ספר השביל

‫פוסעים‬
‫בשביל‬
‫ישראל‬

‫לזכרו של‬
‫אלעד דן ז״ל‬

‫‪2006-2014‬‬

‫מתנ״ס‬
‫חבל אילות‬







‫פוסעים בשביל ישראל‬

‫הפקה‪ :‬קרן ספיר‬
‫עריכה‪ :‬נורית גורן‬
‫עריכה גרפית ועיצוב‪ :‬אורן קרן‬
‫צלמים‪ :‬אבישי גרינברג‪ ,‬חנן גינת‪ ,‬שמוליק‬
‫אשחר‪ ,‬נטע עוגן‪ ,‬גבע עוגן‪ ,‬ג'קי אמר‪ ,‬יורם‬
‫כץ‪ ,‬חגית פינס‪ ,‬אירנה קולסניקוב‪ ,‬מייקל‬
‫האק‪ ,‬דניאל דן‪ ,‬קרן ספיר‪ ,‬דיגי דקל ואילן מור‪.‬‬
‫תאור המסעות‪ :‬אבישי גרינברג‬

‫מהדורה ראשונה‬
‫מרץ ‪2014‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למתנ״ס חבל אילות‬

‫אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל‪ ,‬לסרוק‪ ,‬לאחסן‬
‫במאגרי מידע‪ ,‬או להפיץ ספר זה או חלקים ממנו‪,‬‬
‫בשום צורה ואופן ובשום אמצעי אלקטרוני‪,‬‬
‫אופטי‪ ,‬מכני או אחר‪ ,‬כל חלק שהוא מהחומר‬
‫שבספר זה‪ ,‬או לעשות שימוש מסחרי‪ ,‬ללא‬

‫אישור מפורש בכתב מ״מתנ״ס חבל אילות״‬

‫יל‬ ‫ים בשב‬
‫ישראל‬ ‫פוסע‬

‫לזכרו של אלעד דן‬

‫בית ספר משותף בערבה‬

‫פוסעים "בשביל ישראל"‬
‫מדן ועד אילת ‪ -‬לזכרו של אלעד דן‬

‫הם לא פסחו ולא חסכו‪ ,‬התעכבו‪ ,‬סיפרו סיפורים והאזינו‬ ‫מיומנו של "שביל ישראל"‬
‫בצמא לדבריהם של אורחים שהוזמנו לתאר ולספר על‬ ‫רבים האנשים אשר פסעו‪ ,‬דשדשו‪ ,‬העלו אבק ובוססו‬
‫אירועים היסטוריים שסיפקו המקומות השונים‪ .‬אפילו‬ ‫בבוץ‪ ,‬טיפסו בהרים‪ ,‬ירדו בעמקים‪ ,‬התבסמו בקיסמו של‬
‫אורי דביר ז"ל‪ ,‬מי שהיה אבי ומולידי‪ ,‬הספיק לפגוש את‬ ‫הגליל‪ ,‬בריחו ומליחותו של הים‪ ,‬במרחבי הערבה והנגב‬
‫הקבוצה‪ ,‬בנחל מערות‪ ,‬ולשמוע מפיו‪ ,‬כיצד אני יצאתי‬
‫לאויר הארץ‪ ,‬וכיצד על‪-‬אף קשיים בירוקרטים הפכתי‬ ‫המיוחדים והיחודיים‪.‬‬
‫אך מכל אותם רבבות‪ ,‬אשר פסעו בשביליי‪ ,‬הוקסמתי‬
‫למושא נפשם של כה רבים הנהנים משביליי ומאתריי‪.‬‬ ‫במיוחד מחבורה מיוחדת ויחידה במינה‪ ,‬חבורה שהגיעה‬
‫אשמח לשוב ולארח את החבורה המופלאה הזו מחבל‬ ‫אלי מהדרום הרחוק‪ ,‬מחבל אילות‪ ,‬שהחליטה להנציח את‬
‫שמו של אלעד דן בן קיבוץ אילות אשר נפל במלחמת לבנון‬
‫אילות גם בשנים הבאות‪.‬‬ ‫השנייה‪ ,‬בפרויקט מיוחד אשר ידגיש את אהבת הארץ‪,‬‬
‫תודה לכולם‪ ...‬המשיכו לטייל בשביליי "שביל ישראל"‪.‬‬ ‫דרך הליכה‪ ,‬דרך מעבר וביקור בכל פינה ובכל אתר –דרכי‪:‬‬

‫פרויקט "שביל ישראל" הינו תוכנית המבצעת הלכה‬ ‫"שביל ישראל"‪.‬‬
‫למעשה "חינוך בר קיימא" ‪ -‬פעילות חינוכית המלמדת את‬ ‫קיבלתי בשמחה‪ ,‬בשמץ סקרנות‪ ,‬את ראשוני ההולכים‬
‫ערכי הסביבה‪ ,‬מחדדת את החשיבות והערך של המגוון‬ ‫שהגיעו אלי לפני ‪ 8‬שנים‪ ,‬נחושים מאוד לעבור את מאות‬
‫התרבותי בחיינו‪ ,‬מפתחת מצוינות גאווה ואחריות סביבתית‬ ‫הק"מ מדן ועד אילת‪ ,‬במסלול שחולק ל‪ 17-‬קטעים‪ .‬במשך‬
‫אותן ‪ 8‬שנים הספקתי להכיר חבורה מקסימה אשר שילבה‬
‫וחברתית בדור הנוכחי וכן לדורות הבאים‪.‬‬ ‫הליכה‪ ,‬כושר‪ ,‬מצב רוח מרומם‪ ,‬לצד הזדמנות להכיר‬
‫המגוון האנושי מראה על הצלחת הפרויקט כפרויקט‬
‫קהילתי היו בו את כל המרכבים הנכונים‪ :‬סביבה‪ ,‬קהילה‪,‬‬ ‫בצורה אינטימית‪ ,‬באופן בלתי אמצעי האחד את השני‪.‬‬
‫אהבת הארץ‪ ,‬הנצחה‪ ,‬תמיכה ותרומה כלכלית ורוחנית‬ ‫במהלך ימי הצעידה‪ ,‬נרקמו חברויות מיוחדות ואנשים‬

‫מתעשייה מקומית‪.‬‬ ‫שהכירו זה את זה הפכו להיות חברים וידידי נפש‪.‬‬
‫תודה ל"שביל"‪.‬‬ ‫שמחתי לארח את החבר'ה שמנו מעל ‪ 100‬הולכים בכל‬
‫מפגש‪ ,‬מנוער עד מבוגרים‪ ,‬בכל אתר ואתר של המסלול‪,‬‬
‫גאה להוביל ולהיות שותפה בתוכנית יפה שכזו‪.‬‬

‫קרן ספיר – מתנ"ס חבל אילות‬

‫נהריה‬ ‫קרית שמונה‬ ‫דן‬
‫עכו‬
‫כנרת‬ ‫[ שביל ישראל ]‬
‫חיפה‬ ‫טבריה‬
‫שביל ישראל הוא נתיב הליכה ארוך שנמשך‬
‫זכרון‬ ‫בית שאן‬ ‫לאורך כל מדינת ישראל‪ ,‬מקיבוץ דן בצפון ועד‬
‫יעקב‬ ‫החוף במפרץ אילת‪ .‬אורכו היום‪ ,‬לאחר השינויים‬
‫חדרה‬ ‫שבוצעו בו במהלך השנים‪ ,‬הוא כ‪ 1,000-‬קילומטר‪.‬‬

