זכרון משה

‫קובץ זכרון לע"נ מוישי מושקוביץ ז"ל‬
‫נפטר י"ז טבת תשע"ט‬

‫יוצא לאור במלאת שנה לפטירתו י"ז טבת תש"פ‬



‫‪ 1‬משה‬ ‫זכרון‬

‫תוכן עניינים‬

‫הקדמה ‪2 .................................................................................................................................‬‬
‫עצרת יום השלושים ‪3 ..............................................................................................................‬‬
‫דברי סיום ע"י הרב אברהם מושקוביץ‪6 ...............................................................................‬‬
‫גילוי מצבה ‪8 ...........................................................................................................................‬‬
‫עצרת י"ב חודש ‪11 ..................................................................................................................‬‬
‫הרה"ג נחום רגוזניצקי שליט"א‪15 ............................................................................................‬‬
‫הרה"ג שמואל גריינמן שליט"א ‪17 ............................................................................................‬‬
‫הרב צבי אזרחי שליט"א ‪19 ......................................................................................................‬‬
‫גב' חיה מושקוביץ ‪21 ...............................................................................................................‬‬
‫הרב שאול מושקוביץ ‪22 ..........................................................................................................‬‬
‫גב' יהודית מושקוביץ ‪24 ..........................................................................................................‬‬
‫הרב יעקב פפר ‪27 ....................................................................................................................‬‬
‫תמונות ‪29 ...............................................................................................................................‬‬
‫גב' בת שבע לובינסקי ‪33 .........................................................................................................‬‬
‫גב' מיכל פפר ‪34 ......................................................................................................................‬‬
‫הרב יהונתן מושקוביץ ‪36 ........................................................................................................‬‬
‫הרב עמיחי גרינברג ‪38 .............................................................................................................‬‬
‫הרב יהודה רייך ‪40 ...................................................................................................................‬‬
‫הרב יוסי רייך ‪41 ......................................................................................................................‬‬
‫הרב יקותיאל רייך ‪45 ...............................................................................................................‬‬
‫הרב שלום רייך ‪47 ...................................................................................................................‬‬
‫הרב נתנאל רייך ‪49 ..................................................................................................................‬‬
‫הרב דוד סקלאר‪51 ..................................................................................................................‬‬
‫חברים מהישיבה ‪52 .................................................................................................................‬‬
‫הרב עציון מזרחי‪54 .............................................................................................................‬‬
‫נספחים ‪56 ...............................................................................................................................‬‬

‫‪ 2‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הקדמה‬

‫י"ז טבת תש"פ ‪14/1/20‬‬

‫ביום השנה לפטירתו של בננו היקר והאהוב מוישי ז"ל‪,‬‬

‫אנו בני המשפחה מוציאים "חוברת זיכרון" לעילוי נשמתו‪.‬‬

‫מוישי נולד בג' ניסן תשמ"ד ונפטר בחטף בדמי ימיו בי"ז טבת תשע"ט‪.‬‬

‫למד בישיבת "מאורות התורה" ובנה את ביתו בטלזסטון – קריית יערים‪.‬‬
‫בפטירתו השאיר אחריו רעייה ושלושה בנים‪.‬‬

‫מוישי ז"ל היה מאיר פנים לכל אחד ותמיד היה משרה סביבו אווירה נעימה‪ .‬הוא היה‬
‫דוגמא לאדם שכולם שאפו לשהות במחיצתו‪.‬‬

‫בן אהוב ובלתי נשכח‪ ,‬שהקפיד על כיבוד הורים בכל מאודו‪.‬‬

‫בעל יקר ואב מסור למשפחתו‪ ,‬שחינוך הילדים היה בראש מעייניו וטיפל בהם באהבה‬
‫ובהתמדה רבה‪.‬‬

‫אח נערץ וטוב לב‪ ,‬אציל נפש‪ ,‬נעים הליכות ומאיר פנים‪ ,‬דורש בשלום כל אדם ואהוב על‬
‫כל מכריו וחבריו‪.‬‬

‫ישב באוהלה של תורה ושתה בצמא את דברי רבותיו‪.‬‬

‫קבע עיתים לתורה מוקיר תלמידי חכמים וגומל חסדים‪.‬‬

‫כל מי שהכיר את מוישי היקר והאהוב‪ ,‬כל מי שכתב עליו‪ ,‬המכנה המשותף בכולם היה‪:‬‬
‫הארת הפנים המיוחדת של מוישי החיוך הנצחי שלא מש מפיו‪ .‬בעל עין טובה וטוב לב‪,‬‬

‫אציל נפש ונעים הליכות‪ .‬דורש בשלום כל אדם‪ ,‬ואהוב על כל מכריו וחבריו‪.‬‬

‫ציטוטים מדברים שנכתבו עליו מחבריו ומכריו‪:‬‬

‫חיוך שובה לב היה תמיד על פניו‪ ,‬תמיד חשב כיצד לפרגן‪ ,‬להעריך ולרומם‪.‬‬

‫אף לא היה כל פלא לשמוע על רבנים שקבלו עידוד ממנו‪ ,‬הכל היו חפצים בקרבתו‪ ,‬ידע‬
‫לחנך באהבה והקריב הכל למען התורה‪.‬‬

‫אדם שנתן הכל ונתן הרגשה לשני כאילו לא עשה כלום‪ ,‬רק העומד ממול עשה את הכל‪,‬‬
‫ידע את המטרה והקריב למענה‪.‬‬

‫תמיד הייתה לו מילה טובה להגיד‪ .‬תמיד אמר משהו טוב לאדם שמולו‪ ,‬משהוא קטן ולכל‬
‫אחד‪ ,‬כאילו התעקש למצוא טוב בכל אדם‪ ,‬גם אם לא הכיר אותו באופן אישי‪.‬‬

‫זכות מיוחדת זיכנו הבורא להכירו ולהתבונן בדרכיו‪ ,‬שנדע לאן לשאוף ולחתור‪.‬‬

‫יהי זכרו ברוך‪ ,‬לאורו נלך‪.‬‬

‫ת‪ .‬נ ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬

‫‪ 3‬משה‬ ‫זכרון‬

‫עצרת יום השלושים‬

‫יום רביעי י"ז שבט תשע"ט בטלזסטון‬
‫אורגן ע"י קהילת בי"כ "בית אברהם"‬
‫דברי הגבאי הרב פרי ברל‬

‫בדרך כלל בהספדים אנחנו שומעים סיפורים גדולים על אנשים גדולים‪ ,‬ב"ה לא‬
‫הייתי בהרבה לוויות בחיים שלי אבל בלוויות ובהספדים שהייתי בהם סיפרו‬
‫סיפורים על גדולי הדור‪ ,‬סיפורים על מעשי חסד מופלאים שראש מועצה שנים‬
‫רבות יכול להם‪ ,‬סיפורים על סבא שלי ששרד את התופת‪ ,‬הקים משפחה‪ ,‬מצא‬

‫שוב את האמונה‪ ,‬סיפורים גדולים על אנשים גדולים‪.‬‬

‫מוישי היה אחד מאיתנו‪ ,‬שלח את הילדים לחיידר עם הילדים שלנו‪ ,‬ישב איתנו‬
‫בשיעור‪ ,‬חלם איתנו על הקהילה ובית הכנסת‪ ,‬בנה איתנו את בית הכנסת עם‬

‫אותה אש בעיניים‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬מוישי היה גדול מאיתנו!!‬

‫הוא היה המיוחד‪ .‬שבחבורה‪ ,‬ואין פה מליצה או קלישאה‪ ,‬הוא המיוחד‬
‫שבחבורה!! הוא היה דוגמה לאיך אנחנו צריכים להיות‪ ,‬דוגמה איך מחנכים‬
‫ילדים‪ ,‬דוגמא איך שמים את התורה לנגד עינינו‪ ,‬דוגמא לאיך מתפללים‪ ,‬דוגמא‬

‫לאיך מדברים ובעיקר דוגמא לאיך לא מדברים‪.‬‬

‫עבר עלינו מערכת בחירות ארוכה מאוד וסוערת מאוד ולכולם היה דעה בעניין‪,‬‬
‫זה עם הרב שלו וזה שרוצה בית כנסת וכל אחד משמיע את דעתו בקול שעולה‬
‫על קולו של חברו‪ ,‬ומוישי??? אין לי מושג!! אפילו פעם אחת לא שמעתי ממנו‬
‫מה דעתו‪ ,‬ומבירור אצל החברים‪ ,‬אף אחד לא יודע מה דעתו‪ .‬מוישי ללא ספק‬

‫היה גדול מאיתנו‪.‬‬

‫בסוף ימי השבעה נכנסנו לבית לסדר קצת‪ ,‬ב"ה אנחנו חלק מקהילה וזה היה‬
‫ברור שכשצריך אנחנו שם ועלינו לבית‪ ,‬ניקינו‪ ,‬סידרנו‪ ,‬החזרנו לבית צורה של‬
‫בית‪ ,‬לקראת הסוף העברתי סמרטוט על ארון הספרים‪ ,‬וקיבלתי חלישות הדעת‪,‬‬
‫בכל אחד מהסטים של הספרים היה סימניה!! בכל סט ובכל ספר בודד!! אחרי‬
‫שהבנתי מה זה הטישואים‪ .‬הפתקים והקיסמים שבלטו מהספרים‪ ,‬פתחתי את‬
‫הספר הראשון שהיה מול עיניי‪ ,‬הסימנייה מפתק מרובע לבן וכתוב שם כמה‬

‫שורות‪ ,‬קראתי וקיבלתי צמרמורת!! ארבע שורות‪ ,‬ארבע כוכביות‪.‬‬

‫‪ ‬חינוך הילדים‪ ,‬יחס אישי (טיול)‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמא אישית (עבודה)‪.‬‬

‫‪ ‬אכפתיות (טלפון אחרי שבת)‪.‬‬
‫‪ ‬הערכה כלפי עמיחי וציפי (הזמנות לשבת‪ ,‬אירועים אצלכם (סוכות) בבית)‪.‬‬

‫‪ 4‬משה‬ ‫זכרון‬

‫מה עוד אפשר להגיד?? מוישי היה גדול מאיתנו!!!‬

‫וכמה הוא היה גדול מאיתנו!!! אנחנו התחנכנו במסגרת רגילה בתבנית ברורה‪,‬‬
‫חיידר‪ ,‬ישיבה קטנה‪ ,‬ישיבה גדולה‪ ,‬חתונה‪ ,‬כולל ועבודה‪ ...‬ומוישי?? מוישי גדל‬
‫ברעננה עם כל האפשרויות לבחור לעצמו דרך‪ ,‬כל דרך והוא בחר את הדרך!!‬
‫ולא רק בחר את הדרך הוא גם הלך איתה עד הסוף!! והוא לא לקח אותה‬
‫למקום קיצוני או פנאטי אלא לקח אותה למקום האמיתי‪ ,‬יחד איתנו‪ ,‬איפה‬

‫שאנחנו אבל הרבה יותר גבוה!!‬

‫אני רוצה להזמין את הבחור היקר חננאל נ"י‪ ,‬בן הרב משה ז"ל‪ ,‬לסיים מסכת‬
‫לעילוי נשמתו ולאחר מכן נלמד יחד משניות מסכת מקוואות באותיות משה‬

‫ובאותיות נשמה‪.‬‬

‫כתוב "טוב ללכת לבית האבל מבית המשתה" ומסיימת המשנה "והחי ייתן אל‬
‫ליבו"‪.‬‬

‫בזמן שאדם נפטר תכונות שלו מסתובבות בעולם ומחפשות בעלים וכל אחד‬
‫יכול לבוא וליטלם בקלות‪ ,‬התכונות של מוישי ז"ל מסתובבות כרגע באוויר‪,‬‬

‫אנחנו רק צריכים לקחת אותם אלינו‪ ,‬ויש מספיק לכולם‪ ,‬לא צריך לדחוף!‬

‫בקהילה שלנו‪ ,‬קהילת בית אברהם‪ ,‬ייסדנו כולל יום שישי מיוחד לעילוי נשמתו‬
‫של משה בן אברהם עיבר ואנחנו לומדים בו מספרו של החפץ חיים‪ ,‬אהבת‬
‫חסד‪ .‬כל שבוע פותחים נושא חדש ודנים בו הלכה למעשה ואפשר להגיד‬
‫שאנחנו דנים איך אנחנו קוטפים את התכונות האלה של מוישי שהוא השאיר‬

‫באוויר בשבילנו‪.‬‬

‫"אחד מהחבורה שמת תדאג החבורה כולה"‬

‫המונח "דאגה" מקפל בתוכו משמעות כפולה‪ :‬פחד מפני העתיד‪ ,‬וגם מכאוב‬
‫על הקיים ועל העבר‪ ,‬כמו שדוד המלך אומר בתהילים פרק ל"ה "כי עוני אגיד‪,‬‬
‫אדאג מחטאתי" לא רק לפחד מפני השלכות החטא אלא כאב עמוק מעצם‬

‫החטא עצמו‪.‬‬

‫על הדאגה כתוב בגמרא "דאגה בלב איש ישיחנה" ‪ -‬לאחרים‪ ,‬להקל על עצמו‬
‫מכובד המשא‪ ,‬מעין עצה טובה במקום שהדאגה תכרסם את הלב מבפנים‪,‬‬

‫מוטב שיחלוק את כאבו עם אחרים וישתף אותם וכך יוקל לו‪.‬‬

‫השאלה למה שישיח את דאגתו וישליך את צרתו על אחרים בשביל שיוקל לו‬
‫עצמו‪ ,‬זה אגואיסטי למדי‪ ,‬שהרי זו צרה פרטית שלו? אבל אנחנו חבורה!!!‬
‫ודאגה פרטית היא דאגה של של כולנו‪ ,‬ותדאג החבורה כולה!! ואין כאן צרת‬

‫‪ 5‬משה‬ ‫זכרון‬

‫רבים שהיא חצי נחמה‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬עלינו ביחד כחבורה להבין את הקושי‪,‬‬
‫להכניס אותו לפרופורציות‪ ,‬לגמד אותו‪ ,‬וכשאפשר אז גם לעזור אבל בעיקר‬

‫להעצים את תחושת החבורה ולהקל עם עצם ההרגשה של שותפות הדדית‪.‬‬

‫אנחנו אמנם קהילה צעירה וקטנה‪ ,‬אבל קהילה אדירה!! קהילה של נתינה בלי‬
‫סוף‪ ,‬קהילה של אהבה וחברות‪ ,‬וקהילה שאם אחד מבני החבורה דואג‪ ,‬תדאג‬

‫החבורה כולה!!‬

‫אני רוצה שניקח כולנו את הדברים לליבנו ונדע לקרב אחד את השני‪ ,‬לאהוב‬
‫אחד את השני ולתת לשני את ההרגשה שהוא תמיד יכול לבוא ולשתף בדאגתו‪.‬‬
‫אנחנו יכולים ללמוד ממוישי ז"ל שתלוי במטבח ביתו לוח שנה‪ ,‬ובלוח שנה הזה‬
‫יש בכל דף תזכורות של ימי הולדת‪ ,‬ימי נישואין‪ ,‬יארצייט‪ ...‬לא ‪ 6‬או ‪ 10‬תאריכים‪,‬‬
‫אלא בכל דף יש כמה וכמה שמות‪ ,‬אני מאמין שמוישי היה מתקשר לחתני‬
‫השמחה של אותו יום ודואג לתת להם את ההרגשה שהוא זוכר אותם ואוהב‬

