שלאין אפרים גשרים וגישורים סוגיות בתכנון תשתיות לישראל

‫יצרנים פרטיים במשק החשמל‬

‫במחצית שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬פתח משרד התשתיות בניסיון לשלב יצרנים פרטיים‬
‫במשק החשמל‪ .‬ביחד עם חברת החשמל פורסם מכרז‪ ,‬שהזמין יזמים להגיש הצעות להקמת‬
‫תחנות כוח באתרים הסמוכים לרשת החשמל והנמצאים באזורי תעשייה‪ .‬יזמות הוצעה ברמת‬
‫חובב‪ ,‬קריית שמונה‪ ,‬לביא‪ ,‬דליית אל כרמל ותמנע‪ .‬היקף הייצור הכולל המבוקש היה ‪50‬‬
‫מגוואט‪ .‬הצעה לתחנת כוח בקריית שמונה‪ ,‬בהיקף של ‪ 12‬מגוואט‪ ,‬במבנה תעשייתי קיים‪,‬‬
‫הביאה למאבק סביבתי בגליל העליון‪ .‬הרגישות הסביבתית והציבורית הדהימה בהיקפה‬
‫ובעוצמתה‪ ,‬שכן פעילות תחנה שכזו שקולה בהיבט הפליטה למפעל או למאפייה המעסיקים‬

‫עשרות עובדים‪ ,‬אשר היו מתקבלים בזרועות פתוחות בפריפריה‪.‬‬
‫מי מוסד התכנון האמור לטפל ביוזמה כזו ולקדמה? הוועדה המקומית? הוועדה המחוזית?‬
‫המועצה הארצית? האם כל תחנה בהיקף ייצור חד‪-‬ספרתי תגיע לאישור ממשלת ישראל‪ ,‬אך‬

‫ורק מפני שחוק התכנון והבנייה לא קבע מסלול לאישור תחנות כוח זולת תכנית ארצית?‬
‫מהי בכלל תחנת כוח‪ ,‬איזה היקף ייצור יטופל בה ובאיזה מסלול תכנוני? יוזמות של גנרטורים‬
‫בקיבוצים הובאו בפני עורכי תמ”א ‪ 10‬ובפני אגף התכנון במשרד לאיכות הסביבה לגבי‬

‫השאלה ‪ -‬האם נחוץ תסקיר השפעה על הסביבה וכן לגבי אופן הטיפול התכנוני‪-‬סביבתי‪.‬‬
‫בהיעדר מדיניות ברורה ומסלול תכנוני חד וברור‪ ,‬הובאה לעולם ב‪ 1998-‬תמ”א ‪/10‬ד‪- 2/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לתחנות כוח קטנות‪ .‬התכנית לא קבעה איתורים‪ ,‬אלא הגדרות ‪ -‬מה‬
‫ניתן לתכנן ולאשר‪ ,‬מה צריך מוסד תכנון לשקול ולבחון בהליך התכנוני‪ ,‬מה תכלול תכנית‬
‫לתחנת כוח‪ ,‬מהם מסמכיה‪ ,‬מה דרוש מבחינת בדיקות סביבתיות וכדומה‪ .‬ממש יצירה של‬

‫יש מאין‪.‬‬
‫ההיבט החדשני בתמ”א ‪/10‬ד‪ ,2/‬מבחינת תכנון תחנות כוח‪ ,‬הוא שהיקף ייצור של ‪ 5‬מגוואט‬
‫הוא רף תחתון להגדרת תחנת כוח לצורך חוק התכנון והבנייה‪ .‬לכן‪ ,‬מתקנים רבים‪ ,‬גנרטורים‬
‫ומוצרי מדף אחרים בשוק אינם מטופלים בהתאם לתכנית זו והצבתם פשוטה‪ ,‬גמישה ונותנת‬
‫מענה כחוק למאות אזרחים וצרכנים‪ .‬תמ”א ‪/10‬ד‪ 2/‬התייחסה למגוון מקורות אנרגיה ובהם‬
‫אנרגיה מתחדשת‪ ,‬רוח או שמש‪ ,‬ואפילו לגז הטבעי שבאותה עת עוד לא נראה באופק‪,‬‬
‫ובוודאי לא בהיקף ההיצע הקיים היום‪ .‬בהיבט התכנון המרחבי‪ ,‬תמ”א ‪/10‬ד‪ 2/‬קבעה כללים‬

‫בנושאי רגישות סביבתית‪ ,‬ניצול שטחים פנויים וצמידות דופן‪ .‬להלן דוגמה מסעיפי תמ”א זו‪.‬‬

‫‪200‬‬

‫חידושים טכנולוגיים ומהפכה בעולם המושגים הפכו תכנית זו ללא רלוונטית‪ ,‬מפני שתחנות‬
‫כוח בהיקף של ‪ 50‬מגוואט היו קטנות‪ ,‬אפילו כתחנות כוח בקוגנרציה ‪ -‬טכנולוגיית יצור כוח‬

‫וחום (חשמל וקיטור) בתחום מפעלי תעשייה‪.‬‬
‫כשיזמים ביקשו להקים מתקנים בהיקף של ‪ 51‬מגוואט‪ ,‬כדי לא להיות מטופלים במועצה‬
‫הארצית או בוועדה לתשתיות לאומיות (ות”ל)‪ ,‬תוקנה והוחלפה תמ”א ‪/10‬ד‪ 2/‬בתמ”א ‪/10‬‬
‫ד‪ ,8/‬שאושרה באוקטובר ‪ ,2008‬ועיקרה הקביעה של ‪ 250‬מגוואט כסף כניסה לתכנית ארצית‬

‫ובתנאי ששטח התכנית לא עולה על ‪ 100‬דונם‪.‬‬

‫מסמך מדיניות המשרד להגנת הסביבה‬
‫להקמת תחנות כוח‬

‫משאב האוויר אינו בלתי מוגבל בהיבט זיהום האוויר‪ .‬עם הרוויית ייצור החשמל באתרים‬
‫הקיימים ובתחנות הקיימות‪ ,‬החדשות והמשודרגות‪ ,‬החל אגף איכות האוויר במשרד להגנת‬
‫הסביבה להגביל פיתוח יחידות ייצור באתרים קיימים‪ ,‬בשל תקני איכות הסביבה בתחום איכות‬
‫האוויר‪ .‬ערכים גבוהים מהתקן ובמדדי רקע של הסביבה‪ ,‬שבה מבוקשת יחידת ייצור‪ ,‬בגלל‬
‫סמיכות לכבישים או למוקדי פליטה מתחנות כוח ותעשייה‪ ,‬סוג הדלקים (במיוחד שגז טבעי‬
‫שעוד לא היה בהישג יד‪ ,‬וגם כשהיה‪ ,‬בהתחשב בתקלות ובמצבי חירום) ואם בשל תנאים‬
‫מטאורולוגיים ייחודיים‪ ,‬כל אלה כמעט בלמו את המדיניות של עורכי תמ”א ‪ 10‬ביחס לפיתוח‬

‫המרחבי של תחנות הכוח‪.‬‬
‫אגף איכות האוויר במשרד לאיכות הסביבה כיוון לשטחים הפתוחים‪ .‬אך אגף שטחים פתוחים‪,‬‬
‫שהוקם במשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬במטרה לייחד פעילות להגנת השטחים הפתוחים בישראל‪,‬‬
‫התנגד‪ ,‬ובשיתוף הארגונים הירוקים דחו על הסף יוזמות שכאלו‪ .‬ביניהם ניצב אגף התכנון‬
‫במשרד לאיכות הסביבה‪ .‬כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬מאפשרים הקמת תחנות כוח שאינן פוגעות בסביבה‪,‬‬

‫לא באיכות האוויר ולא בשטחים הפתוחים?‬
‫התכנון ככלל‪ ,‬ומערכת התכנון בפרט‪ ,‬יש בהם איזון אינטרסים המובנה בהליכי התכנון ובהרכב‬
‫מוסדות התכנון‪ .‬אגף התכנון במשרד להגנת הסביבה התלבט כיצד לאזן בין האגפים במשרד‬
‫לבין צורכי משק החשמל‪ ,‬המבטאים יעד וצורך לאומי‪ .‬בגיבוי מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫שתפקידו לגבש החלטה ולקבוע את עמדת המשרד בהתקיים מחלוקת פנימית‪ ,‬הזמין אגף‬
‫איכות האוויר במשרד עבודה מהשירות המטאורולוגי לבחינת אתרים פוטנציאליים להקמת‬

‫תחנות כוח חדשות‪ ,‬שיעמדו במדדים סביבתיים‪.‬‬
‫ההנחיה המקצועית הייתה לבחון אתרים המתאימים להקמת יחידות ייצור חשמל ביחידות‬
‫מחזור משולב (מחז”מ)‪ ,‬בהספק של כ‪ 370-‬מגוואט כל אחת‪ ,‬המוסקות בגז טבעי ובסולר‬
‫בשלב הביניים‪ .‬ומדוע דרישות טכניות אלו? מפני שמדובר בתחנות בעלות היקף ייצור‬
‫משמעותי ומקובל בתחנות כוח של חברת החשמל או של יצרנים פרטיים‪ .‬יחידות ייצור אלה‬
‫הן מוצר מדף טכנולוגי בחברות המסחריות המייצרות תחנות כוח‪ .‬לכן אפשר להניח‪ ,‬שנתוני‬

‫‪201‬‬

‫היצרן סבירים‪ ,‬שקיימים מפרטים הנדסיים‪ ,‬ארובות גבוהות וכי נתוני הפליטה הם בהתאם‬ ‫‪202‬‬
‫לסוג הדלק ולמשטר ההפעלה‪ .‬בהיבט המרחבי של הבדיקה‪ ,‬השאיפה הייתה לבחון אתרים‬
‫התואמים למדיניות עורכי תמ”א ‪ - 10‬לא לחדור לשטחים הפתוחים אם אין הכרח‪ .‬תחנה‬
‫בהיקף של כ‪ 370-‬מגוואט היא כמפעל גדול מבחינת היקפי בינוי ונצפות ומבחינת פליטת‬
‫מזהמים‪ .‬מכאן‪ ,‬שהעדיפות היא לניצול שטחים בלתי‪-‬בנויים בתחום המאושר לפיתוח תעשייה‪,‬‬
‫תעסוקה או מתקנים‪ ,‬בתכניות מאושרות ובאזורים קיימים‪ .‬המחשבה שכל תחנה גם צריכה‬
‫השנאה והולכת חשמל לרשת הארצית‪ ,‬הביאה לבדיקת אתרים שקיים עבורם פוטנציאל‬
‫חיבור לרשת החשמל באמצעות תשתית קיימת או בהשקעה סבירה‪ .‬ובאשר לדלק‪ ,‬הרי‬
‫המוצא לבדיקה היה עניין הפליטה וזיהום האוויר‪ .‬כך נבחרו אתרים אשר לפי נתוני משרד‬
‫התשתיות הלאומיות מתוכננת אליהם הספקת גז‪ .‬אי לכך‪ ,‬אתר נבחר לאחר שבבדיקה‬
‫מקצועית התברר‪ ,‬שהוא עומד בדרישה של אי‪-‬בנייה בשטחים פתוחים ויש לו יכולת עמידה‬

‫בתקני זיהום אוויר עם תוספת המחזמ”ים באתרים אלה‪.‬‬
‫הבדיקה נערכה בשנת ‪ ,2003‬בראשות ד”ר סתר וד”ר לויטין מהשירות המטאורולוגי‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקה הצביעו על שורה של אזורי תעשייה‪ ,‬שבהם ניתן להקים לפחות מחז”מ אחד‪,‬‬
‫המוסק בסולר או שלושה מחזמ”ים המוסקים בגז טבעי (דרום עכו‪ ,‬ראש העין‪ ,‬קריית מלאכי‪,‬‬
‫קריית גת)‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבדיקה הצביעה על האפשרות להוסיף לפחות מחז”מ אחד שיוסק‬
‫בגז טבעי בתחנת הכוח אשכול (אשדוד)‪ .‬ביחס לתחנת הכוח רידינג‪ ,‬נמצא שלאחר הסבת‬
‫התחנה הקיימת לגז טבעי‪ ,‬ניתן לבחון תוספת מחז”מ שיוסק בגז טבעי‪ ,‬אולם עומס זיהום‬
‫האוויר מהתחבורה באזור מחייב בדיקה מעמיקה יותר וכוללת‪ .‬נבדקו אזורי התעשייה ציפורית‬
‫ולביא‪ ,‬ובחישובי הפיזור שנעשו נמצאו ריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר‪ ,‬הנובעים‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬
‫מפעילות במפעלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הטופוגרפיה באזורים אלה מורכבת ובשימוש במודל החיזוי‬
‫התוצאות מחמירות‪ .‬לכן‪ ,‬קידום אתרים יחייב מדידות סביבתיות נוספות‪ .‬הבדיקה העלתה‪ ,‬כי‬
‫באזורי התעשייה הרטוב וקרקעות הצפון במפרץ חיפה לא ניתן להוסיף מחז”מ‪ .‬אזור מפרץ‬

‫חיפה נקבע בבדיקה כאזור רווי מבחינת כושר נשיאת מזהמים באטמוספרה‪.‬‬
‫המסמך כלל בדיקה ראשונית בלבד‪ .‬כל הליך המשך ביחס לכל אתר כפוף לתיאום עם‬

‫משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬להליך תכנוני מסודר וכמובן לתסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬
‫החידוש שבבדיקה זו הוא‪ ,‬שזאת הפעם הראשונה שהמשרד לאיכות הסביבה נקט בצעד‬
‫אקטיבי באשר להקמת תחנות כוח והגדלת כושר ייצור החשמל‪ ,‬ולא‪ ,‬כמקובל עד אז‪ ,‬הגיב‬
‫ליוזמות של אחרים‪ .‬כתוצאה מהבדיקה ומהמסמך שפורסם‪ ,‬כל יזם‪ ,‬מקבל החלטות ואזרח‪,‬‬
‫יכולים לדעת היכן במרחב ניתן להקים אתר של תחנות כוח בעלות מקובלות סביבתית‬
‫ראשונית‪ .‬המסמך היה למדיניות המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬הועלה לאתר האינטרנט ונעשה‬
‫בו שימוש בתכניות עתידיות‪ .‬למעשה‪ ,‬מסמך זה הוא המדיניות התכנונית המרחבית של פיתוח‬
‫משק החשמל בישראל‪ ,‬מראשית שנות ה‪ .2000-‬יזמים שרצו “ברכת דרך” באתרים שהומלצו‬
‫במסמך‪ ,‬פנו לעורכי תמ”א ‪ .10‬כמי שנמנה על עורכי תמ”א ‪ 10‬כמשקיף (ובפועל כונה לא‬
‫אחת “המוציא והמביא”)‪ ,‬הוקל עליי‪ ,‬כי ידעתי לומר היכן כן אפשר להקים תחנת כוח ולא‬
‫להשיב בשלילה לכל יוזמה‪ .‬כמי שהגה ועמד מאחורי הכנת המסמך‪ ,‬היה בידי כלי יעיל לעוד‬

‫עשור שנים של תכנון תשתיות החשמל במדינה‪.‬‬

‫תחנת הכוח דליה אנרגיה ‪ -‬דילמה של מיקום‬

‫ב‪ 4.1.06-‬קיבלה חברת דליה אנרגיות רישיון ייצור מותנה להקמת תחנת כוח מוסקת בגז טבעי‪,‬‬
‫בהיקף של ‪ 800‬מגוואט‪ ,‬באתר על אדמות קיבוץ מעין צבי‪ .‬הידיעה הראשונה על הפרויקט‬
‫הופיעה לנגד עייני בעת קריאת עיתון הבוקר בביתי‪ .‬הופתעתי‪ .‬במה מדובר? מה מסתתר‬
‫מאחורי השם “דליה”? אסוציאציה ראשונה הייתה האפשרות שמדובר באתר סמוך לקיבוץ‬
‫דליה שברמות מנשה‪ ,‬מפני שבעבר כבר עסקתי בפרויקט אנרגיה קטן בקיבוץ‪ .‬הייתכן שבלב‬
‫אזור רמות מנשה‪ ,‬שהוא אחד מהשטחים הפתוחים האיכותיים והרגישים במדינת ישראל‪,‬‬
‫קמים תושבים ויוזמים פרויקט‪ ,‬שלנוכחותו בסביבה השפעה הגדולה בעשרת מונים על זו‬

‫שעוררה את התנגדותם בקשר לכביש חוצה ישראל?‬
‫באותו יום פגשתי במקרה‪ ,‬במסגרת דיון אחר במשרד התשתיות‪ ,‬את מר משה לסרי‪ ,‬המוכר לי‬
‫היטב מהימים שהיה המהנדס הראשי של חברת החשמל ועסק באתר חגית‪ .‬משה פנה אלי‬
‫בשמחה ובפיו הבשורה‪ ,‬כי הוא מהיזמים העומדים מאחורי הפרויקט העלום “דליה אנרגיה”‪.‬‬
‫במהלך השיחה הובהר לי‪ ,‬כי השם “דליה” לפרויקט נגזר מהסמיכות לנחל דליה וכי הפרויקט‬
‫מתוכנן בסמוך למט”ש (מתקן טיפול בשפכים) מעיין צבי‪ ,‬צפונית לנחל דליה‪ ,‬מערבית‬

‫לפורדיס ומזרחית לכביש החוף‪ .‬בו במקום אמרתי לו‪“ :‬במיקום זה לא תקום תחנת כוח”!‬
‫חלפו מספר ימים ומשה לסרי התקשר וביקש שאפגש עם קבוצת היזמים‪ .‬נעניתי ברצון‪ ,‬מתוך‬
‫כוונה לחסוך מכולם‪ ,‬כולל מעצמי ומהעוסקים בנושא‪ ,‬הקדשת זמן לביצוע הפרויקט במיקום‬
‫המוצע‪ .‬הגעתי למשרדי משקי התק”מ בתל אביב ונפגשתי עם קבוצת היזמים‪ ,‬אנשים מנוסים‬
‫בענייני כלכלה‪ ,‬אשר לא הבינו מדוע אני מתנגד מראש לרעיון כל כך מוצלח להקים תחנת‬
‫כוח ליד תשתית הגז הטבעי בין דור לחגית‪ ,‬ליד קו ‪ 161‬קילוואט וצמוד למט”ש‪ .‬הסברתי‬
‫להם את מדיניות תמ”א ‪ 10‬וכי המט”ש נמוך ומשתלב בנוף לעומת תחנת כוח על מתקניה‬
‫וארובותיה‪ ,‬שלא תוכל להשתלב בנוף‪ .‬הסברתי‪ ,‬כי מדובר במישור חוף הכרמל‪ ,‬ובנחישות‬

‫הצעתי‪ ,‬כי יחפשו מיקום אחר‪.‬‬
‫עם סיום הפגישה הסיע אותי אחד היזמים לתחנת האוטובוס‪ .‬נסענו ברכב מפואר עם ריפוד‬
‫עור משובח‪ ,‬והיזם סיפר לי על היקף עשייתו וכיצד הוא מוכר אצל מנהיגי עולם וראשי‬
‫המדינה‪ .‬הבנתי‪ ,‬כי בדבריו רצה לרמוז לי‪ ,‬שכאשר סוגרים לו דלת הוא נכנס דרך החלון‪ .‬הוא‬
‫הפליג וסיפר על היכרותו עם אהוד אולמרט‪ ,‬שממש באותם ימים החל למלא את מקומו של‬
‫אריאל שרון כראש הממשלה‪ .‬אמרתי לו‪“ :‬כשאתה נפגש בעניין עם אהוד אולמרט‪ ,‬מסור לו‬

‫ד”ש מאפרים שלאין מבית הכרם‪ .‬אנחנו מכירים מהימים שהיה ראש העיר ירושלים”‪...‬‬
‫הבאתי את העניין בדחיפות בפני שמאי אסיף‪ ,‬מנהל מינהל התכנון‪ ,‬הסברתי לו מדוע האיתור‬
‫שגוי וביקשתי את סיועו‪ .‬שמאי אסיף הסכים בו במקום‪ ,‬כי מישור חוף הכרמל אינו מקום‬
‫לתחנת כוח‪ .‬חלפו ימים בודדים והיזמים הגיעו בעצמם לשמאי אסיף בתקווה לקבל ממנו את‬
‫ברכת הדרך‪ .‬כונסה ישיבה‪ ,‬בראשות שמאי אסיף‪ ,‬ובהשתתפות נציגי משרד התשתיות‪ ,‬הגנת‬
‫הסביבה ומינהל התכנון‪ ,‬ובסיומה נקבע‪ ,‬כי אמנם האיתור מצפון לנחל דליה אינו מקובל‪ ,‬אבל‬
‫צריך לעזור ליזמים לחפש חלופה ראויה‪ .‬יצאנו מהישיבה וכבר במעלה המדרגות הציעה נועה‬
‫נאור‪ ,‬שנבחן אתר צמוד לתחנת הכוח צפית‪ ,‬מצפון לשטח שאושר באותה עת לפיתוח מחז”מ‬

‫‪203‬‬

‫של חברת חשמל‪ ,‬שטח שגם חברת חשמל חשקה בו לפיתוח עתידי והמועצה הארצית‬
‫סירבה לתת לה את זכות הבכורה בו‪.‬‬

‫בעקבות כך‪ ,‬התקיים במינהל התכנון תהליך של חיפוש ובדיקת אתרים חלופיים‪ ,‬שבסופו‬
‫גובשה ההמלצה להכרזת הפרויקט כתכנית לתשתיות לאומיות‪ .‬במסגרת ההכרזה נכללו‬
‫חמישה אתרים אפשריים‪ ,‬עם עוד אפשרות לאתר נוסף‪ .‬שיטת האיתור שיושמה הייתה בדיקת‬
‫אתרים פוטנציאליים לתחנות כוח במקומות מפגש בין תשתית קווי מתח‪-‬על (‪ 400‬קילוואט)‬
‫לבין קווי גז טבעי‪ ,‬המיועדים להקמה בשלב ראשון של יישום מערכת הגז הטבעי על פי תמ”א‬

‫‪ 37‬והתכניות המפורטות שהוכנו על פיה‪.‬‬
‫חמשת האתרים כללו שניים בצפון ושלושה בדרום‪ ,‬כלהלן‪:‬‬
‫בצפון ‪ -‬אתר צמוד דופן לתחנת כוח חגית; אתר באזור תעשייה מתוכנן בשטח המועצה‬
‫האזורית מבוא כרמל; בדרום ‪ -‬אתר צמוד דופן לתחנת כוח צפית (לאתר זה תת‪-‬חלופות‪,‬‬
‫האחת מצפון לתחנה והשנייה ממערב לה); אתר בסמוך למאגר המים על אדמות קיבוץ כפר‬
‫מנחם ואתר באזור התעשייה סמוך לקיבוץ גת‪ ,‬בצמוד למפעל המיצים‪.‬‬
‫בליווי צוות הות”ל נעשתה בחינה השוואתית של חמשת האתרים‪ ,‬על בסיס קריטריונים‬
‫תכנוניים וסביבתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשו בירורים ראשוניים בנושאים‪ :‬מאזן ביקוש והיצע של חשמל‬
‫בצפון לעומת בדרום‪ ,‬יכולת הולכת החשמל שייוצר‪ ,‬שלבי הביצוע של מערכת הגז הטבעי‬

‫וסוגיית איכות האוויר‪.‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬התבררה עדיפות לאתרים הדרומיים‪ ,‬בעיקר משיקולי איכות האוויר‪ ,‬ונערכה‬
‫בחינה השוואתית מפורטת יותר בין אתרים אלה‪ .‬אתר קיבוץ גת נפסל בגלל קרבתו ליישוב‬
‫וריחוקו היחסי מקווי מתח עליון‪ .‬לפיכך‪ ,‬בשלב הסופי התמקדה הבדיקה בשלושת האתרים‬

‫הסמוכים לתחנת הכוח צפית‪.‬‬
‫בתום הבדיקה ההשוואתית הסתמנה עדיפות ברורה‪ ,‬ברוב מוחלט של המדדים‪ ,‬לחלופת‬
‫צפית‪-‬צפון‪ ,‬אשר הומלצה כחלופה המועדפת‪ .‬התכנית עברה את הליכי התכנון בות”ל‪,‬‬
‫התמודדה עם קשיים מצד חברת החשמל‪ ,‬צלחה את משוכות התנגדויות התושבים ועתירה‬
‫לבג”צ‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬התכנית אושרה בממשלה‪ ,‬התקדמה לשלב עבודות מקדימות והייתה‬
‫לי הזכות הגדולה‪ ,‬כמתכנן הות”ל‪ ,‬לסגור את המעגל שהחל באותה ידיעה עיתונאית על‬
‫הפרויקט שליד נחל דליה‪ ,‬לחתום על היתר הבנייה לפרויקט באתר צפית ולבקר באתר ביולי‬

