דקדוק 8 לדפדוף

‫·‪„¢Ò‬‬

‫‪˜»cOœcÉ‬‬

‫‪Èœl÷Œ Ô«÷ÀlÃa‬‬

‫∏‬

‫לימוד וחידוד‬
‫נושאים בדקדוק ובלשון‬
‫בשילוב תשומת־לב לכתיב‪,‬‬

‫להבנה ולהבעה‬

‫מאת‪ :‬א‪ .‬כהן‬

‫לספרים‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬‫הוועדה‬
‫אין להעתיק או לצלם ללא רשות מאת המחברת‪.‬‬

‫טלפון‪054-8424783 ,03-5793314 :‬‬

‫ניתן להזמין‬
‫אצל המחברת‬
‫מדריך למורה לספרי‬
‫“הדקדוק בלשון שלי”‬

‫תודה רבה!‬
‫למורה ר‪ .‬וולנר תחי’‪ ,‬ולגב’ ש‪ .‬הר‪-‬צבי תחי’‬
‫על הדרכתן המקיפה בנושאי השפה ודרכי הוראתה‪.‬‬
‫תודה לבעלי ולכל בני משפחתי‪ ,‬שאפשרו לי לשקוד על מלאכתי‪.‬‬
‫נודה לאדון הכל‪ ,‬ויהי רצון מלפניו שלא יצא תחת ידינו מכשול‪.‬‬

‫באישור הוועדה הרוחנית‪:‬‬

‫הרוחנית‬

‫שע"י בית הדין‬
‫הרב ש‪.‬י‪ .‬קרליץ‬
‫טלפוןן‪03-5700419 :‬‬
‫ספרי “הדקדוק בלשון שלי" קיבלו הסכמה מאת נציג הוועדה הרוחנית לספרים‪,‬‬
‫ונמצאו ראויים ללימוד בבתי הספר המתחנכים על טהרת הקודש הן לבנים והן לבנות‪.‬‬
‫כמו”כ קיבלו המלצתו של הרה”ג הרב מאיר מאזוז שליט”א‪ ,‬ראש ישיבת “כסא רחמים”‪.‬‬

‫מחנכים נכבדים!‬

‫אין כמו לשון הקודש להקניית ערכי היהדות בדרך עקיפה ובונה‪.‬‬
‫בחוברת זו תוכלו למצוא שילוב של רמה מקצועית ורמה חינוכית גם יחד‪.‬‬

‫הנושאים בחוברת ִהנם בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך‪ ,‬ובהתחשב בתכניות הלימודים של‬
‫הרשתות העצמאיות החרדיות‪ ,‬ובשיקולי דעת נוספים‪ .‬לפי הנחיית הפיקוח ללימודי עברית הומלץ להקצות‬
‫שני שיעורים בשבוע ללימוד הדקדוק בכיתה ח’‪ .‬ספר זה בנוי בהתאם להמלצה זו‪ .‬על המורה להפעיל שיקול‬

‫דעת ולהעמיק בכל נושא בהתאם ליכולת התלמידים ולקצב הלמידה‪.‬‬

‫המאפיין של ספר הדקדוק לכיתה ח’ הוא החקירה לעומק‪ ,‬ומודעות לעומד מאחורי הכללים תוך הבנת‬
‫תופעות לשוניות כמו‪ :‬שווא מרחף‪ ,‬פירוק צרור שוואים‪ ,‬ריחוק הטעם‪ ,‬כיווץ דיפטונג ועוד‪ .‬הבנת התהליכים‬
‫הללו תורמת להפנמת הכללים הנלמדים‪ .‬ההיכרות עם המושגים ושי ּום התופעות יסייעו לתלמידים לקראת‬

‫לימודיהם בלימודי העל־יסודי‪ .‬כל תופעה מל ּווה באיור נחמד המשמש גם כתומך זיכרון‪.‬‬

‫הנושאים הנלמדים מובאים לפני הילדים על כל ֶה ֵּב ֵטי ֶהם‪ :‬דקדוק‪ ,‬כתיב‪ ,‬הבנה והבעה‪ .‬כך הופכים כללי הדקדוק‬
‫היבשים לנושאים מעניינים וי ׂשימים‪ ,‬וכן תורמים לפיתוח השפה של התלמידים‪ .‬בין המשימות בספר תוכלו‬

‫למצוא שאלות “סגורות” בסגנון מבחני החוץ על מנת להרגיל את התלמידז במיל ּו ָין‪.‬‬

‫החומר נלמד בחוברת בצורה שיטתית ויסודית‪ ,‬תוך גיו ּון מעניין של משימות‪ :‬כתיבה‪ ,‬סימון בצבע‪ ,‬מילוי‬
‫תשבצים‪ ,‬הכנת משחקי לימוד לסיכום הנושאים‪ ,‬ועוד‪ .‬לאחר ההקניה מובאות משימות תרגול מדורגות‪.‬‬
‫לאחר סיום פרק מופיעים דפי חזרה וסיכום ובהם משימות האמורות להכין את התלמיד למבחן מסכם‬

‫בנושא‪ .‬ניתן לאפשר לתלמידים למלא חלק ממשימות אלו כרשות‪ ,‬בהתאם לנסיבות‪.‬‬

‫בנושאים רבים ישנה משימת הכנה לפתיחת הנושא ולהמחשתו בדרך האזנה‪ ,‬היגוי וכד’‪ .‬בדרך זו יגיע התלמיד‬
‫להבנה של הנושא ולא יפעל רק באופן טכני‪ .‬ניתן לנצל פעילויות אלו בתכנון השיעור כפעילות פתיחה‪.‬‬

‫עיקרון בסיסי בשיטת הלימוד שלנו היא למידה פעילה‪ .‬על התלמיד להיות מעורב בכל תהליך הלמידה; החל מן‬
‫ההקניה וכלה בסיכום ובחזרה‪ .‬בנושאים העוסקים בחזרה ושחזור חומר מוכר משנים קודמות על התלמידים‬
‫למלא בעצמם את הכללים‪ .‬הדבר מחייב את המורה במעקב תמידי אחר עבודת התלמידים‪ .‬עליו לדאוג לכך‬
‫שהם אכן ימלאו את הנדרש בצורה מדויקת‪ .‬ניתן להיעזר ב”הוראת עמיתים”; נותנים לתלמיד אחד לבדוק‬

‫את עבודת עמיתו ומעודדים ביקורת בונה בצורה נעימה‪.‬‬

‫לימוד הדקדוק ִהנו לימוד מדורג‪ ,‬הבנוי נדבך על גבי נדבך‪ .‬הלומדים בחוברת זו אמורים להכיר את החומר‬
‫הנלמד בספרי “הדקדוק בלשון שלי” לכיתות הקודמות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לחזק את הנושאים הבסיסיים תוך‬

‫כדי עבודה בחוברת זו‪.‬‬
‫נקווה כי הלימוד בספר זה יהיה מועיל ומהנה לתלמידים ולמורים‪ .‬בהצלחה!‬

‫המחברת‪ :‬א‪ .‬כהן‬

‫עמוד‬ ‫‪ -‬תוכן עניינים ‪-‬‬ ‫הפרק‬

‫‪1‬‬ ‫נושאי משנה‬ ‫פרק א’ ‪-‬‬
‫‪6‬‬ ‫מושגי יסוד‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫הברות ‪ -‬מהי הברה? חלוקה להברות‪ ,‬שווא מרחף‬
‫‪12‬‬ ‫הברות פתוחות והברות סגורות‪ ,‬השפעת הדגש החזק‬ ‫הברות‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫הברות מוטעמות והברות בלתי מוטעמות‪ ,‬מלעיל ומלרע‬ ‫טעמים ועוד‬
‫‪22‬‬
‫‪37‬‬ ‫חוק ההברות (בהברות בלתי מוטעמות)‬ ‫פרק ב’ ‪-‬‬
‫‪40‬‬ ‫עבודות חזרה לסיכום הפרק‬ ‫הפועל‪:‬‬
‫‪42‬‬ ‫חזרה והעמקה‬
‫‪44‬‬ ‫מיון נטיות בשורש פ‪.‬ק‪.‬ד‪ .‬לכל הבניינים‬ ‫בשבעת הבניינים‬
‫‪52‬‬ ‫הכרת תופעות מיוחדות בבניין התפעל‬ ‫פרק ג’ ‪-‬‬
‫‪55‬‬ ‫בעולם השמות‪:‬‬
‫‪62‬‬ ‫סימני עזר לניתוח פעלים‬ ‫משקלים‬
‫‪64‬‬ ‫טבלת עזר לניקוד פעלים‬ ‫ונטיותיהם‬
‫‪65‬‬ ‫חידוד הנושאים הקשורים בפעלים‪ :‬זמן‪ ,‬בניין‪ ,‬גוף ושורש‬
‫‪67‬‬ ‫התייחסות ליישום חוק ההברות בפועל‬ ‫פרק ד’ ‪-‬‬
‫‪72‬‬ ‫עבודות חזרה לסיכום הפרק‬ ‫השפעת הגרוניות‬
‫‪76‬‬ ‫מודעות לקיום גזרות החסרים ושורשים מרובעים‬ ‫על ניקוד המילים‬
‫‪80‬‬ ‫מושגים בשם‪ :‬נפרד‪ ,‬נסמך‪ ,‬נצמד; שייכות‪ ,‬יחיד‪ ,‬רבים‪.‬‬
‫‪82‬‬ ‫התייחסות לזכר‪ ,‬נקבה בשם העצם ובשם מספר‪.‬‬ ‫פרק ה’ ‪-‬‬
‫‪87‬‬ ‫סמיכות ‪ -‬ניקוד סיומת הנסמך‬ ‫אותיות השימוש‪:‬‬
‫‪92‬‬ ‫כינויי שייכות ‪ -‬ניקוד ביחיד וברבים‬
‫‪100‬‬ ‫משקלים בשמות‪ :‬מהו משקל? זיהוי משקל‪ ,‬שורש ומוספיות‬ ‫הניקוד המלא‬
‫‪106‬‬ ‫הבחנה בין שם המשתנה בנטייה לבין שם שניקודו קבוע‬ ‫פרק ו’ ‪-‬‬
‫‪114‬‬ ‫משקלים שבהם הברה סגורה ואחריה תנועה מלאה‬
‫‪118‬‬ ‫משקלים שבהם קמץ ואחריו תנועה מליאה‪ ,‬ריחוק הטעם‬ ‫פרקי תחביר‪:‬‬
‫‪122‬‬ ‫עבודות חזרה לסיכום הפרק‬ ‫נושא‪ ,‬נשוא‪ ,‬לוואי‪,‬‬
‫‪127‬‬ ‫שוואים וחטפים‪ ,‬מתי גרונית מקבלת שווא ומתי נחטפת?‬ ‫תיאורים ומושאים‬
‫‪128‬‬ ‫תשלום דגש בפועל ובשם; מנורת התשלומים‬
‫‪133‬‬ ‫הכוונה לניתוח פעלים שבשרשם גרוניות‬
‫‪134‬‬ ‫תופעות נוספות‪ :‬פתח גנובה והנמכת תנועה‬
‫‪145‬‬ ‫עבודות חזרה לסיכום הפרק‬
‫‪148‬‬ ‫הניקוד האופייני לאותיות מ‪.‬ש‪.‬ה‪.‬‬
‫‪157‬‬ ‫השפעת הגרוניות על ניקוד אותיות השימוש מ‪.‬ש‪.‬ה‪.‬‬
‫‪172‬‬ ‫הניקוד האופייני לאותיות ו‪.‬כ‪.‬ל‪.‬ב‪.‬‬
‫‪176‬‬ ‫הכרת תופעות‪ :‬פירוק צרור שוואים‪ ,‬כיווץ דיפטונג ועוד‬
‫‪183‬‬ ‫צרורות של כמה אותיות שימוש‬
‫‪186‬‬ ‫עבודות חזרה לסיכום הפרק‬
‫‪187‬‬ ‫גרעין המשפט ‪ -‬נושא ונשוא; זיהוי‪ ,‬שיום והתאמה‬
‫הרחבת המשפט‪ :‬א‪ .‬משלימי השם ‪ -‬לוואים‬
‫ב‪ .‬מרחיבי הפועל ‪ -‬התיאורים‬
‫ג‪ .‬משלימי הפועל ‪ -‬המושאים‬
‫סיכום השלבים לניתוח משפט פשוט‬
‫“מתחברים לתחביר” ‪ -‬משחק לסיום‬

‫הברות‬
‫‪1‬‬

‫פרק א׳‬

‫ֲה ָברֹות‬

‫מילים מתחלקות להברות‬

‫יש חוקי ניקוד המתבססים על חלוקה להברות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬

‫הברה סגורה בלתי מוטעמת תנוקד תמיד בתנועה קטנה‪ .‬‬

‫ ‬

‫מהי תנועה קטנה אתם יודעים‪ ,‬אבל מה פירוש " ֲה ָברה"? מתי היא נחשבת‬

‫סגורה? ואיזוהי הברה בלתי מוטעמת? את כל זאת אנו רוצים להכיר וללמוד‪.‬‬

‫לפניכם משפט זהה הכתוב פעמיים‪ ,‬כשבכל פעם המילים מחולקות באו ֶפן שונה‪-.‬‬ ‫משימת‬
‫הכנה‬

‫נסו לקרוא אותו בשני האו ָפנים‪ ,‬וגלו באיזה או ֶפן נשמעות המילים ברורות יותר‪ .‬‬ ‫ ‬
‫ַסמנו ‪.4‬‬ ‫ ‬

‫‪ַ o‬ע‪ְ -‬כ ׁ ָשו ָא‪-‬נ ּו ַמ‪ְ -‬ת ִחי‪ִ -‬לי‪-‬ם ִל‪ְ -‬למֹ‪-‬ד ִ ּד‪ְ -‬ק ּד ּו‪-‬ק‪.‬‬
‫ ‪ַ o‬ע ְכ‪ָ ׁ -‬שו ָא‪-‬נ ּו ַמ ְת‪ִ -‬חי‪ִ -‬לים ִל ְל‪-‬מֹד ִ ּד ְק‪ּ -‬ד ּוק‪.‬‬

‫‪ְ o‬נ ַא‪ֵ -‬חל ַה ְצ‪ָ -‬ל‪ָ -‬חה ְל ָכל ַּת ְל‪ִ -‬מיד ְו ַת ְל‪ִ -‬מי‪ָ -‬דה‪.‬‬
‫ ‪ְ o‬נ‪ַ -‬א‪ֵ -‬ח‪-‬ל ַה‪ְ -‬צ ָל‪ָ -‬חה ְל‪ָ -‬כ‪-‬ל ַּת‪ְ -‬ל ִמי‪-‬ד ְו‪ַ -‬ת‪ְ -‬ל ִמי‪ָ -‬דה‪.‬‬