‫אותם ושהם חשובים לו!! אנחנו יכולים רק לקטוף מהתכונות שלו אלינו‪.‬‬

‫אני רוצה לדבר דקה אחת על עצמי‪.‬‬

‫לפני כחצי שנה החיים שלי קיבלו תפנית‪.‬‬

‫בימי תשעת הימים קיבלתי הזמנה מחברי הקרובים להשתתף בסעודת מצווה‬
‫של סיום מסכת במסגרת השיעור בו הם משתתפים מידי ערב‪ ,‬הגעתי לבית‬
‫משפחת בש‪ ,‬שם התקיימה הסעודה‪ ,‬והשולחן ערוך בפאר והדר‪ ,‬כיאה לחברים‬
‫מוקירי ומכבדי התורה שהביאו איתם את בניהם הגדולים‪ ,‬ילדים שלומדים עם‬
‫הבן שלי בכיתה‪ ,‬וקינאתי‪ ,‬ואמרתי לעצמי גם לילדים שלי מגיע אבא שלומד‬
‫תורה ומסיים מסכת!! מאותו הערב הצטרפתי לשיעור וזכינו לסיים כבר שתי‬
‫מסכתות‪ .‬בסיום האחרון שחגגנו‪ ,‬פה באולם הזה‪ ,‬שרנו ורקדנו ושמחנו עם‬
‫התורה‪ .‬ראיתי באירוע הזה את החיבור המיוחד של מוישי עם הילדים שלו‬
‫כשמוישי הרים את חיים לכתפיים שלו והוא עמד על הכתפיים ומוישי מחזיק‬
‫ברגליו‪ ,‬וככה הם רקדו‪ ,‬ניגש אחד הילדים למוישי וביקש גם לעמוד על כתפיו‬
‫ומוישי ענה לו שאי אפשר‪ ,‬זה לא פשוט‪ ,‬אנחנו מתאמנים על זה המון בבית‪.‬‬

‫החיבור הזה היה יוצא דופן וכבש את ליבי‪.‬‬

‫תודות וישר כח למרצים לרבנים החשובים‪:‬‬
‫הרב אהרן לובינסקי‪ ,‬הרב אשר בלנסון‪ ,‬הרב טוביה רוזן‪ ,‬הרב שמואל אוירבך‪ ,‬הרב ישי‬

‫וליס‪,‬הרב נויגרשל‬

‫‪ 6‬משה‬ ‫זכרון‬

‫דברי סיום ע"י הרב אברהם מושקוביץ‬

‫עצרת התעוררות ביום השלושים‬

‫‏הכאב והצער והאובדן קשים מנשוא‪:‬‬
‫לבצי כלתנו היקרה‪ ,‬לילדים המתוקים‪ :‬חננאל‪ ,‬חיימקה‪ ,‬וצביקוש‪,‬‬
‫לנו כהורים‪ ,‬האחים והאחיות‪ ,‬וכל בני המשפחה המורחבת‪.‬כולם יבדלו לחיים‬

‫ארוכים וטובים‪.‬‬

‫אך ברנע שאתה יודע‪ ,‬חש ומרגיש‪ ,‬שהקהילה הקרובה‪ ,‬החברים‪ ,‬הידידים‪.‬‬
‫תומכים בך‪ ,‬דואגים לך‪ ,‬מחבקים אותך‪ ,‬אוהבים אותך‪ ,‬ועושים הכל ‪ -‬הן בצד‬
‫הגשמי‪ ,‬הן בצד הרגשי‪ ,‬הן בצד הרוחני מתוך מסירות מופלאה‪ ,‬ע"מ להקל‪ ,‬ע"מ‬
‫להרגיע‪ ,‬אין ספק שזה מקהה ומחליש את היגון‪ ,‬ואת חוסר האונים‪ .‬אתה חש‬

‫שאינך לבד‪ ,‬אתה מצוי בסביבה חמה תומכת מלטפת ואוהבת‪.‬‬

‫וזוהי קהילת "בית אברהם" החבורה היקרה והנפלאה‪ ,‬שמוכיחה את גדלותה‬

‫בעת צרה גדולה שכזו‪ .‬כמלאכים מן השמיים‪.‬‬

‫ואנו כל בני המשפחה מעריכים ומורים מעומק הלב על היותכם שותפים‬
‫נאמנים ואחים לצרה בהקלת סבלנו‪.‬‬

‫מוישי היקר שלנו עלץ ושמח על החבורה הנפלאה שהייתה לו הזכות להצטרף‬

‫אליה‪.‬‬

‫כשהגענו לביקור ראשון אחרי הקמת בית הכנסת‪ ,‬הוא מיד אמר לנו‪" :‬אבא‬
‫אמא‪ ,‬בואו תראו את בית הכנסת הנשקף מחלון ביתנו"‬

‫חשנו עד כמה הוא מאושר שהוא חלק בלתי נפרד מהקהילה האיכותית הזאת‪.‬‬

‫שהייתה לו הזכות להימנות עם מקימי ביהכ"נ‪.‬‬

‫מוישי היקר שלו היה כן‪ ,‬אמיתי‪ ,‬וישר ‪ -‬שהסיוע לזולת‪ ,‬האהבה לזולת‪ ,‬הפירגון‬

‫לזולת‪ ,‬ההקפדה לקיים הלכה למעשה את הכתוב‪" :‬שומר פיו ולשונו שומר‬
‫מצרות נפשו" היו חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו‪,‬‬

‫בכל חברה שהוא חי בה ציינו זאת מתוך הערכה רבה‪.‬‬

‫לסיום דבריי ‪ -‬אני מרגיש צורך להזכיר שוב בעצרת התעוררות חשובה זו את‬
‫מעלותיו הייחודיות של מוישי היקר והאהוב‪:‬‬

‫בננו האהוב והבלתי נשכח הקפיד על כיבוד הורים בכל מאודו‪.‬‬

‫‪ 7‬משה‬ ‫זכרון‬

‫בעל למופת שידע לשמח תמיד את רעייתו‪ ,‬אבא מסור בכל ליבו למשפחתו‪,‬‬
‫שחינוך הילדים היה בראש מעייניו וטיפל בהם באהבה ובהתמדה רבה‪.‬‬

‫בעל עין טובה וטוב לב‪ ,‬אציל נפש נעים הליכות ומאיר פנים‪ ,‬דורש בשלום כל‬
‫אדם‪ ,‬ואהוב על כל מכריו וחבריו‪.‬‬

‫ישב באוהלה של תורה ושתה בצמא את דברי רבותיו‪.‬‬

‫קבע עיתים לתורה הוקיר תלמידי חכמים וגמל חסדים בגלוי ובסתר‪.‬‬

‫כל מידותיו הנעלות‪ ,‬מעשיו הטובים‪ ,‬כל הנהגותיו בין אדם למקום ובין אדם‬
‫לחבירו‪ .‬יהיו לו למליצי יושר לפני כיסא הכבוד‪.‬‬

‫בטוחני שהערב המרומם המרגש המחזק הזה גרם למוישי היקר שלנו למעלה‬

‫נחת רוח והתעלות מרובה ביותר‪.‬‬

‫שוב תודה אישית לכל הקהילה ובפרט למארגנים שהספקתי להכיר אישית‪:‬‬

‫ברל פרי‪ .‬ישראל כהן‪ .‬ושוש בש ‪ -‬שהיא לעזר בזמן הנכון ובמקום הנכון‪.‬‬

‫יהי רצון שתזכו כולכם להרבות אך ורק בשמחות מתוך בריאות איתנה‪ ,‬נחת רוח‪,‬‬

‫ושפע של ברכה והצלחה עד ‪!!!120‬‬

‫‪ 8‬משה‬ ‫זכרון‬

‫גילוי מצבה‬

‫האב ‪ -‬הרב אברהם מושקוביץ‬

‫אזכרה וגילוי מצבה‬
‫יום חמישי י"ח שבט תשע"ט‬

‫בננו מוישי מחמד עיננו היקר‪ .‬האהוב‪ .‬בעל מאור הפנים‪ .‬עם החיוך הנצחי‬
‫המקסים‪.‬‬

‫לפני ‪ 30‬יום חשך עלינו עולמנו כשקיבלנו את הבשורה המרה והכואבת שאתה‬
‫כבר איננו‪.‬‬

‫לא קלטנו! לא נתפס! אך ורק באותו יום‪ ,‬דיברת עם אמא‪ .‬כשהיא חשה בקולך‬
‫עד כמה אתה שמח‪ .‬ובמצב רוח עליז ומרומם‪ .‬סיפרת על פגישתך עם הרב רוזן‪.‬‬
‫תכננת לשלוח את ילדיך היקרים חננאל וחיימקה יבדלחט"א‪ ,‬לאחותך מיכל‬
‫ולאחיך יוני‪ .‬יבלחט"א‪ ,‬ובמוצ"ש ניפגש כולנו‪ .‬אבא אמא‪ .‬האחים וכל בני‬
‫המשפחה‪ .‬זה מה שאפיין אותך שמחת חיים‪ .‬אירגון מפגשים משפחתיים‪.‬‬
‫שבהם היית הרוח החיה‪ .‬הנחית‪ .‬הרקדת‪ .‬שרת‪ .‬תמיד המסמר והמנוע בכל‬

‫שמחה‪.‬‬

‫לצערנו קולך נדם‪ .‬ונפגשנו בלעדיך בבית האבלים‪ .‬רצוצים ושבורים כואבים‬
‫ודואבים‪.‬‬

‫עזבת אותנו לאנחות בשבוע שהחילונו לקרוא את ספר שמות‪ .‬תחילת גלות‬
‫מצרים לידת משה רבינו המנהיג‪ .‬הרועה‪ .‬עליו אמר הכתוב‪:‬בפרשת שמות פרק‬
‫ב'‪" -‬ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם"‪ ..‬אומר רש"י‪ :‬נתן עיניו וליבו‬
‫להיות מיצר עליהם‪ .‬והספורנו מוסיף‪ :‬נתן ליבו בעוני אחיו‪ .‬משה חש את אחיו‪.‬‬
‫כאב את כאבם‪ .‬כאב את עוניים ודלותם‪ .‬ובגלל תכונות אלו זכה להיות מנהיגם‬

‫של ישראל‪.‬‬

‫מוישי היקר שלנו ‪ -‬בכל דבר גילית מנהיגות‪ ,‬גם אתה חשת ודאגת‪ .‬בכל עת‬
‫לרעייתך בצי המקסימה‪ .‬כלתנו האהובה‪ ,‬לילדיך חננאל‪ .‬חיימקה‪ .‬וצביקוש‪.‬‬
‫היקרים והאהובים‪ .‬יבלחט"א‪ .‬שמחת רבות את משפחתך היקרה ואת בצי‬
‫רעייתך‪ .‬יצאתם לטיולים‪ .‬יצאתם לחיק הטבע‪ .‬הייתם משפחה מאושרת‬
‫מאוחדת עם שמחת חיים לא רגילה‪ .‬זכיתם לכינוי‪" -‬הזוג של טלזסטון"‪ ,‬בכל‬
‫מקום ראו אתכם יחד‪ ,‬באסיפות הורים‪ ,‬בקניות‪ ,‬בשבתות‪ ,,‬הייתם בקשר תדיר‬
‫עם משפחת סודרנסקי‪ .‬השכנים המקסימים‪ ,‬הייתה בינכם אחוות אחים‪.‬‬
‫דאגתם זה לזה‪ .‬שבתתם יחד‪ .‬רקדתם יחד‪ .‬יעידו התמונות הרבות שהצטלמתם‬

‫יחד‪.‬‬

‫‪ 9‬משה‬ ‫זכרון‬

‫החינוך שנתת לילדיך לא יסולא בפז‪ .‬בכל עת ובכל שעה מצאת זמן לשבת עם‬
‫כולם בעיקר עם חננאל הבכור‪ .‬והתוצאות ניכרות‪ .‬ואנו כסבא וסבתא גאים בכך‪.‬‬
‫אף בזמן שבניתם את בית הכנסת החדש "בית אברהם" שכ"כ התגאת בו‪ .‬ולא‬
‫הפסקת לספר עליו‪ .‬החבורה הנחמדה שכ"כ הערכת‪ .‬ביום הראשון שנכנסתם‬
‫להתפלל בו‪ .‬בבוקר עוד בצעת עבודות שפכטל בקירות ביה"כ‪ .‬ואחרי התפילה‪.‬‬
‫היה טבעי ביותר שהתיישבת עם חננאל שבא עימך ללמוד כדרכך‪ .‬אבא ובן‬
‫שנשארו בבית הכנסת לבדם‪ ,‬יושבים יחדיו וחונכים את בית הכנסת בלימוד‬

‫תורה‪ .‬תמונה לנצח!‬

‫אך לא רק למשפחתך דאגת‪ .‬היית עדין נפש‪ .‬אציל בהנהגותיך‪ .‬תרמת מהונך‬
‫ומאונך לחברים‪ ,‬לאברכים שמקדישים עיתותם לתורה ולקהילה‪ .‬כל מי שפגשת‬
‫גם אם לא הכרת אותו אישית‪ ,‬דרשת בשלומו‪ ,‬התכונה הזאת לדאוג לזולת‪,‬‬
‫לעזור לזולת‪ ,‬לשמח את הזולת‪ ,‬הייתה מושרשת בך כבר מגיל צעיר‪ ,‬כשאמא‬
‫הייתה שואלת אותך למה החמאת לפלוני? תשובתך הייתה‪" :‬אמא תראי איך‬
‫הוא מאושר! מה איכפת לי לעשות טוב לבן אדם בלי שום מאמץ! אמא גם‬
‫הזכירה לי שעוד כשהיית תינוק ראינו את טוב ליבך‪ ,‬בכך שהיית מחכה בעריסה‬
‫לבקבוק החלב כשאתה יושב בשקט ללא בכי‪ ,‬ללא צעקות עם אצבע בפה‬

‫ומחכה לבקבוק‪.‬‬

‫ישבת באוהלה של תורה‪ ,‬הערכת תלמידי חכמים‪ .‬נתת "מתן בסתר"‪ .‬אפילו‬
‫פתחת גמ"ח כלים כולל משלוח ומסירה אישית‪ .‬לאחרונה אף נודע לנו שהיה לך‬

‫מינוי קבוע למקווה של הגברים בישוב‪ .‬ילד טהור וזך‪.‬‬

‫לא שיערנו עד כמה הקפדת להדר במצוות‪ ,‬להקפיד על מצוות שבין אדם‬
‫למקום‪.‬‬

‫סיפר לנו אחד האברכים החשובים בטלזסטון‪ :‬שביקשת ממנו לקראת חג‬
‫הסוכות האחרון שיקנה לך אתרוג הכי! הכי! מהודר! לא משנה כמה שזה יעלה!‬
‫והוא אכן קנה לך אתרוג מהודר ביותר‪ ,‬לא סיפרת לנו‪ ,‬אבל בחג הסוכות‬
‫האחרון‪ ,‬חגגנו את חג הסוכות אצלך בסוכה על גג ביתך שהרחבת אותה מידי‬
‫שנה‪ ,‬ע"מ שתוכל לארח מה שיותר את בני משפחתך‪ .‬והבאנו לך מתנה קופסת‬
‫אתרוג מהודרת מכסף טהור! כמה סימלי‪ ,‬אתרוג מהודר זכה לאכסניה נאה‬
‫מהודרת! היית צנוע‪ ,‬ענו‪ ,‬כמשה רבינו‪ ,‬תמיד הקפדת לא לצער אותנו‪ ,‬ואך ורק‬
‫לשמח אותנו‪ ,‬כיבוד הורים ראוי לשמו‪ .‬וכמה מתאים ‪:‬חלק מהחברים הגדירו‬