‫‪ ,2012‬בתחילת הקמת התחנה‪.‬‬
‫ביום ‪ 4.6.13‬הונחה אבן הפינה לתחנת הכוח דליה‪ .‬היה זה טקס מכובד‪ ,‬חגיגי ורב‪-‬רושם‪ .‬עתה‪,‬‬
‫כולם מייחלים ליום שבו התחנה תחל לפעול‪ ,‬חשמל יוזרם לרשת‪ ,‬תגדל רזרבת החשמל‬

‫במדינת ישראל וגם המשקיעים יזכו לתחילתו של תזרים כספי‪.‬‬
‫למחרת היום פורסמה בעיתונות מודעה ובה הבעת תודה לשותפים לדרך‪ .‬רעיון יפה ומבורך‪,‬‬
‫אלא שתודה זו‪ ,‬אליה וקוץ בה‪ ,‬שכן חלק מהשותפים לא הוזכרו כלל (גם אם מטעות אנוש)‬
‫ביניהם כאלה שליוו את הפרויקט מהשלב הרעיוני ועד אישור התכנית ‪ -‬אנשי התכנון‪ ,‬אנשי‬
‫הות”ל ועובדי משרד הפנים‪ .‬הם אלה‪ ,‬שבמאמצים רבים‪ ,‬אפשרו את תחילת העבודות‬
‫כבר ביולי ‪ ,2012‬שנה לפני מועד הטקס החגיגי‪ ,‬והם אלה שיתנו את היתר ההפעלה בתום‬

‫ההקמה‪.‬‬

‫‪204‬‬

‫יולי ‪ - 2012‬תחילתה של תחנת הכוח דליה אנרגיה ‪ -‬אתר צמוד דופן לתחנת הכוח צפית (שבתמונה)‪.‬‬
‫‪205‬‬

‫כושר ייצור החשמל בישראל‪2013 ,‬‬

‫אשקלון חדרה אשדוד חגית צפית גזר רמת חובב חיפה אלון תבור מישור תל‪-‬אביב‬
‫רותם‬

‫כושר ייצור החשמל בתכניות הארציות לחשמל (‪)2013‬‬

‫‪ 370‬מ”ו‬ ‫‪ 740‬מ”ו‬ ‫‪ 250‬מ”ו‬ ‫‪ 740‬מ”ו‬ ‫‪ 870‬מ”ו‬ ‫‪ 370‬מ”ו‬ ‫‪ 370‬מ”ו‬ ‫‪ 1,100‬מ”ו‬ ‫‪ 800‬מ”ו‬
‫תמ”א‬ ‫תמ”א‬ ‫תמ”א ‪/10‬‬ ‫תמ”א‬ ‫תת”ל‬ ‫תמ”א‬ ‫תמ”א‬ ‫תמ”א‬ ‫תת”ל ‪11‬‬
‫‪/10‬‬ ‫‪/10‬‬ ‫‪/10‬ב‪1/7/‬‬ ‫‪/29‬א‬ ‫‪/10‬ב‪5/5/‬‬ ‫‪/10‬‬ ‫‪/10‬‬
‫ב‪1/9/‬‬ ‫א‪4/‬‬ ‫ב‪2/8/‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫א‪5/‬‬ ‫א‪5/1/‬‬ ‫‪2004‬‬
‫בתכנון‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫דליה‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫דוראד‬
‫‪ 370‬מ”ו‬
‫‪ 370‬מ”ו‬ ‫‪ 362‬מ”ו‬ ‫‪ 370‬מ”ו‬ ‫‪ 370‬מ”ו‬ ‫תמ”א‬ ‫‪ 370‬מ”ו‬ ‫‪ 1,100‬מ”ו‬
‫תמ”א‬ ‫תמ”א ‪/10‬‬ ‫תמ”א‬ ‫‪/10‬ב‪3/5/‬‬ ‫ד ‪313‬‬ ‫תמ”א‬
‫‪/10‬ב‪9/‬‬ ‫‪/10‬ב‪10/‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪/10‬‬
‫‪2004‬‬ ‫ב‪1/8/‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫א‪2/2/‬‬
‫‪2002‬‬ ‫‪ 230‬מ”ו‬ ‫‪ 456‬מ”ו‬ ‫‪1996‬‬
‫‪ 220‬מ”ו‬ ‫תמ”א‬ ‫ד ‪313‬‬
‫ג‪6919/‬‬ ‫‪ 110‬מ”ו‬ ‫‪/10‬ב‪1/5/‬‬ ‫‪1977‬‬
‫תמ”מ‬ ‫תמ”א ‪/10‬ב‪8/‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪ 456‬מ”ו‬
‫‪6/2‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫ד ‪313‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1975‬‬

‫‪ 428‬מ”ו‬ ‫‪490‬‬ ‫‪ 420‬מ”ו‬ ‫‪ 580‬מ”ו‬ ‫‪ 220‬מ”ו‬ ‫‪ 500‬מ”ו‬ ‫‪ 150‬מ”ו‬ ‫‪ 1,400‬מ”ו‬ ‫‪ 1,100‬מ”ו‬
‫תמ”א‪/‬‬ ‫תמ”א‪/10/‬‬ ‫‪1/125/03/11‬‬ ‫תמ”א‬ ‫תמ”מ‬ ‫תמ”א‬ ‫ד ‪313‬‬ ‫תמ”א‬ ‫תמ”א‬
‫‪ /10‬א‪3 /‬‬ ‫‪/10‬ב‪7/‬‬ ‫‪10/4‬‬ ‫‪/10‬ב‪5/‬‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪/10‬א‪1/‬‬ ‫‪/10‬א‪2/‬‬
‫‪2013‬‬ ‫ב‪4/‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1973‬‬ ‫‪1982‬‬
‫‪2010‬‬

‫מישור רותם תל אביב‬ ‫אלון‬ ‫חיפה‬ ‫רמת חובב‬ ‫גזר‬ ‫צפית‬ ‫חדרה אשדוד חגית‬ ‫אשקלון‬
‫‪428 490‬‬ ‫תבור‬ ‫‪1,100‬‬ ‫‪1,150‬‬ ‫‪1,340‬‬ ‫‪1,425‬‬ ‫‪1,470 1,800 2,500‬‬ ‫‪4,260‬‬
‫‪960‬‬

‫‪206‬‬

‫תמ”א ‪/10‬ד‪ - 10/‬תשתיות לייצור חשמל‬
‫בישראל מקרינת השמש‬

‫ההתפתחות הטכנולוגית בתחום ייצור חשמל מאנרגיית מהשמש וההכרה מצד מוסדות השלטון‬
‫בחשיבות ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים‪ ,‬הביאה לקידום יוזמות ממשלתיות ולפניות‬

‫שונות של יזמים פרטיים לייצור חשמל באנרגיה סולארית ואנרגיה פוטו‪-‬וולטאית ‪.P.V -‬‬
‫מערכת התכנון והבנייה קידמה את אתר “אשלים” ואיתרה אתרים נוספים בנגב‪ ,‬שעם‬
‫מימושם‪ ,‬ניתן יהיה להגיע לכדי פוטנציאל ייצור של ‪ 650‬מגוואט‪ .‬במקביל‪ ,‬מערכת התכנון‬
‫והבנייה פעלה לתיקון תקנות התכנון והבנייה‪ ,‬במטרה לאפשר בהליך מהיר הקמת מתקני ‪.P.V‬‬

‫בהיקף של עד ‪ 50‬קילוואט כל אחד‪ ,‬על גגות מבנים שהוקמו כדין‪.‬‬
‫החל מ‪ 1998-‬ממשלת ישראל קיבלה שורה של החלטות בעניין האנרגיה המתחדשת בכלל‪,‬‬
‫ואנרגיית השמש‪ ,‬בפרט‪ .‬בינואר ‪ 2009‬החליטה ממשלת ישראל על יעד מנחה וגיבוש כלים‬
‫לקידום אנרגיות מתחדשות‪ ,‬בפרט באזור הנגב והערבה‪ .‬בהחלטה זו נקבעו יעדים חדשים‬

‫להיקף ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות‪ ,‬המעדכנים את אלה שנקבעו בשנת ‪.2002‬‬
‫בין עיקרי ההחלטה‪:‬‬

‫קביעת יעד מנחה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של ‪ 10%‬מצורכי האנרגיה‬
‫בחשמל של המדינה לשנת ‪.2020‬‬

‫הקמת תחנות כוח המבוססות על מקורות אנרגיה מתחדשת ובפרט באזור הנגב והערבה‪,‬‬
‫בהיקף שלא יפחת מ‪ 250-‬מגוואט בכל שנה‪ ,‬החל משנת ‪ 2010‬ועד לשנת ‪.2020‬‬
‫קביעת יעד ביניים של ‪ 5%‬לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת‪ ,‬במהלך שנת ‪.2014‬‬

‫על מינהל התכנון‪ ,‬בתיאום עם מינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון‪ ,‬לאתר קרקעות המתאימות‬

‫להקמת תחנות כוח מאנרגיות מתחדשות‪.‬‬
‫קביעת כללים לקידום מיטבי של תכניות לתחנות כוח באמצעות מכרז ובאמצעות פטור‬

‫ממכרז‪.‬‬
‫החידושים בתחומי הטכנולוגיה להפקת חשמל מהשמש וההזדמנויות שנפתחו עם החלטת‬
‫הממשלה הביאו לכר נרחב ויצירתי של פיתוחים ויוזמות להקמת מתקני ייצור חשמל מאנרגיית‬
‫השמש‪ .‬בראשית ‪ 2009‬היזמות בעניין זה רחשה וגעשה‪ .‬התחושה הייתה‪ ,‬שבכל מטוס הנוחת‬
‫בנתב”ג מגיעים לפחות שני אנשים המציגים כרטיסי ביקור‪ ,‬האחד נושא את הכיתוב ‪SUN‬‬
‫השני את הכיתוב ‪ ENERGY‬וכל אחד מייצג את החברה הכי גדולה בעולם להקמת מתקני ‪.P.V‬‬
‫היזמים נסעו ברחבי הארץ ותרו אחר מרחבים‪ ,‬שיהיו כר פורה להקמת מתקנים‪ .‬הם “חרשו”‬
‫בחיפושיהם שטחים חקלאיים ולא בטרקטורים; הם חיפשו חקלאים עייפים‪ ,‬שחוקים מעבודת‬
‫האדמה והבטיחו לכולם‪ ,‬כי יראו ירוק (‪ )$‬בעיניים ולא מגידול תבואות למאכל ולמספוא‪ ,‬אלא‬
‫מ”תבואות השמש” וכי הברכה תגיע ככתוב בפרשת “זאת הברכה” בספר דברים‪“ :‬וליוסף‬
‫אמר מבורכת ה’ ארצו‪ ,‬ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת וממגד תבואות שמש וממגד‬

‫גרש ירחים” (דברים ל”ג‪ ,‬י”ג)‪.‬‬

‫‪207‬‬

‫מערכת התכנון נתפסה כחסם לפיתוח משק האנרגיה המתחדשת וכחסם למימוש החלטות‬
‫הממשלה‪ .‬העולם מדבר אנרגיה מתחדשת‪ ,‬העולם מדבר על התחממות כדור הארץ‪ ,‬ומי‬
‫החסם בישראל ‪ -‬מערכת התכנון והבנייה‪ .‬בחודש אפריל ‪ 2009‬התקבלה במינהל התכנון‬
‫בקשה להשתתף ביום עיון בקיבוץ בארי‪ ,‬אשר יזמה חברת “סאנריי”‪ ,‬שמטרתו הצגת מכלול‬
‫נושאים בתחום החדש והסוער‪ .‬שמאי אסיף קרא לי ואמר‪“ :‬סע וייצג את מינהל התכנון”‪.‬‬

‫שאלתי‪“ :‬מה אציג בהיעדרה של מדיניות”? והתשובה שקיבלתי‪“ :‬סע ואמור שאין מדיניות”‪.‬‬
‫חברות מסחריות מתחרות פנו אלי ואיימו בתביעה משפטית אם אשתתף בכנס‪ ,‬שהוא כביכול‬
‫מסחרי‪ .‬השבתי להם ברוח זו‪“ :‬ראשית‪ ,‬הוזמנתי לכנס‪ ,‬שבו ההשתתפות לציבור חינם‪ .‬מדוע‬
‫שאסרב? ערכו גם אתם כנס‪ ,‬ללא דמי השתתפות לציבור‪ ,‬ואשתתף גם בו‪ .‬שנית‪ ,‬כירושלמי‪,‬‬
‫הזוכר עדיין את ימי הפיגועים באוטובוסים ואת התחושה הקשה‪ ,‬כי מדירים את העיר בשל‬
‫כך‪ ,‬הוזמנתי לנגב המערבי בתקופת ירי טילים מעזה‪ ,‬ואגיע לכבד את אנשי הספר”‪ .‬וכך‪,‬‬
‫נסעתי לקיבוץ בארי ובאולם תרבות‪ ,‬על כסאות פלסטיק לבנים‪ ,‬עם כיבוד צנוע ובכניסה‬
‫חופשית לכל דיכפין‪ ,‬עמדתי והצגתי את משנתה של תמ”א ‪ 10‬לאיתור אתרי ייצור חשמל‪,‬‬
‫משנה הראויה לתשומת לבם של חקלאים‪ ,‬המבקשים להפיק חשמל משדותיהם‪ .‬הבאתי‬
‫בפניהם מושגים מעולם התכנון‪ :‬צמידות דופן‪ ,‬ניצול שטחים בתחומי היישובים‪ ,‬ניצול גגות‬

‫מבנים ומחסנים‪ ,‬ועוד‪ .‬הסברתי את החדשנות ואת הקִדמה הטכנולוגית‪ ,‬שתמיד תקדים את‬

‫היצירתיות בהליכי התכנון והזהרתי את החקלאים‪ ,‬שהם ה’שליימזלים’ במשולש יצרני החשמל‬
‫הפרטיים (הצלע האחת ‪ -‬בעל הדעה המבין בחשמל‪ ,‬הצלע השנייה ‪ -‬בעל המאה והצלע‬
‫השלישית ‪ -‬בעל הקרקע)‪ .‬הזהרתי אותם‪ ,‬כי ייבוש השדות ועזיבת החקלאות לא מבטיחים‬

‫שדרכם תהיה סלולה לפרויקטים אחרים ולהכנסה‪.‬‬
‫הזדמנה בפניי האפשרות להוביל תכנון מדיניות ותכנית ארצית כוללת לתחום טכנולוגי חדש‬
‫ודינמי מאוד‪ .‬רתמתי למשימה את נועה נאור ממינהל התכנון ואת רן דרסלר‪ ,‬יועץ למינהל‬

‫התכנון‪ ,‬ויחדיו הפכנו לצוות בנושא אנרגיה מתחדשת‪.‬‬
‫וכיצד יוצרים יש מאין? היזמים התדפקו על דלתותינו לחפש מסלול ואנו ביקשנו מהם מידע‬
‫טכנולוגי‪ .‬כל יזם הביא את המידע על הטכנולוגיה הכי חדישה‪ ,‬הכי יעילה‪ ,‬הכי זמינה והכי‬
‫מתאימה לו‪ .‬צרפנו למאמץ את עורכי תמ”א ‪ ,10‬את משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬את המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬את חברת חשמל‪ ,‬כדי לקבל כמה שיותר נתונים וכדי שבמהירות ובמקצועיות‬
‫אפשר יהיה לבחון כל מידע‪ .‬מתקני ‪ .P.V‬הם צרכני שטח בהיקפים שצרמו את האוזניים‪ ,‬ביחס‬
‫שבין שטח המתקן להיקף ייצור החשמל ממנו‪ .‬מדובר ביחס של ‪ ,1-20/25‬כלומר מכל ‪25‬‬
‫דונם ניתן לייצר רק כמגוואט אחד‪ .‬בתחנות הכוח המחז”מיות הגענו כבר ליחס של כ‪,5/1-‬‬
‫כלומר חמישה מגוואט מדונם‪ .‬כיצד מתמודדים עם שאלות קשות בנושא ערכיות השטחים‬
‫הפתוחים‪ ,‬עם חלופות השימוש בשטח החקלאי? מה נחשב ליותר “ציונות” ‪ -‬חקלאות בנגב‬

‫או אנרגיית השמש? מדי יום התעוררו ועלו שאלות חדשות‪.‬‬
‫יצאנו להיכרות עם השטח‪ .‬עם היזמים‪ ,‬עם הטכנולוגיות‪ ,‬עם תוואי השטח‪ ,‬עם רשת ההולכה‬
‫ובעיקר עם תושבים נפלאים בנגב ובערבה‪ ,‬שלהוטים לקדם ייצור אנרגיה מתחדשת מהשמש‬
‫הנצחית שבאזורם‪ .‬סיירנו במקומות רבים‪ :‬אורים‪ ,‬רמת הנגב‪ ,‬שדה בוקר‪ ,‬קטורה‪ ,‬סמר‪ ,‬לוטן‬
‫ותחנת הכוח באילת‪ .‬קיימנו דיון עם אנשי חבל אילות‪ ,‬שהפכו לחלוצים לפני המחנה בהקימם‬

‫‪208‬‬

‫את מינהלת חבל אילת‪-‬אילות לאנרגיה מתחדשת‪ .‬אנשים כדורית בנט ונועם אילן‪ ,‬שבהנהגת‬
‫אודי גת‪ ,‬ראש המועצה האזורית חבל אילות‪ ,‬חדורים בלהט אמונה ועשייה‪ .‬החלפנו את‬
‫היוצרות ובמקום שהיזמים יגיעו לירושלים הגענו אנחנו אליהם לשטח‪ ,‬וכידוע “אין טוב ממראה‬

‫עיניים”‪.‬‬

‫בחינת טכנולוגיית ‪ .P.V‬באדמת חבל אילות‪.‬‬

‫חקרנו‪ ,‬דרשנו‪ ,‬ניסחנו‪ ,‬תיקנו‪ ,‬דחפנו והגענו להבנה‪ ,‬כי המהלך מחייב אישור מסמך מדיניות‬
‫במליאת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ולאחר מכן הכנת תכנית מתאר ארצית‪ ,‬שתכוון‬
‫ותאפשר קבלת החלטות בוועדות המקומיות והמחוזיות‪ ,‬במועצה הארצית לתכנון ולבנייה או‬

‫בות”ל‪ ,‬בהתאם ליזמויות השונות‪ ,‬להיקף השטחים ולרגישותם‪.‬‬
‫ב‪ 5.1.10-‬התכנסה המועצה הארצית לדיון במסמך המדיניות‪ ,‬שהניח בפניה צוות העבודה‪,‬‬
‫לקידום תכניות להקמת מתקנים סולאריים לייצור חשמל‪ .‬מפאת חשיבות הנושא לייצור‬
‫אנרגיה מתחדשת בעידן התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים‪ ,‬ומפאת המחיר הקרקעי‪-‬‬
‫סביבתי של טכנולוגיות אלו‪ ,‬כיבד את הדיון בנוכחותו השר להגנת הסביבה‪ ,‬מר גלעד ארדן‪.‬‬
‫מטרת הדיון הייתה קביעת המדיניות התכנונית בנושא אנרגיית השמש‪ ,‬קביעת המסלולים‬
‫השונים להקמת המתקנים וקביעת לוחות זמנים‪ ,‬שיאפשרו לעמוד במדיניות הממשלה בנושא‪.‬‬

‫בפתח הדיון הצגתי את עיקרי פעילות מינהל התכנון והמועצה הארצית בנושא‪:‬‬
‫מינוי ועדה מקצועית לאיתור שטחים לתחנות כוח סולאריות ‪ -‬בחירת אתר אשלים בשנת‬

‫‪.2004‬‬
‫קידום תקנות התכנון והבנייה להיתר לעבודה מצומצמת למתקנים פוטו‪-‬וולטאים‪.‬‬

‫הרחבת אתר אשלים‪.‬‬
‫מתן הוראות לקידום תכניות לתחנות כוח סולאריות בתמנע ובקטורה‪.‬‬
‫חידוש עבודת הוועדה המקצועית ובחירת אתרים בדימונה ובצומת הנגב‪.‬‬

‫‪209‬‬

‫הכנת מסמך מדיניות והמלצות להליכי תכנון למתקנים ולתחנות כוח סולאריות‪ ,‬תוך שיתוף‬
‫פעולה עם משרדי ממשלה‪ ,‬יזמים‪ ,‬גופים ורשויות רלוונטיות‪.‬‬

‫במהלך הדיון הוצגו בפני החברים ארבעה סוגי מתקנים סולאריים‪:‬‬
‫תאים פוטו‪-‬וולטאים על גגות מבנים‪.‬‬
‫תאים פוטו‪-‬וולטאים על טרקרים‪.‬‬
‫תאים פוטו‪-‬וולטאים על הקרקע‪.‬‬
‫תחנות כוח טרמו‪-‬סולאריות‪.‬‬

‫כמו כן הוצגו התובנות הראשוניות העיקריות‪:‬‬
‫צריכת שטח למגאווט‪ .‬מדובר בנושא מאוד דינאמי וסובייקטיבי‪.‬‬

‫הקשיים בחיבור לתשתיות קיימות או מיוחדות‪.‬‬
‫הצגתי את עיקרי המדיניות המוצעת‪ ,‬כפי שהצוות גיבש‪ .‬התקיים דיון רב משתתפים‪ ,‬ביניהם‪:‬‬
‫מר שאול צמח‪ ,‬מנכ”ל משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬אודי גת‪ ,‬ראש המועצה האזורית חבל‬
‫אילות‪ ,‬מר איתן פרנס‪ ,‬מנכ”ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת‪ ,‬חזי קוגלר‪ ,‬מנכ”ל חברות‬
‫האנרגיה המתחדשת‪ ,‬ד”ר אילן סולימן מרשות החשמל ובאי כוחם של יזמים ורשויות מקומיות‪.‬‬

‫בסופו של דיון החליטה המועצה הארצית‪:‬‬
‫‪” .1‬בהתאם להחלטת הממשלה (‪ )4450‬בנושא האנרגיות המתחדשות‪ ,‬מיום ‪ ,29.1.09‬שבה‬
‫נקבע יעד מנחה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת‪ ,‬בהיקף של ‪ 10%‬מצורכי האנרגיה‬
‫בחשמל של המדינה לשנת ‪ ,2020‬החליטה המועצה הארצית בישיבותיה מיום ‪ 12.5.09‬ו‪-‬‬
‫‪ 9.6.09‬כי ועדת עורכי תמ”א ‪ 10‬תגיש המלצותיה למועצה הארצית בנושא המדיניות לקידום‬

‫תכניות למתקנים סולאריים לייצור חשמל‪.‬‬
‫‪ .2‬למועצה הארצית הוגש מסמך הכולל הצעה למדיניות לקידום תכניות להקמת מתקנים‬
‫סולאריים לייצור חשמל‪ ,‬שגובש על ידי מינהל התכנון‪ ,‬בשיתוף עם עורכי תמ”א ‪ 10‬ובהתייעצות‬

‫עם גורמים רלוונטיים‪.‬‬
‫‪ .3‬המועצה הארצית‪ ,‬לאחר שקיימה דיון‪ ,‬מחליטה על עקרונות המדיניות לקידום מתקנים‬

‫סולאריים לייצור חשמל כלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬יינתן עידוד מרבי להקמת מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים על גגות מבנים שהוקמו כדין‪,‬‬

‫למעט חממות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תינתן עדיפות להקמת מתקנים סולאריים המאפשרים שימוש מקביל נוסף בקרקע‬

‫(גם אם חלקי)‪ ,‬כמו שימוש בטרקרים בשטחי חנייה‪ ,‬כיסוי מאגרי קולחין וכדומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תינתן עדיפות לקידום פרויקטים לאנרגיה סולארית במחוז הדרום (בסעיף זה‬

‫התקיימה הצבעה)‪.‬‬
‫ד‪ .‬תינתן עדיפות למיקום מתקנים בשטחים המיועדים לפיתוח בתכנית מאושרת‪,‬‬
‫בעיקר בשטחים בייעוד של מתקנים הנדסיים‪ ,‬תעשייה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬לוגיסטיקה ואחסנה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מיקום מתקנים סולאריים בשטחים המיועדים לתעשייה יהיה עד להיקף של ‪10%‬‬
‫מהשטח שהוגדר בתכנית לתעשייה ועד ‪ 30%‬במחוז הדרום‪ .‬הקצאת שטח מעבר‬
‫להיקף זה תיעשה לאחר שנבחנו הצרכים הנוכחיים והעתידיים של הפיתוח התעשייתי‬

‫וצורכי האזור‪.‬‬

‫‪210‬‬

‫ו‪ .‬בשטחים הפתוחים והחקלאיים תותר הקמת מתקנים סולאריים‪ ,‬בהיקף של עד ‪300‬‬
‫דונם‪ .‬מיקום שאינו צמוד דופן ייבחן תחילה בנספח נופי‪-‬סביבתי‪ ,‬שיכלול גם בחינת‬

‫חלופות (בסעיף זה התקיימה הצבעה)‪.‬‬
‫ז‪ .‬היקף השטח של מתקנים ותחנות כוח פוטו‪-‬וולטאיות בשטחי המשבצת החקלאית‬
‫יהיה עד ‪ 10%‬משטח המשבצת החקלאית ועד ‪ 300‬דונם (למעט הקלות בחבל‬
‫אילות)‪ .‬מוסד תכנון ישקול הצורך בהקצאת שטחי משבצת חקלאית גדולים יותר‬