‫כשמחלקים את המילים באופן תקין המילים נשמעות ברורות‪.‬‬

‫ ‬ ‫ כל חלק כזה במילה נקרא ‪ -‬הֲבָָרה‪☞ .‬‬

‫הברות‬ ‫‪2‬‬

‫שימו ❤ ‪ -‬שווא‪ ,‬חטף ופתח גנובה אינם נחשבים תנ ועה‪ .‬‬ ‫ ‬

‫ רִשמו כמה אותיות‪ ,‬כמה תנועות וכמה הברות בכל מילה‪-:‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫מספר אותיות מספר תנועות מספר הברות‬ ‫המילה‬

‫ַע ְכ‪ָ ׁ -‬שו‬
‫ָא‪-‬נ ּו‬

‫ַמ ְת‪ִ -‬חי‪ִ -‬לים‬
‫ִל ְל‪ֹ -‬מד‬
‫ִ ּד ְק‪ּ -‬ד ּוק‬
‫ְּב ָכל‬
‫ַה‪ֹ ּ -‬כ ַח‪.‬‬

‫ מסקנה‪ :‬מספר ההברות כמספר התנועות במיל ה‪☞ .‬‬
‫ ּגַלו לפי מסקנה זו כמה הברות בכל מילה מהמילים הבאות‪-:‬‬
‫משימה‬

‫ב‬

‫ֲעגָלָה ‪-‬‬ ‫ִמ ְסּ ַתּ ְת ִרים ‪-‬‬ ‫ׁ ָשבּו ַע ‪ְ ּ -‬ת ִפּלָה ‪ַ -‬ה ְת ָחלָה ‪-‬‬
‫ַמ ְצלִי ַח ‪-‬‬ ‫ֻסּכָ ִרּיָה ‪-‬‬ ‫ׁ ֻשלְ ָחנֹות ‪ָ -‬צ ֳה ַריִם ‪ֹ ּ -‬תף ‪-‬‬

‫ כדי לחלק נכון את המילים להברות‪ ,‬עלינו לשים לב לשלושה פרטים‪☞:‬‬

‫א‪ .‬תנועות ב‪ .‬שוואים ג‪ .‬דגש חזק‪ .‬‬ ‫ ‬

‫✔ לתנועות כבר התייחסנו‪ .‬ראינו שבכל הברה ישנה תנועה אחת ויחידה‪.‬‬

‫שימו ❤ ‪ :‬עיצור בסוף מילה מצטרף להברה שלפניו‪ ,‬לדוגמה‪ָ ׁ :‬ש‪-‬לַח‪ .‬‬

‫גם אות שמנוקדת בפתח גנובה מצטרפת להברה שלפניה‪ ,‬לדוגמה‪ָ ׁ :‬ש‪ִ -‬לי ַח‪.‬‬ ‫ ‬

‫הברות‬
‫‪3‬‬

‫!‬ ‫השוואים אינם נחשבים תנועה; לאן הם מצטרפים?‬‫הוסי‬

‫ שווא נח ‪ -‬נח על ההברה הקודמת לו‪ ,‬ומצטרף אליה‪ .‬פו דוגמאות☞‬
‫לדוגמה‪ִ :‬מׂ ְש‪-‬חָק‪. _________ ,_________ ,‬‬

‫שווא נע ‪ -‬נע אל ההברה הבאה אחריו‪ ,‬ומצטרף אליה‪ .‬‬

‫לדוגמה‪ְ :‬סבִי‪-‬בֹון‪._________ ,_________ ,‬‬

‫חטף ‪ -‬דינו כדין שווא נע‪ ,‬הוא מצטרף אל ההברה שאחריו ‪.‬‬

‫לדוגמה‪ׁ :‬שֹו‪ֲ -‬אלִים‪._________ ,_________ ,‬‬

‫ זהו את סוג השווא בכל מילה‪-,‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫שמראווותבחאהיחתראשןרשששמינוותוונוואןבואושתיעוחאאננאשןשמואוייהותולביוןמשעתלנםיתוגשוהןשאהנהנעהדרתומוופיבוגוביצזשקשבעואמחולניחעאשנהוהטיהפן‪:‬שניוובהוני‪,‬פהוהרהתםיה‪,‬שבאםקשו‪,‬אאתבעו‪--‬ירסבבטתאי‪:‬תתיושןואנחיאצזןםסההיזוףבווחוהכתהמ‪.‬סכםארפורףיסאוארוויימוצלררגאאיראומגיותםשהשצייתל‪,‬ת‪,‬יופושותשנׁלתויווווֵהשפ‪,‬ןשושהיעאמאת‪,‬םודאנ‪,‬יויםרהנמגנז‪,‬אחלואיעבגחאאיהמ‪.‬רי‪.‬האּודשין‪,‬םבוחשום‪:‬י‪:‬והתרןל‪.,‬שןשיהנ‪,‬תשייני‬ ‫נ ַמקו‪.‬‬ ‫ובחרו בצורה הנכונה לחלוקה‪.‬‬ ‫ ‬

‫ִמ ְק‪ּ ָ -‬ד ׁש ‪ִ /‬מ‪ְ -‬ק ָ ּד ׁש‬
‫ְמ ַק ְ ּד‪ִ ׁ -‬שים ‪ְ /‬מ ַק‪ּ ְ -‬ד ׁ ִשים‬
‫ַה‪ְ ּ ׁ -‬שע ֹו‪ִ -‬נים ‪ַ /‬ה ׁ ּ ְש‪-‬ע ֹו‪ִ -‬נים‬

‫ׁ ָש‪ְ -‬מר ּו ‪ָ ׁ /‬ש ְמ‪-‬ר ּו‬
‫ָק‪ַ ׁ -‬ש ְר‪ָּ -‬ת ‪ָ /‬ק‪ַ ׁ -‬ש‪ְ -‬ר ָּת ‬

‫ִי ְר‪ּ ְ -‬דפ ּו ‪ִ /‬י‪ְ -‬ר ְ ּד‪-‬פ ּו ‪ִ /‬י‪ְ -‬ר ְ ּדפ ּו ‪ִ /‬י ְר‪ּ ְ -‬ד‪-‬פ ּו‬

‫ִה‪ְ -‬ס ַּב ְר‪ְּ -‬ת ‪ִ /‬ה ְס‪ַּ -‬ב ְר ְּת ‪ִ /‬ה‪ְ -‬ס ַּב‪ְ -‬ר ְּת‬

‫ַחלקו את המילים הבאות להברות ו ַסמנו מקף (‪ )-‬בין הברה להברה‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ד‬

‫ַּכ ְפ ּת ֹו ר ֲה ָל כ ֹו ת ִּת ׁ ְש ְמ ע ּו ַה ְּג ָמ ָרא ח ֹו ׁ ְש ִבי ם ָּג ַמ ְר ְּת‬

‫הברות‬ ‫‪4‬‬

‫בין שמים לארץ ‪ -‬בין שווא נע לשווא נח‬

‫מרחף לו שווא חדש‪...‬‬

‫ שימו לב לשווא במילים המודגשות ו ַהשלימו‪- :‬‬ ‫משימת‬
‫הכנה‬

‫ִּכ ְתב ּו ֶאת ַה ְּתׁש ּובֹות ְּבתֹו ְך ַה ֵּס ֶפר “ ִּׁב ְש ִביל ַה ָּלׁשֹון”‪.‬‬

‫השווא במילים אלו מופיע אחרי תנועה קטנה ‪ /‬גדולה ‪,‬‬
‫ולכן הוא אמור להיות שווא נח ‪ /‬נע ‪.‬‬

‫ואחריו‪ ...‬היה אמור להופיע דגש קל ‪ /‬כבד באות ב’ !‬

‫אם כן‪ ,‬מדוע איננו אומרים “ ִּכ ְת ּב ּו”‪ִּ ,‬בׁ ְש ִּביל”?‬

‫אלא שהאות שלפני השווא במילים אלו היתה אמורה להיות מנוקדת גם היא בשווא*‪.‬‬
‫ומכיוון שהכלל קובע שאין להתחיל מילה בשני שוואים‪ ,‬השווא הראשון הפך לחיריק‪.‬‬
‫ומה עם השווא השני? הוא היה במקור שווא נע‪ ,‬כי היה בראש מילה‪ ,‬ועכשיו הוא פתאום‬

‫אחרי תנועה קטנה‪ ,‬נראה כמו שווא נח‪ .‬זהו שווא מיוחד‪...‬‬

‫ שווא שהיה במקור שווא נע והפך לנח נקרא‪“ :‬שווא ְמַרחֵף”‪☞ .‬‬

‫מה דין שווא מרחף?‬

‫א‪ .‬נֶהְּגֶה כעיצור ללא תנועה (בדומה לשווא נ ָח)‪ .‬‬
‫ב‪ .‬אין דגש קל אחריו (בדומה לשווא נ ָע) ‪ .‬‬

‫ג‪ .‬בחלוקה להברות השווא המרחף מצטרף להברה הקודמת (בדומה לנָח)‪.‬‬

‫* במילה ּ ִבׁ ְש ִביל ‪ -‬האות ב׳ היא מאותיות השימוש וניקודה שווא‪ְ ּ( .‬ב ֵבי ִתי‪ְ ּ ,‬בׂ ִש ְמ ָחה)‬
‫ המילה ּכִ ְתבּו ‪ -‬זהו פועל בציוּוי שנגזר מהפועל בעתיד ּ ִתכְּ ְתבּו ‪ּ -‬כְ ְתבּו ‪ּ -‬כִ ְתבּו‪.‬‬

‫הברות‬
‫‪5‬‬

‫ ַהסבירו מה קרה לשוואים בכל פועל; היעזרו בשרשרת המילים לתיאור התהליך ‪--‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫ַּת ְח ׁ ְש ִבי ‪ְ -‬ח ׁ ְש ִבי ‪ִ -‬ח ׁ ְש ִבי‬ ‫ ‬
‫‪6 66‬‬ ‫ ‬
‫לדוגמה‪ :‬‬
‫הפועל בעתיד‪ ,‬שינוי לציווי‪ ,‬חיריק במקום השווא הראשון כי אין שני שוואים בראש מילה‪.‬‬
‫ ‬
‫השווא באות ש’ הוא מרחף‪ ,‬ולכן אין דגש באות ב’‪ .‬‬

‫ ‪ִּ )1‬ת ְל ְמד ּו ‪ְ -‬ל ְמד ּו ‪ִ -‬ל ְמד ּו‬
‫‪66‬‬ ‫ ‪6‬‬

‫ __________________‪_______________________________________ ,_______________ ,‬‬

‫ ___________________________________________________________________________‬

‫ ‪ִּ ) 2‬ת ְמ ׁ ְש ִכי ‪ְ -‬מ ׁ ְש ִכי ‪ִ -‬מ ׁ ְש ִכי‬
‫‪66‬‬ ‫ ‪6‬‬

‫ __________________‪_______________________________________ ,_______________ ,‬‬

‫ ___________________________________________________________________________‬

‫ זַהו את סוג השווא בכל פועל‪ ,‬ו ַחלקו להברות בהתאם‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫ִּת ׁ ְש ַמ ע ִּת ׁ ְש ְמ ִעי ׁ ִש ְמ ִע י ִר ְק ד ּו ִּת ְר ְק ד ּו‬

‫ִּת ְל ְּב ׁש ּו ִל ְב ׁש ּ ו ִּת ְל ַּב ׁ ש ִּת ְר ַּכ ב ִּת ְר ְּכ ב ּו‬

‫ִר ְכ ִב י ִא ְס פ ּו ִּת ְט ְר פ ּו ִט ְר פ ּו ִי ְט ְר פ ּו‬

‫לידיעתכם‪ :‬בשלב זה ִהּכרנו את השווא המרחף המופיע בנטיות ציווי בניין קל‪ .‬השווא המרחף‬
‫מופיע גם במצבים נוספים; בנטיות שמות עצם ובעוד מקרים שתלמדו עליהם בפרקים הבאים‪.‬‬

‫הברות‬ ‫‪6‬‬

‫הברות פתוחות והברות סגורות‬ ‫משימת‬
‫הכנה‬
‫ִקראו את ההברות הבאות‪-‬‬

‫וחושו בהבדלים בין אלו הכתובות בשורה א' לאלו הכתובות בשורה ב'‪.‬‬ ‫ ‬

‫ָלה ּב ֹו ּ ֹפה ִּכ י ַמ ה נ ּ ו ֶּפה‬ ‫א' ‪ -‬‬
‫ַה ר ק ּו ם ֵרי ַ ח ִסי ד ח ֹוף ַ ּד ק ֶ ּד ֶר ְך‬ ‫ב' ‪ -‬‬

‫באיזו שורה לדעתכם רשומות הברות פתוחות? _____‬ ‫ ‬
‫באיזו שורה לדעתכם רשומות הברות סגורות? _____‬ ‫ ‬

‫ הברות המסתיימות בתנועה או באם קריאה מכונות‪ :‬הברות פתוחות‪☞.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מּו‪ ,‬לִי ‪ֶ ּ ,‬פה ‪ּ ,‬בָא ‪ ,‬נ ֵ ‪ ._____ ,_____ ,‬‬

‫הברות סגורות מסתיימות בעיצור‪ ,‬באות שוואית‪ ,‬בפתח גנובה או במפיק‪.‬‬

‫לדוגמה‪ֵ ׁ :‬שן‪ ,‬לְֵך‪ ,‬מֹחַ‪ּ ,‬בָּה‪ַ ּ ,‬דע‪.____ ,____ ,‬‬
‫ַמיינו את ההברות שבמילים הבאות לפי סוגן‪ .‬רִשמו בטבלה‪ :‬פתוחה סגורה‪-‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫ָסה ֻק ְפ‬

‫ֻק ְפ‪ָ -‬ס ה ַּת ְר‪ְ -‬נ ֹג‪ֶ -‬ל ת ִנ ׁ ְש‪ַ -‬מע ׁש ּו‪ָ -‬רה ‬

‫ִנ ְמ‪ָ -‬צא ׁ ָש‪ִ -‬טי ַח ַט‪ֲ -‬ע ָנ‪ָ -‬ת ּה ‬ ‫ ‬

‫ַחלקו את המילים הבאות להברות בעזרת קו מפריד (‪-.)-‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫ורִשמו מעל כל הברה ס' (סגורה) או פ' (פתוחה)‪.‬‬ ‫ ‬

‫ִּתי נ ֹו ק ‪ִ ,‬מ ְר ֶּפ ֶס ת ‪ ,‬ר ּו ַח ‪ַ ,‬ה ְב ָט ָחה ‪ְ ׁ ,‬ש ִלי ָח ּה ‪ִ ,‬י ְס ְּג ר ּו‬

