שאלות ותשובות
מעשה ניסים
שו"ת לעם
מוקדש לעילוי נשמת מור אבי
ניסים בן חנינה ז"ל
למשפחת מלכה
נלב"ע טו סיוון תש"ע
ונלווה עליו בסוף הספר קונטרס מעשי ניסים לזכרו.
בעזרת החונן לאדם דעת
חנניה מלכה
ראש ישיבת -רינת ישראל
מחב"ס לקראת שבת ,ומשניות משמחות )ג"ח(
ספרי המחבר
לקראת שבת -מבט פנימי על התורה.
משניות משמחות – מסכת ברכות.
משניות משמחות -מסכת אבות.
משניות משמחות – מסכת תענית.
הספר יוצא לאור בהוצאת מכון אורות ישראל
0525356969 086222030
©
כל הזכויות שמורות למחבר
כתובת המחבר:
חנניה מלכה
באר שבע
רחוב הצבי 41\2
טל 08 - 6199517 :נייד0526261926 :
הסכמות הרבנים הגאונים לספרי לקראת שבת
הגר"א שפירא זצ"ל ,הגר"ש עמאר שליט"א.
הסכמת הרבנים הגאונים הגר"י דרעי שליט"א,
הגר"א נבנצל שליט"א ,לספרי לקראת שבת.
מהדורה מיוחדת
לעילוי נשמת
היקר באדם
מור אבי
ניסים מלכה ז"ל
איש עמל ,אוהב תורה ומוקיר רבנן
נלב"ע טו סיון התש"ע
הוקדש על ידי
רעייתו ילדיו אחיו וחתניו הי"ו.
ת.נ.צ.ב.ה
בסוף הספר נכתב קונטרס מיוחד
לזכרו הנקרא:
"מעשי ניסים".
זיכרון בספר יוחק
הספר מוקדש
לעילוי נשמת:
מור אבי ניסים בן חנינא ז"ל
מור חמי מאיר בן חנינא ז"ל
סבי היקר חנניה בן מסעודה ז"ל
סבי היקר יצחק בן אפרים ז"ל
סבתי היקרה סוליקה בת אסתר ע"ה
סבתי היקרה חנינא בת אסתר ע"ה
אחות סבתי חנה סויסה ע"ה
לעילוי נשמת
הרב אוריאל מלכה ז"ל )מאסון הכרמל(.
לע"נ בני דודי
חנן בן בת שבע ז"ל
צחי בן יפית ז"ל
מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"צ משה בן טוב זצ"ל
ת.נ.צ.ב.ה
ולהבדיל לרפואת מרת אימי
אסתר בת סוליקה
חזקיהו אלעאי יוסף בן עידית
אברהם בן שושנה ברביבאי
תוכן עניינים
מועדים אורח חיים
62האם מברכים על ההלל בראש חודש? 9מה הטעם הפנימי לנטילת ידיים?
65ממתי אפשר לברך ברכת הלבנה? 12האם צריך ליטול ידיים סמוך למיטה?
68האם מותר לשכור חזנים לשבת וחג? 15מתי מברכים על נטילת ידיים בבוקר?
18נטילת ידיים לאדם שהיה ער כל הלילה? 71האם אישה יכולה לברך על תקיעת שופר?
75האם יוצאים יד"ח משלוח מנות לא באוכל? 21לברך ללא נטילת ידיים באמצע הלילה?
78מהו גדר עד דלא ידע? 24הטעם לניגוב ידיים ומתי ניתן לא לנגב?
83מה מצה עשירה ועוגיות הפפושדו בפסח? 27המאחר לתפילה כיצד יתפלל?
86דין אדם המסופק אם פספס ספירת העומר. 31צירוף קטן לזימון מאיזה גיל?
33ברכת המפיל האם אומרים בשם ומלכות? 88מה דין מעוברות ומניקות בצומות הקטנים?
יורה דעה שבת
92כמה זמן לחכות בין אכילת בשר לאכילת חלב? 36מהו המקור לאפיית חלות?
95בדין אכילת דג עם חלב פיצה עם טונה. 40מתי מברכים על הדלקת נרות בשבת?
97שתיית חלב סינטטי לאחר ארוחה בשר. 44מה דין סחיטת לימון בשבת?
100מה צריך לעשות בין אכילת דג לבשר? 47מה דין קיפול טלית בשבת?
102מה המקור הליכה לקברות אבות וצדיקים? 50הוספת מים לחמין מהמיחם בשבת?
אבן העזר 53כיצד מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר?
112כיצד מרקדים לפני הכלה? 56דין טלטול תפילין בשבת.
117כמה ילדים צריך כדי לקיים מצוות פרו ורבו? 59זבוב שנפל לכוס מים ביום שבת.
120דין כיסוי ראש לאישה בבית?
125קונטרס מעשי ניסים.
הקדמת המחבר:
מזה שנים שליבי חפץ להוציא לאור תשובות בהלכה ,וליבי נוקפני שרגא
בטיהרא מאי מהני לה ,ומה ייתן ומה יוסיף ,אך לאחר שראיתי בעזרת
צור ישראל סייעתא דשמיא מיוחדת בהוצאת ספרי הקודמים וראיתי
כיצד גם הם נתקבלו באהבה בארץ ובעולם ,למדתי שאין בית מדרש ללא
חידוש ,ופנים חדשות באו לכאן ,ואזרתי חיל ואומץ להוציא לאור את
הכתוב.
המיוחד בסדרת שו"תים זו ,שהם מיועדים לכל עמך בית ישראל ,שיוכלו
להכיר את ההלכה על סדר ההשתלשלות שלה מראש ועד סוף בקיצור
נמרץ ובשפה ברורה ונעימה ,עם דגש על פוסקי הדור אחרוני זמננו.
הספר יוצא בחיפזון רב לקראת יום השנה בה עלה המוות בחלוננו בשנית
מזה שנתיים ,בתחילה מור חמי מאיר רביבו ז"ל ,ובשנה זו מור אבי היקר
והאהוב שנלקח מאיתנו ,ועל שמו נקרא הספר מעשה ניסים כי כל אשר לי
שלו הוא ,יהי רצון שיהיו הדברים לעילוי נשמתו.
תודה מיוחדת לתלמידי הישיבה רינת ישראל ,ובפרט ליוסף אלמושנינו,
יהודה אלמליח ,בצלאל סימון ,מקסים חורי ולחברי קהילת אהבת
ישראל שזכיתי ללמוד איתם ,על הקשבה וברור הדברים ,ופלפול חברים
יתן ה' את משכורתכם נאמנה.
תודה מיוחדת לאשתי ונוות ביתי חפציבה מנב"ת יהי רצון שנזכה לראות
נח"ר מכל יוצאי חלצינו ושלא תמוש התורה מפיהם לעד .תודה מיוחדת
למרת אימי אסתר בת סוליקה יהי רצון שה' ישלח לה רפואה שלמה,
ולחמותי היקרה חביבה רביבו יהי רצון שתראה נחת מכל יוצאי חלציה.
ויהי רצון שנזכה לצאת מתוך ד' אמות של הלכה שנכנסו אליהם ישראל
מיום שגלו מעל אדמתם לתורתו של משיח בבא גאולה השלמה במהרה
בימינו אמן.
בברכת התורה
חנניה מלכה
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
8
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
עניינה של נטילת ידיים בבוקר
שאלה
מדוע נוטלים בכל בוקר דווקא את הידיים ולא חלק אחר?
טעמי חכמי הנגלה
חכמי הנגלה נתנו שני טעמים מרכזיים לנטילת ידיים:
האחד ,משום שהידיים עסקניות ובמהלך הלילה הם נוגעות במקומות
שונים בגוף.
השני ,משום רוח רעה ששורה על האדם בלילה.
חכמי האמת הרחיבו לבאר מדוע הרוח רעה השורה על האדם נדבקת
דווקא בידיו ולא באיבר אחר בגוף ,ונבאר את הדברים לאור דברי הבן
איש חי זצ"ל.
הדומה נדבק בדומה
ישנו כלל שהוא נכון גם בגשמיות וגם ברוחניות והוא שהדומה
מתחבר לדומה ,ואין הדומה מתחבר לשונה.
משל לדבר ,כששני אנשים שיש להם מכנה משותף נפגשים ,הם
מתחברים זה לזה אך כששני אנשים הרחוקים זה מזה מבחינת
תכונותיהם נפגשים ,על פי רוב הם לא יתחברו.
החיצונים רחוקים מקדושה
חכמי האמת לימדונו כי גם ברוחניות הדבר כך .הרוח רעה הנקראת
בחלק מהספרים "חיצונים" לא יכולים לינוק מקדושה כיוון שהקדושה
כל כך שונה מהם ,כך שאין הם יכולים לינוק ממנה שום דבר והם נדחים
ממנה ,החיצונים יכולים לינוק רק ממקום שהוא רחוק מהקדושה אך יש
בו מעט קדושה .הוא גבולי יש בו מעט הארה.
9
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
שכבות הרוחניות
כל אדם מורכב משכבות שכבות של רוחניות שהשכבה הפנימית
ביותר היא הנשמה הנעלמה בתוך הגוף.