‫בהתייעצות עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬
‫ח‪ .‬תימנע הקמת מתקנים סולאריים בשמורות טבע‪ ,‬בגנים לאומיים ובשטחי יער‬

‫וייעור‪.‬‬
‫ט‪ .‬בשטחי המכלולים הנופיים על פי תמ”א ‪ 35‬תיערך תחילה בחינת חלופות לרבות‬

‫חלופות מחוץ לשטח המכלול הנופי וייקבעו הנחיות לשילוב נופי‪.‬‬
‫י‪ .‬מוסדות התכנון יימנעו מלקדם היתרים ותכניות בתחום שטחי אש‪ .‬בסמיכות ובשולי‬

‫שטחי אש ייעשה תיאום‪ ,‬מוקדם ככל הניתן‪ ,‬עם מערכת הביטחון‪.‬‬
‫יא‪ .‬לתכנית למתקן או תחנת כוח פוטו‪-‬וולטאית עד להיקף של ‪ 750‬דונם לא יידרש‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬אלא מסמך סביבתי‪ ,‬בהתאם למדרג ולהנחיות שיציע‬

‫המשרד להגנת הסביבה וייקבעו בתמ”א שתוכן‪.‬‬
‫יב‪ .‬כל יוזמה להקמת מתקן סולארי תכלול את אופן הוצאת האנרגיה ממנו לרשת‬
‫הולכת החשמל ואת כל התשתיות הדרושות להפעלתו‪ ,‬לרבות דרך הגישה‪ ,‬תוך‬

‫עדיפות להצמדת תשתיות‪.‬‬
‫יג‪ .‬טרם אישור תכנית להקמת מתקנים ותחנות כוח סולאריות יובטח כי נבחנה‬

‫השפעתם על בטיחות הטיסה באזור‪.‬‬
‫יד‪ .‬תחנות כוח תרמו‪-‬סולאריות נוספות ייבחנו על רקע הלקחים ממימוש היוזמות‬

‫שכבר נדונו במועצה (אשלים‪ ,‬תמנע‪ ,‬דימונה וצומת הנגב)‪.‬‬
‫טו‪ .‬חוות דעת משפטית תוגש ליו”ר המועצה הארצית עד ל‪ ,31.1.10-‬בה תיבחן‬
‫האפשרות להגדיר מתקן פוטו‪-‬וולטאי בהספק עד ‪ 5‬מגוואט כמתקן הנדסי ולא‬

‫כתחנת כוח וההשלכות המשפטיות של הגדרה זו‪.‬‬
‫‪ .4‬בהתאם לעקרונות שלעיל‪ ,‬מורה המועצה הארצית על הכנת תמ”א ‪/10‬ד‪ ,10/‬תכנית‬
‫מתאר ארצית למתקנים ותחנות כוח פוטו‪-‬וולטאיות‪ ,‬שתקבע את הכלים וההנחיות לאישור‬
‫מתקנים ותחנות כוח פוטו‪-‬וולטאיות‪ .‬התמ”א תובא לדיון לצורך העברה להערות הוועדות‬

‫המחוזיות בישיבת המועצה הבאה ותאושר עד ל‪.15.7.10-‬‬
‫‪ .5‬יו”ר המועצה יפעל להקמת ועדת משנה בוועדה המחוזית דרום‪ ,‬אשר תדון בתכניות‬

‫למתקנים ולתחנות כוח סולאריות‪.‬‬
‫‪ .6‬יוחל בבחינה ובקידום של תכניות בהיקף עד ‪ 750‬דונם בוועדות המחוזיות‪ ,‬במקביל להליך‬

‫אישור תמ”א ‪ ,10‬על מנת שניתן יהיה לאשרן מיד לאחר אישור התמ”א‪.‬‬
‫‪ .7‬תכניות בהיקף של מעל ל‪ 750-‬דונם יקודמו במסגרת תמ”א ‪ 10‬במסלול הקיים כיום‪.‬‬
‫‪ .8‬מסמך המדיניות שהוכן במינהל התכנון‪ ,‬לקראת דיוני המועצה הארצית‪ ,‬יעודכן בהתאם‬

‫להחלטות המועצה הארצית עד לישיבת המועצה הבאה‪.‬‬

‫‪211‬‬

‫‪ .9‬המועצה הארצית קוראת למשרדים ולגופים הרלוונטיים לבחון את אופן יישום עקרונות‬
‫המדיניות ביחס לשינויים הנדרשים לשם כך‪ ,‬שיהיה בהם עידוד להקמתם של מתקנים‬

‫סולאריים‪:‬‬
‫א‪ .‬הרשות לשירותים ציבוריים ‪ -‬חשמל ‪ -‬הסרת המגבלות להתקנה של מתקנים פוטו‪-‬‬
‫וולטאיים על גגות מבנים של עד ‪ 15‬קילוואט ליצרן פרטי‪ 50 ,‬קילוואט ליצרן מסחרי‬

‫והמגבלה הכוללת של ‪ 50‬מגוואט בסך הכול‪.‬‬
‫ב‪ .‬משרד התשתיות הלאומיות ‪ -‬לקדם תכנית פיתוח למערכת ההולכה‪ ,‬שתיתן מענה‬
‫לצרכים עתידיים של רשת ההולכה‪ ,‬בדגש על אזור הדרום‪ .‬מועד הגשת התכנית‬

‫יימסר על ידי נציגת משרד התשתיות הלאומיות בישיבת המועצה הבאה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ממ”י ‪ -‬לאשר מתווה מזורז להקצאת קרקעות לרשויות המקומיות לטובת הקמת‬

‫מתקנים סולאריים‪ ,‬עד ל‪.15.7.10-‬‬
‫ד‪ .‬משרד הפנים‪ :‬עד ליום ‪ 31.1.2010‬תוגש חוות דעת משפטית‪ ,‬שתבחן את‬
‫המשמעויות המשפטיות של תיקון תקנות התכנון והבנייה להיתר לעבודה מצומצמת‬
‫להקמת מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים על גגות מבנים‪ ,‬כך שיוסרו מהתקנות המילים‬

‫‘לצריכה עצמית’‪.‬‬
‫ה‪ .‬בשיתוף משרד האוצר‪ ,‬קביעת תעריפים מיוחדים של אגרת בנייה‪ ,‬היטלי פיתוח‬

‫וארנונה למתקנים פוטו‪-‬וולטאיים עד ל‪.1.3.10-‬‬
‫ההחלטה התקבלה פה אחד”‪.‬‬

‫בהתאם לדיון ולהחלטות עודכן מסמך המדיניות‪ ,‬זכה ברבים לכינוי “מסמך שלאין” והיה למורה‬
‫נבוכים בהליכי התכנון של מתקנים לייצור חשמל סולאריים‪.‬‬

‫“כנס אילת‪-‬אילות לאנרגיה מתחדשת” בשנת ‪ 2010‬היה לפורום המקצועי המרכזי לתחום‬
‫ייצור החשמל בתחום אנרגיית השמש‪ ,‬בפרט ואנרגיות מתחדשות בכלל‪ .‬בפברואר ‪2010‬‬
‫הגענו לכנס והאווירה הייתה לוהטת‪ .‬השטח רעש וגעש ומערכת התכנון הייתה יעד לתקיפה‬

‫ולהשמצה‪.‬‬
‫הכנס היה במה להצגת לבטי מערכת התכנון בנושא ייעוד מקרקעין לאנרגיית השמש‬
‫ולקביעת הליכי התכנון‪ .‬קהל רב ומגוון חיכה לשמוע ממני את נוסחת הקסם להקמה מיידית‬

‫של מתקני ‪ .P.V‬וכך אמרתי‪:‬‬
‫’’שטחים פתוחים’ ‪ -‬לכאורה‪ ,‬מושג מופשט למרחב הזדמנויות אינסופי‪ ,‬כאשר ממתגים את‬

‫ישראל כארץ השמש התמידית‪ .‬האומנם?‬
‫עם קום המדינה‪ ,‬הארץ הייתה ריקה מיישובים ומפיתוח‪ ,‬והיעד הלאומי היה הפרחת השממה‪.‬‬
‫עם חקיקת חוק התכנון והבנייה תשכ”ה‪ ,‬המרחב הבלתי‪-‬בנוי במדינה נקבע כ’קרקע חקלאית‬
‫מוכרזת’‪ ,‬הגדרה מתכללת‪ ,‬שחייבה כל יוזמת פיתוח לעבור מיון בוועדה לשמירה על קרקע‬
‫חקלאית‪ .‬מגמות פיתוח מחד גיסא‪ ,‬ומגמות מודעות לנושאי סביבה‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬הביאו‬
‫בעשור האחרון לחקר ולסיווג תאי שטח במרחב הבלתי‪-‬בנוי לייעודים ולשימושים ייחודיים‬
‫כחקלאות‪ ,‬ייעור‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬נחל וסביבותיו‪ ,‬אזור נופש מטרופוליני וכו’‪ ,‬בהתאם למאפיינים‬

‫מקצועיים וייחודיים‪.‬‬
‫פעילות מערכת התכנון‪ ,‬ברבדים השונים‪ ,‬בחנה ואיתרה שטחים במרחב הבלתי‪-‬בנוי לצרכים‬

‫‪212‬‬

‫העתידיים של האזור והמדינה וייעדה שטחים‪ ,‬בראייה ארוכת טווח‪ ,‬לנושאים כאנרגיה‪ ,‬תחבורה‪,‬‬
‫ביטחון‪ ,‬תיירות וכדומה‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם המרחב הבלתי‪-‬בנוי‪ ,‬הנתפס בעין כמרחב ההזדמנויות‬
‫הבלתי‪-‬מוגבלות‪ ,‬הרי שבפועל הוא מארג של חוליות פאזל‪ ,‬המייעדות כל תא שטח לפיתוח‬
‫או לשימור‪ .‬השממה‪ ,‬שהייתה עם קום המדינה‪ ,‬כבר הופרחה‪ .‬אין כיום פיסת קרקע במדינה‬

‫שנותרה יתומה‪.‬‬
‫מנקודת מבט של תכנון פיזי למדינת ישראל ולנוכח מצוקת השטחים במדינה‪ ,‬ישנה עדיפות‬
‫לפיתוח משק האנרגיה המתחדשת ללא ניצול קרקעות חדשות וללא תפיסת שטחים חדשים‪.‬‬
‫הכיצד? על גגות מבנים שהוקמו בהיתר דו‪ ,‬שימוש בקרקע (חניונים)‪ ,‬בשטחי תעשייה שאושרו‪,‬‬

‫ניצול שטח במאגרי קולחין ובמתקנים הנדסיים וכדומה‪.‬‬
‫כל יוזמה בשטח שנתפס כפתוח ובפועל הוא חקלאי‪ ,‬שטח אש‪ ,‬ייעור‪ ,‬אזור נחל וכו’ היא‬
‫בפועל ‘חוליה’ חדשה בפאזל התכנוני‪ ,‬שצריכה להוציא חוליה קיימת ולהחליפה‪ .‬אי לכך‪ ,‬כל‬
‫יוזמה בתחום האנרגיה המתחדשת‪ ,‬בשטח שאינו בנוי או מאושר לבינוי‪ ,‬מחייבת חשיבה על‬

‫סדרי העדיפויות של הייעודיים והשימושים במרחב הבלתי‪-‬מבונה‪.‬‬
‫גם אם צריכת השטח לכל יחידת הספק היא רחבת היקף (כ‪ 25-20-‬דונם ל‪ 1-‬מגוואט)‪,‬‬
‫החשיבות הלאומית של פיתוח אנרגיה מתחדשת מחייבת דיון בסדרי העדיפויות‪ ,‬מחייבת בדיקת‬
‫השיקולים הלאומיים‪ ,‬רחבי המבט‪ ,‬ביחס לכל יוזמה‪ ,‬ביחס לכל תא שטח‪ ,‬איכויותיו ורגישותו‬
‫הסביבתית‪ .‬תחום האנרגיה המתחדשת פרץ בשנים האחרונות‪ ,‬אבל מאפייניו הטכנולוגיים‬
‫והיקפי השטחים הנדרשים לכל יחידת הספק חשמלי חייבים עדיין לימוד וליבון טרם קבלת‬

‫החלטות וקיבוע הליכי תכנון”‪.‬‬
‫תכנית המתאר למתקנים פוטו‪-‬וולטאיים ‪ -‬תמ”א ‪/10‬ד‪ ,10/‬קודמה בהתאם להוראת המועצה‬
‫הארצית לתכנון ולבנייה מיום ‪ 5.1.10‬בלוח זמנים מהיר‪ ,‬אושרה על ידי הממשלה ב‪,26.12.10-‬‬

‫ופורסמה ברשומות ב‪.17.1.11-‬‬
‫תמ”א ‪/10‬ד‪ ,10/‬תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו‪-‬וולטאיים‪ ,‬מתייחסת למתקנים בהיקף‬
‫של עד ‪ 750‬דונם‪ ,‬אשר אינם משתמשים בדלקים פוסיליים‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך מטרה להאיץ ולקדם‬
‫את האפשרות להתקין מתקנים אלה על גגות ובשטחים מתאימים ולקבוע את הכלים‬

‫וההנחיות לאישור הקמתם‪.‬‬
‫התכנית קובעת שני מסלולי טיפול‪:‬‬
‫מסלול ההיתרים‪ :‬תמ”א ‪/10‬ד‪ 10/‬מאפשרת מתן היתרי בנייה מכוחן של תכניות הכוללות‬
‫הוראות מפורטות‪ ,‬על גגות מבנים וחזיתות וכן בייעודי קרקע המפורטים להלן‪ ,‬גם אם התכנית‬
‫אינה כוללת שימוש במתקן פוטו‪-‬וולטאי‪ .‬בכך יוצרת התמ”א מסלול מהיר וזמין‪ ,‬שאינו כרוך‬
‫בשינוי ייעוד ומאפשרת את יישום מדיניות הממשלה והמועצה הארצית‪.‬‬
‫מסלול מתארי‪ :‬תמ”א ‪/10‬ד‪ 10/‬מאפשרת גם מסלול מתארי בשטחים בהיקף של עד ‪750‬‬
‫דונם‪ .‬המסלול המתארי נהנה מהקלה ביחס למסלול תכנוני רגיל בכך שהדרישות הסביבתיות‬

‫מובנות לתוך ההליך‪.‬‬
‫ב“כנס אילת‪-‬אילות לאנרגיה מתחדשת” בשנת ‪ 2010‬עמדתי על הבמה והתחייבתי לייצר‬
‫תכנית מתאר ארצית להתוויית מדיניות וכלי לאישור תכניות והיתרים תוך שנה‪ .‬בפברואר‬
‫‪ 2011‬הגענו ל“כנס אילת‪-‬אילות לאנרגיה מתחדשת” והיינו מושא להערכה ולהערצה על קיום‬

‫‪213‬‬

‫הבטחה שלטונית‪ ,‬על פעילות נמרצת ונחישות להשגת היעד שחילץ את השוק מהמבוכה‬
‫שבה היה שרוי‪.‬‬

‫תמ”א ‪/10‬ד‪ 10/‬היא אולי התמ”א היחידה שהליך הכנתה‪ ,‬יש מאין‪ ,‬מחיבור מסמך מדיניות‬
‫ועד אישורה‪ ,‬נמשך שנה אחת‪ .‬צוות פנימי של משרד הפנים הוא שיצר את התכנית במהלך‬
‫שנת ‪ .2010‬עיקר היזמות פנתה לוועדות המחוזיות‪ ,‬במיוחד ועדה מחוזית דרום‪ .‬עד תום ‪2012‬‬
‫אושרו כ‪ 72-‬תכניות בהיקף של ‪ 765‬מגאווט והוקמו ‪ 7,370‬מתקנים פוטו‪-‬וולטאים קטנים על‬

‫מבנים בהספק כולל של כ‪ 200-‬מגאווט‪.‬‬
‫יזמות למתקנים סולאריים ולמתקנים פוטו‪-‬וולטאיים בהיקף העולה על ‪ 750‬דונם הופנתה‬
‫לטיפול בות”ל‪ .‬הוכרזו פרויקטים בצאלים‪ ,‬משאבי שדה‪ ,‬אורים‪ ,‬גבים‪ ,‬גילת‪ ,‬זרועה‪ ,‬נבטים‬

‫וחלוציות‪ .‬תחנות כוח אשלים ותמנע מטופלות במועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪.‬‬
‫אני חש סיפוק רב‪ ,‬שפעולתי האחרונה כמתכנן הות”ל הייתה חתימה על היתר הבנייה למתקן‬
‫‪ .P.V‬חלוציות‪-‬אוהד‪ ,‬ובהיקף יצור ‪ 55‬מגאווט‪ ,‬הנמצא בנגב המערבי‪ ,‬והוא פרי יזמות של‬
‫ארבעה יישובים בעוטף עזה‪ .‬פרויקט זה‪ ,‬שהוכרז כתשתית לאומית ב‪ ,3.4.12-‬אושר בממשלה‬
‫ב‪ .18.11.12-‬ב‪ ,31.12.12-‬כתשעה חודשים מהכרזתו כתשתית לאומית‪ ,‬זכיתי ופעולתי‬
‫האחרונה כמתכנן הות”ל הייתה לחתום על היתר בנייתו של מתקן ה‪ .P.V-‬הגדול בישראל‪,‬‬
‫בחבל אשכול‪ .‬אין ספק‪ ,‬שזאת תחושה טובה וסגירת מעגל תכנוני ויצירתי‪ ,‬שאותו הובלתי‬

‫בתחום תכנון משק החשמל וניצול אנרגיית השמש בישראל‪.‬‬

‫‪214‬‬

‫חתימה על היתר הבנייה לתחנת הכוח ‪ P.V‬חלוציות‪-‬אוהד‪.31.12.12 ,‬‬

‫אתר חלוציות בהקמה‪ ,‬נובמבר ‪.2013‬‬
‫‪215‬‬

‫“הדרג המקצועי‪-‬הארצי” ‪ -‬הפיקוח הסביבתי‬
‫על תחנות הכוח‬

‫כולנו רגילים לחשמל זמין בלחיצה פשוטה על המתג‪ ,‬במתח המתאים לכל אמצעי תאורה‬
‫ולכל מכשיר חשמלי‪ ,‬לבישול‪ ,‬לחימום‪ ,‬למחשב‪ ,‬לטלוויזיה‪ ,‬לציוד רפואי‪ ,‬ועוד; חשמל זמין‬
‫בכל שעות היממה ובכל ימות השנה‪ ,‬החמים והסוערים‪ ,‬בקיץ או בחורף‪ .‬השימוש בחשמל‬
‫הוא פעולה מובנת מאליה‪ ,‬שאינה מחייבת מחשבה כלל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הקמת תחנת כוח או‬
‫התקנת קו חשמל‪ ,‬שיבטיחו את הזמינות ואת האמינות של החשמל‪ ,‬זה כבר סיפור אחר;‬
‫סיפור המעורר כמעט תמיד מאבק ציבורי‪ ,‬מאבק סביבתי והתנגדויות רבות‪ .‬המונח ‪NIMBY‬‬
‫‪ Not In My Back Yard‬מבטא את התחושה הציבורית‪ ,‬המלווה הקמתה של כל תחנה ותחנה‪,‬‬
‫כשם שצמד המילים “תחנת כוח” מבטא יותר מכל את התחושה של האזרחים‪ ,‬שמדובר‬

‫במפגע סביבתי‪.‬‬
‫אולם בפועל‪ ,‬במדינת ישראל ישנם חשיבה וליווי סביבתי בעת תכנון תחנת כוח‪ ,‬כבר משלב‬
‫הרעיון על הקמתה של תחנה או בכל שינוי ברכיבי תחנה קיימת‪ ,‬כגון‪ :‬סל דלקים‪ ,‬טכנולוגיות‬
‫ייצור והוספת מתקנים‪ .‬הכנת תסקיר השפעה על הסביבה היא חובה בכל תכנון של תחנת‬

‫כוח‪.‬‬
‫הדרג המקצועי‪-‬הארצי‪ ,‬בראשות משרד הפנים‪ ,‬הוקם במטרה לפקח על תחנות הכוח‬
‫בישראל‪ ,‬עוד בימים שקדמו להקמת המשרד לאיכות הסביבה והוא פועל עד עתה‪ ,‬למרות‬
‫מעמדו ותפקידו של המשרד להגנת הסביבה‪ .‬הדרג המקצועי‪-‬הארצי הוקם כחלק מתהליך‬
‫הפנמת שיקולים הקשורים באיכות הסביבה בעבודת התכנון ובעקבות פעילותה של המועצה‬
‫הארצית לתכנון ולבנייה בנושא זה‪ ,‬שכן שמירה על איכות הסביבה עמד בפניה מראשית‬

‫פעולתה‪ ,‬אם כי לא נשא את השם המפורש “איכות הסביבה”‪.‬‬
‫בתכנית הראשונה‪ ,‬במסגרת תמ”א ‪ ,10‬התכנית החלקית לאתר השרון מופיעים‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫סעיפים המתייחסים לנושאי איכות הסביבה‪ ,‬גם אם הנושא כשלעצמו אינו מוזכר‪ .‬מוזכרים‬
‫סעיפים כמו‪ :‬איכות האוויר‪ ,‬רעש‪ ,‬זיהום מים‪ ,‬פיקוח של משרד הבריאות‪ ,‬ועוד‪ .‬הליכי אישור‬
‫התכנית של אתר השרון‪ ,‬התייחסו להיבטים סביבתיים‪ ,‬כגון‪ :‬תחנות כוח גרעיניות‪ ,‬חלופות‬
‫למיקום התחנה בהיבטי חוף הים‪ ,‬השפעה על החקלאות‪ ,‬על האוכלוסייה‪ ,‬על הנחלים תנינים‬
‫או חדרה‪ ,‬שלמוצאם הוצעו התחנות‪ .‬למרות כל זאת‪ ,‬בנושא הפיקוח הסביבתי‪ ,‬הוראות‬
‫התכנית מצומצמות‪ .‬יש לראות זאת בראי התקופה‪ ,‬שכן באותו זמן השפה התכנונית הייתה‬
‫מצומצמת יותר ותכליתית יותר‪ ,‬המערכת הסביבתית הייתה בראשית דרכה ולא זכתה‬

‫להתייחסות ייחודית או נפרדת בשיח הציבורי והמקצועי‪.‬‬
‫עיון בפרוטוקולים של המועצה הארצית‪ ,‬החל מראשית שנות ה‪ 70-‬של המאה הקודמת‪,‬‬
‫מלמד על מספר אבני דרך בהתפתחותה של ההתייחסות לנושאי איכות הסביבה בכלל‬

‫לתחנות כוח ומשק החשמל‪ ,‬בפרט‪.‬‬
‫בישיבה מס’ ‪ ,72‬שהתקיימה ביום ‪ ,7.3.72‬דנה המועצה הארצית במינוי יועץ מקצועי לאיכות‬

‫הסביבה‪ .‬להלן מעט מהדברים שנאמרו באותו דיון‪:‬‬

‫‪216‬‬

‫“ד”ר כהן‪ :‬הטיפול באספקטים השונים של ענייני הסביבה הופך להיות חלק אינטגרלי של‬
‫כל תכנון‪ .‬בארץ יש שלושה או ארבעה גופים המטפלים בדבר‪ .‬הצעתי היא‪ ,‬שיתמנה יועץ‬

‫למועצה לענייני הסביבה‪ .‬תפקידו יהיה (א) לייעץ לנו בגיבושן של תכניות מחוזיות וארציות‬

‫בכל הנוגע לאיכות הסביבה; (ב) להיות חוליית קשר ותיאום עם אותם הגופים המטפלים‬

‫בעניין זה‪.‬‬
‫פרופ’ פבל‪ :‬מסופק אם יש צורך ביועץ מיוחד ואם בכלל אפשר להגדיר את הנושא הזה‬

‫כ’מקצוע’‪ .‬כל מתכנן לוקח בחשבון גם את הגורם הסביבתי‪.‬‬
‫מר דש‪ :‬תומך בהצעה‪ .‬אמנם כל מתכנן ער גם לעניין הסביבה‪ ,‬אך רצוי שיהיה אדם שתפקידו‬

‫המיוחד הוא לעמוד על המשמר ולהבטיח שעניין הסביבה יקבל את תשומת הלב הדרושה‪.‬‬
‫מר אפרת‪ :‬קיימת ועדה לאומית לאקולוגיה וצריך לנצל אותה‪ .‬המועצה הארצית‪ ,‬בעזרת‬

‫היועץ המקצועי המוצע‪ ,‬תוכל לכוון את עבודת הוועדה‪.‬‬
‫ד”ר כהן‪ :‬נכון ש’מדעים סביבתיים’ אינו מקצוע ספציפי‪ ,‬אך קיים מקצוע החופף מקצועות‬
‫שונים והמטפל באופן מיוחד בהשלכות הסביבתיות‪ .‬בהרבה ארצות יש ויכוח על מקומו של‬