‫נתניה‬ ‫שביל ישראל הוא גולת הכותרת ברשת סימון‬
‫השבילים הארצית שיזמה ויצרה החברה להגנת‬
‫תל אביב‬ ‫פתח תקוה‬ ‫הטבע‪ ,‬המסמנת וממפה את כל מסלולי הטיול‬
‫בת ים‬ ‫ירושלים‬
‫בארץ‪ ,‬על ידי הוועדה לשבילי ישראל השביל‬
‫אשדוד‬ ‫נחנך באפריל ‪ ,1995‬לאחר כ‪ 15-‬שנות עבודה‬

‫אשקלון‬ ‫ודיונים על התוואי‪ .‬הרעיון הועלה בראשית‬
‫שנות השמונים על ידי אברהם תמיר ואורי‬
‫ים‬ ‫דביר‪ .‬בתכנונו הושם דגש על מתן ייצוג לכל נופי‬
‫המלח‬ ‫ואזורי הארץ וכן על מעבר באתרים חשובים לכל‬
‫הדתות‪ .‬שביל ישראל מסומן באמצעות שלושה‬
‫באר שבע‬ ‫פסים מקבילים במדורג‪ :‬לבן‪ ,‬כחול וכתום‪.‬‬
‫הסימון הוא מדורג ‪ -‬כאשר הפס הלבן עליון‪,‬‬
‫דימונה‬ ‫כיוון ההליכה צפונה ואילו כאשר הכתום עליון‬
‫שדה בוקר‬ ‫דרומה (יש הסוברים שהלבן מייצג את החרמון‬
‫המושלג והכתום מייצג את המדבר)‪ .‬שביל ישראל‬
‫מצפה רמון‬ ‫נבחר כאחד מ‪ 20-‬מסלולי ההליכה הטובים‬
‫ביותר על ידי נשיונל ג'אוגרפיק‪ ,‬ותואר על ידי‬
‫נאות סמדר‬ ‫צוות השופטים כמשלב טבע‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מורשת‬
‫ותרבות עם "נופים תנ"כיים בקנה מידה גדול וכן‬
‫נופים מחיי היום‪-‬יום של הישראלים המודרניים‪".‬‬

‫(מתוך ויקיפדיה) אילת‬



‫איך זה שכוכב אחד נופל?‬

‫אלעד בנם הבכור של אמנון ודניאל נולד ב‪ 14/12/1980-‬בקיבוץ אילות‪.‬‬
‫ילד טבע ‪ ,‬יפה תואר‪ ,‬סקרן‪ ,‬חייכן וטוב לב‪.‬‬

‫אלעד גדל ככל ילדינו‪ ,‬עם המאפיינים של היותנו קהילה קטנה כאן‪,‬‬
‫בקצה המדבר – ועם השונה והמיוחד לכל ילד ובן משק‪:‬‬

‫פעוטון וגן ילדים ובית ספר מקומי‪ ,‬ואחר כך השתלבות בבית הספר‬
‫האזורי – בצד הטיולים בוואדי האבנים‪ ,‬הטיפוס השנתי על הר השחמון‬
‫להדלקת לפידי החנוכה‪ ,‬והגיחות הרבות לים סוף – לצלילה מתחתיו‬

‫או לשחייה ושיט מעליו‪.‬‬

‫המדבר משמר את היופי‪ ,‬ואלעד גדל ונהיה לילד יפה תואר וברוך‬
‫כישרונות – אח לבועז שמנגן ושר ולאחותו דורין שמזמרת גם היא‪.‬‬

‫ואילו הים משמר את החברות – ולאלעד היה ים של חברים‪ ,‬שרובם‬
‫נאספו כאן היום‪.‬‬

‫בתום לימודי התיכון התגייס אלעד לצנחנים‪ ,‬ועשה חיל בשירותו‬
‫הצבאי‪ .‬אלעד היה חניך מצטיין ואף זכה ל"אות כומתת המפקד"‪.‬‬

‫אך עוד לפני הגיוס לצה"ל נפשו נקשרה בסיון‪ ,‬שהגיעה לאזורנו עם‬
‫פליטי הקטיושות שנפלו על צפון הארץ בתקופת מבצע "ענבי זעם"‪.‬‬

‫הזוג הצעיר התיישב לאחר תום השירות הצהל"י בחיפה והחל בשלב‬
‫הלימודים האקדמיים‪ .‬אלעד סיים מספר ימים לפני פרוץ המלחמה ‪,‬‬
‫את המכינה ללימודים באוניברסיטת חיפה‪ ,‬והתעתד להתחיל בלימודי‬

‫ביו‪-‬טכנולוגיה באוניברסיטה‪ ,‬בסתיו הקרוב‪.‬‬
‫מותו קטע את התוכניות‪...‬‬

‫האסון של נפילת אלעד בקרב בלבנון הוא משהו שעוד איננו מצליחים‬
‫לתפוס ולהבין; לא הוריו‪ ,‬לא אחיו ואחותו‪ ,‬לא הסבא ושתי הסבתות‬
‫שבארץ ובשוויץ‪ ,‬לא כל יושבי הקיבוץ הזה‪ ,‬שאלעד הוא בן המשק‬

‫הראשון שלו הנופל בקרב – ולא כל חבריו הרבים מספור‪.‬‬

‫ישראל נהרי‪ -‬חבר קיבוץ אילות‬

‫‪8‬‬

‫פוסעים‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪#1‬‬

‫מבית אוסישקין עד נחל עמוד | ‪ 110‬ק״מ‬

‫לקהילת חבל אילות‬

‫אנשים טובים באמצע הדרך‪ ,‬אנשים טובים מאוד‬
‫אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד‪...‬‬

‫הפרויקט המיוחד במינו‪ ,‬לזכרו של סמ"ר אלעד דן‪ ,‬בן קיבוץ‬
‫אילות‪ ,‬שנפל במלחמת לבנון השנייה‪ ,‬הוא מסע חוויתי של זיכרון‪,‬‬

‫התחדשות ודיאלוג בנופי הארץ ובשאלות העומק שלנו כחברה‪.‬‬

‫מאז החל המסע צעדו איתנו רבים שהיו שותפים לחוויה משמעותית‬
‫של הכרות ודיאלוג‪ ,‬בין מטיילים שונים מקצווי החבל ומחוצה לו‪.‬‬

‫המסע זימן חיבור ישיר ובלתי אמצעי לארץ‪ ,‬נופיה‪ ,‬יושביה ומורשתה‬
‫וחיזק את חוסננו הקהילתי והאישי‪.‬‬

‫הצלחת המסע הינה שילוב של עשייה משמעותית ע"י קרן ספיר אשר‬
‫מובילה אותו ביד רמה‪ ,‬צוות המתנ"ס שעושה משימתו במסירות‬
‫ונאמנות‪ ,‬חברי הקהילה המתנדבים‪ ,‬ארגונים בקהילה הנרתמים‬
‫ותורמים להצלחה בתחומים שונים במהלך המסע והחשובים‪:‬‬
‫אתם‪ ,‬מבוגרים ובני נוער‪ ,‬חברי הקהילה המתמידים והמתרגשים‬

