ADD-UCATION
ADD-UCATION
A D D - U C AT IO N
נכתב ע"י שיר אקריב ,יולי 2023
במסגרת קורס “סדנת תמך לכתיבת תזה לפרויקט הגמר"
ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי
אוניברסיטת תל אביב
העבודה נכתבה בהנחיית ד"ר יואב שיבר וד"ר רועי קוזלובסקי
הפרויקט תוכנן בהנחיית אדר' אמיר מן
4
פרויקט גמר 2023 תוכן עניינים
תקציר6 .......................................................................
מבוא8 .........................................................................
:L Sc aleמוסד בית הספר10 ..........................................
בית הספר12 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
רעיונות תאורטיים13 ....................
תקדימים32 ..................................
הירארכיה -ביקורת התכנון40 ..............
מרחבי למידה44 ....................................
קהילה90 ..............................................
:M Sc aleשכונת נווה שאנן9 6 .......................................
סביבה98 ...............................................
נווה שאנן -היסטוריה תכנונית100 .........
את גרים בשכונה112 ...............................
:S Sc aleמתחם "תיכון התחנה"116 ................................
ביבליוגרפיה 154 ............................................................
5
אני מאמינה כי שילוב מבנה בית הספר בקונטקסט תקציר
האורבני ושזירת המוסד החינוכי ברקמה החברתית יתרמו
ללמידה איכותית ,כחלק מפעילות קהילתית והתחדשות בית הספר הינו מוסד לימודי בו ילדים ובני נוער לומדים
חברתית .מעבר לתרומה הערכית חינוכית ,בפעולה של ומתחנכים כ 12-שנים מחייהם .מתוקף זה הפדגוגיה
"הפלת הגדרות" ויצירת חיבור פיזי ופונקציונאלי לשכונה החינוכית והתכנון האדריכלי בעלי השפעה גדולה על
קיים פוטנציאל רב לחיזוק תחושת השייכות והמעורבות עתידם ועיצוב זהותם האישית של הילדים .ניכר כי
טיפולוגית הבינוי הרווחת של המוסד החינוכי מבטאת
של תושביה. הירארכיה קבועה ומיושנת המורכבת מארבעה אלמנטים
עיקריים – הכיתה ,המסדרון ,החצר והגדר .הפרויקט
המוצע מבקש לבטל הירארכיה זו באמצעות כינון יחסים A D D - U C AT IO N
חדשים בין מרכיבי בית הספר והקהילה.
מבעד לתכנון מבנה בית ספר תיכון במתחם התחנה
המרכזית הישנה בשכונת נווה שאנן שבדרום תל-אביב,
אני מבקשת לגבש מתווה לאדריכלות "מאפשרת"
וגמישה ,כזו היכולה להתאים עצמה למגוון מודלים
של הוראה ואינטראקציות חברתיות .בית הספר עתיד
לספק עבור השכונה ,לאחר שנים של הזנחה ,מוקד
עירוני תרבותי שיעבוד בסינרגיה עם הקהילה המקומית
המוחלשת ויעניק לה חוסן ועורף תרבותי.
6
7 פרויקט גמר 2023
מתוך כך עולות שאלות רבות בהן מדוע מוסד בית הספר מבוא A D D - U C AT IO N
לא שינה את אופיו ופניו? האם יש צורך בשינוי? ומה
המשמעות שלו במאה העשרים ואחת? המאה העשרים בית הספר הינו מוסד לימודי בעל חשיבות גדולה בחיי
הביאה עימה שינויים אידיאולוגיים לצד חידושים משתמשיו – ילדים ובני נוער ,אשר מבלים בו את השנים
טכנולוגיים ,ידע נרחב להמונים וגלובליזציה .אף על פי הראשונות בחייהם .עובדה זו ,לצד מטרתו המוצהרת של
השינויים העצומים ,נראה כי פעם אחר פעם הותאמו בית הספר "לחנך" ,מצביעה על כך שלמערכת ישנה
ההמצאות והוכפפה הטכנולוגיה החדשה לאותו דפוס השפעה ניכרת על עתיד הילדים :בית הספר לוקח חלק
לימודי מוכר ולא להפך .כך למשל במקרה של אמצעי בהקניית ערכים ומוסר ,בפיתוח הרגלים ,בלימוד אופני
הוראה והלימוד -לוח הגיר האישי הוחלף על ידי
חשיבה ,לימוד שפה ,ולמעשה בעיצוב הזהות האישית.
המחברת ,וזו הוחלפה על ידי המחשב האישי.
' למרות חשיבותו הגדולה ,ניכר כי לא התקיימו בבית
הספר שינויים מהותיים בעשורים האחרונים .על אף
אדריכלות בית הספר מהווה כלי פדגוגי בדמות צורה פדגוגיות רבות וחדשות שצפו ועלו בשנים האחרונות
וסביבה פיסית .כלומר ,בית הספר הינו מרחב מאורגן בעולם וניסיונות ראשוניים לשפר את התכנון האדריכלי,
שמורכב מפונקציות שונות ,מעברים ,אתנחתאות נדמה כי בארץ ובמקומות נוספים רבים בעולם נותר
ומפגשים .אופן הצבתו במרחב ,ארגון החללים ,ממשקי הדגם העקרוני של הוראה פרונטלית לצד מבנה כיתה
הפונקציות ,שימוש בטכנולוגיה ,בחירה של חומר, ובית ספר משוכפלים .אדריכלות זו מאופיינת במסדרונות
צבע וצורה -כל אלה מהווים גורמים המשפיעים על ארוכים וכיתות דחוסות להכשרה צייתנית מפי איש
התפתחות הילד ומטמיעים בו מיומנות ויכולות מסוימים.
על מנת ליצור שינוי מהותי ועקרוני במבנה בית הספר סמכות הנעשית בישיבה רצופה.
8
פרויקט גמר 2023 הפנימיים שמקיים בית הספר לצד היחסים האורבאניים יש להבין את הצרכים החינוכיים של דור העתיד ,כתלות
של המבנה עם סביבתו הבנויה במתחם התחנה במקום ובחברה .כחלק מכך נדרשת הכרה בדילמות
העומדות בפניו והכישורים הדרושים על מנת להסתדר
המרכזית הישנה. בחברה ולהיכנס לשוק העבודה .כמו כן ,מחובתנו
להתוודע לכלים העומדים לרשותנו ,להתאים וליישם
9 שינויים טכנולוגיים .בנוסף ,עלינו לשאול ולתהות על
הפונקציות הנדרשות כיום בבית הספר ,היחסים ביניהן
ואף על הקשר בין המבנה לסביבתו.
לאור הנאמר לעיל ,לעניות דעתי מבנה בית ספר והיחסים
התכנוניים המובנים המוכרים לנו הפכו מיושנים ולא
רלוונטיים .בעבודה זו אבחן את המרכיבים התכנוניים של
המוסד והיחסים שהם מקיימים ,תוך מתן הצעה חלופית
שהולמת את החינוך בעת הזו .חשוב לציין כי כיום ישנן
דוגמאות ניסיוניות וגישות חדשות ביחס לאופן שבו כדאי
לתכנן את בית הספר ,אך לדעתי אין לשאוף לפתרון
גלובלי משוכפל אלא לפתרון בעל נטייה למקומיות.
על כן ,עבודה זו בוחנת מבעד לתכנון בית ספר תיכון
בשכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב ,את היחסים
L SCALE A D D - U C AT IO N
מוסד בית הספר
10
11 מוסד בית הספר
ב
בית ספר A D D - U C AT IO N
"כל סביבה היא סביבה מקרית מבחינת השפעתה
החינוכית ...מכל מקום ,בתי ספר הם כמובן הדוגמה
הטיפוסית של סביבה הנוצרת בכוונה מפורשת
להשפיע על נטייתם השכלית והמוסרית של חבריה"
ג’ון דיואי1956 ,
12
מוסד בית הספר התרחש שינוי בזמינות החינוך – מחינוך פרטי לאצילים היסטוריה של בתי ספר
בלבד לחינוך עממי במסגרות גדולות .כמו כן ,האצת
הקפיטליזם ותהליכי העיור הביאו לצורך בהכשרת בתי הספר ,שניצניהם הופיעו איפשהו כבר בעידן הטרום
פועלים ופקידים מיומנים ,כאשר שנות הלימוד השתנו תעשייתי ,עברו מספר גלגולים מאז הופעתם וגיבשו עם
בהתאם .בנוסף ,בהמשך להתחזקות מדינות הלאום השנים דפוס אדריכלי יחסית רווח .כיצד ובאילו נסיבות
התגבש במסגרתן חוק חינוך חובה מתוך תפיסה
מובהקת הדוגלת בערך השוויון .כחלק מתמורות אלה התגבש המוסד שנקרא "בית ספר"?
