מאור לכשרות 'א

‫חלק ה' ‪153‬‬

‫הטמא והטהור יחדיו כצבי וכאייל‪]235‬‬ ‫‪ì‬‬ ‫פודה‬
‫ותמיד בהקשר עם האייל כחיית מאכל‪.‬‬
‫הוא נזכר עוד עשרים ושבע פעמים‬ ‫‪Puda, Pudu‬‬
‫בנביאים וכתובים [כאחד הצביים אשר‬ ‫‪Pudu, Pudu, Pudu, Пуду‬‬
‫בשדה ‪ ;236‬הצבי ישראל על במותיך חלל‪;237‬‬
‫לבד מאייל וצבי ויחמור‪ ;238‬וכצבאים על‬ ‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫ההרים למהר‪ ;239‬צבי ממלכות תפארת‬ ‫מעלה הגירה הקטן ביותר ‪ 40-30‬ס"מ‬
‫גאון כשדים‪ ;240‬והיה כצבי מודח‪;241‬‬
‫לחלל גאון כל צבי‪ ;242‬צבי לצדיק‪ ;243‬צבי‬ ‫‪ì‬‬
‫תפארתו‪ ;244‬לעטרת צבי‪ ;245‬נחלת צבי‪;246‬‬
‫צבי עדיו לגאון שמהו‪ ;247‬צבי היא לכל‬ ‫‪Gazella‬‬ ‫צבי ‬
‫הארצות‪ ;248‬צבי ארץ בית הישימות‪;249‬‬
‫ונתתי צבי בארץ החיים‪ ;250‬הנצל כצבי‬ ‫‪Gazelle, Gazelle, Gazelle, Газель‬‬
‫מיד‪ ;251‬בצבאות או באיילות השדה‪;252‬‬
‫דומה דודי לצבי או לעופר האיילים‪;253‬‬
‫כשני עפרים תאומי צביה‪ ;254‬דמה לך‬
‫לצבי‪ ;255‬ואל המזרח ואל הצבי‪ ;256‬ויעמוד‬

‫‪ 235‬שם טו כב‬ ‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫‪ 236‬שמואל ב' כ יח‬ ‫יש מסורת ‪Tradition традиция‬‬

‫‪ 237‬שם א כט‬ ‫גודל עד ‪ 80‬ס"מ ומשקל ‪ 80‬ק"ג‬
‫‪ 238‬מלכים א' ה ג‬
‫הצבי נזכר במקרא יותר פעמים מכל‬
‫‪ 239‬שם יג ד‬ ‫יתר החיות הטהורות‪ .‬בתורה הוא נזכר‬
‫‪ 240‬ישעיה יג ט‬ ‫ארבעה פעמים [יאכלנו כצבי וכאייל‪;232‬‬
‫אייל וצבי ויחמור‪ ;233‬אך כאשר יאכל‬
‫‪ 241‬שם יג ד‬ ‫את הצבי ואת האייל‪ 234‬בשעריך תאכלנו‬
‫‪ 242‬שם כג ט‬
‫‪ 243‬שם כד טז‬ ‫‪ ,)Elch‬שהוא‪ ,‬לפי הגדרתינו‪ ,‬יחמור טיפוסי‪ .‬הרב‬
‫‪ 244‬שם כח א וד‬ ‫אדרעי כותב‪ ,‬שאין לסמוך על מינים אלו הלכה‬
‫למעשה‪ .‬למעשה כל המינים שמנה עד כאן הם‬
‫‪ 245‬שם ה‬ ‫ממין האייל‪ .‬במין שיבוא עתה – אייל המושק‬
‫‪ 246‬ירמיה ג יט‬ ‫– מדובר בקטגוריה אחרת‪ .‬הוא מייחס גם את‬
‫‪ 247‬יחזקאל ז כ‬ ‫אייל המושק (‪ )Moschus moschiferus‬לקבוצת‬
‫‪ 248‬שם כ ו וטו‬ ‫האיילים הטהורים‪ ,‬למרות שהוא חסר קרניים‬
‫לגמרי ויש לו שני ניבים מפותחים למעלה (עד ‪8‬‬
‫‪ 249‬שם כה ט‬
‫‪ 250‬שם כו כ‬ ‫ס"מ)‪.‬‬
‫‪ 251‬משלי ו ה‬ ‫‪ 232‬דברים יב טו‬
‫‪ 252‬שיר השירים ב ז‬
‫‪ 253‬שם ב ט ויז‬ ‫‪ 233‬שם יד ה‬
‫‪ 254‬שם ד ה‪ ,‬ז ד‬ ‫‪ 234‬שם כב‬
‫‪ 255‬שם ח יד‬
‫‪ 256‬דניאל ח ט‬

‫‪ 154‬חלק ה'‬

‫בנוסף למוזכר כבר‪ ,‬שהחזיקו צבאים‬ ‫בארץ הצבי‪ .]257‬בחלק מהמקומות מדובר‬
‫בכלובים עד לשחיטה (ההוא בר טביא‬ ‫על יופי או בצורה מושאלת מהצבי‪ ,‬שהוא‬
‫דאתי לבי ריש גלותא‪ ,‬דאיתצד ביו"ט‬
‫ראשון ואישחיט ביו"ט שני‪ ;)269...‬וציידנא‬ ‫כל כך מרשים‪.‬‬
‫טבי ומאכילנא ליתמי‪ ;270‬ההוא בר טביא‬
‫לאו איתצודי איתצוד‪ ,‬אלא מחוץ לתחום‬ ‫מבין התכונות שאפשר ללמוד על הצבי‪,‬‬
‫אתא‪ ,...‬שהיה ניצוד ע"י רשתות‪;271‬‬ ‫פרט להיותו חיית מאכל‪ ,‬שהוא רץ מהר‬
‫שבשרו אינו שמן‪ ;272‬שעסקו בהלכות‬ ‫על ההרים‪ ,‬שהצביה ממליטה תאומים‬
‫טריפות בצבאים‪ :‬ההוא בר טביא‪ ...‬דהוה‬ ‫ושהיה אהוב על בני האדם – שכן הושוו‬
‫מפסקן כרען בתרייתא‪ ;273‬שהשתמשו‬
‫בעורו לעשיית קלף‪ ;274‬ושקרניו אינן‬ ‫אליו דברים יפים ומרשימים‪.258‬‬

‫מפוצלות ואינן נושרות‪.‬‬ ‫במשנה נזכר הצבי מספר פעמים;‬
‫בעיקר כחיית צייד ומאכל‪ :‬צבי שלקחו‬
‫מתוך כל הנאמר נראה שהצבי היה‬ ‫בכסף מעשר‪ ;259‬הצד צבי‪ ;260‬צבי שנכנס‬
‫חיה נפוצה וניצוד בקנה מדה רב‪ .‬הוא היה‬ ‫לבית‪ ...‬ונמצא צבי שמור בתוכו‪ ;261‬ראה‬
‫חיה יפה ואהובה‪ ,‬רץ במהירות וקרניו‬ ‫אותן רצים אחר מציאה‪ ,‬אחר צבי שבור‪...‬‬
‫אינן מפוצלות ומתמידות כל החיים (ואינן‬ ‫היה צבי רץ כדרכו‪ ;262‬אין לוקחין ממנו‬
‫בשר צבאים‪ ;263‬הניח מעותיו על קרן‬
‫ישרות)‪.‬‬
‫הצבי‪.264‬‬
‫כראייה לנקודה האחרונה נביא דברי‬
‫הירושלמי‪ 275‬אייתי טביין ושלחון לאתרא‬ ‫כן נראה הצבי כחיה שרצה במהירות‬
‫רחיקא ובסוף אינון חזרין לאתריהון‪.‬‬
‫עבד כן‪ .‬אייתי טביין וחפי קרנתהון בכסף‬ ‫– הוי עז כנמר‪ ,‬קל כנשר‪ ,‬רץ כצבי וגיבור‬
‫ושלחון לאפריקי ובסוף תלתין שנין חזרו‬
‫לאתריהון‪ .‬הם ניסו לאתר את הצבאים‬ ‫כארי‪ 265‬וכן בגמרא‪ :‬מייתינא עלייהו מלכא‬
‫ע"י צפוי הקרניים בכסף ואחרי שנים חזרו‬ ‫דקליל כי טביא‪ .266‬מתוך כך גם המשל‬
‫עם הקרניים המצופות‪ .‬לפי זה ברור שלא‬
‫מדובר בחיה ממשפחת האיילים‪ ,‬שכן אלו‬ ‫המקובל‪ :‬הניח מעותיו על קרן הצבי‪.‬‬
‫משירים את הקרניים‪ ,‬בכל שנה‪ ,‬ומגדלים‬
‫אותם מחדש‪ .‬במקרה זה לא היו חוזרים‬ ‫דמיון מסויים יש לצבי עם העז‪ ,‬שכן‬
‫במשנה‪ :‬העזים וצבאים‪ ...‬אף על פי‬
‫עם הקרניים המצופות‪.‬‬ ‫שדומין זה לזה‪ ,‬כלאיים זה בזה‪ 267‬וגם‬
‫בגמרא‪ 268‬מדובר בהכלאות שבין צבי‬
‫הצבי הנמצא בארץ ישראל‬ ‫לעז‪ .‬במדרשים נזכר הצבי תמיד בהקשר‬
‫הוא מסוג ה‪ .Gazella -‬הוא קיים‬ ‫עם האייל כחיית מאכל‪ .‬בגמרא מובא‪,‬‬

‫‪ 269‬עירובין לט ב‬ ‫‪ 257‬שם יא טז ומא‬
‫‪ 270‬כתובות קג ב ‪ ,‬בבא מציעא פה ב‬ ‫‪ 258‬צבי הפך אפילו לשם נרדף ליופי‬

‫‪ 271‬כתובות קג ב‬ ‫‪ 259‬מעשר שני פרק ג‪ ,‬משנה יא‬
‫‪ 272‬מה צבי אין בשרו שמן כתובות קיב א‬ ‫‪ 260‬שבת פרק ז‪ ,‬משנה ב‬

‫‪ 273‬חולין כט א‬ ‫‪ 261‬שם פרק יג‪ ,‬משניות ו וז‬
‫‪ 274‬ואריכנא מגילתא ממשכי דטביא – כתובות קג‬ ‫‪ 262‬בבא מציעא פרק א‪ ,‬משנה ד‬

‫ב‬ ‫‪ 263‬בכורות פרק ד‪ ,‬משנה ז‬
‫‪ 275‬שביעית פרק ט‪ ,‬הלכה ב‬ ‫‪ 264‬כתובות פרק יג‪ ,‬משנה ב‬

