ספר השביל

50



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#5‬‬

‫למחרת‪ ,‬יצאו הצועדים ליום המסע ה‪ 14-‬שהיה כולו לאורך חוף הים‪.‬‬
‫המסלול לאורך מישור החוף שהתקיים לקראת הסתיו היווה מקרב‬
‫רבים מהצועדים תחושה שהיה זה אחד מהשיאים של המסע‪ ,‬שהיו‬

‫אלה יומיים יוצאי הדופן והיפים לאורכו בו חזו בתופעות טבע ייחודיות‪,‬‬
‫מוזרות‪ ,‬מדהימות ביופיין ובמקוריותן – החל מסופת חול שהשתוללה בין‬
‫הים למצוקי הכורכר‪ ,‬וכלה בגלים שהתנפצו אל החוף והסלעים והספיגו‬
‫את הנעליים במים‪ ,‬נסוגו ושוב חזרו בשצף קצף‪ ,‬מסתערים ובולעים כל‬

‫מה שבדרכם‪ ,‬וכעבור זמן מה גם הליכה בגשם ובסופה כשחיוך מרוח‬
‫על השפתיים כשהעיניים מבחינות בזרימות אדומות שיורדות ממצוקי‬
‫הכורכר וצובעות את החול הזהוב בשלוליות אדומות‪ .‬עם ההגעה לקיבוץ‬
‫געש לארוחת ליל שישי‪ ,‬שב השקט‪ ,‬ולאחר קבלת השבת התקיים משחק‬
‫כדורסל של המבוגרים נגד הנוער‪ ,‬ולאחר מכן אליפות בדיחות בין חברי‬

‫יטבתה‪ ,‬שירים וגיטרה עד השעות הקטנות של הלילה‪.‬‬
‫בוקר היום ה‪ 15-‬למסע חתם יומיים מופלאים בהם התרגלו כולם ללכת‬

‫בלבוש טיילים בין מתרחצים בבגד ים‪ ,‬אך דבר לא הכין את הצועדים‬
‫להליכה בחוף נודיסטים‪ .‬בני הנוער הלכו בקטע הזה הלוך‪-‬חזור‪,‬‬
‫ובקילומטרז' הכללי נוסף להם עוד כקילומטר הליכה‪...‬‬

‫בהמשך היום הקסום הזה‪ ,‬פגשו אנשים מכל הסוגים‪ ,‬רצו עם "גיבורים"‪,‬‬
‫צופים בשקיעה‪ ,‬וכשבזווית העין הארובה של רידינג‪ ,‬עלו על האוטובוסים‬

‫ונוסעו כל הדרך לערבה עם חיוך רחב וציפייה לפעם הבאה‪.‬‬

‫‪52‬‬

55

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#5‬‬
‫‪54‬‬

‫פוסעים‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪#6‬‬

‫מתל אביב עד יער הקדושים | ‪ 65‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪5‬‬

‫‪ ‬שנה טובה לפוסעים בשביל‬
‫‪ ‬מידע ציוד ומסלול‬

‫‪ ‬פגישה בנושא שביל ישראל‬
‫‪ ‬פגישה לקראת השביל‬

‫‪ ‬לינה בפארק ז'בוטינסקי‬
‫‪ ‬בקשת לינה בהדסה נעורים‬
‫‪ ‬בקשת לינה בבית הספר "מבואות ים"‬
‫‪ ‬מפגש לקראת שביל ישראל‬
‫‪ ‬מפגש באילות לסיכום שביל ישראל‬
‫‪ ‬הזמנת ארוחות מקיבוץ משמר השרון‬

‫‪ ‬טופס אישור טיול‬
‫‪ ‬מכתב מנעמי רובינשטיין לסיום הטיול‬

‫‪ ‬מצגת שביל ישראל‬
‫‪ ‬פגישת סיכום צוות טכני‬

‫‪ ‬מכתבי תודה‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#6‬‬

‫המסגרת הרב–גילאית והבלתי פורמלית שנוצרה במסע מזמנת שפע‬
‫של קשרים‪ ,‬והיכרות ברמה שאינה מתאפשרת בחצר הקיבוצית‬
‫הקרובה בשגרה היומיומית‪.‬‬

‫הקטע הקודם היווה את הפעם האחרונה בה יצאו הצועדים לדרך‬
‫צפונה "ערב לפני"‪ ,‬כדי לנצל את ימי ההליכה כיאות‪ ,‬ובו נפרדו‬

‫מחוף הים כאשר החוף הבא שיפגשו במסע יהיה חוף מפרץ אילת‪.‬‬
‫בין לבין נזכרו כמה חברים מיטבתה שסיפרו וסיפרו וסיפרו‪...‬‬

‫אכן‪ ,‬הפעם הקודמת שמיד לאחר הנסיעה יורדים מהאוטובוס ומיד‬
‫מתחילים לנוע זה היה בקטע הראשון של ה'שביל' בתל דן‪ ,‬והנה זה‬

‫קורה שוב – בגוש דן‪ ,‬בקטע השישי של המסע לזכרו של אלעד דן‪.‬‬
‫היום ה‪ 15-‬למסע יצא אל הדרך ב‪ ,6.3.09-‬לראשונה ביום שישי תוך‬
‫ניצול חופשת פורים בעיקר עבור ‪ 25‬בני הנוער שיצאו ופחות ל‪65-‬‬
‫המבוגרים‪ .‬עם ההגעה חניון רידינג חיכו לאוטובוסים כמה עשרות‬
‫זוגות אופניים‪ ,‬היות ו‪ 45-‬הקילומטרים עד נקודת הלינה היא כולה‬
‫בשבילי רכב‪ .‬מרגע ההגעה לרבים מהמתמידים הייתה דילמה האם‬

‫לעלות על האופניים ולרכוב כל היום ובכך להיפרד משם התואר‬
‫"צועד" או אפשרות ב' – ללכת לאורך הירקון עד לתחנת הרכבת‬
‫בבני‪-‬ברק‪ ,‬לנסוע ברכבת עד פתח תקווה ומשם לגולת הכותרת –‬
‫שמורת עיינות הירקון ומבצר אנטיפטרוס‪ .‬אפשרות ג' שכללה שייט‬