יותר חיצונית היא הנפש הנמצאת בדם האדם בה ההארה היא פחותה
אך עדיין ניתן לראות בעין השכל כיצד הדם שהוא הנפש מחיה את
האדם.
בחלקים החיצונים של האדם הבשר והעור כמעט ולא רואים שום
הארה רוחנית ,בעור האדם ישנה הסתרה גדולה והארה פחותה ביותר,
ולימדונו חכמי הסוד כי בקצוות של הגוף ישנה הכי פחות הארה של
הנשמה ומשם יונקים החיצונים את חיותם .קצוות האדם הם הידיים
והרגליים.
הטעם הפנימי
ומבאר הבן איש חי )בפרשת תולדות אות א( כי הסיבה הפנימית
לנטילת ידיים היא ,מפני הידבקות החיצונים דווקא בחלקי גוף אלו וזה
לשון קודשו" :וידוע כי אין אחיזה לחיצונים ,אלא בסיומי הגוף
ובקצותיהן ,כי אין להם כח לינק מן הקדושה מלמעלה ,אלא רק בסיום
שלה למטה ,ולכן בלילה בעת שינה ,שורה רוח רעה על הידיים ,ששם הוא
הסיום ,ויש יכולת לחיצונים להתאחז שם ,ולכן צריך שיטול ידיו במים".
למה לא נוטלים רגליים?
הבן איש חי )שם( מבאר כי בעיקרון היינו צריכים לרחוץ גם את
רגלינו ,כפי שבפועל היו עושים הכהנים בזמן שבית המקדש היה קיים,
אך מכיוון שהטומאה הנדבקת שם היא גדולה מאוד ,היום משחרב בית
המקדש אין לנו כוח להעביר טומאה גדולה זו.
10
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לסיכום
הסיבה שנוטלים את הידיים דווקא ,היא מפני שהידיים הם למעשה
הקצה והסיום של הגוף ,והרוח הרעה השורה על האדם נדבקת דווקא
בקצוות הגוף ששם הארת הנשמה היא הפחותה ביותר ורק משם יש
להם יכולת לינוק.
הארה לסיום:
על פי המהלך שבארנו מובן יותר מדוע עושים ברית מילה ,שכן היסוד –
הברית ,נקראת בלשון הזוהר סיומא דגופא – סיום הגוף.
סיום הברית נקרא ערלה ,ובקצה זה של האדם נדבקת הטומאה ביותר
)ערלה אותיות רע – לה( לנשמה מפני יניקת החיצונים ,ולכן מורידים את
הערלה לאחר שמונה ימים ואז מתגלה הנשמה) .שמנה אותיות נשמה(.
11
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
נטילת ידיים סמוך למיטה
שאלה
האם מותר בבוקר ללכת ארבע אמות בלי נטילת ידיים עד שמגיעים
לברז ,או שצריך לשים כלי עם מים ליד המיטה וליטול ידיים סמוך
למיטה?
בתלמוד
בגמרא לא נמצא איסור ללכת ארבע אמות ללא נטילת ידיים ,וניתן
לומר שבגמרא נאמר ההפך -שהקם בבוקר יתפנה ורק אח"כ יטול ידיו.
"אמר רבי יוחנן :הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה -יפנה
ויטול ידיו) ."...ברכות יד .(:כשהולך להתפנות ודאי הולך ארבע אמות ללא
נטילת ידיים .מכאן משמע דמותר ללכת ארבע אמות ללא נטילת ידיים.
בזוהר
בספר תולעת יעקב )סוד נט"י( כתב שבזוהר נאמר שההולך בשחרית
ארבע אמות ולא נטל ידיים חייב מיתה.
מי שיחפש דברים אלו בזוהר שלפנינו לא ימצאם כי אינם ,וכתב החיד"א
כי דברים אלו לא נמצאים בזוהר שלפנינו אלא בזוהר שהיה מצוי
בימיהם בכתב יד.
בכל מקרה לשיטת הזוהר אסור ללכת ארבע אמות ללא נטילת
ידיים ועונש העושה כן ,הוא מיתה.
בשולחן ערוך
בבית יוסף ובשולחן ערוך לא מצויה הלכה זו שצריך ליטול ידיים
סמוך למיטה .והקשה הב"ח )או"ח סי' ד( מדוע לא הביא מר"ן השולחן
ערוך הלכה זו שנאמרה בזוהר.
12
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ותירץ כי מכיוון שרוב העם אינם יכולים לעמוד בקיום הלכה זו ,לא
כתבה מר"ן השולחן ערוך שמוטב שיהיו העוברים על הלכה זו שוגגין
מחוסר ידיעה ולא יהיו מזידין .ומשמע לשיטתו כי בעקרון ,הלכה זו
נכונה רק שקשה לעמוד בה.
ובספר שבות יעקוב )ח"ג ס' א( כתב כי העולם לא נזהרין בהלכה זו:
א .מפני שהיא לא נזכרה בש"ס כפי שבארנו לעיל.
ב .אנו סוברים כרבי שמעון בן אלעזר שכל ביתו של אדם הוא כארבע
אמות.
ג .שכן יש פוסקים הסוברים שהיום בטלה רוח הרעה הנדבקת על
הידיים.
בפוסקים האחרונים
בפוסקים האחרונים ישנה הדרגה.
בשו"ת תשובה מאהבה )ח"א ס"יד( כתב שלדעתו אין זוהר כזה ,ושאין
סיבה לחייב את כל ישראל שלא נזהרים בדין זה מיתה מכוח
הזוהר.,ומשמע מדבריו שמותר לכתחילה ללכת ד' אמות ללא נטילת
ידיים ושדין זה הוא הלכה לנוהגים בדרכי חסידות.
יש שפסקו שצריך ליטול ידיו סמוך למיטה ,כן כתב מרן החיד"א )יוסף
אומץ טז( " :ואנן בדידן בגלילותנו רובן נזהרין בזה שלא לילך ד' אמות
בלי נטילת ידים שחרית וכן עיקר" ,וכן פסק הבן איש חי "לכן יזהר כל
אדם להכין הכלים סמוך למטתו ,באופן שלא יצטרך לילך ארבע אמות"
וכן פסק כף החיים )או"ח ס"ד(.
ויש שכתבו להקל במקום הצורך ,כן כתב בשו"ת אוצרות יוסף )חאו"ח סי'
ב'( לאחר שהביא את הדעות המקלות ,בשם אביו הגאון הרב עובדיה
יוסף שליט"א "ובמקום הצורך יש לסמוך על הסברות המקלות" .ומשמע
מדבריו שלכתחילה יש לחוש לדין זה.
13
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
מה דין אדם שאין לו נטלא סמוך למטתו
בין הפוסקים שחששו לדברי הזוהר שאסור ללכת ארבע אמות ללא
נטילה ,נחלקו מה יהיה הדין כאשר אין לו נטלא סמוך למיטתו:
החיד"א בספרו ברכי יוסף )או"ח ס' א ס"ק א( כתב ששמע מרבותיו
הזקנים שהיו נוהגים במקרה כזה ללכת פחות מארבע אמות ולעצור
ולהמשיך ללכת פחות מארבע אמות ולעצור כך עד לברז.
אך בשערי תשובה כתב כי במקרה זה ירוץ כמה שיותר מהר לברז.
ונראה כי שורש מחלוקתם הוא מה גורם לטומאה להתפשט לחיד"א,
ההליכה ארבע אמות גורמת לה להתפשט להתחזק ,אך לשערי תשובה
הזמן הוא הגורם לה להתפשט ולכן אם אין לו נטלא סמוך למיטתו ירוץ
לברז ויטול.
לסיכום
לכתחילה ראוי לחוש לשיטת הסוברים שאסור ללכת ד' אמות ללא
נטילת ידיים ,אך המקל בדבר יש לו על מי לסמוך.
14
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
מתי מברכים על נטילת ידיים בבוקר?
שאלה
מתי מברכים את ברכת 'על נטילת ידיים' בבוקר -בבית
לאחר נטילת הידיים ,או בבית הכנסת עם כל ברכות השחר?
עובר לעשייתן
ישנו כלל האומר כי בכל המצוות אנו צריכים לברך על המצווה
סמוך לעשיית המצווה .כמאמר חז"ל "כל המצוות מברך עליהן עובר
לעשייתן" )פסחים ז .(:לפי כלל זה היינו צריכים לברך על נטילת ידיים ואז
לעבור לעשייה שהיא הנטילה עצמה ,אך מכיוון שלפני הנטילה הידיים
הם טמאות ולא נקיות ואי אפשר לברך לפני הנטילה ,צריך לברך כמה
שיותר סמוך למעשה המצווה ,ולכן הנוטל ידיו צריך לכאורה לברך מיד
לאחר נטילת הידיים את ברכת על נטילת ידיים.
מנהג מהר"מ מרוטנבורג
כתב התשב"ץ קטן )סימן ריז( שרבו המהר"מ מרונטנבורג ז"ל לא
היה מברך בבוקר כשנוטל ידיו על נטילת ידיים ואשר יצר אלא היה
מחכה עד בואו לבית הכנסת ,ובבית הכנסת היה מברך את כל ברכות
השחר כולל ברכת על נטילת ידיים וברכת אשר יצר.