‫אותך מוישי היקר‪" :‬יפה מבחוץ ויפה מבפנים" כמו האתרוג‪ ,‬זה מה שהיית‪.‬‬

‫היית בן בית אצל ראש הישיבה‪ .‬ואצל הרב גרינמן‪ .‬עזרת מכל הלב לחבריך‬
‫בישיבה‪.‬‬

‫‪ 10‬משה‬ ‫זכרון‬

‫התנדבת ללא היסוס לפתרון בעיות אישיות בישיבה‪ .‬חבריך ממחזור נ"ד‬
‫במדרשיה‪ .‬שלא נפגשת עימם ‪ 12‬שנה‪ .‬חשו צורך לבוא ולנחמנו‪" .‬את מוישי‬

‫המיוחד שתמיד מאיר פנים‪ ,‬א"א לשכוח"! כך הם אמרו‪.‬‬

‫הייתי מאוד גאה בך‪ ,‬בכל הליכותיך‪ .‬תמיד שהנחית את אירועי המשפחה‪.‬‬
‫אמרת דברי תורה וכולי‪...‬נתתי לך מחמאות‪ .‬תשובתך הפכה אצלי לנכס צאן‬
‫וברזל‪" :‬אני הבן של אבא שלי" היית אומר לי בחיוך המקסים שלך‪ .‬זהו כיבוד‬

‫הורים לשמו‪.‬‬

‫היית מגיע לשבתות עם בצי והילדים‪ ,‬נכנסת תמיד עם חיוך רחב‪ ,‬פנים מאירות‪.‬‬
‫נותן חיבוק ונשיקה לאמא ואבא‪ ,‬אוי‪ ...‬כמה זה יחסר לנו!!!‬

‫אני מבטיח יחד עם אימך האוהבת והדואגת‪ ,‬להמשיך לדאוג לבצי‪ ,‬לחנך את‬
‫ילדיך נכדינו היקרים‪ ,‬להיות להם לאבא‪ ,‬לדאוג למחסורם‪ ,‬בדיוק כפי שאתה‬

‫עשית!‬

‫יהי רצון שהקב"ה שהוא אבי היתומים ידאג לחזק אותנו‪ ,‬ולתת לנו כוחות‬
‫מחודשים למען משפחתנו היקרה‪.‬‬

‫בננו ילדנו היקר והאהוב! "קשה עלינו פרידתך" נעמת לנו מאוד‪ ,‬לא נשכח‬
‫אותך!‬

‫לעד תישאר חרוט וצרוב בתוך ליבנו‪ .‬מעשי החסד והצדקה שעשית בחייך‬
‫הקצרים אך האיכותיים והטהורים ילווך ויהיו מליצי יושר לפני כיסא הכבוד‪.‬‬

‫אנו כהורים וכל בני המשפחה נמשיך בדרכך‪ ,‬אתה תמשיך להיות המגדלור‬
‫שמאיר את החשיכה‪ ,‬כפי שהכתוב אומר‪" :‬והחי יתן אל ליבו ללכת בדרכיו‬

‫ולדבוק באורחותיו"‬

‫נוח בשלום על משכבך‪ .‬תהא נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים אמן!‬

‫‪ 11‬משה‬ ‫זכרון‬

‫עצרת י"ב חודש‬

‫דברים שנאמרו ע"י האב שיחי'‬

‫בס"ד מוצש"ק פרשת "וישלח" אור לי"ז כסלו תש"פ‬

‫ערב טוב ושבוע טוב לכל בני המשפחה המורחבת!‬

‫אני מודה לכם שחשתם חובה להגיע לערב זיכרון למוישי בננו היקר והאהוב‬
‫במלאת שנה לפטירתו‪ .‬בשילוב סעודת "מלווה מלכה"‪.‬‬

‫עברנו שנה קשה ביותר‪ .‬טלטלה עזה‪ ,‬טרגדיה משפחתית‪ ,‬כיבוי מאורות‪ ..‬חוסר‬
‫עצום‪-‬קורע לב‪ .‬חור ענק ללא תחתית שנפער בלב ‪ -‬שלא יגליד לעולם‪.‬‬
‫הורים ‪ -‬שמאבדים את בנם‪.‬‬
‫אשה ‪ -‬שמאבדת את בעלה‪.‬‬
‫ילדים רכים ‪ -‬שמאבדים אבא‪.‬‬

‫בני המשפחה ‪ -‬שמאבדים אח‪ .‬בני משפחה ‪ -‬שמאבדים גיס‪ .‬דוד‪ .‬בן דוד‪.‬‬
‫אין לך כאב גדול מזה‪ .‬אבידה גדולה ביותר הזועקת עד לשמים‪ ,‬שאין לה מרפא‪,‬‬

‫ואין לה מזור‪.‬‬

‫אנחנו מתפללים מידי בוקר בתפילת שחרית‪" :‬יתום ואלמנה יעודד‪ ,‬ודרך רשעים‬
‫יעוות"‪.‬‬

‫ובהמשך‪" ..‬הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם"‪ ...‬ובהמשך " כי הוא לבדו‬
‫מרום וקדוש‪...‬מצמיח ישועות‪ ,‬בורא רפואות‪ ,‬נורא תהילות‪ ,‬אדון הנפלאות‪...‬‬

‫אנחנו מאמינים שהשוכן במרומים הוא זה שמחזק אותנו‪ ,‬ונותן לנו כוחות בגוף‬
‫ובנפש להתמודדות יום יומית עם השכול הכאב והעצב‪.‬‬

‫יחד עם רעייתי חיה האמא היקרה והאוהבת שגידלנו את מוישי יקירנו ואהובינו‬
‫שנולד בג' ניסן תשמ"ד‪ .‬ראינו את טובו‪ .‬כבר כשהיה תינוק בעריסה‪ ,‬היה יושב‬
‫ומחכה שאמא תביא לו את הבקבוק בלי בכי וצעקות עם חיוך מקסים‪ ,‬פשוט‬

‫ישב במיטה עם אצבע בפה וחיכה בסבלנות‪.‬‬

‫מוישי היה ילד טהור‪ ,‬עם נשמה טהורה‪ .‬בימי השבעה נודע לנו שהיה מנוי‬
‫במקווה טהרה של הגברים בישוב טלזסטון בו הוא גר‪.‬‬

‫מוישי היה רגיש לזולת בצורה מופלאה‪ ,‬חברות אמת עם כל הנשמה‪ ,‬גם כילד‬
‫וגם בבגרותו תמיד חיפש לומר מילה טובה על כל אחד‪ ,‬שאל ‪,‬התעניין בשלום‬

‫‪ 12‬משה‬ ‫זכרון‬

‫כל אחד גם מי שלא הכיר‪ ,‬אמא שאלה אותו‪ .‬הרי אינך מכיר אותו!? תשובתו‬
‫הייתה‪ ,‬נכון…! אבל מה איכפת לי לעשות טוב לבן אדם! זה לא מצריך מאמץ!‬
‫מוישי התנדב תמיד לעזור‪ ,‬לסייע‪ .‬לבקר חולים‪ ,‬להשגיח על חולים שעות על גבי‬

‫שעות לשם שמים!! לעשות מעשי חסד ולעודד‪.‬‬
‫ולהבדיל ‪ -‬אף ללוות את המת‪ ,‬ולצאת אחרון‪ ,‬להישאר לכל ההספדים‪ ,‬אף עם‬

‫זה בשעת לילה מאוחרת‪ .‬ואף עם זה בימי שישי‪ ,‬זמן קצר לפני כניסת השבת‪.‬‬

‫מוישי עזר לנזקקים‪ ,‬במתן בסתר‪ ,‬עשה מעשי חסד בצנעה‪ .‬בשבעה הגיע יהודי‬
‫יקר‪ ,‬והיציג את עצמו כאחד מהשליחים של מוישי למתן בסתר למשפחות‬
‫נזקקות‪ .‬הידר במצוות‪ ,‬השקיע כסף רב בקניית ‪ 4‬המינים‪ ,‬דברים שנודעו לנו‬

‫בשבעה‪.‬‬

‫כיבוד הורים הייתה אצל מוישי מעלה גדולה ביותר‪ ,‬לא לצער‪ .‬לא להכביד‪ .‬הכל‬
‫בעדינות‪ ,‬בהתחשבות‪ .‬רק שמע שאנו צריכים דבר מה‪ ,‬מיד ללא דיחוי‪ ,‬הגיע‪,‬‬

‫הביא‪ ,‬עזר‪ ,‬עשה כל מה שהתבקש‪ .‬ואף הוסיף כהנה וכהנה‪...‬‬

‫מאור הפנים שלו‪ ,‬שמחת החיים שלו‪ ,‬החיוך‪ ,‬הלב הרחב‪ ,‬הדוגמה האישית‪,‬‬
‫הקפדה על מצוות‪ ,‬הישרות‪ ,‬הכנות‪ ,‬המסירות‪ ,‬הרגישות‪ ,‬המוכנות‪ ,‬העדינות‪,‬‬
‫הפירגון‪ ,‬שמירת הלשון‪ .‬מעביר על מידותיו ‪ -‬הוויתור‪ ,‬כיבוד תלמידי חכמים‪,‬‬

‫החברות‪ .‬כל אלו היו בבחינת‪:‬‬
‫תעודת הזהות שלו‪ .‬הסמל המסחרי שלו‪.‬‬

‫הקשר החם של מוישי עם הקהילה במקום‪ ,‬עם רבני הישיבה ורבני המקום‪ ,‬עם‬
‫השכנים‪ ,‬עם המתפללים‪ ,‬צוות בית הספר והתלמידים ‪ -‬בכלל‪ .‬ועם חברי‬
‫קהילת ביה"כ "בית אברהם" – בפרט‪.‬היוו דוגמא ומופת ‪ -‬מהי אחווה‪ ,‬רעות‪,‬‬

‫עזרה הדדית‪ ,‬ומשפחתיות‪.‬‬

‫מוישי יקירנו‪ ,‬היה הרוח החיה במשפחה‪ ,‬באירועים‪ ,‬בשמחות‪ ,‬בסיוע עם כל‬
‫הנשמה לכל האחים והאחיות‪ ,‬ולכל מי שביקש את עזרתו‪ .‬וגם מי שלא ביקש‪,‬‬

‫כשידע שצריך לעזור‪ ,‬תמיד נרתם‪ ,‬התנדב לעזור ברצון וללא שום קושי‪.‬‬

‫ומעל כל אלה‪ ,‬לא יסולא בפז ‪ -‬היחס החם‪ ,‬האוהב‪ ,‬המחבק‪ ,‬המסור‪ .‬הדאגה‪,‬‬
‫מכל הלב‪ ,‬לבני משפחתו לרעייה היקרה בצי שתיבדל לחיים ארוכים‪ ,‬לילדים‬
‫המתוקים‪ ,‬החביבים‪ :‬חננאל יחיאל‪ ,‬חיים ישראל‪ ,‬וצביקוש‪ ,‬שהקדיש להם כה‬
‫רבות‪ ,‬בחינוכם‪ ,‬בגידולם‪ ,‬באהבת התורה ויראת שמיים‪ ,‬בעזרה בבית‪,‬‬

‫בהצלחתם בלימודים‪ ,‬ביציאתם לטיולים בחיק הטבע ובעידוד לקריאת ספרים‪.‬‬

‫‪ 13‬משה‬ ‫זכרון‬

‫מוישי שלנו היה איש משפחה למופת‪ ,‬אבא נהדר‪ ,‬בן דואג‪ ,‬אח מיוחד‪ ,‬גיס‬
‫אכפתי‪ ,‬דוד חברותי‪ ,‬מוקיר את רבותיו וקהילתו‪ ,‬חבר מסור‪ ,‬שכן טוב‪ .‬אהוב על‬

‫הבריות ואהוב על המקום!‬

‫זה מי שהיה מוישי – "בבחינת לאורו נלך"‬

‫פעולות ומעשים רבים לעילוי נשמתו של מוישי יקירנו‪ ,‬נעשו ע"י בני המשפחה‪,‬‬
‫ע"י מתפללי בית הכנסת "בית אברהם"‪ ,‬ע"י ישיבת "מאורות התורה"‪ .‬ולא כאן‬

‫המקום לפרטם‪.‬‬

‫יהי רצון שכל מה שאנו פועלים ועושים‪ ,‬בני המשפחה‪ ,‬חברי הקהילה‪ .‬יהיו‬
‫לרצון לנחת רוח ולהתעלות‪ .‬למוישי יקירנו ואהובנו הבלתי נשכח‪ .‬שנזכה שבעל‬
‫הנחמות ירפא את שברינו וישלח מזור ליגוננו‪ .‬נזכה לנחת רוח‪ ,‬לשמחה מתוך‬
‫בריאות איתנה‪ .‬ונזכה במהרה לביאת משיח צדקנו‪ ,‬ולבניין בית המקדשנו‬

‫במהרה בימינו אמן!‬

‫‪ 14‬משה‬ ‫זכרון‬

‫חשיבותה של של סעודת "מלווה מלכה"‬

‫יום השנה הוא גורם מזמן לעובדה שהוא חל במוצש"ק‪ .‬שבו נוהגים כל בית‬
‫ישראל לערוך‪ -‬סעודת מלווה מלכה‪-‬שנקראת גם סעודת דוד המלך‪ .‬סעודת דוד‬

‫מלכא משיחא‪.‬‬
‫האדמו"ר ר' ישראל מרוז'ין מצא רמז בפסוק‪ :‬שקראנו לפני שבוע‬
‫בפרשת השבוע "ויצא"‪" .‬והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה"‪.‬‬
‫המילה "סלם" המוזכרת בחלום יעקב‪ ,‬מרמזת בדרך של נוטריקון‪(-‬ראשי‬

‫תיבות)‪,‬‬
‫סעודת מלווה מלכה‪ .‬או סעודת לויית מלכה‪.‬‬
‫שזכות סעודה זו עומדת לאדם גם כשהוא מונח בקבר‪ .‬ולכן נהוג ללמוד משניות‬
‫עם ציון שם הניפטר ואותיות נשמה‪(-‬שינוי אותיות משנה)‪ .‬מתוך מסכת‬
‫מקוואות‪ .‬שמעלין את הנשמה למקומה‪ ,‬וכך גם מצוין זאת בספר "פני ברוך"‪.‬‬
‫ערכו של מנהג זה להקפיד בכל מוצש"ק לערוך "סעודת מלווה מלכה" היא‬
‫בבחינת‪" :‬וראשו מגיע השמימה"‪ ,‬הן ‪ -‬לחי והן לנפטר‪.‬‬
‫כמה אימרות נוספות על החשיבות של סעודת מלווה מלכה‪:‬‬
‫ישיבה בצוותא של המשפחה בסעודה‪-‬מועיל להרבה עניינים להתקשרות אהבה‬

‫ולהמשכת פרנסה ולכל טובה שבעולם‪.‬‬
‫הכנה לאורו של משיח‪....‬לספר מעשיות של צדיקים‪ ,‬בעיקר של הבעש"ט‬
‫שבעצמו הדגיש את הזכות הגדולה של סעודת מלווה מלכה‪-.‬מסוגל לשפע‬

‫ולפרנסה‪.‬‬
‫סיוע לחיזוק האמונה‪ .‬מסורת בידינו‪ ,‬כי עצם אחת ישנה בגופו של אדם‪ ,‬ולוז‬
‫שמה‪ .‬ואותה עצם לא נהנתה ממה שאכל אדם הראשון מעץ הדעת‪ .‬ולכן אף‬
‫שנגזרה מיתה על האדם‪ ,‬אותה עצם אינה נרקבת‪ ,‬וממנה יקום אדם בתחיית‬

