מאור לכשרות 'א

‫חלק ו' ‪229‬‬

‫מופיע השם הערבי חג'ל‪ .‬אחת התכונות‬ ‫לאור כל זאת‪ ,‬נראה שמצאנו מסורות‬
‫האופייניות לחגלה‪ ,‬היא הטלת הביצים‬ ‫בכתב ובעל פה להתיר את הפסיון המצוי‬
‫בשתי סדרות‪ ,‬שעל האחת דוגר הזכר‬ ‫– הפסיון הירוק‪ ,‬אך לא מצאנו מידע‬
‫ועל השנייה דוגרת הנקבה‪ .‬בזה מתבצע‬ ‫משכנע לגבי מינים אחרים של פסיונים‪.‬‬
‫הכתוב‪" :‬קורא דגר ולא ילד‪ .254‬זה גם‬ ‫בסעודת המסורת שנערכה בירושלים באב‬
‫המודגש ע"י המשנה במחלוקת על "קורא‬
‫זכר"‪ ,‬האם יש חיוב או לא בשילוח הקן‪.255‬‬ ‫תשע‪ ,‬הוגש בשר הפסיון הירוק‪.‬‬
‫ברור שמדובר בעוף טהור וברור שמדובר‬
‫בחגלה‪ ,‬כי לקורא שאנו קוראים היום כך‪,‬‬ ‫‪ì‬‬
‫אין תכונה זו‪ .‬רבינו סעדיה גאון וכאמור‬
‫הרמב"ם מתרגמים "חג'ל"‪ .‬התרגום‬ ‫‪Alectoris‬‬ ‫חגלה‬
‫הנ"ל מוסב לכל קבוצת החוגלות ויכלול‬
‫לפחות את חגלת השדות‪ ,‬חגלת הסלעים‪,‬‬ ‫‪Partridge, Steinhuhn, Perdrix‬‬
‫והחגלה המערב אירופית‪ ,256‬עליהן נרחיב‬
‫בערבית‪:‬חג'ל‬
‫את הדיבור להלן‪.‬‬
‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫מסתבר שהשם הנזכר‪ ,‬גם בשפות‬ ‫יש מסורת ‪Tradition традиция‬‬
‫השונות‪ ,‬כולל גם את כל החגלות שייזכרו‬
‫אגב הדיון‪ .‬כמו כן‪ ,‬קרוב לוודאי שאפשר‬ ‫החגלה היא עוף ממשפחת הפסיוניים‪.‬‬
‫לכלול גם את העופות שנקראים היום‬ ‫גודלה הוא בין יונה לתרנגולת‪ .‬גודל‬
‫"קורא" ו"פרנקולין"‪ ,‬כי כאמור קשה‬ ‫העוף הבוגר כ‪ 33‬ס"מ‪ .‬החגלה דומה‬
‫להבדיל ביניהם‪ .‬אין צורך במסורת נפרדת‬ ‫בצורתה לשלו‪ .‬יש אצלנו מספר מינים‬
‫עבור עופות שאין השוחט הרגיל יכול‬ ‫של חוגלות‪ .‬רק עין בוחנת תוכל להבחין‬
‫ביניהן‪ .‬במקרא ובמשנה נקרא עוף זה‬
‫להבחין ביניהם‪.‬‬ ‫בשם קורא‪ .‬בפירוש המשניות לרמב"ם‬
‫הנדפס בש"ס ווילנא כתוב‪" :‬וקורא הוא‬
‫בגמרא‪ 257‬נזכרים עופות ממשפחת‬ ‫עוף ידוע פרדי"ס בלע"ז"‪ .‬השם הצרפתי‬
‫הפסיוניים הנאכלים‪ ,‬כדלקמן‪" :‬ארבעה‬ ‫לקוח מרש"י‪ ,‬שכן בתרגום הרב קאפח‬
‫מיני סלו הן‪ :‬ואלו הן‪ :‬שיכלי וקיכלי‬
‫ופסיוני ושלו‪ ,‬מעליא דכולהו שיכלי‪,‬‬ ‫כל סימני הטהרה‪ ,‬ויש לנו בו מסורת שהוא עוף‬
‫טהור‪ ,‬וראינו רבנים גדולים ששחטו את העוף‬
‫גריעא מכולהו שלו והוי כצפרתא"‪.‬‬ ‫הנ"ל בלי שום פקפוק‪ ,‬ועל כן שחטו עוף זה בפני‬
‫כדמו"י‪ .‬ועל זה באתי על החתום‪ ,‬היום א'‪ ,‬ט"ו‬
‫‪  254‬ירמיהו יז יא‬ ‫בסיון התשמב‪ .‬נאום יוסף קאפח‪ ,‬חבר בית הדין‬
‫הגדול לערעורין‪ ,‬חבר מועצת הרבנות הראשית‬
‫‪  255‬חולין פרק יב משנה ב‬ ‫לישראל‪ .‬כמו כן נמסרה מסורת מהרב י‪ .‬קפאח‬
‫לרב אליצור סגל (שו"ב) וממנו לרב דוד ח"י בר‬
‫‪  256‬פרטים ראה‪ :‬דור מ‪ .‬ולוינגר י‪.‬מ‪ .‬במאמרם‬ ‫חיים – שכל סוגי הפסיון והשלו טהורים הם‪ ,‬ואין‬
‫קורא דגר ולא ילד‪ ,‬בית מקרא‪ ,‬ד (סג) עמוד ‪567‬‬ ‫מקום לפקפק ולחלק בין המינים‪ ,‬שכולם נקראים‬
‫ואילך‪ ,‬תשלה‪ ,‬הוכיחו שקורא בתנ"ך‪" :‬כאשר‬ ‫פסיון או שלו (מתוך שיחות סנהדרין וחתומים על‬
‫ירדוף הקורא בהרים" (שמואל א' כו‪ ,‬פסוק כ) ;‬
‫ו"קורא דגר ולא ילד‪( "..‬ירמיהו יז‪ ,‬פסוק יא) הוא‬ ‫המסמך שבעה רבנים)‪.‬‬

