ספר השביל

‫את המישורים האינסופיים בגבול המעבר‬ ‫הסמרניקים בעיצומו של הסבר‪.‬‬ ‫בבוקרו של היום ה‪ 26-‬למסע היה זה הפעם‬
‫בין מדבר יהודה והנגב‪ ,‬ומבשרים לצועדים‬ ‫לשתי קבוצות הנוער (ז'‪-‬ט' ; י'‪-‬י"ב)‪ ,‬אותן הדריכו‬ ‫הראשונה שקו ‪ 20‬אסף מרחבי ערד את‬
‫שאוטוטו מגיעים לבור אפעה‪ ,‬שם הוקם חניון‬
‫הלילה סמוך לדרך שהגדרתה כמובילה כאחת‬ ‫שני בוגרי חבל אילות‪ ,‬עידן טלמן ומיכל קוגלר‪,‬‬ ‫המתארחים ישר לארוחת הבוקר בביה"ס‬
‫שמתחילה משום מקום ומובילה לשום מקום‬ ‫הצטרפו כמה בני נוער מבית הספר הדמוקרטי‬ ‫בניצוחם של צמד השינשינים – שלמה פיתום‬

‫היא די מדוייקת‪ ,‬אך משום מה כל הלילה‬ ‫בערד‪ ,‬שהחליטו באופן דמוקרטי שאין דבר‬ ‫ושמעון בוגנים המנהלנים החדשים‪ .‬משם‬
‫נסעו עליה מכוניות‪ .‬קבלת השבת המדברית‬ ‫דמוקרטי יותר מאשר להצטרף לטיול בוקר‬ ‫הוקפצו כולם למנחת המטוסים הקלים בינות‬
‫הראשונה בה נישאו דברים לזכרו של אלעד דן‬ ‫בקניון נחל קינה‪ ,‬היות ומדובר בירידה מאתגרת‬
‫והורמו כוסיות יין לכבוד המנהלנים החדשים‪,‬‬ ‫אוהלים ופחונים‪ ,‬היישר לתחילת המסלול‪,‬‬
‫ומדורות אחדות שתופעלו על ידי בני הנוער עד‬ ‫בעזרת סולמות וטבילה בגב המלא במים‪.‬‬ ‫שהוא למעשה היה פעם חלק משביל ישראל‬
‫השעות הקטנות של הלילה‪ ,‬נסכו תחושה בקרב‬ ‫המשך המסלול לווה בקינה על הכמות העצומה‬
‫הצועדים כי הם היחידים בכל המרחב המדברי‬ ‫אך לא עוד [ראו סימן דרך]‪ ,‬היות ובלחץ‬
‫של הפלסטיק שהייתה פזורה לאורך הנחל‪.‬‬ ‫התושבים בערד הוסט התוואי מזרחה לאזור בו‬
‫שמסביב‪.‬‬ ‫ביציאה מערוץ הנחל ילדים בדואים רכובים על‬
‫חמורים מנופפים לשלום‪ ,‬ערמות עפר גבוהות‬ ‫יש כוונה של משקיעים להקים מחצבה לפצלי‬
‫של מחצבה ומתקני מתכת מחלידים מסתירים‬ ‫שמן‪ .‬עד מהרה אחרוני כח ‪ 17‬נעלמו מהאופק‬
‫בעוד קבוצת יוני שטרן נערכת לתזוזה‪ ,‬וקבוצת‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#10‬‬
‫‪103‬‬

‫[ סימן דרך ]‬

‫תוואי התהלוכה‬
‫'שביל ישראל' כנתיב הליכה ארוך שנמשך‬
‫לאורך כל המדינה‪ ,‬לא קפא על שמריו‪ .‬הפיתוח‬

‫המואץ של ארצנו הקטנטונת הביא לידי‬
‫שינויים בתוואי בחלקים מסוימים ממנו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬הוסט חלק מתוואי השביל באזור‬
‫השרון משפלת ההר לכיוון הים‪ ,‬וזאת בשל‬
‫סלילת כביש חוצה ישראל (כביש ‪ )6‬שדרס‬
‫קטעים מהשביל והימנעות מסיכון ההולכים‬
‫לאורך קו התפר‪ .‬שינויים מהותיים נוספים‬
‫נעשו בשביל באזור הנגב‪ ,‬משום שהתוואי‬
‫הקודם כלל קטעים ארוכים לאורך כביש ‪40‬‬
‫לשם הימנעות מכניסה לשטחי האש הרבים‬
‫משני עבריו‪ ,‬אך גם שיקולים כלכליים ופוליטיים‬
‫הביאו את חברי הוועדה לסימון שבילים‬
‫לשינוים בתוואי‪ .‬באותם אזורים‪ ,‬עקב כך ‪ ,‬ישנם‬
‫שני מסלולים‪' :‬שביל ישראל' המסומן ו'התוואי‬
‫הישן'‪ .‬ישנם מקומות בהם עבר פעם השביל‬
‫וניכר המאמץ למחיקת הסימונים‪ ,‬אך פה ושם‬
‫בתוואי הישן מבצבץ לו סימון על סלע שנסחף‬
‫או מסתתר בתוך סבך‪ ,‬דבר שמרווה נחת‬
‫בעיקר בקרב טיילים צעירים ששמעו איך פעם‬

‫פעם השביל היה כאן‪.‬‬

‫פוסעים ‪#‬‬
‫בשביל‬
‫ישראל ‪11‬‬
‫מצד תמר עד נחל צין | ‪ 51‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪10‬‬

‫‪ ‬תודה למחלבת יטבתה‬
‫‪ ‬הרשמה ומסלול‬

‫‪ ‬התארגנות לקראת טיול‬
‫‪ ‬תודות‬

‫‪ ‬מפגש לקראת השביל‬
‫‪ ‬לקראת שביל מס' ‪10‬‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#11‬‬