‫המתים‪ .‬ועצם זו אינה ניזונת אלא מסעודת מלווה מלכה‪.‬‬
‫סעודת מלווה מלכה‪ ,‬נקראת סעודתא דדוד מלכא‪ .‬סעודה של דוד המלך‪ .‬לפי‬
‫שדוד המלך ביקש מאת ה'‪" :‬הודיעני ה' קיצי"‪ ,‬ואמר לו הקב"ה‪" :‬בשבת תמות‪".‬‬
‫ולכן בכל מוצש"ק כאשר השבת עברה והוא לא מת‪ ,‬היה דוד המלך וכל בני ביתו‬
‫שמחים ועושים סעודה גדולה‪ ,‬ובלי ספק שגם כל ישראל היו שמחים ועושים‬

‫סעודות‪.‬‬

‫יהיו דברים אלו בבחינת דברי תורה לעילוי נשמתו של מוישי יקירנו‪.‬‬

‫‪ 15‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרה"ג נחום רגוזניצקי שליט"א ‏‬

‫ראש ישיבת 'מאורות התורה'‬

‫חבל על האי שופרא דבלע לארעא‬

‫מוישי היה אציל הנפש ובכל דבר שהיה קשור לגביו‪ ,‬הייתה נראית עליו דמות‬

‫אצילית שמהותו אצילות‪ .‬היה לו רצון חזק והשתדלות לעזור‪ ,‬בכל הזדמנות של‬
‫עזרה לזולת הוא נענה ‪ -‬הוא היה ער ומוכן לכל מה שביקשו ממנו והשתדל‬

‫לעזור במאור פנים תוך כדי שנתן לזולת את ההרגשה הטובה ביותר‪.‬‬
‫הוא אהב את הישיבה והיה מסור אליה בכל נבכי נפשו והשתדל להיות קרוב‬
‫ושייך לישיבה‪ ,‬בכל הזדמנות היה מגיע לישיבה ‪ -‬לתפילות‪ ,‬לאירועים ולשאר‬

‫דברים‪.‬‬
‫הוא הקפיד על כל סדרי הישיבה מבלי להפסיד אף תפילה בישיבה‪ ,‬הוא לא‬
‫החסיר שמיעת שיעורים ‪ -‬הוא היה קשור בעקביות לשיחות שנאמרו‪ .‬הוא אהב‬

‫את הישיבה והיה קשור אליה כ"כ‪ ,‬הוא ראה בזה עבורו את נקודת יסוד החיים‪.‬‬
‫מידת האמת הייתה נר לרגליו‪ ,‬היה קשה לו להוציא מילה של שקר אף כשהיה‬

‫בזה צורך‪.‬‬
‫הוא לא דיבר שום דבר גנאי שקשור ללשון הרע‪ ,‬ואף לא רצה לשמוע דברי גנאי‬
‫על אחרים‪ ,‬והיה אצלו חמור מאוד לגרום עוגמת נפש לזולת ‪,‬ואף במצבים‬
‫שהיה מקום לביקורת על אחר‪ ,‬הוא לא רצה להוציא שום מילה‪ ,‬שאפשר להבין‬

‫ממנה את הביקורת‪.‬‬
‫הוא אהב מאוד את ילדיו ותמיד היה מביא אותם לישיבה והשתדל שירגישו קשר‬

‫לישיבה להשריש בהם אהבת תורה ויראת שמים‪.‬‬
‫הוא עצמו היה אוהב תורה ומעריך תלמידי חכמים‪ ,‬וראה בהם יסוד ועתיד של‬
‫עם ישראל‪ ,‬וכל מה שעשה בקשר לזה היה לא רק עשית המעשים גרידא‪ ,‬אלא‬

‫מתור הקשר הנפשי העמוק שהוא שייך לזה‪.‬‬
‫האמונה שלו הייתה חזקה במושג של אמונה לקבל‪ ,‬כל מה שנראה דעת תורה‪,‬‬
‫ואף הקריב עבור זה מאוד‪ ,‬ועל אף שהיו לו הצעות טובות להשיג משרה‬
‫ופרנסה‪ ,‬אך כששמע שזה עלול להשפיע על חינוך הילדים עזב את זה‪ ,‬וזה היה‬

‫הקרבה מאוד גדולה ‪.‬‬
‫עדינות הנפש שהייתה נסוכה עליו‪ ,‬היחס שלו לזולת והדיבור שלו‪ ,‬ההתנהגות‬

‫שלו בחברה הייתה מופלאה‪.‬‬

‫‪ 16‬משה‬ ‫זכרון‬

‫אף במצבים שהיה צריך להתייעץ על עניינים שונים‪ ,‬היה נמנע עד כמה‬
‫שאפשר‪ ,‬כי לא רצה לגרום לשני הטרדה‪ ,‬ומידה זו היא גדולה מאוד‪.‬‬

‫היה לו רגש לצער הזולת‪ ,‬ראיתי אותו פעם במצב רוח ירוד מאוד‪ ,‬שאלתי אותו‪,‬‬
‫האם קרה משהוא? לאחר היסוסים‪ ,‬ענה לי כי לאחד ממקורביו‪ ,‬התעוררו כל‬

‫מיני בעיות‪ ,‬וזה מאוד מעיק עליו‪ ,‬ולכן אין לו מצב רוח‪.‬‬
‫הוא הגיע לישיבה באמצע מחזור י"ב‪ ,‬כי נקשר לישיבה ואהב אותה בכל מאודו‪.‬‬
‫חבירו לישיבה עמית ארן‪ ,‬סיפר לי‪ ,‬למוישי היה הרגל‪ ,‬לספר לאבא בשבחו של‬
‫בנם שלומד בישיבה‪.‬והבן של אותו אבא בועז מספר‪ ,‬שבזכות מוישי הוא‬
‫בישיבה‪ ,‬מוישי קירב אותו‪ ,‬עודד אותו‪ ,‬והתייחס אליו בצורה מאוד חמה‪ .‬כמו כן‬
‫מוישי היה מארגן את החברים לנסיעות קבועות בימי שני ומוצ"ש לשמוע שיעורי‬

‫תורה אצל הרב דן סגל‪.‬‬
‫הוא היה דואג לכל מה שהיה צריך בישיבה‪ ,‬הוא קיבל את התלמידים שהגיעו‬

‫לבדוק את הישיבה‪ ,‬דאג להם‪ ,‬ווידא שהמטבח וחדר האוכל מסודרים ומוכנים‪.‬‬
‫הוא למד בקביעות את שלושת הסדרים‪ ,‬על אף שהיה טרוד בעניינים שונים‪.‬‬

‫בתקופה שהרבנית ע"ה הייתה חולה‪ ,‬הוא דאג לסדר כל מה שביקשה‪ ,‬במסגרת‬
‫התורנויות ליד מיטתה בבית החולים כולל תורנות לילה‪ ,,‬לא רק שלקח חלק‬
‫בתורנות‪ ,‬אלא אף התנדב להחליף חברים‪ ,‬שלא התאפשר להם למלאות את‬

‫חלקם בתורנות‪.‬‬
‫בכל מה שעשה‪ ,‬הוא ראה את זה כדבר טבעי שכך צריך לנהוג‪ ,‬הוא לא ראה את‬
‫זה כמעלה מיוחדת‪ ,‬אלא כדבר שהתבקש! מאחר שזו הייתה כל מהותו‪ ,‬לתת‬

‫מעצמך‪ ,‬ולסייע ככל שניתן מכל הלב‪.‬‬

‫‏‬

‫‪ 17‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרה"ג שמואל גריינמן שליט"א‬

‫משגיח בישיבת "מאורות התורה"‬

‫קנקן חדש מלא ישן‬

‫באותן שעות בהן היתה מטתו של מוישי ז''ל פורחת באויר‪ ,‬משלימה שנותיה‬
‫במהרה‪ ,‬ומשילה קורים אחרונים שעדיין חיברוה עם עולם שלא היה שייך אליו‬
‫מעולם‪ ,‬עולם חומר עכור שהוא טרח ויגע כה רבות להופכו ולהעניק לו משהו‬

‫רוחני ונעלה יותר‪.‬‬

‫באותן שעות קשות של פרידה כה מטלטלת הדהדו באזנינו מילותיו של יעקב‬
‫סבא‪ ,‬אותן קראנו בפרשת השבוע ההיא‪ ,‬בהן בירך אבינו הזקן את יוסף אהובו ''‬
‫בך יבורך ישראל ישימך אלו' כאפרים וכמנשה'' היינו כי מעתה ואילך כל אב‬
‫החפץ לברך את בניו אחריו‪ ,‬תהיה ברכתו בסיגנון זה דיקא‪ ,‬אנא אבינו שבשמים‬

‫ברך נא את בני ויהיה כמנשה ואפרים‪.‬‬

‫ואכן הבטחה וברכה זו התממשה לאורך הדורות‪ ,‬כאשר ברגעים הקדושים בכל‬
‫ליל שבת‪ ,‬עת נסיכת קודש תפרוש כנפיה על בתי ישראל יעמדו אבות ואימהות‬
‫ובריגשת ליבם ובדמעת עין המבצבצת לא אחת בזוית עינם‪ ,‬ישתמשו באותו‬

‫מטבע שכבר טבע עבורם אבינו הזקן ''ישימך‪ ...‬כאפרים ומנשה''‪.‬‬

‫ובהיעטפנו עם הטלית והקיטל אחת בשנה‪ ,‬בערבו של יום הקדוש‪ .‬טרם יבוא‬
‫השמש ויעריב לאחר הסעודה המפסקת לעת תפילה זכה וכל נדרי יברכו אבות‬

‫לבנים בברכה זו ישימך אלו' וגו'‪.‬‬

‫ואנו כבנים וכאבות תמהים ושואלים מה סודם של מנשה ואפרים ובמה יחודם‬
‫משאר עשרת שבטי ק‪-‬ה שדוקא בהם יבורך ישראל‪ .‬ומדוע לא יברך כל אב את‬

‫בנו כי יברכהו ד' ויהיה כראובן או כשמעון ולוי?‬

‫כדי להבין זאת יש להוסיף ולהקשות קושיה נוספת הרי אדרבא מעלתם של‬
‫אפרים ומנשה נופלת היא מול שאר השבטים‪ .‬שהרי כל אחד מהשבטים בעצם‬
‫הורתו ולידתו כבר נבחר לסגל החבורה של שבטי ק‪-‬ה‪ ,‬ברם אפרים ומנשה רק‬
‫זה עתה ‪ -‬בפסוקים הקודמים שבפרשתנו ‪ -‬הם הוכרזו ע''י יעקב לשבטים‬
‫''אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי'' ולכאורא מקומם בתחתית הטבלה בו‬
‫נמנים שבטי ק‪-‬ה שכן זה עתה מקרוב הצטרפו‪ ,‬וגם לא מעצם טבעם ולידתם‬
‫הם נבחרו לכהונה ומעמד זה‪ ,‬ומדוע אם כן דווקא בהם יבורך ישראל‪.‬‬
‫ולכשתמצי לומר דווקא כאן תימצא התשובה‪ .‬אפרים ומנשה מסמלים הם את‬
‫הדור הבא‪ ,‬את הדור הצעיר שלנו‪ .‬הם אלו שלא גדלו בעולם הישן החם והמוגן‬
‫של הוריהם‪ ,‬וגם לא חסו בצילה הרם של המשפחה המרוממת של סבא יעקב‪.‬‬

‫‪ 18‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הם גדלו הרחק מאותם שורשים‪ ,‬בלב שאונה של מצרים המתירנית והכפרנית‪.‬‬
‫זוהי איפוא ייחודם של אפרים ומנשה על שאר השבטים‪ .‬וזו פשרה של ברכת‬

‫האבות לבנים לכל אורכה של ההיסטוריה שלנו‪.‬‬

‫ובאותן שעות ורגעים של העלם דבר‪ ,‬בו עלה אהובנו מוישי זללה''ה לקרבן‬
‫ציבור על כולנו‪ ,‬לכפר על נפשותינו‪ .‬באותם רגעים טרם נעלה הענן של ''ויהי‬
‫בנסוע הארון'' ובליבנו צפים ועולים קטעי זכרונות מעשור ומחצה האחרונים‬
‫בהם הכרנו את מוישי ט''ו שנים שהם ט''ו שיר המעלות‪ .‬ומתוך רסיסי מעשיו‬
‫ניצוצות מתוך הדמות‪ ,‬והרבה חלקים מתוך פאזל חיים שלם מצטרפים כולם‬
‫לתמונה אחת גדולה ברורה בהירה וחדה של מוישי ע''ה‪ ,‬ודמות לו כחבר‬
‫בליגיונם של מנשה ואפרים‪ .‬ומתוך תהומות דכים עולה ומתמר דור חדש אשר‬
‫משלב הוא באופן מופלא ומפליא את ניחוחות הדור הישן הנמסכים בריח ענן‬

‫הקטורת המתמר בינות הדור החדש‪.‬‬

‫דמותם של מנשה ואפרים‪ ,‬הם הדמויות כמותם אנו מצפים לראות בין צאצאינו‪,‬‬
‫דור המקדש את החדש עם הישן‪ ,‬משורר בכלים חדשים את הלחנים העתיקים‬
‫של שירת עמנו‪ .‬ומדבר בשפה עדכנית ורהוטה את אותם מושגים ויסודות בני‬

‫אל‪-‬מות אשר נתנו לנו בחורב באלפים שנות תורה‪.‬‬

‫וכך ניצבת לנו דמותו של מוישי ע''ה זו היא דמותו של בן תשחורת תמים ‪ -‬אבל‬
‫לא תם! חזק ‪ -‬אך לא עקשן! חכם ‪ -‬אך לא מתחכם! אשר חיוכו המלאכי יעיד‬
‫על טיבו וטיבעו‪ .‬שגדל במדשאותיה של רעננה וכפר סבא בתוך משפחה‬
‫מקסימה של הורים ומחנכים‪ .‬וביום אחד גילה את סודה של טלז סטון‪ ,‬ומני אז‬
‫נפשו נקשרה בנפשה‪ .‬אף חוכמתו וליבו עמדו לו‪ ,‬והיה נוטל מטלז סטון חמודיה‬
‫של סיני וקובעם ברעננה‪ ,‬עד שהיתה הדמות מושלמת וזוהרת‪ ,‬והבריות אומרות‬

‫מה נאה אור זה‪.‬‬

‫ולא היה העולם כדאי להשתמש באותו האור‪ ,‬ועמד הקב''ה וגנזו‪.‬‬

‫ונותרנו עם זכרון מן האור המתוק הזה‪ ,‬ועינינו נשואות למרום לחדש אורינו‬
‫כקדם‪'' .‬כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות''‬

‫גם הישועות וגם הנחמות בלשון רבים נאמרו‪ .‬כי כמו שהישועות נזקקות בכל כך‬
‫הרבה תחומים ומעשים‪ ,‬ולא דומה צרתו וישועתו של זה לצרתו וישועתו של זה‪.‬‬
‫כך גם הנחמות רבות הם‪ ,‬ולכל אבל צער אחר‪ ,‬ולכל אבל נחמה אחרת‪ .‬אינו‬
‫דומה צערו של זה לצערו של זה‪ .‬ורק אבינו אב הרחמן הוא בעל הנחמות שיכול‬