ובספר האגור )ס' פט( כתב שמהר"י מולן )שות מהרי"ל החדשות ס' א(
נשאל מדוע מנהגו של המהר"מ מרוטנבורג הוא לא בגדר הפסק בין
מעשה המצווה – הנטילה בביתו ,לברכת 'על נטילת ידיים' שמברך בבית
הכנסת?
וענה שאין לו טעם מפורסם לדבר ,אבל נראה לו שהסיבה לדבר
היא כדי שעמי הארץ הבאים לתפילת שחרית בבית הכנסת ואינם
יודעים להתפלל ,את ברכות השחר ישמעו מהחזן ויענו אמן ויצאו ידי
חובה בברכות החזן.
15
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ובשולחן ערוך הרב )או"ח סימן ו סעי"ב( ביאר טעם אחר וזה
לשונו:
"מפני שעיקר תקנת נטילת ידיים בשחר הוא כדי להתקדש ולטהר ידינו
קודם עבודתנו ,כמו כהן שהיה מקדש ידיו קודם עבודתו ,וכיון שעיקר
העבודה הוא להללו ולשבחו ולהתפלל לפניו ,לכן קודם התפלה שייך
לברך על נטילת ידיים שאם אין תפלה )שהיא מעין עבודת הכהן( אין )את דין(
נטילת ידיים )בבוקר(.
שיטת מרן השולחן ערוך
כתב הב"י )או"ח סי' ו( שכל זה הוא מנהג בני אשכנז ,אך מנהג בני
ספרד הוא לברך בביתו על נטילת ידיים ואשר יצר ולהמשיך בבית
הכנסת מברכת אלוהי נשמה את שאר ברכות השחר.
ומר"ן השולחן ערוך כתב :
"יש נוהגין להמתין לברך על נט"י עד בואם לבית הכנסת ,ומסדרים
אותו עם שאר הברכות .ובני ספרד לא נהגו כן )או"ח ס' ו סעי"ב(.
הפוסקים האשכנזים הנוהגים כבני ספרד
ולכאורה יוצא מדברים אלו שמנהג בני אשכנז לברך בבית הכנסת
ושמנהג בני ספרד לברך בבית ,אך מצינו כמה וכמה אחרונים מבני
אשכנז שכתבו שגם האשכנזים צריכים לנהוג בהלכה זו כבני ספרד:
רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין כתב בספרו ערוך השולחן :שאין
למנהג זה )לברך בבית הכנסת( שורש ועיקר ,ועתה כולנו נוהגים כבני ספרד
שבבוקר בקומו ממיטתו או לאחר יציאת נקבים אומרים תיכף ברכת על
נטילת ואשר יצר ואלוהי נשמה בבית ....ולא שמענו מי שינהג באופן אחר
)לומר בבית הכנסת( .ואם יש משהו שאינו עושה כן וממתין עד בואו לבית
הכנסת ילמדוהו שלא יחכה ויברך בביתו )או"ח ס' ו סעי"ו(.
גם הגאון רבי זלמן כתב בספרו שולחן ערוך הרב שהמנהג הנכון
הוא לברך סמוך לנטילה ולעשיית הצרכים כמנהג הספרדים )או"ח סי' ו
סעי"ה(.
16
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
וכתב בעל החפץ חיים רבי ישראל מראדין בספרו משנה ברורה )שם,
ס"ק ח-ט( שגם בני אשכנז שמפסיקים בלימוד או בשיחה בטלה בין נטילת
ידיים להליכה לבית הכנסת )שלא יעשו כן אלא( צריכים לברך בביתם על
נטילת ידיים .וכתב שהסכמת האחרונים היא לנהוג כבני ספרד לברך
)בבית( סמוך לנטילת ידיים אלא אם כן נצרך לנקביו שאז יתפנה ואחר כך
יברך.
לסיכום
הקם בבוקר יטול ידיו בתחילה ויברך מייד על נטילת ידיים ,ויתפנה
ויטול ידיו ויברך אשר יצר ,ואם נצרך לנקביו קודם יתפנה ויטול ידיו
ויברך מיד על נטילת ידיים ואשר יצר.
17
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
נטילת ידיים לאדם שהיה ער כל הלילה
שאלה
האם אדם שהיה ער כל הלילה צריך ליטול ידיו?
ג' טעמים
לנטילת ידיים בבוקר ישנם ג' טעמים מרכזיים ולכן יש לבחון שאלה זו
לפי כל אחד מטעמים אלו:
הסבר הראש
הרא"ש )ברכות פ"ט סי' כג( כתב שהטעם לנטילת ידיים הוא מפני
שהידיים הם עסקניות ונוגעות במקומות מטונפים וצריך לנקותם לפני
התפילה.
לפי טעם זה אדם שהוא ער ,ידיו לא נוגעות במקומות המטונפים ולכן
אין צריך ליטול ולברך ,וכתב הרא"ש שגם אם ישן אדם שנת עראי אינו
צריך לברך כי גם שישנים שנת עראי לא נוגעים במקומות המטונפים.
הסבר הרשב"א
לדעת הרשב"א )בשו"ת ח"א סי' קצא( הטעם לנטילת ידיים הוא מפני
שאנו נעשים בריה חדשה כפי שמובא במדרש "לפיכך אנו מברכין בכל
בקר ,ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים -
שכן בשר ודם המפקיד פקדון ביד חבירו מחזיר לו חברו חפץ זה בלוי
ומקולקל ,אבל אדם מפקיד נשמתו ביד הקדוש ברוך הוא עייפה מעבודה
קשה ,ומחזירה לו בבקר חדשה שליוה ורגועה .זה מה שנאמר חדשים
לבקרים רבה אמונתך") ,ילקוט שמעוני תהלים סי' תשב(.
18
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
נמצנו למדים שהטעם לנטילת ידיים בבוקר הוא מפני שנעשינו
בריה חדשה .ולפי זה רק שאדם ישן ,מפקיד פקדונו )נשמתו( ביד ה' ואם
לא ישן לא נעשה בריה חדשה ואין צריך ליטול ידיו.
הסבר הזוהר
לדעת הזוהר הקדוש )הקדמה י (:הטעם לנטילת ידיים בבוקר הוא
משום רוח רעה ששורה על ידיו של האדם בלילה ולכאורה לפי טעם זה
לא צריך להיות הבדל אם האדם ישן או לא ישן בלילה ,בכל מקרה
יצטרך ליטול ידיו.
בזוהר )וישלח קסט (:מבואר שהרוח רעה נדבקת בידי האדם באופן
הבא :כאשר ישן האדם נשמתו מסתלקת ממנו ואז רוח רעה שורה עליו
ונדבקת בידיו כאשר קם .לפי הסבר זה דווקא שהאדם ישן נדבקת בו
הרוח רעה ואם לא ישן לא מסתלקת נשמתו וממילא לכאורה לא צריך
ליטול ידיו.
פסק מר"ן והמשנה ברורה
מר"ן השולחן ערוך )או"ח סי' ד ,סעי"יג( לאחר שהתלבט בספרו בית
יוסף מה הדין לפי כל אחד ואחד מהטעמים פסק" :אם היה נעור כל
הלילה ,יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית ,להתפלל ולהעביר רוח
רעה מידיו.
והרמ"א כתב ויטלם בלא ברכה.
וכתב החפץ חיים בספרו משנה ברורה )שם ס"ק ל( שאם עשה צרכיו
קודם התפילה )כשלא ישן בלילה( הסכמת האחרונים היא שיברך על נטילת
ידיים ואשר יצר ,ולכן בליל שבועות או הושענא רבה כו' שלא ישן כל
הלילה יעשה צרכיו ויטול ויברך על נטילת ידיים ואשר יצר.
19
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לסיכום:
הספרדים הפוסקים כדעת מר"ן השולחן ערוך יטלו ידיהם בלא
ברכה.
והאשכנזים יעשו צרכיהם ויברכו על נטילת ידיים ואשר יצר.
20
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לברך ללא נטילת ידיים באמצע הלילה
שאלה
מה דין אדם שקם באמצע הלילה ורוצה לברך ברכה מסוימת )ברכה על
שתייה או מאכל ,ברכה על רעם או ברק ששומע באמצע הלילה( האם צריך ליטול
ידיו לפני שמברך או שאינו חייב?
ב' טעמים
הקדמה :ישנם שני דעות מרכזיות מדוע נוטלים ידיים בבוקר ישנה
דעה האומרת כי מטרת נטילת הידיים היא להתכונן לתפילה ,וישנה דעה
האומרת כי מטרת נטילת הידיים היא להעביר את רוח הטומאה השורה
על האדם.
מחלוקת בבלי וזוהר
ולעניין השאלה האם מותר לברך ברכה לפני שנטלנו ידיים ,ישנה
מחלוקת בין התלמוד הבבלי לבין דברי הזוהר הקדוש:
שיטת התלמוד הבבלי
בתלמוד הבבלי )ברכות ס (:משמע שאפשר לברך חלק מברכות השחר
לפני נטילת ידיים ומכאן משמע שאין בעיה לברך ברכות ולהזכיר שם
שמיים לפני נטילת ידיים שכן הסיבה העיקרית שנוטלים ידיים היא
שתהיה הכנה לתפילה ולא להעביר רוח טומאה מהידיים ולכן אין
מניעה לברך ברכה לפני נטילת ידיים .וכן משמע מפסק הרמב"ם וכן
פסק מר"ן השולחן ערוך " :לא תיקנו נטילת ידיים ,אלא לק"ש ולתפלה,
אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה") .או"ח ד ,כג(.