נבנו בתי ספר "ברוח תעשייתית" עם מסדרונות ארוכים
וכיתות דחוסות להכשרה צייתנית (גורדון .)2013 ,בית אי שם במאה השש-עשרה נפתחו בתי ספר לכמורה
הספר התבסס על מודל מוניטורי של קבוצת תלמידים בקתדרלות ובמקביל נפתחה מערכת חינוך כנסייתית
גדולה ,בה חלק מהתלמידים המצליחים יותר למדו גם לבני האצולה .דבר זה הוביל לבניית חדר ייעודי
מהמורה המבוגר ,ואותם תלמידים העבירו הלאה את לצרכי לימוד בחצר .במאה השבע-עשרה ,בהמשך לגל
הידע אל התלמידים המוחלשים יותר .החלל הגדול הגירה גדול לארה"ב ,נבנו בתי ספר באזורים חקלאיים
הפך בהמשך למה שאנו מכירים כיום כטיפוס הכיתה בדגם של חד-חדר רב גילאי לילדי המתיישבים .במאה
הסטנדרטי שכולל 25-40תלמידים ישובים בשורות השמונה-עשרה החינוך הונגש בעיקר למעמד האצולה.
מאורגנות של שולחנות הפונים אל המורה והלוח בתקופה זו אצילים רבים חונכו בתיהם על ידי מורים
שלימדו תלמיד בודד או את ילדי המשפחה כולה .בשל
בהוראה פרונטלית ( .)Dovey & Fisher, 2014 תופעה רווחת זו לא היה צורך במבנה ייעודי .בהמשך
למהפכה התעשייתית שהחלה באנגליה בסוף המאה,
13 התרחשו תמורות רבות באירופה המערבית ובארצות
הברית שהובילו לשינויים בשיטות החינוך והנגשתן.
ראשית ,בעקבות גדילה משמעותית בנפח האוכלוסייה,
בית הספר כמוסד
בתחילת המאה העשרים התפתחה ההבנה בדבר לאחר מלחמת העולם השנייה מוסדות בית הספר נבנו A D D - U C AT IO N
הפוטנציאל הפדגוגי של מוסד בית הספר .כשם שהוקמו במהרה ובשיטות של ייצור המוני בסימן של האדריכלות
מוסדות עם אופי מובהק ומרשים בהם הועבר חינוך המודרנית .לכן בתי ספר רבים שנבנו בשנות החמישים
מוכוון דת כמו בתי עירייה ,ארמונות צדק (בתי משפט), ומתפקדים עד היום ,פרטיים וציבוריים כאחד ,לא מפגינים
תיאטראות ,כך גם בית הספר אמור למלא צו ראשון אדריכלות ייחודית אלא שכפול של הטיפוס המסורתי
בתפקיד הלמידה ( .)Benito, A. E, 2003בית הספר הינו ( .)Brubaker, C. W, 1998במקביל צצו ניצנים לאדריכלות
בנין סמלי בשל המשמעויות העיצוביות שהוא נושא חדשה המסתמכת על פדגוגיות חדשות בעבודותיהם
ותפקודו התרבותי המוקצה לו במרקם העירוני .הרמן נול של שארון ,ואן אייק והרצברגר .בשנות השבעים החלו
ולודוויג פלאט טענו כי "אנו רוצים את המורים והמחנכים להופיע בתי ספר המבוססים על ‘ ,’open-planמהלך
הטובים ביותר עבור הצעירים ,אך במקרה זה ,עלינו שדעך כבר בשנות השמונים כאשר תוכניות פתוחות
לסמוך על מיטב האדריכלים בבניית בנין בית הספר. רבות הפכו לחלוקת תאים מסורתית בכיתה .תוכניות
הדרך שבה בית הספר מתוכנן ונבנה יכול להשפיע מסוג זה כנראה טשטשו בין גמישות לבין פתיחות ולא
על למידת התלמיד ( .)Weinstein, & David, T. G. ,1987 הותאמו כראוי לשיטות לימוד חדשות ( Dovey & Fisher,
אדריכלות בית הספר מורכבת ממערכת סמיוטית של .)2014עם הגעתה של המאה העשרים ואחת ,שהעלתה
סימנים וסמלים .היא מקנה ערכים חינוכיים באמצעות בין היתר שיח על גלובליזציה ,טכנולוגיה ושיתוף מידע,
כלים כמו חומר ,צבע ,צורה ,תכנון מרחבי ,קונסטרוקציה צפות ועולות שאלות רבות על השינויים שיש לבצע
והתייחסות לסביבה .האנתרופולוגיה של מרחב בית במערכת החינוך ובתכנון האדריכלי של בית הספר ,על
הספר היא בו זמנית פיזית ולירית. מקומו ומשמעותו בחיי התלמידים בעיקר.
14
מוסד בית הספר מופרד מסביבתו ושולט בתנועה המרחבית בתוכו .הוא מרחב אחר
מקיים בתוכו חובות וטקסים כמו שעת משחק בחצר,
מבחנים ,לבישת סמל בית ספר וכולי .כמו ב'פנאופטיקון' בסוף המאה השמונה-עשרה מישל פוקו הבחין בדפוס
(מתקן אדריכלי בו מגדל הפיקוח נמצא במרכז טבעת חוזר של מרחבי משמעת ,בהם מוסדות 'הטרוטופיים'
היקפית שמשמשת את תאי האסירים ונפרד ממנה), ( .)Foucault, 1967הטרוטופיה מתוארת על פי פוקו
שהגה ג'רמי בנת'ם במאה ה ,18 -שמשמעותו לצפות כמקום המבטא "סוג של ערעור של המרחב שבו אנו
בכל ,כך גם בית הספר מבטא עיקרון פעולה של בידוד חיים ,שהוא בה בעת מיתי וממשי" .בחברה המודרנית
ומעקב ( .)Foucoult, 1975הוא טומן בתוכו הירארכיה לדבריו מתקיימת הטרוטופיות של סטייה ,בהן
ומבנה כוח ,וקיימות בו רמות של נגישות לגורמים ממקמים יחידים שהתנהגותם סוטה ביחס לנורמה,
שונים :התלמידים ממודרים ממרחבים כמו חדר המנהל, כמו למשל בבתי מרגוע ,קליניקות פסיכיאטריות ,בתי
חדר המורים ,חדר השרת ,ממודרים פחות במזכירות. סוהר ואף בבתי אבות .על אף המשתמשים השונים
החצר היא המרחב הנגיש ביותר בבית הספר ובהתאם וההקשרים השונים ,אדריכלות מסוג זה מכתיבה סדר
יותר מתוצפתת .כלומר ,מושג הנגישות קשור במישרין ופונקציונליות ,ומפעילה מנגנונים כמעט בלתי מורגשים
גם לרמת הנראות של התלמידים במרחב ההטרוטופי. של פיקוח ושליטה .הטרוטופיה תניח לרוב מערכת של
הסובייקטים מתוצפתים תמידית ,לעיתים מבלי הבחנתם. פתיחה וסגירה שמבודדת אותה ,שכן הכניסה למיקום
את האפשרות התמידית של הראייה מכנה פוקו "המבט הטרוטופי אינה כמו לרשות הרבים .אנשים מגיעים
הבלתי שווה" ,זה מוביל לאינדיבידואליות ממשמעת, למרחב הטרוטופי מתוך סוג של כפייה ומקבלים על
ויוצר באמצעות היחס הדמיוני שיעבוד אמיתי .גם אם
עצמם טקסים והיטהרויות.
המורים לא צופים בהם הם מדמיינים את הכוח ,כוח
בית הספר הוא מרחב הטרוטופי משום שהוא ממשמע
15 את הסובייקטים הנעים בו – התלמידים .אתר בית הספר
שטמון בתוכנית האדריכלית. A D D - U C AT IO N
בעקבות הצעתו של המחנך רופינו בלנקו (Rufino
)Blancoבשנת 1911נבנו בספרד בתי ספר בהם ניתן היה
לצפות מאזור מרכזי על תפקוד חלקי המוסד השונים.
אלו הופרדו באמצעות לוחות מזוגגים שאפשרו דרכם
נראות מסוימת לשם בקרה ,כמו בפנאופטיקון .הכיתות
פוזרו בצורה רדיאלית סביב אותו מרכז ולפי סקטורים.
אינטרוולים ואזורים שימשו לעיתים קרובות בעיצוב
מודרני של בתי ספר כדי להבטיח סדר ,כפי שהיה
נהוג באותן שנים במגורים משותפים שנבנו בשיח של
פסיכומטריה ,אנתרופומטריה והיגיינה .גם השתלבות
בית הספר במרקם העירוני מייצרת לא פעם דימוי של
מוסד מרכזי שמתוכנן ומעוצב באופן רציונלי (Benito, A.
