דקדוק 8 לדפדוף

‫אותיות השימוש‬
‫‪147‬‬

‫ הוסיפו את אותיות השימוש כנדרש‪ ,‬ונַקדו בהתאם‪ַ .‬הזכירו לעצמכם‪-:‬‬ ‫משימה‬

‫ה‬

‫תשלום הדגש בה’‬

‫הידיעה תלוי ‪-‬‬

‫לפני ה’ ח’ ע’ קמּוצֹות‬ ‫ו ל ה ּ ַפ ְרּ ָפר‬ ‫ו ב ה ֻסּכָה‬
‫הניקוד יהיה _____‪.‬‬ ‫ֻס ָּכה‬

‫לפני הגרוניות א’ ע’ ר’‬ ‫ה׳ ַה ֻּס ָּכה ה׳‬
‫הניקוד יהיה _____‪.‬‬ ‫ב׳ ַּב ֻּס ָּכה ל׳‬

‫אין תשלום לדגש ב _ _‪.‬‬ ‫ו׳ ּו ַב ֻּס ָּכה ו׳‬
‫ ‬

‫ו ל ה יְלָדִים‬ ‫ו כ ה ׁ ֶש ֶמׁש‬ ‫ו ש ה ּכִּ ָפה‬

‫ ‬

‫ו ל ה ַה ְמ ָר ָאה‬ ‫ו ב ה ָמטֹוס‬ ‫ו מ ה ּתָכְנִית‬

‫ ‬

‫ ַחפשו בסידור או בספר ת ִהלים מילים שיש להן רצף של אותיות שימוש‪-,‬‬ ‫משימה‬

‫ו‬

‫ַהעתיקו למחברת ו ַהסבירו את ניקודן של אותיות השימוש במילים שהעתקתם‪.‬‬ ‫ ‬

‫אותיות השימוש‬ ‫‪148‬‬

‫שמחנו מכל הלב‪ ,‬להכיר את אותיות השימוש מש”ה וכל”ב‪,‬‬

‫ועכשיו בעבודות החזרה התרכזו‪ .‬שימו לב!‬

‫עבודות חזרה‬

‫אותיות השימוש‬

‫ ִחזרו על הנלמד בעמודים ‪ 126‬עד ‪.147‬א‪.‬‬
‫ ַהסבירו לְמה הּכוונה‪ ,‬ו ַהדגימו‪ :‬ב‪.‬‬

‫‪ . 1‬משה עושה תנועה קטנה ומיד מקבל סוכרייה ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ . 2‬סוכרייה לא נכנסת לגרון‪ ,‬מה יקבלו במקום? ‪-‬‬

‫ ‬

‫‪ .3‬מה חוטף הכלב לפני חטף? ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ . 4‬הוא שוֵרק והכלב חוֵרק‪ .‬השווא שאחריהם מרחף ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .5‬הצילו! השווא שלי מתכווץ! ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ . 6‬סתם כך אנו קלים‪ .‬אחרי משה מתחזקים‪ ,‬אבל כלב אותנו לגמרי מעלים ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ִ ‘ . 7‬משּו’ יכול להצטרף אליה‪ ,‬אך כלב בולע אותה ‪-‬‬

‫ ‬

‫אותיות השימוש‬
‫‪149‬‬

‫ ַהשלימו את המילים החסרות ורִשמו איזו תופעה התרחשה בכל מילה שרְשמתם‪:‬ג‪.‬‬

‫ פירוק צרור שוואים ‪ /‬כיוּוץ דיפטונג ‪ /‬הידמות התנועה ‪ /‬תשלום דגש‬

‫ קָׁשְַרּ ָת ‪ -‬וְקָׁשְַרּ ָת‬ ‫ לדוגמה‪:‬‬
‫ קְׁ ַשְרּ ֶתם ‪ּ -‬ו ְקׁשְַרּתֶם‬
‫ ‬
‫התופעה‪ :‬פירוק צרור שוואים‬ ‫ ‬

‫ ְסחֹוָרה ‪ּ -‬ו ְסחֹוָרה‬ ‫ נְעִָרים ‪ -‬לִנְעִָרים‬ ‫ ‬
‫ עֲבֹודָה ‪_________ -‬‬ ‫ ְילָדִים ‪__________ -‬‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫התופעה‪ :‬‬ ‫ ‬
‫התופעה‪:‬‬ ‫ ‬
‫ ַסּ ָבא ‪ִ -‬מּ ַסּ ָבא‬
‫ ּפֶ ַסח ‪ַ -‬הּפֶ ַסח‬ ‫ ַאּ ָבא ‪_________ -‬‬ ‫ ‬
‫ עֶֶרב ‪_________ -‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫התופעה‪:‬‬ ‫התופעה‪ :‬‬

‫ ׁ ֶשקֶר ‪ְ ּ -‬בׁ ֶשקֶר‬ ‫ ַטּלִית ‪ְ ּ -‬ב ַטּלִית‬
‫ ֱא ֶמת ‪_________ -‬‬ ‫ ּ ְתפִּלִין ‪_________ -‬‬

‫התופעה‪:‬‬ ‫ ‬
‫התופעה‪ :‬‬

‫ ׁ ָש ְמרּו ‪ְ -‬וׁ ָש ְמרּו‬ ‫ ׁשָ ַמ ִים ‪ -‬לַּׁשָ ַמ ִים‬
‫ ׁשְ ַמְרּ ֶתם ‪_________ -‬‬
‫ ֲאדָ ָמה ‪_________ -‬‬
‫התופעה‪:‬‬
‫ ‬
‫ התופעה‪ :‬‬

‫אותיות השימוש‬ ‫‪150‬‬

‫ ב ֵאילו מן המילים הבאות הגרונית לא גרמה לשינוי בניקוד אות השימוש עצמה?ד‪.‬‬

‫ב וַ ֲא ַמ ְרּ ֶתם מ וְ ָא ַמ ְרּ ָ ת י ֵמ ֲא ָבנִי ם ד ׁ ֶש ֲא ָבנִים ו ַה ַחּלֹו ן י ָה ָאדֹון‬

‫י ׁ ֶש ָעזּוב ל ֶה ָעזּו ב פ ּ ֶב ֱאמּונָה ו ָה ֱאמּונָ ה ק לְ ֵחי ָפ ה י ֵמ ֵחי ָפה‬

‫האותיות ש ִהקפתם מימין לשמאל לפי סדר השורות __ __ __ __ __‬

‫ ❶ ּבִדקו האם יהיה תשלום דגש בכל אות שימוש שנוספת‪ַ .‬סמנו ‪ 4‬או ‪. 7‬ה‪.‬‬

‫❷ ּכִתבו את המילה בתוספת אות השימוש הנתונה בכל שורה‪ .‬נַקדו בהתאם‪.‬‬ ‫ ‬

‫יהיה‬ ‫ֲחנּות‬ ‫ָעלֶה‬‫יהיה‬
‫תשלום?‬ ‫מ‬ ‫תשלום?‬
‫ׁש‬ ‫מ ֵמ ָע ֶלה‬
‫ה‬ ‫ׁש ׁ ֶש ָע ֶלה‬
‫ה ֶה ָע ֶלה‬

‫ לדוגמה‪ :‬‬

‫יהיה‬ ‫ָחדָׁש‬ ‫ָאדָם‬‫יהיה‬
‫תשלום?‬ ‫מ‬ ‫מ‬‫תשלום?‬
‫ׁש‬ ‫ׁש‬
‫ה‬ ‫ה‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫אותיות השימוש‬
‫‪151‬‬

‫ ב ֵאילו מן המילים הבאות לא מתרחש פירוק צרור שוואים ?ו‪.‬‬

‫מ ִמּ ִמזְ ָרח ע לִ ְמלּוכָ ה י ּכִ ְתׁשּו ָבה ר ּו ַפ ְרנָ ָסה ל ּו ְפנֵיכֶם ר ּכִ ְפ ָרס‬
‫י לִ ְרפּו ָא ה ל ּוזְ ִרי ָח ה ח ִמּ ְס ָפלִי ם י לִ ְב ֶה ְמּ ְת ךָ ף ּו ַמ ְמּ ָתק ה ּ ַבּ ְת ִחּלָה‬

‫האותיות ש ִהקפתם מימין לשמאל לפי סדר השורות __ __ __ __‬

‫ִמצאו בכל משפט מספר מילים שיש בהן שווא מרחף כתוצאה מהוספת אות שימוש‪ .‬‬ ‫ז‪ .‬‬
‫ַסמנו אותן‪.‬‬
‫ ‬

‫‪ְ .1‬צ ָד ָקה ַּת ִּציל ִמ ָּמ ֶות‪ְּ ,‬כמ ֹו ׁ ֶש ֶּנ ֱא ַמר‪ּ “ :‬ו ְת ׁש ּו ָבה ּו ְת ִפ ָּלה ּו ְצ ָד ָקה ַמ ֲע ִבי ִרין‪)3( ”...‬‬

‫ִּב ְז ַמ ּנ ֹו ׁ ֶשל “ ֶה ָח ֵפץ ַח ִּיים” ָהי ּו ָה ֲא ָנ ׁ ִשים ְמ ַז ְל ְז ִלים ִּב ׁ ְש ִמי ַרת ַה ָּל ׁש ֹון‪ְ ,‬ו ָל ֵכן‬ ‫‪. 2‬‬
‫ִה ְק ִ ּדי ׁש ִמ ְ ּז ַמ ּנ ֹו ִל ְכ ִתי ַבת ֵס ֶפר ַה ְמ ָפ ֵרט ֲה ָלכ ֹות ְּבנ ֹו ֵ ׂשא ֶזה‪)3( .‬‬

‫‪ַּ . 3‬בת ִי ְ ׂש ָר ֵאל ׁ ֶש ּנ ֹו ֶה ֶגת ִּב ְצ ִניע ּות ּו ְב ֹי ׁ ֶשר ז ֹו ָכה ְל ֶצ ֱא ָצ ִאים ַצ ִ ּדי ִקים ּו ְלאֹ ׁ ֶשר‪)3( .‬‬
‫‪ִּ . 4‬ב ְזכ ּות ַה ִּמ ְב ָצע ׁ ֶש ֶּנ ֱע ַר ְך ְּב ִכ ָּת ֵתנ ּו ָאנ ּו א ֹו ְכ ִלים ְּב ֶי ֶתר ִנימ ּוס ּו ְב ֶד ֶר ְך ֶא ֶרץ‪)2( .‬‬

‫‪ְ . 5‬רא ּו ֵבן ּו ׁ ְשמ ּו ֵאל ְמ ַט ְּפ ִלים ִּב ְז ִהיר ּות ַּב ֲאח ֹו ָתם ַה ִּתינֹ ֶקת‪)2( .‬‬

‫ְּב ֵני ִמ ׁ ְש ַּפ ַחת ִי ְ ׂש ְר ֵא ִלי ָנ ְסע ּו ְּב ָטע ּות ִמ ְּצ ַפת ִל ְב ֵני‪ְּ -‬ב ַרק ִּב ְמק ֹום ִל ְב ֵאר‪ֶ ׁ -‬ש ַבע‪)3( .‬‬ ‫‪. 6‬‬
‫‪. 7‬‬
‫ִּב ְת ִח ַּלת ַה ׁ ּ ָש ָנה ַה ָּב ָאה ִי ָּכ ֵנס ְלת ְק ּפ ֹו ֹחק ָח ָד ׁש ׁ ֶש ַּמ ְּט ָרת ֹו ְלע ֹו ֵדד ְנ ִסי ָעהָ‬

