נעה כרמי מפעל ארגמן Noa Karmi Argaman Factory

‫צילום‪ :‬רן ארדה‬ ‫מבוא‪-‬‬

‫בשנים האחרונות ועד לימים אלו אנו עדים לסגירת מפעלים בישראל‬
‫בזה אחר זה‪ .‬בנוף המקומי החלו להופיע פילים לבנים בדמות מבני‬
‫תעשיה שמותירים אחריהם חותמת על המרחב‪ .‬בערים ובישובים‬
‫שבפריפריה עולות שאלות חדשות בנוגע ליחסים שבין העיר לתעשייה‬
‫שלה ועל פיתוח איזורים אלה ליצירת הזדמנויות‪ ,‬ושיפור חיי התושבים‪.‬‬
‫סיפור דומה הוא הסיפור של מפעל טקסטיל ארגמן ביבנה‪ .‬המפעל היה‬
‫מהסמלים החשובים של תעשיית הטקסטיל הישראלית‪ ,‬מתוכנן להריסה‪.‬‬
‫הבניין תוכנן על ידי אבי‪ ,‬רם כרמי‪ ,‬בשנות ה‪ 60‬בסגנון ברוטליסטי ומייצג‬
‫באדריכלות שלו את אופייה של סביבת העבודה היצרנית באותה תקופה‪.‬‬
‫לימודי האדריכלות משמשים עבורי כדרך נוספת להבין את האדריכלות‬
‫של המשפחה שלי בכלל ושל אבי בפרט‪ .‬ולכן בפרויקט הגמר היה לי‬
‫ברור שאני רוצה להתעסק במבנה שאבי תכנן ולהכניס סיפור חדש לתוך‬

‫המבנה הקיים‪.‬‬
‫‪ Adaptive Resue‬היא גישה מתחום השימור המבקשת לצקת שימוש‬
‫חדש במבנים ישנים‪ .‬הגישה מקדמת פרויקטים המעמידים את טובת‬
‫הציבור בראש סדר העדיפויות ולא מאפשרת לכוחות השוק לבדם לקבוע‬
‫את עתידם של המבנים‪ .‬מפעל ארגמן נבחר כמקרה בוחן של התאמת‬
‫מרחבים של מפעלים נטושים למציאות העכשווית‪ .‬הפרויקט מציע לצקת‬
‫תוכן וחיים חדשים לתוך השלד והגריד ההיסטורים של מפעל ארגמן‬
‫באמצעות מרחבי עבודה‪ ,‬לימודים ופנאי והתאמתם לאופייה וצרכיה של‬

‫‪4‬‬

5



‫‪10-19‬‬ ‫תוכן עניינים‪-‬‬

‫‪22-43‬‬ ‫סקירת שדה‪-‬‬
‫‪46-85‬‬ ‫תעשייה בישראל‪-‬‬
‫‪86‬‬
‫מפעל ארגמן‪-‬‬
‫רם כרמי‪-‬‬

‫הברוטליזם‪-‬‬
‫הברוטליזם בישראל‪-‬‬
‫‪ ADAPTIVE REUSE‬ומורשת תעשייתית‬

‫ניתוח בניין‪-‬‬

‫התערבות‪-‬‬

‫ביביליוגרפיה‪-‬‬

‫‪7‬‬



‫סקירת שדה‪-‬‬

‫תעשייה בישראל‪-‬‬

‫ההייטק בישראל‪ ,‬עם הקמתן של חברות הזנק רבות‪ ,‬שמפתחות תוכנה‬ ‫בשנותיה הראשונות של המדינה החקלאות הייתה במרכז הפעילות‬
‫חברות הזנק רבות‪ ,‬שמפתחות תוכנה בשלל תחומים‪.‬‬ ‫הכלכלית‪ .‬תפיסה זו הייתה המשך של הלך הרוח של התנועה הציונית‬
‫ומוסדותיה‪ ,‬שראו בהתיישבות החקלאית מרכיב מרכזי בתהליכי בנייתה‬
‫ההצלחה של החברות הביאה להתעניינות והשקעות בין לאומיות‬ ‫של המדינה‪ .‬מאמצע שנות ה‪ 50‬התרחשו שני שינויים עיקריים בעיצוב‬
‫ובנוסף העליה מברית המועצות הביאה ארצה הרבה מהנדסים שנכנסו‬ ‫המרחב הלאומי‪ :‬הראשון נוגע לפיתוח עירוני בשולי הארץ‪ ,‬והשני‬
‫לשוק המקומי וקידמו את התפתחות התעשייה‪ .‬הצמיחה של התעשיה‬ ‫התמודדות עם הפיתוח התעשייתי (חתוקה ולווין‪ .)2011 ,‬באותם השנים‬
‫בכלל הביאה לצמיחה מהירה של תעשיית השירותים בתוך מגזר ההייטק‪,‬‬ ‫המדינה עודדה תעשיינים רבים להקים מפעלים בערי הפיתוח על מנת‬
‫ושניהם יחד מהווים את מנוע הצמחיה של ישראל‪ .‬להייטק חשיבות‬ ‫לתמוך בתוכנית הפיזור שגובתה על ידי המדינה בתוכנית שרון‪ .‬באותן‬
‫עצומה במשק הישראלי‪ ,‬הנעדר כוח עבודה זול ואוצרות טבע ולכן הוא‬ ‫שנים היו שתי תצורות עיקריות של אזורי תעשיה‪ .‬הראשונה‪ ,‬מיזוג‪ -‬בליל‬
‫נסמך במידה רבה ביותר על חדשנות כמנוע צמיחה‪ .‬השכר הממוצע של‬ ‫של חנויות‪ ,‬בתי מלאכה וסדנאות‪ .‬תמונה רומנטית שנעלמת בהדרגה‬
‫עובדים בתעשיית ההיטק כפול מהשכר הממוצע במשק ועל כן הוא תורם‬ ‫ממרכזי הערים‪ .‬השנייה‪ ,‬סמיכות‪ -‬הפרדה על ידי כביש בין עירוני‪ ,‬שטח‬
‫פתוח‪ ,‬מסילת רכבת‪ .‬שיטה שהייתה חביבה על רשויות התכנון בישראל‪.‬‬
‫לאי שיוויון בהכנסה בישראל‪.‬‬ ‫גישה שיוצרת נתק בין העיר לאזור התעשיה‪ ,‬בין המגורים לעבודה‪.‬‬
‫הפיתוח של התעשיות חיזקו את הצמחיה וההגירה ושינו את המערך‬

