שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
הוספת מים למיחם בשבת
שאלה
בשבת בבוקר לפני התפילה ראיתי שהמים בחמין נגמרו.
האם מותר להוסיף מים )בעירוי( מן המיחם עם המים הרותחים לתוך
החמין?
מספר הקדמות
לפני שנענה על השאלה נקדים מספר הקדמות החשובות להבנת
העניין:
אחד ממלאכות שבת שאסור לעשות היא מלאכת מבשל ,דהיינו שאסור
לבשל דבר שלא היה מבושל מלפני השבת ,איסור בישול האמור הוא
דווקא בדבר שלא בושל מלפני השבת.
אך לגבי דבר שהיה מבושל כבר מבעוד יום ,יש שני חילוקי דינים
מרכזיים:
א .דבר שהוא יבש )כגון אורז( שהיה מבושל מערב שבת לא שייך בו
בישול .כלל זה נקרא בהלכה" :אין בישול אחר בישול ביבש" כלומר
דבר שנתבשל מבעוד יום ועכשיו הוא יבש הוא לא מתבשל עוד פעם ולכן
יהיה מותר לחמם אותו )באופן שמותר לחמם בשבת(.
ב .דבר שהוא לח )כגון מים( שנתבשלו מערב שבת נחלקו הראשונים
האם כשמחממים אותם שוב עוברים על איסור בישול או שלא.
בשפה הלכתית נקראת מחלוקת זו :האם יש בישול אחר בישול בלח או
שאין בישול אחר בישול בלח.
50
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
בישול אחר בישול בלח
ויש לנו בעניין זה ג' שיטות:
א.דעת הרמב"ם :היא שאין בישול אחר בישול בלח כלל .ולכן
לשיטתו אם אדם הרתיח מים מערב שבת ושם אותם במקרר יהיה מותר
לו בשבת לחמם אותם )באופן שמותר לחמם בשבת(.
ב .דעת רש"י והרא"ש :יש בישול אחר בישול בלח .ולכן כל דבר
נוזלי למרות שבושל מערב שבת אסור לחממו בשבת .והשולחן ערוך
)או"ח סימן שיח סעיף טו( פסק כרש"י וכרא"ש שיש בישול אחר בישול בלח.
ג .דעת הרמ"א )שלפיו פוסקים האשכנזים( היא דעה ממוצעת בין
השולחן ערוך )שפוסק שיש בישול אחר בישול בלח( לבין הרמב"ם )שסובר שאין
בישול אחר בישול בלח( דעתו היא שכל עוד שהתבשיל הלח לא נצטנן לגמרי
אין בו בישול אחר בישול )ולכן יהיה מותר לחמם אותו( אבל אם הוא נצטנן
לגמרי אז יש בו בישול אחר בישול )ויהיה אסור לחממו(.
מה הבעיה
ועתה נעבור לגוף השאלה:
הבעיה ההלכתית ששופכים מים מהמיחם לסיר החמין היא ,שבשלב
המעבר של המים מהמיחם לסיר )כשהם באוויר( פוסק כוח רתיחתם,
וכשהם נכנסים לסיר החמין )שהוא רותח( הם מתבשלים שוב לדעה
שסוברת שיש בישול אחר בישול בלח )שזו דעת השולחן ערוך כפי שציינו לעיל(.
בעיה זו הובאה בדברי רבנויונה באגרת התשובה )יום ה' כלל א' סימן ג'(
ובדברי השולחן ערוך) :או"ח סימן רנג סעיף ד( וזה לשונו" :יש למחות ביד
הנוהגים להטמין מבעוד יום קומקום של מים חמין ונותנים אותם לתוך
הקדירה בשבת כשהתבשיל מצטמק".
)הערה למעיינים :רבנו יונה כתב שני מקרים ויש שהבינו שמר"ן השולחן ערוך פסק
להלכה רק מקרה של קומקום שהטמינו אותו בחול מערב שבת ששם החום לא משתמר
כל כך ששם תהיה בעיה לערות ממנו למיחם ,אבל מיחם כמו שיש לנו היום שודאי
החום משתמר ,בו גם השולחן ערוך יודה שבמקרה כזה אין בעיה לערות ממנו למיחם(.
51
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
השפיכה מהמייחם לשיטות השונות
יוצא מכל מה שבארנו עד עתה שיש בעיה לערות מהמיחם לסיר
החמין כי המים שבמיחם מתבשלים שוב כי יש בישול אחר בישול.
ולפי מה שביארנו לעיל שלדעת הרמב"ם אין בישול אחר בישול כלל
ולדעת הרמ"א שכל עוד שהתבשיל לא נצטנן אין בישול אחר בישול ודאי
שלשיטתם אין בעיה כלל לערות מהמיחם לסיר.
וכן כתב הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א וזה לשונו:
"שאלה :האם מותר לערות מים רותחים בשבת אל תוך התבשיל
שנצטמק ,לאחר שהורד התבשיל מעל האש?....אמנם אחינו האשכנזים
נוהגים בזה כדעת הרמ"א וסיעתו להתיר לערות מים רותחים בשבת אל
תוך התבשיל שנצטמק ,לאחר שהורד מעל האש ויש להם על מה
שיסמוכו ,אבל הספרדים ובני עדות המזרח בארץ ישראל צריכים
להחמיר בזה כדעת מרן שאסר לעשות כן בהחלט .והמזהיר והנזהר ירבה
שלומם כנהר") .שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן כב(.
לסיכום
לאשכנזים יהיה מותר לערות מהמיחם לחמין ולספרדים אסור )ויש
מפוסקי הספרדים שכתבו שהיה מנהג להקל בזה גם לספרדים(.
52
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
כיצד מותר לטלטל בשבת כלי שמלאכתו
להיתר?
שאלה
האם מותר בשבת להזיז מצד לצד בלי שום צורך מזלג מעדן או סידור?
תקנת טלטול מוקצה
בגמרא )שבת קכג (.מבואר שבימי הנביא נחמיה היו פרצות בעם
ישראל בעניין שמירת השבת ולכן גזרו בהתחלה שמותר לטלטל רק
שלושה כלים ביום שבת )ואת שאר הכלים אסרו לטלטל מדין מוקצה(.
אח"כ כשראו שישראל מקפידים יותר התירו לטלטל חלק מהכלים
עד שבסוף התקנה התירו לטלטל את הכלים כמו שאנו מכירים היום
בהלכות מוקצה.
כלי שמלאכתו להיתר
לגבי כלי שמלאכתו להיתר )כלומר כלי שעושים בו בדרך כלל מלאכת היתר
כגון מזלג( הגמרא מבארת שהתירו לטלטלו בשלושה אופנים:
א .לצורך גופו -כגון אם צריך להשתמש בגוף המזלג לאכול בו אוכל.
ב .לצורך מקומו -כגון אם צריך את מקום המזלג יכול להזיזו משם.
ג .לצורך שמירתו -אם צריך להזיזו למקום מסוים על מנת שישתמר שם.
שיטות הראשונים:
הראשונים הבינו מהגמרא שמנתה שלושה אופנים כיצד מותר
לטלטל כלי שמלאכתו להיתר ,שדווקא באחד מהאופנים האלה מותר
לטלטל כלי זה ,דהינו רק כשצריך לגוף הכלי ,למקום הכלי ,או לשימור
הכלי מותר לטלטל את הכלי
53
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
אבל אם אין לו שום צורך בטלטול הכלי אזי אסור לטלטל את הכלי
סתם .וכן כתב הרב המגיד בדעת הרמב"ם )בפרק כ"ה מהלכות שבת ה"ג(.
דין אוכלין וכתבי הקודש
הר"ן )על מסכת שבת קכג (:מבאר שמכיוון שבגזרת מוקצה המקורית
בהתחלה נאסרו בטלטול רק הכלים ולא שאר דברים ,לכן גם מה
שהתירו אח"כ לטלטל באופן שהתירו זה דווקא לגבי כלים ,ואין הדבר
אמור לגבי אוכלים או כתבי הקודש ,שמעולם לא היו בגזרה המקורית
של מוקצה ולפי זה דווקא כלי שמלאכתו להיתר אסור לטלטלו ללא שום
צורך אבל אוכלין וכתבי הקודש מותר לטלטלן שלא לצורך כלל.
פסק השולחן ערוך והבן איש חי
והשולחן ערוך )או"ח סי' שח ,ד( פסק את דברי הרב המגיד והר"ן
הלכה למעשה וזה לשונו:
"כלי שמלאכתו להיתר ,מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא
ישבר או ייגנב ,אבל שלא לצורך כלל ,אסור לטלטלו .כתבי הקודש
ואוכלין ,מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל".
וכן פסק מרן הבן איש חי )שנה שנייה פרשת מקץ אות א( וזה לשונו:
"כל כלי שמלאכתו להיתר דהיינו מיוחד לתשמיש המותר בשבת כגון
כוס וקערה וכיוצא בהם מותר לטלטלו אפילו שלא לצורך הכלי גופו או
מקומו אלא לצורך הכלי עצמו שחושש עליו שלא ישבר ויגנב ומטלטלו
להצניעו אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטל שום )אף( כלי אע"פ
שמלאכתו להיתר ,ולכן ,אדם היושב על השולחן שעליו קערות וכוסות
ומזלג אסור לטלטל אחד מכלים אלו מכאן לכאן אם אין לו צורך
בטלטול זה כלל ,כי אם רק ידיו עסקניות הם בעסק שלא לצורך,
54
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
כיון דאין לו הפרש בין אם קערה מונחת בצד זה או בצד אחר ,אבל
אם יש לו צורך בכך ,שבזה יהיה השולחן יפה יותר חשיב זה לצורך...
במה דברים אמורים בכלים וחפצים אבל מיני אוכלים ומשקים וכל מיני
ספרים שמותר לקרות בהם ,מותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל".
כלי אכילה
השלטי גיבורים )על הרי"ף( והמשנה ברורה )סימן שח ס"ק כג( בארו כי לגבי
כוסות קערות וצלוחיות וסכו"ם ,לא הייתה מעולם גזרת מוקצה שכלים
אלו תמיד היו מותרים ולכן את הכלים הללו לא אסרו מעולם ,ולא חזרו
להתירם רק לצורך גופם ומקומם בלבד ,ולכן מותר לטלטל אותם גם
שלא לצורך.
לסיכום:
אסור לטלטל מזלג או שאר כלים המותרים בטלטול ללא שום צורך ,אך
מעדן ושאר אוכלים או סידור ושאר כתבי הקודש מותר.
)והמשנה ברורה כתב שיש מקלים לטלטל כלי אוכל צלחות כוסות וסכו"ם אף שלא
לצורך(.