‫ְּב ַת ְח ּב ּו ָרה ִצ ּב ּו ִרית ִּב ְמק ֹום ִּב ְר ָכ ִבים ְּפ ָר ִט ִּיים‪)4( .‬‬

‫אותיות השימוש‬ ‫‪152‬‬

‫לפניכם משפטים שבכל אחד מהם מספר מילים מנוקדות באפשרויות שונות‪ .‬‬ ‫ח‪ .‬‬
‫בכל משפט ַסמנו רק את האפשרות שבה ניקוד כל המילים מדויק‪.‬‬
‫ ‬

‫‪ .1‬א ‪ .‬המתפללים יצאו ּ ְב ֻתּ ִפים ּו ְב ְמחֹולֹות לקראת ספר התורה ַה ָח ָדׁש‪.‬‬
‫ ב‪ .‬המתפללים יצאו ּ ְב ֻתּ ִפים וְ ִב ְמחֹולֹות לקראת ספר התורה ֶה ָח ָדׁש‪.‬‬
‫ ג ‪ .‬המתפללים יצאו ּ ְב ֻתּ ִפים ּו ִב ְמחֹולֹות לקראת ספר התורה ֶה ָח ָדׁש‪.‬‬
‫ ד ‪ .‬המתפללים יצאו ּ ְב ֻתּ ִפים ּוּ ִב ְמחֹולֹות לקראת ספר התורה ָה ָח ָדׁש‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬התלמידים התבקשו לרדת לַּ ִמ ְקלָט ּ ְבׁ ֶש ֶקט וְ ְּב ְד ָמ ָמה‪.‬‬

‫ ב ‪ .‬התלמידים התבקשו לרדת לַּ ִמ ְקלָט ּ ְבׁ ֶש ֶקט ּו ִב ְד ָמ ָמה‪.‬‬
‫ ג ‪ .‬התלמידים התבקשו לרדת לַּ ִמ ְקלָט ּ ְבׁ ֶש ֶקט ּו ִּב ְד ָמ ָמה‪.‬‬
‫ ד‪ .‬התלמידים התבקשו לרדת לַּ ִמ ְקלָט ְבׁ ֶש ֶקט ּו ִב ְד ָמ ָמה‪.‬‬

‫‪ .3‬א ‪ֵ .‬מ ָאז ששמעתי הרצאה ּ ְבנֹוׂ ֵשא שמירת ַהּלָׁשֹון אני לומדת ּ ְבכָל יום‬
‫שתי הלכות ִמ ֵּס ֶפר ״נְצֹר לְׁשֹונְךָ״‪.‬‬

‫ב ‪ִ .‬מ ָאז ששמעתי הרצאה ּ ְבנֹוׂ ֵשא שמירת ַהּלָׁשֹון אני לומדת ּ ְבכָל יום‬ ‫ ‬
‫שתי הלכות ִמ ֵּספֶר ״נְצֹר לְׁשֹונְךָ״‪.‬‬

‫ג‪ְ .‬מ ָאז ששמעתי הרצאה ּ ְבנֹוׂ ֵשא שמירת ַהּלָׁשֹון אני לומדת ּ ְב ּכָל יום‬ ‫ ‬
‫שתי הלכות ְמ ֵס ֶפר ״נְצֹר לְׁשֹונְךָ״‪.‬‬

‫ד ‪ִ .‬מ ָאז ששמעתי הרצאה ּ ְבנֹוׂ ֵשא שמירת ַהּלָׁשֹון אני לומדת ּ ְבכָל יום‬ ‫ ‬
‫שתי הלכות ִמ ֵּס ֶפר ״נְצֹר לְׁשֹונְךָ״‪.‬‬

‫אותיות השימוש‬
‫‪153‬‬

‫ הוסיפו את אות השימוש שבמרכז המעגל לכל אחת מהמילים הכתובות סביבו‪.‬ט‪.‬‬

‫נַקדו בהתאם לכללים!‬ ‫ ‬

‫וך וחזור‪...‬‬ ‫וחזור‪ ...‬הל‬ ‫וּ ְק ֶל ְֶמק ְנֶל ִ ֶטמיְָננ ִטהי ָנה ֲע ָנ ִבים‬

‫אַ יָּ לָ ה תּ וֹ לַ עַ ת ‬ ‫עֳ פָ רִ ים פָּ רוֹ ת ‬ ‫ מֶ לוֹ ן שׁ ָ קֵ ד‬‫ו‬ ‫ְו ַת ּפוּז‬
‫הלוך ו‬ ‫חזור‪ ...‬הלוך‬ ‫ַּת ּפ ּוז ‬
‫ ‬
‫ְיָרק ֹות‬
‫ אֱ גוֹ ז פֵּ רוֹ ת ‬
‫ְנ ָמ ָלה ָנ ֵמר‬ ‫ְּכ ַא ְר ֵיה‬
‫ ‬ ‫ַא ְר ֵיה‬

‫כ‬ ‫ ‬

‫ְּכ ָב ִׂשים‬

‫בְּ אֵ ר‪-‬שׁ ֶ בַ ע חֶ בְ רוֹ ן ‬‫ְנ ִתיב ֹות ֵּבית‪ְ ׁ -‬ש ָאן ‬ ‫ְל ֶא ְל ָעד‬
‫ֶא ְל ָעד‬
‫ל‬
‫ ‬

‫חֲ דֵ רָ ה אַ שׁ ְ קְ לוֹ ן ‬ ‫ְט ֶב ְר ָיה‬

‫ יְרוּשׁ ָ לַ יִ ם אֵ ילַ ת ‬ ‫ְּב ֵני‪ְּ -‬ב ַרק ֵּתל‪ָ -‬א ִביב‬ ‫ְּב ֵחי ָפה‬ ‫וך וחזור‪...‬‬
‫ֵחי ָפה‬
‫ב‬
‫ ‬

‫ֲעפ ּו ָלה‬ ‫וחזור‪ ...‬הל‬
‫וחזור‪ ...‬הל‬
‫פֶּ תַ ח‪-‬תִּ קְ וָ ה אַ שׁ ְ דּ וֹ ד ‬ ‫הלוך ו‬‫חזור‪ ...‬הלוך‬ ‫וך וחזור‪ ...‬‬
‫הלוך ו‬
‫חזור‪ ...‬הלוך‬

‫אותיות השימוש‬ ‫‪154‬‬

‫ ַמלאו את הטבלה‪ .‬נַקדו!י‪.‬‬

‫יְ ָרקֹות‬ ‫ֲאבֹו ָקדֹו‬ ‫ּפֵירֹות‬ ‫נְ ָב ִטים‬ ‫ּ ַתּפּוז‬ ‫מ‬
‫ש‬
‫ּכִי ָרקֹות‬ ‫וַ ֲאבֹו ָקדֹו‬ ‫ַהּ ֵפירֹות‬ ‫ׁ ֶשּנְ ָב ִטים‬ ‫ִמּ ַתּפּוז‬ ‫ה‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ב‬

‫ ִהפכו את הסדר של כל זוג מילים‪ ,‬ונַקדו את אות השימוש בהתאם למצב החדש‪.‬יא‪.‬‬

‫ַח ּיֹות ּו ְב ֵהמֹות ַמ ְחּ ָברֹות ּו ְס ָפ ִרים ‬ ‫ּ ְב ֵהמֹות וְ ַחּיֹו ת‬

‫ ֳאנִּיֹות ּו ְס ִפינֹו ת‬ ‫ּ ַפ ְרּ ָפר וְתֹולַ ַעת ‬

‫ ּגְ ִבי ִעים לְיַיִ ן‬ ‫יְלָדִים לְהֹו ִרי ם‬

‫ חֹול ּ ִב ְצדָ ִפי ם‬ ‫ְס ָפלִים ּ ְב ַמיִם ‬

‫ ׁשֹור ּכַ ֲחמֹו ר‬ ‫ָצב ּכְ ַא ְרנָב ‬

‫✍ ַשּבְצו במשפטים שישה מזוגות המילים שלעיל‪ּ ,‬כִתבו במחברת ו ִקראו אותם בהגייה נכונה‪.‬‬

‫‪zx z‬‬

‫סיימנו פרק ה' בספרנו‪ ,‬מה ראינו?‬
‫האותיות מ‪.‬ש‪.‬ה‪ .‬ו‪.‬כ‪.‬ל‪.‬ב אכן שימושיות‪ .‬הניקוד שלהן שונה ול ִעתים דומה מאוד‪.‬‬

‫נזכור לדייק בהגייתן בתפילה ובכל מילה היוצאת מלשוננו‪.‬‬

‫מתחברים‬
‫לתחביר‬

‫נושא‪ ,‬נשוא‪,‬‬
‫לוואי‪,‬‬

‫תיאורים ומושאים‬

‫תחביר‬ ‫‪156‬‬

‫מהו תחביר?‬
‫לימוד העוסק במבנה המשפט ובהצטרפות המילים זו לזו‪.‬‬

‫עד כה למדנו בשיעורי הדקדוק על מבנה המילים והצטרפות האותיות והתנועות זו לזו;‬
‫בכל מילה למדנו למצוא שורש ומוספיות ובהתאם לכך לנקד‪.‬‬

‫בתחביר נלמד על מבנה המשפט והצטרפות המילים זו לזו; בכל משפט נוכל למצוא את‬
‫ה“גרעין” ואת ההרחבות ובהתאם לכך לפ ֵסק‪.‬‬

‫עד כה למדנו על סיוּוג המילים לקבוצות‪ :‬שמות‪ ,‬פעלים‪ ,‬ומיליות‪.‬‬
‫בתחביר נשתמש בכך כשנגדיר את תפקידי המילים במשפט‪.‬‬

‫בעזרת לימוד התחביר נוכל לשּ ֵפר את הבנת הנקרא ואת ההבעה שלנו‪.‬‬
‫נלמד לפ ֵסק בהתאם את המשפטים ולקרוא בהטעמה מתאימה‪.‬‬

‫בשלב זה נתעסק במשפטים פשוטים שיש בהם פועל‪ ,‬ונכיר את המושגים ברמה‬
‫הבסיסית שלהם‪ .‬בלימודי ההמשך בשנים הבאות‪ ,‬בעז”ה‪ ,‬תוסיפו ותעמיקו בנושא‪.‬‬