‫החברתי והשירותים בעיר (חתוקה‪.)2014,‬‬

‫מפעלי הטקסטיל היוו את האחוז הגדול ביותר במפעלים אלו והקמתם‬
‫בערי הפיתוח היה ניסיון להילחם באבטלה ולספק תעסוקה‪ .‬היתרונות‬
‫של ענף הטקסטיל לצורך זה הוא שהיה עתיר עבודה‪ ,‬נדרש לכוח אדם‬
‫בלתי מיומן וניתן היה להקים בו יחידות ייצור גדולות במהירות רבה‪.‬‬
‫יתרונות אלו היו בולטים במיוחד בהקשר של קליטת גל העלייה של יהודי‬

‫צפון אפריקה (לוי פאור‪.)1995 ,‬‬

‫תפרוסות עיירות הפיתוח‬ ‫לאחר שנים אלו החל תהליך איטי של היחלשות המפעלים היצרניים‪,‬‬
‫מתוך‪ :‬אלישע אפרת‪ ,‬ערים ועיור בישראל‬ ‫הוקמה תעשייה ביטחונית ופיתוח של כלי נשק מתקדמים‪ ,‬שהובילו‬
‫לפיתוח תעשיה עתירת ידע‪ ,‬כאשר המוקדים שלה התרכזו סביב‬
‫האוניברסיטאות‪ .‬החל משנות ה‪ 90-‬עם הגלובליזציה נפתח השוק‬
‫הישראלי לעולם וכעת המפעלים המקומיים מתמודדים עם תחרות‬
‫קשה של תוצרת חוץ‪ .‬אט אט המפעלים החלו להפנות את הוא למדינות‬
‫בהן הייצור זול יותר ומפעלים בארץ נסגרו זה אחר זה‪ .‬תחילתו של עידן‬
‫האינטרנט באותן שנים‪ ,‬הביא לפריחה גוברת והולכת של תעשיית‬

‫‪10‬‬

‫מפעל ארגמן‪-‬‬

‫בעיני ספיר‪ ,‬שנהג להביא לשם את אורחיו מהארץ ומחו"ל‪ .‬אבל ארגמן‬ ‫ארגמן היה מהסמלים החשובים ביותר של תעשיית הטקסטיל‬
‫לא היה רק אוטופיה של פועלים אלא גם אוטופיה אדריכלית‪ .‬תכנון‬ ‫הישראלית‪ .‬מתחם ענק בהיקף של ‪ 110‬דונם שנחנך בעיירת הפיתוח‬
‫המפעל הופקד בידיו של האדריכל רם כרמי הצעיר‪ ,‬בשיא פריחת‬ ‫יבנה ב‪ 1965-‬כחלק ממדיניות פיזור האוכלוסין של הממשלה‪ .‬שר‬
‫הסגנון הברוטסליסטי והוא נחשב לאחד המבנים המרשימים ביותר שלו‬ ‫התעשייה‪ ,‬פנחס ספיר‪ ,‬שיכנע בעצמו את התעשיין ‪ -‬ולימים חתן פרס‬
‫(דביר ‪ .)2010‬מפעל ארגמן מגיב לשינויים הקורים בעולם ומפתח זרוע‬ ‫ישראל ‪ -‬אברהם קליר‪ ,‬להעביר את עסקיו מרמת גן לעיירת הפיתוח‬
‫חדשה וטכנולוגית להמצאת מכונות וחידושים בתחום הטקסטיל‪ .‬בשיאו‬ ‫יבנה‪" .‬כשארגמן נולד היה ברור שהוא צריך להתאים לצורכי המדינה‪ ,‬לא‬
‫המפעל העסיק מעל ‪ 1,200‬עובדים‪ ,‬כך שכל תושב ביבנה הכיר מישהו‬ ‫כיוון שאנחנו כאלה אנשים טובים אלא כיוון שבונים פה משהו" (שמעון‬
‫שעבד במפעל‪ .‬בשנות ה‪ 70‬החלו להחליף עובדים מעזה את העובדים‬ ‫קליר)‪ .‬ארגמן היה המפעל האוטומטי הראשון בישראל ואחד הראשונים‬
‫הישראלים‪ .‬במשך השנים הדלדלה כמות העובדים וכן חיי החברה‬ ‫שהנהיג מועצות יצור משותפות לעובדים ולהנהלה‪ .‬הוא ניהל את עצמו‬
‫שאייפינו את המקום ובשנת ‪2004‬המפעל נסגר והעביר את הייצור‬ ‫כמעין עיר קטנה בשטח של ‪ 46‬אלף מ"ר‪ ,‬הקים בית ספר למקצועות‬
‫לקריית גת‪ .‬כיום המפעל הוא בבעלות חברת תדהר המתכננת להרוס את‬ ‫הטקסטיל‪ ,‬פירסם עיתון עצמאי ואף העניק מלגות לימודים לילדי‬
‫מרביתו על אף שנכלל ברשימת המבנים לשימור ביבנה‪ ,‬ובמקומו עתיד‬ ‫העובדים‪ .‬הבעלים הכירו כל עובד בשמו הפרטי כחלק מהתפישה של‬
‫"משפחה אחת גדולה"‪ .‬מערכת היחסים הייחודית הזאת מצאה חן גם‬
‫לקום פארק תעשייה הכולל כ‪ 250-‬אלף מ"ר של משרדים‪.‬‬