‫במעלה הירקון לא עמדה על הפרק‪.‬‬

‫‪59‬‬



61

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#6‬‬

‫הקטע השישי‬
‫הרכיבה על האופניים לאורך הירקון לא משכה תשומת‬
‫לב יתרה בין המתעמלים‪ ,‬המתאמנים והרוכבים לאורך‬

‫הפרק וסמוך לספורטק‪ ,‬אך עם ההתרחקות ממדינת‬
‫תל אביב נעלמו מהנוף יתר הרוכבים‪ ,‬הדרך הסלולה‬
‫התחלפה בדרך בוצית זכר לגשמי הזעף שפקדו את‬
‫האזור כמה ימים לפני הגיעם של המטיילים מהדרום‪.‬‬
‫לאחר כמה שעות רכיבה רבו השלוליות ובין הפרדסים‬

‫הובן במלוא עוצמתו המושג "דרך לא דרך"‪ ,‬ואפילו‬
‫מקום יבש לשבת בהפסקות לא היה‪ ,‬מה שהביא את‬
‫המארגנים להזעיק את הרכבים ועגלותיהם לאמצע‬
‫המסלול לאסוף את האופניים ולהמשיך ברגל לאורך‬
‫הירקון‪ ,‬כשהרוח שר בקני הסוף‪ .‬מבוצבצים עד הברך‬

‫הגיעו ראשוני הצועדים לנקודה בה השביל הוביל‬
‫אותם לגדה השנייה של הנחל‪ ,‬אך ריח חריף שעלה‬
‫מן המים הביא לוותר על ההזדמנות לשטוף את הברך‬
‫ומטה‪ ,‬היות וכמה טנדרים (רכבי גד"ש) עברו שם בטיול‬
‫והעבירו את המטיילים לצד השני כשהם תלויים על‬
‫הרכבים מכל הכיוונים‪ .‬בהחלט מזל משמיים שהגיעו‬
‫בזמן הנכון למשימת צליחת הירקון‪ ,‬אך אחרי כמה‬
‫דקות הליכה הבינו התברר כי לא זו הדרך ויש לחזור‬
‫לגדה הקודמת‪ ,‬נעליים נחלצו‪ ,‬אפים נסתמו‪ ,‬גידופים‬

‫פוזרו לכל עבר וסימון ה'שביל' נמצא‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫באותו זמן התברר שהקבוצה השנייה גמרה את הביקור בתל אפק‬
‫הוחלט כי קבוצת הרוכבים בדימוס כבר לא תגיע לשם והיא הופנתה‬
‫לאזור התעשייה של הוד השרון‪ ,‬שם אולתר צינור ששטף את כל הבוץ‪,‬‬
‫והאוטובוס אסף את כולם תוך וויתור הליכה לאורך כביש ‪ ,6‬היישר לתל‬

‫חדיד‪ ,‬שממנו עד לנקודת הלינה מפרידים קילומטרים ספורים‪.‬‬
‫כאשר השמש ממערב הייתה כתומה מתמיד מעבר לאובך של מישור‬
‫החוף‪ ,‬הגיעו הצועדים לחניון מצפה מודיעין שנתגלה כחורשה במדרון‬

‫מכוסה בפריחה מרהיבה של אלפי פרחים מכל הצבעים‪ .‬בלב כל‬
‫הטיילים‪ ,‬מהצעיר ועד המבוגר שבהם [ראה סימן דרך]‪ ,‬חקוק כלל ברזל‬
‫בשמירת הטבע והוא שלא קוטפים פרחים‪ .‬ואכן אף פרח לא נקטף‪ ,‬רק‬

‫כמה עשרות אוהלים הוקמו על המרבד הפורח‪...‬‬
‫היום ה‪ 16-‬למסע היה גם הוא בדרכי רכב בקרבת עמק אילון ולטרון‪,‬‬
‫כשארבעה מדריכים כמיטב המסורת מלווים את ארבע הקבוצות‪ ,‬כשכל‬
‫מטייל בוחר את סגנון ההדרכה הרצוי לו‪ .‬יוני שטרן מרחיב ומפרט‪ ,‬חנן‬
‫גינת מראה את ההקשרים וגולש לעולמות אחרים‪ ,‬עידן טלמן ולירון‬
‫מטיילים עם הנוער‪ ,‬האחד משלים את השני וגם מיכל קוגלר הצטרפה‬

‫כדי לעזור‪ .‬וכמובן ראשונים הלא הם 'כח ‪ '17‬ששועטים קדימה בלי‬
‫הדרכה‪ ,‬לא מדלגים על מטר מהשביל ומגיעים תמיד לפני כולם‪ .‬בנוף‬
‫התפר בין מישור החוף לבין שפלת יהודה‪,‬בתפר בין האזור "היהודי" של‬
‫הארץ לאזור "הערבי"‪ ,‬הגיעו הצועדים בתפר שבין היום ללילה לנווה‬

‫שלום‪ .‬המחנה התארגן ביער בשולי הישוב‪ ,‬את ארוחת הערב סעדו‬
‫הצועדים בחדר האוכל ולאחר מכן התקיימה פגישה במועדון עם איש‬
‫נווה שלום שסיפר על הישוב שהינו כפר שיתופי‪ ‬אותו הקים ב‪ 1969-‬נזיר‬
‫נוצרי‪ ,‬בו מתגוררות חמישים וארבע משפחות יהודיות וערביות‪ ,‬בעלי‬

‫אזרחות ישראלית‪ ,‬החיים חיים שוויוניים‪.‬‬
‫היום ה‪ 17-‬למסע היה רובו ככולו בתוואי "דרך בורמה" העולה לירושלים‪.‬‬