‫בכל פעם מחדש‪.‬‬

‫אנו במתנ"ס נמשיך לטייל יחד עמכם‪ ,‬חברי הקהילה‪ ,‬ולהיות‬
‫בשבילכם ולמענכם בשבילי הארץ הארוכים והרחבים‪.‬‬

‫מחכים לכם לעוד אתגרים וחוויות מוצלחות‪ ,‬מרתקות ומרגשות‪.‬‬

‫לכולם התודה והברכה‪.‬‬

‫שושי אורון‪,‬‬
‫מנהלת המתנ"ס ואגף החינוך‪.‬‬

13

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬

‫הרעיון הראשוני לפרוייקט הזה התבשל אצל שני אנשי חינוך‬
‫מביה"ס‪ ,‬מייקל לוי וחנן גינת סמוך לחנוכת 'שביל ישראל'‬
‫באמצע שנות ה‪ ,'90-‬שחשבו על רעיון שיהווה מעין חוג‬
‫לתלמידים אוהבי טיול‪ ,‬משותף למעלה שחרות יחד עם עוד‬

‫בית ספר בעל אורנטציה דומה‪.‬‬
‫לאחר פניות חוזרות לבתי ספר עמיתים שלא זכו למענה‪ ,‬ועל‬
‫אף הפגישה עם אורי דביר‪ ,‬האב הרוחני של 'שביל ישראל'‪,‬‬

‫התוכנית בעל כורחה הוכנסה למגירה‪.‬‬
‫לאחר מספר שנים‪ ,‬באביב ‪ ,2006‬עקב תרעומת מצד תלמידים‬
‫כי אין מספיק טיולים בביה"ס‪ ,‬הוצאה התוכנית מהמגירה‬
‫והוצגה בפני קרן ספיר‪ ,‬מנהלת המחלקה לחינוך סביבתי‬
‫במתנ"ס‪ ,‬שהרימה את הכפפה‪ ,‬קבעה כי יהיה זה מסע משותף‬
‫של מבוגרים ונוער‪ ,‬פרסמה תאריך לסתיו והפיצה הרשמה‬

‫בקרב הטיילים באזור‪.‬‬
‫אסון נפילתו של אלעד דן במלחמת לבנון השנייה הביא את‬
‫רונית וג'ופיס‪ ,‬רכזי הנוער‪ ,‬לפנות אל דניאל ואמנון דן‪ ,‬הוריו‬
‫של אלעד‪ ,‬ולקבל את הסכמתם שהמסע האזורי לאורכה של‬

‫ישראל המיועד לסתיו יהיה מפעל להנצחתו של אלעד‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬
‫‪15‬‬

‫באוקטובר ‪ 2006‬ביום ד'‪ ,‬השכם בבוקר בחופש סוכות‪,‬‬
‫יצאו צפונה ‪ 25‬מבוגרים ו‪ 18-‬בני נוער לקראת שישה ימי‬

‫צעידה‪ ,‬ולאחר ‪ 9‬שעות נסיעה הגיע האוטובוס לקיבוץ‬
‫דן‪ ,‬והנה התחיל המסע אחר הצהריים בצעד ראשון‬

‫בדרך לכ‪ 1,000-‬ק"מ‪ ,‬מקיבוץ דן עד קיבוצו של אלעד דן‪.‬‬
‫רודפים אחרי שעות האור האחרונות צעדו הרגליים‬
‫המנוונות מהנסיעה דרך תל דן ‪ -‬כמה נחמד לצעוד‬

‫בתפר בין ישראל ללבנון בלי ג'יפ צבאי ובלי מדים‪ ,‬תוך‬
‫חימום השרירים בארבע שעות צעידה תכליתית תוך‬
‫חציית מקורות הירדן וטבילה במי נחל שניר ובהמוני‬
‫ישראל המבלים את החג בטבע‪ ,‬עד לפתחו של בית‬
‫העלמין של כפר גלעדי‪.‬‬

‫קבריהם של ישראל ומניה שוחט – (מסתבר שזה לא רק‬
‫רחוב בתל‪-‬אביב)‪ ,‬הוסיפו לאווירת כיבוש הארץ ברגליים‪.‬‬

‫קשה שלא להתרשם ממצבת האריה השואג שמספר‬
‫בנהימה נצחית את סיפור גבורתם של לוחמי תל‪-‬חי‬
‫וכפר גלעדי‪ ,‬ושומר על הלנים סמוך אליו‪ ,‬בייחוד על‬
‫אלה שקמו בלילה לשירותים וחצו את בית הקברות‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬ ‫היום השני למסע עבר בדרך הנוף המקסים בין קרחות‬
‫‪17‬‬ ‫היער של נפלי הקטיושות תוך תחושה שלעולם‬
‫יפה יהיה להשקיף על עמק החולה‪ .‬אמנון דן סיפר‬
‫שהשריפות מטילי הקטיושה‪ ,‬שנכרות בכל שעל‪,‬‬

‫עשויות להועיל להפצת זרעים והשבחת הזנים‪.‬‬
‫בסופה של צעדה על רכס רמים מעל קריית שמונה‪,‬‬
‫קינחו הצועדים בהליכה בנחל קדש המרהיב וסיפור‬
‫כיבושה של מצודת ישע‪ ,‬היא מצודת כח‪ ,‬וטיפוס‬

‫לחניית הלילה ליד אלה אטלנטית מפוארת‪.‬‬
‫היום השלישי נפתח בביקור בוקר בקבר יהושוע‪,‬‬
‫טיפוס לקרן נפתלי לגמוע עוד מעט מהזוויות‬
‫הדרומיות של עמק החולה יחד עם מומחים לצמחים‪,‬‬
‫לחרקים‪ ,‬להיסטוריה ולידיעת הארץ‪ .‬עוצרים הרבה‬
‫ושומעים סיפורים‪ ...‬כעת הסתבר שארכיאולוגיה‪,‬‬
‫בוטאניקה וזואולוגיה לא מעניינים את כולם‪ ,‬מה‬
‫שהביא את יוני שטרן המדריך‪ ,‬חבר ילדות של אלעד‬
‫דן‪ ,‬לאפשר לתאבי ההליכה להתקדם‪ ,‬וכך נוצרו‬
‫להן שתי קבוצות המבוגרים‪" :‬מטיבי לכת" וקבוצת‬
‫"מטיבי עניין"‪ .‬דרך עפר לא מרגשת הוליכה ביגיעה‬
‫אל נחל דישון תוך שמירת מרחק ביטחון מהכוורות‬
‫שנקרו בדרך‪ ,‬כשהיום חם והזיעה רבה‪ .‬לאחר רחיצת‬
‫הרגלים במאגר נזללו עוד מהכריכים שהוכנו מבעוד‬
‫מועד‪ ,‬מולאו בקבוקים‪ ,‬ומי שלא היה עייף מדי המשיך‬
‫במעלה הנחל כשטחנות הקמח הוותיקות מנופפות לו‬
‫לשלום בואך לחניון הלילה על הגדה של נחל דישון‪.‬‬

