שכונת נווה שאנן נווה שאנן ,ת"א
נווה שאנן הינה שכונה
בדרום תל אביב שהוקמה
בשנת .1921במאה שנים
השכונה עברה שינויים
רבים והתכנון העירוני
והאדריכלי בה עיצב אותה
לכדי מה שהיא כיום.
השטח שנבחר להתערבות
נמצא היכן שהיתה בעבר
התחנה המרכזית הישנה
והוא כולל בתוכו זכר
לבית הפרדס של משפחת
רוק .כמו כן ,השטח נפגש
בגבולו עם מדרחוב נווה
שאנן.
101
בית הפרדס 1878
בשנות ה 20-מכרה המשפחה את הבית והפרדס .הבית בית רוק הוא בית באר מהמאה ה 19-המצוי כיום ברחוב
שימש משפחה יהודית שמכרה בשנת 1937את הקרקע השומרון .משפחת רוק הייתה משפחה ערבית-נוצרית
לטובת בניית התחנה המרכזית (הישנה) מתוך מחשבה אמידה שהגיעה ליפו מעין כרם .הם הקימו את הבית בלב
שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהם הפרדסים של המשפחה .בדומה לבתי באר אחרים שנבנו
בהדרגה ,קומת הקרקע ,שנועדה לשרת את עבודת
החזיקו. הבאר ,הייתה פשוטה יחסית ,וקורתה בקמרונות צולבים.
A D D - U C AT IO N
102
הקמת השכונה 1921
של האדריכל יוסף טישלר ,הידועה כ"תוכנית המנורה". הקמת נווה שאנן בידי קבוצה של 400יהודים שהחליטו
כשמה ,תוואי הרחובות בנוי בצורת מנורה והיא בנויה על לעזוב את יפו בעקבות מאורעות תרפ"א .חברי הקבוצה,
רעיון קונצנטרי השואב השראה מפרויקטים חקלאיים אשר כללה בעלי מקצוע מתחומים שונים ובהם נגרים,
עירוניים מוקדמים יותר .רחוב לוינסקי מהווה את “השמש” חקלאים ,סוחרים ופועלי בניין ,שאפו להקים חלופה
וממנו יוצאים “קנים” :רחובות צרים שמתעגלים בהגיעם עירונית למונופול החקלאי ביפו ובמושבה שרונה.
במסגרת תחרות אדריכלים שיזמו נבחרה ויושמה תוכניתו
לציר שדרות הר-ציון (בעבר שדרות ירושלים).
שכונת נווה שאנן
103
יריד המזרח 1932
הוקם באופן זמני בקצה הצפון-מערבי של השכונה מתחם
הירידים והתערוכות הראשון בתל אביב שנקרא בשם
“יריד המזרח” .עוצב עבורו סמל מיוחד “הגמל המעופף”.
A D D - U C AT IO N
104
התרחבות השכונה שנות ה30 -
בקצה הצפון מזרחי של השכונה (לבנדה )56בצמוד רכישת אדמות אבול ג’יבן עליהן נבנתה השכונה
לחומת הרכבת שעברה כאן בדרך לירושלים ,נבנה בית החדשה בשנות השלושים .בשנים 1934-1936הוקמו על
שמעון לוי (בתמונה) הידוע יותר בכינוי “בית האוניה”. הגבעה כמה מהבתים המרשימים בעיר שנבנו ב”בסגנון
שמעון לוי קיבל אישור לבנות בית בן שלוש קומותאך הבינלאומי” שמיועדים לשימור מחמיר בתוכנית השימור
בפועל בנה שש קומות .משום גובהו הרב ביחס לתקופה של תל אביב :בית שרנו (ראש פינה ,)26בית קלמרו (ראש
שימש גג הבית את אנשי ההגנה לתצפית. פינה )25ובית שלם (ראש פינה .)28
שכונת נווה שאנן
105
מתחם ביאליק 1935
הבחירה למקם את בית הספר במרכז התוכנית מרמזת בהסתמך על האופי הקונצנטרי של תוכנית השכונה,
על החשיבות שראו תושבי השכונה במוסד בית הספר היווה מרכז ה”מנורה” מתחם שכונתי מקומי ,אשר
והתרומה שלו לקהילה .בפרויקט אני שואפת להחזיר את בהמשך נקרא “מתחם ביאליק” .מתחם זה כלל בית ספר
חשיבותו הן מבחינה ערכית-קהילתית והן מבחינה פיזית יסודי שכונתי ע”ש חיים נחמן ביאליק שנבנה בשנת 1935
עירונית. ,על מנת לענות על הצרכים של תושבי השכונה.