‫וינחם איש איש כנחמתו‪.‬‬

‫נחמו נחמו עמי‬

‫‪ 19‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרב צבי אזרחי שליט"א‬

‫מנהל מדרשית נעם כפר סבא‬

‫משה משה‬

‫הלב מסרב להאמין‪ ,‬לכתוב דברי זיכרון?‬
‫אין זה ניסיון קצר מועד או רק חלום?‬

‫משה איננו ואני אנא אני בא!!!‬
‫התוכל היריעה לכלול את המית הלב והרגשת הנשמה?‬

‫האפשר לכתוב חיים מלאים בתמצית‬
‫על אדם ששאב מעצמו תמיד את דם התמצית?‬

‫אכן הדמעות עוצרות ואינן משיבות את הנפש האובדת‬
‫מבניהן עולה דמותו המופלאה כמורשת‪.‬‬

‫הנה משה אומר בענווה ובביישנות כבושה‬
‫"אל תזכיריני אל תכביר" חזק את העם בדברי תורה‪.‬‬

‫עובר מיד לחיוך הנצחי הבלתי נשכח הפשוט והמטעה‬
‫מסגיר מאחוריו להבת אש באהבת הבורא‪.‬‬

‫"אבל משה" עניתי "בזה די? האין סוף לענווה‬
‫גם אחרי דרכך האחרונה?"‬

‫ומשה פותח את עיניו הטובות מלאות הטהרה‬
‫ודי בזה להבין כי יש לפנות לדברי תורה‪.‬‬

‫משה רבינו הפך מרועה למנהיג‬

‫במעשה אחד מיוחד ויחיד‪.‬‬

‫הלא הוא מראה הסנה רב האותות בדרך במשעול‬
‫כנאמר ‪" :‬ויאמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול"‪ ( .‬שמות ג' ד)‬

‫‪ 20‬משה‬ ‫זכרון‬

‫חז"ל מפליגים בפעולה זו הנראית כקטנה בטלה ברוב מעשים‬
‫אולם ברור כי לולי ה"אסורה נא" לא היה משה אדון הנביאים‬

‫מכאן חשיבותם של מעשים קטנים‬
‫פעולתם לא תמיד נראית אך תוקפם לנצח נצחים‪.‬‬

‫יש בהארה זו חיזוק גדול‬
‫קריאה שלא לחדול מכל מעשה קטן כגדול‬

‫אולם‪ ,‬כמה מתאים רעיון זה לאישיותו של משה היקר‬
‫באשר חייו שזורים היו במעשים קטנים שנארגו לתפארת ויקר‪.‬‬

‫כשלבו כפתחו של אולם‬
‫קשוב לכל דך ונכלם‬

‫חבר אמיתי נאמן ואוהב‬
‫איש אמת ותמיד משדר מראה מלבב‪.‬‬

‫ובעיקר בעל יראת ה' צרופה‬
‫המודד את צעדיו באור ההלכה‪.‬‬

‫צר לי עליך משה יקירי‬
‫קשה עלי פרידתך תלמידי‬

‫נעמת מאד חביבי‪.‬‬

‫וליד יושב ערבות השש ושמח בבוא אליו נפש נקייה‬
‫היה מליץ יושר על המשפחה ‪,‬‬
‫ומתפילתך המשתפכת הידועה‪,‬‬

‫בורא עולם יחיש גאולה בזאת השעה!!!!!‬

‫הכותב בדמע‬

‫הרב צבי אזרחי‬

‫‪ 21‬משה‬ ‫זכרון‬

‫גב' חיה מושקוביץ‬

‫האם‬

‫בני יקירי‬

‫איך אפשר לכתוב עליך בלשון עבר‪ .‬אתה כל כך חי ונוכח בכל‪.‬‬
‫התחושה היא שאנו חיים בחלום רע ומיד תפתח הדלת ואתה תכנס‬
‫בחיוך הנצחי והרחב ותאמר כתמיד "אבא אמא איזה כיף להיות‬

‫בבית"‪..‬תמיד ידעת לומר את המילה הטובה המפרגנת על הכל‪...‬‬

‫היית ילד מקסים‪ ,‬אבא נפלא ובעל נהדר שאי אפשר לשכוח‪.‬‬

‫כמה מתאים לומר עליך את דברי שמאי בפרקי אבות‪":‬עשה תורתך‬
‫קבע‪ ,‬אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים‬

‫יפות"‪.‬‬

‫אנו מקבלים עלינו דין שמים באהבה‪.‬‬

‫שמחים ומודים לה' על השנים המעטות שזכינו שתהיה אתנו‪.‬‬
‫מבינים שבשנותיך המעטות מילאת את תפקידך בעולם‪.‬‬

‫אנו מודים לה' שזכינו לגדל ילד נפלא כמוך‪.‬‬

‫ה' נתן וה' לקח‬
‫יהי שם השם מבורך‪.‬‬

‫המבכה את לכתך‬
‫וכותבת בדמע‬

‫אמא‬

‫‪ 22‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרב שאול מושקוביץ‬

‫האח הבכור‬

‫מוישי אחי הצעיר היקר‬

‫איני יודע איך לכתוב ומה לכתוב וכיצד להספיד את אחי היקר‪.‬‬

‫ישנם זמנים‪ ,‬או ליתר דיוק לרוב‪ ,‬אינני זמין לטלפון‪ ,‬אבל משום מה אז עניתי‪:‬‬
‫"שאול‪ ,‬אתה חייב להגיע לכאן בדחיפות אני צריך אותך ואת אשתך חזקים"‪ ,‬טוב‬

‫אמרתי‪ ,‬ייקח עוד כמה דקות‪ ,‬מה כ"כ דחוף???‬

‫אתה חייב להגיע מיד ועכשיו‪ ,‬הכל בסדר!?‪...‬הייתי בירושלים יצאתי לכיוון‬
‫טלזסטון כשליבי מבשר לי רעות‪ .‬נסעתי כשרעד בידי וברגלי‪ ,‬נתון בסערת‬

‫רגשות‪ ,‬נוהג מכח האוטומציה‪ ,‬הנסיעה נראתה כנצח‪...‬‬

‫הגעתי – ישבתי ברכב התקשרתי ‪...‬מוישי אחי הצעיר איננו!!!‬

‫נשארתי מאובן ברכב מס' דקות‪ ,‬מחשבות מעורפלות‪...‬‬

‫מה עושים עכשי? ניסיתי להבין חשבונות שמים‪ ,‬למה?‬

‫רעייה אלמנה‪ ,‬ילדים יתומים‪ ,‬הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬אחיות ‪ -‬שכולים‪ ,‬התשובה ברורה!‬

‫"הצור תמים פעלו‪ ..‬כי כל דרכיו משפט קל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא" אין‬
‫זמן להסתגר באבל‪ ,‬יש צורך להודיע את הבשורה המרה לבני המשפחה‪,‬‬

‫להורים‪ ,‬לסדר מקום למנוחת עולמים‪ ,‬מודעות אבל‪ ,‬שאר פרטים טכניים‪.‬‬

‫"טוב שכן קרוב מאח רחוק" אבל יותר טוב אח שהוא גם שכן גם קרוב‪ ..‬וגם חבר‬

‫‪ -‬מוישי היקר ‪ -‬כזה היית בשבילי‪.‬‬

‫אהרון אומר לאחיו משה רבנו‪ ,‬כשאחותם מרים הייתה מצורעת‪" ,‬אל נא תהיי‬
‫כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו"‪.‬‬

‫מוישי ‪ -‬זוהי הרגשתנו חלק מבשרינו נאכל‪.‬‬

‫מוישי אחי הצעיר‪ ,‬אמנם אני גדול ממך‪ ,‬אבל לעיתים קרובות הייתי מסתכל‬

‫עליך מלמטה למעלה‪ .‬אצילותך‪ ,‬הרגישות‪ ,‬האכפתיות כלפי האחר‪.‬‬

‫בור נפער בחיינו‪ ,‬החסר גדול‪ ,‬הנחמה היא בכך שהגוף אמנם איננו אבל‪ ,‬מעשיך‬
‫הנהגותיך מלוים אותנו‪ ,‬רוחך נמצאת עמוק בלבנו‪.‬‬

‫‪ 23‬משה‬ ‫זכרון‬

‫מוישי היקר כולך לב של חיוך ונתינה‪ ,‬בכל מצב היית שם‪ ,‬נתת מכל הלב‪ .‬גם‬

‫בזמנים עמוסים כשהייתי צריך ממך דבר מה‪ ,‬מיד היית מתייצב ומוכן להושיט‬
‫עזרה‪.‬‬

‫עוד לא הספקתי לומר לך‪ ,‬וכבר‪ ...‬צלצלת שאול אני כאן למטה‪ ,‬הייתי בדרך‬
‫וכבר הבאת את הנחוץ לי‪...‬‬

‫מוישי ‪ -‬תמיד התעניינת בשלומי‪ ,‬שלום רעייתי וילדי‪ ,‬ושלום המשפחה גם‬

‫המורחבת‪ ,‬ותמיד שמת לב לכל אחד ואחד‪ ,‬גם לפרטים הקטנים ביותר‪,‬‬

‫התעניינת ושאלת מהלב‪ ,‬מדאגה ואכפתיות אמיתית‪.‬‬

‫מוישי ‪ -‬הערכת תורה וכל דבר שבקדושה‪ ,‬בסוכות האחרון שמענו כמה היה‬

‫חשוב לך להשקיע בארבעת המינים ובמיוחד באתרוג מהודר – הטוב ביותר‪.‬‬

‫דבקת בראש הישיבה‪ ,‬פעמים אף בהכנעה הראויה להערצה‪ .‬גם כשהיו לי‬
‫סדורים‪ ,‬שהייתי צריך לעשותם בבקר בשעת הסדר‪ ,‬כשהיית פנוי אמרת לי‬

‫"חבל שאתה תצא מהכולל" שב תלמד‪ ,‬אני אלך במקומך‪.‬‬

‫מוישי ‪ -‬היית רגיש לזולת‪ ,‬לכל עוול שראית‪ ,‬לא יכולת לצער אף אחד וגם‬

‫לראות שמצערים את האחר‪ ,‬עזבת מקום עבודה‪ ,‬פרנסה כי ראית שכדי‬
‫להתקדם זה על חשבון האחר‪.‬‬

‫אמרת לי "נכון ישנם כאלה שעוצמים עיניים ולא רואים‪ ,‬אבל אני לא מסוגל"!!!‬

‫מוישי ‪ -‬עליך נאמר "והוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות"‪.‬‬

‫הארת פנים לכל אחד‪ ,‬כשהגיע אביו של אחד מהבחורים בישיבה‪ ,‬הלכת אליו‬
‫והחמאת לו על בנו‪ ,‬פעם אחת‪ ,‬החמאת לאביו של בחור שהיה גם בעל אמצעים‬
‫הוא שאל אותך‪ ,‬מה אתה רוצה ממני? אתה לא הבנת‪" ,‬מה? ‪ -‬אמרת! אבא לא‬

‫אוהב לשמוע דברים טובים על בנו"!?‬

‫מוישי ‪ -‬גופך איננו כאן‪ ,‬אך נשמתך – רוחך כאן איתנו‪ ,‬מלווה אותנו‪.‬‬

‫מעשיך יעניקו לנו השראה לכל חיינו‪.‬‬

‫אוהב ומתגעגע אחיך שאול ‏ ‏‬

‫‪ 24‬משה‬ ‫זכרון‬

‫גב' יהודית מושקוביץ‬

‫גיסה‬

‫מוישי היקר שלנו!!!‬

‫כשהגעתי פעם ראשונה למשפחה‪ ,‬אתה היית נער מתבגר (חתיך) עם מרץ‬
‫נעורים‪ ,‬התפנית מעיסוקך לכבד את המעמד בנוכחותך‪ ,‬שאלתי אז את שאול‬
‫"אם יש סיכוי שתבוא לישיבה?" שאול השיב ע"כ בשלילה‪ ,‬הוא הסביר שאתה‬

‫לא בכיוון‪...‬‬

‫ואז באורח פלא מיום חתונתנו התחלת פרק חדש בחייך ‪ -‬נכנסת לישיבת‬
‫'מאורות התורה' ‪.‬‬

‫אצל מש' מושקוביץ כל שנה ביום הנישואין שלנו מכינים שתי עוגות ‪ -‬אחת ליום‬
‫הנישואין ואחת להיכנסך לישיבה‪ ,‬כך בכל שנה נהגו לחגוג שנה בישיבה!‬

‫שנתיים! שלוש! וכן הלאה‪...‬‬

‫עלית! והתעלית! דבקת בראש הישיבה והשקעת בבניה הרוחנית שלך‪.‬‬

‫הרגשת מכוון מכח התפילות של אמך‪.‬‬

‫יום יום למדת חברותא עם שאול‪ ,‬בשבתות שנסענו לרעננה נסעת איתנו ברכב‪,‬‬
‫היית עם אוזניות כדי לתת לנו תחושת פרטיות והייתה לך החכמה להיות ולא‬

‫להיות ‪ ,‬הכל לפי העניין‪.‬‬

‫בשבתות ובחגים שהית בישיבה‪ ,‬הייתה לנו הזכות לארח אותך ויותר נכון‬
‫להתארח אצלך בביתנו מכיוון שתמיד היית אתה זה שמגיש‪ ,‬מפנה‪ ,‬שר וכמובן‬
‫אומר דברי תורה וכל זה תוך כדי שאתה מרעיף מחמאות ומילים טובות על כל‬

‫פרט‪.‬‬

‫אט אט ובעצם לא כ"כ לאט‪...‬משפחתנו התרחבה‪ ,‬היית שותף פעיל בגידול‬
‫ילדינו‪.‬‬

‫בדרכים שהתלווית אלינו הרגעת את הילדים שישבו מאחור‪ ,‬תמיד הזכרת את‬
‫הנסיעות השקטות לפני שהילדים נולדו ואיך אז התפרסת על כל הספסל‬

‫ועכשיו "בלי עין הרע"!‪...‬‬

‫‪ 25‬משה‬ ‫זכרון‬

‫על אף הקרבה הגדולה נהגת כלפי שאול בכבוד שלא ניתן לתאר במילים‪ ,‬רק‬
‫אתה באצילותך ובענוותנותך יכולת לפרגן כ"כ לאחיך הגדול ‪ -‬עד יומך האחרון‬

‫לא הסכמת אף פעם להטריח את שאול‪.‬‬

‫אין ספור דוגמאות של מעשים טובים שלא יעלה על הדעת שיעשו בין אחים‪.‬‬
‫אביא דוגמא אחת‪ :‬בישיבה ‪ -‬זו זכות להסיע את ראש הישיבה ממקום למקום‪,‬‬
‫לזכות בקרבתו ובעצתו של ראש הישיבה‪ ,‬אתה המשכת את המסורת של שאול‬
‫והסעת את ראש הישיבה‪ ,‬כשהיית צריך לשם כך את רכבינו‪ ,‬היית מחזיר את‬
‫הרכב בלא ידיעתנו‪ ,‬בשעות לא שעות ובחורפים קפואים וחוזר ברגל את הדרך‬

‫מביתנו לישיבה והעיקר לא להטריח את שאול‪.‬‬

‫בבוא העת מצאת את בחירת ליבך ‪ -‬בצי היקרה תחי'‪ ,‬ביחד הקמתם את‬
‫ביתכם‪ ,‬כשבכל עת אתה משבח את בצי‪ ,‬לא מחכה להזדמנויות נדירות‪.‬‬

‫הכל עשיתם יחד‪ -‬בבית ובחוץ ‪ -‬חינכתם! בישלתם! ניקיתם! יצאתם לבלות!‬
‫ובעצם הכל!!!!‬

