שלאין אפרים גשרים וגישורים סוגיות בתכנון תשתיות לישראל

‫‪ 35%‬מהתת”לים שאושרו ‪ -‬נמצאים בביצוע‪.‬‬
‫‪ 16%‬מהתת”לים שאושרו ‪ -‬נמצאים בטיפול לפני ביצוע‪.‬‬

‫‪ 38%‬מהתת”לים שהוכרזו ‪ -‬קודמו לביצוע‪.‬‬
‫‪ 25‬תת”לים לא יצאו לביצוע‪ ,‬למרות המאמץ להביא לאישורם‪.‬‬

‫תחומי התשתית שבהם עוסקת הות”ל‬

‫‪62‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪46‬‬

‫הות”ל בנתונים מספריים‪ ,‬דצמבר ‪2012‬‬

‫הושלם‬ ‫בביצוע‬ ‫בתכנון‬ ‫הנושא‬

‫‪1‬‬ ‫‪ 75‬ק”מ‬ ‫‪ 185‬ק”מ‬ ‫כבישים‬
‫‪ 82‬ק”מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מחלפים‬
‫מסילות ברזל‬
‫‪7‬‬ ‫‪ 120‬ק”מ‬ ‫‪ 530‬ק”מ‬ ‫מתקני רכבת‬
‫‪ 1,500‬דונם‬ ‫הפרדות מפלסיות‬
‫‪3‬‬ ‫תחנות כוח גז טבעי‬
‫‪MW 1,800‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תחנות כוח אגירה שאובה‬
‫‪MW 800‬‬ ‫אנרגיית שמש‬
‫‪MW 300‬‬ ‫‪MW 500‬‬ ‫תשתית מים‬
‫‪MW 200‬‬ ‫התפלה‬
‫‪ 40‬ק”מ‬
‫‪ 150‬מיליון מ”ק‬ ‫‪ 14‬ק”מ‬
‫‪ 150‬מיליון מ”ק‬

‫שירות תכנוני לביצוע‬

‫ניצני ביצוע החלו בות”ל בחומש הראשון‪ ,‬אך תנופה נרשמה בחומש השני‪ ,‬במיוחד בשנים‬
‫‪ 2011‬ו‪.2012-‬‬

‫תכניות לתשתית לאומית לכבישים ולמסילות ברזל‪ ,‬שאושרו בחומש הראשון והוחל בביצוען‬
‫בחומש השני‪ ,‬תוכננו במידה רבה של מחשבה‪ ,‬כי שיטת הביצוע תהיה בחירת קבלן אחד לכל‬

‫‪250‬‬

‫פרויקט‪ .‬זוהי שיטת הביצוע שהייתה נהוגה מזה שנים רבות בידי חברות התשתית‪.‬‬
‫שינוי מדיניות משרד התחבורה וחברות התשתית חילק את התכנית המאושרת למספר קטעים‪,‬‬
‫שכל אחד הוצא למכרז בשיטת ‪ Design Build‬או בכינויה “תכנון ביצוע”‪ .‬שיטה זו נועדה‬
‫לאפשר שיפור תכנון מפורט לביצוע והוזלת עלויות הביצוע‪ .‬אלא שלא נערכה חשיבה כוללת‬

‫על מעבר לשיטה זו ביחס לניתוח ההשלכות התכנוניות באותה תת”ל שהוצאה למכרז‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בתת”ל ‪ - 15‬כביש ‪ 531‬ומסילת השרון‪ ,‬הדרישה בהוראות התכנית הייתה לבצע‬
‫תחילה מיגונים אקוסטיים‪ ,‬שיאפשרו מניעת רעש ומטרד לתושבים וחופש פעולה לקבלן‪ .‬אך‬
‫בחירת שלושה קבלנים שונים מנעה את הקמת הקירות האקוסטיים תחילה וחייבה התמודדות‬
‫עם אקוסטיקה ומניעת רעש‪ ,‬באמצעים אחרים‪ ,‬בעת ביצוע העבודות‪ .‬הרצון להקדים את‬
‫לוחות הזמנים בשיטה זו הביא לבקשה לפצל את התכנון המפורט לביצוע מדיון אחד בתכנון‬

‫מפורט לשלושה דיונים נפרדים בכל קטע‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודות מוקדמות‪ :‬שאין בהן כדי להשליך על התכנון שהקבלן הזוכה יגיש‪.‬‬

‫‪“ .2‬ברכת הדרך”‪ :‬אישור עקרוני של הוועדה לתכנון שהקבלן רוצה להגיש‪.‬‬
‫‪ .3‬תכנון מפורט לביצוע‪ :‬יוגש על ידי הקבלן לביצוע בפועל‪.‬‬

‫רשות הרישוי בות”ל עוסקת בבקשות להיתר בנייה‪ ,‬כאשר הפרויקטים המטופלים בוועדה‬
‫הם תחנות כוח ומתקנים‪ .‬העולם הפיננסי חייב את רשות הרישוי להיערך‪ ,‬לעתים‪ ,‬לדיון כפול‬
‫בבקשות להיתרים‪ ,‬בגלל “הסגירה הפיננסית”‪ .‬אם בעבר תוכנן מתקן ופרטיו ההנדסיים הובאו‬
‫בדיוני מוסדות התכנון ובתסקיר ההשפעה על הסביבה שהוכן לפרויקט‪ ,‬הרי שכיום אישור‬
‫תת”ל בממשלה ואפילו קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי‪ ,‬אינם סוף פסוק‪ ,‬אלא תחילתו של‬
‫מהלך ארוך ומורכב בגיוס המשאבים והביטחונות לביצוע הפרויקט‪ .‬הבנקים וחברות המימון‬
‫רואים בהיתר הבנייה שהושג מעין בטוחה לסיום ההליך הסטטוטורי‪ .‬כשהמימון הושג והיזם‬
‫יוצא למכרז הקמה‪ ,‬המפרט הטכני משתנה ויש צורך בהוצאה מחודשת של היתרי בנייה‬

‫בקשות להיתר שנדונו בחומש ‪2012-2008‬‬

‫תחנות כוח מים רכבת אחר‬
‫‪251‬‬

‫מתאימים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬רשות הרישוי בות”ל נדרשה בתחנות הכוח לדיונים כפולים‪.‬‬
‫רשות רישוי בות”ל החלה פעולתה רק ב‪ 2008-‬ונדרשה לדון בחומש זה ב‪ 77-‬בקשות להיתרי‬

‫בנייה‪.‬‬

‫שקיפות המידע ושיתוף הציבור בות”ל‬

‫הות”ל רואה את תפקידה‪ ,‬קודם כל‪ ,‬בשמירה על אינטרס הציבור ברמה המקומית‪ ,‬האזורית‬
‫והארצית‪ .‬לאחר הכרזת הפרויקט כתת”ל והבנה ראשונית שלו ולקראת תחילת הגיבוש של‬
‫חלופות תכנוניות‪ ,‬מתקיימת באזור הפרויקט ישיבת “קונגרס” (דיון ציבורי רחב משתתפים)‪ .‬דיון‬
‫זה נועד לשם הצגת התכניות והחלופות‪ ,‬ואליו מוזמנים חברי הוועדה וצוות הות”ל‪ ,‬נציגי השלטון‬
‫המקומי‪ ,‬מוסדות התכנון‪ ,‬הגופים שעניינם הגנה על הסביבה‪ ,‬נציגי ציבור וכל גורם בעל עניין‬

‫בפרויקט‪ ,‬להכרת השטח נשוא הפרויקט ולשמיעת עמדותיהם לגבי החלופות שהתגבשו‪.‬‬
‫מתן זכות השמעת דעה ועמדה לכל הגורמים בעלי אינטרס‪ ,‬בהקשר לתכנון המוצע‪ ,‬עריכת‬
‫תיאומים עם נציגי הרשויות המקומיות‪ ,‬חברות התשתיות‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬קק”ל‪ ,‬רשות‬
‫העתיקות וכדומה‪ ,‬נעשה בתשומת לב רבה וראויה‪ ,‬כבר מתחילת גיבוש התכנון ובכל הליכי‬
‫התכנון והביצוע‪ .‬המטרה להתייחס מראש לכל הערה והתנגדות ולהיערך לכל רגישות העתידה‬

‫להתגלות במהלך התקדמות ההליך התכנוני והביצוע‪.‬‬
‫שקיפות עבודת הות”ל באה לידי ביטוי גם בפעולות הבאות‪:‬‬
‫יועצי הוועדה נפגשים באופן סדור ועל פי תכנית עבודה עם יזמי התכנית‪ ,‬המתכננים‪ ,‬נציגי‬
‫מוסדות התכנון הארציים‪ ,‬המחוזיים והמקומיים‪ ,‬נציגי הרשויות המקומיות‪ ,‬נציגים של גופים‬
‫רלוונטיים נוספים והם יוצאים לסיור בשטח‪ .‬כל זאת‪ ,‬במטרה לבחון כל חלופה‪ ,‬שעולה‬

‫בהליך התכנון‪.‬‬
‫לאחר הכרזתו של פרויקט כ”תשתית לאומית” על ידי שרי הממשלה (תנאי מוקדם להעברתו‬
‫לות”ל)‪ ,‬מתכנסת הוועדה ומכריזה על הכנת התכנית (לפי סעיפים ‪ 76‬ג’‪ 77 ,1‬ו‪ 78-‬לחוק‬
‫התכנון והבנייה)‪ .‬משגובש מיקום התכנית‪ ,‬ההחלטה מובאת לידיעת הציבור‪ ,‬באמצעות‬

‫פרסום בעיתונים היומיים וברשומות‪ .‬הליך זה אינו מבוצע בתכנית מתאר ארצית‪.‬‬
‫לכל אחד מדיוני הוועדה מוזמנים מהנדסי הוועדות המקומיות הרלוונטיות‪ ,‬והוועדה‬

‫מתייחסת לעמדתם‪.‬‬
‫הפרוטוקולים של כל דיוני הוועדה מובאים לידיעת הציבור דרך אתר האינטרנט של משרד‬

‫הפנים‪ ,‬זמן קצר ביותר לאחר אישורם‪.‬‬
‫שלטים מוצבים בסביבת איתור תת”ל כחלק מהודעה בדבר העברת התכנית להערות של‬

‫הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור‪.‬‬

‫‪252‬‬

‫קונגרס תת”ל ‪ 48‬בנושא כביש ‪.77‬‬

‫חותמה של הות”ל‬

‫כבר בחומש הראשון לפעילותה‪ ,‬הוכיחה הות”ל‪ ,‬כי ניתן לקדם אישור פרויקטים לתשתית‬
‫לאומית באופן מהיר ויעיל‪ ,‬מבלי להתפשר על תוצר תכנוני באיכות טובה‪ .‬זאת‪ ,‬על ידי ניהול‬
‫תהליך מקצועי וממוקד‪ ,‬החל משלב התכנון הראשוני ועד לתום הביצוע‪ .‬במתכונת עבודתה‬
‫ובסדרי העדיפויות שלה‪ ,‬הות”ל מאפשרת מסלול מהיר‪ ,‬מבלי לוותר על ההליכים הנדרשים‪.‬‬
‫השאיפה הגורפת של יזמים פרטיים וציבוריים לקדם תכנון בהליך ות”ל‪ ,‬מבטאת יותר מכל‬
‫את ערכה ואת מעמדה של הות”ל כמוסד תכנון ייחודי‪ .‬בסוף ‪ 2012‬מסכמת הות”ל עשור מאז‬
‫הקמתה במאי ‪ .2002‬בהתאם לציפיות שהנחו את הקמתה‪ ,‬הות”ל פועלת כמערכת ארגונית‬
‫בעלת יכולת מקצועית ברמה גבוהה‪ ,‬אשר מחויבת לסדרי עבודה‪ ,‬לנהלים שקופים‪ ,‬לשמירה‬

‫על האינטרס הציבורי ולתרומה למשק ולכלכלה‪ ,‬בהתאם למדיניות הממשלה‪.‬‬
‫בתחילת דרכה של הות”ל התמקדה העשייה בתכניות של תשתית לאומית בתחום כבישים‬
‫ומסילות‪ ,‬כחלק ממדיניות הממשלה‪ ,‬שכוונה לפיתוח ולשדרוג של תשתיות תחבורה במדינה‪.‬‬
‫במסגרת זו קודמו בות”ל תכניות‪ ,‬שהן חלק מתכנית החומש למסילות ברזל באתרים שונים‬
‫ברחבי הארץ וכן שורה ארוכה של תכניות לכבישים ולמחלפים‪ .‬הוועדה התמודדה בהצלחה‬
‫עם פרויקט ההפרדות המפלסיות בשנת ‪ 2006‬ומתמודדת בהצלחה עם פרויקט “נתיבי‬

‫ישראל”‪.‬‬

‫‪253‬‬

‫בהמשך דרכה של הות”ל הוכרזו תכניות רבות בתחום האנרגיה‪ ,‬המבטאות היטב את התרומה‬
‫של מערכת התכנון ליישום מדיניות הממשלה בתחום פיתוח האנרגיה והחשמל‪ .‬קידום‬
‫הרפורמה במשק החשמל ועידוד ייצור החשמל על ידי יצרנים פרטיים הוא אחד הנושאים‬
‫המרכזיים המקודמים כיום על ידי הממשלה‪ ,‬ובהתאם לכך על ידי הות”ל‪ .‬בות”ל מטופלות‬
‫שבע תכניות של תחנות כוח‪ ,‬המבוססות על גז טבעי‪ .‬תכניות נוספות הן‪ :‬תחנות כוח באגירה‬
‫שאובה‪ ,‬אנרגיית השמש וטורבינות רוח‪ .‬באופן כללי‪ ,‬אפשר לומר‪ ,‬כי עתודות ייצור החשמל‬
‫של מדינת ישראל‪ ,‬אשר תבטחנה את רזרבת כושר הייצור למשק החשמל‪ ,‬הן התכניות‬

