דקדוק 8 לדפדוף

‫שבעת הבניינים‬
‫‪47‬‬

‫בטבלה הבאה נשווה בין שני פעלים הדומים בנתונים של‪ :‬שורש‪ ,‬זמן וגוף אך שונים בבניין‪.‬‬

‫ ➊ חלק מן הפעלים עליכם לבנות לפי הנתונים‪ ,‬וחלקם לנתח ולמלא את הפרטים‪-.‬‬‫משימה‬

‫ב‬

‫פועל ב’‬ ‫‪4‬בניין שורש זמן גוף בניין ‪3‬‬ ‫פועל א’‬

‫ִּת ְד ַח ְפ ָנה‬ ‫נפעל ס‪.‬ק‪.‬ר‪ .‬עבר נסתרות קל‬ ‫ִּת ָ ּד ַח ְפ ָנה‬
‫ֻמ ְס ָּג ִרים‬ ‫ְמ ֻס ָּג ִרים‬
‫ִּפעל‬ ‫שה”פ‬ ‫הפעיל ק‪.‬ב‪.‬ל‪.‬‬
‫ִנ ְט ָחן‬ ‫ָטח ּון‬
‫ִנ ְקלֹט‬ ‫ֻהפעל ז‪.‬ר‪.‬מ‪ .‬עתיד נסתרים קל‬ ‫ִנ ָּק ֵלט‬
‫ִה ְת ַּכ ְּונ ּו‬ ‫ַּכ ְּונ ּו‬
‫ּד ֹו ְפ ִקים‬ ‫ֻּפעל כ‪.‬ב‪.‬ד‪ .‬עתיד מדבר התפעל‬ ‫ִמ ַ ּד ְּפ ִקים‬
‫ׁ ַש ְּק ִפי‬ ‫ַה ׁ ְש ִקי ִפי‬
‫הפעיל ז‪.‬כ‪.‬ר‪ .‬ציו ּוי נוכחות נפעל‬

‫ֻּפ ַעל ׁש‪.‬ל‪.‬ב‪ .‬ה ֹווה רבים התפעל‬

‫התפעל ד‪.‬פ‪.‬ק‪ .‬עתיד נסתר נפעל‬

‫ ➋ ִמצאו בין הפעלים בטבלה שני פעלים שמופיע בהם דגש משלים‪:‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ בבניין נפעל‪ , ____________:‬ובבניין התפעל‪.___________ :‬‬
‫ ‬
‫ ➌ ׁ ַשבצו במשפטים שלושה זוגות של פעלים מן הטבלה‪ .‬רִשמו במחברת‪.‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪48‬‬

‫מה שקשור לגוף בפועל‬ ‫ ‬

‫ עַיינו ברמזים‪ ,‬היזכרו גם בהטיות‪ ,‬השלימו ותנו דוגמאות‪.‬‬
‫ ‪‬בבניין קל בעבר ניקוד פה״פ אינו קמץ אלא שווא בגופים‪ .______ ______ :‬לדוגמה‪._______ :‬‬
‫ ‪‬שני שוואים רצופים בסוף מילה מופיעים בעבר בגוף ________‪ ,‬לדוגמה‪.__________ :‬‬

‫ ‪‬שני שוואים רצופים באמצע מילה מופיעים ‪-‬‬

‫ בבניינים נפעל והֻפעל בעבר בגופים‪ _________ :‬ו‪ ,________ -‬לדוגמה‪.__________ :‬‬
‫ וכן בעתיד בבניינים קל והֻפעל בגופים‪ ,_________ ,_________ :‬לדוגמה‪._________ :‬‬

‫ ‪‬בהווה בכל הבניינים ניקוד עה״פ יהיה צֵירה בגוף _________ וסגול בגוף __________‪.‬‬

‫ לדוגמה‪.__________ ,__________ :‬‬

‫ טיפ בגופים נוכחות ונסתרות בעתיד‪ ,‬כשצריך להחליט אם לנקד את עה”פ בפתח או ב ֵצירה‬
‫ ניתן להיעזר בסימן הבא‪ :‬אם הפועל שייך לבניין שבשמו מופיע פתח ‪ -‬ניקוד עה”פ פתח‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬נפ ַעל ‪ִ ּ -‬תּ ָכנַ ְסנָה‪ֻ ,‬הפ ַעל ‪ֻ ּ -‬תׁ ְש ַל ְמנָה‪ֻ ּ ,‬פ ַעל ‪ְ ּ -‬ת ֻסּ ַפ ְרנָה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם הפועל שייך לבניין‬
‫שבשמו לא מופיע פתח‪ ,‬ניקוד עה”פ יהיה ֵצירה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬הפעיל ‪ַ ּ -‬ת ְקּ ֵפ ְצנָה‪ִ ּ ,‬פעל ‪ְ ּ -‬ת ַדּ ֵב ְרנָה‪ ,‬התפעל‬

‫‪ִ ּ -‬ת ְת ַלּ ֵבׁ ְשנָה‪ .‬ניתן ל ֵהיעזר בסימן זה גם בנוכחות ציוּוי ‪ִ -‬ה ָּכנַ ְסנָה (נפעל) ְלעומת ַהכְנֵ ְסנָה (הפעיל)‪.‬‬

‫ לפניכם פעלים שונים בגוף נוכח‪ .‬שנו את גורם הגוף לפי המתבקש‪-.‬‬‫משימה‬

‫א‬

‫ָּד ַרכְּ ָת‪ ,‬בגוף נוכחים ‪.__________ :‬‬ ‫רִשמו את הפועל שנוצר ‪:‬‬

‫ּ ִב ַּק ְרּ ָת‪ ,‬בגוף נוכחת ‪.__________ :‬‬ ‫ ‬

‫נִגְזַ ְרּ ָת‪ ,‬בגוף נסתרים‪.__________ :‬‬ ‫ ‬

‫ ּ ִתּ ָקׁ ֵשר‪ ,‬בגוף נסתרות‪.__________ :‬‬ ‫בגוף נוכח‬

‫ַה ְקׁ ֵשב‪ ,‬בגוף נוכחות ‪.__________ :‬‬ ‫ ‬

‫ֻה ְרּגַׁ ְשּ ָת‪ ,‬בגוף נסתרים‪.__________ :‬‬ ‫ ‬

‫ְמ ַסּ ֵדר‪ ,‬בגוף נוכחת ‪.__________ :‬‬ ‫ ‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪49‬‬

‫בטבלה הבאה נשווה בין שני פעלים הדומים בנתונים של‪ :‬שורש‪ ,‬זמן ובניין‬

‫אך שונים בגוף‪.‬‬

‫ ➊ חלק מן הפעלים עליכם לבנות לפי הנתונים‪ ,‬וחלקם לנתח ולמלא את הפרטים‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫פועל ב’‬ ‫‪4‬גוף בניין שורש זמן גוף ‪3‬‬ ‫פועל א’‬
‫מדברים קל ל‪.‬מ‪.‬ד‪ .‬עבר נוכחים‬
‫ָמ ַס ְר ְּת‬ ‫נסתרות נפעל ש‪.‬ב‪.‬ר‪ .‬עתיד נסתר‬ ‫ְמ ַס ְר ֶּתן‬
‫ִמ ַּת ֶּמ ֶמת‬ ‫יחיד ִּפעל ק‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬ה ֹווה יחידה‬ ‫ִמ ַּת ֵּמם‬
‫ֻה ְג ְ ּד ׁש ּו‬ ‫מדבר הפעיל ש‪.‬ב‪.‬ת‪ .‬עתיד נסתר‬ ‫ֻה ְג ַ ּד ׁש‬
‫ֲא ַס ֵּמל‬ ‫נסתרים ֻהפעל פ‪.‬ר‪.‬ט‪ .‬עבר מדברים‬ ‫ְי ַס ֵּמל‬
‫ְטע ּו ָנה‬ ‫נוכח התפעל ר‪.‬ג‪.‬ל‪ .‬ציו ּוי נוכחות‬ ‫ָטע ּון‬
‫ֻּת ְז ְנק ּו‬ ‫נוכח ֻּפעל נ‪.‬צ‪.‬ח‪ .‬עתיד נסתרת‬ ‫ֻי ְז ְנק ּו‬
‫ִה ָּפ ַר ְד ָנה‬ ‫רבים קל י‪.‬ש‪.‬נ‪ .‬ה ֹווה יחיד‬ ‫ִה ָּפ ֵרד‬

‫ ➋ ּבַחרו שלושה זוגות של פעלים מן הטבלה וׁ ַשּבצו אותם במשפטים במחברת‪.‬‬ ‫ ‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪50‬‬

‫מה שקשור לשורש בפועל‬ ‫ ‬

‫ עַיינו ברמזים‪ ,‬היזכרו גם בהטיות‪ַ ,‬השלימו ותנו דוגמאות‪.‬‬

‫❀ בבניין קל בהווה בשרשים‪ :‬ר‪.‬ע‪.‬ב צ‪.‬מ‪.‬א‪ .‬י‪.‬ש‪.‬נ‪ .‬ע‪.‬מ‪.‬ל‪ .‬ח‪.‬ר‪.‬ד‪ .‬ג‪.‬ד‪.‬ל‪.‬‬
‫ תהיה הנטייה במשקל ______‪ .‬לדוגמה‪._______ :‬‬

‫ ואילו בשרשים‪ :‬י‪.‬כ‪.‬ל‪ .‬ו‪-‬י‪.‬ג‪.‬ר‪ .‬תהיה הנטייה במשקל ______‪ .‬לדוגמה‪._______ :‬‬
‫ שרשים שונים במשמעות סבילה ייטו בבניין קל בהווה גם במשקל ______‪ ,‬לדוגמה‪._______ :‬‬

‫❀ בבניין קל בעתיד ובציוּוי יש שרשים הניטים במשקל __________‪ ,‬לדוגמה‪.__________ :‬‬

‫ויש שרשים הניטים במשקל __________‪ ,‬לדוגמה‪.__________ :‬‬ ‫ ‬

‫❀ בבניין התפעל תתרחש תופעת הׂשיכול בשרשים שבהם פה״פ היא _ _ או _‪ ,‬לדוגמה‪.________ :‬‬
‫המוספית ת׳ תתחלף ב‪-‬ד׳ בשרשים שבהם פה״פ היא __‪ ,‬לדוגמה‪.________ :‬‬
‫המוספית ת׳ תתחלף ב‪-‬ט׳ בשרשים שבהם פה״פ היא __‪ ,‬לדוגמה‪.________ :‬‬

‫המוספית ת’ תישמט ופה״פ תקבל דגש בשרשים שבהם פה״פ היא __ __ או __‪ ,‬לדוגמה‪.________ :‬‬

‫ טיפ כאשר אותיות השורש אינן ב’‪ ,‬כ’ או פ’ ההגייה שווה בין אם הן דגושות ובין אם הן רפות‪.‬‬
‫ לכן ישנם פעלים שקשה “לחוש” אם יש בהם צורך בדגש חזק אם לאו‪ ,‬לדוגמה‪ :‬יִּׁ ָש ֵען‪.‬‬

‫לעומתם ישנם פעלים שקל “לחוש” זאת‪ ,‬לדוגמה‪ :‬יִּ ָכנֵס‪ .‬ה ֵעצה היא להעביר את הפועל הנתון‬

‫לשורש מתאים (כמו‪ :‬כ‪.‬נ‪.‬ס‪ .‬בנפעל‪ ,‬ד‪.‬ב‪.‬ר‪ .‬ב ִפעל‪ ,‬ס‪.‬פ‪.‬ר‪ .‬ב ֻפעל וק‪.‬ב‪.‬ל‪ .‬בהתפעל) ו”לשמוע” אם יש דגש‪.‬‬
‫ ַהשלימו ‪ ) 1 :‬בשורש כ‪.‬ת‪.‬ב ‪ּ -‬כֹו ֵתב ‪ ,‬בשורש ע‪.‬מ‪.‬ל‪-._________- .‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫ ‪ )2‬בשורש ג‪.‬ד‪.‬ל ‪ְּ -‬ג ֵד ִלים‪ ,‬בשורש י‪.‬כ‪.‬ל‪._________- .‬‬

‫ ‪ )3‬בשורש ס‪.‬ג‪.‬ר ‪ֶ -‬א ְס ּגֹר‪ ,‬בשורש פ‪.‬ת‪.‬ח ‪.__________- .‬‬

‫ ‪ )4‬בשורש ק‪.‬מ‪.‬ט ‪ִ -‬ה ְת ַק ּ ְמט ּו‪ ,‬בשורש ז‪.‬ק‪.‬נ‪.__________- .‬‬

‫ ‪ )5‬בשורש נ‪.‬ג‪.‬נ ‪ִ -‬מ ְת ַנ ֶּג ֶנת‪ ,‬בשורש ת‪.‬מ‪.‬מ‪._________- .‬‬

‫ ‪ )6‬בשורש פ‪.‬ג‪ׁ .‬ש ‪ִּ -‬ת ּ ָפ ֵגׁש‪ ,‬בשורש ל‪.‬כ‪.‬ד ‪._________- .‬‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪51‬‬

‫בטבלה הבאה נשווה בין שני פעלים הדומים בנתונים של‪ :‬גוף‪ ,‬זמן ובניין‬

‫אך שונים בשורש‪.‬‬

‫ ➊ חלק מן הפעלים עליכם לבנות לפי הנתונים‪ ,‬וחלקם לנתח ולמלא את הפרטים‪-.‬‬‫משימה‬

‫ב‬

‫‪4‬שורש בניין זמן גוף שורש‪ 3‬פועל ב’‬ ‫פועל א’‬

‫י‪.‬ר‪.‬ד‪ .‬קל ה ֹווה יחיד ח‪.‬ר‪.‬ד‪.‬‬ ‫ְצ ֵמ ָאה‬
‫ְל ַעס‬
‫ת‪.‬פ‪.‬ס‪ .‬קל עתיד נוכחות ל‪.‬מ‪.‬ד‪.‬‬ ‫ֻה ְג ַ ּד ׁש‬
‫ִה ְז ַ ּד ֵּק ְפ ָנה‬
‫ב‪.‬ק‪ׁ .‬ש‪ .‬התפעל עבר נסתרים ׁש‪.‬מ‪ׁ .‬ש‪.‬‬ ‫ִמ ְת ַמ ֶּס ֶרת‬
‫ֶא ׁ ְש ַּת ֵּלב‬
‫ס‪.‬נ‪.‬נ‪ .‬התפעל עבר נוכחים צ‪.‬נ‪.‬נ‪.‬‬ ‫ְל ִה ָּנ ֵצל‬

‫ׂש‪.‬כ‪.‬ר‪ .‬התפעל ציו ּוי נוכחת ד‪.‬פ‪.‬ק‪.‬‬

‫ס‪.‬ד‪.‬ר‪.‬‬ ‫שה”פ‬ ‫ד‪.‬ב‪.‬ר‪ִּ .‬פעל‬

‫ק‪ׁ .‬ש‪.‬ר‪ֻּ .‬פעל ה ֹווה רבות ס‪.‬פ‪.‬ר‪.‬‬

‫ס‪.‬ב‪.‬ר‪ֻ .‬הפעל עבר נסתרות ס‪.‬מ‪.‬כ‪.‬‬

‫צ ֹו ֶח ֶקת‬

‫ְק ֹפץ‬

‫ֻה ְמ ׁ ַשל‬

‫ִה ְת ַק ׁ ּ ֵש ְר ָנה‬

‫ִמ ַ ּד ֶּפ ֶקת‬

‫ֶא ְת ַק ֵּבל‬

‫ְל ִה ָּפ ֵרד‬

‫ ➋ ּבַחרו שלושה זוגות של פעלים מן הטבלה וׁ ַשּבצו אותם במשפטים במחברת‪ .‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪52‬‬

‫מה שקשור לחוק ההברות בפועל‬

‫מי זוכר את חוקי ההברות שנלמדו בתחילת השנה? עַיינו והיזכרו‪.‬‬

‫לדוגמה‪.__________ :‬‬ ‫קטנה ‪ /‬גדולה‬ ‫‪ ‬הברה סגורה בלתי מוטעמת תנוקד בתנועה‬
‫לדוגמה‪.__________ :‬‬ ‫קטנה ‪ /‬גדולה‬ ‫‪ ‬הברה פתוחה בלתי מוטעמת תנוקד בתנועה‬

‫סגורה ‪ /‬פתוחה ‪.‬‬ ‫‪ ‬הברה המסתיימת בתנועה או באם קריאה היא הברה‬

‫‪ ‬הברה המסתיימת בעיצור‪ ,‬בשווא‪ ,‬בפתח גנובה‪ ,‬בדגש חזק או במפיק היא הברה סגורה ‪ /‬פתוחה ‪.‬‬

‫‪ ‬התנועות הגדולות הן‪._______ ,_______ ,_______ ,_______ ,_______ ,_______ :‬‬

‫‪ ‬התנועות הקטנות הן‪._______ ,_______ ,_______ ,_______ ,_______ :‬‬

‫לפיכ‪-Í‬‬

‫‪ ‬בשלב זה נוכל לנקד לפי חוק ההברות את ההברות ש מוטעמות ‪ /‬אינן מוטעמות ‪.‬‬

‫ואם תשאלו ‪-‬‬
‫כבר למדנו איך לנקד את הפעלים‪ ,‬בשביל מה לערב כאן את חוק ההברות?‬