‫היום ה‪ 28-‬למסע החל ב‪ 3.11.11-‬בנסיעה קצרה עד סיבובי סדום‪ ,‬שם ירדו ‪ 72‬המבוגרים‬
‫ו‪ 68-‬בני הנוער לקטע האחד עשר ב'שביל'‪ ,‬שכפי שהוגדר מבעוד מועד בהכנה‪ ,‬שהוא‬
‫הקטע הקשה מכולם‪ .‬ואכן‪ ,‬כך היה‪.‬‬
‫השעות הראשונות היו מישוריות ונינוחות יחסית‪ ,‬ולשמחת רבים אפילו היו מים בעין‬
‫צפית וממרום התצפית על המכתש הקטן התחוור לכולם העניין – חוצים את המכתש‪,‬‬
‫יורדים פנימה ועולים החוצה‪ ,‬ובמילים אחרות‪ ,‬כל מטר שיורדים יש לעלות בסוף היום‪.‬‬
‫הטור האנושי גלש פנימה לתוך מכתש חצרה‪ ,‬עיברות שמו הערבי ַח' ְצ' ַרה (מכלאה‬
‫בערבית)‪ ,‬צועדים בנחת בשבילים הצבעוניים של אבני החול הססגוניות‪ ,‬ולעת אחר‬
‫הצהריים מתחילים את ‪ 400‬מטר הטיפוס את ראש מעלה עלי‪ .‬למרות שהמסלול על‬
‫המפה הוא ‪ 14‬ק"מ‪ ,‬הירידה האנכית והעלייה האנכית הוסיפו עוד קילומטר‪ .‬תוך כדי‬
‫העלייה הזוחלת בה שימוש הולך וגובר בידיים הזכירו כמה מהנוכחים כי הם 'צועדים‬
‫בשבילים' ולא 'מטפסי הרים'‪ .‬השמש החלה לשקוע‪ ,‬היו מי שהתקשו‪ ,‬היו מי שנתנו‬
‫כתף‪ ,‬היו מי שלקחו תרמיל‪ ,‬היו מי שלקחו שני תרמילים‪ ,‬כך שעל גבם שלושה והיו מי‬
‫שבתרמילם היה פנס שקיוו שיגיעו לראש המעלה עם אור אחרון או לפחות עם חושך‬
‫ראשון‪ .‬את עשר הדקות האחרונות של העלייה טיפסו האחרונים בחושך לאור פנסים‬
‫אחדים‪ ,‬ובהגיעם למעלה כשמרחוק נראים אורות‪ ,‬נפתחה מפה והתברר כי יש עוד‬
‫קילומטר הליכה‪ ,‬והאורות הם בסיס צבאי שאינו בכיוון‪.‬‬

‫בכוחות האחרונים הגיעו האחרונים‪ ,‬אך גילו שהם אינם האחרונים משום שכמה מטיילים‬
‫חסרים‪ .‬מישהו הזכיר שבקטע הראשון ב'שביל' חיים קנטור הלך לאיבוד ביער ברעם‪,‬‬
‫אך נענה שכאן אין דובים ואין יער וגם אין קליטה סלולרית‪ .‬רגע לפני שהוקפצה יחידת‬

‫החילוץ נשלח רכב לכיוון הבסיס הצבאי המרוחק כקילומטר מחניון הלילה‪ ,‬ואחרי דקות‬
‫ספורות הגיע ממיה ועוד כמה צועדים שאסף בדימדומים אחרונים כשהגיעו לראש‬
‫המעלה ומצאו עצמם תוהים לאן ללכת‪ ,‬תואים בשבילי המדבר וטועים בדרך‪.‬‬

‫בעיקר בני נוער נשארו סביב המדורה לאחר ארוחת הערב כשהמבוגרים עמוק בשק"שים‪.‬‬

‫‪106‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#11‬‬ ‫היום ה‪ 29-‬למסע החל בצעידה‬
‫‪109‬‬ ‫במשעולי המדבר עד מצד צפיר ממנו‬

‫נשקפת הערבה הצפונית‪ ,‬קריית‬
‫וענונו ומצלעות המכתש הגדול‪.‬‬
‫המשך הליכה מתונה ולאחר כמה‬
‫קילומטרים מצאו עצמם הצועדים על‬
‫סיפו של תהום גבוה כשמכל עבריו‬
‫סדקים עמוקים בסלע‪ .‬מבט לצד ימין‬
‫גילה שביל במעלה‪ ,‬ולאחר ירידה‬
‫במעלה ימין והליכה בתוך ערוץ נחל‬
‫חתירה עד תחתיתו של מפל גבוה‬
‫שמסביבו קניון עם קירות זקופים‪,‬‬
‫שמעו הצועדים כי לפני שהתקינו‬
‫במקום סולם‪ ,‬עלו את המעלה הזה‬
‫לפני שנות דור סיירי הפלמ"ח‪ ,‬מה‬
‫שהעניק לו את שמו‪ .‬אחד הצועדים‬
‫חיכה להיות אחרון‪ ,‬וטיפס בתוואי‬
‫הפלמחניקי‪ ,‬ללא הסולם‪ ,‬ולאחר‬
‫שהגיע למקום הבטוח אמר שזה היה‬
‫חוסר אחריות מצידם לעלות בתוואי‬
‫הזה‪ .‬לאחר כמה קילומטרים הגיעו‬
‫הצועדים לעין יורקעם שהיה בו קצת‬
‫מים‪ ,‬וצעידת שקיעה לאורך כביש‬
‫הכניסה למכתש הגדול‪ ,‬לחניון חולות‬
‫צבעוניים‪ ,‬לקבלת שבת צבעונית‬
‫וללילה שני ללא קליטה סלולרית‪.‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#11‬‬
‫‪108‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#11‬‬

‫יומו ה‪ 30-‬למסע החל בטיפוס על הדופן המזרחית של המכתש‪,‬‬
‫למסלול שהוגדר על ידי מומחי השביל כקטע הקשה ביותר‪ .‬בוגרי‬
‫מעלה עלי מלפני יומיים‪ ,‬יוצאי העלייה למירון ושורדי צעידת הקילו‪-‬‬
‫בוץ‪-‬הדבוק‪-‬לכל סוליה‪ ,‬הביעו תמיהה באשר ליכולת לדרג או להכתיר‬
‫קושי‪ .‬כל זה היה רק בבוקר‪ .‬עד מהרה התפוגג הפקפוק‪ .‬אכן‪ ,‬זה‬
‫הקטע הקשה ביותר‪ .‬לאחר העפלה של כשעה הגיעו הצועדים לסוף‬

‫העלייה‪ ,‬ולעיניהם נגלה המכתש הגדול‪.‬‬
‫אכן היה שווה את זה‪ ,‬סיכם אחד הצועדים‪ .‬פקלי קפה רבים היו‬
‫פזורים על הפסגה ורק הגזיות הפרו את שלוות הפסגות‪ ,‬בעוד מדריכי‬
‫ה'שביל' מסבירים על היווצרות המכתש ומצביעים על הקימורים‬

‫המאפיינים את דפנותיו‪ ,‬שעל אחת מהן יש להמשיך לצעוד‪.‬‬

‫החלק הקשה ביותר ביום הקשה ביותר בקטע הקשה ביותר התחיל‪.‬‬
‫הצעידה כללה טיפוס וירידה על ‪ 7‬מצלעות המכתש‪ ,‬שכל אחת מהן‬
‫בסדר גודל של גבעת גרופית ונוסף לזה שיפוע צד של כ‪ 30-‬מעלות‪.‬‬