‫המטופלות על ידי הות”ל‪.‬‬
‫בתחום משק המים‪ ,‬הרי שבחומש השני הוכרז‪ ,‬אושר ומוקם‪ ,‬תוך הקדמת לוח הזמנים‪ ,‬מתקן‬
‫ההתפלה הגדול בעולם ‪ -‬מתקן התפלה שורק‪ .‬קו המים החמישי בקוטר ‪ 100‬צול מוקם‬

‫מחולדה לירושלים‪.‬‬
‫פרויקט ייחודי‪ ,‬מורכב וחדשני הוטל על הות”ל להגנות בתי המלון בעין בוקק מפני בריכה מס’‬
‫‪ 5‬של מפעלי ים המלח‪ .‬הפרויקט‪ ,‬הכולל קציר מלח למניעת עליית מפלס מי הבריכה‪ ,‬הורחב‬

‫וכולל גם את מערך השאיבה של מי ים המלח לבריכות התעשייתיות‪.‬‬
‫חותמה של הוועדה מוטבע בפריסה מרחבית ממנרה בצפון ועד ים המלח בדרום‪ ,‬בביצוע‬
‫מסילות הברזל מכרמיאל ובית שאן ועד באר שבע‪ ,‬בסלילת נתיבי ישראל בגליל‪ ,‬במישור‬
‫החוף ועד ירושלים הבירה‪ ,‬בפיתוח משק המים במתקן התפלה שורק‪ ,‬בהקמת תחנות כוח‬
‫מתחדשות (אגירה שאובה‪ ,‬אנרגיית שמש) ותחנות כוח מוסקות גז טבעי‪ ,‬אשר תהוונה במהרה‬
‫את עתודת משק החשמל בישראל‪ ,‬ובפרויקט הייחודי והמורכב של קציר המלח ושאיבת‬

‫המים באזור עין בוקק‪.‬‬
‫לסיכום פרק זה‪ ,‬אפשר לומר‪ ,‬כי מפת הות”ל מבטאת יותר מכל את ערכה ואת מעמדה‬
‫כמוסד תכנון‪ ,‬המיישם הלכה למעשה את מדיניות הממשלה בהיבט התכנוני ואת הצלחתה‬

‫להביא לתנופת תכנון וביצוע התשתיות הלאומיות לרווחת תושבי מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪254‬‬

‫מפת הות”ל ‪ -‬מתכנון לביצוע ‪2012-2000‬‬

‫‪255‬‬

‫גשר עד הלום ‪ -‬תרומת הות”ל לשימור מורשת תשתית הדרכים‬
‫בארץ ישראל‬

‫‪256‬‬

‫פרק ח’‪ :‬מים לירושלים‬

‫תמ”א ‪/34‬ב‪ - 2/‬התפלת מי ים‬

‫משק המים בישראל הוא שם כולל למערכות ההפקה‪ ,‬ההובלה והאגירה של מים בישראל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלה מהפכה במקורות המים של מדינת ישראל‪“ .‬התפלה”‪ ,‬מושג שהפך‬
‫לפתרון קסום ויקר‪ ,‬שבו מפרידים מי ים מהמלחים המומסים בהם (או מרובם) ומקבלים מים‬
‫בעלי תכולת מלחים נמוכה‪ ,‬המתאימים לשימושים חקלאיים‪ ,‬ובתהליכים מסוימים ניתן לקבל‬
‫מים באיכות מספקת לשתייה‪ .‬התפלת מים הוא תהליך יקר מאוד‪ ,‬כי הוא צורך אנרגיה רבה‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬עלות מטר מעוקב של מי ים מותפלים הייתה גבוהה פי כמה מעלות הפקת מים‬
‫שפירים ממקורות “טבעיים”‪ .‬רוב המים בתהליך ההתפלה מתאדים‪ ,‬אולם‪ ,‬בשנים האחרונות‪,‬‬
‫ירדה עלות ההפקה של מים מותפלים באופן משמעותי‪ ,‬אם כי היא עדיין גבוהה מעלות‬
‫הפקת מים מקידוחים ובאמצעות שאיבה‪ .‬התפלה גם דורשת שימוש בחומרי גלם‪ ,‬שאף בהם‬

‫קיים מחסור ויש לרוכשם‪.‬‬
‫כמות המים המותפלים בישראל עומדת כיום על כ‪ 500-‬מלמק”ש (מיליון מ”ק לשנה)‪.‬‬
‫ההתפלה מתבצעת בארבעה מתקנים שונים להתפלת מי ים ‪ -‬באשקלון‪ ,‬בפלמחים‪ ,‬בשורק‬
‫ובחדרה‪ ,‬ובמתקנים נוספים להתפלת מים מליחים‪ .‬יעד ההתפלה‪ ,‬בהתאם להחלטת ממשלת‬
‫ישראל משנת ‪ ,2008‬הוא ‪ 600‬מלמק”ש בהקדם האפשרי ו‪ 750-‬מלמק”’ש עד שנת ‪.2020‬‬
‫היקף זה של התפלה יאפשר להתחיל ולשקם את מאגרי מי התהום ולשמור על הכינרת‬

‫במפלס רצוי‪.‬‬
‫היקף הצריכה לכל השימושים הביתיים‪ ,‬הציבוריים והתעשייתיים עומד כיום על כ‪800-‬‬
‫מלמק”ש‪ .‬כמות המים המופקת ממתקני ההתפלה השונים בשנת ‪( 2010‬כ‪ 300-‬מלמק”ש)‬
‫היתה כ‪ 40%-‬מכמות המים הנצרכת לשימושים אלה‪ .‬בשנת ‪ 2013‬כמות המים המופקת‬
‫ממתקני ההתפלה השונים עלתה על ‪ 50%‬מכמות המים הנצרכת‪ 42.‬החל משנת ‪75% ,2014‬‬
‫מהצריכה הביתית תתבסס על מי ים מותפלים ולראשונה בישראל יתאפשר להתחיל ולשקם‬
‫את מאגרי המים הטבעיים‪ ,‬לאחר שבע שנות בצורת רצופות‪ ,‬שבגינן האקוויפרים נמצאים‬

‫בחוסר של כמיליארד ורבע קוב מים‪.‬‬
‫בעשור השני של המאה ה‪ 21-‬חלה‪ ,‬אם כן‪ ,‬תפנית של ‪ 90‬מעלות‪ ,‬בכיוון הזרמת המים‬
‫בישראל‪ .‬אם מפעל המוביל הארצי ומפעל ירקון נגב היו לגאווה לאומית של הזרמת מים‬

‫‪ 42‬מקור‪ :‬אתר האינטרנט של רשות המים‪.‬‬
‫‪257‬‬

‫מצפון לדרום‪ ,‬מהכינרת וממקורות הירקון‪ ,‬אל הנגב‪ ,‬להפרחת השממה‪ ,‬הרי עתה הכיוון הוא‬
‫ממערב למזרח‪ ,‬מהים התיכון למערכת ההולכה הארצית‪ .‬מפלס מצב רוח הלאומי אינו תלוי‬
‫יותר במפלס הכינרת‪ ,‬הניזון בעיקר מן הירדן ויובליו ואשר מספק בשנים האחרונות רק כשליש‬

‫מצריכת המים של ישראל‪ ,‬כ‪ 300-‬עד ‪ 700‬מיליון מ”ק בשנה‪.‬‬

‫ריכוז מתקנים להתפלת מי ים ‪2013 -‬‬

‫מועד תחילת אספקת‬ ‫כמות מים שנתית‬ ‫שלב ביצוע‬ ‫שם הזכיין‬ ‫מקום המתקן‬
‫המים‬ ‫(מלמק”ש)‬
‫אשקלון‬
‫אוגוסט ‪2005‬‬ ‫תפעול ‪120‬‬ ‫‪VID‬‬ ‫פלמחים‬
‫יוני ‪2007‬‬ ‫הכפלת פלמחים‬
‫‪ Via Maris‬תפעול ‪45‬‬
‫אוגוסט ‪2013‬‬ ‫חדרה‬
‫דצמבר ‪2009‬‬ ‫‪ Via Maris‬תפעול ‪45‬‬ ‫שורק (שלב א’)‬
‫נובמבר ‪2013‬‬
‫‪ ID2H‬תפעול ‪145‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪2014‬‬
‫תפעול ‪150‬‬ ‫‪SDL‬‬

‫מקורות ייזום הקמה ‪100‬‬

‫מערכת התכנון נדרשה לטפל בנושא ההתפלה במסגרת תמ”א ‪/34‬ב‪ ,2/‬שאושרה על ידי‬

‫הממשלה בשנת ‪ .2004‬תכנית ארצית זו כוללת איתור שמונה מתקני התפלה ברחבי הארץ‬

‫במטרה לענות על הצרכים החזויים של משק המים לשנת ‪ .2020‬התכנית כוללת הוראות‬

‫מפורטות להכנת תכניות למתקני התפלה אלו‪ ,‬הגדרת האזורים בים שבהם ייקבע‪ ,‬בשלב‬

‫הכנת התכנית המפורטת‪ ,‬מיקום הצינורות ליניקת מי ים ולסילוק המליחות וכן רצועות לתכנון‬

‫צנרת בין מתקן ההתפלה לים‪.‬‬

‫פריסת האתרים התבססה על מדיניות של הקמת מספר מצומצם של אתרים גדולים‪ ,‬ככל‬

‫הניתן באזורים מופרים או המיועדים לשימושי קרקע של תעשייה‪ ,‬מתקנים הנדסיים וכדומה‪,‬‬

‫במטרה למזער את הפגיעה בשטחים הפתוחים‪.‬‬
‫תשריט תמ”א ‪/34‬ב‪ 2/‬ערוך בקנה מידה של ‪( 1:400,000‬גיליון אחד)‪ ,‬שנקרא‪“ :‬מפת אתרים‬
‫להקמת מתקנים להתפלת מי ים” וארבעה גיליונות המציגים כל אחד את המצב המוצע‬
‫בקנה מידה של ‪ ,1:10,000‬את המצב הקיים בקנה מידה של ‪ 1:10,000‬וסימון סכמתי של‬
‫תוואי מוצע לחיבור מתקן ההתפלה למערכת המים הארצית בקנה מידה של ‪ .1:25,000‬גיליון‬

‫מס’ ‪ 2‬הוא לאתר פלמחים ולאתר שפד”ן‪.‬‬

‫‪258‬‬

‫תמ”א ‪/34‬ב‪ - 2/‬גיליון ‪ :2‬אתר פלמחים ואתר השפד”ן‬

‫סעיף ‪ 31‬בהוראות התכנית קובע הוראות מיוחדות לתכנון המפורט של מתקן התפלה באתר‬
‫השפד”ן‪.‬‬

‫‪259‬‬

‫תת”ל ‪ :36‬מתקן התפלת מי ים ‪ -‬שורק‬

‫כתוצאה מהירידה ביבול המים הטבעיים והעלייה בביקוש להם בשנים ‪ 2004‬עד ‪ ,2007‬הגיע‬ ‫‪260‬‬
‫משק המים למצב של “כרייה מהאוגר” שנה רביעית ברציפות‪ .‬כל האגנים (כינרת‪ ,‬אקוויפר‬
‫ההר ואקוויפר החוף) היו תחת הקווים האדומים‪ ,‬מפלסים שאף פעם לא היו מצויים בהם‪ ,‬כך‬

‫נוצר סיכון מוחשי של מקורות המים וחשש לפגיעה בלתי‪-‬הפיכה בהם‪.‬‬
‫מצוקת משק המים היא בהחלט עילה ראויה לקידום פרויקט לאומי‪ ,‬חיוני וחשוב של מתקן‬
‫התפלה‪ ,‬אולם בלתי‪-‬נמנעת השאלה‪ :‬מדוע תת”ל? מדוע טיפול דווקא בוועדה לתשתיות‬

‫לאומיות ולא בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז המרכז?‬
‫טרם הכרזת הפרויקט כתשתית לאומית התנהלו מגעים בין מינהל התכנון‪ ,‬רשות המים‬
‫ומשרד האוצר (החשב הכללי) לשאלת המסלול התכנוני לפרויקט‪ .‬המתקן המוצע מצא‬
‫ביטוי והנחיות תכנוניות בתמ”א ‪/34‬ב‪ ,2/‬לפיכך ישנה הכרה של מוסד תכנון ארצי‪ ,‬ואפילו של‬
‫ממשלת ישראל‪ ,‬בדבר מיקומו במרחב והליכי איתורו המדויק‪ .‬מדוע מקומו של הדיון במתקן‬

‫זה בשולחן ועדה ארצית?‬
‫כמתכנן הות”ל‪ ,‬אשר פרויקט זה היה הראשון בתקופת כהונתי‪ ,‬הייתי צריך לשמוח ולברך‬
‫‪ -‬ולא כך‪ .‬האמנתי בכוחה המקצועי של הוועדה המחוזית לקדם את הפרויקט שאינו חוצה‬
‫את גבולות המחוז‪ .‬ראיתי חשיבות באחריותה של הוועדה המחוזית לקדם את הפרויקט‪,‬‬
‫שנועד לספק את צרכיהם של תושבי המרכז ולא לדחוק פרויקט כזה לתחום אחריותו של‬
‫מוסד תכנון אחר‪ .‬ייחסתי חשיבות לאחריות הוועדה המחוזית לתכנון ולקביעת ייעודי הקרקע‬
‫בתחומה‪ ,‬ויותר מכל צפיתי פני עתיד‪ ,‬שכן החשוב במתקן התפלה אינו שלב התכנון ואישורי‬
‫הבנייה‪ ,‬אלא התפעול לאורך השנים‪ .‬טיפול בוועדה המחוזית ייעשה תוך שיתוף ואחריות נציגי‬
‫משרד הפנים‪ ,‬משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ברמה המחוזית‪ .‬אלה הפקידים‬
‫ואנשי המקצוע העתידים לעסוק במתקן לאורך שנים בשלבים של רישוי עסקים‪ ,‬היתר רעלים‬

