אותיות השימוש 147 ה-הוסיפו את אותיות השימוש כנדרש, ונַקדו בהתאם. משימה הַ זכירו לעצמכם: תשלום הדגש בה‘ הידיעה תלוי - לפני ה‘ ח‘ ע‘ קמּוצֹות הניקוד יהיה _____. לפני הגרוניות א‘ ע‘ ר‘ הניקוד יהיה _____. אין תשלום לדגש ב _ _. ו ל ה ּפַרְ ּפָר ה׳ ל׳ ו׳ סֻ כָּ ה ַה ֻּס ָּכה ּבַ סֻּ כָּ ה ו ב ה סֻּכָה ּובַ סֻּ כָּ ה ה׳ ב׳ ו׳ ו ל ה יְלָדִים ו כ ה ׁשֶ מֶׁש ו ש ה ּכִ ּפָה ו ל ה הַמְ רָאָה ו ב ה מָטֹוס ו מ ה ּתָכְ נִית ו-חַפשו בסידור או בספר תהִלים מילים שיש להן רצף של אותיות שימוש, משימה הַעתיקו למחברת והַסבירו את ניקודן של אותיות השימוש במילים שהעתקתם.
אותיות השימוש 148 שמחנו מכל הלב, להכיר את אותיות השימוש מש“ה וכל“ב, ועכשיו בעבודות החזרה התרכזו. שימו לב! עבודות חזרה אותיות השימוש א. חִזרו על הנלמד בעמודים 126 עד 147. ב. הַסבירו לְמה הּכוונה, והַדגימו: 1 .משה עושה תנועה קטנה ומיד מקבל סוכרייה - 2 .סוכרייה לא נכנסת לגרון, מה יקבלו במקום? - 3 .מה חוטף הכלב לפני חטף? - 4 .הוא שוֵרק והכלב חוֵרק. השווא שאחריהם מרחף - 5 .הצילו! השווא שלי מתכווץ! - 6 .סתם כך אנו קלים. אחרי משה מתחזקים, אבל כלב אותנו לגמרי מעלים - 7‘ .מִשּו‘ יכול להצטרף אליה, אך כלב בולע אותה -
אותיות השימוש 149 ג. הַשלימו את המילים החסרות ורִשמו איזו תופעה התרחשה בכל מילה שרְשמתם: פירוק צרור שוואים / כיוּוץ דיפטונג / הידמות התנועה / תשלום דגש לדוגמה: קָׁשְַרּתָ - וְקָׁשְַרּתָ קְׁשְַרּתֶם - ּוקְ ׁשְַרּתֶם התופעה: פירוק צרור שוואים סְחֹוָרה - ּוסְחֹוָרה עֲבֹודָה - _________ נְעִָרים - לִנְעִָרים יְלָדִים - __________ התופעה: התופעה: ּפֶסַח - הַּפֶסַח עֶֶרב - _________ סַּבָא - מִּסַּבָא אַּבָא - _________ התופעה: התופעה: ׁשֶקֶר - ּבְׁשֶקֶר אֱמֶת - _________ טַּלִית - ּבְטַּלִית ּתְ פִּלִין - _________ התופעה: התופעה: ׁשָמְרּו - וְׁשָמְרּו ׁשְמְַרּתֶם - _________ ׁשָמַיִם - לַּׁשָמַיִם אֲדָמָה - _________ התופעה: התופעה:
אותיות השימוש 150 ד. באֵילו מן המילים הבאות הגרונית לא גרמה לשינוי בניקוד אות השימוש עצמה? ב וַאֲמַרְּתֶם מ וְאָמַרְּתָ י מֵאֲבָנִים ד ׁשֶאֲבָנִים ו הַחַּלֹון י הָאָדֹון י ׁשֶעָזּוב ל הֶעָזּוב פ ּבֶאֱמּונָה ו הָאֱמּונָה ק לְחֵיפָה י מֵחֵיפָה האותיות שהִקפתם מימין לשמאל לפי סדר השורות __ __ __ __ __ ה. 1 ּבִדקו האם יהיה תשלום דגש בכל אות שימוש שנוספת. סַמנו 4 או 7. 2 ּכִתבו את המילה בתוספת אות השימוש הנתונה בכל שורה. נַקדו בהתאם. מ יהיה חֲנּות תשלום? ׁש ה מ עָלֶה מֵ עָ לֶ ה שׁ ֶ עָ לֶ ה הֶ עָ לֶ ה יהיה תשלום? ׁש לדוגמה: ה מ יהיה חָדָׁש תשלום? ׁש ה מ יהיה אָדָם תשלום? ׁש ה
אותיות השימוש 151 ו. באֵילו מן המילים הבאות לא מתרחש פירוק צרור שוואים ? מ מִּמִזְרָח ע לִמְלּוכָה י ּכִתְׁשּובָה ר ּופַרְנָסָה ל ּופְנֵיכֶם ר ּכִפְרָס ָ ף ּומַמְּתָק ה ּבַּתְחִּלָה י לִרְפּואָה ל ּוזְרִיחָה ח מִּסְפָלִים י לִבְהֶמְּתְך האותיות שהִקפתם מימין לשמאל לפי סדר השורות __ __ __ __ ז. מִצאו בכל משפט מספר מילים שיש בהן שווא מרחף כתוצאה מהוספת אות שימוש. סַמנו אותן. 1 ּ .צְ דָ קָ ה ת ּ ַ צ ּ ִ יל מִ מָּ וֶ ת, כְּ מוֹ שׁ ֶ נֶּ אֱ מַ ר: ”ו ּ תְ שׁ ו ּ בָ ה ו ּ תְ פִ ל ּ ָ ה וצְ דָ קָ ה מַ עֲ בִ ירִ ין...“ )3) 2 ּ .בִּ זְ מַ נּוֹ שׁ ֶ ל ”הֶ חָ פֵ ץ חַ י ּ ִ ים“ הָ יו ּ הָ אֲ נָ שׁ ִ ים מְ זַ לְ זְ לִ ים בִּ שׁ ְ מִ ירַ ת הַ לָ שׁ וֹ ן, וְ לָ כֵ ן ּ הִ קְ ד ּ ִ ישׁ מִ זְ מַ נּוֹ לִ כְ תִ יבַ ת סֵ פֶ ר הַ מְ פָ רֵ ט הֲ לָ כוֹ ת בְּ נוֹ שֵׂ א זֶ ה. )3) 3 ּ .בַּ ת יִ שְׂ רָ אֵ ל שׁ ֶ נּוֹ הֶ גֶ ת בִּ צְ נִ יעו ּת ו ּ בְ יֹשׁ ֶ ר זוֹ כָ ה לְ צֶ אֱ צָ אִ ים צַ ד ּ ִ יקִ ים ולְ אֹשׁ ֶ ר. )3) ְ אֶ רֶ ץ. )2) ְ ּ בְּ כִ ת ּ ָ תֵ נו ּ אָ נו ּ אוֹ כְ לִ ים בְּ יֶ תֶ ר נִ ימו ּס ובְ דֶ רֶ ך 4 ּ .בִּ זְ כות הַ מִּ בְ צָ ע שׁ ֶ נֶּעֱ רַ ך 5 ּ .רְ או ּ בֵ ן ו ּשׁ ְ מו ּ אֵ ל מְ טַ פ ּ ְ לִ ים בִּ זְ הִ ירו ּ ת בַּ אֲ חוֹ תָ ם הַ ת ִ ינֹקֶ ת. )2) 6 ּ .בְּ נֵ י מִ שׁ ְ פ ּ ַ חַ ת יִ שְׂ רְ אֵ לִ י נָ סְ עו ּ בְּ טָ עות מִ צְּפַ ת לִ בְ נֵ י-בְּ רַ ק בִּ מְ קוֹ ם לִ בְ אֵ ר-שׁ ֶ בַ ע. )3) 7 ּ .בִּ תְ חִ לַ ת הַ שׁ ּ ָ ָ נָ ה הַ בָּ אָ ה יִ כָּ נֵ ס לְ ת ּקְ פ ּ וֹ חֹק חָ דָ שׁ שׁ ֶ מַּ ט ְ רָ תוֹ לְ עוֹ דֵ ד נְ סִ יעָ ה ּ בְּ תַ חְ בּ ו ּ רָ ה צִ בּ ו ּ רִ ית בִּ מְ קוֹ ם בִּ רְ כָ בִ ים פ ּ ְ רָ טִ יִ ים. )4)