‫‪ 265‬אבות פרק ה‪ ,‬משנה ב‬
‫‪ 266‬כתובות קיא א‬

‫‪ 267‬כלאיים פרק א‪ ,‬משנה ו‬
‫‪ 268‬חולין פ א וקלב א‬

‫חלק ה' ‪155‬‬

‫אכלו ממנו לאחר הבדיקה‪( 279‬וכמובן‬ ‫בזנים הבאים‪ :‬הצבי המצוי‬
‫המליחה)‪.‬‬ ‫(‪ ,)Gazella gazella‬צבי מצוי מובהק‬
‫(‪ ,)Gazella gazella gazella‬או צבי מצוי‬
‫לכל הצבאים אין שיניים בלחי‬
‫העליון‪ ,‬ובקלות רואים אותם מעלי‬ ‫ערבתי (‪.)Gazella gazella arabica‬‬
‫גירה‪ .‬הפרסות צרות ומארכות – הצורה‬
‫לכל הצבאים בטן לבנה וגב חום‪.‬‬
‫אופיינית לחיה הטהורה‪.‬‬ ‫הצבאים הם חיות יפות ומרשימות‪.‬‬

‫שמענו ששחטו צבאים בארץ‪ ,‬עד‬ ‫קרני הצבאים טיפוסיות והן ישרות או‬
‫שנאסרו מבחינת הגנת החי בארץ‪ .‬יש‬ ‫מתעגלות בכוונים שונים‪ ,‬קדימה‪ ,‬אחורה‬
‫הרבה מינים קרובים‪ ,‬שהזואולוג מבחין‬ ‫או מתרחקות בקצן‪ .‬ברוב המינים מוצאים‬
‫ביניהם‪ .‬מי שאין לו ידע בהכרת בעלי‬ ‫קרניים אצל הזכרים והנקבות‪ .‬על פי רוב‪,‬‬
‫קרני הנקבות קצרות יותר‪ .‬במין הצבי‬
‫חיים‪ ,‬לא יראה שום הבדל‪.‬‬ ‫הפרסי (‪ )Gazella subgutturosa‬חסרות‬
‫על פי רוב הקרניים בנקבות‪ .‬צורת הקרן‬
‫‪ì‬‬
‫אופיינית והחרקים מאד בולטים‪.‬‬
‫הצבי הדרום אפריקני‬
‫‪Antidorcas marsupialis‬‬
‫‪Springbuck, Springbock, Antidoreas,‬‬

‫‪Спрингбок‬‬

‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬ ‫ראש הצבי – הקרניים והשיניים מימין ומשמאל‪.‬‬
‫יש מסורת ‪Tradition традиция‬‬ ‫עקבות הצבי וצורת פרסותיו באמצע‪.‬‬

‫בגודל דומה לצבי‬ ‫הרב פרץ ז"ל ממרוקו‪ 276‬שחט במושב‬
‫אביבים צבי‪ ,‬ואמר שהיה רגיל לשחוט‬
‫מין זה מעניין במיוחד‪ ,‬נוכח העובדה‬ ‫כמותם במרוקו‪ .‬הרב יצחק רצאבי‪277‬‬
‫שהוא נשחט בשנות הששים באיטליז‬ ‫מביא ששחטו את הצבי בתימן‪ .‬הרב‬
‫בפורט אליזבת (‪ )Port Elizabeth‬שבדרום‬ ‫עבדאללה סומך‪ 278‬אומר שיש מסורת על‬
‫אפריקה‪ ,‬בהשגחת בית הדין המקומי‬
‫(שהיה בר‪-‬סמכא) ע"י השוחט בן זקן‪,‬‬ ‫אייל וצבי ויחמור‪.‬‬
‫שמוצאו ממרוקו‪ ,‬ושהביא את המסורת‬
‫הצבאים שנשחטו במרוקו‪ ,‬בתימן‬
‫משם‪.‬‬ ‫ובעירק היו ממינים אחרים מאשר הצבי‬

‫הפסקת השחיטה נעשתה‪ ,‬מכיוון‬ ‫הישראלי‪.‬‬
‫שהיה צריך לתפוס את החיות בשקים;‬
‫דבר שהיה לא פשוט‪ ,‬מבלי לפגוע באברים‬ ‫נכדו של הבבא סאלי‪ ,‬ר' יצחק ברוך‬
‫יהודיוף‪ ,‬זוכר שהרב אליהו לסרי מבית‬
‫‪ 279‬היה גם מי שטען שהבשר היה קשה מבשר צבי‬ ‫שאן‪ ,‬הביא צבי שנפגע בתאונת דרכים‬
‫רגיל‪ ,‬והסבירו שהיה זה כתוצאה מהשבי שבו היה‬ ‫והוחזק בבית בירושלים ונשחט (בבית)‬
‫לכבוד הבבא סאלי‪ ,‬והסבא וכל האורחים‬
‫נתון מאז תפיסתו?!‬
‫‪ 276‬רבו של הרב עשור‪.‬‬
‫‪ 277‬בשולחן ערוך המקוצר‪ ,‬עם פירוש עיני יצחק‬

‫‪ 278‬בספרו זבחי צדק‬

‫‪ 156‬חלק ה'‬

‫יחמור אפשרות‬ ‫יחמור אפשרות‬ ‫ולהטריפם‪ .280‬השוחט העביר את המסורת‬
‫ב'‬ ‫א'‬ ‫לרב צבי מייזליש מקייפ‪-‬טאון (‪Cape‬‬
‫‪ .)Town‬המסורת הזו‪ ,‬שיש שאכלו אותו‪,‬‬
‫‪Dama‬‬ ‫‪Bubalus‬‬ ‫אושרה ע"י הרה"ג ר' משה שטערנבוך‬
‫‪Mountain anoa‬‬
‫‪Fallow deer‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬שחי פרק זמן בדרום אפריקה‪.‬‬
‫‪Damhirsch‬‬ ‫‪Berganoa‬‬
‫‪Anoa‬‬ ‫מבין הצבאים שמופיעים בטבע יש‬
‫‪Daim‬‬ ‫למנות גם את האימפלה (‪Aepyceros‬‬
‫טהור ‪kosher‬‬ ‫‪ )melampus, Impala‬והבלסבוק‬
‫טהור ‪kosher‬‬ ‫‪Koscher Cacher‬‬ ‫(‪ .)Damaliscus dorcas, Blesbok‬אין‬
‫‪Koscher Cacher‬‬ ‫מסורת? ?‪Tradition‬‬ ‫סיבה לא להכיר בהם כבעלי חיים טהורים‪,‬‬
‫שכן הם מעלי גירה‪ ,‬מפריסי פרסה‪ ,‬שוסעי‬
‫מסורת ‪Tradition‬‬ ‫גודל עד ‪ 100‬ס"מ ומשקל‬ ‫שסע ואין להם לא שיניים חותכות ולא‬
‫‪ 100‬ק"ג כמו פר קטן‬
‫גודל עד ‪ 140‬ס"מ‬ ‫ניבים בלסת העליונה‪.‬‬
‫ומשקל ‪ 200‬ק"ג‬

‫בגודל אייל‬

‫‪ì‬‬

‫בובלוס‬ ‫יחמור‬

‫יחמור‬ ‫היחמור נזכר פרט לשבע החיות‬
‫הטהורות עוד פעם אחת במקרא‪ .‬במאכל‬
‫עיון בטבלא בעמוד ‪ 143‬מראה שתי‬ ‫שלמה נזכר‪ :‬לבד מאייל וצבי ויחמור‪.281‬‬
‫אפשרויות‪ :‬א‪ .‬בובלוס – בובל איילי‬ ‫סביר להניח ששלוש החיות הללו היו חיות‬
‫‪ Alcelaphus buselaphus‬ב‪ .‬היחמור‪,‬‬
‫כפי שהוא נקרא כיום‪ Cervus dama ,‬או‬ ‫הצייד‪ ,‬השכיחות בארץ‪ ,‬בעת ההיא‪.‬‬
‫‪ .)Fellow deer( Dama dama‬שני המינים‬
‫היו קיימים בארץ‪ ,‬עד להכחדתם לפני‬ ‫במשנה ובמדרשים אין למצוא מידע‬
‫נוסף על היחמור‪ .‬בתלמוד הוא נזכר‬
‫כמאה עד מאתיים שנה‪.‬‬ ‫פעם אחת‪ ,‬לענין חלי דיחמורתא‪:282‬‬
‫"זרעא דאיילא הוא דאזיל בתר איילתא‪,‬‬
‫בעד האפשרות השנייה מדברת‬ ‫ואיידי דרחמה צר לא מזדקקא ואזיל‬
‫העובדה‪ ,‬שהגמרא מזכירה‪ ,‬שהאייל רודף‬ ‫בתר יחמורתא ונתרי"‪ ,‬משמע שמדובר‬
‫אחרי היחמורה‪ .‬לכן נראה שהיחמור‬ ‫בהזדווגות שבין אייל ויחמורה‪ .‬יש להניח‬
‫הוא בעל חיים שיכולה להיות הכלאה‬ ‫שהסתכלות חכמינו באפשרויות ההכלאה‬
‫ביניהם‪ .‬נגד האפשרות השנייה מדברת‬ ‫בין המינים היתה מדוייקת‪ ,‬שכן הבחינו‬
‫העובדה שהיחמורים נמנו בנפרד‪ ,‬למרות‬ ‫בהכלאות (בטבע) שבין אייל ויחמור‪ ,‬בין‬
‫שהם שייכים אולי לקבוצת האיילים‬ ‫צבי לתיישה ועוד‪ .‬יש גם להניח שהשם‬
‫(שבאפשרות ב') ‪ .‬רבינו גרשום‪ 283‬כותב‪:‬‬ ‫יחמור בא מהצבע החום הדומה לחימר‬
‫"אזיל בתר שדומה לאיילא – יחמורא"‪.‬‬ ‫(גם החמור נקרא כך‪ ,‬מכיוון שהחמורים‬

‫‪ 283‬בבכורות שם‬ ‫חומים)‪.‬‬

‫‪ 280‬המידע נמסר לנו ע"י בנו של בעל האיטליז‪,‬‬
‫שהיה בזמנו שותף של אביו בעסק‪.‬‬
‫‪ 281‬מלכים א' ה ג‬
‫‪ 282‬בכורות ז ב‬

‫חלק ה' ‪157‬‬

‫השיטה שרואה ביחמור את הבובל‬ ‫גם במסורות שנמסרו על האיילים‪,‬‬
‫האיילי‪ ,‬רואה את היחמור (הטיפוסי)‬ ‫לא הקפידו על ההבדלים הדקים שבין‬
‫כחלק מהאיילים‪ ,285‬שאינו זקוק למסורת‬
‫משלו‪ .‬הבובל האיילי יהיה‪ ,‬לפי זה‪ ,‬סמל‬ ‫האיילים ליחמורים‪.‬‬
‫למשפחת האנטילופות שקרניהן כפופות‬ ‫היחמור (‪ ,)Cervus dama‬או‬
‫‪ , Damhirsch, Fallow deer‬ליתר דיוק ה‪-‬‬
‫כקרני הבקר‪.‬‬ ‫‪,Cervus (Dama) dama mesopotamica‬‬
‫שנקרא היום ‪,Dama mesopotamica‬‬
‫שתי הקרניים של הבובל יוצאות כאחת‬ ‫נאכל במסורת‪ ,‬הוא מגודל בארה"ב‬
‫מאזור הראש ולכן ייתכן שמדובר כאן‬ ‫בחווה הנקראת ‪ Mosicon farm‬ונשחט‬
‫בקרש – שאין לו אלא קרן אחת‪( .286‬ייתכן‬ ‫שם משנת ‪ 1989‬ועד היום באופן סדיר‪.‬‬
‫שהשם יחמור תואם את הבובל‪ ,‬מכיוון‬ ‫בשרו נמכר במספר איטליזים ומסעדות‬