.)E, 2003
ה'פנאופטיקון' שהגה ג'רמי בנת'ם במאה ה* 18-
16
מוסד בית הספר תוכנית הבלוק – מאופיין בחללים קומפקטיים ומרחב טיפולוגיה
גדול ליצירת קשרים חברתיים המוביל ישירות למרחבי
הלמידה המרכזיים (כיתות ,אולפנים ,מעבדות) .נוטה ריגולו מזהה ומבחין במאמרו ( )Rigolon, 2010בארבע
לייעל את אזורי התנועה ומספק פריסה גמישה של טיפולוגיות אירופאיות עכשוויות לבנין בית ספר:
חללים דידקטיים .בתוך החלל המרכזי מתרחשות
תוכנית החצר – תוכנית שנפוצה מאוד ומוכרת לנו
פעילויות סוציאלית ולימודית של התלמידים. (הדרך שבה נבנו רוב בתי הספר ארץ) .שמה חשיבות
מירבה לחצר הפתוחה ,בין אם היא תחומה על ידי
תוכנית האשכול – הבניין עובר פרגמנטציה לחללים המבנה או לצידו .צורה זו תורמת ליצירת לחושה של
שונים שיכולים לייצג יחידות עצמאיות של פדגוגיה, בעלות בתוך קהילת בית הספר .שנית ,הוא מספק
מיקוד ויזואלי לחללים הפנימיים :התחושה של להיות
מאין "קהילות למידה קטנות". בתוך אזור סגור ,עם דרגות שונות של פתיחה ,מביאה
בדרך כלל רושם של רווחה .מכיוון ששטח הפתוח של
תוכנית בסגנון עיר – בנין בלוק מורכב או בנין הבנוי בית הספר הוא האזור העיקרי שבו מתקיימים מפגשים
כמתחם .על פי תוכנית זו ה"כיכר" מוקפת על ידי חברתיים ,השטחים הפנימיים מעוצבים בדרך כלל
ה"בניינים" החשובים ביותר שהם בדרך כלל הפונקציות כחללי תפוצה גרידא :רוב הבניינים פועלים לפי המתווה
של הספריה ,האודיטוריום וכו' .רשת דרכים מובילה המסורתי המיושן ,עם מסדרון המאפשר גישה לכיתות,
לחללים ואזורים יותר פרטיים .המתחם מורכב מחללים חצר וגדר מפרידה .ניתן למצוא בספרות ( )Zhang, 2017
קובייתיים וחצרות פנימיים שמאפשרים החדרת אור גם ביטוי לצורות בנין שונות ביניהן טיפוסים מסוג מלבן,
לחללים פנימיים ופרטיים. צורת ,Lצורת ,Cצורת ,H
צורת ריבוע עם חצר פנימית ועוד ,שעל אף צורותיהן
17 המגוונות הן מבטאות ברובן הירארכיה אדריכלית חוזרת.
A D D - U C AT IO N
*מתוך מאמר על טיפולוגיות בתי ספר אירופאים במאה ה21-
18
מוסד בית הספר שהתפיסה החדשה של ימינו שואפת לגיוון כתחליף נזכיר כי כיום מוסדות הלימוד מחולקים לפי שנות
לקיום של סטנדרטים והומוגניות .יצירה של קריטריונים לימוד וגילאים ,אלו משפיעים גם כן על עיצוב התוכנית
שונים להצלחה בלימודים ופיתוח של מתקנים האדריכלית .ייתכן כי בעתיד שינוי בגישה של חלוקה
שמתאימים לתוכניות חינוכיות שונות .בית ספר לא יכול גילית לגישה גמישה יותר הנסמכת על הצרכים
להיות זהה לחלוטין וגם לא אמור להיבנות כשכפול של הלימודיים של הפרט תהפוך את הקערה על פיה ותשנה
דגם אחד כיוון שמוסדותיו מוקמים במיקום אחר ,בסביבה את האופן בו חושבים על תוכנית אדריכלית בתכנון בית
ושכונה שונה ,והם אמורים לשרת קהילה מסוימת בעלת ספר .אם כן ,במאה האחרונה אנו עדים לשינויים איטיים
בשינוי כיתות הלימוד של בית הספר כתגובה לשינויים
גישה פדגוגית. בשיטות הפדגוגיות .כיום שוב עולה הרצון ,ואולי יש
לומר הצורך ,במעבר מכיתה המוכוונת למורה אל כיתה
19 השמה את למידת התלמיד במרכז ,ובמקביל אל עבר
תוכנית "פתוחה" וגמישה יותר ( .)Brubaker, C. W, 1998
לעתים קרובות כשניגשים לתכנון נשאלת השאלה
"מה יהיה בית הספר של המחר?" ההנחה הנפוצה
היא שישנה תשובה אחת" ,פתרון אחד" לחינוך ,ומכאן
הטעות הנפוצה למציאת סוג אחד של אדריכלות בית
ספר .טעות זו נובעת מתוך הנטייה המושרשת בנו
כחברה למציאת תשובה פשוטה ואוניברסלית .ומכאן
המחנך ,אך אם אין רצון יש לכפות את התהליך אחרת פדגוגיה עכשווית A D D - U C AT IO N
המחונך לא יכול לממש את טבעו האנושי .האידיאולוגיה
השלישית הינה "אידיאולוגיית האינדיבידואציה" שטוענת גישות חינוכיות במאה ה21 -
שהחברה והתרבות מדכאות את היחיד .אידיאולוגיה במאה הקודמת צבי לם ( )1986מעלה 12שאלות שהן
זו שמה את החירות כעיקרון מרכזי ,בטענה שמתוך מבחינתו יסוד של החינוך הנובעות מארבעת הרכיבים
החירות התלמיד יתפתח באופן הטוב ביותר ואף יכיר של מערכת ההכרה האידיאולוגית .תוך מענה על
לעומק את יצירות התרבות מרצונו שלו .במקרה זה שאלות אלה הוא מציג במאמרו שלוש אידיאולוגיות-על
קהל היעד הוא כולם ועל המחנך להיות הוא עצמו ולא של החינוך :הראשונה היא "אידיאולוגיית הסוציאליזציה"
מנהיג או איש מופת (בניגוד לשתי הגישות האחרונות). (החיברות) לפיה התרבות והיחיד מוכפפים לחברה .קהל
לפי גישה זו חינוך הוא ארגון המאפשר לילדים לממש היעד הוא כלל הילדים אך באופן דיפרנציאלי שכן יש צורך
את מלוא אישיותם ומהותו הסרת מכשולים והימנעות באנשי מדע וטכנולוגיה ,מנהלים ,עובדי ייצור ,ועובדים
מהכוונה .חינוך שאינו מקיים את החירות הזו הוא אינו מדרג נמוך .לפי גישה זו חינוך הינו תפקיד חברתי מכוון
חינוך אלא אילוף .אידיאולוגיה זו אומרת שמטרת החינוך (הורים ומורים) או לא מכוון (כל היתר) שנועד להכשיר
אינה לעצב את האדם כך שיתאים לחברה או לתרבות, ילדים לחיים בחברה מבחינה התנהגותית ותפקידית.
אלא להפך – החברה והתרבות צריכות להסתגל אל אידיאולוגיה נוספת היא "אידיאולוגיית האקולטורציה"
שגורסת שהחברה והיחיד מוכפפים לתרבות .קהל היעד
האדם ולשרת את צרכיו ההתפתחותיים. הוא כולם אך החינוך הוא אליטיסטי כיוון שלשם המשכת
קיום התרבות והשערתה יש צורך באליטה .לפי גישה זו
מבחינה היסטורית ,בית הספר העממי הושתת על חינוך הינו תהליך מכוון שנועד להפוך את האדם מיצור
אידיאולוגיית-העל של הסוציאליזציה והוא יועד לבני ביולוגי ליצור אנושי-תרבותי .רצוי שהתהליך יתרחש על
ידי הפנמה רצונית של התרבות מתוך הזדהות עם
20
מוסד בית הספר הלימודים מתייחסים לשלב ההתפתחותי של כל קבוצת העניים .בית הספר התיכון הושתת על אידיאולוגיית-העל
גיל .כך גם קונספט הלמידה האינדיבידואלית מייחס של האקולטורציה והוא יועד לבני האצולה .אידיאולוגיית
חשיבות גדולה יותר לפרט .לפי קונספט זה החלל הבסיסי האינדיבידואציה התפתחה כביקורת לשתי הקודמות
אינו מהווה כיתה ,אלא חלל ללמידה אינדיבידואלית בגודל אך לא מומשה באופן רחב .עם זאת נדמה כי הגישות
של משרד ביתי (כ 150-מ"ר) עבור כחמישה תלמידים ובו החינוכיות שהתפתחו בעשורים האחרונים אכן שמות
לכל תלמיד יש אזור למידה משלו ,מקום עבודה ואחסון.