‫הברות‬
‫‪7‬‬

‫כיצד משפיע הדגש החזק על החלוקה להברות?‬

‫ הדגש החזק סוגר את ההברה שלפניו כאילו היא הסתיימה בשווא‪☞.‬‬

‫זאת מכיוון שהדגש החזק בא במקום עיצור שוואי‪.‬‬

‫■ בעתיד בניין נפעל‪ ,‬למשל‪ ,‬ישנו דגש חזק משלים שבא במקום נ' הבניין‪,‬‬

‫ לדוגמה‪ :‬במקום ֶאנְׁ ָש ֵמר כותבים ֶאּׁ ָש ֵמר‪.‬‬

‫ס' פ' ס'‬ ‫ ‬
‫ וכך נחלק את ההברות במילה זו‪ֶ :‬א(נְ) ‪ָ ׁ -‬ש ‪ֵ -‬מר‬

‫■ גם הדגש החזק התבניתי בא במקום כפילות של האות הדגושה;‬
‫ כך המילה ִמּלָה ‪ -‬הייתה צריכה להיות כתובה‪ :‬מִלְ‪-‬לָה‪.‬‬
‫ גם כאן הדגש החזק סוגר את ההברה הראשונה‪.‬‬

‫ ולכן במילה ִמּלָה ההברה הראשונה _______‪ ,‬והשנייה _______‪( .‬סגורה או פתוחה)‬

‫ ■ לעומת הדגש החזק‪ ,‬הדגש הקל אינו משנה מאומה בעניין החלוקה להברות‪.‬‬

‫זַהו את סוג הדגש בכל מילה‪-,‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫שמוובובהריתאןרשמנאדונוכאבגבוששי‪.‬עחלנןששגאיהו‪.‬מלדןמלניתגדשקגוה‪.‬שננהעלדלומופיבשובוכיההבע‪.‬מחלמחויעאשנהונהפון‪:‬יאוה‪.‬א‪,‬פהוומפהםיבוקיתשדא‪.‬תבעאפבירעסטגתי‪:‬תתייוןנחיצחהןזםזרשוףעבהרכתמ‪.‬כסראירקפוסווולחויומצרגאזאירפבגואישותםייל‪,‬תיוקתפשאח‪.‬ותועיוהוש‪,‬ורדומתאםודאתג‪,‬יתריגזנתאחשלוויניאאהרחוהו‪.‬תשי‪,‬םםחש‪:‬ע‪:‬והתר‪.,‬ןהשיני‬ ‫ובחרו בצורה הנכונה לסיוּוג‪ .‬נַמקו‪.‬‬ ‫ ‬

‫ֻס ָּכה ‪ -‬ס' פ' ‪ /‬פ' פ'‬
‫ִסי ָרה ‪ -‬ס' פ' ‪ /‬פ' פ'‬
‫ַמ ְל ָּכה ‪ -‬ס' פ' ‪ /‬פ' פ'‬
‫ִּכ ָּפה ‪ -‬ס' פ' ‪ /‬פ' פ'‬
‫ּת ֹו ָרה ‪ -‬ס' פ' ‪ /‬פ' פ' ‬

‫ַר ֶּכ ֶבת ‪ -‬ס' פ' פ' ‪ /‬פ' פ' ס' ‪ /‬ס' פ' ס'‬

‫ִח ָּנ ּה ‪ -‬ס' פ' ‪ /‬ס' ס' ‪ /‬פ' פ'‬ ‫ִּת ָּס ַג ְר ָנה ‪ -‬פ' פ' ס' פ' ‪ /‬ס' פ' ס' פ'‬

‫הברות‬ ‫‪8‬‬

‫רִשמו מתי ההברה נחשבת "פתוחה" ומתי "סגורה"‪ֵ .‬היעזרו באיור‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ד‬

‫סגור‬ ‫עיצור‬ ‫פתוח‬
‫שווא‬
‫מפיק‬ ‫תנועה‬
‫פתח גנובה‬ ‫אם קריאה‬
‫דגש חזק‬

‫הברה פתוחה‬

‫הברה סגורה‬

‫צִבעו רק את המשּבְצות שמופיעות בהן מילים שּכל ההברות שלהן סגורות‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ה‬

‫לאיזו דלת יתאים המפתח?‬

‫ֶ ּד ֶר ְך‬ ‫ְמכ ֹו ִנית‬ ‫ַצ ִ ּדי ָקה‬ ‫ַי ְלק ּוט‬ ‫ַי ְלק ּו ִטי‬

‫ְ ּד ָר ִכים‬ ‫ַס ְנ ָ ּדל‬ ‫ֵס ֶפר‬ ‫ִּכ ָּפה‬ ‫ִּכ ּפ ֹות‬
‫ַּג ְל ַּג ִּלים‬ ‫ַּת ְב ִנ ּי ֹות‬ ‫ַּת ּפ ּו ַח‬ ‫ַי ְל ָ ּד ּה‬
‫ָק ְר ָּבן‬

‫ַס ִּכין‬ ‫ַר ֶּכ ֶבת‬ ‫ְמז ּוז ֹות‬ ‫ַּת ּפ ּו ִחים‬ ‫ְי ָלד ֹות‬

‫ֵנר ֹות‬ ‫ִט ּפ ֹות‬ ‫ְמ ַס ֶ ּד ֶרת‬ ‫ׁ ֻש ְל ָחנ ֹות‬ ‫ִּתינ ֹוק‬

‫ִס ּפ ּו ִרים ִה ְת ַל ַּב ׁ ְש ְּת ְמ ָלאכ ֹות‬ ‫ַס ָּכ ָנה‬ ‫ָס ַג ְר ְּת‬

‫ִה ְצ ַל ְחנ ּו‬ ‫ִה ְצ ִלי ָחה‬ ‫ִה ְצ ִלי ַח‬ ‫ִה ְצ ַט ַּל ְמ ְּת ַ ּד ְר ָּכ ּה‬

‫ִס ַּי ְמ ֶּתם ָ ּד ְר ָכה ֲח ֵב ִרים ַּכ ּמ ּו ָבן ִּב ְנ ָי ִמין‬

‫הברות‬
‫‪9‬‬

‫הברות מוטעמות ובלתי מוטעמות‬

‫ִקראו את המשפט הבא ו ַמלאו את ההוראות שאחריו‪-.‬‬ ‫משימת‬
‫הכנה‬

‫ִמי ָט ַעם ַּפ ַעם ַט ַעם ׁ ֶשל ִ ּד ְק ּד ּוק?‬

‫ איזו מילה מופיעה במשפט זה פעמיים? _______‬
‫ האם קראתם אותה בשתי הפעמים באופן זהה? _______‬

‫ כמה הברות יש במילה "טעם"? ______‬
‫ בכל פעם הדגשנו והארכנו רק הברה אחת‪:‬‬
‫ במילה ָט ַעם הדגשנו את ההברה האחרונה ‪ /‬לפני האחרונה ‪.‬‬
‫ במילה ַט ַעם הדגשנו את ההברה האחרונה ‪ /‬לפני האחרונה ‪.‬‬

‫ הדגשה זו נקראת בדקדוק " ַטעַם"‪☞ .‬‬

‫ הברה שיש בה טעם נקראת "הברה מוטעמת" ‪.‬‬

‫נוהגים לסמן מעל ההברה המוטעמת את הסימן ‪,‬‬
‫ ‬

‫לדוגמה‪ִ :‬מי ָטעַם ּ ַפעַם ַטעַם ׁ ֶשל ּדְִקּדּוק?‬

‫שימו ❤‪ :‬בכל מילה ישנה רק הברה אחת מוטעמת‪ .‬‬

‫ִקראו את כל מילה תוך התחשבות בטעם המסומן‪ ,‬והקיפו את הצורה הנכונה‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫ַמ ְחּ ֶב ֶר ת ִעּ ָפרֹון ַס ְרּגֵ ל ּ ַת ְרנְ ֹגלֶת ַמּדָ ִפי ם ֲח ִבילָה ְמ ֻפּזָרֹות‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ַמ ְחּ ֶב ֶר ת ִעּ ָפרֹו ן ַס ְרּגֵ ל ּ ַת ְרנְ ֹגלֶ ת ַמּדָ ִפים ֲח ִבילָ ה ְמ ֻפּזָרֹות‬

‫הברות‬ ‫‪10‬‬

‫בכל מילה רק אחת משתי הברות עשויה להיות מוטעמת‪:‬‬
‫ההברה האחרונה או זו שלפניה‪.‬‬

‫ כאשר ההברה שלפני האחרונה מוטעמת ‪ -‬הטעם נקרא ִמּלְעֵיל (מלמעלה)☞‬
‫כאשר ההברה האחרונה מוטעמת ‪ -‬הטעם נקרא ִמּלְַרע (מלמטה)‪.‬‬ ‫ ‬

‫ִקראו את המילים הבאות‪ .‬נַסו להדגיש פעם את ההברה האחרונה ‪-‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫ופעם את זו שלפניה‪ ,‬וגלו את ההברה המוטעמת‪ַ .‬סמנו מעליה ‪.‬‬ ‫ ‬

‫ְיר ּו‪ָ ׁ -‬ש‪ַ -‬ל‪ִ -‬י ם ּכ ֹו‪ָ -‬כ‪ִ -‬בים ׁ ָש‪ֵ -‬לם ִמ ְס‪ֶּ -‬ג‪ֶ -‬ר ת ַז‪ִ -‬י ת ִה ְת‪ַ -‬ל ְּב‪-‬ט ּות‬

‫ֵזי‪ִ -‬תים‬ ‫ַי ְל‪-‬ק ּוט ַי ְל‪-‬ק ּו‪ִ -‬טי ׁ ְש ֵא‪ָ -‬לה ׁ ְש ֵא‪ָ -‬ל‪ְ -‬ת ָ ך ַה ְג‪ּ ָ -‬ד‪ָ -‬ר ה‬
‫ַמיינו את המילים שסימנתם בעבודה הקודמת לפי סוג הטעם שלהן‪- :‬‬
‫משימה‬

‫ג‬

‫ִמ ְּל ֵעיל ִמ ְּל ַרע‬

‫!‬‫פו דוגמאות‬‫הוסי‬ ‫ הטעם ברוב המילים בעברית הוא מּלְַר ע‪☞ .‬‬

‫בדרך כלל נוכל לזהות את מקום הטעם לפי שמיעה‪.‬‬ ‫ ‬

‫שימו ❤ למילים שאנו נוטים לשגות בהטעמתן‪ :‬‬

‫_________‪.‬‬ ‫________‪,‬‬ ‫חֵי ָפה‪,‬‬ ‫ ‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫מלרע‪,‬‬ ‫טעמם‬ ‫‪-‬‬ ‫ ‬ ‫✘‬
‫ָרחֵל‪,‬‬ ‫שמות פרטיים‬

‫_________‪.‬‬ ‫ּגְלִידָה‪,‬‬ ‫ ‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫מלרע‪,‬‬ ‫טעמן‬ ‫‪-‬‬ ‫ָה‬ ‫ַע‪ ,‬או‬ ‫ ‬ ‫✘‬
‫ּכֹובַע‪,‬‬ ‫מילים בסיומת‬

‫__________‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫אלא‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫לומר‬ ‫ ‬ ‫וכן‬ ‫✘‬
‫לְ ַמְדּ ֶתן‪,‬‬ ‫זְכְַרּ ֶתם‪,‬‬ ‫ָקׁ ַשְרּ ֶתם‪,‬‬ ‫לָ ַמְדּ ֶתן‪,‬‬ ‫זָכְַרּ ֶתם‪,‬‬ ‫אין‬

‫הברות‬
‫‪11‬‬

‫מה הטעם ללמוד על טעם בדקדוק?‬

‫א‪ .‬בשביל הקריאה‪:‬‬ ‫ ‬

‫ חשוב להגות בהטעמה נכונה את המילים בקריאת התורה ובתפילה‪☞.‬‬
‫אם לא נקפיד על ההטעמה‪ ,‬אנו עלולים להגיע לשגיאות חמורות‪ .‬לדוגמה‪ :‬המילה‬
‫"וְ ָא ַה ְבּ ָת" ִהנּה לשון ציוּוי ועלינו להגותה בטעם מלרע‪ .‬אם נהגֶה אותה כרגיל‬

‫בטעם מלעיל המשמעות תהיה לשון עבר וזהו שיבוש משמעותי‪.‬‬

‫ב ‪ .‬בשביל ההבנה‪:‬‬

‫ ְמקום הטעם במילה משפיע על משמעות המיל ה‪☞ .‬‬

‫בחומש‪ ,‬למשל‪ ,‬נוכל למצוא פירושים רבים המסתמכים על הטעם‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫בספר בראשית פרק כ"ט נוכל למצוא את המילה "ּ ָב ָאה" פעמיים; בכל פעם‬
‫הטעם במילה נמצא במקום שונה‪ .‬רש"י מתייחס לעניין ומפרש כי בפסוק ו'‪,‬‬
‫שּבֹו הטעם מלרע משמעות המילה היא בזמן הֹווה‪ ,‬ואילו בפסוק ט'‪ ,‬שבו הטעם‬

‫מלעיל‪ ,‬משמעות המילה היא בזמן עבר‪.‬‬

‫כידוע‪ ,‬הטעם בתנ"ך אינו מסומן כמו ש ִהצגנו קודם ( )‪ .‬בתנ"ך הטעם מורה גם על‬
‫צורת ההנגנה לקריאת התורה‪ ,‬ולכן יש סימנים שונים לטעמים שונים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫ּו ְל ַמ ַען ְּב ָא ְז ֵני ִּב ְנ ָך ַו ּיֹא ֶמר ָה ָא ָדם ֶ ּדׁ ֶשא ְּפִרי‬

‫ׁ ְש ַנ ִים ִמ ּכֹל לֹא ּ ֹתא ַכל ָּבָרא ָה ָא ֶרץ ֵע ֶ ׂשב ַה ַּי ָּבׁ ָשה‬

‫ַו ְי ָמ ֵאן ַו ֲא ִני ַו ּת ֹו ֵ צא ָה ָאֶרץ ַו ָּי ַנח ָר ְח ָּבה ִה ְנ ִני‬

‫ג‪ .‬בשביל הכתיבה‪:‬‬

‫ בשביל לדעת לנקד לפי חוק ההברות ☞‬

‫יש צורך להבחין בין הברות מוטעמות לבלתי מוטעמות‪ .‬‬ ‫ ‬

‫הברות‬ ‫‪12‬‬

‫הבה נכיר שני כללים פשוטים‪ ,‬ונראה איך הם עובדים‪.‬‬

‫הברה פתוחה בלתי מוטעמת תנוקד בתנועה גדולה‪.‬‬ ‫א‬

‫הברה סגורה בלתי מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה‪ .‬ב‬

‫◊ימו ‪ :‬בשני הכללים מדובר על הברות בלתי מוטעמות‪.‬‬
‫כללי הניקוד להברות מוטעמות מורכבים יותר ולא נעסוק בהם בשלב זה‪.‬‬

‫אך גם לפי שני כללים אלו נוכל לפעול רבות‪ ,‬שהרי רוב ההברות במילה אינן מוטעמות!‬

‫תנועות קטנות‬ ‫תנועות גדולות‬ ‫צליל‬

‫להברה סגורה בלתי מוטעמת‬ ‫להברה פתוחה בלתי מוטעמת‬

‫פתח ַ‬ ‫קמץ ָ‬ ‫‪A‬‬
‫חיריק חסר ִ‬ ‫חיריק מלא יִ‬ ‫‪I‬‬
‫חולם מלא ֹו חולם חסר ֹ‬ ‫‪O‬‬
‫קמץ קטן ָ‬