‫השיקול הסביבתי ואף יש מיניסטריונים מיוחדים לנושא זה‪ .‬רוב המקצועות המיוצגים כאן‬

‫במועצה הם אגרסיביים לסביבה‪ ,‬כי כל תכנון ובנייה משנים את הסביבה‪ .‬אם כי כולם מכירים‬

‫בחשיבות הגורם הסביבתי‪ ,‬הוא מהווה לרוב שיקול שולי‪ .‬לכן חשוב‪ ,‬שיהיה אדם אחד שבשבילו‬

‫זהו השיקול העיקרי‪.‬‬

‫‪217‬‬

‫ד”ר ברכות‪ :‬למעשה‪ ,‬לא הייתה תכנית שאושרה מבלי ששמעו גם על האספקט הסביבתי‪,‬‬
‫אם כי ההחלטה לא התחשבה תמיד בגורם זה‪ .‬יש גם משרדים שפעולתם אינה אגרסיבית‬
‫לסביבה‪ ,‬למשל משרד הבריאות‪ ,‬שהוא למעשה המשרד הממונה על עצם הנושאים שמדובר‬
‫עליהם כאן‪ .‬רצוי שבאגף התכנון יהיה אדם שתפקידו ומקצועו קשורים לעניין הסביבה‪ ,‬או‬
‫אפשר להזמין בכל מקרה את המומחים הנוגעים בדבר‪ .‬אין צורך שבמועצה יהיה אדם מיוחד‬

‫לנושא זה‪.‬‬
‫מר דש‪ :‬לגבי הצעתו של ד”ר ברכות‪ ,‬שיהיה מומחה לסביבה באגף התכנון‪ ,‬אין זה סותר את‬
‫המינוי של יועץ למועצה‪ .‬חשוב שיהיה ייעוץ במוסד התכנון העליון‪ ,‬הוא יוכל גם לייעץ אם יש‬
‫צורך להזמין יועץ אד‪-‬הוק לנושא מסוים‪ .‬עניין איכות הסביבה חדר לתודעת הציבור‪ ,‬והציבור‬

‫יהיה יותר שקט אם ידע שעניין זה מיוצג במועצה הארצית‪.‬‬
‫מר קוברסקי‪ :‬זהו חלק של הדיון הרחב יותר על כיוון עבודתה של המועצה‪ ,‬על המגמות ועל‬
‫הכלים שיש להשתמש בהם‪ .‬דיון זה נמצא על סדר היום של המועצה ויופיע כסעיף ראשון‬

‫בישיבה הבאה‪ .‬בהמשך לדיון זה נחזור לעניין של יועץ לאיכות הסביבה”‪.‬‬
‫בישיבת המועצה הארצית מס’ ‪ ,83‬שהתקיימה ביום ‪ ,3.4.73‬מוסר היו”ר‪ ,‬במסגרת הודעותיו‬
‫“לידיעת המועצה‪ ,‬שבישיבת הממשלה מיום‪ 20.3.73 ,‬נדון הנושא בעניין טיפול באיכות הסביבה‬

‫ונתקבלו ההחלטות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬להקים במשרד ראש הממשלה ‘שירות לשמירת איכות הסביבה’‪ ,‬שתפקידיו יהיו‪:‬‬
‫‪ .1‬לייעץ למשרדים הממשלתיים ולגופי התכנון בנושאי איכות הסביבה‪ ,‬לפי דרישות שיופנו‬
‫אליו‪ ,‬וביוזמתו‪ ,‬למניעת מפגעים וטיפול במפגעים קיימים‪ ,‬וזאת בלי לגרוע מאחריות‬

‫המשרדים לנושאי הסביבה שבתחומי סמכויותיהם‪.‬‬
‫‪ .2‬להכין תכנית להפעלת מערכת ‘תפקידי ההשפעה של הסביבה’‪ .‬התכנית תעובד‬
‫בשיתוף עם משרד הפנים והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה (להלן ‘המועצה הארצית’)‪,‬‬

‫תוך הבטחת הליכים שימנעו עיכובים וכפילויות בפעולתם של גופי התכנון‪.‬‬
‫‪ .3‬לייעץ למועצה הארצית בבחינת היבטים סביבתיים בתכנון‪.‬‬

‫‪ .4‬להגיש לממשלה‪ ,‬בתיאום עם המשרדים העוסקים בנושא וגופי התכנון‪ ,‬דין וחשבון‬
‫שנתי על מצב איכות הסביבה בישראל‪.‬‬

‫‪ .5‬לרכז מידע ונתונים מהארץ ומחוץ לארץ ולהפיצם בין כל הגורמים הנוגעים בדבר‪.‬‬
‫‪ .6‬לספק חומר מקצועי לתכניות חינוך והסברה להחדרת תודעת חשיבותו של הנושא”‪.‬‬
‫ב‪ 14-‬ביוני ‪ 1974‬החליטה ועדת השרים לענייני כלכלה להסב את תחנת הכוח בחדרה לפחם‪,‬‬
‫ושחברת חשמל תכין תצהיר השפעה על איכות הסביבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוטל על המועצה הארצית‬
‫להקים ועדת מעקב אחר ההיבטים של תחנת הכוח מ”ד‪ ,‬ועל משרד התחבורה למנות ועדה‬

‫בגין שינוע הפחם‪.‬‬
‫הסבת תחנת הכוח באתר השרון לפחם הייתה המנוף לשדרוג היבטי איכות הסביבה והפיקוח‬

‫הסביבתי בתחנות הכוח‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1975‬הגיש השירות לשמירת איכות הסביבה לחברת החשמל שאלון בעניין התסקיר‬
‫הסביבתי‪ .‬ב‪ 11.5.76-‬החליטה המועצה הארצית להקים ועדת משנה‪ ,‬בהרכב נציגים של‬
‫משרדי ממשלה ומוסדות שונים‪ ,‬אשר תפקידה להגיש למליאה חוות דעת מנומקת בנושא‬

‫‪218‬‬

‫הסבת תחנת הכוח מדלק נוזלי לפחם‪ ,‬על כל היבטיו של הנושא‪ .‬בראש הוועדה עמד ד”ר‬
‫שלמה ברובינדר‪ ,‬איש השירות לשמירת איכות הסביבה במשרד הפנים ומכאן שמה של‬

‫הוועדה ‪ -‬ועדת ברובינדר‪ .‬בעקבות החלטת המועצה‪ ,‬שותפו בוועדה זו נציגי האזור‪.‬‬
‫במסגרת ועדת המשנה התעוררה השאלה‪ ,‬מהם הגופים והמכשירים הדרושים על מנת שיהיה‬
‫פיקוח על הפעלת התחנה‪ .‬הוחלט להציע‪ ,‬במסגרת התקנון שיוגש לאישור המועצה‪ ,‬מערך‬
‫ניטור או מערך פיקוח ובקרה‪ ,‬שבו פונקציות אלה‪ :‬ניטור אוויר‪ ,‬מעקב חקלאי צמוד ובקרה על‬
‫חוף הים‪ .‬זהו הדרג המקומי‪ ,‬שיהיה באחריות של אגד ערים והשירות לשמירת איכות הסביבה‪.‬‬
‫מעבר לדרג המקומי‪ ,‬התקנון מציע מערך פיקוח בדרג ארצי‪-‬מקצועי וגם דרג מיניסטריאלי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוחלט שהתקנון שיוגש יתייחס לתחנה של ‪ 1,400‬מגוואט בלבד‪ .‬כל החלטה בעתיד‬
‫על תוספת יחידות ייצור בחדרה‪ ,‬תצטרך לעבור את המסלול של שינוי תכנית מתאר‪ .‬מערך‬

‫הניטור הסביבתי באזור יקבע את קיבולת האזור למזהמים‪.‬‬
‫בישיבה מס’ ‪ ,139‬שהתקיימה ביום ‪ ,6.6.78‬התקיים במועצה הארצית דיון בנושא יום הסביבה‬
‫הבינלאומי‪ .‬יו”ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,‬מנכ”ל משרד הפנים‪ ,‬מר חיים קוברסקי‪,‬‬

‫מעלה סעיף זה לסדר היום ואומר את הדברים הבאים‪:‬‬
‫“‪ .8‬יום איכות הסביבה הבינלאומי‬

‫בסוף שנת ‪ 1972‬הממשלה קיבלה שורה של החלטות בעניין התארגנותה של המדינה לנושא‬
‫איכות הסביבה וביניהן‪:‬‬

‫‪ .1‬הקמת שירות לשמירת איכות הסביבה‪ ,‬במסגרת משרד ראש הממשלה‪ ,‬שתפקידיו‪ :‬ייעוץ‬
‫ליזמים מבין גורמי ממשלה וגופי תכנון‪ ,‬שפונים אליו‪.‬‬

‫‪ .2‬הנהגת נוהל של הגשת תסקירי השפעה על איכות הסביבה לגבי פרויקטים תכנוניים בעלי‬
‫משמעות‪.‬‬

‫‪ .3‬הקמת צוות משותף של נציגי שרים לענייני איכות הסביבה‪ ,‬שהורכב מנציגי הממשלה‬
‫במועצה הארצית כפורום ממשלתי מתאים וקובע בנושאים‪ ,‬שמעבר לתחום פעילותו של‬
‫משרד אחד‪ .‬זה‪ ,‬למעשה‪ ,‬הפורום האדמיניסטרטיבי הבכיר בתוך המערכת הממשלתית‪,‬‬

‫שהוסמך לקבל החלטות גם על דעת הממשלה בעניין זה‪.‬‬
‫לפני כשנתיים וחצי הוחלט להעביר את השירות למשרד הפנים‪ ,‬מתוך מגמה עיקרית של‬
‫מיקומו בתוך משרד‪ ,‬שיש בו יותר רלוונטיות לנושא זה‪ .‬למעשה‪ ,‬תקופת קיומו של השירות‬

‫קצרה יחסית‪ ,‬אבל קודמו מספר החלטות חשובות‪ ,‬שהעיקריות הן‪:‬‬
‫‪ .1‬היה גידול משמעותי מבחינת האמצעים והמשאבים שהוקצו לנושא זה‪ .‬מתקציב של‬

‫כ‪ 21/2-‬מיליון לירות בשעת כניסתו למשרד עד לכ‪ 20-‬מיליון לירות בשנת ‪.1977‬‬
‫‪ .2‬נתמנו יועצים סביבתיים ליד הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה‪ ,‬כך שאין היום תכנית‬

‫משמעותית ללא בקרה סביבתית מוקדמת‪.‬‬
‫‪ .3‬הייתה גם התקדמות בנושא תסקירי ההשפעה על איכות הסביבה‪ .‬הנושא יגיע‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫לדיון במועצה והיא תצטרך להמליץ לפני שר הפנים על הנהגת התסקירים והפעלתם‬

‫בתחום התכנון‪ ,‬לרבות הגדרת הנושאים המנהליים‪.‬‬
‫‪ .4‬נפתח מרכז מידע סביב הגרעין שהיה בתוך השירות‪ ,‬ובו רוכזה כל הספרות הרלוונטית‬

‫בספרייה אחת במשרד הפנים‪.‬‬

‫‪219‬‬

‫‪ .5‬לפני כשנה התחייבנו כלפי הציבור‪ ,‬בישיבה פתוחה בנושא תחנות כוח גרעיניות‪ ,‬שנכונן‬
‫גם מרכז מידע בנושא זה‪ .‬ההבטחה קוימה ולפני כשבוע פרסם השירות רשימה של‬
‫כל החומר הרלוונטי בנושא של איתור תחנות כוח גרעיניות‪ .‬הרשימה תופץ בין חברי‬

‫המועצה‪.‬‬
‫‪ .6‬הוקמו ‪ 10‬מחלקות לענייני סביבה ברשויות המקומיות בארץ‪ ,‬שמקיפות את כל הערים‬
‫הגדולות‪ ,‬הערים הבינוניות וגם מספר מקומות קטנים יותר‪ ,‬והן כבר פועלות‪ .‬התקווה‪,‬‬
‫שחמש מחלקות נוספות יוקמו תוך שנה‪ ,‬כדי להשלים את הטיפול בנושא הסביבה גם‬
‫בדרג זה‪ .‬בדרג המחוזי‪ ,‬הנושא מרוכז על ידי מתכנן המחוז ולידו פועל יועץ סביבתי‬

‫מיוחד‪.‬‬
‫קוברסקי מדגיש שהכנסת קיימה מספר דיונים בנושא הסביבה ובין החלטותיה הייתה גם‬
‫תביעה מהממשלה להשלים את ריכוז ומיקוד הנושא במסגרת אחת‪ ,‬במשרד הפנים‪ .‬יש‬
‫לציין‪ ,‬שבעקבות הדיון בכנסת‪ ,‬הודיע שר התחבורה לשר הפנים‪ ,‬שמשרד התחבורה מוכן‬
‫להעביר את הטיפול בנושא זיהום הים‪ ,‬עם כל התקציבים והאחריות המיניסטריאלית‪ ,‬לידי‬

‫שר הפנים‪.‬‬
‫המועצה תרמה בשעתו לקידום המעורבות של הציבור בנושא התכנון והמליצה להסמיך‬
‫גופים וולונטריים להגיש התנגדות על פי חוק התכנון‪ .‬הדבר הזה אמנם מכביד לפעמים על‬
‫מוסדות התכנון בקבלת החלטות‪ ,‬אבל בסופו של דבר תרם לחברה להגברת המודעות לנושא‬

‫תכנון הסביבה‪.‬‬
‫קוברסקי מציין שבשירות התרכזה קבוצת אנשים טובה‪ ,‬משכילה‪ ,‬בתחומים מקצועיים שונים‪,‬‬
‫עם מוטיבציה גבוהה מאוד‪ .‬במשך תקופה קצרה יחסית בוצעו כ‪ 100-‬סקרים בנושאים שונים‪.‬‬
‫דוח מפורט מתפרסם מדי שנה‪ ,‬לרבות פרסומים בנושא ביוספרה‪ .‬כל זה יצר מעגל של‬
‫התייחסות גם מחוץ למערכת המוסדית‪ :‬באוניברסיטאות‪ ,‬בטכניון ובמשרדים השונים והביא‬

‫גם להקמת קשרים בינלאומיים‪.‬‬
‫מזה שנים אחדות נהוג ביום הסביבה הבינלאומי לחלק פרסים בנושא שמירת איכות הסביבה‬

‫והיום יחולקו ארבעה פרסים‪ ,‬מהם אחד למר עזריה אלון ואחד לאלוף אברהם יפה‪.‬‬
‫מברך את מר עזריה אלון לאור מאורע חשוב זה ומסיים את דבריו בציינו‪ ,‬שתקופת קיומו של‬
‫השירות קצרה יחסית‪ ,‬אבל עלינו על הדרך הנכונה ונוצרו כלים ונהלים להתייחסות נאותה‬

‫לנושא הסביבה‪ .‬מאחל שבשנים הבאות נזכה להישגים גדולים יותר”‪39.‬‬
‫ביום ‪ 1.8.78‬נערכים באתר תחנת הכוח בחדרה “אתר השרון” ישיבה (מס’ ‪ )141‬וסיור של‬

‫המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪.‬‬
‫מר ר‪ .‬חביב מדגיש‪ ,‬שבהצעת התכנית המוגשת קיימת מערכת של תנאים ועקרונות ואם‬
‫המועצה תאשר אותם‪ ,‬אזי תתאפשר הפעלת התחנה‪ ,‬תוך שמירה מרבית על איכות‬

‫הסביבה‪.‬‬
‫ד”ר ש‪ .‬ברובינדר מציג את ממצאי ועדת המשנה‪ ,‬שבראשה הוא עומד‪ ,‬ומציין שלכל אורך‬

‫עבודת הוועדה‪ ,‬הדאגה לאזור הייתה דומיננטית‪ .‬להלן המלצות ועדת המשנה‪:‬‬

‫‪ 39‬פרוטוקול ‪ ,139‬המועצה הארצית לתכון ולבנייה‪ ,6.6.78 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫‪220‬‬

‫“א‪ .‬ניתן להסב את תחנת הכוח להפעלה בפחם‪ ,‬כפוף למערכת התניות‪ ,‬אשר יגדירו את‬
‫סדר פעולתה‪.‬‬

‫ב‪ .‬ההוראות הכלולות בשינוי המוצע של התכנית חלות על ‪ 1,400‬מגוואט הספק נקוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬עם אישור שינוי התכנית‪ ,‬יש לגשת לאלתר להקמת גופי פיתוח ובקרה‪.‬‬

‫ישנם בתקנון מספר סעיפים‪ ,‬שלגביהם הדעות חלוקות והם מוגשים להכרעת המועצה בשני‬
‫נוסחים‪.‬‬

‫ד”ר ברובינדר מדגיש‪ ,‬שמוצעת מערכת חוקית פיקוחית‪ ,‬שתבטיח את הפעלת התחנה‪ ,‬אשר‬
‫חייבת להיות מערכת גמישה ודינמית‪ ,‬שבה ניתן להפיק לקחים מצד אחד ולהשתמש בה‬

‫כאמצעי למידה‪ ,‬מצד אחר‪.‬‬
‫המערכת מוגנת בתקנון ההפעלה המוצע‪.‬‬
‫באשר לנושא הניטור‪ ,‬העמדנו את הכלים לרשות האזור‪ .‬אחת הפונקציות העיקריות של‬
‫הניטור היא לשמש מכשיר בקרה על פעולות התחנה וגם כלי בידי הפיקוח‪.‬‬
‫סביב תחנת הכוח מ”ד יוקם מערך ניטור‪ ,‬אשר יכלול עשר תחנות מדידה קבועות ושתי תחנות‬
‫מדידה ניידות‪ .‬המערך יתפרס על רדיוס של כ‪ 30-‬ק”מ מתחנת הכוח מ”ד‪ ,‬ביישובים ובאזורים‬
‫שייקבעו לכך‪ .‬כמו כן‪ ,‬סביב תחנת הכוח מ”ד ובאזור ההשפעה שלה‪ ,‬יוקם מערך ניטור חקלאי‪,‬‬
‫שתפקידו לקבוע השפעת המזהמים מתחנת הכוח מ”ד על החקלאות באזור‪.‬‬
‫ד”ר ברובינדר מציג את מבנה הפיקוח המוצע לניטור המזהמים‪ ,‬המבוסס על שלושה דרגים‪:‬‬
‫דרג אזורי‪ ,‬דרג מקצועי‪-‬ארצי וועדת מנכלי”ם‪.‬‬
‫הדרג האזורי ‪ -‬אחראי על חיי היום‪-‬יום בהפעלת התחנה‪.‬‬
‫לצורך ארגון אזורי הוקם אגד ערים לאיכות הסביבה‪ ,‬שמתפקידו לתאם את פעולת הניטור‬

‫באזור‪.‬‬
‫יש קשר אורגני למחשבים בין אגד הערים לבין חברת החשמל‪.‬‬
‫נציג אגד הערים הוא המפקח‪ ,‬אשר יהיה מוסמך לתת הוראות לתחנת הכוח‪.‬‬
‫הדרג השני הוא הדרג המקצועי‪-‬ארצי‪ ,‬שייצג את משרדי הממשלה ויהיו בו נציגי חברת‬
‫החשמל ונציגי האזור‪ .‬האחריות המוטלת עליו כוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לשמש כדרג מפקח ראשי‬
‫על פעולות הדרג המקומי‪ ,‬הפעלת התקנון‪ ,‬פרסום‪ ,‬דיווח והכנת המלצות לדרג הגבוה יותר‪,‬‬

‫שהוא דרג המנכ”לים‪.‬‬
‫הדרג העליון יאשר את הצעת תקנות הפיקוח‪ ,‬את נוהל ההתראה והבקרה‪ ,‬את ההצעות‬

‫האחרות של הדרג המקצועי‪-‬ארצי וכן ישמש כסמכות לערעורים”‪.‬‬
‫בישיבה הבאה‪ ,‬מס’ ‪ ,142‬ביום ‪ ,5.9.78‬מזכיר ד”ר ברובינדר את הרקע לעבודתה של ועדת‬

‫המשנה‪ ,‬שבראשותה הוא עמד‪:‬‬
‫“אחת מן המלצותיה העיקריות הייתה‪ ,‬שניתן להסב את תחנת הכוח להפעלה בפחם‪ ,‬כפוף‬
‫למערכת התניות אשר יגדירו את סדר פעולתה‪ .‬אין המועצה עומדת היום בפני החלטה האם‬
‫יש לאשר הקמת תחנת כוח בחדרה או לא‪ .‬העובדה היא‪ ,‬שכיום מוקמת תחנת כוח באזור‪,‬‬
‫שאושרה להפעלה בדלק נוזלי‪ .‬אנו מדברים על בעיה דיפרנציאלית של הסבת התחנה‬

‫לפחם‪.‬‬
‫הוועדה עמדה בפני דילמה‪ :‬כיצד ניתן להפעיל תחנת כוח בפחם באזור חקלאי ובצורה כזו‬

‫‪221‬‬

‫שאיכות החיים של התושבים לא תיפגע‪ .‬מניסיון לשלב את כל הגורמים ביחד נמצא‪ ,‬שהניטור‬
‫והפיקוח הם שני נושאים אינטגרליים להפעלת תחנת הכוח בחדרה‪.‬‬

‫בעזרת הניטור‪ ,‬נסינו ליצור את אותו איזון בין צורכי המדינה לבין צורכי האזור‪ ,‬תוך נתינת‬
‫הכלים לפיקוח בידי האזור”‪.‬‬

‫בישיבה מס’ ‪ ,147‬במרס ‪ ,1979‬היו”ר מזכיר את החלטת המועצה מיום ‪ 5.9.78‬בגין המלצתה‬
‫העקרונית לאפשר הפעלת תחנת כוח באתר השרון גם בפחם‪ ,‬בנוסף לדלק נוזלי‪ ,‬ואספקת‬

‫הפחם ישירות לאתר‪ .‬ד”ר ברובינדר מוסיף ומתאר את תמונת המצב‪:‬‬
‫“בעניין מכשירי הניטור‪ ,‬ניתן לרכוש סופית את ‪ 12‬תחנות הניטור כדי להתחיל בהקדם את‬
‫תהליך מדידת המזהמים באזור‪ ,‬אשר יהווה קנה מידה להשוואה עם התקופה שלאחר‬

‫הפעלת התחנה‪.‬‬
‫התפיסה שעמדה לפנינו הייתה לתת לאנשי האזור תחושת אימון ובקרה‪ ,‬כלומר לתת בידם‬
‫את האמצעים לבדיקת ההשלכות מעצם הפעלת התחנה‪ .‬הביטוי לכך הוא איגוד הערים‪,‬‬

‫שמוקם באזור כבר היום‪ ,‬שרכיביו יהיו עיריית חדרה ורשויות מקומיות אחרות‪.‬‬
‫מדובר בתחנת כוח המורכבת מארבע יחידות ייצור של ‪ 350‬מגוואט כל אחת וסך הכול‬
‫הספק נקוב של ‪ 1,400‬מגוואט‪ .‬כל שינוי לכך יהיה טעון אישור המועצה‪ .‬חשיבות מיוחדת‬
‫ניתנת בהוראות התכנית לפרק של מניעת מפגעים סביבתיים‪ ,‬אשר מדבר על הכנת ‘תכנית‬

‫למניעת מפגעים סביבתיים’‪.‬‬
‫הייתה התלבטות בנושא‪ ,‬כיצד מבטיחים הקמת מוסדות ומערכות בקרה ופיקוח עם אפשרויות‬

‫של פעולה מיידית בכל מקרה של חריגה‪ ,‬בנוסף לאישור התכנית וקביעת נורמות לכך‪.‬‬
‫התשובה לכך ניתנת בהמלצות להחלטות הממשלה‪ ,‬המפרטות תפקידים של גורמים שונים‬
‫וגם המלצות לקומם גופים שונים‪ ,‬לרבות הדרג המקצועי הארצי או הדרג העליון‪ .‬ההצעה היא‪,‬‬

‫שהדרג העליון יהיה נוסף לוועדת משנה של המועצה‪ ,‬עם הסמכויות הנובעות מכך‪.‬‬
‫בסיכום דבריו‪ ,‬מדגיש ד”ר ברובינדר‪ ,‬שככל שתוגבר האחריות בצורת הביצוע של הוראות‬

‫התכנית‪ ,‬לרבות המלצות לממשלה‪ ,‬יפעל הנושא של פיקוח ובקרה בצורה יעילה ביותר‪.‬‬
‫מר יעקב דש מבהיר בדיון‪ :‬ההצעה של ועדת ברובינדר הציגה מבנה כוללני של פיקוח על‬
‫התחנה‪ ,‬מבלי להיכנס לצדדים המשפטיים המפורטים‪ .‬אי לכך‪ ,‬הבדיקה המשפטית העלתה‪,‬‬
‫שההצעה של ועדת ברובינדר אינה נותנת ביטוי מספיק לאכיפת החוקים של הרעיונות‬