‫המרחק שהופיע במפות חסר את ‪ 20%‬התוספת הטופוגרפית מה‬
‫שפיזר את קבוצות הטיול לנחש ארוך של צועדים הנחים בסוף כל‬
‫עלייה ולפני כל עליה‪ .‬תמונת המצב הזו הביאה את המארגנים לנתב‬
‫את הנוער באמצע הצהריים במורד נחל מעזר‪ ,‬אליהם הצטרפו גם לא‬
‫מעט מבוגרים שהקושי הקשה הספיק להם או הסקרנות שבירידה‬
‫מ'שביל ישראל' בנחל שלעולם לא טיולו בו‪ .‬מקצת הצועדים המשיכו‬
‫דרומה בתוואי ה'שביל'‪ ,‬ללא קבוצות מאורגנות‪ ,‬לא תמיד עם מפה‬
‫וללא קליטה סלולרית‪ ,‬אך עם ידיעה שיש עוד שלוש מיצלעות לצלוח‬

‫עד למפגש עם נחל עפרן‪.‬‬

‫‪111‬‬



‫רוב הצועדים ירדו במורד נחל מעזר עד אזור מפעלי אורון‪ ,‬ומקצת‬
‫הצועדים המשיכו וירדו בנחל עפרן התלול והאתגרי‪ ,‬אשר בסיום‬
‫תלילותו מתמשך מזרחה עד לנחל צין‪ 24 .‬צועדים הגיעו אל סיום‬

‫השביל לא רחוק משדה בוקר‪ ,‬כשבאופק עננים אפורים מתקרבים‬
‫ומכסים את השמיים‪ .‬עם שקיעה‪ ,‬אותה העננים הסתירו‪ ,‬הגיעה‬

‫משאית הספארי לאסוף את המטיילים עד למפעלי אורון שם נערכה‬
‫ספירה של משתתפים לאחר כעשר שעות ללא קליטה סלולרית‬

‫וללא וודאות מי מטייל היכן‪ .‬חמש דקות בלבד חלפו לאחר תזוזת‬
‫האוטובוסים הביתה ובבת אחת נפתחו ארובות השמיים תוך הפטרה‬

‫של הצועדים‪" :‬מזל שעכשיו‪ ,‬רק זה היה חסר לנו שמה"‪ .‬הנסיעה‬
‫הביתה הייתה קצרה אך רוויה בחוויות ובצפייה לפעם הבאה‪.‬‬

‫‪113‬‬



‫פוסעים ‪#‬‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪12‬‬

‫משדה בוקר עד חניון בארות | ‪ 58‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪11‬‬

‫‪ ‬חולצת שביל ישראל‬
‫‪ ‬סיכום ראשוני שביל ישראל ‪11‬‬

‫‪ ‬נעה סקס על שביל ישראל‬
‫‪ ‬כתב אזהרה והתחייבות‬
‫ למטייל בשטחי אש‬

‫‪ ‬מפגש באילות לסיום השביל‬
‫‪ ‬אישור חריג‬

‫‪ ‬מפת שביל ישראל ‪11‬‬
‫‪ ‬פרסום שביל ישראל‬
‫‪ ‬מכתב מיוני שטרן לקרן ספיר‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#12‬‬

‫הזרם הבלתי פוסק של מצטרפים חדשים‪ ,‬של מבוגרים ושל בני נוער הביא לידי כך‬
‫שהורים וילדים מטיילים יחד אך לחוד‪ .‬כעשר משפחות מתאחדות כל ערב במסע‬
‫שהוא בין טיול משפחות‪ ,‬טיול שנתי וחוג משוטטים‪ ,‬כאשר התובנה של כולם היא‬
‫שאת הצעידה הזאת אי אפשר להפסיק‪.‬‬

‫על אף הקושי הבלתי שגרתי של הקטע הקודם‪ ,‬האביב הגיע ואיתו גם התכונה‬
‫הקשורה ל'שביל'‪ .‬ההרשמה הבטיחה‪ ,‬והכל היה ערוך ומוכן ליציאה לשביל‪ ,‬אך‬
‫תחזית מזג האוויר בישרה שהטמפרטורות יהיו נמוכות בייחוד במקומות גבוהים‪ .‬וכך‬
‫קרה שבגלל קרה הוחלט ממש ברגע האחרון לדחות את היציאה למועד אחר‪.‬‬

‫חלפו כמה שבועות‪ ,‬וסמוך לשבועות יצא לבסוף ב‪ 3.5.12 -‬היום ה‪ 31-‬למסע‪,‬‬
‫שבשל הדחייה הלא צפויה פחת כמעט בחצי מספר היוצאים‪ ,‬והיה בסימן 'חלופות‬
‫ואלתורים'‪ .‬מחלקת התחבורה של המועצה התקשתה להקצות אוטובוסים לתאריך‬
‫החדש‪ ,‬ואת מקומה מילאו האוטובוסים של 'מטיילי קשת' שנדרשו להסיע את ‪56‬‬

‫המבוגרים ו‪ 23-‬בני הנוער נסיעה קצרה של כשעתיים ועשר דקות‪.‬‬
‫לאחר שעתיים של נסיעה‪ ,‬עצרו האוטובוסים בפונדק עבדת על מנת לפרוק את הציוד‬
‫מתאי המטען ולהעמיסו על המשאיות של 'טיול אחר'‪ ,‬מכיוון שבכל ימי הקטע הנוכחי‬

‫הגישה אל חניוני הלילה הייתה אפשרית רק באמצעות רכבי שטח‪.‬‬
‫לאחר שהועמסה המשאית גילה אחד מנהגי האוטובוס כי יש לו תקר‪ ,‬כעשר דקות‬
‫נסיעה לתחילת המסלול לקראת עשר שעות הליכה‪ .‬כדי לא לבזבז זמן יקר‪ ,‬שכנעה‬
‫קרן את הנהג של האוטובוס התקין כי עליו להמשיך עם ‪ 10‬נוסעים בעמידה‪ ,‬כאשר‬
‫תוך כדי המשא ומתן ובהנחייתה‪ ,‬התגנבו מהדלת האחורית עוד ‪ 15‬בני נוער‪ ,‬שנשארו‬
‫במצב שפוף כל הנסיעה הקצרה עד סוף הסרפנטינות היורדות ממדרשת בן גוריון‪.‬‬

‫‪117‬‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#12‬‬

‫‪ 76‬הצועדים שירדו מהאוטובוס החלו לצעוד באפיק נחל צין‬
‫לכוון חוד עקב‪ ,‬המרוחק קילומטרים ספורים מנחל עפרן‬

‫שם הסתיים הקטע הקודם‪ ,‬ומפסגתו ניתן היה לראות שרוב‬
‫‪ 18‬הקילומטרים הצפויים ביום זה‪ ,‬עיקרם בעלייה‪.‬‬

‫טבילה בעין עקב והעלייה החלקלקה והבלתי נגמרת‬
‫שאחריה הביאו את הצועדים ללב המדבר‪ ,‬מגלים שאחרי‬