‫סגול ֶ‬ ‫‪ֵ E‬צירה ֵ‬

‫קובוץ ֻ‬ ‫‪ U‬שורוק ּו‬

‫והשינזנכו‪.‬ר‪..‬ו‬ ‫ַהקיפו את ההברות שאינן מוטעמות בכל מילה‪-,‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫ורִשמו מעל כל הברה שהקפתם לפי איזה כלל היא נוקדה (א' ‪ /‬ב')‪ .‬נַמקו בע"פ‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬

‫ב'‬

‫ֶּפ ‪ַ -‬רח (כי זוהי הברה סגורה בלתי מוטעמת שתנוקד בתנועה קטנה)‬

‫ח ֹו‪ֵ -‬לם ֶמ‪ֶ -‬ל ְך ׁ ָש‪ִ -‬טי ַח ְמכ ֹו‪ִ -‬נית ַמ ְח‪ֶּ -‬ב‪ֶ -‬רת נ ֹו‪ֶ -‬ת‪ֶ -‬נת‬

‫הברות‬
‫‪13‬‬

‫ַהקיפו את המילה המנוקדת נכון בכל זוג‪ ,‬וכִתבו בסוגריים לפי איזה כלל י ְדעתם‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫‪ָ .6‬ק ְל‪ָ -‬מר ‪ַ /‬ק ְל‪ָ -‬מר (_)‬ ‫‪ .1‬לָ‪ׁ-‬שֹון ‪ַ /‬ל‪ׁ -‬ש ֹון (א) ‬
‫‪ִ .7‬מ ְק‪ֶ -‬ל‪ֶ -‬דת ‪ִ /‬מ ְק‪ֶ -‬ל‪ֵ -‬דת (_)‬ ‫‪ׁ .2‬ש ּו ְל‪ָ -‬ח ן ‪ֻ ׁ /‬ש ְל‪ָ -‬חן (_ )‬
‫‪ֳ .8‬ח ָד‪ִ ׁ -‬שי ם ‪ֳ /‬ח ַד‪ִ ׁ -‬שים (_)‬ ‫‪ֵ .3‬ס‪ֵ -‬פ ר ‪ֵ /‬ס‪ֶ -‬פר (_ )‬
‫‪ִּ . 9‬תי ְק‪ּ -‬ת ּו ק ‪ִּ /‬ת ְק‪ּ -‬ת ּוק (_)‬ ‫‪ְּ . 4‬ת ׁש ּו‪ָ -‬רה ‪ְּ /‬ת ׁ ֻש‪ָ -‬רה (_ )‬
‫‪ֵ .10‬ה‪ַ -‬ר‪ְּ -‬טב ּו ת ‪ֶ /‬ה‪ַ -‬ר‪ְּ -‬טב ּות (_)‬ ‫‪ַ . 5‬מ ׁ ְש‪ִּ -‬כ‪ָ -‬מה ‪ַ /‬מ ׁ ְש‪ִּ -‬כי‪ָ -‬מה (_) ‬

‫רמז לבדיקה‪ :‬ארבע פעמים הסתמכתם על כלל א'‪ ,‬וחמש פעמים ‪ -‬על כלל ב'‪.‬‬ ‫ ‬

‫ַהשלימו את הניקוד החסר בכל מילה‪ ,‬וכִתבו לפי איזה כלל החלטתם‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫ְמנ ‪ָ -‬חה‬ ‫ ‬ ‫ב' ב' ‬
‫ּד‪ִ -‬בי ק‬ ‫ִמ ְס‪ֶּ -‬ג‪ֶ -‬ר ת‬

‫ה ְפ‪ֵ -‬סק‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫נ‪-‬ר ֹו ת‬ ‫י ְל‪-‬ק ּו ט‬

‫ק ְר‪ָּ -‬בן‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ַמ‪-‬ח ט‬ ‫ׁש‪ְ -‬מ ָר ה‬

‫רמז לבדיקה‪ :‬ארבע פעמים הסתמכתם על כלל א'‪ ,‬וארבע פעמים ‪ -‬על כלל ב'‪.‬‬ ‫ ‬

‫הברות‬ ‫‪14‬‬

‫הבה נדגיש את הדגש החזק‪...‬‬

‫כפי שלמדנו כבר‪ ,‬הדגש החזק סוגר את ההברה הקודמת לו‪.‬‬

‫לכן התנועה שלפניו באה בהברה סגורה‪.‬‬

‫ברוב המילים תהא זו הברה בלתי מוטעמת‪ .‬והרי לנו כלל יפה‪:‬‬

‫ לפני דגש חזק נמצא על פי רוב ‪ -‬תנועה קטנה! ☞‬
‫לפניכם רשימות שמות עצם שבמשקלם דגש חזק תבניתי‪-.‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫ַהדגישו בצבע את הדגש החזק ואת התנועה הקטנה שלפניו‪.‬‬ ‫ ‬

‫ַח ּל ֹו ן ִק ּד ּו ׁש ִז ָּכר ֹון ַמ ָּסע ַּג ָּנן ַה ָּצ ָעה‬

‫ֻס ָּכה ְּג ֻד ָּלה ֶה ֵּתר ַּג ֶּנ ֶנ ת ֲח ִמ ׁ ּ ָשה‬
‫לפניכם רשימות שמות עצם שבמשקלם דגש חזק הסוגר הברה בלתי מוטעמת‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ב‬

‫ַהשלימו את הניקוד עפ”י הכלל שלמדתם‪.‬‬ ‫ ‬

‫א ִּמיץ צ ּפ ֹור ע ִּתיק ג ּב ֹור צ ִ ּדיק ע ִּליז‬

‫ח ּל ּו ק ס ּפ ּו ר ר ּמ ֹון י ּת ּו ׁ ש ב ּל ֹון‬

‫ל ּק ּוי צ ּו ּוי ב ָּטח ֹו ן נ ָּצח ֹו ן ׁש ָּבת ֹון צ ָּואר ֹון‬
‫מ ָּבט מ ָ ּזל מ ָּגף ט ָּב ח ד ָּיג‬

‫כפת בראש מילה?‬ ‫ב ַּנא י ו ַ ּדא י ק ַּפא י ְקד ׁ ּ ָש ה ְּגא ָּלה ְנק ָ ּדה‬
‫פ ָּנ ה ִס ְפר ָּי ה ה ָּצ ָלה ח ֵּור פ ֵּק ַח בגד‪-‬‬

‫ה ֵּק ף ה ֵּכ ר ה ֵּצ ַ ע ה ּ ֵ ׂשג‬ ‫ ‬

‫הברות‬
‫‪15‬‬

‫גם בפועל הִּכרנו את הדגש החזק‪:‬‬

‫דגש משלים בעתיד ובציווי של בניין נפעל‪ ,‬דגש תבניתי בבניינים הכבדים‪.‬‬

‫ גם בפעלים התנועה שלפני הדגש החזק תהיה קטנה‪☞ .‬‬
‫במשפטים הבאים כתובים פעלים בבניינים הכבדים‪-,‬‬
‫משימה‬

‫ג‬

‫עליכם לסמן דגש בעה”פ ולנקד בתנועה קטנה את האות שלפניו‪.‬‬ ‫ ‬

‫שימו ‪ - ‬לעִתים תצטרכו להשמיט את האותיות ו’ או י’ שנוספו בכתיב המלא‪.‬‬ ‫ ‬

‫לדוגמה‪ :‬המשכורות ישולמו במועדן ‪ְ .‬יׁ ֻש ְּלמ ּו‬

‫ ‪ )1‬איזהו מכובד? המכבד כל אחד‪ .‬‬

‫ ‪ ) 2‬יש לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ‪.‬‬

‫ ‪ )3‬תקציב הביטחון יקוצץ‪ .‬‬

‫ ‪ )4‬הפיגוע האחרון שתוכנן ע"י החמאס סוכל בס"ד ‪.‬‬

‫ ‪ ) 5‬החברה מחלקת מתנות חג‪ .‬‬

‫ ‪ ) 6‬התפללו על החולה המתייסר בכאבים ‪.‬‬

‫ ‪ ) 6‬מעבורת החלל "קולומביה" התרסקה‪ .‬‬

‫ ‪ )7‬אכילת סוכריות בגיל הרך מסוכנת‪ .‬‬

‫לפניכם רשימת פעלים בעתיד ובציווי בבניין נפעל‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ד‬

‫ַסמנו דגש משלים בפה"פ‪ ,‬ונַקדו את התנועה שלפניו‪.‬‬ ‫ ‬

‫אׁ ָש ֵמר תכָ ֵתב נזָכֵ ר יׁ ָש ֵב ר הכָנֵס ה ָסגְרּו אזָ ֵהר‬

‫הברות‬ ‫‪16‬‬

‫הברות הברות‪ ,‬פתוחות וסגורות‪ ,‬מוטעמות או בלתי מוטעמות‬

‫ִהכ ּרנו‪ ,‬היה נעים מאוד‪ ,‬ועכשיו נתחיל בחזרות!!!‬

‫עבודות חזרה‬

‫ הברות‬

‫ ִחזרו על הנלמד בעמודים ‪ 1‬עד ‪.15‬א‪.‬‬

‫ ַהסבירו לְמה הּכוונה‪ ,‬ו ַהדגימו‪ :‬ב‪.‬‬

‫‪ִ . 1‬ספרו כמה אנו‪ ,‬ומיד תדעו כמה הברות במילה שלנו ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .2‬אני נע אל הבאה‪ ,‬ואחי נח על הקודמת ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .3‬עיצור‪ ,‬שווא נח‪ ,‬מפיק או פתח גנובה‪ ,‬כולם מצליחים לסגור אותה ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ . 4‬לכל אחת יש טעם אחד‪ ,‬לפעמים מורגש רק בסוף ולפעמים קצת לפני ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ . 5‬אם היא פתוחה תקבל מתנה גדולה‪ ,‬אם היא סגורה תסתפק בקטנה ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .6‬אם אין לה טעם‪ ,‬ואחריה בא דגש חזק היא תזוז בתנועה קטנה ‪-‬‬

‫ ‬

‫הברות‬
‫‪17‬‬

‫ַהסבירו בעל פה מדוע נוצרו ההבדלים בין המילים‪ ,‬ו ִמצאו דוגמה נוספת מן המאגר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫החלוקה להברות במילים‪ִ :‬ס ְד‪ָ -‬רה לעומת ִס‪ְ ּ-‬ד ָרה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬‬
‫נימוק‪ :‬במילה ִסְדָרה השווא באות ד' הוא שווא נח‪ ,‬ומצטרף להברה הקודמת‪ ,‬‬
‫ואילו במילה ִסּ ְדָרה השווא באות ד' הוא נע‪ ,‬ולכן הוא מצטרף להברה הבאה אחריו‪.‬‬ ‫ ‬

‫דוגמה נוספת‪ִ :‬ר ְצ‪ָ ּ -‬פה לעומת ִר‪ְּ -‬צ ָפה‬

‫‪ .1‬החלוקה להברות במילים‪ִ :‬ס‪ְ ּ-‬פ ָרה לעומת ִספְ‪ָ -‬רה‬
‫ דוגמה נוספת‪ :‬לעומת‬

‫‪ָ ּ . 2‬בא ‪ -‬הברה פתוחה לעומת ּ ָבּה ‪ -‬הברה סגורה‬
‫ דוגמה נוספת‪ :‬לעומת‬

‫‪ַ . 3‬סּ ָפר ‪ -‬שתי הברות סגורות לעומת ָס ַפר ‪ -‬הברה פתוחה ושנייה סגורה‬
‫ דוגמה נוספת‪ :‬לעומת‬

‫‪ָ . 4‬ר ָצה ‪ -‬לש' ריצה לעומת ָר ָצה ‪ -‬לש' רצון‬
‫ דוגמה נוספת‪ :‬לעומת‬

‫‪ֻ ׁ .5‬שלְ‪ָ -‬חן ‪ -‬קובוץ לצליל ‪ U‬לעומת ׁש ּו‪-‬לָה ‪ -‬שורוק לצליל ‪U‬‬

‫ דוגמה נוספת‪ :‬לעומת‬

‫מאגר מילים‪ :‬‬

‫ַמלְ‪ּ-‬כָה לעומת ָמ‪-‬לְכָה לֹו לעומת לָּה ׁ ָשבּו (חזרו) לעומת ׁ ָשבּו (בשבי)‬

‫ּגִי‪-‬לָה לעומת ּגִלְ‪ָ -‬עד ּ ַבּלָׁש לעומת ּ ָבלַׁש‬

‫הברות‬ ‫‪18‬‬

‫ַחלקו להברות את המילים הבאות‪ַ ( .‬סמנו מקף בין הברה להברה‪).‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫ְמ כ ֹו ִני ת ִטיל ְס ִפי ָנה ָּג ָמ ל ֲא ִוי ר ֹו ן ָמ נ ֹו ַע ‬

‫ִח ְּפ ָ ׂשה ֻח ְפ ׁ ָשה ְּכ ַת ְב ֶּת ן ֶא ְצ ָּב ע ֹו ת ִי ׁ ְש ְמ ר ּו‬

‫ִה ְנ ִני ֹרא ׁש ִמ ְס ָּפ ִרי ם ִמ ְס ָּפ ַר ִי ם ָ ּד ְר ָכה ַ ּד ְר ָּכ ּה‬

‫צַיינו מה סוג ההברות בכל מילה כמו שמופיע בדוגמה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬‬

‫ַמ ּ ָ ׂש ִאית ‪_________ -‬‬ ‫לדוגמה ‪ :‬א ֹו ַפ ַּנ ִים ‪ -‬פ'‪ ,‬ס'‪ ,‬פ'‪ ,‬ס' ‬

‫ַר ֶּכ ֶבת ‪_________ -‬‬ ‫א ֹו ַפ ּנ ֹו ַ ע ‪ _________ -‬‬

‫ַמ ְח ֶּב ֶרת ‪_________ -‬‬ ‫ַי ְלק ּו ט ‪ _________ -‬‬

‫ִס ְפ ָרה ‪_________ -‬‬ ‫ִע ָּפר ֹו ן ‪ _________ -‬‬

‫ִס ְפ ָר ּה ‪_________ -‬‬ ‫ֶע ְפר ֹו ִנ י ‪_ ________ -‬‬

‫ׁ ְש ִטי ִחים ‪_________ -‬‬ ‫ׁ ָש ִטי ַ ח ‪ _________ -‬‬

‫ּבַחרו בצורה הנכונה‪ ,‬וחּבְרו לְמילה את האותיות שלצד התשובות הנכונות‪:‬‬ ‫ו‪ .‬‬

