חגי ב -פרק שני ואחרון של חגי .ספרון קטן שנמתח
בין חוויית יום הקטנות לבין חזון האחרית .סיפור
חיינו.
זכריה א -כך נראה בית שני ,כך נראה זיווג שני.
מפוקח יותר ,מאמין פחות ,נוטה פחות להתלהבות.
צריך הרבה סוסים אדומים והדסים ושנאנים כדי
להתניע משהו.
זכריה ב -המידה והסרגל יודעים לתת סדר
במציאות שנפרעו סדריה ,לשים גבולות במקום
שהללו נפרצו .אך כשהמציאות כבויה ,כשהכל
מכונס ,מושלכים הסרגל והמידה הצדה ְ " -פּ ָרזוֹת
ֵתּ ֵשׁב יְרוּ ָשַׁלִם".
זכריה ג -זכריה מסייר בירושלים ומנסה לצייר
תמונת עתיד שתעצים את ההווה .אל מול ירושלים
הקטנה הציב בפרק הקודם ירושלים גדולה .אל מול
תמונת האדם המושפל בפרקנו הוא מציב את
תמונת העתיד .הכהן הקטן יהפוך לכהן גדול.
זכריה ד -כך זה היה -זכריה ניגש לרחובה של עיר,
מעמיד לוח גדול ועליו ציור -מנורה ומוצקות וקנים
וגוּלה .הציור סתום ,אבל המתבוננים מרגישים שיש
כאן אמנות ,משהו מעבר ,תמונה שמאפשרת לרוח
לחלחל אל המציאות נטולת החזון.
זכריה ה -מגילה עפה ,רוח ,כנפייים ,חסידה .פרק
אחר פרק מנסה זכריה להרים את המבט ,לנתק
מעט את הרגליים מהקרקע .עכשיו הגיע הזמן
להביט לשמים ,לעוף.
זכריה ו -אם נחפש את השורש הלך במראות זכריה
יתגלה הסוד .זכריה מנסה להניע את המאובן,
לגרום לאוסף פרטים מדוכדך להרגיש שהם עם,
להתחיל ללכת.
זכריה ז -אחרי 6פרקים של פנטזיה על ירושלים
העתידית ,העם השתכנע .אז למה לצום הם תוהים?
לאט לכם ,אומר זכריה ,עכשיו נדבר על ירושלים
האמיתית.
זכריה ח -אל עיר חרבה ומדולדלת הגיע נביא .הוא
תלה תמונות ברחבי העיר ,על סוסים דוהרים,
מגילה מעופפת ומנורה מסתורית .אין זו אגדה הוא
אומר להם -עֹד יֵ ְשׁבוּ ְזֵקנִים וְּזֵקנוֹת ִבּ ְרחֹבוֹת
יְרוּ ָשָׁלִם ...וּ ְרחֹבוֹת ָה ִעיר יִ ָמְּלאוּ יְָלִדים וִיָלדוֹת
ְמ ַשׂ ֲח ִקים ִבּ ְרחֹבֶֹתי ָה.
זכריה ט -נביא מפוקח זכריה .הוא לא מבטיח
שהמלחמה והאלימות תמוגר מהעולם ,הוא רק מציע
מתנדב אחר שילכלך את הידים .המלך יישב על
החמור ,את המלחמות ינהל אלוהים .עכשיו לך
תמצא מלך שלא יקפוץ על הסוס ברגע הראשון
שיזהה את ריח המלחמה.
זכריה י -לפרק יש כותרת שהיא בעצם תמונה
המתמצתת את כולו " -וּ ְמ ַטר ֶגּ ֶשׁם יִ ֵתּן ָל ֶהם ְל ִאישׁ
ֵע ֶשׂב ַבּ ָשֶּׂדה" -גשם ,איש ,עשב .מלמעלה ועד
למטה .חיבוק אלוהי.
זכריה יא -קול :פצפוץ מקל נשבר .ועוד מקל.
תמונה :שני מקלות גדועים ורועה הולך ומתרחק.
עכשיו הצאן לבד ,מביט בשברים ,ברועה .אבוד.
זכריה יב -ירושלים חדשה קמה בפרקנו ,ירושלים
שעיני הסוסים מוסבות ממנה .את פני הבאות מקבל
הציבור במספד .מספד על הישן שאיננו ועל גווייתו
יקום החדש.
זכריה יג -מבראשית דיבר האל אל האדם ,דיבר
באוזנו ,דיבר באמצעות שליחים .והאדם האזין.
תיכף יתהפך הכיוון ַ " -בּיּוֹם ַההוּא יֵבֹשׁוּ ַהנְִּבי ִאים
ִאישׁ ֵמ ֶחְזיֹנוֹ" -האל יחדל לדבר אל האדם ,האדם
יחל לפנות אל האל ,ותדיר ישאל את עצמו -הוא
מאזין? ארבעה צעדים ואנחנו בתהלים.
זכריה יד -תם לו ספר הסוסים .לכל אורך הדרך
דהרו סוסים ,לכל אורך הדרך ברור היה מי הרוכב
האמתי .תמונת הסיום -תהלוכת סוסים ועליהם
הכיתוב -קודש לה' .הסוסים לאלוהים .לו הכח ,לו
המלחמה .המלך האנושי יישאר עם החמור ,ידבר
שלום.
מלאכי א -אנחנו בקשר כבר הרבה זמן ,אומר
אלוהים ,נמצאים יחד .אבל לאן נעלמה התשוקה?
מלאכי ב -מלאכי מהרהר בדמות הכוהן-המורה .תם
עידן הנביא המנסה להפוך מציאות בהבל פה.
מעתה את התרבות ייעצבו המורים .לוח וגיר ,קמעא
קמעא.
מלאכי ג ִ" -זְכרוּ תּוֹ ַרת מֶֹשׁה ַע ְבִדּי" אומר מלאכי
ומעביר את השרביט מידיהם של הנביאים לידי
החכמים .הללו עוד יאמרו כי "מלאכי הוא עזרא" וכך
הנביא האחרון היה לסופר הראשון.
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
משפט וחצי על הפרק היומי
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search