A D D - U C AT IO N
106
תחנה מרכזית ישנה 1940
הגדילה הטבעית במשתמשי התחבורה הציבורית ,החלה הקמת תחנה מרכזית ראשונה של תל אביב .הוקמה
אט אט זליגה של התנועה ממתחם התחנה אל עבר במיקום זה בשל העובדה שהאוטובוסים העירוניים חנו
הרחובות הסמוכים ויצרה בעיות מצטברות וגדלות כגון
חשיפת יתר לזיהום אוויר ותנועה באזור בו ישנם הולכי בכיכר המושבות הסמוכה שהיוותה צומת תחבורתי.
רגל הנתונים בסכנת דריסה ע"י האוטובוסים המגושמים. התחנה הישנה היוותה מקור פעילות גדול מאד ,אך עם
זאת – הייתה קטנה יחסית לפעילות שהתקיימה בה.
במהלך השנים עם התפתחותה של המדינה ולאחר
שכונת נווה שאנן
107
תחנה מרכזית חדשה 1993
גידול במשתמשי התחנה הוביל לחיפוש אחר שטח
חדש וגדול יותר להעברת הפעילות התחבורתית .לבסוף
הוקמה תחנה חלופית על קרקעות של היזם אריה פילץ
בדרום השכונה.
הכנסת פרויקטי התחבורה הענקיים לשטח השכונה
הובילו להזנחה ומשכו אליה סוחרים רועשים ומסוממים.
A D D - U C AT IO N
108
מדרחוב נווה שאנן 1996
חניכת מדרחוב ברחוב נווה שאנן לטובת תושבי השכונה
ויצירת הליכתיות בה.
שכונת נווה שאנן
109
גינת לוינסקי 2007
בשנת 2005נהרס מבנה בית הספר ביאליק ,שהועבר
לרחוב העלייה ,ובמקומו הוקמה בשנת “ 2007גינת
לוינסקי” – גינה ציבורית עם מגרש ספורט וגן שעשועים.
בשנים האחרונות הגינה הפכה להיות מזוהה עם
הפליטים ,ומאז העבודות שהחלו ברכבת הקלה שוהים
בה מסוממים באופן קבוע.
A D D - U C AT IO N
110
תא5000 / תכנון עתידי
תעסוקתי מטרופוליני .בשטח התחנה הישנה עתיד לקום לפי תוכנית המתאר תל אביב 5000שהוצגה בשנת ,2010
קמפוס תרבות ומחול שישמש את להקת בת שבע. צפויים נווה שאנן ואזור התחנה המרכזית הישנה לפיתוח
כשכונת מגורים ,בעיקר למשפחות וצעירים בשילוב
אם כן ,ניתן לראות בתכנון זיהוי של שטח ההתערבות שימושים נוספים .התוכנית קובעת הגדלה של הצפיפות
כמוקד ,הן מבחינה תרבותית והן מבחינת פיתוח שטחים ומאפשרת בנייה בגובה של עד 8-25קומות תלוי מיקום.
השכונה תכיל אזור מגורים ,אזור מעורב תעסוקה ,ואזור
ירוקים שחסרים בשכונה.
שכונת נווה שאנן
111
אתגרים בשכונה א A D D - U C AT IO N
"ישנה תכונה רעה אפילו יותר מכיעור 112
או אי סדר מוחלט ,זוהי המסכה של סדר
מדומה המושגת על ידי התעלמות או דיכוי
של הסדר האמיתי שנאבק להתקיים"
ג'יין ג'ייקובס1961 ,
וצפיפות גדולים .התחנה המרכזית הישנה סיפקה מענהשכונת נווה שאנן תחושות וחששות בקרב התושבים
להמוני ישראלים וכתוצאה מכך יצרה בצפון-מערב
השכונה קרקע פורייה לרוכלים רועשים ועסקאות חוסר ביטחון -אנשי השכונה ועוברי האורח אינם חשים
מפוקפקות .בהמשך בשל עומס תחבורתי הוחלט על ביטחון רב להתהלך בה בשנים האחרונות .השכונה
הקמת התחנה המרכזית החדשה או בשמה האחר שינתה פניה בשל מתחמי התחבורה שהוקמו בה ,מעבר
"מפלצת הבטון" שעד היום עומדת מוזנחת .למרות והתמקמות של מבקשי המקלט בה ,ובעיקר המסוממים
ניסיונות מעטים לטיפוח השכונה כמו בהקמת גינת
לוינקסי או בהפיכת רחוב נווה שאנן למדרחוב ,הרחובות הרבים שמסתובבים ברחובות ובגינה לאור יום.