‫__ __ __ __ __‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫מ‬ ‫ ‪. 1‬‬
‫נ ּדֶ‪-‬לֶת ‬ ‫ּדֶ‪-‬לֶת ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ . 2‬צ‬
‫ד ֶא ְס‪ֵ ּ-‬תר‬ ‫ֶא ְס‪ֵ ּ-‬תר ‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ . 3‬פ ׁ ָש‪ַ -‬מ ְר‪ִ ּ-‬תי ו ׁ ָש‪ַ -‬מ ְר‪ִ ּ-‬תי ב ׁ ָש‪ַ -‬מ ְר‪ִ ּ-‬תי‬

‫ ‬
‫‪ . 4‬ש ְקׁ ַש ְר‪ֶ ּ-‬ת ם י ְקׁ ַש ְר‪ֶ ּ-‬תם‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ה‬ ‫ ‪. 5‬‬
‫ק ׁ ָש‪ַ -‬מ‪-‬יִם ר ׁ ָש‪ַ -‬מ‪-‬יִם‬ ‫ׁ ָש‪ַ -‬מ‪-‬יִ ם‬

‫הברות‬
‫‪19‬‬

‫ַסמנו מעל ההברה המוטעמת במילים הכתובות בעבודה ה’ בעמוד קודם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬‬

‫רִשמו דוגמאות למילים שהטעם שלהן הוא‪:‬‬ ‫ח‪ .‬‬

‫‪.‬‬ ‫מלעיל ‪ -‬‬ ‫ ‬

‫‪.‬‬ ‫מלרע ‪ -‬‬ ‫ ‬

‫ ❶ עַיינו במילים הבאות ו ַהשלימו‪:‬‬ ‫ט‪ .‬‬

‫ ההברות המנוקדות הן ‪.‬‬

‫מוטעמות ‪ /‬בלתי מוטעמות‬

‫הס ֵּכם ֶרסק רצ ֹון התעמל ּות פרענ ּות‬

‫תרעֹמת עכבר ֹון סע ָרה אז ָרח הבר ָקה‬

‫הי ָכל תכ ִנית בק ּב ּוק המ ׁש ִכים ֶמל ְך‬

‫❷ נַקדו במילים הנ"ל את השוואים‪ .‬רִשמו מעל כל הברה שאינה מנוקדת ‬ ‫ ‬

‫ אם היא סגורה (ס') או פתוחה (פ') ו ַהשלימו את הניקוד לפי חוקי ההברות‪.‬‬

‫גם במילים הבאות מנוקדת ההברה המוטעמת‪ַ .‬הזכירו לעצמכם‪:‬‬ ‫י‪ .‬‬
‫תובהדלהיגכבהןשרהתהחנזתוסנעקוגוהעסרהוהגקרשבטנלאלפהתתנייו‪,/‬המהוגשבטד ִוהרענלהמההתש‪.,‬לפניו‪,‬‬
‫עליכם לנהוג כמו בעבודה קודמת‪ ,‬‬ ‫ ‬
‫אלא שכאן שימו לב גם לדגשים‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫כל הדגשים המסומנים ִהנם חזקים ‪.‬‬

‫ת ּקנ ֹות ד ֶּב ׁשת ׁש ָּבת ה ֵּתר ט ָּפה מס ָ ּדר‬

‫מ ּסכ ֹות מ ּסכת ֹות ת ִּכים מ ָ ּדף ְמכ ָּנס ֹות ה ּ ׂש ִגים‬

‫הברות‬ ‫‪20‬‬

‫ַהשלימו את החסר בזוג השני לפי מה שנעשה בזוג הראשון‪.‬‬ ‫יא‪ .‬‬

‫ ֶחלְקָה ‪ֶ -‬ח ְל‪ָ -‬קה‬ ‫ ָח ְדָרה ‪ָ -‬ח‪ְ -‬ד ָרה‬
‫ ִחּלְקָה ‪_________ -‬‬ ‫ חַ ְדָרּה ‪ַ -‬ח ְד‪ָ -‬ר ּה‬

‫ ‬

‫ ֲחלּוקָּה ‪ -‬פ'‪ ,‬ס'‬ ‫ נָ ֲעלָה ‪ -‬פ'‪ ,‬פ'‬
‫ ֲחלֻּ ָקה ‪__________ -‬‬ ‫ נַ ֲעלָּה ‪_________ -‬‬

‫ ‬

‫ מכופר ‪ְ -‬מ ֻכ ּ ָפר‬ ‫ סיבה ‪ִ -‬ס ָּבה‬
‫ מסודר ‪_________ -‬‬ ‫ סיכה ‪_________ -‬‬

‫ ‬

‫ ּ ִתקְְראּו ‪ִ -‬ק ְראוּ‬ ‫ ּפָגַׁ ְשנּו ‪ -‬מלעיל‬

‫ ּ ִתקְְרבּו ‪_________ -‬‬ ‫ ּ ְפגַׁ ְשּ ֶתם ‪________ -‬‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫‪zxz‬‬

‫סיימנו פרק א' בספרנו‪ ,‬את עולם ההברות בו ִה ּכרנו‪.‬‬

‫מה אנו כבר יודעים?‬
‫‪ 3‬לחלק להברות את המילים‪ ,‬תוך התחשבות בתנועות‪ ,‬בשוואים ובדגשים‪.‬‬

‫‪ 3‬לזהות אם ההברות פתוחות או סגורות‪ ,‬מוטעמות או בלתי מוטעמות‪.‬‬
‫‪ 3‬לנקד במילים הברות בלתי מוטעמות לפי חוקי ההברות‪.‬‬

‫אנו מקווים שהלימוד ימשיך להיות מועיל ו‪ ...‬טעים!‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪21‬‬

‫פרק ב׳‬

‫ׁ ִש ְב ַעת ַהּ ִבנְיָנִים‬

‫חזרה והעמקה‬

‫לאחר שעברנו בין ההברות ‪ -‬הגיע הזמן לערוך חזרות‬
‫בשבעת הבניינים שוב נבקר ‪ -‬בנטיות ובניקוד נשוב וניזכר‬
‫ולבסוף‪ ,‬ננסה לבדוק האם הניקוד ש ִהכ ּרנו מתאים לחוקי ההברות‬

‫ַהּפֹ ַעל‬
‫מילה המציינת מעשה ורומזת לזמן ולגוף‬

‫ּ ִבנְיָן‬ ‫ּגּוף ‬ ‫זְ ַמן ‬ ‫ ִמ ְבנֶה ‬

‫ ּ ָפ ַעל‬ ‫ְמ ַדּ ֵבר‬ ‫ָע ָבר ‬ ‫פה”פ ‬ ‫ ‬
‫ּבִניְ נָ יִ ם קַּלִים‬ ‫נֹו ֵכ ַח נֹו ַכ ַחת‬ ‫הֹוֶה ‬
‫נִ ְפ ַעל‬ ‫ ‬ ‫נִ ְסּ ָתר נִ ְסּ ֶת ֶרת‬ ‫ָע ִתיד ‬ ‫ עה”פ ‬‫ׁשרֹ ֶׁש מּוסָפִּיֹות‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ִצּוּוי ‬
‫ְמ ַדּ ְב ִרים ‬ ‫שה”פ ‬ ‫ לה”פ ‬
‫ִה ְפ ִעיל‬ ‫נֹו ְכ ִחים נֹו ְכחֹות‬ ‫ָמקֹור ‬
‫נִ ְסּ ָת ִרים נִ ְסּ ָתרֹות ‬
‫ֻה ְפ ַעל ‬

‫ ּ ִפ ֵעל‬ ‫ּבִניְ נָ יִ ם ּכְבֵדִים‬ ‫ ּ ְת ִחּ ִלּיֹות ‬

‫ ּ ֻפ ַעל ‬ ‫ ּתֹו ִכּיֹות ‬

‫ִה ְתּ ַפ ֵעל ‬ ‫ סֹו ִפּיֹות ‬

‫עַיינו במונחים המופיעים בתרשים‪ַ ,‬הסבירו ו ַהדגימו כל מושג‪-.‬‬
‫ ‬

‫משימת‬

‫הכנה‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪22‬‬

‫ לפניכם הטיות הבניינים בשרשים מוּכרים‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫לצד כל הטיה מופיעה תבנית הטיה נוספת המלאה בכינויי הגוף בלבד‪.‬‬ ‫ ‬

‫בעמודים הבאים תמצאו מאגר פעלים הכולל את כל הנטיות בכל הבניינים בשורש פ‪.‬ק‪.‬ד‪; .‬‬

‫עליכם לגזור את המשּבְצות ולהדביק כל פועל במקום המתאים בתבניות ההטיה הרֵיקות‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬את הפועל ְּפ ַק ְד ֶּתם תדביקו במשבצת “נוכחים” בעבר בניין ּ ָפעַל (קל)‪.‬‬

‫הערה‪ :‬במקום לגזור ולהדביק ניתן להעתיק את הפועל למשבצת המתאימה‪.‬‬

‫בניין קל ‪ָּ -‬פעַל ׁשֹרש‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫ז‪.‬כ‪.‬ר‪.‬‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬

‫¨ עבר ´‬ ‫ ‬

‫מַדּבר‬ ‫ָז ַכ ְר ִּתי‬

‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ָז ַכ ְר ָּת ָז ַכ ְר ְּת‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬
‫ ‬ ‫ָז ַכ ר ָז ְכ ָרה‬

‫מַדּברים‬ ‫ָז ַכ ְרנ ּו‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬ ‫ְז ַכ ְר ֶּתן‬ ‫ְז ַכ ְר ֶּת ם‬
‫נסתרות‬
‫ ‬ ‫ָז ְכר ּו ָז ְכר ּו‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ הווה ´‬

‫ז ֹו ֵכר יחיד‬

‫ז ֹו ֶכ ֶרת יחידה‬
‫ז ֹו ְכ ִרים רבים‬

‫רבות‬

‫ז ֹו ְכר ֹות‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪23‬‬

‫¨ מאגר פעלים לבניינים הקלים ´‬

‫ּגִזרו משּבְצות אלו ו ַהדביקו אותן במקום המתאים בהטיות הרֵיקות שבעמודים הקודמים‪.‬‬

‫(אפשרות חילופית‪ :‬עִברו פועל אחר פועל והעתיקו כל אחד למקום המתאים)‬

‫ֻה ְפ ַק ְד ִּתי‬ ‫ִּת ְפ ְקד ּו‬ ‫ִי ְפ ְקד ּו‬ ‫ִה ְפ ַק ְד ִּתי‬ ‫ָּפ ַק ְד ִּתי‬
‫ָּפ ַק ְד ְּת‬ ‫ִל ְפקֹד‬ ‫ִה ְפ ַק ְד ָּת‬ ‫ַּת ְפ ִקי ִדי‬ ‫ַמ ְפ ִקיד ֹות‬
‫ַמ ְפ ִקיד‬ ‫ִה ָּפ ְק ִדי‬ ‫ִּפ ְקד ּו‬ ‫ָּפ ַק ְד ָּת‬ ‫ִנ ְפ ַק ְד ִּתי‬
‫ֻה ְפ ַקד‬ ‫ָּפ ַק ְדנ ּו‬ ‫ְל ַה ְפ ִקיד‬ ‫ִה ָּפ ַק ְד ָנה‬
‫ִה ְפ ַק ְד ֶּתם‬ ‫ֻּת ְפ ְקד ּו‬ ‫ִנ ְפ ָק ִדים‬ ‫ֻי ְפ ְקד ּו‬ ‫ֻי ְפ ַקד‬
‫ִה ְפ ִקי ָדה‬ ‫ִנ ְפ ֶק ֶדת‬ ‫ַּת ְפ ֵק ְד ָנה‬ ‫ּפ ֹו ְקד ֹות‬ ‫ִנ ְפ ָקד ֹות‬
‫ִנ ָּפ ֵקד‬ ‫ַּת ְפ ֵק ְד ָנה‬ ‫ֻה ְפ ַק ְד ָּת‬ ‫ַּת ְפ ִקיד‬ ‫ַה ְפ ִקי ִדי‬
‫ֻה ְפ ַק ְד ֶּתן‬ ‫ִה ָּפ ְקד ּו‬ ‫ִנ ְפ ַק ְד ָּת‬ ‫ִה ְפ ַק ְד ְּת‬ ‫ַּת ְפ ִקיד‬
‫ּפ ֹו ֶק ֶדת‬ ‫ֶא ְפקֹד‬ ‫ִה ְפ ִקיד‬ ‫ִנ ְפקֹד‬ ‫ַה ְפ ִקיד ּו‬
‫ֻמ ְפ ָקד‬ ‫ִנ ְפ ְקד ּו‬ ‫ִנ ְפ ְקד ּו‬ ‫ֻה ְפ ַק ְד ְּת‬ ‫ְל ִה ָּפ ֵקד‬
‫ַא ְפ ִקיד‬ ‫ִנ ְפ ַק ְד ְּת‬ ‫ַי ְפ ִקיד‬ ‫ֻנ ְפ ַקד‬ ‫ִה ָּפ ֵקד‬
‫ְּפ ַק ְד ֶּתן‬ ‫ַי ְפ ִקיד ּו‬ ‫ָּפ ְק ָדה‬ ‫ַּת ְפ ִקיד ּו‬ ‫ָּפק ֹוד‬
‫ֻּת ְפ ַקד‬ ‫ְּפ ַק ְד ֶּתם‬ ‫ִה ְפ ַק ְדנ ּו‬ ‫ִּת ְפקֹד‬ ‫ֻה ְפ ַק ְדנ ּו‬
‫ֻּת ְפ ַקד‬ ‫ַמ ְפ ִקי ָדה‬ ‫ִנ ְפ ַקד‬ ‫ִּת ָּפ ֵקד‬ ‫ִּת ְפ ֹקד‬
‫ָּפ ַקד‬ ‫ְּפ ֹק ְד ָנה‬ ‫ִנ ְפ ָקד‬ ‫ֻה ְפ ְק ָדה‬ ‫ִּת ָּפ ֵקד‬
‫ִּפ ְק ִדי‬ ‫ִה ָּפ ֵקד‬ ‫ֻא ְפ ַקד‬ ‫ִנ ְפ ַק ְדנ ּו‬ ‫ִנ ְפ ְק ָדה‬
‫ֻה ְפ ְקד ּו‬ ‫ֻה ְפ ְקד ּו‬ ‫ִה ְפ ִקיד ּו‬ ‫ִה ְפ ִקיד ּו‬ ‫ַה ְפ ֵקד‬
‫ֻמ ְפ ָקד ֹות‬ ‫ֻה ְפ ֵקד‬ ‫ֶא ָּפ ֵקד‬ ‫ָּפ ְקד ּו‬ ‫ִה ְפ ַק ְד ֶּתן‬
‫ֻּת ְפ ַק ְד ָנה‬ ‫ִּת ְפ ְק ִדי‬ ‫ִנ ְפ ַק ְד ֶּתם‬ ‫ֻה ְפ ַק ְד ֶּתם‬ ‫ָּפ ְקד ּו‬
‫ֻּת ְפ ַק ְד ָנה‬ ‫ַנ ְפ ִקיד‬ ‫ַמ ְפ ִקי ִדים‬ ‫ִי ְפ ֹקד‬ ‫ֻמ ְפ ֶק ֶדת‬
‫ִּת ְפ ֹק ְד ָנה‬ ‫ִנ ְפ ַק ְד ֶּתן‬ ‫ּפ ֹו ֵקד‬ ‫ִי ָּפ ֵקד‬ ‫ֻּת ְפ ְק ִדי‬
‫ִּת ְפ ֹק ְד ָנה‬ ‫ֻמ ְפ ָק ִדים‬ ‫ִּת ָּפ ְקד ּו‬ ‫ִי ָּפ ְקד ּו‬ ‫ִּת ָּפ ְק ִדי‬
‫ִּת ָּפ ַק ְד ָנה‬ ‫ְּפקֹד‬ ‫ַה ְפ ֵקד‬ ‫ַה ְפ ֵק ְד ָנה‬ ‫ּפ ֹו ְק ִדים‬
‫ִּת ָּפ ַק ְד ָנה‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪24‬‬