‫פעם ראשונה שישנים בחיק הטבע‪.‬‬
‫היום הרביעי הגיע וניכרה השלמה עם הגורל ועם‬
‫קורטוב של סקרנות מההליכה ביער ברעם ומהטיפוס‬
‫להר מירון שעמד להתרגש על שלוש הקבוצות‪ .‬מומחי‬
‫המפות התקשו לזהות את שמו של המעיין שנקרה‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬
‫‪16‬‬

‫כל צועד‪ ,‬אך גם קילוגרם לפחות לכל נעל‪ .‬כל‬ ‫נפגעי החלקה‪ ,‬לכן הוחלט לסטות מהמסלול‬ ‫היום החמישי עלה כשהשמיים היו קודרים‪,‬‬
‫הנערים חלצו נעליים והלכו יחפים‪ .‬בתחנת מכבי‬ ‫ולצאת לכיוון כפר שמאי‪ ,‬שם חיכה האוטובוס‬ ‫ומהמסלול שתוכנן לאורכו של נחל עמוד‬
‫האש של פוריה‪ ,‬בעוד המטיילים המבוצבצים‬ ‫שהקפיץ את המטיילים הרטובים לכפר הבדואי‬ ‫ולהסתיים בקרבת הכנרת‪ ,‬נשאר כתכנון‪ .‬גשם‬
‫נשטפים כדי לא ללכלך את האוטובוס של משה‬ ‫חמם שלמרגלות הר הארבל‪ ,‬למסלול שיועד‬ ‫זלעפות תרגלה את קבוצת המטיילים הדרומית‬
‫סבג‪ ,‬ההתעדכנות בתחזית מזג האוויר בישרה‬ ‫לצעוד מכוסה בשקיות זבל על הראשים ועל‬
‫כי גם בימים הקרובים צפוי ליהיות סוער‪ ,‬על כן‬ ‫ליום המחרת‪.‬‬ ‫התרמילים‪ ,‬ולהבין שיש הבדל בין אוהל נגד‬
‫הוחלט לסיים בשלב זה את החלק הראשון של‬ ‫אך הטיפוס לפסגת הארבל התברר כחלק‬
‫הפשוט‪ ,‬היות ועם ההגעה לראש הארבל נפתחו‬ ‫גשם לבין אוהל של "הום סנטר"‪.‬‬
‫הטיול‪ ,‬ולחזור עייפים‪ ,‬מרוצים ורטובים‪.‬‬ ‫שוב ארובות השמים וגשם אלכסוני הצליף בפני‬ ‫ההליכה במסלול החלקלק הביאה את דינה‬
‫הצועדים על בוץ טרה‪-‬רוסה דביק של שדה‬ ‫אשחר‪ ,‬קצינת הרפואה של הטיול‪ ,‬לשכנע שאין‬
‫אבישי גרינברג‬ ‫חרוש‪ ,‬המוסיף אמנם חמישה ס"מ לגובהו של‬ ‫ברשותה מספיק ציוד רפואי לטפל בכמה עשרות‬

‫‪19‬‬

‫בדרך ומשום כך נקרא "עין ספק"‪ .‬הקטלב ליווה את הטור כל‬
‫הדרך בעלייה היפהפייה להר נריה‪ ,‬התצפית ממנו הייתה המנה‬
‫הראשונה בדרך לפסגת המירון‪ .‬העננים הנמיכו להזליף מהיורה‪,‬‬
‫וכמו הציעו באדיבות להיכנס בלילה לאוהלים‪ .‬לכל עלייה יש‬
‫גם ירידה – ובסופה‪ ,‬הפעם‪ ,‬דניאל מילאה את מקומן של בינה‬
‫ורונית‪ ,‬ושקדה על המרק המסורתי‪ .‬מיניבוס עם אילותים‬
‫רעננים הגיע‪ ,‬עליו עלו חברי קיבוץ חזרה דרומה‪ ,‬לא בשל הקושי‬
‫אלא מתוך רחמנות על סידור העבודה בקיבוצים‪ .‬הנוער ניצח‬
‫על האש ודיגי אלתר הבדלה סמרניקית כשרה למהדרין‪ .‬בשעה‬
‫‪ 3:37‬טפחו טיפות כבדות על מחנה האוהלים שבחניון הפיתול‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫פוסעים‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪#2‬‬

‫מנחל עמוד עד הר תבור | ‪ 60‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬ ‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬
‫שביל ישראל ‪1‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪ ‬אישור בטחוני לטיול‬
‫‪ ‬אישור הורים לטיול‬
‫‪ ‬אישור יציאת מבוגרים לטיול‬

‫‪ ‬מסלול וציוד ‪1‬‬
‫‪ ‬שביל ישראל פגישה‬

‫‪ ‬מספר ארוחות‬
‫‪ ‬שביל ישראל מתפתל‬
‫‪ ‬שביל ישראל בשש שנים‬

‫‪ ‬מצגת שביל ישראל‬
‫‪ ‬כתבה לעיתון‬

‫‪ ‬סיכום טיול שביל ישראל ‪1‬‬
‫‪ ‬תודות לשביל ישראל – מצגת‬

‫‪ ‬חולצה לשביל ישראל‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬

‫חמישה ימי צעידה מתוך שישה שהסתיימו באופן גשום על כ‪ 50-‬אנשי הערבה‪,‬‬
‫כולל חיים קנטור שמצא עצמו לבדו בלב יער ברעם וחבר לבסוף אל הכח‪,‬‬
‫השרו אווירה רטובה וטובה כל הדרך הארוכה בחזרה‪ ,‬כשבלב רבים הייתה‬

‫תחושה ורצון להמשיך לצעוד בצ וותא את המשך 'שביל ישראל'‪ ,‬כמו כיום כמה‬
‫שנים אחרי‪ ,‬כאשר צעדו להם כמה חברי סמר שסיפרו וסיפרו וסיפרו‪...‬‬

‫ימים לא רבים לאחר החזרה לשגרה‪ ,‬הפכו ההתכתבויות בדואל לאור הרצון‬
‫של המשתתפים ובין הצלמים להיפגש שוב‪ ,‬להראות‪ ,‬להתראות‪ ,‬להיזכר‬

‫ולשתף את החוויה האישית שלהם‪ ,‬הייתה הרגשה שיש צורך בחוליה נוספת‬
‫מקשרת ומגשרת בין המטיילים ובין הקטעים המטויילים‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬כמה שבועות אחרי‪ ,‬ארגנו חברי אילות מפגש בפינת החי בקיבוץ הוקרנה‬
‫מצגת מהטיול והיה ברור לכולם שאצל כולם מקנן רצון עז להמשך‪.‬‬

‫יחד עם זאת היה ברור כי תוכנית הבסיס כפי שעובדה ביחד עם "מר שביל"‪,‬‬
‫אורי דביר‪ ,‬לפיה חולקו קטעי השביל לעשרה קטעים בני שישה ימי צעידה‬
‫כל אחד במהלך חופש סוכות ופסח‪ ,‬אינה אפשרית הן בשל עומס המטיילים‬