‫כל עליה יש עוד עליה‪ ,‬ואחריה עוד אחת‪ .‬בסופו של יום‬
‫הגיעו הצועדים לעין זיק שם פגשו ‪ 8‬תיכוניסטים שלא‬
‫נתנו למטלות לימודיות [ראו סימן דרך] לבלבל אותם‪,‬‬

‫ומיהרו להדביק את הצועדים‪ ,‬מי במושבי הטנדר ומי בארגז‬
‫מאחור‪ ,‬רק לא להחמיץ חוויית 'שביל' אותה התחילו עוד‬

‫שהיו בכיתה ז'‪ .‬לילה שקט ירד על הצועדים‪ ,‬שקמו למחרת‬
‫ליום ה‪ 32-‬למסע שהיה רובו ככולו בתוואי שביל רכב‪ .‬ל‪20-‬‬
‫הקילומטרים המתוכננים נוספו בהחלטה של רגע עוד שני‬

‫קילומטר בסוף היום – לגבי חווה‪ .‬לקראת הצהרים הגיעו‬
‫אחרוני הצועדים לחניון הלילה שבנחל חווה‪ ,‬השאירו את‬
‫התרמילים לאחר שלקחו את ערכות הקפתה לגבי חווה‪,‬‬
‫שם בילו כשעתיים של נחת מלוות במשחק קלפים בחום‬

‫שהלך וגבר‪ ,‬והעיקר הוא לטבול בגב קר בלב מדבר‪.‬‬
‫עם שקיעה חזרו הצועדים לחניון לקבל את השבת‬

‫במתכונת אינטימית במיוחד שזימנה ההרשמה הדלה יחסית‬
‫לשבילים הקודמים‪ ,‬מה שאפשר באותה ארוחת שישי‬

‫להשביע את הצועדים במצלה סטייקים במקום נקניקיות‪.‬‬
‫בספונטניות המאפיינת קבוצת מטיילים מצומצמת הוחלט‬
‫במעמד זה‪ ,‬בהתחשב בשרב הצפוי ביום שלמחרת להקדים‬

‫את היציאה כדי להרוויח שעות צינה מדבריות‪.‬‬

‫‪119‬‬





‫ואכן‪ ,‬היום ה‪ 33-‬למסע הוא היום היחיד לכל‬
‫אורכו בו החלה הצעידה היומית לאור פנס‪ ,‬כאשר‬

‫הצועדים השכימו קום ויצאו לדרך בשעה ‪,4:00‬‬
‫אפילו לפני שחולבי השבת נעלו את מגפיהם‪.‬‬

‫זריחה תוך כדי צעידה‪ ,‬החלפת פנס ראש במשקפי‬
‫שמש‪ ,‬הסברים קצרים במצד מחמל‪ ,‬צעדים רחבים‬

‫בקילומטרים הראשונים במטרה להגיע אל הסוף‬
‫לפני שהסוף יגיע על הצועדים‪.‬‬

‫כבר בתחילת הבוקר הביא האוויר החם את‬
‫הצועדים לשכוח בכלל שרובו של היום אינו בכלל‬

‫על 'שביל ישראל'‪ ,‬היות והוא ממשיך עד מצפה‬
‫רמון‪ ,‬והצעידה היא במורד 'ציר הנפט' אל תוך‬

‫מכתש רמון‪ ,‬כ‪ 20-‬ק"מ אורכו‪.‬‬
‫העובדה מראשיתה של הירידה ניתן היה לראות‬
‫את נקודת הסיום הרחוקה כעשרה קילומטרים‪,‬‬

‫והצעידה היא חשופה לשמש שמעלה את‬
‫הטמפרטורה במעלה אחת כל רבע שעה‪.‬‬
‫לאחר כמה שעות מייגעות של הליכה בדרך רכב‬
‫ישרה‪ ,‬כשהשמש יוקדת והאוויר לא זז‪ ,‬הגיעו‬
‫הצועדים לחניון בארות בצפון מכתש רמון כשהם‬
‫תשושים ונרגשים לפגוש את האוטובוסים כבר‬
‫בשעת צהריים‪ ,‬לקראת נסיעה קצרה הביתה‪,‬‬
‫כשהם עייפים אך מרוצים‪ ,‬עד לפעם הבאה‪.‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#12‬‬

‫[ סימן דרך ]‬

‫עליה מתמדת במספר התלמידים‬
‫היוצאים לשביל ישראל‪ ,‬אל מול ימי‬
‫ההיעדרות המצטברת מלימודים והעניין‬
‫שהם גילו בכל הסובב אותם במהלך‬
‫ימי הצעידות‪ ,‬הביאו ליוזמה משותפת‬
‫עם המורים בדבר אפשרות לתרגם את‬
‫המסע לאורכה של ישראל לידי יחידת‬
‫בגרות פנימית בביה"ס‪ .‬התלמידים‬
‫נדרשו לבחור נושא במהלך קטע 'שביל'‬

‫הקרוב‪ ,‬ללמוד עליו טרם היציאה‪,‬‬
‫להעביר נקודת הסבר או המחזה בפני‬
‫שאר התלמידים או המבוגרים‪ ,‬וכמה‬

‫שבועות לאחר מכן להגיש עבודה‬
‫כתובה בהיקף מצומצם‪ .‬לתלמידים‬
‫בכיתות הנמוכות ניתנה האפשרות‬
‫לעשות דבר דומה שעתיד להתבטא‬

‫בהערכה בתעודה בסוף השנה‪.‬‬

‫‪123‬‬



‫פוסעים ‪#‬‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪13‬‬
‫ממצפה רמון עד ספיר | ‪ 63‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪12‬‬

‫‪ ‬פרסום שביל ישראל ‪12‬‬
‫‪ ‬סיכום שביל ישראל ‪12‬‬
‫‪ ‬מצגת הכנה לשביל ישראל‬
‫ משדה בוקר למצפה רמון‬
‫‪ ‬מודעת פרסום המסלול‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#13‬‬

‫מהמצפה ועד תחתיתו של רמון‪ .‬הולכים מזרחה‬
‫תוך ירידה טופוגרפית של כמעט קילומטר‪ ,‬ומגיעים‬
‫לראשונה אל הערבה‪ .‬נערים אשר היו בכיתה א' כאשר‬
‫ה'שביל' התחיל‪ ,‬צועדים יחד עם חברי קיבוצים לאורך‬
‫הערבה‪ ,‬חוצים גבים ללא נשימה ומגיעים השנה אחר‬

‫כבוד לתחומי המועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬

‫לפני שנה‪ ,‬ב‪ ,1.11.12-‬לאחר נסיעה של כשעתיים‪ ,‬הגיעו‬
‫האוטובוסים בהם ‪ 71‬מבוגרים ו‪ 50-‬בני נוער ל"טיילת‬
‫אלברט" שעל שפת מכתש רמון‪ .‬לאחר תצפית קצרה‬
‫על הנוף המרשים של המכתש בו ניתן היה לראות את‬