‫שיש לראשו מראה ראש של חמור)‪.‬‬ ‫העומדים היום תחת השגחת ה‪.)U(-‬‬
‫בשר זה נכלל בתפריט שהוגש בסעודת‬
‫‪ì‬‬ ‫המסורת בירושלים בג' בתמוז תשסב וכן‬
‫בסעודת ההלכה בניו יורק בי"א באייר‬
‫‪Capra ibex‬‬ ‫אקו‬
‫תשסד‪ .‬גם בארץ נשחטו יחמורים כאלו‪.‬‬
‫‪(Alpine) ibex, Steinbock (Alpen),‬‬ ‫האפייני ליחמורים אלו‪ ,‬שהקרניים‬
‫‪Bouquetin, Козел горный альпийский‬‬ ‫שלהם אינם מתפצלים אלא‪ ,‬כולם או רק‬
‫בחלק מהקרן‪ ,‬יוצאת מתוך לוחית עבה‬
‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫יש מסורת ‪Tradition традиция‬‬ ‫כאצבעות מתוך יד‪.‬‬
‫ליחמור אין שיניים ולא ניבים בלסת‬
‫האקו בגודל הצבי‬ ‫העליונה‪ .‬ה‪ Dama -‬נקוד על פני גופו‬
‫ודומה בכך מאד לאייל הנקוד‪ .‬גם‬
‫האחורי של הבהמה‪ ,‬והרי ֶחלב החיה מותר – לפי‪:‬‬ ‫בקהילתי בשוויץ שחטנו יחמורים כאלה‪.‬‬
‫עמר‪ ,‬ז‪ .‬וזיבוטופסקי א‪.‬צ‪ ,.‬כשרות האייל והצבי‪,‬‬ ‫מפירושי הרב קאפח‪ ,‬על רס"ג‪ ,‬משמע‪:‬‬
‫היחמור ממשפחת האיילים‪ ,‬זנבו קצר‪,‬‬
‫תחומין כט‪ 162 ,‬ואילך‪ ,‬תשסט‪.‬‬ ‫ובכל קרן מקרניו שלושה פיצולים‪ .‬אחת‬
‫‪  285‬בעל שלטי הגבורים (מכון ירושלים‪ ,‬תשע)‬ ‫בשלישן ושתים בראש הקרן‪ .‬תיאור‬
‫מסווג הן את האייל והן את הצבי כבעלי קרנים‬ ‫שמתאים ליחמור הנקוד – יש לו פיצול‬
‫מפוצלות – לא כרש"י ולא כתוספות – ומכניס‬ ‫למטה ולמעלה פיצולים מתוך הכף‪.‬‬
‫שם את כל המינים של האיילים והיחמורים‪ .‬במין‬ ‫בבדיקת ה ָחלב של יחמור זה‪ ,‬התברר‬
‫היחמור הוא מכניס את הבובליס‪ ,‬וייתכן שהוא‬
‫שהוא מגבן‪ ,‬דבר המשמש סימן טהרה‪.‬‬
‫מתכוון לבופאלו‪.‬‬ ‫כיוון שחילב החיה מותר‪ ,‬מנקרים‬
‫‪ 286‬ראה מהדורה שלישית של המאור למסכת‬ ‫בארה"ב את החלק האחורי של חיות אלה‬

‫חולין‪ .‬בהוצאת פלדהיים‪ ,‬תשס"ד‪.‬‬ ‫על דם וגיד הנשה‪.284‬‬

‫‪  284‬הועלתה השאלה‪ :‬האם מותר למכור חלק‬
‫אחורי של חיה‪ ,‬בעוד בבהמה מקפידים בחו"ל‬
‫להשתמש רק בחלק קדמי‪ .‬הרב ישראל הלוי‬
‫בילסקי שליט"א‪ ,‬פוסק של ה‪ ,OU‬כתב שאין ניגוד‬
‫בין שני הדברים‪ ,‬כיוון שהחלב הוא הבעיה בחלק‬

‫‪ 158‬חלק ה'‬

‫שדומין זה לזה‪ ,‬כלאיים זה בזה‪..291‬‬ ‫האקו לא נזכר‪ ,‬חוץ משבע החיות‬
‫בגמרא‪ 292‬מובא‪' :‬ברחא קרחא בארבעה‪...‬‬ ‫הטהורות במקרא‪ .‬בתלמוד נזכר פעם‬
‫עיקרה שליפא בתמניא' (בשר עז עולה‬
‫ארבעה ובשר תיש מסורס שמונה)‪.‬‬ ‫אחת‪ :‬ודילמא מינא דאקו‪.287‬‬
‫בגירסת הערוך‪ 293‬כתוב‪' :‬איקא שליפא'‬ ‫שני המקומות הללו לא יוכלו לסייע‬
‫וייתכן שזהו בשר האקו‪ .‬באם זה נכון‬ ‫לנו בזיהויו של האקו‪ .‬אונקלוס מתרגם‬
‫– בשר היעל יקר מבשר העז – אף על פי‬ ‫אקו – יעלא ויונתן מתרגם יעלין‪ .‬וסביר‬
‫שדומין זה לזה‪ .‬עובדה היא‪ ,‬שבשר היעל‬ ‫מאד שהכוונה באקו הוא ליעל‪ .‬יש שהעלו‬
‫את הסברא שהזכר נקרא גם אקו‪ ,‬בעוד‬
‫טעים מבשר העז‪.‬‬ ‫המין נקרא יעל‪ ,288‬כשם שזכר הכבשים‬

‫במסכת ר"ה‪ 294‬ישנו דיון על עניין‬ ‫נקרא איל והמין כבש‪.‬‬
‫השופר של היעל‪ ,‬שהוא אמנם מתעגל‪ ,‬אך‬ ‫על היעל יש לנו מספר נתונים בפסוקים‪.‬‬
‫אינו כפוף‪ .‬בתעניות השתמשו בשופר של‬ ‫הוא בעל חיים השוכן על ההרים והצוקים‬
‫יעל ובראש השנה בשופר של איל‪ .‬ליעלים‬
‫קרניים בשני המינים‪ ,‬אבל קרני הזכרים‬ ‫– הרים הגבוהים ליעלים‪ ,289‬ועוד‪.‬‬

‫גדולות יותר‪.‬‬ ‫דוגמאות של שיניים של נבובי הקרניים‪ .‬מימין ראש‬
‫הג'ירפה ומשמאל ראש היעל‪.‬‬
‫לפי הרב קאפח‪ ,295‬השתמשו בתימן‬
‫בעיקר בשופרות של איל‪ .‬היו שהשתמשו‬ ‫האקו הוא‪ ,‬לפי זה‪ ,‬היעל (‪Capra‬‬
‫בשופרות על יעלים‪ ,‬ובויכוח היה השופר‬ ‫‪ .)ibex‬היעל הוא קרוב משפחה של העז‬
‫הגדול ופתלתול‪ ,‬הרב קאפח כותב‪ ,‬שהיו‬ ‫(‪ .)Capra aegargus‬בלועזית הוא נקרא‬
‫שחששו שמדובר בשופר של תאו – שהוא‬ ‫שטיינבו"ק‪ ,‬שעליו כתבו שהוא בעל חיים‬
‫בקר פראי‪ .‬שופר זה הוא למעשה מהחיה‬ ‫טהור‪ .‬היעל מוכר בארץ כחיה טהורה‪.‬‬
‫הנקראת קודו – עליה נחזור בדיון על‬ ‫נעשו בארץ הכלאות בין היעל והעז‪ .‬העז‬
‫הוא זה שהאב הוא יעל והאם עז‪ ,‬בעל‬
‫הדישון‪.‬‬ ‫חיים זה נידון בהלכה‪ .290‬הצאצאים אפילו‬

‫הגמרא מוסרת לנו נתון מעניין נוסף‪,‬‬ ‫פוריים – דבר שיאשר את הקירבה‪.‬‬
‫שלא נוכל להיעזר בו לענין הזיהוי‪ ,‬אך‬ ‫במשנה נמצא שהיעל הוא קרוב של‬
‫ראוי שנזכיר אותו‪" .‬עת לדת יעלי סלע ‪-‬‬ ‫הכבש‪ :‬היעלים והרחלים‪ ...‬אף על פי‬
‫‪ ...‬אכזרית על בניה‪ .‬בשעה שכורעת ללדת‬
‫עולה לראש ההר‪ ,‬כדי שיפול ממנה וימות‬ ‫‪ 287‬חולין פ א‬
‫(הגור)‪ ,‬ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו‬ ‫‪ 288‬ראה הופמן‪ ,‬דברים שם‬

‫ומניחו לפניה‪.'296‬‬ ‫‪ 289‬תהילים קד יח‬
‫‪ 290‬ראה מאמרו של הרב א‪ .‬כץ‪ ,‬תורה ומדע כרך א‪,‬‬
‫גם ליעל יש קרובים בטבע‪ .‬למשל‪:‬‬
‫‪ ,75-76‬תשלא‪.‬‬
‫‪ 291‬כלאיים פרק א‪ ,‬משנה ו‬
‫‪ 292‬שבת קנב א‬
‫‪ 293‬ערך איקרא‬
‫‪ 294‬כא ב‬

‫‪ 295‬הליכות תימן דף ‪11‬‬
‫‪ 296‬בבא בתרא טז א‪-‬ב‬

‫חלק ה' ‪159‬‬

‫בין בשל יעל‪ ,‬כדקתני רישא כל השופרות‬ ‫‪Hippotragus niger‬‬
‫כשרים חוץ משל פרה'‪ .‬מכאן‪ ,‬שהכירו‬ ‫או ‪ Hippotragus‬באופן כללי‬
‫שופר של יעל‪ .‬הר"ן מדגיש‪ ...‬חוץ משל‬ ‫‪Sable antilope, Oryx alagazelle,‬‬
‫פרה‪ ,‬אפשר דדווקא בטהורים אבל‬ ‫‪Roan antilope, Rappenantilope,‬‬
‫‪Blaubock, Hyppotrague noir, Черная‬‬
‫בטמאים לא‪.‬‬
‫)‪антилопа (саблерогая антилопа‬‬
‫מכאן אפשר להסיק שכל מין‪ ,‬שעושים‬
‫ממנו שופרות‪ ,‬הוא מין טהור‪.‬‬