‫מספר הקילומטרים עד לנקודת הסיום הוא יחסית לא רב‪ ,‬מה שאפשר‬
‫לצועדים להעפיל לאט במעלה השביל‪ ,‬להתרשם מהרי ירושלים‬

‫המשופעים בפריחה ססגונית לשמוע שלל סיפורי תש"ח‪ ,‬לשיר את כל‬
‫השירים שכתבו החיימים (חפר וגורי) וליהנות מפסיעות אחרונות ברכס‬

‫המשלטים עד לשמורת המסרק שם חיכו האוטובוסים שהסיעו את‬
‫הצועדים המזמרים הביתה בנסיעה קצרה באופן יחסי ממה שהתרגלו‬

‫עד עתה מכשהתחיל המסע‪.‬‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#6‬‬

‫[ סימן דרך ]‬

‫זקן הצועדים הוא גולץ‪ ,‬בן ‪ ,75‬מראשוני יטבתה שצועד‬
‫במסע המועצתי של שביל ישראל החל מהקטע השני‪.‬‬

‫את מסלולי ההליכה של ה'שביל' מכיר גולץ "קצת"‪,‬‬
‫היות וב‪ 2003-‬יצא למסע עצמאי של שביל ישראל מדן‬

‫ועד אילת במשך ‪ 43‬ימים‪ ,‬בו צעד בין ‪ 17‬ל‪ 39-‬ק"מ‬
‫ביום (אז הוא עוד היה צעיר)‪ .‬באותו טיול ראה בעיקר‬

‫מטיילים מחייכים שבאים מולו‪ ,‬קרי מדרום‪ ,‬רצה גם‬
‫ולכן יצא שוב ב‪ 2008-‬למסע עצמאי ב'שביל ישראל'‪,‬‬

‫הפעם מאילת עד דן‪ ,‬כשהפעם ארך המסע ‪ 45‬יום‪.‬‬
‫בדרך פגש 'שבילאים' כמותו‪ ‬בהם‪ ‬נעזר לא פעם‪ ,‬ונוכח‬

‫לדעת שבישראל ישנם הרבה אנשים טובים באמצע‬
‫הדרך אך בעיקר בסופה‪ ,‬והם מכונים "מלאכי שביל"‬
‫בשל הנכונות לסייע למטיילים ב'שביל ישראל'‪ .‬למרות‬

‫שלא נרשם גולץ באתר האינטרנט הייעודי המציע‬
‫עזרה לטיילים‪ ,‬הפך גם הוא ל'מלאך שביל' היות ולא‬
‫פעם הגיעו תרמילאים‪ ‬מאובקים ופרועים‪ ‬לחצר קיבוץ‬
‫יטבתה המרוחק כעשרה ק"מ מהתוואי‪ ,‬כשהם מנסים‬

‫את מזלם באיות שמו‪ .‬גולץ מיומן בטיולים ומקפיד‬
‫להשתמש בציוד טיולים איכותי‪ ,‬וכיאה לעובד שנים‬
‫בבקרת איכות הוא גם בודק את הציוד אם הוא אכן‬
‫טוב‪ ,‬ועל כך יש סיפור שבדק את שק השינה החדש‬

‫שרכש כשישן בו באולם הקירור של המחלבה שם‬
‫הטמפרטורה היא ‪ 4‬מעלות‪.‬‬

‫‪65‬‬



‫פוסעים‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪#7‬‬

‫מיער הקדושים עד תל עזקה | ‪ 49‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪6‬‬

‫‪ ‬טופס אישור הטיול‬
‫‪ ‬מפגש לקראת השביל‬
‫‪ ‬סיכום שביל ישראל ‪6‬‬

‫‪ ‬תל אפק‬
‫‪ ‬ציוד‪+‬מסלול‬

‫‪66‬‬

69

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#7‬‬

‫הקטע השביעי‬
‫ב‪ 15.9.09-‬יצאו לדרכם בבוקרו של יום ה' הטייולים הדרומיים‬

‫להרי ירושלים לקראת הקטע השביעי במסע‪ ,‬אשר בשונה‬
‫מהקטע הקודם בו כל ‪ 75‬הקילומטרים הם שביל כלי רכב‪,‬‬
‫הקטע הזה של הרי ירושלים הוא כמעט רק שבילים רגליים‪.‬‬

‫‪ 70‬המבוגרים ו‪ 40-‬בני הנוער החלו את היום ה‪ 18-‬למסע‬
‫בשמורת המסרק לקראת שלושה ימים בהרי ירושלים‬

‫המאופינים בהרהורים בלתי פוסקים באפשרות שאולי יש‬
‫סופסוף הכרעה לגבי השאלה הניצחת ‪ -‬מה יש יותר בעולם‪,‬‬

‫עליות או ירידות‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬עם תחילת המסלול‪ ,‬בירידה‬
‫הראשונה‪ ,‬נפלה אחת המטיילות ונחבלה בראשה (לאחר‬

‫פינויי לבית חולים ותפירת תפרים‪ ,‬היא חזרה בערב כשירה‬
‫להמשך הטיול)‪ .‬המסלול המשיך בירידה בין מדרגות סלע‬
‫ועצי אורן צפופים לנחל כסלון ולמערת בני ברית‪ ,‬ובעין לימור‬

‫לא החמיצו הצועדים הזדמנות לטבול בבריכת האגירה‬
‫מהתקופה הרומית‪ .‬לעת ערב הגיעו האחרונים לצובה‪ ,‬שם‬
‫התמקמו ללינת הלילה לא לפני ארוחת הערב בחדר אוכל‬
‫הקיבוצי ומפגש עם חבר קיבוץ שסיפר על הקיבוץ שכמו עוד‬

‫‪ 18‬קיבוצים שהקים הפלמ"ח‪ ,‬זה היחיד שנושא את שמו‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫כבר השכם בבוקר של היום ה‪ 19-‬למסע היה כבר ברור כי תחזית‬
‫מזג האוויר מדויקת‪ ,‬והשרב הגדול הגיע‪ .‬משה סבג הנהג שהפך‬