‫חניון בארות‪ ,‬נקודת הסיום של הקטע הקודם שהינה גם‬
‫נקודת הלינה של היום הנוכחי‪ ,‬ולמעשה כל יום הצעידה‬
‫היה פרוש למרגלות המטיילים‪ .‬הסברים מעמיקים יותר‬

‫ופחות ניתנו על היווצרות המכתש תוך חלוקה לארבע‬
‫קבוצות צעידה בפתחו של יום הצעידה ה‪ 34-‬למסע‬

‫כשאוזנו של אחד הטיילים קלטה שהגובה הטופוגרפי‬
‫הנוכחי הוא ‪ 850‬מטר מעל פני הים‪ ,‬נזכר כי הר עמשא‬
‫בגובה זהה‪ ,‬והובטח אז כי זו הנקודה הגבוהה עד אילת‪,‬‬

‫הוחלט כי אכן‪ ,‬זה הזמן להתחיל ללכת‪.‬‬
‫בעוד קבוצתם של הסמרניקים שקועים בהסברים‬
‫גיאולוגיים‪ ,‬הקבוצה של יוני שטרן חלפה על פניהם‬
‫בצעידה דרומה של קילומטר על שפת המכתש עד לבית‬
‫ספר שדה "הר הנגב"‪ ,‬שם התחילה הירידה למכתש‪.‬‬

‫‪127‬‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#13‬‬ ‫לאחר שבעה קילומטר נוספים בתוך המכתש‪ ,‬כארבע שעות‬
‫‪129‬‬ ‫לאחר הפרידה מקבוצת הסמרניקים‪ ,‬הפלא ופלא!‬

‫כל הקבוצה יושבת מתחת לעץ השיטה בלב המכתש‪,‬‬
‫כשערכות הקפה המיותמות מרמזות כי כבר שלושת הסבבים‬

‫כבר הסתיימו מזמן‪ ,‬ואיתם לא אחרות מאשר שתי קבוצות‬
‫הנוער‪ .‬ברור מהיר בין הצועדים שזה עתה הגיעו מצעידה‬
‫ממושכת כמעט ללא הפסקה‪ ,‬לבין הקבוצה שיומה עבר‬
‫עליה בהפסקה כמעט ללא צעידה‪ ,‬העלה כי הוועדה לסימון‬
‫שביל ישראל התוותה תוואי חדש ל'שביל'‪ ,‬והוא יורד מטיילת‬

‫אלברט דרך ה'פריזמות' כשלושה וחצי ק"מ ישר אל עץ‬
‫השיטה‪ .‬במפה החדשה שהייתה אצל הסמרניקים התוואי‬
‫החדש כבר היה מסומן‪ ,‬אך היות ויוני שמר אמונים למפה‬
‫איתה הוא מטייל כבר שנים‪ ,‬ויחד עם זאת הוועדה לא טרחה‬
‫למחוק את הסימון בתוואי הישן מזה ארבעה חודשים‪ ,‬ולפני‬
‫הצועדים עוד כ‪ 13-‬ק"מ‪ ,‬מתחת לעץ השיטה בחצות היום‬

‫נפלה החלטה‪.‬‬
‫קבוצת בני הנוער הצעירה (ז'‪-‬ט') יחד עם קבוצת מסדירי‬
‫הנשימה שזה עתה הגיעו‪ ,‬יספגו רגעים נוספים של צל‪ ,‬יסטו‬
‫מהמסלול המתוכנן ויצעדו בדרך הרכב כתשעה ק"מ עד‬

‫חניון בארות‪.‬‬
‫הצועדים שקמו מתנומתם וקבוצת הנוער הבוגרת (י'‪-‬י"ב)‬
‫המשיכו במסלול המקורי ועלו על שן רמון‪ ,‬ההר שבמרכזו‬

‫של המכתש‪ ,‬גלשו במורדו דרך קיר האמוניטים‪ ,‬חצו את‬
‫כביש ‪ 40‬שבשוליו הטמינו המארגנים בקבוקי מים שהספיקו‬
‫כמעט לכולם‪ ...‬לאחר חציית הכביש החלה צעידה מנהלתית‬
‫בת ‪ 5‬ק"מ על דרך רכב אשר רובה הוא על ציר הנפט‪ ,‬צעידה‬
‫שהחלה עם צילומי שקיעה מרהיבה והסתיימה לאור פנסים‬

‫בחושך מוחלט‪.‬‬
‫אל חניון בארות הגיעו האחרונים למרק החם‪ ,‬וסגרו את היום‬

‫בו הקילומטרז' נע בין ‪ 16 ,13‬ו‪...20 -‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#13‬‬
‫‪128‬‬

‫אל מרכז ספיר‪ ,‬שם כמה נערים שכשכו‬ ‫שלה‪ .‬קבוצת המבוגרים שיצאה ראשונה‬ ‫סמוך לגב חולית היבש ועוד לפני השקיעה‬
‫במים יחד עם הברווזים‪ ,‬הציוד הועמס על‬ ‫מהחניון כבר הגיעה לפסגתו כשקראה בצעקות‬ ‫הוקם המאהל‪ ,‬נערכה קבלת שבת בה נישאו‬
‫האוטובוסים‪ ,‬ובמשך כל הדרך הביתה הועלה‬ ‫דברים לזכרו של אלעד דן מפי חבריו ליחידה‪,‬‬
‫סיפוק כי שני שליש מהמסע כבר מאחור‪,‬‬ ‫לשאר הקבוצות להמשיך ללכת בנחל כי‬ ‫השותפים למסע החל מראשיתו‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫עלתה טענה כי הנסיעה קצרה מדי ואין זמן‬ ‫השביל המסומן עולה ממקום אחר‪...‬‬ ‫ישבו להם כמה חברים מאילות‪ ,‬נזכרו בימים‬
‫לנמנם אך הייתה הסכמה כי יש ציפיה רבה‬ ‫הראשונים של ה'שביל'‪ ,‬וסיפרו‪ ,‬וסיפרו‪ ,‬וסיפרו‪...‬‬
‫לאחר כשעה כבר כל הצועדים השקיפו‬
‫לפעם הבאה‪.‬‬ ‫מהפסגה של הר יהב סביב וזכו להבין‬ ‫בוקרו של היום ה‪ 36-‬למסע החל בצעידה‬
‫בנחל נקרות תוך ידיעה שיש לטפס על הר יהב‪.‬‬
‫שהמסלול כל היום לכל אורכו עובר בשטח אש‬
‫צהל"י [ראו סימן דרך]‪ ,‬לראשונה מזה שביל‪,‬‬ ‫ואכן‪ ,‬לאחר צעידה קצרה נגלה ההר ושביל‬
‫עולה "דוך" לפסגתו העגולה שסולם בקצה‬
‫והחלו לרדת אל נחל אשבורן ואל נחל כרכשת‪.‬‬
‫לאחר שחזו בתופעות געשיות גלשו הצועדים‬