‫לפי זה‪ ,‬לפי דברי הרב קאפח‪ ,‬נסב‬
‫הויכוח על השופר הגדול והפתלתול‪ .‬היו‬
‫שחששו שהוא בא מבקר‪ ,‬ובמקרה זה‬

‫פסול – משום שהוא של פרה‪.‬‬

‫לאור כל האמור‪ ,‬ולאור השכיחות של‬
‫היעל‪ ,‬יש להניח שהאקו הוא היעל‪.‬‬

‫‪ì‬‬ ‫יעל מדברי באפריקה‪( .‬ראש משמאל ומימין‬
‫הרגליים)‬

‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬

‫דישון‬ ‫?‪Tradition‬‬ ‫מסורת?‬
‫ישנן שתי אפשרויות לדישון‪:‬‬
‫הראם‪ ,‬או היצור שנקרא היום דישון‪.‬‬ ‫מבין חיות הבר היו בתימן‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫רק הצבי והיעל‪ ,‬והם נשחטו כשהצליחו‬
‫‪ì‬‬ ‫לתפוס אותם חיים ובריאים‪ .‬בשולחן ערוך‬
‫המקוצר מוסיף הרב רצאבי‪' :‬ומקרניהם‬
‫אפשרות ראשונה‪:‬‬ ‫של יעלים‪ ,‬שהם בעלי בליטות לכל ארכם‬

‫עשו שופרות‪ ,‬כידוע'‪.‬‬

‫‪Adax‬‬ ‫ראם‬

‫‪Addax, Mendes-Antilope, Addax au‬‬

‫‪Nez Tacheté‬‬

‫ראם‪ .‬מימין ראם לבן‪ .‬משמאל לסת עליונה חסרת‬ ‫קרן היעל‪ .‬שים לב לבליטות ‪ -‬מספר הבליטות על‬
‫שיניים מקדימה‪.‬‬ ‫הקרן תלוי בגיל היעל‪.‬‬

‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬ ‫בבית יוסף‪ 297‬ישנו דיון ארוך בשאלת‬
‫שופר של יעל‪ ,‬וכתב‪' :‬אבל הרא"ש כתב‪:‬‬
‫?‪Tradition‬‬ ‫מסורת?‬ ‫לכאורה נראה דלא פליגי תנא קמא ורבי‬
‫יהודה אלא למצווה (שופר של איל) אבל‬
‫גודל הראם בין עז לפרה‬ ‫כולהו מודו דיוצא בדיעבד בין בשל איל‬

‫‪ì‬‬ ‫‪ 297‬סימן תקפו‬

‫‪ 160‬חלק ה'‬

‫נקרא רימו‪ .‬ביתר השפות השמיות‬ ‫אפשרות שניה‪:‬‬
‫הראם הוא ה‪ .Oryx-‬ווד (‪ )Wood‬מביא‬
‫תיאור היקף בסיס הקרן בראם העתיק‬ ‫‪Oryx‬‬ ‫דישון‬
‫כשלושים ס"מ‪ .302‬הוא מתאר גם עצם‬
‫בהיקף של ‪ 52‬ס"מ‪ .‬לפי אורך העצם יש‬ ‫‪Arabian oryx, Weisser Oryx, Oryx,‬‬
‫להניח שהקרן עצמה הגיעה לאורך של ‪1.5‬‬ ‫‪Сернобык‬‬
‫עד ‪ 2.0‬מטר‪ .‬תיאור זה מתאים לדברי רב‬
‫יוסף דלעיל‪ .‬התיאור באיוב‪" :303‬היאבה‬ ‫דישון‬
‫רים לעבדך?" מתאים ליצור כזה‪ .‬יצור‬
‫זה נעלם מארצנו בתקופת החורבן‪ .‬השם‬ ‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬
‫הועבר לראם הקלאסי‪ ,‬שהוא ה‪.Oryx -‬‬
‫קרניו זקופות וחדות ונעשה סמל לקבוצת‬ ‫?‪Tradition‬‬ ‫מסורת?‬
‫הדישונים‪ .304‬לקבוצת הדישונים נצרף את‬
‫כל האנטילופות הגדולות‪ .‬אחד המינים‬ ‫גודל הדישון כגודל עז גדולה‬
‫הוא ‪ Addax nasomaculatus‬הנקרא‬
‫כיום דישון‪ .‬אחד הפירושים לדישון הוא‬ ‫גם הדישון לא מופיע בכתבי הקודש‬
‫שהוא דש את האדמה בכבדו‪ .‬לפיכך‬ ‫חוץ מבפסוק על החיות הטהורות‪ .‬כשם‬
‫נצטרך לומר שמדובר באנטילופה גדולה‪.‬‬ ‫אדם הוא מופיע בין אלופי עשו‪ .‬התרגומים‬
‫מתרגמים רימא והכוונה לראם‪ .‬הראם‬
‫אחות גדולה של הדישון הוא הקודו‬ ‫היה נפוץ בארץ בזמנים קדומים‪ .‬הראם‬
‫(‪ )Tragelaphus strepsicorus‬יש כמה‬ ‫הוא בעל חיים עם קרניים ארוכות‪" :‬וקרני‬

‫מיני קודו ‪.305 Tragelaphus‬‬ ‫ראם קרניו בהם עמים ינגח"‪.298‬‬

‫‪ì‬‬ ‫הראם העתיק היה חיה גדולה וחזקה‪.‬‬
‫בגמרא‪ 299‬מובא שהקב"ה זן את כל העולם‪,‬‬
‫קודו ‪Tragelaphus strepsicorus‬‬ ‫מקרני ראמים עד ביצי כנים‪ .‬ייתכן וכבר‬
‫‪Greater kudu, Grosser Kudu, Grand‬‬ ‫בגמרא לא היה ברור לחלוטין מה הוא‬
‫הראם – שכן כשניסו לתאר את היצור‬
‫‪koudoe, Большой куду‬‬ ‫העצום הזה – כקרש וכטביא דבי עילאי‪300‬‬
‫– אומר רב יוסף שעורו היה באורך שש‬
‫‪Wood, J. G. Wild aniamals of the bible, 302‬‬
‫‪Longman and Green, London 1887‬‬ ‫עשרה אמות‪.301‬‬
‫‪   303‬לט ט‬
‫עובדה זו ניתנת להסבר מתוך הידע‬
‫‪  304‬הרב א‪ .‬זיבוטופסקי (שופר מקרני ראם‪,‬‬ ‫הקיים אצלנו היום‪ .‬בטבלאות מצריות‬
‫יעל ואיל‪ ,‬תחומין כז‪ 112 ,‬ואילך תשסז) מעלה‬ ‫עתיקות מופיע ליד שור הבר הקלאסי‬
‫אפשרות שבשופר של יעל‪ ,‬שהמשנה אומרת שהוא‬ ‫(ראה תאו) השם ראם‪ .‬באקדית הוא‬
‫פשוט [ישר ולא כפוף] מדובר בקרן מבעל חיים זה‪,‬‬
‫שהיא ישרה (קרן היעל עגולה אבל לא מסולסלת‬ ‫‪ 298‬דברים לג יז‬
‫‪ 299‬ע"ז ג ב‬
‫כקרן האיל)‪.‬‬
‫‪  305‬בעל שלטי הגבורים מסווג את הקודו‬ ‫‪ 300‬חולין נט ב‬
‫‪ 301‬מתאים לג'רפה שנדון עליה להלן‪.‬‬
‫(‪ ) Tragelaphus‬כדישון‪.‬‬

‫חלק ה' ‪161‬‬

‫כמו כן‪ ,‬היו שחשבו שאולי הוא בא מסוג‬ ‫זוג של קודו מימין‪ ,‬ומשמאל – ראש עם קרן ושופר‬
‫של שור הבר ואז הוא פסול‪ ,‬כשופר הבא‬ ‫(לגמרי משמאל) מקודו‬

‫משל פרה‪.‬‬ ‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬

‫אחד מייצרני השופרות אמר לי שהוא‬ ‫?‪Tradition‬‬ ‫מסורת?‬
‫קבל פסק מהרב הראשי‪ ,‬הראשון לציון א‪.‬‬
‫בקשי‪-‬דורון שליט"א‪ ,‬שהשופרות כשרים‬ ‫בעל חיים זה‪ ,‬הנחשב בתימן כאיל גדול‬
‫(מחיה טהורה‪ ,‬לא משל פרה‪ ,‬אבל גם לא‬ ‫ופראי‪ ,‬ממנו הם ייצרו את השופרות‬
‫מאיל)‪ .‬את הפרטים הללו אישר לי הראשון‬ ‫הפתלתולים הגדולים‪ ,‬הקרניים שלו‬
‫מתפתלות כקרני האיל‪ ,‬אך הן משוכות‬
‫לציון הרב בקשי‪-‬דורון בעל פה‪.306‬‬
‫וארוכות בהרבה‪.‬‬
‫ייתכן ואפשר לשייך לקבוצה הקודמת‬
‫גם את האלנד (‪ ,(Taurotragus oryx‬או‬ ‫ראש הקודו ופרסותיו‬
‫(‪ )T.derbianus‬שיש לו קרניים זקופות‬
‫אך נראות לפי הבליטות כמסתובבות‬ ‫עניין השופרות הללו מעניין מאד‪ .‬בשנת‬
‫תשיג‪ ,‬כשהייתי מדריך חקלאי ב"ישעי"‪,‬‬
‫מסביב צירן‪.‬‬ ‫שוחחתי עם חכם תימני והוא ספר לי‪,‬‬

‫‪ì‬‬ ‫שהיו להם אילים עם קרניים כאלו‪.‬‬

‫אלנד (קנה גמלונית)‬ ‫רק בשנים האחרונות‪ ,‬נודע לי‪ ,‬שמדובר‬
‫בבעל חיים אחר הנקרא קודו‪ .‬יש‬
‫‪Taurotragus oryx‬‬ ‫מספרים שבצפון תימן גדלו את החיה‬
‫או סוגים אחרים של ‪Taurotragus‬‬ ‫הזו כחיה ביתית‪ ,‬אבל לא מצאתי מישהו‬
‫‪Eland, Elenantilope, Elenantilope,‬‬ ‫שיעיד שעשה זאת‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬בחבש‪,‬‬
‫)‪Канна обыкновенная (эланда‬‬ ‫הנמצאת לא רחוק מתימן‪ ,‬חיו חיות אלו‬

‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬ ‫חופשית בטבע‪.‬‬

‫?‪Tradition‬‬ ‫מסורת?‬ ‫בתימן היתה מחלוקת על כשרות‬
‫השופרות הללו‪ ,‬כפי שראינו בדיון על‬
‫לפי הרב קאפח‪ ,‬מזהה רס"ג‪ ,‬את‬ ‫האקו – היעל‪ .‬כל החכמים היו בדעה‬
‫הדישון כארו"י ‪ -‬כעז מדברית‪ ,‬בעלת‬ ‫שהשופרות באים מבעל חיים טהור‪ ,‬אלא‬
‫קרניים קטנות וזנבו קצר מאד ונקראים‬ ‫שהיה להם ספק בעניין הכשרות לתקיעה‬
‫גם צאן המדבר‪ ...‬והגאון אמת ותורתו‬ ‫בראש השנה‪ ,‬מכיוון שאולי אינו של איל‪.‬‬
‫אמת‪ .‬ואוסיף עוד‪ ,‬כי חיה מצויה בתימן‪,‬‬

‫ונקראת בשם זה‪.307‬‬

‫‪ 306‬הוא לא פרסם את הדברים‪.‬‬
‫‪ 307‬הרב אריה קפלן מתרגמו כ ‪ Chamois‬שהוא‬

‫‪ 162‬חלק ה'‬

‫ייתכן שיהיו מיני שוורים פראיים‬ ‫‪ì‬‬
‫שונים‪ ,‬שיתאימו לתכונות שור הבר‬
‫הטיפוסי‪ .‬תאו הביצות ‪Bubalis arnee‬‬ ‫‪Bos premigenius‬‬ ‫תאו‬
‫חי עד היום בדרום מזרח אסיה‪ ,‬שם הוא‬
‫משמש לעבודה חקלאית‪ ,‬בעיקר בייצור‬ ‫‪Aurochs, Auerochse, Auerochs,‬‬
‫האורז‪ .311‬לקבוצת התאו יש לשייך את‬ ‫‪первобытный дикий бык‬‬
‫כל הפריים הדומים לפר‪ .‬אמנם הרמב"ם‬
‫מונה חלק מהם כמו שור הבר והמריא‬ ‫שור הבר‬
‫במין השור‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש המגדירים את‬
‫הג'מוס ככוי שהוא ספק חיה וספק‬ ‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬

‫בהמה‪ ,312‬כמין בפני עצמו‪.313‬‬ ‫?‪Tradition‬‬ ‫מסורת?‬

‫‪ì‬‬ ‫גודל התאו היה כגודל בקר עד ‪ 150‬ס"מ ומשקל‬

‫מריא‪-‬ג'אמוס‬ ‫עד ‪ 400‬ק"ג‪.‬‬
‫‪Bubalus bubalis, bubalus arne‬‬
‫‪Water buffalo, Wasserbüffel, Buffle,‬‬ ‫התאו נזכר‪ ,‬פרט לשבע החיות‪ ,‬רק פעם‬
‫אחת במקרא‪" :‬כתוא מכמר"‪ 308‬דהיינו‬
‫‪Индийский буйвол‬‬ ‫כתאו לכוד‪ .‬התרגום מתרגם תאו –‬
‫תורבאלא‪ .‬על התורבאלא (שור הבר) הזה‬
‫טהור ‪kosher Koscher Cacher Кошер‬‬ ‫נחלקו האם הוא חיה או בהמה‪ .‬מתוך‬
‫יש מסורת ‪Tradition традиция‬‬ ‫המשנה‪ 309‬משמע‪ ,‬שהיה בעל חיים שניצוד‬
‫התאו‪-‬המריא‪-‬הג'אמוס‪ ,‬נשחט בארץ‪.‬‬ ‫ונאכל – שכן הובא ‪ " :‬כתוא מכמר – מה‬
‫כשעבדתי בבית המטבחיים בטבריה‬ ‫הוא זה? כיוון שנפל במכמר אין מרחמין‬
‫היה עדיין סידור מיוחד לכסוי דם של‬ ‫עליו"‪ .‬פעם נוספת נזכר בתלמוד‪ 310‬בדרך‬
‫הג'מוס‪ ,‬מכיוון שנהגו בו חומרי חיה‬ ‫אגב‪ :‬ודילמא מינה דתאו? גם ממקור זה‬

‫‪ 311‬מרדכי כסלו‪ ,‬מריא‪ ,‬על אתר‪ ,‬גליון ג‪ ,‬עמוד ‪51‬‬ ‫לא נוכל להבנות לענייננו‪.‬‬
‫ואילך‪ ,‬תשנח‬
‫התאו הטיפוסי הוא שור הבר (‪Bos‬‬
‫‪ 312‬ראה‪ :‬מרדכי כסלו‪ ,‬כוי‪ ,‬כשרותו של בעל חיים‬ ‫‪ )premigenius‬שלמעשה הוכחד ואינו‬
‫מיובא‪ ,‬תחומין יז‪ ,‬עמוד ‪ 415‬ואילך‪ ,‬תשנז‪.‬‬ ‫קיים היום‪ .‬משערים את מידותיו‬
‫ותכונותיו ויש גני חיות שמנסים לטפח‬
‫‪ 313‬רבינו חננאל ורב האי גאון על פי מאמרו של‬ ‫אותו מחדש‪ ,‬ע"פ הנתונים שבידיהם ועל‬
‫כסלו על המריא‪ ,‬כוי‪ ,‬תחומין שם‪.‬‬
‫יסוד ה‪ DNA‬שלו‪.‬‬

‫ה ‪ Rupicapra rupicapra‬מעין עז שוכן הרים‬
‫גבוהים‪.‬‬

‫‪ 308‬ישעיה נא כ‬
‫‪ 309‬כלאיים פרק ח‪ ,‬משנה ו‬

‫‪ 310‬בבא קמא קיז א‬

























































191 '‫חלק ו‬

Meinung behauptet, dass jeder Vogel, dessen Krallen geteilt sind - zwei nach
vorn und zwei nach hinten - ein Raubvogel ist.

Im Gegensatz zu den Vögeln mit den erwähnten negativen Zeichen ist
jeder Vogel zum Genuss erlaubt, der mindestens eine der erwähnten positiven
Zeichen aufzuweisen hat. Deren Definitionen sind zwar weniger kompliziert,
bedürfen aber näherer Klarstellung:

Die Extra-Kralle

Zwei Definitionen wurden dieser Sonderkralle zugeschrieben. Einige sind
der Ansicht, dieselbe müsse länger sein als die anderen; andere behaupten,
sie müsse rückwärts gerichtet sein. In diesem Zusammenhang soll erwähnt
warden, dass die meisten Raubvögel nur drei Krallen besitzen.

Der Kropf

Der Kropf ist eine Erweiterung der Speiseröhre. Er ist typisch für
saatfressende Vögel. Bei den Wasservögeln (Gänsen und Enten) ist der Kropf
weniger entwickelt. Rudimentär ist er bei vielen Raubvögeln.

Der zweischichtige Muskelmagen

Der Magen der Vögel besteht aus zwei Schichten. Die innere besteht
aus einer Schleimhaut, die äussere aus Muskeln. Da die Vögel keine Zähne
besitzen, vollzieht sich die Zerkleinerung der aufgenommenen Speisen im
Magen. Je härter die Nahrung, desto stärker ist die innere Magenschicht.
Bei saatfressenden Vögeln ist die Trennung der beiden Schichten leicht
durchzuführen.

Les oiseaux

Dans la Thora sont mentionnés uniquement les oiseaux qui ne sont pas autorisés
pour la consommation cacher. Ceux-ci sont cités par leur nom, mais la définition
exacte manque. La Michna vient fort heureusement à notre aide, car elle précise
quelques caractéristiques anatomiques et physiologiques.

Les signes distinctifs des oiseaux cacher
Selon la Michna, tout oiseau rapace est interdit. D'autres oiseaux sont permis

s'ils possèdent un doigt supplémentaire, un jabot et/ou un estomac en muscle qui
soit composé de deux couches pouvant être séparées. Ces définitions sont très
générales.

'‫ חלק ו‬192

Les rapaces

En ce qui concerne les rapaces, il existe plusieurs avis. Selon une opinion, un
rapace est un oiseau qui dévore sa proie vivante, avant qu'elle ne soit morte. Pour
d'autres, par contre, c'est la force des griffes qui est déterminante pour l'éventuelle
classification dans la catégorie des rapaces. Une opinion supplémentaire affirme
que tout oiseau dont les griffes sont séparés – deux à l'avant et deux à l'arrière - est
un rapace.

Contrairement aux oiseau avec les signes distinctifs négatifs précités, tout
oiseau qui possède au moins un des signes positifs mentionnés est permis à la
consommation. Leur définition est certes moins compliquée, mais nécessite des
clarifications plus précises.

La griffe supplémentaire

On a donné deux définitions à cette griffe supplémentaire. Certains sont d'avis
que celle-ci devrait être plus longue que les autres, d'autres prétendent qu'elle doit
être dirigée vers l'arrière. Il faut mentionner, à ce propos, que les rapaces n'ont, pour
la plupart, que trois griffes.

Le jabot

Le jabot est un élargissement de l’œsophage. Il est typique des oiseaux qui
mangent des graines. Chez les oiseaux aquatiques (oies et dindes), le jabot est
moins développé et il est rudimentaire chez beaucoup de rapaces.

L'estomac composé de deux couches

L'estomac des oiseaux est composé de deux couches. La couche interne est
faite de muqueuse, celle externe de muscle. Etant donné que les oiseaux n'ont pas
de dents, la réduction en morceau de la nourriture ingurgitée se fait dans l'estomac.
Plus la nourriture est dure et plus la couche intérieure est forte. Chez les oiseaux qui
mangent des graines, la séparation des deux couches peut se faire aisément.

Птицы

Тора перечисляет только те разновидности птиц, которые нельзя
есть, но это перечисление не дает нам точного определения. Мишна
уточняет некоторые морфологические и физиологические особенности.
Эти отличительные признаки следующие: все хищные птицы
запрещены. Птица, которая не является охотником разрешена евреям в
употребление, если у нее.
есть дополнительный коготь, зоб, или/и второй желудок, который может
быть очищен от внутренней пленки.

193 '‫חלק ו‬

Признаки чистой домашней птицы
Птицы-охотники запрещены

Охота и поедание жертв являются характеристиками некошерных
птиц. Существует несколько мнений относительно того, что именно
считается охотой. По одному из мнений при охоте птицы хватают
свою добычу в воздухе, другие определяют охоту как поедание еще не
успевшей умереть добычи; также существует мнение, что при охоте
жертва должна быть схвачена когтями, и согласно еще одному мнению у
охотящейся домашней птицы ее когти разделены - два из них выступают
вперед, а два развернуты в противоположную сторону (как, например,
у попугаев).

Три признака даны для кошерной домашней птицы – дополнительный
коготь, зоб, или/и второй желудок, который может быть очищен от
внутренней пленки. Общий знаменатель для всей съедобной домашней
птицы - то, что она не охотится.

Дополнительный коготь
Дополнительным называется коготь, который длиннее чем все

остальные. Другие называют дополнительным коготь, развернутый в
противоположную направлению ходьбы сторону, в то время как другие
направлены вперед. У большинства хищных птиц есть только три
когтя.