‫גם אחרי הלימוד והאימונים‪ ,‬לפעמים אנו מתלבטים‪☞ ...‬‬

‫נוכל להיעזר אז בחוקי ההברות‪ ,‬ולהיות בטוחים שאנו צודקים!‬

‫ִקראו את ההתלבטויות של התלמידים הבאים‪-,‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫ועִזרו להם להחליט מה הניקוד הנכון‪( .‬לפי חוק ההברות‪).‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬

‫אריאל שואל‪ :‬בפועל ׁש ַאלְּ ִתי הניקוד באות ׁש׳ הוא קמץ או פתח?‬

‫הברה זו פתוחה בלתי מוטעמת ולכן ניקודהּ הוא תנועה גדולה ‪ -‬קמץ ‪.‬‬

‫לפיכך ניקוד המילה‪ָ ׁ :‬ש ַא ְל ִּתי‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪53‬‬

‫‪ )1‬דניאל שואל‪ :‬בפועל גוזֶמת הניקוד באות מ׳ הוא ֵצירה או סגול?‬

‫ולכן ניקודהּ הוא תנועה קטנה‪/‬גדולה ‪ -‬צירה‪/‬סגול ‪.‬‬ ‫הברה זו הברה סגורה ‪ /‬פתוחה בלתי מוטעמת‬
‫לפיכך ניקוד המילה‪:‬‬

‫‪ )2‬אוריאל שואל‪ :‬בפועל ְמ ֻמּׁשכִים הניקוד באות ׁש׳ הוא קמץ או פתח?‬

‫ולכן ניקודהּ הוא תנועה קטנה‪/‬גדולה ‪ -‬קמץ ‪ /‬פתח ‪.‬‬ ‫הברה זו הברה סגורה ‪ /‬פתוחה בלתי מוטעמת‬
‫לפיכך ניקוד המילה‪:‬‬

‫‪ )3‬חננאל שואל‪ :‬בפועל א ְסּגֹר הניקוד באות א׳ הוא ֵצירה או סגול?‬

‫ולכן ניקודהּ הוא תנועה קטנה‪/‬גדולה ‪ -‬צירה‪/‬סגול ‪.‬‬ ‫הברה זו הברה סגורה ‪ /‬פתוחה בלתי מוטעמת‬
‫לפיכך ניקוד המילה‪:‬‬

‫‪ )4‬רפאל שואל‪ :‬בפועל ֻמכְּפׁשֹות הניקוד באות ּפ׳ הוא קמץ או פתח?‬

‫ולכן ניקודהּ הוא תנועה קטנה‪/‬גדולה ‪ -‬קמץ ‪ /‬פתח ‪.‬‬ ‫הברה זו הברה סגורה ‪ /‬פתוחה בלתי מוטעמת‬
‫לפיכך ניקוד המילה‪:‬‬

‫‪ )5‬מיכאל שואל‪ :‬בפועל נִ ְקט ִפים הניקוד באות ט׳ הוא קמץ או פתח?‬

‫ולכן ניקודהּ הוא תנועה קטנה‪/‬גדולה ‪ -‬קמץ ‪ /‬פתח ‪.‬‬ ‫הברה זו הברה סגורה ‪ /‬פתוחה בלתי מוטעמת‬
‫לפיכך ניקוד המילה‪:‬‬

‫‪ )6‬נתנאל שואל‪ :‬בנטיית הֹווה בניין הפעיל החיריק הוא חסר או מלא‪ ,‬לדוגמה‪ַ :‬מ ְצלִפֹות או ַמ ְצלִיפֹות?‬

‫ולכן ניקודהּ הוא תנועה קטנה‪/‬גדולה ‪ -‬חיריק מלא‪/‬חסר‪.‬‬ ‫הברה זו הברה סגורה ‪ /‬פתוחה בלתי מוטעמת‬
‫לפיכך ניקוד המילה‪:‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪54‬‬

‫שימו ❤‪ :‬לפני החלוקה להברות נסמן את הדגשים החזקים שאנו יודעים עליהם‪.‬‬

‫כך נוכל לחלק נכון את המילים‪ ,‬שהרי דגש חזק סוגר את ההברה שלפניו‪.‬‬ ‫ ‬

‫!‬‫פו דוגמאות‬‫הוסי‬ ‫עד כה נפגשנו עם דגש חזק בפעלים בשלושה מצבים‪:‬‬

‫א‪ .‬דגש תבניתי בעה”פ בבניינים הכבדים‪ ,‬לדוגמה‪ּ :‬דֻּבַר‪.________ ,‬‬

‫ב ‪ .‬דגש משלים במקום נ’ שנפלה בבניין נפעל‪ ,‬לדוגמה‪ֶ :‬אּכָנֵס‪.________ ,‬‬

‫ג ‪ .‬דגש משלים במקום המוספית ת’ שנפלה בבניין התפעל‪ ,‬לדוגמה‪ :‬הִּ ַתּ ֵמם‪._________ ,‬‬

‫בשלושת המצבים הנ”ל ההברה היא סגורה בלתי מוטעמת‪,‬‬

‫לכן התנועה שלפני הדגש תהיה קטנה‪.‬‬

‫ ➊ ַהעתיקו את הפעלים הבאים מּכְתיב מלא ללא ניקוד לכתיב חסר ‪ -‬מנוקד‪-.‬‬‫משימה‬

‫ב‬

‫הערה‪ :‬ל ִעתים יש להשמיט את אותיות הניקוד המיותרות ואז לנקד כראוי בתנועה קטנה ודגש חזק אח”כ‪.‬‬

‫התחפ ׂשתי ‪_________ -‬‬ ‫חיפ ׂשתי ‪_ ________ -‬‬

‫מחליקים ‪_________ -‬‬ ‫מחלקים ‪_ ________ -‬‬

‫ני ׁשען ‪_________ -‬‬ ‫מחולקים ‪_ ________ -‬‬

‫תיגזרנה ‪_________ -‬‬ ‫הוכ ׁשרו ‪_ ________ -‬‬

‫מצירת ‪_________ -‬‬ ‫ממוזג ‪ _________ -‬‬

‫תטפלו ‪_________ -‬‬ ‫יטופלו ‪_ ________ -‬‬

‫יכובסו ‪_________ -‬‬ ‫כיבדתן ‪ _________ -‬‬

‫הידברו ‪_________ -‬‬ ‫מיתממת ‪ _________ -‬‬

‫ ➋ ַהדגישו בצבע את התנועה הקטנה ואת הדגש החזק שאחריה במילים הנ”ל‪.‬‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪55‬‬

‫עבודות חזרה‬

‫שבעת הבניינים‬

‫ ➊ ּבִדקו ו ַסמנו במה דומים ובמה שונים כל זוג פעלים‪.‬א‪.‬‬
‫ ➋ ּבַחרו שלושה זוגות של פעלים מן הטבלה וׁ ַשּבצום במשפטים במחברת‪ .‬‬

‫גוף בניין‬ ‫שורש זמן‬ ‫הפעלים‬

‫‪45‬‬ ‫‪54‬‬ ‫ִנ ְק ׁ ַש ְר ִּתי ‪ִ -‬נ ְק ׁ ָשר‬
‫ִט ַּפ ְל ֶּתם ‪ֻ -‬ט ַּפ ְל ֶּתן‬

‫ָר ַק ְח ְּת ‪ָ -‬ח ַק ְר ָּת‬
‫ֻה ׁ ְש ְל ָמה ‪ִ -‬ה ׁ ְש ַּת ְּל ָמה‬

‫ַא ְצ ִ ּדיק ‪ִ -‬ה ְצ ִ ּדיק‬
‫ָּפ ְקח ּו ‪ַּ -‬פ ְּקח ּו‬
‫ַּג ׁ ּ ְשר ּו ‪ַ ׁ -‬ש ֵּג ְר ָנה‬

‫ִּת ְת ַּכ ֵּת ְב ָנה ‪ִּ -‬ת ְכ ּ ֹת ְב ָנה‬
‫ְי ֻס ְ ּדר ּו ‪ְּ -‬ת ֻס ַ ּדר‬
‫ִמ ַּק ְד ָּת ‪ִ -‬ק ַ ּד ְמ ָּת‬
‫ַח ְּלצ ּו ‪ְּ -‬ת ַח ְּלצ ּו‬

‫ִה ְצ ַט ַּנ ְנ ִּתי ‪ִ -‬ה ְצ ַט ַּנ ְפ ָּת‬
‫ִה ְמ ׁ ַש ְכנ ּו ‪ָ -‬מ ׁ ְשכ ּו‬
‫ַי ְז ִקינ ּו ‪ִ -‬י ְז ַ ּד ְּקנ ּו‬
‫ִּפ ְתח ּו ‪ִּ -‬פ ְּתח ּו‬
‫ָר ַע ְב ְּת ‪ְ -‬ר ֵע ָבה‬

‫רמז לבדיקה‪ :‬אם סימנתם ‪ 35‬פעמים ‪ ,4‬ו‪ 25-‬פעמים ‪ 5‬כנראה דייקתם‪.‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪56‬‬

‫שורש ‪ /‬זמן ‪ /‬גוף ‪ /‬בניין‪,‬‬ ‫ גלו איזה שינוי נעשה בין הפעלים בזוג הראשון‪ :‬ב‪.‬‬

‫ו ַהשלימו בהתאם את הזוג השני‪ .‬נַקדו‪.‬‬ ‫ ‬

‫הוֹוה‬ ‫ָהלַעבכְ רּ ִת י ‪-‬‬ ‫ ‬ ‫לדוגמה‪ :‬‬

‫הֹולְֵך‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬ ‫ ָיׁשַנְּ ִתי ‪ -‬יָׁ ֵשן‬

‫השינוי ב זמן ‬

‫ ִהקְּפִיץ ‪ -‬הֻקְּפַץ‬ ‫ ִמ ְתקַּלֵף ‪ִ -‬מּ ַתּ ֵמם‬ ‫ ‬
‫ ִהגְּדִיׁש ‪_________ -‬‬ ‫ ִמ ְתקַּלְפִים ‪__________ -‬‬ ‫ ‬

‫השינוי ב‬ ‫ ‬
‫השינוי ב ‬

‫ ּפְקַדְּ ֶתם ‪ -‬לִפְקֹד‬ ‫ ְמחֻּׁשָב ‪ -‬יְחֻּׁ ַשב‬ ‫ ‬
‫ ִהפְקַדְּ ֶתם ‪_________ -‬‬ ‫ ְמ ַחּׁשֵב ‪_________ -‬‬ ‫ ‬

‫השינוי ב‬ ‫ ‬
‫השינוי ב ‬

‫ נִ ְמׁשְַך ‪ -‬נִ ְמׁשְָך‬ ‫ ּ ִת ְסּ ַתּגְֵרנָה ‪ִ ּ -‬תּ ָסגְַרנָה‬ ‫ ‬
‫ ָמׁשְַך ‪_________ -‬‬ ‫ ּ ִת ְת ַמּ ֵסְרנָה ‪_________ -‬‬ ‫ ‬

‫השינוי ב‬ ‫ ‬
‫השינוי ב ‬

‫ ּגִדְלּו ‪ּ -‬גִּדְלּו‬ ‫ ‬ ‫ קַּפְצּו ‪ -‬קָפְצּו‬ ‫ ‬
‫ ּפִקְחּו ‪_________ -‬‬ ‫ ׁ ַשּלְחּו ‪_________ -‬‬ ‫ ‬

‫ השינוי ב‬ ‫השינוי ב‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪57‬‬

‫לפניכם משפטים שמשובצים בהם פעלים דומים בבניינים שונים (כתיב חסר)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫➊ נַקדו את הפעלים המודגשים על פי המשמעות‪.‬‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬במשרד לאיכות הסביבה מקווים כי מעתה האזרחים לא יזרקו עוד את הבקבוקים‬

‫ה ֵריקים לאשפה הכללית‪ ,‬ושּכל הבקבוקים יזרקו מעתה אך ורק ל ִמתקנים המיועדים לכך‪.‬‬

‫ב ‪ .‬אנו מקוֹות שהאחראיות תטפלנה בבקשות בהקדם ולא תטפלנה לדיוקים מיותרים‪.‬‬

‫ג ‪ .‬המבנה הישן ישפץ על ידי קבלן מחו״ל‪ ,‬הקבלן ישפץ אותו במטרה לאכלסו מחדש‪.‬‬

‫ד ‪ .‬האם ספרתם את מספר הפעמים שהזכרתם את המילה ״אז״ כשספרתם לי על הטיול?‬

‫ה‪ .‬הזקנה שהמתינה בתור זמן רב בבנק‪ ,‬קבלה על כך שלבסוף גם לא קבלה את מבוקשה‪.‬‬

‫ו‪ .‬באמצע עימוד העיתון קרסו המחשבים וארע קצר‪ .‬העובדים עמדו חסרי אונים‪ .‬״קחו‬

‫את הטקסטים שהודפסו במדפסת ועמדו אותם באופן ידני״ הורה המנהל‪.‬‬

‫ז ‪ .‬פצועי ההלם שנפגעו בפיגוע ישקמו במוסדות נפרדים מפצועי הגוף‪ .‬כולנו מתפללים‬

‫שאנשי המקצוע שם ישקמו אותם בקלות והם יחזרו בקרוב למסלול חיים שגרתי‪.‬‬

‫ח‪ .‬חשוב שנזכר בכל רגע את יציאת מצרים‪ ,‬ולא ׁשנזכר בה רק בפסח‪.‬‬

‫➋ ׂ ַשרטטו במחברת טבלה הדומה לטבלה שבתחתית העמוד‪.‬‬ ‫ ‬

‫ ַמלאו אותה בפעלים המודגשים בעבודה הקודמת ו ַהשלימו את פרטיהם‪.‬‬

‫גוף בניין‬ ‫הפועל שורש זמן‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪58‬‬

‫(מה קיבלתם? ______ _____)‬ ‫ִקראו ו ַהקיפו את התשובה הנכונה‪ .‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫‪ִ )1‬מ ַּת ֵּמם ‪ -‬השורש הוא‪ :‬י ת‪.‬ת‪.‬מ‪ .‬ה ת‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬ר מ‪.‬ת‪.‬מ‪ .‬ש מ‪.‬ת‪.‬ת‪.‬‬

‫‪ְּ )2‬תׁ ֻש ַּגְר ָנה ‪ -‬הבניין הוא‪ :‬ש ֻהפע ל מ הפעי ל כ ֻּפע ל י התפעל‬

‫‪ִ )3‬ע ַּי ְנ ֶּתם ‪ -‬הדגשים הם‪ :‬ל ח’‪ ,‬ק’ נ ח’‪ ,‬ח’ ג ק’‪ ,‬ח’ ס ק’‪ ,‬ק’‬

‫‪ִ ) 4‬ה ַ ּד ְּפ ָקה ‪ -‬הבניין הוא ‪ :‬ה הפעיל ט התפעל י נפעל ח ִּפעל‬

‫‪ִּ ) 5‬ת ְז ָּדֵר ְז ָנה ‪ -‬השורש הוא ‪ :‬ב ת‪.‬ז‪.‬ר ‪ .‬מ ז‪.‬ד‪.‬ר‪ .‬ה ר‪.‬ז‪.‬נ‪ .‬ו ז‪.‬ר‪.‬ז‪.‬‬

‫‪ִּ )6‬ת ְת ַמ ֵּקד ‪ -‬הגוף הוא ‪ :‬ז נוכח ע נסתרת ב שתי התשובות נכונות‬

‫ַהשלימו את התרשימים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬‬

‫קל‬

‫חזק (תבניתי)‬ ‫ ‬

‫חזק (משלים)ּ ִתּ ַטּפֵלְנָה‬
‫‪ -‬הדגשים הם‪:‬‬

‫פה”פ‬ ‫האותיות הן‪:‬‬ ‫ְמ ַמּ ֵמן ‪ -‬‬ ‫ ‬
‫עה”פ‬
‫לה”פ‬ ‫ ‬
‫מוספית‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪59‬‬

‫➊ נַקדו את הפעלים המודגשים על פי המשמעות (הם כתובים בכתיב חסר)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬‬
‫ ➋ ִקראו את ההוראות ועִרכו את השינוי הנדרש בפועל‪.‬‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬כל תפילה ממתקת את הדינים‪ ,‬ומקרבת אותנו לאבינו שבשמים‪.‬‬

‫ ׁ ַשנו בפועל המודגש את הבניין ל‪ -‬הפעיל‪_________________ - .‬‬

‫ב‪ .‬דברי הרב פקחו את עינַי‪ ,‬הבנתי שעלי להסתכל על הדברים מזווית שונה‪.‬‬

‫ ׁ ַשנו בפועל המודגש את הגוף ל‪ -‬נוכחים‪_________________ - .‬‬

‫ג ‪ .‬המנהלת תכנס ללמד בכיתתנו בשיעור השלישי במקום המחנכת‪.‬‬

‫ ׁ ַשנו בפועל המודגש את הבניין ל‪ּ -‬פֻעל‪_________________ - .‬‬

‫ד ‪ .‬שמחתי לשמוע שנזכרתן בבקשתי ביום שישי העמוס‪ ,‬והתקשרתן לסבתא לפני שבת‪.‬‬

‫ ׁ ַשנו בפעלים המודגשים את הזמן ל‪ -‬עתיד ‪______________ ,_______________ -‬‬

‫ה‪ .‬הילד המפוחד הצטנף בפינתו ולא אבה להתקרב לגננת החדשה‪.‬‬

‫ ׁ ַשנו בפועל המודגש את השורש ל‪ -‬ק‪.‬מ‪.‬ט ‪_________________ -‬‬

‫ו‪ .‬בעל החנות ספק את ידיו בצער; הסוכן שספק את הסחורה כל שבוע נפגע בתאונה‪.‬‬

‫ ׁ ַשנו בפעלים המודגשים את הזמן ל‪ -‬שם הפועל ‪______________ ,_____________ -‬‬