‫איך אמר אחד המנחמים‪" :‬חוץ מבבית המדרש‪ ,‬בכל מקום ‪ -‬מוישי עם בצי!"‬

‫השקעת בילדיך המתוקים ‪ -‬חננאל‪ ,‬חיים וצביקי‪.‬‬

‫הייתה לך הסבלנות לתת להם תשומת לב שעוד בחייך הגיעה אלי יועצת‬
‫שראתה אותך בגינות‪/‬במכולת‪ /‬בדרך לת"ת‪ ,‬והספידה' אותך "איפה רואים אבא‬

‫שכזה‪"!...‬‬

‫בשבעה כששאלו את חננאל "איזה משחק הוא רוצה שיקנו לו?" חננאל ענה‪:‬‬
‫"אין משחק שאבא לא קנה לי!"‬

‫ואני ראיתי כיצד אתה לא רק קונה אלא גם יושב ומשחק עם הילדים ב'גובה‬
‫העיניים'‪ ,‬כ"כ היה חשוב לך שתהיה להם 'ילדות יפה'‪ ,‬אין סוף נסיעות שעשית‬

‫איתם ובדרך דאגת לתכנים מעניינים‪ ,‬דיסקים וכד'‬

‫במקביל גם ילדינו זכו להנות מהספרים‪ ,‬מהמשחקים ומהטיולים‪.‬‬

‫בשבתות כשהגעתם לבקר בביתנו‪ ,‬דאגת שיהיה לי ולבצי היקרה 'זמן איכות'‬
‫לפרוק את כל המטענים מהשבוע‪...‬‬

‫בשנה האחרונה ערכנו יחד את ליל הסדר! חגגנו יחד את פורים! חנוכה! ומה‬
‫לא‪!?...‬‬

‫כשבצי ואתה הזמנתם אותנו לסעודות שבת זה היה השבתות הכי שוות‪...‬‬

‫‪ 26‬משה‬ ‫זכרון‬

‫גם להישאר בבית! וגם להתארח! אירוח מכל הלב והנשמה!!!!‬

‫אתה טענת שבצי אחראית לכל‪ ,‬ובצי טענה שאתה‪...‬וכך ידענו שאנו רצויים אצל‬
‫שניכם ולא הייתה הרגשה טובה יותר מזו‪...‬‬

‫חלפה שנה בה אתה כ"כ חסר אך גם כ"כ נוכח!!!!‬

‫תהיה מליץ יושר בעד כל המשפחה האהובה ואנו נמשיך לעשות לעילוי נשמתך‬
‫הטהורה‪.‬‬

‫‪ 27‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרב יעקב פפר‬

‫גיס‬

‫מוישי גיסי היקר והאהוב היה תמיד סמל ודוגמא לאדם שמיטיב עם השני‬
‫בשמחה‪ .‬גורם לשני להרגיש בנוח עד כדי שמשתכנע שמוישי צריך את עשיית‬

‫החסד לא פחות ממנו ‪.‬‬

‫לא אשכח לעולם את קבלת הפנים שעשה לי בפעם הראשונה כשהגעתי לשבת‬
‫ברעננה‪ .‬איזה מאור פנים‪ ..‬איזה פירגון‪"..‬זכינו" הוא אומר לי שלוש ארבע פעמים‬

‫עד שאתה בסוף משתכנע‪..‬‬

‫עשר שנים זכינו שסעודת פורים הייתה אצלנו בבית‪ .‬תמיד! הוא היה נשאר‬
‫לעזור להחזיר את הכיסאות הרבים חזרה לגמ"ח‪ .‬כל שנה הייתי אומר לעצמי‪,‬‬
‫הפעם אני לא אתן לו להתאמץ כל כך‪ .‬ואז כשהגיע הרגע‪ ,‬מוישי נתן את החיוך‬
‫הכל כך שובה לב שלו והכל כך משכנע‪...‬ואומר‪ :‬נו באמת יענקי זה שום דבר‪...‬‬

‫ומיד מסדר את העניינים בשמחה ובכיף וזה לא רק אצלי כך כולם העידו עליו‪.‬‬

‫ההתנהגות המיוחדת שלו מתקשרת עם הברכה האחרונה שאנו אומרים‬
‫בתפילת שמונה עשרה‪" :‬שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים" וכו'‬

‫(לפי נוסח ספרד ור' יעקב עמדין)‪.‬‬
‫מדוע אנו מבקשים חיים בתוך הטובה החן והחסד לכאורה זה ברור שכשאתה‬
‫מבקש חן וחסד זה כולל חיים ‪ ..‬עיין ערך שאר הברכות‪ ,‬ובהמשך הברכה "ברכנו‬
‫אבינו ‪...‬באור פניך כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד" וכו'‪ -..‬שזה‬
‫כפילות בקשה לכאורה‪ ,‬וההסבר הוא פשוט שיש הרי אנשים שמיטיבים בחסד‬
‫עם השני ע"י התגברות ומאמץ‪ ...‬ויש אנשים שהחסד וההטבה עם השני לא רק‬
‫שנעשה בשמחה אלא חלק מהחיים שלהם זה להיטיב עם השני‪ ,‬וזהו שאנו‬
‫מבקשים בתחילת הברכה חיים חן וחסד‪ -‬שיהיו חלק מחיינו‪ ,‬ואיך נקבל כזו‬
‫מעלה‪ ,‬ע"י אור פניו של הקב"ה – מבקשים אנו ברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך‪,‬‬

‫כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וכו'‪.‬‬

‫כזה היה מוישי‪ ,‬חי חיים של נתינה ושל הטבה אם במילה טובה אם בפירגון וטם‬
‫במעשים בפועל‪ ,‬כמו שיום אחד לאחר ששמע פעם את מיכל שסיפרה לו בדרך‬
‫אגב שיש לנו תוכנית לעשות הצללה למרפסת‪ ,‬מופיע הוא אצלנו בבית עם כל‬
‫הציוד עם חיוך גדול על הפנים ואומר "עזבי את יענקי עדיף שישב וילמד בכולל‬
‫אני עושה את זה צ'יק צ'אק‪ .‬ממש כמו אברהם אבינו שהצטער כל כך שאין לו‬
‫אורחים אפילו שכולם היו בבית‪ ,‬ולכאורה כשיצאה חמה מנרתיקה לא היה צורך‬
‫בהטבה של הכנסת אורחים שהרי כולם בביתם‪ ,‬ידע הקב"ה שאברהם דבק בו‬
‫ובמידותיו‪ ,‬וכמו שהקב"ה ברא את עולמו בשביל להיטיב עם הבריות שיצטרכו‪,‬‬

‫‪ 28‬משה‬ ‫זכרון‬

‫יבקשו ואז הוא ייתן‪ ,‬כך אברהם אבינו נהפך לאדם שחלק מהצרכים הבסיסים‬
‫כמו אוכל ושינה נכנס גם חסד והטבה‪.‬‬

‫ממש כזה היה מוישי‪ ...‬נשמה טובה‪ ,‬בעל חסד‪ ,‬בעל מאור פנים‪.‬‬

‫כל השנה האחרונה משפחתנו הייתה באבל ובקושי גדול‪ ...‬אנחנו כל הזמן‬
‫חושבים איך ממשיכים את החיים‪ ,‬ולא בצורה של לשרוד אלא לגדול ולהתעלות‬
‫מהקשיים הבלתי נתפסים‪ .‬ולא לשכוח לרגע אחד את מה שקרה וביחד עם זאת‬

‫להתרומם ולהמשיך ‪.‬‬

‫חשבתי אולי נוכל ללמוד זאת מרבי יוחנן‪ .‬הגמרא מספרת שנפטרו לרבי יוחנן‬
‫עשרה ילדים והאחרון ממש נשרף ונשאר ממנו עצם קטנה‪ ,‬מה עשה ר' יוחנן‬
‫השאיר אצלו את העצם ובכל אסון שהיה מתרחש‪ ,‬היה בא לנחם ומראה את‬
‫העצם הזאת ואומר אם אני הצלחתי להמשיך בחיי אחרי כל הצרות הללו‪ ,‬גם‬

‫אתם בעז"ה תמשיכו‪.‬‬

‫אותו רבי יוחנן הגמרא מספרת שכשנפטר לו החברותא ריש לקיש לא יכל בשום‬
‫אופן להמשיך את חייו‪ ,‬היה מסתובב ברחובות וצועק איה אתה ריש לקיש‪.‬‬
‫הביאו לו חכמים חברותא אחר ולא עזר כלום‪ ,‬אמר להם לחכמים ריש לקיש‬
‫היה מקשה עלי הרבה קושיות ולא רק סייעתות‪ ,‬כמו החברותא החדשה‪,‬‬

‫השתגע רבי יוחנן והתפללו עליו חכמים שימות‪.‬‬
‫מה קרה לרבי יוחנן שדווקא שהחברותא נפטר לא יכל יותר להמשיך‪ ,‬מדוע כאן‬
‫דווקא נשבר? אלא ההסבר הוא שהרי אנו יודעים שכשיש צרות כאלה‪ ,‬היחיד‬
‫שיכול לנחם זה הקב"ה כמו שאנו אומרים‪" :‬המקום ינחם אתכם"‪ ,‬רבי יוחנן‬
‫שהיה לו את החברותא ריש לקיש שהיה מקשה עליו הרבה קושיות‪ ,‬היה גורם לו‬
‫לעמל התורה ברמה כזו שהתורה נהפכה לחלק ממנו‪ ,‬ואורייתא וקב"ה חד הוא‪,‬‬
‫וע"י עמל התורה הצליח להתגבר בכוחות על טבעיים על כל צרותיו‪ ,‬שהרי זכה‬
‫להתחבר לקב"ה ולהתנחם ממנו‪ ,‬וכאשר נפטר ריש לקיש ירד לו העמל בתורה‪,‬‬
‫ואז פחות היה חלק מהאורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא‪ ,‬ממילא חזרו וצפו לו‬

‫כל הצרות שהיו לו במשך החיים‪ ,‬ולא יכל להמשיך‪...‬‬
‫רואים מכאן שבכדי להמשיך הלאה על אף קשיים וטרגדיות צריך את הנחמה‬
‫של הקב"ה‪ ,‬איך מקבלים אותה? ע"י שמתחברים אליו‪ .‬ואיך מתחברים ע"י‬

‫שנדבקים בו ובמידותיו‪ ,‬בעמל תורה וחיי חסד בדיוק כמו שהיה מוישי‪.‬‬

‫אז ניקח את המידות הנאצלות של מוישי נחיה כמוהו ונהפוך להיות אנשים‬
‫שהחיים שלהם זה להיטיב‪ ,‬וממילא נדבק בקב"ה ואז הוא כבר ינחם אותנו ‪..‬‬

‫ונוכל לא רק להמשיך אלא להתעלות יותר ויותר‪...‬‬

‫ומחה ה' דמעה מעל כל פנים ונאמר אמן‪.‬‬

‫משה‬ ‫‪29‬‬ ‫זכרון‬

‫תמונות‬

‫‪ 30‬משה‬ ‫זכרון‬

‫‪ 31‬משה‬ ‫זכרון‬

‫‪ 32‬משה‬ ‫זכרון‬

‫‪ 33‬משה‬ ‫זכרון‬

‫גב' בת שבע לובינסקי‬

‫אחות‬

‫מוישי אחי היקר והאהוב‪.‬‬

‫אני לא אגיד מה מוישי היה‪ ,‬אלא מה הוא עדיין בשבילי ‪.‬‬
‫כי מוישי תמיד ישאר בליבי ‪.‬‬

‫מוישי זכור בליבי כדמות מלאת עוצמה‪ ,‬מקרינה אנרגיות חיוביות לכל סובביו‪.‬‬
‫כעת בעודי כותבת עליו נזכרת אני בחיוכו האמיתי והזך ועולה חיוך על שפתי ‪.‬‬
‫תמיד הקפיד לא לדבר בחסרונות הבריות‪ ,‬ולראות בכל אחד את הצדדים‬

‫החיוביים‪.‬‬
‫ממנו למדתי מה זה פירגון מכל הלב‪ ,‬מהי עזרה מכל הלב‪ ,‬מהי נתינה ללא‬

‫גבולות‪.‬‬
‫היה רגיש ומבין את האחר ברמה של מלאך‪.‬‬

‫נתן את כל ליבו לגידול ילדיו‪.‬‬
‫חשיבות כיבוד ההורים שלו תהיה חקוקה בליבי לנצח ותהווה מודל לחיקוי עבורי‬

‫ולכל אחיי‪.‬‬
‫היה לו כל כך הרבה לתרום לעולם ולהפוך את העולם לטוב יותר‪,‬‬

‫והפסד הוא לנו שלא זכינו ללמוד ממנו עוד ועוד‪...‬‬
‫שיהיה מליץ יושר עבור המשפחה ‪.‬‬

‫שנזכה ללכת בדרכיו לאורך ימים טובים מתוך בריאות ונחת‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫צבי‪ ,‬בת שבע ולאה לובינסקי‪.‬‬

‫‪ 34‬משה‬ ‫זכרון‬

‫גב' מיכל פפר‬

‫אחות‬

‫ללב קשה לעכל‪ ,‬הנפש לא מצליחה להבין והעט ממאן לכתוב‪.‬‬

‫שנה עברה ‪..‬‬
‫שנה של חסר‪...‬‬
‫שנה של ניסיון לא פשוט ‪..‬‬
‫שנה של מחשבה והתבוננות ‪..‬‬
‫שנה של העמקת ההכרה בתפיסה ש"ה' נתן וה' לקח"‪...‬‬
‫שנה של חיזוק ההבנה שאין שום הבנה ‪...‬‬
‫שנה של חשיבה של‪" :‬כל דעביד רחמנא לטב עביד"‪.‬‬

‫בספר תהלים פרק טו פסוק ב' מתאר דוד המלך את מי שיזכה לשכון בהר‬
‫קודשו של הקב"ה‪" -‬הֹו ֵל ְך ָתּ ִמים ָו ֹפ ֵעל ֶצ ֶדק ‪ְ..‬ו ֹד ֵבר ֱא ֶמת ָבִ ְל ּבבֹו"‪.‬‬

‫המלבי"ם מפרש את המילים "דובר אמת בלבבו" שלא תהיה אמונתו מן השפה‬
‫ולחוץ‪ ,‬כי גדר האמונה הסכמת הלב‪ ,‬עם מה שהוא מוציא בשפתיו ז"א האמונה‬
‫נובעת מבפנים והדיבור הוא הכוח‪ ,‬להוציא לפועל את מה שהלב רוצה ומאמין ‪.‬‬
‫במחשבה ראשונית על מוישי אחי היקר עולה בקנה אחד תאורו של איש אמת‪.‬‬

‫הנהגותיו‪ ,‬פועליו ומעשיו בוצעו לפי הנחת יסוד זו ‪ -‬אמת ‪.‬‬
‫מוישי נתן צדקה‪-‬חומש ‪ ,‬בהידור הכי גדול שיש‪ ,‬היו לו מקרים שיכול היה לעגל‬

‫פינות אך הוא בדרכו הולך באמת הישרה שלו ‪.‬‬
‫קל היה לאנשים לקבל ממנו מחמאות או דברי חיבה כי מה שהוא אמר היה‬

‫באמת ובתמים מתוך הלב פיו וליבו שווים הם‪.‬‬
‫את המתנה הזו שלו של הארת הפנים לשני‪ ,‬נתן לכול מי שיחפוץ ליבו‪ ,‬רבים‬

‫האנשים בשבעה שסיפרו שבאו בגלל הבוקר טוב‪...‬‬
‫הארת הפנים הייתה אצלו תמיד! גם כאשר היה הדבר כרוך בטרחה מרובה‬
‫מצידו‪ ,‬אף פעם לא נתן את התחושה שהקשית עליו‪ .‬העזרה שלו הייתה שם‬