כל תלמיד מתחיל את יומו בחלל כזה בו הוא מאחסן את התלמיד עצמו במרכז.
את הציוד ומנהל דיונים בקבוצות קטנות ( Brubaker, C.
.)W, 1998רעיון זה כולל מרחבים אינדיבידואלים ,כיתות כיום מוצע מגוון רחב של גישות חינוכיות ,כל גישה
לקבוצות גדולות יותר ,מרחב אכילה ,כיתת הרצאות בעלת מטרה חינוכית מסוימת ששמה דגש על היבטים
ומרחב משותף .לעומת זאת ,חינוך בבית ספר דמוקרטי שונים בחינוך הילד והאופן בו יועברו לימודיו .האדריכלות
מקיים דמוקרטיה פנימית שבאמצעותה מכריעה קהילת תהיה הד לשיטה החינוכית ,במידה ונוסחה והוטמעה
בית הספר בנוגע לניהול בית הספר .כאן נעלה הוא ערך בצורה מיטבית ,שכן כל שיטה דורשת אופני למידה
השוויון והילדים מקבלים החלטות הקרובות לעולמם של שונים וקנה מידה אחר בקבוצות הלמידה .להלן מספר
המבוגרים .כמו כן ,קיימות גישות המייחסות לבית הספר גישות חינוכיות ,חלקן חדישות יותר וחלקן מלוות אותנו
תכונות של מרחב משחק כמו בבית הספר הניסיוני עין
הים" בחיפה .התפישה החינוכית רואה את בית הספר עוד מהמאה הקודמת.
כמגרש המשחקים של החיים – באמצעות המשחק
גישה אחת היא חינוך אנתרופוסופי המתייחס אל הילד
הילד מיישם את הפדגוגיה במגוון זירות משחקיות. כאל ישות מתפתחת ,ולא כאל אדם מבוגר .כל תכנית
21 הלימודים ,שיטות הלימוד ,סביבת הלימוד ואווירת.
מקוונת ,סינכרונית או אסינכרונית .באופן זה למידה "תפישת הניסוי שאובה מהמחקר ומהפילוסופיה של
יכולה להתרחש גם מחוץ לכותלי בית הספר ולעיתים המשחק הגורס כי המשחק הוא צורה התנסותית של
בזמן המתאים לתלמיד .הטכנולוגיה החדשה תאפשר הקשרים שהאדם עושה עם העולם .ככל שירבו מרכיבי
גם שינוי על בסיס שנתי ועד שעתי בסידור ובשימוש משחק מעולמו הטבעי וישתלבו בתרבות הלמידה ,יגדל
הסיכוי שמצבי הלמידה יהפכו משמעותיים יותר (ברוך,
חללי הלמידה. .)2010שיטה לימוד נוספת היא ההוראה דיפרנציאלית ,זו
מעניקה מענה מותאם לתלמידים מגוונים בעלי רמות ידע
ומיומנויות שונות .קיימת התחשבות בהעדפות הלמידה A D D - U C AT IO N
ובמתן בחירה לתלמידים ,הן בדרך הלמידה שלהם והן
בדרך שבה יציגו את הידע.
גם הטכנולוגיה שהולכת ומתפתחת משפיעה על עיצוב
תוכנית הלימודים ,עיצוב הפרוגרמה האדריכלית ,ואף
תורמת לגמישות מוסד בית הספר .הטכנולוגיה משנה
את אופן הלמידה ,כך למשל בעולם הדיגיטלי בו המידע
זמין בלחיצת עכבר דרושה פחות מיומנות של שינון ויותר
מיומנויות של ארגון מידע ,סלקציה ועוד .הטכנולוגיה
מביאה עימה שיטות למידה חדשות כמו למשל למידה
היברידית ,זו משלבת בין למידה פנים אל פנים ללמידה
22
מוסד בית הספר ועצמאית ולא להתבסס בהכרח על ידע מבוסס זיכרון. יכולות נדרשות במאה ה21 -
על רקע זה חלות בעולם תמורות ראשוניות בתוכניות השיטות הפדגוגיות ומרחבי הלמידה צומחים מתוך
הלימוד ששמות דגש על פיתוח כישורים ולא בהעברת התפיסה התרבותית והחברתית שלנו כקהילה ,ומתוך
החיפוש הבלתי נגמר של מענה על צרכים עתידיים.
תכנים מוגדרים (איזנברג & זליבנסקי.)2019 , מהמוסד החינוכי המכונה "בית-ספר" ,קיימת ציפייה
להתאים את עצמו לתמורות השונות בתחומי החיים
על בסיס מטה-אנליזה רחבה של מחקרים שערכו ולהקנות כישורים הכרחיים .או כפי שדיואי ( )1960
אסתר ואן לאר ועמיתיה ( ,)2017הכוללת 75מאמרים כתב ,למידה תאורטית בלבד אינה מספקת ,אלא יש
וספרים אקדמיים שנכתבו בשנים ,2000-2016נמנו צורך בלמידה המקושרת בדוגמאות לסביבה הטבעית.
12כישורים מרכזיים שנבחרו על פי מידת הקונצנזוס נשאלת השאלה מהם אותם כישורים הנחוצים כיום ,ואף
בספרות בדבר נחיצותם (מסודרים מהנחוץ ביותר): יידרשו בעתיד ,מתלמידי בית הספר כך שיוכלו להשתלב
ניהול מידע ,חשיבה ביקורתית ,יצירתיות וחדשנות, ולתפקד בחברה בצורה מיטבית ולהשתלב בתעסוקה
יכולת פתרון בעיות ,שיתוף פעולה ,תקשורת ,כישורים
טכנו-דיגיטליים ,הכוונה עצמית ,למידה לאורך החיים, עתידית?
מודעות אתית ,מודעות תרבותית ,גמישות .את כישורים
אלה ניתן לחלק לשלושה סוגים )1 ( :כישורים המחייבים חוקרי חינוך הוכיחו שהבסיס הפדגוגי שבית הספר מקנה
חשיבה מעמיקה; ( )2התמצאות בטכנולוגיות שונות; ( )3 מותאם לצרכים שהיו קיימים בתקופה התעשייתית ,בה
כישורי חיים רגשיים וחברתיים להתנהלות אישית ובין- הידע והכישורים שנדרשו לביצוע עבודות היה מוגדר
וקבוע .אך כיום ,בעקבות ההאצות הטכנולוגיות ומהירות
אישית.
השינויים בעולמנו ,אנו נדרשים לפתח חשיבה עמוקה
23
מרחבי למידה אם נשים לב ,הכישורים שנמנו לעניות דעתי קשורים
ברובם ליכולות הסתגלות וגמישות .הצורך בהסתגלות
שינויים בשיטות הפדגוגיות מובילים לשינויים בשיטות נובע מתוך ההתקדמות הטכנולוגית שמציעה שפע של
הלימוד וכיתות הלימוד עצמן .עיקר השינוי הוא במעבר מידע בלחיצת עכבר ,יוצרת שינויים מהירים בעולם ובך
אל כיתה השמה את למידת התלמיד במרכז ,מתוך מייצרת תחושת אי-ודאות .עכשיו תארו לכם כיצד (אם
הבנה של צרכי הילד והמטרה המרכזית של בית הספר בכלל) מרחב יכול באמצעות כלים אדריכליים לשרת
– למידה .במחקר שערכו דובי ופישר ( )2014מהמחלקה
לארכיטקטורה באוניברסיטת מלבורן ,הם שאפו לבחון פדגוגיה של הסתגלות.
את הקשרים לצורה ולמבנה המרחבי של בית הספר
היסודי .במסגרת זו הם מיפו שש טיפולוגיות ששמות את A D D - U C AT IO N
התלמיד במרכז :מצגת בה התלמידים או המורים מציגים
מידע באופן פסיבי ( 25-150תלמידים); אינטראקטיביות
בקבוצה גדולה בה לומדים בתת קבוצות ומתוך התנסות
בתוכן ( ;)25-75אינטראקטיביות בקבוצה קטנה דומה
לקודם אך בקבוצה קטנה יותר ובנוכחות מורה אחד (10-
25תלמידים); אינטראקטיביות יצירתית שמה דגש על
פעילות מתוך עשייה ( 10-25תלמידים); אינטראקטיביות
בקבוצה קטנה מקדמת אוטונומיה ,למידה מהתלמידים
עצמם ולקיחת אחריות ( 2-5תלמידים); רפלקציה בה כל
תלמיד מבצע פעילות עצמית כמו קריאה ,כתיבה ועוד
24
מוסד בית הספר להוות חלק בלתי נפרד מאזורי הביניים ,הכיתה או מרחבי (תלמיד אחד) .שיטות אלה פועלות עם כמות משתנה של
המעבר .כמו כן ,חלק ממרחבי הלמידה יכולים להפוך תלמידים ,כאשר הקבוצות מתחברות ונפרדות בתדירות
מטיפוס אחד לטיפוס אחר .בעוד הכיתה המסורתית
משתרעת על שטח קבוע ,מרחבים שתוכננו עבור גבוהה במהלך יום לימודים.