אותיות השימוש 152 ח. לפניכם משפטים שבכל אחד מהם מספר מילים מנוקדות באפשרויות שונות. בכל משפט סַמנו רק את האפשרות שבה ניקוד כל המילים מדויק. 1 .א. המתפללים יצאו ּבְתֻּפִים ּובְמְחֹולֹות לקראת ספר התורה הַחָדָׁש. ב. המתפללים יצאו ּבְתֻּפִים וְבִמְחֹולֹות לקראת ספר התורה הֶחָדָׁש. ג. המתפללים יצאו ּבְתֻּפִים ּובִמְחֹולֹות לקראת ספר התורה הֶחָדָׁש. ד. המתפללים יצאו ּבְתֻּפִים ּוּבִמְחֹולֹות לקראת ספר התורה הָחָדָׁש. 2 .א. התלמידים התבקשו לרדת לַּמִקְלָט ּבְׁשֶקֶט וְבְּדְמָמָה. ב. התלמידים התבקשו לרדת לַּמִקְלָט ּבְׁשֶקֶט ּובִדְמָמָה. ג. התלמידים התבקשו לרדת לַּמִקְלָט ּבְׁשֶקֶט ּובִּדְמָמָה. ד. התלמידים התבקשו לרדת לַּמִקְלָט בְׁשֶקֶט ּובִדְמָמָה. 3 .א. מֵאָז ששמעתי הרצאה ּבְנֹוׂשֵא שמירת הַּלָׁשֹון אני לומדת ּבְכָל יום ָ״. שתי הלכות מִסֵּפֶר ״נְצֹר לְׁשֹונְך ב. מִאָז ששמעתי הרצאה ּבְנֹוׂשֵא שמירת הַּלָׁשֹון אני לומדת ּבְכָל יום ָ״. שתי הלכות מִסֵּפֶר ״נְצֹר לְׁשֹונְך ג. מְאָז ששמעתי הרצאה ּבְנֹוׂשֵא שמירת הַּלָׁשֹון אני לומדת ּבְכָּל יום ָ״. שתי הלכות מְסֵפֶר ״נְצֹר לְׁשֹונְך ד. מִאָז ששמעתי הרצאה ּבְנֹוׂשֵא שמירת הַּלָׁשֹון אני לומדת ּבְכָל יום ָ״. שתי הלכות מִסֵּפֶר ״נְצֹר לְׁשֹונְך ט. הוסיפו את אות השימוש שבמרכז המעגל לכל אחת מהמילים הכתובות סביבו. נַקדו בהתאם לכללים! ול ך וחזור... הלוך וחזור... וח ה ...ר וז לוך ה ו וֹר ת יְרָ קוֹ ת פֵּ זוֹג אֱ ּתפ ּ ּוז ְקֶל ֶמ ְנ ִטיָנה ֲעָנ ִבים ֶמלֹון ש ׁ ָ קֵ ד ַ וְ תַ פ ּ וּז וּ ְ קְ לֶ מֶ נ ָטִ ינה כ כְּ בָ שׂ ִ ים וֹר ת פָּ ם יר ִ עֳ פָ ת ּ וֹ לַ עַ ת ַאר ְ ֵיה ְנ ָמָלה ָנ ֵמר ַאָיּ ָלה כְּ אַ רְ יֵה ב עֲ פוּ לָ ה פֶּ תַ ח ת ּ- ִ ה וָק ְ ש ׁאַ ְ דּ וֹד אֵ ילַ ת ֵחיָפה ְּבֵני- ְּבַרק ֵּתל- ָא ִביב ְירּוש ׁ ָ ַל ִים ּב ְ חֵ יפָ ה ל ט ְ בֶ ר ְ יָ ה ְ ק ְ וֹל ן ש ׁאַ הרָדֵ חֲ חֶ ב ְ רוֹ ן ע ֶא ְלָעד ְנ ִתיבֹות ֵּבית-ׁש ְ ָאן ְּב ֵאר-ש ׁ ֶ ַב לְ אֶ לְ עָ ד ול ך וחזור... הלוך וחזור... וח ה ...ר וז לוך ה ול ך וחזור... הלוך וחזור... וח ה ...ר וז לוך ה
אותיות השימוש 153 ט. הוסיפו את אות השימוש שבמרכז המעגל לכל אחת מהמילים הכתובות סביבו. נַקדו בהתאם לכללים! ול ך וחזור... הלוך וחזור... וח ה ...ר וז לוך ה ו וֹר ת יְרָ קוֹ ת פֵּ זוֹג אֱ ּתפ ּ ּוז ְקֶל ֶמ ְנ ִטיָנה ֲעָנ ִבים ֶמלֹון ש ׁ ָ קֵ ד ַ וְ תַ פ ּ וּז וּ ְ קְ לֶ מֶ נ ָטִ ינה כ כְּ בָ שׂ ִ ים וֹר ת פָּ ם יר ִ עֳ פָ ת ּ וֹ לַ עַ ת ַאר ְ ֵיה ְנ ָמָלה ָנ ֵמר ַאָיּ ָלה כְּ אַ רְ יֵה ב עֲ פוּ לָ ה פֶּ תַ ח ת ּ- ִ ה וָק ְ ש ׁאַ ְ דּ וֹד אֵ ילַ ת ֵחיָפה ְּבֵני- ְּבַרק ֵּתל- ָא ִביב ְירּוש ׁ ָ ַל ִים ּב ְ חֵ יפָ ה ל ט ְ בֶ ר ְ יָ ה ְ ק ְ וֹל ן ש ׁאַ הרָדֵ חֲ חֶ ב ְ רוֹ ן ע ֶא ְלָעד ְנ ִתיבֹות ֵּבית-ׁש ְ ָאן ְּב ֵאר-ש ׁ ֶ ַב לְ אֶ לְ עָ ד ול ך וחזור... הלוך וחזור... וח ה ...ר וז לוך ה ול ך וחזור... הלוך וחזור... וח ה ...ר וז לוך ה
אותיות השימוש 154 י. מַלאו את הטבלה. נַקדו! ּתַּפּוז נְבָטִים ּפֵירֹות אֲבֹוקָדֹו יְרָקֹות מ מִּתַּפּוז ש ׁשֶּנְבָטִים ה הַּפֵירֹות ו וַאֲבֹוקָדֹו כ ּכִירָקֹות ל ב יא. הִפכו את הסדר של כל זוג מילים, ונַקדו את אות השימוש בהתאם למצב החדש. ּבְהֵמֹות וְחַּיֹות ּחַ י ּ וֹ ת ובְ הֵ מוֹ ת מַחְּבָרֹות ּוסְפָרִים ּפַרְּפָר וְתֹולַעַת אֳנִּיֹות ּוסְפִינֹות יְלָדִים לְהֹורִים ּגְבִיעִים לְיַיִן סְפָלִים ּבְמַיִם חֹול ּבִצְדָפִים צָב ּכְאַרְנָב ׁשֹור ּכַחֲמֹור ✍ שַּבְצו במשפטים שישה מזוגות המילים שלעיל, ּכִתבו במחברת וקִראו אותם בהגייה נכונה. z zx סיימנו פרק ה' בספרנו, מה ראינו? האותיות מ.ש.ה. ו.כ.ל.ב אכן שימושיות. הניקוד שלהן שונה ולעִתים דומה מאוד. נזכור לדייק בהגייתן בתפילה ובכל מילה היוצאת מלשוננו.