‫וכדומה‪.‬‬
‫אנשי רשות המים ומשרד האוצר יצאו כנגד התנהלות הוועדה המחוזית מרכז והשירות‬
‫התכנוני שביכולתה לספק‪ ,‬והדגישו את יעילותה של הות”ל‪ .‬למרות המחמאות‪ ,‬לא נעמו‬
‫לי הדברים‪ ,‬אך התנגדותי הייתה ללא הועיל‪ .‬שמאי אסיף‪ ,‬מנהל מינהל התכנון‪ ,‬החליט על‬
‫קידום הפרויקט במסגרת הות”ל‪ .‬השרים חתמו ורשות המים הוסמכה להגיש את הפרויקט‬

‫כתשתית לאומית‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬ב‪ 19.5.08-‬הוכרז הפרויקט על ידי ראש הממשלה‪ ,‬שר האוצר ושר הפנים כתשתית‬
‫לאומית וכלל מתקן התפלה בהספק של ‪ 200‬מיליון מ”ק בשנה‪ .‬בעקבות המצב החמור‪ ,‬שבו‬
‫היה נתון משק המים ועל פי החלטת הממשלה מס’ ‪ 1882‬מיום ‪ ,1.7.08‬בדבר הגדלת יעד‬
‫ההתפלה לכמות של ‪ 505‬מיליון מ”ק עד שנת ‪ ,2013‬ביקשה רשות המים לעדכן את ההכרזה‬
‫ולאפשר הספק של ‪ 300‬מיליון מ”ק בשנה‪ .‬הגדלת ההספק מ‪ 200-‬ל‪ 300-‬מיליון מ”ק לא‬
‫הצריכה הגדלת שטח הקרקע הדרוש למתקן ההתפלה עצמו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬עדכון ההכרזה‬
‫נועד לאפשר הקמה והפעלת המתקנים על ידי יותר מגורם אחד‪ ,‬לאפשר בחינה כוללת של‬

‫חלופות מקרו למיקום האתר ואפשרויות שונות לחיבור המתקן למערכת המים הארצית‪.‬‬

‫מהו מתקן התפלה?‬

‫תמ”א ‪/34‬ב‪ 2/‬סימנה את מיקום המתקן בתחום שטח המיועד לתשתיות‪ ,‬צמוד למתקני‬
‫השפד”ן‪ .‬מכאן ועד תכנון מפורט הדרך לא פשוטה‪ ,‬מפני שכל מוסד תכנון‪ ,‬הפוגש לראשונה‬
‫מתקן התפלה‪ ,‬נתקל במתקן תשתית חדש בתחום משק המים בישראל‪ ,‬מגה‪-‬פרויקט מבחינת‬
‫היקף השטח ונפח הבינוי‪ ,‬בעל נוכחות במרחב; מתקן הטומן בחובו‪ ,‬בהקמה ובתפעול‪ ,‬סיכוי‬
‫להשפעות סביבתיות רבות‪ .‬לכן‪ ,‬כל דיון חייב לימוד על הרכיבים העיקריים במתקן ההתפלה‪,‬‬

‫שהם‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת יניקת מי ים בלב הים (במרחק כ‪ 3-‬ק”מ מהחוף)‪ .‬באמצעות צינורות‪ ,‬הטמונים‬

‫בקרקע הים‪ ,‬יזרמו מי ים אל תחנת שאיבה‪ ,‬שתוקם בקרבת חוף הים וממנה אל מתקן‬
‫ההתפלה‪.‬‬

‫‪ .2‬מערך טיפול מוקדם במי ים להתאמתם למעבר בממברנות‪.‬‬
‫‪ .3‬מערך ממברנות לסילוק המלחים ממי הים‪.‬‬

‫‪ .4‬מערך לטיפול משלים להתאמת המים המותפלים לדרישות משרד הבריאות‪ ,‬בדבר‬
‫איכותם של מי שתייה‪.‬‬

‫‪ .5‬מאגר‪ ,‬תחנת שאיבה וצנרת להעברת המים המותפלים למערכת אספקת המים‬
‫לצרכנים‪.‬‬

‫‪ .6‬סילוק מי הרכז הנותרים בחזרה לים‪.‬‬
‫‪ .7‬מסדרון לחיבור המתקן לרשת הולכת מתח עליון של חברת החשמל‪.‬‬

‫‪ .8‬מסדרון לחיבור המתקן למערכת ההולכה של הגז הטבעי‪.‬‬
‫‪ .9‬התוויית דרך הגישה למתקן‪.‬‬

‫‪ .10‬קביעת אפשרות להקמת תחנת כוח על ידי היזם‪ ,‬או במסגרת תכנית מפורטת נפרדת‪.‬‬
‫‪ .11‬שטח מתקני ההתפלה כ‪ 300-‬דונם (כולל שטח למאגר מי המוצר) ועוד כחמישה דונם‬

‫תחנת שאיבה‪ ,‬בקרבת החוף‪ ,‬ומסדרונות צנרת ביבשה ובים‪.‬‬

‫מתקן ההתפלה שורק ‪ -‬תרשים כללי בראשית התכנון‬

‫רצועות למעברת צינורות‬ ‫מתקן ההתפלה‬
‫תחנת שאיבה‬
‫שטח לטיפול נופי‬ ‫מאגרים‬
‫והעתקת תשתיות‬ ‫ותחנת שאיבה‬

‫דרך גישה‬

‫‪261‬‬

‫בחינת חלופות איתור למתקן שורק‪43‬‬

‫בתמ”א ‪/34‬ב‪ 2/‬נקבעה חלופה מס’ ‪ 1‬כאתר למתקן ההתפלה‪ ,‬עם הנחיה בדבר בדיקת‬
‫חלופות בתחום השפד’’ן‪ .‬חלופה זו נסמכת על רשימת שיקולים הנדסיים‪ ,‬סביבתיים‪ ,‬כלכליים‬
‫ותפעוליים‪ ,‬שבחנה מה מתאים יותר לתפיסת העולם התכנונית של מיקום תשתיות ומגה‪-‬‬
‫פרויקטים כדוגמת מתקן התפלה בסמיכות לשפד”ן‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הנחיות תמ”א ‪/34‬ב‪ 2/‬נקבעו‬
‫על פי כללי תכנון התמ”א למתקני התפלה‪ .‬לכאורה‪ ,‬המסלול שנקבע בתמ”א ‪/34‬ב‪,2/‬‬
‫הקביעה של הפרויקט כתשתית לאומית ודחיפות אספקת המים לישראל‪ ,‬היו שילוב מוביל‬

‫לתכנון מהיר באיתור שסומן בתמ”א ‪/34‬ב‪.2/‬‬
‫אולם תכנון במדינת ישראל‪ ,‬בעשור הראשון של המאה ה‪ ,21-‬ללא הליך בחינת חלופות‪ ,‬אינו‬
‫ראוי ואינו מקובל‪ .‬החשש המלווה את הציבור מיום הקמת הות”ל הוא‪ ,‬כי פעילותה תחרוג‬
‫ממדיניות התכנון ומהליכי תכנון ראויים ותדלג על שלב תכנוני מסוים‪ .‬הוועדה עצמה זכתה‬
‫ללא מעט ביקורת בדוחות מבקר המדינה ובעתירות לבית המשפט העליון בעניין בחינת‬
‫החלופות‪ ,‬ולכן גם בפרויקט‪ ,‬שלכאורה הוא ככפפה ליד‪ ,‬נדרשה הוועדה לסוגיית החלופות‪,‬‬

‫וטוב שכך‪.‬‬
‫צוות התכנון‪ ,‬מטעם רשות המים‪ ,‬בשיתוף צוות התכנון והסביבה מטעם הות”ל‪ ,‬הובילו הליך‬
‫בחינת שש החלופות (לרבות חלופת תמ”א ‪/34‬ב‪ )2/‬לאיתור הפרויקט‪ ,‬במרחב הכלוא בין בת‬

‫ים‪ ,‬חולון‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬כביש מס’ ‪ ,4‬פלמחים וחוף הים התיכון‪.‬‬
‫החלופות התכנוניות שגובשו הוצגו בפני צוות הות”ל‪ ,‬נציגי הוועדות המחוזיות והוועדות‬
‫המקומיות‪ ,‬נציגי היישובים וגופים רלוונטיים בישיבת ההיגוי (קונגרס)‪ ,‬שנערכה ובסיור‪ .‬הליך‬

‫בחינת החלופות הובא לידיעת הציבור גם בתסקיר ההשפעה על הסביבה‪.‬‬
‫המלצות מגיש ויוזם התכנית היו בדבר עדיפות לחלופה ‪ 6‬למיקום המתקן‪ ,‬בגלל קרבתה‬
‫לים ולתשתיות‪ ,‬עמידתה בדרישות משרד הבריאות ואי‪-‬פגיעתה בשטחים מופרים‪ .‬חלופה ‪,5‬‬
‫המציעה ביטול אתר הגפ”מ (גז פחממני מעובה) המוצע‪ ,‬בתמ”א ‪ ,32‬לא עומדת במרחקי‬
‫ההפרדה שדרש משרד הבריאות מהשפד”ן ובחירתה הייתה מאלצת להתנות את התכנית‬

‫בבחירת אתר חלופי לגפ”מ‪ ,‬משימה כמעט בלתי‪-‬אפשרית בפני עצמה‪ ,‬באותה עת‪.‬‬
‫דעתם של הארגונים “הירוקים” לא נחה מהאיתור המוצע למתקן בשטח הפתוח‪ .‬בינואר ‪2009‬‬
‫פורסם “סקר פלמחים”‪ ,‬שערך מכון דש”א בחברה להגנת הטבע אשר בחן נושאים בוטניים‪,‬‬
‫זואולוגיים ובמיוחד את השטחים הפתוחים‪ ,‬בדגש על ערכיות תכסית וצומח‪ ,‬ערכיות נוף ורצף‬
‫השטחים הפתוחים‪ .‬המפות משקפות מצב תיאורטי מפני ששטח ניכר מופר על ידי תשתיות‪,‬‬
‫מתקנים ושטחים מופרים מחפירה‪ ,‬השלכת פסולת וכדומה‪ .‬לפיכך‪“ ,‬הירוקים” ביקשו לשמור‬
‫מכל משמר על רצועת אורך בלתי‪-‬בנויה בין השפד”ן לבסיס הצבאי ולבחור בחלופה שלא‬

‫תפגע בשטחים אלה‪.‬‬
‫תכנית מתקן ההתפלה כוללת‪ ,‬בנוסף למתקן עצמו‪ ,‬עוד שלושה רכיבים חשובים והכרחיים‪:‬‬
‫צנרת מהים למתקן‪ ,‬תחנת שאיבה למי הים ומאגרי מים לאגירת המים המותפלים‪ .‬שלושה‬
‫רכיבים אלה היו כל אחד בפני עצמו סוגיה של בחינת חלופות‪ ,‬בשל הרגישות הסביבתית של‬

‫‪ 43‬מקור האיורים והתרשימים בנושא תת”ל ‪ 36‬מהחומר שהוגש לות”ל‪ .‬תודה לדן פרי על שאישר השימוש בחומר זה‪.‬‬

‫‪262‬‬

‫בחינת חלופות מתקן ההתפלה ‪ -‬תת”ל ‪36‬‬

‫חלופה ‪6‬‬ ‫חלופה ‪5‬‬ ‫חלופה‬ ‫חלופה ‪3‬‬ ‫חלופה ‪2‬‬ ‫חלופה ‪1‬‬ ‫מדד‬
‫‪ -‬בצמוד‬ ‫‪ -‬ע”ג חוות‬ ‫‪ - 4‬א‪.‬ת‪.‬‬ ‫‪“ -‬התפוז”‬ ‫‪ -‬בשפד”ן‬ ‫‪ -‬תמ”א‬ ‫להשוואה‬
‫למחנה‬ ‫גפ”מ‪ ,‬תמ”א‬ ‫פלמחים‬ ‫‪/34‬ב‪2/‬‬
‫שטח פתוח‪,‬‬ ‫שטח פתוח‬ ‫תיאור‬
‫שטח פתוח‬ ‫‪/32‬ב‬ ‫רוב השטח‬ ‫מזוהם מאוד‬ ‫ללא שימוש‬ ‫שטח פתוח‬ ‫האתר ‪/‬‬
‫מופר ללא‬ ‫מבונה‬ ‫ללא שימוש‬ ‫שימושים‬
‫שטח פתוח‬ ‫ממ”י‬ ‫ממ”י בחכירה‬
‫שימוש‬ ‫ללא שימוש‬ ‫למתקני‬ ‫לדורות‬ ‫ממ”י‬ ‫בעלות על‬
‫תעשייה‬ ‫ראשון לציון‬ ‫הקרקע‬
‫ממ”י‬ ‫ממ”י‬ ‫לאיגוד ערים‬ ‫ראשון לציון‬
‫ממ”י בחכירה‬ ‫תואם‬ ‫דן לביוב‬ ‫חלוקה‬
‫גן רווה ‪/‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫ארוכת טווח‬ ‫לשימושים‬ ‫ולמקורות‬ ‫תואם לתמ”א‬ ‫מוניציפלית‬
‫שורקות‬ ‫המותרים‬ ‫‪/34‬ב‪2/‬‬
‫נוגד את‬ ‫לקיבוץ‬ ‫שטח גלילי‬ ‫המיעדת‬ ‫התאמה‬
‫רב השטח‬ ‫תמ”א ‪/32‬ב‬ ‫פלמחים‬ ‫בתכנית‬ ‫השטח‬ ‫לתכניות‬
‫בתחום שטח‬ ‫ממ‪805/‬‬ ‫תואם‬ ‫למתקן‬ ‫סטטוטוריות‬
‫פרטי פתוח‬ ‫המיעדת‬ ‫גן רווה ‪/‬‬ ‫המאושרת‬ ‫לשימושים‬ ‫התפלת‬
‫ע”פ ממ‪805/‬‬ ‫השטח לחוות‬ ‫שורקות‬ ‫המותרים‬ ‫מי ים‬ ‫פגיעה‬
‫וחלקו בתחום‬ ‫אין פגיעה‬ ‫בשטחים‬
‫גפ”מ‬ ‫רב השטח‬ ‫בתכנית‬ ‫יש פגיעה‬ ‫פתוחים‬
‫גן לאומי‬ ‫בתחום אזור‬ ‫גבוהה (מאזורי‬ ‫ממ‪805/‬‬
‫מגורים של‬ ‫המאושרת‬ ‫בינונית‬ ‫מידת נצפות‬
‫פגיעה בינונית‬ ‫תעשייה‬ ‫ראשל”צ)‬ ‫(מכביש‬
‫מאושר וחלקו‬ ‫אין פגיעה‬ ‫מס’ ‪)4‬‬
‫בינונית‬
‫‪ -‬נמוכה‬ ‫בתחום גן‬ ‫בינונית‬
‫לאומי‬ ‫(מכביש‬
‫מס’ ‪)4‬‬
‫יש פגיעה‬ ‫אין פגיעה‬
‫נמוכה‬
‫גבוהה‬
‫(מכביש‬
‫מס’ ‪)4‬‬