‫במסלולי הטיול והן בשל מגבלת ההיעדרות הרציפה של חברי קיבוצים‬
‫מהענפים‪ .‬המסקנה הייתה שיש לעצב תבנית טיול מותאמת יותר ומסגרת‬
‫המאפשרת את המינון הנכון בין הצורך בנסיעה ארוכה לבין הרצון בקיום‬

‫מספר ימי טיול רציפים‪.‬‬
‫במפגש באילות שכלל חגיגת עוגות בניצוחו של פופו‪ ,‬היה תחילתה של מסורת‬

‫"מפגשי הסיכום" בו נקבע שהפורמט יכלול יציאה בערב יום ד'‪ ,‬נסיעת לילה‪,‬‬
‫לינה ויציאה לשלושה ימי צעידה ביום חמישי בבוקר‪.‬‬

‫‪23‬‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬
‫‪25‬‬

‫וכך‪ ,‬באפריל ‪ 2007‬יצאו לקטע מספר ‪ 2‬לזכרו של אלעד‬
‫דן ‪ 33‬מבוגרים ללא ‪ 27‬בני הנוער שחובות לימודיות יצרו‬

‫אילוץ לצאת יום אחרי וגם לחזור יום אחרי‪ ,‬גידול של‬
‫‪ 40%‬בהשתתפות‪.‬‬

‫תמיד לפני כולם יצאו בנצי ופופו‪ ,‬צוות המנהלה המסור‬
‫להכין את ה"חלוץ" בחניון הפיתול אשר במורדותיו‬

‫הדרומיים של המירון‪ ,‬חניון בו לנו כבר הצועדים כחצי‬
‫שנה קודם‪ ,‬כיוון שהיה צורך ב"השלמות"‪.‬‬

‫אך גם הפעם התברר כי הגשם הוא השחקן המרכזי‪,‬‬
‫והוא זה שהביא את בנצי ופופו לידי החלטה כי יש‬

‫למצוא מקום לינה חלופי ‪ -‬סככה בדגניה‪ .‬היום השישי‬
‫למסע שהתחיל בהקפצה לכפר קיש ומשם צעידה של‬
‫יותר מ‪ 20-‬ק"מ במורד מעלה אלות ונחל יבניאל עד אתר‬

‫הירדנית‪.‬‬
‫בנוסף לגשם‪ ,‬הימצאות המעיינות בסמיכות כזו או אחרת‬

‫לדרך הביאו לתובנה שאין זה מסע אדוק לשביל ישראל‬
‫המסומן בלבד‪ ,‬אלא כמתווה כללי‪ ,‬מתגלגל לנתיבים‬
‫נוספים סמוכים‪.‬‬
‫בכל זאת נעשה ניסיון נוסף לישון בחניון הפיתול‪,‬‬
‫כשהבוקר הסגריר עלה‪ ,‬עלו כולם שוב על האוטובוס‬
‫והוקפצו לתחנת הכיבוי של פוריה לתחילתו של‬
‫היום השביעי למסע לאורך רכס פוריה המוריק בדרך‬
‫המובילה מטה למושבה כנרת ולשירה דמומה בבית‬
‫העלמין עם הנוף הכי יפה בארץ‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫גם קבלת השבת השנייה ב'שביל' הוכרזה "מסורת"‪,‬‬
‫שוב בחניון הפיתול מתוך כוונה אמיתית שיתמזל המזל‬

‫והבוקר יביא איתו יום נאה‪ ,‬וסופסוף תהיה אפשרות‬
‫לטייל בנחל עמוד‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬היום השמיני למסע החל בהליכה לאורך הנחל‬
‫המיוחל והמיוחד‪ ,‬והיו אלה בריכות שכווי הצוננות‬

‫שהביאו את אנשי הדרום לשכשך ארוכות ולגלות את‬
‫העמוד הנישא בצלע הערוץ שנתן לו את שמו‪ ,‬ועם‬
‫שקיעה הגיעו כולם לאזור המושבה מגדל‪ ,‬שם עלו‬
‫כולם על האוטובוס לקראת נסיעה ארוכה לערבה‪,‬‬

‫פעם אחרונה באוטובוס אחד‪ ,‬פעם אחרונה כקבוצה‬
‫מצומצמת ואינטימית‪.‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬
‫‪26‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬
‫‪29‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬
‫‪28‬‬

‫פוסעים‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪#3‬‬

‫מצומת גזית עד הכרמל | ‪ 52‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪2‬‬

‫‪ ‬מודעה ב״קצה המדבר״‬
‫‪ ‬מכתב למנהלים‬
‫‪ ‬מודעה על הטיול‬

‫‪ ‬מכתב למיודיק רכז‬
‫ תחבורה של המועצה‬
‫‪ ‬מטיילים בשביל ישראל‬

‫ הפעם השנייה‬
‫‪ ‬הזמנה לשיחת ערב‬
‫ של ההולכים בשביל‬
‫‪ ‬התארגנות בנושא מזון‬
‫‪ ‬טופס תיאום טיולים‬

‫‪ ‬מכתב תודה לקרן‬
‫‪ ‬מכתב תודה‬

‫‪30‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#3‬‬
‫‪33‬‬

‫הפגישה באילות לאחר הקטע השני הייתה‬ ‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#3‬‬
‫הסממן שרכבת ה'שביל' כבר דוהרת קדימה‪,‬‬ ‫‪32‬‬

‫ומיד נקבע תאריך לקטע השלישי‪ ,‬שיצא‬
‫באוקטובר ‪ ,2007‬כאמור‪ ,‬ביום ד' בערב‪ ,‬ישר‬

‫לדשא של קיבוץ גזית‪.‬‬
‫בקבוצה היו כ–‪ 40‬בני נוער מכיתות ז' עד י"ב‬
‫וכ–‪ 60‬מבוגרים מישובי המועצה‪ ,‬וכן מצטרפים‬
‫אחרים‪ .‬תוך דקות הוקם מחנה האוהלים וכולם‬
‫שקעו בשינה‪ ,‬לצבירת כוח לקראת ההליכה‪.‬‬

‫ביום ה'‪ ,‬היום התשיעי למסע‬
‫המסע התחיל בטיפוס על הר תבור מצידו‬
‫המזרחי ולאורך קו החשמל‪ .‬לאורך שביל‬
‫הפסגה‪ ,‬במקומות בהם יש "חלונות" בחורש‬
‫הטבעי‪ ,‬מתגלות פיסות נוף של הגליל התחתון‬

‫ומעבר לו‪ .‬אחר כך סיור קצר בכנסיה על‬
‫הפסגה וגלישה בשביל התלול לכיוון צפון‪.‬‬
‫השביל התמשך ועבר ביער בית קשת לכיוון הר‬
‫דבורה‪ .‬הקפה של פסגת ההר לכיוון עין מאהל‪,‬‬
‫והנה על השביל ציפתה לצועדים משלחת של‬
‫תלמידים ומורים‪ ,‬אשר החל משנת ‪ 2000‬הם‬

