בס״ד הַ ּדִ קְ ּדּוק ּבַ ּלָ ׁשֹון ׁשֶ ּלִ י לימוד וחידוד נושאים בדקדוק ובלשון בשילוב תשומת־לב לכתיב, להבנה ולהבעה מאת: א. כהן 8
© כל הזכויות שמורות אין להעתיק או לצלם ללא רשות מאת המחברת. להצטרפות לקבלת דיוור שבועי לפיתוח שפה בבי״ס יסודי, כתבו: רוצה כלים מ״שבילים״ בעברית, למייל הרשום לעיל. תודה רבה, למורה ר. וולנר תחי‘, ולגב‘ ש. הר-צבי תחי‘ על הדרכתן המקיפה בנושאי השפה ודרכי הוראתה. תודה לבעלי ולכל בני משפחתי, שאפשרו לי לשקוד על מלאכתי. נודה לאדון הכל, ויהי רצון מלפניו שלא יצא תחת ידינו מכשול. באישור הוועדה הרוחנית: ספרי ”הדקדוק בלשון שלי" קיבלו הסכמה מאת נציג הוועדה הרוחנית לספרים, ונמצאו ראויים ללימוד בבתי הספר המתחנכים על טהרת הקודש הן לבנים והן לבנות. א. כהן ה ו ע ד הcom.gmail@0548424783c ה ר ו ח נ י ת ל ס פ ר י ם שע"י בית הדין ה ר ב ש. י. ק ר ל י ץ טלפון 5700419-03
מחנכים נכבדים! אין כמו לשון הקודש להקניית ערכי היהדות בדרך עקיפה ובונה. בחוברת זו תוכלו למצוא שילוב של רמה מקצועית ורמה חינוכית גם יחד. הנושאים בחוברת הִ נם בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך, ובהתחשב בתכניות הלימודים של הרשתות העצמאיות החרדיות, ובשיקולי דעת נוספים. לפי הנחיית הפיקוח ללימודי עברית הומלץ להקצות שני שיעורים בשבוע ללימוד הדקדוק בכיתה ח‘. ספר זה בנוי בהתאם להמלצה זו. על המורה להפעיל שיקול דעת ולהעמיק בכל נושא בהתאם ליכולת התלמידים ולקצב הלמידה. ּ המאפיין של ספר הדקדוק לכיתה ח‘ הוא החקירה לעומק, ומודעות לעומד מאחורי הכללים תוך הבנת תופעות לשוניות כמו: שווא מרחף, פירוק צרור שוואים, ריחוק הטעם, כיווץ דיפטונג ועוד. הבנת התהליכים ּ הללו תורמת להפנמת הכללים הנלמדים. ההיכרות עם המושגים ושיום התופעות יסייעו לתלמידים לקראת ּ לימודיהם בלימודי העל־יסודי. כל תופעה מלווה באיור נחמד המשמש גם כתומך זיכרון. הנושאים הנלמדים מובאים לפני הילדים על כל הֶ בֵּ טֵ יהֶ ם: דקדוק, כתיב, הבנה והבעה. כך הופכים כללי הדקדוק היבשים לנושאים מעניינים וישׂימים, וכן תורמים לפיתוח השפה של התלמידים. בין המשימות בספר תוכלו ּ למצוא שאלות ”סגורות“ בסגנון מבחני החוץ על מנת להרגיל את התלמיד במילויָ ן. ּ החומר נלמד בחוברת בצורה שיטתית ויסודית, תוך גיוון מעניין של משימות: כתיבה, סימון בצבע, מילוי תשבצים, הכנת משחקי לימוד לסיכום הנושאים, ועוד. לאחר ההקניה מובאות משימות תרגול מדורגות. לאחר סיום פרק מופיעים דפי חזרה וסיכום ובהם משימות האמורות להכין את התלמיד למבחן מסכם בנושא. ניתן לאפשר לתלמידים למלא חלק ממשימות אלו כרשות, בהתאם לנסיבות. בנושאים רבים ישנה משימת הכנה לפתיחת הנושא ולהמחשתו בדרך האזנה, היגוי וכד‘. בדרך זו יגיע התלמיד להבנה של הנושא ולא יפעל רק באופן טכני. ניתן לנצל פעילויות אלו בתכנון השיעור כפעילות פתיחה. עיקרון בסיסי בשיטת הלימוד שלנו היא למידה פעילה. על התלמיד להיות מעורב בכל תהליך הלמידה; החל מן ההקניה וכלה בסיכום ובחזרה. בנושאים העוסקים בחזרה ושחזור חומר מוכר משנים קודמות על התלמידים למלא בעצמם את הכללים. הדבר מחייב את המורה במעקב תמידי אחר עבודת התלמידים. עליו לדאוג לכך שהם אכן ימלאו את הנדרש בצורה מדויקת. ניתן להיעזר ב“הוראת עמיתים“; נותנים לתלמיד אחד לבדוק את עבודת עמיתו ומעודדים ביקורת בונה בצורה נעימה. לימוד הדקדוק הִ נו לימוד מדורג, הבנוי נדבך על גבי נדבך. הלומדים בחוברת זו אמורים להכיר את החומר הנלמד בספרי ”הדקדוק בלשון שלי“ לכיתות הקודמות. עם זאת, ניתן לחזק את הנושאים הבסיסיים תוך כדי עבודה בחוברת זו. נקווה כי הלימוד בספר זה יהיה מועיל ומהנה לתלמידים ולמורים. בהצלחה! המחברת: א. כהן
- תוכן עניינים - הפרק פרק א‘ - מושגי יסוד: הברות, טעמים ועוד פרק ב‘ - הפועל: חזרה והעמקה בשבעת הבניינים פרק ג‘ - בעולם השמות: משקלים ונטיותיהם פרק ד‘ - השפעת הגרוניות על ניקוד המילים פרק ה‘ - אותיות השימוש: הניקוד המלא פרק ו‘ - פרקי תחביר: נושא, נשוא, לוואי, תיאורים ומושאים נושאי משנה הברות - מהי הברה? חלוקה להברות, שווא מרחף הברות פתוחות והברות סגורות, השפעת הדגש החזק הברות מוטעמות והברות בלתי מוטעמות, מלעיל ומלרע חוק ההברות )בהברות בלתי מוטעמות( עבודות חזרה לסיכום הפרק מיון נטיות בשורש פ.ק.ד. לכל הבניינים הכרת תופעות מיוחדות בבניין התפעל סימני עזר לניתוח פעלים טבלת עזר לניקוד פעלים חידוד הנושאים הקשורים בפעלים: זמן, בניין, גוף ושורש התייחסות ליישום חוק ההברות בפועל עבודות חזרה לסיכום הפרק מודעות לקיום גזרות החסרים ושורשים מרובעים מושגים בשם: נפרד, נסמך, נצמד; שייכות, יחיד, רבים. התייחסות לזכר, נקבה בשם העצם ובשם מספר. סמיכות - ניקוד סיומת הנסמך כינויי שייכות - ניקוד ביחיד וברבים משקלים בשמות: מהו משקל? זיהוי משקל, שורש ומוספיות הבחנה בין שם המשתנה בנטייה לבין שם שניקודו קבוע משקלים שבהם הברה סגורה ואחריה תנועה מלאה משקלים שבהם קמץ ואחריו תנועה מליאה, ריחוק הטעם עבודות חזרה לסיכום הפרק שוואים וחטפים, מתי גרונית מקבלת שווא ומתי נחטפת? תשלום דגש בפועל ובשם; מנורת התשלומים הכוונה לניתוח פעלים שבשרשם גרוניות תופעות נוספות: פתח גנובה והנמכת תנועה עבודות חזרה לסיכום הפרק הניקוד האופייני לאותיות מ.ש.ה. השפעת הגרוניות על ניקוד אותיות השימוש מ.ש.ה. הניקוד האופייני לאותיות ו.כ.ל.ב. הכרת תופעות: פירוק צרור שוואים, כיווץ דיפטונג ועוד צרורות של כמה אותיות שימוש עבודות חזרה לסיכום הפרק גרעין המשפט - נושא ונשוא; זיהוי, שיום והתאמה הרחבת המשפט: א. משלימי השם - לוואים ב. מרחיבי הפועל - התיאורים ג. משלימי הפועל - המושאים סיכום השלבים לניתוח משפט פשוט ”מתחברים לתחביר“ - משחק לסיום עמוד 1 6 9 12 16 22 37 40 42 44 52 55 62 64 65 67 72 76 80 82 87 92 100 106 114 118 122 127 128 133 134 145 148 157 172 176 183 186 187
הברות 1 פרק א׳ הֲבָרֹות מילים מתחלקות להברות יש חוקי ניקוד המתבססים על חלוקה להברות, לדוגמה: הברה סגורה בלתי מוטעמת תנוקד תמיד בתנועה קטנה. מהי תנועה קטנה אתם יודעים, אבל מה פירוש "הֲבָרה"? מתי היא נחשבת סגורה? ואיזוהי הברה בלתי מוטעמת? את כל זאת אנו רוצים להכיר וללמוד. הכנה-לפניכם משפט זהה הכתוב פעמיים, כשבכל פעם המילים מחולקות באופֶן שונה. משימת נסו לקרוא אותו בשני האופָנים, וגלו באיזה אופֶן נשמעות המילים ברורות יותר. סַמנו 4. o ּ עַ -כְ שׁ ָ ו אָ -נו ּ מַ -תְ חִ י-לִ י-ם לִ -לְ מֹ-ד ד ּ ִ -קְ ד ּו-ק. o ּ עַ כְ -שׁ ָ ו אָ -נו ּ מַ תְ -חִ י-לִ ים לִ לְ -מֹד ד ּ ִ קְ -ד ּוק. o ּ נְ אַ -חֵ ל הַ צְ -לָ -חָ ה לְ כָ ל תַ לְ -מִ יד וְ תַ לְ -מִ י-דָ ה. o ּ נְ -אַ -חֵ -ל הַ -צְ לָ -חָ ה לְ -כָ -ל תַ -לְ מִ י-ד וְ -תַ -לְ מִ י-דָ ה. כשמחלקים את המילים באופן תקין המילים נשמעות ברורות. ☞ כל חלק כזה במילה נקרא - הֲבָָרה.