‫ז‪ .‬הפקידים תיקו את המסמכים בתיקים המתאימים‪ ,‬והניחו אותם במקום‪.‬‬

‫ ׁ ַשנו בפועל המודגש את השורש ל‪ׁ -‬ש‪.‬ב‪.‬ר ‪_________________ -‬‬

‫ ּכִתבו במחברת משפטים בשילוב הפעלים‪ָ ּ .1 :‬פ ְתחּו ‪ּ .2‬פַּ ְתחּו ‪ִ .3‬קׁ ְשרּו ‪ִ .4‬קּׁשְּרּוז‪.‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪60‬‬

‫ ➊ זַהו את הבניין והשורש של כל פועל מודגש‪.‬ח‪.‬‬

‫➋ ִקראו את ההוראות ובחרו בתשובה המדויקת‪.‬‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬יוסי השובב‪ ,‬שאּובחן כהיּפר‪-‬אקטיבי‪ִ ,‬ה ְת ַמּ ֵתן לאחרונה‪ .‬כנראה הגיל מיטיב ִעמו‪.‬‬

‫ הפועל‪ִ :‬ה ְת ַמּ ֵתן גזור מהשורש __________‪ ,‬בבניין __________‪.‬‬

‫ פועל נוסף מאותו שורש אך בבניין אחר‪:‬‬

‫‪ִ .1‬מ ְת ַמּ ֶתנֶת ‪ְ .2‬מ ַמּ ֵת ק ‪ִ .3‬ה ְמּ ִתינָה ‪ִ .4‬ה ְת ַמּ ֵתק‬

‫ב‪ .‬ברור היה לי שהרב יְ ַבּ ֵסס את פסק ההלכה על דברי ״המשנה ברורה״‪.‬‬

‫ הפועל‪ :‬יְ ַבּ ֵסס גזור מהשורש __________ בבניין __________‪.‬‬

‫‪ֻ ּ .4‬בּ ְס ָסה‬ ‫ פועל נוסף מאותו שורש אך בבניין אחר‪:‬‬

‫ ‪ִ ּ .1‬בּ ְססּו ‪ְ .2‬מ ַבּׂ ֵשר ‪ּ .3‬בֹוׁ ֵשׁש ‬

‫ג‪ .‬הספרים מן המהדורה הבאה יִּכָ ְרכּו בכריכה עבה יותר‪.‬‬

‫ הפועל‪ :‬יִּכָ ְרכּו גזור מהשורש __________ בבניין __________‪.‬‬

‫‪ .4‬יִדְ ְרכּו‬ ‫ פועל נוסף מאותו שורש אך בבניין אחר‪:‬‬

‫‪ּ .1‬כָ ְרכּ ו ‪ .2‬נִכְ ְרכּו ‪ .3‬יִּכָנְסּו ‬

‫ד ‪ .‬גב׳ רוט‪ ,‬מנהלת בית הספר שפרשה‪ְ ּ ,‬תכֻּ ַבד בדברי הפתיחה בכנס ה ִאמהות‪.‬‬

‫ הפועל‪ְ ּ :‬תכֻּ ַבד גזור מהשורש __________ בבניין __________‪.‬‬

‫ פועל נוסף מאותו שורש אך בבניין אחר‪:‬‬

‫‪ְ .1‬מכֻּ ֶבדֶ ת ‪ּ .2‬כֻּ ַבד ‪ְ .3‬מכֻּ ֶבדֶ ת ‪ֻ ּ .4‬תכְּ ַבד‬

‫שבעת הבניינים‬
‫‪61‬‬

‫בכל חּוליה במעגל עליכם לרשום פועל השונה בנתון אחד מהפועל הקודם‪ .‬על החץ תמצאו‬ ‫ט‪ .‬‬
‫במה יש לשנות את הפועל בכל פעם‪ .‬אם הגעתם חזרה לפועַל הראשון‪ ,‬סימן שהצלחתם‪.‬‬

‫התחלה‬
‫עבר נסתר כ‪.‬ס‪.‬פ‪.‬‬

‫ֻהפעל‬
‫הפעיל נוכחות עתיד‬
‫מדבר‬ ‫ציווי נפעל‬‫פעלים מתגלג‬
‫עתיד‬ ‫ם‪ ...‬פעלים‬
‫ם ‪ ...‬פעלים מתגלי‬
‫לים‪...‬‬
‫ִנ ְכ ַסף‬
‫ז‪.‬מ‪.‬נ‪.‬‬ ‫פעלים מתגלים‪...‬‬
‫מתגלגלים‬
‫פעלים מתגלגלי‬
‫עבר‬ ‫‪...‬‬

‫פ‪.‬ס‪.‬ק‪.‬‬ ‫נוכחים‬
‫קל‬
‫פִּ על‬
‫נסתרת‬

‫משימת אתגר‪ְ ּ :‬בנו בעצמכם גלגל פעלים דומה למופיע בעמוד זה‪ ,‬ותנו לחברכם למלאו‪.‬‬

‫שבעת הבניינים‬ ‫‪62‬‬

‫לאחר שאתם מרגישים עצמכם שולטים בכל שבעת הבניינים‪ַ ,‬הכּירו גם פעלים מיוחדים‬

‫לשרשים שלהם אין בדיוק שלוש אותיות‪ .‬בעז”ה‪ ,‬תלמדו עליהם בפרוטרוט בשנים הבאות‪.‬‬
‫משימה‪-‬‬
‫נסו לזהות מהו השורש בפעלים הבאים‪:‬‬ ‫א‬
‫ ‬

‫יְ ֻפ ְר ַסם‬ ‫ּ ְת ַא ְב ֵחן ‬ ‫ּ ִד ְמיְנָה ‬ ‫ ַטלְּפְנּו ‬

‫נטיית עבר נסתר ‪___________ _ __________ ___________ __________:‬‬

‫ ‬ ‫השורש ‪:‬‬

‫שימו ‪ - ‬בנטיות שרשמתם אין כלל מוספיות‪ ,‬כל ארבע האותיות הן אותיות שורש!‬

‫בבניינים הכבדים יכולים להופיע פעלים בעלי ארבע אותיות שורש‪☞ .‬‬

‫הניקוד דומה לניקוד הרגיל‪ ,‬האות הנוספת מנוקדת בשווא והדגש התבניתי נשמט‪.‬‬

‫נסו לזהות את השורש בפעלים הבאים‪:‬‬ ‫ויש‪-...‬‬
‫משימה‬
‫ב‬

‫ ‬

‫ ַק ְמּ ִתי ִהּ ִסיעּו ַמּגִי ַע ָאׁ ִשיר‬

‫נטיית עבר נסתר ‪___________ _ __________ ___________ __________:‬‬

‫ ‬ ‫השורש‪ :‬‬

‫פעלים שאחת מאותיות השורש שלהן חסרה בנטיות הם מגזרות החסרים‪☞ .‬‬
‫ ַמיינו את הפעלים הבאים לפי גזרתם‪“ :‬מרובעים”‪“ ,‬שלמים” או “חסרים”‪-:‬‬
‫משימה‬

‫ג‬

‫רִשמו במחברת‪.‬‬ ‫ ‬

‫ִק ְט ְרגּו‪ְ ,‬מ ַטלְּ ֶפנֶת‪ִ ,‬מ ְת ַקֶּׁש ֶרת‪ִ ּ ,‬ת ְקׁ ֵשר‪ִ ּ ,‬ת ְקׁשֹר‪ָ ּ ,‬תתּורּו‪ְ ,‬מ ַמ ְסּ ֵפר‪ ,‬יָרּוצּו‪ּ ,‬דַ ְקּדְקּו‪.‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪63‬‬

‫פרק ג׳‬

‫ּ ְבעֹו ַלם ַהּׁ ֵשמֹות‬

‫מושגים ומשקלים בשמות עצם‬

‫בעולם שלנו עצמים שונים‪ ,‬לכל אחד ׁ ֵשם שקוראים וכותבים‪.‬‬
‫מה המיוחד במבנה אלו המילים? הבה נלמד ונח ּכים‪.‬‬

‫ׁ ֵשם ֶע ֶצם‬
‫הגדרה‪ :‬מילה המציינת דבר הנמצא במציאות נקראת “ׁ ֵשם ֶע ֶצם”‪.‬‬

‫לשמות העצם שלוש צורות עיקריות‪:‬‬

‫נִ ְצ ָמד ‬ ‫נִ ְס ָמךְ ‬ ‫נִ ְפ ָרד ‬ ‫ ‬
‫ עכשופםמי דהשעבהוצפנאםי נסשמכםךש ההלועמאצילםה‬
‫נטיות שייכות‪,‬‬
‫לדוגמה‪ֵ ּ :‬בי ִתי‪ָ ּ ,‬בּ ֵתינּו וכד’‬

‫בהתאם לגופים‪:‬‬

‫ש ִלי ‬ ‫ לעדוצגממו‪,‬ה‪ :‬לשדאו גחמריהו‪,:‬‬

‫ׁש ְלךָ ׁש ָלךְ ‬ ‫ ‬ ‫ּ ֵבית־ּ ְכנֶ ֶסת‬ ‫ּ ַביִת‪ָ ּ ,‬בּ ִתים ‬ ‫ ‬
‫ּ ָבּ ֵתי־ ִמ ְד ָרׁש‬

‫ׁשלֹו ׁש ָלּה ‬ ‫ ‬

‫ׁשלנּו ‬ ‫ בכל אחת מ שלוש הצורות י שנם‬

‫ׁשל ֶכם ׁשל ֶכן ‬ ‫שני אופנים‪ :‬יחיד ורבים‪ .‬‬ ‫ ‬

‫ׁשל ֶהם ׁשל ֶהן‬ ‫ ‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪64‬‬

‫ בכל קבוצה שמות עצם בצורות שונות‪ַ .‬מיינו אותם למקום המתאים בכל טבלה‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫‪.1‬‬

‫ׁ ִשעּור־קודש‬ ‫ׁ ִשעּור‪ִ ׁ ,‬שעּו ִרים ‪ִ ׁ ,‬שעּו ַרי ‪ִ ׁ ,‬שעּו ְרךָ‪ִ ׁ ,‬שעּו ֵרי־בית‪ ,‬‬

‫נצמד‬ ‫נסמך‬ ‫נפרד‬

‫יחיד‬

‫רבים‬

‫ַמּ ְתנֹו ֶתיךָ‪ַ ,‬מּ ָתנָה‬ ‫‪.2‬‬

‫נצמד‬ ‫ַמּ ָתנֹות‪ַ ,‬מ ְּתנֹות־הילד‪ַ ,‬מּ ְתנַת־הילדה‪ַ ,‬מּ ְתנָ ָתם ‪,‬‬

‫נפרד נסמך‬
‫יחיד‬
‫רבים‬

‫‪.3‬‬

‫ּ ִד ְב ֵרי־הרב‪ְ ּ ,‬ד ָברֹו‪ְ ּ ,‬ד ַבר־המלך‬ ‫ּ ְד ָב ִרים ‪ְ ּ ,‬ד ָב ַרי‪ָ ּ ,‬ד ָבר ‪,‬‬

‫נצמד‬ ‫נסמך‬ ‫נפרד‬

‫יחיד‬

‫רבים‬

‫‪.4‬‬

‫זִכְרֹון־דברים ‪ ,‬זִּכָרֹון ‪ ,‬זִכְרֹונֹו ֵתינּו ‪ ,‬זִכְרֹונֵנּו‪ ,‬זִכְרֹונֹות ‪ ,‬זִכְרֹונֹות־ילדּות‬

‫נצמד‬ ‫נסמך‬ ‫נפרד‬

‫יחיד‬

‫רבים‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪65‬‬

‫ כל שם מוגדר כ”זכר” או כ”נקבה”‪☞.‬‬

‫שמות ערים וארצות‪ ,‬רוב איברי הגוף וכן מילים בסיומות ָה‪ ,‬או ת הן לשון נקבה‪.‬‬

‫שאר השמות‪ ,‬פרט לכמה יוצאי דופן‪ ,‬נחשבים לשמות זכריים‪.‬‬

‫י דופן שהם לשון נ‬ ‫אי דופן שהם לשון‬
‫פעם‪ ,‬ארץ‪,‬‬ ‫לילה‪ ,‬בית‪,‬‬

‫עיר‪ ,‬אתֹון‪ ,‬חצר‪,‬‬ ‫זית‪ֶ ,‬צוֶת‪ ,‬צֹ ֶמת‪,‬‬
‫קבה‬ ‫מרפק‪,‬‬
‫זכר‬
‫יוצ‬
‫יוצא‬

‫באר‪ ,‬נעל‪,‬‬ ‫עקב‪,‬‬

‫כיכר‪,‬‬ ‫עפעף‪ ,‬נחיר‪,‬‬
‫זפת‪ ,‬גפן‪ ,‬כף‪,‬‬ ‫חניכַיִם‪ ,‬מֹ ֶתן‪,‬‬
‫כוס‪ ,‬בטן‪ ,‬עז‪,‬‬
‫גורן‪ ,‬אח (תנור)‪,‬‬ ‫קרסֹל‪.‬‬
‫ציפור‪ ,‬צפרדע‪ ,‬אבן‪,‬‬
‫(גם ּגֶ ֶרב הוא לשון ‬
‫ זכר)‬

‫מחט‪ ,‬נפש‪ ,‬חרב‪ ,‬אש‪.‬‬

‫ כשמתארים שם עצם‪ ,‬יש להתאים את שם התואר לשם המתואר‪☞.‬‬

‫שם תואר לנקבה תמיד בסיומת ָה כמו‪ :‬טובָה‪ ,‬או ת’ כמו‪ :‬מסוֶדֶרת‪.‬‬
‫ ּכִתבו במחברת משפטים וׁ ַשּ ְבצו בהם את המילים היוצאות דופן שרשומות למעלה‪- .‬‬
‫משימה‬

‫ב‬

‫הוסיפו לכל שם עצם שם תואר מתאים ‪ -‬לשון זכר או נקבה‪.‬‬ ‫ ‬

‫הסיומות לרבים הן‪ִ :‬ים (בד”כ זכר)‪ֹ ,‬ות (בד”כ נקבה)‪ַ ,‬י ִם (בד"כ זוגי)‪.‬‬
‫שימו ❤‪ :‬כדי לקבוע אם שם ברבים הוא זכר או נקבה יש להפוך ליחיד! ואז לבדוק‪.‬‬

‫אם נסתמך על צורת הריבוי אנו עלולים להגיע ל ָטעות‪ .‬לדוגמה‪ :‬לשתי המילים ּבֵיצִים ‪ -‬לְחָ ִמים‬
‫יש אותה סיומת‪ִ :‬ים‪ ,‬אך כשהופכים ליחיד מגלים כי ביצה היא נקבה‪ ,‬ולחם הוא זכר‪.‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪66‬‬

‫ ַהעבירו כל שם ברבים לצורת היחיד‪ ,‬וגלו האם הוא זכר או נקבה‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫‪ -‬התנהגות ‪ -‬נקבה‬ ‫‪ִ .1‬ה ְתנַ ֲהגֻּיֹות ‬
‫‪_______ - ________ -‬‬ ‫‪ֻ ׁ .2‬שלְ ָחנֹות ‬
‫‪_______ - ________ -‬‬ ‫‪ִ .3‬חּיּוכִי ם‬
‫‪_______ - ________ -‬‬
‫‪_______ - ________ -‬‬ ‫‪ִ ׁ .4‬שּבֳלִים ‬
‫‪_______ - ________ -‬‬ ‫‪ .5‬אָזְנַיִם ‬
‫‪_______ - ________ -‬‬ ‫‪ .6‬מָ ְתנַיִ ם‬
‫‪_______ - ________ -‬‬
‫‪ְ .7‬צ ָמ ִתי ם‬
‫‪ּ .8‬בּוׁשֹות ‬

‫‪_______ - ________ -‬‬ ‫‪ֵ .9‬ע ִטי ם‬

‫שימו ❤ ‪ :‬כשמדובר בקבוצה הכוללת זכר ונקבה גם יחד ‪ -‬משתמשים בלשון זכר‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬האחים והאחיות הטובים מסייעים בצוותא בניקיון לפסח‪.‬‬

‫ ּבַחרו בתארים מתאימים ללשון שמות העצם ו ַהשלימו את הטקסט‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ד‬