‫אין הבדל בין‬ ‫אין הבדל בין‬ ‫אין הבדל בין‬ ‫אין הבדל בין‬ ‫אין הבדל בין‬ ‫היקף צריכת אין הבדל בין‬
‫החלופות‬ ‫החלופות‬ ‫החלופות‬ ‫החלופות‬ ‫החלופות‬
‫החלופות‬ ‫קרקע‬

‫בתחום‬ ‫השטח מיועד‬ ‫רוב השטח‬ ‫השטח מיועד‬ ‫מיועד למתקן‬ ‫השטח יועד‬ ‫קונפליקטים‬
‫השטח‬ ‫לחוות גפ”מ‬ ‫מבונה‬ ‫לתעשייה‬ ‫טיהור שפכים‬ ‫למתקן‬ ‫עם יעודים‪/‬‬
‫מצויים קווי‬ ‫והקמת מתקן‬ ‫ומושכר‬ ‫של השפד”ן‬ ‫התפלה‬
‫תשתית שונים‬ ‫תחייב למקם‬ ‫בתמ”מ ‪21/3‬‬ ‫שימושים‬
‫שיהיה צורך‬ ‫חוות הגפ”מ‬ ‫למתקני‬ ‫ולפי ראשל”צ‬ ‫אורך צנרת‬ ‫לאחר בחינות‬ ‫אחרים‬
‫להעתיקם‬ ‫באתר אחר‬ ‫תעשייה‬ ‫מיועד לפארק‬ ‫לים בינוני‪,‬‬ ‫מעמיקות‬
‫בחוזים ארוכי‬ ‫קרוב לקו‬ ‫במסגרת‬ ‫קרבה‬
‫אורך צנרת‬ ‫אורך צנרת‬ ‫אזורי‬ ‫גז‪ ,‬חשמל‬ ‫תמ”א‬ ‫לתשתיות‬
‫לים קצר‬ ‫לים בינוני‪,‬‬ ‫טווח‬ ‫‪/34‬ב‪2/‬‬
‫ביותר‪,‬‬ ‫קרוב לקו‬ ‫אורך צנרת‬ ‫ולדרכי‬ ‫קיימות‬
‫קרוב לקו‬ ‫גז‪ ,‬חשמל‬ ‫אורך צנרת‬ ‫לים גדול‬ ‫הגישה‬ ‫אורך צנרת‬
‫גז‪ ,‬חשמל‬ ‫ולדרך הגישה‬ ‫לים קצר‬ ‫הפנימיות של‬ ‫לים קצר‪,‬‬ ‫היתכנות‬
‫לפלמחים‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫ביותר (עקב‬ ‫השפד”ן‬ ‫קרוב לקו‬ ‫ביצוע‬
‫וקרוב מאוד‬ ‫קרוב לקו‬ ‫הצורך להקיף‬ ‫גז‪ ,‬חשמל‬
‫לדרך הגישה‬ ‫נמוכה‬ ‫גז‪ ,‬חשמל‬ ‫המחנה הצבאי‬ ‫אין היתכנות‬
‫‪ -‬לא רלוונטי‬ ‫ולדרך הגישה‬
‫לפלמחים‬ ‫וקרוב מאוד‬ ‫מדרום או‬ ‫לפלמחים‬
‫לדרך הגישה‬ ‫מצפון)‪ ,‬מרוחק‬
‫גבוהה‬ ‫גבוהה‬
‫לפלמחים‬ ‫מקו גז‬

‫אין היתכנות‬ ‫נמוכה‬
‫‪ -‬לא רלוונטי‬

‫‪263‬‬

‫מיקום הפרויקט לחוף הים‪ ,‬בשפך נחל שורק‪ ,‬החדירה לשטח גן לאומי וסמיכות לבסיס צבאי‬
‫פעיל‪.‬‬

‫החפיפה עם תחום הסביבה החופית חייבה העברת התכנית לדיון בולחו”ף ‪ -‬הוועדה לשמירת‬
‫הסביבה החופית‪ .‬ועדה זו הוקמה לאחר הקמת הות”ל וכל תכנית תשתית לאומית בסביבה‬
‫החופית חייבת להגיע לשולחנה‪ .‬הדיון התקיים ב‪ ,2.9.09-‬בפני ועדה עצמאית‪ ,‬בעלת הרכב‬
‫ייחודי ומקצועי‪ ,‬המתמחה בסביבה החופית‪ .‬לפיכך‪ ,‬היה זה כאילו דיון ראשון בפרויקט‪.‬‬
‫עורך התכנית הציג את הצורך במתקן ההתפלה‪ ,‬את היצע המים הקיים מול הביקוש ואת‬
‫השיקולים בקביעת מיקום המתקנים‪ .‬הוצגו הרכיבים העיקריים של המתקן ומיקומם‪ ,‬כולל‬
‫הצנרת לשאיבת מי ים וסילוק מי הרכז‪ ,‬תחנת השאיבה‪ ,‬מתקן ההתפלה‪ ,‬מסדרון חשמל‬
‫ומאגר המים‪ .‬תחנת השאיבה ממוקמת במרחק של כ‪ 350-‬מטר מקו החוף‪ .‬הצנרת תגיע עד‬
‫החוף באמצעות בניית קופרדאם‪ ,‬בין תחנת השאיבה ומתקן ההתפלה יועברו המים באמצעות‬
‫צנרת‪ ,‬שתוצב בדחיקה‪ .‬ראשי היניקה מתוכננים במרחק של כ‪ 1,300-‬מטר מהחוף‪ .‬צינור‬
‫מי הרכז מתוכנן להגיע למרחק של ‪ 2,000‬עד ‪ 2,200‬מטר מהחוף‪ ,‬בעומק של ‪ 20‬מטר‬

‫מהקרקעית‪ .‬היתרי הבנייה ידרשו אישור הולחו”ף‪.‬‬
‫נמסר כי בשלב זה לא ניתן להתייחס להשפעת התמלחות על הסביבה הימית‪ .‬אגף ים וחופים‬
‫במשרד להגנת הסביבה נתן הנחיות מפורטות למודל הימי ולסקר הביוטי‪-‬פיזי‪-‬כימי‪ ,‬אשר‬

‫יהווה בסיס לניטור ויהיה תנאי לקבלת היתר הבנייה‪.‬‬
‫חברי הולחו”ף ביקשו לדעת מדוע תוואי הצנרת עובר בתוואי נחל שורק והובהר‪ ,‬כי התוואי‬
‫הוכתב על ידי מערכת הביטחון‪ ,‬אך לא צפויה פגיעה בנחל‪ ,‬היות והצנרת תועבר בדחיקה‬

‫כ‪ 10-‬מטר מתחת לקרקעית‪.‬‬
‫לעניין השלכות הקופרדאם על הסביבה החופית נמסר‪ ,‬כי הניסיון מהנחת הצנרת למתקן‬
‫התפלה ‘פלמחים’ מראה‪ ,‬כי מתרחש שיקום טבעי של קרקעית הים‪ .‬לאחר דיון מעמיק‪ ,‬סוער‪,‬‬

‫עם שאלות נוקבות והתלבטויות רבות הוחלט‪:‬‬
‫“הולחו”ף מכירה בחשיבות מתקן ההתפלה ומחליטה לאשר את התכנית בתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הוראות התכנית יאפשרו להניח את נקודת הפליטה בעומק הגדול מ‪ 25-‬מטר‪ .‬העומק‬

‫הרצוי ייבחן בעת אישור היתר הבנייה‪.‬‬
‫‪ .2‬פרוזדור הצנרת מתחנת השאיבה מערבה יסומן על גבי ייעוד גן לאומי התואם לייעודי‬

‫הקרקע הקיימים‪ .‬הוועדה ממליצה לאמץ החלטה זו גם מזרחה‪.‬‬
‫‪ .3‬תכנית הניטור תידרש לאישור הולחו”ף‪.‬‬

‫‪ .4‬לתכנית יתווספו הוראות אשר יבטיחו כי מחנה העבודה יתפנה בסיום העבודות‪.‬‬
‫‪ .5‬הוועדה פונה לנציג מערכת הביטחון בבקשה לבחון את האפשרות להסיר את מגבלות‬
‫שטח האש‪ ,‬על מנת לאפשר את המעבר להולכי רגל בשטח מצפון לנחל שורק עד לגדר”‪.‬‬

‫הצבעה‪ :‬בעד הצעת היו”ר‪ ;7 :‬נגד הצעת היו”ר‪.1 :‬‬
‫התכנית הועברה להערות של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור‪ .‬התקיים שימוע בפני‬
‫חוקרת‪ ,‬שמונתה לבחון את ההשגות‪ ,‬ובסיומו של הדיון ביום ‪ 15.2.10‬עמדו בפני חברי הוועדה‬
‫שתי הצעות החלטה‪ .‬הצעת היו”ר לבחור בחלופה ‪ ,6‬ומנגד‪ ,‬כמקובל בדיוני הות”ל‪ ,‬רשאי נציג‬
‫להציע הצעה אחרת להצבעה‪ ,‬וכך הוגשה הצעת החלטה נגדית של נציג ארגון הגג של‬

‫‪264‬‬

‫חלופות למיקום מתקן ההתפלה‬

‫חלופה ‪:3‬‬
‫“התפוז”‬

‫ראשל”צ‬

‫השפד”ן‬

‫חלופה ‪:2‬‬ ‫חלופה ‪ :5‬שטח כביש מס’ ‪4‬‬
‫בשפד”ן‬ ‫לחוות גפ”מ‬
‫חלופה ‪:4‬‬ ‫תמ”א ‪ 32‬ב’‬
‫א‪.‬ת פלמחים‬
‫חלופה ‪ :1‬תמ”א‬
‫‪/34‬ב‪2/‬‬

‫פלמחים‬

‫חלופה ‪ :6‬בצמוד‬
‫למחנה‬

‫‪3‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬

‫‪265‬‬

‫הארגונים “הירוקים” וזו לשונה‪:‬‬
‫“אין לאשר את התכנית כולה לרבות המתקן‪ ,‬תחנת השאיבה‪ ,‬מאגרי המים וכד’ מהטעמים‬

‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬פגיעה בשטח ערכי פתוח‪ :‬הרס שטח החולות וחציצה מוחלטת של שטח המסדרון‬

‫האקולוגי‪.‬‬
‫‪ .2‬פגיעה במגוון הביולוגי המתקיים בשטח‪ ,‬בניגוד להתחייבויות הבינלאומיות של מדינת ישראל‬

‫באמנה לשמירה על המגוון הביולוגי‪.‬‬
‫‪ .3‬מיקום המתקן סותר את המיקום הקבוע בתמ”א ‪ 34‬ב’ ‪ ,2‬שדנה באופן ספציפי במתקני‬

‫התפלה וקבעה‪ ,‬כי המיקום צריך להיות בתוך מרחב התשתיות של השפד”ן‪.‬‬
‫‪ .4‬המיקום סותר את תמ”א ‪ 35‬ותמ”א ‪ ,22‬כמו גם את תמ”מ ‪.5‬‬

‫‪ .5‬ניתנת הגנה לא ברורה‪ ,‬שאינה מידתית וסבירה‪ ,‬לתכנית מתאר אחרת לתשתית הגפ”מ‬
‫שהיתכנותה נמוכה‪ ,‬כאשר המיקום המוצע בחלופה ‪ 5‬בתחומה עדיף להקמת מתקן‬

‫ההתפלה‪.‬‬
‫‪ .6‬אם לא מוצאים חלופת מיקרו בתחום ה‪ 3,700-‬דונם שבשפד”ן‪ ,‬המיועד לתשתיות‪ ,‬יש‬

‫לאתר מיקום אחר למתקן ובצמוד לתשתיות קיימות אחרות”‪.‬‬
‫נערכה הצבעה‪ .‬בעד הצעת היו”ר לאישור תת”ל ‪ 36‬הצביעו ‪ ,6‬בעד הצעת נציג ארגון הגג‬
‫של הארגונים “הירוקים” הצביע ‪ .1‬ההחלטה התקבלה‪ ,‬אם כן‪ ,‬ברוב קולות והתכנית הועברה‬

‫לאישור הממשלה ואושרה ביום ‪.26.6.10‬‬

‫מתקן ההתפלה שורק ומאגרי מקורות‪ ,‬שלהי ‪( 2013‬באדיבות שורק התפלה בע”מ)‪.‬‬ ‫‪266‬‬

‫דחיקת צנרת תת‪-‬ימית בחוף פלמחים‬

‫בחודש ספטמבר ‪ 2010‬החלו דיוני רשות הרישוי בות”ל בבקשות חברת “שורק התפלה בע”מ”‬
‫להיתרי בנייה למתקן ההתפלה ולצנרת הימית‪ ,‬ובקשות חברת “מקורות” להקמת מאגרי המים‬

‫ותשתיות לחיבור המאגרים לרשת המים הארצית‪.‬‬
‫סוגיית הקמת מגה‪-‬פרויקט מסוג זה מעניינת וסבוכה‪ .‬בחרתי לספר על סוגיית עבודות בחוף‬
‫הים לשם דחיקת הצנרת התת‪-‬ימית‪ ,‬בגלל היצירתיות והחדשנות שיש בעבודה מסובכת‬
‫ומורכבת בסביבה רגישה זו‪ ,‬ובגלל שבעת סיום עבודות ההקמה‪ ,‬המצב מושב לקדמותו וכל‬

