושאי הבדיקה השונים‪ .‬כבר‬
‫בתחילת הערכת ההשפעות הסביבתיות של התכנית התברר‪ ,‬כי קיימים פערי מידע ביחס‬
‫לרשת התחבורתית הנבחנת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬היו בתכנית פירוט רב לסביבת תוואי הקו הראשון‪,‬‬
‫רמת הכללה לתוואים הנמצאים בשלבי פיתוח עתידיים ברחבי העיר‪ ,‬אי‪-‬ודאות לגבי מבנה‬
‫דיפו באזור מנחת‪ ,‬אי‪-‬ידיעה ביחס לקו מסילתי חדש מירושלים לבית שמש או למבשרת‪.‬‬
‫רמת הידע השונה‪ ,‬בהקשר לתסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬משפיעה על אופן הצגת המידע‬
‫בתסקיר ועל רמת הפירוט בו‪ ,‬הן ביחס להנחיות והן ביחס לנושאים השונים‪ ,‬לשלבי הפיתוח‬
‫ולמיקום התוואים במרחב העירוני‪ .‬כאשר נוצר פער בין רמת המידע‪ ,‬שניתן לצפות מההנחיות‬
‫לתסקיר שאושרו במוסד התכנון‪ ,‬לבין רמת המידע בתסקיר‪ ,‬נשאלת השאלה ‪ -‬כיצד מגשרים‬

‫עליו?‬
‫התובנה שתסקיר השפעה על הסביבה נועד להיות המסמך המבטא תוצר של תהליך‪ ,‬של‬
‫חשיבה והתאמה למידע זמין‪ ,‬של הבנה מה לא ניתן לספק באותה עת וניתן יהיה לספק‬
‫בעתיד‪ ,‬הביאו לקיומה של סדרת פגישות בין אנשי המשרד לאיכות הסביבה לבין עורכי‬
‫תסקיר ההשפעה על הסביבה וחברים מצוות התכנון של המערכת להסעת המונים ושל‬
‫תוואי הקו הראשון‪ .‬הבהרות שנתקבלו בכתב ובעל‪-‬פה הובילו למסקנה‪ ,‬שהמתנה לקבלת‬
‫מידע מפורט לכל קטע מקטעי המערכת הייתה יוצרת עיכוב‪ ,‬שלא בהכרח היה מוביל לשינוי‬
‫בהתרשמות מהתכנית ברמת תמ”מ‪ .‬כמו כן‪ ,‬שלבי הפיתוח המוצעים לטווח של שנים רבות‬
‫מחייבים מתן גמישות לשיקול דעת ולשיפור תכנון עתידי‪ ,‬הן כתוצאה מפיתוח עירוני בכלל והן‬

‫‪157‬‬

‫כתוצאה מתכנון מפורט‪ ,‬הכולל הקמה והפעלה של תוואי הקו הראשון‪.‬‬
‫תובנה חשובה נוספת הייתה לכל העוסקים במלאכה והיא ‪ -‬השקיפות לציבור‪ .‬תסקיר‬
‫ההשפעה על הסביבה נועד ליזם‪ ,‬למקבל ההחלטות ולציבור הרחב‪ .‬אם המתכננים ואנשי‬
‫איכות הסביבה מצאו עצמם כמי שלומדים נושא חדש בנוף התכנון בישראל‪ ,‬הרי שמובן‬
‫שהאזרח יחוש מאוים מהשינויים המוצעים על סף ביתו‪ .‬את התושב מעניין לדעת כיצד‬
‫הפרויקט ישפיע על משפחתו‪ ,‬ביתו‪ ,‬מקור פרנסתו ומקום קודשו‪ .‬לפיכך‪ ,‬צוות העבודה הקדיש‬
‫מחשבה רבה לאופן הצגת המידע בתסקיר‪ ,‬לכתיבתו ולעריכתו בצורה קריאה‪ ,‬ברורה וידידותית‬
‫לכל תושב‪ .‬לכן הושקע מאמץ רב‪ ,‬על ידי עורכי התסקיר‪ ,‬בגיבוש השיטה המתאימה להצגת‬
‫הנתונים על פי נושאים ובהתאם למרחב התכנון הכלל‪-‬עירוני מחד גיסא‪ ,‬והנקודתי‪ ,‬מאידך‬
‫גיסא‪ .‬הידידותיות של המידע לתושב ובעקבותיה גם למקבלי ההחלטות וליזמים הייתה מטרה‬
‫חשובה בהליך הערכת ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט והתכנית‪ ,‬לא פחות מחשיבות‬

‫קידום התכנון הסטטוטורי לכשעצמו‪.‬‬
‫בשיח התכנוני מקצועי‪ ,‬שהתפתח בראשית שנות ה‪( 90-‬של המאה הקודמת)‪ ,‬היה מוכר הליך‬
‫לבחינת חלופות של פרויקט ברמת המקרו‪ ,‬במרחב תכנון נתון (ארצי‪ ,‬מחוזי או מקומי)‪ ,‬ששילב‬
‫בחינת השפעות סביבתיות עם בחינת חלופות‪ .‬הליך מסוג זה מכיר במגבלות רמת הפירוט‪,‬‬
‫שניתן לקבל כבסיס לקבלת החלטות‪ ,‬אך עם זאת מאפשר לקבוע אם ואיזה מידע מפורט‬
‫נחוץ להמשך הטיפול בפרויקט טרם אישורו או הפעלתו‪ .‬במתכונת זו נערך תסקיר השפעה‬

‫על הסביבה לתכנית תמ”מ ‪ ,1‬שינוי מס’ ‪( 29‬פרקים א’ ו‪-‬ב’)‪.‬‬
‫להלן דוגמאות אחדות מהסוגיות שאליהן התייחסו מכיני התסקיר‪:‬‬

‫תיאור הסביבה‬
‫מטרת פרק א’ בתסקיר לתאר את הסביבה‪ ,‬הנכללת בגבולות התכנית ובסמיכות להם‪ ,‬ואשר‬
‫עתידה להיות מושפעת מהפרויקט‪ .‬בדיקת תחום ההתייחסות נדרשה ברוחב של ‪ 100‬מטר‬
‫עד ‪ 150‬מטר לכל צד‪ ,‬לאורך צירי התכנית המוצעת וכ‪ 200-‬מטר מגבול רכיב נקודתי‪ .‬תחום‬
‫זה נקבע מפני שהשפעות סביבתיות דועכות באזור הבינוי בעיר במהירות ובשיעור ניכר‪ ,‬מעבר‬
‫לקווי הבניינים הראשון והשני שלאורך הציר‪ .‬לגבי שטחים פתוחים ואזורים נרחבים העתידים‬
‫להיות מושפעים בהיבט האקוסטי או בהיבט החזותי‪-‬נופי‪ ,‬נדרש תחום התייחסות רוחב יותר‪.‬‬

‫בתסקיר הוצגו התכונות הסביבתיות החשובות ביותר על פי חלוקה לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬איכות הסביבה הקיימת (רעש‪ ,‬זיהום אוויר)‪ ,‬המהווה את “הרקע” שעל פיו יש להעריך את‬
‫ההשפעה השלילית (או החיובית)‪ ,‬שתיגרם על ידי הרכבת הקלה‪ .‬על איכות הסביבה הקיימת‬

‫משפיעים מזהמים שונים וברמות שונות‪.‬‬
‫‪ .2‬התבנית הפיזית של הסביבה הקולטת (פרופיל רחוב‪ ,‬רגישות חזותית‪ ,‬מבנים לשימור)‪,‬‬
‫העלולה להגביר או להקטין את ההשפעות הישירות הצפויות להיגרם בעתיד על ידי הרכבת‬

‫הקלה‪.‬‬
‫‪ .3‬התפיסה הסובייקטיבית של האוכלוסייה המתגוררת במקום בדבר העומס הסביבתי‬

‫והרגישות לפגיעה סביבתית‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫שימושי קרקע וייעודי קרקע‬
‫הבסיס הסטטוטורי לבחינת ההשפעות הנובעות מהתכנית המוצעת על הסביבה הוא שימושי‬
‫הקרקע וייעודיה בסביבת התכנית‪ .‬בתסקיר מוצג הרקע הסטטוטורי על פי תכנון ארצי‪ ,‬תמ”מ‬
‫‪ 1‬ותכניות מפורטות‪ .‬בהתאם לממדי תחום התכנית‪ ,‬נדרשה הצגת האפיון האורבני לפי‬
‫חלוקה לאזורים‪ ,‬מקטעים וכדומה‪ .‬בתסקיר הוצגה סקירה מקפת לפי קטעים‪ ,‬כאשר האבחון‬
‫נעשה לפי אזורי מגורים‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬מסחר‪ ,‬שצ”פ‪/‬שפ”פ ואזורי תעסוקה‪ .‬פירוט נעשה לגבי‬
‫שימושים רגישים‪ ,‬כמוסדות חינוך‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬מרכזי תרבות ושימושים אחרים בעלי‬

‫ערך עירוני גבוה‪.‬‬
‫התיאור בגוף התסקיר ומקבץ התשריטים משלימים אלה את אלה לצורך הבנת המידע‬
‫התכנוני והרגישות הסביבתית‪ .‬הם מהווים נקודת מוצא אחת להתייחסות ובסיס לתכנון‬

‫המפורט‪.‬‬

‫צפיפות האוכלוסייה‬
‫ניתוח צפיפות האוכלוסייה והמגורים בתסקיר ההשפעה על הסביבה נועד לספק מימד נוסף‬
‫לבחינת הרגישות לפגיעה סביבתית‪ .‬ההנחה בתסקיר היא‪ ,‬כי באזור שבו צפיפות האוכלוסייה‬
‫גבוהה‪ ,‬הרגישות הסביבתית גבוהה ושינוי בתנאי הסביבה יגרום לפגיעה במספר רב של‬
‫תושבים‪ .‬בעוד שבאזור בעל צפיפות אוכלוסייה נמוכה ניתן להימנע מפגיעה בתושבים ביתר‬
‫קלות‪ ,‬או שהפגיעה שתיגרם תשפיע על מספר מועט יחסית של אנשים‪ .‬ניתוח צפיפות‬
‫האוכלוסייה לאורך צירי התכנית המוצעת התבסס על הנתונים המופיעים במאגר הנתונים‬

‫של עיריית ירושלים‪.‬‬

‫חזות הרחוב ‪ -‬דימוי וזהות‪ ,‬פרופיל הרחוב‬
‫אחד המדדים המשפיעים על רגישותו של הרחוב להכנסת הרכבת הקלה‪ ,‬כפי שמצוין בתסקיר‪,‬‬
‫הוא חזות הרחוב‪ ,‬הדימוי שלו והאיכויות ההיסטוריות והחזותיות שבו‪ .‬בחינת חזות הרחוב היא‬
‫נושא סביבתי סובייקטיבי‪ .‬ישנם מדדים טכניים ומקצועיים מחד גיסא‪ ,‬ואישיים‪ ,‬מאידך גיסא‪,‬‬
‫המשפיעים על תפיסת קטעי רחוב בעיר או בשכונת המגורים על ידי איש מקצוע‪ ,‬אזרח חיצוני‬

‫לרחוב‪/‬לשכונה‪ ,‬תושב השכונה או תושב המתגורר סמוך לרכבת הקלה‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬כי עורכי התסקיר לא יכלו לרצות כל תושב ותושב ברמת המידע הקשור לסביבת‬
‫מגוריו או לאתר עירוני הקרוב לליבו‪ .‬בתסקיר לא נעשה המאמץ הנדרש להצגת הפרויקט‬
‫באמצעות הדמאות‪ ,‬פרספקטיבות‪ ,‬צילומי חזיתות‪ ,‬חתכים ושרטוטים‪ .‬התסקיר כלל מידע‬
‫נקודתי רב ביחס לאתרים על פי הפירוט שנדרש בהנחיות‪ ,‬אולם הוא לא מפרט את הקשר‬
‫בין מבנה רגיש לרכיב הרכבת הקלה הסמוך לו‪ .‬עורכי התסקיר התקשו לתת מידע פרטני‪,‬‬

‫דבר שהיה מחייב אותם לתכנון מפורט‪.‬‬
‫ביחס לפרופיל הרחוב‪ ,‬אשר נקבע על פי היחס בין רוחב הרחוב לגובה המבנים שלאורכו‪ ,‬ברור‬
‫שלא נדרש להציג חתך לכל בית ולכל מבנה‪ ,‬אולם המידע שהוגש בתסקיר ביחס לחתכי‬

‫רוחב היה כללי ולא ניתן לאמץ אותו כבסיס בלעדי לקבלת החלטה ברמת תכנון שכזו‪.‬‬
‫ניתוח פרופיל הרחוב והחזות הנוכחית שלו‪ ,‬טרם ביצוע הפרויקט והחזות העתידית שלו לאחר‬

‫‪159‬‬

‫הביצוע‪ ,‬דורש בחינה אדריכלית‪-‬עיצובית מקצועית מחד גיסא‪ ,‬ובחינה סובייקטיבית של הציבור‬
‫הרחב‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬המשרד לאיכות הסביבה ניסה לקדם מהלך שבו אדריכלים ומתכנני‬
‫שכונות מטעם המינהלים הקהילתיים ישמשו כמסייעים בהערכת אופן ההצגה בתסקיר של‬
‫פרופיל הרחוב והחזות בשכונתם‪ .‬למרות המאמץ‪ ,‬ולמרבה ההפתעה‪ ,‬לא היה שיתוף פעולה‬

‫מנציגי השכונות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לא נותר אלא לחדד ולהבהיר בהחלטות מוסד התכנון ובהוראות התכנית תמ”מ ‪,1‬‬
‫שינוי ‪ ,29‬כי בעת הכנת התכניות המפורטות ובמסמכיהן הסטטוטוריים יש לכלול התייחסות‬
‫מפורטת‪ ,‬משולבת באמצעים ויזואליים לכל מקטע ומקטע‪ ,‬למבנים ולבתים רגישים במיוחד‪,‬‬

‫לאורך כל תוואי מפורט‪.‬‬

‫רעש ורעידות‬
‫אחד הנושאים הסביבתיים החשובים והרגישים ביותר בעניין פרויקט הרכבת הקלה הוא‬
‫נושא הרעש‪ .‬לאורך צירי המערכת ובסמוך לרכיביה תועדו מפלסי רעש הרקע הקיים‪ .‬תיעוד‬
‫זה נעשה על ידי מדידות בנקודות רגישות‪ ,‬המאפיינות את מקטעי הצירים ועל ידי מדידות‬
‫בנקודות העתידות להיות רגישות‪ ,‬כתוצאה מיתר רכיבי המערכת‪ :‬התחנות‪ ,‬החניונים‪ ,‬דיפו‪,‬‬

‫פתחי המנהרות והתחנות הראשיות‪.‬‬
‫תוצר התיעוד‪ ,‬דירוג רמות החשיפה לרעש ומיפוי קטעי המערכת על פי דרגות אלו הוצגו‬
‫בתסקיר בטבלה ובתשריט‪ .‬תיעוד הרעש הקיים הצביע‪ ,‬כי ברוב המדידות שנערכו‪ ,‬נמצא‬
‫קשר בין נפחי התנועה העוברים בקטעים השונים לבין מפלס הרעש הקיים‪ .‬נתון זה חשוב‬
‫לשתי סוגיות שיש להבטיחן בשלב התכנון המפורט‪ .‬האחת‪ ,‬תכנון פתרון אקוסטי ומניעת מפגע‬
‫אקוסטי מהרכבת הקלה בצירים ובמקטעים בתוך תחום התכנית‪ ,‬קרי בעיקר באמצעות פתרון‬
‫טכני‪-‬הנדסי של תשתית; השנייה ‪ -‬מניעת גלישת תחבורה לצירים ולכבישים חלופיים‪ ,‬אשר‬

‫אינם עמוסים טרם סלילת תוואי הרכבת הקלה‪ ,‬תוך מניעת מפגע אקוסטי בהם‪.‬‬
‫בתסקיר הוצגו נתונים ביחס להערכת השפעות הרעש מקווי הרכבת הקלה‪ .‬הפתרונות‬
‫האפשריים בסוגיה זו הם הפחתת הרעש במקור וטיפול בקולט‪ .‬ואכן‪ ,‬בתסקיר הוצגו שורה‬
‫של אמצעים הניתנים לביצוע לשם הפחתת הרעש במקור‪ .‬פתרונות אלה אינם מפורטים‬

‫למקטעים או לאיתור נקודתי‪.‬‬
‫ועוד מוצג בתסקיר‪ ,‬פוטנציאל מפגע הרעידות מהרכבת הקלה‪ .‬החשיבות בהצגת המידע‬
‫בשלב תכנוני זה הייתה ההכרה במפגע‪ ,‬הנגרם על ידי הרכבת‪ ,‬וקביעה כי פתרון סוגיה זו צריך‬
‫לבוא לידי ביטוי בתכנון המפורט‪ .‬התייחסות לבעיה זו ברמת התסקיר חשובה‪ ,‬שכן משמעותה‪,‬‬

‫שצוות התכנון מודע למפגע ולוקח אחריות להציג פתרונות בתכנית המפורטת‪.‬‬

‫איכות האוויר‬
‫בתסקיר הוצגה הערכת זיהום האוויר לאורך הצירים‪ ,‬שבהם עתידה לעבור הרכבת הקלה‪ ,‬על‬
‫מנת לבחון את האזורים הרגישים וליצור בסיס‪ ,‬שבעזרתו ניתן יהיה‪ ,‬מאוחר יותר‪ ,‬לבחון את‬
‫השפעת הרכבת הקלה על חלקי העיר השונים‪ ,‬מבחינת זיהום האוויר‪ .‬הנתונים עובדו בשיתוף‬
‫פעולה עם אגף איכות אוויר במשרד לאיכות הסביבה ועם המחלקה לאיכות הסביבה של‬

‫‪160‬‬

‫עיריית ירושלים‪ ,‬על פי “מודל הקופסה”‪ .‬מודל זה נמצא כדרך הטובה ביותר לתאר את איכות‬
‫האוויר בכבישי העיר ולהעריך את זיהום האוויר בסביבה עירונית צפופה‪ .‬זהו מודל מקובל‪,‬‬
‫המתבסס על דימוי הרחוב העירוני לקופסה‪ ,‬אשר דופנותיה הן המבנים בצידי הכביש ואשר‬
‫מזהמי האוויר הנפלטים מכלי הרכב מתערבלים ומתפזרים בה בצורה אחידה‪ .‬במודל נעשה‬
‫שימוש בנוסחה פשוטה‪ ,‬אשר תתאים לכל סוגי הכבישים העירוניים בעיר‪ ,‬ואשר מתמקדת‬

‫במדדים בסיסיים‪ ,‬הניתנים למדידה פשוטה ואמינה‪ .‬התוצאות הוצגו בטבלאות ובמפה‪.‬‬
‫בדירוג קטעי הרחובות מבחינת רמות זיהום האוויר נקטו עורכי התסקיר בגישה‪ ,‬כי האזורים‬
‫המופרים יותר מבחינת איכות האוויר‪ ,‬בעת עריכת התסקיר‪ ,‬הם הפחות רגישים לפגיעה‬
‫סביבתית בהשוואה לאזורים נקיים‪ .‬על פי הנתונים‪ ,‬מרבית הרחובות נמצאו בדרגת רגישות‬
‫בינונית או גבוהה‪ .‬נמצא‪ ,‬כי רמות זיהום האוויר מושפעות בעיקר מנפחי תנועה וממהירות‬
‫נסיעה ופחות מהמבנה הפיזי של הרחוב (גובה בתים‪ ,‬רוחב כביש)‪ .‬הנתונים בתסקיר‪ ,‬בשלב‬
‫זה‪ ,‬היו חשובים במיוחד להערכת ההשפעות הסביבתיות העתידיות‪ ,‬כאשר רכבת קלה תהווה‬
‫תחליף לתחבורה פרטית וציבורית בתוואים מסוימים ותצטרף לתחבורה קיימת‪ .‬בשלב שבו‬
‫נבחנו הדברים היה חשש‪ ,‬כי רחובות שאינם מושכי תנועת כלי רכב טרם הפרויקט‪ ,‬יהפכו‬
‫לצירים עמוסים בכלי רכב ואולי בהם ייווצר מפגע בעתיד‪ .‬נקודה חשובה שהתחדדה הייתה‪,‬‬
‫כי אמנם בוחנים רשת קווים ברחובות ותוואים מסוימים‪ ,‬אולם הבחינה הסביבתית בהמשך‪,‬‬
‫בתחום איכות האוויר‪ ,‬חייבת להתייחס גם להשפעות מחוץ לתחום התכניות הנובעות מביצוע‬
‫הפרויקט‪ ,‬אשר מקורן בשינוי המרחבי הכולל בתנועת כלי רכב מצירי הרכבת הקלה לצירים‬