‫הכריזו על מבצעים לרגל הפתיחה‪ .‬מעילי חורף‬ ‫החדש ‪ /‬החדשה‬ ‫בחנות הבגדים‬

‫גרבי‪-‬צמר‬ ‫צנועים ‪ /‬צנועות‪,‬‬ ‫‪ ,‬חולצות וחצאיות‬ ‫יפים ‪ /‬יפות‬ ‫‪ ,‬צעיפים וכפפות‬ ‫חמים ‪ /‬חמות‬

‫מוצעים היום למכירה במחירים‬ ‫מג ּוונים ‪ /‬מג ּוונות‬ ‫‪ ,‬ועוד פריטי לבוש‬ ‫ארוכים ‪ /‬ארוכות‬

‫‪ .‬רוב הבגדים‬ ‫קבועים ‪ /‬קבועות‬ ‫יינתנו ְלקונים‬ ‫מיוחדים ‪ /‬מיוחדות‬ ‫‪ .‬הנחות‬ ‫מוזלים ‪ /‬מוזלות‬

‫‪ .‬מומלץ‬ ‫המערבי ‪ /‬המערבית‬ ‫‪ ,‬ומאירופה‬ ‫הצפוני ‪ /‬הצפונית‬ ‫מאמריקה‬ ‫מי ּו ּבאים ‪ /‬מי ּו ּבאות‬

‫‪ ,‬לראות ולקנות !‬ ‫הרחוקים ‪ /‬רחוקות‬ ‫להגיע מכל מקום‪ ,‬גם מהערים‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪67‬‬

‫ צירוף שמות עצם הקשורים זה לזה‪ ,‬כאשר הראשון נסמך על השני ☞‬
‫נקרא "סמיכות"‪ .‬המילה הראשונה נקראת "נִ ְס ָמְך" והשנייה "סֹו ֵמְך"‪.‬‬ ‫ ‬

‫איזה נס‬ ‫ניקוד צורת הנסמך‬

‫שזה הסדר!‬

‫ביחיד‪ :‬סיומת ָה בנפרד תיהפך ל‪ַ -‬ת בנסמך‪ ,‬לדוגמה‪ִ ׂ :‬ש ְמלָה‪ִ ׂ‬ש ְמלַת השבת‪.‬‬

‫ברבים‪ :‬סיומת ֹות בנפרד נשארת כך גם בנסמך‪ ,‬לדוגמה‪ִ :‬קירֹות‪ִ‬קירֹות החדר‪.‬‬

‫סיומת ִים בנפרד משתנה בנסמך ל‪ֵ -‬י ‪ ,‬לדוגמה‪ֲ :‬אנ ָׁ ִשים‪ַ ‬אנְׁ ֵשי העיר‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ַסמנו בכל שרשרת סמיכיות‪ :‬מעל מילות הנסמך נ’ ומעל מילת הסומך ס’‪-.‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫ׁ ַש ְר ִביט ַה ָ ּז ָהב‬ ‫ֶּנב’ן־ ַה ֶּסמ’ ֶל ְך ‬ ‫נ’‬ ‫נ’ ס’ ‬
‫ְּג ִלי ַמת‬ ‫ַא ְרמ ֹון ַה ְּמל ּו ָכה ‬

‫ֻח ֵּקי ַה ְּמ ִדי ָנה‬ ‫ְּתמ ּו ַנת י ֹו ֵר ׁש ָה ֶע ֶצר ֲא ֵס ַפת י ֹו ֲע ִצים ‬

‫ִּג ּנ ּו ֵני ַמ ְלכ ּות‬ ‫ַמ ְ ׂש ּכ ֹור ֹות ָהע ֹו ְב ִדי ם ְמ ׁ ָש ְר ֵתי ַה ְּנ ִסי ִכי ם‬

‫שימו ❤ ‪ :‬בסמיכות ‪ -‬ה”א הידיעה מצטרפת אל הסומך ולא אל הנסמך‪.‬‬
‫ ִהפכו לסמיכות‪ ,‬ונַקדו את הסיומות של הנסמך בכל סמיכות‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ב‬

‫‪ .1‬ה ַמלְּכָה של אנגליה‪ :‬מל ַּכת אנגליה‬
‫‪ .2‬ה ִר ְצּ ָפה של החדר‪_______ ________ :‬‬

‫‪ .3‬הּ ִת ְק ָרה של האולם‪_______ _______ :‬‬
‫‪ .4‬השליחים של המלך‪ :‬שלי ֵחי המלך‬

‫‪ .5‬מנורות עשויות בדולח‪_______ ________ :‬‬

‫‪ .6‬גביעים עשויים זהב‪________ ________ :‬‬
‫‪ .7‬החברים בוועדה של הקבלה‪_______ _______ _______ :‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪68‬‬

‫ על מנת לציין כמות משתמשים במספר מונה‪ :‬אחד שניים‪ ...‬אחת שתיים‪☞...‬‬

‫גם בשם המספר ישנה צורת נפרד וישנה צורת נסמך ויש להתאימה לזכר או לנקבה‪.‬‬

‫נקבה‬ ‫נפרד‬ ‫זכר‬ ‫נפרד‬ ‫המספר‬
‫נסמך‬ ‫ַא ַחת‬ ‫נסמך‬ ‫ֶא ָחד‬ ‫‪1‬‬

‫ַא ַחת ַה‪-‬‬ ‫ַא ַחד ַה‪-‬‬

‫ׁ ְשּ ֵתי ַה‪-‬‬ ‫ׁ ְשנֵי ַה‪ְ ׁ -‬שּ ַתיִם‬ ‫‪ְ ׁ 2‬שנַיִם‬
‫ׁ ְשלֹׁש ַה‪-‬‬ ‫ׁ ְשלֹׁ ֶשת ַה‪ָ ׁ -‬ש ֹלׁש‬ ‫‪ְ ׁ 3‬שלֹׁ ָשה‬

‫ַא ְרּ ַבע ַה‪-‬‬ ‫ַא ְרּ ַבע‬ ‫ַא ְרּ ַב ַעת ַה‪-‬‬ ‫ַא ְרּ ָב ָעה‬ ‫‪4‬‬
‫ֲח ֵמׁש ַה‪-‬‬ ‫ָח ֵמׁש‬ ‫ֲח ֵמׁ ֶשת ַה‪-‬‬ ‫ֲח ִמּׁ ָשה‬ ‫‪5‬‬
‫ׁ ֵשׁש ַה‪-‬‬ ‫ׁ ֵשׁש‬ ‫ׁ ֵשׁ ֶשת ַה‪-‬‬ ‫ׁ ִשּׁ ָשה‬ ‫‪6‬‬
‫ׁ ֶש ַבע ַה‪-‬‬ ‫ׁ ֶש ַבע‬ ‫ׁ ִש ְב ַעת ַה‪-‬‬ ‫ׁ ִש ְב ָעה‬ ‫‪7‬‬
‫ׁ ְשמֹונֶה ַה‪-‬‬ ‫ׁ ְשמֹונֶה‬ ‫ׁ ְשמֹונַת ַה‪-‬‬ ‫ׁ ְשמֹונָה‬ ‫‪8‬‬

‫ּ ֵתׁ ַשע ַה‪-‬‬ ‫ּ ִתׁ ְש ַעת ַה‪ֵ ּ -‬תׁ ַשע‬ ‫‪ִ ּ 9‬תׁ ְש ָעה‬
‫ֶעׂ ֶשר ַה‪-‬‬ ‫ֲעׂ ֶש ֶרת ַה‪ֶ -‬עׂ ֶשר‬ ‫‪ֲ 10‬עׂ ָש ָרה‬

‫מעל עשר‬ ‫ַא ַחת־ ֶעׂ ְש ֵרה‬ ‫מעל עשר‬ ‫ַא ַחד־ ָעׂ ָשר‬ ‫‪11‬‬
‫צורת הנסמך‬ ‫ׁ ְשּ ֵתים־ ֶעׂ ְש ֵרה‬ ‫צורת הנסמך‬ ‫ׁ ְשנֵים־ ָעׂ ָשר‬ ‫‪12‬‬
‫זהה לצורת‬ ‫ׁ ְשלֹׁש־ ֶעׂ ְש ֵרה‬ ‫זהה לצורת‬ ‫ׁ ְשלׁ ָשה־ ָעׂ ָשר‬ ‫‪13‬‬
‫ַא ְרּ ַבע־ ֶעׂ ְש ֵרה‬ ‫ַא ְרּ ָב ָעה־ ָעׂ ָשר‬ ‫‪14‬‬
‫הנפרד‪,‬‬ ‫ֲח ֵמׁש־ ֶעׂ ְש ֵרה‬ ‫הנפרד‪,‬‬ ‫ֲח ִמּׁ ָשה־ ָעׂ ָשר‬ ‫‪15‬‬
‫ׁ ִשּׁ ָשה־ ָעׂ ָשר‬ ‫‪16‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬ ‫ׁ ֵשׁש־ ֶעׂ ְש ֵרה‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫ׁ ִש ְב ָעה־ ָעׂ ָשר‬ ‫‪17‬‬
‫ׁ ְשמֹונֶה־ ֶעׂ ְש ָרה‬ ‫ׁ ְש ַבע־ ֶעׂ ְש ֵרה‬ ‫ׁ ְשנֵים־ ָעׂ ָשר‬ ‫ׁ ְשמֹונָה־ ָעׂ ָשר‬ ‫‪18‬‬
‫ׁ ְשמֹונֶה־ ֶעׂ ְש ֵרה‬ ‫ּ ִתׁ ְש ָעה־ ָעׂ ָשר‬ ‫‪19‬‬
‫ַהּ ְב ָרכֹות‬ ‫ּ ְתׁ ַשע־ ֶעׂ ְש ֵרה‬ ‫ַהּׁ ְש ָב ִטים‬

‫ֶעׂ ְש ִרים‬ ‫‪ֶ 20‬עׂ ְש ִרים‬

‫שימו ❤ ‪ :‬בשם המספר עד ‪ 10‬הזכר מקבל את סיומת ה‪-‬ה’‪ ,‬במספרים מעל ‪ 10‬חוזרת ה‪-‬ה’ לנקבה‪.‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪69‬‬

‫ ּכִתבו את המספרים במילים בהתאם לשמות העצם הנתונים‪-.‬‬‫משימה‬

‫א‬

‫תזכורת‪ :‬יש‬ ‫_________ מדורות וְ ___________ לפידים‪.‬‬ ‫א‪) 4( .‬‬
‫להפוך ליחיד כדי‬ ‫_________ נרות ּו __________ גפרורים‪.‬‬ ‫ב ‪) 8( .‬‬
‫לבדוק אם השם הוא‬ ‫______ ניצוצות ּו______ שלהבות ‪ .‬‬ ‫ג‪) 2( .‬‬
‫זכר או נקבה!‬

‫ד ‪ָ ׁ ______________ )13( .‬שנים ּו________________ עונות‪.‬‬

‫ה ‪ ______________ )18( .‬חודשים ּו_____________ יום‪.‬‬

‫ו ‪ ______________ )12( .‬פעמים ּו____________ ניסיונות‪.‬‬

‫את שם העצם שאחרי המספר המונה כותבים ביחיד או ברבים ‪-‬‬

‫שני שקל או שני שקלים? עשרים יום או עשרים ימים?‬

‫ במספר קטן מ‪ 10-‬שם העצם יבוא ברבים‪ .‬מעל ל‪ 10-‬אפשר גם ביחיד‪☞.‬‬

‫לכן ניתן לומר‪ :‬אחת־עשרה פעם או אחת־עשרה פעמים‪ ,‬אבל לא שש פעם אלא שש פעמים‪.‬‬

‫ הוסיפו שמות עצם מתאימים‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫א ‪ .‬בדרך כלל שמים כפית אחת אבקת אפייה על כל מאה ______ קמח‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחיר המחברת שלושה ________‪ ,‬והספר שלושים ______‪.‬‬
‫ג ‪ .‬באולם ההרצאות נכחו כארבע מאות _______‪.‬‬
‫ד‪ .‬בקייטנה השתתפו חמישים ושניים _______‪.‬‬
‫ה‪ .‬גובה הסוכה שלנו הוא שני _______‪.‬‬

‫שימו ❤ ‪ :‬בביטוי “ּ ִפי‪...‬״ יש להשתמש בלשון זכר‪ ,‬לדוגמה‪ :‬פי שניים‪ ,‬פי ארבעה וכד׳‪.‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪70‬‬

‫ ּבַחרו את שם המספר המתאים ו ַהשלימו את המשפטים‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫הכנפיים משמשות הן לתעופה והן לתקשורת‪.‬‬ ‫שש ‪ /‬ששת‬ ‫כנפיים‪.‬‬ ‫שש ‪ /‬שישה‬ ‫‪ . 1‬לדבורה‬

‫ַמחשבים‪ .‬הם משמשים למספר מטרות‪.‬‬ ‫ארבע ‪ /‬ארבעה‬ ‫במשרד בית הספר‬ ‫‪ .2‬‬
‫ ‬
‫מהמחשבים משמש למאגר נתונים על התלמידים ו מהם‬
‫שלוש ‪ /‬שלושה‬ ‫אחד ‪ /‬אחת‬

‫משמשים להקלדת חומר לימודי‪.‬‬

‫הקומות דירות‬ ‫שמו ֶנה ‪ /‬בשמונת‬ ‫קומות‪ .‬ב‬ ‫שמו ָנה ‪ /‬שמו ֶנה‬ ‫בבניין הגבוה בעירנו‬ ‫‪. 3‬‬
‫שש ‪ /‬שישה‬

‫מגורים ו משרדים‪.‬‬
‫שני ‪/‬שתי‬

‫בגמ"ח "חסדי אסתר" רכשו ציוד חדש‪ .‬בין היתר נרכשו‬ ‫‪. 4‬‬

‫שמו ֶנה‪-‬עשרה ‪ /‬שמו ָנה‪-‬עשר‬

‫העריסות הושאלו כבר ‪.‬‬ ‫עריסות לתינוקות‪ .‬מתוך‬
‫שתיים ‪ /‬שניים‬ ‫שמו ֶנה‪-‬עשרה ‪/‬שמו ָנה‪-‬עשר‬

‫מתוכם‪ .‬בקרוב‬ ‫שלוש ‪ /‬שלושה‬ ‫ספרים‪ .‬אני מכיר‬ ‫חמש ‪ /‬חמישה‬ ‫בסדרת "הספר הטוב"‬ ‫‪ .5‬‬

‫הספרים יימכרו במחיר מיוחד‪.‬‬ ‫יופיעו ספרים נוספים בסדרה‪.‬‬
‫שבע ‪ /‬שבעת‬ ‫שתי ‪ /‬שני‬

‫ספרי קודש‪.‬‬ ‫שניים ‪ /‬שתיים‬ ‫ספרי חול‪ ,‬ופי‬ ‫ארבע ‪ /‬ארבעה‬ ‫‪ . 6‬בילקוטי‬

‫כאשר המספר מציין שורה‪ ,‬עמוד בספר וכד' הוא נקרא "שם מספר סתמי"‪.‬‬ ‫ ‬

‫ במספר “סתמי” משתמשים בלשון נקבה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אוטובוס קו שתיים‪☞.‬‬
‫ ַהשלימו את המשפט בשמות מספר מתאימים‪( .‬במילים!)‪-‬‬
‫משימה‬

‫ד‬

‫ אנחנו אוחזים בעמוד _________________ בעבודה מספר______‪.‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪71‬‬

‫‪‬‬

‫דיוקי הגייה‬

‫ בשפת היום־יום רבים השוגים בשימוש במספרים‪ .‬הבה נתאמן ונלמד לדייק‪.‬‬

‫ לפניכם משפטים שבכל אחד מהם שתי מילים מנוקדות באפשרויות שונות‪- .‬‬ ‫משימה‬

‫ה‬

‫בכל משפט ַסמנו רק את האפשרות שבה ניקוד שתי המילים מדויק‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬א‪ .‬במשפחת אבי ֲח ִמּׁ ָשה ּ ָבנִים וׁ ָשלֹׁש ּ ָבנֹות‪.‬‬

‫ ב ‪ .‬במשפחת אבי ָח ֵמׁש ּ ָבנִים וׁ ָשלֹׁש ּ ָבנֹות‪.‬‬
‫ ג ‪ .‬במשפחת אבי ָח ֵמׁש ּ ָבנִים וׁ ְשלֹׁ ָשה ּ ָבנֹות‪.‬‬
‫ ד ‪ .‬במשפחת אבי ֲח ִמּׁ ָשה ּ ָבנִים וׁ ְש ֹלׁ ָשה ּ ָבנֹות‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬בׁ ְשלֹׁש החנויות שבבניין מס׳ ַא ְרּ ַבע־ ֶעׂ ְש ֵרה הכריזו על מבצעים‪.‬‬

‫ ב‪ .‬בׁ ְשלֹׁ ֶשת החנויות שבבניין מס׳ ַא ְרּ ָב ָעה־ ָעׂ ָשר הכריזו על מבצעים‪.‬‬
‫ ג ‪ .‬בׁ ְש ֹלׁ ֶשת החנויות שבבניין מס׳ ַא ְרּ ַבע־ ֶעׂ ְש ֵרה הכריזו על מבצעים‪.‬‬
‫ ד ‪ .‬בׁ ְש ֹלׁש החנויות שבבניין מס׳ ַא ְרּ ָב ָעה־ ָעׂ ָשר הכריזו על מבצעים‪.‬‬