נותרו מוזנחים ,צפופים ,ומדי כמה דקות ניתן להיתקל
איבוד הזהות -תושבי השכונה הותיקים חשים דחיקה
בנרקומן. ותחושת אובדן הזהות האישית בשל הגירה של מבקשי
המקלט או צעירים לשכונה .השכונה מקבלת ניחוחות
113 חדשים ממסעדות אתניות חדשות שהופכות לדומיננטיות
ומלוות בשיח רחוב בשפה שאינה מוכרת לרוב .לצד
זאת עולים ניצנים לתהליכי ג'נטריפיקציה הבאים לידי
ביטוי בתוכניות התחדשות ,בנייה לגובה לצד השכונה,
מעבר של צעירים וסטודנטים רבים ש"נפלטים" ממרכז
העיר היקרה -אלה מובילים לעליית מחירים ודחיקה של
האוכלוסיה הישנה.
צפיפות וזיהום -פרויקטי התחבורה הענקיים שהוקמו
בנווה שאנן לאורך השנים הביאו עימם זיהום אוויר ,רעש,
מבקשי המקלט A D D - U C AT IO N
מסתננים ומבקשי מקלט רבים בחרו להתמקם בשכונות
דרום תל אביב ,בהן ניתן למצוא נכון לשנת ( 2018ליבסקר
ובחור-ניר,כלכליסט) כ 22,000-מבקשי מקלט ,רובם
מאריתריאה וסודן.
הרשויות מצויות בדילמה מוסרית לגבי הדרכים שבהן
ניתן לעזור ולספק לתושבי השכונה שירותים קהילתיים
הולמים ,שכן חלק ניכר מתושבי השכונה והסביבה אינם
אזרחי המדינה
114
שמואל יוסף פין – 1בנין שהיה פשיעה וסמים
מתחם זנות וסחר בסמים ,נסגר
תחנה מרכזית ישנה – הרציפים
נותרו עזובים מאז שנות ה 90-ומשכו בשנת 2015
מכורים ועבריינים .לאחר הריסתם
שכונת נווה שאנן גינת לוינסקי – פארק ברחוב
הפכו לגן משחקים באופן זמני לוינסקי שמזוהה עם מבקשי
המקלט .לאחרונה ובייחוד
שביל עכו – שיפוץ מתחם בעבודות הרכבת הקלה קיימת בו
התחנהה הישנה ועבודות
הרכבת הקלה משך את אוכלוסיית נרקומנים גדולה
המכורים אל הרחוב הפנימי
בעל המוסכים והמחסנים. גשר ההגנה – סוחרי
פועלות בו מספר תחנות סמים ונרקומנים נהגו
להגיע מתחת לגשר ,עד
סמים אשר תלונות רבות אילצו
את המשטרה לנקות את
האיזור
115
S SCALE A D D - U C AT IO N
"מתחם תיכון "התחנה
116
117 תיכון התחנה
במזרח החלקה מתחיל מדרחוב נווה שאנן שעובר לאורך חיבור מוקדי עניין
כל הרחוב ,אחד מכני המנורה .מדרום לאתר נמצאת
גינת לוינסקי שלצידה עתידה להיות תחנה עתידית של שטח ההתערבות ממוקם בצפון-מערב שכונת נווה
הרכבת הקלה .כמו כן ,מספר דקות הליכה מהשטח שאנן שבתל אביב .כיום ניתן למצוא בשטח את בית
ניתן למצוא את "גן החשמל" אותו אני מציעה לחבר אל הפרדס של משפחת רוק שנמצא במצב רעוע וגם זכר
המוקד המרכזי באמצעות הפיכת שביל עכו למדרחוב לתחנה המרכזית הישנה .להערכתי האתר הנבחר בעל
פוטנציאל עירוני-חברתי ויכול להוות מוקד משיכה בעיר
שנמשך ומתחבר אל המדרחוב הקיים.
