מעשה ניסים (2)

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫מה צריך לעשות בין אכילת דג לבשר?‬

‫שאלה‬

‫האם צריך ליטול ידיים ולשתות ולאכול משהו בין אכילת דג לאכילת‬
‫בשר?‬

‫אכילת בשר ודג‬
‫מר"ן השולחן ערוך פסק על פי הגמרא )פסחים עו‪ (:‬ש"צריך ליזהר‬
‫שלא לאכול בשר ודג ביחד‪ ,‬מפני שקשה לצרעת" )יו"ד קטז ב(‪ .‬כלומר‬
‫שאסור לאכול דג עם בשר משום סכנה והלכה זו מוסכמת על רוב ככל‬
‫הפוסקים‪ .‬אך נחלקו הפוסקים מה צריך לעשות בין אכילת דג לבשר כדי‬

‫לוודא שלא יווצר מצב שהאדם אוכל דג עם בשר‪.‬‬

‫נטילת ידיים בין בשר לדג‬
‫רבנו יעקב בעל הטורים כתב מה היה עושה אביו רבנו אשר בין‬
‫אכילת דג לאכילת בשר וזה לשונו‪" :‬ואבי אדוני הרא"ש ז"ל היה רגיל א‪.‬‬
‫לרחוץ ידיו בין בשר לדג‪ .‬ב‪ .‬והיה שורה פת ביין ואוכלו בינתיים כדי‬
‫לרחוץ פיו" )טור יו"ד‪ ,‬קטז(‪ .‬וכן כתב הכל בו )סימן כג( שרבו רבנו מאיר‬
‫מהעיר רוטנבורג "היה נוטל ידיו כשאוכל בשר ורוצה לאכול דגים‬

‫דחמירא סכנתא מאיסורא"‪.‬‬

‫פסק מר"ן‬
‫השולחן ערוך פסק כמו ראשונים אלו וזה לשונו "בין בשר לדגים‪,‬‬
‫חובה ליטול )ידיו( משום דקשה לדבר אחר )הכוונה לצרעת(" )או"ח קעג‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫ובמקום אחר כתב‪" .‬ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בינתים‪ ,‬כדי‬

‫לרחוץ פיו" )יו"ד קטז‪ ,‬ג(‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫משמע מכל האמור לעיל כי בין אכילת דג לבשר צריך להקפיד א‪ .‬לרחוץ‬
‫ידיים‪ .‬ב‪ .‬לאכול פת עם משקה כדי לרחוץ את הפה משיירי הדג שנשארו‬

‫שם‪.‬‬

‫פסק הרמ"א‬
‫לגבי המנהג לרחוץ את הידיים בין אכילת בשר לדג כתב רבי ישראל‬
‫איסרלן )הגשה"ד סימן עז(‪" :‬לא ראיתי נוהגים כך אפילו פרושים וצנועים‪,‬‬
‫אלא עושים קינוח הפה לחוד‪ ,‬והדחה ע"י שתייה" כלומר לשיטתו לא‬
‫צריך לרחוץ ידיים בין אכילת בשר לדג אלא די בקינוח הפה והדחה על ידי‬
‫שתיה וכמותו פסק הרמ"א‪" :‬יש לאכול דבר ביניהם )בין הדג לבשר(‬

‫ולשתות‪ ,‬דהוי קנוח והדחה"‬

‫פסקי האחרונים‬
‫נמצינו למדים כי לדעת השולחן ערוך צריך לרחוץ ידיים וגם לאכול‬
‫ולשתות משהו ולדעת הרמ"א די באכילה ושתיה ביניהם‪ .‬וכף החיים‬
‫)או"ח קע"ג‪ ,‬ב( כתב ש"מנהגנו להחמיר ולא כנוהגים להקל כפי שכתב‬

‫הרמ"א"‪.‬‬
‫וכן פסק הגאון הרב יצחק יוסף בספרו ילקוט יוסף וזה לשונו‪" :‬בין בשר‬
‫לדגים חובה ליטול הידיים‪ ,‬משום דקשה לצרעת וחמירא סכנתא‬
‫מאיסורא‪ .‬וצריך גם להדיח פיו במשקה‪ ,‬ויאכל מעט פת וכל דבר שאינו‬

‫נדבק בפה בין אכילת הדגים לבשר‪ .‬וגם בזמן הזה יש להקפיד בזה"‪.‬‬

‫לסיכום‬
‫לדעת השולחן ערוך צריך ליטול ידיים וגם לאכול לחם ולשתות‬
‫משהו בין אכילת דג לבשר ולדעת הרמ"א ולאשכנזים די באכילה ושתייה‬

‫ואין צורך ברחיצת הידיים‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫הליכה לקברי צדיקים וקברי אבות‬

‫שאלה‬

‫האם יש מקור להליכה לקברי צדיקים או לקברי אבות?‬
‫האם זה נכון להתפלל למת?‬

‫האם אין במנהג זה משום דורש אל המתים?‬
‫מה צריך לעשות כשהולכים לקברי צדיקים?‬

‫מה יש שם במקום הקבר?‬
‫האם נשים צריכות גם ללכת לקברות הצדיקים?‬

‫השתטחות על קברי האבות‬

‫בפרשת שליחת המרגלים המתארת כיצד תרו המרגלים את הארץ‬
‫נאמר " ַו ַיּ ֲעלוּ ַו ָיּ ֻתרוּ ֶאת ָהאָ ֶרץ ‪ַ ...‬ו ַיּ ֲעלוּ ַב ֶנּ ֶגב ַו ָיּ ֹבא ַעד ֶח ְבר ֹון"‪ .‬בפסוק זה‬
‫ישנו קושי מסוים‪ ,‬בתחילה מדברת התורה בלשון רבים " ַו ַיּ ֲעלוּ ַב ֶנּ ֶגב"‬

‫ופתאום באמצע הפסוק עוברת התורה ללשון יחיד " ַו ָיּ ֹבא ַעד ֶח ְבר ֹון"‬

‫מכוח קושיה זו למדה הגמרא במסכת סוטה כי היה אדם אחד שפרש מן‬
‫החבורה בשלב מסוים והלך לחברון‪.‬‬

‫אדם זה הוא כלב שהלך להשתטח על קברי האבות שיושיעוהו מעצת‬
‫המרגלים‪.‬‬

‫וזה לשון הגמרא‪:‬‬
‫"ויעלו )בלשון רבים(בנגב ויבא )בלשון יחיד( עד חברון ‪ -‬ויבאו מבעי ליה! )היה‬
‫צריך להיות כתוב ויבואו?( אמר רבא‪ :‬מלמד‪ ,‬שפירש כלב )לבדו( מעצת מרגלים‬
‫והלך ונשתטח על קברי אבות‪ ,‬אמר להן‪ :‬אבותי‪ ,‬בקשו עלי רחמים שאנצל‬

‫מעצת מרגלים" )סוטה לד‪.(:‬‬

‫‪102‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫וכן מובא גם בזוהר הקדוש‪" :‬ויעלו בנגב ויבא עד חברון‪ ,‬דאתפרש מאינון‬
‫מאללין ואתא איהו בלחודוי לחברון לאשתטחא על קברי אבהן" )זוהר‬