פדגוגיות חדשות ניתנים לארגון באופן שונה ומשתנה. כמו כן ,במסגרת המחקר סווגו שישה מרחבי למידה:
כיתה ( – )Classroomמרחב למידה סגור בגודל 40-60
אחד המרכיבים הפיזיים העיקריים במרחב הלימודי הוא מ"ר המיועד לקבוצה של 20ומעלה תלמידים; אזורי
הריהוט .צבי לם ( )1988מציג בדרכו הסיפורית תהליך ביניים ( – )Commonsמרחב גדול מ 40-מ"ר שלא ניתן
שינוי הריהוט והשינויים שעקבו לו בדפוסי הפעולה לסגירה מלאה ולא מהווה דרך גישה /אזור מעבר; מרחב
בבית הספר .הוא מתאר דיון בין השמרנים לפרוגרסיביים מעבר ( – )Streetspaceמרחב למידה פתוח ברוחב של
להשאיר את בית הספר כמות שהוא או לשנות את כשלושה מטרים המאפשר הן למידה והן גישה למרחבי
תכניו ,יחסי המורים ושיטות ההוראה .כפשרה בין למידה אחרים; אזור מפגש ( – )Meeting Areaאזור
הצדדים הוסכם על החלפת הריהוט הכבד לריהוט קל למידה קטן הקטן מ 40-מ"ר ומכיל קבוצה של 5-20
שנוח להזזה ובקלות .לטענתו ,השמרנים האמינו שאין תלמידים בו ניתן לקיים סמינרים אך לא למידה במסגרת
בכך כל משמעות חינוכית .בפועל ,את הריהוט הקל ניתן כיתה; פונקציה קבועה ( – )Fixed Functionמרחב למידה
להזיז בקלות ולכן הוא נתן כוח רב בידי התלמיד שיכול בעל תפקיד מוגדר כמו אמנות ,מדע ,מוזיקה ,מחשבים
לנהוג בו ובסביבתו כרצונו ,להזיזו ולשנות את המרחב, ועוד; פעילות חוץ ( – )Outdoor Learningמרחב מוגדר
להרעיש ולהביע חוסר צייתנות .דבר זה שינה לגמרי את לפעילות חוץ .קטגוריות אלה לרוב חופפות :כך למשל
יחסי הסמכות בין המורה לתלמיד .כמו גם לפתע ניתנה
אזורי מפגש ומרחבים בעלי פונקציה קבועה יכולים
25
גמישות ופונקציונליזם
גמישות היא היכולת להשיג שינוי בתנאים מבלי לשנות אפשרות לקיים מגוון של פעילויות ,ולמעשה השינוי A D D - U C AT IO N
את המערכת ,לעומת השתנות שהיא היכולת להשיג בארגון הסביבה הפיזית השפיע רבות על הפן החינוכי.
שינוי בתנאים באמצעות על ידי שינוי המערכת .גמישות
באדריכלות משלבת בין החלל ,התוכנית והמשתמשים, הרמות הגוברות של המורכבות ,ההסתגלות והארגון
ולמעשה מכניסה שני אלמנטים חדשים – הזמן והלא העצמי המגולמות בפדגוגיות קונסטרוקטיביסטיות
נודע ,כלומר היכולת להשתנות לאורך זמן מבלי מעידות על מסגרת שנייה ומשלימה של תאוריית
לקבל תוצאה חד משמעית ידועה מראש .קיימות שתי המערכות המסתגלות המבקשת להבין את הדינמיקה
אסטרטגיות בולטות להשגת גמישות אדריכלית :מולטי- של מערכות מורכבות שבהן תוצאה של מערכת תלויה
פונקציונליות ורב-ערכיות .הראשון מאפשר לשנות באינטראקציות בלתי צפויות בין חלקים .המידה שבה
את הסביבה לקיום מספר תנאים מרחביים ,אך הוא כל מרחב יכול להתאים ולהסתגל לשיטות שנונות
מתקשה להתאים את עצמו למשתמשים אחרים .לעומת של למידה הופכת מכרעת ,כמו גם מבנה החיבורים
זאת ,האחרון נשען על הציפייה המעורפלת לפרשנויות בין אלמנטים של כל אשכול למידה יהוו מתווכים אשר
יכתיבו את הזרימה המרחבית מסוג למידה אחד לסוג
השונות של המשתמש ( .)Kim, Y. J, 2013 שני .לכן ,אשכולות הלמידה החדשים מסווגים כמכלולים
אדפטיביים מורכבים .המרחב האדריכלי שנוצר מחיבורים
מולטי פונקציונליות :זוהי גישה התומכת בפונקציונליזם.
חלל מעוצב ונבנה באופן שיענה על דרישות מסוימות, מורכבים אלו נקרא "מרחב של אפשרויות".
וכדי שיתפקד כראוי יש לצייד את החלל במערכות בניה
מתאימות כגון תאורה ,אקוסטיקה ,מערכת מבנית וכו'.
פרויקט “ ”Fun Palaceשל סדריק פרייס ()Cedric Price
26
מוסד בית הספר קבועות שמאפשר מגוון רחב של פרשנויות ,זה כולל הוא דוגמה טובה לחלל מולטי-פונקציונלי .מדובר במרכז
את בתי החצר הים תיכוניות ,הצמתים בווילות של בידור גמיש ,מרובה פרוגרמות ,שתוכנן לפעול בכל
פלדיו המוקפות בחדרים מסודרים בהיררכיה; או חלל שעות היממה ,ונועד להתאים לצרכים של המשתמשים.
רב ערכי בעל צורה קבועה שמאפשרת פרשנויות רב המבנה כלל מסגרות בניה בשילוב טכנולוגיות תקשורת
ערכיות מבלי לשנותו כפי שניתן לראות בפרויקטים ורכיבים תעשייתיים ,שהוזזו בצורה מכנית .דוגמה נוספת
של הרצברגר; או הטיפוס הלא היררכי כמו שניתן היא " "The Espace construit adaptableהמהווה מערכת
למצוא בבתים יפניים מסורתיים ,שהם לכל חדר אותה בניה מודולרית בה הדיירים הם חלק פעיל מהתכנון
איכות מרחבית .במקרים אלה" ,הסתגלות" היא אכן והם יכולים לבחור את "ערכות" המחיה שלהם בהתאם
מילה נרדפת לגמישות ,והיא מסתמכת על ההתאמה
של המשתמשים לחלל נתון .במרחבים הללו מגוון לסגנון חייהם ותקציב מוגדר.
האפשרויות מוגבל על ידי התכונות המרחביות הנתונות
רב ערכיות :זוהי גישה מנוגדת לפונקציונליזם .החלל
של החלל – גודל ,חומר ומערכת הבנייה. צריך להכיל תנאים שונים ,ועל כן יש לתכנן חלל גמיש
שיענה על הדרישות התלויות בפונקציות שהוא אמור
27 להכיל .תוכנית פתוחה הינה תנאי הכרחי למרחב גמיש,
אך היא אינה תנאי מספק .הרמן הרצברגר הזהיר כי
יישום ישיר של כל הפונקציות הספציפיות בחלל גורם
לפירוק המרחב ולא לאחדותו .לראייתו ,גמישות היא
הרב ערכיות של החלל .אם נבחן את ההיסטוריה נבחין
בשלוש תצורות מסוג זה :חלל הרכזי ללא פונקציות
קהילה
תפיסתו השפיעה על אדריכלות בית הספר שהפכה ג'ון דיואי ( )1960טען בתחילת המאה העשרים ,בעודו דן A D D - U C AT IO N
מחוברת יותר אל החוץ ושיבצה בתוכה חללים חדשים כמו בשאלת ארגון בית הספר ,כי "כל בזבוז הוא תוצאה של
מעבדות ,סטודיואים ,סדנאות עבודה ואולם התעמלות. העדר ארגון ,וכל-עיקרו של המניע לארגון הוא הרצון
מבחינת דיואי היחס לקהילה הוא חלק מגישה פדגוגית להביא לידי חיסכון ויעילות" .כלומר ,בית הספר מבטא
הכנה בלתי מספקת ונכונה של הילדים ולכן מהווה
עקרונית המהווה חלק מהחינוך הפרוגרסיבי. בזבוז חיי אדם .לטענתו בית הספר מבודד מן החיים
עצמם ,דבר הבא לידי ביטוי באי יכולתו של הילד לממש
בעקבותיו ,פיתחו שטיינר ומונטסורי את הרעיון החינוכי את לימודיו מחוץ לכותלי בית הספר ,ולהפך ,הוא אינו
של ‘ ’open-air schoolsבעיקר לגיל הרך .ד"ר מונטסורי מסוגל להשתמש ביומיום כחלק מלימודיו בבית הספר.