‫בהצלחה !!!‬

‫תחביר‬
‫‪157‬‬

‫פרק א׳‬

‫ּגַ ְר ִעין ַהּ ִמׁ ְשּ ָפט‬

‫החלק העיקרי במשפט‬

‫להכין חביתה בלי ביצה ‪ -‬אי אפשר‬
‫גם משפט לא יוכל להיות שלם ‪ -‬בלי העיקר‪.‬‬

‫“גרעין המשפט” הוא המסר המרכזי של המשפט‪ .‬הוא כולל שני חלקים‪:‬‬ ‫☞‬

‫ נֹוׂ ֵשא ‪ -‬על מי או על מה מדובר במשפט‪.‬‬

‫ נ ָׂשּוא ‪ -‬מה קרה לנושא‪.‬‬

‫נֹושא נשּוא ‬
‫לדוגמה‪ :‬המדפסת המשוכללת התקלקלה באמצע העבודה‪.‬‬

‫גרעין המשפט ‪ -‬המדפסת התקלקלה‪.‬‬ ‫ ‬

‫ ַהעתיקו מכל משפט את שתי המילים העיקריות שנחשבות ל”גרעין המשפט”‪-.‬‬‫משימה‬

‫א‬

‫‪.________________ -‬‬ ‫‪ .1‬הבית האחרון ברחוב נמּכר השבוע‪ .‬‬

‫‪ .2‬המשלוח מדודי ישראל הגיע היום לדואר ‪.________________ - .‬‬

‫‪ .3‬לפני מספר דקות צלצל הטלפון בביתנו‪.________________ - .‬‬

‫‪ .4‬הבלון החדש של דניאל התפוצץ פתאום‪.________________ - .‬‬

‫‪ .5‬במהלך הקניות אבד לאחותי הארנק הסגול ‪.________________ - .‬‬

‫תחביר‬ ‫‪158‬‬

‫משימה‬‫ַהשלימו את החסר במשפטים הבאים‪-:‬‬

‫ב‬

‫קבוצה א’ ‪ _________ . 1 :‬הראשונה במבחן היתה קלה מאוד‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנחל אכזב זורמים ________ רק בעונת הגשמים‪.‬‬
‫‪ .3‬לכבוד שבת בר המצווה נאפתה ________ בצורת תפילין‪.‬‬

‫‪ _________ . 4‬חסום כעת עקב תאונת דרכים‪.‬‬
‫‪ _________ .5‬שהחלה החולה ליטול לפני יומיים גרמה לתופעות לוואי‪.‬‬
‫‪ .6‬לדעתי‪_________ ,‬־אחידה מרגילה את התלמידות להסתפקות במועט‪.‬‬

‫החלק החסר שהשלמתם במשפטים אלו היה ַהּנֹוׂ ֵשא ‪ -‬החלק שסיפר על מה מדובר במשפט‪.‬‬

‫קבוצה ב’‪ .1 :‬הדבורה ________ צ ּוף מן הפרחים באמצעות חדק הדומה לקשית‪.‬‬
‫‪ . 2‬בימות הקיץ _________ הנמלים מזון לימות הקרה‪.‬‬

‫‪ . 3‬השלדג ________ דגים מנחלים‪ ,‬לכן נקרא בשם זה‪ :‬של‪-‬דג‪.‬‬
‫‪ . 4‬התנין _______ דמעות בזמן אכילת טר ּפו‪.‬‬

‫‪ . 5‬צבעה של הזיקית __________ בהתאם לסביבה שהיא נמצאת בה‪.‬‬
‫‪ .6‬לקראת החורף _________ ציפורים רבות מארצות אירופה‪.‬‬

‫‪ .7‬הדגים _________ חמצן במים באמצעות אבר שנקרא “זימים”‪.‬‬

‫החלק החסר שהשלמתם במשפטים אלו היה ַהּנָׂשּוא ‪ -‬הוא סיפר מה קרה לנושא‪.‬‬

‫תחביר‬
‫‪159‬‬

‫בניתוח משפטים נזהה לאיזה חלק תחבירי משמשת כל מילה במשפט‪.‬‬
‫איזו מילה היא נושא‪ ,‬איזו נשוא‪ ,‬מהם המושאים ו ֵאילו מילים משמשות לתיאורים‪.‬‬

‫במה מתחילים?‬

‫כדי לנתח משפט ולזהות בו את חלקיו בשמם התחבירי נתחיל באיתור ַהּנָׂשּוא‪.‬‬

‫א‪ .‬נָׂשּוא‬

‫ הפועל במשפט הוא הנָׂשּוא‪☞.‬‬

‫לאיתור הנשוא נחפש במשפט פועל‪ .‬זה יכול להיות פועל פעיל‪ ,‬או פועל סביל‪.‬‬

‫את תלמידו לפסוק הלכה‪.‬‬ ‫נשּוא‬ ‫ ‬
‫לדוגמה‪ :‬הרב היָשיש‬
‫ִה ְס ִמיךְ‬
‫פועל פעיל‬

‫ נשּוא ‬
‫התלמיד ֻה ְס ַמךְ לפסוק הלכה על ידי רבו הישיש‪.‬‬ ‫ ‬
‫פועל סביל‪-‬‬
‫משימה‬
‫ ַהקיפו את הפועל בכל משפט‪ ,‬ורִשמו מעליו ‪ -‬נשוא‪.‬‬
‫א‬

‫נשוא‬

‫‪ . 1‬אלחנן הקטן התכונן ליציאה לגן בפעם הראשונה‪.‬‬

‫‪ .2‬הוא התלבש בעצמו‪ ,‬כמו גדול‪.‬‬

‫‪ִ . 3‬אמו של אלחנן רכסה לו את כפתורי החולצה‪.‬‬

‫‪ .4‬בזריזות נעל אלחנן את נעליו‪.‬‬

‫‪ . 5‬הוא חבש לראשו כיפה חדשה‪.‬‬

‫‪ִ .6‬אמו סקרה אותו מכף רגל ועד ראש‪.‬‬

‫‪ .7‬האם נהנתה לראות את בנה הגדול‪ ,‬המוכן‪.‬‬

‫‪ . 8‬אבל למה הוא לקח את המוצץ שלו לגן?!‬

‫תחביר‬ ‫‪160‬‬

‫ב‪ .‬נֹוׁ ֵשא‬

‫כיצד מזהים את המילה שמשמשת כנֹוׂ ֵשא במשפט?‬

‫ שואלים על הנשוא ‪ -‬מי? ומוצאים את הַּנֹוׂ ֵשא שעליו מספר הנָׂשּוא‪☞.‬‬

‫זה יכול להיו ת שם עצם פרטי ‪ ,‬כמו‪ :‬אברהם‪ ,‬ירושלים וכד’‪.‬‬ ‫ ‬

‫או שם עצם כללי ‪ ,‬כמו‪ :‬האיש‪ ,‬המורה וכד’‪.‬‬ ‫ ‬

‫א ו אפילו שם גוף ‪ ,‬כמו ‪ :‬הוא‪ ,‬אתם וכד’‪.‬‬ ‫ ‬

‫המלך‪.‬‬ ‫נׂשּוא נֹוׂשא‬ ‫ ‬

‫בנשה?למה‬ ‫הראשון בנה‬ ‫המקדש‬ ‫בית‬ ‫את‬ ‫לדוגמה‪ :‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫מי‬

‫ ַהקיפו את הפועל בכל משפט‪ .‬רִשמו מעליו ‪ -‬נשוא‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫גלו בעזרתו את הנושא בכל משפט‪ .‬רִשמו מעליו ‪ -‬נושא‪.‬‬ ‫ ‬

‫נֹוׂש א נשוא‬ ‫ ‬

‫מתנה‪.‬‬ ‫קיבלה‬ ‫ה?‬ ‫ל‬ ‫אחותי‬ ‫היום‬ ‫לדוגמה‪ :‬‬
‫ ‬
‫י קיב‬
‫מ‬

‫‪ . 1‬אתמול הגיעה אלינו סבתא לביקור‪.‬‬

‫ היא התקבלה בביתנו בשמחה רבה‪.‬‬

‫‪ .2‬חברי הצליח במבחן האחרון‪.‬‬

‫ הוא למד לקראת מבחן זה במשך שלוש שעות‪.‬‬

‫‪ .3‬ביום ראשון ביקר ראובן את חברו החולה שמעון‪.‬‬

‫תחביר‬
‫‪161‬‬

‫ כאשר מופיעים שם תואר או שם מספר כתחליף לשם העצם‪☞ ,‬‬

‫הם ישמשו כנושא במש פט‪ .‬‬ ‫ ‬

‫נושא נשּוא‬ ‫ ‬
‫לדוגמה ‪ :‬שם עצם ‪ -‬הילדים הקטנים שיחקו בכדור‪.‬‬

‫נוש א נשּוא‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫שם תואר ‪ -‬הקטנים שיחקו כמו גדולים‪ .‬‬
‫מי שיחקו? ‬
‫נושא נשּוא‬ ‫ ‬
‫שם מספר ‪ -‬השלושה שיחקו יחד בה נאה‪ .‬‬ ‫ ‬
‫ ַהמשיכו את המשפטים כרצונכם‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ב‬

‫שני הרבנים הישישים _______________________________‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫שני הישישים ____________________________________‪.‬‬ ‫ ‬
‫השניים ________________________________________‪.‬‬ ‫ ‬

‫ב ‪ .‬שתי הבנות החרוצות ________________________________‪.‬‬

‫ שתי החרוצות ____________________________________‪.‬‬

‫ השתיים ________________________________________‪.‬‬
‫ גלו מה הנושא ומהו הנשוא במשפטים הבאים‪-:‬‬
‫משימה‬

‫ג‬

‫‪ . 1‬הזריזים משכימים קום‪.‬‬

‫‪ . 2‬האנשים הזריזים משכימים קום‪.‬‬

‫‪ . 3‬המתפללים חיפשו עשירי למניין‪.‬‬

‫‪ . 4‬לאחר מספר דקות הגיע העשירי לבית הכנסת‪.‬‬

‫‪ . 5‬העׂ ָשרה התפללו מנחה בשמחה‪.‬‬

‫תחביר‬ ‫‪162‬‬

‫כאשר הנושא יהיה שם עצם דומם השאלה “מי?” על הנשוא לא תהיה מתאימה‪.‬‬

‫ אם אין תשובה על השאלה “מי?” נשאל על הנשוא “מה?” ונגלה את הנושא‪☞.‬‬
‫ ‬
‫נוש א נשּוא‬

‫לדוגמה ‪ :‬הכיסא נפל‪ .‬‬ ‫ ‬
‫מה נפל?‬
‫ ‬
‫ גלו את הנושא בכל משפט (בעזרת השאלה “מה?” על הנשוא)‪-.‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫ ‬

‫‪ . 1‬הטיפול הצליח‪.‬‬

‫‪ .2‬באמצע השיעור נשמעה אזעקה‪.‬‬

‫‪ . 3‬האירוע יתקיים אי״ה באולמי ״אורות״‪.‬‬

‫שימו ❤ ‪ :‬כדי למצוא את הנושא תמיד צריך לנסות קודם לשאול על הנשוא “מי?”‬

‫כשיש תשובה על השאלה “מי?” השאלה “מה?” עלולה להוביל ל ָטעּות‪.‬‬ ‫ ‬

‫נוש א נשּוא‬ ‫ ‬

‫לדוגמה ‪ :‬דנ י מצ א כדור‪ .‬הנושא הוא דני ולא כדור!‬
‫מה מצא? ‬ ‫מי מצא?‬
‫ ‬

‫ ּגַלו את הנושא בכל משפט בעזרת השאלה המתאימה‪“ :‬מי?” או “מה?”‪-.‬‬‫משימה‬

‫ב‬

‫‪ . 1‬התלמיד קיבל מתנה‪.‬‬

‫‪ . 2‬המתנה ניתנה על ידי המנהל‪.‬‬

‫‪ . 3‬התרנגולת הטילה ביצה‪.‬‬

‫תחביר‬
‫‪163‬‬

‫ הנושא צריך להתאים לנשוא בלשונו‪ :‬זכר ‪ /‬נקבה וכן יחיד ‪ /‬רבים‪☞.‬‬ ‫ ‬
‫נושא נשּוא‬