‫וארא לא‪( .‬‬

‫תרגום‪ :‬ויעלו בנגב ויבואו עד חברון שפרש כלב מאותם מרגלים והלך הוא‬
‫לבדו לחברון להשתטח על קברי האבות‪.‬‬

‫מדברים אלו עולה כי מנהג ההליכה לקברי צדיקים הוא קדום מאוד והוא‬
‫היה נוהג עוד בתקופת דור המדבר‪.‬‬

‫ברזילי הגלעדי‬
‫בספר שמואל מובא כי לאחר שהסתיים מרד אבשלום‪ ,‬רצה דוד‬
‫לגמול חסד לנאמניו שהיו עימו בכל תקופת המרד‪ .‬אחד מהם היה ברזילי‬
‫הגלעדי ודוד המלך הציע לו‪ ,‬לעבור מגלעד לירושלים ושיקבל כלכלה‬
‫תמידית מהמלך‪ַ :‬ו ֹיּא ֶמר ַה ֶמּ ֶל‪ֶ ‬אל ַבּ ְר ִז ָלּי ַא ָתּה ֲע ֹבר ִא ִתּי ְו ִכ ְל ַכּ ְל ִתּי ֹא ְת‪‬‬

‫ִע ָמּ ִדי ִבּירוּ ָשׁ ִָלם‪) :‬שמואל ב יט ‪,‬לד (‪.‬‬

‫ברזילי שהיה זקן סירב בתואנות שונות ובסופם אמר לדוד " ָי ָשׁב ָנא ַע ְב ְדּ‪‬‬
‫ְואָ ֻמת ְבּ ִעי ִרי ִעם ֶק ֶבר אָ ִבי ְו ִא ִמּי" )שם‪ ,‬לח(‪.‬‬

‫מתוך בקשתו של ברזילי למות בעירו בקבר אביו ואימו למד רבי יהודה‬
‫החסיד כי המתים שמחים כאשר אוהביהם הולכים לבקרם וזה לשון‬

‫קודשו ‪:‬‬

‫"ברזילי הגלעדי אמר "אמות בעירי" כי‪:‬‬
‫א‪.‬הנאה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשין על נשמתן‬

‫טובה ומטיבים להם )לנפטרים( באותו עולם‪.‬‬
‫ב‪.‬וגם כשמבקשים מהם‪ ,‬הם מתפללים על החיים וכלב בן יפונה נשתטח‬

‫על קברי אבות‪.‬‬

‫)ספר חסידים‪ ,‬סימן תנ(‬

‫קברות צדיקים בתעניות ציבור‬

‫במסכת תענית מובא כי בזמן שלא יורדים גשמים היו גוזרים‬
‫החכמים תעניות על הציבור‪ ,‬ובתעניות אלו היה סדר יום מיוחד‪ ,‬בו היו‬

‫‪103‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫מוציאים את התיבה עם הספר תורה לרחוב‪ ,‬וכל העם היו מתקבצים‬
‫ומתכסים בשקים‪ ,‬ונותנים אפר על גבי התיבה ועל גבי ספר תורה כדי‬

‫להגדיל את הבכייה ולהכניע לבם‪ ,‬והיו מתפללים בסדר תפילה מיוחד‪.‬‬
‫חלק ממהלך סדר היום כלל הליכה לבית הקברות‪ .‬כל המתענים היו‬
‫הולכים לבית הקברות ובגמרא )תענית טז‪ (.‬מובאים שני טעמים שבגינם היו‬

‫הולכים לבית הקברות‪.‬‬

‫א‪ .‬להראות שאנו חשובים כמתים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים‪.‬‬

‫המגן אברהם )או"ח תקעט‪ ,‬ס"ק יא( כתב שהטעם העיקרי להליכה לבית‬
‫הקברות הוא כדי שיבקשו עלינו המתים רחמים ולכן אם אין שם בית‬

‫קברות יהודי אלא רק בית קברות של נוכרים לא הולכים לשם‪.‬‬

‫ומגמרא זו משמע כי כבר בזמנם היה מנהג ללכת לבית הקברות ולומר‬
‫למתים שיבקשו עליהם רחמים‪.‬‬

‫רבי מני‬

‫מקור נוסף מפורש להליכה לקברי צדיקים הוא הגמרא במסכת‬
‫תענית )כג‪ (:‬המספרת כי מבית הנשיא היו אנשים שמצערים את רבי מני‪.‬‬
‫מה עשה רבי מני השתטח על קבר אביו ואמר לו‪ :‬אבא‪,‬אבא הם מצערים‬
‫אותי‪ ,‬יום אחד הם עברו ליד קבר אביו ונתפסו רגלי סוסיהם בקרקע ולא‬

‫זזו עד שקיבלו עליהם אותם אנשים שלא יצערו אותו‪.‬‬
‫מגמרא זו אנו רואים כי היה מנהג ללכת להתפלל לבקש בעת צרה על קבר‬
‫האב שבמקרה זה הוא גם היה צדיק‪ ,‬ואנו רואים כי התפילה עזרה‬

‫והועילה ואף פעלה פעולה בעולם הזה‪.‬‬

‫דורש אל המתים‬

‫נאמר בתורה )דברים יח‪ ,‬י‪-‬יא( "‪‬א ִי ָמּ ֵצא ְב‪ַ ‬מ ֲע ִביר ְבּנ ֹו וּ ִבתּ ֹו ָבּ ֵאשׁ ֹק ֵסם‬
‫ְק ָס ִמים ‪ְ ...‬ו ֹד ֵרשׁ ֶאל ַה ֵמּ ִתים"‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫יש לשאול האם ההליכה לקברי צדיקים והתפילה אליהם‪ ,‬היא בכלל‬
‫דורש אל המתים או שלא?‬

‫הגמרא במסכת סנהדרין )סה‪ (:‬מבארת כי דורש אל המתים הוא‬
‫דווקא אדם שעושה מעשה כדי שתשרה עליו רוח טומאה "ודורש אל‬
‫המתים ‪ -‬זה המרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו‬

‫רוח טומאה" וזה ודאי לא מה שעושים ההולכים לקברי צדיקים‪.‬‬

‫אך יש לשאול האם אין בהליכה לקברי אבות מעין דורש אל המתים?‬

‫ההליכה לבית הקברות בכלל דורש אל המתים‬

‫חלק מהפוסקים כתבו כי בהליכה לבתי קברות יש משום דורש אל‬
‫המתים ונביא חלק מהם‪:‬‬

‫כתב הב"ח )יו"ד ריז(בשם רבי חיים פלטיאל כי "מאוד אני נפלא על בני‬
‫אדם הנודרים לילך על בית הקברות כי קצת דומה לדורש אל‬