‫החוגלה‪ ,‬או כל קבוצת החוגלות והקוראים‪.‬‬

‫‪  257‬יומא עה ב; מתוך שיקולים שונים העלה ד"ר‬
‫דור (בשיחה על פה) את ההשערה ששכלי קיכלי‪,‬‬
‫שלו ופסיון הם‪ :‬קורא‪ ,‬חוגלה‪ ,‬שלו ופסיון‪ ,‬ואולי‬
‫הפרנקולין במקום הפסיון‪ .‬אלו הם העופות‬

‫מסדרת הפסיוניים החיים בטבע באיזורינו‪.‬‬

‫‪ 230‬חלק ו'‬

‫חגלה מערב אירופית – חגלה אדמונית‬ ‫נראה שהמדובר בשיכלי וקיכלי בעופות‬
‫דמויי שלו או גדולים ממנו‪ ,‬שהרי הוא‬
‫‪Alectoris rufa‬‬ ‫עצמו הוא כצפרתא‪ .‬לוי‪ 258‬טוען שהשמות‬
‫שיכלי וקיכלי באים מיוונית‪ .‬בהתאם לכך‬
‫‪Red legged partridg, Rothuhn,‬‬ ‫הוא מסביר שמדובר בקיכלי‪ .259‬הדמיון בין‬
‫העופות הללו קטן בהרבה מהדמיון שבינם‬
‫‪Perdrix rouge, Pernice rossa,‬‬ ‫לבין החגלה‪ .‬לויסון‪ 260‬משייך את הקיכלי‬
‫והשיכלי למשפחת הקיכליים ומתאר את‬
‫‪Красная каменная куропатка‬‬ ‫הקשר אל השלו‪ ,‬לא כקשר זואולוגי‪ ,‬אלא‬
‫כקשר מבחינת טעם הבשר וגודל העוף‪ .‬גם‬
‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬ ‫לדעתו אחד המינים המנויים‪ ,‬לפחות‪ ,‬היא‬

‫‪Tradition традиция‬‬ ‫יש מסורת‬ ‫החגלה (לדעתו כנראה דווקא הפסיוני)‪.‬‬

‫דומה לחגלת השדה‪ ,‬שדנו בה בסעיף‬ ‫מתוך דברי הגמרא לא נוכל להוכיח‬
‫הקודם‪ .‬יש הבדלים קטנטנים בצבעי‬ ‫באיזה עוף מדובר‪ .‬לעניין מסורות נצטרך‬
‫הראש‪ .‬הציידים יודעים להבחין ביניהם‪,‬‬ ‫עבור החגלות מסורת מיוחדת‪ .‬באיזו‬
‫אולי גם בחוזק הצבע האדום של הרגלים‪,‬‬ ‫מדה יש צורך במסורת למינים הבודדים‪,‬‬
‫בעל זבחי כהן הביאה בשמה האיטלקי‪.‬‬ ‫נשאיר פתוח‪ .‬להלן נביא את המסורות‬
‫שמצאנו עבור החגלות הבודדות‪ .‬בספר‬
‫הרב בבא מועלם העיד ששחט אותה‪.‬‬
‫לימוד השחיטה‪ 261‬מובא העוף ככשר‪.‬‬
‫‪ì‬‬
‫במסמך מתמוז תשסז מאשר הרב‬
‫חגלת הסלעים – החגלה המקומית‬ ‫ישראל הלוי בעלסקי‪ 262‬את כשרות‬
‫‪Alectoris graeca‬‬
‫‪Rock partridge, Steinhuhn, Perdrix‬‬ ‫המסורת לעוף זה‪.‬‬

‫‪bartavelle, Кеклик‬‬ ‫המסורת כוללת בוודאי את כל מיני‬
‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬ ‫ה ‪ ,Alectoris‬את החגלה הברברית‪ ,‬את‬
‫יש מסורת ‪Tradition традиция‬‬ ‫החוגלות שיובאו מיד‪ ,‬החגלה המערב‬
‫אירופית וחגלת הסלעים‪ ,‬שאין להבחין‬
‫החגלה המקומית כמעט ואינה נבדלת‬
‫מהחגלה המערב אירופית‪ .‬ההבדל העיקרי‬ ‫ביניהם אלא ע"י מומחה‪.‬‬
‫הוא בקול שהיא משמיעה ולא במראה‪.‬‬
‫יש להניח שלא יכלו להבדיל ביניהן‪ .‬הרב‬ ‫‪ì‬‬
‫בבא מועלם העיד לפני ששחט גם ממין זה‬
‫של החגלה‪ .‬בידי הרב יוסף קאפח ישנה‬ ‫‪   258‬במילון התלמודי‪ ,‬מהדורה ראשונה ליפסיה‪,‬‬
‫מסורת שיהודי תימן צדו חגלות ואכלום‪.‬‬ ‫תרלז‪.‬‬

‫שם מדובר בחגלות ממין זה‪.‬‬ ‫‪  259‬ראה להלן‪ :‬קיכלי עמוד ‪272‬‬
‫‪  260‬בעמוד ‪ ,214‬לויסון שהיה חוקר בעלי חיים‬
‫יש בוודאי לצרף לחגלות אלו גם את‬ ‫מפורסם היה יהודי נאמן‪ ,‬יש להניח שאפשר‬
‫החגלה הברברית וחגלת הסלע‪ ,‬שאין‬ ‫להכיר בו בבחינת רבו צייד‪ ,‬ואפשר לומר עליו עוף‬
‫להבדיל בינן לבין החגלות דלעיל‪ ,‬לא‬
‫בצבע ולא בגודל‪ .‬ההבדל הוא בנקודות‬ ‫זה התיר לי רבי – רבו צייד‪.‬‬
‫‪   261‬פעדדער וגולדשמידט‪ ,‬הלכות שחיטה ובדיקה‪,‬‬
‫נוספות בחזה ובקול שהן משמיעות‪.‬‬
‫בהולנדית‪ ,‬אמסטרדם‪ ,‬תרמד‬
‫‪ì‬‬ ‫‪  262‬אחד הפוסקים של מערכת הכשרות של‬

