נעה כרמי מפעל ארגמן Noa Karmi Argaman Factory

‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬ ‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬
‫צילום‪ :‬שירה כרמי ‪49‬‬ ‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬

‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬ ‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬

‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬ ‫צילום‪ :‬שירה כרמי‬ ‫‪50‬‬

‫צילום‪ :‬שירה כרמי צילום‪ :‬שירה כרמי‬
‫צילום‪ :‬שירה כרמי צילום‪ :‬שירה כרמי ‪51‬‬

‫מעבר מתעשיית ייצור לתעשיית שירותים‬

‫באדיבות רני זיס אדריכלים‬ ‫‪52‬‬

‫הריסה ומה משמרים‬

‫בשנות הקמת המדינה נרתמה התעשייה‪ ,‬ובניהן תעשיית הטקסטיל‪ ,‬למאמץ הציוני של יישוב‬
‫הארץ והפרחת השממה‪ .‬מובילת המהלך היתה המדינה שתימרצה את היזמים להעביר את עסקיהם‬
‫לפריפריה‪ .‬הייתה מחויבות של כל הנוגעים בדבר‪ ,‬של העובדים‪ ,‬היזמים והממשלה‪ ,‬לחזון אחד של‬
‫תעשייה מתפתחת‪ .‬באותה תקופה המדינה הובילה מהלכים והיזמים הלכו אחריה‪ .‬בשנים אחרונות‬
‫אנחנו עדים להיפוך של יחסי הכוחות‪ ,‬המדינה אינה עומדת עוד בראש והכלכלה הקפיטליסטית‪,‬‬
‫שמאמינה בשוק חופשי‪ ,‬הקטינה את המעורבות הממשלתית‪ ,‬והעבירה את הכוח לציבור וליזמים‪.‬‬
‫ארגמן שיקף תהליכים חברתיים וכלכליים בעברו ועל כן גם חידושו צריך לשקף את תהליכים אלו‬
‫במציאות העכשווית‪ .‬השאלה הנשאלת האם כדי לשקף תהליכים אלה עלינו להרוס את הבניין ולבנות‬

‫בניין חדש?‬

‫‪53‬‬

‫הפרוגרמה‪-‬‬

‫נמצאות בתוך הקמפוסים הסגורים של החברות יכולות לפתוח‬ ‫המפעלים בעיירות הפיתוח היו לעיתים קרובות ספק תעסוקה‬
‫שעריהן וליצור מערכת יחסים חדשה בין התעשייה לעיר ותושביה‪.‬‬ ‫ראשי לתושבי העיר‪ .‬הם היו ידועים בפעילויות החברתיות שקיימו‬
‫תוכניות הרכבת הקלה והמטרו מראות כי יבנה אינה עתידה להתחבר‬ ‫עבור עובדיהם ומשפחותיהם וככאלו הם הפכו למעין בית שני עבור‬
‫למטרופולין דרכן‪ ,‬ולכן לשתי התחנות של רכבת ישראל בעיר יש‬ ‫העובדים‪ .‬המפעלים דאגו לצרכים נוספים של העובדים מעבר לאלו‬
‫חשיבות גדולה יותרמבחינת קישוריות למרכז המטרופולין‪ .‬מפעל‬ ‫שנדרשו לעבודה מתוך הבנה שדאגה זו לרווחת העובדים תהפוך אותם‬
‫ארגמן ממוקם בחלקו הדרומי של פארק התעשיה קרוב לתחנת הרכבת‬ ‫לפרודקטיבים יותר‪ .‬תעשיית ההייטק היום‪ ,‬בעולם ובארץ‪ ,‬הייתה‬
‫ובחיבור בין איזור התעשייה לעיר‪ .‬למיקום זה פוטנציאל רב שיכול‬ ‫הראשונה לשנות את תרבות העבודה בטרנד שהתחיל בשנות ה‪ 90‬על‬
‫להיות מנוע להתחדשות עירונית‪ .‬שימושו מחדש של המתחם‪/‬מפעל‬ ‫ידי חברת הענק גוגל שהציעה לעובדיה חווית עבודה אחרת שתייחד‬
‫מאתגר את התב"ע ‪ -‬שילוב של תעשייה מסחר פנאי ומגורים בפיתוח‬ ‫אותה מחברות אחרות‪ .‬הטבות אלה הכוללות מגוון ארוחות לאורך היום‪,‬‬
‫חדרי כושר ושיעורי ספורט‪ ,‬חדרי מנוחה ועוד הפכו נורמה בתעשיית‬
‫של ציר מעורב המחבר בין שתי תחנות הרכבת במזרח ובמערב‪.‬‬
‫הייטק‪.‬‬
‫הרעיון הפרוגרמתי הוא להשאיר את התעשייה שהשתנתה‪ ,‬מייצור‬
‫לשירותים‪ ,‬במתחם והלזמין את העיר להשתלב בתוכו‪ .‬אזורי הפנאי של‬ ‫המחשבה על רווחת העובדים מסמלת את השינוי החברתי שהתרחש‪,‬‬
‫עובדי הייטק יהיו פתוחים לשימוש ציבורי ויחזקו את מערכת היחסים‬ ‫חברות הייטק שמות את רווחת העובדים במקום גבוה בסדר העדיפויות‬
‫בין העבודה לעיר‪ .‬הפרוגרמה תהיה חממת הייטק בתמיכה ממשלתית‬ ‫שלהם על מנת לשמר ולמשוך עובדים לעבוד אצלהן לאורך זמן‪ .‬הן‬
‫(כמו רבות שנפתחות מחוץ לעיר) שהיא מעין יצור כלאיים של כלכלה‬ ‫מבינות שככל שהן קושרות את העובדים ביותר תחומים בחיים‬
‫חופשית בתמיכת הממשלה שתעזור לחזק את תעשיית ההייטק ביבנה‪.‬‬ ‫כך אפשרות העזיבה הופכת קשה יותר‪ .‬הטבות אלה שבדרך כלל‬