‫צילום‪ :‬רן ארדה‬ ‫צילום‪ :‬רן ארדה‬

‫‪11‬‬

‫רם כרמי‪-‬‬

‫ללמוד בשנים ‪ 1951-1956‬ב‪ AA-‬בלונדון‪ ,‬בית הספר שממנו יצאו טובי‬ ‫רם כרמי נולד בירושלים בשנת ‪ ,1931‬למשפחה מבוני היישוב‪ .‬כרמי‬
‫האדריכלים שפועלים היום במרחב הבינלאומי‪ .‬משם חזרתי לארץ‪ ,‬חם‬ ‫גדל בתל אביב‪ ,‬הוא עבר כדבריו‪ ,‬את "המסלול הצברי" הישראלי‪ :‬בית‬
‫מזג‪ ,‬לעבוד עם אבי המנוח דב כרמי‪ ,‬ותחת כנפיו הייתי מחלוצי הגישה‬ ‫ספר חקלאי בפרדס חנה‪ ,‬בית ספר "תיכון" חדש בתל אביב‪ ,‬הכשרה‬
‫'הברוטאליסטית' באדריכלות הישראלית ‪ -‬זרם שביקש לתת ביטוי חומרי‬ ‫אידיאולוגית ב"תנועה המאוחדת" והכשרה אומנותית בציור ופיסול‬
‫לקשר עם המקום‪ :‬נוף‪ ,‬אוויר‪ ,‬אור וחברה בהתהוותה" (פרס ישראל‬ ‫בסטודיו של אבני‪ .‬כרמי מספר כי נולד עם פזילה קשה‪ ,‬שהקשתה עליו‬
‫לבסס מעמד חברתי ועל כן תמיד הגדיר את עצמו כמעורר תשומת לב‬
‫‪.)2012‬‬ ‫אך עם זאת אאוט סיידר (‪( )out sider‬רוזנווקס‪ . )2011 ,‬שני הוריו למדו‬
‫בבלגיה‪ ,‬שם גם הכירו‪ ,‬דב למד אדריכלות בגנט וחיה למדה ניהול עסקים‬
‫בזמן לימודיו בלונדון היה מהתלמידים הבולטים בכיתתו‪ ,‬עבודותיו‬ ‫‪ -‬כך שהחשיבות של הרחבת אופקים‪ ,‬במקום אחר‪ ,‬הייתה מובנת להם‪.‬‬
‫ושרטוטיו מהלימודים מראים איפוק מסויים שפחות אופייני לו‪.‬‬
‫בשרטוטים הוא משתמש בעיפרונות דקים מאוד לעומת השימוש ב‪B6‬‬ ‫(רבקה כרמי)‪.‬‬
‫ואחר כך בפחם כשהוא חוזר ארצה‪ .‬מורגש כי רם כרמי רוצה להיות‬
‫הג'נטלמן שאימו מצפה ממנו להיות וכי יש בו רעב גדול להצליח‪ .‬הוא‬ ‫"נכנסתי לעולם האדריכלות כ'צבר מעוצב'‪ ,‬דרך שערי הטכניון בחיפה‬
‫מתאר את ה‪ AA‬כמקום הראשון שהוא הרגיש בו בבית‪ ,‬מקום שבו‬ ‫‪ -‬אבל השערים המדעיים‪ ,‬הרציונליים והמכניסטיים היו‪ ,‬להרגשתי‪ ,‬צרים‬
‫הוא חלק מכולם ולא עוד אוטט סיידר (רוזנווקס‪ )2011 ,‬וזה מאפשר‬ ‫ומצרים‪ .‬כדי לשאוף אוויר אופקים צח ולחפש את עצמי במקצוע עברתי‬

‫הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬ ‫צילום‪ :‬יעקב אגור‬

‫‪12‬‬

‫שתיכננו יחדיו ניתן להתחיל ולראות את השפעתו של רם בתכנון‪ .‬כמו בית‬ ‫לפרוח ‪ .‬עבודותיו הושפעו רבות מלה קורבוזיה‪ ,‬בראיונות רבים הוא‬
‫אל על בתל אביב שהיה מבנה המשרדים הראשון שתכננו יחד‪ .‬בשיכון‬ ‫מתאר את לה קורובוזיה כ"אלוהים" של הסטודנטים ב‪ AA‬והגדיר אותו‬
‫לדוגמא בבאר שבע ובמרכז הנגב הברוטליזם נוכח יותר ‪ -‬בחתך המורכב‪,‬‬ ‫כ"שער" שדרכו הוא למד את עולם הארכיטקטורה או כדבריו " לא משנה‬
‫המבע הצורני של כל פונקציה ובפיסוליות של הבטון החשוף‪ .‬מרכז הנגב‬ ‫מה אנחנו עושים לה קורבוזיה עשה את זה קודם" (זכרונות שלי)‪ .‬כרמי‬
‫מגדיר את עצמו כ"צבר"‪ ,‬הוא רצה להיות צייר‪ ,‬אך הרגיש כי עליו ללמוד‬
‫מציע גישה מקומית המתאימה לשמש הקופחת של דרום הארץ‪.‬‬ ‫משהו שיוכל לעזור יותר בהקמה של המדינה החדשה ולכן הלך ללמוד‬
‫אדריכלות (זיכרונות שלי)‪ .‬החיבור שלו לסגנון הברוטליסטי נבע מתוך‬
‫בשנת ‪ 1962‬נפטר דב כרמי בפתאומיות מהתקף לב‪ ,‬המשפחה המומה‬ ‫רצון למצוא סגנון מקומי‪ ,‬שורשי‪ ,‬ישראלי‪ ,‬ה"צבר"‪ .‬אדריכלות שלא מיפה‬
‫וכואבת ורם מוביל לבד בהיותו בן ‪ 33‬בלבד‪ ,‬את המשרד המשותף‪ .‬בשנת‬ ‫את המציאות‪ ,‬אדריכלות שצומחת מהאדמה ועשויה בטון שהיה חומר‬
‫‪ 1966‬רם זוכה בפרס רכטר על תכנון מרכז הנגב ובפרס רוקח הוא זוכה‬ ‫בניה זול‪ .‬אדריכלות שמייצגת את הרצון הציוני‪ :‬אנחנו פה‪ ,‬ואנחנו פה כדי‬
‫פעמיים על תכנון בית אל ובשנת ‪ 1970‬על תכנון מבנה מגורים ברחוב‬
‫בארי בתל אביב‪ .‬בשנת ‪ 1975‬עזב את משרדו הפרטי והפך לאדריכל‬ ‫להישאר‪.‬‬
‫הראשי במשרד השיכון למשך חמש שנים‪ .‬כרמי השפיע רבות על‬
‫כרמי חוזר לארץ ומתחיל לעבוד עם אביו במשרד‪ ,‬באותה תקופה‬
‫המערכת והיה שותף לפרויקטים רבים בירושלים וברחבי הארץ‪.‬‬ ‫ניתן היה להרגיש את הרוח החדשה במשרד‪ .‬בפרוייקטים המשותפים‬