‫הנשוא “קיבל” מתאים למילה ”משה”‬ ‫לדוגמה‪ :‬משה קיבל תורה מסיני‪ .‬‬
‫מי קיבל? ‬
‫לכן היא הנושא ולא המילה “תורה”‪.‬‬ ‫ ➊ ַהקיפו בכל משפט את מילת הנשוא‪-.‬‬ ‫ ‬

‫משימה‬

‫ג‬

‫➋ ַאתרו את הנושא המתאים למילת הנשוא שמצאתם‪ ,‬ורִשמו מעליו “נושא”‪.‬‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬לכבוד שבת בישלה אמא מרק ירקות עשיר‪.‬‬ ‫ ‬
‫ב ‪ .‬המרק בושל כשעה וחצי על אש נמוכה‪.‬‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬עקב הרעש סגר יוסף את החלונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬החלונות נסגרו על ידי יוסף בזה אחר זה‪.‬‬

‫ה ‪ .‬העגלה תוקנה על ידי המוכר חינם‪.‬‬ ‫ ‬
‫ו‪ .‬תיקון העגלה התבצע על ידי המוכרים בחנות‪.‬‬ ‫ ‬

‫ז‪ .‬היום אלחנן הזמין את חבריו לבר המצווה‪.‬‬
‫ח‪ .‬החברים הוזמנו לשעה שמונה בערב‪.‬‬

‫ט‪ .‬אתמול מצא מיכאל את הא ֵבדה‪.‬‬ ‫ ‬
‫י‪ .‬הא ֵבדה נמצאה בדרך לבית הספר‪.‬‬ ‫ ‬

‫יא‪ .‬האוטובוס הגיע לפני ההסעה הגדולה‪.‬‬
‫יב ‪ .‬ההסעה הקטנה הגיעה לפני האוטובוס‪.‬‬

‫תחביר‬ ‫‪164‬‬

‫ ׁ ֵשם המופיע לאחר מילת יחס או אות יחס (בכל”מ) ‪ -‬איננו נושא! ☞‬

‫ֶאת ‪ -‬היא מילת יחס‪ ,‬ב’ ‪ -‬אות יחס‪,‬‬ ‫נוש א נשּוא ‬
‫לדוגמה ‪ :‬המנהל הודיע את ההודעה ברמקול‪ .‬‬

‫לכן “ההודעה” ו”רמקול” אינן נושא‪.‬‬ ‫ ‬

‫למיל‪-‬‬ ‫קצת‬ ‫משימה‬
‫יחס‬ ‫ עַיינו ברשימה הבאה‪ ,‬ו ַהּכירו את מילות היחס‪.‬‬
‫ַחּברו סיפור שּבֹו תשּבצו מילות יחס רבות ככל‬ ‫א‬
‫ות יחס‪...‬‬ ‫היותר‪.‬‬
‫ ‬

‫שם הסיפור‪:‬‬ ‫ְל ֻע ַּמת‬ ‫ַא ֲח ֵרי‬
‫ִל ְפ ֵני‬ ‫ֶאל‬
‫ֵא ֶצל‬
‫ִל ְק ַראת‬ ‫ֵאת‬
‫ְלת ֹו ְך‬ ‫ְּב ִגין‬
‫ִמן‬
‫ִּב ְג ַלל‬
‫ֵמ ֲאח ֹו ֵרי‬ ‫ִּבי ֵדי‬
‫מ ּול‬ ‫ֵּבין‬
‫ִמ ְּפ ֵני‬ ‫ִּב ְל ֲע ֵדי‬
‫ֶנ ֶגד‬ ‫ַּב ֲעב ּור‬
‫ְּב ַעד‬
‫ְס ִביב‬ ‫ְּב ֶע ֶצם‬
‫ַעד‬ ‫ִּב ְפ ֵני‬
‫ַעל‬ ‫ִּב ׁ ְש ִביל‬
‫ְּבת ֹו ְך‬
‫ַעל ַיד‬ ‫ְּכמ ֹו‬
‫ַעל ְי ֵדי‬ ‫ַל ֲאח ֹו ֵרי‬

‫ִעם‬ ‫ְל ַמ ַע ן‬
‫ׁ ֶשל‬
‫ַּת ַחת‬

‫תחביר‬
‫‪165‬‬

‫ ➊ ַהדגישו בצבע כל מילת יחס או אות יחס‪ּ ,‬ומחקו בקו את שם העצם שאחריהן‪-.‬‬‫משימה‬

‫ב‬

‫➋ רִשמו “נושא” מעל המילה המתאימה בכל משפט‪.‬‬ ‫ ‬

‫נושא ‬
‫לדוגמה ‪ :‬הכדור התגלגל מתחת לשולחן ‪.‬‬

‫ ‪ . 1‬את הבובה הזאת קנתה סבתא לאחותי‪.‬‬

‫ ‪ .2‬מיכאל קיבל מדניאל את הספר‪.‬‬

‫ ‪ . 3‬הנפגע חצה את הכביש מאחורי מכונית חונה‪.‬‬

‫ ‪ .4‬השניים החזיקו יחד בסל הכבד‪.‬‬

‫ ִקראו את המשפטים וענו על השאלה שאחריהן‪-.‬‬‫משימה‬

‫ג‬

‫ב‪ .‬הלחם נאכל ב ֵתיאבון‪.‬‬ ‫ ‪ . 1‬א‪ .‬רחל אכלה את הלחם בדרך ארץ‪ .‬‬
‫א׳ ‪ /‬ב׳‬ ‫ באיזה משפט ״הלחם״ היה הנושא? ‬

‫ב‪ .‬המנהלת קיבלה מכתב‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬א‪ .‬התלמידה מסרה למנהלת מכתב‪ .‬‬

‫ באיזה משפט ״המנהלת״ היה הנושא? א׳ ‪ /‬ב׳‬

‫ב‪ .‬נסעתי עם מיכל לכותל‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬א‪ .‬לפני שבוע נסעה מיכל לכותל‪ .‬‬
‫א׳ ‪ /‬ב׳‬ ‫ באיזה משפט “מיכל” היה הנושא? ‬

‫ב‪ .‬הרב מסר הרצאה‪.‬‬ ‫ ‪ .4‬א‪ .‬ההרצאה נמסרה על ידי הרב‪ .‬‬
‫א׳ ‪ /‬ב׳‬ ‫ באיזה משפט “הרב” היה הנושא? ‬

‫תחביר‬ ‫‪166‬‬

‫זמן הווה נקרא גם "בינוני"‪ ,‬הפעלים בהווה משמשים לעִתים כשם עצם‪ .‬לכן‬

‫אותה מילה יכולה לשמש פעם כנושא ופעם כנשוא‪ .‬כמו‪ַ :‬מזְּכִיר‪ְ ,‬מ ַפּ ֵקד וכד’‪.‬‬

‫ כדי לזהות את סוג המילה יש לבדוק במשפט לְמה משמשת כל מילה ‪☞.‬‬

‫נושא נשוא ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫לדוגמה ‪ׁ :‬שֹו ֵמר היער ׁשֹו ֵמר על העצים שלא ייגנבו‪.‬‬

‫מה הוא עושה ‪ּ -‬פֹעַל‬ ‫ תפקיד האיש‪ֵ ׁ -‬שם ‬
‫ ּבִדקו לְמה משמשת כל מילה מן המילים המודגשות‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ד‬

‫רִשמו תחתיה ׁשם ‪ /‬פועל‪ ,‬ומעליה ‪ -‬נושא ‪ /‬נשוא‪.‬‬ ‫ ‬

‫נושא נשו א‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬בימי ספירת העומר ַה ְמנַּגֶנֶת בגן אינה ְמנַּגֶנֶת לְׁ ֵשם ֲהנָ ָאה‪.‬‬
‫שם פועל‬

‫‪ . 2‬ה ְמ ַטּפֵל החדש ְמ ַטּפֵל בסבי במסירות‪.‬‬

‫‪ . 3‬הּתֹו ְר ִמים מחו״ל ּתֹו ְר ִמים סכומים גבוהים לישיבתנו‪.‬‬

‫‪ . 4‬עקב שיפוצים‪ַ ,‬הּ ִמ ְתּ ַפלְלִים בבית הכנסת הגדול לא ִמ ְתּ ַפלְלִים שם היום‪.‬‬

‫‪ַ . 5‬הּ ַמ ְקּ ִפיד להגיע בזמן לעבודה ַמ ְקּפִיד בדרך כלל גם לעזוב בזמן‪.‬‬

‫‪ .6‬האנשים ה ֻמׁ ְשּ ָפ ִעים אינם חשים תמיד במודע כי הם ֻמׁ ְשּ ָפ ִעים מן החברה‪.‬‬

‫ ּכִתבו במחברת משפטים שבהם תשבצו את המילים הבאות פעמיים‪-:‬‬ ‫משימה‬

‫ה‬

‫פעם כנושא ופעם כנשוא‪.‬‬ ‫ ‬

‫✦ ּת ֹו ֶפ ֶרת ✦ ְמ ַפ ֵּק ַח ✦ ַמ ְד ִּביר ✦ ֻמ ְז ָמ ִנים ✦ ִנ ְז ָהר ✦‬

‫תחביר‬
‫‪167‬‬

‫ ➊ ַהקיפו בכל משפט את מילת הנשוא‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ו‬

‫➋ ּבַחרו באפשרות הנכונה ונַמקו בע”פ מדוע פסלתם את האפשרויות האחרות‪.‬‬ ‫ ‬

‫נשוא‬

‫לדוגמה ‪ :‬היום ִהּ ִסי ַע אבא בחורים לישיבה‪.‬‬

‫הנושא הוא‪ ❐✓ :‬אבא ‪ -‬מתאים לנשוא ולא אחרי מילת יחס‬ ‫ ‬

‫✗❐ בחורים ‪ -‬אינו מתאים ללשון הנשוא (בחורים הסיעו ולא הסיע)‬ ‫ ‬

‫✗❐ ישיב ה ‪ -‬מופיע במשפט אחרי אות היחס “ל”‬ ‫ ‬

‫‪ . 1‬בתנ״ך וכן במשניות מוזכרות העדשים פעמים רבות‪.‬‬

‫❐ עדשים‬ ‫‪ ❐ /‬משניות ‪ /‬‬ ‫ הנושא הוא ‪ ❐ :‬תנ”ך ‬

‫‪ . 2‬בתלמוד מוגדרות העדשים כמאכל אדם‪.‬‬

‫❐ מאכל‬ ‫❐ עדשים ‪/‬‬ ‫ הנושא הוא ‪ ❐ :‬תלמוד ‪/‬‬

‫‪ֵ . 3‬עׂ ָשו מכר את הבכורה ליעקב בנזיד עדשים‪.‬‬

‫❐ יעקב‬ ‫‪ ❐ /‬הבכורה ‪/‬‬ ‫ הנושא הוא ‪ֵ ❐ :‬ע ָ ׂשו ‬

‫‪ . 4‬ה ָרגיל בעדשים אחת לשלושים יום מונע אסכרה (ׁ ֵשם מחלה) מתוך ביתו‪.‬‬

‫ הנושא הוא ‪ ❐ :‬ה ָרגיל בעדשים ‪ ❐ /‬אסכרה ‪ ❐ /‬ביתו‬

‫‪ . 5‬לחולי מעיים נחשב תבשיל העדשים כבריא‪.‬‬

‫ הנושא הוא ‪ ❐ :‬חולי מעיים ‪ ❐ /‬תבשיל העדשים ‪ ❐ /‬בריא‬

‫ ‬

‫תחביר‬ ‫‪168‬‬

‫ נַסו למצוא את הנושא במשפט הבא‪-:‬‬ ‫משימת‬
‫הכנה‬

‫ כתבתי במחברת את התשובות הנכונות‪.‬‬

‫ הנשוא הוא הפועל ‪ ,__________ -‬נשאל עליו‪ :‬מי? ‪ ...‬אני!‬

‫במשפט זה הנושא חבוי בתוך הנשוא‪ .‬המילה “כתבתי” משמשת כנשוא וכנושא יחדיו‪.‬‬

‫מסקנה‪:‬‬

‫ פעלים שיכולים להופיע במשפט ללא שם גוף נפרד ‪☞ ,‬‬
‫ משמשים במשפט כנושא וכנשוא יחדיו !‬
‫ (נסמנם‪ :‬נו"נ)‬