‫‪54‬‬

‫תוכנית פיתוח עירונית‬

‫‪55‬‬

‫מה לשמר במגרש‪-‬‬

‫את הציר המרכזי‪ ,‬הכולל מספר מבנים‪ ,‬יש לשמר במלואו‪ .‬בשונה‬ ‫מהתוכנית החדשה שמתכוננת למגרש על ידי רני זיס ניתן להסיק כי‬
‫מההאנגרים שבהם החזרתיות היא השפה האדריכלית‪ ,‬במבנה המרכזי‬ ‫השטח היום עם הקישוריות הגדולה שלו שווה יותר מהבניין‪ .‬ההאנגרים‬
‫האדריכלות הברוטליסטית על הפיסוליות שלה והפירוט נוכחת במלוא‬ ‫הם שדות ענקיים של עמודים וקורות בקומה אחת לא מנצלים את‬
‫עוצמתה ומשקפת גם את הערכים החברתיים של אותה תקופה‪ ,‬שגם‬
‫אותם צריך לשמר ולהרחיב ‪ -‬לא רק לשימוש העובדים אלא לכל תושבי‬ ‫התכסית של המגרש‪.‬‬

‫השכונה ‪ /‬העיר‪.‬‬ ‫הפכולה התכנונית הראשונה הייתה הריסה‪ .‬להחזיר את המבנים‬
‫למצבם הראשוני‪ ,‬ולשמר את החזרתיות העוצמתית שלהם‪ .‬הריסה של‬
‫התוספות המאוחרות שיחררו שטחים במתחם המאפשרים בינוי חדש‬

‫והיקפי של מבני מגורים‪.‬‬

‫חזרה לתוכנית המקורית‬ ‫המפעל היום‬

‫‪56‬‬

‫חלוקת המגרש‪-‬‬

‫העיר הים תיכונית (שאבי אהב לדבר ולהתייחס אליה רבות) היא‬
‫עיר ש"יושבת" על גריד‪ .‬הגריד של המגורים יוצר סדר והגיון במרחב‬
‫והיררכיה בין הפונקציות והחשיבות שלהן‪ .‬במרכז העיר הגריד‬
‫"נשבר"ומפנה מקום לפונקציות חברתיות‪ ,‬דתיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬מסחריות‬
‫ועוד‪ .‬השבירה של הגריד מאפשרת לפונקציות הנוספות מרחבים‬
‫גדולים ומזמינים בקנה מידה שונים‪ ,‬לא חזרתיים שמהווים את עמוד‬

‫השדרה שעליו נשענים המגורים‪.‬‬
‫העיר הים תיכונית היוותה גם עבורי השראה לתכנון‪ .‬לתוך המפעל‪,‬‬
‫שהיה על גריד חזרתי‪ ,‬הוספתי גריד חדש ‪ -‬גריד של פונקציות הפנאי‬
‫והרווחה שפתוח לשכונה ולעיר ‪ .‬בהיקף המפעל מתפתח גריד נוסף של‬