Зоб
Зоб - складка в форме кармана в верхней трети пищевода (oesophagus),

имеется главным образом у тех птиц, которые едят разные виды семян. В
менее выраженной форме зоб присутствует у водной домашней птицы,
такой как утки и гуси.

Второй желудок, который может быть очищен от внутренней
пленки

Желудок выстелен двумя слоями: внутренняя белая мембрана, и
внешний красный мускульный слой. Эти два слоя сильно отличаются
между собой, и могут быть легко отделены друг от друга у птиц, которые
едят семена, но менее легко у водных птиц.

‫‪ 194‬חלק ו'‬

‫פרק ג'‪:‬‬

‫עוף טהור‬
‫נאכל במסורת‬

‫כשהופיע עוף חדש דנו בו – התירוהו‬ ‫עקב הקושי בזיהוי סימני הטהרה‬
‫או אסרוהו‪ ,‬ואחר כך נקבעה המסורת‪.‬‬ ‫בעוף‪ ,‬ובעיקר עקב הקושי לדעת אם עוף‬
‫בצורה זו נתחדשה המסורת לגבי האווזים‬ ‫הוא דורס‪ ,‬נקבע להלכה‪" :56‬מי שבקי‬
‫האמריקאיים‪ ,‬תרנגולי הודו‪ ,‬ועוד‪ .59‬בפחד‬ ‫באותם המינים (האסורים) ובשמותיהם‬
‫יצחק‪ 60‬מביא המחבר‪ :‬ובשנת התפ"א‬ ‫הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהם ואינו‬
‫הובאו לפני ציפורים הנקראים לנדול"י‬ ‫צריך בדיקה‪ .‬ועוף טהור נאכל במסורת‪,‬‬
‫ובדקתי שהם אינם דורסים‪ ...‬אין להם‬ ‫והוא שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה‬
‫זפק ואין קרקבנם נקלף אלא בסכין‬ ‫עוף טהור‪ .‬ונאמן צייד לומר עוף זה התיר‬
‫לי רבי הצייד‪ ,‬והוא שיוחזק אותו צייד‬
‫ובקושי – טמאים הם‪.‬‬ ‫שהוא בקי במינים הטמאים האמורים‬
‫בתורה ובשמותיהם"‪ .‬הרמב"ם‪ 57‬מדגיש‬
‫מסורת אכילה‪ ,‬היתר אכילה או‬ ‫"והוא שיהיה דבר פשוט באותו מקום‬
‫מסורת סימני טהרה?‬
‫שזה עוף טהור"‪.‬‬
‫השאלה העומדת לבירור היא ‪ :‬האם‬
‫צריכה המסורת להעיד שעוף מסויים‬ ‫בניגוד למסורות בעניינים אחרים‪ ,‬אין‬
‫נאכל הלכה למעשה‪ ,‬או מספיק שהעידו‬ ‫שום אפשרות למסורת עופות טהורים‬
‫עליו שהוא מותר באכילה‪ ,‬או שיש לו כל‬ ‫חיובית‪ ,58‬שתהיה הלכה למשה מסיני‪,‬‬
‫סימני הטהרה? ייתכן שעוף הוא בבחינת‬ ‫שכן ההלכה עוסקת בעופות הטמאים‪,‬‬
‫טהור וקיימת עליו מסורת טהרה מלאה‬ ‫וכל הייתר הם טהורים‪ .‬מכאן שהמסורת‬
‫נקבעה בד בבד עם שכיחתם של העופות‬
‫‪  59‬עיין שו"ת הרי"מ יו"ד‪ ,‬סימן ט‪ :‬ואם ישאל‬ ‫הטמאים‪ .‬מסורת זו יכלה להתפתח‬
‫השואל‪ :‬כיצד אפשר לאכול עוף שאין עליו מסורת‬ ‫במקביל להופעתם של עופות חדשים‬
‫שהוא טהור מהזמן בו עוד הכירו את כל העופות‬ ‫שלא היו מוכרים עד לאותה תקופה‪.‬‬
‫הטמאים? התשובה היא‪ :‬רוב עופות טהורים‪.‬‬
‫אמנם ההגדרה האומרת רוב עופות טהורים‪ ,‬אולי‪,‬‬ ‫‪  56‬יו"ד‪ ,‬סימן פב‪ ,‬סעיף ב‬
‫אינה מספיקה כשלעצמה לומר על כל עוף ועוף ; כל‬ ‫‪  57‬הלכות מאכלות אסורות‪ ,‬פרק א‪ ,‬הלכה טו‬
‫דפריש מרובא פריש‪ .‬אם נוסיף לכך את המסורת‬ ‫‪  58‬בכל מקום המסורת אומרת באופן חיובי "זה‬
‫אתרוג" "כזה קשר של תפילין" וכאן המסורת היא‬
‫– בכל צורה שהיא – יספיק‪.‬‬
‫‪  60‬חלק ו‪ ,‬ערך‪ :‬עוף טהור נאכל במסורת‬ ‫"זה אינו עוף טמא"‪.‬‬

‫חלק ו' ‪195‬‬

‫תמונות מתוך הספר זבחי כהן‪.‬‬ ‫להלכה‪ ,‬אלא שלמעשה לא היה נאכל‪,‬‬
‫למשל בשל אחת הסיבות הבאות‪ :‬א‪ .‬לא‬
‫העופות בשמם האיטלקי‪ ,‬זיהויים ושמם‬ ‫היה בנמצא; ב‪ .‬היה יקר מדי; ג‪ .‬לא היה‬
‫העברי היום‪.‬‬ ‫בו כדי אכילה; ד‪ .‬היה קשה לצוד אותו‬

‫‪ .1‬פסיון מצוי ‪Pagiano reale, Pasianus‬‬ ‫מבלי להטריפו‪.‬‬
‫‪;colchicus,‬‬
‫לפי המבואר לעיל‪ ,‬בשעת הדיון על‬
‫‪ .2‬דרור )‪;Passera, Passer biblicus (domestius‬‬ ‫סימן הדריסה‪ ,‬עיקר המסורת היא על‬
‫‪ .3‬חגלה ‪;Pernice, Alectoris rufa,‬‬ ‫אי דריסה‪ .‬דבר זה הוא בניגוד לשיטת‬
‫הרמב"ם שהובאה לעיל‪ .‬אחת המסורות‬
‫‪ .4‬שחרור ‪;Merlo, Turdus merula,‬‬ ‫המעניינות ביותר שנמצאת בידינו היא‬
‫של העיר ליוורנו‪ .‬ממסורת ידועה זו‪,61‬‬
‫‪ .5‬גבתון הגנים ‪Ortolano, Emberzia,‬‬ ‫יכולנו למצוא את הנמצא בספר זבחי‬
‫‪;hortulana‬‬ ‫כהן‪ ,62‬שנכתב ע"י אחד השובי"ם הגדולים‬
‫בדורו‪ .‬ציטוט המסורת שם הוא "מסורת‬
‫‪ .6‬פרוש מצוי ‪;Filoguello, Fringilla coelebes,‬‬ ‫בידינו סימני כשרות"‪ .‬מסורת זו של יהודי‬
‫איטליה מתבססת גם על תמונות‪ .‬ישנן‬
‫‪ .7‬טווס ‪;Pavone reale, Pavo cristatus,‬‬ ‫עוד מסורות של יהודי איטליה‪ ,‬אך שם‬
‫מוצאים רק שמות העופות באיטלקית‪,‬‬
‫‪ .8‬שלו ‪;Quaglia, Coturnix coturnix,‬‬
‫של אותו הזמן‪.63‬‬
‫‪ .9‬קיכלי מזמר ‪;Tordo, Turdus ericetorum,‬‬
‫מסורת שמות בעלי חיים‬
‫‪ .10‬גבתון עפרוני ‪Squilozzo o Strilozzo,‬‬
‫‪;Emberzia calandra,‬‬ ‫שמות בעלי החיים משתנים בהתאם‬
‫לשפה‪ ,‬לזמן ולמקום‪ .‬אף באותה לשון‬
‫‪ .11‬תפוחית (או פרוש ההרים) ‪Montanello,‬‬ ‫משתנים השמות מזמן לזמן‪ .‬לא תמיד‬
‫‪;Fringilla montifringilla,‬‬ ‫השמות המובאים בספרים הם אותם‬
‫השמות בהם הם נקראים היום‪ .‬גם‬
‫‪11‬א‪;Acantis cannabina,.‬‬ ‫ההתאמה בין הספרים אינה מוחלטת‪.‬‬
‫מסיבה זו נאמן הצייד לומר‪" 64‬עוף זה‬
‫‪ .12‬קיוית (או מגלן) ‪Filfa (Fifla), Vanellus‬‬ ‫התיר לי רבי הצייד"‪ .‬יש להניח שהצייד‬
‫הבקי בהם ובשמותיהן‪ ,‬בקי הרבה יותר‬
‫‪ .13‬פיפיון השדות ‪;vanellus, Prispola, Anthus,‬‬ ‫מאשר החכם‪ ,‬שאולי יודע על שמותיהם‪,‬‬
‫אך אין הכרח שידע כיצד נקראים היום‬
‫‪ .14‬זרעית השדה ‪;Allodola, Alauda arvensis,‬‬
‫ואיך נראים‪.‬‬
‫‪ .15‬חכלילית העצים ‪Codi rosso, Phoenicurus,‬‬
‫‪;phoenicurus‬‬ ‫‪  61‬החיד"א בספרו מחזיק ברכה יו"ד סימן פב‪,‬‬
‫סעיף ו‪ ,‬מעיד ‪" :‬ואני ראיתי מסורת של עיר‬
‫‪ .16‬אדום החזה ‪Petti rosso, Erithacus‬‬
‫‪;reubecula,‬‬ ‫ליוורנו"‪.‬‬

‫‪ .17‬נחליאלי לבן ? ‪;Biancola,‬‬ ‫‪  62‬הרב י‪.‬מ‪ .‬כהן‪ ,‬זבחי כהן ליוורנו "ויזרע יצחק‬
‫בארץ ההיא" לפ"ג (‪ .)1832‬מבחינה הסטורית קשה‬
‫‪ .18‬סלעית אירופית ‪Codi bianco, Oenanthe‬‬
‫‪;oenanthe,‬‬ ‫להניח שהחיד"א התכוון לספר זבחי כהן‪.‬‬

‫‪ .19‬גבתון צהוב ‪;Zigolo, Emberzia cirinella,‬‬ ‫‪  63‬ראה להלן שבעמודים ‪198-199‬‬