‫וכך‪ ,‬העלייה להר סהרונים וההליכה בפרסת‬ ‫קשורים להתפוגגותו של הכח‪ .‬ראשית סופו‬ ‫קיצו של כח ‪17‬‬
‫נקרות זימנה לכלל הצועדים היכרות עם‬ ‫החל בקטן במכתש הקטן בשלב הטיפוס הידני‪,‬‬ ‫בוקרו של היום ה‪ 35-‬למסע החל בצעידה‬
‫קצרה לחאן סהרונים הנבטי בו צומח הצלף‬
‫צועדים חדשים‪-‬ישנים יוצאי כח ‪ ,17‬שהתרגלו‬ ‫המשך הידלדלותו היה בגדול במכתש הגדול‪,‬‬ ‫הסחוסי הצפוני בארץ‪ .‬כבר מרחוק ניתן היה‬
‫מהר ללכת לאט על חודה של כרבולת חרירים‪.‬‬ ‫כאשר השועטים מצאו עצמם לבד בלב מדבר‬ ‫לראות כי החאן ריק מאנשים‪ ,‬וגם בהמשך‬
‫ואין עם מי לדבר‪ ,‬ושרידיו האחרונים של הכח‪,‬‬ ‫הדרך על הר סהרונים לא נראו מטיילים‪ ,‬וכך‬
‫הירידה מהכרבולת היוותה את היציאה‬ ‫בא קיצו של "כח ‪ ."17‬לא הצלף וגם לא החאן‬
‫ממכתש רמון לאחר שהות של יום וחצי‪,‬‬ ‫שהגיעו בליל אמש לאחר ‪ 20‬ק"מ‪ ,‬הצביעו‬
‫ובנקיקי נחל גלד החלה הירידה לערבה‪.‬‬ ‫בברכיים וחזרו דרומה בבוקר‪.‬‬ ‫‪130‬‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#13‬‬

‫[ סימן דרך ]‬

‫אזור הדמדומים‬
‫לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים בסוף‬

‫שנות השבעים‪ ,‬החלו ההכנות לפינוי סיני‬
‫תוך כדי היערכות לקלוט בנגב את הבסיסים‬
‫המפונים‪ ,‬וחיפוש אחר שטחי אימונים לצה"ל‬

‫שכמעט הכפיל את סדר הכוחות‪ ,‬אמצעי‬
‫הלחימה והיחידות שלו במשך העשור שחלף‪.‬‬
‫מיד לאחר ביצוע סקר החרום שהתקיים באותן‬
‫השנים בו משלחות תיעדו אתרים ארכיאולוגים‪,‬‬

‫ממצאים פרה‪-‬היסטוריים‪ ,‬סיורי סלע וכו'‪,‬‬
‫הוכרזו שטחים נרחבים בתחומי חבל אילות‬
‫ובתחומי הערבה התיכונה כ"שטחי אש"‪ ,‬אשר‬
‫אל חלקם אסורה הכניסה גם בשבתות ובחגים‬

‫בשל היותם עתירי מיקוש או נפלים‪.‬‬
‫הזיכרון המתוק המקנן אצל טיילים "כבדים"‬
‫מהמקומות 'שהיו ואינם' הביא באופן הדרגתי‬

‫בודדים קבוצות מסוימות לחזור ולטייל‬
‫באזורים האסורים‪ ,‬תוך זהירות יתרה ומתוך‬
‫ידיעה שבשבתות ובחגים החיילים בעיקר נחים‪.‬‬
‫כך בחצר האחורית שלנו נוצרה מציאות בה‬

‫פרט למעט השבילים המסומנים העוברים‬
‫בשטחי אש‪ ,‬במסלולים אחרים נפגשים בסופי‬

‫שבוע באקראי‪ ,‬בלב שטחי האש‪ ,‬הטיילים‬
‫חובבי הטבע עם הבדואים חובבי המתכת‪,‬‬
‫כשכל צד מקווה שהשני לא ידווח עליו לצבא‪,‬‬
‫ומנגד‪ ,‬מקווים החיילים שאיש לא יטריד אותם‬

‫במנוחת השבת‪.‬‬
‫שגרת החיים באזור הדמדומים‪.‬‬

‫‪132‬‬

‫פוסעים ‪#‬‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪14‬‬
‫ממואה עד צומת ציחור | ‪ 56‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪13‬‬

‫‪ ‬פרסום השביל‬
‫‪ ‬הזמנת אוטובוסים לטיול‬

‫‪ ‬פרסום טיול מס' ‪13‬‬
‫‪ ‬מפת מסלול יום חמישי‬
‫‪ ‬מפת מסלול ששי‪-‬שבת‬
‫‪ ‬מפגש לקראת השביל‬

‫‪ ‬סיפור על אלעד‬
‫‪ ‬מצגת לשביל מס' ‪13‬‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#14‬‬

‫ב‪ 4.4.13 -‬התחיל היום ה‪ 37-‬של המסע בנסיעה של כשעה‬
‫וחצי עד מואה שליד מושב צופר‪.‬‬

‫‪ 21‬בני הנוער ו‪ 56-‬המבוגרים שמעו הסבר על כך שמואה‬
‫היא לא מואה‪ ,‬ומיד פצחו במסע רגלי דרומה על ציר‬

‫המעיינות שהינה דרך עפר נוחה להליכת ‪ 24‬קילומטר‪,‬‬
‫כשבכל הארץ מתחוללת סערה המאיימת להפוך את‬

‫הצעידה הנעימה לתהלוכה בסופת אבק‪ .‬עם הרבה אמונה‬
‫לא פסחו המטיילים לחזות בציורי הסלע שבנחל זעף‪,‬‬

‫והגיעו במהלך אחר הצהריים המוקדמים‪ ,‬לאחר ‪ 8‬שעות‬
‫צעידה לחניון הלילה של נחל ברק‪ ,‬כשהאמונה הצדיקה את‬

‫עצמה‪ ,‬והיום עבר ללא סופה וללא אבק‪ ,‬רק אובך טורדני‬
‫שחסם את האופק אך גם הצל מהשמש‪.‬‬

‫לילה שקט עבר על הצועדים בחניון‪ ,‬לא לפני שכמו תמיד‬
‫נרשמו המתנדבים לשמירת לילה סביב למדורה וכמה‬

‫מתנדבות כיוונו שעונים לשעה ‪ 4:30‬לעזור לצמד השינים‬
‫בהכנת ארוחת הבוקר המסורתית‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫היום ה‪ 38-‬למסע החל בצעידה במעלה נחל ברק‪ ,‬טיפוס בקניון ברק תוך אכזבה גלויה ששני הגבים שבו ריקים ותקווה שהגב בנחל‬
‫ורדית בהמשך היום יהיה מלא‪ .‬לאחר היציאה מהקניון ולאחר שעתיים של הליכה חשופה חלפו מול הצועדים ארבעה שבילאים שעלו‬