21
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
שיטת הזוהר
בזוהר הקדוש )הקדמה י (:נאמר כי בגלל שהסיבה העיקרית לנטילת
ידיים היא מפני רוח הטומאה ששורה על האדם ולכן אי אפשר לברך
ולהזכיר שם שמיים בעוד רוח רעה שורה על האדם ולכן חייב ליטול
ידיים לפני שמברכים על משהו.
לצאת ידי חובת שתיהן:
בפוסקים הובאו מספר דרכים כיצד לקיים גם את דברי הגמרא וגם
לחוש לדברי הזוהר הקדוש:
הרידב"ז )ח"א ס"לח( כתב בשם הרשב"א שאם אי אפשר לו לאדם
לשמור את ידיו בנקיות במהלך הלילה שלא יגע במקומות המטונפים
יפשפש את הידיים בכל דבר שמנקה במטלית יבשה ,בסדין או אפילו
לחכך ידיו בקיר וסיים " :וכן אני נוהג לשפשפם במטפחת קשה יפה יפה
ומברך ושותה".
הט"ז )או"ח סב ס"ק א( כתב שאדם שקם באמצע הלילה ורוצה
לשתות ולברך יהרהר הברכה בליבו וישתה.
רבי שמואל ויטאל )שער המצוות( כתב עצה אחרת" :שישתה קודם
שישן פחות מרביעית ויברך ברכה ראשונה ויכוון לפטור כל מה שישתה
כל הלילה ואח"כ )ששתה באמצע הלילה על סמך הברכה שברך בתחילת
הלילה(באור הבוקר יטול ידיו ויטהר ,ואם שתה בכל הלילה שיעור
רביעית בבת אחת יברך ברכה אחרונה".
הלכה למעשה
על דברי הט"ז ורבי שמואל ויטאל הקשו.
ולהלכה אנו נוקטים כדברי הרידב"ז שאדם שקם באמצע הלילה ישפשף
ידיו בדבר שמנקה ויברך.
וכן פסק להלכה בשו"ת אוצרות יוסף )ח"א ס' טז( וזה לשונו" :הקם
ממיטתו ורוצה לשתות מים לצמאו אינו צריך ליטול ידיו אלא ישפשף
ידיו במידי דמנקי דהיינו במטפחת קשה או בסדין או במפה או בבגדיו
22
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
או בקיר ,ואחר כך יברך ברכת הנהנין וישתה .ואם שתה רביעית בבת
אחת יברך גם ברכה אחרונה אחר שתייתו והמחמיר לטול ידיו בברכה
תע"ב"
לסיכום
הקם באמצע הלילה ורוצה לשתות ישפשף ידיו בסדין או שמיכה
ויברך על השתייה וישתה.
23
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ניגוב ידיים
שאלה
מדוע צריך לנגב את הידיים לאחר נטילת ידיים?
מה יעשה אדם שאין לו מגבת לנגב את ידיו?
ניגוב ידיים
בכל פעם לאחר שאנו נוטלים ידיים אנו מברכים על נטילת ידיים
ולאחר מכן מנגבים את הידיים.
לדעת חלק מהפוסקים ניגוב הידיים הוא חלק ממעשה המצווה של
נטילת הידיים ולכן יש לברר מהו הטעם לניגוב זה.
ב' טעמים
לגבי הסיבה שבגינה אנו מנגבים את הידיים נאמרו בעניין זה שני
טעמים
א .משום מיאוס .ב.משום טומאה
ונבארם אחד לאחד.
משום מיאוס
בספר יחזקאל )פ"ד פס' יב( נאמר לנביא שיכין עוגת שעורים ויסיק
אותה בגללי צואת אדם ,ואומר ה' לעם ישראל ככה יאכלו ישראל את
לחמם טמא.
למרות שאין כאן שום טומאה שכן גללי אדם הם מאוסים אך לא
טמאים ,הכוונה היא שלחם מאוס נקרא לחם טמא.
24
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
על פי דברים אלו למד רבי אבהו" :כל האוכל בלא ניגוב ידים כאילו
אוכל לחם טמא" )סוטה ד .(:שכיוון שידיו רטובות הלחם נרטב ונמאס,
ולחם מאוס הוא כמו לחם טמא.
משום טומאה
סתם ידיים הם טמאות ,ברגע ששופך אדם בנטילת ידיו פחות
מרביעית מים על ידיו ,למעשה ידיו הטמאות מטמאות את המים ,ואם
הוא לא מנגב את ידיו ,אזי המים הטמאים שבידיו מטמאים את הלחם.
יותר מרביעית לא נטמאת
בהלכות טומאה וטהרה יש לנו כלל האומר כי אם המים הם יותר
משיעור רביעית ,הם לא מקבלים טומאה מהיד הטמאה והם אינם
מטמאים את הלחם ,ולכן אם אדם שפך על ידו יותר מרביעית מים בכל
נטילה שנטל את ידיו ,נמצאו המים שבידו טהורים ,ולא טמאים ,וגם אם
לא ינגב את ידיו הם לא יטמאו את הלחם.
נפקא מינה
נמצינו למדים כי במקרה שאדם שפך על ידו יותר מרביעית מים
בכל נטילה אזי,
אם הטעם לניגוב ידיים הוא משום טומאה הרי המים שבידיו לא
טמאים ולא מטמאים את הלחם ולכן הוא לא צריך לנגב את ידיו,
אך אם הטעם הוא משום מיאוס הלחם ,אזי גם שנטל ידיו בשיעור
רביעית יצטרך לנגב מצד מיאוס.
פסק מר"ן
ומר"ן בשולחן ערוך )או"ח קנח ,יג( פסק שהטעם העיקרי לניגוב ידיים
הוא משום טומאה ולכן אם הטביל אדם את ידיו ביותר מרביעית בכל
נטילה לא צריך לנגב ידיו .ולכן אדם שאין לו מגבת יוכל בדיעבד ליטול
ידיו ביותר משיעור רביעית בכל נטילה ויפטר מחובת הניגוב.
25
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
אך כתבו האחרונים),משנ"ב שם ס"ק מו( בכל מקרה ראוי לנגב את ידיו
ולחוש גם לטעם השני.
לסיכום
הטעמים לניגוב ידיים הם שמא ימאיס או יטמא את הלחם.
לכתחילה אנו חוששים לשני הטעמים וצריך לנגב את הידיים אחר
הנטילה.
לשולחן ערוך הטעם העיקרי הוא שמא יטמא את הלחם ,ולכן אדם שאין
לו מגבת ,בדיעבד יוכל ליטול ידיו ביותר משיעור רביעית ויוכל להיפטר
בכך ,אך אין לעשות כך לכתחילה.
26
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
המאחר לתפילה כיצד יתפלל?
שאלה
אדם שאיחר לתפילה האם הוא צריך להתחיל את התפילה מהתחלה ,או
שעליו לדלג על מנת שיאמר תפילת שמונה עשרה עם הציבור?
שני צדדים
בהלכה זו יש לדון משני צדדים מחד הערך של חשיבות התפילה עם
הציבור ,לעומת הערך שלא מהפכים את צינורות השפע על ידי שינוי סדר
התפילה.
צד א :תפילה עם הציבור
הגמרא )ברכות ז (:מפליגה בחשיבות של תפילה )תפילה פירושה תפילת
שמונה עשרה( עם הציבור" :אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי ,מאי
דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון -אימתי עת רצון -בשעה שהצבור
מתפללין"....
הרא"ש )ברכות פ"ה ס"ו( כתב שאם אדם שמגיע לביהכנ"ס ורואה
שהוא לא יוכל להשלים את כל פסוקי דזמרה ולהתפלל עם הציבור
שידלג על התפילה כדי להגיע לתפילת שמונה עשרה עם הציבור וזה לשון
קודשו:
"כתב רב עמרם ז"ל שאם נכנס אדם לבית הכנסת ורואה שאם
יאמר כל אלו הפסוקים שלא יוכל להשלים ולהתפלל תפלתו עם הצבור
שיאמר ברוך שאמר ומזמור של תהילה לדוד ..טוב הוא שידלג כדי
שיקרא ק"ש ויתפלל עם הצבור ..לפי שהתפלה רצויה ומקובלת עם
הצבור".
27
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
וכן פסק הרשב"א )שו"ת הרשב"א ח"ג ס"רפה( לגבי מקרה זה ,וזה
לשונו" :ולפיכך ,הנכנס לבית הכנסת ורצה להתפלל עם הצבור ,יברך
ברכות ראשונות של פסוקי דזמרה ,ויקצר בפסוקי דזמרה כמה שיוכל,
...ויברך ישתבח ,ויתפלל עם הצבור".
וכן פסק בשולחן ערוך )בסימן נב( שצריך לדלג.וכן פסק מרן הבן איש חי
בספרו )שו"ת רב פעלים חלק ב -או"ח סימן ד(.