‫למטייל קבוע כבר מ'השביל' הראשון "עד שהברכיים כואבות"‪,‬‬
‫וויתר על יום הזה ‪ -‬שלא יהיה עייף בנסיעה דרומה‪ .‬אייל לוי‬

‫שהתחבר לצוות הלוגיסטי כאילו נמצא במסע מימים ימימה הרגיע‬
‫את הצועדים שהוא יהיה זמין "לכל תרחיש"‪ .‬הצועדים חצו את‬

‫נחל צובה‪ ,‬וטיפוס להר איתן עד לסטף‪ ,‬למטעי הזיתים‪ ,‬לחלקות‬
‫המעובדות ולמעיינות‪ .‬בעוד יורדים הצועדים במורד הסטף‪ ,‬רצו‬
‫מולם שלושה אנשים לכיוון העלייה‪ .‬לאחדים זה נראה תחילה כמו‬
‫מירדף של שני אנשים אחר אדם‪ ,‬אך כשחלפו על פניהם בריצה‬
‫הופתעו הראשונים להיווכח במתן וילנאי‪ ,‬אשתו ומאבטח עסוקים‬

‫בריצת בוקר‪.‬‬
‫לאחר עיקוף מושב אבן ספיר והמשך טיפוס לנחל יוסף‪ ,‬לעינות‬

‫עמינדב וחורבת סעדים‪ .‬לאחר נחל רפאים ועלייה בנחל קובי‬
‫העמוק והיפה עד לעין קובי‪ ,‬היום נגמר בעלייה לחניון בר‪ -‬גיורא‬

‫של הקק"ל‪ ,‬שם זכו הצועדים ללילה זרוע כוכבים בו ספגו רגעי‬
‫צינה אחרונים לקראת החמסין שמחכה להם למחרת‪ .‬ואכן‪ ,‬היום‬
‫ה‪ 20-‬למסע היה שרב של סתיו‪ 39 ,‬מעלות בצל עם מסלול של ‪18‬‬

‫ק"מ שהתחילו ב"דרך הקיסר" וחציית אפיקו של נחל נתיב‪.‬‬
‫החום הכבד האיץ בצועדים ללגום את מימיהם עד תום מה‬
‫ששילח בבהילות את צוות המנהלה לקנות ‪ 250‬בקבוקי מים‬
‫מינרליים גדולים‪ ,‬בנוסף לעשרות הבקבוקים שמולאו מילוי חוזר‪.‬‬
‫בהמשך נעקף קיבוץ נתיב הל"ה ובשמורת עצי שיטה מלבינה‪.‬‬
‫למרות שהמסלול תוכנן להסתיים בתל עזקה ומשם חזרה הביתה‪,‬‬
‫החום הכריע את הכף‪ ,‬והאוטובוסים נקראו לאסוף את כולם כמה‬
‫קילומטרים לפני הנקודה המתוכננת‪ ,‬בלב ליבו של "בית הבד"‪ .‬רגע‬
‫לפני הסוף‪ ,‬מעידה של מטיילת הבאה לגיבוס רגלה‪ .‬ביש מזל‪ ...‬כל‬
‫הדרך חזרה הועלו ספקולציות לגבי התאריכים לטיול הבא‪...‬‬

70

73





‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#7‬‬
‫‪74‬‬

‫פוסעים‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪#8‬‬

‫מתל עזקה עד בית קמה | ‪ 57‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪7‬‬

‫‪ ‬ציוד ומסלול‬
‫‪ ‬פירסום‬

‫‪ ‬הזמנת שירותים כימיים‬
‫‪ ‬חולצה לשביל ישראל‬

‫‪ ‬תיאום אוטובוס עם מיודיק‬
‫‪ ‬טופס תיאום טיול‬

‫‪ ‬מפות לשביל מבוגרים‬
‫‪ ‬מפגש באילות‬

‫‪ ‬מפגש לקראת השביל‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#8‬‬

‫באביב ‪ ,2010‬לאחר שלוש שנים וחצי בהן לוקחים חלק מעל מאה‬
‫צועדים מחבל אילות במסע ב'שביל ישראל'‪ ,‬ממש כשעוברים את‬

‫נקודת האמצע‪ ,‬חדרה התובנה בלב כולם כי הסיבה לכך שלכל‬
‫צועד יש רק תרמיל קטן יחד עם חיוך גדול‪ ,‬הוא בזכות אנשי‬

‫המנהלה מהמתנ"ס אשר רמת הארגון הגבוהה ומסירותם שלא‬
‫משאירים נושאים ללא פיתרון ‪ -‬משלב התכנון ועד לחזרתו של כל‬

‫אחד מהמשתתפים לביתו‪ ,‬והם המפתח לשביעות הרצון‪.‬‬

‫ביום חמישי ה‪ 18/3-‬בשעה ‪ 4:00‬בבוקר יצאו ארבעת האוטובוסים‬
‫לאיסוף בקיבוצים לקראת היום ה‪ 19-‬למסע שהתחיל ב"בית‬

‫הבד"‪ ,‬שלמעשה זהו אזור המעבר בין הרי ירושלים לבין השפלה‪.‬‬
‫‪ 120‬המבוגרים ו‪ 57-‬בני הנוער יצאו מיד לדרך בשעות הבוקר‬

‫המאוחרות‪ ,‬כאשר עשרת הקילומטרים הראשונים היו בגדר "חוב"‬
‫שיש להשלים מהפעם הקודמת‪ .‬גבעות טרשים עשבוניות למחצה‬
‫עם מקבצי שיחי צבר קידמו את פני הצועדים כמו גם שמורת עצי‬

‫השיטה המלבינה הדרומית בארץ‪ .‬בקרבת עמק האלה מתגלה‬
‫תל עזקה‪ ,‬והשביל לא מתבלבל ומוביל את כולם ישר למעלה‪ ,‬אל‬