מתחברים לתחביר נושא, נשוא, לוואי, תיאורים ומושאים
תחביר 156 מהו תחביר? לימוד העוסק במבנה המשפט ובהצטרפות המילים זו לזו. עד כה למדנו בשיעורי הדקדוק על מבנה המילים והצטרפות האותיות והתנועות זו לזו; בכל מילה למדנו למצוא שורש ומוספיות ובהתאם לכך לנקד. בתחביר נלמד על מבנה המשפט והצטרפות המילים זו לזו; בכל משפט נוכל למצוא את ה”גרעין“ ואת ההרחבות ובהתאם לכך לפסֵק. עד כה למדנו על סיוּוג המילים לקבוצות: שמות, פעלים, ומיליות. בתחביר נשתמש בכך כשנגדיר את תפקידי המילים במשפט. בעזרת לימוד התחביר נוכל לשּפֵר את הבנת הנקרא ואת ההבעה שלנו. נלמד לפסֵק בהתאם את המשפטים ולקרוא בהטעמה מתאימה. בשלב זה נתעסק במשפטים פשוטים שיש בהם פועל, ונכיר את המושגים ברמה הבסיסית שלהם. בלימודי ההמשך בשנים הבאות, בעז“ה, תוסיפו ותעמיקו בנושא. בהצלחה !!!
תחביר 157 פרק א׳ ּגַרְעִין הַּמִׁשְּפָט החלק העיקרי במשפט להכין חביתה בלי ביצה - אי אפשר גם משפט לא יוכל להיות שלם - בלי העיקר. ☞ ”גרעין המשפט“ הוא המסר המרכזי של המשפט. הוא כולל שני חלקים: נֹוׂשֵא - על מי או על מה מדובר במשפט. נָׂשּוא - מה קרה לנושא. נֹושא נשּוא לדוגמה: המדפסת המשוכללת התקלקלה באמצע העבודה. גרעין המשפט - המדפסת התקלקלה. א-הַעתיקו מכל משפט את שתי המילים העיקריות שנחשבות ל“גרעין המשפט“. משימה 1 .הבית האחרון ברחוב נמּכר השבוע. - ________________. 2 .המשלוח מדודי ישראל הגיע היום לדואר. - ________________. 3 .לפני מספר דקות צלצל הטלפון בביתנו. - ________________. 4 .הבלון החדש של דניאל התפוצץ פתאום. - ________________. 5 .במהלך הקניות אבד לאחותי הארנק הסגול. - ________________.
תחביר 158 ב-הַשלימו את החסר במשפטים הבאים: משימה קבוצה א‘: 1 _________ .הראשונה במבחן היתה קלה מאוד. 2 .בנחל אכזב זורמים ________ רק בעונת הגשמים. 3 .לכבוד שבת בר המצווה נאפתה ________ בצורת תפילין. 4 _________ .חסום כעת עקב תאונת דרכים. 5 _________ .שהחלה החולה ליטול לפני יומיים גרמה לתופעות לוואי. 6 .לדעתי, _________־אחידה מרגילה את התלמידות להסתפקות במועט. החלק החסר שהשלמתם במשפטים אלו היה הַּנֹוׂשֵ א - החלק שסיפר על מה מדובר במשפט. קבוצה ב‘: 1 ּ .הדבורה ________ צוף מן הפרחים באמצעות חדק הדומה לקשית. 2 .בימות הקיץ _________ הנמלים מזון לימות הקרה. 3 .השלדג ________ דגים מנחלים, לכן נקרא בשם זה: של-דג. 4 .התנין _______ דמעות בזמן אכילת טרפּ ו. 5 .צבעה של הזיקית __________ בהתאם לסביבה שהיא נמצאת בה. 6 .לקראת החורף _________ ציפורים רבות מארצות אירופה. 7 .הדגים _________ חמצן במים באמצעות אבר שנקרא ”זימים“. החלק החסר שהשלמתם במשפטים אלו היה הַּנָׂשּוא - הוא סיפר מה קרה לנושא.
תחביר 159 בניתוח משפטים נזהה לאיזה חלק תחבירי משמשת כל מילה במשפט. איזו מילה היא נושא, איזו נשוא, מהם המושאים ואֵילו מילים משמשות לתיאורים. במה מתחילים? כדי לנתח משפט ולזהות בו את חלקיו בשמם התחבירי נתחיל באיתור הַּנָׂשּוא. א. נָׂשּוא ☞ הפועל במשפט הוא הנָׂשּוא. לאיתור הנשוא נחפש במשפט פועל. זה יכול להיות פועל פעיל, או פועל סביל. נשּוא ְ את תלמידו לפסוק הלכה. הִסְמִיך פועל פעיל לדוגמה: הרב היָשיש נשּוא ְ לפסוק הלכה על ידי רבו הישיש. הֻסְמַך פועל סביל התלמיד א-הַקיפו את הפועל בכל משפט, ורִשמו מעליו - נשוא. משימה התכונן ליציאה לגן בפעם הראשונה. נשוא 1 .אלחנן הקטן 2 .הוא התלבש בעצמו, כמו גדול. 3 .אִמו של אלחנן רכסה לו את כפתורי החולצה. 4 .בזריזות נעל אלחנן את נעליו. 5 .הוא חבש לראשו כיפה חדשה. 6 .אִמו סקרה אותו מכף רגל ועד ראש. 7 .האם נהנתה לראות את בנה הגדול, המוכן. 8 .אבל למה הוא לקח את המוצץ שלו לגן?!
תחביר 160 ב. נֹוׁשֵא כיצד מזהים את המילה שמשמשת כנֹוׂשֵא במשפט? ☞ שואלים על הנשוא - מי? ומוצאים את הַּנֹוׂשֵא שעליו מספר הנָׂשּוא. זה יכול להיות שם עצם פרטי, כמו: אברהם, ירושלים וכד‘. או שם עצם כללי, כמו: האיש, המורה וכד‘. או אפילו שם גוף, כמו: הוא, אתם וכד‘. נׂשּוא נֹוׂשא לדוגמה: את בית המקדש הראשון בנה שלמה המלך. מי בנה? א-הַקיפו את הפועל בכל משפט. רִשמו מעליו - נשוא. משימה גלו בעזרתו את הנושא בכל משפט. רִשמו מעליו - נושא. נֹוׂשא קיבלה מתנה. נשוא לדוגמה: היום אחותי מ י קיבלה? 1 .אתמול הגיעה אלינו סבתא לביקור. היא התקבלה בביתנו בשמחה רבה. 2 .חברי הצליח במבחן האחרון. הוא למד לקראת מבחן זה במשך שלוש שעות. 3 .ביום ראשון ביקר ראובן את חברו החולה שמעון.
תחביר 161 כאשר מופיעים שם תואר או שם מספר כתחליף לשם העצם, הם ישמשו כנושא במשפט. ☞ נושא נשּוא לדוגמה: שם עצם - הילדים הקטנים שיחקו בכדור. נושא נשּוא שם תואר - הקטנים שיחקו כמו גדולים. נושא נשּוא מי שיחקו? שם מספר - השלושה שיחקו יחד בהנאה. ב-הַמשיכו את המשפטים כרצונכם. משימה א. שני הרבנים הישישים _______________________________. שני הישישים ____________________________________. השניים ________________________________________. ב. שתי הבנות החרוצות ________________________________. שתי החרוצות ____________________________________. השתיים ________________________________________. ג-גלו מה הנושא ומהו הנשוא במשפטים הבאים: משימה 1 .הזריזים משכימים קום. 2 .האנשים הזריזים משכימים קום. 3 .המתפללים חיפשו עשירי למניין. 4 .לאחר מספר דקות הגיע העשירי לבית הכנסת. 5 .העׂשָרה התפללו מנחה בשמחה.
תחביר 162 כאשר הנושא יהיה שם עצם דומם השאלה ”מי?“ על הנשוא לא תהיה מתאימה. אם אין תשובה על השאלה ”מי?“ נשאל על הנשוא ”מה?“ ונגלה את הנושא. נושא נשּוא ☞ לדוגמה: הכיסא נפל. מה נפל? א-גלו את הנושא בכל משפט )בעזרת השאלה ”מה?“ על הנשוא(. משימה 1 .הטיפול הצליח. 2 .באמצע השיעור נשמעה אזעקה. 3 .האירוע יתקיים אי״ה באולמי ״אורות״. שימו ❤: כדי למצוא את הנושא תמיד צריך לנסות קודם לשאול על הנשוא ”מי?“ כשיש תשובה על השאלה ”מי?“ השאלה ”מה?“ עלולה להוביל לטָעּות. נושא נשּוא לדוגמה: דני מצא כדור. הנושא הוא דני ולא כדור! מי מצא? מה מצא? ב-ּגַלו את הנושא בכל משפט בעזרת השאלה המתאימה: ”מי?“ או ”מה?“. משימה 1 .התלמיד קיבל מתנה. 2 .המתנה ניתנה על ידי המנהל. 3 .התרנגולת הטילה ביצה.