צד ב .לא להפך צינורות השפע
על פי חוכמת האמת התפילה מסודרת בסדר מסוים דווקא ובסדר
הזה ממשיכים שפע מעולם לעולם ,ולכן תפילה שלא כסדרה היא
מהפכת את צינורות השפע ולכן ציוה המלאך לרבי יוסף קארו להתפלל
כפי הסדר )והובאו הדברים בספר מגיד מישרים פרשת בשלח( וזה לשונו:
"והטוב בעיניך מה שאתה עושה כי אינך הולך לבית הכנסת בהשכמה,
ולכן אתה צריך לומר התפילה על ידי טלאי להקדים המאוחר ולאחר
המוקדם ,והלא ידעת כי כל סדר התפילה מיוסדים ומסודרים על יסוד
וסדר נכון ,ואילו תאחר המוקדם הרי אתה מפריד ומקלקל הסדר"
פסקי האחרונים
על פי דברים אלו כתב הבאר היטב )או"ח נב ,א( וזה לשונו:
"והרבה אנשי מעשה נוהגים להתפלל כסדר מטעם זה אפילו אם אחרו
לבא לבית הכנסת".
וכן כתב הרב הדאיה זצ"ל )בשו"ת ישכיל עבדי חלק א -או"ח סימן ב( וזה
לשונו " :וכל האחרונים הסכימו כדברי המקובלים שלא להפך
הצינורות ..וכ"כ הכף החיים ,..והגאון חיד"א ז"ל כתב דבתר הכרעת
רבנו האר"י ז"ל )פוסקים כמותו למרות שהוא פוסק ההיפך מ( פסק מרן ז"ל
דקיימא לן לרבנן שאם מר"ן השולחן ערוך היה שומע את דברי האר"י
ז"ל היה חוזר בו"...
28
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ובשו"ת חכם צבי )סימן לו( כתב בעניין זה שכל מה שכתוב בזוהר
ובדברי האריז"ל בשבח התפילה על סדרה זה דווקא לכתחילה אבל לגבי
מי שמאחר גם הם מודים שצריך להתפלל כסדר.
ובספר מאמר מרדכי )סימן נב סק"א( כתב שרק מי שנוהג כדברי
המקובלים בכל דבריו דין זה שייך לו וזה לשונו:
"אף שהבאר היטב הביא שאנשי מעשה נוהגים להתפלל כסדר ,אפילו
אם על ידי כך יפסידו תפלה עם הצבור ,נראה שזהו רק למי שנוהג בכל
דבריו כדברי הזוהר והאר"י ז"ל ,אבל אנו אין לנו בזה אלא כדברי
השולחן ערוך ,ובפרט שהחכם צבי העלה שדברי השולחן ערוך הם לכל
הדעות ,ושגם המקובלים מודים שהמתאחר לבוא לבית הכנסת ידלג כדי
שיתפלל עם הצבור".
פסק הרב עובדיה יוסף שליט"א
ומרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א )בשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן
ה( פסק כפשט דברי מר"ן השולחן ערוך ואף פירט את הדברים וזה
לשונו:
"מי שנתאחר לבוא לבית הכנסת ,ומצא הצבור כשהם נמצאים בסוף
הזמירות ,ימהר להתעטף בציצית ולהניח תפילין ,ויאמר ברכת אלוהי
נשמה ,וברכות התורה ,ויתחיל בברכת ברוך שאמר ,ומזמור תהילה
לדוד ,ויסיים בברכת ישתבח .וימשיך מברכת יוצר אור והלאה כדי
להתפלל בצבור.
ואם עדיין אין סיפק בידו להשיג להתפלל שמונה עשרה עם הצבור,
או עם תפלת החזרה של השליח צבור ,ידלג לגמרי הזמירות ,ויתחיל
מברכת יוצר אור ,כדי שיספיק להתפלל עם הצבור.
ובסיום התפלה יאמר כל שאר ברכות השחר ,וכן יאמר כל
המזמורים שדילג ,ולא יאמר ברוך שאמר וישתבח ,ואם ירצה יאמר
ברכות אלו בלי שם ומלכות".
29
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לסיכום
לדעת השולחן ערוך צריך לדלג על מנת להתפלל שמונה עשרה עם
הציבור ,ולדעת חלק מהפוסקים צריך בכל מקרה להתחיל את התפילה
מהתחלה ,ומי שנוהג כרבנו האר"י בכל דבריו יש לו מקום לנהוג
כדבריהם.
30
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
צרוף קטן לזימון
שאלה
האם ניתן לצרף לזימון קטן פחות מגיל 13ובאלו תנאים?
המקורות בגמרא:
בתלמוד הבבלי ,מבארת הגמרא )ברכות מז (:שההלכה בעניין זה היא
כדברי רב נחמן שאמר" :קטן היודע למי מברכים -מזמנין עליו" )כלומר
צריך שהוא יבין וידע שמברכים לה'(.
בתלמוד הירושלמי )ברכות פ"ז ה"ב( ,מובאים דברי רבי יוסי שאמר:
"פעמים רבות אכלתי עם רבי תחליפא אבא ועם רבי חנינא ולא זימנו עלי
עד שהבאתי שתי שערות" )כלומר עד שנהייתי בוגר וגדלו לי שתי שערות(.
היוצא מהאמור לעיל הוא שלפי דברי התלמוד הבבלי קטן שמבין
למי מברכים יכול להצטרף לזימון ,ולפי דברי התלמוד הירושלמי משמע
שגם קטן שיודע למי מברכים לא יכול להצטרף לזימון אא"כ הביא שתי
שערות.
שיטות הראשונים
בראשונים מצינו מספר שיטות בעניין זה נציג את ב' השיטות
המרכזיות לעניין ההלכה:
הרי"ף )שם לה ,(.הרמב"ם )הל' ברכות פ"ה ה"ז( ,המאירי )שם( ,ועוד
פסקו כפשט דברי התלמוד הבבלי שקטן היודע מבינתו למי מברכים
מצטרף לזימון בשלושה.
אך התוספות )שם( ,שבה"ל )קנג( ,ועוד פוסקים פסקו על פי דברי התלמוד
הירושלמי שאין לצרף קטן לזימון כלל וכלל.
31
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
פסיקת השולחן ערוך והרמ"א
בשולחן ערוך )או"ח קצט ,י( פסק כדברי הרי"ף והרמב"ם וזה לשונו:
"קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכים ,מזמנין עליו ומצטרף
בין ל )זימון ב( שלשה בין ל )זימון ב( עשרה".
אך הרמ"א פסק שקטן לא מצטרף לזימון וזה לשון קודשו" :ויש
אומרים שאין מצרפים אותו כלל עד שיהא בן שלש עשרה שנה דאז אנו
מחזיקים שהוא כמו גדול שהביא ב' שערות וכן נוהגין ואין לשנות".
כך שיוצא שלאשכנזים אין לצרף קטן לזימון ,ולספרדים ניתן לצרף
קטן לזימון ,אך יש לברר לשיטת הספרדים מאיזה גיל ובאיזה תנאים
ניתן לצרף את הקטן לזימון?
מאיזה גיל ניתן לצרף את הקטן לזימון?
בגמרא דלעיל ראינו כי קטן הרוצה להצטרף לזימון צריך לדעת למי
מברכים ,וזהו תנאי המוסכם על כולם ,אך לגבי השאלה מאיזה גיל ניתן
לצרפו נחלקו האחרונים:
יש שכתבו שניתן לצרפו מגיל תשע או עשר )כ"כ המג"א סי' קצט ס"ק ו,
והברכ"י והבא"ח ש"ר קורח אות יא (.
ויש שכתבו בדעת מר"ן שניתן לצרפו מגיל שש )שואל ונשאל חלק ג -או"ח
קצב ,ברכ"י קצט ס"ק ד(.
להלכה נראה שבמידה והוא יודע למי מברכים ניתן לצרפו מגיל שש וכן
פסק הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א )יחו"ד ח"ד יג( וזה לשון קודשו:
"קטן מבן שש ומעלה שיודע למי מברכים מצטרף לזימון בין לשלשה בין
לעשרה".
לסיכום
לאשכנזים אין לצרף לזימון קטן פחות מגיל יג שנים ,ולספרדים
ניתן לצרף לזימון קטן מגיל שש ומעלה שיודע למי מברכים.
32
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ברכת המפיל
שאלה
האם צריך לברך את ברכת המפיל עם אמירת שם ומלכות או שצריך
לאומרה ללא שם ומלכות?
המקור לברכת המפיל
הגמרא במסכת ברכות )ס (:מבארת ש:
"הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע ,ואומר
ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת
עין .יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום ... ,ואל תביאני לידי
חטא ,ולא לידי עון ,ולא לידי נסיון ,ולא לידי בזיון ,וישלוט בי יצר הטוב
ואל ישלוט בי יצר הרע ...ותהא מטתי שלמה לפניך ,והאר עיני פן אישן
המות ,ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו בכבודו".
מה עניין הברכה
בספר אבודרהם )סדר קריאת שמע לפני המטה( מבאר מדוע מברכים
ברכה זו וזה לשונו:
הנכנס לישן על מטתו בלילה מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם
המפיל חבלי שינה ....ואנו מברכין על השינה מפני שהיא מצרכי בני
אדם ...מתוך שאדם ישן קימעא עומד ויגע בתורה.