‫הקהילות האורטודוקסיות בארה"ב (‪)U‬‬

‫חלק ו' ‪231‬‬

‫"זבחי כהן" מעיד עליו בשמו האיטלקי‪.‬‬ ‫חגלה ברברית ‪Alectoris barbara‬‬
‫המתרגם‪ 264‬מוסר על הרבהוה"ן "וידוע‬ ‫‪Barbary patridge, Felsenhuhn,‬‬
‫שהוא טהור"‪ .‬ישנן מספר תשובות‬
‫מהדורות האחרונים העוסקות בנושא זה‪.‬‬ ‫‪Perdrix gambra, Берберская каменная‬‬
‫בן ר' אהליאב‪ 265‬מעיד שנשלחו רעבהוה"ן‬ ‫‪куропатка‬‬
‫ממיאוו"א להמבורג‪ .‬במיאווא היה ברור‬ ‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫לאב"ד שהוא עוף טהור‪ .‬הוא מעיד שהגאון‬ ‫יש מסורת ‪Tradition традиция‬‬
‫אב"ד דוייטצען מתיר את הרעבהוה"ן‪ ,‬אך‬
‫‪ì‬‬
‫אומר שיש מין דומה האסור‪.‬‬
‫חגלת הסלע‪Alectoris chukar 263‬‬
‫בשו"ת כנסת יחזקאל‪ 266‬מביא שאלה‬ ‫‪Chukar, Chukarhuhn, Perdix‬‬
‫כדלקמן‪ :‬צייד גוי הביא מתנה ליהודי‬
‫אחד ואמר שהוא עוף כשר שקורין רע"פ‬ ‫‪choukar‬‬
‫הינכע"ן‪ .‬אח"כ נתברר הדבר שלא כן‬
‫הדבר‪ ,‬ולא נמצא עוף כזה לבדקו אם יש‬ ‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫בו סימני טהורים‪ .‬היהודי שחט את העוף‬ ‫יש מסורת ‪Tradition традиция‬‬
‫ואכלו‪ ,‬ונשאלתי אם יקבל תשובה ותענית‪,‬‬ ‫לא מצאתי שמות נפרדים מחגלת‬
‫וכו'‪ .‬משמע מדבריו בפירוש‪ ,‬שאילו היה‬
‫זה באמת הרע"פ הינכע"ן ‪ ,‬שהוא העוף בו‬ ‫הסלעים‪.‬‬
‫אנו עוסקים ‪ -‬לא היתה שאלה‪ ,‬שהעוף‬
‫היה טהור‪ .‬בשו"ת יהודה יעלה‪ 267‬הוא‬ ‫הותרה ע"י הרב בילסקי בארה"ב‪.‬‬
‫מביא שעל ראפהענד"ל ווילדי ענטי"ן יש‬ ‫‪ì‬‬
‫מסורת לאכלם‪ .‬ובכן גם הוא דן באותה‬
‫קורא אירופי – חגלית ‪ -‬חגלת השדה‬
‫חוגלית שהתירו באשכנז‪.‬‬ ‫‪Perdix perdix‬‬
‫‪Grey Partridge, Rebhuhn, Perdrix‬‬
‫על חגלה זו בשם ‪ Rebhuhn‬יש לי‬
‫מסורת מאבותי שהוא עוף טהור‪ .‬גם‬ ‫‪grise, Starna, Серая куропатка‬‬
‫ללויסון‪ ,‬שחי בקהילה גרמנית‪ ,‬היה פשוט‬
‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫שהחגלה היא עוף טהור‪.‬‬ ‫יש מסורת ‪Tradition традиция‬‬
‫עוף בגודל יונה בערך‪ ,‬כ‪ 24‬ס"מ‪ .‬לזכר‬
‫הרב בבא מועלם‪ 268‬העיד לפני‪ ,‬שהוא‬ ‫ראש וגוף צבעוניים והנקבה אפורה‪ .‬בעל‬
‫עוף טהור‪ .‬הוא מעיד ששחט חגלה זו וכן‬
‫חגלת השדות‪ ,‬חוגלת הסלעים וכנראה גם‬ ‫‪  263‬אחד הפוסקים של הסתדרות הרבנים בארה"ב‬
‫חגלה ברברית‪ .269‬לפי האמור‪ ,‬נוכל להעיד‬ ‫וה‪.)U(-‬‬
‫שישנה מסורת על החגלה – חגלת השדה‪.‬‬
‫אם מסורת זו כוללת גם חגלות אחרות אין‬

‫‪  264‬חולין פרק י‪ ,‬משנה ב‬

‫‪  265‬תל תלפיות‪ ,‬כרך טו‪ ,‬עמ' ‪ ,124‬תרסז‬

‫‪  266‬למוהר"ר יחזקאל אב"ד דאלטונא ושלוש‬
‫קהילות‪ ,‬חלק יו"ד‪ ,‬אלטונא‪ ,‬בלכתם לפ"ק‬

‫‪  267‬יורה דעה‪ ,‬סימן צב‬

‫‪  268‬רב ושוחט מעירק‬

‫‪  269‬ראה טור קודם‬

‫‪ 232‬חלק ו'‬

‫איזור אפור‪ .‬מין זה כלול בוודאי במסורת‬ ‫בידי להחליט‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬ישנן מספר‬
‫הטהרה‪ .‬הוא נקרא קורא אפור גרון‪( .‬ראה‬ ‫מסורות לגבי חגלות נוספות‪ ,‬שפרטיהם‬