בשל פעילותו החברתית והקרבה למוקדי עניין.
A D D - U C AT IO N
118
119 תיכון התחנה
הצבה באתר A D D - U C AT IO N
על מנת לייצר אדריכלות רגישה שמתחברת אל השכונה
ומחזקת אותה ,הוחלט לנקוט במספר פעולות)1 ( :
שמירה על מרקם עירוני שכונתי קיים; ( )2המשך של
רחובות השכונה ממזרח ומדרום; ( )3פירוק המבנה
לגורמים לאיוורור המסה; ( )4יצירת תוואי פנימי לצורך
הגדלת שטח המגע עם הרחוב והפעילויות שיתרחשו
בתיכון ( )5שמירה על מפלס הרחוב ממזרח לעומת
יצירה של הפרדה מפלסית ממערב היכן שישנה קרקע
תלולה יחסית לכיוון רחוב מנחם בגין.
120
121 תיכון התחנה
תיכון "מפורק"
7ספורט 1גוף ונפש A D D - U C AT IO N
8מזכירות ורחבת פעילות 2בישול ותזונה
3מדעים מדוייקים
9משטרה
10מרכז יזמות 4לימודי שפה
5אמנויות הבמה
11תעסוקה 6סדנאות עבודה
12גלריה היסטורית
122
123 תיכון התחנה
A D D - U C AT IO N 124
125 תיכון התחנה
ניתן לראות בשני המבנים לדוגמה מימוש של עירוב עירוב שימושים A D D - U C AT IO N
השימושים .כך למשל במבנה ללימודי שפה ישנה ספריה
שמתחברת וצופה אל מרחבי למידה בגדלים שונים ,ישנו תיכון "התחנה" משמש ככלי לאיחוי וחיבור השכונה
חלל להקראת ספרים ומפגשים לכל הגילאים וגג פעיל. שתושביה מפולגים ורובם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
במבנה מדעים מדויקים ניתן למצוא מעבדות ואודיטוריום המתחם המפורק נועד לספק מענה על צרכים חברתיים
בקומת הקרקע לצד הסעדה ומסחר .חלק מהמבנים וקהילתיים שחסרים בשכונה לטובת התושבים כחלק
מחיי היום-יום .הפירוק איפשר ליצוק במבנה תכנים
במתחם כוללים גם משרדים. מגוונים לפי תכני לימוד בין אם שנועדו עבור תלמידי בית
הספר בלבד ,פונקציות בית ספריות שמשמשות גם את
הכניסה אל המשרדים קרובה לשפת הרחוב ואילו התושבים ,או פונקציות קהילתיות ייעודיות ,כשהכוונה
הכניסות למבני בית הספר ממוקמות לצד המעבר העיקרית היא שהמתחם יהיה פעיל לאורך כל שעות
הפנימי על מנת ליצור הליך כניסה הדרגתי מהרחוב ועד
לבניין.התנועה במבנה כוללת תנועה אנכית שבולטת היממה.
מהמבנה לשם זיהוי מרחוק .כמו כן ,מתקיימת במתחם
תנועה אופקית בחיבור הפיזי בין המבנים שמטרתה בית הספר הוא אחת הדוגמאות הבודדות ,אם לא
שימוש משותף במרחבי למידה שאינם ייעודיים ושיתוף היחידות ,למבנה שיש בו פונקציות רבות מתחומי עיסוק
שונים לגמרי ולכן הוא בעל פוטנציאל לא ממומש
ידע בין דיסציפלינות משיקות. במתכונת שאנו מכירים היום .התיכון החדש שמוצג
מציע להשתמש בתכולותיו לאורך כל שעות היום לטובת
הקהילה כולה.