תחביר 163 הנושא צריך להתאים לנשוא בלשונו: זכר / נקבה וכן יחיד / רבים. נושא נשּוא ☞ לדוגמה: משה קיבל תורה מסיני. הנשוא ”קיבל“ מתאים למילה “משה“ מי קיבל? לכן היא הנושא ולא המילה ”תורה“. ג-1 הַקיפו בכל משפט את מילת הנשוא. משימה 2 אַתרו את הנושא המתאים למילת הנשוא שמצאתם, ורִשמו מעליו ”נושא“. א. לכבוד שבת בישלה אמא מרק ירקות עשיר. ב. המרק בושל כשעה וחצי על אש נמוכה. ג. עקב הרעש סגר יוסף את החלונות. ד. החלונות נסגרו על ידי יוסף בזה אחר זה. ה. העגלה תוקנה על ידי המוכר חינם. ו. תיקון העגלה התבצע על ידי המוכרים בחנות. ז. היום אלחנן הזמין את חבריו לבר המצווה. ח. החברים הוזמנו לשעה שמונה בערב. ט. אתמול מצא מיכאל את האבֵדה. י. האבֵדה נמצאה בדרך לבית הספר. יא. האוטובוס הגיע לפני ההסעה הגדולה. יב. ההסעה הקטנה הגיעה לפני האוטובוס.
תחביר 164 ☞ ׁשֵם המופיע לאחר מילת יחס או אות יחס )בכל“מ( - איננו נושא! לדוגמה: המנהל הודיע את ההודעה ברמקול. אֶת - היא מילת יחס, ב‘ - אות יחס, נושא נשּוא לכן ”ההודעה“ ו“רמקול“ אינן נושא. א-עַיינו ברשימה הבאה, והַּכירו את מילות היחס. משימה קצת יחס למילות יחס... חַּברו סיפור שּבֹו תשּבצו מילות יחס רבות ככל היותר. אַ חֲ רֵ י אֶ ל אֵ צֶ ל אֵ ת בְּ גִ ין בִּ גְ לַ ל בִּ ידֵ י בֵּ ין בִּ לְ עֲ דֵ י ּ בַּ עֲ בור בְּ עַ ד בְּ עֶ צֶ ם בִּ פְ נֵ י בִּ שׁ ְ בִ יל ְ בְּ תוֹ ך כְּ מוֹ לַ אֲ חוֹ רֵ י לְ עֻ מַּ ת לִ פְ נֵ י לִ קְ רַ את ְ לְ תוֹ ך מִ ן מֵ אֲ חוֹ רֵ י ּמול ּמִ פ ְ נֵ י נֶ גֶ ד סְ בִ יב עַ ד עַ ל עַ ל יַ ד עַ ל יְ דֵ י עִ ם שׁ ֶ ל לְ מַ עַ ן ּתַ חַ ת שם הסיפור:
תחביר 165 ב-1 הַדגישו בצבע כל מילת יחס או אות יחס, ּומחקו בקו את שם העצם שאחריהן. משימה 2 רִשמו ”נושא“ מעל המילה המתאימה בכל משפט. נושא לדוגמה: הכדור התגלגל מתחת לשולחן . 1 .את הבובה הזאת קנתה סבתא לאחותי. 2 .מיכאל קיבל מדניאל את הספר. 3 .הנפגע חצה את הכביש מאחורי מכונית חונה. 4 .השניים החזיקו יחד בסל הכבד. ג-קִראו את המשפטים וענו על השאלה שאחריהן. משימה 1 .א. רחל אכלה את הלחם בדרך ארץ. ב. הלחם נאכל בתֵיאבון. באיזה משפט ״הלחם״ היה הנושא? א׳ / ב׳ 2 .א. התלמידה מסרה למנהלת מכתב. ב. המנהלת קיבלה מכתב. באיזה משפט ״המנהלת״ היה הנושא? א׳ / ב׳ 3 .א. לפני שבוע נסעה מיכל לכותל. ב. נסעתי עם מיכל לכותל. באיזה משפט ”מיכל“ היה הנושא? א׳ / ב׳ 4 .א. ההרצאה נמסרה על ידי הרב. ב. הרב מסר הרצאה. באיזה משפט ”הרב“ היה הנושא? א׳ / ב׳
תחביר 166 במשקל שמסתיים בתנועה מליאה ולפניה הברה סגורה - הניקוד ק.צ.ב. ב.ל.נ. ט.ב.ל. פ.ר.ט. ______________ ______________ ______________ ______________ אינו משתנה כלל בהטייה! בהטייה ??? מה יקרה ּתַ ְ ִ י תנועה מליאה הברה סגורה הניקוד ישתנה לדוגמה: ּתַלְמִיד-חֲכָם, ּתַלְמִידִי, ּתַלְמִידְכֶם, ּתַלְמִידֵי-יְׁשִיבָה, ּתַלְמִידֵינּו ו-1 הַקיפו בכל משפט את מילת הנשוא. משימה 2 ּבַחרו באפשרות הנכונה ונַמקו בע“פ מדוע פסלתם את האפשרויות האחרות. הִּסִיעַ אבא בחורים לישיבה. נשוא לדוגמה: היום הנושא הוא: ✓❐ אבא - מתאים לנשוא ולא אחרי מילת יחס ✗❐ בחורים- אינו מתאים ללשון הנשוא )בחורים הסיעו ולא הסיע( ✗❐ ישיבה - מופיע במשפט אחרי אות היחס ”ל“ 1 .בתנ״ך וכן במשניות מוזכרות העדשים פעמים רבות. הנושא הוא: ❐ תנ“ך / ❐ משניות / ❐ עדשים 2 .בתלמוד מוגדרות העדשים כמאכל אדם. הנושא הוא: ❐ תלמוד / ❐ עדשים / ❐ מאכל 3 .עֵׂשָו מכר את הבכורה ליעקב בנזיד עדשים. הנושא הוא: ❐ עֵ שָׂ ו / ❐ הבכורה / ❐ יעקב 4 .הרָגיל בעדשים אחת לשלושים יום מונע אסכרה )ׁשֵם מחלה( מתוך ביתו. הנושא הוא: ❐ הרָ גיל בעדשים / ❐ אסכרה / ❐ ביתו 5 .לחולי מעיים נחשב תבשיל העדשים כבריא. הנושא הוא: ❐ חולי מעיים / ❐ תבשיל העדשים / ❐ בריא זמן הווה נקרא גם "בינוני", הפעלים בהווה משמשים לעִתים כשם עצם. לכן אותה מילה יכולה לשמש פעם כנושא ופעם כנשוא. כמו: מַזְּכִיר, מְפַּקֵד וכד‘. ☞ כדי לזהות את סוג המילה יש לבדוק במשפט לְמה משמשת כל מילה. נושא נשוא לדוגמה: ׁשֹומֵר היער ׁשֹומֵר על העצים שלא ייגנבו. תפקיד האיש- ׁשֵם מה הוא עושה - ּפֹעַל ד-ּבִדקו לְמה משמשת כל מילה מן המילים המודגשות. משימה רִשמו תחתיה ׁשם / פועל, ומעליה - נושא / נשוא. נושא נשוא מְנַּגֶנֶת לְׁשֵם הֲנָאָה. פועל הַמְנַּגֶנֶת בגן אינה שם 1 .בימי ספירת העומר 2 .המְטַּפֵל החדש מְטַּפֵל בסבי במסירות. 3 .הּתֹורְמִים מחו״ל ּתֹורְמִים סכומים גבוהים לישיבתנו. 4 .עקב שיפוצים, הַּמִתְּפַלְלִים בבית הכנסת הגדול לא מִתְּפַלְלִים שם היום. 5 .הַּמַקְּפִיד להגיע בזמן לעבודה מַקְּפִיד בדרך כלל גם לעזוב בזמן. 6 .האנשים המֻׁשְּפָעִים אינם חשים תמיד במודע כי הם מֻׁשְּפָעִים מן החברה. ה-ּכִתבו במחברת משפטים שבהם תשבצו את המילים הבאות פעמיים: משימה פעם כנושא ופעם כנשוא. ✦ ּתוֹ פֶ רֶ ת ✦ ּ מְ פַ קֵ חַ ✦ מַ דְ בִּ יר ✦ מֻ זְ מָ נִ ים ✦ נִ זְ הָ ר ✦