‫חלופיים‪.‬‬

‫פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות‬
‫בתסקיר הוצג תיאור ההשפעות הסביבתיות המתמקד בהערכה ראשונית ולא כמותית של‬

‫השפעות סביבתיות הצפויות להיגרם על ידי הרכיבים השונים של מערכת היסעים המונית‪.‬‬
‫הבחינה נעשתה על פי מערכת צירים היררכית‪ ,‬המבדילה בין צירי תוואי מסילת הרכבת‬
‫הקלה‪ ,‬התחנות השונות והמערכות הנלוות‪ ,‬ברמה שבה מתרחשות השפעות ישירות‪ ,‬לבין‬
‫רמת צירים סופגי תנועה מוסטת מצירי הרכבת הקלה‪ .‬הספיגה המקפת היא ברמת אי‪-‬ודאות‬
‫תכנונית ותפעולית‪-‬התנהגותית‪ .‬בחינת ההשפעות הסביבתיות הבדילה בין השפעות קבועות‬

‫מהפעלת המערכת לבין השפעות בזמן ההקמה‪.‬‬
‫בתסקיר הוצגה טבלה של מיפוי ההשפעות הסביבתיות על פי מקור ושלב‪ .‬ניתוח ההשפעות‬
‫הוא לפי רכיבי המערכת ולא לפי הנושאים הסביבתיים‪ .‬המידע שהוצג הוא בגדר של בסיס‬
‫תיאורטי להוראות התכנית ולהמלצות לבחינה ולבדיקה בעת התכנון המפורט ובעת ביצוע‬

‫הפרויקט בקטעים השונים‪.‬‬
‫ההשפעות הסביבתיות של פרויקט הרכבת הקלה‪ ,‬במיוחד בנושאים הסביבתיים המובהקים‬
‫כרעש ואיכות אוויר‪ ,‬הן שיפור “על תנאי”‪ .‬כלומר‪ ,‬השיפור החזוי באיכות הסביבה‪ ,‬על בסיס‬
‫המידע והתכנון שהוצגו בתסקיר‪ ,‬יתממש אך ורק אם יותאמו אמצעי התנועה והסדרי התנועה‬

‫באופן כולל ברחבי העיר‪.‬‬
‫בתסקיר הוצגה רמת אי הוודאות שבין השינויים בתנועה וההשפעות העקיפות‪“ .‬יש קושי רב‬

‫‪161‬‬

‫בחיזוי השינויים התנועתיים הצפויים ברחובות‪ ,‬שבהם תעבור הרכבת הקלה (למעט ברחובות‬
‫בהם תיאסר תנועה)‪ ,‬ברחובות חוצים ובצירי תנועה חלופיים לצירים שבהם היא תעבור ואין‬
‫כל אפשרות לחזות בצורה מהימנה את שינויי התנועה הצפויים בכל המרחב העירוני בשנת‬

‫‪ ,2020‬לכשתסתיים הרשת במלואה”‪26.‬‬
‫המשרד לאיכות הסביבה לא ביקר את הניתוח התחבורתי או את ההמלצות להסדרי תנועה‪.‬‬
‫הניתוח בתסקיר עמד על הזיקה בין נפחי התנועה לבין מפגעי רעש ואיכות האוויר‪ .‬הניתוח‬
‫הסביבתי חידד סוגיה תכנונית משמעותית ‪ -‬מהו תחום התייחסות מוסד התכנון בעת דיון‬
‫בתכנית‪ .‬האם תחום התכנית‪ ,‬הקו הכחול‪ ,‬שנקבע משיקולים שונים‪ ,‬כגון זיקה למקרקעין‪,‬‬
‫הפקעת מקרקעין וכדומה הוא בלעדי לתחום הדיון התכנוני או שמוסד התכנון צריך להרחיב‬
‫אופקיו ולדאוג לכל תחום השפעת הפרויקט‪ ,‬בין אם על ידי הרחבת תחום התכנית ובין אם‬
‫באמצעים משלימים‪ .‬בתכנית זו‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה המליץ‪ ,‬כי התכנון המפורט של‬
‫רכיבי המערכת יבחן את סביבתה ואת השינויים המשלימים אותה‪ ,‬גם מעבר לתחום הקו‬
‫הכחול של התכנית המפורטת‪ .‬בתכנית מפורטת יש לקבוע תנאים‪ ,‬הנובעים מביצוע פעולות‬
‫משלימות‪ ,‬ולא רק על סמך הבטחות בתכניות שטרם מומשו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם תכנית מפורטת‬
‫תורה על סגירת צירים לתחבורה פרטית ו‪/‬או ציבורית‪ ,‬יש להבטיח קיום בפועל של חלופות‬

‫לתנועת כלי הרכב מבלי שייווצר מפגע סביבתי‪.‬‬

‫הערכת הרגישות הסביבתית הכוללת‬

‫אחד התוצרים החשובים ביותר של תסקיר ההשפעה על הסביבה לתמ”מ ‪ ,1‬שינוי מס’ ‪,29‬‬
‫הוא פיתוח השיטה שגובשה לצורך אינטגרציה של היבטים שונים‪ ,‬לכדי כימות והערכה של‬
‫רגישות סביבתית‪ ,‬קיימת ועתידית‪ ,‬של מקטעים ואזורים לאורך צירי הרכבת הקלה ורכיבי‬

‫המערכת‪.‬‬
‫בגלל מורכבותו של המידע‪ ,‬היקפו של המרחב הנסקר ואורכם המצטבר של צירי התנועה‪,‬‬
‫התעורר הצורך בפיתוח מדד מסכם או “מדד אינטגרטיבי”‪ ,‬אשר ישקלל את כל התכונות‬
‫הפרטניות ויבטא את רגישותו המצטברת והכוללת של כל מקטע ברשת לפגיעה סביבתית‪.‬‬
‫מדד זה נועד בהמשך לשמש כלי לזיהוי קונפליקטים סביבתיים‪ ,‬העלולים להתפתח עקב‬
‫הכנסת הרכבת הקלה‪ .‬שימוש במדד זה ככלי לבחינה כוללת של הרגישות הסביבתית היה‬
‫באותה עת חידוש מקצועי בתחום הערכת השפעות סביבתיות בישראל‪ .‬פיתוח המדד והתאמתו‬
‫לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים ולהליך הערכת ההשפעות הסביבתיות בתכניות הראשונות‬
‫נעשה על ידי צוות משרד תו”פ אקוסטיקה בע”מ‪ ,‬בראשות ד”ר אסנת ארנון ועובדת המשרד‬
‫נועה כהן‪-‬אורגד‪ ,‬ובסיוע פרופ’ אלי שטרן מחברת סביבותיכנון בע”מ‪ .‬מהמשרד לאיכות‬
‫הסביבה שותפו בפיתוח המדד אגף תכנון סביבתי במטה המשרד ומתכנני מחוז ירושלים‬
‫מנחם זלוצקי ושוני גולדברג‪ .‬עבודת צוות אינטגרטיבית לפיתוח נושא שיטתי הייתה חידוש‬

‫בנוף התכנון הסביבתי בישראל‪ ,‬באותה עת‪ ,‬לא פחות מהמודל עצמו‪.‬‬

‫‪ 26‬מובא מתוך תופ אקוסטיקה בע”מ‪ .)1999( .‬תסקיר השפעה על הסביבה למערכת הסעת המונים מסילתית בירושלים‪ ,‬פרקים א’ ו ב’‪,‬‬ ‫‪162‬‬
‫כרך א’ עמ’ ‪ .136-2‬ירושלים‪.‬‬

‫שיטה לפיתוח מדד הרגישות הסביבתית‪27‬‬
‫השיטה שפותחה התבססה באופן כללי על טכניקה שהוצעה על ידי איתן גידליזון ב‪28 .1988-‬‬
‫טכניקה זו עובדה והותאמה לצורכי הערכת הרגישות הסביבתית למערכת ההסעה הנידונה‪.‬‬
‫שילוב התכונות למדד יחיד נערך על ידי צירוף תכונות מטריציאלי באופן שבו אין צורך במתן‬
‫משקלות לתכונות הקובעות את המדד‪ .‬כל מקטע ברשת נבחן על בסיס כל אחת מהתכונות‬
‫והציון שניתן לו במטריצה אחת משמש כנתון במטריצה הבאה‪ ,‬באופן שכל מטריצה מייצגת‬
‫צירוף של שתי תכונות‪ .‬כך למשל ערך ‪( Xij‬עבור שתי תכונות ‪ i‬ו‪ )j -‬במטריצה אחת הופך ל‪Xk-‬‬
‫במטריצה הבאה‪ .‬בכל שלב של הוספת תכונה לצירוף של שתי תכונות קודמות‪ ,‬מעריכים‬
‫את המטריצה החדשה הנוצרת‪ .‬הציון שניתן לכל קטע נתון במטריצה האחרונה‪ ,‬מבטא את‬
‫הרגישות הסביבתית המשוקללת והכוללת של הקטע‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬כי סדר התכונות לא‬
‫משפיע על הציון הסופי‪ ,‬אלא על ציוני הביניים המטריציאליים של צירוף תכונות נתון‪ .‬הנחה‬

‫זו נבדקה ואומתה מחקרית במסגרת העבודה הנוכחית‪.‬‬
‫קביעת ערכי המטריצות נעשתה על ידי פרופ’ אלי שטרן וחברת תו”פ אקוסטיקה בע”מ‬
‫בעזרת צוות של אנשי מקצוע (“שופטים”)‪ ,‬אשר כללו את עורכי התסקיר‪ ,‬מתכנני המערכת‪,‬‬
‫נציגי המשרד לאיכות הסביבה ומוסדות התכנון‪ .‬הרכב הצוות נוצר לאור ההנחה‪ ,‬כי ככל‬
‫שמספר המשתתפים בהערכת ערכי המטריצות גדול יותר‪ ,‬כך אמינותה גבוהה יותר‪ .‬בסך‬

‫הכול מולאו המטריצות על ידי ‪“ 13‬שופטים”‪.‬‬
‫ממוצעי ההערכות הפרטניות של ה”שופטים” שימשו כערכים במטריצות ההערכה‪ .‬כל קטע‬
‫רחוב‪ ,‬שלאורכו תעבור מערכת ההסעה הנידונה‪ ,‬נבחן לאור כל אחת מהמטריצות‪ ,‬כאשר‬
‫הערך שקיבל במטריצה האחרונה מהווה את ציון רגישותו הסביבתית‪ .‬הבחינה נערכה על ידי‬
‫העברה של כל קטע נבחר במסננת של המטריצות‪ ,‬שערכיהן נקבעו על ידי צוות השופטים‪.‬‬

‫מדד הרגישות האינטגרטיבי ִאפשר יצירת מפת רגישות סביבתית כוללת‪ ,‬בקנה מידה‬

‫‪ 1:30,000‬ובארבע דרגות רגישות (נמוכה‪ ,‬בינונית‪ ,‬גבוהה‪ ,‬מרבית)‪ ,‬שבוטאו לנוחות המתבונן‬
‫בארבעה צבעים שונים בהתאמה (ירוק‪ ,‬צהוב‪ ,‬כחול‪ ,‬אדום)‪.‬‬

‫מפת הרגישות הסביבתית הכוללת נמצאה תואמת את הגיאוגרפיה העירונית של ירושלים‬
‫(מרכז צפוף ושלוחות רדיאליות של שימושי קרקע מעורבים‪ ,‬ההולכים ומתחלפים באזורי‬
‫מגורים) ואת הדעיכה בתפקוד העירוני בצד עלייה במרחק ממרכז העיר‪ .‬אולם‪ ,‬בהיות ירושלים‬
‫עיר היסטורית‪ ,‬עם מרכז עירוני בעל מרקם צפוף‪ ,‬רחובות צרים וריבוי מבנים בעלי ערך לשימור‪,‬‬
‫דווקא מרכז העיר הסואן רגיש במידה רבה לשינויים סביבתיים‪ .‬מעבר למרכז העיר הרגיש‬
‫מצויים קטעים רבים המאופיינים ברגישות נמוכה‪ .‬בהמשך‪ ,‬ככל שצירי המערכת מתרחקים‬
‫מהטבעת הפחות רגישה‪ ,‬החובקת את מרכז העיר‪ ,‬וחודרים לאזורי מגורים מובהקים‪ ,‬עולה‬
‫הרגישות הסביבתית‪ .‬במרבית אזורי המגורים הרגישות גבוהה או בינונית ורק במיעוטם‪ ,‬מערכת‬
‫ההסעה חודרת לאזורים בעלי רגישות מרבית (קריית מנחם‪ ,‬הגבעה הצרפתית‪ ,‬נווה יעקב)‪.‬‬

‫‪ 27‬פרק זה מובא מתוך תופ אקוסטיקה בע”מ‪ .)1999( .‬תסקיר השפעה על הסביבה למערכת הסעת המונים מסילתית בירושלים‪ ,‬פרקים‬
‫א’ ו ב’‪ ,‬כרך א‪ ’.‬עמ’ ‪ .113-1‬ירושלים‪.‬‬

‫‪ 28‬גידליזון‪ ,‬א‪ .)1988( .‬הליך לניתוח והערכה של משאבי טבע ונוף למטרות תכנון שימושי קרקע בשטחים פתוחים‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪,‬‬
‫תל אביב‪.‬‬

‫‪163‬‬

‫הרגישות הגבוהה והבינונית נובעת משימוש בנתיבים עורקיים (למשל‪ ,‬בשכונת רמות אלון‬
‫ובשכונת גילה)‪ ,‬מבלי לחדור לרחובות הפנימיים בשכונות המגורים‪.‬‬

‫מפה זו היא הבסיס להבנה סביבתית מרחבית של הפרויקט ברמה העירונית‪ ,‬והייתה הבסיס‬
‫להתייחסות בשלב התכנון המפורט‪.‬‬

‫מפת רגישות סביבתית ‪ -‬תמ”מ ‪29/1‬‬

‫רגישות סביבתית גבוהה‬ ‫רגישות סביבתית נמוכה‬
‫רגישות סביבתית מירבית‬ ‫רגישות סביבתית בינונית‬

‫‪164‬‬

‫קונפליקטים סביבתיים‬
‫יצירת קונפליקט סביבתי היא תוצר של רגישות הסביבה לקיומו של מפגע‪ .‬ככל שדרגתו‬
‫של המפגע או רגישותה של הסביבה גבוהים יותר‪ ,‬כך עוצמתו של הקונפליקט חריפה יותר‪.‬‬

‫הקונפליקט החמור ביותר מתקיים אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬למפגע משקל חשוב בבחירת התוואי הגיאוגרפי והוא מתקיים בדרגה גבוהה‪ .‬כלומר‪ ,‬קשה‬
‫יהיה להקטין את המפגע באמצעות בחירת טכנולוגיה מתאימה או באמצעים אחרים בהמשך‬

‫התכנון‪ ,‬בתוואי שנקבע‪.‬‬
‫‪ .2‬הסביבה בעלת רגישות גבוהה למפגע‪.‬‬
‫ניתוח עוצמת הקונפליקט נעשה באמצעות בחינה של פריסת המפגעים הצפויים‪ ,‬על פי סוג‬
‫המפגע‪ ,‬העוצמה והאפשרויות להקטין את המפגע בהמשך‪ ,‬ובאמצעות בחינת רגישותה של‬

‫הסביבה הקולטת את המפגע‪.‬‬
‫תשריט בתסקיר מציג את מיפוי המפגעים הסביבתיים האפשריים‪ .‬כצפוי‪ ,‬הריכוז הרב ביותר‬
‫של קונפליקטים נמצא במרכז העיר‪ ,‬כיוון שבו קיימת בנייה צפופה ורגישות חזותית רבה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שהקונפליקטים הצפויים הם בנושאי חזות‪ ,‬רעש ורעידות‪ .‬בקווים הפריפריאליים מפגע‬

‫הרעידות דומיננטי‪ ,‬בשל מהירות נסיעת הרכבת‪.‬‬
‫תרומתו העיקרית של התסקיר לתמ”מ ‪ ,1‬שינוי מס’ ‪ ,29‬הייתה בהבנת הפרויקט בכללותו‬
‫ובריכוז המידע בכלל‪ ,‬והסביבתי בפרט‪ ,‬במסמך אחד‪ ,‬המלווה במידע‪ ,‬בנתונים‪ ,‬בטבלאות‬
‫ובתשריטים‪ .‬על אף זאת‪ ,‬לרמת הבחינה המפורטת אין להסתפק במידע שהוצג בתסקיר‪,‬‬
‫שכן ההצגה בתסקיר מהווה בסיס להערכת הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים‪ ,‬להמלצות‬
‫להמשך התכנון ולקביעת ההנחיות להכנת התכניות המפורטות‪ .‬כפי שהוצג בתסקיר‪ ,‬הנושא‬

‫הסביבתי אינו דומיננטי בבחינת חלופות טכנולוגיות או מערכתיות בפרויקט תחבורתי זה‪.‬‬
‫הנושא הסביבתי‪ ,‬על פי הערכת ההשפעות הסביבתיות ממערכת הסעת המונים בירושלים‪,‬‬
‫פתיר רק תוך השקעת מחשבה ומאמצים הנדסיים וכספיים‪ .‬המבחן הציבורי הוא באופן‬
‫שיתוף הציבור במידע התכנוני‪-‬סביבתי‪ ,‬חיסכון במשאבים וצמצום התנגדויות תושבים שאינן‬

‫הכרחיות‪.‬‬

‫ירושלים ‪ - 8000‬הנגשת המידע הסביבתי‬
‫לציבור‬

‫מטרת התכנית המפורטת מס’ ‪ 8000‬היא קביעת ההוראות התכנוניות לביצוע הקו הראשון‬
‫במערכת הסעת המונים בירושלים‪ .‬קו זה תוכנן לאורך ‪ 15‬ק”מ‪ ,‬מפסגת זאב ועד הר הרצל‪,‬‬

‫באזור עירוני משתנה ברכיביו האורבניים‪ ,‬הטופוגרפיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים‪.‬‬
‫לאור מורכבות הפרויקט‪ ,‬היקפו‪ ,‬הציבור הרחב והמגוון העתיד להיות מושפע ממנו‪ ,‬החדשנות‬
‫והחשדנות המלוות אותו‪ ,‬נדרשה בחינה סביבתית יצירתית וחדשנית במטרה לגלות שקיפות‬
‫מלאה כלפי הציבור הרחב‪ ,‬כולל מקבלי ההחלטות והיזמים‪ .‬המטרה שהוגדרה בהנחיות‬

‫‪165‬‬

‫לתסקיר הייתה‪ ,‬שהמסמך יאפשר את בחינת הפרויקט‪ ,‬הן על ידי אנשי מקצוע והן על ידי‬
‫הציבור הרחב בעיר ירושלים בכלל‪ ,‬והציבור המשיק לפרויקט‪ ,‬בפרט‪ .‬הודגשה הדרישה‪ ,‬כי‬
‫המידע יוגש בצורה ברורה וקריאה‪ ,‬וכי ההצגה הוויזואלית של הפרויקט תמחיש לציבור את‬
‫הרכבת הקלה בעת תפעולה‪ .‬המטרה הייתה להקל על כל אחד את הבנת רכיבי הפרויקט‪,‬‬