‫בערך הבא)‬ ‫הובאו לעיל‪.‬‬

‫‪ì‬‬ ‫‪ì‬‬

‫קורא אפור גרון‬ ‫‪Ammoperdix haji‬‬ ‫קורא‬
‫‪Amoperdix griseogularis‬‬
‫‪Dessert partridge, Wüstenhuhn,‬‬
‫ראה בערך קודם‪.‬‬ ‫‪Perdrix de Hey, Австрийская‬‬
‫‪пустынная курочка‬‬
‫‪ì‬‬

‫פרנקולין ‪Francolinus francolinus‬‬ ‫תמונה ע"פ פליקס‬
‫‪Francolin, Frankolin, Francolin,‬‬
‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫‪Турач‬‬ ‫יש מסורת ? ‪Tradition ? традиция‬‬

‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬ ‫ישנם סימוכין שונים שהקורא הנזכר‬
‫יש מסורת ? ‪Tradition ? традиция‬‬ ‫במקורות הנו דווקא סוג מסויים הנקרא‬
‫הפרנקולין הוא עוף בגודל ‪ 34‬ס"מ‪,‬‬ ‫היום בשם קורא‪ .270‬עקב דמיונו לחגלה‪,‬‬
‫שנזכר בכמה מכתבי היד של מסורות‬ ‫שהוא דמיון גדול‪ ,‬אלא שהחגלה גדולה‬
‫איטליה (ראה טבלא)‪ .‬בעל זבחי כהן‬ ‫מעט יותר‪ .‬גודל הקורא כ‪ 34‬ס"מ‪ .‬ייתכן‬
‫אינו מביאו בפירוש‪ .‬ייתכן והוא כלול‬
‫במסורת החגלות‪ .‬הוא נקרא בערבית‬ ‫ואפשר לכללו במסורת החגלה‪.‬‬
‫דראג'‪ ,‬שהרמב"ם מזכירו לעתים בכתבים‬
‫הרפואיים‪ .274‬דור‪ 275‬מגדירו כאחד‬ ‫לפי התיאורים שנתקבלו מחכמי‬
‫הפסיונים היפים בארץ‪ .‬לא לחינם שמו‬ ‫התימנים‪ ,‬נהגו בתימן לאכול עוף הנקרא‬
‫אותו כסמל לציפורים‪ ,‬למשל על הבול‬ ‫בשם עוג'ב‪ 271‬או עוקאב‪ 272‬והוא כנראה‬
‫העוף האמור‪ .‬הרב ציון חוכימה סובר‬
‫הקפריסאי שבתמונה‪.‬‬ ‫שהקבלה שיש לו על העוג'ב מתייחסת‬
‫ייתכן שהמסורת שהביא הרב קאפח‬
‫לפסיון מכוונת לפרנקולין‪ .‬יש שראו בו‬ ‫לשלו‪.273‬‬

‫‪  274‬לוינגר יעקב‪ ,‬המאכלות האסורות וטעמיהם‬ ‫ישנו מין דומה‪ ,‬שבין הנקבות אי אפשר‬
‫לפי הרמב"ם‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪,‬‬ ‫להבדיל‪ ,‬רק בקול שהן משמיעות‪ .‬אצל‬
‫ב‪ ,‬עמוד ‪ ,515‬תשמג‪ ,‬בשער הראשון של ספר הנהגת‬ ‫הזכר הגרון אפור וגם מתחת לכנף ישנו‬

‫הבריאות‬ ‫‪  270‬ראה פליקס‪ :‬החי במקרא‬
‫‪  275‬מנחם דור‪ ,‬לקסיקון דביר לזואולוגיה‪ ,‬הוצאת‬ ‫‪  271‬האינפורמציה מפי הרב חכם שלמה ‪ ,‬רב בכפר‬

‫דביר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬מהדורה שנייה‪ ,‬תשמז‬ ‫זיתים בגליל התחתון‬
‫‪  272‬ע"פ מסורת העוף‬
‫‪  273‬כך קבל מאביו שהיה שוחט בתימן ובחדרה‬
‫– הנסיון שלו מגידול העוג'ב היה עד למשקל ‪600‬‬
‫ג' בערך אחרי גידול של לפחות שנה‪.‬‬

‫חלק ו' ‪233‬‬

‫תיאור זה‪ 277‬מביאנו לקו המחשבה‪,‬‬ ‫את פסיון הבר‪ ,‬עקב דמיונו הגדול לפסיון‬
‫שמדובר בעוף שאנו קוראים היום טווס‪.‬‬ ‫וגם לחגלה‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬רש"י‪ 278‬מתרגם‪ :‬טווס פווא"ן‪.‬‬
‫במוסף הערוך‪ 279‬מוסבר מקור השם‬ ‫ישנו מין דומה לפרנקולין‪ ,‬קצת יותר‬
‫ביוונית‪ .‬הוא מסביר‪ :‬עוף שזנבה נעלס‪,‬‬ ‫קטן ממנו‪ .‬הוא בעל דרבן כפול ברגל‪,‬‬
‫מלא עיניים מגוונים שונים‪ .‬בתרגום‬ ‫ונקרא פרנקולין דו דרבני ‪Francolinus‬‬
‫‪ .bicalcaratus‬אם כי פרט לשינוי זה אין‬
‫ללע"ז מובא השם פפוי"א [‪.280.]Pfau‬‬ ‫להכיר ביניהם‪ ,‬ייתכן והמסורת אינה‬
‫כוללת אותו כי יש לו שינוי מהותי ברגלו‪.‬‬
‫בפרי מגדים‪ 281‬כתוב‪ ,‬שלפי זה יש‬
‫להתיר את הטווס בעל הנוצות המהודרות‪.‬‬ ‫‪ì‬‬
‫יש המסתייגים מכך‪ 282‬הואיל ורש"י תרגם‬
‫על דוכיפת – פאווא"ן שלבי"א‪ .‬עכשו אנו‬ ‫‪Pavo cristatus‬‬ ‫טוו ס ‬
‫מוצאים שני פאווא"ן בדברי רש"י‪ ,‬האחד‬
‫הוא פאווא"ן לבד והשני פאווא"ן שלבי"א‪.‬‬ ‫‪Peacock, Pfau, Paon, [Pavone reale],‬‬
‫כיוון שאין אנו יודעים איזה המותר‪ ,‬יש‬ ‫‪Обыкновенный павлин‬‬