‫ראש התל‪ ,‬שממרומו תצפית נהדרת על איזור המפגש בין דוד‬
‫וגולית‪ .‬בהמשך חוצים את פרק בריטניה ושומעים שהוא כמו שאר‬

‫חורשות האורנים של קק"ל‪ ,‬אך זו ניטעה במימון יהודי בריטניה‪.‬‬
‫בסופו של יום מגיעים למרגלות מצפה משואה וכשיורד הערב‬

‫נפגשים עם יואל איש השפלה שסיפר על האזור‪ ,‬והיה זה הלילה‬
‫הראשון מכל לילות השביל שלא הייתה אפשרות להתקלח‪ .‬הגשם‬

‫שהחל לטפטף בזמן ארוחת הערב היווה תחליף פסיכולוגי‪.‬‬

‫‪79‬‬





‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#8‬‬

‫הופכים תקליט‬
‫למחרת‪ ,‬מתחילים את הבוקר ביום ה‪ 20-‬למסע בטיפוס מצפה משואה‪,‬‬
‫כאשר חלק הגדירו אותו כהר קטן‪ ,‬וחלק כגבעה "רצינית"‪ ,‬אך כאשר כולם‬
‫הגיעו מתנשפים למעלה‪ ,‬סמוך למבנה התצפית של שומר היערות ומתגלה‬
‫ים אשדוד ‪ -‬התבשרו כולם כי זוהי נקודת האמצע של 'שביל ישראל' ונותרו‬
‫רק עוד כ‪ 500-‬ק"מ ללכת‪ .‬לא מפסיקים לצעוד בשבילי השפלה‪ ,‬לא מוותרים‬
‫בתל גודד על זחילה במחילות המסתור שהשאירו אנשי בר כוכבא ומספיקים‬
‫להיכנס לגן הלאומי בבית גוברין רגע לפני שהוא נסגר (בכל זאת‪ ,‬יום שישי‬
‫היום‪ .)...‬כרמי גפנים בשפע‪ ,‬תוואי השטח הפך ידידותי יותר‪ ,‬וכבר אחר‬

‫הצהריים – זמן חזרת החקלאים לביתם‪.‬‬
‫בעוד צועדים המטיילים‪ ,‬הטרקטורים נוסעים והשמש מתחילה לשקוע‪ ,‬והנה‪,‬‬

‫על הפלטפורמה של אחד הטרקטורים יושבים כמה בני נוער‪ ,‬ומיד לאחר‬
‫שנעלמו באופק קיוו כולם כי הם יודעים שהכיוון הוא למושב לכיש‪ .‬על הדשא‬
‫בלב המושב נפתחו אוהלים‪ ,‬בני הנוער שיחקו כדורגל עם בני המושב במגרש‬
‫קרוב ולאחר ארוחת הערב התקיימה ב'בית העם' קבלת שבת שבסיומה שירה‬

‫בציבור בהנחיית הנוער‪ ,‬שמלבד הקילומטרז' [ראו סימן דרך] עמד בכבוד‬
‫במשימה גם אל מול שבעה מהמורים שלהם‪ ,‬שלמרות הזיופים הקלים של‬

‫מוריהם‪ ,‬לא קראו אותם לשיחה‪.‬‬
‫היום ה‪ 21-‬למסע התחיל בביקור בתל לכיש הסמוך‪ ,‬שם הצועדים נוכחו לגלות‬
‫שמלבד ארכיאולוגיה מפליא אסף הולצר גם בזימרה‪ .‬לרגלי התל המתינו כמה‬

‫רכבי שטח אליהם רתומות עגלות עמוסות בעשרות זוגות אופניים לקראת ‪35‬‬
‫ק"מ רכיבה על שבילי רכב‪ .‬נאמני הרגליים הוקפצו באוטובוס לתל קשת כדי‬

‫שיספיקו לצעוד ‪ 19‬ק"מ עד תל פורה‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#8‬‬

‫[ סימן דרך ]‬

‫הימשכות המסע המועצתי של 'שביל ישראל'‬
‫כמפעל משותף של בית הספר והמתנ"ס‬

‫כבר מספר שנים העירה את תשומת הלב כי‬
‫ישנם בני נוער שהחלו במסע בהיותם בכיתה‬

‫ז'‪ ,‬ובהגיעם לסוף י"ב הם נמנו עם קבוצת‬
‫צועדים אשר גמעו מאות קילומטרים‪.‬‬

‫מלבד החוויה האישית וההכרות עם הארץ‪,‬‬
‫ביה"ס ראה בכך יישום של כמה מהמטרות‬
‫שהציב לעצמו בנושא הטיילות הבית ספרית‬
‫ועל כן מאותה שנה (תשע"א) החל להעניק‬

‫לאותם י"בניקים בטקס הסיום‪ ,‬יחד עם‬
‫התעודה הרישמית‪ ,‬גם תעודות 'בוגרי שביל'‬
‫לאלה שצעדו מאות קילומטרים‪ .‬בנוסף לכך‬
‫אפשר בית הספר לצועדים התיכוניסטים גם‬
‫קבלת יחידת בגרות פנימית בעקבות משימות‬