‫השלכותיו והשתלבותו בסביבה האישית והקרובה לכל תושב‪.‬‬
‫לשם הצגת המידע‪ ,‬התוואי חולק לשבעה מקטעים‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬כי בעיר ירושלים בכלל‪,‬‬
‫ולאורך ‪ 15‬הק”מ של התוואי הראשון בפרט‪ ,‬קיימת שונות מרחבית רבה‪ :‬שכונות חדשות‪,‬‬
‫כפסגת זאב והגבעה הצרפתית‪ ,‬לעומת העיר הצפופה לאורך רחוב יפו; אזורים עירוניים‪ ,‬בעלי‬
‫פרופיל רחוב שונה‪ ,‬כחומות העיר העתיקה‪ ,‬הר הרצל‪ ,‬רחוב יפו‪ ,‬שוק מחנה יהודה; תפקודים‬
‫עירוניים שונים כציר הרצל‪ ,‬כביש בר לב; מגורים ומסחר בחלק מהשכונות‪ ,‬אוכלוסייה רבגונית‬
‫לאורך התוואי יהודים ‪ -‬חרדים‪ ,‬דתיים וחילונים ‪ -‬ערבים; צפיפות בינוי ואופי מגורים שונה ‪ -‬גבעת‬
‫התחמושת‪ ,‬מחנה יהודה‪ ,‬בית הכרם‪ ,‬פסגת זאב‪ ,‬ועוד‪ .‬החלוקה למקטעים הומוגניים בהיבט‬
‫האורבני אפשרה להציג מידע ברמת הכללה עם מכנה משותף לכל מקטע‪ ,‬לנתח מבחינה‬
‫סביבתית כל מקטע‪ ,‬ובעיקר להקל על התושב “למצוא” את עצמו ואת ביתו בתוך התסקיר‪,‬‬
‫להבין את הפרויקט המורכב והחדשני הזה ואת התכנית המוצעת‪ .‬המקטעים סוכמו ותואמו‬
‫עם המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬כחלק משיתוף פעולה מקצועי‪ ,‬לקידום הבחינה הסביבתית של‬
‫הפרויקט והם הוגדרו גם במפת מפתח של התשריט לתכנית ‪ .8000‬בתסקיר ההשפעה על‬

‫הסביבה לשינוי מס’ ‪ 29‬בתמ”מ ‪ 1‬נדרש שילוב המידע המפורט שהופיע בתכנית ‪.8000‬‬
‫הנחיות לתסקיר ההשפעה על הסביבה לתכנית המפורטת הוצאו ביום ‪ 21.11.99‬ומכתב‬
‫הבהרות יצא ביום ‪ ,2.12.99‬רק לאחר החלטה מסודרת של הוועדה המקומית לתסקיר‪ .‬יצוין‪,‬‬
‫שהמשרד להגנת הסביבה הקפיד מאוד על הוצאת ההנחיות רק לאחר החלטת הוועדה‬
‫המקומית ולא קודם‪ ,‬כבקשת עיריית ירושלים‪ ,‬וזאת כדי לפעול על פי תקנות התסקירים‬
‫ככתבן וכלשונן‪ .‬הקפדה זאת הייתה בשעתו סלע מחלוקת בין העירייה למשרד‪ ,‬אך בשלב‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬כאשר מתנגדי הפרויקט חיפשו כשל ביורוקרטי להיאחז בו‪ ,‬הביעה עיריית ירושלים‬

‫את תודתה על ההקפדה על התקנות‪.‬‬
‫תסקיר ההשפעה על הסביבה נערך על ידי תו”פ אקוסטיקה בע”מ והוגש בחודש מאי ‪2000‬‬
‫והכיל את כל חמשת הפרקים (על פי התקנות)‪ .‬התסקיר המלא נשען בחלקו על ממצאי‬
‫תסקיר ההשפעה על הסביבה (פרקים א’ ו‪-‬ב’)‪ ,‬שהוכן עבור שינוי מס’ ‪ 29‬לתמ”מ ‪ .1‬אך התסקיר‬
‫המלא מפורט ביותר ועוסק בבחינה ובניתוח של ההשפעות הצפויות לאורך הקו הראשון‪ .‬הפירוט‬

‫הרב נועד‪ ,‬כדי לעמוד ביעד הנגשת מידע ברור ושקוף לכל קורא‪.‬‬
‫כקהל היעד הראשי לעיון בתסקיר נקבע‪ ,‬כאמור‪ ,‬האזרח‪ ,‬שאינו בקיא בתחומי תכנון ובנייה‪ ,‬בנושאי‬
‫סביבה ובהתמודדות עם מסמך עב‪-‬כרס‪ ,‬עמוס במלל וגדוש בתשריטים‪ ,‬במפות‪ ,‬בטבלאות‬
‫ובתרשימים‪ .‬מסמך כזה הוא‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬מתכון לאיבוד דרך מבחינת האזרח‪ ,‬ולתחושת איום‪.‬‬
‫כדי למנוע זאת‪ ,‬הוצג המידע לגבי כל נושא בשני אופנים‪ :‬האחד‪ ,‬כידע מקצועי והשני‪ ,‬בהיבט‬

‫המרחבי‪ ,‬לפי המקטע‪ .‬נתוני הסביבה הקיימת הוצגו לפי החלוקה הבאה‪:‬‬
‫המערכת התחבורתית הקיימת‪.‬‬
‫קרקע וגיאולוגיה‪.‬‬

‫‪166‬‬

‫שימושי קרקע וייעודיה‪.‬‬
‫צפיפות אוכלוסין למגורים‪.‬‬
‫חזות הרחוב ‪ -‬דימוי וזהות‪.‬‬

‫רעש‪.‬‬
‫איכות אוויר‪.‬‬
‫פרופיל הרחוב‪.‬‬
‫תפיסת התפקוד העירוני (“החזית העירונית”)‪.‬‬
‫הערכת הרגישות הסביבתית הכוללת‪.‬‬
‫כל סעיף הוסבר בשפה ברורה וקריאה‪ ,‬תוך פירוט מאפייניו‪ ,‬הרקע המקצועי‪ ,‬התפרוסת‬
‫המרחבית‪ ,‬השיטה להערכה סביבתית והמיפוי‪ .‬המידע כולו ביטא אמינות‪ ,‬מקצועיות‬

‫ושקיפות‪.‬‬
‫תיאור הסביבה התייחס לכל מקטע ומקטע‪:‬‬

‫מקטע ‪ :1‬משה דיין‪-‬יקותיאל אדם‪.‬‬
‫מקטע ‪ :2‬דרך שועפט‪.‬‬

‫מקטע ‪ :3‬דרך מעלה אדומים (אזור הדיפו)‪.‬‬
‫מקטע ‪ :4‬כביש מס’ ‪.1‬‬
‫מקטע ‪ :5‬רחוב יפו‪.‬‬

‫מקטע ‪ :6‬כניסה לעיר ושלוחה לקמפוס גבעת רם‪.‬‬
‫מקטע ‪ :7‬שדרות הרצל‪.‬‬

‫פרק ב’ בתסקיר ההשפעה על הסביבה נקרא בתקנות “פירוט הסיבות לעדיפות התכנית‬
‫המוצעת” ובפי כל “פרק החלופות”‪ .‬ואכן‪ ,‬חשיבות רבה ניתנה בתסקיר להסביר את החלופות‬
‫שנשקלו לפני הגשת הפרויקט כמוצע בתסקיר‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬פרויקט חדש ומורכב כדוגמת‬
‫הרכבת הקלה מעורר אצל כל אדם אסוציאציות מרכבות קלות שראה בעולם‪ ,‬ורבים‬
‫מחפשים הסבר מדוע נבחרה שיטה זו ולא אחרת‪ ,‬מדוע נקבעו התוואים האלה ולא אחרים‪.‬‬
‫הבנת הדברים ושקיפותם המלאה מאפשרים לשנות את דעתו של המתנגד ולגרום לו להיות‬

‫אוהד של הפרויקט‪ ,‬ובזה חשיבותם‪.‬‬
‫בתסקיר הוצגו החלופות בשלוש רמות‪:‬‬
‫הרמה הכלל‪-‬עירונית‪ :‬המטרות‪ ,‬השיקולים‪ ,‬בחינת החלופות שנבחנו וההחלטות שהתקבלו‬
‫לגבי הרשת הכללית ורכיביה הנקודתיים‪ ,‬כולל‪ :‬השיקולים להתוויה האנכית (גישור ומנהור)‪,‬‬
‫התחנות ברשת הכללית‪ ,‬הדיפו‪ ,‬אוטובוסים מזינים ומערכת אוטובוסים משופרת‪ ,‬טכנולוגיה‬
‫וקריטריונים הנדסיים‪ ,‬מאפיינים טכנולוגיים של הרכבת הקלה‪ ,‬האמצעים המשלימים‪.‬‬
‫הקו הראשון של הרכבת הקלה (תוואי כללי)‪ :‬הצגת החלופות שנבחנו להתוויה הכללית של‬
‫הקו הראשון בירושלים והשיקולים שהביאו לבחירת הקו המוצע בתכנית הנדונה‪.‬‬
‫חלופות מיקרו של הקו הראשון‪ :‬הצגת חלופות מיקרו במספר מקומות בעייתיים במיוחד בקו‬
‫הראשון‪ ,‬כמו חלופות להתוויית גשר יקותיאל אדם‪ ,‬חלופות להתוויית המסילה לאורך כביש ‪,1‬‬
‫צומת הכניסה לעיר‪ ,‬חלופות מנהרה בכיכר ספרא וליד חומות העיר העתיקה‪ ,‬והכניסה לדיפו‪.‬‬
‫תיאור התכנית המוצעת כלל מרכיבים כלליים ומשותפים לאורך התוואי‪ ,‬כגון תיאור התוואי‪,‬‬

‫‪167‬‬

‫מפת המקטעים בתכנית ‪29 8000‬‬

‫המתקנים לאורכו‪ ,‬העבודות הנדרשות לצורך הקמת הרכבת ומתקניה‪ ,‬המסילה על רכיביה‬ ‫‪168‬‬
‫הקבועים‪ ,‬חתך טיפוסי וקריטריונים להתווייתה‪ ,‬אופן הניוד (קרונות)‪ ,‬התחנות‪ ,‬הדיפו‪ ,‬מערכות‬
‫האנרגיה‪ ,‬תשתיות נוספות‪ ,‬עקרונות לפיתוח ולשיקום חזותי‪ ,‬עבודות ההקמה‪ ,‬הסדרי התנועה‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬ברמת המקטעים‪ ,‬ניתן תיאור וניתוח לכל מקטע ומקטע‪ ,‬כך שאת המידע התיאורטי‬
‫אפשר היה להשליך לגבי כל בית ורחוב לאורך התוואי‪ .‬שיטה זו של פירוט מהכלל אל הפרט‬
‫הופיעה בתסקיר ביחס לכל הנושאים שהוצגו‪ ,‬עם דגש על נושאים‪ ,‬כמו‪ :‬רעש‪ ,‬רעידות‪ ,‬איכות‬

‫‪29‬כל התרשימים בפרק זה מובאים מתסקיר השפעה על הסביבה לתכנית ‪ 8000‬אשר הוכנו במשרד תו”פ אקוסטיקה בע”מ‪.‬‬

‫אוויר‪ ,‬השפעות אלקטרומגנטיות וחזות הרחוב‪ ,‬נושאים שבהתאם לממצאים הם הנושאים‬
‫הסביבתיים העיקריים‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬המידע הוצג באופן מקצועי ולפי מקטעים‪ .‬פרק ה’‪ ,‬למשל‪ ,‬עוסק בהמלצות לנושאים‬
‫כלליים ורוחביים‪ ,‬כהנחיות לשלב ההקמה‪ ,‬לשיקום נופי ולעיצוב ארכיטקטוני‪ ,‬הנחיות לתפעול‬

‫הרכבת‪ ,‬מנגנון ניטור ופיקוח‪ ,‬מגבלות והתניות על הסביבה והמלצות לפי מקטעים‪.‬‬

‫הנגשת המידע הסביבתי לציבור‬

‫הנגשת המידע לתושבים תודגם להלן בהצגת חלק מהמידע והתרשימים מתוך תסקיר‬
‫ההשפעה על הסביבה לשכונת פסגת זאב‪ .‬בחלוקה למקטעים‪ ,‬מדובר במקטע משה דיין‪-‬‬
‫האלוף יקותיאל אדם‪ ,‬שהם שני רחובות ראשיים בשכונה‪ ,‬בת כ‪ 60-‬אלף תושבים‪ .‬הבתים‬
‫בשכונה נבנו בראשית שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ ,20-‬כהרחבה של שכונת פסגת זאב‪ .‬הבתים‬
‫בני ארבע עד חמש קומות למגורים ובמפלס הרחוב חזית מסחרית‪ ,‬המשקפת את החזון‬
‫התכנוני של השכונה‪ .‬התפקוד הראשי של רחובות אלו הוא תחבורתי‪-‬תנועתי‪ ,‬שכן זהו‬
‫ציר ראשי בשכונה‪ .‬התפקוד המסחרי מחייב נגישות נוחה לתושבים ובה בעת רחוב בעל‬
‫חזות מושכת ונעימה‪ ,‬המשקפת חיים אורבניים‪ .‬זכותם של תושבי השכונה לגור בה ללא‬
‫מטרדי רעש‪ ,‬ללא רעידות מרכבת חולפת וללא הפרעה ושיבוש במכשירי החשמל מקרינה‬

‫אלקטרומגנטית‪.‬‬
‫הטבלה ומפת רגישויות על פי תכונות הסביבה למקטע משה דיין‪-‬האלוף יקותיאל אדם‬

‫הרכבת הקלה בצומת משה דיין‪-‬יקותיאל אדם‪ ,‬שכונת פסגת זאב‪.‬‬
‫‪169‬‬

‫תשריט מפת הרגישויות למקטע משה דיין‪-‬יקותיאל אדם‬

‫מציגים‪ ,‬כי למקטע שבו התוואי עובר בקרבת מבני מגורים נקבעה רגישות סביבתית גבוהה‪.‬‬
‫הרגישות האינטגרטיבית לאורך רחוב משה דיין גבוהה‪ ,‬וברחוב אלוף יקותיאל אדם‪ ,‬אשר‬
‫אינו בנוי לכל אורכו‪ ,‬קיימים מפלסי רעש וזיהום אוויר נמוכים‪ .‬לרחוב רגישות חזותית גבוהה‪,‬‬
‫הנובעת ממתן אפשרות לתצפיות יפות לנוסע בכביש‪ .‬מכאן שקטע זה של המקטע חייב‬

‫להיות בעל רגישות סביבתית כוללת גבוהה ביותר‪.‬‬
‫תושב המתבונן בתשריט המפורט יכול לאתר את ביתו ולזהות את הזיקה של התוואי לסביבתו‪.‬‬

‫‪170‬‬

‫לתשריט מקרא‪ ,‬המאפשר לימוד נושאי הרעש והרעידות‪ ,‬מהן נקודות הייחוס שבהן הוצג נושא‬
‫הרעש בתסקיר‪ ,‬האם הן מייצגות את ביתו שלו‪ ,‬האם ביתו חשוף למפגע רעידות‪ ,‬כתוצאה‬
‫מנסיעת הרכבת בסמוך לביתו‪ ,‬האם נדרש טיפול בתשתית המסילה כדי למנוע ממנו מפגע‪,‬‬

‫ועוד‪.‬‬
‫וכיצד יבין התושב את התשריט‪ ,‬הסימונים‪ ,‬הערכים והמושגים‪ ,‬שניתן להרחיב אודותיהם במלל‬

‫תשריט סביבתי מפורט לנוחות התושב‬

‫‪171‬‬

‫הכתוב? המקרא הכללי והטבלה המפורטת מסייעים לו בכך‪ .‬למשל‪ ,‬בטבלה שלהלן‪ ,‬פירוט‬
‫נושא הרעש‪.‬‬

‫תכנית ירושלים ‪ 8000‬הופקדה להתנגדויות‪ .‬זוהי תכנית ראשונה לתשתית טכנולוגית מהפכנית‬
‫בעיר מסורתית‪ ,‬שבה תושבים שמרנים‪ .‬הצפי היה לאלפי התנגדויות‪ ,‬אך בפועל היו רק כמה‬
‫מאות ורובן בנושאי קניין ולא בנושאי סביבה‪ .‬האם אופן הצגת המידע בתסקיר סייע להבנת‬
‫הפרויקט‪ ,‬לצמצום החששות וחסך הגשת התנגדויות? חכמים ומנוסים ממני שיבחו את ההליך‬
‫המורכב והחדשני של הערכת ההשפעות הסביבתיות מפרויקט מערכת הסעת ההמונים‬

‫בירושלים ותרומתו לקידום התוואי הראשון של הרכבת הקלה מפסגת זאב להר הרצל‪.‬‬
‫שילוב הכוחות והמאמץ בין היזמים‪ ,‬עורכי התסקיר‪ ,‬עובדי המשרד לאיכות הסביבה וכל מי‬
‫שתפקידו לתרום לשירות התכנוני‪ ,‬חשובים לא פחות מהחידוש שבאופן הצגת המידע הכללי‬
‫והמפורט‪ ,‬שנלמד ויושם לאחר מכן במערכת הסעת ההמונים בתל אביב ובמיזמים מורכבים‬

‫וגדולים אחרים בישראל‪.‬‬

‫‪172‬‬

173

‫תחנות כוח ראשיות ורשת קווי ‪ 400‬ק”ו‬

‫חיפה‬ ‫אלון תבור‬
‫אורות רבין‬ ‫חגית‬

‫רידינג‬

‫אשכול‬ ‫גזר‬

‫דוראד‬ ‫צפית דליה‬
‫רוטנברג‬ ‫אנרגיה‬

‫רמת חובב‬
‫ים המלח מישור רותם‬

‫טורבינות גז‬

‫תחנת כוח פחמית‬

‫קו ‪ 400‬ק”ו‬
‫אילת‬

‫‪174‬‬

‫פרק ו’‪ :‬תחנות כוח ורשת החשמל‬

‫תמ”א ‪ :10‬מתכנית ארצית לתכניות חלקיות‬

‫חוק התכנון והבנייה קובע‪ ,‬כי תחנות כוח ורשת החשמל הן נושא לתכנית ארצית‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫לאחר דיונים והכנות‪ ,‬נדרשה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,‬בשנת ‪ ,1970‬להכין תכנית‬
‫מתאר ארצית למשק החשמל‪ .‬מר פרלמוטר‪ ,‬ממשרד הפנים‪ ,‬הביא את הדברים הבאים בפני‬

‫חברי המועצה הארצית בישיבה מס’ ‪ ,46‬ביום ‪:2.2.70‬‬
‫“מטרתה של התכנית הארצית היא להבטיח את השטחים שיידרשו עבור תחנות כוח‬
‫קונבנציונליות וגרעיניות‪ ,‬תחנות מיתוג ורשת מתח עליון‪ ,‬שתקשר את התחנות‪ .‬התכנית‬
‫תתבסס על תחזית צריכת החשמל לשנת ‪ ,2000‬עם שלבי ביניים לשנים ‪ 1974‬ו‪ .1985-‬כיום‬
‫קיימות שלוש תחנות‪ ,‬עם הספק כללי של כ‪ 1,000-‬מגוואט (מיליון קילוואט) וזה מספיק בקושי‬
‫לצריכה של היום‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬צריכת החשמל בארץ נכפלת כל שבע עד שמונה שנים‪ ,‬ואם‬

‫היא תמשיך לגדול בקצב הזה‪ ,‬היא תגיע בשנת ‪ 2000‬ל‪ 12,000-‬מגוואט‪.‬‬
‫לפי שיקולים ביטחוניים‪ ,‬הגודל המקסימלי של תחנה הוא כ‪ 1,000-‬מגוואט ולפיכך‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 2,000‬יהיו ‪ 12‬תחנות‪ ,‬כולל שלוש התחנות הקיימות‪ .‬ההנחה היא שכ‪ 30%-‬של ההספק יסופקו‬
‫על ידי תחנות כוח גרעיניות‪ ,‬שבחלקן תהיינה דו‪-‬תכליתיות‪ ,‬להספקת חשמל ומים מותפלים‪.‬‬
‫לפי הטכנולוגיה של היום‪ ,‬תחנות הכוח‪ ,‬בין אם הן קונבנציונליות או גרעיניות‪ ,‬צריכות להימצא‬
‫על יד מקור עשיר של מים לקירור‪ ,‬ובתנאי ארצנו פירושו של הדבר‪ ,‬שהן צריכות להתמקם על‬
‫יד שפת הים‪ .‬היות ואורך שפת הים מוגבל ודרוש גם למטרות אחרות‪ ,‬יש להשתדל ולצמצם‬
‫במידה האפשרית את שטח החוף התפוס על ידי התחנות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לבדוק את‬

‫האפשרויות הטכנולוגיות לשחרורן של התחנות מהתלות של הקרבה לשפת הים‪.‬‬
‫הנושא נדון כבר זמן רב על ידי משרדי הפנים והפיתוח‪ ,‬חברת החשמל והוועדה לאנרגיה‬
‫אטומית‪ .‬נעשו סקרים ומחקרים וכיום יש אפשרות לגשת לעריכת תכנית המתאר הארצית”‪.‬‬
‫בישיבה מס’ ‪ ,47‬ביום ‪ ,2.3.70‬הוחלט על מתן ההוראה להכנת התכנית‪ .‬שר הפנים מינה‬
‫את משרדי הפנים והפיתוח ואת חברת החשמל לעורכי התכנית‪ .‬לא חולפים אלא ארבעה‬
‫חודשים ובישיבת המועצה הארצית ביום ‪ 5.7.71‬נמסר‪” :‬עורכי התכנית באו לידי מסקנה‪,‬‬
‫שישנה נחיצות לאשר תכנית חלקית בטרם התכנית הארצית כולה תוכן ותאושר‪ .‬הם הגישו‬
‫למועצה תכנית מתאר חלקית‪ ,‬שבה הצעה לאשר תחנת כוח חדשה בין תל אביב וחיפה‬