ראה בסביבה החיצונית הרחבה טבעית של הכיתה. דיואי האמין שבית הספר צריך להתאחד עם החיים
הוא האמין כי למידה בחוץ מאפשרת לילדים לחקור עם החברתיים והסביבה ,לא עוד מערכת מלאכותית סגורה.
כל החושים שלהם ,מטפחת חקירה מדעית ומעוררת סביבת החיים כוללת את הבית ,את הסביבה הטבעית
אותה ניתן להמשיל כמרחב המחיה הכפרי או העירוני,
השראה ליצירתיות. ואת עולם העסקים שמבטא את צורכי התעשייה
וכוחותיה .דיאוי הציג דיאגרמה לרעיון שאמור לגלם בית
הספר שאינה מהווה תוכנית אדריכל :במרכז הספרייה
כ"הלכה" המשמשת את העבודה המעשית שמאורגנת
סביבה ומזינה אותה ,צורות העשייה המעשית מקשרות
מבחינה חברתית את צורכי הילד לחיים שבחוץ.
28
מוסד בית הספר משדרים כלפי הרחוב ,הסגירות שלהם והפנייה פני־ הדרך בה המבנה נטוע בסביבתו מביעה עמדה ברורה
מה ,השער המרכזי ,והצורניות שנדמית כשיניות .מער־ ביחס של בית הספר כלפי החברה והסביבה .כפי שטען
כות החלל ,החומר והצורניות נטמעות בצורה הסמלית פוקו ,לפתיחות או סגירות בית הספר יש משמעות
הכללית של הבניין ,ולכן הוא הופך לסמל שמצביע על מכרעת בעיצוב תחושות המשטור והסדר ,והיא יכולה
לבוא לידי ביטוי הן בעיצוב החיצוני של המבנה או
עצמו ומקיים דקדוק פנימי. באמצעות מנגנוני בקרה פיזיים כמו גדר ,שער ודלתות.
מידת הפתיחות מחד גיסא תביע את הרצון להיפתח,
בית ספר מונטסורי לשתף ,ליצור שותפויות ,ללמוד מהסביבה עצמה.
דלפט ,הולנד1960 , למשל בבית הספר מונטסורי ,שתכנן הרמן הרצברגר
אדריכל הרמן הרצברגר בדלפט ,החצר אינה סגורה כפי שהיה מקובל אז ,אלא
פתוחה אל הרחוב על מנת לטשטש את הגבול בין בית
בית ספר עמל ליידי דיוויס הספר אל העולם שמחוץ לו .בבית ספר נוסף שתכנן
תל אביב ,ישראל1965 , משרדו ,בית ספר "דה אופמאט" שבארנם ,תוכננה
אדריכל רם כרמי חזית המבנה כגבעה ירוקה שמשמשת גינה לתושבי
השכונה ולתלמידם באחד .מאידך גיסא ,הסגירות תעיד
מקור :משרד כרמי אדריכלים. על הסתגרות עצמית ,התבודדות ,משטור ,או הגנה .כפי
שניתן לראות בבית הספר "עמל ליידי דייויס" בתכנון רם
29 כרמי ,קירות בית הספר כלפי חוץ מעלים קונוטציה של
חומה מבוצרת שמתבטאת במונומנטאליות שהם
ספריות .זה יכול לכלול יצירת חללים לפגישות הספר "בתי ספר כמרכזי קהילה" מציע ומבסס שישה A D D - U C AT IO N
קהילתיות ,מתן גישה למתקני בית ספר לקבוצות עקרונות תכנוניים ועיצוביים ליצירת בתי ספר שיעמדו
קהילתיות ,ושיתוף חברי הקהילה בקבלת החלטות
במרכז הקהילה.
בבית הספר. נגישות שכונתית :עיקרון זה מתמקד בעיצוב בתי ספר
גמישות והתאמה :עיקרון זה מדגיש את החשיבות של במקומות מרכזיים בתוך קהילות ,מה שהופך אותם
עיצוב בתי ספר כך שיהיו גמישים ומתאימים לצרכי לנגישים בקלות לחברי הקהילה .הרעיון הוא שניתן
הקהילה המשתנים .זה יכול לכלול יצירת חללים שניתן להגיע בקלות לבתי ספר באמצעות תחבורה ציבורית,
להגדיר מחדש בקלות למטרות שונות ,כגון אירועים הליכה או רכיבה על אופניים ,מה שיעודד יותר חברי
קהילתיים או פעילויות אחר הצהריים ,ועיצוב מבנים קהילה להשתמש בבית הספר כמרכז לפעילויות
שניתן להרחיב או לשנות בקלות בתגובה לשינויים
קהילתיות.
הדמוגרפיים או סדרי העדיפויות החינוכיים. זהות קהילתית :עיקרון זה מדגיש את החשיבות של עיצוב
עיצוב בר קיימא :עיקרון זה מתמקד בתכנון בתי ספר בתי ספר כך שישקפו את הזהות התרבותית והחברתית
לקידום קיימות ,תוך שימוש בטכנולוגיות חסכוניות של הקהילה המקומית .זה יכול לכלול שילוב של אמנות
באנרגיה ובשיטות בנייה בת קיימא .זה יכול לכלול תכנון מקומית ,ארכיטקטורה וסמלים תרבותיים בעיצוב,
מבנים המשתמשים באור טבעי ואוורור ,שילוב מקורות כמו גם יצירת חללים לאירועים וחגיגות קהילתיות
אנרגיה מתחדשים כמו אנרגיה סולארית או רוח ,ושימוש
המשקפים את הערכים והמסורות של הקהילה.
בחומרים ידידותיים לסביבה. אוריינטציה של שותפות :עיקרון זה מתמקד בעיצוב
אינטגרציה טכנולוגית :עיקרון זה מדגיש את חשיבות בתי ספר לתמיכה בשותפויות עם ארגונים וסוכנויות
שילוב הטכנולוגיה בתוכנית הלימודים ובעיצוב הפיזי קהילתיות ,ולקידום מעורבות קהילתית בפעילויות בית
30
מוסד בית הספר של בתי הספר .זה יכול לכלול יצירת חללים התומכים
בלמידה ושיתוף פעולה דיגיטליים ,שימוש בטכנולוגיה
לקידום תקשורת ושיתוף פעולה בקהילה ,ושילוב
טכנולוגיות אינטראקטיביות כמו מציאות רבודה או
מציאות מדומה בעיצוב הפיזי של הבניין.
31
תקדימים A D D - U C AT IO N
Strawberry Vale Elementary
1995 , קנדה, אדריכליםPatkau
32
מוסד בית הספר כיתות ואזור מפגש קטן המסתעפים ממסדרון "מפורק". בית הספר מתפרס על שטח של 3,290מ"ר ומכיל
הפעולה הפשוטה לכאורה של פירוק והזזה מביאה עמה 16כיתות לימוד עבור כ 300-תלמידים .הוא מבטא
מגוון של חללים ואינטראקציות חברתיות ,הן ספונטניות באדריכלות שלו אג'נדה חינוכית ברורה – הוא נבנה
והן מתוכננות ,דבר המייצר תחושת קהילה חזקה בבית בטבע ומקדש אותו .למעשה בית הספר משחק תפקיד
הספר .כמו כן ,חתך בית הספר הייחודי מייצר טשטוש פדגוגי שנועד לעודד את מעורבות התלמידים בטבע
של ההירארכיה על ידי משחק בהגדרת החללים .אף ובסביבה .הוא מוצב לצד קרע גיאולוגי ,מוקף בצמחייה
על פי שרוב החללים מוגדרים בתוכנית קשה להבחין מקומית ,והאדריכלות ממקדת את לומדי בית הספר
בפועל מתי הם מתחילים ומתי הם נגמרים הודות לשינוי אל עבר ההיסטוריה הטבעית המקומית .המבנה עשוי
המפלסי ,גובה התקרות וכניסות האור ,קשרי המבט מפלטה של גוונים טבעיים והוא בנוי מעץ מקורי המהווה
שנוצרים ומשחק בין פתוח לסגור .זהו ייחודו האמיתי של משאב בנייה עיקרי ומתחדש באזור .מעבר לערכיו
המבנה שמנגיש את המוכר בצורה יצירתית ומטשטשת. האקולוגיים הוא משדר את אמת החומר והבנייה כמי
שחושף את סודותיו ופרטיו בפני התלמידים ,מבלי ניסיון
33
להסתיר.