‫מכיוון קניון ורדית‪ ,‬ובגדיהם הרטובים העידו כי הגב מלא עד סופו! כעבור עוד חצי שעה הגיעו הצועדים לצומת דרכים ובה ניתנה‬
‫הבחירה‪ :‬החלפה לבגד ים והליכה ללא תרמיל במורד הקניון המוצל‪ ,‬מטה דרך הגב או הליכה חשופה עם תרמיליהם של הצועדים‬

‫הרוחצים עד לנקודת המפגש ביציאה מהקניון‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#14‬‬
‫‪138‬‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#14‬‬

‫החלוקה הייתה מאוזנת וכמחצית מהצועדים שמו פניהם לרחצה תוך זמזום השיר‬
‫שכל העיקר הוא לרחוץ בגב קר בלב מדבר‪ ,‬אך עיוותו את פניהם כשהגיעו אליו‪.‬‬
‫צחנה מבאישה אפפה את הגב‪ ,‬מימיו היו שחורים‪ ,‬צואת אדם צפה‪ .....‬והצועדים‪-‬‬
‫רוחצים ניסו לשחזר בדמיונם מי מבין הארבעה שבאו מולם הלך כשעיניו‬
‫מושפלות או לחילופין היה הנינוח מחבריו‪.‬‬
‫כשהחלופה היא לחזור לטפס במעלה הקניון וללכת עוד כקילומטר ללא מים‬
‫או לבוש‪ ,‬החליטו רובם לצלוח את הגב שעומקו כשני מטר‪ .‬חבל סנפלינג נמתח‬
‫מלמעלה עד סיפו של הגב‪ ,‬עליו החליקו הנערים והתרמילים שוגרו בזה אחר זה‪,‬‬
‫ואילו הצועדים‪-‬רוחצים צלחו את הגב תוך השתנקות נשמת אפם‪.‬‬
‫לאחר חצייה שארכה כחצי שעה ‪ -‬וותיקי הצועדים עתירי החוויות אשר הכירו‬
‫מקרוב מגוון תופעות אקלים‪ ,‬חזו בשלל מראות הטבע ושהשקיפו על נופים‬
‫מרהיבים ממרומי פסגות ‪ -‬קבעו לאור החוויות אותם עברו במהלך השביל‪ ,‬יותר‬
‫מהכל ‪ -‬צליחת הגב הייתה עוצרת נשימה‪.‬‬
‫במפתח קניון ורדית התאחדו שוב הצולחים הרטובים עם הממתינים היבשים‪,‬‬
‫ויצאו יחד לכמה קילומטרים אחרונים של צעידה במישורי נחל פארן‪ ,‬עד למפגש‬
‫עם נחל ציחור‪ ,‬בינהם צעדו להם כמה חברי סמר שנזכרו באזורים הצפוניים של‬
‫ה'שביל'‪ ,‬וסיפרו‪ ,‬וסיפרו‪ ,‬וסיפרו‪...‬‬

‫המרק החם‪ ,‬ארוחת הערב שהגיעה כמידי 'שביל' מאילות‪ ,‬קבלת השבת והמדורה‬
‫שאחרי‪ ,‬לכל היה מימד שונה בשל תחושת הקרבה לבית‪.‬‬

‫ולא סתם היה כך – ביום ה‪ 39-‬למסע‪ ,‬בו פסעו הצועדים במעלה נחל אוביל‪ ,‬זנחו‬
‫לאחר כמה קילומטרים את התוואי המקורי של ה'שביל'‪ ,‬והמשיכו מערבה לכיוון‬
‫תצפית 'צוקי פארן'‪ ,‬ללא שלט או רמז‪ ,‬נכנסו כולם ללא ידיעתם לתחומי המועצה‬
‫האזורית חבל אילות‪ .‬אוטובוסים כתומים עם זה הכיתוב חיכו כבר בשעת צהריים‬
‫מוקדמת בראש התצפית‪ ,‬והסיעו את הצועדים נסיעה קצרה לביתם‪ ,‬כשביניהם‬
‫כמה חברי יטבתה שנזכרו בנופים הירוקים של ה'שביל'‪ ,‬וסיפרו וסיפרו וסיפרו‪...‬‬
‫הנסיעה הביתה עבור רוב הצועדים סימנה באופן סימלי כי המסע לפני סיום היות‬

‫וזאת הפעם האחרונה שהחזרה מה'שביל' היא דרומה‪...‬‬

‫‪140‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#14‬‬
‫‪143‬‬



‫פוסעים ‪#‬‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪15‬‬
‫מכסוי עד תמנע | ‪ 45‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪14‬‬

‫‪ ‬תודה‬
‫‪ ‬מודעת השביל‬
‫‪ ‬פרסום להכנה‬
‫‪ ‬מצגת הכנה לשביל ישראל ‪14‬‬
‫‪ ‬אישור הלשכה הארצית‬
‫ לתיאום טיולים‬
‫‪ ‬דוגמא להדפסה על הכובע‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#15‬‬

‫הזרם הבלתי פוסק של מצטרפים חדשים‪ ,‬של מבוגרים ושל בני נוער הביא לידי‬
‫כך שהורים וילדים מטיילים יחד אך לחוד‪ .‬כעשר משפחות מתאחדות כל ערב‬

‫במסע שהוא בין טיול משפחות‪ ,‬טיול שנתי וחוג משוטטים‪ ,‬כאן בבית‪ ,‬במרחבים‬
‫העצומים של המועצה האזורית‪.‬‬

‫לפני חודשיים‪ ,‬ב‪ ,31.10.13-‬החלה הצעידה בשבילי חבל אילות‪ .‬למרות שסיומו‬
‫של הקטע הקודם היה סמוך לפארן‪ ,‬החליטו המארגנים לדלג על הליכה בת ‪-‬‬

‫‪ 40‬קילומטר לאורך כביש ‪ 40‬ביום ה‪ 40-‬למסע‪ ,‬כש‪ 40-‬מעלות חום קיבלו את‬
‫‪ 65‬המבוגרים ו‪ 54-‬הנערים בשעת בוקר מאוחרת‪ ,‬ואובך כבד מכסה את הרקיע‬
‫בדרך היוצאת מהכביש לכיוון חולות כסוי‪ .‬לאחר הליכה קצרה של כרבע שעה‬

‫הגיעו הצועדים לראש החולית‪ ,‬בני הנוער הפליאו בגילגולים ובאכילת טונה‬
‫חרוכה ואילו קבוצות המבוגרים הזדרזה לחזור עם דרך הרכב לכיוון הכביש‬
‫לקראת פסטיבל ארכיאולוגי המצפה לבואם‪ .‬ואכן‪ ,‬במשך כמה שעות עברו‬
‫הצועדים בשולי בקעת עובדה על שלל אתריה הארכיאולוגיים‪ ,‬במה שכונה על‬
‫ידי אחד הצועדים 'תשעת הקילומטרים האיטיים ביותר בשביל'‪ .‬היו גם כאלה‬
‫שהחליטו לאחר זמן מה ש'די להם להתבונן בערימה של אבנים שבורות'‪ ,‬והחלו‬