55
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
טלטול תפילין בשבת
שאלה
האם מותר לטלטל תפילין בשבת?
דיני כלי שמלאכתו לאיסור
שאלה זו קשורה לדיני מוקצה בשבת.
אחד מסוגי המוקצה שאסורים לטלטלם בשבת הוא כלי שמלאכתו
לאיסור והוא כלי שבדרך כלל עושים איתו איסור )לדוגמא :פטיש שבדרך
כלל בונים איתו(.
הכלל אומר :שכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו מותר
לטלטלו ,אבל לצורך שמירתו אסור לטלטלו.
לצורך גופו פירושו שאתה צריך לעשות שימוש בגוף הפטיש ,לדוגמא
לאדם מותר לטלטל פטיש אם הוא רוצה לפצח איתו אגוזים )זה נקרא
לצורך גופו(.
ולצורך מקומו פירושו שכאשר אדם צריך את המקום שמונח עליו
המוקצה מותר לו להזיז אותו.
בדוגמא של הפטיש מותר לטלטלו אם הוא מונח על כיסא שהאדם
רוצה לשבת באותו מקום )וזה נקרא לצורך מקומו(.
לצורך עצמו פירושו לצורך שמירתו לדוגמא להזיז אותו מהחמה
לצל שהשמש לא תזיק לו )וזה אסור(.
מעמד התפילין
נחלקו הראשונים מה מעמד התפילין?
האם הם מוגדרים ככלי כמלאכתו לאיסור כי אסור להניח לתפילין
בשבת
56
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
או שהם אינם מוגדרים ככלי שמלאכתו לאיסור כי אומנם לא מניחים
תפילין כי לא צריך )שהם נקראים אות וגם השבת נקראת אות( ,אבל אין איסור
להניח תפילין בשבת ויתבאר להלן.
שיטות הראשונים
התו"ס )על הגמרא מסכת ביצה טו .ד"ה והכי( מעירים" :אומנם דשבת
ויום טוב לאו זמן תפילין הן מכל מקום ליכא )אין( איסורא להניחן"
כלומר אומנם לא מניחים תפילין בשבת ויום טוב אבל אין איסור להניחן
ולפי זה תפילין לא מוגדרים ככלי שמלאכתו לאיסור ויהיה מותר
לטלטלן גם לצורך שמירתן.
וכן כתב תרומת הדשן )חלק א סימן ע( וזה לשונו:
"שאלה :מה שנמנעים ליגע ולטלטל התפילין בשבת וביו"ט ,יש חשש
איסור בדבר או לאו?
תשובה :יראה דהיתר גמור הוא לטלטל תפילין בשבת וביו"ט ,אם יש
שום צורך בדבר".
ובבית יוסף )או"ח ס' שח( כתב שלש שיטות בעניין הלכה זו:
א .דעת ספר המקדש :שכתב שתפילין הם ככלי שמלאכתו לאיסור ורק
לצורך גופן או מקומן יהיה מותר לטלטלן.
ב .דעת מהרלב"ח :שכתב שמותר לטלטלן בכל אופן )ע"פ התו"ס שביארנו
לעיל(.
ג .דעת תרומת הדשן ,שכתב שמותר לטלטלן לצורך.
בדעת הרמ"א
בשו"ע )ס' שח סעי"ד( כתב הרמ"א כתרומת הדשן וזה לשונו:
"ותפילין אין לטלטלם כי אם לצורך".
ובמשנה ברורה הביא 2הבנות מה פירוש המילים כי אם לצורך.
57
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
הבנה ראשונה שגם לצורך שמירתו מותר לטלטלו .והבנה שנייה שרק
לצורך גופו או מקומו מותר ,לטלטלו וכתב :ומ"מ במקום הדחק יש
להקל כדעה הראשונה) ..שאפשר לטלטלו גם לצורך שמירתו( .
פסקי האחרונים
שולחן ערוך הרב )סימן שח סעי"יט( והבא"ח )ש"ש פרשת מקץ אות ב'(
כתבו שתפילין דינם ככלי שמלאכתו לאיסור ורק לצורך גופו או מקומו
מותר.
ובבן איש חי שם הביא עצה:
"ואם יש לו כיס שיש בו ציצית וגם יש בו כיס תפילין ובא ביום השבת
להוציא הציצית ויצא עימו גם כיס התפילין יטלטל התפילין על מנת
לישב במקומו וישב במקומו".
ובילקוט יוסף )ס' שח סעי"כא( הביא את שתי הדעות המובאות במשנה
ברורה א .שמותר לצורך גופן ומקומן ושמירתן ב .שמותר לטלטלן רק
לצורך גופן ומקומן .וסיים" :ולדינא נראה שנכון להחמיר בזה שלא
לטלטל התפילין אלא לצורך גופן או מקומן".
לסיכום
מותר לכולי עלמא לטלטל תפילין לצורך גופן ומקומן כגון שמונחים
על המיטה וצריך להזיזם ע"מ לישון שם אבל לצורך שמירתן נכון
להחמיר שלא לטלטלן.
58
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
זבוב שנפל לכוס מים בשבת
שאלה
בשבת נפל לנו זבוב לכוס עם מים האם ואיך מותר להוציא את הזבוב
מהכוס?
כללי בורר
שאלה זו קשורה להלכות בורר.
ישנם שלושה כללים בסיסים שעל ידם ואיתם מותר לברור ,ובלעדיהם
אסור לברור ,והם נקראים בלשון חז"ל " :אוכל מתוך פסולת ,ביד,
ולאלתר".
א' .אוכל מתוך פסולת' -מותר לברור דבר שהוא מוגדר כאוכל
מתוך פסולת אך אסור לברור דבר שהוא מוגדר כפסולת מתוך
אוכל .לדוגמא :יש בקערה גרעינים וקליפות – מותר לברור את
הגרעינים )אוכל( מתוך הקליפות )פסולת( אבל אסור לברור
קליפות )פסולת( מתוך הגרעינים )אוכל(.
ב .ביד – מותר לברור ביד ,אבל אסור לברור בכלי )המיועד לברירה(.
מזלג וכף נקראים כיד ארוכה )ידא אריכתא(.
ג .לאלתר -מותר לברור רק שאוכלים סמוך לברירה .בדוגמא
שלנו מותר לקחת את הגרעינים ולאכול אותם מיד ,אבל אסור
לקחת את הגרעינים על מנת לאכול אותם לאחר זמן מרובה.
59
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
במקרה שלנו )שנפל זבוב לתוך כוס מים ואנו רוצים להוציא אותו מכוס המים(
לכאורה יש בעיה שהרי הזבוב נקרא 'פסולת' והמים נקראים 'אוכל ',
והכלל אומר שאסור להוציא פסולת מאוכל ,ולפי"ז יהיה אסור להוציא
את הזבוב מכוס המים?!.
שיטות הפוסקים
בפוסקים מצינו שלוש שיטות בהלכה זו:
א .דעת מהרי"ט צהלון )שו"ת מהריט"ץ חלק א סימן רג(:
היא שאין ברירה בלח ,כלומר בדבר שהוא לח )נוזל( אין איסור לברור.
ולכן יהיה מותר להוציא ביד את הזבוב שנפל לתוך כוס המים ,וזה לא
יקרא בורר פסולת מאוכל כי 'אין ברירה בלח'.
ב .דעת הט"ז )או"ח סי' תקו ס"ק ג( :שיש ברירה בלח ,אך כדי שלא יברור
פסולת מאוכל ,יוציא מעט מן המשקה עם הזבוב ,ואז יוצא שהוא בורר
אוכל ופסולת )מעט מים וזבוב( מתוך המשקה .ולברור אוכל מפסולת )מעט
המים שמוציא עם הזבוב( ודאי שמותר ,ולכן באופן כזה יהיה מותר להוציא
את הזבוב.
)ובחזו"א סימן נג הקשה עליו הרי עיקר דעתו של הבורר היא על הזבוב שמוציא ,ולא
על המים ,וא"כ מה מועיל שמוציא איתו מעט מים עיין שם(.
ג .דעת הגאון רבי זלמן מחבר 'שולחן ערוך הרב ' )מובא בפסקי הסידור חלק
ב דף תיב( היא שישפוך את כוס המים עד שיצא הזבוב מהכוס ,שאז יוצא
שלמעשה הוא בורר 'אוכל מפסולת' שכוס המים שנשארת בידו היא
האוכל ,ומה שנשפך זה הפסולת.
לסיכום בניים ניתן לומר כי יש לנו שלוש שיטות כיצד ניתן להוציא
את הזבוב מהכוס:
לדעת מהריט"ץ – יוציא אותו כרגיל.
לדעת הט"ז -יוציא עם הזבוב מעט משקה.
ולדעת הגר"ז -ישפוך מים מהכוס עד שיצא הזבוב.
60
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
פסק האחרונים
מרן הבן איש חי )שנה שניה פרשת בשלח ,אות יב(
פסק כט"ז וזה לשונו:
יתוש או זבובין שנפלו למשקה...נכון לעשות כך שיטול עם היתוש מעט
משקה על ידי כף או דבר אחר"...
גם החפץ חיים בספרו משנה ברורה )סימן שיט ס"ק סא( פסק כט"ז
"ייקח קצת גם מהמאכל או המשקה עמו"...
והגאון הרב יצחק יוסף )בספרו ילקוט יוסף שבת ס' שיט ,כח( כתב מעיקר
הדין כדעת מהריט"ץ ושטוב להחמיר כט"ז וכגר"ז וזה לשונו:
"אם נפל זבוב או יתוש לתוך כוס של יין או מים מעיקר הדין מותר
להוציאם בשבת ביד או בכף כדי לזורקם ואפילו בלי משקה כלל ואין
בזה חשש איסור בורר שאין ברירה בלח )כמהריט"ץ( ,ומהיות טוב נכון
להחמיר ולהסירם יחד עם מעט מהמשקה )כט"ז( ,או שיעשה כן על ידי
הטיית הכוס לצד ושפיכת מעט משקה עם הזבוב )כגר"ז(.
לסיכום
לדעת הגאון רבי זלמן :ישפוך את כוס המים עד שיצא הזבוב
מהכוס .וכף החיים )ס' שיט ס"ק מב( כתב לחוש לו וזה לשונו" :ומכל
מקום אם אפשר יותר טוב שישפוך מן הכוס עצמו היתוש עם מעט יין".
לדעת הבן איש חי והמשנה ברורה:יוציא מעט מן המשקה עם הזבוב.
ולדעת הילקוט יוסף :אפשר מעיקר הדין להוציא אותו ביד )כרגיל( ,אך
ראוי להחמיר ,ולהוציאו עם עוד משקה.
61
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
האם מברכים על ההלל בראש חודש?
שאלה
האם צריך לברך על אמירת ההלל בראשי חודשים?