‫המתים‪...‬ונשים ובני אדם שאינם יודעים זה לא ידעתי הליכתם למה‪.‬‬

‫וכן כתב מהר"ם מינץ )ס' עט( שמי שנדר לילך לקהילות על קברי אבותיו‬
‫או על קברי צדיקים וקדושים‪ ,‬וקשה עליו לקיימו מחמת קושי הדרך או‬
‫תשש כוחו מתירין לו נדרו וצריך ליתן הכסף למקום מצווה‪ ,‬וזה עדיף‬
‫יותר מלקיים נדרו כי בלאו הכי יש גדולים קראו תגר על דבר זה וקראו‬
‫למי שעושה כן "דורש אל המתים" שרוב עמי הארץ ונשים עושים את‬

‫המת מליץ )מתווך( בינם ובין קונם ברוך הוא‪.‬‬

‫וכן כתב החכמת אדם )פט‪,‬ז( איסור דורש אל המתים זה שמרעיב‬
‫עצמו ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח הטומאה ואותן נשים וכן‬
‫עמי הארצות שהולכין על קברי מתים וכאילו מדברים עם המתים‬
‫ואומרים להם צרותיהם קרוב הדבר שהם בכלל זה )דורש אל המתים(‬
‫ונמצא שיש מן הגאונים שהיו רוצים לאסור להשתטח על קברי מתים‪,‬‬
‫אלא ההולכים שם יתפללו לה' שימלא שאלותם בזכות אבותיו ובזכות‬

‫הצדיקים‪.‬‬

‫‪105‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫הסבר הזוהר‬

‫בזוהר הקדוש )ויקרא עא‪ (.‬מבאר רבי ייסא ב' הסברים מדוע אין בהליכה‬
‫אל המתים משום דורש אל המתים‪:‬‬

‫'אמר רבי ייסא בשעה שצריך גשמים הולכים למתים והלא כתוב שאסור‬
‫לדרוש למתים?‬

‫א‪ .‬אלא מה שנאמר שדורש אל המתים אסור‪ ,‬הכוונה היא לגויים‬
‫שהם נקראים מתים תמיד‪ ,‬אבל ישראל שהם זכאים קרא עליהם‬
‫שלמה "ומשבח אני את המתים" שכבר מתו בזמן אחר )דהיינו‬
‫הצדיקים שהמיתו עצמם באוהלה של תורה כשהיו פה בארץ( ואליהם‬

‫מותר ללכת' ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ועוד ששאר העמים שהם באים למת הם באים בכשפים לעורר‬
‫עליהם מינין רעים אך שישראל באים למתים שלהם הם באים‬
‫בתשובה לפני הקב"ה בשבירת ליבם ובתענית שיקבל תפילתם‪,‬‬
‫והכל כדי שהנשמות הקדושות יבקשו עליהם רחמים לפני הקב"ה‬

‫והקדוש ברוך מרחם על העולם בזכותם‪.‬‬

‫על בסיס דברי הזוהר הנ"ל דחה הב"ח את דברי הפוסקים שכתבו לערער‬
‫על המנהג ללכת לקברי אבות וזה לשון קודשו‪:‬‬

‫"כבר החזיקו במנהג זה ואין מוחה‪ ,‬ויש לזה סמך בספר הזוהר ודווקא‬
‫להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבא‬
‫שבזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצא ירחם ה'‪ .‬וכבר חזקנו סדר התפילה‬

‫למשתטחים על קברי אבות ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה"‪.‬‬

‫שיטת הרמב"ם‬

‫כתב הרמב"ם בהלכות אבלות )פ"ד ה"ד( "מציינין את כל בית הקברות‬
‫ובונים נפש )מצבה( על הקבר‪ ,‬והצדיקים אין בונים להם נפש )מצבה( על‬
‫קברותיהם שדבריהם הם זיכרונם‪ ,‬ולא יפנה אדם לבקר הקברות"‪.‬‬
‫לכאורה מפשט דברי הרמב"ם משמע שלא צריך ללכת לבקר בבית‬

‫הקברות‪.‬‬

‫‪106‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫והמפרשים אכן התקשו למה התכוון הרמב"ם‪ ,‬האם כוונתו היא שאסור‬
‫ללכת לבית הקברות בכלל ואם כן מדוע? או שהרמב"ם התכוון למשהו‬

‫אחר?‬

‫הרדב"ז כתב כי כוונת הרמב"ם היא שלא הולכים לבית הקברות על‬
‫מנת לפתוח את הקברים ולראות את גופת המת משום שכך היה מנהג‬
‫דרכי האמורי‪ ,‬אבל ללכת לבקר את המת מבלי לפתוח את קברו ודאי‬

‫שהרמב"ם מסכים שמותר‪ .‬וזה לשון קודשו‬

‫"אבל לפקוד הקברות מבחוץ )מבלי לפתוח את הקברים( אין חשש בזה וכן‬
‫נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם"‪.‬‬

‫אך הכסף משנה הבין שהרמב"ם התכוון שלא צריך ללכת לקברות‬
‫הצדיקים מפני שדברי התורה של הצדיקים הם זיכרונם האמיתי ואין‬
‫צורך ללכת למקום קבורתם ודין זה נאמר במפורש במסכת שמחות )פ"ד‬

‫ה"יב(‬

‫"הצדיקים אין בונים להם נפש )מצבה( על קברותיהם שדבריהם הם‬
‫זיכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות"‪.‬‬

‫והיוצא מדבריו שלדעת הרמב"ם אכן ישנה בעיה ללכת לקברות‬
‫צדיקים‪.‬‬

‫לא להתפלל לצדיקים עצמם‬

‫גם לסוברים שיש עניין גדול ללכת לקברות צדיקים מוסכם עליהם‬
‫העניין שאסור לפנות לצדיקים עצמם שיענו לבקשת אותו אדם והמקור‬

‫לדבריהם הוא הנאמר בירושלמי )ברכות פ"ט ה"ה(‪:‬‬

‫"רבי יודן אמר בשר ודם יש לו פטרון )אדון( אם באת לו עת צרה‪ ,‬אינו‬
‫נכנס אצלו פתאום‪ ,‬אלא בא ועמד לו על פתחו של פטרונו‪ ,‬וקורא לעבדו‬
‫או לבן ביתו‪ ,‬והוא )העבד או בן ביתו(אומר לפטרון איש פלוני עומד על פתח‬

‫חצרך‪ ,‬האם להכניסו או להניחו בחוץ?‬

‫‪107‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫אבל הקב"ה אינו כן אם באת על אדם צרה‪ ,‬לא יצווח לא למיכאל‬
‫ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד שנאמר כל אשר יקרא בשם‬

‫ה' ימלט"‪.‬‬

‫מגמרא זו משמע שגם למלאכים אסור לפנות וכל שכן למתים‪ ,‬אלא צריך‬
‫לפנות רק לה' יתברך לבדו ולכן כתבו הפוסקים כי ההולכים לקברות‬

‫צדיקים צריכים להיזהר להתפלל לה' בדווקא‪.‬‬

‫כן כתב המהרי"ל )מנהגים הלכות תענית( "והמשתטח על קברי‬
‫הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכבים שם‪ ,‬אך יבקש‬
‫מאת השם יתברך שייתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר‬