‫נו” נ‬ ‫נו”נ ‬ ‫נו”נ ‬
‫לדוגמה ‪ָ :‬הלַכְנּו לטיול‪ .‬‬
‫מחר ּ ִתלְ ְמדּו למבחן‪.‬‬ ‫ׁ ְשמֹר על אחיך! ‬

‫ אלו הם פעלים בגוף ראשון או שני בזמנים‪ :‬עבר‪ ,‬עתיד או ציווי‪.‬‬

‫ פעלים בגוף שלישי או בזמן הווה מופיעים במשפט אך ורק בליוּוי שם גוף‪.‬‬

‫נוש א נשוא ‬ ‫נושא נשו א‬ ‫נושא נשוא ‬
‫לדוגמה ‪ :‬הם ָהלְכּו לטיול ‪.‬‬
‫הוא יִלְ ַמד למבחן‪.‬‬ ‫אתה ׁשֹו ֵמר על אחיך‪ .‬‬

‫ ִמצאו בכל משפט את הנושא ואת הנשוא‪ .‬אם הם במילה אחת רִשמו נו”נ‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫‪ .1‬ישבנו יחד לקרוא בספרי הספרייה‪.‬‬

‫‪ - . 2‬מדוע פתחת את הספר בפרק האחרון?‬

‫‪ .3‬אתה קורא תמיד מהסוף להתחלה?‬

‫‪ - .4‬לא‪ ,‬כבר קראתי את הספר הזה פעם אחת‪.‬‬

‫‪ - . 5‬בסיום הקריאה החזר נא את הספר למקומו במדף‪.‬‬

‫‪169‬‬ ‫תחביר‬

‫נסכם כעת את הנושא‪,‬‬ ‫עבודות חזרה‬
‫על גרעין המשפט ‪ -‬הנשוא והנושא‪.‬‬
‫גרעין המשפט‬

‫ ִחזרו על הנלמד בעמודים ‪ 155‬עד ‪168‬א‪.‬‬

‫ ַהסבירו לְמה הּכוונה‪ ,‬ו ַהדגימו‪ :‬ב‪.‬‬

‫‪ .1‬במשפטים שלנו הנשוא פועל תמיד ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .2‬תשאלו את הנשוא‪ ,‬ותגיעו אל עיקר הנושא ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .3‬גם תואר וגם מספר יכולים לשמש כנושא‪ ,‬כעיקר ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .4‬הם חייבים להיות מתאימים זה לזה ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .5‬הנושא הוא חשוב‪ ,‬אך אינו צריך יחס מיוחד ‪-‬‬
‫ ‬

‫‪ .6‬לפעמים הוא בא אחריו‪ ,‬לפעמים לפניו ול ִעתים ממש ִאתו יחדיו ‪-‬‬

‫ ‬

‫תחביר‬ ‫‪170‬‬

‫ַהקיפו בכל משפט את מילת הנשוא ובַחרו באפשרות הנכונה לנושא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫‪ ❐ /‬הנולד‬ ‫‪ . 1‬החכם רואה את הנולד‪.‬‬
‫ הנושא הוא ‪ ❐ :‬החכם ‪ ❐ /‬רואה ‬

‫‪ ❐ /‬השניים‬ ‫❐ הבית ‬ ‫השניים יצאו מּ ֶפתח הבית בדממה‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫הנושא הוא ‪ ❐ :‬מ ֶּפתח ‪ /‬‬ ‫ ‬

‫❐ האדמה‬ ‫❐ מרעידת ‪ /‬‬ ‫‪ . 3‬הבניינים נפגעו מרעידת האדמה‪.‬‬
‫ הנושא הוא ‪ ❐ :‬הבניינים ‪ /‬‬

‫❐ לכיתה‬ ‫‪ .4‬השבוע התקבלו שני תלמידים חדשים לכיתה שלנו‪.‬‬
‫ הנושא הוא ‪ ❐ :‬השבוע ‪ ❐ /‬תלמידים ‪ /‬‬

‫ִקראו את המשפטים וענו על השאלה שאחריהן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫ב‪ .‬התפילין נמצאו כשרות‪.‬‬ ‫‪ . 1‬א‪ .‬אבי לקח את התפילין לבדיקה ‪.‬‬ ‫ ‬
‫א׳ ‪ /‬ב׳‬ ‫ באיזה משפט ״התפילין״ היה הנושא? ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬השנה כמעט הסתיימה‪.‬‬ ‫ ‪ . 2‬א‪ .‬השנה למד אחי בכיתה ו׳‪ .‬‬
‫א׳ ‪ /‬ב׳‬ ‫ באיזה משפט ״השנה״ היה הנושא? ‬

‫ב‪ .‬חיכיתי לאבי בקוצר רוח‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬א‪ .‬אתמול חזר אבי מחו״ל‪ .‬‬
‫א׳ ‪ /‬ב׳‬ ‫ באיזה משפט “אבי״ היה הנושא? ‬

‫תחביר‬
‫‪171‬‬

‫ִמצאו בכל משפט את הנושא ואת הנשוא‪.‬‬ ‫ה ‪ .‬‬

‫רִשמו מעל המילים המתאימות‪ :‬נושא‪ ,‬נשוא או נו”נ‪.‬‬ ‫ ‬

‫נשוא נוש א‬ ‫ ‬
‫לדוגמה ‪:‬‬
‫באוויר האביבי‪ ,‬בין פרחים צבעוניים‪ ,‬מתעופפים המוני פרפרים‪.‬‬

‫ ‪ .1‬הפרפרים נמשכים לצּוף של הפרחים‪.‬‬

‫ ‪ . 2‬בעולם חיים כמאה וחמישים אלף מינים שונים של פרפרים‪.‬‬

‫ ‪ . 3‬לצורך מע ָבר ממקום למקום משתמש הפרפר בשני זוגות הכנפיים שלו‪.‬‬

‫ ‪ .4‬הרגליים משמשות את הפרפר לתמיכה ולא להליכה‪.‬‬

‫ ‪ . 5‬ה ְמחֹושים של הפרפר משמשים אותו למישוש‪ ,‬להרחה ולִשמיעה‪.‬‬

‫ ‪ . 6‬הפה מגולגל מתחת לראש הפרפר כמו צינור‪.‬‬

‫ ‪ .7‬הוא נפתח לצורך מציצת צּוף מן הפרחים‪.‬‬

‫ ‪ . 8‬הביצים מוטלות בעונת הקיץ‪.‬‬

‫ ‪ . 9‬מהביצים בוקעים זחלים‪.‬‬

‫ ‪ . 10‬הזחלים ניזונים מעלים ירוקים‪.‬‬

‫ ‪ . 11‬כעבור חודשים אחדים הם הופכים לגולם ‪.‬‬

‫ ‪ .12‬מן הגולם מגיח פרפר חדש לעולם‪.‬‬

‫ ‪ .13‬את כל המידע הזה קראתי בעיתון ילדים‪.‬‬

‫תחביר‬ ‫‪172‬‬

‫פרק ב׳‬

‫ַה ְר ָח ַבת ַהּ ִמׁ ְשּ ָפט‬

‫משלימי השם‪ ,‬משלימי הפועל‬
‫לוואי‪ ,‬תיאורים‪ ,‬מושאים‬

‫גרעין המשפט לפעמים אינו מספיק‬

‫למילים הנוספות גם כן יש תפקיד‪.‬‬

‫ ִקראו את המשפטים הבאים‪-:‬‬ ‫משימת‬
‫הכנה‬

‫הברווז עלה‪.‬‬ ‫ אמא לקחה ‪ .‬המנהל הציע‪ .‬התלמידה רצתה ‪.‬‬

‫האם בכולם מופיע גרעין המשפט ? _______‬ ‫ ‬
‫האם המסר במשפטים אלו ברור ? _______‬ ‫ ‬

‫כשאנו קוראים משפטים כאלה מתעוררות שאלות רבות‬
‫שעליהן שאר המילים במשפט צריכות לענות; לדוגמה‪:‬‬

‫מה לקחה אמא? ִממי? מה המנהל הציע? למי? מה רצתה התלמידה? לאן הברווז עלה? וכו’‬

‫ כדי להעביר מסר ברור מן המשפט יש להרחיב את גרעין המשפט‪☞.‬‬

‫בהרחבת המשפט נענה על שאלות המתעוררות בקשר לתוכנו‪.‬‬ ‫ ‬

‫מאין?‬ ‫את מי? ‬ ‫ ‬

‫לדוגמה‪ :‬אמא לקחה את דני מהגן‪.‬‬

‫למי? מה?‬ ‫איזה? ‬ ‫ ‬

‫מנהל המפעל הציע לעובדיו לערוך הפסקה‪.‬‬ ‫ ‬

‫תחביר‬
‫‪173‬‬

‫א‪ .‬משלימי השם ‪ -‬לוואים‬

‫ כל מילה המתארת שם עצם במשפט ועונה על השאלה “איזה” על ׁ ֵשם‪☞,‬‬

‫נקראת “לְו ַאי”‪ ,‬כי היא מלווה את השם ומשלימה אותו ‪.‬‬ ‫ ‬

‫לוואי לוואי‬ ‫ לווא י‬
‫לדוגמה‪ :‬התלמידה החרוצה רצתה להשלים את המבחן בחשבון בשעות המוקדמות‪.‬‬

‫ ֵאילו שעות? ‬ ‫ איזה מבחן? ‬ ‫איזו תלמידה? ‬ ‫ענה לשאלות ‪:‬‬
‫ הוסיפו לוואי מתאים לכל שם עצם במשפט‪-.‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫‪ . 1‬הטלפון איזה טלפון? משמיע צליל איזה צליל? ‪.‬‬

‫‪ .2‬התינוקת איזו תינוקת? סבלה מּכאבי אילו כאבים? ‪.‬‬

‫‪ . 3‬עץ איזה עץ? מניב ּ ֵפרות אילו פירות? כבר בתחילת הקיץ‪.‬‬

‫‪ . 4‬במחשב איזה מחשב? התגלתה תקלה איזו תקלה? ‪.‬‬

‫ ִמתחו קו תחת כל שם שהלוואי מתאר אותו‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫לוואי לוואי‬ ‫ ‬
‫לדוגמה‪ :‬העובדת הוותיקה יוצאת לפנסיה מוקדמת‪.‬‬