‫בית ספר עמל‪ ,‬תל אביב‬ ‫מרכז הנגב‪ ,‬באר שבע‬

‫‪13‬‬

‫הברוטליזם‪-‬‬

‫בעיה (שחורי)‪ .‬המונח ברוטליזם חדר לשיח האדריכלי בלונדון באמצע‬ ‫האדריכלות הברוטליסטית היתה הביטוי האדריכלי הראשון של השנים‬
‫שנות ה‪ 50-‬דרך שני המרכזים הראשיים‪ :‬ה‪ ,AA‬ומחלקת האדריכלים של‬ ‫שלאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שנות הרקונסטורוקציה‪ .‬היא נולדה‬
‫מועצת העיר לונדון (הפרויקט הישראלי‪ .)2004 ,‬בשנת ‪ 1953‬לה קורבוזיה‬ ‫בתקופה שבה הבנייה המתועשת הפכה מאוטופיה אוונגרדית לכורח‬
‫מתכנן את בלוק המגורים במרסי שהינו המבנה הראשון שלו מבטון חשוף‪.‬‬ ‫המציאות‪" .‬מכונת המגורים" של לה קורובוזיה חדלה להיות מטאפורה‬
‫לה קורבוזיה לא מתכנן בניין אלא שכונה אנכית‪ :‬שכונה המתכנסת כולה‬ ‫עתידנית‪ ,‬עד אמצע שנות ה‪ 50‬כל אירופה הייתה מלאה בה‪ .‬כל דור‬
‫בבניין אחד מנותק מהקרקע‪ .‬אם באדריכלות המודרניסטית הלבנה של לה‬ ‫חש חוסר סיפוק ביחס למעשי קודמיו ומפתח תפיסה חדשה של סדר‪.‬‬
‫קורבוזיה לא היה חומר אך הייתה צורה‪ ,‬הרי שבאדריכלות הברוטליסטית‬ ‫האדריכלים הצעירים באותה תקופה התבוננו בבניינים הניבנים סביבם‪,‬‬
‫שלו החומר ותהליך ייצורו היו העיקר (שדר‪ .)2016 ,‬ההשפעה של בלוק‬ ‫חשו חוסר סיפוק מונומנטלי‪ .‬הם הרגישו שהאדריכלים מאבדים קשר‬
‫המגורים במרסיי‪ ,‬הדבקות האכזרית ביושר המבנה ובחומרים‪ ,‬הייתה‬ ‫למציאות וממשיכים לבנות את הרעיונות האוטופיים של המודרניזם‬
‫מרחיקה לכת והשפיעה על אדריכלים צעירים בכל רחבי העולם ‪.‬‬ ‫בעוד העולם מתקדם הלאה (הפרויקט הישראלי‪ )2004 ,‬הם הביעו‬
‫השפעה זו הגיעה ללונדון והשפיעה על האדריכלים הבריטים אליס ופיטר‬ ‫מחשבות ספקניות כלפי רעיונות המודרניזם‪ ,‬פחות לגבי הסגנון הצורני‬
‫סמיתסון שהציגו ב‪ 1953‬את "הבית בסוהו"‪ ,‬המבשר הראשון של מה‬ ‫שלו‪ ,‬ויותר על התיאוריות הכוללניות שלו‪ .‬הברוטליסטים לא האמינו‬
‫שכונה על ידם‪ ,‬בתיאור המבנה‪" ,‬הברוטליזם החדש"‪ :‬המבנה מציג ביטוי‬ ‫בפתרון אוניברסלי לכל הבעיות אלא במתן פתרון מותאם מקומית ‪,‬לכל‬

‫התיאטרון הלאומי לונדון‪ ,‬דניס לסדון‬ ‫יחידת המגורים מרסיי‪ ,‬לה קורבוזיה‬

‫‪14‬‬

‫המחשבה על נחיצותו של שלד עירוני‪ ,‬ולא רק שלד מבני‪ ,‬שאינו מפרק‬ ‫טוטאלי לרעיון של הצגת השלד והאמת של החומר על ידי ביטול מלא‬
‫אלא מחבר פונקציות עירוניות‪ ,‬בדומה לחיבור בדומה לחיבור שהובדומה‬ ‫של ההפרדה בין חומרי הגמר בחזיתות המבנה לפנים שלו (ירמי‪.)2017 ,‬‬
‫לחיבור שהוא עושה לעיתים בעירוב השימושים בתוך המבנה‪ .‬בכך הצביע‬
‫הברוטליזם על הקשר ההכרחי בין הבניין הציבורי או המבנה הבודד לבין‬ ‫בנהם טוען כי "הברוטליזם החדש" על פי המינוח הברוטליסטי‪ ,‬פירושו‬
‫"אתיקה‪ ,‬ולא אסתטיקה"‪ .‬הוא מתאר פרוגרמה או השקפת עולם‬
‫המרקם העירוני כולו‪.‬‬ ‫אדריכלית‪ .‬בנהם מגדיר את תנועת הברוטליזם החדש דרך שלוש תזות‪:‬‬
‫אם כך‪ ,‬הברוטליזם בהגדרתו הוא אתיקה שביקשה להחצין את האמת‬ ‫הראשונה‪ ,‬הזכירות של הבניין כאימג'‪ ,‬השניה מצג ברור של השלד‬
‫החומרית של המבנה‪ :‬אמת פונקציונלית‪ ,‬חומרית‪ ,‬תנועתית ומקומית‬ ‫הקונסטרוקטיבי והשלישית הערכת החומרים הגולמיים (‪Benham,‬‬
‫(שדר‪ .)2016 ,‬הברוטליזם הציג תפיסה חדשה שבה המבנה מציג‪,‬‬ ‫‪ .)2011‬ובמילים אחרות‪ ,‬ביטוי ישיר וסגפני למערך הפונקציונלי של‬
‫כלפי פנים וכלפי חוץ‪ ,‬באופן גלוי‪ ,‬ואולי אפילו מוגזם‪ ,‬את רכיבי היסוד‬ ‫התוכנית‪ ,‬החצנה מדוקדקת של מבנה הבניין על כל מערכותיו וביטוי ישיר‬
‫שלו‪:‬תקרות‪ ,‬גגות‪ ,‬שלד בטון‪ ,‬מערכות המבנה והתריסים‪ .‬כל אחד‬ ‫לתכונות של חומרי הבניין‪ :‬מאחר שחומרים אלה מסמלים את המציאות‬
‫ממרכיבים אלה הפך לשחקן מרכזי בקומפוזיציה של המבנה‪ ,‬אמצעי‬ ‫היומיומית‪ ,‬מתבקש להבליטם בטוהרם‪ ,‬כפי שניתן לנו על ידי הטבע או‬
‫לעצב את האובייקט השלם‪ :‬בלי כיסויי טיח‪ ,‬בלי מערכות מוסתרות בקיר‪-‬‬ ‫הטכנולוגיה‪ .‬היתרון של הברוטליזם בהקשר העירוני היה שהוא קידם את‬