‫תנצב"ה"‪.‬‬

‫ובמנחת אלעזר )ח"א ס' סח( כתב שיכול גם לפנות לצדיק עצמו‬
‫שיתפלל עבורו לפני ה' יתברך‪ ,‬שכן הפניה למתים אסורה רק כאשר‬
‫כוונתו היא שהמת יושיעו באיזה כוח שזהו עוון פלילי אבל שמבקש‬

‫שהמת ימליץ טוב בעדו להשי"ת מותר הדבר‪.‬‬

‫וכן פסק רבנו יוסף חיים בספרו בן איש חי )ש"ש פרשת ניצבים( וזה‬
‫לשון קודשו‪:‬‬

‫"ואל ישים מגמתו נגד המתים‪ ,‬אלא יתפלל להשם יתברך‪ ,‬שייתן לו‬
‫רחמים בזכותם‪ ,‬ויכול להשתטח על קבר הצדיק‪ ,‬ויאמר הריני מבקש‬

‫מנפש הצדיק הקבור פה‪ ,‬שתתפלל עלי לפני הקדוש ברוך הוא כך וכך"‪.‬‬

‫וראיה מפורשת להלכה זו הם דברי הגמרא כי כלב בן יפונה‬
‫שהשתטח על קברי האבות אמר‪" :‬אבותי‪ ,‬בקשו עלי רחמים שאנצל‬

‫מעצת מרגלים" )סוטה לד‪.(:‬‬

‫מה קדוש בקברות הצדיקים‬

‫המשנה במסכת אבות מבארת כי כל אדם לאחר מאה ועשרים כאשר‬
‫הולך לעולמו גופו נרקב בקבר "ולאן אתה הולך למקום עפר רימה‬
‫ותולעה"‪ ,‬ורוחו עולה לשמיים "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני‬

‫מלך מלכי המלכים הקב"ה"‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫כך שיוצא ממשנה זו שהנפטר מעולמו גופו נרקב ונשמתו עולה למרום‪.‬‬

‫על כן יש לשאול למה ללכת לבית הקברות אם הגוף נרקב ונעלם והנשמה‬
‫עלתה למרום?‬

‫הארה בגופם‬

‫על שאלה זו ישנם ב' תרוצים‪:‬‬
‫הר"ן ביאר כי מכיוון שהצדיקים קידשו עצמם במהלך חייהם עצמותיהם‬
‫שבמהלך חייהם היו כלים לחול עליהם שפע אלוהי של קדושה וטהרה‪,‬‬
‫נשארים אף לאחר מותם כלים שיש עליהם קדושה ושפע אלוהי‪ ,‬וזה לשון‬

‫קודשו‪:‬‬

‫"כי גם אחרי מותם )של הצדיקים(‪ ,‬מקומות קברותיהן ראויין להמצא‬
‫השפע שם‪ ,‬כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלהי‪,‬‬
‫)בחייהם( עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד‪ ,‬ומפני זה אמרו רז"ל‪:‬‬
‫שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם‪ ,‬כי התפלה במקום‬
‫ההוא תהיה רצויה יותר להימצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע‬

‫האלוהי )דרשות הר"ן הדרוש השמיני(‪.‬‬

‫וכן כתב המבי"ט בספרו בית אלוקים )שער התפילה פרק חמישי(‬
‫"שמצינו בכלב שהלך להשתטח על קברי אבות כדי שיצילהו השם מעצת‬
‫המרגלים‪ ,‬שהיה בטוח שישמע תפלתו באותו מקום המקודש מצד היות‬
‫בו אבות הקדושים וגופותם בהיותם חיים היו כלים להשתמש בהם‬

‫בדבר שבקדושה‪.‬‬

‫נפשם על הקבר‬

‫חכמי האמת לימדונו כי מכיוון שלנשמה ישנם חמישה חלקים נפש‬
‫רוח נשמה חיה יחידה‪ ,‬כאשר נפטר האדם מהעולם חלק מסוים מחלק‬
‫הנפש נשאר על קברו של הצדיק‪ ,‬וכאשר אנו באים לקבר הצדיק אנו‬

‫נפגשים עם חלק זה מנפשו‪.‬‬
‫ועל פי זה כתב האריז"ל שמכוון שיש זמנים שחלק נפש זה עולה‬

‫לשמיים )ראש חודש‪ ,‬יום טוב‪ ,‬שבת( לא טוב לבא אז‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫וכן כתב תלמידו של האריז"ל רבי חיים ויטאל שציווהו רבו‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬
‫"שאם אלך להשתטח על קברי הצדיקים יהיה בערב ראש חודש‪ ,‬או בט"ו‬
‫יום לחדש‪ ,‬כי אז יש יותר הכנה מכל שאר הימים‪ .‬ושלא אלך לא בשבת‪,‬‬
‫ולא ביום טוב‪ ,‬ולא בראש חודש‪ ,‬כי אז נפשותם עולות למעלה ואינם‬

‫יושבות על הקבר‪) .‬שער הגלגולים הקדמה לח(‪.‬‬

‫נשים בבית הקברות‬

‫לגבי השאלה האם נשים צריכות ללכת לבית הקברות‪ ,‬פסק השולחן‬
‫ערוך בהלכות אבלות )יו"ד שנט‪,‬א( וזה לשונו‪:‬‬

‫"עכשיו נהגו שאין הנשים יוצאות לפני המיטה אלא לאחר המיטה"‬
‫כלומר הנפטר‪ ,‬והגברים המלווים אותו יצאו ראשונים והנשים יצאו‬

‫לאחריהם‪.‬‬
‫ובירושלמי )סנהדרין פ"ב ה"ד( בארו כי הסיבה לדבר מפני כבודן של בנות‬

‫ישראל שלא יביטו בהם הגברים‪.‬‬

‫אך בזוהר הקדוש )פרשת ויקהל קצו‪ (.‬מובא כי יש למנוע לנשים מלצאת‬
‫לבית הקברות מפני שאם הם יוצאות הם גורמות רעה לעולם וכן ראוי‬

‫למנען‪.‬‬

‫והשולחן ערוך )יו"ד שנט ס"ב (פסק את דברי הזוהר להלכה וזה לשונו‪:‬‬
‫"יש למנוע מלצאת נשים לבית הקברות אחר המטה"‪ .‬ובאמת יש מקומות‬

‫רבים שנוהגים כי נשים אינם נכנסות לבית הקברות‪.‬‬

‫העליה למירון‬

‫מקום מיוחד תפס המנהג לעלות על קברו של רשב"י בל"ג בעומר‬
‫"ומנהג זה מיסודם של האר"י הקדוש ותלמידיו‪ ,‬גדולי הדורות שזכו‬
‫להשתטח על קבר זה הרגישו התעלות גדולה בנפשם‪ ,‬ואף פעלו ישועות‬
‫לישראל במקום הזה‪ ,‬ואף הרב ר' חיים בן עטר‪ ,‬בעל 'אור החיים'‪ ,‬היה‬
‫פעם אחת בהילולא‪ ,‬וכשעלה למירון והגיע לתחתית ההר שעולים משם‬
‫אל המקדש)הקבר(‪ ,‬ירד מהחמור והיה עולה על ידיו ועל רגליו‪ ,‬וכל הדרך‬
‫היה גועה וצועק‪' :‬היכן אני השפל נכנס ‪ -‬למקום אש להבה שלהבת קדש‬