‫השותפים והעמיתים של מעלה שחרות‬
‫[ראה סימן דרך] וקיבלה את פני הבאים‪.‬‬

‫ביום התשיעי למסע‪ ,‬יום שבת‪ ,‬גלשו הקבוצות‬ ‫מקיף באתר ציפורי‪ .‬מעבר במצפה ריש לקיש‬ ‫חציית הכפר בדרך התלולה המטפסת לביה"ס‬
‫המטיילות מהרדוף לערוץ נחל ציפורי והאמיצים‬ ‫ואחרי מנוחת צהריים בצמוד לצומת המוביל‬ ‫שנבנה במעלה הכפר‪ ,‬אותה עולים מידי יום‬
‫פשטו בגדיהם וטבלו בבריכה של עין יבקע‪.‬‬ ‫יצאו הטיילים במרץ מחודש להליכה עד לנקודת‬ ‫מאות מתלמידי הכפר‪ ,‬מה שהאיר באור חיוור‬
‫בהמשך חלפו על פני המנזר הממוקם במבנה‬ ‫אפילו את ‪ 74‬המדרגות אותן מטפסים מידי‬
‫של טחנת קמח עתיקה תוך המשך הליכה‬ ‫הסיום בקיבוץ הרדוף‪.‬‬ ‫יום ילדי יטבתה‪ .‬אחרי דברי ברכה של מנהלי‬
‫לאורך העמקים המתונים בינות לגללי הפרות‬ ‫אחרי הקמת האוהלים על הדשאים של ביה"ס‬ ‫בתי הספר (נאסר מעין מאהל‪ ,‬ומייקל ממעלה‬
‫ועצי האלה והאלון‪ .‬הפרות שרבצו לאורך הדרך‬ ‫היסודי‪ ,‬ארוחת ערב וקבלת שבת משולבת‬ ‫שחרות) ואודי גת כראש המועצה‪ ,‬התפצלה‬
‫הסתכלו במבט משועמם בהולכי על שתיים תוך‬ ‫בדברים לזכר אלעד דן‪ ,‬התקיים מפגש עם‬ ‫הקבוצה לאירוח אצל המשפחות בכפר‪3-4 ,‬‬
‫כדי העלאת גירה‪ .‬מאמץ אחרון לחציית רכס‬ ‫מייסדת ביה"ס‪ ,‬שסיפרה בפירוט על הצורה‬
‫וגלישה לכפר חסידים וקיבוץ יגור הביאו לסיום‬ ‫המיוחדת בה מלמדים על פי שיטת וולדורף‪.‬‬ ‫מתארחים בכל בית מארח‪.‬‬
‫המסלול‪ .‬ארוחה קלה ונסיעה ארוכה דרומה‪.‬‬ ‫הפגישה עם העמיתים בעין מאהל והמפגש עם‬ ‫בעזרת האוטובוס ומשה הנהג שהפגין‬
‫אשת החינוך בהרדוף מיסדו מסורת נוספת והיא‬ ‫אקרובטיקה של רוורסים בשיפועים ובסמטאות‬
‫עד הפעם הבאה‪.‬‬ ‫מפגשי ערב עם אנשים לאורך המסע‪ ,‬ובתוך כך‬ ‫שלא מלמדים לא בפו"ם וגם לא בכותנה‪ ,‬דילגו‬
‫המטיילים על הקטע העירוני והתחילו בסיור‬
‫יציקת תוכן בעל משמעות למשתתפים בו‪.‬‬



37

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#3‬‬
‫‪36‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#3‬‬
‫‪39‬‬

‫[ סימן דרך ]‬

‫רוח חיים‬
‫בעקבות המהומות באוקטובר ‪ 2000‬בגליל ומות ‪ 13‬אזרחים ערבים מאש המשטרה‪,‬‬
‫נהיו היחסים בין ערבים ליהודים בגליל מתוחים‪ .‬כתוצאה מכך ובמיוחד משום שכך‪,‬‬
‫הגו מספר אנשי חינוך בחבל אילות רעיון שבסיסו להוות גשר לשיקום היחסים מתוך‬
‫מטרה להחזיר את האמון בין הצדדים‪ ,‬מה שהניע את ג'ופיס לחפש בית ספר ערבי‬

‫מהגליל שיהיה פרטנר עבור תלמידי מעלה שחרות‪.‬‬
‫לאחר כמה זמן נוצר קשר עם מוחמד חביב אללה‪ ,‬מורה בעין מאהל ורכז הטיולים‪,‬‬
‫ועלה הרעיון לשלב בטיול השנתי של חט"ב בגליל התחתון יום טיול אחד במשותך עם‬

‫התלמידים מעין מאהל‪.‬‬
‫באופן מפתיע הרעיון התקבל בחששות רבים בקרב הורי התלמידים של מעלה שחרות‬

‫והרעיון והדיבורים נשארו בגדר רעיון ודיבורים‪ .‬החודשים עברו להם‪ ,‬ותלמידי כיתה‬
‫ח' יצאו לטיול השנתי שתוכנן בגליל התחתון‪ ,‬ובעוד התלמידים יורדים במסלול שיורד‬

‫מהר דבורה מחכה להם בסוף המסלול חיים בן שבת‪ ,‬נהג האוטובוס‪.‬‬
‫לפתע מבחין חיים באדם אשר באמצע פעילות הספורט בה היה עסוק‪ ,‬נעצר בקרבת‬
‫האוטובוס‪ ,‬חוזר בקול רם על הכתוב עליו‪" :‬מועצה אזורית חבל אילות" ונראה מוטרד‬

‫באופן כללי‪.‬‬
‫חיים הניח את כוס הקפה בצד‪ ,‬ניגש אליו והציג את עצמו בפני לא אחר מאשר מוחמד‬
‫חביב אללה‪ ,‬שלאט לאט הבין שהתלמידים ממעלה שחרות יצאו בסופו של דבר לטיול‪,‬‬

‫מרחק פסיעה מעין מאהל אך לא הבין מה קרה לתוכנית לטיול משותף ביחד‪.‬‬
‫מתוך רצון להשקיט את רוחו או מתוך כוונה למנוע אי נעימות‪ ,‬הצטרך אליו חיים‬
‫להמשך צעידה‪ ,‬ולאחר זמן מה הגיעו לנקודת תצפית בה הראה חיים למוחמד את‬
‫קיבוץ בית קשת בו היה חבר ‪ 20‬שנה‪ .‬רגשות מעורבים הציפו את מוחמד כששמע על‬
‫כך‪ ,‬שריד לאירועי הדמים בין בית קשת לעין מאהל בעיצומה של מלחמת הקוממיות‪.‬‬
‫לאחר טיול משותף קצר נפרד חיים ממוחמד תוך כדי הסברים כי כנראה אי הבנה לא‬

‫הולידה טיול משותף‪.‬‬
‫כמה ימים לאחר תום הטיול השנתי ניגש חיים בן שבת למייקל לוי‪ ,‬סגן המנהל ‪ ,‬סיפר‬
‫לו על שהיה וביקש כי לפחות תתקיים שיחת טלפון עם שכנו לשעבר מהגליל‪ ,‬רק כדי‬

‫ליישר את ההדורים‪ .‬מייקל שוחח בטלפון עם מוחמד‪ ,‬ככל הנראה בערבית‪ ,‬שיחה‬
‫שהייתה ראשיתו של שיתוף פעולה המציין בימים האלה "בר מצווה"‪ ,‬התפתח והתמסד‬

‫במסגרת הלימודים‪ .‬בשל כך שהפיח רוח ברעיון‪ ,‬התכבד חיים להסיע מידי שנה את‬
‫תלמידי מעלה שחרות למפגשים בעין מאהל‪.‬‬