‫דף גזירה‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪25‬‬

‫¨ מאגר פעלים לבניינים הכבדים ´‬

‫ּגִזרו משּבְצות אלו ו ַהדביקו אותן במקום המתאים בהטיות הריקות שבעמודים הקודמים‪.‬‬
‫(אפשרות חילופית‪ :‬עִברו פועל אחר פועל והעתיקו כל אחד למקום המתאים)‬

‫ֻּפ ְּקד ּו‬ ‫ִה ְת ַּפ ַּק ְד ָּת‬ ‫ִה ְת ַּפ ְּקד ּו‬ ‫ִמ ְת ַּפ ְּקד ֹות‬ ‫ִּפ ַּק ְד ִּתי‬
‫ֻּפ ְּקד ּו‬ ‫ִה ְת ַּפ ְּק ִדי‬ ‫ִה ְת ַּפ ַּק ְד ֶּתן‬ ‫ִּפ ַּק ְד ָּת‬ ‫ִה ְת ַּפ ֵּק ְד ָנה‬
‫ְל ִה ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ֻּפ ַּק ְד ֶּתן‬ ‫ִּת ְת ַּפ ְּקד ּו‬
‫ְמ ֻפ ָּקד ֹות‬ ‫ִּפ ַּק ְד ְּת‬ ‫ְמ ֻפ ֶּק ֶדת‬ ‫ְמ ֻפ ָּקד‬
‫ִּפ ְּק ָדה‬ ‫ִּפ ֵּקד‬ ‫ֻּפ ַּק ְד ֶּתם‬ ‫ֻּפ ַּק ְדנ ּו‬ ‫ֻּפ ּק ֹוד‬
‫ִה ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ִה ְת ַּפ ַּק ְד ְּת‬ ‫ְמ ֻפ ָּק ִדים‬ ‫ִה ְת ַּפ ְּקד ּו‬ ‫ִי ְת ַּפ ְּקד ּו‬
‫ִה ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ִה ְת ַּפ ְּקד ּו‬ ‫ֻּפ ַּק ְד ָּת‬ ‫ֻּפ ַּק ְד ְּת‬
‫ִה ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ִּפ ַּק ְדנ ּו‬ ‫ִּפ ַּק ְד ֶּתם‬ ‫ִּפ ַּק ְד ֶּתן‬ ‫ִה ְת ַּפ ְּק ָדה‬
‫ְי ֻפ ְּקד ּו‬ ‫ִמ ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ֻּפ ַּק ְד ִּתי‬ ‫ֶא ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ִּת ְת ַּפ ְּק ִדי‬
‫ֻּפ ַּקד‬ ‫ֲא ֻפ ַּקד‬ ‫ַּפ ֵּק ְד ָנה‬ ‫ַּפ ְּקד ּו‬ ‫ִּפ ְּקד ּו‬
‫ִי ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ֻּפ ְּק ָדה‬ ‫ִּת ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ְמ ַפ ֵּקד‬ ‫ִּפ ְּקד ּו‬
‫ְּת ֻפ ְּק ִדי‬ ‫ִּת ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ְּת ֻפ ְּקד ּו‬ ‫ַּפ ְּק ִדי‬
‫ִנ ְת ַּפ ֵּקד‬ ‫ְּת ֻפ ַּקד‬ ‫ְמ ַפ ֶּק ֶדת‬ ‫ִה ְת ַּפ ַּק ְדנ ּו‬ ‫ַּפ ֵּקד‬
‫ְמ ַפ ְּקד ֹות‬ ‫ְּת ֻפ ַּקד‬ ‫ִמ ְת ַּפ ְּק ִדים‬ ‫ְי ַפ ְּקד ּו‬ ‫ַּפ ֵּקד‬
‫ְי ֻפ ַּקד‬ ‫ְמ ַפ ְּק ִדים‬ ‫ְּת ַפ ֵּק ְד ָנה‬ ‫ְּת ַפ ֵּק ְד ָנה‬ ‫ְל ַפ ֵּקד‬
‫ִמ ְת ַּפ ֶּק ֶדת‬ ‫ִה ְת ַּפ ַּק ְד ֶּתם‬ ‫ִּת ְת ַּפ ֵּק ְד ָנה‬ ‫ְנ ֻפ ַּקד‬
‫ְנ ַפ ֵּקד‬ ‫ֲא ַפ ֵּקד‬ ‫ְּת ַפ ֵּקד‬ ‫ִּת ְת ַּפ ֵּק ְד ָנה‬ ‫ִה ְת ַּפ ַּק ְד ִּתי‬
‫ְּת ַפ ְּקד ּו‬ ‫ְּת ֻפ ַּק ְד ָנה‬ ‫ְּת ַפ ֵּקד‬ ‫ְי ַפ ֵּקד‬
‫ְּת ֻפ ַּק ְד ָנה‬ ‫ְּת ַפ ְּק ִדי‬

‫כמו שהמפקד פקד פקדתי‬
‫כל פועל‪ ,‬גזרתי בקפדנות את‬
‫כולם‪ ,‬והפקדתי אותם בידי התלמיד‬
‫שידביקם במקום המופקד להם‬

‫משכבר הימים‪...‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪26‬‬

‫דף גזירה‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪27‬‬

‫ׁ ֹשרש‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫ז‪.‬כ‪.‬ר‪.‬‬

‫¨ עתיד ´‬ ‫ ‬

‫מַדּבר‬ ‫ֶא ְז ּ ֹכר‬ ‫ִּת ְז ּ ֹכ ר‬
‫ִּת ְז ְּכ ִרי‬ ‫ִי ְז ּכֹר ‬
‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ִּת ְז ּכֹר‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬ ‫ִּת ְז ְּכר ּו ‬
‫ ‬ ‫ִנ ְז ּכֹר‬ ‫ִי ְז ְּכר ּו ‬
‫ִּת ְז ּ ֹכ ְר ָנה‬
‫מַדּברים‬ ‫ִּת ְז ּכֹ ְר ָנה‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬
‫נסתרות‬
‫ ‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ציווי ´‬

‫נוכח‬ ‫ְזכֹר‬
‫נוכחת‬
‫נוכחים‬ ‫זוכרים ִזכ ִריְ‬
‫נוכחות‬ ‫שזהו ְ‬

‫שווא מרחף? ִזכר ּו‬

‫ְזכֹ ְר ָנה‬

‫¨ מקור ´‬ ‫¨ שם הפועל ´ ‬ ‫ ‬

‫ָזכ ֹור ‬ ‫ִל ְז ּ ֹכר ‬ ‫ ‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪28‬‬

‫בניין נ ִפְעַל‬

‫לעיתים משמש כסביל של ּ ָפעַל‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הּ ָפקיד ָסגַר את המשרד‪ ,‬המשרד נִ ְסּגַר על ידי הפקיד‪.‬‬

‫ׁ ֹשרש ׁ ֹשרש‬

‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫כ‪.‬נ‪.‬ס‪.‬‬

‫¨ עָבָר ´‬ ‫ ‬

‫מַדּבר‬ ‫ִנ ְכ ַנ ְס ִּתי‬

‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ִנ ְכ ַנ ְס ְּת‬ ‫ִנ ְכ ַנ ְס ָּת ‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬
‫ ‬ ‫ִנ ְכ ְנ ָסה‬ ‫ִנ ְכ ַנס ‬

‫מַדּברים‬ ‫ִנ ְכ ַנ ְסנ ּו‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬ ‫ִנ ְכ ַנ ְס ֶּתן‬ ‫ִנ ְכ ַנ ְס ֶּת ם‬
‫נסתרות‬
‫ ‬ ‫ִנ ְכ ְנס ּ ו ִנ ְכ ְנס ּו‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ֹהו ֶה ´‬

‫ִנ ְכ ָנס יחיד‬
‫ִנ ְכ ֶנ ֶסת יחידה‬
‫ִנ ְכ ָנ ִסים רבים‬

‫רבות‬

‫ִנ ְכ ָנס ֹות‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪29‬‬

‫ׁ ֹשרש‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫כ‪.‬נ‪.‬ס‪.‬‬

‫¨ עתיד ´‬ ‫ ‬

‫מַדּבר‬ ‫ֶא ָּכ ֵנס‬ ‫ִּת ָּכ ֵנ ס‬
‫ִנ ָּכ ֵנס‬ ‫ִי ָּכ ֵנס ‬
‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ִּת ָּכ ְנ ִסי‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬ ‫ִּת ָּכ ֵנס‬ ‫ִּת ָּכ ְנס ּו ‬
‫ ‬ ‫ִי ָּכ ְנס ּו ‬
‫ִּת ָּכ ַנ ְס ָנה‬
‫מַדּברים‬ ‫ִּת ָּכ ַנ ְס ָנה‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬
‫נסתרות‬
‫ ‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ציווי ´‬

‫ִה ָּכ ֵנס נוכח‬
‫ִה ָּכ ְנ ִסי נוכחת‬
‫ִה ָּכ ְנס ּו נוכחים‬
‫ִה ָּכ ַנ ְס ָנה נוכחות‬

‫¨ מקור ´‬ ‫¨ שם הפועל ´‬ ‫ ‬

‫ִה ָּכ ֵנס‬ ‫ְל ִה ָּכ ֵנס ‬ ‫ ‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪30‬‬

‫בניין הִפְעִיל‬

‫בדרך כלל פעלים מבניין זה‬
‫מתארים פעולה שאחד גורם לאחֵר לעשות‪,‬לדוגמה‪ :‬הִ ְתִרים ‪ -‬גרם שהשני יתרום‪.‬‬

‫ׁשֹרש‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫ק‪.‬פ‪.‬צ‪.‬‬

‫¨ עָבָר ´‬ ‫ ‬

‫ִה ְק ַּפ ְצ ִּתי מַדּבר‬

‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ִה ְק ַּפ ְצ ְּת‬ ‫ִה ְק ַּפ ְצ ָּת ‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬
‫ ‬ ‫ִה ְק ִּפי ָצה‬ ‫ִה ְק ִּפיץ ‬

‫מַדּברים‬ ‫ִה ְק ַּפ ְצנ ּו‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬ ‫ִה ְק ַּפ ְצ ֶּתן‬ ‫ִה ְק ַּפ ְצ ֶּת ם‬
‫נסתרות‬
‫ ‬ ‫ִה ְק ִּפיצ ּו‬ ‫ִה ְק ִּפיצ ּ ו‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ֹהו ֶה ´‬

‫ַמ ְק ִּפיץ יחיד‬
‫ַמ ְק ִּפי ָצה יחידה‬
‫ַמ ְק ִּפי ִצים רבים‬

‫רבות‬

‫ַמ ְק ִּפיצ ֹות‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪31‬‬

‫ׁשֹרש‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫ק‪.‬פ‪.‬צ‪.‬‬

‫¨ עתיד ´‬ ‫ ‬

‫מַדּבר‬ ‫ַא ְק ִּפיץ‬

‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ַּת ְק ִּפי ִצי‬ ‫ַּת ְק ִּפיץ ‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬
‫ ‬ ‫ַּת ְק ִּפיץ‬ ‫ַי ְק ִּפי ץ‬

‫מַדּברים‬ ‫ַנ ְק ִּפיץ‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬ ‫ַּת ְק ֵּפ ְצ ָנה‬ ‫ַּת ְק ִּפיצ ּ ו‬
‫נסתרות‬
‫ ‬ ‫ַּת ְק ֵּפ ְצ ָנה‬ ‫ַי ְק ִּפיצ ּ ו‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ציווי ´‬

‫ַה ְק ֵּפץ נוכח‬
‫ַה ְק ִּפי ִצי נוכחת‬
‫ַה ְק ִּפיצ ּו נוכחים‬
‫ַה ְק ֵּפ ְצ ָנה נוכחות‬

‫¨ מקור ´‬ ‫¨ שם הפועל ´ ‬ ‫ ‬

‫ַה ְק ֵּפץ ‬ ‫ְל ַה ְק ִּפיץ ‬ ‫ ‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪32‬‬

‫בניין ה ֻפְעַל‬

‫הפעלים בבניין הֻפעל‬
‫משמשים כסביל של הפעלים בבניין הִ ְפעִיל‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬המנהל הִזְ ִמין את המזכיר לחתונת בנו ‪ -‬המזכיר הֻזְ ַמן על ידי המנהל‪.‬‬

‫ׁ ֹשרש‬ ‫ׁשֹרש‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫ׁש‪.‬ל‪.‬מ‪.‬‬

‫¨ עָבָר ´‬ ‫ ‬

‫ֻה ׁ ְש ַל ְמ ִּתי מַדּבר‬

‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ֻה ׁ ְש ַל ְמ ְּת‬ ‫ֻה ׁ ְש ַל ְמ ָּת ‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬
‫ ‬ ‫ֻה ׁ ְש ְל ָמה‬ ‫ֻה ׁ ְש ַלם ‬

‫מַדּברים‬ ‫ֻה ׁ ְש ַל ְמנ ּו‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬ ‫ֻה ׁ ְש ַל ְמ ֶּתן‬ ‫ֻה ׁ ְש ַל ְמ ֶּת ם‬
‫נסתרות‬ ‫ֻה ׁ ְש ְלמ ּו‬ ‫ֻה ׁ ְש ְלמ ּו ‬
‫ ‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ֹהו ֶה ´‬

‫ֻמ ׁ ְש ָלם יחיד‬
‫ֻמ ׁ ְש ֶל ֶמת יחידה‬
‫ֻמ ׁ ְש ָל ִמים רבים‬

‫רבות‬

‫ֻמ ׁ ְש ָלמ ֹות‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪33‬‬

‫ׁ ֹשרש‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫ׁש‪.‬ל‪.‬מ‪.‬‬

‫¨ עתיד ´‬ ‫ ‬

‫מַדּבר‬ ‫ֻא ׁ ְש ַלם‬
‫ֻּת ׁ ְש ְל ִמי‬
‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ֻּת ׁ ְש ַלם‬ ‫ֻּת ׁ ְש ַל ם‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬ ‫ֻי ׁ ְש ַלם ‬
‫ ‬ ‫ֻנ ׁ ְש ַלם‬
‫ֻּת ׁ ְש ַל ְמ ָנה‬ ‫ֻּת ׁ ְש ְלמ ּו ‬
‫מַדּברים‬ ‫ֻּת ׁ ְש ַל ְמ ָנה‬ ‫ֻי ׁ ְש ְלמ ּו ‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬
‫נסתרות‬
‫ ‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫בבניין זה (וכן בפֻעַל) לא קיימות צורות ציוּוי ושם הפועל‪.‬‬