‫‪110‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫וכל פמליא של מעלה וכל נשמות הצדיקים'; ובעת ההילולא היה שמח‬
‫שמחה גדולה" )ספר התודעה פרק עשרים ושבעה(‪.‬‬

‫אך כאן יש לציין את דברי הזוהר שהבאנו לעיל כי כאשר ישראל עולים‬
‫לקבר הם באים בתשובה לפני הקב"ה בשבירת ליבם ובתענית שיקבל‪,‬‬
‫והכל‪ ,‬כדי שהנשמות הקדושות יבקשו עליהם רחמים לפני הקב"ה‬
‫והקדוש ברוך מרחם על העולם בזכותם‪ ,‬ולכן צריך לזכור גם בהילולות‬

‫אלו את העיקר שהיא שבירת הלב והתשובה‪.‬‬

‫לסיכום‬

‫מנהג ישראל ללכת לקברי צדיקים מקורו קדום עוד מימי המרגלים‬
‫)כלב( והנביאים )ברזילי בימי דוד( וחכמי הגמרא )בתענית(‪ ,‬ואין בו בכלל דורש‬
‫אל המתים‪ ,‬בקבר נמצא גופם שנתקדש במהלך חייהם וחלק מנשמתם‬
‫הנקרא הבלא דגרמי‪ ,‬אסור להתפלל לצדיק שיושיע אלא לה' שיושיע‬
‫בזכותו או לבקש ממנו שילך לה' ויבקש רחמים‪ ,‬ולגבי הנשים ראוי שלא‬
‫תלכנה לכתחילה לבית הקברות אך אם הם רוצות יש להם על מי לסמוך‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫כיצד מרקדין לפני הכלה‬

‫שאלה‬

‫מה צריך לומר כאשר רוקדים לפני כלה?‬
‫האם מותר לשקר בעניין זה?‬

‫למה שחכמים יתירו להסתכל על הכלה?‬

‫לשמח חתן וכלה‬

‫במסכת ברכות )ו‪ (:‬מבוארת מעלתה וחשיבותה של המצווה לשמח‬
‫חתן וכלה "ואמר רבי חלבו אמר רב הונא‪ :‬כל הנהנה מסעודת חתן ואינו‬
‫משמחו ‪ -‬עובר בחמשה קולות ‪..‬ואם משמחו מה שכרו? ‪ -‬אמר רבי יהושע‬
‫בן לוי‪ :‬זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות‪ ... ,‬רבי אבהו אמר‪ :‬כאילו‬
‫הקריב תודה‪ .. ,‬רב נחמן בר יצחק אמר‪ :‬כאילו בנה אחת מחורבות‬

‫ירושלים‪".‬‬

‫איזבל‬

‫בספר מלכים מסופר על איזבל בת אתבעל מלך צידון‪ ,‬שהייתה‬
‫מרשעת גדולה חטאה והחטיאה ‪,‬ובסוף ימיה גזלה במרמה את כרם נבות‪.‬‬
‫אליהו הנביא הבטיח לה כי תענש בחומרה" )מלכים א כא‪ ,‬כג( " ְו ַגם ְל ִאי ֶז ֶבל‬
‫ִדּ ֶבּר ה' ֵלא ֹמר ַה ְכּ ָל ִבים ֹיא ְכלוּ ֶאת ִאי ֶז ֶבל ְבּ ֵחל ִי ְז ְר ֶעאל"‪ ,‬המלך שביצע גזרה‬
‫זאת היה יהוא בן נמשי הוא דאג שיפילו אותה מארמונה וכשרצו לקוברה‬
‫נאמר " ַו ֵיּ ְלכוּ ְל ָק ְב ָרהּ ְו‪‬א ָמ ְצאוּ ָבהּ ִכּי ִאם ַה ֻגּ ְל ֹגּ ֶלת ְו ָה ַר ְג ַל ִים ְו ַכפּ ֹות ַה ָיּ ָד ִים"‬

‫)מלכים ב ט‪ ,‬לה(‪.‬‬
‫המדרש מבאר‪" :‬למה לא אכלו הכלבים כפות של איזבל לפי שהייתה‬
‫מרקדת בהן לפני חתן וכלה"‪ ,‬ומכאן רואים עד כמה חשובה מצווה זו לפני‬

‫‪112‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫המקום שאפילו מרשעת כאיזבל שחטאה והחטיאה קיבלה שכר על מצוות‬
‫שמחת חתן וכלה‪.‬‬

‫כיצד מרקדים לפני הכלה‬

‫הגמרא במסכת כתובות )טז‪ (:‬מביאה מחלוקת בין בית הלל לבית‬
‫שמאי בעניין זה לדעת בית הלל לכל כלה אומרים בשעה שרוקדים לפניה‬
‫"כלה נאה וחסודה" אך לדעת בית שמאי משבחים את הכלה לפי מה‬

‫שהיא "כלה כמות שהיא" וזה לשון הגמרא‪:‬‬
‫"תנו רבנן‪ :‬כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים‪ :‬כלה כמות‬

‫שהיא‪ ,‬ובית הלל אומרים‪ :‬כלה נאה וחסודה‪".‬‬

‫אסור לשקר‬

‫בית שמאי שואלים את בית הלל הרי כתוב בתורה מדבר שקר תרחק‬
‫וכיצד ניתן להגיד על כלה שהיא עיוורת או צולעת שהיא כלה ונאה‬
‫וחסודה? ובית הלל עונים להם שהרי החתן כבר מתחתן אתה ולוקח‬

‫אותה לאישה ולכן צריך לשבח אותה בפניו‪.‬‬
‫משל לאדם שקנה דבר מסוים והקנייה לא טובה‪ ,‬חברו שפוגשו צריך‬
‫לשבח בעינו את המקח שלא יצטער כך גם לגבי אישה זו ישבח אותה‬

‫בפניו‪.‬‬

‫השם גורם‬

‫וניתן למצא רמז לדעותיהם של בית הלל ובית שמאי בשמם‪ ,‬שמאי‬
‫והלל‪.‬‬

‫שמאי זה מלשון שומה – להעריך בדיוק מה יש כאן‪ ,‬והלל‪ -‬מלשון להלל‬
‫ולשבח‪ ,‬וכל אחד לפי שמו המעיד על תכונותיו ושורש נפשו‪ ,‬סובר את‬

‫סברתו‪:‬‬
‫בית שמאי אומרים תשום האם היא נאה וחסודה או ההיפך‪.‬‬
‫ובית הלל אומרים תהלל ותשבח מבלי לחשב בדיוק האם היא יפה יותר‬