‫להחמיר‪.‬‬ ‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫יש מסורת ? ‪Tradition ? традиция‬‬
‫בעל זבחי כהן מעיד עליו כעל עוף‬
‫טהור‪ ,‬בשמו האיטלקי‪ ,‬וגם הציור שהובא‬ ‫עוף גדול במקצת מתרנגול‪ ,‬לזכר‬
‫על ידו‪ ,‬אינו משאיר מקום לספיקות על‬ ‫נוצות מהודרות וזנב ארוך בעל גוונים‬
‫הזיהוי‪ .‬למרות הכל כותב החיד"א‪,283‬‬ ‫שונים‪ .‬בדומה לפסיון‪ ,‬כפי שהזכרנו‬
‫שבקושטא אין אוכלים אותו ובסאלוניקי‬ ‫בשעת הדיון עליו‪ ,‬נזכר הטווס במקומות‬
‫שונים בתלמוד ובמדרשים‪" :‬תרנגול טווס‬
‫מחזיקין אותו לטמא‪.‬‬ ‫ופסיוני אע"פ שדומין זה לזה ‪ -‬כלאיים‬
‫זה בזה"‪ .‬בגמרא‪ 276‬נערך הדיון הבא‪:‬‬
‫מסורת שבו הוחזק הטווס כעוף‬ ‫"תרנגול טווס ופסיוני כלאיים זה בזה‪.‬‬
‫טהור מקבלת חיזוק בתשובה של הרב‬ ‫פשיטא? אמר רב חביבא‪ :‬משום דרבו‬
‫נתנאל סגרי‪ 284‬כדלקמן‪" :‬עוף פאווני‬ ‫בהדי הדדי‪ .‬מהו דתימא מין חד הוא‪,‬‬
‫(היינו תרנגול מהודו) נפל מגובה איזה‬ ‫קמ"ל"‪ .‬שלושת העופות הללו קרובים זה‬
‫אמות אל תוך באר מים והעלוהו חי מן‬ ‫לזה מבחינה ביולוגית ונזקקים אחד לשני‪.‬‬

‫‪  277‬ממדרש תהלים סו‪ ,‬טו ואברותיה בירקרק‬ ‫צאצאי הפריה ביניהם אינם פוריים‪.‬‬
‫חרוץ כמו טווס המפורסם בשבח כנפיו‪.‬‬
‫‪  278‬בגמרא שם‬ ‫‪  276‬בבא קמא נה א‬
‫‪  279‬ערך טווס‬

‫‪  280‬במוסף הערוך מסיים‪ :‬שומר נפשו ירחק מהם‪.‬‬
‫‪  281‬שפתי דעת‪ ,‬יו"ד סימן פב‪ ,‬ס"ק ח (בא"ד) בשם‬

‫כנסת הגדולה‪ ,‬עיי"ש‬
‫‪  282‬כנסת הגדולה‪ ,‬שאלוניקי‪ ,‬יו"ד סימן פב‪ ,‬ס"ק‬

‫לא‬
‫‪  283‬מחזיק ברכה‪ ,‬יוד‪,‬פב‪ ,‬סעיף ז‪ ,‬בשם הגהת ב"י‪.‬‬
‫כן משמע גם בסיכומי כף החיים – שם‪ ,‬וכן הובא‬

‫בספר מאורי אור‪ ,‬סימן פב‪.‬‬
‫‪  284‬פחד יצחק‪ ,‬לרב יצחק למפרונטי‪ ,‬חלק ו‪ ,‬עמוד‬

‫סח‬

‫‪ 234‬חלק ו'‬

‫הרב פיפרנו לפני שחיטת פניניה‪ ,‬שחט אותה אח"כ‬ ‫הבאר‪ ,‬אבל לא עמד על רגליו ולא הלך‪,‬‬
‫ומיראתם פן ימות ויהיה נבילה שחטוהו‬
‫כשר ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬ ‫מיד‪ ,‬אף כי המורה הזהיר שלא ישחטוהו‪,‬‬
‫‪Tradition традиция‬‬ ‫ואחר השחיטה פרכס ועכשיו אנו צריכים‬
‫יש מסורת‬ ‫לידע מה משפט העוף הזה‪ "...‬יש לשים‬
‫לב שבתשובה נזכר מפורש הטווס בשמו‬
‫הפניניה היא עוף הדומה לתרנגולת‬ ‫האיטלקי והכותב דייק והעיר שהוא‬
‫"תרנגול מהודו"‪ ,285‬ואכן מוצא הטווס‬
‫וקטן ממנה במקצת‪( .‬גודל הבוגר כ‪60-‬‬ ‫מהודו‪ .286‬ברור שהדיון נסוב על השאלה‪:‬‬
‫האם העוף טריפה? המחבר יוצא מהנחה‬
‫ס"מ)‪ .‬סימן ההיכר הוא שיש לה נקודות‬
‫שהעוף הוא טהור‪.‬‬
‫לבנות על פני רקע שחור בכל שטח גופה‪.‬‬
‫בדיון בין אחרוני האחרונים‪ ,‬מביא בן‬
‫לאחרונה מגדלים פניניות כצפרי נוי‬ ‫ר' אהליאב‪ 287‬שטווס הוא עוף טהור ורש"י‬
‫תרגם פאווא"ן‪ .‬לעומתו טוען הרב יחיאל‬
‫במקומות שונים בעולם‪.‬‬ ‫קאצבורג‪ 288‬שטווס יש לאסור‪ .‬מעניין‬
‫להצביע על העובדה‪ ,‬שיש מי שניסה‬
‫אחת התשובות המפורסמות היא זו‬ ‫להגדיר את הטווס כפאזא"ן‪ – 289‬פסיון‬
‫של החת"ם סופר‪ .291‬הוא כותב‪" :‬אע"פ‬
‫שיש מקומות המתירים פער"ל הינע"ר‬ ‫לפי הגדרתינו‪.‬‬
‫אין להתיר אותם"‪ .‬בסיום התשובה‪ 292‬הוא‬
‫אומר‪ :‬ומ"מ במדינות שנאכלים במסורת‬ ‫הרב יוסף משאש נשאל בשנת תרצג על‬
‫שרי"‪ – .‬סימן שהוא עקרונית עוף טהור‪,‬‬ ‫כשרות הטווס‪ .‬הוא מסיק שהטווס עוף‬
‫אלא שהמסורת עליו לא היתה מושלמת‪.‬‬ ‫טהור‪ .290‬הרב י‪ .‬קאפח מסר בע"פ שהטווס‬