הברות 2 שימו ❤ - שווא, חטף ופתח גנובה אינם נחשבים תנועה. א-רִשמו כמה אותיות, כמה תנועות וכמה הברות בכל מילה: משימה המילה מספר אותיות מספר תנועות מספר הברות עַ כְ -שׁ ָ ו ּ אָ -נו מַ תְ -חִ י-לִ ים לִ לְ -מֹד ּד ּ ִ קְ -ד ּוק בְּ כָ ל הַ -כּ ֹחַ . ☞ מסקנה: מספר ההברות כמספר התנועות במילה. ב-ּגַלו לפי מסקנה זו כמה הברות בכל מילה מהמילים הבאות: משימה ׁשָבּועַ - ּתְפִּלָה - הַתְחָלָה - מִסְּתַּתְרִים - עֲגָלָה - ׁשֻלְחָנֹות - צָהֳרַיִם - ּתֹף - סֻּכָרִּיָה - מַצְלִיחַ - כדי לחלק נכון את המילים להברות, עלינו לשים לב לשלושה פרטים: א. תנועות ב. שוואים ג. דגש חזק. ☞ ✔ לתנועות כבר התייחסנו. ראינו שבכל הברה ישנה תנועה אחת ויחידה. שימו ❤: עיצור בסוף מילה מצטרף להברה שלפניו, לדוגמה: ׁשָ -לַח. גם אות שמנוקדת בפתח גנובה מצטרפת להברה שלפניה, לדוגמה: ׁשָ -לִיחַ.
הברות 3 השוואים אינם נחשבים תנועה; לאן הם מצטרפים? ! לדוגמה: מִׂשְ-חָק, _________, _________. הוסיפו דוגמאות ☞ שווא נח - נח על ההברה הקודמת לו, ומצטרף אליה. שווא נע - נע אל ההברה הבאה אחריו, ומצטרף אליה. לדוגמה: סְבִי-בֹון, _________, _________. חטף - דינו כדין שווא נע, הוא מצטרף אל ההברה שאחריו. לדוגמה: ׁשֹו-אֲלִים, _________, _________. ג-זהו את סוג השווא בכל מילה, משימה ובחרו בצורה הנכונה לחלוקה. נַמקו. ּ מִ קְ -ד ּ ָ שׁ / מִ -קְ דָ שׁ ּ מְ קַ ד ּ ְ -שׁ ִ ים / מְ קַ -ד ְ שׁ ִ ים הַ -שׁ ּ ְ עוֹ -נִ ים / הַ שׁ ּ ְ -עוֹ -נִ ים ּ שׁ ָ -מְ רו ּ / שׁ ָ מְ -רו תזכורת להבחנה בין סוגי שוואים: שווא נע מופיע: בראש מילה, שני מבין שני שוואים רצופים, אחרי תנועה גדולה, תחת אות דגושה, והראשון מבין שתי אותיות זהות. שווא נח מופיע: בסוף מילה, ראשון מבין שני שוואים רצופים, ואחרי תנועה קטנה. תזכורת להבחנה בין סוגי שוואים: שווא שהוא בראש מילה, שׁ ֵ ני מבּ ין שני שוואים רצופים, אחרי תנועה גדולה, תחת אות דגושה, או הראשון מבין שתי אותיות זהות - הוא שווא נע. שווא שהוא בסוף מילה, ראשון מבין שני שוואים רצופים, או ּ קָ -שׁ ַ רְ -ת ָּ ָ / קָ -שׁ ַ -רְ ת אחרי תנועה קטנה - הוא שווא נח. ּ יִ רְ -ד ּ ְ פו ּ / יִ -רְ ד ּ ְ -פו ּ / יִ -רְ ד ּ ְ פו ּ / יִ רְ -ד ּ ְ -פו ּ הִ -סְ בַּ רְ -ת ּ ְ / הִ סְ -בַּ רְ ת ְּ ְ / הִ -סְ בַּ -רְ ת ד-חַלקו את המילים הבאות להברות וסַמנו מקף )-( בין הברה להברה. משימה ּ כַּ פְ ת ּ וֹ ר הֲ לָ כוֹ ת ת ּ ִ שׁ ְ מְ עו ּ הַ ג ּ ְ מָ רָ א חוֹ שׁ ְ בִ י ם ג ְּ ָ מַ רְ ת
הברות 4 בין שמים לארץ - בין שווא נע לשווא נח מרחף לו שווא חדש... הכנה-שימו לב לשווא במילים המודגשות והַשלימו: משימת ּ כִּ תְ בו ּ אֶ ת הַ ת ּ ְ שׁ ו ּ בוֹ ת ב ְ ְ תוֹ ך הַ סֵּ פֶ ר ” ִּ שׁב ְ בִ יל ּ הַ לָ שׁ וֹ ן“. השווא במילים אלו מופיע אחרי תנועה קטנה / גדולה , . ולכן הוא אמור להיות שווא נח / נע ואחריו... היה אמור להופיע דגש קל / כבד באות ב‘ ! אם כן, מדוע איננו אומרים ”כִּ תְ ּב ּו ּ “, ב ִ שׁ ְ ִּביל“? אלא שהאות שלפני השווא במילים אלו היתה אמורה להיות מנוקדת גם היא בשווא*. ומכיוון שהכלל קובע שאין להתחיל מילה בשני שוואים, השווא הראשון הפך לחיריק. ומה עם השווא השני? הוא היה במקור שווא נע, כי היה בראש מילה, ועכשיו הוא פתאום אחרי תנועה קטנה, נראה כמו שווא נח. זהו שווא מיוחד... ☞ שווא שהיה במקור שווא נע והפך לנח נקרא: ”שווא מְַרחֵף“. מה דין שווא מרחף? א. נֶהְּגֶה כעיצור ללא תנועה )בדומה לשווא נָח(. ב. אין דגש קל אחריו )בדומה לשווא נָע(. ג. בחלוקה להברות השווא המרחף מצטרף להברה הקודמת )בדומה לנָח(. * במילה ּבִׁשְבִיל - האות ב׳ היא מאותיות השימוש וניקודה שווא. )ּבְבֵיתִי, ּבְׂשִמְחָה( המילה ּכִתְבּו - זהו פועל בציוּוי שנגזר מהפועל בעתיד ּתִכְּתְבּו - ּכְתְבּו - ּכִתְבּו.
הברות 5 א-הַסבירו מה קרה לשוואים בכל פועל; היעזרו בשרשרת המילים לתיאור התהליך - משימה 6 6 6ּ תַ חְ שׁ ְ בִ י - חְ שׁ ְ בִ י - חִ שׁ ְ בִ י לדוגמה: הפועל בעתיד, שינוי לציווי, חיריק במקום השווא הראשון כי אין שני שוואים בראש מילה. השווא באות ש‘ הוא מרחף, ולכן אין דגש באות ב‘. 1ּ )ת ּ ִ לְ מְ דו ּ - לְ מְ דו ּ - לִ מְ דו 6 6 6 __________________, _______________, _______________________________________ ___________________________________________________________________________ 2ּ )ת ִ מְ שׁ ְ כִ י - מְ שׁ ְ כִ י - מִ שׁ ְ כִ י 6 6 6 __________________, _______________, _______________________________________ ___________________________________________________________________________ ב-זַהו את סוג השווא בכל פועל, וחַלקו להברות בהתאם. משימה ּת ִ שׁ ְ מַ ע ּת ִ שׁ ְ מְ עִ י שׁ ִ מְ עִ י ּ רִ קְ דו ּת ּ ִ רְ קְ דו ּת ּ ִ לְ בְּ שׁ ו ּ לִ בְ שׁ ו ּת ִ לְ בַּ שׁ ּת ִ רְ כַּ ב ּת ּ ִ רְ כְּ בו רִ כְ בִ י ּ אִ סְ פו ּת ּ ִ טְ רְ פו ּ טִ רְ פו ּ יִ טְ רְ פו לידיעתכם: בשלב זה הִּכרנו את השווא המרחף המופיע בנטיות ציווי בניין קל. השווא המרחף מופיע גם במצבים נוספים; בנטיות שמות עצם ובעוד מקרים שתלמדו עליהם בפרקים הבאים.