המקור לאמירת הלל
את אמירת ההלל תיקנו הנביאים כמבואר בגמרא )פסחים קיז (.אך
החובה לומר את ההלל מתורת תקנת נביאים זו ,היא רק בשמונה עשרה
יום בשנה )בארץ ישראל( כמבואר בגמרא )ערכין י (.והגמרא שם מבארת
שבראש חודש לא אומרים הלל כלל וכלל.
המקור לאמירת הלל בראשי חודשים
הסיבה שאומרים הלל בראשי חודשים בדילוג היא מתורת מנהג
שהיה לחז"ל כמו שמבארת הגמרא )תענית כח (:רב נקלע לבבל ראה אותם
שהם אומרים הלל בראש חודש חשב להפסיק אותם )כיוון שלא צריך לומר
הלל מעיקר הדין בראש חודש כמו שביארנו( אך כיוון שראה שהם מדלגים אמר
"שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם) ".כנראה יש להם מנהג מאבותם(
כלומר הסיבה שאומרים הלל בדילוג הוא בגלל מנהג אבות שהיה
לחז"ל.
השאלה הנשאלת היא האם צריך לברך על המנהג של חז"ל לקרא
את ההלל בדילוג בראשי חודשים?
א.שיטת רש"י והרמב"ם
הגמרא )סוכה מד (:מספרת על אייבו שהיה לפני רבי אליעזר בן צדוק
והביאו לו ערבה והוא חבט אותה בקרקע אך לא בירך" חביט חביט ולא
בריך ".והסיבה שהוא לא בירך היא בגלל שהוא סבר שחביטת ערבה היא
מנהג נביאים ,ועל מנהג נביאים לא מברכים.
62
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
על פי גמרא זו למד רש"י )התשובה הובאה במחזור ויטרי סימן רכז( שעל כל
מנהג לא מברכים ולכן גם על אמירת הלל בראשי חודשים שהוא מנהג
המיוסד על דברי חכמים לא צריך לברך.
וכן פסק הרמב"ם )בפרק י"א מהלכות ברכות הלכה ט"ז( שלא מברכים על
ההלל בראש חודש.
ב .שיטת רבנו תם והראב"ד
אך לעומתו פסק רבנו תם )הובא בתוספות בסוכה מ"ד :ובברכות יד .ועוד(
ועוד פוסקים ,שיש לברך על קריאת ההלל בראש חודש ,ואין ראיה
מהמנהג של חיבוט ערבה ,שהרי אין שם אלא טלטול בעלמא ,אבל
אמירת ההלל שהיא שבח והודאה לקדוש ברוך הוא ,מנהג חשוב הוא
שראוי לברך עליו )והביאו שם הרבה ראיות לדבריהם(.
ג .שיטת הרי"ף
הרי"ף סובר שהציבור כן מברך על ההלל והיחיד לא מברך על
ההלל.
פסיקת השולחן ערוך והרמ"א
ובשולחן ערוך) :או"ח סי' תכב סעיף ב( הביא ב' דעות:
"יש אומרים שהצבור מברכין עליו בתחלה לקרוא את ההלל ,ולבסוף,
יהללוך ...והיחיד אין מברך עליו) .זו דעת הרי"ף שסובר שהציבור מברך והיחיד
לא(.
ויש אומרים שאף הצבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף ,וזה
דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל א"י וסביבותיה".
והרמ"א הביא את דעת ר"ת וכתב שכן נוהגים וזה לשונו" :ויש אומרים
דגם יחיד מברך עליו )טור בשם הרא"ש ור"ת( .וכן נוהגין במדינות אלו".
ולפי"ז יוצא שהספרדים שפוסקים כדעת השולחן ערוך לא צריכים
לברך )לפי הכלל שי"א וי"א הלכה כי"א בתרא( והאשכנזים שפוסקים כדעת
הרמ"א צריכים לברך.
63
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
מנהג חלק מעדות המזרח
בחלק מקהילות עדות המזרח נהגו לברך בראש חודש על ההלל ,כן
כתב רבי משה כלפון הכהן זצ"ל )בשו"ת שואל ונשאל חלק ב -או"ח סימן כט(
שהמנהג בג'רבא לברך על ההלל בר"ח ,וכן כתב הרב משאש זצ"ל )בשו"ת
תבואות שמש ס' סח( ומשמע מדבריו שם שכך היה המנהג במרוקו.
אך מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א )בשו"ת יחווה דעת חלק ד סימן לא(
כתב בנושא זה ,שגם ספרדי שנהג בחו"ל לברך על ההלל ,בא"י לא יברך
עליו כדעת השולחן ערוך.
לסיכום
רוב האשכנזים מברכים על אמירת ההלל בראש חודש .ורוב
הספרדים לא מברכים על אמירת ההלל בראש חודש .וחלק מקהילות
הספרדים נהגו לברך.
64
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ממתי אפשר לברך ברכת הלבנה?
שאלה:
מאיזה תאריך בחודש אפשר לברך את ברכת הלבנה?
המקור במשנה
במסכת סופרים )פרק יט הלכה י( נאמר:
"אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת ,כשהוא מבושם ,ובכלים
נאים" מלשון המשנה לא ברור מי זה אותו הוא שצריך להיות מבושם
הירח או האדם.
הסבר הזוהר
ור' דוד אבודרהם )בהלכות ברכות שער ח ,דף צד( ביאר שניתן להבין:
ש'הוא' מדבר על האדם שהוא מבושם מהבשמים של מוצאי שבת.
)כלומר שבמוצ"ש מברכים על הלבנה(
או שהוא מדבר על האור של הלבנה שכשהאור של הלבנה מבושם
ומתוק אזי ניתן לברך ברכת הלבנה וכתב שזהו הפירוש הנכון ,כלומר
שאור הלבנה גדול קצת אזי ניתן לברך על הלבנה.
וכן משמע מפשטות לשון הזוהר )רעיא מהימנא קפח עמוד א( שכתב
ולבתר דאתחזי' סיהרא דיאותו לאורה )אחרי שיראה הירח ויאותו לאורו(
מברך עליה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים
וברוח פיו כל צבאם.
השאלה נשאלת היא אחרי כמה ימים האור של הלבנה מספיק גדול כך
שאפשר לברך עליו?
שיטת תלמידי רבנו יונה
תלמידי רבנו יונה )ברכות סוף פרק ד( ,כתבו לגבי שאלה זו ש" :משעה
שיהיה האור שלה מתוק ,ואדם נהנה ממנו ,שזהו אחר שנים או שלשה
65
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ימים) ,אז אפשר לברך( אבל ירח בן יומו מתוך קטנותו אין אורו מתוק
שאין אדם נהנה ממנו) ,כלומר שלשיטתם אחר ג' ימים אפשר לברך(.
שיטת הרמב"ם
מפשטות לשון הגמרא )סנהדרין מא (:משמע שאפשר לברך מראש
חודש ולא צריך לחכות אפילו שלושה ימים ,וכן פסק הרמב"ם )הלכות
ברכות פרק י הלכה יז(" :אם לא בירך עליה בליל הראשון מברך עליה עד
ששה עשר יום בחדש עד שתמלא פגימתה ".כלומר שאפשר לברך עליה
מהלילה הראשון של החודש.
שיטת בעל שערי אורה
ובבית יוסף )או"ח סימן תכו( כתב בשם המקובלים תאריך אחר וזה
לשונו" :והר"י גיקטילי"א בעל שערי אורה כתב בתשובה שע"פ הקבלה
אין לברך על חידוש הלבנה עד שיעברו עליה ז' ימים"
כלומר שלפי הקבלה צריך לברך ברכת הלבנה לאחר שיעברו שבעה ימים
מהחודש.
סיכום בניים
נמצינו למדים עד עתה שיש שלוש שיטות מרכזיות מתי מברכים
ברכת הלבנה:
לדעת הרמב"ם :מברכים מראש חודש.
ולדעת רבנו יונה :מברכים מג' לחודש.
ולדעת הר"י גיקטליא :מברכים מ-ז' לחודש.
פסק השולחן ערוך
ובשולחן ערוך )או"ח סימן תכו סעיף ד( פסק :
"אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה".
ולכאורה ניתן לשאול מדוע עזב השולחן ערוך את פסק הרמב"ם ואת
פשט דברי המשנה במסכת סופרים ופסק לפי הקבלה?
66
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
על שאלה זו נכתבו מספר תירוצים )ועיין שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' עח ושו"ת
חתם סופר חלק א או"ח סימן קב(.
החיד"א כתב שבזמן הרמב"ם עדיין לא נתגלתה חוכמת הקבלה ,ומר"ן
השולחן ערוך סובר שאילו היה רואה הרמב"ם את פסק המקובלים היה
פוסק כמותם.
פסקי האחרונים
מרן הבן איש חי )שנה שניה פרשת ויקרא אות כג(
פסק כדברי השולחן ערוך והמקובלים וזה לשונו:
" צריך שיעברו עליה שבעה ימים שלמים מעת המולד ,כנגד כתר חכמה
בינה דעת חסד גבורה תפארת".
המשנה ברורה )סימן תכו ס"ק כ( פסק כדעת תלמידי רבנו יונה וכתב
שלרוב האחרונים לאחר ג' ימים מעת לעת מעת המולד שנהנין כבר
מאורה יש לברך עליה ואין להחמיץ המצוה.
והרב עובדיה יוסף שליט"א )בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן כד( כתב וזה
לשונו:
"שאלה :האם רשאים לברך ברכת הלבנה לפני שיעברו עליה שבעה ימים
מהמולד?....ומכל מקום אנו נוהגים להקפיד בדרך כלל שלא לקדש
הלבנה אלא לאחר שבעה ימים שלמים ,וכדברי המקובלים ומרן השלחן
ערוך.
לסיכום
רוב האשכנזים נוהגים לברך ג' ימים מעת המולד והספרדים
מברכים לאחר ז' ימים מהמולד.
67
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לשכור חזנים לשבתות וחגים
שאלה
האם מותר או רצוי לשכור חזן ולשלם לו כסף על מנת שיתפלל בשבתות,
או שיש בדבר פגם?
גזירת מקח וממכר
אחד ממלאכות שבת היא מלאכת כותב ,אסור לכתוב בשבת.
וחכמים גזרו גזירה שלא לעשות מקח וממכר )כלומר לא למכור ולקנות(
בשבת שמא יבוא לכתוב בשבת .וסיבה נוספת שאסרו מקח וממכר היא
שלא תהיה השבת כיום חול.
גזירת שכר שבת
ובגמרא )ב"מ נח (.נאמר כי השוכר אדם לשמור לו את התינוק בשבת
אין נותנים לו שכר שבת והסיבה לדבר היא שמא יבואו לעשות מקח
וממכר.