‫לוואי לוואי‬ ‫ ‬

‫‪ . 1‬הכדור הכחול התגלגל על הכביש הסואן‪.‬‬

‫לווא י לוואי‬ ‫ ‬

‫‪ .2‬מיכל הקטנה אוהבת לשחק עם ילדים גדולים‪.‬‬

‫לווא י לוואי‬ ‫לווא י‬ ‫לוואי ‬ ‫ ‬
‫‪ . 3‬הרגעים האחרונים של החידון המסכם עוררו עניין רב בקהל המרותק‪.‬‬

‫תחביר‬ ‫‪174‬‬

‫ לוואי יכול לענות גם על השאלות “כמה?” או “של מי?" "של מה?” ☞‬

‫כאשר הן מתייחסות לׁ ֵשם‪ .‬גם הסומך בסמיכות נחשב ללוואי‪ .‬‬ ‫ ‬

‫ לווא י לוואי לוואי‬

‫לדוגמה ‪ :‬שלושה שיעורי חשבון התבטלו עקב מחלתה של המורה‪.‬‬
‫ של מי המחלה? ‬ ‫ כמה שיעורים? ֵאילו שיעורים? (סומך )‬

‫תזכורת‪ :‬הסומך הוא‬ ‫ במשפטים הבאים מסומנות סמיכויות‪-.‬‬ ‫משימה‬
‫המילה האחרונה בסמיכות‪.‬‬
‫ג‬

‫סמנו את הלוואים בסמיכויות ולוואים נוספים‪( .‬זוכרים את הנ”ס?)‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬מיץ תפוזים מכיל ויטמינים רבים‪)2( .‬‬

‫‪ .2‬ימי החופשה מתקרבים בצעדי ענק‪)2( .‬‬

‫‪ . 3‬מרבית הימים עוברים עלי‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬בנעימים‪)1( .‬‬

‫‪ .4‬הצּ ָבע המומחה ָצ ַבע את מסגרות חלונות ביתנו לכבוד פסח‪)3( .‬‬

‫‪ . 5‬לפני דקה נשמעו צלצולים רמים מכל שעוני הקיר בבית חברתי‪)3( .‬‬

‫‪ . 6‬מכונית ראש הישיבה חנתה היום תחת ביתנו‪)2( .‬‬

‫‪ . 7‬בית הכנסת ״חניכי הישיבות״ פתוח עשרים וארבע שעות‪)3( .‬‬

‫ לפעמים הלוואי הוא חלק מן הנושא‪ .‬נסמן אותו בצורה הבאה‪☞ :‬‬
‫נושא‬
‫לוואי ‬ ‫ ‬
‫ לוואי נשו א‬ ‫ ‬
‫ שלושה שיעורי חשבון התבטלו עקב מחלתה של המורה‪.‬‬
‫ ִחזרו לעבודה הקודמת ו ַסמנו בכל משפט את הנושא בצורה מתאימה כמו בדוגמה‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ד‬

‫תחביר‬
‫‪175‬‬

‫ בכל משפט בפרסומת הבאה מופיעים שלושה לוואים‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ה‬

‫❶ ִמתחו קו תחת השמות בכל משפט ורִשמו מעל המילה המתארת כל שם‪ :‬לוואי‪.‬‬ ‫ ‬

‫❷ ִמצאו את הפועל במשפט ורִשמו מעליו‪ :‬נשוא‪.‬‬ ‫ ‬

‫❸ ַאתרו בעזרת הנשוא את הנושא ו ַסמנו אותו בצורה המתאימה‪.‬‬ ‫ ‬
‫נושא‬
‫ ‬
‫לווא י לוואי נשוא לוואי‬ ‫לדוגמה‪ :‬‬
‫בעל עסק רציני משקיע בפרסום כסף רב‪.‬‬

‫המנהל החדש של אולמי ״הגפנים״ עורך אירועים מושלמים‪.‬‬

‫✔ האולם היוקרתי מכיל עד אלף מקומות ישיבה‪.‬‬
‫✔ צוות המלצרים מקפיד על שירות אישי לכל אורח‪.‬‬

‫✔ תפריט מגּוון בטעם עשיר מותאם לקהל היעד‪.‬‬
‫✔ כל המוצרים נמצאים בהשגחה מלֵאה בכשרות מהודרת‪.‬‬

‫המזמין בר מצווה בחודשיים הקרובים יקבל כובע מהודר וחליפה איכותית‪.‬‬

‫ ּכִתבו במחברת פרסומת כלשהי‪ ,‬וׁ ַשלבו בה לוואים מתאימים‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ו‬

‫תחביר‬ ‫‪176‬‬

‫ב‪ .‬מרחיבי הפועל ‪ -‬התיאורים‬

‫ התיאורים מתארים את הפועל‪ ,‬הם מספרים כיצד נעשתה הפעולה‪☞,‬‬

‫ועונים על שאלות שניתן לשאול על הפועל לגבי המקום‪ ,‬הזמן‪ ,‬הסיבה שנעשתה ועוד‪.‬‬

‫ לדוגמה‪ :‬שלמה חזר‪ - .‬מאיפ‪‬ה?‬

‫‪ -‬מתי‪?‬‬ ‫תיאור מקום‬ ‫ ‬

‫שלמה חזר מבית הספר‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ -‬מדוע‪?‬‬ ‫תיאור זמן‬ ‫מבית‬ ‫חזר‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הספר בשעה מוקדמת‪.‬‬ ‫שלמה‬ ‫ ‬

‫תיאור סיבה‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫שלמה חזר מבית הספר בשעה מוקדמת בגלל מחלתו‪.‬‬

‫ הוסיפו תיאורים לפעלים במשפטים הבאיםז היעזרו בשאלות הנתונות‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫תיאור סיבה‬ ‫תיאור מקו ם‬ ‫‪. 1‬‬ ‫ ‬

‫אברהם ּ ָתלָה מודעת ״השבת אבידה״ איפה? מדוע? ‪.‬‬

‫תיאור אופן‬ ‫תיאור זמ ן תיאור מקום ‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ ‬

‫הפועל החדש ש ִהּגִי ַע מתי? מאיפה? עֹו ֵבד איך? ‪.‬‬

‫תיאור תכלית‬ ‫ תיאור מקום ‬ ‫‪. 3‬‬ ‫ ‬

‫המנהלת ִהזְ ִמינָה את אסתר לאן? לשם מה? ‪.‬‬

‫תיאור מקום‬ ‫תיאור זמן ‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬

‫ ממתי עד מתי? ֹלא ּ ָפ ְסקּו הגשמים לרדת איפה? ‪.‬‬

‫תחביר‬
‫‪177‬‬

‫ לכל תיאור שם משלו‪ ,‬לפי שאלות שהוא עונה עליהן‪☞ :‬‬

‫דוגמאות‬ ‫התיאור עונה על השאלות מילות יחס ‪ /‬ת’ הפועל‬

‫מתי? ממתי? עד מתי? אז‪ ,‬אתמול‪ ,‬מחר‪ ,‬היום‪ ,‬עם בוא הסתיו הימים הולכים‬ ‫ת‪ .‬זמן‬
‫לפני‪ ,‬אחרי‪ ,‬בזמן‪ ,‬עם‪ ...‬ב‪ ...‬ומתקצרים‪.‬‬

‫ת‪ .‬מקום איפה? מאין? לאן? שם‪ ,‬כאן‪ ,‬על‪ ...‬מ‪ ,..‬ל‪ ,..‬ב‪ ...‬הנחתי כאן את הדף‪ ,‬היכן הוא?‬

‫ת‪ .‬אופן איך? באמצעות מה? כך‪ ,‬טלפונית‪ ,‬מהר‪ ,‬כדרוש‪ ,‬אבי תיקן את נעלי במיומנות‬

‫פתאום‪ ,‬לחינם‪ ,‬ב‪ ,..‬כ‪ ...‬כסנדלר מנוסה‪.‬‬ ‫כמו מה?‬

‫הודות לעזרתך אתפנה לשחק‬ ‫בגלל‪ ,‬בשל‪ ,‬עקב‪ ,‬מחמת‪,‬‬ ‫ת‪ .‬סיבה מדוע? מה גרם לכך?‬
‫ִעמך‪ .‬הילדה קפצה משמחה על‬ ‫מפאת‪ ,‬הודות ל‪ ,‬בזכות‪,‬‬
‫בעטיו של‪ ,‬על‪ ,..‬ב‪ ,..‬מ‪...‬‬
‫הבשורה‪.‬‬

‫לׁ ֵשם‪ ,‬כדי‪ ,‬בשביל‪ ,‬לקראת‪ ,‬לא באנו לעולם כדי לנוח‪.‬‬ ‫ת‪ .‬תכלית לשם מה?‬
‫מה המטרה?‬
‫אדם לעמל י ּולד‪.‬‬ ‫לכבוד‪ ,‬ל‪+‬שם הפועל‬

‫ת‪ .‬מידה כמה? (פעמים‪ ,‬זמן וכד’) ב‪ , ...‬מספר‪ +‬סוג של מידה הרב דיבר במשך מחצית השעה‪.‬‬

‫(דקות‪ ,‬גרם‪ ,‬ליטר‪ ,‬ק”מ) ואני האזנתי בקשב רב לדבריו‪.‬‬ ‫באיזו מידה?‬

‫במקרה של חום לתינוק בן‬ ‫בתנאי של‪ ,‬במקרה של‪,‬‬ ‫ת‪ .‬תנאי באיזה תנאי?‬
‫חודש ְּפנו מיד לבית חולים‪.‬‬ ‫בלי‪ ,‬ללא‪,‬‬ ‫באיזה מקרה?‬

‫למרות‪ ,‬על אף‪ ,‬בניגוד ל‪ֵ ...‬חרף הגשמים לא בוטל הטיול‪.‬‬ ‫ת‪ .‬ויתור למרות מה?‬

‫ הוסיפו לגרעין המשפט “דן התעורר” תיאורים מסוגים שונים‪ .‬רִשמו במחברת‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫שימו ‪ :‬בשלב זה לא נדרוש לסווג את התיאורים במשפט לפי שמותיהם‪ ,‬אלא רק לזהותם‪.‬‬

‫תחביר‬ ‫‪178‬‬

‫ ַהקיפו במעגל את הפעלים שהּ ֵתיאורים המסומנים מתארים אותם‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫כיצד נפתיע בקלות אורחים? ‪ ...‬נכין ונקפיא גלילת תמרים!‬ ‫ ‬

‫נחמם בסיר ‪ 500‬גרם ממרח תמרים‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪ . 2‬נוסיף את הדבש ונבשל על אש נמוכה‪.‬‬

‫‪ . 3‬נוסיף בהדרגה סוכר‪ ,‬מיץ לימון‪ ,‬קינמון‪ ,‬שומשום ואגוזים‪.‬‬

‫‪ .4‬כדי שהעיסה תהיה אחידה נבחש את כל החומרים במשך כמה דקות‪.‬‬

‫‪ . 5‬נניח את העיסה על נייר אפייה ונעצב לגליל‪.‬‬

‫‪ .6‬נשמור במקפיא עד להגשה‪ ,‬ובעת הצורך נפרוס ונפתיע‪...‬‬

‫ ַהקיפו במעגל את הנשוא בכל משפט‪-,‬‬ ‫משימה‬

‫ד‬

‫ִמצאו את מילות התיאור ורִשמו מעליהן “תיאור” (שני תיאורים בכל משפט)‪.‬‬ ‫ ‬

‫תיאור‬ ‫ נשוא‬ ‫תיאור‬ ‫ ‬
‫לדוגמה‪ :‬‬
‫אתמול אחר הצהריים קראתי בהתעניינות על התנינים‪.‬‬