הברות 6 הברות פתוחות והברות סגורות הכנה-קִראו את ההברות הבאות משימת וחושו בהבדלים בין אלו הכתובות בשורה א' לאלו הכתובות בשורה ב'. א' - לָ ה בּ וֹ ּפֹה כִּ י מַ ה ּנו ּפֶ ה ְ ב' - הַ ר ּקום רֵ יחַ סִ יד חוֹ ף ּדַ ק ּדֶ רֶ ך באיזו שורה לדעתכם רשומות הברות פתוחות? _____ באיזו שורה לדעתכם רשומות הברות סגורות? _____ הברות פתוחות. הברות המסתיימות בתנועה או באם קריאה מכונות: לדוגמה: מּו, לִי , ּפֶה , ּבָא , נֵ , _____, _____. ☞ הברות סגורות מסתיימות בעיצור, באות שוואית, בפתח גנובה או במפיק. לדוגמה: ׁשֵן, לְֵך, מֹחַ, ּבָּה, ּדַע, ____, ____. א-מַיינו את ההברות שבמילים הבאות לפי סוגן. רִשמו בטבלה: משימה קֻ פְ -סָ ה ּ תַ רְ -נְ גֹ-לֶ ת ּ נִ שׁ ְ -מַ ע שׁ ו-רָ ה פתוחה סגורה סָ ה קֻ פְ נִ מְ -צָ א שׁ ָ -טִ יחַ ּ טַ -עֲ נָ -תָ ה ב-חַלקו את המילים הבאות להברות בעזרת קו מפריד )-(. משימה ורִשמו מעל כל הברה ס' )סגורה( או פ' )פתוחה(. ּת ּ ִ י נוֹ ק , מִ רְ פ ּ ֶ סֶ ת , רו ּ חַ , הַ בְ טָ חָ ה , שׁ ְ לִ י חָ ה ּ , יִ סְ ג ּ ְ רו
הברות 7 כיצד משפיע הדגש החזק על החלוקה להברות? ☞ הדגש החזק סוגר את ההברה שלפניו כאילו היא הסתיימה בשווא. זאת מכיוון שהדגש החזק בא במקום עיצור שוואי. ■ בעתיד בניין נפעל, למשל, ישנו דגש חזק משלים שבא במקום נ' הבניין, לדוגמה: במקום אֶנְׁשָמֵר כותבים אֶּׁשָמֵר. ס' פ' ס' וכך נחלק את ההברות במילה זו: אֶ)נְ( - ׁשָ - מֵר ■ גם הדגש החזק התבניתי בא במקום כפילות של האות הדגושה; כך המילה מִּלָה - הייתה צריכה להיות כתובה: מִלְ-לָה. גם כאן הדגש החזק סוגר את ההברה הראשונה. ולכן במילה מִּלָה ההברה הראשונה _______, והשנייה _______. )סגורה או פתוחה( ■ לעומת הדגש החזק, הדגש הקל אינו משנה מאומה בעניין החלוקה להברות. ג-זַהו את סוג הדגש בכל מילה, משימה ובחרו בצורה הנכונה לסיוּוג. נַמקו. סֻ כָּ ה - ס' פ' / פ' פ' סִ ירָ ה - ס' פ' / פ' פ' מַ לְ כָּ ה - ס' פ' / פ' פ' ּכִּ פָ ה - ס' פ' / פ' פ' תזכורת להבחנה בין סוגי שוואים: שווא נע מופיע: בראש מילה, שני מבין שני שוואים רצופים, אחרי תנועה גדולה, תחת אות דגושה, והראשון מבין שתי אותיות זהות. שווא נח מופיע: בסוף מילה, ראשון מבין שני שוואים רצופים, ואחרי תנועה קטנה. תזכורת להבחנה בין סוגי דגשים: כל דגש המופיע לאחר תנועה הוא דגש חזק. דגש קל מופיע רק באותיות ב.ג.ד. כ.פ.ת. המופיעות בראש מילה או אחרי שווא נח. ּתוֹ רָ ה - ס' פ' / פ' פ' רַ כֶּ בֶ ת - ס' פ' פ' / פ' פ' ס' / ס' פ' ס' ּת ּ ִ סָ גַ רְ נָ ה - פ' פ' ס' פ' / ס' פ' ס' פ' ּחִ נָּ ה - ס' פ' / ס' ס' / פ' פ'
הברות 8 ד-רִשמו מתי ההברה נחשבת "פתוחה" ומתי "סגורה". הֵיעזרו באיור. משימה דגש חזק מפיק שווא פתח גנובה עיצור סגור אם קריאה תנועה פתוח הברה פתוחה הברה סגורה ה-צִבעו רק את המשּבְצות שמופיעות בהן מילים שּכל ההברות שלהן סגורות. משימה ְ ּצַ ד מְ כוֹ נִ ית ּ יַ לְ קוטִ י ּ יַ לְ קוט ִ יקָ ה ּדֶ רֶ ך דְ ּכִּ פוֹ ת ּכִּ פָ ה סֵ פֶ ר ּסַ נְ דָ ל ּ רָ כִ ים ּג ּ ַ לְ ג ּ ַ ל ָקרְ בָּ ן ּת ִ ים ּ ַ בְ נִ י ּת וֹ ת ּ ַ פ ּו ּ יַ לְ ד חַ ּ ָ ה יְ לָ דוֹ ת ּת ּ ַ פ ּוחִ ים ּמְ זוזוֹ ת רַ כֶּ בֶ ת סַ כִּ ין ּ מְ סַ ד ּטִ פוֹ ת נֵ רוֹ ת ּת ִ ינוֹ ק שׁ ֻ לְ חָ נוֹ ת ֶ רֶ ת ְּ הִ תְ לַ בַּ שׁ ְ ת מְ לָ אכוֹ ת ּסִ פ ְּ סָ גַ רְ ת סַ כָּ נָ ה ּורִ ים ּ הִ צְ לַ חְ נו ּד הִ צְ לִ יחַ הִ צְ לִ יחָ ה ּ ַ רְ כָּ ה ּ הִ צְ טַ ל ְּ ַ מְ ת ּ כַּ מּ ו בִּ נְ יָ מִ ין ּסִ י ּדָ רְ כָ ה חֲ בֵ רִ ים בָ ן ּ ַ מְ תֶ ם לאיזו דלת יתאים המפתח?
הברות 9 הברות מוטעמות ובלתי מוטעמות הכנה-קִראו את המשפט הבא ומַלאו את ההוראות שאחריו. משימת ּ מִ י טָ עַ ם פ ּ ַ עַ ם טַ עַ ם שׁ ֶ ל ד ּ ִ קְ ד ּוק? איזו מילה מופיעה במשפט זה פעמיים? _______ האם קראתם אותה בשתי הפעמים באופן זהה? _______ כמה הברות יש במילה "טעם"? ______ בכל פעם הדגשנו והארכנו רק הברה אחת: במילה טָ עַ ם הדגשנו את ההברה האחרונה / לפני האחרונה . במילה טַ עַ ם הדגשנו את ההברה האחרונה / לפני האחרונה . "הברה מוטעמת". "טַעַם". הברה שיש בה טעם נקראת ☞ הדגשה זו נקראת בדקדוק נוהגים לסמן מעל ההברה המוטעמת את הסימן , לדוגמה: מִי טָעַם ּפַעַם טַעַם ׁשֶל ּדְִקּדּוק? שימו ❤: בכל מילה ישנה רק הברה אחת מוטעמת. א-קִראו את כל מילה תוך התחשבות בטעם המסומן, והקיפו את הצורה הנכונה. משימה מַחְּבֶרֶת עִּפָרֹון סַרְּגֵל ּתַרְנְגֹלֶת מַּדָפִים חֲבִילָה מְפֻּזָרֹות מַחְּבֶרֶת עִּפָרֹון סַרְּגֵל ּתַרְנְגֹלֶת מַּדָפִים חֲבִילָה מְפֻּזָרֹות
הברות 10 בכל מילה רק אחת משתי הברות עשויה להיות מוטעמת: ההברה האחרונה או זו שלפניה. . )מלמעלה( )מלמטה( מִּלְעֵיל מִּלְַרע מוטעמת - הטעם נקרא מוטעמת - הטעם נקרא שלפני האחרונה כאשר ההברה האחרונה ☞ כאשר ההברה ב-קִראו את המילים הבאות. נַסו להדגיש פעם את ההברה האחרונה משימה ופעם את זו שלפניה, וגלו את ההברה המוטעמת. סַמנו מעליה . ּ יְ רו-שׁ ָ -לַ -יִ ם כּ וֹ -כָ -בִ ים שׁ ָ -לֵ ם ּ מִ סְ -גֶ -רֶ ת זַ -יִ ת ּ הִ תְ -לַ בְּ -טות ָ ּ הַ גְ -דָ -רָ ה זֵ י-תִ ים ּ יַ לְ -קוט ּ יַ לְ -קו-טִ י שׁ ְ אֵ -לָ ה שׁ ְ אֵ -לָ -תְ ך ג-מַיינו את המילים שסימנתם בעבודה הקודמת לפי סוג הטעם שלהן: משימה מִ לְ ּמִ לְ רַ ע ּ עֵ יל הוסיפו דוגמאות! בדרך כלל נוכל לזהות את מקום הטעם לפי שמיעה. ☞ הטעם ברוב המילים בעברית הוא מּלְַרע. שימו ❤ למילים שאנו נוטים לשגות בהטעמתן: ✘ שמות פרטיים - טעמם מלרע, לדוגמה: ָרחֵל, חֵיפָה, ________, _________. ✘ מילים בסיומת ַע, או ָה - טעמן מלרע, לדוגמה: ּכֹובַע, ּגְלִידָה, _________. ✘ וכן אין לומר זָכְַרּתֶם, לָמְַדּתֶן, ָקׁשְַרּתֶם, אלא: זְכְַרּתֶם, לְמְַדּתֶן, __________.
הברות 11 מה הטעם ללמוד על טעם בדקדוק? א. בשביל הקריאה: אם לא נקפיד על ההטעמה, אנו עלולים להגיע לשגיאות חמורות. לדוגמה: המילה ☞ חשוב להגות בהטעמה נכונה את המילים בקריאת התורה ובתפילה. "וְאָהַבְּתָ" הִנּה לשון ציוּוי ועלינו להגותה בטעם מלרע. אם נהגֶה אותה כרגיל בטעם מלעיל המשמעות תהיה לשון עבר וזהו שיבוש משמעותי. ב. בשביל ההבנה: בחומש, למשל, נוכל למצוא פירושים רבים המסתמכים על הטעם. לדוגמה: ☞ מְקום הטעם במילה משפיע על משמעות המילה. בספר בראשית פרק כ"ט נוכל למצוא את המילה "ּבָאָה" פעמיים; בכל פעם הטעם במילה נמצא במקום שונה. רש"י מתייחס לעניין ומפרש כי בפסוק ו', שּבֹו הטעם מלרע משמעות המילה היא בזמן הֹווה, ואילו בפסוק ט', שבו הטעם מלעיל, משמעות המילה היא בזמן עבר. כידוע, הטעם בתנ"ך אינו מסומן כמו שהִצגנו קודם ) (. בתנ"ך הטעם מורה גם על צורת ההנגנה לקריאת התורה, ולכן יש סימנים שונים לטעמים שונים. לדוגמה: ּולְ מַ עַ ן בְּ אָזְ נֵ י ָ בִּ נְ ך ּ לֹא תֹאכַ ל מִ כּ ֹל שׁ ְ נַ יִ ם ּוַ יָ נַ ח הָ אָ דָ ם וַ יְ מָ אֵ ן הָ אָ רֶ ץ בָּ רָ א ּוַ תוֹ צֵ א הָ אָ רֶ ץ עֵ שֶׂ ב פְּ רִ י ּדֶ שׁ ֶ א ּהַ יַ בָּ שׁ ָ ה ּוַ יֹאמֶ ר רָ חְ בָּ ה וַ אֲ נִ י הִ נְ נִ י ג. בשביל הכתיבה: יש צורך להבחין בין הברות מוטעמות לבלתי מוטעמות. ☞ בשביל לדעת לנקד לפי חוק ההברות
הברות 12 הבה נכיר שני כללים פשוטים, ונראה איך הם עובדים. א הברה פתוחה בלתי מוטעמת תנוקד בתנועה גדולה. הברה סגורה בלתי מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה. ב ◊ימו :בשני הכללים מדובר על הברות בלתי מוטעמות. כללי הניקוד להברות מוטעמות מורכבים יותר ולא נעסוק בהם בשלב זה. אך גם לפי שני כללים אלו נוכל לפעול רבות, שהרי רוב ההברות במילה אינן מוטעמות! צליל תנועות גדולות להברה פתוחה בלתי מוטעמת תנועות קטנות להברה סגורה בלתי מוטעמת A קמץ ָ פתח ַ I חיריק מלא ִ י חיריק חסר ִ O חולם מלא ֹו חולם חסר ֹ קמץ קטן ָ E צֵ ירה ֵ סגול ֶ U שורוק ּו קובוץ ֻ א-הַקיפו את ההברות שאינן מוטעמות בכל מילה, משימה ורִשמו מעל כל הברה שהקפתם לפי איזה כלל היא נוקדה )א' / ב'(. נַמקו בע"פ. לדוגמה: ב' ּ פֶ - רַ ח )כי זוהי הברה סגורה בלתי מוטעמת שתנוקד בתנועה קטנה( ְ שׁ ָ -טִ יחַ מְ כוֹ -נִ ית מַ חְ -בֶּ -רֶ ת נוֹ -תֶ -נֶ ת חוֹ -לֵ ם מֶ -לֶ ך היזכרו ושננו...