‫המובעים בה בנקודות שונות‪:‬‬
‫‪ .1‬על פי חוק התכנון והבנייה‪ ,‬לא ניתן לאצול סמכויות של המועצה והממשלה לקביעת‬
‫הוראות ונורמות בתכנית לדרג העליון‪ ,‬או דרג כלשהו המוצע בהצעה של ועדת ברובינדר‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬נורמות‪ ,‬לרבות הוראות למניעת מפגעים סביבתיים שייקבעו על ידי דרג‪ ,‬שאינו המועצה‬
‫או הממשלה‪ ,‬לא תהיינה מחייבות במובן זה‪ ,‬שאם יפרו אותן‪ ,‬ניתן יהיה לאכוף אותן על ידי צו‬
‫של בית משפט‪ .‬לכן היה צורך להקים את הדרג העליון במידת האפשר כוועדת משנה של‬

‫המועצה‪.‬‬
‫‪ .2‬אין לשום גוף‪ ,‬פקיד‪ ,‬מפקח או מנגנון כלשהו‪ ,‬למעט בית משפט‪ ,‬כאשר מדובר בשימוש‬
‫חורג מתכנית‪ ,‬סמכות להתערב בנעשה בתחנת הכוח לאחר שכבר החלה לפעול‪ .‬לכן‪ ,‬היה‬
‫צריך להפוך את נוהל ההפעלה‪ ,‬כדי שיהיה מחייב על פי החוק לתכנית מתאר ארצית‪ ,‬וזוהי‬

‫‪222‬‬

‫התכנית למניעת מפגעים סביבתיים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אם יתגלו מטרדים ולא ייעשו פעולות‬
‫למניעתם על פי התכנית האמורה‪ ,‬השימוש בתחנה יהפוך לשימוש חורג עם כל ההשלכות‬
‫הכרוכות בכך‪ .‬הרעיון שלא תופעל התחנה ללא נוהל הפעלה נתקבל ואומנם נקבע בהצעה‪,‬‬

‫שלא תופעל התחנה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ללא התכנית למניעת מפגעים סביבתיים”‪.‬‬
‫בסיכום הדיון נתקבלו‪ ,‬ברוב קולות‪ ,‬החלטות אלה‪:‬‬

‫‪ .1‬לאשר את הוראות תכנית מתאר ארצית חלקית‪ ,‬היא תכנית מתאר ארצית חלקית מס’‬
‫תמ”א ‪ 10‬לתחנות כוח ורשת החשמל (החלק הראשון)‪ ,‬אתר השרון (שינוי); (במספור הנוכחי‬

‫תמ”א ‪ 10‬א‪.)1/1/‬‬
‫‪ .2‬לאשר את המסמך של המלצות להחלטות הממשלה‪ ,‬בכפוף לתיקונים‪.‬‬

‫להלן דוגמאות מהסעיפים בתכנית שאושרה בממשלה ביום ‪:23.12.1979‬‬
‫החלטת הממשלה מס’ ‪ 282‬מיום ג’ בטבת תש”ם (‪ )23.12.79‬כוללת כ‪ 26-‬סעיפים‪ .‬סעיף ‪1‬‬

‫‪223‬‬

‫הוא אישור התמ”א‪ .‬יתר הסעיפים עוסקים במנגנון הפיקוח על ביצועה של תכנית המתאר‬
‫והמעקב אחר השפעת הפעלת תחנת הכוח שבתחום התכנית האמורה‪ .‬בהחלטה נקבעים‬
‫הקמת מערך ניטור באחריות שר הפנים‪ ,‬הקמת איגוד ערים (הוא איגוד ערים לאיכות הסביבה‬
‫חדרה‪-‬תחנת הכוח‪ ,‬ששמו הוסב לאחרונה לאיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון‪-‬כרמל)‪ ,‬מינוי‬
‫מפקחים שיעזרו לגורמי המעקב‪ ,‬וכמובן סעיפים לעניין הדרג המקצועי הארצי (יפורטו‬

‫בהמשך)‪.‬‬
‫תכנית מתאר ארצית למניעת מפגעים סביבתיים עקב הפעלת תחנות הכוח באתר השרון‪,‬‬
‫הוכנה בהתאם לסעיף ‪ 11‬לתכנית מתאר ארצית חלקית מס’ תמ”א ‪ 10‬לתחנות כוח ורשת‬
‫חשמל (החלק הראשון)‪ .‬תכנית אתר השרון (שינוי) אושרה רק ב‪ .22.11.81-‬שינוי לתכנית‬
‫זו אושר בשנת ‪( 1986‬תמ”א ‪/10‬א‪ )8/1/‬והעדכון האחרון אושר בשנת ‪( 1996‬תמ”א ‪/10‬‬

‫א‪.)9/1/‬‬
‫התמ”א חלה על אתר תחנת הכוח “אורות רבין” והיא כוללת הוראות בנושאים העיקריים‬
‫הבאים‪ :‬תנאים להפעלת התחנה‪ ,‬מערכות ונוהלי מעקב ופיקוח‪ ,‬הוראות למניעת מפגעי‬
‫איכות אוויר‪ ,‬רעש‪ ,‬זיהום מקורות המים‪ ,‬הים והחופים‪ ,‬הוראות בנוגע לחומרים מסוכנים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מאז אישור התמ”א בשנת ‪ ,1996‬אושרו חוקים‪ ,‬תקנות ונהלים הקשורים בפיקוח סביבתי על‬
‫תחנת הכוח‪ ,‬וחלק מהוראות התמ”א התייתר או הפך לבלתי‪-‬רלוונטי‪ .‬כיום (‪ ,)2013‬המועצה‬
‫הארצית החליטה על ביטולה והעברת הוראותיה לנוהל מעקב ופיקוח‪ .‬בעמודים הבאים‪,‬‬

‫דוגמאות לסעיפים מתכנית זו‪.‬‬

‫הדרג המקצועי הארצי‬

‫הדרג המקצועי הארצי הוקם‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפי החלטת ממשלה מס’ ‪ 282‬מיום ‪ ,2.3.79‬כחלק‬
‫מאישור תכנית מתאר ארצית חלקית‪ ,‬תמ”א ‪ ,10‬לאתר השרון (שינוי)‪.‬‬

‫הרכב הדרג‬
‫סעיף ‪ 14‬בהחלטה הנ”ל קובע‪ ,‬שהדרג המקצועי הארצי יכלול את הנציגים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬נציג מנכ”ל משרד הפנים‪ ,‬הוא היושב ראש‪.‬‬
‫‪ .2‬נציג מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ .3‬נציג מנכ”ל משרד הבריאות‪.‬‬

‫‪ .4‬נציג מנכ”ל המשרד לתשתיות לאומיות‪.‬‬
‫‪ .5‬ניצי מנכ”ל משרד החקלאות‪.‬‬
‫‪ .6‬נציג מנכ”ל משרד האוצר‪.‬‬

‫‪ .7‬נציג מנכ”ל משרד התחבורה‪ ,‬שייבחר מבין עובדי השירות המטאורולוגי‪.‬‬
‫‪ .8‬נציג מנכ”לי משרדי התעשייה והמסחר והתיירות‪.‬‬
‫‪ .9‬נציג איגוד הערים‪.‬‬
‫‪ .10‬נציג חברת החשמל לישראל בע”מ‪.‬‬
‫‪ .11‬נציג הוועדה למימי חופין‪.‬‬

‫‪224‬‬

225

226

‫תפקידי הדרג‬
‫‪ .1‬לשמש דרג מפקח על המפקחים (מטעם איגוד ערים‪ ,‬מערך הפיקוח של משרדי הבריאות‬

‫והחקלאות‪ ,‬מערך הפיקוח על המים‪ ,‬הים וחוף הים במשרד להגנת הסביבה)‪.‬‬
‫‪ .2‬לקבוע את תחום הסמכויות והתפקידים של המפקחים‪.‬‬
‫‪ .3‬לחבר תקנון הפעלה לדרכי התראה‪ ,‬בקרה ופיקוח‪.‬‬
‫‪ .4‬להכין הצעות לנוהלי דיווח ופרסום נתונים‪.‬‬
‫‪ .5‬להכין דוח שנתי ולפרסמו ברבים‪.‬‬

‫‪ .6‬להכין הצעות למדיניות ולנקיטת אמצעים נוספים‪ ,‬למניעת פעולת זיהום הנגרמות על ידי‬
‫תחנות הכוח‪ ,‬הכול על יסוד ממצאי המעקב והתפתחות הטכנולוגיה‪.‬‬

‫תחומי הפעילות של הדרג המקצועי הארצי‬
‫במהלך כל השנים התכנס הדרג המקצועי באופן קבוע ‪ -‬כשלוש פעמים בשנה בממוצע‪.‬‬
‫בהוראות התכנית של כל תחנת כוח חדשה‪ ,‬לרבות בהוראות של תכניות שאושרו בות”ל‪,‬‬
‫נקבע כי ייערך נוהל מעקב ופיקוח שיאושר על ידי הדרג המקצועי הארצי‪ .‬באופן זה‪ ,‬מספר‬
‫תחנת הכוח‪ ,‬הנמצאות בפיקוח הדרג‪ ,‬עלה בהדרגה ל‪( 12-‬מהן שתי תחנות כוח של יצרנים‬

‫פרטיים)‪.‬‬

‫תחומי הפעילות העיקריים הם‪:‬‬
‫‪ .1‬קבלת דיווחים שוטפים על אופן ביצוע מטלות הגופים המפקחים על תחנות הכוח (איגודי‬
‫הערים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה וחברת החשמל)‪ ,‬בהתאם לנוהלי ההפעלה של תחנות הכוח‪,‬‬

‫ועל חריגות מהוראות הנהלים‪.‬‬
‫‪ .2‬מעקב אחר צעדים להפחתת פליטות מזהמים מתחנות הכוח (תחמוצות חנקן‪ ,‬תחמוצות‬

‫גופרית‪ ,‬חלקיקים ואבק פחם)‪.‬‬
‫‪ .3‬אישור של נוהלי מעקב ופיקוח לתחנות כוח ועדכון נהלים של תחנות‪ ,‬שבהן נבנו יחידות‬

‫ייצור חדשות‪.‬‬
‫‪ .4‬קבלת עדכון על שימושים חדשים באפר פחם ואישור הוצאת אפר הפחם מתחנות הכוח‬

‫לשימושים השונים‪.‬‬
‫‪ .5‬נקיטת פעילות יזומה בתחומי ייצור החשמל ואיכות הסביבה‪ ,‬מתוקף תפקידו ומעמדו‪.‬‬

‫מעקב ופיקוח על תחנות הכוח במסגרת הדרג המקצועי הארצי‬
‫‪ .1‬מטלות הדרג המקצועי הארצי‬

‫הכנת נוהלי מעקב ופיקוח‪ :‬הוראות התכניות לתחנות הכוח מחייבות‪ ,‬כתנאי להפעלת התחנה‪,‬‬
‫אישור של נוהל מעקב ובקרה לתחנת הכוח‪ ,‬על ידי הדרג המקצועי הארצי‪ .‬לתחנות הכוח‬
‫“אורות רבין” וקיסריה נערכה תמ”א מיוחדת למניעת מפגעים סביבתיים‪ ,‬הכוללת נוהלי מעקב‬

‫ובקרה‪.‬‬
‫מטרתם העיקרית של הנהלים והתמ”אות למניעת מפגעים סביבתיים‪ ,‬היא לפקח על השפעתן‬
‫של הפעלת תחנות הכוח על נושאים סביבתיים‪ .‬לצורך כך‪ ,‬הנוהל קובע את התנאים להפעלת‬

‫‪227‬‬

‫תחנות הכוח‪ ,‬שנועדו למנוע זיהום ומפגעים העלולים להזיק לאדם‪ ,‬לחי‪ ,‬לצומח ולדומם‪,‬‬
‫באוויר‪ ,‬ביבשה ובים‪ ,‬וכן את תפקידי מערכות הפיקוח וסמכויותיהן‪ ,‬לרבות נוהל התראה‪ ,‬בקרה‬

‫ופיקוח‪ ,‬הכול ככל הדרוש בהתאם להנחיות הוראות התכנית‪.‬‬
‫‪ .2‬גופי הפיקוח העיקריים‬

‫א‪ .‬איגוד ערים לאיכות הסביבה או המחוז הרלוונטי במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬משרד הבריאות ‪ -‬מעקב אחרי בריאות תושבי האזור‪.‬‬

‫ג‪ .‬משרד החקלאות ‪ -‬מעקב אחרי השפעות אפשריות על פעילות חקלאית באזור התחנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬המשרד להגנת הסביבה ‪ -‬מפקח על הים‪ ,‬חוף הים‪ ,‬איכות האוויר ואיכות המים‪ ,‬למעט‬
‫איכותם התברואתית של המים ואישור לניצול הקולחין‪ ,‬שהם בסמכות שר הבריאות או מי‬

‫שהוסמך על ידו‪ .‬למשרד להגנת הסביבה סמכויות נוספות‪ ,‬שאינן חלק מפעילות הדרג‪.‬‬
‫לגופי הפיקוח נתונה האפשרות לדווח מיידית לדרג המקצועי הארצי על חריגות מהוראות‬
‫התכנית‪ ,‬מתקן איכות האוויר או חריגות סביבתיות אחרות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נקבעו הוראות לגבי‬
‫אופן הפיקוח במתקני תחנות הכוח והליכי שמיעת השגות של חברת חשמל או בעל תחנת‬

‫הכוח על ממצאים והמלצות של הגוף המפקח‪.‬‬
‫‪ .3‬מעקב אחר מילוי הדרישות לפיקוח על תחנות הכוח‬
‫דוגמה מדוח פעילות הדרג המקצועי בשנים ‪ 2005‬עד ‪ 2008‬אשר נמסר ודווח למועצה‬

‫הארצית לתכנון ולבנייה בישיבתה מיום ‪.13.10.09‬‬

‫הפיקוח על תחנת הכוח “אורות רבין” בחדרה‬

‫הפיקוח על פעילות התחנה מבוצע מכוח תמ”א ‪/10‬א‪ - 9/1/‬תכנית מתאר ארצית למניעת‬

‫מפגעים סביבתיים עקב הפעלת תחנת הכוח “השרון” (שינוי מס’ ‪.)2‬‬
‫הגורם המפקח‪ :‬איגוד ערים לאיכות הסביבה השרון‪-‬כרמל‪.‬‬

‫‪ .1‬משימות שהושלמו‬

‫דיווח‬ ‫הנושא‬ ‫סעיף‬
‫בתמ”א‬
‫הוקמו שתי תחנות ניטור‪ .‬מערך ניטור האוויר של האיגוד מונה ‪18‬‬
‫תחנות‪ ,‬ואין צורך‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬בהוספת תחנות‪.‬‬ ‫‪ 6.1‬הקמת ארבע תחנות ניטור נוספות‪.‬‬

‫לאחר בדיקה הובהר‪ ,‬כי אין צורך בהקמת תחנת ניטור נוספת‪.‬‬ ‫‪ 6.1.1‬הקמת תחנת ניטור נוספת בכרמל‪.‬‬

‫‪ .2‬מילוי משימות במעקב של גופי הפיקוח‬

‫דיווח‬ ‫הנושא‬ ‫סעיף‬
‫בתמ”א‬

‫איגוד הערים מבצע מידי שנה מדידות רעש סביב תחנת הכוח‪.‬‬ ‫‪ 8.5 ,6.1‬מדידות מפלסי רעש בסביבה‪.‬‬

‫קיימת מחלוקת על העברת נתונים אלו‪ .‬נמצא בדיאלוג מקצועי בין‬ ‫הכנת תכנית עבודה שנתית לניהול מלאי‬ ‫‪7.2.3‬‬
‫חברת חשמל לבין איגוד הערים‪.‬‬ ‫הפחם‪.‬‬
‫‪,7.3.1‬‬
‫חברת חשמל מעבירה את הנתונים כנדרש מידי חודש לאיגוד הערים‪.‬‬ ‫נתונים על צריכת הדלק (נספח ‪.)2‬‬ ‫‪7.3.2‬‬

‫חברת חשמל מעבירה את הנתונים כנדרש לאיגוד הערים‪.‬‬ ‫‪ 7.3.3‬בדיקות דלק (נספח ‪.)3‬‬

‫‪228‬‬

‫חברת חשמל מעבירה את הנתונים כנדרש פעמיים בשנה לאיגוד‬ ‫ריכוז יסודות קורט ואיזוטופים בפחם‬ ‫‪7.3.4‬‬
‫הערים‪.‬‬ ‫(נספח ‪.)4‬‬ ‫‪7.5.2‬‬

‫חברת חשמל מעבירה את הנתונים כנדרש פעמיים בשנה לאיגוד‬ ‫דגימה של גזי הפליטה בארובות‪.‬‬
‫הערים‪.‬‬
‫‪ 7.6.3‬ניטור אבק בלתי מוקדי‪.‬‬
‫סעיף זה אינו רלוונטי יותר‪ .‬מטרד אבק הפחם בשכונת חפציבה מטופל‬
‫במסגרת הוועדה המקצועית לאפר פחם בחפציבה ומדווח לדרג‬ ‫מעקב אחר פיזור פחם בקרקעית הים‬ ‫‪9.6.1‬‬
‫ובחוף‪.‬‬ ‫‪9.7.2‬‬
‫המקצועי הארצי‪ .‬הוועדה תמליץ על האופן לניטור אבק הפחם בשכונת‬
‫חפציבה‪.‬‬ ‫מעקב אחר השינויים בחוף‪.‬‬

‫מבוצע ניטור ומוגש דוח כנדרש פעם בחמש שנים‪.‬‬ ‫‪ 9.8.2‬מעקב אחר השפעות הביולוגיות‪.‬‬

‫מבוצע ניטור ומוגש דוח כנדרש מידי שנה‪.‬‬

‫עד עתה התבצע ניטור פעם בחמש שנים‪ .‬בגלל ההפעלה הצפויה של‬
‫מתקן ההתפלה הסמוך נדחה‪ ,‬באישור‪ ,‬הניטור והוא יבוצע ב‪ .2010-‬על‬

‫פי תכנית ניטור מעודכנת ומשותפת לתחנת הכוח ולמתקן ההתפלה‬
‫(שאמורה לקבל אישור עד אמצע ‪ ,)2009‬יבוצע הניטור מעתה והלאה‬

‫פעמיים בשנה‪.‬‬

‫‪ .3‬מילוי משימות במעקב של הדרג המקצועי הארצי‬

‫דיווח‬ ‫הנושא‬ ‫סעיף‬
‫בתמ”א‬

‫המועצה הארצית אישרה ב‪ 3.2.09-‬את תמ”א ‪/10‬א‪( 10/1/‬שינוי מס’‬ ‫הקמת מתקנים לסילוק גפרית דו‪-‬‬ ‫‪4.6‬‬
‫‪ ,)4‬המאפשרת השלמת הפעלת הסולקן הראשון עד למחצית השנייה‬ ‫חמצנית ומתקנים לטיפול בתחמוצות‬

‫של ‪ 2012‬והפעלת הסולקן השני עד המחצית הראשונה של ‪.2013‬‬ ‫חנקן‪.‬‬

‫על אף הקבוע בתמ”א לא הוקם המחסן‪ .‬הנושא נדון מספר פעמים‬ ‫הקמת מחסן לאחסון זמני של אפר פחם‪.‬‬ ‫‪7.7.4.2‬‬
‫בדרג המקצועי הארצי‪ .‬בישיבה האחרונה מיום ה‪ 28.6.09-‬הוחלט‪ ,‬כי אין‬ ‫‪7.7.6.1‬‬
‫‪7.8.4‬‬
‫הצדקה בהקמת מחסן אפר פחם בהיקף המפורט בתמ”א וכי הנושא‬
‫ייבחן לעומק במסגרת עדכון לתמ”א‪.‬‬

‫לא נדרש ‪ -‬אין הוצאת פחם לתעשייה‪.‬‬ ‫תכנית שנתית להוצאת פחם המיועד‬
‫לתעשייה‪.‬‬

‫הנוהל יאושר עד חצי שנה לפני הפעלת הסולקנים (עד תחילת ‪.)2012‬‬ ‫נוהל מעקב ופיקוח על תפקוד המתקנים‬
‫לסילוק גופרית דו‪-‬חמצנית‪.‬‬

‫נושאים נוספים בפיקוח הדרג ‪ -‬תוצרי הלוואי של שריפת הפחם‬
‫אפר פחם‬

‫אפר פחם הוא תוצר הלוואי העיקרי של שריפת הפחם בתחנות הכוח הפחמיות‪“ :‬אורות רבין”‬
‫ורוטנברג‪.‬‬

‫הדרג המקצועי הארצי מאשר את הוצאת הפחם לשימושים השונים‪ .‬כמויות אפר הפחם‪,‬‬
‫השימושים השונים והגופים הרוכשים את אפר הפחם מוצגים על ידי חברת חשמל בישיבות‬
‫הדרג המקצועי הארצי (בנוסף לדיווחים בכתב‪ ,‬בדוח השנתי של חברת חשמל ובדוחות של‬

‫איגודי הערים לאיכות הסביבה שרון‪-‬כרמל ואשקלון)‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬הביקוש לאפר הפחם בשימושים השונים שווה בערך לסך הייצור של אפר‬
‫הפחם הנוצר בתחנות הכוח‪ .‬על כן‪ ,‬כמות האפר המאוחסנת בתחנות הכוח “אורות רבין“‬

‫ורוטנברג קטנה יחסית‪.‬‬
‫ייצור אפר הפחם‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬עומד על ‪ 1.2-1.1‬מיליון טון‪ .‬בשנת ‪ 2008‬עמד הייצור‬

‫‪229‬‬

‫על ‪ 1.16‬מיליון טון‪ ,‬מתוכו קרוב ל‪ 90%-‬אפר פחם מרחף‪ ,‬ומעט יותר מ‪ 10%-‬אפר פחם‬
‫תחתי‪ .‬הוצאת אפר הפחם לשימושים השונים (‪ :)2008‬ייצור מלט (‪ ,)55.9%‬ייצור בטון (‪,)36.7%‬‬

‫תשתיות (‪ ,)3.6%‬חקלאות ומילוי תעלות (‪ )2.8%‬ותעשיות שונות (‪.)1%‬‬
‫בכוונת מנהלת אפר הפחם לפעול להרחבת הרישוי של ייצוא אפר הפחם‪ ,‬על מנת לגוון את‬
‫השימושים המותרים‪ ,‬להקטין את התלות בתעשיות הבטונים‪ ,‬להבטיח אספקה רציפה של‬
‫אפר איכותי מבוקר‪ ,‬המתואם‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬לקצב הייצור‪ ,‬ליצור חלופות פעילות להבטחת‬
‫ניצול אפר במצבי משק תנודתיים‪ ,‬להקים מתקני אחסון ביניים בתנאים סביבתיים נאותים‪,‬‬

‫לנהל ולפקח על הפעילות בכפוף לתנאים הסביבתיים‪.‬‬

‫גבס ‪FGD‬‬
‫סולקנים למניעת פליטות תחמוצות גופרית (‪ )Flue Gas Desulphurization - FGD‬המותקנים‬
‫ביחידות הייצור הפחמיות‪ ,‬בתחנת הכוח רוטנברג‪ ,‬צורכים אבן גיר ומייצרים כתוצר לוואי גבס‪.‬‬
‫הגבס המתקבל‪ ,‬באיכות טובה כמו זה של גבס טבעי‪ ,‬מועבר לתעשיית הבנייה (ייצור לוחות‬

‫גבס וייצור מלט)‪.‬‬
‫חברת חשמל מדווחת לדרג המקצועי הארצי על כמויות הגבס‪ ,‬השימושים השונים והגופים‬
‫הרוכשים את הגבס‪ .‬בשנת ‪ 2008‬יוצרו בתחנת הכוח רוטנברג ‪ 87.1‬אלף טון של גבס‪ ,‬מתוכם‬

‫‪ 84.7‬יוצאו לחברות שונות וכ‪ 2,400-‬טון פונו לאתר דודאים‪.‬‬

‫נוהל הפעלת יחידות הייצור בתחנות הכוח בדלק גיבוי‬
‫משרד התשתיות הלאומיות דורש מיצרני החשמל להבטיח גיבוי של ‪ 100‬שעות הפעלה‬
‫למקרה חירום‪ .‬תחנת כוח‪ ,‬המוסקת בגז טבעי‪ ,‬נדרשת לגיבוי ולכן נדרש מערך אחסון דלק‬
‫נוזלי‪ ,‬על כל התקנים וההיבטים הסביבתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מצב “תיאורטי” זה מחייב גם התייחסות‬
‫בכל הבדיקות והמידע‪ ,‬המוגשים בתסקיר ההשפעה על הסביבה לפרויקט‪ ,‬במיוחד בנושא‬
‫איכות האוויר בעת שריפת דלק נוזלי‪ .‬לא אחת‪ ,‬הועלו שאלות באשר למשמעות דרישת‬
‫משרד התשתיות הלאומיות‪ .‬האם מדובר ב‪ 100-‬שעות ברצף‪ ,‬אם לא כיצד מונים ‪ 100‬שעות‬
‫ולאיזה יחידת זמן הכוונה ב‪ 100-‬שעות? מי מקבל דיווח על שריפה בדלק נוזלי ומי מפקח‬
‫על מניין השעות? מהי שעת חירום שבה מחויב היצרן לשרוף דלק נוזלי תחת גז טבעי? כיצד‬