‫¨ מקור ´‬

‫ֻה ׁ ְש ֵלם ‬

‫‪Q‬‬

‫עד כאן הִצגנו את “הבניינים הקלים”‪ ,‬הלא הם‪ָ ּ :‬פעַל‪ ,‬נִ ְפעַל‪ ,‬הִ ְפעִיל והֻ ְפעַל‪.‬‬
‫בדּפים הבאים נציג את‪ִ ּ :‬פעֵל‪ּ ,‬פֻעַל והִ ְתּ ַפעֵל‪ ,‬המכּונים‪“ :‬הבניינים הכבדים”‪.‬‬
‫המאפיין בהם הוא הדגש הכבד הקבוע בתבנית המילה ‪ -‬המופיע בעה”פ בכל הנטיות‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫••‬ ‫•‬
‫ּ ָפעַל נִ ְפעַל הִ ְפעִיל הֻ ְפעַל‬
‫ּפֻעַל הִ ְתּ ַפעֵל‬ ‫ּ ִפעֵל‬

‫הבניינים הכבדים‬ ‫הבניינים הקלי ם ‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪34‬‬

‫בניין ִּפעֵל‬

‫פעלים מבניין זה‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫ד‪.‬ב‪.‬ר‪.‬‬
‫מתארים לעִתים פעולה שחוזרת על עצמה‪,‬‬
‫ ‬
‫לדוגמה‪ִ :‬קּ ֵפץ ‪ָ -‬ק ַפץ שוב ושוב‪ׁ .‬שֹרש‬

‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬

‫¨ עָבָר ´‬

‫מַדּבר‬ ‫ִ ּד ַּב ְר ִּתי‬
‫ִ ּד ַּב ְרנ ּו‬
‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ִ ּד ַּב ְר ְּת‬ ‫ִ ּד ַּב ְר ָּת ‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬ ‫ִ ּד ְּב ָרה‬ ‫ִ ּד ֵּב ר‬
‫ ‬
‫ִ ּד ַּב ְר ֶּתן‬ ‫ִ ּד ַּב ְר ֶּתם ‬
‫מַדּברים‬ ‫ִ ּד ְּבר ּו‬ ‫ִ ּד ְּבר ּ ו‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬
‫נסתרות‬
‫ ‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ֹהו ֶה ´‬

‫ְמ ַד ֵּבר יחיד‬

‫ְמ ַד ֶּב ֶרת יחידה‬

‫רבים‬

‫ְמ ַד ְּב ִרים‬

‫רבות‬

‫ְמ ַד ְּבר ֹות‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪35‬‬

‫ׁ ֹשרש‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫ד‪.‬ב‪.‬ר‪.‬‬

‫¨ עתיד ´‬ ‫ ‬

‫מַדּבר‬ ‫ֲא ַד ֵּבר‬ ‫ְּת ַד ֵּבר ‬
‫ְּת ַד ְּב ִרי‬ ‫ְי ַד ֵּבר ‬
‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ְּת ַד ֵּבר‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬ ‫ְּת ַד ְּבר ּ ו‬
‫ ‬ ‫ְנ ַד ֵּבר‬ ‫ְי ַד ְּבר ּו ‬
‫ְּת ַד ֵּב ְר ָנה‬
‫מַדּברים‬ ‫ְּת ַד ֵּב ְר ָנה‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬
‫נסתרות‬
‫ ‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ציווי ´‬

‫ַ ּד ֵּבר נוכח‬
‫ַ ּד ְּב ִרי נוכחת‬
‫ַ ּד ְּבר ּו נוכחים‬
‫ַ ּד ֵּב ְר ָנה נוכחות‬

‫¨ מקור ´‬ ‫¨ שם הפועל ´‬ ‫ ‬

‫ַד ֵּבר‬ ‫ְל ַד ֵּבר ‬ ‫ ‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪36‬‬

‫בניין ּפֻעַל‬

‫הפעלים מבניין ּפֻעַל‬

‫משמשים כסביל לפעלים מבניין ּ ִפעֵל‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬המנהל ּבִּ ֵטל את הטיול עקב מזג האוויר הצפוי‪ ,‬הטיול ּבֻּ ַטל לעת עתה‪.‬‬

‫ׁ ֹשרש‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫ס‪.‬פ‪.‬ר‪.‬‬

‫¨ עָבָר ´‬ ‫ ‬

‫מַדּבר‬ ‫ֻס ַּפ ְר ִּתי‬

‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ֻס ַּפ ְר ְּת‬ ‫ֻס ַּפ ְר ָּ ת‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬
‫ ‬ ‫ֻס ְּפ ָרה‬ ‫ֻס ַּפר ‬

‫מַדּברים‬ ‫ֻס ַּפ ְרנ ּו‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬ ‫ֻס ַּפ ְר ֶּתן‬ ‫ֻס ַּפ ְר ֶּת ם‬
‫נסתרות‬
‫ ‬ ‫ֻס ְּפר ּ ו ֻס ְּפר ּו‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ֹהו ֶה ´‬

‫ְמ ֻס ָּפר יחיד‬
‫ְמ ֻס ֶּפ ֶרת יחידה‬
‫ְמ ֻס ָּפ ִרים רבים‬

‫רבות‬

‫ְמ ֻס ָּפר ֹות‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪37‬‬

‫ׁ ֹשרש ׁשֹרש‬

‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪´ ¨ .‬עתיד‬ ‫ס‪.‬פ‪.‬ר‪.‬‬

‫מַדּבר‬ ‫ֲא ֻס ַּפר‬
‫ְּת ֻס ְּפ ִרי‬
‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ְּת ֻס ַּפר‬ ‫ְּת ֻס ַּפר ‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬ ‫ְי ֻס ַּפר ‬
‫ ‬ ‫ְנ ֻס ַּפר‬
‫ְּת ֻס ַּפ ְר ָנה‬ ‫ְּת ֻס ְּפר ּו ‬
‫מַדּברים‬ ‫ְּת ֻס ַּפ ְר ָנה‬ ‫ְי ֻס ְּפר ּו ‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬
‫נסתרות‬
‫ ‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫בבניין זה (כמו בהֻפעל) לא קיימות צורות ציוּוי ושם הפועל‪.‬‬

‫¨ מקור ´‬

‫ֻס ּפ ֹור ‬

‫בניין הִתְ ַּפעֵל‬

‫פעלים רבים בבניין זה‬
‫מתארים פעולה חוזרת שהאדם עושה לעצמו‪ ,‬לדוגמה‪ :‬התלבש‪ ,‬התרחץ‪.‬‬

‫בבניין התפעל קיימת תופעת הׂ ִשּכּול; ☞‬

‫א‪ .‬כאשר פה”פ היא ׁש‪ׂ ,‬ש או ס’ מחליפים את מקומה ב ָמקום של הת’ המוספית‪,‬‬
‫ לדוגמה‪ :‬הִ ְשּ ַתּ ֵמׁש‪ ,‬הִׂ ְשּ ַתּכֵר‪ ,‬הִ ְסּ ַתּ ֵפר‪.‬‬

‫ב ‪ .‬כאשר פה”פ היא ז’‪ ,‬בנוסף להחלפת המקום‪ ,‬מוחלפת הת’ ב‪ -‬ד’‪ ,‬לדוגמה‪ :‬הִז ְּ ַדּ ֵקף‪.‬‬

‫ג ‪ .‬כאשר פה”פ היא צ’‪ ,‬בנוסף להחלפת המקום‪ ,‬מוחלפת הת’ ב‪ -‬ט’‪ ,‬לדוגמה‪ :‬הִצְ ַטּנ ֵן‪.‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪38‬‬

‫כאשר פה”פ היא ד’‪ ,‬ת’ או ט’ מתרחשת תופעת ההִּדָמּות‪☞ :‬‬

‫המוספית ת' נשמטת‪ ,‬ובמקומה יבוא דגש חזק משלים בפה”פ‪.‬‬ ‫ ‬

‫במקום ִה ְת ַּת ֵּמם‬ ‫במקום ִה ְת ַ ּד ֵּבר ‬ ‫לדוגמה‪ :‬במקום לומר‪ִ :‬ה ְת ַט ֵּפ ל‬

‫________‪______6‬‬ ‫________ ‪_ _____6‬‬ ‫המו ספית ת’ נשמטת ‪ִ :‬ה ַט ֵּפ‪ 6‬ל ‬
‫______________‬ ‫______________ ‬ ‫פה”פ מודגשת בדגש חזק‪ִ :‬ה ַּט ֵּפ ל‬

‫¨ עָבָר ´‬

‫מַדּבר‬ ‫ִה ְת ַק ַּב ְל ִּתי‬

‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ִה ְת ַק ַּב ְל ְּת‬ ‫ִה ְת ַק ַּב ְל ָּת ‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬
‫ ‬ ‫ִה ְת ַק ְּב ָלה‬ ‫ִה ְת ַק ֵּבל ‬

‫מַדּברים‬ ‫ִה ְת ַק ַּב ְלנ ּו‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬ ‫ִה ְת ַק ַּב ְל ֶּתן‬ ‫ִה ְת ַק ַּב ְל ֶּת ם‬
‫נסתרות‬
‫ ‬ ‫ִה ְת ַק ְּבל ּו‬ ‫ִה ְת ַק ְּבל ּו ‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ֹהו ֶה ´‬ ‫ ‬

‫ִמ ְת ַק ֵּבל יחיד‬

‫ִמ ְת ַק ֶּב ֶלת יחידה‬

‫ִמ ְת ַק ְּב ִלים רבים‬

‫רבות‬

‫ִמ ְת ַק ְּבל ֹות‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪39‬‬

‫ׁשֹרש‬ ‫ׁ ֹשרש‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫ק‪.‬ב‪.‬ל‪.‬‬

‫¨ עתיד ´‬ ‫ ‬

‫מַדּבר‬ ‫ֶא ְת ַק ֵּבל‬

‫נוכחת‬ ‫ ‬ ‫נוכח‬ ‫ִּת ְת ַק ְּב ִלי‬ ‫ִּת ְת ַק ֵּבל ‬
‫נסתרת‬ ‫נסתר‬
‫ ‬ ‫ִּת ְת ַק ֵּבל‬ ‫ִי ְת ַק ֵּב ל‬

‫מַדּברים‬ ‫ִנ ְת ַק ֵּבל‬

‫נוכחות‬ ‫נוכחים‬ ‫ִּת ְת ַק ֵּב ְל ָנה‬ ‫ִּת ְת ַק ְּבל ּו ‬
‫נסתרות‬
‫ ‬ ‫ִּת ְת ַק ֵּב ְל ָנה‬ ‫ִי ְת ַק ְּבל ּ ו‬

‫נסתרים‬

‫ ‬

‫¨ ציווי ´‬

‫ִה ְת ַק ֵּבל נוכח‬
‫ִה ְת ַק ְּב ִלי נוכחת‬
‫ִה ְת ַק ְּבל ּו נוכחים‬
‫ִה ְת ַק ֵּב ְל ָנה נוכחות‬

‫¨ מקור ´‬ ‫ ¨ שם הפועל ´‬

‫ִה ְת ַק ֵּבל‬ ‫ ְל ִה ְת ַק ֵּבל ‬

‫‪ßß‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪40‬‬

‫מוצאות‪...‬‬ ‫איך מנתחים פעלים בלי בעיות?הדבורים החרוצות סימנים הן‬

‫כשאנו מקבלים פועל לנתח‬
‫נוכל להיעזר גם ברמזים חיצוניים ולגלות‬
‫לפיהם את הזמן‪ ,‬את הגוף או את הבניין‪.‬‬

‫אחר‪-‬כך כדאי לבנות פועל מקביל מן ההטיות‬

‫ המוּכָרות לנו‪ ,‬ולהשוֹות ליתר ביטחון‪.‬‬

‫עתיד מדברים‬ ‫הווה‬ ‫עתיד או ציו ּוי‬
‫בכל הבניינים‬ ‫בניין נפעל‬
‫תחילית‬
‫ניקודִ ָּ‬
‫תחילית‬ ‫מ’‬
‫‪...‬‬
‫נ’‬ ‫עבר הפעיל‬ ‫עתיד‬
‫ציו ּוי נפעל‬ ‫הווה או עתיד‬
‫עבר או הווה‬ ‫תחילית‬ ‫בניין הפעיל‬
‫בניין נפעל‬ ‫אית”ן‬
‫פתח‬
‫בניין הפעיל‬ ‫תחילית‬ ‫עבר בניין‬ ‫בתחיליות‬
‫ִה‬ ‫ָּפ ַעל (קל)‬
‫ִי‬ ‫הווה בניין‬
‫תחיליתִ‬ ‫ּ ָפ ַעל (קל)‬
‫בפה”פ‬ ‫ְת‬
‫ניקוד‬
‫בניין התפעל‬ ‫ניקודָ ַ‬
‫ֹו‪...‬‬
‫‪...‬‬

‫בניין ֻהפעל‬ ‫בניין ּ ֻפעל‬ ‫דגש חזק‬

‫ֻ‬ ‫ֻ‬

‫בתחילית‬

‫בפה”פ‬ ‫בעה”פ‬

‫בניינים כבדים‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪41‬‬

‫משימה‪-‬‬
‫א‬

‫עַיינו בסימנים שבמשושים בעמוד הקודם‪ ,‬ו ַהדגימו כל כיתוב‪.‬‬
‫ נַתחו את הפעלים‪ ,‬ו ַמלאו את הטבלה‪( .‬תוכלו להיעזר בסימנים‪-.)...‬‬
‫משימה‬

‫ב‬

‫בניין שורש‬ ‫גוף‬ ‫זמן‬
‫הפעלים מאוד הפועל ( מתי ? )‬
‫(לפי תבנית עבר נסתר) (עבר נסתר ללא מוספיות)‬ ‫( מי ? )‬
‫דומים‪ ,‬אך ָּג ְדל ּו עבר‬
‫קל ג‪.‬ד‪.‬ל‪.‬‬ ‫נסתרים‬ ‫מצאתי רמז‪:‬‬
‫פיעל ג‪.‬ד‪.‬ל‪.‬‬ ‫נוכחים‬ ‫ציווי‬ ‫ַּג ְ ּדל ּו‬ ‫בפועל ַּג ְּדל ּו יש‬