‫הכל חשוף‪ ,‬מודגש‪ ,‬מואר פונקציונלי וישיר (הופמן‪.)2017 ,‬‬

‫בית בסוהו‪ ,‬הסמיתסונים‬ ‫מרכז ברביקן לונדון‪ ,‬צ'ימברלין פאוול ובון‬

‫‪15‬‬

‫הברוטליזם בישראל‪-‬‬

‫הברוטליזם הישראלי נולד בשנות ה‪ 50‬וה‪ 60‬במציאות הקשה של‬ ‫האדריכלות הברוטליסטית החלה בשני העשורים הראשונים של‬
‫תקופת הצנע ואומץ בהתלהבות על ידי דור האדריכלים הצעיר של‬ ‫המדינה‪ .‬על המדינה היה מוטל קיצוב של מזון ומצרכים וקליטה של מאות‬
‫האדריכלות הברוטליסטית החדשה‪ ,‬שכונה גם "דור הצברים" – כינוי‬ ‫אלפי מהגרים‪ ,‬היה צריך לבנות את המדינה‪ .‬עיצוב ותכנון המדינה הייתה‬
‫המתייחס לאדריכלים ילידי הארץ שהיו ההיפוך התרבותי של העולים‬ ‫משימה לאומית‪ .‬בארץ הייתה תנופת בנייה עצומה אשר רובה מומן על ידי‬
‫החדשים שהגיעו לישראל או של דור האדריכלים הגלותיים שקדמו להם‪.‬‬ ‫המדינה ואיפשר לה להשיג יעדים שונים ואזורים טריטוריאליים בשביל‬
‫דור של דוברי עברית ומובילי תרבות מקומית הדוגלת בפשטות‪ ,‬בישירות‬ ‫להתפזר ולתפוס אדמות‪ .‬האדריכלות הברוטליסטית אפיינה את הבנייה‬
‫ובפרגמטיות – על גבול גסות הרוח וובעטה בכל סממן של תפישה‬ ‫הממלכתית במדינת ישראל בשנות השישים‪ .‬היא נכחה בכל הארץ‪ ,‬אולם‬
‫מוקדמת לגבי האופן שבו דברים צריכים להיעשות או להיראות ‪ .‬דור‬ ‫הגיעה למלוא פריחתה הכמותית והאדריכלית בערים החדשות‪ ,‬שבהן‬
‫שמרד באדריכלות הלבנה והבורגנית וחלם על עולם של צדק ושיוויון‪,‬‬ ‫משלה המדינה בכיפה ‪ .‬במשרד השיכון אימצו את הסגנון הברוטליסטי‬
‫והשתמשו בבטון המזוין כחומר בניה‪ .‬הבטון היה חומר חדש‪ ,‬נטול מסורת‪,‬‬ ‫כסיפורה של המדינה החדשה ויושביה‪ .‬הסגנון התאים בכל המובנים‪.‬‬
‫מחוספס חזק ‪,‬יציב ‪,‬כבד ‪,‬מלא כוח וחומריות פלסטית‪ .‬דור האדריכלים‬ ‫הבטון החשוף ביטא שפה מקורית שהתחבר לאתוס הציוני‪ ,‬יצר זיקה בין‬
‫הצעיר הפך את הבטון לחומר המייצג את המקומי‪ -‬ביטוי לכיבוש השממה‬
‫הסביבה והאדמה והדגיש את החומריות המקומית‪.‬‬

‫ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬נדלר נדלר ביקסון‬ ‫היכל המשפט תל אביב‪ ,‬זאב ויעקב רכטר‬

‫‪16‬‬

‫עובדה נוספת בולטת בהתפתחות הברוטליזם הישראלי‪ ,‬היא‬ ‫ולכיבוש הארץ‪ .‬הייתה העדפה של הבטון שמרכיביו מצויים בארץ בשפע‬
‫שהפריפריה הפכה להיות שדה ניסויים ענק של האדריכלות הממסדית‪.‬‬ ‫ובאיכות גבוהה ועל כן הוא ה'חומר הישראלי' על פני האבן שהייתה‬
‫מקומות כמו נצרת עילית‪ ,‬גדרה ובמיוחד באר שבע הפכו להיות מזוהות‬
‫עם הבטון החשוף הגס והפלסטי‪ ,‬שהגיע עם הסגנון הברוטליסטי ואומץ‬ ‫החומר הערבי או ההתניה הירושלמית‪.‬‬
‫על ידי הממסד‪ .‬תכנית שרון‪ ,‬שנהגתה על ידי אריה שרון בשנות החמישים‬
‫הגדירה את המדיניות התכנונית של מדינת ישראל בפריפריה‪ ,‬שמשה‬ ‫המעבר של הברוטאליזם לארץ מבריטניה הסגרירית‪ ,‬לשמש הים‬
‫כמחוללת תהליכים שהחלו להיווצר בשדה האדריכלות הישראלית‪ .‬מצד‬ ‫תיכונית מפגישה אותו עם חומר בניה חדש ובחינם – האור‪ .‬מצד אחד‬
‫אחד‪ ,‬מימוש התכנית גרם לכך שהופנו משאבים לפיתוח הפריפריה‪,‬‬ ‫הבטון לא אוהב את האור‪ ,‬הוא שותה אותו‪ ,‬ומצד שני הוא יוצר קונטרסט‬
‫בניית שכונות מגורים‪ ,‬בניני ציבור ומוסדות חינוך ומצד שני‪ ,‬כישלונה של‬ ‫בין האור לצל‪ .‬כאשר האור נכנס לתוך החלל המוצל והאפל של הבטון‬
‫התכנית‪ ,‬במיוחד בקנה המידה של התכנון העירוני‪ ,‬יצר הזדמנות לאדריכלי‬ ‫הגלוי‪ ,‬החלל מאבד את עומקו‪ ,‬העין לא מסוגלת להעריך מרחקים‪ ,‬וקשה‬
‫הברוטליזם לחדור פנימה וליצור מרקמים עירוניים בעלי ביטוי מהפכני‪.‬‬ ‫לקרוא את החלל בצורה מדויקת ואמיתית‪ ,‬אך אותו אור גם פותח את‬
‫החלל עצמו לפירושים נוספים‪ .‬האור שמשתנה עם עונות השנה מדגיש‬