‫מבני מגורים‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫מה לשמר בהאנגרים‪-‬‬

‫הרעיון הוא להשתמש בקונסטרוקצית הבטון כמסגרת להתארגנות‬ ‫אולמות הייצור‪ ,‬אשר תוכננו במקור לקנה המידה של המכונה היו‬
‫של התוכן החדש בתוך האולמות‪ .‬שימור של הקונסטרוציה בלבד‬ ‫מנותקים מהסביבה ומכונסים בתוך עצמם‪ .‬הפתחים העיקריים היו‬
‫בגובה לכיוון צפון‪ .‬בתכנון החדש אולמות אלה משנים יעודם לקנה‬
‫מאפשר משחק גדול יותר בין היחסים של פנים וחוץ‪.‬‬ ‫המידה האנושי‪ ,‬מהלך זה מעלה את הצורך בפתיחה של חזיתות‬

‫האולמות למרחב הציבורי‪.‬‬

‫אולמות הייצור אשר בנויים מקונסטרוקציית בטון‪ ,‬עמודים כפולים‪,‬‬
‫קורה וקורות משופעות ומילאות סיליקט בדפנות האולמות‪ .‬אני מציעה‬
‫שימור שלד הבטון בשלמותו והריסה של המילואות וגגות האסבסט‬

‫ופתיחה של האולמות החוצה‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫מצב מוצע‬

‫ההתערבות שלי‪ ,‬אני הופכת את המפעל ל"מרכז העיר" הים תיכונית‪ .‬הכנסה של גריד נוסף ‪ -‬הגריד‬
‫הדואלי הקושר בין כל הפונקציות של הפנאי ומהווה את עמוד השדרה עליו נשענת תעשיית השירותים‬
‫שהחליפה את התעשייה היצרנית‪ .‬התוספת של מבני מגורים בהיקף המפעל מחזקת את הפרשנות‬

‫הרחבה שלי לעירוב שימושים‪ .‬עמוד השדרה קושר את תחנת הרכבת דרך ציר הפנאי לעיר‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫סידור הפגוגרמה במגרש‪-‬‬ ‫הגריד הדואלי‪-‬‬

‫קונספט התכנון מחלק את הפונקציות לארבע קבוצות‪ ,‬על פי הצורך‬ ‫הגריד הדואלי שובר את הגריד ההיסטורי של המפעל המבוסס על‬
‫של כל קבוצה סודרו הפונקציות במגרש‪.‬‬ ‫המכונה ‪ -‬הייצור‪ .‬הגריד האלכסוני שהוספתי משולב בתוך הגריד‬
‫הקיים‪ ,‬בחלקו עובר בתוך המבנים‪ ,‬בחלקו פתוח למחצה ובחלקו חלל‬
‫‪ SHARE‬מכללה ממוקמת בתוך המבנה המרכזי‪ ,‬בלב המגרש‪ ,‬בעורק‬
‫הראשי המחבר בין ההאנגרים‪.‬‬ ‫פתוח ומאגד סביבו את כל הפונקציות של הפנאי‬

‫‪ CHILL‬מרחבים העוטפים את המכללה וכוללים את החיים שמחוץ‬ ‫נוצרת הפרדה בין הגריד האורתוגונלי‪ -‬הגריד של העבודה לגריד‬
‫לעבודה ולימודים ‪ -‬מתחם הסעדה פארק‪ ,‬קאנטרי‪ ,‬מלון‪ ,‬תצוגה ועוד‪..‬‬ ‫הדואלי של הפנאי‪.‬‬

‫מרחבים אלו מאוגדים סביב הציר הדואלי שהוא ציר הפנאי‪.‬‬

‫‪ CREATE‬חללים שממוקמים בתוך ההאנגרים‪ .‬וכוללים ‪ -‬חללי‬
‫עבודה‪ ,‬פתוחים ומרווחים אשר מסודרים על גבי הגריד ההיסטורי‪ ,‬גריד‬
‫של המכונה‪ .‬מחזק את הרעיון של מעבר מתעשייה יצרנית לתעשיית‬

‫שירותים‪ .‬מהמכונה במרכז ‪ -‬לאנשים‪.‬‬

‫‪ LIVE‬מבני המגורים העוטפים את המפעל ההיסטורי לחיזוק עירוב‬
‫השימושים ופתיחה של התעשייה והפנאי לשכונה ולעיר‪.‬‬