126
127 תיכון התחנה
A D D - U C AT IO N
חזית המתחם
128
129 תיכון התחנה
"סמטאות" A D D - U C AT IO N
פירוק מבנה בית הספר הביא ליצירת רחובות פנימיים
במתחם שממשיכים את רחובות השכונה .הפונקציות
השונות שזורות לאורך הסמטאות החדשות וכוללות
מגוון שימושים -הסעדה ,מסחר ,משרדים ,פוונקציות
ייעודיות עבור הקהילה ופונקציות בית ספריות שמיועדות
גם עבור התושבים .התכנון של קומת הקרקע נעשה
מתוך מחשבה על זרימה ופתיחות.
130
131 תיכון התחנה
בישול ותזונה קומת קרקע A D D - U C AT IO N
5אודיטוריום וחדרי למידה מתרחבים
6קפיטריה > שוק מכירה בשכונה בסופי שבוע לימודי שפה
1חלל קריאה ו"שעת סיפור"
7סדנאות בישול
גוף ונפש 2ספריה ופנאי
מדעים מדויקים
8חדרי סטודיו
4מסחר ופנאי 3מעבדה ואודיטוריום פתוח
4מסחר ופנאי
132
133 תיכון התחנה
חתך במעבר פנימיA D D - U C AT IO N
134
135 תיכון התחנה
ספריה A D D - U C AT IO N
הספריה המדורגת מחברת בין קומת הקרקע לחללי
הלימוד ביתר הקומות .תכנונה מייצר קשרי מבט
לחללים שונים במבנה בהם מתקיימת במקביל למידה
פורמלית וא-פורמלית.
136
137 תיכון התחנה
בישול ותזונה A D D - U C AT IO N
בקומת הקרקע של מבנה מגמת בישול ותזונה תוכנן בין
היתר חדר סדנאות בישול .העקרונות המנחים בתכנון
היו גמישות ופתיחות -בכל דופן ישנה התייחסות אחרת
כלפי הרחובות שנוצרים בין אם מדובר בקשרי מבט,
בפתיחה ממשית לטשטוש פנים-חוץ ,או עמדת מכירה.
החדר מיועד ללמידה פרקטית של תלמידי בית הספר,
ובשעות שבהן לא מתקיימת פעילות מוסדית הוא משמש
כחדר סדנאות למתחילים או השכרה לאירועים קטנים.
138
139 תיכון התחנה
חדרי סטודיו A D D - U C AT IO N
חדרי סטודיו לשיעורים וסדנאות פונים אל פטיו,
מאפשרים פתיחה אליו או כלפי רחובות המתחם.
140
141 תיכון התחנה
גג פעיל
142
A D D - U C AT IO N
143 תיכון התחנה
קומה ראשונה A D D - U C AT IO N
1לימודי שפה
2מדעים מדוייקים
3בישול ותזונה
4גוף ונפש
144
145 תיכון התחנה
מצב סגור A D D - U C AT IO N
גמישות מרחבי הלמידה
סידור הכיתה הטיפוסית יכול להשתנות בפשטות
ובמהירות לשיפור סל הכישורים של התלמיד .מכיתת
לימוד סטנדרטית מוכוונת למידה פסיבית מול מורה
לחלל שעושה שימוש באמצעי בית הספר.
146
מצב פתוחתיכון התחנה
באמצעות דלת מסתובבת על ציר החלל נפתח בחלקו
ומאפשר גם למידה חקרנית באינטרנט בקבוצות ויחידים.
147
מצב סגור A D D - U C AT IO N
רצף חללים בגדלים שונים (יכולים להיות בקנה מידה
קטן או חדרי לימוד גדולים) עם דלת הזזה לכיס פנימי
מאפשר לתלמיד לקבוע את מידת הפתיחות למרחב
הביניים ואף לבחור אם לחבר חללים ללמידה בקבוצות
גדולות יותר אך נפרדות.
148
מצב פתוחתיכון התחנה
באמצעות פתיחת הדלתות כולן מתקבל חלל רציף.
כיתות הלימוד שנותרות ריקות במרבית החגים והחופש
הגדול יכולות לעבור הסבה תפקודית ולשמש כגלריה או
מרחבי עבודה חופשיים להשכרה.
149
מצב פתוח A D D - U C AT IO N
מרחב הלימוד יכול להיות מוגדר באמצעות ריהוט
ולהתקיים בהנחיית מורה או בצורה חופשית .תצורה זו
מאפשרת לקיים דיונים ולמידה מתוך העלאת רעיונות.
150