‫פוסעים‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪#4‬‬
‫מכרמל עד פרדיס | ‪ 51‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪3‬‬

‫‪ ‬אפשרות לשילוב השביל‬
‫ עם פרוייקט עין מהאל‬

‫‪ ‬מכתב לראש מועצת עין מהאל‬
‫‪ ‬מכתב למשתתפי‬
‫ נתיבים משותפים‬

‫‪ ‬פרסום אוקטובר ‪2007‬‬
‫‪ ‬טופס תיאום הטיול‬

‫‪ ‬מכתב תודה של קרן ספיר‬
‫‪ ‬מכתב של עידו קלאי‬

‫‪ ‬מכתב סיכום של חנן גינת‬
‫‪ ‬מכתב תודה לקרן ספיר‬

‫מתוכנן לבוקר זה‪ ,‬מה שהביא לידי‬ ‫מה הגיעו מייקל‪ ,‬אילנה ורוס מגרופית‪,‬‬ ‫ייסודו של כח ‪17‬‬
‫הכרה בכך שמלבדם‪ ,‬ישנם עוד טיילים‬ ‫רונן מיטבתה ומשה מקטורה‪ ,‬ולאחר‬ ‫הבוקר של היום העשירי למסע האיר‪ ,‬אך‬
‫שמעוניינים לצעוד יותר מאשר להקשיב‪...‬‬ ‫מנוחה קצרה סיפקו לעידו מידע מודיעיני‬ ‫כמעט ולא היה את מי להעיר‪ ,‬והתארגנות‬
‫כדי להיות בטוחים שלא יטעו בשביל‬ ‫כי המטיילים זוכים להסברים רבים וכי‬ ‫הבוקר כללה כמו תמיד‪ ,‬סקירה לגבי‬
‫ויאבדו בכרמל‪ ,‬הפך באופן טבעי עדו‬ ‫יחלוף עוד זמן רב עד שיגיעו לכאן‪ ,‬ולכן‬ ‫המסלול המצופה עבור ‪ 65‬המבוגרים‬
‫קלאי להיות "המדריך" היות והוא היה‬ ‫הם מתכוונים להמשיך קדימה‪ .‬וכך יצאו‬ ‫ו‪ 25-‬בני הנוער שיצאו למסע‪ .‬העמידה‬
‫מורה דרך בעברו‪ .‬וכך‪ ,‬במרומי הכרמל‪,‬‬ ‫ששת השועטים במשעולי הכרמל הפורח‪.‬‬ ‫למרגלות הכרמל תוך אזכור שאוטוטו‬
‫נוסדה קבוצת צועדים שמנתה כעשרה‬ ‫עם שקיעה הגיעו אחרוני הצועדים לחניון‬ ‫עולים ב'שביל המעפילים'‪ ,‬הביא את אחד‬
‫איש ואישה שיצאה בבוקרו של יום‪,‬‬ ‫בהר שוקף‪ ,‬לאחר שקיצרו את הדרך‬ ‫הטיילים‪ ,‬שכמו במרוצי אופניים מגדיר‬
‫כמעט ללא הפסקות עד לחניון הבא‪.‬‬ ‫בשל השתלשלות ההסברים והתארכותם‬ ‫את עצמו כ"מומחה למישור" (ומישור‬
‫בחלוף ה'שבילים' היא אף מנתה כמעט‬ ‫מעבר לתכנון‪ .‬שם זכו כולם למקום לינה‬ ‫בלבד‪ )..‬לפנות לקרן ספיר ולומר לה כי אין‬
‫‪ 17‬שועטים בשיאה‪ .‬סברה נוספת‬ ‫המשקיף לנוף מקסים ולארוחת גורמה‪,‬‬ ‫לו כוונה לעכב את הצועדים או את הטיול‪,‬‬
‫לשם "כח ‪ "17‬היא מספר הקילומטרים‬ ‫ועל כן הוא יוצא עכשיו ושאר הכח ידביק‬
‫שצועדת קבוצה זו עד שמישהו מהם‬ ‫כרגיל‪ ,‬בטעם מנצח של פופו‪.‬‬ ‫אותו אי שם בעלייה‪ .‬וכך יצא לו לדרך‬
‫בבוקרו של היום ה‪ 11-‬למסע התבהר‬ ‫עדו קלאי והחל להעפיל בשביל‪ .‬כשהגיע‬
‫זקוק להפסקה‪...‬‬ ‫כי בשל הקיצור של הכח העיקרי‪ ,‬חלק‬ ‫עדו לראש המעלה עצר לנוח‪ .‬כעבור זמן‬
‫מהמסלול שהלכו בו ששת השועטים‬

‫‪43‬‬

‫כשנה וחצי לאחר שהתחיל‪ ,‬התעצב המסע בשביל ישראל‬
‫במתכונת מסוימת שנשמרה בהמשכו כאשר גרעין קבוע‬
‫שהולך ומתרחב הצועד בארבע קבוצות‪ ,‬פתוח ומשווע‬
‫לקליטת מעוניינים נוספים‪ ,‬ללא אדיקות או התחייבות שלא‬
‫לסטות ממנו‪ ,‬נפגש כל ערב לשיחה מעמיקה עם אנשים‬
‫מעניינים‪ ,‬מתקיימת קבלת שבת בה נישאים דברים לזכרו‬
‫של אלעד דן‪ ,‬ולאחר החזרה לערבה נפגשים לשיח טיילים‪,‬‬
‫נזכרים ומתכוננים לקטע הבא‪ ,‬וביניהם כמה חברי גרופית‬

‫שסיפרו וסיפרו וסיפרו‪...‬‬

‫התרגשות מאופקת ניכרה בפני העולים על האוטובוס‬
‫העובר בקיבוצים ביום רביעי בערב בשעה לא שגרתית של‬
‫קו‪ 20 ,‬ואוסף את הטיילים בנשמתם לעוד קטע של 'שביל‬
‫ישראל' המועצתי‪ .‬לאחר ‪ 5‬שעות נסיעה הגיעו האוטובוסים‬
‫לנקודת ההתחלה‪ ,‬ממנה יצאו המטיילים למחרת בבוקר –‬
‫קיבוץ יגור‪ ,‬החשכה לא הפריעה להקים את האוהלים על‬
‫הדשא‪ ,‬ואלה שישנים בשק"ש תחת כיפת השמים כבר ישנו‬
‫כשאחרוני האוהלים הוקמו ונרכסו סופית לקראת כמה‬

‫שעות שינה שקטות ללא גנרטור‪.‬‬
‫בסביבות חצות רוב האנשים כבר נמו כשלפתע החלו לפעול‬
‫הממטרות המוצבות בדשא‪ ...‬מרוב הלם ובהלה כולם יצאו‬
‫בהיסטריה מי מהשק שינה ומי מהאוהל‪ .‬לקח זמן עד שנמצא‬
‫אחראי המים בקיבוץ אשר סגר והתנצל‪ .‬למותר להוסיף‬

‫שבאותו לילה רוב המטיילים לא חזרו לישון‪...‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#4‬‬