‫מתמשכות לאורך ימי הצעידה‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫עברו הרוכבים מתחת לכביש ‪ ,40‬ומשם החלו‬ ‫תנופת הפיתוח של כביש ‪ ,6‬כך שבהיעדר סימון‬ ‫ברכיבה על אופניים הנוף מתחלף מהר יותר‬
‫לחלוף על 'שרוך' הצועדים על שתיים‪ ,‬סימן‬ ‫ו‪/‬או הטיית התוואי‪ ,‬קבוצת הנוער ש'רכבה‬ ‫‪ -‬סלעי הקירטון החלו להיבלע בגבעות הלס‬
‫שזו הדרך הנכונה עד תל פורה‪ ,‬אשר משם‬ ‫הקמורות‪ ,‬שיחי הצבר והכרמים החלו מתמזגים‬
‫הוקפצו הצועדים לפונדק בית קמה ואילו‬ ‫לאיבוד'‪ ,‬עצרה לאכול ארוחת צהריים מתחת‬ ‫בהדרגה בשדות חרושים בצורתם העגלגלה‪,‬‬
‫לגשר גדול עליו עובר הכביש‪ 20 .‬דקות אחרי‬ ‫והנה‪ ,‬בלי ששמים לב נפרדים מהשפלה ישר‬
‫הרוכבים המשיכו את הקילומטרים האחרונים‬
‫על אופניהם עד לפונדק‪ ,‬שם חולקו כריכים‬ ‫כן‪ ,‬כשהגיעה למקום גם קבוצת המבוגרים‪,‬‬ ‫אל מרחביו הפתוחים של הנגב‪.‬‬
‫שררה הסכמה שאם כבר ביחד אז שיהיה‬ ‫טיול ההכנה של המדריכים שנערך כחודש‬
‫ושתייה קרה לפני העלייה לאוטובוסים שהסיעו‬ ‫וחצי לפני הטיול הנוכחי לא לקח בחשבון את‬
‫את כולם בשלום לביתם‪.‬‬ ‫בלי תנועה‪ ,‬והפסקת הצוהריים התארכה לה‪.‬‬
‫לאחר עוד כמה קילומטר של רכיבה מערבה‪,‬‬

‫פוסעים‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪#9‬‬

‫מצומת דבירה עד תל ערד | ‪ 56‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪8‬‬

‫‪ ‬פגישה לקראת שביל ישראל‬
‫‪ ‬סיכום שביל בקבוצות‬
‫‪ ‬פרסום שביל ישראל‬
‫‪ ‬מפות שביל לנוער‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#9‬‬

‫הקטע התשיעי של ה'שביל' שיצא מצומת דבירה היה בסימן עלייה – גם ‪ 600‬מטר לגובה‬
‫במשך שלושה ימים וגם במספר בני הנוער ‪ 65 -‬שהמשיך לעלות בנוסף ל‪ 73-‬מבוגרים‪.‬‬
‫מספרם הרב של בני הנוער‪ ,‬פי ‪ 3‬מאשר ב'שביל' הראשון‪ ,‬הביא ליצירת שתי קבוצות נוער‪:‬‬

‫קבוצה של ז'‪-‬ט'‪ ,‬וקבוצה של י'‪-‬י"ב‪ ,‬חלוקה שתישמר מעתה ועד דרומה‪.‬‬
‫בוקרו של היום ה‪ 22-‬למסע החל בצומת דבירה‪ ,‬משם ניתן היה לראות באופק את בית‬

‫קמה במרחק של שישה קילומטרים‪ ,‬בו הסתיים הקטע הקודם‪.‬‬
‫למרות שבאופן עקרוני המסלול אמור להדרים‪ ,‬הכיוון הכללי היה מזרחה‪ ,‬לערד‪.‬‬
‫הדרך ברובה הייתה על שבילי ג'יפים ודרכי עפר‪ ,‬ולאחר מספר קילומטרים הגיעו‬
‫הצועדים ליער יתיר שם התברר לכל שהוא היער הנטוע הגדול בארץ‪ ,‬וזה המקום היחיד‬

‫בעולם (בעקבות כך) שעם השנים החל לרדת שם גשם ואינו צחיח עוד‪.‬‬

‫בשעות הצהריים לאחר כמה שעות הליכה‪ ,‬לראשונה מזה שביל‪ ,‬משך הזמן בו הולכים‬
‫ולא רואים ישוב רב יותר מפרקי הזמן שרואים בהם מגורים ובמקרה הזה‪ ,‬בדרומו של הר‬
‫חברון מדובר היה באוהלים ובפחונים של בדואים ושל חוואים עבריים‪ .‬חולפים כקילומטר‬
‫מהחווה הבודדת של שי דרומי וכעבור כשעה הגיעו הצועדים ל חורבת זעק‪ ,‬חוות בודדים‬

‫הממוקמת על אתר ארכיאולוגי‪ ,‬ולמעשה כל שטח האתר הוא החווה‪ .‬כשבחוץ חם אין‬
‫כמו לאכול ארוחת צוהרים בבור מים גדול‪ .‬המשך צעידה בשולי יער יתיר שהופך‪ ,‬ללא כל‬

‫סימן ל'יער להב'‪ ,‬פוגשים באמצע השביל את עוזי חלמיש‪ ,‬חבר קיבוץ להב אשר הוביל‬
‫את הצועדים לגבעה מעל הקיבוץ‪ ,‬סיפר על הקיבוץ‪ ,‬על הסביבה ובעיקר על כיבוש ארץ‬
‫ישראל במלחמת העולם הראשונה ע"י האוסטרלים‪ ,‬הניו‪-‬זילנדים והבריטים‪ .‬הלילה עבר‬

‫במרכז ג'ו אלון שבשולי הקיבוץ‪ ,‬שהינו מוזיאון לתרבות הבדואים בישראל‪.‬‬

‫‪87‬‬



89

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#9‬‬

‫ביום ה‪ 23-‬למסע צעדו ‪ 23‬קילומטרים‪ .‬חורשות‬
‫אורנים נטועות מסתירות רוב הזמן את הנוף‪,‬‬
‫מקשות על ההתמצאות הכללית‪ ,‬אך כל שעה‬

‫בערך‪ ,‬כשמגיעים לראש הר לאחר טיפוס ממושך‪,‬‬
‫כשניתן להביט בנוף שמסביב בכל ‪ 360‬המעלות‬
‫שברא אלוהים‪ ,‬תוך חיבור כל הדרך עד למעלה‪,‬‬
‫זה הסימן וזה הזמן לשבת בפינה מוצלת מתחת‬

‫לאורנים‪ ,‬לשלוף פק"ל קפה ולהרגיש את השרירים‬
‫נרגעים מהמאמץ‪ .‬בדרך עוברים סמוך לגדר‬
‫ההפרדה‪ ,‬בשולי הישוב מיתר‪ ,‬הראשון בארץ‬