‫הרב בערשטיין‪ 293‬כותב‪ :‬גם יש עופות‬ ‫עוף טהור‪.‬‬
‫ההולכים בבתי החצרים לתפארת –‬
‫מטיילים לאיטי ונקראים "גיני"‪ .‬עופות‬ ‫‪ì‬‬
‫מנומרות וברודים בנקודות שחורים‬
‫ואמוצים ולבנים‪ .‬אומרים עליהם כי‬

‫כשרים המה ונשחטים בקבלה‪.‬‬

‫פניניות‬ ‫פניניה\פנינית ‪Numida meleagris‬‬
‫‪Guinea fowl, Perlhuhn, Pintade de‬‬
‫מעדות אחרות נראה שיש מסורות‬
‫ברורות יותר‪ .‬הרב יוסף קאפח‪ 294‬מעיד‬ ‫‪Numidie, Обыкновенная чесарка‬‬
‫בערבית‪ :‬דג'אג' חבשי בר אלעביד‬
‫‪  291‬שו"ת חתם סופר אוח סימן קכז‪ .‬בספר‬
‫מאורי אור כתב‪" :‬וגם מה שקורין פער"ל הינע"ר‬ ‫‪  285‬ולא תרנגול הודו‬
‫‪  286‬ע"פ מסורת העוף‬
‫אסורים"‪.‬‬ ‫‪  287‬תל תלפיות‪ ,‬כרך טו עמ' ‪ 145‬ואילך‪ .‬תרסז‬
‫‪  292‬על פי שו"ת אבני חן‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן יד‬
‫‪  293‬עולם התושיה‪ ,‬חלק א‪ ,‬לונדון‪ ,‬תרצז‪ ,‬עמוד‬ ‫‪  288‬שם‪ ,‬עמוד ‪164‬‬
‫‪  289‬ר' אברהם לייב טרוצער‪ ,‬תל תלפיות‪ ,‬שם‪,‬‬
‫‪60‬‬
‫‪  294‬אינפורמציה ששמעתי מפיו‪ .‬הרב ארי‬ ‫עמוד ‪ 200‬על פי ליקוטי חבר‪ ,‬חלק י‪ ,‬דף כ‬
‫זיבוטופסקי מסר ששמע מפיו גם על הפניניות‬ ‫‪  290‬משאש‪ ,‬י‪ .‬אוצר מכתבים‪ ,‬ירושלים תשכח‪,‬‬