‫דבר! מכל הלב והנשמה ושכנוע אמיתי מצדו שזה שום דבר‪ ,‬זה בקלות רבה‪...‬‬

‫‪ 35‬משה‬ ‫זכרון‬

‫מוישי היה סמל ודוגמא לאב ובעל למופת‪ ,‬בכול הזדמנות ניתן היה לראות את‬
‫ההשקעה והמסירות הרבה שלו בגידול הילדים‪ ,‬את הסבלנות ואת המאמצים‬

‫לתת לילדים הכי הרבה שאפשר‪.‬‬
‫ויש דברים שאי אפשר לכתוב רק הלב זוכר ומודה‪...‬‬
‫מוישי נעמת לנו מאוד‪ ,‬ימי חייך קצרים היו‪ ,‬אך גדושים ומלאים‪ ,‬ניסית להפיק‬
‫את המירב ולהתעלות מעל המכשולים‪ ,‬שימשת דוגמא ורושם בל יתואר בלכתך‬

‫‪.‬‬
‫מוישי אחי היקר‪ ,‬אני יושבת וכותבת עליך בזמן עבר והקושי כל כך גדול‪.‬‬

‫מציאות של חיים שנעלמה בפתאומיות‪.‬‬
‫ומציאות חדשה שצריכה למידה‪...‬‬

‫תתפלל על כולנו‪ ,‬על אבא ואמא ‪ ,‬על הילדים שלך הזכים והטהורים על בצי ועל‬
‫כלל עם ישראל‪.‬‬

‫שנזכה במהרה בימינו לביאת גואל צדק ולתחיית המתים ‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫‪ 36‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרב יהונתן מושקוביץ‬

‫אח‬

‫"וראך ושמח בליבו"‬

‫בפרשת שמות הכתוב מתאר את תגובתו של אהרן בראותו את אחיו‪ ,‬הקטן‬
‫ממנו‪ ,‬עולה לגדולה‪ .‬וכך אומר הכתוב(שמות ד'‪ ,‬י"ד)‪" :‬וראך ושמח בליבו"‪.‬‬
‫ומפרשים‪ ,‬שגדולתו של אהרן הכהן‪ ,‬שלא רק ששמח כלפי חוץ‪ ,‬שזה לבד‬
‫גדולה‪ ,‬אלא מעיד עליו הפסוק‪ :‬וראך‪ ,‬ושמח בליבו‪ .‬דהיינו גם בלב פנימה‪,‬‬

‫שמחה אמיתית‪.‬‬

‫לא במקרה יצא שהפטירה של מוישי היתה סמוך לפרשה זו‪ .‬אחד הדברים‬
‫שהרגשתי ממך‪ ,‬מוישי‪ ,‬שלמרות שהייתי אחיך הצעיר‪ ,‬תמיד נתת בי את‬
‫ההרגשה שאתה כביכול צעיר ממני תמיד פרגנת בצורה יוצאת דופן‪ ,‬והמיוחד‬
‫שזה לא היה רק כלפי חוץ‪ ,‬אלא "וראך‪ ,‬ושמח בלבו" שמחה אמיתית‪ ,‬בלב‬

‫פנימה‪.‬‬

‫מקובל בעולם ש"אחרי מות‪ ,‬קדושים אמור"‪ ,‬כשמגיעים לדבר על אדם שנפטר‬
‫מן העולם‪ ,‬פתאום מוצאים מעשים טובים‪ ,‬דברים טובים‪ ,‬תכונות טובות‪ .‬אבל‬
‫אצלך מוישי‪ ,‬הדברים שנאמרו‪ ,‬המעשים שסופרו‪ ,‬התכונות המיוחדות‪ ,‬היו‬
‫אמיתיים ממש‪ .‬כל תכונה טובה שהזכירו‪ ,‬מידות טובות שהיו בך‪ ,‬או סיפורים‬

‫שסיפרו עליך‪ ,‬הכל היה אמת של ממש‪ ,‬בלי גוזמאות‪.‬‬

‫רציתי לגעת בחלק‪ ,‬אמנם קטן‪ ,‬אבל שהשאיר אצלי רושם‪ ,‬מהמידות המיוחדות‬
‫שלך‪.‬‬

‫חינוך הילדים ‪ -‬כולם הזכירו את הצורה והדרך שבה התייחסת לילדיך‪,‬‬
‫ולא לחינם‪ .‬תמיד יהיה לנגד עיניי ההקפדה שלך על לימוד עם הילדים‬
‫גם בזמנים קשים יותר‪ :‬לילי שבתות‪ ,‬מוצ"ש‪ ,‬גם כשהיו אורחים‪ ,‬לא‬
‫ויתרת על סדר 'אבות ובנים'‪ .‬חינוך הילדים תמיד היה אצלך בראש סדר‬
‫העדיפויות‪ .‬לא פעם התייעצתי איתך על תכנים המתאימים לילדים‪ ,‬על‬
‫התנהגות נכונה במצבים מסוימים‪ ,‬ותמיד עמדת בעקרונותיך וייעצת‬

‫בצורה ישרה‪.‬‬

‫לימוד ‪ -‬ב"ה‪ ,‬הייתה לי הזכות ללמוד איתך‪ ,‬כמה שנים בישיבת בין‬
‫הזמנים ברעננה‪ ,‬לעולם לא אשכח את צורת ודרך הלימוד שלך‪ .‬בנוהג‬
‫שבעולם קשה לחזור על דבר שכבר נלמד‪ ,‬רוצים להמשיך קדימה‪ ...‬אבל‬
‫אתה לא ויתרת ותמיד תחילת הלימוד היתה חזרה על הלימוד של‬

‫אתמול‪ .‬רק אח"כ היינו ממשיכים הלאה‪.‬‬

‫‪ 37‬משה‬ ‫זכרון‬

‫תמיד ידעת מה אתה רוצה וצריך ללמוד‪ ,‬וכבר אמרו בעצרת ב'שבעה'‬
‫שראו בחלק נכבד מהספרים שלך שהיו בהם סימניות‪ ,‬פתקים‪ ,‬היית‬
‫מחושב מה צריך ללמוד‪ ,‬במה צריך להתקדם‪ ,‬על מה צריך עוד לעבוד‪...‬‬

‫אמת ‪ -‬תמיד דרשת וחקרת לאמת‪ ,‬כל הנהגה או מעשה שהיית עושה‪,‬‬
‫היו אחרי שביררת את מקור הדברים‪ .‬לא פעם שאלת אותי על דברים‬

‫שהייתי עושה מה המקור לכך‪.‬‬

‫שמחה ‪ -‬אני חושב שלא היה אחד שלא ציין את החיוך הכובש שלך‪ ,‬את‬
‫המילה הטובה‪ ,‬את הפרגון בכל מקום‪ .‬כל שיחת טלפון שהייתה מתחילה‬

‫איתך הייתה תמיד עם החיות והשמחה המיוחדת‪ ,‬שהייתה רק לך‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬אלו הן רק מן המעט מהמידות המיוחדות שהיו בך‪ .‬ואומרים‪ ,‬שכשנפטר‬
‫אדם מן העולם‪ ,‬המידות הטובות שלו תלויות ומחכות שיתפסו אותם‪ .‬ולוואי‬

‫ונצליח לתפוס כמה שיותר ממידותיך המיוחדות‪.‬‬

‫ותהיה מליץ טוב בעדנו ונזכה לביאת משיח צדקנו בב"א ולראות בתחיית‬
‫המתים‪ ,‬אמן!‬

‫באהבה ובדמע‬
‫אחיך הצעיר יוני‬

‫‪ 38‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרב עמיחי גרינברג‬

‫גיס‬

‫והחי יתן אל לבו‬

‫"טֹוב ּל ֶל ֶכת ֶאל ָבֵית ָאֵ ֶבל‪ִ ,‬מ ֶל ֶכת ֶאל ָבֵית ִמׁשְ ֶתה‪ָ ,‬בַ ֲא ֶשר הָוא סֹוף ּכל ּה ּא ּדם‪,‬‬
‫ְו ַה ַחי ִי ָתֵן ֶאל ִלבֹו" (קהלת ז ב)‬

‫מהי מהות המלצתו של שלמה המלך "טוב ללכת לבית אבל מלכת לבית‬
‫משתה"?‬

‫מה מקבלים בבית האבל שלא מקבלים בבית המשתה שבגין זה שלמה המלך‬
‫נותן את העצה שטוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה?‬

‫בהמשך הפסוק שלמה המלך עונה על כך" ‪ -‬באשר הוא סוף כל האדם והחי‬
‫יתן אל לבו‪".‬‬

‫ההליכה לבית האבל – שם מקבלים את הפרופורציות הנכונות של החיים‪ .‬בבית‬
‫האבל נחשפים לדברי המשנה במסכת אבות "דע מאין באת ולאן אתה‬
‫הולך"‪.‬כל מעשינו צריכים להגיע מתוך מחשבה‪ ,‬זהירות ונקיות הדעת‪ .‬אנחנו‬
‫נמצאים בעולם שהוא פרוזדור ‪ -‬מאין הגענו ולאן אנחנו הולכים‪ .‬המשנה‬
‫מדברת על תחילתו של קיום האדם ועל סופו ומה עם כל התקופה שנמצאת‬

‫בין 'מאין באת' ל'לאן אתה הולך'?‬

‫זוהי התקופה בה האדם צריך לנצלה בצורה המקסימלית לקיום המצוות ‪ -‬בין‬
‫אדם למקום ובין אדם לחברו‪ .‬כמו שכותב הרמח''ל "במסילת ישרים"‪" :‬שיתברר‬
‫ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל‬

‫אשר הוא עמל כל ימי חייו"‪.‬‬

‫האדם‪ ,‬בתקופה זו מחובתו לברר‪ ,‬האם העמל שלו מקדם אותו אל התכלית‬
‫שבשבילה הוא הגיע לעולם או לא‪.‬‬

‫כך אפשר לפרש את הפסוק "והחי יתן אל ליבו" – האדם‪ ,‬שזכה להמשיך לחיות‬
‫את חייו מה הוא צריך לתת לליבו?‬

‫כשידע האדם לשים לב בין הדברים החשובים לבין הפחות חשובים‪ ,‬את ההבדל‬
‫הוא רואה בבית האבל – שם כבר מבינים מה חשוב בחיים‪ ,‬אז הוא יוכל לתת‬
‫לליבו‪ ,‬פירוש‪ ,‬לברר אצל עצמו‪ ,‬בתוכו בפנימיות שלו‪ ,‬מהי האמת והעמל‬
‫הנדרשים בשביל לעבור את התקופה הזו בין 'מאין באת' לבין 'לאן אתה הולך'‪.‬‬

‫‪ 39‬משה‬ ‫זכרון‬

‫איך הוא ימלא את התקופה זו בתוכן מהותי‪ ,‬תוכן שיעשה נחת רוח לקב"ה ע"י‬
‫קיום המצוות‪.‬‬

‫כאשר הצלחנו – "לתת ללבנו" ‪ -‬להכניס בלב‪ ,‬מהן הדברים שנוכל להתחזק‬
‫ולהתקרב‬

‫לקב"ה – אז נוכל להמשיך לחיות את החיים בצורה רצינית ומלאים בתוכן‬
‫אמיתי שעל ידם נתקרב לתכלית לה נשלחנו‪ ,‬כאן בעולם הזה‪.‬‬

‫מוישי ז"ל סימל את הטוב‪ ,‬את הרוגע‪ ,‬את המידות הטובות‪ .‬הוא היה סמל של‬
‫בין אדם לחברו‪.‬‬

‫העמל של מוישי 'אשר היה עמל כל חייו'‪ ,‬ביגיעה של טוב‪ ,‬להבין את השני‪.‬‬
‫מוישי היה סמל של מידות טובות‪ ,‬רוגע‪ ,‬לקיחת דברים ברצינות מתוך יראת‬

‫שמים‪ ,‬קביעת עיתים לתורה וקשר עם רבותיו‪.‬‬
‫חובה עלינו ללמוד מדמותו של מוישי את הענווה והמידות התרומיות שבה הוא‬

‫נתן לליבו‪-‬ולשימן לתוך לבנו וע"י כך נוכל לא רק ללמוד אלא גם לעשות‪.‬‬
‫"והחי יתן לליבו" נפיך רוח חיים ונמלא אותם במצוות ומעשים טובים כי זוהי‬

‫תכלית האדם בעולמו‪.‬‬

‫תהא נשמתו צרורה בצרור החיים‪.‬‬

‫‪ 40‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרב יהודה רייך‬

‫דוד‬

‫את מוישי ז"ל הכרתי מיום היולדו‪.‬‬

‫ילד נחמד וחביב‪ .‬מאזין לזולת נותן כבוד לכל אדם‪.‬‬
‫זוכרני שהייתי מספר לו כל מיני סיפורים ממה שעברנו בישיבות ובחיים‪ .‬הוא‬

‫הקשיב עם הרבה דרך ארץ ואתה חשת הרגשה נעימה מאד לספר לו‪.‬‬
‫הוא תמיד היה נכון לעזור לזולת‪ .‬תמיד עשה זאת בהסתר שלא כולם יראו זאת‬

‫ולא כדי לקצור שבחים עליו‪.‬‬
‫היה בעל חסד בכל רגע פנוי ובעת צורך גם שלא היה פנוי‪.‬‬

‫ידע לתת לאחיו תמיד הרגשה טובה‪.‬‬
‫מאד כיבדם וקירבם‪ .‬קידש במעשיו את השם‪.‬‬
‫בכל רגע נתון היה מסתכל ימינה ושמאלה‪ ,‬במה יוכל לעזור לכל נצרך‪.‬‬

‫הקב"ה רצה אותו לידו מוקדם – כיון שהספיק לעשות בחייו מה שרבים אחרים‬
‫לא מספיקים‪.‬‬

‫הקב"ה ינחם את המשפחה ואת כולנו שלא נדע עוד צער‪.‬‬

‫ורק שמחות יסובבו אותנו‪ .‬אמן!‬

‫"בלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים" (ישעיהו כ"ה ח')‬

‫‪ 41‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרב יוסי רייך‬

‫בן דוד‬

‫שנה חלפה והגעגוע לא נחלש‪...‬‬

‫הזעקה מנסה לפרוץ אך הקול נחלש‪...‬‬

‫אל תוכי תהומות הנשייה תדר נשלח‪...‬‬

‫מבין שאם לא אכתוב זה יהיה בלתי נסלח‪...‬‬

‫מוצא את עצמי מול המקלדת מתאמץ לעכל‪...‬‬

‫לכתוב על מושי בלשון עבר איני יכול בכך להקל‪...‬‬

‫מנסה שלווה ושקט פנימי עליי להחל‪...‬‬

‫לוחש לעצמי‪ ...‬תתעשת‪...‬תתחיל לאחל‪...‬‬

‫מתאמץ עד דמעות שלא לבהות‪...‬‬

‫אך המציאות ממשיכה לבעוט‪...‬‬

‫המוח קולט והלב עדיין לא תופס‪...‬‬

‫מנסה לכתוב כאילו ממלא טופס‪...‬‬

‫אט אט אחוז בשרעפיי מדמה את מושי נוכח‪ ...‬ובחדר אין רחש‪...‬‬

‫הכתיבה לפתע פורצת בזכות מידות ומעשים שבעוה"ז רכש‪...‬‬

‫אמונת חכמים‬

‫מעטים הם האנשים הזוכים להגיע לרמת אמונת חכמים גבוהה כל כך! בודדים‬
‫עוד יותר הם‪ ,‬המסוגלים לעמוד בנסיון קשה כל כך! יחידים הם הדמויות אותם‬
‫מנסה הקב"ה כי יודע שיצליחו! ומוישי היה אחד מהם! ‪...‬מוישי עזב מקום‬