כלומר יש כאן גזירה נוספת לא ליטול שכר שבת שמא יבוא לעשות מקח
וממכר .שעצם גזירת מקח וממכר היא גזירה של חז"ל שמא יבוא
לכתוב .דבר זה נקרא בלשון חז"ל גזירה לגזירה שהכלל אומר שבדרך
כלל לא גוזרים גזירה לגזירה.
אין ברכה
בגמרא )פסחים נ (:נאמר כי השכר שנותנים למתרגמים שהיו
מתרגמים את השיחה בשבת של הרב לעם אין בו ברכה .ולכאורה
מהגמרא זו מובן שמותר ליטול שכר שבת רק צריך לדעת שאין בו ברכה.
68
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
שיטות הראשונים
הראשונים נחלקו האם יש איסור לתת שכר על מלאכת שבת או
שיש אופנים שהדבר מותר.
רבי ברוך )הובא בית יוסף אורח חיים סימן תקפה(כתב שהוא חושש על החזנים
שנוטלים שכר שבת.
אך רבי שמואל כתב שמכיוון שהשכר שהוא נוטל הוא בשביל עשיית
מצווה – להתפלל אין בעיה בדבר.
וביאר הבית יוסף שמכיוון שעצם הגזירה של שכר שבת היא גזירה
לגזירה )האיסור המקורי הוא איסור כותב וגזרו לא לעשות מקח וממכר שמא יכתוב
ואסרו ליטול שכר שבת שמא יעשה מקח וממכר ,והכלל אומר שלא גוזרים גזרה
לגזירה( הדבר לא אסור לא מדינא אלא יש לחשוש לדבר זה ,אך במקום
שעושה מצווה אין בעיה בדבר.
הרשב"א )חלק ג סי' תלט( כתב שלכתחילה עדיף לשכור חזן בכסף מב'
סיבות:
א .מפני שמונע מחלוקת בעניין מי יעלה חזן ואין בעיה של חזן לא הגון.
ב.הש"צ יותר נזהר בתפילתו .ועוד כתב הרשב"א שרואים שכך מנהג רוב
העם ורוב העם לא טועה.
שיטת מר"ן
מר"ן השולחן ערוך כתב בב' מקומות בעניין זה ,בסימן שו ,סעיף ה
כתב בסתם שאסור לשכור חזנים להתפלל בשבת ולאחר מכן כתב שיש
מי שמתיר.
לפי הכללים במרן שסתם ויש הלכה כסתם יוצא שמר"ן השולחן ערוך
אוסר לשכור חזנים.
אך בסימן תקפה ,ה כתב שמי שנוטל שכר על מנת להתפלל אינו רואה
ברכה מאותו שכר משמע שהדבר מותר רק אין בו ברכה.
ומכיוון שסימן תקפה מאוחר מסימן שו נראה שהלכה כדברים
האחרונים שכתב שהדבר לא אסור אלא שאין בו ברכה.
69
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
וכן כתב הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת )ח"א סימן נג( .ובילקוט
יוסף )מועדים( כתב על פי הרשב"א שעדיף לשכור חזן ושמנהגם של
ישראל תורה הוא.
לסיכום
מותר לשכור חזנים לשבת או חג ועדיף לתת להם את השכר
בהבלעה על ימי החול .ויש מי שאומר שעדיף לשכור חזן למנוע מחלוקות
בעניין ,וכך הוא מנהג ישראל לשכור חזנים ,אך על החזן לדעת שיש
סיכוי טוב שלא יראה סימן ברכה בשכר זה.
70
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
האם נשים יכולות לשמוע תקיעת שופר?
והאם הם יכולות לברך?
שאלה
האם נשים יכולות לשמוע תקיעת שופר או לקיים כל מצוות עשה שהזמן
גרמא והאם הם רשאיות לברך על מצוות אלו?
מצוות עשה שהזמן גרמא
המשנה )קידושין כט (.מבארת כי נשים פטורות ממצות עשה שהזמן
גרמא .והשאלה שיש לשאול על גמרא זו היא האם הם פטורות ואינן
רשאיות לקיים מצוות אלו או שהם פטורות אך אם הם רוצות הם
רשאיות לקיים מצוות אלו?
האם יכולות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא
הראשונים הביאו מספר ראיות לכך שנשים יכולות לקיים מצוות
עשה שהזמן גרמא:
הגמרא )ערובין צו( מספרת על מיכל בת שאול שהייתה מניחה תפילין ולא
מיחו בה חכמים ,ועוד מובא בגמרא כי אשת יונה הנביא הייתה עולה
לרגל )ומן הסתם מביאה קורבן חגיגה ועוד( ולא מיחו בה חכמים.
עוד מסופר בגמרא )חגיגה טז (:כי התירו לנשים לסמוך על הקורבן למרות
שהם פטורות כדי לעשות להם נחת רוח.
לדעת רבי יוסי ברבי שמעון בברייתא )ר"ה לג (.הם יכולות לסמוך
מעיקר הדין ולמרות שיש חולקים עליו וסתם משנה לא כמותו אעפ"כ
רבי יוסי נמוקו עימו )גיטין סז (.שמיישב ונותן טעם לנימוקו .ולכן פסקו
כל הראשונים ומר"ן השולחן ערוך והרמ"א )או"ח סי' תקפט ,ו( שנשים
יכולות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא אם הם רוצות ולכן אישה יכולה
לשמוע תקיעת שופר או לנענע לולב אם היא רוצה.
71
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
השאלה היא האם היא יכולה גם לברך על מצווה זו?
או שהיא רק רשאית לקיים את המצווה אך אינה רשאית לברך?
ברכה על מצוות עשה שהזמן גרמא:
בנושא זה נחלקו ר"ת והרמב"ם.
לדעת ר"ת )תו"ס ראש ר"ה לג (.והרמ"א נשים יכולות לברך ולדעת
הרמב"ם)הלכות ציצית ג,ט( והשו"ע )תקפט ,ו( הם אינם יכולות לברך.
הסוברים כשיטת ר"ת הביאו מספר ראיות לכך שנשים יכולות לברך:
א .רב יוסף )ב"ק פז (.שהיה עיור היה עושה סעודה לחכמים כאשר
הוא שמע שעיור פטור מן המצוות ,והסיבה לסעודה היא שהוא
שמח שלמרות שהוא פטור ממצוות הוא מקיים אותם ,ומן
הסתם הוא גם היה מברך עליהם והוא שמח שהוא מקיים
ומברך על המצוות .ומכאן ראיה שגם מי שלא מחוייב במצווה
יכול לקיימה ולברך עליה.
ב .הגמרא )מגילה כג (.אומרת כי אישה יכולה לעלות לקרא בתורה
באופן עקרוני רק לא תעלה משום צניעות ,משמע שיכולה לעלות
ולברך.
ג .מיכל בת שאול הייתה מניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים ומן
הסתם היא הייתה מברכת.
החולקים על רבנו תם
החולקים על שיטת רבנו תם דוחים את הוכחותיו ואומרים כי:
א .רב יוסף הוא בן ובנים חייבים במצוות עשה שהזמן גרמא ולכן
הוא ,על אף שהיה עיור יכול היה לברך אבל נשים פטורות כולם
ולכן אינן יכולות לברך ואין ראיה ממעשה דרב יוסף )רשב"א ר"ה
לג(.
72
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ב .אישה יכולה לעלות לתורה אך לא לברך כמו שהיה נהוג בזמנם
שהעולה הראשון והאחרון היו מברכים אך כל אלו שבאמצע לא
היו מברכים והגמרא התירה לאישה לקרא בתורה כשעולה
באמצע.
ג .לגבי מיכל בת שאול יש ירושלמי שאומר שחכמים כן מיחו
במיכל בת שאול.
כיצד יאמרו וציוונו
עוד הקשו )סמ"ג עשין מב( על שיטת רבנו תם כיצד הנשים יברכו
ויאמרו וציוונו הלא מוכח בגמרא )ברכות כ (:שהם פטורות ממצוות עשה
שהזמן גרמא אפילו מדרבנן ואם כן אף אחד לא ציווה אותם.
ותרצו )הר"ן ועוד( כיון שנאמר )ב"ק לח (.גדול המצווה ועושה ממי שאינו
מצווה ועושה משמע שגם מי שלא מצווה יש לו שכר )קטן ולא גדול( ומכיוון
שיש שכר גם למי שלא מצווה כמו הנשים משמע שגם בהם יש גדר של
חיוב ,ועוד תרצו שכיוון שהגברים מצווים הם בכלל הגברים המצווים.
האם מר"ן היה חוזר בו?
השולחן ערוך פסק כי אישה לא תברך והרמ"א פסק שהם יכולות
לברך.
בשו"ת מין השמיים )מהר"י ממרויש ס' א( כתב שמכיוון שעניין מצוות
תקיעת שופר היא המלכת וזיכרון ה' הנשים הם גם בכלל ענין זה ולכן
הם יכולות לברך.
החיד"א )יוסף אומץ ס' פב( כתב על פי דבריו שמכיוון שיש ראשונים
שסוברים שהם צריכות לברך ועוד יש לנו סיייעתא דשמייא יש מקום
למנהג שהיה בזמנו שנהגו לברך וכתב שאם מר"ן השולחן ערוך היה
רואה את שו"ת מן השמיים היה חוזר בו.
וזה לשון קודשו:
73
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ולעניין הלכה אני הדל מעת שראיתי מה שהשיבו מן השמיים לרבנו
יעקב ממרויש נהגתי לומר לנשים שיברכו על הלולב וכמנהג הקדום
שהיו נוהגות הנשים בעיר הקודש ירושליים) .יוסף אומץ ס' פב(
משמע מדבריו שצרף ב' דברים :א .את התשובה מהשמיים שהשיבו
שצריך לברך ב .מנהג אבות שהיה להם מקדמא דנא לברך על הלולב.
פסק האחרונים
הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א )יבי"א או"ח מב ס"ק י( חולק על
מסקנתו של החיד"א ופוסק וזה לשונו "דאין נשים רשאיות לברך על
מצוות עשה שהזמן גרמא לדידן שקיבלנו עלינו הוראות מר"ן השולחן
ערוך ,ואין לחוש לדברי מהר"י ממרויש..על פי הוראה משמיים דלא
בשמיים היא .ומכיוון שדורות ראשונים דידן נהגו שלא לברך מצווה
להחזיר עטרה ליושנה...גם מצווה להודיע לאנשי חיל..שיזהרו מלתת
הלולב לנשים לברך עליו מחשש לפני עיור לא תתן מכשול".
ולכן פסק הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל )הלכות חגים עמוד " (286ועל כן
טוב שהתוקע לנשים יהיה אדם שלא שמע עדיין תקיעות על מנת שיוכל
לברך".