‫שיתואר להלן‪ ,‬היה כלא היה‪.‬‬

‫חלופת הטמנת צנרת בדחיקה לים‬

‫רשות המים הובילה את הליך האישור הסטטוטורי של תכנית תת”ל ‪ .36‬לשם תכנון מפורט‪,‬‬
‫הקמה והפעלה‪ ,‬הוצא הפרויקט למכרז ‪ ,BOT‬שבו הוחלט לאפשר ליזם שימוש בכל‬
‫טכנולוגיית הטמנה שיבחר‪ ,‬כאשר במידה שבחר בשיטת הדחיקה למקטע הימי‪ ,‬יהיה עליו‬
‫להציג בפרוט רב את הניסיון הייחודי הקיים ואת התהליך ההנדסי להקמה ולתפעול מערכת‬
‫כזו‪ .‬חברת “שורק התפלה בע”מ” זכתה במכרז ובחרה לוותר על הקמת תחנת שאיבה בסמוך‬
‫לשפך נחל שורק‪ ,‬ותחת זאת למקם תחנת שאיבה בחלק המערבי של מתחם המתקנים‬
‫ולדחוק צנרת תת‪-‬קרקעית‪ ,‬תת‪-‬ימית באורך של כ‪ 3,900-‬מטר‪ ,‬אשר תספק מי ים למתקן‬
‫ותפנה תמלחת לים במערך של שלושה צינורות מקבילים‪ :‬שני צינורות יניקה‪ ,‬כל אחד באורך‬
‫של ‪ 3,330‬מטר‪ ,‬מהם ‪ 1,300‬מטר בים וצינור פינוי תמלחת באורך של ‪ 3,880‬מטר כאשר‬
‫‪ 1,850‬מטר בים‪ .‬סך הכול אורך קווי ההזנה והתמלחת הוא כ‪ 10-‬ק”מ‪ ,‬כשליש מהם מתחת‬

‫לקרקעית הים‪.‬‬
‫מבחינה סביבתית‪ ,‬יתרונות שיטת הדחיקה הם‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬חיסכון והימנעות מהקמת‬
‫תחנת שאיבה במיקום רגיש‪ ,‬בגדה הצפונית של שפך נחל שורק‪ ,‬מפני שהקווים הועמקו‬
‫ובמקום לשאוב את המים‪ ,‬יגיעו למתקן בגרוויטציה ויישאבו בו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬תוואי הצנרת‬
‫עובר בתוך בסיס צבאי‪ ,‬גן לאומי‪ ,‬שמורת טבע יבשתית וימית וחוצה את נחל שורק‪ .‬דחיקה‬
‫מצמצמת עד מאוד את החיכוך עם ביצוע עבודות בשטחים אלה‪ ,‬שכל אחד מהם רגיש יותר‬
‫מהאחר‪ .‬דחיקת צנרת ביבשה חייבה הכנת שני פירי כניסה עמוקים‪ ,‬כ‪ 12-‬מטר‪ ,‬מהם דוחקים‬
‫את הצנרת‪ .‬פיר בחוף הים ממנו דוחקים מערבה תחת פני הים‪ ,‬ומזרחה אל פיר נוסף מצפון‬
‫לעיקול נחל שורק‪ ,‬בתחום הגן הלאומי‪ ,‬שממנו דוחקים צנרת אל המתקן‪ .‬ההפרעה לסביבה‬
‫מתבצעת אך ורק בעת ביצוע העבודות במיקום הפירים בתחילה ובסוף כל קו‪ .‬אין כל נזק‬

‫לסביבה שמעל הצנרת‪ ,‬כולל קרקעית הים‪.‬‬
‫הדחיקה לים מתבצעת באמצעות בוכנה גדולה‪ ,‬הנמצאת בתחתית הפיר‪ ,‬בעומק של ‪12‬‬
‫מטר‪ ,‬והיא דוחקת מקטעי בטון‪ ,‬כל מקטע חמישה מטר אורך‪ ,‬בקוטר של שניים עד שלושה‬
‫מטר בכל פעם‪ .‬כיצד מבצעים פעולה שכזו בחוף הים? מהו הציוד הדרוש לשם כך? כיצד‬

‫מגיעים לתחום העבודות? ומה יהיה ביום שאחרי?‬
‫זוהי סוגיה כבדה ומשמעותית‪ ,‬הנעלמת בביצוע תשתיות‪ .‬הפער בין המידע בהליך הסטטוטורי‬

‫‪267‬‬

‫בעת הכנת התכנית‪ ,‬הפקדתה להתנגדויות ואישורה‪ ,‬לבין הדרישות והאילוצים בעת הביצוע‪,‬‬
‫הוא גדול‪ .‬פער זה חוזר בכל פרויקט תשתית (כך היה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בעניין אופן הקמה והטמנה‬
‫של קווי גז טבעי לפי תמ”א ‪ .)37‬ייתכן שהפער נעוץ בחדשנות של הפרויקט‪ ,‬בשיטת המכרז‬
‫המביאה קבלנים וחברות מחו”ל‪ ,‬על הידע ושיטות העבודה שלהן ומשילוב מהנדסי ביצוע‬

‫בהליך הסטטוטורי‪.‬‬
‫בחוף הים הוקם אתר עבודה הנושק לגלי הים‪ .‬מחנה עבודה מגודר בשטח של כשמונה‬
‫דונם‪ ,‬ובו משרדי יזם‪ ,‬משרדי קבלן‪ ,‬מזכירות‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬שירותים‪ ,‬מחסן‪ ,‬בית מלאכה‪ ,‬מכולת‬
‫פיקוד‪ ,‬מנופי ענק‪ ,‬מנוף גשר מתנייע והמסילות הדרושות לניודו‪ ,‬גנרטור ותשתיות לחשמל‪,‬‬
‫גנרטור ומיכל סולר מאצרות‪ ,‬מתקנים לאחסון עשרות מקטעי צנרת המוכנים לדחיקה‪,‬‬
‫ושטחים לעירום זמני של חול‪ .‬וכיצד משונע ציוד לאתר החופי? כל הזכויות נתונות לרשות‬
‫הטבע והגנים‪ ,‬שגילתה את הפתיחות וההבנה לבקשות חברת “שורק התפלה בע”מ” והציבה‬
‫תנאים מקצועיים וסבירים לאתר ולדרך גישה באורך כ‪ 800-‬מטר בחוף הים‪ ,‬מקיבוץ פלמחים‪.‬‬

‫הדרישות של רשות הטבע והגנים כללו‪ ,‬בין היתר‪:‬‬
‫סימון תוואי הדרך בשטח‪ ,‬באופן רציף ולאורך כל העבודה‪.‬‬
‫הקמת מחנה קבלן על פי תכנית שהוצגה לרשות הטבע והגנים ואושרה‪.‬‬

‫גידור האתר‪.‬‬
‫הקמת מאצרות באזור המשמש לתדלוק ונקיטת כל האמצעים למניעת זיהום החוף‬

‫והמים מדלקים ומשמנים‪.‬‬
‫איסור על טיפול בכלים בשטח‪.‬‬

‫איסור על פגיעה בבעלי חיים‪.‬‬
‫איסור על הבערת מדורות בשטח‪.‬‬

‫רוחב הדרך ‪ 6 -‬מטר‪.‬‬
‫שימוש ביריעות כוורת‪.‬‬
‫האתר גודר בגדר אטומה וסוללות עפר היקפיות מנעו את ליחוך הגלים‪ .‬עמידה בתנאים‬
‫ועבודה זהירה (גם אם פה ושם היו תקלות)‪ ,‬אפשרו דו‪-‬קיום בין המטיילים בנחל שורק וחוף‬
‫פלמחים לבין הקבלנים והבונים‪.‬‬

‫אתר העבודות ודרך הגישה בחוף הים‪.‬‬ ‫‪268‬‬

‫פיר הדחיקה ובוכנת הדחיקה‪.‬‬
‫‪269‬‬

‫חוף פלמחים ‪ -‬שפך נחל שורק‪ ,‬קיץ ‪.2014‬‬

‫מי היה מאמין שהתמונות צולמו בחוף פלמחים ובשפך נחל שורק?‪ .‬על זה נאמר “מי שמאמין‬
‫לא מפחד”‪ ,‬ואכן האמון שניתן ביזם על ידי אנשי שמירת הטבע והחופים‪ ,‬והמחויבות שלו‬
‫לפעול בחוף בזהירות המתבקשת‪ ,‬הם סימן לבאות‪ .‬העבודות בשטח הוכיחו‪ ,‬כי אפשר גם‬

‫אחרת וכדאי לנסות‪.‬‬
‫אינני יודע כיצד היו הדברים מתנהלים בוועדה המחוזית מרכז‪ .‬אין לי ספק‪ ,‬כי הפרויקט‬
‫היה זוכה לתמיכה ולקידום‪ .‬אשרינו שכבר בקיץ שנת ‪ ,2013‬חמש שנים לאחר ההכרזה‬
‫על הפרויקט כתשתית לאומית‪ ,‬מתקן ההתפלה שורק כבר מספק מים למדינת ישראל‬
‫והוא בכושר ייצור של ‪ 150‬מיליון מ”ק בשנה‪ ,‬ובקיץ ‪ 2014‬חוף הים ושפך נחל שורק שבים‬

‫לאיתנם‪.‬‬
‫זכיתי להוביל את תכנון תת”ל ‪ ,36‬לקדם את אישורה‪ ,‬לחתום על היתרי הבנייה וללוות את‬

‫ביצועו של מתקן ההתפלה הגדול בעולם‪.‬‬

‫‪270‬‬

‫מערכת המים החמישית לירושלים‬

‫רקע‬

‫בחודשי הקיץ של ‪ 1948‬חדל לפעול קו המים הראשון לירושלים‪ ,‬שהונח על ידי הבריטים‬
‫ממעיינות הירקון‪ .‬עם התפתחות העיר‪ ,‬לאחר מלחמת העצמאות‪ ,‬היה צורך דחוף בהגדלת‬
‫כמויות המים לעיר‪ ,‬לכן הונח בתחילת שנות ה‪( 50-‬של המאה הקודמת) קו מים ‪ 24‬צול מאזור‬
‫חולדה לירושלים‪ ,‬הוא “הקו השני” לירושלים‪ .‬בשנת ‪ 1979‬הונח “הקו השלישי” לירושלים‪,‬‬
‫בקוטר ‪ 36‬צול‪ ,‬לתגבור נוסף של אספקת המים לעיר‪ .‬לאחר הפעלת “הקו השלישי” התעוררו‬
‫בעיות של עומסי יתר בהפעלת המערכת ונוצר הצורך בהתחברותה למערכת הארצית כמקור‬
‫מים אלטרנטיבי‪ .‬כך נחנכה ב‪ 1994-‬מערכת מים נוספת‪ ,‬כגיבוי למערכות הקיימות ‪“ -‬הקו‬
‫הרביעי” לירושלים‪ .‬אלא שקו זה תוכנן בטרם החלו גלי העלייה לישראל בראשית שנות ה‪-‬‬
‫‪ .90‬בעקבות הגידול החד בצריכה באזור ההר‪ ,‬במפעלי ירושלים ובמפעלי השפלה הסמוכים‪,‬‬
‫נדרש בראשית המאה ה‪ 21-‬תגבור דחוף במערכת אספקת מים חמישית לירושלים‪ ,‬אשר‬

‫נועדה לענות על צורכי אספקת המים לעיר בעשורים הקרובים‪.‬‬
‫המסגרת התכנונית להקמת מערכות הפקה והולכה של מים לשם אבטחת אספקת מי שתייה‬
‫ומים לצרכים אחרים‪ ,‬לכלל תושבי המדינה‪ ,‬באופן שישולבו בסביבה ועם תשתיות קיימות היא‬
‫“תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים ‪ -‬מערכות הפקה והולכת מים ‪ -‬תמ”א ‪ 34‬ב‪.”5/‬‬
‫מטרתה של תכנית זו ‪ -‬קביעת הנחיות לתכנון מתקני מים בתכנית או בהיתר ושמירה על‬
‫רצועות קרקע עבור קווי מים והנחיות לתכנונם‪ .‬אלא שתמ”א זו אושרה באוגוסט ‪ ,2009‬ואילו‬

‫הכרזתה של מערכת המים החמישית לירושלים כתת”ל‪ ,‬בשנת ‪ ,2005‬קדמה לה‪.‬‬
‫שאלת אופן קידום הפרויקט עמדה על הפרק כבר בעת הגייתו‪.‬‬

‫בחודש יוני ‪ 2005‬כונסה אצל מנהל מינהל התכנון‪ ,‬אדריכל שמאי אסיף‪ ,‬ישיבת התייעצות‬
‫בשאלה לגבי מסלול הקידום המתאים ביותר לקו המים החמישי לירושלים‪ .‬בישיבה השתתפו‬
‫נציגי נציבות המים‪ ,‬חברת “מקורות” ונציגי משרד הפנים מאגף תכניות מתאר ארציות‪ ,‬נציגי‬

‫הות”ל ולשכת התכנון המחוזית‪.‬‬
‫מו פרוביזור‪ ,‬מנציבות המים‪ ,‬הציג את הצורך הדחוף בהקמת קו מים חמישי לירושלים ואת‬
‫שלושת החלופות שנבחנו לגבי מסלול קידום הפרויקט‪ ,‬היתרונות והחסרונות בכל מסלול‪ ,‬כפי‬

‫שהיו באותה עת‪:‬‬
‫‪ .1‬במסגרת חוק המים‪:‬‬
‫החיסרון במסלול זה הוא‪ ,‬מלבד הצורך להגיש את התכניות גם לוועדות השיפוט של הנציבות‬
‫וגם לוועדות התכנון המחוזיות‪ ,‬סוגיית הצורך או אי‪-‬הצורך בהיתרים‪.‬‬
‫‪ .2‬במסגרת חוק התכנון והבנייה ‪ -‬תכנית בסמכות ועדה מחוזית‪ :‬החיסרון במסלול זה הוא‬
‫הצורך בהגשת תכניות מפורטות לשלוש ועדות מקומיות שונות‪ ,‬כשאחת מהן במחוז מרכז‬
‫ושתיים במחוז ירושלים‪.‬‬
‫בתכנית מתאר ארצית‪ ,‬במסגרת תמ”א ‪ 34‬ב’‪ ,‬הוחל בקידום פרק מערכות המים אשר הקו‬
‫החמישי אמור להשתלב בו ולהתקדם כתמ”א ברמה מפורטת‪.‬‬