‫נקבע‪ ,‬בשעת מחסור בגז טבעי‪ ,‬איזו תחנה תפעל בדלק נוזלי?‬
‫בעת הדיונים בות”ל בתחנת הכוח “דליה אנרגיה”‪ ,‬תת”ל ‪ 29‬א’‪ ,‬העלו תושבי כפר מנחם את‬
‫הטענות בדרישה לדעת אם ומתי תופעל התחנה‪ ,‬שלא בגז טבעי‪ .‬בתוקף תפקידי הכפול‪,‬‬
‫כמתכנן הות”ל ויו”ר הדרג המקצועי הארצי‪ ,‬לקחתי על עצמי להפעיל את הדרג המקצועי‬
‫ארצי בהכנת נוהל‪ ,‬אשר יגדיר באופן ברור את המצבים שבהם נדרשת הפעלה של יחידת‬

‫ייצור בדלק גיבוי‪.‬‬
‫בישיבות עבודה שונות הובהר על ידי משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬כי הפעלה בסולר מבוצעת‬
‫לשם שמירת כשירות עבודה דו‪-‬דלקית‪ ,‬וכי יש שורה של מצבי הפעלה בדלק גיבוי ‪ -‬מצבים‬
‫צפויים (תחזוקה‪ ,‬מחסור בגז‪ ,‬ביקושי שיא) ומצבים לא צפויים (מקרים שונים של תקלות‬

‫במערכת הגז)‪.‬‬

‫‪230‬‬

‫לכן‪ ,‬הוחלט‪ ,‬להגדיר בנוהל את המצבים שבהם נדרשת הפעלה בדלק גיבוי ואת האפשרות‬
‫להתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬לשילוב של שיקולי סביבה בהפעלת יחידות ייצור‬

‫בדלק גיבוי‪.‬‬
‫לנוהל זה חשיבות הן בחשיפה לציבור של משמעות הגיבוי ‪ -‬הפעלת יחידות ייצור בדלק גיבוי‪,‬‬
‫הן מבחינה תפעולית‪ ,‬בהגדרה ברורה למנהל המערכת בחברת החשמל (האחראי להכנסת‬
‫כל תחנות הכוח לפעולה בהתאם לביקוש לחשמל וזמינות תחנות הכוח) לגבי אופן ההפעלה‬
‫והאחריות להפעלתן‪ ,‬והן מבחינה סביבתית‪ ,‬לגבי האפשרות לשילוב שיקולים סביבתיים‬

‫בתעדוף הפעלה של יחידות הייצור‪.‬‬
‫בישיבת הדרג המקצועי הארצי‪ ,‬ב‪ ,22.3.11-‬אליה זומנו גם חברי ועדת עורכי תמ”א ‪ ,10‬הוצגה‬
‫טיוטת הנוהל להפעלת יחידות ייצור בדלק גיבוי‪ .‬הדרג המקצועי הארצי התייחס למצבים‬
‫השונים‪ ,‬כמו מצב קיצון של ניתוק אספקת גז טבעי לישראל ‪ -‬תקלה שאורכה בלתי‪-‬ניתן‬
‫לחיזוי;‪ 40‬תקלה בצנרת הראשית ‪ -‬תקלה לשבועות; תקלה בצנרת לאזור מסוים ‪ -‬ניתוק רק‬
‫חלק מהתחנות; מצבים שבהם מטעמי איכות הסביבה מוגבלת הפעלת תחנת כוח באזור‬

‫מסוים‪.‬‬
‫השיקולים בהפעלת תחנות הכוח בידי מנהל המערכת היו בעיקרם טכנו‪-‬כלכליים; הדרג‬

‫המקצועי הארצי ביקש שהשיקולים יהיו טכנו‪-‬כלכליים‪-‬סביבתיים‪.‬‬
‫חרף הדיון בנוהל‪ ,‬במסגרת הדרג המקצועי הארצי‪ ,‬ואולי בזכות קידום הנושא על ידי דרג זה‪,‬‬
‫אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה גיבש נוהל מעודכן לשימוש בדלק‬
‫גיבוי‪ .‬הנוהל המעודכן לוקח בחשבון‪ ,‬בנוסף להיבטים סביבתיים‪ ,‬גם היבטים נוספים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫סטאטוס יחידות הייצור בעת תקלה באספקת גז טבעי‪ ,‬נצילות היחידות‪ ,‬ביקוש לחשמל‪ .‬על‬
‫אף שהצו האישי‪ ,‬שנקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הגדיר הוראות להפעלת יחידות‬
‫ייצור בדלק גיבוי‪ ,‬יש לערוך התייעצות בשיתוף גורמים נוספים‪ ,‬כגון משרד התשתיות הלאומיות‬
‫ורשות החשמל‪ .‬קיימת חשיבות רבה באישורה של המועצה הארצית את נוהל הפעלת תחנות‬
‫הכוח בדלקים כגיבוי‪ ,‬הן לצורך הסדרת נוהלי העבודה בקרב הגופים הנוגעים בדבר והן לצורך‬

‫הבהרת נושא ההפעלה בדלקי גיבוי בפני הציבור‪.‬‬

‫שאלת הסדרת הפיקוח הסביבתי על תחנות הכוח‬

‫הפיקוח על תחנות הכוח מבוצע כיום בכמה ערוצים מקבילים‪ ,‬חלקם מתוקף תכנית המתאר‬
‫וחלקם מתוקף כלים העומדים לרשות המשרד להגנת הסביבה‪ .‬הרשימה להלן מציגה את‬
‫מגוון המסמכים המנחים את עבודת הפיקוח והאכיפה‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי לא לכל תחנת כוח נערכו‬

‫כל המסמכים‪.‬‬
‫‪ .1‬הנחיות מעקב ופיקוח מתוקף תכניות המתאר וסמכויות הדרג המקצועי הארצי‬

‫הוראות סביבתיות בתכנית המתאר של תחנת הכוח‪.‬‬
‫בתחנת הכוח אורות רבין (בלבד) ‪ -‬תכנית מתאר ארצית למניעת מפגעים סביבתיים‪,‬‬

‫המפרטת את כל נוהלי המעקב והפיקוח‪.‬‬

‫‪ 40‬תקלה שהתרחשה זמן קצר לאחר מכן עם ניתוק אספקת הגז הטבעי ממצרים‪.‬‬
‫‪231‬‬

‫נוהלי מעקב ופיקוח‪ ,‬אשר מפרטים את ההוראות הסביבתיות שנקבעו בתכנית המתאר‬
‫של תחנת הכוח‪.‬‬

‫היתר בנייה ‪ -‬לעתים‪ ,‬נקבעות הנחיות סביבתיות (בין היתר) גם בשלב היתר הבנייה‪.‬‬
‫‪ .2‬הנחיות מעקב ופיקוח באמצעות כלים העומדים לרשות המשרד להגנת הסביבה‬
‫צו אישי‪ ,‬הקובע הנחיות סביבתיות לתחנת כוח (מסמך נפרד לכל תחנת כוח)‪.‬‬

‫צו אישי רוחבי‪ ,‬שקובע הנחיות סביבתיות לכל תחנות הכוח של חברת החשמל‪ .‬הצו‬
‫הרוחבי התבסס באופן כמעט מלא על טיוטת התקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום‬

‫אוויר מייצור חשמל)‪.‬‬
‫תנאים ברישיון עסק‪ ,‬אשר מתייחסים בעיקר ליצרני חשמל פרטיים‪.‬‬
‫היתר פליטה לתחנות כוח על פי חוק אוויר נקי‪ .‬לכל תחנה קיימת או מאושרת נדרש‪,‬‬

‫החל משנת ‪ ,2015‬היתר פליטה‪.‬‬
‫במסמכים אלה מוגדרות גם סמכויות הגופים המפקחים‪ ,‬אשר עשויים לכלול את הגופים‬

‫הבאים‪:‬‬
‫מפקחי‪-‬על‪:‬‬
‫הדרג המקצועי הארצי‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫מפקחים ראשיים‪:‬‬
‫מחוזות המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫איגודי ערים לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫גורמי פיקוח‪:‬‬
‫אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫יחידות סביבתיות במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫רשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫רשות המים‪.‬‬
‫ריבוי המסמכים והמפקחים‪ ,‬העוסקים בפיקוח על תחנות הכוח (סביר ביותר כי נעלמו מעיניי‬
‫גוף או מסמך)‪ ,‬יוצר סרבול ואף חשש מכפילויות ומסתירות בין המסמכים לבין סמכויות‬
‫הגופים המפקחים‪.‬‬
‫מן הראוי‪ ,‬כי לכל תחנת כוח יהיה מסמך אחד אשר יאגד בתוכו את כל ההוראות הסביבתיות‬
‫ויגדיר את גופי הפיקוח וסמכויותיהם‪ .‬כך יעמוד לרשות מפעילי תחנות הכוח‪ ,‬הציבור והגורמים‬
‫המפקחים מידע שלם על ההיבטים הסביבתיים של כל תחנת כוח‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫אחריות בנושא הפיקוח הסביבתי על תחנות הכוח‬

‫הדרג המקצועי הארצי הוקם‪ ,‬כאמור‪ ,‬בימים שהשירות לשמירת איכות הסביבה היה יחידה‬
‫במשרד הפנים‪ .‬יו”ר הדרג המקצועי מאז ועד היום הוא עובד משרד הפנים‪ .‬ריכוז עבודת הדרג‬

‫המקצועי הארצי נעשה במינהל התכנון במשרד הפנים‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה הוקם בשנת ‪ 1988‬ובמהלך ‪ 25‬שנות פעולתו צבר ידע‪ ,‬ניסיון‪ ,‬כוח‬
‫אדם ובעיקר סמכויות שונות בתחומים הסביבתיים הקשורים בתפעול תחנות הכוח על סוגי‬
‫הדלקים השונים‪ .‬בעת הדיונים בתכנית תחנת הכוח חגית‪ ,‬בשנת ‪ ,1993‬דרש המשרד לאיכות‬
‫הסביבה לקבל לידיו את כל סמכויות הדרג המקצועי הארצי‪ .‬משרד הפנים‪ ,‬משרד האנרגיה‬
‫וחברת חשמל סרבו בתוקף‪ .‬מאז‪ ,‬במשך השנים‪ ,‬חזר המשרד להגנת הסביבה בכל דיון‬
‫בתחנת כוח בבקשה לבטל את הדרג‪ .‬בשנת ‪ 2008‬עברתי מתפקיד ראש אגף תכנון במשרד‬
‫להגנת הסביבה לתפקיד מנהל אגף בכיר (תכנון תשתיות) במינהל התכנון במשרד הפנים‪.‬‬
‫מנכ”ל משרד הפנים הטיל עלי את תפקיד יו”ר הדרג המקצועי הארצי‪ .‬כך‪ ,‬באופן סמלי‪,‬‬

‫קבלתי את האחריות על הגוף‪ ,‬ששנים רבות פעלתי לביטולו‪.‬‬
‫בפגישות שיזמתי בין מינהל התכנון לאגף התכנון‪ ,‬אגף איכות אוויר והייעוץ המשפטי במשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬עוד בשנת ‪ ,2009‬סוכם‪ ,‬כי נוכח הסמכויות והכלים העומדים לרשות המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬האחריות על הפיקוח הסביבתי בפעילות תחנות הכוח תעבור לידי המשרד‬

‫להגנת הסביבה‪ .‬הסכמה למהלך זה התקבלה גם מהנהלת משרד הפנים‪.‬‬
‫בשיחות שהתקיימו‪ ,‬נציגי מינהל התכנון הדגישו את הנקודות הבאות‪:‬‬

‫יש לתת מענה להמשך הפיקוח בכל הנושאים המטופלים כיום במסגרת הדרג המקצועי‬
‫הארצי‪ ,‬לרבות היבטים חקלאיים‪ ,‬בריאותיים‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫ישנה חשיבות להמשך קיומו של מנגנון התייעצות ועדכון בין‪-‬משרדי בנושאים הקשורים‬
‫בפיקוח על עבודת תחנות הכוח‪.‬‬

‫יש לשמור על מעמד איגודי הערים לאיכות הסביבה כגופים מקצועיים ומנוסים‪ ,‬המפקחים‬
‫על תחנות הכוח כבר שנים רבות‪.‬‬

‫הובהר על ידי משרד הפנים‪ ,‬כי עד להסדרת הפיקוח במתכונתו החדשה‪ ,‬תימשך הפעילות‬
‫במסגרת הדרג‪ ,‬על פי הקבוע בתכניות המתאר הארציות ונוהלי המעקב והפיקוח‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה מקדם ומאשר מסמכי פיקוח‪ ,‬במסגרת הכלים העומדים‬
‫לרשותו‪ :‬צו אישי‪ ,‬רישיון עסק‪ ,‬היתרי פליטה‪ ,‬ועוד‪ ,‬ועושה זאת תוך שיתוף מינימלי‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬

‫של הגופים הנוספים החברים בדרג‪.‬‬
‫מצב זה של חוסר תיאום יוצר אי‪-‬בהירות וסרבול‪ ,‬אשר גורמים בסופו של דבר בלבול אצל‬
‫מפעילי תחנות הכוח‪ ,‬פגיעה בעבודת הפיקוח על פעילות תחנות הכוח וייתכן אף למפגעים‬

‫סביבתיים ולפגיעה בציבור‪.‬‬
‫איגודי הערים לאיכות הסביבה הם המפקחים בפועל על רוב תחנות הכוח בישראל‪ ,‬בהיבטים‬
‫של איכות הסביבה‪ .‬איגודים אלה מבורכים בכוח אדם מקצועי‪ ,‬במכשור מתקדם‪ ,‬במקצועיות‬
‫ובאחריות ראויה לציון‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הם המייצגים את התושבים החיים בצילן של תחנות הכוח‬

‫ולכן חובה לשמרם ולחזק את מעמדם כמפקחים על התחנות‪.‬‬
‫לאחר שהמשרד להגנת הסביבה יסיים את ביצוע עבודת המיפוי של ההוראות הסביבתיות‪,‬‬

‫‪233‬‬

‫החלות על כל תחנות הכוח‪ ,‬יהיה צורך להחילן ללא כפילויות וללא אי‪-‬התאמות‪ .‬ההוראות‬
‫צריכות להיות מרוכזות במסמך אחד‪ .‬בידי המשרד להגנת הסביבה הכלים המתאימים לקבוע‬

‫זאת ולהסדיר בהתאם גם את מנגנוני הפיקוח‪.‬‬
‫כצעד משלים למהלך זה ניתן יהיה לקדם שינויים‪ ,‬ככל שיידרשו‪ ,‬בהוראות הסביבתיות בתכניות‬
‫המתאר של תחנות הכוח‪ ,‬על ידי המועצה הארצית‪ ,‬ושינויים בנוהלי המעקב והפיקוח‪ ,‬על ידי‬
‫הדרג המקצועי הארצי‪ .‬כל זאת‪ ,‬במטרה למנוע כפילויות‪ ,‬אשר פוגעות‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬

‫ביכולת הפיקוח על עבודתן של תחנות הכוח‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬עד ליצירת מנגנוני פיקוח חליפיים‪ ,‬לדרג המקצועי הארצי אחריות ציבורית‪ ,‬שיש‬

‫לשמרה ברציפות‪ ,‬על פיקוח פעילותן של תחנות הכוח‪.‬‬

‫מוביל החשמל הארצי‬

‫החוליה המרכזית בשרשרת החשמל מהיצרן לצרכן‪ ,‬מתחנת הכוח לאזרח בביתו‪ ,‬למתקן‪,‬‬
‫למפעל ול”שאלטר”‪ ,‬מחייבת רשת הולכת חשמל‪ .‬רשת זו היא סוגיה בפני עצמה‪.‬‬
‫מערכת ההולכה וההשנאה כוללת את הרכיבים העיקריים הבאים‪:‬‬
‫קווים דו‪-‬מעגליים במתח ‪ 400‬קילוואט‬
‫קווים דו‪-‬מעגליים במתח ‪ 161‬קילוואט‪,‬‬
‫תחנות מיתוג ‪ 400/161‬קילוואט‬
‫תחנת משנה ‪ 161/22 -‬קילוואט‪ 161/33 ,‬קילוואט ו‪ 161/13-‬קילוואט‪.‬‬

‫הולכת החשמל נעשית במתחים שונים‪ .‬השונות הפיזית בשטח באה לידי ביטוי בסוג העמודים‪,‬‬
‫גובהם‪ ,‬מוטת הזרועות‪ ,‬מתקנים על גבי העמודים‪ ,‬המרחק בין העמודים ובכמות הקווים‬
‫העוברים באותו פרוזדור של קווי חשמל‪ .‬נוכחות‪ ,‬נצפות ומידת ההשתלבות או פגיעה של‬
‫קווי החשמל והעמודים הגבוהים בנוף משתנים בהתאם למבנה השטח‪ ,‬לערכיותו ולסמיכות‬

‫למוקדי אוכלוסייה‪ ,‬קבועה או חולפת‪.‬‬
‫הולכת החשמל הייתה חלק מרכיביה של תכנית המתאר הארצית לתחנות כוח ורשת החשמל‪,‬‬
‫שהחלה דרכה במועצה הארצית בפברואר ‪“ .1970‬מטרתה של התכנית הארצית היא‬
‫להבטיח את השטחים שיידרשו עבור תחנות כוח קונבנציונליות וגרעיניות‪ ,‬תחנות מיתוג ורשת‬
‫מתח עליון‪ ,‬שתקשר את התחנות”‪ .‬אלא שהעיסוק באיתור תחנת כוח‪ ,‬הדחיפות שבהקמתה‪,‬‬
‫בשל ההמתנה הארוכה‪ ,‬הביאו לקידום תכנית מתאר ארצית חלקית‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬עד היום‪,‬‬

‫אין תכנית מתאר ארצית כוללת לרשת ההולכה‪.‬‬
‫בפברואר ‪ ,1984‬לדוגמה‪ ,‬דנה המועצה הארצית בשינוי לתכנית מתאר מחוזית‪ ,‬מחוז הדרום‬

‫‪ -‬תחנת מיתוג צפית למעברים ראשיים לקווי חשמל‪:‬‬
‫“היו”ר מציין‪ ,‬שמדובר בתחנת מיתוג לקווי חשמל ‪ ,400‬הקשורים בהפעלת תחנת הכוח‬
‫בקצא”א‪ ,‬שינוי באיתורם מחייב תיקון בתכנית המתאר המחוזית‪ ,‬מחוז הדרום‪ .‬היו”ר מדגיש‪,‬‬
‫שהתקיים דיון עם אנשי חברת החשמל ועם עורכי התכנית‪ ,‬לגבי איזה מוסד צריך להחליט‬

‫‪234‬‬

‫סכימת שרשרת החשמל ‪ -‬ייצור‪ ,‬הולכה וחלוקה‬

‫מסירה ‪ 400-161-115‬ק”ו‬

‫ייצור‬ ‫חלוקה‬
‫תחנת מיתוג‬ ‫ק”ו ‪13-22-33‬‬

‫תחנת משנה‬ ‫צרכן תעשייתי‬
‫מתח גבוה‬

‫תחנת טרנספורמציה‬

‫צרכן תעשייתי‬ ‫חלוקה מתח נמוך‬
‫מתח עליון‬ ‫מקור‪ :‬מצגת חברת חשמל‪.‬‬

‫בנושאים מסוג זה‪ .‬נראה היה‪ ,‬שהנושא איננו שינוי בתכנית המתאר המחוזית וזאת לאחר‬
‫שהמועצה קבעה בהוראה לעריכת תכנית המתאר הארצית לתחנות כוח ורשת חשמל‪ ,‬שכל‬
‫הדברים הנוגעים לנושאים מסוג זה הם עניין של תכנית מתאר ארצית‪ .‬מציע שייקבע היום‬
‫בהחלטה‪ ,‬שמכאן ואילך נושאים מסוג זה יבואו לידי ביטוי בתכנית מתאר ארצית לתחנות כוח‬

‫ורשת חשמל‪.‬‬
‫מר ד‪ .‬דגן (חברת חשמל) מסכים להצעתו של היו”ר בנוגע לנוהל הטיפול בעתיד בנושאים‬
‫של תחנות מיתוג וקווי חשמל‪ .‬באשר לנושא צפית‪ ,‬הוא מציע שהתכנית תופקד בשינוי‬
‫לתכנית מתאר מחוזית‪ ,‬מחוז הדרום‪ .‬ממליץ להעביר את התכנית לוועדה לשמירה על קרקע‬

‫חקלאית‪.‬‬
‫ד”ר א‪ .‬מרינוב (השירות לשמירת איכות הסביבה) מציין‪ ,‬שקווי מתח ‪ 400‬מהווים מפלצת‬
‫חשמלית‪ ,‬שתחצה את הארץ ממזרח למערב‪ .‬יש לזה השלכות אדירות על מגוון הפעילויות‬
‫ועל שימושי קרקע רבים‪ .‬תוהה על הדרך לאשר את תחנת המיתוג כשינוי לתכנית המתאר‬
‫המחוזית ולא כתכנית מתאר ארצית‪ .‬מבקש שיוכן תסקיר השפעה על הסביבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יהיה‬

‫צורך בעתיד בהכנת תסקיר לגבי כל הקו‪ ,‬עקב השלכותיו”‪.‬‬
‫בסיכום הדיון נתקבלו החלטות אלה‪:‬‬

‫“‪ .1‬להפקיד שינוי לתכנית מתאר מחוזית‪ ,‬מחוז הדרום‪ ,‬בדבר תחנת מיתוג צפית ומעברים‬
‫ראשיים לקווי חשמל‪.‬‬

‫‪ .2‬נושאים בגין תחנות מיתוג וקווי חשמל מעל ל‪ 161-‬קילוואט מתח נקוב‪ ,‬שיוגשו החל מהיום‬

‫‪235‬‬

‫למוסדות התכנון למיניהם‪ ,‬יובאו לדיון במסגרת של תכנית מתאר ארצית בלבד‪.‬‬
‫הנושאים האמורים‪ ,‬הנמצאים בטיפול או שהוחלט עליהם במוסדות התכנון למיניהם‪ ,‬יאומצו‪,‬‬

‫לאחר אישורם הסופי‪ ,‬כחלק מתכנית מתאר ארצית‪.‬‬
‫‪ .3‬להטיל על יוזם התכנית להגיש‪ ,‬בשלב הדיון בהתנגדויות‪ ,‬תסקיר השפעה על הסביבה”‪.‬‬
‫בעת הדיונים לקידום אתר חגית‪ ,‬בינואר ‪ ,1992‬הועלתה בפני המועצה הארצית שוב סוגיית‬
‫הליכי תכנון רשת ההולכה‪“ .‬עו”ד ד‪ .‬דרור שואלת בעניין תכנון של קווי מתח עליון ומתח‪-‬על‬

‫מה המצב בפועל באילו סוגי תכניות הם מוגשים‪.‬‬
‫מר ר‪ .‬חביב משיב‪ :‬באשר לקווי מתח עליון‪ ,‬במקום שהיו פרוזדורים לקווים ראשיים‪ ,‬בתכניות‬
‫מקומיות או מחוזיות‪ ,‬הותקנו הקווים בפרוזדורים אלה‪ .‬לגבי קו ‪( 400‬מתח‪-‬על) רמת חובב‬
‫לצפית קטעים מסוימים הוקמו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בפרוזדור שאושר בתכנית המתאר המחוזית או‬
‫בתכניות מתאר מקומיות ובקטעים חדשים במסגרת תכנית מתאר ארצית‪ .‬בעבר היו קווים‬
‫שהוקמו לפי הזיכיון בלבד‪ .‬כיום‪ ,‬אין משרדנו מוכן לאשר קטעים נוספים‪ ,‬אלא בהתאם‬

‫לתכניות תקפות או במסגרת תכנית מתאר ארצית‪.‬‬
‫עו”ד ד‪ .‬דרור‪ :‬המועצה צריכה לעמוד על כך‪ ,‬שהאישורים יינתנו במסגרת תכנית מתאר‬