‫הכנסת הפרוגרמה למתחם ולמפעל על פי ארבע הקבוצות מחזקת‬
‫את הקשר הפונקציונלי בניהן ופותחת את המתחם הסגור לעיר‪.‬‬

‫‪60‬‬

61

‫צ‬

‫קנמ ‪1:1250 :‬‬ ‫תוכנית המתחם‬

‫‪62‬‬

‫מבט למתחם מכיוון מערב‬

‫קנמ ‪1:500 :‬‬ ‫חתך רוחב‬
‫קנמ ‪1:500 :‬‬
‫חתך אורך‬
‫‪63‬‬

‫התערבות במפעל‬

‫בחרתי להדגים בהאנגר אחד‪ ,‬מחלקת הכותנה לשעבר‪ ,‬שהוא גם ההאנגר הגדול ביותר את פעולות‬
‫ה‪ .REUSE‬להאנגר חצר פנימית וגשר הולכי רגל המגיע אליה מהבניין המרכזי ומקיף אותה בחלקו‪.‬‬
‫בדקתי ארבע סוגי התערבויות המראות איך ניתן לנצל את החללים שיועדו מראש למכונה‪ ,‬לחללים‬

‫המותאמים לפרוגרמה החדשה‪ ,‬וכיצד ניתן להרחיב אותם ולהוסיף עוד שטחים‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫צילומי מודל‬
‫‪65‬‬

‫‪CREATE‬‬

‫מילואות בתוך הקונסטרוקציה הקיימת‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫תוכנית מפלס קרקע‬

‫קנמ ‪ 1:250 :‬צ ‪67‬‬

‫‪SHARE‬‬

‫בינוי בגריד הדואלי בתוך הקונסטרוציה הקיימת‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫תוכנית מפלס א‬

‫קנמ ‪ 1:250 :‬צ ‪69‬‬

‫‪CREATE‬‬

‫תוספת בינוי העולה לגובה מוזחת מהגריד הקיים‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫תכנית מפלס ב‬

‫קנמ ‪ 1:250 :‬צ ‪71‬‬

‫‪CHILL‬‬

‫הגריד הדואלי ‪ -‬ציר הפנאי‪ .‬התערבות בתוך הקונסטרוקציה ללא קירוי‪.‬‬

‫‪72‬‬

73

74

75

76

77

78

79

‫מבט מגשר הולכי הרגל המקורי‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫מבט מהכניסה הצפונית ‪ -‬פירוק‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫מבט למרחבים המשותפים‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫מבט לחללי עבודה בתוספת הבינוי ‪ -‬שימוש בקורות כמחחצות‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫צילומי מודל‪ :‬ריכרדוס קרבוס‬

‫‪84‬‬

‫צילומי מודל‪ :‬ריכרדוס קרבוס‬
‫‪85‬‬

‫ביביליוגרפיה‪-‬‬

‫שדר‪ ,‬הדס‪ ,‬עוז‪-‬אמר‪ ,‬עומרי‪ and ,‬טמיר‪-‬טאוויל‪ ,‬ערן‪ .‬מכת שמש ‪ :‬בנייה‬ ‫אפרת‪ ,‬צבי‪ ,‬אלחיני‪ ,‬חיה‪ ,‬רז‪ ,‬דפנה‪ ,‬יגיד‪-‬חיימוביץ‪ ,‬מאירה‪ and ,‬מוזיאון‬
‫ברוטליסטית בבאר שבע ‪ :‬עיון מחודש באדריכלות הממלכתית‪ .‬ירושלים‪:‬‬ ‫תל אביב לאומנות‪ .‬ביתן הלנה רובינשטין‪ .‬הפרויקט הישראלי ‪ :‬בניה‬
‫הוצאת יד יצחק בן צבי‪ .Print .2016 ,‬סדרת פרסומים ספרותיים‪-‬חנוכיים‪.‬‬ ‫ואדריכלות ‪ .1948-1973‬תל‪-‬אביב‪ :‬מוזיאון תל‪-‬אביב לאמנות‪.2004 ,‬‬