תחביר 167 במשקל שמסתיים בתנועה מליאה ולפניה הברה סגורה - הניקוד ק.צ.ב. ב.ל.נ. ט.ב.ל. פ.ר.ט. ______________ ______________ ______________ ______________ אינו משתנה כלל בהטייה! בהטייה ??? מה יקרה ּתַ ְ ִ י תנועה מליאה הברה סגורה הניקוד ישתנה לדוגמה: ּתַלְמִיד-חֲכָם, ּתַלְמִידִי, ּתַלְמִידְכֶם, ּתַלְמִידֵי-יְׁשִיבָה, ּתַלְמִידֵינּו ו-1 הַקיפו בכל משפט את מילת הנשוא. משימה 2 ּבַחרו באפשרות הנכונה ונַמקו בע“פ מדוע פסלתם את האפשרויות האחרות. הִּסִיעַ אבא בחורים לישיבה. נשוא לדוגמה: היום הנושא הוא: ✓❐ אבא - מתאים לנשוא ולא אחרי מילת יחס ✗❐ בחורים- אינו מתאים ללשון הנשוא )בחורים הסיעו ולא הסיע( ✗❐ ישיבה - מופיע במשפט אחרי אות היחס ”ל“ 1 .בתנ״ך וכן במשניות מוזכרות העדשים פעמים רבות. הנושא הוא: ❐ תנ“ך / ❐ משניות / ❐ עדשים 2 .בתלמוד מוגדרות העדשים כמאכל אדם. הנושא הוא: ❐ תלמוד / ❐ עדשים / ❐ מאכל 3 .עֵׂשָו מכר את הבכורה ליעקב בנזיד עדשים. הנושא הוא: ❐ עֵ שָׂ ו / ❐ הבכורה / ❐ יעקב 4 .הרָגיל בעדשים אחת לשלושים יום מונע אסכרה )ׁשֵם מחלה( מתוך ביתו. הנושא הוא: ❐ הרָ גיל בעדשים / ❐ אסכרה / ❐ ביתו 5 .לחולי מעיים נחשב תבשיל העדשים כבריא. הנושא הוא: ❐ חולי מעיים / ❐ תבשיל העדשים / ❐ בריא
תחביר 168 הכנה- נַסו למצוא את הנושא במשפט הבא: משימת כתבתי במחברת את התשובות הנכונות. הנשוא הוא הפועל - __________, נשאל עליו: מי? ... אני! במשפט זה הנושא חבוי בתוך הנשוא. המילה ”כתבתי“ משמשת כנשוא וכנושא יחדיו. מסקנה: )נסמנם: נו"נ( פעלים שיכולים להופיע במשפט ללא שם גוף נפרד, משמשים במשפט כנושא וכנשוא יחדיו! ☞ נו“נ נו“נ נו“נ לדוגמה: הָלַכְנּו לטיול. ׁשְמֹר על אחיך! מחר ּתִלְמְדּו למבחן. אלו הם פעלים בגוף ראשון או שני בזמנים: עבר, עתיד או ציווי. פעלים בגוף שלישי או בזמן הווה מופיעים במשפט אך ורק בליוּוי שם גוף. נושא נשוא נושא נשוא נושא נשוא לדוגמה: הם הָלְכּו לטיול. אתה ׁשֹומֵר על אחיך. הוא יִלְמַד למבחן. א-מִצאו בכל משפט את הנושא ואת הנשוא. אם הם במילה אחת רִשמו נו“נ. משימה 1 .ישבנו יחד לקרוא בספרי הספרייה. 2 - .מדוע פתחת את הספר בפרק האחרון? 3 .אתה קורא תמיד מהסוף להתחלה? 4 - .לא, כבר קראתי את הספר הזה פעם אחת. 5 - .בסיום הקריאה החזר נא את הספר למקומו במדף.
תחביר 169 נסכם כעת את הנושא, על גרעין המשפט - הנשוא והנושא. עבודות חזרה גרעין המשפט א. חִזרו על הנלמד בעמודים 155 עד 168 ב. הַסבירו לְמה הּכוונה, והַדגימו: 1 .במשפטים שלנו הנשוא פועל תמיד - 2 .תשאלו את הנשוא, ותגיעו אל עיקר הנושא - 3 .גם תואר וגם מספר יכולים לשמש כנושא, כעיקר - 4 .הם חייבים להיות מתאימים זה לזה - 5 .הנושא הוא חשוב, אך אינו צריך יחס מיוחד - 6 .לפעמים הוא בא אחריו, לפעמים לפניו ולעִתים ממש אִתו יחדיו -
תחביר 170 ג. הַקיפו בכל משפט את מילת הנשוא ובַחרו באפשרות הנכונה לנושא. 1 .החכם רואה את הנולד. הנושא הוא: ❐ החכם / ❐ רואה / ❐ הנולד 2 .השניים יצאו מּפֶתח הבית בדממה. הנושא הוא: ❐ מפֶּ תח / ❐ הבית / ❐ השניים 3 .הבניינים נפגעו מרעידת האדמה. הנושא הוא: ❐ הבניינים / ❐ מרעידת / ❐ האדמה 4 .השבוע התקבלו שני תלמידים חדשים לכיתה שלנו. הנושא הוא: ❐ השבוע / ❐ תלמידים / ❐ לכיתה ד. קִראו את המשפטים וענו על השאלה שאחריהן. 1 .א. אבי לקח את התפילין לבדיקה. ב. התפילין נמצאו כשרות. באיזה משפט ״התפילין״ היה הנושא? א׳ / ב׳ 2 .א. השנה למד אחי בכיתה ו׳. ב. השנה כמעט הסתיימה. באיזה משפט ״השנה״ היה הנושא? א׳ / ב׳ 3 .א. אתמול חזר אבי מחו״ל. ב. חיכיתי לאבי בקוצר רוח. באיזה משפט ”אבי״ היה הנושא? א׳ / ב׳
תחביר 171 ה. מִצאו בכל משפט את הנושא ואת הנשוא. רִשמו מעל המילים המתאימות: נושא, נשוא או נו“נ. נשוא נושא לדוגמה: באוויר האביבי, בין פרחים צבעוניים, מתעופפים המוני פרפרים. 1 .הפרפרים נמשכים לצּוף של הפרחים. 2 .בעולם חיים כמאה וחמישים אלף מינים שונים של פרפרים. 3 .לצורך מעבָר ממקום למקום משתמש הפרפר בשני זוגות הכנפיים שלו. 4 .הרגליים משמשות את הפרפר לתמיכה ולא להליכה. 5 .המְחֹושים של הפרפר משמשים אותו למישוש, להרחה ולִשמיעה. 6 .הפה מגולגל מתחת לראש הפרפר כמו צינור. 7 .הוא נפתח לצורך מציצת צּוף מן הפרחים. 8 .הביצים מוטלות בעונת הקיץ. 9 .מהביצים בוקעים זחלים. 10 .הזחלים ניזונים מעלים ירוקים. 11 .כעבור חודשים אחדים הם הופכים לגולם. 12 .מן הגולם מגיח פרפר חדש לעולם. 13 .את כל המידע הזה קראתי בעיתון ילדים.