לסיכום
נשים יכולות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא.
לגבי הברכה:
הנשים האשכנזיות יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא ,אך
הנשים הספרדיות לא יברכו אא"כ יש להם מנהג אבות חזק בעניין זה
)ויש מהנשים הספרדיות שנהגו לברך על מצוות נטילת לולב על פי דברי החיד"א(.
74
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות במתנה
שהיא לא אוכל?
שאלה
האם מותר לשלוח מנות במתנה שאינה אוכל כגון סדינים סיגריות
וכדו'?
הטעם למצוות משלוח מנות
נחלקו הפוסקים מהו הטעם למצוות משלוח מנות?
לדעת תרומת הדשן )סימן קיא( ,עיקר מצוות משלוח מנות היא לתת
צורכי סעודת פורים לעניים שאין להם מה לאכול.
ולכאורה זהו הטעם של מצוות מתנות לאביונים ולא של מצוות משלוח
מנות? אלא שכוונתו היא שישנם עניים שלא מתביישים לפשוט יד ולהם
מועילה מצוות מתנות לאביונים להחיות נפשם ,אך ישנם עניים
שמתביישים לבקש צורכי סעודתם ולהם תיקנו את מצוות משלוח מנות,
שמתוך שכל ישראל יקבלו איש מאחיו משלוח מנות יקבלו גם הם את
סעודת פורים )חת"ס או"ח ס' קצו(.
לדעת רבי שלמה אלקבץ )ספר מנות הלוי( הטעם למצוות משלוח מנות
הוא ,להרבות אהבה ואחווה בין איש רעהו כתיקון למה שאמר המן
"ישנו עם אחד מפורד ומפוזר" ,ולשיטתו יוצאים ידי חובה בכל דבר
שמרבה אהבה ואחווה ,ולכן אדם ששולח ספר לחברו כמשלוח מנות גם
יוצא בו ידי חובה ,וכן משמע שגם הוא בעצמו שלח לחמיו ספר שנקרא
"מנות הלוי" כמשלוח מנות.
הדיוק מהפסוק
בשו"ת בניין ציון )סימן מד( הביא ראיה לשיטת מנות הלוי שעיקר
הטעם הוא להרבות אהבה ורעות ממה שנאמר במגילה ומשלוח מנות
שהעיקר זה השליחה בניגוד למצוות מתנות לאביונים ששם לא נאמר
75
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
משלוח מנות ,לאביונים אלה מתנות לאביונים שמשמע שהעיקר הוא
הנתינה בפועל ולא ערך השליחה שמרבה רעות.
ראיה מגמרא
הכתב סופר )או"ח סי' קמא( הביא ראיה נוספת לשיטה זו ממה
שנאמר בגמרא )מגילה ז (.שרבי יהודה נשיאה שלח לרבי אושעיא שהיה
עני משלוח מנות מכובד ,ורבי אושעיא אמר לו שהוא קיים ב' מצוות
במשלוח זה ,מצוות משלוח מנות וגם את מצוות מתנות לאביונים כלומר
בעצם השליחה הוא הרבה רעות ,וקיים את מצוות משלוח מנות ,ומצד
ערך הסעודה המכובדת הוא קיים את מצוות מתנות לאביונים.
הנפקא מינות בניהם
וישנם מספר השלכות בין טעמים אלו:
א .אדם ששלח משלוח מנות בעילום שם ,אם הטעם הוא משום
מתנות לעניים שמתביישים ,קיים את המצווה שהרי הם קיבלו
את מנתם ,ואם הטעם הוא משום הרבית אהבה ואחווה ,לא
הרבה כאן אהבה ואחווה שכן המקבל אינו יודע מי הוא ,והכתב
סופר )סימן קמא( פסק שאינו יוצא ידי חובה כיוון שאין כאן
הרביית אהבה והאחווה.
ב .אדם ששלח לחברו סדינים שמיכות או מצגת יפה במחשב בו
הוא משבחו ומשמחו מאוד או שובר קנייה של רהיטים ,הרבית
רעות יש כאן אבל צורכי סעודה אין כאן.
ג .אדם שלח לחבירו משלוח מפואר והוא אינו רוצה לקבלו,
הרביית רעות יש כאן צורכי סעודה אין כאן והרמ"א פסק
שהדבר מותר )או"ח תרצה(.
ד .אדם ששלח לחבירו חבילת סיגריות .הרביית רעות יש כאן
צורכי סעודה אין כאן וכ"פ הציץ אליעזר )ח"ט ס' לג( שלא יוצא.
76
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
פסקי האחרונים
חלק מהפוסקים האשכנזים סברו כדעת הרמ"א שדי בהרביית רעות
ולכן גם אם בפועל לא קיבל המקבל אוכל לסעודה יצאת ידי חובה ,אך
הפוסקים הספרדים נטו לחשוש לשני הטעמים ,כן פסק הבן איש חי
בשו"ת תורה לשמה )סימן קפח( ,והגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א
בספרו חזון עובדיה על פורים )עמוד קכג הערה ז( כתב "ואנן חיישנן לשני
הטעמים" ולכן לא יוצאים ידי חובה במשלוח מנות בדבר שאינו מאכל
וכן לא יוצאים יד"ח בשליחת סגריות וכדו'.
לסיכום
לכתחילה צריך לתת משלוח מנות שהוא דבר מאכל ,ולדעת רוב
הפוסקים הספרדים הדבר הוא לעיכובא וכך ראוי לנהוג לכתחילה.
77
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
עד דלא ידע
שאלה
מה הגדר של מצוות עד שלא ידע בפורים?
המקור בגמרא
בחג פורים ישנה מצווה מיוחדת מאוד והיא להתבשם דהיינו לשתות יין
עד כדי מצב שכרות ,מצווה זו מבוארת בגמרא" :אמר רבא :מיחייב
איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי") .מגילה
דף ז(:
תרגום :אמר רבא מחויב אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע להבדיל בין
ארור המן לברוך מרדכי.
רבה ורבי זירא
כדי שאדם יגיע למצב שהוא לא יודע להבדיל בין ארור המן לברוך
מרדכי עליו להגיע לשכרות עמוקה מאוד שלפעמים תוצאותיה לא עולים
יפה והגמרא ממשיכה מיד בסיפור על שני אמוראים שהשתכרו וארעה
אליהם "תקלה קטנה" וזה לשון הגמרא:
רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי ,איבסום ,קם רבה
שחטיה לרבי זירא ,למחר בעי רחמי ואחייה ,לשנה אמר ליה :ניתי מר
ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! -אמר ליה :לא בכל שעתא ושעתא
מתרחיש ניסא".
תרגום :רבה ורבי זירא עשו סעודת פורים ביחד הם התבשמו ומתוך
כך קם רבה ושחט את רבי זירא למחרת התפלל עליו והחיה אותו לאחר
שנה אמר רבה לרבי זירא בא נעשה שוב סעודת פורים ביחד אמר לו רבי
זירא לא בכל שעה מתרחש נס.
78
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
השכרות היא שלילית
אנו מוצאים בתורה במספר מקומות כי השכרות גרמה לדברים
רעים ביותר ,כאשר השתכר נוח בא עליו בנו חם )בראשית ט( ,כאשר
השתכר לוט באו עליו בנותיו )שם יט( ,חז"ל מבארים כי אחת הסיבות
שמתו נדב ואביהוא בניו של אהרון הכהן היא מפני שהם נכנסו שתויי יין
למשכן ,לכאורה דין זה הוא תמוה כיצד יצוו חכמים על אדם להשתכר
ולאבד עצמו לדעת לכמה שעות?!
הנס נעשה על ידי משתה
בקושיא זו נתקשו רבים מהראשונים אחד מהם הוא האבודרהם
וזה לשונו" :האיך חייבו חכמים להשתכר בפורים והלא בכמה מקומות
בתורה מזכיר שהוא מכשול גדול השכרות כמו נח ולוט"?.
והאבודרהם )על פורים( מתרץ שמכיוון שכל ניסי המגילה נעשו סביב
משתאות אנו מזכירים את נס המגילה על ידי משתה יין וזה לשונו:
"ויש לומר מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי
משתה כי בתחילה נטרדה ושתי מן המלכות על ידי משתה היין שנאמר
)אסתר א ,י( ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר להביא את ושתי וגו'.
ובאה אסתר תחתיה על ידי משתה שנאמר )שם ב ,יח( ויעש המלך משתה
גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר וגו' .וכן ענין המן ומפלתו על ידי
משתה היין היה שהזמינה אותו אסתר למשתה עם המלך .ולכן חייבו
להשתכר בפורים מפני שבא הנס בעבור משתה היין שעשתה אסתר ועתה
יהיה נזכר הנס הגדול בשתיית היין".
ועל אף הסבר זה עדיין קשה מדוע יזכירו את נס מגילת אסתר על ידי
דבר שיכולים לבא בו לידי מכשול ואיסור?
לא הלכה למעשה
רבי מנחם בן שלמה הקרוי בפי כל המאירי מבאר כי מכוון
שהגמרא הביאה לאחר דינו של רבא -שחייב אדם להתבשם בפורים -
את הסיפור על רבה ששחט את רבי זירא ,משמע שהגמרא רוצה ללמדנו
79
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
כי דינו של רבא הוא לא להלכה למעשה שכן השכרות יכולה לגרום
לדברים לא טובים כמו המקרה של רבה ורבי זירא.
וזה לשון קודשו" :אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך
השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של
תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם ומה שאמר שחייב אדם להתבשם ,כבר
פירשו קצת גאונים שמתוך שהזכיר אחריו )אחרי הדין שחייב אדם להתבשם(
קם רבה שחטיה לרבי זירא שנדחו כל אותם הדברים" )בית הבחירה מגילה
ז.(:
וכן כתב שבולי הלקט" :ולית הלכתא כוותיה ולא שפיר דמי למיעבד
הכי".
תרגום :אין הלכה כרבא ולא טוב לעשות כך.
ובספר האשכול )ח"ב הלכות פורים( למד מכך שרבה הציע לרבי זירא
לעשות שוב משתה למרות שבשנה הקודמת הדבר גרם לאסון ,שסיפור
הגמרא בא לחזק את מאמר רבא שחייב לשתות עד דלא ידע בין ארור
המן לברוך מרדכי.