‫ ‪ .1‬ברחבי העולם חיים כעשרה סוגי תנינים‪.‬‬

‫אני מתאר‬ ‫התנינים מתגוררים מאז ומעולם באזור מקווה מים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫לעצמי‬ ‫ביְאור שורצים תמיד תנינים‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫ארוחה‪...‬‬ ‫‪. 4‬‬

‫כדי לגונן על עצמו מּכֶה התנין בזנבו בחָזקה‪ .‬‬

‫תחביר‬
‫‪179‬‬

‫איך נבחין בין תיאור לבין לוואי?‬

‫ ה ֵתיאור מתאר את הפועל‪ ,‬ואילו הלוואי מתאר את ה ֵשם ‪☞.‬‬

‫נבדוק את מה מתארת המילה‪ ,‬ונדע מה חלקּה במשפט ‪ -‬תיאור או לוואי‪.‬‬

‫ לווא י תיאור‬ ‫ ‬
‫ב ֵפרות הדר יש וי ׁ ֵשטםמינים ר בים שנפוכענלסים לגופנו בעת שאנו אוכלים אותם‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬‬
‫ ‬
‫ ַסמנו ִחצים מכל מילה מסומנת לְמה שהיא מתארת‪-,‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫וגַלו האם הוא תיאור או לוואי‪ .‬רִשמו מעליו‪.‬‬ ‫ ‬

‫ לוואי‬ ‫ ‬

‫באוויר שאנו נושמים יש חומר שנקרא אֹוזֹון‪ .‬זהו חׁ ֵשוםמר מחמצן חריף‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫ ‬

‫‪ .2‬האוזון מהווה מרכיב רעיל בזיהום האוויר‪.‬‬

‫‪ .3‬כשהאוזון מגיע לדרכי הנשימה‪ ,‬הוא עלול לגרום לאסתמה‪.‬‬

‫‪ .4‬במחקר שנערך לאחרונה עולה‪ ,‬כי בקליפות ה הדר ‬
‫ יש חומרים שהם לוכדי אוזון טבעיים‪.‬‬

‫‪ֻ .5‬חלְּדֹות חולות אסתמה ששאפו את החומר הפכו להיות חסינות מפני אסתמה‪.‬‬

‫‪ .6‬בכפר משתחררים לאוויר ריחות פריחת ּ ֵפרות ההדר‪.‬‬

‫‪ . 7‬חוקרים סבורים‪ ,‬שאולי זאת הסיבה לכך‪ ,‬שאנשי כפר לוקים פחות באסתמה‪.‬‬

‫תחביר‬ ‫‪180‬‬

‫ לפעמים הלוואי הוא חלק מן התיאור‪ .‬נסמן אותו בצורה הבאה‪☞ :‬‬

‫תיאור‬ ‫ תילאוווראי נשו א נוש א לוואי ‬

‫לוואי ‬
‫לדוגמה ‪ :‬במשך עשרים דקות נסעו החברות הטובות ברכבת המהירה‪.‬‬

‫ ַסמנו את התיאורים ואת הלוואים שבתוכם‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ב‬

‫תיאור‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫תיאור‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לווא י‬ ‫ לוואי‬
‫לדוגמה‪ :‬ביום שלישי שמעתי על ה״צּונָ ִמי״ ש ִהּכה ברחבי אסיה‪.‬‬

‫‪ . 1‬נַ ְחׁשֹול מים ענק ִה ְתרֹו ֵמם לגובה רב ו ִה ְתּגַלְּגֵל במהירות עצומה לעבר החוף‪.‬‬

‫‪ .2‬נחשולי המים ָס ֲחפּו אחריהם את כל הנק ֶרה ּ ְבדַ ְרּכָם‪ .‬אנשים רבים נִ ְסּפּו שם‪.‬‬

‫‪ .3‬עוד לפני הכול ּ ָב ְרחּו בעלי החיים ֵמ ֵאזֹור האסון‪ ,‬באורח פלא הם ָחׁשּו בסכנה‪.‬‬

‫‪ .4‬גל הצונָמי שטף את חוף ָקאהּו לָאק לעומק רב‪ ,‬ונעצר כמה מטרים מן‬

‫המקום שאליו הגיעו הפילים הנמלטים‪.‬‬

‫ ַסמנו במשפטים את חלקי המשפט הבאים‪ :‬נשוא‪ ,‬נושא‪ ,‬תיאורים ולוואים‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫‪ .1‬הילד קפץ עשרים פעמים‪.‬‬

‫‪ .2‬הבחור נכנס לבית הרב בזריזות רבה‪.‬‬

‫‪ . 3‬המחברת הישנה נזרקה לפח האשפה‪.‬‬

‫‪ . 4‬בהמלצת שר הבריאות נפסלו תרופות מסוימות‪.‬‬

‫תחביר‬
‫‪181‬‬

‫ לפעמים אותה מילה יכולה לשמש כחלקים תחביריים שונים במשפטים שונים‪☞.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬ ‫ ‬

‫‪‬הלוואי שהמשיח יגיע היום‪ - .‬תיאור‬ ‫‪‬היום התחיל‪ - .‬נוש א‬ ‫ ‬

‫‪‬השיעור היום התקצר‪ - .‬לוואי ‪‬שעות היום מלֵאות מעש‪ - .‬לוואי בתוך נושא‬ ‫ ‬
‫ רִשמו לצד כל משפט כאיזה חלק תחבירי משמשת המילה המודגשת‪-.‬‬
‫משימה‬

‫א‬

‫א ‪ .‬הרפואה המשלימה מונעת מחלות‪_________ - .‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫ב ‪ .‬היא משלימה את החסר בתחום ‪_________ - .‬‬
‫ ‬

‫ ‪_________ -‬‬ ‫א‪ .‬שלשום נסענו לטיול ‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫ ‪_________ -‬‬ ‫ב ‪ .‬הטיול שלשום נמשך עד הערב ‪.‬‬
‫ ‬

‫‪_________ -‬‬ ‫א‪ .‬הספר הוחזר למקומו‪ .‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫ ‪_________ -‬‬ ‫ב ‪ .‬דפי הספר התקמטו במשך הזמן‪ .‬‬
‫ ‬

‫א ‪ .‬אלחנן הקטן מיהר בבוקר אל הגן ‪_________ - .‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪_________ -‬‬ ‫ב ‪ .‬הגן נפתח בשעה שבע ‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ .5‬א ‪ .‬המכירה התקיימה ברחוב ירושלים ‪_________ - .‬‬

‫ ב‪ .‬המכירה ברחוב ירושלים התקיימה‪_________ - .‬‬
‫ ַחברו משפטים וׁ ַשלבו בהם את המילים הבאות כחלקים תחביריים שונים‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ב‬

‫‪ .1‬מחר ‪ .2‬הזהב ‪ .3‬מזכירה ‪ .4‬הצדיקים‬ ‫ ‬

‫תחביר‬ ‫‪182‬‬

‫ במשפט שלם חייבים להיות נושא ונשוא‪☞ ,‬‬
‫ אך לא חייבים להיות תיאורים או לוואים‪ .‬‬

‫נושא נשוא‬ ‫ ‬
‫לדוגמה ‪ :‬התינוק ישן‪ - .‬זהו משפט שלם גם בלי לתאר איזה תינוק וכיצד ישן‪.‬‬

‫אתמול אחר הצהריים התינוק החמוד בשקט במיטתו ‪-‬‬ ‫ ‬

‫זהו משפט חסר אף על פי שיש לו תיאורים רבים‪ .‬חסר בו הנשוא‪.‬‬ ‫ ‬

‫אתמול אחר הצהריים ישן בשקט במיטתו ‪-‬‬ ‫ ‬

‫זהו משפט חסר אף על פי שיש לו תיאורים רבים‪ .‬חסר בו הנושא‪.‬‬ ‫ ‬

‫ רִשמו בכל שורה האם המשפט שלם‪ ,‬ואם לא ‪ -‬מה חסר בו‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫________________‪.‬‬ ‫‪ . 1‬למד בבית הכנסת כ ל הלילה ‪-‬‬
‫________________‪.‬‬ ‫‪ .2‬אברהם אתמול בשע ה אחת ‪-‬‬
‫________________‪.‬‬ ‫‪ .3‬פעילות גופנית חשובה לבריאות‪- .‬‬
‫________________‪.‬‬ ‫‪ . 4‬את הפיוט הזה רבי יהודה הלוי ‪-‬‬
‫________________‪.‬‬ ‫‪ . 5‬במבצע ״כבוד הזולת״ זכ ו ‪-‬‬
‫________________‪.‬‬ ‫‪ִ . 6‬הקפידו לחלק לכולם במידה שווה ‪-‬‬
‫________________‪.‬‬ ‫‪ . 7‬הוא יצא מביתו למרות הקור העז ‪- .‬‬
‫________________‪.‬‬ ‫‪ .8‬המתנתי לבואך זמן רב‪- .‬‬
‫________________‪.‬‬ ‫‪ .9‬אברהם המזכיר את הטלפון ‪-‬‬
‫________________‪.‬‬ ‫‪ . 10‬אברהם מזכיר להתקשר לעירייה‪- .‬‬

‫תחביר‬
‫‪183‬‬

‫ג‪ .‬משלימי הפועל ‪ -‬מושאים‬

‫ִקראו את המשפטים הבאים‪ ,‬ו ַסמנו בהם את הנושא ואת הנשוא‪-.‬‬ ‫משימת‬
‫הכנה‬

‫‪ . 2‬אמא השתמשה‪.‬‬ ‫‪ . 1‬אבא עסק ‪.‬‬
‫‪ . 4‬הילדות סלדו‪.‬‬ ‫‪ . 3‬המורים הרגילו ‪.‬‬

‫האם היו במשפטים החלקים ההכרחיים ‪ -‬נושא ונשוא? ____‬ ‫ ‬
‫האם המשפטים מובנים? ____‬ ‫ ‬

‫שימו ❤ ‪ :‬גם אם נוסיף תיאורים שיענו לנו על השאלות‪ :‬מתי? איפה? למרות מה? ‬

‫המשפטים עדיין לא יהיו ברורים‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫ ‬

‫ בחדר האורחים אבא עסק בשעה אחת אחר חצות למרות עייפותו‪.‬‬

‫פעלים כמו‪ :‬עסק‪ ,‬השתמש‪ ,‬הִרגיל‪ ,‬סלד נקראים “פעלים נִצְָרכִים” ‪☞-‬‬ ‫ ‬
‫צריכים השלמה‪ .‬הפעלים הללו זקוקים למילים שיענו על שאלות כמו‪ :‬‬

‫נושא‪:‬‬ ‫■ את מה?‬ ‫■ את מי ?‬ ‫ ‬
‫■ ּבְמה?‬ ‫■ במי ?‬ ‫ ‬
‫הרב‬

‫נשוא‪:‬‬

‫ברך‬

‫■ ִממה?‬ ‫■ ִממי? ‬ ‫ ‬

‫■ לְמה ?‬ ‫■ למי ?‬ ‫ ‬

‫מושא‪:‬‬ ‫החלק במשפט המשלים את הפועל ועונה על אח ת☞‬

‫את הילד‬

‫מן השאלות הללו נקרא‪ :‬מּוׂ ָשא‪ .‬המושא מקבל את פעולת הנשוא‪ .‬‬ ‫ ‬

‫‪ ‬הוסיפו בעל פה מושאים שישלימו את המשפטים החסרים שלמעלה‪.‬‬ ‫ ‬

‫תחביר‬ ‫‪184‬‬

‫גם נטיות מילות יחס לפי שמות גוף נחשבות למושאים‪☞ .‬‬

‫לדוגמה‪ :‬ממני‪ ,‬ממך‪ ,‬אותנו‪ ,‬אותה‪ ,‬עליכם‪ ,‬עליה‪ ,‬בי‪ ,‬בהם וכו’‪.‬‬ ‫ ‬