הברות 13 ב-הַקיפו את המילה המנוקדת נכון בכל זוג, וכִתבו בסוגריים לפי איזה כלל י ְדעתם. משימה 1 .לָ-ׁשֹון / לַ -שׁ וֹ ן )א( 6 .קָ לְ -מָ ר / קַ לְ -מָ ר )_( 2ּ .שׁ ולְ -חָ ן / שׁ ֻ לְ -חָ ן )_( 7 .מִ קְ -לֶ -דֶ ת / מִ קְ -לֶ -דֵ ת )_( 3 .סֵ -פֵ ר / סֵ -פֶ ר )_( 8 .חֳ דָ -שׁ ִ ים / חֳ דַ -שׁ ִ ים )_( 4ּ .ת ּ ְ שׁ ו-רָ ה / ּת ְ שׁ ֻ -רָ ה )_( 9ּ .ת ּ ִ יקְ -ת ּוק / ּת ּ ִ קְ -ת ּוק )_( 5 .מַ שׁ ְ -כִּ -מָ ה /מַ שׁ ְ -כִּ י-מָ ה )_( 10 ּ .הֵ -רַ -ט ּ ְ בות/ ּ הֶ -רַ -ט ּ ְ בות )_( רמז לבדיקה: ארבע פעמים הסתמכתם על כלל א', וחמש פעמים - על כלל ב'. ג-הַשלימו את הניקוד החסר בכל מילה, וכִתבו לפי איזה כלל החלטתם. משימה ִמ ּסְ -ג ֶ ֶ -רת ּד-בִ יק מְ נ -חָ ה ב' ב' ּ ילְ -קוט נ-רוֹ ת הפְ -סֵ ק שׁ -מְ רָ ה מַ -חט קרְ -בָּ ן רמז לבדיקה: ארבע פעמים הסתמכתם על כלל א', וארבע פעמים - על כלל ב'.
הברות 14 הבה נדגיש את הדגש החזק... כפי שלמדנו כבר, הדגש החזק סוגר את ההברה הקודמת לו. לכן התנועה שלפניו באה בהברה סגורה. ברוב המילים תהא זו הברה בלתי מוטעמת. והרי לנו כלל יפה: ☞ לפני דגש חזק נמצא על פי רוב - תנועה קטנה! א-לפניכם רשימות שמות עצם שבמשקלם דגש חזק תבניתי. משימה הַדגישו בצבע את הדגש החזק ואת התנועה הקטנה שלפניו. ּחַ לוֹ ן ּקִ ד ּושׁ זִ כָּ רוֹ ן ּמַ סָ ע ּגַ נָּ ן ּהַ צָ עָ ה סֻ כָּ ה ּג ּ ְ דֻ לָ ה ּהֶ ת ּ ֵ ר גַ נֶּ נֶ ת חֲ מִ שׁ ָּ ה ב-לפניכם רשימות שמות עצם שבמשקלם דגש חזק הסוגר הברה בלתי מוטעמת. משימה הַשלימו את הניקוד עפ“י הכלל שלמדתם. אמִּ יץ ּצפ ּ וֹ ר עת ּ ִ יק גבּ וֹ ר צד ּ ִ יק עלִ יז ּחל ּוק ּספ ּור ּ רמּ וֹ ן ית ּושׁ ּבלוֹ ן ּלק ּוי ּצו ּוי ּבטָ חוֹ ן ּנצָ חוֹ ן שׁ בָּ תוֹ ן ּצוָ ארוֹ ן מבָּ ט ּמזָ ל ּמגָ ף טבָּ ח ּדיָ ג בנַּ אי ּודַ אי ּקפַ אי קְ דשׁ ָּ ה ּג ּ ְ אלָ ה ּ נְ קדָ ה פנָּ ה ּ סִ פְ ריָ ה ּהצ ּ ָ לָ ה חוֵ ר ּפקֵ חַ ב ג ד - כפת בראש מילה? ּהקֵ ף הכֵּ ר ּהצֵ עַ ּהשֵׂ ג
הברות 15 גם בפועל הִּכרנו את הדגש החזק: דגש משלים בעתיד ובציווי של בניין נפעל, דגש תבניתי בבניינים הכבדים. ☞ גם בפעלים התנועה שלפני הדגש החזק תהיה קטנה. ג-במשפטים הבאים כתובים פעלים בבניינים הכבדים, משימה עליכם לסמן דגש בעה“פ ולנקד בתנועה קטנה את האות שלפניו. שימו - לעִתים תצטרכו להשמיט את האותיות ו‘ או י‘ שנוספו בכתיב המלא. לדוגמה: המשכורות ישולמו במועדן. יְ שֻׁ ּל ּ ְ מו 1 )איזהו מכובד? המכבד כל אחד. 2 )יש לקבל כל אדם בסבר פנים יפות. 3 )תקציב הביטחון יקוצץ. 4 )הפיגוע האחרון שתוכנן ע"י החמאס סוכל בס"ד. 5 )החברה מחלקת מתנות חג. 6 )התפללו על החולה המתייסר בכאבים. 6 )מעבורת החלל "קולומביה" התרסקה. 7 )אכילת סוכריות בגיל הרך מסוכנת. ד-לפניכם רשימת פעלים בעתיד ובציווי בבניין נפעל. משימה סַמנו דגש משלים בפה"פ, ונַקדו את התנועה שלפניו. אׁשָמֵר תכָתֵב נזָכֵר יׁשָבֵר הכָנֵס הסָגְרּו אזָהֵר
הברות 16 הברות הברות, פתוחות וסגורות, מוטעמות או בלתי מוטעמות הִכּרנו, היה נעים מאוד, ועכשיו נתחיל בחזרות!!! עבודות חזרה הברות א. חִזרו על הנלמד בעמודים 1 עד 15. ב. הַסבירו לְמה הּכוונה, והַדגימו: 1 .סִפרו כמה אנו, ומיד תדעו כמה הברות במילה שלנו - 2 .אני נע אל הבאה, ואחי נח על הקודמת - 3 .עיצור, שווא נח, מפיק או פתח גנובה, כולם מצליחים לסגור אותה - 4 .לכל אחת יש טעם אחד, לפעמים מורגש רק בסוף ולפעמים קצת לפני - 5 .אם היא פתוחה תקבל מתנה גדולה, אם היא סגורה תסתפק בקטנה - 6 .אם אין לה טעם, ואחריה בא דגש חזק היא תזוז בתנועה קטנה -
הברות 17 ג. הַסבירו בעל פה מדוע נוצרו ההבדלים בין המילים, ומִצאו דוגמה נוספת מן המאגר. לדוגמה: החלוקה להברות במילים: סִדְ-רָה לעומת סִ-ּדְרָה. נימוק: במילה סְִדָרה השווא באות ד' הוא שווא נח, ומצטרף להברה הקודמת, ואילו במילה סִּדְָרה השווא באות ד' הוא נע, ולכן הוא מצטרף להברה הבאה אחריו. דוגמה נוספת: ּ רִ צְ -פָ ה לעומת ּ רִ -צ ָ ְ פה 1 .החלוקה להברות במילים: סִ-ּפְרָה לעומת סִפְ-רָה דוגמה נוספת: לעומת 2ּ .בָא - הברה פתוחה לעומת ּבָּה - הברה סגורה דוגמה נוספת: לעומת 3 .סַּפָר - שתי הברות סגורות לעומת סָפַר - הברה פתוחה ושנייה סגורה דוגמה נוספת: לעומת 4 .רָצָה - לש' ריצה לעומת רָצָה - לש' רצון דוגמה נוספת: לעומת 5ׁ .שֻלְ-חָן - קובוץ לצליל U לעומת ׁשוּ-לָה - שורוק לצליל U דוגמה נוספת: לעומת מאגר מילים: מַלְ-ּכָה לעומת מָ-לְכָה לֹו לעומת לָּה ׁשָבּו )חזרו( לעומת ׁשָבּו )בשבי( ּגִי-לָה לעומת ּגִלְ-עָד ּבַּלָׁש לעומת ּבָלַׁש
הברות 18 ד. חַלקו להברות את המילים הבאות. )סַמנו מקף בין הברה להברה.( ּ מְ כוֹ נִ י ת טִ יל סְ פִ י נָ ה גָ מָ ל אֲ וִ י רוֹ ן מָ נוֹ עַ ּחִ פ ּ ְ שָׂ ה חֻ פְ שׁ ָ ה כְּ תַ בְ תֶ ן ּ אֶ צְ בָּ עוֹ ת יִ שׁ ְ מְ רו ּ הִ נְ נִ י רֹאשׁ מִ סְ פ ּ ָ רִ י ם מִ סְ פ ּ ָ רַ יִ ם ד ּ ָ רְ כָ ה ד ּ ַ רְ כָּ ה ה. צַיינו מה סוג ההברות בכל מילה כמו שמופיע בדוגמה. לדוגמה: אוֹ פַ נַּ יִ ם - פ', ס', פ', ס' ּמַ שָׂ אִ ית - _________ אוֹ פַ נּוֹ עַ - _________ רַ כֶּ בֶ ת - _________ ּ יַ לְ קוט - _________ מַ חְ בֶּ רֶ ת - _________ ּעִ פָ רוֹ ן - _________ סִ פְ רָ ה - _________ עֶ פְ רוֹ נִ י - _________ ּ סִ פְ רָ ה - _________ שׁ ָ טִ יחַ - _________ שׁ ְ טִ יחִ ים - _________ 1 .מ ּדֶ-לֶת נ ּדֶ-לֶת __ __ __ __ __ ו. ּבַחרו בצורה הנכונה, וחּבְרו לְמילה את האותיות שלצד התשובות הנכונות: 2 .צ אֶסְ-ּתֵר ד אֶסְ-ּתֵר 3 .פ ׁשָ-מַרְ-ּתִי ו ׁשָ-מַרְ-ּתִי ב ׁשָ-מַרְ-ּתִי 4 .ש קְׁשַרְ-ּתֶם י קְׁשַרְ-ּתֶם 5 .ה ׁשָ-מַ-יִם ק ׁשָ-מַ-יִם ר ׁשָ-מַ-יִם
הברות 19 ז. סַמנו מעל ההברה המוטעמת במילים הכתובות בעבודה ה‘ בעמוד קודם. ח. רִשמו דוגמאות למילים שהטעם שלהן הוא: מלעיל - . מלרע - . ט. 1 עַיינו במילים הבאות והַשלימו: . ההברות המנוקדות הן מוטעמות / בלתי מוטעמות ּ הסכֵּ ם רֶ סק רצוֹ ן התעמלו ּ ת פרענות תרעֹמת עכברוֹ ן סערָ ה אזרָ ח הברקָ ה ְ ּ היכָ ל תכנִ ית בקבּ וק המשׁ כִ ים מֶ לך 2 נַקדו במילים הנ"ל את השוואים. רִשמו מעל כל הברה שאינה מנוקדת אם היא סגורה )ס'( או פתוחה )פ'( והַשלימו את הניקוד לפי חוקי ההברות. י. גם במילים הבאות מנוקדת ההברה המוטעמת. עליכם לנהוג כמו בעבודה קודמת, אלא שכאן שימו לב גם לדגשים. הַ זכירו לעצמכם: דגש חזק סוגר את ההברה שלפניו, ולכן התנועה שלפניו, שהִנה בהברה סגורה בלתי מוטעמת, תהיה תנועה קטנה / גדולה . כל הדגשים המסומנים הִנם חזקים. ּתק ּ נוֹ ת דבֶּ שׁ ת שׁ בָּ ת הת ּ ֵ ר טפ ּ ָ ה מסדָ ר ּמס ּ כוֹ ת מס ּ כתוֹ ת תכִּ ים מד ּ ָ ף מְ כנָּ סוֹ ת השׂגִ ים
הברות 20 יא. הַשלימו את החסר בזוג השני לפי מה שנעשה בזוג הראשון. חֶלְקָה - חֶ לְ -קָ ה חִּלְקָה - _________ חָדְָרה - חָ -דְ רָ ה חַדְָרּה - ּ חַ דְ -רָ ה חֲלּוקָּה - פ', ס' חֲלֻּקָה - __________ נָעֲלָה - פ', פ' נַעֲלָּה - _________ מכופר - ּ מְ כֻ פָ ר מסודר - _________ סיבה - ּסִ בָ ה סיכה - _________ ּתִקְְראּו - קִ רְ אוּ ּתִקְְרבּו - _________ ּפָגַׁשְנּו - מלעיל ּפְגַׁשְּתֶם - ________ z zx סיימנו פרק א' בספרנו, את עולם ההברות בו הִכּרנו. מה אנו כבר יודעים? 3 לחלק להברות את המילים, תוך התחשבות בתנועות, בשוואים ובדגשים. 3 לזהות אם ההברות פתוחות או סגורות, מוטעמות או בלתי מוטעמות. 3 לנקד במילים הברות בלתי מוטעמות לפי חוקי ההברות. אנו מקווים שהלימוד ימשיך להיות מועיל ו... טעים!