רמת שיכרות נמוכה
יש מהראשונים שבארו שהציווי הוא להגיע לרמת שכרות נמוכה
ולא גבוהה וישבו כיצד על ידי רמת שכרות נמוכה מגיעים למצב של עד
דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי:
א .רבנו ירוחם – בספרו תולדות אדם וחוה )נתיב י חלק א( ,מבאר כי
כאשר הגמרא אמרה שחייב אדם להשתכר עד שלא ידע להבדיל
בין ארור המן לברוך מרדכי היא לא התכוונה לומר שיגיע אדם
לרמת שיכרות כזו שלא ידע להבדיל בניהם שכן צריך להיות
שיכור כלוט כדי לא להבדיל בניהם ועל זה ודאי לא ציותה
הגמרא ,אלא יש לומר שמכיוון שהגמטריא של ארור המן וברור
מרדכי היא אותה גמטריא ) (502אמרה הגמרא שתגיע לרמת
שכרות כזו שלא תוכל לחשב את הגמטריא של שני אנשים אלו
ולהשוות בניהם ,ולזה לא צריך רמת שיכרות גבוהה אלא רמת
80
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
בישום נמוכה ולזה צוותה הגמרא חייב אדם לבשם עצמו עד
שלא ידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי.
ב .הרמב"ם בהלכות מגילה )פ"ב ה"טו( מבאר כי כדי להגיע למצב
שלא ידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי די שישתה האדם
יין עד שירדם מתוך השכרות ושכשאדם ישן ודאי לא יכול
להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי ,ולזה לא צריך לשתות
הרבה.
וזה לשון קודשו" :כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן
סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו ,ושותה יין עד שישתכר וירדם
בשכרות".
ומעין זה כתב הרמ"א בשם מהרי"ל :ויש אומרים שאין צריך
להשתכר כל כך ,אלא שישתה יותר מלימודו וישן ,ומתוך שישן
אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי.
התו"ס )שם( כתב שלשיטת הירושלמי צריך להגיד לאחר ג.
המגילה משפט קצת ארוך והוא" :ארור המן ברוך מרדכי
ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל
היהודים" .ומבאר הבית חדש שצריך להיות מבושם עד שלא
יוכל לומר משפט ארוך זה ולזה ,די בבישום מועט.
ד .בערוך השולחן )או"ח ס'תרצה סע"ג( הביא "שיש שכתבו שהיה
אצלם זמר שהיה מסיים בארור המן וברוך מרדכי והיה זמר
ארוך וכשהוא מבוסם מעט לא יוכל לאמרו כולו".
שיטת האריז"ל
האריז"ל כתב בשער הכוונות כי צריך לקיים את דברי הגמרא כפשוטם
)דרושי פורים דרוש א( דהיינו להשתכר לגמרי עד שיגיע למצב שיאמר ברוך
המן וארור מרדכי:
ולכאורה יש לשאול על דברי האריז"ל ב' שאלות:
א .מדוע צריך לברך את המן ביום זה?
81
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ב .מדוע צריך לברך אותו מתוך שכרות דווקא?
ובעל הערבי נחל ביאר כי הרע מקבל את החיות מה' ומשתמש בחיות
זאת בצורה לא טובה ואת ניצוץ הקדושה הזה צריך לחיות אך בצורה
שלא יקבלו החיצונים חיות זו ואכמ"ל בעניינים עמוקים אלו.
לסיכום
לגבי גדר עד דלא ידע יוצא ,בשתייה הגורמת לו להירדם ומתוך
שנתו אינו מבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי ,וכך מורים גדולי הדור
לנהוג.
ולנוהגים כהאר"י ז"ל ישתה עד דלא ידע כפשוטו )ויש שפרשו כן בדעת
השולחן ערוך( ,אך רצוי שרק מי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים ינהג כך.
82
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
דין מצה עשירה ועוגיות הפפושדו
שאלה
א .האם מותר לאכול בפסח מצה עשירה )דהיינו מצה שלשו אותה במי פירות(
בפסח?
ב .האם מותר לאכול עוגיות הנעשות ממצה עשירה )כגון הנקראות פפושדו( ?
דין מצה עשירה
בעניין מצה עשירה פסק מר"ן השולחן ערוך )ע"פ הגמרא פסחים לה.
וכשיטת התו"ס ושא"ר שם ודלא כרש"י( שמותר לאוכלה בפסח ובלבד שלא
יצא בה ידי חובת מצת מצווה שחייב כל אדם לאכול בליל הסדר ,וזאת
כיוון שבליל הסדר צריך לאכול לחם עוני ומצה עשירה כשמה כן היא,
אינה עונה על ההגדרה של לחם עוני .וזה לשון מר"ן השולחן ערוך )אורח
חיים סימן תסב סעיף א( " :מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל .ומותר
לאכול בפסח מצה שנלושה במי פירות אפילו שהתה כל היום ,אבל אין
יוצא בה ידי חובתו מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב לחם עוני )דברים
טז ,ג(.
פסק הרמ"א בדין מצה עשירה
הרמ"א כתב שהמנהג במדינות אשכנז היה שלא לסמוך על ההיתר
של אכילת מצה עשירה ,וזה לשונו "ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי
פירות" .וכתב שרק לצורך חולה או זקן הצריך לזה יש להקל לאכול מצה
עשירה.
היוצא מדברינו שמותר לפוסקים כדעת השולחן ערוך לאכול מצה
עשירה במהלך ימי הפסח )ובלבד שלא יצא בה ידי חובת מצת המצווה בליל
הסדר( .ואחינו האשכנזים נהגו שלא לאוכלה אלא אם יש צורך גדול
ושעת דחק )זקן או חולה(.
83
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
עוגיות הפפושדו
ולגבי עוגיות הפפושדו שהם עוגיות שלשים אותם עם מי פירות.
מצד דין מצה עשירה אין בעיה לספרדים לאוכלם שכן מר"ן השולחן
ערוך התיר לאכול מצה עשירה.
אך ישנם מספר בעיות בעניינם שאחת מהם היא שנותנים בהם חומר
התפחה הנקרא "אמוניום ביקרבונט" על מנת שלא יצאו עוגיות
מצומקות.
ונחלקו אחרוני דורנו האם חומרים אלו גורמים פעולת החמצה לבצק
דהיינו שהופכים אותו לחמץ או שהם רק מרחיבים את העיסה אך לא
מחמיצים אותה.
דעת הרה"ג הרב אליהו בקשי דורון ודעת הרב הגאון הרב מרדכי
אליהו זצ"ל חומרי התפחה אלו מחמיצים את העיסה ולכן האוכל עוגיות
אלו אוכל חמץ גמור בפסח )מצד זה ומצד עוד חששות כגון שאי אפשר שלא
יתערב במי הפירות מעט מים וכו'(.
ואלו לדעת הרה"ג שלמה משה עמאר שליט"א ודעת הרה"ג הרב
עובדיה יוסף שליט"א חומרים אלו גורמים התפחה של הבצק אך לא
מחמיצים אותו ולכן מותר לאכול עוגיות אלו בפסח .וזה לשון הרב
עמאר שליט"א:
"נתבקשתי לחוות דעתי הדלה קלה כמות שהיא ,בעניין מצה עשירה
שמערבים בה חומרי התפחה אם יש לחוש לחימוץ ח"ו.
העולה לדינא :דדין מצה עשירה זו לא נשתנה במאומה בגלל חומרי
ההתפחה הכימיים שמערבים בה ,ודינה עם החומר הנ"ל כדינה בלי
החומר הנ"ל ,דאינו משנה בבצק כלום) ".בארה של מרים ס' ד (.
ומכיוון שהדבר לא יצא מידי ספק כל אחד יעשה כפסק רבותיו.
84
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לסיכום
בעניין מצה עשירה מותר לבני עדות המזרח לאוכלה ובני אשכנז
נהגו בה איסור והתירוה רק בשעת הדחק.
ולגבי עוגיות הפפושדו דעת הגאון הרב מרדכי אליהו לאוסרם ודעת
הרה"ג עובדיה יוסף להתירם.
וכבר אמרו הזהיר בפסח בחמץ בכל שהוא מובטח שתעלה לו שנה טובה.
85
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
פספס ומסופק אם פספס יום בספירת העומר
שאלה
א .מה דין מי שלא ספר יום אחד את ספירת העומר האם צריך
להמשיך לספור את ספירת העומר בימים הבאים?
ב .מה דין אדם שמסופק אם הוא ספר אתמול או לא האם הוא
צריך להמשיך לספור ואם כן האם ימשיך לספור בברכה או בלי
ברכה?
א .הגדרת תמימות
בתורה נאמר שצריך לספור שבע שבתות תמימות מהמילה תמימות
למד בעל הלכות גדולות )מובא בתו"ס מנחות סו (.שאם הפסיק יום אחד ולא
ספר שוב אינו סופר משום שצריך שיהיו תמימות) ,כלומר צריך לספור 49יום
רצוף(.
ורבי יהודה המובא בתוספות )ובראש פסחים פ"י ס'מא( כתב על דבריו שאין
נראה שהלכה כדעת בעל הלכות גדולות כיוון שכל לילה מצווה בפני
עצמה.
צריך לחדד כאן שלדעת בעל הלכות גדולות מי שלא ספר יום אחד שוב
אינו סופר יותר ספירת העומר גם ללא ברכה.
ולדעת שאר הפוסקים מי שלא ספר ספירת העומר יום אחד ימשיך לספור
את שאר הימים בברכה.
והשולחן ערוך )או"ח תפט ח( פסק בעיקרון כשאר הפוסקים שגם מי
ששכח לספור יום אחד חייב להמשיך לספור בשאר הימים את ספירת
העומר רק שכתב שלא יברך בשאר הימים מדין ספק ברכות להקל שכן
אולי הלכה כדעת בעל הלכות גדולות שלא סופר כלל במקרה הזה.
86
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ולכן לגבי שאלה א .התשובה היא שמי שלא ספר יום אחד שלם מימי
ספירת העומר חייב להמשיך לספור את ספירת העומר רק יספור בלי
ברכה.
ב.ספק ספיקא
לגבי השאלה השנייה )מה דין אדם המסופק אם ספר או לא ספר?( בעל
תרומת הדשן )ס' לז( נשאל כבר שאלה זו וזה לשונה " :אם ספק לאחד אם
ספר לילה אחת או לאו היאך יעשה מכאן ואילך האם יספור בברכה או
לא?"
והוא עונה שם שלמרות שבמקרה שלא ספר יום אחד בודאי אנו
חוששים לשיטת בעל הלכות גדולת וסופרים בלא ברכה ,במקרה שלנו יש
כאן שתי ספיקות .ספק ראשון אם הוא ספר או לא ספר )שכן הוא לא זוכר(
ספק שני אם תאמר שהוא לא ספר אולי הלכה כדעת בעל הלכות גדולות
שמי ששכח לילה אחד לא סופר יותר ואולי הלכה כתו"ס שסוברים שגם
מי ששכח לספור בלילה אחד ימשיך לספור בברכה.