‫את התלת מימדיות של הבנינים ואת הדינמיות של הצורות‪.‬‬

‫בית חולים סורוקה באר שבע‪ ,‬אריה שרון‬

‫‪17‬‬

‫‪-ADAPTIVE REUSE‬‬

‫מינימום השינויים הניתנים כדי להתאים אותו לשימוש החדש‪ .‬השימוש‬ ‫היא גישה מתחום השימור המבקשת לצקת שימוש חדש במבנים או‬
‫מחדש צריך לשמור על הערכים הסימבוליים של הבניין ההיסטורי‪ ,‬ערכי‬ ‫סטרוקטורות ישנות והתאמתן לצרכים החדשים במטרה להטיב עם‬
‫קיימות ועידוד מעורבות קהילתית צריכים להניע את התהליך ולבסוף‬ ‫הסביבה‪ ,‬הכלכלה והחברה‪ .‬ביישום גישה זו התוצאה הצפויה היא לא‬
‫בחירת השימוש החדש‪ .‬בנוסף המורשת התרבותית של ערים מזוהה‬ ‫רק שמירה על הבניין אלא שימור החשיבות והמורשת ההיסטורית שלו‪.‬‬
‫בתור אחד המנועים העיקריים של התחדשות עירונית לכן מדינות אירופה‬ ‫גישה זו אינה חדשה‪ ,‬שימוש מחדש של מבנים היה קיים בעולם העתיק‬
‫תומכות באסטרטגיות שבהן הוא נחשב לאחד החלקים העיקריים של‬ ‫אך נבע בעיקר מתוך מניעים כלכליים‪ .‬הגישה נכנסה לשיח האדריכלי‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪ 19‬עם הופעת חיבורו של ‪Viollete-le-Duc‬‬
‫אפשרות לשינוי‪.‬‬ ‫שזיהה את פעולת ה‪ Adaptive Reuse‬כאסטרטגיה מיטבית לשימור‬
‫מבנים ‪( .‬בוטרו ‪ )2‬באירופה מבינים כי המורשת התרבותית הבנויה‬
‫מורשת תעשייתית‪-‬‬ ‫מעבר להיותה אדריכלית‪ ,‬ורנקולרית‪ ,‬תעשייתית וכו' היא ביטוי מהותי‬
‫של העושר והמגוון של תרבות משותפת‪ .‬היא כמעט "ישות" המשותפת‬
‫מורשת תעשייתית של איזורים ובניינים מקשרת בין שיטות הייצור‬ ‫לקבוצת אנשים שכל מדינה צריכה להראות סולידריות בשימור שלה‪.‬‬
‫והעבודה בעבר ובין העולם המודרני‪ .‬הבניינים יכולים לספר על הכלכלה‪,‬‬
‫האדריכלות‪ ,‬החידושים הטכנולוגיים וכן להזכיר את החיים הסוציאלים‬ ‫אחרי מלחמות העולם ובעקבות ההרס הרב שהן זרעו בערי אירופה‪ ,‬עמדו‬
‫שהיו לעובדים בהם‪ .‬תהליך התיעוש קידם שינויים משמעותיים בהם‬ ‫ערים אלה מול הסוגיה איך משקמים את ההריסות? בבניה חדשה לאור‬
‫איפשר צפיפות גבוהה יותר באזורים עירוניים וכן עיור של איזורים‬ ‫הסגנונות החדשים שהתפתחו באותה תקופה או בשיחזור הקיים לפני‬
‫טבעיים וכפריים‪ .‬בכך העיר יצרה לעצמה פנים תעשתיות חדשות‪ .‬הנוף‬ ‫המלחמה‪ .‬הסוגיה הזו העלתה את העיסוק בשימור לשיח האדריכלי‪ .‬אם‬
‫התעשייתי של הערים הושפע מגדילת האוכלוסיה והשתנה והתקדם יחד‬ ‫עד אותה תקופה רק מבנים עתיקים בלבד נחשבו ראויים לשימור חלה‬
‫עם הפיתוחים הטכנולוגיים ובכך תרם להתפתחות התדמית התעשייתית‪.‬‬ ‫תפנית וסגנונות וטיפולוגיות רבות נוספו לרשימת המבנים לשימור‪ .‬בשנת‬
‫לאורך העשורים האחרונים עם פתיחת השוק העולמי והמעבר מכלכלה‬ ‫‪ 1964‬נוסחה אמנת ונציה בה הוכרה לראשונה גישת ה‪Adaptive Reuse‬‬
‫מבוססת ייצור לכלכלה מבוססת שירותים החלו מפעלים לאבד‬ ‫בתור גישת שימור‪' .‬אמנת ונציה' היא מעין חוקה של הועדה הבינלאומית‬
‫מחיוניותם‪ .‬מהפכת התקשורת והוזלת אמצעי התחבורה הבין יבשתיים‬ ‫למונומנטים ואתרים‪ .‬המסמך מגדיר מהם מבנים הראויים לשימור ומה‬
‫עודדו תהליכים של גלובליזציה‪ ,‬דה תיעוש ומעבר של הייצור למדינות‬
‫זולות יותר‪ .‬משנפתחו השערים לייצוא ניצבה התוצרת המקומית בתחרות‬ ‫הם כוללים ואיך ראוי לשמר ולשקם אותם‪.‬‬
‫קשה עם תוצרת זרה‪ ,‬מגוונת וזולה‪ .‬מפעלים החלו אט אט להישאר ללא‬
‫ההחלטה מה ואיך צריך לשמר כדי לייצג אותנו ואת העבר והעתיד שלנו‬
‫שימוש וננטשו‪.‬‬ ‫לדורות הבאים מעלה שאלות ביחס לערכים (הכלכליים‪ ,‬האסתטיים‪,‬‬
‫התרבותיים‪ ,‬החינוכיים והפוליטים) כדי לתמצת את הערכים החשובים‬
‫כיום‪ ,‬החשיבות והרלוונטיות של הנוף התעשייתי היא גדולה מתמיד‪,‬‬ ‫לשימור המורשת התרבותית‪ .‬בחירת הערכים המנחים לתהליך השימוש‬
‫במיוחד אחרי אמנת ‪ Nizhny Tagil‬למורשת תעשייתית משנת ‪.2003‬‬ ‫מחדש הוא הכרחי במיוחד לאור מורכבות הערכים המאפיינים את‬
‫אמנה זו מגדירה כי בניינים וסטרוקטורות שנבנו לשם פעילות תעשייתית‪,‬‬ ‫המורשת התרבותית ‪ .‬לעיניין גישות רבות אך בניהן ניתן לזהות מכנים‬
‫התהליכים והאומנות ששימשה אותם וכן גם העיר והמרחב בו הם‬ ‫משותפים‪ ,‬השימוש מחדש צריך לשמור על הבניין בשלמותו‪ ,‬לכלול את‬
‫שוכנים יחד עם כל הביטויים המוחשיים והלא מוחשיים שלהם הם בעלי‬

‫‪18‬‬

‫חשיבות‪ .‬בנוסף יש לזהות בניינים המהווים דוגמא טיפוסית חשובה ויש‬
‫לשמור ולהגן עליהם באותה רוח של אמנת ונציה‪.‬‬

‫‪Culture Factory / ETH Zurich Prof. Hubert Klumpner‬‬ ‫רעיון הריסה ובנייה מחדש טבוע בתרבות הישראלית מראשיתה‪ ,‬הקמת‬
‫המדינה באותה תקופה של פריחת האדריכלות המודרניסטית שהאמינה‬
‫‪CUI KAI - CHINA ARCHITECTURE DESIGN GROUP, AURELIEN CHEN‬‬ ‫בהריסה בכדי לפנות מקום לרעיונות החדשים לבניית חברה חדשה בארץ‬
‫‪RENOVATION OF XI'AN DAHUA TEXTILE MILL‬‬ ‫ישראל‪ .‬כיום אנחנו יודעים כי שימוש מחדש של מבנים מקדם ערכים‬
‫מקיימים גם מבחינה סביבתית וגם חברתית‪ .‬המבנים התעשתיים מאוד‬
‫גמישים‪ ,‬הם נבנו כדי להכיל מכונות ותהליכי ייצור בקנה מידה גדול‪.‬‬
‫במפעלים חללים גדולים מאוד שיכולים להשתנות ולהכיל שימושים‬
‫רבים‪ ,‬בניינים אלה מספקים הזדמנות מיוחדת לשימושים שצריכים‬
‫מרחבים גדולים‪ .‬בנוסף בניינים אלה נבנו על מנת לנצל באופן מיטבי‬
‫את היעילות של מרחב העבודה ולכן בדרך כלל תהיה להם תשומת לב‬
‫רבה לכניסת אור ואיוורור טבעי‪ .‬בחידוש בניינים אלה נוכל לנצל את‬
‫האור הטבעי לפונקציות החדשות שיאכלסו את הבניין ולספק חלל‬
‫נעים לעבודה‪ ,‬מגורים ומפגשים‪ .‬הבניינים התעשתיים מנסים לנצל‬
‫כמה שיותר מהמשאבים הטבעיים כדי לייצר סביבה כמה שיותר נוחה‪.‬‬