שבעת הבניינים 21 פרק ב׳ ׁשִבְעַת הַּבִנְיָנִים חזרה והעמקה לאחר שעברנו בין ההברות - הגיע הזמן לערוך חזרות בשבעת הבניינים שוב נבקר - בנטיות ובניקוד נשוב וניזכר ולבסוף, ננסה לבדוק האם הניקוד שהִכּרנו מתאים לחוקי ההברות הַּפֹעַל מילה המציינת מעשה ורומזת לזמן ולגוף מִבְנֶה זְמַן ּגּוף ּבִנְיָן פה“פ עָבָר מְדַּבֵר ּפָעַל נִפְעַל עה“פ הֹוֶה נֹוכֵחַ נֹוכַחַת הִפְעִיל לה“פ עָתִיד נִסְּתָר נִסְּתֶרֶת ּבִנְיָנִים קַּלִים הֻפְעַל ׁשֹרֶׁש ּתְחִּלִּיֹות צִּוּוי מְדַּבְרִים ּפִעֵל ּבִנְיָנִים ּכְבֵדִים ּפֻעַל ּתֹוכִּיֹות שה“פ נֹוכְחִים נֹוכְחֹות סֹופִּיֹות מָקֹור נִסְּתָרִים נִסְּתָרֹות הִתְּפַעֵל מּוסָפִּיֹות הכנה-עַיינו במונחים המופיעים בתרשים, הַסבירו והַדגימו כל מושג. משימת
שבעת הבניינים 22 א-לפניכם הטיות הבניינים בשרשים מוּכרים. משימה לצד כל הטיה מופיעה תבנית הטיה נוספת המלאה בכינויי הגוף בלבד. בעמודים הבאים תמצאו מאגר פעלים הכולל את כל הנטיות בכל הבניינים בשורש פ.ק.ד. ; עליכם לגזור את המשּבְצות ולהדביק כל פועל במקום המתאים בתבניות ההטיה הרֵיקות. לדוגמה: את הפועל ּפ ּ ְ קַ דְ תֶ ם תדביקו במשבצת ”נוכחים“ בעבר בניין ּפָעַל )קל(. הערה: במקום לגזור ולהדביק ניתן להעתיק את הפועל למשבצת המתאימה. בניין קל - פּ ָעַל ̈ עבר ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ז.כ.ר. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות ּ זָ כַ רְ ת ִ י ּ זָ כַ רְ ת ְּ ָ זָ כַ רְ ת זָ כַ ר זָ כְ רָ ה ּ זָ כַ רְ נו ּ זְ כַ רְ ת ּ ֶ ם זְ כַ רְ תֶ ן ּ זָ כְ רו ּ זָ כְ רו ̈ הווה ́ יחיד יחידה רבים רבות זוֹ כֵ ר זוֹ כֶ רֶ ת זוֹ כְ רִ ים זוֹ כְ רוֹ ת
שבעת הבניינים 23 ̈ מאגר פעלים לבניינים הקלים ́ ּגִזרו משּבְצות אלו והַדביקו אותן במקום המתאים בהטיות הרֵיקות שבעמודים הקודמים. )אפשרות חילופית: עִברו פועל אחר פועל והעתיקו כל אחד למקום המתאים( ּ הִ פְ קַ דְ ת ּ יִ פְ קְ דו ּת ּ ִ פְ קְ דו ּ הֻ פְ קַ דְ ת ִ י ּפ ִ י ּ ָ קַ דְ ת ִ י מַ פְ קִ ידוֹ ת ּתַ פְ קִ ידִ י ָּ הִ פְ קַ דְ ת לִ פְ קֹד ּפ ְּ ָ קַ דְ ת ּפ ּהִ פָ קְ דִ י מַ פְ קִ יד ּ ִ קְ דו ּפ ּ נִ פְ קַ דְ ת ִ י ָּ ָ קַ דְ ת יֻ פְ קַ ד ּהִ פָ קַ דְ נָ ה לְ הַ פְ קִ יד ּפ ּ ָ קַ דְ נו הֻ פְ קַ ד נִ פְ קָ דוֹ ת ּ יֻ פְ קְ דו נִ פְ קָ דִ ים ּת ּ ֻ פְ קְ דו ּ הִ פְ קַ דְ תֶ ם הַ פְ קִ ידִ י ּפוֹ קְ דוֹ ת ּתַ פְ קֵ דְ נָ ה נִ פְ קֶ דֶ ת הִ פְ קִ ידָ ה ּנִ פ ּתַ פְ קִ יד ּתַ פְ קִ יד ָּ הֻ פְ קַ דְ ת ּתַ פְ קֵ דְ נָ ה ָ קֵ ד ּ הֻ פְ קַ דְ ת ּהִ פ ֶ ן ּ הַ פְ קִ ידו ְּ הִ פְ קַ דְ ת ָּ נִ פְ קַ דְ ת ּ ָ קְ דו ּ לְ הִ פָ קֵ ד נִ פְ קֹד הִ פְ קִ יד אֶ פְ קֹד ּפוֹ קֶ דֶ ת ְּ הֻ פְ קַ דְ ת ּ נִ פְ קְ דו ּ נִ פְ קְ דו מֻ פְ קָ ד ּהִ פָ קֵ ד ְּ נִ פְ קַ דְ ת אַ פְ קִ יד ּפָ קוֹ ד נֻ פְ קַ ד יַ פְ קִ יד ּפ ּ יַ פְ קִ ידו ּ ְ קַ דְ תֶ ן ּפ ּ הֻ פְ קַ דְ נו ּת ּ ַ פְ קִ ידו ָ קְ דָ ה ּת ּפ ֻ פְ קַ ד ּת ִ פְ קֹד ּת ִ פְ קֹד ּ הִ פְ קַ דְ נו ּ ְ קַ דְ תֶ ם ּת נִ פְ קַ ד מַ פְ קִ ידָ ה ּתֻ פְ קַ ד ּ ִ פ ּת ָ קֵ ד ּ ִ פָ קֵ ד נִ פְ קְ דָ ה הֻ פְ קְ דָ ה נִ פְ קָ ד ּפ ְ קֹדְ נָ ה ּפָ קַ ד הַ פְ קֵ ד ּ נִ פְ קַ דְ נו אֻ פְ קַ ד ּהִ פָ קֵ ד ּפ ִ קְ דִ י ּ הִ פְ קַ דְ תֶ ן ּ הִ פְ קִ ידו ּ הִ פְ קִ ידו ּ הֻ פְ קְ דו ּ הֻ פְ קְ דו ּפ ּאֶ פָ קֵ ד הֻ פְ קֵ ד מֻ פְ קָ דוֹ ת ּ ָ קְ דו ּפ ּ ָ קְ דו מֻ פְ קֶ דֶ ת ּ הֻ פְ קַ דְ תֶ ם ּ נִ פְ קַ דְ תֶ ם ּת ִ פְ קְ דִ י ּתֻ פְ קַ דְ נָ ה ּתֻ פְ קְ דִ י יִ פְ קֹד מַ פְ קִ ידִ ים נַ פְ קִ יד ּתֻ פְ קַ דְ נָ ה ּ נִ פְ קַ דְ ת ּת ִ פְ קֹדְ נָ ה ּיִ פ ּפוֹ קֵ ד ֶ ן ּת ָ קֵ ד ּ ִ פָ קְ דִ י ּת מֻ פְ קָ דִ ים ּת ִ פְ קֹדְ נָ ה ּ ִ פ ּ ָ קְ דו ּיִ פ ּ ָ קְ דו ּפוֹ קְ דִ ים ּת ּפ ּ ִ פָ קַ דְ נָ ה ּת הַ פְ קֵ דְ נָ ה הַ פְ קֵ ד ְ קֹד ּ ִ פָ קַ דְ נָ ה
שבעת הבניינים 24 דף גזירה
שבעת הבניינים 25 ̈ מאגר פעלים לבניינים הכבדים ́ ּגִזרו משּבְצות אלו והַדביקו אותן במקום המתאים בהטיות הריקות שבעמודים הקודמים. )אפשרות חילופית: עִברו פועל אחר פועל והעתיקו כל אחד למקום המתאים( ּפ ּ ֻ ק ּ ְ דו ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ּ ַ דְ ת ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ּ ְ דו ָ ּפ ּ ִ ק ּ ַ דְ ת ִ י ּ מִ תְ פ ּ ַ ק ְ דוֹ ת ּפ ּ ֻ ק ּ ְ דו ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ּ ַ דְ ת ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ְ דִ י ּפ ּ ִ ק ּ ַ דְ ת ֶ ן ּ הִ תְ פ ּ ַ קֵ דְ נָ ה ָ ּ מְ פֻ קָ ד ּת ּ ִ תְ פ ּ ַ ק ּ ְ דו ּפ ּ ִ ק ְּ ַ דְ ת ּפ ּ ֻ ק ּ ַ דְ תֶ ן ּ לְ הִ תְ פ ּ ַ קֵ ד ּפ ּ ֻ ק ּ ַ דְ ת ּפ ּ ִ קֵ ד ּ מְ פֻ קָ דוֹ ת ּפ ּ ֻ קוֹ ד ּ מְ פֻ קֶ דֶ ת ֶ ם ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ְּ ַ דְ ת ּפ ּ ִ ק ְ דָ ה ּפ ּ ֻ ק ּ ַ דְ נו ּ מְ פֻ קָ דִ ים ּ יִ תְ פ ּ ַ ק ּ ְ דו ּפ ּ ִ ק ּ ַ דְ נו ּ הִ תְ פ ּ ַ קֵ ד ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ּ ְ דו ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ּ ְ דו ּפ ּ ֻ ק ְּ ַ דְ ת ּפ ּ ִ ק ּ ַ דְ ת ּ מִ תְ פ ּ ַ קֵ ד ּ הִ תְ פ ּ ַ קֵ ד ּפ ּ ֻ ק ּ ַ דְ ת ֶ ם ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ְ דָ ה ָ ּפ ּ ֻ ק ּ ַ דְ ת ּ אֲ פֻ קַ ד ּ הִ תְ פ ּ ַ קֵ ד ּפ ִ י ּת ּ ִ ק ּ ַ דְ תֶ ן ּ ִ תְ פ ּ ַ ק ְ דִ י ּ יְ פֻ ק ּ ְ דו