‫ ‪ .3‬א‪ .‬הּכניסה לשמורת נחל פולג מכביש מס׳ ׁ ְשּ ַתיִם יָמינה‪ֵ ׁ ,‬שׁש קילומטרים‬

‫דרומית לנתניה‪.‬‬

‫ ב‪ .‬הּכניסה לשמורת נחל פולג מכביש מס׳ ׁ ְשנַיִם יָמינה‪ִ ׁ ,‬שּׁ ָשה קילומטר‪...‬‬

‫ ג ‪ .‬הּכניסה לשמורת נחל פולג מכביש מס׳ ׁ ְשּ ַתיִם יָמינה‪ִ ׁ ,‬שּׁ ָשה קילומטרים‪...‬‬

‫ ד ‪ .‬הּכניסה לשמורת נחל פולג מכביש מס׳ ׁ ְשנַיִם יָמינה‪ֵ ׁ ,‬שׁש קילומטר‪...‬‬
‫ ַחברו משפטים דומים‪ּ ,‬כִתבו במחברת במגוון אפשרויות ותנו לחבריכם לענות‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ו‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪72‬‬

‫כינויי השייכות‬

‫כינויי שייכות הם אותיות שנוספות לׁ ֵשמות לציון השתייכותם‪ .‬לדוגמה‪ :‬שיר שלו ‪ -‬שירֹו‪.‬‬

‫ שמות שנוספו להם כינויי שייכות נקראים‪ :‬נטיות שייכ ות‪☞ .‬‬

‫ברבים הסיומת ֹות נשארת גם בנטיות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬תמונות‪ַ +‬י = תמונֹו ַתי‪,‬‬

‫ואילו הסיומת ִים נשמטת בנטיות‪ ,‬ומיד נוספים כינויי השייכּות‪ .‬לדוגמה‪ :‬ספִרים‪ַ +‬י=ספַרי‪.‬‬

‫ברבים‬ ‫ ביחיד ‬

‫ַי ‬ ‫ִ י‬ ‫ ‬
‫ֶ י ָך ַ ִי ְך ‬ ‫ְ ָך ֵ ְך ‬

‫ָ יו ֶ י ָה ‬ ‫ֹו ָ ּה ‬

‫ ֵ נ ּו ֵ ינ ּו‬

‫ֵ י ֶכם ֵ י ֶכן ‬ ‫ְ ֶכם ְ ֶכן ‬

‫ֵ י ֶהם ֵ י ֶהן ‬ ‫ָ ם ָ ן ‬
‫ ַהקיפו במעגל את שש נטיות השייכּות המופיעות בטקסט הבא‪-:‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫ַה ִאם ֵי ׁש י ֹו ֵנק ַּב ַעל ַמ ּק ֹור?‬
‫ַה ַּבְרָו ָזן ַה ִּמ ְת ּג ֹוֵרר ְּבא ֹו ְס ְטַר ְל ָיה ה ּוא ַּב ַעל ַח ִּיים מ ּו ָזר ְּבי ֹו ֵתר‪ֵ :‬יׁש ל ֹו ַמ ּק ֹור‪ַ ,‬ה ּד ֹו ֶמה ְמ ֹאד‬
‫ְל ַמ ּק ֹור ֹו ׁ ֶשל ַה ַּבְרָוז‪ְ ,‬ו ֵכן ְמ ֻצ ָּיד ַה ַּבְרָו ָזן ִּב ְקר ּו ֵמי ְ ׂש ִח ָּיה ְּבַר ְג ָליו‪ַ ,‬ה ְּמ ִק ִּלים ֶאת ְ ׂש ִח ָּית ֹו ַּב ַּמ ִים‪.‬‬
‫א ּו ָלם ֶא ְפר ֹו ָחיו ׁ ֶשל ַה ַּבְרָו ָזן‪ַ ,‬ה ּב ֹו ְק ִעים ִמן ַה ֵּבי ִצים ְּכע ֹופ ֹות‪ִ ,‬נ ּז ֹו ִנים ֵמ ֲח ֵלב ִא ָּמם ְּכמ ֹו‬
‫ָה ִע ִּזים‪ָ ,‬ה ֲע ָג ִלים ְו ַה ּי ֹו ְנ ִקים ָה ֲא ֵחִרים‪ַ .‬ה ַּבְרָו ָזן ה ּוא ַּב ַעל ַה ַח ִּיים ַה ָּי ִחיד ַה ָּיד ּו ַע ָלנ ּו ׁ ֶש ֶּצ ֱא ָצ ָאיו‬

‫ּב ֹו ְק ִעים ִמ ֵּבי ִצים ְו ִנ ּז ֹו ִנים ֵמ ָח ָלב‪.‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪73‬‬

‫בכל נטיות השייכות‬ ‫ ּ ָפרקו את צורת הנצמד לצורת נ פרד‪- .‬‬ ‫משימה‬
‫של שמות עצם ברבים‬
‫נמצא את האות י’‪.‬‬ ‫ב‬

‫ֲח ִלי ֵלינּו‪ :‬החלילים שלנו ‪.‬‬ ‫ֲח ִלי ֵלנ ּו‪ :‬החליל שלנו ‪ ,‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫ְצ ִמי ַדיִ ְך‪______ _______ :‬‬ ‫ְצ ִמי ֵד ְך‪, _ _____ ______ :‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫‪ .3‬‬
‫ׁ ְשע ֹו ֵנינ ּו‪______ ______ :‬‬ ‫ׁ ְשע ֹו ֵננ ּו‪, ______ ______ :‬‬ ‫‪ .4‬‬
‫‪ .5‬‬
‫ׁ ִשע ּוֵרי ֶכן‪______ ______ :‬‬ ‫ׁ ִשע ּוְר ֶכן‪ , _ _____ ______ :‬‬
‫ְס ָפֶרי ָך‪______ ______ :‬‬ ‫ִס ְפְר ָך‪, _ _____ ______ :‬‬

‫ניקוד כינויי השייכּות‬

‫צליל ‪ O‬חולם מלא‪ ,‬לדוגמה‪ :‬תשובתֹו‪.‬‬

‫צליל ‪ I‬חיריק מלא‪ ,‬לדוגמה‪ :‬תשוב ִתי‪.‬‬

‫צליל ‪ A‬בדרך כלל קמץ‪ .‬לדוגמה‪ :‬מלכָך‪ ,‬ברכ ָתּה‪ ,‬לח ָמם‪ ,‬מזונו ָתיו‪ ,‬בנותיהָ וכו’‪.‬‬

‫חוץ מנטיות שלי ושּלְָך ברבים‪ ,‬שם ינוקד בפתח‪ ,‬לדוגמה‪ :‬תפילו ַתי‪ ,‬תפילו ַתי ְִך‪.‬‬ ‫ ‬

‫שימו ❤ ‪ :‬באות ה’ שלאחר הקמץ בנטיית שלָּה ביחיד ‪ -‬נמצא מפיק‪ ,‬לדוגמה‪ :‬חולצ ָתּה‪.‬‬
‫ ַהשלימו את הניקוד החסר במילים המודגשות‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ג‬

‫‪ .1‬אם רק ידפוק יְ ִדידי‪ ,‬מיד אפתח לִכְבֹודו את ּ ַדלְתי‪.‬‬

‫‪ִ ׁ .2‬שמך מרדכי‪ ,‬וַ ֲאחֹותך‪ְ ׁ ,‬שמה אסתר‪ִ ּ .‬בׁשמם של צדיקים נקראתם‪.‬‬

‫‪ .3‬הרב נהנה ִמּלִּמּודם של שני ּ ָבני ּושלושת ּ ָבניו כל ערב ּ ְב ֵביתם‪.‬‬

‫‪ .4‬כל ַמ ְחּ ְברֹותיך הוחזרו לִ ְמקֹומן‪ ,‬אך ַמ ְחּ ְברֹו ֶתיה של חברתך עדיין לא‪.‬‬

‫‪ּ .5‬כִּ ָתתה של ֲאחֹותי מקושטת בכרזות מעשי יָ ֶדיה‪.‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪74‬‬

‫צליל ‪ E‬צליל זה מנוקד בצֵירה או בסגול‪ .‬הבה נתאמן בכך עד שנדע הכול‪:‬‬

‫ ִקראו ו ַהשלימו בנטיות מתאימות‪ .‬נַקדו את כינויי השייכות‪-.‬‬‫משימה‬

‫ד‬

‫א‪ .‬ניקוד צֵירה ‪ֶ +‬סגול‬

‫ִח ּב ּו ֵרי ֶכן‬ ‫‪ .2‬סיומת ֵיכֶן‬ ‫‪ .1‬סיומת ֵיכֶם‬

‫ ִח ּב ּו ִרים שלכן ‪ -‬‬ ‫ ִח ּב ּו ִרים שלכ ם ‪ִ -‬ח ּב ּו ֵרי ֶכם‬
‫ ִ ּד ּב ּו ִרים שלכ ן ‪-‬‬ ‫ ִ ּד ּב ּו ִרים שלכם ‪ -‬‬
‫ ַּכ ָּונ ֹות שלכ ן ‪-‬‬
‫ ַּכ ָּונ ֹות שלכ ם ‪ -‬‬

‫ִח ּב ּו ֵרי ֶהן‬ ‫‪ .4‬סיומת ֵיהֶן‬ ‫‪ .3‬סיומת ֵיהֶם‬

‫ ִח ּב ּו ִרים שלה ן ‪-‬‬ ‫ ִח ּב ּו ִרים שלהם ‪ִ -‬ח ּב ּו ֵרי ֶהם‬
‫ ִ ּד ּב ּו ִרים שלהן ‪-‬‬ ‫ ִ ּד ּב ּו ִרים שלה ם ‪ -‬‬
‫ ַּכ ָּונ ֹות שלהן ‪-‬‬
‫ ַּכ ָּונ ֹות שלה ם ‪ -‬‬

‫‪ .2‬סיומת ֶיָך‬ ‫ב‪ .‬רק ֶסגול ‬

‫ ְס ֻג ּל ֹות של ָך ‪ְ -‬ס ֻג ּלֹו ֶתי ָך‬ ‫‪ .1‬סיומת ֶיהָ‬
‫ ְנ ֻק ּד ֹות של ָ ך ‪-‬‬
‫ ִסי ָמ ִנים של ָך ‪-‬‬ ‫ ְס ֻג ּל ֹות שלה ‪ְ -‬ס ֻג ּלֹו ֶתי ָה‬
‫ ְנ ֻק ּד ֹות של ה ‪ -‬‬

‫ ִסי ָמ ִנים של ה ‪ -‬‬

‫‪75‬‬ ‫בעולם הׁ ֵשמות‬

‫מעניין למה דווקא‬ ‫ג‪ .‬רק צֵי רה ‬
‫לצירה שלוש נטיות‪ ,‬ולסגול‬
‫‪ .1‬סיומת ְֵך‬
‫רק שתיים‪...‬‬
‫ ָצ ָרה של ְ ך ‪ -‬‬
‫ָצ ָר ֵת ְך‪,‬‬ ‫ ַּת ְר ִּגיל של ְ ך ‪-‬‬
‫ ‬ ‫ ַט ַעם ש ל ְך ‪-‬‬

‫ָצר ֹו ֵתינ ּו‪,‬‬ ‫‪ .3‬סיומת ֵינּו‬ ‫‪ .2‬סיומת ֵנּו‬

‫ ָצר ֹות שלנו ‪-‬‬ ‫ ָצ ָרה שלנ ו ‪ָ -‬צ ָר ֵתנ ּו‪,‬‬
‫ ַּת ְר ִּגי ִלים שלנ ו ‪-‬‬ ‫ ַּת ְר ִּגיל שלנ ו ‪-‬‬
‫ ִּפ ְתר ֹונ ֹות שלנ ו ‪-‬‬
‫ ִּפ ְתר ֹון שלנו ‪ -‬‬

‫ ַהשלימו את הניקוד החסר במילים המודגשות‪-.‬‬‫משימה‬

‫ה‬

‫‪ . 1‬בזמן ריצה אנו נושמים במהירות רבה‪ ,‬כדי לס ּפק ְלג ּופנו יותר חמצן‪.‬‬

‫‪ . 2‬העיר ְל ָה ָסה שוכנת על הרים ׁ ֶש ָּג ְבהם רב כל כך‪ ,‬עד ש ָל ֹרב היא מכוסה‬
‫בעננים‪ְ ,‬ות ֹו ׁ ָשביה חיים כמו בתוך ערפל כבד‪.‬‬

‫‪ .3‬לדגים אין עפע ּפיים‪ .‬כדי להגן על ֵעיניהם מכוסות עיני הדגים בקרום שקוף‪.‬‬

‫‪ .4‬יעקב‪ׂ ִ ,‬שיח ֹותיך עם רב בית הכנסת מפורסמות ִּב ְמח ֹוז ֹותינו‪.‬‬

‫‪ . 5‬רותי אמרה לחברתה‪“ :‬אשמור על ַמ ְח ְּבר ֹותיך כמו על ַמ ְח ְּבר ֹותי”‪.‬‬

‫‪ .6‬מיכל‪ ,‬האם אוכל להעביר ַ ּד ְר ּכך את ההזמנה ְל ִמ ׁ ְש ַּפ ְח ְּתכם?‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪76‬‬

‫ִמׁ ְש ָק ִלים ּ ַבּׁ ֵשמֹות‬

‫בעולם הפעלים ִהכּרנו ׁשבעה בניינים; בשמות העצם נוכל למצוא משקלים רבים‪.‬‬

‫בשלב זה נכיר רק תבניות שכיחות‪ .‬נלמד לנקד בהן את מילות היסוד‪,‬‬
‫ונכיר גם מספר תופעות דקדוקיות‪.‬‬

‫ְלמה קוראים “משקל” בדקדוק?‬

‫ משקל הוא ה ִמבְנֶה של המילה‪ .‬המבנה כולל ניקוד ואותיות מוספיות‪☞.‬‬

‫בשפה יש מילים רבות בעלות מבנה זהה‪ .‬כשם שבפועל ישנן שבע תבניות הבניינים כך גם‬
‫בשמות העצם נוכל למצוא מבנים קבועים ‪ -‬משקלים‪ .‬במשקלים‪ ,‬כמו בתבניות הבניינים‪,‬‬
‫משתלבים שורשים שונים במוספיות ובניקוד זהה ונוצרות מילים שונות בעלות משקל זהה‪.‬‬

‫לדוגמה ‪ :‬במשקל ּ ִת ְ ֹ ֶ ת נוכל למצוא את השמות‪ִ ּ :‬תׁ ְשֹלבֶת‪ִ ּ ,‬תְקֹרבֶת‪ִ ּ ,‬תזְמֶֹרת ועוד‪ .‬‬

‫המוספיות בשמות אלו הן‪ :‬ת’ תחילית ות’ סופית‪ .‬הניקוד זהה‪ ,‬והשורשים שונים‪.‬‬ ‫ ‬

‫שימו ❤‪ :‬גם דגש חזק נחשב חלק מניקוד המשקל‪.‬‬
‫ ַמינו את השמות שלמטה לפי המשקלים‪ ,‬הוסיפו דוגמה לכל קבוצה‪ .‬נַּ ְקדּו !‪-‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫ְ ָ ַמ ְ ֵ ָ ה ִמ ְ ָ ָ ה‬ ‫ַ ָּ ‬ ‫ ‬

‫_________________ ________________ _ ________________ _ _________________‬ ‫ ‬

‫________________ _ _________________ _________________ _________________‬ ‫ ‬

‫________________ _ _________________ ________________ _ _________________‬ ‫ ‬

‫_________________ ________________ _ ________________ _ _________________‬ ‫ ‬

‫ַמ ְק ֵט ָפ ה‬ ‫נַּגָר ‬ ‫ִמדְׁ ָש ָא ה ְס ָפר ‬ ‫ַמ ְט ֵחנָה ‬ ‫ַסּ ָפ ר‬
‫ִמנְ ָה ָרה‬ ‫ַמ ְמ ֵט ָרה ‬ ‫ּ ְפ ָרט ְקלָף ‬ ‫ַסּ ָפ ן‬ ‫ִמ ְתּ ָפ ָרה ‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪77‬‬

‫שורש ומוספיות‬

‫ שלוש האותיות שהן יסוד המילה נקראות שורש‪ .‬והשאר ‪ -‬מוספיות‪☞.‬‬

‫האותיות שעשויות לשמש כמוספיות הן‪ :‬א‪.‬ו‪.‬י‪ .‬מ‪.‬ת‪.‬נ‪.‬ה‪ .‬בלבד!‬

‫יש מוספיות תחיליות (לפני השורש)‪ ,‬יש ּתֹוכִּיֹות (בין אותיות השורש) ויש סופיות (לאחר השורש)‪.‬‬