‫ארצית כוללת לקווי מתח על‪”.‬‬
‫ואכן‪ ,‬החל מתכנית המתאר לאתר חגית קווי מתח‪-‬על של ‪ 400‬קילוואט מתוכננים ונדונים‬
‫במסגרת המועצה הארצית‪ .‬שדרת הולכת החשמל הארצית כוללת תכניות ארציות למערכת‬
‫ההולכה הראשית בצירופים שונים של קווי ‪ 400‬קילוואט ומערכת קווי ‪ 161‬קילוואט‪ .‬ציר‬
‫מזרחי ממישור רותם ועד עמק זבולון‪ ,‬ציר מערבי מרוטנברג לגנות; צירי רוחב מרוטנברג‬
‫לצפית‪ ,‬גנות‪-‬בן שמן‪ ,‬חדרה‪-‬קיסריה‪ .‬ב‪ 2013-‬נמצאים בהליכי תכנון מתקדמים אשכול צפוני‪,‬‬
‫חיבור מעמק חפר ועד הגליל המזרחי‪ ,‬אשכול דרומי בנגב בצפוני וחיבור תחנת הכוח דוראד‬
‫לציר המזרחי‪ .‬זוהי רשת הולכה בהיקף של מאות ק”מ‪ .‬הציר המזרחי חופף ברובו את תוואי‬
‫צנרת “המוביל הארצי” ותוואי תשתיות נוספות‪ ,‬כמסילת הברזל המזרחית‪ ,‬כביש חוצה ישראל‬
‫והשדרה היבשתית של קו הגז הטבעי‪ .‬סמיכות זו יוצרת מגבלות בטיחותיות בין התשתיות‪,‬‬
‫תחרות על כל מטר במותניים הצרים של המדינה ומחייבת עבודה זהירה ומדויקת‪ ,‬גישור‬
‫ויישוב קונפליקטים‪ ,‬שחלקם אמיתיים וחלקם נובעים משאיפות הנדל”ן של חברות התשתית‪.‬‬
‫ניתן למנות ביד אחת את מקבלי ההחלטות‪ ,‬שצריכים להתוות את האיזון‪ ,‬את חלוקת המרחב‬

‫המוגבל בין החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫היכרותי האישית עם סוגיית תכנון רשת ההולכה החלה בטיפול בתחנת הכוח חגית ובתסקיר‬
‫ההשפעה על הסביבה‪ .‬נחשפתי לנושא הקרינה האלקטרומגנטית ולמושגים מתחום הפיזיקה‪,‬‬
‫כמו מיליגאוס‪ ,‬המהלכים אימים על האזרחים; נחשפתי לעולם עלום שבו התקינה אינה‬
‫מוסכמת בין אנשי מקצוע‪ ,‬שמחקרים סותרים בתחום הבריאות מפורסמים חדשות לבקרים‪,‬‬
‫עם מסקנות מנוגדות‪ ,‬לעתים מקלות ולעתים מחמירות; פתרונות וערכים‪ ,‬הנכונים ליום אישור‬
‫התכנית‪ ,‬משתנים במהרה‪ ,‬כמו גם מדיניות הממשלה‪ .‬אי לכך‪ ,‬הבלבול הוא חלק קבוע‬

‫בהתמודדות עם סוגיית רשת ההולכה‪.‬‬
‫רשת החשמל מאיימת על האזרחים‪ ,‬בשל מידות העמודים‪ ,‬גובהם ומוטת רוחבן של הזרועות‬
‫נושאות הקווים ואמצעי הבטיחות‪ ,‬הנדרשים בגין קווי המתח‪ .‬צירוף של מספר קווי מתח‪-‬על‬

‫‪236‬‬

‫ו‪/‬או מתח עליון יחדיו‪ ,‬לכדי רצועה אחת‪ ,‬יוצר חיץ של עשרות מטרים‪.‬‬
‫קו ‪ 400‬קילוואט מתנשא לגובה של עד כ‪ 60-‬מטר ומרחק הבטיחות מציר הקו הוא ‪ 35‬מטר‬
‫לכל צד‪ ,‬סך הכול ‪ 70‬מטר רצועה‪ .‬ישנם עמודי מתיחה ועמודי משא‪ ,‬עמודים הבנויים כצינור‬
‫ואחרים שצורתם כסבך‪ ,‬יש הנושאים קו דו‪-‬מעגלי ויש הנושאים מספר מעגלים ולכן בראשם‬
‫מספר מוטות כנפיים‪ .‬קו ‪ 161‬קילוואט דורש רוחב רצועה צרה יותר‪ 40 ,‬מטר ובאשר לצורתו‪,‬‬

‫זו הולכת וגובהת עם השנים כהתמודדות עם הקושי לאתר רצועות מעבר להתוויה‪.‬‬
‫ובשטח‪ ,‬פעמים רבות רצועת מעבר לחשמל מנסה לכנס בקרבה כמה שיותר קווים ולכן‬

‫מקבלים חתכים ברחבים משתנים‪.‬‬

‫רוחב הרצועה‬ ‫תכולת קווים ברצועת המעבר ‬ ‫חתך ‬
‫‪ 70‬מטר‬ ‫‪ 400‬‬ ‫חתך א’ ‬
‫‪ 40‬מטר‬ ‫‪ 161‬‬ ‫חתך ב’ ‬
‫‪ 100‬מטר‬ ‫‪ 400+161‬‬ ‫חתך ג’ ‬
‫‪ 120‬מטר‬ ‫‪ 400+161‬‬ ‫חתך ד’ ‬
‫‪ 130‬מטר‬ ‫‪ 161+400+161‬‬ ‫חתך ה’ ‬
‫‪ 150‬מטר‬ ‫‪ 400+400+161‬‬ ‫חתך ו ’ ‬
‫‪ 160‬מטר‬ ‫‪ 400+161+161+161‬‬ ‫חתך ז’ ‬

‫מה יגיד חקלאי‪ ,‬שפתאום‪ ,‬התכנון הארצי רישת מהשמיים את חלקתו ומטיל עליו מגבלות‪.‬‬
‫ראשית כל‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬כי רשת ההולכה היא גם החוליה החלשה באישור תכניות לתחנות כוח‪.‬‬
‫הדגש בדיון התכנוני ובמאבק הציבורי‪ ,‬בהליכי אישור פרויקט חדש‪ ,‬ניתן באופן טבעי‪ ,‬בנושא‬
‫תחנת הכוח‪ ,‬ייצור החשמל וההיבטים הסביבתיים של תחנת הכוח‪ ,‬סביבת פיזור המזהמים‬
‫ותחום ההשפעה הסביבתית של התחנה‪ .‬קווי ההולכה מתחנה אחת לתחנת מיתוג גדולה‪,‬‬
‫אורכם כעשרות קילומטרים וחקלאי שלא היה ער לכך‪ ,‬או שלא חש מאוים מפרויקט הנמצא‬
‫במרחק ממנו‪ ,‬מוצא עצמו‪ ,‬יום אחד‪ ,‬חשוף למגבלות להקמת מבנים ולשהיית עובדים‪ .‬ייתכן‪,‬‬
‫שיותר מכל‪ ,‬הכאב של החקלאי הוא על ניפוץ אשליית הנדל”ן שלו‪ .‬כי בלב ליבו של כמעט‬
‫כל חקלאי מקננת הציפייה ליום‪ ,‬שבו ישונה ייעודה של חלקת האלוהים הקטנה שלו‪ ,‬ועתיד‬
‫יורשיו יהיה מובטח‪ .‬בתכנית קווי שפיה‪-‬קסם פגשנו חקלאים שעניינם היה עיבוד הקרקע;‬
‫בתכנית לקווי חשמל גן שורק‪-‬גזר‪ ,‬הקשיים שהתחבטנו בהם מול החקלאים היו בעיקרם‬

‫ציפיות נדל”ניות‪.‬‬
‫עם השנים למדנו‪ ,‬כי אין לדון בתחנת כוח בפני עצמה‪ ,‬אלא תמיד צריך לוודא‪ ,‬שחיבור‬
‫התחנה לרשת הארצית יהיה חלק בלתי‪-‬נפרד מהתכנית‪ ,‬תוך תקווה שאולי יהיה יותר קשה‬
‫בתכנון‪ ,‬אבל ניתן יהיה לחבר את התחנה לרשת הארצית‪ .‬הסוגיה קיבלה משנה תוקף עם‬
‫כניסתם לשוק של יצרנים פרטיים‪ ,‬שאינם אמונים בהולכת חשמל ומעוניינים לספקו למנהל‬
‫מערכת ההולכה מתחנת ההשנאה שבתחומם‪ .‬היצרן הפרטי לא מקיים ולא מתחזק קווי‬
‫חשמל‪ .‬אם התחנה לא מוקמת באמצעות חברת החשמל‪ ,‬היזם נדרש להציג סקר חיבור‬
‫מחברת חשמל בעת הפקדת התכנית‪ .‬סקר זה יוצר מחויבות הדדית‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬חברת‬
‫חשמל מבטיחה לפרויקט מקום ברשת‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬יש משמעות תכנונית להיתכנות פרויקט‬

‫‪237‬‬

‫ירושלים‪ ,‬שדרות יגאל ידין‪ .‬עמוד צינור (משמאל) ועמוד מסבך (מימין)‪.‬‬

‫בשלב ההפקדה‪ .‬החשש הוא‪ ,‬שמא יאושר הפרויקט ותתקבלנה זכויות במקרקעין‪ ,‬ואז‪ ,‬בסופו‬
‫של יום‪ ,‬לא יהיה כיצד לספק את החשמל לצרכנים‪ .‬מחויבות זו עוגנה גם בהסכמים עם‬
‫הרשות לשירותים ציבוריים ‪ -‬רשות החשמל‪ ,‬העוסקת בהיבטי רגולציה ורישוי ייצור החשמל‬

‫ולא בהיבט הסטטוטורי‪.‬‬
‫התוויית קווי חשמל במתח‪-‬על ובמתח עליון הפכה למורכבת יותר עם עליית ערכיותם וסיווגם‬
‫של השטחים הפתוחים‪ .‬כיצד משפיעים קווי חשמל על שטחי נופש ופנאי? מהי מידת הפגיעה‬
‫בשמורות טבע‪ ,‬בגנים לאומיים וביערות? מהי מידת הפגיעה מעבודות העפר‪ ,‬התשתיות ודרכי‬
‫הגישה לציוד מכני הנדסי ומנופי הענק להקמת עמודים ומתיחת תיילים? מה השפעת רצועת‬
‫הקווים על הצמחייה או‪ ,‬ליתר דיוק‪ ,‬על רוחב “פס האש” ביער או בשמורה? מה ההשפעה‬
‫הנופית המצטברת של מתקני רשת ההולכה‪ ,‬התיילים‪ ,‬עבודות העפר והיעדר צמחייה? כל‬
‫תכנית לקו חשמל הייתה לפרויקט הנדסי מלווה בצוות נוף‪ ,‬ולעתים אף לפרויקט נופי שמעגן‬
‫פרויקט הנדסי‪ .‬וכולם צודקים‪ ,‬בארצנו הקטנטונת אנו צריכים חשמל‪ ,‬רוצים אותו‪ ,‬אבל במחיר‬

‫סביר ומאוזן‪.‬‬
‫ב‪ 1996-‬הורתה המועצה הארצית על הכנת תכנית מתאר לקווי ‪ 400‬קילוואט לחיבור תחמ”ג‬
‫(תחנת מיתוג גדולה) הכפר הירוק ותחנת הכוח רידינג לרשת הארצית‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת ליצור‬
‫פרוזדור של קווי חשמל‪ ,‬העתיד לחצות את לב ליבו של המטרופולין לרוחב ולאורך‪ ,‬כולל‬
‫בפארק הירקון ‪ -‬רצועה ירוקה באזור עירוני צפוף‪ .‬סבירה בעיניי מאוד טענתו של זוהר לביא‬
‫מחברת חשמל‪ ,‬שעצם קיומם של הקווים העיליים בין אתרי רידינג וחיבורם מזרחה לרשת‬
‫הארצית‪ ,‬הם שבעצם מנעו בנייה עירונית בגדתו הצפונית של הירקון‪ ,‬ובצל קווים אלה אנו‬
‫מבלים בשטח הירוק של גני יהושע‪ .‬מכל מקום‪ ,‬התכנית במתכונתה המקורית לא קודמה ולא‬

‫הוקמו קווי ‪ 400‬קילוואט בפארק הירקון‪.‬‬
‫הקושי בהעברת קווי מתח בשטח עירוני ובשטח פתוח הביא את מנכ”ל משרד התשתיות‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,2004‬למנות צוות בין‪-‬משרדי לקביעת קריטריונים להטמנת קווי חשמל‪ .‬הצוות כלל‬

‫‪238‬‬

‫נציגים ממינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬המשרד לאיכות‬
‫הסביבה‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬משרד התיירות‪ ,‬חברת החשמל והרשות לשירותים ציבוריים חשמל‪.‬‬

‫וכך נכתב בכתב במינוי לצוות‪:‬‬
‫“לאחרונה התרבו הפניות למשרד התשתיות הלאומיות בבקשה לבחון חלופות של הטמנת‬
‫קווי ההולכה והחלוקה של מערכת החשמל‪ ,‬כאשר חברת החשמל תכננה להקים קווים‬

‫עיליים חדשים‪ ,‬או לשדרג קווים קיימים‪.‬‬
‫להחלטה על ביצוע ההטמנה השלכות רבות‪ :‬טכניות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬סביבתיות וסטטוטוריות וכן‬

‫‪239‬‬

‫השפעה משמעותית על מערכת החשמל מבחינת עלויות ההטמנה‪ ,‬תפעול ואמינות‪.‬‬
‫הצוות ישקול‪ ,‬במהלך עבודתו‪ ,‬שיקולים של זמינות קרקע ושטחים פתוחים‪ ,‬ערכי טבע ונוף‪,‬‬
‫בטיחות‪ ,‬זמינות טכנולוגיות של כבלים תת‪-‬קרקעיים‪ ,‬עלויות ההטמנה ושיקולים של אמינות‬

‫ותפעול המערכת‪.‬‬
‫הקריטריונים שיומלצו על ידי הצוות יחולו על פרויקטים שטרם הוחל בתכנונם‪ ,‬או במסגרת‬

‫שדרוגי קווים קיימים”‪.‬‬
‫הצוות ישב על המדוכה ושמע מגוון דעות וסוגיות מקצועיות‪ .‬נציגי חברת חשמל הציגו בפניו‬
‫את העקרונות לתכנון מערכת החשמל והמאפיינים הטכניים של רשתות ההולכה העיליות‬
‫וכבלים תת‪-‬קרקעיים‪ .‬נמסרה לצוות סקירה על תכניות הפיתוח של חברת חשמל‪ .‬כנציג‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הצגתי את ההיבטים הסביבתיים ואת הקריטריונים לקביעת ערכיות‬
‫לשטחים פתוחים‪ ,‬ערכי טבע ונוף ומושגים בנושאים אלה בתחום התכנון הסטטוטורי‪ .‬כל‬
‫חבר הגיע לדיון עם אסוציאציה לקו חשמל “לדוגמה” ולתא שטח פתוח או בנוי‪ .‬לנגד עיניי‬
‫היה קו ‪ 161‬קילוואט שהוטמן מכביש בגין בירושלים לתחמ”ש (תחנת משנה) פרבשטיין‪.‬‬
‫לצורך הטמנת הקו הוחלף גשר הולכי רגל על כביש בגין‪ ,‬הוטמנו כבלים ברחובות ר’ בנימין‬
‫והחלוץ בבית הכרם‪ ,‬ומאחר שזה נעשה על סף ביתי גם עקבתי מקרוב אחר הביצוע‪ ,‬אחר‬
‫ההתמודדות עם התושבים‪ ,‬עם שיקום הרחוב ועם הנזק הבלתי הפיך לעצים בני ‪ 80‬שנה‪,‬‬

‫שאינם עוד בגלל הפרויקט‪.‬‬
‫לגבי המרחב הפתוח היו לנגד עיניי קווי המתח מצפית לתחמ”ג אבן ספיר‪ ,‬החוצים את‬
‫כביש ‪ 38‬מדרום לבית שמש‪ .‬ממערב לכביש‪ ,‬יער אורנים בוגר של קק”ל‪ ,‬חלק מפארק‬
‫בריטניה‪ .‬ממזרח שמורת טבע עדולם ובה צמחיית שיחים ועצים ירוקי‪-‬עד בגובה של מספר‬
‫מטרים‪ .‬מבחינת ההיררכיה הירוקה‪ ,‬שמורת טבע גבוהה יותר מיער נטע אדם‪ ,‬מנגד קווי המתח‬
‫וצמחיית שמורת הטבע חיים בהדדיות ואינם מונעים אלה את אלה‪ .‬ביער‪ ,‬קווי המתח חייבו‬
‫פס אש חשוף‪ .‬כיצד עובדה זו משפיעה על שאלת הטמנת קווים בשטח פתוח ועל ביצוע‬
‫עבודות חפירה וכיסוי שלא תמיד ניתן לשקמן‪ ,‬ומה קורה כאשר מדובר באתרים ייחודיים בעלי‬
‫חשיבות ארצית ואפילו לאומית? מה ייעשה אם לאחר כל המאמץ התכנוני לא תהיה ברירה‬
‫וצריך יהיה להעביר קו בגן לאומי מעל תיאטרון רומי או מעל אתר ארכיאולוגי? מה עם אתר‬

‫המורשת העולמית “מכתש רמון” המאוים בחצייה עילית של קו ‪ 161‬קילוואט?‬
‫יורם רונדשטיין‪ ,‬סגן מנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות ויו”ר הצוות‪ ,‬הפיץ‬
‫בספטמבר ‪ 2005‬את המלצות הוועדה‪ .‬ההמלצות כללו הבחנה בין קווי המתח הגבוה והמתח‬
‫הנמוך המתוכננים‪ ,‬שבהתאם להנחיית המשרד לתשתיות לאומיות על חברת החשמל‬
‫להטמין בשטח בנוי את כולם‪ .‬לגבי קווי ‪ 400‬קילוואט‪ ,‬אשר תכנונם מורכב מבחינה הנדסית‪,‬‬
‫תכנונית וסביבתית המליץ הצוות‪ ,‬כי עדיף לא לקבוע כללים‪ ,‬אלא להמשיך ולטפל באופן‬
‫פרטני בכל פרויקט במסגרת המועצה הארצית‪ ,‬שבה מתבצעים הליכי אישור של קווי ‪400‬‬
‫קילוואט‪ .‬הצוות מיקד דיוניו בקווי המתח העליון ‪ 161‬קילוואט וגיבש המלצות נפרדות בקשר‬
‫לקווים בשטחים בנויים ובשטחים פתוחים‪ .‬ככלל‪ ,‬בשטח בנוי יוטמן קו ‪ 161‬קילוואט‪ .‬אם‬
‫באזור המיועד לבינוי‪ ,‬ברמה המתארית או המפורטת‪ ,‬אין אפשרות להטמין קו חשמל כחלק‬
‫מביצוע תשתיות של פרויקט פיתוח‪ ,‬ניתן יהיה‪ ,‬כשלב ביניים‪ ,‬לבצע קו עילי בתיאום עם‬

‫‪240‬‬

‫הרשות המקומית‪ .‬כמו כן‪ ,‬החרגת הטמנה בשטח תעסוקה עירוני‪ ,‬בשטח עירוני פתוח‪ ,‬שאינו‬
‫בעל ערכיות סביבתית ואינו מיועד לפארק ובפרוזדור תשתיות הנדסיות אזוריות ו‪/‬או ארציות‪,‬‬
‫תיעשה תוך שמירה על מרחקי בטיחות ולאחר שנבחנה הטמנה במסגרת איחוד תשתיות‪.‬‬
‫בשטח הפתוח‪ ,‬המליצה הוועדה‪ ,‬כי קווי ‪ 161‬קילוואט יתוכננו כקווים עיליים ויהיו ככל הניתן‬
‫צמודים לקווי תשתית אחרים‪ ,‬תוך שמירה על מרחקי בטיחות‪ .‬הוועדה ביקשה להטיל בשטח‬

‫הפתוח את המגבלות הבאות‪:‬‬
‫“א‪ .‬בשטח בעל ערכיות סביבתית מיוחדת יתוכנן קו ‪ 161‬קילוואט עילי בתיאום מראש עם‬
‫מתכנן המחוז‪ ,‬מהנדס הרשות המקומית ונציג המשרד לאיכות הסביבה (שבתחום אחריותם‬
‫מתוכנן הקו)‪ ,‬לאחר בחינת נחיצות הקו בשטח זה‪ ,‬בחינת הערכיות הסביבתית המיוחדת‬

‫והצגת חלופות למעבר הקו בשטח זה או מחוץ לשטח‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשטח בעל ערכיות לאומית ייחודית לא יתוכנן קו עילי”‪.‬‬
‫כדרכן של ועדות וצוותי עבודה‪ ,‬מסמך ההמלצות לא נחתם על ידי כל החברים‪ .‬נציגי הגנת‬
‫הסביבה ומשרד הפנים חתמו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬המלצות הוועדה מיושמות בפועל וקווי החשמל‬
‫מתוכננים ומוקמים מאז ברוח ההמלצות‪ ,‬לאחרונה אף עולים קולות של היתכנות הטמנת‬

‫קווי ‪ 400‬קילוואט‪.‬‬
‫לפני למעלה מעשור‪ ,‬החלה חברת חשמל להקים קו חשמל מרמת חובב לאילת דרך מצפה‬
‫רמון‪ .‬העמודים הוצבו מצפון ומדרום למכתש רמון ונותר רק להקים קו של ‪ 161‬קילוואט‪ ,‬החוצה‬
‫את מכתש רמון‪ .‬לכאורה‪ ,‬זהו שדרוג קו ישן שקיים מקדמת דנא‪ ,‬אלא שלאור המהפך שחל‬
‫במכתש ופלאי שיקומו מנזקי הכרייה והחציבה‪ ,‬ועם הכרת ארץ המכתשים כאתר מורשת‬
‫עולמי‪ ,‬לא ניתן להשלים עם קו חשמל עילי‪ ,‬המבטל בנוכחותו ובנצפותו את תחושת ארץ‬
‫בראשית במכתש‪ .‬הקמת קו זה הייתה לסלע מחלוקת בין חברת חשמל ומשרד התשתיות‬
‫לבין תושבי מצפה רמון‪ ,‬שוחרי הטבע והמשרד להגנת הסביבה‪ .‬שאלת הטמנת קו זה הייתה‬
‫אחת העילות המרכזיות להקמת הצוות הבין‪-‬משרדי‪ .‬מנכ”לים ושרים התחלפו במשרד להגנת‬
‫הסביבה ולכולם הוצגתי כאדם עקשן‪ ,‬שבגללו אילת תישאר ללא הספקת חשמל‪ .‬המחלוקת‬
‫לא נפתרה‪ .‬אילת עדיין מוארת וממוזגת‪ ,‬אך קורת רוח אישית הייתה כששמעתי את הצהרתו‬
‫של השר עוזי לנדאו‪ ,‬בכנס אילת‪-‬אילות ‪ ,2011‬ואת עמדתו המהפכנית של השר ומשרדו‪,‬‬
‫כי במכתש רמון הקו אכן יוטמן‪ .‬עמדה זו היא נקודת המוצא לתכנון קו חוצה מכתש רמון‬
‫במסגרת פרויקט שהוכרז לאחרונה כתשתית לאומית והליכי תכנונו יטופלו בוועדה לתשתיות‬

‫לאומיות‪.‬‬

‫‪241‬‬

‫קו טמון במכתש רמון ‪ -‬סיומה של מחלוקת‪.‬‬
‫עורכי תמ”א ‪ :2007 ,10‬מימין לשמאל ‪ -‬שחר ניצן‪ ,‬אפרים שלאין‪ ,‬נועה נאור ויורם רודנשטיין‪.‬‬

‫‪242‬‬

‫פרק ז’‪ :‬הוועדה הארצית לתכנון‬
‫ולבנייה של תשתיות לאומיות ‪ -‬הות”ל‬

‫הקמת הוועדה‪ :‬מטרות וסמכויות‬

‫קיץ ‪ .2001‬הטרקטורים והציוד הכבד פועלים במרץ לסלילת כביש חוצה ישראל בין ניצני‬
‫עוז למחלף עירון‪ ,‬אולם במשק הישראלי מסתמנת האטה בביצוע תשתיות‪ .‬ראש הממשלה‪,‬‬
‫אריאל שרון‪“ ,‬בולדוזר” בפני עצמו‪ ,‬חיפש דרכים לזרז ביצוע תשתיות‪ ,‬אותן ראה כמחוללות‬
‫צמיחה ופעילות כלכלית‪ .‬בטווח הקרוב‪ ,‬מאחורי כל קילומטר כביש‪ ,‬ישנם אלפי שעות של‬
‫מתכננים‪ ,‬מודדים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬יועצים‪ ,‬ואפילו סיורים וכריכים שמכינים לסיורים; בטווח הרחוק‪,‬‬