‫תתקט‬

‫חלק ו' ‪235‬‬

‫בשנות תשסב‪-‬תשסג נאספו על ידי‬ ‫שבתימן צדו את הפניניות ואכלו אותן‪.‬‬
‫השוחטים הרבנים אורי גרינספן ואורי‬ ‫יש להעיר‪ ,‬שהעוף הנו עוף מדברי‪ ,‬החי‬
‫זיבוטופסקי שתי מסורות חשובות‬ ‫באופן טבעי באפריקה ובחצי האי ערב‪.‬‬
‫מאלג'יר‪ ,297‬אחת המסורות נמסרה בי"ב‬ ‫לפיכך מסורת אכילה מחכמי תימן בעלת‬
‫סיוון תשסב על ידי הרב חי אלבז‪ ,‬שגר‬ ‫משמעות גדולה מזו של אלה שהכירו את‬
‫באותו זמן בנתניה‪ ,298‬הוא היה שוחט‬ ‫העוף רק מגני חיות וכדומה‪ .‬על כל פנים‪,‬‬
‫ומו"צ בבטנא שבאלג'יריה‪ .‬המסורת‬ ‫כדאי לעקוב‪ ,‬האם המסורת נזכרת אצל‬
‫השניה נמסרה בו' בכסלו תשסג מהשוחט‬
‫עמנואל שושנה )‪ )Susna‬הגר בפריס‪.299‬‬ ‫חכמי תימן מדורות קודמים‪.‬‬
‫הוא היה רב באלג'יר וקבל את המסורה‬
‫מהרב רחמים נהורי מבונא שבאלג'יריה‪.‬‬ ‫בשו"ת מלמד להועיל‪ 295‬דן הרב ד‪.‬צ‬
‫הופמן בעופות אלו ודעתו נוטה להחמיר‪.‬‬
‫מענין שנמצא מכתב בכתב ידו של הרב‬ ‫בסוף הדיון הוא כותב‪" :‬אך תמוה שבפראג‬
‫חנוך הכהן ערנטרוי זצ"ל אב"ד מינכן‪ 300‬בו‬ ‫אוכלין פערלהינע"ר מה שהתשובה‬
‫הוא כותב‪ :‬מאחר שיש לכם בק"ק ה"שט‬ ‫מאהבה שהיה ראב"ד שם אוסר‪ ,‬וכתב‬
‫(האלבערשטאט) המהוללה מימי קדם‬ ‫שלא שמע מעודו להתיר פערלהינע"ר"‪.‬‬
‫מסורת על כשרות אותן העופות‪ ,‬ואביו‬ ‫עכ"פ נמצאת גם עדות שבאירופה אכלו‬
‫הרה"ג העיד עליה‪ ,‬אין אחר המסורת‬ ‫עופות אלו‪ .‬ביסוד ההיתר היתה כנראה‬
‫הנחה שמדובר בזן של תרנגול‪ .‬ויכוח‬
‫כלום‪ ,‬ואין לפקפק עליה‪.‬‬ ‫זה נתעורר גם בצפון אפריקה ובשו"ת‬
‫פרחי כהונה‪ 296‬הובאו ראיות ודעתו נוטה‬
‫בתמונה שהובאה במאמרו של זהר‬
‫עמר‪ 301‬נראה הרב שלמה מחפוד ששחט‬ ‫להתיר‪.‬‬
‫פניניה לקיום המסורת‪ ,‬שקיבל מהרב‬
‫סעדיה נדב ומהרב סאלם עוזרי מהמושב‬ ‫ההפוכות‪ ,‬בעלות נקודות לבנות על רקע שחור‪,‬‬
‫תעוז‪ ,‬ששחטו לפניו את העוף פעמים‬ ‫שהן טהורות‪.‬‬
‫אחדות‪ .‬לקראת סעודת המסורת שנערכה‬
‫בירושלים בג' תמוז תשסב נשחטו פניניות‬ ‫‪  295‬יו"ד תשובה טו‬
‫ובמהלך הסעודה נמסרה למשתתפים‬
‫מסורת טהרה לפניניה‪ .‬בשר פניניה הוגש‬ ‫‪  296‬הרב מסעוד הכהן‪ ,‬פרחי כהונה‪ ,‬כאזאבלאנכא‪,‬‬
‫תשח‪ .‬יו"ד סימן לא‪ .‬שמענו ונדע מפי השוחטים‬
‫בירושלים‪ ,‬בסעודת המסורת באב תשע‪.‬‬ ‫אשר היו לפנינו בערי דיפערטאמאן והראן ואלג'יר‬
‫יע"א שהוא עוף טהור ואין פוצה פה ומפקפק בו‪...‬‬
‫גם היום הפניניה נשחטת ונאכלת‬ ‫מקרוב בא לידינו כתב יד שוחט אחד שמו הר"ר‬
‫באיטליה‪ .‬הרב א‪ .‬טואף‪ ,‬הרב הראשי‬ ‫אברהם חזן ז"ל שהעיד בגדלו ששאל את ‪ ...‬במאה‬
‫לרומא לשעבר והרב ריקארדו די סיגני‪,‬‬ ‫השביעית בתחילתה‪ ...‬לא תוסיף עוד לשחוט‪.‬‬
‫הרב הראשי לרומא היום‪ ,‬מעידים שאכלו‬ ‫בהמשך דבריו הוא סומך על מסורת שקיימת‬

‫‪  297‬הם תיעדו את מסירת המסורת בוידיאו‬ ‫במקומות אחרים‪.‬‬
‫‪  298‬נפטר בז טבת תשסג‬ ‫והנה אינה ה' לידי ספר חדש שו"ת ישיב משה חלק‬
‫ב‪ ,‬להרב כמוהר"ר משה שתרוג ז"ל ושם בסימן יב‬
‫‪  299‬חבר בית הדין בפריס ומתגורר גם ברמות‬ ‫כתב שנשאל ע"ע תרנגולים הנקרא בערבית "דג'אג'‬
‫‪  300‬לרב יצחק אויערבאך‪ ,‬אב"ד הלבערשטאט‪,‬‬ ‫ברר אלעביד" אם מותרים והשיב שהעידו לפניו‬
‫המכתב בידי בנו הרב נתן רפאל אויערבאך‪,‬‬ ‫שוחטים זקנים‪ ...‬וקיבלנו עדותם והכשרנו אותם‪.‬‬
‫הוא העלה דבריו לפני חכמי תוניס והם שוללים‬
‫שהעביר לי צילום ממנו‪.‬‬ ‫מסורת כזו‪ .‬אעפ"כ מעלה המחבר להיתר ע"פ‬
‫‪  301‬כשרות העוף פניניה‪ ,‬תחומין כג‪ 500 ,‬ואילך‪,‬‬ ‫מסורת מקומות אחרים – "נראה שפיר דסמכינן‬
‫אמסורת דדוכתא אחריתי אליבא דכו"ע"‪ .‬עיין גם‬
‫תשסג‬
‫שו"ת מהרי"א אסאד‪ ,‬חלק ד‪ ,‬סימן עד‪.‬‬
‫תודתי שלוחה לרב אברהם שושנה מפריז שהעמידני‬
‫על הדברים‪ .‬הוא גם זיהה את העוף ‪ Pintade‬או‬

‫ג'אג' אלעביד ‪ Abbyssinie‬כעוף זה‪.‬‬

‫‪ 236‬חלק ו'‬

‫לגודל ‪ 85‬ס"מ) והקטן נקרא בורקא"ן‪,‬‬ ‫פניניות‪ .302‬בתמונה נראה הרב א‪ .‬פיפרנו‬
‫בודיקא"ן או בוקרא"ן [‪,]Birkhuhn‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬רבה של טרייסט‪ ,‬מחזיק את‬