‫ַהקיפו את המבוקש‪ ,‬אם ישנו‪-:‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫השורש‬ ‫מוספיות תחיליות מוספיות תוכיות מוספיות סופיות‬
‫במילים‪:‬‬
‫במילים‪:‬‬ ‫‪ֶ . 1‬ה ְר ֵּגל‬
‫במילים‪:‬‬ ‫‪ִ . 2‬ה ְת ַר ְּגל ּות‬
‫במילים‪:‬‬
‫‪ָ . 1‬ח ִר י צ ּות‬ ‫‪ְ . 1‬נ ִדיב ּות‬ ‫‪ְ .1‬ס ִג י ר ּות‬ ‫‪ְ . 3‬מ ַר ֵּגל‬
‫‪ַ . 2‬ה ְח ָל ָמה‬ ‫‪ַ . 2‬נ ְד ָבן‬ ‫‪ָ . 2‬סג ּור‬ ‫‪ֶ . 4‬ר ֶגל ‬
‫‪ֶ . 3‬ה ְס ֵּגר‬
‫‪ִ . 3‬ה ְז ַ ּד ְּקפ ּות‬ ‫‪ִ .3‬ה ְת ַנ ְ ּדב ּות‬ ‫‪ַּ . 5‬ת ְר ִּגיל‬
‫‪ַ .4‬ח ְס ָכ ִנית ‬ ‫‪ְ . 4‬נ ָד ָבה ‬ ‫‪ . 4‬ס ֹו ֶג ֶרת ‬
‫‪ְּ . 5‬ת ִמי ָכה‬ ‫‪ְ . 5‬מ ַנ ֵ ּדב‬ ‫‪ְ . 5‬ס ִגי ָרה‬

‫ִקראו את המשפט ואת ההוראות ו ַהקיפו את התשובה הנכונה‪-:‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫יש אנשים בעולם שדאגתם מתרכזת במניעת ַהכְ ָח ָדה של בעלי חיים נדירים‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫✍ שורש המילה ַהכְ ָח ָדה הוא‪:‬‬

‫ה‪.‬כ‪.‬ח ‪ .‬כ‪.‬ח‪.‬ד ‪ .‬ח‪.‬ד‪.‬ה ‪ .‬ח‪.‬כ‪.‬ד‪.‬‬

‫ַ ְ ָ ָדה‬ ‫✍ משקל המילה ַהכְ ָח ָדה הוא‪:‬‬
‫ַ ְ ָ ָ ַה כְ ָ ָ הַ ְ ָ ָ ה ‬

‫‪ .2‬בדף הּ ַתפְ ִריט מפורטים מגוון המאכלים המוצעים להזמנה וכן מחיריהם‪.‬‬
‫✍ מילה נוספת משורש המילה ּ ַת ְפ ִריט היא‪:‬‬
‫ּתֹו ֶפ ֶרת‪ְ ּ ,‬פ ִרי‪ְ ּ ,‬פ ָר ִטי‪ְ ,‬ט ֵר ָפה‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪78‬‬

‫ׁ ַשנו במילה הנתונה את השורש ובְנו מילה חדשה לפי הדרישה‪ .‬נַקדו!‪-‬‬‫משימה‬

‫ד‬

‫‪ )1‬משורש ט‪.‬ע‪.‬מ ‪ְ - .‬ט ִעי ָמה‪ ,‬משורש פ‪.‬ע‪.‬מ‪ּ - .‬פְעִימָה‬

‫‪ ) 2‬משורש ז‪.‬ה‪.‬ר‪ - .‬זְ ִהירּות‪ ,‬משורש מ‪.‬ה‪.‬ר‪________ - .‬‬

‫‪ )3‬משורש ז‪.‬נ‪.‬ק ‪ - .‬זִּנּוק‪ ,‬משורש פ‪.‬נ‪.‬ק ‪________ - .‬‬

‫‪ ) 4‬משורש ר‪.‬פ‪.‬ס‪ִ - .‬ה ְת ַרּ ְפסּות‪ ,‬משורש ש‪.‬ת‪.‬פ‪________ - .‬‬

‫‪ ) 5‬משורש א‪.‬ד‪.‬מ‪ַ - .‬אּדֶ ֶמת‪ ,‬משורש ח‪.‬צ‪.‬ב ‪________ - .‬‬

‫‪ )6‬משורש ר‪.‬ע‪.‬ד‪ַ - .‬ר ַעד‪ ,‬משורש ו‪.‬ע‪.‬ד‪________ - .‬‬

‫‪ )7‬משורש ח‪.‬ל‪.‬ט‪ַ - .‬ה ְחלָ ָטה‪ ,‬משורש ח‪.‬ל‪.‬מ ‪________ - .‬‬
‫ׁ ַשנו במילה הנתונה את המשקל ובְנו מילה חדשה לפי הדרישה‪ .‬נַקדו!‪-‬‬
‫משימה‬

‫ה‬

‫‪ )1‬ממשקל הַ ְ ָ ָ ה ‪ַ -‬הזְ ָר ָקה‪ ,‬ממשקל ַמ ְ ֵ ‪ַ -‬מזֵרקְ‬

‫‪ ) 2‬ממשקל ִ ָ וֹ ן ‪ִ ּ -‬תּ ָמהֹון‪ ,‬ממשקל ְ ִ י ָ ה ‪________ -‬‬

‫‪ )3‬ממשקל ִ ּ ּו ‪ּ -‬כִּתּוב‪ ,‬ממשקל הִ ְת ַ ְּ ּות‪________ -‬‬

‫ממשקל ַ ֶּ ֶ ת ‪________ -‬‬ ‫‪ ) 4‬ממשקל ַ ָּ ‪ַ -‬צּלָם‪ ,‬‬
‫ממשקל ְ ִ י ‪________ -‬‬ ‫‪ )5‬ממשקל ַמ ְ ֵ ָ ה ‪ַ -‬מ ְקּ ֵפ ָצה‪ ,‬‬

‫‪ ) 6‬ממשקל ַ ְ ּות ‪ּ -‬כַׁ ְשרּות‪ ,‬ממשקל ִ ְ ֹון ‪________ -‬‬

‫‪ ) 7‬ממשקל ִמ ְ ָ ָ ה ‪ִ -‬מלְ ָח ָמה‪ ,‬ממשקל ֶה ְ ֵ ‪________ -‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪79‬‬

‫ לשמות בעלי משקל זהה יש בדרך כלל גם מכנה משותף במשמעות‪☞.‬‬

‫לדוגמה ‪ :‬במשקל ַ ָּ נמצא הרבה בעלי מקצוע‪ ,‬כמו‪ :‬צַּלָם‪ ,‬נַּגָר‪ַ ,‬סּ ָפן ועוד‪.‬‬
‫ּבְנו את השמות בכל משקל בשרשים המוצעים‪ ,‬וגלו את המכנה המשותף‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ו‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫______________ ‬ ‫______________ ָ ֹ‬ ‫ ‪-‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫כ‪.‬ח‪.‬ל‪ .‬‬
‫א‪.‬ד‪.‬מ‪.‬‬ ‫צ‪.‬ה‪.‬ב ‪.‬‬ ‫ש‪.‬ח‪.‬ר‪ .‬‬

‫המכנה המשותף הוא‪:‬‬ ‫ ‬

‫ֵאילו צבעים אינם מקובלים במשקל זה?‬ ‫ ‬

‫______________ ַ ְ ָן‬
‫פ‪.‬ח‪.‬ד‪.‬‬
‫_____________ _‬ ‫_____________ _‬ ‫_____________ _‬ ‫‪- .2‬‬

‫ר‪.‬ג‪.‬ז ‪.‬‬ ‫ר‪.‬ש‪.‬ל‪ .‬‬ ‫ו‪.‬ת‪.‬ר ‪.‬‬

‫המכנה המשותף הוא‪:‬‬ ‫ ‬

‫איך הייתם קוראים לאדם שעליז תמיד תוך שימוש במשקל זה?‬ ‫ ‬

‫______________ ‬ ‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫_____________ _ְ ֵ‬‫‪ַ . 3‬מ ‪ -‬‬
‫ז‪.‬ל‪.‬ג‪ .‬‬
‫ס‪.‬ר‪.‬ק‪.‬‬ ‫ש‪.‬פ‪.‬כ‪ .‬‬ ‫צ‪.‬פ‪.‬נ ‪.‬‬

‫המכנה המשותף הוא‪:‬‬ ‫ ‬

‫אם היו ממציאים כלי שיסדר במקומכם את החדר‪ ,‬איך הייתם קוראים לו?‬ ‫ ‬

‫______________ ְ ָ ָ‬
‫ׁש‪.‬א‪.‬ג‪.‬‬
‫______________ ‬ ‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫‪ -‬‬ ‫ ה‬ ‫ ‬ ‫‪.4‬‬

‫י‪.‬ל‪.‬ל‪ .‬‬ ‫צ‪.‬ו‪.‬ח‪ .‬‬ ‫צ‪.‬ע‪.‬ק‪ .‬‬

‫המכנה המשותף הוא‪:‬‬ ‫ ‬

‫איך הייתם קוראים לקול הנביחה של הכלב תוך שימוש במשקל זה?‬ ‫ ‬

‫______________ ַ ֶּ ֶ‬
‫כ‪.‬ל‪.‬ב‪.‬‬
‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫_____________ _‬ ‫ ‪-‬‬ ‫ ת‬ ‫ ‬ ‫‪.5‬‬

‫ד‪.‬ל‪.‬ק‪ .‬‬ ‫א‪.‬ד‪.‬מ ‪.‬‬ ‫ח‪.‬צ‪.‬ב ‪.‬‬

‫המכנה המשותף הוא‪:‬‬ ‫ ‬

‫איך הייתם מציעים לקרוא למחלת הצינון תוך שימוש במשקל זה?‬ ‫ ‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪80‬‬

‫ניקוד שמות בנטייה‬

‫ כאשר המילה משנה מצב‪ :‬מיחיד לרבים‪ ,‬מנפרד לנסמך או לנטיות‪☞ ,‬‬
‫היא משתנה‪ .‬‬ ‫ ‬

‫השינויים וההוספות גורמים לשינוי מצב ההברות ולכן לעִתים משתנה גם הניקוד‬
‫של המילה היסודית‪.‬‬

‫שימו לב‪ ,‬למשל‪ ,‬לשינוי בניקוד האותיות ס’ ו‪-‬פ’‪ֵ :‬ס ֶפר‪ְ -‬ס ָפִרים‪ִ ,‬ס ְפִרי‪ְ ,‬ס ָפַרי‪.‬‬

‫בהמשך נּכיר קבוצות של שמות (משקלים)‪ ,‬ונראה האם הם משתנים בהטיה‪.‬‬

‫ַהשוו בין מילת היסוד לניקודּה בנטייה‪-.‬‬ ‫משימת‬
‫הכנה‬

‫➊ ַסמנו ‪ 4‬אם הניקוד התקיים (נשאר כמו במילה היסודית) ו‪ 6-‬אם השתנה‪.‬‬ ‫ ‬

‫ַח ְדֵרי ֶכם‬ ‫ַח ְדִר י ֲח ָדִרי ם‬ ‫ ‪ֶ o‬ח ֶדר ‪ -‬‬
‫ּכ ֹוס ֹו ֵתי ֶכם‬ ‫ּכ ֹו ְס ָך ּכ ֹוס ֹו ת‬ ‫ ‪ּ o‬כ ֹוס ‪-‬‬
‫ִמׁ ְש ְטר ֹו ֵתינ ּו‬ ‫ִמׁ ְש ֶטֶרת‪ִ -‬מׁ ְש ָטר ֹו ת‬ ‫‪ִ o‬מׁ ְש ָטָרה ‪-‬‬

‫ ‪ְ o‬ס ִליל ‪ְ -‬ס ִליל ֹ ו ְס ִלי ִלים ְס ִלי ָליו‬

‫‪ְ o‬רכ ּוׁש ‪ְ -‬רכ ּוׁ ָש ם ְרכ ּוׁ ֵשנ ּו ְרכ ּוׁ ְש ֶכן‬

‫ ‪ִ o‬ע ָּפר ֹון ‪ֶ -‬ע ְפר ֹו ִנ י ֶע ְפר ֹונ ֹות ֶע ְפר ֹונ ֹו ַתי‬

‫➋ ִהתבוננו במילות היסוד שניקודן התקיים בנטיות וענו על השאלות‪:‬‬ ‫ ‬

‫❣ כמה הברות היו במילים שבהן הניקוד התקיים? ___________‬
‫❣ האם היתה בהן תנועה מלֵאה (חיריק מלא‪ ,‬צֵירה מלא‪ ,‬חולם מלא או שורוק) ? ____‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪81‬‬

‫במשקלים שבהם הברה אחת ּובה תנועה מלֵאה‬ ‫‪.1‬‬
‫הניקוד אינו משתנה כלל בהטיה!‬

‫הטיה לדוגמה‬

‫הטיית הרבים‬ ‫הטיית היחי ד‬ ‫ ‬

‫בנפרד‪ּ :‬דֹו ִדים בנסמך‪ּ :‬דֹו ֵדי‬ ‫בנפרד‪ּ :‬דֹוד בנסמך‪ּ :‬דֹוד ‬

‫ּדֹו ַדי‬ ‫ּדֹו ִדי ‬ ‫ ‬
‫ּדֹו ְד ָך ּדֹו ֵדךְ‬
‫ ‬
‫ּדֹו ֶדיךָ ּדֹו ַד ִי ְך‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ּדֹו ָדיו ּדֹוֶדי ָה‬ ‫ּדֹודֹו ּדֹו ָד ּה‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫ּדֹו ֵדנ ּו ּדֹו ֵדינ ּו‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ּדֹו ֵדי ֶכם ּדֹו ֵדי ֶכן‬ ‫ּדֹו ְד ֶכם ּדֹו ְד ֶכן‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫ּדֹו ֵדי ֶהם ּדֹו ֵדי ֶהן‬ ‫ּדֹו ָדם ּדֹו ָדן‬
‫ ‬
‫ ַהטו במחברת את השמות‪ּ :‬דִין‪ ,‬חּוט ו‪ְ -‬מעִיל‪-‬‬
‫הנטיות‬ ‫את סדר‬ ‫ִזכרו‬ ‫משימה‬
‫בהטיה‪:‬‬
‫א‬

‫ שלי‬ ‫ביחיד וברבים (כמו בהטיה לדוגמה)‪ .‬נַקדו !‬ ‫ ‬
‫ש ְל ָך של ְך‬ ‫ ַהשלימו את המשפטים בנטיות מתאימות‪ .‬נַקדו!‪-‬‬
‫שלו של ּה‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫ שלנו‬

‫שלכם שלכן‬ ‫שונים‪ ,‬אנו חברים‪.‬‬ ‫גיל‪ ,‬רבים‪ ,‬שלנו‬ ‫‪ . 1‬אף על פי ש‬
‫שלהם שלהן‬

‫של נסיעה ברכבת גבוה ממחיר נסיעה באוטובוס‪.‬‬ ‫ְמ ִחיר‪ ,‬יחיד‪ ,‬שלה‬ ‫‪ .2‬‬

‫בימי שישי‪.‬‬ ‫ְס ִניף‪ ,‬רבים‪ ,‬שלהם‬ ‫‪ . 3‬המפקח על הבנקים החליט שהבנקים יסגרו את‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪82‬‬

‫משקלים שבהם הברה סגורה בשווא נח תנועה מלֵאה‪.2‬‬
‫ ‬

‫א היכרּות עם מילות היסוד‬

‫ֶ ְ �ֹון‬ ‫ִ ְ �ֹון‬ ‫ּ ַת ְ ּו‬ ‫ַמ ְ ִי‬ ‫המשקלים‪ַ ּ :‬ת ְ ִי‬

‫ֶחׁשְּבֹון‬ ‫ִספְרֹון‬ ‫ּ ַתלְמּוד‬ ‫ַמ ְת ִמיד‬ ‫מילים לדוגמה ‪ַ ּ :‬תלְ ִמיד‬

‫התבוננו בניקוד המשקלים הנ״ל‪ ,‬ו ַהשלימו‪:‬‬

‫הברות‪.‬‬ ‫שתי ‪ /‬שלוש ‪ /‬חמש‬ ‫ במשקלים אלו יש‬ ‫ ‬

‫‪ ,‬לכן אלו משקלים ‪.‬‬ ‫ הטעם הוא בהברה‬
‫מלעיליים ‪ /‬מלרעיים‬ ‫שלפני האחרונה ‪ /‬האחרונה‬ ‫ ‬

‫‪ ,‬לכן ניקודּה בתנועה ‪ .‬‬ ‫ ההברה שאינה מוטעמת היא הברה‬
‫קטנה ‪ /‬גדולה‬ ‫סגורה ‪ /‬פתוחה‬ ‫ ‬

‫ השווא הוא שווא ‪ ,‬לכן באותיות ב‪.‬ג‪.‬ד‪.‬כ‪.‬פ‪.‬ת יופיע אחריו דגש ‪.‬‬
‫קל ‪ /‬חזק‬ ‫נח ‪ /‬נע‬ ‫ ‬

‫ׁ ַשּבְצו את השורשים במשקלים הנתונים‪ .‬נַּ ְקדּו !‪-‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫______________ ‬ ‫ ‪ַּ____ -‬ת_ ְ_כׁ_ִש_י_ט ____ _‬ ‫ ‪ַ ּ .1‬ת ְ ִי‬

‫ר‪.‬ג‪.‬ל‪.‬‬ ‫ר‪.‬כ‪.‬ז‪ .‬‬ ‫ק‪.‬ל‪.‬ט ‪.‬‬ ‫כ‪ׁ.‬ש‪.‬ט ‪.‬‬

‫______________ ‬ ‫______________ ‬ ‫______________ ‬ ‫ ‪ ________ ______ -‬‬ ‫ִי‬ ‫ְ‬ ‫ ‪ַ .2‬מ‬