‫‪SESC Pompéia Factory, São Paulo Lina Bo Bardi‬‬

‫‪19‬‬



‫ניתוח הבניין‬

‫מיקום‪-‬‬

‫התעשיה ובכניסה לעיר מכביש ‪ 4‬והרכבת‪ .‬שכונת נווה אילן שנמצאת‬ ‫מפעל ארגמן נמצא בעיר יבנה‪ ,‬יבנה היא עיר מחוז השוכנת במישור‬
‫בסמוך לאיזור התעשייה ישנה‪ ,‬אשר היא שכונה שאוכלסה בשנות ה‪60‬‬ ‫החוף הדרומי‪ .‬העיר נמצאת במרחק ‪ 15‬ק"מ מתל אביב בצפון ו‪ 15‬ק"מ‬
‫על ידי זוגות צעירים ואנשי צבא ומשטרה‪,‬השכונה נבנתה בשיטת "בנה‬ ‫מאשדוד‪ .‬מיקום המפעל בעיר יבנה הייתה החלטה לא מקרית היות והוא‬
‫ביתך" בה ניתנה אפשרות לרכוש שטח של חצי דונם ולהקים בו בית‬ ‫היה מפעל שמשרת את מרכז הארץ‪ ,‬והקרבה שלו לשני הנמלים הייתה‬
‫חשובה‪ .‬החיבור לעיר נעשה ע"י שני כבישים ארציים‪ ,‬כביש ‪ 4‬במערב‬
‫פרטי‪ .‬בשנת ‪ 1986‬שונה מעמדה של יבנה ממועצה מקומית לעיר‪.‬‬
‫וכביש ‪ 42‬במזרח‪.‬‬
‫כיום העיר יבנה במגמת גדילה מתמדת‪ ,‬ותוכנית המתאר החדשה‬
‫מבוססת על מתן מענה להיקף אוכלוסיה של ‪ 105‬אלף תושבים‪ .‬העיר‬ ‫העיר מתוכננת כשכונות מגורים המופנות למרכזים שלהן‪ ,‬ושני אזורי‬
‫עתידה להתפתח לכיוון דרום בשכונות חדשות ולהוסיף שטחי תעסוקה‬ ‫תעשייה‪ ,‬אזור תעשייה קטן במערב העיר ופארק תעשייה גדול בדרום‬
‫רבים בעיר‪ .‬העיר מאופיינת באוכלוסיה צעירה (‪ 64%‬מתחת לגיל ‪)39‬‬ ‫העיר בו ממקומם מפעל ארמן‪ .‬הענפים המובילים בפארק התעשייה הם‬
‫אלקטרוניקה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬מתכת וחשמל‪ .‬המפעל ממוקמם בכניסה לאיזור‬
‫ומשנות ה‪ 80‬ועד היום נרשמה הגירה חיובית‪.‬‬

‫כביש ‪4‬‬ ‫תחנת רכבת יבנה מערב‬ ‫בי"ס אורט אורמת‬ ‫איזור התעשייה‬

‫שכונת נווה אילן‬ ‫מרכז קניות ‪G‬‬ ‫שדרות הסנהדרין‬

‫‪22‬‬

23

‫המפעל ביבנה‪-‬‬

‫המבנה החדש לא היה הרחבה טבעית של המפעל אלא צמחיה של‬
‫ממש שהובילה לשינוי ואיחוד יחידות במבנה הארגוני‪ .‬המבנה כלל‬
‫מערכות רבות שצריך היה לחבר‪ :‬הרכבים‪ ,‬העובדים המוצרים ומערכות‬
‫המבנה‪ .‬לתכנון המפעל הוקם צוות שניתח וכתב את הצרכים הדרושים‬
‫ולכן התכנון היה ספציפי‪ .‬התכנון רצה לגייס את העובדים לחזון של‬

‫המפעל דרך מרחבי המפעל‪.‬‬

‫התפיסה של תכנון וניהול המפעל התעניינה במצבו של הפועל ולא‬
‫רק בתפקידו‪ .‬הייתה הבנה שעל מנת לעשות עבודת ייצור נקייה על‬
‫סביבת העבודה להיות בהתאם‪ .‬הרושם הראשוני שיצר המפעל ברמת‬
‫גן היה צפיפות גדולה‪ ,‬רטיבות ורעש שנוצרו בגלל הנוכחות הלוחצת של‬
‫המכונות הגדולות‪ .‬המכונות יצרו מעיין מבוך ‪ ,‬שבו האדם הלך לאיבוד‬
‫כי הייתה חסרה לו פרספקטיבה שתאפשר לו להבין את היחס של‬
‫החלקים למבנה הכולל‪ .‬בתכנון החדש הושם דגש על מרחבי ראייה‬
‫שיאפשרו לאדם להבין את מיקומו בתוך הבניין‪ .‬וכן על מרחבים גדולים‬

‫שגמישים להתרחבות ושינויים עתידיים‪.‬‬

‫תצלום אוויר‪ .‬צילום‪ :‬לא ידוע‬ ‫‪24‬‬

25

‫המבנה המרכזי‪-‬‬

‫במבנה המרכזי נמצא כל מערך הכניסה והיציאה מהעבודה‪ :‬מקלחות‪,‬‬ ‫המפעל חולק ל‪ 4‬חלקים המבנה המרכזי ושלושת מחלקות הייצור‪.‬‬
‫חדר אוכל וכל הפונקציות האחרות של הזמן הפנוי‪.‬‬ ‫המבנה המרכזי ששימש כעורק החיים של המפעל שממנו מגיעים‬

‫העובדים‪ ,‬החומרים והאנרגיה והם שמפיחים חיים את במפעל‪.‬‬

‫צ‬

‫‪26‬‬

‫צילום‪ :‬יואב מאירי‬
‫צילום‪ :‬מיכאל יעקובסון‬

‫תוכניות המבנה המרכזי‬
‫מקור‪ :‬ארכיון עיריית יבנה ‪27‬‬

‫מערכת התנועה‪-‬‬

‫על אולמות הייצור ‪ -‬היו במפלס גבוה‪ .‬התנועה המוטורית‪ ,‬ברחבי המפעל‪,‬‬ ‫"פיתוח של שני מפלסים והפרדה של עולם המכונות והמכוניות והאדם‪.‬‬
‫הייתה של מכוניות המשא הגדולות בלבד‪ ,‬שהכניסו והוציאו סחורה‬ ‫הפועל נכנס דרך השער ועולה במעלה הרמפה למפלס הקומה הראשונה‪.‬‬
‫מתוך מפלס השירות הזה יצאו גשרים שהובילו את הפועלים דרך גלריות‬
‫ומיכנו את החלל שמסביב למפעל היו על הקרקע" (רם כרמי)‪.‬‬ ‫הפיקוח לחללי הייצור‪ .‬זאת אומרת איזור הפנאי של העובדים והפיקוח‬