התוכנית האדריכלית בנויה בהירארכיה ברורה אך
מפותלת :החצר ואולם ספורט סגור ,משרדים ,חללים
ייעודיים ללמידה (כמו ספריה ,מחשבים ,פינת סיפור)
מסדרון ולבסוף הכיתות .הכיתות מסודרות בארבעה
"תרמילים" ( ,)clusterכשבכל תרמיל כזה יש ארבע
בית הספר התיכון KLSמתפרס על 6,000מ"ר ותוכנן )Khan L ab School) KLS
להכיל 100תלמידים .הוא הוקם במטרה לבחון שיטות Kuraniאדריכלים ,קליפורניה2014 ,
למידה חדשות ( ,)STEMוהוא כולל שילוב היברידי של בית
ספר ומעבדה בו חינוך וניסויים מתרחשים סימולטנית.
A D D - U C AT IO N
34
מוסד בית הספר יש כמה מיקרו-אזורים מובחנים שמציעים לתלמידים בית הספר הוקם בבניין משרדים ומספק חווית למידה
שילוב של כלים וסביבות עבודה .האזורים הללו מפתחים שקרובה יותר למציאות ,שכן מוסד הלימודים פחות
בקרב התלמידים תכונות חיוניות שהוזכרו כמו חשיבה מבודד מהסביבה והילדים חווים אנשים הולכים לעבודה.
ביקורתית ,יצירתיות וחדשנות ,יכולת פתרון בעיות, כמו כן ,בית הספר מקדם למידה מותאמת אישית גם
שיתוף פעולה ,תקשורת ,כישורים טכנו-דיגיטליים, בעיצוב וגם בפילוסופיה .המורים לוקחים תפקיד של
גמישות ,והכוונה עצמית .התכנון האדריכלי מציע קרקע מאמן או מדריך והתלמידים ממלאים אחר הוראותיהם
פורייה גם ללמידה עקיפה :החלונות הפנימיים גדולים תוך שימוש בטכנולוגיה .בשונה מסיווג סטנדרטי של
ומאפשרים לכל התלמידים ,גם כאלו שאינם חלק כתות לפי גיל ,התלמידים מצוותים לפי רמות מיומנות
מהניסויים בכיתה ,לצפות בהם בשידור חי; מתקיים
שיתוף הממצאים באמצעות טכנולוגיה ,כך שהתלמידים בתחומים השונים.
למעשה Khan Lab School ,שם דגש גדול על גמישות
יכולים ללמוד גם מעבודתם של אחרים. בתכנון ,זו באה לידי ביטוי בכמה אופנים .ראשית ,מתקיים
על פניו הכיתות מסודרות סביב מרחב משותף ,אך בפועל גיוון הן במרחבי הלמידה והן שיטות הלימוד שמאפשר
הגבולות ביניהם מטושטשים .המרחב מקבל על עצמו לסגל לבדוק חוויות למידה שונות .הכיתות תוכננו
שלל וריאציות של איחוד וחלוקה .הכיתות כולן בעלות כאזורים שכל אחד מהם עוצב באופן ייחודי כדי לתמוך
מודולי זכוכית או דלתות עם זכוכית הניתנים להזזה ,כך בכמה מצבים של עבודה ולמידה .כך למשלMake Lab ,
שמתאפשרת פתיחה וזליגה בין החללים .במובן מסוים הינה סביבה המשמשת לתכנון ,בנייה וייצור; Ideate
Labמספקת מקום לסיעור מוחות; Chat Labשימושי
נוצרת מן תוכנית חופשית (.)open space לדיון ברעיונות ופתרון בעיות בקול; ה Commons-מהווים
כחלק מהגישה של חווית לימודים גמישה ,הילדים אזורי ביניים שמעודדים התכנסות ודיון .בכל שטח מוגבל
יכולים לעשות שינויים בעצמם.
35
Ørestad College A D D - U C AT IO N
2007 , דנמרק, אדריכלים3XN
36
מוסד בית הספר בלבד .מרחבי הלמידה בו גמישים ומאפשרים מנעד הקולג' בקופנהגן משוכן בבניין ייעודי בעל חמש קומות
רחב של שיטות למידה עבור קבוצות למידה בגדלים בשטח של 12,000מ"ר המשתלב ברקמה העירונית.
משתנים .המבנה מספק מגוון רחב של מרחבי הוראה הוא בית ספר ראשון בדנמרק שפותח בהתאם
חדשניים וסביבות לימוד המשולבות בפונקציות ציבוריות לרפורמות החינוכיות החדשות שהועברו בשנת .2014
שמושכות את הקהילה והעסקים הסובבים פנימה, השינוי התבטא בשלושה אלמנטים – עידוד למידה
ומעודדת למידה בינתחומית ,תקשורת ואינטראקציה אינטרדיסציפלינרית ,הפסקת החלוקה המסורתית בין
בין תלמידים למורים .בנוסף למרחבי ההוראה שלו, מדעים והומני ,ויצירת מגוון של תצורות למידה ושיטות
מתקני הספורט ומתקני השירות לסטודנטים ,הבניין עבודה .בית הספר מנסה להשיג בתכנונו סביבת לימוד
הפך למרכז חברתי תוסס .הסטודנטים בוחרים להישאר דינאמית שמדמה את החיים האמיתיים ומשתמש בIT-
לעשות שם את שיעורי הבית אחרי שעות הלימודים, ככלי עיקרי .באופן זה ישנה כוונה לעודד את התלמיד
נם מארגנים אירועים אקדמאיים אך גם חברתיים ,והם לקחת אחריות על הלמידה שלו ולדעת להסתגל לעבוד
לוקחים חלק בפעילויות העשרה. גם בקבוצה וגם לבד.
37 הבניין מייצר קשרים אופקיים ואנכיים .תוכנית הקומות
בצורת בומרנג "סובבה" בכל קומה ,דבר שמאפשר
למרחבי ההוראה והלמידה השונים לחפוף ולקיים
אינטראקציה ללא גבולות ברורים .גרם המדרגות
הלולייניות מתוכנן כמקום המפגש המרכזי ,שכן הוא
תוכנן להיות יותר רחב מהצורך הבסיסי לצורכי עלייה
South Melbourne Primary School A D D - U C AT IO N
2018 , מלבורן, אדריכליםHayball
38
מוסד בית הספר שנועד לטיפוס ומאפשר חיבור אנכי בין אזורי הלמידה בית ספר יסודי ממלכתי אנכי ראשון בויקטוריה בעל 6
החיצוניים בקומות .2-3חצר בית הספר האופקית הפכה קומות ,מתפרס על שטח של 5,000מ"ר ,נועד להכיל
כ 525-תלמידים .מה שמייחד את בית הספר הוא שילוב
ל"מרכז משחקים אנכי". חסר תקדים של מתקנים משותפים עבור בית הספר
בעוד חללי המשחק מנסים להבטיח את שמירת המסורת והקהילה ,ממש מרכז קהילתי משולב .הפרויקט כולל
של ה"חצר" ,חללי הפנים מייצגים שינוי ממודלי הוראה בין היתר מרכז ללמידה בגיל מוקדם ,מרכז לבריאות
דידקטיים .את הכיתות המסורתיות מחליפה תוכנית האם והילד ,חדרי קהילה רב תכליתיים ,מגרשי ספורט
פתוחה בה חללי הלמידה מאורגנים סביב "קהילות חיצוניים ופנימיים רב תכליתיים .המתקנים המשותפים
למידה" .ביניהם מתנשא גרם מדרגות חברתי המשמש תומכים בקהילה המתפתחת באזור .במפלס הקרקע
אין גדרות המפרידות בין בית הספר לסביבתו .על מנת
לישיבה ,משחק או הוראה. לשפר את הקישוריות והנגישות נעשו עבודות נוף לייצור
שטח ציבורי עבור החינוך והקהילה ואף תשתיות להולכי
39
רגל ,אופניים ותחבורה ציבורית.
כיוון שמדובר בבית ספר אנכי ,יש בו פחות שטחי משחק
ושטחים פתוחים בקרקע .מגרש המשחקים "הועבר" אל
הגג ,ובתכנון המבנה שולבו שני אזורי משחק ולמידה
חיצוניים המכוסים ברשתות בנוסף לאולם ספורט
תחרותי מקורה .בנוסף ישנו מתקן בשם "בית העץ"
הירארכיה ה A D D - U C AT IO N
מרקו פולו מתאר גשר ,אבן אחר אבן" .אך איזו 40
היא האבן התומכת בגשר?" שואל קובלאי חאן.