תחביר 172 פרק ב׳ הַרְחָבַת הַּמִׁשְּפָט משלימי השם, משלימי הפועל לוואי, תיאורים, מושאים גרעין המשפט לפעמים אינו מספיק למילים הנוספות גם כן יש תפקיד. הכנה- קִראו את המשפטים הבאים: משימת אמא לקחה. המנהל הציע. התלמידה רצתה. הברווז עלה. האם בכולם מופיע גרעין המשפט? _______ האם המסר במשפטים אלו ברור ? _______ כשאנו קוראים משפטים כאלה מתעוררות שאלות רבות שעליהן שאר המילים במשפט צריכות לענות; לדוגמה: מה לקחה אמא? מִמי? מה המנהל הציע? למי? מה רצתה התלמידה? לאן הברווז עלה? וכו‘ ☞ כדי להעביר מסר ברור מן המשפט יש להרחיב את גרעין המשפט. בהרחבת המשפט נענה על שאלות המתעוררות בקשר לתוכנו. את מי? מאין? לדוגמה: אמא לקחה את דני מהגן. איזה? מלי? מה? מנהל המפעל הציע לעובדיו לערוך הפסקה.
תחביר 173 א. משלימי השם - לוואים כל מילה המתארת שם עצם במשפט ועונה על השאלה ”איזה“ על ׁשֵם, נקראת ”לְו ַאי“, כי היא מלווה את השם ומשלימה אותו. ☞ לדוגמה: התלמידה החרוצה רצתה להשלים את המבחן בחשבון בשעות המוקדמות. לוואי לוואי לוואי ענה לשאלות: איזו תלמידה? איזה מבחן? אֵילו שעות? א-הוסיפו לוואי מתאים לכל שם עצם במשפט. משימה . 1 .הטלפון איזה טלפון? משמיע צליל איזה צליל? . 2 .התינוקת איזו תינוקת? סבלה מּכאבי אילו כאבים? 3 .עץ איזה עץ? מניב ּפֵרות אילו פירות? כבר בתחילת הקיץ. . 4 .במחשב איזה מחשב? התגלתה תקלה איזו תקלה? ב-מִתחו קו תחת כל שם שהלוואי מתאר אותו. משימה לדוגמה: העובדת הוותיקה יוצאת לפנסיה מוקדמת. לוואי לוואי 1 .הכדור הכחול התגלגל על הכביש הסואן. לוואי לוואי לוואי לוואי 2 .מיכל הקטנה אוהבת לשחק עם ילדים גדולים. לוואי לוואי לוואי לוואי 3 .הרגעים האחרונים של החידון המסכם עוררו עניין רב בקהל המרותק.
תחביר 174 לוואי יכול לענות גם על השאלות ”כמה?“ או ”של מי?" "של מה?“ כאשר הן מתייחסות לׁשֵם. גם הסומך בסמיכות נחשב ללוואי. ☞ לוואי לוואי לוואי לדוגמה: שלושה שיעורי חשבון התבטלו עקב מחלתה של המורה. כמה שיעורים? ֵאילו שיעורים? )סומך( של מי המחלה? ג-במשפטים הבאים מסומנות סמיכויות. משימה תזכורת: הסומך הוא המילה האחרונה בסמיכות. סמנו את הלוואים בסמיכויות ולוואים נוספים. )זוכרים את הנ“ס?( 1 .מיץ תפוזים מכיל ויטמינים רבים. )2) 2 .ימי החופשה מתקרבים בצעדי ענק. )2) 3 .מרבית הימים עוברים עלי, ברוך השם, בנעימים. )1) 4 .הצּבָע המומחה צָבַע את מסגרות חלונות ביתנו לכבוד פסח. )3) 5 .לפני דקה נשמעו צלצולים רמים מכל שעוני הקיר בבית חברתי. )3) 6 .מכונית ראש הישיבה חנתה היום תחת ביתנו. )2) 7 .בית הכנסת ״חניכי הישיבות״ פתוח עשרים וארבע שעות. )3) לפעמים הלוואי הוא חלק מן הנושא. נסמן אותו בצורה הבאה: נושא ☞ לוואי לוואי נשוא שלושה שיעורי חשבון התבטלו עקב מחלתה של המורה. ד-חִזרו לעבודה הקודמת וסַמנו בכל משפט את הנושא בצורה מתאימה כמו בדוגמה. משימה
תחביר 175 ה-בכל משפט בפרסומת הבאה מופיעים שלושה לוואים. משימה 1 מִתחו קו תחת השמות בכל משפט ורִשמו מעל המילה המתארת כל שם: לוואי. 2 מִצאו את הפועל במשפט ורִשמו מעליו: נשוא. 3 אַתרו בעזרת הנשוא את הנושא וסַמנו אותו בצורה המתאימה. נושא לוואי לוואי נשוא לוואי לדוגמה: בעל עסק רציני משקיע בפרסום כסף רב. המנהל החדש של אולמי ״הגפנים״ עורך אירועים מושלמים. ✔ האולם היוקרתי מכיל עד אלף מקומות ישיבה. ✔ צוות המלצרים מקפיד על שירות אישי לכל אורח. ✔ תפריט מגּוון בטעם עשיר מותאם לקהל היעד. ✔ כל המוצרים נמצאים בהשגחה מלֵאה בכשרות מהודרת. המזמין בר מצווה בחודשיים הקרובים יקבל כובע מהודר וחליפה איכותית. ו-ּכִתבו במחברת פרסומת כלשהי, וׁשַלבו בה לוואים מתאימים. משימה
תחביר 176 ב. מרחיבי הפועל - התיאורים ☞ התיאורים מתארים את הפועל, הם מספרים כיצד נעשתה הפעולה, ועונים על שאלות שניתן לשאול על הפועל לגבי המקום, הזמן, הסיבה שנעשתה ועוד. לדוגמה: שלמה חזר. - מאיפה? תיאור מקום שלמה חזר מבית הספר. - מתי? תיאור זמן שלמה חזר מבית הספר בשעה מוקדמת. - מדוע? תיאור סיבה שלמה חזר מבית הספר בשעה מוקדמת בגלל מחלתו. א-הוסיפו תיאורים לפעלים במשפטים הבאיםז היעזרו בשאלות הנתונות. משימה תיאור מקום תיאור סיבה . 1 .אברהם ּתָלָה מודעת ״השבת אבידה״ איפה? מדוע? תיאור זמן תיאור מקום תיאור אופן . 2 .הפועל החדש שהִּגִיעַ מתי? מאיפה? עֹובֵד איך? תיאור מקום תיאור תכלית . 3 .המנהלת הִזְמִינָה את אסתר לאן? לשם מה? תיאור זמן תיאור מקום . 4 .ממתי עד מתי? לֹא ּפָסְקּו הגשמים לרדת איפה?
תחביר 177 ☞ לכל תיאור שם משלו, לפי שאלות שהוא עונה עליהן: התיאור עונה על השאלות מילות יחס / ת‘ הפועל דוגמאות ת. זמן מתי? ממתי? עד מתי? אז, אתמול, מחר, היום, לפני, אחרי, בזמן, עם... ב... עם בוא הסתיו הימים הולכים ומתקצרים. ת. מקום איפה? מאין? לאן? שם, כאן, על... מ.., ל.., ב... הנחתי כאן את הדף, היכן הוא? ת. אופן איך? באמצעות מה? כמו מה? כך, טלפונית, מהר, כדרוש, פתאום, לחינם, ב.., כ... אבי תיקן את נעלי במיומנות כסנדלר מנוסה. ת. סיבה מדוע? מה גרם לכך? בגלל, בשל, עקב, מחמת, מפאת, הודות ל, בזכות, בעטיו של, על.., ב.., מ... הודות לעזרתך אתפנה לשחק עִ מך. הילדה קפצה משמחה על הבשורה. ת. תכלית לשם מה? מה המטרה? לשׁ ֵ ם, כדי, בשביל, לקראת, לכבוד, ל+שם הפועל לא באנו לעולם כדי לנוח. אדם לעמל יוּלד. ת. מידה כמה? )פעמים, זמן וכד‘( באיזו מידה? ב... , מספר+ סוג של מידה )דקות, גרם, ליטר, ק“מ( הרב דיבר במשך מחצית השעה. ואני האזנתי בקשב רב לדבריו. ת. תנאי באיזה תנאי? באיזה מקרה? בתנאי של, במקרה של, בלי, ללא, במקרה של חום לתינוק בן חודש פְּ נו מיד לבית חולים. ת. ויתור למרות מה? למרות, על אף, בניגוד ל... חֵ רף הגשמים לא בוטל הטיול. ב-הוסיפו לגרעין המשפט ”דן התעורר“ תיאורים מסוגים שונים. רִשמו במחברת. משימה שימו :בשלב זה לא נדרוש לסווג את התיאורים במשפט לפי שמותיהם, אלא רק לזהותם.