ּפ ּ ִ ק ּ ְ דו ּ אֶ תְ פ ּ ַ קֵ ד ּפ ּ ַ קֵ דְ נָ ה ּפ ּ ֻ ק ְ דָ ה ּפ ּת ּ ֻ קַ ד ּ ִ תְ פ ּת ּ ַ קֵ ד ּפ ּ ַ ק ּ ְ דו ּ ִ תְ פ ּ ַ קֵ ד ּפ ּ ִ ק ּ ְ דו ּ יִ תְ פ ּת ּ ְ פֻ ק ּ ְ דו ּת ּ ְ פֻ קַ ד ּ ַ קֵ ד ּפ ּ ַ ק ְ דִ י ּ מְ פַ קֵ ד ּת ּת ּ ְ פֻ ק ְ דִ י ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ּ ַ דְ נו ּ מְ פַ קֶ דֶ ת ּ ְ פֻ קַ ד ּפ ּ ַ קֵ ד ּ יְ פַ ק ּ ְ דו ּ מִ תְ פ ּ ַ ק ְ דִ ים ּ מְ פַ ק ְ דִ ים ּ נִ תְ פ ּ ַ קֵ ד ּפ ּ ַ קֵ ד ּ לְ פַ קֵ ד ּת ּ ְ פַ קֵ דְ נָ ה ּת ּ ְ פַ קֵ דְ נָ ה ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ּ ַ דְ תֶ ם ּ מְ פַ ק ְ דוֹ ת ּ נְ פֻ קַ ד ּת ּ ִ תְ פ ּ ַ קֵ דְ נָ ה ּת ּ ִ תְ פ ּ ַ קֵ דְ נָ ה ּ אֲ פַ קֵ ד ּ יְ פֻ קַ ד ּ מִ תְ פ ּת ּת ּ ְ פַ קֵ ד ּת ּ ְ פַ ק ּ ְ דו ּ ַ קֶ דֶ ת ּ הִ תְ פ ּ ַ ק ּ ַ דְ ת ִ י ּ ְ פַ קֵ ד ּ יְ פַ קֵ ד ּת ּ ְ פַ ק ְ דִ י ּת ּ ְ פֻ קַ דְ נָ ה ּת ּ ְ פֻ קַ דְ נָ ה ּ נְ פַ קֵ ד כמו שהמפקד פקד פקדתי כל פועל, גזרתי בקפדנות את כולם, והפקדתי אותם בידי התלמיד שידביקם במקום המופקד להם משכבר הימים...
שבעת הבניינים 26 דף גזירה
שבעת הבניינים 27 ̈ עתיד ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ז.כ.ר. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות אֶ זְ כּ ֹר ּת ִ זְ כּ ֹר ּת ִ זְ כְּ רִ י יִ זְ כּ ֹר ּת ִ זְ כּ ֹר נִ זְ כּ ֹר ּת ּ ִ זְ כְּ רו ּת ִ זְ כּ ֹרְ נָ ה ּ יִ זְ כְּ רו ּת ִ זְ כּ ֹרְ נָ ה ̈ ציווי ́ נוכח נוכחת נוכחים נוכחות זְ כֹר כרִ י זִ ְ כ ּרו זִ ְ זְ כֹרְ נָ ה ̈ שם הפועל ́ ̈ מקור ́ לִ זְ כּ ֹר זָ כוֹ ר זוכרים שזהו שווא מרחף?
שבעת הבניינים 28 בניין נ ִפְעַל לעיתים משמש כסביל של ּפָעַל, לדוגמה: הּפָקיד סָגַר את המשרד, המשרד נִסְּגַר על ידי הפקיד. ̈ עָבָר ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש כ.נ.ס. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות ּ נִ כְ נַ סְ ת ִ י ּ נִ כְ נַ סְ תָ ְּ נִ כְ נַ סְ ת נִ כְ נַ ס נִ כְ נְ סָ ה ּ נִ כְ נַ סְ נו ּ נִ כְ נַ סְ ת ּ ֶ ם נִ כְ נַ סְ תֶ ן ּ נִ כְ נְ סו ּ נִ כְ נְ סו ̈ הֹו ֶה ́ יחיד יחידה רבים רבות נִ כְ נָ ס נִ כְ נֶ סֶ ת נִ כְ נָ סִ ים נִ כְ נָ סוֹ ת
שבעת הבניינים 29 ̈ עתיד ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש כ.נ.ס. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות אֶ כָּ נֵ ס ּת ִ כָּ נֵ ס ּת ִ כָּ נְ סִ י יִ כָּ נֵ ס ּת ִ כָּ נֵ ס נִ כָּ נֵ ס ּת ּ ִ כָּ נְ סו ּת ִ כָּ נַ סְ נָ ה ּ יִ כָּ נְ סו ּת ִ כָּ נַ סְ נָ ה ̈ ציווי ́ נוכח נוכחת נוכחים נוכחות הִ כָּ נֵ ס הִ כָּ נְ סִ י ּ הִ כָּ נְ סו הִ כָּ נַ סְ נָ ה ̈ שם הפועל ́ ̈ מקור ́ לְ הִ כָּ נֵ ס הִ כָּ נֵ ס
שבעת הבניינים 30 בניין הִפְעִיל בדרך כלל פעלים מבניין זה מתארים פעולה שאחד גורם לאחֵר לעשות,לדוגמה: הִתְִרים - גרם שהשני יתרום. ̈ עָבָר ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ק.פ.צ. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות ּ הִ קְ פ ּ ַ צְ ת ִ י ּ הִ קְ פ ּ ַ צְ ת ּ ָ הִ קְ פ ְּ ַ צְ ת ּ הִ קְ פ ּ ִ יץ הִ קְ פ ִ יצָ ה ּ הִ קְ פ ּ ַ צְ נו ּ הִ קְ פ ּ ַ צְ ת ּ ֶ ם הִ קְ פ ּ ַ צְ תֶ ן ּ הִ קְ פ ּ ִ יצו ּ הִ קְ פ ּ ִ יצו ̈ הֹו ֶה ́ יחיד יחידה רבים רבות ּ מַ קְ פ ִ יץ ּ מַ קְ פ ִ יצָ ה ּ מַ קְ פ ִ יצִ ים ּ מַ קְ פ ִ יצוֹ ת
שבעת הבניינים 31 ̈ עתיד ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ק.פ.צ. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות ּ אַ קְ פ ִ יץ ּת ּ ַ קְ פ ּ ִ יץ ת ּ ַ קְ פ ִ יצִ י ּ יַ קְ פ ִ יץ ּת ּ ַ קְ פ ִ יץ ּ נַ קְ פ ִ יץ ּת ּ ַ קְ פ ּ ִ יצו ּ ת ּ ַ קְ פֵ צְ נָ ה ּ יַ קְ פ ּ ִ יצו ּ ת ּ ַ קְ פֵ צְ נָ ה ̈ ציווי ́ נוכח נוכחת נוכחים נוכחות ּ הַ קְ פֵ ץ ּ הַ קְ פ ִ יצִ י ּ הַ קְ פ ּ ִ יצו ּ הַ קְ פֵ צְ נָ ה ̈ שם הפועל ́ ̈ מקור ́ ּ לְ הַ קְ פ ִ יץ ּ הַ קְ פֵ ץ
שבעת הבניינים 32 בניין הֻפְעַל הפעלים בבניין הֻפעל משמשים כסביל של הפעלים בבניין הִפְעִיל. לדוגמה: המנהל הִזְמִין את המזכיר לחתונת בנו - המזכיר הֻזְמַן על ידי המנהל. ̈ עָבָר ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ׁש.ל.מ. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות ּ הֻ שׁ ְ לַ מְ ת ִ י ּ הֻ שׁ ְ לַ מְ ת ְּ ָ הֻ שׁ ְ לַ מְ ת הֻ שׁ ְ לַ ם הֻ שׁ ְ לְ מָ ה ּ הֻ שׁ ְ לַ מְ נו ּ הֻ שׁ ְ לַ מְ ת ּ ֶ ם הֻ שׁ ְ לַ מְ תֶ ן ּ הֻ שׁ ְ לְ מו ּ הֻ שׁ ְ לְ מו ̈ הֹו ֶה ́ יחיד יחידה רבים רבות מֻ שׁ ְ לָ ם מֻ שׁ ְ לֶ מֶ ת מֻ שׁ ְ לָ מִ ים מֻ שׁ ְ לָ מוֹ ת
שבעת הבניינים 33 ̈ עתיד ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ׁש.ל.מ. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות אֻ שׁ ְ לַ ם ּתֻ שׁ ְ לַ ם ּתֻ שׁ ְ לְ מִ י יֻ שׁ ְ לַ ם ּתֻ שׁ ְ לַ ם נֻ שׁ ְ לַ ם ּת ּ ֻ שׁ ְ לְ מו ּ תֻ שׁ ְ לַ מְ נָ ה ּ יֻ שׁ ְ לְ מו ּ תֻ שׁ ְ לַ מְ נָ ה בבניין זה )וכן בפֻעַל( לא קיימות צורות ציוּוי ושם הפועל. ̈ מקור ́ הֻ שׁ ְ לֵ ם עד כאן הִצגנו את ”הבניינים הקלים“, הלא הם: ּפָעַל, נִפְעַל, הִפְעִיל והֻפְעַל. Q בדּפים הבאים נציג את: ּפִעֵל, ּפֻעַל והִתְּפַעֵל, המכּונים: ”הבניינים הכבדים“. המאפיין בהם הוא הדגש הכבד הקבוע בתבנית המילה - המופיע בעה“פ בכל הנטיות. • • • ּפָעַל נִפְעַל הִפְעִיל הֻפְעַל ּפִעֵל ּפֻעַל הִתְּפַעֵל הבניינים הקלים הבניינים הכבדים