והנוסח הוא חבלי שינה כמו ...חבלי יולדה שכשאדם עומד זמן רב ואינו
ישן חבלי )התקפי( שינה וצירים אוחזין אותו.
חשש ברכה לבטלה
ידוע שישנה מצווה לישון בסוכה אבל לא מברכים על שינה זו,
מחשש שמא המברך לא יירדם ,ואז ברכתו תהיה לבטלה ולכאורה גם על
33
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ברכת המפיל יש להקשות מדוע אנו מברכים אותה שהרי אולי המברך
לא יירדם וברכתו תהיה לבטלה?
הגאון בעל ברכת אברהם )חלק ד' סימן קס"ו( ,תירץ שברכת המפיל
חבלי שינה היא ברכת הודאה על טבע השינה שהטביע הקדוש ברוך הוא
לקיום האדם ,והיא ברכת השבח וההודאה על מנהגו של עולם ,כמו
ברכת הנותן לשכוי בינה ,שאפילו לא שמע קול תרנגול מברך אותה ,שעל
מנהגו של עולם נתקנה ,ולכן אפילו אם לא יישן אין ברכתו לבטלה.
חשש הפסק
בכל ברכה אסור להפסיק בין הברכה למעשה ויש דעות שאומרות
שאם הפסיק בין הברכה למעשה הברכה היא ברכה לבטלה ולכאורה גם
בברכת המפיל יש לחשוש שמא אחר שיברך יפסיק בדיבור בין הברכה
לשינה ועל פי חשש זה פסק הבן איש חי )פרשת פקודי אות י"ב( ,שלא
לאומרה עם שם ומלכות וכתב שכך הוא מנהגו ומנהג אביו וכתב שמי
שאומרה עם שם ומלכות יזהר שלא להפסיק בדיבור בין הברכה לשינה.
ובשו"ת ציץ אליעזר )חלק ז' סימן כז( כתב שאין לחשוש לעניין זה וגם אם
הפסיק ודיבר ודאי שלא בירך ברכה לבטלה וזה לשון קודשו:
"לפי המבואר בדברי הפוסקים הנ"ל שהבאתי ברור דמותר להפסיק ,ולא
רק לברכת אשר יצר שבא לו כתוצאה הכרחית ממה שהיה מוכרח
לנקביו אלא גם לאיזה צורך אחר שהוא ג"כ מותר לו להפסיק ולדבר".
לפני חצות ואחרי חצות
והגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א )שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן כא(
חלק על הבן איש חי הנ"ל וכתב שכאשר מברכים ברכת המפיל לפני
חצות לילה צריך לברכה בשם ומלכות ואם נכנס לישון אחר חצות צריך
לברך ללא שם ומלכות וזה לשונו:
"ברכת המפיל שאומרים עם קריאת שמע שעל המטה צריך לאומרה
בשם ומלכות ,ויש להשתדל בכל עוז שלא להפסיק בדיבור בין הברכה
לשינה ,זולת בפסוקי קריאת שמע ושאר פסוקים שבסידורים ,ואם עבר
ודיבר ,אין ברכתו לבטלה ,ואינו צריך לחזור ולברך כלל .וההולך לישון
34
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
אחר חצות לילה אין צריך לברך ברכת המפיל ,וטוב שיאמרנה דרך תפלה
ותחנה בלי שם ומלכות".
לסיכום
האשכנזים יכולים לברכה עם שם ומלכות.
ולספרדים :לדעת מרן הבן איש חי יברכה ללא שם ומלכות מחשש
שידבר ויהיה הפסק ולדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לפני חצות
יברכה בשם ומלכות ,וגם אם דיבר ברכתו אינה לבטלה ולאחר חצות
יברכה ללא שם ומלכות.
35
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
אפיית חלות
שאלה
מהו המקור לאפיית חלות בערב שבת?
מדוע נהגו ישראל לאפות חלות בערב שבת?
מנהג אפיית החלות
ראשית יש לבאר כי אין חיוב לאפות חלות בערב שבת ,הדבר הוא
בגדר מנהג בלבד כפי שפסק הרמ"א" :נוהגין ללוש כדי שיעור חלה
בבית ,לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב" )רמ"א או"ח
רמב ,א( .אלא שלגבי המקור למנהג זה ישנם מספר מקורות שנבארם
בהמשך.
אשת רבי חנינא בן דוסא
הגמרא )תענית כד (:מספרת כי אשתו של רבי חנינא בן דוסא שהיה
עני מרוד ,הייתה רגילה בכל ערב שבת לחמם את התנור ולשים בו דבר
שמעלה עשן כדי שיראו שכנותיה את העשן ויחשבו שהיא אופה חלות.
היא עשתה זאת משום הבושה שהיו שכנותיה אופות עיסה לכבוד שבת,
והיא אינה עושה כלום.
המגן אברהם )שם ,ס"ק ד( הביא ראיה מגמרא זו למנהג לאפיית
החלות וגם החפץ חיים בחבורו באור הלכה )שם ד"ה והוא( כתב על פי
גמרא זו ש"גם בזמן הגמרא היה מנהג קבוע לזה".
מגמרא זו עולה כי אומנם היה מנהג לאפות חלות בערב שבת אך לא
ברור מדוע נהגו במנהג זה.
36
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
שלא יאכלו פת עכו"ם
בתלמוד הירושלמי )שבת פ"א ,ה"ג( מובא כי רבי חייא ציווה לרב כי
לפחות שבעה ימים בשנה יאכל חולין בטהרה .וביאר הטור שהכוונה היא
שבעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים צריך לאכול
בטהרה ,ולכן נוהגים באשכנז שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה.
הסיבה שהגמרא הזהירה רק על שבעה ימים ולא על עשרה ימים היא
מפני שבחג ראש השנה ובשבת שבניהם ודאי שאוכלים בטהרה כלומר
ודאי שלא אוכלים פת עכו"ם מפני שרגילים לאפות פת בבית.
על פי דברים אלו ביאר הרמ"א בספרו "דרכי משה" כי המקור
למנהג אפיית החלות בערב שבת הם דברי הטור הנ"ל ולפי דברים אלו
יוצא כי הסיבה למנהג לאפות חלות בערבי שבת ויום טוב הוא כדי שלא
יאכלו בימים קדושים אלו פת עכו"ם.
וכן כתב המגן אברהם )או"ח ס' רמב ,ס"ק ד( שמוכח מדברי הרמ"א
שהטעם לאפיית חלות בערב שבת הוא כדי שיאכלו פת כשר ולא פת
עכו"ם" :וא"כ צריך לאכול החלות )שהם פת ישראל( בשבת ולא פת אחר".
כדי שתהיה פת מוכנה לעני
בתלמוד הירושלמי מובא כי כאשר עזרא עלה מבבל הוא תיקן עשר
תקנות אחת מהם היא "שיהו אופין פת בערבי שבתות שתהא פרוסה
מצויה לעני" )ירושלמי מגילה פ"ד ,ה"א(.
תקנה זו מופיעה בתלמוד הבבלי בגרסא שונה שם נאמר שהוא תיקן
"שתהא אשה משכמת ואופה -כדי שתהא פת מצויה לעניים" )ב"ק פב.(.
מגמרא זו מובן שבכל ימות השבוע צריך לאפות חלות שהדגש הוא
שצריך לאפות אותם מוקדם לצורכם של העניים הרעבים.
ובשו"ת משנה הלכות )ח"טו ,סי"צה( כתב ליישב בין הבבלי לירושלמי
שאומנם "נהגו לאפות בערב שבת משום כבוד שבת אבל בעיקר התקנה
גם להירושלמי היא משום צורך העניים ולא משום כבוד שבת".
37
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
תיקון לחטא חוה
ישנם שלש מצוות המוטלות על הנשים והם נידה ,חלה והדלקת
הנר .המשנה מבארת לנו את חומרת חשיבות השמירה על מצוות אלו
באומרה לנו ש" ַעל ָשׁלשׁ ֲע ֵבר ֹות ָנ ִשׁים ֵמת ֹות ִבּ ְשׁ ַעת ֵל ָד ָתןַ ,על ֶשׁ ֵאי ָנן
ְז ִהיר ֹות ַבּ ִנּ ָדּה וּ ַב ַח ָלּה וּ ְב ַה ְד ָל ַקת ַה ֵנּר" )שבת פ"ב ,מ"ו(.
בתלמוד הירושלמי )שבת פ"ב ,ה"ו( מבואר כי שלושת מצוות אלו הם
תיקון לחטאה של חוה שהחטיאה את אדם הראשון .אדם הראשון נקרא
דמו של עולם ,חלתו של עולם ,ונרו של עולם .ומכיוון שהיא החטיאה
אותו היא צריכה לתקן ,את עניין הדמים בשמירת הלכות נידה ,את
עניין החלה בקיום מצוות הפרשת חלה ואת עניין הנר בקיום מצוות
הדלקת נר שבת.