‫התשתיות תחברנה פריפריה ומרכז‪ ,‬תחסוכנה אלפי שעות פקקים וכדומה‪.‬‬
‫צוות מטעם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה חיפש חלופות לקידום מהיר של ביצוע‬
‫התשתיות‪ .‬בהיותי נציג המשרד לאיכות הסביבה בצוות המלווה של כביש חוצה ישראל‪,‬‬
‫הכרתי את הפעילות המוצלחת של הצוות המלווה לקידום תכנון וביצוע כביש חוצה ישראל‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬הצעתי “לשכפל” את דגם הצוות המלווה כצוות ייעודי לקידום תשתיות‪ ,‬אשר להן‬
‫ישוריין תקציב לביצוע מיידי‪ .‬תכנית מאושרת לתשתית‪ ,‬אשר אינה יוצאת לביצוע‪ ,‬הופכת‬
‫מהר מאוד למיושנת ואין כל טעם בהרצה תכנונית אם לקראת היציאה לביצוע יהיה צורך‬
‫בתכנון מחדש‪ .‬תכנית על המדף מתיישנת מהר‪ ,‬מפני שבביצוע תשתיות ישנם חידושים‬
‫תכופים‪ ,‬למשל‪ ,‬בשיטת המכרזים והביצוע‪ :‬מתכנון מחייב במכרז עד ‪ BOT‬או שיטת “תכנון‬
‫ביצוע”‪ ,‬המאפשרת גמישות בתכנון לעת ביצוע‪ .‬חידושים אחרים נובעים מהעובדה‪ ,‬שהסביבה‬
‫משתנה בשל הרחבת יישובים‪ ,‬ביצוע תשתיות שונות והחלטה על תכניות סטטוטוריות חדשות‪.‬‬
‫חידושים חלים גם במדדים סביבתיים ובפתרונות סביבתיים לסוגיות שונות‪ .‬המשרד לאיכות‬
‫הסביבה ראה בצוות מלווה לפרויקט גוף ייעודי‪ ,‬שבו כל משרד ייוצג על ידי נציג שיקבל‬

‫סמכותו ממנכ”ל המשרד‪ ,‬וכך תתאפשר קבלת החלטות מהירה ומחייבת‪.‬‬
‫הצעת המשרד לאיכות הסביבה לא התקבלה והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות‬
‫לאומיות (הות”ל) הוקמה בחודש מאי ‪ 41 ,2002‬במסגרת תיקון מס’ ‪ 60‬לחוק התכנון והבנייה‪,‬‬
‫התשכ”ה‪( 1965-‬הקמת הוועדה לתשתיות לאומיות וקביעת סדרי עבודתה)‪ .‬הוועדה הוקמה‬
‫במטרה למסד גוף תכנון ייחודי‪ ,‬שיתמחה בקידום תכנון מפורט לביצוע‪ ,‬בלוח זמנים קצר‪,‬‬

‫עבור תכניות תשתית‪ ,‬שיוגדרו על ידי הממשלה כבעלות חשיבות לאומית‪.‬‬
‫מהי‪ ,‬אם כך‪ ,‬תשתית לאומית המטופלת בוועדה זו?‬

‫‪ 41‬תיקון מס’ ‪ 60‬לחוק התכנון והבנייה אושר בפברואר ‪ 2002‬במסגרת חוק ההסדרים‪ .‬במאי ‪ 2002‬הסתיים הליך מינוי חברי הוועדה‬
‫ונערכה ישיבת הפתיחה של הוועדה‪ .‬באוקטובר ‪ 2002‬הוכרזו הפרויקטים הראשונים כתת”לים‪.‬‬

‫‪243‬‬

‫“תשתיות לאומיות” ‪ -‬מיתקני תשתית‪ ,‬נמל תעופה‪ ,‬נמל‪ ,‬מעגן‪ ,‬מיתקן להתפלת מים‪,‬‬ ‫(תיקון מס’ ‪)60‬‬
‫מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים‪ ,‬אתרי סילוק וטיפול בפסולת‪ ,‬מיתקני תקשורת‪,‬‬ ‫תשס”ב‪2002-‬‬
‫תחנת כוח‪ ,‬מיתקן אחסון גז ודלק‪ ,‬דרך‪ ,‬מיתקני גז ומיתקני גט”ן כהגדרתם בסעיף ‪2‬‬
‫לחוק משק הגז הטבעי‪ ,‬התשס”ב‪ ,2002-‬אתרי כרייה וחציבה‪ ,‬והכל אם ראש הממשלה‪,‬‬ ‫(תיקון מס’ ‪)82‬‬
‫תשס”ח‪2008-‬‬
‫שר האוצר ושר הפנים הכריזו‪ ,‬על כל אחד מהם‪ ,‬כי הוא בעל חשיבות לאומית‪.‬‬
‫(תיקון מס’ ‪)90‬‬
‫תשס”ט‪2009-‬‬

‫דרכה של תכנית בות”ל מתחילה בהליך של הכרזה על ידי ראש הממשלה‪ ,‬שר האוצר ושר‬
‫הפנים‪ ,‬על תכנית לפרויקט ייחודי במסגרת של תשתית לאומית‪ .‬הכרזה זו‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬היא‬
‫הצהרה ממשלתית לנחיצות התכנית ולסלילת הדרך לקידומה בות”ל‪ .‬בחוק נקבעו התנאים‬

‫המחייבים לעניין הגופים והרשויות הזכאים להגיש פרויקט לאישור כתשתית לאומית‪.‬‬
‫ההכרזה על תכנית כתשתית לאומית נותנת את האות להתחלת התכנון ולבדיקת החלופות‪,‬‬
‫שבמסגרתם באים לידי בחינה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נושאים‪ ,‬כגון‪ :‬התאמה למדיניות התכנון הארצית‪,‬‬
‫היבטים סביבתיים והיבטים אורבניים‪ ,‬היבטים כלכליים‪ ,‬שלביות ביצוע וישימות‪ .‬ההליך התכנוני‬
‫נעשה בהתאם ללוחות הזמנים‪ ,‬שנקבעו מראש לקידום התכנון‪ ,‬ובמידת הצורך והעניין הם‬
‫מתעדכנים מעת לעת‪ .‬הליך הביצוע זוכה למעקב ולבקרה מהתנעתו לביצוע ועד להשלמת‬

‫הביצוע וההפעלה‪.‬‬
‫הוועדה פועלת במקביל למועצה הארצית ויש לה את כל הסמכויות והתפקידים שיש‬
‫למועצה הארצית בענייני תכנון ובנייה‪ ,‬וכן סמכות לתת היתרים על פי תכניות לתשתית‬
‫לאומית‪ .‬במסגרת הוועדה פועלות שתי ועדות משנה‪ :‬ועדת משנה לשמיעת השגות לגבי‬
‫תכניות לתשתית לאומית וועדת משנה למסמכי תכנון מפורט לפני ביצוע (מסמכי ביצוע)‪ .‬יו”ר‬

‫הוועדה ומתכנן הוועדה מהווים רשות רישוי לעניין מתן היתר בנייה‪.‬‬
‫הרכב הוועדה נותן עדיפות מובנית לנציגי הממשלה וכולל עשרה נציגי שרים‪ ,‬מתכנן‪ ,‬נציג‬
‫השלטון המקומי‪ ,‬נציג ארגוני השמירה על הסביבה‪ ,‬נציג מינהל מקרקעי ישראל ונציג ציבור‪.‬‬
‫חברי הוועדה הם אנשים מקצועיים‪ ,‬מנוסים ומיומנים באופי ובהליכי התכניות בות”ל‪ .‬נוכחות‬

‫הרכב הוועדה לתשתיות לאומיות‬

‫‪ 10‬נציגי שרים‬

‫פנים‪ ,‬רה”מ‪ ,‬סביבה‬

‫שלטון מקומי‬

‫ממ”י‬
‫ירוקים‬

‫נציג ציבור‬ ‫מתכנן‬

‫‪244‬‬

‫החברים בישיבות הוועדה‪ ,‬המחויבות והאחריות שהם מגלים כלפי העשייה‪ ,‬תורמים תרומה‬
‫מכרעת לתפוקת העשייה הכוללת בות”ל‪.‬‬

‫הות”ל מספקת ליזם של תשתית לאומית חבילת שירות מלאה‪ ,‬הכוללת את כל שלבי‬
‫התכנון הסטטוטורי עד לאישורו‪ ,‬וכן מתן היתרי בנייה ופיקוח על הביצוע‪ .‬האפשרות להציע‬
‫ליזם חבילת שירות כוללת חשובה במיוחד בתכניות תשתית‪ ,‬שהן בדרך כלל תכניות בעלות‬
‫ערך ותועלת רבה ברמה הלאומית‪ .‬אלו הן תכניות החוצות גבולות של רשויות תכנון וגבולות‬

‫מינהליים והשפעתן חורגת מתחומי התכנית (הקו הכחול)‪.‬‬
‫תכנית לתשתית לאומית מטופלת בוועדה בשלושה שלבים‪ ,‬מיום הכרזת הפרויקט כתשתית‬

‫לאומית ועד למימושה‪ :‬שלב גיבוש התכנית‪ ,‬השלב הסטטוטורי ושלב ביצוע התכנית‪.‬‬
‫‪ .1‬שלב גיבוש התכנית‪ :‬לאחר הכרזת הפרויקט כ”תכנית תשתית לאומית”‪ ,‬הצוות המקצועי‬
‫שהוקם באופן ייעודי לתכנית פועל מול יזם התכנית להכרת הפרויקט ומאפייניו‪ .‬לאחר גיבוש‬

‫ראשוני הוועדה מתכנסת לצורך החלטה לפרסום “דבר הכנת תכנית” לציבור‪.‬‬
‫‪ .2‬השלב הסטטוטורי‪ :‬פרסום “דבר הכנת תכנית” לציבור מייצר תשתית לעריכת התכנית‪,‬‬
‫לקראת הגשתה לוועדה‪ .‬היזם מקבל מצוות הות”ל הנחיות לעריכת התכנית‪ ,‬לקראת הגשתה‬
‫לוועדה‪ .‬הגשה פורמלית של התכנית למשרדי הוועדה‪ ,‬לאחר שעמדה בתנאי הסף לקבלתה‪,‬‬
‫מהווה תחילתו של הליך אשר בגינו נקבעו בחוק לוחות זמנים קצובים‪ ,‬המחייבים את הוועדה‬
‫ואת הצוות המקצועי בכל הקשור להליכי בחינה סביבתית‪ ,‬הפקדת התכנית להשגות הציבור‬
‫והערות הוועדות המחוזיות‪ ,‬מינוי חוקר לדיון בהשגות והחלטות לעניין המלצה לממשלה בדבר‬

‫אישור התכנית‪ .‬תום שלב זה הוא באישור התכנית על ידי הממשלה‪.‬‬
‫‪ .3‬שלב הביצוע‪ :‬עם תום ההליכים בשלב הסטטוטורי‪ ,‬הוועדה לתשתיות לאומיות מתפקדת‬
‫כרשות רישוי‪ .‬הצוות המקצועי בוועדה בוחן את התאמת מסמכי הביצוע למסמכי התכנית‬
‫המחייבים והמנחים‪ ,‬ומבטיח כי מסמכי הביצוע יהיו תואמים לתכניות וברמה מקצועית גבוהה‪.‬‬
‫הצוות ממליץ לוועדת המשנה למסמכי ביצוע בדבר אישור מסמכי הביצוע ולרשות הרישוי‬
‫בדבר אישור היתרי הבנייה‪ .‬מפקחים מטעם הות”ל בודקים את הביצוע (בהיבטים סביבתיים‬
‫ונופיים)‪ ,‬אל מול המסמכים המפורטים לפני ביצוע ואל מול היתרי הבנייה שאושרו על ידי‬

‫ועדת המשנה ורשות הרישוי של הות”ל והחלטותיהן‪.‬‬

‫השירות התכנוני‬

‫תכניות לתשתית לאומית מאופיינות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ברמת מורכבות תכנונית גבוהה מאוד‪,‬‬
‫בהיקפים גדולים ובהשפעות מהותיות על המרחב‪ .‬צוות הוועדה פועל ברמת מחויבות גבוהה‬
‫לאיכות התכניות המקודמות ולמציאת פתרונות תכנוניים מיטביים‪ .‬מבנה צוות הוועדה תורם‬
‫ליצירת תנאים להליך תכנוני ברמת מקצועית גבוהה במתכונת של התנהלות באמצעות יועצים‬

‫מומחים רב‪-‬תחומיים‪ ,‬המתחייבים לרמת זמינות גבוהה ולעמידה בלוח הזמנים המוכתב‪.‬‬
‫רכזי הפרויקטים במשרדי הוועדה‪ ,‬ראשי הצוות בתחומי התכנון והסביבה ויועצי הוועדה‬
‫בתחומים המקצועיים הייחודיים במקצועות ההנדסה‪ ,‬התכנון והסביבה‪ ,‬מהווים את התמיכה‬
‫המקצועית לוועדה ומחליפים את עבודתה של לשכת התכנון המחוזית המסורתית ואת הליך‬
‫הערכת ההשפעה הסביבתית‪ ,‬שמבוצע בדרך כלל על ידי המשרד להגנת הסביבה‪ .‬היועצים‪,‬‬

‫‪245‬‬

‫אשר החוק עצמו קבע‪ ,‬כי לא יהיו עובדי מדינה‪ ,‬נבחרים מתוך מיטב אנשי המקצוע בארץ‬
‫על סמך מומחיותם‪ ,‬ניסיונם ויכולתם לעבוד בצוות‪ .‬צוות היועצים הרב‪-‬תחומי מאפשר לוועדה‬
‫לקבל ייעוץ מקצועי‪ ,‬בכל נושא‪ ,‬תוך עמידה בלתי‪-‬מתפשרת על איכות התכנון והקפדה על‬

‫לוחות הזמנים הקצרים‪ ,‬המאפיינים את עבודת הוועדה‪.‬‬
‫בסוף ‪ 2012‬צוות הות”ל הורכב מארבעה עובדי מדינה (מתכנן הוועדה‪ ,‬מנהלת אגף א’‬
‫תכנון תשתיות לאומיות‪ ,‬מנהל תחום תכנון מפורט ורישוי‪ ,‬מזכיר הוועדה)‪ ,‬כחמישה מרכזי‬
‫פרויקטים ושלוש עובדות מטה‪ ,‬המועסקים על ידי חברה חיצונית המספקת שירותים למשרד‬
‫הפנים (גיאודע בע”מ)‪ .‬הפעילות התכנונית השוטפת מאורגנת בידי חמישה ראשי צוות תכנון;‬
‫הפעילות והייעוץ הסביבתי בידי שלושה ראשי צוות סביבה‪ .‬כ‪ 40-‬יועצים מקצועיים בתחומי‬
‫הנדסה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬נוף‪ ,‬סביבה‪ ,‬אנרגיה וכדומה עומדים לרשות פעילות התכנון בות”ל ומופעלים‬
‫אד‪-‬הוק בכל פרויקט‪ .‬הות”ל רואה עצמה אחראית לפיקוח על תת”לים שיצאו לביצוע‪,‬‬
‫בהתאם להחלטותיה ולמסמכים המאושרים‪ .‬מסייעים בידה כחמישה מפקחים אדריכלי נוף‬

‫ושלושה משרדים הנדסיים‪.‬‬
‫השירות התכנוני בות”ל כולל ישיבות מליאת הוועדה‪ ,‬ישיבות ועדת המשנה למסמכי ביצוע‪,‬‬
‫חקירת השגות הציבור והערות של הוועדות המחוזיות‪ ,‬המתקבלות על ידי חוקר שהוועדה‬
‫ממנה‪ ,‬וכן ישיבות של ועדת המשנה להערות ולהשגות‪ .‬רשות רישוי ות”ל מטפלת בהיתרי‬

‫הבנייה הקשורים לתכניות של תשתית לאומית‪.‬‬

‫הות”ל והסביבה‬

‫הוועדה שמה דגש רב על בדיקת ההיבטים הסביבתיים של כל תכנית המוגשת לה‪ .‬תסקיר‬
‫ההשפעה על הסביבה או חוות דעת סביבתית הם חלק בלתי‪-‬נפרד מההליך התכנוני‬
‫מראשיתו‪ .‬בכל הפרויקטים המטופלים במסגרת הות”ל‪ ,‬יועץ סביבה (שעל פי חוק אינו עובד‬
‫מדינה) ויועצים מקצועיים נוספים‪ ,‬מלווים את העשייה מראשיתה ועד סופה‪ ,‬גם אם החליטה‬

‫הוועדה על פטור מתסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬

‫תכנון תומך ביצוע‬

‫הרקע להקמת הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומית היה הרצון לקדם ביצוען‬
‫של תשתיות לאומיות‪ ,‬מתוך הכרה בתרומתן העצומה למשק‪ .‬תיקון החוק‪ ,‬הקמת מוסד תכנון‬
‫ייחודי וייעודי לתחום התשתיות‪ ,‬הקצאת כוח האדם והמשאבים נועדו לקדם תכנונן וביצוען‬
‫של תשתיות‪ ,‬אשר תוכרזנה כתשתית לאומית‪ .‬תכנון תשתיות לאומיות עמד בחומש השני‬
‫לפעילותה של הות”ל (‪ )2012-2008‬בסימן “תכנון תומך ביצוע”‪ .‬בכל אחד משלבי הטיפול‬
‫בתשתית הלאומית ‪ -‬שלב גיבוש התכנית‪ ,‬השלב הסטטוטורי ושלב הביצוע‪ ,‬עמדה תפיסה‬

‫תכנונית זו לעיני העוסקים במלאכה‪.‬‬

‫‪246‬‬

‫גשר בוהו‬

‫פרויקט גשר בוהו הוא דוגמה לתכנון תומך ביצוע‪ .‬גשר בוהו נבנה בשיטת גשר קורות‬
‫באורך ‪ 260‬מטר מעל נחל בוהו‪ ,‬הממוקם צפונית‪-‬מערבית לעיר נתיבות‪ .‬הפרויקט‬
‫התבצע תחת מגבלות נופיות ובפיקוח צמוד של הות”ל‪ ,‬רשות הניקוז‪ ,‬רשות שמורות‬
‫הטבע והגנים וקק”ל‪ .‬לטובת הפרויקט הוקצו מראש שטחי התארגנות וגישה‬
‫מצומצמים‪ ,‬בוצעו הפרדה פיזית וסימון של שטחי השימור ויושמו פתרונות נופיים‬

‫מותאמים לערכי הסביבה בסיומו של הפרויקט‪.‬‬

‫שלב תכנון ביצוע‪:‬‬ ‫גשר בוהו הקמה‪.‬‬
‫קבלן ‪ -‬סולל בונה‪ ,‬שיכון ובינוי תשתיות בע”מ‬
‫אדריכל הגשר ואדריכלות הנוף ‪ -‬אבנר דרורי‬ ‫שלב התת”ל‪:‬‬
‫מתכנן קונסטרוקציה ‪ -‬משרד ג‪.‬א‪.‬ש מאירי אבישור‬ ‫מתכנן ראשי ‪ -‬ינון‪ ,‬מחקר וייעוץ בע”מ‬
‫חברת ניהול ‪ -‬אחים מרגולין הנדסה וייעוץ בע”מ‬
‫אדריכל נוף ‪ -‬שי הר נוי‬
‫‪247‬‬

‫מהו‪ ,‬אם כן‪ ,‬תכנון תומך ביצוע? כידוע‪“ ,‬מה שרואים מכאן לא רואים משם” ‪ -‬תכנון במשרד‬
‫ובחדר הדיונים מבוצע בעזרת מפות‪ ,‬תצלומי אוויר ומסמכים שונים‪ .‬בעבודת הוועדה‪ ,‬דגש רב‬
‫ניתן ליציאה לשטח והיכרות עמו‪ ,‬מפגש עם הגופים‪ ,‬הרשויות והאזרחים בסביבת התכניות‪,‬‬
‫חברי הוועדה לומדים מקרוב את הבעיות‪ ,‬שומעים ומשמיעים‪ ,‬מתוך תפיסה‪ ,‬שאין טוב ממראה‬

‫עיניים‪.‬‬
‫תכנון תומך ביצוע מוודא‪ ,‬שכבר בראשית הדיונים תושקע מחשבה על גבולות השטח הדרוש‬
‫לביצוע‪ ,‬על נגישות למנופי ענק ולצמ”ה‪ ,‬על שטחי ההתארגנות‪ ,‬ועוד‪ .‬אם לא תושקע מחשבה‬
‫בכל הפרטים האלה‪ ,‬הביצוע עלול להיתקע‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬כל תכנון נכון צריך לקחת בחשבון‬

‫שינויים שחלים בעת הביצוע‪.‬‬
‫ביצוע של תכנית בכלל ותכנית לתשתית לאומית‪ ,‬בפרט‪ ,‬מחייב שטח רחב‪ ,‬ציוד מכני‪ ,‬אתרי‬
‫עבודה למאות עובדים‪ ,‬נגישות לכלי רכב שונים‪ ,‬מתקנים נלווים (מפעל בטון‪ ,‬מגורי עובדים‪,‬‬
‫משרדים)‪ ,‬יצירת מפגעים סביבתיים (רעש‪ ,‬אבק) וכדומה‪ .‬תכנון מוקדם וכולל מאפשר‬
‫קביעת תחומים וכללים לשלב הביצוע באופן מתחשב בסביבה הפיזית ובאוכלוסייה הסמוכה‬
‫לפרויקט‪ .‬חובה על המתכננים והמבצעים לזכור‪ ,‬שהביצוע הוא אורח בסביבה‪ ,‬ולכן עליו‬

‫לנהוג בהתחשבות‪ ,‬כשם שנוהג אדם המתארח אצל חברו‪.‬‬
‫להצלחת התכנון והביצוע שותפים רבים‪ :‬ההוגים‪ ,‬המתכננים‪ ,‬העובדים‪ ,‬המממנים‪ ,‬השכנים‪,‬‬
‫הרשויות ולעתים גם המתנגדים לפרויקט‪ .‬תכנון תומך ביצוע‪ ,‬המאפשר עמידה ביעדים‪,‬‬
‫התנהלות נאותה עם הסביבה ומוצר איכותי לציבור‪ ,‬גורם לכולם תחושת שותפות וסיפוק ‪ -‬וזה‬
‫חלק מההצלחה‪ ,‬מעבר לתרומה הרבה של כל פרויקט של תשתית לאומית לאזרחי המדינה‪.‬‬

‫צוות הות”ל ‪ .2012 -‬הרמת כוסית לחיי יצירה‪.‬‬

‫‪248‬‬

‫פעילות הות”ל במלאות עשור לפעילותה‬

‫במלאות עשור לפעילות הוועדה‪ ,‬בסוף ‪ ,2012‬אפשר בהחלט לציין‪ ,‬כי פעילותה של הוועדה‪,‬‬
‫על ועדות המשנה שלה‪ ,‬בסימן “תכנון תומך ביצוע”‪ ,‬מהווה מקור של סיפוק וגאווה‪ .‬כ‪116-‬‬
‫תכניות לתשתית לאומית נמצאות על שולחן הוועדה‪ ,‬בשלבי טיפול שונים‪ ,‬החל מפרויקטים‬
‫שעיבודם כתכנית רק החל ועד לכאלה שאושרו על ידי הממשלה‪ 81 .‬תכניות החלו דרכן‬
‫בחומש הראשון ו‪ 35-‬בחומש השני‪ 73 .‬תכניות נושאות בשמן את הכותרת תת”ל‪ ,‬מהן ‪58‬‬
‫תכניות שהוכרזו כתשתית לאומית על ידי ראש הממשלה‪ ,‬שר האוצר ושר הפנים‪ ,‬ו‪12-‬‬
‫תכניות שמליאת הוועדה החליטה עליהן כתכניות משלימות לתת”לים שהוכרזו‪ .‬שלוש תכניות‬
‫שהוכרזו כתשתיות לאומיות כוללות כ‪ 46-‬הפרדות מפלסיות‪ ,‬שטופלו במאמץ (בעיקר בחומש‬

‫הראשון) כתכנית נפרדת לכל הפרדה מפלסית‪.‬‬

‫תמונת מצב ‪ -‬תכניות של תשתית לאומית‪ ,‬דצמבר ‪2012‬‬

‫הושלמו‬ ‫בביצוע‬ ‫אושרו‬ ‫הוכרזו‬ ‫תת”לים‬

‫‪2 46‬‬ ‫חומש ראשון ‪81‬‬

‫‪31 23‬‬ ‫חומש שני ‪35‬‬

‫סך הכול ‪9 33 69 116‬‬

‫כ‪ 60%-‬מהפרויקטים שהוכרזו כתשתית לאומית ‪ -‬אושרו‪ .‬המבחן לות”ל הוא שיעור הביצוע‬
‫של התכניות‪ .‬שיעור זה מופיע בתמונת המצב‪ ,‬נכון לדצמבר ‪ ,2012‬כפי שמופיעה בטבלה‬
‫שלעיל‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי לא כל תכנית שזכתה להכרה כתשתית לאומית אכן קודמה‪ .‬ב‪13-‬‬
‫פרויקטים הופסק הטיפול‪ ,‬ביניהם‪ :‬תת”ל ‪ - 5‬כביש ‪ 90‬קריית שמונה; תת”ל ‪ - 6‬שדה התעופה‬
‫חיפה; תת”ל ‪ - 7‬תחנת הכוח הפחמית ‪ ;D‬תת”ל ‪ - 21‬המסילה לאילת (הועברה לוועדה‬

‫מחוזית דרום); תת”ל ‪ - 37‬שער הנמל חיפה ‪ 8 -‬הפרדות מפלסיות‪.‬‬

‫תת”לים מאושרים‪ :‬סך הכול ‪69‬‬

‫‪ 13%‬מהתת”לים שאושרו ‪ -‬הושלם ביצועם‪.‬‬

‫מאושרים ללא‬ ‫בביצוע‬ ‫הושלמו‬
‫קידום‬

‫‪249‬‬