‫ש‪.‬ק‪.‬פ‪.‬‬ ‫ד‪.‬פ‪.‬ס ‪.‬‬ ‫פ‪.‬ע‪.‬ל‪ .‬‬ ‫ז‪.‬כ‪.‬ר ‪.‬‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫_____________ _‬ ‫ּו ‪ ______________ -‬‬ ‫ְ‬ ‫ ‪ַ ּ .3‬ת‬

‫ש‪.‬ל‪.‬מ‪.‬‬ ‫ג‪.‬מ‪.‬ל ‪.‬‬ ‫פ‪.‬נ‪.‬ק‪ .‬‬ ‫צ‪.‬ל‪.‬מ ‪.‬‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫______________ ‬ ‫וֹן ‪_ _____________ -‬‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ ‪.4‬‬

‫ׂש‪.‬ר‪.‬ט‪.‬‬ ‫פ‪.‬ת‪.‬ר ‪.‬‬ ‫ׁש‪.‬ל‪.‬ט‪ .‬‬ ‫ר‪.‬ב‪.‬ע‪ .‬‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫______________ ‬ ‫ֹון ‪_ _____________ -‬‬ ‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ ‪.5‬‬

‫ח‪.‬ש‪.‬ב‪.‬‬ ‫ע‪.‬ל‪.‬ב‪ .‬‬ ‫ח‪.‬ל‪.‬מ ‪.‬‬ ‫ח‪.‬ל‪.‬ב‪ .‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪83‬‬

‫ב ניקוד הנטיות‬

‫ במשקל שבו הברה סגורה ואחריה תנועה מלֵאה ‪ -‬אין שינוי בהטיה‪☞.‬‬

‫כמו במילת היסוד‪ ,‬כך בנטיות נמצא תנועה קטנה‪ ,‬שווא נח‪ ,‬אחריו תנועה מלֵאה‪ ,‬‬

‫ואח"כ יופיעו כינויי השייכות‪.‬‬ ‫ ‬

‫לדוגמה‪ַ ּ :‬תלְ ִמיד‪ַ ּ ‬תלְ ִמיד‪-‬חָכָם‪ַ ּ ,‬תלְ ִמיִדי‪ַ ּ ,‬תלְ ִמיְדכֶם‪ַ ּ ,‬תלְ ִמיֵדי‪-‬י ְׁ ִשיבָה‪ַ ּ ,‬תלְ ִמיֵדינּו ‪...‬‬

‫וכך בכל משקלי הקבוצה!‬

‫נַקדו את השמות הבאים לפי המשקלים בקבוצה זו‪ ,‬ובנו את הנטיות הנדרשות‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫ַּת ְפ ִקיד שלכם ‪ַּ -‬ת ְפ ִקי ְד ֶכם תבשילים של ְך ‪_____________-‬‬ ‫לדוגמה ‪:‬‬
‫תקציב שלה ‪ _ _____________ -‬תנחומים של ָך ‪_____________-‬‬

‫מזכיר שלנו ‪ _ _____________ -‬מזכירים שלנו ‪_____________-‬‬

‫שלטון שלו ‪ ______________ -‬עשתונות שלהם ‪____________ -‬‬

‫פ ְתרון שלהן ‪ _ _____________ -‬נרתיקים של ה ‪____________ -‬‬

‫ַהשלימו את המשפטים בשמות לפי הנתונים‪ .‬נַּ ְקדּו !‪-‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫‪ -‬חשמל‪.‬‬ ‫מכשיר‪ ,‬רבים‪ ,‬נסמך‬ ‫‪ .1‬בחנות החדשה טוענים כי אצלם משתלם ביותר לר ּכ ֹוש‬

‫‪ -‬ניקוי שונים למטרות שונות‪.‬‬ ‫תכשיר‪ ,‬רבים‪ ,‬נסמך‬ ‫‪ .2‬לחברת סנו‬

‫כשהילדה נפצעה ופעלה בתושייה‪.‬‬ ‫‪ .3‬המדריכה הצעירה לא ִאבדה את‬
‫ֶעשתון‪ ,‬רבים‪ ,‬שלה‪-‬‬
‫משימה‬
‫ ַהטו במחברת את השם‪ֶ :‬חׁ ְש ּב ֹון ביחיד וברבים ‪ .‬נַקדו !‬
‫ד‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪84‬‬

‫משקלים שבהם הברה סגורה בדגש חזק תנועה מלֵאה‪.3‬‬
‫ ‬

‫א היכרּות עם מילות היסוד‬

‫ִ ּ ּו‬ ‫המשקלים‪ִּ ַ :‬י ַ ּ �ֹו ַ ּ ּו ִ ּ �וֹ‬

‫ּ ִתּקּון‬ ‫ִצּנֹור‬ ‫ּ ַתּנּור‬ ‫ַמּׂשֹור‬ ‫מילים לדוגמה‪ַ :‬סּכִין‬

‫ִהתבוננו בניקוד המשקלים הנ״ל‪ ,‬ו ַהשלימו‪:‬‬

‫הברות‪.‬‬ ‫שתי ‪ /‬שלוש ‪ /‬חמש‬ ‫ במשקלים אלו יש‬

‫‪ ,‬לכן אלו משקלים ‪.‬‬ ‫ הטעם הוא בהברה‬
‫מלעיליים ‪ /‬מלרעיים‬ ‫שלפני האחרונה ‪ /‬האחרונה‬

‫ ההברה שאינה מוטעמת היא הברה ‪ ,‬לכן ניקודּה בתנועה ‪.‬‬
‫קטנה ‪ /‬גדולה‬ ‫סגורה ‪ /‬פתוחה‬

‫‪ ,‬לכן הוא דגש ‪.‬‬ ‫ הדגש במשקלים אלו בא אחרי‬
‫קל ‪ /‬חזק‬ ‫שווא ‪ /‬תנועה‬
‫ׁ ַשּבְצו את השורשים במשקלים הנתונים‪ .‬נַּ ְקדּו !‪-‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫______________ ‬ ‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫ ‪ַ_____ -‬א_ִּ_סי_ר _____ _‬ ‫ַ ִּי‬ ‫ ‪. 1‬‬

‫צ‪.‬ד‪.‬ק‪.‬‬ ‫ׁש‪.‬ל‪.‬ט ‪.‬‬ ‫ל‪.‬פ‪.‬ד‪ .‬‬ ‫א‪.‬ס‪.‬ר‪ .‬‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫_____________ _‬ ‫ ‪ ________ ______ -‬‬ ‫ ‪ֹ ּ ַ .2‬ו‬

‫מ‪.‬ק‪.‬ר‪.‬‬ ‫א‪.‬ל‪.‬נ‪ .‬‬ ‫ח‪.‬ל‪.‬נ ‪.‬‬ ‫ב‪.‬ל‪.‬נ ‪.‬‬

‫______________ ‬ ‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫ ‪_ _____________ -‬‬ ‫ ‪ּ ּ ַ .3‬ו‬

‫א‪.‬ל‪.‬פ‪.‬‬ ‫ע‪.‬מ‪.‬ד‪ .‬‬ ‫ת‪.‬פ‪.‬ז ‪.‬‬ ‫כ‪.‬ד‪.‬ר ‪.‬‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫_____________ _‬ ‫ ‪ ______________ -‬‬ ‫ ‪ ּ ִ .4‬וֹ‬

‫ר‪.‬מ‪.‬נ‪.‬‬ ‫ק‪.‬פ‪.‬ד ‪.‬‬ ‫צ‪.‬נ‪.‬ר‪ .‬‬ ‫צ‪.‬פ‪.‬ר ‪.‬‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫_____________ _‬ ‫______________ ‬ ‫‪ -‬‬ ‫ ‪ּ ּ ִ .5‬ו‬

‫מ‪.‬ז‪.‬ג‪.‬‬ ‫ש‪.‬פ‪.‬ד ‪.‬‬ ‫ה‪.‬ד‪.‬ק‪ .‬‬ ‫ח‪.‬ב‪.‬ר‪ .‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪85‬‬

‫ב ניקוד הנטיות‬

‫ במשקל שבו הברה סגורה ואחריה תנועה מלֵאה ‪ -‬אין שינוי בהטיה‪☞.‬‬

‫כמו במילת היסוד‪ ,‬כך בנטיות נמצא תנועה קטנה‪ ,‬דגש חזק‪ ,‬אחריו תנועה מלֵאה‬
‫ואח"כ יופיעו כינויי השייכות‪.‬‬

‫לדוגמה‪ַ :‬סּכִין‪ַ ‬סּכִין ‪ -‬חִּתּוְך‪ַ ,‬סּכִינֹו‪ַ ,‬סּכִינְכֶן‪ַ ,‬סּכִינ ֵי ‪ּ -‬בָׂ ָשר‪ַ ,‬סּכִינ ֵינּו ‪...‬‬

‫וכך בכל משקלי הקבוצה! ‬ ‫ ‬

‫נַקדו את השמות הבאים לפי המשקלים בקבוצה זו‪ ,‬ובנו את הנטיות הנדרשות‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫פטיש שלו ‪ ______________-‬פטישים שלו ‪_____________ -‬‬

‫שליט שלנו ‪ ______________-‬שליטים שלנו ‪_____________-‬‬

‫תנור שלה ‪ ______________ -‬תנורים שלה ‪_____________ -‬‬

‫חלון שלהם ‪ _ _____________-‬חלונות שלהם ‪_____________-‬‬
‫כיור של ְך ‪ ______________ -‬כיורים של ְך ‪_____________ -‬‬

‫משימה‬

‫ג‬

‫ִהפכו מכתיב מלא ללא ניקוד‪ ,‬לכתיב חסר מנוקד‪- .‬‬

‫מנוקד‬ ‫ללא ניקוד‬

‫סיפורים‬

‫טיפוליהם‬

‫ויתוריה‬

‫גיבושנו‬

‫עיתונכן‬

‫ ַהטו במחברת את השם‪ִ :‬חּבּור ביחיד וברבים ‪ .‬נַקדו !‪-‬‬ ‫משימה‬

‫ד‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪86‬‬

‫נַקדו את השמות המודגשים בטקסט הבא‪( .‬כולם מתוך המשקלים שלמדנו‪-).‬‬ ‫משימה‬

‫ה‬

‫ל ַא ַחר ַה ְּב ִחיר ֹות ְלָראׁש ּות ָה ִעיר ֻנ ּק ּו רחובות ָה ִעיר ּוכבישיה ְּב ָע ָמל ַרב‪.‬‬
‫ָּכל ַה ּת ֹוׁ ָש ִבים ִק ּו ּו ְל ֶה ְמׁ ֵש ְך פתוח ָה ִעיר ּו ְל ׂשג ׂשוגה ‪.‬‬

‫ְּב ֹתם ְּתק ּו ָפה ְק ָצָרה‪ִ ,‬נְר ֶאה ִּכי רֹאׁש ָה ִעיר ֶה ָח ָדׁש ְמ ַמ ֵּלא ֶאת תפקידו‬
‫ְּב ֶנ ֱא ָמנ ּות‪ְּ .‬ב ִע ְקב ֹות י ׂשומה ׁ ֶשל ָּת ְכ ִנית ַה ַה ְבָר ָאה‪ִ ,‬נ ָּכר ׁשפור ַרב ְּב ַמ ַּצב‬
‫ָה ִעיִר ָּיה‪ְּ .‬כת ֹו ָצ ָאה ִמ ָּכ ְך ֻה ְק ָצה תקציב נ ֹו ָסף ְלפתוח ָה ִעיר‪ְ ,‬ו ֵה ֵח ּל ּו ַּב ֲה ָכ ַנת‬
‫ַה ּתשת ּיות ְל ִג ּנ ֹות ִצ ּב ּוִר ּי ֹות ֲח ָדׁש ֹות‪ַ .‬על ִּפי ַה ּתכנון‪ ,‬עמודי ַה ַחׁ ְש ַמל‬
‫ַה ְּגב ֹו ִהים ֻי ְח ְלפ ּו ְּב ַמ ֲעֶר ֶכת ַּתת־ ַקְר ָק ִעית‪ ,‬רמזורי ָה ִעיר ְותמרוריה ְי ֻח ְ ּדׁש ּו‪.‬‬

‫ַּגם תלמודי־ ַה ּת ֹוָרה ָּב ִעיר ז ֹו ִכים ְל ַי ַחס ט ֹוב ִמ ַּצד ָה ִעיִר ָּיה; ִמׁ ְש ַל ַחת‬
‫ִמ ַּט ַעם ָה ִעיִר ָּיה ָעְר ָכה סיור ְּב ִב ְנ ְי ֵני תלמודי־ ַה ּת ֹוָרה‪ְ ,‬ו ִה ְב ִטי ָחה ְל ַט ֵּפל‬

‫ַּב ְּב ָעי ֹות ׁ ֶש ִה ְת ַּג ּל ּו ְו ִל ְדאֹג ְלפתרונותיהן ְּב ֶה ְק ֵ ּדם‪.‬‬

‫רֹאׁש ָה ִעיר ָ ּד ַאג ְלפצול ַה ִּמ ְ ׂשר ֹות ֵמ ַחד ִּגי ָסא‪ּ ,‬ו ְל ִה ְת ַי ֲעל ּות ַה ּתפקוד‬
‫ֵמ ִאי ָד ְך ִּגי ָסא‪ְ .‬קִריא ֹות ְלטפול ְּב ַת ָּקל ֹות ָּב ִעיר ַנ ֲענ ֹות ִּב ְמ ִהיר ּות‬
‫ּו ִבי ִעיל ּות‪ַּ .‬בׁ ּ ָשב ּו ַע ָה ַא ֲחר ֹון ִדַּוח ַא ַחד ַה ּת ֹוׁ ָש ִבים ַעל פצוץ ְּבצנור ביוב‪,‬‬

‫תקונו ֶנ ֱעַר ְך ׁ ָש ָעה ְק ָצָרה ְל ַא ַחר ַה ּדווח ְלַרְו ַחת ּת ֹוׁ ָש ֵבי ָהְרח ֹוב‪.‬‬

‫ָה ִעיִר ָּיה ִט ְּפ ָלה ַּגם ְּבאביוני ָה ִעיר ׁ ֶש ָהי ּו ְיׁ ֵש ִנים ְל ִע ִּתים ָּבְרח ֹוב‪ְ ,‬ו ָד ֲא ָגה‬
‫ָל ֶהם ְלדיור ה ֹו ֵלם‪.‬‬

‫ַה ּת ֹוׁ ָש ִבים ַה ְמֻר ִּצים ַמ ְק ִּפי ִדים ֵמ ַע ָּתה ַעל תשלומי ַה ִמ ִּסים‪ַ ,‬א ְך ֵאי ָנם‬
‫ִמ ְס ַּת ְּפ ִקים ְּב ָכ ְך‪ֵ .‬הם ְמ ֻע ְנ ָי ִנים ָל ֵתת בטוי ִיח ּו ִדי ְל ַה ֲעָר ָכ ָתם ְּכ ַל ֵּפי ֹראׁש‬

‫ָה ִעיר ֶה ָח ָדׁש‪ֵ .‬יׁש ָל ֶכם ַר ְעי ֹון ִּבׁ ְש ִבי ָלם?‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪87‬‬

‫משקלים שבהם קמץ תנועה מלֵאה‬ ‫‪.4‬‬

‫ ‬

‫א היכרּות עם מילות היסוד‬

‫ָ ִי ָ ּו ָ וֹ�‬ ‫המשקלים‪:‬‬
‫מילים לדוגמה‪ :‬‬
‫ּכָבֹוד‬ ‫ׁשָמּור‬ ‫ּפָקִיד‬

‫ִהתבוננו בניקוד המשקלים הנ”ל ו ַהשלימו‪:‬‬

‫הברות‪.‬‬ ‫שתי ‪ /‬שלוש ‪ /‬ארבע‬ ‫ במשקלים אלו יש‬

‫ ההברה שאינה מוטעמת היא הברה ‪ ,‬לכן ניקודּה בתנועה ‪.‬‬
‫קטנה ‪ /‬גדולה‬ ‫סגורה ‪ /‬פתוחה‪-‬‬ ‫ ‬

‫ׁ ַשּבְצו את השרשים במשקלים הנתונים‪ .‬נַּ ְקדּו !‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫______________ ‬ ‫ ‪_ _______ ______ -‬‬ ‫ ‪ִ ָ .1‬י‬

‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪.‬‬ ‫י‪.‬ש‪.‬ש ‪.‬‬ ‫ג‪.‬ל‪.‬ל ‪.‬‬ ‫ב‪.‬ס‪.‬ס ‪.‬‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫______________ ‬ ‫ ‪_ _______ ______ -‬‬ ‫ּו‬ ‫ ‪ָ .2‬‬

‫ח‪.‬ל‪.‬ק‪.‬‬ ‫כ‪.‬ת‪.‬ב‪ .‬‬ ‫ח‪.‬ת‪.‬ל ‪.‬‬ ‫פ‪.‬ס‪.‬ק‪ .‬‬

‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫______________ ‬ ‫_____________ _‬ ‫ֹו ‪-‬‬ ‫ ‪ָ .3‬‬