‫בצעידה קדימה לסוף המסלול‪.‬‬
‫אחר הצהריים המאוחרים הגיעו אחרוני הצועדים למגרש הכדורסל בשחרות‪,‬‬

‫שם התמקמו לקראת הלילה‪ ,‬לא לפני שעלו למועדון לחזות בערב פולקלור‬
‫מקומי שכלל שירים וסיפורים‪.‬‬

‫כעשר משפחות משחרות הזמינו טיילים ללון ביתם כאשר שאר הצועדים הקימו‬
‫את אוהליהם במגרש הכדורסל‪ ,‬שכבר שנים רבות לא אכלס כמות כזאת של‬
‫אנשים‪ .‬ל‪ 14-‬בני נוער במסע הזה היו הורים בקרבתם‪ ,‬כך שלמעשה כרבע‬
‫ממשתתפי המסע היוו נציגויות ממשפחות‪ ,‬מה שלא מנע מהנוער להתמקם‬
‫בחצר המשחקים של הגן ובמועדון תחת השגחה של מדצי"ת במחנוע"ל‪,‬‬
‫תלמידת י"א‪ ,‬ולקוות שהוריהם יסתדרו לילה אחד בלעדיהם‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫שביל אזורי‬
‫השחר עלה על שחרות‪ ,‬שבין לילה הכפיל את אוכלוסייתו‬

‫ללילה אחד‪ ,‬ושולחנות ארוחת הבוקר כבר היו מוכנים‬
‫לקראת היום ה‪ 41-‬למסע‪ ,‬שאכן התחיל בצעידה לאורך‬
‫צוקי שיירות שהתמזגה עם שבילי הסינגלים [ראו סימן‬
‫דרך] חליפות‪ ,‬והמשיך במסלול חשוף לשמש תוך עליות‬

‫וירידות בין גבעות טרשים חדגוניות‪.‬‬
‫מידי פעם העפילו הצועדים לראש גבעה נישאה וצפו‬
‫בערבה הפרושה תחתיהם מכיוון בלתי שגרתי‪ .‬לרגע אחד‬
‫שנמשך דקות ארוכות‪ ,‬צעדו כל מטיילי השביל בטור‬
‫אחד ארוך‪ ,‬מחזה שהקנה משמעות נוספת לייחודיותו של‬
‫המפעל בו אזור שלם מטייל‪ ,‬מבוגרים ונוער יחד‪ ,‬אחת כמה‬
‫וכמה שזה מתבצע כאן‪ ,‬באזור‪ ,‬מחזה של 'שביל אזורי'‪.‬‬
‫האובך של יום אתמול התחלף בעננים אפורים‪ ,‬ועם הירידה‬
‫לנחל עובדה החלו להישמע מכיוון שטחי האימונים של‬
‫הטנקים של מחנה סיירים קולות רועמים‪ ,‬אך לאחר הצצה‬
‫חטופה בשעון גילתה כי כבר אחרי השעה ‪ 14:00‬והיום‬
‫יום שישי‪ ,‬כך שחדרה לתודעה כי לא מדובר בצבא השריון‬
‫כי אם בצבאות השם‪ .‬לאחר למעלה מ‪ 6-‬שעות הליכה‬
‫חשופה‪ ,‬שמו פעמיהם הצועדים אל צילו של עץ שיטה‪,‬‬
‫אך ברגע שהתיישבו שם‪ ,‬צל ענן כיסה את המרחב‪ .‬לאחר‬
‫מספר דקות החל טיפטוף‪ ,‬הרוח נשבה קרירה‪ ,‬ובלב‬
‫הצועדים הייתה תפילה‪ :‬או שהגשם יתחזק המזל יתמזל ‪-‬‬
‫לצעוד בתוך שיטפון או שיחדל‪ .‬ואכן‪ ,‬הזירזוף לא החריף‪,‬‬
‫כשהגיעו הצועדים לבאר מתק בואך באר מלחן בתום ‪15‬‬
‫קילומטרים‪ ,‬ומכיוון שההגעה הייתה מוקדמת מהצפוי‪ ,‬יצאו‬
‫בעלי העניין לסיור גולגלות בבית בקברות הבדואי בדרכם‬

‫לאלה האטלנטית‪.‬‬
‫ערב שבת ירד על מחנה האוהלים בבאר מלחן שכללה‬
‫קבלת שבת‪ ,‬כוסות יין חולקו למסובין ונישאו דברים לזכרו‬

‫של אלעד דן מאילות‪ ,‬לראשונה בחבל אילות‪.‬‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#15‬‬

‫חצי שעה של צעידה הגיעו כולם‬ ‫ופניו למעלה‪ ,‬לכיוון הר ברך‪ ,‬במסגרת‬ ‫היום ה‪ 42-‬למסע החל בגיחה של‬
‫למבואה של תמנע‪ ,‬שם נערך צילום‬ ‫טיול הכנה של סמר‪.‬‬ ‫קבוצת המבוגרים למחשופי הגבס‬
‫קבוצתי של כלל הצועדים‪ .‬שולחן של‬
‫המשך הירידה במעלה מלחן הוביל‬ ‫בנחל מתק‪ ,‬ומשם לכיוון מצוקי‬
‫קפה ומטעמים קינח את היום יחד‬ ‫אל נחל ססגון ואל הר מכרות‬ ‫תמנע המצויים בדרומה של בקעת‬
‫עם העלייה לאוטובוסים‪ ,‬כאשר לכל‬ ‫תמנע‪ .‬באחת נחשפת ממרום בקעת‬
‫הצועדים הייתה נסיעה קצרה הביתה‪,‬‬ ‫שבדרומה של תמנע‪ ,‬שם התקיימה‬ ‫תמנע‪ ,‬והירידה אליה מתבצעת תוך‬
‫אך לרוב הצועדים היא הייתה לכיוון‬ ‫ההפסקה האחרונה ובה שמעו‬ ‫התקדמות מזרחה במדרגות הסלע‪.‬‬
‫באמצע הדרך למטה‪ ,‬פוגשים פתאום‬
‫צפון מה שסימן באופן מובהק כי‬ ‫המבוגרים סקירה קצרה על המיזם‬ ‫בינאי שלומי מסמר שמגיע מלמטה‬
‫המסע מתחיל להסתיים‪.‬‬ ‫השנוי במחלוקת להקמת מתחם‬
‫מלונות במקום הזה‪ ,‬ומשם לאחר‬

‫‪151‬‬