‫‪ .20‬סבכי אפור ‪;Beccafico, Sylvia borin,‬‬ ‫‪  64‬יו"ד‪ ,‬סימן פב‪ ,‬סעיף ב‬

‫‪ 196‬חלק ו'‬

‫התמונות חסרות הצבע שמשו כמסגרות‬ ‫‪ .21‬גבתון הסלעים ‪Musciatto miveli,‬‬
‫לתמונות הצבעוניות‪ .‬צילומי התמונות‬ ‫‪;Emberzia cia,‬‬
‫שנמצאו מובאים לקמן‪ .‬בתמונות רואים‬
‫את הסימנים האופייניים לכל מין ומין‪.‬‬ ‫‪ .22‬ירקון ‪;Verdone, Chloris chloris,‬‬
‫יחד עם השמות האיטלקיים הנמצאים‬
‫ברשימה‪ ,‬אפשר להכיר בבירור לאיזה‬ ‫‪ .23‬ברכיה ‪;Germano, Anas plathyrhynchus,‬‬
‫עופות הוא התכוון‪ .‬המחבר‪ ,‬שהיה שוחט‪,‬‬
‫העביר בדרך זו את המסורת לתלמידיו‪.‬‬ ‫‪ .24‬קורא אירופי ‪;Starna, Perdix perdix,‬‬
‫הוא השתמש כנראה בלוח‪ ,‬עליו צייר את‬
‫העופות והסביר לתלמידיו על מה להקפיד‬ ‫‪ .25‬שרשיר ‪;Arzaula, Anas crecca,‬‬
‫ומה אופייני לכל עוף‪ ,‬בעת העברת‬
‫‪ .26‬חופמי זהוב ‪Pivieri, Charadrius‬‬
‫המסורת‪.‬‬ ‫‪;apricarius,‬‬

‫שני עותקים צבעוניים של עמוד התמונות הראשון של‬ ‫‪ .27‬חרטומן היערות ‪Beccaccia, Scolopax‬‬
‫הספר זבחי כהן‬ ‫‪;rusticola,‬‬

‫שלושה עותקים צבעוניים של עמוד התמונות השני של‬ ‫‪ .28‬חרטומית הביצות ‪Beccaccino, Cappelia‬‬
‫הספר זבחי כהן‬ ‫‪;gallinago,‬‬

‫‪ .29‬תור ‪;Tortora, Streptopelia turtur,‬‬

‫‪ .30‬קרקיר ‪Germanino, Anas querquedula,‬‬

‫מתעוררת השאלה‪ :‬כיצד נוכל לתאר‬
‫מסורת בכתב‪ ,‬בשעה שהשמות עלולים‬
‫להשתנות ומשתנים כמעט מדי יום‬
‫ביומו? עם התפתחות הטכניקה קיימת‬
‫האפשרות לתת את התיאור בתמונות‬
‫ואפילו בסרטים המתארים ומתעדים את‬

‫חיי העוף‪.‬‬

‫בשיטה זו השתמש לראשונה בעל‬
‫הספר זבחי כהן‪ ,‬המביא בספרו כשלושים‬
‫תמונות של עופות הנאכלים במסורת‪.‬‬
‫תמונות אלו מובאות לעיל‪ .‬הבעיה היא‬
‫איך להראות את הדברים הטיפוסיים‪.‬‬
‫מבין התמונות המובאות בספר זבחי כהן‪,‬‬
‫במהדורה הרגילה‪ ,‬רק בודדות מסוגלות‬
‫להראות בבטחה‪ ,‬לאיזה עוף התכוון‬

‫המחבר‪.‬‬

‫הספר זבחי כהן הוא ספר נדיר ביותר‪.‬‬
‫בעיון בתמונות שבספר מקבלים תמונה‬
‫של עופות‪ ,‬שלפעמים על פי פרט מסויים‬
‫אפשר להבין בדיוק‪ ,‬למה התכוון המחבר‪.‬‬

‫לעיוני נמסר עותק של הספר‪.‬‬

‫חיפוש אחרי עותקים נוספים של‬
‫הספר זבחי כהן‪ ,‬העלה שיש מספר‬
‫עותקים‪ ,‬בהם התמונות הן צבעוניות‪.‬‬
‫עד היום הצלחנו למצוא שלושה עותקים‬
‫כאלו (כשבאחד חסר העמוד הראשון) עיון‬
‫בתמונות מראה שהתמונות נצבעו ביד‪.‬‬

‫חלק ו' ‪197‬‬

‫הנומנקלטורה המדעית הובא בחלק‬ ‫כאמור‪ .‬התמונות הצבעוניות מראות‬
‫הרביעי – העוסק בהגדרת המינים‪.‬‬ ‫לנו בבירור‪ ,‬לאיזה עופות המסורת‬
‫מכוונת‪ .‬מסורת עיר ליוורנו זו אושרה ע"י‬
‫המונח מין בהלכה מקביל בעיקרו‬ ‫החיד"א‪ .65‬ידידי‪ ,‬פרופ' זהר עמר‪ 66‬אסף‬
‫למונח מין במדע‪ ,‬אבל אינו זהה אתו‪ .‬יש‬ ‫כתבי יד המכילים מסורות מקהילות‬
‫מקרים בהם שני צמחים או שני בעלי חיים‬ ‫איטליה‪ ,‬בהם נשתמרו מסורות של‬
‫אינם כלאיים זה בזה‪ ,68‬אע"פ שאינם ממין‬
‫(ולפעמים אפילו לא מסוג) אחד‪ .‬להיפך‬ ‫קהילות שונות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫כמעט ולא קיים‪" .‬תרנגול‪ ,‬טווס ופסיוני‬
‫כלאיים זה בזה"‪ ,‬כלומר הם ממינים‬ ‫כת"י מוסקבה‪-‬גינזבורג (מס‪)688 .‬‬
‫שונים‪ .‬נניח שהכוונה אכן לתרנגול‪ ,‬טווס‬ ‫כנספח לחיבור בהלכה‪ :‬רשימת העופות‬
‫ופסיון המוכרים לנו היום (דבר שהוא‬ ‫הכשרים שהם ‪ ."27‬החיבור ממנטובה‬
‫סביר‪ ,‬אך אינו חייב להיות מדוייק)‪ ,‬הרי‬
‫שלושה מינים אלו הם בני סוגים שונים‪,‬‬ ‫מבין השנים ת"ג – תט"ו (‪.)1643-1655‬‬
‫ושונים זה מזה במראה‪ ,‬בקומה‪ ,‬בצורה‪,‬‬
‫בדרכי החיים וכן באפשרות הרבייה‪ .‬מצד‬ ‫כת"י בית המדרש לרבנים ברומא (מס‪.‬‬
‫שני‪ ,‬כשמדובר באווז הבית ואווז הבר‪,‬‬ ‫‪ . )258‬כאן מובאת רשימה של ‪ 30‬עופות‪.‬‬
‫שהם כלאים זה בזה‪ – 69‬כבר נשאלת‬
‫השאלה‪ :‬האם משום שצווארו של זה‬ ‫כת"י מכון שוקן‪ ,‬שע"י בית המדרש‬
‫ארוך ושל זה קצר‪ ,‬הם יהיו כלאים זה‬ ‫לרבנים באמריקה‪ ,‬ירושלים (מס‪.)70052 .‬‬
‫בזה? הגמרא נותנת הבדל משמעותי אחר‪.‬‬ ‫שם מובאות מסורות מליוורנו ומפירנצה‪.‬‬
‫מבחינה ביולוגית הם בוודאי בני מינים‬
‫שונים‪ ,‬ולכן השאלה במינוח זה אינה‬ ‫כת"י לונדון‪-‬ולמדונה (מס‪)107 .‬‬
‫רלוונטית‪ .‬ייתכן‪ ,‬אבל נדיר‪ ,‬שבני מינים‬ ‫מסורות ליוורנו‪.‬‬
‫שונים‪ ,‬יתנו בני כלאים פוריים‪ ,‬ואז הם‬
‫מבחינה מדעית בני מין אחד; ואולי בהלכה‬ ‫תרגום המונחים לשפת הנומנקלטורה‬
‫בני שני מינים‪ .‬העז והיעל הם בעלי חיים‬ ‫הבינלאומית‪ ,67‬מהספר זבחי כהן נעשתה‬
‫שונים‪ .‬בהכלאתם הם נותנים צאצאים‬ ‫ע"י הזואולוגים של אוניברסיטת רומא‬
‫פוריים‪ ,‬ולכן מבחינה מדעית הם בני מין‬ ‫ומילאנו‪ .‬המסורת‪ ,‬פרט לפרנקולין‪ ,‬כמעט‬
‫אחד‪ ,‬בעוד שההכלאה ביניהם אסורה‪.‬‬ ‫זהה למסורת בעל זבחי כהן‪ ,‬שמסורתו‬
‫הכלאת מינים אלו נותנת את היעז‪ .70‬דרך‬ ‫אינה רק בכתב‪ ,‬אלא גם בתמונות‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬גם אנשי המדע תוהים על מקרים‬
‫כאלה וסבורים שיש להניח שהפוריות‬ ‫שמות העופות בעברית (המודרנית)‪,‬‬
‫ביניהם היא רק לדורות אחדים‪ ,‬ואז הם‬ ‫בשפה המדעית ובשפת כתבי היד הוכנה‬
‫יהיו בלתי פוריים‪ ,‬וייפרדו שוב למינים‬ ‫ע"י פרופ' עמר ונמצאת בטבלא בעמודים‬

‫הבודדים‪.‬‬ ‫הבאים‪.‬‬

‫‪  68‬ראה פליקס‪ ,‬כלאי זרעים והרכבה‪ ,‬הוצאת‬ ‫מכיוון שמחבר הספר זבחי כהן היה‬
‫דביר‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשכז‪.‬‬ ‫בקי בהן ובשמותיהן‪ ,‬ניתן לקבוע שיש‬

‫‪  69‬בבא קמא נה‪ ,‬א‬ ‫מסורת על העופות‪ ,‬שהובאו על ידו‪.‬‬

‫‪  70‬ראה למשל‪ :‬הרב א‪ .‬כץ‪ ,‬היעז‪ ,‬תורה ומדע‪ ,‬כרך‬ ‫הדרך לקבוע את המסורת גם לעתיד‬
‫א‪ ,‬עמוד ‪ 75‬ואילך‪ ,‬תשלא‪.‬‬ ‫היא‪ ,‬לברר בדיוק את השם המדעי‪ .‬כאן‬
‫כל בעל חיים‪ ,‬וכל גזע שלו‪ ,‬מוגדר בצורה‬
‫שאפשר יהיה לזהותה תמיד‪ .‬הסבר‬

‫‪  65‬ראה לעיל הערה ‪61‬‬
‫‪  66‬בספרו מסורת העוף‪ ,‬תשסד‬
‫‪  67‬נומקלטורה ע"ש‪.Linnee ..‬‬