‫שהוא כאמור קטן יותר‪.‬‬ ‫הפניניה לפני ששחט אותה‪.304 303‬‬

‫לדעת המהר"ם מרוטמבורק‪ 306‬פירוש‬ ‫פניניות כציפרים (צילום רות שילר)‬
‫המימרא‪" :‬תרנגולא דאגמא אסיר‪,‬‬
‫תרנגולתא דאגמא שריא" הוא‪ ,‬שתרנגולא‬ ‫‪ì‬‬
‫דאגמא שהוא אסור הוא המין הראשון‪,‬‬
‫בעוד התרנגולתא דאגמא‪ ,‬שהיא מותרת‪,‬‬ ‫‪Lyrurus tetrix‬‬ ‫שכוי הנבל‬
‫היא השני‪ .‬הסבר העניין הוא‪ :‬המין הנקרא‬
‫בסיומת זכרית –‪ hahn‬הוא התרנגולא‬ ‫‪Black grouse, Birkhuhn, Tètras‬‬
‫‪lyre, Тетерев‬‬
‫‪  306‬מהר"ם מרוטמבורק‪ ,‬תשובות‪ ,‬פסקים‬
‫ומנהגים‪ ,‬כרך ב‪ ,‬מוסד הרב קוק ירושלים‪ ,‬תשכ‪.‬‬ ‫שכוי הנבל‪ .‬שים לב בתמונה הימנית יש זוג עופות‬
‫חלק הפסקים‪ ,‬סימן נז‪ - .‬הקטע המקביל לטקסט‬ ‫והזכר שחור‪.‬‬
‫המובא בתשובות מהר"ם מרוטמבורק‪ ,‬הוצא‬
‫במלואו ע"י ישראל תא שמע במאמרו‪ :‬שרידים‬ ‫טהור ? ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫מתורתם של ראשונים‪ ,‬מוריה שנה ב‪ ,‬גליון ג‪-‬ד‬ ‫? מסורת ‪Tradition ? традиция‬‬
‫עמוד סג‪ ,‬תשל‪ .‬הקטע הועתק מספר האסופות‪,‬‬
‫‪Tetraonidae‬‬ ‫ממשפחת שכוי היער ‬
‫ומובא להלן כלשונו‪:‬‬
‫"אמר רב פפא תרנגולא דאגמא (חולין סב ב)‬ ‫עוף זה קטן במקצת מתרנגולת‪ .‬הזכר‬
‫והא בלשון אשכנז אורהנ"א והנקבה שלו קורין‬ ‫בגודל ‪ 53‬ס"מ ושחור והנקבה בגודל ‪41‬‬
‫אורהינ"א והזכר שחור והודו כפות והנקבה גרא‬ ‫ס"מ ואפורה‪ .‬דמיון העוף לפסיוניים הוא‬
‫(גראו – אפור) כמו נקבה של ווזנ"ט ושניהם‬ ‫גדול‪ ,‬אך אינו פסיוני‪ .‬שני סוגים ממשפחה‬
‫(ו)זנביהן פשוטין ולפי שהם גדולים נקראים‬ ‫זו נמצאים במקורותינו‪ .305‬הגדול נקרא‬
‫בלשון זכר ושניהם אסורים לפי שאין קורקבנם‬ ‫אוירהא"ן [‪( ]Auerhahn‬שבו מגיע הזכר‬
‫נקלף‪ .‬תרנגולא דאגמא‪ ,‬שקורין בלשון אשכנז‬
‫בירקהונר"ש‪ ,‬ההם דומין מראיהן לאורהנר"ש‬ ‫‪  302‬מסורת העוף‪ ,‬עמוד ‪58‬‬
‫אלא שהם קטנים וזנביהן כבדות כשרין‪ .‬כך קיבלתי‬
‫מפי ר' משה מלונטבורק ולשניהם לאורהונר"ש‬ ‫‪  303‬הוא קבל את המסורת מהרב א‪ .‬טואף‪.‬‬
‫ולבירקהונר"ש יש להן שערות ברגליה (!) וכן אמר‬
‫לי ר' משה מלוטנבורק שפעם ישב אצל ה"ר מאיר‬ ‫‪  304‬כמו כן העיד השוחט חיים ווסנר בתל אביב‬
‫בן ה"ר ברוך זצ"ל והביאו לו בי(ר)קהונר"ש ורצה‬ ‫ששחט פניניות‪.‬‬
‫לאסור אותם‪ ,‬לפי שהיה להם נוצות ברגליהם‬
‫ואמ' כי היו דומים לעשו כי היו ידיו שעירות‪ ,‬עד‬ ‫‪  305‬ים של שלמה‪ ,‬חולין‪ ,‬מרדכי ומהר"ל בשם‬
‫שבא ר' אברהם מאשפנברוק ושאל לו אם אכל‬ ‫המהר"ם (ראה להלן) וכן הרב ב‪.‬צ‪ .‬אויערבאך‬
‫מעולם מהם‪ ,‬ואמ' הן הרבה אכלתי מהן ונתן לו‬ ‫בנחל אשכול (על ספר האשכול) דיני בהמה חיה‬
‫אותה קבלה שהן דומין זה לזה אלא שאורהונר"ש‬
‫גדולי' וזנביהן כסדרן וברקהונר"ש קטני' וזנביהן‬ ‫ועוף וכו' ‪ ,‬הלברשטאט‪ ,‬תרכט‪.‬‬

‫כחבצלת"‪.‬‬
‫בהמשך מאמרו‪ ,‬מצטט תא שמע‪ ,‬ממכתב‬
‫שקיבל מפרופ' פליקס‪ ,‬שבו נערך הזיהוי בצורה‬
‫שמשתמעת בטקסט דלעיל (עיין גם מאמרי בסיני‬
‫סד‪ ,‬עמוד רסח תשכט)‪ .‬כנקודה חשובה שהעיר‬
‫פרופ' פליקס יש לציין‪ ,‬שיש לעוף זה נוצות על‬
‫פני כל הרגל‪ .‬נוצות על פני הרגל היוו לגבי רבנים‬
‫שונים כסימן היכר לטומאת עוף‪ .‬עיין לעיל לענין‬

‫תרנגולים עם נוצות ברגליים‪.‬‬