‫או פחות‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫חשש שקר‬

‫ולכאורה בית שמאי צודקים‪ ,‬שהרי אסור לשקר ומדוע יאמרו בית‬
‫הלל שיאמרו לפני כל אחת שהיא נאה וחסודה‪ .‬ומבארים הראשונים‬

‫מספר הסברים לעניין זה‪.‬‬

‫לשיטתו משבחים‬

‫יופי זה דבר סובייקטיבי‪,‬כל אחד מגדיר אחרת מה יפה ומה לא‪ ,‬יש‬
‫שכתבו שהשבח שמשבחים את האישה לפני החתן הוא לשיטתו והבנתו‬
‫של החתן‪ ,‬שהרי מתוך כך שהחתן מתחתן עם כלה זו ובודאי הוא ראה‬
‫אותה לפני‪" ,‬שאסור לאדם לישא אשה קודם שיראנה" הוא חושב שהיא‬

‫נאה וחסודה‪ ,‬ולכן לפי הבנתו של החתן אנו אומרים שהיא נאה וחסודה‪.‬‬

‫וכן פירש המהר"ל מפראג בנתיב האמת)פ"א(‪:‬‬

‫"פי' כי אין נקרא זה דבר שקר‪ ,‬אע"ג שהכלה בעצמה אינה נאה וחסודה‬
‫מכל מקום כלפי הבעל שבחר בה היא חסודה בעיניו‪ ,‬ואנו אין באין לשבח‬
‫אותה מצד עצמה רק מצד שנמצא דבר בכלה זאת שהיא חסודה‪ ,‬שהרי‬

‫החתן נשאה והיא מצאה חן בעיניו"‪.‬‬

‫משבחים את המעשים‬

‫הפרישה תירץ שאנו לא משבחים את הכלה על יופיה החיצוני אלא‬
‫על מעשיה המשובחים ומן הסתם כל כלה נאה במעשיה ועליהם משבחים‬

‫אותה‪ .‬וכן כתב הבית שמואל )אבה"ע סה ס"ק ב( בשמו‪:‬‬
‫"צריך לומר שהיא נאה – אף על גב דכתיב מדבר שקר תרחק יש לתרץ‬

‫דבריו שהיא נאה במעשיה"‪.‬‬

‫לא אומרים שהיא מושלמת‬

‫החלקת מחוקק )אבה"ע סה ס"ק א( תירץ שאין שקר בדברי המשבח את‬
‫הכלה שהיא נאה וחסודה מפני שבדברים אלו הוא לא אומר שהיא‬
‫מושלמת ואין בה מום אלא אומר שבאופן כללי היא נאה וחסודה וזה‬

‫‪114‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫לשונו‪" :‬לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק‬
‫יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה"‪.‬‬

‫משבחים את השכינה‬

‫החתם סופר )כתובות יז‪ (.‬מבאר שכאשר אומרים כלה נאה וחסודה לא‬
‫צריך להתכוון לכלה עצמה אלא צריך להתכוון לשכינה הקדושה הנקראת‬
‫כלה‪ ,‬שכן בכל פעם שזוג מתחתן למטה השכינה הקדושה מתחברת‬
‫לקב"ה למעלה והשכינה הקדושה ודאי נאה וחסודה‪ ,‬ולכן אין פה שקר‬

‫וזה לשון קודשו‪:‬‬
‫"ולפי עניות דעתי גם בית הלל שאומרים על כלה נאה וחסודה יש לומר‬

‫שיתכוונו האומרים על כלה עליונה כנסת ישראל"‪.‬‬

‫עד עתה נאה ומעתה גם חסודה‬

‫יש פרשו ששבח המילים כלה נאה וחסודה היא לא בא לכלה מכוח‬
‫יופיה‪ ,‬אלא בא לכלה מכוח ההשלמה שהיא נשלמת בערב זה‪ ,‬שבאופן‬
‫כללי תכונות האיש הם תכונות חסד ותכונות האישה הם תכונות של דין‬
‫לכן אישה נקראת בלשון חז"ל נוקבא שנוקבת וכן מצינו בגמרא שהאש‬
‫דהיינו הכעס של האישה הוא גדול יותר מכעסו של האיש ולכן האיש‬

‫ממהר להתרצות והאישה לא‪.‬‬
‫כאשר האישה לבד היא אומנם נאה אך חסר לה המבט והתכונות של‬
‫החסד‪ ,‬וכאשר היא מתחתנת אזי היא נאה וחסודה שעתה חתנה יעביר‬

‫לה את מבט ותכונות החסד המצויות בו‪.‬‬
‫ולפי ביאור זה לא מתארים את יופיה האישי אלא התכונה הכללית‬

‫שמתווספת לכל כלה‪.‬‬

‫מסר לחיים תפרגן‬

‫יש שפרשו שבכך שאומרים לכל כלה שהיא נאה וחסודה רוצים‬
‫להעביר לאיש מסר חינוכי לחיים‪ ,‬והוא שעם אשתך לא מתנהגים לפי‬

‫‪115‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫הדין‪ ,‬אלא תתנהג עימה תמיד במידת החסד ותהללה ותשבחה אף אם לא‬
‫בדיוק מגיע לה לפי הבנתך‪.‬‬

‫אסור להסתכל‬

‫צריך לדעת שמר"ן השולחן ערוך )שם‪ ,‬ב( פסק שלמרות שצריך לרקד‬
‫לפני הכלה ולשמחה בדברים "אסור להסתכל בכלה"‪.‬‬

‫לסיכום‬

‫מצווה לשמח חתן וכלה‪ ,‬ולכל כלה צריך לומר שהיא נאה וחסודה‪,‬‬
‫ואין בדבר שקר מכיוון שמדברים לפי שיטתו של הבעל או מכיוון‬

‫שמתכוונים לשכינה הקדושה וכו' ובכל מקרה אסור להסתכל עליה‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫מצוות פרו ורבו‬

‫שאלה‬

‫מתי מקיים אדם את מצוות פרו ורבו?‬

‫בן ובת‬

‫נאמר בתורה "פרו ורבו ומילאו את הארץ" )בראשית א‪ ,‬כז(‪.‬‬
‫ונחלקו החכמים בגמרא )יבמות סא‪ (:‬כמה ילדים צריך להביא אדם על מנת‬
‫שיקיים את עיקר המצווה‪ .‬בית הלל סוברים כי כאשר יש לאדם בן ובת‬
‫קיים את מצוות פריה ורביה כשם שמצינו אצל ה' הטוב שכאשר ברא את‬
‫אדם הראשון נאמר "זכר ונקבה בראם"‪ .‬אך לדעת בית שמאי צריך‬
‫שיהיה לאדם ב' בנים ולמדו זאת ממשה רבנו עליו השלום שהיו לו ב'‬

‫בנים אליעזר וגרשום ואחר כך מצינו שפרש מאשתו‪.‬‬
‫והלכה כבית הלל וכן נפסק בשו"ע "כיון שיש לאדם זכר ונקבה‪ ,‬קיים‬