‫באתר השרון”‪.‬‬

‫‪175‬‬

‫הוראת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להכנת תכנית מתאר ארצית לאיתורן של‬
‫תחנות כוח ורשת החשמל‬

‫‪176‬‬

‫ומדוע תכנית חלקית ולא תמ”א ארצית?‬
‫בישיבה ‪ 64‬של המועצה הארצית‪ ,‬ביולי ‪ ,1971‬חבר ועדת העורכים‪ ,‬מר דגן‪ ,‬מחברת החשמל‪,‬‬
‫מסביר “שתכנית מתאר ארצית מתיימרת להגיש הצעות לתחנות כוח גרעיניות וקונבנציונליות‪.‬‬
‫לעומת התצרוכת העכשווית של זרם חשמל של קצת למעלה מ‪ 1,000-‬מגוואט‪ ,‬התחזית‬
‫לשנת ‪ 2000‬היא‪ ,‬שהתצרוכת תגיע ל‪ 18,000-‬מגוואט‪ ,‬כולל רזרבה מתאימה‪ .‬זו כמות רצינית‬
‫ביותר בהתחשב בעובדה שאתר השרון המוצע‪ ,‬גם אם ניקח בחשבון את פיתוחו וניצולו המלא‪,‬‬

‫יספק בסופו של דבר רק כמה אלפים של מגוואט‪.‬‬
‫היות ודרושות שש שנים להקמת תחנת כוח חדשה באתר חדש והיות ויחידה אחת בתחנה‬
‫רידינג ד’ כבר פועלת והחלו בעבודות ההקמה של תחנה אשכול ג’ באשדוד וכבר הוחל בתכנון‬
‫הראשוני של התחנה החדשה הבאה‪ ,‬אשר חייבת ‪ -‬בהתאם לתחזית הביקוש ‪ -‬להתחיל בייצור‬
‫ב‪ ,1976-‬ישנה דחיפות להקצות כבר עכשיו קרקע לתחנת כוח חדשה ולכן מגישים עורכי‬
‫התכנית דוח חלקי‪ ,‬אשר יהווה חלק של התכנית הארצית‪ .‬עורכי התכנית באו במגע והתייעצו‬
‫עם הרבה גורמים‪ ,‬כמו הוועדה לאנרגיה אטומית‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל‪,‬‬
‫צה”ל‪ ,‬ועוד‪ .‬אי לזאת‪ ,‬לאחר סיורים ודיונים רבים‪ ,‬מציעים עורכי התכנית פה אחד להקים מיד‬
‫תחנת כוח קונבנציונלית באתר השרון‪ ,‬על יד כפר זרקה‪ ,‬בין מעגן מיכאל וקיסריה‪ .‬זהו שטח‬
‫חולי‪ ,‬לא חקלאי‪ ,‬והוא כולל כ‪ 500-‬דונם‪ .‬הוא מיועד לשלוש תחנות כוח‪ ,‬כל אחת לשם ייצור‬

‫של כ‪ 250-‬מגוואט‪ .‬שטח זה מועדף על כל שאר המקומות האפשריים שנבדקו היטב‪.‬‬
‫עורכי התכנית נחלקו רק בדעה באשר למימדיו של האתר האמור‪ .‬הרוב בעד הרחבת השטח‬
‫עד ל‪ 1,200-‬דונם בערך על מנת לקבל אתר שבו אפשר יהיה לייצר כמה אלפים מגוואט‬
‫ולהצדיק מבחינה כלכלית את השקעות הפיתוח הרבות‪ .‬הדבר ניתן בכיוון דרומה ובעיקר בכיוון‬
‫הצפוני‪ .‬לעומתם‪ ,‬טוען נציג משרד הפנים‪ ,‬שיש לקבוע בזרקה אתר חלקי בלבד‪ ,‬כפי שהוא‪,‬‬

‫ולחכות לתוצאות הסקרים שייערכו על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית‪.‬‬
‫מר פרלמוטר משלים את הסקירה‪ ,‬בהדגישו שמשרד הפנים היה מעדיף את שפך חדרה‬
‫במקום תחנת כוח‪ ,‬אבל נציג משרד הבריאות העדיף את זרקה מבחינת זיהום האוויר‪ ,‬אם כי‬

‫הוא לא ראה את הסתייגותו בנדון בצורת וטו מוחלט‪.‬‬
‫הוחלט‪ :‬המועצה הארצית תדון בישיבתה הבאה על התכנית‪ .‬היא מבקשת להעביר את‬
‫התכנית לוועדות המחוזיות לקבלת הערותיהן‪ ,‬בצירוף הודעה‪ ,‬שהיא עושה זאת למרות שהיא‬

‫טרם דנה בה וזאת על מנת להרוויח זמן בגלל דחיפות הנושא”‪.‬‬
‫המועצה מודיעה‪ ,‬שאם תוך הדיונים היא תחליט להכניס שינויים בתכנית‪ ,‬היא תעביר אותה‬
‫שוב לוועדות המחוזיות לקבלת הערותיהן‪ .‬הוועדות מתבקשות להגיש את תגובותיהן לתכנית‪,‬‬

‫כפי שהיא הוגשה למועצה‪ ,‬תוך שלושה חודשים מיום קבלתה‪30.‬‬
‫חולף רק חודש ימים ובישיבה הבאה‪ ,‬מס’ ‪ ,65‬מר אולניק שואל‪“ :‬המועצה הארצית הורתה‬
‫לפני שנה וחצי על הכנת תכנית כוללת של תחנות כוח עד לשנת ‪ .2000‬במקום זה מוגשת‬
‫לנו עכשיו הצעה לתחנה אחת‪ ,‬עם מספר איתורים אלטרנטיביים‪ .‬המועצה אינה יכולה לדון‬
‫ולהחליט על עניין זה בלי לראות את התמונה כולה‪ .‬גם אם עורכי התכנית טרם סיימו את‬

‫‪ 30‬מתוך פרוטוקול ישיבה ‪ ,5.7.1971 ,64‬ירושלים‪.‬‬
‫‪177‬‬

‫הכנת התכנית הכוללת‪ ,‬יש בוודאי לחברת החשמל תחזית ותכניות ארציות לטווח ארוך‪ ,‬אני‬
‫מבקש להמציא אותן למועצה בקשר לדיון על אתר תחנת השרון”‪ .‬מר גלס‪ ,‬שואל “אם קיימת‬
‫זהות בין התכנית שהוגשה לבין ההוראות‪ ,‬שהמועצה נתנה להכנת תכנית לשנת ‪ .2000‬אם‬

‫לא‪ ,‬דרושה החלטה חדשה לגבי הכנת התכנית לאתר השרון‪.‬‬
‫מר חביב מוסר בתשובה למר אולניק ולמר גלס‪“ :‬הוראות המועצה כוללות הכנת תכניות‬
‫לשלבי ביניים לשנים ‪ 1974‬ו‪ .1985-‬התכנית שהוגשה היא התכנית שנדרשה לשלב הביניים‬

‫הראשון‪ ,‬עם השינוי הקל שמתייחס לשנת ‪ .1976‬לכן‪ ,‬אין חריגה מהוראות המועצה”‪.‬‬
‫אל”מ עופר‪” :‬אילו אפשר היה לקבל את התכנית הארצית הכוללת תוך חודש או חודשיים‪,‬‬
‫היינו יכולים לדחות את ההחלטה לגבי אתר השרון‪ ,‬אך היות והוסבר לנו שלהשלמת התכנית‬

‫הכוללת דרוש זמן רב‪ ,‬אין מנוס מלדון עכשיו בהצעה שהוגשה”‪.‬‬

‫היו”ר מר סילברסטון אינו מודאג מהבעיה הפורמלית של אישור אתר אחד לפני שהתכנית‬
‫הכוללת הוגשה למועצה‪“ .‬אם המועצה תשתכנע שאין אפשרות ואין צורך להמתין להגשת‬
‫התכנית הכוללת‪ ,‬נמצא את הדרך מבחינה פורמלית לאישור התכנית לגבי אתר אחד בלבד‪,‬‬

‫בין אם בדרך של תכנית ארצית חלקית ובין אם בדרך של תכנית מתאר בדרג אחר”‪.‬‬

‫המועצה הארצית ממשיכה בסדרת דיונים בעניין איתור תחנת כוח בין חיפה לתל אביב‪ .‬ברמה‬

‫הכללית‪ ,‬מתקיימים דיונים בנושאי טכנולוגיה (תחנות גרעיניות‪ ,‬קונבנציונליות‪ ,‬טורבינות גז)‪,‬‬

‫שילוב תחנת כוח והתפלת מים‪ ,‬זיקה לחוף הים‪ ,‬קירור התחנה‪ ,‬איכות האוויר‪ ,‬רשת ההולכה‪,‬‬

‫ועוד שאלות שכוחן יפה היום כאז‪ ,‬שאלות העולות היום בכל דיון ודיון‪ ,‬ובעת החלטה על אתר‬

‫השרון בחדרה ולא בכפר זרקא‪ ,‬חוזרת ועולה השאלה בדבר החלקיות שבתכנית המוצעת‪.‬‬
‫בדיון מס’ ‪ ,74‬ביום ‪ ,20.6.72‬פותח היו”ר מר קוברסקי‪“ :‬בהחלטה שהמועצה קיבלה בזמנו‬
‫בדבר עריכת התכנית לא נאמר במפורש שאפשר להגיש את התכנית בחלקים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫לא נאמר שהתכנית לשלב הראשון יכולה לקבוע את פרטי הגבולות‪ ,‬מבלי שיהיה צורך‬
‫להגיש אחר כך תכנית מפורטת לאישור על ידי מוסדות התכנון השונים‪ .‬לכן מוצע לתקן את‬
‫ההחלטה הנ”ל‪ ,‬כדי להסיר כל ספק שהתכנית המוגשת עכשיו לגבי אתר השרון תואמת את‬

‫הוראות המועצה”‪.‬‬

‫המועצה מחליטה לשנות‪ ,‬כפי שמפורט להלן‪ ,‬את החלטה מס’ ‪ 70-11‬מיום ‪ ,2.3.70‬בדבר‬
‫עריכת תכנית מתאר ארצית לתחנות כוח ורשת חשמל‪:‬‬

‫“‪ .1‬במקום סעיף ב’ יבוא‪“ :‬המועצה מורה‪ ,‬בתוקף סמכותה לפי סעיף ‪ 50‬לחוק‪ ,‬על עריכת‬
‫התכנית האמורה בחלקים התואמים את שלבי הביניים‪ ,‬כאמור בסעיף קטן ג (‪ )1‬ועל הגשת‬
‫החלק הראשון למועצה לא יאוחר משנה אחת‪ ,‬ואת יתר חלקי התכנית לא יאוחר משלוש‬

‫שנים מיום מתן הוראת הביצוע לעורך התכנית‪ ,‬שיתמנה בהתאם לסעיף ‪ 51‬לחוק‪.‬‬
‫‪ .2‬סעיף קטן ג (‪ )11‬יהיה ג (‪( )11‬א) ואחריו יבוא‪( 11 :‬ב) על אף האמור בסעיף קטן א ייקבעו‬
‫גבולות השטחים האמורים לגבי אתר השרון בין תל אביב וחיפה בתכנית המתאר הארצית‬

‫עצמה”‪31.‬‬

‫תכנית מתאר ארצית לתחנות כוח ורשת החשמל‪ ,‬כפי שהורתה המועצה הארצית ב‪,1970-‬‬

‫‪ 31‬מתוך פרוטוקול ישיבה ‪ ,74‬המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,20.6.72 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫‪178‬‬

‫לא נערכה ולא אושרה עד היום‪ .‬מאז ועד עתה‪ ,‬כל תכנון מערך ייצור והולכת החשמל הוא‬
‫מעשה מרכבה‪ ,‬מעין פאזל‪ ,‬המורכב מחלקים רבים‪ .‬תכניות שונות נולדו עם השנים‪ ,‬חלקן עוד‬
‫טרם הקמת המדינה וטרם חקיקת חוק התכנון והבנייה‪ ,‬תשכ”ה‪ ;1965-‬חלקן בהתהוות‪ ,‬לאור‬
‫עליית הביקוש לחשמל‪ ,‬לאור שינויים וחידושים טכנולוגיים‪ ,‬הפנמת היבטים סביבתיים‪ ,‬שינויים‬

‫במערך ייצור החשמל והכנסת יצרנים פרטיים למשק החשמל‪.‬‬

‫לאחר שהוחלט על מעבר מתכנית ארצית לאפשרות של תכנית בחלקים‪ ,‬נמשכו הדיונים‬
‫הפרטניים באתר השרון (אין ספק‪ ,‬כי סוגיית בחירת אתר השרון ראויה להצגה ולניתוח בפני‬
‫עצמה)‪ .‬בישיבה מס’ ‪ ,82‬ביום ‪ ,6.3.73‬נמסר כי הממשלה בישיבתה ביום ט”ז באדר א’ תשל”ג‬
‫(‪ )18.2.73‬אישרה סופית את תכנית המתאר הארצית והחלקית מס’ תמ”א ‪ 10‬לתחנות כוח‪,‬‬

‫כפי שהוגשה על ידי המועצה הארצית‪ ,‬ללא כל שינוי‪.‬‬
‫היו”ר מסר‪ ,‬שהשרים המעוניינים בנושא הביעו הערכה למועצה‪ ,‬גם בשתי ישיבות המליאה של‬
‫הממשלה‪ ,‬שבהן נידון הנושא וגם בשיחות אישיות‪ ,‬על קצב הדיון בנושא ועל צורת הפתרון‪ .‬היו‬

‫גם תגובות חיוביות מאוד בנדון בעיתונות‪.‬‬
‫המועצה מטילה על היו”ר להודיע ברשומות‪ ,‬שהיא החליטה לפרסם תכנית מתאר ארצית‬
‫חלקית מס’ תמ”א ‪ 10‬לתחנות כוח ורשת חשמל (החלק הראשון‪ ,‬אתר השרון)‪ ,‬אשר אושרה‬
‫בידי הממשלה‪ ,‬בדרך של הנחתה במשרדי אגף התכנון‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬הקריה‪ ,‬ירושלים‬
‫ובמשרדי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה‪ ,‬הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חדרה‪,‬‬

‫וחברת החשמל לישראל בע”מ‪ ,‬המשרד הראשי‪ ,‬חיפה‪.‬‬

‫‪179‬‬

‫תכנית מתאר ארצית זו היא הראשונה בתכניות הנושאות בשמן את התואר “תמ”א ‪.”10‬‬
‫במסמכי התכנית נכתב בסעיף ‪“ 1‬שם ותלות”‪ ,‬כי “תכנית זו‪ ,‬היא התכנית לשלב ביניים ראשון”‪.‬‬

‫משמע‪ :‬הייתה בשעתו תקווה לתכנית כוללת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1979‬מאושרת תכנית שינוי לתכנית הראשונה‪ ,‬שבה נקבע‪:‬‬

‫בשנת ‪ 1982‬מאושרת תכנית מתאר ארצית חלקית מס’ תמ”א ‪ 10‬לתחנות כוח ורשת החשמל‬
‫(החלק השני)‪ ,‬אתר הדרום‪ .‬בשנת ‪ 1985‬מאושר שינוי לתכנית זו ובסעיף “שם ותחולה” נכתב‪:‬‬
‫כאן תמה הציפייה לתכנית ארצית כוללת‪ .‬תמ”א ‪ 10‬הייתה לתכניות רבות‪ ,‬שכל אחת נושאת‬

‫בשמה את המילים “תכנית מתאר ארצית חלקית מספר תמ”א ‪.”10‬‬

‫‪180‬‬

‫מספור תכניות תמ”א ‪3210‬‬

‫התכנון הסטטוטורי של תחנות הכוח בישראל נעשה רוב השנים במסגרת המועצה הארצית‬
‫לתכנון ולבנייה‪ .‬כל תחנה הייתה לתמ”א וכל שינוי‪ ,‬תיקון בתכנית מאושרת או אפילו שימוש‬
‫חורג ממנה‪ ,‬היה נושא לדיונים במועצה הארצית‪ .‬ניתן למנות כיום כ‪ 65-‬יוזמות לתכניות‬
‫לתחנות כוח ולרשת החשמל‪ ,‬הנושאות בשמן את המילים תמ”א ‪ ;10‬כ‪ 20-‬תכניות לתשתית‬
‫לאומית (תת”ל) בתחום ייצור החשמל ותמ”א ‪ - 41‬תכנית מתאר ארצית לתשתיות אנרגיה‪,‬‬
‫הנמצאת בשלבי הכנה ומטרתה להביא לעולם תכנית‪-‬אב ותכנית מתאר ארצית כוללת‬

‫לתשתיות אנרגיה‪.‬‬
‫בישיבה מס’ ‪ 384‬ביום ‪ ,5.1.99‬החליטה המועצה הארצית לאשר הצעה לספרור תכניות‬
‫החשמל תמ”א ‪ .10‬פעולת מספור התכניות החלה ביוזמה של גב’ עפרה ליבנה‪ ,‬מנהלת אגף‬
‫תכניות מתאר ארציות במינהל התכנון‪ .‬עם תחילת עבודתה בתחום תמ”א ‪ 10‬חשה בבלבול‬
‫וב”בלגן” הקיים בהבנת הסדר והרצף בתכניות השונות ופנתה בבקשה ליועץ מינהל התכנון‪,‬‬
‫מר אהרון זוהר‪ ,‬ולמר זוהר לביא מחברת החשמל למספר את התמא”ות‪ .‬בקשה נוספת‬

‫הגיעה מאוחר יותר ממזכירות המועצה הארצית‪ ,‬שגם התקשתה להבדיל בין התכניות‪.‬‬
‫בתיאום עם עורכי תמ”א ‪ ,10‬ובסיוע מר רם חביב‪ ,‬עובדה הרשימה‪ ,‬שעם השנים נוספו בה‬
‫מספורים לתכניות חדשות וכן נמסר בה מידע בסיסי על מועד מתן ההוראה לעריכת התכנית‪,‬‬

‫מועד אישור התכנית בממשלה והערה חשובה‪ ,‬אם יש צורך בה‪.‬‬
‫רשימת התכניות כוללת חמש קבוצות ראשיות‪:‬‬
‫‪ .1‬אתרי יצור חופיים‪.‬‬
‫‪ .2‬אתרי יצור פנים‪-‬ארציים‪.‬‬
‫‪ .3‬הולכה והשנאה‪.‬‬
‫‪ .4‬אחר‪.‬‬
‫‪ .5‬תחנות כוח סולאריות‪33.‬‬

‫כל קבוצה מובדלת באות‪ :‬א’ ‪ -‬אתרי ייצור חופיים‪ ,‬ב’ ‪ -‬אתרי ייצור פנים ארציים‪ ,‬ה’ ‪ -‬תחנות‬
‫כוח סולאריות‪ .‬לכל אתר של תחנת כוח יש מספר סידורי בתוך הקבוצה (אתר השרון‪/‬מאור‬
‫דוד‪/‬אורות רבין ‪ ;1 -‬אתר הדרום‪/‬רוטנברג ‪ ;2 -‬תל אביב‪/‬רידינג ‪ ;3 -‬חיפה ‪ ;4 -‬אשדוד ‪ ,)5 -‬וכל‬
‫תכנית שינוי באותו אתר מוסיפה מספר סידורי אחר לוכסן‪ .‬כל שינוי של השינוי מוסיף מספור‬
‫בהתאם‪ .‬כך לדוגמה תמ”א ‪/10‬א‪ 1/9/1/‬היא תכנית שינוי לתמ”א ‪/10‬א‪ 9/1/‬המשנה את‬
‫תמ”א ‪/10‬א‪ ,1/‬שהיא אמנם התכנית הראשית לאתר השרון‪ ,‬אולם היא בפני עצמה כבר שינוי‬