תחביר 178 ג-הַקיפו במעגל את הפעלים שהּתֵיאורים המסומנים מתארים אותם. משימה כיצד נפתיע בקלות אורחים? ... נכין ונקפיא גלילת תמרים! 1 .נחמם בסיר 500 גרם ממרח תמרים. 2 . נוסיף את הדבש ונבשל על אש נמוכה. 3 .נוסיף בהדרגה סוכר, מיץ לימון, קינמון, שומשום ואגוזים. 4 .כדי שהעיסה תהיה אחידה נבחש את כל החומרים במשך כמה דקות. 5 .נניח את העיסה על נייר אפייה ונעצב לגליל. 6 .נשמור במקפיא עד להגשה, ובעת הצורך נפרוס ונפתיע... ד-הַקיפו במעגל את הנשוא בכל משפט, משימה מִצאו את מילות התיאור ורִשמו מעליהן ”תיאור“ )שני תיאורים בכל משפט(. תיאור תיאור קראתי בהתעניינות על התנינים. נשוא לדוגמה: אתמול אחר הצהריים 1 .ברחבי העולם חיים כעשרה סוגי תנינים. 2 .התנינים מתגוררים מאז ומעולם באזור מקווה מים. 3 .ביְאור שורצים תמיד תנינים. אני מתאר לעצמי ארוחה... 4 .כדי לגונן על עצמו מּכֶה התנין בזנבו בחָזקה.
תחביר 179 איך נבחין בין תיאור לבין לוואי? ☞ התֵיאור מתאר את הפועל, ואילו הלוואי מתאר את השֵם. נבדוק את מה מתארת המילה, ונדע מה חלקּה במשפט - תיאור או לוואי. לדוגמה: בפֵרות הדר יש ויטמינים רבים שנכנסים לגופנו בעת שאנו אוכלים אותם. לוואי תיאור ׁשֵם פועל א-סַמנו חִצים מכל מילה מסומנת לְמה שהיא מתארת, משימה וגַלו האם הוא תיאור או לוואי. רִשמו מעליו. לוואי 1 .באוויר שאנו נושמים יש חומר שנקרא אֹוזֹון. זהו חומר מחמצן חריף. ׁשֵם 2 .האוזון מהווה מרכיב רעיל בזיהום האוויר. 3 .כשהאוזון מגיע לדרכי הנשימה, הוא עלול לגרום לאסתמה. 4 .במחקר שנערך לאחרונה עולה, כי בקליפות ההדר יש חומרים שהם לוכדי אוזון טבעיים. 5 .חֻלְּדֹות חולות אסתמה ששאפו את החומר הפכו להיות חסינות מפני אסתמה. 6 .בכפר משתחררים לאוויר ריחות פריחת ּפֵרות ההדר. 7 .חוקרים סבורים, שאולי זאת הסיבה לכך, שאנשי כפר לוקים פחות באסתמה.
תחביר 180 תיאור תיאור ☞ לפעמים הלוואי הוא חלק מן התיאור. נסמן אותו בצורה הבאה: לדוגמה: במשך עשרים דקות נסעו החברות הטובות ברכבת המהירה. לוואי נשוא נושא לוואי לוואי ב-סַמנו את התיאורים ואת הלוואים שבתוכם. משימה תיאור תיאור לוואי לוואי לדוגמה: ביום שלישי שמעתי על ה״צּונָמִי״ שהִּכה ברחבי אסיה. 1 .נַחְׁשֹול מים ענק הִתְרֹומֵם לגובה רב והִתְּגַלְּגֵל במהירות עצומה לעבר החוף. 2 .נחשולי המים סָחֲפּו אחריהם את כל הנקרֶה ּבְדַרְּכָם. אנשים רבים נִסְּפּו שם. 3 .עוד לפני הכול ּבָרְחּו בעלי החיים מֵאֵזֹור האסון, באורח פלא הם חָׁשּו בסכנה. 4 .גל הצונָמי שטף את חוף קָאהּו לָאק לעומק רב, ונעצר כמה מטרים מן המקום שאליו הגיעו הפילים הנמלטים. ג-סַמנו במשפטים את חלקי המשפט הבאים: נשוא, נושא, תיאורים ולוואים. משימה 1 .הילד קפץ עשרים פעמים. 2 .הבחור נכנס לבית הרב בזריזות רבה. 3 .המחברת הישנה נזרקה לפח האשפה. 4 .בהמלצת שר הבריאות נפסלו תרופות מסוימות.
תחביר 181 ים אותה מילה יכולה לשמש כחלקים תחביריים שונים במשפטים שונים. לדוגמה: ☞ לפעמ היום התחיל. - נושא הלוואי שהמשיח יגיע היום. - תיאור השיעור היום התקצר. - לוואי שעות היום מלֵאות מעש. - לוואי בתוך נושא א- רִשמו לצד כל משפט כאיזה חלק תחבירי משמשת המילה המודגשת. משימה 1 .א. הרפואה המשלימה מונעת מחלות. - _________ ב. היא משלימה את החסר בתחום. - _________ 2 .א. שלשום נסענו לטיול. - _________ ב. הטיול שלשום נמשך עד הערב. - _________ 3 .א. הספר הוחזר למקומו. - _________ ב. דפי הספר התקמטו במשך הזמן. - _________ 4 .א. אלחנן הקטן מיהר בבוקר אל הגן. - _________ ב. הגן נפתח בשעה שבע. - _________ 5 .א. המכירה התקיימה ברחוב ירושלים. - _________ ב. המכירה ברחוב ירושלים התקיימה. - _________ ב-חַברו משפטים וׁשַלבו בהם את המילים הבאות כחלקים תחביריים שונים. משימה 1 .מחר 2 .הזהב 3 .מזכירה 4 .הצדיקים
תחביר 182 במשפט שלם חייבים להיות נושא ונשוא, אך לא חייבים להיות תיאורים או לוואים. ☞ נושא נשוא לדוגמה: התינוק ישן. - זהו משפט שלם גם בלי לתאר איזה תינוק וכיצד ישן. אתמול אחר הצהריים התינוק החמוד בשקט במיטתו - זהו משפט חסר אף על פי שיש לו תיאורים רבים. חסר בו הנשוא. אתמול אחר הצהריים ישן בשקט במיטתו - זהו משפט חסר אף על פי שיש לו תיאורים רבים. חסר בו הנושא. ג-רִשמו בכל שורה האם המשפט שלם, ואם לא - מה חסר בו. משימה 1 .למד בבית הכנסת כל הלילה - ________________. 2 .אברהם אתמול בשעה אחת - ________________. 3 .פעילות גופנית חשובה לבריאות. - ________________. 4 .את הפיוט הזה רבי יהודה הלוי - ________________. 5 .במבצע ״כבוד הזולת״ זכו - ________________. 6 .הִקפידו לחלק לכולם במידה שווה - ________________. 7 .הוא יצא מביתו למרות הקור העז. - ________________. 8 .המתנתי לבואך זמן רב. - ________________. 9 .אברהם המזכיר את הטלפון - ________________. 10 .אברהם מזכיר להתקשר לעירייה. - ________________.