‫‪271‬‬

‫בות”ל‪ ,‬הקו החמישי עונה על הגדרת תשתית לאומית‪ .‬במסגרת הות”ל יתקבלו גם ההיתרים‪.‬‬
‫אדריכל שמאי אסיף סיכם‪:‬‬

‫“‪ .1‬יש להתחיל מיד במסלול הסטטוטורי ולבחון במסגרתו את החלופות ולא להמתין להחלטה‬
‫על חלופה מחוץ להליך הסטטוטורי‪.‬‬

‫‪ .2‬את התכנית יש לקדם במסגרת חוק התכנון והבנייה ולא לפי חוק המים‪.‬‬
‫‪ .3‬הנושא יומלץ לשרים כתכנית לתשתית לאומית‪ ,‬בתיאום עם ועדת עורכי תמ”א ‪ .34‬במהלך‬

‫ההכנה תוצג התכנית במועצה הארצית”‪.‬‬
‫תכנית תשתית לאומית‪ ,‬ככל תכנית‪ ,‬צריכה יזם‪ .‬השלב הראשון חייב החלטת ממשלה בדבר‬
‫הסמכת “מקורות חברת המים בע”מ” להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לות”ל‪ .‬זאת‪,‬‬
‫בהתאם להחלטת נציבות המים להסמכתה של “מקורות” להכין תכנית לתשתית לאומית‬

‫ולהגישה לות”ל‪ .‬הנימוקים הבאים נמסרו בעת הדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬קיימת חשיבות רבה בהספקת מים לירושלים וסביבותיה באמינות ובאיכות בהתאם‬
‫לתחזיות הצריכה‪ .‬מפעל “אילון ירושלים” כולל ארבעה קווים פעילים‪ ,‬שהוקמו החל בתקופת‬
‫המנדט ועד לתחילת שנות ה‪ ,90-‬בטרם גלי העלייה הגדולים‪ .‬בעקבות הגידול החד בצריכה‬
‫באזור ההר במפעלי ירושלים ובמפעלי השפלה הסמוכים‪ ,‬נדרש כבר כיום תגבור דחוף של‬

‫המערכת‪.‬‬
‫‪ .2‬המפעל יביא ליצירת הפרדת אזורי לחץ בהר‪ ,‬על מנת לאפשר תפעול מיטבי של המערכת‬

‫בדגש על חיסכון באנרגיה ושיפור האמינות באספקת המים‪.‬‬
‫‪ .3‬הקמת המפעל תאפשר צמצום שאיבת מים מקידוחים באזור ההר‪ ,‬תוך ניצול מרבי של‬
‫המים המותפלים‪ ,‬שייוצרו במתקנים הקיימים והמתוכננים לאורך החוף‪ .‬זאת‪ ,‬כחלק ממדיניות‬

‫אספקה חדשה‪ ,‬שנועדה לשמר את מקורות המים הטבעיים ועמידה ביעדי משק המים‪.‬‬
‫‪ .4‬המפעל ישלים את אספקת כמויות המים שנגרעו‪ ,‬בעקבות השבתת קידוחים שנפסלו‬
‫לשימוש‪ ,‬כתוצאה מהחמרה בתקנות בריאות העם בנושא איכות המים‪ ,‬ממקורות אמינים‬

‫ואיכותיים אחרים‪.‬‬
‫‪ .5‬המפעל יתגבר את אספקת המים למפעלים השכנים‪ :‬עג’ור‪ ,‬עדולם ובית שמש‪ ,‬מודיעין‬

‫וקריית ספר ולרשות הפלשתינית‪ ,‬בהתאם להסכמים המדיניים‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ ,2005‬חברת “מקורות” שקדה והכינה את חוברת ההכרזה‪ ,‬בהתאם לנוהלי הות”ל‪.‬‬
‫החוברת יועדה לשלושה שרים‪ :‬אופיר פז‪-‬פינס‪ ,‬שר הפנים‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬שר האוצר‪,‬‬
‫ואריאל שרון‪ ,‬ראש הממשלה‪ .‬אופיר פז‪-‬פינס פרש מתפקידו ב‪ 23.11.05-‬ואריאל שרון מילא‬
‫תפקיד זה בנוסף לתפקידו כראש הממשלה וחתם על מסמכי ההכרזה ביום ‪ .21.12.05‬שר‬
‫האוצר טרם חתם על המסמכים וביום ‪ 4.1.06‬לקה ראש הממשלה‪ ,‬אריאל שרון‪ ,‬באירוע‬
‫מוחי חמור‪ ,‬שהביא להעברת סמכויותיו כראש ממשלת ישראל לאהוד אולמרט‪ .‬ביום ‪10.2.06‬‬
‫הוכרז “מפעל איילון ירושלים‪ ,‬מערכת חמישית להספקת מים לירושלים וסביבותיה” כתכנית‬
‫לתשתית לאומית‪ ,‬אשר זכתה לשם ולמספר תת”ל ‪ .24‬זוהי תכנית ייחודית בכך‪ ,‬שתחת‬
‫חתימה של שלושה שרים שונים‪ ,‬הוכרזה תכנית זו בחתימה אחת‪ ,‬של אהוד אולמרט‪ ,‬אשר‬

‫נעשתה בתוקף תפקידיו באותו יום‪ ,‬בשם שלושת השרים‪.‬‬

‫‪272‬‬

‫מערכת המים החמישית המתוכננת אמורה לתת מענה לצריכת המים בירושלים ובאזורי ההר‬
‫לשנים ‪ 2015‬עד ‪.2065‬‬

‫התכנית שהוכרזה משתרעת על פני שני מחוזות (מרכז וירושלים)‪ ,‬בעלי מאפיינים גיאוגרפיים‬
‫שונים‪ ,‬וארבע ועדות מקומיות (לודים‪ ,‬מטה יהודה‪ ,‬הראל וירושלים)‪ .‬רכיבי התכנית כוללים‬

‫מקטעים בעלי מאפיינים שונים מבחינה הנדסית‪:‬‬
‫‪ .1‬קטע מערבי‪ ,‬העובר בתוואי חולדה‪-‬צומת נחשון‪-‬כפר אוריה‪-‬אשתאול‪ .‬הקו מורכב מצינור‬
‫בקוטר ‪ 80‬צול‪ ,‬באורך של כ‪ 18-‬ק”מ‪ ,‬המחבר את קו ירקון מרכזי‪ ,‬תחנת חולדה חדשה‪,‬‬

‫בריכות כפר אוריה‪ ,‬תחנת כפר אוריה חדשה ותחנת משנה‪.‬‬
‫‪ .2‬קו המחבר את הקו החמישי לקו הרביעי לירושלים‪ ,‬לאורך כביש ‪ - 38‬צינור בקוטר ‪ 50‬צול‬
‫מצומת אשתאול למחלף שער הגיא ובאורך של כחמישה ק”מ‪ .‬קו רוחב זה מאפשר גיבוי‬

‫לשתי המערכות ונותן גמישות תפעולית‪.‬‬
‫‪ .3‬הפרדת אזורי לחץ בהר ‪ -‬בריכת המורים בנפח ‪ 50,000‬מ”ק‪ ,‬בריכת איתנים בנפח ‪40,000‬‬
‫מ”ק‪ ,‬קווים מחברים לבריכת המורים בקוטר ‪ 30‬צול ובאורך של כשבעה ק”מ‪ ,‬קו המחבר את‬
‫בריכת איתנים בקוטר ‪ 36‬צול ובאורך של ‪ 0.5‬ק”מ וקו רוחב עין כרם‪-‬מוצא בקוטר של ‪100‬‬

‫צול‪.‬‬
‫‪ .4‬קטע מזרחי ‪ -‬בקטע זה הוצגו בשעתו שתי חלופות‪ ,‬שעמדו על הפרק‪ :‬חלופה קונוונציונלית‬
‫של הנחת הקו על ידי פתיחת תעלה וכיסויה בתוואי אשתאול‪-‬כסלון‪-‬צובה‪-‬בית הספר החקלאי‬
‫עין כרם‪ ,‬כולל קטע מנהור באורך של כארבעה ק”מ‪ ,‬החוצה את הר הטייסים והר איתן‪.‬‬
‫וחלופה שנייה‪ ,‬מנהרה מכסלון ועד עין כרם‪ .‬מתקני הקו הם צינור בקוטר ‪ 100‬צול ובאורך של‬

‫כ‪ 15-‬ק”מ‪ ,‬תחנות שאיבה‪ ,‬בריכות אגירה ותחמ”שים‪.‬‬

‫תחנת‬ ‫מערכת אספקת המים החמישית לירושלים‬
‫חולדה‬
‫בריכת המורים‬
‫בריכות‬ ‫צ‪.‬מגופים‬
‫תחנת כפר אוריה‬ ‫חלילים‬

‫כפר אוריה‬ ‫בריכות‬
‫כסלון‬

‫קו חולדה ‪ -‬כסלון‬ ‫פיר דוד פורטל ותחנת‬ ‫פורטל‬ ‫פיר ותחנת‬
‫מקטע מערבי ‪ -‬תת”ל ‪24 /‬‬ ‫כסלון‬ ‫שורק‬ ‫עין כרם‬
‫מקטע מזרחי ‪ -‬תת”ל ‪ 24 /‬א’‬ ‫אזורי הפרדת‬
‫קו מקביל‬ ‫לחץ בהר‬
‫שער הגיא‪-‬צומת אשתאול‬

‫מנהרה‬ ‫קו חוצה עמק מוצא‬

‫‪273‬‬

‫תת”ל ‪ - 24‬תת”ל ‪ 24‬א’‬

‫הפרויקט החל בהתאם לאבני הדרך הבאות‪:‬‬

‫(‪.)2/2006‬‬ ‫‪ .1‬הכרזה על מערכת המים החמישית כעל תכנית לתשתית ל אומית ‬

‫(‪.)10/2006‬‬ ‫‪ .2‬ישיבת “קונגרס” (למערכת כולה) ‬

‫(‪.)3/2007‬‬ ‫‪ .3‬דיון להכרזה על דבר הכנת התכנית לפי סעיף ‪( 77‬למערכת כולה) ‬

‫‪ .4‬פרסום לפי סעיף ‪ 77‬לחוק בעיתונים והחלטה על פיצול לתת”ל ‪ 24‬א’ (‪.)7/2007‬‬

‫כנראה שטבעו של מגה‪-‬פרויקט‪ ,‬להתפצל‪ .‬ומדוע? במסגרת הדיון לפרסום על פי סעיף ‪,77‬‬

‫שהתקיים במרס ‪ ,2007‬בחרה הוועדה בחלופת המנהור לקטע הקו המזרחי מכסלון ועד בית‬

‫זית‪ .‬מאחר שמשמעות החלטה זו הייתה יציאה למכרז בינלאומי לתכנון ולביצוע המנהור‪,‬‬

‫הוחלט לפצל את התכנית ולהגיש תחילה את הקטע המערבי‪ .‬תכנית תת”ל ‪ ,24‬הכוללת את‬

‫שלושת רכיבי הפרויקט‪ ,‬למעט הקטע המזרחי‪ ,‬שזכה למספר תת”ל ‪ 24‬א’‪.‬‬

‫תת”ל ‪ 24‬אושרה בממשלה ביום ‪ 21.12.2008‬וביצועה הושלם בקטעים חולדה‪-‬צומת שמשון‪-‬‬

‫שער הגיא‪ .‬תת”ל ‪ 24‬א’‪ ,‬שפוצלה בשעתו‪ ,‬אושרה בחודש נובמבר ‪ .2013‬משמע‪ ,‬שהפיצול‬

‫הוכח כמוצדק וכיעיל‪.‬‬

‫לנוכח קשיי הקטע המזרחי‪ ,‬אשר מאפייניו הגיאוגרפיים ומורכבות הביצוע היו ידועים עוד טרם‬

‫ההכרזה על המערכת החמישית כתשתית לאומית‪ ,‬חוזרת ועולה השאלה ‪ -‬מה ראוי ומה נכון‪,‬‬

‫להכריז על פרויקט גדול ומורכב כמקשה אחת ולפצלו בהמשך‪ ,‬בהתאם לאילוצים ולקשיים‪,‬‬

‫או להכריז על הרכיבים “הבטוחים” לקידום ולביצוע בלבד‪.‬‬

‫התשובה בכלל והתשובה ביחס למערכת החמישית לירושלים‪ ,‬בפרט‪ ,‬היא מבחן מועד ביצוע‬

‫החלק המזרחי של המערכת‪ .‬ביצוע ברצף לחלק המערבי יהיה כחוליה טבעית בביצוע‬

‫המערכת‪ ,‬כאילו לא היה הפיצול הסטטוטורי‪ .‬מנגד‪ ,‬אי‪-‬ביצוע מהיר של החלק המזרחי יעורר‬

‫שאלות בדבר הצדקת קידום חלק זה בות”ל בתכנית אחת‪.‬‬

‫תת”ל ‪ - 24‬תכנון מפורט וביצוע‬

‫לאור דחיפות הביצוע של הקו החמישי‪ ,‬בחרה חברת “מקורות” להשלים במקביל לתכנון‬ ‫‪274‬‬
‫הסטטוטורי גם את התכנון המפורט של הקו‪ .‬לפיכך‪ ,‬תת”ל ‪ 24‬כוללת גם מסמכי תכנון מפורט‬

‫לפני הביצוע של המקטע המערבי (ללא המתקנים)‪.‬‬
‫רמת פירוט זו אפשרה ליזם‪ ,‬מיד עם אישור התכנית על ידי הממשלה‪ ,‬לקדם היתרי בנייה‬
‫לרכיב צינור המים ברשות הרישוי של הות”ל‪ ,‬על סמך מסמכים אלה‪ .‬גם היתרי הבנייה‬
‫למתקנים הכלולים בתכנית הוגשו תוך לוח זמנים קצר‪ 21 .‬היתרי בנייה נידונו ברשות הרישוי‬