‫לתמ”א ‪ ,10‬שעליה הורתה המועצה הארצית בהוראה הראשונה ב‪.1970-‬‬
‫בקבוצה ג’ ‪ -‬הולכה והשנאה‪ ,‬המספור לפי סדר כרונולוגי של הטיפול בתכניות במועצה‬
‫הארצית‪ .‬כרגע אין שינויים בתכניות‪ ,‬אם יהיו‪ ,‬ימוספרו לפי התכנית שאותה מבקשים לשנות‪.‬‬
‫קבוצה ד’ כוללת תכניות אשר מספורן נעשה בהתאם לרצף הכרונולוגי וכל שינוי או תוספת‬

‫בתכנית קיימת‪ ,‬תהיה שיטת המספור בהתאם‪.‬‬

‫‪ 32‬תודות לגב’ נועה נאור ולמר רן דרסלר על סיוע במידע ובנתונים בנושא תמ”א ‪.10‬‬
‫‪ 33‬בפועל לא נכללה קבוצה זו בעת הכנת הרשימה ב‪ ,1999-‬אלא בקבוצה ג’‪.‬‬

‫‪181‬‬

‫מינהל התכנון דואג לרכז מידע כולל על תכניות ייצור החשמל הארציות ולפיכך כולל בנפרד‬
‫תכניות ייצור חשמל‪ ,‬שהוכרזו כתשתית לאומית‪ .‬התכניות ממוספרות לפי מספרן הסידורי‬
‫כתכניות שהוכרזו כתת”ל ‪ -‬תכנית לתשתית לאומית‪ .‬בטבלה שלהלן החלוקה לקבוצות א’‬

‫ו‪-‬ב’ לפי מיקום גיאוגרפי ואילו לקבוצות ג’‪ ,‬ד’ ו‪-‬ה’‪ ,‬לפי טכנולוגיית ייצור החשמל‪.‬‬

‫רשימת תכניות תמ”א ‪ 10‬לתחנות כוח ורשת החשמל‪34‬‬

‫י”פ‪/‬‬ ‫אישור‬ ‫הוראת‬ ‫מספר ושם התכנית‬
‫הערות‬ ‫הממשלה‬ ‫המועצה‬
‫‪19.4.73‬‬ ‫‪2.3.70‬‬ ‫א‪ .‬אתרי יצור חופיים תמ”א‪ - 10 /‬לתחנות כוח ורשת החשמל‬
‫‪17.1.80‬‬ ‫‪18.2.73‬‬ ‫‪20.6.72‬‬
‫‪23.12.79‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 1 /‬אתר השרון (חדרה‪/‬מ”ד‪/‬אורות רבין)‬
‫‪17.3.96‬‬ ‫‪5.6.12‬‬
‫‪17.11.05‬‬ ‫‪7.3.82‬‬ ‫‪2.11.04‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 1 /1 /‬אתר השרון (שינוי)‬
‫‪10.11.85‬‬ ‫‪5.6.12‬‬
‫‪6.6.96‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 2 /1 /‬פריקה זמנית במימי החופין של חיפה או‬
‫‪19.1.03‬‬ ‫‪4.2.86‬‬ ‫‪2.6.92‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪29.10.89‬‬ ‫‪5.2.02‬‬
‫‪21.11.91‬‬ ‫‪5.7.11‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ – 3 /1 /‬שינוי שטחי אחסון אפר פחם‬
‫‪22.11.81‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ – 4 /1 /‬שינוע פחם לתעשייה‬

‫‪4.2.86‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ 2 - 5 /1 /‬יחידות יצור נוספות‬
‫‪22.2.96‬‬
‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 6 /1 /‬תחנת מיתוג קיסריה‬ ‫‪ .1‬אורות רבין‬
‫‪26.10.05‬‬ ‫(אתר השרון‪ ,‬מ”ד)‬
‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 7 /1 /‬מניעת מפגעים סביבתיים עקב הפעלת תחנת‬
‫‪22.11.82‬‬ ‫כוח השרון‬
‫‪10.11.85‬‬
‫‪28.5.96‬‬ ‫תמ”א‪ / 10 /‬א‪ - 8 /1 /‬מניעת מפגעים סביבתיים עקב הפעלת תחנת‬
‫‪15.12.02‬‬ ‫כוח השרון (שינוי מס’ ‪)1‬‬

‫תמ”א‪ / 10 /‬א‪ - 9 /1 /‬מניעת מפגעים סביבתיים עקב הפעלת תחנת‬
‫כוח השרון (שינוי מס’ ‪)2‬‬

‫תמ”א ‪ /10‬א‪ - 1 /9 /1 /‬ביטול התמ”א למניעת מפגעים סביבתיים‬
‫עקב הפעלת תחנת כוח השרון (תמ”א ‪ /10‬א‪)9 /1 /‬‬

‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 10 /1 /‬מניעת מפגעים סביבתיים עקב הפעלת‬
‫תחנת כוח השרון (שינוי מס’ ‪ - )3‬סולקנים‬

‫תמ”א ‪ /10‬א‪ - 11 /1 /‬הסבת יחידות ‪ 1-4‬להפעלה בגז טבעי ובגיבוי‬
‫פחם בתחנת הכוח אורות רבין‬

‫תמ”א‪ / 10 /‬א‪ - 2 /‬אתר דרום (אשקלון‪/‬רוטנברג)‬

‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 1 /2 /‬אתר דרום (שינוי) ‪ -‬מתקנים ימיים‬

‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 2 /2 /‬אתר רוטנברג ‪ -‬תוספת שתי יחידות יצור‬ ‫‪ .2‬רוטנברג‬
‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 3 / 2 /‬מסילת ברזל באתר רוטנברג‬ ‫(אתר דרום‪/‬‬

‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 4 / 2 /‬תחנת כוח דו‪-‬דלקית באתר רוטנברג‬ ‫אשקלון)‬

‫‪28.11.00‬‬ ‫‪22.10.00‬‬ ‫‪2.7.96‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 3 /‬תחנת הכוח תל אביב (רידינג)‬ ‫‪ .3‬תל אביב‪ /‬רידינג‬
‫‪12.10.08‬‬ ‫‪23.5.00‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ 1- /3 /‬מרכז רבין לחקר ישראל באתר רידינג ג’‬ ‫‪ .4‬חיפה‬
‫‪29.3.09‬‬ ‫‪6.8.02‬‬ ‫‪ .5‬אשדוד‬
‫‪4.3.08‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 4 /‬תחנת הכוח חיפה‬
‫תמ”א‪ /10 /‬א‪ - 5 /‬תחנת הכוח אשדוד‪ -‬תוספת מחז”מ‬

‫‪ 34‬תאריך עדכון אחרון ‪ .10.2.2013 -‬מובאות גם תכניות שטופלו ובוטלו ולכן מסומנות בקו מחיקה על פרטי תכנית‪.‬‬ ‫‪182‬‬

‫הוראת אישור י”פ‪/‬‬ ‫מספר ושם התכנית‬
‫המועצה הממשלה הערות‬

‫‪17.7.01‬‬ ‫‪21.11.10‬‬ ‫‪12.10.93‬‬ ‫תמא‪ / 10‬ב‪ - 2 /‬תחנת כח אויר דחוס בסדום ביטול הוראה‪2/2007 :‬‬ ‫ב‪ .‬אתרי יצור פנים‬
‫‪29.8.02‬‬ ‫‪21.8.93‬‬ ‫‪12.3.96‬‬ ‫ארציים‬
‫‪28.10.04‬‬ ‫‪21.6.01‬‬ ‫‪13.2.01‬‬ ‫תמ”א‪ / 10 /‬ב‪ - 3 /‬מפעל אגירה שאובה ‪ -‬תחנת כוח הידרואלקטרית‬
‫‪21.7.08‬‬ ‫‪8.8.02‬‬ ‫‪4.2.92‬‬ ‫בחוף ים המלח‬ ‫‪ .1‬אוויר דחוס‬
‫‪14.9.09‬‬ ‫‪5.9.04‬‬ ‫‪4.4.95‬‬ ‫‪ .2‬אגירה שאובה‬
‫י”פ ‪5998‬‬ ‫‪10.7.08‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 4 /‬תחנת כוח במישור רותם‬
‫‪19.12.95‬‬ ‫‪9.8.09‬‬ ‫‪17.4.01‬‬ ‫‪ .3‬מישור רותם‬
‫‪16.11.95‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 5 /‬תחנת כוח פנים ארצית חגית‬
‫‪17.3.96‬‬ ‫‪6.8.02‬‬ ‫‪ .4‬חגית‬
‫‪29.8.02‬‬ ‫‪22.2.96‬‬ ‫תמ”א‪ / 10 /‬ב‪ - 1 / 5 /‬תחנת כוח פנים ארצית חגית ‪ -‬שינוי מס’ ‪1‬‬
‫‪25.5.97‬‬ ‫‪8.8.02‬‬ ‫‪6.12.05‬‬ ‫‪ -‬תוספת ‪ 2‬יחידות יצור קיטוריות במחזור משולב‬ ‫‪ .5‬אילת‬
‫‪29.8.02‬‬ ‫‪30.4.97‬‬ ‫‪1.4.08‬‬ ‫‪ .6‬גזר‬
‫‪8.8.02‬‬ ‫‪3.6.08‬‬ ‫תמ”א‪ / 10 /‬ב‪ - 2 /5 /‬תחנת כוח פנים ארצית חגית ‪ -‬שינוי מס’ ‪2‬‬
‫‪10.2.03‬‬ ‫‪12.10.08‬‬ ‫‪ -‬שינוי תוואי רצועת הדלק לאתר‬ ‫‪ .7‬רמת חובב‬
‫‪26.1.03‬‬ ‫‪12.5.09‬‬
‫‪17.11.05‬‬ ‫‪2.6.92‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 3 /5 /‬תחנת כוח פנים ארצית חגית ‪ -‬שינוי מס’ ‪3‬‬ ‫‪ .8‬אלון תבור‬
‫‪26.10.05‬‬ ‫‪2.11.99‬‬ ‫‪ -‬תוספת יחידת יצור קיטוריות במחזור משולב‬ ‫‪ .9‬צפית‬

‫‪4.4.95‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 4 / 5 /‬תחנת כוח פנים ארצית חגית ‪ -‬שינוי מס’ ‪4‬‬
‫‪ -‬הפעלת יחידת הייצור החדשה בגז טבעי כדלק ראשי ובסולר כגיבוי‬
‫‪3.6.97‬‬
‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 5 / 5 /‬תחנת כוח פנים ארצית חגית ‪ -‬שינוי מס’ ‪5‬‬
‫‪13.11.07‬‬ ‫‪ -‬תוספת יחידת יצור קיטוריות במחזור משולב‬
‫‪1.1.02‬‬
‫‪16.9.08‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 6 /‬טורבינת גז ליצור חשמל ותחנת משנה אילת‬

‫‪19.9.00‬‬ ‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 1/6 /‬תחנת הכוח אילת ‪ -‬תוספת יחידת ייצור‬

‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 7 /‬תחנת כוח פנים ארצית גזר‬

‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 1/ 7 /‬תחנת כוח פנים ארצית גזר ‪ -‬שינוי מס’ ‪1‬‬
‫‪ -‬תוספת יחידות יצור במחזור משולב‬

‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 8 /‬תחנת כוח פנים ארצית רמת חובב ‪ -‬תוספת‬
‫יחידת יצור קיטורית במחזור משולב‬

‫תמ”א‪ /10 /‬ב‪ - 1 / 8 /‬תחנת כוח פנים ארצית רמת חובב ‪ -‬תוספת‬
‫יחידת יצור קיטורית במחזור משולב (שינוי מס’ ‪)1‬‬

‫תמ”א‪ / 10 /‬ב‪ - 2 / 8 /‬תחנת כוח פנים ארצית רמת חובב ‪ -‬תוספת‬
‫יחידות יצור (שינוי מס’ ‪)2‬‬

‫תמ”א‪ / 10 /‬ב‪ - 9 /‬תחנת כוח פנים ארצית אלון תבור‬

‫תמ”א‪ / 10 /‬ב‪ - 1/ 9 /‬תחנת כוח פנים ארצית אלון תבור ‪ -‬תוספת‬
‫מחז”מ‬

‫תמ”א‪/ 10 /‬ב‪ - 10 /‬תוספת שתי יחידות ייצור במחזור משולב בתחנת‬
‫הכוח צפית‬

‫‪17.3.96‬‬ ‫‪2.11.91‬‬ ‫‪5.3.91‬‬ ‫תמ”א ‪ / 10‬ג‪ - 1 /‬מעבר קווי חשמל עיליים ראשיים מאתר רוטנברג‬ ‫ג‪ .‬הולכה והשנאה‬
‫‪23.1.00‬‬ ‫‪5.3.91‬‬ ‫לתחמ”ג פ”ת‬
‫‪27.1.94‬‬ ‫‪2.1.96‬‬ ‫‪ .1‬רוטנברג ‪ -‬פ”ת‬
‫‪22.2.96‬‬ ‫‪3.9.96‬‬ ‫תמ”א ‪ / 10‬ג‪ - 2 /‬מעבר לקווי חשמל ראשיים שפיה ‪ -‬צומת קסם‬ ‫‪ .2‬שפיה‪-‬קסם‬
‫‪6.1.00‬‬ ‫‪2.1.07‬‬ ‫‪ .3‬חגית‪-‬זבולון‬
‫תמ”א ‪ / 10‬ג‪ - 3 /‬תחמ”ג זבולון ומעברי קווי חשמל ראשיים ‪ -‬זבולון‬ ‫‪ .4‬זמורות‪-‬גנות‬
‫‪5.11.02‬‬
‫תמ”א ‪ / 10‬ג‪ - 4 /‬תחמ”ג גנות ומעבר קווי ‪ 400‬זמורות‪-‬גן שורק‪-‬גנות‬

‫תמ”א ‪ / 10‬ג‪ - 5 /‬תחמ”ג ירקון ורצועות לקווי ‪ 400‬אליה וממנה‬ ‫‪ .5‬צפון ת”א‬

‫‪ .6‬השרון‪-‬גליל תחתון תמ”א ‪ / 10‬ג ‪ - 6/‬רצועת קווי חשמל ראשיים מקו שפייה קסם אל‬

‫אלון תבור והגליל התחתון המזרחי עם חיבור לחגית והקמת תחמ”ג‬ ‫מזרחי‬

‫‪183‬‬

‫י”פ‪/‬‬ ‫אישור‬ ‫הוראת‬ ‫מספר ושם התכנית‬
‫הערות‬ ‫הממשלה‬ ‫המועצה‬
‫תמא‪ / 10‬ג ‪ - 7/‬מעבר קווי חשמל ראשיים אבו ספיר ‪ -‬הגבול‬
‫‪2.1.07‬‬ ‫המזרחי של תחום שיפוט ירושלים‬ ‫‪ .7‬אבן ספיר‪-‬מז’‬
‫‪5.1.10‬‬ ‫ירושלים‬
‫תמ”א ‪ /10‬ג‪ - 8 /‬רצועת קווי חשמל ראשיים להוצאת אנרגיה מדרום‬
‫אשקלון אל קו ‪ 400‬קילוואט צפית‪-‬רמת חובב‬ ‫‪ .8‬דרום אשקלון‬

‫תמ”א ‪ /10‬ג‪ - 9 /‬תחמ”ג רותם ורצועת קווי חשמל ראשיים ממנה‬ ‫‪ .8‬אשכול נגב‬
‫לאזור תחמ”ג צפית‪ ,‬כולל חיבור לתחמ”ג רמת חובב‬
‫‪ .9‬אשכול השרון‬
‫תמ”א ‪ /10‬ג‪ - 10 /‬רצועת קווי חשמל ראשיים בין אזור קיסריה לאזור‬
‫פתח תקווה ותחמ”ג בתחמ”ש עמק חפר‬

‫ד‪ .‬אחר‬

‫‪15.10.98‬‬ ‫‪17.8.98‬‬ ‫‪3.9.96‬‬ ‫תמא‪ / 10‬ד‪ - 1 /‬אתר לסילוק אפר פחם ביטול הוראה‪2/2007 :‬‬ ‫‪ .1‬אפר פחם‬
‫‪18.5.04‬‬ ‫‪1.4.97‬‬ ‫‪ .2‬תחנות כוח קטנות‬
‫י”פ ‪5298‬‬ ‫תמא‪ / 10‬ד‪ - 2 /‬תחנות כח קטנות‬
‫‪18.12.06‬‬ ‫‪3.11.98‬‬ ‫‪ .3‬גז טבעי‬
‫י”פ ‪5606‬‬ ‫תמא‪ / 10‬ד‪ - 3 /‬ניצול גז טבעי ביחידות לייצור חשמל ביטול הוראה‪:‬‬
‫‪17.10.12‬‬ ‫‪2/2007‬‬

‫‪17.10.12‬‬ ‫‪18.4.04‬‬ ‫‪4.6.02‬‬ ‫‪ .4‬התפלה ברוטנברג תמ”א ‪ / 10‬ד‪ - 4 /‬תחנת כוח למתקן ההתפלה‬
‫‪29.10.06‬‬ ‫‪5.4.05‬‬
‫תמ”א ‪ / 10‬ד‪ - 5 /‬תחנת כוח נשר רמלה‬ ‫‪ .5‬תחנת כוח נשר‪-‬‬
‫‪2.9.12 7.12.10‬‬ ‫רמלה‬
‫‪2.1.07‬‬ ‫תמ”א ‪ / 10‬ד‪ - 1/ 5 /‬תחנת כוח נשר רמלה ‪ -‬הגדלת הספק הייצור‬
‫תמ”א ‪ /10‬ד‪ - 6 /‬תחנת הכוח אשקוגן באשדוד‬ ‫‪ .6‬תחנת כוח אתגל‬
‫‪13.11.07‬‬ ‫תמ”א ‪ /10‬ד‪ - 7 /‬תחנת כוח בנתב”ג‬ ‫‪ .7‬תחנת כוח נתב”ג‬
‫‪ .8‬תחנת כוח קטנות‬
‫‪12.10.08 13.11.07‬‬ ‫תמ”א ‪ /10‬ד‪ - 8 /‬תחנות כוח קטנות עד ‪ 250‬מגוואט‬
‫עד ‪ 250‬מגוואט‬

‫‪13.5.08‬‬ ‫תמ”א ‪/10/‬ד‪ - 9/‬תחנת כוח במפעלי ים המלח בסדום‬ ‫‪ .9‬תחנת כוח מפעלי‬
‫תמ”א ‪/10‬ד‪ - 10/‬מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים‬ ‫ים המלח‬
‫‪26.12.10 5.1.10‬‬
‫‪ .10‬מתקנים פוטו‪-‬‬
‫‪8.2.11‬‬ ‫וולטאיים‬
‫אי מתן‬
‫הוראה‬ ‫‪ .11‬תחנת כוח דרום‬
‫‪3.4.12‬‬ ‫אזור תעשייה קריית תמ”א ‪/10‬ד‪ - 11/‬תחנת כוח בדרום אזור התעשייה קריית גת‬
‫‪5.6.07‬‬
‫גת‪-‬טראס‬

‫‪2.9.12 12.5.09‬‬ ‫תמ”א ‪ /10‬ד‪ - 12 /‬טורבינות רוח‬ ‫‪ .12‬טורבינות רוח‬
‫‪7.7.09‬‬ ‫תמ”א ‪ - 41‬תכנית אב ותכנית מתאר ארצית לתשתיות האנרגיה‬ ‫‪ .13‬משק האנרגיה‬
‫‪7.7.09‬‬
‫תמ”א ‪ /10‬ה‪ - 2 /‬תחנת כוח סולארית בקיבוץ קטורה‬ ‫ה‪ .‬תחנות כוח‬
‫‪6.1.87‬‬ ‫תמ”א ‪ / 10‬ה‪ - 1/ 3/‬תחנות כוח סולאריות באזור תמנע צפון‬ ‫סולאריות‬
‫‪3.2.04‬‬ ‫תמ”א ‪ / 10‬ה‪ - 2/ 3/‬תחנות כוח סולאריות באזור תמנע דרום‬ ‫‪ .1‬קטורה‬
‫‪13.5.08‬‬
‫‪ .2‬תמנע צפון‬
‫‪ .3‬תמנע דרום‬