ומכיוון שיש כאן שתי ספקות )ספיק ספיקא( הוא פוסק לאותו אדם
להמשיך לספור בברכה.
וכן פסק בשולחן ערוך שם" :אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר,
יספור בשאר ימים בברכה".
לסיכום
מי שודאי לו שלא ספר יום אחד ימשיך לספור ללא ברכה .ומי
שמסופק אם ספר באחד הימים או לא ספר ממשיך לספור בברכה.
וידועה ההלכה שאם אדם נזכר ביום ,שלא ספר אתמול בערב עליו לספור
ביום בלי ברכה ולהמשיך בלילה שאחריו לספור עם ברכה ולכן נהגו בחלק
מהמקומות לומר אחרי שחרית את מניין ימי העומר להזכיר למי שלא
ספר שיספור.
87
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
דין מעוברות ומניקות בצומות יז בתמוז י' בטבת
צום גדליה ותענית אסתר
שאלה
האם נשים מעוברות או מניקות צריכות לצום בצומות יז' בתמוז י' בטבת
צום גדליה או תענית אסתר?
הרקע לסוגיה
בתורה מפורשת החובה לצום ביום כיפור .מדברי קבלה הוסיפו עוד
ארבעה צומות תשעה באב יז' בתמוז י' בטבת וצום גדליה זכר לחורבן
הבית.
שכן בי' בטבת צרו על ירושלים ,ולאחר ג' שנים ביז' בתמוז הובקעה חומת
ירושלים ,שלושה שבועות אחר כך בתשעה באב החריבו הבבלים את
הבית והגלו את ישראל לבבל והשאירו מעט בארץ ועליהם הפקידו את
גדליה בן אחיקם ,ובג' בתשרי הרג ישמעאל בן נתניה את גדליה ומעט
היהודים שהיו פה ברחו למצריים ובכך נחרב הבית והישוב היהודי בארץ
עד תום.
מעוברות ומניקות בתשעה באב
לגבי צום תשעה באב דרש רבא) :פסחים נד (:עוברות ומניקות מתענות
ומשלימות בו.
והמגיד משנה )הלכות תעניות פרק ה הלכה י( הבין בדבריו שדווקא בו בתשעה
באב נשים מתענות ומשלימות אך בשאר הצומות הקשורים לחורבן )יז'
בתמוז י' בטבת צום גדליה( נשים פטורות.
88
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
שיטות הראשונים לגבי שאר צומות
ובראשונים מצינו מספר שיטות בקשר לפטור של נשים מעוברות מצומות
אלו:
א .הגהות מימוניות )הלכות תעניות פרק ה הלכה ב( כתב ש"עוברות
ומניקות שמצטערות הרבה מותר להם לאכול בכל אלו
הצומות" .משמע מדבריו שרק אם הם מצטערות יכולות לא
לצום.
ב .המגיד משנה כאמור )הלכות תעניות פרק ה הלכה י( כתב שהם
פטורות ומשמע שגם אם אינן מצטערות הרבה.
ג .הרשב"א בתשובה )הובא בבית יוסף או"ח תקנד( שראוי להם שלא
להקל כל כך ולפטור עצמן מהצום.
ד .רבנו ירוחם )תולדות אדם וחוה נתיב כז חלק א( כתב בשם הגאונים
שאסור להם להתענות בצומות אלו מלבד צום תשעה באב משום
צער הוולד.
בהבנת הבית יוסף
הבית יוסף הביא את כל הדעות אך סיים בדברי רבנו ירוחם בשם
הגאונים שאסור להם לצום משום צער הוולד ,ויש להבין האם מכוח זה
שסיים בדברי רבנו ירוחם וכתב דבריו בשם הגאונים משמע שהוא פוסק
כמותו )שאסור להם לצום( או שהוא סובר כמו שאר הראשונים שהם רק
פטורות אך רשאיות להחמיר על עצמן ולהתענות.
פסק השולחן ערוך והרמ"א
בשולחן ערוך )תקנד ,ה( פסק מר"ן שבג' צומות פטורות מלהתענות.
והרמ"א )תקנ א( כתב שאם מצטערות הרבה לא יתענו וגם אם אינן
מצטערות אינן מחוייבות וכתב שנהגו להחמיר )להתענות(.
89
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
בדעת השולחן ערוך
והנה בדעת השולחן ערוך נחלקו האחרונים:
האם דעתו כפי שסיים בבית יוסף בדעת רבנו ירוחם שאסור להם לצום
)כך הבינו בדבריו בשו"ת שואל ונשאל )חלק ד -אורח חיים סימן ח( וזה לשון קודשו
"ובכן אני אומר בטח דלעניות דעתי אם יש מהבית דין שמסכים לדעתי,
יש להודיע ברבים דעוברות ומניקות לא יתענו ,ואם יחמירו ,איסורא
עבדי".
וכך הבין בדעתו הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א )שו"ת יחווה דעת חלק א
סימן לה( וזה לשון קודשו" :ונראה שאפילו כשרוצות להחמיר ולהתענות,
יש למחות בידן ,מפני שהן מחלישות את עצמן ואת העובר שבמעיהן וכן
את התינוק היונק ,ולכן אסור להן להחמיר על עצמן ולהתענות".
ויש שהבינו )הגרמ"א בהלכות חגים ובשולחן גבוה תק"נ ס"ב( בדעתו שהוא
סובר שהם פטורות אך רשאיות להחמיר על עצמן ולהתענות כפשט דבריו
בשו"ע שכתב שפטורות.
הגדרת מעוברת ומיניקת
ולעניין הגדרת מעוברת ההגדרה המקובלת היא משהוכר עוברה
דהיינו לאחר שלושה חודשים אך במור וקציעה כתב שלאחר 40יום
העובר חלוש ביותר ועינוי או סיגוף קל מפסידו.
ולעניין מיניקת בתחילה כתב הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א שבמשך
שנתיים מזמן הלידה נחשבת האישה כמינקת גם אם לא מניקה מצד שרק
לאחר כד' חודש שהתפרקו אבריה מחמת הלידה חוזרת לאיתנה הראשון,
אך חזר בו בחזון עובדיה ופסק שאם הפסיקה להניק לא נקראת מיניקת
ורק אם היא חלשה ,שלא תצום וכן פסק לכתחילה הגאון הרב מרדכי
אליהו זצ"ל בהלכות חגים.
90
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לסיכום
בג' צומות )יז' תמוז י' טבת וצום גדליה( מעוברות ומניקות פטורות
מלצום ,והאשכנזים נהגו להחמיר ואם מצטערות ודאי שלא יצומו ולחלק
מהפוסקים )הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א ועוד (..משמע שגם כשלא
מצטערות אסור להם להחמיר על עצמם ולצום מפני צער הוולד.
91
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
כמה זמן צריך לחכות בין אכילת בשר לאכילת
חלב.
שאלה
כמה זמן צריך לחכות אדם בריא או אדם חולה בין אכילת בשר לאכילת
חלב?
המקורות בגמרא
בגמרא )חולין קה (.נאמר כי רב חסדא אמר שאם אדם אכל בשר אסור
לו לאכול גבינה.
שיטות הראשונים
רב יהודה גאון )בה"ג הל' ברכות( הבין כי רב חסדא אסר לאדם לאכול
גבינה אחרי בשר רק אם הוא לא רחץ את פיו משאריות הבשר שאכל ,אך
אם הוא ניקה את פיו לאחר אכילת הבשר מותר לו לאכול חלב מיד.
וכך הבין גם רבנו תם ורבי אליעזר ממיץ )יראים ס' קמט( ועוד ראשונים.
ולפי שיטתם אפשר לאכול חלב מייד אחרי בשר בתנאי שניקית את פיך.
אך רוב הראשונים )הרי"ף הרמב"ם הרשב"א הריטב"א ועוד( הבינו ,כי רב
חסדא אסר לאכול חלב אחרי בשר גם אם ניקה האדם את פיו לאחר
אכילת הבשר וכך הסכימו רוב הפוסקים.
אך יש לברר כמה זמן צריך לחכות בין אכילת הבשר לאכילת החלב?
כמה זמן צריך לחכות?
בגמרא דלעיל נאמר כי מר עוקבא אמר כי לגבי השמירה על ההלכה
הזאת )דהיינו הזמן שצריך לחכות בין אכילת בשר לחלב( ,מדרגתו נמוכה ביחס
למדרגתו של אביו ,שכן אביו היה מחכה יום שלם בין אכילת בשר
92
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לאכילת חלב .ואילו הוא )מר עוקבא( באותה סעודה לא אוכל בשר וחלב
אלא הוא היה מחכה לסעודה אחרת ואז היה אוכל חלב.
מה הכוונה סעודה אחרת?
ולגבי הפירוש של המילים שבסעודה אחרת הוא היה אוכל ,נחלקו
המפרשים:
התוספות הבינו כי מר עוקבא היה מפנה את השולחן לאחר אכילת
הבשר ומברך ברכה אחרונה ,ועורך את השולחן שוב ,ואוכל חלב ולכן לפי
שיטתם אפשר לאכול חלב לאחר בשר ,אם ברכת ברכה אחרונה ופינית
את השולחן.
אך הרמב"ם ורוב המפרשים הבינו כי מר עוקבא היה מחכה כשש
שעות בין אכילת בשר לחלב ,כיוון שהמרחק בין סעודה לסעודה אחרת
אצל תלמידי חכמים הוא כשש שעות כפי שמעידה הגמרא בשבת )י"(.
)שעה( שישית )היא שעת( מאכל תלמידי חכמים" .ומר עוקבא היה תלמיד
חכם ולכן כאשר הוא אמר שהוא היה מחכה עד לסעודה אחרת ,הוא
התכוון לומר שהיה מחכה שש שעות בין אכילת בשר לאכילת חלב.
פסק השולחן ערוך והרמ"א
בשולחן ערוך )יו"ד פט ,א( פסק כמו רוב הראשונים ש" :אכל בשר
אפילו של חיה ועוף לא יאכל גבינה עד שישהה שש שעות" .וכן כתב
הרמ"א ש"נכון לעשות".
המנהגים השונים
הרמ"א כתב שיש נוהגין להמתין שעה וכתב שהנוהגים כך יברכו ברכה
אחרונה לאחר הסעודה הקודמת ,והגר"א כתב שהמקור לדבריו הם דברי
הזוהר )משפטים קכה (.שאמר לא לאכול בשר וחלב בשעה אחת ,\.וכשיטה
זו נוהגים חלק מיוצאי הולנד דהיינו לחכות שעה אחת.