‫עבודה בטוח כי כך הרב ציווה‪...‬‬

‫ההזדמנות בכל פעם להתברך ושיתברכו בניו אצל גדולי ישראל היו מחזה‬
‫שבשגרה‪ ,‬הייתה זו אמונה טהורה זכה ותמימה שממש גורמת לי לקנאה‪...‬‬

‫בית ‪ /‬בית כנסת‬

‫בית היה המקום היציב‪ ,‬הבטוח שאותו אהב וטיפח‪ ,‬אליו אהב להגיע ובו השקיע‪,‬‬
‫המקום שנוכחותו תרמה והשפיעה על ילדיו שאותו העריצו‪.‬‬

‫וכמובן אך טבעי הוא שבראש החבורה שהחליטה להקים בית כנסת ומי שמשך‬
‫בחוטים והשקיע מזמנו וממרצו היה מוישי‪...‬‬

‫‪ 42‬משה‬ ‫זכרון‬

‫גדלות האדם‬

‫גדלותו של האדם ניכרת במעשיו הקטנים ובדרכים הסלולות שבהן בוחר‪ .‬לא‬
‫כולם יודעים לבחור בדרך הנכונה‪ .‬לעיתים אף הדרכים הלא סלולות המלאות‬
‫מהמורות נראות יפות ומבטיחות‪ .‬הגדלות היא לדעת לראות נכוחה ולא‬
‫להתפתות‪ .‬מוישי ידע מצד אחד לשמור על פשטות וצניעות ומצד שני להכיר‬

‫בדרכים הטובות המובילות ליעדים הנבחרים‪.‬‬

‫דמות בן ישיבה‬

‫יש שהוא בחור ישיבה ויש מי שהינו בן ישיבה מי שדמות הישיבה אינה עוזבת‬
‫אותו‪ ,‬מי שנשאר בן של הישיבה אף שנים לאחר שעזב אותה וכיעקב אבינו שהר‬

‫המוריה בא אליו ולא שהדרך קפצה לו‪...‬‬

‫התעוררות‬

‫העובדה כי בזכות מוישי אנשים התעוררו לקדושה וטהרה היא מליץ יושר שאין‬
‫כדוגמתו‪ .‬המעשים ששמענו שאותנו מובילים‪ ,‬זאת לך למורשה ותעודה‪.‬‬

‫ותרנות‬

‫החכמה לעמוד על שלך מחד ולוותר כשצריך מאידך‪ ,‬היא תכונה שמזמן נעלמה‬
‫מהאופק אצל אנשים‪ ,‬אך אצל מוישי היא בלטה והיתה נוכחת תמיד‪.‬‬

‫זכויות כרימון‬

‫הכל היה פרוס לפניו אבל חשקה נפשו בתורה וביראה‪ ,‬כל צעד שאותו עשה‬
‫היה בשיקול של דעת תורה‪ .‬כל דילמה שאליה נקלע נפתרה בנקל כי כך התורה‬
‫ציוותה‪ .‬רוכש היה מצוות בכל הזדמנות בכל מקרה ניצל את המומנט לעשיית‬

‫עוד מצווה‪.‬‬

‫חיוך כובש‪/‬חסד‬

‫הדמות החרוטה בזיכרוני היא של מושי תמיד בחיוך שובה על פניו נסוכה היתה‬
‫שלווה אמיתית וכנה‪ .‬חוט של חסד אפף והקיף אותו‪ ,‬שהקרין על כל הסובבים‬

‫והדביק אותם בכך‪.‬‬

‫טוב עין הוא יבורך‬

‫עין טובה הייתה משתפכת ממנו עוד בטרם פצה פה‪ ,‬המבט המלטף והאוהב‬
‫שבו הביט בבני אדם הותירה רושם‪ .‬חשת כי מולך ניצב אדם גדול שאמנם רגליו‬
‫בקרקע אך ראשו מגיע השמיימה‪ .‬כשפתח את פיו יחד עם מאור פניו נטע בלבך‬

‫את התחושה כי הדמות שמולך מלאך היא‪...‬‬

‫ילדים זה החיים‬

‫‪ 43‬משה‬ ‫זכרון‬

‫כמה אנרגיה באיש אחד‪ ..‬ואת הכל הפנה להשקיע בחינוך הילדים‪ .‬כל מי‬
‫שהתבונן בדרכיו ובמעשיו הרגיש בתוך סדנה להדרכת הורים‪ ...‬ההכלה‬
‫וההקשבה לכל אשר עברו ולמדו הציתו בלב כל רואה את הרצון להדמות‬
‫למעשיו וללכת בדרכיו‪ ...‬ומעל כולם הלימוד המשותף של עם ילדיו בזה השקיע‬
‫את מיטב כוחו ומרצו‪ .‬בכך ראה את עיקר חינוכו וב"ה בניו חביביו החזירו לו‬

‫אהבה בעוד דף גמרא ובעוד משנה‪...‬‬

‫כיבוד הורים‬

‫זה מראה שלא כל יום רואים‪ ...‬התחושה גם פה כפי שנתקלנו רבות כי יש חובת‬
‫הכרת הטוב הוכיחה שגם בלא שצוונו על מצוות כיבוד הורים‪ ,‬ממך היינו למדים‬
‫זאת‪ .‬הרגישות כלפי ההורים‪ ,‬הדאגה לשלומם והרצון כל הזמן לרצותם‬

‫מדהימים ומהווים מודל לחיקוי לכולם‪.‬‬

‫לערנען‬

‫או כפי שאומרים לרנען תורה‪ ...‬המחזה הנאצל ביותר שמותיר בנו את הזכרון‬
‫היפה מצד אחד וגורם לרגש שוב לעלות מצד שני היה לראות אותך לומד‬
‫ובעיקר לראות אותך לומד עם ילדיך בכך לראות בחוש ולהיות נוכח במעמד הר‬
‫סיני וכדברי הגמרא על הפסוק ‪" :‬והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת‬

‫לפני ה' אלוקיך בחורב"‬

‫משפחה‬

‫אם רוצים סמל ודוגמה לאיך צריכה להראות משפחה יודעים כולם את‬
‫התשובה‪ ...‬בביתו של מוישי תמיד היתה ניכרת גילה‪ ,‬רינה‪ ,‬דיצה‪ ,‬חדוה‪ ,‬אהבה‪,‬‬

‫אחוה‪ ,‬שלום ורעות‪...‬‬

‫נושא בעול‬

‫זכורני מהימים בהם למד בישיבה בכפר סבא את היותו אבן שואבת לחבריו איך‬
‫תמיד דאג לעזור לכולם‪ ,‬להיות כתף תומכת למי שנצרך ובעיקר להיות תמיד‬

‫לצד אלו החלשים יותר כדי לעודדם ולחזקם‪.‬‬

‫ספרים‬

‫כמה אהב ללמוד תורה‪ .‬ספרים רבים נותרו על הסטנדר והותירו רושם עז‬
‫מבלותם והשימוש בהם‪ .‬הם נראו כמבכים את השריפה וכיתומים‪ ...‬אך‬

‫המורשת שהועברה לילדים ממשיכה ב"ה בעוז‪.‬‬

‫עבד ה'‬

‫ההתכופפות וההתבטלות בפני גדולי הדור ובמיוחד כלפי ראש הישיבה בכדי‬
‫שיתוו לו את הדרך לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב מעידים כאלף עדים על‬

‫‪ 44‬משה‬ ‫זכרון‬

‫דמות של עובד אמיתי ברמ"ח אברים ובשס"ה גידים‪.‬לא רבים הם אלו שכל‬
‫מעשיהם ללא פניות ללא מטרות וללא כחל וסרק של העמדת פנים ושקר‪,‬‬

‫פעולתו אמת וכל דרכיו צדק‪ .‬יחיד ומיוחד במינו‪.‬‬

‫צדקה‬

‫לא תמיד היה מה לתת אך תמיד רצה לתת וכדברי הגמרא שעם ישראל קדוש‬
‫כי גם אלה שאין להם לתת רוצים לתת וכשהיה פתח את ליבו ונתן ביד רחבה‬

‫ובנפש חפצה‪ ,‬חלק מהדברים ידועים וחלקם לצערנו כבר לא נדע‪.‬‬

‫קדושה‬

‫הדבר הראשון שפוגש את מבטך כבר מבעד למשקוף הדלת זה ארון הספרים‬
‫ותמונות הרבנים הממלאים את הסלון‪ ,‬כבר בכניסתך בתחושתך הנך‬
‫באטמוספרה אחרת הקדושה פורצת ומדבקת אותך‪ .‬לא בכדי תמיד היה ראש‬

‫וראשון לכל דבר שבקדושה‪.‬‬

‫שבת‬

‫מעין עולם הבא‪ ...‬כמה מפעים היה לראות אותך מלווה בילדיך פוסע לבית‬
‫כנסת מוקדם ממהר לקבל את השבת‪ .‬לשמוע את הקול הבוקע מביתך‪ ...‬את‬

‫השירה‪ ...‬את הלימוד עם הילדים‪ ...‬את השיח הרגוע והנעים ופשוט להתפעל‪...‬‬

‫תורה‬

‫תורה תורה חיגרי שק‪ ...‬הפסדנו בן עליה אמיתי‪ ...‬גדול בתורה אבד ממנו‪...‬‬
‫בשיא פריחתו נעלם מעימנו‪ ...‬שאיפותיו היו גדולות אך נפטר באיבו‪ ...‬אך בזאת‬
‫נחמתנו לראות את ילדיו הולכים בדרכיו ומדבקים במעשיו‪ ...‬לראות את הוריו‬
‫אבי וחיה שיחיו לאורך ימים ושנים משמרים את משמרתו ומנציחים את פועלו‪...‬‬

‫‏‬

‫‪ 45‬משה‬ ‫זכרון‬

‫הרב יקותיאל רייך‬

‫בן דוד‬

‫‪ 12‬חודש לבן דודי הרב משה מושקוביץ זצ"ל‬

‫התבקשתי ע"י דודי היקר ר' אברהם עיבר שיבדלחט"א לעלות קוים לדמותו של‬
‫בן דודי היקר באדם הרב משה זצ"ל‬

‫בשעת כתיבה זו עולים בראשי אין ספור אפיזודות מחייו‪:‬‬

‫תמונה ראשונה ממוישי זכורה לי מהברית שלו – הברית התקיימה בבית מדרשו‬
‫של האדמו"ר מקליוולנד שבאותם הימים האבא ר' אברהם שיחי' היה מעת לעת‬
‫מתפלל שם יחד עם סבינו הרה"ח ר' חיים ישראל שטייינמץ זצ"ל‪ .‬יש לציין שאת‬

‫הברית של האח יוני אינני זוכר אך של מוישי אני זוכר בבהירות!‬

‫מוישי ז"ל היה בן עליה פשוטו כמשמעו ידוע המאמר המוסרי שאדם שקשה לו‬
‫סימן שהוא בעליה אם קל לו הוא בירידה משל לאדם שמדווש באופניו בעליה‬

‫מאוד קשה בירידה מאוד קל‪...‬‬

‫כמדומני שמוישי החל את עלייתו הרוחנית במעבר לבית הספר של החינוך‬
‫העצמאי ברעננה וזאת לבקשת הסבתא הצדקת שלנו מרת לאה ע"ה ולמרות‬
‫שהיה בזה סיכון לעבודה של האבא ההורים פעלו במסירות נפש והעבירו את‬
‫שני הילדים לחינוך העצמאי ויתכן שאותה מסירות עמדה להם כעבור שנים‬

‫להקים משפחה לתפארת בלע"ה כמו שאנו רואים היום‪.‬‬

‫למוישי היה הרבה התגברויות בתקופת הבחרות‪ ,‬האופי החביב והחיוך התמידי‬
‫והכובש‪ ,‬גרמו להרבה חברים להסתובב סביבו ובידוע שפעמים חברים יכולים‬
‫להוריד ולסחוף החוצה ולא תמיד נער צעיר יכול לעמוד בפני התמודדויות‬
‫שכאלו‪ .‬אך ההורים היקרים השקיעו את הכוחות המשאבים ונשאו תפילות‬
‫שמוישי יצליח להילחם ולהצליח והיה זה ממש מלחמה בין כוחות האור‬

‫והחושך‪ -‬והאור גבר על החושך!‬

‫לא אשכח את האפיזודה כאשר היה זה בבית משפחת נדב בתל אביב‪ ,‬ברוריה‬
‫דודתינו היקרה תחי' ערכה לאח הבכור הרב שאול שליט"א שבע ברכות לרגל‬
‫נישואיו‪ ,‬באותו מעמד נעמד מוישי ודיבר על החתן כנהוג‪ ,‬כאשר סיים את‬
‫הדרשה אמר משפט שבעצם עיצב לו את חייו "בחרתי ללכת ללמוד בישיבה של‬
‫שאול" המשפט ריגש את כל הנוכחים במקום ובעצם התחיל פרק חדש בעלייתו‬
‫הרוחנית‪ ,‬מוישי לא ויתר לעצמו השקיע בלימוד ובשיחות מוסר של רבני הישיבה‬
‫והיה זה מאוד מרגש ואפילו מעורר קנאה מבחינת קנאת סופרים לפגוש אותו‬

‫‪ 46‬משה‬ ‫זכרון‬

‫מפעם לפעם ולראות איך בן עליה עולה ומתעלה‪ ,‬הערכה שלו לתורה ולומדי‬
‫התורה יחד עם התבטלות לרבותיו הייתה ממש מפעימה‪ ,‬לאחר מס' שנים בהם‬
‫עלה והתעלה זכה לקבל שידוך כיאה וכיאות לבן תורה תבלחט"א את מרת בת‬
‫ציון תחי' עם עדינות מיוחדת ולב זהב ‪ -‬ממש כתאומה של מוישי במידות‬
‫ומעשים טובים (תמיד שאשתי ציפי תחי' היתה מגיעה כיולדת לבית ההחלמה‬
‫ובתצי קיבלה אותה ידענו שהיא מסודרת) וכאשר בני הזוג חיו בכזאת הרמוניה‬
‫ושותפות יחד עם השקעה ענקית בחינוך לא פלא שהם זכו לשלושה יהלומים‬

‫שכל מי שמכיר מספר על חריצותם והצטיינותם בלימודים‪.‬‬

‫מוישי !!! כל מה שאדם עושה – עושה לעצמו השארת אחריך זרע ברך ה' שכבר‬
‫היום מסב לך עונג רב ובעז"ה בעתיד משלושת הצדיקים הקטנים יקום שבט‬
‫ענק שכל זה שייך לך ובזכותך ובודאי שדבר זה מעלה אותך ואת נשמתך‬

‫למקומות גבוהים בגן עדן‪.‬‬

‫יבדלחט"א אבי וחיה דודי היקרים !!! כל מה שהשקעתם לא הלך לריק יש‬
‫המשך ב"ה‪ .‬אני תמיד רואה את את אבי מורי שליט"א שאביו נהרג בדיוק לפני‬
‫שבעים שנה והשאיר שני ילדים קטנים בסביבה הרבה פחות דתית והסיכוי‬
‫שיצאו שומרי שבת אפסי וב"ה זכה אביו ז"ל לשבט ענק של בני תורה שוודאי‬
‫מסב לו נחת אמיתית‪ .‬וזה מעודד‪ .‬יתן ה' שמעכשיו רק נחת ושמחה יהיו מנת‬

‫חלקכם ותלכו משמחה לשמחה בבריאות איתנה‪.‬‬

‫הכותב בדמע‬
‫יקותיאל רייך‬