‫שהוקם במימון פרטי ובסמוך לו מאגר המים יתיר‪,‬‬
‫שהיה ריק כמעט לגמרי‪ ,‬מה שהיה בהחלט מאכזב‪.‬‬

‫אחרי ‪ 20‬קילומטרים של הליכה מרגישים כל צעד‬
‫וצעד והרגליים לומדות לדבר‪ ,‬ישנם כאלה שזה בא‬
‫מהברכיים ומי מעצמות כף הרגל‪ .‬בחניון בית היערן‬

‫שבסוף העלייה חיכה כבר מרק לאחרונים שהגיעו‬
‫עם אור אחרון‪ ,‬נערכה קבלת שבת בה נפרדו כולם‬
‫מפופו (אבי רן)‪ ,‬שליווה את "השביל" מיומו הראשון‬

‫והיה שם כמפיק‪ ,‬כאיש טכני‪ ,‬כטבח ועוד‪ ,‬אשר‬
‫סיים באותה עת את תפקידו כרכז חוגים במתנ"ס‪.‬‬

‫וכמו שאמר נפוליון – הצועד קיבתו על פופו‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#9‬‬
‫‪91‬‬

‫המארח ג'אבר קיבל את פני הצועדים‪ ,‬כיבד‬ ‫רצופים של עלייה הביאה להר עמשא (קיבוץ‬ ‫מבית היערן‪ ,‬ביום ה‪ 24-‬למסע‪ ,‬המשכו‬
‫בארוחת צהריים קלה וערך סיור קצר בו סיפר‬ ‫לשעבר) בגובה של ‪ 850‬מטר מעל פני הים‬ ‫הצועדים בין כרמים ועצי אורן‪ ,‬כשבדרך‬
‫כי למרות שהיהודים חושבים שכל מי שמדבר‬ ‫עוברים בחורבות היישוב היהודי העתיק ענים‪,‬‬
‫המהווה קו פרשת המים ארצית וגם המקום‬ ‫ובין בורות מים למתקני חקלאות עתיקים‪,‬‬
‫ערבית הוא ערבי‪ ,‬למעשה הם פלאחים להם‬ ‫הגבוה ביותר עד סוף המסע המתוכנן‪ .‬מעכשיו‬ ‫ישבו כולם ומילאו שאלון לטובת עבודת הגמר‬
‫מתנכלים הבדואים והערבים (תושבי עיר)‬ ‫של הי"בניקית רינת ממיה העוסקת בהצגה של‬
‫יהיו יותר ירידות מעליות‪ ,‬הרגיע את כולם‬ ‫תכנים באתרים נבחרים לאורך שביל ישראל‬
‫בנוסף למדינת ישראל שמתעקשת לא להכיר‬ ‫אחד הצועדים ונענה כי על פי ההכרות עם‬ ‫וקישורה לפרויקט ה"מסלולרי"‪ .‬זו יוזמה של‬
‫בישוב‪ ,‬ולכן הם דואגים לעצמם לתשתיות‬ ‫"מרכז מדע ים המלח והערבה"‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫המארגנים‪ ,‬ייתכן וצפויות הפתעות‪ .‬כמה‬
‫ורוב הבתים ומבני הציבור בכפר משתמשים‬ ‫דקות הליכה ומתגלה תצפית נוף מרהיבה‬ ‫תוקם מערכת מידע ברשת הסלולרית‪,‬‬
‫באנרגיה סולארית שמקורה בפאנלים רבים‬ ‫על בקעת ערד ומדבר יהודה‪ .‬מבט אחרון‬ ‫שעתידה הייתה לספק מידע למטיילים על‬
‫האזור בו הם מטיילים – באמצעות מסרון או‬
‫שמוצבים על הגגות‪.‬‬ ‫להר עמשא שם עומדים זקופים אחרוני‬ ‫דרך דפדפן האינטרנט של המכשיר הנייד‬
‫בקלאווה מתוקה ותה רגע לפני העלייה על‬ ‫האורנים של יער יתיר‪ .‬פרידה אחרונה מהיער‬ ‫שברשותם‪ .‬בהמשך‪ ,‬שלושה וחצי קילומטרים‬
‫האוטובוס השאירו טעם מתוק יחד עם הסיור‬ ‫האחרון ב'שביל ישראל' וכבר שקועים בירידה‬
‫שהשאיר טעם של 'עוד' במשך כל הנסיעה‬
‫במדרגות הרומיות‪ ,‬כל זאת בריכוז על‪ .‬שעה‬
‫חזרה מה'שביל'‪ ,‬עד הפעם הבאה‪...‬‬ ‫של ירידה מסתיימת בכפר דריג'את‪ ,‬שם‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#9‬‬
‫‪92‬‬

‫פוסעים ‪#‬‬
‫בשביל‬

‫ישראל ‪10‬‬
‫מתל ערד עד מצד תמר | ‪ 52‬ק״מ‬

‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪9‬‬

‫‪ ‬תודה לג'אבר‬
‫‪ ‬סיכום פגישה‪:‬‬
‫ פופו‪ ,‬יוני וקרן‬
‫‪ ‬ציוד לשביל ישראל ‪9‬‬
‫‪ ‬ישיבה על שביל‬
‫ ישראל לנוער‬



‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#10‬‬

‫לאחר שעברו את נקודת האמצע‪ ,‬לאחר שהעפילו את‬
‫הנקודה הגבוהה במסע ולאחר שנפרדו מארץ ישראל‬
‫הגשומה והירוקה‪ ,‬הגיעו הצועדים אל האזור בו עוברים‬
‫מ'המרכז' אל ה'דרום'‪ .‬הזרם הבלתי פוסק של מצטרפים‬
‫חדשים שמתאקלמים במהרה במסע שהתחיל בצפון‬
‫הזורם והגיע לספר המדבר ולנגב השומם‪ ,‬מביא לתובנה‬