‫תמ”א ‪ / 10‬ב‪ - 1 /‬תחנות כוח סולאריות באשלים‬ ‫‪ .4‬אשלים‬

‫‪184‬‬

‫רשימת תכניות בתחום האנרגיה (בטיפול הוועדה הארצית לתכנון תשתיות לאומיות)‬

‫הערות‬ ‫אישור‬ ‫תאריך‬ ‫מספר ושם התכנית‬
‫מחכה‬ ‫הממשלה‬ ‫הכרזה‬

‫להכרזת‬ ‫‪27.6.04‬‬ ‫א אתרי יצור‬
‫ביטול‬ ‫‪4.2.07‬‬ ‫חופיים‬
‫‪18.3.07‬‬
‫בהליך ביטול‬ ‫‪3.7.11‬‬ ‫תת”ל ‪ 7‬תוספת שתי יחידות ייצור פחמיות בתחנת כוח רוטנברג ‪12.2.03‬‬
‫בהליך ביטול‬ ‫‪28.09.08‬‬
‫‪30.06.13‬‬ ‫‪16.6.03‬‬ ‫תחנת כוח דוראד‬ ‫ב‪ .‬אתרי יצור פנים‬
‫‪21.12.04‬‬ ‫תחנת כוח במחזור משולב בסביבת א‪.‬ת‪ .‬חדרה‬ ‫ארציים‬
‫‪21.11.10‬‬ ‫‪28.3.05‬‬
‫‪21.11.10‬‬ ‫תחנת כוח אשדוד סולבר‬ ‫תת”ל ‪11/4‬‬
‫‪18.11.12‬‬ ‫‪7.4.10‬‬ ‫תחנת כוח דליה אנרגיות בצפית‬ ‫תת”ל ‪20‬‬
‫‪9.5.07‬‬ ‫תת”ל ‪23‬‬
‫‪7.09.13‬‬ ‫‪12.9.07‬‬ ‫תחנת כוח אשדוד אנרגיה‬ ‫תת”ל ‪/29‬א‬
‫‪19.5.2011‬‬ ‫תחנת כוח ישראל פאואר‪ -‬באר טוביה‬ ‫תת”ל ‪32‬‬
‫‪18.11.12‬‬ ‫תחנת כוח במחזור משולב ‪ -‬צומת אנרגיה‬ ‫תת”ל ‪34‬‬
‫‪14.6.09‬‬ ‫תת”ל ‪55‬‬
‫‪14.6.09‬‬ ‫תחנת כוח באגירה שאובה מעלה גלבוע‬
‫‪6.8.09‬‬ ‫תחנת כוח באגירה שאובה מנרה‬ ‫ג‪ .‬אגירה שאובה‬
‫תת”ל ‪40‬‬
‫‪19.9.10‬‬ ‫תחנת כוח באגירה שאובה כוכב הירדן‬ ‫תת”ל ‪41‬‬
‫תת”ל ‪44‬‬
‫‪22.12.10‬‬ ‫טורבינות רוח ברמת הגולן‬ ‫ד‪ .‬מתחדשת ‪ -‬רוח‬
‫‪22.12.10‬‬ ‫תת”ל ‪47‬‬
‫‪22.12.10‬‬
‫‪22.12.10‬‬ ‫ה‪ .‬מתחדשת –‬
‫‪22.12.10‬‬ ‫תרמו סולארי‪P.V/‬‬

‫‪3.4.12‬‬ ‫תחנת כוח תרמו סולארית במשאבי שדה‬ ‫תת”ל ‪50‬‬
‫‪13.2.12‬‬ ‫תחנת כוח תרמו סולארית שניאור בצאלים‬ ‫תת”ל ‪51‬‬
‫‪24.1.12‬‬ ‫תת”ל ‪52‬‬
‫תחנת כוח פוטו‪-‬וולטאית בנבטים‬ ‫תת”ל ‪53‬‬
‫תחנת כוח פוטו‪-‬וולטאית באורים‬ ‫תת”ל ‪54‬‬
‫תחנת כוח פוטו‪-‬וולטאית בזרועה‬ ‫תת”ל ‪57‬‬
‫תחנת כוח פוטו‪-‬וולטאית באוהד‪-‬חלוציות‬ ‫תת”ל ‪58‬‬
‫תחנת כוח פוטו‪-‬וולטאית בגילת‬ ‫תת”ל ‪59‬‬
‫תחנת כוח פוטו‪-‬וולטאית בגבים‬

‫‪185‬‬

‫תחנת הכוח חגית כמשל למדיניות תמ”א ‪10‬‬

‫תמ”א ‪ :10‬מדיניות תכנון ארצית בהיעדרה של תמ”א ארצית‬
‫כוללת‬

‫המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שאפה בזמנו ליצור תכנית ארצית כוללת לתחנות כוח‬
‫ורשת החשמל‪ ,‬אלא שהנסיבות הביאו‪ ,‬כאמור‪ ,‬ליצירת תכניות חלקיות בלבד‪ .‬מאז ועד עתה‬
‫אין תכנית ארצית כוללת‪ ,‬מוסכמת ומאושרת‪ ,‬כמצופה שתהיה בנושא כה חשוב למשק‬

‫ולחברה הישראלית‪.‬‬
‫עולם כמנהגו נוהג ופיתוח משק החשמל נעשה תמיד תחת לחץ ותחזית למצוקת ייצור‬
‫חשמל‪ .‬אי‪-‬יצירת תכנית ארצית כוללת יוצרת ניהול משברי של תכנון אתרי תחנות הכוח‪.‬‬
‫לא עבודה על פי תכנית כוללת לפיתוח אתרי ייצור חשמל‪ ,‬לא בהיבט הכמותי‪ ,‬לא בהיבט‬
‫המרחבי ולא בהיבט הסביבתי‪ .‬בעניין זה‪ ,‬חברת החשמל‪ ,‬משרד האנרגיה והמים (בשעתם‬
‫משרד הפיתוח‪ ,‬משרד התשתיות‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות)‪ ,‬ובכורח הנסיבות משרד הפנים‪,‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה וועדות התכנון‪ ,‬פועלים יחדיו בדפוס הניהול המשברי‪ ,‬ללא תכנון‬
‫רחוק טווח‪ .‬החלטות חוזרות ונשנות של המועצה הארצית בנוסח “זו הפעם האחרונה שאנו‬
‫דנים בתכנית חלקית‪ ...‬ללא תכנית מתאר ארצית כוללת‪ ”...‬היו כבר לחזיון נפוץ בכל פעם‬
‫שהמשבר עמד בפתח‪“ .‬בני הערובה” הם‪ ,‬כרגיל‪ ,‬האזרחים‪ ,‬הצרכנים‪ ,‬שללא כל עוול בכפם‬
‫עתידים להישאר ללא חשמל‪ ,‬בגלל הניהול המשברי‪ .‬אפילו המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬שניסה‬
‫לנווט לתכנון ארצי כולל‪ ,‬היה שותף לניצול הניהול המשברי ולמתן פתרונות חלקיים וקצרי‬

‫טווח לפתרון בעיות סביבתיות מתחנות כוח‪.‬‬
‫התחושה הציבורית היא‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬כי קיימת תמ”א ‪ - 10‬תכנית מתאר ארצית כוללת‪,‬‬
‫שעל פיה נקבע מיקום האתרים‪ ,‬אולם‪ ,‬למעשה‪ ,‬לא קיימת תכנית ארצית כוללת‪ .‬היעדר‬
‫המדיניות הפך לנושא מרכזי בהתנגדויות לתכניות פרטניות‪ ,‬המובאות מדי פעם בפני מוסדות‬
‫התכנון‪ .‬ההתנגדויות נאחזות גם בדברי מבקר המדינה‪ ,‬לדוגמה בדוח מס’ ‪ 63‬א’ (פורסם ביום‬

‫‪ )17.10.2012‬לעניין תכנון משק החשמל ומימושו‪ ,‬המובא להלן‪:‬‬

‫ייעוד והקצאה של שטחים למתקני תשתית‬
‫פיתוח משק האנרגיה בכלל ומשק החשמל בפרט מחייב ראייה כוללת גם בעניין התכנון‬
‫הסטטוטורי[‪ ,]27‬כדי לאפשר התאמה יעילה ומיטבית בין פיזור הצרכנים לבין פריסת‬
‫תחנות הכוח‪ ,‬תשתיות הגז וקווי ההולכה‪ .‬בעקבות החלטת הממשלה ממאי ‪ ]28[2009‬החלו‬
‫המשרד‪ ,‬משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה להכין תכנית מתאר ארצית לתשתיות‬
‫אנרגיה ‪ -‬תמ”א ‪ - 41‬אך מאחר שהתגלעו מחלוקות בין שלושת המשרדים לגבי סמכויות‪,‬‬

‫קידום התכנית הופסק[‪.]29‬‬
‫ביולי ‪ 2010‬התריע השר להגנת הסביבה לפני ראש הממשלה ושר האנרגיה‪ ,‬כי תכניות משק‬
‫האנרגיה מבוצעות ללא ראייה כוללת המקשרת בין סל הדלקים העתידי‪ ,‬בין מקומם של‬
‫הצרכנים ובין פריסת תחנות הכוח‪ ,‬תשתיות הגז הטבעי וקווי המתח‪ ,‬שצריכים לחבר את‬
‫כלל רכיבי המערכת‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬התריע השר להגנת הסביבה‪ ,‬כי אין תכנית מתאר ארצית‬

‫‪186‬‬

‫כוללת לתכנון של תחנות כוח‪ ,‬והתכנון נעשה במתכונת של תכניות נפרדות וחלקיות‬
‫בתכנית מתאר ארצית‪ ,‬תמ”א ‪.]30[10‬‬

‫משרד מבקר המדינה העלה‪ ,‬כי משרד האנרגיה טרם הכין תכנית סטטוטורית כוללת‬
‫ומתואמת לפריסת מערך הייצור‪ ,‬הולכת החשמל והשנאתו והולכת הגז הטבעי‪ .‬אחת‬
‫המשמעויות של היעדר תכנון כזה היא שמקומה של תחנת כוח פרטית נקבע על פי רצון‬
‫היזם‪ ,‬צרכיו וזכויות הקרקע שלו ועקב כך פריסת התחנות הפרטיות אינה תואמת בהכרח‬
‫את פריסת תשתית הולכת הגז הטבעי ואת תכנית הפיתוח של מקטע ההולכה והחלוקה‬

‫של משק החשמל‪.‬‬
‫השר להגנת הסביבה הסביר למבקר המדינה באפריל ‪ ,2012‬כי במסגרת קידום תמ”א ‪41‬‬
‫יהא ניתן לפתור את מרבית חילוקי הדעות ואי‪-‬הסדרים הנוגעים למשק האנרגיה ולקדם‬
‫את זמינותה ובטיחותה של האספקה בראייה רב תחומית‪ .‬עוד ציין‪ ,‬כי החלטת משרד‬
‫האנרגיה לקדם את תכנית האב אינה יכולה לבוא במקום קידומה של תמ”א ‪ ,41‬שתהיה‬
‫תכנית סטטוטורית מחייבת‪ ,‬שתוכן בתיאום עם כל הגורמים הנוגעים בדבר‪ ,‬תוך שקילת‬

‫ההיבטים השונים כבר בשלב התכנון [‪.]31‬‬
‫משרד מבקר המדינה מעיר‪ ,‬כי על משרד האנרגיה לפעול לקידום תכנית סטטוטורית‬
‫כוללת למשק האנרגיה‪ ,‬במסגרת תמ”א ‪ 41‬או במסגרת אחרת‪ ,‬שבה תיקבע‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫פריסתם של אתרי תחנות הכוח‪ .‬לדעת משרד מבקר המדינה‪ ,‬יש לבצע תכנון מתואם של‬
‫תמ”א ‪ 41‬ותכנית האב‪ ,‬על מנת להבטיח שתכנון מערך החשמל והגז ייעשה בראייה כוללת‬

‫ורב‪-‬תחומית‪.‬‬
‫‪ 27‬הכוונה לביצוע פעולות התכנון הנדרשות על פי חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ”ה‪.1965-‬‬

‫‪ 28‬החלטת ממשלה ‪ 129‬מ‪.12.5.09-‬‬
‫‪ 29‬בעניין זה ראו מבקר המדינה‪ ,‬דוחות על הביקורת בשלטון המקומי (‪ ,)2009‬עמ’ ‪.637‬‬

‫‪ 30‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 31‬תכנית כזו‪ ,‬שתקל בין היתר את הקמתן של תחנות כוח פרטיות‪ ,‬תעסוק בין היתר‬
‫בפריסת אתרי תחנות הכוח‪ ,‬צנרת הגז וקווי המתח בהתחשב בפיזור האוכלוסייה בארץ‬

‫ובשיקולי תכנון רחבים נוספים‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬בכל ה’בלאגן’ יש בכל זאת סדר‪ .‬בחינה של תכניות תמ”א ‪ 10‬בעשרים השנים האחרונות‪,‬‬
‫מלמדת על מדיניות תכנון והקמת תחנות כוח‪ ,‬שהתפתחה לאורך השנים בהתאם להתפתחות‬
‫הטכנולוגית‪ ,‬לכניסת משק הגז ולחשיבות הולכת וגוברת של היבטי איכות הסביבה‪ ,‬במיוחד‬

‫משאב איכות האוויר וערכם של השטחים הפתוחים‪.‬‬

‫‪187‬‬

‫תחנת הכוח חגית ‪ -‬טבילת האש‬

‫היכרותי עם תמ”א ‪ 10‬החלה בינואר ‪ ,1993‬כאשר התחלתי עבודתי במשרד לאיכות הסביבה‬
‫כמרכז תסקירי השפעה על הסביבה‪ .‬הגעתי למשרד בתחילת ינואר ‪ 1993‬ועל השולחן היו‬
‫מונחים כרכי תסקיר ההשפעה לתחנת הכוח חגית ולקווי החשמל המחברים בין צומת קסם‬
‫לשפיה ולתחמ”ג (תחנת מיתוג גדולה) זבולון‪ .‬התחלתי באיסוף חוות הדעת המקצועיות מאגפי‬
‫המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬ממחוז חיפה‪ ,‬מאיגוד הערים בחדרה‪ ,‬על מנת להכין את חוות דעת‬
‫המשרד לאיכות הסביבה לתסקיר‪ .‬חיבור חוות הדעת לכדי מסמך אחד היה כעין מלאכת‬
‫פאזל‪ .‬כל יחידה וכל אגף מקצועי העבירו התייחסות לנושא שבאחריותם‪ .‬תפקידי היה לשזור‬
‫הכול לחוות דעת אחת‪ ,‬מנוסחת באופן בהיר ומדויק‪ .‬זו הייתה משימה לא קלה‪ ,‬שכן לא הייתי‬
‫עדיין בקיא במושגים שונים שהופיעו במסמכים וזרמו לשולחני‪ .‬אנשי המקצוע‪ ,‬עמיתיי במשרד‪,‬‬
‫היו לי לעזר רב‪ .‬נורית שטורך‪ ,‬מתכננת מחוז חיפה במשרד‪ ,‬עזרה לי מאוד ליצור את התמונה‬

‫הכוללת‪ ,‬המרחבית והסביבתית בפרויקט זה‪.‬‬
‫את חוות הדעת צריך היה להפוך ממסמך טיוטה‪ ,‬הכולל צילומים‪ ,‬גזרי קטעים שונים‪ ,‬הערות‬
‫בכתב יד ודברי קישור למסמך מודפס בדגם המקובל להגשת חוות דעת מקצועית וברורה‬
‫למוסד התכנון‪ .‬ולרי ברכיה‪ ,‬מנהלת אגף התכנון במשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬קראה את המסמך‬
‫והעירה את הערותיה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לאחר תיקונים ובלוח זמנים צפוף ביותר‪ ,‬הוגשה‪,‬‬
‫בחתימתי‪ ,‬חוות הדעת לתסקיר ביום ‪ .27.1.93‬חוות הדעת הובאה בפני מנהל מינהל התכנון‪,‬‬
‫אדריכל יהונתן גולני‪ ,‬בישיבה שהתקיימה במחצית חודש פברואר ‪ ,1993‬ובה השתתפו גם‬
‫עורכי תמ”א ‪ 10‬ואנשי חברת חשמל‪ .‬מבחינתי‪ ,‬זה היה מעמד מרגש ואף מפחיד‪ ,‬שכן עדיין‬
‫הייתי טירון בנושאי איכות הסביבה והנה אני מציג חוות דעת מקצועית בפני המומחים לחשמל‬

‫ולהשלכות סביבתיות של תחנת כוח‪.‬‬
‫במהלך שלוש ישיבות דנה הולנת”ע ‪ -‬הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (אשר הייתה כעין‬
‫ועדת היגוי לתמ”א ‪ )10‬במסמכים השונים‪ ,‬ובחודש מרס ‪ 1993‬התכנית הובאה לדיון להפקדה‬
‫בפני המועצה הארצית‪ .‬בישיבה מס’ ‪ ,308‬ביום ‪ ,30.3.93‬הייתה הופעת הבכורה שלי בפני‬

‫המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪.‬‬
‫שם התכנית‪“ :‬תכנית מתאר ארצית חלקית מס’ תמ”א ‪ 10‬לתחנות כוח ולרשת חשמל ‪ -‬אתר‬
‫חגית”‪ .‬מטרת הדיון הייתה ‪“ -‬אישור תסקיר השפעה על הסביבה ודיון בשלב א’ בתכנית אתר‬

‫התחנה וקו חשמל עד שפיה”‪.‬‬
‫לאחר דיון קצר מחליטה המועצה הארצית‪:‬‬
‫“‪ .1‬בהתאם לסעיף ‪ 52‬לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬להפיץ את הצעת התכנית לוועדות המחוזיות‬

‫למתן הערותיהן תוך חודשיים‪.‬‬
‫‪ .2‬לאשר את תסקיר ההשפעה על הסביבה לאתר חגית ומעבר קווי חשמל מהתחנה עד‬
‫צומת קסם‪ ,‬למעט הקטע מאתר חגית צפונה עד תחנת מיתוג מכבי ולהפיץ לוועדות המחוזיות‬
‫יחד עם התכנית המוצעת את הערותיהם של המשרד לאיכות הסביבה ואיגוד ערים לשמירת‬

‫איכות הסביבה (תחנת הכוח חדרה)‪.‬‬
‫‪ .3‬להסמיך את ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים לדון בהערות הוועדות המחוזיות‬

‫‪188‬‬

‫ובהערותיהם של חברי המועצה וגופים אחרים המעוניינים בתכנית”‪35.‬‬
‫רק הוועדה המחוזית חיפה הגישה הערות ובאופן חלקי בלבד‪ .‬ועדת המשנה לנושאים תכנוניים‬
‫עקרוניים דנה בהערות אלו ובהערות אחרות של המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬איגוד ערים חדרה‪,‬‬
‫מועצה אזורית חוף הכרמל‪ ,‬רשות העתיקות ונציבות המים‪ .‬ביום ‪ 6.7.93‬הוחלט‪“ :‬להסמיך את‬
‫היו”ר להעביר תכנית מתאר ארצית חלקית מס’ תמ”א ‪ 10‬לתחנות כוח ורשת חשמל תחנת‬
‫כוח פנים ארצית‪ ,‬בצפון הארץ (טורבינות גז) אתר חגית ותוואי קו חשמל עד שפיה‪ ,‬לאישור‬

‫הממשלה”‪.‬‬
‫תכנית המתאר לתחנת הכוח חגית אושרה על ידי הממשלה ב‪ .21.8.93-‬תחושת סיפוק‬
‫אדירה הייתה לי להיות שותף פעיל בהכנה ובאישור תכנית מתאר ארצית‪ .‬הנושא הסביבתי‬
‫היה דומיננטי בהליך אישור התכנית‪ .‬למרות התקופה הקצרה שלי במשרד לאיכות הסביבה‬
‫הצלחתי להתמודד עם נושאים‪ ,‬כמו‪ :‬איכות אוויר‪ ,‬רעש‪ ,‬שמירת טבע‪ ,‬מניעת זיהום מים‬
‫מדלקים‪ ,‬ניטור‪ ,‬מעקב ובקרה‪ .‬עברתי בהצלחה את “מבחן האש” הראשון שלי ומאז נפשי‬

‫וטביעת אצבעותי בכל תחנות הכוח ורשתות החשמל בישראל‪.‬‬
‫העבודה המשותפת עם צוות עורכי תמ”א ‪ 10‬הייתה חוויה של למידה בהכנת תכנית ארצית‪.‬‬
‫לא בכדי נאמר לא אחת‪ ,‬שעריכת תכנית של תמ”א ‪ 10‬היא בית ספר לתכנון‪ .‬הצוות היה‬
‫מנוסה‪ ,‬ותיק ומקצועי‪ ,‬וחשוב מכל‪ ,‬מוכן ללמד ולשתף‪ .‬העבודה כללה עריכת תשריטים וניסוח‬
‫הוראות‪ ,‬התמודדות עם מענה להערות מקצועיות והכול בידי צוות שעובד בשיתוף פעולה‬