‫[ סימן דרך ]‬

‫השמועה על הרעיון לשביל אחד המחבר את‬
‫שבילי הטיולים הקיימים מצפון לדרום‪ ,‬ועל‬
‫הצורך במטיילים שישמשו "פיילוט" (יטיילו‬
‫בתוואי ויגישו משוב) התגלגלה מפה לאוזן‬

‫בקרב קהילת הטיילים בארץ בסוף שנות ה‪,'80-‬‬
‫והגיעה גם לאוזנו של שי רגב‪ ,‬י"אניק מיטבתה‬

‫שהצליח לשכנע את אסיפת חברת הילדים‬
‫לצאת בקיץ הקרב‪ ,‬לקייטנה "קצת אחרת"‪,‬‬

‫כך שבמקום ראפטינג‪ ,‬קארטינג וסנפלינג‬
‫פשוט יטיילו‪ ,‬יטיילו ויטיילו‪ .‬כך יצא שבקיץ‬
‫‪ 1989‬הייתה חברת הילדים הבוגרת של יטבתה‬

‫לקבוצה הראשונה שצעדה מדן ועד רכס‬
‫רמים‪ .‬אולי אחרים הלכו במסלול הזה לפניהם‪,‬‬

‫אך היות וצעידתם הייתה בשליחותו של אורי‬
‫דביר‪ ,‬הם מוכרזים כצועדים הראשונים של‬

‫הקילומטרים הראשונים של "שביל ישראל"‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#4‬‬

‫את החורש הטבעי של האלונים והאלות שעיטרו את הכרמל הצפוני החליפו זה מכבר חורשות אורנים נטועות‪ ,‬בלי לרמוז שלרובם‬
‫זו הפעם האחרונה לצעוד בשבילים האלה כשמסביב ירוק עז וצל רבתי‪ .‬לפני העלייה לפסגת רכס אצבע צמחה לה רימונית הלוטם‪,‬‬
‫אותה ראה ראשון שמוליק אשחר שהתרגש‪ ,‬מיד שלף מצלמה‪ ,‬וכל הדרך עד הפסגה לא הפסיק לספר איזה ברי מזל כולם שהתאפשר‬
‫להם לראות אותה‪ ,‬עד אשר שאלה אותו דינה "מדוע אין לך תרמיל על הגב"?‪ ...‬אך השיא של היום היה ללא ספק המפגש המרגש‬
‫עם אורי דביר‪" ,‬מר שביל"‪ ,‬שסיפר לצועדים את סיפור 'שביל ישראל' מהרעיון דרך הביצוע ועד לחנוכת השביל באמצע שנות ה‪,'90-‬‬
‫ואפילו הייתה נגיעה מרומזת לראשוני הצועדים שהיו יטבתים [ראו סימן דרך]‪ .‬דמדומים בין צמרות ליוו את אחרוני הצועדים למושב‬
‫כרם מהר"ל‪ ,‬שם נערכה קבלת השבת המסורתית‪ ,‬ופגישה מעניינת עם מקימי הישוב וקבוצת "שומרי הגן" המשתמשת במיומנויות‬

‫חיים של תרבויות האדמה ככלי לחיבור האדם לעצמו ולאחר‪ ,‬לתפקידו במערכת האקולוגית ולבריאה כולה‪.‬‬
‫בבוקר שבת‪ ,‬ביום ה‪ 12-‬למסע‪ ,‬התמתנה הטופוגרפיה‪ ,‬גלי הים התיכון כבר נראו בבירור תוך כדי הצעידה הגאה לכיוון רמת הנדיב‬
‫שנידבה להנעים את המטיילים הדרומיים בצעדיהם האחרונים של הקטע שהסתיים לו ואיתו גם המעבר מה'צפון' ל'מרכז'‪ ,‬ונותרו‬

‫עוד כמה שעות נסיעה הביתה תוך מחשבה על הפעם הבאה‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫פוסעים‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪#5‬‬

‫מבית חנניה עד תל אביב | ‪ 51‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪4‬‬

‫‪ ‬על שביל ישראל ‪2008‬‬
‫‪ ‬ציוד ולו"ז‬

‫‪ ‬קשר לנתיבים משותפים‬
‫‪ ‬מפגש באילות‬

‫‪ ‬אפשרות לינה בחוות הכרמל‬
‫‪ ‬מכתב לאיילת סלע‬
‫‪ ‬פרסום השביל‬

‫‪ ‬סיכום מסלול רביעי‪-‬עידו קלאי‬
‫‪ ‬מכתב מאבי רן (פופו)‬
‫ לצוות המארגנים‬

‫‪ ‬פגישת סיכום של הצוות הטכני‬
‫‪ ‬סיכום שביל ישראל ‪2008‬‬

‫‪ ‬מסקנות מדריכים וחניכים‬
‫ לשיפור ושימור‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#5‬‬

‫ביום רביעי‪ ,‬ה‪ 24/9/08 -‬בערב‪ ,‬יצאו לטיול החמישי במסגרת פרויקט שביל‬
‫ישראל‪ 67 ,‬מבוגרים ו‪ 30-‬בני נוער מישובי המועצה‪ ,‬מגיל ‪ 13‬ועד גיל ‪ ,70‬הישר‬
‫למושב בית חנניה‪ ,‬ומיד התמקמות לנמנום ארוך לקראת יציאה למסע‪ .‬בבוקר‬
‫למחרת יצא לדרך היום ה‪ 13-‬למסע מתל תנינים ונחל תנינים ושם שמעו כולם‬

‫על התנינים שהיו בישראל עד שנותר מהם רק שם לנחל ולתל‪ .‬הליכה ליד‬
‫אמת המים בקיסריה הזכירה לאחדים את שקופיות תחזית מזג האוויר מפעם‪,‬‬
‫ואחרים הופתעו לשמוע על ההתיישבות המוסלמית בחוף כרמל‪ .‬במשך יומיים‬
‫צעדו ההולכים לצידי רכבת ישראל‪ ,‬הלכו הצועדים לאורך החוף כשמימין רוגש‬

‫ים אינסופי ומתחת לכפות הרגליים חול זך‪ .‬בין לבין נפגשו הצועדים עם צבי‬
‫המים הרכים בנחל אלכסנדר‪ ,‬ובגרגרי החול שהגיעו מהנילוס‪ ,‬עשו טיי‪-‬צ'י‬

‫חזו במצוק חופי מרשים וגם מסוכן‪ ,‬ביקרו במבצר אפולוניה וקרבות הצלבנים‬
‫ושמעו מרפאל רופין (הבן של‪ )...‬על ראשיתה של מכמורת ככפר דייגים שיתופי‪,‬‬
‫ועל הקמת ביה"ס להוראת הדייג ושלל הוכחות לאמירה ש"מי שיש לו קשרים‪,‬‬

‫לא צריך פרוטקציה"‪ .‬אל כפר הנוער הימי "מבואות ים" הגיעו כולם‪ ,‬התקיים‬
‫מפגש של נוער המדבר עם נוער הים מהפנימייה‪ ,‬בינה הפשירה עוד כמה עוגות‬
‫שאפתה חודשיים קודם לקינוח הארוחה‪ ,‬והצועדים זכו ללינה בלילה בלי כוכב‪...‬‬

‫‪49‬‬

48

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#5‬‬
‫‪51‬‬