‫שאת הצעידה הזאת אי אפשר להפסיק‪.‬‬

‫ביום חמישי‪ ,‬ה‪ 3.3.2011-‬יצא אל הדרך היום ה‪ 25-‬למסע‬
‫בביקור בתל ערד‪ ,‬מרחק קילומטרים ספורים מהכפר‬
‫הלא מוכר‪ ,‬שם הסתיים הקטע הקודם ב'שביל'‪.‬‬

‫אחרי חגיגה ארכאולוגית דוגמת לוחות הברית שנמצאו‬
‫שם‪ ,‬המשיכו ‪ 73‬המבוגרים ו‪ 62-‬הנערים לפארק ערד‬
‫הנושק לעיר‪ .‬היום הזה היה מיוחד היות והשביל עובר‬
‫בעיר‪ ,‬העיר קרובה והשעה הייתה עדיין שעת בוקר‬

‫מאוחרת‪ ,‬אך העיקר ביום הזה לא היה השביל המוביל‬
‫לערד‪ ,‬אלא האירוח בערד‪ .‬על כן הוקדש החצי השני של‬
‫היום בהליכה במסלולים הסמוכים לעיר‪ ,‬מסלולים שאינם‬

‫בהכרח קשורים לשביל ישראל‪.‬‬
‫טור של צועדים חצה את העיר ערד ממערב למזרח עד‬

‫לאנדרטת מצפה מואב של טומרקין‪.‬‬
‫היה מי שקבל על היותו נבוך מהליכה עם מקלות‪ ,‬תרמיל‬

‫וכובע באמצע העיר‪ ,‬אך חברו לו העיר ואת זכרונו האיר‬
‫כי כבר בעבר חצו את פוריה‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫ירידה בנחל קידוד הנושק לערד ועלייה בנחל‬
‫פראיים החזיר את כולם לפאתי ערד לקראת‬
‫ההנחיות של קרן לקראת משימת הניווט העירוני‪.‬‬
‫שם הסתבר לכולם כי חודש קודם לכן קרן תלתה‬
‫מודעה על לוח המודעות של המתנ"ס בערד‬
‫המספר על המסע תוך בקשה למצוא משפחות‬
‫המוכנות להלין אורחים מהדרום הדרומי‪14 .‬‬
‫משפחות הביעו נכונות‪ ,‬מסרו את כתובותיהם‪ ,‬ו‪54-‬‬
‫צועדים החלו בניווטים ליעד‪ .‬היו משפחות שאירחו‬

‫שלושה צועדים והיו שאירחו שישה‪ .‬הייתה‬
‫זו הפעם הראשונה מזה שביל שישנו במיטות‬
‫אמיתיות עם מזרון אמיתי ושמיכה אמיתית‪ ,‬ולא‬
‫בשק"ש‪ ,‬על מזרונצ'יק באוהל‪ .‬החוויה המרנינה הזו‬
‫הביאה רבים מהמתארחים להודות לערדניקים ואף‬
‫להזמין אותם להתארח כאן‪ .‬עד עתה טרם נתלתה‬
‫מודעה במתנ"ס של אנשים מערד המבקשים‬
‫להתארח‪ .‬בערב נפגשו הצועדים המקולחים עם‬
‫מיקי תמיר שדיבר על הכל ובעיקר על עצמו‪...‬‬
‫בני הנוער הופנו לבית ספר הדמוקרטי‪ ,‬שם נפגשו‬
‫עם בני נוער מערד בערב מובנה‪ ,‬והתפזרו לשינה‬

‫במסדרונות ובכיתות‪ .‬חלקם רגילים לכך‪.‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#10‬‬
‫‪98‬‬

‫האופניים בארץ רק אחת הסכימה להשכיר‬ ‫היה דרכי רכב‪ ,‬ניתן היה לגמוע גם ברכיבה על‬ ‫כחצי שעה לאחר תחילת הצעידה בוקרו‬
‫אופניים למסלול הזה – כנראה יש סיבה‪.‬‬ ‫אופניים‪ .‬כ‪ 50-‬זוגות אופניים נלקחו מעגלת‬ ‫של היום ה‪ 27-‬למסע‪ ,‬לאחר עלייה מתונה‬
‫על רכס מדרום לחניון הלילה‪ ,‬התגלה באחת‬
‫מתחת למסוע הפוספטים נתגלתה נקודת‬ ‫האופניים בבוקר‪ ,‬וכ‪ 30-‬זוגות הוחזרו לחברת‬ ‫מחזה סוריאליסטי – עשרות מכוניות חונות‪,‬‬
‫הצל היחידה לאורך כל היום‪ ,‬והשעה כבר‬ ‫ההשכרה בתום הקטע‪ .‬שלוש מסקנות הוסקו‬ ‫במה גדולה עם גשר תאורה ורמקולים גדולים‬
‫שעת אחר הצהריים‪ .‬עוד קילומטרים ספורים‬ ‫משמיעים בעוצמה מוזיקת טראנס למאות‬
‫ומגיעים למצד תמר‪ ,‬או ל"מחצבה הנטושה‬ ‫מיום זה‪ :‬א) לעלות חצי קילומטר עליה קל‬ ‫הבליינים (שחלקם עוד רקד)‪ ,‬וגם לצועדים‬
‫בסוף סיבובי סדום"‪ ,‬הכינוי שבני הנוער העניקו‬ ‫יותר בלי להוביל אופניים ביד‪ .‬ב) אם יש יותר‬ ‫שבמרחק קילומטר מהם‪ ,‬בשעה ‪ 8:00‬בבוקר‪...‬‬
‫לו‪ ,‬שם אספו האוטובוסים את הצועדים שתוך‬ ‫מעלייה אחת כזאת וזונחים את האופניים בצד‬ ‫את ‪ 20‬הקילומטרים של היום‪ ,‬שרובו ככולו‬

‫שעתיים כבר היו בבית‪.‬‬ ‫הדרך‪ ,‬הרכב של חברת השכרת האופניים‬
‫יאסוף אותם‪ .‬ג) אם מכל חברות טיולי‬
‫‪101‬‬