תחביר 183 ג. משלימי הפועל - מושאים הכנה-קִראו את המשפטים הבאים, וסַמנו בהם את הנושא ואת הנשוא. משימת 1 .אבא עסק. 2 .אמא השתמשה. 3 .המורים הרגילו. 4 .הילדות סלדו. האם היו במשפטים החלקים ההכרחיים - נושא ונשוא? ____ האם המשפטים מובנים? ____ שימו ❤ : גם אם נוסיף תיאורים שיענו לנו על השאלות: מתי? איפה? למרות מה? המשפטים עדיין לא יהיו ברורים, למשל: בחדר האורחים אבא עסק בשעה אחת אחר חצות למרות עייפותו. נקראים ”פעלים נִצְָרכִים“ - הפעלים הללו זקוקים למילים שיענו על שאלות כמו: עסק, השתמש, הִרגיל, סלד צריכים השלמה. ☞ פעלים כמו: ■ את מי? ■ את מה? ■ במי? ■ ּבְמה? ■ מִמי? ■ מִמה? נושא: הרב נשוא: ברך מושא: את הילד ■ למי? ■ לְמה? . המושא מקבל את פעולת הנשוא. החלק במשפט המשלים את הפועל ועונה על אחת מן השאלות הללו נקרא: מּוׂשָא ☞ הוסיפו בעל פה מושאים שישלימו את המשפטים החסרים שלמעלה.
תחביר 184 ממני, ממך, אותנו, אותה, עליכם, עליה, בי, בהם וכו‘. גם נטיות מילות יחס לפי שמות גוף נחשבות למושאים. לדוגמה: ☞ א-הוסיפו מושאים במשפטים הבאים. היעזרו בשאלות המכַוונות. משימה 1 .המורה בחנה את מי? בשיעור השלישי. 2 .התלמידה נבחנה במה? בעל פה. . 3 .את מה? שלחתי אתמול למי? 4 .המוכר הבחין במי? שהמתין בצד זמן רב. 5 .האב התייעץ עם מי? בנוגע לבחירת ישיבה לבנו. 6 .ביקשתי ממי? להגיע לבֵיתי בשעה חמש. ב-הוסיפו מושאים מתאימים לפעלים במשפטים הבאים. משימה רִשמו תחת המושא שתוסיפו על איזו שאלה עניתם. 1 .השכן החדש הזמין לחנוכת הבית. 2 .הזה קטפתי לכבוד חג הׁשָבועות. 3 .הרבנית שוחחה בטלפון. 4 .חיכיתי במשך זמן רב. 5 .מחר המוכר יסגור בשעה מוקדמת מהרגיל. 6 .העני זיכה במצוות הכנסת אורחים.
תחביר 185 איך נבחין בין מּוׂשָ א לבין תיאור? אבל כשההשלמה להבנת הפועל נחּוצה - כנראה מדובר במושא. ☞ אם זהו תיאור, נראה שגם בלעדיו המשפט יהיה ברור. שימו ❤: המושאים עונים על שאלות שבהן סימן יחס+מי או סימן יחס+מה. ג-בכל משפט מן המשפטים הבאים מסומנות שתי תוספות לפועל. משימה נסו להשמיט כל אחת, ּבִדקו עד כמה היא נצרכת ונחוצה, וגלו איזו תוספת היא תיאור ואיזו תוספת היא מושא. רִשמו מעליה. 1 .אתמול אחרי הצהריים אבא תלה את התמונה החדשה. 2 .במאמצים מרובים הדחיקה הזקנה את דאגותיה. 3 .החולה האזין לדרשת הרב בביתו. 4 .במשך שנה שלֵמה מרים התכתבה עם בת דודתה. 5 .התלמידים הכניסו בזריזות את הספרים לתיקיהם. 6 .ראש הישיבה השתתף בחתונה למרות גילו המופלג. 7 .בדרך כלל מיכל מנצלת את כישוריה לטובה. לידיעתכם: את המושאים נוהגים לחלק לשני סוגים: מושא ישיר ומושא עקיף. בשלב זה נכלול את כולם בקטגוריה אחת של ״מושאים״.
תחביר 186 ☞ לסיכום, שלבים לניתוח משפט: 1 .איתור המילים המתארות ׁשֵם במשפט - סימונן כלוואי*. 2 .איתור הפועל במשפט - סימונו כנשוא. 3 .איתור התשובה על השאלה ”מי?“ על הנשוא - סימונה כנושא. 4 .בדיקה אם התוספת לפועל נצרכת ונחוצה לו - סימונה כמושא. 5 .בדיקה אם התוספת לפועל אינה הכרחית לו - סימונה כתיאור. *בחרנו לסמן את הלוואי בשלב ראשון מכיוון שיש חלקים שכוללים אותו וכך נוכל לסמנם מעליו. 5 .תיאור 4 .מושא 5 .תיאור 1.לוואי 2 .נשוא 3 .נושא 1.לוואי 1.לוואי לדוגמה: לפתיחת מבצע החסד כינסה המנהלת את התלמידות הרבות באולם הגדול. א-נַתחו את המשפטים הבאים. רִשמו שמות לחלקי המשפט השונים: משימה לוואי, נשוא, נושא, מושא, תיאור. )לא בכל משפט מופיעים כל החלקים!( 1 .הרופא המיומן טיפל בסבי החולה. 2 .בחצַר ביתנו צומח פרח נדיר. 3 .המנהלת מצדדת בעריכת מבצעים. 4 .התינוק אכל בתיאבון את מְחית הּפֵרות. 5 .זה עתה סיימנו את לימודי התחביר בשנה זו.
תחביר 187 ּדָן מתחברים לתחביר משחק לסיכום הכנת המשחק: ּ גִ זרו את הכרטיסים מעמוד זה. יָפָה לְחַדְרָּה חָדְרָה אֵלַי עֹוזֶרֶת הַיְצִיאָה ּבֶחָצֵר הַּתַלְמִידִים ׁשֵׁש הַּפְעִילּות קָבַע הַּגְדֹולָה הוראות המשחק מעבר לדף. התחלה
תחביר 188 נמלה חדרה לחדרּה של יעל. מהו הנשוא? 1 .נמלה 2 .חדרה 3 .לחדרּה 4 .של יעל גד נכנס לחדרּה של אחותו יפה. מהו התיאור? 1 .נכנס 2 .לחדרה 3 .של אחותו 4 .יפה אבי קבע בדלת מזוזה יפה. מהו הלוואי? 1 .קבע 2 .בדלת 3 .מזוזה 4 .יפה בשעה שש תהיה היציאה לטיול. מהו הנושא? 1 .בשעה 2 .שש 3 .היציאה 4 .לטיול עוזרת דורשת כ-30 ש״ח לשעה. מהו הנושא? 1 .עוזרת 2 .דורשת 3 .ש״ח 4 .לשעה מיכל התקשרה אלי בשעה שש. מהו המושא? 1 .מיכל 2 .התקשרה 3 .אלי 4 .שש שש פעמים ביקשתי זאת. מהו הלוואי? 1 .שש 2 .פעמים 3 .ביקשתי 4 .זאת את הפעילות הזאת לא ישכחו התלמידים. מהו הנושא? 1 .הפעילות 2 .הזו 3 .התלמידים האחראי הִפְעיל בחצר טרמפולינות. מהו התיאור? 1 .האחראי 2 .הפעיל 3 .בחצר 4 .טרמפולינות הגדולה שלי עוזרת לי מאוד. מהו הנושא? 1 .הגדולה 2 .עוזרת 3 .לי 4 .מאוד המנהל קבע את מועד היציאה. מהו הנשוא? 1 .המנהל 2 .קבע 3 .מועד 4 .היציאה הפעילות בחצר עניינה את כולם. מהו הנושא? 1 .הפעילות 2 .בחצר 3 .עניינה סוף 4 .את כולן הוראות המשחק: )למשַׂ חֵ ק בודד( קִ ראו את המשפט שבצד האחורי לכרטיס ”התחלה“, בחרו במילה העונה על השאלה. מִ צאו את הכרטיס שבצִ דו הקדמי רשומה מילה זו. קִ ראו את המשפט ואת השאלה שבצִ דו האחורי של הכרטיס שהרמתם ומצאו את הכרטיס הבא... אם תענו תשובות נכונות ותעברו כראוי בין כרטיס לכרטיס, תגיעו בסוף לכרטיס הסיום ללא כרטיס מיותר. דן חיפש את גד בחצר הגדולה. מהו הנושא? 1 .דן 2 .גד 3 .בחצר 4 .הגדולה