‫בות”ל לפרויקט עד סוף ‪ ,2012‬יותר מכל תכנית אחרת בות”ל‪.‬‬
‫אופן השלמת התכנון המפורט לביצוע ואופן היתרי הבנייה הם‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬מימוש מטרת‬

‫הות”ל לביצוע מהיר של פרויקט עם אישורו‪.‬‬
‫רשות הרישוי בוועדה המקומית ערוכה עם צוות של אנשי מקצוע‪ ,‬הבודקים את הבקשות‬

‫להיתרי בנייה והדואגים לדיון בהיתרים כאשר המדדים המקצועיים והחוקיים נבחנו‪ .‬בות”ל‬
‫הוחלט‪ ,‬כי בקרה על בקשות להיתרי בנייה תבוצענה באמצעות חברות חיצוניות‪ ,‬אשר‬
‫תעמדנה את השירותים המקצועיים ואת הבקרה המקצועית שלהן לרשות הות”ל‪ .‬מתקני‬
‫קו המים החמישי נבחנו‪ ,‬אם כך‪ ,‬על ידי שתי חברות‪ :‬חג”ם בע”מ וא‪.‬ס‪.‬ת בע”מ‪ .‬מסגרת‬
‫עבודת היועצים כללה בדיקה סביבתית והנדסית של מסמכי הבקשה להיתר ומתן חוות דעת‬

‫מקצועית‪ .‬המטלות שנדרשו מהחברה היועצת היו‪:‬‬
‫‪ .1‬בדיקה ואישור התאמת מסמכי ההיתר לדרישות הוראות החוק‪ ,‬התקנות והתכניות‬

‫הרלוונטיות‪.‬‬
‫‪ .2‬בדיקת ההיבטים המקצועיים והסביבתיים הרלוונטיים לתכנית וביטויים במסמכי ההיתר‪.‬‬
‫‪ .3‬בדיקה ואישור כל המסמכים הרלוונטיים שנדרשו ממבקש ההיתר לצורך הוצאת ההיתר‪.‬‬
‫‪ .4‬ניהול מאגר מידע ממוחשב על אודות כל הבקשות להיתרי בנייה שטופלו במסגרת המיזם‪,‬‬

‫על פי הנחיות הות”ל‪.‬‬
‫צוות הבדיקה כלל‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אדריכל‪ ,‬אדריכל נוף‪ ,‬יועץ סביבתי‪ ,‬מהנדס בניין‪ ,‬יועץ תנועה‪,‬‬
‫מהנדס מערכות ותשתיות‪ .‬צוותי הבדיקה שפעלו בות”ל לקו המים‪ ,‬לתחנות הכוח ולמתקן‬
‫ההתפלה שורק‪ ,‬היו בבחינת החלוץ לפני המחנה לקראת הרפורמה בתכנון ובבנייה בנושא‬
‫הרישוי‪ ,‬לפיה מכוני בדיקה יעסקו בבדיקת היתרי בנייה‪ .‬הליך העסקת חברות הייעוץ בות”ל‬
‫כלל גם הליך הפקת לקחים ומהווה את התשתית לפעילות מסוג זה בות”ל או ברשויות הרישוי‬

‫בעתיד‪.‬‬

‫‪275‬‬

‫יער הנשיא ‪ -‬שיתוף פעולה בין קק”ל למקורות‬

‫“קרן קימת לישראל שותפה למפעל גדול של הבטחת אספקת מים בעשרות השנים הקרובות‬
‫לירושלים‪ ,‬תוך שמירה על הטבע‪ ,‬היערות ואיכות הסביבה”‪ ,‬כך אמר מנהל מרחב מרכז‬
‫בקק”ל‪ ,‬אילן בארי‪ ,‬בחודש פברואר ‪ ,2011‬בטקס נטיעות משותף‪ ,‬שקיימו קרן קימת לישראל‬
‫ו”מקורות”‪ ,‬ביער הנשיא שבמבואות ירושלים‪ .‬טקס הנטיעות סימל את השלמת השלב הראשון‬
‫של עבודות השיקום הנופי בעקבות עבודות חציבת והנחת קו המים החמישי לירושלים ביער‬
‫הנשיא‪ .‬שיתוף הפעולה בין קק”ל לבין “מקורות” נפרס לאורך שנים רבות‪ .‬בין היתר‪ ,‬כאשר‬
‫הונח קו המים הרביעי לירושלים‪ ,‬שעבר גם כן ביערות קק”ל ובגן לאומי הרי יהודה‪ ,‬שבהם‬
‫בוצעו עבודות התשתית‪ ,‬תוך שמירה על הטבע והיערות באזור רכס שיירות‪ ,‬נחל האילן‪ ,‬נחל‬

‫כסלון והר חרת‪.‬‬
‫באזור יער הנשיא חלק ניכר מהתוואי עובר בתחום יערות המצויים בניהולה של קק”ל‪ .‬אזורים‬
‫אלה רגישים מבחינה נופית ואקולוגית‪ .‬השאלות והחששות לאופן ביצוע הקו בשטח הרגיש‬
‫והסלעי‪ ,‬שטח המשלב יערות אורנים ועצי חרוב עבותים‪ ,‬צמחייה נטועה וצמחייה טבעית‪ ,‬על‬
‫כל המשתמע‪ ,‬עלו כבר בסיור הקונגרס הראשון של הות”ל לאורך התוואי‪ ,‬ולא רק בשאלת‬

‫הגעת הצנרת‪ ,‬תנועת הצמ”ה ‪ -‬ציוד מכני הנדסי‪ ,‬ואופן הטמנת הצנרת‪.‬‬

‫תמונת הצלחת הביצוע בקו הרביעי עמדה לנגד עיניהם של אנשי המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬

‫רשות הטבע והגנים‪ ,‬קק”ל והצוותים הסביבתיים של “מקורות” מחד גיסא‪ ,‬ושל אנשי הות”ל‬

‫מאידך גיסא‪ ,‬הרף שנדרש היה גבוה‪.‬‬
‫פעילות הטמנת הקו החמישי ביער הנשיא בוצעה בהתאם לשלבים הבאים‪44:‬‬

‫‪ 44‬תיאור הפעולות לפי מסמך “מקורות”‪ .‬פרויקט הדגל של מקורות “מים חיים לבירת ישראל”‪.‬‬

‫‪276‬‬

‫שלבי אישור התכנית‬
‫סקירת השטח על ידי מיפוי עצים שניתן להעתיקם‪ ,‬עצים המיועדים לשימור ועצים שחייבים‬

‫לכרות ולטעת במקומם עצים חדשים‪.‬‬
‫מיפוי עצים שניתן להעתיקם‪ ,‬עצים המיועדים לשימור ועצים שחייבים לכרות ולטעת‬

‫במקומם עצים חדשים‪.‬‬
‫מיפוי צמחים מוגנים ו”אדומים” (בסכנת הכחדה)‪.‬‬
‫תכנון מעברים אקולוגיים בהתאם לסביבה הטבעית‪ ,‬במטרה לאפשר תנועה חופשית‬
‫ולמנוע קיטוע של בתי גידול או הפרדה בין אוכלוסיות‪.‬‬

‫לפני הכניסה לשטח‬
‫סימון בשטח של רצועת העבודה‪.‬‬

‫כריתה והעתקה של עצים‪.‬‬
‫סימון עצים שנועדו לשימור ‪ -‬השארתם בתוואי ועבודה עדינה בסביבתם‪.‬‬

‫הוצאת גיאופיטים ושימורם בחווה ייעודית עד תום העבודות‪.‬‬
‫תחילת העבודות ‪ -‬חישוף השכבה העליונה של הקרקע‬

‫המטרה‪ :‬שימור מעטה הקרקע (אדמת חישוף ‪ 40 -‬ס”מ עליונים)‪ ,‬שבה מצויים החומר‬
‫האורגני‪ ,‬הזרעים ובעלי חיים מאותו בית גידול‪.‬‬

‫האמצעים‪( :‬א) עירום של קרקע החישוף; (ב) שמירת הקרקע בצד עד סיום העבודות‪,‬‬
‫טיוב הקרקע‪.‬‬

‫הפרדה של מיני צמחייה פולשנית (למשל שיטה כחלחלה וקיקיון)‪.‬‬
‫השמדה חלקית של צמחייה זו‪ ,‬בהתאם לצורכי בית הגידול (פעולה זו מטייבת את הקרקע‬

‫המוחזרת בתום העבודות ומאפשרת למינים להתפתח חזרה ולשגשג)‪.‬‬
‫הוצאת סלעים שלמים‬

‫לפני “החלקת” השטח הוצאו סלעים כדי ליצור מהם בהמשך מסלעה שתחזק את הקרקע‪,‬‬
‫תותיר אותה יציבה ותמזער את סחיפתה עד להתפתחות הצמחייה המקורית‪.‬‬
‫הנחת הקו ברצועות העבודה‬
‫התאמת רוחב הרצועה לרגישות התוואי‪.‬‬
‫באזורים הרגישים במיוחד ‪ -‬רצועת עבודה מצומצמת (‪ 10‬מטרים במקום ‪.)40‬‬
‫בחציית נחלים ניתן דגש מיוחד לקיצור פרק הזמן שבו התעלה פתוחה‪.‬‬
‫ביצוע השיקום הנופי ‪ -‬החזרת השטח לקדמותו‬
‫השבת קרקע חישוף למקומה כשכבה עליונה וכך מתאפשר שיקום טבעי‪.‬‬
‫פיזור אדמת חיפוי‪.‬‬
‫שיקום דרכי יער‪.‬‬
‫ייצוב מדרונות באמצעות יצירת מסלעות וטרסות‪.‬‬
‫השבת גיאופיטים לקרקע‪.‬‬
‫נטיעת עצים חדשים‪.‬‬

‫טיפוח ותמיכה בעצים שהוחזרו וניטעו (לאחר שלוש שנים) ‪ -‬השקיה‪ ,‬השמדת מיני צמחייה‬
‫פולשנית‪.‬‬

‫‪277‬‬

‫לאורך כל הפרויקט קיימה “מקורות” שיתוף פעולה רציף עם קק”ל‪ ,‬אשר מילאה תפקיד‬
‫כפול‪ .‬האחד‪ ,‬בתוקף תפקידה כ”שומרת היערות” והשני כמבצעת העתקה של עצים המוגנים‬
‫על פי חוק (אשר שתילתם חזרה ביערות קק”ל מחייבת טיפול אינטנסיבי ותחזוקה שוטפת)‪,‬‬

‫או כמבצעת כריתה של עצי יער שאינם ברי‪-‬העתקה‪.‬‬
‫כבכל תכנית שבטיפול הות”ל‪ ,‬גם כאן פעלו אדריכלי נוף כמפקחים מטעם הוועדה‪ .‬תמונת‬
‫הנוף העתידית אולי תכפר על קשייהם בפיקוח ובאכיפה בעת הביצוע‪ .‬בחרתי להצטרף‬
‫לאחד מסיורי הפיקוח‪ ,‬כדי לעמוד מקרוב על אופן העתקת העצים‪ .‬התיאוריה מדברת על‬
‫הכנת העצים להעתקה‪ ,‬גיזומם מבעוד מועד‪ ,‬חפירת גוש קרקע העוטף את שורשי העצים‪,‬‬
‫ניתוק מבוקר מהקרקע‪ ,‬העמסה זהירה על גבי משאית‪ ,‬העברה לבור שהוכן מבעוד מועד ובו‬
‫נפח ראוי לגוש השורשים‪ ,‬בתקווה שעתיד העץ עוד לפניו‪ .‬ומה ראו עיניי ביער הנשיא? חרוב‪,‬‬

‫אשר צמח בין סדקי הסלע הקשה ונחרץ גורלו להעתקה‪.‬‬
‫גיזומו לא דמה לתספורת‪ ,‬בסיס עוטף שורשים לא היה לו‪ ,‬הרמתו מהסלע לא הייתה עדינה‪.‬‬
‫האם לכך התכוונו הדוגלים בהעתקה? האם לכך התכוון פקיד היערות‪ ,‬כשקבע את גורל‬
‫העץ להעתקה? הטרידה אותי המחשבה‪ ,‬האם גזע זה יהפוך באתרו החדש (ליד אנדרטת‬
‫ההנצחה ללוחמי חיל ההנדסה במשמר דוד) לעץ בעל נוף ומראה כאילו לא הועתק?‬
‫השאלה היא‪ :‬האם המאמץ המושקע מוצדק? אולי ראוי וזול יותר לכרות עץ ובבוא היום‬
‫לטעת עצים חדשים שהוכנו מבעוד מועד במשתלה? נושא הנמצא בסערת תכנון וביצוע‬
‫תשתיות‪ ,‬ודווקא מתוך הכיוון הירוק ומתוך הניסיון שהצטבר בעבודת הות”ל בסוגיית הגנה על‬

‫עצים‪ ,‬דרושה בעניין זה מחשבה נוספת והפקת לקחים‪.‬‬
‫פרויקט מערכת המים החמישית לירושלים כולל כיום את כל שלבי התכנון והביצוע של‬
‫תשתיות‪ ,‬שבמערב תחנת חולדה הושלמו ובמזרח תחנת עין כרם רק אושרו‪ .‬המלאכה עוד‬
‫רבה עד שהפרויקט יושלם ובברזי ירושלים יזרמו מי הקו החמישי‪ ,‬מים שמקורם‪ ,‬בין היתר‪,‬‬

‫במתקן ההתפלה שורק‪.‬‬

‫עצים באתר חיל ההנדסה חמש שנים לאחר העתקה‪.‬‬ ‫‪278‬‬

‫הקו החמישי טמון ביער הנשיא‪.‬‬
‫בחינת חלופות למתקן המים בעין כרם‪.‬‬
‫‪279‬‬

280

‫פרק ט’‪ :‬גשרים וגישורים‬

‫מנהרות כרם‬

‫לא אחת כשאני מנסה להגדיר בשתי מילים מה אני עושה בעבודתי אני אומר‪“ :‬בונה גשרים‬
‫וגישורים‪ ,‬כאשר עיסוקיי בתשתית האנושית לא פחותים מאשר בתשתית ההנדסית”‪ .‬דוגמה‬