"הגשר אינו נתמך באבן זו או אחרת" ,עונה
מרקו",אלא בקו הקשת שהאבנים כולן יחד יוצרות".
קובלאי חאן שותק שעה ארוכה ,מהרהר .עד
שהוא מוסיף" :מדוע אתה מדבר איתי על
האבנים? רק הקשת היא המעניינת אותי".
מרקו פולו עונה" :בלי אבנים לא קיימת שום קשת".
איטאלו קאלווינו1995 ,
מוסד בית הספר כפי שעלה קודם לכן ,אני סבורה כי אופני הלמידה והתכנון
האדריכלי של מוסד בית הספר לא השתנו מהותית
מזה זמן רב ,זאת למרות התמורות שהתרחשו בחיינו
בעשורים האחרונים בכל תחומי החיים -אידיאולוגית,
חברתית ,פוליטית ,כלכלית ,תרבותית וטכנולוגית.
נדמה כי השתרשה הירארכיה אדריכלית קבועה ביחס
לשטחים העיקריים של בית הספר :כיתות משוכפלות,
מסדרון הובלה ,חצר גדולה וגדר מפרידה .היחסים
שמתקיימים בין הערכים השונים נדמים אולי פיזיים
בלבד אך בפועל הם מקבעים אידיאולוגיה חינוכית שעבר
זמנה.
במסגרת עבודה זו אני מערערת על המרכיבים הקיימים
והיחסים שהושרשו ביניהם ,כשמטרתי היא לספק
אלטרנטיבות אדריכליות שעונות לצרכים של העת הזו
לצד צרכים מקומיים .מתוך הביקורת התכנונית בחרתי
להעמיק בשתי קצוות ההירארכיה -הכיתות שהן המרכיב
האדריכלי הקטן ביותר שמרכיב את המערכת ,והחיבור
אל השכונה שבוחן את היחס עם המערכת כולה.
41
את הכיתות מקשר מסדרון שמטרתו להוביל את כל הכיתה הטיפוסית הינה בעלת ארבע קירות ,בגודל של
התלמידים אל הפונקציות הנוספות שנמצאות בצידי כ 50-מ"ר כפי שנקבע בפרוגרמה של מערכת החינוך,
בית הספר ואל החצר .הכיתות מסודרות מצידו האחד כך ומכילה בדרך כלל בין 32-40תלמידים .אופן הלימוד
שמתאפשרת כניסת אור טבעי מצדו השני ,ולעיתים משני מותנה במקור סמכות שמכונה "מורה" וסידור הישיבה
צדדיו כך שנוצר חלל המואר באמצעים מלאכותיים .לפי מופנה מתוקף זה אל הקיר בו תלוי הלוח .הכיתה אינה
גורדון ( )2008ישנה משמעות סמלית במסדרון הטמונה משתנה במהותה בכל שנות הלימוד ,כלומר היא בלתי
בטרנספורמציה המתרחשת אצל התלמיד שפוסע
לאורך המסדרון ו"עולה" מכיתה לכיתה .היא משווה זו תלויה בגיל או בתוכן הלימודי.
להליכה לאורך חלל מרכזי של כנסייה והטרנספורמציה
A D D - U C AT IO N
אצל המאמין.
42
מוסד בית הספר הגדר מקיפה את בית הספר ומגדירה את הכניסה אל חצר מרכזית בעלת צורניות מלבנית הכוללת לרוב
בית הספר באמצעות שער .יש לה חשיבותה ביטחונית שלושה מרחבים המוגדרים בשינוי הרצפה :מתחם
על שמירת הילד ,הן בשל הצורך במעקב אחר הימצאו המוגדר על ידי לבני ריצוף ,דשא ,או אספלט עבור מגרש
של התלמיד בבית הספר הנתונה בידי גורמי הסמכות, הכדורגל/כדורסל שמהווה חלק ניכר משטח החצר.
והן בשל הגנה מפני גורמים זרים .אך בהצבתה של גדר החצר גדולה וחשופה ולכן ניתן לעקוב בכל רגע נתון על
נוצר ניתוק בין בית הספר לסביבה ,שהופך את הסביבה תנועת התלמידים בה ,והיא מהווה מרחב פיקוח ומשמוע.
הלימודית למתחם סטירילי מנותק מהמציאות .הדבר היא מגלמת בתוכה שעת משחק המוגדרת בזמן ,כמו
מוביל לניתוק מסביבה והקהילה ולהגבלה של שעות מעין "טקס" .לא קיימים מרחבי משחק נוספים ולכן
הפעילות של המוסד החינוכי. התלמיד יכול לבלות בשעה זו בחצר או בכיתה.
43
מ
מרחבי למידה A D D - U C AT IO N
"אני אף פעם לא מלמד את הסטודנטים שלי ,אני
רק מנסה לייצר את התנאים שבהם יוכלו ללמוד"
אלברט איינשטיין
44
נוהל סיום יום אי שם בשנות ה60-
מוסד בית הספר
"חדש מהניילונים" התיכון בו למדתי
45
למידה מתוך שיח למידה פסיבית חוויות למידה
קבוצות קטנות או גדולות שיעור או הרצאה
כיום אנו מבינים שיש יותר מדרך אחת ללמוד .למידה
פסיבית הדורשת שינון ו"הקאת החומר" היא רק דרך
אחת לרכוש ידע ,ולא בהכרח הדרך היעילה.
A D D - U C AT IO N
משחק ניסוי והתנסות מחשוב וטכנולוגיה ספרות כתובה
עצמאית או בקבוצות עצמאית או בקבוצות במסגרת שיעור או למידה במסגרת שיעור או למידה
קטנות קטנות עצמאית עצמאית
46
1 מנעד קבוצות למידה
רפלקציה בה כל תלמיד כפי שמצאו דובי ופישר ( ,)2014התלמיד יכול לקיים כמה
מבצע פעילות עצמית סוגים של אינטראקציות שלכל אחת תרומה בחיזוק
יכולות שונות .לכן לדעתי חשוב מאוד בתכנון בית הספר
לייצר מגוון רחב של סביבות למידה.
מוסד בית הספר
2-5 10-25 25-75 25-100
בקבוצה אינטראקציה אינטראקטיביות בקבוצה אינטראקטיבית למידה מצגת בה תלמידים או
קטנה עם מורה או פעילות מורים מציגים מידע באופן
קטנה שמקדמת אוטונומיה יצירתית עם דגש על עשייה מתוך התנסות בקבוצה
פסיבי
ולקיחת אחריות גדולה עם תתי קבוצות
47
סידור הריהוט A D D - U C AT IO N
סידור משתנה של הריהוט יכול לקבוע את הדינאמיקה
בין התלמידים ואף בין התלמיד לאנשי ההוראה .בשנים
האחרונות ניתן למצוא בבתי ספר ריהוט על גלגלים
שניתן להזזה בקלות ואף ריהוט עם צורות מיוחדות
שמאפשרות "הרכבה" מגוונת אך מובנית של המרחב.
48
יכולות נדרשות במאה ה21 -
אסתר ואן לאר ועמיתיה ( )2017מצאו 12כישורים
מרכזיים שנבחרו על פי מידת הקונצנזוס בספרות בדבר
נחיצותם (מסודרים לפי סדר) .אם נשים לב הכישורים
קשורים ברובם ליכולות הסתגלות וגמישות.
מוסד בית הספר יכולת פתרון יצירתיות חשיבה ניהול מידע
בעיות וחדשנות ביקורתית
שיתוף פעולה הכוונה עצמית למידה לאורך כישורים תקשורת
החיים דיגיטליים
מודעות אתית למידה גמישות מודעות
עצמאית תרבותית
49
חיבור וחפיפה של מרחבי למידה
אחת הביקורות שלי על
משחק התכנון היא ההפרדה
חלל מעבדה משחק המקסימלית בין
למידה טבע
השונות. הפונקציות
חלל מחשבים חלל אכילה בית הספר כיום אינו
למידה
יודע לייצר אינטגרציה
בין החללים השונים
חלל ובכך מגביל את יכולות A D D - U C AT IO N
למידה
חלל למידה הלמידה של התלמידים
ספרייה מעבדה
ואת האופן בו הידע
מועבר.
אולם ספורט לכן בחרתי לבחון האם
ניתן לייצר יחסים חדשים
אודיטוריום טבע חלל בין הפונקציות המוכרות
חלל רב תכליתי למידה לנו באופן כזה שיווצר
ערך מוסף .החיבורים
חלל חלל ואזורי החפיפה היו מוקד
מחשבים למידה
ההתייחסות.
50