‫"מקבלי פרס ישראל בשנת תשס"ב אדר' פרופ' רם כרמי‪ ".‬פרסי ישראל‪.‬‬ ‫‪.Print‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬משרד החינוך מינהל תיאום ובקרה‪.2012\08\15 ,‬‬
‫<‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/‬‬ ‫דביר‪ ,‬נ' (‪ 09‬ביוני ‪ .)2010‬מפעל הטקסטיל ארגמן נידון להריסה‪ .‬נדלה ב ‪18‬‬
‫בפברואר‪2022‬מ‪.https://www.haaretz.co.il/gallery/1.3321105‬‬
‫‪>Tashsab/RamKarmi/KorotHayimRamKarmi.htm‬‬
‫חתוקה‪ ,‬טלי‪ and ,‬לו‪-‬יון‪ ,‬יוברט‪ .‬המפעל ‪ :‬על ארכיטקטורה ותעשייה‬
‫‪Bottero, Marta, Chiara D’Alpaos, and Alessandra Oppio.‬‬ ‫בארגמן‪ ,‬יבנה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬רסלינג‪ .Print .2011 ,‬סדרת מרחבים ‪ -‬אדריכלות‬
‫‪“Ranking of Adaptive Reuse Strategies for Abandoned‬‬
‫‪Industrial Heritage in Vulnerable Contexts: A Multiple Criteria‬‬ ‫ותכנון עירוני‪.‬‬
‫‪Decision Aiding Approach.” Sustainability (Switzerland), 2019‬‬
‫הופמן‪ ,‬ירמי‪ ,‬נבו‪-‬גולדברשט‪ ,‬הדס‪ ,‬איתן‪ ,‬עידו‪ and ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי‬
‫‪Cantell, S. F. (2005). The adaptive reuse of historic industrial‬‬ ‫לישראל‪ .‬מרכז מחקר למורשת הארכטיקטורה‪ .‬אפוריה‪ ,‬ארכיטקטורה‬
‫‪buildings: regulation barriers, best practices and case studies.‬‬ ‫של עצמאות ‪ :‬הסגנון הברוטליסטי של תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ .1977-1948 ,‬חיפה‪:‬‬
‫‪The adaptive reuse of historic industrial buildings: Regulation‬‬ ‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה‬
‫‪barrier, best practices and case studies. Master Thesis: Virginia‬‬ ‫והנוף‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ .Print .2017 ,‬סדרת מסמך‪.‬‬

‫‪.Polytechnic Institute and State University, USA, 40‬‏‬ ‫חתוקה‪ ,‬טלי‪ ,‬בר‪ ,‬רוני‪ and ,‬בטט‪ ,‬מירב‪ .‬עיר‪-‬תעשייה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬רסלינג‪,‬‬
‫‪ .Print .2014‬סדרת מרחבים ‪ -‬אדריכלות ותכנון עירוני‪.‬‬

‫‪Loures, L. (2008). Industrial heritage: The past in the future‬‬ ‫יעקובסון‪ ,‬מ' (‪ 07‬ליולי ‪ .)2010‬סיבוב במה שנותר ממפעל ארגמן‬
‫‪of the city. WSEAS Transactions on Environment and‬‬ ‫(בעקבות הספר) ‪ /‬אדריכל רם כרמי‪ .‬נדלה ב ‪ 18‬בפברואר ‪ 2022‬מ‬

‫‪.Development, 4(8), 687-696‬‏‬ ‫‪https://michaelarch.wordpress.com/2010/07/07‬‬
‫לוי‪-‬פאור‪ ,‬ד ‪ .( 1995 ) .‬מדיניות כלכלית ולאומיות ‪ -‬פיתוח ענף הטקסטיל‬
‫‪Smith,C. Instructor: "Lang, W. The Adaptive Reuse of Industrial‬‬ ‫בישראל בשנות החמישים והשישים‪ .‬בתוך קתדרה‪ :‬לתולדות ארץ ישראל‬
‫‪Buildings: Sustainig Urban Regeneration in America". The‬‬
‫וישובה‪160-139 : 77 ,‬‬
‫‪.University of Texas at Austin School of Architecture‬‬
‫רזין‪ ,‬ע'‪ .( 1991 ) .‬תמורות בגאוגרפיה התעשייתית של ישראל בשנות‬
‫ה ‪ 50 -‬וה‪ . 60 -‬בתוך ארץ ישראל ‪ :‬מחקרים‬
‫בידיעת הארץ ועתיקותיה‪ ,‬כ"ב ‪205-193 :‬‬

‫‪86‬‬

‫צילומי מודל‪ :‬ריכרדוס קרבוס‬
‫‪87‬‬

88

89

90