‫מלא ויודע לפתור מחלוקות מקצועיות באווירה טובה‪.‬‬
‫רם חביב‪ ,‬יו”ר ועדת עורכי תמ”א ‪ ,10‬מאנשי “דור המייסדים”‪ ,‬שחלקו רב בבניין הארץ בכלל‬
‫ובמשק האנרגיה והחשמל בפרט‪ ,‬היה פעיל בדיוני המועצה הארצית מראשיתה כאיש משרד‬
‫הפיתוח ובהמשך היה לחבר המועצה‪ .‬מנכ”לים ושרים רבים התחלפו בתקופה הארוכה שהוא‬
‫היה עובד ציבור נאמן ומסור‪ .‬ישיבה ‪ 311‬של המועצה הארצית‪ ,‬ביולי ‪ ,1993‬שבה אושר אתר‬
‫חגית‪ ,‬הייתה האחרונה שבה השתתף כחבר‪ ,‬ותכנית אתר חגית הייתה האחרונה שקידם‬
‫כעובד מדינה (הוא המשיך אחר כך מספר שנים כיועץ למשרד התשתיות ולעורכי תמ”א ‪.)10‬‬
‫כך נפרד ממנו מנהל מינהל התכנון‪ ,‬מר י‪ .‬גולני‪“ :‬מר רם חביב חבר במועצה כ‪ 15-‬שנה והוא‬
‫אחד מחברי המועצה הבכירים ביותר‪ ,‬משום ניסיונו וחוכמת החיים שלו‪ .‬תרומתו הורגשה בכל‬

‫ישיבה של המועצה‪ ,‬ועל כך מגיעה לו תודה וישר כוח”‪.‬‬

‫אש ַרי שזכיתי ללמוד‪ ,‬לשמוע ולעבוד במחיצת אדם ואיש מקצוע כרם חביב‪.‬‬

‫תהליכי תכנון והקמת תחנת הכוח חגית‬

‫תכנית תחנת הכוח חגית‪ ,‬הליכי תכנונה ואופן השלמתה לאורך השנים‪ ,‬יכולים לשמש דוגמה‬
‫לפעילות המגוונת במסגרת יצירת תמ”א ‪ ,10‬מותג לתכנית ארצית כוללת כביכול‪.‬‬

‫ב‪ ,26.11.90-‬בישיבת המועצה הארצית‪ ,‬מתקיים דיון בנושא “תכנית מתאר ארצית לאתרים‬
‫ליחידות קומפקטיות לייצור חשמל (טורבינות גז)”‪.‬‬

‫“מר ר‪ .‬חביב מודה לחברי המועצה על שבאו לישיבה שנייה בחודש זה‪ ,‬שמתקיימת עקב‬
‫דחיפות הנושא‪ .‬במשך השנה האחרונה באו מספר פעמים בבקשות דחופות בנושא טורבינות‬

‫‪ 35‬פרוטוקול המועצה הארצית‪ ,‬ישיבה ‪ ,30.3.93 ,308‬ירושלים‪.‬‬
‫‪189‬‬

‫גז‪ .‬מציג את המוזמנים לנושא זה‪:‬‬ ‫‪190‬‬
‫ה”ה‪ :‬משה כץ ‪ -‬המהנדס הראשי של חברת החשמל לישראל‪.‬‬

‫יהודה גת ‪ -‬מנהל מחלקת חח”י איכות הסביבה‪.‬‬
‫ד”ר מיכאל שאל ‪ -‬מנהל הפרויקט פצלי שמן‪.‬‬
‫זוהר לביא ‪ -‬מאגף רישוי ומקרקעין‪ ,‬המוכר לחברי המועצה‪36.‬‬
‫ב‪ ’85-‬הגישו למועצה מסמך‪ ,‬שנקרא תכנית אוריינטטיבית עד לשנת ‪ 2015‬והנושא של‬
‫טורבינות הגז כמעט שאינו נזכר במסמך זה‪ .‬בדצמבר ‪ ’89‬הניחו על שולחן המועצה מסמך‬
‫רקע ליחידות קומפקטיות‪ ,‬דהיינו טורבינות גז‪ ,‬ובו לוח זמנים משוער בהתאם לתחזיות הביקוש‬
‫לחשמל‪ ,‬הנערכות בצורה מקצועית ביותר‪ ,‬כולל מעקב אחר צריכת החשמל בסקטורים‬
‫השונים‪ ,‬תוך עיבוד הנתונים‪ .‬בשנים ‪ 1987‬ו‪ 1988-‬עמדנו בפני גידול חריג ביותר של הביקושים‪,‬‬
‫שחרגו מהתחזיות והפתיעו את כל המומחים‪ .‬אז התבקשה תכנית פיתוח מואצת והמועצה‬
‫התבקשה להחיש את נושא טורבינות הגז‪ .‬הנה עתה הגיעה גם העלייה הגדולה‪ .‬חברת‬
‫החשמל מממשת אופציה לרכישה של ארבע מערכות של טורבינות‪.‬‬
‫בפני המליאה מונחת תכנית תפרוסת הטורבינות‪ ,‬אבל מתוכה מבקשים להקדים ולטפל‬
‫בשתיים עד שלוש מערכות‪ :‬שתיים תעשייתיות ואחת סילונית לירושלים‪ ,‬במסגרת שינויים‬
‫לתכניות מתאר מחוזיות‪ .‬התכנית הארצית מציעה כושר יצור של ‪ 6,000‬מגוואט חשמל‬

‫בטורבינות עד שנת ‪.2015‬‬
‫מר משה כץ‪ ,‬לאחר בדיקות‪ ,‬הגיע למסקנה‪ ,‬שכדי לעמוד בגידול בצריכה עקב העלייה צריך‬
‫להוסיף עד ‪ 500‬מגוואט כאמצעי ייצור עד שנת ‪ .1992‬הפיתרון לכך הוא בטורבינות גז; ‪100‬‬
‫מגוואט לירושלים בטורבינה סילונית גם למטרת חירום‪ ,‬ובטורבינות תעשייתיות‪ ,‬אחת באזור‬
‫המרכז בברקת ואחת בצפון בחוקוק ‪ 500‬מגוואט בטורבינות עד השנים ‪ ’94‬ו‪ ’95-‬שיהיה צורך‬
‫בתוספת של כ‪ 400-‬מגוואט להכנסת היחידה הראשונה הנוספת בחדרה‪ ,‬דהיינו סה”כ עוד‬

‫‪ 1,000‬מגוואט‪.‬‬
‫מר זוהר לביא מציג את תכנית המתאר הארצית החלקית לטורבינות גז‪ ,‬הכוללת מספר‬

‫עקרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירת אתרים‪ ,‬שלכל אחד מהם נוהל אישורים שונה וטורבינות שונות ולמטרות שונות‪.‬‬

‫לפיכך הייתה בעיה לנסח הוראות משותפות לכולם‪.‬‬
‫‪ .2‬חלק מהטורבינות צריכות לשמש גם לעומס ביניים ולא רק לשעות שיא הביקוש ובזמן‬

‫תקלות‪ .‬כל אתר כזה ישלב טורבינה נוספת המשתמשת באנרגיה עודפת‪.‬‬
‫‪ .3‬פריסת האתרים משתדלת להתרחק מהחוף; היחידות לא צורכות מי קירור‪.‬‬
‫מדובר על שלושה אתרים גדולים בצפון הארץ‪ :‬חוקוק‪ ,‬מסריק‪ ,‬אילון תבור‪ ,‬כ‪800-600-‬‬
‫מגוואט בשיטה של קומביינס (מחזור משולב)‪ ,‬אתרים דומים באזור ירושלים‪ .‬עדיין אין אתר‬
‫ספציפי‪ ,‬אולי בקסטל‪ .‬למטרופולין גוש דן אתר ברקת בגודל דומה לאתרים הצפוניים‪ .‬אתר‬
‫דרומי גדול ברמת חובב‪ .‬בצפית ‪ 300‬מגוואט; גן שורק ‪ 300‬מגוואט‪ .‬באילת היום יש טורבינה‬
‫קטנה של ‪ 20‬מגוואט‪ .‬כל האתרים אינם באזורים מבוקשים לשימושים אחרים‪ .‬בצפון הם‬
‫באזורים טרשיים‪ .‬מזכיר‪ ,‬שגם באתרים הקונבנציונליים משולבות טורבינות גז‪.‬‬

‫‪ 36‬תיאור התפקיד מובא כלשונו מפרוטוקול המועצה הארצית מס’ ‪ ,26.11.90 ,278‬עמ’ ‪.3‬‬

‫‪ .4‬לכל אתר נקבע נוהל מפורט להפעלה ולביצוע‪.‬‬
‫‪ .5‬התכנית קובעת בצורה גסה מגבלות סביבתיות ויחסם לזיהומי מי תהום‪ ,‬תכניות להובלת‬

‫הדלק‪.‬‬
‫‪ .6‬התכנית מתנה את הביצוע של כל אתר בתכנית מפורטת ובתסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬
‫‪ .7‬התכנית קובעת איסורים ומנגנון הגנה על האתרים מפני אילוצים‪ ,‬כמו הקמת יישובים‪ ,‬בתי‬

‫מלון וכו’‪ ,‬בטווח של ‪ 1,000‬מטר‪.‬‬
‫ד”ר ש‪ .‬ברובינדר מזכיר משבר נוסף‪ ,‬משבר המים‪ ,‬שאחד הפתרונות שלו הוא התפלה‪ .‬לכן‬

‫נהיה זקוקים לכל הייצור שהוצג כאן ואולי לכושר ייצור נוסף‪.‬‬
‫מר ר‪ .‬חביב מציע לאשר עקרונית ולהעביר את התכנית לוועדות המחוזיות למתן הערות”‪37.‬‬
‫דיון זה מלמד על שלב פיתוח “השדרה המזרחית” של תחנות הכוח‪ .‬השדרה המערבית כוללת‬
‫את תחנות הכוח החופיות‪ ,‬שמיקומן לחוף הים נבע בעיקר משיקולי קירור באמצעות מי הים‪.‬‬

‫המעבר לטכנולוגיות יבשות‪ ,‬טורבינות גז‪ִ ,‬אפשר מרחק מחוף הים‪“ .‬השדרה המזרחית” של‬

‫תחנות הכוח כוללת טורבינות סילוניות‪ ,‬תעשייתיות‪ ,‬קיטוריות ומחזור משולב‪ ,‬והיא פרוסה‬
‫ברחבי המדינה באתרים גדולים וקטנים‪ ,‬באתרים עצמאיים או כחלק מאזורי תעשייה או‬
‫מתקנים אחרים‪ .‬שלד שדרה זו הוא הציר אלון תבור‪-‬חגית‪-‬קיסריה‪-‬גזר‪-‬צפית‪-‬רמת חובב‪-‬‬

‫מישור רותם‪ ,‬ומסונפים אליו אתרים בכנרות‪ ,‬רעננה‪ ,‬עטרות‪ ,‬הרטוב‪ ,‬איתן ואילת‪.‬‬
‫אתר חגית נבחר לאחר בחינת חלופות במרחב עין תות‪-‬ואדי מילק‪ .‬על הפרק עמדו שתי‬
‫חלופות‪ .‬האחת נקראה שפיה ב’ ‪ -‬בשטח מחצבת שפיה‪ ,‬והשנייה אתר חגית‪ .‬כך הוצגו‬

‫הדברים בדיון ב‪ ,21.6.91-‬שהוגדר כדיון בתחנת כוח פנים‪-‬ארצית‪ ,‬טורבינות גז במרחב עין תות‪.‬‬
‫“ד”ר ש‪ .‬ברובינדר‪ :‬אתר עין תות בזמנו עלה כחלופה לאתר לתחנה פנים‪-‬ארצית המופעלת‬
‫בפחם‪ .‬בתכנית האוריינטטיבית נבחנו חלק גדול מהבעיות באתר שנפסל כאתר לתחנת פחם‪,‬‬

‫אולם עתה כאתר לטורבינות‪ ,‬שהן שונות בתכלית מהפחם‪ ,‬הוא מתאים‪.‬‬
‫ההבדלים בין תחנת פחם לתחנת טורבינות גז ניכרים בעצמת המפגעים הסביבתיים‪ ,‬בגודל‬
‫המתקנים ובשיטת הובלת הדלקים‪ .‬טורבינות גז הן יחידות קטנות קומפקטיות וניתנות להסתרה‬
‫נופית בנקל בעיצוב השטח‪ .‬הובלת הדלקים בתחנת פחם מחייבת מסילת ברזל והכנת שטח‬
‫למאגר פחם ולאפר‪ .‬כל זה לא קיים בתחנת טורבינות גז‪ ,‬היא גם לא צורכת מים‪ ,‬כי היא‬

‫מופעלת בקירור אוויר‪.‬‬
‫מר ז‪ .‬לביא‪ :‬התפרוסת כולה הוצגה בפני ועדת המשנה של המועצה וגם בפני המליאה‪ .‬יש‬
‫לקדם מספר אתרים ביניהם‪ :‬אתר ברקת או חלופה שלו‪ ,‬רמת חובב ואתר בצפון הארץ‪ ,‬שבו‬

‫אנו דנים עתה‪.‬‬
‫הטורבינות הוזמנו ואין מקום לאחסנן במדינת ישראל‪ ,‬אלא רק באתרי הפעלתן‪.‬‬
‫נערכה הצבעה אחת והיה שוויון בין האתרים; נערכה הצבעה חוזרת‪ ,‬בעד אתר שפיה ‪ ,9 -‬בעד‬

‫אתר חגית ‪ ,10 -‬נמנע ‪.1 -‬‬
‫הוחלט‪ :‬לבחור את אתר חגית לטורבינות גז במסגרת תכנית מתאר ארצית חלקית‪ ,‬מס’‬

‫תמ”א ‪ 10‬לתחנות כוח ורשת חשמל‪ ,‬תחנת כוח פנים‪-‬ארצית‪”.‬‬
‫אתר תחנת כוח חגית נבחר‪ ,‬אם כן‪ ,‬על חודו של קול‪ ,‬הקול הנמנע‪.‬‬

‫‪ 37‬מפרוטוקול המועצה הארצית מס’ ‪.26.11.90 ,278‬‬
‫‪191‬‬

‫גב’ ו‪ .‬ברכיה שאלה בדיון‪“ :‬מדוע הדחיפות בנושא טורבינות גז‪ ,‬מדוע שהנושא לא ידון בצורה‬
‫מסודרת בהקשר לפריסה בכל הארץ כפי שהתחילו? עתה מקבלים אתרים בודדים לדיון‬

‫כאשר במחוז הדרום יש הרחבה של טורבינות ברמת חובב‪ ,‬בברקת אתר נוסף ובעין תות אתר‬

‫נוסף‪ .‬האם זה אתר אחרון שיובא בנפרד או שמצפים לנו אתרים בודדים נוספים‪ ,‬כאשר בכל‬

‫פעם אומרים לנו שזה בגלל מצב חירום”‪.‬‬

‫הדחיפות ‪ -‬זהו היבט נוסף שמאפיין את הוראות המועצה הארצית לתכניות במסגרת תמ”א‬

‫‪ .10‬כאילו לא ניתן לתכנן את משק החשמל לטווח של שנים עם כושר ייצור עודף‪ ,‬מקדם‬
‫ביטחון ואמינות לעתות חירום ותקלות‪ .‬תמיד מגיעים למועצה הארצית בבהילות ובזעקה‪ :‬מצב‬

‫חירום‪ .‬ומה הייתה הדחיפות בעת ההיא‪ ,‬ראשית שנות ה‪ ,90-‬לעניין אתר חגית?‬
‫ד”ר ברובינדר‪ ,‬ממשרד האנרגיה‪ ,‬הסביר‪“ :‬קליטת העלייה ותכנית הפיתוח של החברה מאלצת‬
‫אותה להוסיף יחידות מעין אלה‪ .‬חיוניות האתר במקום זה נובעת מהעובדה‪ ,‬שמערכת קווי‬

‫החשמל של ‪ 160‬קילוואט היא כיום העיקרית והיא נמצאת בקצה גבול היכולת של הוצאת‬

‫החשמל‪ .‬סמוך לאתר עין תות עומד לעבור קו ‪ 400‬ורצוי שהטורבינות יהיו קרובות לקווי‬

‫ההולכה‪ .‬עקב תחזיות העלייה והתכניות להקמת יישובים חדשים והרחבת הקיימים כחוק‬

‫תכניות הכוכבים‪ ,‬יהיה צורך רב באנרגיה”‪.‬‬

‫בשעתו‪ ,‬טיעונים אלה שכנעו‪ ,‬אולם כיום‪ ,‬הייתה נדרשת הוכחה טובה יותר‪ .‬בראי התקופה‪,‬‬

‫הוראת המועצה הארצית לתחנת כוח חגית ניתנה כחלק מסדרת החלטות שהתקבלו‬
‫בראשית שנות ה‪( 90-‬של המאה הקודמת) לקידום אתרים לתחנות כוח בטכנולוגיות שונות‪:‬‬

‫היקף קיבולת הייצור במגוואט‬ ‫תאריך הוראת המועצה ‬ ‫האת ר ‬
‫‪120‬‬ ‫‪ 2 6.11.90‬‬ ‫פצלי שמן מישור ר ותם ‬
‫‪ 5.3.91‬עדכון ‪ 2 .6.92‬‬ ‫טורבינות גז במרחב עין תות‪ -‬שפיה ‬
‫‪1,200‬‬ ‫‪ 2 .6.1992‬‬ ‫רוטנברג ‪-‬פרויקט ‪- C‬פחם ‬
‫‪1,100‬‬ ‫‪ 2 .6.1992‬‬ ‫טורבינות גז גזר ‬
‫‪1,100‬‬ ‫‪ 12.1 0.1993‬‬ ‫אוויר דחוס הר סדו ם ‬

‫‪400‬‬

‫לאחר מתן הוראת המועצה הארצית להכנת תכנית לתחנת כוח‪ ,‬מובאות בפניה לאישור הנחיות‬
‫לתסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬שמגיש היועץ הסביבתי לוועדה‪ .‬הנחיות אלו נחתמו במשך‬

‫שנים בידי מנכ”ל המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬אם כי בפועל הוכנו באגף התכנון במשרד‪.‬‬
‫בישיבה ‪ ,288‬ביולי ‪ ,1991‬חודש אחר הוראת המועצה הארצית‪ ,‬מציגה גב’ ולרי ברכיה את‬
‫ההנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה לאתר טורבינות גז חגית ומציינת‪ ,‬שהן נעשו על בסיס‬
‫ההנחיות של אתר אלון תבור‪ ,‬תוך הסבה למקום המסוים‪ ,‬במיוחד להיבט הנופי‪ ,‬ובהתאם‬
‫הוכנסו דרישות נוספות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוכנסו הנחיות של נציבות המים‪ ,‬שהועברו בנפרד‪ ,‬ונעשה‬
‫ניסיון לשלב זאת עם ההנחיות הכוללות‪ .‬שולבו גם הנחיות מהחברה להגנת הטבע‪ ,‬במיוחד‬
‫באשר לדרך הגישה‪ .‬ההנחיות מתייחסות לטורבינות‪ ,‬לקו הדלק והגנה עליו ולפרוזדור קווי‬

‫החשמל‪.‬‬
‫תיאור זה מאפיין את הכנתן של הנחיות לתסקירים בכלל ולתחנות כוח‪ ,‬בפרט‪ .‬אין מסמך‬

‫‪192‬‬

‫מגירה כהנחיות לתסקיר לתחנת כוח‪ ,‬אלא קיים מאגר נושאים לבחינה על בסיס פרויקט של‬
‫תחנת כוח‪ ,‬ישנם מאפיינים לאיתור המוצע להקמת תחנת הכוח וכן לבחינת חלופות לאיתור‪.‬‬
‫עורך ההנחיות מבצע את ההתאמה בין מאפייני הפרויקט לרגישות הסביבה‪ ,‬מתייעץ עם גורמי‬
‫הסביבה הרלוונטיים ועל בסיס הנחיות מתאימות שאושרו‪ ,‬בסמיכות למועד הכנת ההנחיות‪,‬‬
‫הוא מכין את מסמך הצעת ההנחיות‪ ,‬שמוגש למוסד התכנון‪ .‬זה האחרון דן בהנחיות‪ ,‬מוסיף‬
‫או גורע סעיפים‪ ,‬נותן דגשים והמסמך שאושר בהחלטת מוסד התכנון הוא ההנחיות לתסקיר‬