‫צ‬

‫‪28‬‬

‫צילום‪ :‬רם כרמי‬ ‫צילום‪ :‬רם כרמי‬

‫הגשר‬
‫מקור‪ :‬ארכיון עיריית יבנה‬

‫הכניסה לבניין‬
‫מקור‪ :‬ארכיון עזריאלי לאדריכלות‪ :‬אוסף רם כרמי ‪29‬‬

‫מחלקות הייצור‪-‬‬

‫בנויות על גריד קבוע יחידות חזרתיות המסודרות בתוכו ובכך מאפשרות‬ ‫"המפעל היה בנוי משלוש מחלקות עם אפשרות להתפתחות עתידית‪.‬‬
‫התפתחות עתידית‪ .‬כל מחלקה קיבלה את הייחוד שלה ולכן כל חלק‬ ‫המחלקות עצמן הן חללים תעשייתים גדולים וגבוהים‪ ,‬שאפשרו פיתוח‬
‫של שני מפלסים שיצרו את ההפרדה בין הולך הרגל לרכב‪ .‬המחלקות‬
‫נראה קצת אחרת ‪ ,‬אבל ההבדלים הם לא גדולים" (רם כרמי)‪.‬‬

‫צ‬

‫‪30‬‬

‫צילום‪ :‬יואב מאירי‬
‫צילום‪ :‬יואב מאירי‬

‫‪31‬‬

‫תוכנית ‪ -‬מחלקת צמר‬
‫מקור‪ :‬ארכיון עזריאלי לאדריכלות‪ :‬אוסף רם כרמי‬

‫‪32‬‬

‫תכנית ‪ -‬מחלקת כותנה‬
‫מקור‪ :‬ארכיון עזריאלי לאדריכלות‪ :‬אוסף רם כרמי‬

‫‪33‬‬

‫שטחים‪-‬‬

‫יצירת אקלים חיובי ברמה האישית‪ ,‬האנושית‪ ,‬ולא רק ברמה הארגונית‪,‬‬ ‫"הנחת היסוד הייתה שעל מנת לעשות עבודת ייצור מקצועית ונקייה‪,‬‬
‫מביאה כל עובד לתת את המרב שהוא יכול" (שמעון קליר)‪ .‬לכן כל‬ ‫התעשייה צריכה להיראות בהתאם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מי שעושה את‬
‫השטחים הפנויים רוצפו ונשתלו בהם צמחים שהושקו מהמים שבמרזבים‪.‬‬
‫עבודת הייצור צריך לעשות אותה במקום נקי ואסתטי‪.‬‬

‫צ‬

‫‪34‬‬

‫צילום‪ :‬נעה כרמי‬ ‫צילום‪ :‬רבקה כרמי‬
‫צילום‪ :‬רם כרמי‬
‫‪35‬‬

‫צ‬ ‫ביה"ס למקצועות הטקסטיל‪-‬‬

‫במפעל הוקם בית ספר למקצועות הטקסטיל‪ ,‬אורט ארגמן‪.‬‬
‫התלמידים בבית הספר היו בעיקר מהעיר יבנה‪ ,‬חלקם אף‬
‫חזרו ושימשו מנהלים ואנשים טכניים במפעל (חתוקה ‪.)2011‬‬

‫‪36‬‬

‫צילום‪ :‬לא ידוע‬ ‫צילום‪ :‬דן אברהם‬
‫מקור‪ :‬ארכיון עזריאלי לאדריכלות‪ :‬אוסף רם כרמי‬

‫‪37‬‬

‫פרטים‪-‬‬

‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬ ‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬

‫צילום‪ :‬רבקה כרמי‬ ‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬ ‫צילום‪ :‬מיכאל יעקובסון‬ ‫‪38‬‬

‫צילום‪ :‬רבקה כרמי‬

‫‪39‬‬ ‫צילום‪:‬נעה כרמי‬ ‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬ ‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬

‫העמוד‪-‬‬

‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬
‫מקור‪ :‬ארכיון עזריאלי לאדריכלות‪ :‬אוסף רם כרמי‬
‫‪40‬‬

‫הקורה‪-‬‬

‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬
‫מקור‪ :‬ארכיון עזריאלי לאדריכלות‪ :‬אוסף רם כרמי‬

‫‪41‬‬

‫הקורות המשופעות‪-‬‬

‫צילום‪ :‬מיכאל יעקובסון‬
‫צילום‪ :‬רבקה כרמי‬

‫מקור‪ :‬ארכיון עזריאלי לאדריכלות‪ :‬אוסף רם כרמי‬
‫‪42‬‬

‫החלונות הצפוניים‪-‬‬

‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬
‫מקור‪ :‬ארכיון עזריאלי לאדריכלות‪ :‬אוסף רם כרמי‬

‫‪43‬‬



‫ההתערבות‬

‫הריסה וחלוקה‪-‬‬ ‫מצב קיים‪-‬‬

‫חזרה לתכנון הראשוני של המפעל וחלוקת המגרש מחדש‪.‬‬ ‫מצב המפעל היום אחרי כל התוספות‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫מצב מוצע‪-‬‬ ‫התערבות במפעל‪-‬‬

‫המצב לאחר תוספות המגורים‪.‬‬ ‫ההתערבות במפעל והסבתו לחממת הייטק ‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫מצב קיים‬

‫במשך השנים המפעל המשיך לגדול והלתפתח וכך גם המבנה הפיזי שלו גדל ונוספו מודולים נוספים‬
‫עד למצבו הנוכחי‪ .‬לאחר סגירת המפעל הוא נמכר לחברת תדהר שמתכננת להרוס אותו כבר משנת‬
‫‪ .2011‬בעודו ממתין להריסה המפעל משמש כחללי אחסון וכמה מפעלים קטנים ומשרדים של כמה‬
‫חברות הייטק‪ .‬הפרויקט המתוכנן על ידי אדריכל רני זיס‪ ,‬משקף באופן מדוייק למדי את הלך הרוח‬
‫הנוכחי של הכלכלה הישראלית‪ .‬שורה של מבני משרדים מזכוכית שנטועים בפארק ירוק לצד מרכז‬
‫מסחרי גדול‪ .‬את הרעיון החברתי והלאומי יחליף מתחם שמשדר גלובליות ועכשוויות‪ ,‬ואת הפועלים ‪-‬‬

‫עובדי צוורון לבן של תעשיית ההיטק (דביר ‪.)2010‬‬

‫‪48‬‬