‫מצות פריה ורביה" )אבן העזר א ס"ה(‪.‬‬

‫האם בכל בן ובת מקיים מצווה פריה ורביה?‬

‫בגמרא )יבמות סב‪ :‬וירושלמי יבמות פ"ו( מבואר כי אם אחד מילדיו הבן‬
‫או הבת לא ראוי להוליד לא קיים מצוות פריה ורביה‪ .‬וביארו האחרונים‬
‫כי הסיבה לדבר היא שעיקר עניין חיוב מצוות פרו ורבו היא לא שיהיה‬
‫לאדם בנים ובנות אלא עיקר העניין שימשיך את קיום העולם וישאיר‬
‫אפשרות שהעולם יפרה וירבה ולכן כאשר מביא ילדים שהם לא ראויים‬

‫להוליד למעשה עוצר אחרי דור את המשך קיום העולם‪.‬‬
‫אך לא צריך לדאוג שבניו יביאו ילדים בפועל אלא רק שיהיו ראויים‬
‫להוליד ולכן אדם שהביא בן ובת לעולם‪ ,‬שהם ראויים להביא ילדים‬
‫ומסיבה כל שהיא‪ ,‬אינם רוצים להתחתן ודאי שהוא עצמו קיים מצוות‬

‫‪117‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫פרו ורבו למרות שהם עצמם לא הביאו ילדים )ח"מ אבהע"ז א ס"ק ו‪ ,‬וב"ש‬

‫ס"ק ח(‪.‬‬

‫מכיוון שאין אפשרות לדעת האם הם ראויים להוליד או לא לפני‬
‫שהם התחתנו‪ ,‬מקיימים בפועל את המצווה רק לאחר שהם התחתנו‬

‫והביאו ילדים‪.‬‬

‫"לערב אל תנח ידך"‬

‫גם אדם שהביא לעולם בן ובת וקיים את עיקר מצוות פרו ורבו צריך‬
‫להמשיך להביא ילדים לעולם "רבי יהושע אומר‪ :‬נשא אדם אשה‬
‫בילדותו ‪ -‬ישא אשה בזקנותו‪ ,‬היו לו בנים בילדותו ‪ -‬יהיו לו בנים‬
‫בזקנותו‪ ,‬שנאמר בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי‬
‫זה יכשר? הזה? או זה? ואם שניהם כאחד טובים" )יבמות סא‪ .(:‬ועוד אמרו‬
‫חז"ל שכל מי שמרבה להביא ילדים לעולם מזרז את הגאולה שכן "אמר‬
‫רב אסי אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות בגוף" וביאר רש"י כי יש נשמות‬
‫בשמיים נמצאים באוצר הנקרא גוף ובן דוד יגיע כאשר אנו נוריד אותם‬

‫משם לעולמינו זה‪.‬‬

‫לא קשה‬

‫יש האומרים שקשה להביא ילדים מפני דוחק הפרנסה וקשיי היום‬
‫יום‪ ,‬בואו נזכור את דברי רבותינו זכרונם לברכה כי בזכות נשים צדקניות‬
‫נגאלו אבותינו ממצרים ובארו כי כאשר עם ישראל היו עם של עבדים לא‬
‫רצו הגברים להביא ילדים לעולם שכן היה קשה מאוד מכל הבחינות‪,‬‬
‫ודווקא הנשים הצדקניות הם שעודדו את בעליהן ובזכותם עם ישראל לא‬

‫נכחד בגלות הקשה במצריים‪.‬‬
‫ועוד יש לו לאדם לחשוב כיצד תראה משפחתו שהוא יהיה בגיל מבוגר‬
‫יותר‪ ,‬וידמיין לעצמו את עצמו זקן ושבע וסביבו רוב ילדיו ונכדיו ונינו‬

‫סביב שולחנו "סוף מעשה במחשבה תחילה"‪.‬‬

‫‪118‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫לסיכום‬

‫כדי לקיים את מצוות פריה ורביה צריך להביא בן ובת שיוכלו ללדת‬
‫בן ובת ‪,‬וגם אחר כך ישתדל להביא עוד ילדים כפי יכולתו מצד מצוות‬
‫לערב אל תנח ידך‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫חובת כיסוי ראש‬

‫א‪ .‬מהו המקור לחובת כיסוי ראש לאישה?‬
‫ב‪ .‬האם מותר לאישה ללכת ללא כיסוי ראש בביתה ליד בעלה וילדיה‪,‬‬

‫כאשר אין אנשים זרים במקום?‬

‫פרשת סוטה‬

‫בפרשת סוטה )במדבר ה( מבואר כי אישה שנסתרה עם איש אחר ובעלה‬
‫חשד בה והתרה בה שלא תיסתר איתו‪ ,‬ולאחר התראתו היא נסתרה עם‬
‫אותו אדם‪ ,‬בעלה מביאה אל הכהן‪ .‬הכהן פורע את ראש האישה ומשביע‬
‫אותה שאם אכן היא בגדה בבעלה‪ ,‬המים יבואו בבטנה ויהרגוה‪ .‬היא‬
‫עונה 'אמן אמן'‪ ,‬ולאחר מכן הכהן כותב את הקללות שיחולו עליה אם‬
‫ח"ו היא תימצא אשמה‪ .‬הכהן מוחה את הכתב בתוך המים ונותן לה‬
‫לשתות‪ .‬אם היא אכן אשמה‪ ,‬המים גורמים למותה‪ ,‬ואם היא לא אשמה‪,‬‬

‫היא נפקדת בזרע‪.‬‬

‫המקור לחובת כיסוי ראש לנשים‬

‫כפי שבארנו לעיל‪ ,‬בתורה נאמר שבמהלך בדיקת האישה הסוטה‪,‬‬
‫הכהן היה פורע את ראשה‪ְ " :‬ו ֶה ֱע ִמיד ַה ֹכּ ֵהן ֶאת ָהאישה ִל ְפ ֵני ְי ֹה ָוה וּ ָפ ַרע‬

‫ֶאת ֹראשׁ ָה ִא ָשּׁה" )במדבר ה‪ ,‬יח(‪.‬‬
‫רש"י מבאר בשם הספרי שהכהן היה סותר את שערות ראשה על‬
‫מנת לבזותה‪ .‬מדברים אלו משמע שגילוי הראש הוא גנאי לבנות ישראל‪,‬‬
‫וזו לשונו‪" :‬סותר את קליעת שערה כדי לבזותה‪ ,‬מכאן לבנות ישראל‬
‫שגלוי הראש גנאי להן" )רש"י שם(‪ .‬ובגמרא למדו מפסוקים אלו כי‬
‫האיסור לצאת ללא כיסוי ראש לרשות הרבים הוא איסור מהתורה‪,‬‬
‫"פרוע דאורייתא היא‪) ,‬ללכת פרועת ראש ‪ -‬ללא כיסוי‪ ,‬זה איסור תורה( דכתיב‬

‫'ופרע את ראש האישה'" )כתובות עב‪.(:‬‬

‫‪120‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫האם חובה לשים כיסוי ראש בבית‬