‫לכך הוא סיפור מסילת עכו‪-‬כרמיאל וכחלק ממנו “מנהרות כרם”‪.‬‬
‫מסילת עכו‪-‬כרמיאל היא תכנית תשתית לאומית‪ ,‬תת”ל ‪ ,12‬למסילת רכבת שתתפצל מקו‬
‫מסילת החוף בתחנה תפעולית חדשה‪ ,‬שתוקם בסמוך לשפך נחל נעמן (ולא בתחנת הרכבת‬
‫עכו)‪ ,‬וסיומה בתחנת הרכבת כרמיאל‪ .‬הקו שאורכו כ‪ 23-‬ק”מ יכלול את תחנת הרכבת‬
‫אחיהוד‪ .‬המבנה הטופוגרפי חייב את תכנון המסילה במנהרה כפולה באורך כ‪ 4.85-‬ק”מ‬
‫אשר לה שני פורטלים‪ .‬המערבי‪ ,‬מערבית לכניסה ליישובים צורית וגילון מכביש ‪ ,85‬והשנייה‬

‫מזרחית‪ ,‬בתחום שיפוט היישוב מג’ד אל כרום‪.‬‬
‫מסילת עכו‪-‬כרמיאל אושרה סטטוטורית בתאריך ‪ 18.12.06‬ושנים ספורות המתינה התכנית‬
‫עד אשר בתאריך ‪ ,24.2.10‬הוחלט בממשלה על קידום ביצוע במסגרת תכנית “נתיבי ישראל”‪.‬‬
‫מסמכים שהוגשו בראשית שנת ‪ 2011‬לוועדת המשנה של הות”ל לצורך עבודות מוקדמות‬

‫וביצוע המנהרות נשאו את השם “מנהרת גילון” לצמד המנהרות‪.‬‬
‫העבודה יצאה לדרך והנה מגיע לשולחני‪ ,‬כמתכנן הות”ל‪ ,‬מכתבו של ראש מועצת מג’ד אל‬
‫כרום ובו פנייה לשינוי שמה של המנהרה‪“ :‬חלק נכבד ממסילת הברזל (כ‪ 8-‬ק”מ) והמנהרה‬
‫דרכה צפוייה היא לעבור (כ‪ 5-‬ק”מ) כלול בתחום שיפוטה של המועצה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אך טבעי‬
‫הדבר שהמנהרה שבה תעבור מסילת הברזל‪ ,‬הנמצאת בתחומי המועצה תקרא על שמה ‪-‬‬
‫”מנהרת מג’ד אל כרום”‪ .‬ראש המועצה הוסיף והסביר‪ ,‬כי “שמו של היישוב מג’ד אל כרום הוא‬

‫בעל משמעות היסטורית מיוחדת‪ ,‬ופירושו בעברית “תפארת הכרמים”‪.‬‬
‫עסקתי בסוגיות רבות בשנות עבודתי‪ ,‬אך לנעלי ועדת השמות טרם נכנסתי‪.‬‬
‫חיפשתי מוצא שיאפשר קידום העבודות וישביע את רצון כולם‪ .‬מילוי בקשתו של ראש מועצת‬
‫מג’ד אל כרום יקפח את תושבי המועצה האזורית משגב‪ .‬מאחר שהמנהרה עוברת בבקעת‬
‫בית הכרם הצעתי שם של פשרה‪“ :‬מנהרות כרם”‪ .‬פניתי למנהלי הפרויקט מטעם חברת‬

‫“נתיבי ישראל”‪ ,‬השלטים הוחלפו והוצב שלט חדש‪.‬‬
‫האם השם יהפוך לקבוע? הפתרון לוועדת השמות הממשלתית‪ .‬בינתיים‪ ,‬במבחן הויקיפדיה‬

‫ומבחן חדשות ערוץ ‪ ,2‬השם “מנהרות כרם” התקבל‪.‬‬

‫‪281‬‬

‫תכנון ארצי במבט אישי ‪ -‬אפילוג‬

‫בעת לימודי המוסמך בחוג לגיאוגרפיה ובמכון ללימודים עירוניים‪ ,‬באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬בראשית שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ ,20-‬ישבנו באחת הסדנאות וכל אחד סיפר‬
‫היכן הוא עובד‪ .‬משה גרטנר סיפר‪ ,‬כי הוא עובד באגף תכניות מתאר ארציות במינהל התכנון‬
‫במשרד הפנים‪ .‬זה נשמע כאילו הוא עובד ב”בית המקדש” של תכנון מדינת ישראל‪ .‬לא חלף‬
‫זמן רב והנה מתפרסמת מודעה באוניברסיטה‪ ,‬שדרוש עובד לולק”ח ‪ -‬הוועדה לשמירה על‬

‫קרקע חקלאית‪ ,‬במינהל התכנון‪ ,‬במשרד הפנים‪ .‬נגשתי‪ ,‬התראיינתי והתקבלתי‪.‬‬
‫היו אלו ימי גל העלייה של ראשית שנות ה‪( 90-‬של המאה הקודמת) והארץ כמרקחה‪ .‬לשם‬
‫מתן פתרונות דיור הוקמה ועדה מיוחדת לתכנון ולבנייה‪ ,‬ששילבה את שלושת רמות התכנון‪:‬‬
‫הארצית‪ ,‬המחוזית והמקומית‪ ,‬שנקראה “הוועדה לבנייה למגורים ולתעשייה ‪ -‬הול”ל”‪ .‬הוועדה‬
‫פעלה בהרכב משתנה במקביל בכל מחוזות משרד הפנים‪ .‬התקבלתי לעבודה בולק”ח כדי‬
‫להיות נציג הוועדה במחוזות משרד הפנים‪ .‬בפועל‪ ,‬הייתי הנציג במחוזות מרכז‪ ,‬דרום‪ ,‬ירושלים‬

‫ותל אביב‪ .‬מיד צללתי לקלחת התכנון הארצי‪ ,‬ללב העשייה התכנונית‪ ,‬לעין הסערה‪.‬‬
‫באחת הישיבות הראשונות שהשתתפתי‪ ,‬הוצגה תכנית לאתר קראוונים בשפיים‪ ,‬כחלק מתמ”א‬
‫‪ .33‬מצוקת הדיור בארץ הביאה לחיפוש פתרונות יצירתיים למגורים‪ .‬אחד מפתרונות אלה‬
‫היה שיכון עולים וזוגות צעירים בקראוונים באתרים שונים בארץ‪ .‬על פניו נשמע אטרקטיבי‪,‬‬
‫שפיים ‪ -‬חוף ים ופארק מים‪ .‬אבל עם הצגת התכנית התעוררו בי שאלות‪ :‬היכן יש מכולת?‬
‫האם מגיע האוטובוס? האם יש מוסדות חינוך לשלב בהם את העולים? היכן ייהנו מקצת צל?‬
‫התשובות היו‪ :‬אין‪ ,‬לא‪ ,‬חסר וכדומה‪ .‬באותו רגע אמרתי בלבי‪” ,‬מה ששנוא עליך אל תעשה‬
‫לחברך”‪ .‬היכן שאני‪ ,‬שקצת מכיר את חוויית המגורים בקראוון מהמילואים‪ ,‬לא מוכן לגור‪ ,‬לא‬
‫אתן לאחרים לגור‪ .‬הגיע רגע ההצבעה והצבעתי נגד‪ .‬אני‪ ,‬נציג שר הפנים‪ ,‬מצביע נגד תכנית‬

‫שהמשרד מקדם‪ .‬התכנית נפלה‪.‬‬
‫חזרתי הביתה בידיעה ברורה שעבודתי מסתיימת‪ .‬באתי למחרת בבוקר למנהל מינהל התכנון‪,‬‬
‫אדריכל יהונתן גולני‪ ,‬עוד לפני שדבר ההחלטה על סיום דרכה של התכנית נפוץ ברבים‪.‬‬
‫הסברתי לו את שיקולי הצבעתי‪ .‬קיבלתי גיבוי והמשכתי לעבוד‪ ,‬כאילו דבר לא קרה‪ .‬למדתי‪,‬‬
‫כי האמת המקצועית והמצפון האישי הם הבסיס לעבודה המקצועית‪ ,‬האמינה והמוערכת‪ .‬זו‬

‫דרכי עד היום‪ ,‬כך נהגתי במשך כל שנות עבודתי‪.‬‬
‫העבודה במשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬שהפך במרוצת השנים למשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אפשרה‬
‫לי להיות ממעצבי ומפתחי התכנון הסביבתי בישראל‪ ,‬לעסוק בתכנון הארצי ולהיות אחד‬
‫הכוהנים באותו ”בית מקדש” שדמיינתי בראשית דרכי המקצועית‪ .‬הפכתי לחבר מרכזי במועצה‬
‫הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,‬שותף להחלטות תכנוניות ולהטבעת חותמי בתחומי תשתיות המים‪,‬‬
‫הביוב‪ ,‬הדרכים‪ ,‬המסילות‪ ,‬התקשורת‪ ,‬הגז הטבעי וגז הגפ”מ ובכל תהליכי התכנון והפיתוח‬

‫במדינה‪.‬‬
‫הזדמנות פז נפלה לידיי‪ ,‬כשפורסם בקיץ ‪ ,2007‬מכרז במינהל התכנון במשרד הפנים למנהל‬
‫אגף בכיר (תכנון תשתיות) ומתכנן הות”ל‪ .‬העבודה התאימה לי ואכן‪ ,‬עם השנים הפכתי‬

‫‪282‬‬

‫לאחד הפקידים הבכירים‪ ,‬הוותיקים והמנוסים בשירות הממשלתי בתחום תכנון תשתיות‬
‫ארציות‪ .‬בינואר ‪ 2008‬התחלתי עבודתי כמתכנן הות”ל ‪ -‬הוועדה הארצית לתכנון של תשתיות‬
‫לאומיות‪ .‬כך עברתי מלהיות חבר הוועדות למנהלן‪ ,‬למעסיק צוות של כ‪ 10-‬עובדים‪ 25 ,‬עד ‪30‬‬
‫יועצים‪ ,‬תקציב‪ ,‬מכרזים‪ ,‬דיווחים‪ ,‬לוחות זמנים וכדומה‪ .‬לא אחת מצאתי עצמי תוהה על גודל‬
‫האחריות שבמשימה שלקחתי על כתפיי‪ :‬אחריות על כל הכבישים הראשיים במדינה (‪,4 ,2 ,1‬‬
‫‪ ,)531 ,461 ,85 ,65 ,9 ,7 ,6‬על מסילות הברזל (לוד‪-‬חדרה‪ ,‬לוד‪-‬באר שבע‪ ,‬אשקלון‪-‬באר שבע‪,‬‬
‫עכו‪-‬כרמיאל‪ ,‬חיפה‪-‬בית שאן‪ ,‬חישמול רשת מסילות הברזל)‪ ,‬תחנות הכוח הפרטיות (דוראד‪,‬‬
‫מנא”י‪ ,‬דליה‪ ,‬באר טוביה)‪ ,‬תחנות כוח אנרגיה מתחדשת (צאלים‪ ,‬משאבי שדה‪ ,‬חלוציות)‬
‫ותחנת הכוח הפחמית ‪ D‬באשקלון‪ ,‬מתקן התפלה שורק‪ ,‬קו המים החמישי לירושלים ופרויקט‬

‫הגנת ים המלח‪ .‬אכן‪ ,‬אחריות עצומה‪.‬‬
‫בנוסף לות”ל‪ ,‬קיבלתי ב”מתנה” את קידום הרכבת בין ירושלים לנתב”ג (בזכות ניסיוני והיכרותי‬
‫את הפרויקט מאז לידתו)‪ .‬קבעתי מדיניות תכנון לאנרגיה מתחדשת (שמש)‪ ,‬תחום חדש‬

‫ופורץ דרך‪ ,‬שלא הוכנה לו תשתית סטטוטורית מבעוד מועד‪ ,‬והתוצאות בשטח‪.‬‬
‫הכינוס סביב שולחן אחד‪ ,‬השקיפות וההידברות בין האנשים מכל הרבדים‪ ,‬יישוב סכסוכים‬
‫וגישור בין יזמים וחברות ענק לבין תושבים ואזרחים‪ ,‬שהפרויקט הנדון נראה להם כמאיים‪ ,‬כל‬

‫אלה הם המפתח להצלחה‪.‬‬
‫כל יום עבודה היה יום של עשייה ויצירה‪ .‬היומן היה מלא וקצב העבודה מטורף‪ .‬כל פגישה‬
‫היה בה צעד קטן קדימה‪ ,‬בכל פגישה הייתה הידברות והלב התמלא‪ .‬הנושאים היו מגוונים‪,‬‬
‫בעיקרם תכנוניים במובן הרחב של תחום התכנון וביצוע תשתיות‪ .‬וכך‪ ,‬בכל יום עבודה עשינו‬
‫עוד משהו קטן לפיתוח ולשימור משאביה של מדינת ישראל‪ ,‬משהו לטובת תושבי מדינת‬

‫ישראל‪.‬‬
‫אש ַרי שזכיתי להמשיך דרכם של אבותי בעשייה הציבורית‪ ,‬בתרומה למדינה ולאזרחיה‪.‬‬
‫אשרַי שזכיתי ללכת בדרכם של דור המייסדים ולהעלות מעט מעשייתי על הכתב‪ ,‬לנחלת‬

‫הכלל‪.‬‬

‫‪283‬‬



‫אשרַי שזכיתי ללכת בדרכם של דור המייסדים‬
‫ולהעלות מעט מעשייתי על הכתב‪ ,‬לנחלת הכלל‬

‫אפרים שלאין‬

‫מחיר לצרכן ‪₪ 90‬‬
‫הוצאת הספר‪ :‬יולי ‪ - 2014‬תמוז תשע”ד‬