זה לשון הירושלמי" :אדם הראשון דמו של עולם...וגרמה לו חוה
מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה...אדם הראשון חלה טהורה
לעולם...וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות חלה לאשה...אדם
הראשון נרו של עולם היה שנאמר נר אלהים נשמת אדם וגרמה לו חוה
מיתה לפיכך מסרו מצות הנר לאשה".
דבר בעיתו מה טוב
ומבאר הבן איש חי כי מכיוון שחווה החטיאה את אדם הראשון
בערב שבת לכן נהגו נשים לאפות חלות בערב שבת כדי שיקיימו את
מצוות הפרשת חלה שהיא תיקון על חטא זה.
וזה לשון קודשו" :פת שבת יאפה בביתו ,כדי שתוציא אשתו חלה מן
העיסה ,ודבר בעתו מה טוב ,לפי שבערב שבת נברא אדם הראשון שהוא
חלתו של עולם ,ובו נעשה מה שנעשה" )בא"ח ש"ש לך לך ,אות ו(.
ולפי דבריו יוצא כי עיקר עניין אפיית החלות הוא לקיים את מצוות
הפרשת חלה .גם מדברי הרמ"א משמע כי עיקר עניין אפיית החלות
בערב שבת הוא לצורך קיום מצוות הפרשת חלה שכתב וזה לשונו
"נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית ,לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם
בשבת ויום טוב".
38
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
וכן כתב הרב יצחק יוסף בספרו ילקוט יוסף "יש נוהגים ללוש בערב
שבת עיסה כדי שיעור חלה לעשות ככרות לחם ולבצוע עליהם בשבת,
ובכדי להפריש חלה בברכה" )הל' שבת סי' רמג ,ט(
לסיכום
המקורות המרכזיים למנהג אפיית החלות בערב שבת הם:
א .מנהגה של אשת רבי חנניא בן דוסא.
ב .תקנת עזרא המופיעה בתלמוד הירושלמי.
יש שלשה סיבות למנהג אפיית החלות מלבד הטעם הפשוט של כבוד
השבת והם:
א .כדי שיאכלו בשבת פת ישראל ולא פת עכו"ם.
ב .כדי שתהיה פת מוכנה לעני.
ג .כדי לקיים את מצוות הפרשת חלה ולתקן את חטא חוה.
39
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
מתי מברכים על הדלקת נרות שבת
שאלה
האם בערב שבת כשמדליקים נרות צריך לברך על הדלקת הנרות ,ואחר
כך להדליק אותם ,או שצריך להדליק את הנרות ואחר כך לברך?
הצדדים
בהלכה זו יש לדון משני צדדים מצד עובר לעשייתן ,ומצד ספק
חילול שבת.
צד א :עובר לעשייתן.
יש לנו כלל שאומר" :כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן"
)פסחים ז (:כלומר שצריך לברך על המצווה סמוך לעשיית המצווה בפועל.
לדוגמא אדם שמניח תפילין צריך לברך ומייד לקשור את התפילין ,כיוון
שצריך להסמיך את מעשה המצווה לברכה.
הרמב"ם )הל' אישות פרק ג הלכה כג( כתב שאם אדם בירך לאחר שעשה
את המצווה הרי זו ברכה לבטלה.
ולפי זה נראה שצריך לברך על הדלקת הנרות ואחר כך להדליק את
הנרות.
וכך פסק הרמב"ם במפורש )הלכות שבת פ"ה ה"א( וזה לשונו:
"וחייב לברך קודם הדלקה ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר
קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת" )וכדעתו פסקו הראבי"ה ועוד.(..
צד ב – ספק חילול שבת.
בעל הלכות גדולות כתב :שקבלת שבת תלויה בהדלקת הנר וכאשר
האישה מדליקה נרות של שבת חל עליה שבת .כלומר ,היא קבלה את
40
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
השבת מיד אחרי ההדלקה ,ויש שחלקו עליו ואמרו שקבלת שבת תלויה
בתפילת ערבית ולא בהדלקת נרות.
לפי זה אחרי שהאישה ברכה והדליקה נרות ,היא כבר קבלה שבת
והיא לא תוכל לכבות את הגפרור שממנו היא הדליקה )מלאכת כיבוי
אסורה בשבת(.
מהר"י וויל )בחידושי דינים שבסוף הספר אות כט( כתב שלאחר שהאישה
מברכת )לפני שהיא הדליקה ,כבר בשלב ברכה( היא מקבלת על עצמה את
קדושת השבת .ולפי זה אם האישה תדליק את הנר לאחר שהיא ברכה
)וקבלה עליה את השבת( היא תעבור על חילול שבת ,שנמצא שהיא מדליקה
אש ומבעירה בשבת.
נמצינו למדים עד כאן שאם אישה תדליק לפני שהיא מברכת יש לנו
בעיה שהברכה כבר לא תהיה בגדר עובר לעשייתן )ולדעת הרמב"ם הברכה
היא לבטלה( .ואם היא תברך לפני ההדלקה לדעת מהר"י וויל היא כבר
קבלה על עצמה את השבת ולא תוכל להדליק) .כי זה חילול שבת(.
עצת מהר"י וייל
ומהר"י וויל כתב עצה כיצד לפתור את שתי הבעיות :עצתו היא
שקודם כל ידליקו את הנר )כי אם יברכו קודם ,יקבלו את השבת( וכדי
שהברכה תהיה בגדר עובר לעשייתן ישימו את כפות הידיים על העיניים
ויברכו ואח"כ יסירו את כפות ידיהן ויהנו מאור הנר )וזה נקרא עובר
לעשייתן(.
וכדעתו פסק הרמ"א) :או"ח ס' רסג ס"ה( וזה לשונו:
"יש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה ,ויש מי שאומר שמברך אחר
ההדלקה וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנה עד לאחר הברכה,
ומשימין היד לפני הנר אחר הדלקה ומברכין ,ואח"כ מסלקין היד וזה
מקרי עובר לעשייה ,וכן המנהג".
41
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
בדעת השולחן ערוך
השולחן ערוך" )אורח חיים הלכות שבת סימן רסג( כתב,
"כשידליק ,יברך בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של שבת ,בדעת השולחן
ערוך נחלקו האחרונים.
יש שהבינו בדעתו שהוא פוסק שצריך להדליק ואח"כ לברך כן כתב
רבי משה כלפון הכהן זצ"ל )בשו"ת שואל ונשאל חלק ב -או"ח סימן נח( .והוא
דייק זאת מלשונו כשידליק וזה לשון קודשו:
"ולשון כשידליק משמע דאחר שידליק )יברך( דאם כונתו )לומר( כשרוצה
להדליק )יברך לפני( היה לו )לשולחן ערוך( לומר כשמדליק".
והרבה מן הפוסקים הבינו בדעת השולחן ערוך שהוא סובר שצריך לברך
ואחר להדליק.
שהרי מר"ן השולחן ערוך סובר שקבלת שבת בכלל לא תלויה בהדלקת
נרות אלה באמירת מזמור שיר ליום השבת )וממילא אין בעיה מצד מלאכת
מבעיר ,כי האישה לא קיבלה עליה את השבת לא בברכה ולא בהדלקה(.
דעת אחרוני דורנו
דעת מרן הבן איש חי )בא"ח ש"ש פרשת נח אות ח( היא כדעת מהר"י
וויל שהבאנו לעיל שמדליקה ואח"כ מכסה את עיניה ומברכת.
אבל דעת מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א היא שתברך
ואח"כ תדליק וזה לשונו )שו"ת יחו"ד ח"ב סי' לג(:
"ועל כל פנים לדידן הספרדים ובני עדות המזרח בודאי שצריך להורות
לברך קודם ההדלקה ....ואדרבה כל שמברכות אחר ההדלקה נכנסות
בספק איסור ברכה לבטלה"
42
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לסיכום
רוב בני אשכנז מדליקים ואח"כ מכסים את עיניהם ומברכים
ומסתכלים לאור הנר.
ולגבי בני עדות המזרח הפוסקים כדעת מרן הבן איש חי ידליקו ויכסו
עינהם ויברכו .והפוסקים כדעת מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א
יברכו ואח"כ ידליקו.
43
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
סחיטת לימון בשבת
שאלה
האם וכיצד מותר לסחוט לימון בשבת?
כללי מלאכת סוחט
סחיטת לימון היא קשורה למלאכת סוחט )שהיא תולדה של מלאכת דש(
לצורך הבנת הלכה זאת אנו צריכים לשני כללים בהלכות סוחט:
א .מדין תורה אסור לסחוט זיתים וענבים בלבד ,ומדרבנן אסור לסחוט
כל משקה שרגילים לסוחטו כגון תותים ורימונים ,אבל שאר פירות )שלא
רגילים לסחוט אותם( מותר לסחוט אותם.
ב .הסחיטה שאסורה היא סחיטה לצורך משקה אבל מותר לסחוט כל
דבר )גם זיתים וענבים( על גבי אוכל.
שיטות הראשונים בסחיטת לימון
ולגבי סחיטת הלימון:
כתב הרא"ש )כלל כב סי' ב(" :וששאלת על סחיטת לימוני"ש נראה
שהם בכלל שאר פירות שמותר לסחטן שאין דרך כלל לסחוט לימוני"ש
לצורך משקה אלא לצורך אוכל ומותר לסחטן בשבת".