שבעת הבניינים 34 בניין פּ ִעֵל פעלים מבניין זה מתארים לעִתים פעולה שחוזרת על עצמה, לדוגמה: ִקּפֵץ - ָקפַץ שוב ושוב. ̈ עָבָר ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ד.ב.ר. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות ּד ּ ִ בַּ רְ ת ִ י ּד ּ ִ בַּ רְ תָ ּד ְּ ִ בַּ רְ ת ּד ִ בֵּ ר ּד ִ בְּ רָ ה ּד ּ ִ בַּ רְ נו ּד ּ ִ בַּ רְ תֶ ם ּד ּ ִ בַּ רְ תֶ ן ּד ּ ִ בְּ רו ּד ּ ִ בְּ רו ̈ הֹו ֶה ́ יחיד יחידה רבים רבות מְ דַ בֵּ ר מְ דַ בֶּ רֶ ת מְ דַ בְּ רִ ים מְ דַ בְּ רוֹ ת
שבעת הבניינים 35 ̈ עתיד ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ד.ב.ר. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות אֲ דַ בֵּ ר ּת ְ דַ בֵּ ר ּת ְ דַ בְּ רִ י יְ דַ בֵּ ר ּת ְ דַ בֵּ ר נְ דַ בֵּ ר ּת ּ ְ דַ בְּ רו ּת ְ דַ בֵּ רְ נָ ה ּ יְ דַ בְּ רו ּת ְ דַ בֵּ רְ נָ ה ̈ ציווי ́ נוכח נוכחת נוכחים נוכחות ּדַ בֵּ ר ּדַ בְּ רִ י ּד ּ ַ בְּ רו ּדַ בֵּ רְ נָ ה ̈ שם הפועל ́ ̈ מקור ́ לְ דַ בֵּ ר דַ בֵּ ר
שבעת הבניינים 36 בניין פֻּעַל הפעלים מבניין ּפֻעַל משמשים כסביל לפעלים מבניין ּפִעֵל, לדוגמה: המנהל ּבִּטֵל את הטיול עקב מזג האוויר הצפוי, הטיול ּבֻּטַל לעת עתה. ̈ עָבָר ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ס.פ.ר. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות ּסֻ פ ּ ַ רְ ת ִ י ּסֻ פ ּ ַ רְ תָ ּסֻ פ ְּ ַ רְ ת ּסֻ פַ ר ּסֻ פ ְ רָ ה ּסֻ פ ּ ַ רְ נו ּסֻ פ ּ ַ רְ תֶ ם ּסֻ פ ּ ַ רְ תֶ ן ּסֻ פ ּ ְ רו ּסֻ פ ּ ְ רו ̈ הֹו ֶה ́ יחיד יחידה רבים רבות ּ מְ סֻ פָ ר ּ מְ סֻ פֶ רֶ ת ּ מְ סֻ פָ רִ ים ּ מְ סֻ פָ רוֹ ת
שבעת הבניינים 37 ̈ עתיד ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ס.פ.ר. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות ּ אֲ סֻ פַ ר ּת ּ ְ סֻ פַ ר ּת ּ ְ סֻ פ ְ רִ י ּ יְ סֻ פַ ר ּת ּ ְ סֻ פַ ר ּ נְ סֻ פַ ר ּת ּ ְ סֻ פ ּ ְ רו ּ ת ּ ְ סֻ פַ רְ נָ ה ּ יְ סֻ פ ּ ְ רו ּת ּ ְ סֻ פַ רְ נָ ה בבניין זה )כמו בהֻפעל( לא קיימות צורות ציוּוי ושם הפועל. ̈ מקור ́ ּסֻ פוֹ ר בניין הִתְפַּעֵל פעלים רבים בבניין זה מתארים פעולה חוזרת שהאדם עושה לעצמו, לדוגמה: התלבש, התרחץ. מחליפים את מקומה במָקום של הת‘ המוספית, בבניין התפעל קיימת תופעת הׂשִּכּול; א. כאשר פה“פ היא ׁש, ׂש או ס‘ ☞ לדוגמה: הִשְּתַּמֵׁש, הִׂשְּתַּכֵר, הִסְּתַּפֵר. ב. כאשר פה“פ היא ז‘, בנוסף להחלפת המקום, מוחלפת הת‘ ב- ד‘, לדוגמה: הִזְּדַּקֵף. ג. כאשר פה“פ היא צ‘, בנוסף להחלפת המקום, מוחלפת הת‘ ב- ט‘, לדוגמה: הִצְטַּנֵן.
שבעת הבניינים 38 המוספית ת' נשמטת, ובמקומה יבוא דגש חזק משלים בפה“פ. ☞ כאשר פה“פ היא ד‘, ת‘ או ט‘ מתרחשת תופעת ההִּדָמּות: לדוגמה: במקום לומר: ּ הִ תְ טַ פֵ ל במקום ּ הִ תְ דַ בֵּ ר במקום הִ ּתְ תַ מֵּ ם 6 6 6 המוספית ת‘ נשמטת: ּ הִ טַ פֵ ל ______________ ______________ פה“פ מודגשת בדגש חזק: ּהִ ט ּ ַ פֵ ל ______________ ______________ ̈ עָבָר ́ מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות ּ הִ תְ קַ בַּ לְ ת ִ י ּ הִ תְ קַ בַּ לְ ת ְּ ָ הִ תְ קַ בַּ לְ ת הִ תְ קַ בֵּ ל הִ תְ קַ בְּ לָ ה ּ הִ תְ קַ בַּ לְ נו ּ הִ תְ קַ בַּ לְ ת ּ ֶ ם הִ תְ קַ בַּ לְ תֶ ן ּ הִ תְ קַ בְּ לו ּ הִ תְ קַ בְּ לו יחיד ̈ הֹו ֶה ́ יחידה רבים רבות מִ תְ קַ בֵּ ל מִ תְ קַ בֶּ לֶ ת מִ תְ קַ בְּ לִ ים מִ תְ קַ בְּ לוֹ ת
שבעת הבניינים 39 ̈ עתיד ́ ׁשֹרש פ.ק.ד. ׁשֹרש ק.ב.ל. מַדּבר נוכח נוכחת נסתר נסתרת מַדּברים נוכחים נוכחות נסתרים נסתרות אֶ תְ קַ בֵּ ל ּת ּ ִ תְ קַ בֵּ ל ת ִ תְ קַ בְּ לִ י ּ יִ תְ קַ בֵּ ל ת ִ תְ קַ בֵּ ל נִ תְ קַ בֵּ ל ּת ּ ִ תְ קַ בְּ לו ּ ת ִ תְ קַ בֵּ לְ נָ ה ּ יִ תְ קַ בְּ לו ּ ת ִ תְ קַ בֵּ לְ נָ ה ̈ ציווי ́ נוכח נוכחת נוכחים נוכחות הִ תְ קַ בֵּ ל הִ תְ קַ בְּ לִ י ּ הִ תְ קַ בְּ לו הִ תְ קַ בֵּ לְ נָ ה ̈ שם הפועל ́ ̈ מקור ́ לְ הִ תְ קַ בֵּ ל הִ תְ קַ בֵּ ל ßß
שבעת הבניינים 40 איך מנתחים פעלים בלי בעיות? כשאנו מקבלים פועל לנתח נוכל להיעזר גם ברמזים חיצוניים ולגלות לפיהם את הזמן, את הגוף או את הבניין. הדבורים החרוצות סימנים הן מוצאות... אחר-כך כדאי לבנות פועל מקביל מן ההטיות המוּכָרות לנו, ולהשוֹות ליתר ביטחון. תחילית מ‘ הווה תחילית הִ תחילית ִתְ עבר הפעיל ציווּי נפעל בניין התפעל תחילית נ‘ עבר או הווה בניין נפעל עתיד מדברים בכל הבניינים תחילית אית“ן עתיד ניקוד ָ ַ ... עבר בניין פָּ עַ ל )קל( ניקוד ִ ָּ ... עתיד או ציווּי בניין נפעל ֻ בפה“פ ֻ ּ בניין פֻ על בתחילית בניין הֻ פעל ִי בפה“פ בניין הפעיל ניקוד ֹו... הווה בניין ּפָ ַעל )קל( פתח בתחיליות הווה או עתיד בניין הפעיל דגש חזק בעה“פ בניינים כבדים
שבעת הבניינים 41 א-עַיינו בסימנים שבמשושים בעמוד הקודם, והַדגימו כל כיתוב. משימה ב-נַתחו את הפעלים, ומַלאו את הטבלה. )תוכלו להיעזר בסימנים...(. משימה הפועל זמן גוף בניין שורש ) מתי ? ( ) מי ? ( )לפי תבנית עבר נסתר( )עבר נסתר ללא מוספיות( ּג עבר נסתרים קל ג.ד.ל. ּ ָ דְ לו ּג ּ ַ ד ציווי נוכחים פיעל ג.ד.ל. ּ ְ לו הִ תְ בַּ שׁ ּ ֵ ל הִ בְ שׁ ִ יל אַ דְ בִּ יר אֲ דַ בֵּ ר ּשׁ ִ מ ּ ְ רו ּ שׁ ִ מְ רו ּהִ זָ כַ רְ נָ ה ּת ּ ְ שׁ ֻ גַ רְ נָ ה קוֹ נֵ ס נִ גְ מַ ר נִ גְ מָ ר נִ גְ מֹר ּ יֻ קְ דַ ם ּ יְ קֻ דַ ם ּ יְ קַ דֵ ם הפעלים מאוד דומים, אך מצאתי רמז: ּ בפועל גּ ַ ד ּ ְ לו יש דגש בעה“פ, סימן שהוא מבניין כבד...