93
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
מנהג יוצאי גרמניה
חלק מיוצאי גרמניה נוהגים לחכות שלוש שעות וסברתם היא על פי
מר עוקבא שאמר כי באותה סעודה לא אוכל בשר וחלב אלא הוא היה
מחכה לסעודה אחרת ואז היה אוכל חלב ,ובחורף שהימים קצרים הזמן
בין סעודה לסעודה הוא בערך שלוש שעות ולכן אף בקיץ ניתן להקל
בשלוש שעות )מהר"ד פארדו בס' מזמור לדוד סי' פט(.
אך כאמור לעיל דברי מר"ן השולחן ערוך והרמ"א הם שצריך לחכות שש
שעות בין אכילת בשר לחלב .וכתבו רוב ככל הפוסקים שאין לזוז מפסק
זה.
חולה אולקוס ומעוברת
בשו"ת שבט הלוי )חלק ב סימן לב( כתב שחולי אולקוס יכולים לחכות
שעה בלבד ,בתנאי שברכו ברכת המזון וזה לשון קודשו:
"אשר שאל אותי בענין חולי אולקוס אם מותר לאכול חלב אחרי שעה של
אכילת בשר ,הנה אין זה צריך לפנים כלל דבמקום חולי קצת די שעה
ואפילו בפחות מזה אם בירך בהמ"ז".
כדבריו הסכימו הבן איש חי )פרשת שלח לך אות יא( והחוכמת אדם )כלל
מ' יג( .ובילקוט יוסף )סי פט ,כג( הביא שהוא הדין לגבי מעוברת או יולדת
שהם בצער שיכולות לשתות חלב אחרי שעה .והסיבה לדבר היא מפני
שלחכות שש שעות זו גזירה דרבנן )שהרי מהתורה אסור לאוכלם ביחד אך אחד
אחרי השני מותר ( ,שאף היא שנויה במחלוקת הפוסקים ובמקום צער וחולי
לא צריך לגזור ולהחמיר.
לסיכום
בין אכילת בשר לאכילת חלב צריך לחכות שש שעות ,ואין להקל בדין
זה ,אך במקום שיש חולה או מעוברת שהיא חלשה ,או יולדת בתוך
שלושים יום ללידה ניתן להקל להם שיחכו שעה אחת.
94
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
אכילת דג עם חלב
שאלה
האם מותר לאכול סלט טונה עם גבינה? או פיצה עם טונה?
בית יוסף ושולחן ערוך
רבי יוסף קארו מגדולי רבני ספרד כתב שני ספרים מרכזיים בהלכה
האחד נקרא בית יוסף והשני נקרא שולחן ערוך .בבית יוסף הוא סיכם
את כל ההשתלשלות של ההלכה כלומר מה נכתב עליה בתורה ובמשנה
ובגמרא ובראשונים .ובספר שולחן ערוך הוא כתב את ההלכה למעשה
בלבד מבלי להסביר כיצד התחילה ההלכה.
מקור האיסור
בתורה נאמר "לא תבשל גדי בחלב אימו" ומכאן למדו שאסור לאכול
או לבשל בשר וחלב.
בגמרא )חולין קג (:נאמר שאומנם יש איסור לבשל חלב עם בשר אבל
מדובר דווקא על בשר בהמה אבל אין איסור לבשל או לאכול חלב עם דג.
ורבי יוסף קארו כתב בספרו הבית יוסף למרות שמצד איסור בישול בשר
וחלב אין בעיה לבשל דג עם חלב אך:
"מכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמו שנתבאר בספר
שולחן ערוך בסימן קע"ג" עד כאן לשונו.
כלומר יש בעיה לאכול בשר עם דג מפני שהדבר מסוכן ולא בריא.
לא כתוב בשולחן ערוך
רבי יוסף קארו כתב שדין זה )שאסור לאכול דג עם חלב( מבואר בשולחן
ערוך בסימן קע"ג אך מי שמעיין בסימן זה נוכח לדעת כי שם נאמר כי
אסור לאכול בשר עם דג )שזהו דבר שמוסכם על כולם( ולא נאמר שאסור
95
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
לאכול דג עם חלב .זאת ועוד שבכל השולחן ערוך שזהו ספר הפסיקה
הלכה למעשה לא מופיע הלכה זאת שאסור לאכול דג עם חלב.
הפוסקים שהדבר מותר
ובעקבות דברים אלו כתבו חלק מהפוסקים )ש"ך יורה דעה סימן פז ס"ק ה ,
והחיד"א במחזיק ברכה סימן פז סק"ד ועוד (..שמה שכתב רבי יוסף קארו בספרו
הבית יוסף שאסור לאכול דג עם חלב זו טעות סופר וצריך להיות כתוב
שם שאסור לאכול דג עם בשר כפי שמופיע בשולחן ערוך בסימן קע"ג.
ולכן הם פסקו שמותר לאכול דג עם חלב .וכמוהם נוהגים רוב ככל אחינו
האשכנזים.
הפוסקים שהדבר אסור
הסיבה שכתב מר"ן בבית יוסף כי אסור לאכול בשר עם דג היא מפני
הסכנה .וכן כתב רבנו בחיי בפירושו על התורה )שמות כג ט( וכן כתב בספר
בית לחם יהודה )סימן פז סק"ד( ,שרופאים מומחים אמרו שיש סכנה
באכילת דגים עם חלב .ועל פי דברים אלו כתב מרן הבן איש חי "דגים
בחלב...יש בהם סכנת חולי ,ולכך אסור לאכלם" )ש"ש בהעלותך ,טו( .וכן
פסק הגאון הרב עובדיה יוסף" :יש להמנע מלאכול דגים בחלב או עם
גבינה משום חשש סכנה" )יחו"ד ח"ו נח(.
לסיכום
לספרדים יש להימנע מלאכול דגים בחלב או עם גבינה משום חשש
סכנה .אך יוצאי אשכנז נוהגים להקל בכל זה.
96
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
שתיית חלב סינטטי לאחר ארוחה בשרית
שאלה
האם מותר לשתות לאחר ארוחה בשרית חלב סינטטי )כגון חלב ר'יץ( שאין
בו שום מרכיב חלבי?
מה הבעיה?
יש דברים שלמרות שהם עצמם לא אסורים ,אסרו אותם רבותינו
מחשש שיחשבו על מי שעושה אותם שעושה איסור .לדוגמא :דם דגים,
אין איסור בשתייתו ,אך דם בהמה או חיה אסור לשתותו.
למרות שדם דגים מותר ,אם אדם מילא כוס בדם דגים ,גזרו רבנן שלא
ישתה אותו משום מראית עין ,שמא מי שיראה אותו יאמר שהוא שותה
דם חיה )כריתות דף כא.(:
דוגמא נוספת אדם שאכל לחם בשיניו ועתה יש על הלחם דם שיצא
משיניו למרות שדם זה הוא מותר ,משום מראית עין ,גזרו חז"ל שיגרד
את השכבה בה נמצא הדם שמא יאמרו שאותו אדם אוכל דם בהמה
שאסור מין התורה) ,שולחן ערוך יורה דעה סימן סו סעיף י(.
כלומר שיש דברים שהם מותרים בעיקרון אך גזרו בהם משום
מראית עין.
חלב שקדים
בזמנם ,היו נוהגים לעשות חלב משקדים ולבשל בו בשר ,ורבי שלמה
לוריא למד ,שכמו שאסור לשתות דם דגים בכוס משום מראית עין שמא
יחשבו שאוכל דם בהמה ,כך גם אסור לאכול בשר )דווקא ולא עוף( בחלב
שקדים משום מראית עין שיחשבו שאוכל בשר בחלב בהמה שהוא אסור,
אלא אם כן מניח קצת שקדים בתוך החלב ,שאז יש היכר שהחלב
בתבשיל זה הוא חלב שקדים.
97
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
פסק הרמ"א
והרמ"א )בדרכי משה ס"ס סו( כתב על פי דברי רבי שלמה לוריא הנ"ל,
שדווקא אם מבשל בשר בהמה עם חלב שקדים שזהו איסור תורה )בשר
בהמה עם חלב( ,תהיה בעיית מראית עין ונצטרך לשים בהם שקדים להיתר,
אך אם מבשל בשר עוף עם חלב שקדים ,מכיוון שאיסור עוף בחלב הוא
מדרבנן לא נגזור משום מראית עין.
כלומר לשיטת הרמ"א דבר שהוא אסור מדרבנן לא גוזרים בו משום
מראית עין .וזה לשון קודשו:
ונהגו לעשות חלב משקדים ומניחים בו בשר עוף ,שהואיל ואינו רק
מדרבנן מותר ,אבל בבשר בהמה יש להניח שקדים אצל החלב משום
מראית העין" )יו"ד סי' פז ס"ד(.
פסק הרב עובדיה שליט"א
על פי דברי הרמ"א הללו כתב הרה"ג הרב עובדיה יוסף שליט"א )שו"ת
יחווה דעת חלק ג סימן נט (כי מכיוון שמהתורה אסור לאכול דווקא בשר
וחלב ביחד אך לאכול אחד לאחר השני האיסור הוא מדרבנן .אין לגזור
שלא לשתות חלב רי'ץ לאחר הסעודה כיוון שבאיסור דרבנן לא גוזרים
משום מראית עין .וזה לשונו:
לכאורה היה מקום לומר שלא אסרו חכמים משום מראית העין אלא
כשעושה דבר שאפשר לחשוד בו שעושה איסור מן התורה ,אבל כאן
בנידוננו שאפילו אם יחשבו שהוא שותה חלב ממש אחר בשר ,כיון
שהאיסור אינו אלא מדברי סופרים ,שלא נאסר מן התורה אלא דרך
בישול ,שמבשל בשר בחלב ביחד אבל באופן שכזה ששותה חלב הריץ
אחרי הבשר ,יש לומר שאין לחשוש לאסור משום מראית העין.
צדדים נוספים להקל
א .הפרי חדש )סי' פז סק"ז( כתב כי רק מה שגזרו החכמים בתלמוד או
בראשונים משום מראית עין אנו גוזרים ,אך אין לנו לחדש גזרות חדשות
מדעתנו ולכן לפי דבריו לא שייך לגזור בשתיית חלב רי'ץ לאחר ארוחה
בשרית משום מראית עין כיוון שזו גזרה חדשה.
98
שו"ת לעם מעשה ניסים שאלות ותשובות
ב .הרא"ש )מסכת נידה הלכות כלאי בגדים סימן ז( כתב שבדברים שכולם
יודעים שהם לא אסורים ,אין לגזור משום מראית עין ולפי"ז בחלב ריץ
שכולם מכירים שיש דבר כזה ,ולא יחשבו ששותה חלב ממש יש צד נוסף
להקל.
לסיכום
מותר לשתות כוס נס עם חלב רי"ץ לאחר ארוחה בשרית ואין בו
חשש מראית עין.
99
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
מעשה ניסים (2)
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search