‫א‪.‬ד‪.‬נ‬ ‫צ‪.‬פ‪.‬נ ‪.‬‬ ‫י‪.‬ת‪.‬מ ‪.‬‬ ‫ל‪.‬ש‪.‬נ‪ .‬‬

‫ אחרי הקמץ לא נמצא דגש‪ ,‬לא קל ולא כבד‪☞ .‬‬

‫ולכן אם נשמע דגש נדע שהמילה היא ממשקל ַ ִּי ולא ממשקל ָ ִי ‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬נשווה בין המילה כבֹוד למילה כּבִיר‪ .‬במילה כּביר אנו שומעים ּב' דגושה‪,‬‬
‫לפיכך התנועה באות שלפני האות ב’ תהיה תנועה קטנה ‪ -‬פתח‪ ,‬ממשקל ַ ִּ י ‪.‬‬
‫ואילו במילה כבוד אנו שומעים ב’ רפויה‪ ,‬ולכן התנועה שלפניה תהיה תנועה גדולה ‪ -‬קמץ‪,‬‬

‫ ממשקל ָ וֹ ‪ .‬ומה עושים כאשר אין שומעים את הדגשים? על כך תקבלו טיפ‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪88‬‬

‫משהתקנמה!צן‬ ‫בהמשך‪...‬‬

‫ב ניקוד הנטיות‬

‫ במשקל שּבו מופיע קמץ ואחריו תנועה מלֵאה ‪ -‬הניקוד משתנה‪☞ :‬‬

‫הקמץ מתבטל בהטיה והופך לשווא! ‬ ‫ ‬

‫לדוגמה‪ָ ּ :‬פִקיד‪ְ ּ ‬פִקיד‪ַ-‬קּבָלָה‪ְ ּ ,‬פִקיְדָך‪ְ ּ ,‬פִקיִדים‪ְ ּ ,‬פִקיֵדי‪-‬הַּבַנְק‪ְ ּ ,‬פִקיֵדיהֶם‪...‬‬

‫וכך בכל משקלי הקבוצה!‬

‫נַקדו את השמות הבאים לפי המשקלים בקבוצה זו‪ ,‬ובנו את הנטיות הנדרשות‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫צמיד שלה ‪______________-‬‬ ‫מתוק של י‪_ _____________ -‬‬
‫נשיא שלנו ‪______________-‬‬ ‫יריב של ָך ‪ ______________ -‬‬
‫מכון שלהם ‪_____________ -‬‬ ‫כבוד של ְך ‪_ _____________ -‬‬

‫פסוק של ו ‪ _ _____________ -‬מכון שלכם ‪_____________ -‬‬
‫ַמלאו את הטבלה בנטיות המתאימות‪ ,‬כמו בדוגמה‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ג‬

‫רבים‬ ‫יחיד‬

‫נפרד נסמך‬ ‫נסמך‬ ‫נפרד‬
‫ְצ ִעיר ‪ -‬הבנים‬
‫ְצ ִעי ֵרי ‪ -‬הצֹאן‬ ‫ְצ ִעי ִרים‬ ‫______‪-‬ביטחון‬ ‫ָצ ִעיר‬
‫______‪ -‬הנייר‬ ‫ָק ִצין‬
‫________ _______‪-‬צבא‬ ‫______ ‪ -‬חול‬ ‫ָּג ִליל‬
‫______‪-‬נוסעים‬ ‫ׁ ָשע ֹון‬
‫______‪ -‬זהב‬ ‫________‬ ‫______‪-‬שירות‬ ‫ָר ִציף‬
‫ָנ ִציג‬
‫________ ______ ‪ -‬קיר‬

‫________ ______‪-‬הרכבת‬

‫________ ______‪ -‬הקהל‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪89‬‬

‫שימו לב‪ ,‬האזינו היטב! ‪ -‬זוגות המשקלים הבאים נשמעים אותו דבר‪:‬‬

‫זו באמת‬ ‫ָ ִי ‪ִּ ַ -‬י‬ ‫‪ ‬‬
‫בעיה‪...‬‬ ‫ָ ֹו ‪ִּ ַ -‬וֹ‬
‫‪ ‬‬

‫‪ּ ָ ‬ו ‪ִּּ ַ -‬ו ‬

‫כיצד ניתן להבחין ביניהם‪ ,‬ולנקד נכון בקמץ או בפתח ודגש?‬ ‫ ‬

‫ מעבירים ללשון רבים‪ ,‬ומקשיבים‪☞...‬‬

‫אם הצליל ‪ A‬התבטל והפך לשווא‪ ,‬כנראה זה היה קמץ‪ ,‬שסופו להתבטל‪.‬‬
‫אם הצליל ‪ A‬התקיים ונשאר בהטייה‪ ,‬כנראה זה היה פתח‪ ,‬שאינו משתנה‪.‬‬

‫לדוגמה ‪ :‬נשווה בין המילה ּכדּור למילה ּכתּוב‪.‬‬
‫‪‬במילה כדור נשמע את הצליל ‪ A‬גם ברבים ‪ּ -‬כַדורים‪ ,‬ואכן ניקודּה פתח ודגש שאינו משתנה‪ּ :‬כַּדּור‪.‬‬

‫‪‬ואילו במילה כתוב נשמע צליל שווא ברבים ‪ּ -‬כְתובים‪ ,‬ואכן ניקודּה קמץ שמתבטל בהטיה‪ּ :‬כָתּוב‪.‬‬

‫ׁ ַשנו את השם מיחיד לרבים‪ ,‬ונַקדו אותו בהתאם‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫ׁשָמּור ( ׁ ְשמו ִרים )‬ ‫ּ ַתנּור ( ַּתנו ִרים )‬

‫צמיד (_______________)‬ ‫צדיק (_______________) ‬

‫בלון (_______________)‬ ‫כריך (_______________) ‬
‫תפוז (_______________)‬ ‫סדין (_______________ )‬
‫לפיד (_______________)‬ ‫רצון (_______________) ‬

‫שקוף (_______________)‬ ‫גרון (_______________ )‬

‫קנוי (_______________)‬ ‫תפוד (_______________ )‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪90‬‬

‫ַהשלימו את המשפטים בשמות המתאימים‪ֵ .‬העזרו בנתונים שתחת הקווים‪ .‬נַקדו!‪-‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫‪ -‬השואה‪ ,‬החליט לארגן‬ ‫ ‪ .1‬אליעזר‪ ,‬ה יָׁשִיׁש הנמרץ‪ ,‬אחד מ‬
‫ִנ ּצ ֹול‪ ,‬נסמך‪ ,‬רבים‬ ‫ישיש‪ ,‬נפרד‪ ,‬יחיד‬

‫צדקה שיאספו בו תרומות בעבור גמ״ח לעזרה לחולים‪.‬‬

‫יריד‪ ,‬נסמך‪ ,‬יחיד‬

‫‪-‬עץ מתוקים ולשתות מיץ רימון‪.‬‬ ‫תפוח‪ ,‬נסמך‪ ,‬רבים‬ ‫‪ . 2‬לחולים במערכת העיכול מומלץ לאכול‬

‫לילדים‪.‬‬ ‫כריך‪ ,‬נפרד‪ ,‬רבים‬ ‫‪ -‬עם לתרום בעבור חלוקת‬ ‫נדיב‪ ,‬נסמך‪ ,‬רבים‬ ‫‪ . 3‬ארגון “קו החסד” קורא ל‬

‫‪ . 4‬בגמ״ח שלנו ישנם כלי עבודה כמו‪ :‬מברגים‪ , , ,‬ועוד‪.‬‬

‫מ ׂשור‪ ,‬נפרד‪ ,‬רבים פטיש‪ ,‬נפרד‪ ,‬רבים‬

‫עגל ברוטב ‪.‬‬ ‫‪ .5‬לכבוד האורחים לשבת הכינה ִאמי‬
‫שזיף‪ ,‬נפרד‪ ,‬רבים‬ ‫לשון‪ ,‬נסמך‪ ,‬רבים‬

‫ַהעתיקו למחברת את השמות המודגשים בטקסט הבא ונַקדו אותם‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫הערה‪ :‬סומן קו תחת השמות שנכתבו בכתיב מלא‪ַ ,‬הקפידו להפכם לכתיב חסר ואז לנקדם‪.‬‬ ‫ ‬

‫את הטיול לחרמון ודאי לא אשכח לעולם‪ .‬צעדתי עם בני כיתתי במסלול המסומן‪ ,‬אך לפתע‬
‫מעדתי והתחלתי מחליק במדרון ההר‪ .‬נחתתי בתחתית ההר‪ ,‬והבטתי סביבי‪ .‬הכול היה‬
‫לבן בוהק‪ ,‬מצוקי ההרים הביטו בי בסקרנות‪ ,‬ואני‪ ,‬השתדלתי לא להיות לחוץ‪ ,‬נשאתי עיני‬

‫למרום וקראתי‪“ :‬מאין יבוא עזרי‪”...‬‬

‫המורה‪ ,‬שכנראה חש בהֵיעדרותי‪ ,‬הזמין צוות חיפוש שאיתר אותי באמצעות מסוק‪ .‬מבצע‬
‫החילוץ היה מורכב‪ ,‬שכן לא היה קל להגיע בשלום אל האזור שנקלעתי אליו‪ .‬לאחר שנעזרו‬
‫במנוף מיוחד‪ ,‬הצליחו לחלץ אותי מהמקום והחישו אותי לטיפול מתאים בבית חולים סמוך‪.‬‬

‫שם שהיתי עד להחלמתי המלֵאה בס”ד‪.‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪91‬‬

‫למה בעצם הקמץ מתבטל בהטיה?‬

‫ התבטלות הקמץ בהטיה נגרמת עקב ריחוק הטעם‪☞ .‬‬

‫הקמץ “אוהב” להיות קרוב לטעם שבמילה‪ .‬כאשר המילה ני ֵטת‪ ,‬ריחוק‬
‫היא מתארכת‪ ,‬הטעם עובר להברה האחרונה‪ ,‬והקמץ נשאר אי־ הטעם‬

‫שם רחוק בהתחלה‪ ...‬לכן הוא נוטה להפוך לשווא ‪.‬‬

‫■ זה קרה גם בפועל!‬

‫עכשיו תבינו למה בעבר בניין קל שתי נטיות פתחו בשווא ולא בקמץ‪:‬‬

‫ ‬
‫ברוב נטיות העבר הטעם הוא מלעיל‪ :‬זָ‪-‬כַ ְר‪ִ ּ-‬תי‪ ,‬הקמץ קרוב אליו‪ .‬רק בנטיות נוכחים ונוכחות‬

‫הטעם עו בר לסוף המילה‪ .‬הקמץ שרחוק ממנו‪ ,‬מתבטל והופך לשווא‪ :‬זְ‪-‬כַ ְר‪ֶ ּ-‬ת ם‪ ,‬זְ‪-‬כַ ְר‪ֶ ּ-‬תן‪.‬‬
‫ַמלאו את הטבלה בדוגמאות מתאימות‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ד‬

‫ריחוק הטעם‬ ‫המילה המקורית‬

‫הצורה הנכונה‬ ‫הצורה השגויה‬ ‫ ָס‪-‬גַר‬
‫ ָס‪-‬גּור‬
‫ ְס‪-‬גַ ְר‪ֶ ּ-‬תם‬ ‫ ָס‪-‬גַ ְר‪ֶ ּ-‬תם‬ ‫ ָק‪ִ -‬ציר‬
‫ ָק‪ַ -‬צר‬
‫ ְס‪-‬גּו‪ִ -‬רים‬ ‫ ָס‪-‬גּו‪ִ -‬רים‬ ‫ ּ ָפ‪-‬לַט‬
‫ ּ ָפ‪-‬לִיט‬

‫לידיעתכם‪ :‬תנועות נוספות מלבד הקמץ נוטות להתבטל בנטייה בעקבות ריחוק הטעם‪:‬‬
‫ּכֹתל‪ְ ּ-‬כתלים‪ֵ .‬ספר‪ְ -‬ספרים אבל עליהן לא נדבר הפעם‪ .‬ללימודי ההמשך נשאיר טעם‪..‬‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪92‬‬

‫שקלנו ושקלנו‪ ,‬ועכשיו החלטנו‬
‫לחזור ולשכלל את הידע בספר שלנו‪.‬‬

‫עבודות חזרה‬

‫בעולם השמות‬

‫ ִחזרו על הנלמד בעמודים ‪ 63‬עד ‪.91‬א‪.‬‬

‫ ַהסבירו לְמה הּכוונה ו ַהדגימו ‪:‬ב‪.‬‬

‫‪ . 1‬היחיד יסּ ֵפר אם מדובר בבת או בבן ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ . 2‬זה שנפרד עומד לבד‪ ,‬הא ֵחר נסמך על הסומך‪ ,‬והשלישי פשוט נצמד לכינוי ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .3‬מה נׂשים על המשקל? כל נקודה וקו‪ ,‬רק לא שורש ולא דגש קל ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .4‬זאת הסגורה‪ ,‬אם היא באה לפני אחת מלֵאה אין סיכוי שתשתנֶה ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .5‬אם אינו מרגיש את הטעם לידו‪ ,‬הוא בורח ומשאיר שווא במקומו ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ . 6‬אם את המשקל אתם מחפשים‪ ,‬שאלו את הרבים! לפעמים הם מגלים‪- ...‬‬

‫ ‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬
‫‪93‬‬

‫ ַמיינו את ה ֵשמות שבמאגר לפי המשקלים; רִשמו בכל שק את המתאים‪.‬ג‪.‬‬

‫מאגר ֵשמות‬

‫ִקיר‪ָ ,‬נ ִזיד‪ּ ,‬ד ֹור‪ְ ׁ ,‬ש ִביל‪ָ ,‬ער ּוץ‪ַ ,‬ק ִ ּדי ׁש‪ָ ׁ ,‬שא ֹון‪ַ ,‬ע ּמ ּוד‪ַ ,‬נ ְח ׁש ֹול‪ָ ,‬ע ׁ ִשיר‪ֶ ,‬ה ְגמ ֹון‪ָ ,‬ח ִריג‪,‬‬
‫ִמ ְלמ ּול‪ִּ ,‬כ ּס ּוי‪ַּ ,‬ת ְגמ ּול‪ָ ,‬י ׁ ִשי ׁש‪ָ ,‬נ ִציג‪ִּ ,‬ג ּב ֹור‪ָ ,‬מב ֹוא‪ַּ ,‬ב ְק ּב ּוק‪ִ ,‬ז ּנ ּוק‪.‬‬

‫סגורה‬ ‫לא‬ ‫הבוראהחרבסיגתוהנרותהענוהבעלקהתטינמ ֵלהמָואטהעמת‬
‫משתנה‬
‫בהטיה!‬

‫בשווא נח‬

‫ווא נח‬ ‫סגורה בש‬‫סגורה בדגש חזק‬ ‫הברה פתוובחאהתחנבורילעהתהיגתנדמווועלטההעממֵל ָתאה‬

‫התבנורעההאמח ֵלתָאוהבה‬ ‫משתנה‬
‫בהטיה‪:‬‬
‫לא‬ ‫הקמץ‬
‫משתנה‬ ‫הופך‬
‫בהטיה!‬ ‫לשווא!‬

‫בעולם הׁ ֵשמות‬ ‫‪94‬‬

‫ַהשמיעו לעצמכם את המילה המודגשת‪ּ ,‬בִדקו את הימצאּות הדגש החזק‪ ,‬‬ ‫ד‪ .‬‬
‫ו ְגַלו לאיזה משקל שייך כל ׁ ֵשם‪ .‬נַקדו בהתאם‪.‬‬
‫ ‬

‫א‪ִ ָ .‬י ‪ִּ ַ /‬י‬

‫‪ . 1‬החוקרים גילו טפיל חדש הגורם למחלות‪.‬‬
‫‪ . 2‬בהכנסת ספר התורה חולקו לפידים לילדים‪.‬‬
‫‪ .3‬מזג האוויר בעונת האביב על כל אחד חביב‪.‬‬

‫‪ .4‬לכל קופסת מטרנה מצורפת כפית מדידה‪.‬‬

‫ב‪ֹ ָ .‬ו ‪ֹ ּ ַ /‬ו‬

‫‪ . 1‬תוׁ ָשבי העיר קיבלו את הרב החדש בכבוד גדול‪.‬‬
‫‪ .2‬איזהו תלמיד נבון שיענה תירוץ נכון על קושייתי?‬
‫‪ .3‬כדי לצאת מן המבוך יש להתחיל לצעוד לכיוּון צפון‪.‬‬

‫‪ . 4‬הסבון הנוזלי נוח מאוד לשימוש‪.‬‬

‫ג ‪ּ ָ .‬ו ‪ּ ּ ַ /‬ו‬

‫‪ .1‬אחי ספון בבית המדרש שעות רבות‪ ,‬אשריו!‬
‫‪ .2‬התפוז הוא אחד מּ ֵפרות ההדר המפורסמים‪.‬‬
‫‪ . 3‬האזור הכבוש שוחרר לאחר קרבות עזים‪.‬‬

‫‪ . 4‬החייל השבוי היה תפוס על ידי האויבים במשך שנתיים‪.‬‬