‫כהלכתן‪ .‬מתכונת זו‪ ,‬כאמור‪ ,‬מלווה את כל התסקירים לתחנות הכוח מאז ועד היום‪.‬‬
‫“תפירת החליפה” הייחודית לכל פרויקט היא שהופכת כל אחד מהם ליחיד ולמיוחד‪.‬‬
‫התסקיר מוגש והדיון חוזר למוסד התכנון‪ ,‬כפי שתואר‪ ,‬לאחר חוות דעת המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ .‬הדיון בחוות הדעת נעשה ראשית לכל בונת”ע ‪ -‬היא הוועדה לנושאים תכנוניים‬

‫עקרוניים‪ ,‬ועדת משנה של המועצה הארצית‪.‬‬
‫להכנת תכנית מתאר ארצית ממנה המועצה הארצית ועדת עורכים וועדת היגוי‪ .‬ועדת העורכים‬
‫היא ועדה מצומצמת‪ ,‬המורכבת בעיקר מנציג החברה הממשלתית הרלוונטית‪ ,‬נציג המשרד‬
‫הממשלתי התואם ונציג משרד הפנים‪ .‬לאחר הקמת המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬צורף נציגו‬
‫כמשקיף לוועדות העורכים‪ .‬ועדת ההיגוי היא ועדה המורכבת מנציגים רבים יותר‪ ,‬הכוללת‬
‫נציגי ממשלה נוספים‪ ,‬נציגות השלטון המקומי‪ ,‬נציגי יחידות סמך ממשלתיות‪ ,‬ועוד‪ .‬תמ”א‬
‫‪ 10‬זכתה ליחס מיוחד (כמו תמ”א ‪ 16‬לפסולת) ולא הייתה לה ועדת היגוי‪ ,‬מלבד לתכניות‬

‫מסוימות של תמ”א ‪ 10‬שהולנת”ע היא ועדת ההיגוי שלהן‪ ,‬וכך הדבר עד היום‪.‬‬
‫מאגר נושאים סביבתיים לבדיקה בתסקיר השפעה על הסביבה‬

‫‪193‬‬

‫בתאריך ‪ 4.8.09‬החליטה המועצה הארצית לשנות את הרכב ועדת העורכים של תמ”א ‪10‬‬
‫וזו לשון ההחלטה‪:‬‬

‫“לוועדת העורכים יצטרפו נציגי מערכת הביטחון והרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים‬
‫כמשקיפים‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת לקבל את תרומתם המקצועית כבר בשלבים הראשוניים של‬
‫בחינת היוזמות והפרויקטים שבטיפול הוועדה‪ .‬מעמדו של נציג המשרד להגנת הסביבה‬

‫ישתנה ממשקיף לחבר”‪.‬‬
‫להלן ההרכב המעודכן של ועדת עורכי תמ”א ‪:10‬‬
‫‪ .1‬משרד התשתיות הלאומית ‪ -‬יו”ר הוועדה (נשאר כפי שהיה)‪.‬‬

‫‪ .2‬משרד הפנים ‪ -‬חבר (נשאר כפי שהיה)‪.‬‬

‫‪ .3‬המשרד להגנת הסביבה ‪ -‬חבר (משתנה ממשקיף לחבר)‪.‬‬

‫‪ .4‬חברת החשמל ‪ -‬חבר (נשאר כפי שהיה)‪.‬‬

‫‪ .5‬מערכת הביטחון ‪ -‬משקיף (חדש)‪.‬‬

‫‪ .6‬הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ‪ -‬משקיף (חדש)‪.‬‬

‫תכנית המתאר לתחנת הכוח חגית אושרה על ידי הממשלה ב‪ .21.8.93-‬מבט על לוחות‬

‫הזמנים הוא נושא כאוב במערכת התכנון‪ ,‬שכל השנים נבחנת לפי מדד זה‪ ,‬כאילו הכול‬

‫בידי הפקידים ה”ביורוקרטים” ואין מודד ל”זמן יזם”‪ ,‬לעריכת מסמכי התכנית‪ ,‬לתיאום התכנון‪,‬‬

‫לתיקונים מקצועיים וטכניים וכדומה‪.‬‬

‫הטיפול בתכנית לאתר חגית‪ ,‬תמ”א ‪/10‬ב‪( 5/‬לפי המספור הנוכחי)‪ ,‬נערך בהתאם ללוחות‬
‫הזמנים שלהלן‪:‬‬

‫‪2.6.1991‬‬ ‫מתן הוראת המועצה הארצית ‬
‫‪2.7.1991‬‬ ‫אישור הנחיות לתסקיר ‬
‫‪22.9.1992‬‬ ‫הגשת תסקיר על ידי חברת חשמל ‬
‫‪27.1.1993‬‬ ‫הגשת חוות דעת המשרד לאיכות הסביב ה ‬
‫‪30.3.1993‬‬ ‫דיון במועצה הארצית והעברה להפקד ה ‬
‫‪6.7.1993‬‬ ‫דיון המועצה הארצית בהערות והמלצה לאישור ‬
‫‪21.8.1993‬‬ ‫אישור הממשלה ‬

‫כל יזם וכל מוסד תכנון היו מתקנאים היום בעמידה בלוחות זמנים כאלה‪.‬‬ ‫‪194‬‬
‫עיון בהוראות התמ”א הראשונה לאתר חגית‪ ,‬שלימים מוספרה כתמ”א ‪/10‬ב‪ ,5/‬מלמד על‬

‫מאפיינים בתכניות המתאר הארציות לתחנות כוח‪.‬‬
‫תחום התכנית כולל שטח הגדול כמעט פי חמישה מהשטח הדרוש לייצור החשמל‪“ .‬הקו‬
‫הכחול” כולל את כל השטח הדרוש לייעודים משלימים לתחנות כוח המייצרות חשמל‪ .‬שטח‬
‫פרטי פתוח לטיפול נופי‪ ,‬הנובע מהאיתור הרגיש של התחנה בכרמל‪ ,‬ליד נחל תות ובנצפות‬
‫גבוהה מכביש ואדי מילק (עוד לא חלמו אז על קטע ‪ 18‬בכביש חוצה ישראל)‪ ,‬דרך גישה‬
‫לאתר מכביש ואדי מילק‪ ,‬שטח לצנרת דלק להסקת תחנת הכוח‪ 75% .‬משטח התכנית מיועד‬
‫למעבר של קווי חשמל ראשיים במתח על (‪ 400‬קילוואט) וקווי מתח עליון (‪ 161‬קילוואט)‪,‬‬
‫המחברים את ייצור החשמל לרשת ההולכה‪ .‬זוהי סוגיה כבדה‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬ועליה בהמשך‬

‫בפרק נפרד‪.‬‬

195

‫התכנית מתירה הקמתן של ארבע יחידות לייצור חשמל בהספק ייצור נומינלי של כ‪125-‬‬
‫מגוואט כל אחת‪ ,‬סך כל הספק הייצור המותקן מכוח תכנית זו‪ .‬התכנית קובעת מגבלות‬
‫תפעול לכל יחידת ייצור לכ‪ 300-‬לשנה‪ .‬מגבלות היקף הייצור ומגבלות התפעול הן פועל יוצא‬
‫של הערכת ההשפעה על הסביבה‪ ,‬בהתחשב בסוג הדלק‪ ,‬נתוני ייצרן‪ ,‬תנאים מטאורולוגיים‪,‬‬
‫תנאי הסביבה ורגישות ייעודי הקרקע בסביבה הקרובה והרחוקה בתחום ההשפעה של‬

‫התכנית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬התכנית מאפשרת עתודה של ייצור ‪ 700‬מגוואט נוספים‪ ,‬סך הכול ‪ 1,200‬מגוואט‪,‬‬
‫וזאת בכפוף לבדיקות סביבתיות במהלך תכנוני משלים‪ .‬התכנית קובעת את הכללים למניעת‬

‫מפגעים סביבתיים‪ ,‬טיפול‪ ,‬ניטור ומעקב אחר רכיבי התחנה והתכנית‪.‬‬
‫התכנית כוללת‪ ,‬אם כן‪ ,‬עתודת שטח לייצור חשמל ועתודת מגוואטים לפיתוח‪ .‬דומה הדבר‬
‫בתכנית המתאר הארצית לתחנת הכוח גזר‪ .‬עתודות אלו אפשרו את פיתוח תחנות הכוח‬
‫הנוספות בתוך מתחמים מאושרים ומנעו פריצה לשטחים חדשים‪ ,‬במיוחד לשטחים הפתוחים‪,‬‬

‫שערכם הלך ועלה בשנים המקבילות לעליית הביקוש להקמת תחנות כוח‪.‬‬
‫תכנית זו טמנה בחובה חזון להתפתחות טכנולוגיית “המחזור המשולב” ולעידן כניסת הגז‬
‫הטבעי לישראל‪ .‬עיון ברשימת כל תכניות המתאר הארציות‪ ,‬שהוכנו לאורך השנים לאתר‬
‫חגית‪ ,‬מלמד על מימוש חזון זה‪ ,‬על מגוון טכנולוגיות הייצור‪ ,‬כושר ייצור שונה של היחידות‬
‫באתר חגית ועל הספק מותקן של כ‪ 1,470-‬מגוואט‪ ,‬יותר מהיעד שנקבע לאתר חגית‪ ,‬בשנת‬

‫‪ 1993‬כאשר אושרה התכנית הראשונה לאתר‪.‬‬

‫אתר חגית ‪ -‬נתוני ‪2013‬‬

‫מס’ יחידה דלק דלק הספק מותקן ב‬ ‫סוג היחידה‬ ‫שנת אישור‬ ‫מס’ תכנית‬
‫באתר ראשי משני ‪MW‬‬ ‫התכנית‬
‫תמ”א ‪/10‬ב‪5/‬‬
‫סולר ‪125‬‬ ‫גז‬ ‫‪3‬‬ ‫טורבינת גז‬ ‫‪1993‬‬ ‫תמ”א ‪/10‬ב‪5/‬‬
‫תמ”א ‪/10‬ב‪1/5/‬‬
‫סולר ‪125‬‬ ‫גז‬ ‫טורבינת גז מחז”מ ‪4‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫תמ”א ‪/10‬ב‪5/‬‬
‫תמ”א ‪/10‬ב‪5/‬‬
‫סולר ‪115‬‬ ‫גז‬ ‫‪7‬‬ ‫קיטורית‬ ‫‪2001‬‬ ‫תמ”א ‪/10‬ב‪1/5/‬‬
‫תמ”א ‪/10‬ב‪3/5/‬‬
‫סולר ‪125‬‬ ‫גז‬ ‫‪5‬‬ ‫טורבינת גז‬ ‫‪1993‬‬ ‫תמ”א ‪/10‬ב‪5/5/‬‬
‫תמ”א ‪/10‬ב‪5/5/‬‬
‫סולר ‪125‬‬ ‫גז‬ ‫טורבינת גז מחז”מ ‪6‬‬ ‫‪1993‬‬

‫סולר ‪115‬‬ ‫גז‬ ‫‪8‬‬ ‫קיטורית ‪ +‬גז‬ ‫‪2001‬‬

‫סולר ‪370‬‬ ‫גז‬ ‫קיטורית מחז”מ ‪2‬‬ ‫‪2004‬‬

‫סולר ‪250‬‬ ‫גז‬ ‫‪1‬‬ ‫טורבינת גז‬ ‫‪2009‬‬

‫סולר ‪120‬‬ ‫גז‬ ‫קיטורית מחז”מ ‪9‬‬ ‫‪2009‬‬

‫‪196‬‬

‫תחנת הכוח חגית ‪ -‬בית ספר לתכנון תחנות כוח‪.‬‬
‫‪197‬‬

‫מה מסתתר מאחורי המושגים הטכנולוגיים טורבינות גז?‪38‬‬
‫טורבינות גז סילוניות‪:‬‬

‫טורבינה זו מורכבת ממנוע סילון תעופתי המונע בסולר‪ ,‬אשר חובר לגנרטור לצורך ייצור אנרגיה‬

‫חשמלית‪ .‬עלויות הייצור של יחידות אלו גבוהות במיוחד‪ ,‬בשל עלותו הגבוהה של הסולר והשימוש‬

‫בהן נעשה במצבי דחק ובשיאי ביקוש בלבד‪.‬‬
‫זמן התנעה‪ :‬מהיר מאוד‪.‬‬
‫הספקים‪ 50-10 :‬מגוואט‪.‬‬

‫נצילות הדלק (תרמודינמי)‪.30%-25% :‬‬

‫טורבינת גז תעשייתית‪:‬‬
‫מופעלת באמצעות מנועי סילון תעשייתיים‪ ,‬המונעים בסולר עם אפשרות להסבה לעבודה בגז‬

‫טבעי‪.‬‬
‫זמן התנעה‪ :‬מהיר‪.‬‬
‫הספקים‪ 260-35 :‬מגוואט‪.‬‬
‫נצילות הדלק (תרמודינמי)‪.38%-32% :‬‬

‫יחידות במחזור משולב (מחז”מ)‪:‬‬
‫בשנים האחרונות התקדמה טכנולוגיית טורבינות הגז לייצור חשמל‪ .‬חברת החשמל הפכה‬

‫חלק מתחנות טורבינות הגז הקיימות לתחנות כוח מסוג “מחזור משולב” (מחז”מ)‪ ,‬שהן “המילה‬

‫אחרונה” בתחום שיפור נצילות תהליך הייצור וכל היחידות החדשות הנרכשות והמוקמות הן‬

‫בטכנולוגיה זו‪.‬‬

‫המחז”מ הוא שילוב של טורבינות גז תעשייתיות וטורבינת קיטור‪ .‬בטכנולוגיית המחזור המשולב‬

‫מנצלים את החום השיורי הנפלט מטורבינות הגז ומשתמשים בו לצורך ייצור קיטור‪ ,‬שבאמצעותו‬

‫מפעילים טורבינה נוספת‪ ,‬ללא צורך בתוספת דלק‪ .‬כך‪ ,‬במקום שהגזים יפלטו לאוויר‪ ,‬מנצלים‬

‫את היותם חמים לשימוש נוסף‪ .‬במחזור הראשון הדלק והאוויר נשרפים ומגיעים לטורבינה‬

‫בטמפרטורה של ‪ 1,350‬מעלות צלזיוס‪ .‬גזי הפליטה החמים מפעילים את טורבינת הגז ויוצאים‬

‫ממנה בטמפרטורה של כ‪ 600-‬מעלות צלזיוס‪ .‬במחזור השני מנוצל החום השיורי של הגזים‬

‫שנפלטים לצורך חימום מים ליצירת קיטור‪ ,‬המפעיל טורבינה נוספת‪ .‬פעולה זו תורמת הן לחיסכון‬

‫רב בניצול הדלק והן לשמירה על איכות הסביבה‪ ,‬משום שכושר הייצור גדל (נצילות הדלק‬

‫בתחנות כוח אלה מגיעה לשיעור של ‪ ,)56%‬מבלי שגדלה פליטת המזהמים לאוויר (ובעיקר‬

‫פוחתת פליטתם של גזי החממה)‪.‬‬

‫שילוב הגז הטבעי ומערכות המחזור המשולב במערכת ייצור החשמל מקדם את חברת החשמל‬

‫ואת מדינת ישראל צעד נוסף בדרך לכינונו של משק חשמל מגוון ויעיל יותר‪ ,‬חסכוני וידידותי‬

‫יותר לסביבה‪.‬‬
‫זמן התנעה‪ :‬בינוני‪-‬ארוך‪.‬‬
‫הספקים‪ 400-350 :‬מגוואט‪.‬‬
‫נצילות הדלק (תרמודינמי)‪.55%-48% :‬‬

‫‪ 38‬מתוך אתר האינטרנט של חברת חשמל‪.‬‬ ‫‪198‬‬

‫תמ”א ‪ - 10‬הלכה למעשה‬

‫הביקוש הגובר לחשמל בשנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬ובעשור הראשון של שנות האלפיים‬
‫הביא לסדרת תכניות פיתוח של חברת חשמל להקמת יחידות ייצור חדשות‪ ,‬כדי להקים‬
‫תחנות ולהגדיל את ההיצע על הביקוש הגואה‪ .‬כדרך שבשגרה הייתה חברת חשמל פונה‪,‬‬
‫בגיבוי משרד התשתיות‪ ,‬למועצה הארצית לחפש אתרים חדשים ולפתח את הפריסה הארצית‬

‫של תחנות הכוח ושל רשת הולכת החשמל‪.‬‬
‫אלא שבמקביל‪ ,‬התפתחה בישראל מדיניות השמירה על השטחים הפתוחים והתחרות גברה‬
‫והלכה על כל קרקע שטרם נקבע ייעודה לפיתוח‪ .‬השטחים הפנויים‪ ,‬בתחומי תחנות כוח‪ ,‬היו‬
‫היעד הראשון שנקבע על ידי עורכי תמ”א ‪ 10‬להרחבת הייצור במתקנים חדשים‪ .‬יעד שני‬
‫בתחום תחנות קיימות היה תוספת קיטורית לתחנה קיימת‪ ,‬אשר פירושה תוספת ייצור בהיקף‬
‫של כ‪ 50%-‬בגין שריפת אותה כמות של דלק (על אף המחיר הנופי בגין גובה הארובה ומתקני‬
‫העיבוי)‪ .‬מדיניות זו באה לידי ביטוי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בקידום תכניות ותחנות כוח באתרים חגית‪ ,‬גזר‪,‬‬

‫רמת חובב‪ ,‬אלון תבור‪ ,‬אשכול‪ ,‬אילת וחיפה‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬לאור שימת הדגש על ביזור ופיזור מוקדי ייצור החשמל‪ ,‬עורכי תמ”א ‪ 10‬עודדו‬

‫הרחבת אתרים קיימים‪ ,‬כגון רמת חובב וצפית‪ ,‬בשיטת “צמוד דופן”‪ ,‬בשפת התכנון‪.‬‬
‫מאבק עיקש היה להשאיר את תחנת הכוח רידינג כאתר לייצור חשמל בלב מטרופולין תל‬

‫אביב‪ .‬המאמץ הצליח‪ ,‬אך ורק בשל היכולת להסבתה לתחנה המונעת בגז טבעי‪.‬‬
‫תכנית מתאר ארצית כוללת למשק החשמל אמנם אין‪ ,‬אולם מעקב אחר החלטות שהתקבלו‬
‫במועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובוועדה לתשתיות לאומיות בעניין קידום תחנות כוח מלמד‪,‬‬
‫כי הן עומדות בהתאמה למדיניות התכנונית שעוצבה לאורך השנים על ידי עורכי תמ”א ‪10‬‬
‫והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,‬תוך שמירה על היבטים סביבתיים וזיקה לרשת הולכת‬

‫החשמל‪.‬‬
‫כל הנעשה אינו מחליף את הצורך בתכנית מתאר ארצית כוללת לתשתיות אנרגיה‪ .‬המועצה‬
‫הארצית החלה מספר פעמים מהלך שכזה‪ ,‬אלא שכמו ב’טנגו’‪ ,‬לאחר שנים רבות של עליות‬
‫ומורדות‪ ,‬הסכמות ואי‪-‬הסכמות בין משרדי הפנים והאנרגיה‪/‬תשתיות‪ ,‬תוך הליכה של צעד‬
‫קדימה ושניים אחורה‪ ,‬מקודמת עתה הכנת תכנית מתאר ארצית לתשתיות אנרגיה ‪ -‬תמ”א‬
‫‪ .41‬תכנית זו תתכנן ותחבר בין מקורות האנרגיה (פחם‪ ,‬דלק‪ ,‬גז טבעי‪ ,‬גפ”מ (גז פחממני‬
‫מעובה)‪ ,‬תשתיות אנרגיה להפקה‪ ,‬הולכה‪ ,‬ייבוא‪ ,‬אחסון לבין ציבור הצרכנים המגוון ותחזיות‬
‫הביקושים‪ ,‬בהיבט הכמותי והמרחבי‪ .‬יום יבוא וכשתאושר תמ”א ‪ ,41‬יתגשם חזונם ורצונם של‬

‫דור המייסדים‪ ,‬שכבר ב‪ 1970-‬כוונו לתכנית כוללת‪.‬‬
‫תמ”א ‪ 41‬היא כבר נושא לחיבור אחר‪ ,‬עם היסטוריה ארוכה ועצמאית משלה‪.‬‬

‫‪199‬‬