שבעת הבניינים 42 איך מנקדים בקלות? עם טבלת הפלא זה ממש פשוט! כשמעיינים היטב בהטיות, מגלים כי יש תנועות ששולטות, ויש תנועות שפחות. אפשר ללמוד בעל פה את התנועות השולטות, ואת המקרים הבודדים שבהם מנקדים באחרות. ☞ לפניכם טבלה המסכמת את הנתונים, תוכלו להיעזר בה לקראת התרגילים. צליל תמיד ! חוץ מיוצאי דופן ... חולם מלא O nֹו חולם חסר 1 .עה״פ בעתיד, ציווי ושה״פ בניין קל )משקל אֶ פְ עֹל(, n ֹלדוגמה: אֶ זְ כּ ֹר, זְ כֹר, לִ זְ כּ ֹר קובוץ U ֻּn שורוק 1 . ּ בסוף מילה, לדוגמה: זָ כְ רו ּ , ת ּ ִ כָּ נְ סו ּ , יֻ שׁ ְ לְ מו ּ , ד ּ ַ בְּ רו nּו 2 . ּ בעה״פ הווה קל משקל פָּ עו ּ ל, לדוגמה: שׁ ָ מור חיריק חסר I חיריק מלא 1 . ּ בסוף מילה, לדוגמה: ת ְ דַ בְּ רִ י ִn ִnי 2 .בנטיית רבים בהווה, לדוגמה: מְ סֻ פָּ רִ ים 3 .בנטיות בהפעיל, לדוגמה: מַ קְ פִּ יצָ ה צֵ ירה E סגול ֶn 1 . ּ סיומת נוכחים ונוכחות בעבר, לדוגמה: זְ כַ רְ ת ּ ֶ ם, נִ כְ נַ סְ תֶ ן ֵn 2 .בנטיית יחידה בהווה, לדוגמה: מֻ שׁ ְ לֶ מֶ ת 3 .תחילית א׳ בעתיד, לדוגמה: אֶ זְ כּ ֹר פתח A קמץ ָn 1 . ּ פה״פ קל עבר, לדוגמה: זָ כְ רו ַn 2 .בסוף מילה לפני ה״א, לדוגמה: נִ כְ נְ סָ ה 3 .עה״פ בהווה נפעל, הֻ פעל ופֻ על, לדוגמה: מְ סֻ פָּ ר 4 . ּ פה״פ בעתיד, ציווי ושה״פ נפעל, לדוגמה: אֶ כָּ נֵ ס, הִ כָּ נְ סִ י חטף פתח ֲn * תחילית א׳ בעתיד פִּ על ופֻ על, לדוגמה: אֲ דַ בֵּ ר
שבעת הבניינים 43 ד-הֵיעזרו בטבלה ּובַחרו בצורה הנכונה. ּכִתבו לפי מה ידעתם כמו בדוגמאות. משימה דוגמה 1 .הִתְ ּפַּתֶל / הִתְ ּפַּתֵל - צילל E תמיד צֵירה. דוגמה 2 .זְכְַרּתֶם / זְכְַרּתֵם - צילל E יוצא דופן מס׳ 1 - סֶגול. 3 .מְ חֻׁשַּב / מְ חֻּׁשָב - _____________________________________________________ 4 .מִ תְ ַרּקֵב / מִ תְ ָרּקֵב - _____________________________________________________ 5 .הֻׁשְלְַך / הּוׁשְלְַך - _____________________________________________________ 6 .הִזְּדַּמֶן / הִזְּדַּמֵן - _____________________________________________________ 7 .הִנְּבִטּו / הִנְּבִיטּו - _____________________________________________________ 8 .נִּתְַרּתִ י / נִיּתְַרּתִ י - _____________________________________________________ 9 .אַסַּבֵר / אֲסַּבֵר - _____________________________________________________ 10 .אַסְּבִיר / אֲסְּבִיר - _____________________________________________________ 11ּ .תִ תְ ַרּׁשֵם / ּתִ תְ ַרּׁשֶם - _____________________________________________________ 12 .אֵתְ ּבַּקֵׁש / אֶתְ ּבַּקֵׁש - _____________________________________________________ 13 .צְפּונִים / צְפֻנִים - _____________________________________________________ 14 .מּודְ ּגָׁשֹות / מֻדְ ּגָׁשֹות - _____________________________________________________ 15ּ .פָגְׁשּו / ּפַגְׁשּו - _____________________________________________________ 16 .מְ לַּמֵדֵת / מְ לַּמֶדֶת - _____________________________________________________ 17 .יְסַּלֵף / יְסַּלֶף - _____________________________________________________ רמז לבדיקה: אם הקפתם 8 פעמים את המילה הימנית, ו-7 פעמים את המילה השמאלית, כנראה דייקתם.
שבעת הבניינים 44 מה שקשור לזמן בפועל עיינו ברמזים המופיעים בעמוד 40 ,היזכרו גם בהטיות, הַשלימו ותנו דוגמאות. התחילית ה‘ מופיעה בזמן ______ בבניינים: הפעיל והתפעל, לדוגמה: __________. בכל הבניינים, פרט לקל ולנפעל, נמצא את התחילית ____ בזמן הווה, לדוגמה: __________. בזמן עתיד המוספיות התחיליות הן: _ _ _ _ ; א - לגוף _______, לדוגמה: _________. לגוף נסתר התחילית _____, לדוגמה: _________. בבניינים נפעל, הפְעיל והתפעל נמצא בציוּוי את התחילית ____, לדוגמה: _____________. כדי לבנות את צורת שם הפועל נאתר את המילה המתאימה להשלמת הצירוף ”רוצה ל...“ תזכורת בבניין קל קיימים משקלים שונים בהֹווה, וכן בעתיד ובציוּוי. בהֹווה קיימים מלבד משקל ּפֹועֵל, גם משקלי: ּפָעּול, ּפָעֵל ופָעֹֹול. בעתיד ובציוּוי קיימים שני משקלים: אֶפְעַל ואֶפְעֹל. )שה“פ תמיד אפעֹל( א-הַקיפו במעגל את האות שבטור של הזמן המתאים לפועל בכל שורה. מה קיבלתם? משימה הפועל עבר הֹווה עתיד ציוּוי שה״פ מקור הזמן ּ שׁ ֻ כְּ נו ב א מ נ ר ח מַ זְ כִּ ירָ ה ד ש ה ג כ ע ּהִ זָ כַ רְ נָ ה ק ב צ ע פ ק שׁ ָ מוֹ ר ס ת ג ד ל ה עָ מֵ ל ב ט מ ה ק ח ּ לְ הִ סְ תַ כֵּ ן ז ש ר ד ו ל ּיִ טָ רֵ ף ל א ב ג כ ז כַּ פְּ רִ י ד ת נ ה מ צ
שבעת הבניינים 45 בטבלה הבאה נשווה בין שני פעלים הדומים בנתונים של: שורש, גוף ובניין אך שונים בזמן. ב-1 חלק מן הפעלים עליכם לבנות לפי הנתונים, וחלקם לנתח ולמלא את הפרטים. משימה פועל א׳ 4זמן בניין שורש גוף זמן 3 פועל ב׳ עבר נפעל ר.ד.מ. נסתר הווה עתיד הפעיל כ.פ.שׁ נסתרים עבר עתיד התפעל ק.ד.ר. נסתר עבר ציווי ּפ ִ עֵ ל צ.י.ר. נוכח עתיד הווה ּפֻ עַ ל ס.מ.נ. נסתר עבר עבר הֻ פעל ד.א.ג. מדבר עתיד עבר קל ג.ד.ל. נסתר הווה ּג ּגְ דֵ לִ ים ּ ָ דְ לו הֻ זְ נְ קָ ה ּתֻ זְ נַ ק ּ יִ תְ פ ּ ַ ת ּ הִ תְ פ ֵ ל ּ ַ תֵ ל נִ כְ בָּ שׁ נִ כְ בַּ שׁ ּת ּדַ בֵּ ק ְ דַ בֵּ ק ּצֻ יַ ן ּמְ צֻ יָ ן יִ פְ רֹם ּפ ּ ָ רום 2 ּבַחרו חמישה זוגות של פעלים מן הטבלה וׁשַבצו אותם במשפטים במחברת.
שבעת הבניינים 46 מה שקשור לבניין בפועל עַיינו ברמזים, היזכרו גם בהטיות, הַשלימו ותנו דוגמאות. דגש תבניתי בעה״פ נמצא בבניינים: ______ _______ ______.לדוגמה: __________. את תופעות הׂשיכול וההידמות נמצא בבניין: _______. לדוגמה: _________, _________. ניקוד קמץ ואחריו פתח מופיע בתחילת פעלים בעבר בניין ______, לדוגמה: __________. התחילית נ‘ תופיע בעבר ובהֹווה של בניין ______, לדוגמה: __________, __________. וכן בנטיית _______________ של כל הבניינים, לדוגמה: ___________. בזמן הווה נמצא חולם מלא בבניין __________, לדוגמה: ____________. חיריק מלא בעה״פ וכן פתח בתחיליות נמצא בבניין _________, לדוגמה: __________. ֻקבוץ בתחיליות נמצא בבניין ________, לדוגמה: __________. ֻקבוץ בפה״פ נמצא בבניין ________, לדוגמה: __________. חיריק, דגש וקמץ נמצא בתחילת הפעלים בעתיד ובציווי של בניין _____, לדוגמה: ______. א-הַקיפו במעגל את האות שבטור של הבניין המתאים לפועל בכל שורה. משימה מה קיבלתם? הפועל קל נפעל הפעיל הֻפעל ּפִעל ּפֻעל התפעל הבניין ּתַ זְ רֵ קְ נָ ה פ ם ב ן ט ו א אֻ רְ כַּ ב ר ק ש נ ג ל כ ּ קַ בְּ לו י ח ל ך י ף ע ּ קָ בְ לו ן ס ה נ מ ת ץ ּ מְ שׁ ֻ מָ שׁ ז פ ם ן ט ע ו נִ תְ בַּ שּׂ ֵ ר ט א ר ק ף ל ד נִ תְ פָּ ס ח י ז ס ב נ ך ּ נִ שׁ ְ ת ּ ַ תֵ ף ק מ ט ן ה מ ע ּ נִ שׁ ְ טַ פְ נו ש ד פ צ ג ל ת