'‫ חלק ו‬198 ‫כ"י שוקן‬ ‫כ"י שוקן‬ ‫כ"י מוסקבה‬ ‫כ"י רומא‬ - ‫כ"י לונדון‬ ‫זבחי כהן‬ ‫שם מדעי‬ ‫שם עברי‬ 1
‫רשימת שמות העופות הטהורים‬ ‫מסורת פירנצה‬ ‫מסורת ליוורנו‬ Fagiani ‫ולמדונה‬ Faggiano Reale ‫פסיון מצוי‬ 2
Names of kosher birds in different Italian manuscripts Passare Passere Faggiano Phasianus 3
Namen von koscheren Vögeln wie sie in Italienischen Schriften vorkommen Fagiani Fagiani Pernici Pernice Passereo Passera colchicus ‫דרור‬
Nom d'oiseaux casher, tels qu'ils paraissent dans des écrits italiens merli merli Pernice Pernice Passera ‫חוגלה‬
Pasere Pasere Ortolani Ortolani merlo domesticus
Fringuelli Filunguel Marini Ortolano
Pernici Pernici Pavoni Reali Alectoris rufa
Pavoni Reali Quagleri Fringuello
merli Quaglie Pavone merlo Turdus merula ‫שחרור‬ 4
Tordi Quaglia Ortolano ‫גבתון הגנים‬ 5
Ortolani Ortolani Strilozzo Filonguelo Emberiza ‫פרוש מצוי‬ 6
hortulana
Filunguelli Montanelli
Fringilla coelebs
Prispoli
Lodole Pavone Reale Pavo cristatus ‫ טווס‬7

Quaglie Tordi Petti-Rossi Tordi Tordo Quaglia Coturnix coturnix ‫שלו‬ 8
Tordi 9
Strllazzo Svilazzi Strilozzo Tordo Turdus ‫ מזמר‬/ ‫קיכלי רונן‬ 10
Favoncelli Montanelli Montanello philomelos/ 11
Allodole Montanelli Strilozzo o ‫גבתון עפרוני‬ 12
Fifla o Fiffe Fiffa Squilozzo erycctorn 13
Prispole Prispola Montanello )?( ‫חוחית‬ 14
Favoncella Lodole Allodola Emberzia calandra 15
Prispola Capi - Rossi Codi - Rosio Fiffa o Fifla ‫קוית מצויצת‬ 16
Petti-Rossi Petti-Rosio Carduelis/ /‫פיפיון השדות‬ 17
Allodole Rusignoli Biancola Prispola Acantis cannabina
Soiaccine ‫העצים‬
Petti-Rossi Allodola Vanellus vanellus ‫זרעית השדה (עפרוני‬

Codi - Rosso Anthus pratensis/ )‫השדה‬
Petti-Rosso trivialis ‫חכלילית עצים‬
consimili al
Rosignolo Alauda arvensis ‫אדום חזה‬
‫זמיר רונן‬
Biancola Phoenicurus
phoenicurus ‫נחליאלי לבן‬
Erithacus rubecula

Luscinia
megarhynchos

Motacilla alba

‫כ"י שוקן‬ ‫כ"י שוקן‬ ‫כ"י מוסקבה‬ ‫כ"י רומא‬ - ‫כ"י לונדון‬ ‫זבחי כהן‬ ‫שם מדעי‬ ‫שם עברי‬ 18
‫מסורת‬ ‫מסורת ליוורנו‬ Codi -Bianchi ‫ולמדונה‬ 19
‫פירנצה‬ Codi Bianchi Codi Bianco Oenanthe ‫סלעית אירופית‬ 20
Code - Zigolo Scioghelli Codi Bancco Zigolo o oenanthe 21
Beccafichi Bianche Beccafichi Zigolo Scioghelo Emberiza ‫גבתון‬ 22
Musciatti 23
Germani Beccafichi Beccafichi Verdoni Beccasico Becca - Fico Sylvia borin ‫סבכי אפור‬ 24
Reali Museiato Mivoli o 25
.‫*העופות שהובאו במסורות קהילות איטליה‬ Starne Mugiate Mugiate Germano Reali Verdone Musciato Emberiza cia ‫גבתון הסלעים‬ 26
)‫ זהר עמר‬.‫(הרשימה לפי המקור הספרותי – הוכנה ע"י פרופ‬ Germani Reali Starne Germano Verdone 27
Verdoni Carduelis chloris ‫ירקון‬ 28
Betti Starna Germano Anas
Arsavola ‫ברכיה‬ 29
Germani Piviere Starna platyrhynchos
Beccaccia Peredix perdix ‫חגלית‬ 30
Starne Starni Beccaccino Arsaola 31
Anas crecca ‫שרשיר‬ 32
Arsule qeih Arsavella Tortora e simili Piviere 33
Colombacci Pluvialis ‫חופמי‬ 34
Beccacce Beccaccini Beccaccie Beccaccia
Beccaccini Beccaccini Germanino Scolopax rusticola ‫חרטומן היערות‬
Tortore Beccaccino Gallinago /
Tortore Tortore Colombacci Tortore Tortota simili ‫חרטומית הביצות‬
Colombacci Capella gallinago ‫תור‬
Colombacci Colombacci Germani Germaniro sono ‫יונה‬
Francolini i colombacci Sterptopelia
Germani Soiaccini e Colombelli Columba ‫יונת ענק‬
Francolini Germanino ‫יונת העצים‬
Stattajone Anas sterpera :‫ברווז אפור או‬
Calezuoli Anas querquedula
‫קרקיר‬
Francolinus ‫פרנקולין‬
francolinus
)?(
199 '‫חלק ו‬ )?(

)?(

‫‪ 200‬חלק ו'‬

‫יש להעיר גם על ההבדלים הקיימים‬ ‫יש המנסים להתיר עופות מסוג‬
‫בתוך המין עצמו‪ .‬בעופות בולטת במיוחד‬ ‫מסויים‪ ,‬על סמך העובדא שאפשר‬
‫הדו‪-‬פרצופיות המינית‪ .77‬הזכר שונה‬ ‫להכליאם עם עופות מותרים‪,71‬‬
‫מהנקבה במבנה‪ ,‬בגודל ובצורה‪ .‬הזכרים‬ ‫כשהצאצאים נראים כעופות ההם‬
‫בדרך כלל בולטים יותר בצורה ובצבעים‪.‬‬ ‫(האבות) הואיל וכל היוצא מן הטהור‬
‫ישנם מינים רבים של ברווזים שההבדל‬ ‫הוא טהור‪ .72‬אפרוח זה‪ ,‬שבא מאם‬
‫ביניהם נראה רק בזכרים‪ .‬הנקבות של‬ ‫טהורה‪ ,‬הוא טהור‪ .‬נוכח העובדה שמדובר‬
‫בהכלאה שבין שני בעלי חיים שונים‪ ,‬יש‬
‫מינים שונים‪ ,‬דומות עד לבלי הכר‪.‬‬ ‫להניח שהצאצאים ישאו דמיון מסויים‬
‫לעתים בולטים ההבדלים כל כך‪,‬‬ ‫לשני ההורים‪ ,‬אך לא ידמו דמיון מוחלט‬
‫עד שההלכה מתירה באכילה רק את‬ ‫לא לאב ולא לאם‪ .‬קרוב גם לוודאי‬
‫אחד המינים (הזכר או הנקבה) – ראה‬
‫למשל להלן בענין שכוי היער‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫שהצאצאים יהיו בלתי פוריים‪.‬‬
‫האפרוח שונה מהבוגר לא רק בגודל אלא‬ ‫עוד יש להעיר‪ ,‬שלעתים קרובות‬
‫גם בסימני גוף שונים‪ .‬דוגמה בולטת היא‬ ‫הדמיון המורפולוגי (התחזואתי) בין‬
‫היונה‪ .‬בחיי היונה ישנם שלושה שלבים‪:‬‬ ‫מינים שונים בעיקר בעופות‪ ,‬גדול בהרבה‬
‫שלב האפרוח‪ ,‬שלב בן היונה ושלב היונה‬ ‫מהדמיון של גזעים שונים של אותו המין‪.‬‬
‫הבוגרת (ראה בתמונה הבאה)‪ .‬כשצוותה‬ ‫למשל‪ :‬הדמיון שבין דרור הבית‪ ,‬הדרור‬
‫התורה להביא בני יונה‪ 78‬לא התכוונה‬ ‫הספרדי‪ ,‬הדרור האיטלקי ודרור העצים‪,‬‬
‫לאפרוחים‪ ,‬אלא לשלב בו הם גדולים‪ ,‬אך‬ ‫שהם מינים שונים‪ ,73‬או מיני היונים‬
‫השונים‪ ,74‬דומים בהרבה זה לזה‪ ,‬מאשר‬
‫לא בוגרים‪.‬‬ ‫גזעי התרנגולים‪ ,‬למרות שהתרנגולים‬
‫כולם בני מין אחד‪ ,‬הן מבחינה מדעית‬
‫יונים בשלבי גידולם‪.‬‬ ‫והן מבחינה הלכתית‪ .‬אין מי שמפקפק‬
‫מימין בן יונה באמצע יונה מבוגרת ומשמאל אפרוח‬ ‫במסורת הטהרה של התרנגולת הלבנה‬
‫מסוג לגהורן‪ 75‬המציפה את שווקי ישראל‬
‫שלא נפקחו עיניו‬ ‫(ואולי את שווקי העולם) כתרנגולת הטלה‪,‬‬
‫למרות שהיא לא היתה מוכרת בארץ לפני‬
‫המסקנה המשתמעת מכאן היא‪,‬‬
‫שהגדרת המין בדברי חז"ל אינה זהה‬ ‫כמה עשרות שנים‪.76‬‬
‫בהכרח להגדרה המדעית‪ .‬מסורת על עוף‬
‫מסויים מבוססת בעיקר על מראהו‪ ,‬ולכן‬ ‫תרנגולות שונות (לפי ברהם)‬
‫לפעמים רחבה יותר מאשר במדע‪ ,‬אבל‬
‫יכולה גם להיות מצומצמת יותר‪ .‬הצורך‬ ‫‪  71‬עיין דרכי תשובה‪ ,‬יו"ד סימן פב‪ ,‬ס"ק לב‬
‫לבסס על המראה‪ ,‬ולפעמים גם לאסור‬ ‫‪  72‬בכורות פרק א‪ ,‬משנה ב‬
‫עופות דומים לעופות טמאים‪ ,‬נובע גם‬ ‫‪  73‬ראה תמונה בעמוד ‪266‬‬
‫מהעובדה שהשוחטים‪ ,‬שאינם זואולוגים‪,‬‬ ‫‪  74‬ראה תמונה בעמוד ‪255‬‬

‫‪  77‬בשפה העברית אין הפרדה בין מין בעלי חיים‬ ‫‪  75‬ראה להלן בגזעי התרנגולות‪ ,‬עמוד ‪212‬‬
‫ובין מין זכר לעומת נקבה‪ .‬לכן יש להבין לפי‬ ‫‪  76‬להדגמת הבעיה ראה תמונה בעמוד ‪213‬‬

‫העניין‪.‬‬
‫‪  78‬ויקרא א יד‬