‫לעיל בארנו כי הליכה ללא כיסוי ראש ברשות הרבים היא איסור‬
‫תורה‪ ,‬ועל דבר זה אין עוררים‪ .‬אך לגבי השאלה האם יש חובה ללכת עם‬
‫כיסוי ראש גם בבית‪ ,‬נחלקו הפוסקים‪ .‬בנושא זה ישנן שלוש שיטות‬

‫מרכזיות‪ :‬שיטת התלמוד הבבלי‪ ,‬שיטת הירושלמי‪ ,‬ושיטת הזוהר‪.‬‬

‫שיטת התלמוד הבבלי‬

‫הגמרא )כתובות עב‪ (:‬מבארת‪ ,‬שאם נאמר שאישה צריכה ללכת בבית‬
‫עם כיסוי ראש חלקי‪ ,‬כל הנשים יצטרכו להתגרש מבעליהן‪ .‬ומבאר‬
‫הריטב"א שהם יצטרכו להתגרש‪ ,‬מפני שרובן )רוב הנשים אז היו( הולכות‬
‫בחצר )הפרטית( בפירוע )בגילוי( ראש‪ ,‬כיוון שאין שם רואים‪ .‬מדברים אלו‬
‫למדים אנו‪ ,‬כי עוד בזמן הגמרא היו נוהגות הנשים ללכת ללא כיסוי ראש‬
‫בבית‪ ,‬כיוון לא היו שם רואים‪ .‬ולפי שיטה זו מותר לאישה ללכת בלי‬

‫כיסוי ראש בביתה כשאין בו אנשים זרים‪.‬‬

‫שיטת התלמוד הירושלמי‬

‫מהירושלמי )כתובות פ"ז‪ ,‬ה"ו( משמע שאישה צריכה ללכת בביתה עם‬
‫כיסוי ראש חלקי )לא מלא(‪.‬‬

‫שיטת הזוהר‬

‫בגמרא מובא המעשה המפורסם של קימחית‪" :‬תנו רבנן שבעה בנים‬
‫היו לה לקימחית וכולן שימשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים‪ :‬מה עשית‬
‫שזכית לכך? אמרה להם‪ :‬מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי" )יומא‬
‫מז‪ .(.‬מפשט הגמרא נראה כי קימחית הייתה אישה מיוחדת שהחמירה על‬
‫עצמה ללכת עם כיסוי ראש מלא בביתה‪ ,‬ואין ההנהגה שלה מחייבת את‬

‫כל בנות ישראל‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫אך הזוהר הקדוש )קכה‪ (:‬החמיר מאוד לגבי כל אישה שהולכת בלי כיסוי‬
‫מלא בביתה‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬אמר רבי חזקיה תונבא ליתי על ההוא בר נש‬
‫דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר ואתתא דאפיקת משערא‬
‫דרישה לבר לאתתקנא ביה גרים מסכנותא לביתא גרים דיסתלק‬

‫חשיבותא מבנהא"‪.‬‬

‫תרגום‪ :‬אמר רבי חזקיה קללה תבוא על אותו איש המרשה לאישתו‬
‫שיראה שערה מראשה החוצה‪ ,‬ואישה המוציאה משערות ראשה החוצה‪,‬‬

‫גורמת ענייות לביתה‪ ,‬גורמת שתסתלק החשיבות מבניה‪.‬‬

‫מדברי הזוהר משמע כי כל הנשים צריכות ללכת בביתן עם כיסוי‬
‫ראש מלא‪ ,‬ומי שאינה עושה כך גורמת שבניה לא יהיו חשובים בדורם‪.‬‬

‫נמצינו למדים כי ישנן שלוש שיטות לגבי חיוב האישה ללכת בביתה‬
‫עם כיסוי ראש‪:‬‬

‫א‪ .‬מותר לה ללכת ללא כיסוי ראש )התלמוד הבבלי(‪.‬‬

‫ב‪ .‬עליה ללכת עם כיסוי ראש חלקי בביתה )התלמוד הירושלמי(‪.‬‬

‫ג‪ .‬היא חייבת ללכת עם כיסוי ראש מלא בביתה )הזוהר(‪.‬‬

‫הכרעת הפוסקים‬

‫השו"ע כתב‪" ,‬לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק" )אבה"ע‬
‫כא‪ ,‬ב(‪ .‬משמע מדבריו שדווקא בשוק )ברשות הרבים( אסור להן ללכת ללא‬
‫כיסוי‪ ,‬אבל בבית הן יכולות ללכת פרועות ראש‪ ,‬וכך הבין בדבריו המגן‬
‫אברהם )או"ח עה‪ ,‬ס"ק ד(‪ ,‬אלא שהוא סיים שראוי לנהוג כדברי הזוהר‬

‫"שלא ייראה שום שיער מאישה"‪.‬‬

‫גם החתם סופר כתב "ויש לחוש לרבוצת )שמא תרבוץ( האלה )הקללה(‬
‫האמור בזוהר הנ"ל‪ ,‬ומי שחפץ בברכה ירחיק ממנו )מן ההיתר ללכת ללא‬

‫כיסוי ראש בבית(" )שו"ת חת"ס חלק א או"ח‪ ,‬סי'לו(‪.‬‬

‫הרב משה פיינשטין זצ"ל כתב‪" :‬ולכן לדינא )להלכה( אף שמן הראוי‬
‫שיחמירו הנשים לכסות )ראשן גם בבית( כפי שסובר החתם סופר‪ ,‬אבל‬

‫‪122‬‬

‫שו"ת לעם‬ ‫מעשה ניסים‬ ‫שאלות ותשובות‬

‫פשוט שאלו הרוצות להקל‪...‬אין להחשיבן לעוברות על דת יהודית חס‬
‫ושלום" )שו"ת אג"מ אה"ע א‪ ,‬סי"נח(‪.‬‬

‫ובילקוט יוסף כתב‪" :‬ועל פי דין מותר לאישה נשואה לילך בביתה‬
‫בגילוי הראש כשאין שם אנשים זרים‪ ,‬אבל ראוי מאד שלא לילך גם בבית‬

‫בגילוי ראש" )אוצר דינים לאישה‪ ,‬ס' לז(‪.‬‬

‫לסיכום‬

‫א‪ .‬המקור לכך שאישה צריכה לכסות את שערות ראשה הוא‬
‫מהנאמר בתורה שהכהן היה פורע את ראש שער הסוטה לגנותה‪ .‬משמע‬

‫שבנות ישראל היו נוהגות ללכת עם שער מכוסה‪.‬‬

‫ב‪ .‬אף שמעיקר הדין ניתן להקל ללכת בבית‪ ,‬כשאין אנשים זרים‪ ,‬בלי‬
‫כיסוי ראש‪ ,‬ראוי מאוד ללכת גם בבית עם כיסוי ראש‪.‬‬

‫ג‪ .‬צריך לדעת שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום‪ .‬לכן בעל‬
‫הרוצה שאשתו תחמיר בדבר‪ ,‬יעשה זאת בדרכי נועם‪.‬‬

‫‪123‬‬

124
124