‫דגש בעה”פ‪ִ ,‬ה ְת ַּבׁ ּ ֵשל‬

‫ִה ְבׁ ִשיל‬ ‫סימן שהוא‬
‫ַא ְד ִּביר‬ ‫מבניין כבד‪...‬‬

‫ֲא ַד ֵּבר‬

‫ׁ ִש ְּמר ּו‬

‫ׁ ִש ְמר ּו‬

‫ִה ָּז ַכְר ָנה‬

‫ְּתׁ ֻש ַּגְר ָנה‬

‫ק ֹו ֵנס‬

‫ִנ ְג ַמר‬

‫ִנ ְג ָמר‬

‫ִנ ְגמֹר‬

‫ֻי ְק ַ ּדם‬

‫ְי ֻק ַ ּדם‬

‫ְי ַק ֵ ּדם‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪42‬‬

‫איך מנקדים בקלות?‬
‫עם טבלת הפלא זה ממש פשוט!‬

‫כשמעיינים היטב בהטיות‪ ,‬מגלים כי יש תנועות ששולטות‪ ,‬ויש תנועות שפחות‪.‬‬

‫אפשר ללמוד בעל פה את התנועות השולטות‪ ,‬ואת המקרים הבודדים ☞‬ ‫ ‬
‫שבהם מנקדים באחרות ‪.‬‬

‫לפניכם טבלה המסכמת את הנתונים‪ ,‬תוכלו להיעזר בה לקראת התרגילים‪.‬‬

‫חוץ מיוצאי דופן ‪...‬‬ ‫צליל תמיד !‬

‫חולם מלא חולם חסר ‪ .1‬עה״פ בעתיד‪ ,‬ציווי ושה״פ בניין קל (משקל ֶא ְפעֹל)‪,‬‬
‫לדוגמה‪ֶ :‬א ְז ּ ֹכר‪ְ ,‬זכֹר‪ִ ,‬ל ְז ּ ֹכרֹו ֹ‬ ‫‪O‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫שורוק ‪ .1‬בסוף מילה‪ ,‬לדוגמה‪ָ :‬ז ְכר ּו‪ִּ ,‬ת ָּכ ְנס ּו‪ֻ ,‬יׁ ְש ְלמ ּו‪ּ ַ ,‬ד ְּבר ּו‬ ‫קובוץ‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .2 n‬בעה״פ הווה קל משקל ָּפע ּול‪ ,‬לדוגמה‪ָ ׁ :‬שמ ּורּו‬ ‫ֻּ‪n‬‬

‫חיריק חסר חיריק מלא ‪ .1‬בסוף מילה‪ ,‬לדוגמה‪ְּ :‬ת ַד ְּבִריִ ִ י‬ ‫‪n‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪ .2 n‬בנטיית רבים בהווה‪ ,‬לדוגמה‪ְ :‬מ ֻס ָּפִרים‬ ‫‪E‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .3‬בנטיות בהפעיל‪ ,‬לדוגמה‪ַ :‬מ ְק ִּפי ָצה‬

‫סגול ‪ .1 n‬סיומת נוכחים ונוכחות בעבר‪ ,‬לדוגמה‪ְ :‬ז ַכְר ֶּתם‪ִ ,‬נ ְכ ַנ ְס ֶּתןֶ‬ ‫ֵצירה‬
‫‪ .2‬בנטיית יחידה בהווה‪ ,‬לדוגמה‪ֻ :‬מׁ ְש ֶל ֶמת‬
‫‪ .3‬תחילית א׳ בעתיד‪ ,‬לדוגמה‪ֶ :‬א ְז ּכֹר‬ ‫ֵ‪n‬‬

‫קמץ ‪ .1 n‬פה״פ קל עבר‪ ,‬לדוגמה‪ָ :‬ז ְכר ּוָ‬ ‫פתח‬

‫‪ .2‬בסוף מילה לפני ה״א‪ ,‬לדוגמה‪ִ :‬נ ְכ ְנ ָסה‬ ‫ַ‪n‬‬
‫‪ .3‬עה״פ בהווה נפעל‪ֻ ,‬הפעל ו ֻפעל‪ ,‬לדוגמה‪ְ :‬מ ֻס ָּפר‬
‫‪ .4‬פה״פ בעתיד‪ ,‬ציו ּוי ושה״פ נפעל‪ ,‬לדוגמה‪ֶ :‬א ָּכ ֵנס‪ִ ,‬ה ָּכ ְנ ִסי‬

‫חטף פתח ‪ * n‬תחילית א׳ בעתיד ִּפעל ו ֻפעל‪ ,‬לדוגמה‪ֲ :‬א ַד ֵּברֲ‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪43‬‬

‫ ֵהיעזרו בטבלה ּובַחרו בצורה הנכונה‪ּ .‬כִתבו לפי מה ידעתם כמו בדוגמאות‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ד‬

‫דוגמ ה ‪ִ . 1‬ה ְתּ ַפּ ֶתל ‪ִ /‬ה ְתּפַּ ֵתל ‪ -‬צליל ‪ E‬תמיד ֵצירה‪ .‬‬
‫דוגמה ‪ .2‬ז ְכְַרּ ֶתם ‪ /‬ז ְכְַרּ ֵתם ‪ -‬צליל ‪ E‬יוצא דופן מס׳ ‪ֶ - 1‬ס גול‪ .‬‬
‫‪ְ . 3‬מ ֻחׁ ַשּב ‪ְ /‬מחֻּׁשָב ‪_____________________________________________________ -‬‬
‫‪ִ .4‬מ ְתַרּקֵב ‪ִ /‬מ ְתָרּקֵב ‪_____________________________________________________ -‬‬
‫‪ֻ .5‬הׁ ְשלְַך ‪ /‬הּוׁ ְשלְַך ‪_____________________________________________________ -‬‬

‫ ‪_____________________________________________________ -‬‬ ‫הִז ְּ ַדּ ֶמן ‪ /‬הִז ְּ ַדּ ֵמן‬ ‫‪ .6‬‬
‫ ‪_____________________________________________________ -‬‬ ‫הִנְּ ִבטּו ‪ִ /‬הנְּ ִביטּו‬ ‫‪ .7‬‬
‫ ‪_____________________________________________________ -‬‬ ‫נִּ ַתְרּ ִתי ‪ /‬נִיּ ַתְרּ ִתי‬ ‫‪ .8‬‬
‫ ‪_____________________________________________________ -‬‬ ‫ַאסַּבֵר ‪ֲ /‬אסַּ ֵבר‬ ‫‪ .9‬‬

‫‪ַ . 10‬אסְּ ִביר ‪ֲ /‬א ְסּבִיר ‪_____________________________________________________ -‬‬
‫‪ִ ּ . 11‬ת ְתַרּׁשֵם ‪ִ ּ /‬ת ְתַרּׁשֶם ‪_____________________________________________________ -‬‬
‫‪ֵ . 12‬א ְתּ ַבּקֵׁש ‪ֶ /‬א ְתּבַּ ֵקׁש ‪_____________________________________________________ -‬‬
‫‪ . 13‬צְפּונִים ‪ְ /‬צפֻנִים ‪_____________________________________________________ -‬‬

‫‪ .14‬מּו ְדּגָׁשֹות ‪ֻ /‬מ ְדּגָׁשֹות ‪_____________________________________________________ -‬‬

‫ ‪_____________________________________________________ -‬‬ ‫‪ּ .15‬פָגְׁשּו ‪ּ /‬פַגְׁשּו‬

‫‪ְ .16‬מלַּ ֵמ ֵדת ‪ְ /‬מלַּ ֶמ ֶדת ‪_____________________________________________________ -‬‬

‫ ‪_____________________________________________________ -‬‬ ‫‪ְ . 17‬יסַּלֵף ‪ /‬יְסַּלֶף‬

‫רמז לבדיקה‪ :‬אם הקפתם ‪ 8‬פעמים את המילה הימנית‪ ,‬ו‪ 7-‬פעמים את המילה השמאלית‪ ,‬כנראה דייקתם‪.‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫מה שקשור לזמן בפועל‬ ‫‪44‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ עיינו ברמזים המופיעים בעמוד ‪ ,40‬היזכרו גם בהטיות‪ַ ,‬השלימו ותנו דוגמאות‪.‬‬

‫התחילית ה’ מופיעה בזמן ______ בבניינים‪ :‬הפעיל והתפעל‪ ,‬לדוגמה‪.__________ :‬‬

‫בכל הבניינים‪ ,‬פרט לקל ולנפעל‪ ,‬נמצא את התחילית ____ בזמן הווה‪ ,‬לדוגמה‪.__________ :‬‬

‫בזמן עתיד המוספיות התחיליות הן‪ ; _ _ _ _ :‬א ‪ -‬לגוף _______‪ ,‬לדוגמה‪._________ :‬‬

‫לגוף נסתר התחילית _____‪ ,‬לדוגמה‪._________ :‬‬ ‫ ‬

‫בבניינים נפעל‪ ,‬ה ְפעיל והתפעל נמצא בציוּוי את התחילית ____‪ ,‬לדוגמה‪._____________ :‬‬

‫כדי לבנות את צורת שם הפועל נאתר את המילה המתאימה להשלמת הצירוף “רוצה ל‪”...‬‬

‫תזכורת בבניין קל קיימים משקלים שונים בהֹווה‪ ,‬וכן בעתיד ובציוּוי‪ .‬‬
‫ בהֹווה קיימים מלבד משקל ּפֹועֵל‪ ,‬גם משקלי‪ָ ּ :‬פעּול‪ָ ּ ,‬פעֵל ו ָפעֹול‪.‬‬

‫ בעתיד ובציוּוי קיימים שני משקלים‪ֶ :‬א ְפעַל ו ֶא ְפעֹל‪( .‬שה”פ תמיד אפעֹל)‬
‫ ַהקיפו במעגל את האות שבטור של הזמן המתאים לפועל בכל שורה‪ .‬מה קיבלתם?‪-‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫הזמן עבר הֹווה עתיד ציוּוי שה״פ מקור‬ ‫הפועל‬

‫באמ נ רח‬ ‫ׁ ֻש ְּכנ ּו‬

‫דשה ג כ ע‬ ‫ַמ ְז ִּכי ָרה‬

‫קב צ ע פק‬ ‫ִה ָּז ַכ ְר ָנה‬

‫סתגדלה‬ ‫ׁ ָשמ ֹור‬

‫ב ט מהקח‬ ‫ָע ֵמל‬

‫זשרד ו ל‬ ‫ְל ִה ְס ַּת ֵּכן‬

‫לאבגכז‬ ‫ִי ָּט ֵרף‬

‫דת נ המצ‬ ‫ַּכ ְּפ ִרי‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪45‬‬

‫בטבלה הבאה נשווה בין שני פעלים הדומים בנתונים של‪ :‬שורש‪ ,‬גוף ובניין‬

‫אך שונים בזמן‪.‬‬

‫ ➊ חלק מן הפעלים עליכם לבנות לפי הנתונים‪ ,‬וחלקם לנתח ולמלא את הפרטים‪-.‬‬‫משימה‬

‫ב‬

‫פועל ב׳‬ ‫‪4‬זמן בניין שורש גוף זמן ‪3‬‬ ‫פועל א׳‬
‫עבר נפעל ר‪.‬ד‪.‬מ‪ .‬נסתר הווה‬
‫ְּג ֵד ִלים‬ ‫עתיד הפעיל כ‪.‬פ‪ׁ .‬ש נסתרים עבר‬ ‫ָּג ְדל ּו‬
‫ֻּת ְז ַנק‬ ‫עתיד התפעל ק‪.‬ד‪.‬ר‪ .‬נסתר עבר‬ ‫ֻה ְז ְנ ָקה‬
‫ִי ְת ַּפ ֵּתל‬ ‫ציווי ִּפ ֵעל צ‪.‬י‪.‬ר‪ .‬נוכח עתיד‬ ‫ִה ְת ַּפ ֵּתל‬
‫ִנ ְכ ַּב ׁש‬ ‫הווה ֻּפ ַעל ס‪.‬מ‪.‬נ‪ .‬נסתר עבר‬ ‫ִנ ְכ ָּב ׁש‬
‫ְּת ַד ֵּבק‬ ‫עבר ֻהפעל ד‪.‬א‪.‬ג‪ .‬מדבר עתיד‬ ‫ַ ּד ֵּבק‬
‫ְמ ֻצ ָּין‬ ‫עבר קל ג‪.‬ד‪.‬ל‪ .‬נסתר הווה‬
‫ָּפר ּום‬ ‫ֻצ ַּין‬
‫ִי ְפרֹם‬

‫➋ ּבַחרו חמישה זוגות של פעלים מן הטבלה וׁ ַשבצו אותם במשפטים במחברת‪ .‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪46‬‬

‫מה שקשור לבניין בפועל‬ ‫ ‬

‫ עַיינו ברמזים‪ ,‬היזכרו גם בהטיות‪ַ ,‬השלימו ותנו דוגמאות‪.‬‬

‫ דגש תבניתי בעה״פ נמצא בבניינים‪.______ _______ ______ :‬לדוגמה‪.__________ :‬‬

‫ את תופעות הׂשיכול וההידמות נמצא בבניין‪ ._______ :‬לדוגמה‪._________ ,_________ :‬‬

‫ ניקוד קמץ ואחריו פתח מופיע בתחילת פעלים בעבר בניין ______‪ ,‬לדוגמה‪.__________ :‬‬

‫ התחילית נ’ תופיע בעבר ובהֹווה של בניין ______‪ ,‬לדוגמה‪.__________ ,__________ :‬‬

‫ וכן בנטיית _______________ של כל הבניינים‪ ,‬לדוגמה‪.___________ :‬‬

‫ בזמן הווה נמצא חולם מלא בבניין __________‪ ,‬לדוגמה‪.____________ :‬‬

‫ חיריק מלא בעה״פ וכן פתח בתחיליות נמצא בבניין _________‪ ,‬לדוגמה‪.__________ :‬‬

‫ ֻקבוץ בתחיליות נמצא בבניין ________‪ ,‬לדוגמה‪.__________ :‬‬

‫ ֻקבוץ בפה״פ נמצא בבניין ________‪ ,‬לדוגמה‪.__________ :‬‬

‫ חיריק‪ ,‬דגש וקמץ נמצא בתחילת הפעלים בעתיד ובציווי של בניין _____‪ ,‬לדוגמה‪.______ :‬‬

‫ ַהקיפו במעגל את האות שבטור של הבניין המתאים לפועל בכל שורה‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫מה קיבלתם?‬ ‫ ‬

‫הפועל הבניין קל נפעל הפעיל ֻהפעל ּ ִפעל ּפֻעל התפעל‬

‫פםב ן ט ו א‬ ‫ַּת ְז ֵר ְק ָנה‬

‫רקש נ ג ל כ‬ ‫ֻא ְר ַּכב‬

‫יחלך יףע‬ ‫ַק ְּבל ּו‬

‫ן סה נ מתץ‬ ‫ָק ְבל ּו‬

‫זפם ן טע ו‬ ‫ְמׁ ֻש ָּמׁש‬

‫טארקף לד‬ ‫ִנ ְת ַּב ּ ֵ ׂשר‬

‫ח י זסבנ ך‬ ‫ִנ ְת ָּפס‬

‫קמט ן המע‬ ‫ִנׁ ְש ַּת ֵּתף‬

‫שדפצ ג לת‬ ‫ִנׁ ְש ַט ְפנ ּו‬