כלומר מכיוון שלא שותים ישר את מיץ הלימון אלא בדרך כלל סוחטים
אותם לצורך תיבול האוכל לכן הם בגדר פירות שלא עומדים להיסחט
ומותרים בסחיטה.
והרידב"ז )בשו"ת רדב"ז חלק א סימן י( הקשה על הרא"ש כיצד הוא
אומר שאין סוחטים לימון לצורך משקה הרי רגילים לעשות מהם מי
44
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לימונים )לימונדה( ואם כן דין הלימון הוא כדין תותים ורימונים שאסור
לסחוט אותם מדרבנן?
והוא מביא עצה לשים סוכר בכלי שעושים בו את השתייה ואח"כ
לסחוט על הסוכר את הלימון ואז יוצא שהוא לא סוחט את הלימון
לצורך משקה אלא לצורך אוכל )הסוכר( ולסחוט על גבי האוכל מותר.
פסק מר"ן
והשו"ע )אורח חיים סימן שכו( פסק " :מותר לסחוט לימוני"ש".
משמע מפשט דבריו שמותר לסחוט בכל אופן לימון.
והמשנ"ב )סימן שכ ס"ק כב( הביא את דברי הרידב"ז )שמכיוון שהיום
רגילים לסחוט לימון ,יסחט על הסוכר ואז יהיה כסוחט משקה על גבי האוכל(.
וכן כתב בן איש חי )ש"ש יתרו אות ה( ונתן לנו סימן לזכור את הפתרון
הזה וזה לשונו:
"ונתנו סימן על זה ,והנה סלם מצב ארצה ,סלם ראשי תיבות סוכר
לימוני"ס מים ,כפי הסדר הזה תעשה".
קושיה על הסולם
והגאון מרן הגאון הרב עובדיה יוסף )בלוית חן עמוד פג(
הקשה על הפתרון שהביאו הרידב"ז המשנ"ב והבא"ח לתת את
הסוכר קודם ואח"כ את הלימון כדי שיחשב כסוחט לצורך אוכל וזה
לשונו:
"מה תועיל בזה סחיטת לימון על הסוכר שבכוס והרי מבואר ברש"י
שהטעם שמותר לסחוט אשכול של ענבים לקדרה שיש בה תבשיל משום
שמוכח הדבר שלא למשקה הוא צריך מסחיטה זו אלא לאוכל שעליו
הוא סוחט...אבל כאן )בלימונאדה( הסוכר אינו נאכל כך אלא הוא טפל
למשקה שלא בא אלא להפיג חמיצות מי הלימון ונימוח בלימונאדה
להמתיקו ואם כן אין כאן תיקון אוכל )של הסוכר( כלל ,אלא )תיקון של(
משקה ולא מעלה ולא מוריד מה שסוחט על הסוכר".
45
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ובשו"ת יביע אומר )חלק ח -או"ח סימן לו( כתב" :אלא שהעלתי
להתיר סחיטת לימון בשבת ,אפי' בלא סוכר ,וכפסק מרן הש"ע ...ואני
על משמרתי אעמודה".
שיטת החזון איש
החזון איש )סי' נו אות ז( כתב שאסור לסחוט לימון על סוכר כשדעתו
להוסיף עליו מים ,שמכיוון שדעתו לעשות משקה חשיב סוחט למשקה
שאסור .ומשמע מדבריו שרק על גבי מאכל ממש יהיה מותר לסחוט
לימון כגון לתוך סלט.
לסיכום
יש שלוש שיטות כיצד מותר לסחוט לימון:
א .לדעת השו"ע מותר לסחוט לימון אפילו לכלי ריק .וכ"פ הגאון הרב
עובדיה יוסף שליט"א.
ב .לדעת המ"ב אסור לסחוט לכלי ריק או לתוך משקה ,אבל מותר
לסחוט ע"ג סוכר וכ"פ הבן איש חי ,ועוד.
ג .לדעת החזו"א אסור לסחוט לימון ע"ג סוכר ,ומותר לסחוט לימון רק
לתוך מאכל.
46
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
קיפול טלית בשבת
שאלה
בשבת אני רואה אנשים שמקפלים את הטלית שלהם.
האם אני צריך להעיר להם שלא יקפלו אותה?
מה הבעיה
הבעיה בקיפול טלית היא שפעולה זו דומה לתיקון של הבגד ,ותיקון
כלי בשבת אסור משום שזה תולדה של מלאכת מכה בפטיש והתו"ס
הוסיף שיש בעיה של מכין מקודש לחול.
תנאי הגמרא
המשנה והגמרא )שבת קיג (.מבארים שמקפלים כלים )בגדים( בשבת
לצורך שבת ללבשם בו ביום ,דווקא כשמתקיימים ארבעה תנאים:
א .כשאדם אחד מקפלם.
ב .הם בגדים חדשים שעדיין לא נתכבסו.
ג .הם לבנים.
ד .אין לו בגדים אחרים להחליף.
ואם חסר אחד מאלו התנאים ,אסור.
שיטות הראשונים -המרדכי והכל בו
הראשונים נחלקו באיזה מציאות מדברת גמרא זו:
המרדכי )שבת פרק טו סימן שפח( מבאר שמה שאמרו שאסור לקפל
הטלית )ללא 4התנאים( זה רק שמקפלו בסדר קיפולו הראשון אבל שלא
בסדר קיפולו )הרגיל( נראה שמותר.
47
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ונראה שסברתו היא שברגע שהאדם מקפלו שלא כסדר קיפולו
הראשון ,הרי גילה דעתו שאינו מקפיד על תיקונו ,ולכן מותר )ולפי"ז יהיה
מותר לקפל טלית שלא בסדר קיפולה הרגיל(.
וכן פסק החיי אדם )סוף כלל מד( :וזה לשונו " :ודוקא כדרך קיפולו
הראשון אסור אבל אם מקפלו שלא כדרך קיפולו הראשון ,הכל מותר".
והכלבו )סימן לא( מבאר על פי ירושלמי שהקיפול בזמן הגמרא היה
שמניחים את הבגד תחת המכבש )בין שני אבנים( וזה באמת תיקון גמור
של הבגד אבל הקיפול שלנו הרגיל אינו אסור וזה לשונו:
"ועכשיו שנוהגין לקפל כל הכלים ,אפשר דקיפול דידן לא דמי לקפול
שלהן שהיו קפדין מאוד לפשט קמטיו ולהניחו תחת המכבש ולא כן
אנחנו עושין".
ולפי"ז אפשר לקפל גם בסדר קיפולו הראשון את הטלית -וכן נהגו חלק
מקהילות מרוקו הלכה למעשה.
הבית יוסף והשולחן ערוך
ומר"ן "בבית יוסף" –הביא את שתי השיטות הנ"ל:
של המרדכי שמצריך שיקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון.
ושל הכל בו –שאפשר לקפל גם בלי לשנות את סדר הקיפול.
ובשו"ע )או"ח סי' שב ,ס"ג( כתב בתחילה )בסתם( שצריך את ארבעת
התנאים שהגמרא אמרה ואח"כ כתב כדעת המרדכי " :ויש מי שאומר
דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון מותר בכל ענין ,ונראין דבריו".
סתם ויש ונראין דבריו
יש לנו כלל בדברי השולחן ערוך שברגע שמר"ן כתב בסתם הלכה
ואח"כ הוא מביא דעה בשם יש מי שאומר הלכה כדעה המובאת בסתם,
ולפי"ז נצטרך 4תנאים לקפל את הטלית.
48
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
אך מכיוון שכאן לאחר שהביא את דעת היש מי שאומר כתב ונראין
דבריו נראה שפסק כדעתו ,כלומר שהוא פסק כמרדכי שסובר שאפשר
לקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון.
פסק הבן איש חי
ומרן הבן איש חי:כתב בעניין זה )ש"ש ויחי אות יג(:
"שיש בני אדם שמקפלין טלית של ציצית כקיפולו הראשון,
דסומכין על סברת הכלבו ז"ל,
ולא יפה עושין ,דהא מרן ז"ל וכל הפוסקים לא ניחא להו בזה הסברא,
ולכן צריך להזהר בטלית של ציצית לקפלו בשחרית שלא כדרך קיפולו
)כמרדכי(.
פסק הרב עובדיה יוסף שליט"א
ומרן הגאון הרב עובדיה יוסף כתב) :שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מ(
"שאלה :האם מותר לקפל הטלית בשבת עם סיום התפלה בבית הכנסת,
או לא?...בסיכום :מותר לקפל הטלית בשבת שלא כסדר קיפולו
הראשון ,אפילו אינו חוזר ללובשו בו ביום .והנוהגים להתיר לקפלו
כסדר קיפולו הראשון ,אין למחות בידם ,שיש להם על מה שיסמוכו".
לסיכום
היוצא מדברינו :לא צריך למחות במי שמקפל את טליתו כרגיל
)שהרי יש שכתבו שעדיף לקפל את הטלית שלא תהיה מונחת בביזיון(,
אך צריך לדעת שלחלק גדול מהפוסקים )מרדכי מר"ן השולחן ערוך בא"ח
ועוד( צריך לשנות בסדר הקיפול.
49
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
מעשה ניסים (2)
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search