‫הוסיפו מושאים במשפטים הבאים‪ .‬היעזרו בשאלות המכַוונות‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫‪ .1‬המורה בחנה את מי? בשיעור השלישי‪.‬‬

‫‪ .2‬התלמידה נבחנה במה? בעל פה‪.‬‬

‫‪ . 3‬את מה? שלחתי אתמול למי? ‪.‬‬

‫‪ . 4‬המוכר הבחין במי? שהמתין בצד זמן רב‪.‬‬

‫‪ .5‬האב התייעץ עם מי? בנוגע לבחירת ישיבה לבנו‪.‬‬

‫‪ .6‬ביקשתי ממי? להגיע ל ֵביתי בשעה חמש‪.‬‬
‫הוסיפו מושאים מתאימים לפעלים במשפטים הבאים‪-.‬‬
‫משימה‬

‫ב‬

‫רִשמו תחת המושא שתוסיפו על איזו שאלה עניתם‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬השכן החדש הזמין לחנוכת הבית‪.‬‬
‫‪ . 2‬הזה קטפתי לכבוד חג הׁ ָשבועות‪.‬‬

‫‪ .3‬הרבנית שוחחה בטלפון‪.‬‬
‫‪ . 4‬חיכיתי במשך זמן רב‪.‬‬

‫‪ . 5‬מחר המוכר יסגור בשעה מוקדמת מהרגיל‪.‬‬
‫‪ .6‬העני זיכה במצוות הכנסת אורחים‪.‬‬

‫תחביר‬
‫‪185‬‬

‫איך נבחין בין מּוׂ ָשא לבין תיאור?‬

‫אם זהו תיאור‪ ,‬נראה שגם בלעדיו המשפט יהיה ברור ‪☞.‬‬

‫ אבל כשההשלמה להבנת הפועל נחּוצה ‪ -‬כנראה מדובר במושא‪ .‬‬

‫שימו ❤‪ :‬המושאים עונים על שאלות שבהן סימן יחס‪+‬מי או סימן יחס‪+‬מה‪.‬‬

‫בכל משפט מן המשפטים הבאים מסומנות שתי תוספות לפועל‪-.‬‬ ‫משימה‬

‫ג‬

‫נסו להשמיט כל אחת‪ּ ,‬בִדקו עד כמה היא נצרכת ונחוצה‪,‬‬ ‫ ‬

‫וגלו איזו תוספת היא תיאור ואיזו תוספת היא מושא‪ .‬רִשמו מעליה‪.‬‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ .1‬אתמול אחרי הצהריים אבא תלה את התמונה החדשה‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ .2‬במאמצים מרובים הדחיקה הזקנה את דאגותיה‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ . 3‬החולה האזין לדרשת הרב בביתו‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ .4‬במשך שנה שלֵמה מרים התכתבה עם בת דודתה‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ .5‬התלמידים הכניסו בזריזות את הספרים לתיקיהם‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ . 6‬ראש הישיבה השתתף בחתונה למרות גילו המופלג‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ . 7‬בדרך כלל מיכל מנצלת את כישוריה לטובה‪.‬‬

‫לידיעתכם ‪ :‬את המושאים נוהגים לחלק לשני סוגים‪ :‬מושא ישיר ומושא עקיף‪.‬‬
‫ בשלב זה נכלול את כולם בקטגוריה אחת של ״מושאים״‪.‬‬

‫תחביר‬ ‫‪186‬‬

‫לסיכום‪ ,‬שלבים לניתוח משפט‪☞ :‬‬

‫‪ .1‬איתור המילים המתארות ׁ ֵשם במשפט ‪ -‬סימונן כלוואי*‪.‬‬
‫‪ .2‬איתור הפועל במשפט ‪ -‬סימונו כנשוא‪.‬‬

‫‪ .3‬איתור התשובה על השאלה “מי?” על הנשוא ‪ -‬סימונה כנושא‪.‬‬
‫‪ .4‬בדיקה אם התוספת לפועל נצרכת ונחוצה לו ‪ -‬סימונה כמושא‪.‬‬
‫‪ .5‬בדיקה אם התוספת לפועל אינה הכרחית לו ‪ -‬סימונה כתיאור‪.‬‬

‫*בחרנו לסמן את הלוואי בשלב ראשון מכיוון שיש חלקים שכוללים אותו וכך נוכל לסמנם מעליו‪.‬‬

‫‪ .5‬תיאור‬ ‫‪ .4‬מושא ‪.1‬לווא י ‬ ‫ ‪ .2‬נשו א ‪ .3‬נוש א‬ ‫‪ .5‬תיאור‬ ‫ ‬

‫‪.1‬לווא י‬ ‫ ‪.1‬לוואי ‬

‫לדוגמה‪ :‬לפתיחת מבצע החסד כינסה המנהלת את התלמידות הרבות באולם הגדול‪ .‬‬

‫נַתחו את המשפטים הבאים‪ .‬רִשמו שמות לחלקי המשפט השונים‪-:‬‬ ‫משימה‬

‫א‬

‫לוואי‪ ,‬נשוא‪ ,‬נושא‪ ,‬מושא‪ ,‬תיאור‪( .‬לא בכל משפט מופיעים כל החלקים!)‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬הרופא המיומן טיפל בסבי החולה‪.‬‬

‫‪ . 2‬בח ַצר ביתנו צומח פרח נדיר‪.‬‬

‫‪ . 3‬המנהלת מצדדת בעריכת מבצעים‪.‬‬

‫‪ .4‬התינוק אכל בתיאבון את ְמחית הּ ֵפרות‪.‬‬

‫‪ .5‬זה עתה סיימנו את לימודי התחביר בשנה זו‪.‬‬

‫ָח ְד ָרה ַהיְ ִצי ָאה ׁ ֵשׁש‬ ‫‪187‬‬

‫התחלה‬

‫ַהּגְדֹו ָלה ָק ַבע ַהּ ְפ ִעילּות‬ ‫ּ ָדן‬

‫ְל ַח ְד ָרּה עֹוזֶ ֶרת ַהּ ַת ְל ִמי ִדים‬ ‫תחביר‬

‫ֵא ַלי ּ ֶב ָח ֵצר‬ ‫יָ ָפה‬ ‫מתחברים לתחביר‬

‫משחק לסיכום‬

‫הכנת המשחק‪:‬‬
‫ִּגזרו את הכרטיסים מעמוד זה‪.‬‬
‫הוראות המשחק מעבר לדף‪.‬‬

‫תחביר‬ ‫‪188‬‬

‫הוראות המשחק‪( :‬למ ַ ׂש ֵחק בודד)‬ ‫נמלה חדרה‬ ‫דן חיפש את גד‬
‫לחדרּה של יעל‪.‬‬ ‫בחצר הגדולה‪.‬‬
‫ִקראו את המשפט שבצד האחורי לכרטיס‬
‫“התחלה”‪ ,‬בחרו במילה העונה על השאלה‪.‬‬ ‫מהו הנשוא?‬ ‫מהו הנושא?‬
‫ִמצאו את הכרטיס שב ִצדו הקדמי רשומה‬
‫מילה זו‪ִ .‬קראו את המשפט ואת השאלה‬ ‫‪ .1‬נמלה‬ ‫‪ .1‬דן‬
‫שב ִצדו האחורי של הכרטיס שהרמתם ומצאו‬ ‫‪ .2‬חדרה‬ ‫‪ .2‬גד‬
‫את הכרטיס הבא‪ ...‬אם תענו תשובות נכונות‬ ‫‪ .3‬לחדרּה‬ ‫‪ .3‬בחצר‬
‫ותעברו כראוי בין כרטיס לכרטיס‪ ,‬תגיעו‬ ‫‪ .4‬של יעל‬ ‫‪ .4‬הגדולה‬

‫בסוף לכרטיס הסיום ללא כרטיס מיותר‪.‬‬ ‫הגדולה שלי‬
‫עוזרת לי מאוד‪.‬‬
‫בשעה שש תהיה‬ ‫אבי קבע בדלת‬ ‫גד נכנס לחדרּה‬
‫היציאה לטיול‪.‬‬ ‫מזוזה יפה‪.‬‬ ‫של אחותו יפה‪.‬‬ ‫מהו הנושא?‬

‫מהו הנושא?‬ ‫מהו הלוואי?‬ ‫מהו התיאור?‬ ‫‪ .1‬הגדולה‬
‫‪ .2‬עוזרת‬
‫‪ .1‬בשעה‬ ‫‪ .1‬קבע‬ ‫‪ .1‬נכנס‬
‫‪ .2‬שש‬ ‫‪ .2‬בדלת‬ ‫‪ .2‬לחדרה‬ ‫‪ .3‬לי‬
‫‪ .3‬מזוזה‬ ‫‪ .3‬של אחותו‬ ‫‪ .4‬מאוד‬
‫‪ .3‬היציאה‬
‫‪ .4‬לטיול‬ ‫‪ .4‬יפה‬ ‫‪ .4‬יפה‬

‫שש פעמים‬ ‫מיכל התקשרה‬ ‫עוזרת דורשת‬ ‫המנהל קבע את‬
‫ביקשתי זאת‪.‬‬ ‫אלי בשעה שש‪.‬‬ ‫כ‪ 30-‬ש״ח לשעה‪.‬‬ ‫מועד היציאה‪.‬‬

‫מהו הלוואי?‬ ‫מהו המושא?‬ ‫מהו הנושא?‬ ‫מהו הנשוא?‬

‫‪ .1‬שש‬ ‫‪ .1‬מיכל‬ ‫‪ .1‬עוזרת‬ ‫‪ .1‬המנהל‬
‫‪ .2‬פעמים‬ ‫‪ .2‬התקשרה‬ ‫‪ .2‬דורשת‬ ‫‪ .2‬קבע‬
‫‪ .3‬ביקשתי‬ ‫‪ .3‬מועד‬
‫‪ .3‬אלי‬ ‫‪ .3‬ש״ח‬
‫‪ .4‬זאת‬ ‫‪ .4‬שש‬ ‫‪ .4‬לשעה‬ ‫‪ .4‬היציאה‬

‫האחראי ִה ְפעיל‬ ‫את הפעילות הזאת‬ ‫הפעילות בחצר‬

‫בחצר טרמפולינות‪.‬‬ ‫לא ישכחו‬ ‫עניינה את כולם‪.‬‬

‫מהו התיאור?‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫מהו הנושא?‬

‫‪ .1‬האחראי‬ ‫מהו הנושא?‬ ‫‪ .1‬הפעילות‬

‫‪ .2‬הפעיל‬ ‫‪ .1‬הפעילות‬ ‫‪ .2‬בחצר‬

‫סוף‬ ‫‪ .3‬בחצר‬ ‫‪ .3‬עניינה ‪ .2‬הזו‬

‫‪ .4‬טרמפולינות‬ ‫‪ .3‬התלמידים‬ ‫‪ .4‬את כולן‬